אתר דעת -מכללת הרצוג
ג^ד־^
1 1 3
ד *
כ ז ר * נ *4
י***נ
ר1-
ק־ן
ד
1
* * ^ *
״
פ
נצד*
י
ד
י ד י י
י
ד
ע
כב*71
הועתק והוכנס לאינטרנט
כ 71ן 3ן • §001>:8.01כ16¥1כ¥^¥.1161
ע״י חיים תשס״ט
הבו
לנו הנהגה נאמנה ליהדות
ה נ א מ נ ה . . . .
הפייטן דבי אלעזר הקליד /הרב יעקב ק׳ הלוי
זצ״ל
במבדגד
1
3
הרב יוסף חיים זוננפלד זצ״ל /ד״ד יצחק ברויאר ז״ל .
15
על הדפסת התלמוד ותעלולי הצנזורה /יונה עמנואל .
21
הכוונה בפסוק ראשון של קריאת שמע /שמחה ה ג ש ק ה .
39
פרקי מבוא לפי׳ ״משך חכמה״)המשך( /הרב יהודה קופרמן.
44
לדמותו של אחאב מלך ישראל )סיום( /אלי׳ מנחם גויטיין.
56
הערות והגהות למסכת סנהדרין)המשך( /הרב אברהם ס ו פ ר .
ה6
כפי׳ד ירושלים ת״ו תשרי תשל׳יו * כרף מז ,גלמו א * המחיר 4.50ל//י
מנוי שנתי :כישראל ־־־ 15.ל״י
כחדו לארץ —$ 6.
www.daat.ac.ilירושלים ,םל׳ 288883
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבו לנו הנהגה נאמנה ליהדות הנאמנה
ב ב ר ה ד ג ש נ ו מ ע ל ב מ ה זו ,ש ה י ה ד ו ת ה ד ת י ת ה ת ע צ מ ה ב ע ש ר ו ת
שנים ה א ת ר ו נ ו ת ב מ ד י נ ת י ש ר א ל .ב ת י ס פ ר ד ת י י ם ,ת ל מ ו ד י ת ו ר ה ,י
ישיבות ,כ ו ל ל י ם ,מ ו ש ב י ם ושיכונים ד ת י י ם ה ו ק מ ו ב מ ק ו מ ו ת רבים .ג ם
אולפנות ,בית יעקבהתינוך ה ת ו ר נ י ל ב נ ו ת י ש ר א ל ה ת ק ד ם י פ ה
ו מ כ ל ל ה ״ירושלים״ .כ ל ז ה ה ו ק ם ב ע מ ל ר ב ו ת ו ך ק ש י י ם ר ב י ם ו ל פ ע מ י ם
אף מ ת ו ך התנגדות שבתוך ה מ ת נ ה .
א ך ב כ ל ז א ת ק ש ה ל י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה ל ה ס ת כ ל ב ש ב י ע ו ת רצון ע ל
ה ש נ ה ה ח ו ל פ ת .היו מ ש ב ר י ם ב מ ע ר כ ו ת ה כ ש ר ו ת ו מ ח ל ו ק ו ת פנימיות
ק ש ו ת ב ת ו ך ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה .ל פ ע מ י ם אין מ נ ו ס מ ר י ב פנימי ,א ב ל ג ם
מ א ב ק זה א פ ש ר לנהל בצורה מכובדת ,ל ל א ה ת ק פ ו ת אישיות וללא
ש י מ ו ש ב ב י ט ו י ם מ ע ל י ב י ם וזולים ה ד ו מ י ם ל ש פ ה ה נ ש מ ע ת בין מ ו כ ר י
י ר ק ו ת ב ש ו ק י העיר .מי ל ח ם י ו ת ר נגד מפירי ה ד ת ו מ ב ק ש י ת ק ו נ י ם
ממרן בעל ח ת ם סופר זצ״ל שהעיד על עצמו )שו״ת ח ת ם סופר ח״ו
סי׳ פ ה ( ״ נ ז ה ר ת י מ א ו ד ש ל א ל ל ח ו ם ע ם ש ו ם א ד ם ו ל א נזכר ש ו ם
א ד ם ב א ג ר ו ת שלי כ ל ל ו ל א י ך א ה ה ח ו צ ה ש ו ם ה ת ג ר ו ת א ד ם ב א ד ם כי
א ם ה א מ ת ל ו ח ם ע ם ה ש ק ר ״ .א פ י ל ו ב מ כ ת ב נגד ״ א פ י ק ו ר ו ס ״ כ ד ב ר י
ה ח ת ם ס ו פ ר ,נ ז ה ר מ פ ג י ע ו ת אישיות .ו ב ע ל ח ת ם ס ו פ ר ה ז ה י ר ש א ם
נ ר ב ה ב כ ת י ב ת ד ב ר י פ ו ל מ ו ס ״יהיו ה מ כ ר י ע י ם בין שני ה ס פ ר י ם יושבי
•4״
ב ת י מ ש ת א ו ת ה ק א פ ״ ע ונגינות ש ו ת י ש כ ר ״ וכר.
את
ל ק ד א ת ה ש נ ה ה ח ד ש ה אנו מ ב ק ש י ם א ת קוךאינו ל מ ל א
ה ה ז מ נ ה ב ד ף ז ה ו ל ש ל ו ח לנו ב ה ק ד ם ;
ד מ י מנוי ל ש נ ה ) 4גליונות( 1 5 . -ל״י ,ב ח ו ץ ל א ר ץ $ 6 . -
תלוש
לכבוד
מ ע ר כ ת המעץ
ר ח ו ב צ פ נ י ה 26
ירושלים
הךיני ח ו ת ם ב ז ה ע ל מנוי ש נ ת י ל ״ ה מ ע י ן ״ ו מ צ ר ף ב ז ה ד מ י מנוי.
השם
הכתובת
התאךיך
)חתימה(
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והשטן מצליח ל ה ס י ח א ת דעתנו מהבעיות האמיתיות .על אף
הגידול ב ח י נ ו ך ה ד ת י ב א ר ץ ,נ מ צ א ה ח י נ ו ך ה ד ת י ב כ ל ר ח ב י ה א ר ץ ,
כולל ירושלים בירידה באחוזים .ה ע ת ו נ ו ת ה ד ת י ת ע ל זרמיה השונים
א י נ ה מ ו ד י ע ה ע ל כך .כ מ ו כן ק י י ם מ ח ס ו ר ב מ ו ר י ם ט ו ב י ם ,ב מ נ ה ל י
ב ת י ה ס פ ר ובר״ מ י ם ב י ש י ב ו ת .ז ה כ מ ה ש נ י ם ק י י מ ת ה ג ב ל ה מ ט ע ם
ר א ש י ה מ ד י נ ה ע ל ה ק מ ת ן ש ל י ש י ב ו ת ח ד ש ו ת ע״ י ס י ר ו ב ל ת ת ל י ש י ב ו ת
ח ד ש ו ת א ו ת ן ה ק ל ו ת )כגון ד ח י ה מ ש י ר ו ת צ ב א י ב ז מ ן ה ל י מ ו ד ב י ש י ב ה (
ה נ ת נ ו ת ל י ש י ב ו ת ה ו ת י ק ו ת .ג ם ה מ נ ה י ג י ם ה ר ו ח נ י י ם א י נ ם מ ת ר י ע י ם .אין
פ ל א ש א צ ל ר ב ב ו ת י ה ו ד י ם ד ת י י ם אין א מ י נ ו ת ל מ נ ה י ג ו ת ה ד ת י ת ב א ר ץ .
ה ה ר ג ש ה ה כ ל ל י ת ב י ה ד ו ת ה ד ת י ת היום ה י א ש כ ל ה צ ל ח ו ת י ה ל א ב א ו
ב ע ק ב ו ת המנהיגים ,א ל א ל מ ר ו ת מנהיגות כושלת.
ו ה נ ה ד ו ג מ ה מ א ל פ ת א י ך ל ו ח מ י ם ה י ו ם ל מ ע ן ק ד ש י י ש ר א ל .לפני
חודשיים ,ב ס ו ף חודש תמוז ה ע ל ה ח ב ר כ נ ס ת חרדי מ ע ל ב מ ת ה כ נ ס ת
א ת ב ע י ת ח י ל ו ל ה ש ב ת ב מ פ ע ל גדול ב ד ר ו ם ה א ר ץ .ה ו א ה ת ר י ע ע ל
מ א ו ת ע ו ב ד י ם ו ע ש ר ו ת מ ה נ ד ס י ם ה ר ו מ ס י ם ש ם א ת ה ש ב ת .הענין
ה ו ע ב ר לדיון ב ו ע ד ת ה כ ל כ ל ה ב כ נ ס ת .ל מ ח ר ת הודיע כ מ ו ב ן ע ת ו נ ו ש ל
ח ב ר ה כ נ ס ת ע ל נ א ו מ ו ה ח ש ו ב ל מ ע ן ש מ י ר ת ה ש ב ת .לדיון ב ו ע ד ה ה ו א
ל א הופיע .ל ד ב ר י ם ק ט נ י ם כ א ל ה אין זמן .א ב ל ג ם ה י ה ח ס ר לו ז מ ן
ל ה צ ט י י ד ב א י נ פ ו ר מ צ י ה נכונה ע ל כ ל ה נ ו ש א .ה י ד י ע ו ת ה ק ט ו ע ו ת ש ב י ד ו
היו מ ל פ נ י ש ב ע ש נ י ם ו ה ו א ל א י ד ע ש ל פ נ י ש ש ש נ י ם נ ת מ נ ה ב מ פ ע ל
ה ז ה מ נ ה ל ש ו מ ר ת ו ר ה ו מ צ ו ו ת ש ה צ ל י ח ת ו ך ע ב ו ד ה ק ש ה להוריד א ת
ח י ל ו ל י ה ש ב ת ב מ פ ע ל ב ש ב ע י ם א ח ו ז ועוד ידו נ ט ו י ה ב ח י פ ו ש א ח ר י
א פ ש ר ו י ו ת ל צ מ צ ם א ת חילולי ה ש ב ת .כ מ ו ב ן ש ח ב ר ה כ נ ס ת ל א מ צ א
לנכון ל ת ק ן א ת ט ע ו ת ו ,ל א מ ע ל ב מ ת ה כ נ ס ת ו ל א מ ע ל ד פ י עתונו.
והדבר הזה ב א ללמד .ה מ ע מ ס ה האמיתית למען שמירת התורה
מ ו ט ל ת ע ל א ל פ י י ה ו ד י ם א ל מ ו נ י ם ב ר ח ב י ה א ר ץ ,ר ב נ י ם ומורים ,ר ו פ א י ם
ו א ח י ו ת ,מ ה נ ד ס י ם ופועלים ,ה ע ו ש י ם א ת ע ב ו ד ת ם ל ל א רעש ,ב ל י
ל ק ב ל ע ט ו ר י גבורה ש ל ל ו ח מ י מ ל ח מ ת ה ת ו ר ה ובלי ח י ל ו ל ה ש ם .
ל ע ו מ ת ם קיימת מנהיגות דתית ,כ מ ע ט כולה רעשנית ובלתי יעילה
היודעת לנצל א ת מ ע מ ד ה לאינטרסים הפרטיים והמסחריים שלה.
א מ נ ם יש לנו עוד מ נ ה י ג י ם -ר ו ע י ם נ א מ נ י ם א ח ד י ם ,א ב ל א ל לנו
ל ס מ ו ך ר ק על ה ק ו מ ץ ה ק ט ן הזה.
ו נ ש א ל ת ש א ל ה נ ו ק ב ת :ה א ם יש לנו עוד רבנים ,גדולי ה ת ו ר ה
ההולכים ב ר א ש ה מ ח נ ה ונותנים ה נ ה ג ה רוחנית ע צ מ א י ת ל ע ם 1א ם
אין ה נ ה ג ה ת ו ר ת י ת ,פ ו ע ל ת ה ה נ ה ג ה ה פ ו ל י ט י ת ב ל י מ ט ר ה ב ר ו ר ה
ובלי חזון.
בברכת כתיבה וחתימה שובה לכל בית ישראל
בצפיה להנהגה תורתית לעם התורה
ה מ ע ר כ ת
יי
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב נתן ר פ א ל אויערבך
תולדות הפייטן דבי אלעזר הקליד
מ א ת
הרב יעקב קאפיל האי במבוגר זצ״ל ,אב״ד וואדמס
מבוא מאח המביא לדפוס
ת מ ה ,כי ל א ק ם בישראל עוד ח כ ם אשר כה רבות יוזכרו דבריו ,ומאידך ׳—
כה
מ ע ט ידוע אודותיו ,כרבי אלעזר הקליד .פיוטיו הרבים לכל מועדי השגה היוו
אבן פינה לכל תפילות האשכנזים ,בעוד שאישיותו ,ת ק ו פ ת ו ומוצאו נתוגים למחלוקות
-למן ר׳ אברהם אבן־ עזרא אשר
ואפופים קושיות וסתירות .קיצוניות הן הדעות
1
תקף קשות א ת פיוטיו וכתב ״כי לשון הקדש ביד ר׳ אלעזר נ״ ע עיר פרוצה אין
חומה״.״ ,ומסקנתו חיא שאין לומר פיוטים — ״וחטוב בעיני ,שלא ,יתפלל א ד ם ב ח ם
כי
אם חתפלח
חלקט״
חקבועח ,ויהיו דברינו
)סימן י״א(
מרבותיו,
ששמע
שחביא
מעטים ולא נענש בדין״ ,ועד בעל
בשם רבנו
שכשפייט רבי
שכתב:
תם
אשר
אלעזר 'וחחיות
״ושמעתי
חנח
מאבא
״שבלי
מארי
מרובעות…׳ —
ז״ל
ליחטח
חאש סביביו .ומפי רבותיו גאוני לותיר שמע כן״.
פחות
לא
משמונח
קיימות בידינו
חנחות
אודות
שאין כאן ח מ ק ו ם לחכנס לגופם של דברים .רוב
חקליר ומקום מגוריו,
חספרים
וברור
חעוסקים בענין חוזכרו
2
במאמרו של חגרי״ק חלוי במברגר ז צ ״ ל ,ח מ ת פ ר ס ם כאן לראשונח ,וחובאו תמציות
3
דבריחם .
לשם סיכום נציין ,שדעת בעלי
חתוספות וחרא״ש,
שחקליר היה
חתנא
4
דבי אלעזר בן רבי שמעון בר־יוחאי .דעה א ח ר ת מובאת בתשובות חרשב״א ,שחקליר
היח חתנא רבי אלעזר בן ערך .ר׳ דוד גנז ,בספרו ״צמח דוד״ ,מודח שחקליר היח
תנא ,״אך ל א נודע א ם חוא רבי אלעזר חגדול בן חורקנוס ,או רבי אלעזר בן ערך,
או רבי אלעזר בן יעקב .ויש אומרים ,שחוא רבי אלעזר ברבי שמעון״ .וחוא חדין
ב י ח ס לזמנו ומקומו :כאמור ,דעת רבותינו חראשונים ז״ל שחקליר חי בדוד חראשון
שאחר
החורבן
בארץ־ישראל.
לעומת
זאת,
חניחו
מפרשי
חפיוטים
האחרונים
5
שהקליד חי ב ת ק ו פ ת חגאונים ,אך ל א חלקו על כך שהיח חי בארץ ישראל.
דעה
שונה
ומנוגדת
לחלוטין
לכל
הדעות
המקובלות
העלח
חחכם
שי״ר —
6
ר׳ שלמה יהודח לייב חכהן ראפופורט מ פ ר א ג ,ב מ ח ק ר ארוך ומקיף שפירסם ב״בכורי
1בפרושו לקהלת ה׳ אי.
2אודותיו ותולדות חייו — ראה ב״המעין״ ,תמוז תשל״ה.
3כמו״כ נכתב עליו רבות ב״עמודי העבודה״ לאליעזר למר לאנדסהוטה עמ׳ ד2־) 44הוצאת
״חרמון״ ,ניו יורק תשכ״ה( ,וכן כתבו על הקליר חוקרים בזמננו.
4סימן תס״ט.
5כר׳ וולף היידנהיים )הרוו״ה( ואחרים ,אשר יובאו דבריהם בגוף המאמר.
6החכם שי״ר )לבוב תק״ן — 1790פראג תרכ״ח (1867היה חתנו של הגאון ר׳ אריה
לייב ,בעל ״קצות החושן״ ,והיה מגדולי החוקרים היהודיים במאה ה־ .19היו לו יחסים
3
www.daat.ac.il
העתים״
אתר דעת -מכללת הרצוג
)תק״ץ ,1829 -עמ׳ .(123-95בתקיפות הוא דוחה כל דברי הראשונים
וחאחרונים אודות גדולתו של חקליר ומעלת פיוטיו ,ומסיק כי חפייטן חי באיטליה
בימי רב שרירא גאון וכי אין בפיוטיו כל עניני סוד וקבלח.
כתגובח על מחקרו של
מאמרו־ מחקרו של הגרי״ק חלוי במברגר זצ״ל ,נכתב
שי״ר ,מחוך מגמה לקיים דברי רבותינו הראשונים ז״ל שהקליד חיח ה ת נ א רבי אלעזר
7
ברבי ש מ ע ו ן .בשיטתיות וביסודיות צועד חרב במברגר בעקבותיו של שי״ר ,שורה
א ח ר שורה ,ופורך א ת כל טענותיו והוכחותיו .יתכן ,אמנם ,כי פה־ ושם יהית קשה
לעמוד על דברי חרב במברגר מבלי לראות תחילח א ת דבריו של שי״ר ,אך באופן
מ א ח ר ובתחילת כל הערה והגחח ,מביא הרב
כללי ניתן להבין א ת דבריו ורצונו,
במברנר א ת ת מ צ י ת דבריו של שי״ר הנוגעים לענין.
מובן מאליו ,כי ל א היה בידי להביא א ת דברי שי״ר במלואם ,ו ח ס ת פ ק ת י בהערות
משלימות ב א ו ת ם מקומות שנראו לי כבלתי מובנים .כן ציינתי בהערות מראיימקומות
ומקורות ,ותלקתי א ת גוף ה מ א מ ר ל ק ט ע י ם בכדי ל ה ק ל על הקריאח .יתכן ,כי ע ל
אף
ה מ א מ ץ שהושקע ,ל א
תהיה
מלאכת
והעיון ק ל ה למי שאינו מצוי
הקריאה
בנושא ,ובפרט כאשר אין דברי שי״ר במקורם מוגשים לפני הקורא ,א ך סבורני כי
דבר בעתו הוא ל פ ר ס ם מ א מ ר זח אודות גדול הפייטנים בפרוס הימים הנוראים ,ב ה ם
מרבים אנו בפיוטים .ו ת ח א חתועלת בכך מכופלת — בירור נוסף לחוקרי הפיוטים
אודות חקליר ,ו ח ב א ת מאמרו של חרב דווארמס זצ״ל מכתב־יד ל ד פ ו ס
8
-
והיה
זה שכרי.
המרכזי
בארכיון
חרב במברגר ועל
לתולדות ה ע ם
כריכותיהם היו
9
היחודי,
הערות
ירושלים ,
נוספות
מצאתי
את
בכתב ידו בענין
מחזוריו
הקליר,
של
ואותן
ח ע ת ק ת י בסוף חמאמר .תודתי נתונח לחנהלת הארכיון על ה ע מ ד ת המחזורים )ויתד
המסמכים(
לרשותי והרשות לפרסום התערות.
הדוקים עם
פראנקעל
החוקרים
מפני
והמשכילים
התקפותיו של
כשד״ל,
הרש״ר
צונץ,
הירש
יוסט
)״דברי
ואחרים ,ואף הגן על
ר׳׳ז
ואמת״( .צעד זה,
וכן
שלום
הימנעותו מלחתום על ״תורת הקנאות״ )מחאת רבני אירופה נגד אסיפת בראונשווייג
בשנת תר״ד( עוררו נגדו תרעומת גדולה .כנראה ,שההכרה בנטייתו זו ,היא שהוסיפה
לדרבן את הרב במברגר לדחות את מחקרו של שי״ר ולא לסטות אף במשהו מדברי
הראשונים ז״ל — אף שבין שי״ר ובין הרב מווארמם היו יחסים אישיים )ראה ״המעין׳׳,
תמוז תשל׳׳ה(.
7כתביהיד נמצא בספריית גת3113ו11ת 11036באמסטרדם )11^5. 625י,118. 1103. 20 (=1
והעתקו נמצא במכון לתצלומי כתה״י העבריים — בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
)ס׳ .(3748תורתי נתונה לספריה ולמכון על העמדת החומר לרשותי והרשות לפרסמו.
8כפי שצויין במאמר אודות תולדות חייו ,פירםם הרב במברגר ב״שומר ציון הנאמן׳׳
קונטרס פיוטים מהג״ר שמשון בכרך זצ״ל ,בעל ״חוט השני״ )אביו של הג״ר יאיר
בכרך זצ״ל ,בעל ״חוות יאיר״(.
9בעזבון הרב יעקב ק .במברגר )<81ן(.
4
www.daat.ac.il
תולדות
הרצוגק ב ל ו פ י ו ט י ה ם
מכללתש ר נ ת
דעתי י-ט נ י ם א
אתר מ ה פ
הפייטן הראשון,
אצל
האשכנזים —
ד׳ אלעזר הקליד
ה ז מ ן ש ח י בו ו א ר ץ ל י ד ת ו ומגוריו ,ג ם מ ע ל ו ת פיוטיו
מ א ת י
יעקב קאפיל ב״ב האי
תוך
ע מ י א נ י יושב
פ ק ״ ק ווירמיישא י ע ״ א
החכם הזה הי׳ נודע ומקובל לתנא או אמורא מטעם רבותינו בעלי התום׳
)חגיגה י״ג א ׳ ועי׳ תום׳ הולין ק״ט ב ׳ ועי׳ בביאור דברי התום הללו במאמר
הפיוטים והפייטנים לרו״ה ז ״ ל ( והרא״ש ספ״ה ד ב ר כ ו ת ,ונמצא בדבריהם
כדמות ראי׳ והשערה קרובה שהוא התנא הגדול בנגלה ונסתר ר׳ אלעזר ב״ר
שמעון ,מפסיקתא וממ״ר שה״ש* וממ״ר ו י ק ר א יע״ש.
אמנם מה לנו לילד דרך והשערות בענין זה ,הלא יש לנו עדות גדולה
ונאמנה יוצא מפי קדוש ואיש נורא מאד הוא האר״י ז״ל בספר הגלגולים ,מורה
ואומר כי הקליר הוא התנא הגדול ר׳ אלעזר ב״ר שמעון ,וזהו דקאמר שם בענין
זה )לקוטים ( ״והנה העיד לי ר״י הכהן בשם מורי זצ״ל ה״ה )הוא האר״י ז״ל(
כי הקליר ר׳ אלעזר ב״ר שמעון בודאי הי׳״ עכ״ל .גם הושיבו תלמידי האר״י
את פיוטיו של הקליד על גפי מרומי חכמת האמת הנסתרת ,כי העידו על רבם
האר״י ז״ל שלא הי׳ אומר פיוטים רק אותן שסידר ר׳ אלעזר הקליר ותפלת
ר״ע ור׳ ישמעאל ור׳ אלעזר בן ערך ודוגמתם שנתקנו ע״ד האמת )עי׳ ס׳ נגיד
ומצור• בענין קבלת שבת וכן הביא המג״א סי׳ ס ״ ח .ועי׳ הקדמת ר׳ שלמה
1
,
2
4
3
0
7
8
1תוד׳׳ה ורגלי החיות.
2תוד״ה נדה.
3וז״ל הרוו״ה שם :״וברור לי שטעות נפל בדיבור זה וצ״ל :וי״א שהוא היי תנא .וכן
העתיק הרא״ש בס״פ א״ע בשם י״א ,והוא תרוץ שני ,שלפי תרוצו הראשון כבר היו
נמצאים בימיו שני התלמודים והוא אחז בדעת ר׳ לוי ובשיטת הירושלמי ,א״כ ודאי שלא
היה תנא .ודעת הי״א שאין להקשות עליו משיטת התלמוד לפי שהוא היה תנא ופליג.
ואולם דעת ר״ת כתרוץ הראשון שכן אמר בתוס׳ דחולין דף ק ט :שהקליד יסד ע״פ
הירושלמי״ .עכ״ל רוו״ה.
4סימן כ״א ,ו״מערני יום טוב״ שם.
5פרשה ג׳ י׳.
6פרשה ל׳ א׳.
ד לא מצאתי שם.
8
וז״ל :״האר״י ז״ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון
הקלירי שנתקנו ע״ד האמת״.
5
www.daat.ac.il
קי״ב (.
רבה סי׳
ועי׳ -אלי׳
מרו״ה ,
הרצוג
מכללת
דעת
דובנא לביאור המחזור אתר
כל אלה המעלות אשר נתנו הגדולים הנזכרים לר׳ •אלעזר הקליד ולפיוטיו
היו תקועים בימים מקדם אצל המחזיקים במנהג אשכנז כיתד במקום נאמן ב ל י
ערעור וטוען ,עד שבדורות האחרונים עבר רוח אחרת על איזה מחברים מבני
אשכנז ופאלען ,קצתם הסירו מאת החכם הזה עטרת תנא או אמורא ,רק אמרו
שהוא הי׳ הי בזמן הגאונים ,או אחר חתימת הגאונים; מהם הגאון ״זכרון יוסף״!1
שאמר )שאלה י״ג מחא״ה( שהי׳ חי סביב זמן ר׳ סעדי׳ גאון ושאביו הי׳ נקרא
בשם העצם והי׳ מעיר קרית ספר ,ושמאחר שלא נודע לנו עיר אחת אחר
החורבן שנקראת בא״י קרית ספר — י״ל דפירוש קרית ספר היינו ספר הלכות
כמו דאמרינן במ׳ תמורה ט״ז א׳ ופירש״י לשם על קרית ספר דיהושע ושופטים
שלכדה עתניאל יע״ש ,ועל אביו ואבותיו ובני משפחתו הרבנים המובהקים כ ת ב
כן .עכ״ל הז״י .והראיות אשר הניעו אותו לזה מבוארים בתשובתו ,ויתבארו
ג״כ בהמשך קונטרסי זה .ואחריו בא החוקר המפורסם רוו״ה ז״ל ,ועשה א ת
עצמו כאילו לא ידע את בעל ״זכרון יוסף״ ז״ל ,והעלה שההכם הנזכר היי
בחתימת הגאונים אחר רב האי גאון ז״ל )מאמר הפיוטים וחפייטנים בריש ביאור
חמחזור לש״ע( ,והביא אותן הראיות שהביא בעל ״זכרון יוסף״ נגד דעת
הקדמונים ,ונוסף עליהם עוד אחרות אשר ג״כ יתבארו תוך המשך קונטרסי זה.
בהקדמתו למחזור ״קרבן אהרן״ הנדפס בסלאויטא
והגאון מו״ה זלמן מרגליות
שנת תקפ״ג לפ״ק כפי מה שמובא בשמו בספר אשר אזכיר אחר זה ,הגביל זמנו
10
9
1 2
1 3
9בהקדמה למחזור של שבועות .וכתב שם אודות השגות הראב״ע על הקליד ,ובין יתד
דבריו כתב :״ועם כל גדולות הראב׳׳ע וחכמתו ,אומר אני ,מי יגלה עפר מעיניך לראות
כי יעמוד ש׳ שנה אחריך האר״י ז״ל אשר רוח ה׳ דבר בו כנודע ומפורסם.,״ וכחד
בפיוטי האשכנזים באמרו שהמה מיוסדים ע״פ הקבלה הנכונה האמיתית ,ובפרט פיוטי
הקליר.״׳׳.
10ע״ש שדן בדברי הרא״ש ומע״מ ,הערוך ושבולי הלקט .והוסיף :״וגם ר״ש הגדול שהית
מלומד בנסים היה אומרה בכל יום״.
11ר׳ יוסף ב״ר מנחם שטיינהרט — תלמידו של ר׳ יעקב הכהן ,בעל ״שב יעקב״ .שימש
רב באלזם ולאחרונה בפיורדא ,שם נפטר בשנת תקל״ו — .1776ספרו ״זכרון יוסף׳׳
)פיורדא תקל״ג( ,ח״א כולל תשובותיו לחכמי דורו וביניהם גיסו ר׳ ישעי׳ ברלין׳ וח״כ
כולל
דרושים
וחידושים.
נכדו
הדפים
מעזבונו
עה״ת
חידושים
בשם
״משביר
בר״
)פראג תקפ״ח( ובסופו חידושים למס׳ ב״מ בשם ״כח שור״.
12״תנא ,אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו
בימי
אבלו של משה .א״ר אבהו אעפ״כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו ,שנאמר ״וילכדה
עתניאל בן קנז וגו׳ ״ .ופירש״י :וילכדה עתניאל לקרית ספר ,ומאי קרית ספר הלכות
)גירסת הש״מ :והן קריית ספרי הלכות(.
13הגאון ר׳ אפרים זלמן מרגליות מבראד )נלב״ע בכ״ד
מנ״א תקפ״ח(.
מחבר ״מנזר,
אפרים״ על דיני חודש אלול וימים נוראים ,״בית אפרים״ על יו״ד ,״טיב גטין״ ועוד.
6
www.daat.ac.il
׳1
י(
!
י
מכללת
אתר דעת
הרצוג ידי ,ולזאת לא אוכל
אינו תחת
המחזור -הנזכר
בתחילת ימי הגאונים ז״ל; אמנם
:להעתיק דברי הגאון הנזכר.
אולם כל המחברים האלה לא הוציאו אותו מכלל החכמים הכמי האמת
הבאים בסוד ד׳ ,רק הניהו לפיוטיו המעלה הרמה הזאת מטעם האר״י ז״ל .גם
לא הכהישו היותו מכלל הכמי הארץ הקדושה בזמנו .אכן מקרוב יצא ספר אחד
לאור מאת החכם המפואר ר׳ שלמה יהודה לייב הכהן רפאפורט )מלעמבערג(
שקבל דברי חכם אחר שבזמנינו )ר׳ משה לאנדוי מפראג( ,שחחכם הזה מקום
מגורתו הי׳ בקצה איטאליא חדרומית )קרוב למקום אביו או במקום אביו בעצמו(
אשר היה נקרא קליד על שם עירו על חוף הים באי סארדיניא ,או היא העיר
הראשית )— הויפשטאדט( באי הנז׳ ונקראת בלשון רומי •1111ג 0או •,031161
ובלשון איטליען 1־ .03§1131וגזר אומר שחיבר פיוטיו בימי רב שרירא גאון
14
׳
:
*
י
,
בערך שנת ד״א תש״ל ,וששמו היה ר׳ אלעזר בירבי יעקב קליר ,ופתר קרית
ספר עירו של החכם הזה בשם עירו היושבת על ה ס פ ר ,דהיינו על שפת הים
)—קיםטענשטאדט( כמו שבא בהערות ספר זה בארוכח .גם אמר שחחכם הזה
ש״ץ הי׳ ושחבר רוב הרוזיו רק לעצמו ולהכמים שכמותו לזמרם בפני הקהל,
העומדים ושומעים כל אשר יצא מפי שלוהיהם ומליציהם בינם לשמים .גם אמר
בעל הספר הזה ,שאין בכל פיוטי החכם הזה רמז מידיעת הסודות ושלא נגע אף
בקציהן .עכת״ד ,והאריך מאד במה שנראה לו ראיות מסייעות לדעתו זו,
בהערות ,יע״ש .אלה הן אמהות דברי חמחברים בענין זה.
*
ואני הצעיר קרי׳ קראתי לכבוד ר׳ אלעזר הקליר ולכבוד רבותינו הקדמונים
וגאונינו בעלי הכמת האמת נ״ע .ואמרתי ,אחוד! דעי אף אני ,אולי אוכל השיב
בדרך החקירה כבוד הקליר על מכונו ,עד שכל אדם מבין ומעיין יכיר דברי אמת,
כי גדול כבוד ר׳ אלעזר הקליד נ״ע ,ושלא נגרע מפיוטיו הוד חכמת האמת,
ושמפאת סיבה זו קבלו אבותינו האשכנזים — אשר מעולם היו אנשי השם
והמעלה — את פיוטיו ,ולכבוד ולפאר הוא לנו .ולהיות שבדברי ההכם רפאפורט
הנזכר נכללו ממש כל הטענות האחרות בענין זה ,לזאת אתו אריב ריבי ואערוך
משפטי ביחוד ,כי בנפול דבריו וביטולם יתקיימו דברי הראשונים מעצמן .אמנם,
אף שאחלוק על דבריו — כבודו במקומו מונח ,כי חכם מפואר הוא ,כאשר הגדיל
תושי׳ בשאר ענינים ,וגם בענין זה הראה גודל יד חקרתו ,וגם בהמשך חחקירה
אקיים מקצת מדבריו ,אך אמנם בגוף הענין לא אסור מדברי הראשונים ז״ל
)ואיזה ספקות שהעיר רו״ה ז״ל שלא באו בדברי החכם הנ״ל אעיר עליהם בתוך
המשך דברי( .ולהיות כי אבוא בענין זה בדרך החקירה ,לזאת יםובו דברי על
ב׳ ענינים:
15
14בין שי״ר ובין ר״מ הלוי לנדא היו יחסים הדוקים ,אף כי עברו ביניהם דברי בקורת.
מענינת הערכתו של לנדא על שי״ר :״שי״ר בתוך עמו הוא יושב בלבוב .אלמלא היה
יהודי ,כי אז היה שר וגדול
וכדומה…״
בממלכת המדעים ,מורה
באוניברסיטה ,חבר האקדמיה
)ראה אנצי׳ אוצר ישראל ,ערך רפאפורט(.
15סמ״ך שואית ,פ׳ פתוחה.
7
www.daat.ac.il
הרצוגהקליד הפייטן המתואר הוא
מכללת אלעזר
ברורה ,שר׳
בראי׳
הענין הא׳— להורות
דעת -
אתר
תנא או אמורא מארץ הקדושה.
הענין הב׳ — לסלק הקושיות שהקשו על האומרים שר׳ אלעזר הקליד הי׳
התנא ר׳ אלעזר ב״ר שמעון.
לענין א׳
הנה ,כלל ערוך ומוסכם הוא בידינו ,כי מיום שנחתם התלמוד־בבלי,
נתפשט בכל ישראל וקיימו וקיבלו אותו עליהם והסכימו עליו כל ישראל
לאלף החמישי( .והיינו ,כי בהסכמת כל חכמי ישראל
)עי׳ צמח ד ו ד . . .
נעשה כמ״ש בםמ״ג בהקדמה ,וגם אותן חכמי א״י שהיו מבבל הלכו בימי
ר׳ אשי ,מחבר ומקבל התלמוד בבלי ,לבבל מגודל הצרות שהיו אז בא״י
ככתוב בספר יוחסין דף קי״ג א׳ וז״ל :״בתר חכי נפיש שמדא מא״י ואמעיטד,
הוראה ונתית מאן דהוה תמן מן בבלאה כגון רבין ור׳ ירמי׳ ו מ ל ח ו דנחתין
להכא״ ,ע כ ״ ל .גם כבר עם הלל הנשיא נפסקו הסמוכין ב א ״ י ,ומכל זה
יראח שחיו אותן חכמי א״י שנשארו שם בימי ר׳ אשי נמשכים אחר הכרעת
הכמי בבל ,שהם היו הישיבה הגדולה .אמנם אין לנו מן הצורך לעשות בזה
השערות ואומדנות ,כי כבר כתב המחבר סמ״ג בהקדמתו ״שר׳ אשי שלה
ה א ר צ ו ת והעמיד פירוש המשנה על
וקיבץ כל הכמי ישראל ש ב כ ל
מ ת כ ו נ ת ה והוא הנקרא תלמוד בבלי וםדרוחו בחםכמת כל חכמי הדור״ ,עכ״ל.
הרי מבואר ,שכל הכמי ישראל שבכל הארצות עזרו בסידור התלמוד בבלי
ושבהםכמת כולם נעשה ,וממילא שגם חכמי ארץ ישראל שבאותם הימים
קיבלו את דבריו עליהן ,אף במקום שהוא נגד דברי תלמוד ירושלמי*;
גם מדברי הקדמת הסמ״ג לפני זה :״האיש ההוא ,ר׳ אשי ,הי׳ ראש ישיבות
גליות ישראל ,ומימות רבי עד ר׳ אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד״
)עי׳ גטין נט . (.משמע ,שלא נעדר גדולתו מגדולת רבי שהיו כל חכמי
ישראל בכללם נשמעין לו )וכן נראה מרהיטת הש״ס גטין הנזכר( ,וממילא
שנתקבלו דברי התלמוד בבלי ג״כ בכל ישראל.
1 6
16
17
16
18
16מטושטש וקשה לקריאה.
17בדפוס לוין־עפשטיין )ווארשא( עמ׳ סג ע״א ושם הנוםחא :רבין ורב דימי.
•
זולת במה שמבואר בתלמוד שלנו במערבא נהגו דלא כוותן )יעויין חולין גבי חלכ
דאייתרא ועיין רי״ף שם( .וכן אנו נמשכין במקצת דברים אחר מסכתות חיצוניות ,עי׳
תוס׳ פסחים דף מ :ד״ה אבל ,ותוס׳ ע״ז סה :ד״ה אבל ,דמסכתות הללו אמנם הס
סעיף מתלמוד בבלי .ועמ״ש הרא״ש הל׳ קטנות הל׳ ספר תורה )בסוד״ה פרשה פתוחה
לא יעשנה סתומה( שתלמוד ירושלמי עיקר נגד מסכת סופרים עיי׳׳ש .והיינו שאין
למסכתות הללו כח כגוף תלמוד בבלי ,ומכ״ש שאין למסכתות הללו כח נגד עיקר תלמוד
בבלי ,רק במקצת דברים אנו נמשכים אחריהן כנ״ל בשם התוס׳.
18״אמר רב אחא בריה דרבא ,אף אני אומר מימות רבי ועד רב אשי לא מציגו תורה
וגדולה במקום אחד״.
8
www.daat.ac.il
הרצוג אותן הימים דנפיש
יוחסין על
בעל ס׳
שאמר
מכללת
דעת -
ה ג ה ״ ה :אמר הכותב ,מהאתר
שמדא בא״י ,נראה שכיוון על הצרות אשר עברו על היהודים
שבא״י על ידי הקיסר קאנסטאנציאוס )בנו של קיסר קאנסטאנטינום הגדול(
שהיה שונא ליהודים והכביד עליהם ע ו ל ו עד שמרדו בו בעיר דיאצעזארעא
שבא״י ,ועזרו להפרסיים שהיו אנשי בריתם .והוא ,קאנסטאנציאוס ,שלח עליהם
צבא שנצהם דרך נםועתם לפרס מדי עברו בארץ יהודה ,וענש את המורדים בו,
גם החריב את העיר הנזכרת ,ואף שאח״ז בימי הקיסר יוליאנוס היה להם
הדוחה כי אהב וקירב אותם וביקש לבנות ביהמ״ק וזד• הי׳ בימי ר׳ אשי,
הגה״ה.
מ״מ נראה שקודם זה כבר הלכו רוב החכמים לבבל .ע ״ כ
16
והנה מצאנו להקליד כשיסד קרובות לפורים ,שלא יסד שום פיוט על
ברכת את צמח דוד וכוי ,ובברכת שמע קולנו וכו׳ הזר ויסד פיוטו ,ולא מצאנו
בזה שום טעם מספיק .ושמעתי טעמים חלושים שהם באמת מבודים מן הלב
ולא תתיישב הדעת בהם .אמנם ,שמע נא דברים ערבים ואמיתיים יוצאים
מפי זקן מזקני ההוראה הקדמונים ,הוא הגאון רבנו ישעי׳ מטראני הזקן זצ״ל
)בעל תוס׳ רי״ד לקידושין וגדול שמו בם׳ שלטי הגבורים ,ברמז מז״ה(,
שבחדושיו למסכת תענית דף יג .אחר שחביא התוספתא דמםכת ברכות
בשלהי פרק ג ,וזה תוארה :״ח״י ברכות שאמרו חכמים כנגד ח׳׳י הזכרות
שב״הבו לה׳ בני אלים״ וכולל של ביתוסים ושל פושעים במכניע זדים ושל זן
ושל גרים במבטח לצדיקים ושל דוד בבונה ירושלים ,ואם אמר אלו לעצמן
ואלו לעצמן יצא״ ,כתב וז״ל :״ומייתי לח ב י ת ׳ פ׳ חי׳ קורא ובפ׳ תפלת חשחר,
מוכח מכאן דלאחר שתקנו ברכת הבייתוסים מונה אותם התנא ח״י ,וטעמא
דמלתה שהיו כוללים של דוד בבונה ירושלים .וכד אתה מוצא הקרובות שנתקנו
על ח״י כרכות כפורים וביום הושענא רבה ובי״ז בתמוז ובי׳ בטבת הוא כולל
של דוד בבונה ירושלים״ .ומסיק שבתלמוד שלנו הבבלי מוכח שאנו מברכים
של דוד בפני עצמה ושל בונה ירושלים בפני עצמה ושאין לשנות מזה.
והאריך שם להביא מקומות המחלוקת בזה בין תלמוד ירושלמי לתלמודא דידן,
ושהלכה כתלמודא דידן .ובהגה״ה שם כתב וז״ל :״ת״י ועיין מדרש רבה
ובתנחומא סוף פ׳ קרח על פ׳ ״ונשלמה פרים שפתינו״ — אמרו ישראל:
רבש״ע ,בזמן שבהמ״ק קיים היו מקריבים קרבן ומתכפר ,ועכשיו אין בידינו
אלא תפלה״ .ט ו ב בגימטריא י״ז תפלה י״ט ברכות ,הוצא משם ברכת המיגין
שתקנו ביבנה וכן צמח דוד שתקנו אחריו׳ /עכ״ל) .אחר שכתבתי זה ,מצאתי
להמבאר המחזור רו״ה ז׳יל ,שבפיוט אהללך בקול רם כו׳ לשחרית יו״כ
הביא ג״כ דברים אלו ,וכ״כ החכם רפאפורט כאשר מעתק דבריו ל פ נ י נ ו ( .
1 9
20
ועתה יאמרו נא החולקים על התום׳ והרא״ש :אם הקליד הי׳ בסוף זמן
הגאונים כדעת רו״ה ,או סמוך לסוף זמן הגאונים )כדעת החכם רפאפורט(
19כוונתו לתחילת הפסוק ״קחו עמכם דברים וגו׳ כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים
שפתינו״) .הושע י״ד(.
20במאמרו הנ״ל ,עמ׳ 121הערה .28
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהי׳ זמן רב אחר חתימת התלמוד בבלי או אפילו בתחילת זמן הגאונים
)כדעת הגאון מה״ר זמ״ר( ,שהי׳ עכ״פ קרוב לתשעים שנה אחר התימת התלמוד
בבלי אשר קיימו וקיבלו עליהם כל ישראל לעשות כדבריו ־־ -האיך אפשר לומר
שנטה מדבריו למעשה ? — שהרי מדברי הקרובות שבידינו לפורים י ,שיסד הוא
ג״ע ,נשמע שכולל של דוד בבונה ירושלים נגד דבר המסור בידינו מתלמוד בבלי•
ואם במילי דאגדתא אהז כמה פעמים כדברי הש״ס ירושלמי ,איך הי׳ רשות
בידו לשנות מהש״ס בבלי ולנטות אחר הש״ס ירושלמי בדבר הנוגע לדינא
והלכתא רבתא בעמוד הגדול אשר בית ישראל נשען עליו ,הוא עמוד העבודזז
— זו תפלה? כי בודאי דברי הגאון הזקן מטראני ז״ל הם נכונים ואמתיים•
1
ואם יתעקש המתעקש לומר ,שאין לנו מזה הפיוט לפורים ראי׳ שאחז
בשיטת הש״ס ירושלמי ,דק באשר שהפיוט לפורים מיוסד על תיבה אחי
בכל ברכה מפסוק :״ויאהב המלך כ ו ׳ בראש הפיוטים של הברכות ,ובאמצע
הפיוטים התיבות של פסוק :״ומרדכי יצא כו׳״ ~ ולזה לא הגיעו הפיוטים
יותר ממספר ח״י ,ורצה לסיים עכ״פ הפיוטים בסוף ברכות אמצעיות ,דהיינו
בברכת שומע תפלה ,ולזאת באשר שעכ״פ ברכת בונה ירושלים קרובת בענינה
לברכת את צמח דוד כו׳ — תיקן פיוט אחד לשניהם )ואף שבקרובות לט״ב
סיים בבונה ירושלים ולא תיקן פיוטים עד ברכת שומע תפלה ,היינו טעמא
1
״
— משום שרצה לסיים בנחמה דבונה ירושלים( ,מ״מ עכ״פ מאותם הפיוטים
שהביא הגאון הנזכר שנתייסדו ליום הושענא ולי״ ז בתמוז ולי׳ בטבת )ונאבדו
מ א ת נ ו ( ״ יש ראי׳ שאהז בשיטת הירושלמי ,דדבר רחוק הוא לומר שגם שם
יסד הפיוט על פסוק בעל ה״י תיבות.
ועוד בוא ואראך ראי׳ ברורה מפיוט א׳ מהפיוטים אשר נמצאים בידינו
מהקליר ,והוא פיוט אהללך בקול רם כו׳ בשחרית לי״כ ,שיש בו מעין ברבות
תפלת עמידה בצירוף ברכות של חול ,דלא השיב בהדייהו מצמיח קרן ישועה׳
ל י — הי׳
״
אבל כללו בבונה ירושלים .ואילו הוי ״ ל
לו לעשות ה ת ז יתר ,אשר לפי סגנון שלו הי׳ זה תוארו :״ממלטנו ) א ו
מפלטנו ,או :מצילנו( מרעה ,מצמית קרן ישועה״ .אין זה אלא כדברי הגאון
ז״ל הנ״ל ,דהוי ס״ל להקליד דלא כש״ס בבלי בזה .ומעתה דברי התום׳ והרא״ש
מוכרחים — דהיינו שהי׳ תנא ,וס״ל כהתוםפתא ,או שהי׳ קודם שנתקן לומר
ברכת את צמח דוד ברכה בפ״ע וכהגה״ה הנ״ל ,או שהי׳ אמורא וחולק ום״ל
כהתוספתא וירושלמי ,והכל שריר ובריר ו ק י י ם ) .וראיתי לרו״ה שבביאורו
23
כ
ס
ש
י
ט
ת
ה ש
ם
ב ב
:
24
21הפותחות במליס ״ויאהב אומן יתומת הגן וכר ״.
22וכ׳׳כ שי״ר בהערה הנ׳׳ל ועיי״ש עוד.
23הפיוט מבוסס על סדר א״ב ,ובנוסח המופיע במחזורים שלנו הושמטו הקטעים מאות
ז׳ עד אות ק׳ — מברכת ״גואל ישראל״ ועד ברכת ״מודים״ )וא׳״י טעם הדבר( וליי
ןא
לכל הדיון בעגין הזה.
24בספר ״התודעה״ להד״א כיטוב )ירושלים תשכ״ו( מובא טעם מעניין להשמטת פייט
על ברכת ״צמח דוד״ בפורים ,לפי שמרדכי ואסתר היו מצאצאי שאול המלך ומכייז
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפיוט אהללך בקול רם כו׳ הביא דברי הגאון הזקן מטראגי ז״ל הנ״ל ,וסיים:
״וצ״ע״ .נראה ג״כ שהרגיש שזה מתנגד לדעתו שהקליד הי׳ ־בסוף זמן הגאונים
מהכרח שכתבתי למעלה(.
אמנם הובה עלי עתה לסתור הראיות שהביאו החולקים על התום׳ והרא׳׳ש,
פן יאמרו ״הלא מצאנו און לנו בראיות בצורות ונצורות ,ואדרבה הגדלנו
המדורה להראות מתוך ראיות הללו שהתלמוד בבלי לא נתקבל תיכף אחר
חתימתו אצל חכמי א״י במקום שהוא נגד הש״ם ירושלמי״ .אמנם ,הנה הראיות
שהביאו אינן ראויות להקראות ראיות באמת ,רק השערות חלושות ,כאשר
יראה כל איש מופשט מתאות הניצוח ,ואני אראה מקום סתירתם ואצא לישע
הראשונים ז״ל .אך קודם זה אעיר על קושי׳ אחת בענין זה ,והוא — שאם
אמת שהקליד הי׳ תנא או אמורא ,איך אפשר שנעלם שמו ולא מצאנוהו בכל
התלמוד ירושלמי ובבלי ואגדות ומדרשות י ובפרט שהלא מתוך פיוטיו נראה
שהי׳ בקי באגדות מאוד! אבל הנה במם׳ נדה פ׳ בנות כותים ובמסכת פםתים
פ׳ ערבי פסחים מצינו תנאי׳ שהיו מכנים שמות שונים לאבות שלהם כשהיו
מיחסים עצמם אחר שם אביהם .וכ׳ בשו״ת הלכות קטנות ח״ב סי׳ ש׳׳ח ,דאפשר
שמפני השמד היו משנים שם אביהם כשהיו בורחין ממקום למקום שלא יכירום,
עכ״ל; ומעתה אני אומר ,שגם בזה חמחבר אירע כזה — רצוני ,שהי׳ נקרא
ביחום שם אביו בשני שמות .ואני מוסיף לומר כפי הנחת שו״ת הלכות קטנות
יינ״ל ,שאפשר שהפיוטים הללו חוברו מאת מחברם בשעה שהי׳ בורח מפני
השמד ,גולה מדחי אל דחי ודואג פן יוודע שם אביו העצמי ויתפשוהו האויבים,
ילא הי׳ יכול לכוון דעתו לעסוק בדבר הלכה ועוסק חכמות הנסתרות —
אז לקח קסת הסופר בידו ויחבר פיוטים ,כי בטח בע״ה יוציאוהו לרווחה
והגזירה תבוטל ,אז יזמר לו בפיוטיו כל ימי רוחו בו; ויחתום בהם שמו
אשר קרא לעצמו בהיותו נרדף וגולה.
לעניו כ׳
ומה מאד יצדק לפי אופן זה ,ויהי׳ לנו השערה קרובה לדעת האריכי ז״ל
)יי׳וא עניז ב׳( ,דהיינו שהקליד הי׳ התנא ר׳ אלעזר בר״ש ,דהלא מבואר בש״ס
שבת דף לג :דחוצרך לברוח עם אביו רשב״י מפני חמת הקיסר .ואע״ג
דמבואר שם דאזלו טשו במערתא כר ,מ״מ אפשר וקרוב לומר דלא הלכו
כ ף לאותה מערה ,רק ברחו ממקום למקום עד שלא יכלו עוד להיות בארץ
אף בהחבא כי נרדפו בכל מקום והחביאו עצמם במערה — והש״ס לא הזכיר זה,
כי אינו נוגע לגוף ענין סיפור המעשה — ובאותו דרך הבריחה שינה ר׳ אלעזר
בר״ש את שם אביו ביחסו אחריו וכיגח עצמו אלעזר בירב״י קליר .ומחמת זה
נמצאים ג״כ השינויים בעיקר שם קליר ,כמו שהזכיר רו״ה שמצא שם קיליר
ת י
שלא הי׳ שלום בין שאול ודוד — השמיטו את הפיוט) ,ועיי״ש ןיוד בחלק א׳ עמ׳ רפ״ב
כיחס לעניו זה(.
11
www.daat.ac.il
במחזור לש״ע דק״ק ווירמיישא )וכן מצאתי גם אני( — כדרך הבורחים
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמשנים לפעמים שמם אף בענין תנועת המבטא לבד .וזה השערה קרובה מאד.
והנה עוד מבוכה אחרת יש בתחילת ההשקפה לעמוד עלי׳ לדעת התוס׳
והרא״ש ,וכבר השקיף עלי׳ החכם המפואר רוו״ה ז״ל .ואעתיק דבריו ככתבם
וכלשונם:
״ועוד יתתמץ לבב כל אנוש לאמור :אם אמת הדבר שהקליד תנא הי׳
—היתכן שהמון החכמים אשר באו אחריו לא יעלו את שמו על שפתם ן
היתכן שמהמון פיוטי הקליד המלאים להם דינים ,והלכות ואגדות
לא יזכירו אף אחד? הלא המה אשר עברו בכל דרכי התנאים מקציהם
ועד קציחם וחפשו באמתחותיהם למצוא בהם דבר הלכה ודבר הגד׳
ומוסר ותפלה ותהנה — ואין אחד מהם שם על לב כי כל אלה נקבצו
באו להם בפיוטי הקליר? היעלה על הדעת ,כי בעלי ההגדות והמדרשים,
אשר אמרו כמה ענינים הנמצאים בפיוטי הקליד ככתבם וכלשונם ממש
— כאשר יראה המעיין בביאורינו לפיוטים — היכן כי האנשים השלמים
ידרשו הענינים האלה בשמם ויכחידם תחת לשונם מבלי להזכיר שם
אומרם עליהם? היתכן כי כל פיוטי הקליד נעלמו מעיני רבנן סבוראי
ומעיני הגאונים הבאים אחריהם ,אשר קבצו ואספו כל דברי התנאים
והאמוראים ושקלו וטרו בהם להעמיד הדין ולהישיר המסילה ,ואת
שם הקליד לא יזכירו ולא יפקדו? הלא תראה ,כי הגאונים שקלו
בכל הברכות ובכל נוסהת התפלות שתקנו קדמוניהם ,ושקלו וטרו
בברכת הרב את ריבנו שאומרין בפורים ,ושקלו וטרו בפיוט אשר
בגלל אבות שאומרין בשמחת תורה ,וכמו שהעתקנו דבריהם שם על
מקומו — ולא מצאנו לאחד מהם אף פיוט מפיוטי הקליד .והראשונים
שהעלו את שמו על שפתותיהם ,חם רש״י ובעלי חתוםפות ז״ל —
) ה ג ה ״ ה :א״ה גם בעל הערוך ורגמ״ה
לא זולתם הקודם להם
הזכירו את שמו .ע״כ הגה״ה( .ועוד ,הרי בכל התפלות שיסדו לנו
קדמונינו בעלי התלמוד ואף הגאונים ,כגון :הי׳ עם פיפיות ,והיום הרת
עולם ,ואוהילה לא-ל ,ודומיהם — כל בני הגולה הוגים בהם בספרד
ובצרפת ובאשכנז ,ולמה לא קיבלו הספרדים שום פיוט מפיוטי הקליר
וקיבלו תמורתם פיוטי׳ אחרים מחכמים אחרונים אשר באו אחרי כמה
מאות שנים? אין זאת חי אני! כי כל חחכמים חנזכרים לא ידעו את
הקליר ולא ראו את כל מעשה תוקף פיוטיו כי לא היו ולא נבראו עדיין
בימיהם ,והקליד לא הי׳ לא תנא ולא אמורא ולא סבוראי ולא גאון״.
לעניגנו.
הצריך
עכ״ל
אמנם כבר יישב מבוכה זו הרד״״ג מהר״ש לנדא נ״י בשו״ת נורע ביהודא
מ״ת חא״ח סי׳ קי״ג בהגה״ה ,ואלה דבריו שם :״וראי׳ שני׳ שהביא החכם
הזה )רו״ה ז״ל( ,למה לא נזכר מדברי פיוטים של ר״א הקליר בדברי האמוראים
ובדברי רבנן סבוראי — גם זה אינו ,דמצינו בסדר עבודה במוסף יה״כ
לספרדים ,והוא סדר אתה כוננת שחיבר יוסי בן יוסי כהן גדול ,ויש בו כמה
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
25
דברים שלא אליבא דהלכתה כמ״ש הב״י א״ה סי׳ ת ר צ ״ א ,וג״כ הוקשה
דפליגי אמוראים בסדר העבודה בכמה דברים בפרק הוציאו ל ו : ,ולמה
לא הזכיר תנא או אמורא מהך פיוט של יוסי כה״ג להביא ראי׳ לאחד מתנאים ?
אלא ודאי ,שבדורות הללו לא שמו לבם לפיוטים כלל וכל אהד הי׳ לו נוסת
כפי רצונו ,כמו דאמרינן שם בגמרא אהאי דנהית קמי׳ דרבא אמר יצא והניה
כן שני שבהיכל וכו׳ אמר ליה רבא חדא כרבנן וחדא כר״י ,כ״כ עשה התנא
ר״א הקליר בפיוטים לעצמו ולא לזולתו ולא נתפרסם עד אחר כמה דורות״.
עכ״ל ) .ה ג ה ״ ה :א״ה אף שההכם רפאפורט בהערה 19ביקש להוכיח
דתיבת ״כה״ג״ שמצאנו אחר שם אבי חמחבר סדר עבודה הנזכר יוסי כן
יוסי הוא טעות ס ו פ ר ,אני בסתירת ההערה הנזכרת שיבוא לקמן ,אהי׳ למגן
בעד הראשונים שאינו טעות סופר .ע״כ ההגה״ה(.
2 6
2 7
28
29
ואני מוסיף על דבריו ,דאין ספק דהפיוטים לא נאמרו בזמן חכמי הש״ס
בציבור ,והסיבה הי׳ כי אז היו נמצאים באומתינו כמה מעמי הארץ שהיו
נבערים מאוד מדעת התורה ולא הכניסו עצמן בעול מצוות )כדאית׳ בברכות
דף מ״ז ע ״ ב ,ובפסהים בפ׳ אלו עוברין דף מ״ט ב ׳ ,ועי׳ רי״ף ורא״ש ור״ן
בפסחים ,ועיין ח״מ סי׳ ל״ד ב״אורים ותומים״ תומים ס״ק ט״ז ,ועמג״א
סי׳ קצ״ט ס״ק א׳ ובספר מהצית השקל ש ם ודו״ק( ,ולזאת בזמן התפילה
לא האריכו לומר פיוטים ,רק זרזו עצמן ללמד לעם דרכי ד׳ למען הדריכם
בדעת תורה .נוסף לזה ,כי הי׳ להם עבודה רבה בשדה ,עד שכמה פעמים
הוצרכו לשמור פירות בשבת ויו״ט )עי׳ שבת דף קל״ט ב ׳ ,ועי׳ יומא
דף ע״ז ב ׳ ( .גם היו צריכין כמה פעמים לשמור בעצמן מקום מרעה
בהמותיהן ,עד שרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור שבימיו הוצרכו פעם אחד
להיות כל ימי הג הסוכות בשדה במקום מרעה בהמתן מקום שאין שם ישוב,
ולא יכלו לישב בסוכה כל ימי הג הסוכות עד יום שמיני ספק שביעי ,כדאית׳
בש״ם סוכה דף מ״ז א ׳ )ועי׳ מג״א סי׳ תר״מ ס״ק ט״ו בסופו ובמחצית
3 1
30
3 2
3 3
34
3 5
25צ״ל :תרכ׳׳א )בד״ה ואומר סדר עבודה(.
26דף נו:
27צ״ל :והניחו על כן שני.
28.לפנינו בהערה ,20בקטע המתחיל :ופה המקום וכוי.
29עי׳ מש״כ על זה זקני הרב צבי בנימין אויערבך ז״ל )בעל ״נחל אשכול״( בהערותיו על
סדר ״אתה כוננת״ ,אשר נדפסו במחזור הלברשטט )ופורסמו ב״המעין״ תשרי תשל״ג(.
30שם בסוגיא :איזהו עם הארץ וכוי.
31ת״ר לעולם ימכור וכו׳ והמשך הםוגיא.
32עיי״ש דמחלק בין ע״ה גמור ללא גמור וכוי.
33אמרו ליה רבנן לרב אשי וכוי.
34רבא שרא …לנטורי פירי וכו׳.
35מיתב הוו יתבי ,ברוכי לא בריבי.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השקל שם( .ולזאת ,אם היו מאריכין לומר פיוטים ,לא הי׳ נשאר להם זמן
לדרוש הדרשה ,ולהיות שבזמן הכמי הש״ם לא היו אומרים פיוטים — צמחה
אח״כ דיעה לאסור אמירת הפיוטים )כדאיתא בטוש״ע סי׳ קי״ב ,ועי׳ ב״י
וא״ר שם( .ולזאת הגדולים שהיברו פיוטים בימים ההם ,לא חיברום אלא
משום שהיו רואים את הנולד ,שתפרוץ התורה בקרב ישראל ואותן שהם
מכללי ע״ה באומתינו לא ישארו הסרי דעת התורה כ״כ ולא יפרקו עול מצוות
ואז לא יהי׳ צריך כ״כ זמן לדרשה ,ויקבעו חפיוטים לחוק לאמרם בציבור.
ולזאת הניחום באוצרותיהם; ,י לא היו צריכים לפרסמם בקהל עם בימיהם
באשר שלא הורשה אמירתם בציבור ,רק הם חמחברים עצמם היו מתפללים
ומתחננים בהם .ומחמת גודל הצרות אשר עברו על ישראל בארץ הקדושה —
שהזכרתי לעיל בשם סי׳ יוחסין — ואירע בימי הקיסר קאנסטאנציטוס ,או
אפשר בימי הגזירה אשר גזר שבור השני מלך פרס בבבל ,או אפשר מחמת
סיבה אחרת שלא נודעה לנו — נאבדו הפיוטים ההם זמן רב .ואין זה מן
הזרות ,כי קודם חתחדש מלאכת הדפוס כמה ספרים נאבדו ,או נשארו טמונים
בעקד הספרים אשר חונחו שמה בלא צאת לאור — ואיך לא יארע זה בענינים
לא נכתבו לבני הדור שהי׳ בו מהברם ,והלא כמה ספרים נכתבו בימי הכמי
הש״ס ונעלמו ולא יצאו לאור רק אחר זמן רב )כמו שיבוא לקמן בסתירת
דברי חחכם רפאפורט ,בהערה מספר ,(11ומי יודע ע״פ איזה סיבה הובאו
לאשכנז וערי איטאליען .ואפשר שבאו למדינת אשכנז כבר בימי חכמי הש״ס,
כי הוכחתי בקונטרס א ח ר שק״ק ווירמיישא נתיישבה כבר בימי חכמי הש״ס
או קודם לזה ,ואפשר ששם תתחילו לומר תיכף הפיוטים הללו; ו ב כ ל ל
אין בידינו כ״כ תולדות אומתנו בכל המדינות מלאחר חורבן בית שני בבירור.
עכ״פ היוצא מכל הנזכר ,שגם המבוכה הזאת נחה שקטה ,ואין כאן ערעור
וטענה כל עיקר.
3 6
׳
)המשך בגליון הבא כע״ה(
36הוא המאמר אודות ק״ק וורמייזא שהוזכר בתולדות חיי המחבר )״המעין״ ,תמוז חשל׳׳ד.(,
14
www.daat.ac.il
ד״ר י צ ח ק ברויאר ז״ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב הראשי מוהד״ר יוסף חיים זוננפלד זצ״ל
הדברים נתפרסמו במקורם הגרמני ב״נחלת־צבי״ ,ניסן תרצ״ב,
והועתקו
תש״ג.
בחלקם,
בתרגום
בלתי־מדויק,
ב״הדרך׳,
אדר
ב׳
התרגום שלפנינו מביא את הדברים כמעט במלואם
והוא נאמן למקור .יש לשים לב לתאריך בו נכתב המאמר.
שנים אחדות אחרי עליתו לארץ ישראל וישיבתו בירושלים,
עזב המחבר ז״ל את העדה החרדית.
הרב הראשי מוהר״ר יוסף חיים זוננפלד איננו עוד עלי אדמות.
הרינו מקדישים דברי זכרון אלה ברגש של אהבה שלא תכבה לעולם,
תוך יראת כבוד עמוקה של תלמיד ,ליחסים המיוחדים שהיו קיימים בין
הרב הראשי ריח״ז והרב שמשון רפאל הירש.
**
*
הרב חראשי ריח״ז היה מכיר היטב את כתבי הרב הירש .בפרט הפירוש
על התורה היה כה שגור בפיו ,שתוך שיהה חפשית ידע לצטט אותו ללא
היסוס .בחדר ההמתנה של הרופא הידוע ד״ר וולך בירושלים קרא לראשונה
חלקים של הפירוש וקלט אותם .הבנת שפת הפירוש לא גרמה לו כלל קשיים.
תוכן הפירוש משך את לבו מאד .בשעות בלתי־נשכחות שזכיתי לבלות
במחיצתו ,הבנתי את הסיבה הנסתרת לכח־משיכה זה .ביום בו שוחחתי אתו
לראשונה מלאו לו ,כפי שסיפר לי בעצמו ,בדיוק 50שנה לעלותו ארצה.
אף לשעה לא עזב אותה; אף לא בימי מלהמה ורעב כשהישיבה בארץ היתה
כרוכה בסכנת נפשות .בתקופת זמן ארוכה זו מצא ריח״ז את ׳ הקשר הבלתי־
אמצעי להיסטוריה של עמנו שהתהוללה בארצנו בימי קדם .הוא דיבר על
מלכינו כאילו הכירם כולם אישית .אבותינו הראשונים היו קרובים אליו כאילו
ברכוהו לפני מותם .מחלונות בית תפילתו השקיף אל הר קדשנו ,ובבוקר
ובין הערביים ערגה נפשו היוצרת לקרבן התמיד של העבר ששקע ,ושל
העתיד שיקום .הגלות באמת לא היתד .בעיניו אלא מאורע כהלום יעוף שבין
העבר והעתיד ,וכפי שציפה כל רגע ממש לפעמי המשיח ,כך תפשה התורה
מזמן ,בחייו הפנימיים ,את כלליותה החורגת מחיי הפרט ,את אקטואליותה
הנצחית הבונה מדינה והברה ,הבונה עולם ומקיימת עולם .עד כמה שהעיק
עליו הלום הגלות ,התגבר עליו מבהינה פנימית ,במעוף נפשי עצום ,בכה
הדהף שנתנה לו ארצנו ,והוא הזה את תורת אלקינו ואת מדינת תורת אלקינו
המקשרת עבר ועתיד ,במובנה האנושי .הרושם הכביר שעשה על כל מי
שזכה להתקרב למתיצתו נבע מההרגשה כי רוח עבר עמנו הגדול ,רוה עתיד
עמנו הגדול ,מרהפת עליו וכי מתוך גרונו מדברת המסורת היהודית־הלאומית
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שקמה לתחייה .כמו הרב הירש אף הוא לא היה יהודי גלותי מיסודו .כאן טמוו
סוד יחסיהם ,מתוך פירוש הרב הירש על התורה דיבר אל ריח״ז הלד־רוח
שבההלט היה קרוב לרוחו; הלד־רוח שקרע את צעיף הגלות והתמסר בולי
לתפארת הגלויה של עם ה׳ ולגדולתה האנושית של מדינת ה׳; הלך־רוח
ששאף ,בהתגברו על מכשולי הגלות ,ועוד במשך הגלות ,לשטוח לרגלי התורה
השולטת את כל החיים הסואנים של האומה ,ושבטח ביטחון אין־סופי בכה
המנצה של התורה; הלך־רוח ,אשר העמיד במרכז פעלו ,תוך בנין מודע של
עברנו הלאומי ותוך ציפיה מודעת אל עתידנו הלאומי ,את תורת — הקרבנות
ואת תורת — מקדשנו ,אשר על חרבותיו הביטה עינו של רית״ן יום יום
בגעגועי אהבח עד שנעצמה כדי להיפקח לירושלים שאינה ניתנת לחורבה
ירושלים חנצחית.
**
*
אופיינית לדרך מחקרו של הרב הירש היא השאיפה להתקדם לקראה
הבנת ההקשרים ,לקראת מושג השלם של שיטת חוקי התורה על יסוד ידיעה
מקיפה של פרטיה החיוביים ,מבלי לנגוע בכוחם חמחייב חיוב אבסולוטי
המושתת על רצון הקב״ה בלבד ,ותוך הכרה באופיר .המשוער של התוצאה׳
שבמקרה הטוב ביותר תוכל להיות תוצאה הלקית בלבד .אין זו השאלה לסיבה
אלא השאלה למטרה; השאלה ,מה יש לה׳ ולתורתו לומר לנו בעולם הזר׳
ובעבור העולם הזה .בהצגת השאלה בצורה כזו ,ורק בה ,טמון יחסו החיובי
של הרב הירש של העולם הזה ,יחם שכה רבות לא הובן אל נכון .חוסר*
הקשר של התורה לעולם היה נראה לו כוויתור התורה על שלטונה בעולם׳
הגלות הממושכת מדי העלתה עבורנו שוב ושוב את סכנת אובדן הקשר
החי בין התורה לעולם ,מפני שהעולם ,שלא היה בו מקום למדינת ה׳ ,ה י
נחשב בעינינו כבלתי־מהותי אף בלתי־תכליתי .אולם עבור הרב הירש׳
שהיה מושרש כולו בעברנו הלאומי ובעתידנו הלאומי נבע עולם ההווה
מן העבר וזרם לקראת העתיד ,וכזה הוא ראה אותו בחיוב ומצא אותו כ ד
שיתמודד עם התורה הנושאת העבר והעתיד.
ה
א י
הופתעתי גם בזה ע״י ההתאמה בגישתם הנפשית של הרב ריח״ז והרב
ק א מפני
הירש .ריח״ז ממש חשק בהתמודדות הרוחנית בין תורה והעולם,
ששלטון התורה הלאומי והעולמי היו לו מציאות .בשעות לילה בלתי־נשבחוה
גולל הוא ,אמן השיחה המחונן ,את הדיבור ליחס התורה לטבע ,קשר אה,
הדברים לדפים הראשונים של החומש ,עיניו החלו יוקדות ומלותיו זרמו:
בזעזוע עמוק קבעתי בלבי שהיתה כאן זהות מוהלטת עם הרעיון היסודי
של ספרי ״העולם כבריאה וכטבע״ ,שאז טרם יצא לאור והיה קיים
בכתב יד ,ספר שהיה מבוסם כל כולו על תורתו של הרב הירש.
ד ו
הוא דיבר אתי על עמדת האשד .היהודית במסגרת חוק התורה ,בריי*
לפי שיטת הרב הירש עמד הוא קודם כל על הניגוד למסגרות ההוקים הזרוי*׳
כדי למצוא לבסוף את הפתרון בניגודיות הרעיונות היסודיים ,בניגודיה
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המובן המשוער .לא שמעתי מימי אדם מדבר על האשד ,ביראת כבוד גדולה
יותר מאיש גדול זה בישראל.
הוא דבר אתי על היחס המטאפיסי בין הבורא יתברך ובין הבריאה;
דברים של פתיחות עצומה לעולם; דברים של פילוסוף מעמיק; נוגה תורת
הנסתר של עמנו ,אשר הרב הירש שיבח בגעגועים בספרו הראשון ,היה נסור
על פניו הנהדרות.
**
אבל האם לא היה הרב ר ,בניגוד גמור לרב הירש ,ממתנגדיה הראשיים
להשכלה הכללית! נושא דברו של החרם ה״יתע לשימצה״ז
הכרתי את הרב ז׳ כאיש בעל השכלה נדירה .אינני מדבר על ידיעתו
הקונקרטית הלא־מעטה בתחום ההשכלה הכלל-עולמית) .נגע ללבי כאשר
ז לי להבין ,עם חיוך לבבי ,שבזכרונו שמורים עוד חלקים ניכרים של
השפה הלטינית (.אלא מתכוון אני לפתיחותו לעולם שאותה דלה כולה מהתורה,
׳׳שייני הבלתי־רגיל להבין תבל ויושבי־בה ,לבוהו לסינתיזה פילוסופית,
ייי׳יייתי שלא לדבר על עניינים שלא היו נהירים לו דיים -לכל אישיותו
צ י אותה בעצמו .אי אפשר להשליט את התורה על העולם ,מבלי לכליל
אי׳ העולם במסגרתה .אי אפשר להיות כל-כולו בהיסטוריה מבלי להתנסות
בגיפו בתסיסתה.
נ ת
ש י
לא העזתי לכוון את השיחה אתו אל החרם .הוא מצדו התהיל בזי״
י ׳ אני אותו לפניי כשהוא בתהילה מפתח ,בקולו העמוק הצרוד במקצת,
הרב הירש שהוא נושא ל .הוא איש האמונה הבלתי
את תמונת
יגבלת ,ה״חסח־״ במובן שהסביר הרב רפאל ברויאר בנאומו האחרון ,ולכתה לה
״ ״ ־־כיי בו -החפיר לחסיד _ ללא סייג .ואהר כך הוא ממשי ,-,ידבריי
ר להציל ,משהי לקיים
א
,
״ י * עמוק
״יינקפייט .היה עליו להתחיל כמעט מבראשית ,והצורה בה עשה זאת,
ה מ ת ,דוגמה שאי ,כמוה
"־לא ל
י א י
ב ו
ב
8
ב ז כ ו ו נ
כ
ל
א
ח
ד
ב
ה
ת
:
פ
״ ס ב ך
ע
ל
י
ת
נ
מ
ע
ט
ע ל י ן נ ה
ו ל א
ה י א
מ צ
ק
ל
נ
ד ב
מ
ע
ה
מ י
ע י ש ה
ב ב ש
1
א י ל י
' ״־י־
' '׳־יאל• אבל עלי לשאול את עצמי•
יי י"״/׳ ״־
היתי<-ירושלים ז הלא בעצמך ראית י
י״ י " ״ * ״ " י
"ל־־ייי הכמים ,ואין עוד כמוה בעולם־
"י" ,
י
״ ־ ״ ״ מ בטהרה וניראה על ביכי
י״ייית י•'; המוכנים לקבל על עצמם י י י '
״י״ ״״
־
״ < ״ של הלכה .בירושלים יש לני י י
'
הירש היה בא כאן .בייישליט.
^
' י?
"
ביי ש־ל צעיייני -ללא א
^ ׳ ׳
י
״ * י על לימודי ההול ,עף אף הסכנה שרבים ייכשלי'
ע ו ד
ה ת ו
ה ;
ת י
ל י
ע
ם
א
ר
י
י ב ל ב י
ץ
פ ם י י
ל פ ת י ח
0
ש א י י
ק
,
ל י י י ח ה
ל ל א
נ ח נ י
א
״
א מ צ ע
ש י
כ י
י 1י נ ל
ט י
ש ע י
מ י ב
0
1 " 1״ *ח
דרדר
^ תורר
1ד ,בד׳
״ ״ 1
? ״ ,רמדרש
״ 1ל£ם
״ ״ ע למצב
״ " מבמי
י ש ל י ט
, 0
״
1
גל־צמר
' יי״י ,
'
"יי * ״ י י ״ ל י ״ י י "
! "
״'־,,ים לדוצ^א
״"
״ י י י " י'א ׳ ״ י
£
1״ד ״תם
^
״ '
לא הוכיחי את עצמם ־ ־ י י ״ י ' י
' ? ל י ת ,ייקא ע״י הרם זה כמנהיגים אמיתיים ובאבות עמנו בזהירותם
כ מ י ת
א י ס י
ט
ג ו ל י ם
נ י
ע
ה
א
ש
י
נ
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפקהית ,בהצטמצמותם הנבונה? כאן בירושלים לא תותר ה״השכלה״ באופן
פומבי ,באופן כללי ללא אבחנה .אלא שניים שניים יורשו תלמידינו ל ג ש ת
אליה .יתכן שזה יעלה יותר .אולם האם לא היתד .הגולה מיטיבה להעמיד
לרשות הלומדים את האמצעים כדי להשיג גם ע ם הרם זה כל מה שהתורד,
מתירה ומה שהזמן דורש ,במקום להתרעם על מורינו הדגולים ע״הז ב ע ל
רצון טוב יוכל להסתדר גם ע ם חרם זה .יודע אני שישנם צעירים שלפי-
טבעם היתה זו מצוה קדושה לפתוח להם את שערי ה״השכלה״ .ואשר ל פ ר נ ק 1 -
פורט :הלוואי והיו נמצאות עשר משפחות שהונכו ברוה הרב הירש ןן/יך
משתקעות בירושלים ,עם נשותיהם ,בפרט עם נשים אצילות וצדקניות א ל ו
כפי שצמחו בגרמניה של הרב הירש :היתד .זו ברכה אמיתית לעיר הקודש'
ל האס
•
והחרם לא היה מונע מהם להנך את ילדיהם ב ש
!
אין ל״השכלה״ סכנות גדולות ? האם הרב הירש אי־פעם התנכר ל
האם לא בלתי־נמנע שהחרם ישאר בתקפו ,כאות התראה מפני סכנה א ו ר ב ת 1
^ |
כגדר המסמנת את הדרך הטהורה והמסוקלת המוליכח ,לאט ובזהירות,
אבטל |
־־־
ימקיימיל
ר
הישן אל החדש ,המגן על הישן
ן ענקי 1
את החרם? ליד שולחן זה נכתב ,אני הייתי נוכח׳ קטן י״קטנים
אמונד ו
"
ל
התורה .אני אתקומם נגד מ ו ר
בלתי־מםוייגת דבק הרב הירש בדברי חכמי עמנו .הוא היה ה ר א ' •
להסכים אתי״.
י ט ת
ר
ה
ב
ה י ר ש
א ב
ד
כ ך
א
ה
ב ת ו
ח
ד
ש
א נ י
א ג י
ב י
י נ ר
ה ד ג ו
י ם
ע
י ו ד ע
ה ?
א נ י
ב א י ז ו
ש
כך אמר לי הרב הראשי הריה״ ז לפני כשש שנים .כשיצאתי מהדרו ה ה ו צ ד
£
היה זוהר הלבנה המוקסם ,כפי שהוא נראה רק בשמי ארצנו ,נסוך
^
קברי גדולינו על הר הזתים ,ונדמה היה לי שמשם משתפכים זרמי
י י ים
,
עלי אדמות.
ע
**
משהו מרחף ,מנותק מארציות כבדה ,היה בתנועותיו של אדם זה ה י ״ י -
״ חיד
במינו ,אשר בצמצום צרכיו ללא דוגמא התרחק מהחומריות עד קצה האפשר.,
קומתו היתה כפופה במקצת כאילו רצה להביע גם כלפי חוץ קבלת • ל
י גודלר
שמים ,עול אדוני הארץ הזאת .אולם כאשר הזדקף בהתלהבות
ילמד
ל
'
ל ׳
^
יזיתד
^
קי
ובדרך הבחין בתהלוכה ערבית ארוכה לאין־שעור
אפילו
מספיקה לעבור לפני כניסת השבת ,חתחיל הוא לרוץ במהירות כזו
המלווים הצעירים השיגו אותו בקושי .ובתוך גוף חסון זה שכנה נשמת
^
לפני שנים מעטות ,כאשר קבוצת בריונים ציונים התקרבה לביתו כדי ל
בכח הזרוע השאול מאדום את נקמת מנהיגיהם שהחרדים ה ב ל ת י ־ ת ל ו י ^
״בגדו״ בהם — הם כבר התעללו במנהיג אחר — יעצו לו להינצל ל _
מבטחים .הוא נשאר .כשהגיעה הקבוצה יצא אליהם ,הזדקף למלוא ק
ושאל אותם בטוב־לב שקט :יהודים ,מה רצונכם ? רגע של דממה .ו א ח ר
באה התשובה :אין אנו רוצים דבר מהרב .ואחד אחד ניגשו ונשקו א ת דן*^.
לפי המסורת שלנו היו רוב גבורי החיל של תקופת השופטים ו ה מ ל *
ע ך
ה י ד
מ ר ש י ם ,
ב ג י
מ י פ
ג
כ
א
ש
ר
ב
ע
ר
ב
ש
ב
ת
?
י ו י ה
א
ש
ת
ר
ב
ש ד ,ת
מ ג ה י ג
ב ה
ב י ת
י ש
ע
א
ש
ג
כ
ר
ן
ב ק ן
מ
ן
מ
ת
כ י
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם גדולי התורה; מיזוג שקשה לתארו אצלנו בגלות .אולם בנקל אוכל
לתאר לעצמי את ריה״ז אשר ,בראש צבא ה׳ נלהב ,נלחם בעבודת אלילי
הזרים והודף אותה מעל אדמת הקודש של ארצנו.
זו היתד .דמותו של האיש אשר הוציאה ההשגחה משקט חדר לימודו,
והוא בגיל מופלג ,כדי לחילחם את מלחמת ההכרעה נגד הציונות ,את מלהמת
ההכרעה ,״להיות או לא להיות״ ,של עם ה׳ בציונות אשר שטפה אז את
הארץ כמנצהת עם הצהרת בלפור .כמנהיג דגול מרבבה הזדהה ריח״ז במלחמה
זו הזדהות מלאה עם הרב הירש ,היה ברור לו להלוטין שהיה עליו להמשיך
בירושלים מה שהתהיל הרב הירש בפרנקפורט :המלחמה על תחוקת מדינת
העם היהודי ,עוד לפני הקמת המדינה היהודית .מלהמת ה״יציאה״ בפרנקפורט
ומלחמת ה״יציאה״ בירושלים היו זהות בעיני ריה״ז .הוא הביט על פרנקפורט
של הרב הירש כדי לשאוב כה בתוך הצרות האיומות של מלחמה זו .לירושלים
חוא חרד כאשר עקב ללא הפסק אחרי ההתפתהות בפרנקפורט של הרב הירש,
בדאגת אהבה ,בעיון מעמיק.
מכיון שלשניהם היה שלטון התורה בעבר ושלטון התורה לעתיד —
הווה מציאותי ,על כן האחד לא היה יכול לתפוש את הרעיון שבתוך קהילה
יהודית יהיה גם מקום לגיטימי לאפיקורסות; והשני לא היה יכול להבין
שהבית הלאומי היהודי לא יוקם כבית לאומי של התורה .לשניהם לא היתד.
הקמת הברה יהודית ללא תורה כיסוד חוקיה ,אלא בגידה איומה .כשדובר
על כך שגם במהנה הבית הלאומי המתנכר לתורה נמצאו מנהיגים גדולי תורה,
שמעתי מפי רית״ז את המשפט האיום :גם ירבעם בן נבט היה תלמיד חכם
גדול .הוא אמר זאת בהחלטיות גמורה ,אבל פניו התעוותו מכאב .אז היה
נדמה לי כאילו שמעתי — את הרב הירש.
שאלת מיבנה העם היהודי בכללותו ובהלקיו לא היתה להם שאלה בין
שאלות אחרות ,שאת תשיבותן קובעים לפי אהוזים; להם היא היתד .תנאי
שאין לוותר עליו ,לכל חיי ציבור יהודיים ,ועם זה תנאי לכה האומה לחיגאל.
ובעיניהם לא ניתן פתרון שאלה זו לדחייה לזמנים טובים יותר ,שבינתיים
— אפילו לרגע — אפשר יהיה להשלים עם הורדת התורה משלטונה .יש
לפותרה מיד ,ואפילו במהיר — היציאה.
כשהרב חירש התחיל את המאבק ,רבים לא תבינו אותו .חשבו את הענין
לדבר—מקומי .בראש ובראשונה יש להודות לריח״ז שעיקר שיטת הרב הירש
בהנהגת האומה היהודית הגיע לחשיבות עולמית .פרנקפורט תנצה בירושלים.
**
שניהם ניהלו את המאבק בגיל מופלג וסבלו ממנו לאין־שיעור .הרב
הירש הרגיש את עצמו פחות או יותר עזוב ע״י בני תקופתו .ריח״ז הביט
האם לא תרצה לעזור י
אל הגולה בגעגועים
האם הגולה ישיבה ן — שאל אותי בעצב .האם אין יודעים שם על מה
מתנהל המאבק בירושלים? שאולי על אף הכל נותן העידן החדש הזדמנות
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כפי שעוד לא היתד .מעולם? האם שם כבר לא מתגעגעים ,כבימי קדם,
לשיבה ,לגאולה? האת אמת היא שלא רק מפני חטאינו גלינו מארצנו׳
אלא שגם מבחינה נפשית התרחקנו מעל אדמתנו? למה הגולה אינה תומכת
בנו במידה מספקת כדי לבנות את קהילותינו ,לפתח את בתי ספרנו? האם
קול הקורא של האגודה לא יצליה סוף סוף להעיר אותה? זמן חישוב הקז
של המלבי״ם היה אולי נכון — אולי לא היינו ראויים ל ו . . .
**
1
מנוהתו כעת בירושלים הנצחית ,שאינה ניוזני
האיש הנהדר ,היקר
להורבן .עם ה׳ מקונן על גיבורו :״איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה״• ׳
אבדו?
אסור שיאבדו .נרים אותם ,כולנו ביחד ,ונמשיך את מאבקו של ריה״ז׳
את מאבקו של הרב הירש ,עד שנזכה לנצחון.
יצא
שו״ת
לאור
רבבות
אפרים
ע ל אורח חיים
מ א ת
הרג אפרים גרינגלט
את הספר אפשר לחשיג אצל חמחבר
11ה1נ1ח00־1131)1)1 £ 01
£161>1 1111־5556 831
• • 8ס 3817ממ 10׳1)1115מ5101
אפשר להזמין גם אצל
ה ר כ אריה שטיין
רח׳ אליהו הנביא 9
ברק
ב נ י
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה ע מ נ ו א ל
על הדפסת התלמוד ותעלולי הצנזורה
במוצש״ק
היומי
פ׳ מה טובו אהליך תשל״ה התקיים סיום דף
בביהב״נ
בירושלים.
לעצתם
אגודת
ישראל
נתבקשתי לדבר שם על הנושא הנ״ל.
בהתאם
הנושא
בכתב.
של
בכתיבת
אוהל
חברים
הדברים
בנימין
מקשיבים
נתוספו
פועלי
של
את
העליתי
ענינים אחדים ,אבל שמרתי על
הצורה המקורית של הרצאה.
א
פרק
הדפופים הראשונים
אינני יודע בזכות מה נתכבדתי להרצות באסיפה מכובדת זו של סיום
הש״ם ,בהשתתפות רבנים ,ראשי עם קודש וחברים יקרים .אולי עמדה לי זכות
נעורים .בשנות השואה עזרתי לאבי מורי ז״ל הי״ד להחביא ספרי קודש
רכים ,ביניהם שלושה ש״סים .כאשר גברה סכנת הגירוש והשמדה חחבאנו
כבית אבא ,תחת הקרשים בעלית הבית ,את ספרי הקודש שבבית ,תוך תקוה
שאכן עוד יבקע השחר ושוב נחזור ללימוד התורה .הגרמנים רצחו ולא חמלו,
אבל ספרי הקודש נשארו לפליטה ,חוץ ממסכתות אחדות שהשתמשנו בהן אז
־ י ו ם ילכו לא הוחבאו*.
הבאתי לפניכם חלק אחד מהש״ס של אבי מורי ז״ל הי״ד ,מסכת בבא
י א ו אחר כך האלמנה
בתרא ,דפוס וילנא תרכ׳׳ב .זה לא הש״ם המפואר
ראם .אין
והאחים ראם .גמרא זו נדפסה בדפוס ר׳ יוסף ראובן ב״ר מנחם
״ וילנא ,אבל יש
בש׳יס
יום
ש ה ו צ
מ ו
ז ה
ה
כ ל
פ
מ
ר
ש
י
ה
ם
ת
ד
ש
י
ש נ ת ן ס פ ן
ם
א
ר
ח
כ ך
ם
ב ש
כאן פירוש אחד שלא נדפס אחר כך במהדורות המפוארות של ראם .הכוונה
לפי׳ מאיר נתיב מרבי שבתי ,נכד של רבי מאיר ,אביו של הש׳׳ך .מרן בעל
חזיז איש הצטער על כך שפירוש זה ,המביא אלפי מראי מקומות למקומות
מקבילים בש״ס ,פירש׳׳י ותום׳ לא נדפס במהדורות הגדולות של ש״ס וילנא.
שם היתלף פי׳ מאיר נתיב עם'פי׳ יפה עינים .בש״ם זה שנדפס בשנת תרכ״ב
יאיר ,אך למרבה
״ _
הוכנסו
הפלא נדפסו כאן בסוף מסכת בבא בתרא חידושי הרש״ש על ביצה ,סוכה,
ה ג ה ן ת
י אחיי
ש
ן ח י ד ן ע ן י
ה ג ר מ נ י ם
לבית ש ל .
ני
ה ס
ל ק ח ן
ל א
י ך ע י
ה ר ש ׳ ׳ ש
א
ת
ע ל
ה ן ו י
ן ן א מ י
ע
ז
.
ל
ה ן ס פ ה
ם
ה
.
ה ט מ י ן
ן א ת
י
ש ם
כ ל
ל
ו
ב
נ ר ו
י
שמונת ילדיהם למחנות ,נכנסו גייים
.אחרי תום השואה זכה אחי שמואל נ
ה ס פ ר י ם
מ ה מ ק י ם
ה נ ״ ל
י כ י
5 ,
"י ' ,ד״,.,
עכשיו בקיבוץ שעלבים -להוציא ^* י ז ישראל ,ביניהם מקראות גדולות ,ש״סים ,רמב״ם ,פרי מגדים ,מלבי״ם על תנ ד
ו
? י• בדיד זו נצלו גם שלוש מגלות אסתר.
www.daat.ac.il
הרש״ש למסכתות רבות —
להגהות
ותיקונים
הרצוג
מכללת
השמטותדעת -
מגילה ,שקלים ועוד אתר
אבל אין כאץ הידושי הדש״ש על בבא בתרא!
אך עלי לחזור ולהתחיל בהדפסה הראשונה של הש״ם ולסקור בקיצור את
ההדפסות השונות של התלמוד בבלי תוך תשומת לב לתעלולי הצנזורה .וייאמר
מראש :סקירה על ההדפסות של התלמוד ,הבעיות ,הקשיים העצומים
וההתנפלויות הזדוניות על ההדפסה ועל החזקת הש״ס הנדפסים — כל זה
אינו אלא ההיסטוריה של עם ישראל בזעיר אנפין משך חמש מאות שנד,
האחרונות .זאת ההםטוריה על מאבקו של עם ישראל נגד גזירות מבחוץ ומומרים
מבפנים ,מסירות נפש של המדפיס ושל הבהור הזעטצער ,של המהדיר שהשקיע
את כל כספו ושל אלפי קונים שנתנו כסף רב כדי לזכות בתלמוד עם מפרשים,
— אך זה גם כן הםטוריה של כשלונות ומריבות מיותרות.
לפני חמש מאות שנר .החלה ההדפסה להתפשט באירופה .יהדות ספרד
עוד ישבה בספרד .אין לנו ידיעות ברורות המוכיחות שבספרד נדפס ש״ם שלם.
ידוע לנו על מסכת חולין שנדפסה ללא פירושים בספרד .מצאו שרידים של
מסכתות נדפסות ופרקי תלמוד שנדפסו שם ,אבל אין לנו הוכחה על הדפסת
ש״ם ש ל ם .זכות הבכורה מגיעה ליהדות איטליה .בשנת ה׳ אלפים מאתייס
ארבעים וארבע ) (1484 — 5244הופיעה בעיר שונצין 0ת01מ 50שבחבל
לומברדיה שבצפון איטליה מסכת ברכות עם פי׳ רש״י ותום׳ ,פסקי תום׳
מרדכי ופירוש המשניות לרמב״ם .המוציא לאור היה רבי יהושע שלמה בן
רבי ישראל נתן ושם המגיה רבי גבריאל בן ר׳ אהרן שטרשבורק .תיאור מפורט
על דפוס זה ,ההקדמות וחחרוזים של המהדיר ,מביא בעל דקדוקי סופרים ,רבי
רפאל נתן נטע רבינוביץ בחיבורו הידוע ״מאמר על הדפסת התלמוד״ )מינכען
תרל״ז(* .בעבודתו החשובה ״דקדוקי סופרים״ חפש רבי רפאל נתן כתבי יד
2
3
2ראה סיכום הידיעות על הדפסת התלמוד בספרד ופורטוגל לפני הגירוש בהקדמה ל מ ס כ
ת
כתובות בהוצאת התלמוד הישראלי השלם בעריכת הרב משה הרשלר ,ירושלים תשל״כ
׳
עמ׳ .68וראה ״בכורי הדפוס העברי 1500—1475״ מאת ישראל מהלמן ,ארשת כרך ד,,
ושם עמ׳ 450ואילך.
3בחבל לומברדיה שבצפון איטליה חיו יהודים זה מאות שנים ,ביניהם תלמידי חכמים,
פייטנים ,ובעלי קבלה .וראה פירש״י ביצה לג ,א ד׳׳ה מן המים ״כך שמעתי בפיוט
יוצר שיסד אחד מגאוני לומברדיא״ה״ ,ושם בגליון העמוד ״צ״ל ספר יצירה ,שכן נמצא
מפורש בפי׳ לספר יצירה לר׳ שבתי דונולו הרופא מלומברדיא זצ׳׳ל״.
4מאמר זה נדפס באותה שנה בסוף דקדוקי סופרים על מגילה — שקלים .המאמר הוא ע י ב ן
מורחב
ממאמר בהקדמה ל״דקדוקי סופרים׳׳ ,כרך א ,ברכות׳ עמי
41
3
— י׳
כ ר
ד
ד
זה
הופיע בשנת תרכ״ח ) — ,(1868כחמש עשרה שנה לפני הדפסת ש״ס וילגא הגדן,ש
בשנות
תר״ם—תרמ׳׳ו.
להלן עוד
נעמוד על
אייההתחשבות של
מדפיסי ש״ס
רא
ש
בידיעות הרבות על תעלולי הצנזורה שבמאמרו של ררנ״נ רבינוביץ .מאמרו על הדפסתי
התלמוד נדפס שוב עם תקונים ,השלמות ומפתחות ע׳׳י א .מ .הברמן ,מוסד הרב קוק,
22
www.daat.ac.il
פרטים ופרטי פרטים
מכללתלנו
בידו למסור
אתרעלה
ודפוסים ראשונים של התלמוד וכך
הרצוג
דעת -
על הדפוסים העתיקים .והנה פרט אחד על הש״ס דפוס שונצינו .בפירוש
המשנה של הרמב״ם הנדפס בגמרות שלנו צוטט לשון המשנה בצורה מקוטעת,
שורה או חצי שורה ואחר כך פירוש הרמב״ם .בדפוס שונצינו מופיע נוסח
המשנה בשלמותו לפני פירוש ד״רמב״ם ובכמה מקומות הנוסה שונה מהנוסה
שנדפס בגמרא .בספרו הנ״ל הסיק בעל דקדוקי סופרים )עמ׳ 8הערה (7
שהמדפים חעתיק את נוסח המשנה מכתב יד שהיה כתוב בו כל נוסה המשנה
עם פי׳ הרמב״ם .חמדפיסים חבאים רצו לחסוך ומחקו מנוסח חמשנה בפירוש
הרמב״ם והדבר הזה נשאר עד היום הזה.
5
המהדיר של דפוס שונצינו עזר לנו לזכור היטב את שנת רמ״ד ,שנת
גמר׳׳א .משך השנים הבאות נדפסו אצל ר׳ יהושע שלמה כמעט כל המסכתות
ואחר כך המשיכו להדפיס בעיר זו מסכתות רבות .השיבות נודעת לעובדה
ששנים מעטות לפני גירוש ספרד הופיעו מסכתות נדפסות באיטליה.
בשנת ה׳ אלפים מאתיים ושמונים ) (1520 — 5280ההלה הדפסת התלמוד
בעיר הידועה ונציה אצל המדפיס דניאל בן קרניאל בומברגי .משך שלש שנים,
משנת ר״פ עד כסלו רפ״ג ,גמר דניאל בומברגי את ההדפסה וזה מראה על
חריצות רבה .גם שם נדפסו פי׳ רש״י ,תוספות ,פסקי תוס׳ ,פי׳ המשניות
להרמב״ם ונוסף לזה הרא״ש וכל סדר זרעים עם פי׳ הרמב״ם והר״ש .רבי
רפאל נתן רבינוביץ מתלונן על השגיאות הרבות שבדפוס זה ,אבל הוא תולה
פגם זה במהירות בה נדפס ש״ס זה .אך למרות השגיאות ,השיבות רבה נודעת
לדפוס הזה וחוקרים רבים משתמשים בצילום דפוס עתיק זה.
מי היה זה דניאל בומברגי שהדפיס תלמוד בבלי וירושלמי תנ״ך עם
מפרשים ועוד עשרות ספרים אחרים? הוא היה נוצרי ,יליד אנטורפן שבבלגיה,
שלט בשפות שונות ,ביניהן עברית ולטינית וכנראה אף תרגם מעברית ללטינית.
בומברגי לא כתב הקדמה או דברי סיום בש״סים שהדפיס ,אבל בנ״ך עם
מפרשים שהוציא בשנת רע״ה ) (1518כתב דברי סיום בסוף דברי הימים ,דברי
שבח להשי״ת על חסדיו אתו .חוא משבח את התורה ״תורת ה׳ תמימה משיבת
נפש ,לה לבד משפט הבכורה להאיר כל אנוש אשר הוא חי״ ומסיים ״ברוך
ירושלים תשי״ב .השתמשתי בעיקר בהוצאת מינכן תרל״ז וציון העמודים במאמרי זה
ע״פ הוצאה זו.
5ר׳ יהושע שלמה המשיך אחר כך בנאפולי במלאכת ההדפסה .בדפוס ראם )תרמ״ה(
מובא בסוף פירוש המשנה לרמב״ם לסדר קדשים העתק הסיום שבדפוס נאפולי ,שנת
רנ׳׳ב ) (1492—5252ושם נדפס בין השאר:
בעיר נאפולי הלא נעשה בדעת יהושע איש שונצין מקורה
באייר נגמר חדש ושנה רנ״ב לפרט וה׳ אלף ליצירה.
סיום זה נדפס בזמן גירוש ספרד שנסתיים בתשעה באב רנ׳׳ב .מדפיסי ראם העמידו
בזה זכרון יפה למדפיס ר׳ יהושע שלמה משונצינו הנחשב למדפיס הראשון של התלמוד.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה״ עם ציון התאריך :״ ש נ י״ו לדונם
ליאונרדו שנת רע״ח לפ״ק ביום כ״ז לחדש כסלו״.
ת
שבח קצר לדניאל בומברגי כתב המגיה בסוף מסכת סופרים ״יסייע הי
ויאמץ לאדונינו דניאל בן קרניאל בומברגי״ .ואילו בשער מסכת סוכה ,ונצייי
רפ״ו ) (1526רשום :״נדפס שנית ע״י דניאל יצ״ו בן קרניאל בומברגי ז״ל
מאנוירשא״ .מאידך היו בין רבני קושטא שבטורקיה שהתריעו נגד ש״ם שנדפמ
ע״י גויים ואף טענו שבבית הדפוס של בומברגי עבדו יהודים משומדים .פרט
על כך מביא די׳ר מאיר בניהו בספרו ״הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה״
)ירושלים תשל״א( ,עמ׳ ,214—213
ים
מה ראה בומברגי הגוי להתמסר להדפסתם של ספרים יהודיים י כנראר׳
חיתח לו אהדה לעם ישראל וליהדות ,אך נדמה לי שזה אינו מסביר את הכל•
דניאל בומברגי היה מדפיס מוכשר ובתקופתו רוב הגויים לא ידעו קרוא וכתי •
האפשרויות להפצת ספרים אצל הגויים היו מעטות והחוש המסחרי הבריא י
בומברגי הפנה אותו לשוק היהודי.
ג
ש
פרטים על ״בית הדפום העברי של דניאל בומברגי״ אסף ד״ר אברהט
ברלינר ,ומאמרו היפה תורגם ב״כתבים נבחרים״ חלק ב׳ )מוסד הרב ^
ל מהלמז
ירושלים תש״ט( עמ׳ .175 — 165פרטים חדשים הביא י
ב״ארשת״ כרך ג ושם בעמ׳ 96מובאות דעות שונות על מניעיו של דניא
בומברגי להתמסר לדפוס העברי.
ש ר א
ל
בעיר ונציה נפתה בית דפוס נוסף .בשנת ש״ו ) (1546—5306ההליי
ל שלנזי
ו .
הדפסת הש״ם אצל המדפיס הנוצרי מרקו אבט יו
י
הגבורים על הרי״ף ,הרב יהושע בועז ז״ל הוסיף למהדורה זו תורה
ועין משפט ,מראי מקומות לפסוקים המובאים בגמרא ולפסקי הלכה ב
קןשטא שני
״
״
,
הפוסקים .וכן הוסיף המהדיר ק י
רע״ה .
י ן ש ט י ב
וב
א ן
ב
ע
א ו
ם פ י י
1
צ ו ר
פ
ם
ק
ה ר א
ש
ע
פ
ד פ ו ם
8
1
דפוס לא כל כך ידוע היה דפוס םביוניטה .בעל דקדוקי סופרים גומר אי
ההלל על ההדפסה היפה והמדוייקת הזאת .בעל שלטי הגבורים הנ״ל׳
יהושע בועז השגיח על הדפסה זו אצל המדפים ר׳ טוביה פואה .כאן נ ה ,
תוס׳ רי״ד וחדושי הריטב״א ואחרון אחרון טעמים למשניות ״כדי ל ^ |
;
העטרה ליושנה״ בהתאם לדברי הז״ל בסוף מסכת מגילה הקורא בלא ג
]
והשונה בלא זמרח וכף.
ז ן י ג
ו ם פ ו
ה ח ז
ע י נ ן ר
מהדפסה זו נדפסה רק מסכת
שנה זו נפסקה הדפסת התלמוד
המספק הכמעט בלעדי של ש״סים
נסתם הגולל על הדפסת התלמוד
6על ההדפסות השונות של התלמוד בקושטא ,ראה בס׳ הדפוס העברי בקושטא
אברהם יערי* ירושלים תשי״ז.
24
בםו
^'
קידושין ,בשנת שי״ג )•(1553 — 5313
בערי איטליה .יהדות איטליה זכתה ל !־!
!
לכל ערי הגולה ,אך באותה שנה ,שגה
י
באיטליה.
www.daat.ac.il
היו
ש
^
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרק
ב
שרפת התלמוד באיטליה
ה
ו מ ק ן
^
ס ס י ת
הראשונות של התלמוד היו באיטליה ,המבצר של הנצרות
* ^
שבם של ראשי הכנסיה .בדפיםים הראשונים שהוזכרו למעלה לא
הכנםיה..אמנם נמצאות בדפוסים האלה השמטות אחדות ,אבל
בהשמטות מטעמי זהירות בכתבי־יד של התלמוד שהובאו מספרד.
הדפסת התלמודים באיטליה לא ארכה זמן רב .בקיץ שי״ג
י
0 $הוציא האפיפיור צו להחרים בעיר רומי את כל ספרי התלמוד
בראש השנה שי״ד ברחובות העיר .כמובן נפסקו ונאסרו כ ל הדפסות
• הגזירה התפשטה לערים אחרות באיטליה ואף לעיר ונציה .מספר
^ ד מ ו ד שנשרפו אז עלה לפי ר׳ רפאל נתן רבינוביץ ״לאלפים ולרבבות״.
חצליחו להחזיק עוד חלק מספרי התלמוד שברכושם עד
ר הוציא צו חדש באביב שי״ד שכל מ י שנמצא אצלו ספר מספרי
ילא ימסור אותם משך חודש ימים ,ייענש בגופו ובממונו .קלגסי
ארגנו התנפלויות על בתי המגורים היהודיים שברומי ועל בתי
^ • עילה למשפט בגד ראשי בית הכנסת האשכנזי שברומי היה ספר אחד,
רבי אברהם אבן עזרא ,שמצאו קלגסי הכנםיה בבית הכנסת.
בצעי יש לציין שיהודים משומדים ומומרים בטלו חלק במסע ההשמצה
׳ ואף בהתנפלויות על בתי הכנסיות אבו מוצאים אחים מתועבים
" ^ הםטורי מעניין אסף ד״ר אברהם ברליבר במאמרו ״צנזורה והחרמה
ר
מ
א
י
ש
ר א ה
ה א י ך י ל י ך
)
ן
ש
3 1 3
ל
^
^
^
ש
^
ה
פ
ש
ל
ה י ד י ם
ה א פ י פ י ו
כ
י
ל
ף
^
מ ו ד
1
א ? ז ף
ל
ע
ד
ס
פריס עבריים במדינת הכנסיה״ .גם מאמר זה תורגם ב״כתבים נבחרים״
׳ עמ׳ .79—9בשבעים עמודים מביא ד״ר ברליבר תעודות ורשימות
מות הספרים שהוחרמו ע׳׳י הכבםיה משך שנים רבות .ברליבר השיג
״ י עיון בתעודות האינקויזיציה הבמצאות בספריית הוטיקן שברומא.
גיו החומר הרב שברליבר הביא ,נצטט כאן קטע ממכתב ששלחו ראשי
ה ברומא לקהלות אחרות באיטליה .לפעמים רחפה סכנת הגירוש על
י ׳ ורק בעזרתם הכספית של קהלות אחרות הצליחו יהודי רומא
גזרות הגירוש .קהילת רומא נםתה להתגבר גם על החרמת הספרים
כ
^
ז ה
^
'
^
ע
ו מ א
ל
תינת שוחד לראשי הכנםיה .בפניה לקהלות אחרות באיטליה ,התחננו
קהלת רומא:
אם עשיתם כ ל כך הרבה כדי להפר את איום הגירוש,
על אחת כמה וכמה שעליכם לפעול לקיום הספרים הקדושים,
שבהם תלויים חיי הנפש :כי היא חייך ואורך ימיך.
)שם ,עמ׳ .(15
ה
ח
י
ם
על התלמוד היה טוטאלי וכלל גם את פירושיו ,ובגזרת החרם
ת שי״ט ) (1559 – 5319צוין :״התלמוד של היהודים על כל פירושיו,
,ביאוריו ומדרשיו״ .רשע אחד התפאר ששרף בעיר קרימונה 12.000
^
מ
ש
25
www.daat.ac.il
חיבור מיוחד על שריפת התלמוד באיטליה ,גורמיה ותוצאותיה על יהודי
איטליה כתב אברהם יעריאתר דעת
הרצוגחשוב זח חוכבס בספרו
מכללת מאמר
)תל־אביב -תשי״ד(.
״מחקרי ספר״ )ירושלים תשי״ח( ,עמ׳ 198והלאה .יערי מביא שם )עמי
(214—203עדויות מרבני הדור ההוא שתיארו את הגזירה הזאת ואת שריפת
התלמוד ברומי .אף קינות נכתבו על החורבן הרוחני הזה )שם ,עמ׳ .(228—221
בעקבות הגזרות החדשות נפסקה הדפסת התלמוד בעיר ונציה ,אבל האיסור
על ההזקת מסכתות לא התפשט שם .בחקדמתו לספר ״גדולי תרומח״ כתב
רבי עזריה פיג׳ו שבעיר ונציה למד ש״ם ללא הפרעות ואילו בבואו לעיר פיזד,
לא מצא שם גמרות אלא רק ספרי הפוסקים .במשך השנים הצליה למצוא
מסכתות בודדות במקומות שונים.
על התוצאות החמורות של גזרת התלמוד באיטליה מעידה העובדה שהגאון
ר׳ משה קזים זצ״ל לא השתמש בעיר מנטובה בספרי גמרא בביאורו על מסכת
מדות .פירוש זה הוציא הרב אברהם סופר שליט״א )ירושלים תשכ״ג( ובהקדמתו
עמד על עובדה מוזרה זו .כנראה היו שנים שהאנקוזיציה לא הקפידה כל כך
על גזרתה ואז הצליח ר׳ משה קזים להבר פירושים על מסכתות א ח ר ו ת .
תוצאה אחרת של שרפת התלמוד ברומא היתה זהירותם של המדפיסים
במקומות אהרים באיטליה .וכך הופיעו ה״מזקקים״ ,יהודים שעשו צנזורה
פנימית בספרים שהובאו לדפוס ,כדי למנוע צרות מהכנסיה .פרטים על כך
ב״הםכמה ורשות בדפוס ויניציאה״ ,עמ׳ 190והלאה.
7
פרק
ג
הדפסות התלמוד במרכז אירועה
הגזירות שבאיטליה משנת שי״ג ) (1553—5313ואילך השפיעו כנראה
על היהודים בארצות אחרות לדאוג להדפסות חדשות של הש״ם .אמנם היו
בתי דפוס בטורקיה ואחר כך אף ביון )דפוס שאלוניקי( ,אבל אלו כנראה
לא ענו על הדרישות.
בערב זה ,סיום הש״ס של דף היומי ,הוזכר מהולל הרעיון ,הרב מאיר
שפירא זצ״ל מלובלין .לובלין היתה כבר לפני ארבע מאות שנה עיר תורה,
עיר של גדולי ישראל .גם הדפום הראשון של התלמוד במזרח אירופה היה
בלובלין .שנים מעטות אחרי סגירתם של בתי הדפוס היהודיים באיטליה,
נדפס הש״ס בלובלין ,בשנת שי״ט ) (1559—5319ואילך .המחסור הגדול
בש״סים בימים אלה מצא הד בדברי המדפיסים בלובלין ,וכך הדפיסו בשערי
המסכתות:
בהסכמת גאוני עולם וראשי ישיבות דשלש מדינות פולין
רוסיא וליטא שחםכימו בהםכמח אחת ותקנו בתקנה חזקה
7פירושים מאת רבנו משה קזיס על מסכתות שבת ,ראש השנה וסוכה יצאו עכשיו לאור
בהוצאת
מכון ירושלים ,תשל״ה וראה שם
בהקדמת המהדיר.
26
www.daat.ac.il
דשלש מדינות הנ׳׳ל
ישיבה
שילמדו בכל
בחתימת ידיהם
הרצוג
מכללת
אתר דעת -
מסכתא אחר מםכתא כאשר בדפוס)!( אי״ה אותן בעזה״י
כדי להרביץ תורה בישראל וכדי לחזק ולאמץ ידינו
במלאכת שמים.
הדפסת הש״ס בלובלין ארכה שנים רבות ,יותר מעשרים שנה ולא כל
גדולי תורה שבפולין היו שבעי רצון מדפוס לובלין .ב״הכמת שלמה״ עירובין
סא ,א התלונן המהרש״ל ,מגדולי לובלין ,וז״ל :״ואל תשגיה בספרים הנדפסים
מחדש על ידי סופר מוטעה שכן היה דרכו כל פשט שלא הבין מהק וכתב
כרצונו כאשר הראותי לך בכמה מקומות שעברו״.
ההדפסות שבפולין ובדרום מזרה אירופה לא השביעו את הרעב הרוהני
לספרי תלמוד במרכז אירופה .הכנסיה הנוצרית במרכז אירופה לא נתנה בקלות
רשות להדפסת התלמוד .בשנת של״ח ) ,(1578—5338לפני ארבע מאות שנה,
החלה הדפסת הש״ס בעיר בזל שבשוצריה .ש״ם זה ידוע בשם ״דפוס בםיליאה״
של הנוצרי אמבהוםיאו פרוביאנו .הצנזורה השחיתה את תוכן המסכתות במאות
מקומות .מסכת עבודה זרה לא נדפסה כלל—והטעם מובן .המלה ״תלמוד״
הוצאה מהשימוש ואפילו בשערי המסכתות לא הופיעה מלה זו .אף במקומות
שאין הכוונה לתלמוד ,נעשו שינויים— שיבושים .בעל דקדוקי סופרים מביא
בחיבורו ״מאמר על הדפסת התלמוד״ ,עמ׳ ,69—68עשרות דוגמאות של
שינויים כאלה עד שהוא מקונן :״ובמגינת לב ודאבון נפש ראו היחודים את
התלמוד אשר הוא חיי רוחם וכל מעיינם בו נתון למרמס ביד הצענזור אשר
שם בה שמות ופרעות״.
.עד היום הזה אנו מושפעים מתעלולי הצנזורה שבדפוס בסיליאה .אמנם
תוקנו שיבושים רבים ,אבל נשארו עשרות רבות ,אפילו בדפוסי ראם המשוכללים.
במסכת סוכה כא ,ב מובא שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד .המלה
״לימוד״ ,הוכנס בדפוס בםיליאה במקום המלה האסורה ״תלמוד״ .הדבר לא
תוקן בדפוסי ראם .המימרה הנ״ל על שיהת תלמידי הכמים מופיעה גם בע״ז
יט ,ב — ומםכתא זו לא נדפסה בבסיליאה — ולכן נדפס שם — גם בדפוסי
ראם — ״שיהת הולין של תלמידי הכמים צריכה תלמוד״ .אבל לא די בכך.
במסורת הש״ס בסוכה צוין שהנוסהה בע״ז ״תלמוד״ ,ואילו בע״ז ישנה הערה
שבסוכה איתא ״לימוד״ ,כאילו יש כאן ענין של הבדלי נוסהאות .ב״מסורת
הש״ם״ מובאות הערות אלו בסוגריים מרובעות ,כלומר אלו הוספות מרבי
ישעיה פיק — ברלין ז״ל .מעטים גאונים אמיתיים כמו רבי ישעיה פיק ואף
עצם הערה הנ״ל מראה על בקיאות ודיוק .אין ספק שגאון כמוהו יסכים
להשמיט הערה זו ולתקן את תעלולי הצנזורה בנוסה הגמרא .והפליאה מופנית
למדפיסי ש״ס ראם .בעל ״דקדוקי סופרים״ העיר כבר בשנת תרל״ז במאמרו
על הדפסת התלמוד )עמ׳ 68הערה צג( על הטעות הנ״ל ,ואילו מדפיסי ש״ס
ראם לא ידעו מזה והשאירו עשרות שיבושים כאלה .לו קראו מדפיסי ש״ס ראם
את עמודים 69—68שבמאמרו של הרב רפאל נתן רבינוביץ ,יכלו לתקן בקלות
שיבושים—זיופים רבים בהדפסת התלמוד .לכן תמוה שב״אחרית דבר״ שבש״ם
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראם מודים המהדירים לבעל ״דקדוקי סופרים״ על עזרתו החשובה .כעין זה׳
הם עשו עם ״מרגליות הטובות״ של רבי יעקב עמדין .מהדירי ש״ם ראם אמנם
הודיעו שהגהות רבי יעקב עמדין שובצו בתוך הש״ם ,אבל עיון קל בהערוה
של ריעב״ץ מוכיח שבמקומות רבים המדפיסים רק העתיקו את ההגהות בסיר
המםכתא ,בלי להשתמש בהן.
לא נזכיר כאן כל הדפוסים של התלמוד .נציין אחדים מהם ,בסקירה זו
לא נרהיב את היריעה ,ולכן לא נדון כאן כלל על הדפוסים השונים של
תלמוד ירושלמי .
רבינו יהונתן אייבשיץ ז״ל כתב בהקדמתו לס׳ כרתי ופלתי על שולחן עייר
יו״ד ,וז״ל :״והייתי נכנם ויוצא בתצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר״ה
להתווכח עמחם בשל תורתנו אשר צהקו עלי שרים מכמה דברים אשר יחפאו
עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז״ל כשחר
נכון מוצאו עד שת״ל הכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי
התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם״.
וכך נדפס בעיר פראג מסכתות שונות בשנות תפ״ה — תצ״ט )•(1739 — 1728
הצנזור נהג בחומרה ובגסות ואין כמעט ש״ס שיצא כל כך מקוטע ומםולר
כמו מהדורה זו .לומדי דף היומי ילמדו בעוד ימים אחדים את דף ו׳ במסכת ברכוי
שם בעמוד א׳ מובאים דברי הז״ל שהקב״ה מניח תפילין ואף מובא שם
כתוב בתפילין של הקב״ח .רחוק ונשגב ממני להבין רעיון עמוק זה ,א י
מי שלא מבין פשר הרעיון יצטער על כך שבדפוס פראג נשמט ל הענין הזוז•
וההשחתה שבטקסט נעשתה באופן מוחלט ,הן בגוף הגמרא ,הן בפירש״י והז
בדברי התוספות ,כמאה חמישים מילים של נוסה הגמרא נעלמו בעמוד אחרי
אין פלא שבעל הפלוגתא של רבי יהונתן אייבשיץ ז״ל ,רבי יעקב עמדן ז״ ׳
מצא כאן טענה נוספת נגד יריבו .ובודאי יש מקום לתמיהה על ר ב י יהונהז
שלא רק הסכים לצנזורה ברוטלית כזו ,אלא אף התפאר על כך שאכן זכה ל י ז
רשות להדפיס ש״ס כזה .ואולי יש למצוא כאן הסבר למריבה המרה ה י ד ו
בין שני גדולים אלה ,שניהם גדולים בתורה וביראה ,שניהם פוסקי הלכה לדור*
ולדורות הבאים .חלק נכבד מהמחלוקת בין שני אריות אלה טמון בגישותיהם
השונות לבעיות הדור .רבי יהונתן היה חי בתוך עמו ,הפיץ תורה ,לימד יזריי־
למאות תלמידים ,חידש הלכות ביורה דעה ופסק דינים באבן חעזר וחושן משפט׳
דרש דברי אגדה לפני אלפים ,ומטרה אחת לפניו — להמשיך בהפצת התורי'
לדור האומלל ההוא שטרם בא אל המנוחה ואל חנחלה אחרי פורענויות חמילנצ
וגיםותיו הרצהניים .רבי יהונתן לא התפנה למלחמות פנימיות ואף לא ראה י י
להמשיך וללחום נגד שרידי כת שבתי צבי .מטרתו של רבי יהונתן היתד ,להמשיי
8
,1
מ ה
ג מ
כ
,
נו
בל
עה
גןי
צ ו
8במהדורה חדשה של -מאמר על הדפסת התלמוד״ לר׳ רפאל נתן נטע רבמוביז
תקונים ,השלמות ומפתחות מאת א .מ .הברמן )ירושלים תשי״ב( ,מביא הברמן
ן ! ם
ג ת י ג י
^
רבים על הדפסת התלמוד ירושלמי .ודאה השלמות ותיקונים לזה ב״לרפוסי הירושלגי"
מאת הרב קלמן כהנא שליט״א ,״המעיד תשרי תשי״ד ,עמ׳ .64-62
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את שו*שר
יאה ר י
ב
זט
מ
ג
ת
ך
ק ו ט ע ׳
כ ר ג ע
נ
ן
ש
״
כל
ל
'
ו אייבשיץ א ת
י
רשיון ל ה ד פ ס ת מסכתות .ו א ם הצנזורה הסכימה ר ק לש״ם
ן
^
ל
ל נ צ ל ה א פ ש ר ו ת ל ל מ ו ד א ו ת ו ח ל ק ש ל ה ת ו ר ה שהגויים נ ו ת נ י ם
ם
^
ל י ס
ץ
.
כ
פ
רפ
ה מ ח ס ו ר ה ג ד ו ל ש ב מ ם כ ת ו ת הש״ם ,ר א ה ב ז ה
ש ת ו ש ל ר ב י י ע ק ב ע מ ד ן היתד .א ח ר ת .נ ו ס ף ל ג ד ו ל ת ו ה מ ו פ ל ג ת
לכדוק
א
י ה ן נ
מ
א
ל
ת
ד
ד י ד י ת
׳ ל ל מ ו ד ו ל ל מ ד ו ל ח ז ק א ת שרידי ל ו מ ד י התורה .כ א ש ר
ל
ד היה מ ח ו נ ן בידיעות ר ב ו ת בדקדוק ,בהםטוריה ו א ף במדעים
׳
ל
^ ש ה ש נ ע ש ה ב י ה ד ו ת ,ל ל ה ו ם ו ל ד ר ו ש ת י ק ו ן ש ל כ ל ד ב ר מעוות.
א
יעקב עמדן ר א ה במסכתות שנדפסו בפראג דוגמה נוספת של
ץ ן
הה
^
מ ו ת
וכלראי
יקה .התנגדותו ש ל ר ב י יעקב עמדן מ ו ב נ ת עוד יותר לאור
ה ל ק ר א ת הדפםח חדשה ש ל התלמוד ,ע ם תיקוני דפוס רבים
ג ן ק
^לנוםתאות א ח ר ו ת ב מ ק ו מ ו ת מ ק ב י ל י ם בש״ם.
^
אמסט
וע
ר י ת
• ה ו א ה י ה נ צ י ג ש ל ש י ט ה א ח ר ת ,ל א ל ו ת ר ע ל ש ו ם דבר,
ה
ר ד ס ׳
ו ד <
ף
ס
ל
ג
^
ף
ח
ה
הדפסת
ק פ ו ר ט ע ל נ ה ר אודר ,ז ו ל צ ב ך ,ברלין ,פ ר נ ק פ ו ר ט ע ל נ ה ר מ י י ן
מםטרדם
כק
ש י י ס
^
א
ף
נ ס י ן ן
הענ
הגי
ל
^
ה
ס
ך
י
י
ת כתובות משבת
^
ןןד
י
ת
3
א ו ה כ נ ם י ה .ב ד פ ו ס פ ר ו פ ם הידוע ב א מ ס ט ר ד ם נ ע ש ה
ס ש ״ ס ע ם ח י ד ו ש י ה ל כ ו ת ש ל מ ה ר ש ״ א ב ש ו ל י ד ף הגמרא.
^
ל
זכו ל ה ע ר כ ה כ ל ל י ת ע ל הדיוק הפנימי ו ע ל ההידור
הולנד זכתה לחופש ה ד ת והדפסת התלמוד ל א היתה כרוכה
כ
נםיון
כך
ה
^
י
ה ת ל מ ו ד ב מ ק ו מ ו ת שונים ,קראקאו ,ש ו ב לובלין,
ת ק ״ ה ) (1745ע ם מ ה ר ש ״ א ע ל ח ד ף ,א ב ל
י י פ ה .ה מ ד פ י ם ל א ה צ ל י ח להכבים א ת כ ל פירושי מ ה ר ש ״ א ב ש ו ל י
נ ש א ר ה ה ת א מ ה ב י ן ד ף ה ג מ ר א ופי׳ מהרש׳׳א .ב ס ו ף ה מ ם כ ת א
ע
כסוף
ק ל א מ צ ע פ ר ק ש ב י ע י ש ל ה מ ה ר ש ״ א ו ל כ ן באלץ ל ה ש ל י ם א ת ה ח ס ר
< 1 0
ז ה ק ר ה ג ם ע ם ת ו ס פ ו ת ישבים ע ל מ ס כ ת י ו מ א בדפוסים רבים,
י
כ ש
0י ס
״
כדמו
פ י ם י
יכ י
ם
נ
אמסטרדם מופיע׳ — עוד לפגי ההסכמות ואיסורי השגת גבול מאת
ד ג י ס
?יניס,
ל
"~ מכתב מראשי השלטון ההולנדי ,בו הוטל איסור להדפיס משך מספר
9
^ ם עי שלושים שנה ,הדפסה נוספת של התלמוד בתחום גבולות מדינת
^
כן שראשי השלטון ההולנדי לא יוכלו לאסור הדפסת התלמוד מחוץ
ה
ף
ק
^
ן
^ הבינותי למה לא הגבילו רבני ישראל את איסור להדפסה נוספת לארצות
^ י י י י מיגעים בזה מריבות מיותרות רבות בין קהלות מרוחקות וו מזו .שוב
ר א י ן ן י
״ ^
ס
ש
ן
ס
חתס סופי׳ חלק חו׳׳מ סי׳ ע״ט שהחתם סופר תמה על הרמ״א בתשובותיו
ס י ׳
^
ף
)7
ג כ י
^
ל את איסור של הדפסה נוספת רק על בגי מדינתו .וראה בשו״ת החת״ם,
^ שיבינו מרדכי בנעט סבר שאין לשום רב לגזור איסור הדפסה במדינה אחרת.
מ א מ ר
(192
ה
1
'?עיס
י
ס
^
*ף
^ *
י של הרב ד״ר ש׳ פונק ,וינה ב״יהרבוך הפרגקפורטאי״ כרך 18
מ י י
את חידושי מהרש״א לדף הגמרא נעשה גם בדפוס זולצבך ,המתחרים
ם
^ י י אמסטרדם .מסכת בבא קמא עם מהרש״א על הדף נדפסה בזולצבך בשנת
ל
א
״
ד ( 1
־
ה נ ס י
29
י ן הצליח רק בשלושת הדפיס הראשונים של המםכתא ,והמדפיסים
את חידושי מהרש״א ע״י הדפסתם בסוף המסכת*
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אפילו בדפוסים הראשונים של דפוסי ראם ,עד שהדבר תוקן במהדורה האחרונה
של דפוס ראם בתרמ״א .אגב ,גם במהדורה המושלמת הזו של ראם לא הצליחך
לסדר בכל המסכתות את הפירושים השונים בהתאם לדף ,כגון פירושי הרז״ה
והראב״ד למסכת קנים ופירוש הראב״ד למסכת תמיד.
בתקופת הזוהר של דפוסי אמסטרדם התלקחה מחלוקת מרה בין מדפיסי
הש״ם בזולבצך שבדרום גרמניה ובין האחים פרופס המדפיסים באמסטר
באמסטרדם טענו שהמדפים ר׳ זלמן בזולצבך התחיל בהדפסת הש״ם באותו
שרבני אמסטרדם ופולין הטילו חרם לזמן מסוים על כל הדפסת הש״ס מדןןץ
לאמסטרדם .רבני פיורדא )על יד זולצבך( הצדיקו את המדפיס בזולצכך
ואפילו הייבו את ר׳ זלמן המדפים בזולצבך להמשיך בהדפסה .הרב רפאל
רבינוביץ סקר בחיבורו את המחלוקת האומללה הזאת ,תוך אהדה לאנשי ז ו ל
)עמ׳ .(108—107פרטים נוספים על זה אסף הרב ד״ר מ׳ וינברג ב״יאהרכוך
הפרנקפורטאי״ ,כרך א ) ,(1903עמ׳ 87—56ושם עמ׳ ,202—193וכן בכרך
) (1923עמ׳ ,152—142ובכרך כא ) (1930עמ׳ .362—350
דנשי
ז מ ן
ג
ן
ת
צ 3ך
ך
ט
גם במאמרים אלה נשמעת אהדה לעמדתם של מדפיסי זולצבך .ונימוקים
ר דני אותר
שונים ל כ ך :רבני אמסטרדם ופולין החרימו את ש״ס זולצבי
לשריפה או לגניזה ,בלי לתבוע קודם כל את המדפיס ר׳ זלמן מזולצבך ל
תורה .זה האחרון הצהיר שאכן הוא מעונין להופיע לפני דין תורה כדי להוכיח
את צדקתו .אחד מנימוקיו היה שמדפיסי אמסטרדם הפרו שנים אחדות לפני
איסור להדפסת נ״ך עם מפרשים שרבנים רבים נתנו לטובת דפים זולצבך.
" יי י ^ * י ׳ ז ל מ ן
י
אז טענו פרנסי אמ״ד שאין להתחשב
את הש״ס החדש במחיר הרבה יותר נמוך ממחיר הש״ם הנדפס כ א מ ״
המחלוקת האומללה הזאת לא הוסיפה כבוד לעם ישראל ״ .מאידך יש ל ה ת פ ע ל
על ההדפסה היפה של דפוס אמסטרדם וזה בהחלט הצדיק מחיר גבוה י
המהלוקת נסתיימה בנצחונו של דפוס פרופם .בעל נודע ביהודה ,רבי י ח ז ק א ל
לנדאו ז״ל תייב את מדפיסי זולצבך לשלם סכום גדול למדפיסי א מ ס ט
מאידך עבר דפוס פרופם את שיא פעולותיו והדפוס התחלק בין שותפים שוניס *13
ו א
ד י ן
כ
ב א י ם ו ר
כ
ז
ה
נ ו ם ף
1
7
,
ן
7
ד ״
ו ן ן ר
ר ד ם
פרק ד
ש׳׳פ ראם תר״מ—תרמ״ו
גולת
ה ש
הכותרת של כל דפוסי
ם
״
ה
ה ש ו ב י ם
ו
ש
ל
מ
ה
ב ד פ ו ס
ייאלמנזז
11האחים פרופס באמסטרדם הוציא שתי חוברות בשם פתח עינים )אמסטרדם׳
ע
ד
מ ח
ובהם מכתבים ופסקי דינים משני הצדדים ״׳ ׳ ' ׳
לרבי יוסף שטיינהרט ,חלק חושן משפט ,סי׳ ב.
ו ק ״
ה ז א ת
'
י י א ה
ע י י
ש י ״ ת
ז כ י י
תק ״
כ
ך (
1יוסף
12ראה על זה פרטים נוספים במאמרו של ד׳׳ר ל׳ הרשלר בספר •£ 1116(161115 (161
ש65
{1ת1£1־ !0(1611 111 1*6(161בעריכת שני היסטוריונים הולנדיים ,עמ׳ 472והלאה.
ספר יסודי זה על תולדות יהדות הולנד )עד (1795נדפס ב־ ,1940שנת הפלישן•
הברמנים להולנד ,שהביאה שואה על יהודי הולנד הי״ד.
30
www.daat.ac.il
א
ג
ש ל
כ
'
אתר דעת -מכללת הרצוג
13
והאחים ראם בירושלים דליטא ,ו י ל נ א .באחרית דבר״ מיום א /י״ג ניסן
תרמ״ו ) (1886כתבו המדפיסים :״עד שקמתי ראם שקמתי דפוס בישראל״!
יש אמנם לדון על הטעם הטוב של משפט כזה ,אבל אין להכתיש שבבית הדפום
הנ״ל נדפס תלמוד בבלי בצורה מקיפה כזו ,שאכן יש לראות כאן התקדמות
השובה ביותר .דפוס זיטאמיר )משנת תרי״ח — 1858ואילך( ודפוס סלאוויטא
זכו כבר לקדם את הדפסת הש״ם בצעדים חשובים .גם הדפוסים הראשונים של
ר׳ מנחם ראם ואהר כך ר׳ דוד ראם הצטיינו בהוספות תשובות .אבל אם מדברים
על ש״ס ווילנא הגדול ,הכוונה להדפסה המהודרת של האלמנה והאחים ראם.
בבית הדפוס הזה עבדו יותר ממאה פועלי דפוס ,ארבעה עשר מגיהים ,ביניהם
״מומחים הכמי התורה ומהם גדולי וגאוני ישראל״ והמלאכה היתה רבה
״אין קץ ליגיעה ,אין ערוך למלאכה ,ואין קצה לכסף אשר אכלה העבודה הזאת״.
מסוף שנת תר״ם עד ניסן תרמ״ו ארכה ההדפסה אשר בה הוכנסו הוספות רבות,
כגון :פירושי רבינו הננאל ,פירושי רבינו גרשום ,תוספות ר״י הזקן ,פירוש
רבעו יצחק בר מלכי צדק סימפונטי על סדר זרעים ,שיטה מקובצת לסדר
ק ד ש י ם ועוד ועוד .כמו כן חוכנסו פירושים עתיקים שנדפסו כ ב ר בדפוסים
נדירים .ש״ס וילנא זה מהוה עד היום הזה הש״ס בהא הידיעה .מהדורות רבות
נדפסו בוילנא ע״פ מהדורת ת ר ״ ם — תרמ״ו וצילומים רבים נעשו מש״ם זה
בארצות רבות ,התל בש״ס ניו־יורק שנת עטר״ת )נדפס בויניפג ,קנדה(,
ש״ם שולזינגר שנת תש״ד ) (1944ואילך בארה״ב ,הש״ס שנדפס בגרמניה
)מינכן—היידלברג( אחרי השואה עבור פליטי השואה במתנות של שארית
הפליטה ועד לש״סים השונים שנדפסו כאן בארץ ישראל .יש מהם שנתוםפו
בהם פירושים נוספים בסוף המסכתות ,אבל גוף הש״ם אינו אלא צילום ש״ס
וילנא .תלמידי ישיבת מיר שהגיעו בשנות השואה לשנגהאי שבסין ,הדפיסו שם
רוב מסכתות הש״ס ע״פ צילום ש״ם •וילנא .נוסף לש״ס הגדול ,נדפס אהרי
השואה במינכן — היידלברג גם ש״ס בפורמט קטן.
14
אחרי קום המדינה נדפסו בארץ ישראל ש״סים רבים ,ביניהם עם הוספות
13אין אפשרות להאריך כאן בתולדות בית הדפוס ראם .ראה על זה ב״אחרית דבר״ בסוף
סדר טהרות במהדורת ראם תרמ׳׳ו .וראה בחוברות ״הספר״ קונטרס א עמ׳ 33—27
וקונטרס ב—ג ,עמי ) 57—46ירושלים תשי׳׳ד—תשט״ו( מאמר על ״דפוס ראם בווילנא״
מאת שפ״ן הסופר .כמו כן אין להאריך כאן על המחלוקות בין מדפיסי סלויטא ומדפיסי
ראם .וראה במאמר הנ״ל של שפ״ן הסופר על הפחד התמידי של מדפיסי ראם מפני
גזרת הסגירה אחרי שהצאר הרוסי סגר בתי דפוס יהודיים רבים במרחבי פולין ורוסיה.
14חשיבות רבה נודעת ל״שיטה מקובצת״ לסדר קדשים .מובאים שם פירושים חדשים,
אבל עיקר חשיבותה באלפי תיקוגים בגרסת הגמרא ,פירש״י ותוספות .שיטה מקובצת
על קדשים נעתק מגליון הש״ס שלו על ידי הרב אברהם אייזגשטיין ,תושב ירושלים ת״ו.
פרטים על כתב יד זה ב״אחרית דבר״ בסוף הכרך האחרון של ש״ם ראם .וראה עוד
פרטים על הרב אייזנשטיין בס׳ זכור לאברהם שי״ל ליום
הזכרון המאה של
בעל
כתב סופר זצ״ל ,ירושלים תשל״ב ,עמ׳ כב ,הערה א.
www.daat.ac.il
31
הרצוג
מכללת
דעת -
)תשי״ט( ,וכן הוצאות שונות
המקורות
— אל
אתר פרדס
הדשות ,כגון הש״ם בהוצאת
ע״פ צילום דפוס וילנא ובהכנסת סימני פיסוק.
והנה אהרי תשעים שנה נשאר ש״ם וילנא ההוצאה ה מ פ ו ל ת הצועדת
בראש כל הדפוסים האחרים וטרם נעשה נסיון לגשת להדפסה הדשה .אץ
להתעלם מפגמים שונים שנשארו בהוצאה זו .אין מנוס מלציין אחדים מהם.
לא רק נשארו רוב השמטות הצנזורה הקשורות בדת הנוצרית ,אלא גם תיקונים
ושיבושים כגון ״ע״כום״ במקום ״אומות העולם״ או ״גוי״ ,״צדוקי״ במקום
״מינים״ ,״בא על״ במקום ״בעל״ .גם מהיקת המלה ״תלמוד״ נשארה בעשרות
מקומות בש״ם וילנא.
נביא שוב דוגמאות ממסכת ברכות שבח מתחילים עכשיו אלפי לומדי דף
היומי כ״י .בדף ה׳ א ״להורותם זה גמרא״ וצ״ל ״להורותם זה תלמוד״ .שיבוש
כזה גם הלאה דף יא ,ב בענין היוב ברכת התורה למקרא ,משנה ותלמוד .בפנים
הגמרא מובא שם מלת ״תלמוד״ פעמיים .כנראה שהצנזור לא הרגיש בכך ,או
שהמדפיס שכת ל״תקן״ שם .בפירש״י שם תוקנה מלת ״תלמוד״ שלש פעמים למלת
״גמרא״ .בדפוסים הראשונים ,כגון דפוס ונציה )ר״פ— (1520של דניאל
בומבירגי )דף יב ,א( נמצא כאן בפירש״י ״ ת ל מ ו ד ״ .דוגמאות אחדות של
שיבושים כאלת כבר צוינו ב״דקדוקי סופרים״ ,מסכת ברכות בשנת תרכ״ח .גס
ב״מאמר על הדפסת התלמוד״ בשנת תרל״ז עמד בעל דקדוקי סופרים על שינויים
כאלה ,אבל בעלי דפוס ראם התעלמו מכל זה .במקום זה החניפו ב״אחרית דבר״
ל״שרי הואטיקאך ו״שר ראש בית העקד״ של ספריית הוטיקן שנתנו ״הזכות
והרשות״ להעתיק פירוש ר ב ע ו חננאל •ואף נתנו רשות לעשות זאת ב״יכןי
חםגרו״ שבחודשי הקיץ.
51
בדפוס ראם נשארו אי־דיוקים בהפרדה ע״י נקודתיים בין ציטטה מהמשנה
ודברי הגמרא ,בשבועות האחרונים נתקלתי שוב בשני מקרים — ביצה לג ריש
עמוד א ,שורה שניה :ואין םומכין את הקדרה בבקעת ,וכן תמיד כו ,ב :מוקף
רובדין של אבן .אלו הן ציטטות מהמשנה וחמדפיס שכח לציין זאת ע״ד
נקודתיים לפני המילים ואחריהן .במפרשים החדשים בדפוס ראם מצאתי ב ב
אחת שתי שגיאות במסכת חולין סד ,א .בחידושי הרש״ש צוין שם פירש״י ו י ק ר
כא ,כ וזה צ״ל יא ,כ .ובגליון מהרש״א שם צוין תשו׳ חת״ס סי׳ רט זזה צ ״ ל
יו״ד פי׳ יט.
׳
ת
א
15וכן במסכת ברכות כב ,א .בדפוסים המאוחרים ,כולל דפוס ראם מובאת שם שש פעמיס
המלה ״גמרא״ ,ואילו הגרסה האמיתית ״תלמוד״ וכן בדפוס ונציה שנת ר״פ ,דף כג ,א.
בדפוס ונציה הנ״ל מובא בתוספות הראשון ברכות ב ,א )ד״ה מאימתי( ״כהני תנאי
דגמר׳״ וכן בפירש״י ברכות מז ,ב )בדפוס ונציה מ״ט ,א( )ד״ה שלא שמש ת״ח(
״והיא דוגמת הגמרא שסדרו האמוראים״ .מכאן שלא כל ״גמרא״ בפירש״י ובתוספות
בא כתוצאה של הצנזורה) ,אך ראה שם בתחילת דברי רש׳׳י ״הוא הגמרא״ ואילו בדפוס
ונציה ״הוא התלמוד״( .וכן דרכו של רבנו המאירי שכתב פעמים אין ספור אתרי ביאוד
המשנה ״ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן״.
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרק
ה
הצורך כהדפפה הדשה ללא זיופיפ
אבל יש מקום לביקורת חמורה יותר על ש״ם וילנא של האלמנה והאחים
ראם .אפשר עוד להשלים עם העובדה שלא תוקנו כל שגיאות הדפוס ואף לא
תוקנו כל שיבושי הצנזורה .אבל שמענו תלונה יותר עקרונית .בין העוסקים
בהכנת הדפסת הש״ם בוילנא בשנות תר״ם — תרמ״ו היו אמנם רבנים גדולי
התורה שבדור חחוא ,אבל חיו שם גם אנשים אחרים שבחשו בקדרה והשפעתם
ניכרת ע״י שיבושים הדשים שבדפוס וילנא .טענה זו שמעתי מידידי ובן
משפחתי הרב שלמה פפנהיים שליט״א ונימוקיו עמו .בכל הדפוסים לפני דפוס
ראם מובא בתוספות עבודה זרה כו ,ב ד׳׳ה אני שונה וז״ל ״ומיהו מומרים של
עכשיו להכעיס הן דשבקי התירא ואכלי איםורא ומטמעי בין העובדי כוכבים
וכל להכעיס אי אתה מצווה להתיותו וכו״׳ .בדפוס האלמה והאהים ראם ,שנת
תרמ׳׳ג ) (1843״תוקנו״ דברי התוספות ושם מובא במקום ״מומרים של עכשיו״
— ״מומרים של זמניהם״ .ישנם באותו עמוד כחמש עשרה ״תיקונים״ כאלה,
הן בגמרא עצמה ,הן בפירש״י והן בפירושי התוספות ש ם .מי עשו שיבושים
אלה ומה היתד .מטרתם ? .האם הצנזורה הרוסית יצאה להגותם של ״המומרים
של עכשיו״ או היה כאן פחד מפני מלשינים שבתוך ה מ ח נ ה ? .או שמא
1 6
17
16ואלה עיקר השיבושים — זיופים בע״ז בו ,ב בדפוס האלמנה והאחים ראם .שיבושים
אלה נתחדשו כמעט כולם בדפוס זה )שנת תרמ״ג( והועתקו — צולמו בכל ההוצאות
הבאות עד היום הזה.
גמרא :בדפוס וילנא מובא פעמיים ״המינין והמסורות והמומרים היו מורידיך במקום
״מורידין״.
פיוש״י :בדפוס וילנא ד״ה מסורת ״מלשינים לשקר המוסרין ממון חבריהם ביד עובדי
כוכבים אנםי1״ .המלים ״לשקר״ ו״אנסין נתוספו בדפוס ראם.
־סוף ד״ה מין הוא .בדפוס וילנא ״ודהכא״ — וצ״ל ״ומורידין דהכא״.
תוספות :ד״ה אני שונה .בדפוס וילנא ״במסור לאנסים״ במקום ״במסור״.
שם .בדפוס וילנא ״היו מורידין״ במקום ״מורידין״.
שם .בדפוס וילנא ״מומרים של זמניהם״ במקום ״מומרים של עכשיו״.
שם .בדפוס וילנא ״ומותר ליקח מהם רבית״ במקום ״ומותר עכשיו ליקח מהם רבית״.
ד״ה דלא תיחות חיותא עילויה .בדפוס וילנא ״כשידינו תקיפה בזה״ב״ ]בזמן הבית[
במקום ״כשידינו תקיפה״.
ד״ה לאפוקי השם מורנא דלא .בדפוס וילנא ״מפני שלא היה בקי ברפואות עשה כן״
במקום ״מפני שלא היה בקי ברפואות עשה לעכו״ם ולא לישראל״.
גם בפי׳ רבינו חננאל הנדפס בפעם הראשונה בדפוס ראם מובא פעמיים ״היו מורידין״
וגם כאן ישנה הוספה של המלה ״היו״ .לא נדון כאן בנוסחה הנכונה בתוס׳ ד״ה ולא
מורידין בדברי מסכת סופרים ״כשר שבכנענים הרוג״ וכוי .גם לשון הרי״ף ופירש״י
שם שובש בהתאם לשיבושים הנ״ל .כן שובש שם ה״שלטי הגבורים״.
17בדקתי בכמה דפוסים -של מסכת עבודה זרה כו ,ב :דפוס פרנקפורט דמיין ת״פ ),(1720
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
6 2
׳י״^
פרק שני
אין מעמידי!
י״י•
עבודה זרה
,שדן * ה מ כ נ י
הלא ויאה מ•?! שש מ*ז רכנ נזר ושהיקמ מזיא
,׳ >1זו 1ממממש
0
^ ל£סדל£זל״!ץי !•נמסמצ^ט••
ןי
פרעוש ד־*־ • *1
אני שימלכלאבדהאשד למות יי*=-י^ 13.״י י .ודא מ י ז *יל״נ ״ -
?מה ״ל £א־דת'*זך ־לרמת א י ^ ^ ^ ז צ ע פ ״ ^
ה**• •
^••־יי^,
יצמא לעילס *מ* לו ן* !-הסעד 0־.־• אפ־״ י־י =יי׳ח ^־מא! ״ ד*5רא• צא צהלשיפ אצא ״+־•
** £* £יי• ואי* היפמת ל! אב-דזל^ן פוטר ול״שגיליה כאן בסעד איכלגבלות לשעוש משו לי • 1*6שיאל פי *
• יימ יי ״מ ?די?^ * $על י שמוט* לתיאבון באןבבובר איכל גביל־חלהכדש מולם :שי^ מה פשלה נסר•
*־־יי״* :־יי לאני מ פשוש ייל־יע קשבר יאוכל נבילות להכעיס מן ודא איוטר 8×9נלךןשדטצ^^ייי•" •*
״ אש־ ה* לא מ*ן יק*ד אז
ם י י ין יי מק ניטה נרא י־ליא לטלניי!? מע• • ליני<! ^
1״ .1* ..״ •1לפליח האשד :מוךנן צ-ז י*׳
.־!"/£*£י* רשש יצדק •לנש יאדה ייימ׳מ.1. -״״ י
י ״ ץ ^ ז • מירק השנת אסדז־צזק ^ אפאלדמש נמג^אלא אהד מין״ מ^זוצמע• לה :ילאיי״ 7!:
ו ^ ה • ייז־־ל־י
הדבר אלילי בוכב־ש מדגי אבל £־7ים
""£יי" ,ן^ ^ ,
'״ ,*££1,נהגיימזואיזיי׳שיאלאהרנ•) (,אחר או יחיש אחד ודי זה נזפד ודא הגא 1מיז נטר :מתא לאשטי׳יזייי' !*״י *י
לניליז יז <*״י נין לגו* זאזצ ,דלהבעש הוא וקיעי מסר התש כד לפיטעש ע*י • .ציד לי י י "יי*•?7* 1~.ק
בז!•־ יי מל־״ להשצרזלנ׳ך ולשווי! כרששגמ פרי; םעכאדאמיראאבדכרה־יפז־ז־יזאכל לא למרע? יירש• 58מתנזר זה ייא ,>2ס,
י״י?־י
אט ;צא צ^יז *״
י״יל^יז יז ־׳ (.ימי מז*י סעלק הזמא אדדה׳ פר<-זען א^ק•
*
>,״ י*ל!ת שיש צו ננניל* י" * ל *•*•52
״ ״ ! ־ ״ י ״ מפיקה 06הה מיד ציזאניז אש־ ר• -מת ם־ ד-א אי~ י
• ־״ .-ם־ח .י־•*
נח.־־׳״־*.-־״ לאשנ־ז־ן ^ – . -״ ^ נע־כא ?אשזדתי• נמלי' ^יי ייי'
־*י!
ל״ דלא ואשר לא תדדח ידיתא
א£
,״יי׳*•^״ ניגיתי&יי
*־!י־י־י !*,נשך)<ד1לזסג{ אהה־ ל־ה מיי *יי י י "ימ* י י י״יייי״י י" נרזמשש־ה•נדמשריו* קפ־לק ^•יי
נצ־כא ע>םודהר.אבןעל פ•)־(ד^אד כגבה 0שמ וימיה צצלמיו ושינוי צ£י ״
—״ ..^,..נהוןממרצזאג א
,להידיזמהו מילד-ס של ד?-7ש אשי לעכירי חיותא דלדה דמא א5י מצ-היושא-ש־ייעצמל••^*?] * 5
*י^
ר ב £ ^ ^ -מש ק י ש נ ז ־ ^ ד ^ ימםתד .מ־לש טשלקוא־־בעכאלאוזוד טננמ־• 5אז
י ? ״ 2זי?י־
*־יא ממי ק מוני• כימיס כויכאיגיא ה־ר •י־ש־א־' מל את והונרל 0x0 ,־זז׳ *ח י י
״*" *י״ ייני? לע־סנר י י א ^ ^ 2 ^ ^ ^ .נטהס1 .-אצ -מילכייז-שמלל-־םי״״ ^י.ל
^־*
^
^ ^ .1 1״ ^• ^*?2^1*2מהש^נראשהינרי־זממז
יי-־עז )ליי׳•(
^^.7
^
יי
יצא ריז-נ צמשדק־ז בבי צ?"
י<י*ח
^ יי1
צ? הטיה מאמר נהכצ שיימז 1
^ ש־מיח על עפ־כות דפים דברי רבידא־ד ^-״!( מצי .ל״ מ~ש <שס ;!•?ן״
!יי• מס רטת ^
להש מ־ס משיש צא השץ•!״ס יוע=ישאיש^2עובד טנבישכלא־זימיאל זנהז• סן•• ולא עינוסני *י"•.
-,״י
לשד ״י מי לה ל־י־י נל טנא בזק •שאחו-ס עוברין על גבו אכל גינו לכדו מ• '״יזשל מל שמו/י־י
משא
״ י׳ך־נא נה לא חשיו קף נהלא לא ודגיכאז•אימד א&ילו אודש עו
^
לי*־־..שה־ נימ מ דאז חזזמנומ .•.-ל גבו נפי לא דיכנ^ דמליליר ,םכעאמזדי לד ,ברות ?מכה וטנר רם ! ^ ^
יי־י• יי״ ה
•־י* ^ ! * ג
8
8
ם
י
ו(רב
ז
ג מ
י
ניבד
ר
1
53
:
5,
ז
בד,
0 0
דב
הז
5 4
ז
5
53
6 5
5
ל א
מ ן י א ל
2
6
!6
2דש
<* *11ו*ן י מ י
0
ג י י ת
^ כי־דישר׳יהודר .זי-״ר ייברכובביש ולא כותי ושבר ד יהודה עונרנ???
׳יייייייי ^ " * -־״לז
״•ונד טכ? !-גד^״ ?*2
^ י ^ ^ י ^ ד יד׳^^1י-ת
? ~ * * £מדק •(.נדה ליה י ״ ״
ד " ; ־ ^ 7 1״״!•י^א בהאי
י^״ ״ אזאנ נדטת מ• צשרנש מלאה^ " ,^-י
•י נד־< י• י־־• אש עלגנ ייהגרס ישראל משר היה״ עזי *יאתר .את כדת• השכור איא לינולש לאיל^ד יי
^.צ<ני<יי'
5־^^.־^ י^ירצ־ק לי יטת ־אט הי״
יי״ץד ^יי׳ ל־-קמו;שש מה מלה אנצ משיר נדגרש ניע מה ינ־צ מדם כמה נמר אלצ נדן וצא אימדט אצל אנוה משא ממן^יז^י״* ^.משו! מבי <^יר לאניי טי *ת צ•־ .צי מ ק אטדז ו־שעליא דיטן רשע יציינו •לנש־ ס מ י ^ י י * < 0 ^ . 1
^ייונל:
?־• יי• ייח לגני הורדה צביר משש -ר •ייק משר מלשיזטה נהד נוטש אנל לונרזן אידיש נ*ט ננשז ״ז*
^״ר^0
״״י"׳ "״^ל׳ ניק ייאש הש:ז )ין ־^( מריש והלרשדס והמור״ •ולדן לגיהט ונשרה השולח)ני׳חיזי־( י" ״ י '
״׳־ז ,ו ח ף אשר צהמדש מי מד • טשה ?ניע• נשיג יהדדמ וי־*׳ **חצנמיממפרו^ממפי^^ייז^ ושת
רצהסשיפהי׳מהזיאז״^י^״שי]
י
ד
י
זבא
1
עמזס
־יג״
1,ש י נ ן
1
י
5
!
1
3
ז
יי*ד מישראל נגלוש להמזי^י * ט״
* • י ^ני* ג;־*.-
•י?• ]ח מ וווו
1דמאווי*6י^ו-1ן
0
ד^ןי^שר^לשנידחסשרש יזיא סח והיא ניהידיזלז)יו •־!( *דשה נין צשטדש נמ• !!',צ^מונד
£י ^ י :£א£ישמע
מאמשמ־ני^
ד־ ימ־ק יףלז)״•( ^־י-ק אין מיק נשוני כמיס ומי לשא• הלכ־יא ל*מה ח כשןמ־י׳^יז ^ ^ ^ , 7 2 7י־
^ י ^ • ^ מני־ ני״־א י^דאהא'אשליגא~::אל"פו^־מ^יו ״
*ר*•* י י < •״י? נין י״ ע משמ הנא ישיייוין ממי טכניש אשיש ששלש
״ י ; ^ ה־.ש_;יו^_ל_שטזה =של= יאיצו *ני סכנה לא^מא
״
י^שקי כשהא נונכדא ט? :דמל לאשששושי ולל לו
"יייע ,;,״,״
״ י :לאפומי לשש טמא ילא• ניה יא־ורלר^שניזשאנל נשכר שי׳נ־יש *נ? ודא
*״ י י י ^ ^^,י ׳ ? )מ !::
;ג־1יז־1
גי־ י
ו*השירגשת שד•
עונרנונדשלזנרמדאמיולדימ
כיני נרלש• פנוא לה להשיא^ואסנוסדלשניני
״**ז^יל׳ומ
יי״^? ;^7הה ושוד יל דהמ מ• נמנם היה ולההתכש נר־יאמ ישל ל־זס מהר וק משמש מט שיא הה נע נרפאה?׳•'£.
*י
^^ד״^ו״מיוונזו^י־נ״ני״נמווגק^^נ^ןל^ו^^קו^ו^^"^^•!^^*!.
3 8
5 5
ור.
,
זיופים בש׳׳ס וילנא המפואר תרנדג — וכן בכל המהדורות עד היום .ר א י ^
המודגשות
ע״י קוים
ב ג מ
ךא
״
ך
*
ח ׳
ך ש
-
י
ו ת ו ם
>
ן וד
ד״ש
(
עם
שבעמוד הבא .וראה במאמר הערה .16
34
www.daat.ac.il
הנוסחאיי
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
עץטשפט
2 6
אץמעטידיז
עבודה זרה
פרה עני
מ־״״
השים
צלום ההוצאה הקטנה של דפוס ראב׳
מי לא התערב
כ א ן
ת ר נ
-הצנזוריי
ז
״ ׳
א י
י'
כ מ ע ט
מ
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היתד ,כאן כניעה לראשי המשכילים? אין להניח שהצנזור הרוסי דרש תיקונים
אלה .כעשר שנים אחרי גמר הדפסת ש״ס וילנא ,נדפס ״בדפוס והוצאת
האלמנה והאחים ראם״ בשנת תרנ״ז ) (1897ש״ם שלם בפורמט קטן ושם
כמעט אין תיקונים בגמרא הנ״ל ,לא בטקסט הגמרא ,לא בפירש״י ו ל א
ב ת ו ס פ ו ת .אבל בכל הדפוסים והצילומים של ש״ס וילנא נשארו כל השיבושים
הנ״ל .ואם מדפיסי ראם וילנא היו אנוסים ע״פ צוררים מבחוץ ואנשים שהרגישו
את עצמם משכילים מבפנים ,למה לא תוקנו הדברים בעשרות השנים
האחרונות? כל הזיופים נשארו.
מאז שזכינו להדפסת התלמוד ,כמעט לא קרה שמשך תשעים שנד ,ל
הופיעה מהדורה הדשה .על הדורות האחרונים עברו תלאות קשות ואין לבוא
בטענות .אבל המשימה המוטלת עלינו נשארת .בשביל מטרה זו אין צורך
במהדורת מדעית של טקסט התלמוד ע״פ עשרות כתבי יד •ודפוסים ישנים,
ערך מדעי רב להוצאה כזו ,כמו שזכינו ע״י מפעל התלמוד הישראלי השלם
בהוצאת מסכת כתובות ,ירושלים תשל״ב .עבודה עצומה הושקעה בהוצאה
מדעית זו .זה מפעל דקדוקי סופרים חדש ,אבל כמו שאי אפשר ללמוד מ ת ו ך
דקדוקי סופרים ,אלא אפשר לפעמים להעזר בו — כך גם במהדורה
החדשה הזו .מפעל התלמוד הישראלי השלם אינו יכול להסתפק בכך .א
זקוקים לש״ס עם פירש״י ותוספות ,עם הרי״ף והר״ן ,עם הרא״ש וחידושי•
המהרש״א ,עם חידושי הרש״ש והגהות מהר״ץ חיות ועוד ועוד .אבל כל
טעון בדיקה מחודשת ומדויקת .על צוות מומחים של תלמידי חכמים ל ב ד
כל בעיה ,לפעמים יש להסתפק בהערה בשולי הגליון ולפעמים יש לתקן א ת
הנוסחה המשובשת ע״י תיקון של הטקסט עצמו .למרות כל הזהירות כ ל ס י
שינויים ,אין איסור לתקן שיבושי הצנזורים ומשומדים או שגיאות של• ה ב ח ו ר
הזעטצער .מי יקונן את ביאת מחרפי א־ל בתוך תדרי ספריה ועלי פשע א ש
עותה סלול דרך אשוריה ועל רשעת מזיפיה בתוך משכן חצריה .גויים ומומרים
81
א
נ ך
ה
ז
ז ק
ר
דפוס סלויטא תקפ׳׳א ) ,(1821דפוס פראג תקצ׳׳ד ) ,(1834דפוס למברג תרכ״ה )(1865
דפוס וזין תר״ל ) (1870וכן דפוסי אמסטרדם
ש ו נ י ם
• בבי׳
ד פ ו ס י ם
א
^
ה
אי
1
כ מ ע ט
א
ף אחד
מהשיבושים הנ״ל הנמצאים בדפוס ראם .בדפוס זיטמיר תרי״ח ) (1858ישנם שיבושיס
אחדים בפירש״י ובתוספות .בתוס׳ ד״ה אני שונה נדפס ״ומיהו מומרים דשבקי התירא׳י/
במקום ״ומיהו מומרים של עכשיו להכעיס הן דשבקי התירא״ ,אבל גם שם לא ש ב ' #
ר
עד כדי כתיבת ״מומרים של זמניהם״ .בדפוס זיטמיר נדפס אחרי התוספות הראשרן
כהסבר באותיות אחרות וז׳׳ל) :מ״מ בזמן הזה אין דין זה נוהג כלל כי בטלו
ד י ג י
נפשות ואין לדון עכו״ם(.
בדפוס וילנא תר״ר של מסכת ״עבודת כוכבים״ שובש דף כו עמוד א־ב בצורה חמורף•
ע״י השמטות רבות בגמרא ,פירש׳׳י ותוספות .יש להעדיף השמטות על זיופים.
18מהדורה זו של תלמוד בבלי בלי פרוש רבנו חננאל ובלי רוב המפרשים אחרי המסכתו־ון
נדפסה וצולמה פעמים אחדות בהוצאת ראם ובהוצאת חורב .במהדורות אלו הרבה
שיבושים.
36
www.daat.ac.il
פ
ח
ו
ת
השמיטודעת -
פרשו יד על מחמדי השם ,אתר
הרצוגחילו של עם ישראל,
מכללת שבתו
ושבשו ,זרים
נכרים באו שעריו ,שודדי לילה השחיתו ובזזו — ,ואילו אנחנו נשתוק ,אנחנו
ומנדינו
נדפיס שוב ושוב כמו ששונאינו
גזרו עלינו ? ! ועולים על כולם —
מולי״ם ,מקרוב באו ,המעמידים פנים כאילו תקנו כל
19
השיבושים .
ובכן ,מורי ורבותי ,תצא מכאן הערב קריאה לתלמידי החכמים שבדורנו.
יש לנו
ברוך
לומדי
השם
חשובים .אף מוציאים
תורה
מהדורות
רבים.
מדויקות
בדורנו
של
מדפיסים
ספרי
ספרים
ראשונים
תורניים
ואחרונים
ע״פ
דפוסים ישנים וע״פ כתבי יד .כמו כן מוציאים לאור פירושי בית הבחירה על
מסכתות
שונות
במהדורות
עם
מדויקות
0
הערות ־.
למהדורה מושלמת של משנה התורה של
זכינו
כעת
הרמב״ם ומפרשיו .אך
גדול
למפעל
שכחנו את
העיקר :מהדורה מדויקת של תלמוד בבלי ומפרשיו.
19על
המצב
העגום
בהדפסת
התלמוד
מעיד
בדורנו
בהוצאת
הש״ס
מאורות
ניו
יורק תשי״ט—תשכ״ב .בשער הראשי — גם של מסכת עבודה זרה — מבטיח המו״ל
שזה אמנם צילום ע״פ דפוס וילנא ,אבל עם ״הגהות ותיקונים על הדף״ .בשער השני של
מסכת ע׳׳ז מבטיח המו״ל הגהות ״לגאוני דורנו שליט״א להגיה עוד שיבושים שנמצא בכל
מםכחא ומסבתא אחרי חיפוש ויגיעה רבה ,גם הגהותיהם נדפסו על הגליון במקומו הראוי
על הדף ממש ,והם לבדם לערך מאה במסכתא זו״ .והמו״ל ממשיך לשבח את ״מדינתנו״
)ארה׳׳ב!( המאפשרת להדפיס ללא שום
ותום׳ ומהרש״א שנשמטו בדפוסים
ולכן
פיקוח
תוקנו
״השמטות הש״ס ,רש״י
הקודמים מצד הצענזורא…
החזרנו עטרה ליושנה
ואבידת האומה למקומה הראוי״ .על אמיתות דברים אלה מעידה מסכת עבודה זרה
דף בו ,ב .בכל העמוד אין שום תיקון ,לא בגוף הגמרא ,לא בפירש״י ולא בתוספות.
הכל צילום דפוס וילנא ותו לא ,עם כל השיבושים והזיופים ,חמשה עשר
במספר
בעמוד אחד .חלק מהם צוינו כבר לפני כמאה שנה בספר ״חסרונות הש״ס״ אבל אפילו
התיקונים שנרשמו שם ,לא הובאו בהוצאת הש״ס של מאורות.
הופיעו כבר ספרים אחדים ,ביניהם עם הסכמת בעל הכתב והקבלה ,עם רשימות של
השמטות הצנזורה בש״ס ,רש״י תוס׳ ,פסקי תוס׳ ומהרש״א ,אבל המדפיסים החדשים
אשר הבטיחו לתקן ,לא ידעו עליהם ואכמ״ל .אגב ,יצוין שבפסקי תוספות שבמהדורת
ראם תר״מ—תרמ״ו ישנם זיופים לא מעטים .גם אלה לא תוקנו עד היום הזה.
בש״ס הוצאת אל
המקורות — פרדסיישראל
תשי״ט
)ירושלים
ואילך(
נדפסו
בסוף
המסכתות ״חסרונות הש״ם״ עם השלמות ״להרבה חסרונות שהצנזורים מחקו ושבשו״.
אבל גם שם תוקן רק מעט ועשרות מקומות לא נרשמו .לא מצאתי שם ״חסרונות
הש״ס״ בסוף מסכת עבודה זרה .גם שם נשארו כל השיבושים שבמסכת ע״ז כו ,ב ללא
תקון אחד!
20״ב״שערים״ גליון ערב
שבועות
תשל״ג פרסמתי
מאמר לכבוד
הענקת פרם ישראל
תשל״ג למכון התלמוד הישראלי השלם .מכון זה הוציא ספרים רבים מגדולי הראשונים
.ע״פ כתבי יד ועם הערות .ציינתי שם שבמהדורות החדשות של פירושי רבנו המאירי
״בית הבחירה״ שבהוצאת המכון הנ״ל נשארו ליקויים ואי־דיוקים .וכן גם בס׳ בית
הבחירה על
מסכת
ברכות
בהוצאת
המכון
)ירושלים
תשכ״ה(
שרבים
ישתמשו
בו
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונסיים בדבר תורה.
י״ג גיס!
ש
״
י י
ס
ה ג ד ף
נ א
ב
נ ד פ ס
ש
י
נ
ם
ת
י
ע
מ
ת י מ
ד
ב י ו ם
י
ביום י
" '
"
'
^
י חע?
'
"
תרמ״ו )שנת גמר וסיום תלמוד ככלי( נשלמה
ים״היג
לחדש טבת נפטר הרב מתתיהו שטרשון ז״ל ,בנו של ד ׳ "
^/ץבגוה
^
' ׳ ' ׳ '"^׳
ל " ^
^
.
המחבר עוד דברי תורה לזכרו של רבי מתתיהו ז״ל ״ותהיינה ש
ל זאי*
בקבר״] .יש כאן ,דרך אגב ,הוכחד׳ על המריירית
חגאיז
חדשים אחדים אחרי פטירתו של רבי מתתיהו ״ ל
הצליח בעל חשק שלמה להכניס עוד דברי תורה לזכרו של ידידו ״י
המפורסם כליל החכמה והמדעים״[.
ב א י ת י
ד ,ע ב ו ד ד
ר ש
מ ה
ש
ס
ע
ד
י
ט
ה
ר
י
מ
ת
ת
א
ה
י
ש
ב
כ ד
מ י
מ
ז ז
ר
י
צ
ה
ק
ד
ש
ב י י
1
נ א
פ ת ו ת י ו
י
ב ד >
ע
ז
ב
נ
ד
ג
ר
מ
ב
ר
ד
ה
ם
פ
ו
ה
ה
ד
י
א
פ
ם
ם
א
ב י
י
ה
ח י ם יבשים׳
^ ח
£
המשנה למלך בהלכות אבלות ,פרק ג׳ הלכה א׳ י ז ל
^ך׳
מומיות ,שמוכרין הכהנים אי שפיר למיעבד או לא .מומיה ד י ^ "
,א
חנוט .הרב מתתיהו שטרשון הקשה על עצם החקירה של ה ״
ואמי
׳
י
וטען לפני בעל חשק שלמד .״דמה הוצרי ללמוד
ןזגנן
מלא הוא בתורה בפ׳ בד״עלתך ויהי אנשים אשר היו טמאים ל
' שר״זגיי
ל
ר״י הגלילי בסוכה דר ״
בתם *
1
׳
שלמי׳
ד״מ״ל[״ .הרב שלמה הכהן השיב לרב מתתיהו ותוכל
? ,ל ן אי1
שלמה ,אהלות פרק ב ,משנה א .בתירוצו הראשוו
נתיב
ייציי?
ל
להביא הוכחה מכאן לחקירה בענין מומיה אמיתית שעורה ובשרה
^
לגמרי ולא נשאר בה לחלוחית של בשר.
יגעו
לבזנדןי
ואולי יש כאן תשובה לנושא שדברנו הערב•
שבה
המפואר של התלמוד ,הם לא הצליחו לכובשו כלל .בקדושתו
וח,
נתחיל שוב במסכת ברכות ״מאימתי קורין את שמע ב ע ר ב י ת ״ ׳ " י ־
^ £ב<ןו
הגלות קראו את שמע בערבית ״אמונתך בלילות״ .נמשיי
ו,ם
׳
נודה להשם ית׳ שעברו שנות הצנזורה .נלמד תורה ביתר
חסדך .לכן נלמד בשמחה ונשמח בדברי תורתך ובמצותיך לעולם ו ד ׳
חיינו ואורך ימינו.
ע
ד
ש
מ
י
מ
7
יא
מ ש נ ר ,
מ
ב
ז
ד
י ו ס ף
ה י ו
ה
מ ס ב ר א
ג פ ש
א ד
י ך
כ
ו כ מ ו
ד
כ
ת
י
ב
ב ס ו ף
פ
ה
י י ח י
ד נ ו ש א י
י י ח נ ט ו
א ר ו נ י
א ו ת ו
ש
ו פ ש ו ט
ד
ח
י
ג
מ
ט
ה
ה
ת
ס
י
א
י י ס ד
ף
ה י י נ ו
י
ב
;י
ת
ר
י
י
מ י מ י א
ץ
ב
נ
ב
מ
ו
ע
ל
א
,
ם
ש
ש ק
כ
ש
א
צ
ע צ מ ו ת י ו
י ו ס ף
י
ב
ש
ד
ל
ו
א
נ ר ק ב ו
ו
ל
נ
א
ש
ת
י
נ
עי
י
ב ה ו
ג
ם
א
ה ג ו י ם
ם
ד
ה
א
י
ע י מ
ל
ב
ח
כ
ו ש
א
נ
א
י
ד
ש א ת
ב
ל ה ג י
כ י
ע
יף
א
י י
ה
עכשיו עם התחלת המחזור החדש של דף היומי .לפעמים מכגיס המייייי
בתוך פירושו של המאירי ולפעמים עושה זאת בהערה בשולי ר ׳
לחבורו״ הזכיר המאירי את ספרו ״חבור התשובה״ שליש
ב ה ע ר ה
ב ש ו ל י
י׳
ג ל י ו ז
א
ת
ה מ
?
י מ
ד ,מ ד ו
י?
ב
״
ח ב י ר
י ; ת ש ו ב ה
"'
ואיזה פרק .בפרק ראשון של בית הבחירה על ברכות הזכיר
ג ל י ו ן ,
פ ע מ י ס
א י ז י
www.daat.ac.il
ו
ה
י
״
מ
,נלו.ד י
ר
מ
'
ה מ א י ר י
המקום המדויק .וראה במאמר הנ-ל דוגמאות נוספות של שגיאות שאיו
מדויקת.
38
ב
<,..מ א
מי
ן ע י ג ר
'
חבור
א
*יון ר־
בגאיר
י
ת
ה מ ה
מ
ה
י
ויר
א
"
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמחה ה נ ש ק ה
י ! ב י ״ ה
ו
נ 3ס י ק
ש
א
ל קויאת שמע
״ ש
,
אבי מיי
, .א ל הכי׳ז
ל בשבת שיבי־
י חשל״ג
ג ש מ ת
ל ע י ל ן י
ב
מ ר י כ י
ש ה ל ך
ןן׳
ד ב ר י
א
ק ו ר א
ן
ת
ל
כ י ן ן
א
ר
ל ע ו
ת ש ר
מ ו
ה ר ו ל כ ה
י
זה לשון רמב״ם ,ס פ ר אהבי״
^
^
ה
ידי חובתו.
שי
ק ר י א ת
ה ל כ י ת
ר א ש ו ן
ב פ ם ן ק
0
ע
ר
ב
י צ א
1 :ישראל לא
שמע ישי
ל ו בפסוק
ש ה ו א
י י ץ ז
א
י ל ח ז ע מ ד ,או׳׳ח ם /סעיף ה׳ :הקורא
י ז שהוא שמע ישראל ל א יצא ידי חובתו•
״
ד
״ ׳ סעיף י־•
־• ^
£מים ובארץ ,שלזה רומז ד י
ס
׳ הלכה א׳•
ש
ת
ע
מ
י
א
ל
ב
כ י ן ן
י
י
ד א ע
ש
ם
א
ס
ל ה א ר י ד
צ ר י
ח ט י ט ר י ת
״
י
;
;
י
ז
ש י ע י ר
ל ש י ז
ש
י
י מ ב
ח
ש
י
ב
ם
ש
ס
ה
פ
ק
ר
ב
״
ה
ש
י ח י ד
א ה ב ה
ד י
ב ח י
ה
ב
ת
א
כ
ל
מ
ש
ת
מ
ע
צ
^
ב
ו
י ל י ך הקב״י'
1דחי״ת ויאריך ב ד ל ״
? דד׳ רוחות העולמ
פ
ת
^ *
׳
״ ׳
1״
־־•יצייד להאריך בדל״ת של אחד כדי ש י מ ל
^
?
ב
י כ ה י
ה
ר
׳
ב
הלכה
א
ם ובארץ
ש
ט
וב י
:
׳
ב ע
מ
א י נ נ ה
ר כאל
זי
א אומר
׳;
״ י״א•.בייבי'
,
משנ
ל מלכות ש
* 1 1 .״
׳ * * ת ידי חובת המצווה < >
,
עיקר ק ב ל
^
,׳ :המתפלל
י>י•
ייללה מקבילה ,לשם השוואה ,שולחן ערוך ,אי׳ח׳
י ^יכייז בלבו פרוש המלות שמוציא בשפתיו•
ה
ד א מ ו
ז י
ה
א ן ״ ח >
ב ר ן ו ד ( ׳
ס ע י ף
ס
/
ה
ם
אלא
ק
מ
ל
ש ה ו
ה
מ י ם
ל ה ת ב י נ ז
ע ו
ת
ל
ה ו א
ע
י
מ
ב
א
י
ע
ב ו
ש
1אחדו
א
ם ע י ף
צ
כ
מהייי*
בדנית דף י״ג ע״ב :ת ״ ר :
ש
ת
ל
מ
ד
י
ש
מ
ע
ב
כ ש ע י
ש
'
מ
ע
ב
י
ר
י ד י ו
י*י ירמיה הזה יתיב קמיה ד
7
ל
ר ב י
פ נ י י
י׳יא כרומו
ש
ל
ע ו
ב
י ;
"1
ד
ח י י א
י
ב
א ר ב ע
א
י״
מ ל ש י ן
ח
תי ל
.
״ ׳
ש
כ
ע
ב
כ
ש
www.daat.ac.il
ז מ ן
ל
ז
ז
מ י ם
ט י ב א
־
•
א
כ ל ו מ ר
ש מ ע
ל קריאת
אתר :ו י ק ר
יי?"
מ
ש
ךחי״ת׳
א
ה ט י י
כתב ד״ע לשוייה א י י לקריאת
ג
ס
ם
ן -ו ה מאדיר
רשמים',
י י ח י ת
י ,אמי ל '
עול מלכות
ם >
י על פסיק ראשון ,כמוכח
^
ע
ל
״
.
ש מ
ל
לשון המדרש המובא בטור
א
ל
ק
ש
י ד
׳
י ביו! דאמלכתיה למעלה ולמטה י ל
ל
ז ו
ישראל
*<* י לרבי הייא :לא חזינא ליה לרבי י ^
ע
ל
ר
׳ יהודה הנשיא•
:
א נ ה
ב
׳
ר
י !!י'
דקרי לה ,כ פ ר
י ט ג מ א
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ
ח ד ש ה
מ
י
ש
ת
פ ר ו ט ג מ א ; כ
ה
ב
ל
מ
ע
ד
_
ל ב
נ
•
דד״קב״ה .והכי איתא במדרש :א״ר ברכיי׳׳
ז ל
למדינה .מה הם
׳
י
וקוראין אותו באימה ,ב
׳
״
׳
ולא פרועי ראש ,אלא בלכתך בדרך .אבל
מיהא צריך.
י
מ
ע ו ש י
ב
? כ
י
נ
י ר א ה
ל י ש ר א ל
ש
ק ר א ו ק
פ
ט
״
מ
ג
י
א
ה מ ד י נ ד ,
ב
ת
ת
ד י ד י
ל
מ ד י נ ה י
ד ,ר י ל
ש
דב
ד
רי
מ
ם
ג
ש
ה
ב
י
ט
ל
י ג ל י י
ל
ה ק ב
ת
י
ת
ם
'
א?:יי£,
י
א
א
|אפ;
^ " " ר פרוטגנ
את ר
ר ר שמו׳
'
" ' ^ תי לא * ^
ןגוהת י ^ ו
1
באימה ו ב י ר
ע ו מ ד י ז ע
ו ב ז י ע
ו ״ ן א
פרוט׳
ם
151)1
י פ ו י ע
י
ע ל י כ ם
א ה
ש
ע
מ
עוני
פירושים לפעול ,ראשון של קריאת
!
׳ ^ * ^1מים שפי׳
׳ ' ' '
"׳
ןשמי
,
האלילים ,הוא עתיד להיות ה׳ אחד ,שנאמר י• ״
לקרא כלם בשם ה׳ )צפני׳ ג׳( ,ונאמר :״ביום ההוא יהי • יי'
הלכו ,ר ^
' " '
ת
דביים
דש
י
י
ד (
ד
י
ש
; ה
ו
ה
א ל ק י נ י
א
נ ר י י
עתה
ז
כ י א
?}יזי
א ה פ י ד
ד
7
) ז כ ר י
י י א ת
א
פ
ש מ ע
ח
א
׳ " ' קלז ^
וזה לשון רמב״ם ,ספר אהבה ,הלכות ק
׳ ועל י י *|
'
ל ל
ז
י 'שמא
ינו ״ ,
׳
שהלך בה אברהם ויצחק אביו ,ושאל אותם ואמר ל
ל פ י נ ו יי' *"ל׳
י ׳׳
׳
' י ו א מ י ,י!
יש בכם איש או אשהי׳ ו ג ו /ענו כולם ו א מ ר י
עןב
כלומר ,שמע ממנו אבינו ישראל ,ה׳ אלקינו ה׳ אחד .פ י
ל לומר
ל
1,
ל ל
ל
ישראל הזקן אהד פסוק זה.
ד
ב ר ו י
ב
א
י
מ
ם
ש
א
כ ב ו ד
מ ל כ י ת י
ת
ב נ י י
י
ש א י נ ו
ע ו
ב מ צ ד י ם
ב
ש
מ
י
ם
ע
ע
ו
ת
ד
מ
:
ס
ו
מ י ת ת י ׳
ר
ד ,י א
ת
צ י ו ם
ב י ד י נ י
ע
י ז י ז ם
ש
ל
ב
ש
י ח י ד
ה ם :
ש
ו י
י
י ,
ש
ב נ י
5
:
ר ג
מ
פ ס ל ו ת
ע ו מ ד ע
,
ב י ז ז ן ד
ש
כ ע ג י ז
:ש
א
מ
מ
ע
ר
י
ל
ר
ש
נ
א
י
ל י
א
ז ח ה
:
ק
ז
ש
ש
ש
םכ
מ
ד
מ
ע ן
כ ן ת ן
ן ע ד י
ם
נ ה ג ו
פ י כ ך
י ש ר א
כ
^ ן״עגי^';
גדלותה של המצוה וחשיבותה
אין צורך להרבות בראיות ובהבאות כדי
י ^
שישראל צאן קדושים ייחסו בכל הדורות לאמירת פסוק
תה&ת ^ ל
אותו הפסוק שמלותיו הידהדו מתוך להבות אש־דת
א ן דוין *
מעל גבי המוקד .ד י בהבאת דעת חז״ל עליו׳
ן
השחר ,אף שהדברים שם מוסבים ע ל קריאת שמע מ ל ה ׳ י
פסוק ראשון:
ר
כ
כ
י
פ
ש
ק
ז
א
ש
ד
י
ת
א
ש
ש
י
א
מ
ל
כ ל
1,
י ,ב
גי ׳
טרם אהבת האבות ,מותר האדם מן הבהמה אין ,כ י י ׳
^
ללא
׳
משבאה אהבת האבות לעולם ,פסק ל
^
! ים
ו ה ת ח י י ב נ ו להודות ולשבח ,חובה קדושה ז ר צ י נ ׳ י
תנו ,״ 1 3
'
?״
^מתנו *
׳
׳
ן
ל ,איז
1, .
המצווה באך ,ל ע ו ל .
לעבוד את הקב״ה את העבודה הראויה שהיא מתוך שמחה•
ל ב נ י
ה ה ב ל
ד י ד נ ו
י
ה פ כ נ
י
ית
ע י י י
א
ן
ע
ש ג י ת נ ה ל
ד
י
ה מ צ י ה
ל נ י
זש
נ
ש
ל ק ר ו א
פ ע מ י י ם ב
כ
י ו ם
ל
א
מ
ד ! ן ו
ז
1ש
א
י
ש
י
נ י ת ז
מ
א
פ
ח ל ק נ י
ר
ג י ר ל נ י
מ
א
יש
מ
ז
ש
מ
ח
י
ם א
נ
ו
א
ם
ה
ן
י
א ן מ ר
ב
*
www.daat.ac.il
ע
י ש ר א
ו
אתר דעת -מכללת
י
' . -־׳־״ני״
י
ל נ י ז
כי1נד
ינניינתי
י * ׳*״
ש ח
י ה פ
ל
י
יהרצוג
בלתי * יי
3
מ י ש
ש
״ ל ״ י,־־״ י י ״
א ש
ס ? י פ
,:ד
ה
1
2נ * * ' ? כ ,המחשבי"•
'
׳״
' '
ומחשבות א " ,,,״ י פייי י י
מהי הסתייהז י י
1. ,״״ נשמתניי ",״ים ינייי
"
נמליחיי ,אינן חורגות מ
'" של ומי״־
?יי ה־יינית ,ש״ז״ל צייי ל" ל׳ י? ^ ע ״ י ד לני׳
* ׳?שמים יבאי־י־
^ י במ״שני־
״
'
״ ' י'׳ יי״*
?״לכ״ מנ׳יי'
£ ,ה על ׳
יהאלילים ׳חנ״לי ^ •
״עשים בניי'
'איו המלכנו בנו מ ־ י ׳ ׳ ־ ״ עול מלט"
.״ היא י ^
ל מלכי״י־
־
יא? קיבלנו על עצמנו ב
^ יוה ני יייי
״!כתני .המי״ ״־׳
על שמים יאת י ל ׳־׳ " "
ל בל י׳עי •
י " ״מבי״ ,ומי׳״*
יי׳ייביים שא" * י י '
,מחי המחשבי•
״ * י י ׳ ,״ ־ ״ ^ :״ " ל י מ־ליו *
' "׳
ל אפסי"
״,א קבל" 'י•
נעת ,נרגע זה של אמירת הפס״• ץ
״״שבח י־ב י
' 1של מ ם מ
יממילא גם על עצמי ,י ״ ״ * ״
״ ״ יי ממש עיי
'״,״ ״ השאלי"
המתעוררת כשאני מתבונן ב פ
י ,מ
מ ה ש נ י ת
ש
לי
ע־
ניפ
פ ש ט י
זש
ש ל
י ש
ע ת ד
ש
ג ם
י ק
0
ב י
י
ז א ת
ה א י ל
שבה
ד
את
0
ש מ י ? 0
נ ״
מ ח ש ב י
ע ו
י
ע
3
ת,
0
ש י
6
ל נ צ ע
לט
ש ל
0
י
י
קנ
,
ע ל
עי
ע
א
ה ז א ״
ש ט ו ת
?
ז א ״
י
ל
יט
א י י
פ י א
ט
ל ע ת י י
ל
,
ל ב א
מ י י
ש נ
״' ! ' £
,״ דבי שמ־־׳
״ י ־ ׳יי• יני י י•
ל להיקיא
'
על ענודה זרה ,מחשבה השיל ל" , , , , , ,מ״שני•
^ של עי ^
״ ' ! ' ״^ ,איו מי׳ •
מ י י יוטו לייבא
! שמהשני׳
הזכרתה ״ ,״עלה ,נשאל" י ־ ' * – ,״המלנ*
״ ״ * המחשבי• י•"" '" ״ ,אף תייילי׳
״קנלת עול מלכות שמי "׳
כזאת י׳י' ' ':״ יש ־
״*יי׳ י יייי'
,,, ,ד זוהו נ מ " ״,״ פפוין יאש"
' ־־־יגל" לי " -י י
*,תעירי"
,״,״ל למי'
״״י ! ט מ נ ה השלילי"
, ,וכ״ושח לעימייי" ,ל כך* .
'
ני? גידל המהשבי׳־י׳ניי י'
של ק״ש ,לבין המחשבי־־ ' • ,שאנחני **יי " י" ,״,נח י•״" " "
׳ "
' , ! ,״ " ,חו״ש• י י' ? ,״ ח
נאים ״לשים על לבני י ל ו ״
,להשיב י ל * ״ ? • ,י ה"י
־עי יש כאן ,אלא אי יציא" '
ש מ א
ד
ד
א
ש ל
ת ו כ
ם
ם
!,ם
שני
שאלי
ג
א
ח ו ד
0
נ י
א י ד
ע י ל
י
מ ל נ י
3
מ ל כ י ת
א י 0
א
מ ת ש נ ה
ש ל
נ
ז ו
ע ו
1י י
ע צ י ם
ל י ט א
נ י ט ו ל
י ש ע ״
ש צ י י
נ ש א נ ו
ל נ י
ר ?
י
י
0
י כמני
מ מ
,3
י
מי
1
מ מ י
ם:
י י
מ נ
נ מ ל
ל נ י
ט
ל נ י
מ ק י ם
ננת
8
״ ,״ ח י־־׳י ' "י
מ ? ' .יי*"
' .אינני׳ ־'"'יי'
כלל א" י ' ^ ,נשהנייני־
את המחשנה-הכוונה שחז״ל *'יי
לי להתני" =
• ' '
פו .נפשו ,או שנתנינז
1,רשגיאי׳
י
״'״י נפח יא״י
שנניי) את י -יי י•
״לומר שיבי'
לנייני•
תלישה מי,ז יתלייי• "׳י"־׳
נ י
ל נ י
י ם
ב מ ל י ם
לל
א
ב
נ
נ
3
ה מ ע כ ב ת
נ ח י נ ״
ל ש ה
ע ל
לג
פ י
0א
מאתר שאיז ־־? ־ י <' " ל ^ מאייי גי ; * כלל ב־ייי׳״י
^
' ? 2של י '
פסוק אי'
'
"א בהכרה בי"",
ל ד
אמי.
' !
י '
״׳״ל הנ״ל הם הם
חימב״ ל ' ,; ,נייני•
של יש״׳ .חפשם של ה ,ק בחי־ ' , :
.,
י
ישואל,
מסי נקיים המצווה של קייאת
נשעת ק״ש על מה שאמרו השב״'
פ ש ט ו ת
ת
פ ש ט
י
ד
מ י ש
מ ל י ם
ל
מ ל י ם
לח
ש
00יק
ש ל
י
־0
ש א ט
0
ג ם
נ נ א
0
י א
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
^
דברי
עפ״י
של המלכת הקב״ה על עולמו( .מכאן שבהכרח ז י
מומםוע^
אחרים ,שיאירו לנו את פשט הפסוק באופן ,שמתיי
יבול לי ***
'
י׳ ״
זה תתעורר
ל כז *
במקום אחר״ )ירושלמי ר״ד .פ״ג( .מקום אחר כזה בדברי
*
!!ל^לרוב,
׳
בתלמודים ובמדרשים׳
מיריבתי
ור חוןפילי׳
'
׳
ע בי״
נוטים לשכוח על קיומו .מקום נוסף זה של דברי חז״ל ה י
על
"
בכל הנוגע לתפילות העתיקות שבו ,שחותם לשון קדשם
ב ,ומנהיג
נתבונן אפוא בתפילותינו העתיקות ,ונתור בייז
, ,ר.ח '
קריאת שמע ,והעשויים להאיר לנו את דברי חז״ל
לאש ^
והנה ידוע לנו פסוק ראשון של שמע ב ק
! ! /וההלזי^׳
יי ל קי
שנתקנה בעת רדיפות הפרסים׳
" ׳ " " בפינו מ* ׳
׳
׳ '
' לוה ר׳
׳
קיי
?"
י
,ד.צ י*
את המלים שעלינו לחשוב ולכוון בתור ההתבוננות ד .נ כ י
המביאה ממש לידי הכוונה כפי שחז׳׳ל ניסחוה במסכת ברכות•
הדברים ,המוצעים באימה ,ביראה ,ברתת ובזיע:
הוא אלוקינו
הוא ;
שמע ישראל ה׳ אלוקינו הי אחד:
ד׳ רוחות
הוא מלכנו
הוא מושיענו
ב י ם
ז י
ה
ל
מ
י
צ
ה ת ב י נ נ י ת
ש צ ו ו י נ י
ה כ ו י נ ה
ה
ל מ י ז ,
ר
י ד י ע
י
ד ב י י ת ו י ד
ג ו
א
3
ע ג י י ם
ח
ל
ד
,,
א י נ נ י
ע
כ י
ש
ב כ י י י ז
א ו צ ד
מ
ח
ל
פ
ב ל י ם
א
מ
ח
ש
ה
ש
ל ו
י א מ נ ם
ל
ש
י
ד ב ר י
ם
ה י ו
ש
ה פ ו ס ק י ם
מ ק י ם
ח ז ״ ל
נ ו ס ף
י ה ש ג ו ר
מ ב י א י ם
ה י י
ה מ כ י ל
כ
כ
ל
ד
ד
ל
ע
י
ב
ר,אי
י
ר
א ג ו
ש
פ י ג י
מ
י
י
,
ב
א
ט ב ו
ש
א ח ר י
ח ז
ל
ת פ י ל י ת
ת
ש
ב
ש
ל
ם
מ
כ
ת
ג
ת
פילו
בי
י
מ
ד ו ש ת
י
ף
ס
ש
ט
נ ו
ו י ו
מ
ש ג ז
ם
י
פ
ל
ה א ש מ ל
א
ד
ק
ע
י
ל
ל כ י ת
פ ס י ק
ת פ י ל ה
ש
א
ש
ת
י א ת
ע
י ק י י א ת
ש
ל
ש מ ע
ש ת
ב
ע
ב צ י ב י ר
ש
מ
ד ,ל כ ה
ם
י
א
מ י ס ף
ג
ל
א
) ע י י ז
ק
ף
א
ע
ט
ש מ י
גה
פםיגן׳
ע
ב מ
ן ה ו
ה
א
י
נ ו
א ב
והוא ישמיענו
שנית
ת
}
ש
מ
י
ל
ש
ד ,ק ב
(
ל מ ט
למעלה
בשמים
*
ב א ר
ה ?
י
ב
, !,־שוני י ׳ י
״
־־"'־" "
הדרכים הרבות
של
,
ו משננים לעצמנו שאחד ויחיד הוא אליקיני׳
_ הוא ,זהו דיזיי'
;רבות בהם הוא מתיחס ל י .
וירי
^
השונות ,זהו ייחודו ואחדותו.
פלה *
הוא אלוהינו — במידת הדי? — עפ׳יי דין תובע הוא
התחייבנו בה בנעשה ונשמע ,כי הרי ע ל
נן
^
מעבדות בשר ודם.
ל לב י' '
)אבל( הוא )גם( אכינז — במידת הרחמים — כ
^ הלל׳
ניתנה רשות לפנות אליו כבן א ל אביו בכל יי** *
* ל ^ ^ בזני
י
)אבל( הוא )גם( מלכנו -במידת המלכות -
ל רו
,
אלא אם כן משעבדים אנו את ציבורנו ל ח ו ?
' 1,׳ ל״ '
הוא מלכנו אם נרצה ואם לאו ,כמו שנאמר׳•
ב
לו
י ר
ר
א
ה
נ ן
ן
א
נ י
א
ע ב י ד ה נ י
ת
מ
ת
ג
}ייןגי
כ ז
ב נ י
א
ר ח ם
גז
ב
ע
,,
נוד
כ צ י ב ו
,
״ נ 5ן ׳
מ ל כ י
ע
ו
ג(
ה
כ
ה
י
ן
*,
א
ת ה י ה < ״
ן
ב
ח
מ
ה
ש
ע
ן
כ
ה
א מ
42
www.daat.ac.il
,ן
ן ד
ע
ל
י כ מ
) .יחזה
אתר דעת -מכללת הרצוג
־אכל( היא ־גם( מושיענו -במידת ישועה ורחמים -כשכלו יכל הקיצים,
ל ו אלא להישען
^ ^
א ף
ע ל
מ ן ג ח ת
כ ש ל א
צ ן א ו נ ן ׳
נ
נ ן ת ר
על '׳ישועת מושיענו.
י״שיענו שנית -במידת הבשורה לגאולת הגואל ,שהיא האמונה
,11גי
׳
־־־
בעתיד -עתיד = לפנינו -לי״לז =
ע״י המלה ״שנית׳׳ את האמונה בגאולת העבר ,ביציאת מצר
= לעיל ־= למעלה -בשמים.
ובמע
)ייתכן גם איפכא :האילן שרשו-התחלתו-העבר-שלו-למטה-בארץ,
ל מ ט ה
ה ר
מד
ס י נ י <
ה א י ץ
ע ב ר
דתו
ראשו-עתידו-למעלה~בשמים(.ימה ,
שחזרנם
ע״י * 1נ י
1״ ל" ,ל
המלכנו אפיא את הקב׳״ ״ ' י
^ ״ ר־תז
י
״
״
״
י
״
״
־
״
ע״י
היא.
ישיב
יייא
א מ י
ד ^ י ם אמ
£ £י מ י ס ימלל מעוצב בייי׳ י ׳" שי־ ""
^ את
•
"אילת ומני .במתן ביטוי לאמינתני י־ יל
י י בהבל פ ני
״ הק ״
על ההיסטוריא כאלו׳׳!׳ .״•
המשיח.
מפירוש י ש
ייי־זע ' !^ 1
'""ייי י
יל ־
י• יל
ולבעלי־
לנות ־א
י
'יש׳״ יר
י־ ״י "^י
־׳מש ארבע הרוחות־ "״״
רש
עשוי
״ ״ מיי ,ובהוצאת יביי ״ ־ ל
הרוחות שם ,יאשי ״׳"י
£על
ע
י ח י י
י
ע
3פ
ב
8
ג ם
ה
ע ל
נ
ש מ י
כ נ
י מ מ ו
ב כ ל
3
ל
מ ש ל י ט י ם
ה ז א ת
ה ה י ס ט ו ו י א ן
ש
מטי
פט
ו מ ק
ב פ ו ש ״
מ ־ ז נ ח
ם
מ
נ י י
ו י
י י י נ י י
03
0 3
מ פ ש י ט ם ז
ה ד ן
ד ,י י
ע ל
ה
1
לז
י
י
ש
ה
מ
ל י ! ל י
ב מ ש מ ע ו ת
3
*״״יט
יי ־־־״ לשאלה זאת:
' ' ? ״ ״ ש ל ריח ״
״ * * " ־ .יי להצביע על משמעותם ל
פי בי א־
״ל ״״״־״ליל״ י ״ י *
* :ל להסתפק ביחסים
"״
'
* " 2 . 1
* 1.די המזבח בחחים
•
?
יגלליי״
* ^ ,נ חקייש.
״ , 5־ ־ " לי" ל <
״ נ ד ״ ״ ״ ״ ״־יי״
״
״ י -לעילם מקום ק י -י ־ ^ י •
^
״ ״ תחומי'״
יי־ייש הקרשים היא ״י-יביי׳׳• ^ " ' ' 1
ל י ההתפתתי
״
י.
,יעה ע״י זיהוי
"י קיום יבי ה• ענ״ל•
לי״יק מהנ״ל .שש״״ ־לי" לי־יי" י * ״ ? ?,״ "יונו הלאה( .אלא
^
י״ר עוד שבאותה
?
יי״י״ ״ י ל
"
?נלד 1
־ ״ , ,לשו ,של המלה
*יי משא זה מנשא ,ולא עליי
־ י !׳;;ד ש ,שיי״ י
י ־ ? -־מני־ " י " •
אותה הביוני•
'
,י
^ ת ״ ״ ת א ״אוילה לביז
>״ ' ף י ז ששיפיר כוונתנו בפסיק י
אתחי״א
,לעיבו ,
1ז צ י י י ם
ש
ב ת י י
ב י ? י
1
י
י ע י ב
א י
א ח י י ה ם
ד ,מ ז ב ח
י
אלה
ה א י ם
ל ג נ י
י ה ק י 3נ י ת
3
5
ש
י י ! 3י י
א ת
ל נ ו
מ ש מ ע י ת ם
ט ש י
ש
ש ה י א
ם
הי
0 1
י
ב
י
1ז״
מ 8ן ־ י
נ ״
ש ל
ש
״ ה ן ! י ב ל
מ ן צ ג י פ
מ
ו ו ו 1פ
ח ו
ס מ
ע
3
ה ק ב
ה
1
ע ם
0
) א י ל י
1
8
צ פ י ן
ה מ ל א כ ה
ל ג מ ו י
? 1
ל
3
ש ל
נ ו ס פ י ם
ק ש י
נ י מ
ל
ע ם
יי,
ו
ל נ
ע ב י י ״
א ש י י
ש ל
81
בא
7
י ה י ה
ב ן
מ ה ב י ט ן ל
ש ל
ה ע י נ ן נ א
ש ב ץ
י! יישלמה.
www.daat.ac.il
י
3
הרב יהודה קופרמןאתר דעת -מכללת הרצוג
מרקי מבוא לפירוש ״משך חכמה״ לתורה
)המשך(
פרק י.
פשוטו של מקרא מלמד את הרצוי דאורייתא — המחייב דרבנן
בפרק ד ראינו את כוחו של רבינו ללמוד מפשוטו של מקרא הלכה ל ד ו ר ו ת
בפרק ח ראינו את כוחו ללמוד מפשוטו של מקרא על הלכה שהיתה נ ו ה ג ת
ב
ב ד ,
ב
פ
ר
ז ה
ק
א
ב ע ק ו ב
ח
ר
ש
י
י
ט
ת
ג
ר ב י נ ו
ב
ו ת
פ
ו
ש
ט
ש
ו
מ
ל
? י א את
ל ל
'׳
ההלכה שהיתה רצויה בלבד בתקופה מסוימת ,ואח״כ הפכה לחיות חובה כ ה ל כ ד
לדורות ,כאשר היא עוברת מרצויה דאורייתא לשעה אל חרכה דרכנו ל ד ו ד ו ת
פשוטו של מקרא מצביע על הרצוי בעיני התורה ,אותו רצוי ש ה ת ו ר ה י ל
חייבה ,כאשר בדרשת אותו פסוק מראה מדרש הלכה את המותר ב ד י ע ב ד
י
במקרה ולא עמדו בדרישות הרצוי של לכתחילה .כך מפרש ר ב ע ו *
כתבה התורה ״במותם׳׳־ אצל הנזיר ,בעוד שאצל הדין המקביל ש ל
גדול ,לא כתבה התורה ״במותם״ ,כאשר במדרש ע״י המידות )גזירה ש ו ' 1
לומדים שהדין בהם שוה .ההסבר לכך — :״משום שלא רצה ל ה י א ו מ ל
)הכהן הגדול( ההיתר ,דאם יתטמא הלא אסור לאכול בקדשים ותרומה ו ל ה כ
למקדש .לכן לא כתבה רחמנא גביה בהדיא ״במותם״ ,ורק יליף בגזרה עןיךן .״
עכ״ל .כלומר ,פשוטו של מקרא כאילו מסתיר את ההיתר להטמא ב מ ק ר י ' ,
מסוימים ,כאשר מדובר על הכהן הגדול ,וזאת עקב רצונה של תורה ל א ל
לו אף פעם להגיע אל המצב של טומאה ,עקב תפקידיו המיוהדים
ביומו בבית המקדש ,אמנם ,בדיעבד ,יוכל להטמא ,עם כל התוצאות ה ב י כ ע ן
מכך ,אבל את הבדיעבד הזה אנו למדים באמצעות י״ג המדות שהתורה
בהן ,כאשר בפשוטו של מקרא מצביעה התורה על דרכה של לכתחילה.
י עי
ל
דומה מוצא ר ב י נ ו שפשוטי
י ש
יי
ל
י
על פי שהגוי אינו בכלל הלכות ר
כלפיו ננהג על פי הכללים של איסורי ריבית ,ולא נקח ממנו נ ש י ווזו־בד
ל י׳יי׳וז״י נ א מ *
י
ק ׳
דבר זה הוא רואה בהבחנה שביז
)פסוק לז( :״את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן א כ ל ד ״ ,ו ל
א
ד
מ
י
ע
כ
י
י
3
ס
ת
מ
ד
י
נ
ד
י
ר
3
3
מ
ש
ק
ר
א
י ב י ת
מ
פ
נ
ה
ב כ
א
ז
א
ת
ת
ת
ו
ש
מ כ
מ
ש ת
? 1ב נ י
ת
ה
ת
ו
ר
ש
ד
ל כ
ה
א
מ
ת
ף
נ
ג
0
ש
ג
י
ה פ ס ו
כ
י ם
א
ש
ע
ר
4
3 7ו
ו
ת
ד
ש
ב
ו ת י
ע מ ד
נ א מ
)
ב
ה
מ
ש
ה פ ם ו ק (
א ל
ת
ק
י
ת
מאת
״
י
י
״
)פסוק לו( על ה״גר
ן
נשך ותרבית״ — לשון של בקשה ,וכך פירושו :הגר אינו בן מצוה ו א ע
ר
1במדבר ו ,ז ,ד .ה .״לאביו וכו׳ לא יטמא להם במותם״.
2אשר ממנה לומדים בספרי :אינו מטמא במותם ,אבל מטמא הוא בנגעים י ז י כ ת ס
3ויקרא בהר כה ,לה ,ד .ה .״וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך׳׳.
4כאשר רבינו מחבר איסור זה עם הסיפא של פסוק לו הקודם ״וחי אחיד ע מ ך ׳ /
44
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
דת ,אם־כן ,הוא יקה מאתך נשך ותרבית ואתה לא תקח ממנו ? ! הלא תתרושש
ותענה?! אך ,על פי כן אני מבקש מאתך שאל תקח מאתו נשך ותרבית,
כי להחיותו הנך מצווה ,ובל תבזה צלם נברא בדמות ,״וחביב אדם שנברא
בצלם״ ,אם כי לא אחיך הוא .עכ״ל ,על פי זה מבאר ר ב ע ו מדוע ה ז ״ ל
פרשו את הפסוק ״ואת כספו לא נתן בנשך״ — אפילו ריבית דנכרי .אותה
גזירת הנמים שאין לקהת ריבית אפילו מגוי ״דלמא אתי למיסרך״ ,ורק משום
״כדי חייו״ התירו ,בנויה על בקשת תורה שבכתב ,אשר בכוונה אינה מנוסחת
בלשון ציווי ,ולכן מבתינת הובה דאורייתא נשארת בקשה בלבד ,עד אשר
חז״ל הפכוה ועשאוה למצוה במסגרת מצוות דרבנן.
6
5
7
8
כיסוד לשיטה זאת ,הרואה בפשוטו של מקרא שלא בסגנון ציווי ,הבעת
רצון מאת נותן התורה ,אותו רצוי אשר במשך הדורות הופכים חז״ל למחייב,
נראה לציין את דברי הראשונים בפירושיהם לסוגיות בתורה .נדגים מתוך
דבריהם של הרמב״ן ,רבינו בהיי :והרד״ק בקשר עם דיני נחלות .בפרשת
בנות צלפחד מחדשת התורה את דין ״לא תסב נחלה״ :״זה הדבר אשר
ציוה ה׳ לבנות צלפחד לאמר ,לטוב בעיניהם תהיינה לנשים ,ולא ת ס ב נחלה
לבני ישראל ,ממטה אל מטה ,כי איש בנהלת מטה אבותיו ידבקו בני ישראל״.
על יסוד המלים ״זה הדבר״ קובעת ה ה ל כ ה :דבר זה לא היה נוהג אלא
בדור זה .דין ״לא תסב נחלה״ אינו אלא הלכה לשעה בלבד .ואולם מפשוטו
של מקרא משתמע אחרת ,כי בהמשך הפסוקים הנ״ל המדברים על בנות צלפהד
בלבד ,ממשיכה התורה ל כ ת ו ב ״ ,, :וכל כת יורשת נהלה ממטות בני ישראל
לאחד ממשפחות מטה אביה תהיה לאשה ,למען ירשו בני ישראל איש נתלת
אבותיו ,ולא תסב נחלה ממטה למטה אהר ,כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני
ישראל״ .הרי שהתורה כותבת את דין ״לא תסב נחלה״ גם ביחס לבנות צלפחד
)פסוק ז( וגם ביחס ל״כל בת יורשת נחלה״ )פסוק ט( .ואמנם על יסוד
ציווי כפול זה סובר ה ר מ ב ״ ן על דרך ה פ ש ט ״ לראות כי ציווי זה ינחג גם
לשעה )פסוק ז( וגם לדורות )פסוק ט( ,וזה לשונו :לא חשש הכתוב אלא
לתקן העת ההיא ,כי אם היו בישראל נשים נשואות לשבט א ח ד והן יורשות
נחלה היום ,או שתירשנה מיום זה ואילך — שימות אחיהן או אביהן בלא
בנים — על כרתנו תסב נחלה ממטה אל מטה ,ומי יוכל לתקן בזמן את אשר
9
1 0
12
5אבות ג ,יד.
6מכות כד ,א.
7תהילים סו ,ה.
8בבא מציעא ע ,ב.
9במדבר לו ,פסוקים ו ,ז.
10על פי רבא בבא בתרא קכ ,א.
11פסוקים ה ,ט שם.
12על פי ביאורו של מהר״י אבוהב לרמב״ן ,מובא ב״כור זהב״ על הרמב״ן.
13בפירושו המובא לפני -ועל דעת רבותינו״.
45
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
אתר
הרצוג אותן הבן והבעל ,כד
שלא ירשו
לצוות
התורה
עותר?! כי לא רצתה
ראתה לעקור משפט הירושה וכן לא יחוש הכתוב למקרים העתידים ל ב ו א -
'
הבנות שאינן יורשות בהלות יכולות להנשא לכל השבטים ,ואפשר ) =
אפשר( שתהיינה יורשות נחלה בזמן הבא ,כי )= כאשר( ימותו א ח י ה ן ב ח י י
האב •ותעבור נחלת אביהן או קרוביהן להן ,עכ״ל הרמב׳׳ן.
כ י
א ס
י
כ
ל
לפי הרמב״ן אין לנצל את הדין השני של ״לא תסב נהלה״ ל מ ק ר ה
אשה נשואה שהפכה להיות ״בת יורשת״ אחרי נשיאיה .דין זה ה י ה מ ח י י ב
אותנו לבטל את דיני ירושה )״והעברת את נחלתו לבתו״( במקרים מ ס י י מ י ם
ו״לא ראתה התורה לעקור משפט הירושה״ .כמו כן אין לנצל פסוק זי״ ל מ ס י
י
של בת פנויה העלולה להיות ״בת יורשת״ )אם במקרה ימותו לא
י ז אביה
אלא גם אהיה בהיי האב( ,כך שנשאר רק המקרה של בת שהיא כ כ ר
״בת יורשת״ ,ושאסור לה להנשא לבן שבט אחר .״כל בת יורשת נ ח ל ח ״ -י
י ׳
איפוא ,״בת יורשת״ בכל דור.
ל
ורבינו בחיי* מבאר כי אמנם למדו בני ישראל מפסוק זה כי ר צ ו י
תעבור נחלח אפילו אחרי כבוש ו ח ל ו ק ה :״וכל בת יורשת נחלה״ של<,
^ * היה
,
,
,
בן לאביה אחר שנחלו את הארץ ,על כן אמר הכתוב פעם שניי׳ , /ו ל א
׳ ית
י ל
ל
נחלה״ .ומטעם זה היה המני׳ג
"
להנשא לשבט אחר ,שהיו קורין אותה ״זונה״ ,והיתה מפסקת נ ח ל ת
א ב י ה ,וזהו ש כ ת ו ב ״ויפתח הגלעדי היה גבור היל והוא בן א ש ה ^
י *״י•• ז י נ ה ״
י
כי אמו של יפתח היתד! בת יורשת ונשאת לשבט אחר .ע״כ לשון ר ב י ד י י -
*־י ב ח י י ,
גם ה ר ד ״ ק מביא ראיה מן התרגום לנוהג זח על פי פשוטו ש ל
ובתרגום של תוספתא ״דא היא נימוסא הות בישראל מלקדמין י ל א מ י ס ת
לא מש
'
ל
׳
אחסנתא משבטא ל
׳
וכד הות איתתא שרחמה גברא דלא משבטא הוד• נפקא מבי נשא בלא א ״
,י
והוו אנשי קורין לה ׳פונדקתא דרחימת גברא דלא משבטהא /וכן ח
לאימיה דיפתח ,עכ״ל התרגום .ודומה כי הצריכו כל זה למתרגם ל פ י
^,
״לא תנהל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה״ ,וכן תרגם ״ארי ב
ר1רזא
.
*
משבטא אהורי את״ ,עכ״ל הרד״ק.
ש
ק
ר
ת
ע
ד
א
1
ש
15
א
7
ב
ב י ש ר א
ב
ת
כ
י ו ר ש ת
ש
ת
ע
ו
ב
ז ד
ע
ה
13
ב
17
י
:
ת
18
מ
א
ו ב כ ן
ש ב ט א
א
ה
י
י כ ו ?
ה
? ן מ י ם ב
ג ב ר א
א
י
ת
א
ת
י
ד
:
א
א
מ
ו
ה
י י ״
ש
ר
א מ י
י
14במדבר שם.
15אם כי הוא עצמו מבאר למה דין זה איגו לעיכובא, :׳מצור ,לשעה )כלומר ,פ י צ ר
ת
׳ולא
תסב נחלה״( קודם שינחלו את הארץ ,והיו י״ב שבטים למכה כנגד י״ב עזודיז.
*־׳^יס
מעלה ,כל שבט ושבט בפני עצמו ,אבל בארץ ישראל שהיא כלל הכוחות לא
י׳קפיד.
16למרות ״שלא ראתה לעקור משפט הירושה״ — כהלכה מחייבת.
של
א
א
י פ 1ז ח
ה ג ,
5י י
ה י ר
ג ב ו ר
ח
ו ה י א
3
א
ש
ה
ז ו ג ה
י י ו
ד
ג
^ ^ י את
ו
"׳
'
׳
27שופטים י ׳ ׳ ״ י
ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשד .ויגרשו את יפתח ויאמרו ל ו , :י , .
7
בבית אבינו כי בן אשד .אחרת אתה״.
18בפירושו לשופטים שם.
46
www.daat.ac.il
*
,
ס י נ ח
׳
תנחל
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוצא איפוא כי הז״ל קבעו לנו )״זה הדבר — דבר זה לא יהא נוהג אלא
לדור זה בלבד״( כי מצוה זו היא לדור אחד בלבד ,בעוד שגדולי הראשונים
מוכנים לפרש את הפסוק על דרך הפשט כהלכה לדורות ,הלכה אשר הקב״ה
לא מצא אל נכון לקבוע כהלכה מהייבת ,ואשר על יסודה אמנם ״התפתה״
נימוסא — מנהג .מנהג זה מקורו מהו ומה סמכותו י
נראה כמובן מאליו כי מנהג כזה מקורו אך ורק ב״שופט אשר יהיה בימים
ההם״ .חז״ל שבתקופת הנביאים הראשונים ,הם אשר נתנו אישורם לנוהג זה
בישראל מלקדמין .נוהג זה הוא הבסיס החוקי לטענת אחי יפתח מאביו כי
כשם שאין הם יכולים לרשת את אמו ,באשר היא יצאה משבטה בלי נחלה
בהנשאה לבן שבט אהר ,כך אין הוא רשאי לרשת אתם בנהלת אביהם.
1 9
תפיסה זו של הראשונים ,ובעקבותיהם האחרונים )ביניהם בעיקר הנצי״ב
ורבינו( קרובה מאד לבית מדרשו של ה ר י ט ב ״ א האומר ״שכל מי שיש לו
אסמכתא מן הפסוק ,העיר הקב״ה שראוי לעשות כן ,אלא שלא קבעו חובה,
ומסרו לחכמים ,וזה דבר ברור ואמת״.
20
פרק יא.
פשוטו של מקרא והישום הנצחי של הלכה לשעה
1
כבר ר א י נ ו שאחת הפונקציות שהמפרשים מייחסים לפשוטו של מקרא,
היא ללמד על ההלכה שהיתה לשעה ,לעומת ההלכה לדורות .אף ראינו את
ההסבר המיוהד של רבינו עובדיה ספורנו על חשיבות הלימוד הזה במסגרת
הנצח של תורה .אבל יש לדעת כי דרך זו של לימוד ,העוסקת בהלכה לשעה
19מן הנכון לציין כי רבינו סעדיא גאון )פרשה כ״ז במנין הפרשיות( וכן בעל הלכות
גדולות במנין הפרשיות שלו ,מונים את מצות ״וכל בת יורשת נחלה״ כמצוה במסגרת
תרי״ג ,כלומר ,מצוד .לדורות ״כימי השמים על ,הארץ״ .הרב פערלא )חלק שלישי שם(
מבאר את שיסת רס״ג בהבחינו בין מצות ״לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשר,״
)פסוק ח( ובין מצות ״ולא תסב נחלה ממטה למטה״ )פסוק ט( ,בראותו אותן כשתי מצוות
נפרדות )וזאת בעקבות הרמב״ן בפירושו ״הנכון בדרך הפשט״( ולא כמצוה אחת התלויה
בחברתה .והרי לשון הרב פערלא :נראה דכיוון למה שאמרו חז״ל שאין מצוד .זו נוהג
אלא בדור זה ,נפקא ליה התם מדכתיב לעיל מיניה )פסוק ז( ״זה הדבר אשר ציוה ה׳
וכו׳״ ,ודרשו מיניה ,״זה הדבר — אינו נוהג אלא בדור זה״ .אם כן ראוי לומר דלא
מיעט אלא מצוד ,ראשונה שבפרשה ,דהיינו מה שציוה הכתוב שלא תנשאנה אלא למטה
אביהן …והיינו כדי שלא נצטרך לעקור משפט הירושה לדורות שלא יירשוה הבעל
והבנים .וכדי שלא להרחיק שבטים זה מזה לא אסרה תורה איסור זה אלא בדור
ראשון של באי הארץ בלבד .אבל הלאו של ״לא תסב נחלה״ נוהג גם לדורות ,וכיון
דלית לן אלא חדא מיעוטא בקרא מדכתיב ״זד ,הדבר״ ,לית לן לאוקמיד .הך מיעוטא אלא
למצור .ראשונה בלבד ,עכ״ל הרב פערלא.
20ראש השנה טז ,ב ,ד .ה .״אמר הקב״ה אמרו לפני מלכויות…״
1בפרק ח.
47
www.daat.ac.il
כאשרהרצוג
מכללת
הז״לדעת -
שהיתה ,איננה מעניבם שלאתר
התורה עוסקת ב ה ל כ ה ל ש ע ר
בתלמוד .
שואלים ח ז ״ ל ״מאי דהוה הוד•״! באשר כל כולו של החלק ה ה ל כ ת י * ש ל
חז״ל
התלמוד נכתב כדי ללמד הלכה לבני ישראל ,כלומר ,הלכה ל ד ו ר ו ת .
^
בתלמוד אינם עוסקים בשאלות אשר דומות קצת לענין של ״ פ ר ה ־ ה ם ט ך
זהו בודאי הבדל ברור בין תפקידם של מורי ההוראה חז״ל ו ב ע ק ב ו ת י ה ם ס ר ס ק י
ההלכה שבמשך הדורות ,ובין תפקידם של מפרשי המקרא ,עליהם א מ ר ה ר ב
בכשיץ,-ן
י
ל לא
אליהו מ ז ר ח י :ולכן יחוייב לומר ,שהמפרשים
התורה ,רק )= אלא( לישב המקרא ,יהיה כהלכה או שלא כהלכה ,ע כ ״ ל .
2
3
ר ר ן ז / /
כ ו
3
י כ ו ו נ
ם
ש
ה
ו ח
ש
ה
מ
ט
א
י
ם
נ
א
מ
י י ש
6
ח ו
מ ז
ה
מ
נ
ח
צ ר י ע 1
ה
ז
5
כ
ב
י ל
" ־ל
^
י ״ ל
בפרשת י ל
לנפש״ .במסכת פסחים דף סז ,ז ,דרשו הז״ל ריבוי מהמילה ״כל׳׳ — :״ י
לרבות בעל קרי ,״כל טמא לנפש״ ,לרבות מגע שרץ .וכאשר ש ו א ל י ם
מה לומדים מן הריבוי של ״כל צרוע״ ,משיבה הגמרא :איידי ד כ ת י כ
ט
ו כ
מ
א
כ ת י ב
נ פ ש
כ
ב מ י
ו ה ד ב
צ ר ו ע
כ
ת מ ו ה
נ
ו ם
כ
ב
ת
ת
ת
ו
ב
טמא
כ ל
ר
ך
ז
״
ג
״1,
ח ז
ב
ז
ה
שהכתב
׳ ל
י
״•
״ ל
״
ל
ל
ד ׳שמעבר
קל
על פי קריטריון של ״איזון ספרותי״ ושמירה ל
שתורה שבכתב צמודה לכללים הידועים לנו מתורה שבעל־פה כגון ,״תני•
אטו סיפא״ וכד׳ ? י הרי אלה הם הסממנים של תורה שבעל־פה ,ע ק ב ׳ ה י ר ן 1
ל מ ש ן -יל
בעל־פה ,ומה בינם ובין תורה שבכתב מפיו של הקב״י׳ ל
על זה משיב הנצי״ב מ ו ו ל ה ׳ י ן :ונראה דפרשה זו של שילוח טמאים ,א ף ' 1 1
גב דנאמרה מיד ולדורות ,מכל מקום שונה היה המעשה של אותה ש ע ה מ ד :ן - -
שלדורות .היינו ,במצורע לא הוזהרו לדורות אלא על אותו מצורע ש ה י א ט מ
כדכתיב בפרשת מ צ ו ר ע ״טמא טמא יקרא״ ״מחוץ למחנה מ ו ש ב ו ״ ,ה א צ -י
*י״
ט ה ו ר אין מושבו מחוץ למחנה .והמצורעים של אותו דור ,ה י ה
**סיידר
י
שנצטרעו לפני מתן תורה ,ואם כן היו טהורים כדתנן )במסכת נ ג ע י ם
א כבגעי
ל מקי
פרק ז( ״אילו נגעים טהורות שהיו קודם מתן תורי׳״׳
)דף ז( ״דעל כרהך הא דכתיב בדתן ובאבירם ׳כי מתו כל האנשים ו כ ר ׳ ׳ ל
היו מצורעים .וכתב הר״ן דאי משמעות ״מתו״ שנצטרעו ,אם כן ה י א ך
ע
מ ס ו י ם
מ ש
ן ; י כ
? 1
י
ר
א
ש
ת
ש
א ז נ ו
7
י
י
0
6
8
10
0
ו מ כ
א י ת
0
א
כ
ן
!
ו כ ב ר
ת
מ
ה
ז ה ב
ע
ע
ש
ש
ש
ר
ה
י
ט ה ו ר י ם !
ד ,י ו
א
ב
ל הי־לזל'
ל ״
ל
ן
י
במחנה
חנכון על זה ,דודאי כאותו דור נצטוו על שילוח כל צרוע וכן הא ד ק י ל
^
לן דזב משתלח חוץ למחנה לויה ,וטמא מת רק ממהנה שכינה ,כ ל ז ה
א
ח
ר
די
י
י
כ
׳
7א
א
ש
י
א
2והמעיין יראה כי גם פרשנדתא י ״ ל ע
פשוטו של מקרא במסגרת לימוד תורה אצלו.
מ ד
א
ר
פ
ם
ע ע׳״
י׳
א ס פ
ק
ט
ה ז ד
׳
3יומא ה ,ב.
4מעין בעית ״שור סיגי״.
5שמות משפטים כב ,ח ,ד .ה .״ונראה לי״.
6במדבר נשא ה ,א—ד.
7שם ,שם.
8ויקרא יג ,מה.
9שם פסוק מו.
10כלומר ,שיש לו מחלת הצרעת ,אבל לא על פי דיני התורה המטמאים אותו.
48
www.daat.ac.il
ש
ל
תפקיד
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלא לדורות .אבל באותו דור ,על כרחך אזהרה לישראל שישלחו טמא מ ת
אינו ממחנה שכינה שהרי לויים היו שומרים סביב ,וישראל היו חונים מנגד,
אבל היו מוזהרים לשלחם ממחנה ישראל ולא כמו לדורות .תדע ,שבמלהמת
מדין הזהיר משה לשבי מלחמה שיהנו מהוץ למחנה כל הורג נפש וכל הנוגע
בחלל .ומעתה משמעות ״כל צ ת ע ״ מתישב שפיר לאותה שעה ,אלא בשביל
לדורות ,צריך לומר איידי .עכ״ל.
נוסף לזה ,גילה רבינו עוד כח נפלא בפשוטו של מקרא ,והוא
ללמד הלכה לשעה אשר יש בה מן ההלכה לדורות .כלומר ,הלכה אשר יכולה
להיות חוזרת וניעורה על פי הסיטואציות המתחדשות בדורות .שונה הלכה זו
מהלכה רגילה בתורה בכך שהיא אינח מחייבת אוטומטית לדורות ,אבל אם
ישאל השואל ״מאי דהוה הוה״ ,ישיב כי אמנם היה כך ,אבל עוד יוכל גם
להיות כך במשך הדורות ,ופשוטו של מקרא מלמד את הדין אשר יוכל להיות,
כאשר האינםטנציה הקובעת מחייבת את הדין לפי המצבים המתחדשים בכל
דור ודור .כך ניגש רבינו לפרש את הפסוק )בהעלותך י ,י( ״וביום שמהתכם
ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות״ ,כאשר חז״ל פירשו ״שמחתכם״ על שבת,
במקביל ל״מועדיכם״ .לעומתם ,רבינו מפרש ״שמחתכם״ על כל פעם שיהיה
חנוך המזבח או העזרה ,כלומר ,המילה ״שמחה״ מציינת מעמד מסוים ,או
מאורע כזה ,וכל אימת שיהיה מעמד או מאורע כזה הל הדין של ״ותקעתם
בחצוצרות״ .עקב חשיבות הענין אנו מביאים כאן את דברי רבינו במלואם,
עם הערות הלקוחות מבאורנו לחומש במדבר.
״וביום שמחתכם ובמועדיכם )ובראשי חדשיכם( ותקעתם בחצוצרות )על
עולותיכם ועל זבהי שלמיכם(״ .יעוין ס פ ר י ״ .ובפשטא ד ק ר א ־ ,הוא כל זמן
שיהיה חינוך המזבח או ה ע ז ר ה ״ צריך לתקוע בחצוצרות ,וזהו ״שמחה׳/
כדאמר בפרק קמא דמועד קטן )ט ,א( ,דשמהה דחי שבת יויום ה כ פ ו ר י ם
1
14
11בהעלותך פסקא עז :״וביום שמחתכם״ — אלו שבתות .ר׳ נתן אומר — אלו תמירים.
״ובמועדיכם״ — אלו שלש רגלים .ו״בראשי חדשיכם״ — כמשמעו.
הלכתי על ד ר ן הפשט במקביל )ולא בסתירה(
12רבינו מפרש עתה את הכתוב פירוש
לפירושם של חז״ל במדרש הלכה .כדבר הזה מצינו אצל המפרשים )ראשונים ואחרונים
כאחד( ,ועל פירושים אלה כתב הר״ן )חידושים לסנהדרין פרק זה בורר כז ,ב ,ד.ה.
״לא יומתו״( :איכא למימר דמקרא אינו יוצא מידי פשוטו ,דפשטיד ,דקרא היא שלא
יומתו
אבות
בעון
בנים,
ומדרשו,
שלא
יומתו
בעדות
בנים ,ומקרא אחד מתחלק
לכמה טעמים ,כדכתיב )תהלים סב ,יב( ״אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי״ .ועיין גם
פירושו על רס״ג לפסוק )דברים יט ,טו( ״על פי שנים עדים או שלושה עדים״ הלומד
משם הלבה לדורות במקביל למדרש חז״ל על עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.
13כשם שהיד ,בזמנו של משה מכ״ג אדר עד ראש חודש ניסן אחרי צאת בני ישראל
מארץ מצרים.
14״ודאין מערכין שמחה בשמחה מנלן״ ?
49
www.daat.ac.il
הרצוג
דעת -
בהיגוך הבית בשלמה,
מכללתמוצא
וכן אתה
אתרו ך " .
יעויין שם ,וזהו שמהת ה י נ
שהיו
בשעת
בנין
ק״כ
ו
16
נהנים תוקעים ב ח צ ו צ ר ו ת .וכן אתה מוצא בהנוכת עזרא
18
ה מ ז ב ח ״ ובעת קידוש ה ע ז ר ה .וכן
שאחז במעלו העמיד פסלים ב ב י ת
2 1
בחזקיד,
19
0
היה כמו הנוכת
— ועשה על פי ה ד ב ו ר
2 2
הבית ־
_
בית
ה/
חנוך
וזה שאמר )דברי הימים־ב ,כט ,לא( ״עתה מלאתם ידכם ל ה ׳ ״ — ו ז ה
דהוי
פסיק
בו(:
ויעמדו תלויים בכלי דוד והכהנים בהצוצרות״ יעוין שם .וכן כתבו ש ם
)שם,
23
מ י ל ו א י ם .וזה שאמרו*
2
25
)שם ,שם
״הוראת שעה ה ו י ״ ,ולכך
2
15שחז״ל לומדים ששמחת חנוכת המקדש בזמנו של שלמה המלך )כמסופר ב מ ל כ י ם _ _
דחתה את השבת ואת יום הכפורים ,והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהס
א/
(
ח
של
ישראל כליה ,יצאה בת קול ואמרה להם :כולכם מוזמנים לחיי העולם הבא…
16דברי הימים—ב ,ז ,י :
משמרתם
והכהנים על
עומדים׳
ו ה ל ו
י
ב כ
י ם
ש
ל
עשה דויד המלך להודות לה׳ כי לעולם חסדו ,בהלל דויד בידם,
י
ה
י
והנהנים
אשר
׳
מחצצרים
מחצריס
נגדם ,וכל ישראל עומדים .וכן שם ב ,יב ,י :ועמהם נהנים למאה ועשרים
בחצוצרות.
17עזרא ג ,ג :״ויכינו המזבח על מכונותיו״.
18שם פסוק י :״ויסדו הבונים את היכל ה׳ ,ויעמידו הנהנים מלובשים ב ח צ ו צ ר ו ת ״ .
19שלא נבנה הבית ממש בזמנו כמו בזמניהם של משה ,שלמה ועזרא.
20כלומר ,ז י ן ח נ ו נ ת ה מ ש נ ן היה למעמד ,וזאת עקב ההרס הרוחני של אביי .אחז.
21סנהדרין קג ,א :מנשה עשה צלם ארבעה פרצופים ,אחד העמידו בעליה• יכן מ ס ו פ ר
על השינויים שהכניס באמצעות אוריה הכהן לבית המקדש במלכים—ב ,ט ז ׳ י כ — י
חי
22אולי מקורו דבה״י—ב ,כט ,כ ה :״כי ביד ה׳ המצוד ,ביד נביאיו״.
23שהביטוי ״למלא יד״ מציין ענין של חנוכת המשכן—המקדש ,כמו
המשכן
בחנוכת
)שמות כט ,לג( ״למלא את ידם לקדש אותם״.
ע ז י א
24הוריות ו ,א ,בעגין חנוכת המזבח והמשכן בתקופת
כ מ ס ו פ
י
ב
ב ן ! ז ר א
כ י
•
אשר נתכפר להם על ידי הקרבנות היו אלה ״אשר ראו את הבית הראשון״,
אלה
ז
וממילא
ד.כי
יש להניח כי חטאו במזיד בחטא עבודה זרה אשר בגללה ,בין היתר ,הוחרב
ועל זה שואלת הגמרא :והא מזידין הוו! ) מ ר ו של צרקיה ,ובני קטלא נינהו
נינהו,
בגי קרבן
מתכפרים
והיכי
בהנך
חטאות ? י —
הוראת שער ,היתר) ,שאע״ג דהו מזידים ,היו
רש״י(.
ומשיבה
מתכפרים — רש״י( .וכן
ו
ת
א
ל
הגמרא:
כקשר
ע
ס
אותו מעמד מסופר בספר נחמיה ה ,ד :״ויעמד עזרא על מגדל עץ אשר עשי לד־כד״
— עליו
דרשו
חז״ל
שגדלו
)יומא סט ,ב(:
מגדל( בשם
)מלשון
המפורש
״היראות
אף על פי שאין מזכירים את שם המפורש בגבולים! ושוב משיבים חז״ל י
שעה היתד,״.
25מדברים אלה של חז״ל מסיק רבינו כי פעולות אלו של חנוכת המקדש בזמגיהס
שלמה ,עזרא וחזקיה נעשו כהוראת שעה על פי
של משה .הוראוי* השעה
ג י ת נ ו
כ מ ו ב
ז
ע
ל
י י י
ד׳
נ ב י א י
מ ת כ ו נ ת
יי'
ש
ל
ש ה י י
ח ג ו כ ת
ע מ ה ם
א ז
ה מ ש כ
ו
' ליילו
רבינו כי חנוכת המשכן בזמנו של משה משמשת אב־טיפוס לכל חנוכה שתביא,
ש
יכאד
אלא
שפרוצידורה זו אינה אוטלמטית ,ויש להפעילה ״על פי הדבור״ — וזוהי הוראת ה ש ע
50
www.daat.ac.il
ל
כזמנר
ה #
אתר דעת -מכללת הרצוג
27
שם פסוק ל( :ויהללו עד ל ש מ ה ה ,וכן בנחמיה יד פסוק
ג ,י :ויעמידו הכהנים מלובשים ב ה צ ו צ ר ו ת
29
יא
2 8
.וכן בעזרא
וכו׳ ורבים בתרועה בשמחה וכר
30
)שם פסוק י ב ( . .ויעויין בירושלמי הוריות )פרק א הלכה ה( דפריך דםמכו
חזקיה והקהל על השעירים
ומשני ,הוראת שעה
לטעמיה ,דשעיר
הוי
נהשון
3 2
35
3 1
— לר׳ יהודה דשעירי הטאת אין בהם סמיכה —
33
— והוא דהוי כמו מ י ל ו א י ם .דר׳
שהיה מילואים
36
סמיכה .
טעון
ור׳
יודא
שמעון
3 4
אזיל
דםבר
דשעיר נחשון אינו טעון סמיכה ,סבר דשעירי עבודה זרה טעונים סמיכה ,וזה
נכון מאד .ולטעמייהו אזלי ר׳ יודא ור׳ ש מ ע ו ן
37
ודו״ק ,וזה נכון .ו ק ת ב לזה
26כי בכל חנוכה מחצצרים הנהנים.
27ראיה לדבריו של רבינו שחנוכת המקדש נקראת ״שמחה״ ,כך שפירוש הפסוק הוא:
•הם הללו עד לדרגה הדרושה של •שמחה )= חנוכת המקדש(.
28מעות סופרים קאחזינא הכא ,וצריך להיות אולי יב ,ל ה :״ומבני הנהנים בחצוצרות״.
29כלומר ,הכהנים מחצצרים.
30שפירושו :רבים הרעו עקב המעמד של חנוכת הבית )—שמחה( .לפי זה יפרש רביגו
את הפסוק הבא )״ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם״( כדלקמן:
קול הבוכים )הלא הם אלה אשד חטאו עוד בזמן הבית הראשון( עלה על קול התרועה
של אלה אשר הרעו לרגל ״השמחה״ )—חנוכת הבית מחדש(.
31דברי הימים—ב כט ,כג ״ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ,ויסמנו ידיהם
עליהם״.
32ירושלמי הוריות א ,ח :פר טעון סמיכה ,אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה ,דברי
ר׳ יהודה .ר׳ שמעון אומר פר טעון סמיכה בזקנים ,אין שעירי עבודה זרה טעונים
סמיכה בזקנים )לא מיטען הכתוב לשעירי ע״ז אלא דלא בעו זקנים כמו בפר ,ד״זקני״
כתיב ביה ,אבל טעונין הן סמיכה — פני משה( ,שר׳ שמעון אומר :כל חטאת צבור
שדמה נכנס לפנים )בהיכל ,כמו פר העלם דבר ,ופר משיח ,ושעיר ע״ז — פני משד(.
טעונה סמיכה .מתיבין לרבי יודה )דאמר אין שעירי ע״ז טעונין
סמיכה(:
והכתוב
״ויגשו את שעירי החטאת״ )ושעירי חטאת שהקריבו לכפר על ע״ז היו — פני משה( 11
רבי חדא בשם רבי יוחנן :הוראת שעה היתד) .שהרי מזידין היו ,אלא שבקש חזקיה
לזרזם במצוות — פני משה(.
33כלומר ,חזקיה פעל על פי הדינים של קרבנות המילואים ,אשר אמנם אינם מחייבים
אוטומטית בכל סיטואציה שהיא ,אלא על פי הדבור ניתן להפעילם ,וזהו הוראת שעה.
34הסבור כי שעירי עבודה זרה אינם טעונים סמיכה בכלל.
35הוא השעיר שהקריב נחשון בן עמיגדב למטה יהודה בעם הראשון לימי חנוכת המשכן
)במדבר נשא ז ,יב—יז :״שעירי עזים אחד לחטאת״(.
36וממילא בהעתקת עיקרון המילואים לסיטואציה החדשה יכלו לסמוך.
37כלומר,
המחלוקת בין ר׳ יהודה ור׳
שמעון
בענין
שעיר
נחשון
תלויה
במחלוקת
שביניהם בענין שעיר עבודה זרה ,והא בהא תליא.
51
www.daat.ac.il
3
ב
ב
א
עזרא* .
ן
ולא
מכללת
אתר דעת -
חצוצרות רק
נזכר
3 9
הרצוגם ,
בכהני
40
אבל
41
בכלי שיר שלהם ח צ ו צ ר ו ת .ו״אין פוחתים משני ח צ ו צ ר ו ת ״
בלויים
42
נזכר
לא
קאי ע ל
מזנים**
יעויין שם .והתוספות כתבו להיפך בכמה מ ק ו מ ו ת ,ואין כאן מ ק ו מ י
להאריך.
44
הימים־א טו ,שהיו מעלים
ובדברי
הארון והכהנים
יעויין
בחצוצרות
4
ונראה דהשבת הארון היה כמו חינוך״ ,והיה צריך לו בתרועה
וכן
עשה דוד
אמרו
הפרות
בסוף כשהעלוהו
4 9
יתמאי*
מזמור
הנהנים
בכתף ,וזה ״יום
וקול
״בחצוצרות
הרעו״ ,
38במדבר י ,י ,ד .ה .״וביום שמחתכם״ :ששבתם מארץ אויב ,או
עליהם,
וקבעתם יום
שמחה כימי פורים
,
4 8
3 1
חזקיה
״
האריכ
יק
הבא
המעתיקים
פרשו ״וביום שמחתכם״ — שבת .הרי שגם ראב״ע מבין כי ניתן לפרש
בדרך הפשט כמוסב על ימים מסוימים בהסטוריה אשר בשם ״שמחה״
ולכן •
כז־אמרה
גיצחתם
שמחה.
.
בחצוצרות^.
שמחתכם׳
שופר
ושבעת ימי
שם
4 5
הפסוק
את
יאשר
ייקראי/
בהם ינהג הדין של ״ותקעתם בחצוצרות״ .אמנם הפירושים של רבינו ו ה ר א ב ״ ז י
י״ א י נ ם
זהים )האחד מדבר על נצחון במלחמה והשני על חנוכת המקדש( ,רלכן ״קי־רב ל
ז ה
באבן עזרא״ ,באשר העיקרון בשניהם שווה.
39בכל המקרים הנ״ל של ימי חנוכה וימי מילואים.
" ׳ *"־ל י׳ ^׳ ׳
40אם כי בפסוקנו נאמר רק ״ותקעתם
ב ח צ ו צ ר ו ת
אהרן
הכהנים יתקעו
בחצוצרות ,והיו לכם
0
עולם
לחוקת
ב פ ם י ק
1
ח
א
ב
מ
ר
:
ובני
לדורותיכם״.
יכדך,
41כך שגם מזה משמע כי דין תקיעת חצוצרות הוא מיוחד לקרבנות מילואים
קרבנות הם עבודתם של הכהנים( ,ואינו שייך לעבודת הלויים בכלי שיר.
42ערכין יג ,א )פרק ב משנה ד :(,אין פוחתין משתי חצוצרות מתשע
כ נ
י
ר ו ת
׳
ימדסיסים
עד עולם ,והצלצל לבד״.
43סיוע לדברי רבינו יש להביא מזה שהגמרא לומדת שאין לעבור על
מאי
יעשרים
מחצרים
חצוצרות מן הפסוק )דברי הימים־ב ,ה ,יב( :״ועמהם נהנים למאה ועשרים
בחצוצרות״.
44עבודה־זרה מז ,א ,ד .ה .״קרניה״… :וי״ל דההיא במנחות מיירי בחצוצרות
״ירגרקעים
הכהנים ,והכא בחצוצרות של לויים ,שהם משוררים על הקרבן ,וכמה כלי שיי•
ה
שם.
י
עכ״ל .וזבחים סח ,א ,ד .ה .״כשהוא ח י ״ . . . :ותירץ ר׳ תם דשני ענייני ח צ ו צ ר ו ת
י
של כהנים בשל כסף ושל לויים בשל קרני בהמה לכלי שיר…
45פסוק כ ד :״ושבניה ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריה ובניהו ואליעזר הנהנים
ר
' '
ד 1״
״-יריצצריס
החצר
לי " י י
י
יק
בחצוצרות לפני ארון האלוקים״
שייכות לעבודת הנהנים ,כי בפסוק טז למעלה נאמר :״ויאמר דויד ל ש ר י
הלוייס
להעמיד את אחיהם המשוררים בנלי שיר נבלים וכנורות ומצלתיים משמיצימ 1.
להריס
י
בקול לשמחה״.
י אח
46כשם שבאר רבינו לעיל בענין קרבנות החניכה
47על ידי הכהנים דוקא.
48הוא יום חנוכת המקדש ,ונהג דוד המלך על פי הכתוב כאן בבמדבר׳ על פ י -
י״סשגז
49אשר הובילו את ארון ה׳ חזרה מארץ פלשתים לבני ישראל )שמואל א ,ו( כלומר -
52
י הסרית
אשר עסקו )לפי דברי רבינו( בהכנות לקראת חנוכת הארון במשכן.
ג ם
ב פ
ז ה
ר ו א י ס
א י ה
0
,
ב י נ
כ
מ ז 5ש י
א ב י
י
״
ש
ל
ח ז ק י ה
א ח י י
ז
www.daat.ac.il
הגמרא בעבודה זרה
מכללת
אתר דעת -
המזמור אמרו
ב( דזה
)כד,
הרצוגי .
הפרות
5
וכן
דוד
עשה
33
בחצוצרות ,וזה )שמואל־ב ,כ ,טו( ״בתרועה וקול שופר״ ,ובדברי הימים־א,
3
טו ,כח :״בתרועה ובקול שופר ובחצוצרות״*
ודו״ק.
מכבר פרשתי ״וביום שמחתכם״ הוי עת חנוכת המזבח ,וזה בחזקיה הוי
חינוך ,לכן היו מחצרים
בחצוצרות,
יחזקיה לסמוך על שעירי
55
הוראת שעה .וגם
מוכרח לאמר
אמר
59
דהיה
ולכן
הטאת —
שמעון
לר׳
הוראת
היה
דאמר
דםבר
5 6
שעה ,
בירושלמי
שעירי
דדוקא
דטעון סמיכה ,יעויין מנחות צב,
ב
5 9
,
״בשמחה /
הוריות
עבודה
בשעיר
ומזה
זרה
נראח
)א,
ח(
טעונים
שנכנס
דלמד
דמו
דהוי
סמיכה,
לפנים
5 7
אבל הנך שעירי הטאת בחזקיה
היו דמם על המזבח ההיצון ,ולא בעי סמיכה בצבור ,רק חזקיה למד מדכתיב
)ויקרא ט ,טו( ״וישהטהו ויהטאהו כראשון״
61
ההיצון .
מילואים ודמו על המזבח
6 3
עבודה זרה שעבדו בימי מ ש ה ,ו כ ן
וסבר
6 4
בשמיני
הזקיה
60
למילואים ,
הרי דהיה
היה
על
דהשעיר
62
מכפר
היה רציחת כהן ונביא במקדש בימי
50הוא המזמור שלא הוזכר שם אמרו )רש״י ,שם( הוא תחלים מזמור צח )פסוק ו(.
51כי בחנוכת הארון ,כמו
בחנוכת
המשכן/המקדש — הוא
״יום
שמחתכם״,
וממילא
י ״ותקעתם בחצוצרות״.
52״וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש״ )שמואל־א ,ו ,יב( מאי ״וישרנה״ ? א״ר
יוחנן משום רבי מאיר שאמרו שירה .רב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד
ארון ואמרו שירה ,ומאי שירה אמרו ? א״ר יוחנן משום ר״מ :״אז ישיר משה ובני
ישראל״ )שמות טו( ור׳ יוחנן דידיה אמר :״ואמרתם ביום ההוא ,הודו לה׳ קראו
בשמו״ וכו׳ )ישעיה יב( .ור׳ שמעון בן לקיש אמר :מזמורא יתמא )תהלים צח(.
53כשהעלה את הארון לירושלים ,ובזה השלים את ״חנוכת הארון״ ,כמסופר בשמואל־ב ,ו.
54משמע משני הפסוקים האלה כי לא הרי התרועה כהרי קול השופר ,אלא התרועה היא
של החצוצרות ,והוא מדין ״יום שמחתכם״.
55כדין חטאת המלואים הטעונה סמיכה.
56אצל חזקיה ,ולא מטעם חטאת עבודה זרה רגילה סמך המלך ,כי במקרה של חזקיה
היה החטא במזיד ,ואין קרבן חטאת מכפר על חטא במזיד ,כמבואר לעיל.
57על מזבח הקטורת שבהיכל.
58ר׳ שמעון.
59שהיה ר׳ שמעון אומר :״כל חטאת שנכנס דמה לפנים ,טעונה סמיכה״ ,וכן בירושלמי
הוריות א ,ח.
60״ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו וכו׳ ״ ,כלומר חטאת צבור.
61פסוק ט :״ואח הדם יצק אל יסוד המזבח״.
62שעיר החטאת של יום השמיני למילואים.
63כי המשכן לכפר על חטא עבודה זרה של העגל בא ,וגם הוא היה חטא במזיד כמו
•בימי אביו של חזקיה.
64כלומר ,נקודה גוספת של דמיון בין קרבנות המילואים בימי משה ובין הקרבת הקרבנות
53
www.daat.ac.il
בשמיני למילואים ו כ י פ ר
מכללת היה
דעתב י-א .וכן
זכריה ה נ
הרצוג
יואש — שהרגו את אתר
העגל שעבדו לו ,גם כיפר על רציחת חור ,וכמו שדרשו ״ויבן מ ז ב , /
שכמו
מזבוח ,זה ה ו ר .לכן ,כמו שכתוב אצלו ״כראשון״ ־ ־ היינו׳
חטאת אהרן היה קרבן יחיד והיה טעון ס מ י כ ה ,כן היה ח ט א ה ה צ ב ו ר
טעון ס מ י כ ה .ולכן בשעירי חטאת ,שהיו מילואים ,היו על המזבח ה ה י צ ו ן ט ד
וכפר על עבודה זרה ורציהה ,היה בו סמיכה ,אף שהיה קרבן צ ב ו ר ו ד ו ״ ק '
עכ״ל רבינו בבמדבר.
והנה ראו ד ב ר פ ל א ! הגאון הנצי״ב מוולוז׳ין בפירושו ״עמק ה נ צ י י ׳ ב ״
לספרי על אתר ,מפרש ממש כדברי רבינו ,כפי שייראה להלן׳ ו ז א ת ב ל י
שהאחד ראה את דברי השני ,באשר פירוש ״עמק הנצי״ב״ ,שאמנס נ כ ת ב
בכתב יד קדשו של הנצי״ב ,הגיע לדפוס לראשונה בירושלים בשנת ת ש י ״
שני גאוני ליטא חידשו בפשוטו של מקרא ,בסגנון אהד ,כאשר איש א ת ר ע ה ו
יחזק ,ואחד לא ידע על השני .וזה לשונו של הנצי״ב )במדבר ש ם ( :ו ה נ ר א ד
דזהו בחנוכת המזבח שזהו ״שמחה״ של מצוד ,.וכמו דתנן בשילהי ת ע נ י ת
^ אימתי
)
״ביום שמתת לבו״ ,זה בנין בית המקדש•
נאמר הפסוק הזה? ביום שעמד המשכן ,שהיה שמחה גדולה לישראל ,ש ה ק ב ״ ד
שורה אצלם .וכן ככל חנוצה מתריעים על הןרכנות כדכתיב בשלמה ) ז ־ ב ד י
הימים־ב ,ז( :״ויזבח המלך ש ל מ ה . . .והלווים בכלי ש י ר . . .והכהנים מ ה צ ר י •
כנגדם״ .וכן )עזרא ג( בחנוכת המזבה כתיב :״ויעמידו הכהנים מ ל י ב ש י ס
בחצוצרות״ ,והא דבעי בערכין יא אי אומרים שירה על נדבת צ ב ו ר ,
65
על
ח
67
6 6
68
69
ט
ו ב ש מ ו ת
ב
ר
פ ר ש ה
ה
:
נ ב
ו
ט ו ב א
אצ
ב
ה
א
ח ז ק י ה
ד ח ז ק י ה
א ח ר י
ד ,מ
ד
^ ׳
ת ק ו פ ת
מ
ש
א ח ז
י
ם
א
ש
ד
ר
׳
"׳
מהמילואים שבימי משה בהקמת המשכן.
ה
ת
ם
^
ה ב י א ה
א ו
א
ת
ז מ ז
מ
ש
ח ז ק י י ,
0
,
ח
ה י י
ה
0
א
י
^
ה י ר א ת
לי׳ ""
מ ד
ב ה י כ
א
ב
כ
ש ן 5ה
י
ה
ן
י
'יאנהה
'׳יזקיפתר
ז כ ר י ה
על פ ת ח ו
ל׳ ע
65מדרש שיר השירים רבה ג ,ב :בא יואש להכניס צ ׳
היכל ואמר לו ,אין אתה מכניסתו עד שאתה הורגני ,עמד והרגו .המדרש בנוי זז!,
דברי
הימים־ב ,כד ,כא—כא :״ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן …ל -
׳י•
עוברים את מצוות ה׳ ..,ויקשרו עליו וירגמוהו אבן במצות המלך בחצר בית ה ׳ ״
66סנהדרין ז ,א :״וירא אהרן ויבן מזבח״ )שמות לב ,ד (,מה ראה ז א״ר בנימין
3
מ
כ
אתס
ר
י
ראה חור שזבוח לפניו )כלומר ויבן = הבין ,מזבח = מן הזבוח( .אמר ,אי ל א -
י שמ19א
ו ינכיא
? יי'
״
להו השתא ,עבדו לי כדעביי ל י ומת?" )
י
ולא הוי להו תקנתא לעולם .מוטב דלעבדו לעגל ,אפשר הוי להו תקנתא ב ת ש
׳ יישחט ,
ע י
• ייק
67ויקרא שמיני ט ,ט ו :ויקרב את קרבו
0
ח ו ר
א י כ ה
א ם
ב (
ב מ
י ה ר ג
כ י ,
ד ש
ו כ ף
ה ע ם
ח
א
ת
ש
י
ה
ח
ט
א
ת
א
ש
ר
ל ע ם
ויחטאהו כראשון.
68כמו כל חטאת יחיד ,ויקרא ד ,כגיכד :והביא את קרבנו שעיר עזים זכר ת מ ,
מ
מזנזך
ידו על ראש השעיר.
69ומחטאת צבור )קרבן העם( של המילואים של המשכז ל
מ ד
ח ז
ק
י ה
— על פי ה ד ב ו ר
על קרבנות חטאת צבור שהביא הוא על פי דין קרבנות מילואים.
70וששם במזבח החיצון שפכו את הדם ,אף על פי שחטאת עבודה זרה נעשית
54
www.daat.ac.il
בפנים,
חנוכה,הרצוג
מכללת
והבאת חטאת על מעלם בימיאתר
שמחה על פי התורה הוא,
דעת -בימי
אחז .אבל
משום הכי לא הוי הש״ס בהא דשלמה ועזרא .וחאי דכתיב בחו ״לחודות לה׳
כי לעולם חסדו״ ולא כתיב הכי בהזקיה ח מ ל ה משום שבחזקיד .היה שיר
של תמיד ,אבל בשלמה ועזרא היה חנוכת המזבח ואומרים הלל כמו במועד
וזהו ״כי לעולם חסדו״ .ועל פי זה מובן הא דהוריות )ו ,ב( :״שלמה עשה
חנוכה שבעה ימים ומה ראה משה ו כ ו ׳ ״ ,ומשמע דשבעה ימיפ הוא מספר
המכוון יותר לחנוכה ,והיינו משום דאתקש למועד .זעיקר ההיקש לקרבנות
וכדאיתא במנהות )מה ,ב( :״מילואים אקריבו 'בימי עזרא כדרך שהקריבו
בימי משה״ ,אלמא דלמד עזרא ממיטה להקריב מילואים אלא שאץ שיעור
והקצנה ל ד ב ר . . .והשתא ניחא דכמילואיפ לדורות שפיר נפקא ליה מאותה
פרשה של מילואים דמשה .וכן בהא דאיתא בזבחים )נו ,א( דמילואים בעי
פתח לאכילה ,נפקא מינה למילואים לדורות .ומכל מקום קרי ליה קדשי שעה
שאינו אלא לשעה .וכל זה הוא פשוטו של מקרא ועדיין קשה מהו ״ביום״
הא חנוכה לא תלי ביום מיוחד! להכי דריש ״אלו שבתות״ ,דיש בו שירה
כדתנן בסוכה פרק ה :״ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע״ .עכ״ל הנצי״ב.
פשוטו של מקרא אינו שותק מול הקושיא של ״מאי דהוה הוד״״ ,באשר
גם ההלכה לשעה מהד ,יפה אף לדורות ,באשר היא כתובה בנצה של תורה.
אמנם ,שונה היא מההלכה לדורות בכך שהיא אינה מהייבת ״כימי השמים
על הארץ״ בצורה אוטומטית .זהו תפקידם של גדולי הדורות ,להכריע על כל
מצב המתחדש אם הוא מחייב את הפעלת אותה פרוצידורה אשך כוהה היה
יפה לשעה ,ויהיה יפה לדורות אם יוכרע על כך על ידי אלה אשר תפקיד זה
הוטל עליהם.
ה ו פ י ע
חידושי גור אריה על מסכת שבת
חלק א פרק א_ב
מ א ת
מורנו ורבנו מהר״ל מפראג
עם פירוש
אבן
ישראל
מאת ישראל יעקב וידבסקי
ירושלים תשל״ד
55
www.daat.ac.il
אלי׳ מנחם גויטיין
אתר דעת -מכללת הרצוג
לדמותו של אחאב מלך ישראל
)המשך(
ד .פרשת כרם בבות היזרעאלי
ענין כרם נבות היזרעאלי היא הפרשה ״האומללה״ בחיי אחאב• ו כ א ן
בולטת במיוחד שליטתה של איזבל על עניני חצר־חמלוכח ,והשפעתה ה ע צ ו מ ה
על המלך עד שנראה כי המלך היה שבוי מבחינות רבות לרצונותיה ,ד ב ר
שהשלכותיו השליליות נכרו בכל עניני השלטון כפי שנעמוד על כ ד מ י ד .
השתלשלות הענינים החלה מאז חמד המלך את כרם נבות שהיה ב ס מ י כ ו ת
מקום להיכלו אשר ביזרעאל .אחאב פונה לנבות בבקשה ,ובהצעות ש ו ב ו ת
שיתן לו את כ ר מ ו . . .״כי הוא קרוב אצל ביתי ,ואתנה לך תחתיו כ ר ם ט ו ב
ממנו ,אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מהיר ז ה ״ .ואומרים על זה ה ת ו ם ׳
ב ס נ ה ד ר י ן :״כי בחנם יכול היה ליקח אם היה רוצה ,אבל כשהיה ש ו א ל
אחאב שימכרו לו חשב נבות שרשות בידו לומר :״לא אמכור ו כ י ׳ ״ ״ א ב ו
רואים מתרוץ זד״ של התום׳ שהמלך התנהג עמו לפנים משורת ה ד י ן
בכך שהציע לו תמורה כספית עבור כרמו ,בעוד שהיה יכול ליטול א ת ה כ ר ם
מצד הדין )כמובא במשנה בסנהדרין שם( :״ מ ל ך . . .פורץ לעשות ל ו ד ר ך
ואין ממחה בידו״׳׳׳׳.
^׳' ״ ל י ל ה
ל למבוקשי
ומשהמלך נענה בסירוב
לי מה׳ מתיתי את נהלת אבותי לך״ ,הוא אינו מנסה ליטול את הכרם ב כ ח
69
70
71
מ ו ח
מ
ט
כ
ב נ ב ו ת
צ
א
ב ב י ת
ד
א
:
ה א י מ ר
ו י ב ו א
א
ח
ח
א
ב
אל ב י ת ו
״
ל
״הזרוע המלכותית״ ,ואף אינו פוגע ל ל
סר ו ז ע ף . . .וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם״ .הדבר א ו מ ב ס
;
הרה לו מאוד ,אולם הוא גם ללא ספק השתכנע מדברי הטעם של
כי לא יתן את נחלת אבותיו מתוך צו התורה :והארץ לא תמכר ל צ מ י ת 7 3
כ
נ
ו
ת
ת
״
ל
כאן נכנסת לתמונה אשת המלך איזבל ,ובראותה את הוסר האונים
בעלה המלך מול נבות ,היא פונה אליו בקריאת זלזול :״אתה עתה ת ע ש ה
מלוכה על ישראל קום אכל לתם ויטב לבך אני אתו לד את כרם נבות ה י ז ר ע א ל י / /
ומאמירה לעשיה .היא כותבת ותותמת בשם המלך עלילת דם על נבות ש ת ה י י כ ך
בראשו .הזקנים והשרים שקבלו את הספרים ששלהה אליהם לא הססו ל ה ו צ י א
מיד אל פועל את אשר צוותה להם לעשות .מכך רואים אנו עד כמה היתד ,דן-ן-
ש
69מלכים א׳ כ״א .בי.
70דף כ .בד״ה :מלך מותר.
71ראה שם בתוס׳ דעות נוספות ושונות בעגין.
72עיין גם בלחם משנה על הרמב״ם הלכות מלכים פרק הי ,ה״ג.
73ויקרא כ״ה ,פסוק כ״ג ,ורש״י שם.
56
www.daat.ac.il
מניחים להרגו בחנם ,כ״ש
מעלילה -זו ,לא
חזקה במלוכה .כי לוא ידע העם
מכללתהיוהרצוג
אתר דעת
הקרובים לנבות ב ע י ר .ז״א שבלא משפט לא יכלו לחסלו סתם כך .אלא ע״י
תחבולות ותככים של אשת מדנים .ומשבוצע זממה ,ונבות הוצא לחורג ,נ א :
״וישלחו אל איזבל לאמור סוקל נבות וימות .
הזקנים והשרים אינם מודיעים למלך ע״כ .הגם שהספרים אשר הגיעו אליהם
נשאו את חותם המלך .בכ״ז ידעו הם יפה מי מושך בחוטים בתוך הצר־המלוכה,
ותכנונו של מי היה כל ענין עלילת הדם .ואכן היא מצוד! למלך :״קום רש את
כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך ככסף כי אין נבות הי כי מת״.
מודגשת בפסוק הצטדקותה למעשיה בכך שהמלך כביכול היה הייב לתבוע
את עלבונו ,לאתר םרובו של נבות לתת את כרמו אף בעד תשלום כסף גל.
74
,
,,
עתה באה נבואתו חקשח של אלי׳ לאחאב ״חרצחת וגם ירשת״) .שעל פרטי׳
של נבואה זו כבר עמדנו בתחילת החיבור( ,ואומנם הרצה נעשה מאחורי גבו
של המלך ,ברם הוא נעשה ללא ספק בידיעתו ו ב ה ס כ מ ת ו .ובכך התם את
גזר דינו שכבר ניבא לו מכיהו בן ימלה — ,לאהד המלת המלך על בן הדד.
בתלמוד מובאת אומנם דעתו של ר׳ יהודה כי אחאב היה בן אחי אביו של
נבות וראוי ליורשו היה ,ו ב ז ו ה ר מובא כי ״מה שלקח אחאב כרמו של נבות
עפ״י דין לקה ,אלא שהרג אותו בלא משפט ועל זה נענש״ .כך או כך
התנהגותו בפרשה היא שאיפשרה בעקיפין את חיסולו של נבות ,ומאידך קרבה
גם אם קץ מלכותו .ואף איזבל לא נפקד מקומה על תככיה ומזימותיה
בנבואת אלי׳ לבית אהאב :״וגם לאיזבל דבר ה׳ לאמר :הכלבים יאכלו את
איזבל בחל יזרעאל״ ,ובהתימת אותה פרשה מביא התנ״ך את פסוק הסיכום:
״רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה׳ ,אשר חםתח אותו
איזבל אשתו״ .פסוק זה חושף את כל ישותו וחולשת אופיו של המלך מול אשתו
השתלטנית המהוה את הגורם הישיר לנפילתו ממעמדו הרם — הן -־־ מעצם
כהונת המלכות והן מצד מעלתו וסגולותיו האישיות .
76
77
78
79
השם ״נבות״ מעורר אצלינו אסוציאציה דומה ומוכרת מן העבר הלוא
רחוק של אותה תקופה ,והיא :״נוב־עיר הכוהנים״ ,ואומנם השואה בין
74הרד״ק והרלב׳׳ג לפסוקים ח׳ ,י׳ .בפרק כ״א
75ראה את דברי התוס׳ בסנהדרין כ .שהובא לעיל .ומלבי״ם לפסוק ח׳ …״לא כתבה שקר
כי באמת בזה אחאב ואל־קיו .ואליהו״ …וראה המשך באורו המקורי בענין.
76כדברי המצודות לפסוק י״ט :״כי מדעתו עשתה איזבל ולזה אמר ל ו :היתכן שרצחת
את גבות כאויב וגם ירשת אותו כקרוב אהוב ,ומשלים האברבנאל ״ואחר שיודה בפשע
אשר עשה ושהוא היה בהריגתו שלא כדין״…
77סנהדרין דף מ ח :
78ח״א קצב.
79ואלו דברי המלבי״ם לפרשה
פסוק כי.
״ויאמר
)אלי׳(
מצאתי
שאתה
הרוצח
במה
שהתמכרת לעשות הרע וכאילו אתה נמכר לאיזבל אשתך לענין לעשות הרע שבזה אתה
עבד לה לעשות פקודתה ,וכל אשר עשתה יחשב כאילו עשיתו אתה״.
57
www.daat.ac.il
השונות שבשני המקרים .א ו ל ם
הסיטואציות
אתרבשל
הכתובים לא נערוך כאן,
מכללת הרצוג
דעת -
בהחלט ראוי להציג בזאת את הדמיון הרב בתוכן הכתובים ,ובדברי ח ז ״ ל
לרקע ועצם המעשים שבשתי הפרשיות.
א׳ בשני המקרים קדמו למעשים ,נבואות שבשרו לשאול ו ל א ח א ב א ת
סיום תפקידם ,ונטילת המלכות מהם ,כך שלמעשה למרות שעדיין ה ח ז י ק ו
וישבו על כס המלכות הרי נשאו עמם בתת ההכרה את הידיעה ה ב ר ו ר ה שק׳ץ
מלכותם קרב ובא וכי מלכותם היא רק מלכות שעה.
ב׳ התוצאות מידיעה זו היו :אצל שאול ״ורוח ה׳ סרה מ ע ם ש א ו ל
ובעתתו רוח רעה מאת ה ׳ ״ .ואצל אהאב נא׳ ״וילך מ ל י י ש י א ל א ל ב י ת ו
סר וזעף ויבא שומרונה״ .
8 0
81
ג׳ בשני המקרים נופלים ״הקורבנות״ ביד עבדי המלך כתוצאה מ ע ל י ל ה
ותככים של אהרים .בנוב עיר הכוהנים נושא העלילה הוא דואג ה א ד ו מ י
כדברי דוד לאביתר ,״ידעתי ביום ההוא כי שם מ י ג האדומי כ י ה ג ד י ג ל ד
ל ש א ו ל ״ .זהוא גם זה אשר פוגע בהרבו בכוהנים ״וימת ביום ההוא ש מ ו נ י ם
א״2ז רעד
ל
וחמשה איש נושא אפוד בד ,ואת נוב עיר הבוחנים
אשה מעולל ועד י ו נ ק ״ .
אצלנו איזבל היא שמוציאה את עלילת הדם נגד נבות ״ותכתוב ב ס פ ר י ם . . .
והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדוהו לאמר ברכת אלוקים ו מ ל ך ׳ /
והזקנים השופטים הם גם עושי דברה :״ויצאוהו מהוץ לעיר ויסקלהו כ א ב נ י ב !
יהודה הדורש א ת ד ב ר י ד
ו י מ ו ת ״ .ומוסיפה הגמ׳ בסנהדרין ,את דעת ר׳
י דאת
• ־־
י
על הפסוק :״אם לא את דמי בבות י
בניו הרגו״.
82
פ י
ד ,כ ה
ר
ח
מ
ב
ג8
85
84
א ת
ד מ י
ר א י ת י 8 6
ב נ י
א
כ י
ר
ת
ד׳ למרות שאין המלכים פוגעים אישית בקורבנות־העלילה .י י י י ש ה י א
י ל נא׳
׳י '
ל
מתלחםת בחשבון ם י ל ל ד ׳
ב מ ד ר ש :אמר ר׳ יהושע דסיכנין בשם ר׳ לוי מלמד שהראהו ה ק ב ״ ה ל מ ש ה
על בניך
דור דור ושופטיו דור דור ו מ ל כ י ו . . .אמר ל פ נ י י ל י
ידקר ב ח ר ב ו אמר לו הקב״ה ולי אתה אומר ,אמור אל הכוהנים ש ה ר ד
מקטרגים אותו ו ג ו ׳ .אצל אחאב נא׳ בכתוב בפרוש הרצחת וגם י ר ש
וגו/
פ י
מ
כ א י
ו
ה ו א
א
ב י צ ע
ת
ד
ע
צ ח
ש
ל
א
8 7
:
מ
ר א ש י ו
ש
י
ע
מ
י
ד
2 7ן ה ס
88
ת
80שמואל א׳ ,פרק ט״ז ,פסוק י׳׳ד.
81מלכים אי ,כ׳ ,פסוק מג.
82שמואל אי ,פרק כ״ב ,פסוק כ״ב.
83שם פסוק י״ט,
84מלכים א׳ כ׳׳א.
85דף מ״ח:
86מלכים בי ,פרק ט׳ ,פסוק כ׳״ו.
87ויקרא רבה ,פרשת אמור .פ׳ כ״ו.
88וישנה עוד גמר׳ ביבמות עח :״על אשד המית את הגבעונים״ .מתוך שהרג
הכהנים שהיו מםפקין להם מים ומזון.
58
www.daat.ac.il
נר
ב
ז 5י י
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלקח שניתן לשאול ואהאב מפרשיות אומללות אלו מבוטא יפה בדבריו
של ר׳ יהושע בן לוי,, :כל שחוא רחמן על אכזרים לסוף נעשה אכזר על
רחמנים״ .ומוסיפה לבאור הענין חגמ׳ ב י ו מ א :כי באותה שעה שחמל שאול
על אגג מלך עמלק יצאה בת קול ואמרה :אל תהי צדיק הרבה .ובשעה שאמר לו
שאול לדואג סוב אתה ופגע בכוהנים ,יצאה בת קול ואמרה :אל תרשע הרבה״.
ולעומת הז״ל זה הסביר האברבנאל את חמלת אחאב על בן הדד כרהמי רשעים
אכזרי ,ולא המל על נבות היזרעאלי מבני ישראל שהרגו׳ לגזול כרמו .ובזה היה
מוסיף על הטאתו פשע ,שהרג את הצדיק ומלט את האויב הרשע.
89
90
ע״י חמעשים חללו ,חתמו שני המלכים את גזר דינם :לאבד את המלוכה.
על אחאב השפיעה ביותר נבואתו הקשה של אלי׳ על מעשה זה ,והוא נשבר
וחוזר בתשובה .ואומרת תגמ׳ ב ת ע נ י ת :כי אחאב מלך ישראל התענה ע״כ
מתשע שעות ולמעלה .ומוסיף ה מ ד ר ש :מלמד ששלח וקרא ליהושפט מלך
יהודה והיה נותן לו מלקות ארבעים שלוש פעמים ב י ו ם . . .והיה משכים ומעריב
לפני הקב״ה בתפלה ובתחנונים ונתרצה לו )לחודיעך כוח התשובה( ,כדברי
הגמ׳ ב י ו מ א :רב זוטרא א מ ר . . .לא טוב להם לרשעים שנושאין להם פנים
בעוה״ז ,ולא טוב לו לאהאב שנשא לו הקב״ה פנים בעוה״ז ,שנא׳ יען כי נכנע
מפני לא אביא הרעה ב י מ י ו .ואומנם חצליח אחאב להעלות עצמו משפל
המדרגה לדרגת ה״שקול״ ע״י חזירתו בתשובה .אולם בגלל שקיבל שכרו בעוה״ז
כדברי הגמ׳ ב ב ר כ ו ת :״לא נברא העוה״ז אלא לאהאב בן עומרי לכן נטל
חלקוילעוה״ב .וזאת אולי כוונת המשנה בסנהדרין שלושה מ ל כ י ם . . .אין להם
יחלק לעוה״ב :ירבעם ,אהאב ומנשה וגו׳ .ברם ,עוד זכות אחת גדולה עמדה לו
לאחאב ,כדי להטות את כף האזניים לזכות .והיא :מלחמתו חאחרונח ברמות
הגלעד.
91
92
93
84
9 5
96
ה .הקרב האחרון
חשכר חמידי של חזרת אחאב בתשובה הי׳ :״וישבו שלוש שנים אין מלחמה
בין ארם ובין י ש ר א ל ״ .אולם כאן רואים אנו שוב את יד חחשגחה חעליונח
חדוחפת את אהאב למלחמתו חשלישית בארם .בעוד שבמלחמותיו חקודמות
97
89דף כב.:
90שמואל א׳ ,כ״ב.
91דף כה:
92ילק״ש מלכים רכ״ב.
93דף פ״ז.
94מלכים א׳ ,פרק כ״א ,כ׳׳ט.
95דף ס״א:
96פרק י׳ ,משנה בי.
97מלכים אי ,כ׳׳ב .ובארו שם האברבנאל והמלבי״ם ,כי מפני תשובתו נדחה בצוע דבר
נבואתו של אלי׳ לימי בנו ,ולא בטלה הגזירה בהחלט .עיין שם.
59
www.daat.ac.il
הרצוג כאן בא׳ :״ויאמר מ ל ך
מלך ארם,
בן הדד
אתר מצד
היוזמה למלחמה באה אך ורק
מכללת
דעת -
ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמות גלעד ואנו מהשים לקחת אותה מ י ד
מלך ארם״ .למלחמה זו הוא מבקש את עזרת מלך יהודה יהושפט ,ה מ ס כ י ם
בלב חפץ לעזור למחותנו מלך ישראל .אולם לא לפני שישמע על סיכוי ה ק ר ב
מפי נביא ה׳ .שכן לא רצה להאמין לנביאי הבעל של אחאב שנבאו לו פ ה א ח ד
״עלה רמות גלעד והצלח ונתן ה׳ ביד המלך״ .נביא ה׳ שהובהל אל ה מ ל ד ה י ה
מכיהו ,והוא מיעץ למלך לא לצאת למלחמה כי לא יצלח .אולם מלך י ש ר א ל
שהושפע כבר מדברי נביאיו .לא רצה לקבל את אזהרתו של מכיהו ו ת ל ה א ת
דבר נבואתו באישיות הנביא :״ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי א ל י ך
לא יתנבא עלי טוב כי אם רע״ .ושוב מנסה הנביא להניאו מלצאת ל מ ל ה מ ה
בגלותו לו את פרטי הנבואה :״ויאמר ה׳ מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ב ר מ ו ת
גלעד .ויאמר זה בכה וזה בכה .ויצא הרוח ויעמוד לפני ה׳ ויאמר אני א פ ת נ ו
)והז״ל אמרו ב ש ב ת :א״ר יוחנן שהיתה זו רוחו של נ ב ו ת ( ,ויאמר ת פ ת ה
וגם תוכל״ .המלך לא שעה גם לאזהרה זו כדברי ה י ר ו ש ל מ י :״רגליו של ב ן א ד ם
ערבים בשבילו להביאו לכל מקום שהוא מבוקש ,דכתיב מי יפתה את א ח א ב ו ג ו /״
:
99
9 8
100
״
״ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמות גלעד״ .כאן מ ת ג נ ב ב ״
איזה השש בלבו של מלך ישראל מדברי מכיהו ,והוא מיעץ ליהושפט ל ה ח ל י ף
תפקיד עמו :״ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ו א ת ה
לבש בגדיך״ .ומפרש המצודות ע ״ כ . . .״כי הנביא לא ניבא הרעה כי א ם על•,
ולא על זןלתי ואף שלא האמין להנביא מ״מ השש ל ד ב ר י ו ״ .ובשעת ה ק ד ב
כאשר סרו שרי הרכב של ארם להלחם ביהושפט הבחינו מיד ״כי לא מלד י ש ר א ל
הוא וישובו מאהריו״ .״ ו א י ש משך בקשת לתומו ויכה את מלך ישראל
הדבקים ובין השריון ויאמר לרכבו הפוך ידיך והוציאני מן המחנה כי ה ה ל י ת י ׳ /
ע
למרות שמלך ישראל התחפש בלבושו באותו קרב הרי העם אשר
הכירו ללא ספק את מלכם) .וכל מטרת החלפת הבגדים עם יהושפט ה י ת ה
כדי ״לבלבל את האויב״ ,וכן לעקוף כביכול את דברי הנביא(• ל ז כ א ש
נפגע המלך אנושות לא רצה לגלות אף לרכבו שהוכה ,אלא בקשו ל פ נ ו ת ו
לאהור מקו האש הראשון ,כי החליתי — נעשיתי חולה .ובאם הי׳ מ ג ל ה ל
^
את האמת הי׳ רכבו נבהל ונפחד ויודע הדבר לכולם וינוסו מן המלחמה !03
ותחילת נפילה נ י ס ה :״ותעלה המלחמה במם ההוא זהמלך הי׳ מעמד ב מ ר כ ב ה
ז
כ
101
102
ג ; ר ן
מ
ו
כ
ר
ר
1 0 4
98דף קמט :וסנהדרין דף פ׳׳ט.
99ופירש המלבי״ם לפסוקים כ׳׳א—כ׳׳ב ,שהי׳ זה עונש מרה כנגד מדד .וכו׳.
100מסכי כלאים פרק ט /הלכה גי.
101ראה גם את פרוש המלכים לפסוק לי.
102חץ נעמן הכה את אחאב ,ונכנס לתוך השריון והכהו.
= מדרש שוח׳׳ם ע״ח ,י ־ ״
א
103מצורות לפסוק ל״׳ג ,וכן פרש׳׳י הרד״ק והרלב״ג את הפסוק.
104רש״י לפסוק ל״ה .והמשנה בסוטה פרק משוח מלחמה .משנה וי .וראה את הרמכ׳*
בהל׳ מלכים.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נוכה ארם .וימת בערב ויצק דם המכה אל תוך הרכב״ .עמידתו האיתנה של
המלך נוכה ארם משך כל יום המלחמה כשהוא פצוע ושותת דם ,חזקה את
רוה הייליו ,ובראותם את מלכם הי המשיכו להלהם עד ה ע ר ב .
1 0 5
מעשה זה הוא ללא ספק דוגמא קלאסית של ״דבקות במשימה״ ומסירות
נפש אמיתית ואילעית של מלך למען עמו .שכן אילו עזב מיד את שדה המערכה
והי׳ הובש את פצעיו ,יתכן ולא הי׳ מת מפצעים אלה — .״ויעבר הרנה במחנה
כבוא השמש לאמור איש אל עירו ואיש אל ארצו״ .העם למרות אהדתו למלכו,
נשא בתת הכרתו את דברי נבואת אלי׳ לבית אתאב .ועתה משהגיע סופו,
שבו איש לעירו ולארצו .ולא המשיכו להלחם יותר .שכן הבינו כי מאת
:
ה׳ היה הדבר לסבב את מיתת המלך במלחמה זו .וכדברי הירושלמי לסנהדרין
בשעה שיצאו ישראל למלחמה לא מת מכולם אלא אחאב מלך ישראל ב ל ב ד .
1 0 6
1 0 7
ומאידך היו גם סיבות אוביקטיביות אחרות לסיום המלחמה עם מות המלך.
והיא :שנאת הארמים את מלך ישראל שהביםם פעם אהר פעם במלחמותיהם
נ ג ד ו , .ולמרות שהס הוא על היי מלך ארם ,הרי שהאחרון השתדל לגמול לו
באומרו לשרי הרכב אשר לו :״לא תלהמו את קטון ואת גדול
את ה ה פ ך
כי אם את מלך ישראל לבדו״ .כי הוא היה הסבה לשלטון החזק ללא מצרים
של ישראל בעת ההיא .כדברי הגמ׳ ב מ ג י ל ה :״שלושה מלכים מלכו בכיפה,
ואלו הן :אחאב ,אחשורוש ונבוכדנצר .אחאב דכתיב :״הי ה׳ אלקיך אם יש
גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו׳ ״ • .ואי לא דהוה מלוך עליהו
היכי מצי משבע להו )כלומר ואם לא הי׳ מולך בכולם כיצד יכול היה
להשביעם?( .ומוסיף ה מ ד ר ש :שהיו לפניו כל שרי אפרכיות של עולם
מאתיים ושלושים ושנים ש נ א ׳ ״ויפקוד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתיים
ושלושים ושניים )ובהם עשה ה׳ תשועה גדולה לעם ישראל במלהמתו הראשונה
של אחאב עם ארם ,כמוזכר לעיל פרק ג׳( .ולכן הפשו הארמים הזדמנות לפרוק
את עולו וידו החזקה של מלך ישראל מעליהם.
108
1 0 9
1 1 0
נ״
1 1 2
1 1 3
להסתלקותו מהשלטון על ישראל היתד! גם השפעה מידית על העמים ששלט
105וכתב המלבי״ם לפסוק ל״ה :ורי״א פירש שהמלחמה עלתה עד למעלה ,כי היתד! יד
ישראל תקיפה ועולה במלחמה ,ולא ידעו מהכאת אחאב.
106פרק י״א ,הל׳ ה׳.
107ראה גם פרוש הרד״ק בפרק לפסוק ל״ו.
108וכן פירש הרד״ק בפסוק ל׳ :״אבל אני צריך להתחפש לפי שהם בעלי ריבי ושונאים
אותי״.
109כפי שהסברנו בהרחבה בפרק גי ,בסופו.
110דף י״א.
111מלכים אי ,פרק י״ח.
112הובא בילק״ש מלכים א׳ ,רי״א.
113מ״א פרק כי.
61
www.daat.ac.il
אתר״ :דעת -
הרצוגמות אחאב״ .ופעם ש ג י . /
מכללת אחרי
״ויפשע מואב
עליהם ,וכה נא׳ במלכים ב ׳
״ויהי י כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך י ש ר א ל ״ " .ומפרשים ה ר ד ״ ק
והמצודות :״כי מאז היו עבדים לישראל כמו שנא׳ ל ה ל ן :״ומישע מ ל ך
מ ו א ב . . .השיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר״ .וכיון
שמת אחאב הרימו ראש ומרדו בישראל .מצב דומה למה שהי׳ ב ת ק ו פ ת ו ש ל
שלמה המלך .״והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מ ת י ו א ב
שר הצבא״ — מלכות דוד ושר צבאו יואב הטילה את חיתתה על כ ל ה ע מ י ם
מסביב ו מ ש ש מ ע ' ה ד ד כי הם כבר אינם ,העיז למרוד בשלמה :״ויהי ש
.לישראל כל ימי ש ל מ ה ״ .
4
1
1 1 6
ט ן
117
חבל שעם ישראל למד את מוסר ההשכל מתקופת מלכות א ח א ב ר ק
אהרי דור שלם ,בימיו של יהוא המבטא יפה עד כמה עשו רושם ד ב ר י ו ש ל
אלי׳ הנביא עליו ועל העם באומרו אל בדקר שלישה )אהד משרי ה ח י ל ( . 118
״כי זכור אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו .וה׳ נשא ע ל י ו
המשא הזה :אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם ה׳ ו ש ל מ ת י
לך בחלקה הזאת״ .ולאהר הריגתו את מלך ישראל ומלך יהודה שהיו ב
וחתנו של אחאב ,הוא דואג גם לתיסולה של איזבל המרשעת :״ויאמר ד ב ר /
הוא אשר דבר ביד עבדו אלי׳ התשבי לאמר :בחלק יזרעאל יאכלו ה כ ל ב י ם
את בשר איזבל״ " .אותו יהוא הסוגר את מעגל בית מלכות אחאב ,נמשח ל מ ל ך
על ישראל בצורה סמלית ביותר — ברמות הגלעד ,בידי אהד מ ב נ י ' ה ב כ י א י ם
שנשלח למטרה זו ע״י הנביא אלישע )תלמידו המובהק של אליהו( !20
עובדה זו מלמדת אותנו כי ההמשכיות למלכות ישראל נקבעה למעשה ב ר מ ו ת
הגלעד .שם מיצה מלך ישראל את כל יכולתו האישית .ואף את מ י ד ת ה ד י ן
ת
א
נ ו
ד״
9
י
ז כ ו ת
ה ג מ
ב מ
1 2 1
ו מ ה
א
ח
א
ב
מ
י ש ר א
ש
ל
לי
•י•
׳ י״?
היטה אז ל י • ב י ב י י
אלא דבר אהד טוב ,דכתיב :״והמלך היה מעמד במרכבה נוכח ארם״.
ל
א
עש
ה
כאן נערוך את ההשואה השלישית בין שאול המלך לאחאב ונראה ע ד כ מ ת
מקבילה ובמה גם שונה נפילת שאול בגלבוע ,לנפילת אחאב ברמות ה ג ל ע ד !
114פרק א׳ ,פסוק א׳.
115מלכים ב׳ ,פרק גי ,פסוק ה׳.
116מ״ב פרק גי .פסוק ד .
117מלכים אי ,פרק י״א״ כ״ה.
118מלכים"ב׳ ,פרק מ /כ״ה.
119שם פרק ט ,פסוק ל״ו.
120שם פסוק אי.
121דף כח :שם מדובר במעשה שבאו חכמים לנחם את ר׳ ישמעאל שהי׳ אבל על
והביאו דוגמאות מאישים שונים .אשר למרות מעשיהם הרעים ,עמדה להם זכותם,
מעשה טוב שעשו …ק״ו בניו של ר׳ ישמעאל וכוי .עיין שם.
62
www.daat.ac.il
שמואל
שאול
ויאמר
א׳ כי׳ח
לעבדו
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
מלכיה א כי׳ב
לי
בקשו
ויקבץ מלך ישראל את
אשת
כארבע
הנביאים
בעלת אוב …ואדרשה בה ,ותאמר …את
מאות איש ויאמר אליהם נ האלך על רמת
מי אעלה לך ,ויאמר את שמואל העלי לי.
גלעד — למלחמה …ויאמרו :עלה …ויאמר
יהושפט האין פה נביא לה׳ ונדרשה מאותו ז
אחאב לעומת זאת ,אינו פונה כלל לשאול
שאול המלך ניסה אומנם לשאול בה׳ ע״י
הנביאים ,האורים ותומים ולא נענה.
בעצת
ולכן נאלץ לבקש את עזרת בעלת האוב.
שמאלצו
נביא הי .אלא מלך
לשאול את פי ה׳
מנביאו —
ויאמר שמואל ולמה תשאלני וה׳ סר מעליך
ויהי ערך .ויעש ה׳ לו כאשר דבר בידי,
הנה נתן ה׳ רוח שקר בפי כל נביאיך
ויקרע ה׳ את הממלכה מידך ,ויתן ה׳ גם
אלה ,וה׳ דבר אליך רעה ,ויאמר :ראיתי
את ישראל עמך ,ביד
אתר .ובניך עמי ,גם את מחנה
ימלה.
יהודה
מכיהו
פלישתים.
בן
ויאמר
הוא
מכיהו…
ועתה
ומחר
את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר
ישראל
אין להם רעה .ויאמר ה׳ לא אדנים לאלה
ישובו איש לביתו בשלום ,ויאמר ה׳ מי
יתן ה׳ ביד פלשתים.
יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמות גלעד.
שאול מתבשר על תבוסה רבתי של ישראל
הנבואה לאחאב היא הרבה יותר מתונה.
בניו
ההרים…
במלחמה,
ונפילתו
ושלושת
שלו,
העם לא
בקרב .לנבואה קשה זו נוסף רק קורטוב
אחד של
נחמה,
בדברי
חז״ל
122
.
יפוץ אל
יובס אלא
ואח״כ ישוב לביתו בשלום.
וא״ר
ברם הוא עצמו אם יצא לקרב יפול בו,
יוחנן *עמי״ במחיצתי ,מכאן שמחלו לו
ולא ישוב חי מן המלחמה.
משמים.
כה אמר המלך :שימו את זה בית הכלא
וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה ,וירא
והאכילוהו לחם לחץ …עד באי בשלום.
מאד מדברי שמואל ,גם כח לא הי׳ בו…
תגובות
לאחר שומעם את הדברים
שונות רואים אנו אצל שני המלכים,
,
הקשים מפי נביאי ה .בעוד שאול נופל מלא קומתו ארצה ,ומקבל בצער רב,
וביראה
לאסור
את
את
דברי
הנביא
שמואל
שמואל.
עד שובו
הרי
אחאב
בשלום
אינו
מאמין
לדברי
ומצוה
מכיהו,
מהמלחמה.
א׳ ל׳׳א
א׳
מלכים
כ״כ
וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו
ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת
יהושפט:
פלשתים את …בגי שאול .ותכבד המלחמה
גלעד,
אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת
התחפש
ובא —
ויחל מאד מהמורים.
בגדיך…
ויתחפש
ויאמר מלך ישראל אל
במלחמה
מלך
ואתה
ישראל
לבש
ויבוא
במלחמה.
כאן הנקודה המרכזית המשותפת לשני המלכים ,כאשר יוצאים הם לקרב
האהרון
בידיעה
ברורה
שלא
יהזרו
ממנו
היים!
אצל
שאול
היתד!
אמונה
מלאה לדברי שמואל הנביא .בעוד אצל אחאב התגנב ללבו רק השש מ ד ב ר י ו
ולכן
גם התהפש
123
.
במלהמה ,וכלפי הוץ הופיע כאהד העם,
122ברכות י ב :ועוד מובא במדרש :שיהא חלקו עם שמואל לעתיד לבא = .פרדד״א ל״ג.
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל הפלשתים הכירו יפה את מלך ישראל =
שאול
1 3 1
וכוונו א ת
במרוכז לעבר המלך .התוצאה משני מצבים אלו היתד• השוני בצורת
ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני
בה
יבאו
פן
האלה
הערלים
נפילתם.
ואיש משך בקשת לתומו ,ויכה
ודקרני
אשם
את מלך
רהמלך
ישראל בין הדבקים ובין השריון,
והתעללו בי ,ויקת שאול את החרב ויפל
הי׳ מעמר במרכבה נכת ארם וימת כערב
עליה.
ויצק דם המכה אל חיק הרכב.
שניהם עומדים על משמרתם עד הסוף ,ונופלים בגבורי מלחמה.
מול עמידתו האיתנה של אחאב בקרב ,כשהוא שותת דם ,ב מ ט ר ה ש ה ע ם
ל אל בעלת
י
לא יפול ברוחו ,מובא ב מ ד ר ש
האוב שאלוהו :מה אמר לך שמואל ן־ אמר להם :למחר את נחית ל ק ר ב א ו נ צ ח
י ל לא רצה
׳
)מהר אתה יורד לקרב ומנצח(״•
לגלות להם את האמת — פן ירך לבבם במלחמה.
כ י
125
א ב נ
ו
ו מ ו ב א
וימת שאול ושלשת בניו ונושא כליו גם
ה א נ ש י ם
0
ה ד ,י א
כ י י ם
י ח י י י
ו י ר א ו
'
ע
ו
ע
מ
ד
ש
ב
א
ע
ש
ץ
א
ב
ע
ו
י ו ם ף
ם
ש א ו
כ י
ש א
וימת המלך ויבוא שמרון…
א נ ש י
י
ישראל …כי נסו אנשי ישראל וכי מתו
שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו
פלשתים וישבו בהן.
ב מ ח נ ה
כ
ב
ה
א
ש
ש
מ
ל
א
מ
י :
ויע
א
י
ש
כ ר
א
ך
ל עירו
ואיש אל ארצו.
רואים אנו חלל ריק בעם ישראל לאהר נפול מלכם .וכאן ה ש ו נ י
בצדו של שאול ,כאשר האנשים אשר עמו נפלו בקרב .ועם ישראל
3
נפלו ברוחם ,ונשברה גאוותם הלאומית בנפול מלכם ,עד שעברו ל ג ו ר
פל
ש ת י ם
ב
•
ע
ו
ד
א
צ
ל
א
ח
א
ב
ה מ
י?
לי
ה י ׳
3
?י *
ה מ
ל
ח מ ה
י י
י
'
כ ן
ו
ל
ט
הנותרים
ד ,ע ם
ב
לא
א
נפל
ברוחו ושב בשלום לעירו ולארצו.
ואכן ניתן כאן לקבוע בודאות ,כי אחאב לא הובס מעולם
בקרב,
במלחמתו האחרונה בה נפל חלל ,זכה להתעלות בדרגה מעל ״ ה ש ק ו ל ״ '
במקביל
להתעלותו של
שאול המלך שהשיג
בנפילת
הגבורה שלו
להיות בעוה״ב במחיצתו של שמואל הנביא .ואף אחאב נאמר ב ו
בגלבוע
1 2 6
:
ד ו ר 2 7ן ר
רשומות היו אומרין) :על שלשת המלכים המוזכרים במשנה סנהדרין ש כ ב י כ ו ל
ל "ל? לעוה׳׳בז
ל
א ין להם חלק לעוה״ב( ,כולן באין לעוה״ב• ]
ז ה
17
ל י 31
י א ש י יגי
מ ע י ז
ו א פ ר י ם
שנאי
אחא
"׳ י
'"
״ *־ל"" ל
'
שנפל ברמות גלעד.
ו ב י ר ו ש
ן נ א
1 2 7
:
?1ר
7
י
מ
נ
ש
מ י
י
ש
ה ם
ה
123מצודות לפסוק ל׳ הובא לעיל.
124כפי שהדבר משתקף יפה מתוך ספורו של הנער העמלקי לדוד :״והנה שאדיי
על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדביקהו ,ואקח הנזר אשר על ראשו י**
יאזנעדד,
אשר על זרועו ואביאם אל אדני״ .הנזר הוא העטרה — כתר המלבות ו ה א צ ע ל ד
הוא תכשיט מלכותי שהמלך הי׳ עונדם במלחמה בראש גייסותיו = .שמואל
ב
- ,״
ה ר
125ויק׳׳ר כו ,זי.
126בבלי סנהדרין קד :וירושלמי סנהדרין פרק י׳ הלכה ב׳.
127תהילים פרק סי ,ופרק ק״ח = .פעמיים.
64
www.daat.ac.il
א
ף
ק א׳.
הרב א ב ר ה ם ס ו פ ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערות והגהות למסכת סנהדרץ
)המשף(
מו ,כ כגמרא :״כי קבר תקברנו מכאן למלין את מתו שעובר בלא תעשה׳׳
— הערוך לנר הקשה ,הלא קבר תקברנו הוא עשה ואכתי ל״ת מנא לן,
עיי״ש מה שתי׳ ,וכקושייתו ותירוצו כתב החות יאיר שו״ת סי׳ קלט ,אלא שכ׳
שתי׳ זה הוא דוהק ,עיי״ש .ולפמ״ש התורה היים )סד״ה ת״ל( מיושבת
הקושיא הנ״ל ,עיי״ש; ועי׳ הגהות הרי״פ שמביא גי׳ הילקוט ,אבל לענ״ד
מרש״י לעיל במשנתנו )ד״ה ולא זו בלבד( ,יוצא ברור שגירםתו היתה כגי׳
הגמרא שלנו ,ועי׳ בס׳ פירושים וחי׳ למס׳ תמורה )שזכיתי להו״ל ירושלם,
תשל״ג( לד ,א ד״ה והנה ,שכ׳ שבמשנה שם לא חשיב מת בין הנקברין
משום שהמשנה לא חשיב רק אלו שנקברין כדי שלא יבא ליהנות מהם
אבל במת הקבורה היא מצות עשה ,עיי״ש בהערתי .ועי׳ גם בשו״ת כתב סופר
יז״ד סי׳ קפ״ב ,ואכמ״ל.
שפ כגמרא :״איבעיא להו קבורה משום ב ז י ו נ א . . .״ — בביאור סוגיא זו
עיי״ש.
האריך זקיני הכתב סופר זצ״ל ,בשו״ת יו״ד סי׳ קפ,
שפ רש״י ד״ה ת״ל ]כי[ קכור — עי׳ ערוך לנר ,וזכה לכוון לקו׳ הר״פ
מובא בחמרא והיי ,ועיי״ש תירוצו.
שם רש״י ד״ה לאו כל כמיניה :״דבזיון הוא לקרוביו״ — לקמן מז ,א
)סד״ה על מטה( כ׳ רש״י למה ביזה את החיים ,ונפ״מ באין לו קרובים או גר.
ועי׳ פי׳ ראשון ביד רמ״ה ונ״ל שהיד רמ״ה מפרש יקרא דחיי ר״ל כל ההיים.
שם רש״י ד״ה הא אמר :״ואי נמי קבריה ליה לא מתכפר״ — עי׳ יד רמ״ה
שכ׳ על זה וז״ל :״ולאו מילתא היא דא״כ כל הנהרגין דאמרינן לקמן דהויא
להן כפרה מי ניחא להו דלקטלינהו כי היכי דתיהוי להו כ פ ר ה . . .״ .ולא
זכיתי להבין ,כל הנהרגין אינם מבעטים וכופרים בכפרה אלא דלא ניהא להו
שיהרגו אבל כאן הא מבעט וכופר הוא בכפרה ,עי׳ שבועות יג ,א.
שם רש״י ד״ה ולא יקברו — נ״ל ברור שט״ם היא וצ״ל :״לא יספדו״,
דהא על הספדא הוי האיבעיא; ודע שהנקודה אהרי מלת ״הוא״ צריכה
להמחק ,וברש׳׳י שבעין יעקב ליתא הנקודה.
שפ בהגהות יעבי׳ץ :״מצוי הוא בתלמוד שקורין לתנ״ך תורה״ — כן גם
במגילה כה ,ב .וראה רש״י הולין קלז ,א ד״ה תורת משה ,וצ״ע.
מז ,א בגמרא :״דתיהוי ליה כפרה לאבוה״ — כמו שהקשה הב״ח
בהגהתו כן הקשה גם התורת היים .וכיוונו למ״ש החמרא והיי )בפנים הספר(
ד״ה כי היכי ,ועיי״ש מה שתי׳ .וגם בסוף הספר.
65
www.daat.ac.il
לתייקרו ביה ישראל״ — י ה י פ ה
דעת ב-ע י י ר ו ת . .
תספדוני
מכללת .הרצוג
שפ כגמרא :״אלאתר
עינים ציין ,שבירושלמי כלאים פ״ט ה״ג וכתובות פי״ב ה״ג א מ ר י :״ מ פ נ י
המחלוקת״ — עיי״ש בפני משה שפי׳ שאם ״יבואו מהכרכים ה ס מ ו כ י ם ל
תשא הארץ אותם ,ויבואו לידי מחלוקת״ .ועיי״ש מראה הפנים ,ו מ ל ב ד
שפירושו דחוק נלענ״ד להשוות גמרא דילן עם הירושלמי ,ופי׳ ״מפני ה מ ח ל ו ק ת ״
היינו שלא יתחלקו המספידים לכל עיר ועיר כי בכל עיר ועיר י ת א ס ף ר ק
צבור קטן ,אלא כולם יתאספו לכרכים ויהיה רוב עם ,וכמו שפי׳ רש״י בסוגיין,
א
שפ דש״י ד״ה הואיל ונדחה :״מעם הארץ פרט למומר״ — עי׳ ר ש ״ ,
לקמן ד״ה היו בה וד״ה דהואיל ,וגמרא לקמן קיב ,ב .וכבר האריד ה מ ש נ ה
למלך הל׳ שגגות פ״ג ה״כ )בדפוס ברלין דף קכג ,ב( לבאר דברי ר ש ״ י א ל ו ,
ועי׳ היטב בשו״ת חתם סופר חלק שביעי סי׳ ח ,ט ,יא ,יב ,טז ,ועי׳ בהי׳ ה ר ״ ן
לקמן
" ׳
״
ל
ל ׳
בסוגיין; ועי׳ רש״ש )על רש״י י״י׳
קיב ,ב כ׳ רש״י ״עולות ואשמות״ .ושם אר״י משום זבת רשעים ת ו ע ב ה ,
ואשמות אינן בנדר ונדבה כדאי׳ הולין מא ,ב ורמב״ם הל׳ מעשה ה ק ר ב נ ו ת
פי״ד ה״ח.
ה ו א י
(
ל ע נ
א ב
צ
ד
ד
ב
א
ה
שרש״י
ש פ דש׳׳י ד״ה אכל התם :״דיש בידו להזור״ — לענ״ד ברור
גרים בגמ׳ :״אבל התם אימא לא״ ,ולא גרים המלים :״דבידו ל ח ז ו ר ׳ /
מז ,כ רש״י ד״ה משום דלא אפשר :״ליטלו משום דנבקע כ ר י ס ו ״
לענ״ד צע״ג שהרי בשבת קנא ,ב אמרו שכריסו נבקעת לאחר ש ל ש ה י מ י ם .
שם דייה יאות עכדין :״וכדמפרש לקמן שהקרקע אינו נאסר״
מה מוסיף רש״י במלים אלו ,שהרי שמואל בעצמו אומר ד״ז מיד .ו ע ו ד י ו ת ר
קשה המלה ״לקמן״ הלא ״קרקע עולם״ וכו׳ אמר שמואל ב ה מ ש י ל ד ב ר י ו
״יאות עבדיך.
שפ
שם שם.
בפמ*
רש״י ד״ה
העמוד,
עגלה
ערופה,
צריך
לפני
להיות
צ
״
ב
ד
״
ה
מח ,א רש״י ד״ה שהוא טמא מדרפ :״או נשענת ראשה עליה׳/
״
עי׳ במשנה אחרונה לכלים פ״כ מ״ה שהניח דברי רש״י אלו בצ״ע,
הערתי למאירי בסוגיין ד״ה כבר ,וגם בהקדמתי למאירי מס׳ ראש ה ש נ ה
ובספר דעת משה לאדמו״ר הגאון הגדול ר׳ משה פרידמאן זצ״ל מ ב א י א ן -
קראקא )ירושלם ,תש״ז( ,סי׳ כא.
ן ע
א
ש
ר
ש
י ר ד
ם
ל
ש
ת
ו
״
—
י
מח ,כ כגמרא :״ת״ר הרוגי מלכות•••
הוא במלכים א ,כא ,יז והוא מאמר ה׳ .אבל רש״י שם כ׳ פלוגתא
פסוק יג שם על מה שאמרה איזבל ״קום רש״ ,וצ״ב.
פסוק
ז י
ע
ל
שם כ ג מ ר א :״כל קללות שקלל ד ו ד . . .זב מרחבעם נופל בהרב מ י א ש י ה ו ״
— עי׳ רש״י מלכים
א
׳
ב
ל
א
ש כ
׳
ו ז
׳'
ל :
ל כ ד
66
www.daat.ac.il
נ ד ב ק ו
כ ל
א ן < ה
ב ז ר ע
ד
י
ד
עוזיה
מכללת הרצוג
צדקיהו״ .וצ״ב למה דלג שם
דעת -וחסר להם
אתר בחרב
היה מ צ ו ר ע , . .יהויקים נפל
רש״י את ״זב מרחבעם״ ,ושינה מגמ׳ שלנו שעל נופל בהרב כ׳ שהוא
״יחויקים״ ,וגם על חסר לחם שעד• וכ׳ ״צדקיחו״ )ובדקתי בחרבח דפוסים ישנים
של תנ״ך ויניציאה ועוד ובכולם כ׳ כמו ברש״י שלפנינו( ,וגם תמוה שחרי
לא נזכר בפסוק שיהויקים נפל בהרב וגם לא מצינו שצדקיהו היה הסר להם,
ובדקתי במדרשים ובכולם אי׳ כמו שאמרו בגמ׳ שלנו ,עי׳ ירושלמי .קידושין
פ״א ה״ז ששם אמרו מהזיק בפלך זה יואש.
שפ פגמי :״נופל בחרב מיאשיהו״ — עי׳ מהרש״א שכ׳ שכמה מלכים
מיהודה נהרגו כגון :יואש ,אמציה ,אמון ]ושייר אחזיה בן יהושפט עי׳ רד״ק
מלכים ב ,ט ,כז[ אבל אינו מפורש בהם מכת הרב אבל ביאשיהו עשאוהו
״ככברה דהיינו מכת הרב״ ,וראי׳ לזה מצאתי בבמדבר רבה פ׳ כג אות י״ג:
״ואמר ר״י אמר רב נעצו בו לולינות של פרזל עד שעשאוהו ככברה״;
ולענ״ד י״ל שלא מנה את המלכים הנ״ל כי הם לא היו צדיקים כלל וגם
באמציה כ׳ בדברי הימים ב ,כה ,יד ,וכז שסר מאחרי ה׳ ,ולכן לא תלו חז״ל
את זה שנהרגו בקללת דוד אלא בהטאם הם ,משא״כ יאשיהו שהיה צדיק
גמור ככתוב שם פרק לג ולד ולה.
שם רש״י ד״ה לאפושי ריתחא :״שלא ירננו אחר א ח א ב . . .ובלי פשע״ —
לענ״ד צ״ב אם לא יאמינו שברך מלך ואחאב הרגו בלי פשע א״כ לא יאמינו
גם אם מוסיף שבירך אלהים; ומ״ש המחרש״א שלאפושי ריתחא ר״ל של
העם ,כוון לפי׳ היד רמ״ה שפי׳ וז״ל :״לאפושי ריתהא דאינשי עילויה״.
מנז ,א ,בגמרא :״ויואב יהיה את שאר העיר אר״י אפילו מ ו נ ע י . . .״ —
אולי דרשו את שאר מלשון שאר ,שר״ל מזונות כמש״כ רש״י שמות כא ,י
או כמש״כ שם האבן עזרא :״שארה הוא בשרה״.
שפ רש׳׳י ד״ה ופירה :״קוץ .כשכרת דוד״ — ברור שהנקודה צריכה
להיות לפני המלה ״קוץ״; ובסוף דבור זה כ׳ רש״י :״והוא היה טמון שם
וחתכו״ — רש״י שמואל ב ,ג ,כו כ׳ :״שמא אהד מן הסירים נאהז בו וקרעו״
— ובכל מאמרי הז״ל שמציין היפה עינים לעיל כ ,א .אי׳ שהקוץ קרע והסיר
את כנף המעיל ,ולכן לענ״ד ברש״י בסוגיין במקום ״והתכו״ צ״ל :״ולקחו״,
שדוד לקהו ,עי׳ יד רמ״ה שפי׳ כן.
שם רש״י ד״ה שהם דרשו :״עמשא כדאמרן אבנר כשאמר לו ש א ו ל . . .״
— בשמואל א כב ,יז ,כ׳ רש״י :״שאבנר ועמשא שניהם דרשו אכין ורקין
כשאמר להפ שאול ,עיי״ש.
שפ כפוף העמוד ,רש״י ד״ה מוניני ,צריך להיות לפני ד״ה טעים.
מנז ,כ רש׳׳י ד״ה אין מוקדם ומאוחר :״כגון סדר ח׳ בגדים של כ ה ת ה
גדולה״ — צ״ב שהרי הסדר קאי גם על כהן הדיוט ,והוא נזכר ראשונה
61
www.daat.ac.il
סתם :סדר בגדים ש ל
לכתוב
הו״ל -לרש״י
)עי׳ יומא כג ,ב ,כה ,א(,
הרצוג
מכללת
וא״כדעת
אתר
שכולל שניהם.
כ
ה
ר
נ
•
ה
,
_
.שפ רש׳׳י ד״ה מעבירין על הכתם :״ואם לא עבר בידוע שצבע ה י ה ׳
בנדה ס א ב ד״ה מעבירין פי׳ רש״י :״שאין הדם בטל עד שיעבירו כ ו ל ן ״
וזה כר״ת בתום׳ בסוגיין ד״ה מעבירין ,ותוס׳ )וגם שאר רבותינו( ל א ה ב י א ו
פי׳ רש״י בנדה ,וצ״ב.
׳
נ ,א רש״י ד״ה מכה אביו ואמו בחנק .דכתיב — ברור שט״ס י ש נ ן כ א ן
וצ״ל :למכה אביו ואמו )כמש״כ בגמ׳( ואח״ז הנקודה והמלה ״ ב ח נ ק ״
מדברי רש״י.
ה
שם רש״י ד״ה על כרחיד ארוכה — מלים אלו אינן בגמ׳ ש ל פ נ י נ ו .
בראשונים לי׳ גי׳ זו.
ל
א
ג
ס
ג ,ב בגמרא :״ונפקא מינה ל מ י . . .״ — ״החמרא וחיי ,הכום י ש ו ע ו ת
׳ א׳ ו ז כ ו
וגם הערוך לנר )ד״ה בגמרא( הקשו הלא משנתנו היא לקמל
לכוון להיד רמ״ה בםוגיין םד״ה מרגלא ,ותי׳ וז״ל :״איצטריר ל א ש מ ע י ב ן
לא שנא ר״ש ולא שנא רבנן מורו בה״ ,עכ״ל.
פ א
שם רש״י ד״ה נשואה מכלל נשואה צריך להיות לפני ד״ה א ר ו ס ה ב
ארוםד
׳ל
י " ׳
'
כהן; ובד״ה ארוסה נתערבו
בת כהן :מכלל ארוסה .בת ישראל מסקילה לשריפה.
ד ב ר י
׳
ה ג מ
ם
ע
ד ב ר י
ש
ו צ ׳
י
ת
:
ישם רש׳׳י ד״ה ואכל בתרומה בשוגג .דגכי — נ״ל שהנקודה ש א ח ר י ה מ ל ד
״ יייא מ ד ב ר י
״בשוגג״ צריכה להיות אחרי המלה ״בתרומה״ ,והמלה ״ ב
רש״י.
ש ו ג ג
נב ,א בגמרא :״מפרים הנשרפים הו״ל למילף שכן מכשיר לדורות,/
לעיל מב ,ב אמרו שבית הסקילה היה חוץ לשלש מחנות ,והמאירי שנש
ל ׳׳ ׳/
ו
יו
״והוא הדין לשאר מיתות שהיו ״
הוא להדיא בספרי במדבר טו ,לו ,וכן פסק הרמב״ם הל׳ סנהדרין פ י ״ ב י
וא״כ צ״ב מדוע בסוגיין לא השוו את החייב שריפה לפרים ה נ ש ר פ י ן
״ ב ח ח ״ .עי׳ הערתי למאירי שם הערה א.
ב
ש
מ
ר
ש
״
י
ה
ה א י
א
ת
ד
א כ י ז ז :
י"
מה מוסיף רש״י על דברי חגמרא,
ה ו ר ג
״ מ א י
ב ד ,
יי
2 7 1
ח ו ז
ב י ה
"
—
א י ב ב י
ב
ד
י ו ד ע
.,
וכד
ה״
גם
כ
ג
לפרש
שפ רש״י דייה משקעין :ותפול הפתילה על בשיי מבחוץ —־ ה מ א י ר י
)בפי׳ משנתנו( במקום ״מבהוץ״ כ׳ ,ויכוה״ ,ובהערה יב שם כ ת ב ת י
שנלענ״ד בכוונת רש״י ,עיי״ש.
מ
ד
שם רש״י ד״ה קשה :״מפני שחרכד .אינה חונקת לפתוח פיו ו ה ק ש ר
מחבל א ת גרונו ומנוולתו״ — חלחם משנה הל׳ סנהדרין פט״ו הל׳ ג מ ב י א
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את דברי רשי׳י אלו בלי המלה ,,אינה״ .והקשה )בקושייתו השנייה( וז״ל:
״ולמה סודר רך ]בנחנקין[ דאינו צריך לפתוח כדי לתת הפתילה בפיו ואין
שם שום אהד מטעמים אלו״ עכ״ל .ולענ״ד אין קושייתו מובנת כלל וכלל,
שהרי רש״י כ׳ להדיא )וכן העתיקו הלה״מ( :״קשה מבפנים לחנוק ורכה
מכחוץ להגיף׳ )מן החבלה( .ועוד ק׳ שהרי מדברי רש״י אלו יוצא ברור,
שנוסחת רש״י שבלחם משנה — כלי המלה ״אינה״ ,נוסחא מוטעית היא,
ויגעתי ולא מצאתי פתרון לדבריו ז״ל; ודע שבקושייתו הראשונה ,דבנחנקין
למה משקעין ,זכה לכוון לדברי היד רמ״ה ,עיי״ש.
שם כפירוש הרמכ״פ למשנתנו :״וכך קבלנו בבני אהרן שלא נשרפו
הנראה מגופותיהם״ — אינני יודע על יסוד מה הכריע הרמב״ם כן הלא
בםוגיין פלוגתא דתנאי היא ולא הוכרעה.
שפ כמהרש״א ד״ה תופ׳ ד״ה ההיא — המלה ״תוס׳״ ט״ס היא וצ״ל:
״רש״י״.
שפ בערוד לנר ד״ה כתופפות :ולכן בלא״ה מתורץ קו׳ התופי לשיטת
הר״י…״ — עי׳ הגהות היעב״ץ שעמד על זה ודחאו משום שטומאה כזו
אינה דוחה קרבן פסח ,עיי״ש.
נכ ,ב פגמרא :״טעה בדרב מתנה״ — עי׳ מה שהקשו המהר״ם והחמרא
וחיי וזכו לכוון להיד רמ״ה והי׳ הר״ן ,ועיי״ש מה שתירצו; ומ״ש המהרש״ל
שרב מתנה עשה כן כגדול הדור ,לענ״ד לזה נתכוון חמאירי בסוגיין ד״ח
כבר ,עיי״ש.
שפ בגמרא :כיון דכתיב שריפה באורייתא דכתיב ובמשרפות אבותיך —
פסוק הוא בירמיה לד ,ה ,אבל מציגו כמה פעמים בש״ס שקראו לדברי נביאים
דאורייתא ,כתובות נב ,ב ,גיטין לו ,א ,סנהדרין צא ,ב.
והנה רש״י )ד״ה אלא משום( הוסיף את רישא דקרא :״בשלום תמות״
וגם את סיפא דקרא :״המלכים הראשונים״ ,ואולי כי רק מן המלים האלו
שהוסיף משמע שמנהג השריפה אינו מנהג מגונה של הטא ,שהרי הנביא אמר
לו את כל הענין לכבודו של צדקיהו ,ע׳ רש״י לעיל מו ,ב ד״ה וספדו לו,
וע׳ ערוך לנר בסוגיין.
שפ רש״י ד״ה גיםנזרא :״חולקו לאורכו לשנים״ — וכן פי׳ גם היד
רמ״ה ,אינני יודע מדוע פי׳ ״לאורכו״ חלא גם לרחבו נקרא גיסטרא ,עי׳ חולין
כז ,א ,וצ״ב.
שם בהגהות מצפה איתן — מה שהקשה בשם ס׳ נר תמיד ,הן בקו׳ הן
בתירוצו זכה לכוון להיד רמ״ה בסוגיין ,עיי״ש.
שפ בערוד לנר ד״ה ברש״י — ,עי׳ יד רמ״ה והי׳ הר״ן.
נג ,א במשנה :״ועל הבהמה״ — הרמב״ם הל׳ איסורי ביאה פ״א הט״ז,
וכן המאירי במשנתנו פסקו שעוף בכלל ,עיי״ש בהרב המגיד ,ולענ״ד י״ל
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בירושלמי כלאים פ״א הי״ז יליף חד מ״ד אסור הרבעת כלאים בעוף ,מ מ י ׳ ע ד
בהמתך לא תרביע כלאים ,הרי שס״ל שעוף בכלל בהמה ,ונ״ל ע ו ד כ ע י ן
ל,
ראייה מדברי אגדה במםכתין קח ,ב שנח אמר לעורב ״במותר נ א ס ר
בנאםר לי לא כש״כ״ ,ועי׳ בהגהות ר״ש כהן ,ואכמ״ל.
שפ במשנה :״ועל הזכור״ — תום׳ לקמן נד ,א )ד״ה הבא( כ׳ ד ל א ק ת ב י
והביא בהמה עליו משום ״דלא כתיב בהדיא אלא מדרשא״ עכ״ל ,א ב ל ב י ב מ ד ת
ב ,ב אמרינן כיון ״דמייתי מדרשא הביבא ליה״ ,לתנא דמתניתן ,וצ״ב.
שפ במשנה :״הבא על האם …ומשום אשת אב״ — ע׳ כוס ישועות ) ד ״ ה
עוד שם( ש פ שמשנתנו איירי בענין משום מה צריך להתרות ,והנה כ ד ב ר י ה
ז״ל אמרו להדיא בירושלמי בפירקין ה״ו; ומ״ש הכוס ישועות ז״ל ב ד כ ד ר
שאח״ז וז״ל :דאף על חיובא דאשת איש קאי וכגון שנשאת אחד מ י ת ת אכי־ך
0
וקמ״ל דאפ״ה חייב על אשת אב דלא פקיעה מינה״ עכ״ל ,כדבריו מ מ ש
בחי׳ הר״ן על הבא על כלתו ,עיי״ש ,ועי מ״ש הערוך לנר )ד״ה ב מ ת נ י ת י ן (
מדוע לא פי׳ הר״ן כן על רישא דמתני /ואכמ״ל.
י/
שם בערוך לנר ד״ה שם ברש״י :ומסית ומדיח ובן סורר ומורה ד כ ת י ב
בה סקילה בהדיא״ — ״מדיח״ אגב שיטפא נקטה ,דמדיח ילפינן לקמן פ ט ,
בגזירה שוה.
3
נד ,א במשנה :״הבא על הזכור״ — מה שתמה התוי״ט כ ב ר קדמוהר ז ז י ד
רמ״ה ,והמאירי ,והרש״ש בתירוצו כוון למאירי ומ״ש הרש״ש )בד״ה ת ד ״
הבא( על קו׳ ת ו ם /זכה לכוון לדברי הי׳ הר״ן ,עיי״ש.
ה
נד ב רש׳׳י ד״ה לא תשכב :״קרי ביה נמי לא תשכב״ ׳־־• רש״י ה ו ס י ף
על הגמרא רק את המלה ״נמי״ לבד ,ולענ״ד כוונתו ליישב קו׳ ת ו ס ׳ ל ,ל
ד ,א ד״ה כולהו ,אח״ז ראיתי שהיד רמ״ה )סוף ד״ר .ואיבעיא( כ׳ ד ז ׳ י ל .
״ …משתמע מיניה נמי נשכב …דתרווייהו משתמע מיניה לא ת ש כ ב א ת ז
לבועלו ולא ליבעל לו״ עכ״ל ,הרי ב״ה כמו שכתבתי בכוונת רש״י ,ועי׳
חי׳ הר״ן ,ופשוט שהב״ה בהגהותיו לא נתכוון למחוק את מלת ״במי" ,ו ד ר ק .
ע
כ
ר
ג
ס
ג י
,
שפ רש״י ד״ה אזהרה מניין :״בשוכב בהדיא כ ת י ב . . .״ — ל ע נ ״ ד
אתרת היתה לו לרש״י בגמרא מאשר לפנינו דלפי גי׳ גמרא שלפנינו ל מ ל
'לרש״י לכתוב את המילים :״בשוכב בהדיא …שכבתך״ ,ודוק ,ואולי כוונת ר ״
^
היא שמ״ש בגמרא ״ת״ל ובכל ב ה מ ה . . .לשוכב״ הכל לשון הקושיא ,ו ע י ׳
רמה שכ׳ שעל דבר שכתוב בהדיא בקרא לא קא מיבעיא ליה לגמרא ,ו י ״ ל
ואכמ״ל.
ך
ה
י
ש
נה ,א רש״י ד״ה ובהמה משכב אחד :״דאילו בבעילת א ד ם . . .דקראי ט ו
ומתני׳ איכא״ ולענ״ד צ״ל :״דקראי ומתני׳ טובא איכא״ ,״דמתני׳״ ישבן ב ש ״
הרבה ,לעיל לג ,ב ,סוטה כו ,ב ,הוריות ד ,א ועוד ועוד ,וקראי איכא ר ק ש נ י
3
70
www.daat.ac.il
א
ס
ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבד ויקרא ,ה ,כ ב שם כ ,יג ,אבל גב היד רמ״ד .כ׳ כלשון רש״י ,וצ״ב.
נה ,ב רש״י ד׳׳ה ואם ב א :״ומקבלו אביה״ — עמ״ש על זה רעק״א זצ״ל
בגליון הש״ם לקמן םט ,א.
׳
שפ רש״י די׳ה בא עליה אחד מן הפפולין :״כגון גוי או נתין וממזר פסלה
מן התרומה״ — יגעתי ולא זכיתי להבין ,במשנה אמרו :״פסלה מן הפהונה״,
ור״ל שנעשה חללה ואסורה לכהן ,ומדוע כ׳ רש״י :״פסלה מן התרומה,
ומשנתיבו בבת ישראל איירי ,דקתני :״ניסת לכהן…״ ,וע׳ רש״י יבמות סח ,א
שכתב את שתיהן ,וע׳ רש״י במקומות המצויינות במסורת הש״ם ,וצ״ע.
נו ,א בגמרא :״אזהרת עשה לא שמה אזהרה״ — לפ״ז צ״ב מ״ש הלחם
משנה הל׳ סנהדרין פי״ט ה״ד סוף ד״ה הנודר שכתב :״דבכל דהוא מזד״ירין
היכא דהעונש מפורש״ ויש ליישב דבריו ,ואכמ״ל.
שם בגמרא :״דינין וברכת השם …ואבר מן החי״ — הרמב״ם הל׳ מלכים
פ״ט ה״א שינה לגמרי את סדר שבע מצות שבגמרא שהוא לפי הסדר בפסוק
לקמן נו ,ב ,וצ״ב.
שפ רש״י ד״ה בכל יום :״ולהכי נקט יוסי את יוסי …כחשבונו של
אלהים …דאינו הייב עד שיברך שם בשם״ — התוי״ט כ :״ומהא דכתבו רש״י
והר״ב דיוסי עולה בגימטריא אלהים ורש״י מסיים והיינו ]ברש״י שלפנינו
לי׳ מלה זו[ .יכה זה את זה ע״כ ,נראה שדעתם שהשם שיברך וכו׳ לא בעינן
שם המיוהד גם כן אלא …כמו אלהים״ עכ״ל ,לענ״ד דברי התוי״ט קשים מאד,
דמפשטות לשון רש״י :ולהכי נקט יופי את י ו פ י . . .דאינו הייב אלא על שם
המיוהד דהיינו שם בן ארבע אותיות יוצא ברור שהן המברך והן המתברך
צריך להיות שם המיוהד של ד אותיות ,ומ״ש רש״י :ומשום דהשבונו של
יוסי כחשבונו של אלהים״ ,לא רצה רש״י פלל לומר שםגי אם יברך בכינוי
אלהים כמו שהבין התוי״ט ,אלא כוונתו לפרש למה נקט ״יוסי״ ולא ״יוסה״
כגי׳ היד רמ״ה או מלה אתרת של ד אותיות ,וממה שכ׳ רש״י אהר זה :״ולהכי
נ ק ט . . .ע ד שיברך שם בשם״ יוצא ברור ששניהם צריכים להיות שווים ״שפ
המיוחד שם בן ארבע אותיות״ כמש״כ רש״י לעיל ,ובדברי הר״ב לא מצאתי
אף רמז קל למה שרוצה התוי״ט להעמיס בדבריו ,ואכמ״ל וצע״ג.
׳
והנה כאן כ׳ רש״י וז״ל :״על שם המיוחד״ ,דהיינו שם בן ארבע אותיות״,
ולקמן ס ,א כ׳ רש״י :״ושם המפורש — כלומר שם המיוהד״ ,ובדבור שלפני זה
שם כ׳ מ״ל :״שם בן ארבע אותיות — שם הוא ולא בעינן שם המפורש בן
ארבעים ושתים אותיות״ ,ועמ״ש המאירי בפי׳ משנתנו סד״ה המשנה ,ועמ״ש
התורת חיים לקמן שם סד״ה אינו.
שפ רש״י ד״ה שם ב ש פ :״יכה פלוני את פלוני או יקלל שם פלוני את
שם פלוני״ — אינני יודע לפרש מדוע לא כ׳ רש״י את המלה ״שם״ גם
אצל יכה.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שפ רש״י ד״ה פרושי :״באותיותיו ופירושיה״ — אינני יודע למד ,הוםיי*
רש״י ״ופירושיה״ ,ומה כוונת מלה זו.
שפ רש׳׳י ד״ה וגלוי עריות :״כולן הוץ מנערה המאורסה״ — המלה
״כולן״ צ״ע ,שהרי הרפה עריות אינן אסורות לבן נה כדאי׳ לקמן נח׳ א•
נו ,כ כגמרא :״נצטוו בני נה להושיב ב״ד בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיי
׳ /וצ
1, ^ ,
1,
1,
_
ר
ה
מ
ב
״
ה
ם
׳
מ
ד
כ
ה
י
ם
״
פ
א כ ו
ה
ט
:
״
י
ה
ך
מ
ש
ד ב ה מ ה
ט
י
״
מ
ב ח י י ה
ב
ש
ג
מ
א י נ ה
ע
ב כ
ע י מ ד ת
י
ו
א כ י
ן ע י ר
ה
א
' ׳ ' ׳ ^ ־ 'יישר!
ל ״
שפ רש״י ״
ולדות״ — בהולין ה ,א ד״ה מקלקל כ׳ רש״י שעומדת לגדל ולדות ולחיי
ולאכילה ,ע׳ תוס׳ בסוגיין ד״ה אכל ,וצ״ב ,וי״ל אלא שאכמ״ל.
ה!ל
^
שפ רש״י ד״ה לעדה :״נצטוו ישראל במרה להיות דנין בסנהדרין
כ״ג״ — ע׳ רש״י לעיל יז ,א ד״ה ורבנן ,וע׳ גם הערתי לעיל טו ,ב ד״ה י
שפ כפוף העמוד רש״י ד׳׳ה אל תמירני -־ לכאורה נראה שד״ה אל
ל י״ל שרש
קלל
״ ל
ך ל י
י ר
ש
ת מ
צ ר י
ר נ
ד 1
ן ת
א
ר
ח
ד
א
ה
ן נ י
ת
ב
כ ך א ו ׳
מ
ג
א
/
ב
ש
גרים בגמרא את הסדר כפי סדר הפסוקים :״אל תמירני״ יוצא מן הפסוק
כ ,יג ,ולא תקללוני מן הפסוק שם כב ,כז ,והיד רמ״ה גרים ג״כ כפי י׳
שברש״י.
ם
נ
שפ כמהרש״א פוף ד׳יה כפידש״י :ולמסקנא דקום עשה לא קחשיב
, 1 ,״ ן בסוג
״
1,
״
^,ך
1,
ז
כ
כ ן ן ן
ה
ב ז ך >
ה
ר מ
ק מ ן
נ
ז
ב
ס
ן
ף
ך
כ
ה
ת
ב
י
ן
׳
ג
ם
ח י
ה ר
ד״ה ר׳ יוסי.
*לאבי
ב י
שפ כמהרש׳׳א ד״ה תופ׳ :״דבר טמא …לא היו מתעםקיז
השרת״ — זכה לכוון לחי׳ הר״ן לקמן נט ,בסוף ד״ד .אדיי״י׳
י י ) א י ר י למסב
רבינו יוגה שם ,וע׳ הגהות מהר״צ היות בשם
ך מז
^,
״
אינו( ,ולענ״ד לעיל ל
עדן ,א״כ חחיות והבהמות שנבראו באותו יום עדיין לא ילדו ואם ימיתו
יהסר מן הבריאה ולכן תי׳ שירד לו מן השמים.
ו ע
ה מ א
ח ׳
ב
א מ ר ו
ש א ד ה
ר
ב
ש
ע
ה
ר
י ב
'
ג ם
ו ב מ
ב ר י א ת ן
ג ט ר
א
המשתתפים כגליון זה:
הרב נתן רפאל אויערבך ,רח׳ שערי תורד ,6 .ירושלים
יונה
שמחה
עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
הנשקה ,רח׳ סמולנסקי 7א ,אחוזה ,חיפה
הרב יהודה קופרמן ,רח׳ שערי תורה ,7בית וגן ,ירושלים
אלי׳ מנחם גויטיין ,רח׳ פגים מאירות ,6ירושלים
הרב אברהם סופר ,רח׳ יורדי הסירה ,17ירושלים
72
www.daat.ac.il
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
^
י ו ג ה
ז 8נ ו א ל
,
ר ח ׳
,־ניד .26 .י י י ״ ל י ם
www.daat.ac.il
>