חוברת ב

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1‬‬

‫כ נ ר נ ג ! ‪0‬גו־* נמו ר * נ * * ? א י ו * כ נ ד * יזדי‬
‫^ו־ייייי^ד*‬
‫‪ 1 0 1 1 3‬ז־* י‪ ^ -‬ר־‪+‬‬
‫‪ *1×71‬מועליאג‪1‬דאל‪1‬דת יע‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫ב ת ו כ ן ‪:‬‬
‫על‬

‫עם‬

‫‪/‬‬

‫ישראל‬

‫§־‪ 001^8.01‬כ‪6¥1‬־‪¥¥¥. 116131‬י‬
‫ע״י חיים ת ש ס ״ ט‬
‫י‬

‫רמב״ס‬

‫‪.‬‬

‫איסור‬

‫קטרוג‬

‫פרשת‬

‫רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמםקי ‪ /‬מאיר‬

‫הילדםהיימר‬

‫‪4‬‬

‫ת ו ר ה ו ד ר ך ארץ )סיום( ‪ /‬פ ר ו פ ׳ י ה ו ד ה ל ו י ‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫רש״י — מפרש או פוסק ‪ /‬הרב מנחם ס ל י י ‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫כלי על מוקצה ‪ /‬הרב קלמן כהנא ‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫כפיית‬
‫שלש‬
‫על‬

‫פסיעות שבסוף העמידה‬

‫‪ /‬שמחה הנשקה ‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫ספרים ועל סופריהם‬
‫ש ו ״ ת ר ב י עזריאל‪ ,‬א ? ו ה ע ז ר — ח ו ש ן מ ש פ ט ‪ /‬נ׳ ה י ר ש‬
‫דרכו‬

‫י׳‬

‫‪49‬‬

‫‪,‬‬

‫של דש״י בפירושו לתלמוד מ א ת י פ ר נ ק ל ‪/‬‬
‫‪56‬‬

‫עמנואל‬

‫כ פ ״ ד י ר ו ש ל י ם ת ״ ו מ כ ת ת ש ל ״ ז • כ ר ך יו‪ ,‬ג ל י מ כ * ה מ ח י ר ‪ 7.50‬ל׳׳י‬
‫מ נ ו י ש נ ת י ‪ :‬כ י ש ר א ל —‪ 25.‬ל׳׳י‬
‫כתובת‬

‫מ ח ו ץ ל א ר ץ —‪$ 8.‬‬

‫ירושלים‪ ,‬ט ל ‪288883‬‬
‫ה מ ע ר כ ת ‪ :‬ר ה ׳ צ פ נ י ה ‪,26‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ש ה בן מימון‬

‫רבנו‬

‫איסור קטרוג על עם ישראל‬
‫ב״אגרת השמד״ הנקראת גם ״מאמר קדוש השם״ דחה הרמב״ם דעתו‬
‫של חכם בדורו שפסק שיהודים שהשתמדו באונם הם גויים גמורים‬
‫אסור להם להתפלל‪.‬‬

‫ואפילו‬

‫נמוקים‬

‫נוסף על‬

‫הסתמך‬

‫הלכתיים‪,‬‬

‫הרמב״ם על חזי׳ל שלמדו זכות על ישראל ואסרו כל קטרוג‪ ,‬אפילו‬
‫על אלה שחטאו‪ .‬לעומת זה יש חיוב ללמוד זכות על כלל ישראל‪.‬‬
‫להלן קטעים מפרקים ב—ג‪.‬‬

‫בדברי‬

‫המפורסם‬

‫זכרונם‬

‫רבותינו‬

‫)שמות‬

‫לברכה‬

‫רבה‬

‫פ׳‬

‫שישראל‬

‫כח(‬

‫בימי מ ש ה קדם צ א ת ם מ מ צ ר י ם הפסידו ד ר כ ם והפרו ב ר י ת מ י ל ה ו ל א היה ב ה ם‬
‫מ ה‬

‫א ל א ש ב ט לוי בלבד‪ ,‬עד ש ב א ה מ צ ו ת פ ס ה ואמר ה א ־ ל ל מ ש ה ״וכל ע ר ל‬

‫יל‬

‫לא־יאכל‬

‫בו״‬

‫לברכה‪:‬‬

‫״משה‬

‫חמרים‪,‬‬
‫ה׳‬

‫דבר‬
‫ואמרי‬

‫)שמות יב‪ ,‬מ ח ( וצום ב ע ש י ת המילה‪ .‬ו כ ך א מ ר ו ח כ מ י נ ו ז כ ר ו נ ם‬
‫היה מלי ויהושע‬

‫והיה דם‬
‫ליהזקאל‬
‫עליהם‬

‫מתערב‬

‫מילה‬

‫)טז‪ ,‬ו(‬

‫השלום‬

‫פורע‬
‫בדם‬

‫״ואראך‬

‫)יומא‬

‫ואהרן‬

‫מוצץ״‬

‫פ ס ה — ו ב ז ה היו‬

‫מתבוססת‬

‫עה‪(.‬‬

‫ואספו‬

‫שהם‬

‫בדמיך‪,‬‬

‫קלקלו‬

‫חמרים‬

‫ערלות‬

‫ראויים‬

‫לגאל;‬

‫והוא‬

‫ואמר לך‬

‫בדמיך‬

‫חיי״‪.‬‬

‫בעריות‬

‫ה׳‬

‫לדבר‬

‫אדם‬

‫״בן‬

‫ש ת י ם נשים ב נ ו ת אם א ה ת היו״ )יהזקאל כג‪ ,‬ב(‪ .‬ועם היותם בזה העבין הרע‪,‬‬
‫בשביל‬

‫שאמר משה‬

‫השלום ״והן ל א‬

‫ר ב ע ו עליו‬

‫יאמינו לי״‬

‫)שמות ד‪,‬‬

‫א(‬

‫האשימו ה׳ על זה ו א מ ר ל ו ‪ :‬משה‪ ,‬הם מ א מ י נ י ם ב נ י מאמינים‪ .‬הם מ א מ י נ י ם —‬
‫דכתיב‬
‫״והאמין‬

‫)שם‪,‬‬
‫בה׳‬

‫לא(‬

‫״ויאמן‬

‫ויחשבה‬

‫העם״‬

‫לו‬

‫ובני‬
‫אבל‬

‫צדקה״‪:‬‬

‫מאמינים‬

‫—‬

‫אתה‬

‫— אין‬

‫)בראשית‬

‫דכתיב‬
‫סופך‬

‫ט־‬

‫להאמין‪,‬‬

‫ו(‬

‫דכתיב‬

‫) ב מ ד ב ר כ‪ ,‬יב( ״יען ל א ־ ה א מ נ ת ם בי להקדישני״‪ .‬ו נ ע נ ש ל א ל ת ר ‪ ,‬כמו ש ב א ר ו‬
‫עליהם ה ש ל ו ם ‪ :‬״'ההושד בכשרים לוקה בגופו‪ ,‬מגא לן — ממשה״‬

‫) ש ב ת צז‪.(.‬‬

‫וכמו כן ישראל בימי אליהו היו כולם עובדי עבודה זרה ברצון בעונותיהם‪,‬‬
‫ל ב ד ש ב ע ת ה א ל פ י ם ״ כ ל ה ב ר נ י ם א ש ר ל א ־ כ ר ע ו ל ב ע ל וכל ה פ ה אשר ל א ־ נ ש ק‬
‫לו״‬

‫) מ ל כ י ם ־ א יט‪ ,‬יח(‪.‬‬

‫כמו‬

‫ש א מ ר )שם‪ ,‬ט ־ י ( ״ויאמר לו מ ה לך פ ה אליהו ויאמר ק נ א ק נ א ת י לה׳‬

‫א־להי‬
‫לי‪:‬‬

‫ועם־כל־זה‪,‬‬
‫בריתך‬

‫צ ב ־ א ו ת כי עזבו‬

‫כשעמד‬

‫בני ישראל״‪.‬‬

‫ל ל מ ד ח ו ב ה על‬
‫לו‪:‬‬

‫אמר‬

‫ישראל‬

‫שמא‬

‫בחורב‪,‬‬

‫בריתך ?‬

‫אמר‬

‫א ף מ ז ב ח ו ת י ך הרסו‪ .‬א מ ר ל ו ‪ :‬ש מ א מ ז ב ח ך ? א מ ר ל ו ‪ :‬ו א ת ־ נ ב י א י ך הרגו‬

‫בחרב‪ .‬א מ ר ל ו ‪ :‬והרי א ת ה ק י ם ? א מ ר ל ו ‪ :‬ו א ו ת ר אני ל ב ד י ויבקשו א ת ־ נ פ ש י‬
‫לקחתה‪.‬‬
‫היה‬

‫לד‬

‫השיבו ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ‪ :‬ע ד ש א ת ה מ ל מ ד ח ו ב ה ע ל ישראל — ל א‬
‫ללמד‬

‫על‬

‫אומות‬

‫העולם‬

‫שיש‬

‫להם‬

‫בית‬

‫הועד‪,‬‬

‫בית‬

‫לעבודה‬

‫זרה‪,‬‬

‫ו ת ל מ ד ח ו ב ה ע ל ישראל י ש נ א מ ר ״עזבות ערי ערער״ )ישעיה יז‪ ,‬ב ( ; ״ ל ך ש ו ב‬
‫לדרכך‬

‫מדברה‬

‫דמשק״‬

‫)מלכים־א‬

‫יט‪,‬‬

‫טו(‪.‬‬

‫כל־זה‬

‫מובן‬

‫לחכמים‬

‫במדרש‬

‫חזית )שהש״ר א‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫וכמו כן ישראל בזמן ישעיהו ה ר ב ו עונות‪ ,‬כ מ ו ש א מ ר ״הוי גוי חטא״ וגו׳‬
‫‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)ישעיה א‪ ,‬ד(‪ .‬והיו‬

‫כמו ש א מ ר‬

‫ב ה ם ע ו ב ד י ע ב ו ד ה זרה‪,‬‬

‫״ואחר‬

‫)שם נז‪ ,‬ח(‬

‫ה ד ל ת והמזוזה ש מ ת ז כ ר ו נ ך ״ ‪ .‬והיו ב ם כ מ ו כן ש ו פ כ י דמים‪ ,‬כמו ש נ א מ ר )שם‬
‫א‪ ,‬כא(‬
‫כמו‬

‫״איכה היתד!‬

‫שאמר‬

‫שאמר‬

‫)שם‬

‫כב‪ ,‬יג(‬

‫)שם ל‪ ,‬יא(‬
‫—‬

‫ישראל״‪.‬‬

‫)שם ו‪ ,‬ה(‬
‫ויאמר‪:‬‬

‫״סורו‬

‫ועם־כל־זה‬
‫זה‬

‫נגע‬

‫ועתה‬

‫״אכל‬

‫ושתו‬

‫מני־דרך‬

‫בשביל‬

‫— מ י ד ״ויעף‬

‫הנה‬

‫כופרה‬

‫לזונה וגו׳‬

‫מרצחים״‬

‫הטו‬

‫שאמר‬

‫אלי‬

‫מני־ארח‬
‫״ובתוך‬

‫אחד‬

‫על־שפתיך‬

‫וכמו‬

‫כי מ ח ר‬

‫עם־טמא‬

‫וכאשר‬

‫נשים‬

‫נושאים‬

‫ג‪ ,‬ב( ״יגער ה׳ בד‬

‫מפנינו‬

‫שפתים‬

‫עונך‬

‫וסר‬

‫תכפר״‬

‫וחטאתך‬

‫—‬

‫לכהונה‬

‫ויגע‬

‫)שם‪,‬‬

‫ישב״‬
‫על פי‬
‫ילא‬

‫ו־ז(‪.‬‬

‫) י ב מ ו ת מט‪.(:‬‬

‫בן־יהוצדק‬

‫הרחיקו‬

‫את־קדוש‬

‫אנכי‬

‫מ ן ־ ה ש ר פ י ם ו ב י ד ו רצפה‪…‬‬

‫עמד ה מ ל א ך ו ל מ ד ח ו ב ה על יהושע‬
‫שאינן‬

‫ובזו‬

‫השביתו‬

‫עד שהרגו מנשה‪ ,‬כ א ש ר א מ ר ו ע ל י ה ם ה ש ל ו ם‬

‫ראויות‬

‫כן‬

‫נמות״‪.‬‬

‫מ ח ל ל י שם שמים‪,‬‬
‫מ צ ו ו ת ה׳‪ ,‬כמי‬

‫ב ש ב י ל בניו שהיו‬
‫כמו‬

‫הא־ל‪,‬‬

‫)זכריה‬

‫שאמר‬

‫ה ש ט ן ו י ג ע ר ה׳ ב ך ה ב ו ח ר ב י ר ו ש ל י ם ה ל א זה אוד מ צ ל‬

‫מאש״ וגו׳‪.‬‬
‫אם‬

‫כך‬

‫בעדת‬

‫נענשו‬

‫עמודי ע ו ל ם מ ש ה ‪,‬‬

‫י ש ר א ל מ ע ט דברים‪,‬‬

‫ישראל‪,‬‬

‫כ ל שכן‬

‫אליהו‪,‬‬
‫קל‬

‫ישעיהו‪,‬‬
‫עולם‬

‫מקלי‬

‫ומלאכי שרת‬
‫לשונו‬

‫יתיר‬

‫כשנשאו‬
‫קהלות‬

‫על‬

‫ח כ מ י ם ו ת ל מ י ד י ה ם ‪ ,‬כ ה נ י ם ולוים ל ק ר א א ו ת ם ‪ :‬פושעים ורשעים‪ ,‬וגויים‬
‫עדות‪,‬‬

‫ופסולי‬

‫בה׳‬

‫וכופרים‬

‫ישראל‬

‫א־להי‬

‫ו מ ה יהיה ע נ ש ו ! ! ו ה ם ל א מ ר ד ו ב א ־ ל‬
‫ורהקו‬

‫ממנה‬

‫נטושה‬

‫ומפני‬

‫מעלה‬

‫להשיג‬
‫קשת‬

‫ותענוג‬

‫וכותב‬

‫הדבר‬

‫בכתב‬

‫ל ב ק ש ת ע ר ב ו ת והנאה‪ ,‬ו ל א עזבו ה ד ת‬

‫חזמן‪,‬‬

‫דרוכה ומפני‬

‫הזה‬

‫ידו‬

‫—‬

‫כבד‬

‫מפני‬

‫״כי‬

‫מלחמה״‬

‫חרבות‬

‫)ישעיה‬

‫נדדו‬

‫כא‪ ,‬טו(‪.‬‬

‫מפני‬

‫חרב‬

‫ולא‬

‫ידע‬

‫זה האיש שאלו ש א י נ ם פ ו ש ע י ם ב ר צ ו נ ם — ל א י ע ז ב ם ה א ־ ל ו ל א יטשם‪ ,‬״וירח‬
‫אתיריח‬
‫רבה‬

‫) ב ר א ש י ת כז‪ ,‬כז( — א ל ת ק ר י ‪ :‬בגדיו א ל א בוגדיו‬

‫בגדיו״‬

‫)בראשית‬

‫פ׳ ס ה ; ס נ ה ד ר י ן לז‪.(.‬‬
‫‪ . . .‬ו י ד ו ע הוא מ ה ש ק ר ה ע ל י ש ר א ל בימי נ ב ו כ ד נ צ ר הרשע‪ ,‬ו ש כ ל ־ מ י שהיה‬
‫סגד‬

‫בבבל‬
‫עליהם‬

‫מלבד‬

‫לצלם‪,‬‬

‫)ישעיה כט‪ ,‬כ ב (‬

‫מישאל‬

‫חנניה‬

‫ועזריה‬

‫״ ל א ־ ע ת ה יבוש‬

‫— כמו‬

‫יעקב ולא‬

‫שאמר‬

‫ע ת ה פניו‬

‫א־ל‬

‫ה‬

‫יתברר‬

‫יחורו״‪ .‬ואולי‬

‫ה ח ר ש ו ה מ ס ג ר היו ב כ ל ל מי שסגד‪ ,‬אם היו אז ב ב ב ל ‪ .‬ו א ו ל ם לא ראינו מ ע ו ל ם‬
‫מי‬

‫שקראם‪:‬‬

‫עליהם‬

‫עוון‬

‫השלום‪:‬‬
‫האיש‬

‫״הם‬
‫ההיא‬

‫את־חרשי‬
‫וידוע‬
‫ורעות‪,‬‬

‫לא‬

‫רשעים ולא‬

‫עובדי‬
‫עשו‬
‫—‬

‫עבודה‬
‫לפנים‪,‬‬

‫אין‬

‫גויים‬

‫זרה‬
‫אף‬

‫ספק‬

‫אני‬

‫שהוא‬

‫אדמה היאמר חמר‬

‫ולא‬

‫—‬

‫פסולי‬

‫מפני‬
‫אעשה‬

‫ירא‬

‫עדות‪:‬‬

‫שחיו‬

‫לפנים‬

‫בימי‬

‫המן״‪.‬‬

‫—‬

‫ליצרו מה־תעשה״‬

‫ולא‬

‫״הוי‬

‫וגו׳‬

‫רב‬

‫חשב‬

‫את־יוצרו‬

‫ואולם‬
‫הרש‬

‫)ישעיה מד‪ ,‬ט(‪.‬‬

‫ב מ ל כ ו ת יון ה ר ש ע ה מ ג ז ר ו ת ק ש ו ת‬

‫ו מ כ ל ל ם היה ש ל א י ס ג ר אדם א ת ־ פ ת ח ביתו‪ ,‬כ ד י ש ל א י ת י ח ד ל ה ת ע ס ק‬

‫בשום מצוד״‪ — .‬ו ע ם ־ כ ל ־ ז ה ל א ק ר א ו ם ה כ מ י נ ו‬
‫רשעים‬

‫אנוסים‪.‬‬

‫וכך‬

‫אמת‬

‫עמהם‬

‫הא־ל‬

‫הוא כמו כן מ ה ־ ש ק ר ה ל י ש ר א ל‬

‫ה׳‬

‫יתברר‬
‫עליהם‬

‫— אלא‬

‫צדיקים‬

‫גמורים;‬

‫והתחננו‬

‫ז כ ר ו נ ם ל ב ר כ ה ‪ ,‬ל א גויים ו ל א‬

‫בעדם‬

‫והוסיפו‬

‫בימי‬

‫חנוכה‬

‫״על־‬

‫הנסים״ ע ד ״ורשעים ביד צ ד י ק י ב ״ ‪.‬‬
‫‪ . . .‬כ ב ר ב א ר ה ס פ ר ש א ח א ב ב ן ־ ע מ ר י ה כ ו פ ר ב א ־ ל ו ע ו ב ד ע ב ו ד ה זרה שהעיד‬
‫ה׳ עליו ״רק ל א היה כ א ח א ב ״‬
‫לפי‬

‫שאמרו‬

‫הכמינו‬

‫זכרונם‬

‫) מ ל ״ א כא‪ ,‬כה(‬

‫לברכה‪,‬‬

‫)תענית‬

‫‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫— כשצם‬

‫ש ת י ש ע ו ת וחצי׳‬

‫בטלה‬

‫כמו‬

‫כה‪(:‬‬

‫גזרה‬

‫מעליו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שנאמר‬

‫)מל״א‬

‫נכנע‬

‫כא‪,‬‬

‫״ויהי‬

‫כט(‬

‫אל־אליהו‬

‫דבר־ה׳‬

‫לאמר‬

‫התשבי‬

‫א ח א ב מ ל פ נ י יען כי נ כ נ ע מ פ נ י ל א ־ א ב י א ה ר ע ה בימיו‬

‫הרעה‬

‫על־ביתו״‬

‫ועגלון‬

‫— ולא‬
‫מואב‬

‫מלך‬

‫בימי בנו‬

‫קפח‬

‫הקדוש־ברוך־הוא‬

‫שכר‬

‫תעניתו‪.‬‬

‫שהצר‬

‫לפי‬

‫ששם‬

‫כבוד‬

‫—‬

‫לישראל‬

‫הראית‬

‫לא־להי‬

‫כי־‬
‫אביא‬

‫ישראל‬

‫כ ש א מ ר לו אהוד ״דבר א ־ ל ה י ם לי אליך״ )שופטים ג‪ ,‬כ( ו ע מ ד מ ה כ ס א ‪ ,‬ג מ ל ה ו‬
‫הא־ל‬

‫)דה״א כט‪ ,‬כג(‬

‫גמול ט ו ב ושם כסא ש ל מ ה שהוא כ ס א ה׳‪ ,‬כמו ש א מ ר‬

‫״וישב ש ל מ ה על כ ס א ה׳״‪ ,‬וכסא ה מ ל ך המשיח — מ ז ר ע ו ; כי רות ה מ ו א ב י ה‬
‫היתד• בתו‪ ,‬וכן אמרו ע ל י ה ם השלום )נזיר כ ג ‪ — ( :‬ו ל א ק פ ח ה ק ד ו ש ־ ב ר ו ך ־ ה ו א‬
‫שכרו‪.‬‬
‫ונבוכדנצר‬
‫הדום‬

‫הרשע‬

‫רגליו של‬

‫לשם‬

‫חזקיהו‪,‬‬

‫גמולו‬

‫שמלך‬

‫שהרג‬

‫מישראל‬

‫אשר‬

‫כחול‬

‫שפת‬

‫על‬

‫א ־ ל ה י נ ו — ב ש ב י ל שרץ א ר ב ע פ ס י ע ו ת‬
‫שאמרו‬

‫כמו‬

‫)סנהדרין‬

‫א ר ב ע י ם ש נ ה כמו‬

‫צו‪(.‬‬

‫שמלך‬

‫בתריה‬

‫״רהט‬

‫הים‬

‫ל ה ק ד י ם שם‬
‫ארבע‬

‫שלמה — ולא‬

‫ושרף‬

‫קפח‬

‫בית‬

‫המקום‬

‫פסיעות״‪,‬‬

‫היה‬

‫הקדוש־ברוך״הוא‬

‫שכרו‪.‬‬
‫ועשו‬
‫שנאתי״;‬
‫ובאותו‬
‫נערה‬

‫שהעיד‬

‫הרשע‬

‫ובארו הכמינו‬
‫היום‬

‫חמש‬

‫עבר‬

‫השם‬

‫באיבתו‪,‬‬

‫)מלאכי‬

‫שנאמר‬

‫״ואת‬

‫עשו‬

‫א‪,‬‬

‫)בבא‬

‫בתרא‬

‫טז‪(:‬‬

‫עבודה‬

‫זרה‪,‬‬

‫ובעל‬

‫זכרונם לברכה‪ ,‬רוע פעליו ואמרו‬
‫עבירות‪:‬‬

‫את‬

‫הרג‬

‫הנפש‪,‬‬

‫ה מ א ר ס ח ‪ ,‬ו כ פ ר ב ת ח י ת המתים‪ ,‬ושט את‬

‫ועבד‬

‫ג(‬

‫בטליתו ונכנס‬

‫הבכורה‪ .‬נ ת ע ט ף‬

‫אצל יצחק אביו‪ ,‬א מ ר ל ו ‪ :‬אבא‪ ,‬יש מ ע ש ר ל מ ל ח ? א מ ר ל ו ‪ :‬כ מ ה בני מ ד ק ד ק‬
‫במצוות‪.‬‬
‫שנתן‬

‫—‬

‫לו ה׳‬

‫השלום‪:‬‬
‫ב‪,‬‬

‫ועם־כל־זח‬
‫מלכות‬

‫בלי‬

‫כשחחזיק‬
‫הפסק‬

‫במצוד‪.‬‬
‫עד‬

‫אחת‪,‬‬
‫מלך‬

‫שיבא‬

‫והיא‬

‫שאמרו‬

‫״אין בן דוד בא עד שיטל עשו ש כ ר כ ב ו ד א ב ואם‪ ,‬כ ד כ ת י ב‬

‫)זכריה‬

‫מקומות‬

‫הקדוש־ברוך־הוא‬

‫״אין‬

‫שכר‬

‫מקפח‬

‫כמו‬

‫היה‬

‫עליהם‬

‫י ב ( ‪ :‬א ח ר כ ב ו ד — ש ל ח נ י אל הגוים״‪ .‬וזה ד ב ר‬

‫בכמה‬

‫כבוד‬

‫המשיח‪,‬‬

‫אב‪,‬‬

‫שכרו‬

‫זכרונם‬

‫חכמינו‬

‫—‬

‫כל־בריה״‬

‫לברכה‪,‬‬
‫יגמל‬

‫אלא‬

‫ל ע ו ל ם על פ ע ל ו ת ה ט ו ב ל כ ל ״ מ י שיעשהו‪ ,‬ויענוש על מ ע ש ה הרע ל מ י שיעשהו‬
‫שיעשהו‪.‬‬

‫כל־זמן‬

‫אלו‬

‫ואם‬

‫הטוב‬

‫ממעשה‬

‫הכופרים‬
‫—‬

‫המפורסמים‬

‫ישראל‬

‫שנאנסו‬

‫יגמלם‬
‫באנס‬

‫ה׳‬

‫השמד‬

‫גמול‬

‫טוב‬

‫ועושים‬

‫על‬

‫מעט‬

‫מצוות‬

‫מזער‬
‫איך‬

‫בסתר‪,‬‬

‫לא יגמלם ה׳ על כך‪ ,‬ולא יהיה ה פ ר ש אצלו בין עושה מ צ ו ה או אינו ע ו ש ה ;‬
‫בין‬

‫עובד‬

‫כשיתפלל‬
‫וכבר‬
‫שעבר‬

‫א־להים‬

‫לאשר לא‬

‫עבדו י‬

‫ו כ ל זה‬

‫יראה‬

‫מ ד ב ר י זה‬

‫האיש‪:‬‬

‫״אלא‬

‫— יעשה ע ב י ר ה ״ ; וכך כ ת ב ו א מ ר ״כי ש ת י ם ר ע ו ת ע ש ה עמי״ —‬

‫נ ת ב א ר ה ל ך טעותו‪.‬‬
‫זה‬

‫לדבר‬

‫בחק‬

‫ושהוא‬

‫החכמים‬

‫לא סר‬
‫זכרתם‬

‫תמיד‬

‫לברכה‬

‫מהיות‬
‫כמו‬

‫מגנה‬

‫שבארנו‪.‬‬

‫אנשי‬
‫ולא‬

‫זמנו‬
‫זה‬

‫עד‬

‫בלבד‬

‫א ל א אף ב ה ק ה ב ו ר א י ת ב ר ך ו א מ ר ‪ :‬שהוא יענש על מ ע ש ה המצוות‪ ,‬וכה ד ב ר ‪:‬‬
‫שתפלת‬
‫תאמר‬

‫א ח ד מ מ נ ו — ע ב ר ה היא‪ .‬ועל כמו זה א מ ר ש ל מ ה ) ק ה ל ת ה‪ ,‬ה( ״ואל‬
‫ל פ נ י ה מ ל א ך ‪ ,‬כי ש ג ג ה היא״‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הילדסהיימר‬

‫מאיר‬

‫פרעות רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמסקי‬
‫א‪.‬‬
‫ב ח ו ד ש ש ב ט תר־׳ץ‪,‬‬
‫זו‬

‫פרשה‬
‫רדיפות‬
‫בעיקר‬

‫עוררה‬

‫דת‬

‫פ ר ש ת ר ב נ י בזי‪ :‬ב ל‪,‬‬

‫פ ב ר ו א ר ‪,1930‬‬

‫דאגה רבה‬
‫כיתות‬

‫גם נגד‬

‫נאסרה‬

‫בתפוצות‬

‫ישראל‪.‬‬

‫נוצרים‪,‬‬

‫והדבר‬

‫דיווחה‬

‫ידיעות‬

‫נמסרו‬

‫סוכנות סט״א‬
‫אלה‬

‫בימים‬
‫נמסרה‬

‫מספר‬

‫שניסו‬

‫במינסק‬
‫ימים‬

‫סופרו של‬

‫ידונו‬

‫נערכו‬

‫ברוסיה‬

‫בארצות‬

‫שונות׳‬

‫ב פ ר ק זמן זה‬
‫עורר‬

‫תסיסה‬

‫לארץ״‪.‬‬

‫״ מ כ ת ב י ם ע ל שם‬

‫פרשת‬

‫למוות״־•‪.‬‬
‫לפיה‬

‫הלונדוני‬

‫ס ו כ נ י ה ג ‪ .‬פ ‪ .‬או •‬

‫ה ס ת ד ר ו י ו ת יהודיות בחוץ‬

‫הצלת‬

‫ה ק ה ל ו ת היהודיות‬

‫בבתי‬

‫כ נ ס ת בקהילה‪ ,‬ובאחד מ ה ם מ צ א ו ‪:‬‬

‫המוכיהות‬

‫שהקהלה‬

‫ידיעות‬
‫גלזר י‪,‬‬

‫חרוםית‬

‫למאסר‬

‫הרבנים‬

‫וראשי‬

‫בקשרים עם‬
‫הצליח‬

‫טוענים‬
‫לארץ‬

‫שמצאו‬

‫הקהילה‬
‫היהודים‬

‫״על‬
‫בחיץ־‬

‫לדלות‬

‫ממקורות‬

‫בבתי‬

‫הנאסרים‬

‫ב ב ק ש ה ל ה ג י ש ע ז ר ה לשם‬

‫ב ר ו ס י ה ה ל ב נ ה מ ה ר ם גמור״‪ .‬ה ס ו כ נ י ם ע ר כ ו היפושים‬

‫היהודית‬

‫לחםתדרויות‬
‫ביקר‬

‫מרוסיה‪ ,‬ש א ת‬

‫טלגרף״‬
‫?‬

‫בפברואר‬
‫הרבנים‬

‫הרבנים‬

‫שבאו‬

‫״דיילי‬

‫ב־‪20‬‬

‫‪!930‬׳‬
‫שנאסרו‬

‫הגירסה‬

‫נאסרו‬

‫ע ב ר י חשאי‪ ,‬ו ע ל‬

‫נוספים‪:‬‬

‫מינסק‪.‬‬

‫״מודיעים כ א ן‬

‫ל א ח ר מכן‪.‬‬
‫העתון‬

‫פרטים‬

‫אודות‬

‫בווילנה‪:‬‬

‫לכונן בית ספר‬

‫סובייטיים‬

‫הרב‬

‫רבנים‬

‫ב א נ ג ל י ה ‪ ,‬וכן ב ח ו ג י ה כ נ ס י ה ו ב ר א ש ם האפיפיור‪.‬‬

‫בעיתונות‬

‫מסירת‬

‫קבוצת‬

‫בעיר‬

‫מינסק'•‬

‫ברוסיה‬

‫עסקה‬
‫אחרות״‪.‬‬
‫ונועץ‬

‫״היקטוגראף‪,‬‬

‫בפעילות‬
‫יתר‬

‫על‬

‫ב״ועידה‬

‫ובשאר נמצאו תעודות‬

‫קונטר־ריבולוציונית‬
‫כן‪,‬‬
‫חשאית‬

‫אהד‬
‫של‬

‫על‬

‫ידי‬

‫הרבנים‬

‫באמריקה׳‬

‫רבנים‬

‫במינסק״•‬

‫‪ 1‬הרבנים גבריאל גבריאלוב‪ ,‬מנחם גלוסקין‪ ,‬יהושע זימבליםט‪ ,‬מנדל ירחו‪ ,‬הרץ מייזל׳‬
‫אשר קרשטיין‪ .‬נוסף להם נאסרו גם מספר מגידים‪ ,‬וראשי הקהילה‪ .‬מספר האסורים הירי‬
‫ארבעה עשר‪ .‬ראה ב׳ סמאליאר‪ ,‬״די געשיכטע נייט ארעסטירטע ‪ 14‬רבנים אין מינסק״׳‬
‫בעתון ״פארווערטס״ ‪ 25‬באפריל ‪) 1970‬על ״קול קורא״ בעת השיחרור מהמאסר — על‬
‫כך להלן — חתמו ששה רבנים‪ ,‬אשר שמותיהם מצויינים בראש ההערה‪ .‬מבאן‪ ,‬שהמספר‬
‫הנקוב של האסירים אינו רק של ״רבנים״‪ ,‬אלא של החבורה כולה‪ — .‬במאמר הנזכר‬
‫מספר הכותב על פעילותו בפרשה זו כעתונאי‪ .‬הוא קיבל גלויה אנונימית בדבר המאסר•‬
‫בבואו למינסק מצא בדוכן עיתונים עיתון יהודי מקומי באידיש ושמך ״אקטיאבר״‪ ,‬בו‬
‫נמסר דבר המאסר‪ .‬על יסוד פירסום זה הותר לו לפרסם את הדבר בעיתונות מחו?‬
‫לרוסיה(‪.‬‬
‫‪ 2‬דאר היום‪ ,‬כ״ג בשבט תר״ץ )‪ — .(21.2.30‬ההדגשה במקור‪.‬‬
‫‪ 3‬ראשי תיבות‪ :‬מחלקה מיוחדת של המשטרה הפוליטית‪ .‬המשטרה החשאית הסובייטית‪.‬‬
‫ח ת ם‬

‫‪ 4‬שמו המלא‪ :‬ישעיהו בר אברהם אליהו גלאזער‪ ,‬ובאנגלית ־‪1 013261‬ז‪0‬מ‪) 311‬כי‬
‫בשער ספר המדע לרמב״ם אותו תרגם לאנגלית‪ ,‬גיו יורק תרפ״ז‪ ,‬ובספרי ‪7‬־‪1§101‬מ‬
‫‪61‬ג־‪ ,0! 181‬ניו יורק ‪ .(1930‬וראה להלן הערה ‪.33‬‬
‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הבולשת‬

‫היפושים‬

‫ביצעה‬

‫וגילתה‬

‫נרהבים‬

‫דתית‬

‫‪,,‬ספרות‬

‫‪5‬‬

‫חוקית״ ‪.‬‬

‫בלתי‬

‫מ ק צ ת מ ן ה ה א ש מ ו ת נ ג ד ה נ א ס ר י ם נ ו ד ע ו ברבים‪ .‬א ח ד מ ה ם ד ו ד סלומון‪,‬‬
‫יושב ר א ש‬
‫בפסוק‬

‫בהורים״ נ ש א פ ע ם‬

‫הברת ״תפארת‬

‫״ובא לציון גואל״‪ .‬אחר‪ ,‬ה ר ב‬
‫היודע לדרוש ד ר ש ו ת הרוויות‬

‫ערום‪,‬‬

‫דרשה‬

‫רבינוביץ‪,‬‬
‫בארס‬

‫אנטי־םובייטית‪,‬‬

‫וסיימה‬

‫הינו‬

‫״יהודי‬

‫ה מ ג י ד מניאזיר‪,‬‬

‫במשלים‬

‫ק ו נ ט ר ־ ר י ב ל ו צ י ו נ י עטויות‬

‫ו ב מ ע ש י ו ת ״ ‪ .‬גורדון‪ ,‬מ נ ה ל ״ ת פ א ר ת בחורים״‪ ,‬מ ו א ש ם ב כ ך ש ה ו א ״דורש ד ר ש ו ת‬
‫וצועק כי מ צ ב היהודים אינו ט ו ב ‪ ,‬מ ג ל ו ת מצרים׳ ומן האינקוויזיציה ב ס פ ר ך ״ ‪6‬‬
‫השלטונות‬
‫הנאסרים‪.‬‬

‫הידיעה‬

‫את‬

‫למוות‪.‬‬
‫נמסר‬

‫הסובייטים‬

‫ביום ‪22‬‬

‫נחפזו‬

‫בפברואר‪,‬‬

‫להכחיש‬

‫מסרה‬
‫נאסרו‬

‫שהרבנים אשר‬

‫את‬

‫דבר‬

‫סוכנות‬

‫סט״א‬

‫בשבוע‬

‫שעבר‬

‫עונש‬

‫הטלת‬
‫ממוסקבה‪:‬‬
‫במינסק‬

‫מוות‬

‫על‬

‫מכחישים‬

‫כאן‬

‫עלולים‬
‫‪7‬‬

‫נ ק ב ע ‪ .‬יום‬

‫מ ו ע ד ת ח י ל ת ״משפטם״ ש ל ר ב נ י ם א ל ה ט ר ם‬

‫לצפות‬

‫מ ל ו נ ד ו ן ש מ ש פ ט ם י ת ח י ל ב ר ב י ע י ב מ א ר ס ‪ ,‬וכי יש‬

‫להישפט‬

‫לאהר מכן‬

‫שאחדים מהם‬

‫‪8‬‬

‫לסיביר ‪.‬‬

‫יוגלו‬

‫שהפעולות אשר‬

‫אך‪ ,‬מ ת ב ר ר ‪,‬‬

‫נעשו מחוץ‬

‫לרוסיה למען‬

‫— נשאו פרי‪ .‬ל א ע ב ר ו א ל א א ר ב ע ה ימים‪ ,‬ו א ו ר ליום ‪27‬‬
‫הרבנים‬

‫והנלווים‬
‫על‬

‫בפברואר‪,‬‬
‫״קול‬

‫אליהם‪,‬‬

‫״קול‬

‫אחר‬

‫קורא״‬

‫שנאלצו‬

‫ארוך‬

‫קורא״ זה‪ ,‬א ש ר‬

‫להתום‬

‫לפיו ל א‬

‫הצביע על‬

‫יומיים‬

‫קיימות‬

‫בפברואר שוחררו‬
‫קודם‬

‫ברוסיה‬

‫רגישותם של‬

‫שהרור‬

‫האסורים‬
‫ב־‪25‬‬

‫לכן‪,‬‬

‫רדיפות נגד‬

‫הרוסים מול‬

‫דת‪.‬‬

‫המחאות‬

‫מבהוץ‪ ,‬פ ו ת ה ב ת ל ו נ ת ם ש ל ה ר ב נ י ם נ ג ד אנשי ח ד ת ב ח ו ״ ל ש נ ו ס פ ו ע ל האויבים‬
‫הרעים‬
‫כאמור‬

‫ב י ו ת ר ש ל ה ע ם היהודי‪ ,‬ו ב כ ל ל ם ה א פ י פ י ו ר ו ר א ש י הכנסיה‪ ,‬א ש ר גינו —‬
‫— את‬

‫רדיפות ה ד ת‬

‫ברוסיה‪.‬‬

‫ההותמים‬

‫אינם‬

‫על‬

‫הם‬

‫מתנגדים‬

‫לתעמולה‬

‫השלטון‬

‫הסובייטי‪.‬‬

‫המפלגה‬

‫הקומוניסטית‪.‬‬

‫באנטישמיות‪ ,‬והם‬
‫בארץ‪,‬‬

‫בה‬

‫הקומוניסטית‬

‫משלה‬

‫יתר‬

‫כן‪,‬‬

‫אבל‬

‫מגרשים‬

‫האמת‬

‫משורותיהם כל‬

‫האנטישמיות‬

‫הכריזו ע ל‬

‫צריכה‬

‫במשך‬

‫להאמר‪,‬‬

‫האנטי־דתית‬

‫שהקומוניסטים‬

‫אנטישמי‪.‬‬

‫שלטון‬

‫בשנים‪.‬‬

‫בשעה‬

‫מאות‬

‫האנטישמיות כעל‬

‫זקוקים‬

‫להגנתם‬

‫פגיעות‬

‫נ ע ר כ ו ת ביהודים ג ם‬

‫במפעל‬

‫של‬

‫נלחמים‬

‫הסובייטים‬

‫קיים‬

‫שלנין‬

‫והמפלגה‬

‫א ו י ב ת ם ש ל כ ל העמים‪,‬‬

‫ב ש ע ה זו‬

‫ה ר י בארץ ישראל‪ ,‬ת ח ת שלטון ב ר י ט נ י ה ע ר כ ו ה ע ר ב י ם ט ב ח ד מ י ם‬
‫ה ה ת י י ש ב ו ת ליהודים‪.‬‬

‫מפני‬

‫‪0‬‬

‫ב ר ו מ נ י ה ' ‪ .‬הסובייטים‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫ביהודים ‪.‬‬

‫ל ע ו מ ת זאת‪ ,‬עשו ג ד ו ל ו ת‬

‫‪ 5‬הארץ‪ ,‬כ״ז בשבט תר״ץ )‪.(25.2.30‬‬
‫‪ 6‬הארץ‪ ,‬ב׳ באדר תר״ץ )‪.(5.3.30‬‬
‫ד דאר היום‪ ,‬כ״ב בשבט תר״ץ )‪ — .(20.2.30‬המדכאות במקור‪.‬‬
‫‪ 8‬הארץ‪ ,‬כ״ה בשבט תר״ץ )‪.(23.2.30‬‬
‫‪ 9‬הכוונה למאורעות תרפ״ט )‪ ,(1929‬בהם‬

‫נרצחו‬

‫בחברון‪,‬‬

‫ובערים‬

‫אחרות‬

‫בארץ‪,‬‬

‫מאה‬

‫שלושים ושנים יהודים בידי ערבים‪.‬‬
‫‪ 10‬הכוונה לפגיעות ביהודים‬

‫שהחלו‬

‫בשנת ‪,1927‬‬

‫כאשר‬

‫הוקם‬

‫״לגיון‬

‫המלאך מיכאל״‪,‬‬

‫ומטרתו ״להציל את רומניה מידי היהודים״‪ .‬בשנת ‪ 1929‬שונה השם ל״משמר הברזל״‪.‬‬
‫האידיאולוגיה של אירגון זה התבססה על הרבה מן העקרונות של הנאצים‪ ,‬וכן על‬

‫‪5‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ולפרשה‬
‫מדירותיהם‪,‬‬
‫הבלתי‬

‫עצמה‪ .‬כ ל‬
‫אך‬

‫עונש‬

‫האוכלוסיה‬

‫מאמינים‬

‫קיימת ב כ ל‬

‫ב ת י ה כ נ ס ת מ ו ח ר מ י ם ״ ע ל יסוד ד ר י ש ת ה ה מ ו נ י ם היהודים ו ל א ש ל‬

‫השלטונות‪.‬‬

‫וגדל‬

‫עם‬

‫איתן‬

‫רק‬

‫הממשלתיים‬

‫ברוסיה‪ ,‬א ב ל‬

‫לאסוף‬

‫ממלאים‬

‫את‬

‫ת ו פ ע ה זו‬

‫לבתיהם‪.‬‬

‫הארצות״‪.‬‬

‫המוסדות‬

‫הולך‬

‫רציני לא‬

‫היהודית‬

‫היטל על‬

‫פוחדת‬

‫ה ר ב נ י ם ‪ .‬אלא‪ ,‬ה ם‬
‫אותם‬

‫גורשו‬
‫״מספר‬

‫האוכלוסיה״‪.‬‬

‫דרישת‬

‫זאת‬

‫מ ע מ ד ה ש ל ה ד ת ברוסיה‪ ,‬ש כ ן ק י י מ ת ב ה ה ה פ ר ד ה בין ד ת ומדינה‪ .‬ה״קול ק ו ר א ״‬
‫מסתיים‬

‫רדיפות‬

‫בציון‬

‫שקוימו‬

‫המורות‬

‫הדורות‬

‫במרוצת‬

‫ביהודים‬

‫באירופה‪,‬‬

‫‪1 1‬‬

‫הצלב ‪.‬‬

‫כמסעי‬

‫ה פ ת א ו מ י ‪ ,‬האמור‪ ,‬ש ה ל ב ע מ ד ת ה ש ל ט ו נ ו ת הסובייטים‪ ,‬נ ר א ה ש נ ב ע ‪,‬‬

‫השינוי‬
‫במידה רבה‪,‬‬

‫מפעילות‬

‫פרוסיה‬

‫ממשלת‬

‫ופעולת‬

‫השגריר‬

‫בברלין‪,‬‬

‫הרוסי‬

‫אשר‬

‫‪1‬‬

‫היו ב ע צ ם ימים אלו‪ ,‬ב ע ק ב ו ת פ נ י י ת ו ש ל ר׳ מ א י ר ה י ל ד ס ה י י מ ר ‪ , -‬כ פ י ש ע ו ל ה‬
‫מהכתבים‬
‫דיווח‬

‫ה נ ד פ ס י ם כאן‪.‬‬

‫ס ו פ ר ״הארץ׳׳‬
‫בקשר‬

‫מחאה‬

‫עם‬

‫הד‬

‫בברלין‪:‬‬
‫מאסרם‬

‫לפעילותו‬

‫זו‬

‫מצוי‬

‫״ ה ע ס ק נ י ם היהודים‬

‫של‬

‫הרבנים‬

‫בעתונות‪.‬‬
‫ההליטו שלא‬

‫במינסק‪,‬‬

‫אלא‬

‫ב־‪20‬‬

‫בפברואר‬

‫לערוך‬

‫להשתמש‬

‫אספות‬
‫בצנורות‬

‫‪1 3‬‬

‫ה ד י פ ל ו מ ט י ה ‪ ,‬כ ד י ל ה ש י ג א ת ש ח ר ו ר ם ״ ‪ .‬א ר ב ע ה ימים ל א ח ר מ כ ן כ ת ב ל ע ת ו נ ו ‪:‬‬
‫״מדינאים‬

‫רשמיים ל מ ה צ ה פנו למוסקבה בנוגע לענין הרבנים במינסק‪ .‬ד ב ר ז ה‬
‫‪1 4‬‬

‫עשה רושם גדול ב מ ו ס ק ב ה ״ ‪.‬‬
‫פניותיו של רמ״ה לחוגי הממשלה הפרוסית‪,‬‬
‫צויינו ע ״ י ר׳‬
‫בידו‬

‫חיים‬

‫עוזר‬

‫‪1 5‬‬

‫גרודזינסקי ‪,‬‬

‫בשנת‬

‫בדבר‬

‫הצלת‬

‫תרצ״ג‪:‬‬

‫״כמה‬

‫ברוסיה‪,‬‬

‫רבנים‬
‫פעמים‬

‫הצליה‬

‫ל ע ש ו ת ט ו ב ו ת ו ל ה ו צ י א ל ח פ ש י ע ״ י מכיריו״‪.‬‬

‫**‬
‫*‬

‫יסודות מקוריים משלה ששורשיהם‬

‫באנטישימות הדתית )ראה דר‪ .‬ת‪ .‬לביא‪,‬‬

‫תולדות‬

‫יהודי הרגאט‪ ,‬בפנקס הקהילות‪ ,‬רומניה‪ ,‬ירושלים תש״ל‪ ,‬עמ׳ קיב—קטל(‪.‬‬
‫‪ 11‬דאר היום‪ ,‬כ״ו באדר תר״ץ )‪ ! (26.3.30‬הארץ‪ ,‬ו׳ באדר תר״ץ )‪.(6.3.30‬‬
‫‪ 12‬להלן‪ :‬רמ״ה‪ .‬תרכ״ד—תרצ״ד‪ ,‬בנו של הגאון רבי עזריאל‪ .‬כיהן כמנהל בית המדרש‬
‫לרבנים בברלין‪ ,‬ויחד עם ר׳ עזריאל מונק כרב בקהילת ״עדת ישראל״ בברלין‪.‬‬
‫‪ 13‬הארץ‪ ,‬כ״ב בשבט תר״ץ )‪.(20.2.30‬‬
‫‪ 14‬שם‪ ,‬כ״ו בשבט תר״ץ )‪.(24.2.30‬‬
‫‪ 15‬להלן‪ :‬רח״ע‪ .‬איגרתו נכתבה ביום כ״ו בחשון תרצ״ג אל ר׳ שמואל יצחק‬
‫ראב״ד‬

‫בלונדון )מחבר ספר אור הישר(‪ .‬איגרות רח״ע המצוטטות להלן‪,‬‬

‫הילמן‪,‬‬

‫נכתבו‬

‫אף‬

‫הן אליו‪ .‬האיגרת נדפסה באחיעזר‪ ,‬קובץ אגרות‪ ,‬בני ברק תש״ל‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ׳ תיג‪— .‬‬
‫בין רח״ע לבין רמ״ה שררו קשרים הדוקים‪ ,‬והם פעלו במשותף בצרכי ציבור רבים‪.‬‬
‫בקשר לכך התנהלה בינותם חליפת מכתבים מתמדת‪ .‬בין הרבנים ברוסיה שעלה בידי‬
‫רמ״ה‬

‫לשחררם מן‬

‫המאסר‪ ,‬נמנה‬

‫האדמו״ר רבי יוסף יצחק‬

‫ובני ביתו‪ ,‬בשנת תרפ״ח )מפי אאמו״ר שליט״א(‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שניאורסון‬

‫מלובאביטש‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)‪(1‬‬

‫ר׳׳מ‬

‫ה י ל ד פ ה י י מ ר לר׳‬

‫ב״ה ברלין ‪ 23‬פברואר ‪1930‬‬

‫אברהם‬

‫יצחק‬

‫קוק*‬

‫הכהן‬

‫‪17‬‬

‫כבוד‬
‫הרב חראשי ק ו ק נ״י‬
‫ירושלים‬
‫הרב הראשי מ א ד נכבד‪,‬‬
‫‪1 8‬‬

‫איני יודע א ם שמע‪ ,‬שנעדרתי מברלין יותר מ ת ש ע ה ח ד ש י ם ‪ .‬מברקו‬
‫יום‬

‫הגיע‬

‫אחרי‬

‫אחד‬

‫שובי‪,‬‬

‫והיה‬

‫עלי‬

‫לעסוק‬

‫ומיד‬

‫תיכף‬

‫בפרשת‬

‫מינסק‪ .‬מצאתי כאן בשבילי עבודה כה רבה עד שאני מוכרח לדאבוני‬
‫מאד במכתבי‪ .‬לכן אני שולח לו ה ע ת ק מכתבי ששלחתי היום‬

‫לקצר‬

‫‪19‬‬

‫ליעקב ר ו ז נ ה י י ם ‪ .‬ממנו יוכל ל ד ע ת כל שנעשה בפרשה עד עתה‪ .‬א ם‬
‫להודיע‬

‫אוכל‬

‫טובות‬

‫בעוד‬

‫מספר‬

‫ימים‬

‫תקוותי‬

‫‪ -‬וכך‬

‫‪ -‬בדעתי‬

‫לטלגרף ב״ נ אל כת״ ר‪.‬‬
‫בינתיים אשאר‬
‫בהערצה‬

‫ובהוקרה הידועה‬

‫שלו בכבוד רב‬
‫מאיר‬

‫)‪(2‬‬

‫הילדסהיימד‬

‫ר ״ מ ה י ל ד ס ה י י מ ר לר׳ י ע ק ב ר ו ז נ ה י י ם‬

‫ברלין ‪ 23‬פברואר ‪1930‬‬
‫מר יעקב רוזנהיים‬
‫פרנקפורט‬

‫‪ /‬מ‬

‫מר רוזנהיים היקר‪,‬‬
‫אני מ ב ק ש א ת ס ל י ת ת ך על שאני כותב רק היום‪ ,‬אבל פרשת מינסק‬
‫גרמה יותר עבודה מאשר חשבתי בתחילה‪.‬‬
‫ראשית‪,‬‬

‫הידיעה‬

‫ח מ ש מ ח ת ש ק ב ל ת קרוב לוודאי גם מן הרב‬

‫גרודזינסקי‪ .‬הידיעה בדבר עונש המוות ל א‬

‫הראשי‬

‫ה ת א מ ת ה לשמתתנו‪ .‬בענין‬
‫‪20‬‬

‫גופו יש לקבוע ה ת ק ד מ ו ת מה‪ .‬מזכיר הממשלה‪ ,‬ו י י ס מ ן ‪ ,‬אצלו הייתי‬

‫‪ 16‬איגרת זו ולאחריה מתורגמות מן המקור הגרמני‪ — .‬הכתבים‬

‫הנדפסים להלן מצויים‬

‫ברשות אאמו״ר שליט״א‪.‬‬
‫‪ 17‬כ״ד‪ ,‬בשבט תר״ץ‪.‬‬
‫‪ 18‬בפרק זמן זה שהה רמ״ר‪ ,‬בדרום אפריקה לצורך מגבית בעבור ביהמ״ד לרבנים‪.‬‬
‫‪ 19‬תרל״א—תשכ״ו‪ .‬פפד״מ‪ .‬ממייסדי ״אגודת ישראל״ ונשיאה‪ .‬עורך ״איםראליט״‪.‬‬
‫‪ 20‬במקור ‪1 :‬זת‪3‬מ‪61• 761551‬ג‪*61‬ם‪315361‬ג‪.51‬‬

‫‪7‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2 1‬‬

‫ביום ששי‬
‫למוסקבה‬

‫‪<2‬‬

‫שוחח עם השגריר הרוסי קריסטיגסקי ‪ .'-‬הלה כבר טילגרף‬

‫בכיוון המדובר‪ ,‬והוא ‪ -‬שהינו מייעץ ל ט פ ל בענין בולו‬

‫ב‬

‫י ד‬

‫רפה‪ ,‬מפני שהיהדות בכל העולם רוגשת‪ ,‬וכן שגם הממשלה הפרוסית‬
‫מביעה בקשה זו‪ ,‬ע ת ה עלינו להמתין א ם צעד זה יביא לידי תוצאות‬
‫כל שהן‪ .‬אמנם‪ ,‬משרד החוץ ל א יוכל כנראה לעשות כל פעולה‪ .‬כבי‬
‫ספרתי לך שמשאלת משרד החוץ לקבל אישור רשמי ממשרד רוסי‬
‫‪ -‬אינה ניתנת לביצוע‪.‬‬

‫כלשהוא‬

‫כידוע לך‪,‬‬
‫בברלין‬

‫‪23‬‬

‫השפעתי על‬
‫להשיג‬

‫היושב ראש של‬
‫בענין מ א ת‬

‫אינפורמציה‬

‫העיתונאים‬
‫בא־כתו‬

‫האמריקאיים‬
‫עתה‬

‫במוסקבה‪.‬‬

‫הוא השיב‪* :‬כאן ל א ידוע דבר‪ ,‬ה א מ ת אינה ניתנת לבירור״‪ .‬כלומר׳‬
‫הבא־ כת שאל‬

‫רשמי‪ ,‬אשר‬

‫במקום‬

‫את‬

‫הכחיש‬

‫וגם‬

‫העיין מ ל ו ‪,‬‬

‫ה ב א ־ כ ח מעוניין בכך שלא יהא לו יד בענין כולו‪ .‬כפי שמסתבר‪ ,‬מפני‬
‫חושש להעלות חשד על עצמו בעיני הממשלה‪.‬‬

‫שהוא‬

‫אינך יודע‪ ,‬כנראה‪ ,‬שהיושב ראש של‬

‫האמריקאיים שאל‬

‫העיתונאים‬

‫בשגרירות הרוסית בברלין‪ ,‬ונענה ב א ו ת ה תשובה‪ :‬כאן ל א ידוע דבר‪.‬‬
‫א ח ר כך עשיתי נסיונות אחרים נוספים‪ ,‬תמיד במטרה להמציא למשרי‬
‫את‬

‫החוץ‬

‫‪21‬‬

‫הירולד ״‬

‫הדרושים‪.‬‬

‫היסודות‬

‫הבא• כת של‬

‫דברתי ע ם‬

‫בברלין‪ ,‬וכן ע ם מר קוה יושב ראש‬
‫ה ת א ח ד ו ת של‬

‫שגם היא‬

‫עיתונאים‬

‫״יונייטד‬

‫יורק‬

‫״ניו‬

‫‪2 0‬‬

‫פרסס ״׳‬
‫ה‬

‫אמריקאיים‪ .‬איש מ ה ם ל א‬

‫י ה‬

‫מוכן לוא רק לשלוח מברק‪ .‬כולם השיבו תשובה ז ה ה ‪ :‬א ל ה שאליהם‬
‫ישלח‬
‫איזו‬

‫המברק‬
‫תוצאה‬

‫יעלו חשד על‬
‫עמוקה‬

‫עצמם‬

‫נגרמת ע ק ב‬

‫בעיני‬

‫הטרור‬

‫הממשלה‪ .‬א ת ה‬

‫המבוצע על ידי‬

‫רואה•‬

‫הממשלה‬

‫הרוסית‪.‬‬
‫ע ם ז א ת אני‬
‫שאמר לי‬

‫תקווה‬

‫מזכיר‬

‫שהממשלה‬

‫הממשלה‬

‫הגרמנית‬

‫וייסמן‪,‬‬

‫תטפל‬

‫התקיימה‬

‫בפרשה זאת‪.‬‬

‫ביום‬

‫חמישי‬

‫כ‬

‫פ י‬

‫‪7‬‬

‫בערב ־‬

‫ישיבת ממשלה ש ע ס ק ת על פי ב ק ש ת חבריה הקתוליים ברדיפות הדת‬
‫ברוסיה‪.‬‬

‫וייסמן אף‬

‫מינסק‪ ,‬שכן היה‬

‫מצטער שלא ידע‬
‫מעלה גם‬

‫קודם‬

‫אותה‪ .‬אבל‬

‫לישיבה‬

‫אודות‬

‫הממשלה ל א ב א ה‬

‫פרשת‬
‫לידי‬

‫חחלטח‪ ,‬וביום חמישי הבא*־ תועלה ההצעה שגית על דוכן הדיונים•‬
‫מד וייסמן ישתמש אז בחומר שמסרתי לו‪ .‬בידי‬

‫‪.21.2.30 21‬‬
‫‪51^ 22‬ת‪.£11811‬‬
‫‪ 23‬שמו היה לוכנד‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫‪013 24‬־‪ ¥01•^ 1161‬ז\‪•1^6‬‬
‫‪.£1111 25‬‬
‫‪116>1 ?1*655 26‬ת‪.17‬‬
‫‪.20.2.30 27‬‬
‫‪.27.2.30 28‬‬
‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הממשלה הגרמנית‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יש אמצעי לחץ‪ .‬איני רוצה להזכירם‪ ,‬שכן וייסמן הודיע לי על כך‬
‫רק בסודיות‪ .‬לי נראה שהם יביאו תועלת‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫כדאי לציין עוד כי באותו יום בו שאל ל ו כ נ ר ׳ א ת בא־כחו במינסק‪,‬‬
‫וקיבל ממנו א ת התשובה כי שם ל א ידוע דבר‪ ,‬הופיעה ב־״אמווסטיה‬
‫ידיעה‬

‫‪30‬‬

‫״‬

‫שבמינסק נאסרו מספר רבנים בחשד ריגול‪ ,‬וכי אין קשר בין‬

‫מאסרים‬

‫אלו לבין עניני דת‪.‬‬

‫בדעתינו לקומם א ת העיתונות הגרמנית בפרשה זו‪ .‬עיכבתי א ת הידיעות‪,‬‬
‫שנקבל‪,‬‬

‫עד‬

‫תשובה‬

‫בעוד שנים־ שלשה ימים‪,‬‬

‫הרוסי‪.‬‬

‫מהשגריר‬

‫אולי‬

‫יהא בידי להודיע לך בע״ה טובות בעוד שנים־שלשה ימים‪.‬‬
‫בברכה לבבית‬
‫שלך בהוקרה‬
‫כמובן‬

‫אסור שידיעות אלו תיוודענה‬

‫‪31‬‬

‫‪.‬‬

‫**‬
‫ב‪.‬‬
‫בער״ח‬
‫הסובייטים‪.‬‬

‫אלול‬
‫העילה‬

‫מאשר ד כ י יחזקאל א כ ר מ ס ק י‬
‫נאסר‬

‫תר״ץ‬
‫למאסרו‬

‫—‬

‫רבי‬

‫יחזקאל‬

‫שהשתלבה‬

‫אברמסקי׳‬

‫ברדיפות‬

‫ב ת ק ו פ ה זו — ה י ת ה פ ג י ש ת ו עם ה ר ב גלזר מ א ר ה ״ ב‬
‫עליו‬
‫שנים‪.‬‬
‫וביום‬

‫ג ‪3‬‬

‫הדת‬

‫‪3‬‬

‫בידי‬

‫האמורות‬

‫בעקבות‬

‫התערבות‬

‫נוספת‬

‫ט״ז במרהשוון ת ר צ ״ ב גורש מרוסיה‪ ,‬נוהג‬

‫ברוסיה‬

‫‪ .‬ה ש ל ט ו נ ו ת ביקשו לגזור‬

‫עונש מוות‪ ,‬אך ב ע ק ב ו ת ה ת ע ר ב ו י ו ת מבחוץ ה ו מ ת ק העונש‬
‫שוחרר מכלאו‬

‫השלטונות‬

‫ב ע ר ב יום‬

‫במאסר המש‬

‫הכיפורים‬

‫תרצ״ב‪,‬‬

‫ב ל ת י מ ק ו ב ל ‪ .‬הלחץ העיקרי‬

‫לשיחרורו ה ו פ ע ל מגרמניה‪ ,‬ע ק ב קשריה עם רוסיה‪ .‬ר ח ״ ע ב א ח ת מאיגרותיו לרי״א‬
‫‪3 4‬‬

‫כ ת ב שהוא ש ו ח ר ר הודות ל פ ע ו ל ו ת י ו של ר מ ״ ה ‪.‬‬
‫‪* 29‬נ‪6‬תו‪.1,001‬‬
‫‪65113 30‬ד‪.15‬‬
‫‪ 31‬משפט זה הוסיף רמ״ה בשולי האיגרת‪.‬‬
‫‪ 32‬להלן‪ :‬רי״א‪ .‬תרמ״ו—תשל״ו‪ ,‬רב בקהילות סמאליאן‪ ,‬סמאלעוויטש‪ ,‬סלוצק‪ ,‬לונדון‪ .‬בשנת‬
‫תשי״א עלה לא״י‪ .‬היה נשיא וועד הישיבות‪ .‬מחבר חזון יחזקאל על התוספתא‪.‬‬
‫‪ 33‬רב זה )ראה עליו לעיל הערה ‪ (4‬היה חבר במשלחת אנשי דת מארה״ב‪ ,‬אשר כללה‬
‫גם כומר קאתולי ופרוטםטנטי‪ .‬ארה״ב התנתה התקרבות בינה לבין רוסיה בקיום חופש‬
‫דת ברוסיה‪ ,‬ולצורך בירור המצב בתחום זה שוגרה המשלחת האמורה‪ .‬הרב גלזר נפגש‬
‫עם רי״א‪ .‬למרות שהאחרון שתק‪ ,‬ראו בכך השלטונות תואנה‬

‫מספקת כאילו גילה‬

‫שבארצם לא קיים חופש דת )למעשה היתה זו רק סיבה רשמית‪ ,‬שכן בעלי שם שפעלו‬
‫ברוסיה בתקופה זו — נאסרו(‪.‬‬
‫‪ 34‬הפרטים האמורים בקטע זה מפי בנו ר׳ מנחם עזרא אברמסקי נ׳׳י‪ .‬תודתי נתונה לו‪,‬‬
‫וכן על המובא בשמו להלן‪ — .‬רי״א שוחרר וגורש מרוסיה אחר‬

‫התערבותו של‬

‫הקנצלר הגרמני ה׳ ברונינג )‪£‬ת‪1‬מ‪110‬־‪ ,(1-1. 21‬תמורת שחרור ששה קומוניסטים מהכלא‬

‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫באיגרותיו‬

‫רה״ע דן‬
‫בתחלת‬

‫חודש‬

‫האבד״ק‬

‫םלוצק‬

‫תקוה ‪.‬‬

‫ובבואו‬

‫‪3 5‬‬

‫וער״ה‬

‫אלול‬

‫בשנת‬

‫נאסר‬

‫כבוד הרב‬

‫ב ע מ ח ״ ס ״חזון‬
‫למסקוי‬

‫תרצ״א‬

‫ב פ ר ש ה זו‪.‬‬
‫הגאון‬

‫יהזקאל״ על‬
‫להשיג‬

‫להשתדל‬

‫בי״ג‬

‫מו״ה‬

‫יחזקאל‬

‫התוספתא‪,‬‬

‫רשיון‬

‫ב כ ס ל ו כ ת ב ‪ :‬״הנד׳‬
‫אבראמסקי‬

‫ונתקבל לרב‬
‫החלו‬

‫לנסוע‬

‫נ״י‬

‫בפתח־‬
‫אהריי‬

‫לבתק‬

‫אלול נ א ס ר שם‪ .‬וזה ל א כ ב ר נידון ל ש ל ו ח לארץ גזירה ו ל ע ב ו ד ת פ ר י‬

‫)״ראסטאנסקי‬
‫האשמה‬

‫ראטע״(‬

‫אינם ידועים לי‪ .‬א ב ל‬

‫ולחולשת‬

‫כדרכם מבקשים‬

‫ס כ נ ת מות‪.‬‬

‫עלילות על‬

‫המצוינים‬

‫הרבנים‬

‫‪3 6‬‬

‫להרחיקם‬
‫כמעט‬

‫ל ח מ ש שנים‪.‬‬

‫ב ר י א ו ת ו זהו‬

‫פרטי‬

‫מ מ ק ו מ ם ״ ‪ .‬בד׳ ב א ב כ ת ב א ו ד ו ת י ו ‪ :‬״היושב ע ו ד נ ה ב ב י ת האסורים׳‬

‫ש ה ש ב ו יום יום א ש ר יוציאוהו להפשי‪.‬‬

‫מאשתו‬

‫והנה הגיעני אתמול מ כ ת ב‬
‫‪3 7‬‬

‫ו ב ״ ב כי ה מ צ ב הורע ו מ פ ח ד י ם ש ל א י ש ל ח ו ה ו ל ס י ב י ר ״ ‪ .‬ע ל קיצה ש ל ה פ ר ש ה‬
‫בישר‬

‫ביום ד׳‬

‫מכתב‬

‫מ מ ו ס ק ב ה ״ — מרי״א —‬

‫דהוהמ״ם‬

‫״איש‬

‫תרצ״ב‪:‬‬

‫בשורה‬

‫העבר‪ ,‬ו ג ם נגזר עליו ל ע ז ו ב א ת ארץ רוםיא‬
‫פעילותו‬
‫מהמכתבים‬
‫רה״ע‪,‬‬

‫של‬

‫באיגרת‬

‫״מה ש מ ש ת ד ל‬
‫‪40‬‬

‫ההיצון״ ‪.‬‬

‫לשחרור‬

‫רמ״ה‬

‫ה נ ד פ ס י ם להלן‪,‬‬

‫במתכונת‬

‫ביום כ ״ ד‬
‫‪3 9‬‬

‫בזה״ ‪.‬‬

‫נראה‬

‫בשבט‬

‫וביום י ״ ב‬

‫שזמן ק צ ר א ה ר‬

‫א ב ר א מ ס ק י נ ס ע היום לראדין‬

‫אנכי‬

‫״שהוא יצא ב ״ ה‬

‫לחפשי‬

‫ב מ ש ך הודש‬

‫רי״א — א ש ר‬
‫מלאכתו‬

‫בפרשת‬

‫תרצ״א‪:‬‬
‫באלול‬

‫מזכיר את‬

‫לראות את‬

‫ביקר‬

‫הגאון‬

‫אתמול‬

‫ביום ע ר ב‬
‫‪3 8‬‬

‫ימים״ ‪.‬‬

‫נעשתה‪,‬‬

‫״הודיעני‬

‫שהרורו‬

‫היום‪,‬‬

‫קבלתי‬
‫יוה״כ‬

‫שמתברר‬

‫כפי‬

‫מינסק — מועלת‬
‫ידידי״‬

‫—‬

‫רמ״ה‬

‫השתדלותו אצל‬

‫רי״א א ת‬
‫הצדיק‬

‫רמ״ה‪:‬‬

‫ע״י‬
‫—‬
‫״שר‬

‫״הרה״ג‬

‫ה ח פ ץ חיים שליט״א‪,‬‬
‫‪4‬‬

‫ו ב מ ו צ ש ״ ק ה ב ע ״ ל נוסע מ ז ה לברלין‪ ,‬ו מ ש ם יםע ללונדון״ י ‪.‬‬
‫לימים‬
‫בהיותי‬

‫הזכיר רי״א א ת ת ק ו פ ת מ א ס ר ו ‪:‬‬

‫״בימים ש ל א ה י ה לי ב ה ם הפץ׳‬

‫נ א נ ה ת ת ת ע ו ל ה פ ג ע י ם א ש ר ה פ ג י ע ה ב י יד‬

‫‪4 2‬‬

‫ד׳״ ‪.‬‬

‫**‬
‫*‬

‫בגרמניה *‪ 00101361‬׳‪1110 ,761*115316111 ?051‬׳ ׳‪11‬־‪11‬ס‪165 0£ 5‬־‪10101‬ד‪11,‬נ(‪3‬נ‪1*161‬מ‪•(^. 0‬‬
‫)‪ 18 ,1976‬לפי מקור אחר שוחרר תמורת קומוניסט אחד ח‪11(10‬נ^‪1116 1‬׳ ‪(01311113!•^,‬‬
‫‪ 20, 1976).‬־‪61‬נ‪11‬ת‪)16‬ן‪ 56‬׳‪65‬מ‪11‬י‪1‬׳‬
‫‪ 35‬ר׳ ישראל אבא ציטרון‪ ,‬שכיהן כרבה של פתח תקוה משנת תרע״א‪ ,‬נפטר בשנת תרפ״ז•‬
‫‪ 36‬קובץ אגרות אחיעזר‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ תג‪.‬‬
‫‪ 37‬שם‪ ,‬עמ׳ תה•‬

‫‪ 38‬שם‪ ,‬עמ׳ ת ט ‪ -‬ת י ‪.‬‬

‫‪ 39‬שם׳ עמ׳ יזי•‬

‫‪ 40‬שם‪ ,‬עמ׳ תח‪.‬‬

‫‪ 41‬איגרת ביום כ״א בכסלו תרצ״ב‪ .‬שם‪ ,‬עמ׳ תיא‪.‬‬
‫‪ 42‬הקדמה לחזון יחזקאל‪ ,‬חלק שני‪ ,‬מועד‪ ,‬ספר א׳‪ ,‬ירושלים תרצ״ד‪ .‬וראה שם עוד על‬
‫תקופה זו‪ .‬רי״א רגיל היה לדרוש על שיחרורו את הפסוק ״ויריצוהו מן הבור״‪ .‬ומפרש‬
‫הספורנו‪ :‬״כדרך כל תשועת ה׳ שנעשית כמו רגע‪ ,‬כאמרו כי קרובה ישועתי לבא‬
‫ובו׳״‪ .‬כאשר הוצא די״א מן הכלא לא היה סיפק בידו אף לנעול מנעליו‪ .‬בתקופת מאסרו‬
‫הוסיפו לו רבני מוסקבה את השם ״יוסף״‪ ,‬וכוונתם‪ ,‬שיזכה לצאת מהכלא — כיוסף‬
‫)מפי בנו רמ״ע אברמסקי(‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)‪ (3‬ר׳׳מ הילדםהיימד לראי״ה קוק‬
‫תרצ״א‬

‫בעזהשי״ת ברלין יום ה' לסדר בא‬

‫‪4 3‬‬

‫למעכ״ת הרב הגאון הגדול עושה ומעשה‬
‫ראש הרבנים של א״י שליט״א‬
‫ע״י הרב ד״ר מ ל ג מ ו ט‬

‫‪44‬‬

‫קבלתי א ת הטלגרמה של מעכ״ת שבו הוא‬

‫מבקש להציל א ת הרב אברמסקי מסלוצק‪.‬‬
‫אשמח להודיע למעכ״ת כי נעשה היום הצעד הראשון להצלתו‪ ,‬ומקוה‬
‫אנכי כי בע״ה יעלה בידי לחלצו מן המצר‪.‬‬
‫התראיתי‬

‫עם‬

‫היום‬

‫הממשלה‬

‫מזכיר‬

‫ויסמן‪,‬‬

‫הפרוסית‬

‫ידידו‬

‫שהוא‬

‫‪, 5‬‬

‫ה ק ו ד ם ‪ .‬וכבר פעל הרבה לטובת הרבנים‬

‫חנאמן של ב א ־ כ ח רוסי׳‬

‫‪16‬‬

‫ברוסי׳‪ .‬בקשתי אותו לפנות אל ב א ־ כ ח רוסי׳ החדש מר ח י נ ט ש ו ק ‪/‬‬
‫ולבקש‬

‫על‬

‫מלפני׳‬

‫אברמסקי‪.‬‬

‫הרב‬

‫נאות‬

‫ויסמן‬

‫ובקר‬

‫לי‬

‫מיד‬

‫את‬

‫תינטשוק והלה שלח עוד בנוכחותו טלגרמה לרוסי׳‪ ,‬ואף הבטיח לכתב‬
‫בו ביום בפרוטרוט לממשלתו‬

‫ממשלת‬

‫מעונינת‬

‫ביציאתו של הרב‬

‫תשועה‬

‫נשקפת לו מזה‪ ,‬כי כבר כמה‬

‫הסוביטים כי‬

‫אברמסקי לחרות‪.‬‬
‫פעמים‬

‫ממשלת פרוסי׳‬

‫מקוה אנכי כי בעז׳׳ה‬
‫הצלחנו לגאל באופן‬

‫זה רבנים מרוסי׳‪.‬‬
‫לכשאקבל ידיעות בענין זה אודיע תו״מ למעכ״ת‪.‬‬
‫עכ״פ כיוון מעכ״ת בטלגרמה‬
‫לויסמן‬
‫לאחר‬

‫א ת השעה‪ ,‬כי עד‬

‫שום יחסים לבא־כח החדש‪ ,‬ורק ביום‬
‫חינטשוק יש לו‬

‫שבקר אותו מר‬

‫עתה‬

‫לא הי׳ לו‬

‫אתמול הודיע לי כי‬

‫האפשרות‬

‫לפגות אלי׳‬

‫גם‬

‫מצדו בבקשח‪.‬‬
‫אשמת‬

‫מבשר‬

‫להיות‬

‫טוב‬

‫למעכ״ת ונכון‬

‫אנכי‬

‫בשעת‬

‫הצרך‬

‫תמיד‬

‫לסייע למעכ׳׳ת ככל אשר יש לאל ידי‪.‬‬
‫והנני‬

‫המסיים‬

‫שלום וברגשי כבוד והערצה‪,‬‬

‫בברכת‬

‫מאיד‬
‫)‪(4‬‬
‫ט׳‬

‫ראי״ה‬

‫קוק‬

‫הילדפדזיימר‬

‫לר״מ‬

‫הילדעסהיימר‬

‫‪4 7‬‬

‫אדר תרצ״א‬

‫לכבוד הרב‬
‫ד״ר‬

‫הילדסהיימר שליט׳׳א‬

‫שלוי וברכה‬
‫מכתבו‬

‫המאוה״ג‬

‫‪48‬‬

‫רב פעלים‪ ,‬מו״ה מאיר‬

‫‪4 9‬‬

‫באה״ר ‪.‬‬

‫היקר והנכבד בדבר הצלתו של הרב הגאון מסלוצק שליט״א‬

‫‪ 43‬ד׳ בשבט תרצ״א‪.‬‬
‫‪ 44‬י׳ יוסף וולגמוט‪ .‬תרכ״ז—תש״ב‪ .‬מורה בביהמ״ד לרבנים בברלין‪ .‬עורך ״ישורון״‪.‬‬
‫‪ 45‬השגריר קריסטינסקי‪ ,‬הנזכר לעיל‪.‬‬
‫‪11^ 46‬ו‪1501‬ת‪1‬ן‪ .]_,. 01‬אגב‪ ,‬בעזבונו של רמ״ה נותר מכתב משגריר זה‪ ,‬מיום ‪ 29‬בדצמבר‬
‫‪ ,1931‬בו מודה על איחוליו של רמ״ה להחלמה מהירה מתאונת דרכים בה נפגע‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ת לבבי והנה חכיתי שבקרוב אזכה לשמוע כבר א ת בשורת‬

‫החיה‬
‫שחרורו‬
‫לבקש‬

‫הגמור‪ ,‬אבל כאשר הענין‬

‫מתעכב‬

‫מכת״ ר עוד ולזרז למזורז וגדול בישראל שכמותו לעבוד‬

‫הרף בעד הצלת הנפש היקרה‬
‫חנם‬

‫מצאתי לי לחובה קדושה‬
‫בלא‬

‫ה ז א ת של א ד ם גדול בישראל הנרדף‬

‫מידי עריצים‪.‬‬
‫שבטובו הגדול יודיעני איך הוא‬

‫ותקותי‬

‫חזקה‬

‫ישמתנו‬

‫בבבשורות‬

‫טובות‬

‫ברחמיו‬

‫המצב‬

‫כ ע ת והשי״ ת‬

‫‪5 0‬‬

‫הרבים ‪.‬‬

‫והי׳ זה שלו׳ כנה״י ונפש ידי״ע מברכו ב כ ט ״ ס‬

‫‪5 1‬‬

‫מהר הקודש מירושלים‪.‬‬

‫**‬

‫נספח‬
‫ההשכמה‬
‫—‬
‫יחזקאל‬

‫להוצאת‬

‫האחרונה של דבי יחזקאל א ב ר מ ש ק י "‬

‫הידושים‬

‫על‬

‫הש״ם‬

‫עזריאל‬

‫מר׳‬

‫—‬

‫הילדםהיימר‬

‫אברמסקי‬

‫בית וגן נוה פאג״י‬
‫ירושלים‬
‫ב״ה יום ב׳ פ׳ בחוקתי תשל״ו‬
‫‪ . . .‬בגלל מחלתי המכבידה עלי ניטלה ממני האפשרות לעיין בהידושי תורתי‬
‫של זקנו הגאון הצדיק זצ״ל‪.‬‬
‫מהולל שם ה׳ אשר זכיתי לדאות שנכדו הולך ומפרסם תורת זקנו והקב״ה יהי‬
‫בעזרו שיופיעו הספדים לאזר עולם ל ש מ ח ת כל תופשי התודה‪.‬‬
‫בידידות ובברכה‬
‫‪.‬‬

‫ח ז ק א‬

‫ל‬

‫אברמםקי‬

‫‪ 47‬בידינו דק העתק האיגרת בה חסרה החתימה‪.‬‬
‫‪ 48‬המאוד הגדול‪.‬‬
‫‪ 49‬באהבה רבה‪.‬‬
‫‪ 50‬ואכן‪ ,‬בסופו של דבר עלה בידי רמ״ה לשחרר את רי״א מהכלא‪ ,‬כמובא לעיל•‬
‫‪ 51‬כנפשו היפה ונפש ידידו עוז מברכו בכל טוב סלה‪.‬‬
‫‪ 52‬הסכמה זו‪ ,‬שנכתבה אל אאמו״ר שליט״א‪ ,‬כארבעה חודשים לפני פטירתו של הגאון‬
‫המנוח‪ ,‬הינה הסכמתו האחרונה‪ .‬בפרק זמן נמנע רי״א מכתיבה‪ ,‬עקב מחלתו‪ ,‬אך אמר שהוא‬
‫חש הכרת תודה לרמ״ה‪ ,‬ולפיכך כתבה ןרי״א הספיד בלונדון את רמ״ה כאשר נפטר ב ש נ‬

‫״‬

‫תרצ״ד‪ .‬אגב בהספד שקוים לזכרו בישיבת חברון בירושלים הספידו רש״י הילמן הנזכר‬
‫לעיל(‪ .‬ביום בו כתבה‪ ,‬י״ז באייר תשל״ו‪ ,‬האיץ בבנו לשולחה עוד בו ביום‪ ,‬למרות שהיי‬
‫עיכובים טכניים )מפי בנו רמ״ע אברמסקי(‪ .‬ההסכמה ניתנה לפירםום חידושיו הרבים של‬
‫ר׳׳ע הילדסהיימר על מסכתות הש״ס‪ .‬הספר לא הופיע עדיין‪ — .‬אגב‪ ,‬פעם כשביקרו ר׳ גדליה‬
‫אייזמן ור׳ אלחנן משה קונשטט שליט׳׳א‪,‬‬

‫מ ר א ש‬

‫י‬

‫י ש י ב ת‬

‫ק ו‬

‫ל‬

‫ת ו ר ה‬

‫‪ ,‬את רי״א‪ ,‬דיבר‬

‫עמם בשבחו של ספר שו״ת ר״ע ד״ילדסהיימר‪ ,‬שיצא לאחרונה )מפי הנ״ל(•‬
‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫י ה ו ד ה לוי‬

‫חורה ודרך ארץ‬
‫) מ י ו ם (‬

‫ג‪ .‬איסור הנאה מתלמוד תורה‬
‫הומר‬

‫איסור ה נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה מפורש ב ס ע י ף הראשון לקמן‪ .‬ויש כ מ ה‬

‫ד ר כ י ם בהן מ ו ת ר להבות‪ ,‬ו נ פ ר ש אותן בסעיף השני‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫במשנה‬

‫חומר האיסור‬
‫עטרה‬

‫) א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ה ( ‪ :‬״אל ת ע ש ם‬

‫קרדום‬

‫ל ה ת ג ד ל בהם‪ ,‬ולא‬

‫ל ה פ ו ר בהם‪ .‬ו כ ך היה ה ל ל אומר ודאישתמש ב ת ג א הלף‪ .‬הא ל מ ד ת כ ל ה נ ה נ ה‬
‫מ ד ב ר י ת ו ר ה נוטל הייו מן העולם״‪ .‬ופי׳ ה ר ע ״ ב ‪ :‬״שהעושה כן מ ו ע ל ב ק ד ו ש ת ה‬
‫של ת ו ר ה והייב מ י ת ה בידי שמים‪ ,‬ש נ ה נ ה מ ן ההקדש״‪ ,‬מ ק ו ר לפי׳ ה ר ע ״ ב ב מ ס כ ת‬
‫נדרים ס ״ ב ‪ : .‬״ ק ל וחומר‪ ,‬ו מ ה ב ל ש צ ר שלא נ ש ת מ ש א ל א ב כ ל י קודש ש נ ע ש ה‬
‫כ ל י חול‪ ,‬נ ע ק ר מ ן העולם‪ ,‬ה מ ש ת מ ש ב כ ת ר ה של ת ו ר ה ע ל א ה ת כ מ ה וכמה״‪.‬‬
‫וכן‬

‫בכורות‬

‫)משנה‬

‫״הנוטל שכרו לדון‪,‬‬

‫כ״ט‪:(.‬‬

‫דיניו‬

‫בטילים וכד׳ ״‪ .‬וכן ר׳‬

‫טרפון כ ל ימיו ה צ ט ע ר ע ל שפעם א ח ת הציל א ת נ פ ש ו ע ל ידי כ ב ו ד ת ו ר ת ו ‪,‬‬
‫ו א מ ר ‪ :‬״אוי ל י ש נ ש ת מ ש ת י ב כ ת ר ה של ת ו ר ה ״ )נדרים ס ״ ב ( ‪ .‬וכן כ ת ב ו איסור‬
‫ב ז ה ה ר מ ב ״ ם וה״ר יונה ע ל ה מ ש נ ה )אבות ד׳ ה׳( וכן פ ס ק הטור‪.‬‬
‫לפי‬

‫ה ר מ ב ״ ם יש בזה גם‬

‫המשים ע ל ל ב ו שיעסוק‬

‫הילול השם וז״ל )הל׳ ת ״ ת פ ״ ג ה ״ י ( ‪:‬‬

‫״כל‬

‫ב ת ו ר ה ו ל א יעשה מ ל א כ ה ו י ת פ ר נ ס מן הצדקה‪,‬‬

‫הרי‬

‫זה ה י ל ל א ת ה ש ם ו ב ז ה א ת התורה ו כ ב ה מאור ה ד ת וגרם ר ע ה לעצמו ו נ ט ל‬
‫הייו מן העולם‪ ,‬ל פ י שאסור ל ה נ ו ת מ ד ב ר י ת ו ר ה ב ע ו ל ם הזה״‪ ,‬וכן מ ו ב א י ם ד ב ר י ו‬
‫בטוש״ע‬

‫)יו״ד סי׳ רמ״ו ם׳ כ ״ א הג״ה(‪ .‬וכעין זה כ ת ב גם‬

‫פ״ד מ״ה(‪:‬‬

‫״ולא היו‬

‫מתירים‬

‫לעצמם‬

‫לבקש‬

‫בעיני‬

‫ההמון‪,‬‬

‫מפני‬

‫שלקיחתו‬

‫היה‬

‫ח ל ו ל ה׳‬

‫המלאכות‬

‫אשר‬

‫יחיה ב ה ם‬

‫ותתבזה‬

‫ממון‬

‫בפהמ״ש‬

‫)אבות‬

‫והיו‬

‫רואים‬

‫מ ב נ י אדם‪,‬‬

‫שיהשובו‬

‫שהתורה‬

‫מלאכה‬

‫מן‬

‫בעיניהם ויהיה מ י ש ע ו ש ה ז ה ‪ :‬ד ב ר ה׳‬

‫‪1 0‬‬

‫ב ז ה ״ ‪ .‬וכן מ ה ר ״ ל )דרך חיים א׳ י׳( ע ל חכמים מ ק ב ל י כ ס ף מ ה צ י ב ו ר ‪ :‬״ ו ד ב ר‬
‫זה גורם ב ע ו נ ו ת י נ ו ב ט ו ל כ ב ו ד התורה‪ ,‬ש א ם לא היו הלומדים מ ת פ ר נ ס י ם מהם‪,‬‬
‫ה י ת ה ה ת ו ר ה מ ת ע ל ה מ ע ל ה מ ע ל ה ג ם היו מוכיחים א ת הציבור כי א ש מ ת ה צ י ב ו ר‬
‫ע ל ראשם‪ ,‬ו ל א היו נושאים פנים‪ ,‬א ך עתה‪ ,‬כיון שצריכים להם‪ ,‬כ ל ר ב ק נ ה‬
‫אדון‬

‫ל ע צ מ ו ו ל כ ך א מ ר שמאי‪,‬‬

‫אינה‬

‫המלאכה‬

‫כבודו‪,‬‬

‫אדרבא‪,‬‬

‫אהוב א ת‬
‫נותנת‬

‫המלאכה‪ …‬ו א ל‬

‫לאדם‬

‫כבוד״‪,‬‬

‫יחשוב כי‬

‫המלאכה‬

‫ו ב מ ק ו ם א ח ר )שם‬

‫פ״ד‬

‫מ ״ ה ( ‪ :‬״ ה ב ע ל י ב ת י ם ח ו ש ב י ם כ י זהו ע צ ם הלומדים ל ה נ ו ת מ ש ל אחרים‪ ,‬ואף‬
‫‪ 10‬בסעיף הבא נאריך אי״ה בדעות בהלכה זו‪ ,‬ובבר נציין שהרמב״ם בעצמו רמז שדעתו‬
‫בזה אינה דברי הכל‪ .‬וז״ל )פיהמ״ש שם(‪ :‬״דברי ]בחובה זו[ לא יאות לרוב חכמי‬
‫התורה הגדולים‪ ,‬ואפשר לכולם‪ …‬ואדבר בה מבלתי שאשגיח לקודמים או לנמצאים״‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ל ה ם לשאול‪ ,‬ו ב ז ה הורידו והשפילו כ ב ו ד ה ת ו ר ה ע ד‬

‫יש‬
‫הוא‬

‫לארץ׳‪/‬‬

‫ל מ י ש נ ת מ נ ה פ ר נ ס ע ל ה צ ב ו ר ל ק ב ל פ ר ס מן ה צ ב ו ר ועיין ב ס ע י ף הבא(•‬
‫וכן‬

‫להתיר‬

‫בקרן‬

‫)נדרים‬

‫אורד‪,‬‬

‫״וכבר‬

‫ס״ב‪:(.‬‬

‫הראשונים‬

‫האריכו‬

‫היתר‬

‫למצוא‬

‫ה נ א ה ל ת ל מ י ד ח כ ם ב ש ב י ל כ ב ו ד ת ו ר ת ו ‪ .‬ו א ה ר י כ ל ה ה י ת ר י ם ל א נמצא‬
‫שלמה‪,‬‬

‫תרופה‬

‫ובשו״ת‬
‫הש״ם(‪:‬‬
‫תוכל‬
‫לו‬

‫)עכ״ז מ ת י ר‬

‫ובעבור‬

‫הת״ח‬

‫זה‬

‫ב ע י נ י ע״ה‪…‬״‬

‫נבזין‬

‫גידולי ט ה ר ה סי׳ ז ) ב ר א ש ס׳ ה ע ר ו ת ו ה א ר ו ת על ל ״ ב מ מ ס כ ת ו ת‬

‫״ואם י ת ע צ ל איש‬

‫ל ע ש ו ת לו‬

‫ל ב ק ש לו ד ר ך‬

‫ולביתו‪ ,‬גם‬

‫לעמוד‪ …‬ו מ ל ב ד זאת לא זו ה ד ר ך לאיש ישר הולך‪ ,‬ולא‬
‫לחם‬

‫לאכול‬

‫ולהיות‬

‫עצלות‪,‬‬

‫הבריות‪,‬‬

‫למעמסה על‬

‫לא‬

‫תורתו‬

‫ל ת פ א ר ת יהיה‬
‫כל‬

‫והלואי יהיו‬

‫עוםקי‬

‫ת ו ר ה ב ז מ נ נ ו אפילו מוכרי ר ב ב ולא יוסיפו ע ל חילול ה ת ו ר ה ל ה נ ו ת מתורתם״•‬
‫הרע״ב‬

‫וז״ל‬

‫״וברבני‬
‫ישיבה‬
‫הרב‬

‫פ״ד‬

‫אשכנז ראיתי שערוריה‬

‫ליטול‬

‫והעדים‬

‫)בכורות‬

‫מ״ו‪:(.‬‬

‫זהובים‬

‫עשרה‬

‫ב ד ב ר זה‪ ,‬ש ל א יבוש ה ר ב‬

‫להיות‬

‫שעה‬

‫הצי‬

‫ה ה ו ת מ י ם ע ל הגט ש נ י זהובים‪ ,‬או‬

‫בעיני‬

‫ברשותו‪,‬‬

‫אלא‬

‫ואנס‪,‬‬

‫גזלן‬

‫שהוא‬

‫לפי‬

‫על‬

‫זהוב‬

‫כתיבת‬

‫לכה״פ‪,‬‬

‫יודע שיאין‬
‫כל‬

‫ו נ ו ת ן ה ג ט ב ע ל כ ר ח ו צריך שיתן לו‬

‫הנסמך ראש‬

‫ונתינת‬
‫לכל‬

‫נותנים‬
‫חפציו‪.‬‬

‫גט‬

‫אחד‪,‬‬

‫אחד‪ .‬ואין זה‬
‫גט‬

‫אלא‬

‫וחוששני אני‬

‫לגט‬

‫בעירו‬

‫שהוא פסול‪ ,‬ד ה א ת נ ו ב מ ת נ י ת י ן ה נ ו ט ל ש כ ר לדון‪ ,‬דיניו בטלין‪ ,‬להעיד‪ ,‬ע ד ו ת ו‬
‫בטלה״‪.‬‬
‫עליו‬

‫ו ב ש ״ ע )אה״ע סי׳ ק נ ״ ד ס״ד(‬

‫)וכן‬

‫ב ת ו י ״ ט במס׳‬

‫מ ו ב א י ם ד ב ר י ו ו ה ר מ ״ א שם משיג‬
‫באריכות(‪.‬‬

‫ב כ ו ר ו ת שם משיג עליו‬

‫ועיין ב ר מ ב ״ ם ב פ י ה מ ״ ש )אבות פ״ד מ״ה( שהאריך ב ר א י ו ת ש א ס ו ר ל ק ח ת‬
‫ובתשב״ץ‬

‫)ח״א סי׳‬

‫קמ״ב—קמ״ח(‬

‫וכן‬

‫)לחם שמים‪ ,‬שם(‬

‫בריעב״ץ‬

‫שהאריכו‬

‫ל ה ש י ב ע ל דבריו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫א‪.‬‬

‫דברים‬

‫המותרימ‬

‫כבוד תלמיד הכם ‪ -‬היתיד‬
‫אע״פ‬

‫זכויות‬

‫שאסור‬

‫להנות‬

‫מדברי‬

‫זיכתה‬

‫תורה‪,‬‬

‫לתלמיד‬

‫התורה‬

‫כמה‬

‫חכם‬

‫אשר מ ו ת ר לו אפילו ל ת ב ו ע אותן‪.‬‬
‫אמרו‬

‫)א(‬

‫בגמרא‬

‫)נדרים ם ״ ב ( ‪ :‬״ מ ו ת ר לו ל צ ו ר ב א מ ר ב נ ן לומר צ ו ר ב א‬

‫מרבנן‬

‫א נ י — ד נ ו א ת דיני קודם‪ ,‬ד כ ת י ב ו ב נ י דוד נ ה נ י ם היו‪ ,‬מ ה כהן נוטל‬

‫בראש‬

‫א ף ת ״ ח נ ו ט ל בראש״‪.‬‬
‫וכן אמרו שם ש מ ו ת ר לו ל צ ו ר ב א מ ר ב נ ן ל ס ר ב ל ש ל ם מ ס י ם מסוימים‪.‬‬

‫)ב(‬

‫)ג( וכן ש ב ח ו ח ז ״ ל )פסחים נ״ג‪ (:‬מ י ש מ ט י ל‬
‫ש ע ו ש ה ם ה ו ר ה ב כ ס ף ת ״ ח ונותן לו מ ח צ י ת הרוח‪.‬‬
‫)ד( וכן היו נוהגים‪ ,‬כ א ש ר בא ת ״ ה עם‬
‫שלו ל פ נ י ש נ ת נ ו ל א ה ר י ם ל מ כ ו ר ) ב ״ ב כ״ב‪.(.‬‬
‫ולפי‬
‫הוקים‬
‫שבא‬
‫עם‬
‫‪14‬‬

‫דברי‬

‫הרמב״ם‬

‫אבות‬

‫)פיהמ״ש‬

‫ש ק ב ע להם הי״ת כמו ש ק ב ע‬
‫ב ק ב ל ה ‪ ,‬כי ש ת י ה פ ע ו ל ו ת‬

‫קצתם‬

‫על‬

‫דרך‬

‫כבוד‬

‫פ״ד‬

‫המתנות‬

‫ה א ל ה ])ג(‬

‫ואע״פ‬

‫שאין‬

‫שם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מלאי‬

‫סחורה‪,‬‬
‫מ״ה(‬

‫גם‬

‫לכיס‬

‫נתנו‬

‫ת״ח‬

‫לו‬

‫הזכויות‬

‫דהיינו‬

‫למכור‬

‫את‬

‫האלו‬

‫״הם‬

‫לכהן ו ה מ ע ש ר ו ת‬

‫ללוי‪ ,‬ל פ י מד‪.‬‬

‫אותם‬

‫סוהרים‬

‫קצתם‬

‫ת״ה‬

‫להיות‬

‫ו)ד([‬

‫יעשו‬

‫הכמה‪,‬‬

‫וכדאי‬

‫הוא‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫נ כ ב ד ‪ ,‬וכן ה ק י ל ה התורה מ ת ״ ה‬

‫כע״ה‬
‫שפטרה‬
‫״ולא‬

‫ת ו ר ה כמו‬

‫הוקי הארגוניות‪ …‬וזהו דין‬

‫ה ת ו ר ה מ ח צ י ת ה ש ק ל מן הכהנים״‪ .‬וכן כ ת ב )בסוף הל׳ שמטה ו י ו ב ל ( ‪:‬‬

‫ש ב ט לוי‬
‫מדעו‪…‬‬

‫והבינו‬

‫ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א כ ל איש מ כ ל‬
‫לו‬

‫ויזכה‬

‫בעוה״ז‬

‫]ה׳[‬

‫באי‬

‫דבר‬

‫עולם‬

‫המספיק‬

‫אשר‬
‫לו‬

‫נ ד ב ה רוחו‬
‫שזכה‬

‫כמו‬

‫אותו‬

‫לכהנים‬

‫‪1‬‬

‫ללויים״ י ‪ .‬ורמז ה ר ד ב ״ ז שם לדבריו הנ״ל מפיהמ״ש‪ .‬ואולי נ ר מ ז דמיון ת ״ ח‬
‫לכהנים‬
‫בר‬

‫גם‬

‫)מע״ש פ״ה‬

‫בירושלמי‬

‫יונה יהיב‬

‫ה ״ ג ( ‪ :‬״ר׳‬

‫לר׳‬

‫מעשרות‬

‫אהא‬

‫עולא‪ ,‬ל א מ ש ו ם דהוה כהן‪ ,‬אלא משום דהוה לעי באורייתא‪ .‬מ ״ ט ויאמר‬
‫ליושבי‬

‫לעם‬
‫וכן‬

‫ירושלים‬
‫ממעשה‬

‫משמע‬

‫לתת‬

‫דההוא‬

‫מנת‬

‫הכהנים‬

‫שקא‬

‫דדינרי‬

‫והלויים‬
‫דאתא‬

‫למען‬

‫לבי‬

‫יחזקו‬

‫מדרשא‪,‬‬

‫בתורת‬
‫קדים‬

‫ה׳״‪.‬‬

‫ר׳‬

‫אמי‬

‫וזכה בהן — א ע ״ פ ד כ ת י ב ב מ ת נ ו ת כהונה — ונתן ולא שיטול‪ ,‬ו מ ש מ ע שהש״ס‬
‫כ ס ף ל ת ״ ח ל מ ת נ ו ת כהונה‪ .‬עיין לקמן אות ב׳‪.‬‬

‫משוה‬

‫)ה(‬
‫הגמרא‬

‫נ ו ס ף על זה‪,‬‬

‫לעשות לו מ ל א כ ת ו ‪ .‬וז״ל‬

‫בני עירו ש ל ת״ח מצווים‬

‫)יומא ע ״ ב ‪ : ( :‬״ר׳ יוחנן רמי כ ת י ב ועשית לך ארון עץ‪ ,‬ו כ ת י ב ועשו‬

‫ארון עצי שטים‪ ,‬מ כ א ן ל ת ״ ה ש ב נ י עירו מצווין ל ע ש ו ת לו מ ל א כ ת ו ״ ‪ ,‬ו פ י ר ש ״ י ‪:‬‬
‫ב ת ה י ל ה הטיל ה כ ת ו ב ה מ ל א כ ה על משה ואח״כ הטילו על הציבור״‪.‬‬

‫״שהארון‬

‫ולפי פ ש ט ו ת ה ד ב ר י ם מ ד ו ב ר כאן על מ ל א כ ה ממש‪ ,‬דהיינו שהם מצווים ל ט ר ו ח‬
‫ע צ מ ם — בגופם‪ ,‬ולא‬

‫את‬

‫ר׳‬

‫)קי״ד‪,(.‬‬

‫שוב‬

‫בשם‬

‫מלאכתו‪,‬‬

‫זה‬

‫שמניח‬

‫בממונם‪ .‬ולפי זה עלינו להבין מה שאמרו‬

‫יוחנן‪:‬‬

‫חפצו‬

‫״איזהו‬

‫ועוסק‬

‫ת״ח‬

‫בחפצי‬

‫שבני‬

‫שמים‪,‬‬

‫עירו‬
‫והב״מ‬

‫מצווין‬

‫בשבת‬

‫לעשות‬

‫למיטרח‬

‫לו‬

‫ברפתיה״‪.‬‬

‫ופירש״י ‪ :‬״דבר שאינו יכול לטרוח בו‪ ,‬והייו תלויין בו״‪ .‬ולפי ה נ ״ ל ה מ ל א כ ה‬
‫שעושים‬
‫בחפצי‬
‫לעיל‬

‫היינו‬

‫לו‬

‫שמים״‬

‫מזונו‪,‬‬

‫תיקון‬

‫ש נ א מ ר כאן‪,‬‬

‫כגון‬

‫פתו‪,‬‬

‫אפיית‬

‫נ ר א ה דהיינו שעוסק‬

‫ולא‬

‫מזונו‪.‬‬

‫סיפוק‬

‫ב צ ר כ י ציבור‪,‬‬

‫ו״עוסק‬

‫שכן פירש״י‬

‫מזה ) ש ב ת ק י ״ ג ‪ : ( .‬״חפצי שמים‪ .‬כגון פ ו ס ק י ם צדקה״‪.‬ואם זאת הכוונה‪,‬‬

‫אולי קשור החיוב הזה‪ ,‬ל ע ש ו ת לו מלאכתו‪ ,‬ל מ ה שאמר שמואל )קידושין ע׳‪:(.‬‬
‫ש נ ת מ נ ה אדם‬

‫״כיון‬

‫פרנס‬

‫הציבור‪,‬‬

‫על‬

‫בעשיית‬

‫אסור‬

‫לפני‬

‫מלאכה‬

‫שלושה״‪.‬‬

‫ולא ת מ י ד א פ ש ר לו לעשות מ ל א כ ת ו בצינעה‪ .‬ו ב מ ע ש ה שם היה ר׳ נחמן עושה‬
‫מ ע ק ה — מ ס ת מ א לצרכו־הוא‪ ,‬ולא לצרכי פרנסה‪ .‬וכן הא דר׳ הנינא ב ר סיסי‬
‫)ירוש׳ סנהדרין פ ״ ב ה״ו‪ ,‬מ ו ב א בהגמ״י הל׳ סנהדרין פכ״ה סק״ג( שהיה בוקע‬
‫ו כ א ש ר הוכיחוהו שאין זה לפי כבודו‪ ,‬ע נ ה שאין לו מי שישמשהו —‬

‫עצים‪,‬‬

‫אשר גם כאן הלשון ״שישמשהו״ מ ש מ ע שהיה עושה לצרכי עצמו ולא כשכיר‪.‬‬
‫בתשב״ץ‬

‫אבל‬
‫שאינן‬

‫בממונם‬

‫ראשי‬

‫פירש‪:‬‬
‫ישיבות‪,‬‬

‫מחוייבים‬

‫״אפילו‬
‫חייבים‬

‫הציבור‬

‫התלמידים‬
‫הציבור‬

‫לפרנס‬

‫העוסקים‬

‫לפרנסם‬

‫ת״ח‪.‬‬

‫דרך‬

‫ולשון‬

‫בתורה‬
‫כבודם״‪,‬‬

‫המאירי‬

‫ימיהם‪,‬‬

‫כל‬

‫ולפי‬

‫)שבת‬

‫אע״פ‬

‫דבריו‬

‫שם(‪:‬‬

‫גם‬

‫״ראוי‬

‫ל ט ר ו ח ב ש ב י ל ו ל ה מ צ י א ו כדי צרכו ד ר ך כבוד״‪ .‬אולי גם כן מ ש מ ע נ ת י נ ת כסף‪.‬‬
‫יעיין לקמן )ס״ק ד׳( ה ס ב ר לזה‪.‬‬
‫מאידך‬
‫את‬

‫מי‬

‫השוב‬

‫שאינו‬

‫לדעת‬

‫נוהג‬

‫כך‪.‬‬

‫שגם‬
‫וז״ל‬

‫ה ת ש ב ״ ץ וגם‬
‫התשב״ץ‬

‫המאירי‬

‫)ח״א‬

‫סי׳‬

‫)נדרים‬
‫קמ״ה(‪:‬‬

‫ם״ב‪(.‬‬

‫משבחים‬

‫״אמנם‬

‫החכמים‬

‫‪ 11‬פירוש ההלכה הזו עיין לעיל פ״א ס״א )מ‪-‬‬
‫צ!‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אם‬

‫והתלמידים‬

‫נהגו‬

‫בעצמם‬

‫סלסול‬

‫ליטול‬

‫שלא‬

‫ושיתפרנסו‬

‫כפם‪,‬‬

‫מיגיע‬

‫או‬

‫בדוחק‪ ,‬יש ל ה ם ש כ ר ט ו ב ב ע מ ל ם ו ח ס י ד ו ת הוא ל ה ם ו מ ו ט ב הוא ל ה ם ש י ב ט ל ו‬
‫ע ת י ם מ ל ק י י ם והגית בו יומם ו ל י ל ה מ ל ס מ ו ך ע ל ה צ י ב ו ר ב מ ו ו נ ו ת ם ״ ‪.‬‬

‫קצת‬

‫)ו(‬

‫הפליגו‬

‫וכן‬

‫הז״ל‬

‫הדבקות‬

‫בשבה‬

‫וז״ל‬

‫בת״ה‬

‫קי״א‪:(:‬‬

‫)כתובות‬

‫״ ל א ה ב ה א ת ה׳ א ־ ל ה י ך ו ל ד ב ק ה בו‪ .‬וכי א פ ש ר ל א ד ם ל י ד ב ק בשכינה‪ ,‬א ל א כל‬
‫ב ת ו לת״ח‪ ,‬והעושה פ ר ק מ ט י א ל ת ״ ח ‪ ,‬ו ה מ ה נ ה ת ״ ח מנכסיו‪ ,‬מ ע ל ה עליו‬

‫המשיא‬

‫כאילו‬

‫הכתוב‬
‫מנכסיו‪,‬‬
‫)יומא‬
‫״כל‬

‫מידבק‬

‫מעלה‬

‫עליו‬

‫בשכינה״‪.‬‬
‫הכתוב‬

‫וכן‬

‫כאילו‬

‫המארח‬

‫״כל‬
‫מקריב‬

‫ת״ח‬

‫תמירים״‬

‫בתוך‬

‫ביתו‬
‫י׳‪.(:‬‬

‫)ברכות‬

‫ומחנהו‬

‫וכעין‬

‫זה‬

‫ע ״ א ‪ : ( .‬״הרוצה ל נ ס ך יין ע ל ג ב י מ ז ב ח ‪ ,‬י מ ל א ג ר ו נ ם ש ל ת ״ ח יין״ —‬
‫ה מ ב י א דורון ל ת ״ ה כאילו‬

‫)ברכות‬

‫בכורים״‪.‬‬

‫מקריב‬

‫)כתובות‬

‫ק ״ ה ‪ , ( :‬עד ש א מ ר ו‬

‫ל ״ ד ‪ : ( :‬״כל ה נ ב י א י ם כ ו ל ם לא נ ת נ ב א ו א ל א ל מ ש י א ב ת ו ל ת ״ ה ו ל ע ו ש ה‬

‫פרקמטיא‬
‫ולהיפך‬

‫ל ת ״ ח ו ל מ ה נ ה ת ״ ח מנכסיו‪,‬‬
‫ח״ו ״כל שאינו מ ה נ ה ת ״ ה‬

‫א ב ל ת ״ ה עצמו‪ ,‬עין לא ר א ת ה‬
‫אינו‬

‫מנכסיו‪,‬‬

‫ברכה‬

‫ר ו א ה סימן‬

‫וכר״‪.‬‬
‫לעולם״‪.‬‬

‫)סנהדרין צ״ב‪ .(.‬ו כ ה נ ה עוד ה ר ב ה ‪ ,‬עיין ת ש ב ״ ץ )ח״א סי׳ קמ״ד(‪.‬‬
‫ועל‬

‫הנ״ל‬

‫אמרו‬

‫)ברכות‬

‫י׳‪: (:‬‬

‫להנות‬

‫״הרוצה‬

‫כאלישע‪.‬‬

‫יהנה‪,‬‬

‫והרוצה‬

‫ש ל א ל ה נ ו ת א ל יהנה כ ש מ ו א ל ״ ‪ .‬ב כ ל ז א ת אמרו )אליהו רבא‪ ,‬פי״ה ד ״ ה מ ע ש ה‬
‫ב כ ה ן ( ‪ :‬״כל ת ״ ח ש א ו כ ל מ ש ל ו ו נ ה נ ה מיגיע כפו‪ ,‬ואינו נ ה נ ה מ ש ל צ י ב ו ר כלום‪,‬‬
‫הרי הוא ב כ ל ל אשרי״‪.‬‬
‫וכן מ ו ת ר ל ת ״ ח ע נ י ח ו ל ה ל ק ח ת צ ר כ י חוליו א ע ״ פ ש נ ו ת נ י ם לו ב ג ל ל‬

‫)ז(‬

‫ת ו ר ת ו )ב״מ פ ״ ד ‪. ( :‬‬
‫ב‪.‬‬

‫כבזד תלמיד ח כ ם — המנהיג‬
‫ב ג מ ר א )חולין ק ל ״ ד ‪ ( :‬מ ו ב א מ ע ש ה ב ש ק ש ל דינרים ש ה ו ב א ל ב י ת ה מ ד ר ש‬
‫בו ר׳ אמי‪ .‬ו ת מ ה הגמרא‪ ,‬איך‬

‫וזכה‬

‫״ונתן״‪,‬‬
‫‪1‬ואי‬

‫ע ש ה כן‪ ,‬ה ר י כ ת ו ב א צ ל‬

‫מתנות‬

‫כהונה‬

‫ולא שיטול מעצמו‪ .‬ו מ ת ר צ ת הגמרא‪ ,‬שר׳ אמי זכה ב כ ס ף ב ע ד עניים‬

‫ב ע י ת אימא — א ד ם‬

‫אומרים‬

‫ש א ם אין לו‬

‫מנין‬

‫ח ש ו ב שאני‪,‬‬
‫שאחיו‬

‫ד ת נ י א והכהן‬

‫הכהנים‬

‫מגדלים‬

‫הגדול מאחיו‪…‬‬

‫אחרים‬

‫והכהן‬

‫הגדול‬

‫אותו‪,‬‬

‫ת״ל‬

‫מאחיו‪ ,‬גדלהו מ ש ל אחיו״ ו ל פ י ה א ב ״ א הזה‪ ,‬ל א ר ק כהן ג ד ו ל מ מ ש צריך ל ה י ו ת‬
‫עשיר‪ ,‬א ל א גם א ד ם חשוב‪ ,‬כגון ר א ש ישיבה‪ ,‬ואם אין לו משלו‪ ,‬צריכים אהיו‬
‫להעשירו‪ .‬ו ה ט ע ם פירש ב ת ש ב ״ ץ )ח״א סי׳ ק מ ״ ב ( ש ב א מ ק ל והומר‪ ,‬שכן ת ״ ה‬
‫קודם‬

‫גדול‬

‫לכהן‬

‫להחיותו‪,‬‬

‫)משגה‬

‫סוף‬

‫הוריות(‪.‬‬

‫ומה‬

‫שאפשר‬

‫להקשות‬

‫על‬

‫ל י מ ו ד זה‪ ,‬עיין ל ק מ ן אות ד׳ ש ה א ר כ ת י בזח‪.‬‬
‫ומאהר‬

‫ו ה ל י מ ו ד הוא מ כ ה ן גדול‪ ,‬נ ר א ה שדין זה שייך ר ק ב ג ד ו ל ה מ ד י נ ה‬

‫ממש‪ ,‬וכן כ ת ב ה ר ב ב ש ״ ע שלו )הל׳ ת ״ ת פ״ד הט״ז( ש מ י שיכול ל ה ת פ ר נ ס על‬
‫ידי עשיית מ ל א כ ה בעראי‪ ,‬אסור לו ל ק ה ת פרם ״אא״כ ר ב י ם צריכים לו שאין‬
‫במדינה‬

‫גדול‬

‫בחכמה‬

‫כמוהו‪,‬‬

‫שאז‬

‫עון‬

‫בידו‬

‫להמנע‪,‬‬

‫וחייב‬

‫הוא‬

‫להתמנות‪…‬‬

‫ו ה צ י ב ו ר מצווים ל פ ר נ ס ו ב כ ב ו ד שלא יצטרך ל מ ע ש ה ידיו כ ל ל ״ ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫שכר בטלה ושכר שימור‬
‫יש מ ת י ר י ם ל מ ל מ ד ת ו ר ה ל ק ח ת ש כ ר ת מ ו ר ת ב י ט ו ל מ ל א כ ת ו ‪ ,‬והיינו שהוא‬

‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ק ב ל ת ש ל ו ם ב ע ד ה פ ס ד י ו ) מ נ י ע ת שכר(‪ ,‬ואין זה בחשב כ ש כ ר ת ו ר ת ו ‪ .‬ד ב ר זה‬
‫נלמד‬

‫)כתובות‬

‫מקרנא‬

‫שלקח‬

‫ק״ה‪(.‬‬

‫שכר‬

‫לדון‪.‬‬

‫בטלה‬

‫והגמרא‬

‫מקשה‬

‫שם‬

‫מברייתא׳‪ :‬״ מ כ ו ע ר הדיין ה נ ו ט ל שכר לדון‪ ,‬אלא שדינו דין״‪ .‬בוודאי ל א מ ד ו ב ר‬
‫ש כ ר ל ד ו ן ממש‪ ,‬שעל כזה מפורש ב מ ש נ ה‬

‫בלוקח‬
‫בטלים‪,‬‬

‫בלוקח‬

‫אלא‬

‫בטלה‪,‬‬

‫שכר‬

‫ובכל‬

‫זאת‬

‫) ב כ ו ר ו ת פ ״ ד מ״ו(‬

‫שדיניו‬

‫ומתרצת‬

‫הגמרא‬

‫הדבר‪.‬‬

‫מכוער‬

‫ש ב ט ל ה ה מ ו כ ח ת מ ו ת ר ת ‪ ,‬ו ק ר נ א היה מ ק ב ל זוז כ ד י להריח ביין ש ב א ו צ ר ו ל ק ב ו ע‬
‫הוא ע ו מ ד‬

‫אם‬

‫היה ת ו ב ע‬

‫ל ה ת ק ל ק ל ‪ .‬וכן ר ב הונא‪ ,‬כ א ש ר ב ק ש ו מ מ נ ו לדון‪,‬‬

‫ש י ת נ ו לו מי ש י ד ל ה מים במקומו‪ ,‬או מ ש כ ו ר ת ש ל מישהו כזה‪.‬‬
‫ו ל פ נ י ה נ ״ ל א מ ר ה שם ה ג מ ר א שגוזרי גזירות שבירושלים היו ל ו ק ח י ם ש כ ר ם‬
‫הלשכה‪.‬‬

‫מתרומת‬

‫ונראה‬

‫ה ה י ת ר הוא‬

‫שנימוק‬

‫שכתבו‬

‫כמו‬

‫)בכורות‬

‫התוספות‬

‫כ״ט‪ .‬ד״ה מ ה ( ‪ :‬״שמניה כ ל עסקיו‪ ,‬ומשא ו מ ת ן שלו‪ ,‬מ ס ת ב ר א ד ה ש י ב מ ו כ ח‬
‫מקרנא״‪.‬‬

‫יותר‬

‫ומפורש‬

‫הרב‬

‫כתב‬

‫בש״ע שלו‬

‫ת״ת‬

‫)הל׳‬

‫ה״ד(‬

‫פ״א‬

‫שבכגון‬

‫זה אינו צ י י ר להיות ב ע ל א ו מ נ ו ת כלל‪.‬‬
‫ועיין‬

‫גם דברי תשב״ץ‬

‫גזירות‬

‫בירושלים‬

‫דאבות‬

‫)לר׳ יוסף היון‪ ,‬שם( ובפירוש ר׳ עובדיה ס פ ו ר נ ו )שם(‪.‬‬
‫נוסף‬

‫הסבר‬
‫שבירושלים‬
‫דמוכח‬
‫שעל‬

‫שהיו‬

‫במה‬

‫)מגן א ב ו ת פ ״ ד מ״ה(‬

‫מובא‬
‫נוטלין‬

‫שמותר‬
‫בתוס׳‬
‫שכרן‬

‫לקחת שכר בטלה‬

‫ש מ ס ב י ר ה י ת ר ש ל גוזרי‬

‫הנ״ל‬

‫ה״ל‪:‬‬

‫מתרומת‬

‫״ואין‬

‫הלשכה‪,‬‬

‫המוכח‪.‬‬

‫וכן ג ם‬

‫לתמוה‬
‫דבלאו‬

‫על‬

‫בם׳ מ י ל י‬

‫דייני‬

‫טעמא‬

‫גזירות‬
‫בטלה‬

‫דאגר‬

‫שרי התם‪ ,‬כיון ד כ ל ע ס ק ם היה ע ל זה ולא היו עוםקין בשום מ ל א כ ה ‪,‬‬
‫כ ו ר ה ם צריכים ל ה ת פ ר נ ס ״ ‪ .‬מ ש מ ע ק צ ת שההיתר הוא מ ט ע ם צורך השעה‪,‬‬

‫כעין ״ ע ת ל ע ש ו ת לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ״ או ל מ ג ד ר מילתא‪.‬‬
‫והנה‬

‫הרמב״ם‬

‫)הל׳‬

‫ש ק ל י ם פ ״ ד ה״ז(‬

‫כתב‪:‬‬

‫״מגיהי ס פ ר י ם‬

‫שבירושלים‬

‫והדיינים הדנים א ת הגזלנים בירושלים‪ ,‬נ ו ט ל י ם ש כ ר ם מ ת ר ו מ ת הלשכה״‪ ,‬ואיבו‬
‫מסביר‬
‫דרב‬

‫ל מ ה מ ו ת ר להם ל ק ח ת ‪ .‬ובפיהמ״ש )אבות פ״ד מ״ה( הוא מ ב י א מ ע ש ה‬
‫הונא‬

‫דלעיל‬

‫)בשם‬

‫קרנא(‬

‫ומשמע‬

‫מדבריו‬

‫שמותר‬

‫לקהת‬

‫שכר‬

‫בטלה‪.‬‬

‫ו ל כ א ו ר ה היה מ ק ו ם ל ו מ ר שהוא ס ו ב ר שהיתר גוזרי גזירות בירושלים היה מ ט ע ם‬
‫ב ט ל ה דמוכח‪ .‬א ב ל א ח ר העיון נ ר א ה יותר שגם הוא ס ו ב ר ש ה י ת ר ק ב ל ת‬

‫שכר‬

‫ש כ ר ש ל דייני גזירות היה מ פ נ י ״עת ל ע ש ו ת לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ״ ‪ ,‬כעין ה ו ר א ת‬
‫שעדי• עיין ל ק מ ן ב ם ״ ק הבא‪.‬‬
‫וכן ת ל מ י ד ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ר׳ יוסף אבן עקנין — בחולקו על ר ב ו — כ ת ב )ס׳‬
‫מ ו ס ר ע ל א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ה ( ‪ :‬״שיפה כוונו הראשונים להורות‪ …‬ויודעים שדברים‬
‫אילו‬

‫אסורין‬

‫כפיו‬

‫משובה‬

‫שמעמימין‬
‫ביותר‪…‬‬

‫עליהם‪,‬‬

‫ו ב ו ד א י היכא‬

‫דאפשר‬

‫א ב ל היכא ד ל י ת ליה ל ה ת פ ר נ ס‬

‫לת״ח‬

‫ליהנות‬

‫מיגיעת‬

‫במלאכתו אלא בביטול‬

‫ה ת ו ר ה מ פ נ י ש א י נ ה מ ס פ ק ת לו אם יעשה מ ל א כ ה מ ק צ ת היום וילמד מ ק צ ת היום‪.‬‬
‫מ ה י ע ש ה ‪ :‬ל ו מ ד — ימות ברעב‪ ,‬עושה מ ל א כ ה — מ ב ט ל מ ד ב ר י תורה״‪.‬‬
‫וכן‬

‫מ ש מ ע גם מ ד ב ר י האחרונים ה מ ת י ר י ם ל ר ב ודיין וכיוצא ב ה ם‬

‫לקחת‬

‫שכר ע ב ו ד ת ם א ם אי א פ ש ר ל ה ם בענין אחר‪ .‬כגון זה מ ס י ק ה כ ס ף משבה )הל׳‬
‫ת ״ ת פ ״ ג ה ״ י ( ‪ :‬״ ה כ ל ל ה ע ו ל ה ש כ ל שאין לו מ מ ה ל ה ת פ ר נ ס ‪ ,‬מ ו ת ר ל י ט ו ל שכרו‬
‫ללמד״‪.‬‬

‫ו כ ן מ ו ת ר לו ליטול ש כ ר מ ה צ י ב ו ר לדון״‪ .‬וכן הרש״ל‬

‫)יש״ש‬

‫הולין‬
‫‪17‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ס״ט(‪:‬‬

‫פ״ג‬

‫נוטלים‬

‫״וכדאיתא‪…‬‬
‫מתרומת‬

‫שכר‬

‫והמלמדים‬

‫שהדיינים‬

‫ה ל ש כ ה ‪ ,‬והוא‬

‫הדין‬

‫העוסקים‬

‫לדידן‪…‬‬

‫במלאכת‬
‫אפשר‬

‫כי אי‬

‫שמים‬

‫היו‬

‫לכל‬

‫אדם‬

‫ל ע ס ו ק ב ת ו ר ה ו ל ה ה כ י ם ב ה וגם ל ה ת פ ר נ ס מ מ ע ש ה ידיו״‪ .‬וכן ב ש ו ״ ת ד ב ר שמואל‬
‫)סי׳ ק ל ״ ח ( ‪ :‬״וכיון ש כ פ י צורך ה ש ע ה ו ה מ ק ו ם אי א פ ש ר ל ז ה האיש החפץ חיים‬
‫ת ל מ ו ד ו בידו‪ ,‬ל ז כ ו ת‬

‫להתקיים‬

‫הרבים‪ ,‬כי‬

‫בו א ת‬

‫בסיפוק‬

‫אם‬

‫ע ל ידי‬

‫צרכיו‬

‫אחרים‪ .‬וה״ד‪ .‬כ כ ל המון הדיינים ו ה ח כ מ י ם שהיו מ ק ב ל י ם ש כ ר מ ת ר ו מ ת ה ל ש כ ה ‪• • .‬‬
‫ראוי ל ה ] ל נ פ ש [ ל ה ש ת ד ל ב כ ל כחד‪ ,‬לקיים לימוד ה ת ו ר ה עם ה נ א ת יגיעת כפיה‬
‫ה ש ל ם ב מ ע ל ו ת ‪ .‬ואי לא א ם ת י א לה מ י ל ת א ]יקח כ ד י צרכיו מן הציבור‪,‬‬

‫שהוא‬

‫א ב ל י ק ב ל ע ל עצמו[ ל ה ת ע ס ק ל ע ת י ם ב צ ר כ י ציבור השייכים לחזוק ג׳ העמודים‪,‬‬
‫ע ב ו ד ה ו ג מ ״ ה כגון לימוד‬

‫תורה‬

‫א מ ת ‪ . . .‬ש ל א על מ נ ת‬

‫ה ק ט נ י ם ‪ . . .‬ולדין דין‬

‫ל ק ב ל פ ר ס מן הפרטים״‪.‬‬
‫לה׳״‪.‬‬

‫וכמה מגדולי האחרונים במפורש כתבו טעם ההיתר משום ״עת לעשות‬

‫הר״י א ב ר ב נ א ל ) נ ה ל ת א ב ו ת פ ״ ד מ״ה( כ ת ב ש נ ו ס ף ע ל ש כ ר בטלה‪ ,‬יש ל ה ת י ר‬
‫״ מ פ נ י צ ו ר ך ה ש ע ה ומשום ע ת ל ע ש ו ת לה׳‪ ,‬כ י כן ה ס כ י מ ו‬

‫ל כ ת ו ב ס׳ משנה״‪.‬‬

‫וכן כ ת ב ב כ ס ף מ ש נ ה )הל׳ ת ״ ת פ ״ ג מ ״ י ( ‪ :‬״ א פ ש ר ש ה ס כ י מ ו כן כ ל ה כ מ י ה ד ו ר ו ת‬
‫מ ש ו ם ע ת ל ע ש ו ת לה׳ הפרו ת ו ר ת ך ‪ ,‬שאילו ל א היתד‪ ,‬פ ר נ ס ת ה ל ו מ ד י ם ו ה מ ל מ ד י ם‬
‫לא‬

‫מצויה‪,‬‬

‫יכולים‬

‫היו‬

‫לטרוח‬

‫כראוי‬

‫בתורה‬

‫התורה‬

‫והיתד‪,‬‬

‫ח״ו״‪.‬‬

‫משתכחת‬

‫וכן ה ח ת ״ ם )שו״ת ח ל ק חו״מ סי׳ ק ס ״ ד ( ‪ :‬״ ל פ י צורך הזמנים‪ ,‬ע ת ל ע ש ו ת לה׳‪,‬‬
‫ש ה ר י מ ש ו ״ ה ה ת י ר ו ל כ ת ו ב ת ו ש ב ע ״ פ ו מ כ ״ ש בזה‪ ,‬ש א ם נ ה מ י ר ע ל ל ו מ ד י ה ת ו ר ה‬
‫בכיוצא ב ז ה יניהוהו בקרן זוית ח״ו״‪ .‬ובסיגנון ד ו מ ה גם מ ה ר ש ״ ל )יש״ש חולין‬
‫ם ״ ט ( ‪ :‬״ואמת אם ל א כן‪ ,‬כ ב ר היתד‪,‬‬

‫פ״ג‬

‫הערה‪:‬‬
‫שענין‬

‫משמע‬

‫ומלמדים‪,‬‬
‫ברמה‬

‫בטלה התורה מישראל״‪.‬‬

‫ה נ ה מ ת ו ך ד ב ר י כ״מ‪ ,‬מ ה ר ש ״ ל ‪ ,‬ד ב ר י ש מ ו א ל ו ח ת ״ ם — מ כ ו ל ם‬
‫״עת‬

‫הפרו‬

‫ל ע ש ו ת לה׳‬

‫שייך‬

‫תורתך״‬

‫לא רק‬

‫דיינים‪,‬‬

‫ברבנים‪,‬‬

‫א ל א גם בלומדים‪ ,‬והיינו שקיים מ צ ב שהזמן ה פ נ ו י מ ה ש ג ת פ ר נ ס ה ‪,‬‬

‫מ ק ו ב ל ת ‪ ,‬אינו מ ס פ י ק ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה הדרוש‪ .‬ואולי על זה מ ב ו ס ס מד‪,‬‬

‫שנוהגים היום‪ ,‬לא רק ל ה ת י ר א ת הלימוד ב״כוללים״‪ ,‬א ל א רואים בו צורך גדול‬
‫תשתכה תורה מישראל‪.‬‬

‫שלא‬

‫ש ה ה מ י ר ו גם‬

‫ויש‬
‫)הת״ת‬

‫פ ״ ד הט״ז(‬

‫שיוכל‬

‫להתפרנס‬

‫להתפרנס‬

‫בנטילת שכר‬

‫ב ט ל ה דמוכה‪ ,‬וכן‬

‫בשם כסף משנה‬
‫ממעשה‬

‫ידיו‪,‬‬

‫כ ת ב ה ר ב בש״ע שלו‬

‫ו ת ש ב ״ ץ סי׳ ק מ ״ ה ‪ :‬״אך מ י ש ח נ נ ו ה׳‬

‫שיעשה‬

‫עראי‬

‫לבד‬

‫מ ה ת ו ר ה אע״פ ש מ נ י ח מ ל א כ ת ו ו מ ע ש ה ידיו‬

‫ותורתו‬

‫קבע‪,‬‬

‫אסור‬

‫ב ש ב י ל זה‪ ,‬שהוא‬

‫לו‬
‫שכר‬

‫ב ט ל ה ד מ ו כ ח ‪ ,‬ו א פ י ל ו מ ת מ נ ה ל ה ו ר ו ת ה ו ר א ו ת שיש לו פ נ א י ה ר ב ה ל ל מ ו ד ויכול‬
‫לידי ידיעת‬

‫לבוא‬
‫בכתר‬
‫הרי‬

‫תורה‬
‫הוא אינו‬

‫ולעד״נ‬

‫לומר‬

‫התורה כולה‬

‫]שזה מצוד‪,‬‬

‫ויש‬

‫למה‬

‫בשביל‬

‫כך״‪.‬‬

‫מ ת י ה מן‬
‫שיש‬

‫התורה‬

‫באיסור‬

‫זה‬

‫לדייק‬

‫מיוהדת[‪…‬‬
‫זה‬

‫מ א ח ר שאינו‬
‫שני‬

‫צדדים‬

‫נקרא‬
‫לוקח‬

‫אין‬

‫עליו‬

‫משתמש‬
‫אלא‬

‫נפרדים‪:‬‬

‫שכר‬
‫הנאה‬

‫להשתמש‬

‫בכתר‬

‫תורה‬

‫בטלה ממש‬
‫מדברי‬

‫תורה‬

‫ו ה ש ת מ ש ו ת ב ד ב ר י תורה‪ .‬ה ה נ א ה ת ל ו י ה ב מ ה שהוא מ ת י ה מ מ ע ש ה לימוד ה ת ו ר ה‬
‫והיא כעין מ ע י ל ה ו א ס ו ר ה ב כ ל אופן‪ .‬ו ה ש ת מ ש ו ת ב ת ״ ת נ ק ר א מ ה שהוא מ ק ב ל‬
‫תשלום‬
‫‪18‬‬

‫ת מ ו ר ת ה ל י מ ו ד וזה אסור משום מ ב ז ה א ת ה מ צ ו ת‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ -‬א ב ל ר ק אם הוא‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫_ כעין‬

‫עושה זאת ל צ ר כ י ע צ מ ו ו מ ו ת ר אם הוא עושה ל צ ו ר ך ל י מ ו ד ה ת ו ר ה‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ש מ ו ת ר ל ה ד ל י ק מבר לבר דברות ה נ ו כ ה ) ש ב ת כ״ב(‪ .‬ו ב נ י ד ן ד י ת ‪ ,‬ב מ ה ש ה ש כ ר‬
‫היא ש כ ר ב ט ל ה המוכח‪ ,‬הוא יוצא מ ג ד ר בהנה מ ד ב ר י תורה‪ .‬א ב ל עדיין בשאר‬
‫ש ל עשיית ה ת ו ר ה קרדום‪ ,‬וזה ה ו ת ר‬

‫האיסור‬

‫להתפרבם‬

‫כאשר אי אפשר לו‬

‫י ק ב ל ת ש כ ר ב ט ל ה ‪ ,‬דהיינו שהיה צריך להמבע מ ן ההוראה אילו ל א נ ת ב ו ל ו‬
‫ש כ ר ב ט ל ת י — ואז ק ב ל ת ה ת ש ל ו ם היא לצורך לימוד התורה‪ .‬ו ב א ו פ ן אתר‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫לדון‬

‫ויש‬

‫שעוסק‬

‫במי‬

‫התורה‬

‫בלימוד‬

‫תמורת‬

‫אם‬

‫תשלום‪,‬‬

‫תלמוד‬

‫בחשב‬

‫ת ו ר ה הזה ב ג ד ר מ צ ו ת ת ״ ת ‪ .‬וז״ל ב ר כ י יוסף )או״ח רםי׳ ק נ ״ ה ( ‪ :‬״דיין הממובה‬
‫לדון ב ע ת‬

‫מותר‬

‫ל ל מ ו ד ‪ . . .‬והיינו ד ו ק א כשאינו‬

‫ה ק ב ו ע לו ל ל מ ו ד ועולה לו‬

‫נוטל‬

‫ש כ ר לדון‪ ,‬ו מ ה א י ט ע מ א נ מ י מ ל מ ד ת י נ ו ק ו ת ב ש כ ר אינו עולה ל ק ב י ע ו ת‬

‫עתים‬

‫ל ת ו ר ה ‪ . . .‬וכפ׳׳ז ה ל ו מ ד בישיבה ב ע ת ק ב ו ע ו מ ק ב ל פרם‪ ,‬אותו הלימוד‬

‫א י נ‬

‫ע ו ל ה ל ק ב י ע ו ת עתים‪ .‬ויש ל ת ל ק ק צ ת ״ )וצ״ע החילוק הזה מהו(‪.‬‬

‫י‬

‫ומלמד‬
‫ו ד י‬

‫ז‬

‫תיבוקות‬

‫זה מ ו ב א ש ם‬

‫יי‬

‫מותר‬

‫מקרא‬

‫לקחת‬

‫לו‬

‫שימור‬

‫שכר‬

‫ל״ז‬

‫)נדרים‬

‫ע״א(‪,‬‬

‫ב ר י ״ ף וברא״ש‪.‬‬

‫שיטות הפוסקים בנהנח מדברי תורה‬
‫כבר‬

‫הבאנו‬

‫שיטת‬

‫לעיל‬

‫ע ל איסור הבאה מ ד ב ר י תורה‪,‬‬

‫הרמב״ם‬

‫דהיינו‬

‫ק ב ל מ ת נ ו ת או צ ד ק ה ב ג ל ל לינ?וד התורה‪ .‬ודבריו מ ו ב א י ם ב ש ״ ע )יו״ד סי׳ ר מ ״ ו‬
‫ס‬

‫כ‬

‫״ א בהג״ה(‪ ,‬ו מ ו ב א ו ת שם ע ו ד ש ת י שיטות מ ק י ל ו ת יותר‪•.‬‬
‫^‬

‫דאפילו‬

‫״וי״א‬

‫מותר‬

‫בבריא‬

‫נהגו‪…‬‬

‫ולכן‬

‫של‬

‫שהרב‬

‫יש‬

‫עיר‬

‫לו‬

‫ה כ נ ס ה וסיפוק מ א נ ש י העיר״‪.‬‬
‫״ויש‬

‫)ב(‬

‫עוד‬

‫מקילים‬

‫דמותר‬

‫לומר‬

‫ולתלמידים‬

‫לחכם‬

‫הספקות‬

‫לקבל‬

‫מן הנותנים״‪.‬‬
‫והיינו שיש מ ק י ל י ם ו מ ת י ר י ם ל ר ב ל ק ח ת ‪ ,‬ו מ ן ה צ ב ו ר דוקא‪ ,‬וזו ש ט ת ר״י‬
‫א ב ר ב נ א ל ‪ .‬ויש מ ק י ל י ם י ו ת ר ו מ ת י ר י ם אפילו ל ל ו מ ד י ם ל ק ח ת ‪ ,‬ואפילו מ ן היחידים‪,‬‬
‫וזו ש ט ת התשב״ץ‪ .‬וצריכים ל ב ר ר ב מ ה חולקים ב ע ל י שלושת השטות הללו‪.‬‬
‫כבר‬

‫ה ז כ ר נ ו ש ה ר מ ב ״ ם מ ו ד ה ש מ ו ת ר ל ק ח ת שכר ב ט ל ה המוכח‪ .‬ו כ ן הוא‬

‫מודה שדייני גזירות ב י ר ו ש ל י ם נ ו ט ל י ם ש כ ר ם מ ת ר ו מ ת הלשכה — ואם כן ב מ ה‬
‫ח ו ל‬

‫ק עליו הכ״מ‪ .‬וכן כ ב ר כ ת ב נ ו ש ה י ת ר נ ט י ל ת שכר ש ל גוזרי גזירות בירושלים‬
‫כנראה‬

‫מיוסד‬
‫סובר‬
‫ב‬

‫‪2‬י‬

‫*אותה‬
‫בגמרא‬
‫ס י‬

‫— ״עת‬

‫לה׳״‪.‬‬

‫יי׳ — וכן הוא מ ז כ י ר פ ע מ י י ם א ת ה מ ל ה ירושלים י ‪ -‬ואילו הכ״מ ס ו ב ר‬
‫הוראה שייכת‬

‫ועוד‬
‫׳‬

‫על הוראה מיוחדת‬

‫לעשות‬

‫ונלע״ד‬

‫ש ה ו ר א ת ש ע ה זו ה י ת ה ר ק א צ ל הממונים בירושלים‬

‫שהרמב״ם‬

‫אשר מ מ נ ה יוצא‬

‫יש‬

‫לעיין‬

‫ב כ ל ר ב ו פ ר נ ס ש ל ציבור‪.‬‬
‫ביסודות‬

‫ההיתר‬

‫מ ש מ ע ש ה ו א שייר ג ם‬

‫ש ל ״חגדול‬

‫— גדלהו‬

‫מאחיו‬

‫מאחיו״‬

‫ב ר א ש ישיבה‪ .‬וזה לשון ה ר ש ב ״ ץ ב ז ה‬

‫)ח״א‬

‫קמ״ב(‪:‬‬
‫״השוו‬
‫לדיו‬
‫לכל‬
‫שנינו‬

‫ב ע ל י ה ג מ ר א דין א ד ם חשוב‪,‬‬
‫כהן‬

‫גדול‪,‬‬

‫וכן‬

‫מדת‬

‫הדין‬

‫שחייבין‬

‫נותנת‬

‫מק״ו‬

‫ישראל‬
‫שהרי‬

‫להעשירו‪,‬‬
‫הוא‬

‫קודם‬

‫דבר‪ ,‬ל ה ח י ו ת ו ל ה ש י ב אבדה‪ ,‬ל כ ל אדם‪ ,‬שהרי מ ש נ ה ש ל מ ה‬
‫בפרק‬

‫בתרא‬

‫דהוריות‬

‫)י״ג‬

‫ע״א(‬

‫כהן‬

‫קודם‬

‫ללוי‪…‬‬
‫‪19‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אימתי‪,‬‬
‫עם‬

‫בזמן ש כ ו ל ם שוים‪,‬‬

‫הארץ‪,‬‬

‫שהכם‬
‫ודין‬

‫ממזר‬

‫קודם‬

‫אם היה מ מ ז ר‬
‫גדול‬

‫לכהן‬

‫הארץ‪…‬‬

‫עם‬

‫עדיף מ כ ה ן גדול‪ ,‬כי היכי ד מ ח י י ב י כ ה נ י ם‬

‫בעושר‪,‬‬
‫זה‬

‫ת״ח‬

‫אבל‬

‫‪,‬‬

‫ת ״ ח וכהן גדי ׳‬

‫הכי במי מ ה י י ב י כ ל‬
‫עיון‪.‬‬

‫צריך‬

‫הגדול‬

‫הכהן‬

‫ישראל‬

‫אינו‬

‫לגדל‬

‫מקבל‬

‫ת״ח‬

‫שכר‬

‫ו כ י ו ן‬

‫ל ג ד ל ו משלהם‬
‫שבהם‬

‫בעד‬

‫בעושר״•‬
‫התורה׳‬

‫לימוד‬

‫א ל א ת מ ו ר ת ע ב ו ד ת ו ‪ ,‬ו ד ו ק א על ה ת ו ר ה א מ ר ו ״כל ה נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה נוטל חייי‬
‫העולם״‪.‬‬

‫מן‬

‫וליטמא‬
‫ובכל‬

‫וגם‬

‫למת‪,‬‬

‫לכאורה‬

‫ומוטלת‬

‫קל‬

‫עליו‬

‫וחומר‬

‫פריכא‬

‫עבודת‬

‫הקודש‪,‬‬

‫שהרי‬

‫הוא‪,‬‬

‫ומצווה‬

‫כהן‬

‫לברך‬

‫אסור‬
‫את‬

‫בגרושה׳‬
‫־‪-‬‬

‫ישראל‬

‫אלו ת ״ ח קיל מכהן‪ .‬ואולי ב ג ל ל זה אין ה ר מ ב ״ ם ל ו מ ד ח כ ם מ כ ה ן גדיל•‬
‫ל ה ב י ן א ת ה ג מ ר א בחולין‪ ,‬א ש ר ל פ י ה א ב ״ א ר׳ אמי ל ק ח א ת ה כ ס ף‬

‫וכדי‬
‫סמך‬

‫״גדלהו‬

‫הדרשה‬

‫עלה‬

‫מאחיו״‪,‬‬

‫שאולי‬

‫בדעתי‬

‫הרמב״ם‬

‫סובר‬

‫שר׳‬

‫ע‬

‫ל‬

‫אמי‬

‫התכוין ל ד ר ש ה זו מ מ ש שכן כהן היה‪ ,‬ואולי ״כהן גדול מאחיו״ היה‪ ,‬וכן מ צ א נ י‬
‫) מ ג י ל ה כ ״ ב ע״א וגיטין נ״ט ע ״ ב ( ‪ :‬״ר׳ אמי ור׳ אסי כ ה נ י ה ש י ב י דארץ ישראל״‪,‬‬
‫ו א ע ״ פ ״אשר יוצק ע ל ראשו שמן ח מ ש ח ה ״ לא התקיים בו — הרי זה היה ה ס ר‬
‫ב י ת ש נ י גם בכהן גדול ממש‪ .‬ומד‪ .‬ש א מ ר ו ״אדם ח ש ו ב שאני״‬

‫בזמן‬

‫ה ש ו ב כהן שאני‪ .‬וכן מ צ ו ת ״וקדשתו״‬

‫אדם‬

‫שלא‬

‫נ ו ה ג ת גם‬

‫הכונה‪:‬‬
‫)עי׳‬

‫בפני הבית‬

‫ש ״ ע או״ח סי׳ ר ״ א ס״ב‪ ,‬ושם סי׳ קס״ז סי״ד בהג״ה(‪ .‬א ב ל ודאי ש ז ה דחוק‪,‬‬
‫ב א ת י א ל א ליישב א ת ד ב ר י הרמב״ם‪.‬‬

‫ולא‬

‫והמקילים‬

‫עוד‬

‫שאפילו‬

‫סוברים‬

‫התלמידים‬

‫בתורה‬

‫שעוסקים‬

‫ימיהם‬

‫כל‬

‫מ ו ת ר ל ה ם ליטול‪ .‬ו א ל ה ד ב ר י ת ש ב ״ ץ )שם( שהוא לומד ח י ו ב ה צ י ב ו ר ל פ ר נ ס ם‬
‫מן‬

‫הגמרא‬

‫מלאכתו‪,‬‬

‫)שבת‬
‫זה‬

‫קי״ד‬

‫שמניח‬

‫ע״א(‪:‬‬

‫חפצו‬

‫״איזהו‬

‫ועוסק‬

‫ת״ח‬

‫בחפצי‬

‫שבני‬

‫שמים״‪.‬‬

‫עירו‬

‫מצוויז‬

‫ונראה‬

‫שאין‬

‫לעשות‬
‫כונתו‬

‫לו‬
‫כאן‬

‫שכל מ י שמניח ח פ צ ו ועוסק ב ח פ צ י שמים מצווין לפרנסו‪ ,‬א ל א שיש ת ״ ח כזה‪,‬‬
‫שמצווין‬

‫לפרנסו‬

‫החולקים‬

‫עליו ס ו ב ר י ם‬

‫כמו‬
‫אין‬

‫שפירשנו‬

‫וזה‬

‫לעיל‬

‫זה גדול ממש‪,‬‬

‫שהוא‬

‫מי‬

‫ת״ח‬

‫ש ח פ צ י שמים‬
‫רש״י‪,‬‬

‫בשם‬
‫שלגביו‬

‫חפצו‪.‬‬

‫כאן מ ת כ ו י ן‬

‫ות״ח‬

‫מצווים‬

‫וגם‬

‫מניח‬

‫כזה‬

‫להעשירו‪,‬‬

‫ונראה‬

‫למי שעוסק‬
‫פרנסתו‬

‫מקבל‬

‫שהפוסקים‬

‫ב צ ר כ י ציבור‪,‬‬
‫מהציבור‬

‫וכאן פירש״י ר ק‬

‫)אבל‬

‫״ ד ב ר שחייו‬

‫ת ל ו י ם בו״(‪ .‬ואילו ל פ י ה ר מ ב ״ ם ה כ ו נ ה כאן ר ק ל ע ש ו ת מ ל א כ ת ו ו ל א ל פ ר נ ס ת ו‬
‫—‬

‫ואולי‬

‫את‬

‫המלאכה‬

‫מחויבים‬

‫לעשות‬

‫לו‬

‫מפני‬

‫כבר‬

‫שהוא‬

‫לעבוד‬

‫אסור‬

‫ב פ נ י שלושה‪ ,‬כנ״ל‪.‬‬
‫ו מ ה ש ל כ א ו ר ה ק ש ה ל כ ״ מ ו ל ר ש ב ״ ץ מ מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת ‪ :‬״אל ת ע ש ם ק ר ד ו ם‬
‫לחפור‬
‫לפי‬

‫ב ה ם ‪ . . .‬ו כ ל ה נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה נ ו ט ל הייו מן‬

‫פירושי ה ת ו ס פ ו ת והרשב״ץ בעצמו‪ ,‬שמי ש מ נ י ח כל‬

‫ציבור‪,‬‬

‫הרי‬

‫שכרו‬

‫שכר‬

‫בטלה‬

‫דמוכח‪,‬‬

‫אחרים‬

‫ולפי‬

‫כבר‬

‫יישבנו‬

‫עסקיו ועוסק‬

‫בצרכי‬

‫העולם״‪,‬‬
‫הרי‬

‫הוא‬

‫בגדר‬

‫עת‬

‫ל ע ש ו ת ל ה ׳ ״ ‪ .‬ושיטת התשב״ץ‪ ,‬שלפיה גם ת ל מ י ד מ ו ת ר לו ל ק ח ת ‪ ,‬א ש ר ל כ א ו ר ה‬
‫אין שייך כאן ש כ ר כלל‪ ,‬אולי גם זה ב כ ל ל ״עת ל ע ש ו ת‬
‫הסברים‬
‫פ״ד‬

‫מ״ה(‪:‬‬

‫נוספים ל ה י ת ר זה נמצאים‬
‫״שאדם‬

‫השוב‪,‬‬

‫וציבור‬

‫לה׳״‪'.‬‬

‫ב ד ב ר י ראשונים‪ .‬הרשב״ץ )מגן א ב ו ת‬

‫צריכים‬

‫לו‪,‬‬

‫מותר‬

‫ליטול‬

‫ממון‬

‫מהם‪…‬‬

‫ואין זה ב כ ל ל ה נ א ו ת מ ד ב ר י תורה‪ ,‬שזהו כ ב ו ד ה של ת ו ר ה ואינו מ ש ת מ ש בה‪,‬‬
‫אבל‬
‫‪20‬‬

‫הוא מ ש מ ש אותה״‪ .‬כעין זה ב ת ש ו ב ו ת י ו ה״א סי׳ קמ״ז‪ .‬וכן פ י ר ש ר ״ ע‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ודני ) א ב ו ת פ ״ ד מ ״ ה ( ‪ :‬״ ה מ ש ת ד ל להשיג ] ב ד ב ר י ת ו ר ה ! חיי שעה‪ ,‬ו ת כ ל י ת ו‬
‫וין בזה ל ה ו ס י ף ל ק ח עיון ומעשה‪ ,‬ל ע צ מ ו או לזולתו‪ ,‬איו זה א ל א כ מ ש ת מ ש‬
‫י ^קודש‬
‫ז‬

‫ב‬

‫ש ס‬

‫י‬

‫ר‬

‫מ י‬

‫לעבוד‬

‫י"‬

‫לי‬

‫הקודש״‪.‬‬

‫גם‬

‫חאחרובים‬

‫( •י ״ ע י ק ר ה ה י ת ר ש ע ל ידי זה ת ת ק י י ם ה ת ו ר ה א צ ל לומדיה״‪ .‬וכן מ ש מ ע‬

‫יש״ל‬

‫ר ה‬

‫עבודת‬

‫ואולי‬

‫זה‬

‫כונת‬

‫שכתבו‬

‫י‬

‫חולין(‬

‫)יש״ש‬

‫הב״ח‬

‫ומדברי‬

‫)סי׳‬

‫בתשובה‬

‫נ״ב(‪.‬‬

‫א ב ר ב נ א ל ה ס ב י ר א ת ה ה י ת ר ב מ ה שהפרבם מ ה נ ה א ת הציבור בעצותיו‬

‫ד ע ל מ א ו ת מ ו ר ת זח מ ו ת ר ל ו ל ק ח ת ‪ ,‬כ מ ו שכיר‪.‬‬

‫ולסיום‬

‫ה ס ע י ף נציין א ת‬
‫זה‬

‫״ועל‬

‫סמכנו‬

‫להתמנות‬
‫לפגי‬

‫רב‬

‫החכמים‬

‫ומלאכת‬
‫דרך‬

‫ד ב ר י הרשב״ץ‪ ,‬וז״ל )מגן א ב ו ת‬
‫לעשות‬

‫ודיין‬
‫לא‬

‫הרפואה‬

‫עליהם‪…‬‬
‫כדי‬

‫היה‬
‫למדנו‪,‬‬

‫כ ב ו ד ב א ר ץ אדום‪,‬‬
‫ואילו‬

‫ארצות‪…‬‬

‫מעשה‬

‫בעצמנו ליטול פרם‬
‫וידוע‬

‫לישב‬

‫אשר‬

‫פ״ד םמ״ה(‪:‬‬

‫הוא‬
‫בראש‪,‬‬

‫החכמה‬

‫כי‬
‫כי‬

‫ההיא‬

‫מן‬

‫תכלית‬

‫תשמישנו‬

‫נכסים‬

‫לנו‪,‬‬

‫תהיה‬

‫היו‬
‫את‬

‫א ב ל בעון ה ד ו ר נ ג ז ר ה שמד‬

‫היתה‬

‫מלאכת‬

‫הרפואה‬

‫הציבור‬

‫מספקת‬

‫בעליה‬

‫ב כ ל אותן‬
‫הזאת‬

‫בארץ‬

‫א ש ר נ ש ת ק ע נ ו בה‪ ,‬ל א ב א נ ו לידי מ ר ה זו‪ ,‬א ב ל היא ג ר ו ע ה מאד״‪.‬‬
‫ה‬

‫ע ס ק יששכר וזבולן‬

‫־‬

‫^בספרי )וזאת‬

‫^‬

‫ה ב ר כ ה ( ‪ :‬״ישמח זבולן בצאתך‪ .‬מ ל מ ד שהיה זבולן ס ר ס ו ר‬

‫י יו‪ ,‬והיה ל ו ק ח מ א ח י ו ו מ ו כ ר לכנענים‪ ,‬ומן ה כ נ ע נ י ם ו מ ו כ ר לאחיו״‪.‬‬
‫י ג ה‬

‫י‬

‫ב‬

‫^‬

‫י‬

‫י‬

‫אולי‬

‫ל ש ו ת פ ו ת ר ג י ל ה בין שבי השבטים‪ ,‬א ח ד מייצר ואחד מוכר‪ .‬א ך כידוע‬
‫ם‬

‫א נ ש י י ש ש כ ר ל ש ב ט ש ל ל ו מ ד י תורה‪ ,‬וכן אמרו הז״ל ) ב ״ ר פ׳ צ״ח‬

‫*י• ״היה ת ל מ ו ד ו ש ל י ש ש כ ר ב ר ו ר עליו״‪ ,‬״מאתים ראשי ם נ ה ד ר א ו ת שהיו‬
‫מ ט י‬

‫ט י‬

‫^‬

‫מ‬

‫^‬

‫ל‬

‫ש‬

‫יששכר״‪.‬‬

‫ל א י ל כ י ס ת״ח‪ ,‬דהייבו שעושה ס ח ו ר ה ב כ ס ף ת ״ ח ו נ ו ת ן ל ו מ ח צ י ת הריוח‪.‬‬
‫במדרש הנוסח‬

‫אבל‬

‫יכן מ י ח ס ו ‪ ,‬י ש ש כ ר‬‫ש‬

‫" "׳י‬
‫ע ז‬

‫עוסק‬

‫אחרת‬

‫זבולך‪,‬‬

‫בתורה‪,‬‬

‫) ב ״ ר פ צ ״ ט ט ׳ ( ‪ :‬״הרי זבולן קודם‬

‫ולמה‬

‫וזבולן‬

‫בא‬

‫כן י‬

‫א ל א שהיה‬

‫ומאכילו‪,‬‬

‫לפיכך‬

‫זבולן‬
‫קדמו״‪.‬‬

‫עוסק‬

‫ליששכר‬

‫בפרקמטיא‪,‬‬

‫ומשמע‬

‫שזבולן‬

‫י ל ו ב מ מ ו נ ו ו ל א ר ק בגופו‪.‬‬
‫וכן‬
‫^‬

‫א‬

‫ל פ י זה‬

‫כונת‬

‫ה ס פ ר י כ מ ו ש א מ ר נ ו לעיל‪,‬‬

‫שהיה‬

‫זבולן‬

‫י‬

‫נ‬

‫פ ס ק ר׳ י ר ו ה ם )סוף בתיב ב ׳ ( ‪ :‬״העוסק בתורה‪ ,‬קודם שיעסוק י כ ו ל‬

‫ת‬

‫ש י ע ס ו ק ח ב ר ו ב ס ח ו ר ה ויטול ח ל ק מלימודו כ מ ו י ש ש כ ר וזבולן‪ ,‬א ב ל‬

‫שעסק‬
‫׳‬

‫כ ב ר ובותן לו ח ל ק ב ש ב י ל ממון‪ ,‬איבו כלום כ ד כ ת י ב ‪ . . .‬וזה עבין‬

‫ו ש ב נ א כ ד א י ת א ב ס ו ט ה )נ״א ע״א( )הלל ו ש ב נ א אחי הוו‪ ,‬ה ל ל עסק בתורה‪,‬‬
‫נ‬

‫א‬

‫ע‬

‫כ‬

‫י ה‬

‫ד‬

‫עסקא‪ ,‬ל ס ו ף א ״ ל ת א נ ע ר ב וליפלוג‪ ,‬יצאתה ב ת ק ו ל ו א מ ר ה ‪ :‬א ם‬
‫נ‬

‫ו איש א ת כ ל הון ב י ת ו וגו׳[‪ .‬ו מ ם ת ב ר א שהעוסק ~ אבד‪ ,‬ש כ ב ר ב ט ל הלקו״‪.‬‬
‫זה מ ו ב א ב ט ו ר )יו״ד סי׳ רמ״ו( ו ב ש ״ ע )שם ם ״ א בהג״ה(‪ .‬ו כ נ ר א ה מיוסד‬

‫כ ר ו ר‬

‫לי למי הכונה במלה ״העוסק״ — לעוסק בתורה או לעוסק במסחר‪ .‬ולכאורה‬

‫שהעוסק בתורה אבד שכן אצלו שייר יותר הלשון ״במל חלקו״ ואס לא כן‪,‬‬
‫קשה ייז‬
‫״‬

‫כן במה יתחייב העוסק במסחר לתת ללומד? ואולי מדובר בשכבר נתן לו‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪21‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הדין הזה ע ל ה מ ד ר ש ה נ ״ ל ש מ מ נ ו מ ש מ ע ש א פ ש ר ל ע ש ו ת כעין קבין ע ל מחציי‬
‫שכר‬

‫‪1‬‬

‫ת ״ ת ל פ נ י הלימוד ולא אהרי כן‪.‬‬
‫לפי‬

‫הנ״ל‬

‫המדרש‬

‫תמיכתו‬

‫נחשבת‬

‫זבולן‬

‫של‬

‫כל‬

‫ביששכר‬

‫חשובה׳‬

‫כך‬

‫ע ד שהיא ג ר מ ה ש ז ב ו ל ן ה צ ע י ר ק י ב ל א ת ב ר כ ת ו ל פ נ י יששכר‪ ,‬ו ד ב ר זה צ ר י י‬
‫הרי אפילו נ נ י ה ש ה ת ו מ ך גדול‬

‫הסבר‪.‬‬
‫להסביר‬

‫זםלז‬

‫קדימתו של‬

‫הצעיר‪.‬‬

‫בדי‬

‫ו ק‬

‫מקדימתו‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ל‬

‫משמע‬

‫ד י‬

‫עדיין אין בזה‬

‫ו מ ד ׳‬

‫כאילו‬

‫התימך‬

‫מ ז‬

‫גדול‬

‫הלומד‪ ,‬וזה תמוה‪ ,‬שהרי כ ל ג ד ו ל ת ו ש ל ה ת ו מ ך היא ב ג ל ל לימוד ה ל ו מ ד ואיי‬
‫תגדל‬

‫האב?‬

‫ה ת ו ל ד ה מן‬

‫עוד קשה‪ ,‬ה ל א נ ע ש ה יששכר נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה ב מ ה שהוא מ ק ב ל פ ר נ ס ה‬
‫ת מ ו ר ת לימודו‪ ,‬והלא על זה א מ ר ה ה מ ש נ ה ש נ ו ט ל הייו מן ה ע ו ל ם י ואולי כונה‬
‫ה מ ש נ ה ה י א ‪ :‬נוטל הייו מן העולם‪ ,‬היינו ש נ ו ט ל מ ה י י ה ע ו ל ם ה ב א ש כ ר החל?‬
‫ש ק י ב ל ת מ ו ר ת ו א ת פ ר נ ס ת ו ב ע ו ל ם הזה‪ .‬ואולי זו כ ו נ ת הר״י יעבץ )אבות פ ״ י‬
‫מ״ו(‪:‬‬

‫פרנסתו‬

‫״נוטל חייו מן ה ע ו ל ם — ש ה ו א מ מ ע ט‬

‫מ ע ו ל ם הקיים״‪.‬‬
‫נגר‬

‫מ ד ב ר י ר׳ ירוהם הנ״ל מ ש מ ע ש מ ה ש ז ב ו ל ן ז ו כ ה בו ב ל י מ ו ד התורה‪,‬‬

‫ע‬

‫מיששכר‪ .‬וכן ד ע ת ר׳ יוסף ק א ר ו ב ש ו ״ ת א ב ק ת ר ו כ ל )סי׳ ב ׳ ( ‪ :‬״הותר לו ל ת ת‬
‫הצי ה ל ק ע ס ק ת ו ר ת ו‬
‫מפורש‬
‫שכר‬

‫בש״ד‬

‫גם‬

‫ל ה ב ר ו ‪ . . .‬והרי זה ד ו מ ה ל ע ו ס ק‬

‫)יו״ד‬

‫סי׳‬

‫רמ״ו‬

‫ם״ק‬

‫״ויהלוק‬

‫ב׳(‪:‬‬

‫ת ו ר ה ו ש כ ר מ ה שירויח זה יהיה בין ש נ י ה ם‬

‫הריעב״ץ‬

‫ב ת ו ר ה הצי יום״‪ .‬וכן‬
‫עמו‬

‫כלומר‬

‫בשכר‪,‬‬

‫ביחד״‪ .‬וכן מ ש מ ע מ ד ב ר י‬

‫) א ב ו ת פ ״ ו מ ״ ד ( ‪ :‬״אין ס פ ק א ל א שהוא ח ו ל ק ע ו ל מ ו ע ם מ י שהוא‬

‫מ ק ב ל ממנו״‪.‬‬
‫ההפלא״ה‬

‫אבל‬

‫)כתובות‪,‬‬

‫פתהא‬

‫זעירתא‪,‬‬

‫מ״ג(‬

‫אות‬

‫ב כ ל חיי ה ע ו ל ם‬

‫מסביר‪:‬‬

‫ימכור‬

‫״וכי‬

‫ת״ח‬

‫אפילו ש ע ה א ח ת ב ע ו ל ם ה ב א‬

‫שכל‬

‫א ח ד מ ק ב ל שכרו מ ש ו ל ם כ מ ״ ש ה מ ש ל מ נ ר ש מ ד ל י ק ממנו‪ ,‬ואין מ ח ס ו ר‬

‫ה ז ה ‪ . . .‬א ל א הענין הוא‪,‬‬

‫אורו‪ ,‬כן ה מ ח ז י ק י ם נ ו ט ל י ם ש כ ר ם מ א ת ה׳ מן השמים‪ ,‬ואינם נוגעים ח״ו ב ח ל ק ו‬
‫ש ל ת״ה״‪ .‬ו ד ב ר י ו צ״ע מ ד ב ר י כ ל ה ק ד מ ו נ י ם ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫וצריכים‬
‫הרמב״ם‬
‫הוא‬

‫להבין מ ה זה ש א ח ד ק ו נ ה מ ח ב ר ו ח ל ק ו ב ע ו ל ם הבא‪ ,‬ו ה ר י כ ת ב‬

‫)הל׳ ת ש ו ב ה פ ״ ח הל׳ ב׳ וג׳( ש ה ש כ ר ש מ ק ב ל י ם הצדיקים ב ע ו ל ם ה ב א‬

‫ק ר ב ת ם לה׳‬

‫שבאה להם‬

‫א ת ה׳‪ .‬וודאי זה ש ל מ ד השיג‬

‫עקב דעתם‬

‫את‬

‫הדעת‪ ,‬וזה ש ע ס ק ב ע ס ק ‪ ,‬ו ת מ ך בו‪ ,‬לא השיגה‪ ,‬ואיך שייר כאן מכירה‪ .‬ואולי‬
‫אפשר‬

‫ל ה ס ב י ר כ ך ‪ :‬ע צ ם ה מ ע ש ה ש ל נ ת י נ ת כ ס פ י ה ם ללומד‪ ,‬הרי היא כ ב י ש ת‬

‫יצר כזו‪ ,‬שיש ב ה ל ה ש פ י ע אצילות ועילוי על נ ש מ ת הנותן‪ ,‬כמו שדרשו חז״ל‬
‫) ב ר כ ו ת י״ז‪ .‬ל פ י ג ר ס ת מ ק צ ת ספרים‪ ,‬וכן בעין י ע ק ב ( ‪ :‬״שכל טוב לעושיהם —‬
‫ל ל ו מ ד י ה ם ל א נאמר‪ ,‬א ל א לעושיהם״‪ .‬ו ל פ י כ ל ה מ פ ר ש י ם הנ״ל ש כ ת ב ו ש ה ל ו מ ד‬
‫מפסיד‬

‫הצי ש כ ר ו ל ע ו ה ״ ב ‪ ,‬כ ב ר ה ב א נ ו ל ע י ל ד ב ר י הרי׳י יעבץ ש מ ש מ ע מ ה ם‬

‫שעצם‬

‫משפיעה‬

‫על‬

‫העובדה‬

‫נפשם‬

‫התפרנסו‬

‫שהם‬

‫משתמשים‬

‫בדברי‬

‫תורה‬

‫להשגת‬

‫ב מ י ה כזו שעולים ע״י לימודם ר ק מ ת צ י ת‬

‫היא‬

‫מהיתם‬
‫מ ה שהיו‬

‫עולים‬

‫אילו‬

‫מ י ג י ע ת כפם‪.‬‬

‫י ב ״ ק ״ י י ־ ל ) ״ ״ ־ ״נ״ל שא־־ילו ב מ ת נ י ם מ ע י ק ר א ל א י ‪ ,‬״ ד ‪ ,‬ל א למי‬
‫שאינו מרויה כ ד י פ ר נ ס ת ו ‪ ,‬ואם ל א יחוד‪ .‬״ מ *!‪. . . . -‬‬
‫^ ת י עם יו; ע ט י ו י ח ז י ר א ח ר י פ ר נ ס ת י‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ו׳יפ‬
‫‪22‬‬

‫דבריו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הותר‬

‫העסק‬

‫הזה‬

‫בדיוק‬

‫כמו‬

‫בל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד נ ה נ ה מ ד ב ר י ת ו ר ה ו כ מ ו ש פ י ר ש נ ו ל ע י ל ב ק ש ר לדייני גזירות שבירושלים‪,‬‬
‫שכאן‬

‫פ‬

‫לומר‬

‫דוחק‬

‫הראת‬

‫שזה‬

‫מאחר‬

‫שעה‬

‫זה‬

‫שדבר‬

‫בתורה‪.‬‬

‫נרמז‬

‫ארי׳ ל ג ו ר ק ס ב ר ת הרשב״ץ‪ ,‬ו ה ר ״ ע ספורנו‪ ,‬ה ב א נ ו ל ע י ל )ס״ק ד׳( ש מ א ח ר‬
‫ע ו ש ה כ ן כ ד י ללמוד‪ ,‬אין זה נ ק ר א מ ש ת מ ש בתורה‪.‬‬
‫י מ א י ד ר‬

‫כתב‬

‫? ז א י ץ‬
‫ש‬

‫^‬

‫י‬

‫ו‬

‫א‬

‫ר‬

‫ז‬

‫ת‬
‫ה‬

‫"‬

‫כ ה ל כ ת ה ‪ ,‬אם י כ ו ל לקיימה בעצמו‪ ,‬אילו ל א היה טורח ב מ ז ו נ ו ת וצורכי‬

‫ה ה ו‬

‫^‬

‫ה״ז(‪:‬‬

‫נ ב ו ן ו מ ש כ י ל י ו ת ר ממנו‪ ,‬אינו נ פ ט ר בזה כ ל ל מ ק י ו ם מ צ ו ת ע ש ה‬

‫״‬
‫ת‬

‫הרב‬

‫ב ש ״ ע שלו‬

‫)הל׳ ת ״ ת‬

‫פ״א‬

‫״כשיספיק מ ז ו נ ו ת‬

‫א ״ ‪ .‬ו א ח ״ כ )פ״ג ה ״ ד ( ‪ :‬״ א ב ל מ י ש ל א הגיע ל מ ד ה זו שיוכל ל ל מ ו ד‬
‫ו מ ק ו ר ן — אפי׳ ב ל י מ ו ד ה מ ב י א לידי מ ע ש ה לבדו‪,‬‬

‫ההלכות‬

‫רק הלכות‬

‫ו ת‬

‫? ׳ א ף אם יעשר‪ .‬ת ו ר ת ו ק ב ע — מ ח מ ת קוצר דעתו‪ ,‬בקרא ב ו ר ‪ . . .‬יעסוק‬
‫*א ו מ ת ן כ ד י שיוכל ל ה ח ז י ק ידי ת ״ ח שהם לומדים ה ת ו ר ה יומם ו ל י ל ה ‪. . .‬‬
‫ב‬

‫ש‬

‫מ‬

‫לי כ א י ל ו ל מ ד כ ן מ מ ש בעצמו‪ ,‬ו ת ו ר ת ם בקראת ע ל שמו״‪ .‬ומזה ל כ א ו ר ה‬

‫ע‬

‫העסק‬

‫כאילו‬

‫ש ל יששכר וזבולן מ ו ת ר ר ק‬

‫ל ב ו ר שאין ד ע ת ו מ ס פ ק ת‬

‫ללימוד הגמרא כלל‪.‬‬
‫חסידים )סי׳ ת ת ק ב ״ ז — סי׳ ת ש ע ״ ח בהוצ׳ מ ״ ב ( ‪ :‬״שגי ח ב ר י ם ‪. . .‬‬

‫ובס׳‬

‫ה ם מ ל א כ ה ש א ח ד יכול ל ע ש ו ת ה ו א ח ד ל ע ס ו ק בתורה‪ ,‬א ח ד מ ה ם כ ל מ ה‬
‫ד‬

‫מ‬

‫ישכח ו א ח ד זכרן‪ ,‬א ו ת ו שישכח יעסוק ב מ ל א כ ה והזכרן יעסוק ב ת ו ר ה ;‬

‫הזכרן ב ט ל ו ו ה ש כ ח ן עסקן‪ ,‬ה ע ס ק ן יעסוק בתורה״‪ .‬ובראה שמקורו מ ה ב ר י י ת א‬
‫^‬

‫ן ה ר‬

‫י ע ו י ו‬

‫כ ״ ט ע ״ ב ( ‪ :‬״אם בבו זריז ו מ מ ו ל ח ו ת ל מ ו ד ו מ ת ק י י ם בידו‪ ,‬ב נ ו קודמו״‪.‬‬

‫בתנו ז כ ו ת ק ד י מ ה לזריז ע ל ה מ מ ו ל ח ו ת ל מ ו ד ו מ ת ק י י ם בידו‪.‬‬
‫מצות ה ח ז ק ת התורה‬
‫^האחרונה ש ל ה ק ל ל ו ת‬

‫ע ב ל היא‬

‫שבהר‬

‫)דברים כ״ז‬

‫״ארור‬

‫כ״ו(‪:‬‬

‫אשר‬

‫ק י ם א ת ד ב ר י ה ת ו ר ה ה ז א ת ל ע ש ו ת אותם״‪ .‬ופירשו בזה חז״ל כ מ ה פירושים‬
‫י‬
‫ה‬

‫ס‬

‫ך‬

‫ל‬

‫ש‬

‫י‬

‫מ‬

‫סוטה‬

‫ב‬
‫ה‬

‫'‬
‫קה‬

‫ה‬

‫ז‬

‫פ״ז‬

‫ה״ד(‪:‬‬

‫עומד ]ומרים‬

‫״החזן שהוא‬

‫את‬

‫התורה[״;‬

‫״על‬

‫ק ר ע יאשיהו‪ ,‬ו א מ ר ע ל י ל ה ק י ם ״ ; ״למד ולימד‪ ,‬ו ש מ ר ועשה‪ ,‬ו ה י ת ה‬

‫בידו‬

‫להחזיק‬

‫ולא‬

‫הרי‬

‫חחזיק‪,‬‬

‫זה‬

‫ארור״‪.‬‬

‫בכלל‬

‫ופירשו‬

‫הראשובים‬

‫י׳ י מ ב ״ ן ‪ ,‬ב ע ל הטורים — כ ו ל ם שם( ש מ ד ו ב ר ע ל ה ח ז ק ת שמירת מ צ ו ת‬
‫ותוריד‬
‫׳^גם‬
‫׳‬

‫ז ן ש ן‬

‫^‬
‫^‬

‫בידי אחרים‪,‬‬
‫ס י‬

‫‪' ^2‬‬

‫ועיין ר מ ב ״ ן באריכות‪ .‬וכן ר׳ יובה‬

‫)שערי תשובה‪,‬‬

‫׳ י״ו( מ ת א ר מ צ ו ת ה ח ז ק ת ה ת ו ר ה ב מ ל י ם א ל ו ‪ :‬״וישגיח ע ל מ ל א כ ת‬

‫לים ח ב ר י ו ‪ . . .‬ו י ז ה י ר ם ויודיעם א ת המעשה א ש ר י ע ש ו ן ‪ . . .‬ו א ר ז ״ ל ב ס פ ר י‬
‫ר‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫לא‬

‫יקים׳‪…‬‬

‫ויש‬

‫בידו כ ח‬

‫להחזיק‬

‫ידי‬

‫העוסק‬

‫בתורה‬

‫ובמצות‬

‫החזיק‪ ,‬ה ר י ה ו א ב כ ל ל א ר ו ר א ש ר ל א יקים״‪.‬‬
‫ו כ ן מ ש מ ע מ ל ש ו ן ה מ ד ר ש )ויקרא ר ב א ר פ כ ״ ה ( ‪:‬‬
‫״ כ ר א מ ר ה ק ב ״ ה ל מ ש ה א מ ו ר ל י ש ר א ל בבי עסקו ב ת ו ר ה ואין א ת ם‬
‫מתייראין‬
‫לא‬

‫משום‬

‫אומה‪.‬‬

‫אילו‬

‫באמר‬

‫עץ חיים‬

‫היא‬

‫לעמלים‬

‫בה‬

‫ה י ת ה ת ק ו מ ה לשובאי ישראל‪ ,‬א ל א ל מ ח ו י ק י ם בה‪ .‬א י ל ו נ א מ ר‬

‫א ש ר ל א י ל מ ד ל א ה י ת ה ת ק ו מ ה ל ש ו נ א י ישראל‪ .‬א ל א )דברים כ״ז(‬
‫אשר‬
‫היא‬

‫ל א יקים א ת‬

‫כ ל ד ב ר י ה ת ו ר ה הזאת‪ ,‬ל כ ך נ א מ ר עץ חיים‬

‫ל מ ח ז י ק י ם בה‪ .‬ר ב ה ו נ א א מ ר א ם נ כ ש ל א ד ם ב ע ב י ר ה ח י י ב‬
‫‪23‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בידי ש מ י ם מ ה ו יעשה ויהיה אם היה למוד ל ק ר ו ת ד ף‬

‫מיתה‬
‫קורא‬

‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫אתרואםדעת‬
‫פ״א‬
‫שנות‬
‫היה ‪ -‬למוד ל‬
‫דפים‬

‫ב׳‬

‫ישנה שנים ואם‬

‫א׳‬
‫אינו‬

‫ל מ ו ד ל ק ר ו ת ו ל ש נ ו ת מ ה יעשה ויהיה ילך ויעשה פ ר נ ס על ה צ י ב ו ר‬
‫ו ג ב א י ש ל צ ד ק ה והוא הי‪ ,‬שאילו נ א מ ר ארור אשר לא י ל מ ד‬
‫תקומה‬

‫היתד‪,‬‬
‫לעמלים‬

‫ארור‬

‫אלא‬

‫לא‬

‫אשר‬

‫אילו‬

‫יקים‪.‬‬

‫עץ‬

‫נאמר‬

‫ב ה ל א היתד‪ ,‬ת ק ו מ ה א ל א עץ היים היא ל מ ח ז י ק י ם‬

‫) ק ה ל ת ז׳( כי ב צ ל ה ה כ מ ה ב צ ל ה כ ס ף א״ר אהא בשם ר׳‬
‫מיהר‪,‬‬

‫אשר‬

‫לההזיק‬

‫ההזיק ה ר י זה‬

‫ולא‬

‫ארור‬

‫בכלל‬

‫בה‪.‬‬

‫תנחום‬

‫ב ״ ר הייא ל מ ד א ד ם ו ל י מ ד ו ש מ ר ועשה והיתה ס פ ק בידו‬
‫ולא‬

‫לא‬
‫חיים‬

‫למחות‬
‫ארור‬

‫הה״ד‬

‫לא יקים‪ .‬ר׳ ירמיה א מ ר ב ש ם ר׳ הייא לא ל מ ד א ד ם‬
‫ו ל א ש מ ר ולא לימד ל א ה ר י ם ו ל א היתד‪ ,‬ס פ ק בידו‬

‫עשה‬
‫והחזיק‬
‫אמרו‬

‫להחזיק‬

‫ולא ל מ ח ו ת ומיחד‪ .‬ה״ז ב כ ל ל ברוך‪ .‬ר ב י הונא ור׳‬
‫הייא‬

‫ב ש ם ר׳‬

‫אבא‬

‫בר‬

‫הקב״ה‬

‫עתיד‬

‫לעשות‬

‫ולא‬
‫ירמיה‬

‫וחופדרג‬

‫צל‬

‫ל ב ע ל י ה מ צ ו ת א צ ל ב נ י ת ו ר ה בגן ע ד ן ‪ . . .‬שמעון אחי ע ז ר י ה‬

‫אמר‬

‫מ ש מ ו ו ה ל א ש מ ע ו ן היה ג ד ו ל מ ע ז ר י ה א ל א ע״י שהיה עזריה ע ו ס ק‬
‫בפרקמטיא‬
‫ודכוותה‬

‫ונותן‬

‫בפיו‬

‫)דברים‬

‫ל״ג(‬

‫שמעון‬

‫של‬

‫ולזבולן‬

‫נקרא‬

‫לפיכך‬

‫אמר שמח‬

‫הלכה‬

‫על‬

‫זבולן ב צ א ת ך‬

‫שמו‪.‬‬

‫ויששכר‬

‫ב א ו ה ל י ך ‪ ,‬ו ה ל א י ש ש כ ר ג ד ו ל היה מ ז ב ו ל ן א ל א ע ל ידי ש ה י ה ז ב ו ל ן‬
‫מפרש‬
‫נותן‬

‫מ י י ש ו ב ו ע ו ס ק ב פ ר ק מ ט י א ו ב א ונותן ל ת ו ך פיו ש ל‬

‫יששכר‬

‫לו ש כ ר ב ע מ ל ו ל פ י כ ך נ ק ר א ה פ ס ו ק על שמו ש נ א מ ר‬

‫ש‬

‫זבולן‬
‫״ובעלי‬
‫דברו‬

‫אחרי‬

‫שהחזקת‬
‫מפרשים‬
‫״להחזיק‪.‬‬

‫ב צ א ת ך ו י ש ש כ ר באוהליך״‪.‬‬
‫כאן נ ר א ה ש ה ב ו נ ה ל מ צ ו ת‬

‫המצות״‬
‫על‬

‫אלו‪,‬‬

‫המדרש‬

‫לומדי‬

‫תורה‬

‫כן‬

‫את‬

‫מ‬

‫ח‬

‫גם‬

‫חסדים‪,‬‬

‫גמילות‬

‫מביא‬

‫מעשה‬

‫של‬

‫שמעון‬

‫נכללת‬

‫בזה‪.‬‬

‫ואולי‬

‫מזה‬

‫החזקת‬

‫הירושלמי הנ״ל על‬

‫לומדי תורה‪.‬‬

‫אהי‬
‫יצא‬

‫ומין‪.‬‬

‫ומאחר‪,‬‬

‫מ ש‬

‫עזריה‪,‬‬
‫לאהרונים‬

‫י‬

‫א‬

‫ו ד ל פ נ י משי׳‬

‫ע‬

‫מ‬

‫נ ן ר‬

‫)ינ‪1‬ס(‪.‬‬

‫ב י ד ל ו מ ד י ת ו ר ה ל פ ר נ ס אותם״‪ ,‬ו ב ק ר ב ן ה ע ד ה ‪ :‬״לההזיק‪ .‬ש א ר‬

‫שילמדו״‪ ,‬וכן פ י ר ש ר׳ יוסף חיון )מילי ד א ב ו ת פ ״ ד ה״ה(‪ …‬״והיה ס י פ ק‬

‫ד‪,‬ע‬
‫ב‬

‫י‬

‫ד‬

‫ק‬

‫ך‬

‫ל ה ח ז י ק ידי ל ו מ ד י ת ו ר ה ״ ‪ .‬וכן ר׳ יצהק א ל ה נ ן )ס׳ עץ פ ר י ס ״ ב ( ‪ :‬״הד ל ה ח ז י ק‬
‫להחזיק‬

‫כוונתם‬
‫ולפי‬
‫פרנסה‬

‫ביד לומדי תורה״‪.‬‬

‫דברי‬

‫בעד‬

‫האחרונים‬

‫למודו‪,‬‬

‫הללו‪,‬‬
‫יתכן‬

‫שלא‬

‫יש‬

‫מכאן‬

‫שהנתינה‬

‫עוד‬

‫הוכחה‬

‫ת ה א מצוד‪,‬‬

‫שמותר‬
‫והלקיחה‬

‫לקח‬

‫לת״ח‬
‫תהא‬

‫ת‬

‫אסורד‪,,‬‬

‫ו ב ב נ ו יש דין מ י ו ח ד ) ר מ ב ״ ם הל׳ ת ״ ת פ ״ א ה״ד‪ ,‬ט ו ש ״ ע סי׳ ר מ ״ ה ס ״ ב ( ‪.‬‬
‫הוא צ ר י ך‬

‫היה‬
‫אם‬

‫שניהם‬

‫שווים‪,‬‬

‫הוא‬

‫בנו‬

‫קודמו‪,‬‬

‫ממנו‪,‬‬
‫מותר‬
‫כדי‬
‫על‬

‫קודם‬

‫ללמוד‪,‬‬

‫לבנו‪,‬‬

‫לא‬

‫יבטל‬

‫ואם‬

‫בנו‬

‫הוא״‪,‬‬

‫נבון‬
‫)לשון‬

‫ומשכיל‬
‫ש״ע‬

‫מה‬

‫שם(‪.‬‬

‫שילמד‬
‫משמע‬

‫לו ל ק ב ל פ ר נ ס ת ו מ א ב י ו כ ד י ללמוד‪ ,‬ו ש ה א ב חייב ל ה ק ט י ן כ מ ו ת‬
‫שבנו‬

‫עצמו‬

‫ל ל מ ו ד ‪ ,‬ויש‬
‫ואעפ״כ‬

‫לו בן‬

‫ואין ידו‬

‫משגת‬

‫להספיק‬

‫לשניהם‬

‫הזריז‬

‫ילמד‬

‫) ש ם פ ״ ג ה״י(‬

‫יותר‬

‫ומה‬

‫שזה‬

‫לכאורה‬

‫ש א ס ו ר ל ה נ ו ת מ ד ב ר י תורה‪,‬‬

‫סותר‬

‫את‬

‫נלע״ד הטעם‬

‫דברי‬
‫שהאב‬

‫יותר‬
‫שהבן‬

‫לימודו‪,‬‬
‫הרמב״ם‬
‫מצווה‬

‫ב נ ו ל ל מ ד ו ת ו ר ה — ו ב ג מ ר א )קידושין כ ״ ט ‪ ( :‬נ ל מ ד ע י ק ר מ צ ו ת ת ״ ת מ ה ק ר א‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג ו אביו‪ ,‬ש צ ר י ך‬
‫מכללת ל א ל מ ד‬
‫דעת״ ‪ – ,‬ו ר ק אם‬
‫אתרב נ י כ ם‬
‫)דברים י״א י ״ ט ( ‪ :‬״ ו ל מ ד ת ם א ו ת ם א ת‬
‫בעצמו‬

‫הוא‬

‫לעשותם״‪.‬‬
‫ת״ת‬

‫ללמוד‪,‬‬

‫מדכתיב‬

‫נדרש‬

‫ה׳‬

‫)שם‬

‫״ולמדתם‬

‫א׳(‪:‬‬

‫אותם‬

‫שלו‪ ,‬ולכן יש מ ק ו ם ל ה ק ד י ם א ת בנו‪ .‬ו א ע ״ פ שמן ה ג מ ר א‬

‫משמע‬

‫ושמרתם‬

‫ולכן‪ ,‬כ ל זמן ש א ב י ו ל א ל מ ד ו א ת ה ת ו ר ה כולה‪ ,‬עדיין ה ס ר ה מ צ ו ת‬
‫מקרא‬

‫שרק‬

‫הוא‬

‫בשם‬

‫רמ״ה(‪:‬‬

‫מצוה‬

‫ל א ג מ ו ר י מ ש נ ה וגמרא‪,‬‬

‫ועיין‬

‫״וה״מ‬

‫חייב‬

‫בס׳‬

‫דלא‬

‫דרכי‬

‫ללמדו‪,‬‬

‫אפשר‪,‬‬

‫נועם‬

‫כבר‬

‫דדחיקא‬

‫הלכות‬
‫א׳(‬

‫)סי׳‬

‫כתבו‬
‫ליה‬

‫הפוסקים‬

‫שעתא‪,‬‬

‫ואגדות״‪,‬‬

‫)לשון‬

‫שהרהיק‬

‫לכת‬

‫)קידושין ל׳‪(.‬‬

‫)רי״ו‬

‫נ״א‬

‫רח״ד‬

‫אם‬

‫אפשר‬

‫ליה‪,‬‬

‫אבל‬

‫ט ו ש ״ ע סי׳‬

‫ר מ ״ ה ס״ו(‪.‬‬

‫״דמי‬

‫רואה‬

‫וכתב‪:‬‬

‫שהוא‬

‫בהבירו‪ ,‬ש ה ו א הריף י ו ת ר מ מ נ ו ‪ ,‬ויוכל ל ה י ו ת ת ״ ה ג ד ו ל י ו ת ר מ כ ש י ל מ ו ד איהו‪,‬‬
‫דמותר‬
‫ויש‬

‫לו‬

‫לו‬

‫ביותר‬

‫לכתחילה‬

‫שכר‬
‫יהיה‬

‫ללימוד‬

‫כאילו‬
‫כאשר‬

‫לעסוק‬
‫הוא‬

‫במלאכה‬

‫עסק‬

‫האומה‬

‫בתורה״‪.‬‬
‫מהולקת‬

‫תהא‬

‫ת ו ר ה יהיו ר ק ל ו מ ד י ם א ת‬

‫עובדים‬

‫ובפרקמטיא‬
‫ולפי‬

‫ולהרויה‬

‫דבריו‬

‫לשנים‬

‫ולפרנס‬

‫אלו‬

‫ממש‪:‬‬

‫הבירו‪,‬‬

‫את‬

‫יצא‬

‫שהמצב‬

‫הטוב‬

‫ההצי‬

‫המוכשר‬

‫יותר‬

‫ה ת ו ר ה יומם ולילה‪ ,‬ו ה ה צ י ה ש נ י יהיו‬

‫רק‬

‫בדברי רז״ל‬

‫לא‬

‫ומפרנסים‪.‬‬

‫מה‬
‫נמצא‬

‫שכתב‬

‫הרמב״ם‬

‫א צ ל ם שהיו‬

‫הנכבדות‬

‫)אבות‬

‫מ״ה(‬

‫פ״ד‪,‬‬

‫מ ב ק ש י ם ממון מ ב נ י‬

‫והיקרות‪ ,‬ו ל א‬

‫ל ר א ש י גליות‪,‬‬

‫וז״ל‪:‬‬

‫אדם‪,‬‬
‫לא‬

‫״כשנעיין‬

‫ולא היו‬

‫מקצים ממון‬

‫לדיינים ו ל א‬

‫לישיבות‬
‫ולא‬

‫ל מ ר ב י צ י התורה‪,‬‬

‫לאהד מהגדולים‪ ,‬ו ל א ל ש א ר ב נ י א ד ם מן העם״‪ .‬ה ק ש ה ע ל זה ידידי ה ר ״ ר א ר י ה‬
‫נ״י מ מ ע ש ה בר׳ א ל י ע ז ר ור׳ יהושע ור׳ ע ק י ב א ש ה ל כ ו ל ח ו ל ו ת א נ ט ו כ י א‬

‫כרמל‬

‫מגבת‬

‫״לעסק‬

‫צדקה‬

‫להכמים״‬

‫ד׳ ה׳( ה ג י ר ס א היא ״ ל ג ב ו ת‬
‫ובירושלמי‬
‫מעות‬

‫ובמקום‬

‫)מ״ר ו י ק ר א ה׳ ד׳(‪,‬‬
‫ל ע ס ק מ צ ו ת רבותינו‪…‬‬

‫אהר‬

‫דברים‬

‫)שם‬

‫ל ע ס ק מ צ ו ת ע מ ל י תורה״‪.‬‬

‫)הוריות פ ״ ג ה ״ ד ( ‪ :‬״ ע ל ע ס ק מ ג ב ת הכמינו״‪ ,‬מ ש מ ע שהיו מ ק ב צ י ם‬

‫לתמוך‬

‫עניים‪.‬‬

‫בחכמים‬

‫אם‬

‫ואיך‪,‬‬

‫כן‪,‬‬

‫הרמב״ם‬

‫כתב‬

‫שלא‬

‫אצל‬

‫נמצא‬

‫חז״ל ״שהיו מ ב ק ש י ם מ מ ו ן מ ב נ י אדם‪ …‬ו ל א ל מ ר ב י צ י תורה״‪ .‬זו קושיא הזקה‪.‬‬
‫ואולי‬

‫אפשר‬

‫חכמים‬

‫עניים‬

‫ליישב‬

‫דברי‬

‫שכאן‬

‫הרמב״ם‬

‫איירי‬

‫מ ע מ י הארץ עניים‪ .‬וידוע שר׳‬

‫בצדקה‬

‫ע ק י ב א היה‬

‫ולא‬

‫גרועים‬

‫ממש‪,‬‬

‫גבאי צדקה‬

‫)מעשר‬

‫שני פ ״ ב מ״ט‪ ,‬ועיין י ר ו ש ל מ י פ א ה פ״ ח ה״ו(‪ .‬ו א ו ל י ס מ ך ל ה ס ב ר זה ש ה ר מ ב ״ ם‬
‫בעצמו‬
‫בעלי‬

‫כתב‬
‫מומין‬

‫מלאכה‪,‬‬

‫שאין‬

‫שם‪,‬‬

‫שאין‬

‫להביא‬

‫״ממעשים‬

‫ראיה‬

‫בגופותיהם‪,‬‬

‫או‬

‫זקנים‬

‫באו‬

‫בימים‬

‫תהבולה‬

‫להם‬

‫אלא‬

‫לקהת‬

‫ממון‬

‫אשר‬
‫עד‬

‫ימצאו‬

‫שאי‬

‫מאהרים‪,‬‬

‫בגמרא‬

‫מאנשי‬

‫להם‬

‫לעשות‬

‫אפשר‬
‫ואם‬

‫לא‪,‬‬

‫מה‬

‫יעשו‪,‬‬

‫הימותו‪ .‬זה ל א צ ו ת ה ה ת ו ר ה ״ ‪ .‬ו כ נ ר א ה כ ו ו נ ת ו ב ז ה ל מ ה ש ד ר ש ר׳ א ל י ע ז ר ב ״ ר‬
‫שמעון‬

‫לגבי‬

‫עצמו‪:‬‬

‫״היתד‪.‬‬

‫כאניות‬

‫סוחר‬

‫ממרחק‬

‫תביא‬

‫לחמה״‬

‫)ב״מ‬

‫פ״ד‪(:‬‬

‫ואולי ס ב ר ש ג ם ה מ ע ש ה ה נ ״ ל היה ל א ס ו ף כ ס ף ל ה ו ל י ם וזקנים‪.‬‬

‫;ספח‪:‬‬

‫קונטרס והגית בו יומם ולילה‬
‫משמעות‬

‫ה מ ק ר א )יחושע א׳ ח ׳ ( ‪ :‬״לא ימוש ס פ ר ה ת ו ר ה ה ז ה מ פ י ר ו ה ג י ת‬

‫בו יומם ולילה״‪ .‬נ י ד ו נ ה ב ש ת י ס ו ג י ו ת — ב ב ר כ ו ת‬
‫אשר‬

‫ל כ א ו ר ה יש ב ה ן ס ת י ר ו ת‬

‫כפולות ומכופלות‬

‫)ל״ה‪(:‬‬

‫ובמנחות‬

‫כאשר פורט‬

‫)צ״ט‪(:‬‬

‫בפנים‬

‫—‬

‫המאמר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שם ה ו ב א ו ד ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ב י ש ו ב ה ס ת י ר ו ת האלו‪ .‬כאן נעיין ב ד ע ו ת האחרונים‪,‬‬
‫בעיקר‬

‫בסתירה‬

‫לישוב‬

‫בדברי‬

‫שמעון‬

‫ר׳‬

‫יוחאי‪.‬‬

‫בר‬

‫לכה״פ‬

‫ונמצאים‬

‫דרכים‬

‫המש‬

‫הובת‬

‫ה ס ת י ר ה ‪ ,‬נוסף ע ל ד ב ר י ה ר א ש ו נ י ם ש כ ת ב ו ש ב מ נ ה ו ת מ ד ו ב ר ע ל‬

‫ת ״ ת ו ב ב ר כ ו ת ע ל מצוד‪ ,‬ד ע ל מ א ‪.‬‬
‫הגרסאות‬

‫א‪.‬‬
‫ר׳‬

‫בסוגיא‬

‫ב מ נ ח ו ת יש גורסים ״ר׳ יוחנן ב ש ם ר׳ שמעון בן יהוצדק״ ב מ ק ו ם‬

‫שמעון‬

‫ב ד פ ו ס י ם של‬

‫ב ר יוחי״‪ .‬ו ל פ י זה אין שום‬

‫שאילתות‬
‫רמ״ו‬

‫באמת‬

‫סק״א(‪.‬‬

‫ומביא‬

‫כן‬

‫גורסים‬

‫ב ב ר כ י יוסף‬

‫)ואתחנן‬

‫םתירח‬

‫סי׳‬

‫ב ד ב ר י רשב״י‪.‬‬
‫וכן‬

‫קמ״ג(‪,‬‬

‫בש״ך‬

‫גרס‬

‫)יו״ד רמ״ו ס ״ א ו ב ש י ו ר י ברכה‪ ,‬שם(‬

‫ראיה מן הזוהר ל ג י ר ם ת הש״ס ש ל נ ו‬

‫)יו״ד‬
‫דן‬

‫סי׳‬

‫בגירםא‪,‬‬

‫) מ ב ו א ר יותר ב ש ד י המד‪ ,‬מ ע ר כ ת‬

‫ואו‪ ,‬כ ל ל ט״ו‪ ,‬ד ״ ה ו ב ע י ק ר ( ‪ ,‬וכן ה ג י ר ס א בפירוש ןהמיוהס ל [ ר ש ״ י ב נ ד ר י ם ח‪.‬‬
‫וכן‬

‫ה ג י ר ס א ב כ ״ י מינכן‪.‬‬
‫בסמ״ג‬

‫)עשין י״ב( מ ב י א א ת ה מ י מ ר א ״אפילו ל א ק ר א א ל א ק״ש ש ה ר י ת‬

‫ו ע ר ב י ת קיים מ צ ו ת ל א ימוש״ ב ש ם ר׳ יוהנן ס ת ם ‪ .‬ובס׳ ס ד ר מ ש נ ה )הל׳ ת ״ ת‬
‫פ ״ א ה״ח( ר ו צ ה ב ז ה ליישב א ת ה ס ת י ר ה ב ד ב ר י רשב״י‪.‬‬
‫גם‬
‫אלעזר‬

‫בברכות‬

‫בםוגיא‬

‫חילוף‬

‫יש‬

‫האגודה‬

‫הגירסא‪.‬‬

‫ר׳‬

‫גורס‬

‫בן‬

‫שמעון‬

‫ב מ ק ו ם ר׳ ישמעאל‪ ,‬ור׳ י ש מ ע א ל במקום ר׳ שמעון בן יוחי‪ .‬וגם ל פ י זה‬

‫אין ס ת י ר ה בין הסוגיות‪.‬‬
‫ר׳ שמעון מ ו ד ה לר׳ י ש מ ע א ל‬

‫ב‪.‬‬

‫בשדה‬
‫רשב״י‬

‫המד‬

‫מיישב את‬

‫) מ ע ר כ ת ואו‪ ,‬כ ל ל ט״ו ד״ה ולי(‬

‫בדברי‬

‫הסתירה‬

‫ב א מ ת ש ר ש ב ״ י הזר בו וז״ל ״הא מ ק מ א ב ת קול‪ ,‬והא ל ב ת ר ב ת קול״‬
‫״כשיצא ]רשב״י[‬

‫ומפרש‪:‬‬

‫בנו מן‬

‫עם‬

‫ה מ ע ר ה והזו‬

‫כ ר ב י וזרעי‪,‬‬

‫אינשי ד ק א‬

‫א מ ר מניחין חיי ע ו ל ם ועוסקים בהיי שעה‪ .‬כל מ ק ו ם ש נ ת נ ו עיניהם מיד נשרף‬
‫ל״ג‪ (:‬ו מ ש מ ע ודאי ש ס ו ב ר ש ש ו ר ת הדין מ ח י י ב ת כן ש א ם לא כן‪ …‬אטו‬

‫)שבת‬

‫ראוים הם ל ק נ ס גדול כזה‬

‫מ פ נ י שאין עושים המצוד‪ ,‬ב ע ל מ א ]כפי׳ הראשונים[‬

‫ל כ ל ו ת ממונם‪ .‬ע ד שיצאה ב ת ק ו ל ו א מ ר ה ל ה ם ‪ :‬ל ה ח ר י ב ע ו ל מ י י צ א ת ם י הזרו‬
‫למערתכם‬
‫דהא‬

‫נ ת ק ר ר ה ד ע ת ם וחזרו מ ס ב ר ת ם ‪ .‬ואם כן ל א‬

‫וכוי‪ .‬ואז‬

‫ד ת ״ ר ב ב ר כ ו ת נ ש נ י ת קודם ב ת קול‪ ,‬ו מ א י‬

‫ב ק ״ ש ש ח ר י ת וערבית‪ ,‬א מ ר ה א ח ר ב ת קול״‪.‬‬
‫אפשר‬

‫מה‬

‫ליישב‬

‫רשב״י‪:‬‬

‫״גדולה‬

‫המלאכה‪,‬‬

‫ואילו‬

‫שמקשים‬
‫מלאכה‬

‫בברכות‬

‫מהר״ץ‬

‫)עי׳‬

‫שמכבדת‬
‫הנ״ל‬

‫את‬

‫מרהיק‬

‫ד‬

‫וממ ‪,‬ך‬
‫ש‬

‫חיות‪,‬‬
‫בעליה‪,‬‬

‫ושונא‬

‫א‬

‫מ‬

‫את‬

‫ר‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ע‬

‫נדרים‬
‫שמשמע‬

‫ב‬

‫ש‬

‫״‬

‫ל‬

‫י‬

‫ב‬

‫י ד י‬

‫מ״ט•(‬
‫מזח‬

‫המלאכה‪…‬‬

‫נפלאת‬
‫מ‬

‫ח‬

‫נ‬

‫י‬

‫ח‬

‫ך‬

‫ן‬

‫ן‬

‫לומר‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ממח‬

‫ך‬

‫׳‬

‫ז ה‬

‫כ‬

‫ב‬

‫שאמר‬

‫שמחבב‬

‫ולפי‬

‫י‬

‫ו‬

‫צ‬

‫א‬

‫ר‬

‫את‬

‫דרכנו‬

‫יש‬

‫ל ו מ ר ד א מ ר כן ר׳ שמעון אחר ה ב ת קול״‪] .‬וכעין זה הביא גם ב ש ם ר׳ א ב ר ה ם‬
‫מתתיא‬

‫)שם ד״ה‬

‫חלפון‬

‫ובמכתב(‪.[.‬‬

‫גם בקרן אורה )נדרים ה׳‪ (.‬מ פ ר ש ש ר ש ב ״ י מ ו ד ה לר׳ י ש מ ע א ל ש מ י שזקוק‬
‫לכך‬

‫לצורך‬

‫ישמעאל‬

‫פרנסתו‪,‬‬

‫מותר‬

‫שלא‬

‫יתבטל‬

‫מודה‬

‫לו‬

‫להנהיג‬

‫מת״ת‬

‫יותר‬

‫בהם‬

‫שם במה‪ ,‬לפי זה‪ ,‬הולקים ר ש ב ״ י ור׳ ישמעאל‪.‬‬
‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מנהג‬

‫דרך‬

‫ארץ‬

‫מ כ ד י צרכיו לפרנסתו׳‪.‬‬

‫וכמו‬

‫כן‬

‫ואינו‬

‫מפרש‬

‫י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ג• ש ת י מ צ ו ו ת כ ת ל מ ו ד ת ו ר ה‬
‫הסוגיא‬

‫)א(‬

‫ראשון‬

‫בפרק‬

‫)ח‪(.‬‬

‫בנדרים‬

‫היא‬

‫לכאורה‬

‫רשב״י‬

‫אליבא‬

‫במנחות‪ ,‬ו כ מ ו ש פ ס ק שם רבא‪ ,‬וז״ל ה ג מ ר א ‪ :‬״וא״ר גידל א״ר‪ ,‬האומר אשכים‬
‫ואשנה פ ר ק זה‪ ,‬א ש נ ה מ ס כ ת א זו‪ ,‬נ ד ר גדול נ ד ר ל א ־ ל ה י ישראל‪ .‬והלא מושבע‬
‫י ע י מ ד‬

‫היא‪,‬‬

‫נפשיה‬

‫ואין‬

‫בק״ש‬

‫‪ -‬י צ א ידי‬

‫ש ב ו ע ה ח ל ה על‬
‫וערבית‪,‬‬

‫שחרית‬

‫שבועה‪ …‬הא‬

‫משום חכי‬

‫מ צ ו ת ת ״ ת ע״י ק ״ ש‬

‫קמ״ל‪,‬‬

‫חייל‬

‫שחרית‬

‫כיון דאי בעי‬
‫עליה״‪.‬‬

‫שבועה‬

‫וערבית‪ .‬וכן שם‬

‫פטר‬

‫משמע מכאן‬
‫שכתב‬

‫בפירש״י‬

‫מפורש ב ש ם ר ש ב ״ י וז״ל ‪ ,‬כ ל ה ק ו ר א ק ״ ש שחרית וערבית‪ ,‬הרי זה קיים מצות‬
‫לא ימוש‪,‬‬

‫נפשיח‬

‫וכיון ד א י ב ע י פ ט ר‬

‫״ישננתם״ הוא מ ק ו ר מ צ ו ת ת ״ ת‬

‫בק״ש‪…‬״‬

‫מושננתם‬

‫שהמקרא‬

‫ומאחר‬

‫מ ש מ ע שפסק רשב״י במנחות כולל כ ל מצות‬

‫ת״ת‪ .‬והאריך ב ז ה ח ר ד ב ״ ז )ה״ג ס׳ תט״ז(‪ .‬א ב ל הר״ן שם פירש בענין אחר‪,‬‬
‫וז״ל‪:‬‬
‫מ ס ת ב ר א לי ד ל א ו דוקא ד ב ה כ י מיפטר‪ ,‬שהרי הייב כ ל אדם ללמוד‬
‫ת מ י ד יומם ולילה כ פ י כוחו‪ ,‬ואמרינן בפ״ק דקידושין ת ״ ר ושננתם‪,‬‬
‫שיהין‬
‫ן‬

‫א‬

‫ת‬

‫״‬

‫ד‬

‫ר‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ל ן‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ח‬

‫ן‬

‫ד‬

‫ו‬

‫‪/‬‬

‫י‬

‫ד‬

‫ן ק‬

‫ם‬

‫י‬

‫ב פ‬

‫״ ‪.‬‬

‫ך ׳‬

‫‪..,‬‬

‫> ‪:‬‬

‫א‬

‫ש‬

‫ח ר י ת‬

‫ישאלך אדם ד ב ר שלא ת ג מ ג ם‬

‫ם‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ב‬

‫ר‬

‫י‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ם ג‬

‫א‬

‫י לחכי‪ .‬א ל א מכאן‬

‫נ ר א ה לי ראיה ל מ ה ש כ ת ב ת י בפ׳ שבועות שתים בתרא‪ ,‬ד כ ל מידי‬
‫מדרשא‪ ,‬א ע ״ פ שהוא מן התורה‪ ,‬כיון דליתיה מפורש ב ק ר א‬

‫דאתא‬
‫י‬

‫ב ה ד‬

‫‪,.‬‬

‫א ׳‬

‫נפשיה‬

‫ח‬

‫ב ן ע ה‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ע‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫כ‬

‫י א מ י ‪ ,‬כיון‬

‫ה כ‬

‫נ ן‬

‫ר‬

‫מ מ א י ד כ ת י ב ב ק ר א בהדיא‪ ,‬דהיינו ב ש כ ב ר‬

‫ד‬

‫א‬

‫י בעי פטר‬

‫ו ב ק ו מ ר‬

‫ב‬

‫׳‬

‫ק‬

‫ש ח ר י ת ו ע ר ב י ת ‪ ,‬מ ש ו ם הכי חלה שבועה עליה‪…‬״‪.‬‬
‫ע ל ס מ ך ד ב ר י ר׳־ן אלי פי׳ י ״ י אשכנזי‬
‫מ נ ח י ת )דף כ״ח(‪ 1‬ש ד ע ת ר ש ב ״ י ב מ נ ח ו ת היא‬
‫א כ ל ניסח ע ל זו יש ג ם מ צ ו ה ש ל ‪.,‬ושננתם״‪,‬‬
‫י י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫״ * י ה בשדה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ימיטיביתי‬
‫ו כ ע‬

‫ו כ ן‬

‫ה(‬

‫ן‬

‫י‬

‫פ‬

‫ז‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ר‬

‫א‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ם‬

‫ן‬

‫ם‬

‫ך‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ב‬

‫כ‬

‫ר‬

‫) ס‬

‫ר‬

‫ך‬

‫כ‬

‫ג ב ו ל‬

‫נ‬

‫י א י ד ה‬

‫י^״׳‬
‫׳‬
‫רק לגבי המצוד‪ ,‬ש ל ״לא י מ י * ־‬
‫ו ת ב י ע ת המצוה הזו מונעת מ מ י‬
‫״ א סד ה‬
‫)יו״ד סי׳ רמ״ו‬
‫י ׳ א׳( ומהר״ם שיק בספרי‬
‫;‬

‫ו ס ף‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫ם ק‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ס‬

‫ם‬

‫יי‪-‬י* ילו‬

‫תרי״ג מ צ י ת )מציה תכ״א(•‬
‫ק‬

‫ה‬

‫א‬

‫ר‬

‫מ‬

‫ב‬

‫כ‬

‫ב‬

‫י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫א‬

‫אדונים‬
‫ופירוש זה צ״ע‪ .‬ה נ י ח א הר״ן ש ב א מל‬
‫התירה‪ ,‬פירש שיש כ א ן מ צ ו ה שניה מ ת ו ך דרשה‪ ,‬שלא הוזכרה‪ .‬א ב ל האחרונים‬
‫‪ ,‬קשה מ ה בא‬
‫׳ י‬
‫״‬
‫;יצי ל פ‬
‫קיים מצוה הבאה‬
‫י*ב״י ל‬
‫מדרשה מן התורה‪.‬‬
‫ר ש‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ך‬

‫ב‬

‫ף‬

‫ב‬

‫י‬

‫ל מ ד נ ן‬

‫ר י‬

‫ס ן ן ן א‬

‫ב ׳‬

‫מ‬

‫י ך י‬

‫א כ ל ה י א ״ מ )•‪-‬־טי מ ק י ״ ־ י ׳ ‪.‬‬
‫‪£‬י־‪-‬י ב מ נ ח ו ת ‪,‬‬
‫‪,‬״‬
‫ך׳ז‬
‫ו‬

‫ב‬

‫־ז ט ז‬

‫כ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ה י‬

‫ע‬

‫ת‬

‫‪,‬״‬

‫ם‬

‫י‬

‫פ‬

‫פ‬

‫ע‬

‫ך‬

‫נ‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ן‬

‫ז‬

‫ל‬

‫ב‬

‫א‬

‫מ‬

‫) ס‬

‫‪,‬‬

‫ה‬

‫ך‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ר‬

‫י‬

‫ה‬

‫מ‬

‫נ‬

‫א‬

‫צ‬

‫ך‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ו‬

‫י‬

‫ם‬

‫ן ן ף א ה ן‬

‫ן‬

‫א‬

‫ן‬

‫ל ן ן ״‬

‫ח ‪:‬‬

‫ב‬

‫ע‬

‫י ש י‬

‫ד‬

‫ת‬

‫א‬

‫" " י " ‪ .‬״ ״ אותם״‬
‫> <‬
‫ייי‬
‫‪ . . ,‬מ ״ אינא מצית ולמדתם א ת ם •‬
‫״ י ‪ ,‬בד ו‬
‫‪.‬‬

‫מ ק ש ד‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ק‬

‫ר‬

‫א‬

‫ב ס‬

‫ן‬

‫ה ו ש ע‬

‫ל ו ס‬

‫מ‬

‫‪:‬‬

‫י ם‬

‫״‬

‫ג‬

‫ל ס ן ן י ר ה‬

‫מ‬

‫‪,‬‬

‫ע‬

‫‪,‬״ ‪,‬‬
‫ד‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ף‬

‫ך‬

‫י‬

‫ו ש ב‬

‫קכ״ז ע״ב יג>•‬

‫י י ־ ״ ־ י ר ש ג־־ י ״ א ״ ״ י י='‬
‫^‬
‫*י׳יא מ פ ר ש ש ר ש ב ״ י ב א מ כ ח ס ב ר א לחייב בלימוד ב ל‬
‫הרנסד^‬

‫^‬
‫׳׳י‬

‫ל‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)ב(‬
‫איירי‬

‫מ ה ר ״ ם שיק )על ת ר י ״ ג מצות‪ ,‬מצוד‪ ,‬ת ״ כ ( מ ת ר ץ ש ה מ ק ר א בס׳ יהושע‬

‫ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ‪ ,‬ו ב ה ד י בק״ש ש ה ר י ת ו ע ר ב י ת ‪,‬‬

‫ב‬

‫א ב ל תורה שבע״פ‪,‬‬

‫ה‬

‫זקוקים אנו שיעמדו זרים ורעו צאננו‪.‬‬
‫ו ה ר מ ד ״ א טרויש אשכנזי )ס׳ ת ו ל ד ו ת אדם על ספרי‪ ,‬עקב‪ ,‬פ ס ק א מ ״ ב‬

‫)ג(‬

‫מחלק‬

‫סקי׳ה(‬
‫וערבית‪,‬‬

‫ואומר‬

‫מצות‬

‫שלגבי‬

‫א ב ל מ ה שהוא צריך‬

‫תורה‬

‫לימוד‬

‫בעצמו‪,‬‬

‫בק״ש‬

‫במי שרבים‬

‫צריכים לי׳‬

‫בזה א מ ר רשב״י ״ ת ו ר ה מה ת ה א עליה״‪ ,‬הרי ר ק ב כ מ ו זה א מ ר ו‬

‫)ב״ק י״ז•(‬

‫דתלמוד‬

‫ל ל מ ד לאחרים‪ ,‬דהיינו‬

‫יוצא‬

‫שחרית‬

‫גדול מ מ ע ש ה המצוה‪ .‬א ב ל‬

‫ללמוד‬

‫מ ע ש ה המצוד‪ ,‬עדיף‪ .‬ובזר׳‬

‫בעצמו‪,‬‬

‫הוא מ י י ש ב גם מ ה ש מ ה ר ש ״ א מ ק ש ה איך מ ו ק י ם פ ר ש ת ״והיה אם שמוע״ באינם‬
‫ב‬

‫מ י‬

‫ש ר ב י ם צריכים לו‪ ,‬והוא מ ז כ ה א ת הרבים‪ ,‬אין ח ט א בא לידו ) א ב ו ת פ ״ ה מ י ״‬

‫ח (‬

‫עושים רצונו ש ל מקום‪ ,‬ו מ ת ר ץ ש א י נ ם צ ד י ק י ם גמורים‪.‬‬

‫יא‬

‫ו ה‬

‫ה‬

‫י‬

‫ךאילו‬

‫א ׳‬

‫ואמרו הז״ל )מ״ק י״ז‪ (.‬״אם ד ו מ ה ה ר ב ל מ ל א ך ה׳ ת ו ר ה י ב ק ש ו מפיהו״‪.‬‬
‫)ד(‬
‫לדעתו‬

‫והרש״ז‬

‫לו‬

‫מ ל א ד י יש‬

‫רביעית‬

‫דרך‬

‫לחלק‬

‫שתי‬

‫בין‬

‫בת״ת•‬

‫מצות‬

‫)שו״ע ה ר ב ש״ז‪ ,‬הל׳ ת ״ ת פ״ג‪ ,‬ק ו נ ט ר ס אחרון א״א( ש ת י מ צ ו ת ב ת ״ ת‬

‫— מ צ ו ת ידיעת ה ת ו ר ה כולה‪ ,‬ו מ צ ו ת ת ״ ת ממש‪ .‬ל פ י ד ע ת ו מ צ ו ת ידיעת התורה‬
‫כ ו ל ה ה ל ה על אדם ב ת ח י ל ת לימודו ועל ״כל מ י ש ד ע ת ו ו כ ח ז כ ר ו נ ו י פ ה שיוכל‬
‫ללמוד‬

‫ולזכור כ ל ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ כולה״‪ .‬ל פ י ד ע ת ו זה כ ו ל ל‬

‫)הלכוה‬

‫המשנה‬

‫פ ס ו ק ו ת ( ״ובדרך ק צ ר ה ) ב ל י עיון ו פ ל פ ו ל ( ה ט ע מ י ם ש י ה ה ל כ ו ת והדינים ו מ ק ו ר ם‬
‫בתורה‬

‫ח כ מ י ם אי‬

‫ש ב כ ת ב בי״ג מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת בחן ושאר כ ל ד ר ש ו ת‬

‫ב ק ב ל ה ה ל מ ״ מ או מ ס ב ר א או מ ת ק נ ת ח כ מ י ם שעשו סייג וגדר״ )שם פ ״ א ה״א(•‬
‫ה ז א ת ש ל ידיעת‬

‫והמצור‪,‬‬

‫התו‬

‫ר ה‬

‫א‬

‫י‬

‫נ ה‬

‫נ‬

‫ד‬

‫ח‬

‫ת‬

‫‪,‬‬

‫א פ‬

‫מ פ נ‬

‫ל ו‬

‫י‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ה‬

‫י‬

‫א‬

‫אפשר‬

‫ל ע ש ו ת ה ע ל ידי אהרים‪ .‬ולפי ש ט ת ו הםוגיא במס׳ ב ר כ ו ת ע ו ס ק ת ב מ צ ו ת ידיעת‬
‫התורה‬
‫הושש‬

‫כולה‪ ,‬שר׳ ישמעאל ס ו ב ר שצריכים גם‬
‫״תורה מ ה ת ה א עליה״‬

‫לזריעה‬
‫דהיינו‬

‫וקצירה‬

‫ודישה‪.‬‬

‫— אם‬

‫והסוגיא‬

‫בה לנהוג‬

‫בשלב מוקדם‬
‫מנחות‬

‫במס׳‬

‫מנ‬

‫הנער‬

‫עוסקת‬

‫ד‬

‫ה ג‬

‫כבר‬

‫במצות‬

‫במי ש כ ב ר למד א ת כ ל ה ת ו ר ה ש ב ע ״ פ ו ב מ י שאינו‬

‫ורשב״י‬

‫״א‪,‬‬

‫יקדיש‬

‫ת״ת‬

‫זמנו‬

‫הפשוטה׳‬
‫שלד‬

‫ב ר הכי‪,‬‬

‫ע ת‬

‫רשב״י אלו יוצאים ידי ח ו ב ת ם ע ל ידי ק ר י א ת ש מ ע ש ה ר י ת ו ע ר ב י ת ב ש ע ת ה ד ה ?‬
‫) ו ב ת נ א י שהיודע א ת כ ל ת ו ש ב ע ״ פ ל א ישכה מ מ נ ה ד ב ר ב ג ל ל ביטולו(‪,‬‬

‫ולד‬

‫ע ת‬

‫ר׳ י ש מ ע א ל גם ע ל י ה ם ח ל ה המצוד‪ ,‬״והגית בו יומם ולילה״ כ מ ש מ ע ו ת ה ה פ ש ו ט ה‬
‫‪-‬‬

‫ר ק ש פ ט ו ר י ם ע ל ידי ע ס ק בד״א ו ב מ צ ו ת א ח‬

‫ד‪.‬‬

‫שני‬

‫פוגי כני אדפ שו;יב כהיוכיהפ‬

‫)א(‬

‫בס׳ נזר הקדש ע ל ב ר א ש י ת ר ב א )דף ס ״ ה ע״ד( מ פ ר ש ש ש ת י הסוגיות‬

‫ר ו ת‬

‫י~ ״‬
‫א‬

‫א‬

‫ל ~‬

‫ו ת ן‬

‫ע‬

‫ע‬

‫ל י י אהרים•‬
‫ד‬

‫איירי ב ש נ י סוגי בני אדם‪ .‬הוא מ פ ר ש ״דאין ה מ ק ר א יוצא מידי פשוטו‪ ,‬דיומם‬
‫ו ל י ל ה הוא כ מ ש מ ע ו כ ל יום ולילה‪ ,‬א ל א ה ד ב ר נ ל מ ד מ ע נ י נ ו ] ש מ ס י י ם שם הקרא(‬
‫ואז תשכיל‪ .‬כ ל ו מ ר ב ה י ו ת ו ה ו ג ה ב ת ו ר ת ה׳ יומם ולילה‪ ,‬ישכול ה ר ב ה ב מ ו ט כ ל י ת‬
‫העליונות‬

‫שבתורה‪…‬‬

‫ומעתה‬

‫נראה‬

‫שאין‬

‫החובה‬

‫ב ת ו ר ה יומם ו ל י ל ה א ל א ב מ י ש ח נ נ ו ה׳ ד ע ה ו ה ש כ ל‬
‫מכונה‪…‬‬
‫נעשית‬
‫‪28‬‬

‫מוטלת‬

‫על‬

‫האדם‬

‫לעסיס‬

‫להשיג הדושי ת ו ר ה על‬

‫ואינו בן חורין ל ה י ב ט ל מ מ נ ה אפילו שעד‪ ,‬א ח ת ‪ ,‬ו א ד ם כזה מ ל א כ ת י‬
‫ע״י‬

‫אחרים‬

‫כדאמרינן‬

‫בפ״ק‬

‫דיומא‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דת״ח‬

‫בני‬

‫עי‬

‫ר ו‬

‫מ צ ו ו‬

‫י‬

‫ז‬

‫לעשות‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫״‬

‫א ב ל ה מ ו ן עם כ מ א ן דמצי ל מ ג ר ם ו ל א ל מ ם ב ר ‪ ,‬מ ה ב צ ע ל ו ל ע ס ו ק‬

‫אכתי ‪.‬‬

‫תירי׳ כ ל היום‪ ,‬א ל א די ל ו ב ק ב י ע ו ת ע ת י ם ל ת ו ר ה ע״מ ל ש מ ו ר ולעשות‪ ,‬ו ש א ר‬
‫׳ ו ם י ע ס ו ק ב מ ל א כ ת ו ‪ ,‬ד א ם ל א כן נ מ צ א העולם ה ר ב ושמם‪ ,‬כי אין ה כ ל ראויים‬
‫להתפרנס בלא עמל ו י ג י ע ה ‪ . . .‬״ ‪.‬‬

‫לנס‬

‫ל פ י ד ב ר י ו א ל ו משמע‪ ,‬שמה ש א מ ר ר ש ב ״ י ״אינו עושה רצונו ש ל מקום״‬
‫י יגי ״המון עם״ ו כ ל א ל ו ש ל א זכו להיות בין אלו ״שחננם ה׳ ד ע ה ו ה ש כ ל‬
‫•נייג ה ד ו ש י ת ו ר ה ״ ‪ .‬וזה ת מ ו ה ‪ .‬ועיין ד ב ר י ר׳ חיים בסמוך‪.‬‬
‫וכעין ז ה פ י ר ש גם ר ״ ח מוולוז׳ין )נפש החיים‪ ,‬ש״א פ״ח( ו ז ״ ל ‪ :‬״ ה ר ב ה‬
‫כר׳ י ש מ ע א ל ו ע ל ת ה בידם‪ ,‬ו ה ר ב ה עשו כ ר ש ב ״ י ו ל א ע ל ת ה בידם‪ .‬והיינו‬

‫^ ו‬

‫ד ו‬

‫‪0‬‬

‫ק‬

‫התורה‪,‬‬

‫א‬

‫ב א ב ו ת כ ל ת ו ר ה שאין ע מ ה מ ל א כ ה וכר‪ .‬א ב ל יחיד ל ע צ מ ו ש א פ ש ר ל ו‬

‫ת‬

‫^‬

‫ק א • כ י ו ד א י ש ל כ ל ל ההמון כ מ ע ט ב ל ת י א פ ש ר שיתמידו כ ל ימיהם ר ק‬

‫א‬

‫ר‬

‫ש ל א ל פ נ ו ת א ף שעה מ ו ע ט ת ל ש ו ם עסק פ ר נ ס ת מזונות כלל‪.‬‬

‫עסוק‬

‫כ ל ימיו‬

‫ב ת ו ר ת ו ו ע ב ו ד ת ו ית״ש‪ ,‬ודאי ש ח ו ב ה מ ו ט ל ת‬

‫עליו‬

‫א ל פ ר ו ש א ף זמן מ ו ע ט מ ת ו ר ה ועבודה ל ע ס ק פ ר נ ס ה ח״ו‪ .‬ו כ ד ע ת רשב״י״‪.‬‬
‫שכונתו‬
‫י ו‬

‫^‬

‫לפרש‪:‬‬

‫״ ה ר ב ה עשו״‬

‫כ ל ו מ ר ״כאשר רבים עושים כן״‪ ,‬דהיינו‬

‫ק היא מ ה מ ל ה ״הרבה״‪ ,‬והוא ל מ ע ט יחידים‪) ,‬וכן דייק ג ם ב ע ל ח ת ״ ם (‬
‫ש ל כ א ו ר ה פ י ר ש א ב י י ה י ט ב ש כ ו נ ת ו לדייק מ ה מ ל ה ״כרשב״י״‪ .‬וצ״ע‪.‬‬

‫פ‬

‫ו ל פ י ד ב ר י ר׳ חיים אלו‪ ,‬ר ש ב ״ י ב מ נ ח ו ת מ ד ב ר ע ל המון עם ישראל‪ ,‬והם‬
‫^ כר׳ י ש מ ע א ל ו ע ל ת ה בידם״ ובסוגיא ב ב ר כ ו ת הוא מ ד ב ר על יחידי סגולה‪.‬‬

‫׳׳^‬

‫שמתאר‬
‫י‬

‫א‬

‫דים‬

‫גני‪…‬‬

‫א ו ת ם ״אינם‬

‫ם‬

‫עושים רצונו ש ל מקום״‪ ,‬היינו גם כן ד ו ק א א ל ו‬

‫י ע ס ק ו ע כ ״ ז ב ד ר ך ארץ‪ .‬וכן הוא מסיים ש ם ‪ :‬״והנה פ ס ו ק ו א ס פ ת‬

‫נ א מ ר ב ל ש ו ן יחיד״‪.‬‬
‫ג ם מ ה ר ״ ם שי״ק )על תרי״ג מצות‪ ,‬מצוד‪ ,‬תכ״א( מ ת ר ץ א ת ה ס ת י ר ה‬

‫)ב(‬

‫ג״דברי ר ״ ‪ – .‬״ ‪,‬‬
‫ו מ נ י ח ש ב ש נ י ה ס ו ג י ו ת איירי ב ב נ י אדם שונים‪ .‬ו ד י ל ‪ :‬״אם קורא‬

‫‪-‬ב‬

‫* ' ‪ -‬ה ר י ת ו ע ר ב י ת ו מ י ח ד כ ל מ ע ש י ו ל ש ם שמים‪ ,‬ו א ם כן אף זה שחורש וקוצר‬
‫מ י ה ‪ -‬יג‪-‬‬

‫י׳כל‬

‫^ חי‬

‫^‬

‫ל ה ש י ״ ת ‪ ,‬ע״כ י״ל שם שפיר אע״ג שקורא ר ק ק״ש שחרית וערבית‪,‬‬

‫ו יצא מ ש ו ם ה ק ר א ד ל א ימוש וכוי‪ .‬א ב ל ב כ י צ ד מ ב ר כ י ם מיירי ב ס ת ם אדם‪,‬‬
‫ו מיחד מעשיו‬

‫^‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ס‬

‫‪:‬‬

‫ל ש ם ה׳‪,‬‬

‫שיהיה ר ק ח ו ר ש ב ש ע ת‬

‫י ל א יהיה כ ו נ ת ו להשי״ת‪,‬‬

‫חרישה וקוצר ב ש ע ת‬

‫ב ז ה צריך דוקא לקיים והגית‪,‬‬

‫אבל בק״ש‬

‫ל א יצא״‪.‬‬
‫י‬

‫מ ן ן ל ן‬

‫*"‬
‫י‬

‫‪| .‬‬

‫ב ל י‬

‫ע‬

‫ש ל פ י ד ב ר י ו יוצא ה י פ ך מ מ ה שיוצא מ ד ב ר י ה ם ש ל נזה״ק ושל ר ״ ח‬
‫ד ל ע י‬

‫ל ׳ ו ד ו ק א אלו שאינם ב מ ד ר ג ה גבוהה‪ ,‬הם חייבים ל ל מ ו ד כ ל היום‬

‫דאוג ל פ ר נ ס ה כ ל ל ‪ ,‬ו ע ל י ה ם נ א מ ר ‪ :‬״ועמדו זרים ורעו צאנכם״ י‬
‫)ג( ובס׳ צ פ י ח י ת ב ד ב ש מ פ ר ש ‪:‬‬
‫״ ד א ם ה ו א א י ש ע נ י וחוא מ ו כ ר ה ל ה ת ע ס ק ב מ ל א כ ה ל צ ו ר ך פרנסתו‪,‬‬
‫אז א פ י ל ו ל א ק ר א א ל א ק״ש ושו״ע קיים מ צ ו ת ל א ימוש ו ב ה כ י‬
‫איירי‬
‫‪1 3‬‬

‫ן ן י י‬

‫ר ש ב ״ י ב מ נ ח ו ת וכי ק א ד ר ב ב ר כ ו ת‬

‫ו כפני­‬
‫" המאמר‪ ,‬פ״ב סס״א מה שיש להקשות על זה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א פ ש ר א ד ם ה ו ר ש כו׳‬
‫‪29‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב מ י שאינו עני‪ ,‬ש י כ ו ל ת בידו ל ש כ ו ר פ ו ע ל י ם ל ח ר ו ש והוא‬

‫היינו‬
‫יעסוק‬

‫בתורה‪,‬‬

‫קאמר‬

‫רשב״י‬

‫יכול‬

‫ומלאכתו‬
‫דקרא‬

‫ת ע ש ה ע״י‬
‫ימוש‬

‫דלא‬

‫אחרים‪…‬‬

‫דברים‬

‫ובתכי‬

‫ניחא‬

‫דלא‬

‫כמו‬

‫שאמר‬

‫ר״י‬

‫ככתבן‪,‬‬

‫ד ב ר י ם כ כ ת ב ן ‪ ,‬ש ה ר י הוא ס ו ב ר ש ה ע נ י פ ט ו ר ודי לו בק״ש‬
‫׳‬

‫כ נ ד ‪ .‬ועל ר׳ י ש מ ע א ל ליכא לאקשויי‪ ,‬איך ה ת י ר גם למי שאינו עני‬
‫להתבטל‬

‫לעשות‬

‫מלימודו‬

‫דחייש‬

‫אחרים‪,‬‬

‫דאפשר‬

‫הרוצה‬

‫)להתעסק(‬

‫מלאכתו‪,‬‬

‫מר‬

‫]לאבד‬

‫עליהם‪…‬‬

‫ולהכי‬

‫אמר‬

‫שמלאכתו‬

‫אפשר‬

‫לעשותה‬

‫הגם‬

‫למימרת‬

‫ר׳‬

‫מעותיו[‬

‫ר״י‬

‫יוחנן‬

‫ישכור‬

‫הנהג‬
‫ע״י‬

‫שאפשר‬

‫ע״י‬

‫לעשותה‬
‫במציעא‬

‫דכ״ט‪:‬‬

‫ואל‬

‫יעמוד‬

‫פועלים‬

‫בהם‬

‫מנהג‬

‫דרך‬

‫ארץ‪,‬‬

‫אהרים‪,‬‬

‫יעמוד‬

‫הוא‬

‫על‬

‫שאף‬
‫פועליו‬

‫כ ד י ש ל א יבוא לידי עוני״‪.‬‬
‫וכעין‬
‫ה‪.‬‬

‫זה גם בם׳ ד ר כ י ש ל ו ם‬

‫) מ א ת ר נ ח ש ״ י מרגונטו‪ ,‬דף קכ״ד(‪.‬‬

‫‪,,‬ועמדו זרים״ כ ב ר כ ה ל ע ת י ד ל ב ו א‬
‫ולולא‬

‫פוסק‬

‫מ ס ת פ י נ א הייתי אומר ש ד ב ר י ר ש ב ״ י לא‬

‫ה ל כ ה ‪ ,‬א ל א בא להודיענו‬

‫נשמעים כלל‬
‫״ישראל‬

‫ברכה שהובטהה כאשר‬

‫כאילו הוא‬
‫עושים רצונו‬

‫ש ל מקום״‪ ,‬ד ב ר שאינו שייך כ ל ל ליחיד א ל א ת ל ו י ב מ צ ב הציבור‪ .‬כך מ ש מ ע‬
‫לשון רבים ״ישראל עושים״ וכן הלשון ״זרים״ ש מ ר מ ז לגוים‪ ,‬וכן ה מ ק ר א מ מ ש י ך‬
‫״ובני נ כ ר א י כ ר י כ ם וכורמיכם״‪ .‬והרי זה כעין פירוש ר מ ב ״ ן ) ב ח ו ק ו ת י כ״ו י״א(‬
‫כ א ש ר הוא מ ס ב י ר ל מ ה מ ג נ ה ה ק ר א א ת ה מ ל ך אסא ע ל ש ב ח ו ל י ו ד ר ש ברופאים‪,‬‬
‫״והכלל בהיות ישראל שלימים‪ ,‬ו ה ב ר כ י ב ‪ ,‬ל א י ת נ ה ג ע נ י נ ם ב ט ב ע כ ל ל ‪,‬‬

‫וז״ל‪:‬‬

‫ל א ב ג ו פ ם ו ל א בארצם‪ ,‬ל א ב כ ל ל ם ו ל א ביהיד מהם״‪ .‬ולפי זה מ ה ש ר ש ב ״ י א ו מ ר ‪:‬‬
‫״ ת ו ר ה מ ה ת ה א עליה״ כוונתו ל ו מ ר שאי א פ ש ר להשיג ידיעת ה ת ו ר ה ב ש ל מ ו ת ה‬
‫ע ד ש נ ג י ע ל מ צ ב כזה‪ ,‬ולפי זה ק צ ת קשים ד ב ר י אביי ש ם ‪ :‬״ ה ר ב ה עשו כ ר ש ב ״ י‬
‫ע ל ת ה בידם״‪ ,‬ש מ ש מ ע ש ד ב ר י ר ש ב ״ י הם ל נ ח ו ת דרך‪ .‬א ב ל א פ ש ר לישב‪,‬‬

‫ולא‬

‫היא‬

‫שכונתו‬

‫התנהגו‬

‫שהרבה‬

‫כאילו‬

‫דבריו‬

‫קוימו‪,‬‬

‫כבר‬

‫וזה‬

‫היה‬

‫ולכן‬

‫טעות‪,‬‬

‫״לא ע ל ת ה בידם״‪.‬‬
‫ואולי גם ב ע ל ש א ג ת אריה התכון לזה‪ ,‬וז״ל‬
‫״ע״כ‬

‫אמנם(‪:‬‬

‫צ״ל‬

‫רשב״י‬

‫דגם‬

‫ס״ל‬

‫דרשות‬

‫) ק ו נ ט ר ס אהרון סי׳ א׳ ד ״ ה‬

‫לאדם‬

‫לנהוג‬

‫מנהג‬

‫ארץ‬

‫דרך‬

‫ו פ ר נ ס ה ‪ . . .‬א ל א ש ב ה א פ ל י ג על ר׳ י ש מ ע א ל ‪ . . .‬שאם היו ב ג ד ר עושי רצונו כ״כ‪,‬‬
‫היתד‪,‬‬

‫מלאכתן‬

‫נעשית‬

‫והם‬

‫בעצמם‬

‫יצטרכו‬

‫מלאכתן״‪.‬‬

‫משמע‬

‫לסוף‬

‫שלא‬

‫יהיו‬

‫מתוך‬

‫ד ב ר י ו שענין של ״ועמדו זרים ורעו צ א נ כ ם ״ הוא ב ג ד ר ב ר כ ה ולא ד ר ך‬

‫התנהגות‬

‫עושין‬

‫רצונו‬

‫על‬

‫ידי‬

‫כ״כ‪,‬‬

‫אחרים‪,‬‬

‫אלא‬

‫שירדה‬

‫תורה‬
‫לעשות‬

‫דעת‬

‫האדם‬

‫ש י ת ד ב ק ו בה בני אדם‪.‬‬

‫ו מ ה ש ק ש ה על רשב״י דמוקים פ ר ש ת והיה אם ש מ ו ע ״בזמן שאין ישראל‬
‫עושים רצונו של מ ק ו ם ״ — פירשו ה ת ו ס פ ו ת שם‪ ,‬ד ג ם זה מיירי בעושין רצונו‪,‬‬
‫א ב ל אין עושים רצונו כ״כ‪ ,‬ד א י נ ם צדיקים גמורים‪ .‬ו ב מ ה ר ש ״ א שם פ י ר ש יותר‪,‬‬
‫שזה נרמז ב מ ה ש ח ס ר בפ׳ והיה אם ש מ ו ע א ה ב ת ה׳‬

‫ב כ ל מאדך‪ ,‬דהיינו‬

‫בכל‬

‫ממונך‪ ,‬ולכן ה׳ מ ו נ ע מ ה ם ב ר כ ה בממונם‪ ,‬ה ב ר כ ה של ״ועמדו זרים ורעו צאנכם״‪.‬‬
‫ו ב מ ד ר ש )ר׳ ת נ ה ו מ א נח ג ׳ ( ‪ :‬״]פ׳ ר א ש ו נ ה של ק״ש איירי ב ל ו מ ד י תורה‪ ,‬ולכן(‬
‫‪30‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אין זה פירוש מ ת ן‬
‫וגו׳‬

‫תשמעו‬
‫כתלמוד‪.‬‬

‫ש כ ר ה ב ע ו ל ם הזה כמ״ש‬

‫ונתתי מטר‬

‫בפרשה שנייה והיה א ם שמוע‬

‫ארצכם‪ .‬זה מ ת ן ש כ ר‬

‫ו ב פ ר ש ה שנייה כ ת י ב ב ה ב כ ל‬

‫עוסקי מצוד״‬
‫נפ‬

‫לבבכם ובכל‬

‫עוסקים‬

‫שאין‬

‫ולא כתיב בכל‬

‫ש כ ם ׳‬

‫מאדכם‪ ,‬ל ל מ ד ש כ ל מ י ש א ו ה ב ע ו ש ר ותענוג‪ ,‬אינו יכול ללמוד תורה שבע״פ״•‬
‫ולכאורה‬
‫ר‬

‫ה מ ד ר ש הזה פ י ר ש ב א ר היטב א ת ד ב ר י ה ת ו ס פ ו ת בדעת רשב״י‪,‬‬
‫ב ד ב ר י רשב״י‪ ,‬שפירש ש ה ב ר כ ה ״ועמדו זרים ורעו‬

‫ק שלפי פירש מהרש״א‬

‫צאנכם״‪ ,‬היא ב ר כ ה ב מ מ ו נ ו‬

‫‪ -‬ס ו ת ר המדרש הזה‬

‫‪ -‬א ם נ פ ר ש ה דאיירי בעוה״ז‬

‫א ת ד ב ר י רשב״י‪ ,‬ש ה ר י ל פ י ה מ ד ר ש ל א פ ו ר ש מ ת ן שכרם ש ל לומדי ת ו ר ה‬
‫ש א ו ל י רשב״י עצמו איירי בימות המשיח׳‬

‫בעילם הזה‪ .‬א ב ל ל פ י מ ה ש ת ע י ת י‬

‫עולים ד ב ר י ה מ ד ר ש י פ ה ע ם ד ב ר י רשב״י‪.‬‬
‫ל ז מ‬

‫ל פ נ י ב ו א המשיח‪ ,‬כ מ ו‬

‫‪1‬‬

‫ ולפעמים ל‬‫שמואל‬

‫ב מ י מ ר א של‬

‫עוה״ז‪ ,‬הכינה היא‬

‫ש ו ן‬

‫ל ״ ( ‪ :‬״אין ביו‬

‫)ברכות‬

‫ד ‪:‬‬

‫העוה״ז ו ל י מ ו ת ה מ ש י ח א ל א ש ע ב ו ד מ ל כ י ו ת בלבד״•‬
‫הסתירה‬

‫ישוב‬

‫ישמעאל‬

‫ב ד ב ר י ך׳‬

‫בישוב ה ס ת י ר ה ב ד ב ר י ר׳ י ש מ ע א ל )שאמר ב ב ר כ ו ת ״הנהג ב ה ם מ נ ה ג ד״א״‬
‫ובמנחות‬

‫א‬

‫ס‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ן‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ך‬

‫כ‬

‫ח‬

‫ת‬

‫מ‬

‫י‬

‫י ו נ‬

‫ת‬

‫י‬

‫מ פ נ‬

‫ה ק ר‬

‫א ״והגית בו יומם‬

‫ילילה״(‪ ,‬ר ו ב ה מ פ ר ש י ם מ י ש ב י ם שר׳ ישמעאל מ ת י ר להפסיק ת ״‬
‫*ינסה‪ ,‬ומה שבן דמה רצה ללמוד ח כ י "‬
‫^‬
‫ה‬
‫ל‬

‫א‬

‫ת‬

‫ה‬

‫י‬

‫ר‬

‫ל ן >‬

‫‪'.‬יב זה מ ב י א‬
‫;״*י*‬

‫ב‬

‫״לא‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ר‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫י ו ם ף‬

‫ימוש‪ ,‬ל א ו‬

‫) י ן‬

‫‪.,‬‬

‫ס‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫ר מ‬

‫י ו נ י ת‬
‫פ‬

‫נ‬

‫״‬

‫י‬

‫׳‬
‫ה‬

‫ם‬

‫ו ׳‬

‫כפשוטיה‪ ,‬א ל א‬

‫ז‬
‫מ‬

‫״‬

‫ס ק‬

‫ה‬

‫א‬

‫ה‬
‫ר‬

‫כ‬

‫לזייי‬

‫י‬

‫ה‬

‫)‬

‫פ‬

‫ס‬

‫! ' י ־ ? ׳‬
‫״ א ( ‪ .‬מ ס ף על‬

‫ב‬

‫ז‬

‫א‬

‫ח‬

‫ק‬

‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫י‬

‫האיס‬

‫מפרש )על ס מ ך‬

‫מראה‬
‫ירת‬

‫ש‬

‫ע‬

‫) מ ע‬

‫׳‬

‫ה י ר ו ש ל מ י פ א ה מ״* י־״א>‬

‫החשמונאים‪ ,‬ס ו ף מס׳‬

‫סיסי‪-‬‬

‫יבמכתכ( מ ב י א ב ש ם ר א ״ מ ח ל פ ו ן ‪:‬‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ח‬

‫י‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫דעה ש ד ישמעאל ס ב ר‬

‫א (‬
‫ל‬

‫ל‬

‫״‬

‫צ‬
‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫ר ק לצורר‬

‫י‬

‫י א ו‬

‫' " " ? ‪ :‬ד מפני‬

‫‪1‬ן‬

‫״״'‬

‫׳‬

‫ד׳ד‬
‫*דל״'‬

‫ב ב ר כ ו ת ‪ ,‬ב מ נ ה ג ״ ע ובמנחות‪ ,‬ב י ו ע ב אייל •‬
‫;‬

‫כ‬

‫ס י כ ו ם‬
‫י א ד ם צריכים ל ה ת ע ס ק בדרך א ת •‬
‫א• מתכונות היסודיות עול העולם הוה‬
‫<׳*ז‪-‬דדר יפגע ביכולתנו‬
‫א י ליי ‪1,‬‬
‫‪ ,‬שהדבר‬
‫י‬
‫ל ל א עד‬
‫ל י ל מ ע ט בה כפי שאפשר‪,‬‬
‫ש ב ג‬

‫כ ד‬

‫נ‬

‫א‬

‫ג‬

‫ב‬

‫כ ך‬

‫כ ד‬

‫עכודת ה׳‪.‬‬

‫^ ^‬

‫^‬

‫^‬

‫א ח ו י‬

‫^‬

‫^‬

‫'‬

‫־ ־ י‬

‫‪5‬‬

‫י א<ו מציייס לא י ק לעטות מלאניז•‬

‫י ־ ו א ״ ן <‬

‫ל‬

‫ם‬

‫החטא היתה ואת כינת הבורא‪.‬‬

‫‪0‬‬
‫א י ז ר י ם‬

‫־־ בעיקר בלפי אשתי‬

‫‪,‬‬

‫‪, , ,‬‬

‫ו י ז י‬

‫א שזכו לה האבות )ר׳ בחיי(‪.‬‬

‫* ״״ף־ ״״ ״ ״‬

‫'‬

‫ע‬

‫ט‬

‫ו ב נ י‬

‫‪ 1‬מ ה י‬

‫ב י ת ו‬

‫א‬

‫•‬

‫‪ *.‬י ״ י ״ ל א ‪ -‬״ ״ ״ א "‬
‫ל (‬

‫י‬

‫״‬

‫ך‬

‫ה ) ה ־ ה‬

‫מ י נ י ע‬

‫ל‬

‫ה י א‬

‫״ ׳ ״ ־ ־ "״״־ ל ע ״ ״ ״ ל • ״ ־ ־‬

‫׳־‬

‫א‬

‫ב‬

‫^‬

‫ה ו א ש‬

‫״ י מש״ע‬

‫נ ־ י‬

‫ב ה‬

‫א‬

‫נ ם‬

‫מ ח‬

‫^‬

‫ל א ה י נ‬

‫"‬

‫ק ה‬

‫י*״"‬

‫״״‪ ,‬היא‬

‫יי""" ״ י י‬

‫במותיי‬

‫״ ״‪,‬׳״דתו יגיע‬

‫מ‬

‫‪ ,‬״ ״ י ‪, ^. ,‬״ ה א‬
‫המדיי ה״‬
‫היא י ״ י‬
‫ו א‬

‫ש מ‬

‫מ‬

‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אף שה' משגיח על כל פרט ופרט‪ ,‬הוא מנהיג א ת העולם לפי סדר ־־‬

‫ג‪.‬‬

‫הנקרא ‪ .‬ח ו ק י הטבע״‬

‫‪ -‬אשר אפשר לנו לגלותם‪ ,‬וחובה עלינו לגלותם כדי שנוכל״‬

‫באמצעותם לכוון א ת העולם לפי רצון ה׳ לתקן עולם במלכות שד־י‪.‬‬
‫אסור לסמוך על הנס — ואפילו להתפלל אל ה׳ שיעשה נס‪ ,‬הרי זה ת פ ל ת שיא‬
‫)עי׳ איגרות משה‪ ,‬או״ח ח״ב סי׳ קי״א(‪ .‬מ ד ת הבטחון היא להכיר שכל מה שה'‬
‫גורם לאדם‪ ,‬הוא לטוב‪ ,‬אבל מה שהוא גורם לעצמו‪ ,‬בין בקום ועשה‪ ,‬בין בשב ואל‬
‫]לדעת הרמב״ן יש יוצא מן הכלל הזה‪ ,‬והוא שבימי‬

‫תעשה‪ ,‬אין בטחון שייך בו‪,‬‬

‫הנביאים הרפואה נקבעה על ידי ה׳ דרך נס‪ ,‬ואז לא היה צורך ברופאים כלל( •‬
‫במשמעות ה ק ר א ‪ :‬״לא ימוש ספר התודה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה״‬

‫ד‪.‬‬

‫נחלקו התנאים‪ .‬ההלכה היא‪:‬‬
‫)א(‬

‫הנהג בהם מנהג דרך ארץ‬

‫‪-‬‬

‫ולהרבוי‬

‫שצריך האדם לעבוד להתפרנס‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫או ל מ ע ט בזה‪ ,‬כפי שברכת ה׳ במעשה ידיו נותנת לו‪ .‬במיוחד יש מעלה ל ה ת ע ס ק‬
‫בישובו של עולם בארץ ישראל‪.‬‬
‫)ב(‬

‫כל יהודי תייב ללמוד תורה וגם מי‬

‫לתורה‪ ,‬הן ביום‪ ,‬הן בלילה‪ .‬בשעת הדתק‬

‫שעמוס‬

‫ארץ״‬

‫ב״דרך‬

‫‪ -‬ורק בשעת הדחק‬

‫יקבע‬

‫עתים‬

‫‪ -‬מי שקרא שמע‬

‫שחרית וערבית קיים ״והגית בו יומם ולילה״‪.‬‬
‫)ג(‬

‫מי שרואה ברכה בלימודו‪ ,‬מצוה עליו לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי•‬

‫והוא שנקרא ״תורתו אומנותו״‪ ,‬וכל מי שמקבל על עצמו עול תורה‪ ,‬מעבירים ממנו‬
‫עול מלכות ועול דרך ארץ‪ ,‬וכל מי שרוצה להיות מוכתר בכתרה של תורה ל א ישים‬
‫על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כ א ח ת ‪.‬‬
‫)ד(‬

‫מותר ל מ ע ט בתלמוד תודה לזמן קצוב כדי להשתכר עד שיוכל להרבות‬

‫בת״ ת אחד כך‪.‬‬
‫ה‪.‬‬

‫דרך ארץ ומלאכה חשובות הן ל א רק כמסעיים לעבודת ה׳ בכללה‪ ,‬אלא‬

‫נם ל ת ״ ת הן תנאי‪ ,‬לימוד התורה בלי מלאכה עם הכוונה להתפרנס מן הצדקה גורם‬
‫להרבה עוונות )עיי הערה ‪ (7‬וביניהן העבירה החמורה ביותר‪ :‬חלול ה' ח״ו )רמב״ם‬
‫מהר״ל‪ ,‬גידולי טהרה(‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫אסור לעשות דברי תודה קרדום לחפור בהם‪ ,‬וכל הנהנה מדברי תורה נוטל‬

‫חייו מן העולם‪ ,‬ועל אף האיסור החמור בדבר‪ ,‬נהגו הדורות האחדוגים היתד בדבר‪,‬‬
‫וזאת מכמה ס ב ו ת ‪:‬‬
‫)א(‬

‫דיינים‪ ,‬רבנים‪ ,‬ומלמדים מותר ל ה ם ל ק ח ת שכר בטלה דמוכח‪ ,‬דהיינו שיש‬

‫ל ה ם אומנות ועוזבים אותה כדי לשרת א ת הציבור‪ .‬ומן הראשונים כתבו עוד שמי‬
‫שמניה כל ע ס ק פרנסה בגלל הנ״ל‪ ,‬אין לך שכר בטלה חמוכח יותר מזה‪.‬‬
‫)ב(‬

‫נם אלה שלומדים לעצמם‪ ,‬יש להתיר להם להנות מדברי תודה בזמן כזה׳‬
‫התורה‬

‫שלולי לימוד תורה מוגבר‪,‬‬

‫היתה‬

‫נשכחת‬

‫ח״ו‪ ,‬דהיינו‬

‫שמותר‬

‫משום‬

‫״עת‬

‫לעשות לה׳ הפרו תורתך״ )די״א אברבנאל‪ ,‬כ״מ‪ ,‬מהרש״ל‪ ,‬דברי שמואל‪ ,‬ת ת ״ ס ( •‬
‫ה כ ר ת‬

‫מוכה‬

‫מספר ידידים עזרו לי‬
‫לפרטם‪.‬‬
‫הרב‬

‫בליקוט‬

‫החומר הנ״ל‬

‫אבל אי אפשר לי‬

‫ברכה מיוחדת אני חייב לידידי הרב אליהו‬

‫אריה כרמל נ״י ור׳ יונה עמנואל‬

‫ג״י‬

‫גרינצייג נ״י׳‬

‫שעברו על‬

‫המאמר‬

‫והעירו הערות חשובות‪ ,‬אבל ברור שכל השגיאות הן שלי לבד•‬
‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היג מנוזמ סלי‬

‫י‬

‫יש״י ‪ -‬מפרש או פוסק‬
‫התכוון‬
‫מלא‬
‫ה ת‬

‫ל ^ י ^ י נ ש ת ב ר ו ב ל י מ ו ן השאלה‪ ,‬ה א ם ר ש ״ י בפירושו ל ת ל מ ו ד ה ב ב ל י‬

‫כ ת ר‬

‫למו‬

‫רע״‬

‫ל‬

‫א‬

‫א‬

‫^‬

‫ד ׳‬

‫י‬

‫א ל י ב א ד ה ל כ ת א ‪ ,‬כ מ ו ש ה ה ל כ ה נ ר א ת ה לו‪ ,‬א ו ש מ א א י ן‬

‫כ‬

‫ת ה מ פ ר ש — המבאר‪ ,‬הבוהר ל ו הדרך הקרובה ביותר להבנת‬
‫הביע‬

‫ל‬

‫שהוא‬

‫^‬

‫ה נ כ ן ן‬

‫מ‬

‫ש‬

‫את‬
‫‪-‬‬

‫י‬

‫להלכה‬

‫דעתו‬

‫לא‬

‫ולמעשה‪,‬‬

‫עלה‬

‫על‬

‫דעתו‬

‫של‬

‫ב ח ר ב פ י ר ו ש ה מ ת א י ם ב י ו ת ר לסוגיה‪ ,‬ו ל א ו דוקא ב ז ה‬

‫א‬

‫איו הד ' י‬
‫״ ל א ל א עגין ל ד י ד ק ט י ק ה ו ל ס ג נ ו ן ו אין ה ד ב ר בו‪,‬‬
‫<ןאס ה ת כ ו ו ן ך ‪ ,‬״ ״ ^ "‬
‫״ י ל כ ר ש ב י א ו ר י ו יהיו ד ו ק א נ כ ו נ י ם ג ם להלכה‪ ,‬נ כ נ ס ת ד ע ת ו‬
‫למנין‬
‫י בחיי״רדד‬
‫די•‬
‫‪,‬‬

‫ה ג‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫חבי‬

‫ת‬

‫דע‬

‫ת ו‬

‫מכ‬

‫^‬
‫ע‬

‫ב ר ׳‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ה י ת‬

‫ל‬

‫ל‬

‫^‬

‫‪*.‬בת ב י ן ד ע ו ת הפוסקים‪ .‬ב ס ו ג י ת ה ט י ל ציצית ע ל ב ג ד המצוייץ‬
‫ו‬

‫א‬

‫ל‬

‫אס‬
‫אי‬

‫ם‬

‫״‬

‫שאם‬

‫^ ‪ 1‬לראשונות‪,‬‬

‫ת‬

‫^׳‬

‫א ן ז ר‬

‫י כ ל ב‬

‫'‬

‫; ר‬

‫י אשונו‬

‫^ ‪-‬י־ כ‬
‫^‬

‫ה ר ו ב ל צ ו ר ך ה פ ע ל ת ה כ ל ל ״הלכה כרבים״‪ .‬ו ה ג ה מ ר ן‬

‫א ו ״ ח ה ל כ ו ת צ י צ י ת סי׳ י׳ ) ב ד ״ ה ו ל ע נ י ן ה ל כ ה ( מ כ ר י ע דאין‬

‫^‬

‫ג ת כ ן ן ן‬

‫•‬

‫נתכוון‬
‫וטלית‬

‫המטיל‬

‫לבטל‬

‫זו כשירה‪.‬‬

‫את‬

‫הציציות‬

‫הראשונות‪,‬‬

‫א ב ל א ם נ ת כ ו ו ן להוסיף ע ל‬

‫ש ה ב ג י יצוייץ ב ש נ י זוגות ציציות‪ ,‬א ע ״ פ ש ח ת ך א ח ד הזוגות‬
‫^ הבגד‪.‬‬

‫ל‬

‫ה ר א ״ ש ‪ ,‬מ א י ד ך גיסא‪ ,‬מ כ ש י ר ב כ ל גווני‪ ,‬היינו ב י ן‬

‫ן ד ״‬

‫• א ת ה ר א ש ו נ ו ת ‪ ,‬ב י ן א ם נ ת כ ו ו ן להוסיף עליהן‪ ,‬א ם ח ת ך זוג אחד‪,‬‬

‫ין^‬

‫* ר ה ב ג ד ‪ .‬ד ע ת י ה ע י ק ר י ת ש ל ר ש ״ י מ ס כ מ ת ע ם ד ע ת ו ש ל הרא״ש‪.‬‬
‫ל‬

‫מיעו ^_ ^‬

‫יעיז‬

‫א ר‬

‫ט‬

‫על ״‬

‫י‬

‫ה‬

‫שדעת‬

‫האוסרת‬

‫הרמב׳׳ם‬

‫ב ה ת כ ו ו ן להוסיף‪ ,‬היא ב ג ד ר‬

‫־ ׳ ׳ י ח י ד ל ג ב י ד ע ת ם ש ל ר ש ״ י והרא״ש‪ .‬א ב ל ל א כ ן הוא חשבונו‬
‫י׳ ' א ל ו ד ב ר י ו ‪:‬‬

‫י״יא‪,‬‬

‫ר‬

‫ב ה‬

‫ל‬

‫א‬

‫וכר״‪.‬‬
‫ז!פ‬

‫כ ל ן‬

‫ולן‬

‫ע‬

‫ג‬

‫^‬

‫ב‬

‫׳‬

‫) פ י ס‬

‫^׳י׳‬

‫ר ע ג י‬

‫לסיכך‬

‫^‬

‫ק ו‬

‫י א ף ע ל ג ב ד ה ר א ״ ש מ פ ר ש כפירש״י‪ ,‬כוון דרש״י מ פ ר ש‬
‫ק > ‪ ,‬ה ״ ל ה ר מ ב ״ ם ו ה ר א ״ ש ז״ל ח ד ל ג ב י ח ד ו ה ל כ ה כ ה ר מ ב ״ ם‬

‫איו‬

‫ה‬

‫ק‬
‫״‬

‫ף‬

‫דעתו‬

‫של רש״י נחשבת‬

‫בהכרעת‬

‫ה ה ל כ ה מ ח מ ת אופיו‬

‫ש ל פ י ר ו ש ו ל ג מ ר א ‪ ,‬ו א י ן ה י א נ מ נ י ת ב מ נ י ן דעות הפוסקים‪,‬‬

‫י ה ר א י ׳ ‪ -‬יחידי ל ע ו מ ת ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ו ד ע ת ו ש ל ה ר מ ב ״ ם ק ו ב ע ת להלכה‪,‬‬
‫ז מ ר ן גד! י‪-‬י~‪.‬׳‪,‬‬
‫*־״ ׳ ‪ -‬י ע א ו ״ ח סי׳ י׳ ס ע י ף ו ״ ‪.‬‬
‫עיר<‪-‬‬

‫ס‬

‫ג‬

‫אות‬
‫ ^‬

‫^‬

‫‪ 1‬ו ת‬
‫י ז י מ‬

‫ח י ד ו ש ו ש ל מרן‪ ,‬ש א י ן רש״ י פ ו ס ק א ל א מ פ ר ש ‪ ,‬ק מ ו עוררים ר ב י ם‬

‫כבודי‬
‫^ י‬
‫״ א כדרכי‬
‫‪-‬‬

‫י ר ן ״ ש‬

‫^‬

‫מ‬

‫ז‬

‫‪,‬‬

‫בגדר ‪.‬חדי לגבי הרמב׳׳מ‪ .‬פוסקים אחרים‬

‫דעת הראב״ד דמביגיה עם דעת הרא‪-‬ס )שיירי כנה׳׳ג לאו‪-‬ח שם‪ ,‬הגב׳׳י אות‬
‫ס‬

‫ע‬

‫משה סב׳ וכן בשו׳יע שב חולק על מרן‪ .‬ואפילו לפי סימתו‪ ,‬שגס רביגו‬

‫י כהיא׳ש‪ ,‬כך שאין הרא־־ש‬
‫^‬

‫ל‬

‫ש ל רש״י‪,‬‬

‫ואלו‬

‫ד ב ר י ה ח י ד ״ א ב ב ר כ י יוסף לאו״ח שם‪,‬‬

‫פ‬

‫ר‬

‫‪33‬‬
‫לחם חמודות להלכות ציצית ‪ :‬לפניגו בפירוש דברי חמודות להל׳ ציצית‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫״ויש מכשירין ב כ ל ענין ) כ ד ע ת ר ש ״ י ו ה ר א ״ ש ועוד( ו כ ר ‪ ,‬וכן ד ע ת מהר״ר‬
‫ק א ס ט י ל א ץ ב ת ש ו ב ה כ ״ י ) = כ ת ב ־ י ד ( ‪ ,‬ו ה פ ל י א ל ה ת מ ר מ ר ‪ ,‬וזקרקין דנורא‬

‫יחיאל‬

‫מפומיה על מ״ש מרן‬

‫נפקי‬

‫ה מ כ ר ‪ ,‬הנ״ל(‬

‫ב ב ״ י ‪ . . .‬ותמה מאד הרב הנד ) =‬

‫היכי א פ י ק )הוציא( מ ר ס ב ר ת רש״י מן המנין‪ ,‬ומי ל נ ו ג ד ו ל )כמוהו‪ ,‬כרש״י(׳‬
‫ו כ ב ר כ ת ב ה ר א ״ ש בחולין פ׳ ב ה מ ה ה מ ק ש ה שרש״י מ ק ו ב ל מ ג א ו נ י עולם‪ ,‬ר ב‬
‫יצחק‬

‫ורבעו‬

‫ב ר יהודה‪,‬‬

‫יעקב בר‬

‫מתלמידי‬

‫יקר״‪ ,‬ש ה ם‬

‫גרשום‬

‫רבעו‬

‫י נ ו‬

‫מאור‬

‫הגולה‪ .‬הוי אומר‪ ,‬כ ל ו ם אין כאן פ ח י ת ו ת ה כ ב ו ד ב ד ב ר י רש״י בפירושו ל ת ל מ ו ד ‪.‬‬
‫וכל שכן‬

‫העובדה‬

‫לאור‬

‫קבלה‬

‫שדבריו ה ם‬

‫אשכנז‬

‫מגדולי‬

‫גרשום‬

‫ומרבעו‬

‫מ א ו ר הגולה‪ .‬וכן נ מ צ א ב ה ר ב ה א ח ר ו נ י ם ה ג נ ה ע ל רש״י מ פ ג י ע ה זו‪.‬‬
‫החיד׳׳א‬
‫דבריו(‬

‫ב ס פ ר ש ם הגדולים‪ ,‬מ ע ר כ ת ה ג ד ו ל י ם א ו ת ש׳ ב ע ר ך רש״י‬

‫מ ת ר ץ א ת ש י ט ת מ ר ן ב כ ך ש ל א התכוון חו״ש‬

‫לפגוע‬

‫ברש״י‬

‫)בסוף‬
‫אישית‪.‬‬

‫א ל א ל ק ב ו ע ע ו ב ד ה סגנונית‪ ,‬שרש״י בעצמו ל א התכוון ל ב ח ו ר בפירוש‬
‫יותר‬

‫הקרוב‬

‫ל ה ל כ ה ‪ ,‬א ל א ב ז ה ה ק ר ו ב יותר ל ה ב נ ה ‪ ,‬ואין ב ד ב ר י ו מ ש ו ם פ ג י ע ה ב כ ב ו ד‬

‫רש״י ו ל א כלום‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬א ף ע ל כ ל ל זה‪ ,‬היינו שרש״י ב ע צ מ ו ל א התכוון ל ק ב ו ע ה ל כ ה בביאוריו‪,‬‬
‫ק מ ו ע ו ר ר י ם בין האהרונים‪ .‬עיין ל מ ש ל ב ד ב ר י ב ע ל ה ל כ ו ת ק ט נ ו ת ) ח ״ ב סי׳ קי״ז(‬
‫ה ק ו ב ע ע ק ר ו נ י ת ש ר ש ״ י התכוון ל פ ס ק הלכה‪ ,‬ו ב מ ק ר י ם ר ב י ם א ף נ פ ס ק ה ה ה ל כ ה‬
‫כמותו‪ .‬ב נ ו ש ל ר׳ י ע ק ב חאגיז‪,‬‬
‫)המני״ח‬

‫מהבר‬

‫ק ט נ ו ת ‪ ,‬הוא ר ב י מ ש ה חאגיז‬

‫הלכות‬

‫= ה ר ב מ ש ה א ב ן י ע ק ב חאגיז( העיד ש ב כ ל ארץ י ש ר א ל ו ב כ ל ע ר ב י ס ת ן‬

‫)היא ‪ ,£11112131;111‬המחוז הדרום מ ע ר ב י ש ל פ ר ם (‬
‫ש ל רש״י‪ ,‬ואפי׳ כ נ ג ד ה ר מ ב ״ ם‬

‫ההלכה נקבעת‬

‫) ה ל כ ו ת ק ט נ ו ת ה ״ א סי׳ קפ״ה(‪.‬‬

‫עפ״י ד ע ת ו‬
‫ה מ ד ו ב ר היא‬

‫ב ת ק ו פ ה ש ל פ נ י כ מ א ת י י ם וחמישים שנה‪.‬‬
‫האחרונים‬

‫ובעיקר‬

‫בספריהם‪,‬‬

‫ש ל מרן‪ ,‬זה ב ע ד ו ז ה נ ג ד ‪,‬‬

‫בספרי‬

‫והדברים‬

‫המשיכו‬

‫הכללים‪,‬‬

‫ארוכים־׳‪ .‬בן‬

‫לדון‬

‫בכלל‬

‫דורו ש ל מרן‪,‬‬

‫הנ״ל‬

‫הרדב״ז‪,‬‬

‫ג ם ה ו א ע ו מ ד בשיטה זו‪ ,‬ש כ ן הוא אומר ב ת ש ו ב ה ) ח ״ ד סי׳ א ל ף ק ״ פ ( ‪:‬‬
‫שיש‬

‫בידינו כ ל ל‬

‫יש ל ס מ ו ך ע ל‬

‫גדול‪ ,‬כ י רש״י ז״ל‬

‫ב ע ל י הפסק״‪ .‬יוצא שיימנה‬

‫ש ל א לסמוך על‬

‫ד ב ר י רש״י‬

‫לפסק‬

‫הלכה‪,‬‬

‫מפרש הוא לא‬

‫פוסק‪,‬‬

‫ק ב ל ה בידי ר ב נ י ס פ ר ד‬
‫במקום‬

‫שהוא‬

‫מפרש‬

‫ויותר‬

‫האחרונים‬

‫)עיין‬

‫מהזיק‬

‫ב ר כ ה ליו״ד סי׳ י ״ ב א ו ת א׳(‪.‬‬
‫ו ה נ ה ל ר ג ל ע ב ו ד ת נ ו ב ה כ נ ת ה ו ב ר ת ע ז ר ש ל שו״ת ל פ ר ק ל ו ל ב הגזול ע ב ו ר‬
‫הישיבות‬

‫תלמידי‬
‫בתוצאות‬
‫של‬

‫)סוכה ל ״ ב‬

‫חיפוש ב נ ו ש א הדם ש ו ט ה ב א מ צ ע ו ת ה מ ח ש ב ‪ ,‬ע ל מ א ג ר ס פ ר י השו״ת‬

‫הפרוייקט‪,‬‬

‫מצפון‬

‫התיכוניות‪,‬‬

‫עסקנו‬

‫בסוגית הדס‬

‫שוטה‬

‫ע״ב(‪.‬‬

‫איטליה‪,‬‬

‫מצאנו‬

‫תשובה‬

‫מהתקופה‬

‫השובה של‬

‫שלפני מרן‬

‫רבי‬

‫והרדב״ז‪,‬‬

‫קולון‬

‫) = המהרי״ק(‬

‫)נולד ‪1420‬‬

‫‪,(1480‬‬

‫יוסף‬

‫ונפטר‬

‫‪ 2‬עיין עוד בבר׳׳י לחו״מ סי׳ כ״ה אות ל״א ; מחזיק ברכה ליו״ד סי׳ י״ב‬

‫ז‬

‫יד מלאכי‬

‫כללי רש״י אות ב׳ •‪ .‬שדי חמד כללי הפוסקיס‪ ,‬סי׳ ח׳ אות ט׳‪ ,‬כרך ס׳ עמי ‪) 3626‬הוצאת‬
‫קה״ת‪ ,‬כרוקלין תשי״ט(; מאסף לכל המחנית‪ ,‬הל׳ ציצית סי׳ י׳ סעיף ו׳ ס״ק כ״ג;‬
‫ובדברי הרב עוזיאל בספר רש״‪ /‬עמ׳ שצ״א )הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬תשס״ז(‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ י‬‫י ‪-‬‬
‫* ‪ 1‬־ בה ‪ 0 ,‬ה ש ל כ ו ת ד נ ו ת ל נ י ו ו‬
‫זי מ ו ב א ה ב ש ו ם דיון ב כ ל ל הנ״ל‪ .‬ה ת ש ו ב ה היא שורש כי א‬

‫^‬

‫‪,-,‬״ד•‬

‫המהיי״‪-,‬‬

‫‪:‬וטה‪ ,‬א פ ש ר שי‪-‬יא‬
‫" •‬
‫אם נהגו כ ר ש ״ י ‪ . . .‬ש ה ר י‬
‫‪:‬ב כעמוד התווך ש ל ה ה ל כ ה ב א ש כ נ ז ו א פ ש ר לחמיו­‬
‫התווך של ההלכה ב א ע ״ ‪.‬‬
‫הנחי׳׳״ ־'‬
‫ יייו׳ ״ ‪.‬‬‫׳ ‪-‬‬
‫י י ד ע ת יחיד( ו כ ל ש כ ן ב ש ע ת ה ד ח ק ו כ י ״ •‬
‫כ‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫ה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ת‬

‫שאמרת‬

‫ש‬

‫^ ל < )הייני׳‬
‫ל י ו למרות‬
‫ע‬

‫ר‬

‫‬‫י ד ע ת‬

‫ו ע‬

‫״י‬

‫שד‬

‫ע ת ו‬

‫י‬

‫ע‬

‫‪, 1‬‬

‫ג‬

‫נ‬

‫ג‬

‫ת ם ףי ‪-‬כ ‪,‬י ם ׳‬
‫‪3‬‬

‫מ‬

‫גיס‬

‫המהרי״ק‬
‫פ‬

‫י‬

‫בברכה‪,‬‬

‫י‬

‫ן‬

‫מ‬

‫״‬

‫ן‬

‫ו כ ד א‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ג‬

‫י‬

‫ך‬

‫ף‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ע‬

‫מ ל מ ד ^זכית‬
‫ת‬

‫א‬

‫ר‬

‫~״‪,‬‬

‫ל‬

‫^‬

‫ן‬

‫ל‬

‫ה‬
‫ל‬

‫ך י ן ק‬

‫כ ה‬

‫פ‬

‫‪ 7 :‬ד ב ר י‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫י״יי א ו מ ר ש נ י ת ! י נ י ח ו ל פ ם י ס י ׳ '‬
‫‪~, 1.‬י‪-‬י‬
‫״ א*וניח ‪,‬‬
‫ ו כ ל שכן‬‫ אם דובר באשכנז‬‫נ ם האחרים‬
‫טלי‪-‬יני‪ ,‬היינו ד ב ר י ם ש ל א נ ש נ ו ב ד ב ר י ו בפירוש‪,‬‬
‫_‬
‫פלא‬
‫ל י ש ל מ ר ן הנ״ל‪ ,‬ש מ כ א ן ר א י ה ב ר ו ר ה ל י‬
‫* * א נ ו למדים‪ ,‬ש ל מ ר ו ת ש מ ת י י ' י ״‬
‫׳יא ב י ד ם ) מ ג ד ו ל י ס פ ר ד ש ל פ נ י ה ם ( שאין פירוש רש״י‬
‫ק‬

‫ש‬

‫ן‬

‫א י ן‬

‫א‬

‫ך‬

‫ב‬

‫ר‬

‫נ‬

‫י‬

‫ן‬

‫כ‬

‫ר‬

‫י‬

‫ע‬

‫ם‬

‫כ ל‬

‫ד ב‬

‫ע ר י י כ י‬

‫י ד י‬

‫ל‬

‫ע ת‬

‫^‬

‫^‬

‫^‬

‫^‬

‫ב‬

‫ב‬

‫^‬

‫ז‬

‫ק‬

‫ה‬

‫ן‬

‫ב‬

‫ח‬

‫ע‬

‫^‬

‫ו‬

‫י‬

‫י‬

‫י ט‬

‫? י^ילי‬
‫"׳‬
‫י־י‪-‬זזת הדחק‪ ,‬ואפילי‬
‫‪ .‬ע ת הדח•‪,‬‬
‫קובעים ?הלכה•‬
‫ל י האחרונים ש י נ י‬
‫‪ ^ * ,‬ד ל ל נסוט‬
‫; הלכתי‬
‫ב ג ד ר חיבור ה ל כ ת ‪,‬‬
‫ב‬

‫ס‬

‫ה‬

‫ד‬

‫י‬

‫מ‬

‫ב‬

‫י‬

‫ד‬

‫׳‬

‫ו‬

‫ן‬

‫עליו‪ ,‬ו כ ל שכן בשעת ה ד ח ק •‬

‫ס מ ן ך‬

‫י‬

‫ן‬

‫ע‬

‫צ‬

‫ב‬
‫ם‬

‫י‬

‫י‬
‫ך‬

‫כ‬

‫ש י‬

‫ס‬
‫י‬

‫ה‬

‫ם‬

‫ת‬

‫קייטו מ^צ ו ת״‬

‫ג ד ו‬

‫ל‬

‫ם‬

‫ש ע‬

‫ק‬

‫י‬

‫ב‬

‫‪,.‬‬

‫ם‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ח‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ט‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫ח‬

‫מ נ מ נ י ן‬

‫י‬

‫ר‬

‫לאיחזיי‬

‫מיע׳‬

‫איגיברסימת בר־אילן‪ ,‬ר״ג תשליו )יל׳׳ש ב‪5‬מ׳ ‪ 52‬ואילו(•‬
‫‪35‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה מ ה ר י ״ ק ש ק ד ם להם‪ ,‬ב א ש כ נ ז ‪ ,‬ל פ ח ו ת ‪ ,‬מ ק ו ב ל‬

‫לדעת‬
‫להלכה‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫ו א פ י ל ו ע ל דיוקים מ פ י ר ו ש ו ‪.‬‬

‫בעיקר‪,‬‬
‫לשמוע‬

‫ל ס מ ו ך על פירוש רש״י‬
‫ב ס ו ג י א זו‪ ,‬ונשמח‬

‫מ ט ר ת נ ו ב מ א מ ר ז ה היא ל ע ו ר ר א ת ה מ ע י י נ י ם‬

‫א ת ד ע ת ם ש ל ה ק ו ר א י ם בנדון‪.‬‬

‫‪ 4‬וצ״ע על מרן שהביא מסקנתו של המהרי״ק בתשובה הנ״ל בהלכות ד׳ מינים‪ ,‬או״ח‬
‫סי׳ תרמ״ו סוף ד״ה כתוב‪ ,‬מבלי לעורר את עגין הכלל הנ׳׳ל‪ ,‬וה׳ יאיר עינינו בתורתו•‬
‫יתכן לומר שגס לגבי פרש״י לתורה קיימות אותן שתי אסכולות הנ׳־ל בענין אם רש׳׳י‬
‫דייק לכתוב את פירושו אליבא דהלכתא‪ .‬בעל תרומת הדשן שחי באשכנז )אוסטריה(‬
‫סבור שרש״י דייק לפרש את המקרא אליבא דהלכתא — עיין תרוה״ד ח׳״א סי׳ ק׳׳ד‪,‬‬
‫ואילו הדדב״ז משווה את שני החיבורים הללו‪ ,‬היינו פרש״י לתורה ופרש׳׳י לתלמוד‬
‫באופיים הפרשני‪ ,‬וקובע שאין ללמוד הלכה משניהם )ח״ג סי׳ תתקמ׳׳ה( ובכך הוא חול?‬
‫על בעל תרוה׳׳ד‪ ,‬ע״ש‪.‬‬
‫מעניין הדבר‬

‫שגם לגבי פירוש רבינו‬

‫עובדיה מברטנורא למשנה‬

‫התעוררה‬

‫אותי׳‬

‫השאלה‪ ,‬וכאן התהפכו היוצרות‪ ,‬שכן הנודע ביהודה גורס שאין להסיק הלכה מדברי‬
‫הרע״ב — שאין הרע״ב בגדר פוסק אלא מפרש )גו״ב מ׳׳ת חאה׳׳ע סי׳ קי׳‪-‬ד( ואילו‬
‫הרדב״ז בתשובה שהזכרנו לעיל )ח״ד סי׳ אלף ק״פ( קובע שדברי הרע׳׳ב בפירושו דים‬
‫בדקדוק רב ונאמרים להלכה )עיין בשדי חמד‪ ,‬כללי הפוסקים‪ ,‬סי׳ ח׳ אות ב׳‪ ,‬כרך טי׳‬
‫עמ׳ תתי״ד בהוצאת קדדת(‪.‬‬

‫מצות‬
‫היא‬
‫את‬
‫בעניו‬

‫ח נ ו כ ה זו‬

‫תהי‬

‫אל‬

‫קלה‬

‫בעיניך‬

‫מפני‬

‫מן הגדולות והנוראלת כי בזמן ה ז ה‬

‫הקב׳יה‬

‫נפשנו מ מ ו ת ו ל א נ ת ן ל מ ו ט רגלינו ביד‬
‫זה‬

‫בשמחת‬

‫נראה‬

‫שכופר‬

‫י ש ר א ל ואינו‬

‫בטוב‬
‫חושש‬

‫שהטיב‬
‫בגאולתם‬

‫שהיא‬

‫עמנו‬

‫מדברי‬

‫סופרים‬

‫כי‬

‫גמלנו רב ט ו ב והציל‬

‫מ ב ק ש י רעתנן וכל המזלזל‬
‫אלוקינו‬

‫ובנחמתם‬

‫ית׳‬

‫ואינו‬

‫שמח‬

‫ח״ו‪.‬‬
‫סדר היום‪ :‬סדר חנוכה‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה‬

‫נ‬

‫י‬

‫כהנא‬

‫קלמן‬

‫כפיית כלי על מוקצה‬
‫**י יב‬
‫*וי‪,‬‬

‫נ‬

‫א‬

‫ח ם י א א ף ע ל פ י ש א מ ר ו אין נותני! כ ל י ת ח ת‬
‫״‬
‫^‬
‫‪,_ .‬‬
‫כ‬

‫ל‬

‫ו‬

‫־‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ה‬

‫י‬

‫כ‬

‫ל‬

‫א‬

‫״ * ־ לתת כלי ת ח ת תרנגולת‬
‫‪-.‬‬
‫״־י• ת ת ג ל ג ל‬
‫ו ת‬

‫)‬

‫ב ו‬

‫מ‬

‫״‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ט‬

‫נ‬

‫ר‬

‫)‬

‫י ן ־ ף‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ג‬

‫י‬

‫י מיזי״י‪ .‬שהיה מ י כ ן מ ת ח ל ה ו ע כ ש י ו עישהי ייקי‪-‬־י •‬
‫הביצה ש נ ו ל ד ה ביים ט ו ב נ מ ס ר ה ל נ י ב י י י ‪ -‬י נ י י‬
‫‪8‬‬

‫ג‬

‫נ‬

‫י ־ י נ ־ ם ק ה ה ל כ ה ב ר מ נ ״ ם )ה׳ שביי יי־‬
‫‪,‬‬
‫־־ני ש‬
‫ה ן א‬

‫כ ‪ 0‬ן ן ן ו‬

‫י " ניפה הוא‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ל‪,‬‬

‫ע‬

‫‪1,‬‬

‫ל ־ ! י כ ך‬

‫א‬

‫י‬

‫ג ו ת נ י ו‬

‫ן‬

‫ה‬

‫"‬
‫־‬

‫ל‬

‫ע‬

‫‪:‬‬

‫ב‬

‫בגיפי ש ל ביצה‪ .‬ה מ ג י ד משני׳‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ם‬

‫י‬

‫א‬

‫לא י ד ע ת י ט ע ם ‪ ,‬ו כ י ה מ ו ק צ ה יי־נילי‬
‫* י ״ י לא• י א פ ש ר ש מ א י נ ע נ ע הביצי׳ <ל‬
‫*ל‪-‬יז‬

‫״אפשר״ ע ״ י‬

‫המגיד מ ש ״‬

‫*י״ת‬

‫הרדב״ז א ל ף‬

‫יאני‬

‫תק״ד(‪:‬‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ס‬

‫ר‬

‫י‬

‫אימי‬
‫ה‬

‫^ל יהי׳ ל פ י ש ב ר ב ר ^ ה ע ג י ל ^ נ ק י י י ׳ ^‬
‫ע‬

‫ג‬

‫ן‬

‫ל‬

‫ג‬

‫נ ( ‪:‬‬

‫ש נ י נ‬

‫‪:‬‬

‫ס‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫״‬

‫א‬

‫״‬

‫י‬

‫ה‬

‫ י^״;‬

‫י‬

‫‪.‬‬

‫? ריצ״ר‬
‫‪ ,‬ק ב ל ב צתה‬

‫ת‬

‫י‬

‫א‬
‫ע‬

‫א‬

‫ן‬

‫ת‬

‫ר‬

‫י‬

‫ר‬

‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫'‬

‫ש‬

‫מ‬

‫מ‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫ל‬

‫נ‬

‫א‬

‫י‬

‫ל י ג ע‬

‫ב‬

‫ל‬

‫פ‬

‫ה‬

‫ש‬

‫י‬

‫י‬

‫ק‬

‫ב‬

‫ד‬

‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ץ‬

‫ב‬

‫' ׳ ‪1‬‬
‫^‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫״‬

‫? ‪,‬‬
‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫'״‬

‫ן כ‬

‫‪ , – ,‬י ד א דכלי‬
‫‪ ,‬ו וכתב־‬
‫י‬

‫? ^ נ ו‬

‫ב י‬

‫ק‬

‫כ כ י ן י >‬

‫ב‬

‫ש ל א‬

‫ז‬

‫ה‬

‫י ב נ ג י ע י‬

‫׳‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ד‬

‫נ ו ג ע‬

‫מ י ש ב י‬
‫ל‬

‫ק‬

‫י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫י‬

‫יבלב‬

‫י ג‬

‫י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ש‬

‫״‬

‫א‬

‫ם‬

‫"נאמי‬
‫^ המתב‬

‫ג י ^ ב ״ ד ז״ל‬
‫‪ 1‬ו ע ע תנועה‬

‫י ? ;‬
‫?‬

‫ממנע‬

‫״ * י ה י‬

‫ע בב ה‬
‫ה‬
‫ייג ע‬
‫ג‬

‫בהיזק‬

‫י ד ל ב ד ש ל א יהא‬
‫הדבר נ ר א ה לעין ש ה י א מ ת נ ו ע ע ת •‬
‫ג ם ב ר א ״ ש ) ב י צ ה פ ״ א כ ל ל א׳( מ ב י א ד ב ר י הירושלמי י‬
‫ם הדב‬
‫ל י נוגע‬
‫!‪.*!.‬ור " ‪.‬‬
‫ע״‬
‫טע‬
‫אינו ממ סס בב יי רר ט‬
‫אך אינו‬
‫בביצה‪ .‬א ר‬
‫־־־•׳י׳ ^ צ ה ‪.‬‬
‫ב ל ב ד‬

‫כ‬

‫ד‬

‫י׳יאכ״ד בהשגותיו לא כיוון להשיג אלא להשלים התורה ושיהי׳ הד״מ יחד עס דבריו‬
‫ז‬

‫' ל ספר‬

‫מ ב ו א ר‬

‫‪,‬‬

‫ב ו‬

‫ה ל כ ן ת‬

‫כ‬

‫ל‬

‫ה ת ן ר ה‬

‫_‬

‫ח ז ו ן‬

‫א‬

‫י‬

‫ש‬

‫ש‬

‫מ‬

‫‪5‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫ך ל׳‪ .‬וע׳ מול זה מראה‬

‫י>סניס למגילה פ״א ה״ד )לדף ה׳ ע׳׳א רפוס ודילגא( ד״ה תגי הכותב‪ ,‬שהראב״י לא‬
‫י ז ה לחפש בזכותו של הרמב׳׳ס ממש בשום מקום ‪-‬וכמו שכתבתי בהקדמתי מחיגוריי‬
‫אלה טעם הכמוס שהיה אצלו ואף שידע שדברי הרמבים כגיס ואמיתיים הס כתב מה‬
‫ש כ י ז ב‬

‫ילא ידעתי‬

‫'‬

‫והיאכ‪-‬ד‬

‫מקום‬

‫דבריו בהקדמתו‪ .‬ת ד ע הג״ר ראובן מרגליות‪ :‬הרמב״ם‬

‫בקובץ הר״מ במז״ל )ירושלים תשט״ו( עמ׳ רי‪-‬א‪-‬רי״ד‪.‬‬

‫יל׳ במגדל עוז שלדעתו יפה עשה הרמב׳־ס שלא הביא דברי הירושלמי וגם הרי׳׳ף‬
‫יזזסמ־׳ג לא הביאו ולא פסקו כירושלמי‪ .‬וע׳ בני ציון לאו׳־ח רם״ה סעיף ג׳‪ .‬וכנראה‬
‫י‬

‫* ו כן יעת השולחן עריר‪ ,‬שפטק כדברי הראב‪-‬ד‪ .‬והרי הסו׳־ע כרגיל במקום שחולקים‬
‫ז ז ר י‬

‫״ף‬

‫נ (‬

‫"י‬

‫ה י ן ו נ ג ו ל ת‬

‫ך‬

‫^ י ׳ ל ס י ש כ ל ד ב ר עגול ב ש ע ה ש א י ם‬
‫ל‬

‫ב‬

‫'‬

‫ס‬

‫נ‬

‫י‬

‫פ‬

‫יךן‬

‫י‬

‫^‬

‫ח‬

‫ש‬

‫ת‬

‫‪0‬‬

‫א‬

‫ת‬

‫א‬

‫נ ‪ ,‬י מ י א‬

‫ב (‬

‫"‬

‫"‬

‫ת‬

‫ר‬

‫י‬
‫ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ה א ל ה * מ ע י י ה י א ב ״ י י •־‬
‫י ירושלמי א ל ה נ מ ס ר י ם ב ש ב ת ) ש ם > " י י‬

‫י כ‬

‫ה כ‬

‫‪,‬‬

‫ב‬

‫כ‬

‫ע‬

‫׳ ־ י ‪ -‬ל ד מ י א ל ‪ .‬ו ב ב ב ל י ) ש נ ת מ ״ ג ע״א‪ .‬ביצה '‬
‫״ ; ן‬

‫ו‬

‫י ק ב ל ביצתה‪ .‬כשהיא מ ט י ל ת ה ב מ ק ו ם מ ד י ן‪.‬‬
‫״ > ‪ :‬מפני שמבטל‬
‫‪.‬‬
‫^ ‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫ע‬

‫מ‬

‫תרנגולת לקבל‬
‫״ ל ר׳ ״ ס י "‬

‫הרמב״ס והרא׳׳ש פוסק כרי״ף ורמב״ס אס דעתם זהה‪ .‬ובגליון הש״ם לר״י‬
‫‪37‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בתרומת‬
‫להתיישב‬

‫הדשן י•‬

‫בטעם‬

‫)שאלה ס״ז(‬
‫הא‬

‫הדבר‪,‬‬

‫מביא הדברים משם הרא״ש ולדבריו‬

‫שרי‬

‫במוקצה‬

‫ליגע‬

‫בידים‪.‬‬

‫אפילו‬

‫צריו‬
‫יומר׳‬

‫ודוחק‬

‫ל ד ע ת ו ‪ ,‬כיון ד ב י צ ה ד ב ר ה מ ת ג ל ג ל הוא אם היה ה כ ל י נוגע ב ה אי א פ ש ר היה‬
‫שלא‬

‫ממקומה‬

‫יזיזנד‪,‬‬

‫אלא‬

‫וכר‪.‬‬

‫לחלק‪,‬‬

‫נראה‬

‫)כלומר‬

‫דהתם‬

‫כייז‬

‫בביצה(‬

‫ד ה נ ח ת ה כ ל י על ה ב י צ ה הוא לצורך ה ב י צ ה הוי ד ב ר מוקצה‪ ,‬ו ל כ ך אסור ״יגע בי•‬
‫ז א ת מ ס ב י ר ת ר ו מ ת הדשן ש א ם ה נ ג י ע ה היא ל צ ו ר ך ד ב ר שאינו מ ו ק צ ה‬

‫לעומת‬

‫אם נגע‪ ,‬על ידי הנחה‪,‬‬

‫אפילו‬

‫וחילוק זה מ ו צ א‬

‫ב מ ו ק צ ה שרי‪.‬‬

‫הד־ז‬

‫תרומת‬

‫ב ט ל ט ו ל מן הצד בשם ר״י ה ר א ״ ש ומרדכי‪.‬‬
‫ומקורו‬
‫שם‬

‫בדברי‬

‫)ד״ה‬

‫התום׳‬

‫טלטול‬

‫דכ״ע‬

‫שבת‬

‫מ״ג‬

‫הגמרא‬

‫ע״ב(‪.‬‬

‫דנה‬

‫ב ק ש ר ל ט ל ט ו ל מ ת ב ש ב ת ‪ ,‬ט ל ט ו ל מן הצד‪ ,‬ו מ ס י ק ה ד ל כ ו ל י ע ל מ א טלטול‬

‫מן ה צ ד ש מ י ה טלטול‪ .‬ו כ ת ב ו שם התום׳ ש נ ר א ה לר״י ד כ ן הלכה‪ .‬אך‬
‫דהלכה‬

‫מוכה‬

‫מן‬

‫דטלטול‬

‫לאו‬

‫הצד‬

‫שמיה‬

‫כהוכחה‬

‫טלטול‪.‬‬

‫מאידי‬
‫מביאים‬

‫ראשונה‬

‫התום׳ ד ב ר י ה ב ר י י ת א ב ש ב ת ק כ ״ ג ע״א‪ .‬שנינו שם‪ ,‬ש פ ג ה ) ת א נ ה ש ל א‬
‫צ ר כ ה וטומנין‬

‫כל‬

‫בתבן‬
‫והן‬

‫להתבשל‬

‫בתבן‬

‫ותבן‬

‫א ו מ ר ר ״ א בן ת ד א י ש ת ו ח ב י ן‬
‫מנערות )כלומר את התבן(‬
‫כלומר‬

‫תדאי‪,‬‬
‫שטלטול‬
‫דבר‬

‫מן ה צ ד ב מ ת הוא ט ל ט ו ל לצורך המת‪ ,‬ו נ ק ר א לפי זה ט ל ט ו ל‬
‫שמיה‬

‫הצד‬

‫טלטול‬

‫מותר‪.‬‬
‫ואסור‪.‬‬

‫ומתוך‬
‫לעומת‬

‫אומר‬

‫ה ל כ ה כר״ א בו‬
‫לצורד‬

‫באמצעות‬
‫המותר‪,‬‬

‫מאליהן‪ .‬ו ש ם פ ס ק ר ב‬
‫כך‬

‫נחמן‬

‫ב ה ם חוד(‬
‫דיש‬

‫האסור‬

‫שטלטול‬

‫בכרכר‬

‫— רש״י(‬

‫)כלים שיש‬

‫שטמנה‬

‫לחלק‪,‬‬

‫וזה‬

‫מן‬

‫מ ו ק צ ה הוי‬

‫בכרס או‬

‫לטיט‬

‫בשלה‬

‫זאת‬

‫הר״י‬

‫טלטול‬

‫התבן‬

‫הצד‬

‫מן‬

‫הכוש הוא לצורך ה פ ג ה ה מ ו ת ר ת ‪ ,‬והוא ט ל ט ו ל מן הצד ל צ ו ר ך ד ב ר‬
‫וזה‬

‫מותר‪.‬‬

‫ונפסקו‬

‫הדברים‬

‫כן‬

‫או״ח‬

‫בשו״ע‬

‫סי׳‬

‫שי״א‬

‫סעיף‬

‫א׳‬

‫ו ס ע י ף ט׳‪.‬‬
‫במקביל‬

‫ל כ ך מ ס י ק ת ר ו מ ת הדיסן ש נ ג י ע ה ב מ ו ק צ ה לצורך ד ב ר האסור —‬

‫בביצה‬

‫המותר‬

‫כמו‬
‫איננה‬

‫שנולדה‬

‫בשבת‪,‬‬

‫אסורה‪.‬‬

‫אסורה‪ ,‬ו ה נ ו מ ת י ר ל ה נ י ח‬

‫אך‬

‫נגיעה‬

‫ח ג ו ר ו ת או‬

‫במוקצה‬

‫שאר‬

‫חפצים‬

‫לצורך‬

‫דבר‬

‫ש א י נ ם מ ו ק צ י ם על‬

‫שקין שיש בהן מ ע ו ת שמונהים ב ת י ב ה אפילו אי נ ג ע ע״י ה נ ח ה זו במוקצה‪.‬‬

‫אנגיל לירוש׳ שבת פ׳׳א ה״מ כתב ולירושלמי נגיעה במוקצה אסורה‪ .‬וע״פ זה רצר•‬
‫בירושלמי כפשוטו )עמ׳ ‪ (93‬לומר שאולי בגלל זה אמר בירוש׳ ובלבד שלא יגע בהי‬
‫אך חזר בו מכך‪ ,‬שכפי שהוכיח ר׳׳י אנגיל בגליונו לירוש׳ ביצה פ״א ה״ג מבואר שב׳‬
‫שנגיעה ע״י דבר אחר מותרת‪ .‬אמנם הרואה יראה שמה שהוכיח רי״א הוא ע״פ מיי‬
‫שהגיה בירוש׳ ביצה שם‪ .‬ובלי הגהתו אין שם כל הוכחה‪.‬‬
‫ובירושלמי‬

‫כפשוטו שם הביא דבאוד זרוע ח״ב סי׳ שנ״ט‬

‫מפרש מש׳׳כ‬

‫בירושלמי‬

‫)ביצה פ״ד ה״א( מוקצה שיבש אסור ליגע בו לאו ליגע דוקא קאמר‪ ,‬אלא כלומר אסור‬
‫ליגע בו ולטלטלו‪ .‬ואולי אפשר לפרש גם האי ובלבד שלא יהא הכלי נוגע בגופו של‬
‫ביצה שהמתה ובלבד שלא יהא נוגע ומסלסל‪.‬‬
‫‪ 3‬ר׳ ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן נפטר בערך בשנת ר׳׳כ‪ .‬ספרו נדפס לראשוני׳‬
‫בשנת דע׳״ט‪ .‬ספדו של המגיד משנה נדפס לראשונה בשנת רס״ט והוא הי בתחילת‬
‫המאה השניה לאלף הששי‪ .‬הרדב״ז נולד בשנת ר׳׳מ בערך ונפטר בשנת של״ד‪.‬‬
‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י‬

‫י‬

‫ב‬

‫המ״מ‬
‫י‬
‫ו ת ר ו מ ת ה ד ש ן מ ו ב א י ם ב ק י צ ו ר ב ב ״ י או״ח סי׳ ש״י‬
‫ליתייי ת ח י‬
‫י י ד סי׳^ ‪ ~-‬״ _ס׳גיף ו׳ כותב‪ •.‬כ ל ד ב ר ש א ס ו ר ל ט ל ט ל ו א ס ו ר‬
‫ע‬

‫ו ז י ן‬

‫מ‬

‫י‬

‫כ י ‪ 1‬י‬

‫נ‬

‫ד י‬

‫^‬

‫ה י כ ג ג‬

‫^י י‬

‫י‬

‫נ י י‬

‫של ^ ‪ ,‬־ ‪,‬‬

‫*‬

‫ש י פ י ל ל ת ו כ ו ‪ ,‬מסבי ש א ו ס ר ה כ ל י ב ט ל ט ו ל ו נ מ צ א מ ב ט ל‬
‫^ י יכםית‬

‫^ בו ^ ' ^ ־ * " י‬
‫ר‬

‫^ הס‬
‫לל‬

‫ס‬

‫^ ^~‬
‫א‬

‫ג‬

‫׳י‬

‫ת‬

‫ה‬

‫עייר ה כ ל י ו ב ל ב ד ש ל א‬

‫ח־^דוקא בביצה‬

‫אלא‬

‫ע ע בו‪.‬‬

‫עכ״ל‪ .‬ו ה נ ה‬

‫ב כ ל ד ב ר ה מ ו ק צ ה * ומזהיר‬

‫עליי ה כ ל י נ ר א ה ש ט ע מ ו כ ט ע ם ת ר ו מ ת הדשן‪ .‬ואכן ב מ ג ן‬

‫( כיביא ר ק א ת ט ע מ ו ש ל ב ע ל ת ר ו מ ת הדשן ואינו מזכיר‬

‫מרד‬
‫י א‬

‫׳*•׳< ד מי״בד‬
‫׳־ •• י ב ט ״ ז ים״ק ח׳( מ ב י א ה ת מ י ה ה ב ש ם המגיד מ ש ג ה א ך‬
‫ר‪-‬‬

‫‪-‬הרי‬

‫* כ ת ב ד ה ע י ק ר כ ד ב ר י ה מ ״ מ ו ד ה ה ט ע מ ו ש ל ת ר ו מ ת הדשן‪.‬‬

‫ג‬

‫צ ר‬

‫ג‬

‫ה‬

‫כי‬

‫ג‬

‫ד‬

‫^‬

‫א ן ׳ ׳ ה‬

‫הג ‪,,‬‬
‫ר‬

‫ב מ ת ב מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת ) ש ב ת ק ר י א ע ״ א ( ‪ :‬עושין כ ל‬
‫ו ו מ ד י ח י ! א ו ת ו ו ב ל ב ד ש ל א יזיז ב ו אבר‪ ,‬ו נ פ ס ק ה ד ב ר ל ה ל כ ה‬

‫ו ט ת‬

‫א‬

‫א‬

‫יף ז׳‪ .‬ו כ ת ב ה ג י ׳ ־ א ע ל ה מ ג ״ א ד א י ש ת מ י ט ת י ה האי־‪ .‬ו כ ן מ ו כ י ר‬

‫^‬

‫ב‬

‫ילכן‬
‫גס‬
‫^‬
‫ל;י‬

‫י ר ך‬

‫א‬

‫ן‬

‫ם‬

‫יכבד‬
‫גס על‬
‫ד‬

‫לנגוע‬

‫ומדהתירו‬

‫קא מינה‬
‫י׳אםיר‪.‬‬

‫ך‬

‫במת‬

‫התירו‬

‫במוקצה‬

‫במת‪,‬‬

‫גדול‬

‫ולהגר״א‬

‫מותר‬

‫לצורך‬

‫אסור‬

‫שלא‬

‫משמע‪,‬‬

‫למעשה‪.‬‬

‫דבר רק‬

‫ט ל ט ו ל ע״י כ כ ר ותיגוק‪.‬‬
‫המותר‬

‫דבר‬

‫היה‬

‫דאין א י ס ו ר ל נ ג ו ע במוקצה‪ .‬ו כ מ ו ב ן‬

‫ל ת ר ו ה ״ ד ודעימיה‬

‫א ס ו ר לגגוע ב מ ו ק צ ה‬

‫מוקצה‬

‫לצורך‬

‫לנגוע‬

‫בכל‬

‫א ף א ם הוא‬

‫ן ז ן ר‬
‫ה‬

‫י‬

‫ה‬

‫ר ע י ‪ 1‬י‬

‫‪^,‬‬

‫ו‬

‫״ י‬

‫ב ף‬

‫י ״ ו שלא‬

‫אסור‬

‫מת‪.‬‬
‫^‬

‫ה‬

‫ערוך‬

‫י‬

‫ה‬

‫א י ל ‪ 1‬ן‬

‫^‬

‫ד‬

‫ר‬

‫^ ^יוז‬

‫כ ר‬

‫י‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ר‬

‫זקן‪,‬‬

‫ה ח פ ץ חיים‬

‫ב מ ש נ ה ב ר ו ר ה ם ״ ק כ ״ ב כהגר״א‪,‬‬

‫בהסתמכו‬

‫ש ל ד ר ך החיים‪ .‬א ך ד ע ת ה מ ג ״ א ו ה ט ״ ז ו כ נ ר א ה גם ד ע ת השולחן‬

‫ל נ ג ו ע ב מ ו ק צ ה ל צ ו ר ך ד ב ר האסור‪ ,‬ו ה י ת ר ה נ ג י ע ה הוא ר ק ל צ ו ר ר‬

‫׳׳מיתרי•‬
‫אפשר‬

‫*‬

‫למצוא סימוכין לדעת‬

‫ה מ ג י ד מ ש ג ה ג ם ב ד ב ר י ראשון ו ה ו א‬

‫י ^ י הדבד ‪-‬‬
‫^‪.‬דבי המג־א בסי׳ תקי‪-‬ג ס־־ק ב•‪.‬‬
‫יי חמי )מערכת כללים אות א׳ ס‪5‬יף שמ־׳ן‪ ,‬ובפאת השדה סעיף קמ־ב( ע״פ‬

‫‪5‬‬

‫חי‬
‫^‬
‫בו‬

‫מ‬

‫‪•5‬‬

‫י א י י‬

‫י‬

‫י י מלאכי ועוד‪ .‬דאישחמיםחיה הוא לשון גקי׳ ודרך כבור לומר ובאותה‬

‫׳‪.‬מס ממנו הדבר ההוא‪ ,‬כי השכחה היא מבע אנושית כוללת כל האישים‪ ,‬ואם יש‬
‫יק ביניהם בין רב למעט‪ ,‬דלפי שעה הוא דגעלם ממגר אף דירעו והיתה עמו וקרא‬
‫י ם מ‬
‫י‬

‫׳‬

‫י‬

‫כ ס פ ר‬

‫יד‬

‫י • יע״ע מה שציין רי־׳ח סיפר ב״אוצרות ירושלים״ חלק ר״ב עמ׳ כה בהערה‪.‬‬
‫שערי ציון להג‪-‬ר בן ציון בה־׳ר ר׳ ארי׳ ליב ח־׳ג סי׳ ז׳ ם״ק ם״ו )העירני‬

‫ייי חתני כבני הרב יהושע איתמר שלימ־׳א(‪ ,‬שפירש דברי תה׳׳ד שאין כוונתו לאסור‬
‫^עוז כמוקצה אפילו לצורך דבר האסור‪ .‬וכוונתו לאסור היכא רנטל בלי לשם דבר‬
‫"ייי בגין ככופה כלי על הביצה שלא תישבר‪ ,‬שבזה אוסר הנגיעה‪ ,‬שאס כלי היתר‬
‫נ‬

‫יג‪ 5‬במוקצה‪ ,‬בזה אסור‪ ,‬דגזרינן שמא ימלמל דבר האסור‪ .‬עיי״ש בדבריו שהאריך‬

‫י א נ‬

‫ס ב דעת תה‪-‬ד והרמ־׳א‪ .‬וגס לדעתו אין איסור גגיעה במוקצה אף לצורך דבר האסור‪— .‬‬
‫‪39‬‬
‫י נקטנו בדעת תה־׳ד כסי שהבינוהו כל האחרונים‪ ,‬שרעתו לחלק בנגיעת דבר‬

‫במוקצה‪ ,‬בין אם כוונתו לצורך דבר‬

‫‪www.daat.ac.il‬האסור‪.‬‬
‫המותר‪ ,‬או לצורך רבר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫המאירי‪.‬‬
‫דברי‬

‫ב ב י ת ה ב ח י ר ה ל ב י צ ה )ג׳ ע״ב‪ ,‬עמ׳ ‪ 18‬מ ע מ ו ד י ה ס פ ר ( הנו מ ב י א‬

‫הגמרא‬

‫כלי‬

‫שאסור‬
‫אבל‬

‫מהיכנו‪,‬‬

‫לתת‬

‫מותר‬

‫כלי‬

‫תחת‬

‫לכפות‬

‫התרנגולת‬

‫כלי על‬

‫לקבל‬

‫הביצה‬

‫ביצתה‬
‫תישבר‪,‬‬

‫שלא‬

‫מפני‬

‫שמבטל‬

‫שהרי‬

‫זמן‬

‫כל‬

‫ש ר ו צ ה ל י ט ו ל ה כ ל י יכול ליטלו‪ .‬״ ו מ פ נ י זה פ י ר ש ו ב ת ל מ ו ד ה מ ע ר ב ש ל א‬
‫כן‬

‫אלא‬

‫לטלטל‬

‫שלא‬

‫בדרך‬

‫יהא‬

‫נוגע‬

‫הכלי‬

‫של‬

‫בגופה‬

‫שמא‬

‫ביצה‬

‫את‬

‫מתוך‬

‫הותר‬
‫יבא‬

‫כד‬

‫הביצה״‪.‬‬
‫ל ב י צ ה )דפוס‬

‫ןכן ח ו ז ר ה מ א י ר י ע ל ד ב ר י ו א ל ה בחידושיו‬

‫תרפ״ב‬

‫נירנברג‬

‫דף ה׳ ע ״ ד ( ‪ :‬ופירשו בו ש א ם יגע כ ל י ב ג ו פ ה ש ל ב י צ ה ש מ א מ ת ו ך כ ד‬
‫לטלטל‬

‫יבא‬

‫הביצה‪.‬‬

‫אכן‬
‫מדבר‬

‫אין‬

‫על‬

‫הכרח‬

‫נענוע‬

‫לפרש‬

‫הביצה‬

‫המאירי‬

‫דברי‬

‫בעקבות‬

‫כדעת‬

‫ה נ ג י ע ה בה‪,‬‬

‫המ״מ‬
‫אלא‬

‫לטלטל‬

‫הביצה״‪ .‬ואולי כ ו ו נ ת ו ש א ם‬

‫הביצה‬

‫מ מ ש מ מ ק ו מ ה ‪ ,‬ו א ס ר ו נ ג י ע ה זו אטו ט ל ט ו ל ‪.‬‬
‫להיות‬

‫ויכול‬

‫שקרובים‬

‫דברי‬

‫נ ת י ר לו‬

‫הלבוש‬

‫על‬

‫נגיעת‬

‫לדברי‬

‫והרדב״ז‪.‬‬
‫כך‬

‫הכלי‬

‫אין‬

‫״שמתוך‬

‫המאירי‬
‫כד‬

‫ב ב י צ ה יבא‬
‫שכך‬

‫המאירי‪.‬‬

‫יבא‬

‫לטלטל‬
‫הלבו~‬

‫מפרש‬

‫‪,‬‬

‫)או״ח ש״י ו ( ‪ :‬א ב ל מ ו ת ר ל כ ס ו ת ו עליו ש ב ז ה אינו מ ב ט ל ו מהיכנו‪ ,‬ש ה ר י‬
‫יחפוץ‬
‫ולא‬

‫יטלנו‪,‬‬

‫ו ב ל ב ד ש ל א יגע בו‪ ,‬כ ד י שיוכל‬

‫י נ ע נ ע א ו ת ו ד ב ר המוקצה‪.‬‬

‫מתייהסת‬
‫והלבוש‬

‫ש ה נ מ ק ת ו זו‬

‫וכמובן‬

‫של‬

‫ליטלו‪,‬‬
‫אינה‬

‫הלבוש‬

‫ל כ י ס ו י ב י צ ה ש נ ע נ ו ע ה ק ר ו ב מ א ד לנגיעה‪ ,‬א ל א אף ל מ ו ק צ ה א ה ר‬
‫ניסה‬

‫וכבעל‬

‫עכ״ל‪.‬‬

‫ליטלו‬

‫בשופי‬

‫כשיחפוץ‬

‫אם‬

‫סעיף‬

‫לאו‬

‫זה‬

‫בקשר‬

‫דווקא‬

‫אלא‬

‫לביצה‪,‬‬

‫דבר‬

‫לכל‬

‫—‬

‫מוקצה‪,‬‬

‫השו״ע‪.‬‬
‫גם מראה‬

‫ועיין‬

‫הפנים‬

‫לירושלמי‬

‫)שבת‬

‫ה״ד‪(.‬‬

‫פ״ה‬

‫שהירושלמי‬

‫שמפרש‬

‫ה ו ש ש מ ש ו ם מ ב ט ל כ ל י מהיכנו‪ ,‬ש א ם יגע ה כ ל י ב מ ו ק צ ה ל א יכול ל י ט ל ו מ ש ם‬
‫שהרי‬
‫לא‬

‫בנטילתו יטלטל את המוקצה‪.‬‬

‫ה ב י א הירושלמי‪,‬‬

‫אלו‬

‫במבטל‬

‫שלא‬

‫יתבטל כלי מדרכנו ‪.‬‬

‫ומובן‬

‫מהיכנו‬

‫הוא‬

‫להביאו‪,‬‬

‫שהכיסוי‬

‫של‬

‫ש ה ר י דן הוא‬
‫הביצה‬

‫צריך‬

‫בהלכות‬

‫להיות‬

‫כך‬

‫‪6‬‬

‫ועם‬
‫ולהצילו‬
‫יוסף‪,‬‬

‫כלי‬

‫ו ל ד ע ת ו השיג‬

‫ו ה ר מ ב ״ ם ל א היה צ ר י ך‬

‫הראב״ד על‬

‫הרמב״ם‬

‫׳‬

‫למד‪,‬‬

‫כל‬

‫זה‬

‫נראה‬

‫לנו‬

‫שיש‬

‫מקום‬

‫להסביר‬

‫גם‬

‫דעתו‬

‫של‬

‫המגן‬

‫מ ה ״ א י ש ת מ י ט ת י ה ״ מ ס ע י ף לסעיף‪ ,‬ומה ע ו ד ש ד ע ת ו כ ד ע ת הט״ז‪,‬‬

‫אברהם‬
‫הבית‬

‫ו ת ר ו מ ת הדשן‪ ,‬ו ק ש ה לייחס ל כ ו ל ם ״ א י ש ת מ י ט ת י ה ״ מעין זו‪.‬‬

‫‪ 6‬וע׳ בני ציון לאו״ח סי׳ רס׳׳ה סעיף ג׳ המפרש דהירושלמי מיירי דווקא בכפיית כלי על‬
‫מוקצה ולא בנגיעה בידיים והאיסור הוא לכפות כלי צר על מוקצה שע׳׳י זה יטלטל את‬
‫המוקצה‪ .‬ובזה הנו מיישב את הרמ״א שאינו מעיר כלום בסי׳ ש״י ס״ו כלומר שמסכים‬
‫לדעת השו׳׳ע האוסר כפית כלי‪ ,‬ובסי׳ תקי׳׳ג כשהשו״ע אוסר לנגוע בביצה מעיר הרמ״א‬
‫)לפירוש‬
‫הרמ״א‪.‬‬

‫חלק מהאחרונים( שאסור רק לטלטל הביצה‪.‬‬

‫ועי׳‬

‫עוד להלן‬

‫ועיין עוד בשולחן ערוך הרב סי׳ תקי״ג ס״ג שכתב‬

‫בקשר‬

‫לדברי‬

‫ליגע‬

‫בביצה‬

‫שאסור‬

‫שנולדה בשבת ‪-‬אע׳׳פ שמותר ליגע בכל דבר שהוא מוקצה ואינו אסור אלא בטלטול‪,‬‬
‫מ״מ כיון שהביצה היא עגולה אם יגע בזר‪ ,‬קרוב הדבר שיזיזנה מעט״‪ .‬נראה שאפשר‬
‫לפרש דבריו שמה שהתירו נגיעה במוקצה הוא רק בדבר שאין קרוב הדבר שיזיזנו אבל‬
‫אם קרוב הדבר שיזמנו אסור ליגע בו‪ ,‬והוא בכלל איסור טלטול מוקצה‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ראשית‬

‫עלינו‬

‫‪1‬‬

‫להצילם‬

‫מהקושיא‬

‫כוי •‬

‫מפורשת‬

‫ממשנה‬

‫נגיעה‬

‫המתירה‬

‫ב מ ו ק צ ה במת‪ ,‬ובהסתמכות על ד ב ר י הריין שאין ל ח ל ק בין נ ג י ע ה ב מ ת ל נ ג י ע ה‬
‫ב מ ו ק צ ה אחר‪ .‬שהרי לא התירו ב מ ת ד ב ר א ל א ט ל ט ו ל ע״י כ י כ ר ו ת י נ ו ק ‪.‬‬
‫והנה‬
‫המצניע‬
‫בר‬

‫שיטת‬

‫אף כי זו היא‬

‫אך‬

‫הר״ ן‬

‫גם‬

‫מצאנו‬

‫) ש ב ת צייד ע״ב( ל מ ד נ ו ‪ :‬ההוא ש י כ ב א ד ה ו ה‬

‫חולקים‬

‫בסרק‬

‫עליה‪.‬‬

‫ב ד ר ו ק ר א ש ר א ר׳ נ ח מ ן‬

‫יצחק לאסוקיה לכרמלית‪ .‬בסי׳ של הר׳׳ן ל ר י ״ ף )שם‪ ,‬דף ל ״ ה ע ״ ב ב ש ״ ס‬
‫מ ב י א הדיין דברי‬

‫וילבא(‬
‫ותיביק‬

‫ראשונים‬

‫רק‬

‫אלא אף הוצאה ל ב ר מ נ י ת ט ע ו נ ה כ כ ר ותינוק‪ .‬אך‬

‫הרמב״ן‬
‫אבל‬

‫ורש׳יי‬

‫שלא‬

‫טלטול‬

‫ש ת ק נ ת כ כ ר ותינוק היא ר ק ב ט ל ט ו ל ה מ ת‬

‫בהוצאה‬

‫מוציאים‬

‫לכרמלית‬

‫ככר‬

‫בלי‬

‫המת‬

‫הוא מ ב י א ג ם ד ע ת‬

‫באותה רשות‬

‫ותינוק‬

‫טעון‬

‫ככר‬

‫)עיי״ש‬

‫ה ר ״ ן ע צ מ ו ס ו ב ר כראשונים‪ .‬ו ל ד ע ת ו לא ה ת י ר ו ב מ ת א ל א‬

‫מ ה מ ה לצל‪,‬‬
‫המחלוקת(‪.‬‬

‫טעם‬

‫אמנם‬

‫כ כ ר ותינוק‪.‬‬

‫ל ר מ ב ״ ן הרי מצאנו בפירוש מ ל ב ד ה י ת ר ד כ כ ר ו ת י נ ו ק ה י ת ר ד ה ו צ א ה ל כ ר מ ל י ת‬
‫— שאין ל ה שום ד ב ר עם ה י ת ר ד כ כ ר ותינוק‪ .‬ה ר י ש ה ר מ ב ״ ן אינו ס ו ב ר ש ל א‬
‫התירו‬

‫במת‬

‫ז‬

‫במת‬

‫ד ב ר רק‬

‫א ף לצורך‬

‫ע׳יי‬

‫טלטול‬
‫האסור‬

‫דבר‬

‫ככר‬

‫ולא‬

‫ותינוק‪.‬‬

‫התירו‬

‫ואפשר‬

‫נגיעה‬

‫לומר‬

‫בשאר‬

‫שהתירו‬

‫מוקצה‬

‫נגיעה‬

‫לצורך‬

‫דבר‬

‫האסור‪.‬‬
‫עוד‬

‫ויש‬

‫להסביר‬

‫מה‬

‫הוא‬

‫דרישת‬

‫תרומת‬

‫הירושלמי‬

‫ובלבד‬

‫יגע‬

‫היא‬

‫מחמת‬

‫התירוץ‪,‬‬

‫ה מ ו ב א ע ל ידו‪,‬‬

‫שבנגיעה‬

‫ב ב י צ ה יגרום ל נ ע נ ו ע ה ‪ .‬א פ ש ר ל ו מ ר שיש כ א ן מ ה ל ו ק ת‬

‫נגיעה‬

‫כי‬

‫דוחקו‬

‫של‬

‫הדשן‬

‫שלא‬

‫רצה‬

‫לקבל‬

‫שלא‬

‫ב ב י צ ה הוי פ ס י ק ר י ש י ה שיגרום לגעגועה‪ .‬אך א ף א ם‬

‫במציאות אם‬

‫נ א מ ר שיש כאל‬

‫פ ס י ק רישיה‪ ,‬הרי זה פ ס י ק רישיה ד ל א נ י ח א ל י ה ב א י ס ו ר ד ר ב נ ן ‪ ,‬ו ב ת ה ״ ד סי׳‬
‫כתב‬

‫ס״ד‬

‫לחלק‬

‫באיסור‬

‫מתכייו‬

‫אפילו‬

‫באיסור‬

‫ד ר ב נ ן בין מ ת כ ו י ן ג מ ו ר ל ל א מ ת כ ו י ן ד פ ס י ק ר י ש י ה ‪.‬‬

‫אמנם‬
‫‪9‬‬

‫רישיה ‪.‬‬

‫ל‬

‫אי פ ס י ק‬

‫דרבנן‬

‫בין‬

‫ר י ש י ה הוא‬

‫מתכוין‬
‫שרי‬

‫גמור‬

‫בדרבנן‪.‬‬

‫לפסיק‬
‫וכן‬

‫רישיה‪,‬‬
‫בסי׳‬

‫שם‬

‫וכשאינו‬
‫מחלק‬

‫ם״ו‬

‫‪8‬‬

‫המג״א‬

‫בסי׳‬

‫שי״ד‬

‫ס״ק‬

‫ה׳‬

‫מוכית‬

‫ו ל ד י ד י ה בענין כ פ י י ת ה כ ל י צ ר י ך‬

‫דאף‬

‫בדרבנן‬

‫לפרש ה״דוחק״‬

‫אסרינן‬

‫בדרך‬

‫בפסיק‬

‫אחרת‪.‬‬

‫יל׳ בתורת שבת )לר׳ יעקב תייל( סי׳ ש״י ס״ק ז׳ שכתב כבר שיש לומר שהתירו‬
‫נגיעה במת לצורכו משום מת וכבוד הבריות ואין משם ראיה לשאר נגיעה‪ .‬וע״ע להלן‬
‫במובא בשם תו׳׳ש‪.‬‬

‫‪ 8‬אמנם ע׳ בט‪-‬ז שי״ד ם״ק ב׳ דכתב דגם תה״ד מודה דאי הוי פסיק רישיה הוי אסור‬
‫אף בדרבנן‪ ,‬וכדברי לבושי השרד על הם״ז שלדעתו חזר בו בשאלה ס״ד ממה שכתב‬
‫בתחילת‬

‫דבריו‪ ,‬אלא אף מדרבנן אסור פסיק רישיה‪.‬‬

‫ועיי״ש‬

‫בלבושי השרד אמג״א‬

‫ס״ק ה׳ שלדעתו אינו מוכרח שחזר בו תה‪-‬ד מדעתו זו‪ .‬ואכן אף בסי׳ ס׳׳ו כאמור‬
‫מתיר בפס• ר מדרבנן‪ .‬אך ע׳ ביאורי הגר״א עם סעיף א׳ ד״ה ואם היי כו׳ ודוקא‬
‫שכתב ג״כ דנראה שחזר בו תה״ד ממ״ש בתחילה דפס״ר בדרבנן מותר‪ .‬שוב ראיתי‬
‫שבמחצית השקל לסי׳ תקי״ג ס״ק במג״א הסביר דוחקו של תה״ד כמו שכתבנו עד‬
‫כאן‪.‬‬
‫‪ 9‬וע׳ בפגי יהושע לפסחים כ״ד‪ ,‬ע״ב ד״ה ואליבא דר״ל שגם הוא הביא ראי׳ לכך דאית‬

‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ואפשר‬
‫שעל‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫דוחקו של תה״ד בדרך‬

‫א ח ר ת ‪ .‬שגינו‬

‫לפרש‬

‫ג ב י ה מ ט ה ל א י נ ע נ ע נ ו בידו א ל א‬

‫להסקה‬

‫מ נ ע נ ע ו בגופו‪.‬‬

‫)שבת‬

‫קמ׳׳א(‪:‬‬

‫הקיש‬

‫ופירש״י‬

‫דחקש‬

‫סתמא‬

‫ו מ ו ק צ ה הוא ו ב א ל ש כ ב עליו ו מ נ ע נ ע ו כ ד י שיהא צף ורך ל ש כ ב ‪ .‬ומד‪,‬‬

‫דמותר‬

‫לנענעו‬

‫בגופו‬

‫טלטול‪.‬‬

‫וברא״ש‬

‫)פ״ג‬

‫טלטול‬

‫מן‬

‫הצד לצורך‬

‫לעיל(‪,‬‬

‫דטלטול‬

‫מן‬

‫פירש‬
‫סי׳‬

‫בכתפיו‬
‫הביא‬

‫י״ט(‬

‫וטלטול‬

‫מן‬

‫קושיית‬

‫ר׳‬

‫הקש שהוא מוקצה‪,‬‬

‫הצד‬

‫דבר‬

‫בשביל‬

‫אמה‬

‫היתר‬

‫הוא‪,‬‬

‫הצד‬
‫ינאי‬

‫דחולק‬

‫מותר‪,‬‬

‫דלאו‬

‫ממשנה‬
‫הר״י‬

‫אבל‬

‫זו‬

‫שמיה‬
‫שמתירה‬

‫)והבאנו‬

‫דבריו‬

‫דבר‬

‫איסור‬

‫בשביל‬

‫אסור‪ .‬ותירץ ה ר א ״ ש ד ב ק ש אף ט ל ט ו ל אין כאן‪ ,‬כ מ ו פ ג ה ש ה ו א מ ט ל ט ל ן ב י ד ו‬
‫ואגבה‬
‫הלכך‬

‫יד‬

‫׳‬

‫אע״ג ד ל ק ש שהוא מ ו ק צ ה הוא צריך‪ ,‬מ ד מ ה ליה ל ט ל ט ו ל מן הצד ש ד ‪ ,‬ו‬

‫מטלטל‬

‫דבר‬

‫אסור‪,‬‬

‫אבל‬

‫אינו‬

‫בקש‬

‫אלא‬

‫מטלטל‬

‫כלאחר‬

‫בגופו‬

‫א‬

‫ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר ‪ .‬ו ב מ ״ ב )סי׳ שי״א ס ״ ק ל׳ ו ש ״ ת ס ס ״ ק י״ג( ה ת י ר ע ״ פ‬
‫טלטול‬

‫לצורך‬

‫דבר‬

‫האסור‬

‫ברגלו‬

‫בשאר‬

‫או‬

‫)שלא‬

‫אבריו‬

‫ביד‬

‫זה‬
‫א‬

‫כרגיל(‪.‬‬

‫ך‬

‫בהזון איש )או״ה — מ ו ע ד מ״ז י״ב( ה ו ל ק ע ל ה מ ״ ב ופוסק‪ ,‬דאין ה י ת ר‬

‫כלל‬

‫מ ו ק צ ה ב ד ה י פ ת ה ר ג ל ל צ ו ר ך מוקצח‪ ,‬ואין ל ח ל ק לענין ט ל ט ו ל מן‬

‫הצד‬

‫לטלטל‬

‫בין יד ל ש א ר אבר‪ .‬ו פ י ר ש כ ו ו נ ת ה ר א ״ ש שאין ענין ש כ י ב ה ע ל ה ק ש שם ט ל ט ו ל‬
‫אלא שם‬

‫הקש‪,‬‬

‫תשמיש‬

‫בשכיבה‪,‬‬

‫שניעור‬

‫ואף‬

‫נמשך‬

‫הקש‬

‫השכיבה‬

‫מפעולת‬

‫אין כאן איסור ט ל ט ו ל מ ו ק צ ה ‪ ,‬ו מ ד מ ה ליה ל ט ל ט ו ל מן ה צ ד שהוא ל צ ו ר ך‬
‫המותר‬

‫כלשון‬

‫בשכיבתו‪,‬‬

‫הרא״ש‪.‬‬

‫ולשאר‬

‫והרא״ש‬

‫ראשונים‬

‫מתיר‬

‫נראה‬

‫אף‬

‫דבכוונת‬

‫כוונת‬

‫אם‬
‫נענוע‬

‫יש‬

‫השוכב‬
‫לומר‬

‫לנער‬

‫דבר‬
‫הקיש‬
‫לשכב‬

‫שאסור‬

‫ו ל א ה ת י ר ו ר ק ל ל א כ ו ו נ ת נ ע נ ו ע )ועיי״ש עוד ב ה ז ו ״ א שי״ל שאין כאן מ ח ל ו ק ת‬
‫בין ה ר א ש ו נ י ם ( ‪.‬‬
‫והמגן‬
‫שמותר‬

‫אברהם‬

‫לטלטל‬

‫בענין‬

‫מוקצה‬

‫זה‬
‫ברגליו‬

‫כתב‬
‫דרך‬

‫)ש״ח‬

‫ס״ק‬

‫הילוכו‪.‬‬

‫ז׳(‪:‬‬
‫ופירשו‬

‫איתא‬

‫בשבת‬

‫בלבושי‬

‫שרד‬

‫דף‬

‫קכ״‬

‫ז‬

‫בטלטול‬

‫מן ה צ ד ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר ‪ .‬ו ב מ ג ״ א ה ו ר ה עוד לעיין ב מ ש ״ כ בסי׳ ש ״ ב‬

‫ס‬

‫י״‬

‫א‬

‫— ו ש ם ב ס ״ ק ט׳ כ ת ב ד ל ה ר ״ ן ט ל ט ו ל ע״י גופו ש ל א בידיו הוי כ ש א ר ט ל ט ו ל‬
‫מן‬

‫ה צ ד ואינו מ ו ת ר א ל א ל צ ו ר ר ד ב ר ה מ ו ת ר ‪ ,‬ו ל ש א ר ר א ש ו נ י ם ע ד י ף מ ט ל ט ו ל‬

‫לן פס׳׳ר אף בדרבנן והן הן דברי רע״א בהגהותיו למג׳׳א שם‪ .‬ובספר ההשלמה ל ש ב‬

‫ת‬

‫דף מ״א ע״ב )הביאו רי״ש לנגה בבית הבחירה לשבת עמ׳ ‪ 122‬הערה ‪ (398‬כבר הקדימם‬
‫בראיתם ודן בה‪ .‬ואמנם בענין שבות דאמירה לנכרי דהוי שבות שאין בו מעשה מצאנו‬
‫דהקלו אף בפס׳׳ר ע׳ סוף סי׳ רנ״ג במג״א ס״ק מ״א והביאו במ״ב צ׳׳ט והזכירו בחזו״א‬
‫)או׳׳ח — מועד סי׳ ל״ז ס״ק כ״א(‪ .‬אך ע׳ שם בהגר׳׳א‪ .‬ובדעת תורה לאו״ח סוס״י ר נ ״‬

‫ג‬

‫כתב דבאמירה לעכו״ם לכו״ע יש להקל בפס״ר‪ .‬ובבית מאיר לסי׳ שכ״א סי׳׳ד )והובאו‬
‫דבריו במ״ב שם ס״ק נ״ז( כתב דאין להחמיר בדרבנן בפס״ר דלא ניחא ליה במקום‬
‫הצורך‪ .‬וכן הוא גם בשו״ת מהרש״ם ח״ב סי׳ רכ״ט‪ .‬ועי׳ שם בדעת תורה לאו׳׳ח סי׳‬
‫שי״ד ס״א ד״ה ודוקא שהביא מדברי ראשונים ואחרונים בענין פם״ר בדרבנן‪ .‬ובילקוט‬
‫הגרשוגי )לר׳ גרשון שטרן( לאו״ח סי׳ ע״ט מביא בשם הגרי״ש נתנזון ונחלת בנימין‬
‫לחלק דבאיסור דרבנן בעצמותו שאסרו גוף המלאכה בעצמותה פס״ר אסור׳ אך במקום‬
‫שלא אסרו רק משום גזירה שלא יבא לעשות איסור תורה פס״ר מותר‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ן הצד ומותר אף לצורך ד ב ר המוקצה — כן‬
‫ולסי‬

‫ד ל ההזוי א‬

‫הסברו‬

‫הראי־ש‬

‫בדברי‬

‫בכיסוי הביצה ע״י קדירה דוחק היא י־חשוש‬
‫שהרי אץ ענין כיסיי הביצה שם טלטול‬

‫מבואר‬

‫נראה‬

‫שצריך‬

‫לנענוע‬

‫הביצה‪,‬‬

‫בלבוש*‬

‫שרד‬

‫לומר‬

‫יבם"‪.‬‬
‫כאן‬

‫שגם‬

‫ה ב י צ ה ע״י ה נ ג י ע ה בה‪,‬‬

‫ואין‬

‫אף‬

‫כאן‬

‫טלטול‬

‫כוונת‬

‫הביצה‪ ,‬ואף לא כל הנאה מ ט ל ט ו ל זה‪ .‬וברור שגם י־הסברו ש ל ה מ ״ ב אין כאן‬
‫אלא‬

‫כלאהר‬

‫טלטול‬

‫שטלטול‬

‫יד‬

‫בכיסוי‬

‫הביצה‬

‫אינה‬

‫בכלי‬

‫יותר‬

‫חמורה‬

‫מ ט ל ט ו ל ברגל‪.‬‬
‫ויש להביא עוד ס ב ר א א ה ר ת ל ה ס ב י ר ד ו ח ק ו ש ל תה״ד‪.‬‬
‫פי״ג )דף ל׳יח ע׳־ב ש״ס‬

‫שבת‬
‫לעשות‬

‫אות‬

‫ווילנא‪,‬‬

‫כתב‬

‫ג׳(‬

‫בשלטי הגבורים‬

‫״דכל‬

‫זולת הפסיק רישיה אז אפילו עביד אותו מ ע ש ה‬

‫מעשה‬

‫אפילו‬

‫שאפשר‬

‫ב פ ס י ק רישיה‬

‫שרי‪ ,‬כי לא מתכוון לעשות בפסיק ו ש י ה ״ יי‪.‬‬
‫והנה כל הנידון הוא ב כ ל י צר ש כ ו פ ה על ה ב י צ ה‬
‫א ם הכלי ר ה ב הרי אפשר לעשותו זייית הפס׳יר‪ ,‬ואז‬
‫הוי פס״ר‪.‬‬
‫ועיין בתורת שבת )לר׳‬

‫הרי הוא פ ס ״ ר ‪,‬‬
‫אפילו נ ו ג ע בו‬

‫יעקב ודייל( סי׳ ש״י ס ״ ק ז׳‬

‫הא‬

‫שפירש‬

‫אך‬
‫לא‬

‫דכתב‬

‫בשולחן ערוך ובלבד שלא יגע בו — כ ל ו מ ר ב ד ב ר ה מ ו ק צ ה ש מ כ ס ה א ו ת ו ־—‬
‫שהוא רק בדבר שיש לחוש בו שינדנד ע״י נגיעתו — ו כ מ ו ב ן‬

‫המ״מ‬

‫כסברת‬

‫והרדב״ז‪ .‬ומביא שם ת ג י ע ה ב מ ו ק צ ה ב ל א נ ד נ ו ד מ ו ת ר ב כ י ענין‪ .‬ו כ ת ב ד א פ ש ר‬
‫שבתה״ד‬

‫מה‬

‫ומסברת‬
‫כלי‬

‫אסר‬

‫המוקצה‬

‫לצורך‬

‫עצמו א מ ר ד ה א ד ל א יגע‬

‫הוא‬
‫בו‬

‫רק‬

‫אם‬

‫יש‬

‫מ פ נ י שיש‬

‫כאן‬

‫ג ם כן ענין‬

‫ג״כ‬

‫ראשונים פסקו‬

‫נ י ס ל אלא לצורך ד ב ר ה נ י ט ל ו ה ר ב ה‬

‫בו‬

‫חשש‬

‫שלא‬

‫נענוע‪.‬‬
‫של‬

‫במקום‬

‫אין‬
‫הפסד‬

‫ל א ס ו ר ט ל ט ו ל כלי ש ל א ל צ ו ר ך ד ב ר הניטל‪ .‬והנו מ ס ת מ ך ע ל ד ב ר י ו ש ל ה ר מ ״ א‬
‫ב ד ר כ י מ ש ה סי׳ שי״א ס״ב‪ .‬בד״מ שם ה ב י א ד ב ר י ה ג ה ת מ ר ד כ י ל ה ת י ר ט ל ט ו ל‬
‫ב מ ת ע״י כ כ ר או תינוק דוקא ולא ע ל ג ב י כ ל י שאין כ ל י נ י ט ל א ל א ל צ ו ר ך‬
‫הניטל‪.‬‬

‫דבר‬
‫שלא‬

‫לצורך‬

‫מבואר‬

‫לעיל‬

‫מקום‬

‫והנה‬
‫שנולדה‬
‫ודברי‬

‫הניטל‬

‫)כלומר‬

‫חשש‬

‫איסור‬
‫ביום‬

‫וכתב‪:‬‬

‫בסי׳‬

‫נענוע‬
‫הנגיעה‬

‫טוב‬

‫ה ש ו ל ה ן ערוך‬
‫בה‬

‫מסי׳‬
‫ש״י‬

‫צריך ימלא יגע‬

‫מכל‬
‫ולא מ ח מ ת‬
‫ד ב ר הניטל‪.‬‬

‫ליגע‬

‫והקשה‬
‫דבר‬

‫עליו‬

‫אסור‪,‬‬

‫אסור‬

‫ש״י‬

‫)וכוונתו‬

‫ומ״מ‬
‫סעיף‬

‫בה‪ ,‬הרי‬

‫משמע‬

‫ומתוך‬
‫בביצה‬

‫הוזכר‬

‫ליגע‬

‫בה‪.‬‬

‫אפשר‬
‫ו׳(‬

‫צירוף‬

‫גם‬

‫הם לשון ה ט ו ר ו ע ל י ה ם‬

‫שהרי‬

‫נגיעה‬

‫שראוי‬

‫דאע״ג‬

‫לדבריהם‬

‫דניטל‬

‫לדבר‬

‫שאינו‬

‫ניטל‬

‫מכח‬

‫נגיעה‬

‫עצמה‬

‫אסור‬

‫אלא‬

‫לצורר‬

‫דאין‬

‫בסי׳‬

‫העיר‬

‫מותרת‪,‬‬

‫לחוש‬

‫כלי‬

‫תקי״ג‪.‬‬

‫הרמ״א‬

‫הנידון(‬

‫דהא‬

‫דלד״מ‬

‫הסוברים‬

‫והגיה‬

‫במוקצה‬

‫לסעיף‬

‫ו׳‬

‫דניטל‬

‫אף‬

‫ניטל‬

‫וז״ל‬

‫לדבריו‪:‬‬
‫בב״י‬

‫אלא‬

‫השו״ע‪:‬‬
‫דהיינו‬

‫ביצה‬

‫לטלטלה‪.‬‬

‫דנראה דלאו דווקא‬

‫כוונתו‬

‫דאסור‬

‫לטלטל‪.‬‬

‫ו ה ו ס י ף ש ל פ י ד ע ת ה מ ״ מ א ס ו ר ל י ג ע ב ב י צ ה שחיישינן ש מ א י נ ע נ ע כ ש י ג ע בה‪,‬‬
‫‪10‬‬

‫וע׳ גס בחיי אדם כלל ס״ז סעיף י״ד שהביא שתי הדיעות‪ ,‬וציין למ״א ש״ח ם״ק זי‪.‬‬

‫‪1 1‬‬

‫‪ 7‬קובץ על הרמב״ם ה׳ שבת פ׳׳א ה‪-‬ו ופ״י הכ״ג ושו״ת מהרש״ם חייב סי׳ רכ״ט‬
‫שדגו בדברי שה׳״ג האלה‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכן ה ב י א ד ע ת ת ה ״ ד שאין ה י ת ר ל י ג ע ב מ ו ק צ ה א ל א ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר ‪.‬‬
‫המשנה‬

‫ולפי‬
‫השולהן‬

‫ערוד‬

‫לחשוש‬

‫לכך‬

‫ברורה‬

‫היישינן‬
‫ואסור‬

‫)ס״ק‬

‫שמא‬

‫רק‬

‫ב׳‬

‫ינענע‬

‫לטלטל‪.‬‬

‫הולק‬

‫וג׳(‬
‫הביצה‬

‫וברור‬

‫הרמ״א‬

‫ע״י‬

‫שכאן‬

‫על‬

‫נגיעה‬

‫אינו‬

‫השו״ע‪.‬‬

‫ולדעת‬

‫מדובר‬

‫לדעת‬

‫הרמ״א‬

‫כשמתכוון‬

‫אין‬

‫לכסות‬

‫ה ב י צ ה כ מ ו בסי׳ ש״י א ל א מ ד ו ב ר ב נ ג י ע ה ב ב י צ ה ממש‪ .‬ו ה נ ה אם ס ו ב ר ה ר מ ״ א‬
‫ד א ס ו ר ר ק ל ט ל ט ל א ב ל ל נ ג ו ע ב ב י צ ה מ ו ת ר ק ש ה ל מ ה ל א העיר כן בסי׳‬
‫ם״ו‪ .‬ואף אם נ פ ר ש כ מ ג ן א ב ר ה ם‬
‫רק‬

‫מסביר‬

‫טעם‬

‫הנגיעה‬

‫איסור‬

‫)ע׳ ש ע ר הציון ל מ ״ ב ס ״ ק‬
‫מפני‬

‫מתגלגלת‪,‬‬

‫שהביצה‬

‫ד׳(•‬

‫הרי‬

‫‪1‬‬

‫ש״י‬

‫שהרמ״א‬
‫שאינו‬

‫משמע‬

‫א ו ס ר ל י ג ע ר ק ב ב י צ ה א ב ל ל א ב ש א ר ד ב ר מ ו ק צ ה אף ש ל א ל צ ו ר ך ד ב ר ה מ ו ת ר‬
‫—‬

‫כתד״״ד‪.‬‬

‫ודלא‬

‫כך‬

‫ומתוך‬

‫הקשה‬

‫)שם(‬

‫המג״א‬

‫ארמ״א‬

‫למה‬

‫העיר‬

‫לא‬

‫ש ו ם ד ב ר ע ל ד ב ר י ה ש ו ל ה ן ע ר ו ך בסי׳ ש״י ס״ו‪ ,‬ש ש ם מ ש מ ע ש א י ס ו ר ה נ ג י ע ה‬
‫ב כ ל מוקצה‪ ,‬א פ י ל ו ב ז ה ש ל א שייך בו השש נ ע נ ו ע ע״י הנגיעה‪.‬‬

‫הוא‬

‫הדברים‬

‫בצ״ע‪.‬‬

‫אמנם‬
‫הסכים‬
‫כלי‬
‫נגיעה‬

‫‪12‬‬

‫‪44‬‬

‫לפי הסברו‬

‫תורת‬

‫של‬

‫הרמ״א לדעת השו״ע‬

‫ניטל‬

‫בביצה‬

‫והשאיר‬

‫אלא‬

‫לצורך‬

‫דבר‬

‫שבת‬

‫אין‬

‫לאסור נגיעה‬
‫הניטל‪.‬‬

‫אמנם‬

‫כאן‬

‫כלל‪.‬‬

‫קושיא‬

‫במוקצה מתוך‬
‫כאן‬

‫בסי׳‬

‫בסי׳‬

‫צירוף‬

‫תקי״ג‬

‫ש״י‬

‫הדיעה‬
‫איירי‬

‫ס״ן‬
‫שאין‬

‫בנגיעה‬

‫ל ל א ט ל ט ו ל כ ל י ו ב ז ה אין צירוף ש ל אין כ ל י נ י ט ל ולכן ה ת י ר ה ר מ ״ א‬
‫ואסר טלטול‪.‬‬

‫ע׳ גם בפמ׳׳ג אשל אברהם ס״ק ב׳ ובעה״ש תק״ג סעיף א׳‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שמחה‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הנשקה‬

‫שלש פסיעות שבסוף העמידה‬
‫נשמת אבי מורי‬

‫לעילוי‬

‫מרדכי ביר ישראל הכהן‬
‫שהלך לעולמו בשבת שובה‪,‬‬
‫ח׳ בתשרי‬
‫במסכת‬

‫תשל״ג‬

‫יומא דף נ״ג ע ״ ב מ ו ב א ‪:‬‬
‫״אמר‬

‫רבי‬

‫שיפסיע‬
‫רב‬

‫אלכסנדרי‬

‫שלש‬

‫פסיעות‬

‫מרדכי כיון‬

‫למיקם משל‬

‫אמר‬

‫יהושע‬

‫רבי‬

‫ואתר‬

‫לאהוריו‬

‫בן‬
‫כך‬

‫שפסע שלש פסיעות‬

‫לוי‪:‬‬
‫יתן‬

‫לאהוריו‬

‫ל ת ל מ י ד ה נ פ ט ר מ ר ב ו אם הוזר‬

‫המתפלל‬

‫שלום‪,‬‬
‫התם‬

‫צריך‬

‫אמר‬

‫ליה‬

‫איבעיא‬

‫ליה‬
‫לכלב‬

‫לאלתר דומה‬

‫ששב על קיאו‪ .‬ת נ י א נמי הכי ה מ ת פ ל ל צריך ש י פ ס י ע ש ל ש פ ס י ע ו ת‬
‫לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם ל א עשה כן ר א ו י לו ש ל א ה ת פ ל ל ״ ‪.‬‬
‫ברי״ף‬

‫ברכות סוף פ ר ק אין ע ו מ ד י ם מ ו ב א ‪:‬‬
‫״אמר‬

‫אלכסנדרי‬

‫רבי‬

‫רבי‬

‫אמר‬

‫בן‬

‫יהושע‬

‫לוי‬

‫צריך‬

‫המתפלל‬

‫שיפסיע שלש פ ס י ע ו ת לאהריו ו א ה ר כך יתן ש ל ו ם ו א ם ל א ע ש ה כן‬
‫ראוי לו כאילו לא‬

‫התפלל‪…‬‬

‫ומשמיה ד ר ב מ ר ד כ י אמרו כיון ש פ ס ע ש ל ש פ ס י ע ו ת ל א ה ר י ו‬
‫איבעיא‬

‫כפי‬

‫ליה למיקם משל לתלמיד הנפטר מ ר ב ו אם חוזר ל א ל ת ר‬

‫דומה‬

‫לכלב‬

‫דפתה‬

‫שליה צ ב ו ר ו כ ד פ ת ה שליה צ ב ו ר ה ד ר ל ד ו כ ת י ה ו א י כ א מ א ן‬

‫דאמר‬

‫עד ד מ ט י ש ל י ת צ ב ו ר ל ק ד ו ש ה ״ ‪.‬‬

‫שמראה‬

‫שצוטטה‬

‫התם‬

‫בעל‬

‫ששב‬

‫דקדוקי‬

‫על‬

‫קיאו‬

‫סופרים‪,‬‬

‫מיבעיא‬

‫אלא‬

‫הגירסה‬

‫במסכת‬

‫לעיל‪ ,‬מוקשה‪ .‬מ ק ו מ ו הנכון ש ל ״ ה ת נ י א‬

‫ליה‬

‫למיקם‬

‫יומא‬

‫נ מ י הכי״‬

‫התם‬

‫שלפנינו‪,‬‬
‫ככל‬

‫הוא‬

‫עד‬

‫כפי‬

‫הנראה‬

‫ל פ נ י ה מ א מ ר של ר ב מ ר ד כ י — יעוין ג ם ב ר ב נ ו ה נ נ א ל ע ל הדף‪ .‬פ ת י ה ת ה מ א מ ר‬
‫של‬
‫בן‬

‫ר ב מ ר ד כ י היא ק ר ו ב לודאי מ ש ו ב ש ת ‪ ,‬ו ב מ ק ו ם ״ א מ ר ל י ה ״ ) ל מ י ש ל א ה י ה‬
‫דורו ומקומו(‬

‫רש״י‬

‫ברבנו‬

‫ת י ק ן כ נ ר א ה א ת ה ג י ר ס ה ״ראוי לו כ א י ל ו ל א‬

‫שלא‬
‫בין‬

‫צריך‬

‫להיות‬

‫בודאי כמו‬

‫חננאל‪,‬‬

‫״ואמר‬

‫התפלל׳‪/‬‬

‫רב‬

‫ל ־ ‪ :‬״ ר א ו י לו‬

‫ה ת פ ל ל ״ ‪ ,‬ו ל א מהוור מ ה ה כ ר י ה א ת ר ש ״ י ל כ ר ‪ ,‬ו מ ה ב כ ל ל‬
‫ש ת י ה ג י ר ס א ו ת ‪ .‬כן ל א מ ו ב ן מ ה ר א ה‬

‫מהגמרא‬
‫הנראה‬

‫המלקט‬

‫והמעביר‬

‫הנפקא מינה‬

‫של‬

‫אל הרי״ף‪ ,‬ל ה ב י א א ת ה פ י ר ו ש ה ב א ש ל רש״י‪ ,‬מ מ ק ו ם‬
‫ל א ב ר ו ר בו א ם מ ד ו ב ר בו ב ק י ד ו ש היום או‬

‫מרדכי״‪.‬‬

‫דברי רש״י‬
‫בגמרא שככל‬

‫ב ק ד ו ש ה ש ב ה ז ר ת הש״צ‪,‬‬

‫א ל ה מ ק ו ם בו מ ס י י ם ה ר י ״ ף ב ע נ י נ נ ו ‪ :‬״ואיכא מ א ן ד א מ ר ע ד ד מ ט י ש ״ צ ל ק ד ו ש ה ״ ‪.‬‬
‫א ף ע ל פ י ש ד ב ר י הרי״ף ה א ל ה א י נ ם מ ש א י ר י ם ש ו ם ס פ ק באיזו ק ד ו ש ה מ ד ו ב ר ‪,‬‬
‫העמיד‬
‫את‬

‫עליהם‬

‫שמד‬

‫כאן פירוש‬

‫ר ש ״ י בזו‬

‫ו כ ו ׳ ״ ‪ .‬לעומת זאת ההבדל‬

‫הלשון‪:‬‬

‫״קדושה‪:‬‬

‫ה ב א שבין‬

‫כלומר‬

‫שאומר‬

‫נקדש‬

‫נוסה דברי רש״י ע ל הרי״ף‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בין ש ״ ס ו י ל נ א לבין ה ו צ א ה ש ל הרי״ף ) ב ל י ה ג מ ר א ( ש ה ו ד פ ס ה ב ת ר כ ״ א‬
‫השותפים‬

‫בדפוס‬

‫ב״ק ומענקיש‪ ,‬לעמברג‪ ,‬ד״ה למיקם‪:‬‬
‫ב״ק־מענקיש‬

‫דפוס‬

‫לעמבערג‬

‫ש״ס וילנא‬

‫לעמוד שם ולא‬

‫ל ע מ ו ד ש ם ולא‬

‫י ש ב‬

‫יס ו ב‬

‫מיד‬

‫מיד‬

‫ה ב ד ל זה הוא ב ו ד א י ש ג י א ת ד פ ו ס גרידא ולא גירסה‪ ,‬כי ב ד ב ר י ר ב מ ר ד כ י‬
‫הניגוד‬
‫גרס‬

‫ל ע מ י ד ה ב ס ו ף ג׳ פ ס י ע ו ת הוא ל ה ז ו ר ל א ל ת ר ‪ ,‬ואין ס ב ר ה ל ו מ ר‬
‫לשבת‪.‬‬

‫ש ה נ י ג ו ד הוא‬

‫עצם‬

‫אמנם‬

‫למקומו‪,‬‬

‫ההזרה‬

‫לאחר‬

‫גם‬

‫שרש״י‬
‫איננה‬

‫זמן‪,‬‬

‫ש י י כ ת ל ע י ק ר הדין ו א י נ ה ה כ ר ת י ת ‪ ,‬אף אם יש גם לה על מי ל ס מ ו ך )על ה ר י ״ ף ( ‪.‬‬
‫רבינו‬

‫) א ת ה ח ז ר ה למקומו(‬

‫יונה ע ל הרי״ף על א ת ר מ פ ר ש זאת‬

‫ולא‬

‫כרשות‪,‬‬

‫כ ה ו ב ה ו ל א כמצוה‪ ,‬ו א ף נ ר א ה מ ד ב ר י ו ש ה מ צ י א ו ת היתה‪ ,‬ש ל א ה כ ל חזרו ל מ ק ו מ ם‬
‫ג׳‬

‫אחרי‬

‫והיו‬

‫פסיעות‪,‬‬

‫בקדושה‬

‫שגם‬

‫קדושה‬

‫ואחרי‬

‫עומדים‬

‫נשארו‬

‫במקום‬

‫ש כ ל ו ג׳ פ ס י ע ו ת י ה ם ‪ — .‬אם ל א נ ו מ ר ש ה א י כ א מאן ד א מ ר שברי״ ף ל א‬

‫לחלוק‬

‫לומר‬

‫שחוץ‬

‫ל ה ו ס י ף בא‪,‬‬

‫אלא‬

‫ממעריב‪,‬‬
‫האיכא‬

‫כ ל ו מ ר אם‬

‫ה ק ד ו ש ה היא היא‬

‫ל א נ ו מ ר ש ה א י כ א מאן‬
‫הפתיחה‬

‫ש״צ‬

‫של‬

‫דאמר‬

‫ל צ ו ר ך זה‪,‬‬

‫רצה‬
‫אם‬

‫לא‬

‫נעמיס‬

‫מ א ן ד א מ ר כוונה כנ״ל‪ ,‬ק צ ת ת מ ו ה יהיה‪ ,‬ש ל פ י אותו איכא מ א ן‬

‫על‬

‫דאמר‬

‫אין כ ל ל ש י ע ו ר ל ה מ ת נ ה א ח ר י ג׳ פ ס י ע ו ת בי״ח ש ל ע ר ב י ת ‪ .‬אף על פי ש ע ר ב י ת‬
‫פעם‬

‫היתד‪,‬‬
‫שתסביר‬
‫אך‬

‫רשות‬

‫ובכך‬

‫אמנם‬

‫היא‬

‫מ ד ו ע אין שום ג נ א י ל ח ו ז ר‬

‫ורק‬

‫החוזר‬

‫בי״ח‬

‫לאלתר‬

‫נבדלת‬

‫מזולתה‪,‬‬

‫ל א ל ת ר בי״ח של‬

‫של‬

‫מוסף‪,‬‬

‫שחרית‪,‬‬

‫קשה‬

‫ערבית‪,‬‬

‫מנחה‬

‫סברה‬

‫למצא‬
‫ושהמגונה‬

‫ונעילה‪.‬‬

‫וצ״ע‪.‬‬

‫א ו ל ם ד ו מ ה ש ה ק ו ש י ה ע נ י נ י הבא‪ ,‬ק ש ה מ כ ל א ל ה ב ה ר ב ה ‪ ,‬והוא ב ה ס ב ר ת‬
‫ר ב מ ר ד כ י )גם אם ר ב מ ר ד כ י זה איננו‬

‫דברי‬

‫הרשב״א‬
‫לאלתר‬

‫כ פ י ש ה ב י א ו ה ב ״ ח ע ל ה ר י ״ ף הנ״ל‪ ,‬מצוד‪ .‬לישבו(‬

‫—‬

‫טעמם‬

‫ו ה ג י ו נ ם ש ל ה ב ר י י ת א ה א ו מ ר ת ״ואם ל א ע ש ה כן ר א ו י לו ש ל א ה ת פ ל ל ״ ‪,‬‬
‫א מ ו ר א א ל א ״רק״‬

‫הוא‬

‫גאון‪.‬‬

‫ושל‬
‫כדעת‬

‫ה א ו מ ר ‪ :‬״אם‬

‫הוזר‬

‫ד ו מ ה ל כ ל ב ש ש ב ע ל קיאו״‪.‬‬

‫כ מ ד ו מ ה שאין ל ד ב ר י ם א ל ה ה ס ב ר א ח ר ב ר א ש ו נ י ם ו ב א ה ר ו נ י ם מ א ש ר ה ס ב ר ו‬
‫ש ל הט״ז ע ל או״ה ק כ ״ ג בזו ה ל ש ו ן ‪:‬‬
‫״כיון ש ח ו ז ר ת י כ ף מ ש מ ע ש מ ה ש ה ת פ ל ל אינו נוח לו ו ר ו צ ה ל ה ת פ ל ל ש נ י ת‬
‫מ ה ש ה ת פ ל ל כ ב ר ו א ם כן מ ב ז ה הוא ת פ י ל ת ו ״ ‪ .‬מ ל ב ד זה ש ה ס ב ר זה ק ש ה ל ג ו פ ו‬
‫—‬

‫הרי עינינו הרואות שהוא‬

‫ברורות‬

‫מ ה הן‬

‫שתי‬

‫אינו‬

‫להתפלל‬

‫רוצה‬

‫— אין‬

‫שנית‬

‫ה ע ב י ר ו ת ש ב נ מ ש ל ‪ ,‬כי ה פ ש ט ש ל‬

‫מסביר‬

‫הוא‬

‫כלב ששב על‬

‫קיאך‬

‫הוא‪ ,‬ש ב ש ת י ע ב י ר ו ת ע ס ק י נ ן )עיין ב י ו מ א ד ף פ״ו ע״ב‪ ,‬על ה מ ת ו ד ה ע ל ע ב י ר ו ת‬
‫ביום כ י פ ו ר א ה ר א ף ע ל פ י ש ל א ש נ ה ב ה ן ( ‪ :‬ב ע ב י ר ה ש נ י ה ש ב א ה ב מ ק ו ם ת ש ו ב ה‬
‫וחרטה‬
‫השני‪.‬‬
‫בין‬

‫ע ל ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬או‬
‫כן אין‬

‫חומרת‬

‫הסבר‬

‫העבירה‬

‫בחיטוט‬

‫הט״ז‬

‫מסביר‬

‫)שהיא‪,‬‬

‫שלא‬

‫במגונה‬
‫לנו‬

‫הראשון ההופך‬
‫מה‬

‫ה ל ך ג׳‬

‫שנראה‬

‫את‬

‫כהוסר‬

‫פסיעות ו‪/‬או‬

‫לא‬

‫ג׳ פ ס י ע ו ת ו ‪ /‬א ו ל א ה מ ת י ן א ח ר י ג׳ פ ס י ע ו ת ו ח ז ר ל א ל ת ר (‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫החיטוט‬

‫פרופורציה‬
‫נתן‬

‫שלום‬

‫לבין גודל‬

‫למגונה‬
‫משווע‬
‫אחרי‬
‫חריפות‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יו‬

‫הגינוי של א ו ת ה עבירה — בלשון הברייתא ‪..‬ראוי‬

‫שלא‬

‫ובלשון‬

‫התםלל״‬

‫ר ב מ ר ד כ י ״דומה ל כ ל ב ששב על קיאו״‪.‬‬
‫ברצוני להציע ה ס ב ר לקושי זה‪ .‬כ ד ל ה ל ן ‪ :‬ענינה שי• ה ב ר י י ת א ה ו א ‪ :‬מ ו ט ב‬
‫להתפלל‬

‫לא‬

‫נטילת‬

‫מ א ש ר לא‬

‫שלום‬

‫לתת‬

‫פסיעות‪,‬‬

‫אחרי ג׳‬

‫נתינת‬

‫כי‬

‫היא‬

‫עלום‬

‫ר ש ו ת להיפטר מרבו ורש״י יומא דף נ״ג ע ״ ב ד״ה ו א ם ל א ע ש ה כן(‪.‬‬

‫ר ב מ ר ד כ י מוסיף‪ ,‬ש ב ס ו ף ג׳ פסיעות עליו לעמוד ולא י ח ז ו ר ל א ל ת ר ‪ ,‬כי החוזר‬
‫ל א ל ת ר ד ו מ ה ל כ ל ב ששב על קיאו‪ .‬כאמור‪ ,‬פירושו של דימוי זה הוא ש מ ד ו ב ר בו‬
‫ב ש ת י עבירות‪ .‬נ ש א ל ת השאלה מה היא העבירה ה ר א ש ו נ ה שבחן‪ .‬נ ת ב ו נ ן א פ ו א‬
‫במשל‪,‬‬

‫בטיבו של ת ל מ י ד זה ה נ פ ט ר מרבו‪ ,‬דהיינו‬

‫מלימודו‬

‫וזאת‬

‫ומשימושו‪,‬‬

‫לצורך‬

‫בודאי‬

‫גדול‪.‬‬

‫הניטל רשות‬

‫והנה‬

‫ל פ נ י רבו כאילו לא אמר דבר‪ .‬הרי אמינותו של‬
‫הצורך‬

‫כי‬
‫כפי‬

‫הגדול‬

‫שמסתבר‬

‫ממילא‬

‫שלמענו‬

‫רשות‬

‫ע ת ה כשהוא חוזר מיד כאילו‬

‫גם א ב ד ה לו‬

‫שקדמה‬

‫נטל‬

‫לפרוש‬

‫חזקת‬

‫הוא‬

‫ונעמד‬

‫חוזר‬

‫ת ל מ י ד זה‬

‫ה ת ע ר ע ר ה כליל‪,‬‬

‫לא‬

‫היה‬

‫ולא‬

‫נברא‬

‫כלל‪.‬‬

‫ואם‬

‫שיקר‬

‫בזה‪,‬‬

‫שקר‬
‫לא‬

‫מיד‬

‫מרבו‬

‫לפרוש‬

‫היה‪,‬‬

‫נפטר‬

‫ה כ ש ר ו ת ה ק ו ד מ ת שלו‪,‬‬

‫הלימוד‬

‫מתקופת‬

‫והשימוש‬

‫ל נ ט י ל ת הרשות לפרוש‪ .‬אם שוב א ב ד ה לו אותר‪ ,‬ח ז ק ת כ ש ר ו ת ‪ ,‬מ ו ח ז ק‬

‫הוא ע ת ה ל מ פ ר ע ל ת ל מ י ד שאינו הגון שאסור ל ק ר ב ו ו ל ל מ ד ו )חולין ק ל ״ ג ע״א(‪.‬‬
‫ה ר י ל נ ו ש ת י הרעות ש ה פ ס ו ק ממשיל אותן ל כ ל ב ש ש ב על קיאו‪ ,‬דהיינו ל ח י ה‬
‫ובזויה ה ח ו ז ר ת ו מ ת ב ז ה‬

‫טמאה‬

‫ב ז י ו נ ה ״ ‪ .‬ו ה נ ה החוזר‬

‫ב ש ו ב ה אל‬

‫אהרי‬

‫לאלתר‬

‫ג׳ פ ס י ע ו ת נ ט ל ר ש ו ת מ ר ב ו לפרוש בצורה ל א הוגנת‪ ,‬כ א י ל ו נ כ נ ס ב א מ צ ע ד ב ר י‬
‫ר ב ו כ ד י להודיע ע״ י ה פ ר י ש ה ע צ מ ה שהוא פורש‪ .‬כי ה ב ר י י ת א א ו מ ר ת ב פ י ר ו ש‬
‫א ח ר כך‪ ,‬אחרי ג׳ פ ס י ע ו ת ‪ ,‬יתן שלום‬

‫שרק‬

‫וזה ה ח ו ז ר ל א ל ת ר ‪ ,‬מן ה ס ת ם נתן שלום‬

‫) ו נ ת י נ ת ש ל ו ם היא נ ט י ל ת ר ש ו ת ( ‪,‬‬
‫ש צ ע ד ג׳ פ ס י ע ו ת ‪ ,‬ב מ ק ו ם ר ק‬

‫בשעה‬

‫א ה ר י ש כ ל ו ת ה פ ס י ע ו ת כ מ צ ו ת הברייתא‪ .‬אם שוב נ ט ל ר ש ו ת ב צ ו ר ה ל א הוגנת‪,‬‬
‫ס ו פ ו מ ע י ד ע ל ת ה י ל ת ו ‪ :‬כ ש ם ש ל א המתין ב נ ת י נ ת שלום‪ ,‬כ ש ם ש ל א נ ט ל ר ש ו ת‬
‫בצורה‬
‫השכינה‬
‫גם‬

‫הראויה‬

‫קיטרוג‬

‫תפילתו‬

‫) ה ח ז ר ה ל מ ק ו מ ו א י נ נ ה ה ז ר ה ל ע מ י ד ת ו ל פ נ י ה ש כ י נ ה ! ( ‪ ,‬כ ך מן‬

‫התפלל‬

‫מלומדה‪,‬‬

‫ה מ כ ו ב ד ת וביזה‬

‫את‬

‫ע״י‬

‫בריחה‬

‫מהירה‬

‫מעמדו‬

‫בלי‬
‫כפול‪,‬‬

‫את‬

‫תפילתו‪,‬‬

‫ששיוה‬
‫גם‬

‫על‬

‫שסיימה‬

‫כלל‬
‫אופן‬

‫את‬

‫בריצת‬

‫הקב״ה‬

‫נטילת‬

‫בריחה‬

‫לפניו‪.‬‬

‫הרשות‬

‫נמצא‬

‫להיפטר‪,‬‬

‫מבוהלת‪,‬‬
‫שהחוזר‬
‫וגם‬

‫על‬

‫לפגי‬
‫הסתם‬

‫כמצוות‬

‫אנשים‬

‫לאלתר‬

‫מעורר‬

‫עצם‬

‫תפילתו‪.‬‬

‫ל כ ן מ ו ב ן ע ת ה מ א ד ש ר א ו י לו ש ל א ה ת פ ל ל ‪ ,‬ו מ ד ו ע גינה ז א ת ר ב מ ר ד כ י ב מ ש ל‬

‫אגב אורחא יש להעיר שבזיונו של הכלב דוקא‪ ,‬מתוך כל שאר החיות והבהמות הטמאות‪,‬‬
‫טעון בירור בפני עצמו‪ .‬רק ‪-‬מחיר כלב•׳ )דברים כ׳׳ג‪ ,‬י־ט — תמורה דף ל׳ ע״ב(‬
‫הוא תועבה‪ .‬ולא מחיר חמור או בהמה טמאה אחרת‪ .‬עפ״י הרמב״ן בחומש נראים‬
‫הדברים שהתועבה והבזיון של הכלב מקורם לא בכלב עצמו הוא‪ ,‬שהרי הוא נכלל‬
‫ב״בי טוב׳׳ שביום הששי‪ ,‬אלא מקורם ב״גילגול נפשות״ שהאדם עשה לכלבו‪ ,‬מקורם‬
‫בחיה החדשה שהאדם עשה לו כשתירבת או ביית את החיה שיצאה בשם כלב טובה‬
‫ונחמדה מתהת ידי הבורא כשאר בריותיו‪ ,‬כאשר היקנה האדם לחיה זאת יותר מלשאר‬
‫חיות‪ ,‬מתכונותיו המרושעות והבזויות של עצמו‪.‬‬
‫‪47‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הכלב‬

‫ששב‬

‫נטל‬

‫רש‬

‫י ת‬

‫)אצל‬

‫ה ת ל מ י ד כהוגן — א צ ל ה מ ת פ ל ל ה ח ו ז ר ל א ל ת ר ‪ ,‬ש ל א כהוגן( א ל א‬

‫בע‬

‫צ ם‬

‫ההשוואה‬

‫על‬

‫הדימוי‬

‫קיאוי‪.‬‬

‫איננו‬

‫לתלמיד‪,‬‬

‫בצורה‬

‫אפוא‬

‫בין ת ל מ י ד ל פ נ י ר ב ו עם ה מ ת פ ל ל ל פ נ י קונו‪ ,‬וכן‬

‫בה‬
‫בחובה‬

‫המשות‬

‫פ ת‬

‫ל ש נ י ה ם ‪ ,‬ל י ט ו ל ר ש ו ת ל פ ר ו ש ב ד ר ך הראויה‪.‬‬

‫נתקבל‬

‫קובץ‬

‫אספקלריא‬
‫התנ״ך‬

‫במערכת‬

‫למחשבת‬

‫אנציקלופדי‬

‫ומבעלי המןסר והמחשבה‪.‬‬

‫א ד ל ר ‪ ,‬ציריך‪ .‬כ ר ך ב ׳ ‪ :‬א ד ם ה ר א ש ו ן‬
‫ירושלים‬

‫חזון‬

‫מלוקט‬

‫היהדות‪.‬‬

‫ממפרשי‬

‫מ א ת ה ר ב ד״ ר ש מ ן א ל א ב ר ה ם‬
‫‪ -‬אלקים‪ .‬הוצאת אספקלריא׳‬

‫תשל״ו‪.‬‬

‫הלכות‬

‫למועד‬

‫דיני‬

‫שמחות‪.‬‬

‫קריעה‪,‬‬

‫אנינות‪,‬‬

‫אבלות‬

‫ע‬

‫וכוי‬

‫ם‬

‫ציונים ו ה ע ר ו ת א ה ל ח נ ה ‪ .‬ל ו ק ט ונערך ע״י ה ר ב חנוך זונדל גרוסברג•‬
‫ירושלים‬

‫יהודים‬

‫א ל י א ו ש ס פ ו ר י ם ס ב י ב ה ש ו א ה ‪ .‬ח ל ק ב‪.‬‬

‫יוצא‬
‫ספר‬

‫תשל׳יה‪.‬‬

‫ל א ו ר ע׳׳י‬

‫יעקב‬
‫ענינים‪,‬‬
‫שמואל‬

‫הדרום‬

‫שלמה‬
‫ב׳ עיון‬
‫א׳‪.‬‬

‫קובץ‬

‫העורך‬

‫ישיבת‬
‫על‬

‫ספר‬

‫שמואל‪.‬‬

‫במפרשים‪.‬‬

‫בהוצאת‬
‫תורני‪,‬‬

‫אוהל‬

‫לוקט‬

‫סמינר‬

‫יוצא‬

‫שמעון‬

‫לאור‬

‫בית‬
‫ע״י‬

‫מערלוי‪,‬‬

‫ירושלים‬

‫שני‬

‫חלקים‪:‬‬

‫כולל‬
‫ע״י‬

‫מ א ת ש ל מ ה בן־דיי•‬

‫צבי‬

‫יעקב‪,‬‬

‫בנימין ןןלף‪.‬‬

‫בני‬

‫הסתדרות‬

‫ברק‪,‬‬

‫ת ש ל י ׳ ו­‬
‫א׳‬

‫הםבי‬

‫חלק‬

‫א‬

‫;‬

‫תשל״ו‪.‬‬

‫הרבנים‬

‫דאמריקיז•‬

‫ה ר ב ח י י ם ד ו ב שעוועל‪ .‬ח ו ב ר ת מ ד ‪ ,‬ניו־יורק ת ש ר י תשל״<•‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫*י לזפייס ועל‬

‫ש ד ת דכי עזדיאל‪ ,‬אכן־העזר‪ ,‬חושךמשפט‬
‫י * ן ‪ , , . , .‬ן ‪ ,‬עי״ ״‬
‫אבן״ רעיי‬
‫י‬
‫שו־‬
‫דרשות כהלכה‪ ,‬עיי התירה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬חשל־ו•‬
‫ת‬

‫‪ ,‬״ * ‪1‬‬

‫ז ז ר‬

‫ר ב‬

‫י־־י^ק ר ב • ׳ ״ ר י א ל‬

‫י י ד ע‬

‫א‬

‫ד‬

‫ירלל־הימזי‬

‫נ‬

‫י ׳ ב ״ מ ז ת י נ ־ ס ‪ .‬א ם כ י ת ר לה־נ•־־‬
‫י‬
‫־־־־ק ה ח ב נ י י ז ־ א י ם נ ב ל ל קנ״י‪ ,‬ס ע י ף ‪ -‬ח‬
‫ל נ י ״עילם ״ א י י י״ס־י " י ״ א‬
‫^י״י‬
‫י ״נ־ י ר א י ר ה ג״כ • ״ י ד נ י י י י " י‬
‫״‬
‫; ״ ׳ י ״ ״ י י ־ י י ־ ו ב ק י א י ״ ‪ .‬הגר‪ ,‬י ו מ ם ייילי•‬
‫ז כצ י‬
‫ב‬

‫ע‬

‫כ‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ן‬

‫כ‬

‫ר‬

‫א‬

‫י‬

‫ך‬

‫ר נפשו‬

‫ך‬

‫ו!^^‬

‫ונלחם‬

‫סח ילא ר ד ף‬

‫י ‪ 4‬ע מ ן ל‬

‫בעד‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ר ? ת ר‬

‫‪ 5‬ר‬

‫ציי‬‫א‬

‫י‬

‫ל‬

‫אי־י מ י י ־‬
‫י‬

‫נ‬

‫ל‬

‫י‬

‫י‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ח‬

‫י‬

‫י‬

‫״״‪.‬יי‪:‬‬

‫י י‬

‫י;‪.‬ד יתע‬
‫ייייי"‬
‫^‬
‫־ " ‪ , 1‬גם‬
‫'‬
‫ענד י־‬
‫' יל ני ל י י ־ ״‬
‫״ י * ־"־י‬
‫‪ £ 4‬טונים‬
‫יי" ~"‬
‫־‬
‫־ ־‬
‫‪ 4 :‬עניים‬
‫י ‪.‬י?•‬
‫י״ייי׳ י‬
‫״ק וב״בל‬
‫י נ י‬

‫י ג‬

‫ק‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫נ‬

‫י‬

‫ב י י י י‬

‫י נ‬

‫י ג ע ב ן ך‬

‫ר‬

‫‪ -‬חושן מעשם׳‬

‫א‬

‫ת י ם‬

‫י‬

‫כ‬

‫‪1‬‬

‫ל‬

‫נ נ ‪ ,‬צ י‬

‫י‬

‫ע נ י י‬

‫ל‬

‫נגד‬

‫אכיוגתינו‬

‫א ח ר הכבוד‪ ,‬כי אם‬

‫ת‬

‫א ה‬

‫כל‬

‫והכל‬

‫אויביה‬

‫ע נ ו ו ת ן ו ש פ ל ברך‪,‬‬

‫לא‬

‫בחנם‬

‫וכיבד לכל‬

‫!~‪ 1‬י״‬
‫׳ י‬
‫י׳יי׳ י‬
‫י‬
‫~‬
‫ילס‪ ,‬י י‬
‫־ ו כי״ י‪ .‬מ ת ו ך ח י ל ו פ י ה מ כ ת ב י ם ה מ ת פ ר ס מ י ם ב ס פ ר השו״ת ש ל פ נ י‬
‫‪ .‬י י ' ‪ -‬א ף ג ד ו ל י ה ד ו ר שחיו ב ת ק ו פ ת ו ה ת פ ע ל ו מ ה י ק ף גאונותו‪ .‬כך‪ ,‬למ״יי״‬
‫^ ת י‬
‫י יי ׳ ׳‬
‫״ • ה מ מ כ ת ב ו ש ל הגאון מ ב ר י ם ק ‪ .‬ר׳ יוסף ר ו ב ע י‬
‫אוזן ש מ ע ת‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫״הר‬
‫׳‪-‬מד‬
‫הטוב זה כמה‪ .‬ו ע ת ה ב ה י ו ת ו ב ק ״ ק ב ד י ס ק ו נ ת ר א י ג ו יחד והגי•‬
‫על השמועה״ •‪•-‬‬
‫ח‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ד‬

‫י‬

‫ם‬

‫א‬

‫צ‬

‫כ א י ל י‬

‫מ י ב ה ק‬

‫מ‬

‫ט‬

‫ב‬

‫י‬

‫כ‬

‫ב‬

‫•זכות‬
‫״א‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫כ‬

‫כ‬

‫א‬

‫ל‬

‫ב ו‬

‫ע י ד‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ר‬

‫י‬

‫ת‬

‫ש א י‬

‫ש‬

‫ה ג א ן ן‬

‫מ‬

‫ה‬

‫גדולה‬
‫שזכה‬

‫ן‬

‫ן‬

‫ן‬

‫ר‬

‫ס‬

‫ם‬

‫עלתה‬
‫להציל‬

‫י ס י‬

‫בידו‬
‫את‬

‫של‬

‫כתבי‬

‫ן‬

‫ע‬

‫כ‬

‫י‬

‫נכד‬
‫זקנו‬

‫ן‬

‫כ‬

‫ן‬

‫י‬

‫המחבר‪,‬‬
‫הגדול‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ס י ל‬

‫ב‬

‫ך‬

‫׳‬

‫י‬

‫הרב‬

‫בעוד‬

‫צ‬

‫׳‬

‫ל‬

‫ט‬

‫י ק‬

‫מ‬

‫ע‬

‫עזריאל‬

‫מועד‬

‫הילדםהיימר‬

‫ולהעבירם‬

‫לארז‬

‫שי״ח מלמי להועיל יו‪-‬ד‪ ,‬סימן ק״ו‪ .‬במביא לספר )עמי ‪ (18‬מובא מר׳ דוד טעבלי‬
‫י ת י ׳ עורך הקובץ ‪-‬עץ החיים׳׳‪ ,‬שציין כי קבל מר׳ עזריאל ״אמתחת כתביו הכוללים‬
‫כיאורים פלפולים חרושים והגהות על ש׳׳ס בבלי וירושלמי‪ .‬מדרשים‪ .‬מכילתא ספרא‬
‫ ע או׳׳ח ויו״ד‪ ,‬ושו׳־ת אחרונים וענינים‬‫וספרי ותוספתא‪ ,‬ועל יד החזקה מהרמב״ם‪,‬‬
‫עונים״‪.‬‬
‫א פ‬

‫ו ש‬

‫‪:‬‬

‫סימן נ‪ .‬בתוך מאות המכתבים מצויים גם אגרות‬
‫שו״ת יהודא יעלה(‪ ,‬ר׳ שאול נתנזון )מחבר שו״ת‬
‫)מחבר ערוך לנר שהיה רבו המובהק‪ ,‬המהר׳׳ס‬
‫תורה רבים שעדיין לא ראו אור עולם‪ ,‬ולפרםומם‬
‫(‬

‫מגאוני הדור כר׳ יהודה אםאד )מחבר‬
‫שואל ומשי ‪ .‬׳ יעקב יוקב עטלינגר‬
‫י ק ‪ ,‬ועור‪ .‬בדבריהם נמצאים חדושי‬
‫באן נועד חשיבות בפגי עצמה•‬
‫ב(‬

‫ר‬

‫ש‬

‫‪<9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫בפירםומם‬

‫הקודש‪.‬‬

‫במיוחד‬

‫החל‬

‫‪3‬‬

‫בשנים‬

‫ובהקדמתו‬

‫האחרונות ‪,‬‬

‫מב‬

‫לספר‬

‫י ע‬

‫א ת ת ק ו ו ת ו ל פ ר ס ם גם א ת חידושי הש״ס‪ ,‬ואין לנו א ל א ל ה צ ט ר ף ל מ ש א ת נפשי׳‬
‫תורה‬

‫להגדיל‬

‫מן‬

‫ולהאדירה‪.‬‬

‫לציין‬

‫הראוי‬

‫העבודה‬

‫את‬

‫שהושקעי•‬

‫המבורכת‬

‫ב ס פ ר — ה מ כ י ל כ ש ש מ א ו ת עמודים — איסוף החומר‪ ,‬ע י ב ו ד ו ו ה ת ק נ ת ה מ פ ת ח י ם‬
‫ר ו ב ה ח ו מ ר מ ק ו ר ו בארכיון שהותיר אחריו ה מ ח ב ר ‪ ' ,‬ו ב ח ל ק ן — מ ס פ ר י ם וכתבי‬
‫שונים‪,‬‬

‫עת‬

‫הנאמן‪,‬‬

‫כגון‪:‬‬

‫איזראליט‪,‬‬
‫המחבר‬

‫פניו‬

‫יידישעע‬

‫פרעססע‬

‫מתגלה לפנינו כמשיב‬

‫מכל קצוות‬

‫הרפורמה‪,‬‬

‫הלבנון‪,‬‬

‫המםדרוגה‪,‬‬

‫יגדיל‬

‫עץ‬

‫שומר‬

‫ועוד‪.‬‬
‫ג ד ו‬

‫ל‬

‫׳‬

‫ת ב ל ‪ /‬כ ר א ש ישיבה‬

‫ו כ ע ס ק ן ציבור ה פ ע י ל‬

‫תורה‪,‬‬

‫החיים‪,‬‬

‫צ י ו ז‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ן‬

‫נ‬

‫כ מ נ ה‬

‫במתרחש‬

‫ש‬

‫י‬

‫א‬

‫ג‬

‫ן נ ן ת ן‬

‫ק ה י‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ה ׳‬

‫ה‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ם‬

‫ה‬

‫ת ק‬

‫ו‬

‫מ‬

‫שוחרי‬

‫ן‬

‫י ף בתנועת‬

‫ב ע ו ל ם היהודי ו ב מ י ו ח ד‬

‫ב‬

‫כ‬

‫הנוג‬

‫ל‬

‫ע‬

‫‪5‬‬

‫ליישוב ארץ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫להלן‬
‫סוגיא‬
‫הז״ל‬

‫קטע‬

‫מדרשתו‬

‫מסכת‬

‫בסיום‬

‫המוקדשת‬

‫כתובות‪,‬‬

‫לב‬

‫בעיקרה‬

‫י י ו ר‬

‫מ ס ו ב כ ת ״זה ג ו ב ה וזה גובה״‪ .‬ל כ ך ה ק ד י ם ד ב ר י א ג ד ה ב ב י א ו ר מאמרי‬
‫שם הקשורים לא״י‪ .‬ב ת ו ך כ ך יצא‬
‫ולזה‬

‫צריכים‬

‫אנו‬

‫להאמין‬

‫בקריאה‪:‬‬
‫שלמה‬

‫באמונה‬

‫השכיגר׳‬

‫להתגלות‬

‫בארץ הקודש ואנו מ ע צ מ נ ו נעיצה כ ל מ ה ש נ ו כ ל ל ר ו מ ם קרו א י‬
‫כי‬

‫אף‬

‫ונזהר‬

‫יעבור‬

‫מורא‬
‫להחזיק‬

‫ראשינו‬

‫על‬

‫ב ד ב ר זה הן‬

‫כי‬

‫בעתות‬

‫יאכלו‬

‫זרים‬

‫השמש‬

‫פרי‬

‫והצלחה‬

‫יגיעתנו•‬
‫בעיייי‬

‫הן‬

‫הספר‬

‫‪1‬‬

‫צ ב י‬

‫צר וחושך‪ ,‬כי אנו ב ט ו ח י ם כ י נ צ ח י ש ר א ל ל א ישקר‪ ,‬ואה״ק‬
‫לכל‬

‫ז ״ ה‬

‫‪6‬‬

‫ה א ר צ ו ת היא נ י צ ח י ת ‪.‬‬

‫מ ו ר כ ב מ ש ל ו ש ה ח ל ק י ם ‪ :‬ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ב ע נ י נ י אבן העזר וחושז‬

‫מ ש פ ט ‪ ,‬ד ר ש ו ת בהלכה‪ ,‬ופירושים ע ל התורה‪ .‬א ת ד ר ש ו ת י ו נ ה ג ל ש א ת ב ש ב ת י‬
‫דריגלא‬

‫ובמועדים‪ .‬כיון שהיו‬

‫מאוהר‬

‫)כגון‬

‫שבת‬

‫מטבע‬

‫הדברים‬

‫אלו‬

‫של‬

‫עוסק‬

‫חלקן‬

‫מסועפות‬
‫שובה‬

‫הגדול‬

‫ביותר‪,‬‬

‫ושבת‬
‫בסדר‬

‫המשיך‬

‫הגדול‬

‫מועד‪,‬‬

‫הלק‬

‫—‬

‫כגון‪:‬‬

‫מהדברים‬

‫בשבת‬
‫םוגית‬

‫ת‬

‫במוער‬
‫המועד(•‬

‫חול‬

‫ב ד י ק ה וביטול׳‬

‫מ ש ר ת ו ט ע ם כעיקר‪ ,‬מ צ ו ו ת מ ב ט ל ו ת זו א ת זו‪ ,‬מ ת נ ה על מ נ ת להחזיר‪ .‬הדרשיי‬
‫מושתתות‬

‫ע ל נ י ת ו ח מ ע מ י ק ש ל הסוגיא ו ד ב ר י הראשונים‪ ,‬ו ל א ח ר י ו‬

‫אםוקי‬

‫‪ 3‬שו׳׳ת רבי עזריאל על אורח חיים — יורה דעה )בשנת תשכ״ט(‪ ,‬ספרו‪ ,‬המתורגם ל ל‬
‫הקודש‪ ,‬״מידות בית המקדש של הורדים במסכת מידות ובכתבי יוסף‬

‫‪1‬‬

‫ב ן‬

‫ע ו ן‬

‫מחחיי־י׳׳‬
‫בער‬

‫)בשנת תשל״ד(‪ .‬קודם לכך‪ ,‬בשנת תשכ״ו‪ ,‬הופיעו איגרותיו בעניני ציבור‪,‬‬

‫י נ ת‬

‫פדופ‪ .‬מרדכי אליאב‪ ,‬בשם‪ :‬אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר‪.‬‬
‫‪ 4‬בסוף הספר רשימה מפורטת של למעלה משלוש מאות רבנים המוזכרים בשני‬
‫השו״ת‪ ,‬בציון מקום מושבם‪.‬‬

‫ח‬

‫ל ק י‬

‫‪12‬‬

‫‪ -‬אגב‪ ,‬מו״מ של הגהמ״ח באחת התשובות מובא ב׳ "'*‬

‫יביע אומר‪ ,‬ח״ו עמי שס‪.‬‬
‫‪ 5‬ראה מבואו המקיף של נין המחבר‪ ,‬ר׳ מאיר הילדסהיימר‪ ,‬לחלק זה‬
‫‪ 6‬עמ׳ תי‪ .‬מו״מ מעניין התנהל בינו לבין ר׳ חיים‬

‫צ ב‬

‫י‬

‫ה י ר ש‬

‫מ נ ה‬

‫‪,‬‬

‫שון‬

‫ו כ ן‬

‫י מ ר‬

‫‪,‬‬

‫לחלק הרא ־‬
‫א ב‬

‫״‬

‫ד‬

‫אונגוואי‬

‫)מחבר שו״ת אבן הבדולח(‪ ,‬בדבר המגמה למכור לברון רוטשילד חלקת אדמה ב ״‬
‫מחסה״ בעיר העתיקה בירושלים‪ .‬אם אין בזה שנוי מדעת הנותן )סימן רג״ב(•‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ב ת י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמעתתא אליבא דהילכתא‪ .‬שפע המקורות‬
‫צורת ה ל י מ ו ד ב ב י ת מ ד ר ש ו ש ל ר ב י ע ז ר י א ל י ‪.‬‬

‫מאפשר‬

‫וניתוחם‬

‫לתהות‬

‫אחר‬

‫ק ש ת ה נ ו ש א י ם הנידונים ב ת ש ו ב ו ת ר ח ב ה ביותר‪ ,‬המאפיין א ו ת ם הינד‪,‬‬
‫צורת כ ת י ב ת ם התמציתית והפשטנית‪ .‬בהן‪ :‬תשובה מפורטת בהיתר ע ג ו נ ה ‪,‬‬
‫קדושי ט ע ו ת במשומד‪ ,‬א ם יש איסור בפאר‪ ,‬נ כ ר י ת ״ ל א ק ק ע ן ש י י ט ל ״ ‪ ,‬ה ט פ ת‬
‫דם ב ר י ת ל נ י מ ו ל ע״י משומד‪ ,‬ס ד ר ה ג ט ו ש מ ו ת ג י ט י ן ‪ ,‬ל ע נ י ן מ ה נ ו ה ג דין‬
‫ת ל מ י ד ח כ ם בזמן הזה‪ ,‬ש ל י ח ש ק נ ה ב מ ע ו ת י ו כ ר ט י ס ה ג ר ל ה א ם ז כ ה בו ה מ ש ל ח ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1 0‬‬

‫ב ע י ה ש ה ת ע ו ר ר ה בזמנו‪ ,‬ו א ק ט ו א ל י ת ב מ י ו ח ד בדורנו‪ ,‬היא ק ב י ע ת מ ע מ ד ו‬
‫ה ה ל כ ת י ש ל ח ר ש שלימדוהו ל ד ב ר ״עד שאינו נ ב ד ל מ ש א ר ב נ י אדם א ל א‬
‫ב ח ס ר ו ן הוש ה ש מ י ע ה ו ב ג מ ג ו ם ל ש ו נ ו ב ל ב ד ‪ ,‬א ב ל מ ד ת ש כ ל ו ו ה ב נ ת ו ב מ ש א‬
‫ו מ ת ן היא כ ש ל כ ל ב נ י ־ א ד ם הפקחים״ )סימן נ״ח(‪ .‬ד ב ר י ו פ ו ר ס מ ו ב מ ק ו ר ם ‪,‬‬
‫ב ש נ ת ת ר מ ״ ו ‪ ,‬ב כ ת ב ה ע ת ״יידישעע פ ר ע ם ם ע ״ וגררו מו׳׳מ ה ל כ ת י בינו לבין‬
‫ר ב נ י ם שונים‪ ,‬ה מ ו ב א ב ס פ ר ‪ .‬ל פ נ י נ ו ליבון יסודי ש ל הנושא ע ל כ ל השלכותיו‪.‬‬
‫ד ע ת ה ס ו ב ר י ם שדינו כ פ ק ח ל כ ל ד ב ר כדין מ ד ב ר ואינו ש ו מ ע )שו״ת ד ב ר י היים‬
‫מ צ א נ ז ח ״ ב אה״ע סימן ע״ב‪ ,‬״ מ ל א כ ת הרש״ לר׳ יהודה ליבוש מ ל ב ו ב ‪,‬‬
‫ר׳ א ה ר ן זינגר מ מ ט ר ס ד ו ר ף ועוד(‪ .‬ל ע ו מ ת ם ד ע ת ה מ ח מ י ר י ם ש ד י נ ו כשוטח‪,‬‬
‫‪1 1‬‬

‫‪ 7‬תוכן מפורט ביותר של הדרשות בראש הספר‪ ,‬מיקל על העיון בהן‪.‬‬
‫‪ 8‬הנקודות הנידונות‪ :‬עדות קרוב ופסול‪ ,‬נאמנות ערכאות‪ ,‬מסיח לפי תומו‪ ,‬חשש בדדמי‪,‬‬
‫טביעות עין‪ ,‬מים שאין להם סוף במקום שידוע שהלך למקום מסויים ואבד זכרו ובפרט‬
‫בזמן הזה שהשתפרו אמצעי התקשורת‪ ,‬סמני הגוף והבגדים‪ ,‬דיון ארוך בחשש שאלת‬
‫בגדים וכלים )סימן כ״ד(‪ .‬אגב‪ ,‬בתוך דבריו הוא מעיר‪ :‬״ובאמת קשה מאד לסמוך על‬
‫מכתבי התעודה של שרי הצבא במלחמה כי כמה וכמה פעמים אירע שמודיעים השרים‬
‫בעצמם אח״כ טעותם שחשבו שבוי במספר הנהרגים‪ .‬ואני קבצתי לי בהיותי עוד בק׳‬
‫אייזענשטאדט אחרי המלחמה בקעניגרעץ סכום לא מעט מהגודל ממכתבי היום במאורעות‬
‫‪^ <.‬‬
‫‪.‬‬
‫כאלי״•‬
‫חלרינו כי אם מצד מהיות טוב אולי טוב יותר גם בזה שלא לשנות כלל‪,‬‬
‫‪ 9‬מסקנתו‪ :‬״בזה טי׳י׳!‬
‫לאסור״ )סימן ל״ון‪-‬‬
‫ד״ור אחו מתשובותיו )סימן ם״ח מעיר אודות חוסר הבהירות בכתיבת שמות לועזיים‬
‫‪1‬‬

‫ך‬

‫א‬

‫מ ק ו ם‬

‫ץ‬

‫(‬

‫‪1 0‬‬

‫^‬
‫ל!!"‬

‫? ש נ ד‬

‫דמ‬

‫ו ל א‬

‫ש נ‬

‫״ י י שאני נבוך בדבר זה ומי יתן ואהיה מאותן שחקרו וירשו איך‬
‫ם‬

‫' ל ו ת בלשונות האומות‬
‫ל‬

‫ז ה‬

‫ל א‬

‫ז ה‬

‫ע ת י ת י‬

‫״"י‬
‫^^"׳‬
‫‪1‬‬

‫ולא זה נמצא אצלי‪ .‬וכבר העירותי פעמים ושלש איזהו‬

‫בעניו זה ויש להם פנאי יותר ממני לקנות להם מצור‪,‬‬

‫^‬
‫״״‬
‫ותופסיםיעיי־•‬
‫ע־גלא־י יעיי‬
‫‪.‬ייוביי מדת אבותינו״ ״ ‪,‬‬
‫׳ ' ״ ד י י י י י* ־ ' "‬
‫בשמות‬
‫שלא שינו את שמם‬
‫מספרים‬
‫מירושלים‪,‬‬
‫י יג‬
‫‪,‬‬
‫בכל *מי י ־י ״‬
‫‪,‬ינ‬
‫ולזרז•״‪.‬‬
‫יי״י‪.‬״ יזיור‬
‫‬‫ייייידי״ ם הימ‬
‫כ ר‬

‫יו״ר מכתיבת השמות בשמות שנתחדשו מיום ליום‪ ,‬ע״י‬
‫נ‬

‫י‬

‫ל ז י‬

‫צ י ‪ 0‬ת‬

‫ים‬

‫ה נ ה י ‪ 1‬נ ן ״‬

‫מ ״ ב ו‬

‫מ מ ק‬

‫ו‬

‫ר ן‬

‫לכל תוצאותיהן ויהיה לי פנאי להקדיש לדבר‬

‫‪3‬־‬

‫‪,‬‬

‫ת פ ! ‪ 1‬ו ת‬

‫ה ג ו‬

‫‪0‬‬

‫‪11‬‬

‫‪1‬‬

‫או‪ . ,‬ניניי• י־‬
‫ת‬

‫י ן א ל‬

‫י י‬

‫פ ש ה‬

‫‪ 0‬׳‬

‫ש מ ו א ל‬

‫]‬

‫״‬

‫< נ ? ו‬

‫‪0‬ו‬

‫ס‬

‫‪ …‬״ ״ ״״ר במ־ר־יייח‬

‫בקביעות מידי ערב ראש חדש׳‬
‫‪51‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫חייב‬
‫שאינו‬

‫כדין‬

‫ואינו‬

‫מדבר‬

‫)שעף‬

‫שומע‬

‫ז ק נ‬

‫י‬

‫ל ׳‬

‫ם‬

‫א ד ״ ר‬

‫ר‬

‫ןללף‬

‫ן‬

‫ש‬

‫דף קל׳׳ה‪ ,‬וכן ד ע ת הרי״ד ב מ ב ר ג ר מווירצבורג ועוד(‪ .‬דייו‬
‫ודנוהו‬

‫המבורג‬
‫א‬

‫ל‬

‫כ‬

‫ה‬

‫י‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ו‬

‫״ס‬

‫ח‬

‫מ ס פ ק ל ח ו מ ר א )מהר״ם ש י ק א ה ״ ע סימן ע״ט‪ ,‬וכן מ ש מ ע משו״י*‬

‫או״ח סוף סימן פ״ג(‪ .‬ר׳ עזריאל‬

‫כמקילים ומסתייע גם‬

‫פוסק‬

‫ב ד ע ת מו‬
‫ש‬

‫ע‬

‫ב ת ח ו ם זה א ש ר ח ק ר ו בענין וקבעו בוודאות שכושרו ה ש כ ל י של ה ר‬
‫א‬

‫המומחים‬

‫נעשה כבן דעת‬

‫י‬

‫ל^‬

‫ד‬

‫י‬

‫כ י‬

‫ל ד ב ר הוא כ כ ל ש א ר ב נ י אדם‪ .‬עם ז א ת הוא מ ד ג י ש ‪ :‬״ א ב ל ד א ע ? ׳‬
‫הנ״ל ל א כ ל הרש ש נ ת ה נ ך א צ ל ם‬

‫ם‬

‫ן ן ד‬
‫ו כ‬

‫גמור‬

‫‪,‬‬

‫ל‬

‫ב ד י ק ה ב פ נ ״ ע אם הגיע ל ד ר ג ת בן ד ע ת ויש בזה קושי גדול ו א כ מ‬

‫צריך‬
‫ןי עי'י‬
‫נושא ח ש ו ב א ח ר בו דן ה מ ח ב ר )בסימן קפ״ד( הוא כ נ י ס ה בםכנד׳‬
‫יהה‬
‫ל‬
‫׳‬
‫"‬
‫ע ש י ת נ י ת ו ה " ד׳מדיבר‬
‫^‬
‫ש א ם י נ ו ת ח ת ע מ ו ד אף עינו השניה ב ס כ נ ת עוורון ״והעורון ח ש ו ב‬
‫ואת‬
‫‪1,‬‬
‫ל‬
‫ב‬

‫ע‬

‫נ‬

‫ב ז‬

‫ד‬

‫ה‬

‫כ‬

‫י ם‬

‫ש נ ד‬

‫ב ע י נ ר‬

‫ק ה‬

‫י‬

‫ה‬

‫נ‬

‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫ע‬

‫צ‬

‫ח‬

‫י ק י י ם‬

‫כ‬

‫מ‬

‫א‬

‫ן‬

‫ואת‬

‫פ‬

‫ב‬

‫ך‬

‫א‬

‫ט‬

‫אמו‬

‫ם‬

‫ח‬

‫״‬

‫ן‬

‫י ב י א‬

‫הזקנים׳‪/‬‬

‫י ך י‬

‫ע ן ר ן ן‬

‫ולעומת‬

‫ל‬

‫א‬

‫מ‬

‫י‬

‫ז א ת ״אם‬

‫כי ה ו א ס ו פ ר מהיר ב כ ל עניני מו״מ״‪.‬‬
‫אינו ק ו ב ע ל פ י כ ל ל ו של‬

‫הוריו‬
‫הרופאים‬

‫שאין ס כ נ ה בניחוח‪,‬‬

‫ר ב‬

‫י‬

‫צ‬

‫ע‬

‫א‬

‫ן‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ימצא‬

‫ק‬

‫ן‬

‫ת‬

‫ם‬

‫ו‬

‫ר‬

‫בתשובתו‬
‫ק‬

‫ע‬

‫י‬

‫ב‬

‫א‬

‫פ ר נ ס‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫ה‬

‫ת‬

‫לן‬

‫ה‬

‫ח‬

‫ש‬

‫י‬

‫י‬

‫ק ו ד מ‬

‫ך‬

‫‪,‬‬

‫ישי ל ס מ ו ך ע ל י ה ם כיון ך ל א‬

‫ו‬

‫עזר‬

‫קובע שגורם‬
‫ם <‬

‫מ‬

‫ב‬

‫והיי י‬

‫איבוד פרג‬
‫א‬

‫כ‬

‫ך‬

‫י ו ן שדע‬
‫אומנותי י‬

‫מרעי‬

‫ו ל א א ת ח ז י ק איםורא‪ ,‬ו ב פ ר ט ש ל ה כ נ י ס עצמו ל ס כ נ ה אינו א ל א מ ד ר ב נ ן ‪ .‬על יסיר‬
‫ט ע ם זה מ ו ס י ף כי וודאי איסור ד ר ב נ ן‬

‫במקום‬

‫נדחה‬

‫צריכים ק צ ת ליבון‪ .‬כ מ ק ו ר ל ק ב י ע ת ו ש ה כ נ ס ת‬
‫מציין‬
‫ולכאורה‬
‫כמבואר‬
‫בסכנת‬

‫את‬

‫הרמב״ם‬

‫המדובר‬

‫שם‬

‫פרק‬

‫י״א‬

‫רק‬

‫מהלכות‬

‫בדברים‬

‫ר‬

‫ן‬

‫ע‬

‫צ‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ה‬

‫ח‬

‫מסויימים‬

‫פ ק ו ״ נ אסור מדין‬

‫כ‬

‫ס‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ה‬

‫שתקנו‬

‫ב ר מ ב ״ ם שם‪ ,‬כגון ש ו ת ה מ מ י ם מגולים‬
‫״ונשמרתם מ א ד‬

‫ל‬

‫ו‬

‫ל‬

‫פ ק ו ח נפש‪.‬‬
‫נ‬

‫אי‬

‫ה‬

‫‪,‬‬

‫חכמים‬

‫וכדומה••‪ /‬אך‬
‫‪5‬‬

‫לנפשותיכם״ ‪/‬‬

‫דברים‬

‫א ל א מדרבגז׳‬

‫נ ו‬

‫ן ש ן‬

‫א‬

‫״‬

‫ו‬

‫סוף‬

‫ע‬

‫לחתרחק‬
‫להכניס‬

‫א מ נ ם יש‬

‫מ‬

‫ח " י‬
‫מ ד ‪ ,‬ם‬

‫עצמו‬
‫להדג‬

‫י ש‬

‫‪ 12‬נראה שלפחות פעם אחת נהג כך הלכה למעשה‪ .‬ראה ״הלבנון״ שנה שמינית )חרל״ב(‬
‫גליון כ״ד‪:‬‬

‫״באלה הימים‬

‫ס ד ר‬

‫ק ד ו ש י ן‬

‫ה ר ך‬

‫״‬

‫)בשמיעה ודבור( שנשא חרשת‪ ,‬ושניהם התחנכו‬

‫מ ו ה ך‬

‫ג‬

‫ב י‬
‫ב‬

‫ת‬

‫״‬

‫ע‬

‫ה ס פ ר‬

‫ה י ל ך ע ס ה י י מ ע ר‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ב ב ר‬

‫לי‬

‫נ‬

‫ז‬

‫״י‬

‫לחרש‬

‫ללמד י ע‬

‫״‬

‫ותבונה ומלאכת הכתיבה ע״י אותות וסימנים‪ .‬מורה בית הספר הנז׳ היה גם הוא‬

‫ב ע ת‬

‫הנשואין והוא הורה ברמיזה להחרשים קדושת הנשואין בין איש לאשה‪ ,‬וכל‬

‫מ י ר‬

‫הקדושין אשר עשה הרה״ג הנז׳ ׳׳‪.‬‬
‫‪ 13‬בעצם השאלה אם חייבים לחוש לחיי שעה של חולה במקום שיתכן ויש תקוה שיתרפא׳‬
‫ראה ‪ :‬שו״ת שבות יעקב ח״ג סימן ע״ה‪ ,‬שו״ת בנין ציון סימן קי״א‪ ,‬שו״ת אחיצזי‬
‫מ‬

‫יו״ד סימן ט״ז אות ו‪ ,‬משפט כהן סימן קמ״ד אות ג‪ ,‬ועוד‪ .‬וראה דרכי תשובה סי ז‬
‫קנ״ה אות ב שמביא מחדושי הרשב״ץ לכתובות ח ע״א שדן בזה‪ ,‬וכתב שכבר נתפשט‬
‫המנהג שעושים ניתוח ורפואות לחולים מסוכנים אף שספק אם יועיל ואפשר שיזיק‬
‫וימות‪ ,‬וכיון שדשו בו רבים שומר פתאים ד׳‪.‬‬
‫‪ 14‬והב״י ביו״ד סימן קט״ז כתב בתרוצו השני שגם כאן יש איסור תורה אלא שאין לוקיז‬
‫עליהם כמו שמצינו בחצי שיעור• ועיין מנחת חינוך סוף מצוד‪ ,‬תקמ״ו‪.‬‬
‫‪ 15‬ראה ברמב״ם ובשו״ע שם בהלכה הקודמת‪ .‬כך קובע בפשטות הנודע ביהולא מהח״׳י*‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ח ש ש עוורון ש ר ק‬

‫שבנידון ד י י ו ה מ ד ו ב ר‬
‫פקוח נ פ ש ממש‪.‬‬

‫ה ח ש י ב ו ה ו כמיתה‪,‬‬

‫בגדר‬

‫א ך איגו‬

‫ב ד ב ר צוואת ר׳ יהודה ה ח ס י ד ש ל א ל ע ש ו ת ש ת י חופות כ א ח ת ל א ח ואחות‪,‬‬
‫ץב‬

‫ע‬

‫ר׳‬

‫׳ י‬

‫*־‬

‫ה ח ס י‬

‫כ י ת‬

‫) ס י מ‬

‫ז‬

‫) ב‬

‫ל‬

‫^‬

‫ק‬

‫יי‬

‫׳ אש‬

‫ב ו ד א י אין צריך‪,‬‬

‫מהיות‬

‫מה‬

‫ו י‬

‫מעניין הוא ה ש י ב ו ש ש ש ו ל ב במזיד ב ת ש ו ב ו ת רביגו יהודה בן ה ר א ״ ש‬

‫תר״ו(‪.‬‬
‫הראש‬

‫פעמים‬
‫ו‬

‫עצמו‬

‫אכן מ ש ו ם‬

‫טוב‬

‫מזיק״‬

‫ל״ג( •ז‪.‬‬

‫יליז‬

‫ר‬

‫להחמיר‬

‫עפ״ר‬

‫ד ל א ה ת ק ב ל ו — ״אכן ב מ ה ש נ ע ש ה ב פ ו מ ב י ר א ו י להפיס כ ל הדעות‪,‬‬

‫אחד מצד‬

‫ג י‬

‫כ ג י ל‬

‫עזריאל‬

‫״שאין‬

‫כ״כ‬

‫במנהג‬

‫זה״ — כידוע‬

‫הוראות‬

‫י‬

‫מפני‬
‫זויף‪,‬‬
‫בשעת‬

‫בנוסה‬
‫בשעת‬
‫כובד‬
‫ובכר‬

‫הנדפס‬
‫הלימוד‬
‫אינו‬

‫נכתב‬
‫למי‬

‫יכול‬

‫סימן‬

‫בסוף‬

‫לסבול‬

‫שיוכל‬

‫בדיקת‬

‫לסבול״‪.‬‬

‫ה ש ת נ ת ה ג ם המשמעות‪.‬‬

‫הלימוד‬

‫כ ד י שישב‬

‫באימה‬

‫כ‪:‬‬
‫לפי‬
‫כתב‬

‫״וטוב‬

‫שילמוד‬
‫היד‬

‫ו צ ״ ל ‪ :‬״וטוב‬

‫יותר‬

‫‪1 7‬‬

‫הוא‬

‫ולפעמים‬

‫שלא‬
‫יותר‬

‫באימה‬

‫העלתה‬

‫שלא‬
‫מפני‬

‫לישב‬

‫שהנוסח‬
‫בגילוי‬

‫לישב‬
‫כובד‬

‫החום‬

‫י ר ״ י‬

‫סימן י לגבי עני שרצה להתפרנס מצידת חיות ועופות ועי״כ מכניס עצמו למקום‬
‫י י י חיות רעות‪ ,‬ובכך הוא עובר על ד״ת דכתי׳ ״ונשמרתם מאד לנפשותכם״‪ .‬ע׳׳כ‪.‬‬
‫יאף שהמהרש׳׳א כתב בברכות ל״ב ע״ב שעיקר הפסוק בשכחת התורה מיירי‪ ,‬כבר דחה‬
‫אותו בראיות רבות בעל התורה תמימה לדברים ו‪ ,‬ט‪ .‬וראה גס מנחת חינוך מצוה תקמ״ו‬
‫ובהשמטות‪ .‬נוסיף לכך את ביאורו של באר הגולה בשו״ע שם בסוף הלכות חו״מ‪:‬‬
‫״הטעם שהזהירה התורה על שמירת הנפש הוא מטעם שהקב״ה ברא את העולם בחסדו‬
‫להיטיב לנבראים שיכירו גדולתו ולעבוד עבודתו בקיום מצותיו ותורתו כמו שאמר‬
‫הכתוב כל הנקרא בשמי לכבודי בראתי וכול׳ וליתן להם שכר טוב בעמלם‪ ,‬והמסכן את‬
‫עצמו כאילו מואס ברצון בוראו ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו ואין לך‬
‫זלזול אפקירותא יותר מזה״‪.‬‬
‫ג ד‬

‫‪ 16‬ראה שו״ע אבן העזר מימן ט״ב סעיף ב‪ .‬הטו״ז באו״ח ריש סימן תקמ״ו מביא דעה‬
‫שאף בשבוע אחד אין לערוך שתי חופות‪ ,‬וכן הובא בקצשו״ע סוף סימן קמ״ה‪ ,‬וראיתו‬
‫מיעקב שנאמר אצלו ״מלא שבוע זאת״‪ .‬אך שער הציון לבעל המ״ב בסימן תקמ״ו אות‬
‫ג כתב שהשמיט דעה זו כיון שבבאורי מהרש״ל הוכיח מגמרא ערוכה שהוא ט״ם‪.‬‬
‫‪ 17‬אם כי להלכה נפסק בשו״ע או״ח סימן ב סעיף ו שאיטור הליכה ד׳ אמות בגילוי‬
‫ראש הוא בכל זמן‪ ,‬הרי שבמקורות הקדומים מוגבל האיסור‪ .‬הרמב׳׳ם הלכות דעות‬
‫פ״ה ה״ו כותב‪ :‬״צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן‪ …‬ולא יתגלו ראשן״‪ ,‬וכן‬
‫בהלכות תפלה פ״ד ה״ה כותב‪ :‬״ולא יעמוד בתפילה‪ …‬ולא בראש מגולה״‪ — .‬הטעם‬
‫כדי שישב באימה יותר״‪ ,‬שכסוי הראש משרה יראת שמים‪ ,‬מקורו בקדושין ל״א ושבת קי״ח‪,‬‬
‫וראה שו״ת מהרש״ל סי׳ ע״ב‪ .‬לפי הטו״ז )סימן ח ס״ק י׳׳ג( האיסור נכלל ב״ובחוקותיהם‬
‫לא תלכו״‪ ,‬ובשו״ת ח״ם )חו״מ השמטות סימן קצ״א( כתב שאחר שבא האפיפיור‬
‫התחילו להסיר הכובע ולהשתמש בעבודתם בגלוי הראש וזה מין הכנעה אצלם‪ ,‬ומקודם‬
‫היה הכנעה ביחפי הרגל‪ ,‬אך במרוצת הזמן נתקבל גם לאינם מאמינים בו‪ .‬וראה שדי‬
‫חמד )כללים מערכת א‪-‬שי־׳ג( המביא מהספר מר ואהלות שנכון ליזהר שלא לומר‬
‫״שלום״ לאנשים היושבים בגלוי הראש כי הם ישיבו ״שלום״ ואסור להזכיר בראש‬
‫‪53‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ל ה ק ל ‪ .‬כ ב ר נ ה ג ת י ב ע צ מ י ל י ש ב ב כ ו ב ע ש ל פ ש ת ן ד ק כ ק ו פ ו צ א בעתוי*‬

‫נראה‬

‫ה ח ו ם ל צ א ת ידי כולם״ )סימן ר נ ״ ג ( ‪.‬‬
‫״על‬

‫המדור‬

‫מוקדש‬

‫התורה״‬

‫בעיקרו‬

‫פסוקים‬

‫לביאור‬

‫‪1 8‬‬

‫חז״ל •‬

‫ומדרשי‬

‫מ ו ב ן ש ה ל כ י ה ר ו ח ש ל פ ע י ל ו ת א ו ת ו גאון ל ו ח ם מ ו צ א י ם א ת ביטויים ב ח ל ק זר״‬
‫לדרכו‬

‫אופיני‬

‫לפסוק‬

‫הוא פ י ר ו ש ו‬

‫הדבקים‬

‫״ואתם‬

‫אלקיכם‬

‫בד׳‬

‫כולכם‬

‫חיים‬

‫היום״‪ .‬קיימים א ר ב ע ה סוגים ש ל ה כ י ת ו ת ה ח ו ל ק ו ת ע ל ע ק ר י ה ד ת ‪ :‬א‪ .‬הטוענים‬
‫אפשר‬

‫שאי‬

‫כלל‬

‫שהרוהניות‬

‫בגופים‬

‫תדבק‬

‫ב‪.‬‬

‫האנושיים‪.‬‬

‫הטוענים‬

‫א‬

‫כי‬

‫ף‬

‫א ם ת ת כ ן מ צ י א ו ת כזו‪ ,‬הרי היא א פ ש ר י ת ר ק ל א ה ר המות‪ .‬ג‪ — .‬ר ק לפילוסופים‬
‫וכדומה‪ .‬ד‪ — .‬ר ק ל ע ת י ד ל ב א ו ל א ל ע ת הזאת‪ .‬ו כ נ ג ד ם א מ ר מ ש ה ר ב נ ו ע ״‬
‫הדבקים״‬

‫״ואחם‬

‫א׳(‪,‬‬

‫)נגד‬

‫)נגד‬

‫״חיים״‬

‫ב׳(‪,‬‬

‫)נגד‬

‫״כולכם״‬

‫ד ‪: ,‬‬

‫יום‬

‫״ד׳ "‬

‫ג׳(‪,‬‬

‫‪1 9‬‬

‫)נגד ד ׳ ( ‪.‬‬
‫בביאוריו‬
‫הערה‬

‫הרבים‬

‫מצויות‬

‫הארות‬

‫חשובות‬

‫מפרשי‬

‫על‬

‫התנ״ך‬

‫מ ע נ י י נ ת היא בביאור ה א ב ן עזרא ע ה ״ פ ״ ל א ת ו כ ל ל א כ ל‬

‫ובכורות‬

‫בקרך‬

‫וצאנך״‬

‫)דברים‬

‫י״ב‪,‬‬

‫הא״ע‬

‫י״ז(‪.‬‬

‫כותב‪:‬‬

‫ותרגומיו•‬

‫ב ש ע ר י ו ובי׳‬
‫אמרי‬

‫״והמכחישים‬

‫כ י ה ם שנים בכורים ה א ח ד ב כ ו ר פ ט ר ר ח ם והשני ב כ ו ר עדר״ כ ר ‪ .‬מ ע י ר ע ל ב י‬
‫המחבר‪:‬‬
‫בפס׳‬

‫״פתרון ד ב ר י ם‬

‫אלו‬

‫כתר‬

‫בפי׳‬

‫תודה‬

‫להקראי‬

‫אהרן‬

‫שפ‬

‫האחרון‬

‫״ ל פ נ י ד׳ א ל ק י ך ת א כ ל נ ו ״ ו ז ״ ל ‪ :‬א ם הוא פ ט ר ר ח ם עם ה כ ה ן ד ב ר‬
‫ככור‬

‫הוא‬

‫מפירות‬

‫עדר‬

‫עם‬

‫ישראל‪,‬‬

‫ע״כ‪.‬‬

‫נראה‬

‫שהקראים‬

‫מפרשים‬

‫דכמו‬

‫י ר ש‬

‫ו‬

‫א‬

‫ם‬

‫דבכוריט‬

‫ו ר א ש י ת הגז מ ה ג י ז ה כן יותן הראשון מ ה ע ד ר ג״כ ב ג ד ר בכור‪ .‬ו ע פ ״‬

‫ז‬

‫‪2 0‬‬

‫יובנו ד ב ר י א ״ ע ״ ‪.‬‬

‫דרכי שלום‪ — .‬אגב‪ ,‬באחד מאגרותיי‬

‫מגולה אם לא במקום דחק וצורך גדול מפני‬

‫כותב ר׳ עזריאל אודות גלוי ראש בעת כהונתו בקהילת אייזנשטט‪ :‬״בחדשים הראשוני‬

‫‪0‬‬

‫כשהייתי פה באו גם אצלי יראים ושלמים‪ ,‬בחורים מופלגים בצדקות‪ .‬אכן מהצד הזכ׳ז‬
‫חשבו שהוא כנגד כבוד א׳ הבא ממדינות אשכנז לשבת אתו עם הכובע‪ ,‬ופשוט שאמרתי‬
‫להם ולא שגו״ )אגרות רע״ה‪ ,‬עמ׳ כב(‪ ,‬וראה גישה שונה של הרש״ר הירש בענין זרי‬
‫בשו״ת מלמד להועיל‪ ,‬יו״ד סימן נ״ו‪.‬‬
‫‪ 18‬לעתים מובאים פירושים בשם אחרים‪ ,‬כגאון מווילנא והמלבי״ם‪ ,‬אשר טרם‬

‫פורםמי‬

‫)מצויינים בתוכן המפורט(‪.‬‬
‫‪ 19‬בפרשת אמור‪ ,‬על המדרש ״תגי ד׳ חייא שבע‬

‫ש‬

‫ב ת ו ת‬

‫ת מ י מ ו ת‬

‫א י מ ת‬

‫‪,‬‬

‫ב ז מ ן‬

‫ש א‬

‫י ן ישוע‬

‫ושכניה ביניהם״‪ ,‬מזכיר את ביאור ס׳ הרוקח )סימן דצ״ה( שכוונת המדרש היא כי‬

‫א ם‬

‫חל ר״ח ניסן בשבת יחול גם פסח בשבת‪ ,‬וכך תחילת המנין יהיה במוצ״ש ״ואז‬
‫השבתות‬

‫תמימות‬

‫כמששת‬

‫ימי‬

‫בראשית״‪.‬‬

‫ולסימן‬

‫נקט‬

‫המדרש‬

‫במשמרות‬

‫הכהונה‬

‫שהתחדשו מידי שבוע‪ ,‬ורק אם תהיה משמרת יהויריב בשבת של ר״ח גיסן‪ ,‬לפי חשביז‬
‫המשמרות‪ ,‬לא יחולו משמרות ישוע ושכניה עד לאחר העצרת‪ .‬ר׳ עזריאל מעיר עי׳‬
‫ביאור זה ״ולולי דמםתפינא להרהר אחר פירוש זה כי חוא חלילה כדרך הצדוקים דמיי‬
‫לנו אם חג שבועות חל ביום א׳ או לא״‪ .‬הוא עצמו מיישב את המדרש בדרך אחרת•‬
‫וראה ראב״ן סימן פ״ו שג״כ ביאר כס׳ הרוקח‪ ,‬ועיין ראבי״ה על פסחים סימן תקב״ו•‬
‫‪ 20‬ובדומה מבאר את האבן עזרא לבראשית ל״ב ל״ג‪ ,‬ע״פ ספר המבחר לקראי אדירו‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫על‬

‫ביאורים‬

‫ההידור‬

‫דרך‬

‫אף‬

‫מצויים‬

‫רובם‬

‫הם‪.‬‬

‫הם‬

‫ככולם‬

‫מזקני‬

‫של‬

‫המחבר ר׳ מ ש ה גליא י־‪ .•-‬ל ד ו ג מ ה ‪ :‬ע ח ״ פ ״ולקחו ל ט מ א מ ע פ ר ש ר פ ת ה ח ט א ת ״‬
‫)במדבר‬
‫ימי‬

‫יצאה‬

‫יאיתא‬
‫א‬

‫ט ‪ /‬י״ז(‬
‫בת‬

‫במדרש‬

‫מביא מהמדרש‬
‫קול‬
‫ביקש‬

‫קהלת‬

‫״וכתוב‬
‫סוד‬

‫לידע‬

‫דברי‬
‫פרה‬

‫של‬

‫אדומה‬

‫מבאר‬
‫א״ל‬

‫משה‬

‫ר׳‬

‫הקב״ה‬

‫‪:‬‬

‫למשה‬

‫נ י מגלי׳ ולא ל ך ל פ י ש מ ש ה מ ר ו מ ז ב פ ס ו ק דכתי׳ ו ל ק ח ו ל ט מ א מ ע פ ר ש ר פ ת‬

‫ההטאת‬

‫ר ״ ת משה‪.‬‬

‫ואמרה‬

‫ו כ ת ו ב יושר‬

‫ע‬

‫ואמרה‬

‫)ר״ד‪ ,‬כ ״ א ע ״ ב (‬
‫יושר‬

‫ביקש קהלת‬
‫אמת״‪.‬‬

‫להיות כ מ ש ה‬

‫לא‬

‫וא״ת‬

‫נמי מרומז‬

‫שלמה‬

‫בשלמא‬

‫דברי אמת‬

‫בפסוק‬

‫משה‬

‫זה‪,‬‬

‫כסדר‬

‫לכך‬

‫ניכתב‬

‫יצאה‬
‫אבל‬

‫בת‬

‫אתה‬

‫קול‬
‫כתוב‬

‫כסדר‪.‬‬

‫י ו מ ה כי ה ד ל ק י ד ו ש ה ת ו ר ה וחחיים‪ ,‬א ש ר אפיינו א ת פ ע ו ל ו ת י ו ה ר ב ו ת‬
‫מ ח ב ר השו״ת ר ב י ע ז ר י א ל ה י ל ד ס ה י י מ ר ל ד ו ר ו ולאחריו‪ ,‬טמון ב ב י א ו ר ו‬
‫^‬
‫״ ״אין ל ה ל ה י ב‬
‫^‬
‫לפסוק‬
‫ב‬

‫י‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ן ן ש י ר י ם‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ן‬

‫ף‬

‫ר‬

‫ן‬

‫א‬

‫ת‬

‫ן‬

‫ן‬

‫א‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ך‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ח‬

‫פ‬

‫ץ‬

‫‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫ל ע ו ר י ה ל ב ב ו ת )אהבה( ב ע ב ו ר רעיון מסויים ש ע ו ל ה ב מ ח ש ב ת איש א ל א‬
‫* * * י היא ב ב ח י נ ת ״חפץ״ ש נ י ת ן להוציאו מ ה נ ח א ל הפועל‪ ,‬וזהו לשוו‬
‫שתחפץ״‪.‬‬
‫ע ד‬

‫י׳יאשון‪.‬‬
‫של‬

‫פבונן‬

‫ב‬

‫'‬
‫ש‬

‫׳‬

‫א ו ר ו לפרשת מצורע ישנו תיקון חשוב לנוסח פירוש המשניות לרמב״ס‬

‫א ף הרב יוסף קאפח לא עמד עליו בהוצאתו‪ .‬וז״ל הרמב׳׳ם בנזיר פ״ח מ״ב‪:‬‬

‫^‪9‬יקר דמי‬
‫•שגי וכוי התגלחת הראשונה כשנטהר מן הצרעת אחר הטבילה״‪ .‬דבר זה הוא‬
‫ג‬

‫י המפורמ‬
‫רש בכתוב ומוסכם בהלכה בלי חולק שהתגלחת קודמת לטבילה‪ .‬עיון מדוקדק‬

‫״רמב״ס ר״‬
‫אוקספורד העלה שלכתחילה כתוב שם כגרסתנו ״בעד אלטבילה״ — אחר‬
‫״ אך בסוף ישנה הגהה בה נמחקה מלת ״בעד״‪ ,‬ותוקנה המלה ״קבל״ )= לפני(‪.‬‬
‫נוספת על הרמב״ם ביר החוקה‪ ,‬מצויה בפרשת נשא‪ .‬בהלכות סוטה פי״ג הי״ז‬
‫יש‬

‫‪.‬‬
‫לבד מטעויות כתיב אחדות אשר ר׳ עזריאל מעיר עליהן — גס מלה יתירה‪.‬‬

‫יני כתוב ״•״ואת כי שטית סומאה תחת אישך״‪ ,‬ואילו בפסוק )במדבר ה‪ ,‬כ( נאמר‬
‫‪55‬‬
‫הנוסח‬
‫י ק ״ואת כי שטית תחת אישך״‪ .‬וע״ע בבאורו לויקרא י״א‪ ,‬כ״א‪ ,‬בו מיישב את‬
‫הנדפס שבמסכת טופריס פ״ו הלכות ד—ו‪ ,‬וכן בבאורו לספרי בפרשת פנחט )כ״ח‪ ,‬ח(‪,‬‬
‫בלא שיהיה צורך בתיקון הגר״א למקומות אלו‪.‬‬
‫‪ 21‬פירושים וחידושי תורה בהלכה ממנו ומבנו ר׳ ליב )אביו של המחבר(‪ ,‬מצויים בספר‪.‬‬
‫ראה במפתח השמות‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫יונה עמנואל‬

‫דרכו של רש״י בפירושו לתלמוד בבלי‬
‫דרכו‬

‫ו ע י י בפירושו לתלמוד בבלי­‬
‫‪.‬״ י־י*‬
‫פרנק< היגאת םשריב ע‬

‫של‬

‫ס‬

‫מאת יינה‬

‫מאגגס‪ .‬האיניברסיםה העברית‪ .‬ירושלים חהל׳׳יי•‬
‫״וראש ל כ ל החיבורים ש נ ת ח ב ר ו ד ר ך‬

‫םי ~‬

‫ותשובתו‬

‫מתוך‬

‫עליו‪ ,‬כ ל י‬

‫הלוחמים‬

‫אין מ ע ל ת ו‬
‫חבילי‬
‫את‬
‫לא‬

‫קושיות״‪.‬‬

‫פירושי‬

‫בה״א‬

‫זיינו‬

‫נכרת רק‬
‫כך‬

‫רש״י‬

‫ליחידים‪ ,‬כי‬
‫הגדיר‬

‫יתכן‬

‫ש ל רש״י‪,‬‬

‫ישנם‬

‫להבנת‬

‫״ראש ל כ ל‬

‫מנחם‬

‫רש״י‬

‫פירוש‬
‫ולדון‬

‫החיבורים״‪.‬‬

‫נכינים‬

‫לפעמים‬

‫תירוצים‬

‫בפתיחתו‬

‫ביניהם‬

‫השונים‬

‫ל ח ל ו ק על‬

‫ל‬‫אבות‬

‫ולתמיד‬

‫גדולי‬
‫ב‬

‫לניביז־‬

‫למסכת‬

‫מהוה מאז‬

‫בפירושים‬

‫אפשר‬

‫ש‬

‫ז‬

‫כילם‬

‫יכלול‬

‫המאירי‬

‫מ פ ר ש י ם אחרים‪,‬‬

‫הגמרא‬

‫ה‬

‫ס‬

‫דבריו‬

‫במלה אחת‬

‫רבינו‬

‫ל ת ל מ ו ד ‪ .‬אכן‬

‫הידיעה ל ת ל מ ו ד ‪.‬‬
‫לגשת‬

‫עליו‬

‫ר ו‬

‫ם‬

‫י׳‬

‫ו‬

‫‪-‬י‬

‫״ < ואם רבי‬

‫הפירוש‬

‫הראשונים‪,‬‬
‫עיון‬

‫לי‬

‫פירש״י‪,‬‬

‫אב‬

‫ל‬

‫בפירושו‬
‫נראה‬

‫לפעמים‬

‫פירוש א ח ר יותר הגיוני ו ל פ ע מ י ם ישנם פירושים שיי רש״י ה נ ר א י ם ל נ ו דחוקים•‬
‫א ך כ ל זה לא פ ו ג ע ב מ ע מ ד ו ה ב ל ע ד י של פירש״־ כ פ ר ש ן ה מ ק ו ב ל‬
‫התלמוד‪.‬‬

‫״כולם‬

‫נכונים‬

‫למבין״‬

‫ציין‬

‫המאירי‬

‫ובמיה‬

‫האחרונה‬

‫ביותר ט ל‬
‫ישנו‬

‫״ילבין״‬

‫ר מ ז ב ר ו ר שפירש״י יותר מ ע מ י ק ומדויק מ מ ה ש נ ר א ה ל נ ו ב מ ב ט הראשון•‬
‫רבות‬

‫מ‬

‫נ כ ת ב ע ל פירושי רש״י ל ת ל מ ו ד ‪,‬‬

‫צ א ן‬

‫כ‬

‫לי;י‬

‫ם‬

‫ב פ‬

‫י‬

‫ר ן‬

‫~ י ו ןאף עמדי‬

‫ע ל לשונו ה מ ד ו י ק ת ו ה מ ח ו ש ב ת ‪ ,‬העירו על ס ת י ר ו ת בין פירושי רש״י ב מ ק ו ר י ת‬
‫שונים ואף עמדו ע ל ש ת י ק ת ו בסוגיה א ח ת ואילו בסוגיה מ ג ב י ל ה פירש ר ט ״ י‬
‫א ת הטעון פירוש‪ .‬ישנם ה מ ס ב י ר י ם א ת‬
‫מהדורות‬
‫ואילו‬

‫הקשיים על ידי‬

‫ההנחה‬

‫ש ו נ ו ת ולכן יתכן שפירש״י ל מ ס כ ת א מ ס ו י מ ת א י נ ה א ל א מ ה ד ו ר א ק ר‬

‫סירש״י ל מ ס כ ת א א ה ר ת‬

‫ה נ מ צ א בידינו מ ה ו ה מ ה ד ו ר א‬

‫ע ט ל י נ ג ר ז״ל ב ע ל ערוך ל נ ר ה ס ב י ר א ת ה ס ת י ר ו ת‬
‫שונים‬

‫א צ ל מורים‬
‫ד״ר אברהם‬
‫״לתולדות‬

‫ש‬

‫י ש‬

‫״י‬

‫כתב‬

‫ברלינר‬

‫ומכאן‬
‫קיבל‬

‫פירושי רש״י״‬

‫דרך אהרת‬

‫״הסתירה״ בין‬

‫פירש״י‬

‫הסברו של רבי‬
‫)כתבים‬

‫נבחרים‬

‫יעקב‬

‫ב צ י ן ן‬

‫ה‬

‫א‬

‫ב ת ר א ‪ .‬ר ב י יעקב‬
‫ע‬

‫במסכתות‬
‫עטליגגר‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ה‬

‫‪:‬‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ש ו נ ו ת ׳־‪.‬‬
‫כמובא‬

‫י למד‬
‫החוקר‬
‫במאמרי‬

‫ח״ב(‪.‬‬

‫ב ה ב נ ת פירש״י ל ת ל מ ו ד ס ל ל ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל‬

‫ב ס פ ר ו ״דרכו‬

‫ש ל רש״י בפירושו ל ת ל מ ו ד בבלי״‪ .‬ה מ ח ב ר ‪ ,‬נינו של ה ר ב הנוך הכהן א ה ר נ ט ר י י‬
‫ז״ל‪ ,‬ר ב ה ש ל מינכן‪ ,‬ד ו ה ה ב ד ר ך כ ל ל‬

‫ההסברים המובאים‬

‫ל מ ע ל ה והוא רואה‬

‫א ת פירושו ש ל רש״י ל ת ל מ ו ד כ א ח י ד ה א ח ת ‪ ,‬כ מ ע ט ה ט י ב ה א ח ת ‪ ,‬בנין פ ר ש נ י‬

‫‪ 1‬שמונה דוגמאות מספרי ר׳ יעקב עמלינגר השונים )ערוך לנר‪ ,‬שו״ת בגין ציון ועוח‬
‫מובאות ב״המעיך מבת תשל״ב עמ׳ ‪) 33—32‬ומשם בקיבץ רי״ע עמ׳ ‪ 05—14‬וראי׳‬
‫שם שרייע לא השתמש תמיד בהסבר זה ואף הוכיח במקומות רבים שיש הסבר הגיוני"‬
‫לימודי לשינויים בפירש״י‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י י י *יגיד‪ .‬ו ב נ י י ר —‬
‫ ה ׳ שיטה ס ד ג ע י מ יההז־יי‬‫ד ״ ^‬
‫ י הבוגיה‪ .‬י ‪ :‬י ~ י י י‬‫לדלי ״ ‪.‬‬
‫ידיה אהלים ה ל ל י ס יש״י שרן הראוי‬
‫י ‪ – -‬י‬‫י‬
‫* לי־‬
‫כ י י להי־י רי־ייז ייי• ‪.‬‬
‫יו‪-‬י‬
‫ף‬

‫ר‬

‫נ‬

‫ו‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫״‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫ר ן‬

‫ס‬

‫א‬

‫ס‬

‫^ן״ו‬
‫^ ח‬

‫ר‬

‫כ‬

‫‪5‬‬
‫ר ז י‬

‫ל‬

‫ז‬

‫ז ה‬

‫‪.‬‬

‫ח‬

‫^‬

‫>‬

‫> ד ע‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫^‬

‫ו ? ן ן‬

‫ד‪ -‬הבי‬

‫—‬

‫ומוכיח‬

‫הגיוון ו ב מ א י ת מ ה י מ ו ת‬

‫למחקרו‬

‫כ מ ה סרגיות‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫מר*‬

‫ף‬

‫^*‬

‫פירושי‬

‫ייזי־עי־־כן‪.‬‬

‫רש י‬

‫במהומות‬

‫הסירושיב‬

‫שונים‬

‫שבמקומות‬

‫״יא‬
‫שונים‬

‫מ י ם זה א ה זה‪ .‬י נ ר א ה ב ע ל י ל ש ה מ ק ב י ל ו ת מ ו ד ע ו ת ל מ פ ר ש ״‬

‫גריעת‬

‫<א‬

‫במקריי‪.‬‬

‫י‬
‫ן‬

‫תמזבייייז‬
‫בין‬

‫במסכתות‬

‫ש ע ו ת ‪ .‬וכד הגיע‬

‫זאת‬

‫ע״י‬

‫דוגמאות‬

‫רבות‬

‫—‬

‫ח ו ר רש־־י ע ל ס י ר ו ש ו ת ו ר שינויים‬

‫‪ -‬ע י כ י י ג ת ו ה ד י ד א ק ט י ת שי• ר ש ״ י לגייו א ת פירושו‪.‬‬

‫•סו^‬

‫י‬

‫״^_ •"‬

‫^‬
‫ף י‬

‫ההבדלים‬

‫^'^*^י‬

‫‪4‬‬

‫‪,‬‬

‫ש ל ד ״ ר יונה‬

‫הפיזור‬

‫בא‬

‫סרגקל‬
‫עי‬

‫ללמד‬

‫ב ה ו כ י ח ו שרש״י ם י ז ר א ת‬

‫אפשרות‬

‫של פירושים‬

‫שוגים‬

‫דייר•‬
‫׳‪ -‬ח ב ר‬

‫ג‬

‫ייזניז ד ‪/‬‬

‫״‬

‫י ך‬

‫כ ר ג ע עי־ הי־ודד‪ .‬ד ר כ י שי• ר ש ״ י ייסור א ת‬

‫הן ב ס י ג י י ת‬

‫א‬

‫‪ . ,‬י‬
‫ף‬

‫י>•‬

‫• יגיה‪.‬‬

‫‪- -‬‬

‫?•י‪ 0‬ר‬

‫סיר‬

‫ה‬

‫ן‬

‫^‬

‫^‬

‫ם זה י‬

‫*לכי׳‬

‫ח‬

‫^‬

‫ר‬

‫ז‬

‫ד‬

‫ס‬

‫י י‬

‫לא‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬

‫ג‬

‫‪5‬‬

‫׳ ׳׳‬
‫ו?ז‬

‫א‬

‫ד‬

‫כ א ן ס ת ם פיזור‪,‬‬

‫ריאה‬

‫עיון נ ו ס ף מ ר א ה‬

‫ר מ ה רש׳׳י‬

‫‪5‬‬

‫" יי­‬

‫‪ :‬בעניו היצאת שם ר ע על אלמגה הלוה ״שאתה משיאה שם‬

‫י י ד—‬
‫ י י ב ב א מ צ י ע א קט״ו‪ .‬א ״ ש א ת ה יוצא ו ג כ ג ם א צ ל ה ש ח ר י ת‬‫ת*‬
‫ב ס נ ה ד ר י ן כא‪ .‬א מ ס ר ש רש־־י ‪..‬שתכגם ל ב י ת ר ש ח ר י ת‬
‫'‬
‫כי *‬
‫ו נ ה ח י ל ק רש־־י א ת ש ת י ה א פ ש ר י ו ת ש ל ‪..‬אתה מ ש י א ה ש ם רע״‪,‬‬
‫המל '‬‫ל ב י ת ה אי "שהאלמנה ת כ ג ם ב ב י ת ו ש ל המלוה‪ .‬דייר יוגה פ ר ג ק ל‬
‫ציין ‪1‬‬
‫על המקרים שבהם מ ו ת ר ל ה מ ם לבית‬
‫יציעא מדיבר ל ‪:‬י‬
‫^לייז ד‬
‫כ ג ‪ .‬״ י * ? כ י ו ל כ ן מ י ב ן שרש׳‪-‬י ב ח ר ב ב א מ צ י ע א ב ד ו ג מ א ״ ש א ת ה יוצא‬
‫י י ‪ -‬י * — י ל ה ס ב י ר במקום מ ק ב י ל שיש עוד‬
‫^'יה׳׳ ^יי׳ י‬
‫־׳י‬
‫קו‪,‬״‪-1‬י‬
‫י למי )>‪9‬י>‪ .‬מ א י ד ך ר צ ה‬
‫׳יגמא ^‬
‫״‪1‬‬‫‪ • " . . .‬א ל מ נ ה ת כ נ ס ל ב י ת המלוה•‬
‫״ ׳ ע ר ‪ ,‬הידועה ­ י ­‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫י_ יג‪,‬‬
‫^‬
‫­ ־ ייייאד‬
‫ג י‬

‫י ז ו ר‬

‫י ‪ ,‬ו‬

‫י א‬

‫ת‬

‫כ כ ו‬

‫ו ף‬

‫ז‬

‫ג‬

‫כ‬

‫נ‬

‫<‬

‫כ‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫ס‬

‫ם‬

‫כ‬

‫ן‬

‫י ג‬

‫‪0‬‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫;‬

‫א‬

‫ה‬

‫י‬

‫א‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫ע‬

‫י‬

‫ה ת‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫זמנה״‪ .‬ברור ש ר ש ״ י ה ל ך כאן ב ש י ט ת י ו ת ו נ מ נ ע מ ל פ ר ^‬
‫הראשון‪.‬‬
‫רש״י‬
‫לא‬

‫ב מ ק ו ם השני נ ת ן‬

‫שני מ ק ר י ם‬

‫ו ד י י ה מ ק ר ה הרגיל‬

‫נ ו ס פ י ם של‬

‫״מילה ש ל א‬

‫ואילו‬

‫בזמנה״‪.‬‬

‫~‬

‫מ ו‬

‫ג‬

‫י י מ ע במקום‬

‫ד‬

‫במקום‬
‫חבל‬

‫השלישי הוסיף‬
‫יונה‬

‫שד״ר‬

‫ר נ ?‬

‫פ‬

‫הביא ד ו ג מ א פ ש ו ט ה זו‪.‬‬
‫בם׳‬

‫המעיין‬

‫שלרש״י‬

‫״דרכו‬

‫לתלמוד‬

‫בפירושו‬

‫ימצא‬

‫הבבלי״‬

‫ר‬

‫חומר‬

‫ב‬

‫על פירושי רש״י ועל ה ש י ט ת י ו ת שבפירושיו‪ .‬ומכאן ״הוכהה ל מ ח ש ב ה דידאקטית‬
‫עמוקה‪,‬‬
‫הם‬

‫ע ק ב י ת ומתמידה״‬

‫מדויקים‬

‫סוגייה‬

‫ומכוונים‪,‬‬

‫)עמ׳‬

‫אך‬

‫למקומה״ )עמ׳‬

‫‪ .(218‬עיון וניתוח‬
‫הדקים‬

‫השינויים‬

‫ה ס י נ י ו ת מ ר א י ם ‪.,‬שהייווניט‬

‫מראים‬

‫כיצד‬

‫כל הסבריו‪ ,‬ל א הצליח ה מ ח ב ר ל ה ש י‬
‫שלם‬

‫בפירוש‬
‫חזרות‬
‫דן‬

‫המחבר‬

‫המשנה‪ ,‬על‬

‫ל״דרכי‬
‫לשון‬

‫ב‬

‫פירוש‬

‫״מפרש‬

‫ע‬

‫במכלל‬

‫עמ׳‬

‫מקומות‪,‬‬

‫נקח‬

‫ועמ׳‬

‫‪42—41‬‬

‫ל‬

‫בגמרא״‬

‫לדוגמא‬
‫‪51‬‬

‫קי״״•‬

‫א‬

‫המשניות״‬

‫הקדמים‪ ,‬פירושים לפי הפירוש‬
‫הבעיות‪.‬‬

‫רש״י‬

‫‪.(289‬‬

‫אך דומני ש ה מ ח ב ר לא נגע בכל ה ב ע י ו ת של פירוש‬
‫הקדיש‬

‫מתאים‬

‫עם‬

‫על‬

‫טעמי‬

‫המחבר‬

‫במסכת‬

‫את‬

‫כללי‬

‫אך‬
‫ב‬

‫נימוקי‬

‫ב‬

‫י~‬
‫‪ :‬ה‬

‫הלכות‬

‫ב ת ל מ ו ד ועוד‪.‬‬

‫הראשונה‬

‫מסביר‬

‫ם‬

‫הסברים‬

‫שבפירש״י‪,‬‬

‫הראשון‬

‫המשנה‬

‫ח‬

‫ך‬

‫י‬

‫ו ד י י ל ת ל מ ו ד ‪ .‬אדיי‬
‫ש ב פ י ר ו ד ר ד ׳ י ‪ .‬פר?‬
‫במש ׳‬

‫הערה‬
‫ולא‬

‫בש‬

‫נ י‬

‫א‬

‫קמא‪.‬‬

‫בפירושיו‬

‫ודיי‬

‫פירושים״‬

‫י ר ו ה‬

‫פ‬

‫״המלה‬

‫נדירה ו א י נ ה ידועה ל ל ו מ ד‬

‫‪ .(21‬אך‬

‫ב ד ב ר י ם א ל ה אין פ ת ר ו ן לכל הקשיים ש ב פ י ר ש ״ י כאן‪ .‬הבי^י׳‬

‫ממשיכה‬

‫ובתלמוד‬

‫שני‬

‫י‬

‫א‬

‫המחבר‬

‫ל מ ש נ ה זו‪ .‬ע ל ״מבעה״ מ פ ר ש רש״י ״מפרש בגמרא״‪ .‬ו ה מ ח ב ר מ נ מ ק א ת‬
‫ודיי‪:‬‬

‫ב­‬

‫ו א ו מ ר ת ״לא הרי השור כהרי המבער‪ .‬ולא הרי המבער‪.‬‬

‫זה וזה שיש בו רוח חיים ו כ ר ״‪ .‬איך‬

‫רש״י מ ס ב י ר א ת ״מבעה״‬

‫<עמ׳ ‪42‬׳‬
‫כהרי ד‪,‬הוי‬

‫א פ ש ר להבין ד ב ר י ה מ ש נ ה ב א ש י‬
‫ל מ ה רש״י ל א ר צ ה לעזור ל‬

‫ב ־ ״ מ פ ר ש בגמרא״ ?‬

‫‪ :‬ו‬

‫ו ל ג ל ו ת בקיצור א ת שני הפירושים ע ל מ ב ע ה — ר ב א מ ר מ ב ע ה זה א ד ם ושהוא׳‬
‫מ ב ע ה זה שן‬

‫אמר‬
‫אפשר‬

‫ב(‪.‬‬

‫)דף ג‪,‬‬

‫באי—ידיעה‬

‫מוחלטת‬

‫על‬

‫להבין א ת המשך ד ב ר י המשנה‪ .‬זה ועוד‪ ,‬מ ה ר א ה‬
‫ד״ה השוד‬

‫המשנה‬

‫ראשונה‬

‫דפרשה‬

‫ו ה ב ו ר כו׳ — ״כסדר‬
‫בשור‪,‬‬

‫נאמרה‬

‫פ י ר ש ״ י זה ומקשים ש ה מ ש ך‬
‫מקובצת מובא‬

‫בשיטה‬
‫שבמשנה‬
‫תשלום‬
‫קושית‬

‫שניה‬

‫שהן‬

‫בבור״‪.‬‬

‫כתובין‬

‫בשם הרב‬

‫ו ד י י לומר‬

‫בפירוש‬

‫סדרן‬

‫במשני׳‬

‫בפרשה‪,‬‬

‫הראשונים‬

‫ה מ ש נ ה ״המבער‪ ,‬ו ה ה ב ע ר ״‬

‫פירוש‬

‫״מבעה״‬

‫א י‬

‫דנים‬

‫בחרחבה‬

‫ע‬

‫ל‬

‫אינו מ ת א י ם לפירש״י•‬

‫ישעיה ש ת ל מ י ד י רש״י‬

‫כבר‬

‫הוקימו‬

‫לרש״י‬

‫מ ד ו ב ר על ת ש ל ו ם נזיקים ואילו ב ת ו ר ה פ ר ש ת השור המזיק ה ג ו ר ם לחיוב‬
‫כ ת ו ב ה א ד ר י נזקי הבור‪.‬‬

‫בשיטה מ ק ו ב צ ת מ ו ב א‬

‫תיר‬

‫ו צ ו‬

‫•מל‬

‫ר ד ׳ י על‬

‫ת ל מ י ד י ו ־ ושם הודה רש״י ״דהא׳ ד פ י ר ש ד ש נ א ן כ ס ד ר ה כ ת ו ב בפרשי׳‬

‫ל א ו דוקא״‪ .‬א מ נ ם אין זח תירוץ ״למדני״‪ ,‬א ב ל ח ש י ב ו ת ו של תירוצו של ר ש ״‬
‫על‬

‫פירושו—הוא‬

‫נעוץ‬

‫בהסברו‬

‫על‬

‫הקושי‬

‫שעמד‬

‫לפניו‬

‫בכותבו‬

‫״כסיר‬

‫שהן כ ת ו ב י ן בפרשה‪ ,‬ס ד ר ן במשנה״ ונימוקו של ו ד י י היה ״משום ד ה ו ה ק ש‬
‫ליה‬

‫למה‬

‫שינה‬

‫בתחלת‬

‫המשנה‬

‫מסדר‬

‫השנוי‬

‫בסופה״‪.‬‬

‫נדמה‬

‫לי‬

‫שזה‬

‫י‬

‫י א‬

‫אהד‬

‫‪ 2‬ראה גם בחידושי הרשב״א‪ ,‬ריש בבא קמא׳ אבל בשט׳־מ בשם ר׳ ישעיה העגין מבואי‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היחידים‬
‫ס‬

‫׳‬

‫ר‬

‫^‬
‫^‬

‫י‬
‫י‬

‫י‬

‫ד‬

‫‪,,‬‬

‫נ‬

‫ו‬

‫ואייו‬

‫בזה‬

‫ייו־׳ס‬
‫טי‬

‫שהמחבר‬

‫במקומות‬
‫את‬

‫להסביר‬

‫מסביר‬

‫רבים‬
‫השינויים‬

‫עזרא‬

‫ה פ ס ו ק ‪..‬ממצוא‬

‫בפירושי‬

‫לפעמים מרח‬

‫הסתפק‬

‫המחבר‬

‫השונים‪.‬‬

‫א ת פירוש רש־יי‬

‫בציון י־ססר‬

‫על‬

‫שינויים‬

‫ו ד י י לגולן פירושיו‪.‬‬

‫ב״דרכי ג י י י ד‬

‫ב ת‬

‫"‬

‫'‬

‫ג י ו ו‬

‫יש‬

‫^י קי‬
‫ה ס ת כ‬

‫למעלה‬

‫ע״י דרכו של‬

‫?‬
‫•‬

‫*‬

‫כבר‬

‫ן נ י‬
‫ם‬

‫יינו‬

‫בעצמו‬

‫על‬

‫ל ת ל מ ו ד ו ח ב ל ש ד י ר יונה פ ר נ ק ל ל א עמד ע ל מ ק ו ר ח ש ו ב זד‪-‬‬

‫ר י ז י ר‬

‫*‬
‫כ‬

‫י‬

‫ו‬

‫־‬

‫ו‬

‫הידועים‬

‫שרש׳׳י‬

‫השיב‬

‫קושית‬

‫תלניידיו‬

‫בציון‬

‫כך‪.‬‬

‫) נ ח מ י ה יג>‬

‫חפצך ודבר דבר״‬

‫להסביר את‬

‫‪..‬דרכי‬

‫למשל‬

‫) ב י צ ה כז‪ ,‬ב>‬
‫ואת‬

‫רש׳׳י‬

‫המחבר‬

‫במקומות‬

‫מנמק‬

‫הגידור­‬
‫יונה‬

‫ד״ר‬

‫ע י איסור מ ק ח ו מ מ כ ר‬
‫להלן‬

‫פירושו‬

‫)ישעיה נח‪,‬‬

‫)שם לז‪.‬‬

‫יג(‪.‬‬

‫א(‬

‫כ ב ר עמדי‬

‫ל א ח ר ו נ י ם ע ל פירושי ר ש ״ י א ל ה ו ק ש ה ייקבל א ת נימוקו ש ל ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל‬
‫שזה ס ת ם מ ש ו ם ״דרכי גיוון״ <עמ־‬
‫ד״ר‬
‫יביא‬
‫י א‬

‫ר‬

‫י[‬

‫יונה פ ר נ ק ל דן‬

‫דעותיהם של‬
‫כ‬

‫)ענו׳‬

‫י‬

‫•׳״ינויים׳‬

‫כאמור‬

‫‪.(127‬‬

‫בהרחבה‬

‫בין פירושי רש״י‪.‬‬

‫ב״סתירות״‬

‫הוא‬

‫ח ו ק ר י ם שונים‪ ,‬כגון א״ה וייס‪ ,‬א׳‬

‫ב ר ל י נ ר וא־‬

‫אפטוביצר‬

‫פתרונו—הוא‪:‬‬

‫כל‬

‫ה‪.‬סתירות׳‬

‫‪(286‬‬

‫מציע‬
‫על‬

‫מתפרשים‬

‫המחבר‬
‫רקע‬

‫את‬

‫דרכים‬

‫שלוש‬

‫״כמעט‬

‫קבועות‬

‫רש״י‪:…‬‬

‫של‬

‫הגיוון‪,‬‬

‫ס י ז ו י הפירוש ו א ח ד ו ת הסוגיה״‪ .‬כאן ה ח ז י ר ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל ע ט ר ת פירושי רש״י‬
‫ליושנה‪.‬‬

‫)הוצאת מ ו ס ד ה ר ב קוק‪ ,‬ירושלים ת ״ ש ( טען א ס ט ו ב י צ ר‬

‫ב ״ ס ס ר רש״י״‬

‫״סייושי רש״י נולדו מ ת ו ך לימודו ל ת ל מ י ד י ם על פ ה ו ה מ ל מ ד ע ל פ ה אין דרכי‬
‫ואין‬

‫הלשון‬

‫מטבע‬

‫לו‬

‫וחותם‬

‫טבועה‬

‫ואותו‬

‫קבוע‬

‫שפירשו‬

‫לשמור‬

‫את‬

‫אתמול‬

‫בלשון זה י פ ר ש ה ו היום בלימון אחרת״‪ .‬ע ד כ ד י כ ך ! יפה עשה איפרה‬

‫עגין‬

‫ד״ר יונה פ ר נ ק ל ש ד ח ה ה ס ב ר י ם ב ל ת י מ ב ו ס ס י ם כ א ל ה והעמיד ל ע ו מ ת זה א ת‬
‫ה ד י‬

‫הנפלא‬

‫וק‬

‫מתוך‬

‫אבל‬
‫אחדות‬

‫שבפירושי רש״י‬

‫דיוק‬

‫פיזור‬

‫של‬

‫אשר‬

‫הפירוש‬

‫אמנם‬
‫בין‬

‫הרבה‬

‫לגוון‬

‫מקומות‬

‫את‬

‫שונים‬

‫ביטויי‬

‫והכרח‬

‫הפירוש‪,‬‬

‫שינוי‬

‫מתור‬

‫הסוגיה‪.‬‬

‫אך ת מ ו ה ה ד ב ר ש ה מ ח ב ר לא הזכיר א ת מ א מ ר ו ש ל ה ר ב צ ב י פ ס ח פ ר נ ק‬
‫זצ״ל ב ״ ס פ ר רש״י׳׳ הנ״ל‪ .‬ב מ א מ ר ״פירושים שונים בפירוש רש״י״ )שם‪ ,‬עמ׳‬
‫ש ם — ש ע ב ה ז כ י ר ה ר צ פ ״ פ א ת ד ב ר י ר ד ״ ט מ מ י נ ס ק ז״ ל ב ס פ ר ו בית דוד סי׳ א‬
‫ש ה ב י א ב ש ם ר ב נ ו חיים מוולוזין ש ד ר כ ו של רש״י ״שלא ל פ ר ש שני פירושים‬
‫במקום‪ ,‬ר ק ל פ ר ש כ א ן פירוש א ח ד ופירוש ה ש נ י ב מ ק ו ם א ח ר ב כ ד י ל ה ק ל‬
‫ע ל המעיין ש ל א י צ ט ר ך ל ה ט ר י ח ד ע ת ו ל ש נ י פירושים ב מ ק ו ם א ח ד ו ם מ ר ע״ז‬
‫י א ״ ‪ .‬והרב‬
‫^‬
‫^‬
‫ש ‪.‬‬
‫כ א‬

‫י‬

‫ב ר‬

‫ל‬

‫ך‬

‫מ‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ן‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ע‬

‫צ‬

‫ן‬

‫ל‬

‫י‬

‫ך‬

‫ה‬

‫א‬

‫ע ן ד‬

‫כ י‬

‫י‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ב ס ו ג‬

‫צ״פ פ ר נ ק הוסיף ״ולפי זה שינוי הפירוש ש ב ר ש ״ י מ מ ס כ ת ל מ ס כ ת אינו ב ג ד ר‬
‫מ‬

‫ס ת י ר ה א ל א כמו ל י ש נ א א ח ר י נ א ה נ מ צ א ב ק‬

‫א ח ד‬

‫ו ם‬

‫"‬

‫) ש ם‬

‫ע מ‬

‫׳‬

‫'‬

‫ש‬

‫ם‬

‫א‬

‫(‬

‫יי‬

‫‪^,!7‬‬

‫ש ל ד ״ ר יונה פ ר נ ק ל ק ר ו ב ה לזו ה מ ו ב א ה ע״י למדן ו פ ו ס ק מ ו ב ה ק ב״ס׳ רש״י‬
‫‪3‬‬

‫^‬

‫ש מ ? ת י‬

‫ע‬

‫ב נ י‬

‫ל‬

‫ה‬

‫מ‬

‫‪.‬‬

‫ס‬

‫פ‬

‫מ ן‬

‫‪.‬‬

‫י‬

‫י י ‪ 3‬ף‬

‫ה י ב‬

‫ש ל‬

‫כ ה ן‬

‫‪ – ,‬א שבפסקי הלכה למעשה‬
‫ם‬

‫נתן הרצפ‪-‬פ לפעמים פסקים שונים כדי להראות שיש מקום להכרעות שמות‪ .‬ואולי‬
‫ה י ת י (‬

‫^‬

‫כ ך‬

‫^‬

‫״‬

‫^‬

‫ך ר כ ן‬

‫^‬

‫^‬

‫י‬

‫ע‬

‫ל‬

‫ה ל כ ה ׳‬

‫ב ד ב ו י‬

‫כ מ ו ע‬

‫‪.‬‬

‫כ‬

‫^‬

‫ב‬

‫‪.‬‬

‫ה‬

‫מ‬

‫י‬

‫ד‬

‫מ א מ ר ן‬

‫תמוז תשכ‪-‬ו עמ׳ ‪) 46‬ושם‬
‫ה נ‬

‫‪.‬‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ל‬

‫הר* ‪.‬‬
‫פ‬

‫פ‬

‫נדפס גם‬

‫ב״ס׳ רש״י״‪ ,‬ירושלים תשמ״ז עמ׳ תע״ח והלאה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪59‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫'יזיה ד׳‬

‫ביר הב״"׳‬

‫‪4‬‬

‫א‬

‫'‬

‫י א ד‬

‫דשנה‬

‫יאששר‬

‫ש י ב י נ ו דש רש‬

‫שני‬

‫הסירושים וכאן‬

‫־ ‪ =-‬־ ד י ת י‪:‬־ יעל״ שיי; בשב חים יי״נז תמיד שרי א‪ .‬רעגה ך ‪ ,‬וראה‬

‫"אי"*׳ ר‬
‫הידביב‪-‬‬

‫‪,,‬‬

‫א נ‬

‫ו‬

‫בית הבחירה סיף שיי ג‪ .‬ייא ראיתי שרירי הכסף ריז‪:‬ר‪ .‬ה‪-:‬ל מיבאיס ב‪.‬כלל‬
‫ישיגיב‪ .‬אף שברירי רכ־ד י<= ישיר "הכנת ‪.‬סתירית־ בין דירי הרנ!ב*ם‬

‫בדיזירית ש־ניב ב‪.‬יד החזקת״‪.‬‬

‫א ס פ ק ל ר י א‬
‫קובץ אנציקלופדי ל מ ח ש ב ת היהדות‬
‫מ ל ו ק ט מגדולי המפרשים ובעלי המחשבה‬

‫כעת‬

‫הופיע‬

‫כרך ב׳‬

‫‪518 -‬‬

‫עמודים‬

‫בעריכת הרב ש‪ .‬אדלר‪ ,‬ציריך‬

‫המפיץ‪:‬‬

‫גיטלר רח׳ בילו ‪ 4‬ת ״ א‬

‫;!‪:‬‬
‫‪60‬‬

‫כ ת ב האחי‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האחראי‪ :‬יוגה עמנואל‪ ,‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬

‫ו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫ירושלים‬
‫״בהר״ד‪ ,‬רח׳ סלונים ‪13‬‬