אתר דעת -מכללת הרצוג
ז
כתב עת זכרצא יאדר בור 'יד'י
יצחק
·ווסר
11tל tב ך .ג.ו ר ..
ב..וייער
א ג ך ד י 111" Jו Nל
נתיכן:
I
מאמר הרב ש"ר הירש זז"ל על אגדות חז"ל
ד"ר
מדרכי
כרייאר
על גט פך השזבז I
I
. . . . . . . . . . . .
'.
ג
הרב עיקב חtנ" טופר • • 17 • • • .
חקנח העשירtנ" שבםרוזבול Iהרב קלמז כהנא • • • • • 18
.
נטילת ז'ים במחגה צבאי I
הרב שילה רפאל • • • . .
Zו
הפייטז רבי אלעזר הקל,ר )חלק ב( Iהרב עיקב קי הלוי
במברגר זצ" ל 32 • • • . . . . . . . . . . . .
פרקי מנוא לפ'י ..משך חכמה" )סרים( Iהרב היוהד קופרמז • • 53
זבי אחראי לסילזמtנ" במסי ס"ז בש"ט ארם I I
הרב "SIהילדסהיימר • • • • • • • • • . • • .
61
הערות והגהוח למסכת סנהדריז )המשך( Iהרב אבהרם סזפר • 65
זכר להולכtנ"
הדייז הרב שיע'י 'י גרניפלד זצ"ל Iהרב אי פזיכטווגנר • 76
רביי השלמה • • • • • • • • • • • • • • • • •
79
בם"ר ירושלםי ח"ו טחב חשלייו • כרר חכ ,נליוז ב • החוכיר 4.50לי"
כוביי
נII1תי :
יב_~ "' 15-.ל
_____ L-
סרכוי ןירוח , 6.-
www.daat.ac.il
s,
7 , h_7
.ל I
ב OOOנ"'H
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדרכי ברייאר
מאמר ר' שמשזו רפאל הישר וצ nל על אנדזת חו nל
ארניברסטיח בר·אילן רכשה לפני זמן מה איפף תשיב של כתבי די רדברי
.זרמס מזעכרני של ר ' שמשרו רפאל הריש זצ"ל ,שכינפר בשעתי על·דיי כן
משפחת הירש ,ר' ייסף זנגר ז "ל מפרנקמררס ענ"מ ,יהיי שמררים ככיתה של
בתי הגב' אילה גריסמן ע ו' ה בחיפה.
מדרר כחבי הדי העבריים שבארסף מכיל ירתר מ· 400איגריח ,שאלרת•
רתשרברח רמיסמכים שינםי .על כרחכי האיגררח נימנים רבים מגדילי הרבנים
שבדררר של הרכ הישר ,ביניהם ר' ציחק דב כמברגר' ,ר אליר גרסמכר ,ר'
עזריאל הילדסהיימר ,ר' שמראל מרהל,בר' ,ר שמראל סלגס ,ר' יצחק אלחנן
סמקסרר ,ר' יעקב עסל,נגר רר' צבי הירש קאלשיר ,רברת מו האיגררח דגרת
בבעירת הש.עה החשרכרח ,כגרו הצלת הירדי ררסהי בימי הפרערח של שנית
השמרגיס רשאלח הכרללים רמרסדרת חינרך רחפד בארץ ישראל .למעלה מ· 500
כחבי די בשפה הגרמניח משקפים ,בין השאר ,את התפחחרחה של ההידיח
ה"חוח במערב איריםה בימי הוכ הישר יבדוך שלאחרןו .מדיר דברי הרפים
w
מכיל
חרגר,
כ· 1000חידיית ;
רכן
דברי
שי בר ארסף חידי במיני של כחבי הרב הישר רבני
פילמיס
רבםי
שםירסמי
בשעחר
סביב
םעלירתר
הצירכרית
~
רהפפררתית של הרב הירש.
ביו כתבי הדי העבריים צמידית ממםר איגרית מעטי של ,.,פנחס שמה
אלחנן ) ..הילע (" ייכסלר ,שהיה רגיל לפנרח אל הרב הירש בשאליח בהלכה
רבבקשרח שרטח לשם קבלח עצה רהדרכה .מטבע הדבריס לא נשתמרר בעזברו
תשרברחיי של הרב הירש ,אלא בדרך כלל רק העררח שרשס בשיל ,האיגררת
רששימשר לר סירסה בשביל איגררת התשרבה שהשיב לשראליר .רהנה נתברר,
שבקשר לפניהי אחח של ר"ה ררכסלר נשתמרר בארסף שתי תשרברת מלארת
של הרב הירש ,בנראה מפאת ערכז המירחד רחשיברתז העקררנית .על כך מעדיד,
גם הערבדה ,ששתי התשרברת לא נשתמרר במקררו אלא בהעחק שהרכן בנראה
על·ידי אחד מבני משפחת הירש .התשרברת נבתבר בלשרו הקרדש ,רניכר
סגנוני האופיי)י של הרב הישר .בהעתקים הושמטו ראשי האיגרות וסיימהין,
זבן רשמסר חאריכהיו ,אבל מז התאריכים שעל איגררת ר " ה ריכפלר מחכרר
שזמו כתיבתו היה כחדשים סירו רתומז שנת תרל יי ר ) (. 1816בשעת הכתיבה
לא ש'כ הרכ הישר בכיתר שכמרנקםורס ,שבן במקים אחד היא מתנצל שפפרוי
אינס ערמ במקים כתיבתר .קררב לודראי שבילה את
חדשי הק '" ,1כמנהגי,
במקרם הקייט םאלקנשסי!' שבהרי הסארנרס ,רשם בתב את האיגררת.
ערכו יחשיברתו של שתי האיגרות הם בכך ,שהו מצסרפית לממאר יסרדי,
שבר מסביר הרב הירש את השקפתר בדבר מקרמן של אגדית חז"ל בפערכת
האמרנרת והדעות של היהדרת רהמסקנות החינרכירת הניבערת מכך .האיגרת
הראשרנה היא תשיבה לפנייתר של ר"ה ררכסלר ,אשר שאל למרתה של שיסת
1
www.daat.ac.il
–_.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההוראה הנהוגה ב'ת ספרו של הרב ה'רש לגב' אגדות חז"ל .לאחר הצגת
השאלה הכלל'ת פ'רט את הבע'ה לשלושה נשוא'ם :א ,האם אגדות חז"ל
קבלתן מס'נ' 1ב ,כ'צד ש' להת"חס לדבר' חז"ל שב'סודם האמונה בכוח
ההשפעה של הבוכב'ם )אסטרןלןג'ה( ,בשד'ם ןבכ'שןף 1ג ,ה'אך אפשר
ללמד חכמןת חציןנוית ,ש'ש בהן 'ד'עות הסןתרןת את דבר' חז"ל באגדה !
את השקמתי לגבי הנושא הראשון פיוסם הרב הירש כבר ארבעים שנה
לפנ' כן ,בהקדמה לספרן חורב ,הקדמה זן חסרה במהדןרה העבר'ח של מ"ז
אהרנסון )תרנ " (,נ וה'א לא תורגמה לעבר'ת מעולם ,פרט לקטע אחד שח'רגם
הרב שלמה "לבה בממארך "נן~ןשיבה כרנ ',/המעין ,תשרי תשנ"ו עמי , 15
לשונו :
וזד,
"כל הנמצא במפעל השנ' )אגדתא( א'נן מח"ב ,ה'ות ןהוא מ"צג השקפות
וזכא' לתבוע הכרה רק
של 'ח'ד'ם
הראשון )שמעתתא
-
במדה שהוא מזדהה עם
הנמצא במפעל
הלכה( ,המפעל הראשןן ,תוך עצם תכונת תוכנן ,הסת"ם
עם חה'מח הגמרא ,עם אסןף השמעחחא .לעןמת זה ,השב'. ,דמש'ןר של
האגדחא ,הוא חופש' ונחון להמשך • ב'מ'ם 'בואו .חופש 'צ'רחו הולד ןגדןל
במדה שהמפעל הראשון )השמעחחא( הוא עצמ' ןמבוסס 'וחר ,הןשלם ועודמ
א'נו סובל השפעה ןהדרכה מהשנ',
ברשוח עצמן ובמדה שהמפעל הראשון
אלא דוקא מכוון אח '''.נשה
השקפה דומה הגיע הרב דיד צגי היפמו זצ " ל בהקדמת םירושר על סי
ו'קרא ,וראה על כד דבר'הם של הרב 'הודה קופרמן ו'ו 'ונה עמנואל ,המע'ן,
ב'סן חשלייג עמ' 24ןא'לד,
והנה
השקפחן
באגות
זן
תשובתו הראשינה אל
עצהמ
בהרחבה
ןבהעמקה.
ר"ה ווכסלר מרצה הרב
אח
העקרןנ'ח ,
עמדחן
הירש
שהאגדות
את
א'נן
קבלה מס'ב' ,הוא מבסס על דעח גאונ'ם ןראשןנ'ם .א'ן ללמןד הלכה דמבר'
אגדה ,שמום שא'ן בי''נו להבח'ד ב'ן אגדוח שפ'רושן לפ' םשוטן לב'ן אגדןח
שהן משל ומל,צה ,וכל בעל תורה ו'רא שמ'ם רשא' לפרשן על פ' "תכונת
נפשו" .אף על פ' שהרב ה'רש בעצמו מאמ'ן במעשה חנור עכנא' כפשוטו -
יהרי
לו
ון
הורעה
אשיית
רבת
משמעית !
-
'וצא מגדר אמונת חכמ'ם ,הוא הד'ן
איו
היא
מסכים
שמי
שדעה
דבבר השאלה השב;ןי
אחרת
על אדוות
האסטרולוג'ה והכ'שוף .לגב'הם 'ש ש'טות חלוקות לרמב"ם ולרמב"ן ,וא'ן
בי''נו להכר'ע ב'נ'הן ,ואף א'ן צורד בהכרעה שכזאת ,שכן ענ"נ'ם אלה
א'נם מעל'ם ' ומור'ד ' Dלגב' שמ'רת · החורה והמצווח .הרב ה'רש מתודוה אגב
כך ,שמעולם לא חקר בעצמו בענ" D':rאלה ,וכן בעב"ן עולם הבא ותח"ת
המחק
מאותו
טעם
עצמו,
בחשובחו על השאלה השל'ש'ח מצ'ג הרב
ה'רש כלל פדאגוג' חשוב,
ש'ש בו משום הארה פס'כולוג'ח לש'טח הח'נוד של חורה עם זרד ארץ :
מי שלא למד חכמת הטבע ישאר המדעים עלול להאמי jשכל דביי החיקרםי
•
מלה זו לא ביתברמה כואךי ,וצאל להעשרה Iעייו בם הערת הנווןך סם ינבומי .21-20
2
www.daat.ac.il
• •
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אמת
לאמיתה ,
והרי
איםנ
אלא
השערות
והחוקרים
האחרוגים
סותרםי
את
דבר' קדומהים .רק על-י'' ל'מוד ש'טת' של המדע'ם 'גלה התלמי' את חולשת
המדע ולא 'תפעל ולא 'זדעזע אם 'מצא פה ושם טת'רה ב'ו דבר' חז"ל לב'ו
דעות החוקר'ם האחרוב'ם ,עם זאת Lז" לזכור שחז"ל לא ה'ו חוקר' הטבע
ושאר המדע'ס ,ומכל מקום לא אמרו את דבר'הם בתור
אנש' מדע )השווה
דבר' המהר"ל מפראנ בבאר הגולה " :לא באו חכמ'ם לדבר מו הטבה הטבע'ת" ;
"עג"ו חכמ'ם שלא השג'חו כלל בעב'ו הגשמ' רק על עב"ו המהות" -
הבאר הששי'( ,בדבר'הם הסחמכו חז " ל
הרטעיזבן
את
ההיבט
היהודו
שבדברים,
והמחשנה היהודית .בעשותם כר לא
על המוטכמוח
כלימר
בזמגם ב'ו החוקר'ם
משמעיתם
מבחינת
ההלכה
"קדישו" את היגדיהם של אנשי המדע
בב' זמגם ,ומכאו שלא ת'תכו שוס טת'רה ב'ו דבר' חז " ל לב'ו מ'מצא' המדע
החדשי ,עם זאת 'ש להת' " I1ס ב'ראת כבוד לגב' כל מאמר ומאמר של חז"ל,
ומוטב להשא'ר מאמר מוקשה ב"צר'ר ע'וו" מאשר לבטות ל'שב אותו בפ'רוש'ם
דחוק'ם,
על
ת ש ובות אלה של הרב ה'רש כתב ר " ה ווכסלר מכתב ארור מלא
השגית ,יעלהין השיב הרב הישו באגרת השניה .היא חור על עמדתי ,שהשןיאת
האגדה אל ההלכה מבחינת היותה מקןבלת זבסיבי טומנת בחרנה סכנה חיבונית
גדולה ,השונ' שב'ו שמעתתא ואגדתא בולט כבר בשמות'הו :
מוצא השמעתתא
"שזניעת האוזן מפי משה מסיבי" ,ואיל ,מקןר האגרתא "מה שהגדי החכס
מדעתו ומסברת גפשו" )הטבר זה מצו' כבר בהקדמה לחורב( ,השקפה זו,
לדבר' הרב ה'רש ,א'בה משפ'לה את ערכם וחש'בותם של דבר' אגדה כלל
וע'קר ,כוונח גותו התורה ה'חה ש'קומו בכל דור דוור חכמ' 'שראל גחל'
התורה וה'ראה ו'משכו את לב שיראל לתורה ולמצוה "כפ' המקום והומן ותבונח
השומעםי ןתכיבת הדררש "" .יאיו ספק אשך גם דרכיס הפשייס האלה רצריים
לפני המקים ",והם בכלל דברי תורה ,וודאי שבין סיפןרי המעשרם שבדברר
אגדה שי הרבה מעש'ם שא'רעו פשוטם כמשמעם ,אר לא משום שבמטרו
מט'ב' ,אלא משום שה'ו קבלה בי'' חו"ל מדור' דורוח ,ס'פור המעשה של
'צ'רח האדם הראשוו א'ו הכרח לקבלו כאמח ה'טטור'ח עובדח'ח ,וח'שוב
מולד הלבנה הקשור בפרט'ו -לא על,ו ייסדו חז " ל אח חשבוםנ ,אלא " המה
כ'וונו בב'רור על ' Dחכמתם מולד הלבנה בזמבם וחשבו לאחור דע תח'לת
יצירת הלכנה על פי שברת הציירה ירמהי ושעותיה ,יקבעו על פי זה תחילת
החשבין
בםימניהם"~
ר"ה ווכטלר לא בח ולא שקט וכתב מכחב שלשי' לרב ה'רש ,שבו הש'ג
על השגוח'ו ,הרב 'ה'רש הע'ר הערות בשולי הגל,וו של המכחב ,אר
גראה
שלא המש'ר בח'לוף המכחב'ם על גושא זה ,מכל מקום לא נשארו ב'ד'גו אלא
שח' הא'גרוח בלבר ,בט"ד נפרסם אח כל מכחב' ר " ה ווכטלר הנמצא'ם בעזבוו.
מכחב'ם א ש ר 'ש בהם כד' להעשיר אח י'"IIחנו על אודות א'ש"ח מעג"נח וו,
להלו אב'א אח מאמר החשובה של הרב ה'רש כלשונו .על שנ' חלק'ו.
את טעו'ות המעת'ק ת'קבת' לפ' העב"ו ככל שעלה ביד '.וכו ח'קבח' והשלמח'
בכמה מקומוח על ' Dמובאות דבר' הרב ה'רש במכחב' ר"ה ווכסלר .ח'לקת'
3
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
את המאמר לפיסקו,ת הוספתי סימני פיסוק וצירפתי הערות מסבירות ומראי
מקומות.
מספר כתב הדי באוסף
ול,p
יוסף
לפרסמו.
זנגר הוא
,VI A 200-201
הוריני מודה לד"ר
מנהל המכון לחקר הידות הגולה באוניברסיסת בר-אילן ,על הרשות
א
ועל אדוות לימדו האגדות אשר ענותו הרבתכי לבקש דעת דעתי
הקלושה על ענינים כזה ,ואף שאיכי כדי מ"מ לא אחריש אלא אדויע
למכ"ת נ Oי את אשר נלע"ה בפרט אשר כדובומה הוגד למעלתו נ"י
על לימוד בית ספרינו בפ"פ אשר איגם אמתיים כי אם מקצה.
ר"ד' אני אומ,ך הלא באין ספק אין ערר לגדול ורוממות החכמה
והמוסר אשר המציאו לנו חז"ל דבביר אגדותם ומדרשיהם ,ודואי
כל מי בינה דועת ששאבה רוחם הטהור והנעלה ממעיני התורה
•
והמצוות
נטעו נטעי
נאמנים
בתור ערוגת
פרדסיהם.
ועל
כן
פיארו
ושבחו חז"ל דברי האגדת שהם מושכיו לב האדם ומביאיו אותו לאהוב
את אביהו שבשמים .ואם אפי' שיחת חוליו של ת"ח צריכין לימדו'
ק"ו לכל הדברים שאמרו בכוונה דרר לימדו ומוס,ך ואין בו דבר ירק.
ואם ריק תוא .ממנו תוא ..ששכלנו קצר מתשיג .ומ"מ גדר גדול
גדרו חז"ל וחומת נשגבת ובצורת תקימו בין דברי תשמועה וההלכת
וכלל גדול מסרו לדייכו :אין למדין הלכת מן דברי תאגדת ואין משיבין
מתם ועליתם '.וכו בדין לענ"ה דתא מלבד שכל דברי תאגדה אינם
מיוסדים על קבלת מסיני שעלית נכרת ברית תנעשת והנשמע אלא
רק סברת
]תחכם[
תמגדי תם באודוב דעתו ,ואף שדואי מי שיש לו
מוח בקדקדו ולב אדם לתבין ולתשכיל בלב שמח ונפש חפצה יכוף ראשו
דלעת כל חכם וחכם מחז"ל ,אף שאינו מבאר הקבלה אלא
מרוח
ביכתו הוציא מילן .אשר כל אחד ואחד מתם גדול וכשגב מכולנו י mיו
אשר כחגבים נדמינו בעינינו נגדם ,מ"מ אינו
מכלל חיוב
תישראלי.
וגם לא כמין וכופר יחשב מי שסברתו נוטה מסברת אחד מחכמינן
ו"ל
מה
בענין
]מקומות[
השייר
להאגדת,
בפרט
דעתם שונת זו מזו ולא
שנם
בהרבת
)דברים
נם(
נאמר כלל הלכת כדברי פלוני
באנדה כמו בשמעתתא.
חוץ מכל זת תלא אי אפשר כלל ללמוד הלכת מדביר אגדת .דתא
I
ראס
יבר.
2
סוכה
בא
ב.
3
על
4
כאתח מ אגרותיו הביא ,יי ;ר חכלםר לגינחן
י
:
פי דבריס
לב
מז,
ירושלמי
תוסםרת יום סוב ברכית ה
פאה Kא.
ד;
זה
את המקרררת .דב"יס :ירשליונ פיוה
רשכ'"ם בבא בתרא קל כ .
4
www.daat.ac.il
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבר
אדם
משל
להבין
ומליצה
(ה) חכמים
דברי
אמר
החכם
מכל
וחידותם '.
)ואם(
]ואכן[ כל דברי חז"ל לא בסיננון אחד נאמרים ,יש
מהם שנאמרו דרן דבריס ,כלומר שתוכן כבתם רק כפי טעם הפשוט
והננלה בדבריהם ,וממין זה הם כל דברי השמועה וההלכה אשר כונתמ
להוחת אותנו את דהרן אשר נלן בו ואת המשעה אשר נעשה ,וכונה
זו
צייכה
דהברים
בירור
יותר
וכל הדמבר
זה
הרי
משובח,
ומזה
שהאמורא צרין לפרש דבריו .אבל לעומת זה יש מהם שנאמרו רק
הרבה דמברי אנדה
דרן משל ומליצה וחדיה ,וממין זה הם דברים
שאין כונתם כפי פשטות הדברים אלא או משל או מליצה או חדיה
הסתר דבר וקשה ההבנה,
שנאמרה בכונת
וכל הנאמר בדרן זה
מי
שתופס כונת המגדי כפי פשט הנגלה והברור הוא שוגה ומשגה ותולה
בכונת המגדי דברים שלא עלו על רוחו מעולם .ואם כן בתחילת כל
דבר ואקדמות כל מילין צרין בינה רחבה והשכלה מרובה דלעת אזיה
דבר מדברי האגדה נאמר בדרן דברים פשוטים ואיזה בדרן משל
ומליצה וחדיה,
להוציא
כלל
ואין בדיינו
הלכה
דבר
מפתחות
מן
על דבר זה
כלל.
ואם
אפשר
כלל
להביא
ואי
האגדה
כן
אין
ראי'
דמבריה לומר ענין זה דבר אמת שאי אפשר לחלוק עליו שכן נאמר
בהדגה ,דהא מה שהאדח מבין דרן פשוט יכול המתנדג ולמר דהוא
משל ומליצה בדים וכן להיפו,ך ואם שניהם מסכימין שרק דרן משל
ומצילה או חדיה נאמרו דהברים ,מי יערוב את לבו לומר יזרתי לסוף
המשל והמליצה ומצאתי המפתח המיוחד למסגר החדיה וכל החולק
עלי כאלו ח"ו חולק על השכינה " הלא סוף ותכילת מה שאנו נוכל
להשיג בפתרון דברים כאלה היא רק אפשרות אמיתת דברינו לכל
היותר .לכן אין ללמדו מדברי האגדה אלא דברים אשר אמתתם כבר
מוסכמת וקיימת בדינו זולת דברי בעל הנדה האלה ,או מסכמת עם
אמתות המבוררות ומקוימות לנו ככר ממקום אתר ,או מן השכל או
מן השמועה והקבלה הנאמנת ,ואם כן צדקו דברי חז"ל שאין למדין
הלכה מן ההגדה ואין משיבין ממנה.
ועל פי זה נבין גם כן מה שעם כל הנדולה והתפארת שנתנו
חז"ל דלברי האגדת לא ישרה בעיניהם כתיבתן ונינו מאדו הכותב
האגדות אף שהתירו כבר כתיבת ההלכות משום עת לעשות וגו"
דהא מכתיבת האגדות צומחת סכנה עצומה לעם '.ד השומע האגדה
מפי החכם יכול להבין מהמשן דבריו ומפיו מרמיזת קולו אם משל
ומילצת וחדיה או דבר ברור בתענה שפתיו .אכן דברי המגדי תכתובים
5
משלי Mי.
פי
6
על
7
גיטין
!כבהררין
קי
c.ג
ם א 1ירוסלמן
האגרות עחו
חיררשי
שכת
מהר",
סז I Kטופרים
חיוח
כב }Cקמא
סי
הנ
כענייו
ב.
א 'ייה
היחס
זאל
המחמיר
לבבי
כתיבת
ייב lfל.
5
www.daat.ac.il
[
אתר דעת -מכללת הרצוג
ניתכין לפני כל באין מנדי להם אם דבר פשיט או משל ומליצה יחדיה
לפכיהם ,דובר שכאמר רק בדרך משל מליצה וחדיה ,זה יתפוס בדרך
פשוט חה מבין פתרוכם לענין זה יזה לעכין אח,ך יהרבה דעות יש
באדם יכל אחד כפי שכלו ומדרנת בינתו מוציא דבר הנוטה דלמיון
בינתו ומחזיק כאןל היא כונת חכם מחז"ל ,ואפשר היא דעת מופסדת
ימפסדת ותולה כסילתו באילן נדול שהוא בעיניו חכמת חכמיני ז"ל
ואיכי אלא בוקא סייקא ח"ו העילה על רוח דמיינם .ואם כן אחר
שנכתבו דבדי האנדה שלא ברצין חז"ל והמה בכתיבים לפני כל מבין
ובער
אן
-
מחכמת
אפשר
חכמינו
הזמנים
בסוף
ידיעו
באמת,
ברצון
בבירןר
חז"ל
לבלתי
שהחועלת
תשתכח
מריבה
דבר
על
יותד
הסככה שאי אפשר להפרד ממכה ,וסמכו על מירי ומלמדי עם ד' למעט
בדרך חכמתם ההפסד כפי היכולת
-
כלע"ד שאין להתחכם ןלהתחסד
ייתר מנדולי קדמי נינן ונלך בעקבותם אשר כל הפורש מהם כאלן
פורש מן החיים ' ר"ל הנאונים רב שיירא ןרב האי נאין ירבינן נסים
יבעקבותם
נאון
רבינו
הקדמין •
חננאל
ואחייהם
היבאן דבריהם במקומית שיכית בעין יעקב מדי
הריטב" א,
הכיתב ",
כאשר
אשר כולם
למדו דעת את העם ומסרו כלל זה בדים ,שדברי האנדה רק סברא
מהם
ואומדכא הם יאין ללמדו
מה שמסכים
אלא
הסברא,
עם
אן
כמן שרשם ר' שמואל הננדי כלל זה במבןא התלמדו" הנדפס בראש
כל ספרי תלמדו שלנו ןז"ל :הנדה היא כל פיריש שיבא בתלמדו על
שים עכין שלא יהי מצוה זי היא הנדה יאין ללך למוד ממכה אלא
מה שיעלה על הדעת.
ןכל זה כדי להציל דעת ד' מסככת השיבושים ,שאפשר שיעלה
איש ןאיש כפי דמיונן מאנדית חז"ל כאלו הם דברים שכתכן מסיני
בחיתם
וכחתמים
והם
חז"ל
רחוקים
מכיכתם
כמזרח
ממערב,
דע
שנדיל אחד מנדולי קדמיככן )כמדימה לי שהיה רביכי חככאל ויש לעיין
בשיטה
מקובצת
לפ'
הזהב"
אתי
שאיכו
כאן(
הרהיב
את
נפשר
לכתוב על ניסים שכעשו בבה"מ על עסק תכור של עככאי שחכם ז"ל
מחכמי
המדרש
נתכמכם
וראה
בחלומו
שהחכמים
היו
חילקים
על
ר' אליעזר ואמר לו למה אתם חולקים עלי אמת המים תיכיח יכי'.
וכן כתב הריטב"א" על מעשיית דרבב"ח שלא היר כראה להם
פי קידושיו
8
לע
9
זבויו
מובאיס
סו כ,
כשיסה
מקךבצת
כבא
מציעא
נם
ב.
10חגיגה דף יד ,בוכות רף נט ,בבא כתרא רף עב )גם כש"ס יילבא אחרי חידישי מהר Hם שיף(.
11הועלתה השערה שמבוא התלמיד איגני סל ר' שמיאל הבגיי') ,יין ףנ וברלניות ,הלכית
הגנדי ,ירושליס תסכיב 'מ.13'68 ,
12
ר'
13
כבא
העהו
בתרא
.9
עב,
רר'
הערה
• 10
6
www.daat.ac.il
-_.
אתר דעת -מכללת הרצוג
האלה
העגיגים
העין
כמראות
אלא
החלום_
כמראה
לנו
ומי
דגול
כחכמה וכיראה מר' יהדוה הלוי כעל הכוזרי ,וכמדומה שכבת כאחד
ממאמריו"
חכמת
על
חז"ל
אחר
מאוד
שהפלינ
על
שכח
נודל
האנדות ,ואע"פ כן כתכ שיש כתוכם כמה דכרים שאיגו יכול לקרכ
אל
השכל
שלא
ואפשר
מדעת
הכגיסו
שהתלמדיים
דכרים
רכותיהם ושלא מרצוגם ,זה
כאלה
כדכרי
או כיוצא כזה
חז"ל
תוכן דבריו
כפי שעלה בזכרוגי .וכן ימחול מכ"ת לעיין מה שכבת רכיגו ישעיהו
הובאו דכריו כשלטי בגורים לע"ז
האחרון ז"ל על אנדות ומדשרים
פ nא נן.
היות הדכר כן ,גלע"ד שאין להעלים דברים האלה מעיגי תלמדיים,
אלא
מצוה
אדרבה
וחוכ
עילגו
להדויע
לא ידמו כגפשותם שיהי' מעיקרי
כאנדות
הכאי
כפי
משמעות
את
אותם
]האמת ז[
זאת,
הדת והאמוגה להאמין בכל דבר
הפשט,
בעיניהם
ויהיה
גוטה מזה כאלו כופר בעיקר ח"ו .למשל בזה,
-
כל
למען
אם
כל
-
דשעתו
כאשר היא
כפי תכוגת מתשכותי ושיקול דעתי איגגו רתוק כעיגי
שאף כדורות התלמדו עשה הב"ה לגדולי וחסדיי חז"ל גיסים לעתים
מיוחדים ואליהו גנלה אליהם והיה שכיח עמהם וכיוצא כזה ,ואם כן
דעתי לא ימוש מהבין מעשי גסים כבה"מ של תגור עכגאי כפי פשוטם,
•
ואיש אחד מחכמי זמגיגו יאמר
שלמה
באמובה
שיש
כוח
אלי :
ויכולת
אחי ,לבבי כלכבן ידוע ומאמין
בדי
הב"ה
לשנות
כרצובו
הטבע
ונם עשה נסים ובפלאות לאבותיבו כצאתם ממצרים כאשר הניד לנו
אח"כ
כתורתו
וכתובים,
וככר
ע"י
העדי
נביאיו
כנו
שלוחי
כתורתו
דבריו
שיעשה
כאשר
אות
כא
בספרי
גביאים
ע"י
גכיאים
ומופת
שיקים בקרבם ,וכל מי שאינו מאמין במעשי גיסים הנאמרים בתג"ן
הרי הוא כופר ומוכדל בזה מעדת ',ה אכן לבי אומר לי שאין הב"ה
משבה הטכע רק לצורן נדול ולפרסם
ענין נורא ונשנכ,
שהרי סדר
ומבהנ הטכע זה הוא רצונו אשר ממנו הוסד והוא מקיימו וכו ',ואם כן
אם אני יודע כבירור שחז"ל ספרו מעשי גסים הכתוכים כאנדותיהם
ככוגה שנעשה כפועל ,חלילה לספק כאמיתתם והריני
שבעשו
להם בפועל ממש,
אכן
אבי
מסופק
אם
יש
מאמין
להכין
כמון
ספורים
האלה כמשמעם הפשוט ,או דלמא לכובת משל ומליצה וכיוצא אמרו
דבריהם ,ולבי בוטה יותר לסברת האומרים שאין להכין מעשה בסים
כאלה כפי פשוטם וכו – ',היש כדיי דלחות האיש כזה באמת הבבין " 1
וכי רשאי אבי לכעוס עליו או אוכל להתפאר עליו בלבבי כאלו יש לי
יתרון כאמובה ממבו 1הלא כמוהו כמובי שביבו כאחד עומדים כמצב
14סוף
15
דף
16על
ובאמר
כ
שלשיי.
•M)'-
םי שבת לא א.
.7
•
www.daat.ac.il
I
—אתר דעת -מכללת הרצוג
עיקרי הדת .הטוב טוב אני נו מגדולי חכמינו דבינו חננאל ,הייטב"· א
ואחרים שהלכו בעקבותם אשר יקומו למשען לו ז
וקרוב
האלה
לענינים
על
השאלה
מהות
הכישוף
והשדים וכיוצא בזה ,אשד ננע מכתנ"י במכבתו היקר.
בין ההרים הנדולים
הדמב"ם והרמב"ן ,אשד
והאצטגנינות
מי יכניס
דאשן .
על פי דבדיהם נחלק
מחנה ישראל על ענינים כאלה לשתי מחנות 1דהא במחילת כבדוו
הרמה נ"י ,כשיסתכל בדברי הדמב"ם ז"ל על אשד כתב בסוף הל'
ע"ז ",ידוה לענ"ד שאיננו כמו שכתב מכ"ת נ"י ,שלא כבת דבדים
אלה אלא לקצדי די בלימדוי חכז"ל ,ובעיקד סבדתו מסכים עם
הרמב"ן ז"ל ".זה אינו לענ"ה · דהא בפידוש חושב לפתיות ומנונה
מאדו דעת כל מי שאינו חושב ממעשי כישוף וכו' להבל ודיק ,ואם
היה מפדיז בזה על המדה מ"מ ניכד מאין ספק שזהו דעתו וסברתו
בדבדים האלה באמת .ואם כן הדשות נתונה לכל משכיל לפנות
בדעותיו בענינים אלה או דלדי זה או לזה באין מכילם אלה את אלה,
או -חה לענ"ד הדדך היותד נכון -להדוות שאינו ידוע דבר ברוד
בענינים כאלה.
ואדוה
אבוש
ולא
כי
לא
מעולם
טדחתי
דלדוש
ולחקוד
על
מהות ענינים האלה ,כמו שלא מצאתי את נפשי נוטה דלדוש ולשאול
ולחקיד על מהית העה" ב יעולם התחיה וכיוצא .כי אמיתת דבדים אלה
יאלה נעלמים מעיני כל חי יאי אפשד לעמדו כלל על בירים במופת
חות.ך יכל הנאמד עליי איני אלא השערה לכל הייתד קריבה לאפשרית
האמת ,ואין חוב כלל בתוך ]החוג ז[ הישראלי דלעת דברים אלה
וכיוצא בהם .ות"ל אינם צדיכין כלל ואין שום תועלת צומחת מידיעתם
למלאות תפקדים עלי האדמה בשמידת התירה והמצוה ובעשיתם,
כמו
שאין
בחקידתם.
חסדון
מה
למי
נ"מ
אם
שאינו
ידוע
בעניני
השעדית
מעשה
כישוף
האלה
ואיני
וחביריו
מתעסק
האמת
עם
הרמב"ם או הדמב"ן ז הלא כמו כן יש לנו להתדחק מדבדים אלה
וכאלה ,בין יהיו מעשה הבל אי יש בו ממש ,מ"מ התעיבם לני ד'
ושומר נפשי ירחק מהם ובלתי התגעל ח"ו' במה שהוא תובעה לפני
הב"ה .ואם נמצא בדברי חז"ל דברים שנדמי לנו קדובים למעונן
ימנחש ואיצטגנינית וכישוף ,הלא המה ברוחב בינתם דיעי להבחין
ןלהדביל בסכינא
חריפא
בין דבר
המותר
והאסוד
הדבקים
בענינים
האלה במשעול צר דורך לחץ .אבל אנחנן העטלפים בריאי שמש,
אשד אפי' בדברים גלויים ופשיטים ובכר נרחב ובצהרים בעו" ה
ך 1ל Jטי שופטים וי כה,
18
"'.יס
הם"ו.
19כאגרוחיו הזכיר
ה"" ורכסל M ,ת דעת הרונב"ן בפירןשן על יקירא יח כה …ועוד כהרבה
מקימית".
8
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנחנו קרובים
להתרחק
לנו
להכלש,
מהם
הלא זנברים חשוכים
בכלל,
שחוב
כדרך
כאלה
עלינו
הלא
להתרחק
טוב
בכל
שאר
האיסוירם מך הכיעור ומך הדומה לו .עלינו ועל קטני ערך כמונו
הולך בתום ילך בטח
דברים
,.
ושומר פתאים ה'
אלה שמאך דקפדי קפדינך
;a
",
ואם
טוב
נאמר :
וכבר אמרו חז"ל בקצת
כך טוב לנו
נקפדי
שלא
לוהחזיק במשענת הכתוב :תמים תהיה עם ד' אלוקיך ( ",ו) איך עוד
מלבדו ,.כתיב .וכך בענינים הרמים והנשנבים כמו עה" ב ועולם התחיה
וכיוצא די לנו להחזיק באמונה שלמה כדברי קדשנו :כי לא תעזוב
נפשי שלאול ( ",ו) אף בשרי ישכוך לבטח ",ולא נחקור במהות
דהברים המכוסים ממנו ועיך לא ראתם .דלדיי ולקוצר שכלי כל
הדברים האלה שייכים לכלל הנאמר :במופלא ממך אל תדרוש במה
שהרשית התבונך ",ולא כרת הב"ה ברית על הנסתרות אלא על
הנלויות לנו לשמור ולעשות את תורתו" אשר הבטיח אותנו שאינו
צריך לעשיתה לדייעת דברים המופלגים ממנו בשמים ובמרחקי הים
בי אם בפיכו ובלבבכו לעשותם ".
ועדו כתב מכתנ"י ,איך לכהוג עם
התלמדיים כשימצאו זנברי
חז"ל דברים שאינם מסכימים עם חכמות החיצונות הנהונות בזמנינ.ו
וכמדומח זל שמכתכ"י
עלו בזמנינו עשר
עם חכמות הטבעיות בפרט,
]התכווך[
מעלות בסולם
הדייעה בערכם
דלורות
אשר
הקדומים.
ואם זה · כונת מכתכ"י יש לפכיכו דרך סלולה להציל רגלי התלמדיים
מאבני כנף,
חדא ,שלא
והיא לענ"ד דרך האמת.
למכוע
התלמדיים
מהככס בחדרי המדעים האלה ,אדרבא ,ללדמם דרבי זלמדוים האלה
זנרך
מספיק
ומחכים,
משום
דרכי
החכמות
האלה
מאמינים
שרק
לכל
ההמוך
הדברים
שאינם
אשר
ידועים
בהם
ומבינים
מתפארים
בני דורנו ,כאילו נעשה דור דעה דור הזה ,וכל טבע הדברים בשמים
ובארץ כגלה לחכמי הזמך ומרום
נבהות שיאם משפילים לראות
על
כל דורות עולם שהיו לפכיהם .אכך הידוע ומביך דרך הלמדוים האלה
הוא ידוע ומביו שדואי התפארת הגדולה לחכמי הזמך בדברים הרבה
20משליי ם,
21תהלים
קסי
22פסחים
קי
,א
23
דברים
יח
יג.
24
סם
,
ו.
לה.
2.5תהלים סז
26
סם
סם
rו חגיגה
28
ר'
ישם :
"כל יקפיי
קפדי בהזיה'!
יג
דכדיס
'.
ס.
.M
כס
כ.n
29נול טי יבריס ל יב-ךז,
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המנןסים
ןהאמיתים
בנסיןו
ןמשקל
במדה
הןמו ןהין מכןסים ולןרןת שלפנינן.
אשר
ןמניו,
לחןקרי
נגס
אשר
אכו כל השערןת ןהבנינים
יבנן על יסךן ההקדמןת האלה רובם אינם כי אם השערןת מסןפקןת
מאוד וכל יום ןיןם מןלדי השערה אחרת ,ןמה שהיום ישבחן ןיפארן
כאלו היא האמת אשר איו לסור ממנה ,כעת למחר הוא מסןפק וניכר
ביטןלו ,ןכןלו שונןת זן מזן ןאיו להם יסןד נכןו להשעו עליהם .וכו
יש
דברים
בספרי
קדמןנים,
אומןת
זה
אשר
חמשים
כדברי שחןק ןשקד נדמן לחכמי הדןה והיןם
אמת
נמצא
ןנאבדו
בהם,
מדייעת
המתנגד ]ים[
דברי
ןיש
אחרןנים.
להשערות
ועם אלה האמת היא
אם
חכמה
כו,
חכמי
שהיו
אם
איו
זמנינו,
מאה
הגיען להביו כי קצת
דיועים
נמצאן
אן
שנים
דברים
ולןרןת
בספרי
לגזןר במהרה
השינים
הקדמןנים
שקר
שהם
וךןאי.
אכו מה שנראה לענ"ד ההנהגה הראשית שצריך כל לומד דברי
חז"ל לשית
ןמןרי
נגד עינין הוא
תןרותין
ןההנדסה
חןקין
והתכןנה
זה :
מצותין
חכמי דת
ןמשפטין
והרפואה
ביחךן,
האלקי'
הין
רק
חז"ל,
כפי
ומקבלי
ןלא
הצריך
חכמי
להם
ומוסרי
הטבע
לידיעת
ושמירת ועשית התורה ,ולא מצינן שנמסרו להם ידיעות האלה מסיני.
וכמו היום הזה,
האלה אומנותו ביחךן,
כל מי שאיו אחת מדייעות
למשל בעל דת ךןיו לעניו כולם ,והמהנדס לעניו טבע הדומם והצומח
והחי והמדבה
ןכו
הצומת
וכו:
חכם
לבקש
ממנו
להיות
התוכו,
טבע
חוקר
ומה
הצומח
אפי'
גם
לעניו
האמת
חכם
השאה
ויךןע
טבע
כל
בדרישת
הדןמם
אחד
נפשן
לעניו
ןאחד
אלא
איו
בדשה
אימנותי ביחןה ןכל שאר המדעים די לו יתפארת למי אם ידע את
אשר מורים חכמי המדעים בענינים האלה ונתקבל לאמת בזמנו ובדורו.
ולא זה בלבד אלא אפי' במה שהוא אומנות חכם וחכם ,אי אפשר לו
וגם לא יבוקש ממנו שידע הכול ע"י חקירתו ונסיונו בעצמי ,אלא
רוב ידיעותיו נשעניו על חקירת אחרים ,ואם הם שגגו איו לתלות
אשם בו ,ךןי לו ושבח ותפארת
אם
יש באמתחת חכמתו
מוסכם לאמת בזמנו ובמקומו ךןורו,
כל אשר
ואיו חסרוו כלל לגךןל חכמתו
אם דבור אתר ימצאו במקצת דבריו
אשר
האמיו
וקבל
על הדגת
וחקירת אחרים היו נשענים על קנה רצןץ .כו חז"ל בדברים וענינים
האלה.
גדוליהם דיעו כל החכמות והמדעים
כפי אשר
מוסכם
היה
בזמניהם לאמת ,ועמדו בזה בשוה על במתי החכמה והמדע עם כל
שאר גדולי החכמים באו"ה אשר חכמתם והנדתם נתקבלו למפורסמות
דבורותם.
הנע בעצמ.ך
אם
למשל תכם
כחכם
הומבאול "
30אלכסברר פון הומגולם ) [. 1859-1769] (Humboldtמגדולי ח ו קרי הסבY
הירבה
לצאת
למסעות
מחקר.
10
www.daat.ac.il
היה
בזמנם,
כזמנו בגרמניה
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
אף הלך למרחקי הארץ דלריש ילחקיר על טבע הבריית ,יהיה מספר
בתשיבתי" שנמצאי במזינה רחיקה מבער לים דמית אזם הצימח
מו הארץ ,אי נמצאי עכברים אשר נתהיי מעפר ידעיו נראים עכברים
חצים חי יחצים דזעם עפר יכייצא ,א" ינתקבלי דברים אלה בקרב העילם
לאמ,ת הנבקש מחז"ל שלא דיברי בחכמת התירה על דברים אלה,
מה משפט בריית כאלה לעניו אי"ה יטימאה יטהרה ,אם לא שמי
דלרך פעמיהם ללכת למרחקים ודלריש אם אמת שנמצא בריית כזה
כפי המפירסם
בדויים
בעולם 1
נחשבים,
וכי
יאם כפי
הקולר
ראות
תליי
עיניני
אשר
בחז"ל
היום דברים
בזמניהם
האלה
היה
זה
במיסמכית אצל חכמי הטבע ? יכו היה באמת ,דברים אלה נמצאו
בספרי פלינייס ,אשר חי בזמו החירבו ברימי ואסף וקבץ לתיך
ספרי טבע הדברים אשר חבר כל אשר היה מפורסם ימקובל בזמנו
בחכמת הטבע .יכל מי שקורא בב"ק" באגדה :שדרו של אדם
לאחר שבע שנים נעשה נחש יהני מייל דלא כרע במורים ,ימלא
שחיק פיהו ,יבפלינייס נמצאו דברים אלה מלה במלה ,וז"ל :אומרים
ששדרה של אדם לאחר שנים קציבים נתהפך לנחש " ,אלא שחז"ל
נשתמשי בי לתלות בי דבר מוסר .וכו לענ"ד ברו,ך כל דבר המתמיה
כזה שנמצא בדברי חז"ל כשנחקור ונדרוש נמצא שהיה כבר מפירסם
ומקובל לאמת בקרב
חכמים
בזמנים
הללי.
ומצינו
שחז"ל
ובכבורם שמי חכמת אי"ה בדברים הטבעיים שוה בשוה
בעצמם
עם תכמתם,
יבשאלתם עם מי האמת בעניו מה שנחלקי חכמי או"ה עם חכמתם
לא סמכו על קבלה שהיתה בדים אלא על סברא .ולא עור ,אלא
שנתנו כברר לדעת חכמי או"ה לאמר שנראה דבריהם מדברינו ,כמו
בהלוך החמה ביום ובלילה בפ' מי שהיה
בפסחים " .,
שחכמי ישראל
אומרים :ביום חמה מהלכת למטה מו הרקיע ובלילה למעלה מו
הרקיע ,וחכמי או"ה אומרים :ביום למטה מו הרקיע ובלילה למטה
מו הקרקע ,ואמר רבי :ונראה דבריהו מדברינו .חה לענ"ד היכחה
ברירה למה שאמרנו.
זה דרכינו בלמררנו לפי קט שכלנו ימיעוט בתונתנו ,ואם שניני
ד' הטוב יכפר על השניינות .ועיד אחת אוסיף ,שהוא לפי ענ"ד כלל
דגול ויסור נכוו לכל מלמד בתה"ק ,הו בתנ"ך הו בהלכה והו באנדה,
והיא :ללמד לשלוו לאמר איני יודע ".איו יכילת המלמד ואיני צריך
31
בחזרתו.
1נא המבדון היא אל מה שאזבי' כירושלמי כלאיס ח ד ובנכלי סנהדרין וא ,M.
32
טז
,N
33בספרו
וכקירות
34צד
ב.
של
פליניוס
מוסמכים,
) ( 88
שנחש
X
(Plinius, Nat. Hist.מסופר :
מלשר
עשרי להירולד
35על
חוט
פי בוכות
השיירה
ר
של
"יש
ביריבך
מהרבה
אדם".
א.
.11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דלעת חכל ולמצוא פשד לכל דבד קשח .אפי' חז"ל חגיחו כמח דביים
בקושיא ,כ"ש וק"ו לקטני עדך כמונו .גדוח ולא גבוש גגד תלמדייגו :
דבד זח לא דיענו .דק נשמד ונזחד לבלתי עשות פידוש רחוק ורחוק
לפסןק או לאגדח אן למימדא דק למעו כסןת עדותינו ועניות דתעינו.
באמדגן לא דיעגן ילמרן ממגן חתלמדיים לחיןת ענן ןשפל דןת לפני
חכמת חכמינן ז"ל ןמח גם לפגי אמדןת אלקים ןרןח קרשן .ילמרן
ממגן לחביט אל חז"ל על מושב דם ןגשא ולחתאבק בעפד דגלם
באץר לפניחם .ילמרן ממנן שאיו חסדוו כלל באמונתינו אם לא גביו
כל רברי חז"ל .ילמרו ממגן לטרןח וליגע יגיעח אחד יגיעח לידד
לעומק דבדיחם ןשלאב חכמח ביגח רעת ומוסד ממעיגי ישןעתם
בסבדא ישדח שיש תקוח חיותח חאמת וקדובח לכוגתם .אכו את
אשד לא יצלח שכלגו לחביו כי אם ברדך דחוק דוחוק חדחק מאדו
מיושד דהבדים גגיח למי שחכמחו גדולח מחכמתנו ולא גתלח בוקי
סריקא דבעת חז"ל .כל פשט דחוק דוחוק ,אשד לבגו אומד לנו
שאינו אפשד חיותו אמיתי ,משבש דעת חתלמדיים ,משפיל תפאדת
חז"ל ,מכביס דוח בגוח ב בפשותם ,כאול איו שום דבד שלא יוכלו
לחשיג ,ומטח דגל למדום דמדך יושד ומלדמם פתיות דעתבו תחת
חכמת תכמיגו
ז"ל. .
ב
אדוות עגיו חאגדות ,אשר לפי דעת מכתב"י מקובלות חגח מסיבי
ואיו חילוק ביביחם לעביו
במחילת כבדוו ג"י ,לפי
עצומח לפבי חתלמדיים
שעדי מיבות בפתחו בזח
שמעו ממודיחם
חיום :
זח וביו דבדי חחלכות חנאמדים מפי חשמועח,
קוצד חשג די שכלי חמ.ך דדך מסוכו סוכבח
שיתגדלו על בדכי סבדח זו ,וכמעט ח"ו
תחת דגליחם .מח יעשו חעביים חאלו אשד
דבדי
חאגדות
במסדים בסיגי כמו
גופי
חתודח,
ויבואו אח"כ לספרי גדולי קדמוביבו אשד כל בית ישדאל בשעו עליחם,
ויראו זח
אומד דבדי
אגדח
איבם אמובח
אלא
אומדגא
וסבדא ,וזח
שבאמדו דדך גוזמא 1או כאשד דיבד איש אל דעיהו דבדים שאיו
כובתמ להיותם אמתיים ,אלא כדי שלעשע אוזו שומעם לפי שעה 1
או דאו בחלום אשד יספח ן או שאיו ללמדו דמבדי האגדה אלא מה
שיעלח על דהעת וכן' וכן' ז מה יעשו העביים האלה כשיקדאו דברים
אלה ןכיןצא באלה על דבדים אשד גתגדלו על בדכי מוייהם לחשבם
כאלן גם חמה בתבן מסיבי ןאיו חילוק ביביהם וביו גןפי תורה 1חלא
בסכגה עצןמח ימצאו את בפשם לחשליך ח"ו גמ אלה ואלח
אחיי
גןם ובלתי החזק עדו אלא במה שדיען לחביו לפי קטו שכלם .חלא
טןב להם לבלתי גשת כלל על מבועי חתןדח ןחמצןת ולהתחזק על
מעשח חמצות בדדך מצות אנשים מלומדה ,משים פעמי דגילהם
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דברך מסוכן כזה .על כן גם היום דעתי הקלושה שאין לכו לזוז מדרך
החיים אשר למדוכו אבותיכו הדקמוכים ז"ל בשומם חילוק נדול ועצמי
בין דברים שכאמרו מפי השמועה ודבדים שכאמרו מפי אנדה .הלא
שמם מוכיח עליהם ,אלה נאמרו איש מפי איש ,ותחלת מקורם
שמיעת אחן מפי משה מסיכי ,ואלה אף שכאמרי איש מפי איש
מרבו (,
)כמו כמה דברי אנדה שאמר תלמיד מה ששמעו מרבו ורבו '
תחלת מקורם מה שהגדי החכם מדעתו ומסברת כפשו ,כפי מה שהבין
מרוחב ביכתו מדברי תכ"ך ומדרכי העולם ומכהגו ,או שאמר דרך מוסר
ויראה למשוך לב שומעיו לתורה ומצוה.
ומה שמראה מכתכ"י להא דאיתא במדרש ילקוט ":פכים מסבירות
לאגדה ,וכן
כבר כאמרו
משמע מירושלמי"
מסיכי,
למשה
וכן
ומס'
להא
סופרים"
דבעלי
שאפי'
קריין
דברי
אסורים
אנדה
באגדות
כמו בהלכות ",הכה מדרש ילקוט מס' סופרים וירושלמי אין עמדי פה
לעיין בם ,אכן ירשכי מעלתו כ"י לומר דרך כלל :וכי דברי אנדה
דברים בטלים ושיחת חולין המה ! הלא ערכם רב ועצום ,וודאי גם
המה שייכים לעיקר כווכת נכותן[ התורה והמצות ב"ה ,שזולת הלימדו
ומסירת ההלכות והדיכים דלעת מה יעשה ישראל יקום כל חכם
וחכם אשר ננע ד' בלבבו לשאוב מבאר התורה והמצוה בכל דור דוו,ר
כפי
המקום
ותבוכת
והזמן
השומעים
ותכונת
הדורש,
דברי
חכמה
מילצה ומוסר ,למשוך הלבבות לאהבת ד' דורכי תורתו ,הלא המה
,
דור דור דוושריו "
אשר איש ואיש
בדרשותיו
מתנדר בסנולה
פרטיית
כפי טבע נפשו ותכוכת רוחו ,ואין ספק אשר נם דרכים החפשיים האלה
רצויים לפני המקום ,אם לא יטו מדרך האמת והיוש,ר ונרצים ומכוונים
ממנו ית' מראשית כתינת תורתו ,והודיע נם פנים אלה למשה דרך
סתם ,מביל פרט
כל דבר בפרט,
אשר ידרוש שום חכם בשום זמן
בתוך מקהלות ברבים ,אלא אדרבא הניחו סתם למען יתגדר בו חכם
וחכם,
חכמתו
ורוח
יוציא
ציצים
ופרחים
מערונת
התורה
והמצוה
לשמח אלקי' ואנשים .ואין לתמוה שבעלי קריין אסורים נם כן בהגדה,
הלא גם דברי אנדה לכלל דברי תורה יחשבו ורובם בנויים על מקראות
תג"ך·
והא דמוכח מגיטין ס' שספרי דאגדתא שייכין דלברים שבעל פה
שאי אתה רשאי לאמרו בכבח ,במתילת כ"ה נ"י ,וכי מפכי זה כצטרך
לומר שבתכו מסיכי ! הלא כמה דבירם לא כתכו מסיבי ואעפ"כ לא
36ליקום סמנווני דבויס
תתל,
37גמליה ר .M
ב.
38
סז
39
ברנרח
נב
•M:
~ 40ל פי סנהדרין לח ב.
13
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתנו ליכתב מעיקר הדיו ,כגוו כל מה שחדישו חז"ל והוציאו על פי
סברא ,ודינים שדנו על מאורעות שאירעו בזמנו ,ופירושים
וחילוקים
ודקדרקים שפרשו וחלקו לברר הלכרת ,וכו כל תקנותיהם וגוירותיהם.
אלא דואי כתרב לך אלה הדביים ",אלה אתה כרבת ואי אתה כובת
כל שאר דברים השייכים לתררה ובכלל וה גם אגדרת.
רמה שכתב מעלתו "',נ שיש כמה ענינים מצד עכlמו שאי אפשר
לרמר שחככמים יבדר ארתם מלבם ,כמר שאדה"ר הרצבר עפרר בשעה
ראשרנה וכר' ",רבאמת דיו גדרל נתיסד על דבר זה ,חישוב מרדלרת
הלבנה וכר' רכיוצא מדרשים רבים שאיו להם שרם יסרד רשררש במקרא,
רהסברה איו לה יד מגעת להו וא"א בשרם ארפו אחר אם לא ע"י
קבלה איש מפי איש רכר '.לענ"ד רדאי הדיו עם מכתנ"י ,שיש כמה
דברים שלא הרציאר מגידיהם מפי סברתם ,אלא היר להם מפי קבלה,
בפרט סיפררי מעשים שאירעו בדורות קדם ,כמו סיפורי מעשה מתודלות
אברהם בארר כשדים ,חיי משה טרם בחירתר לשליח ד' רכירצא] .ראיה[
ברררה רלה שמצינר למשל כמה מעשי הגדה שאמרו אמרראים אחררנים,
ונמצאו כמעט אות בארת בכיתבי פילרו היהודי " iשהיה חי כמה מארת
שנים לפניהם באלכסאנדרי בומו הבית .אכו אפי' בהם איו הכרח לומר
שהיו מקובלים בסיגי ,אלא היו מקובלים באומה מדוררת קדמרנים.
דהא כמדומה לי המחשבה קררבה לרמר שאפי' דמוררת קדמ מימי
אדם
שם רבער נאמרו דברים
אנוש נח
כאלה
מדור דרר דע
הגיעמ
לאברהם וממנו לדורותיו ,ראעפ"כ לפי קוצר שכלי איו להשבע על
אמתת כל הספורים האלה רלהשוותם עם ספורי משה רנביאים .אפשר
לקצתם מהם שלא נאמרר אלא דרך המצאת מליצה לתכלית מוסר
או מדעי מה ,ואפי' סיפורי תולדת אברהם עם תרח ונמדר באור כדשים,
אין דלחרת בשתי ידים אם יאמר האומר היותם רק המצאת מליצה
)וחידה ז(
מסברת הכרת אברהם את בוראו בו ג' שנים כמניו
ומאמר הב"ה הרצאתיך מאור כשדים
".
עקב ..
תדע דהא למאו דאמר דלא
נתגייר עד היותו בו ג"ב שנה ריותר" איו מקום לסיפורים האלה,
ראם היו מקובלות באומה כאמתתה של תורה לא היה באפשרות לאחר
גירותר כל כך .ואיו לתמוה על וה דהא אפי' על סיפורי מעשה איוב
יש מחו"ל אמרו שלא היו אלא משל והמצאת מליצה ",והלביש חכמה
מוסר ויראה בלבוש סיפורים נשבג מושך הלבבות.
41ז"ל את הדברים הלאה
42
סנהךרין
43פילוו
-
גיטיו ס ב .
שם.
נין
כתב.
על
השאר,
חיי
האבות
י חיי
משה.
44בדוים לכ ,K
45
ר'
בראשית
46
ר'
47
בבא
עבידה
בתרא
רכה
זרה
טן
מר
ט
טו,
א
ועי'
גם
כראשית
רבה
א.
14
www.daat.ac.il
סד
.ד
… _ -
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכמי כו לעב"ד מאמר על יים בריאת האדם ייצירתי ,אשר הביא
מכתב"י לראיה ויכתוב שאי אפשר לחז"ל ?היציא דבר כזה מבלי
קבלה אמתית ,בפרט דשיו גדיל בתיסד על דבר זה :חישיב מודלות
הלבבה ותקיפת התמה וכי '.ייש לימר שלא אמר ר' ייחנו בר חנינא
דברים אלה דרן סיפיר מעשים שבעשה באמת ,אלא דרשם דרך אדגה
מו הכתיב :ואדם ביקר בל יליו ".תדע דהא כמו כו כל מאמר רב
אושע' משמיה דרב שבאמר לפני מאמר ריב"ח :אדה"ר גופו מבבל
וכי' ",איבו אלא השערה מפי סברה ע"ש ברש"י .וכמדומה לי שכבר
ראיתי מי שמשיג על מאמר ריב"ח ,היאך אפשר לומר שמיד בתחלת
יום הששי התחילה יצירת אדם ,הלא קדמה באותו היים יצירת
בהמה
ירמש
על צד
והיותו
מעשה רק
ארץ
והוכיח
",
אגרה לתכלית
מזה
מיסר
שלא
או
באמרו
דברי
מדעי מה.
ריב"ח
ומה שרצה
מכתנ"י להוכיח ,אשר בהכרח באמרו דברים אלה על אמתתם ,דהא
לפי
תוספות
ח'
ר"ה
לתקופות
ד"ה
•
והסרת זיט תרמ"ב יסדותו ע 7
כר"א
חישוב
מולדי
הלבנה
מאמר ריב"ח שבשעה תשיעית בצטווה
וכו ',ימחל מכ"ת ב"י אשר גם בזה לבבי לא כו · דימה .בעו " ה איבי
בקי
תשביו
בחכמת
יהמודלוינ
תקופית
ובהל'
קידוש
הלבבה,
אכו
זאת דיעתי שהסימנים בהר"ד יכיוצא שמסרו לינ מיסדי עיבירבי
לא היה היסדו אשר עליי בנו חשבובם ,אלא אדרבא ,הסימבים האלה
יצאן מחשבובם ומסרום לסקל הדרן לכל הבאים אתריהם .כי המה
כייבו בבירור על פי חכמתם מולד הלבבה בזמנם וחשבו לאחור דע
תחילת יצירת הלבבה על פי שבות היצירה וימיה ושעות י ה ,וקבעו על
פי זה תחילת החשבוו בסימביהם ,דועת התיספות שכללו בחשבובם
לאחור גם מאמר ריב"ח וקטרוג הלבבה .ואם כו ,לו יובח שריב " ח לא
·היתה כובתו כלל שבתהוה יצירת האדם באמת בסדר זה ,לא יצאו
מזה שום הפסד ופגם לקידוש הלבבה והלכותיה .תדע ,דאי לא כו,
היאן במצא דיים ורגלים בבה"מ והרשב"א שלפי פירושו בהבדות "
כל מעשה קטרןג הלבבה ובזופה איבו אלא משל להיריתבו דבר חכמה
ומוס,ך וכי בשביל זה יתמוטט ח"ו יסודות קביעות חדשיבו ומועדיבו ז
אלא לעב"ד דואי
כדאמרו.
מכתב"י הראה על ל"ב
מדות שהאגדה בדרשת בהם " ובתוכם
ג"ש אשר איו אדם לומד בלי קבלה והוכיח מזה שגם דברי אגדה
מס
48תה ל ים
49סנהדרין
50
51
בראשית
מובא
52די
לח
M
בדברי
ספד
י,1
אב ,בד ,
ק ו שיא
הבותב
בריתות
זו
בעיז
נמצאת
יעקב ,
לר י שמשין
בחידושי
שבועות
דף
אגד ו ת
המהרש " א
בסנהדר י ן
סם .
ס,
מקינון,
15
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
גמסרים מסיגי .במכג"י" אין לגו הוכחה שכלל זה אין אדם דן ב"ש
מעצמו" גאמר ג"כ על דברי אגדה .ימחול גא לעיין על ברייתא זו
דל"ב מדות ויראה שרוב דבריה גאמרים על דמרשי גביאים וכתובים,
והדמשרים שהביאה על דמת ב"ש כולם סובבים לע דברי בניאים וכתובים
או ללמדו דברי תורה מדברי קבלה )אשר לא ייתכן בי"ג מדות דר'
ישמעאל( ,ואי אפשר כלל ולמד שמדרשים אלה גמסרווו מסיגי .ומה
שאמר מכתג"י על הא דאמריגן דאין למדין מן האנדה ,וכמו כן אומרין
שאין ללמוד לא מן הלכה ולא מן הברייתא ולא מן התוספתא ולא מן
הגמרא .במחכג"י גם בזה לבבי לא כן דימה .משגה ברייתא תוספתא
נמרא יחדיו סובבים על עגין אחד ומבררים אותו מדרגה אחר מדרגה ,מה
שהגיח זה מברר זה ,ודאי אין ללמוד אלא מן האחרון שהוא הגמרא.
אכן אגדה יחידה היא ואין אחריה כלום ,ואם גאמר שאין למדין,
אם כן זה גאמר במוחלט בלי תגאי .גם הפירוש אשר מכתג"י הלך
לפרש על כוגת קדמוגיגו בזה ,לעג"ד איגם סובילם פירוש זה .ימחול
גא למשל לעיין דברי ר' שמואל הגגדי במבוא התלמו,ד לעג"ד אין
להסתפק בכוגתו ויובן השאר.
S3כמחלית
S4
פממים
עדו
בכירן
מן
צייר
ויMר.
נרי
tג.
שתד.ע
דשביים
רביס
מעיקיר
דרמזום
השחוח
כענ י נים מן הטבע אן החכונו,ת ןי ש תשמי ובו הילמידום
אניש
החכמה
הטבעית
והתכונה.
התכוני י ,אלא הסדו ש צרו לרמת
' הנרמז היות הלבוש תמ ש ף
להלביש
הסדו
ההוא
רבי
במה
משה
ואמנם
בזה ;
איו
העי קי
חכובינו,
שהין ובלובידם כדורןח ההם
להם
ההיא
העניו
הטביע
אן
ערל כן לא יוסיף לוא יגרע לע אמיתת העניו
הה ו א אשר הלבישוהו אםיתי או לא,
שהיה
זכרינם
לברכה,
מפורסם
חייס ליצטו
בדויות
זצ-ל :
16
www.daat.ac.il
התם
ספך
ביו
כי הכ ו ונה היתה
החכמיס.
המאמירם,
מאמר
לע
החגדןת
-
·
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב
הרב
חיים
סיפר
על נס פר השמן
שבת כ"א ע"ג " :מאי חטנה ,דת"ך בכ"ה בכסליו יומי וחנוכה תמניא
א'בי lדלא למספד בהון, ,דלא לחחעבאה בהון ,שכשבכבסו 'ווב'ס לה'כל טמאו
כל השמב'ם שבה'כל וכשבבוה מלכוח ב'ח חשמובא' ובצחום בדקו ולא מצאו
Kלא Dר אחד של שמן שה'ה מובח בחוחמו של כהן גוול ולא הה' בו אלא
להדל,ק וים אחד בעשה בו בס mדל,קו ממבו ח' ס',מ' לשבה אחוח קבעום
ןעשאום ימים טוניס בהלל והודאה".
וכבר דגו ובוח'גו ז"ל ,ראשוג'ם ואחרוב'ם ,דלכאווה כ'ון שהגויים הו'
הם כזביס א"כ נטמא השמז ,יהתוס' שם )ר"ה שהיה( כתבו "אם כבר גזרו על
הס'טו
הגכר'ם לה'וח כזב'ם ,צר'ר לומר שה'ה ומגח בחוחם בקרקע ,שלא
הכלי" וע" מהרש"א ז"ל .והו'זן ז " ל כ' "ולהיסס לא חיישינן אע " ג וגגרים
מטמא'ם בה'סט כזב ,לס' שאם הס'טוד הוי שובר'ם אוחו לראוח אם 'ש בו
זהב או מוגל'ות כוין שראוהו חתום כחוחם של כהן גדול ,אלא וודא' לא
מצאוהו כלל ולא ראוחו" .והב'א דבר'הם מרן ז"ל בכ '' ' ר " ס תו"ע) .וכדבו'
הרו/ן ז"ל
שם( .ןעיי"ש
נ " ה במאירי שבת
בב"ח
ז"ל
שכתב בזה יכן
מה
להךא"ס ז"ל בתיספותיו על הסמ " ג ז"ל · עשין ',ה יכמיך יקציעה לגיעב"ז ז"ל
שם בארוכה ,שוו"ת בו"ב מהדו"ת חאו"ח ס~ קל יי ז ובס' ערר השלחן )לגאון
סהרי"צ טייב ז IIל( בסי' תר " ע אןת א' עישי"ב ,יכס' שבת של מי ,לשבח כ"א
ע "ג
עיי Ifש,
יראה
מה
שציי U
עיד
בשערי
בזה
תשיבה
ו"ס
תר",Y
והגאיז
מהר"ח םאלג" ז 'ו ל כסי מיעד לכל חי סי' כ " ו איח כ " .ז עיי Iו ש ובס' מועדים
בהלכה ,תנינה פ"א הערה 11רדוע.
ראני מצאתי בס"ד לחד מן קאמיא ,הדב מנחם
נ " ר מכיר ז"ל,
ביוצר
לשבת שב'ה של חבוכה ,שכתב וזלייש "חבכו וכבדו ה'כל להעלות בר באמן,
חםשו זמצאו בש'ת'ן פר ש'ש בטמן ,כ' אם אסור שמן ".ול ' Dדבר'ו אלו
זבראח שהם ממדרש' חז " ל ,וצרדי לחפש מקווו' -א'ן קוש'א כלל וע'קר
זאת' שם'ר בפש'טות ,דהלא כל' שש' הם בכלל כל' אבב.ם' וכל ,אבב'ם
לעולם טהור'ן ,וא'ן מקבלם' שום טומאה מן הטומאות ,ע" להומב " ם ז " ל כהל'
כליס פ"א ה " ר ,רבפיהמ"ש ר " פ יו " ר דבליס ,רלהרב המאירי שבת ב"ת ע " א
-
רעדו .רא"ש בס"ר.
1
מ'"ש
הפייס
שמואהו
כשיתין,
ראה
להרב
רש"'א
ווסהימר
,ל"''
פנלת Kנםייכס הערה "',.כ סכ' ולא ניזע מקור לזה שפואיהן
ככתי
,א'"ח
מזרשות
בשיתיו עייש"'ר) .רשם
כמלגת Mנטיוכס כח-וב שהפך שמו ההי חרתס כחוםת הכ " ג ונזונו שננןל Kהנב.אי (.סו"'",
ראני
ונזאתי
( 135
ששם
בס"ר
איתא
כן
בדמרש
בהזיא.
לחנרכה
עיי"ש.
שבדפם
ובז
כבית המררש nייא ) דף 136
במצא
סם
Kסוך סמו .עיי"'ש .יעי' היסג '"'סר ורד"'ק מלכיס
)בזף
(141
מה
שסייס
רעיייש
הפייס
כרף
כי Kס
',ב ד' ',ב
17
www.daat.ac.il
- -,אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב קלמן כהבא
תקנת השעירים שבפרחבןל
א
ש ביבו ב ש ב י עית
זה
) פ '" מ " ב( ,ש כ ש ראה הלל "ש במבעו העם מלהל ו ות
את זה ועוברים על מה שכתוב בתורה השמר לד וגו'' ' התקין פרוזבול .הדברים
לכאירה ברירים יחד משמעיים .התקנה באה כדי להציל את העשירים ,בעלי
היכו ל ת להלוות ,מהעבירה הכרוכה בהימבעם מלהלוות לזקוקים לכך ,שבקראו
עביים ) כלשון חז " (.ל אד עם הכל התעוררה השאלה אם זה היה הגורם לתקבה.
וכמה בימוקים היו לעורר שאלה זאת.
עורר איתה הכסף משנה ,מדברי הרמב " ם בהלכית ממר י ם ם"ב ה"ב יה"ג
מסיק הכ "מ ,שלדעת הרמב ' /ם דבך בוגזרו ביח ריו משום סייג ,אם Dש ט איסורו
בכל ישראל אין בית דין אחר יכול לבטלו ,אפילו אם הוא גדול בחכמה ובמבין
הכ " מ :
מבית הרין הגוזר .ומקשה
בגיטין
אמר שמואל אי איישר
)לייו ע"ב(
חילי יותו מהלל אכטליביה .הוי שבית דין גדול יכול לבטל הפווזכול .וכן
אמרה שם הגמרא ,דאי תקין הלל פרוזבול לדרי עלמא אין בידיבו כח לבטל ,
שאין בי " ד יכול לבטל דברי ב " ד חברו אלא אם כן גדול ממבו בחכמה ובמבין
הוי שבית דין גדול בחכמה ובמבין יכול היה לבטל פווזבול .לתוץ קושיתו
זאת פירש ככסף משבה ש תקבת פרוזבול איבה תקבת גדו פן יפוצו על דברי
תירה ,
ש הרי ריז
ש שימ ט
תירה הוא
חיקן
יהלל
ישמט.
ש לא
שבשבה
ומה
במשבתגו שהתקין תקבתו מפבי שראו את העם עוכרים על מה שכתוב בתווה
השמר לד ,והוי יש כאן גדר שלא לפווץ דכו תווה דהשמו לד ,אומו בכסף
משגה
איסווא
ד " לאו
הוו
לגמרי
כ ש במבעין
עבדי
דהא
מלהלוות
ואל
שב
תעשה הרא " .
דכוי כמף משבה אלה כוור מיללו שתקבה בשמיטת כספים יכולה להיות
משתי בחיבות
דבוי תורה.
ככדי למגוע שי פוצו על
לחזק
האחת
עבין
את
השמטת הכספים של א ימבעו מלהשמיט .ובזה הלא הלל ל א חיוק כלום למבוע
פיוצה זי" .אדובה …הלל הפקיע ממון ותיקן רלא לישמיט" .הלל היה יכול
להתכוון גם למביע שלא יעבוו על לא תעשה דיהיה עם לבבד דבר בליעל.
ואמבם נאמר הרבר במשנתנו ש התקין פרוזבול מפנ י ש ראו העם עוברים על כד.
אד לרעת הכסף משבה לא עבוו בזה איסורא לגמוי ,רהא שב ואל תעשה הוא '.
I -
ואני כעניי לא
א יכל הכיו .כל
אמרה
השמר
פז
יהי '
דבר
נתיבה
שהיא
שג
ראל
תעשה
'''וש :
מי
שבמבע
רעה
זן.
וכר'
שהכתוב
םלהלררת
ןנםה " מ ל"'ת
הזהיר
אזהרת התורה כאן היא נול
עם
לכבן
אמרה
יגי'
נליעל
תורה
עובר
,ל '" א )בתרגים
מעבייו
זה .
'''רו
מסוה
www.daat.ac.il
תתז
יכן
תעסה
קאפח
18
רגר '
השמר.
בלא
ר'
רלא
תרגם :
ואל ~ nשה
לו,
אומך
וגו'
אכו
שב
ו נול
הימננו ו ת
רז
של
הרמכ"'ם
בסיף
ם"'ם
ה'
והת ו רה
תכיז( :
הרי
זה .סהרי
הקפידה
סוהזהיר
הכתןב
נול
מחשכה
מהמנע
להיוות
הזהיר
מחשש
זה,
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
ומחוך כל אלה הסב'ר הכסף משגה "רך כלל ע'קר חקגח הפרוובול לא
ה'ה ס"ג לחורה אלא מפג' חקגח העג"ס שלא חגעול דלח בפג'הס ומפג'
תקנת העשירים שלא יפסידו .הכ"מ מסתמך על דברי רש '' ' בגיטיו )ל"ן ע"א ( ,
שחקגח סרוזבול לעש'ר'ס ה'א שלא 'פס'דו .ובכך הגו מסב'ר גס דבר' ר'
חסדא )שם( האומר ,שפרוזבול הוא פרוס בול' ובוט' ,חקגח עש'ר'ם ועג"ם.
ולכאורה מגא ל,ה לפרש שה'א חקגח עג"ס .אלא משום דמשמע ל'ה לר'
חסרא שאין כאן סייג לתורה ,ותקנת עשירים היא שלא יפסדיו ,הדי היא גם
חקגח עג"ם שלא חגעל דלח בסג'הם.
וכך מחורצח קוש"חו של הכ " מ') .א פרוזבול ס"ג
לחורה ,שא') ב'ייז
גרול בחכמה ובמג') 'כול לבטלו .הוא ח'קו) לעג"ם ולעש'ר'ם ,ו'ש כח ב'ז
ב'ח )'ד גדול בחכמה ובמג') לבטלו.
ולכאורה נראה כא'לו הכ"מ סוחר אח דבר' עצמו שהר' בב'ח 'וסף )חו"מ
ס " Tאות כ (fהינו מביא את דברי המשנה בשביעית ומוסיף :ונהשולה מפרש
רש '' ' יפריז הוא לשין תקבה ,בילי הם עשירים ,וענייו חיקין העשירים שלא
'מנעו מלהלווח ו'עברו על מה שכחוב בחורה .ואמנם ה'ה אפ ש ר לומר ש בכ " מ
פירש מה ש פירש אליבא רהרמב " ם ש מייחס המ ש נה רעדיות ) ,פ IIא מ /lה( שאיז
ב'"ד 'כול לבטל רבד' ב"יי ד חבדו אלא אם כן גדול ממגו בחכמה ובמג'ן,
אחקגוח וגזרוח שא'גן ס"ג לחודה .אבל אלה שה) ס"ג א'גו 'כול לבטל אף
בי /lר הגדול בחכמה ובמביז .ונפי הנראה מודגש בדגרי הכ"מ שאין הכרח
לפרש כן במשנה ,שהךי כתב " :נראה שרביבו מפרש" .ולפי זה היה אפשר
ינוייו בהמרירת '"ר n
ןכנראה
ינוה
שזה
הבו לי י )נורב קב "י הערה
מקביל
שכתב
למה
( 10
הרמב " ם
שאכו
בהלכןתיו
אייג תרםב
והתירה
:
ממחשבה ואת
:
על
הקפירה
-
מחשבה
זו.
ובחת"ס סופו לגיטין '''לג ()"ע ר"ה ועבוו( הסביר רלרעת רבי ושמיטה בזמן הזה דרכבן
יש
לימו
שאין
הניבוה
כאן
על
תורה.
רבוי
שנמנע מלהליית הנו בליעל שאינר סימך ניל
בזמן
הבטחת
ששמיטת
מדאווייתא
כספים
מי
הקב " ה למעז יבוכך ,אבל בתקנת
חז " ל איני מיכסח כלמען יברכז .ו הנה לא התכיין החת Hס לפרשי טעמי של הכ "מ אלא
אמר
טעם
עזמן.
מדעת
•
הכטף שמנה אומו ד"ין כאן
הזה
אינו
יבזזם
עובו
אלאן
איסוו במוו מפני שיזה סב ראל תעשה ,רלא מפני שכזמן
רהשמר
לך.
הדבר אי בזמן הזה עובר לאא
תעשה
מז התירה,
מכיון
היא מרובבן זיין מה שדבי כזה כמערני ארץ )תשל Hב( כקיבץ
ב ..משנה כסףH
ח KH
ט"ו
עמ'
יעמ ' pייר,
ובמשבת
יוסף
שעזם שמיסת כטפים
הערית טי' ס'
עמ'
ח"ד
Npל
ס Hק
ילהלן .
',א
יעצם
רייבם הוג cאי ז ו בר אהשמי מן התורה א 'Iמררנבן .אך לסבר" התת Hס איבר נוינר כלל
אפי' מ"כגו )יכפי
שהזיר במשנה כטף
כלמsין
עובו.
אינר
מרבסח
וצןיתי
מדרבנו
את
ברכתי
..דבי"ר
ואינן
יברכך
שנאמרה
שלמעלה
מ"ב
וsי '
עם ' קי"א(
בחוז'"'א
כשמיטת
קוקעןת
מסתבר
מה
סגוזריו
כבי Hד
עושין
מתיך
שביעית
יהיתה
של
יס '
אף
הםברא שכתקנת
ו Hח
כזIכן
ם'"ק
ל"',ח
די
לודעתו
סמיסת
קרקעןת
מטה".
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
לומר ,שבכ"י מפרש שלא אליבא דרמב IIם ,רהךי התרס' )גיטין לייי ע"ג ד"ה
אלא( מפשרים שרק ח'" דנר אי! ני"ד גדול יכול ל בטל,
אמםנ שי דוחק נהסנר זה ,שהרי הכ " מ מסחמך על פירושו של ''',שר
שתקנח עשירים האי שלא יפסדיו ,וגם מצא סניף ל!כיחשו נדנרי ר' חסדא,
ואף כתנ שלא איסורא לגמרי ענדי כשנמנעו מלהלnת,
ונראה שהנר"ע הילדסהיימר רמז
עמ '
( 106
הינו
כותב שיש
סתירה
2
לדרך אחרת ,באוסף מאמריו )גברמנית
בין
הנימוק
שבמשבה בגיטיו
תיקיו
"מפגי
העולם" וני! הנימוק שנשמנה נשניעית "כשראה שעונרי! על מה שכתונ
נתורה" ,והינו מפרש את הכ"מ שלדעתו שני נימוקיס לדבר גם סייג וגם
תקנה' ,סימוכי! לכך אפשר'למצוא נדנרי הכ"מ האומר "ודרך כלל עיקר
תקנת הפרוזנול לא היה סייג לתורה" ,כלומר שעיקר הנימוק לתקנות פרוזנול
לא ההי סייג ,אך ההי נזה גס סייג לתורה ,אלא שאז עלינו לחדש ,שדנר שהוא
משום סייג גרידא אי! ני"ד גדול נחכמה ונמני! יככול לנטל ,ודנר שהוא
משום תקנה ונתלוהו לו גס הנימוק של סייג יכול ד'''נ לנטלו,
ולפי זה יש לדעת ר' יוסף קארו שני נימוקיס נתקנת פרוזנול ,נכסף משנה
נהלכות ממרים מודגש הנימוק ,שהעשירים לא יפסדיו והעניים לא תנעול דלת
נפניהם ,ובנ''' מיבא הנימיק של הסייג של !Iיעברו על דבר תורה ,יתירוצי
של הכ " מ לקושיתו היאך יתכן לנטל דנר שהוא משום סייג דא ,שאס
הנימוק העיקרי לתקנה אין נו משום סייג אף שעניין הסייג מתלוהו לו שי כח
ניד ני " ד לנטלו,
ועיין נספר מקור ברוך )אזמיר תי"ט( ס" נ"ח לר' נרוך קלעי •
השואל
למה נקרא הפרוז נול רק על שם תקנת העשירים הקרוייס נול" ולהמ לא נקרא
גם על שם העניים הקרויים בוטי .ומסבדר :
ובראה
לי זעיקר התיקין היה
לעשירים שלא יפסירו מעותיהם ,ועוד שהיו עונרים על לאו דהשמר לך ,והעיקר
הוא האיסור ,וזה שמעתי נשם מוהר"י קארו ז"ל ,ולכן נקט הלל תקנת העשירים
שהיה העיקר וכו '.אנל עם כל זה בכלל נולי הוי נוטי שאותיות דטלנ"ת
שהם ממוצא אחד לפעמים משמשים זה נמקזם זה ,וא " כ כבולי נזכר בוטי שהם
ממוצא אח.ד עכ"ל ,ופירוש דעתו ,שפרוזבול עיקרו תקנת עשיריס ולא תקנת
עניים וכתקנת עשירים יש שני טעמים :הפסד ממו! .וענירה על לאו .והעיקר
בתקנתם היא לשמרם מעבירה על ר"ת .ימה שהוסיף ,שכן שמע בשם ''',בה
אפשר לפשר שמתיחיס למה שכתנ שעיקר התקנה היא גבלל העשירים ולא
יעיי להין מה שכבתנו
2
י"Y
3
.
בקשר
ל …הסתירה'"
שיכן המשנה נשבויות לשוננה בבייסן ·
ב ..גפי אש"' לשביעית שפירס ,רל;ישיךים הין
בי
תקנית שיא יפסייי .ןשל Nי;יברן.
ייייק כי מלשין המשנה בשביעית.
.
4ר °בווך קלעי ונחבר הטפר …מקור ברוך"' חי כזמני של -'.כה היא בפםו הכי מאךחר
כשנת
שב-ז,
ואביו
נפסו
שהרי
הספר
,ליו בהייתו
הודפס
בשנת
תי"'ס,
והביאו
בן שמגה ,ככתוב הכל
20
www.daat.ac.il
ליפוס בנו
כהקרמה
לספר.
בניי
שבעים
סנה,
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
בגלל הענ"ם ,ואינו מתיחיס למה שכתב שעיקר תקנת העשירים הוא ענ"ן
בסתירה לדברי הכסף
האיסור .שהרי זה עיסי
ב
•
דרך
משנה ~ •.
אחרת נקט החת " ם סופר לתץר קושיתו של הכסף משנה בהלכות
ממרים .החתם סופר )בתשובותיי יו"ד סי ' י"ג( רואה בפרוזבול תקנה של ס"ג,
ואע"פ כן יכול לדעתו בי"ד הגדול בחכמה ובמנין לבטלה .מה שהרמב"ם אומר,
שדבר שנתקן משום ס"ג אין בי"ד גדול בחכמה ובמנין יכול לבסלו ,זה רק
אם סעם הס"ג עידין ק"ם ,אך אם בטל סעם הס"ג שי בדי ב" י ד גדול לבטל
התקנה .וזו כוונת שמואל באומרו אי אשר חילי אבסליניה כלומר כשיבטל
הסעם שהביא לתקן תקנה זו.
לולא דזניסתפיבא הייתי אומר שקושיית הכ"מ מעיקרא ליתא .הרמב"ם
בהקדמתו לפירוש המשנה )בש"ס מהדורת ווילנא דף נ " ד סור שנ,י תרגום
מיה"מ לר '' ' קפאח עמ' כ " אכ"-ב( מחלק עניני דרבנן לשני סוגים .אלה
שקראום חכמים גזרות ,ואלה שקראום חכמים תקבות .הגזרות באו על
"דרך הגדר והסייג לתורה" ,בסוג הגזר· רת מרבך הרמב"ם מדברדם סאשרו
חכמים .הלשון שמביא הרמב"ם מדברי חז"ל בקשר לכך הוא ר' מלובי גור.
הדוגמא המובאת היא איסור בשר עוף בתלב .ודוגמא ש"תכן ששי בהם
מחלוקת היא" ,כשיראה לאדם לאסור כך משום כך ,ואחר לא ייראה לו".
בסוג הגזרות אומר הרמב"ם בהקדמתו זו ,שאם פשט איסורה בכל ישראל "אין
דרך לבטל אותה גזרה" .לעומת זאת בסוג התקבות אין הרמב"ם אומר זאת.
התקבות הן הדיבים שבעשו בדרך העיון להסדרת העביבים שבין בבי אםד ,דבר
שאין בו הוספה על דברי תורה ולא גרעון ,או בדברים שהם תוטלת לבבי ואם
ביברי תוהר' .ובהחחלט ייתכן לומר ,גם אם הפרוזבול בתקן כדי להציל
84לפי
הסבך
העם
זה
איו
מלחלתת
רכר י
לטרחניי,
-
נפי
גם
ו:ריניס
אינן
שפירש
במסבה
זה ,סא אין הרא מנמק כלוס.
תקנת עשיריס שלא
כי ם"ק
לייכ :
אע"ם ששם לא "וC
ליזהר
כלכ
הרבה
ם ' Sמיס
יזביי
,
)ח"כ
עוכ י (·".יק
בי
באיזה
מה
זמן
לני
ותקבת עסיריס
ז"ל היה
שלא יפסידי
בזהר מאד בחיץ
כספם,
תקין
ולסיפן,
הלל
רכרים
:
תקנת עבייס.
יעי פאת
ט'י
לארז בבל
ייני
השולחן
גילרי נכלומר
הטעם שמא שחה הנחש פהם והטיל ראם( מטנומי וניפיקר שצריך
רז"ל,
נעלמיס.
הפךיזבךל
כטף
רק
טיפיר
רבייס
נשר Kה
יהיי לתקנת פריזביל כמה ניוביקיס גל,ייס
,רבינו .הבאין
רבךי
לרחיק
הנמקת
ולוונך
שמה
שנאובר
כשביעית
שנמנעי
אף
שכלס
וכזב-ש
חס~ס
כזיי"ת
שגילו,
ך"e
כי
חגדול
לא
טעם
גילו
אחר
רק
ט~ם
סכנה
אחר
וח ' Sלימו
בגילוי
המשקים
ככל מקום ,עכ"ל .יעיי ארחות ח"ס עם פיי רי גרשון חנוך ל"נר ארח ס"ב בעבין גילוי,
5
אע"פ Iסה~חקתי מפיה"מ ' Sיים חרונזבך
של ''''ר קאפח בקםע המודגש ביכר"' את תרגומו
של ר' יהחה כן חריןי הנראה לי דוכןpיי ייתר·' .ר קאפח ובתרםג K :י כעניניס שהס
מפני חיקין העולם
כעביבי רח .בפקיר
אלשריניה ,במקומוח שהמשנה מזכירה
נאזבר :
המושג
אי פי אמור הי מזלןtח "לנאס
פי אמ,ר
…חיקין העולם'" משחמש הרזבב"ם בפירושן
11
www.daat.ac.il
I
.-
—–,.,.
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעכ'וה על דכו' תווה )השמו לד פן "ה' וכו'( ,שזו ה'א תקגה לתועלת האדם
כדבו' תווה .ולפ' חלוקה זו צו'ד לומו שהגזוות הם גדו וס"ג לתווה ,אכל
הן גווות ,כלומו דבוtנ' שאסוו אותם משום גדו וס"ג .תקגות
-
'ש מהן
שא'גם עג"ן לדבר' תווה ממש ו'ש מהם שהם לתועלת כעג'ג' תווה ,אלא
שהם א'גם דבר'ם נשMסרד .וכפרוז כול הר' לא אסרו חכמ'ם ולא כלום.
ואכן מוגה הרמב " ם במפורש בהקדמתו זו למשגה ב'ן התקגות את תקגת
הפרוזבול.
מתפרש'ם
וכד
גם
הרמב"ם
זכר'
תורה.
במשגה
כהלכות ממו'ם פ"ב ה"כ אומר הרמכ"ם שב'"ד גדול בחכמה ובמג'ן 'כול
אומר הרמב " ם ,שכח ב'טול וה היא
לכטל גזרה או תקגה או מגהג .ובה " ג
"בדכר'ם שלא אסרו אותן כד' לעשות ס"ג לתורה ,אלא כשאר ד'ג' חורה ,אבל
דבו'ם שואו ב'ח ד'ן לגזוו ולאסר לעשות ס"ג" א'ן ב'"ד גדול 'כול לבטלן.
הו' ששג' חגא'ם לכד שלא 'וכל לבטל .תגא' אחד ש'ה'ה משום ס"ג ,אכל תגא'
מהותי
שני
שיהיה
הוא
שבד /lר
דבר
אוחו.
אסר
גראה לגו שלפ' זה א'ן צורד לומו שפרוזבול א'גו משום ס"ג ,אלא אף
אם הוא משום ס"ג 'כול ב'ייד גדול כחכמה וכמג'ן לכטלו ,כ' וק דבו שגאסו,
אם הוא גאסר משום ס"ג ,א'ן כ' יי ד גחל בחכמה ובמג'' 1כול לכטלו.
ואכו ,בהלכות '''וש פ"ס הט " ז כותב הרמב /lם :כשראה הלל הזקן שבמבען
מלהלוות זה אח זה ועובר'ם על הכחוב כחורה השמו לד פן 'ה'ה דבר וגו'
התק' 1פרוזבול ,כד' שלא 'יימט החוב עד ש'לוו זה את זה" .ולא מצאגו
ברמב " ם טעם פווזבול בעג"ן אחר .ולדעחו ע'קר החקגה הוא משום עש'ר'ם
ומשום שלא 'עבוו על לאו דהשמר לד .שהר' הוס'ף על דבר' המשגה בטעמו
את המילים "כדי שלא ישמט החוב עד שילון זה את זה" ,6והטעם השגי
שהוזכו בגמרא שהוא משום עג"ם לא הוזכר ברמב " ם כלל.
דוד אגב מ'ושבת בזה קשר"ת האחווג'ם הדג'ם כדבר למה לא הוזכרו
העג"ם -בוט' -בשם הפרוזבול ,והוזכרו בשמו וק העש'ו'ם -בול' -.
ואף אם בפרש דברי רש"" כפי שפירשנו עד עתה ,שהתקנה היא לתיקיו העשירים
שלא 'פס"ו ממוםב א'ן מזה כמובן כל קיש!(' על הרמב"ם.
ג
ג'מוק אחר הח" לכ"ח )חו"מ ס"ז איח ('כ לעורר אח השאלה מא'זה טעם
הותקן פרןזבול ,אחרי שהניא את דברי המשגה הביא דנךי '''שר )גיטין לייז ע"א(
למשבה כצרכית במיסג זה
כפי
שמסך
חרגום
6
יעי י
וובילולי
יהישע
יותו
תרגומי
nרגוס
של
וי
.תיקון
יהרדה
בז
יררות הראשונים לרי" Xהלוי Hnר ספר שלישי
ודמגשי,
נתקן
לי
חפשי.
פיופ '
ביי לתרגם1
כלאו
כלל ) ''S
גזנין '''פ מ"ר''', ,מ מ'"ן 1מ"ה מ"ג( .
נט על
כגןר
יםוו הנאונר בשוננר ,שואה הלל
וסייג ומשמרת לאזהרת
השמר
לך.
:פ
www.daat.ac.il
העילם"
ל ..ונזלאח
IיCלנאס"
הנו
חריזי .
עמי .704
שזו
בענייו
הפרוזביל
שעובר'ו "9ל לאו והוסמר ,שהפריןבןל
-
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודברי הר " ש
)פ '/ד מ " ג
ושביעית (
המפרשים
מה שאמרה
הגמךא
דפרןזבול
הב"n
הוא תקנח עשירים ,שהיא תקנה שלא ימסידו חע' 'l-יריס כספם ,ושואל
למה לא פ'רשו משנה כפשוטה ,שתקנת העש'ר'ם ה'א שלא 'עברו על לא
תעשה שבתירה.
ופירש ..שאיז זי
לעשירים מדצ
תקנה
מה שהם
עשירים " .
ןבראה דןכובתן לומר ,כ'ון ש בגמרא פ'ר ש ו פרוזבול תקנת ע ש 'ר'ם ותקנת ענ,ם"
צר'כה לה'ות כאן תקנה לעש'ר'ם מצד מה שהם עש'ר'ם ,וזה אפשר לפרש רק
אם נאמר שהתקנה היא שלא יפסדין כספם,
חב"n
מוסיף שלשם זה בעצם אין
צורך בתקבה ,שהר' גם אם לא ,לוו לא 'פסן>ו ,ופ'רש דהתקבה באה בגלל
הע ש ירים
הצדיקים שהל"
את העבדדם ,ונגלל
להפסד ,שהרי
ה ש מיטה הגיען
ה'ו ע ש 'ר'ם שבמבעו מלהלוות כד' ש לא 'פסן>ו והוצרכו בגלל זה הצד'ק'ם
הזה'ר'ם ב"השמר לך " להלוות את הענ"ם כל צורכם ,והעב"ם שלמרות הכל
לא מצאו ד' ס'פוקם לא ה'ה ב'דם לשלם ,והחוב בשמט ,ולפ' זה תקנת עש'ר'ם
חיא תקנח הצדיקים שנזהרו
הב //ח ממ ש יר -ו ש ראל
בלאו דה ש מר יהל" רהיר קרובים
עד ' /ן להפס.ך
היתה
הלל
ימח היא
לש ין
ש התקנה
המש נה,
כ ש ראה
שהיי ערברים על לאו רהשמר ,ומפרש דוודאי בגלל העבריינ י ם האלה לא היה
הלל מתקן תקנה זו ,אלא ש'ש כאן הסכר לכך שבמבעו מלהלוות ,שהר' כתוב
השמר לך ,וה'אך במנעו_ ואומרת המשנה שאכן במנעו בא'סור''' ,עו כן באו
המלוו'ם הצד'ק'ם לכלל• הפסה כאמרר.
יהנה ,דברי ר ש ' " ניתנםי נם להסנר אחר ,וכהסבר זה לא ק ש ה קשויית
הב " ח .בש'טה לתלמן>ו של ר' 'ח'אל מפר'ש למו " ק ) ' " ח ע " ב ( נאמר :
לפ'
שראה העשירים שהיי במנעדם מלהלוות את העניים בשנה השישית של שמיטה,
הלוואתם והיו עוברים
שהיו יראיס פן תשמט השביעית את
וכו' ,עמד הלל
הזקז ותקן להם ש'עשו פרוזבול ,כד' ש לא חשמט השב'ע'ת אח החוב וכו :
ולשון פרןסברל מפ' התם פורסא דמ'לתא וכו ' .כלומר הדבר הזה ח'קון לעב"ם
ולעשירים העשירים שעושין מצווה ואין אובדים את שלהס .ע"ג.
הר' שר' 'ח'אל מפר'ש אומר מפורשות שהלל ת'קן תקנחו ל ' cשראה
העשירים שהיו נמנעים יהיו ערברים -הרי שזה הנימוק של התקנה ,ובהמשך
ה'בו מפרש שהת'קון לעש'ר'ם הוא שע ר ש'ז מצווה וא'ן אובד'ם אח שלהן.
במילים אחרות מה שכתב ר ''ש ' והר "ש ישאר ראשינים שהתקנה היא דכי
שלא 'פסן>ו הוא דמשום הכ' לא ,לוו ,וכ ' Dשפ'רש ר ' 'עקב גולדמן בספרו
םרס ועוללות )'רושל,ם חר"ץ( שכ'וון מדעתו לפ'רוש הש'טה ,והסב'ר דבר'ן
ר' 'וסף ל,ברמן במשנת 'וסף )ש'טות המפרש'ם למשבחבו עמ' קכ " ח( ,דלעולם
חש גם שר '' ' בעיקר שלא יעברן על מש " כ בתירה ,ימה שכתב שלא יפסדיו
הכ' קאמר ,שאם 'םסן>ו לא 'לון ו'עברו ,ולכן תקן פרוזבול שלא 'םסן>ו,
וממ'לא 'לוו ולא 'עברו .וכלשון הש'טה דלע'ל ,שעשר'ן מצווה וא'ן אובד'ם
את שלהם.
ד
ובדבר' ר"ע
שאלת
טעם
ה'לדסה"מר
החקבה,
רהדבר'ם
המובאם'
באמרו
לע'ל
ב'תר
מצאבו
פ'רוש
ב'מוק
ב"משנת
של' ש '
לעורר
כסף "
)פב'ם
23
www.daat.ac.il
–_.__.
אתר דעת -מכללת הרצוג
מסב'רוח עמ'
פרוזבול ה'א
העולס" ולא
"משגה כסף"
ק"ח ולהלו(.
שלא לעבור
מפג' העברה
למסקגא שכל
שלא 'פס"ו ,סובר'ס
ק"מח כא'לו סח'רה ב'ו המשגה כשכ'ע'ח שהחקגח
על ד"ח וב'ו הגאמר גב'ס'ו שה'א "מפג' ח'קוו
על דח .על 'סוד דבר' הכ"מ והב"ח מג'ע בספר
הראשוג'ס ז ,ה'וח ומסב'ר'ס חקגח העש'ר'ס שה'א
החקגה א'גה
אח דבר'
חקגה שלא לעבור על ד"ח.
הרמב"ס האומר החק'ו פרוובול "כד' שלא ש'מט החוב עד ש'לוו זה אח זה"
הבי מפרש ,שהרשיא "כדי שלא ירשמט החיב" ,פיררשה שהיא תקנת עשירים
שלא יפסדיו ,יהסופא "עד שיליי זה את וה ו' פירישה שהיא תקנת עגיים
ש'מצאו ללוות .וכמובו שמחוך כך חמה על דבר' אחרוג'ס רכ'ס ובראשס
7
במשנה כסף זבונה
כ-ו
מלבד '''שר וך"'וס
המבואךים לעיל
כ"ג ס"כ , yב'"' ) t … ,גטין -,ל M"'Yימי"'p
די
הבחירה
בית
)ביסין
למאייי
הייגו
פריזביל
מלררה כשםר ולא
עמי
סלא
,יסריס
כפתרי
.( 153
שהיו זנייים
די
ונעיי :
על משביז
מלרה על
המשכון,
עכ"ל.
·י.,ן)
ב.ונסנה
כטר·
יפטיין.
עריך )~וך פריז ביל (.ךשב"ם
'ייח (,בי ,ניזניקי יוסף )ייש פ' שיך שגנח
)למסנה בסנויית( ררונ·,") Xייח תקפ"ה ה י (.
תקנת עשייים
את ך'
.(69
רבנו הדירה אלנרול,ני )ספר השטררת עפי
.(K·Y
'{,הר
גם
גרשים מאיה"'ב )כ"ג
רלא
ופרח
וגשום נכ'"ב כ-ו
שמיסה
לא
סזבזכיי
'ונ'
'ייש
" M,כיתב :
קיקע דלאו
ר Mיתי
ח"ב
נפ"ב(.
סיריליאן
משמם,
שפררוגךל
הך Kתקבת
סמביא
ר"ב
ם"זפn–
רכרי
ומטבירם(.
הר·ז לy
יפסדי"
הריוף כגיטיז )דפים ייילג Kי-ח ע-כ( Mובםנ ובפרש דחקנת העשירים
לפני
אך
כהביאו
זה
הסמנה
י'ת
כיתב
בוסבייJת
לפי
:
מלהליית רכו ',והלשרן ..לסי שר Mה" מורה שזה טעם התקנה
הונ '"Mבכית הנחירה לגיסן כרבת :
העם
למהלורת
שבובנעיז
בתורה וכו' ומסיים :
שלא
כדי
שר Mה
הי" ,סלא
העם
שנוננעי
ולא זייז זובנה גרדיא.
הלל התקין סרוןכיל מפני תקיון העילם שההי רוהא
שביעית
תהא
משמסת
ת Pבה לעשירים שלא יהא ממוםנ
רהיר
בפג.,.
' )jל
עוברין
שכתיב
מה
.כ"'ע ומביון שקשר ..תיקון
הזלום'"' ברברי הונשנה נסביעית .הרי של Mראה eתיהר בין ..תקיון העילם" ל eעם הביתן
במסנה
ננtכ
:
בשבעיית.
הניתז
ההסבר
תקונ-ה
ב"' Mוn
סעיף
ה'
מובה כסזיף זה פספר סםרות שובותר לכתכם
בסני נוזפו .אך ככר הזיר הרב יזחק
עמ '
.(' y
סחארי הדמוטים
שבשם
נסיס
המיוחס
הוסיסו
הפאיחרות לדכרי המחבר והרמ""'א .ויש .שיחדסו
'''סר שכהן
ארוניות,
הרשאונה
משנת
הרפיסר
של
ת"ס
רמגליןת
הידפסו
שו"ע
דפיס
ולס
כאיתיות
או"ח
אהרן
נפחלי
ה Kחריס שהוזכרר
ההבןת
ארתם
הרפ""'א,
עם
בן
בסעיף
זה
ורז
'ע)
24
www.daat.ac.il
לרמ"'א
בקיבץ
ברורה
הסוניס
הנ Hל
גם
כאמריהם
טרזוביי
יגeבן
תוספח
של
למליס
כהמדירא
קראק K
כרונ
של.
כאוחיות
הסברים
מהדורת
-
בובהדורותהים
והודמטי
לרמ" .K
ב 'rינו,
שזו
פקירות
מאחר
בטנוית
הטבר למרשג
הוכחה
זיוני
המהדירים
הכמזאת
•
כל
ובהריריס
ירחטר
הרמ"א
ובפררסטיץ
כן פנחם( 'Kן
-
יהם
לכ שםר
רבי ייסף קארו .ירושלים חשנ"ט.
אוחס
הוטיפו
רש"י.
הגהות
יזחק
כז
לרונ-א
המרמ·•.
כחול המועד ,ובסוגריים מפורש
)בקובז :
הראשונים
אינונ
הונחבר
הבירה
הרב ראובן
םג
לרונשםיג
פהרמ•. -
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכ"י • האימר'ם מפירשית ,שפריז ביל היא כדי שעשירים לא 'עברי על השמר
לד יכי ',יהשאיד הדכרים כצ"ע.
יהגה לס' מה שפ'שרגי לע'ל א'ן כל הכרח לימר ,דהראשיבים סיברים
שכל עיקרה של תקבת פריזביל א'גה למגיע עש'רים מלעכיר על ד"ת .ימה
שהקשה דלשין "תקין העילם" שבגיט'ן משמע כן – ,יכבר הערבי שכד הכין
א'ן כל הכרח לימד זאת .א'ן הלשיןהדבר'ם גם הגר" yהילדסה"מר
"ח'קין העילם" עימד כב'גיד לחיקין הדח " .ח'קין העילם" 'כיל כהחלט ?הח"חס
גם לעג"ן שכא לתקן גדר מצייה אי עבירה.
בפרק השילח כגיטין שביבי דכרים רכ'ם שבתקבי מפגי חיקין העילם .אין
רצןר לבתח כל תקבה יתקבה מאלה' .ספ'ק אם בצ"ן אחת מהן.
שב'בי )ג'ט'ן מ"א( ' :מ" שחצ'י עבד יחציי בן חירין …מםב' תיקין העילם
כופרן את ובו יעשה אותן בן חורין" .יהבה תזס' )שבת ד /ע"א ד"ה וכי אומרים(
הקשי ,יהרי כל המשחרר עברי עיבר כעשה ,יהיאד אימר'ם לרבי חטא בשב'ל
וחירצי
שידכה חבןר.
ררכיה דמצרוה
שם ד"שאני פרהי
היא".
רבה
הרי "שמפני
ח'קין העילם" פ'רישי ,שחיקבי מםב' שמצייה רבה ה'א .ית'קין העילם
מת"חס לעב"ן חקבה בעב"בי דת ,ית'קין העילם יכיל להת"חס גם ל"חיקין הדת" '.
יעיבדא ה'א ,לא הכ"מ ילא הב"ח כשדבי בכד אם שי בםריזביל עב"ן של'
ס"ג לא הסתמכי על הגדרת המשבה בג'ט'ן שמריזביל בתקן מםב' ח'קין העולם.
הכ"מ והב" nהסתמכן על דברי ''':שר הכ"מ הסתמר על דבךי ר חםדא,
התקשה בדברי חרמב"ס בהלכית ממררם ,אך לא הזכירו את הגדרת המשנה
"ח'קין העילם' :מפבי שאין ב'טיהי וה עידמ בביגיד לתקנה שבאה מחמת ס"ג.
ה
ביחר לבי לברר עיד דברי המהר"ם שיף בג'ט'ן )ל"י ע " א( :עכ"פ תקבית
הלל מפבי ת'קין העילם משים תקבית עב"ם לא משים העברח דת ]כמשמעית
לשין פריז בילי יביט'[ אף שפירש"י בד"ה רבא משים ס"ג יגדר גם זה גדר
היא ,גם משים קישית יתקיני רבבן דת'שמט ]דהיא גדר זכר לשב'עיח[ .עכ"ל.
רבוי מהר"ס שי"ף אלה טעןנים הסבר ,שהרי המלה " נוכ"ם/ו בה מתחיל
דבריי ,א'ו לה כל הת'היסית למה שקדם בדבר'י .יא'לי רצה להיכ'ח שא'ן
באו עב"ו להעברה על דח ה'ה צריד בע'קר לבאר עב'ו תקנת העש'ר'ם .ימה
ברציבי להיכ'ח מדברי רש"י המביארים על 'די. .
8
במשנה כסף מונה סם את הר,ייב ,הלגוש )חך . .מ ס"ן
n
) Mו·ח
9
"'(n
יכד
מורה
העולם
וונד
ר"ף .( p'"Oג·ב פני יהוסע )נטיז
םב בפשםית הלשין
שראה
והתקין
את העם שנמנעי
פריזביל
.כ'",
הרי
בספרי
)ר Kה
מלהלורת
אף
(ז"'ל
זה
שמכבה
שניינםיו ,ל המ סכתיב בתירה ,רלפי "'.ברn
ורי
היונתו Kייכשיז
קי "' ב( :
את
הסמ"'~ )סם ם"'ק
הלל
זה
פרוזבול
התקיו
ועוברים
"תיקין
על
)אוריס
פריזנול
מה
ה,רלם"'
זריך למרש שהמלים
ל ,( . .
ם"p
מפני
מנ""
לייה(.
חיקין
שכחיג
כתווה
מביא
כהנמקה
…שר '" ICה יכרי
אינס
הנמקה אלא זיר ,ן הנסיבות ,ורק "תיקין העדלם" הדא ההנמקה ICשר הספרי אינו ובפרשה.
2s
www.daat.ac.il
~
אתר דעת -מכללת הרצוג
רנראה ל' שהמהר"ם ש'ף ריצה בדבר'ר לחליק על הכסף משנה ,שאמר
שא'ן חקנח פרזזביל ע'קרה משים ס"ג .רבא על זה מהר " ם ש'ף לימר ,שאף
אס נאמר שחקנח ענ"ם ש בפררזביל א'ן בה ענ'ן של תקנה משים העברח דח
אע " ס כן 'ש כה משים גדר יס"ג .יאם נאמר כן הר' הרפרך ת'ריצי של הכסף
משנה שבהלכזח ממר'ם .אם בחלק של חקנח ענ"ס 'ש משרם גדר יס"ג רידא'
שש' כן בחקבח העש'ר'ם ' ,ששם הדבר מפירש שש" בי עב"ן של העברח דח.
כס' המשנה בשכ'ע'ח .על כן הבי מח'חיס רק לצד של חקבח עב'ם" .רמב'א
ראיה
מדגרי
המפרש
דש"י
רבא,
דברי
הקשתה
הגמרא
נגיטין
קושיות.
שתי
האחת ה'אך זה ח'קן הלל פריזביל שלא יישמט הר' מן התררה החיב נשמט.
והשביה,
היאך
אם נאמר ששמיטה בזמן הזה מדרבנן
זה כאשר מן
התררה
החוב
לא נשמט באי חכמ'ם יחקנר ש'שמט .שת'הן" ת'רץ רבא הפקר ד'''ב הפקר.
ירש''' כ'נה שח' התקנית גדר יס"ג.
בזמן שאינה נוהגת מן התורה
רכשם
כסם'ם מדרבבן
שתקנת שמ'טת
-אינה עניין של העברת דת,
-
ואעפ"כ בינה
אותה רש"י בשם גדר וסייג ,כן כינה רש"י גדר וסייג תקנח הלל לעניים שלא
ת'בעל דלת בפב'הם ,אף שא'גה העברה על דת .יגם זה יגם זה גדר היא.
,זכך מחפשר'ם דבר' המהר" Qש'ף בשלמזתם ,זמהר " ם ש'ף 'כזל לסבזר
שאכן תקבת עש'ר'ם ה'א משים העברת דח להצ'לס מלעביר על השמר רכי'.
10כמשנה כטף 'מ ),ק"ם( מסתמך לע זביר המר"ם שיף אלה כיר לקבן ,שפרווניל אינן
ובפני
I1כי
תקייו
פירש
הרשאונים
הית .
'''שר
שתיייצ ר
של Mייחסו
של
חיריזו
רבא
של
לשתי
ובתייחס
'זיי"ש
הקישיןת ,
בח-וס '
ובס Kר
רב Hלקושוא הראשןנה .
,
•
והוא הרומז
להוציא לחם
לע
מו
לועם
שכלון
טוב
אשר
האץר עשיר ושד
והיא שבת שביעית שנת
שם
בפגשי
יבוחו
כל
קטון וגדיל
רצוו להי אשר ישליך
יניעי
כח
שם היא
מעבצם
יבעד
ומבעדותם
חפשי
אדם אלילי כספו ולא
מאודניו
יאמר אלקינו
למעשי דיינו הוא היקים והרכוש כי אין כסף נחי~ב כלום לרא יויעל הון בזוס בערת.
רכי
יהונתו
26
www.daat.ac.il
אייבשץי :
תומיס
סף
סן
ס"'ק
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שילה רפאל
נטילת ידים במחנה צבאי
א
תנן בעירובין יז ,א :
מקים
מרחיצת
ומטירין
"ארבעה דברים פטרו במחנה ,מביאין עצים מכל
ומרמאי
ידיס
ופישדוו ו
ומלערב, /
I
בד"ה
"היוצאת למלחמה" .וכ"כ בפירוש המשניות להרמב ם ןז"ל :
במחנה :
"יזה
II
המחבה
הנזכר בכאן אפי' למלחמת הרשות וב"ש למלחמת מצוה ,ואנו מקילין עליהם
לםי שהס מתעסקין בכביש ארצית האוייבים" .יכן היא כםי ' רבבי היובתן :
" …התירו להם חכמים למחנה היוצא להלחם אפ~ למלחמת הרשות וכל שכן
למלחמת מצוה" ,יכ"כ הריטב"א חי' לעירוביו שם ,וזו גם שיטת המאירי יז"ל :
"יאמך שכני מחבה והם היוצאים במלחמה ואפי' במלחמת הרשית פטורים
דמ' יברים . '/אמנם המגדי משנה בם ' ייא מהל' עיררביו הו'ג כתב שויהר מחלוקת
ראשונים ויש מפרשים שלא מצריכים דוקא מחנה היוצא למלחמה לגבי פטור
של ד' דבדרם .ובביאור הגר"א ,אן" nסיו קנח ס"ח כתב שמדעת הרמב"1
והרשב"א שלא הזכירו מחנה היוצא למלחמה ,משמע שאין צורך בכך .אולם
סייס שם שמ"מ דברי רבני יהונתן עיקר .דכ " כ הטור
או" Mסר ' קנח
,ז " ל :
"ימיהן במחנה ההולכים למלחמה פטורים מנט''' ראשונים",
אמנם
לדעת
נראה שגם
המצריכים
הראשונים
היוצא
מחנה
למלחמה,
אין הכוונה דוקא למחנה הנתון בסערח המלחמה וקבעו חז " ל שתור בדי לחימה
פטור ''',טנמ אלא גם מחנה המכין עצמו למלחמה ומצוי במצב הכן ,או פביו
מועדות
דמברי
לחזית
רבנו
" …דמה
-
גם
במחנה כזה חייליו
יהונתן שהסביר
צריר
להם להחי,
מדוע
פטורים מד' דכרים.
לא פטרו
לצאת חוץ
במחנה
לתחום
וכן
עירובי חחומין
משמע
בעור שאין
וז"ל :
ואין
נלחמים
האויבים יוצאין לבגדן" .משמע שפטור ר' דברים באמר נכה / Iג שאין נלחמיס
ממש אלא מכינים עצמם במחנה .וב"כ המגיר משנה )שם( וז"ל .. "' :
לפי
שדין המשנה ר~א במחנה ההולר למלחמה וכשהן חונים ימים להלחם ומפני כך
הקילו להם" ,משמע שפטרום גם בזמן חניה.
ואפשר להביא לכך חאיה .דהנה ב ..טורי אבן" להגאזן ר' אליעזר רוקח
ז"ל מאמשסרדם ""פ) מהל /מלכיס ה"א( וב"שיירי קרבן" על הירושלמי
)עירובין פ"א ('''ה הקשו על דברי הגמ' )חול,ן יז ,א( " :וכתים מלאים בל טוב
קדלי רח זירי" ,שהותרו מאבלוח אסורות במלחמה ,ומדוע נוקטת המשנה
בעירוביז היתר אכילת דמאר שזהו רק איסור דרבנן יהרר אפי' קדלי יחזירי
שאסורים מן התוהר הותח במלחמה .וכחבו דמשום בר כתב הרמב"ם בם"ח
מהל' מלכים ה"א שהיתר זה של קדלי דחזירי נאמר רק "אם ירעב ווא מצא
מה לאכל",
כיין שאסורים
הם מהחורה,
אבל באיסורי דרבנו
כרמאי
וכין 1/ב
מיתרים אף אם מצויים לפניו מאכלים של היחר .ולענ"ר קושיא מעיקרא ליחא,
דהיתר של קדלי רחזירי נאמר רק תור כדי מלחמה ,וכמו שנקס הרמב " ם שם :
"חלןצי
הצבא
בגבול
כשיכנסו
העכו"ס
ולכבשרם
וישבי
מהן".
וזהו
אפ"'
rו
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאיטירי דאיר"חא .אבל פטיר של ד' דברים נאמר במחנה ,עדר לםני שליחמםי
ממש ,אלא שמכינים עצמם למלחמה ילכו לא ו tחרי אלא איסירי דרכנו
]יראה מש"כ בעניו היחר מאכלית אטיריח במלחמה ב " הורים" ,חשרי חשל יי [.ד
ילם' יי ז גם מחנה שח"ליי במצכ כיננית פטירים בי '''.טנמ ימטחבר שאפשר
להרחיב מישג זה על כל מעיז הנמצא על הגביל ימיכו לקכל פני האי"ב,
אי כל מארב המציי סמיך לנכיל ימטרחי להחריע על כל חניעה חשידה
גם זה מיקרי מחגהשל האי"ב בשטח יהריהי "!,מת כמצב כינניח
הייצא למלחמה.
אמנם ראיחי להנךא '' ' הרצרג ז ' IIל ב"היכל ציחק ו' ,או " ח סי' מו שדן
בחחימיו במשלט צבאי יכחב בסיף דכריי … .. :זה ייצא לי בריר בס " ד
שהמשלטים אינם לא בכלל מחנה ילא בכלל ש"רא ילא עליהם נאמרי הקיליח
הנ"ל מפי קדשם של רכיחיני הראשינים זי"ע שאלי הם כנינים קכיעים של
אבנים לבנים יכרזל יאנשי צכא קביעים כהם "!,מח ילא ..ייצאים למלחמה
יחינים ימים" יכי '.ימלבד כל זאח אם כי עד"ו לא נכרחה כריח שלים
עם שכיניני ,אבל מצב של מלחמה אינני ק"ם יאין טעם לזה לכליל אח
אחיני השרי"ם במ ש לטים בכלל בני מחנה הייצאים למלחמה" .אך לענ"ד
נראה
בריר
דזה
צבאי
שמחנה
הארץ ,
במרכז
עצמם למלחמה לא נאמר בי הםטיר של
אם
גם
מתאמנים
ד' דברים ,ואיו
ימכינים
בי
ייצא
זה מיקרי
למלחמה .אבל מעיז שעל הנביל שהיא בכיננית יכל רנע יכיל להכנס למלחמה
הריהן כמחנח היוצא למלחמה .וכ"כ הגר"א על דברי השי"ע " :מי שהיה במדבר
אי במקים סכנה יאיו לי מים פטיר מנטילת י'ים" )אי " ח ,קנח ,ס " ח( :
" …אלא ש דעתי דמקים טכנה כמלחמה דמי יכ " כ חיט ' בעיריבין כא ,ב
ד " ה מוטב " )גבי ר " ע שהי ו מחמיר ע " ע כב י ת האסורים לא לאכיל גלי נם יי ד
למריח שה" ,במקים טכנה ידיני כמחנה[.
ב
" רבי
יבגררי מחנה איתא מחליקח בירישלמי )עיריביו פ"א ('''ה
כמה .'.ד
בשם
ירדה
חנביה
אמר
מאה
יני '
רכי
יוחנן
אמר
עשרה
תני
רכו'
רבי
'י Lבםי עשך אלף כמחבה ישראל " .וכתב הריטב ' /א רדעת הפוסקים דהיי בעשרה.
יכן
דעח
משגה
השרב " א
)ש ס ( ,
יכ IIכ
ב " עבידח
בביאןר
הקיד ",ש
ביח
הגר IIא,
או""
ראשין · ,שער
'"ס
ש סי ,
ד,
ב.
ס"ג,
יכ " כ
וכתב
המגי'
החזו " א
)עיריבין ,ל,קיטים ,קיב ,י( דבעי עשרה במקים אח,ר ימםיזרים אינם מצטרפים,
ושיעור
הצירוף
הוא
עד
שבעיס
אמה
ושיריים
כשיעור
ציריף
עיר.
עוד
כחנ
שם דהמיניס שאין מצרםין איחן לעשרה לדבר שבקדישה אינן משלימין לעשרה
של מחנה ,דבירושלמי יליף לעשרה מ"עד למחנה גדיל כמחנה אלקים"
" יכמה מחנה אלקרם עשרה " , .לדעת החזו " א)דברי חימים-א יב ,כב (
)בחי' על הרמב " ס( גם דעת הרמנ ו /ס שמחנה היא עשרה ,יכתב הרמנ " ס
)פ //ו מהל ו מלכיס הי " ג( … " :
טפחים כרי שתהיה רשות
והוא שיקיםו כל המחנה מחיצה גבוהה עשרה
יחיד כמו שנתבאר
בהלכות
שבת,
ואיו
מחיצה
םחיתה מעשדר ",,יבלשין הרמב"ם ישנה כפיליח לשין ,דכחב בחחילה " :יהיא
28
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל המחגה מח'צה גנןהה
ש'ק'פן
טפח'ם "
ע ש רה
מה
ןלשם
אח " כ
הןס'ף
"ואין מחיצה סחותה מעשרה " ,לכן הגהי החזן " א שצ " ל " :יאין מחנה םןתתה
מעשרה "
)וכ " ה בבת , /lתימו ,מם ' ,712
ניבזה גדחה מש"כ כס' "תורת
המלן
/l
בספריית
יהודה
שלדעת
הרמכ וו ם
שנמוסד
הרב
איז צורר
קיק ( ,
בעשרה
ןאף 'ח ' "lה!"צא למלחמה פטרןהן חז"ל מד' דבר'ם(.
גמצ'גן למד'ם שלגב' פטןר של ד' דבר'ם בע'גן מחגה של עשרה אגש'ם.
,לםי " ז יתדיםי הנקראיס
כדי להגיע
למלחמה ויןצאים מביתם
הקרב ,
לשדה
ןלפ שעה !'א הם במצב של סכנד_ ' לא גפטרן מגט '' ' בדרכם עד ש'ג!ז'ן למחנה
ה'ןצא למלחמה] .ןד'גם כמ' שא'! לן מ'ם דח"ב ללכת ד ' מ'ל,ן -כמבןאר
בשן"ע ,אן " ח ס" קסג .ןאם הם גןסע'ם
א'ן להם לאכןל בלא
ברכב
גט '' '
עד ש'עבןר זמ! ה'לןד של ד' !,ל'מ ןלא 'מצאן מס" ,שהןא שבע'ם ןשח'ם דקןת
עיי' ביאהו/ל שם ד"ה ברחיק . tןכ"כ "קרבן העדה" בפרו לירושלמי (.סש)ג
יהבה
הב '' ',
סי'
או""
קנח ,
דמ' שה" בדמבר אן ש ש" לן
ר' דבריס
פטרי במחנה .
רכ " כ
ד"ה
ומיהן,
בשם
הביא
סכנה 'כןל ואכןל בלא
נשי " ע
שם
ס"ח :
"מי
חייס "
ה"אוחות
נט ' ",ןמקןרן מד'!
שהיה
במרבד
במקים
אי
סכנה ואין לו מים פטור מנטילת יררם " ,יכתב המ " כ בס I /ק ל " ו בשם האחרונרם
דמ"מ במפה צר'ד לכרןד '. "Iן' נמצא שגם בגט''' שפטרן במחגה צר'ד לכרןד
' lרו במפה שהרי ה"ארחית חייס" השיה בין שגי הדבריס ילמד מדבר ממחנה.
ןלדעת המחבר 'צא שצר'ד לכרןד שת' '' "Iן במפה שהר' כתב לגב' מ'
שאין לי מים ברחוק ד ' מילין " :יטול דייו במפה " ) קסג ,ס " א ( ושיעןר הכריכה
היא
כשיעור הבטי ל ה
)עיי
I
ז(.
ס עה IIצ שם אות
אמנם
לדעת הרמ " א
) שם (
שהת'ר לאכיל ע '' ' כף משמע שסג' בכר ' כח מפה רק על ה' "lשאןכל נה
"'ע) מ " ב סק " ה ןב'אה"ל ד " ה '' "Iן ( ,ןרק אם !'א לן מפה 'כןל לאכןל בלא מפה
)עי'/ל מ " כ סס 1/1וב J/שונה הלכות " קסג ,סו'ב( .אולם בכ /lי סי /קסג ד"ה אסןר
משמע שלגב' נט'" במחגה פטרן לגמר' ןא'! צןרד כלל במפה ,שהר' כחב שם
שמדבר' רבגן 'ןגה ןהרןקח משמע דמ' שא'ן לן מ'ם ברחןק ד' !'ל'מ 'כןל
לאכןל בלא מפה ,ןז " ל :
" דכשא'ן
מ'ם
מזןמג'ם
לפג'ן
ד'
!,ל'מ
ןלאחר'ן
בפחןת ממ'ל 'כןל לאכןל בלא נט '' ' כלל משןם דה " ל בר:ולב'ם בהובנה שנתבאר
בססן קנת םשםיירן "",ס'בס מ ש מע ובמחנה פטרי מנט '' ' לגמרי ןא " צ מפה.
ןכבר עמד על כד בהגהןת " ח ש ק ש למה " לע'רןב'! 'ז ,א .ןכ " כ ב"ערןד השלח! "
סי Iקנח סי /lד דבמחנה פטןר לגמרי מנט IIי וא /lצ לכרוך ידיר במפה ,ידחה
דברי האומר שצריר מפה ,מדחנן "ופטורין
מרחיצת
ידים",
דהול"ל
התירוס
ע"י מפה ,כדאיתא בחולין קז ,ב " :התירו מפה לאוכלי תרומה" }אמנם בריטב"א
ונפסקי רי"ר הנירסא " :ד ' דבריס דודז'!רו במחנה ,אבל אין זה במשמע שהתירר
ע '' ' מםה[.
ונסםר עצי אלמוגים או //ח ס ור קנח פט /ו ן כחב ג " כ רפטור נט '' ' במחנה
הכןןגה שפטןר לגמ" ןא'ן צןרד אף במפה ,ןהעלה שם שזהן כל ההבדל ג'ן
'ח ' "lשא'! לן מ'ם ברחןק ד' מ'ל,ן לב'! מחגה ,שב'ח ' "lצר'ד ללןט '' "Iן במפה
ןבמחגה פטןר מכד ,אבל אם 'ש מ'ם חןד ד' מ'ל,ן !'א כל הבדל !'ב 'ח'ד
2s
www.daat.ac.il
~
—-_..אתר דעת -מכללת הרצוג
למחנה ושניהס חייכים ליטול ידיהס, .לדבריו זיהי כוונח המשנה בעירוביו
" ופטויין
מרחיצת
זיים" ,
זהיינן
שפטוריס
מפה
מכריכת
כמחבה
אם
אין
מיס
כמרחק של ד' מילין ,ותוך ד' מילין ח"ב'ם ל,טול .אמבם לא משמע כך
בירושלמ' .שהרי ה'רושלמי )שס( כתב וז"ל " :עד כדון בשא'בן סמוכין למע"ן
ואפי' סמונרן למעיין" .יפי' בקרבן העדה שיש להסתפק האם פטיך של '''טג
כמחבה הוא דוקא בשא'בן סמוכין למע"ן וא'ן מים מצו"ם על י'ם ,או אפ"
כשסמינרן למעייו ימים מצויים על ידם ,י בפני משה פי' בדרך ניחותא שאפי'
•
אם סמוכין למע"ן לא הטר ' I1ום חכמ'ם בבט'" .הרי לבו שאף אם ש' מים
סמוכים פטורים מנט " י .ואף לקרבן העדה הספק ב'רושלמי הוא בני'ון שמים
מצו"ס לפביו ,אבל אם איבם לפביו ,למרות שישבם תוך ד' מילין ודאי פטור
הוא מבט'לה ,דלא כהעצ' אלמוגים .גם בפרישה ס" קבח אות ח כתב " :הא
אם היי המים מזומנים לפניהם פשוט שגם בךאשזנים חייבים" ,משמע שאם
אינס מזימנים למרות שישנס תור דו מיליז פטורלם .וכ"כ בפי' המג'/א שם
סקי"ד בשם רבבו יהובתן דאף דיש מ'ם תוך ד' מ'לין פטורין מנט"י.
והבה בדבר' רבבו יהונתן א'תא וו " ל " :ואם הם רחוק'ם ממים אפ'לו
מיל דליחי' ה"בו מצריכין אותו ליל ,למע"ן או לבור ומקוה מם' עד ארבע
מיל T,ולמחבה לא הצריכו" .משמע מדבריו דדוקא במיל לא הצריכו ,אבל
בפחות ממיל ח"כים בנט"י אף במחנה .במצא שגם במחבה ח"ב ללכת עד
י"ח דקות ,שזהו שיעור הילוך מ'ל .ואם יש לו רכב ,עד שיסע שיעור כזה
ולא ימצא מים .וראיתי בקרן אורה לעירובין )שם( שאף הוא ד" Pכן מדבר'
רבבו יהונתן וכתב שכן משמע בירושלמי שהסתפק מה הד'ן בסמוכין למע"ן
)אמבם אפ"ל דהירושלמי הסתפק רק אם טמוכים ממש למע"ן ולא כשש' שיעור
הילוך אף פחוח ממיל ,שאז יהיו· פטורים( .וכחב שבגמרא דידן לא משמע הכי.
שהרי איתא בגמרא " :לא שבו אלא מים ראשובים אבל מים אחרונים חובה".
משמע שאפי' בסמןניו למעייו ויש להם מים פטוריס ממים ראשונרם ,דאי
מיורי בשאיז להם מיס א / Iכ איז דשאיס לאכיל מפני שלא יהיו להם מים אחרונים.
והוטיף שם דדוח Pלומר דאחר האכילה ,לכו למצוא מ'ם .גם בחי' המאירי )שם(
כתב :
"ויש
שפי' שבקינןח
צררר
או קיסם
סגי
אע"ס
שהמים
אין רחוקיס משס
כמיל" זוהמהדיר שם כתב שזוהי שיסת רבנו יהונתן .וטעות היא דרבנו יהוגתן
ס " ל להיפך דבפחוח ממיל חייביס בבטילה[ .גם כפרש'ה שהבאנו לע'ל כחוב
דדוקא אם היו המים מזומנים לפניהם
אפין תוך כדי מיל
-חייביס ,ומשמע שאם
היו
ברחוק
פטורים,ד·
ובלע"ד להוכחי דאף פחות ממיל מטור כמחבה .דאיתא בפסחים מו ,א
ל גב' בטילח ידים למ' שאי! לו מים :
לפביו אבל לאחריו אפ'לו מיל
"א"ר יוסי ברבי חנינא לא שבו אלא
איבו חוזר.
אםר
רב א"א
ומיבה מיל הוא
דאיגו חיזר ,הא פחית ממלי חוזר" .יהנה החיי אדם ישאר אחרונים )עיין מ"ב,
קסג סק"ג ( כחכו דמה דצרי ,לחזור ד' מילין בלפביו ,זהו דוקא כהולך בדךר,
אבל כיושב בביחו אינו מחוייב לטרוח אלא פחות ממיל ,כדלאחר'ו ,והוכחבו
לעיל שפטור '''טב כמחבה באמר לא רק בהולכ'ם להלחם ,אלא גם בחובים
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומכ'ב'ם עצמם למלחמה וכדבר' המג"! ,משבה " :וכשהן חוב'ם 'מ'ם חוב'ם
להלחם" ,נמצא לפי I /ז שמה שהחמירו באדם רגיל היושב בניתן הקילו כמחבה.
ואם ב'רשב בב'תו לא החמ'דו לטרוח אחד מ'ם אלא בםחות ממ'ל ,הר' במחגה
הק'לר י'תד רפסררהו אף בפחות ממ'ל ,וזה לא מצ'בו שש'בם שב' ש'עוד'ם
בפחרת ממ'ל.
עוד שי להיסיף שבדברי רבבן יהינתן והמאירי מציי חדישו שפטיר נט ' "
במחנה נאמר לא רק לגב' אכ'לה אלא גם לתפ'לה .וכ"כ בקדבן העדה.
לסיוס עלי להעיר שהזכרנן לעיל דעת הראשונים )הרמב IIם ,הריטכ /lא,
המאירי ,ר' יהונתן( שפטוד זה של ד' דבריס במחנה באמר בין במלחמת רשית
וב'ן במלחמת מצוה .והבה מלחמת רשות א'ן לנר כ'רם שלזה צר'כ'ם טבהדר'ן,
כמביאר ברמנ"ם הל' מלכיס Iכייה ,ה"ב . . "' :אבל מלחמת הרשות איבו
מרצ'א העם בה אלא על פ' ב'ת ד'ן של שבע'ם ראחד" .אבל במלחמת מצוה
שהיא
"עזרת
מיד
ישראל
צר
שבא
עליהם
)שס,
ff
ת (, /lא
הךמב"ם :
כתב
"מלחמת מצוה א'בו צר'ך ל,טול בה רשות ב'ת ד'ן אלא 'וצא מעצמו בכל עת
וכרפה העם לצאת" (,םש) וא'ן צורך כלל לב'ת ד'ן של שבע'ם ואחד.
ולמרות שמשמע בדבד' הרמב"ם שצר'ך מלך ,כבר כתב החזו " א )שם( :
" …אבל שם'ר "' ל דא'ן ד'ן מחבה אלא במלחמת כל 'שדאל ע " פ מלך
ושרפט שבדרד ".הד' שא'ן צרדך דרקא במלך רד'ן מחגה גרהג גם כ'ום.
ןהעירני מן /Iך מרו הגרש"ז אייער באך שליט " א 1 .ז " ל .. :שי לדיז ב"מ nנה"
של עשרה אבש'ם שהם במדבד רבמקרם טכבה ,דאפשד שהם פטוד'ם גם ממפה.
כ' 'תכן שמלחמה א'בה כ"כ בדוקא ,הוא'ל וחז'בן ד'לפ'בן מדבר וטכבה בק " ו
ממחבה ה'וצאת למלחמה ,ואם זה בכון א'ן מקום לדון אם ש " 1בזה " ז העב'ן
של "מלחמה" ,דעכ" Dבשעת מלחמה הרי היו/ל כמדבר ומקים סכבה הוא
ןמלחמה איבה כ /Iכ ברוקא".
לםיכרם
א.
:
ח"ל'ם
ובמצא'ם
הבמצא'ם
במצב
במלחמה,
של
אר
כובבות,
אבש' מעוז'ם
רכן
מארב'ם
השומד'ם
הטמרכ'ם
על
הגבולרת
לגבול
פטוד'ם
ב.
מבט'לת ם''!" לפב' אכ'לתם.
פטור בט'לת ם''!" באמר רק בקבוצה המובה לא פחות מעשרה ח"ל,ם.
ב,
כדי נסיעה לתזית ,חייבים
יחדיים שנקראו למלחמה ,גם אם הם תיך
בגסילח ידיס .איו
להם מים רלא יהיי
שרתם' יקרת 'כול'ם
או
ד.
לאכרל ללא בט'לת ם''!" -"!,, ,לע לבש'ת
כ' Oות
בבג.ד
ח"ל'ם הב"ל הפטורים מבט'לת ם''!" א'בם צר'כ'ם ללבוש כ 1"Oת או
לעטוף 'ד'הם בבגד .וראו' להרר לא לאכול ללא כט'וח ,או לעטוף
את
ה.
עט'פת י''רס.
להם לאחר
גסיעה
של שבעיס
הפת
בנייר
או
בג.ד
אם מצו"ם .מ'ם בקרבתם ,א'ן להשתמש
בפטרר
וה של בט'לת
'ד'ם
וש' להם ל'טול .םה''!"
ר.
פטור זה של בט'לת 'ד'ם אמוד גם לגב' תפ'לה.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב גתו רפאל אווערבך
תןלדןת הפייטן רבי אלעזר הקילר
מאת
הרב יעקב קאמיל הל" במברנר וצ"ל ,אב"ר ווארמס
)המשך(
ועתה חיבה עלי להראות סתירת הראיות אשר ח ש ב החכם רםאםורס להב'א
גנד דעת התוס' והרא " ש .ולחזק בזה דעתי בענין זה .ואבוא על סדר ההערות
שהביחם
ברושמי
המספר.
צי ,98הטרה : 1חשב לסתור דעת התוספית שאמרו ,שר"א הקל,ר לא
חיבר פיוטים ליום בן דיו"ט משום שבימין היו מקדשין ע"פ הרא"'
-
שהיר
לפגיני נמצאי פיוטי הקל,ר לשני ימיס הרא ש יג'ס של סיכית יגם ליום ב' דפסח.
יבאמת ,ש יפה הש יב ע ל זה חךי וקנ י כ / Iמערבי מלך ) /lסם " ה דברכות (, 4שהקל יד
חיבר ב ' פיוס'ס ליים א ' כדי לבחור מהמ את אשר יכ ש ר .ומה ש אמר החםכ
על דעתי אין כאן אפילוהגזכר ,שהלחץ הגדול בזה התירוץ גראה לע'ן
לחץ קסן ,דהא כבר הוכחגי דבימי הקל,ר לא נאמרו הפיוסים ,ולא תיקנם
בדורו אלא לעצמו ,א"כ מי מעכב בדיי לעשות על ייס א' בעינו ..ב' מ'ני
פ'וט'ס ,הכי לא מצאנו למלץי שיחבר מ' מיגי שיר'ס על עגין א' ז ואף כפי מה
ש כתבגי שה" חכס רואה את הנולד שיוקבעו בדיר אחרון לאימרן בצ'ביר.
הניח הדבר לחכמי אותי הדןר לבריך איוה א ש ר יכ ש ר בעיניהם.
עוד ה;סיב חדי זקגי ז " ל לראות ) מקוס הג " ל (,ש הפ'וס ששי לבו ממגו
ביו ' ב ' דפסח שסובב על מלת ושר ,והייגי על הקריאה "שור או כ ש ':ב היקבע
ממבו על · ין' ראשון דפסח ,כי נימי חכמי המשנה היו קוראיו בןר' א' דפםח "שיר
אי כשב" כו' בראיתא במשנה ' Dבבי העיר
יע"ש ד .I
ומה שהשיב החכם הנ"ל יזה
ל'תא למעיין בפייט מח" מת'ם שאמר " :צאן לפסח שמכו ושחטו ,צדקי אותו יאת
בגו ב'יס אחד בל תשחטו " ש רימז
-לפי דעתו
-למאמר אביי שם ..סימן
על קריאת ב ' הימים ,משך תי,אר ולזה חיבר הקל,ר מ ש כי ,ש היא לקריאה ביים
רא ש ין ,לאיחן שהיא בהתחלת
כמה חלי ש ה ההשערה
הקריאה ליר ' ש ני כי ' ,
יבפרט
הזאת ,
כי
גראה
ענח) יי ד .הריאה יארה
שהקליר
אהב
לסייס
בלשין
הפסיק רב המלית ,ילזה הפד העגין יסייס בפסיק "איתי יאת בגי" כי' אע " פ
שאין זה לשין הפסיק ממש ,ילא רצה ב"משכו ושחסי" שהיא מעט המלות.
גם לפי מה שפירש דן"ח יכ"ג לםי מה שהביא לפרש בשם הרבגי מי " ה ייקב
נ " ב זצ"ל '" ,יצדק שפיר הלשון ,ילא ה" אפשר להפר ,וכנראה שלפ"ז לא
37מזגלה
פ " ר ןנ " ה.
38רף לא.
-38ך י
יעקב
בךימבוךב,
בעל
נ n",לת
יעקב"'
על
32
www.daat.ac.il
מסבתות
קסבות.
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ'יין כלל על ס'מב' הקר'אה .יל' בראה שכ'יין הקל'ר :אף שצאן לפסח
משבי ישחטי ,מ"מ אם צר'ד לפסח יא'ן לי אלא איתי שבשחט בי ב'ים אב'י
אי אמי אי בבי ,לא דח' א'סיר .איתי יאח בגי ,ילבד ס"ם " :צדקי איחי יאת
בבן בי'ם אחד בל תשחטי" .יע"ן תיס' חיל'ן דף ע " ח א ' ד " ה מב'ן לאיתי
ואת נבו כר :יה" צייר הקליד ;מיבקט כזה הלשון ,דאי היי מהםך הי' בשמע
ההיפר.
ימה שבתב דיד' זקב' ז " ל כמקים הב"ל (
רארן מזה שהי' בעת
שהדי מקדשין
ממני עכ IIפ על יי' בן כנ I/ל
מקרשיו
ע"ס
הראי'
הדא",
•
שלפנינו
פיוטי '
מסודיים
-על דעתי שיש להם רארו עצימה ,מילא עשה
פירט ליוס שבי של ראש השבה
יהא
ע "פ
שעב"פ א'ן
בייז
להתיס ' ןהרא "ש
נא I/י
)שזהו בלא"ה ערקר הראי' שהי' בעת
ין"ט
בשאר
עתה
גם
עושיו
אין
שהיי
ין"ס
בו,
יכבד העיך בזה בשו"ת בידע ביהודא סי' קי (, l/ג ולזה מוכח שהית בא IIי לא
רחיק מירושלים ,וכזמן שהיך מקדשין ע"פ הראי' לא הי' שכיח ב' ין"ט של ד".ר
רמ'מרת עזרא רא'לד לא מצאבר אלרל עמרבר ,משא"ב עתה ערש'ן '''אב בר"ה
ב Iימים וכדעת הרי"ף IJב ןרמב IIם ) 4.0גס בלא IIה שי ראי ' שהי ' בא י ",מילא
ת'קן לב' דשברעןת רלשמחת תררה( .ןהר מה שבראה ל' ליישב דבר' התןס'
ןהרא " ש עם שא'נן ביגע לע'קר העב'ן ב' בבר הבתא' רא " ברןרה שהקל,ר
היה קודם חתימת הש " ס בבלי ,ושחיה בארץ הקדי ש ה שהין במשכרם אחר הש " ס
'רשרלמ ',רלזאת אם י'בח שח'בר בעצם פ'ןט " Dל'ן " ט שג' ,ח'ברם לבנ' גןלה
שבחרץ לאח.
,
כאן
עוד הניא
המחבר
דברי
ש"ש
דעית
לז ' דפסח מאת הקל,ר שחחרם שם אלעזר
מגיה
ס'
היוחסיו.
שראה
קריבות
ב'רב' 'עקב קל'ר ,זלבאררה זהר
ראי' חוקה גנד דברי התוס' יהרא"ש דכתכו דהי' ר"א כר IIש ,דאס לא בקבל
עדןת זה א"ב לא מצאבר להקל,ר בלל שח'בר פ'רט לז' דפסח ,ןא'ן באן רא~
דהי' מחכמי א , IIבזמן שהיי מקדשין ע"פ הראי' דהא ג IIכ ל 'Tדםסח לא חיבר
וצ IIל דבטרפה לו השעה ,וה"נ ל!/ק למה לא חיבר פיוטל' לי .ו' ב' די"ל נמי
דבטרפה לר השעה ,ראם נקבל עדרת זה ,מן הסברא צר'ב'ן אבר לקבלר
בכללרתר רלא לחצא'ן ,ר'הא מרבח דלא ה" ר"א בר"ש.
לאחר
אבל
הע'רן
הצידק,
דבר'
רהרא"ש
התרס'
דברבתם
נברנ'ם.
הרא,
כיון והקליר עשה מזימםי לכל היו IIט ,לא הי' לו לדלג יוס ב' דר " ח יש " ת
ן'רם ב' דשברעןת .ןהשתא לק"מ מדלא עשה פ'ןט לן ' דפסח ,ד' " ל באמת
דבטרפה ל .ן ה ש עה ,זהתח'ל לעשןת בחחלה ל'ןס א' ד ש בןעזח ראח " ב ל'ןם
א ו דר " ח ןליה " כ ,ןאח " ז עשה הםייטי' לרים א' דסוכדת יש " ע ,והחחיל לעשות
פ ""'1ט לספח רעשה ל "1ם א ' דפסח רבטרפה לר השעה ולא הסמ'ק לעשרת פ'רט
ל''ן ז' דפסח ,ןמעתה א rלנר הברח לקבל עדרתר של ש"ש.
39ביזה
ה:
….ושמעינן
40ם . .א פהיו"ם
הכ"א :
הרחבה בם"ה ובהל '
ןביהוc
רבני
ןיא….,
א"י
זריכי
עוסין בני
'''K
למעבד
בי
בי
ימים
ימים
טובים
סוניס
אלא
סל
בר-ה
,ייה.-
כלבר".
יביתר
קה" nה".n
33
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
נאמבים,
אר אני אומר ומשער שדבריו
וגם אפשר דלא
נעלם מהחוס'
זהרא"ש הפייס של ז' דפסח המדובר .רק כייז שכשארי פיוטים חחום אלעזר
בירבי קלי,ר יייייר היא שם העצם מאביו של הפייסז
יכאז חחים אלעזר בי רבי עיקב קליר ,מוכח מזה
משפחחו ה'י קליר ,והלר ג"כ כדרר יבסיגבוז הקליר
מה שנחסר מז מייסי הראשיז ,דהיינו פ י יט לז ' דפסח.
יכמי שהזכרחי למעלה,
דדא חכם אחר ששם
הראשוז בפייס והשלים
ואפשר רמשום כר כינה
עצמן ג 'י כ בשם קליר ,יאפשר שזה הין חכס מן האחרונים ,ןיתורצו בזה כמה
קושיות כאשר יבואר לקמז בעזה
עיד צרה
לישיב
' , I/
לפי דבריו,
איך ר"ת חשב שהקליי
הוא
ר"א
בך"ש
ולא דיע שהיא אחריז ,יכחב שמפני שהי' בקצה איטאלעיז הררימיח -רחיק
ממקים מישב רביבי חם -לא ידע ממבי .יזה דבר זר מאיד ימחבגר אל הנסייז,
שאדם גדיל כזה לא יהי' בודע זמבו כלל ויארע חיליף רב בטעיח בזמנו,
מקירו מז הגדילים -ר"ח יסיעחי .אר החכם הזה הילר לשיטחי ,כי היא אמר
שאיז בפיוסוי היד חיאר חכמח הבסחריח ,וא"כ פייטיו לא עידיי על גידל
מעלחו .אמבם נאמנים הם לבי דברי האר"י שהעדי שפייטיו בחקבו ע"פ
חכמת האמת .גם המחבר הקדיש בעל של IIה ז " ל העיד בסידור תפלת שעה " ש .. 1
שבפייסים לימים הביראים כמה סודיח כמיסים )יבידאי גם מר"ח יבעלי החיס '
לא בעלמה מהם שמע החכמה הזאח כמי שלא בעלמה בעצמוחה מאח בעל
העריר ,כמו שמצאנו בספרי ,יעייז חוס' חגיגה ד " ה ארבעה בכבסו לפדרס כו'
ו " ד בי ,יעו rערןך ערד (. 4 2נם נמאנים לבי דברי שבולי הלקם )סי' ל"א(
שכחב בשם ר " ח ששמע מאביו שכשפיטי ר' אלעזר "יהחיוח אשר הם מריבעים
כי ' " ליהסה אש סביבוי ,ימפי רביחי~ גאיני ליחיר שמע כז ,עכ " ל.
נ:ר ,99הטרה : 2
איז ענינה לכאז.
נ:ו הב"ל יצו ,100הטהר 3יהטרה : 4כאז העיר על הקושי' שעמדי בה
גדול ,עילם )עיין "זכרוז יוסף/ן סין י"ג בתשובתן לגיסו המהר''' כ"ז • 8ז ,Iל/
שהוא הי ' הראשוז שעמד "(,לע ממה שנמצא בפרוט הקלי ,לת / /ב בש"ע :
"אאביז חשע מאיח ועיר כי לא דש בז גרבי" ,ומה שחירץ בצלייח לברכוח
)וכ " ג בגי בשמו בהנהת נב"ו מה" nסי' הנ"ל( ,שהמאמר "תשע מאות ועוד"
ניסף מאיזה חכם ,יהקשה היא
-
דבלא מאמר זה בשארים וברי הפייטן שם
כחסרים.
הבה ,חסרי הכינה באמת
דקדקתי וראיחי שנל
אינס בלי מאמר ז,ן,
הםיוט"'
האלה
אמנם חםרי המספר,
לשמונה עשרה
w
הם
נעלי ט"'ת
כי
כת'ס,
ע '" כ ו:ריך
41יז"ל שם " :יש בהם ארזר ו ח בב ו זרח חכמה אשר איו להעררי ולשער…
לאומרם באימה ,ביראה ,בקרושה ובטהרה וכו ' ….
42וריד להוסיף :ערך Kבני שיס טהיר .עיי"ש שהביא פי ' רב האי באוו ז"ל על פרניא
רארבעה
נכנסו
43הוא הנאוו
רי
לפרדס.
יסעי'
ברלין )הנקרא גם
ר'
34
www.daat.ac.il
יסעי'
פי,P
ע"ש
משפחת
חות-נו(.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובלא מאמר זה "ה' הפי'פ הראשון בעל ח' בח'ס ; אך אמבס פשוטא דמלחא הוא
mקל,ר גחב באוחו חרוז מספר השב'ס שה" לאחר החרבן ב'מ'ו ,ובדורוח
האחרונרם
המספך
נשתנה
חכם
ע"י
מחכמר
א'
שהי'
הךור
מאות שבה יאיזה פרטרם ,בפרט אחך שהעיר הגר" Tמ' ז"ל
החגס
הזה
בשמו(
שבפ'רוש
הראב"ן
על
"'ג
מחזור
44
כרמיי
מספר
ט'
)כםי מה שהעדי
שבמצא
אצלו
גחוב
"אלף ועוד" במקים "תשע מאות ועוד" .ומה שדחה החכס הנזכר ,דהבה רידה
הראב"ן
מספר
עג"פ שלפב'ו
קרוס
'וחר
ה" גחוב ט' מאוח,
וא'זה
אחרוהו
סוםר
וא'ן
עד
לדחוק
חשע
מאוח,
ולומר שה" גחוב
שלא
במצא
זגר
להחפשטוח פי'ט' הקל,ר בזמן קדוס ג " ג עד שגבר ש'בשום הסופרש עםצמם ,
ענת//י
-תמה אבי ,מי הגדי לי שלא היי פיוטי הקלי ,בזכרים ובעשים בזמן
קדים הזה יחכס א' חמכמר הדור הגיה ,כב"ל.
ומה שהב'א עוד לחזק דעחו )וחשבה לרא" גרולה לרעחו ' וגם רו"ה (,ל"ז
ממה שמצ'בו "באחח הק'בוח לח"ב אחר ש"ע ,שמחחלח "לך ד' הצדקה"
ומסררם בסיפה " :לד ד' הצדקה בתשע מאית שגה שהיתה שנאה כבישה
מלהשמע" ,ונלאי המפרשםי למציא עבין המספר הזה )הגה"ה :א " ה עייו
זגרון י'סף ס" ט " ו ,עג " (,ה ובדחקו שמוסב על הזמן מ'צ'אח מצר'ס דע חרבן
ב'ח ראשון שעולה לחח"צ ,וא'ן ם'רוש זה בכון כלל גס' סדר הזמב'ם הבחשב
בק'בה הה'א שמחח'ל מעת ה" 'שראל לגו' ,והולך וחושב כל מעשה ד' עמבו
ומעש'בו גגדו ,עד שמגע" לחרבן שב' הבח'ם' ,עו"ן בחרוז הקודם " :לך ה'
הצדקה בשג' חרבבוח שחרבו גו'" – ,וא'ך "לג לאחור בטופו ו",זור לזמן
מלוך מלך בש'ראל עד גלותם ? אלא ודא' שא'ן ספק בו אצל ,שהכובה לזמן
הגלוח אחר חורבן ב'ת שב '.ועולה לפ' זה הסדר הגגון שחושב והולך עד
זמני, ,ר"ל שהצדקה עם וד במה שהיתה
השנאה
ככישה חח"ק שבה אחר
החרבן מלה'וח שומע לזעקח 'שראל ':עכ"ל .אב' חמה על החכם המפואר הזה,
שבשב'ל חפצו לחזק דעתו 'צא כאו מדרך האמח ,דעב'ו "שבאה כוכשה"
בל' ספק הם'רוש -שה'חה השבאה טמובה ולא בודעח ג' לא עשחה רושם
באשר
שהיינו
שרויים
בטרנה
)עי'
ארצר
הבאון זגרון 'וסף .ולדבר'ו דקא' ומוסב
השישים ,
שרש
כשכ(,
רכז
הבין
לזמו הגלוח אחר חרבו ב'ח שג'.
הרי יצחה גליי' לעיו כל ירמה מהמרם הזדיןביס אשר עברך עלינו מעת החרבו
עד אוחו זמו שכי'וו על,ו המחבר ,ועל כרח'ט הם'רוש כדבר' הזכרון 'וסף
וכנ"ל ,וא'ו כאו דוחק כלל כ' מתוכו מוכח! ומה שהע'ר ,למה דלג הפ"טו
לאחור'ו ,הגה הטעם הוא משום שהוא לשוו בופל על לשוו " :םלשהםס" עם
"הטה א-להי אזבר משוס'ן והקינה הבאה אחדי! מסיימת בפסיק זה שסיימה
"הטה א-להי אזני ושמע" .רגם דברי הגאון מהד IIי פיקהקינה שלפני!
שי לכוון ,כי ימי בית שני פקדיה הי! -עי' אברבנאל בספרי" ןחרבן נית שני
ש"ך לחרבו ב'ח ראשוו ו'צדק עג'ו כןכשה ,כ' עד"ן לא 'צחה גלו~ השגאה
בשלמוח עד חרבו ב"ש .והמעח'ק ומבאר אטטעגזאסער " טעה שהב'א בב'אורו
44הגאון וי
(. 5אינני
יויע
זלמן
מרגליות בהקרמתך
למחזךר
…קרבז
אהרו"'
הנ"ל.
וניהר .
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כדבר' מהר''' פ'ק ,אמנם חשב שמספר תשע מאות שנה בענ'ן · זה כתוב בפ'רוש
בדברי חז"ל
-
מה שאיבר
". 5
צר ,101טהרה : 5חשב להב'א רא" לדבר'ו שהקל,ר ח" בח"ל מדלא
הב'א הקל,ר בדבר'ו זכר מלכות 'םשטאל .רא'! לה ענ'! לדבר'נו ,כ' בזמן
ר"א בר"ש עד"! לא צמחה משמלת ש"מעאל ,ןתפ'לות'ו 'סוכו כולנה על
גלות ראום .ופ'רושו על הפ'וט "טורח מלכ'!"ת" .,א'נו מרווח כמו שחשב,
וא'! לדחןת בעבורו דבר' המפרש'ם שקדמו
על הערה (. 12
לו !"ען) מה שאכתוב בדבר'
צר הנ"ל צור ,102הטרה : 6פ'רושן על פסוק' הפ'וט " :בנ' בל' שם
במכרם
עמןסים,
בזונה
יבשיד
רבייז
איד
המסלם,
יהיי
בזיז
אף
בעמסים" ,t8
שהןא עב'! שכל ,הןא דחוק מאו,ד ולמה נמאן בפ'רוש הש'ן של המחזןר במקום
חזח ז יגם רן"ח הביא בפירוש הזה בקצרה "'. 0
ימה שהביא ממתזורי איטאליען
!'א מזה רא"' לפ'רושושגורס "" : Dחומס'ס" חלף "חמס'ם" במקום הזה
שקא' על המסחר בבפש אדם .אמםנ אף אס אמת כדבר'ו · ,ל"' שבב' א'סאל,ע!
הגיהו את הנוסח הישן .ימז התימא איר רצה מזה להביא ראי' לדעתן.
רצ הנ"ל ,סההר ך :הביא ממה שנמצא כקיבה " איכה ישכה חבצלח הסרין
כר" )שלדעת החכם הבזכר ה'א מ! הקל,ר ,בשכ'ל שכק'נות שלבן עד
"ארן' הלכבן!" חתןם הרכה פעמ'ם אלטז" ובקרובות חתום אלטזר ב'רב' קל'ר,
ובשם מהר'"ל כתבו שש' כ"א ק'רבת דע "ארז' הלבנן! " וכולם מהקל,ר -
לםנ'נן לא במצא מספר כזה ,א"כ חסר'ם ממנו א'ןה ק'בןת .כ " כ בהערה (, 27
שנמצא שמה החרוזים "בפשען בלחם ופת ,נלכדה יירפת " ,וחשב החכם הזה,
שלה'ןת "שכב/1ז'ת ע'ר ששמה 'ורפת לא נמצא בשןם גמרא ומדרש רק
בירסיפוו העברי יע"ש )פס"ט עד סוף פע IIא( Iשהוא יוסיפון הי' שר צבא של
מבצר ע'ר זאת ןהרןמ"ס ככשן מ ' 'Tן ,אןלם '''ע ס'בה כלת' בודעת נפל שבןש
46עי י כב' Kןרן של ה"ן דניאל גולרשמירס ז"ל לקינוח )הוצאת
תשב"'ח( 'מ,' ,פ שזיין
כמ pיי
ל …בתשע
nז"'ל בךיקוא יכה פושה ז' א'
היתה השMבה כב י שה
כין
:
שירלא
מאות
אד … ……ר
יעי שעה שנתנוירהר ,ליהו כיפי ימזקאל
47
פייס ללזגכןיות יום 'K
םור"' ,Pה'M
בי Mר Kת כי
סרקריה,
שנה שהיתה
שמ ו אל
לביו אכיהם
רכן"…
' …ערברי משביות"
כבושה"'
שנאה
כר נחמן ,קרוב לחשע
שכשמיס
מיים
שיזאי
אח
רברי
מאות שנה
ממזוים
ישראל
רראה פ 'י ''''"הפ סם.
ר,ייה .ונרחק "',סן להסכיר וס",סררח
מוסב
מיסד הרב
קיק .ירושלים
לy
בl K
מל~ו"'n
הב~בה
בעיר
מרסכ על למכוח
מכה .
וכרוח
זר
הפיום.
48בפיוס ..איםז Kרירו כל
למוסף יים ' Kדר"ה.
חפץ"'
שי"ו ייחס
דברי הפייטן לסחר
עבדים שהיה נפוץ לדבויי בין היהודיכ באיסליה מאז תחיל· ת המאה החiכיש~ת לם tיךה.
49רז"ל רדר"'ה .. :כני בלי שם" -
הכשרים.. ,עמוסים"
…ויתנו Kת הילר בזונה ו גו"" )ייאל י' '(.נ
36
www.daat.ac.il
-יסראל.. .בזונה ובו'"
-
ברכתיכ
אתר דעת -מכללת הרצוג
יבשבה
גדיל
בכל
הרבה
הפרקים
שבכילם
הבזכרים,
באמר
רבית
פעמים
יירפת ברי "ש ,יצ"ל בכל המקימית יירפת בדליית שכן בקראה במ ש בה )ערכ'J
ל יי ב ('ב יבחשבת שם למיקפת חימה מימית יב " ן .יבייט י פי Jלרימיים )מלחמית
תא'"םאאת ,והיאס " ז ס " ז( בענין זה ממש של כבישתה כמה מעמים
יידפת של המשבה ,שכן במצא 'ר מבחם י)תפאה )ירישלמי פ " ד דטיכה ה " י(
ונקרא בכבלי )זבחים ק ' ב' ,מעילה י /Iג ב (Iר
I
מבחס ןורפאה ,א"כ היא היא ,
והקליר שלא ראה בלי ספק ויסיפון היובי רק המועתק בעברית ,העתיק גם הוא
בטעות הנמצא שם יורפת ברי "ש .ואף אם באמר ~ מה שהוא דחוק -
שבמקרה בפלא' נפל גם בדבוי הקליר השבוש הזה בעצמו שנפל ביוסיפוJ
העברי ,עב/וס רחיק רחרק עוד ירתר לומר שיאה הפייטן את יוסיפון היובי,
יכמעט אין ספק שמיוסיפון העברי לקח דברוי ,וקרוב
ממגו.
קיבל
נתבדר
מכמה
והבה
אחור העתקת
חכמדם,
אך
לא
היוסיפון
העירו
לעברית
שעכ"פ
הי
I
לודאי שגם השיבוש
בסוף
ימי
המעתיק
הגאובים
אחרי
או
כבר
בימי
מביאו בטעות לסופו בשערי ירושלי) Dפצ"א(
ר' מנחם ב Jשרוק המדקדק ,שכJ
במקום מגי ב Jאלעזר הבמצא על פקידה זו ביוסיפו Jלרומיים )שם ספר ('ה
וזה דבר גפלא באמת .יבעביר כי ר' מגחם בן שרוק ה'י חי אחר ר ' סעדי' גאוJ
כפי סדר הדורות ברשי ספר מאזגים לראב " ע ,יגיעו ימי המעתיק של הויסיפוJ
לתחלת ימי רכ שויוא גאון ,יהקליו שהשתמש כו ה'י חי כאמצע שגות
רג ש דידא ,יהוא מסכים מאד לחשבובנן './
עכ IIל
הצריך
לעיניננו .והעתקתי
שליבו ממש ,לודא כי כל דבויו בזה הם השעוות חלושות,
כי שי להשיב
על דבריי :
.K
למה לא באמר שהמרפיסים או המעתיקים שינן יכתבו יירפת ברי " ש
חלף ידרפת בדלי " ת ,בעבור שראו כר בספר יוסיפון העברי שפוץ והתפשט
בקוב ישראל עד שיד הכל ממשמשים בו .הלא ראיבו שגם במשגה דערכין
שיבו במשבוית דפוס בולJ,
משבת
א"כ מה שחשב הוא לרחוק
-הוא קרוב באמת.
ומה שגראה
לו עוד לרחיק
תקכ"ד
לפ"ק
והדפיסו
יורפת
יותר שהפייטן ואה את ס' יוסיפון
ברי"ש,
היוני ,
הבה מזה בדבר לקמן .אמנם הכי לא הי' לי לפייט Jלידע מכבשית יידפת
רק ע"י סיפור יוסיפין ,הלא לפי דעת הרשב"א בתשיבה "' 0חס " ט הד Iהקליד
ו' אלעזר ב Jערר ,יהוא ה'י תלמדיי של ויב " ז וראה החורב ,Jובדראי ד'עקירות המלחמות שסבבו החווב ,Jאשר ואש לכילם נפילת יודפת יכבשית
חליי של השר-צבא הגדיל יוספיו .Jואף שאנחני כוית כותבי לדברי האו '' '
מ " מ בדראי גם כימיו לא בשכחו קירותשהקליר ה'י 'ר אלעור בר"ש
מלחמית הגדולות יתחלת הגפילה והירדיה ש ל אובתיבו בימים ההם ,ימי החורבן,
שהיתה במאת בכבשית יידתפ ,כי לא ה'י כ"כ זמ Jרחוק מ Jהחיובן ,ואביו
( שראה החירבן,
רשב''' ה'י תלמדיי של ר " ג דיכגה )עיין ברכות דף
יבעשה לבשיא ה' שבים אחר החורב ,Jובדראי ד'ע קורותיי יהמלחמית שסבבוהי.
אמבם מה שבואה לו רחוק לומר שהפייטן ראה אח ייסיפון היוגי
גם זה הוא תמוה אצל" למה ? הלא אפשר שגשלחו מהספרים ההם חשבר
-
ע
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"1סיפין גם '''.אל יכי הלא בתיר חכמיני ז " ל ה" 1ג"כ מה " 1רעיס לשין ייני·
יאם היא חישב שאם היי' נדוע הספר הזה לחכמי התלמיד ז"ל
הזו נמצא
מדברי סיפוריו בשמו בש " ס אי בספרי המררשש .על זה אשיב :
איר יביאי
מרבריי בספררהם ,הלא צדקו דברי השר אברבנאל בספר "מעייגי הישועה"
50
שהמחבר ס' יוסיפון הנז' החניף לרימ"ם בכל סיפוריי .יכרי למצוא חן בעיניהם
•
שינה במקומית מספרו סיפירי תנ"ר
ושינה
בנס
ג "כ
מי
בקיעת
הידרן.
היא השמיט ענין חטא מי מריבה כולי,
הוא
פסוק
פירש
נגר קבלת חז"ל" )רק אמר .שאם ירצה המיכה
תחת
" Pין
כמשמעו
כר"
-ייכל לקחת רמי עיני.
אבל כחב בפירשר שאס לא ירצה המוכה ~ צריכין לנקר אח עין המכה ( .
ואף אם באמר שכמה רבריס בזר"פו בספרי ולא יצאי מחחת ריו
-
מרבריס
אשר לא בזכיר כאן ,עכ"פ המע"ן בצרק יראה שיפה כתב השר אברבנאל כבז:
יריח החניפה אשר החביף לרומ"ם עיבר בכל ספרי )נהה"ה :המחבר ייסיפון
הביא בענין סיפורי את שמו של ושב"ב הנהרג בשעת החורבז ,וכתב שהי' רוצה
לסלקי משררת הצבא ,יאת שמי של ר' ייחבן בן זכאי לא מצאני בכל ספריי ,
יכפי הבראה שב שמר מהזכיר את ש מי כי התפאר בעצמי ש כשיר לאספאס י אניס
שיתקסר zב .יזה שמע כפי הבראה מ'ר דיחבו בן זכאי ש '"ה דירש
וה מהכתוב 3ב
נמכיאר בש"ס גטין רף ב"י ב :פן יחגלה שלא מבטבי יצא הרבר הזה .טכ"ה(.
אכן סיפירי מעבין כבישת יירפת אפשר לקחי כי בינרין רברי אמח
ימה הי' לי לשקר בזה ! ימה שנתב המחבר עי,ד שהמעחיק של ייסיפין ה"
על רעתי זהך השערה חלךשה ,כיאחר ימי ר' מנחם בן שריק אי בימיי
-
אפשר
שריק
שמשפתת
)יאפשר באמת
משפחה
היתה
שהסךפר הזה
ישיבה ,
הי '
המריבר
רשם
שימ
ובמחם
מבו
בעברית
קררבים
כמבטא
מבחס ךהסיב
אצל
הרזמיםי את שמי סגי ,שניח ייתר לבטא בלשין רךמי( .אנן שהיךסיפין העברי
הוא מועתק ומלוקט
-
אשר אין נאן מקומס.
אין ספק בו מכמה רא " 1ת
והראי' החזקה שאינה מהמחבר יוסיפון היובי ,שרמ-חבר הזה של היובי שאמר
שה" שר צבא בגל,ל
50עמייו
תובר ו
"
חרסםי
יחםכ
להיית
J
….. :
רבהן
בעיניהס
-כיגה לאביי :מתתיהך ",ואמר שיוסף
,גeיו תליגתי על הג ו יס וול חכסהים
ללא
כמונא
עליון.
שלום
סמתר
וכמחליק
לזברי
51
ככא
קמא
יייזזי
איץ
ר Mה
עצמן
לשוו
כתב
הדבריס
מוסבעים בהס בסבריתיהם הכוזבות .גם בדנךי
הנביאיס "…
וק ,לין ,כי הוא !'ן;ה
ייוr
בררפי
הנביאים …
בן גוריין
מלכ יס
עם
כפי
שואה
מה
שהיר
והחליף אותם ולא חלק כבוד
עיי"ש זכריו באריכות.
פר.
S2כלומר ,שיתגמה לקיסר .ראה יוסיפרן ס"פ ע Hה )ובהערות הר"ח הומינר סם ( ,ך ..פלחמת
היהודים
יהררמ Mים "
ס "' ג
.. S3רהלבנרן כידKר יפרל"
ם"n
ם '.
)שי" ,
יי(
-ריאן רKיר "ל Mובלך …
ריוtן
Mל Mיבהמ"p
לבנוז
לכו:
S4כוכבו Kו
ווסהימר,
לספר
שאניי
ירסיפון
סל
) הונאת
המחכר
הומינר,
בקרא
מהזירה
.,
סמות
-
נסני
38
www.daat.ac.il
ירושליס
גוריין
תשל"(K
ומתתיהו.
ובניח
נספךו
ר''' K
העברי
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הי' שד של הצבא כירושלים עם עמר
18
חכה"ג ,והפחבר של העברי שאמר
גם כו על עצמו ש ה" ש ר ש ל הצבא בגל'ל ומ ש וח מלחמה .וכתב ע ל עצמו
כל הענ'ב'ס ש נכתבו על 'וםף בו מתת'הו ב'ום'פוו ,אמר ש ה " ש מו 'וסף
בו גורי'ו
בו
וכחב
עב'ב'ס .,
אב'ו.
מ גורי'ו
אשר
ועוד ש אר' רא'וח
א'ו
כאו
מקומ.ם
דצ ,104ה: Pדו : 8כחב הח'ל י ק ש ב ' ו הא ש כנז'ס לםפדר'ס בררן רקריק
הלשוו ,שהםפרד'ס -האחרינ'ם אמרי א'ו שושר פחות מג ' איח'יח ,ו ל א כו
הראשונ'ם" )ש אחר'הס נמ ש כי רש '' ' וחכמ' הצרפח'ס (,שאצלס גס אזת אחת
ד' לה'וח שירש יממנה 'םתעפו באוח'יח ניספיח כל היראות שונוח של
שירש זה ,ובפוט בנחיס כמי בחי פ"א ,פ"ה ,ע"ו ,לייה ,גם בחסרון בי " ן.
והביא דברי רו"ח בהכנת
ערד
בשק
יערן
נשד
המקאר
ונשר
)בראשית ג'
יעןר
יערן
רת
(,ן"ט
חבר
והביא ג " כ
ה'
וערד
דברי
נגה
הערוך
יערך
נטף,
ימסדר א " ב שלי ש'תםר תמ'ד האית לניפל ו'םדר המלות ב'ו המלית אשר
תח'לתו באית ע'קר'ת של מלה זי כמי ערד בט על שוךש נבט .וגב על
שרש' נגב וגבב ,לר על ,ל,ד לו על ליה וליו" יליו ',לק על לקה .פך על הפך.
ידופהים
ימזה
הרבה.
ניכך
ב ש יטת
ש הלך בזה
שר ''' .
ינראה
מזה
ש קיבלן
הא ש כנז'ס דרד הרקדוק מא'טאל,עו כמו ש ק'בלו ל,מוד החל מ וד ו"'עת הסברות
מ ש ס )כמו ש 'בוא( כ' .,בתו בעל הערוד ה " א ש" רומ' -מטרופול,ו של
א'טאל,עו ,ומזה הול" ג " כ ש הקל'" ה " מא'טא ל ,עו.
הבה מזה ראי' נאפת של א ח 'י מ ן הספרדים האחרונים ,אבל איו מזה ראי '
שלא הי' מן חכמי א ו' ו בימים הקדמןניי .ןלקמן בהערה אביא רא'י מפיום קדמון
שחיבר יוסי בן יוסי כ " ג שג " כ מציגו מלה ע " פ דרכו של הק ל יד.
ואתו צר וצר ,105טה:דו : 9הב'א רא" שמלת ב',,-כ שבחח'מח הקל,ר
היא קציר מו "בו רב' "
ושכו
חחמו
קדמוג' הפ"טב'ס
באשכגז'ס
-משלם
בירכי קלונימוס ,אלי ' בירבי מדרכי ודומיהם ,עי' הקדמת רן"ח בפירישו למחזןר.
· והביא דברי בעל ס' חסדייס ) סי' תתפ"ב( בזה .וכתב ,שע Ifר זה מצאנו אותיות
יתירות בתנ " ך ל הורוח על הנ.קרה וקריאתה :שמות כ " ה ל /lא -עיויו רש " י
וראב " ע ש ם ,מ " ב ב' כ , /lו יחזקאל ה' י " ב ,תהלים פ " ה ה' ,איוב ו ' כ " ז ,איוב
כ " נ כ " ג ,יחזקאל כ " ז ט"ו בכחיב ,מ " כ " ' י /lח בכתיב .וכתב ,שבמקום אחר
ב'אר שאוח'וח מלאוח כאלה המורוח רק על הנקורה קר'אחה ה" נקראות
דכךז " ל םא לםקIח ) לעזעמוססער ( ,וכתב ש כו במצא במחזיר אמסטערראס ש גח
תל וכ",ת וכו במחזור' א'טל' Nעוד דכDום 'ס חד ש' ס -ז" ז ר " .יכחב ,ש נראה
ש קצת קדמיב 'ס העמ"ו אות'ית מלא ' ס רק במלוח זרות ב מ קיס שש" לטעות ,
ייחס
55ל"'' :
) 56שתי
,זמו
אחר
סס
בררירן ,
ובספךר
הלועזי
העריף
להשתמש
בשם
סתתי -
) עמ '
ך (. l
הו:cוסכנזיס.
המליס
בוכאמר,
בציך''' ( .
העתיקן
ךי Hק
מהמחזורים
ב "' ב
העתיק
בכ· תיב
כאי
את
מל-אזיר.
וסתי
המלים
בכתיב
חסך.
אד
שי Hר
זיר.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמי אצל זו שלא נחשיב זו " .יגם זר להראית שהיא שם התאר ילא פעל
עבר זו " המירגל בפייטי הקליר .יהביא בזה לפר ש מחז " ל על מלת " זר זהב "
בפ ' תחמה :למה נכתב זר ינקרא זר כי' " .יהביא ג " כ לפתיר ספק של הראב " ע
נביאירי ל קה ל ת )ה' או ( נם י רן ש מלת "ל 'tואי יקפיל " כי ' עי ,ש" והנ י וז ב " כ
דרכי להיס 'rיא " י בנקידת הקמ " ז ,ש כן בתיבת "IIוכ:בו בהמ ל יכי " )במסוף
ר " ה(
יו " ר
הי ' כתוב במחן· וו כ " ו דKוכצו ,והביא ג ,tג הוטפת
במילח
איצוכת.
והביא ב " כ מהערוך ספר ב ' ש זה דהרך לקחו האשכנזים מאיטאל".
,לםי מה שאמרבן ,שהקליד הי ו ר " א בר " ש והי ' דר בארץ הקד וש ה,אין אני צריכין לכל החשבינית הללי כי ה'י כך ירך הכתיבה בא '' ' כמיכח
פתלמיד ירושלמי ,נאשר הביא רו /Iה ז"ל במאמר הפיוטים ~הםייטבםי.
בי"תו צו ,הטרה : 10הביא מענין החיליק בקצת הברית שבין הירישלמי
והבגלים )הברח הבי " ת רפוהי והברת החי"ת( ,והראה ג " כ עיצם דין בחקירןת,
כמו בהערה שלפני זה .אמנם מה שהוציא מזה
שהילך
)כיין
ההברית
בדרך
הליך
שהקליד הי ' אן אשכנזיבענין
האשכנזים
הבי " ת
רפייה
יבענין
החי " ת סהלכי בזה דרד הירושלמים ( או איטלקי ,כי אנ ש י איטליא הי ' ריב
לימורהים מא '' ':אמנם לפי דרכבו שהי' חכם ירוש ל מי מהתנאים -יצדק בלא " ה.
צו 106וצר ,107טההר : Uהביא ראיית רבית ש הקל,ר ה י ' א י טלקי ילא
א ש כנזי -יכילן א י נן ניגע י ם לענין ,רק אם נאמר ש הי ' הקל,ר מן האחרינים ,
אמנם לא לדברינו ש הק ל ,ר ה'י מן הרא ש ינםי" ,לת על ב ' ראיית ש הבאי י ש
להעיר :
א .דבפייטים הקדמינםי לא נמצא חריזםי שייי הבריח .על זה אשיב,
דאין לני ראי' שלא היי כבר מתנאים בעלי דרך זד_ יאירבה נאמר ,שלהקל,ר
אף שהי' קדמין מהחנאםי ~ ה'י לי כבר הדרך הזה דרך סלי ל ה .ימה שאמרבהמשך דבריי ,שחפלת - IIל IIוון היא מהפייטים הקדמינים -ח " י ,אלא נדאה
מחברת
דהיא
יכבד
מאכה " ג,
בזותר
הוגאה
, 150
ראי' דו ,81ממה שאומרים האשכנזים ביוס או של שבועות פריטל ר"ש בז
יצחק יביים ב ' פייטי הקל,ד ,ילא כן קהלית איטאלעין
ואומרים ביו ' א ' פיוטי הקליד וביוס ב' פיוטי
-שמהפכין הסדד
/ I ,ש בך יצחק .וסיבת זה לםי
דעחי ד~א שר " ש בר '' ' ה'י אשכנזי ינידע אצ ל ם ל חכם גדי ל ימקיבל יבעל
שמפתה ) יעי' ש ו " ח מהר ש" ל ס " ס כ " ט , (6 2ל כן הקרימן פיוטיר על פירטי החכס
האיטלקי הקליד ,יהאיטלקםי הקד ימי חכם ארצם ,עכת " .ד
ר-ל :
כוירי לרK
בק"7בז.
s8ל: ,-
.ל,
כזיי '" ,
ךS
קניפז
", 59לומר :
60
זךהר
'D
זכה
ארם
תרומה
רף
-
נעשיס
נ"ש .
61כלומר ,ויאה ד ' ובבין
62עיי"'ש
שכתכ :
בחכמה יכעישו
לו
זר ) בניר''' (,
לא
זבח
-
נעשה
זר
) נם "" pז (
מהם",
ר Kיךתיך
של "',.יש
..סונ מ Jאחי ,רבי שמעין הזניל בר יצ nק החםיר בר אבין הגזול בחררה
יבסידי
סודות לדווש
כל
וeות
,(0
www.daat.ac.il
במ"'ם
פנים ……
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנה לפ" דבריי קשה :למה הקדימי האשכנזים פיוטי הקליד נרווה ,שביו'
או דך"ח אומרים פריטי הקליר,
וביוו
ב'
אומדים
פיוטי
ר IIש
ברי " צ ז
אבל
האמ ,nשהקליד ה'ו פייטן קרמון רחי' זמו רג קודם ך " ש בר '' '.אמבנ פיוטיו
לשבעזות באו לדי האשכבזים אחר שהוקבעו הפיוט י' ל ש בועות לר";ז בר " י
ל ' Tם ראשון ,וקבעו אוםח ליום שבי כי לא רצו לסלק פיוטי ר "ש בר " י שכבר
הוקבעו ל ' Tס ראשון .לא כן בקהלות איטאליען ,שהיו פיוטי הקליר בדיס קודם
פיוטי ר"ש בר '' ' ,והסיבה לזח כן לערי אשכנז כן לעוי איטאליען ,רצןני שזכו
בהס קהלות איטאליען מקודס -לא נודעת לבו ) ואין זה מן הזרות שפיוטיו
לשבועות היו טמונים מהאשכנזיס הזמן הרב הזה עד אחר שנקבעו פיוטי ר "ש
הגדול ,הלא ספר הזהור ה'י טמון זמן רכ יותר ,ובכלל קודם התגלות מלאכת
הדפוס ה" צרוי להתפשטות הספרים זמן רב כנודע(.
עמד החכם המפואר כעל הספר ,על דכר
צך הנ"ל וצך ,108הערה : 12
נפלא -שכמקום שלא חתס הקליר שמו בראשי החרוזות ,הוא חתוס כגימטריא
בראש או בסוף הפירט ,ולךוגמא הביא "אנסיכה" ,63שלולא הךאב"ע שהעיר
ככיאורו לקהלת 'ה) א (' שהוא הקליר ,לא ידענו זאת כי איננו חתום לפנינו
כשום חרוז .אכן תיכף בראשיתו "אבסיכה מלכי לפניו כהתהלבי" עולה אלעזר
קליר .וכפיוטי "זכר תתלת כל סעש ,אשר כבל שנה נעש" ..עולה אלעזר
קליר סקרית םפר ,ומספר כזה ממש עולה ג " כ "שכ rםורו )סבי( סשעוני
טו'ירב! ודלג מלת בזכי ,אולי רשם כן ככ'" שלו .ויותר בראה שבכלל ג"כ הוא
בחשבון ,וצ " ל סבי אלעזר קליר סקרית כפר .ועדו ,שראה המגיה ל,וחסיו
חתימתו אבי אלטזר וכו'
) הערה ('א ,ואולי גם
שם
ראה בטעות
וצ " ל
:זכי
" …ועד מבואת ששמ ,זמה ברה כשו:שאלטזר וכו '.ובסיום של אבסיכה
ירומם וימלוד" כמטפר אלעזר כרכי קל,ר מקרית ספר .וכ"כ בסיום מוטף של
פרשת החודש " -תרבבה שפתי כשורי ארכטה חרשים" עולה אלעזך ברבי
יעקב קליר מקרית ספר .ועייו שם נדבךי החכם הוה ,שהביא ג '/כ שמספר כזה
ממש עולה הסוים של הקיבה "לד ד' הצדקה יבו' ",נמספר בסופה כזה -
כתכע שיא חמורות וושט הטה )א-להי( אזרב שומע" )רכתב ,שמ"ש במחזו ריס
"בחבע איש חמדוות" בכ"ף -הוא ט / Iס פשיט ,שכן לפני אחת מאותיות א"ב
של הקינה זי תבוא בי'/ח השימושית ,יעי"ש -לד ה' הצדקה כאווזות וכו' ולנו
בושת הפנים ככחיבה וכו :עד שנדחק באות וא" ,לדרד זרות לרמר -ולבו
בושת הפניס בוימרו על םי וכו :רכן כל הקיבה עד סרפה באות ת" י ו הגפולה -
לד ד' הצדקה בתשע מאות שנה רלנר בושת הפנים בתבע אשי חמרדות ,ר " ל
בזסן יבמאמר שתבע( .וכתב ערד ,שכהשכל ע ש ה שלא כלל במטפר חתימתו
מלח - Kלהי ,שלא יחכן לכלול מטפר שם אדס בשם הבואר יתעלה ,ו ש גם
כאן יתכן ששרס כל המלות הבחשבות למספר ,ועל מלת אלד" לא רשם כ לל
למען עדת שלא נכללה בחשבון.
וכתב עוה שאתר שכבר דיענו דרכו זה ,אם נשוב לראש פיוט אבס'כח
63במיסף לייס יוe
יר-ו..
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שכבר מצאבי בו שת' מלות " לפב'ו בהחהלכ'" עולה אל pזר הקל'ר ,אם בחזה
'ותר במצא שכל החרוז'ם שם בתח'לה ,כזה " :אבסכ-ה '(,כלמ) לפב'ו בה,זהלכ',
1ICרכגו בהסל,כ''' עול,ם אלעזר ב'רב' 'טקב ק'ל'ר .והשמ'ם מלת סל'כ מן
המספר מםעם הבזכר אצל מלת א'לה' בס'ום הק'בד ,או שאחז דרכו בראש
קינח "שבת" ,כי םלבי במספר סביי ,ור'יל מני אלעזר כירבי יעקב ק"'ליר
)ו"אומצו" מלא ג " כ דמרכו ,דכלע'ל הערה (, 9וכן במצא לי "אומץ אד'ר' כל
חפץ"" ,אומץ גבורתר הפלאת בפסח" .וממש מספרו כזה ,ר"ל בל' מלת מב',
רק אלטזר ב'רב' ק'ל'ר ..עולה ראש הפ'וט במוסף של בשם "פא'ק סטן
מעוםר ב'םר המעוםר" ".ושם בתחלת ברכית מגן אברהם "אף בר' אתת )שם(
שר מםר ,להעב'ב להעב'י להר'ק להמסר" כמספר נמ' אל pזר ב'רב' קל'ר
סקר'ת ספר חזק .ודלג מלת םש ושכמדומה לו שראה א'זה בוסחה בל' מלת
שם .ובתחלת מוסף לפרשת החודש " -שארון א'מצ,ז לרפח וששב'ס ,וובcaץ
לעורר מדרם ש'ב'ס" עולה אלעזר ב'רב' ע'קב קל'ר סקרת טפר חזק ,שוא'ן
זה חדוש אצלו לחתום חזק כפ"טב'ם אשכבז'ם ,שכן במצא חתום בסוף ם'וט
יגס איצמת מלא יו"ד
..תתבגר לשם ,לחהלה" להך"ר בואשי חרוזות עי"ש ,66
הוא מדרכו )ע"ן לע'ל הערה . (9וממש מספר כזה עולה הס'ום של פ'וט
"שושן עמק א'ומה" למוסף 'ייכ " -שפת'בו מדובבות ש-ב',ם 'בצחור כעל
שושבק הו"שס וגס כש''ס ,בסג ' Jת בא בטשב''Iכ' ,ו'ש בל' ספק לא רשם בכ '' '
שלו על חרוז של "'נצחור" ,למען דעת שלא מן המנ'ן הוא.
ובומסף של סל ,בסוף פ'ום "אאגרה בב' אש" כו :תקופת צר ואור שבלס
בטל" עולה אלעזר ק'ל'ר מקר'ת טםר הזק .ומה שלא בחשב ח'בת ",לס" לפ'
שהוא מלה חרוז'ח הגשבה בכל הם'וס שם ,ושלכן חשב רק הב' יי ת של מלת
"בטל" .ומספך כזה ממש עולה ראש הפיוט לקרובית יו' ב fשל פסח
" -ואץמ
נוכרות'ר פהלאת בפסח שארב בל מועדות גשאת םסח" ,רק שבחשב כאן קל'ר
במקים
קיליר ,שבאמת
אחר
ניר /י ד
בהג
הקו"ף
כחפצן,
גם
בחתימת
ראשי
חרוזות )כדלקמן לס' דבר'ו הערה (. 18וש'חשוב שלא 'עלה על דעת שום
מע"ן לומר שבמקרה ולא בכוובח המחבר באו כל הג'מסר'אות האלה ,ובפרט
שבמצא'ם תמ" במקום שלא במצא חח'מתו בראש' החרוזות .ועס זה 'ייב
חמ'הח הראב"ע על מלח ;אס'בה ",כ' הוכרח הקל,ר לכחוב כן כד' למלאות
המספר ,שלול' שלחצהו המספר בל' ספק לא ה'ה כוחב "חקופח צר ואור
נשלם" ,יעכ"פ ההי מציב "כשלהס" במקים "בשלם" ,רק הגימטויא לא ח"י
64ז"'ל K :ל~ןי בירבי
65כמחזורים
שלפניני
יעקב
קיליר.
מופיעות
מעס,ו
הלמים
לשיטחו בהערה 9שדרך הקליר לכחוג
66המיוט הרא ע"ס תשר"ק לאחר
הארת
n
המעםר
בכתיג
ככת-יג
מלא ,כתוספת
סכראש
המלה.
חסר.
אמםנ
החםכ
'''יש
',.
יכטופו
חחום ;
לאוזר
חז•P
67כפרושי לקהלת הי '.א עיי"'ש שהעיר הראב" Yעל היקררק הלשוני ועל נסחת הפעל ~
…..רק
בקש
מלה
כבוי הקליר על
להרארח
חכפחו
לשרמעים"
פכונו.
42
www.daat.ac.il
ינוי'
בביאור
רח"ה
לפיוט
זה,
שהסיג
אתר דעת -מכללת הרצוג
עולה יםד .וכז הדוחק של חבור "שבת סורו מני כו' ",ושאיז ספק אצלו שכל
מעייז ימצא עוד מספרים הרבה העולים כשמו יותד מאשר הראה .עכ"ד,
והעתקתי אותם במעט שינוי למעז יעמוד המעייז על דבריו אף אם איז גוף
הספר תחת דיו )וגם אתי הספר הזת רק שאול לפי שעה(.
והנה בעניז מה ששער מעניז גמטריאות ~ מי יכול להכריע בזה אם
האמת כדבריו אם לא ,להיות כי כל עניז זה הוא השערה גרדיא ,ואם מצא
העניז מכווז
במקומות
אשר
או
זכר
נמצא
עניז
זה
גם
בשאר
מפיוטי
מקומות
הקליר ,מי יגדי לנו שלא במקהר בלי שום תכלית מויחד עלה המספר לוה ן
אד אמנם אני אומר לשיטת המחבר זו ולפי מה שכתבתי אני למעלה )סתירת
בבטול השגת ש"ש מגיה ס' יוחסיו ,דנמקוס שחתום אלעזר בירני
הערה ( 1
קליר סתם ,הוא ר"א נר"ש התנא .אמנם במקום שחתום אלעזר ני רבי יעקב
קליר ד~א חכם אחר ששם משפחתו ה~ קליר ,והלך ג"כ נדרר ובסגנון הקליר
הראשוז בפיוטיו כו! אם כז ,הלא תפיסתו על שיטת הראשונים )הערה 3
יהערה (4מקיבה "לד ו Iהצדקה" שכפי השערתו של המחבר הזה מוכח מתוכה
שמזמן החורבז של בית שני עד זמן הקליר מחבר הקינה ההיא ,חלפו וענרו
תשע מאות שנה -נטלה היא .כי הלא מהמספר מוכח שמחבר הקינה הזאת
ה~ ר' אלעזר נירבי עיקב הקליר ,ולא הוא הקליר ראש הפייטנים ,רק הוא
השני במספר הפייטנים שקבלו האשכנזים את פיוטיהם.
ואזכיר כאז המקומות
בגימטריא,
א,
במקום שאפשר
שלפי דעת
שאמת
הזה
המחנר
שם
נזכר
הזה
הפייטז
כדנריו :
בתחילת פיוט "אנסיכה" )מוסף יו' א' דר"ה( .ומה שכתב שגם בסיום
"אנס יכה" הגימטריא אלטזר רבבי קליר ,אינו נראה כלל שנעשה בכונה מיוחדת,
דבכל המקומות
וכאז
חתום בירבי
כרבי בלי
הגימטריא
יו"ד
לאחר
בי"ת
ראשונה ,ורחוק הוא שרשם יו"ד של "ירומם"" לאשר שנמשכת לאותיות
שלפניו בצירוף בלי דילוג )כמ"ש המחכר דרך אולי( במקום שכבר הזכיר
שם בראש הפיוט )לפי מה שכתבתי שבמקום שהוזכר אלטזר בירכי קליר הוא
הפייטז הראשוז ,בלא"ה לא יתכי זה(.
ב .בסיום של פירט "שושז עמק איומה" ".ונראה ,דהקליר הראשוז לא
שעה חרוזים מויחדים לאחר סיום ר"פ שבת שבתוז בפיוט "שושו עמק כו' ",וכמו
שלא עשה ג I/נ חרוזיס מיוחדיס 10כשחרית לי Ifכ אחר סיוס הא"ב בפיוט "אנוש
מה יזכה כי' 1/שבברכת גבורות ,ועשה זה השני אלי החרוזיס באשר שגם בשחרית
יש חררזים מיוחדים לאחר סיום הא"ב שבסיום "אמצת עשור" בברכת אבות.
68כחנחי לסיום הפיוס "אנסיכה"
העולה בג-י
-
:
n
…
יעי מבואח שמש
לאעזר ברכי קליר מקרית
ספר,
תמה ברה
ואם
נצרף ד'
כשמש
לש
ירומם
,ירומס.,
וימליך"
ילעה
-
בירכי.
69למו'כף של .כ',-
70כלומר ,בל הפיים מביסס ע"'ס '"אב
ומסתחם באות ',ת,
ואין
בי חריזיס נוספיס בסופך.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואפשר שהפ"טן הקליר הראשון לא תיקן כלל
' יי כ ש הם קודם פיוט "אשא דעי כו ''' )ש חתום
כ " ג אמירת סיד העברוה ש ל " אתה כובבת כי' "
יוסי כה " ג ,וחיקםנ ף אלעזר כי רני יעקכ ד,קל ,ר
ג.
במוסף לש"ע ,בתפלת ג ש ם
זה
ש הןסיף
הפייטו
הפיוטים הראשונים שבמוסף
בו ש מו ( כדי שלא להשהות
ש היא קדמוו שתקני ייסי בז
ש כא אחר '•T
-פ ' Tס " אפ י ק מען מעטר וכ'"
)בראה
ה ש בי ( .
ד.
מוסף של פר ש ת החוד ש כנ"ל,
ה,
בקינה " לך ה' הצדקה " לט"ב .ולא באתי להכרעי במקים הזה ,ומי
שדעתו
רחבה
-
יכריע,
צי ,109הדנרה : 13מ"ש ששם אלדנזר יזרה שאיבו ר ' אליעזר בר יעקב,
כי לא החל,סר מעןלם ר' אליעזר כר' אלעזר -ןזאי האמת אתן,
צר הנ"ל ,טהרה : 14מ " ש
דברי ה ..בורע ביהודח "
לדחית
71
והקודמים
לו zז ,שהחזיקי שמלת ב"ירכי בחתימת הקלי" יורח -חכס גדול כפיר ש '''
בגמר ',רק הפירשו היא בן-רבי וכן ' -כ " כ ג " כ רו " ח ז " ל ,יכן הוא רעחי " 1כ
מהראיות שהביא דן " ח ז " ל יגם הרא, .מ " מ איז לדחרת כ " כ דברי רג.דןליס
הללן ,דאםשר שאף ש מלח כירכי עניבה -כן רבי,י ש לומר ש אעם " כ עבינה
כאז חכס זגדזל ,ןד tא בפלס כז חכם ) ב ל" א :א"ן זז"זעד ( ,כ - iחי ל )א"ז
סאפפאערר ( ·ודימוי ,שיש מ ש מלת כי בהרכבה לתיאר ,יכ " כ כאן יה " פירי ש
נו-רבי שיא ….,מסרנ האנ ש ים ש נקראים רכי ,ואפ ש ד ש זה ה" ענין ש ם של
כבוד מיוחד שבתנו בימים ההם להאנשים הגדלוים בבהמ " ד .
ימה שמצאבן בתלמוד בכל ,שם רכיכי כין " ד אחר הריייש ,אפ ש ר שהיא
להבדילן מז בנו"של-רבי .ואף שזהו רק דרך תלמוד ירושלמי לומר כי במקום
כן כמ"ש רו 'ה מ"מ כיון שכאו ררמז לזה חששו לו ,ובתלמוד ירושלמי סמכי
שנבדיל לס' הענין ,וגם שלא נטעה בלא"ה כירן שלא נזכר שם העצם ,ומ"ש
)וקדמו לו בשו " ת ז '' ' ועי' "מעדני מלך"( שהוא הרחקה גררלה שיכתוב אשי
על עצמו בחתימתו תואר -גדול הדור ,אפשר לישיב ,שהשם הוה ניתן לו
בנה " מ לשס המעלה )דומה לענין דאקטער וויררע (" או לשם המשמרה
)מאססנאמע (" שאינו רחוק לם " ז כלל שחחם את שמו העצמי בשם תואר זה.
Iד נכה"'מ ""'יא ם יי ק "" ב .י '" ש שחה ה נ ו י -ב להוכיח שכ יי נח הלמה לחםכ י דניל ,ידחה
וס י '"' אח דבר יו פשי.ם ןכש '" ס כת ו כה המלה נר ' ב ',ו כע י רטי הPל יר ל א זמ~ני למה זי
לאא
ג ' רב '.
-
"" 71ייש נהערה , 14
ו.חשובה
~ורית
73
חו Kו
74בהחאס
ו IC r.הבה'"
הקליי (
שהביא
) סיי
וכ .מחזיק
,.,
רבוי
מ Mת
ברכה"'
",החסכי"
הגר"'זt
להחיר"' K
ו",ונ,רכי
םלעקלם,
)ם"ם
דוקטוו " כבוד .
לתפקידו.
«
www.daat.ac.il
לשון" ,
חלמיד
קי"ב (.
ו כן
הגי"ב,
דבוי
",ןנ,דבי מלר
שהאויר
בתשובתו
אתר דעת -מכללת הרצוג
אכן חתיסת הפייטו השבי
יוחסין
-
ו' אלעזר בירבי יעקב קליר ,שהזכיר המגיה לסי
-בן רב'.
-א " א לפרש כן ,ופירוש בי רבי כאן הוא
רף נה"ל ,הטהר : 16השיג על בעל הערוד ערר קייר ".ולעב",ד אף אס
-בן רבי ,מו,מ אפ"ל שבעל הערוך רצה
נאמר שטעם '"רכ'"ב הוא בכל מקום
לישיב מה שמציבו שבקרא בשם קליר אף בלא הזכיר מלת ,בירבי' כלל ,רק
-ר' אלעזר הקליר ,ולכר בתן בזה טעס .ואפ " ל לםי מה שכתבתי למעלה "
סתם
בשעת
ששינה את שמו
אפ"ל
הגזיוה,
זה רגיל
דהיי
בשנותם
ביניהם
את
שמם ,שיהיי לשם השיניי איזה חיס עם איזה מהקירית שקרר והם ,ויציקו דברי
ביותר.
הערוד
הרשב " ש
ימה שהביא משן IIת
סי
I
ל IIא
הךיב"ש
ובשו / Iת
סיו
קע IIא
שם
מגרל קאל,ר ושס קאל,ר ,ושוכ " כ רצה להסב שם קליר אל עיר Cagliari
במדיבת סארריביען ,שהיתה לפי דעתו עיר מולדת ר' אלעזר הקל,ר -כבר
רתיתי למעלה )הערה ( 1את רבריו.
ראבי חמה ,אם רצה המחכר הזה שמ וסב על שם עיי ,למה לא הסיבו על
העיר
Calirhoi
אי
אן
Calliroe
Callirhoe
-ר היא העיך א ש ר ש ם היי מעינית
חמין ,והורדוס הלר לשם בימי חול,ו לרחוץ בהם )יוסיפון לרומ"ס בקרמוניות "(,
ולמה לאהיא העיר לשע המיזכרת בתירה )לפי תרגיס הירישלמי ("
באמר שקל,ר הוא קצור שם זה ! יבפרט שבראה ששס Calirhoiודימיו הבזכריס
למעלה ,מקורס מלשון יובי שלפעמיס' מיסיפין הברית אחרובית .יאין רא"
מרמצאבו שתרגיס הירושלמי הזכיר השם בכללות ,דה"בו קלרהי )וכן הזכירי
נעל העריך ,הניאן המחבר הזה צד (,78יידיע יהמתבר חרגום יחשלמי ה'י
אחר
זמן
וה"
האמיראtנ'
במו
שש
מאות
שבה
אחר
"ע)
החורבן
הקדמת
נתה' (. /ש אמםב בזמז הש //ס מצאנן שהיי מזכירים את השמות שלא היי מקורם
בעברי -או בקיצור אי בשיביי ,כמי טירביסריפיס Rufus Terentius
מצאנו שהזכירן Terentius Rufusשבאותו שם דהייני בשם הראשין
א"זעביוס ; אפוסטמוס הוא ,posthemusוכמו·כן בשמית קצת קיסריס כמי :
.Hadrianאבל ,Vespasianusאברריאביסבירין ,Nero -אספסיאבוס
אי
באמת כבר הזכרתי למעלה כמה פעמים טעם שס קל·ו.
Sך זעת הערוך ,שיש מקום שקירין לעוגה קליר ,על כן
עוגה
6ך בסיף
שהיה
Jניו
ךך קלייהי
ספר 'JC
8ך כר!סאיח
ספריס
כתוב
בה
קמיע
נקרא רבי אלעזר הקייר ,שאכי
רנתפק.n
', X
.Calirrhoe -
ראה …חולדות מל nמת היהרדים עם הרימאים"' ליוסף בו מתתיהו,
מרק ליג ה ' ) ה ו זאת
"
"' ,0
ישם כתרבים
ארת
ת'
,96
מס '
ערי
..מסדה"
ת " א תשי"ם,
עמ '
ז '" ר
וכספתn
כטיף
הספר ( .
ינ '" : yק ך רה'.
)יע"ן ..שם הנדייים" לה nדי ", Mל"'ן מעיכת
יינתן,
איונ
תרבוס
דהסיק
דתרגום
דינתז
עה"ת
שביריגי
'''בח xנ'; Kזר kורגרם יר,שלובי{.
~4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צר ,110טהרה : 17מה שכתכ ",שלא מצא שם קר'ת סםר כ' לא נשאר
זכר
מהעיר
בימי אייזעביאוס
ההיא
כ' א"זעכ'אוט וה'ראנ'מוט
-
והרראבימוס
שאלז
אף
דאי'
כאז
ברורה,
לא ה'ו קודם זמן ר' אלעזר כר"ש ,וחראשון
"K
הי' בזמן קיסר אבטאבינןס שהי' בימי ר' אלעזר ברווש והשבי הי' אחר זמנן,
מ"מ א'ן כאן חי'שר שלא ה'תה בודע להם כשם זה ,כ' כבר אמר כדונרש
,לקוט" שחמשה שמות בקראו לה ,וכבראה שכרבות ה'מ'ם בשכח מהמון
השם קר'ת טפר ,אמבם דעת' בוטה לדכר' ה"זכרון 'וטף" שהכאת' כתחלת
דכר' ,דה"בו טפר הלכות ,והטעם :ע'ר של חכמ'ם וטופר'ם ,ולכן חתם עצמו
הקלי ,השני ג " כ "מקרית ספר" ,כי הוא הי' ג"כ מעיר גדילת של חכמלס
ושל טופר'ם,
רצ ,111הערה : 19הב'א כשם "שכל' הלקט" ט'מן 'ייא " :ורבבו גרשם
חש'ב כשם רב בטרובא' גאון ו"ל ,שאומר פ'וס'ם כאכות וכגכורות וכו' וגם
'ש לבו ללמוד מן הפ'וס'ם חראשוב'ס שה~ חכמ'ס גדולק חר' 'י 'נ'א שה~
מן החכמ'ם הדאשוב'ם ופ"ט קרוב" Yלכל טדר וטדר של כל השבה ,וגם ד'
אלעזר כ " ר קל,ד ח" מן חחכמ'ם חראשוב'ם ופ"ט קרוכות לכל חרגל'ם
והזכיר באבות וגבורית דבךי אגדה ועגונים הרבה" עכ IIל · .וכתב "שמלשונו
נראה ברור שד' יבאי פייטן הל' קידם ר"א קליר .אר מל הרא ו fיינאי זה ז
יאנה נזכר עיד ו" ענ IIל.
ואני לא דיעתי מהיכו מיכח שר"א הקלין הל ן אחר ר' יבאי זה .אי משים
שהזכיר ו' ינאי ראשונה ,הייבו משום
ר
f
יותר מר" Nקליר,
שעשה פיוטיס
כי
ינאי זה עשה לכל סדר וסדר .רבעיני בראה ,שזהר ר' ')אי המוזכר בש"ס,
והיי' הקליד
-שהוא ראב"ש
-עכ"פ זקן בימי בחרותי של ר' יגאי ,כמבואר
למב'ן ומדקדק בשבות חדורות ,ו'תר הדבר'ם מח שכתב כאן ,א'ן להם ענ'ן
לבדון שלפנ' ,U
צד ,115העיה : 20רצה להמצ'א ,שהתפלות ש'ש לנו כטדר התפלה ע"פ
א"ב
81
המה נוספיס מהפייטנים ואינס מאנשי כנה IIג ,ומתוך זה התחיל לנתוב
ילטדר אותן חתפלות שלדעתי א'בן מאנכה " ג ,ואב' תמה מאד :חא' ,עלה
79שי"ר
הביא
השעררת
לשם
אחדות
קר'ח
טפר,
להנחתר
בהתאם
חי
שהקליר
באיטליה :
א .הכיינה לאחת משתי הערים באך' ןאוםר]טו )ב 1בול נאפול ,(,שהיר מפירסמות כחכמיהז.
ועליהו
ומכאו
בספר
הובא
-
הכינרי
הישך
קרית
)רף
ספר,
ב,
ע"ר
בינוי
אלך שוכנית על חיף הים התיכוו.
9ךא מאבית
הבוצרית
הכנסיה
ד (' :
ומחברי
.1
,..כי
ובכארי
קרית ספר )ס '
הניבה
ספרים
תצא
ת ו רה
שואי"ת,
'D
ירבר
קמיצה(
לעיר קל'ך ,אשר שיכבח
אירוח
עמנו
ר'
ילשינני
)ראה
מ Kוטרנסו"'.
משים
שערים
לחרף הים.
אנזף
..אוזר
ישראל" בערכיהם ( .
BOליקוט שמעינד יהושע '''ט . . ,ר .ישם איחא שארבעה שמןת נקראי לה .עיי"ש .
81כניו
"' Mל
כיין
..אשמני" ו ..על
דניל
יעה"
י ..א'ל
ארין . .
חטא"' י Yי.ר
46
www.daat.ac.il
שבייז,ך
..תכנת
שב"n
שכמיסף.
רידיי
אתר דעת -מכללת הרצוג
על
זה,
דעתי
כמה מזמיר' תהל'ם
הלא
באלפ"א
באמרי
שהם
ב'ת " א ,
-
"לדןד אליך כו' " ",לדדו בשניתי כי' " ",אידה את ד' "" ,אשרי אשי ירא",
" אשךי תמימל כר' " ,ן ..תהלה לדיד כו' " ,8 2וחכמי האמת הזכירן שבתי התפלית
המסידרית ע"פ 'IKכ .רהזרהר הזכ'ר תפלת "' Kוראן כר ' ב'רצר ל ש בת " .ילזאת
א'ן ל,תן מקרם לדבר' ומ.חבר בזה.
רצ ,116כראתה הסרה :כתכ להע'ר ,על מה שבמצא בב '' ' טיא " ח )רש"
שסדך עבידת " אתה כונבח" רסד ייםי בו יוסי כ " ג ,שלדעתי אין
ס'י תשכ (()
II
סםק שמלת כ"ג ה'א היספה כטערת ,ישכל קירא מכ'' 1ראה כהשקפה
מועטת שמליצת " אתה כוננת " מפייטן מאןחר היא ,אע" St Dבחרוזים שייי.
יכי"
הברית
רהנה אב' לא ',תע"!' הא'ר רצה לימר שכל קירא מכ'ד 'ראה כהשקפה
-
מיעטת שהיא מפיטיו מארחד כן'
אם מפני שכתב בן ו,חל ופשט בגדי זהב
יכו'" והראוי "החל" -מר הגדי לגו שלא שמשו הפייטניס הקרמינים במלות
כאלה )יהיא הילר לש'טתי שהקל,ר ה" ברירית האחריב'ם .אבל לס' מה
שכתבנו שהי' ך " א נר IIש התבא ,איבן וחוק שגם בדירי יז,lל ירסי בן ירסי כ"ג
הפייטנים
שמשן
המחזיר
קצת
במלית
רר " .ר,
ואם
שהדפיס
כאלן.
מפ)י
ככר היכחבי שזה קדרם מא.ד
פה " ת סין קי " ג
כרוג ש ן
ויעריין
יתשו/קו,
) יאגב כאת' להע'ר .ש מה ש כתכ כהגהת
נ"ב
ש סדר
ממודר
שכ'
בסדר
זא'ב
נ8
הלא
דביין,
שהיא
מה
מהךש " ר
כהקרמת
..
ד אתה כרננת "
עבדוה
חיבר
ייסי
כה " ג,
וגאה )גם א'ונ ס " ס( שס"ל שהמתבר של "אתה כיבבת " רכר' ה'י בעצמי כהן
גדיל .רא'בר בראה כלל אלא דאכ'י ה 'י כהן גדיל( .רהבה י'ס' היא קציר שם מד
ייסף ,ילכר בראה שאכ'י שה'י מן הכהנ'ם הגדול'ם -אי ה " 'יסף בן בס",א
אי י'סף כן קהןכ'.ני אי 'יסף קבא' שהם ה'י לא רחיק מן החרבד .יזה המחבר
לא ה" כעצמי כה " ג ,יכתב כפי'ס שלי מה ששמע ,ילנר במצאי מח דוקית
יה"כ
בענין עבידןת
מביאין
שאיגן
ממבה
ראי'
חשבי
כי
ששמע
שאפשר
יטעה,
יזה בריר לעב".ד
כ'
עוד
הזה
המחבר
במקים
שמצא
הזה,
עשרת
בס'
הדברןת
כ"י
ממתבר
ס' הע'סיר )דף קס"ח א ' ( " :י'יס' כן 'יס' דתקין ,אהללה א-לה " אמר כסמיר
)צ"ל כסמ"ר ,יר " ל כאית סמ"ר( י'ה' )כ'שירין( ,יכאית צד '' ' ה' 'מלין ,יבאית
ש'יין לא הב'ט אין .רלא שמעבי מ' שערער בדכר זה " ענ " ל .יר " ל ,ש במתריר'ם
82מזמירים
,ה'"כ
קי",א
"'"ל
קי"ב.
ק'?בר..
קי"ם,
83ו Kה ללד ה,הר •60
84נל" C""K :
85ף
ש"ינהב
בחרוזים
שלמה רובנא ) בהקיnובו
K..הת
כרגגת"'
סל
הספרדים
שיי י
הכרות
לחמזור
יכ…
לחג
סדרו
יכן '.
השבועות (
יוסי
בן
ירסי
כתב
שהעייף
כה"ג,
האר "' '
מהכהגים
הקר ו ש
הגדולים
דסר
ששמשו
בכיח שני ,כמי שכבתי גשם ב'ל ה,יסןר .יאין בו לא חריז ול Mמשקל ,רק נמו פסוקים
'''.נח
קנריס
כפסוקי
החרוז
נפרץ בזובן
כית
רק Mייב
שני,
ראף
יתשר Nק
בזמן
וא"ב
חכפי
בראשי
פסוקי… ,
יעייין
לא
הי '
שייי
התלמור ,"', ..
47
I
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשכנזים נושם בכל חוזו ..ככחוב" ושמה נמצאו הפסוקםי הנ"ל .ודבף קע"ד
או כתב "כגין ,אתה כונבח' דירסי בן ייסי" עכ IIל .יהבה שס לא כתב כיגיי ,ג'כ'
בם מלשרו בעל העיטרו לעביו פירט ,אהללה' ~ "רלא שמעבר אדם שעועו
בדבו זה'( בואה מבראו שאינר קדמין וק מכבי דוור אר קרדם לר זמן מרעט.
עכ"ל המחבו.
רכל אלה הם השעורת חלשורח מאה דירתו ביח לימו דנשמט מלת 'כ/ג
)בספר עשות הרבוות הנכזו( משנאמו דנרסף בטערת
)בדבוי '''בה הבזכוךם(,
•
ריוחר שכיח טעית ההשמטה מטעות ההיספה ,ימה שכחב עיד ,שמלשון בה"ע
לעניו פיוט אהללה וכ' ~ ..ולא שמעט Kרם שעוער בדבר זה" נר Kה מבואר
ש Kיונ קרמרן כו ' ,הר Kב " כ השעוה חלרשה מאר ר Kיו להעמי' יסרו על~.
עוד כתב המחבר הלז שגם הרבה חווזיס מפיוט ,אהללה' יגידו על א;חרו
זמו חבורם
" -תחת גלית אדום כמו שעיר החניף כי' " ",סגב חלק כו' ",
"פאר עיר יופי כו'" וכזימה הרבה .עכ /lל .יגם אני אימר ,שהרן זמן חרבור
הפייט אתר החרבו ,ואביו הין כ'/ג ולא הוא בעצמן כנ"ל.
גס
מה
שכחב
המחנר
שבראה
הוה
שהי/
ממה
ספרךי,
שאימררם
רק
הספרוים סרר עבורה שלו ,היא השעוה חלושה ~ רהלא םג האשכנזים Kומוים
פיוט ,אהלל"' רלא הספרדים ,ואם זהר מסיבה שהספדרים אינן אומררם פיוט'י
ב Kזבצע הברכרת ,א"כ מרכח שלא ה" ספררי .אכן ,האמת הוא שלא הביע ליר
האשכבזים טדר העבידה שלי ,רק פייט ,אהללה' שחיב,ר זבטיביח לא בידעי לבי.
יהנה נחתי שמחה בלבי לראות מתוך ספרי של החכם המפראר המחבר,
מי חיבר הפיוט הנפלא של ,אהללה כו" שהוא באמת יקר מאר יורר לעמקי
הלב כתהלוכות מליצחן הנעלמה יחשוב מאד בעניביו .ןכנראה שחובר מתחילה
סל ויי בי רר IIה ייקא ,כי בימיס שחיבר לא היי רגיליס לימר פייטח ,אמנם
לאשר לא הי' שכיח בעח שה" מקרשי) ע " פ הוא" אליל מעובר ,כשאיוע כך
~ אמרו פיוטים ביו' ב' כרי להבר'לו בעיני ההמיו לכל יקלי בו כיון שלא ה"
רגילים בו ,וכיון שהוקם מתחלה על יו' ב' דר' /ה הניחןהן ג"כ על אותר רום,
יחיבר הקליר פיוטים למיסף ריום ראשון .כך שערח' לעצמי והמעיין יבחר.
עיד הירבה המחבר בשבח האיסאי נגד מה שחשדם בעל מ"ע
ואמר שהכת הזאת היחה סעיף מכת הפרושים ,
ישיער שהם הותיקיז
•
(ג"פ)
, 86
)ש בש " ס
ברכוח דף מ' ('כ שנקראו ב"כ קהלא קרשיא רבירושל'ם .והנה מה שקירב
את האיסאי ולימד עליהם זכית -רדאי יפה עשה ז ,8רמה שמאר שהם הרתיקין
86ר ' עזויה מן האיומים כספור "מאןד ב!יביס"" N,,מוי בינה " פרק ',ג דזה
כת
האיסיים
עם
המוזכרים
הבייחוסיס
לזהות את בני
בש"ס.
87על זכנהגי האיסיים ואןרח "ייהם ,האדינו לכתוב יוספוס מלאייוס בספרו "ןתלרךת מלחמת
היהררים עם הורמאים" )סםו ',ב פרק ('ח יפיליו האלכסבררןבי כספרו –על חורת הזריק"
)פרק
'ייג( .
ומבהגיה,
יהרנח
כי
הפרושיס ,לאא אררכ,ג cמנהגיס רכים סלהם tבחוי ריגי
תוה"'P
וח Pנןת חז"ל .יפת סיבם
את הבושא
שם
מסקנחן
בינתםרי
-
בכבת
רברת
,ל
כת
זר
לא
היתה
פלג מכת
א .קודמן בטפךי "זרמיס וכתות כיהרן· ח" )ח"א חשל (lHפרק ח' )וראה
שמיצא
האיס"ס
היא
מז
השדמרןבים(.
48
www.daat.ac.il
-
.,
",. _-אתר דעת -מכללת הרצוג
שבש"ס כו' הוא השערה בעלמא .אכן ,מה שאמר שקרוב הוא שפויטי " המאיר
לארץ" כו' גס -א" ל אדון" כו' וכדימה ,הס נשאריס מיתר פליטת פיוטי האיסאי
בתפלתם ,וכ"כ כתב השערות בענין תפלת "אהבה רבה" וכו'" -אין לקבל
דברוי.
מן הטרה 21-26אין כאן דבר ששייר לענינינו.
צי ,121הטרה : 28עיין מה שכתבתי בתחלת דברי ,שהבאתי דברי ר'
ישע" הזקן הללו.
מן הטהר 29-31אין דבר ששייר לענינינו.
צר ,122הטהר : 32
הכחשי המחבר יריעת
עלינו האר''' וכן בעל השל"ה שכתבו
להראות
שהביא
רבריו,
אמיתת
מרלא
89
הקליר בסתרי תורה,
ונאמן
שפיוטיו מלאים מסתרי הקבלה .ומה
ריבר
הקליר
רבר
שום
ספירות
מ'י
ועולמות אבי"ע – 110תמה אני ,הלא בתפילותינו שתקני אכבה"ג ג " נ איבס
אמורים נכיאור רק כרמז כמ"ש ז"ל "וכנוד א"להים הסתר דבר" • 91
צו הבזול ,הtיוה : 33
וכבר כתננו
הביא דברי ר' ישעי' הזקו בעביו נוסחת י"ח ברכות,
שמזה ראי' שה" הקליר קדמוו .והנה הביא
"92
רנרי הםסיקתא
ד'ר טיבי ' שהניא ג " כ 'ייח ברכות ששי להס רמז בתפלת חנה יע " ש ,וכתב שר'
טוביו ח" לאחר גזירת תתנ"ו ושהלך לא"י מדידע מהקראיס ,וגם דיע מהענינים
של מאמיני באמונת מחמ"ר -ומזה לא דיע באשכנז זולת בא"י שמע זה
ששם כבר מלכו השימעאלים בימוי ,עכ"ר והשערות יו.
אכן כגר כתב ה"מאור עיניס " )אמרי גינה (,ט"פ שזה ר' טובי' הוסיף כמה
דברים על הפסיקתא יעו"ש .והנה פסיקתא דר' טובי' היא מלוקטת מספרא,
סםרי ,מכילתא כו :וזה המאמר מתפלת חנה הביא כמררש ילקוט בשם מררש
ילמדבו
9S
יזה בודאי מיוסד ע"פ הירושלמי ,ור' טוב" עכ " פ יפה עשה שהגיא
המאמר ,כי עכ"פ גם לרדין שמתפללין "בונה ירושלים" ו"מצמיח קרן ישועה"
ב' ברכוח שי לומר הרמז על כל אחר מברכות הללו שענינים קרוב' זה לזה,
אבל אין ספק שבימיי היו מתפלל,ן גם בא"י י"ט ברכות וכנ"ל.
והנה ב"מאורי עינםי" )מקום הרמוז( כתב ,שקרוב להאמר שהספר פסיקתא
חובר אחר הגמרא כמו שכתב בהרא"ש בהל' קטנות הל' סםר תורה על מסכת
88
השער,ת
שי"ר ,דתפילה
ונשמחה
89
עי'
כישןעתך",
בריש
K 90ןילרת ,
זו
ו Kליו
נתקנה
ע"י האיסיים
פ ..ןהבי Kני
לשלים"'
ןביפים
ואיל,
קדמרנים
-
נ י סף
נאמרה
רק
עד
Hנגילה
אח"ב.
המאמר.
בריאה,
יזירה,
עשיה.
91פשל ,כ"ה '.ב יעי ' ברשאית רבה מ " ס ( ', 1ליקוס פשלי תחקס•KH
92
בענין
93ל'יק"'ש
.'x
שמואל
'D
ב:
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סופר'ם ",והשתא בודא' תלמודא ד'ד! ע'קר ,אף דבא'זה מקומות אזל,ב! בתר
מסכת טופר'ם כמו שהבאת' לע'ל בשם התוט ',מ"מ הםס'קתא ה ' Kבכלל ההגדות
וא'! למד'! הלכה מפ' הגדות"! ,וע' מה שכתב דוד' זקב' בתו'''ט ' Dמשבה
ברכות .והשתא אפ'לו לא הוט'ף ר' טוב" זה העג'! בםט'קתא !'א למ'ד'! ממגה
בשום מקום ,וא'! להםל'א על שמצא Uשהוס'ף דפס'קתא דר' טוב" המלקט
דבר'ם,
כמה
שכ!
בדמרש
שלפב'גו
תבחומא
במצא
בראש'ת
בס'
עג'ג'ם
משאלתות דר' אחא' ".
ומה
לרא"
שכתב
הקל,ר
שה"
מדמצאבו ' לו
מא'טאלIז'!,
"מש'ב הרוח ומורי' הטל" וזה כבוטחת בב' א'טאל,ע!
בפ'וט'
טל
-תמה אב' ,הלא גם
בבי איטאליעו אינז אומדרו "משיב הרןח" בקזי ,רק "מוויד הטל" גרדיא ז
אכ! א ' Iלהב'א רא" מזה ,כ' שבשב'ל שצרה להעמי' ט,.,פ על הטל "לברכה"
כי' לןאת הזכיר "משיב הרסו ומירדי הסל" .ושאר עגיגים שכתב שם הם
השערות חלושות כאשר 'ראה המע"! בצדק.
דצ ,123הטהר '! : 34א לה עב'! לבדן! שלפג'בו .וכתב בשם הג' מהרז"מ"
שמצא בפי' הראב//ן כ"ו על פיוט'י ,שהקליד חתם ם"א שם היווה -שהי'
-בם'וט ,וכ! מצא המחבר ,וחשב שה" רג'ל !,לפעמ'ם כך בברכת "מח"
,.,חא
המתים" .'67
יאבי
נס'
מצאתו
השין
מנהגים
יויומיישא
בק"ק
שפיוט
..אזכרה
שבות עלומם' כו'" לל'ל א' דפטח' ,סדו מא'ר ש"ץ בר 'צחק וחתם בו שם
'צחק לכובד אב'י ,עכ"ל ".
את זה מצאה '"ן לכתוב בעב'! זה לאהבת האמת .ואתם אבש' לבב ! שפטו
אב על דכר' אלה כמשפט הכקור ,ומה שג'ת' תב'בו ',ל ואתם שלו'.
ע'קב קפא'ל ב'נו הלו'
אחר שגמדחי הקונטרם הזה שלח לי ת".ד הנגדי המפ' החסדי החרייה הג'ד
כזבוהר"ר צבי הישרל לעהין '''ב
94בסיריה
9S
פרשה פחוחה
" .תגחופX
96הגאיז ר'
בראשיח
אפרים
לא
ני
';:סבה
סתומה.
.'1
זלמן מרגלירת ,בהקימתי למחזור …קרבן
…… 97וארלי כחרר להם מקים בכרכה
שי"ו
כהנווה
98כלוונו ,עכ"'ל
99
העתק מס'
רז ,להחיןת
אהרן",
נסתונ אחיהם הניימת
יני' ".
-
לשיו
זו.
'0
99האג תקונ'''' 1784
מנהגים היוסן .וואה לקמו כהשלמות.
-
וtזבןססךרם ''''ירת
בדיל ,גיוננה נול ..חסירי
אשכבז ….
.1853
nלדיוב חםכ בגיל פירות
שיזבש כך Kוס םקי"א
'"א ) פרטים א י רותיו ,ךאה בספךי של וב .אליאב :
הקנזו
"מחזיק ברכה" ,רמתוכי נראה
הובאיח.ד
תשלייא(
נווב י
,15-16
יהנוררת
50
www.daat.ac.il
-
םקירים וארזבנלים לזבנוו יסוב
אהבת
(. 18-21
תוופיות
ינריב
זיין
יאנסי
הןייר
)הוזאת
אתר דעת -מכללת הרצוג
שדעת האו"י ז"ל היא שהקלין לא ה" התנא ן"א ב"ש •100יאבן מה נענה
אבתר" ז
·עווד דיי נטוי' לכתיב מהדורא בתוא בענין זה .והי"מ
-
• 101
ה נ " ל
השלמות
כפי שןיוצ לליע בסוף המב,או נצמאימ ב_ארןויכ המכריז לתודלות העמ יההידו-
-
ירשולים,
הרב
זצ-ל
מחזוירן
הערות
לש
הגיר-ק
הליי
אדוות
פיוטיס
שוניס
הקליר .אמנם ,רוב דברלו שם
נמנעתי מהביא
במברגר
ומחבריהם,
נכבתן בקיצור
את כל דבריי והעתקתי
זצ-ל.
כריכות
על
גם
וביגיהו
יכבתם במאמרו
רק שתי הערות
המחזיירם
אדוות
רשם
של
זהותן
שלפנלנו בהרחבה,
הנוגעות
לענינינו
וע-כ
והמוסיפןת
על הנכבת לל'ע.
עההר כסיף חסזיי לסיכות :
"בתחלת ח"ש ) בהקדמה ,רצה המבאן לדחות דברי התוס' יהוא"ש בענין
..,אלעזר הקל,י. ,ש"'ע והגאון מהר"ש לאנךו'א בס' שו"ת נודע ב'ודא מהדורא
תנינא ס'י קי"ג בהג"ה )חלק א"ח( סתר ראיותיו ,יע"ש .אכן ,אין להביא ראיו
לדברי המבאר מן מוסף ר"ה '" : 2כזה חודש תקוע שלשים כו' ",ופ" המפרש
שם כ' הכונה על שלושם' קולות )קשר"ק קש"ק קר"ק( ,והר' עד"ן ב'מ'
התנא'ם לא נתקנה התקנה לעשית ב' קולות לתררעה המאודה בתורה ,עד שבא
האמורא ר
f
אבהו כדא'י בסיף ר"ה נ
אתקין ר' אבהי דקסדי כו' )עויין תשובת
-
ר' הא' גאוז ,הובא בבעל המאוו סיף ו"ה ('
-הדמבאו עצמו בב'אוו מוסף
ד"ה ,מקים הרמוז ,ביאר נדןר אחר ב יע"ש.
)ואפשר ג/כ ליישב לפי םירוש
בדיחק ע"פ
המפרש הנ"ל
ר
תשובת
האי
f
גאון
הב IIל ,דעג"[)
כל
בצירוף
100לא ידרע לי מהיכז הסיק כך ,ילפנינר ב"מחזיק ברכה" )טימן קי"ב( האריך מרן החיד"א
בתשיבתו ,יבסופה
תא חזי כמה
;ןי;ן
בו
וז"'ל :
כתנ
"ןמ"ש
תקיף חילחהי יבחכמתם
lי '1יץ
!נ 1שמח
רייא
בר"ש
ר"ת
יהתוס'
יהרא"ש
עדיפי מנביא ,ירבבי
במ"ש
בשמר
מור
הרב
דהפחטן
הרא
האר"י " JJל
יקז' 1Jה
1Jייש.
ר"א
גילה
נר"ש.
ו 1Jחז
דהפחטן
בסי
ב1ף
רננים למהר"י קרמי דף חי , Yא'" שגם הוא שמח במרגלית זי דרבבו האר"י זז"ל Y .ש"כי'.
עב"'ל .יעי' …ברכי ייסף" או"'ח קי"'ב '.י
101יהי
זיילני
שמגאיר.ת
שני ,והרא מאמר הפירטים
1
חלק
:1
בפירט "ואתה אוזן קיל מפאריך" .שבקדישת מוסף ,ייה.
3
ףד ",ל "~.lI
4
בר"'ה
' 1שתנו
5
רז-ל
כ"'א
ה:דגמ Uת ביוירת אחרונים )יעיין
הריי lfה בביאורי
המפרש
יהפחטבים לרוראה שביאש
:
"ריש גורסים בכי
..מלחמת "'ה
חןדש ,רשתי
כי השלשים
תקיעית הם ג' פעמים קשר"ק
יכבר
ארבעים
ממנהבא,
היו
מי
שנהגו
לתקרע
המחזיר
לשמיני
להרמנ"י
עצרת.
(.ל",ז
הגירסות נכרנית .רלא כמי
קש"ק
קר Hק ,שהרי אין זה
קולית כדאי'
בתרספת
במס'
שפי'
מדיבא
ר"ה
יף ל"'ב ',ב אמבם בורנת הפייטן מביארת ע"פ משנה ה' ם"ה יסוכה שאמר ואין פיחתין
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקולוח האמוך'ס ה'ו במספך שלישם( .אכן ע"ן בךאש כךר זה שהבאח' שס
וא"' ברירה לדברי תוס ' ירא "ש הנ"ל ,רלא כהמבאר
טהךה כךאש מחזוך
, 118
לפסח' :
" בפזם אזכךה שנוח עולמ'ס וכו ' לל'ל א' דפסח ,כחב המבאך הגאון מו " ה
משה טרנזו זצללה IIה ,8ששם המחבר ח'י הידוה ברב וו ל יצחק .יאני מצאתי נספר
מנהגלם תישן דק"ק ןוירמלשיא בזה וז"ל " :ואזכרה שנות עולמםי מצאתי בס'/י
ש'סד ך ' מא'ך של,ח צבוך מגךמ"וא ב"ך 'צחק ז " ל וחחוס שס המחבך "~חק
לכנוד אב'ו" ,עכ " ל לעב'ב'בן .והגה בשאך' פ'ןס'ס למעך'ב זה לא כחב המבאך
מר חנרס ,ואבי מצאתי בספר מבהגים הנזכך על זה וז"ל " :ומעריב הזה יסדן
חסדייס הראשונים חכמי שייבת מדינת מגנצא ",עכ " ל לענינינו".
-
מכ " א תקיעות במקדש ,בכל יום הין שם כ"א
לתמיי שבה " ע,
נ' לפתיחת שערים ,סי לתמיד ש ש רס'
H
ובמךטפין היי מוטיפין עור ט '
-
הרי
שלשיס גכל
חרש
גם
בר . .ה.
כי
ל)'בון החקיניית הוקס י כל החרסיס זה לזה בדא !" כמס ' סיבה דף ב "ה 'א ".
6
והיא
ך
מתייחסת להשגותי ,גול דבךי שי"ר בזר
8
הראי'
ונדברי
רבבו
הזקן
ישעי'
האנוי ,ר'
, 123
Nברק"P
הג'"ר משה סיגי ' מזןנסהיים זו " ל,
חשרי חקצ"א
כנראני.
אשך
הובאה
העוה 34יעלי.
האגיי )זובסהרים,
בנעוריו למר בישיבתו
(. 1830
במאמר
בענין
'.א
של
כ ,oח סבת
הג"ר
ייסף
תקי"נ 1753
שסיינהרט
-
)בעל
"וכרוי יוסף" ( בפיוררא יחר עם הג ר מררבי בנעט ,שהיה לאחר מבן יבה של ב' קילשכורג
H
)פתוך
ההקרהמ
לספר
"אור
פני
משה"',
פפר Nמ
52
www.daat.ac.il
תרפ"ח ( .
-
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יהדוה קרפרמו
פרקי מנןא לפירשו "משי חכמה"
פרק כ'.
כלל,ס בתחביר ובלרשן
העיון
בחורה
המדריק
הוא
שבכחב,
ביסוד
פרשברחו
דרך
הוא רואה את הטכסט כבבואה או רמלקציה באמבה של
הטכסט ,כך ש שי לשים לב לכל כתיב מלא
של
המצב
רביגו.
עליו מדבר
אי חסר ,כא ש ר המלא יהחסר
-אם זה ספיר אי מציה.
שככתיב משקפים את המלא יהחסר שכתיכן הכתיכ
כך מפרש רביבי את הכתיב החסר' " יעבדוך עמים ישיתחי לך לאמים ",
כא ש ר ..ו שי חחו " כתיב עם " ו " אחח ולא ש תיס ,והיא מפר ש :כתיב חסר " ו Iו
לרמוז שש אימות חסרים אשר "לא תח'ה כל בשמה " ,יגרגשי פבה לאפריקה.
עכ " ל .כן שיביי בסדד מילים מן הסדר המקיבל יהצפיי ,משקף שיביי מקכילה
במצאיוח עליה מדברוח המיל ים .כך מצאבי ' " ייה י לי צאן רבית י ש פחית
יעבדים יגמלים יחמירים " ,כאשד רביבי מפדש :זריח ריאים כאן ,דבכל מקים
כתיב
עבדםי
ש פחות ,
קודם
ו ש פחה "
t ,ועבד
" ועבד
,3
אי
אמה "
".
והנראה
על פי מה דאמדי • " וכיפה ליתן תב ן לפבי בקד י ילא לפבי בהמתי " …
יפרש"י "כמי סיס יחמור שהם צוהלים לרביעה" ),,אבל בקר איבי בהיל אחר
רביעת א ש ה יאין יצרי ביכר כל כך ,לפיכך אין אשה בסטית לי" ( ,י ל כן לצאן
קבה
ש פחות
ילחמירםי
ילגמלים
קבה
עבדים.
ילכן
הקדים
ש פחית
לעבדים
להראית שהשפחית היי מייחדית לצאן ,יהעבדים לחמיר ,עכ " ל .ימיסיף רביבי
ל באר כי איתה ק ו בסטריקציה ש ל ל ש ין מיבבת עתה בק ש ר עם אברהם אב י בי
כפר ש ת " לך לך " ,וכך לש יגי :יבזה מדייק במי בפר ש ת " לן לך " " " ילאברם
היטיב בעבירה ייהי לי צאן יבקד יחמיר'ם יעבדים ישפחית יאתיבית " ,דהפסיק
" יעברים י ש פחית " בין " צאן יבקר יח מ ידים " ל " אתיבית " ,ללמדבו דבר זה
ש ני דברים
דלחמירים בתן עבדים י ל אתיבית שפחית ,עכ " ל .ואם הפררה בין
הפרדה
בכתיב מציינת
במציאות ,
חיבור
הרי
שגי
רבריס
בכתוב
יצייו
מצראות
מ ש יתפת ,יבודא י הפזרה במקרה אחד ,יחביד במקרה אחד מ ציינ י ם את ההבדל
בין
הראשין
1
כראשית
2
שם ל ,מב.
נ
שם לב .י .
4
שמות ב,א
5
כתיבות
6
כרשאית
ך
שמ ר ת
יבין
בם,
כז,
שם
וייעז
בבוtי ,רנו.
לכ.
ם,א ב,
יב,
כס ,
השבי.
וכך
מבאר '
מדוע
מחברת
התירה
את
אהרן
ובביו
בענין
…ואלה
המלאכות
שאשה
ערשה
לבעלה ….
טי ,
כ
I
יעיין
שם
כבי'אינך .
s3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בקשר למצות קדוש יד"ם ורגל,ם ,ואילו במשיחת האוזן היא מפר"!"ה בינהים,
משום שלגבי קדוש םי"!"' ורגלים שווtנ' הם בדינים ,ואילו האוזן ,כלומר כח
"השמיעה" של מצוות התורה המיוחדןת ,8שיגה אצל אהרי הכהן מכח זה
של בניו.
בלשון
העוין
הכתוב ,
דוקא
ספרןתיות מתאימות .מצאניהו מעיר
בחלק
9
הספורי
,
שבו,
מביא
אותו
לתפיסות
שהםש "שפחה" אלבו מופיע בפרשת ושיב,
"וימת
וזאת עקב ההתחשבות של יוסף בבני השפחות ".בביאור הכתוב ..
אהרן שם בראש ההר" מעיר רבינו ' :לא זכר קבורתו כאן כמו שנזכר במרים
ובמשה ,ומזה דרשו כי הראה להם את אהרן במיתתו ,זה "ויראו כל העהד
כי נוע אהרן" .ואולי היה אסור )לאלעזר( להטמא לאביו ,וההי צריר משה
לקברו ,ואין זה דמרר הנימוס הוכבוד שיכתוב שקברו משה לא בנו ,עכ"ל.
אין
מבחין
רבינו
בשמושי לשון,
בין
החלק
ההלכתי
של
התורה ובין
החלק ההל,כותי"הספורי ,זאת אנו רואים" כאשר הוא מבאר כי המחלוקת
במכילתא אם פערה נהרג או לא נהרג בים ,תלוי באותה מחלוקת בעניני
הלכה בפירוש המילה "עד" אם הוא "דע עוד בכלל" או "עד ולא דע בכלל".
כמו כן מצאנו בפירושו לפסוק ..
"ארה פניך לא פיללתי והנה הראה אותי אלוקtנ'
גם את זרעך" ,כי הוא מבאר את משמעות המילה "גם" בחלק הספורי הזה
על פי משמעותה במסגרת לייב המ"!"ות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגל,ל"
ומוצא בכך מקור לדברי חז"ל" שמכיר בן מנשה ואייר בן מנשה נולדו
ב •1
בימי יעקב
בהערה
מענינית
לשוביח
ריאה
רביבי
כידצ
מליה
במקים
אחד
רימזת
לתוצאה או סיבה במקום אחר .כך בפסוק" "דר העד בעם פן יהרסו על ה'
לראות ונפל ממנו רב" ,רואה רבינו במלים ה"עם" ו"נפל" רמז לתוצאה של
עליה רוחנית מהירה וסזיזה דמי מצד בני ישראל בשעת מתן תורה ,אשר
התוצאה היתה בחטא העגל ,עליו נאמר :
"ופ"ל מן העם כשלשת אלפים "".שא
התורה נוהגת ,לפי עדתו ,לצטס במקום אחד את דבריה היא במקום אחר,
וכר הוא מבאר את הפסוק" "ויאמר משה אל הדעה זה הדבר" .סרק זה
8
K..וון ששונ :Vה 'gל
9
כרשKית ונ,ג לה.
הו
טיני ….
" 10והוא בנור את כני בלהה ו Mת בני זלפה נ!סי kביו"',
11
,כ
בוניכר
.בn
12שמרח כשלח די ,כ ,בפירוש הפסיק
13
בדוטוtית
14בכM
מח,
..ללכ חיי
!)רנוה,
ל Mנש Kר נוי "'. Kרח
י•K
בות .ק,גtכ
ב.
ISיזיין כזה כפרק י על ,דבו של רבינ ,לנלו'י' ככתוב מקרר לרברי חז"ל הנ Kז.נריס ללא
פקוד.
16
שסית
11וקירX
יס,
חי
גס
ה.
&,5
www.daat.ac.il
——– – -
.,._, – — – – – – -אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא פרק הבצוע של שמות תצוה פרק כט ,ורביבו רואה את המילים "זה הדבר"
כומבאה ש'ירה משמות כט ,א ),,וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם"(,
כוך פירשו הכתוב :משה אמר אל הדעה את פשרח " יה הדבר " של פרשת תצוה.
רביבו מיש'ם כללים מתוך דברי חו"ל" כך שמפרש את המילה "לאמר""
במשמעית של "לאמר לדירות" ,יעל ד'י כך מבאר מדיע התירה לא כתבה
"לאמר" בפסוק אחר ".ולא רק י'רע היא לש'ם כלל,ם ד'יעים ,אלא אף חמדש
בעצמי כללים חשרים בהבבת מילים שבתיהר .כך מבסח את משמעות הביטיי
"רבר יאמרת"" יזה לדשבו :הבה בכל מקים רכתיב "יאמרת עלירס ".מרבה
לרבית אף רלאי בבי ש'ראל והוא גרים ".
רביבר ומצא ררכ 'D
להכיר רלוהות ממאר מוסגר בתורה ".
בררך עבורחי וי
קררבה עמרתו לזי של מפשרים כמו ה"כתב רהקבלה" והמלב"; ם ,אף על פי
שהמגמה היא שרבה .כך ,למשל ,מצאבר ביסרח מדריק אצל בעל "תכתב רהקבלה"
כנ'Iר לוהרת על ד'י טעמי המקרא את המאמר המיסגר שבכתרב ,רכך לשרבר ":
לכן נראה לי אחרי שמצאנו בהרבה מקרמית שיבוא מאמר בתוך מאמר אחר
לתוספת ביאיר ,ינקרא לבעלי הגיין מאמר המיסגר ,יםימן לזה הוא כשיברא
בסוף המאמר המיסגר טעם מספיק י'תר מאשר לפניי .כמו " :ייתן אל משה
)ככלותו לרבר אתו בהר ' סיני( שני לרחית העררח' :שוקף קטן כמילת "סיני"
הוא מלך השבי ,והרבעי שבמילת "משה" איבו Kלא מלך הרבעיי ,לכן כל
המאמר "ככלותו לרבר אתר בהר סיבי" הוא מאמר מיסגר ומוסיף באיר ומן
חבינת שני הליחות ,עכ .ל" יכן בכתיב" "יאל הארין חתן את הערית אשר
אתן Kליך K ….ת כל אשר Kצהר איתך Kל בני ישר': Kל שכל הספר תורה יחן
בארין אי מצד הארין ,עכ .ל" וכן בסיגיח יבים" " והיה הבכיר אשר תדל יקים
על שם אחיו המת" מפרש רכיבן :וזה שאמר "והיה הבכור" הוא על היבם,
בארפן שהיהי גריל ריקים על שם אחיו המת ,ו " אשר תלר" היא מאמר המיסגר,
שתהא היבמה ראויה ללרת ,יכמי" " ינר אליקים טרם יככה ושמואל שיכב
" 18חן ,וי כזה להלן
19שובות ב ,א ..ד.ה.
בפךק
..ודינו
ןד ",רן
.לרקים·.
20במיכר ל,א נא JH ,יוח חי את
21נמדבר לה,
גג דייה)'
גזרה שוה
תבזמר·.
משה,H
בעניך ביעולי מרין
וההלכה לשעה.
'.
שסית
המפשרים
הלידוכים
ובן
..רבר
הביסו י
דהיינו התוךה סכעל"פה ,קדם לאמיךה ,החנו
ל Mונך· Mר
..דבך
יאמר
סהרבןך,
ההכתבה כתורה שבכתב,
23ויקר Xיח ,כז ,ר.ה. .כי Xת כלי',
24שזבות פשפפים כב. .ג ד .ה ,י' ..שה ח ""'.C
25
שובות כה ,בא בטיפא ,ופסיק כב בסיפא ,נסאר בריסא של פסוק נב בא המג(מר המיסגר
לדעתו
ארין
16
דבםיר
..ונועדתי
לך
ודיברתי
שם
אתך
מעל
הכפורת
מבין
שבי
הכרובים
אסר
,ל
העדות·,
רנ..
ר.
27שובואל'א ,בי ב.
•
55
www.daat.ac.il
~
•
I
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהיכל '",ה שהמאמר "ושמואל שוכב" הוא מאמר המוסגר .וזו מדיה מלייב
המי'ות דר' אליעור בנו של ,.,יוסי הגל,ל" וכך נראה לי בפירושו.
ובדרכו של המלבי"ם מצאנו את רבינו מבחין ומגדיר זוגות מיל,ס
הנראות בהשקפה ראשונה כמילים נרדפות ,כאשר הוא מי ' T1ס לכל אחת
את המשמעות המסוימת שלה .בפסוק" "וכי תובחו זבח תודה וכו' לא תותירו
ממנו" ,הוא מבחין בין "תותירו" ובין הפסוק המקביל " 20לא יניה ממנו עד
בוקירא
בוקר".
פרק ט פסוק
מבחיז רבינו
ט
ביז פשיכת
רהם
ובין
רהם,
יציקת
כאשר לשפוך פירושו זריקת דם בקשר עם קרבן ,ואילו יציקה פירושה יציקת
דם בקשר עם קרושת המזבח .רבינו יודע לנסח כלל" שהדבר הודאי קודם
ועל י'י כך מבחיז בין הביטוי "בכל מושבותיכם לדורותיכם " ובין
המקביל" "לדוחתיכם בכל מושבותיכם" .ובדרך דומה הוא מדייק
ברורות מן האבחנה שבין הסדר "לאמו ולאביו" ' zוביז הסדר ההפוך"
ולאמו" .רבינו אף מכיר בשיטת התקכולת " ..לא תל,ן נבלתו על העץ
בכתוב,
הביטוי
הלכות
"לאביו
כי קבור תקברנו
וכו'
כי קללת
וכו' ולא
תטמא
את
הארץ
וכו' ",
כאשר
ברישא של הפסוק ה"לא" קודם ל"כי" ,ובסיפא ה"כי" קודם ל"לא" .וכך
הוא מפרש :יתכן לפרש על דרך מגבלות )כלומר ,תקכולת( הי'וע לבעלי
הפשט " :לא תל,ן נבלתו על העץ כי קללת וכו' כי קבור תקברנו ביוס ההוא
ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלוקיך נותז לך" ,עכ"ל .כלומר " ,לא תל,ן
נבלתו" כדי ש"לא תטמא"" ,כי קבור תקברנו"" ,כי קללת אלוקים" -
הרישא של הרישא קשור בסיפא של הסיפא ,והסיפא של הרישא קשור ברשיא
של הסימא ,יזאת על דיי שני זיגות המילים "כי" י"לא'!
פרק
יב.
פרשיות כפולות
הדיוק העמוק בפשוטס של מקראות בא לי'י גילוי מיוחד במינו בעיונו
של רבינו באותן הפרשיות אשר מקובל לראות בהז ענינים של חזרה בעלמא ,
כאשר חב רובם של מפשרי המקרא השאירן את המקום ריק ,וטכסט הכתוב
משתרע על פני עמודים שלמים ללא פרשנות,
בולט
במיוחד
תרומה
הדבר בפרשוית
תצוה,
פרט לתרגומו
וההקבלות
של אונקלוס.
בויקהל
פקודי
וכז
בויקרא פרק ,nבכל הקשור עם ציווי הקמת המשכן ,מלאכת המש.כן ובגדי
28
ויקרא
כג,
2.9
שם
ז,
30
סם
כב,
נס.
טר.
כא. ,ןה.
..חרקת Yולם
נלכ
מווסביתיכם
31בפסוקים לא ,ו'יי סל אותו פרק.
32
שם,
בא,
33
סם,
שם,
34
דברים
ב.
ב.א
י.K
ג.ב
s6
www.daat.ac.il
ליורותיכם".
אתר דעת -מכללת הרצוג
כדו.נה .רבינו משוהו מילתא למילתא ,ציווי לביצוע ,ועינו אינה פוסחת אפילו
על "ו" החיבור החסרה אן המיותרת ,יעל דיי כך הזא יודע להסביר הבדלים
שבין
וביצוע,
ציווי
וגם
מעלה
הלכות
במצודתו
חדשות,
הן
הלכה
לשעה
והן הלכה דלורות.
שי לו הסבר דמוע התורה דושרת "זהב טהור" רק בקשר לארון והכפורת,
יאינה מציינת זאת בקשר עם הזר והגדים '.הוא שם לב לכד כי בפרשת
הציזןי
באמר "תרשיש ושוהם" "ך"ב) החינןר( ,ואילו בפרשת הביצןע aנאמר
"2
"תרששי שוהם" בלי "ז" החיבור .הוא עוקב בהתמדה אחרי כתיבת המילה
"תמיר" או השמטתה בקשר עם כלי המשכן ,כך שהוא מפרש שאי כתיבת
"תמדי" כקשר עם האיררם והתימים ( .היא משום שבכית שבי לא יהיו אוריס
יתימים ,באשר הם אחר מחמשת הרברים אשר חסרי בבית שני לעומת בית
ראשין '.אהדן הכהן נישא את שמית בני ישראל בשני מקומית – :על שתי
כתפית האפור' ),,ינשא אהרן את שמיתם לפני ה' על שתי כתפות לזכרון"(
יבחושן האפור' ),,נשא אהרן את משפט בני ישראל על לבי לפני ה' תמיר"(.
והנה שיב האבחנה בין המקים הראשין שלא כתיב "תמיר" יבין המקום השני,
ורביני מבאר זאת על פי ההלכית של תפילין של ראש יתפילין של יה כאשר
לפי שיטתו תפיל,ן של יך מעכבת ותפילין של ראש איבה מעכבת ,לכן
"תמדי" אצל לבי ,שהיא מקביל לתפילין של יה יאין "תמיר" אצל הכתפים,
המקביל לתפיליו של ראש.
חדייש גדיל בהלכה לשעה
במקום
האבנט
,וואת
תעשה",
8
חדיש רביבי על יסור הביטיי' "ואבבט תעשה"
כי
היה
הרי
דק
אחד
אבנט
בשמונת
הבגדים
של הכהן הגדיל ! מבאן ,לדעת רביבו ,שלאהרן הבהן היו שבי אבבטים ,אחד
שמיבת
במסגרת
הבגרים,
יהאחר
אשר
על פי הפרוצדיזרה הרשומה בזיקךא
1
לבש
טו ,10
שמיח כה ,יי ר.ה" .הנה בארון לא נצטור רכו'
כח,
2
שם
3
שם לב ,י.ב
4
שם כח ,ל.
".
כאשר
יש להגחין בין פרשת הציורי
5
יומא
6
שמית
7
שם שם ,לגז
בכל העניבים האלה עיין בביאורינן.
ב,n
כ.
יב.
8
יע"ן
9
שם כח ,לם.
בהרחבה
בפרק
ס.
10וואת על פי שיטת ביןן .מדרשן סל הגר"א ,בעקבןת מדרסר
מקרא
, 11
כ.
בא,
יכול היה
נכבס
לקרש
הקרשים
להכבס
בויקרא
לקדש
פרק
הקדסיס
בל
אימת
שהוא
רצה,
n
ו"ל בויקרא רבה ,שאהרן
בתבאי
שינהג לפי פשוטו
סל
טו.
•
11
סם,
כס,
.כ
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשר שם דיבי אהרן ודיבי בניו כחוביס ביח,ר לעומת פרשת הביצוע" אשר
שם מדובר עלהים בבפר.ך איו היא מתעלם מכד שבפרשת הציווי" משה
לוקח את הקדבבות "מדים" ,ואילו בפרשת הבציוע 14הוא לוקח אותם "מעל
כפיהם" .חשיבוח מויחרח בודעת לכד שעל מזבח הזהב ,הוא מזבח הקםרת,
החיצן 181
ואילן על המזבח
כיתבת התוהו ב " Iקדש קרשים היא לה Iוו
I
כותבח התורה "קירש קשרים" בלי "ל ה' ",כאשר הסיבה לכד האי שלמזבח
הקםרת שי ריו של כל ,שרת ,וחז"ל אמרו שכל ,שרת לא חוללו על דיי
הגויים ,בעדו שאר המשכו חולל על ידי זה ש"באו פריצים וחללוה" .כלומר,
קרושח מזבח הזהב בצחיח ואיבה ביתבח לחילול ,ולכן היא "לה' "",לעומח
המזבח החיציו אשר חלליהי וציא מקדושחו.
פדק
הםדיות
ירשים
השתורה
נדשרת
יד
בןה
-
"רן
נזיהד
ושה
כצעומ"
ראיבו את דרנו וכוחו של רביבו ל באר ררשוח חז "ל על פי פשוטו של
מ pרא ,רלגל .רח לבר מקירות בפשוטו של מקרא ל,רשית שחז"ל דרשו ולהלכיח
שחז"ל אמרו ,אפילו בלי לציין את מקררו בכתוב .אבל עוד הםליג רביבו בכד
שמוכו הוא לדרוש פסוקים על פי כללים ,מדיות וקריםריובים ש חז " ל מארום
במקום אחר ,כאשר הוא בא לשימם למקום המחוז ש .בפירושו לסוגיח בחלות >
הוא מבאר :בכל מקום דכחיב " כי ימצא" ררשי בספרי בעדים ,וכן נרא:ר ל,
לויש 1אכן ,דאם שי לר ממרו שגנב זגזל מאתו ואיו לו דעים .כירו דאיגר יכרל
בדייבים ,
להוציאו
דאף
בקרקע
אמרי בפרק
קמא
דמציעא'
"ראינו
ברשותו
להקדשי" ,לכן גם כאן איבו בוטל חלק בבורד ,עכ"ל.
ובמקביל ל,שומו את דרושח חז"ל למקראוח חדשים ,מצאנו איתו מביא
ראיה על דיי גזרה שוה לחדיושים אשר בקש לחדש מחוד לימדוו הוא אח
הכחובים .בסוגיח בדרםי 'מחרש רביגו חדיוש גרול בדין "וברר אלמנה או גרושה
כל אשר אסדד ,על נפשד ,יקזס עליה" ,רכן לשזבו :זבראה דאס בדורת מיבמה
אחר מיתת
בעלה,
אמרו ביבמות סוף בית
.n
ב I :יקורX
בI
שמות כם,
".
יקיר Xח.
I,Sשנבית ל
I
הכ.
•
ב.n
'.
16סם כס .לן.
ר lבלימר
1
•
-זבחי.
יבוים ב,א יז ,ר ,ה" .בכל אסר
2
ו
3
במדבר
•
I
ימנ Xלן ….
כ.
קי,א
שמאי •
דאז מבקשים מן
מסות פרק
ל.
ב.
58
www.daat.ac.il
היבס
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש " Mלוץ ,ולזה אשמועיבן דאם בדרה כשהיא אלמבה מבקשםי מהיבם
שחילוץ .ראם היא גריועה מנעלה ,ונדרה הניית הינם על בפ ~ ה ,והחזירה
בעלה ,מת הבעל ,ןבסלה לסבין ל,בום ,דאז כןפין אותו .וזה שאמר דבין כר
וב י ן כר "כל שאר אסהר על פנשה י קים על,ה " ,ולזה דייק "על:ד"'ן מה דלא
כתוב בשום מקום ,לד~רות דבמ קםו דכ mב "יבמה יבןא על:ד"" גם כן יקים "אשר
אסרה על בס ש ה ' :וחול iת יאסוהר להתיבם .וכמו דדרשו ברשי יבמות' על
קרא " יאשה אל אחותה לא תקח לצרור טלי'ה' ,ובאמר להלן • " יבמה יביא
טל:ד" וכו' ' :אף כאן ,במקןם מצוה ,ואמר רחמבא " לא תקח " ,יאשמעיבן דיבם
איבו מםר ,ולא דחי מצוה דיבום ללא תעשה זבדר .וזת בביי בסט',ז Kזשי.!i
ועל ויכצ Kוכ זבארו כיורשלמי רשי אלו וכזיס "אזזם זי גזרה ושה מעצומ
לק"ס תלזברוי".
ואם רכיבי מוכן ,כעקבות הירושלמי ,לדון גזרה שוה מעצמו כדי לחזק
תלמודו ד~א ,לא בתסלא אם בראה כי מוכן לחדש גזרה שוה כדי לחזק את
דברי חז"ל במררשי תאבים וכר מצאבן בדין עשיית המזבח ' .:מכילתא ,רבי
בתן אומר הרי שבבה שתי אבנים גזוזות שהניף על,הן ברזל שומע אני יהא
המזבח כולו ססול ,ת " ל " אתהן " " -הן " פסולות ,ולא המזבח כולו ססול .עכ " ל
המכילתא .ולכן כתוב " כי חרבר …עלהי ותחלליה" ,בל ש ין בקבה -על האבן,
על המזבת ,שהמזבח כשר .ודייק מראמר "אתהן"ולא "עליו ותחלל " U
שמורה על כל אבן ב" "'. Mוטל וךר גזרה ושה יתכן דריק מ " אתהן " " -אתהן "
האמור כננעי כתםי דכתיב ו " וחלצו את האבבים וה ש ליכו תאהן"
-
ש כל הבית
קייס ,עכ"ל .ובהמשך דבריי מישים רביבי את היסוד הזה יאת הגזרה השיה
הזאת למקרים אחרק ועיין שם כביאורנו במקום.
דרר זו של רכיבו לישם דרשות חז " ל למקראות חדשים ,ועל יוי ךכ לגלות
הלבות הר'tשז ,שיבה בהרבה מדרכו של בעל "רב" הזהב" Sהמסתמך על דעתו
של נימוקי יוסף " וזה לשובו :בדכר שכר האמת ,ולא נתברר לו סמר מן
הת,ורה ,רשית לכל אדם לדון בגזירה שזה ,אע"ג דאין אדם דן גזירה ש,ה
מעצמו וכו '.ועל זה סמכו הגאובים והאמוראים שכתבו דרשזת מעצמם ,ומצוי
ברמב"ם ביותר .ולא באמר השתא תנאי ואמוראי לא יועי ואבן ידעיבן ן ! ראם
כן בתנאי ,ואמוראי גוסייהו איר גילו בתראי ילפותא מה שלא גילו קמאי ,
ואנן של " Mותייהו עבדינן ,וכל מי שימצא שושר מן התורה זוכה בה בכל תושיה ,
יתגלה נסתרות שבנגלד ,עכ " ל .בעל ,..בר" הזהב" מתרכון בעיקר לשיטת
הבצוו /כ "לעשות רביל חןרה " ,1 0כ ל ימר ,להניע להגררח מהרת המציה על דיי
5
,נ
6
דגוים
.ב
6א שמיח
וכ ..ד.
כ,
בנ.
ד
"PרM.
8
הקדונה לפייןסן
9
שיר פרק החיבל.
יה
זנם.
לחרונש ברשאיח.
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצ'את
מקורה
לעומת
בתורה שבכתב.
זאת
רב'נו
משתמש
ממש
במד>ות
שהתורה בדרשת בהן לא רק לחוק הלכה מקובלת אצלו ,כ' אם להיש הלכה
חדשה אשר לא שמענו בלח' ה'ום.
אלא עצם
לא ה'לפוחא הוא החד>וש,
ההלכה עצמה,
בזה
גם
נפדר
רביגן
הבימרקי ירטף וגמבילחו
לשובו :
מבעל
..הכחב
אף הרא
והקבלה" Iן
ל,לפרחא
בלבה רלא
המביא
אף
לח'דרש
הוא
את
הלכות ,
ווה
ה"נו לוון לנ>רמ ,רכבר מצאנו כהרבה מקרנזרח שסרחר רברחיבר למצרא
וא' ,בילר החבא'ם רהאמוראים
מקרא מפורש על דבר שהוא הלבה למשה מט'בי…
דבר'ם לילפותא מה שלא ג'לו קמאי דקמה""ו !! אבל אם הכורבה לככוו ה,זוהר
שפיר דמ' למ'עבד הכ '.עכ"ל .כלומה הא'טור לדוז גו'רה שוה מעצמו הוא
רק אם ברצובו "לזוז לגמרי" ,בעוד ביחז לדון גו'רה שוה "לכברי התררה",
כלימי לחזק את הד>יע כבר בתירה שבעל פה על ד>י ג'לוי מקרר אי אטמכתא
בחורה שבכתב .ולא כך טבור רביבי כפי שראיבר לעיל ,המוכז אף לדרן "לגמרי"
על ידי המידות שהתורה בדרשת בהן" ,לק"ם תלמידי" אשר למד היא ,ולא
רק אשר קיבל מרבוחיו ,כמו הלכה למשה מטיבי.
בטיף טדרת מאמיים אלה ,עלי להדגיש שכויבת העיובים היתה לעמוד על
היטרדית בדךבי הפשרנית של בעל משך חכמה בםושטי של כקאו .אי) במאמרים
·אלה עירנים ביסודות האחרים שבפירוש נפלא זה,
r
)ם ם(
10
עחן
11
מאמר
כהרחבה
כפרק
ב.
החורה
עמרי
•21
.
.
,
•
זה
עתה
הופיע
פרקים בפתולוגיה בתלמוד ובנושאי כליו
מאת
ד"ר
אברהם
שטיינברג
להשיג:
כה 'tי 1ט"ש י"ו מ .שלזיננו לחקו הפרואה טפ'" התורה
"'ט כ'ה''ח שטיי נ:יי" ת .י• ,293יודשליס
המחיר ,,,, 25 -. :
למבויי "אסיא"
20%הנחה
.
.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב עזריאל הירלסהיימר
מי אחראי לטילופים בנוטח' הגמרא
מטכת עבורה זרה כ"ו ע"ב כש"ט ראם ז
המקיף
במאמרו
"על
הדפסת
התלמוד
ותעלולי
הנכבד ),,המעיו" ,תשל יי ו ,גליוו א ,עמ ' (36-33
הגמךא ענידה זרה כ /lו ע " ג במהדורה ש יצאה
עוסק
העורך
הצנזורה"
בשינויים שהוכנסו
בנוסח
לאיך בוירלנא
תר " מת-רמ " ו
ב " דפוס והרצאות האלמנה והאחים ראם" ,השיגדלים געשו בנרסח רבךי הגמרא
כדבר
מומרים ,
מיסרלם
יעכו /ו ס,
וממריס :
"היו מודידין" ,וםעם אחת במחקה המלה
נמקים
j
" מוריריי" ' גרפס
שש
פעמים :
במקום ",מותר עכשיו " ל,קת מהם
רביתי רק " :מ יתר ; IIבמקרם "מומררם של עכשיו " נדפס " :מימרלם של זמניהם",
מוסרים :ל"מםןר " בוסף " :לאגסים" ; ל"מלשיביס" נוסף " :לשקך " .טכו"ס :
::::::כ בזמן
ל " עובדי כוכביס " נוסף " :אגסיס " ; ל " ירינו תקפה " בוסף " :בזהו Iב
הבית ( ; במקום "לעכו " ם ולא לישראל" נדפס " :כו ",הצד ה שו ה בכל ה שי נויים
/l
הוא למנוע יחיוס משמעות מעשית לזמנינו
לצורך
הבלטת
השינויים
הדפיס
בדברי הגמרא,
המחבר
גלופת
הגמרא
בהוצאת
ראם
הנזכרת וכו גלופת העמוד בהוצאה הקטנה של אותו בית דפוס בשנת תרנ"ז,
ההבדלים ביו הנוסחים צויינו בקווים ,מ תחת לנלופה ה ש ניה נאמר " :מי לא
הצנזררה אי ה"משכיליס " ז ".בעיר כי במאמר עצמו פתרהתערב כאז
המחבר את הבעיה .אחר שהעלה שלרש אפי tt-רויות " :הצנזורה הרוסית",
"פחד מפני מל שי נים בתוך המחנה אי שמא היתה כאז כניעה לראשי המ ש כילים " ,
הוא קובע " :אין להניח שהצנזור הרוסי דרש תיקונים אלה".
לדעת המחבר
היו ,איפוא ,מל ש יניס יהרדים אר מ ש כ ילי ס א ש ר דר ש ו את ה ש ינויים הנזכר י ם.
האחראים בבית הדפוס ראם נכנעו להם ,וניאותו לשבש את הנוסח המקודש
של הגמרא ,בהתאם לכך נמאר ש ם עוד " :ביו העוסקים בהכנת הדפסת הש " ס
" גם אנשים מלבד גדולי התורהבווילנא בשנות תר " –nפרמ " ו היו "
אחרים שבחשו בקדרה ,והשפעתם ניכרת ע " י שיבושים חדשים שנדפיס יילנאןן.
בהוצאת הש " ס הקטנה של דפוס ראם שהופיעה ,כאמור ,במועד מאוחר יותר
נדפסה הסוגיא ללא כל שינויים ,המחבר מצא בעובדה זו ראיה לדבריו ,מבלי
לפרטה .יתכן כי כן הסיק ,מפני ש ל ו א הכניסה הצנזירה את ה ש ינורים ,איז
להבין מדוע התירה את שקידם אסרה ,מאידי גיסא ,אם ,כהנחתו ,האחראים
בבית הדפוס ראם גרמו לכך ,ניתו להסביר ואת ,ב ש נת תרמ " ג -ב שנ ה בה
החליטו הם לשנותנדפסה מסן עבודה jרה בהוצאה הגדילה לראשונה
את הנוסח על דעת עצמם ,בלא לחץ מו הרשות ,ואילו בשנת תרנ " ו חזרו בהם,
נגד זאת יש לטעוו :מדוע לא הוחזר ל,ושנו הנוסח המקורי בהדפסות הרבות
של ההוצאה הגדולה שיצאו מאז שנת תרנ " ו ,שכו במקומות רבים תוקו הנוסח
של ההדפסה הראשונה בהדפסית הבאית אחריה ,ןבעיקר עד ההדפסה ה שלשיי ת
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)כך שמעת' בזמגו מו' מ'כל וב'גווץי ז"ל ,מוכו הספו'ס המלומד mי'וע
בירןשלים(" .הפה שאסר הוא הפה שהתיך .I /לאחר שבהרצאה הקטבה הותר
הדפסת
הגוסח
המקוו' ,מדוע
האחוא'ם
חזוו
לדהפ'ס
בהוצאה
את
הגדולה
הגוסח המשובש ,הס שדאגו לתקן לשוגוח רבם" שא'ן להם משמעוח הלכח'ת.
ג'חן להג" ,שלח rמגבוה א'לצם להדפ'ס אח הגוסח המשובש ,וללא קבלח
ה'תו מפושו מהצנזור לא ה" ושא'ס כלל לערוך ת'קוג'ם בהדפסוח הבאוח,
-
להוצ'א טעו'ות דפוס.
גם מטעם נוסף דומה כ' א'ן לואוח בעוסק'ם בהכגח הוצאה גחלה זי
אח האשמ'ס בש'גו' הגוסח .מנהלו של ב'ח דפוס ואם משך עשוות שנ'ם,
ו' שמואל פ"גגזון ,שהחפוסם בפסוי'וג'ס שפ"ן הסופו ,כחב מאמר מענ"ן
וחשוב "לתולדות דפוס ראס" )פווסם בקובץ "'הדוח ל,טא" ,כךר ,א חש"כ(,
בו קבע :ח'ב ..דפוס'גו הפקי' מעולם בדפוסו מג'ה'ם מומח'ם '" חבם
גדול' החווה ווובם מחבו' ספו'ם" )עמ' (. 286כלום ג'חן לחאו שהם ה'י
ממש'כ'ס להג'ה ש"ס ,בו זו'ן לשון הגמוא ,כד' למצוא חן בע'ג' מלש'ג'ם
ומשכ'ל,ם ז
ועור זאח ,שפ"ן הסופר הע'ד כ' עלה ב'דו ,בשגת חול " א .לקבל תמוות
שוחד את הסכמחו של הצגזור המומו ע"קב בואמפאן ,הי'וע לשמצה .. ,להרפ'ס"
בהוצאת שו"ע חושו משפט בדופס ראם - ,שפ"ח שכבר גשמט לפגם" )שכחוב בו :מותר להווג אח המומר ' בזמו הזה
"גם את הסע'ף
העש'ו' מס'מן
ומצוה להוגו וכו'( והסתפק לסמוך אח עצמו על העוה שהע'ווח'ה על" למטה"
'ע) (. 282הגוסח המלא סל הסע'ף עם ההעחח 'ובא להלו .שפ"ו הסופו מזכ'ו
ה'א מצו"גת להלו (""באמגם וק העוה אחח ,המובאת בהעוה למאמוו
או (' -,אבל ש' להג'ח שהוא ח'בו גם את 'חוו ,אך לא הזכ'וו באשו
חוכגו כלול בהערה הגזכרח .בווו שגאלץ ' לכחוב את ההערות ,המסלפות
אח תוכו הסע'ף ,מפג' שבלדען לא ה'ה בראפמאן מת'ר הדפסח הסע'ף',
ובמפורש הוא מע'ו " :אחר' שסרה ממשלת העו'צ'ם מארצגו הוסרו גם
ההעווח ההן" )המאמו חובו בשגח חופ"ח(' .ש לשער כ' הוא כחבו תוך
ההגחה שהלומד'ם סע'ף זה 'ב'גו שכלההעווח גכחבו בהתאם לרד'שות
הצגזווה ,בדומה להערות אחרוח מע'ו אלו המצו'ות בדפוט' החלמוד והפוסק'ם.
שם / Iז הסופר הוסיף כי כאשר פגה ,בשנת תדל וו ה ,לצנ rורה להתיר הדפסו.
חדשה של
חושו משפט.
ש'גו'ם" בגוסח
המקןו'
דשו הצגזור שבא במקומו
של
הסע'ף,
במקום
"מןחד
של בראפמאו הכגסת
להדוג "
להדפ'ט
"הה'
מיתר להריג /,ו וכד,סה.
שפ"ו הסופר מזכ'ר אח סע'ף " בלב,ר אבל גם בטע'ף ט' בחשו י'ה'
של הצגזווה .לכו אגו מדפ'ס'ם להלו ונסחאוח שג' הסע'פ'ס וההערות עלה'ם
1
םב
לכותרח
סם"ן
.הלכות
הסומר,
את
גרים"
ההערה :
)לפני
II7ו" ;9יו"ר
…הלכות
אלן
להגתייר,-
62
www.daat.ac.il
סי'
בוהגין
רס"'ח(
הוסיף
במרינוח
בר Kפונ Kן,
שסותרים
בפי
מירן
שכוניב
המלכות
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהדפטה הראשיבה )בשבח חרל"א( יבשבה' )בשבח חרלייה( .אם שי הבדל
בניסח אחת המל,ס ,מיבא ניסח ההדפסה הראשיבה בסיגר"ם עגיל'ם יביסח
ההרפסה
השבזr
מריבעי.ם
בסוגריים
בכיכב'ם יבשב'ה במטפר ",D
בהדפסה
ההערית
מסומנות
הראשונה
בהחאם למקיר.אם
טע 'ף ט ,הג הת רמ "א :
ט ' 11ף)ה'ה 'כןל[ להרגן (''!כד '.
מטרן
מיחר
':
)מןחר(
למטרי
)מןחר
דהר'
) ' 1כל(
ה'ה[
להרןג
) ,המיטר( ]המיטר לאבט[' )אפ'לן בזמו הזה( )) 1–ימיחך( ]ןה'ה מיחר[
לר~רגי קידם ש'מטיך אלא כשאמר הר'ב' מיטר פליב' …הח'ר עצמן למ'חה (..
) •..מצןה( ]ה'ה מציה[ להורגן • יכל הקדום להירגי זכה •• ('. ,
הז:עררת כרהפפה הושארנה (* :כדלקמו טע'ף ,
בהערה 1
עסקי
ממין
של
ההדפסה
כמבואר
השביה[.
כבדרים
שי בשתי ההדפסית שתי
משים
ב"ז
(**
ע"ג
טעווית :
בשר/וי
ע"ש
דהאנוסים
יתוס'
]הכיוגה
הוי
ןרא"ש
הרוגים
]במראי
במקרם "נדריס דכ ע I/ג"
למש"כ
צ"ל
על
מקומית
כז ע"ב
j
במקום "תרס'" ז " ל '[. :ג"י,הכיינה ל:נתוב במשנה "גודרין להררגיו".
('" דהי' רדוף יב'חו להצ'לי בבפשי באחרא דה''ב מלכא ךשוח ע"ז
דבלא"ה אטוך מד'בא דמלכוחא.
ההטחה זזבוCCה שהנ":ו ~ . 1
כסוף
הסימו
הזה.
לכו לא העחק Uה.
. 2הערה
ט וש דיגא ימלביתא בזמגיהס יע"' בב.א.ה " ג
זן
עם
זהה
. 3ע " ס המלכות.
מתגר ,כי ההערות
בשתי ההדפסות
הערה
(..
כהרספה
הארשונה,
.4דהו' רודף יג'חו להצ'לי בגפשו.
זך Jות בתוכנן ובמידה רנה גם
הו מוצ'אות אח הבאמר בטע'ס " Dמן>' פשיטי :
א.
בעוד
שלפ'
בניסוחו.
ההלכה
)רמב"ם הלכית תובל ימז'ק פ " ת הל' א( מוטר היא מ' ש"מיסר ממי) חב'רו
בידי אנס …בין שהיה האבס גןי בין שהרה שיראל ,//הו מצמצמות את
משמעית הטע'ף לאבס'ם שיראל,ם בלב.ד ב') .א לד'ב'ם תוקף בזמ) הזה,
כ' הם תלו"ם בכך "ד'ה'ב מלכא רשית" .בקשר לכך בזכ'ך כ' לכוחךת
הכיללת בחי"מ לפב' הס'מנ'ם שפ"ח יא'לך "הלרכת מאבד חב'רי בן>'ם ימיטר
ומלשיו" בוספה -עוד בהרפסה הראשונה -בסופה המלה "לאנסים" ובשולהי
הערה ארוכה ,בו נאמר ביז השאר " :האנסים המה להקת שודדים .. ,שהם
ד~ךב'ו בפשיח על עטק' ממיו …ושלא חאמך דהאורב'ם והמלש'נ'ם לא ה'י
כרידפ'ם ךק כמי גרמ' מק"ל דהמלש'ב'ם ןהמיטך"ם ל'דן>ם .ה'י רדופ'ם
כמי האבט'ם ביפ"ד וב'ח) להצ'לם בבפשם באתךא דשך' מד'בא דמלוכתא".
השיארת הש' D"'Uבגוסת הגמרא מטכח עבודה זהר בהיצאה הגדולה של
דמוס ראם עם השדנודםי כ Uסח שני הסעיפים הנ"ל בחו"מ בהוצאת דפוס ראם
,מעלה שהם נשעי לפ' אותה הש'טה .מטרח הש'בוש'ם בגמרא בדבר "מימר"
יבחי"מ בדבר "מיטר" ה'בה ל'טיל מהנמאר ברם .כל משמעית מעש'ת .לכו
בדפט
בע"ז
במקום
"מיךן>'ו"
שש
פעמ'ם
"ה '1
>')",ןךימ
ופעם
אתת
במתקה
המלה "מירדיין" – ,ןבחו"מ במקום "יוכל להורגי"" ,מיתר להירגי" ",מציה
להורגו" " :הדת יכול להורגו" )פעמיים(" ,הית מותר להורגו IIו"היה (!) מצוה
63
www.daat.ac.il
,-
—————- .
אתר דעת -מכללת הרצוג
להורגו " .2מאותה סיבה נדפס בע"ז במקום "מימדלם של עכשיי" " :מומרים
של זמניהם" ובמקום "מיתר עכשיו" ל' " Pרבית ממומרים רק :
וכן
בוסף
תק'פה" :
אחר' "כש ' "Tבו
הב'ת " ,
"כזמן
-
וכמו
כן
"מיתר",
בחו"מ
כמקים
" מותר להרוג אפילז בזמן הזה " רק " :מותר להרוג" .כהתאם לכך מודגש
בהערות שוגות שלד'ג' מומר אין תוקף כזמן הזה .התאום כם'לוס " Dבכיר
•
גם כזאת שכע " ז וכחו " מ כאחת נוספת אתר' "מוסר" ),,מסור " ( המלה "לאנס"
)גם אחר' "עובד'
או "לאנס'ם "
כוכב ""D
נוסף "(.ם'סנא" נראה כ' זהות זאת
מובנת רק בכד ש'ד מכוונת אחת להן .ס'פורו המהימן של מנהל ב'ת הדפוס
ראס ,שם"ז הסיפר ,מלמרבן כי השיבויים הרביס וההוספות נחו"מ נעשו על
'סוד דר'שחס של הצנזור'ס.
כאמור ,סכ'ר להנ'ח כ' הש'נו"ס כמסכת עבודה זרה הותאמו לאלו
שבחושן משפט ,אול' '''ע אוחו צנזור ,שכן ב'ן שנת חרלייה ,בה נדפס החו"מ
בפעם השגיה ,לבין שבת תרמ IIב ,בה ביתנה מטעם הצנזורה הרשות להדפס
מס' עבודה זרה ,חלפו רק שבע שנםי .אולם מסתבר שכאשר נדפסה ההוצאה
הש"ס
הקטבה של
נשגת
תרב IIז ,זהייבן
אחר חמש
עשרה
שנה,
כיהן
צנזור
הנעדר'ס בדפוסי התלמודאחר .הוא לא דרש ש'לוכס של הש'נו"ס הנ"ל
הקודמ'ם ומצו"ם לראשונה בהוצאה הגדולה של דפוס ראם .ואכן דיוע כ'
בדפוס'ס המצונזר'ס של התלמוד שכ'חים הבדל'ם בהשמטות וכס'לופ' ה Uסח.
האפשרות להדפ'ס את ה Uסח ד,בלת' משזבש בהזצאה הקטנה לא הבאיה
ל ' ' "Tש' ' Uלגב' ההוצאה הגדולה ,כל עוד לא ביטלה הצגזורה את ההוראה
הקירמת לגבי מהדירה זאת .איו אבן יודעיס אם פנה נית הרפיס ראם בבקשה
זו .אם לא עשה כד ,קרוב לודא' מפנ' שהג'ח כ' הצגזור לא ה'ה מוכן לבטל
את הוראת קודמי ,ושמא היתה פנרה זו מסכנת את ההיתר שניתז להרצאה
הקטנה "
ראה על נישא זה גם להלז עמ' 79
1.
3
בדומה
לכך
הפקר " ,
-
נרפם
ב.ם
זה
בש Hם
עקב
ולובא
דרישת
כמקום
"הפקר
בית
ייו
הפקי" :
"הפקר
בית
יין
היה
הצנזירה.
יזוייו בי בשנת תרע"ז הופיע בביר יורק יפוס נילוס ההוז Mה הגיולה של שי"ס ראס,
בו בוספו כסבסם ,לפחות בחלקן" ,חסרונות הש"ס" .בש"ס שבופס בלייפציג בשבת תרצ"ב
נ Hהו:ואח
יהונתו"(
הו
הובאו
בסוף
כל
64
www.daat.ac.il
מסכת.
_.- –אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אברהם סופר
הערות והגהות למסכת סנהדריו
)המשי(
נ:ז,
1'4בבפאר :
"עבודת כוכבלם
במי
איתרבי
מאיש
אשי",
ופררש II
:,
" כתיב
גב' מילך אש" אש"" ' Y -חירח ח"ם שכ' שרב י'סף ס " ל כמ " ד לקמו ס.ד
א שiכילך לאי ע " ז ה'א יא " כ א'ן לבי ר'בי' לע " ז ע" יי ש ,יע' גם עריך לגר
ד"ה ברש ,'/יהבה הדי רזכ"ה )סוף ד"ה אמר( כ ' ג"כ איש אשי דגני מילר
ימיס'ף " :יאפ'לי למ " ד מילך לאי ע " ג היא אח'א ע " ג מ'ב'ה בקל יחימר דגב'
בז בח עיגש 'i Iכז הד' " Iעכ " ל ,יבזה א'; ש הכל,
שם ו'ש v
ר"ה כי ; Iשח~ת :
"גילןי עריךת דכתיב דרד גבר בעלמה ידיך
המכול על הערלית נענשו כרכתיב ויראו בני האלחים – " …לעג"ר צ IIב למה
מב'א ר ''ש ' אח הפסיק ממרחק ממ ש ל ,הלא מן הםסיק ש בחירה ש הב'א אח " כ :
"י'ראי בב'_' ! ' ..יצא שחטאי בער'יח ישעל זה געגשי ,יע' אבז עזרא י'קרא טי,
ב ':כ "מבשךן כנוי לעוות הזכר" ,רשם לט כ' " :בבשרה עוות האשה" ,ןב IIל
שאעפ " כ בקטי גבמרא אח הפסיק " יחשחח הארץ " כ' iכפס י ק זה בלמדי ש גה'ם
בזי' ער'יח יעבירה זרה ,ילעב " ר מ'ישבח בזה קז ש "ח העריך לבר ד " ה בגiכרא ,
עיי"ש.
שם 'שר" ר"ה כעכירת וכככ'ם " :יזביח יק'טיר אפ" שלא
כרלקמן" -ב '/ל ש אחרי המלה יקיטור חסר " וכי " ",ע ו י"ש במ ש בה,
בז ,ב
בנמרא :
"כז בח בהרכ בו"יין אחר!/
כדרכה
-החת"ס סופר זצ IIל בשר " ת
ין"ר סיף סי ' ע כתב "שאס דני אותן שלשה דיינים ושניס מזכלם יאחד מחייב
םשיטא והמ י עוט בטל בריב ואינן נהרג עכ IIל ובשו " ח מהר /מ שיק ל' 'Iי סיי
קד מביא קי ' שהחת " ם סיפר סותר דברי עצמן שהרי ש ם סי ' יט
) סד " ה יעדיין (
כ " : Iבבז בח דלא כח'ב אחר' רב'ם להטיח אפ'לי באלף לא בט'ל", ,ש""ע
ילעג I/ר אין כאן ש ום סתירה ,כסי ן י " ט מיירי מרכר שאסיר לכן גת כאכילה
איכל
שבחערב בה'חר דבאלף לא בט'ל מש ים ש המ'עיט שס" ני בחעריבח יע " כ
,
יבהבה כל שהיא מז הא'סיר יהיא בהרג אפ " על כל שהיא כiכי שםסק הרמב " ם
ח ל' מלכים פ " ט ה IIי )וכבך כ' הרשב " א חילין צח ,ב ראם מיז במיגו כמשהו
אז ירא' טעם כע'קר( אבל בס" ע ' מ"ר' בד"ב'ן י ש ם א ' Iהמ'עיט בטל ) יא'בי
בהבה כלל iכז הiכ " Pיט ,שהר' הב " ד כ ש ר גם בל ,הiכעיט( כלל אלא ש אבי
אומרים שמה שאמרו
הריב
הוא הגכון
יאמת,
ומ " ש
החת"ס
סופר
שם
"פשיטא
דדמ'.עיט בטל בריב" ,ש'גרא רלש"בא היא ,יכייבחי שא'ז המ'עיט בחשב ל עימח
הרוג )ער' ש ו ' /ח חחם טוםר או"" ס'י קעח ' יי ה יהגה הלבשו (,וכטברתי זי
מחירציח עיד קיש'יח בעב'ן סבהדר'ז אלא שאכמ " ל,
שם גבמאר " :רכ"ד חאר יכער חנeר .. ,ארפ'לי קחכ" -פשיט שהמל'ם,
" אפ י ל ,קווב " סובבים על ,י יז ודע ,וכן תראה גם מר '''ש ר " ה מס' א שי ,ילכן
תמוהים לי מר Mמ IIש התומים סי' ט סק " א וז " ל " :ואמת כי בגמרא · לא ם~.ב ו
6S
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בבן נח יקרוב מוחר ל יון רק ל ה Yי' " עכ " ל ,ע' גם כסף מ ש בה ' הל' מלכ'ם
פ וז ט הי" ר ,והתומםי ל א הביאו ,רצע " ג.
םש "'שד .ר"ה כtוי Ttת וירן " :באשת אי ש ישראל "
-
הדי רמ / Iה הסויף
" משכב זכר" ,וצ"ב מדוע לא כ"כ גם רש I Iי,
שם ושר" ר"ה הרבה :
"כגיו כל חייבי כר י תרת"
-א"כ בם בדה בכלל,
אבל לע'ל )ד"ה א'ן ב " ד ( פרט שר ' " אח כ ל ח"ב' כר'חוח ולא מבה ניה
עמהם,
יצ"ב.
םש סהרןו לנר ר"ה ;:נוב,אר זכה לכיין למ " ש חכמ ' חיס' אבגל" )'רי ש ל'ם
חשכ " ח ( .
םש בגההות מהזר/ש אינר ך"ה איזה " :כעין זה בחולין "ד"כE
" -ר"כ"E
ר"ל פרק ד יהיא שם יף סט ,א.
שם כנהדהת הווס/ש ד " ה שם ארבב IIי " :המ " ל אפי > באשת איש ' …ן
-
כנד
עמך על זה הכסף מ ש נה הלי מלכיס פ " ט ה " Tועיי "ש מה ש ת י ',
םש נהכרהת וכ ל א הרי 'I/ם מ סיפק אם בהרג גם ע ל עיכר ש לא כלו לי חשד'י ,
-מ " ש " דאז לינו בתר ריב ",על זה י IIל הרבה אם זה גם בבז נח ,אבל
עיי " ש
פלא בעיני שלא הביא ראיי ' מטריפה שבוודאי אינו בן קיימא ואעפ " כ בהרג עלין
נמש " כ הרמב flם חל' מלכיס פ"ט ן//,ה דע' שו " ת בידע בהיידה מה IIח חן " מ
סי
I
בס ר"ה ואמנם ,וי " ל.
בה ,כ כגרמא " :אר IIח גןי ש הכה .. .ס ו טר ליעי של ש כ י נה "
-עמ " ש
הכיס שי יעית ,יהבה מ "ש למה לא קח שי ב לגןי ש הכה בהד י ו מ צות ,כנר עמדי
על זה בח " הר " ן יהמהר ש" א ,ימ "ש ש לכן היס ' ף הסיטר וכ י' דא " כ הי' בכלל
ברכת השם ,אינני מבין ,שהרי הכה ר"ל בכל גופו אבל "סוטר IIהרא דייקא
כלוטי משים שהיא 'יחר בז'ין מאשר מכה בגיפי כדא" בבא קמא צ ,א יבשן " ע
חי " מ
תכ
סע'ף
מא,
ןצ"ע.
וכן י " ל
שם כעורך לבר ר " ה שם ,ליחשבה גבי :א //ג י " ל ובאמת כי פריד …
ככל דבריו אלה ממ ש ,כ ' המה שר /Iא נחר Iאגריתכו nי ש עוסק בחורה" …
סיף
ד"ה
עכי " ם
שש בח.
בט ,א כגמאר " :עכו " ס שעזסק בתורה nייג מ י תה " -המאירי כ"' : /זג.לבו
חפץ ל'רד לי''עח חורח'בי ו r ,למ,ריגי' Iלעג"י רא' -מדבר'י לש'טיח שס " ל
) ע' הגהיח מהר"צ ח'יח סיטה לה ,ב( שמיחר להם ללמדו פשטיח התירה ,וע'
בהגהית יעב"ץ בסדגיין ש כ י וז " ל " :דעוסק נתררה הייבן שיושב ידיוש בה
ומפרש סתומותיה " עכ IIל ,ולעג IIד רא"' ברורה מתעגית י ,ב שמ "ש אל ,זתזנסקר
בדבר הלכה מוקמ י נן לה בעיוגא ,ומ כאו רא י /ברירה למ "ש הטו " 1או I /ח מן סק " א
יז " ל " :כ' הברכה ה'א לעס י ק בדבר' חירה דרך טירח דייקא " עכ " ל ] .איל ,כייבח
המא'ר' ב " י''עח חירח'בי יחלמיד'בי" שהאיסיר של ל'מיי חירה של גי' חל
על חירה שבכחב יגם על חירה שבעל פה ,בב'גוד לש'טה המח'רה חירה
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
שבכחב .וראה שו"ח באר מ'ם ח"ם בסוף ספר באר שבע ס" ז;' מרגל'ות הק
כאן ושו"ת שרןו' אש ,ח"ב ס" ד
-
העורך(.
םש ושו : vד /Iה מיגזל קא גזיל לה צדיך להיית לפבי ד " ה מורשה מאוךסה,
םש " ~ייי ר"ה לזה ולזה
וג'לו' ער'ות בס'ב'"
באמדה :
"כרמפרש לקמז מרגשנית עבודה זרה
בגמ' שלבו לא מפרש רק עבודה זרה לב.ד"ד'ום שלם שאסור לבן בח לשבות
םש בעוון לבו ד"ה שם ואמר ז"ל :
מקרא ד'ום ול,לה לא 'שבותו …ולעשות מלאכה במוצא' שבת "…
בדבר'ואלה כוו! לדבר' מרן ההםלא " ה זצוק "ל בח" למס' ק'דוש'ן )אום'באך .חקבא(
לז ,ב )ד"ה בחוספוח( שת" כך אח קו' המפרש'ס א'ך שמר אברהם אב'בו
את כל התורה כולה )כדאי' קירישיו פב ,א( הלא גןי שוובת יכו' עיי"ש.
]וראה דבר' בעל ערוך לבר בשו"ת בב'! צ'ו! ח"א ס" צא
-ה ע ורך ( .
נם ,ב בבארוב " :ב'צחק ולא כל 'צחק" -מצ'בו במקרא ב"ייח במקוס
מ"ם גם לס" פ" הפשוט ,ואב לכולם ו'קרא ה ,לב :והבוחר בבשר ובלחם ",
ע ' רמב " ו שם ,ןחז " ל פי' שגם כאז חני " ת היא נמק י ם מ IIס ,אבל לא בגל
העסיקים הוא כו ,ילכן לעב"ד אינן קשה הקי' מינמרח קב ,א שהביאה
המהרש"א ולא ת'רצה ,ומה שת" בסמר חמרא וח" ,שגם כאך ..בא לרבות עד
•
שיהיו שלם כיצחק" לעג IIר לשין הגמו "ולא כל יצחק ",
איבו סובל פ'י זה,
ןאכמ"ל.
שם בגמאר " :את בר'ת' הפר לרבות בב' קטורה" -לעב"ד אול' ,ל"'
שכ'ו! שח'וב מ'לה בבב' קטורה למדבו מפסוק )בראש'ת ,ו' (ד' I:וכתוב בו
"ונכרתה" לבז םסק הךמב " ס הלו מלכיס '''פ ה"ח שאיבר נהרג על מצית מילה
"ע) יי ש בכסף משבה ומשבה למלך( ,וגם ב'שראל בהל' מ'לה פ' " א ה " ב פסק
שאיגו חייב כרת " דע שדמית יהיא ערל ,I /א"כ גם בו קטיוה אינו בהרג עד
שימות iוהנה שם בריש הל /מילה כ' הרמב'/ם להדיא שהאב או הב"ר מחוייבין
למול את בן 'שראל ,וכאן בהל' מלכ'ם שם כ' שבן קטורה ובן 'שמעאל בתח"בו
במילה במש 'Iבי ,ולא כ
f
שהאב אי הב"ד מחוייברו למולו וצ"ב ,וראיתי שהמנחת
ח'בוך מצוה ב' כ' כדבר פשוט שגם אצלם האב והב " ד מחו"ב'ן למולו ,ו'"ל
בזה הרבה ואכמ I/ל.
טו םשבה לםל ,הל' כלאים ם IIא ה " 1שכי ש אם הי ש ראל מניח את הגןי
לעשות מה שאסור לו עובר על לפב' עור ,ולעג"ד צ " ע ,א'פה מצאבו שעל
לא להפר'ש מא'סור 'עבור על ל cב' עור.
שם רש"" ד"ה ובכל חיה הרומשת " :חיות בגי מלאכה ניגהו"
ברור שצ"ל .. :ח'ות הויכשוות בב' מלאכה ב'בהו".
-לעג"ד
שם סהושר'א ר"ה בד וו ה בני קטורה :ופריד הכי בפשיטות דלא ליחייבו לפי
מה שאבו רוא'ם …דמוכח דבתח"בו
-
וכה לכוו! דבר' הרא "ש מוכא בחמרא
יחיי ז"ה אלא ובעתה )השלשיי(.
ס ,א
ר"ה
וש 'Vi
דווה שם בן וד"ה ישם המפורש
-עמ "ש בהערתי לעיל נו ,א
והנה.
•
61
www.daat.ac.il
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
םש כערךך לנר .ד"ה המלך קרע הקשה על המהר'''ק שמכיאך הכסף משנה
הל ' עכר " ם פ " כ ''',ה שהרי אין גרמרין דיבר אלא בפביך -זכה לכךךן לקד
m
הראו /ש מרבא נחמרא
ם ,ב ונפגשה :
וד )ר"ה גמךא המלך( ,ועיד ן /ש מה שתדי.
"ואחד המשתחוה"
-
משנתינר מנאה השתחראה .לאחררנה ,
וצ " ב למה שינה הרמב " ס הל ן עכי/ו ס פ " ג ה"ג · ימבה השתחואה לראשן נה ,הנה
גם המאירי )כפירושו למשנתנו( מנה השתחואה לראשונה ,אבל "".דל ניחא
שהרי כ' שם שהשתחואה וזביחה למדנו מן וישתתו לו ויזבחו לו ) שמות לב,
(,ח אכל הרמב"ם שם כ' שלמדגוה מן לא תשתחוה לאל אחר )שמות ל,ד (".
וזבחיה וכו' למדנו מן פסוק י'חר מוקדם זובח לאלהים חירם )שם כב ,יט(,
צ"ב ועו/ש בכסף משבה שהביא את הפסוק .לא תשתחוה להם ,שם כ ,ה ,וצ"ב.
-כחי' הך"ז כ' :
םש שו' vד"ה ולחשוב נמד " :דבשלמא מקבל וומל~ד " …
פי' רש"י " :דבשלמא מל,קה וקבלה ," …וגם מכל דברי הר"ן שם יוצא שגירסחו
ברש/וי היתה "מליקה" ולא "מוליך" ,וגם חמאירי )בפי Iמשבתגו( כ " : fאבל
וסלק ומקבל לא נזכרו בע"ז" 'ע) הערה ד' שם( ,וע' משנה למלך הל' עכו"ם
פ"ג ה"ג ,ומ " ש המשנה למלך שם שנראה מדברי רש"י שמולק לע"ז אינו חייב,
הר"ן מבאר שרש'" ס " ל שחייג ,רכן בראה גם מדגרי המאירי עיי /lש,
םש
וש',,v
ר"ה לניפהי אתא " :דאפ'י לא שחם שחיטת
עצמן לע"ז"
לענ " ד המלים "שחיטח עצמו" מיוחרות הן וצרוי למחקו ,ודוק.
_
•
מ,א א נבארם " :האימר אעביד • – " ..מה שהקשה התורת חייס ולא כי
על,ה תירוץ ע' מהרש " א לקמן סז ,א שהקשה כן ותירצה) ,וכן גם המהר " מ
בסוגליז(
עיי " ש ,
ר' V
גם
שם בנמרא :
ה"ג כ : rהאומר לחברו
תיד " ט
בפרקיו
מ"ד.
"האימו אעבוד אלך ואעביד"
אענדו…
-הרמב " ם הלי עכן " ס פ"ה
הרי זה מסית" ,והכסף משנה הקשה מדוע הוי
מסית אם לא אמר אליו תעבוד או נעבוד רחי' בהוספח דבר שאיגו לא במשנה
ולא נרמג"ס ,ולענ IIי ז IIל שהרמב"ם ס"ל כיוז שגזה שממפר ואומד להברן
שעיבוד בזה גלה דעתו שרוצה שגם חברו יעבוד ולכן דיבו כמסיח ,לומדחי
ד" 7מדברי המאירי בסדגייו ד//ה יתבאר ןלקמו סו ,א בסי' המשבה עיי"ש.
" -הרש"ש כ ' ר " ל ל יי ח עצמך פסל",
שם נכמר " : Mלא תעשה לך פסל"
זכה לכוון להיד רס " ה שכ' "" :לך יתירא הוא ודרשינן ביה לא חעשה עצמך
פסל" עכ " ל ,וע' ערוך לנר.
ם ,Mב רש"" ד " ה נעבד כהמן צרוי להיוח לפני ד " ה ולא תעבדם.
םש בבל"!יו . Iש"ס " :ע"ל ס " ה ע " ב "
-צ " ל " :ס " ה ע " א " :
שם בעריד לנר ד"ה שם ברש /Iי " :מ IIמ לפי מה" …
המהר"ם
-כבר הקשה כן
זת ירצה.
סג M ,בגסר" : Mמניין שאין מברין על הרוגי ב"ד ח"ל לא תאכלו על
לענ"ד ראי" מכאן למ"ש חוס' מועד קטן כ,ד ב ד"ה אלא ,ששיהדם"
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגראה בל' אגלית ,שהר' א'ן מתאבל,ן על הריג' ב"ד כדא" לע'ל מי ,ב
יאעפ"כ ,לפ' מקרא שא'ן מבר'ן על :rם ,אבל לש'טת '''שר בתיט' שם כ ,א
ד"ה שכבר ,שא'ן הבראה במקים שא'ן אבלית ,צ"ב.
כגמאר :
טג ,כ
"קרס
בבי"
-
•
•
מצ'בי פטיק בתירה במדבר לב,
•
לח :
"יאת
גבי" ,שהיא שם ע'ר על שם ע"ז ש""ע) ('''שרב כמי קלבבי ,יג"ל שלכן
הב'א פסיק מבב'א'ם משים שרצה להתליצץ בע"ז ,כדלקמן ,יהבה גם כאן
קראי לנביאיס תורה ,עמ"ש בהערתי לעיל מי ,ב ר /lה בהגהות יעב"ץ.
טר ,א כגמאר " :ב'עתא בת 'ימא לחילה ילא אשכחי" -לעב"ד גם בזם
ראשין לא מצאי ,ראה רש'" ד"ה חבשיה ,שכ' שכ'ין שבפסק החמים פסקי
הגקבית מל'לר ,ילא קשה קי' העריר לבר ,יע' '''שר 'ימא סט ,ב ד"ה ב'עתא.
םש כגמאר " :מילד לאי ע"ז היא" ''' -שר ד' Iה שלא למולך פרן " :אלא
חק היא להם"" ,ילעב"ד לם"ז בן בח פטיר על'ה ,אח"כ מצאת' שעמד על זה
הטיר' אבן בר'ש פ"ב דחג'גד ,אבל לעב"ד מדלא בקט '''שר )בד"ה קתג'(
גם נפ"מ זו משמע שס"ל שבן נח חייג עליה ,ואכמ"ל.
פהM ,
)ר /fה ר IIל(
יהבה
גם
גבמאר :
/ר" fל אמר דיעיני לםי שאין בו מעשה"
מפני שמדבר מאלין לאחר המעשה שהיא
ו , !I
מידח
בזה
שמשנה
מךמתרץ
רכריתית
-ראה רש /lר
אחרי ההכבסה לפין,
אתיא
רע'
כר I /ע,
מה
שהאר ,.,בסוג'א זי אאמי"ר הגה"צ מהו"ר שמעין סיפר זצ"ל בספרי התעיררות
תשיבה חלק ב ס" קכא )יגם חלק א ס" קעא( מכח סיג'א שבת ,ד ב ימבחית
בי ,ב ,ימסיפק בלש ע'טה בפסח ימב :rה לחמצה אם לקוה על'ו שהר' הי' לאי
שאב Ifמ,
עיי"ש-.
שם
כגמרא :
"אמר אב" מאן דצמ ,.,ז'בירא
יעקר בא …
אסיר"
-
ע'
ב"ח
לו /lר קעט ס"ז שמפשר מאל קא מיסלף אביי ,יהבה הב"ת שם מפרש ש"עקרבא"
היא שץר הטיף ,ילא עקרב ,ילעג"ד לפ"ז א'בי קשה קי' הערןו לגר שהקשה
על '''שר )ד"ה אסןר( ,ממ"ש בברכות לב ,א עיי"ש ; ןמ"ש בהגהות מהר IIצ חיות
)בסיג"ן( :דהי"א דחיבר חבר כ'ין דזדיבי בטק'לה ע"כ דש" בי סרר ע"ז ", …
לעג"ד קשה לימר כן ,דדייקא כמקטר לחבר שר'ם היא בסק'לה אבל לא במחבר
חי'יז '''ע לה~שה ,וכמבואר להזאי ברש /lי,
שם
ר'ש V
ד"ה
"שס המכשף המדבר משחלי מעלה
פיתום :
• • • 11
לעג"ר המליס
"המדבר משחיו" הן הבאה מן המשבה ,ובהן מתחיל דבור חדש.
שם '''יט:ר ד"ה ימשני במקטר לחבר
-ע' ש /lך ין"ר קעס ס"ק כב,
.
ר"ה אסיר :
הםיר
רו"ר
קעם
"וכגון שאין רצין אחריו- "…
שם rשו"
פסק שברודם'ז אחר'י מיתר לחבר ,ומרז בב'" שם ב' שדבר' '''שר אלי הם
מקיר ל.פסק הטיר ע"ייש ,ותמה אב' מאד למה לא כ' מרן '''בה שמקיר דבר'
הטיר הם גארמ פמושרת
בכר'תית
ג
סיף
עמיד
ב,
"אמר
אב"…
יא'
קאת'
בתריה שרי" ,ולית מאן דפליג עלי :וצ"ע.
69
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
םש כע" ,םספם איח ח D" :י'/ר
fl
-
היא ס " ס
ןצ"ל :
"פי " ".א
סה ,ב 'שר'י )בסוף העמוד( ד " ה צגי הפסיקי צריר להיות לפני ך"ה בחש.
רפ ,א בנמוא :מיח יימח בסקילה אי איבי אלא ב. MIIז מכל מיתית האםיויח
בתיוה
-
נ"ל פשיט שאינס דכוי ו' יינתו אלא זבוי הגמוא סתס .שהוי
..,ירנחן אמו לעיל נב .ב " :כל מיחה האמיוה בחיוה סחס איבה אלא חנק".
םש בעיי ,לבו ד " ה בנקבי ירמח " :יירמח מייחר היא '" רמריברי דיימח
'.
מרביבן …מקלל אביר "
-כזה לכירן לדברי הוי רמ"ה בםיררשר למשבח Uד " ה
פיסקא.
סי ,כ בבמוא " :לא חקלל חוחי משמע" -גס כבוכוח ב,ד א דושו אח
אוח הכפול :בכל לבב,ך בשבי יצווי ,וכן במגילה טז .א :וחמח המלך שככה.
שחי שכיכרת 'הללי "',וע' לקמן ע ,א .ובהעוחי שם ,רכן לקמן ער ,א דושי :
" תחלל ש"מ תרתי".
םס "ם"י ד " ה וחן לא מןוי " :אין עיר להקניט בדבר" -לעג"ד "ל הקניט "
קשה מא-י אטו חז " ל הקשו כדי להקניט ת " ר ,ונרקחי נכל שניס עשוה מקומרח
בש " ט שציין במסוות הש " ט סיכה לו ,ב ראף במקרם אחד לא פי' '''שו כן,
יבווב המקומות פ" רש '' ' "איו להקושת" ,לכו נ "ל שנס כאו צ"ל כו.
סז ,א " :אומר לו היאך נגיח "…
-התוי"ט )ד flה מדמונין( כ' שכ"'ח~ר צריך
לומר לן היאר נניח )עי רש"ש ד " ה אמר
-
ומ"ש שם לעיל ס " Iך' הרא ט " ס
וצ ו'ל " :לעיל ס " א " .י ש ם בך"ה מכמיג י ם במקום "יבדחה" צ"ל " :ובדחק ("
זכה לכוין להוי ומ " ה )בם'י משבחבו( ש כ' להדיא דוק נאמר לאתד צויך שאימר
-
היאר וכי ' אבל באמו לשבים לא צויכיס לומו לו ,עיי "ש שהאררי בטעם הדבר ;
נם העווך לנר )ד"ה והיא אימו( בריש דבויו כורן להיד ומ"ה שם וע" בס חמרא
ר"ה מתב"'.
יחיי
שם "'רש'' די /ה הו דראין :
ואע"ב
ישמעי
קליה - "…
הרש "ש
הקשה
דהא בתיל,ן צו ,א משמע דטביעח עין דקלא טגי ,עיי "ש .זכה לבווו להיי
רמ " ה שהקשה כן מארתה טוגיא משמ )שא'י גם בגיטין כג ,א( יח" וז " ל :
" החס לאי לעבין עדרת קא מיירי …אבל לעבין עדיח בעיבן דע שיראו איחר
וישמעו קולו" עכ"ל ,רע' קצות החשן חו " מ סי פא סק" י ג מ"ש בשם שלטי
הגבורים בשם הרמ"ה ,ונ "ל שהטבועת עיז בקולו יהי' לערים אחרי ששמעו
את המסית גם בב , /lו שהרי לא אמרו במשנה שיכמינו עדים שכבר מכירים
איחו.
סז ,כ ר'ש" ד"ה סמכי עבין לי " :טמך ענין …עבין פרשה " -כויתב
המלים " ענין פ jיש jו" אינני מביו ,הלא הם ש ני פסוקים זה אחד ןה .ובכל
מקום
קואום
סמוכים,
שם רש"י ד"ה ינפשי זכותיה " :ומסרי נפשיה משמיא לאצוליה" -את
המיליס " :ומסרי נפשיה" איבני מביז כלל מה כוונתם ומה רצה '''שו בז,ך.
O
ך
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-צ"ב על סמך מה פי' רש"י
שם ושו'י ך"ה אבוה דקרבא " :מכשף היה"
כן ולא פי' שאחז את pהינים ,עי' די רמ"ה ,וגם דבריו צ"ב.
-זכה לכוון להיד רמ"ה )בריש פירושו
שם תורת ח~ים ד"ה כל חייבי
למשנתנו(.
סח, ,א 'שר'י ר"ה וצרור המרגלית צריך להיות לפבי ד"ה משקולת קטבה.
פת ,ב גבמאר " :וכי יש
ט"ס
וצ"ל :
לך"…
-
במסירת ה '!Vייס
ציין :
"ב IIמ קט", ,א
ב"ק קט ,א.
םט 14 ,בגמרא " :בידוע שאין לו גואלין"
-הרמב"ם הל' גזלה ·פ"ח ה"ז
כ' " :חזקתו שאין לו יורשים" ,וב' התורת חיים )בסוגיין( דלאו ודאי הוא רק
חזקה דאזליגן בתר רובא ושבן משמע גם מלשון הדב המגדי שם ,ע' בדבריו,
אבל לעג"ד צ"ב דא"כ למה השמיט הרמב"ם את דביי רב חסדא )לעיל סח ,ב(
שבגו של קטן איגו געשה בן סורר ומורה ,והנה המאירי בסוגיין כ' " :שאין
הדבר נמנע ויארע לפעמים ", …ומביא דברי רב חסרא ,רע' רש"ש ,ואבמ"ל.
שם ושו'"י ד"ה והייביו עליה " :אם קבל אביה קדושיה מאשי"
-ע' רש"י
לעיל ד"ה מתקדשת בביאה ,ועמד ע"ז התוי IIט נדה EIייה מ"ד ד"ה וחייביו.
ט K ,כשמנה " :ייו האיטלקי" -פי' רש"י " :טוב ומעולה וממשוי כתריה",
זהנה הרמב"ם הלן ממרים פ"ז ה I1ב כ' ייז ,סתם ,ומשמע שחייב על גל ייז
וייז ,וכ' שם בכסף שמבה וזי'ל " :מדברי רבינו שלא כ' ייז האיטלקי משמע
דאיטלקי לאו דווקא אלא תגא יין משובח שבארצר גקט וה"ה לשאר ייגות"
עכ"ל ,ואני לא זביתי להבין את
דברי מרן כיון
שהתגא נקט יין משובח
שבארצו ]שהוא ממשיר ,כמו שפ" ["'שר מגא ל'י לומר שהוא הדין לשאר
יינות ]שאינו ממשיכיו[ ,וא"נ קשה הרמב"ם שלא כ' כלל שצרדי שיהי' ייז
משובח,
וצע"ג.
שם גבמאר " :בשר בזול ויאכל יין בזול ושיתה דכ' זולל וסובא" -רש"י
פ'י " :זולל לשון זול" ,וא"כ ממלה זו למדו על בשר ועל יין ,ולעג"ד דרשו
על שגהיס מכיון שנכפל אות למ"ר ,וכמו שאמרו לעיל טו ,ב לא תקלל תרתי
משמע,
עיי"ש
בהערתי,
"יבכל
שהוא
-פי' רש"י :
לא מימשיך"
"משעבר
לילה
שם כגמאר :
אחת" -מצינו שכל שהוא שי לך שיעור ,ע' בבא בתרא קג ,א ,חולין קכ,ר א.
וע' בשו IIת די סופר ]לאחי מו"ר הגה"צ ר Iמשה זצ"ל[ ס'י ח שמביא עיד הרבה
מקומות
בש"ס שמציבו כז.
שם גב'מ :נתיב ישמח …לא זנה משממהו
-ע' מהרש"א,
רע' הערתי
לעיל לט ,ב ר"ה שם כגמרא.
םש בגמאר " :ובכל שהוא לא מימשיר"
או"ח
סי' קבה
ביאור
ארוד
בסוגיא
זו
וכדברי
ע'י כשר"ת חת"ס סופר חלקהרמב"ם
בענין
זה.
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וש/'! R
םש
ר"ה ייז
Mה'!םלקי … " :
אבל בחמרא אחריבא איבו חייב בחצי
לוג" -המלIב' " כחצי לוג " קשות מאה דמשמע דכ ש יעור ייחד גדול חייב,
ומבא ל'י לר ש'י י ד " ז ,ולםבי זה כי רש"י " :יןו טרב ומעולה ממשרי בתריה",
א " כ כחמרא אחריבא אינו ממ ש וי ,ועוד ק ש ה שלא כ י אר שיעור חמרא אחרינא,
וגם הכסף משנה הל י מ מ רים פ " ז ה " כ ) ד " ה יהיא( העתיק דכרי שר " י אלי
~ס המליס " חצי לוג ",ולא עמד ע"ו ,צו " ע,
שם 'שר" ו"ה מולדה צריך להיוח לפבי ד " ה וזלל ,דו " ה כשר חי צריך
להיות לפני ד " ה ייז חי.
שם
בגמ'
יין
רפ"י י"ה כת'!ב
עי
-
וע '
מהרש " א
הערתי
ר"ה
לעיל
שם
כתיב .
'שריי
שם
ריהו
.,צערל
שיחי :
-
II
"שיחי"
במקים
צ"ל
שיח
ו במקום
"צערי" צ"ל " :צער".
!'! Iש"t
שם
ר"ה
טויש·[
!
לסםיהי " :מאן …
לסיפיה "
לעג"ר
-
ברור
שהמ ל ים " מרישיה לסיפיה" צריך למחקן ,והמליס " מאן …לטיפיה " עס המלה
שלאחרהין " מדרשר " הן ההכאה מן הגמרא ,ופ" ר ''ש ' מתחיל במלה " בדרש",
ודוק,
כ
סI
רעמ ן /ש
גבIIרIכ :
ע" ז
"ראהיר אס י ק כ ש ר
ר'''"1
-
עמר
ע "ז
הזי
הך ש " ש ,
יהגה
כבר
םש ושייי ו"ה בו כם,י :
ע' תרטפרת חשדים
רמ " ה
יחיצרר,
כדמאריבן כמס ' בדה ) לא,
עיי " ש.
א ( שלשד :חשדיס
במשלי לא ,ב כ' '''רש " :השש חדשיסהאחרוגים " ".
מתאיס יותר לגמרא הב"ל ,ע ' הגהות מלא הרועיס,
םש ו' ש"י ו"ה לשהלים " :רכוותהי בטחורים מחיייב "
)במ ש ביית( ,
אחרובםי" ,יזה
-ברור לי שמ"ש
"רכוותיה ",קאי על מ " ש לעיל "ושהלי:ומ" ".ממאיס םטןר ",אבל לא קא'
על "חסר כזית" ,שגם רש"י ס"ל שהשלמה הוי ער פחות מחציו ,וכמן שאמרו
בחול,ן עו ,כ ,וכמש"ב המאירי להדאי " :אס אבל רוב אבילה זו כשל כהמה
והשלימה בשל עוף חייב".
עי"
" 'שר" ר"ה
'עהש לו
קריעם
צריך
ל הוית
לפני ד " ה וקרעיס
תלבשי בומה .
ט ,Mב שרי"' ד"ה לשיראל
נרפסר
דבר י
ר ש "י
-
זע שו IIש ,רמצאתי ב ש" ס דפים אמסטרן ס ,תה
כהגהתי,
םש חםו' ר I/ה כן נה " :והחס בדיבי ש מםי " -גס מל ש ין הגמרא ש הב'או
משמע ש בגויחס איבס בעבשיס על ו ' מצות בי'י ש מיס i ' ,נiמ " ש ' התורח חייס
לקמן rא ,נ ד " ה דכתיב ,די
!I
ל.
-רש " י פי' :
עב " ,בנמ"י " :הבא בוכחתרח ובטל ' ..אפילו בטל "
"הבא במחתרח ,חתר אח הב'ת ממש ",ולעג"ד ברור שרש '' ' בתברון למ " ש
החוס' ד " ה אפ'לר ולבן פ'י בן בדבר' רב ולא פ'י כן במשבה ,כמובן.
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ
ע,ב
גבמרא :
אמרה
"והתורה
שופך
דם
האדם " …
מהר"צ חוית ,וכ'בר הרגיש בזה תחות יאיר כשו IIח סי
רכ' רז"ל :
-
הגהות
ע'
לא )ד IIה ועל דבר(
I
"רהומב"ם ]הל ,ורצח פ"א ה"ד[ כתב ד'לפ'גן הצלת הגודף מקוא
דוקצותה את כפה ]דבו'ם כה ,ב[ רתפסו לע'קו מפג' שהוא תרות 'שואל לא
תורת כך בח" עכ"ל .ומה שת"' ברג.הות הב"ל ב"ל שהיא מלשין "דמו שיןפ",
כי לא מצאני לשין זה במיתה ע"י בית דין .ראה רש IIי ד IIה והתורה אמדה.
שם '''שר ר"ה קםן החרף :
את קטן אחו להוגו
-
ע' מואה הפג'ם
ל,רושלמי בפירקין ה"ס שרש''' גקט אורחא דמ'לתא ,אבל לאו דווקא,
וש'" )ר"ה אבלעב fא כשמנה " :והמחלל את השבת ועובד ע"ז"
הרודף( גיוס " :עובך ע"ז רהמחלל את השבת ,וכן גראה גם מטוף דבויו שם,
ועמ"ש העדוך לבר סוף ז"ה שם ברש"י ,וי"ל ,יאכמ IIל.
כגמאר :
םש
..ואחד
מיתות
חייבי
כ"ז
ואחר
חייבי
כריתות"
-
רש"י
וגם חיס' רהיד רמ"ה גווסיו :חייבי כריתות וחייבי מיתות ב ,Iד' ונ"ל שגרסו כן
משום שכן הוא הסדר בפטוק ,כראמר'גן לקמן.
שם 'שר" ר"ה כאל הרורף " :שאיגן עו'ות דלא"
"שאיגן ער'ות לא דלא" ,דרוק.
שם
"לשון
כושר"" :
"ומיהן
ררצח
ומיהו איגו מדוקדק
בהדיא
דא'ן
כתיב
ביה"
לך פגם גדול
-לעג"ד בווו שצ"ל :
מ". 1ה
הדש"ש
ולעג"ד
בהגהיתיו
לשוו
':כ
רש'"
מדוקדק מא,ר שהדי דש"י כ' מתחלה כ' תנאים " :מדבר שהוא עריה ויש בה
קלון ופגם' :ורוצח שי בו וק פגם לבה ולכן כ'
שאיבר
ערוה
-
בהדיא
כתיב
וש"י :
ומידה ווצח
-
אעפ"י
ביה.
שם ר'ש" ר"ה הקישא דהא " :לפי שלא גחגה למדרש מעצמו " .. ,
-
ע' משגה למלך הל' קרבן פסח פ"ב ה'ייג )בר'ש דבויו( שהקשה על שר"י
שטיתר דבויו ,וקושייתו קשה גם על דבוי וש'" אלו.
שם חככמת שלהמ " :בד'/ה כאן באב"
-צ"ל ~ "חוס' בד"ה כאז באב".
עג ,כ ככמאר " :חד למעוטי ע"ז – " …ע' מ"ש בנודע כיהודה מה"ת
חו"מ ט'י ס' יבהגה שם ,ושם תמצא גם ביאור ארוך בטוגיין דלעיל עג ,א.
םש כתום' יייה חר למעום"' " :כפרויך באחך"
באחד",
-לעג'" צ Ifל " :כרומכח
עיי"ש.
םש כערוך לנר ד"ה בתוספות
-
מ"ש בריש רבויו תמצא גם במהר"ם.
,
עי ,א גבארמ " :אס נאמר בכל בפשך" – " .. ,ע' ונה שפד Iהתוספית יי"ג
יומא םב ,א ; ורע שמ' iש בגמ' שלגו " :ואם באמו בכל מאדר למה ·גאמר
בכל נפשך" ,הרי"ף יכו ·המאירי
לא גרסוה.
שם '''שר י fה' לכך נמאר וכ'י " :יוחר מכל החביב לך" -הרא"ם זבוים
ו ,ה מעתיק דבדי רש'" אלו כן " :ולכך גאמר ככל נפךש כלומר ' ..יותו מכל
73
www.daat.ac.il
—.-.אתר דעת -מכללת הרצוג
•
החג'כ לד ",רלע"נר הלשרו " 'רחן סכל החכ'כ לך " נרפל 'רחן על ככל אמרך,
ולכו נ " ל שבמלח " וכו "' שכ ' בשר '' ' שלפנ'נו הכררנה על ככל אוברד ,רכו הוא
לוה '" Kבר ש '' ' בוכוח סא ,ב .יגם ר ''ש ' פסחים כה ,א.
הנודע כיהודהםש תםוי ו"ה י'סרכ " :לא דמי לעינ ש יו מו הדיז "
נשי " nמה"ח חר " מ I " 0כ ר " ה ירע כ ' שש' חסרון רולוג גרבר' תרס ' אלו
רהגהיה
אוםת ,
עיי //ש,
טד ,כ 'ש'ו vד"ה אז " Kחוד תיך " :רעשרה נע'נן יכלדהי ש'ראל "
אינגי מבין מה הוסיף רש
/l
'
בזה על מה שאמרו בגמרא
-
להךוא י יצ I Iע,
חע ,א רש "Rר"ה שלא ידה " :ילמסרים לחם 'ה''''אכל -לעג " ר ייצא מזה
גרור שקרש"ת הגמרא " :מא' כרל' הא'" קא' על "זאל תכטל לו" ,ולא על
דבריס אתריס ,ומזה ראי' בוירה למ IIש העויר לבר ד"ה שם ימית ,ריש להזסיף
שחכמ'ם לא שמעי לדבר' הרופא'ם כ' חששו '''עש שתעמוד לפנ'י ערומה
אי ת Oפר עמו 'ו' Oף ערו אהכה ומחלחי תתחזק,
רנ י ס הלבטים בקיב הניער היהידו .נם בניער היתי הן כאץו .הן בחץר לאץר איו
הגא מתפרסם שיר
קטי מאת הרנ
חזון לחין
א-א קפלן ,ב ש עתי מנחירי ישיבת סלובדרקה ואחר כי ראש בי n
לרבנים
מיסדרו
לש
זתרה לשמיס באץר ישראל .בעסדר
ר-ע
הידלםהיימר בברלין.
בשיר
הבאות.
74
www.daat.ac.il
כישופים
ליהדות
נאמנה
הדמרש
וביואה
באץר
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב אברהם אליהן קפלן זצ"ל
לד;רהמנןד להסתרתת "ע'צ .שיראל" בילטא
אחים לבעדוה כלבן יחין,
בעבדוה,
בכןבה
בעמןלה,
דלןר,
דןר בריא רעבן .דןר על מעבדין,
תהי תןרתיבן לן שמש אןי.
דןר
חי
בתןרה.
דןר
חי
ביהדןת,
דןר בבי עם חפשי .חפשי מעןל בעדןת.
דור בבי עם
קיןש.
םע
עןדב
השם.
בבעדוה ' .בכובה לחיים ההם !
ןבהי לעם חזק .החי על אדמתן,
באיץ
ןאחרית
הבבואה
הימים.
עם מלא חיים ,חיה בפיז שפתז,
השפה
היפה.
זן
שפת
הקיומים,
עם חיי חיים טהןרים .עם גדזל ןיב.
אל גדול ימי קדומין יהי הןלך ושב.
בבעדוה .בכזגה ילמים ההם
ויהי עליבן בועם השם !
וכת ן ך
סי
…בקזנ ו ת
היראה " ,
מ ר סר
הרב
ק וק,
י ר ו ש ליס
ח -ש " ,
"ע מ '
ק פ~
S
www.daat.ac.il
ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
זכר
הרב
להולכים
אשר פויכטוונגר
הדיין הרב שיעיי שיי הבהן נרינפדל זצ"ל
נאמני היהדות כרחבי העולם בדחמו מהשמיעה המכאיבה על פטירתו
הפתאומית של הדיין הרה"ג ד"ר שיע" ישי הכהן גרינפלר זצ " ל .בראש השגה
עוד דרש בבית הכנסת שלו בלונדון ,אך למחרת ,בצום גדל" החזיר את בשמתו
לבוראו והוא בן שבעיס וחמש .הלך מאתבו אהד מגדולי דורבו בהבהרת המאור
שביהדות -חבל על דאבדין ולא משתכחין.
הרב גריבפלד זצ"ל היה מטבעו מורה דדן ליחדיםי ולרביס ,לקהלות
ישראל ואף לאלפי צעירים בכל תפוצות שיראל שלמדו ממבו את דרן התורה
בקיום המצוות
ובהשקפה
תורתית
איתבה.
בצעירותו
היה
משפטן
בגרמנהי
ואף
היהר הידות נבתי ספר היודיים שם .כבר אז בונח לדעח שהמשפט החילובי
מבוטט
רק
על
הטכם חברתי מקרי ובלחי
צייב
עד
שרבים
א י בם
ברתעיס
מלמררו בו וכל אחד עושה בו כרצורב .הרב גריבפלד ראה שרק בכוח תורה מן
השמםי הבצחיח אפשר לתבוע באמבוח מוחלטת המאם ש רת להחזיק מעמד
במשיור הרוחבי והמוטרי .לכן החליט הרב גרינפלד זצ " ל לחזור להוראת
ההיד ו ת באופו שיטתי ולפעול למען קיום מצוות התורה על פי מקירות באמבים
ילאור הסברי גדולי האימה שבבל הדורות.
לפבי כארבעים שבה
הגיע הרב גריבפלד
זצ"ל
כפליט
ללובדון
ויהדות
אבגלהי זכתה להכיר בו כוח משפיע וגדול בתורה .הוא קיבל מיבוי לרב בית
הכבסת ואחר זמן קצר בתמנה לחבר בית דיו הגדול של ה"ודי אבגלהי בחסות
הרב הראשי .כמימחה למשפטיס הנביט דיבי ממיבית לשטח הפעולה של בית
הדין והסתמר כאן על חוק הבוררות האנגלי המאפשר לדון ידבי בוררות בבית
הדין היהודי .כך מבע מהרבה יהודים לדון בפבי ערנאוח של בכרים .זמן קצר
אף כיהן נסגן רב הראשי לאבגליה.
אחרי
מלחמת
העולם
ה ש בה"
פעל
רבוח
בין
נציולי
מחבות
הה ש מדה
וכלואי קפריסין בנלל .באצילוח נפ ש ו הצליח הרב גרינפלד להחזיר לפליטיס
רבםי את שיןד המשקל המעורער והחר י ר בהם אומנה בבוחרת המיסריים הדתיים
של האדם .כמשפטן מומחה חבע בחקיפוח החזרח הילדיס שהכבטיה הבזצרית
אמצה
בימי
השואה.
•••
אף שהיה דיוע כ"דיין גריבפלד" ,לא הצטמצם לפעול בשטח המשפט העברי
המקורי .הרב ד"ר גריבפלד זצ"ל חש צורך מיוחד לגלוח מחדש את המאור
שביהדוח לאלפי צעיריס שחפשו דרך נאמנה ביהדות .בחור פילוטוף ומשפטן
76
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חפש ביהדוח שיטה עצמאית ומקיפה ,שאיבבה מצמצמת את הה'דוח לפולחז
של עש"ח מצוות בבית הכבטת ובבית ,הוא מצא מבוקשו באוצר המחשבה של
הצדיק רבי שמשין רפאל הירש זצ"ל .בגו היצירה של חרב
הוב גויבפלד לאווכו ולוחבו .הוא תרגם לאבגלית אוסף מאמוי
הירש ואת ספר "חורב" על המצוות ורעיונותיהן .להקדמות והערות
של הוב גויגפלו שי עור עצמי .העוכה על הוצאה זו של ס'
היכ
ט"ל
ש"ר
עטו
הירש
הוב
מפרי
חווב
הופיע ב"המעי ) "lחמיז תשנ " (.ה הוא זירז את נכדן של חרב הירש ,ד"ר יצחק
לוי ז " ל ,רופא שביםי בלובדוז ,לצאח לגמלאוח ולחוגם לאגנלית את פירוש
הרב הירוס על התוהר ואף מירושים לג"ר שכחבו בביו של הרב היוש ,גם
לתוגום זה הקדים הוב גויבפלד מבוא .עוד חיבר ספו זכווגות על שלושה
דורוח ממשיבי האסכולה של הרב הירש .הוא השתחף בספר "הוב שמשוז
רפאל הירש ,משבתו ושטתו'! שהופיע בירושלים ·בשבח תשכ"ב .מאמרו בספר
זה "טעמי המצוות" דז ביז ד:שאר"בדיבי מאכל; hאסורות ,התחום בו עסק הרב
ד"ר גרינפלד במיוחד בעשרות השנים האחרונות של חייו.
היא הבעי דעת חריה בשאלת "מיהו יהייי" ,אף כתב מאמררם על לאומיית
חילוניח רדתית יכמיבו דחה כל לאומיית הוררית שאיננה כגייה על היסןד
הדתי של עמנו .גם בעל פה הרבה להזהיר שאיז לערער את היטוד התוותי
של עם ישראל .אר מאידן דחה דברי בלע קיצונ"ם .בביקורו האחרוז באץר
ישראל ,לםני שנת"ם וחצי ,הצטער לשמוע על כרוזים בחוצות ירושלים המטילים
דופי על עצם קיומה של מדינת שיראל.
הרב ד " ר גריגפלד כתב ספר קטז על ערר השבת ועיקר מצוותיה .ספר זה
תורגם
כבר
לרוסית
ומשמש
הדרכה
לאלפי
עולי
יהודים
רוסיה
הנמצאים
ב " ה בארץ שיראל .במקביל עשה מאמצים רבים לחבב שמירת השבת דויבי
כשרית על הציכןר חיהודי הרחב .שבי הכרכיס על דיני כשדית מהיים עבודתו
האחרובה והם עוסקים להלכה ולמעשה בהשקפת היהדות על כל מצוות
הקשורות בדיבי אכילה ,אסורי מאכלות הידועוח ואף איסור ערלה ,חמץ בפסח,
איסור טבל ודיבי שמיטה המגבילים את אכילת האדם בשבת השבע .שבי כרכים
גדולים במצווח
אלו ,רעיובותיהז
ודיביהז ,מאפ"בים
אח
היקף
דייעוחיו
של
הרב גריגפל.ך על חשיבוחה של עבודה זו עמד ד " ר מדרכי ברויאר ב " המעיז "
)טבת תשל " (.ד בחבור עבודה יסודית זו עסק הרב גריבפלד כעשר שגים ובוסף
להלכות ופרטי דיבים ע"פ שולחז ערור ובשראי כל,ו ,מוצאים שם אוסף גדול
של
טעמי המצווח ,מלוקט
מספרי גדול ,הראשובים והאחרובים ,חור הדגשה
של טעמי המצוות שבספרי הקבלה שבהם מצא הרב גרינפלו פירושים מקבילים
לועריבותהים של הרב ש"ר הירש.
עוד זכה הרב גריגפלד לגמור ספר שמטרחו לקבוע באיזה אזפז יכול
זחייב יהודי לעשות צוואה בלי לפגוע בדיגי חוה"ק בעביבי בחלוח .ספר זה
מחכה עדר לפרסומו והופעת ספר זה בדפוס בעשה עכשיו לצוואחו הפרטיח.
גס"ם שורות אלו בצ"ז אשייותו :
מתור
דמה
עג"
למופח
ורת,חבב
על
הבריות
זו,
77
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יבוחמו מן השמים בוח כיחו חחי' שדאגה ועזרה לו כלי ליאוח וכל משפחחו
ש יחיו שכל כך אהגוהו.
מחוך פפריו הוא עדיין חי
גחוכבו.
אכר ליחם אציל למען ערכי היהדוח
א ש ר הריס את דגל התירה ברא ש המחנה.
למחרח פטירחו ,כיוס ר' ח ש רי ח ש ל יי ו ,זכה להיקגר גהר המבוחוח גירו ש ל י ם
עיה " ק ,בה ש תתפןת קה ל רב ,רגביס ,רא ש י י ש יבות ,מחנכים ואי ש י ציבור.
זכרו גרון לערי ע.ד חבצג " ה.
נתקבל במערכת
הלכה ברורה ובירור הלכה ,תלמוד בבלי עם הלכה בדורה של
היב אביהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ,בצידוף בירוי הלכה ,בידורים
בסובי ו ת הש"ס ע"י חברי מכוו הלכה ביויה ובייור הלכה .מסכת
סוכה
ע"פ
דפוס
ראמ
וילנא
רביררר הלכה בסוף המסכתא.
עמ
הלכה
ירושלימ
ברורה
בשולי
הדף
תשל" ה.
שו"ת רבבות אפרים ,שאלות ותשובות בחלק אויח חיים .ארבע
מאות ששים ושתיים סימבימ באלפי ברשאימ בשו"ע אויח חיים.
מאת הרב אפרימ גריבבלט מיררשלים ,כעת במעמפיס ,ארה"ב.
ברוקלי .,תשל"ה.
מצות הארץ ,קיצור דיני המצרות התלריות בארץ ע"פ פסקי בעל
חזרו איש זצ"ל .מאת הרב קלמו כהבא .מהדורא שניה מורחבת.
הוצאת המכוו לחקר החקלאות ע " פ התויה .תל אביב תשל"ה.
פרקים בפתולוגיה בתלמדר ובנושאי כליו ,כגוס הדיע הפתולו)י
של חכמי ההלכה .מאת ד"ר
אברהם שטיינברג.
הןצאת
המכןו
ע"ש ד"ר פ' שזליבבר ז " ל לחקר הרפןאה עפ " י התורה לדי ביה"ת
שערי צדק ,ירושלים תשל " ה.
הדרום,
קובץ
תןרבי בהןצאת
הסתדרןת
הרבבימ
באמריקה .בעריכת
הרב חיים דןב שעוןעל .חןברת מב ,תשרי תשל"ו.
דs
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דברי
,
השלמה
על מה שכתבתי בהערותי למס' סנהדרין דף מן ב '''שר ר"ה שכן בסייף :
העיר לי ידידי ד"ר משה"עד שיחקרן המזימין אותן" ,שצ IIל " :הדייגין"
קטן "'ב שאין צורך בתיקון זה ,מפבי שאת המלה "ש'חקרו" ש' לקרוא במשקל
"נפעל" ,דהייבו " :
צרררה יח' קמוצה.
רבאהם
םופר
)המעין ,תשרי תשל"ו(
במאמר "על הדפסת התלמוד ותעלולי הצבזורה"
צויבו בעמ' ,31הערה 13הפרקים הראשובים של שפ"ן הסופר עד' "דפוס ראם
בווילבא ".מר שיראל תא-שמע העיר לי שהמאמר הזה הופיע בשלמותו בספר
"יהדות ליטא" ח"א )תש"ך( עמ' 268ואילך .מוזכרת שם בעית הצבזורה על
דפוס ראם ,אבל לא בקשר להדפסת הש"ס.
ודאה מאמדו של היב ד"ר עזריאל הילדסהיימר נ"י בגליון זה ,המרחיס
את כל השיבושים בע" Tכו ,ב לצנזורה הרוסית ,אר איבן מסביר למה שפ"7
הסופר לא הזכיר את הצנזורה כאנז1ר הוא מודה שנשארו שיבושים לא מעטים
בש"ס ו > 7בא המפואר .כ"כ בשארת החדיה של ש"ס ראם הקטן משבת תרב"ז
בלי שיבושים .והלואי שהרב הילדסהיימר צודק.
מר דב גביחובסקי העיר לי שגם על מסכת עבודה זרה בדפסו חסרובות
הש"ס בהוצאות הש"ס של אל-המקורות ולפיכך יש לתקן מש"כ במאמר הב"ל,
עמ' 37סוף הערה .19אגב ,חמשיה שיבוייס שבמסגת ע' Iן כו ,ב שצייבתי
במאמר הנ IIל ,לא ציינו ברשימה שבהוצאה הנ!!ל ,ביביהם וזzני שיבושים
שבדברי
הגמרא.
נמאר לי שאחד מגדולי התורה התנגד בשעתו
לעשות
תיקונים
בתוך
הגמרא והתיר רק רשימה שבסוף המסכתא .זהירות כזו הכרחית לגבי תקובי
בוסחאות שמקורן בבתי מדרשות של ראשובים ואחרובים ,אבל קשה להבין גישה
כזו לגבי זיופים של צבזורים .מומרים ומשומדים .האם יש לשמור לבצח על
הנןסחאות המזויפות שהמציאו רשערם אלהן !
ועד הישיבות באר"י הוציא ,בוסף למסכתות ע"פ צילום ,מסכתות אחדות
עם סדיור חדש ,בו תוקבו כתוך הגמרא ומפרשיה זיופי הצנזורה .דוגמה לכך
-חולין יג ,ב פירש , I/
ר IIה למוררריו ,בניגוד לדפוסים לפבי מאה שנה והוצאות
הצילום בארץ ישראל וארה"ב .תצוין גם הנוסחה המתוקנת בהוצאת התלמוד
של
הרב ערין שטייבזלץ שליס"א .בהוצאות
אלו
תוקן המצב העגום,
עליו
עמדתי במאמרי הב"ל .מן הראוי שיתעורר לחץ ציבורי שהמו"לים המצלמים
ש"ס דפוס ראם יתקבו את רוב השיבושים לפבי הצילום ,אף שזה גורם למו"לים
עבדוה והוצאות כספיות ,ואולי בזכה אז שבסוף מסכת בדה לא יופיעו מראה
כהן על תעבית ומגילה ,פורת יוסף וחשק שלמה על יבמות וכתובות – ,ותשלום
יפה עינים על פסחים מדף בח והלאה אחר מסכת יומא ,ועדו ועו.ד
יונה טמב II1ל
79
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
·
,
,
,
יצא לאןר שאלןת ןתשןבןת
רבבית
אפרזס
על שו"ע אורח חיים
.. .
מאת
הרב אפר tם גרינבלט
המעוניו להשיג את הספר
מתבקש להתקשר
המחבר
עם
Rabbl Efralm Greenblalt
SSS6 Barfield
דיי Memphis, Tenn . 38
או אצל ·גיס המחבר
הרב
אירה
שט"ן
רחוב אילהו הנביא 9בני ברק
הנחה מייחדת לבני תורה
•
הבשותתפ'ם נבליין
זהה :
ד"ר מרדכי בוו'אר ,שדרות בן מימון
ירושלים
,54
הרב יעקב חיםי סופר ,רח' רבנו גרשון ,26
ירשול'ס
הרב קלמן כהנא ,קבוץ חפץ ח"ס
הרב שילה ופאל ,רח' ניסנבו'ס ,20
ירושל'ס
הוכ נתך רפאל אויערבך ,עזרת תורה
,6
ירושל'ס
•
הרב יהידה קיפרמן ,שערי תירה ה יחשל'ס
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר ,רח' סמילנסקי oג ,תל אכיב
הרב אברהם סיפר ,רח' יידדי הסירה ד , J
הוכ אשו פויכסוגגו ,רח' בית יגך
80
www.daat.ac.il
,43
ירןשליס
יוושל'ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
העור ,האחראי :יובה pמבואל ,רח' צפניה ,26ירושליס
www.daat.ac.il