אתר דעת -מכללת הרצוג
כנר־נב^ ל* ר־* ,מו-ז* * * ^ **:י י * כנד* יד* י
א
פ ו ע ל ״ 1 1 4
4
1
4
" דת-י1 x1י־ ד***
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
״־13 001:8.01יץ6־1ר^•¥¥.1161
ע״י חיים תשס״ט
לימוד פשוטו ש ל מקרא — םכנות וסיכויים /
הרב מ ר ד כ י ברויאר
1
מספרים — משמעותם וםמליותם ל פ י מהר״ל /
14
הרב מ ש ה צוריאל
.
24
הלכות והליכות בטיול ,מ ח נ ה קיץ זקיטנה /שמואל כ״ץ .
. . .
65
על איסור מ ל י ח ה במלח שמלחו בו /הרב מ ש ה רוזנטל •
.
69
על ספרים ועל סופריהם
,,עם השם״ מ א ת ד ״ ר נ ת ן בירנבוים /א״א גרשוני .
.
71
״דברי מנחם״ מ א ת הרב מנחם מ ׳ כשר /יונה עמנואל .
.
76
תוספות ל ״ א ץ מקרא יוצא מ י ד י פשוטו״ /דוד הנשקה ״
.
83
. . .
86
ח ל ב — חלב פירות — יין לבן /ד ו ד מ צ ג ר .
*.
ה מ ת ת של רביעית ש ל תורה /ש מ ע ו ן בולג •
כ פ ״ ד ירושלים ניםו תשל׳׳ח • כ י ד יח ,גלייו ג • ה מ ח י ר — 10.ל״י
מנוי ש נ ת י :כישראל — 30.ל׳׳י
כתובת
www.daat.ac.il
ה מ ע ר כ ת :ר ה צפניה
,
כ ח ת ל א ר ץ $8.— :
,
,26ירושלים ,ט ל 288883
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
מרדכי ברויאר
לימוד פשוסו של מקרא -סכנות וסיכויים
א.
נסיונות רבים נעשו כדי להגדיר את המושג פשוטו של מקרא י .הצד השוה
שברוב ההגדרות האלה ,שהן נותנות עדיפות ברורה לפשט .כגון :הפשט הוא
כוונתו המקורית של ה כ ת ו ב ; ואילו הדרש מביע את התרשמותו או את תגובתו
של הקורא ,כפי שנתעוררה על ידי הכתוב .אותה התרשמות או תגובה איננה
זהה תמיד עם הרעיון שהכתוב נתכוון לו .ונמצא לא פעם ,שהפשט מביע את
הכוונה היוצאת מן ה כ ת ו ב :ואילו הדרש מכניס לכתוב מהרהורי לבו של הקורא
והלומד .הגדרה א ח ר ת :הפשט הוא פירוש הפסוק על פי ההקשר הכללי של
הפרשה כולה ,ואילו הדרש מבאר את הפירוש המילולי של המלים — בלא כל
התחשבות להקשר כולו .והגדרה ש ל י ש י ת :פשוטו של מקרא הוא כוונת התורה
״כפי שהובנה על ידי הדור שאליו היא ניתנה ת ה י ל ה ״ , -הוד ,אומר :הפשט
מפרש את מה שהכתוב אומר לאותו דור; ואילו הדרש מ ב ט א את הפנייה
לדורות המאותרים.
אם נצרף את שלוש ההגדרות האלה ,תתקבל הגדרה כ ו ל ל ת :הפשט הוא
כוונתו המקורית של הכתוב ,כפי שהיא מתבארת על פי ההקשר הכללי — וכפי
שהובנה בדור הראשון של הלומדים .אך ספק ,אם זהו באמת הפירוש הנכון
של הפשט .שהרי ״פשוטו של מקרא״ איננו מונח ש נ ת ח ד ש בדורנו; אלא הוא
כבר נזכר בתלמוד )שבת סג ,א( .נמצא אפוא ,שיש לפרש את הפשט — על
פי פשוטו של מונח ז ה :על פי כוונתם המקורית של הז״ל ,שטבעו את מ ט ב ע
לשון הפשט .אך אם נבדוק את ההגדרות שניתנו לעיל ,ספק אם נמצא בהן
את פשוטו של הפשט.
כך ,לדוגמא ,פירוש הפסוק :ועבדו לעלם )שמות כא ,ו( .לדעת רשב״ם,
״לעולם לפי הפשט כל ימי חייו״; ואילו חז״ל ד ר ש ו :אין עולם אלא המישים
ש נ ה )מכילתא שם( .אך כיצד נבין כאן את ההבדל שבין פשט לדרש ? שהרי
חז״ל ודאי לא סברו ,שהכניסו לפסוק זה מהרהורי ליבם; ודאי לא האמינו,
שכוונתו המקורית של הפסוק ,שהנרצע יעבוד לעולם .קל וחומר ,שלא יכלו
להשוב ,שפירשו אותו על פי משמעותו המילולית — בלי להתייתם להקשר
הכללי .אלא הם האמינו ,שביטאו במדרשם את כוונתו המקורית של הכתוב —
וכוונה זו כבר הובנה בדור הראשון.
נמצא אפוא ,שכל ההגדרות שניתנו לעיל לפשט אינן מתאימות לפשוטו
של מונח זה — על פי אותן ההגדרות עצמן .כי המגדירים יוצאים מתוך ההנחה,
שהפשט הוא הפירוש העדיף ו״הנכון״ — לפהות בדור הראשון — ואילו הדרש
1
2
ראה על כ ך ש׳ רוזנברג ,בין פשט לדרש ,ריעות תשכ״ט ,ע׳ .99—91
זו
הגדרת רד״צ
הופמן
בפירוש
לבראשית א,
א—ג )בסוף(.
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא נהות לעומתו .אך בעצם ההגהה הזאת כבר התרחקו מן הבסיס של חז״ל׳
שטבעו את מטבע לשון הפשט .וכך פירשו את הפשט על פי המדרש של עצמם
— והכניסו בו מהרהורי ליבם.
נציע כאן הצעה אחרת להגדרת פשוטו של מקרא .הגדרה זו קשורה למאמר
הידוע :דיברה תורה כלשון בני אדם .הוד .אומר :יש לפרש את לשון התורה.
כדרך שמפרשים לשון בני אדם .והנה דרכם של בני אדם ,שהם מדברים על פי
כללי דקדוק ,תחביר וסיגנון :לא הרי דקדוק לשון שירה כהרי דקדוק לשוז
פרוזה ,ולא הרי סיגנון ספרות החכמה כהרי סיגנון חוק ומשפט .דברים אלה
אך אין הם מובנים
כמעט מובנים מאליהם ביהס למאמר היוצא מפי א ד
מאליהם ביהס למאמר פי ה׳ .אלא שחז״ל הורו לנו ,שגם תורת ה׳ מדברת
בלשון בני אדם .מ ע ת ה כל המפרש את המקרא על פי כללי הלשון האנושית
מפרש אותו על פי פשוטו.
ם ;
מעלתה של הגדרה זו ,שהיא פותחת פתה גם לדרכים אחרות של פרשנות•
שהרי לא נאמר כאן ,שהתורה עצמה היא לשון בני אדם ,ומוצאה מפי אדם•
אלא התורה היא אלקית והיא מאמר פי ה׳; אך היא מדברת בלשון בני אדם•
כביכול ,צמצם הקב״ה את כה דיבורו ,ואין הוא מדבר בתורתו רק בלשון האיל
המדבר ,אלא גם בלשון האדם השומע.
זו היא אפוא מ ש מ ע ו ת פשוטו של מקרא — בשביל אדם המאמין בתורה
משמים .אין בידיו הכלים לפרש את המקרא על פי כללי הלשון האלקית .חלק
מן הכללים האלה נמסרו להכמי ישראל :הם י״ג המידות שהתורה נדרשת בהז
— וכן שאר כל כללי המדרש ,הרמז והסוד ,המשוקעים בספרות ״ ל .על פיהם
ינסה האדם להבין את תורת ה׳; אך לעולם לא יעלה על דעתו ,שהוא מביו
את הדברים על בוריים; שהרי אין בשר ודם יכול להבין דברים הכתובים
בלשון אלקים; כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דברי אלקים היים משכלו של
אדם בן תמותה.
אולם שעה שנבצר מן האדם להבין תורה המדברת בלשון אלקים ,הרי יש
בידיו להבין תורה המדברת בלשון אדם .כי הקב״ ה מסבר את אוזן האלם
בלשון שהיא מסוגלת לשמוע .באותה שעה כבר נפתהו לפני האדם כל שערי
ההבנה האנושית ,שהרי הוא שומע תורה המדברת בלשון בני אדם -כאילו
נאמרה בידי אדם.
ח ז
כל הבעייתיות של פרשנות המקרא על פי פשוטו גלומה בהגדרה זו :תורה
שנאמרה מפי ה׳ — אך מתבארת כאילו נאמרה מפי אדם .דרושה אמונה גדולה
כדי לעמוד בסתירה זו :להאמין בתורה משמים — ולפרש אותה כאילו נאמרה
מפי אדם .ועל פי זה יש להבין את החשדנות — הגובלת כמעט בעוינות —
שהוגים רהבים היו נוהגים תמיד ביחס לפשוטו של מקרא .אולי בצדק ח ש ש י :
תורה המדברת בלשון אדם הרי היא נקראת ונשמעת כתורת א ד ם ; וכררך שהיא
נשמעת ,כן עלולה היא להיות נ ת פ ס ת :לא כתורת ה׳ המדברת בלשון אדם -
אלא כתורת אדם המדברת בלשון אדם.
בעייה זו ,שהייתה קיימת מאז ומתמיד ,הלכה והחריפה במרוצת הדורות•
לשעבר הייתה לשון האדם שבתורה מתאימה לאדם אהד .הכופרים בתורה
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משמים יכלו לייהס לשון זו למשה רבעו ,שכתב את התורה מ ל י ב ו ; ואילו
ישראל היו מאמינים באמונה שלמה ,שא־ל בורא עולם נ ת ן תורה לישראל,
המדברת בלשון אדם .היום הסתירה נראית חריפה יותר .שהרי הוכח ללא צל
של ס פ ק :לשון האדם שבתורה איננה מתאימה כלל לאדם א ח ! _ •
שאיננה מתאימה למשה ר ב ע ו ; אלא זו לשונם של בני אדם רבים ,יוצאי אסכולות
ש ו נ ו ת ; והללו שונים זה מזה בהשקפתם ,באמונתם ואף בסיגנונם .ונמצא אפוא,
שהתורה האלקית שניתנה מידי ה׳ מדברת בלשון בני אדם — פשוטו כ מ ש מ ע ו :
היא מדברת בלשון בני אדם רבים ,השונים זה מזה תכלית שינוי במחשבות
ליבם ובסיגנון כתיבתם.
קל
ו ח ו מ ר
וכאן יש להוסיף עוד בחינה אחרת המכבידה גם היא על האדם המאמין.
לשעבר ,גדולי ישראל היו עוסקים בפשוטו של מקרא .הללו האמינו באמונה
שלמה ,שתורת ה׳ מדברת בלשון בני אדם; ו״הסתירה״ שבין שני המושגים
האלה היתד ,מיושבת בלבם בהרמוניה גמורה .ולפיכך מי שרצה ללמוד מקרא
כפשוטו יכול היה ללמוד את פירושיהם; וההרמוניה שבאישיותו של הרב איחתה
את הקרע בלבו של התלמיד .שונה הדבר היום .הל קיטוב טרגי בין האסכולות
העוסקות בלימוד תורה .מאז תקופת רש״ י ושאר הראשונים כמעט נשתכח
העיסוק בפשוטו של מקרא .הכמי ישראל ברובם המכריע חוקרים תורה אלקית
המדברת בלשון אלקים .מספרי דרוש ומגירות ועד ספרי קבלה וחסידות — הכל
עוסקים בלשון הסתרים שבתורה :במדרש ,ברמז ,בסוד .ואילו לשון האדם
שבתורה נמסרה להכמי האומות .הללו הגיעו להישגים גדולים ,המרשימים כל
מעיין והוקר .אך אין הם מאמינים בתורה משמים ,המדברת בלשונות בני אדם
שונים; אלא הם מאמינים בתורת בני אדם ,המרבדים איש איש בלשונו שלו.
וכך אלה עוסקים בתורת אלקים המדברת בלשון אלקים; ואלה מאמינים בתורת
בני אדם ,המדברת בלשונות בני אדם .אך אין היום אפילו אסכולה אהת —
אפילו אדם אחד — העוסק בתורה משמים ,המדברת בלשונות בני אדם .ואדם
מישראל המבקש לעסוק בפשוטו של מקרא לא ימצא לו רב שילמד מפיו.
וכך הסתירה הגלומה בעצם המושג ״פשוטו של מקרא״ ההדיפה מבחינה
נוספת; שהרי שוב אין זו רק סתירה רעיונית ,הניתנת להתיישב בכוהה של
א מ ו נ ה ; אלא זו סתירה המאה גם לידי ביטוי היצוני .כי האמונה בתורה משמים
שוכנת באהלם של חכמי ישראל; ואילו התורה המדברת בלשונות בני אדם
והקרת על ידי הכמי האומות — או הכמי ישראל שלמדו מן האומות .והמגע
היחיד שבין שני המחנות האלה הוא מגע של בוז או מ ש ט מ ה :אלה שוטמים
את הכפירה של הכמי המדע — ואלה בזים ל״בורות״ של חכמי ישראל.
והמלהמה שבין שני המחנות האלה כמעט מונעת כל אפשרות של יישוב
הסתירה; שהרי מכלל שניהם אתה למד ,שאין כל אפשרות להאמין בתורה
משמים ,המדברת בלשונות בני אדם.
זה הוא אפוא הסיכון ,שכל הרוצה לעסוק בפשוטו של מקרא מסתכן בו
בעל כרחו .אך יש גם סיכוי הנשקף בצידו של הסיכון.
כבר אמרנו :התורה מדברת בלשונות בני אדם שונים ,השונים זה מזה
באמונתם ובםיגנונם .אך היא מדברת גם בסיגנונו של ״עורך״ ,המיישב את כל
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסתירות .ולמדנו מכאן עיקר ג ד ו ל :האמונות המובעות בתורה הן סותרות זו
לזו במידה כזאת ,עד שאין הן יכולות להיאמר תחילה אלא בידי בני אדם
שונים; שהרי אין בעולם אדם אהד ,המסוגל לבטא את כל הסתירות האלה.
הרי הן בבחינת זכור ושמור ,האמורים בדיבור א ח ד :וכל כגון זה אין הפה
יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע .ואם באו הדברים להיאמר בלשון אדם,
לא יכלו להיאמר תחילה אלא בלשון בני אדם שונים .ורק אחרי שנאמרו
הדברים בסתירתם ,יכלו לחזור ולהיאמר ביישובם .ויישוב זה — אילו נאמר
בידי אדם — על כרחו היה נאמר בלשונו של ״עורך״ המיישב מושגים סותרים.
משל למה הדבר ד ו מ ה ? חכמי הסוד אמרו ,שאברהם מסמל את מידת החסד,
ויצחק א ת מ י ד ת הגבורה; ואילו יעקב מייצג את מידת התפארת ,המצרפת הסד
עם גבורה .ונמצינו למדים מ כ א ן :שתי מידות סותרות יכולות לבוא לידי ביטוי
רק על ידי שני אנשים שונים; ורק אחרי שהמידות יוצגו בפירודן ,הן יכולות
לחזור ולהתגלות באיחודן .ואיחוד זה של המידות הסותרות הוא תכלית הסתירה
ע צ מ ה ; ולא באו המידות בסתירתן אלא כדי לחזור ולהתגלות באיחודן .וזו
היא אפוא המשמעות הנסתרת של שלושת אבות ה א ו מ ה :אי אפשר לו ליעקב
למלא את ייעודו ,אם לא קדם לו אברהם מ ז ה ויצהק מזה .ואף על פי כן אין
האומה נקראת לא על שם אברהם ולא על שם י צ ח ק ; אלא יעקב המאחד את
המידות הסותרות הוא הוא המובחר ש ב א ב ו ת ; ואין ישראל קרויים אומה אלא
על שם ישראל אביהם.
וכן הדבר גם בתורה ,שכל עצמה לא באה אלא לתאר מידות אלקיות.
האמונות המובעות בה הן סותרות בתכלית הסתירה; משום כך אם באו להיאמר
בלשון בני אדם ,הן יכלו להיאמר רק בלשון בני אדם שונים .אך סוף הסתירות
לבוא לידי יישוב .ויישוב זה — אם בא להיאמר בלשון אדם — יכול להיאמר
רק בלשונו של ״עורך״; הוא המיישב את האמונות הסותרות — לאחר שנתגלו
בסתירתן.
דרך זו של לימוד התורה שונה אפוא עקרונית מן הדרך שהיתה מקובלת
בדורות שלפנינו .והבדל זה מ ת ב ט א בעיקר בשיטת יישוב הסתירות שבתורה.
שהרי ״שני כתובים המכחישים זה את זה״ היו ידועים בכל הדורות ,והסתירות
שביניהם לא נתגלו ברורנו .אך לשעבר לא היו מעלים על הדעת ,שתורה
ש נ י ת נ ה מרועה אהד — והמדברת אפוא בלשון בן אדם אהד — תאמר דברים
הסותרים זה א ת זה באמת .לפיכך היה זה תפקידו של כל פרשן לבטל את
הסתירות כמיטב י כ ל ת ו ; היה עליו להוכיח ,שהסתירה איננה אלא סתירה־
שלכאורה ,והפסוקים רק נראים כאילו מכחישים זה את זה .ואילו היום ככל
שהסתירות גדולות יותר ובלתי ניתנות ליישוב — כן גדול העושר העולה
מביניהן.
ב.
כך ,לדוגמה ,ב ש ת י הפרשיות הראשונות של התורה ,שהן דוגמא קלאסית
של פרשיות הסותרות זו לזו .הסתירות הרבות שבין ש ת י הפרשיות האלה
תוארו תמיד כסתירות מדומות .בדרך כלל הן תורצו בדרך ״אוקימתא״ ,ה מ ב ט ל ת
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של ה ז ״ ל :בפרק א קדם הדשא
פתה הקרקע .ואילו בפרק ב קדם
בעליית העשב מ ע ל פתה הקרקע.
משאירים את הלומד ת ו ה ה :מה
כדי ל ה ט ע ו ת ! אם באמת נתכוונו
לא אמרו את הדברים בבהירות:
הקרקע; ורק משנברא האדם נראה
את הסתירה מ ע י ק ר ה ; כגון הפירוש הידוע
ל א ד ם ; אך באותה שעה הוא הגיע רק עד
האדם ל ע ש ב ; אך אין הדברים אמורים אלא
אולם תירוצים אלה וכיוצא באלה תמיד
ראתה תורה לנקוט לשון סתומה ,שיש בה
הכתובים לאותה אוקימתא של חז״ל ,מדוע
עד שלא נברא האדם ,הגיע הדשא עד פתח
העשב מ ע ל פני האדמה.
כנגד זה מה רב העושר המתגלה למעיין ,שעה שהוא לומד תורה המדברת
בלשון בני אדם שונים .כי עתה חסתירות אינן עוד מדומות ,בחינת טעות של
תלמיד שלא העמיק כל צרכו .היפוכו של ד ב ר :הסתירות הן ממשיות ובלתי
ניתנות ליישוב — והתורה נתכוונה להן .כי העולם שנברא בפרק א שונה
במהותו מן העולם שנברא בפרק ב .שם עולם הנוהג בדרך הטבע ,הדומה לעולם
שלנו .ואילו כאן עולם של גן עדן ,שאין אנחנו מבינים אותו כ ל ל ; בעולם זה
אין הוקי ה ט ב ע שולטים; אלא ה׳ מטייל בו ״לרות היום״ ,והוא מתגלה לאדם
בכל יום .והבדל זה שבין שני העולמות בדין שיתבטא כבר בשעת בריאתם.
בעולם ה ט ב ע — הפשוט קודם למורכב; לפיכך בריאת הדומם ,הצומח והחי
קודמת לבריאת המדבר .כנגד זה בעולם ההתגלות אין תוקף לחוקי ה ה ת פ ת ח ו ת ;
ולפיכך לא הפשוט קודם שם למורכב אלא העיקר קודם לטפל .משום כך האדם
שהוא תכלית הבריאה נברא שם בראשית ה כ ל ; ורק אחר כך נבראו שאר כל
הברואים — לצוות לו.
ההבדל המהותי שבין שני העולמות האלה בא לידי ביטוי בשמות האלקיים
הנזכרים בשתי הפרשיות .ודבר זה כבר נתבאר בידי ח ז ״ ל :עולם הטבע נוהג
ב״מדת הדין״ ,המובעת בשם אלקים; עולם ההתגלות נוהג ב״מידת הרחמים״,
המובעת בשם הויה .ואילו עולם שיש בו צירוף של טבע והתגלות נוהג ב״שיתוף
הדין והרחמים״ .ושיתוף זה מובע בשם הויה אלקיםי .
:
3
אין כאן
לדברי
רמח״ל
האדם
לכך
של
ה מ ק ו ם ל ה ס ב י ר את
מקבל
בתחילת
את
ספר
שכרו
הקשר
דעת
״בדין״•,
שבין דין
תבונות:
ואילו
ובין רחמים
לטבע
במקום
שהטבע
שה׳
מתגלה
במקום
להתגלות.
מסתיר
לאדם
את
מיד
נרמוז
רק
הי,
הרי
אור
—
שזכר.
בלא
ב כ ו ח מעשיו — הרי הוא נותן לו ״ מ ת נ ת חינם״ .זו מ ע ל ת ה — וזה גם ״חסרונה״
מידת הרחמים :שהרי מי ש מ ק ב ל מ ת נ ת חינם,
מתבייש
בפני הנותן.
מכל מקום ,הקשר שבין הטבע לשם אלקים ובין ה ה ת ג ל ו ת לשם הריה מ ו כ ח גם מפשוטי
המקראות
הפורץ
כמו
א ת מ ס ך הטבע*,
בתקופת
רבינו
—
והוכחה
גן
כהכנה
עדן.
ואילו שם
רמז
לניסים
בראשית:
של
לכך
הויה
מצוי
יציאת
אלקים
מציין
גם
מצרים.
את ה׳
בספר
אלא
הקרוב
שמות:
שכל
תמיד
אל
שם
הדברים
הא־ל
האדם,
הויה
האלה
השוכן
נתגלה
טעונים
אתו
למשה
הסברה
מ פ ו ר ט ת — וכאן לא באנו לדון אלא ב פ ר ק י ם הראשונים של ס פ ר בראשית.
ומסתבר,
אמרו
—
בייחוד
בספר
שם
מורה
על
המסתתר,
שגם
חכמי
ש״אלקים״ שוד.
הקבלה
הסכימו
להסבר
זה
של
השמות
האלקיים•,
שהרי
הם
בגימטריא אל ״הטבע״.
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
נמצאת אומר :הסתירות שבין הפרקים הראשונים של התורה אינן ניתנות
ליישוב — ואף אינן טעונות יישוב .שהרי הן מביעות ״תפיסות עולם״ שונות׳
הסותרות זו לזו ב ת כ ל י ת ; ועומק הניגוד שביניהן הוא כעומק הניגוד שביו
״דין״ ל״רחמים״ .וכדרך שאין רחמים בדין — ואין התגלות במסגרת הטבע י־
כר אין מקום לגן עדן במסגרת העולם שאנחנו שרויים בו.
ואף על פי כן תיארה התורה את שני העולמות זה בצד ז ה ללמדנו׳
שהא־ל האהד עושה שלום במרומיו — ו״משתף״ רחמים לדין :הוד ,א ו מ ר
הוא ברא עולם ,שאין בו לא דין גמור ולא רחמים גמורים ,אלא דין ש״נתמתק״
על ידי רחמים.
;
:
וזו היא איפא כוונת התורה ,הכותבת את שני הפרקים הסותרים :עולם
שנברא בדין גמור מתאים אל האמור בפרק א ; עולם שנברא ברחמים גמורים
מתאים אל האמור בפרק ב ; ואילו עולם שרחמים נשתתפו בו לדין — יש בו
מ ן האמור בשני הפרקים האלה כ א ח ד :יש בו גם ט ב ע וגם התגלות ,והרחמים
״ממתקים״ בו את הדין .אך שוב אין זה ה ט ב ע המוחלט ,שאיננו מניח מקום
ל ה ת ג ל ו ת ; ואף אין זה השפע הרב של ההתגלות ,שאין בו כל שלטון ל ט ב ע :
אלא זו התגלות המתקיימת בצד ה ט ב ע — תוך שיתוף הרחמים לדין•
ואף על פי שהעולם נברא בדין וברחמים ,אין התורה מתארת את השיתוף
הזה מ י ד ; אלא היא מתארת תחילה את הדין הגמור ולאחריו את הרחמים
הגמורים .ואילו שיתוף הרחמים לדין יוצא מאליו מתוך סמיכות ש ת י הפרשיות
ב ת ו ר ה .שכן אי אפשר לדבר על שיתוף ש ת י מ י מ ת סותרות ,ל עוד ל
תוארו המידות בסתירתן; ואין משמעות ל״שיתוף״ ,כל עוד לא נ ו ד
״השותפים״ .אכן אילו תיארה התורה את שיתוף המידות מיד ,לא היה ׳
נתפס כשיתוף כל עיקר; אלא היינו סבורים ,שערבוביא זו ש ל דין ורחמים
היא היא המידה האלקית במקוריותה.
א
4
כ
ע ו
זר
ת
מ ע ת ה גם האוקימתא של חז״ל על היחס שבין הדשא לאדם מ ק ב ל
משמעות חדשה .אוקימתא זו איננה מ ת א י מ ה לפשוטו של מקרא _ לא בפרק א
ולא בפךק ב .אך היא מתאימה יפה לעומק פשוטו של המקרא ,המשתף את
פרק ב לפרק א .וזו כוונת האוקימתא :אילו נברא העולם רק במידת הדין ,היה
סוף צמיחת הדשא קודם ל א ד ם ; ואילו נברא העולם רק במידת הרחמים היה
האדם קודם לראשית צמיחת העשב .אך העולם נברא בשיתוף הרחמים לדין׳
ולפיכך גם הדשא קדם לאדם ,וגם האדם קדם לדשא .אך ש ת י הקדימות האלה
ג
4
שיתוף
את
זה
רמוז
גם
הפרשה
בגוף
על
ידי
שס הויר,
אלקים.
נמצא,
שכך
יש
השם ה ז ה :אילו נ כ ת ב ה פרשה זו לבדה היה די לד ,בשם הויה .אך הואיל
סמוכה
לפרשה
הקודמת,
יש
לבטא
בה
את
״שיתוף״
שתי
פרשיות
_
על
ידי
לפרש
והיא
שם
ה׳ אלקים שבפרשה הקודמת.
5
נראה מן האמור ב פ ר ק א ,שהארץ ״הוציאה״ את הדשא כ ב ר ביום השלישי .ונראה מן
אם כי מסתבר,האמור ב פ ר ק ב׳ שהעשב לא התחיל לצמוח לפני בריאת האדם
שהזרע כ ב ר היה טמון באדמה.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אינן עוד קדימות מוחלטות; אלא ראשית צמיחת הדשא קודמת לאדם; ואילו
האדם קודם לסוף צמיחת העשב.
בשיטה דומה יש לפרש גם פרשיות אחרות שבתורה ,הסותרות זו לזו
בתכנן ,והשונות זו מזו בסיגנונן .הדוגמא שהובאה כאן היא בתחום המחשבה
והסיפור .נביא דוגמא אחרת מתחום ההלכה.
ג.
הלכות עבד עברי מבוארות בתורה בשלושה מקומות :בפרשת משפטים
)שמות כא ,ב—ו( ,בפרשת ראה )דברים טו ,יב—יח( ובפרשת בהר )ויקרא כה,
לט—נה( .ההלכות הכתובות בפרשת משפטים ובפרשת ראה דומות בעיקריהן:
עבד עברי יוצא ב ש ש ; ואם אין רצונו לצאת ,הרי הוא נרצע ונעשה ״עבד
עולם״ .הלכות אחרות מבוארות בפרשת בהר :עבד עברי יוצא ביובל; ונראה
מסתימת לשון המקרא ,שאין העבד יכול לוותר על השיחרור ה ז ה :אין רציעה
מועילה לבטל את היובל.
הסתירה שבין ההלכות האלה נתיישבה בתורה שבעל פה על ידי
אוקימתא :עבד יוצא ביובל ,אם פגע בו יובל בתוך ש ש ; ועבד יוצא בשש,
אם חל היובל לאחר מ כ ן .אך נראה ,שפשרה זו איננה מתאימה לפשוטו של
מ ק ר א ; שהרי לשון בני אדם איננה מדברת כ ך ; אלא דרכה לצרף את כל
ההלכות למסגרת א ח ת :עבד יוצא ב ש ש ; אך אם פגע בו יובל בתוך שש' ,הרי
הוא יוצא ביובל.
חמורה יותר הסתירה ביחס לדין נרצע .שהרי נראה מן האמור בפרשת
בהר ,שאין רציעה מבטלת את שחרור היובל .היפוכו של דבר מפורש בפרשת
ר א ה :הנרצע הוא ״עבד עולם״ — ומכאן ,שגם היובל לא יפקיע את שעבודו.
הסתירה שבין שני הדינים האלה נתיישבה על יד חז״ל — לא בדרך
אוקימתא — אלא על ידי מתן משמעות חדשה למלים :אין ״עולם״ אלא עולמו
של יובל .והרי כאן דוגמא מובהקת לפירוש שאיננו על פי פשוטו של מקרא.
שהרי לשון בני אדם איננה מרברת כך; ועבד שסופו לצאת ביובל לא ייקרא
בה ״עבד עולם״.
עוד יש להזכיר כאן שיטה של הכמים ,שנתקבלה בהלכה הפסוקה )רמב״ם
הלכות עבדים פ ״ ב ה״ו( :גוי חייב לשחרר את עבדו העברי רק ביובל ,ולא
בשש .הלכה זו יש לה על מ ה שתסמוך גם בפשוטו של מקרא; שהרי מפורש
בפרשת בהר ,שעבר עברי יוצא ביובל — אפילו נמכר ל״עקר משפחת גר״.
ואילו פרשת משפטים ופרשת ראה פונות אל האדון בלשון נוכח; כאילו רק
ישראל בלבד מצווה לשחרר את עבדו בשש .נמצא אפוא ,שיפה כוחו של גוי
6
6
אוקימתא אחרת של חז״ל היתד ,יכולה ליישב את הסתירה בדרך מ ר ו ו ח ת :פרשת משפטים
ו פ ר ש ת ראה דנות רק במי שמכרוהו בית ד י ן ; ואילו פ ר ש ת בהר דנה רק ב מ ו כ ר עצמו.
אך
במי
חז״ל
עצמם
לא
תירצו
כך.
שכבר
דרשו
שמכרוהו בית דין )קידושין טו ,א( ן
במוכר
עצמו סתם
;
מייתור
המקראות,
ונראה מלשון
שדין
יובל
הרמב״ם ,שדין שש
נוהג
גם
נוהג גם
והשוה רמב״ם הלכות עבדים פ ״ ב ה׳׳ג ומשנה למלך שם.
ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכוחו של ישראל לעניין שיחדור עבדו העברי .והרי זו הלכה הנראית תמוהה
— כמעט יחידה במינה בכל ה ת ו ר ח .
אולם כל השאלות האלה מקבלות משמעות אחרת ,אם נשים לב למגמה
הכללית של הלכות ע ב ד עברי .כי ההלכה המבוארת בפרשת ראה שונה מז
ההלכה המבוארת בפרשת בהר — לא רק בפרטי דיניה — אלא בעיקר מגמתה•
שהרי פרשת בהר מבארת בבהירות את טעם השיחרור :י לי בני ישראל
עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים )ויקרא כה ,נה( .הוד ,אומר׳•
אין ישראל יכולים להימכר לעבדים כל ע י ק ר ; שהרי מיום שיצאו ממצרים הם
נשתעבדו לה׳ ,ושוב אין הם יכולים להיות עבדים לאדם .טעם אחר לחלוטין
מבואר בפרשת ר א ה :וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה׳ אלקיי
)דברים טו ,טו( ; הוד ,אומר :אתה — אדונו של העבד — היית בעצמך ע ב י
במצרים; משום כך אתה מבין את נפש ה ע ב ה ; נהוג בעבךך ,כררך שה׳ נהג
ב ך ; שחרר אותו ,כדרך ש א ת ה נשתחררת מעבדותך.
7
כ
8
א
שתי ההלכות האלה שונות אפוא בעצם מגמתן .בפרשת בהר השחרור ה ו
זכותו של העבד ,ואילו בפרשת ראה השחרור הוא חובתו של הרב .שם העבד
י ל ן א ן הרב
.
י
יצא ממצרים ,ולפיכך הוא נ מ
יצא ממצרים ,ולפיכך עליו לשחרר את עבדו לאחר שש.
מ
כ ר
ת
ח
ל
ר ק
ה
ע
ך
ש
נ
ת
ה י ו ב ל
כ
ו א
ת
שתי ההלכות האלה אינן סותרות זו את זו .היפוכו של ד ב ר :הן נ ר א י
כאילו משלימות זו את זו .ודוקא משום כך אין הן יכולות להיאמר זו בצד
שכן אילו נאמרו כאהת -בלשון בן אדם אחד -היתד ,כל אחת מחלישה א
כח חברתה .כאילו אין די בכך ,שה׳ הוציא את הרב ממצרים כדי לחייב אוחו
לשחרר את ע ב ד ו ; וכאילו אין די בכך שה׳ הוציא את העבד ממצרים כדי לזכוי
אותו בשחרור; אלא חובתו של הרב מצטרפת לזכותו של העבד ,ובכח שתיהז
יוצא העבד לחירות .או — אם ננקוט לשון מ ש פ ט י ת :הרב חייב לשחרר א
עבדו לאהר שש — שהרי בלאו הכי הוא עתיד לצאת ביובל; והעבד זכאי
להשתחרר ביובל — שהרי בלאו הכי רבו יוציאנו לאחר שש.
ז ו
י
ת
1
ת
משום כך כתבה התורה את שתי ההלכות האלה בשתי פרשיות נפרדות י־־
בלשון שני בני אדם שונים .כל פרשה מבארת נימוק אחד של שיחדור העבך י ־
7
דברים אלה
הרי
אמורים
על
פי
המשתמע
הרמב״ם,
מלשון
ז ה יוצא בשש )הלכות עבדים פ״ב ה״ג,
עצמי
לגוי
-אין דין שש
והשוה
שהמוכר
משנה למלך
נוהג בו כלל )שם ה״ו(.
ויש לציין
עצמו
ש
ם
(
עוד:
לישראל
בסתם׳
ואילו
המוכר
.
הלין,
שהנמכר
לגוי איננו יוצא בשש ,נדרש על ידי רבי מלשון ה כ ת ו ב :ואם לא יגאל באלה )ויקרא
כה ,ני(
-באלה היא נגאל ואין נגאל בשש )קידושין טו ,ב( .ורבי עצמו מדגיש .שדיו
הוא
וחומר:
זה
בניגוד
לסברה
הפשוטה:
שאלמלא
מדרש
הכתוב
היינו
דורשים
קל
ומה הנמכר לישראל יוצא בשש׳ קל וחומר הנמכר לגוי.
8
8
נראה מלשון רש״י ורשב״ם ,שפסוק זה נאמר רק לענין הענקה .אך דומה ,שלשון
ה כ ת י ב איננה נוחה לפירוש זה ,שהרי הפסוק מזכיר רק ״ויפדך״ ־ ונמצא ,שעיקרו י ו
בעצם יציאת מצרים.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בלא קשר לנימוק השני .והתפיסה הבלעדית של הנימוק האחד סותרת בקיצוניותה
את התפיסה של הנימוק השני .פרשת ראה מבארת את חובתו של הרב .אותה
פרשה מתעלמת מזכותו של העבד ,כביכול ,איננה מכירה בה כל עיקר .והרי
היא מזהירה את הרב ,שיצא ממצרים ,לשחרר את עבדו לאחר ש ש ; וחובה זו
מוטלת על הרב ,אף על פי שאין לו לעבד כל זכות להשתחרר מכח עצמו .דיו
לרב ,שהוא עצמו יצא ממצרים.
אולם חובה זו מוטלת על הרב רק פעם אחת בלבד .ואם העבד איננו חפץ
בחירות ,הרי הוא נרצע .מכאן ואילך שוב אין כל חובה מוטלת על הרב.
והואיל ואין לו לעבד כל זכות לחשתחרר מכח עצמו ,הרי הוא נעשה ״עבד
עולם״ — פשוטו כמשמעו .שהרי באיזו זכות יצא מ ע ת ה ? הרב כבר יצא ידי
חובת השיחרור; ואילו העבד הוא משולל כל זכויות ,ומתחילה הוא נמכר
לעבדות עולם.
תפיסה אחרת לחלוטין מובעת בפרשת בהר .פרשת זו מבארת את זכותו
של העבד להשתחרר :ולפיכך היא מתעלמת מהובתו של הרב ,כביכול ,איננה
מכירה בה כל עיקר .והרי היא מזהירה את הרב ואת העבד כ א ח ד :עבד ה׳
שיצא ממצרים נמכר מתהילה רק עד שנת היובל .וזכות העבד לצאת ביובל
איננה מותנית בחובתו של הרב :כאילו הרב עצמו לא יצא ממצרים ,ולא
נתהייב באותה שעה לשחרר את עבדו.
על פי זה יש לבאר את העובדה ,שרציעה נאמרה רק ביוצא בשש ,ולא
ביוצא ביובל .שהרי שונה היא היציאה בשש מן היציאה ביובל — לא רק
בטעמה ובנימוקה — אלא גם בעצם מהותה .כי היוצא בשש דומה לישראל
שיצאו ממצרים :מתחילה הוא נמכר ״לעבד עולם״; אלא שרבו מוציאו לחירות,
כ ד י ר שה׳ חוציא את ישראל ״ביד חזקה״ .יציאה זו נתפסת אפוא כתוצאה של
פעולת שיהרור ,הנעשית בידי הרב .משום כך רציעה מועילה במי שיוצא ב ש ש :
היא מבטלת או מונעת את פעולת השיהרור של הרב — והעבד חוזר מאליו
לעבדותו הישנה .שונה הדבר בעבד היוצא ביובל .אין חוא יוצא לחירות כדרך
שישראל יצאו ממצרים; אלא יציאת מצרים שוללת ממנו את העבדות מעיקרה.
מתחילה אין הוא יכול להימכר אלא עד שנת היובל בלבד — שהרי הוא עבד
לה׳ ,שלא יימכר לצמיתות .היציאה ביובל איננה נתפסת אפוא כתוצאת של
פעולת שיחדור; אלא היא נעשית מאליה עם תום תקופת העבדות .משום כך
אין רציעה מועילה ביובל .כי רציעה מועילה רק להחזיר את העבד לעבדותו
ה י ש נ ה ; אד אין בכוחה להטיל עליו עבדות חדשה.
יש עוד הבדלים אחדים בין פרשת ראה לבין פרשת בהר; ואף הם מתבארים
ע״י הבחנה זו בין המגמות של שתי הפרשיות .בפרשת ראה השיהרור קרוי
״שילוח״ ,שהרי זו חובה המוטלת על ה ר ב ; ואילו בפרשת בהר השיחרור מתואר
רק בלשון יציאה; שהרי העבד יוצא מאליו עם תום תקופת העבדות .בפרשת
בהר מודגש ,שהעבד נחשב רק ״כשכיר כתושב״ ,אין לעבוד בו עבודת ע ב ד
אין לרדות בו בפרך ,ואין למכור אותו ממכרת ע ב ד ; כל ההלכות האלה קשורות
לעובדה ,שהעבד נמכר מתחילה רק עד היובל ,ולאמיתו של דבר איננו עבד
׳
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כלל .משום כך לא נזכרו הלכות אלה בפרשת ראה; שהרי מדובר שם ב ע ב ד
ממש ,שנמכר לעבדות עולם — אלא שרבו חייב לשחרר אותו בסוף שש.
עוד יש לעמוד כאן על עצם לשון שילוח ,הנזכרת ארבע פעמים בפרישת
ראה .לשון זו רומזת ,כנראה ,ליציאת מצרים; שהרי גם פרעה נצטווה ״ ל ש ל ח ״
את ישראל ,ולשון שילוח היא לשון שולטת מפרשת שמות ועד פרשת ״ ב ש ל ח ״ .
ומסתבר ,שגם מצות הענקה ,הנזכרת בפרשת ראה ,קשורה ליציאת מ צ ר י ם :ה ר ב
ה״משלח״ את עבדו חייב לתת לו הענקה — כדרך שפרעה נתן ״ ה ע נ ק ה ״
לישראל .על פי זה מובן ,שאין זכר להענקה בפרשת ב ה ר ; שהרי השחרור ש ם
איננו קשור במישרין ליציאת מצרים :אין שם רב המשלח את ע ב ד ו ; א ל א
העבד יוצא מאליו עם תום תקופת עבדותו; כל עצמו איננו אלא כשכיר ו כ ת ו ש ב
— וכמוהו איננו זכאי להענקה.
ו ע ת ה כ מ ע ט מובנת מאליה ההלכה התמוהה ביחס לעבד עברי הנמכר לגוי.
ע ב ד זה יוצא ביובל מכוח הזכות הקנויה לו ביציאת מצרים .אך אין הוא יוצא
בשש .כי השיחרור בשש הוא חובה המוטלת על הרב ,ואין היא מוטלת אלא ע ל
יוצאי מצרים ב ל ב ד ; ואילו הגוי שלא יצא ממצרים לא נתחייב לשחרר א ת
עבדו שנמכר לו לעבד עולם.
הדברים שנאמרו עד כה מבארים את ההבדלים שבין פרשת ראה ל ב י ן
פרשת בהר .ואילו היחס שבין פרשת משפטים לבין פרשת בהר טעון ה ס ב ר
שונה במקצת .כי השחרור של פרשת משפטים מתואר בלשון יציאה ,ולא ב ל ש ו ן
שילוח ,ואין שם דין הענקה .ואין התורה מבארת שם את טעם השחרור כלל —
לא כזכותו של העבד ולא כחובתו של הרב .אך הואיל ושתי הפרשיות ה א ל ה
דומות בעיקרי דיניהן ,מסתבר ,שהן קרובות גם במגמתן .ונראה ,שיש ל ב א ר
כך את היחס שביניהן.
נראה ,ש ש ת י הפרשיות האלה תופסות את השילוח כהגשמת רעיון ה ש ב ת
דבר זה רמוז במספר שבע של שנת השילוח .והוא מוכח גם מסדר ה מ צ ו ו ת
שבספר שמות ובספר דברים .שהרי בשני הספרים האלה הקדימה התורה א ת
עשרת הדיברות; אחר כך היא חוזרת ומבארת אותם או מוסיפה הלכות ה ק ש ו ר ו ת
ל ה ם :אנכי ולא יהיה לך )שמות כ ,יח—יט / /דברים ו ,ד — ז ,י א ( ,ש ב ת /
;
9
אין ה ת ו ר ה ח ו ז ר ת על
9
קדושים.
בפרשת
גם
״לא תשא״
פרשה
זו
במסגרת
חוזרת
על
המצוות שבין
עשרת
אדם
הדיברות ?
למקום.
אך
וראה
איסור
0
כעין
שבועת
איננו נשנה שם ב ת ח י ל ת ה פ ר ש ה — ב מ ס ג ר ת המצוות שבין אדם ל מ ק ו ם )ויקרא יט,
—
אלא
לחפות
בהמשך
הפרשה
בסמוך
לאיסור
גניבה
;
שהרי
רוב
הנשבעים
לשקר
זד,
שקר
א__
ד (
מתכוונים
על גניבה או על עושק.
10בשני הספרים הוא מקדים ל ש ב ת את ה ה ל כ ו ת ה ק ש ו ר ו ת למזבח ,למקדש ול״מקום״ ה נ ב ח ר
)שמות
כ,
כ—כב
/ /דברים יב ,א — יד ,כב(.
סמיכות
זו
שבין
שמירת
שבת
לבין
מ ו ר א מקדש היא על פי האמור ב מ ק ו ם א ח ר :את ש ב ת ת י ת ש מ ר ו ומקדשי תיראו ) י י ק ר
יט ,ל ,בו ,ב(.
10
www.daat.ac.il
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 1
או כיבוד
)שמות כא ,א—ו / /דברים טו ,א — טז ,יח( ,כיבוד אב ואם
הזקנים ו ה מ נ ה י ג י ם )שמות כא ,טו ,יז / /דברים טז ,יח — יח ,כב( ,לא תרצח
)שמות כא ,יב ,יד / /דברים יט ,א — כא ,ט( ,לא תנאף )רק בדברים כא ,י —
כד ,ה( ,לא תגנב )שמות כא,טז / /דברים כד ,ז(.
בשני הספרים האלה שילוח עבדים כתוב במסגרת המצוות הקשורות לשבת
— או מוצג במקום הראוי להלכות ש ב ת .ונמצא ,שיש לבאר את מצות
שיהרור העבדים על פי מצות השבת שקדמה לה .ויש להבדיל אפוא — לא
בין פרשת ראה לבין פרשת משפטים — אלא בין ספר דברים לבין ספר שמות.
כי ה ש ב ת של עשרת הדיברות שבדברים קשורה ליציאת מ צ ר י ם :למען ינוח עבדך
ואמתך כמוך וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה׳ אלקיך משם ביד
חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה׳ אלקיך לעשות את יום השבת )דברים ה,
יג ,י ד ( ; ולפיכך גם שילוח עבדים שבספר דברים מנומק על ידי יציאת מצרים
בלשון ד ו מ ה :וזכרת כי ע ב ד היית בארץ מצרים ויפדך ה׳ אלקיך על כן אנכי
מצוך את הדבר הזה היום )דברים טו ,טו( .כנגד זה אין זכר ליציאת מצרים
בשבת של עשרת הדיברות שבספר ש מ ו ת ; ולפיכך גם שיחדור העבדים שבספר
שמות איננו מנומק על ידי יציאת מצרים.
12
1 3
על פי זה יש להגדיר כך את הדמיון ואת השוני שבין פרשת משפטים
לבין פרשת ראה .בשתי הפרשיות האלה העבד משתחרר בשנה השביעית עם
״כניסת ה ש ב ת ״ של שנות עבדותו .אך בפרשת ראה הרב ״משלח״ אותו —
ונותן לו הענקה — זכר ליציאת מצרים .ואילו בפרשת משפטים הרב מניח לו
לצאת — זכר למעשה ב ר א ש י ת ; והואיל ואין כאן מ ע ש ה פעיל של שילוח ולא
זכר ליציאת מצרים ,הרי הוא פטור מהענקה .בין כך ובין כך ״יציאת השבת״
של העבד היא מצוד! המוטלת על הרב .לא העבד היוצא מקיים את מצות
11ה ה ק ב ל ה שבין כיבוד הורים לבין כיבוד זקנים
פירוש
רד״צ
הופמן
מ ו כ ח ת גם
מפרשת
וראה
קדושים !
את
לויקרא יט ,לב.
12ב פ ר ש ת משפטים ״כבד״ מאוחר אל ״לא ת ר צ ח ״ :שכן פרשה זו איננה מצוד ,על כיבוד
ההורים,
ולפיכך
אלא
היא
מבארת
בדין שיקדים
ענשו
את
את ״מכה איש
מי
של
ומת״
שמזלזל
אל
בכבודם,
״מכה אביו
מכה
או
אותם.
מקלל
ואמו״.
13על פי זה יש ליישב את קושיית אא״ז ה ר ב רש״ר הירש זצ״ל בפירושו ל ת ח י ל ת משפטים :
מה ר א ת ה ת ו ר ה ל פ ת ו ח את המשפטים דוקא בדיני עבד עבדי .אך נראה ,שהמצוות כ ת ו ב ו ת
על
פי הסדר
הראוי להן.
הן
מתחילות
מיד
אחרי
עשרת
הדיברות:
אתם
ראיתם
וגו׳
)שמות כ ,יח( .וסדר המצוות הוא כסדרן ב ע ש ר ת ה ד י ב ר ו ת :פ ת ח ב״אנכי ולא יהיה לך״,
המשיך
הקשורה
בדיני
המקדש
ו״המקום״
—
כהכנה
לענייני
השבת
—
וכך
הגיע
אל
המצוד,
ל ש ב ת ולאחריה אל לא תרצח )כבד( ,לא תגנב .ב מ ס ג ר ת ה ש ב ת הרי הוא מבאר
א ת דיני עבד עברי .והואיל ודין זה כ ב ר ק ש ו ר למשפטים ,הרי הוא פ ו ת ח כאן
בכותרת
חדשה :ואלה המשפטים.
ואף על פי כן למדנו מכאן דבר גדול :כי ה מ ש פ ט העברי איננו פ ו ת ח לא בדיני מ מ ו נ ו ת
ולא
בדיני ענשים !
אלא
המשפט
העברי
פותח
ברעיון
www.daat.ac.il
השבת!
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
ד ,ש ב ת
ל
א
ע
ל
ר
ה
ד ,מ ש ל ח י
ב
ה
א ו
נ
מ
ח
י
ל
ל ו
א
צ
;
ת
ר
י ל פ י כ י
י
ק
ל
ב
1איננו יכי
,
׳
טעם הרב־
יי
~~
'
יי
ת ואילי
להיפטר מקיומה; אך העבד רשאי לוותר על ה ז נ י ת
שכן ש ע ה שהרב משלח או מניח לצאת ,כבר נתקיימה מצות ה ש ב ת י
,מ צ י י ה
מ
ש
ר
י
ת
ח י י ב
י ג י ב ת
מ
ב
ר
צ
ז י
ה
מ צ י 7ו
ו ה י א
ה
ה
י צ י א ת
ע
ד
ב
ונמצינו
ה י א
ח י ר ו ת
ה
ע נ י י ן
ל
למדים מ כ א ן :אין
ש
ד
ל
מ
י
ס
ל
י
ע
ד
י
ת
"
מ י
בין פרשת
ח ו ב ד
מ
ה
ט
ו
ת
ל
ל
ע
ר
ה
ל
מ
ה ע ב ד
ע
ק
'
פ
ל ב י ז
ד א י ל ו
:
ש
ב
א
י
א
ת
׳
׳
ההגדרה המדוייקת
הפרשיות דומות .בשתיהן השיהרור איננו מגדיר ל מ פ ר
מ ש ע ת המכירה .אין זו שכירות שנים ,אלא עבדות עולם .ו ר ׳
ש
ח
ל
ל
כ
ח
א
מ כ ז
ר
ע ב ד ו ת ו
ו א ם
׳
״ י ש נ ה
ה
כ
מ
ע
א
ב
ד
ן
א י נ ג ו
ו א י ל ד
ח
ש
ו
פ
ץ
ב
ב ו
ה ר י
׳
א י ז
ל
ע
י
ראה א ל
שתי
ש
ת
י
'י
ט י ם
ע
ה ו א
ה
א
-
פ ט י ם
"
ב
ו
נ
״
ר
ב
ע
ם
נ
י
ו ם
צ
ע
ח
י
ט י ב
ש ח ר ו
ת
ה י
י
ע ל
ח
י
י
ח
והעבד
' בדות
י ט י ח ר ו ר
"
•
י
י ל
משועבד ״לעולם״ .כל זאת בניגוד לאמור בפרשת בהר ,המגדירה את
כשכירות שנים ־ ,ונמצא ,שהעבד משתחרר מאליו
נתבארו שתי
כך
י
ע קר
בחינות
י י ת
ל
ש
מ
כתובות בתורה בכל הניגוד הקטבי שביניהל•
י א ף
״"
י כ ו ל
כלפיו.
ל
ע
ה
י
ורק
ל
מ
פ י
כ
ר
כ ו
ר ב
י
ד ,י ש ר א
צ מ י ת ו ת
ע
כ ל
ל
לאהר שנתבארו
ג ם
ה
י
י
ק
י
ה י י ב
ר
ל
א
ש
ף
ר
ר
ת
ע
ב
ר
ד
ה
פ
ע
:
ע
ס
י
ב
א ר ת י :
פ י
י
־־
שתי התפיסות
ה י י ב
ת
ם
י : :י ח ר י ר
נפרדות .פרשיות אלה סותרות זו לזו בקיצוניות
ח
ר
ת
ע ן ר ב ו
ב
ת
י
מ
א
ה
י
ש
ל :ז ח ר ר
פ
ה
ת
ע
ר
ב
ד
ר
ע
ו
י
ד
א
ש
:
ל
ע
ג
ע
י
ל
מ
ד
' י
ב
ט
ו
פ
^ ,יתוו!
כ
י
י
,איגגו
ע ב י
ל חובה
ההורי׳
' ' ,
י
י כ ל ד
האלה׳
ב
ד
ה
יוה
^ כ ן ריז
ו א ף
י
ב
ה ע
ם
;
ע
הקיצוניות
ו ג ם
י
ז
ד
ה
ק
ד
ו
ך,עבדו
ע
י
ידי
ר ו
~~
ב
ח
י
י ח ן ח
נ
ל א
מ
כ
צ מ
י
יחוף
־־
י
״לשתף״ את שתיי״ז:
^
שיתוף זה נעשה על ידי עצם הצגת שתי הפרשיות האלה ב ת ו ר ה ״ .ורס
זה מקובל בהלכה; ולפיכך כל ע ב ד משתחרר גם מ ח מ ת הזכות הקגייי'
^
משעת המכירה — וגם מ ח מ ת החובה המוטלת על הרב בסוף שש•
ש
וכך נתקבל השיתיי*
ה ר י
ת
ק
ו
פ
חייב לשחרר
אלא הוא גם
מצרים .אולם
הישנה —
ת
ד ,ע ב ד ו ת
ב
ע ד י י ו
ת
י
ר
ה
ל א
ש
ש
ב
ע
ל
מ
ה
פ
ל
ה
א
:
ב ס ו ף
ם
ש ש
ה י ו ב ל
ו א ף
ל
ח
ל ה י ו ת
פ י
ע ל
כ ו
ל א ח
י ב ו
? ,אלי
ש י
ה
^ עוד
־
אותו .הרי הוא אומר לו צאי•׳ — זכר לשבת בראשית; ל
י
״משלח״ אותו — ואף נותן לו הענקה — זכר לשבת של
אם העבד איננו חפץ בשיחרור ,הרי הוא נרצע וחוזר לעבדי
עבי
. 1, 1,
ל
ו
א
ו
ת
י צ
ש ו ב
א י ן
ר ב ו
ח י י ב
א ו ת ו
ע ן ח ר ר
״
ע ן
ם ״
א ך
ן א ו ת ה
ה ן א י ל
ע
ד
ס
ישנה ,שהנרצע חוזר אליה ,לא היתד .מתחילה אלא שכירות שנים -־־
״עולמו של יובל״ — הרי גם היא פוקעת מאליה ביובל.
אולם אם היובל חל להיות לפני השנה השביעית ,הרי שתי דרכי השיחרי
באמי׳
ל .
חלות כאחד .תקופת העבדות ת מ ה ביובל ,והעבד משתחרר
ש ע ה גם הרב חייב לקיים בו את מצות ה ש ב ת ; שהרי עתידה היתר ,מ צ
מ א
א ך
י ן
ו ה
14שיתוף
זה
נעשה
בצורה
מושלמת
רק
במי
שמכרוהו בית
ד
י ,ואילו
ז
איננו נרצע ,אין מעניקין לו ,ואף עצם יציאתו בשש איננה מ ק ו ב ל ת על דעת
וראה משנה למלך ל ה ל כ ו ת עבדים פ״ב ה״ג.
15רמב״ם ה ל כ ו ת עבדים פ״ב הי״ב.
12
www.daat.ac.il
המוכר
כ
ל
ז
ע צ מ ו
0
הפוסל '
אתר דעת -מכללת הרצוג
להול עליו בסוף שש — אלמלא קדם היובל; ולפיכך אף הוא אומר לו צא —
ואף ״משלח״ אותו ונותן לו הענקה זכר ליציאת מצרים .ואין צריך לומר ,שאין
עבד זה יכול להיות נ ר צ ע ; שהרי תקופת העבדות תמה בלאו הכי ואין הוא
יכול עוד לחזור לעבדותו ה י ש נ ה .
על פי זה יש להבין גם את המשמעות החדשה ,שחז״ל נתנו למונח ״עבד
ע ו ל ם ״ :אין ״עולם״ אלא עולמו של יובל .פירוש זה איננו מתאים לפשוטו
של המקרא בפרשת ראה; אך הוא מתאים לפשוטו של המקרא ,ה״משתף״
את פרשת בהר לפרשת ראה .כי הרב מצידו לא ישחרר את העבד ״לעולם״,
ולפיכך העבד חוזר לעבדותו הישנה ״עך עולם״ .אך אותה עבדות היתה מתחילה
רק עד שנת היובל; ולפיכך גם עבדות העולם המוטלת על העבד איננה אלא
עד סוף ״עולמו של יובל״.
בשיטה דומה יש ליישב סתירות רבות בין פרשיות שונות שבתורה .בכולן
יש לבקש תחילה את המגמות הסותרות — בכל הניגוד הקטבי שביניהן; ורק
אחר כך יש לבקש את השיתוף ,המפשר בין הניגודים .ובדרך כלל יתברר,
שמדרשי חז״ל המיישבים את הסתירות מתאימים לעומק פשוטו של חמקרא:
אין הם מתאימים לפשוטם של המקראות הסותרים זה את זה; אך הם מתאימים
לפשוטו של המקרא ,המשתף את המקראות הסותרים.
זהו אפוא הסיכוי הנשקף למי שלומד פשוטו של מקרא — על פי הפשטות
שנתחדשו בימינו .ורק מי שמוכן להסתכן ,עשוי גם להיות נשכר .מי שלומד
תורה המדברת בלשון אלקים ,ישמע בה רק קול אהד ,המדבר שפה אחת ודברים
אהדים .אך אזנו של אדם איננה מסוגלת ,לאמיתו של דבר ,להבין את הקול
הזה; שהרי הוא מבטא את העולם הפשוט האלקי ,שהוא למעלה מעולמו המורכב
של האדם .משום כך אנחנו מוצאים ,שהתורה מדברת גם בלשון בני אדם —
בשפה שהם מסוגלים לשמוע .שפה זו מגלה את אחדות ה׳ ,כפי שהיא מתגלה
בעולם המורכב .עליה נאמר בלשון חכמי הסוד :שרי בפירודא וסיים בחיבורא.
ורק מי שמוכן לסבול את ייסורי הפירוד ,יזכה בסופו של דבר בהרמוניה של
החיבור.
16
אכן ״כל הניגודים הנמצאים בהדעות למסתכל פנימי מתראים הם בתואר
ריחורץם מקומיים של שתילים ,שהם משמשים לנזוכר .רעננותם ושביעת יניקתם
כדי שכל אהד ואהד יתפתה במלואו ,ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד
מחוטבה בכל פרטיה ,מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל .והאהדות
המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק ,שרי כפירודא וסיים בהיבורא״ )אורות
הקודש ,כרך א ,סימן יא(.
16לפי זה היה מ ת ק ב ל על הדעת לומר ,שנרצע היוצא ביובל איננו זכאי להענקה
אין הוא יוצא אלא מצד
זכותו של ה ע ב ד ! ואילו
הרב כ ב ר נפטר
העבד עד ״עולם״ .אך לשון ההלכה איננה מורה כן.
מכל
ושמא יש לומר
שהרי
חובותיו כלפי
כ ך :אלמלא דין
יובל היה ויתור הנרצע על חירותו נחשב ויתור גמור — והרב היה נפטר מכל חובותיו
״עד
עולם״.
משעת
אך הואיל
וסופו של העבד
להשתחרר
המכירה — כ ב ר נשתנה על ידי כך גם טיב
ביובל —
מצד
הזכות
ויתורו של העבד
הקנויה
לו
בסוף שש.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ה צוריאל
הרב
מספדים ־־ משמעותם וסמליותם לפי מהר״ל
״המהר״ל״ שם זה קנה מקום ת ח ל ה במסורת ישראל שכל שבח שנמלל
הנהו מיותר .חכמתו ועמקותו בתלמוד ,במדרשים ,בסודות התורה ,בלימודים
טבעיים ופילוסופיים נודעו ונתפרסמו .רבים המעיינים בספריו ,בין בעולם
החסידות ובין בחוגי מ ו ס ר — ל י ט א ; מ ח ד גיסא האדמו״ר רבי שמחה בונים
השווה לימוד ספרי מהר״ל ללימוד הזוהר )רמתיים צופים על ת נ א דבי אליהו•
פרק י״ח( והאדמו״ר רבי מנהם מנדל קוצק ציוה :״לא ללמוד בשום םפרי
הסידים ,רק בספרי המהר״ל מפראג״ )פירושי מ ה ר ״ י ,הרב משה
ת
ש
י
"
ח
ר ב י
ש ג
׳
ד
ף
א ל י ה ו
ז (
ו כ ד
8
2
ד
(
ו מ א י ד ד
י
ס
ל
ר
ה ג ד י
)
מ
ג י ס א
׳
ר ב י
כ
ת
ב
מ א ל י ה ו
ה
ר
ב
ק י ק
מ
ש
ח
ז י ס ל
ה
ע מ ו ד
ה מ ד
( 3 0 2
ה י א
ל
ד
ק
) ת נ י ע ת
ם
ו ה ר ב
א ב י
כשר׳
.(33
עמוד
' *
' ! ל * מצר
הרב
ף^יח
,
בכל
ועוד(•
ה מ י ס ר
י י ל ב ה
ש
ט
י
י
ת
'
״ 'י"
י
׳' ־
•
אחד ואבי החסידות מצד שני״ )הרב כשר ,שם ,עמוד
קוק השראה לפיתוח רעיונותיו להעמקת התודעה הלאומית,
וסעיפיה ,מתוך כתבי מהר״ל )אורות הקודש ,ח״ב ,דף תרל״ט,
ג א י ז
ב
כ י ד ו ע
( 2 7
ש
מ
״2.
מ ח י
ש
ב ת ו
א
ל
ה
מ
ןזךייל
ר
לא
ובכל זאת ,כמה נקודות מאלפות ב ה ל ר י "
הובהרו כל צרכן .לא קל להכין ספר־ מהר״ל .זהו ל
׳
דבריו במלים עממיות
' י
״
מיועדים ליודעי סוד .פה ושם מנצנצים רמזים׳•
'"׳ ״
׳
אפשר לפרש יותר מזה״ ,״והדברים
דברים אלו מאד״ ,״ואין רשות להאריך בזה יותר״ .ופעם כתבי• ״
^
לפרש ,ואילו היה אפשר לפרש היו הכמים ג״כ מפרשים דבריהם ולא
סותמים דבריהם״ )פירוש מהר״ל לאגדות הש״ס ד _ ( .ק ן ר א ב ש ט ח ^
י
ל
יאבד טובה הרבה .האדמו״ר מגור זצ״ל הסביר שאריכות לשונו
י
והכפילויות המרובות שבדבריו ,נובעות מהתאמצותו לבטא א ת המלי•
י חכ ^
והאמתית) .רב כשר ,שם ,עמוד ^ 9ל ק ו י
מהר״ל ,אשר המחבר בעצמו מרמז הלוך ושוב שיש כאן מ ה שהקולמום
מגלה ,כי אסור לגלות סודות להדיוטים.
זאת ועוד .יש לשער שאולי נבין על ידי דברי מהר״ל את הנמשל ,רי יי י
הרציונלית ,של סודות הזוהר .האריז״ל היה שר בית־הזוהר וראש כל המקובלים־
אבל כל דבריו רק קליפה חיצונית אל ההבנה העמוקה הפנימית כדברי יר
חיים ויטל בהקדמתו ל״עץ חיים״ ,שניסח דבריו כדי לגלות טפח לכסות א ל
אמה )כלומר לטשטש כל הבנה( .קל לצטט בעל פה מושגי הקבלה הנדפםי^
אבל מי יהן לומר שהבין את הנמשלים הבלתי־ נתפשים ? מובא בשם הגר״א
שהעיקר הוא להבין את הנמשל )״דעת תבונות״ לרמח״ל ,בני ברק ,ת ש ל ״ ׳
דף רל״ו( ,והנמשל הוא ,בלי ספק ,יותר שכלתני מצרופי המלים שסופקו ל
על ידי ספרות הקבלה) .יעוין הגר״א על משלי ח ,יח ש ע ״ י הסוד נעשה ה פ
י מ ו ד
פ ש ו ט ו ת
א
ב
ל
ת
ח
ת
פ ג י
ה
ש
ה
ם
ח
ט
ו ז ה
ב י ו ר י ם
ב
א י ז
ש
א י ס ו ט ר י ,
י ש נ ם
ו
י
ם
ד
ו
י ,י א
ר ב י י ם
ל
ע
נ
ס פ ל
ב
ו
י
נ
ם
ד ש
ניםח
יקים,
ואי
להבין
פשר
ו א י
ה י ן
צ א
ה
ש
מ ד ,י
ר ,נ כ
2
ר א
ם
ב מ ה י ר ו ת
נ ם ג ר ן
ש ע ר
א י נ
צ
פ י י
ג
ג ו
ע ט
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ברור ובהיר ,כי אחיות הנה!( .בזמן פטירתו צוד .האריז״ל ״תאמר לחברים
בשמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים כי לא הבינו אותה
כראוי ,ויבואו ח״ו ליד כפירה ואיבוד נפש .ואמנם רבי חיים ויטל לבדו יעסוק
בה בלחישה בסתר״ )שער גלגולים ,סוף הקדמה ל״ט( .ועל אותו נאמן רוח,
רה״ו ,מסופר )לאהר מות האר״י(; ״הכל הוא גנוז וטמון ומכוסה אצלו ואין
כח ביד שום הכם מארץ הצבי )א״י( שיפול עמו שיגלה לו סתרי תורה ,והוא
אומר שאיננו רשאי לגלות אלא למי שיתנו לו רשות מן השמים עליו .ועתה
מקרוב הוא אומר בהשגה )כלומר בהשראת דוה—עילאה( שיש הכם אהד
בחוץ לארץ שימלא מקומו .ואמר אם יהיה זכות בדורו אזי יתגלה אליו אותו
החכם ויבוא אצלו וילמוד לפניו וימסור לו כל הכמתו ויסמוך ידיו עליו ויעשהו
כמעיין המתגבר תנוח עליו הרוח״ )שבהי האר״י ,ורשא ,תרל״ה ,דף .(24
דברים אלו נכתבו בשנת שם״ז .המהר״ל נפטר בשנת שם״ט .ובכן יש אומרים
שכוונת הדברים הנ״ל לחכם המופלא ,המהר״ל .״תפוחי זהב במשכיות כסף״.
המעט שנשיג בדבריו יעניק לנו יותר הבנה מאשר הרבה בספרי זולתו .אבל
השער סגור למי שאינו רגיל בלשונו ובמושגי יסוד שלו .מאמר זה ינסה להסיר
הלוט במקצת בעז״ה ,כדי שתהיה גישה נוחה יותר למושגיו.
הרצאת הדברים דלהלן מבוססת על ספרי מהר״ל השונים ,אך ההיקף
אינה מ מ צ ה די־צרכה .״ומקום הנהתי לאהרים שיבואו ויתגדרו בו״ .השתמשתי
במהדורת לונדון ,תשכ״א )מהדורת ירושלים ,תשל״ב הוא צילום מן הנ״ל,
והדפים זהים( .גור אריה על התורה ציינתי פרק ופסוק ,כי דפוסי המהר״ל
שונים .בגור אריה על הש״ם ציינתי הדף שבש״ס .בספר ״דרשות מהר״ל״
השתמשתי במהדורת הרב כשר ,ירושלים ,תשי״ט( .ואלו הם סימוני ראשי־תיבות
— אגדות ,ואח״כ המספר מסמל איזה מן ארבעת הכרכים
במאמרי :אג׳
והאות — את העמוד(
ת״ת — תפארת ישראל
גבר — גבורות השם
נצח — נצח ישראל
נתיב — נתיבות עולם )המספר מסמל כרך ראשון או שני(
אבות — דרך חיים
אור — אור חדש ונר מצוד.
באר — באר הגולה
— גור אריה על התורה והש״ם
גור
דרש — דרשות
במאמר הנוכהי הבאתי רק לקצ ומבהר מתוך כל המקומות בהם דן מהר״ל
על נושא מבחינת מספרו .הנני מפרסם בסוף המאמר רשימה כוללת לתועלת
מעיינים כי ״דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר״ )ירושלמי ר״ה
פ״ג( וכאשר משווים זה לזה כל דבריו של מהר״ל על מספר מסוים ,מקבלים
הארד .בהירה מושלמת יותר מ מ ה שיכולתי לעשות במסגרת צרה של מאמרי זה.
כדי
שנבין היטב
דברי המהר״ל
לפי תפישת
מהשבתו,
עלינו
להקדים
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע
תשע הקדמות מתחום הקבלה .ולמרות שבעל־כרחנו ,לצערנו ,אין אתנו י י ד
עד מה נבכי פרטי הרמזים הקבלתיים ,עלינו לדעת לכל הפחות היסודות
הכלליים כי בלעדיהם אנו מ מ ש כעוורים ממששים באפלה ,בלי שום הישג יד
בדבריו הנפלאים .הקורא המתמיד ייתקל בצורך ידיעת ההקדמות כאשר ימצא
ביטוי השגור אצל מ ה ר ״ ל :״ודברים אלו ברורים מאד וחם סתרי חכמה״ )אבות
— דכא( ״שהם נגד עשר ספירות בלי מה ודברים אלו ברורים מאד״ )שם׳
רלא( .״ודברים אלו יש להבין כי הם דברים ברורים ואמתיים מאד מאד א י
אין ספק בהם״ )שם ,פז( .״דברינו הוא הפירוש הברור שאין ספק בו״ )שם׳
— סד( ועוד
צד( .״ויש לך להבין דברים אלו מאד ,כי הם ברורים־׳ )אג׳
עשרות מקומות.
ש
2
הקדמה ר א ש ו נ ה :יש לדעת שכל דברי התורה והעולם מסודרים מתוכננים
ומנומקים .״דברי תורה מחזקים ותומכים הכל עד שיש לעולם קיום .וכל
מפני כי התורה היא סדר העולם באיזה מ ע ש ה יהיה נוהג ואיך יהיה נוהג ואיי
יהיה מסודר במעשה וזהו ענין התורה …וכאשר הדבר הוא מקושר ומםודי
יחד ,אם יהיה אחד יוצא מן הסדר ,דבר זה הוא ביטול הסדר להכל״ ) נ ת
—1ג( ״כי כל מ ה שבתורה ,אי אפשר רק כך ,ואי אפשר שיהיה בעניז אחי׳
ומפני כך דברי תורה מיוחדים״ )אבות ,קיז( .וכמו שבעניני העולם ״אין ב
דבר אחד של ריקן והבל ושל בטלה ,רק כל הבריאה הוא לצורך״ )נתיב ץ
קצט( ,כך בדברי תורה ״אינם דברי אנשים שהם מדברים לפי סברות האדם״
)אבות ,עז( ,״לא כמו שבני אדם מבינים דברי חכמים שהם נאמרים באומדנא״
)שם ,פט( .על פי ה נ ה ה זו נבין שכאשר חז״ל צרפו כמה ידיעות יחד במחרוזת
אהת ,הרי כיוונו בזה לגלות סדר הטוב וקצוב ,בעל מהות אחת .כל שכן כאשר
של אדם״(׳
י י י
י
חז״ל נוקבים במספר בתוך המאמר )כמו ״:׳
מנינא מאי קמ״ל ? הלא ידענו לספור לבדנו! אלא ״שבכל מקום שזכרו מספר
כמו זה הם ענין אחד ודבר אחד ואין זה בלא זה״ )נתיב – 1ק ל א ( .
ז ה
יב
ע ו ל ם
נ
ד
כ
ף
2
מ א ר
כ
מ מ
ז
ם פ
הקדמה ש נ י ה :כל עניני העולם יוגדרו באמצעות המספר עשר .״כי מ י
עשרה מורה על דבר שיש בו רבוי ,והוא כלל אחד מקושר כי כך הם עשרי׳׳
כי עד ט׳ מספר הפרטי שכל אחד מחולק לעצמו ,אבל 10הוא מספר כללי )
יבואר להלן בפירוט מספר …(10כי היוד היא קטנה עד שאין לחלוק ד׳יור
לשנים לקטנותה ,שהיא כמו נקודה אתת ,ומורה לד כי העשרה הם מסודרים
יחד עד שהם כמו דבר אהד״ )נתיב —1ג(.
ע ו ד
ע
״והדבר נראה מן המספר שהרי כל מספר לא יעלה רק עד ,10וכאשר י ג י
עד 10מתחיל כבראשונה למנות ,1וכן לעולם אין המספר מגיע יותר מז 0׳
זו כלל הכל(
כ אחר 10חוזר לספור …11כיון ש־ 10אין עליו תוספת )כי
אבל יש תוספת עד ) 10כלומר ,על כל מספר עד שם היה אפשר ל ה ו ס י ף
ולפיכך כל המספרים שעד 10הם חסרים .השם י ת /שהוא השלם ,אין שכינתי
עם הדבר ההסר ,ומפני כך אין השכינה שורה בפחות מ־10״ )אבות ,קכד(.
ג
1 0
לפי שכל דבר אשר אפשר בו חילוק ,יש בו ראש ואמצע וסוף .ובעניל
זה תמצא בו 9הלקים לכל צד ,לא כמו הקו אשר בו חלוקה רק באורך ילא
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ברוחב ,אבל דבר שיש בו חלוקה באורך וברוחב עולה מספרו ,9ומזה נדע
שכל מספר לא יעלה יותר רק עד ) 9בציור זה נראה • . .
בהבנת ראש ,תוך וסוף ומלמעלה למטה ומצד לצד(• . . .
אבל כאשר יש עוד אחד ,ששוב לא תוכל לחלקם • . .
)כי נהיו כלל אחד ולא יהולקו( כאשר הם 10יחזרו להיות כלל אחד״
)גבו׳—מז( .״כי 9הוא סוף המספר ולא שייך עקש רק בדבר שהוא תוםפת־מה,
ולא מספר ) 9גור — פסחים ג ; נתיב — 2קז(.
דברי מהר״ל הנ״ל הם במושגים גיאומטריים .לעומתו הרמח״ל חילק
כל מקרי העולם לעשרה כ ך (1 :העצם (2כמות (3איכות (4 ,פעולה (5הפעל
(6יחם (7זמן (8מ צ ב (9קנין (10אנה) .ספר ההגיון ,מוסד הרב קוק ,שנת
תש״ח ,דף .(10דומני שאפשר לתאם בין שתי הגישות להשוותן כי הן מבטאות
אותו הרעיון במונחים שונים.
המקובלים קראו לאלו העשרה ״ספירות״ .הרמ״ק באר ״ספירה״ בששה
אופנים ,ואהד מהם ״לשון וספרתם לכם ,כי כל דבר הנכנס תהת המספר נכנם
ת ח ת השיעור״ )שיעור קומה ,דף ,(7כלומר המספר מהוה חשיבות מרכזית
להבנת תכנו של אותו עצם .הגר״א מבאר שלמעשה הכל מהוה אחדות אחת
)כמו שיבואר להלן בהקדמה שלישית( ,אבל באופן אנליטי אנו מבהינים בעשר
בחינות :״ואין דבר פחות מעשר ספירות אלא שכח מהבורא בכל דבר הוא לפי
הנברא …וכל מ ה שאמרו עשר ספירות הוא בתוך השכל ,אבל חוץ לשכל,
הכל אחד .שאף בדברים הגשמיים כשתראה שולחן ותאמר בו 4יסודות והרכבה
וכח הצמיחה חומר העץ וצורת השולהן והומר הראשון וצורה הראשונה וכל זה
הוא בשכל אבל השולחן הוא אהד ואין בו דברים נפרדים״ )לקוטים בסוף
ספרא דצניעותא ,דף ל״ט( כלומר ,המספר מראה על סווג מסוים בתוך מערכת
כללית הפועלת בצוותא )עיין דברי הגר״א יהל אור על הזוהר דף .(12
בתוך אלו 10ספירות ,העולם הזה )מעשה בראשית( מתגלם כנגד 7תחתונות
בלבד ,מהסד ולמטה )״עולם חסד יבנה״( .לכן ,מספרים 8 ,9 ,10מגלים על עולם
ל י ו ן ,למעלה מן הטבע) .חנוכה הוא 8ימים ,כי יוונים שלטו עלינו דרך טבע,
אבל לא שלטו על כוחנו שמעל לטבע .המילה הוא מעל לטבע ,לכן מילה
שביום שמיני דוחה שבת ,שכוחו רק שביעי )אג —1ה( ועוד יבואר להלן
במספר .8כמו כן השוו המקובלים את הפרנסה לספירת בינה ,שמינית
מ ל מ ט ה :״קשין מזונותיו של אדם …שהם באים ממדריגה העליונה …שהם יותר
במדריגה עליונה מ מ ע ש ה בראשית״ )גור — שבת נג ,(:כי סדרי זמנים מתחילים
מחסד ולמטה .כן החירות באה בבינה ,הספירה השמינית מלמטה ״לעילוי מ צ ב
שלה ,אינה נופלת תחת הזמן …ובזה עצמו נתינת הארץ״ )גור ,סוף פרשת בא(.
הרבה נקודות בדברי חז״ל הקשורים למספר 8יובנו על ידי יסוד זה.
ע
גם מספר 9יסמל לנו ספירת החכמה ,תשיעית מלמטה .״שידוע בסוד
המנורה שהוא למעלה מכל המציאות״ )גור -־־ ויקרא יא (1כי הרוצה שיהכים,
ידרים )ב״ב כ״ה( כי מנורה בדרום .בביטוי זה ״מציאות״ מדובר על מציאות
הגשמיים ,מחסד ולמטה .בזמן מלחמות ביתר נמצאו 9קבין מוח על אבן אתת
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
מ
)גיטין נ״ה( ״שמספר זה ראוי אל המוח אשר
ש צ י ט ט נ ו
לפרט יותר״ )אג׳ —2קכ( .וכמי
י פ ה
9מקרים ,כן הכתר יהווה האחידות ה מ ק
אשר בעולם׳ ו ר
א ו י
ה פ ו ע ל
ש
ה
ש
ו
א
מ ז
ש י ד
ה
א
ו
׳
י ו
א
ח
ז ה ו
9
כ י
ד
) ה ק ב
ד
כ ל
ד ( ,
׳
מ
ד
ר
כ ל
ח ל ק י ם
ו י ש
ב
י
?
ה ת פ י
ל
"
ה פ ר ט י ם
י י ש
י ב י י
ן א י
יי"
י
ר מ ח
*״
ל י >
ב ל
י
ש
א ל
ש
! /ם החל?
ה פ ע ו י ה
מ צ ד
ח ל ק י ם
ש י ר
כ י
ת א
ע ו ל ה עצמר׳״
י
א ש י ת
ד
י ס ו ד
ל כ ל
ת ו כ
ה י צ י
כ י
ה ב ג ד
ה י ס ו ד ו ת
ד ,פ ע ו ל ה
ש
ה
ה י א
י
א
א
ל ה ב י ז
ח
ת
ש
י י
ש
ת
מ
א
צ
כ
ב
1
י
ה
4
ב
מ
ש
ע
י
כ י ו י ג י
ם
ה
ןזד
ש
י
ע
ם
ל
ס י מ ל
א
ש כ י נ ה
ב מ ע ר ב
ב
ב
כ ״ ה
ע י י ז
) ע ו ד
ג
,
י ס ו ד
׳ן
ד ר ו ם
ב
ש
כ מ ז
א ן ת ן
ו ש ז ז ט
י ת
) ב י א ש
ע
י
ב י ג ה
מ מ נ ו
מ
3
"~
*
" ~~ "
דוד במערב < ״
׳
יצירה קשר 4תכונות נפשיות ב 4ספירות הללו )חכמה׳
שהאבות היו מרכבה אליהן .נבטא אותן בשלילה ,וכלשון רבי
ה י ו ח
מ
ש מ ש
ב
ד י מ
ב כ י ו ו נ י
ע ל
ד
הבריאה ״יי'
' י הפר
פועל " י "
ר ואחיייי
יייוא א "
ים מנוג
שיביאי
שונוה׳
_ יםע
ל" ע 7ין
על
לב(,
ל פו
ט י ם
ע ל
א ו
י ר ו ט
ו א
ה
מ ע י ד י
כ מ ו
פ
ב ח ו כ מ ת א
ד ,כ ל ל י ת
י
,י '
?
מ
נ
0,
מ צ ר
אחדות
"
׳
י ׳
)אבות ,רטו( .המקובלים קראו ל״חכמה״
'
"
בחכמה יסד ארץ״ )משלי ג( ויונתן תרגם ״ ב ר
'
׳
׳ הפנימית
הם רק ,9והכתר מסמל את ׳
הל,דמה שלישיה*•
'
ר• ״
ל
)אבות יד ,טו וע״ע נצח — טז( ,הפיזור במדות
׳
זל״ז ,בא מצד החטא .לכן 4יסמל ה פ
במערכת .4פנימיות הענין ,צפון דרום מזרח מערב׳ יירי
שאפשר לנצל אותן לטובה או לרעה .בזמן האבות ,אברהם
אבדם הלוך ונםוע הנגבה״ )בראשית יב( ,יצחק מסמל צ פ ה
ויסורין — ב״ר ס״ה — ״מצפון תפתח הרעה״ )ירמיה ( ״
"
ירך המזבח צפונה״ )ויקרא א( ,יעקב במזרח ״ויזרח לו י
ב י
אחד
מ
י > י ב ו י
' "
אפשר
ע ם
מ
ש
ת
א
פ
ת
ר
ח י י ם
ם
ןמלבו^
.1,יסוי
י ר,,
י י ט
ן5
ה ד ב י ר
ד
הקנאי׳
׳
האש ,ממנו נמשכת הגאות וקפדנית ״
שקרים וכדומה( …יסוד המים ,ממנו תאוות התענוגים ותולדותיר ׳ י ב(,
בפר
"
׳
וחמדה …יסוד העפר ,ממנו העצבות והעצלות״ )
תאמי׳
תפקיד עם ישראל בכלל )בתוך נציגי האנושות( י
' מון
)בתור נציג עמו( לארגן מ ה ו ת נפשו כך שיפעלו ארבעת
׳ ^!/וות
ועל פי גדרי התורה ,ומתוך כלליותו יהווה יחידה אחת
^עלו*
ומצייתת להרצון האלוקי .כאשר לא יפעל בכיוון צ נ ט ר "
צוות
' '
הקוטר( אלא בכיוון צנטרי־פוגלי )לנקודה ה מ ר כ ז
האמצעי ,אותה הרבה המהר״ל לשבח כל כך .כל עבודתנו בקיום תורה י
היא כדי להגיע לקו פנימי ומרכזי זה.
נבאר את הדברים ביתר הרחבה.
0,
ק ד ו ש ה
ש ע ר י
ש
ת פ ק י ד ו
ח
ל
א
כ ל
ט
ש
צ ד י ?
ה כ ו ח י ת
ב י
ר
מ ו ש ל מ ת
י
י ת (
ז ד
ה ר י
פ ט ל י
ג י ע
י
מ
ע
הרמב״ם כבר כתב ״הדרך הישרה היא המדה הבינונית שבכל דעה י י £״
והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוד ,ואינה קרובה לא ל
על י פ נ י מ י י ת ״
ל,
לזו״ )הלכות דעות ,פ״א ה״ד( .הדברים
ל יעקב ״
ל
הקב הפנימי ,מן כתר עד תפארת
שבאבות )ישעיה מ״ה( ״בריח התיכון״ )וכמבואר ת ״ ת -ס ב ( כמו חוט ד ׳ י
שכל הבנין נשען עליו .לכן מי שאינו כורע במודים נעשה שדרתי
*:
)ב״ק ט״ז( ״ויש לד להבין בעמקי החכמה ,כי חוט השדרה הוא ביז
האדם ,בפנים של אדם ,מאהר שהוא קו ההולך בשוה תור הצדדין באמצע
האמצע נחשב בפגים ,ומן הפנים מתחייב הנהש שהוא בחוץ )נחש פריו
ז ו
ם
מ ק ב
מ
ש
נ
ה
ה
מ
ת ו ק ף
ו
פ
ב ח י
ו ע ד
מ
כ ו ת ׳
ר
א
ה
ע
ש ר י
נ ח
ש נ י
א
ג ר
18
www.daat.ac.il
ש
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
של עולם ,ונמצא בין הגדרות בחוץ — ויק״ר כ״ו(״ )נתיב —1קח( ״ובשביל
הצניעות שהיתה ברהל ,שמעלת הצניעות שהזרע בא ממקום פנימי נסתר
קדוש ,לפיכך היתד! רחל ראויה לבכור״ )נתיב —2קו( ולכן זכתה קמהית
לשבעה בנים כהנים גדולים ״הצניעות בפרט מביא זרע פנימי נסתר קדוש שהוא
משמש לפני ולפנים בכהונה גדולה״ )שם קה( )ע״ע גבו׳—צא .ע״ע גור
במדבר כ״ב ,28כח .(10
בגלל איזון זה ,נבחרה ארץ ישראל ,שאינה יוצאת מ ן השיווי )אבות יב
קג ,גבו׳—רעא ,אג׳—ד׳ — קמב ,נצח—ע״ז ,ת״ת—סח ,נתיב —1רד( כי היא
אמצע כל העולם .מהר״ל הדגיש נחיצות מדה זו בהקדמתו לנתיבות עולם:
״מבלי שייטה ימין ושמאל״ .״כי אין דבר שהוא יותר ראוי להתדבק בו
יתברך כמו היושר ואשר יוצא מן היושר הוא מתרחק …מפני שהתורה היא
היושר בעצמו …ומפני כי יעקב היה השלישי לאבות נקרא יעקב ישורון מלשון
ישר״ )ת״ת—לז(.
בגלל איזון זה ,מובחרת התורה מכל ההכמות ,שאינה יוצאת מן השיווי
״כי עיקר הצלחת האדם כאשר לימודו בהלכה ,כי ההלכה היא אמתת התורה
עד שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל …היא היושר״ )נתיב —1ז( ואמרו חז״ל:
״כיון שאדם עושה את עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל ,ניתנה לו התורה
במתנה״ )עירובין נה( …הכל מצד הפשיטות שבתורה״ )נתיב —1יא( ובזה
שבהו את העניו ״כי העגוה היא הגדולה על כל הגדולות ,וזה כי בעל הענוד,
לא יוגדר ולא יוגבל כלל ,ודבר זה מורה על הפשיטות הגמור״ )נתיב —2ב(.
כאמור ,מושג זה של ״פשיטות״ פירושו ריסון כל מאוויי האדם ויחודם
ומיזוגם לתוך מחשבה אקסלוםיבית ,ההתבטלות לפני רצון קונו .כל פניה
לקראת אחד הקצוות על חשבון הקו האמצעי הרי היא סטיה מן עבודת השם
בטהרתה .יתכן צדיק המתגדר בפיתוח מדד ,מסוימת ,אבל הוא צריך לצוותא
עם צדיקים אחרים המצטיינים בפיתוח מדד ,נכונה אהרת ,ומיניה ומיניה יתקלס
עילאה ,בשיתוף כל הכוחות כולם .אבל השאיפה הכללית היא להגיע אל
ה״פשיטות״ הנ״ל.
הקדמה ר ב י ע י ת :עשר ספירות הנ״ל סודרו בשלושה קווים ,ימין שמאל
ואמצע:
קו ימין מורה על חסד ,קו שמאל על דין )ענש(,
אמצע על מיזוג )רחמים( והם האבות אברהם ,יצחק
כתר
בינה ויעקב .הרבה מאמרים ,במיוחד אלו שמופיע בהם
תפארת
חכמה
גבורה סמל ״3״ ,יובנו היטב ע״י הנחה בסיסית זו.
יסוד
חסד
עוד ידיעה כלולה פה ,ברכה וגדולה בימין ,רבוי
הוד
מלכות
נצח
ועושר בשמאל ,בנים באמצע.
הקדמה ח מ י ש י ת :כמו שיש ימין ושמאל בקךושה ,כך יש ימין ושמאל
בכוחות ההיצוניים )ביטוי שמופיע הרבה בכתבי מהר״ל( והם עשו )שמאל(
וישמעאל )ימין( ,כוחות שנאה ותאור) ,אבות רז ,גור — בראשית כא ,9גור
www.daat.ac.il
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ב ת לג .אג׳ ו ־ ק כ ״ ד :פרס ימין ,עשו שמאל( וקלקול
נגד קו אמצעי) .אג׳ —2יט(.
חיפוש הכבוד הוא
הקדמה ששית הסכימו בעלי פילוסופיה וגם בעלי הקבלה שישנם שלושה
עולמות .״עולם הנבדל ,עולם האמצע ,ועולם התחתון״ )אבות ,רנד עיי״ש
דבריו( .מ ה שהם כינוהו ״בריאה ,יצירה ,עשיה״ )אבות — דנו( נקרא בספירות
בינה ,תפארת ,מלכות .כאשר אנו מתקרבים אל הנמשל ,כי אותו אנו מבקשים,
מצאנו שמהר״ל מפענח א ו ת ם :שכל ,נפש ,גוף .או במקומות אחרים :שכל,
גוף ,ממון .דבר זה יסביר לנו הסבר פנימי על ההרכבה שחז״ל צרפו על ידה
כמה ממאמריהם )במיוחד מספר ,(3יעוין אבות פט ,נתיב —1פב(.
הקדמה ש ב י ע י ת :המהר״ל מרבה לדבר על ״הומר וצורה״ )גבו׳—קטו,
נצח קמה נתיב —2דלג ועוד( .הרמב״ם כבר הזכיר מושג יסודי זה ,אבל בשם
גולם וצורה )הלכות יסודי התורה פ״ג ה״י ,פ״ד ה״א וח״ז( .רבינו בחיי באר
מושגי חומר וצורה בהובות הלבבות ,שער היהוד פ״ו וכן מבואר בכוזרי חלק
ה קטע ד .הרמב״ן בארו בפירושו לבראשית על פסוק תוהו ובוהו .ענין ״חומר״
הוא גשמיות הדבר ,בחינת נפח שבו )ויקרא כ״ז( והצורה היא הציור המיוהד
שהשם העניק לו ,והוא ממילא יותר רוחני.
הקדמה ש מ י נ י ת :יש למהר״ל גישה מיוחדת למעשי מופת המופיעים בדברי
חז״ל .דברי חכמה שחז״ל העמיקו בהם הנם בעולם האידיאות ,עולם המציאות
המוצקת הנצחית ,בן אלמוות .לדבר על העולם המוחשי ,הגשמי ,המוגבל וקטוע,
בו אנו כעת פועלים ,הנהו מ ת ה ת להשיבות התענינותם של הז״ל .אי לכן,
יסוד השוב הוא לדעת שהז״ל דברו מבהינת מ ה שראוי להיות ,אם לא שבא
גורם אהר למנוע התגלמות אותה מציאות הראויה להיות .לא נלאה את הקורא
בכל המקורות ,אלא נביא מתוך כרך אהד בלבד ,בספר אגדות הלק ג ,הוא
כותב יסוד זה בדפים טז ,כז .לא ,לו ,לה ,מ ,מו ,מז ,פה ,ק ,קנב ,קצו ,קצז,
קצח ,רז .ועוד ,״רוב דבריהם )של חז״ל( בדרך משל ומליצה״ כ״ש כשלא
הזכירו שם האיש שנעשה לו חנם )באר—נא ,אג׳ ו—כח(.
הקדמה ת ש י ע י ת :בעיה דומה יש לנו במספרים המופלגים שהז״ל נקטו
בהם .לדוגמא בגיטין נ״ז ״ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך וכאו״א
)מהן( היו בה כיוצאי מצרים״ .ההשבון יוצא 360בליון ,והדבר בודאי גוזמא.
הרב משאש זצ״ל ,בעל שו״ת מעט מים ,באר שהז״ל התיהסו להשיבות האיכותית
של בני ישראל ,ולא הכמותית ,וכמו שמצאנו בב״ב דף קכ״א שהאיש יאיר
נהשב כמו 36איש ,ונרשם במקרא שמתו כ־ 36איש ,וכמו שמצאנו באנשי
בית שמש שמתו 70איש וכ״א מהם שקול כ־ 50,000איש )סוטה ל״ה( ,כן
בכה ההצטברות ראוי לומר על הרוגי ישראל סכום של מליונים .אבל למהר״ל
יש הסבר יותר מקורי .כשהז״ל מציינים שנולדו במצרים ששים בכרס אחד,
היה ראוי להיות כד ,אף אם המונע היה מצד אחר״ ) ג ב ו -ם ז ( .משה רבנו היה
10אמות^בגובה ,היה ראוי להיות כך ,אם לא מצד מגבלה מ צ ד המין האנושי.
אבל מציאותי האישית ,הצורית 10 ,אמות )אג׳ ד -ל ג צג( .הז״ל דברו מצד
האמת ההגיונית ילא מצד היוצא לפועל בעוה״ז.
www.daat.ac.il
20
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחרי הקדמות
ממספר שתים והלאה.
אלו,
ננסה
להסביר
את
משמעות
המספרים
וסמליותם,
:מ פ ר שתים
מספר שתים מראה על מחלוקת .״כי שתים הוא מספר מהולק …שאין לו
חיבור יחד ולכן נקרא שנים מלשון שינוי״ )אג׳ —1כ( ולכן טיטום שפצעו
מוחו ומצאו בו כציפור דרור משקל ב׳ סלעים )גיטין נ״ו( )אג ב—קח( .וכאשר
יעקב עשה חילוק ושינוי בין הבנים ,אמרו בשביל משקל ב׳ סלעים שנתן לו
ירדו אבותינו למצרים .ולכן גיהנם נברא ביום שני ,ולא נאמר בו ״כי טוב״
כי נברא בו מחלוקת ,״ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר
מעל לרקיע״ )בראשית א( .״לפיכך לא תמצא מספר שנקרא לגמרי על שם
הרבוי כמו שנים במ״ם הרבוי ,כי שנים תהילתו הרבוי״ )אבות קיט( .״ולכן
שנים יש בו רבוי ואין בו אחדות ,אחר שהם שני הפכים אשר לא יתאחדו ,אבל
מן שנים ואילך אי אפשר שיהיו שלושה הפכים זה לזה ,ולפיכך בשלושה יש
התאחדות .ולכן במדרש אותיות דרבי עקיבא כתוב שהעולם נברא באות ב׳
המורה על ברכה )רבוי( כי תיבת ״ברך״ הוא )מורכבת מאותיות( שגיות,
ביהירות ובעשיריות ובמאות״ )אג׳ —3רי(.
ההבדל בין 2ל־ 3״תוכל להבין בצורה כאשר תניח שני קווים זה אצל זה,
אין זה נראה כאהד כלל ,בעבור שלא יתאהדו הקוים ,כמו זה < ,הרי אין
כאן דבר אחד .אבל כאשר תניח שלושה כמו זה , < :הרי הקווים הם
מתאחדים ,ודבר זד• נקרא דבר אחד ,לפיכך בשנים אין צירוף )לברכת הרמון(
ולא כן בשלושה …שני דברים שהם הפכים כמו השחור והלבן ותניח עוד צבע
שלישי כמו האדום ,הרי צבע זה חוא ממוצע שאינו שחור ואינו לבן ועי״ז
מתחברים שני הפכים כי הוא ביניהם״ )אבות ,קיט() .הדברים הנ״ל באו ביתר
ביאור באג׳ —3ק(.
מספר שלוש
מספר שלש מראה על היבור שלם בין שני המתנגדים ע״י האמצעי המתווך
ביניהם) ,כנ״ל במספר ,(2״ולכן אמרנו פעמים הרבה מאד כי השלישי נבדל,
כי השלישי הוא השיווי ביותר ,שכל מספר שלושה יש בו אמצעי שהוא השיווי,
ומסוגל הגשם )הגשמיות( במה שיש בו רחקים ,אשר כל רוחק הוא יוצא מן
השיווי ,והנבדל אין בו רוחק …והשוה מתיהם אל הנבדל״ )אג׳ —1מד(.
כל עניני העולם מחולקים לשלושה הבחנות .ראשית הפעולה ,סיומה
והגבלתה .בהקדמה שלישית לעיל הזכרנו איך שלושת האבות מסמלים שלושה
קווי פעולה )מה שהפילוסוף הגרמני הגל כנה ״תיזה ,אנטי־תיזה ,סינ־תיזה״(.
תחילת התהוותה של פעולה; כח מתנגד המתעורר להגביל אותה ולצמצמה;
ולבסוף כח ממזג המוציא לאור את המחשבה הראשונית אבל בלי כל חחםרונות
שבה כי הוסרו על ידי הבקורת המבוטאת בכח ההיא של התנגדות .כך הם
אברהם ,יצחק ויעקב .״השני הוא שינוי אל הראשון ,לפיכך הוא נגד הסוף.
השלישי אין מ ת נ ג ד ואדרבה הוא מאחד הכל ,ולפיכך השלישי נגד האמצעי.
ובשביל כך מדת אברהם חסד ומדת יצחק מדת הדין ,זה היפך לזה .ויעקב
www.daat.ac.il
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ג ך
א
מ
צ
ע
י
1,
כ ך
מ
ך
ת
ן
מ
ד
ת
א
מ
ת
ו א י
ן
ל
ר
נ ט י ה
ל
א
ל י י ן ןלא
מ
לשמאל״
)גבו׳—נח(.
נביא כאן עשר דוגמאות איד המהר״ל ה ש ת מ ש בכלל הגיוני זה והרומי׳
לו להסביר בכך מאמרי חז״ל בצרופי שלושה.
1בפסחים ק י ג :ג׳ הקב״ה שונאן ,היודע עדות לחברו ואינו מעיד לו׳
המעיד בו יחידי ,והמדבר אהד בפה ואהד בלב .ומבאר מ ה ר ״ ל :הראשון איננו
מוציא את הדיבור הראוי ,השני מוציא דבור שאינו ראוי ,השלישי היה ראוי
להוציא ,רק שינה סדרי דברים ויצא שקר ,והרי זו א מ צ ע י )נתיב —2קצב(.
2״ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך ,וימררו את חייהם בעבודה קשה,
בחומר ובלבנים׳׳ )שמות א( .סוג הראשון מ צ ד העבודה בעצמה ,השני מצד
המעביד ,והשלישי מצד העובד ,שהיא עבודה שפלה ופהותה כמלאכת הטיט
)גבו׳—עג(.
3ג׳ דברים מאריכין ימיו של אדם ,המאריך בתפלתו ,בשולחן ,ובבית הכסא.
הסוג השני היה כדי להשלים ח ם ת ן שלו ,השלישי ׳כדי לסלק תוספת שלו )כי
כל תוספת הוא גרעון( ,והראשון ,אפילו כשהאדם על איזונו ,עדיין צריך את
הקשר עם בוראו שממנו תוצאות חיים )נתיב —1קלא(.
4ג׳ דברים הקרן קיימת לעוה״ב והפירות בעוה״ז .כבוד אב ואם ,גמילות
הסדים ו ה ב א ת שלום בין אדם להברו .סוג הראשון הוא לאלו אנשים שנמצאים
בחברה גבוהה ממנו ,השני לאלו שמן החברה הנמוכה ממנו ,והשלישי בין
שווים )נתיב —1קנב(.
5על ג׳ דברים העולם עומד ,תורה ,עבודה גמילות הסדים ,אלו הם פעולות
השכל והנפש והגוף )נתיב —1עט(.
6ג׳ תפילות ביום ,שחרית מנחה וערבית .סוג ראשון דורש התגברות על
הגוף ,סוג ש נ י דורש התגברות על הרדיפה אחרי ממון )תנועה ועסקים(,
השלישי על הנפש ,כשמבקשת מנוחה )נתיב —1פג(.
7עמי הארץ — אינם חיים לעתיד לבוא אא״כ דבקים בתורה ע״י שישיא
בתו לת״ח )תקון גופו( ,או יעשה פרקמטיא לת״ח )טרחא בנפשו לרוץ עבורו(,
או מהנה ת ״ ח מנכסיו )ממון( )נתיב —2מח(.
8ג׳ מכות עשה משה לפני פרעה במצרים ,צרעת כשלג )כח ימין ,מים(,
נחש כאש )שמאל( ,דם ,ממוזג חמימות האש ולחות המים )גבר—קיא(.
עוד מסמל מספר שלושה על מעלת ה נ ב ד ל :
9עוג מלך הבשן עקר הר כדי לכסות על מחנה ישראל בן 3פרסה:
״כי 3יורה על מעלות ישראל שהם מובדלים מן הגשם וכוחם בלתי גשמי
ולפיכך היה יעקב שנקרא קדוש …השלישי לאבות ,מ ש ה שהיה איש אלוקים
שלישי לבטן …השם יהב אורייתא משולשת לעם משולש …בירח שלישי )םיון(
ביום השלישי )שמות יט …(11שהמספר הזה מורה על בלתי גשמי כי שני
קצוות הוא התפשטות הגשם ,אמנם האמצעי בין שני הקצוות הוא השלישי ,אין
לו התפשטות הגשם״ )גור -במדבר סוף פרק כא ת ״ ת -כ ה ( .
10כן בחלוקת ז׳ מצוות בני נח ,קודם כל חילק המהר״ל בין מצוות שביז
)www.daat.ac.ilחטא הנפש( ,גלוי עריות )חטא
אדם למקום ,לאלו שבין אדם לחברו :ע״ז
22
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגוף( ,ו״ברכת השם״ )הטא פה האדם ,מכלול האדם המתבטא בכח דבורו(:
ביו אדם לחברו ,דינים )הטא הנפש( ,גזל )הטא הגוף( ,שפיכות דמים )חטא
מכלול האדם( .לא תחמוד זו הסבה והשורש לכל הסטיות מן היושר )גבו׳ —
שז—שח(.
וכן אמרו ח ז ״ ל :״עין רע )כח בנפש( ויצר הרע )עריות ,כה בגוף(
ושנאת הבריות )כח כלליות האדם( מוציאין האדם מן העולם )אבות קג( .ועוד
אמר מהר״ל ש ם :עין הרע מצד שמאל )כח הניגוד( ,ויצר הרע מצד ימין
)כח הקירוב ,שלא כדת( ושנאת הבריות היא יציאה מ ן האדם עצמו שהוא
היושר )אמצע( )אבות — קד( .עוד :שלושה מורה על הטיבה שלימה ,וכאשר
שלמו השלושה הרי התרחק ריחוק מוחלט ולא נחשב לבוד .ולכן קבלו תורה
רק אחרי 3חדשים כדי שיתרחקו מן העבר במצרים .״יותר מ־ 3הדשים לא
נחשב אחד רק מחולק לעצמו ,והטעם כי כל דבר שהוא מחובר יש בו ראשון
ואמצע וסוף ,ולפיכך הזמן שהוא מחובר ,חבור שלו הוא בשלושה ,דהיינו ראש
ואמצע וסוף״ )תת—עז(.
יעי״ז יובן איך המלאכים רק מזכירים שם השם אתרי ג׳ תיבות )קדוש
קדוש קדוש( וישראל אחרי ב׳ תיבות )שמע ישראל( )הולין צ( .כי קדושה היא
הבדלה והשם הוא קדוש מ ן הגוף ,ואינו כח שבגוף ואין לו צירוף אל הגוף.
זהו מובנו של השבח הזה שהמלאכים אומרים .אבל ישראל הם בנים להשם,
כלומר עלולים ישירים ממנו ,ואליהם יש לו צירוף כביכול ,ולכן יוכלו להגיד
שמו אחרי שתי הבדלות — ב׳ תיבות — )אג׳ ד—קט( .במלים אחרות :בישראל
יש לכוד תוך ,3והמלאכים רחוקים יותר ,מעל ומעבר למספר ) 3אג׳ ד—קי(.
״מספר ארבעה היא התחלת התפשטות ומספר 3התחלת ההמשך״ )אג׳
—3סח(.
״אין הקב״ה מניח את הצדיקים ג׳ ימים בצרה ״וזה שיש לישראל דבקות
אל השם מ צ ד היושר והצדק שנמצא בהם …ובשלושה יש בו היושר כי כל
שלושה יש בו אמצע והשנים הם הקצוות״ )אור — קנח(.
)עוד עיין על שלישים גבו׳—צח ,נצח—מד(.
!המשך
בגליון הבא[
קינן פסח מראה על אחדות השס ועל אומה יחידה
ש ה ו א יחיד
•••כיון
העבודה
7
הזאת
ויבי••.
א
ב
יו
ש
בוחר
בענין
וכן ב ב י ת
באומה
אחדות,
כי
יחידית…
היה
מצות
וזהו
עצם
הקרבן
הקרבן
לאכול
הזה,
אותו
לכך
על
היה
כרעיו
א ח ד י א כ ל . . .וכן א ל ת א כ ל ו מ מ נ ו נ א ו ב ש ל מ ב ו ש ל כי
כל
ועל
א ם צלי
ל
עניו
זה ,כ י ה ב ש ו ל ב מ י ם א ו ב ש א ר מ ש ק י ן ח ל ק י ו מ ת פ ר ד ץ ע ל ידי ה ב ש ו ל . . .
עצם
לא
ענין
ה
יזקיבן
כ
תשברו
בו…
שכל
עבודת
הקרבן הזה
בענץ
האחדות
עד
שכל
הוא באחדות.
מהר״ל
מפראג:
גבורות י ש ר א ל
)הגדה
www.daat.ac.il
של
פ ס ח עמי
קז(
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ״ץ
שמואל
י ה ל י ״ ת
ן ־ ל מ מ
מ ח נ ה
נ ט י י ל ׳
,ןקיטנה*
ץ
ק
מוקדש
כר
א
ב
ב
ה
1בד־עי ׳
ה
להורי ה י ? י
הפעולות
אחת
ושהיה ב ח י ק
לטיולים
גם
והחניך.
ערכים
ב
החשובות
ר
בתחום
מ
ר
ת
ב
הטבע .מבחינה
׳
י כ
ד ת י
י
יל
ב
ת
ר
י
י
חינוכית׳
ז ט י ו ל
ת
ל
ם
ת
ס
׳
פ
י
ד
ש
פ
ב
ב
ע
ת
מ
י
ל
ו
ת
א
י
ל
ע
ת
י
עבור התלמיז״
ז י
י
ע
י
מ
צ
ב
י
להגשים
י
י ב ו ת
ה
׳
ש ק ש ה ל י ש מ ם בין כ ו ת ל י ב י ת ה ס פ ר ו ה ס נ י ף .
ו
נעמל
י
ב
א
על
ד
ו
ע
מהם:
^
אחדים
א .אהבת הארץ והכרתה
אברהם
ולרחבה״
אבינו
בארץ
ישראל,
מותנית
כנראה
מראשית
נצטוה
עם
בכך
ומקשרים
ההסטורים
ושורשי
שהוא
הוא
יודע
הקשר
עולם
מביאים
שבין
הולך
את
ל
וערכיה
ישראל
ו
ג
כ
ח
וארץ
ב מ ר ו צ ת ה ד ו ר ו ת ע״י גדולי י ש ר א ל
י
ב כ י ס ו פ י ם ש ל המוני ע ם
טיולים
לארץ,
באדץ
ש
ישראל
ל
א
י ל
ח
ו
ה
מ
יי " " "
״
ק
ת
כ ל
י
א
*
א
ה
ע
ל
"
י
ז
ו
י
א
ל
וההיתרשמות
ר
ה
י
כ
ה
ט
מ
י
י
ד
א
ע
י
ב
ה
ע
ד
י
ת
קשר
ה
ל
א >
'
א
ח
ץ
מ
ה
ד
מנופה
ק
ל
ה
י
ך
י
כ
ה
ס
ה
ב
ט
י
י
ק
י
ב'אחר
י
ח
ל
עמלק
ע
י
ד
המרהיב
ח
ה
ב
ז ה
קשי
ו
ע
ה
נ
יוצרים
ח
ים
*"^הבטהה
ה
אשי
י
י
ואו
ם
י
י
ו
ה
1,ן
י
ז
ת
ב
נ ם
א
ט
ג 0
ל
י"*^
קשר
אהבה
נפשי
ק ש ר א ש ר ק ש ה ל נ ת ק ו גם ב ע ת ו ת צ ר ה ו מ צ ו ק ה .
ב .למוד תנ״ך והלכה
לפעמים
נראה
•
וז
ב
ן ז מ פ
ה מ ל כ י ם בה .ק ש ר
בארץ ובחוץ לארץ.
ט
ה
באמצעות
ל
ישראל,
ת
ושלטון
י
ך
ע
ז י
הבטחיי
^
ל
ב
ב
אכיוי
1
א ש ר ,״עיני י׳
הנצחיים.
ל א ב ו ת ,כ ב ו ש ה ע׳׳י י ה ו ש ע ו ה ה ת נ ח ל ו ת ב ה
והתהדק
כ
ת
ו
כ
ב
ה
בארץ
המטייל
ליהדית׳
עם
ל
ב
ר
)
0
״ זי
171
7
1
ב
) ד ב ר י ם י׳׳א ,י ״ ב ( •
האומה
הקדושים
הבא״
שהוא
השנה״
מורשת
ובמקומות
הוא
כניסתו
בן
הארץ
עם
לארץ
7
ישראל׳
ו ל ד ע ת חכמינו זכרונם
אחרית
ברחבי
אותו
לו
שאכן
השנה ועד
טיולים
הארץ
^ןןוכוז
) ב ר א ש י ת י״ג ,י״ז(
מובטח
י ס
שעודי
ג ו ז ם
התנ״ך
שובים
אינם
של
א ת לבו
התלמיד
ל ו כשייך ל ע ב ר ה ר ח ו ק .ל מ ו ד פ ר ק י ה ת נ ״ ך ב מ ק ו ם
הואיל
התרחשותם,
והמסופר
כ ב י
כמלתמות
ה ע ד ו ת .
א(
מאמר זה הוא פ ר ק אחד מ ת ו ך ה ס פ ר ״קדושים תהיו״ העומד א י ״
ב(
בשום אופן אין ל פ ס ו ק להלכה ממאמר זה .בכל מקרה יש ל פ נ ו ת לרב .מ ט ר ת
להופיע
ה
ב?
מ
ר ו ב
א מ י
זד ,רק לעורר ולעודד ל ה ק פ ד ת יתר על ההלכה בטיולים.
ג(
הדינים
ד (
המובאים
,
ב ר צ ו ג
ל
ה
ו
ך
להלן
ן
ת
ל ך ה
ת״ו שעבד על כל המאמר
הם ע״ם
״
ג
ע
ל
מ
ה
הכרעתו
מ ן
ה
ה
ר
של
ש
ל
י
המשנה
ט
״
א
ברורה.
ע
ל
ש
כ
ו
נ
ת
ב
י
ת
ן ג ן
ב
,שלים
ר ו
מראשיתו ועד ס ו פ ו והעיר לי את הערותיו המחכימות•
פי הדרכתו ועצתו כ ת ב ת י מאמר זה.
ד׳(
4י
www.daat.ac.il
אודה לכל מי שיעיר לי ה ע ר ו ת על מאמר זה כדי ל ת ק נ ו לפני פ ר ס ו מ ו
בספי•
י
ע ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
הארץ,
פעילות
בשטח
מביא
בתאורי
הנביאים,
להזדהות
הקרבות
שעור
להמשיך
מלחמות
של
יתר
ותוכחות
הבנוי
המלכים
התלמיד
הנביאים
יש
כהלכה,
ובו׳,
עם
שעליהם
בכותו
מושך,
דמויות
מספר
לטעת
מרתק
התנ״ך
ומהנה
ולהבנה
למוד
יותר.
מעמיקה
יותר
התני׳ ך
ורצון
התנ״ך.
בתלמיד
ללמוד
אהבה
ללמוד באופן עצמאי.
כך
אס
שישנה
הדברים
פני
חשיבות
רבות
פעמים
והואיל
בלמוד
נדמה
הוא
ואין
התנ״ך,
בלמוד
ומוחשי
מעשי
לתלמיד
מבין
הרי
בשטח
שלהלכה
הערך
את
בלמוד
אין
של
ההלכה
כהשלמה
ללמוד
קשר
למציאות
כל
כל
על
פרטי
אין
ההלכה,
כמה
אחת
התאורטי
ולחיי
הוא
וכמה
שבכתה.
היום
נמשך
יום,
ללומדה.
ב ט י ו ל נ י ת ן ל ל מ ד ה ל כ ה ב צ ו ר ה מ ו ת ש י ת ו מ ע נ י נ ת י ו ת ר ו ז א ת ע״י ל מ ו ד ה ה ל כ ו ת ה נ ו ג ע ו ת
במישרין
לחיי
הטיול
כגון
ומעשרות
וכוי.
תלמיד
הרואה
בלמוד
הלכות
בטיול
נטילת
ידים,
כיצד
ההלכה
ה ה ל כ ה ו ב ה מ ש ך גם י ק פ י ד ע ל י ה
סעודה,
תפלה,
לכל
מתיחסת
הפרשת
תחום,
תרומות
טעם
יראה
ב י ת ר רצינות.
ג• כין אדם לחברו ויחסי אנוש
פעמים
או
הנלמדים
וערכים
הספר
בבית
תורה,
בשעורי
הלכה
ה מ ו ע ב ר י ם ב פ ע ו ל ה ב ס נ י ף ,ל א נ ר א י ם ל ת ל מ י ד ולחניך כ ש י י כ י ם
הם
רואים
את
בטיול
בו
שליליות
ה ד ר ך ב ה יוכלו
מצויים
לישמם
החניכים
שאינן
היחסים
שבין
ולעיתים
חוא חושב דק על עצמו ועל הנאותיו הפרטיות ל ל א
טיול
נאורה
לידי
לחברו.
טובה
הזדמנות
במשך
מגובשת,
לבאר,
כל
טבעי
אדם
הוא
ביטוי
השגה.
מתעורר
ללמד
בזולת,
יחס
שמירה
ע ל רכוש הצבור,
מדריך
לחפציו
נבון
של
יכול
ובעיקר
לפעמים
ולחנך
ו מ ש מ ש י ם כ א ב נ י י ס ו ד ב מ ו ס ר היהודי כגון
חחבר,
לאותם
אי
פגיעה
ויתור ל מ ע ן
הזולת,
הטיול
האנוכיות
של
החבר,
ולגבש
לגבי
החניך
ה ת ח ש ב ו ת בחבריו .לכן
ערכים
הבונים
התנדבות
במועט
את
תופעות
הדברים
כל
א ח ב ת חרע ,עזרח לחלש,
בכבוד
ללכד
לפעמים
אומרים
רגש
חסתפקות
באמצעות
ה ו א י ל ואין
ולהגשימם.
כקבוצה
בטיול
אליהם
שיתגלו
באות
את
ומחשבת
ישראל,
חברה
חתחשבות
לכלל,
ועזרה
ועוד.
קבוצתו,
אם
ויחנך
ידריך
קבוצתו ליחסי אנוש תקינים.
ה כ נ ו ת וארגון ה ט י ו ל
ט ו ב ו מ ו צ ל ת ת ל ו י ר ב ו ת ב א ר ג ו ן ו ב ה כ נ ו ת ה נ ע ש י ם לפני ה י צ י א ח .
טיול
מטיילים
כ
ד
משקיעה
מ א מ ץ וזמן
עליחם לחקדיש
הטייל•
נתון
בבית,
אם
המטייל
לפני היציאה
לפתור
ממתח
רב
מ ח ש ב ה ועיון ב כ ל ה ב ע י ו ת
בבית
ב ס ב ך של
לטיול
ספר
או
שאלות
לפנות
לרב
בסניף
הלכתיות
ולהביא
לא
הטיול
ההלכתיות
מתעוררות
ש ק ש ה לו
לפניו
העשויות להתעורר
בעיות
להתמודד
אותן
ה ד ר ו ש וכוי.
השאלות
מיותרות,
במהלך
חרי ב ט י ו ל
ע מ ן לבדו.
שהמדריך
לכן
תובת
אינו
יודע
אותן בעצמו.
נעמוד
א(
בתכנון
מסלול
והכנת
כל
הציוד
קבוצת
ע ל מ ס פ ר נקודות שיש להדגישן ו ל ת ת עליהן א ת ה ד ע ת לפני כ ל ט י ו ל :
טיול,
מחנה
הלמודים או
קיץ
מעומס
הם
זמן
לבלות,
וקיטנה
-
העבודה.
מ ס י ב ה זו ל ר ב י ם
להגפש
נדמה
www.daat.ac.il
ולהתפרק
שבזמנים
א ל ו יש
מעט
גם
25
אתר דעת -מכללת הרצוג
להקל בקיום
מקום
שבטיול
ת ו ר ה
יש לקיים
ו מ צ ן ו ת
כל
את
ויש ל ה ק פ י ד ל ק י מ ה ע ל
כלשהן
_
כ
ל
פ
ט
ר
ה
י
הדחק
ולמצב
יש
בהלכה,
אס
ב״דיעבד״.
השפעה
יחס
לפגוע
של
מתכננים
ף
א
ם
א
ב
ד
אין
ר
ה
ז
לזלזל
ך
ר
ן
מ
ש
ולותר
מ
א
א
ץ
מלכתחילה בל הלכה בשלמותה
והבנה
איך
שלילית
בחלכח.
ב צ ו ר ה כזו ש א פ ש ר
ב א ר ץ י ש ר א ל. 1.
ב(
תפלה
בזמנה
שתהא
מספיק
זמן
לצאת
לקיים
ה
ו
י
נבונה
מובאות
הדחק
את
ה
ההלכה
על
בה.
ל
בכל
ביותר
כל
בנתת
המתכננים
לפני
ובסדורים
ללא
מסלול
התפלה,
אחרים,
יומי
ה
על
ו
הל
שום
ע ל הנאות
ו ת ו ר
ויתפללו
לא
אך
ב
ק
ך
יקצרו
ח
ומדריך
מ
ש
ה
ן
מ
בתפלה.
ש
מ
ב
ד
ר
א
ן
ג
דתי
את
השפעה
.
א
לתפלה
בזמנת
ובשלמות,
ג(
הוא
הטייל
ש ל י ל י ת ביוי^
אין
ד
בצבור,
יקפייי
י
צ
יה י
זמן,
ובמיוחד
אם
יקפידו
עליו
לשים
דגש
גם
על
ב ט י ו
י
ל
ה
ה
פ
בביתם.
מ ד ר י ך מ ס ו ר מ ק ר י א לתניכיו ל פ נ י ה י צ י א ה ל ט י ו ל
להביא.
ישכחו
על כך
י י ל
לט
יש ע ר ך ר ב כי ח נ י כ י ם ה ר ו א י ם ש ג ם ב מ צ ב י ם ה ק ש י ם ש ב ט י ו ל נ י ת ן ל ה ק פ י ד ע ל
גם
ז ט מ ל
ה י ו מ י ת יהיר
בבקר,
ם
י
הזוכה
מסלול
צ ו י
י
את
בטיולים
תשכם
ל כ ך
ומהנה
שבתוכנית
להם
ר
ו
ל
לנוער
ידאג
ב ל י
של ב״דיעבד־•
א
לתכנן
שיש
י
ל
עליהם
קמים
ת
ו
ת
ל
מוצלח
מצב
ו
להקפיד
וקצורים,
ן
טיול
כנאות
ולכן
ר
ולא ל ה כ נ ס ל ש
ב״דיעבי*
מ ר א ש ל כ ל הציוד .ההלכתי־
המדריך
ארוך
ר
׳
ק
ע ת
הטיול.
עבור
א
שיש
ח
לקיים
הדורה
7
ו
א
לאחר
רבות
כ
מורה
דלוגים
י
ניתן
הלכות
ה
ח
פ
ש
דואגים
-
ע״פ
החשובים
׳
ואם
ההלכה
ל
גם
ל ה ת פ ל ל בצבור ובבית כנסת.
להתפלל
לדרך
באכילה
להלן
וההתנהגות
חחניכים.
קיום
בשעת
הנושאים
אפשרות
ב
מ
ח
ע
כ
ת
ה ב א ה לידי ב ט ו י
לתשיבות
להתנהג
אחד
מ
ח
א ת הטיול בצורה
או לפגום
לדעת
על
>
בשלמותן.
י ש
ן ל ה ז כ י ר >
כ ה
ב מ ה ל ך הטיול.
כ ל היוצא לטיול מחוייב לקיים
מתיך
ן ט ע ו ת
ההלכות
ב י ך ם
,
ל ן מ ר
ל ח נ ך
ולהתחנו
הצד
הדתי
ל ק ח ת ע מ ם צ י צ י ת ,תפילין ,סידור,
א ת ר ש י מ ת הציוד
עליו
שבטיול.
שעליי
ז ם
ל
א
להזכיר
לחניכיו
ח ו מ ש א ו ת נ ״ ך ,ויברר ל פ נ י
היציאה
ש
לט
י ו ל
א כ ן חפצי ק ו ד ש אלו ל א נשכחו.
אם
ח ט י ו ל י ת ק י י ם ב ח ג ,עליו ל ה כ י ן
וארבעת
בחנוכה,
היודע
ציוד
המינים
בסוכות,
ש י ז ד ק ק לציוד ד ת
ל ה ת ק נ ת עירוב
כשיצטרך
נרות
הדרוש
את
כלים
ב מ ה ל ך ה ט י ו ל כגון מזוזה,
ב ש ב ת וכו׳
ידא
ג
ל
ה
כ
מ
ם
לקיום
ואוכל
ל פ נ י
כשרים
סדר
ה
מצוות
י
צ
הפרשת
י
א
ה
ל
היום
בפסח
ט
י
כגון ם י ב *
ובו׳.
תרומות
ו
ל
ש
מ
א
מדייי
ומעשיי"׳
ל
א
ימ
צ
א
ם
אותם.
ד ( לפגי ה י צ י א ה לטיול ,ח ש ו ב ש מ ו ר ה ב כ ת ת ו
ה ב ע י ו ת ה ה ל כ ת י ו ת ה ק ש ו ר ו ת ב ט י ו ל .ל מ ט ר ה זו ט ו ב
ו ל ל מ ד מ מ נ ו לפני ה ט י ו ל ו ב מ ה ל כ ו .
ומדריך
לשכפל
בקבוצתו ישוחחו
תומר תלכתי מ ת א
ע
ל
י ם
ב ט י י ל אין כ ל פ ט ו ר מ ל מ ו ד ת ו ר ה .ו ד ב ר ת ב ם ב ש ב ת ך ב ב י ת ך ו ב ל כ ת ו ב י י י י •
ו כ ב ד הדגשנו ל ע י ל א ת ה ח ש י ב ו ת ה ר ב ה ש י ש ב ה ע ב ר ת ש ע ו ר י ם ב מ ה ל ך ה ט י ו ל .מוייז
או מדריך חייבים להכין ה י ט ב א ת השעור לפני הטיול ע ל מ נ ת שהשעורים י ה
מ ע נ י נ י ם ו מ ו ש כ י ם .מ א י ד ך ,דציי ל א ל ה א ר י ך ב ש ע י ר ב א מ צ ע ה ט י ו ל י ו ת ר מ 2 0 ~ -
דקות.
י י
3 0
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדריך
בחם׳
הרואה
עריך
ספר
או
ה(
שחניכיו
בטיול
הוא
מופנות
הזדמנות ט ו ב ת למורה ולמדריך להכיר
גם
אליו
חניכיו
ובוחנות
יזלזלו
אותו
בה,
על
ובנוסף
כל
לכך
ושעל.
צעד
לכשיהיו
מאשר
מוסר או
שיחת
עונשים.
מדריך
מדריכים,
הטלת
שהרי
לכן
ינהגו
מזלזל
בהלכה
כמוהו.
הטיול
משפיעה
להקפיד
ו מ ת נ כ ת לאין
על
הלכה
כל
ו ל ה י ו ת ע ר ל ב ע י ו ת ה ה ל כ ת י ו ת ש ה ר י א ם ה ו א י ת ן א ת ד ע ת ו ע ל כך ,ג ם חניכיו
ל ב ל נ ו ש א זה.
ישימו
על
חמדריך
הוריהם
ו(
לסייע
ולעודד
החניכים
את
ו ב ש ו ם א ו פ ן ל א יזלזל א ו ילעג
להם.
או
מדריך
הכל,
מעל
תייב
מורת
כל
השומרים
לזכור
על
את
מנהגים
האתריות
ומסורת
חגדולה
מבית
הרובצת
ל ש ל ו מ ם ו ל ב ר י א ו ת ם ש ל ח נ י כ י ה ם .צו ה ת ו ר ה ש ל ״ ו נ ש מ ר ת ם
מ א ד לנפשותיכם״
של
וחניכים
לעמוד
לנגד
פעמים
ז(
עיניו
רבות
במשך
לאסונות
הטיול.
כל
״שויץ״
ו״גזעיות״
מדריכים
ו ל ס ב ל ב ל י ת ו א ר להורים.
ק ב ו צ ת נוער ד ת י ת ת י ו צ א ת ל ט י ו ל מ י י צ ג ת צבור שלו ע ר כ י ם
דורות .ד ב ר זה מ ת י י ב
קידוש
ולהתיחסות
ובכל
לאתר
בכל
קצור
ת ל מ י ד י ו חניכיו,
אם
עליו
והלכה
הביאו
את
ש ע ת מ ב ח ן גם עבור ה מ ד ר י ך ! דוגמא
ערוך
חייב
שיקח עמו
שלחן
א ח ר כדי שיוכל ל ה ע ז ר בו.
א י ש י ת ש ל מדריך
יותר
עליחם
חלכח
טיול הוא
כלשהי,
לכך
בהלכה
לא
מוסר
ה ק ש ר י ו ת ר א י ש י ולבבי .ע ל ה מ ו ר ה ו ע ל ה מ ד ר י ך ל ז כ ו ר ב מ ש ך כ ל הטיול ,שעיני
החניכים
אף
נכשלים
מסוימת
יטיף
א ל א י ל מ ד א ו ת ם ב ו ב מ ק ו ם כ י צ ד יש לנחוג .ל כ ן ט ו ב
להם
או
ינזוף
מקום,
כגליון
הי.
א ו ת ה ל ה ק פ ד ת ע ל ה ת נ ת ג ו ת מ כ ו ב ד ת ו נ א ו ת ה .ו פ ע מ י ם יש ב כ ך
לעומת
שלילית
זאת
לתורה
מ ק ר ה ידגיש
דברי
התנהגות
ולערכיה
ע״י
בפני
חניכיו.
זאת
הקדמה
שאינה
אלו
נעבור
מתפרסמים
שלושה
כזו
הרואים
לפרוט
א ך ב ט י ו ל יש ל ת ק פ י ד ע ל י ה ן
זה
מ ק ו ד ש י ם מדורי
עלולה
לגרום
ק ב ו צ ה זו.
על
ההלכות,
שיש
לתלול
המדריך
לקימן
ללעג
הי,
להיות
ולהקפיד
ער
עליהן
שבעתיים.
פרקים:
פרק א
-השכמת
פרק ב
-תכנות
הבקר
לתפלה
פרק ג — התפלה
בגאונות
ה ב א י ם י ב ו א ו ב ע ז ״ ה דיני ס ע ו ד ת ,דיני
ש ב ת ב מ ח נ ו ת ,דיני צ נ י ע ו ת ועוד.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
פרק
השכמת
א.
הבקר
הקימה
המקיץ משנתו יקום ללא שהות ויכין עצמו בזריזות לקראת
׳
מיד כשיקום ,יחבוש כיפה לראשו -ויאמר ״מודה אני לפניו״
שהחזיר לו את נ ש מ ת ו .
כ ד
התפלה!.
לקכ״ה
ו ד י ה
8
נ ט י ל ת ידים
ב.
א( לאהר הקימה ,יש ליטול את הידים הואיל והידים עסקניות ו ב ו ד א י
נגעו בגוף במשך הלילה ,וככהן המקדש ידיו לפני עבודתו ,כך על ה א ד ם ל י ט ו ל
את ידיו לפני התפלה יי .הנשאר לשכב במטה ,אף הוא חייב ליטול א ת י ד י ו י .
ב( מליום ה נ ט י ל ה :אין ללכת ארבע אמות ללא נטילת ידים ,לכן י ש ל ה כ י ן
לפני השינה ספל מים וקערה ,כדי שתהא אפשרות ליטול את הידים ליד ה מ ט ה
מיד ב ה ש כ מ ה .ויש פוסקים הסוברים שבשעת הדחק כל הדירה נ ח ש ב ת כ א ר ב ע
אמות לדין ז ח .לכן ,מטייל הלן בתוך דירה ,רשאי ליטול את ידיו ב ח ד ר
האמבטיה ולברך שם ,אך רצוי שיברך מחוץ להדר האמבטיה .מטייל ה ל ז ת ח ת
6
7
א
1
ב
שלחן ערוך ]יסומן בהמשך שו״ען סי׳ א סע׳ א׳ ורמ״א שם ,ובמשבי׳
שיקום
2
גם
בזריזות
כאשר קר
בחורף
בן איש חי פרי וישלח סע׳ י״ז ,על
שו״ע
משנה
סי׳ ב׳ סע׳ ו׳,
וגם
בחוץ
3
בקיץ
עדיין
ח ו ב ת ההליכה בכיסוי ראש
ברורה שם
ס״ק י״א,
״וי״א שיש למחות״ ,קיצור שולחן ערוך ]יסומן
יביע
כאשר
ביאור
ר
ר
ו
"?
ה
0
לא
במשך
א
שבע
כל
הלכה סי׳ צ״א
כיזב,
׳
משנתו.
היום
סע׳
ר
א
ף
ד
״
ף
ג׳
ובש ״
בהמשך קש״ע[ סי׳ ג׳ סע׳ ו׳,
ת
ר
אומר ח״ו או״ח סי׳ ט״ו.
מזכיר
משנה ב ר ו ר ה סי׳ א׳ ס״ק ח׳ ,ורשאי לומר ״מודה אני״ לפני שנטל ידיו הואיל ו א י נ ו
א ת שם ה /ע״ש.
4
ב ר ו ר ה ס״ק א׳ ,ח׳ והביא טעמים
שו״ע סי׳ ד׳ סע׳ א׳ ,ומשנה
נוספים
הנטי
לחובת
ב ב ק ר והם :א( האדם ב ב ק ר נעשה כבריה חדשה ועליו להודות לקב״ה על כך .ב(
שורה
5
רוח רעה על הידים ,לכן
ל ף
כילי?ן
ד
ב ב ק ר יש לטהרם ,ע״ש.
משנה ב ר ו ר ה סי׳ א׳ ס׳׳ק ב׳.
6
מ ש נ
י׳
שו״ת
ד
משנה
מאהבה
ב
ייי
ד ,
ס
יי
ח ל ק ת יעקב
ברורה
א
י
ב
י׳
ם
ח״ג סי׳ קנ״ב
סי׳ א׳
סי׳ י״ד,
ס
״ק
ש
ס״ק
שו״ת
ב׳,
שלמת
ס י
לגבי
וראה
חיים
׳
י׳
ס
הישן
ט
״ ק י״ ׳
במטה
שו״ת
שבות
ח״א סי׳
ח׳,
ח י י
על
יעקב
שו״ת
א
ד
ם
כ ל
ב
ל
׳
ק ו מ ו ת לדין
ח״ג
הלל
סי׳
אומר
ס
עי
אי׳
זה.
אי,
שו״ת
או״ח
8
ליד המטה.
ראה ש ו ״ ת ישכיל עבדי
ח״ו או״ח סי׳ י״ג,
שו״ת יביע אומר
או״ח
תעוען-
סי׳
שערים המצוינים ב ה ל כ ה סי׳ ב׳ ם״ק א׳ שלמדו ז כ ו ת על אלו שאינם נוטלים
ח״ג
יראז-
בי,
את
סי׳
י
ג
י
ד
א,
׳
0
שו״ת ציץ אליעזר ח״ז סי׳ ה׳ ,שו״ת ח ל ק ת יעקב ח״ב סי׳ קס״ב ,שו״ת נצר
ב׳,
28
והוסיפו שאם בחדר האמבטיה יש גם שרותים לא יטול שם א ת ידיו כלל•
www.daat.ac.il
,
י••ש
כ׳,
מטעי
כ ן ד ׳
ובעי,
י
ידו
מכללת
דעת -
הרצוגמים כדי שלא יצטרך
מימיה עם
השינה
אתר לפני
כיפת השמים — טוב שיכין לו
ללכת בבקר ליטול את ידיו מברז הנמצא במרחק מהמקום שבו ישן .הנוטל
את ידיו בשדה לא ישפוך את מ י הנטילה במקום שחבריו עוברים בו ,אלא
במקום שהמים מחלהלים באדמה ואינם עומדים ב מ ק ו מ ם .
9
ג( אופן ה נ ט י ל ה :לכתהילה יש ליטול את
םמ״ק[ מים הבאים מכוחו של אדם ]כח גברא[ י .
את הנטילה .לכן מטייל שאין עמו כלי מתאים,
בכל מקרה יטול את ידיו בברכה .ואם נמצא ליד
פעמים ,אך טוב שיטול מהם רק ע ״ י כ ל י .
0
הידים מכלי ,וברביעית ]86
אך תנאים אלו אינם מעכבים
או שאין לו רביעית מים —
נהר או ים ,יטביל את ידיו 3
, 1
ד( מטייל שאין לו מים כלל — ינקה היטב את ידיו במטלית ,ואם ניכר
בהם לכלוך ישפשפם בעפר כדי להוריד את הלכלוך מידיו ,ויברך ״על נקיות
ידים״ ורשאי מיד להתפלל או ללמוד תורה ־ .וכשימצא מים — יטול שוב
ללא ב ר כ ה .
,
1
13
ה( יש לשפוך מים על כל כף היד 3פעמים לסרוגין ,ולמי שאין ד י מים,
יטול עד קשרי ה א צ ב ע ו ת .אין לגעת באוכל לפני נטילת ירים זו ,ובעיקר על
הבנות להקפיך על כך לפני שהן ניגשות להכין את ארוחת ה ב ק ר .
14
1 5
ו( הברכה :לא יברך מיד
יטול ידיו שנית ואז יברך ״על
לברכת ״אשר יצר״ את ברכת
בתפלה ,אך מי שאינו מברך
לאחר שנטל ידיו בהשכמה ,אלא יתפנה לצרכיו,
נטילת ידים״ וברכת ״אשר יצר״״י .טוב לסמוך
״אלקי נ ש מ ה ״ .לא יברך ברכות אלו שנית
בהשכמה ,עליו לברך בתפלה י .
1 7
8
יביע אומר ח״ה או״ח סי׳ ב׳ כתב ,ש מ ו ת ר ליטול ידים ב מ ט ב ח אך יש להדיח את הכיור
לפני
9
שמניחים ב ו כלים או אוכל ,ע״ש.
שו״ע סי׳ ד׳ סע׳ ט׳ ,משנה ב ר ו ר ה ם״ק כ״א.
10שו״ע שם סע׳ ז׳ ,משנה ב ר ו ר ה ס״ק ט״ו ,ט״ז.
11שו״ע שם
סע׳
ב׳,
רמ״א סע׳
ז׳,
משנה
ברורה
ס״ק
ה׳,
ז׳,
כ״ה,
ביאור
הלכה
ד״ה
״ושאר הדברים״ ,קש״ע סי׳ ב׳ סע׳ ו׳ ,שו״ת מ ש פ ט י עוזיאל מהדו״ת או״ח סי׳ א׳.
12שו״ע סי׳ ד׳ סע׳ כ״ב ,משנה ב ר ו ר ה שם ס״ק נ״ז ,נ״ח וסי׳ א׳ ס״ק ב׳ ,רמ״א סי׳ מ״ז
סע׳ י״ג ומשנה ב ר ו ר ה שם ס״ק ל״ג.
13קש״ע סי׳ ב׳ סע׳ ו׳.
14שו״ע שם סע׳ ב׳ ,משנה ב ר ו ר ה ס״ק ט׳ ,י׳.
15משנה ב ר ו ר ה סי׳ ד׳ ס״ק י׳.
16משנה ב ר ו ר ה סי׳ ד׳ ס״ק ד׳ סי׳ ו׳ ס״ק ט׳ ,ורשאי ל ב ר ך מיד לאחר הנטילה ואינו צריך
להמתין עד שינגב ידיו ראה מ״ב סי׳ ד׳ ס״ק ב׳ .ובשו״ע סי׳ ז׳ סע׳ א׳ כתב ,ש ב מ ש ך
היום לאחר ש מ ת פ נ ה לצרכיו יברך רק ״אשר יצר״ ולא ״על נטילת ידים״.
17משגה ב ר ו ר ה סי׳ ו׳ ס״ק י״ב.
18ע״פ שו״ע סי׳ ו׳ סע׳ ב׳ ורמ״א שם ,משנה ב ר ו ר ה שם ס״ק ט׳ וסי׳ ד׳ ס״ק ד׳ וביאור
הלכה שם ד״ה ״ואפילו״.
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
ז( מטייל שהיה ער בל הלילה יטול בבקר ידיו ללא ברכה•־ ויש הסוברים
י יטןל את
שעליו לברך ,לכן כדי לצאת מידי ספק זה טוב שיעשה את
ידיו ואז לכל הדעות עליו לברך ״על נטילת ידים״ וברכת ״אשר יצר״ ־'.
ה( מטייל שישן רק מספר שעות בלילה — חייב ליטול את ידיו בברכה׳
אך אם ישן שינה ארעית — ]כגון שהלך לנמנם[ יטול ידיו ללא ברכה
מטייל שקם בלילה ואין לו מים לנטילת ידים — רשאי לשתות בברכה אף שלא
נטל את ידיו ,אך טוב שלפהות ינקה ידיו ב מ ט ל י ת ״ .
ט( מטייל שהשכים לפני עלות השהר — יטול ידיו בברכה וכשיאיר היום
יטול שוב ללא ב ר כ ה .ואם השכים לפני עלות השהר ונטל ידיו והלך לישון
ש ו ב ]כגון :לאחר שמירה[ — כשיקום ,יטול ידיו שוב ,אך ללא ב ר כ ה ־ .
מטייל הישן כיום — כשיקום משנתו ,יטול ידיו ללא ברכה ־.
צ ר כ
ו ׳
0
3צ
4
5
ג.
ציצית
ערך רב יש למצות ציצית ״השקולה כנגד כל המצוות כולן״ )מנתות מ״ג
ע״ב( .ראיית הציצית מביאה לידי זכירת המצוות ,וזכירתן מביאה לידי עשייתן.
ונתן יטעם לכך בעל ספר ההינוך ]מצוד״ ש פ ״ ו [ :״אין דבר בעולם יותר טוב
לזכרון כמו נושא חותם אדוניו קבוע בכסותו אשר יכסה בו תמיד ועיניו ולבו
עליו כל היום״!
א( מיד לאחר נטילת הידים ילבש ציצית ,ויברך עליה ״על מצות ציצית״ •י־.-
ואם נוטל ידים רק לאחר שלבש את כל בגדיו — יברך על הציצית לאחר
הנטילה ]וימשש בציצית בעת הברכה[ ,הואיל ובעת לבישת הציצית ידיו אינן
נקיות ולכן אינו יכול להזכיר את שם ה׳ ־ .אך אם מ ת ע ט ף בטלית בעת התפלה,
יברך רק על הטלית ״להתעטף בטלית״ ויתכון לפטור בברכה זו גם את הברכה
על ה צ י צ י ת .
7
28
19רמ׳׳א סי׳ ד׳ סע׳ י׳׳ג.
20משנה ברורה סי׳ ד׳ ם׳׳ק ל׳ וכתב ,שכך ינהג גם הנעור בליל שבועות.
21משנה ברורה שם ס״ק כ״ז.
22משנה ברורה סי׳ ס״ב ס״ק ח׳ ,שו״ת יביע אומר ח״ד או״ח סי׳
ב׳-ד׳.
23רמ״א סי׳ ד׳ סע׳ י״ד ,וראה משנה ברורה סי׳ ו׳ ס״ק י״א כיצד יש לנהוג בימי הסליחות
כאשר מתפללים לפני עלות השחר.
24משנה ברורה סי׳ ד׳ ס״ק ל״ב.
25רמ״א שם סע׳ ט׳׳ו.
26רמ״א סי׳ ח׳ סע׳ ו׳ ,משנה ברורה שם ס״ק א׳ ,קש״ע סי׳ ב׳
27
אם מתעטף ב ט ל י ״־ ־ שו״ע סי׳ ח׳ סע׳ י׳ ,משנה ברורה ס״ק כ״ג .עצה נ ו ס פ ת
ס ע
התפלה יתכון ל פ ט ו ר בברכה על הטלית גם את הציצית
28
ע
׳ ב׳
ב*״
״ש
משנה ברורה שם ס״ק כ״ד ,ו כ ת ב שם בס״ק י״ז ,ובסי׳ ט״ז ס״ק א׳ ,ד׳ ,שאין ל ב ר ד על
ציצית שאינה גדולה כשיעור אלא יתכון בברכה על הטלית ל פ ט ו ר גם את הציצית ע״*•
לגבי גודל הציצית ראה בהמשך הערה .38
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( זמן לבישת צ י צ י ת :לכתחילה יש לברך על הציצית רק ״מרגע שיכיר
בין תכלת שבה ללבן שבה״ ]וראה בהערה לגבי הזמן המדויק[ ־ .מטייל הממהר
לצאת לדרך ולבש ציצית לפני זמן זה — לא יברך ,אלא כשיגיע זמן ציצית
ימשש בהן ורק אז י ב ר ך .ואם בכל זאת בירך ,אפילו אם בירך לפגי עלות
השחר — כאשר יגיע זמן ציצית ,לא יברך שנית י .
מטייל שמכל סיבה שהיא לא לבש ציצית בבקר — רשאי ללובשה ולברר
עליה עד שקיעת ה ח מ ה ׳ .
9
30
ג
3
ג( מטייל שישן בלילה בבגדיו ,ולא פשט את הציצית — כשיקום בבקר,
לא יברר על הציצית .ואם ישן בבגדיו כיום — רצוי שלא יפשוט את הציצית
כי אז ודאי אינו צריך לברך עליה ל כ ש י ק ו ם .אך אם פשט את הציצית —
כאשר ילבשנה ,מספק לא י ב ר ך .הנכנס להתרחץ ופשט את הציצית —
כשילבשנה לאחר הרחצה ,אינו צריך ל ב ר ך .
33
31
35
36
3
ד( יש ללבוש ציצית במשך כל היום ל .לכן יש להקפיד ללבוש ציצית
כשיעור במשך כל הטיול ,ואפילו אם הציצית מכבידה ומחממת מעט ]וראה
בהערה לגבי שיעור צ י י [ *׳ .3אך עדיף ללבוש ציצית שאינה כשיעור מללכת
ללא ציצית בלל**.
צ
ש
2 9
י ״ ע סי׳ י״ח סע׳
עלות השחר
-
ת
ג /לגבי הזמן המדויק נאמרו מספר דעות ו ה ן :א( 6דקות לאחר
-ראה פרי מגדים אשל אברהם סי׳ נ״ח ס״ק ב׳ .ב( שעה לפני הנץ החמה
כף החיים סי׳ י״ח ס״ק י״ח ,ספר ״ארץ ישראל״ סי׳ א׳ סע׳ ב׳ ס״ק ד׳ .ג( 50
י ק ו ת לפני הנץ החמה ,הואיל וקשה לחשב את הזמן המדויק
עמ׳
3 0
-סידור ״מנחת ירושלים״
1315מהדורת תשל״ז.
י מ ״ א סי׳ ח׳ סע׳ ט״ז ,סי׳ י״ח סע׳ ג׳ ,משנה ברורה סי׳ י״ח ס״ק י׳.
31משנה ב ר ו ר ה שם.
32משנה ב ר ו ר ה סי׳ י״ח ס״ק ז׳ ,ובסי׳ ל׳ ס״ק י״ו כ ת ב כך לגבי תפילין ,ומהשקיעה עד
צאת הכוכבים ילבש ללא ברכה ע״ש ,וראה כף החיים סי׳ י״ח ם״ק כ״א•
33משנה ב ר ו ר ה סי׳ ח׳ ס״ק מ״ב ,קש״ע סי׳ ט׳ סע׳ ט׳ ,ויתכון בברכה על הטלית לפטור
גם את הציצית ,ע״ש .טוב שלא לישון עם הציצית בלילה ,ראה רמ״א סי׳ כ״א סע׳ ג׳,
אך בשעת הצורך מ ו ת ר לישון בה ראה משנה ברורה שם ס״ק ט״ו.
34משנה ברורה סי׳ ח׳ ס״ק מ״ב.
35ראה משנה
3 6
ש
ברורה שם שזו
מחלוקת
בפוסקים ,לכן ספק
ברכות להקל.
י ״ ת ציץ אליעזר חי״ג סי׳ ד׳ ,ובביאור הלכה סי׳ ח׳ סע׳ י״ד ד״ה ״וי״א שאין מברכים״
כ ת ב שרבים נוהגים כר כי אין בזה היסח הדעת וראה מה שכתב בדין זה .ובבן איש הי
פר׳ בראשית סע׳ י׳ כתב ,שהמחליף בגדיו ולובש גם ציצית נקיה
_ עליו לברך עליה
לפני שלובשה.
3 7
ש
י ״ ע סי׳ כ״ד סע׳ א׳ ,ובשו״ת אגרות משה יו״ד ח״ב סי׳ קל״ז כתב ,שמי שהוריו את
הציצית
38במשנה
בלילה אין
איסור
ברורה סי׳ ט״ז
אמה וחצי באורך ,ונהוג
ללובשה
ם״ק ד׳
-אמה
שוב אך גם
פסק
חובה אין
ששיעור ציצית
הוא
בכך ,ע״ש.
לפחות
|
אמה
ברוחב
על
ברוחב על שתי אמות באורך .לפי הגר״ח גאה זצ״ל
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה( מטייל היוצא לדרך ביום הם ,מותר לו ללבוש את הציצית על הגוף
ממש .וכן רשאי ללבוש גופיה אשר פתילי ציצית מהוברים אליה ,אם היא
פתוחה משני צדדיה לרוב אורכה ויש לה שיעור של ציצית כשרך אך לא ילבש
את הציצית על מותניו כחגורה הואיל ואין זה נהשב כררך לבישה .אין ללכת
בגוף חשוף ,משום צ נ י ע ו ת .
ו( בקיץ בימים החמים ,מותר להתהלך בתוך הבית וכן לשכב בגופיה
בלבד וללא ציצית י י ,וכן מותר לשכב במטה וללמוד תורה ללא ציצית אך
ראוי שלא להתהלך כלל בלי ציצית והמקפיד על כך תבוא עליו ה ב ר כ ה .
ז( אין להוריד את הציצית גם בשעת משהק ואפילו אם מזיעים קצת,
ולשם כך אפשר ללבוש ציצית העשויה מנילון׳־ ׳ ,או ״גופית ציצית״ ,או הולצת
ספורט הפתוהה מצידיה ,שהטילו בה ציציות ויש לה שיעור מינימלי של
צ י צ י ת .ההולך למקלחת אינו הייב ללבוש ציצית אך טוב להקפיד גם ב כ ד .
מ י שיצא למהנה או טיול של כמה ימים ראוי שיקה עמו ציצית נוספת
שמא תתלכלך הציצית שעליו או תפסל ויוכל לההליפה מיד.
1׳
, 0
1
1,,
,
1 0
4 0
ד.
הבגדים
לבישת
הגוף
ונקיון
א( לאחר שלבש את הציצית ילבש את שאר הבגדים ,וינהג בצניעות כך
שלא יחשוף את גופו שלא לצורך .מותר ללבוש את הבגדים לפני נטילת
ידים ואין לחוש לרוח הרעה השורה ע ל י ה ם " .יש לנעול נעלים או סנדלים,
ואין ללכת יחף שלא לצורך במשך כל ה י ו ם .
111
45
16
ב( לאחר שסיים להתלבש ,יתפנה ל צ ר כ י ו .ישטוף את הפה _ הואיל
ועליו להזכיר את שם ה׳ בתפלה ויש לעשות זאת בקדושה ו ב ט ה ר ה .ירחץ
פניו — הואיל ויעמוד בתפלה לפני הקב״ה ,לכן ראוי שיעמוד כשפניו נ ק י ו ת ־ .
, 7
1
שיעור
תורה
זה הוא
סע׳ ל״ג,
120
ל פ ח ו ת 37
ולפי
x
ס״מ
ה״חזון איש״
ס״מ,
ראה
74
זצ״ל,
שיעורי
ם״מ
x
ל פ ח ו ת 44
ונהוג 49
ס״מ
סידור
המצוות סי׳ ד׳,
ס״
88
״מנחת
מ
^
9 8
x
ס
ס״מ,
״
מ <
ך
א
ה
ונהוג 60
ם״מ
ירושלים״.
39משנה ברורה סי׳ ט״ז ס״ק א׳ ,ובערוך השלחן שם סע׳ ה׳ כתב ,שנהוג להלביש
ילד
ש
י
ע
ו
ר
י
בציצית
שהגיע לגיל 3וראה בן איש חי פר׳ לך לך סע׳ י״ד.
40כך הורה לי הרה״ג עובדיה יוסף
41ש ו ״ ת אז
נדברו ח״ו סי׳ מ׳,
בית
שליט״א.
ברוך כלל א׳ ס״ק ל״ב
בהערה.
42ראה שו״ת הר צבי או״ח ח״א סי׳ ט /שו״ת צ״י ״ ל ,״ ״
״ ,ע י ת צ ץ אליעזר חי״ב סי׳ ג׳ ,שו׳׳ת אז נדברו
ח״ב סי׳ נ״ה,
43משנה ברורה סי׳ ב׳ ס״ק א׳ ,וכתב ש ר ד ייי־י י ״ —
״ ץ א ,ו כ ת ב שכך ינהג גם בהיותו לבדו בחדר ובלילה ע״ש.
44משנה
ברורה סי׳ ד׳ ס״ק ב׳ ,שו״ת יביע
אומר ח״ה או״ח סי׳
45משנה ברורה סי׳ ב׳ ס״ק י״ד.
46שו״ע סי׳ ב׳ סע׳
47שו״ע סי׳ ד׳ סע׳
ו /משנה ברורה ס״ק י״ג.
י״ז ,משנה
ברורה
ס״ק ל״ז.
48משנה ברורה סי׳ ד׳ ס״ק ב׳.
32
www.daat.ac.il
א
׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ה ג י ע ^ ^
5
האפשר ברחצה ובםדורים שלאחר הקימה ,כדי להספיק
^
פרק
הכנות
ב
לתפלה
ה ע ו מ ד
בתפלה חייב לזכור שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים ,לכן עליו
^ ו עצמו לכך כמו שכתוב ״היכון לקראת אלקיך ישראל״ )עמום ד׳ ,י״ב
ה ברכות כ״ג ע״ב( ויש להקפיד על הדברים הבאים•.
ל ה כ י
א.
ושתיה
אכילה
מ ר י
חי׳יל :מ א י ד כ ת י ב :״לא תאכלו על הדם״ )ויקרא י״ט ,כ״ו( י לא
^
קודם שתתפללו על דמכם …כל האוכל ושותה ואח״כ מתפלל ,עליו
^
״ואותי השלכת אחרי גויר״ )מלכים א׳ י״ד ,ט׳( אל תקרי גויך
^
1,
ר׳ אמר ה ק ב ״ ה :״לאחר שנתגאה זה קיבל עליו מלכות שמים״ )ברכות
ת א כ ל
י מ ר :
א
ג א
א
י ׳
^ אסור לאכול ולשתות לפני תפלת שהרית ואפילו טעימא בעלמא
^
א ו מותר לשתות לפני התפלה משקאות שאינם משביעים כלל
בשתיתם משום גאוה כמים׳־ ,ל י מ ו נ ד ה ,תה וקפה ללא סוכר וללא חלב ׳.
^
פוסקים הסוברים שמותר לשתות תה וקפה עם סוכר ,וכן קפה עם חלב,
^
^ ב הוא מיעוט ב ק פ ה .אך אסור לשתות בירה וכל משקה המשביע את
יש להמנע משתית קפה או תה בצוותא לפני ה ת פ ל ה .
1
1
3
ג
7
ן
3
פ
ן
מטייל החש בחולשה ,או שחש ברעב וההמנעות מאכילה תפגום בכונתו
^
׳ — רשאי לאכול לפני ה ת פ ל ה .אך יאמר תחילה ברכות השחר ופרשה
ל קריאת ש מ ע .ילדים קגינים שלא הגיעו למצוות — מותר להם
8
ף
ה
9
ש
סי׳
ש
ברורה ם׳׳ק כ״א ,קש״ע סי׳ ח׳ סע׳ ב׳.
פ״ט סע׳ ג׳ ,משגה
י״ 5שס.
השלחן סי׳ פ״ט
<ייי
•
^
ברורה
חלב כי
שם
ס ע
ס״ק
׳
כ
״ .
ג
ערוך
כ״ב,
החלב בא רק כרי
השלח ן
ל ת ת טעם
שם,
והוסיף
שהעולם
בקפה ולכן א ץ זו דרך
גוהגים
לשתות
קפה
גאוה.
^*^ !1עזר״ י•
ע
6
משנה
י
8
0
משגה
כ
י״א,
ב
ב ר ו ר ה שם.
עוו״יו
<
9
ו
י ז יביע אומר ח״ד או״ח
ב ר י ר ה סי׳ פ״ט ״ ק ״ .
סי׳
י׳׳ב.
י
מ
*
ל
ל
ס
י׳
פ״ט
סע׳
ד׳,
משגה
ברורה
ס״ק
כ״ו,
וראה
שמ
ם״ק
כ״ח
שאין
לאכול אז
א
תאיתו.
פי משגה ב ר ו ר ה
שם ם״ק י״ז,
כ״ב,
וראה
סידור
״עולת
ראיה״
ח״א עמ׳
קפ״ו.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
0
לאכול עוגה ולשתות קפה עם חלב לפני התפלה ואסור לענות אותם לחינם י •
למי שהותר לאכול ולשתות לפני התפלה ביום הול ,מותר לו הדבר גם בשבת׳
הואיל ולפני התפלה עדין לא הלה חובת ק י ד ו ש .
ג( מטייל שהתעורר בלילה והרעב מציק לו ,רשאי לאכול ולשתות ,א י
אם אינו מוכרה לעשות זאת ,טוב שימנע מכך כי עדיין לא ה ת פ ל ל י .
ד( מטייל הרוצה להקדים ולצאת לדרך ]כדי לא לטייל בשעות התמות של
היום ,או שקבע לעצמו מסלול ארוך[ — רשאי לאכול לפני עלות השהו־ אע״פ
שעדין לא התפלל .ואם לא הספיק לסיים את אכילתו עד עלות השחר — יש
הסוברים שעליו להפסיק את האכילה ,לחכות עד זמן תפלה ]ראה בהמשך[
ולהתפלל ורק אה״כ ימשיך באכילתו .בשעת הדחק אפשר לסמוך על הסוברים
שאינו חייב בכך ורשאי להמשיך לאכול ,ויתפלל כשיסיים את א כ י ל ת ו .קבוצת
מטיילים שנהגה ך — אינם צריכים להפסיק באכילתם.
מטיילים הממהרים לצאת לדרך ואין להם די זמן להתפלל וגם לאכול ,יקצרו
באכילה ולא יקצרו בתפלה .ואם בכל זאת רוצים הם לאכול בנחת לפני היציאה
לדרך יקומו מוקדם יותר ויתפללו ,אך יזהרו לא להתפלל לפני הזמן כפי שיתבאר
בהמשך .כמו כן אפשר לארוז את האוכל ולאכול בררך.
11
1
13
כ
צרכים
ב.
אישיים
א י ן לאכול ולשתות לפני תפלת שהרית ,כך אין להתעסק בצרכים
האישיים ,כעשית מלאכה ו כ ד ו מ ה .לכן על המטיילים להמנע מלארוז את חפציהם
ולא להעמיסם על הרכב לפני התפלה ,וכן ימנעו מכל עיסוק דומה.
אין לצאת לדרך לפני ה ת פ ל ה ] .הממהרים לצאת לדרך כיצד ינהגו —
ראה באריכות בהמשך בפרק ג׳[.
כ
ם
ש
ש
14
14
ג.
נקיות
הגוף
הצריך להתפנות לצרכיו יעשה זאת לפני התפלה ,ואם לא נהג כך תפלתו
ת ו ע ב ה .לפני התפלה יטול ידיו ללא ברכה גם אם אינן מ ל ו כ ל כ ו ת .אם נטל
16
1 5
10משנה ברורה סי׳ רס״ט ם״ק א׳ ,שו״ת יביע אומר ח״ד או״ח סי׳ י״ב ס״ק ט״ו
11ראה שי״ע סי׳ פ״ט סע׳ ג׳ ,משנה ברורה שם ס״ק כ״ג וסי׳ רפ״ט ס״ק ז /וראה ביאור
הלכה שם ד״ה ״חובת קידוש״.
12משנה ברורה סי׳ פ״ט ס״ק כ״ח.
״
ש
ט
ה
ש
0
ה
י מ ש נ
נ
י ' " י * ׳־<־• ״ ־ ' י ־ נ ־ ־ ק ־ ־ . -״ ל א י ״ ״ י ל ל • ־ * * ״ ע ,
י׳ '
*7
ד
• י ־ ׳ ־ ׳ ע י י ״ י . .יב־יק ־-ט נ ״ נ .־ נ נ ל מקוי.
יי *ייל
י ״*
"
ל
4
״, ,
־ ת ד , ,,,,״ *
י י ״ ״ ״ ללא ב י ־ ״ ״ • י א ־ נ י ד
^
*
להפסיק עם עלות השחר ולהתפלל .ע ״ .
־ נ י
ע ל י
ח
א
ם
ב ס
נ י
י ו
ל
1
ע
ת
ה
נ
ל
י
ש
14שו״ע סי׳ פ״ט סע׳ ג׳.
15שו״ע סי׳ צ״ב סע׳ א׳,
^
^
ובמשנה
ברורה ס״מ ד ׳
ס ק ה
16שו״ע סי׳ צ״ב סע׳ ד׳ ,ה׳ וברמ״א שם.
34
www.daat.ac.il
י״.
כתב,
שחייב
להתפנות
אע״פ
שיאחר
אתר דעת -מכללת הרצוג
ת ההשכמה ,ובמקום התפלה אין ברז מים — ינקה ידיו במטלית ,ובכל
^ א יחפש אחר מים אם יפסיד תפלה בציבור ,או אם יעבור זמן התפלה .
טיל את הידים גם לפני תפלת מנחה וערבית יי.
מטיילים המתפללים במקום שאין מים ,אחד החניכים יקח מספר מימיות
מים עבור חבריו ,ויעשה זאת לפני שכולם מגיעים לתפלה כדי
^ ^
דו
^
ל
י א
ע כ
א
חלבוש בתפלה
ד.
^ ^מותר להתפלל בכל בגד ,אם נהוג ללובשו גם בפני אנשים גדולים
־' או בעת יציאה לרחוב .-לכן ,הנוהגים לצאת לרחוב בכיפה בלבד
גם מופיעים בפני שרים ואנשים חשובים ־־־ רשאים להתפלל בכיפה ־.
נוהגים לעמוד בפניהם במכנסים קצרים —.רשאים גם להתפלל בהם־ ,לכן
מהות בידי תלמידים המתפללים בטיול במכנסים קצרים ,אך יש להסביר
׳ בדרכי נועם שמכבוד התפלה ראוי שילבשו מכנסים ארוכים .-ובקלות
' י י בכר ,כי מיד לאחר התפלה ולפני היציאה לדרך אפשר להחליף את
י סיס וללבוש מכנסים קצרים ,או להכניס לתרמיל זוג מכנסים ארוכים
יללובשם בעת התפלה בלבד.
ן
ן
ן
ש
״
ם
1
2
3
7 3 5 7
ה
ה ן
מ
כ
^
4
ג( במיוחד על החזן — המשמש כשליח הציבור והחייב בכבודם ,להקפיד
לבושו*־
ע ד
1 7
25
* איו להתפלל בגופיה או בפיג׳מה ־ וכן לא ב כ פ כ פ י ם הואיל ואין זה
את מ ע מ ד התפלה ,ויש להקפיד על כך בעיקר לאחר רחצה וקימה משיגה.
ש
י ״ ע שם ,משנה ב ר ו ר ה ם״ק כ׳.
.״״
* משנה
ב ר ו ר ה סי׳ צ״ב ס״ק י׳׳ג ,וסי׳ רל״ג ם״ק ט״ו.
^
8
ב
ש
5
י
קש״ע
20
ר
ו
ר
ס י
ס
׳ צ״א סע׳ ה׳ ,פמ״ג אשל אברהם שם ם״ק ה׳ ,משנה ברורה שם ם״ק י׳׳ב,
י ׳ ,״
ב סע׳ א׳,
ע י י
י השלחן סי׳ צ״א סע׳ ף.
ראה ״ _
מה ש כ ת ב ו בשו״ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳ ט״ו ם״ק ה׳ ,שו״ת ציץ אליעזר
חי׳׳ג סי׳ ״,
ג ,ב י ת ב ר ו ך כלל י״ב עמ׳ רע״ו בהערה ,ו מ ו ת ר להתפלל בכובע קש ,ראה
2 1
ש
2 2
י ״ ע סי׳ צ״א סע׳ ד׳.
שי״ת הלל א ו מ ר או״ח סי׳ כ״ט,
בית יחזקאל ח״א עמ׳ רצ״ז ,וראה שו״ת אז נדברו
ח׳׳ב סי׳ נ״ה ,שו״ת חמרת צבי או׳׳ח סי׳ ז׳ שהחמירו גכך•
כ
ר
הורה לי ה ר ה ״ ג עובדיה יוסף שליט׳׳א.
שי׳׳ע סי׳ ע״ד סע׳ ו׳ ,סי׳ צ״א
יאה
ל
ם צ
׳ א׳ ומשנה ברורה שם .ובשעת הדחק אפשר
ק״ש בגופיה אך ל א ל ה ת פ ל ל בה ש מ מ ה עשרה ע״ש•
קייא
25ראה
משנה ב ר ו ר ה סי׳ צ״א ם״ק י״ב.
26ראד
י י ״ ע סי׳ ג״ג סע׳ י״ג ,ערוך השלחן שם םע׳ י״ד ,כף החיים שם ם״ק ם״ב ,שו״ת
ש
ש כ י
ל עבדי ח״ז
״
י ל ל אומר 0
ס
כ
ק ו נ ט ר ס אחרון או״ח סי׳ א׳,
שו״ת
חמדת
צבי או״ח סי׳ זי,
שו״ת
מ
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה.
התפלה
מקום
א( תפלה בכית כנסת — מצוד .להתפלל בבית כנסת ל .–ל ,ראוי שכל
קבוצת מטיילים תתכנן את מסלול הטיול כך שתהיה אפשרות לקיים את כל
התפלות בבית כנסת ,וינהגו כך אפילו אם הקבוצה מונה למעלה מ ע ש ר ה בנים
שהגיעו לגיל בר מצוד ,ויש באפשרותם לקיים מנין משלהם שלא בבית כנסת*"•
בעת ביקור או בישוב דתי ,טוב לנצל את ההזדמנות ולהתפלל בבית הכנסת
כ ן
שבמקום.
ב( גם מטייל בודד ,אם יש באפשרותו ,טוב שיתפלל בבית הכנסת אף
אם יתפלל שם ביחידות הואיל ובית הכנסת הוא מקום הקבוע לקדושה והתפלה
מ ת ק ב ל ת שם י ו ת ר ^ .ואם מתפלל בבית הכנסת עם הצבור ,לא יקדים להתפלל
לפניהם ,כי נראה כאלו הוא מזלזל בהם ,אך אם חושש שזמן התפלה יעבור,
רשאי להקדים ו ל ה ת פ ל ל •
30
ג( נופח התפלה — מטייל שנכנס לבית כנסת ומצא שמתפללים בו
במבטא ובנוסח השונה משלו ,יתפלל במבטא ובנוסח שהורגל בו כדי שלא
יכשל ב ת פ ל ת ו .בטיול שמשתתפים בו הניבים שלהם נוסח שונה — אם אין
להם נוסח אחיד וקבוע עוד מ ב י ת הספר או מהסניף ,יקבעו את הנוסח על פי
רוב ה מ ת פ ל ל י ם .
31
32
27שו״ע סי׳ צ׳ סע׳ ט /קש״ע סי׳ י״ב סע׳ ט׳ ,שו״ת א ג ר ו ת משה או״ח ח״ב סי׳ כ״ז.
28משנה ב ר ו ר ה סי׳ צ׳ ס״ק כ״ז.
29שו״ע סי׳ צ׳ סע׳ ט׳ ,משגה ברורה ס״ק ל״ג ,ובס״ק כ״ח
שאינו
מתקיים
בבית ה כ נ ס ת מאשר להתפלל
כ ת ב שעדיף
ב כ י ת ה כ נ ס ת ביחידות.
במנין
להתפלל
מן
והרה״ג ש ל מ ה
ההר שליט״א הורה לי שעדיף להתפלל ב ד ר ן במנין מאשר להתפלל ביחידות בבית הכנסת•
30שו״ע שם סע׳ י׳ ,משנה ברורה ס״ק ל״ד.
31כך
לי
הורה
הרה״ג
שלמה
מן
שליט״א,
ההר
יאמר
״וקדושה״
הצבור׳
כנוסח
ראה שו״ת משיב דבר ןלנצי״ב[ סי׳ י״ז ,שדי חמד ח״ד מערכת ה׳—ל׳ כלל ע״ט עמ׳ ,64
שו״ת
כ ת ר אפרים סי׳ כ״ג בדברי הגרא״י אונטרמן זצ״ל ,ויש הסוברים שיתפלל כנוסח
הציבור ראה פאת השלחן הל׳ ארץ ישראל סי׳ ג׳ סע׳ י״ד ,שו״ת משפטי עוזיאל או״ח
ענינים
שם
חתם
כללים סי׳ א׳ ,וכן כ ת ב
שאת
תפלת
שמונה
סופר או״ח סי׳ ט״ו,
עשרה
בשו״ת א ג ר ו ת משה
יאמר
הגרא״י קוק
כהרגלו.
זצ״ל
ולגבי
א ו
״
ח
ח
שינוי
בהסכמתו
״
ב
מ
ב
לשו״ת
ס י
ט
,
ה
א
כ
״
ך ׳
ת
פ
ל
משפטי
ק
ה
״
ד
ך
א
ן ה ו ם י ף
ש
ה
עוזיאל
״
ו
ת
או״ח,
שו״ת הר צבי או״ח סי׳ ד׳ ,שו״ת מ נ ח ת יצחק ח״ג סי׳ ט׳ ,ח״ד סי׳ מ״ז ,שו״ת ישכיל
עבדי ח״ב או״ח סי׳ ג /ח״ד או״ח סי׳ ג׳ ,ד /ש ו ״ ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳ י״א ,ועוד.
32ראה שו״ת משפטי עוזיאל או״ח ענינים כללים סי׳ א׳ ,שו״ת יביע אומר ח״ו או״ח
י ׳ שו״ת א ג ר ו ת משה או״ח ח״ב סי׳ כ״א ,שו״ת כ ת ר
או״ח
סי׳ ל״ד ,ל״ה.
שבאותו
בית ה כ נ ס ת
בשאר מגהגי התפלה,
א
ו
מ
ר
מנהג הציבור
-ראה שו״ת משפטי עוזיאל שם ,שי״ת אגרות משה או״ח ח״ג
סי׳ פ״ט.
36
א
פ
ר
י
מלבד הנוסח ,יש
ם
ס
״
כ
״
ג ׳
לנהוג כפי
ש
ו
״
ת
ה
ל
ל
ס
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ד״״נמות הכית הכנסת -־ בית הכנסת בחשב כ״מקדש מעט״ ,לכן
.נכנסים להתפלל בו יתנהגו ביראת כבוד ,לא ידברו ולא יפריעו
,
^ י ״ ל ל י ם אלא יתפללו בשקט ובכונה.
י הטיול ידע את זמני התפלה של בתי הכנסיות בהם יתפללו
בז
כ י י שכל החניכים יגיעו בצורה מסודרת לבית הכנסת לפני התחלת
^!#1
ט
מ
י
י
0
ש מ א
מ ן
כ
ג ו
ז ז ט י ן ל
5
^ ' ^ כ ש ד ה — מטיילים הנמצאים במקום שאין בית כנסת ,יתפללו
שיש בו חלונות ,ואם בית שכזה אינו בנמצא — רשאים להתפלל
ת ו ך
אר ר צ ו י יי•
י׳
!.י
״ י ת פ ל ל ו במקום שקט בין אילנות ,ויתרחקו מהכביש או ממקום
^
י שהרעש לא יסיח את דעתם מ ה ת פ ל ה .
בשדה יקפידו להתרכז במקום אחד כדי שכל הקבוצה תשמע
^
^
את
החזן• אם הדבר אפשרי ,רצוי לעשות מנין אחד גדול משום ״ברוב
^
מלד״ )משלי י״ד ,כ״ח( .אך אם לא כולם ישמעו את החזן ,כגון
3
כשיש מטיילים רבים ,אפשר לקיים מספר מ ג י נ י ם .וישימו
*
לכ
או כביש לא יפריד בין המתפללים באותו מנין ,כי העומדים מעבר
^ אינם מצטרפים למנין •י.
ל המתקימת בתוך חדר או אוהל — על כל המתפללים להכנם
ס
העומדים בחוץ אינם מצטרפים למנין ,וגם אם יש מנין בלעדיהם מצוה
ל ^
תי
ל כ ן ^ י החדר שהציבור מתפללים ב ו .ובשעת הדחק כשאין מספיק
מ
— העומדים בחוץ מצטרפים למבין ,אם פניהם מופנים לכוון שליח
ונותנים דעתם לתפלתו״•.
י התפלה — המתפללים בחדר או בשדה יתפללו לכוון ירושלים,
וה
בירושלים — בעת התפלה יכונו פניהם לכוון בית המקדש .המתפללים
^
^
המערבי יכוונו למקום קודש ה ק ד ש י ם .מ י שאינו יודע את הכוון
לי
־־־ יכיו את לבו לאביו ש ב ש מ י ם .
ע כ ר ד ה
3,
מ
ת
פ
פ
ת
י
ם
ל
ע ם
מ ס ע
35
י צ י י ם
ש ש ב ו
ש
ל
ה
ב י 1פ
נ י מ ה
ן ן ת
3 7
ק ו ס
ם
ה צ ב ן ף
כ ר ר
מ ט י ו ל י ס
39
ר ן ע ל ו
40
ש י ״
3 3
ע סי׳
5׳ א׳ ,משגה ברורה ם״ק ב׳.
״
״
34
צ׳ סע׳ ד׳׳ ה׳ ומשגה ברורה שם .וראה שו״ת אגרות משה או״ח סי׳ ל״א,
ח״כ סי׳ *
ל ׳ מ /היכן אין להתפלל.
^
5
< סי׳ קכ״ד סע׳ ד׳ .משנה ברורה סי׳ צ׳ ם״ק כ״ח ,שו״ת רבבות אפרים או״ח
״ה׳ מי״״
א
ק נ
ס
ש י
ח
3
ס
6
^
3
א
7
׳
3
שי״ת
^
א
מ
3 8
9
3
ש
י
ת
5
^
^
ל
ל
״ י ת מ נ ח ת יצחק ח׳׳ב סי׳ מ״ר.
ל אברהם סי׳ ג״ה ם׳׳ק י״ב ,משנה ברורה סי׳ קצ״ה ם־׳ק ז׳ שכתב כך לגבי
י
ח
י
ג ד ו ל
אע״פ שאינם רואים זה את זה נחשבת תפלתם כתפלה בציבור ,וכן אם
בשני חדרים ורואים זה את זה .וראה שו״ת מנחת יצחק ח״ד סי׳ מ׳.
י׳ ג׳׳ה ס5׳ י״ד .משנה ברורה ם״ק נ״ב.
צ
פ ג י ה ם
^
מגחת
יצחק שם.
׳ ג״ה סע׳ י׳׳ג ובמשנה
ברורה שם ם״ק מ״ח ,ג״ז כתב ,שאס כולם נמצאים
״
ד
ס
? ׳ א׳• ] ק צ ת ת מ ו ה שרוב המתפללים לפגי הכותל המערבי אינם מכוגים
מקדש ו ל ב י ת קודש הקרשים בזמן ת פ ל ת שמונה עשרה
-הערת עורך המעין[.
ל שם סע׳ ג׳.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקום נכ־ץ — יש להקפיד להתפלל במקום נקי ,ולא ליד מקום ש י ע
ט(
בו אשפה ,צואת אדם ,צואת בעלי חיים ,ריח רע וכר ״ .
י( מ ה י צ ה — ראוי שגם בנות תצטרפנה ל ת פ ל ה .לכן אם אין חדרים
נפרדים וכולם מתפללים בחדר אהד ,צריכים להתקין מחיצה בין הבנים והבנות
ויכולים לעשות זאת ע ״ י ארגזים ,שמיכה או שק שינה וכדומה .בשדה תתפללנה
הבנות מאחורי הבנים במרחק מ ה מ ה ם .על כל הבנות להשתתף בתפלה,
וראוי ש ת ג ע נ ה ל ת ח ל ת התפלה ולא ת ת ע כ ב נ ה בסדורים אישיים יתר על המידה,
ו ת ק פ ד נ ה להופיע בלבוש צנוע .אם יש צורך להכין את ארוהת הבקר ,על המדריך
או המדריכה להקפיד לשלוח למלאכה זו מספר מינימלי של בנות והשאר תגשנה
לתפלה ,ואותן בנות שהכינו את הארוהה ת ת פ ל ל נ ה לאחר מכן.
4 2
4 4
ו.
תפלה
בצבור
א( מ צ ו ה להתפלל בצבור אף אם התפלה אינה מתקיימת בבית הכנסת,
כי תפילת הצבור נ ש מ ע ת תמיד ,ואפילו אם יש ביניהם חוטאים ,אין הקב״ה
מואס בתפלת ה ר ב י ם .יש להתפלל בצבור אפילו אם יש צורך להבטל מלמוד
תורד״ .ואפילו אם ביחידות ישנה אפשרות לכוין בתפלה טוב יותר מאשר
בתפלה ב צ ב ו ר .טוב להשכים לתפלה כדי להמנות עם העשרה הראשונים״ •.
ב( על כל קבוצת מטיילים להקפיד להתפלל תמיד במבין גם אם אין
בקרבתם בית כנסת .אם יש להם מנין משלהם — לא יצאו לדרך לפני התפלה
אפילו אם גם בררך יש באפשרותם להתפלל ב מ נ י ן ' .מטייל בודד רשאי לצאת
לדרך לפני שהתפלל ,אם בדרך יוכל להתפלל במנין או בבית כנסת וכל זאת
בתנאי שתפלת הצבור תהא בזמנה ,ויאמר לפני היציאה את ברכות ה ש ח ר .
45
48
,
47
״
5 0
41שו״ע סי׳ ע״ו—פ׳׳ב ,וראה
ה ק ד מ ת המשנה ברורה לסימן
ע׳׳ט.
42ראה משנה ברורה סי׳ ע׳ ס״ק ב /סי׳ ק״ו ס׳׳ק ד׳ ,ערוך השלחן סי׳ ק׳׳ו סע׳ ז׳ ,שו״ת
יביע א ו מ ר ח״ו או״ח סי׳ י״ז.
43ראה שו״ת אגרות משה או״ח סי׳ ל״ט ,מ״ב שם יו״ד ח״ב סי׳ ק״ט ,שו״ת ציץ אליעזר
ח״ז סי׳ ח׳ ,שו״ת מ נ ח ת יצחק ח״ב סי׳ כ׳ ,שו״ת שרידי אש ח״ב סי׳ י׳׳א ,י״ד ,פסקי
ה ל כ ו ת צבא לגר״ש גורן שליט״א פ ר ק ח׳ עמ׳ .71
44כך ה ו ר ה לי הרה״ג עובדיה
יוסף שליט״א ,וראה שו״ת אגרות משה או״ח
סי׳
מ״ד.
45רמב״ם הל׳ ת פ ל ה פ״ח ה״א ,שי״ע סי׳ צ׳ סע׳ ט׳ ,משנה ברורה ס״ק כ״ח ,וסי׳ א׳
ם״ק גי.
46משנה ברירה סי׳ צ׳ ס״ק כ״ט ,שו״ת א ג ר ו ת משה או״ח ח׳׳ב סי׳ כ״ז
ללמוד
ת ו ר ה עד שעה מאוחרת אם לא ישכים ל ת פ ל ה
בציבור
ע
והוסיף
שאין
״ש.
47שו״ת א ג ר ו ת משה או״ח ח״ג סי׳ ז׳.
48שו״ע סי׳ צ׳ סעי י״ד.
49משנה ברורה סי׳ פ״ט ס״ק כי.
^ 7־ ' ״ י
7
"יי ל * א * ל י י י א י
כ – ::;::ל-לל ״יי
38
www.daat.ac.il
* ־ נ י ה נ ,י,״־־״.
** – -ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג( מטיילים הנמצאים בדרך וברצונם להתפלל ואין להם מנין משלהם —
אם במרחק של עד 4מיל ]כ־ 4ק ״ מ [ בכוון הליכתם מתקיימת תפלה בצבור,
לא יתפללו בדרך אלא ימשיכו לשם ויתפללו עם אותו צבור .ואם התפלה בצבור
מתקיימת שלא בכוון הליכתם -אם אותו צבור נמצא במרחק של עד מיל אחד
1כ־ק״מ , 1עליהם לסטות מדרכם וללכת להתפלל בצבור־־ .-וימהרו בדרכם כדי
שיספיקו להתפלל לפחות שמונה עשרה עם הצבור ,כי היא עיקרה של תפלה
כצבור אד יזהרו שזמן ק ״ ש ותפלת שמונה עשרה לא יעבור .ואם חוששים
שייזמו יעבור .יעצרו במקומם ויתפללו ביהירות' .
1ג
י5
:ג
ד
> צ י ו ר למנין -מטייל בודד ישתדל תמיד להצטרף לתפלה במנין.
קבוצת מטיילים שאינה מונה עשרה מתפללים ,יתאמצו ככל האפשר לצרף מספר
מתפללים שישלימו להם את ה מ נ ץ ״ .מטיילים הממהרים לדרכם ,ואין להם
פנאי להמתין עד שיתקבצו עשרה מתפללים -אם הם ששה שעדין לא התפללו,
הישות בידם להשלים את המבין גם ע״י צרוף 4אנשים שכבר ה ת פ ל ל ו " .
מטיילים שהתחילו להתפלל במנין ,ובהמשך התפלה יצאו מספר מתפללים ,אם
ל ולא ימשיכו להתפלל בצבור
_
נשארו
״ אלא ימשיכו
״
י י ר המתפללים ב י ח י ד ו ת .
ב מ ק ו ם
ב ק ט ן
3
ח
ך
ש
ש
ן
מ
ש
ן
ה
:
י ס י מ ן
א
ם
א ן ת ו
ה ת ח י ל ן
ק
״ י ן צ ף
ע
ט
ב ת פ
א ן ך
ה
י ע ש ו
ל א
ח ן ר ת
ה ש
ץ ׳
56
בשעת הדחק כאשר קשה לאסוף
ה(
שאינו
לגיל בר מ צ ו ה * .
^
ש
ו
מ
ת
ר
ן
ר
ן מ צ ן ן ת
ה
א
ך
ה מ א מ י ן
מ ג
ב ק ב
י ,יש להקל לצרף למנין יהודי
״ ״ ״ אין לצרף למבין ילד שלא
ז
5
51לפי
גר ח נאה 4מיל __
!.ם 4.6ק״מ ומיל הוא
זצ״ל 4מיל הם
צ׳
סע׳
ובמשנה
ט״ז,
3.8ק׳׳מ ומיל הוא
1.160
960מ׳,
ק״מ ,ראה סידור ״מנחת
ברורה
שם
ם״ק
נ״ב
כתב,
ולפי
זצ״ל
החזון איש
ירושלים״.
שהגר
חייב
בעיר
ללכת
בציבור ער מ ר ח ק של מיל.
^ ל ל
' ל משנה ברוי־י•
– .י ו ר ה סי׳ צ׳ ס״ק כ״ח ,מ״ט ,וראה שו״ת אגרות משה או״ח ח״ג סי׳ ט׳.
* י משנה ברוי•.־ ,״
*.רירה סי׳
^
ג״ה
ס״ק
ע״ג,
והוסיף
שבמקום
שאין
מנין
תדיר
בבית
הכנס
כתב ,ע״ש.
להשליםם״קאת ח׳המנין
לימודם כדי
שאם אין ב א ו ת ו מנין ששה
ברורה שם
להפסיק א׳,את ובמשנה
תורהס״ט סע׳
? סי'
ג ל עזו׳׳יי
ה ת
<י
*
פ ל ל ו ,מיד לאחר קריאת שמע ,יתחיל החזן לומר בקול את ת פ ל ת שמונה עשרה
1.
האיל דמיי,״
*•קדוש׳ ילא יעשה ״חזרת הש״ץ׳׳ ,ע״ש בטעם דין זה ,וראה שו״ת אגרות
י ־־״-ל••
״ ״ ״;:״
ג׳׳ה
סע׳
א׳,
ב׳.
משנה
ברורה
ס״ק
ו׳,
ובם״ק
ט״ז
כתב,
שאפילו
התפללו
י שמינה עשרה׳ ל א יעשו חזרת הש״ץ אם אין עשרה מתפללים ,ובס״ק י״ב כתב,
הקטע
בתפלה
שלמענו
הצטרף
י ח להשלים מנין ,רשאי להמתין עד שיסימו את
י
י א ה שי׳׳ע סי׳ קמ״ג סע׳ א׳ לגבי קריאה בתורה
אי׳ שו׳׳יי
יי מהרי׳׳א אםאד יו״ד סי׳ נ׳ ,שו״ת בגין ציון ח״ב סי׳ כ״ג ,שו״ת מלמד
״היעיל אי״״
*י ח סי׳ כ״ט .שו״ת שרידי אש ח״ב סי׳ קל״ד ,שו״ת היכל יצחק ח״א או״ח
ב׳ ©י״
׳ שי ת אגרות משה או״ח סי׳ ב״ג ,שש או״ח ח״ב סי׳ י״מ ,שו״ת מ נ ח ת יצחק
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו( בטיול של בתי ספר יסודיים ,כאשר כל הילדים הם מ ת ח ת לגיל בר מצו ׳
לא יאמרו
ל לל
ל
]ואין מנין של מדריכים או מלווים[
א ת הקטעים ה ב א י ם :״קדיש״ ,״ברכו״ ,״חזרת הש״ץ״ ,י״ג מידות ,ו ק ר
התורה — הואיל וקטעים אלו נאמרים רק במנין של עשרה ג ד ו ל י ם .וראוי
ש א ה ד המדריכים או אהד מהילדים שעבר את גיל בר מצוד ,יהיה חזן י׳ ׳ .משום
חינוך הילדים למצוות ,רשאים לקרוא בתורה] ,ובשבת אף לקרוא את ההפטרה(
אך ללא ברכה לפני ואחרי הקריאה ,ואם אין ספר תורה במקום ,טוב שהמדריי
יקרא את הפרשה מהומש ללא ב ר כ ו ת ־ .
מדריך ,שבקבוצתו יש גער החייב לומר קדיש יתום ,ידאג שאותו נער
יתפלל במנין ויאמר קדיש כ ד י ן .
ז( מטייל המתפלל שחרית במנין ושומע קדיש ,קדושה ברכו ,ו כ ד במניז
שעל ידו ]כגון בכותל המערבי[ — לא יפסיק בתפלתו כדי לענות עם המנין
השני אלא יכוון היטב במנין שלו .
י ש
׳
ה ת פ
ח נ כ ם
א ך
י ח ד ׳
י א ת
59
5
61
6
83
64
ח״ג סי׳ כ״ו ,שו״ת ח ל ק ת יעקב ח״א סי׳ צ״א ,שערים המצוינים בהלכה סי׳ ט״ו ס״ק א׳,
ויש
פ ו ס ק י ם שאסרו
לקרוא
משה
ז א ת עיין
ב מ ק ו ר ו ת אלו,
ל ת ו ר ה ליהודי זה וכן לכבדו
ושו״ת
בהוצאת ספר
שבט
התורה
הלוי
או״ח סי׳
וגלילתה,
ראה
כ׳.
ומותר
שו״ת
אגרות
ל מ ח ו ת בו
או״ח ח״ג סי׳ י״ב ,כ״א ,ואש הוא כהן ,רשאי לשאת את כפיו ואין
ראה שם או״ח סי׳ ל״ג.
58ראה שו׳׳ע סי׳ נ״ה סע׳ ד׳ ,משנה ברורה ס״ק כ״ד ,שו״ת מלמד להועיל או״ח סי׳ ד׳׳
שו״ת יביע אומר ח״ד או״ח סי׳ ט׳ ,ויש שהתירו זאת בשעת הדחק כשיש חשש שהמנין
יתבטל אס ל א יצרפו ילד קטן כעשירי למגין .ראה מגן אברהם סי׳ נ״ה ס״ק ה׳ ,שו״ת
ח ל ק ת יעקב ח״א או״ח סי׳ צ״א ,שו״ת יין הטוב ]לגר״י נסים שליט״א[ סי׳ כ׳׳ח ,ובשו״ת
א ג ר ו ת משה או״ח ח״ב סי׳ י״ח כתב ,שרצוי שלפחות יהיה בן 12ויאחז בחומש ,ומועיל
הדבר אף לקריאה בתורה׳ אד החזן לא יאמר בלחש את שמונה עשרה אלא רק
כדי
ש ה ב ר כ ו ת לא תהינה
בקול
לבטלה ע״ש.
59משנה ברורה סי׳ נ״ה ס״ק
ב /וראה שו״ת משפטי עוזיאל מהדורה תנינא מלואים סי׳
ב׳ ,שו״ת כ ת ר אפרים סי׳ כ״ב ,״שמעתין״ מס׳ 38בפסק ההלכה של הגר״ש גורן שליט״א•
60ראה
כתר
או״ח
שו״ת אגרות משה
ח״ב סי׳ צ״ח,
אפרים שם כתב ,שלדעתו אחד
והמדריך
יוצא
בקריאתו ,אך יקרא
מהילדים
את
משפטי
שו״ת
עוזיאל
הקטנים רשאי לשמש
הפרשה
בעצמו
— שם,
כחזן
ובשו״ת
ובעל
קורא׳
בלחש.
61שו״ת משפטי עוזיאל שם.
62ראה משנה ברורה סי׳ קמ״ג ס״ק ט׳.
63ראה רמ״א סי׳ קל״ב סע׳ ב׳ ,ובמשנה ברורה שם ס״ק י׳ כתב ,שראוי שאותו יתום יהיה
חזן .נער אבל שלא הגיע למצוות רשאי לצאת לטיול או לקיטנה ,אך אם
מצוד ,מ ו ת ר לו הדבר רק לאחר 3חודשים מיום שהחל
שלמד ,מן ההר שליט״א ע״פ
שי״ע
יו״ד
סי׳
ש״פ
סע׳
ב
א ב ל ו
.
כ״ה,
_
שם
כ
ה
ך
סי׳
ו
א
ה
ן
מ
ר
ע
ל גיל בר
ה
ש״צ
ל י
ה ר ה
סע׳
״
ג
י
וברמ״א שם.
64שי״ת ציץ אליעזר חי״א סי׳ ג /יראה שו״ת יביע אומר ח״י אי״ח סי׳ כ׳ ,שו״ת ר ב ב י ת
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח( המונה את המתפללים המצטרפים למבין ,לא ימנה אותם באצבעו אלא
׳י אמירת הפסוק ״הושיעה את עמך״ וכר שיש בו עשר מ י ל י ם .
85
ג
פרק
ה ת פ ל ה
ד ,מ ד
התפלה בטיול נחרטת בזכרונם של החניכים לתקופה ארוכה .לכן על
י ר להקפיד שכולם יקימו את כל ההלכות השיבות לתפלה כפי שיפורט להלן.
י
טלית
א.
א( נער הנוהג להתעטף בטלית בכל יוסי ,טוב שיקחה עמו גם לטיול,
נשיי היוצא לטיול הייב לקחת עמו את טליתו .לכן יבדוק לפני היציאה
על כך שימצא טלית בךרך^.
י
י
ל י י ד אם אכן ה כ נ י
לו ציצית בעת התפלה •
י ל שאינו מ ת ע ט ף בטלית ,יקפיד שלפחות
א ד ס
ס ה
ל ו
ל ת ר מ
ס ת מ ך
ו ל א
3
מ ט י
ה
ת
א
ב( יש להתעטף בטלית בצורה ה ב א ה :יעטוף את ראשו בטלית ולאחר
יקה את ארבע כנפות הטלית וישליכם על כתפו השמאלית .הנוהג רק
^
אין זה נחשב לו כ ע י ט ו ר .לכסות ראשו
4
ב ט ל י ת
ג(
שאל
מ ס י ר ה
ו מ י ד
ע
מ
ה
ל
ר
ש
א
השואל טלית מחברו כדי להתפלל בה
א
ת
כ ך י
ה ט ל י ת
ל ך ן כ ן ׳
ל ע ל ן ת
א ן
ל ת ן ף ה
חייב לברך עליה אך אם -אינו צר ך
ל ע ב ן ר
ה ת י ב ה
ל פ נ י
לברך וטוב שיתכון שלא לקנותה מחברו .ואם משתמש לשם כך בטלית של
בית הכנסת -־ צריך ל ב ר ך .
5
׳
בתפלתשחרית
ה ת י ב ה
ד
צריי לה
ב
ד ״חל״
י ( שליח צבור היורד לפני
משום כביד ה צ ב ו ר .וכן נהוג בתפלת מנהה .ש״ץ המתעטף בטלית בתפלת
8
7
י כ י ת
לא יברך עליה כי לילה אינו זמן ציצית •
י ,״ אלישב שליט״א והרה״ג בנימין זילבר
אפרים או״״ ״ ,
״ אי ח סי פ״ט ם״ק ב׳ בשם הרה״ג רי״ש אליש^
מ
שליט״א.
6 5
סי׳ ט״ו
ס ע
׳
ג
׳.
הנ״ייי
י״״״
להתעטף בטלי״ צ י
״
י בדרשות
י ל 13חייב בטלית כגדול .אר
ב י ו ר ה סי׳ י״ז ס״ק י׳ תמר .על דבריו ו כ ת ב שנער
ארם נשוי .ראה
י
ע ש ו ח כפי שראוי
לא יעטיף ראשו כ ע ת התפלה ולא ב ש ו
ה
מ
ר
ה
ל
י
ל
ה
כ
ן
כ ן ן ב ׳
ת
ל
ש נ ה ו ג
א
מ ג
מ
ש
נ ה
?ל כך משנה ב ר ו ר ה סי׳ י״ח ס״ק ך ,סי׳ צ״א ס״ק ו׳•
״ ׳,
,״
חיי
א
ש
ד
3
ם
ל
ל
י ״ 5סי׳ כ״ד
י ״ א
ס ע
׳
ס ע ׳
מ
א ׳ ׳
נ
ש
ב
ה
ך
ן
ר
ה
כ
ס י
ך
ם
ק
ג
ס
נ ה ג
י ׳ ק״י ס״ק כ׳•
,
א
משגה ברירה סי׳ ח׳ ס״ק ד ,
ברורה סי׳ י״ד
משנה
*
משנה
י
ימ״
א
ב
ס י
,
ר
ר
ו
י
ה
״
ס י ׳
ח
ס ע
ס
י ״ ח
,
א
,
״ ק י״א ,קש״ע סי׳ ט׳ סע׳ י״א•
ס
״
ק
מ
ש
ך
נ
ה
/
ב י ת
ב
ר
ן
ר
ב
ה
ר
ו
ע
ם
כ
ך
ס
ל ל י״א ס״ק כ״ו.
״
ק
ד
,ן׳
ק ש
״ ע סי׳ ס״ט
ס י י•׳•
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זמן לבישת הטלית בתפלה הוא כזמן לבישת הציצית בהשכמת הבקי
ה(
]ראה לעיל פרק א׳ סעיף ג׳ ס״ק ב״[.
ב.
תפילין
א( זמן הנחת תפילין — מטייל היוצא לדרך ,רשאי להניה תפילין בברכי׳
מהרגע שמותר לו לברך על הציצית ,דהיינו :משיראה את חברו הרגיל עמי
קצת ברחוק 4אמות ו י כ י ר ה ו .ואם יוצא לפני זמן זה — יניהם בדרך בזמנז•
ואם קשה לו הדבר ,יניהן בביתו ללא ברכה ובהמשך התפלה ,כאשר יגיע זמן
הנהתן ,ימשש בהן ו י ב ר ר .
הממהר לצאת לדרך — יקפיד להניח תפילין לפחות בקריאת שמע
ובשמונה ע ש ר ה .מטייל שלא הניח תפילין בתפלת שחרית — יניחן במשך
היום או בתפלת מנחה ,ורשאי לברך עליהן עד שקיעת ה ה מ ה י י .
8
9
1 0
ב( מקום הנחת התפילין — יש להקפיד מאד להניה את התפילין של ראש
במקומן ,דהיינו :מתחילת צמיחת השערות ולא על המצח ,הואיל והמניח
תפילין על המצח ברכתו לבטלה .למי שיש שערות ארוכות הנופלות על המצה
יזהר בכך ב מ י ו ח ד -י .וכן יש להקפיד שהתפילין תהינה מעל המצח במרכז
ה ר א ש .ועוד יש לשים לב ,שהקף הרצועה לא יהיה גדול מהקף הראש ,כדי
שיהיה ניתן להדק כראוי את התפילין ,ושלא יפלו על המצח י .את תפילין של
יד — טוב לכסות בשרוול החולצה או בטלית ש נ א מ ר :״והיה לך לאות״ —
לך ולא ל א ח ר י ם .יש להזהר שלא לדבר בין הנחת תפילין של יד להנחת
1 3
1
15
שו״ע סי׳ ל׳ סע׳ א׳ ,קש״ע סי׳ י׳ סע׳ ב׳ ,וראה לעיל פרק א׳ סע׳ ג הערה 29לגבי
8
הזמן
9
המדויק.
שו״ע שם סע׳ ג׳,
משנה ברורה שם ס״ק י׳׳א ,י׳׳ג ,וסי׳ ג״ח ס״ק ט״ז
וביאור הלכה
שם ד״ה ״ומי״ .מי שבכל זאת בירך לפני זמן זה לא יברך שנית ,ראה משנה
ברורה
סי׳ ל׳ מ״ק י״ג.
10שו״ע סי׳ כ״ה סע׳ ד׳ ,משנה
ס״ק ו׳.
11משנה
ברורה סי׳ ס״ו ס״ק
ברורה ס״ק י״ד ,שו״ע סי׳ ל״ז סע׳ ב׳,
מ /ובסי׳ ל׳ ס״ק י״ז
כתב
משנה
שמהשקיעה עד צאת
ברורה
הכוכבים
יניח ללא ברכה ע״ש.
12שו״ע סי׳ כ״ז סע׳ ט׳ ,משנה ברורה ס״ק ל״ג .יש פוסקים
מהוות חציצה בתפילין
ברורה
הסוברים
ששערות ארוכות
וגורמות לכך שהרצועות לא תהינה מהודקות כראוי ראה משני•
שם ס״ק ט״ו ,ויש הסוברים שאם השיער מסודר
במקומי אין
בכך חציצה ראה
ערוך השלחן שם סע׳ י״ד.
13שו״ע שם סע׳ י /משנה ברורה ס״ק ל״ו.
14משנה ברורה שם ס״ק ל״ה ,ל״ו.
1 5
״ ף .״
״״־•
כתב׳ שיש להפשיל
^
^
42
ך ״ ׳ ״ י ׳
את שרוול דחוייעו־ ! ,״ ״ ,
החולצה לאחר
www.daat.ac.il
י ק ״ א .י־־•,
ההנחה כי אין
ד
,״יי ,
זה
ם
נאה
״
לעמוד
־-
ק
־•י
ב״פלר־
אתר דעת -מכללת הרצוג
תפילין זי!,.
^ י לחלוץ את התפילין לפחות עד אחרי ״ובא לציון״ .וביום שקוראים
אם נהוג באותו מקום להכניס את ספר התורה אחרי ״ובא לציון״,
את התפילין עד לאחר הכנסת ספר התורה לארון .וטוב שלא
^
י עלינו לשבח .מכאן ,שהמקפלים את הטלית והתפילין בזמן
ה
ל ' .׳* ז או הקדיש לא נוהגים כראוי• מה עוד שאינם יכולים לכוון כראוי
פלת החזו ולעגית אמן די.
3ת ן ף ה
א י ן
ל
ן
ח
א
ז ר ת
ח
ןןיי>׳׳
ת
ט
מ
י
יסימן 1,
׳
ל
י* תפילין וו־ר•
זאת רק בתנאי שלא יעבור זמן קריאת שמע ושמונה עשרה.
אך
^ שזמן זה יעבור ,יתפלל ללא תפילין ויניחן לאחר מ כ ן " .במקרה
זה
לקחת תפילין מחברו אע״פ שהכתב שבתפילין שלקה ,איבו ככתב
כתפילין האישיות שלו ״י.
פ
ל א
^ שאיו לו תפילין בעת התפלה — עדיף שימתין עד שחבריו
ל ל ואז יקח זוג תפילין ויתפלל ביחידות ,מאשר שיתפלל עמם
ז ב ד
ם
א
י
1
ש
ר
ף
י מטייל הנמצא בדרך ואין לו תפילין ןכגון שלא התכון להשאר עד
ולכז לא לקה עמו תפילין או ששףח לקחתם וכר[ ,יקרא קריאת
שמע' _ ?,
פלל שמונה עשרה ללא תפילין כדי שלא יעבור זמנם ,ויזהר שלא
״״^
הניח תפילין בהזדמנות הראשונה שתמצא לו •'.
מטייל ששכח לקהת עמו תפילין רשאי להכנם לבית כנסת שבדרכו
^ פיליו שמצא שם גם ללא ידיעת בעליהן ,בתנאי שיקפלן ויחזירן למקומן.
^ ו ^לגבי טלית .אך ראוי שכל מטייל יקח עמו את התפילין האישיות
א י ם ת מ י על כך שימצא תפלין בדרך ,כי לא תמיד ימצא תפילין ,וגם
!
,
ימצא
׳ י^ ו ולא יתאימו לגודל ראשו י•׳.
לטיול יבדוק כל אחד אם לא שכח להכניס לתרמיל את
*
זוג
ס ן ף
ז י ו ל
ה
ו י
ל
10
ן כ ן
ע ל ן
א ק
ר
1
כ
ל ס נ י
י צ י א ה
ה ת פ י ל י
א ן
ן
ש להניח את התפילין בתרמיל או במזודה מעל כל החפצים ויארוז
ורה כזו שאם התרמיל יפול לא יגרם נזק לתפילין .אין לשבת על
בי תפילין או על ארגז שמונחים בו זוגות תפילין של כל
י לא על ספסל שמובח עליו תפילין .וכמו כן אין לישון על
י׳
^
ע ז י ש
ז ק כ ן צ ף
ו כ
6
י שו
.״.
י? ״מי׳
כ״ה סע׳ ס׳,
י
״ו״ןי שם סע׳ י״ג ורמ״א שם,
ע
מ
י ; ת פ י ל י
מ
ו
מ
לאחר ״עלינו לשבח״.
* מעיי
ע נ ה ב ר ו ר ה סי׳ ס״ו ס״ק מ׳ ,קש״ןי
*
יאה
יוד
ה״
ח
פ
ת
״
ב
^
ה
ם״ק ני״ה
ברורה שם *״י•
ה
ובמשנה
ככ תת -ב שטוב לחלוץ את
ח
י
א
ת
ש
״
ע
ה
^
ן
ב
ה
ס י ׳
^
א
ן
״
-
^
^
^
^
^
ש
^
ם
ש
ן
א
י ׳ י׳ סע׳ כ״ב•
ן
״
ל
ת
ן
^
מ
ש
ח י י ס
ן
ב
מ ה ך ן
י
^
ש
ע ן ך י
ל
ם
ן
״
ג
ח
מ
ך
ח
״
ח
״
3
ב
א
מ
ע
י׳
ם
י׳
ר
כ
ת
ם
״ ,
ג
שו״ת קרית חנה
ו כ
״ו,
שו״ת פני יצחק
ה
ג
ט
ם
י׳
ט
״ ו אוח י״א
יעוד.
20משנה
^ ברורה סי׳ כ״ה ס״ק י״ד וראה שם סי׳ ע׳ ם״ק כי.
^
רמ׳׳א
׳ י״ד סע׳ ד׳ .משנה ברורה סי׳ ק״י ס״ק כ׳ ,וראה שו״ת ציץ אליעזר חי״ב סי׳ זי.
ס י
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פי
תרמיל שיש בו תפילין .בעת סידור התרמיל ,יש לחזחר לא להניח את ד .ת
על הארץ אלא יש להניחן על בגד וכדומה .בעת פריקת הרכב יש לדי ׳
לא לזרוק תרמילים על הארץ ,כי יתכן ויש בהם תפילין-־.
ז
ג.
ברכות
השחר
חז״ל תיקנו לומר ברכות השהר לפני התפלה ,כי אסור לאדם ליהנות
מהעולם הזה ללא ברכה ,וכל אחת מהברכות הללו היא שבח לקב״ה המנרי
בתבונה את עולמו ונותן לאדם את כל צורכו )ראה ברכות ס׳ ע״ב(.
יג
א( זמנן — מטייל שמכל סיבה שהיא לא אמר ״ברכות השחר״ לפני
התפלה — רשאי לומר אותם לאהר התפלה ,אד לא יאמר את הברכה ״ ל
נטילת ידים״ הואיל וחז״ל תיקנוה עבור התפלה ב ל ב ד י .ולא את ברכת
אלקי נשמה״ כי יצא ידי חובתו בברכת ״מחיה המתים״ שבשמונה ע ש ר ה •
ואינו צריך לברך את ברכות התורה כי יצא ידי הובתו בברכת ״אהבה רבה״
שלפני קריאת שמע ,אך ראוי שילמד מעט תורה לאחר התפלה ••.
ע
2
1
ב( מ י שלא הספיק לומר ברכות השחר לאחר התפלה — לכתחילה רשאי
לאומרם רק עד /ג היום ] 4שעות זמניות( ואם לא הספיק לברך עד שעה
זו ,רשאי לברך כל ה י ו ם .
3
,
ג( מטייל המשכים לדרכו לפני אדר היום — רשאי לברך ברכות השהר
מהצות הלילה ואילך ,ואינו צ י י ד לברכם בשנית כשיאיר היום י .ואם השכים
אהר הצות הלילה ובדעתו לחזור לישון ]כגון לאחר שמירה[ — רשאי לברי
ברכות השהר ואינו צריך לברך שנית כשיקום בבקר ,אך טוב שאת הברכות:
״אלקי נשמה״ ״המעביר שינה״ ,״הנותן לשכוי בינה״ ופרשת ״התמיד״ יאמר
רק כשיאיר ה י ו ם .
6
ד(
מטיילים שהיו נעורים כל הלילה — טוב שישמעו את ברכות השחר
22ראה שו״ע סי׳ מ׳ סע׳ ג׳ ,משנה ברורה שם ס״ק י״ג ,רמ״א יו״ד סי׳ רפ״ב סע׳
י־
ט׳׳ז שם ס׳׳ק ד׳ ,ש״ך שם ס״ק ט׳.
1
שו״ע סי׳ ד׳ סע׳ כ״ג ,משנה ברורה סי׳ נ״ב ס״ק ב׳.
2
משנה ברורה סי׳ ו׳ ס״ק י״ב ,סי׳ נ״ב ס״ק ב׳ ,ט׳.
3
שו״ע סי׳ מ״ז סע׳ ז׳ ,ומשנה ברורה ס׳׳ק ט״ז ,וסי׳ נ״ב ס״ק ב׳ ,ביאור הלכה שם י״ר־
״ומכל מקום״ ,קש״ע סי׳ ז׳ סע׳ ו׳ ,ז׳.
4
משנה ברורה סי׳ נ״ב ס״ק י׳.
שו״ע
סי׳ מ״ז סע׳ י״ג,
ובמשנה
ברורה ס״ק ל״א,
ל
״
ב
כ ת ב
,
ש
ר
ש
א
י
ל
ב
ר
ג ם
ך
אמ
ב ר כ ת ״הנותן לשכיי ביני׳״׳ אך את פ ר ש ת ״התמיר״ י ה ק ר ב נ י ת יאמר רק כשיאיר היים־
ע״ש.
6
י י ״ י י ׳ !
״
ב ר כ ו ת להקל
44
ם
ל ?
״ ' ״ " '׳׳ '
ע״ש.
^
י־• — י י * ־ י •
״ ׳ ייה־י־יי
-י•״,.־־־י־״
* .יי<־י
נ
״ י ל א י נ י ו ש י נ ־שיאיר ד , ,־ נ י ־ ־ <
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יביכית התורר
^ ^ מ א ח י שישן בלילה ,ויענו אמן אחר ברכותיו ,ואם כל
י* בה ,או מטייל המתפלל ביחידות ,ואין להם מ מ י לשמוע את
הב
~~ רשאים ל ב י ר בעצמם *.
^ 3ו״2וד
י < התורה — לפני למוד תורה חובה להקדים ולברך ברכות
מטייל הרוצה ללמוד תורה לפני התפלה — הייב לפני הלמוד ליטול
^
רכה ולברר ברכות התורה .ואם אין לו מים — לא יתבטל מלמוד
^
נקה ידיו במטלית ו י ל מ ד ״ וינהג כך אף אם השכים לפני עלות
ד,ע
< ה ל י לישון לאחר הלימוד — איבו צריך לברך פעם נוםפת
בתפל
7
ל
ה ק ב ן צ ה
ר כ ן ת
ן ז ת ן ף ה
י ך
א ת
זהך10
ם
ד״11
א ך
ל
א י ן
^ מט יל שישן ביום — כשיקום משבתו איבו חייב לברך ברכת התורה.
^ ^ 1ביום כדי שיוכל להיות ער במשך כל הלילה שלאחר מכן — אם
^ 1בלילה ,בבקר שלמחרת חייב לברך ברכות התורה-יי.
דים שיצאו לדרך לפבי התפלה — אם ברכו ברכות התורה ,רשאים
^
קודש׳ ואם לא ברכו ימבעו מכך ,כי אין לומר דברי תורה לפבי
<-י ברכות א ל ר ג י .
ע
ד.
פ ס ו ק י דזימו־ה
1י ק נ
? י לומר פסוקי דזימרה ,כדי שהאדם יקדים לשבת את הקב״ה לפבי
שמבק^
על צרכיו בתפלת שמוגה עשרה י .
4
י ט להקפיד להגיע לתפלה בזמן כדי שתהא אפשרות להתפלל את כל
דר ובבחת ללא צורך לדלג על מזמורים בפסוקי ד ז י מ ר ה .אין להפסיק
15
8
י
ל ג כ י
כ
ת
ש
ן
כ
כ
ר
י
ם
ה
ה ש ח ר ראה רמ״א סי׳ מ״ו סע׳ ח׳ ומשנה ברורה שם ס״ק כ״ב,
ף
ש
ק י ׳
ת
ס י
׳ מ״ו ס״ק כ״ד ,שם סי׳ מ״ז ס״ק ב״ח.
ס
שערי
י
ט?' כ׳׳י
*׳ כף החיים שם ס״ק כ׳׳ו ,שו״ת יביע אומר ח״ה או״ח ם׳ ו׳ ,ובמשנה ברורה
ם
״ ק י״ב ,ולגבי ב ר כ ת התורה ראה שו״ע הרב סי׳ מ״ז סע׳ ז׳ ,ערוך השלחן
״ ק כ״ד כ ת ב שלא יברך את ב ר כ ת ״אלקי נשמה״ ו״המעביר שינה״ אלא אם כן
חות שיעור של 60נשימות ,ובזמן זה יש מספר ד ע ו ת :יש הגוברים שהכינה
י ק י ת ׳ יש הסוברים
ז
1 0
י״ה ״דוד״.
ימ״א סי׳
^
'
ס י
ב
ש י ג י
} 1
״
שעה ,ויש הסוברים 3שעות ,ראה ביאור הלכה סי׳ ד׳ סע׳
״
ז סע׳ י״ג ,משנה ברורה שם ם״ק ב׳ ,ל״ג.
״ <ו׳ י״ג• יאם ברי לו שיזכור להתפלל בזמן אינו צריך להפסיק את למודו
מ
ז
מ
ז
ס
ע זמן ת פ ל ה ראה שי״ע סי׳ פ״ט סע׳ י׳ ימשנה ברורה שם ם״ק ל״ד.
ברירה סי׳ מ״ז ס״ק כ״מ ו ה מ ב ר ך לא הפסיד ע״ש.^
י ע שם ע ׳ י״א ,משנה ברורה שם ם״ק כ״ה ,כ״ח.
13
יאה שו״ןי
סי׳ מ״י סע׳ ט׳ יכן הירה לי הרה״ג עובריה יוסף שליט״א.
** טור סי׳ ,״ ״
א ,וראה משנה ברורה שם ם״ק א׳.
ס
רירה סי׳ נ״ב מ״ק א׳ ,יראה שו״ת אגרות משה או״ח ח״ב סי׳ כ״ז.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדיבור מ״ברוך שאמר״ עד לאחר תפלת שמונה עשרה*י .יש לענות בקיל ר
על כל קדיש הנאמר בעת התפלה ,ואין לדבר באמצע ה ק ד י ש י .
ב( מטיילים הממתינים לתחילת התפלה וחסר להם עשירי שישלים את
המבין — רשאים להתחיל ולומר פסוקי דזימרה ביחידות עד לאחר ״ י ש ת " ׳
וגם שליח הצבור יתפלל ביחידות אך ימתין לפני ״ישתבח״ .כאשר העשירי
יגיע ויצטרף אליהם ,ימשיכו בתפלתם בצבור ,אך יש להקפיד להמתין למתפלל
העשירי עד שיניח תפילין ויאמר ״ברוך שאמר״ ,״אשרי״ ו״ישתבה״ .ורק כאשר
יסיים לומר קטעים אלו ימשיכו ,כי אם לא ימתינו לו ,לא יספיק לומר אתם
תפלת שמונה עשרה שהיא עיקרה של תפלה ב צ ב ו ר .למתפלל העשירי יש
להמתין עד חצי שעה . -
ג( מטייל שאין לו טלית או תפילין ומצפה שיביאו לו — רשאי להתחיל
ולומר פסוקי דזימרה בלעדיהן וכאשר יקבלן יפסיק בין שני מזמורים ,יתעטף
בטלית ,יניח תפילין ויברך עליהן ,אך לא יברך בין ״שירת הים״ ל ״ י ש ת ב ח ״ .
או יברך לאחר ״ישתבח״ ולפני הקדיש של שליח הצבור ]הנאמר לפני
ברכו״[ י .ואם לא הספיק לעשות זאת לפני שהש״ץ התחיל לומר את הקדיש,
יתעטף בטלית ,אך יברך עליה רק לאהר התפלה ,ועל התפילין יברך לפני ברכת
״אהבה ר ב ה ״ .
7
בח
18
1,
,
20
2
2 2
ה.
שמע
קריאת
לאחר דברי השבח וההלל לקב״ה בפסוקי דזימרה ,על המתפלל לקבל עליו
עול מלכות שמים בקריאת שמע.
א( זמנה — זמן קריאת שמע וברכותיה הוא כזמן לבישת ציצית והנחת
תפילין ]ראה לעיל פרק א׳ סע׳ ג ס״ק ב[ .אך מצוה מן המובחר לאחר מעט
ולקרותה כותיקין ,דהיינו מ ע ט לפני הנץ החמה וכל זאת כדי לסומכה לתפלת
שמונה ע ש ר ה . -מ י שלא קראה עם הנץ ,יזדרז לקוראה ככל שיוכל מוקדם
ג צ
2
ברורה ס״ק ט׳
16שו״ע סי׳ נ״א סע׳ ד׳ ,ובמשנה
אין לדבר עד אחר קטע זה.
כתב ,שביום
שאומרים
נפילת
אפים
17שו״ע סי׳ נ״ו סע׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק א׳ ,ה׳.
18ראה רמ״א סי׳ נ״ג סע׳ ג׳ ומשנה ברורה שם ס״ק ט׳ ,סי׳ צ׳ ס׳׳ק כ״ח.
.״״
י
19משנה ברורה סי׳ נ״ג ס״ק י׳ ,קש״ע סי׳ ״״י ״״ ,״ . ,״ ״ ״
׳׳! ^ ,ע ס ט ו סע א׳ ,וראה שו׳׳ת אגרות משה או
ח״ג סי׳ די.
20שו״ע סי׳ נ״ג סע׳ ג׳ ,משנה ברורה ם״ק ה׳.
ח
21רמ״א סי׳ נ״ד סע׳ ג׳.
2 2
מ
ש
״
3
ס
"י"
"
נ
־
י
' ־ ' ־ '"־• יראה ׳ ־ ־ נ ־ ע ס י ץ זה .י ־ י 2י י ־ ״ מ ״ ־ ל ל ׳ * * ל
5
23שוי׳ג סי• נ ׳ ח סע• א• ,משבה ב י ו ר ה ס ׳ ק ״..
24שו״ע שם ,משנה ברורה מ״ר י׳ י י ״ ״
מ ת ״ י < י
,
תיפיי
46
ל
,
ת
ז
ת
;
ח
ע י ן
״ מ ץ
״
י
^;;ך-׳;;;
״ ־ • ״-״־ז
*־י•
www.daat.ac.il
-
"־
י ,־ ר ,היא ,ש ,ר .
-
.״
שי״ר,
״ * י
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ
^ י .מי
י הנץ מש־תפלל ביחידות עם הנץ שלא כהרגלו״ •
•-לישי״ !שעות ז מ נ י י ״ " ! •
…
,
> אפשר ל
"־• י " "
'
״ ־ ״ עד י נ ע היים י י -לחיי־י לא ל ? " *
" ; ־ ל "
'
'י .י^יא ״ ד * ב ב י ־ ״ -
^ " * ״ ־
, ,״י
״
״_ ״ ״ ל ' ״ היום .ואם לא קרא גם ע י זמו יי• ־
״ עם ברכותיה ע י
_
..
.
* ללא
ש א י נ ו
ל ה ו ־ ס ל ל
נ ו ה ג
ק
ב א ן פ ן
ע
מ
ע
ם
ע
ה
,
ה נ ץ
י ף שיתפלל בצבור
ע ד
1
נ
ק י ו א
א ת
ק ר
ע
כ ע
ס 1ף
ו
ל
ח
א
ע
י
י
ג
>
ו א ם
' י ם .יכו ינד,
מ
א
ג
ת
פ
ם
נ
ל
א
ל
נ
נ
ם
ב ן ף
ו
י
ל
ב
מטייל הממהר לצאת לדרך
ך
ע
ו
י
ק
ש
ק
ק
ם
לכתחילה תייב להתפלל ואיו לי י ? י י אל
י
ך
ל פ נ י
ו
י"
׳•־סע לפני הזמן מ ת ב א ר ל׳גיל• י ־ י ״ א
ח י פעמי קראה מ ש ע ל ה עמוד השחר .יצא ב י י ־ נ י • א י
נ א
א י י ״ נ י בכל ־*יי־ איי
״ ':
ל?ייא ק״ש עם ברכותיה ב י י ו י נ ז י '
^
יי• ־ ' אם יתפלל ב נ י ת י מ ע ל י ת ״ ־ " י ל
^
,
״־יקר
י צ י
י מ י ד
ש
ה י
כ י
י
ניח
ת
5
ע
י
ל ה
ל ס מ י י
ו ה
ו
א
ג א י ל י
5 ,
ע י י ! לא הגיע ז מ נ ה .
י >
פ
בצביר י ח י^ ~ ^־ ־
המתפלל
^
^
־־טייל ^
י
ץ
ל
שפ סע• ,״
!
׳ " 1־מן
'""
א ו מ נ ם
ש
י
ה
י נ
ל
ע
"י׳׳!
26ע׳׳ס
ל י
ז
ו
א
ל
ת
ל
א
ל
י
/־״ -מ ו ה
״
,״לד ׳ " ^ י ל
ררא את
'
אינו רשאי לקייא
ל ס מ י ד
י '
.,
ע
1
, ^ " 1״ על
1י *
' ?י־
ל פ נ י זמ
ל**יי•
פ
ע
, ,־ י לקרוא ק״ש בזמנה'־•
ד
א
י
נ
י ק ו א
א ת
י
ה
י ק י א
ה ב ר כ ו ת
ת
זי,
ה ש ע י
,
ה
ז מ
3
־ י נ
0
״־
ס
7
י
אביהם
ב
מ
ש
נ
ה
ו
ס
יש
י•־•׳
נ
ו
י
ה
ז
ל" =
ייי׳־י
א
ת
.
״
" י ק שליט״א.
? נ
_
0
ה
נ י ן
ס
מ
ש
י
ת
,
ל
י
א י ן
ת פ
א ו
ל י ן
ק
מ
5
" י י ־ ־ ־־־־ י׳ י ״ ע י ״ י י ׳
ה
ל ן
,״ ״
ס א
-א נ ״ ב י׳י־ייי• י י ״ • ״
י ת
"'
יי״״י
מ ס נ י
ע י ־׳־׳עי׳י״ יאי•
,
א ם
י ע מ י
להני ח ם
, ,,״יל לל ה נ
1 0
.
ס
י מ ת י י
ק
״
מ
ג
•
נ
י־
.
ן
ט
?
״
ם
,
ב
ס
י
,
?
א
יי"•
״•־
י
5
זצ
נ ו
ת
כ ו
י
י
ם
י
י " '"״-א
״
י "
ד
״ • ט ע ־ • י־־*•
״י".
. .ל .. .איי״י״
סי' ־ ־ "
ל ״ ״ ״יי־
״'־
ד י ו
ק שליט״א.
.
־־ש,-,
0י
י נ
9
יו
;
י
ם
ע
ה
ק
^
.
0
.
^
״ ף
־
ל מקרר,
שוי״
ע סי׳ ג״ח סעי ד׳ ,משני-
^
^
ייצר
ע
־ ע
י
,
^
^
^
ה
ל
נ
ב
מ
ש
ה
ס
כ כ
3 0
י
י 0
נקיץ.
א
ש
״
״
י
,
,״ בי ,ב ״ י י י
פ
ת
ש
ר
ת
י
א
^כלא
^
עייפמ
ו
ר
כ
ר
כ י י
ר
כ
ו
יי־
מתפלה
א
ת
ח י י ב
בייי
ה
כ
״
ס י
ת
ב
׳
׳
בצבור.
ע
-
א
ם
ס י ׳
ב ד י ע ב ך
־ ־ ס י׳׳
ל
ה
ק
ש
ר
ו
ם
ס
י
א
ב
י־•
ק
ט
" ׳
״
״
.
^
נ ״ ח
כ ן
א
ך
ך
י
י
ב
כ
ת
ר
ב
כ
ך
ה
ש ס
כ
ז ו
׳
״
ל היום ע״ש־
וב־־ק
0
ס י
׳ י׳
״ ן מ ן
ה
ק
״
ש
י י ־י׳־•
א׳ ד׳ ,ולגבי ברבת
1׳ ד׳ ד״י.
,ושם בםע י
_ לא יברך שנית•
״
מ
י
ל
ם
www.daat.ac.il
״־־״
^
2
" .
3
ל ״ ־ ה
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
:
— יקרא ק״ש בלעדיהן -י .ויש להקפיד על כד במיוחד בטיולים ובקיטנות בק ז
שאז סוף זמן ק״ש הוא מוקדם יותר ,וכן בשבת ,הואיל ובהרבה מקומות מאחרים
את ה ת פ ל ה שלא כדין .
3 3
ה( מטייל הנמצא בדרך או יושב במכונית ועדיין לא התפלל תפלת שחרית
וחושש שיעבור זמן ק״ש — אם יכול יעצור בדרכו או ירד מהמכונית ויתפלל׳
ואם אינו יכול לנהוג כך — יקרא ק״ש ללא ברכותיה וללא תפילין ,ובחניר׳
הראשונה יניה תפילין ויקרא שוב את ש מ ע עם ברכותיה ויתפלל שמונה עשרה•
ואם חושש ש ע ד שיגיע למקום החניה יעבור זמן תפלת שמונה עשרה — יתפלל
א ת כל ה ת פ ל ה בדרך אפילו בהליכה או ב נ ס י ע ה ״ .הקורא את שמע בהליכה —
יעמוד לפתות בפסוק הראשון של ״שמע ישראל״ כי בו יש לכוון ב מ י ו ח ד .
35
ו( טוב לקרוא את
על המתפלל להשמיע
,גאולה״ לתפלת שמונה
ראוי לקרוא ק״ש מתוך
30
ש מ ע בישיבה כי בצורה זו קל יותר להתכוון ב ת פ ל ה .
לאוזניו את אשר מוציא בשפתיו י־• .והייב לסמוך
עשרה ,לכן לא יפסיק ביניהם אפילו לאמירת א מ ד .
סידור ,כי יש לדקדק היטב בכל המילים׳ .
7
3
31
ו.
ת פ ל ת שמונה
עשרה
א( זמנה — לכתחילה אין להתפלל שמונה עשרה לפני הנץ החמה ,ולמי
ש ה ש ע ה דחוקה מותר לו להתפלל לפני כן .מי שהתפלל מעלות השחר — יצא
בדיעבד גם שלא בשעת הדחק ,אך בכל מקרה אין להתפלל לפני עלות השחר ״י.
32רמ״א סי׳ מ״ו סע׳ ט׳ ,משנה ברורה ס״ק ל״א ,ל״ג ו כ ת ב שיקרא את שלשת פרשיותיה
של ק״ש ,שו״ת יביע אומר ח״א או״ח סי׳ ד׳.
33משנה ברורה סי׳ נ״ח ס״ק ה׳ .וכתב ,שאין לאחר את ק״ש
בציבור.
כונתו
ומה שכתב הרמ״א בסי׳ רפ״א סע׳ א׳
שנהוג לאחר את ת פ ל ת שחרית בשבת׳
שנהוג לאחרה מעט יותר מאשר ביום חול׳ אך אין
ק״ש לאחר
יותר מזמנה כדי להתפלל
כונתו שיאחרוה כך שיקראו
זמנה!
34משנה ברורה סי׳ פ״ט ס״ק מ״ב.
35שו״ע סי׳ ס״ג סע׳ ג /ובמשנה ברורה ס״ק י״א כתב ,שהפסוק ״ברוך שם כבוד מ ל כ ו ת י ׳
וכו׳
כלול בכך ,ויש הסוברים שיאמר עד ״על
ובס״ק י׳
לבבך״ ע״ש,
כתב,
שבנסיעה
איגו צריך לעמוד כי יכול לכוון גם בנסיעה.
36שו״ע סי׳ ס״ג סע׳ א׳ ,אך רשאי לקוראה בעמידה,
בשכיבה׳ או
בנסיעה ע״ש.
37שו״ע סי׳ ס״ב סע׳ ג׳ ,וראה שם סי׳ ס״א סע׳ כ״ו.
38שו״ע סי׳ קי״א סע׳ א׳.
39ראה שו״ע סי׳ ס״א מסעיף ס״ו והלאה ,קש״ע סי׳ י״ז
ס ע
40שו״ע סי׳ פ״ט סע׳ א׳ ,משנה ברירה ס״ק ב׳ ,ד׳ ,ו כ ת ב
שמתחיל
השחר
להבריק.
ראה
על
כך
ביאור
הלכה
שם
׳
ה
׳
שם ',שעלות
ד״ה
״ואם
השחר
ד ,לל״,
תפ
היא מי•
שערים
המציינים בהלכה סי׳ י״ז ס״ק א׳ ,שו״ת מלמד לי-יעיל או״ח סי׳ ל׳ ,שו״ת א ג ר ו ״ משי•
אי״ח סי׳ כ״ד ,או״ח ח״ב סי׳ כ׳ ,נועם ח״ב עמ׳ קנ״ב ,ח״ה עמ׳ רי״ג ,ח״ט עמ׳ רב״ה־
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ י
ה י י נ י
זמני .עד סוף שעי .רביעית ]זמנית! י
ה
ל
פ
ת
ע
ל
ע
ל
י
־
ל י
" יי ? ל א יותריי•
י
" ' ^ ,י ר ״ ־ ל ת מנתי.
״ ״ ל ל שמינה עשרי• ע י ש ״ ־ ׳י• ־ י ־ י
~ ! ״ , ,״ <־יש אד
י
<•> מטייל שלא התפלל שחרית
; י ״ / ,צ י א ת מצרי־־
״־לל שמינה ע ש י ת פ ע ם נוספת כ ״ ש ל ״ י ז
ללא נ י כ י ת י ה כ י להן אין תשלימין ,יפרשת ציצית ש י ש בה מ ע נ ז
וברגע
״,.,״ו ל
" " נ לימד בכל מקרה׳־ •-
די ~ ! נ נ ה ת כסדרי•
״ י יי " ־ ־־
ג( מטיילים היוצאים ל י י י
״ ׳ " 1ש להתפלל
״ * ״ זמן ציצית ,תפילין וק״ש יעצרי י י ת ־ ל
ל ״ ץ את שמע
•
י י ' " י ק י י א ת ש מ ע ולאחריה שמיני•
״ ? ^ ,״ ^ י ל ממהי'־־
י י /ה י צ י א ה כי א ,נ י ת ז ל ה ״ ־ ל ל י ? ^
? , , . ! ,י ע ,מ ן תפלה.
,
י ־ י י ז לא הגיע זמני – ,מי• ע י י
,
ע
ה י י ם
ח צ ו ת
ת
ל
ל
פ
ח
ת
ע נ
ד
,
ד ו ו
ם
ע
6
,
מ
י
נ
ה
ע
פ
ע
ת
ל י
ל
פ
ת
מ א
ע ש י ה
נ
י
י ע ד י ף
א
י
מ
ל פ נ
ם
ה ת ־
יוצא עם עלית
ל ל בנחת ורק א ח ״ כ ל צ א ת לטייל•
י ,״ ,א ש י שיתפלל
י ,
_ > " י ־ ע ג מ ו נ • – . – ,מטייל ה י י
״ש• ״ליי
,מ
*
״ ״ ׳ י ־ ־ ע י י ף שיתפלל ש מ י נ ה עשרה ב י י י י " *
1לא הנץ ״ ״ י ־
י
נ ״ י י י ,א ד לפני ה ז מ ן ״ א ו אם ' י
^
י ' ' ״ ? .1^1 2עשרה במניני"
״ ״ ולהתפלל שמיני ,ע ש י י ׳ ל
' י
^ 1ד ב 4ע ו ת " .ובכל
* א מעיקר ה י י ן זמן ת פ ל ת ש מ י נ ״ ' ״ י י ׳ ״ ־
.,ריאיי
״ ׳ י שישב כי ק ש ה לנייז ״ י י " •
י
״ ש ר ה בהליכי׳ א י י ״
־־קיי׳ אם ישני .אפשרות ט י ב ~
ע ג׳ פםיעיי
י
> בשעת ה צ י ר י בלבי ,מותר להתפלל
יבנריעית י
^
עמיי
ירושלים ,יאם
"יייי"•
,?.״ ל א יפני ,פניו לנייי
~
י> מטייל הנגש ל ה ת פ ל ל שמיני• ע
י שלא י י ל ג
^
* ל י ״ ״ ל ת י ילא ע מ י בכיו ,הנכון ,לא יייי
י ל ל מתור םייי
י י ׳ י י י ש . -המתפלל ש מ י נ ה ע ש י י ״ ט י
ה״־ר .וגי•"
,
! < ס
י
צ א
י א
פ נ י
י
ל
ב
י
צ א
?
ל
נ ס
א
ע י
ה
ע
3
א
0
י י ד
מ
ת
מ
י
מ ה מ נ י נ י ת
ה
1
ז 5מ י נ ה
ן י פ ס
ל
־
ח
ו
ה
ת
א
י
י
ש
נ
ן
ה
נ
ב
ו
ג
א נ ו ת [
ת
ל
י 1י י
כ
ח
ו
ש י ד ,
נ ו
נ
ת פ
ש
< ״
,שעלות י״״׳י ייי"
י י ״ י הזמן ד ,״ , ,״ ,
י י ״ ״ י נ י ״ ד י־ ל־ני הנץ .ראה מיז ״ביי• י ' " ־ "
ק
פ ד
ם ו ב ו
ד
9 0
,
0
0
0
ו•״ * -י
ש ס
יי־־א * * ייאי .־״־י• ־ י י י י ׳ ״ ״ ־ ' יי'
4 2
ה נ ץ
יי•
<״ -י׳ יחי׳ נ״ח ם ק ׳־
שו״יי <
ע סי׳ ק ״ ח סע׳ א׳ .מ ש נ ה ב ר ו ר ה שם ס״ק
משנה ביייי־
_
#משנה ב ר ו ר ה סי׳ פ׳׳ט ס ״ ק כ /מ״ב•
ש ו
ו ס
ג
ע
ט
4
*יאד.
־*ז
מ״ב,
ש י
א ב ר ה ם סי׳ פ־׳ט ס״ק ט״ז׳
45
46
ה
ש
כ ף החיים ס׳׳ק נ״ח ,ויש הסוברים
ח ׳
׳עלית השחר ,ראה שו״ע שם סע׳
אף מעלות
^י־
״
ע
ע
ר
י
י
ף
א
ח י י
ה
ם
ד
״
ב
ב
סי׳ צ״ד סע׳ ד׳ ,ה׳ ,ו ט ו ב שישב אי יכייו " י י
־*"׳ע
ש
ם
ס ע
,
ד
,
מ
ש
נ
ה
ב
י
ן
ר
ה
ס
״
י׳׳ו-י״ח־
ק
.״
ש
< שס סע׳ א׳ ,מ ש נ ה ברורה ס״?
י״זי י*״
׳
ו
ן
ע
ל
,
ם
ר א ר ׳ ^
ה
ב
י
י
י
י
י ־
ד
י
< ב י י ו
א
מ
ב
3
ב י ו ר ה שם ס ״ ק מ ,
ו
ת
סע׳ וד•
ר
א
ב
עשרה בע*ייי־
ל ל
׳
ש
/
ב
י
ם
יודע
מ
www.daat.ac.il
ח
ה כ ו ן ן
יהוון לאביי
ש
ב
ע
מ
י
׳
א ו
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
49
על מ י ל י ם .יכון בפירוש המילים,
לל ק ל
ל
באמצע תפלת שמונה עשרה ,אף לא
לתפלת החזן ובכך יהשב לו כאלו
יזוז כלל ,אלא אם כן נמצא ב ס כ נ ה
ב
ב
ר
כ
ת
א
ב
ו
א
ת <50
ב
י ת פ
ואם קשה לו
ל
לענות קדיש
ענה ,ואפילו
.
ר ם
ר
כ ד י
ש
א
הדבר ישתדל לכירן לפדווי*
ל י ו ־ לא יפםי?
או קדושה אלא יעצור ויבוז
רמיזה בעלמא אסורה" • ל
י פ ר י ע
נ
ח ב ר
׳
5
א
53
ז( המסיים את ת פ ל ת שמונה עשרה ,לא יפסע אחורנית אם מאחוריו עדיין
לא סימו להתפלל שמונה ע ש ר ה .לאחר שפסע לאהוריו ,ימתין עד ש ה ש ״ ז
יגיע לקדושה ורק אז יהזור למקומו ,ולפתות ימתין עד שהש״ץ יתחיל
ב ת פ ל ת ו .כל מי שסיים את תפלתו יזהר לא לדבר כדי לא להפריע לחבריו
שעדין מתפללים.
5 4
55
ח( אין לשבת בתוך ארבע אמות של המתפלל שמונה עשרה ,ואין לעבור
לפניו בתוך ארבע אמות ,אך מצרו מ ו ת ר .מטייל שאינו הש בטוב ,ואינו
יכול לעמוד בשמונה עשרה — רשאי להתפלל בישיבה ואפילו ב ש כ י ב ה .
5 0
57
ט( חזרת הש׳׳ץ — אין למנות שליח צבור נער שלא הגיע לגיל בר מצוד.
הואיל ואינו יכול להוציא בתפלתו את ה צ ב ו ר .על הש״ץ ללבוש בגדים
ההולמים את כבוד ה צ ב ו ר ״ .לכן ראוי למנות לש״ץ מתפלל הלבוש במכנסים
א ר ו כ י ם .אך בטיול אין למהות בש״ץ הלובש מכנסים קצרים י .וטוב שהמדריך
ימנה את אהד ההניכים כש״ץ בערב או בהשכמה ויבקש ממנו שיופיע לתפלה
במכנסים ארוכים .רצוי למנות ש״ץ היודע דיני תפלה ואשר יש לו קול ברור.
58
5
60
י(
0
ש״ץ אינו הוזר על תפלת שמונה עשרה אלא אם כן יש עשרה במקום
49משנה ברורה סי׳ צ״ג ס״ק ב׳ ,וראה עוד שם סי׳ צ״ה ס״ק הי ,סי׳ צ״ו ס״ק ז׳.
50שו״ע סי׳ צ״ח סע׳ א׳ ,סי׳ ק״א סע׳ א׳ ומשנה ברורה שם ס״ק ב׳ ,ג׳.
51שו״ע סי׳ ק״א סע׳ ב׳ ,ובביאור הלכה שם ד״ה ״ואם אינו יכול״ כתב ,שגם אם מתפלל
ביחידות לא יתפלל בקול רם.
52שו״ע סי׳ ק״ד סע׳ א׳ ,ז׳ ומשנה ברורה שם ס״ק א׳ ,כ״ט.
53שו״ע שם סע׳ ב׳.
54שו״ע סי׳ ק״ב סע׳ ה׳.
55שו״ע סי׳ קכ״ג סע׳ ב׳ ,משנה ברורה ס״ק ז׳,
56שו״ע סי׳ ק״ב סע׳ א׳ ,ד׳ ומשנה
57שו״ע סי׳ צ״ד סע׳ ו׳.
התפלה
ובעיקר
ברורה
ס״ק ג׳.
בקריאת
ברורה שם.
חולה השוכב
שמע
במטה בפיג׳מה
ובשמונה
עשרה
ראה
יקפיד ללבוש
שו״ע
סי׳
ציצית
כ״ד
סע׳
לפחות
בעת
א׳,
משגה
58שו״ע סי׳ נ״ג סע׳ יי ,ומשנה ברורה ס״ק ל׳.
59רמ״א סי׳ נ״ג סע׳ כ״ה ,משנה ברורה ס״ק פ״א.
60ראה שו״ע סי׳ צ״א סע׳ ה׳ .חיי אדת י-יייי •,״_ -
אדם כלל כ״ב סע׳ ח׳ ,שו״ת אז נדברו ח״ב סי׳ ג״רי׳
א סע ה ,ח
שו״ת חמדת צבי או״ח סי׳ ז׳.
61כך הורה לי הרה״ג עובדיה יוסף שלימ״א.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ י
־־־־י•
ש ל ״ ׳ י י י^ _
^ת ־״ ׳״ " ׳ י י* ״ ־ ־ ז ! " ״ ״^ י ^
ל נ ט ל ה יי.
י
ז ז י י ב י ם
ט
ל ע נ י ת
ם
'
ל
י
ת פ ל ל י
'
ה
ש
נ ש
,
ו
ל פ
י
יענו י ה י ז
לא ז י
! ;
ל
א ם
ע נ
ז י ו
ת
להתחילה ימתין הש״ץ ע י ש ל פ ת י "
^
י ״ ' ל ״ * ״ י " יבשע״ ״ ״ י י י ״ י
^
*י• מ ל נ י י סימו את תפילתם י"-• .־"׳י
?י־ מ־־־י מתפללים כך ש ל א נ ש א י מ ״ ־
,
..
נשאי,
*
״ ׳מתפללים לא יעזבו את המקום ע י סוף התפלה.
עי
"'
י
פ
ל
ו
ח
ת
ה
ח מ
ת
מ
ל
פ
י
ל
מ
ם
ב
ל
י
ו
יםימי
?
לל״ות
ל ה ת ח י ל
נ ת פ ל ת
ש
י
י
א
י
,ב
ו
* 1י
,
ל
* לראי
ה מ י י י י ליאיג
ל
על
״
:
ע
ת
י
ם
ם
י
ו<ייי*־1
נ
י׳־א >
נ
מטייל שנכנס
להתפלל בבית^
^
ה
־
ת
ל
ל
מ
נ
ט
ב
נ
ס
ל
ע
ש
ה
ל ה ת ) ־ ל ל
ץ
ת
^
נ ך י
כ
ע
ל
ל
ק
ע
ו א י ז
פילים יש מ ב ט א ונוסח השונים משלי׳
״
יג(
ב ק י ל
ו
^
א
מ
ת
נ
ב
ה
ש
ל
מ
ח
צ
ל ג
א
י ן ! נ ל
י
מ
״
! ,,
ב ו
ת
ו
ל (
שלצבירר
ע ״^ ״ ל צ ב ו
פ
א
״ ״ יים
'"'
ע ו את ב י מ ת
י ע מ
מ
״ ״ י הל
" י י י ס ״ יאמר בקול רם־"•
ח
על ־ ל המתפללים להקשיב היטב ל '
״
ילא י י ב י י כלל ב ע ת ח י י
,
ם י
,
^
^
כאשי
ת
^
א >
^
^
^
ץ יל
הש
י ת
ננית
״ ׳ לדישי
הס־ז
ן ג י א ן ף
ל
ה
כ
מ
ה
ג
ש
י
ם
ל
ע
"
?
י
י
ש
״ ״אומר
ד
על
ה
י
אמת
שוי
ע
״ ״מ
ק
ה
ר
י
ן
ש
ב
ס ע >
ם
^
ה ׳ ׳
^
ל ד ן י
א
מ
י
ך
י ן ש ף
^
ס י >
^
נ
מ
י י י ת רשאים להצטרף ל ח ז ר ת הש״ץ ראי•
מ י ש
סי׳
י״י
נ ה ן ג
ל א
ע
ל
ן
ע
^
ת
^
ת
ח
מ
ח
א
י צ ח ק
א
״ י -
^
/
ש ן
.,
מ
ם ן פ ר ׳
ר
״
י
א י
ת
ס י
.
ת
עשרה
י ש י
י
.
מ
נ
ח
א ל י ן ן ן ר
ח״ב סי׳ ע י׳
ס י
ח
שה״
י !
׳
ש
ס י
ו״ת מהרם ש ס
״יי״״
שו׳׳יו
* ־ ״ י סע׳ י׳ ,שליח צביר הרואה שאין ו י מתפללים העונים לברכותיו יווכיו
י״ט.
ברירה 11שם
ראה
תהא
—
ס״קז
י
׳•*^
^ ן 11
משנהן
14
נדכה * ,י•״ י
י׳
קש״ע סי׳ ב׳ סע׳ ב׳ ,שו״ת
ז׳ ,סש״ע
סע׳ ז׳.
שם ״מ׳
שו״ע הרב *,״
ה־~ ,
נ״ה ס״ק ״
ניז ברירה סי׳ י״•,
^
-
־• מהדורה תנינא או״ח סי׳ ז׳.
^•'אל
זי.
^
, .
5סי׳ ״
וזי׳׳
ב סי׳ ,
ט
ס ע
ר
ן ר א ה
ך
ש
ן
״
מ
ת
ן
ר
נ
ט
ב
ג
ו
,
ס י
״ ,שו״ת ציץ אליעזר
ט
ת ק כ
מ
0
^ י ׳ נ״ה סע׳ ב׳—ג׳ ,משנה ברורה ס״ק י״א•
״ ,
״
הירה לי
^
^
^
״
י 6
ה ר ה
ש י
^
ס
ז
יכשערי
63
צ כ י
ה י כ ל
ס י ׳
ה ר
3ת ב ן ׳
י ר
מ
ת
ג
מ ן
ה
ש ל י ט
^ סי׳ ה׳ ,י ב ש ו ״ ״ שואל ומשיב מ י ״
^
^
י״
הצכ ,
#נה
ה
ף
ש
ל
מ
ה
ה
ר
י
ס
ש
ב
ן
״
א
ג
ף
ן
^
ת
^
ה מ צ ן י נ י ם
^
ררי^^
יייי סי׳ קכ״ד מ״ס מ״א
<
^
,
,
־ י
?
־
ג
י ת ע ל ל
ת
י
א
״
א
ר
ה
י צ ח ק
ח
״
ס י
א
י מ
׳
ש ר ג י ל
ב ן
^
ס
^
״
ק
ך
^
ס י >
כ ״ ן
^
,.,
״
ק
״
ן
ש
ס
״״
א ן ״ ח
ס י <
,
ש ן
ט
ג
נ י ] ב
,
ם י
ז
ב
ת
א
י ב ש י
ח
ב
,
חתם
ז
ל
מ
,
ו
ח
ת
ש
ה
ר
/
סופר אי׳׳״ םי׳
׳ ,שו״ת שריי
,
ת
!ו!״
״ י״ "
״ י ל ל כנוסח
ה ש
ץ
י ת פ ל ל
ת פ
כ נ ו ס
״ הצביי׳
על דבריי׳ ע״ש•
ל ל מ ו ו
״ורה
״י׳
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כל הצבור לעמוד ולא לזוז ממקומם ,ובמיוהד ב״קדושה״ עליהם להקפיד ש ל
א
7 0
לדבר .
ז.
ברכת
כהנים
7
א( בארץ ישראל נהוג שכהנים נושאים את כפיהם בכל יום י .מלבד בגליל
שאין עולים ביום ח ו ל ־ .לכן ראוי שלא לבטל מצוד .חשובה זו גם בטיול׳
וישאו הכהנים את כפיהם ,אף אם הם מטיילים בגליל כי אינם בני המקום יי׳ •
7
7
אין ברכת כהנים אלא כשיש מנין מתפללים ,ואפילו אין ספר תורה
ב(
7
במקום* .
ג( כהן לא יעלה לדוכן בנעליו ומפני כבוד הצבור מן הראוי שיהיה לבוש
ב ג ר ב י ם .אך בטיול אם הכהנים עולים לדוכן יהפים ובמכנסים קצרים ,איו
למהות בהם ,אך ראוי שכהנים יקפידו על לבוש הולם גם ב ט י ו ל .
ד( לפני העליה לדוכן ,על הכהן ליטול ידיו ללא ברכה .נטילת הידים
ת ע ש ה ע״י לוי ,ואם אין לוי בקבוצה יטול בכור ,ואם גם בכור אינו בנמצא
יטול הכהן ב ע צ מ ו .כהן שאינו עולה לדוכן בשעת נשיאת כפים יצא מבית
הכנסת ,ואם מתפללים בשדה — יעזוב את מקומו ויתרהק מ ע ט מ ה ק ב ו צ ה .
ה( כהן המתפלל בשעה שהש״ץ הגיע לברכת כהנים — יעלה לדוכן
אפילו אם נמצא באמצע קריאת שמע ובהכותיה ,אך אם מתפלל שמונה עשרה,
לא יעלה אלא אם הוא עומד יחד עם החזן לפני התהלת ברכת כהנים .ואם אחד
המתפללים אמר לו בטעות שיעלה — עליו להפסיק גם באמצע שמונה עשרה . -
כהן שנכנס לבית הכנסת ומצא שהחזן עומד לפני ״ברכת כהנים״ —.יעלה
75
76
77
78
,
ח ז ר ת הש׳׳׳ן,
ואם יש
צורך
לעמוד,
ראה
רמ׳׳א שם
סע׳ ד׳,
שו״ת
ישכיל
עבדי
7,
ח״ב
או״ח סי׳ בי.
70שו׳׳ע סי׳ קכ״ה סע׳ ב׳ וברמ״א שם.
71משנה ברורה סי׳ קכ״ח ס״ק קס״ד ,שו״ת ציץ
אליעזר
ח״ז סי׳ ו׳,
ס פ ר ארץ
ישראל
סי׳ ב׳ סע׳ א׳.
72ס פ ר ארץ ישראל שם סע׳ ו׳.
73וכן נהג הגראי״ה קוק זצ״ל בעת סיורו בגליל.
74שו׳׳ע סי׳ קכ״ח סע׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק א׳.
75שו״ע שם סע׳ ה׳ ,משנה ברורה ס״ק י״ח ,וראה שו״ת ישכיל עבדי ח״ד ק ו נ ט ר ס אחרון
סי׳
ג׳.
76כן הורה לי הרה״ג עובדיה יוסף שליט״א וכן שו״ת כ ת ר אפרים סי׳ ל״ה ,וראה בנועם
ח״ז עמ׳ שס״ד שבחורף כאשר קשה לעמוד בגרבים ,יש להקל ל ע ל ו ת בנעלים ,ובשי״י
ישועת
משה סי׳ כ״ב כ ת ב שכהן רשאי לעלות בנעלי גומי אם הן
ק ש ו ר ו ת בשרוכים
חיים
^שו״ע
סי׳ ס׳
נקיות ,אך אם הם
-צריך לחולצן .וראה עוד שו״ת יין הטיב או׳׳ח סי׳ ל״ו ,שו״ת מים
שי״ת הליכית שבא או׳׳ח
ח״א סי׳
סי׳ קכ״ח סע׳ וי ,משנה ברורה ס״ק כ״ב.
78שו״ע שם סע׳ ד׳.
79משנה ברורה שם ס״ק ק״ו.
52
1
www.daat.ac.il
ב׳,
ג׳,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ
י י לך
מ ע
יעבור"
יכל יאח׳׳כ יתפלל ,אך ל א יעלה אם חושש שזמן קריאת ~
י עולים לדוכז איני
~
י1
לעלות פעם נוספת ,אך אם רוצה הרשות בידו לעלות יי•
נ ד א
כ ה ן
ן ה ג י ע
כ פ י ן
ע
ל מ ק ן ם
ל
ש
י
ב
כ ה נ
א
ם
ה ג י ע י
ל א
ל מ צ י י ת
׳ י ^ות
0כטיול שבו משתתפים י ? תלניייים
את כפיהם ,אד אם יש מנין ויש ביניהם גם כהנים שהגיעו למציית
שלא הגיעו למצוות לשאת את כפיהם יחד עמם ־־"•
כ ו ז נ י ם
ם
ח.
ל א
אפים
נפילת
״ י י ו ל י מ י י״ג מ י ד י ת אלא י ?
^ י א מ י י״
ג
,
אם *
ו
מ י ד י ת
ך
י
א
ת ח ע ו >
א
ל
ל כ
ב״'''
א ן ת ז
י ק י א
ט
ב
מ ט י י ל
י ,מ ת
מ
ע
,״ייו על פניהם
* ד * ״ ל ל שם
י ל ו המתפלל
ד
י
י,
נ י ה ג י ם
׳
ס פ ף
ל י פ י ל
ב
ת ן ר ך >
ק
מ
ע
ן
ב י ר י ש ל י ם
פ נ י ה ם
ל
ב
^
ם
ל י פ י ל
ע
ב
א ם י ם
^
ג> יש לומר ,,תחנון״ בישיבה,
* £ת שחרית כאשר מניחים ת פ י י ז
* לומר
ת
מ
ג
ק
ת ח נ ן ן
ב
ג ם
פ
ת
ת
ל
*>
ל
ל
נ י
ב
ע
^
מ
ע
ו ^
ק
ל
קריאת
ה
א
ב נ ס י ע ה
ח
ר
מ
מ
8 1
ת ן ר ה ׳
י
א פ
ב י
מ מ י ד ה ״י
^ ע ל יד י מ מ ׳
1ל"
,
ל על יד שמאל •
ח
א
ק
א
מ
פ
ל
ש
י
י
8 7
ש
ל א
־־
ק
ם
י
ל
ח
ק
ר ק
י ק ח י
ל מ ק י ם
…
ן ב ד ו 0ה
0
8 0
ס
ש
^ * ח נ י • קיץ ,קיטנה י כ י ( ־ ־ י ״ "
ומכובד ואפילו אם זקוקים לספר
^
ש
ד
ל י פ ו
ל ט ל ו
,איו זה מ כ ב ו ד ספר התורה ל ט
* לאורזו
כ ר א ו י
פ
" ~~
פ
התורה
כ י
ן י ש
ם
ת ח נ י ז
ש א י 1
^
מטיילים הלנים בכל יום במקום
ש י פ ן ל
י
ת
^
ן א ן
ט.
ן
מ
ר
ם
ם
ל
מ ב ח ה <
א
י
ת
״
ל
' ד 11אים
'
י המקרא .נ י י ר ׳ * י י *
ת
ת^ד
ע י י
הבע
׳ ?
הלנים במקום קבע
א ך
י
פ
"אר
לקריאה אחת .א י
ל ספי
י ״ ע שח
ם סע׳ כ׳׳ם ,משנה ב ר ו ר ה ס׳׳ק ק״ז•
^
כ
82שי״
״
״ י י ש־
י י א י ם סי. , .
מ
ח
״ ׳
, .
ל
ש
נ
ה
ר
ב
י
ר
ה
ק
ס״?
"י־
נ
י
,.
ש
ו
.
ת
או-ח מהדי״יז
<יי* ״
־־־־י
0
^
יז א ל י ע
י מ
^
״ א סי׳
,.
*ייי
.
0ע
ז ר
ק ל
ח י ״ א
-
ו ל ת
א
ר
י
א
,
ס י
ס ע
ה
1י -
.
י
ב
א
נ
ס
.
מ
״
ש
^
ן ן ״ א
י
^
ק
ג
י
ה
י
ה
״
ש ן
ב
ר
ו
^
ר
״
ת
ה
ס
א
ם
פ
ר
.
ג
ר
ו
מ
ת
ש
ר
ץ
י
ש ר
3
או׳׳ח ח׳׳ג ס י
,׳׳א ,קש״ע סי׳
ק
א
,
ה
^ ־־<־ יי•
ב
״
ב
א ל סי׳ א׳ סע׳
מ ע
מ
׳
יי״
י "
־
־
־•
ע שם סע׳ ב /משנה ב ר ו ר ה ם׳׳ק י׳-
ש
י מ
8 9
יאה
ם
״א
ש
ס
ש
ר
? ׳ א׳ ,משנה ברורה ס׳׳ק יי•
ם ׳
מ
ש
נ
ה
ב
ר
ן
ר
ה
ש
ם
ז /
ן ס
י׳
ר
ל -ר ס׳׳? יי־
י < י מ
וביאור הלבה שם׳
קל׳׳ה סע׳ י׳׳ד ומשנה ברורה וביאור
״
,
סי׳
?
יץי
ה
ו
ר
ה
לי הרה׳׳ג
יבו
יוסף שליט״א.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התורה להיות במקום הקריאה עוד לפני ה ת פ ל ה כי אם יביאו את הספר רק ב
הקריאה ,לא נ ח ש ב הדבר כקביעת מקום עבור ספר התורה ׳'.
ע ת
0
ב( זמן הקריאה :מטיילים הממהרים לדרכם ־ -רשאים לקרוא בתורי׳
מעלות השחר אך לא לפני כ ן ׳ ״ .ואם יצאו לדרך ולא שמעו קריאה בתורה
בתפלת שחרית — יכנסו לבית כנסת ויקראו בתורה ורשאים לקרוא ב מ ש י י
היום עד השקיעה .אמנם טוב לקרוא בתפלת מנהר ,כדי לא להטריח את הצבור
להתאסף במיוחד לשם כך ,אך בטיול כאשר כל הקבוצה נ מ צ א ת יחד ,מצוי׳
להקדים ולקרוא בהזדמנות הראשונה שמא לא יהיה להם זמן בתפלת מנהר׳׳
או שלא ימצאו ספר תורה מאוחר יותר או שישכחו לקרוא־׳ .
ג( הקוראים בתפלת מנחה — יתפללו כסדר ה ב א :אשרי ,חצי קדיש׳
קריאה בתורה מבלי לומר אהריה קדיש ,הכנסת ספר התורה לארון ,קדיש
ושמונה עשרה .הקוראים בתורה בלי להתפלל תפלת מ נ ה ה — יאמרו קדיש
שלם אחרי ה ק ר י א ה .
כ
,
93
ד( מטיילים שלא שמעו קריאה בתורה כ ש ב ת בשחרית — יקראו את כל
הפרשה לפני תפלת מנהר• י־ .ולא יאמרו קדיש אהרי הקריאה שהרי יגידו קדיש
אחרי ״אשרי״ ו־״ובא לציון״ .אך אם יש הפסקה לפני ״אשרי״ ,יאמרו אחרי
הקריאה קדיש שלם * .מטיילים שלא היה להם ספר תורה במשך כל השבת —
יקראו בשבת שלאחר מכן את הפרשה שלא שמעו ויתחילו בה כדי לקרוא את
הפרשיות כסדר ׳•׳.
9
5
6
ה( מטיילים שאין להם ספר תורה ויודעים שלא יוכלו לקרוא במשך היום
]כגון המטיילים במדבר יהודה ,סיני וכוי[ — טוב שהחזן ]או המרריך[ יקרא
את כל הקריאה מתוך חומש ללא ברכות וללא הפסקה ,ובשבת — יקרא גם את
ההפטרה ללא ברכות .ומכל מקום נראה שאם בכל זאת נזדמן להם אחרי כז
ספר תורה כשר — יחזרו ויקראו כדין *.
7
90ראה רמ״א שם ,משנה ברורה שם ם״ק מ״ט ,וראה ערוך השלחן שם סע׳ ל״ב.
91שו״ת יביע אומר ח״ד או״ח סי׳ י״ד ס״ק יי ,ובשו״ת מהרש״ם ח״א סי׳ קנ״ח הקל בשציז
הדחק בלבד לקרוא לפני עלות השחר ,והנוהגים כך יקראו ב ת ו ר ה לפני ה ת פ ל ה כי בשעה
זו עדין לא הגיע זמן תפלח.
92ראה משנה ברורה סי׳ קל״ה ס״ק א׳ ,שערי אפרים פ״ז
ס ע
׳
״,
ב ׳
אסאד או״ח סי׳ ג״א ,שערים המצוינים בהלכה סי׳ כ״ג ס״ק כ׳ ,וראה
ש
ו
״
ת
שו״
י ה ו ך ה
יעלה
ב י ע
אומר
י
ת
ח״ד או״ח סי׳ י״ד.
93כך הורה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א.
94ראה דגול מרבבה סי׳ קל״ה ,משנה ברורה שם ס״ק ה׳ ושער הציון שם ס ״
ק
ה
׳ ,שציי
אפרים סי׳ ז׳ סע׳ ל״ט ,שי״ת מ ל מ י לי׳יעיל או׳׳ח סי׳ ג״א ,יראה שי״ת יביע אומר שם׳
וס׳ לקט הקמח החדש ח״ג ס׳ קמ״ג ס״ק
ב׳_
ג /
95כך הורה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א.
96רמ״א סי׳ קל״ה סע׳ ב׳ ,משנה ברורה ס״ק ח׳.
97ראה משנה ברורה סי׳ קמ״ג ס״ק ט׳.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
• י ז5מ ־ ,
^
ט
י
*
ר
הקריאהת , ,
•־• .אם ה
ברכות
ויקרא .את ההפטרה . . . .
לאחר
ללאיברר
הנלפטיר
נ
!ם
1 1
1
י ה !05
״׳בר
,
ר?^יי,.
ג-אמ^׳ו קריאת ההפטרה — יגמור לקרוא ויברר
גייס ^ ^ י י ל י ם שלא
^,
-
׳לרף
ג
מעי קריאה בתורה — אם הם לפחות ששה ,הרשות,0
ארבעה שכבר שמעו את הקריאה* ,ובתענית צבור לא
ת ן ף ה
א
כ
ס
9 8
ס״
מ
107
ו יש לפחות ששה שמתענים .
קמ׳׳ג סע׳ א׳
י ״
י>׳ משנה ברורה ם׳׳ק ב׳ ,שו״ת משפטי עוזיאל או״ח מהדו״ח
ז,
.
־יירה סי׳
00
״ ק י״א׳ י״ב ,שו״ת משפטי עוזיאל שם סי׳ י״ד.
ה כר
,
> כרויה סי׳ קמ׳׳ג םי׳ק ט׳ ,שו״ת משפטי עוויאל או״ח מהרו׳׳ח מלואים
0י׳
אגיית משה או״ח ח״ב סי׳ צ״ח .ובשו׳׳ח כתר אפרים סי׳ ב״ב כתב
עלו ^
^ חגיי הילדים יעלי לתורה ויברכו ואחר מהילדים רשאי להיות בעל קויא׳
ר
את הפרשה לעצמי בלחש ע״ש וראה ״שמעתין״ מם׳ .38
^
י ׳ קמ״ג ס״ק ה׳ וסי׳ קמ״ו ם׳׳ק א׳ וראה שם ביאור הלכה.
?יו״ןן
^ <*׳ א׳ ,משנה ברורה ס״ק ה־.
כי ^
היי׳״ג שלמה מן ההד שליט״א ע״פ ביאור הלכה שם ד־׳ה ״ויצאו מקצתן״.
*
0״ ^ ^•לכה סי׳ קמ״ג סע־ א׳ ד״י ,״בפחות״ ,שו״ת מהרש-׳ס ״א י׳ קע׳׳ה .ח״ב
או״ ^ ״ י מאיי מהד״ק סי׳ ג׳ ,שו״ת קרן לדיר או״ח םי׳ ט״ז ,שו״ת הר צבי
' ״ ׳ שי״ת שרידי אש ח״ב סי׳ ו׳ .ובשו״ת פרי השדה ח״ב םי׳ צ״ז
חתי ^
י ק 3שלא שמעו את הקריאה .ובערוך השלחן סי׳ ס״ט סע׳ י״ד כתב
?5י
* ק בפני עשרה שלא שמעו.
10
" * * סי׳ תקס-י ם״ק ד׳ ,משנה ברורה שם ״ ק י״ד ,שו״ת משפטי עיזיאל
י י ״ ת סי׳
55
ו ״ ח
3
{
י
מ?5נ
1״
ב ם
ס
ו ר ד
כ ׳ ׳
9ת ן
י י :מ י ר י
1 0 2
י
ס י ׳
0
נ ל ע
ח
ת
י
י
ח
ג
ס י
ב
ר א
ז ז ס
ע
ל
ר י
ן
ר
ש ? ף י
ס
ם
מה
ט /
www.daat.ac.il
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
התורה
ספר
ח ו ב
והגבהתה
'
ט( בעת פ ת י ח ת הארוז ,הוצאת והכנסת
לעמ
1,
הקריאך,
ל ע מ ו ד .אין חובה לעמוד
לפחות בעת הברכות של העולים לתורה׳־־״׳ .מטיילים הקוראים בתורה
בבית כנסת ,לפני הנחת ספר התורה יפרסו טלית על השלחן מפני כבוד התווי׳׳
ואם יש רק טלית אחת עדיף שיתעטף בה בעל ה ק ו ר א ׳ " .
1 0 8
ב
ע
ו י ש
ת
מ
ה
ר
ד
י
ם
ע
מ
ן
ך
ן ט ו ב
ש ל
,
י(
יבקש
עליה,
בתורה
1
העולה לתורה יתעטף בטלית משום כבוד התורה והצבור ואם אין י׳ ׳
מחברו ולא יברך עליה ,אך אם לקח טלית של בית הכנסת צריך לברי
וכך ינהג גם הקורא ב ת ו ר ה " ' .ואם יש רק טלית אחת יתעטף בה הקורא
ולא ה ע ו ל ה .
1 1 2
ע
יא( העולה לתורה חייב לברד בקול רם כדי שכל הצבור יוכלו ל ש מ ו
ולענות א מ ן " .בעת הקריאה עליו לחזור בלחש מילה במילה אחר הקורא
וינהג כך אף אם קראו לו לעלות לתורה בעת שהתפלל פסוקי
בתורה
ד ז י מ ר ד ,״ .אם היה באמצע קריאת שמע ,רשאי לעלות לתורה ,אך לא
יקרא בלחש אחר בעל ה ק ו ר א .אם נקרא לעלות לאחר שסיים קריאת ש מ ע
ולפני שהחל בתפלת שמונה עשרה או שנקרא בעת ש ע מ ד בתפלת שמונה עשרה
— לא י ע ל ה .
3
1 1 4
5
, 1 0
1 1 7
יב( מטייל שנכנס לבית כנסת ונקרא לעלות לתורה — הרשות בידו
לעלות ולבךך אע״פ שהכתב של ספר התורה אינו ככתב המצוי בספרי התורה
.
שבעדתו
1 1 8
108משנה
ב ר ו ר ה סי׳
קמ״ו
שער
ס״ק י״ז,
שם
הציון
ס״ק
שו״ע
י״ח,
יו״ד
רפ״ב
סי׳
סע׳ בי ,ערוך השלחן שם סע׳ י״ג.
109שו״ע סי׳
הקריאה
קמ״ו
סע׳
ד׳,
משנה
ברורה
ס״ק
י״ח,
י״ט,
המחמירים
ויש
בעת
לעמוד
ראה דמ״א שם.
110כן ה ו ר ה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א ,וראה נועם ח״י עמ׳ רכ״ט ,שו׳׳ת עולליה
אפרים
או״ח סי׳ קי״ז.
111ראה משנה ברורה סי׳ י״ד ס״ק י״א ,סי׳ י״ח ס״ק די ,ה׳.
112כ ך הורה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א וטעמו הואיל ובעל הקורא מוציא ידי חובר־
את כל הצבור.
113שו״ע סי׳ קל״ט סע׳ ו׳ ורמ״א שם ,ביאור הלכה סי׳ נ״ז סע׳ א׳ ד״ה ״ועונים אחריי
4
"
שו״ע סי׳ קמ״א סע׳ ב׳ משנה
ברורה ס״ק י׳.
115משנה ברורה סי׳ נ״א ס״ק י׳.
116משנה ברורה סי׳ ס״ו ס״ק כ״ו.
117משנה ברורה שם ס״ק כ״ד.
118ראה טור יו״ד סי׳ רע״י ,שי״ת נודע
ביהודה
מ ה י י -ק יו״ד סי׳ פ׳ ,שם
ייי
מהד״ת
סי׳ קע״א ,שו״ת חכם צבי סי׳ צ״ט ,שו״ת עין יצחק יו״ד סי׳ כ״ח ,שו״ת שדה ה א י ז
ח״ג יי״ד סי׳ י״ח ,שו״ת הר צבי או״ח סי׳ ל״ב,
י״ז ,שו״ת יין הטוב סי׳ כ״ה.
56
www.daat.ac.il
שו״
ת
מ
ש
פ
ט
י
ע ו ז י א ל
י ן
״
ד
ח
״
א
סי׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
לעלות
^
^
^
^
י
י -
לירי שיעמוד מתפלל נוסף ליד ספר התורה ׳"•
״״י
״
יי( ספר תורה שנמצא
קודש ספר
^,.,
אלא יש
ג(
ה ? ן ף א
ן ן ן א
לתייר־
לסמא בו
תורה פסול׳
תורי•
ל מ ת פ ל ל י ם
,
י ד
ב ו
ס פ ף
ל ה ו צ י א
פ ס ו ל
ת ן ר ה
ב ע ת
א י ן
ף
ה ק ר י א י
ל ה ן צ י א
י י
א י ז
מ א ר ו ן
ב מ ק ר ם
^ י -י * בספר תורה
י־''־
אס הוא הספר היחידי הנמצא
י שיפימי ל?יי* •
ל
לחם י? ״ייי "יייי
״ ״ " ^
הסניי• "•
?י :
־־
״י !'״י־ יא•; חודש •;הל ב-ביי• "
״,יי (,ביכה סל
י
י את הספי ,יניחוהו חזיה ייגללי ל "
' ״״ ,,ליבי במסי
״> יש להקשיב היטב לקריאת י-תייי-
' * ״ ־ * בהפסקה סניי
' ילי־ לתייה• י־' •;לא שמע את הני־י"
ל ,צאו מבית
' ,
י
״ זמל קייאת התויי .וההפטרי .יאפילי לא
״״ יספר לאייז' ־•
״ ל״לי• מיתי ללטיי חויה׳־־• י ״
" ״
* ״ ״ מ כ מ קייאת התורה ,אלא •מתיני "י ס י
י י ש
י
צ
ל
ג
י
א
י כ י 1
בי
ד
ת
2
ל א
ב פ ע ם
ג כ ה
ש ב
0 ,
י
צ י
י ל ע נ י ת
ל א
י
א מ
י ע נ י
ב י ב
ת י י
י
א
ה
א
י י ל י 0
ה
5
ה מ מ ה י י ם
כ נ י ס י
)ל
ה
6
א
1
ה נ ס י ם
א ר טיייי
י• ילל• <על י״"׳־ ׳
, ,־ ,־ ו מ י ״ ר י פ על ? " י־
> בטיול המתקיים ברא־־ " י י ־
לי.יסי1׳ בתפלה ״יעלי .ייביא" יל "־"׳ * " לל בראש ח,יש ב ב
.מ״־לל י י י י ״
״'
• י
ת'
" "ילי" ״ עם הצביר־־'•
? ״ ׳ י י שיקראו את ההלל בצביר י י ס מ
י יתמה יבס־ת היחס
,
לקייא את ההלל .אי טיב ' ' -״
? :״״ל״ שחיית
הלל ל כ ת
< -למנה — תחילת זמן אמירת
,ימשיכי
.י י ל ששכח לימי יילל *
לאומרו
ב״ח־ ה י ו ם . -מטיילים ״״"לי י ? ! י להפסיק ןלאמרם *
אע״פ ש ר .א ם
״
תסללו
י
א
פ
מ
ע
ם
י
מ ו י ו ו ה
1
י
,
י
כ ל
ל ל א
ל נ
צ י י ד
ש
ט י ב
ל
נ
י ש
1
ל
8
ק נ י צ ת
ית
0
ג ם
? י י א
עו
ס ת
נ י ל
ל
י ל
ת
ה
״
פ
מ
ח י ל ה
ח י י ב
ז
ב
ה ע ח י
מ ע ל ו ת
ה ח מ ה
מ ט
א ו ח י
ל
א
ג ם
ע
*י
ה ל ל
ן מ ן ס ף
פ
*'
מענה
ל א
ב
ר
ו
ר
ה
ש ם ״
,
א
ם
י מ
4
£
ה ת ו ר ה
.,
ל ר ה
נ
מ
צ
ה
״
א
ט
ה
קר
ג
ו
ע
י א ה
ח ג ו ך
ת
ע
ו א
״
ז ן נ ד
ס
י ר ה
ק
״
ט ״ ז
״
'
,,
ח
י ק ־־״•
צ ד
^
ימשיכו לקריא־
^
^ ל ר ו א בי׳ א י
ק
י ן ס פ ר תורי׳ א ח י ׳
ש ,
.
ר
פ
ל ג ר ו ס ב ר ג דצ״ל
ד
׳ ס י פ ט׳׳י•
ק
א
״ סי׳ קל׳׳ט סע׳ ו׳.
׳
^ סי׳ ק מ ״ ו
י
ומשנה ברורה
ס ע
ע
בי
מ ש .ברורה
יברכו לפני ו א ח י י
* 1ס פ י ,ז ד
1 2 5
ל
ח ו ד ש ׳
" שי״ע סי׳ ק מ ״ א סע׳ ד .משני׳
^ ״י• ק מ ״ נ סע׳
1
י
ר א ש
ם
ס ע
י ' ? סי׳ קמ׳׳י סע׳ א /שם סי'
מיז
בלעדיהם ר א ה רמ״א סי׳
* ' י י ״ א סי׳ ת נ ״ ב ׳
סי
ב
׳
י מ ש ג ד
כ״י״ יהרה״ג ש ל מ ה מ ז י־י־י
^
אך בימים שאימרים הלל
ב
׳
ש ל י ט
ס 5
׳
ו
י
ר
׳'
א
ה
׳ "׳׳
׳
א
י
משנה ברירה
ו
י
״
^ ס״ק
^ 4־י־
י
י !"״האבל
ש
׳
יי
, 1אמר ב ש
ה ל ל
ק ל
״
א
נ ח נ י כ ה חייב ל ו מ ר ,ראה
www.daat.ac.il
כ
א ם
ס־׳ק י •
ה
ק
ם י
א ן
רשא-
״י ,י
י ל " ־־
״ ? ל פי דין מי שלא א מ ר בראש
י
״־"
ה
ח
־ ״ ; י ;
ח
י
ן
מ נ
י
ם
ל
צ
א
ת
ם
/
ס
ח ר י ת
* י
?
״
ל
א י
״
ס
; ו מ ר י מ הלל
א
ד כבי״י א י
*
וסוג ל א י
י
מ ר י
בלי ,רבי־
ב
י
57
אתר דעת -מכללת הרצוג
יותר ,בכל אופן טוב להתפלל הכל ברצף אהד שמא יקשה עליהם להתארגן
למנין פעם נוספת או ש מ א ישכהו זאת ־ י .
8
ג( מטייל שנכנס לבית כנסת ומצא שהצבור עומד לפני קריאת ההלל —־
יקרא עמם את ההלל ואח״כ יתפלל .אך אם הושש שזמן קריאת ש מ ע יעבור,
יתפלל תחילה ויאמר את ההלל אח״כ ב י ח י ד ו ת .ואם הצבור הגיעו להלל
והוא נמצא בפסוקי דזימרה — בימים שאומרים הלל בדילוג ,יפסיק ויקרא עם
הצבור ולא יברך על אמירת הלל כי יצא בברכות שמברכים על פסוקי דזימרה
]דהיינו ״ברוך שאמר״ וישתבח[ ,אבל בימים שאומרים הלל שלם — יאמר
הלל אחר שמונה עשרה ביחידות ולא עם הצבור בתור פסוקי דזימרה כ ד י שלא
יפסיד את הברכות של פסוקי ד ז י מ ר ה .ואם נמצא בין ״ישתבח״ ל״יוצר אור״
ימתין עד שהצבור יגיעו להלל ויקרא עמם י .
129
130
3 1
ד( יעלה ויבוא — בתפלת ערבית לפני שמונה עשרה יכריז המדריך
שיש לומר ״יעלה ו י ב ו א ״ ״ .מטייל ששכח לומר ״יעלה ויבוא״ ,כ ר א ש ח ו ד ש
כערבית — אינו חוזר להתפלל בשנית'•'• .אך בשחרית ובמי״הה ובהול המועד
ג פ בערבית — אם שכח לגמרי ,חוזר ומתפלל שמונה עשרה .ואם נזכר לפני
שאמר ״מודים״ — יאמר מיד ״יעלה ויבוא״ ,ואם נזכר לפני שסיים את ברכת
״שים שלום״ — הוזר ל״רצה״ י .אם נזכר בתפלת מוסף שלא אמר בשחרית
אם לא סיים את שלוש הברכות הראשונות ,ימשיך ויתפלל שמונה עשרה של
שחרית ואח״כ יתפלל מוסף .אם נזכר אהר כך אינו מתפלל שוב .ויש
הסוברים ש ח ו ז ר ׳ .מטייל המסופק אם אמר ״יעלה ויבא״ _ עליו לחזור
ולהתפלל שמונה ע ש ר ה * .
2
1
1 3
35
13
מטייל ששכח לומר ״על הנסים״ אם נזכר לפניה( על הנסים
שאמר את שם ה׳ בסיום ברכת ההודאה -יאמר שם ,ואם נזכר לאחר מכן,
אינו הוזר כ ל ל .
1 3 7
128ע״פ משנה ב ר ו ו ה סי׳ פ״מ ס״ק א׳ ,סי׳ דלג ס״ק י״א.
129משנה ברורה סי׳ תכ״ב ם״ק ט״ז ושער הציון ס״ק ט״ו ,שם סי׳ תפ״ח ס״ק ג׳•
130משנה ברורה סי׳ •תכ״ב ס״ק ט״ז.
131ע״פ שער הציון סי׳ תפ״ח ס״ק ד׳.
132שו״ע סי׳ דל״ו סע׳ בי ,משנה ברורה סי׳ תכ״ב ס״ק א׳ ,והכרזה זו אינה ה פ ס ק כי היא
לצורך התפלה ,ע״ש.
133שו״ע סי׳ תכ״ב סע׳ א׳ ,והטעם לכך ,הואיל ולא קדשו את החודש בערב ,וגם כערביי*
ביום שני של ד״ח אינו חוזר כי יום זה ניתקן מ ס פ ק ראה משנה ב ר ו ר ה שם ם״ק
134שו״ע סי׳ תכ״ב סע׳ א׳ ,שם סי׳ ת״צ סע׳ ב׳
135משנה ב ר ו ר ה סי׳ ת כ ״ ב ס״ק ד׳.
ג
'־
ומשנה ברורה שם ס״ק ג׳.
136משנה ברורה שם ס״ק י׳ וראה שם בטעמו.
137שו״ע סי׳ תרפ״ב סע׳ א׳ ,משנה ב ר ו ר ה ס״ק ג׳ ,ובס״ק ד׳ כתב ,שיאמר
״
ע ל הנםיס"
ש
דרך בקשה לפני ״יהיו לרצון״ .וגם ב ב ר כ ת המזון אם שכח אינו מ ב ר ך ש ו ב ע י ׳ •
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ כ׳ כ ד ע י -י ׳ י־׳ -י•י-ך י -
1,
"כתהילך
^ ו לצאת לדרך לפני התפלה ,ויי -להקפיד מאד בכל טיול,
חנד,
נה להתפלל תמיד בזמן ולא לאחר את התפלה יתר על המידה
^
עמ
״׳־־״־״
י
מ
׳־״יי*
א י
ק י ץ
א
מ ט י י
ל שדי'-יי
^ — יל* ' ~1עפ עלית השדר !כדי שיספיק לטייל כמה שיותר במשך
ציציח 1או טלית! ,יניח תפילין ,וכשיגיע זמן ציצית ותפילין
ימ? ^
׳׳יוצר ״ * י י עליהן ,יאמר ברכות השחר ,פסוקי דזימרה ,ידלג על ברכת
שיד בברכת ״אהבה רבה״ ,יקרא קריאת שמע והברכה שלאחריה,
יתפלל
• עשרה ,ויצא לדרך .כאשר יגיע זמן ק״ש יאמר את ברכת
..יוןי
ייקיא שוב ק ״ -י . ,
^ נוספת היא :שיתפלל עד ״ברכו״ ללא טלית ותפילין ,וברגע
עי
ייזעטי* בטלית ,יניח תפילין ויברך עליהן ,וימשיך מ״ברכר׳ כסדר
עד
ת שמונה עשרה " י .ביום שני וחמישי כשיש לקרוא בתורה — אם
אץ
ף לקרוא בתורה מאשר לומר את פרקי התחנונים שאותם ניתן
׳
לימד
אח״כ״יי .ובראש חודש — יקרא את ההלל ויתפלל גם מוסף
לפני
*^ לדרכו״*!
ף דיי״
1,
׳ .נ ח תפילין ולהתפלל בדרך בזמן במקום שקט ובנחת ,מאשר
ל
ית במהירות עם עלות השחר ״ .אך לפני היציאה לדרך יש לברך
' ^ייה ,ברכות השחר ולפחות פרשה ראשונה של קריאת שמע־יי .ויש
אחר את התפלה שמא יעבור זמנה.
^
ל ל ל ביחידות בזמן מאשר להתפלל בצבור שלא בזמן"י .ויש
לחש
ל ל תמיד בצבור ובבית כנסת.
כים
חיוס
כי
י
ש
ןי
א ן ף
ע
ף
ש
גיע
א ה ר
:
ך י
ע ד י
כ
ה
ע
11
ע י י
ף ( י 1ס ל ל
1
ל
ף
ת ד ל
ה ת ס
ל
ה ת פ
מ ש נ ה
0
ב י י י ה
י
י
ז
^ ׳ ' ' " ׳' 1סי׳
י״־ .כיאור הלכה סי׳ נ״ח סע׳ א׳ ד״י• -זי־ו
״ ץ דאה ימ
^
^
^ ^ ^ ,
ס״ק .
.יזדדר-
" ע׳ ב׳ ,משנה ברורה ס״ק ו׳ ,ביאור הלכה שפ ד׳׳ה .שיל יי'
״
י /״"׳ :י
ייאה שי״ת ישכיל עברי ח׳׳ה או״ח סי׳ י׳׳ שי״"
עם צלית
^
^
^
^
^
ש
ה
ר
? 0
נ י ת ן
ס י
ל ק ן ן י
א ת
הש
ב
ח ז ר ת
ס
כ ה ד
ל ג ב י
כ ט
ה ן ע ל י ם
0
א פ י י ם
ה מ ש נ י מ י ם
3
ל ע ב ו ר ת ם
י-שחר כיצד ינהגו בתפלה.
3 9
י חגר״״
< יוסף שליט״א ״אור תורה״ שם.
ב י י י ה
1״
ס
"
־
־
ס
0
,
מ
.
ב
״ .י-ד .בשעת
י • "•
הדחק׳׳.
!43
מ ש
מ י י
ח ״ ר
׳׳*ני• ברורה סי׳ מ׳׳ו ס׳׳ק ל׳׳ב ,סי׳ רל״ג ס ?
ייאש הצבור׳׳.
ב י א ו ר
י׳
נ
www.daat.ac.il
ה
ל
כ ה
סי׳ רל״
ה
ם ע
׳ א׳ ד״ה
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
יא.
מוסף
תפלת
א( זמנה — יש להתפלל מוסף מיד לאחר תפלת שחרית ,ואין לאחרה
יותר מסוף ש ע ה שביעית ]זמנית[ של היום .מטייל שלא התפלל מוסף ער
ש ע ה זו רשאי להתפלל במשך כל היום עד כ־ 10דקות אהרי השקיעה י י י .ואם
לא התפלל מוסף במשך כל היום אינו רשאי להשלימה ב ל י ל ה .
, 4 3
ב( כשכר — .אין לאחר יתר על ה מ י ד ה את תפלת ש ב ת ש מ א יעבור
זמן קריאת שמע .מטייל הרעב במיוחד — רשאי לאכול עוגות או פירות לפני
תפלת מוסף אך יקדש לפני כן ,וארוחה מ מ ש אין לאכול לפני תפלת מוסף
אלא מ י שחוא ח ו ל ה .
1 4 6
יב.
תפילת
מנחת
א( זמנה — עיקר זמן תפלת מ נ ח ה הוא מ ת ש ע שעות ומחצה ומעלה
]שעות זמניות[ והיא הנקראת ״מנהה קטנה״ .מ כ ל מקום מטייל הממהר לצאת
לדרך רשאי להתפלל מ ש ש שעות ומהצה ]זמניות[ והיא הנקראת ״מנחה
גדולה״ ,וכל אדם רשאי להתפלל מנחה גדולה אם לא ימצא מנין אלא בשעה
ז ו ׳ .מ ו ט ב שהמטיילים יתפללו מ נ ח ה לפני ארוחת הצהריים או מיד אחר
כד ולא יסמכו על כר שאפשר לארגן תפלה מסודרת בזמן מנחה קטנה.
,7
1
48
ב( מ י שלא התפלל מנחה בזמן זה רשאי להתפלל עד שקיעת ה ח מ ה ׳ .
ואם לא הספיק ,רשאי להתפלל עד כ־ 10דקות אחרי השקיעה ולא יותר ״ י.
ואם הצבור מתאחר להתפלל יותר מזמן זה — ,עדיף להתפלל מנחה ביחידות
לפני השקיעה ולא להכות לצבור יייי.
144שו״ע סי׳ רפ״ו סע׳ א /וראה שם סע׳ ד׳ אם איחר ל ה ת פ ל ל מ ו ס ף אם יקדים להתפלל
במשנה
ברורה שם ס״ק י״ג אם הוא ס מ ו ך לערב ואין לו
מנחה,
וראה
מוסף
ומנחה — כיצד ינהג.
זמנה דינה כדין
ולגבי סוף
סוף
זמן להתפלל
ת פ ל ת מ נ ח ה ראה שעי
הציון סי׳ רל״ג ס״ק כ״א.
145שו״ע סי׳ ק ״ ח סע׳ וי ,סי׳ רפ״ו סע׳ א׳.
146שו״ע סי׳ רפ״ו סע׳ ג׳ ,ומשנה ב ר ו ר ה ס ״ ק ז׳ ,וראה שו״ע סי׳ פ״ט סע׳ ד׳.
147שו״ע סי׳ רל״ג סע׳ א׳ ,ומשנה ברורה שם ס״ק אי ,סי׳ צ׳ ס׳׳ק נ״א.
148משנה ב ר ו ר ה סי׳ רל״ג ס״ק י״ד.
149משנה ברורה שם ,ושער הציון ס״ק כ״א .זמן זה הוא זמן בין ה ש מ ש ו ת דהיינו |
מ י
ל
כאשר מיל נחשב כ־ 18דקות ,וליתר דיוק רשאי לסיים ת פ ל ת ו עד 13ד ק ו ת אחריהשקיעיי׳
ג
ראה שער הציון שם ס״ק י״ט ,שו״ע סי׳ רס״א סע׳ ב׳ ,משנה ב ר ו ר ה שם ס״ק כ״ ׳
ביאור ק ל כ ה שם ד״ה ״שהוא״ ,וראה קש״ע סי׳ ס״ט סע׳ ב׳ ,שו״ת א ג ר ו ת משה אי״י
1
סי׳ כ״ד.
150משנה ברורה סי׳ רל״ג ס״ק י״ד ,וראה בשו״ת אגרות משה או״ח ח״ב סי׳ ס׳ ו ב ש ע ר י
0
המצוינים בהלכה סי׳ ס״ט ס״ק א׳ ש כ ת ב ו כי תפלה בצבור עדיפה ,ויש הסוברים ,שטיב
לאחר
את
תפלת
מנחה
כדי
להתפלל
ערבית
בזמן
ולקרוא ק״ש בזמנה ,ע״ש.
60
www.daat.ac.il
כי
ההמון
אינם
מדקדקים
לחייי
אתר דעת -מכללת הרצוג
טי
^
ל י ^ * י ל י ס הרואים
^ * ^ -ל א יספיקו להתפלל מנחה בזמנה ,יתחיל הש״ץ
^׳ימינה
] ־ רם ע ד ״ ה א ־ ל הקדוש״ ,וכולם יתפללו עמו בלחש
י
י;?^״ ? ה ,
א ח י יענה אמן אחר ברכות הש״ץ .לאתר ברכת ״הא־ל
י ,
ב ל ח ש בלי שהש״ץ יהזור על ת פ ל ת שמונה עשרה י .
^
ל הנוסע
ייו! ^.
ג-יכב עד סמור לשקיעה — אם יש באפשרותו ,עליו
וי^ ' ׳ ת פ ל ל ^
_ ה בעמידה .ואם איו באפשרותו לרדת — יתפלל בישיבה
ל
בכריעות •••-י.
כח להתפלל תפלת מ נ ח ה — לאתר תפלת ערבית יאמר ״אשרי״
פלל
״ ר ה פעם נוספת בתשלומיו לתפלת מנחה״־׳.
ל מנחי• ,
נינה
״י• ו׳גרבית מ ב ע ו ד יום ,ו ש מ ע אח״כ צבור המתפללים
.
^ > ר
אמן ו״קדושה״ ,א ע ״ פ שכבר התפלל ערבית .המתפללים
^
׳ רי״
ס מנינים גם בצרוף אגשים שכבר התפללו ערבית " י .
ק
ק י ו
ן ל
:י ב ן
מ
< 5
ר
ר
ר
י
לד
ת
ל ע
זן(
ן (
ת ס ל
73
ל
ע ן א י
א י ס
יג.
2ז:
תפלת
ערבית
יל —
ידון
זמן תפילת ערבית מ ש ע ת יציאת שלשה כוכבים קטנים.
• כ־
^ ^ א ח י י השקיעה .ב ש ע ת הדחק ניתן להתפלל ערבית מ־*13
^ית
^־יקיעח ונמשך זמנח לכתחילה ע ד חצות הלילה ,ו מ י שנתעכב
?זעה זו — רשאי להתפלל עד עלות השחר י׳־׳ י .מ י ששכח
•יזשלל
,בתפלת שחרית לאחר שמונה עשרה ,״תחנון״ ו״אשרי״ ,יתפלל
׳•מו
׳ פעם נוספת כתשלומין לתפלת ערבית י .
א .יי מטייל ,״
נ כ נ ס לבית כגסת ומצא שהצבור מתפללים ערבית מ י ד^
יחר
י מקדימים לקרוא ק״ש מבעוד יום — יקרא עמהם ק״ש בברכותיה,
יכ
8ן
א ו ז ף י
ה ו 1ס ל ל
ע
ע
גה
5 6
ע י ג י ע
יי״י״•^
״נח
,
? י א את שלושת פרשיותיה ללא ה ב ר כ ו ת " .
עי
1 5 3
'* סי׳
י
רא
ס
,
^
ת
^
׳"
ל א ן ן ף
לי־בית
^
^
04
^
0י >
5
י כ י
15
ה
7
בתשלומיו
לתפלת
מנחה,
בערב כשירד מ ה ר כ ב יתפלל שמוגה עשרה
ע״ש.
ורמ״א שם ,משנה ברורה ס״ק י׳׳ד.
ע אומר ח״י או״ח סי׳ כ״א ,וראה שו״ת ציץ אליעור ח״י סי׳ מ״ו ,שם חי״א
י
ש
׳ י ל ״ ה סע׳ א׳ ,ג׳ ,זמן צאת הכוכבים הוא לאחר ״בין השמשות״ דהיינו מיל
שקיעה.
2 4
^
15
ומשנה
שם,
ובשו׳׳ת
יביע
אומר
ח״ג
או״ח
י׳ שו״ת כ ת ר אפרים סי׳ כ״ד.
ן ן ״
6
סע׳ ד׳.
ה׳,
ברורה
שאס אינו יכול לכוין בנסיעה,
ק׳׳ח סע׳ ב׳
ם י
5ו
ע ׳ א׳ ,משגה
״* סי׳ צ׳׳ד
כ י ז כ
1 $ 3
ב
ס
ברורה ם״ק
ד ,קש״ע סי׳ ם״מ סע׳ ו׳.
יש מ ח ל ו ק ת בפוסקים לגבי חישוב זמן הליכת מיל ,יש הסוברים שמיל
י׳׳ ויש הסוברים 18דקות ,לכן לכתחילה יש ל ה ת פ ל ל 18דקות אחרי השקיעה
מיל ה מ ח ו ש ב ע״פ 24ד׳ ראה רמ״א סי׳ רם״א סע־ א׳ ,משנה ברורה שם ם״ק כ׳.
י ״ ע סי׳
״
םי
יי
^
ר
ק״ח סע׳ בי ,משנה ברורה ס׳׳ק י׳׳ב ,י״ג.
׳ רל׳׳ה סע׳ א׳ ,משנה ב ר ו ר ה ם״ק י״א ,י״ב ,וראה ביאור הלבה שם ד״ה ״ואס
׳ קש׳׳ע סי׳ ע׳ סע׳ א׳ ,שו״ת אגרות משה או״ח ח ״ ב סי׳ ם׳.
www.daat.ac.il
61
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג(
מטייל המתפלל ערבית ביחידות — יתפלל רק אחרי צאת הכוכבים" •
ד( הנוסע בלילה — טוב שיאחר את תפלת ערבית ע ! הגיען למקום
ישוב כדי שיוכל להתפלל ב כ ו נ ה .מדריד החושש שאם יאחר את ת פ ל
ערבית עד ש ת ג י ע הקבוצה למחוז חפצה ,ושם יתפזרו החניכים או ילכו לישוז
ויהיה ק ש ה לאוספם להתפלל בצבור — טוב שיעצור בדרך וידאג שכל
החניכים יתפללו יחדיו .ובכל מקרה יקפיד שתפלת ערבית תהיה מיד בזמני׳
י ך לישון
ל
ולפני היציאה לפעילות לילה שמא ההניכים י
או ישכחו להתפלל .לאהר התפלה טוב לקיים שעור קצר בהלכה או באגדה.
ת
1 5 9
ח ז ר ו
יד.
ספירת
ן י
ע י פ י ם
כ ו
מ
העומר
א( מטייל הנמצא בדרך בימי הספירה יזהר שלא ישכח לספור ספירת
העומר .לכתחילה יספור מ צ א ת הכוכבים בתפלת ערבית ,ואם לא ספר בתפלה
יספור במשך כל ה ל י ל ה .
160
ב( אם שכח לספור בלילה ,למחרת יספור ללא ברכה ובשאר הימים
ימשיך לספור ב ב ר כ ה .אם שכח לספור גם ביום — בשאר הימים יספור
ללא ברכה ,ונכון שישמע הברכה מהש״ץ או מהבך ויתכון לצאת בכך .טוב
להעיר לש״ץ שיתכוון להוציא בברכתו את אלה שהפסיקו לספור בברכה .מי
שמסופק אם דילג על יום אהד — ימשיך לספור ב ב ר כ ה ־ .
181
18
ג( מי ששואל אותו חברו בתפלת ערבית כמה עליו לספור — ישיב
לו כמה היה עליו למנות ביום הקודם ,כי אם יאמר לו כמה עליו לספור
באותו יום — שוב לא יוכל לספור ב ב ר כ ה ״ .
1
טו.
על
בצבור
יקפיד
בצבור,
המאחד
לתפלה
כל המטיילים להקפיד תמיד להגיע בזמן לכל תפלה כדי שיתפללו
כסדר •ולא יצטרכו לדלג על קטעים בתפלה .מי שבכל זאת אחר לתפלה
להגיע לתפלת שמונה עשרה יחד עם הצבור כי היא עיקר תפלה
לכן ינהג באופן ה ב א :
הנכנס לבית כנסת ,בכל מקרה תחילה יניח תפיליו׳א( שחרית
יאמר את הברכה ״על נטילת ידים״ ו״אלקי נשמה״ ]אם לא אמרם בהשכמה[
ברכות התורה ,״ברוך שאמר״ ,״אשרי״ ו״ישתבה״ כי את הקטעים הללי
158משנה ברורה סי׳ צ׳ ס״ק ל״ב.
159משנה ברורה סי׳ פ״ט ס״ק מ״ב.
160שו״ע סי׳ תפ״ט סע׳ א׳ ,ביאור הלכה שם ד״ה ״לספור העומר״
161שו״ע שם סע׳ ז /משנה ברורה ס״ק ל״ד.
162שו״ע שם סע׳ ח׳ ,משנה ברורה ס״ק ל״ז.
163שו״ע שם סע׳ ד׳ ,משנה ברורה ס״ק כ״ב.
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י אע
|! ע ר להשלים
׳ימן
אהר התפלה .א ת ש א ר המזמורים שבפסוקי דזימרה יאמר לפי
*
ג (
אם
את הצבור ב א מ צ ע קריאת ש מ ע ו א ץ לו די זמן כ ד י לומר
*י* כל י
,
1.
י-״^ ,.־ קי דזימרי•
— לא יצטרף מיד לצבור אייא יאמר תהילה את .,ברוך
י .
י",
״ישתבח״ ,יקרא ש מ ע כסדר ויצטרף לצבור ואת שאר המזמורים
י־
?לא
׳ ^לים אחר ה ת פ ל ה . -
נ י צ א
״1
< מ
ע
< ו א
נ
י
ה
ר י ״
א נ ן ף
ושש שאם ינהג כר לא יספיק להגיע לתפלת שמונה עשרה עם
^
^
יתפלל מיד שמונה עשרה עם הצבור ,אלא יתפלל ביחידות
מת י
י׳ בלי לדלג שום דבר ,כי עדיף לסמור ״גאולה״ לתפלה מלהתפלל
׳
^
*די׳ כצבור
ואח״כ לקרוא שמע .ואם חושש שזמן קריאת שמע יעבור
יקר
ל י לא הניח עדיין תפילין <•״••
^
שסיים ״ .
.
•מיז קריאת שמע והצבור כבר החלו בתפלת שמונה עשרה
דא ,
א
לת
ח
מ י ך
א
א פ י
מ י
מידל6
״׳ו״ ו * ך ; ׳ ׳
ז
״
־־
־
" ־ ׳ ׳ ־ ־
-י
׳ *ר אם חושש שזמן תפלת שמונה עשרה יעבור — יתפלל
ה (
ל-
*בה
^ — מי
*בת
תחילה
י
ילכל
לי הזמו
כל
מי> מנחה
.
^
׳
י
ן
א
ע
ה י ״
ע ע ן ך ה
מ ו נ ה
שאחר לתפלה בשבת ,ידלג על המזמורים המיוחדים
את המזמורים הנאמרים בכל יום כי הם תדירים
כד יוסיף להתפלל את מזמורי השבת ,אך את ״נשמת
שאתר לתפלת מנהה ,אם חושב ש י י ק לסיים את
עשרה
^
^
ס פ
״
י ג י ע
ל
ק
ן
ך
ש
ה
״
ב ש מ ו ב ה
י ת ח י ל
,
״ ' ״ י ״ יאמר אח״כ ,אך אם הושב שלא יספיק לעשות זאת -י מ ת ן
ע
*•ישי•'־־ י .ואם הצבור כבר החלו להתפלל ערבית ]מבעוד יום 1־־ך
ית
תחילה מגחה ואח״כ יתפלל שמונה עשרה של ערבית עם הציבור
י יכרכיתיה יאמר אחרי ה ת פ ל ה ׳ ' .
ד
6
י
פ ל ל
17
*
1 6
,
?יי״ע
* סי׳ ג״כ סע׳ א׳ ,רמ״א שם ,משנה ברורה ס״?
ע׳ ו׳
0י
נ י
' ׳־לא י
ע ׳ ב׳
י• ׳ משנה ב ר ו ר ה שם ס״ק י׳׳א.
י א י
ס
^
.
כ א
^
"
* עו״ע י י ״ '
סי׳ -ק״ט סע׳
ע
^ י״יז ״הנכנס
ע
י
מ י
ק י
א
ס ן ל ׳
,
ל י
״,״
י
ה
^
יייי׳
׳׳
א /משנה ב ר ו ר ה
ג
מ
ש
^
ו
צ
ל
נ
ה
3ב
ו
ן
ר
ה
ק
ל
נ
ס״ י
ם
5
מ
ם
״ל
מ
,״
מ
ו
'
׳
"י
ח
מ
/
קש״ע םי׳
ל ,ת ש מ י ״ ייני־
כ
,״ו ס ?
יייאור הלכה
״ י ״ ״ ״ ~
" ״ י
״ ב׳ ,וראה שם ס״? י ׳
מ
״
שם
ק
משנה ב ר ו ר ה סי׳ נ״ב ם״.ק
0ל *1משנה ב ר ו ר ה שם ס ״ ק ב
ם״קק י״א.
״׳״״ז
י׳׳א•
ברורהה סי׳ רל״ו ס ״
משנה ב ר ו ר
ה׳.
6 9
www.daat.ac.il
63
ז
׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
ד ,צ ב ו ר
ת
ת
ב
^ ן!
ז( ערכית — מי שאחר לתפלת ערבית זמצא
עשרה ,אם אינו יכול להתפלל במנין אחר יתפלל עמם שמונה עי׳*
אח״כ יקרא ק״ש ו ב ר כ ו ת י ה .
ןר
ר
לן
,7,
וירל
ביקרי׳
.
ח( המתפלל כיחידות — מי שאהר ונאלץ להתפלל ב י ח
דומה — לא יאמר ״ברכו״ לפני קריאת שמע ,י״ג מידית׳ ל י " ׳ *
כ ג ו ן :יקום פורקן ,מלבד הפסוקים המתורגמים שב״ובא לציון״ ז״י זי
ארמי*
חורי׳
״
פסוק
,
״*,
.
י ד ו ת
01
כ
1
ולא ת פ ל ה " .
ט( מ י שכבר התפלל ושומע צבור מתפללים יאמר אתם ״
ראשון של ״שמע ישראל״ ,״עלינו לשבח״ ויענה ל״קדושה״ ,הואיל
אלה מקדשים ומשבחים את הקב״ה .
ב ר כ י
׳
ט ע י ם
ו ב
17:1
אי״ה מ ל י ו ן ה כ א ן
]המשד
171שו׳׳ע סי׳ רל״ו סע׳ גי ,משנה ברורה ס״ק י״ב.
2
7
1
י
א
י
מ
'
ש
נ
י
'
ב
י
י
ר
ד
'
ס י
נ
'
"
ה
173ראה שו״ע סי׳ ס״ה סע׳
או׳׳ח ח׳׳ג סי׳ פט
חכמים
היו
שק
ד
ו
ש
ת
ס
ב
׳
״
׳
ק
ג
.
א
׳
ס י
׳
'
״
ו ר מ
א
ם
ש
"
ו ב ס
"
״
׳
״
ק כ
ת
'
ס ע
ה
"
ה
ס
ב
/
שו״ת
,
נ ד י
׳׳
ה
כ
ל
כ
י
ע
ן
א
ד
מעבירות
ם
ש
א
י
ל
ל ו
מותר
ג י ף
נ
ק
לי
י
מ
ע
ה נ י ח
ל
ב
י
י
ת
י
ב ש ם ה /א ב ל ה ה ל כ ה א י נ ה כ ך ; א ה ב ת ה׳ ל ע ם י ש ר א ל ה י א
מוותר
ע ל כבודו ,וצלה ל ע ם
ישראל
לשזם על
דוח של קדושה וטהרה על דמ״ח אבריהם
נופו מ מ ש
ושס״ה
גידיהם
'
ג ד
www.daat.ac.il
ת פ י
א
י
ו
ילי׳
שמות
" ' י
אגרי
משיי
ח
י
להעזי*^
'' ^'
ל ו
0
1
שהקב* '
3
7
^,ןךימ)
׳ ״ "'
הקדושים׳
לטהרם
הרב מ״מ כשר :פ ת ח דבר לסי
64
"
א
ו כ ת ב שם שמנהג העולם לומר גם י״ג מדות עם הצביי•
שאמרו ש ר ק א ד ם נקי
ת פ י ל י ו
ק
"
א
ס
ק
> ס
ס י
ק
ס
ק
י
0
ולק
ד ע ן ם
דברי ם ״
,יי<׳ ה
'
׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
י י מצגר
חלב -חלב פיתח -ייו לבי
ביאור ב מ כ י ל ת א דרשב״י
מ
נ ו
לדן.
בניכיל
ך ׳ ׳ ז
ת א
^ ״ " " )מכת־יי ירושלים תשט״ו( שמות יג ,ה ,עמ׳
) ד ' נאמר
^ ^ .רץ ^ זבת הלב ודבש ,ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש
^
׳ ^ ׳לו ארץ חמשת עממיו ,אף כאן ארץ חמשת עממין .מיכן
^ ׳ ין ,
אין מביאים ביכורים מעבר לירדן ,שאינה ארץ
י
^ ח ל נ וד
מדכתיב בשמות שם ארץ זבת חלב ודבש ,וכתיב גמי
״
׳י ת
שם( ארץ זבת חלב ודבש ,ומדובר שם על ארץ חמשת
־ ור
י ם״א מ״י דברי ר׳ יוסי שם.
י*נה
י* לתא ךךי_-״ .
הז״י/
)מהדורת הרד״צ הופמן( לעיל מיניה שם )עפ״י
,
מיבא
אל,
איכר ^ י י ^ י י הנאים בפירוש הפסוק ארץ זבת חלב ודבש :ר׳
^ זה חלב הפירות ,דבש זה דבש תמרים ,ר׳ עקיבא אומר
^ ז ^
)מן הבהמה( ,וכן הוא אומר והיה ביום ההוא יטיפו ההרים
חגנ
^
^ •כנה חלב )יואל ד ,יח( ,דבש זה דבש יערות )דבורים( ,וכן
ם אל היער והנה הלר דבש )שמואל־א יד ,כו(.
ו:ר
• שריה״ג מוכרח לסבור כר׳ אליעזר ולא כר״ע ,שהרי
^ורי
איץ ,ולכן שייר לומר דעבר הירדן פטורה מן הבכורים,
£אי
זבת חלב ודבש ,שאין בה חלב פירות ,כגון גפן תאגה ועוד,
^כן ״
׳ ינו דבש תמרים ,כמו בארץ חמשת עממין ,אבל לדעת ר״ע
׳•מ
זבת חלב ודבש היינו חלב בהמה ודבש דבורים ,אין שום קשר
^
בין
^ ^יי היוצאים מן החי לבכורים שהם חובת הארץ .ומובן מאליו
?אץ
׳תלות חיוב הבאת בכורים בארץ שיש בה חלב בהמה ודבש
בורי
3
א
כ א ן
כףיס
כ ו ׳
ה ג ל י
ס
א
כ ד <
כ י ר
ן ה י י
3כ ן ף י ס
ס
>ו
א ה
ם
1
י
ג (
ה
י
1
7 1 ,
ח ל כ
ה
ו
ס
ע ן ת
א ו מ ר
י ז ע
אה
ס
ל ן מ ר
ן ז ק
ת
י ו
גה
ך
ד כ
ה
א ך
י
3אף
י
ד
סי<
יהד
ג ר
ף ^ ס מוכרחים שהרי בפרשת מטות )במדבר לב ,א—ד( כתוב ומקנה
יאיבו ולבני גד עצום מאוד וגר ,הארץ אשר הכה ה׳ לפני
ת יי '
ע י * י ארץ מקנה היא ולעבדיך מקגה .הרי שבעבר הירדן ששם התגחלו
ר< י ו ס י *י שבטים היה מקנה רב ,וממילא היה שם הרבה חלב .וע״כ אם
*ומי שעבר הירדן אינה ארץ זבת חלב ודבש ,הרי שהוא אינו יכול
3
מ י
ע ד
ר א ל
ב
א
0
נ
י ו י ׳ י
^ ^ ־ כדעת ר״ע שג-כ סובר דאין מביאים ביכורים בעבר הירדן ,אבל לא מטעמו
יש לומר
״ ׳ אלא כדעת ר׳ שמעון בספרי דברים פי׳ רצם :ר״ש אומר פרט לשבעבר
יו שנטלו מעצמם ובירושלמי ביכורים פ׳׳א ה׳׳ח מאי ביניהון )בין ר״ש לריה׳׳ג( אמר
ו חצי שבט מנשה ביניהון ,מ״ד אשר נתתי לי ולא שנטלתי מעצמי חצי שבט
לא נמלו מעצמן ,מאן דאמר ארץ זבת חלב ודבש אפילו כן אינה ארץ זבת חלב
• -וכן יש לבאר הגמ׳ בכורות ו ,ב דבעי למילף מהך קרא דחלב מן החי שרי,
אליבא דר׳׳ע ולא אליבא דר׳׳א.
65
י י ה
ג
ן ז י ף
י
א כ י
כ ש
ך
ז ל א
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לסבור בפירוש הפסוק כר״ע שמדובר בהלב בהמות ,אלא כר״א שחלב זי׳י
ח ל ב פירות ,והיינו גפן ותאנה ושאר פירות הנוטפים ,שבהם נשתבחה ארז
,,
ישראל ולא עבר הירדן•
והנה ר״ע הביא סיוע לדבריו מדברי קבלה ,ואילו ר״א לא הביא כי׳י
סיוע לדבריו ,לכאורה היה צריך להיות להיפר שהפשט של חלב בכל מ ק
הוא חלב בהמה ,וכר״ע.
אך נראה שבתורה פשוט הדבר שארץ זבת חלב היינו חלב פירות ,שהרי
בפרשת שלח )במדבר יג ,כג( כתוב אצל המרגלים ששבו מארץ כנען ,וישאוהו
במוט …ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים …ומן הרמונים ומן התאנים ,ו א ח י
נ*בן )פסוק ז( כתוב וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה .הרי שזבת הלב ודבי
ק ה על פירות ־,ומשום כך י״ל ד ר ״ ע הביא ראיה לדבריו מדברי קבלה שאפשר
לפרש ארץ זבת הלב על הלב בהמה ,ודבש היינו דבש דבורים) .ועי׳ רד״ק,
יואל ד ,יח(.
ויתכן שכן מבואר גם בגמ׳ דחלב ודבש היינו חלב ודבש פירות ,שכן
מציגו בכתובות קיא ,ב :רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק הזנהו להנהו עיזי
דקאכלן תותי תאיני ,וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מינייהו ומיערב
בהדי הדדי ,אמר היינו זבת חלב ודבש .ובחא״ג מהרש״א שם מבאר דלפי
פשוטו של מקרא הו״ל למימר בכל חד זבת באנפיה נפשיה ,וכתב חד זבת
אתרווייהו ,שהן זבין ומעורבבין .הרי מבואר דדבש וחלב קאי אפירות.
ו ם
אך יש לבאר כונת הגמ׳ דדבש מנטף מהתאנים וההלב מהעזים .וכן נראה
מירושלמי פאד ,פ״ז ה ״ ג :מ ע ש ה באהד שקשר עז לתאנה ובא ומצא דבש
וחלב מעורבין .וראה עוד כעין זה בתנחומא פרשת תצוד ,פיס׳ יג .אף
שבירושלמי ותנהומא שם לא נזכר הפסוק זבת וחלב ודבש ,אך הענין א ח ה
דדבש מ ה ת א נ ה והלב העז נתערבו יחד .וא״כ לפנינו פירוש נוסף לפסוק זבה
חלב ודבש ,דחלב הכונה ליוצא מן הבהמה ,ודבש הוא מן חפירות הגדלים
בארץ •א.
יש להוסיף שמצינו בירושלמי המלה חלב במובן חלב פירות ולא חלב לן
החי .בירושלמי ש ב ת פי״ט ה״ד .איתא דקטן שנולד כל ז׳ ימים מותר להאכילו
ה ל ב תרומה ולסוכו שמן תרומה .וכ״ה בירושלמי יבמות פ ״ ח ה״א .ברור לכל
שחלב תרומה היינו חלב פירות החייבים בתרומה כמו יין מן ה ע נ ב י ם ) .ראה
3
2
יש להוסיף שבתרגום
בארמית
כפירושו
דב אושל
ר׳׳א
מתרגם
אונקלוס
דייב )ראה
חלב
פירות,
בכל
אוגקלוס
שהארץ
מקום
ארעא עבדא
ויקרא פס״ו
מצמיחה
פס׳
פירות
חלב
ב(.
הנוטפים
ודבש,
לכשתרצה
חלב.
קיב ,א .ובתרגום המיוחם ליונתן ,ובתרגום ירושלמי דברים ו ,ג וכן
אף כי
ז ב
ל ו מ ר ד-ר״ז
וראה
כתובית
ב ת ר ג ו ם ירושלמי
כת׳׳י רומי שם.
2א וכן בפירוש רש׳׳י ש מ ו ת שם ע׳׳פ הגמרא.
3
במקום אחר ביארתי שזהו גם הפירוש ב ת ו ס פ ת א כ ר י ת ו ת פ״א ה ״ ז :אכל י כ י ל ה קעילי*
או
66
ששתה
ח ל ב ודבש
הי-ז
לוקה
ארבעים
www.daat.ac.il
ועובר
בלא תעשה,
וכשם
שאם
היה
כהו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק י כ
ו העדר
י׳ שם מ ה
^ ^ * ר .ח ל ב תרומה ,ואין פירושו מ ת ק ב ל כמבואר ל מ ע י י ן ( .
? י בחז״ל ש ה מ ל ה ח ל ב פירושה יין לבן ,והוא בברייתא
׳׳ מד
^היי כל צ מ א לכו למים )ישעיה בה ,א( יכול כמים
^
**גן ; -
ברי תורה ,ת ״ ל יין וחלב )שם בסוף הפסוק( .ובראה שגם
^
ן
^ ז ׳ ^ ל פ ; שיין משמה ,אר ל א מ צ א ת י לפ״ש שחלב משמח.
^יור -
• !אחרי כ ת ב י ראיתי בפי׳ מ ד ר ש תבאים )לר׳
_
אייגה '
ו '
*ם ש נ ת ק ש ה בזה .ובחי׳ ה ר מ ״ ש כ ת ב שחלב מ ש מ ח ומשכר,
סי׳
עתב כב״לו
להעי׳ י כאן ב מ ה ש ט ע ה ח׳׳א י בקבעו שהמתרגם לשיר השירים
טעה
ות תלמודיים וצירופם ,וציין כדוגמא בולטת את עבין ניסוך
לכ ^ י
^ הפסיק בשיר השירים שתיתי ייני עם הלבי )פר׳ ה פס׳ א(,
^
נ
ן ^ ^ י ׳ י וחמר חיור דנםיכו כ ה נ י א על מדבחי .שזה גםתר מהגמ׳ ב ״ ב
*ז,
^ ׳ א דייו ל ב ן פסול לנםכו על גבי המזבח.
^
ל א הבין הגמ׳ שם ,וממילא גם ל א א ת התרגום ,דבגמ׳י
מ1ו
אדום ש ש ה ה הרבה זמן ונתקלקל ,ומשום כך אזל םומקיה ואתי
חי ^
^ שמדויק בדברי ר ש ״ י במנחות שם דלא הוד ,חשיב יין אלא
א
י ש בו עיקר אדמומית טפי לא ,ולכן יין אדום שנתקלקל
~
ן
יגיזלבן
לגבי ה מ ז ב ח ״ ,א ב ל התרגום לשיר השירים מ ד ב ר משני סוגי
4
ב ז צ י ג ו
ד ל ׳ ׳
ר
כ
ו ת
ע י
מ
ם
מ ך ה
מ ח י ן
ל
ד < ן נ ה
ה כ ן נ ה
כ
3
י י ז
ו י ל ף
י ׳
(
ורן
ל ב ו ,י
י -
ף
י
כ
ה
3
נ
ב
ת
י ו
ן׳
ס ו ך
כ
פז
י
א
ה
א
ע ל
3ר
ו ר
ד ן ס >
ר
פ ם
ה ס י
ו ע
ל
״
ל
ו נ ה
ל
לעבודה
נ
ף
ו ח י י ר
^
״ ב מיתה .כ ך אם היה ח כ ם א ס ו ר ל ל מ ד ולהורות .מ ו ב א ב ב ר י ת ו ת יג ,ב,
י
ב י א ת מקדש פ״א ה״ג .ונראה דאין הכינה ל ח ל ב מ ן
'ימה,
א להלכה
א י י ״ 1,
ייי
^
.שכר
?לית
ש י י י
ן ע
תמרים
ודבש,
מענבים
י
ב ר מ ב -ס הל׳
ו
שהן
ברור
לא
ערך
שהוא
ל ב ן )ר׳
עה״ש
תמרים
מיוחדים
המשכרים,
שכהן
שעבד
שתוי
חייב
חלב
בהמה
קודם
שיורה <ועי׳
ישתה
חלב(,
והם
מיתה.
ותני
לה
באזהרה
והדברים
בברייתא יחד
במיתה.
ולא
מוכרחים
ש׳׳ך יור״ד סי׳
אבל
דמעולם
לא
ר מ ב ם׳״ק כ(׳
ששתי• ח ל ב ׳ ל א ישא א ת כסיו .וראה עולת תמיד ומג״א או״ח סי׳ ק כ ח סע׳ לח
מדרש
^ ׳
מובא
ש ב ת כג ,א ,פי׳ רש׳׳י
בר׳׳ן
בראשית ר ב ה פר׳
א
י׳
•יי׳מ
יאי•
ורד׳׳ל
ש
ש
ט ר א ש ו ן (
ת ו ״ ש ויחי
ה מ ס ו ר ה עמ׳
ס
,
צ ח פי׳
ה
ע
י
ב
ם
א
<
ן
ר
ש פ י
א
,
ט:
י
ן
ת
ב
כ ב ם ביין
3
ן
ורביגו
ר
י
ר
ן
ת
ל
ה
מ
ע
ן
ך
ן ן פ ס ן ק
פ מ ״ מ א ו ת קע .ועי׳
מ
ישעיה
ל ב ו ש ו זה
ר
ר
ש י י ן
ש
ן
ל
ב
ן
ב מ א מ ר ו של הר״ר
שופטים ד ,ים,
החלב.
ל
ב
ש
י
ן
ג
נ
י
ס
רלב״ג
ו ב מ ת נ ו ת כהוגה ,יפה
ר
ק
מ
א
ח
ח
ל
ב
ל .
ב
,
ד ה
ועי׳
יי
נ ו
מתת־יה
יין
לבן.
מרגליות ז -ל ב ס פ ר ו המקרא
ס ב -ם ר ,על ״ארץ ז ב ת ח ל ב ודבש״ ,ולא ראה פ ל ו ג ת א דר׳׳א ור׳׳ע במכילתא
דרשב׳׳י י.,*,.
הנ ל ,דעפי״ז מ ב ו א ר ו ת היטב הערותיו שם.
^
א קיום היונק
להעיר שהרד׳־ק ישעיה שם מ פ ר ש ה פ ס ו ק על ח ל ב אם ,כשם שהחלב
ל ו ׳ כ ך דברי ת ו ר ה ק י ו ם הגשמה וגדולה.
כיזרליץ שנה מ ח ו ב ר ת ב ט ב ת תשל׳׳א עמ׳ ,212-211ושם שנה מ א ח ו ב ר ת א ת ש ר י -
ל י י תשל׳׳ב עמ׳ .130
^
ן נראה מ ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן ב ״ ב שם.
4״
ש
ה ו
ו ג י ו
כ ס
י כ
www.daat.ac.il
ד6
יין ,יין אדום ,ויין לבן מטבעו ,ושניהם כשרים לנסך על המזבח ,דלא מצינו
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשום מקום דלנסוך בעינן דוקא יין אדום ,ולא לבן) .ומתרגום זה הביא היפה
תואר שם ראיה דיין לבן נקרא בלשון מקרא חלב(.
והדברים מפורשים בשו״ת תשב״ץ חי׳א סי׳ פה ו ז ״ ל :אבל יין שתחלת
ברייתו הוא לבן אפילו לכתחילה כשר לנסכים …אבל הלבן החשוב שכן הוא
דרך ברייתו שפיר מיקרי יין ,וקרא דאל תרא יין כי יתאדם לא אתא למעוטי
אלא האדום שנתלבן מ פ נ י גריעותא .ובסוף דבריו שם הביא ה ת ש ב ״ ץ ראי
לדבריו מתרגום שיר השירים שלפנינו ,ע י י ״ ש .ולא עלה על דעתו לומר
שהתרגום ט ע ה )ח״ו( בהבנת ה ה ל כ ה .
ד>
7
8
7
וראה עוד בשו״ת תשב״ץ ח״א סי׳ נז וח״ג סי׳ רמו בענין יין לבן לקדוש.
8
וראה ב ס פ ר מתת־יה שם ,ובשדה ירושלים )לר׳ אפרים זילבר( על ת ר ג ו ם שיר השירים שם.
גתקבל במערכת
ס פ ר ז כ ר ו ן ע ל פ י ר ו ש ר ש ״ י ל ת ו ר ה לרבי אברהם ב ק ר א ט ,מ מ ג ו ר י
ספרד .ע״פ השואה ל כ ת ב יד ,ע ם מראי מקומות ,ביאורים ומכוהן
מאת
משה
פיליפ.
הוצאת
מכון רש״י שע״י
מכללה
לבנות,
ירושלים תשל״ח.
עם
השם
מבחר
כתבים
ומסות
מאת
גדול
בעלי
תשובה
כ
ד
ן
האחרון ,ד״ר נתן בירנבוים ז״ל .ה ו צ א ת נצח ,בני־ ברק תשל״ז.
ע ל י ־ ד ש א פירושים וביאורים לתורה ולמועדים .מ א ת שמואל אוסלורז^ך
אנטורפן .נדפס בישראל ,תשל׳׳ז.
68
www.daat.ac.il
ד
הרב מ ש ה א .רוזנטל
אתר דעת -מכללת הרצוג
על איסור מליחה במלח שמלחו בו
במאמרו של ד ״ ר ישראל מאיר לוינגר הי״ו ״הבטים חדשים
המליחה״ — ״המעין״ ט ב ת תשל״ח ,בקטע ״נצול יעיל של המלח
המליחה״ ,מ ג י ע הכותב הנכבד למסקנה שיש אפשרות לנקות המלח
מעל העוף ע ״ י שטיפות ,ולהחזיר לו את כושר הספיגה השוה למלח
להלן אף מציע לערב מלח מנוקה בשעור של עד ,30 /במלח חדש
0 /ר ,ולמלוח בתערובת זה.
של
0
0
לנושא
לאחר
שהורד
חדש.
בשעור
0
0
עיקר הסיבה מ ד ו ע אסור למלוח במלח שמלחו בו )רמ״א יו״ד ס״ט סק״ט(
— קובע ד ״ ר לוינגר — הוא משום שאין בו כח ספיגה רגיל כמלח רגיל ,ולכן
מגיע הוא ע ״ י נםיונות שערך ,לידי מסקנה הנ״ל.
אולם בראשונים ובפוסקים מבואר עוד טעם שאסור למלוח בו — משום
דם שבלוע בתוך המלח.
ו ה נ ה דין זה שמוזכר ברמ״א שאסור למלוח פעם שנית במלח שמלחו —
הביאו בשם הכל בו וד״ע ודעת רוב הפוסקים .ואף שלא נזכר בפירוש בב״י ושו״ע,
נשאל בתשובת אבקת רוכל למרן הב״י תש׳ רט״ז ,מ ה יעשה למלח שמלחו פ״א
אם מותר למלוח בו שגית ,ואם אסור מ ה מ ש פ ט הבשר ,אם צריך עוד פעם
מליחה ,ומדוע השמיט הדין הזה .והשיב דאין כאן השמטה ,דמרין שנתבאר
שמלח שמלחו בו אסור ,ממילא נ ש מ ע שאסור למלוח בו שנית ,ואם מלחו בו
פשיטא דאינו ניתר באותה מליחה ,ויש להסתפק אם הדיחו ומלחו במלח אחר
אם מותר ע״כ.
כוונתו למה שפסק ב ש ו ״ ע ם״ט ס ק ״ ט בשר ש נ מ ל ח ונתבשל בלא הדחה
אחרונה צריך ששים כדי המלח שבו ,ו ב ב א ה ״ ג מפרש דקיימל״ן חתיכה נעשית
נבילה בכל האיסורים ,ויש כתבו מטעם דלא ידעיבן כמה דם נבלע במלח .וכן
פסק בסי׳ ק״ה ס י ״ ד :מלח הבלוע מדם כגון ממליחת בשר ונתנוהו בקדירה
וכר אם יש ששים כנגד המלח מותר.
וראה בפרי חדש ס ״ ט דאחרי שמאריך לדון בדברי הר״ן והרמב״ן שכ׳
דאין המלח אסור מ פ נ י שנשרף וכלה .ובם׳ באר ש ב ע מ ק ש ה מסתירת הר״ן
דכ׳ מדיחו יפה יפה .א׳ להעביר המלח ,וב׳ להעביר דם שעליו ,ופר״ח מיישב
הסתירה ומביא מ ה ר ש ב ״ א והרמב״ן והרא״ש שאוסרים המלח ,וכן בשו״ע
ומפרשים ,שהמלח בלוע מדם ואסור וצריך ם׳ לבטלו ,ומסיים ה פ ר ״ ח :ו מ ע ת ה
נתבאר ש מ ״ ש הרמ״א מלח שמלחו וכו׳ ליכא לפרושי משום שפסק כח המלח
מ ח מ ת שהפליט הבשר וכו׳ כמו חומץ שחלטו בו ,ד א ״ כ איד כתב אח״כ וכ״ש
שאסור לאכול המלח ,אין כאן כ ״ ש כלל ,שבדין א׳ אפשר שהוא מוסכם
לכו״ע ,ובדין הב׳ הרמב״ן והר״ן פליגי ,אלא צ ״ ל שהטעם שמלח שמלחו בו
פ״א אסור למלוח בו שנית ,הוא מ פ נ י דם הבלוע במלח ש נ ב ל ע בבשר וכר.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ה נ ה
ט
ע
ז ה
ם
ד
מ ז כ י י י
ו
ל
י
ר
ע
ל
כ
ח
א
ר
י
י ד
מ
ח
ת
ל ? י
ת
׳ '?ייי להחמיי
"י
' לח
הטעם בשם ״דרכי תשובה״ ,אמנם בדרת״ש ס״ט ס״ק ק ״
רמלשי
"
כב׳ הטעמים לכתחילה ,י ף
בב י׳
^
"
׳
ל יייי"
ש נ י ת והודח ,ולאסור
לם״ם•
ל ׳ ל
?
הרמ״א מ ש מ ע דאיז
י ן לצרפו
1,
1,
ס
ב
מ
א
ו
ד י י ם
ר
י
א
כ ש
ב ד י ע ב ד
א
ש
ה
ב
י נ מ ל ח
י
א
ש
ב
ב
כ ו ת ב
ם
ש
ד ,מ נ ח
ם
ל
י
ד ,ג ר ע ק
ה
ת
א
י
נמ
ם
ן
י
ד מ ת
ע
ה
ע
ה
ן
ג
כ
מ
ס
כ
ד
ם
ע
ט
א
ם
מ
ך ׳ ן י
ש
ו
ם
ם
פ
ש פ ס
א
ק
כ
י
ן
ס
ך
ה מ
ח
א
ח
א
ן ד א י
א
א
מ פ נ י
א י ס ן ר >
ד
ד
ם
ן א
אבל באמת מלשון הרמ״א בתורת חטאת כלל ט ״ ו שכתב־•
בו פעם אחת לא ימלח בו פעם שנית ,שאין לו עוד כה׳
י*לח שמלחו
משי
^ ״ע.
ה
ו ג ם
א ם י י
י י ו
יי **ניר״ בשי
ד ם שבתוכו״ ,הרי שפירש משום שני הטעמים ,ועי׳ בחד׳ ״בית מ*
ייי^ר בי
י הובי׳
'
׳
׳
עכ״פ מבואר דיש להחמיר
ים
' '
רחיצת המלח ,יוציא לגמרי בליעת הדם שבו ,כי הרחיצה
׳
פועלת רק בהיצוניות המלח ,ולא בבליעה ,ותו דמבואר ב ש ו ׳ '
^ ל ' לשים
ע ד כמה חששו מכח רתיהת המלח ובליעת הדם שבי׳
לח
פעמים )ראה הג״א הובא בב״י ,והגה׳ מיימ׳ בשם הגאונים( ויש ~
' ןכ
את הבשר המלוח בכלי לשטפו ,רק שיהא בו מקודם מים ,לבטל
ע י ן חתיכה
ל
ל
הרותח ,הרי שחששו מאל
^
נבילה ,ואיד נבא להתירו ע״י רהיצה.
ולקבוע
ועוד ,אפי׳ לפי הטעם הראשון שפסק כח המלח ,איז
כח המלח פועל ,ואפי׳ ע ״ י בדיקות ונסיונות מעבדתיות ,קשה לשער
^
כושר הספיגה ופעולת המלח להפליט כל הדם שבבשר.
מ
ש
ו
ם
ד ,ט ע מ י ם
ב
ה
ו ק ש ד
ד
ב
ר
א פ י
כ י
ד
ש ן ג
מ
ע
י
ה
ה
ו ה צ ר י כ ו
ג
ג פ ו
ח ש ש י
ך ׳ מ
כ
ח
הי
ש
ן ד א ו
ח
ב מ
ה ב
ז ה
ו ע
מ
ד ם >
מ
א ת נ י
ד
ע
ו
ד
ל כ ?
ח י ש ב נ י
ש
ל
א
כ ד א י
ל ה כ נ ס
ב
ד
ח
ק
י
ם
כ א
י
ב
ד
ב
ר
ד ,נ י ג ע
ל ׳
של דם ,שהזהירה עליו הרבה פעמים בתורה מלאכלי׳
ולהדיחו יפה יפה ,ותמיד חפשו הדורים בהכשרת הבשר ,מי׳
זול בהשואה לדברים אחרים ,אין ההצעה שוד ,בנזק א ש
ומלח ממון חסר .ובפרט בדורנו אנו מוטל עלינו לחזק ביתר ש א ת
הכשרות ,להדרו ולפארו.
זןב&י
^חיכיי
זי״
רנה
ו ח ו י ב ג י
ג
י
70
www.daat.ac.il
ס
י ו כ ל
6
ש
מ
ל צ מ ו ח
מ ע
א
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל
ע
^ י ע ל סופריה*
גישונ
״עם השם״ מאת די׳ר גתן בירגבוים
על אישיותו ודרכו אל היהדות
עם הופעת ס פ ת ״עם השם״ ע״י הוצאת ״נצח״
י
״ ״ י י ״ לאמונת
י
נירע
נזכז
ל
ייפו
עד
$
בע
^ס
קפה
א ן
^
ה
נה
מ ה נ ה
?
ב ף
כ
ב
ע
י ך
ב
ף
מ כ פ י ך
ן
מ ן נ י
ת ו בירבבוים ידוע ומפורסם ברבים ,כבעל־תשובה גדול ,אחד
״ ^
^ ים׳ ע מ ד ליד עריסתה של התנועה הציונית ונמנה בין ראשיה;
•תביעה ״האידישיםטית״ ,אך עזב גם אותה ,חור בתשובה והצטרף
^
החרדית המאורגנת באגודת ישראל .אך מעטים יודעים את
'
^ ^ א מ ו נ ה ; כיצד הפר אדם זה ,אשר התחנר על התרבות האירופית
מרום סיםגתה ,ליהודי מאמין ומדקדק במצוות ,כאחד משלומי
^
^ •^התרגלנו בימינו לראות בעלי־תשובה רבים ,אבל רובם לא היו
^ ? י • נכון יותר לכנותם בעבר בשם ״בלתי מאמינים״ מאשר
^ " ' לא כן כפירתו ש ל בירנבוים .היא היתה מבוססת על יסודות
י י י ק א המעבר הוה מ ן ההשקפה של הכפירה אל השקפת האמונה,
ת סקרנותו של כל אדם חושב ולא התמורות בדרכו הציבורית־
ה
ף
8
1
׳ ׳ כ ר פ ר י
י ז ע
ה י
ר ו ז ב
י ז ,
ז מ ע ן ר ר
נ ן ף י ב י
א^ר
ימוכ
ל
כ ם פ ר
נת<
ב
^ ל ע ל כר מתור דבריו של בירבבוים על עצמו במאמרים אחדים
׳שלפנינו .הקטעים לוקטו וסודרו על ידינו ,כדי לתת תמונה ברורה
׳• להקדים; כי הכפירה בתקופה המודרנית היא בעלת שתי
לו
מדעית ,כביכול ,המתבססת ע ל ט ב ע המציאות; והשניה -־
תרכ ^.
אנושית׳ היינו האדם המודרני מתקומם גגד הדת הכפויה עליו
ו
איתי ,בשם רוחו התפשית ,היוצרת לעצמה ערכים אנושיים .גילוייה
$ץ
י היא התרבות המודרנית על מכלול ערכיה ,והיא אשר תביא
להת
ש ל האנושות בחומר וברוח .גגד שתי תפיסות אלה ,שאומצו על ידי
ביר
עליו להיאבק ב ד י ר תשובתו.
׳
ר ו ן : 1
,א ח ת
ו ת
מ ע ז ע
ז
ק ד מ ן
ת
ג כ ן י ס
ה י ה
^
ז ן פ י ל
^
ן ז ע ן ל
י**נה
גבייס מספר ,כי בהיותו צעיר לימים עוצבה השקפתו הכפרגית ,בהשפעת
ופיה החמרגית ,המתבססת על מדעי הטבע ,ואשר לפיה ״החיים מתהווים
ם מתיר החומר הגולמי ,ומתמידים כך על ידי פריה ורביה .נשמה ורוח
* ל א פונקציות ש ל החומר״ .השקפה זו המתיימרת להכרת הטבע ,דרשה
ה כביאה לדון על ההתרחשויות בהיסטוריה ש ל המין האנושי והוא מצא
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אותה בשיטות האומרות ,כי הגורמים הכלכליים והבדלי הגזעים הם ה ק ו ב ע י ם
את תהליכי ההיסטוריה ואת ההבדלים הקיימים בין עמים שוגים .הדת ,ל פ י
כל השיטות האמורות ,אינה אלא פרי אמונה תפלה של האדם ה פ ר י מ י ט י ב י .
וכזאת היא נראתה גם בעיניו .הוא שנא את הדת שנאה עזה .ד״ר ע ז ר י א ל
קרלבך מוסר מ ה שסיפר לו אוסישקין :״פגשתיו לראשונה בשנת ,1889כ א ש ר
נזדמן לי לעבור דרך וינה ולעשות בה יום אחד …כאשר הגיעה ש ע ת ה צ ה ר י ם
אמרתי לו ,כי אני רעב וכי הייתי אסיר תודה לו אילו הוליכני ל מ ס ע ד ה כ ש ר ד ,
מכיון ש א נ י מקפיד על כשרות .בירנבוים נעתר לבקשתי ברצון ויצאנו י ח ד י ו [
משהגענו לאחת הםימטאות של הרובע השני ,הוא נעצר באמצע המדרכה ו א מ ר :
הנה כאן ממול ישנה מסעדה כשרה .יפה — אמרתי — הבה ניכנס .ל א
ענה לי בירנבוים — יכול אני רק ללוותך לשם ,להכנם פנימה איני י ל
מ ה יש ? מדוע לא ? — מטעמים אידאולוגיים .באורח עקרוני אין רגלי ד ו ר כ ו ת
על סף מסעדה כשרה״.
׳
י
כ ו
התמורה בהשקפתו
במשך השנים ה ש ת נ ת ה בהדרגה השקפתו על טבע המציאות .נ ת ח ו ו ר ל ן
יותר ויותר ,שיש מ ח ש ב ה נעלה יותר מן העיון ההגיוני במה שגילו ה ח י ש י
^
ויש הרגשה יותר נעלה מן ההתרשמות הנפשית גופנית הפשוטה .נ ת ב ר ר ל
הגבולות שמציבה החומרנות בפני המחשבה ושואפת להגביל בהם ג ם
לא י ת כ ן
•
ההרגשות ,הם הם הגבולות של אותם האנשים המתמכרים
לפרש את ההתגלויות הכבירות בהיסטוריה האנושית כפעולות א ו ט ו מ ט י ו ת ש ל
החומר הגם המת .שכן שיטת החמדנות הכלכלית אין בידה להסביר את ה ת ו פ ע ו ת
התרבותיות בהיסטוריה ואת ההבדלים הקיימים בין עמים שונים .וגם ח ו מ ר נ ו ת
הגזעים אין בכוחה להסביר זאת ,שהרי מתוך עמים בני גזע אחד נוצרו ח ט י ב ו ת
תרבות שונות.
ס ׳
כ
ו ׳
א
ל ה
ת
כ י
ההתגלות הגדולה באה לו כאשר התבונן בגילויי הרוח של המיז ה א נ ו ש י
בדתות השונות ,תהיינה אשר תהיינה ,שבולטת בהן כמיהת האדם ל ר ו
תולדות העמים והאנושות וכל כוחות התרבות התגבשו מסביב לרוחניות ה ד ת ו ת
ברעיונותיו האמורים של בירנבוים עדיין אין מדובר על א מ ו נ ה ב ד ת
יא
בתקופה זו נראו בעיניו כל הדתות כפרי רוחו של האדם .אבל רוח זו
הנעלה ביותר .בכך השתכנע בקיומה של רוח מ ו פ ש ט ת באדם ,ש א י נ ה ת ל ו י
בחומר.
כ
ח ׳
י
ה
ה
התמורה בהשקפותיו על התרבות המודרנית
בהדרגה הגיע בירנבוים גם לידי ההכרה ,כי המודרניזם עם כל ה ב ט ח ו ת י ו
הגדולות נקלע למצב ה מ ת ג ל ה יותר ויותר בפשיטת רגל .תכניותיו ל ש י פ ו ר מ צ ב ו
של היחיד ,לא חילצו איש מתוך סבך ההיים .מכל הבטחותיו ה ח ג י ג י ו ת
המודרניזם יצא תוהוובוהו .״כוהניו״ הגדולים נתגלו בבריות קטנוניות ו נ ל ע ג ו ת
שחרור רוח האדם מ״כבלי״ הדת מאז תקופת הרנסנס ,הביא בסופו ש ע ל ו ת
ונחיתות ,צ ח נ ה העולה מגסות התוהו ובוהו ,מכל הרחובות ו ב ת י ה מ ג ו ר י ם
ש
www.daat.ac.il
72
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
המחוללים .יצר הקיום הפך לליצנות ולניבול פה ,ש מ ח ה ויופי טובעים ברפש.
מטיפים הם לאנרכיה של אהבה ושואפים להביא כוונות נעלות באמתלאות
לתאוותיהם ,דוגלים הם בסיסמה של ״חופש הרוח״ ,מ ב ל י שיהיה להם מושג
במהות הרוה .האדם המודרני אינו אלא פרא ״מתורבת״.
הטכניקה המודרנית
״המליכו את הגולם הזה כמלך עריץ על האדם .רעש המכונות ,שאון
הרכבות ,חוצפתם של ,גורדי־השחקים׳ ,המולת הבורסה ופטפוט העתונות ,הם
הם ערך החיים והתקדמותם .השקיעו את הנפש במכונות ,דחפו אותה אל התוהו
ובוהו של ברזל ועופרת ,זוהמה ,תאווה ,שקר ושממון ,והלב מלא גאווה על כך״.
בדבריו האמורים של בירנבוים ניתן ביטוי מושלם לשלילתו את תפיסת
העולם החמרנית ואת התרבות המודרנית.
דרכו אל היהדות
אשר לערכה של הדת היהודית ,מספר בירנבוים ,כי בהכירו אותה )ממקורות
אהרים מהימנים נמסר ,כי זה אירע לו אחרי שהכיר את חייהם של יהודי
מזרח אירופה( ״עמד נרעש ונדהם עד לעצירת נשימה״ .הוא הרגיש ,כי ערכה
וחשיבותה של שיטת ההיים הדתית של העם היהודי היא מ ע ל ומעבר לכל
קנה־מידה היסטורי .היא מהווה את ציר הצירים שסביבו סובבות תולדות
העולם זה אלפים בשנים.
למרות התרגשות עצומה זו מן הרושם ש ע ש ת ה עליו היהדות ,היה בזה
רק יחס של כבוד כלפי היהדות ותו לא .עדיין חסר היה העיקר — אמונה
במציאות אלוקים ובתורה ש נ י ת נ ה לעם היהודי .שנים ש ל התלבטויות מלאות
יסורים — מספר בירנבוים — עברו עליו עד שזכה להגיע לאמונה זו .ולבסוף
בא היום ,כאשר חוט הכפירה כמו ניתק מאליו .נתחוור לו שכל הטענות
שמעלים נגד מציאותו ,מוכיחות רק ש א י אפשר להגיע עדיו ,אבל אין הן
מבטלות את הוודאות שהוא חי וקיים .אשר לאמונה בתורה כיצירה אלוקית,
היא הובהרה לו מכוחה של התורה ,שידעה לסגל ל ע צ מ ה אומה שלמה ,מול
השפעתם המדיחה של החושים; והשוני של העם היהודי מכל שאר העמים,
שהיה הראשון להכיר את בורא העולם ,אף הוא מעיד ,כי עם זה נבחר להיות
החלוץ בהכרת הבורא ,ולשם כך ניתנו לו חוקי חיים מיוחדים ומצוות קדושות
השומרים עליו מ פ נ י ירידה לשפל ההמוניות.
תורת ישראל וחזון העולם
בירנבוים הפך ליהודי מאמין כאחד משלומי אמוני ישראל .התרבות
המודרנית היתד ,לו לזרא .אבל את החזון ש נ ש א בלבו בעבר ב ע ת ש ה א מ י ן
בסיסמאותיה היפות של התרבות הנ״ל ,לא זנח כליל .הוא מ צ א אותו בתורת
היהדות .הזון גאולת האנושות כולה בוא יבוא ,אבל לא ע ל ־ י ד י הקידמה של
התרבות המודרנית ,אלא כפי שחזה אותו ה נ ב י א :״והתגדלתי ו ה ת ק ד ש ת י ונודעתי
לעיני גויים רבים וידעו כ י אני ה ׳ ״ .עם ישראל הוא אמנם ״עם לבדד ישכון״,
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל יחד עם זה יש לו גם יעוד היסטורי־עולמי ,והוא ימלא יעוד זה ב ש מ ש ו
מופת ודוגמה לעמי העולם במוסריותו הנעלה ובקדושתו .מכאן גם ה א מ ו נ ה
בביאת המשיח ש פ ע מ ה בלבבו ,לא רק כהבטחה לאחרית הימים ,אלא גם
כדרישה אקטואלית בהווה — להתכונן לקראתו על־ידי התעלות בקדושה .מ ו ל
ערכי התרבות המודרנית בתקופת הזוהר שלה — המדע ,המוסר וחאסתיטיקד,
— דורש בירנבוים מנאמני ה ת ו ר ה :״קדושת הדעת ,קדושת הרחמים ,ק ד ו ש ת
התפארת״ .על משמעותם המלאה של מושגים אלה — לא כאן המקום ל ה ר ח י ב
את הדיבור .דברי ד״ר בירנבוים בזה מובאים בספר ״עם השם״ )עמ׳
צא—קג(.
המוכיח כ ש ע ר
בעל־התשובה ,שלא מכבר הצטרף למחנה היהדות החרדית ,החל ל ה ו פ י ע
כמוכיח כלפי מ ח נ ה זה ,על שאין הוא ממלא את יעודו האמור ,כדי ש י ת ג ד ל
ויתקדש שמה של התורה גם לעיני רחוקים .הוא לא הסתפק בתוכחה בלבד,
אלא ניסה גם להקים תנועה דתית — תנועת ״העולים״ ,שעליה הוטל ה ת פ ק י ד
״לשמש חיל־הלוץ קטן להתקדשות עצמית״ .בין עקרונות־היסוד של תנועה ז ו :
מקום המגורים של חבריה צריך להיות בקרבת הטבע ,הרחק משאון הכרך.
מקור הפרנסה — עבודה ולא מסחר ,הימנעות ממותרות ,ועור כיוצא בזה.
בירנבוים האמין ,כי אלה ישמשו דוגמה וישפיעו על היהדות הדתית כ ו ל ה
ללכת בעקבותיהם.
אישיותו
מכל האמור לעיל ,ויותר מ ז ה — מהספר עצמו — מ ת ב ל ט ת לפנינו א י ש י ו ת
נדירה ,יחידה ב מ י נ ה :הוגה־דעות גדול ,המצטיין ברוחב היקף ובעומק מ ח ש ב ה .
איש החזון הגדול ,אותו הטיף מתור להט נפשי ופאתוס בלתי מצויים ,א י
המוסר הנעלה והאמת הטהורה .תכונתו זו בולטת ביותר בדרכו הציבורית.
הוא היה אחד מיוצריה וראשיה של התנועה הציונית ,וכאשר ה ש ת כ נ ע ש ל א זו
הדרך ,פרש מ מ נ ה בוותרו על משרה וכבוד ,על קהל ידידים ומעריצים ,ו כ ס י
שמוסרים מכיריו היו בחייו גם שנים של עוני ודוחק בל יתוארו .הוא ה ק ר י ב
הכל למען האמת .נדודיו מ ת נ ו ע ה לתנועה ומאידאולוגיה לאידאולוגיה ,מ ע י ד י ם
גם ,כי מוחו ולבו לא ידעו מנוחה .תמיד העמיק ל ח ש ו ב :האם דרכי נכונה ך
האם זאת האמת ? וכאשר השתכנע שלא ,קם ו ע ז ב ; וכך חיפש האיש כל י מ י
חייו ,ע ד ש מ צ א את מבוקשו.
ש
בספר ״עם השם״ מובאים מבחר כתבים ומסות מד״ר בירנבוים .כידוע כ ת ב
ד ״ ר בירנבוים בעצמו ספר ״עם השם״ ,אך בספר הנוכהי הוכנסו רוב חיבוריו.
חבל שהמהדיר לא ציין את המקורות של הפרקים השונים ,אך מאידך יש ל ש ב ח
את הוצאת ״נצח״ ומנהלה המסור ר׳ יחזקאל רוטנברג נ״י על הצורה היפד,
של הספר הזה ,שמן הראוי שרבים יעיינו בו .רעיונות מקוריים רבים נ מ צ א י ם
בספר .הספר אינו מתאים למבוגרים בלבד .יש להעיר למדריכים ב ת נ ו ע ו ת
נוער דתיות שבספר נמצאים פרקים אחדים ,המתאימים לשיחה ולעיון עם ב נ י
www.daat.ac.il
74
אתר דעת -מכללת הרצוג
נוער ,כגון פרק ״על הים״ ,״מצע העולים״ ,״אני מאמין בביאת המשיח״ ,״כך
היא דרכה של תורה״ ,״לפתרון הבעיה הסוציאלית״ ועוד .אקטואליות נ מ צ א ת
גם בפרק ״תלמוד תורה עם דרך ארץ״ ,בו מבקר ד״ר בירנבוים את הפירושים
החדשים לדרישה עתיקת יומין של חז״ל .פירושו — הוא פשוט ו ה ח ל ט י :״אכן
״יפה תלמוד־תורה עם דרך ארץ״ ,אבל במה דברים אמורים — כאשר ה״דרך־
ארץ״ גופא יונק מן התורה״ .שמח ד״ר בירנבוים כאשר אמרו לו שאכן כיון
לדעתו של אחד מגדולי ישראל .אכן גם כאן כיון לדעתם של גדולים ,לפירושו
של רבי חיים מוולוזין בפירושו לאבות.
ישמש
אל ה ״ ׳ .
זכרו הטהור דוגמה לכולנו — ״ נ ח פ ש ה דרכינו ונחקורה ונשובה
כ נ ס ת ישראל
…לבנות
שורשית,
יהודים
נשאב
כה
ו ל ח ק י ם מ ח ד ש כ נ ס ת ישראל ,שבמובן פנימי היא נ ע ד ר ת כרגע,
שמתוכה
ישרים
ובה
ושלמים,
יהודים
יחונכו
חדורי
א ת חכוחות לבנינה
כוח
חדשים,
ואזורי
המחודש של
מלאי
גבורה,
חתלחבות
לבביות
כנסת־ישראל?
מנין
וספוגי
כנסת ישראל
תום
ומסירות
נפש.
הכוח
להתאזר
וצניעות;
חוי,
מנין
בסבלנות
א ר ו כ ה ז מ ת י נזכה כ ב ר ל ר א ו ת שוב כ נ ס ת י ש ר א ל א מ י ת י ת ?
ד״ר
נתן
בירנבוים
ז״ל:
עם
השם,
עמ׳
ריח.
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
דברי מנחם
הלכות
בירורי
בתוספת
הרב
שו״ת,
מנחם
ירושלים
שונות
משא
מנדל
בשו״ע,
ומתן
כשר,
אורח
עם
גדולי
הוצאת
בית
חיים׳
חלק
התורה
תורה
א
מאת
שלמה
תשל״ז
הרב מנחם מ נ ד ל כשר שליט״א הוא אחד מגדולי הרבנים בדורנו .ה ו
בין הרבנים היחידים בימינו ש ע מ ד במשא ומתן של הלכה עם ג ד ו ל י
הדור לפני השואה ,עם האריות שבחבורה לפני חמישים—ששים שנה ,ה ר
יזיסף ת ז י ן בעל צפנת פענח ,הרב מאיר דן פלצקי בעל כלי חמדה ,הרב מ נ ח ם
זמבה הי״ד ,הרב אלחנן וסרמן הי״ד הרב אברהם ישעיה קרליץ ,בעל חזון איים
ואף עם גדולי הכמי הספרדים הרב ש ל מ ה אליעזר אלפנדרי והרב חיים מ ש ת
אלישר ,זכר צדיקים לברכה ועוד רבנים אחרים .פרסום של מ ש א ו מ ת ן ש ל
הלכה עם גדולים אלה הוא מאורע תורני חשוב .נוסף לזה מובאים בספר ״ ד כ ר י
מנחם״ מחקרים הלכתיים רבים מהרב כשר שליט״א ,בהם הראה כוחו ה ג ד ו ל
בבירור הלכה ומקורותיה בתלמוד בבלי וירושלמי ,תשובות הגאונים ו ס פ ר י
הראשונים ,ביניהם מקורות מכתבי יד.
א
ב
הספר ״דברי מנחם״ מחולק לשני חלקים .בחלק הראשון בירור ה ל כ ו ת
לפי סדר שולחן ערוך ,אורח חיים — ובחלק השני שאלות ותשובות ,מ ש
ומתן בסוגיות הש״ם והפוסקים עם גדולי ישראל בדור האחרון .בחלק ה ז ז ז
ישנם דיונים בסוגיות רבות ,לאו דוקא בשו״ע אורח חיים ,ביניהם מ ש א ו מ ת ן
בבעיות מעשיות וגם עיונים הלכתיים שלא הזמן גרמם.
א
הרב כשר שליט״א פתח את הספר בהקדמה יפה עם עיונים במצות ״ א ה כ ת
השם״ .בשנים האחרונות התמסר הרב כשר שליט״א לההדרת קיום מ צ ו ת
ל
קריאת ש מ ע וקבלת עול מלכות שמים בכל יום ואף כתב דברי מ ח ש ב ה
מצות אהבת השם .הרב כשר שליט״א אינו רק ת ל מ י ד חכם גרול א ל א
חסיד נלהב ,מחשובי חסידי גור בירושלים ת״ו ואף שימש לפני כחמישים ש ג ה
ראש ישיבת ש פ ת אמת בירושלים ת״ו .בפרקים אחדים שבספר נ ו צ צ י ם
רעיונות על קדושת עם ישראל ,על קדושת בית הכנסת )עמ׳ קח—קיג( ו ע ל
הטבילה התופסת מקום חשוב בעבודת השם אצל החסידים .הרב ה מ ח ב ר ד ן
שם )סי׳ כז( על טבילת עזרא וביטול התקנה .בין הטעמים השונים ל ב י ט ו ל
טבילת עזרא מובא שם הטעם ״להוציא מלבן של צדוקים שהחמירו ב ט ב י ל ת
קרי ועשוהו לעיקר ביהדות״ )עמ׳ צב( .בהקשר זה הביא הרב כשר ה ו כ ח ו ת
שכת האיסיים היו נוהגים להרבות בטבילות וראו בזה כמין עבודה .ב ה ע ר ה
)בעמ׳ צג( הביא הרב כשר שבספרי החסידים תופסת הטבילה מקום ח י ש ו
אך בהבאת הדברים על יד מנהגי האיסיים יש בזה קצת טעם לפגם.
ע
ג
ם
כ
www.daat.ac.il
76
אתר דעת -מכללת הרצוג
עיונים
במצות
תפילין
חלק נכבד בבירור הלכות על שולחן ערוך ,חלק אורח חיים מוקדש לדיני
תפילין )סי׳ ו — סי׳ כג( .כאן ישנם דיונים על זמן מצות תפילין ,מ י החייבים
בתפילין וכן בירורי הלכה בעשיית התפילין וכתיבת הפרשיות לפי שיטות רש״י
ורבנו תם ,צורת הדל״ת בקשר בתפילין של ראש ,ועוד .הלק מהעיונים מוקדשים
לבירורי הדינים ,מקורותיהם בש״ס ובפוסקים הראשונים ודרך אגב גילה הרב
כשר מקורות בלתי ידועים המאירים ומסבירים דברים סתומים בדיני תפילין
וציצית.
בסי׳ ח דן הרב כשר שליט״א במצות תפילין בחוץ לארץ ואף נוגע
בשאלה אם בני ישראל במדבר נהגו מצות תפילין .בסי׳ יט מובאים מקורות
רבים כדי להסביר למה היו זמנים שמצות תפילין היתד .רפויה בידי ישראל.
בין השאר מובאים דברי הרמב״ם בהל׳ תפילין פרק ד ,הל׳ יג שהמצטער פטור
מן התפילין ולכן בהיותם במצור ובמצוק בגלות יתכן שהיו פטורים ממצות
תפילין .סיבה אהרת החשש מחילול השם ,כמבואר בירושלמי ברכות פרק ב
הלכה ג שלא ההזיקו בתפילין מפני הרמאים שהיו מניחים תפילין ורימו בני
אדם .הרב כשר ציין שם את הראשונים המביאים את הירושלמי ,ביניהם
המאירי בבית הבהירה ,ש ב ת מ ט ״שלא יתחלל שם שמים על ידו להיות רשע
בצורת צדיק״ .כאן היה אפשר לציין עוד את דברי המאירי בפירושו למשלי
שגם שם הסתמך על הירושלמי הנ״ל שיש חילול השם כאשר יהודי מעוטר
בתפילין וציציות אינו נוהג כשורה .וזה לשון המאירי בפירושו למשלי יז ,ג :
״…וכן הרבה מהרמאים מניחים תפילין בראשיהם וציצית בבגדיהם ,ויציצו כל
פועלי און ,וע״ז דרשו ז״ל לא ת ש א את שם ה׳ אלקיך לשוא ,שלא יהא מניח
תפילין והולך וגונב ונושא ציצית בבגךו והולך ומרמה את הבריות ,ובתלמוד
המערב אמרו חד בר נש אפקיד גבי חך סב…״.
הרב כשר מאךיך בהסברים על הסיבות השונות המובאות אצל הראשונים
על הרפיון בקיום מצות תפילין .כמו כן עמר על הסימנים הראשונים של
הרפיון בזמן חז״ל .בהקשר זה מובאים בעמ׳ עג דברי המאירי ,ברכות יד ,ב
״ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא
בימים ידועים בשנה ,והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו
יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היםורים את עונותיו…״ .הכוונה
לדברי הירושלמי ,ברכות פרק ב ,הלכה ג על רבי ינאי שהיה לובש תפילין
)רק( אחר כמה ימי מחלה ועל רבי יוחנן שלא הניח תפילין של ראש בימים
החמים בקיץ .הרב כשר מביא פרושים אחרים של שיטת רבי ינאי ,אך לא על
שיטת רבי יוחנן .במפרשי הירושלמי ישנן גרסאות שונות ב מ ה שמסופר על
רבי יוחנן .בפי׳ תלמידי רבינו יונה על הרי״ף ,ברכות ,פרק ג )יד ,ב( מובא
בשם הירושלמי מסורת א ח ר ת :״ר׳ יוחנן לא היה מניח תפילין אלא מ פ ס ח א
לפסחא והיה מחזיק לרישיה מפםחא ועד עצרתא ,פי׳ ר׳ יוחנן היה חושיש
בראשו מקרירות ומפני זה לא היה מניח תפילין אלא פעם אחת בשנה כדי
שלא יזיק אותו ואעפ״כ מ פ נ י אותו פעם בלבד היה חושש והיה צריך לחזק
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ
ר א ש ו
פ
ס
ו ע ד
ח
ב ח י ד ו ש י ו
ע צ ר ת
מ
"־
פ י
ל י י מ א
ו
ס
א
ת
ר
ש
ש
ד
ז ו
ם
י
ו
ש
מ י ב א
ת
ש
ע י ד
ר
י
ב
*דרי")
ד ,ס ב ר
י י י ! נ ז
׳
חיות
אנא דמסגינא ד׳ אמות בלא תורה ובלא ת פ י ל י ר ׳
ח ג נ א ל
ב ש ו ל י
ז ב ה ע ר ד
ב כ ל
ה ג ל י י ז
י
א י 3ז
'
׳
י
מ כ א ?
ג ד י י
א ד
מ
י
ק
ר
ם
א
'כגת
^ יבינו
היום
ח י ל י ל
ה
ם
ש
ג
ב
ל ב י י ו י
י
ת
ס
י ,ק ף
סופוח
^
"
'
׳
אים
ל
״ל׳
מצות תפילין בזמז
הגאונים והראשונים .מקורות שונים על הרפיון בקיום מצות תפילי 7מוב
^
בס׳ נפש חיה מהרב ראובן מרגליות ז״ל או״ח סי׳ כה סע׳ ב.
בפירושים השונים לדברי רש״י בפרשת עקב יא ,יח ״אף ל
כ ד י
ח ז
א
ה ב י ז
ת
מ
ה
צ
ב
ה ג ו ל ה
ב ת פ י צ ו ת
א ח ר
ו
ש
י ם
ב מ צ ו ת
היו מצוינים
מ ב י א
ד ,נ י ח י
׳
ה
ר
כ
ב
ש
ת פ י ל י ז
ב ס י
ר
י ע ש ו
מ ז ו ז ו ת
ב י ן
ר
ח
ש
ה
א
כ ד י
צ
ה
ש
ע
ל
ת
י י ,ו
א
ב ע ל
ל כ ם
ה כ י 1ב
ח ד ש
לר.
וי,ק
יאר.
'
כשתחזרי״
שהנוסחא המקורית היתד ,עשו ״תו״מ״ ,והכובד ,תרומות ומעשרות וטעו ב ? ^
ר
י פ ה
א
׳
י
ב
ל
א י ז
ת
ה
ע
ל
ם
״מ״
והעתיקו ״תפילין ומזוזות״ .אמנם זאת המצאי׳
שהרמב״ן כבר גרס תפילין ומזוזות וגם אין להניח שמראשי תיבות
הגיעו לגרסה ״הניחו תפילין ועשו מזוזות״ .הרב כשר הרגיש כנראה בקוש ^
רין
ל ״
והביא פירוש הרדב״ז שבכל הדורות גזרו גזרות ל
האונס יבטלו אותם ,הזהירם שיהיו מצויינים במצות …ולא מפני שהיו פ
בחוץ לארץ״ .כאן היה מקום לציין לפי׳ מושב זקנים מ ב ע ל י התוספות׳^
עקב שעיקר פירש״י מוסב על מצות מזוזה ״שהרי ה־וב מזוזה בגולה ]על ש
א״י למעוטי
י
מדינות[ לא הוי אלא מדרבנן דהא כתיב ובשעךיך
ל לא עשו מ
״
דלא מיקרי שעריך״ .בדברי
ין
בשערי הגיטאות ,כמו שהעיר בעל תוי״ט ב״דברי חמודות״ על הל׳
ס״ק נב .וראה עוד הסבר רעיוני לפירש״י הנ״ל ב״שומר ציון הנאמן״,
צב )ה׳ שבט תר״י( עמ׳ קפג—ד.
ך
ע
ו א פ ש י
י ש ר א
ט
פ ׳
ח
ד
ע
ה
ו
ז ו ז
ה
״
ו
מ
ב
ש
י ש
ז ק נ י ם
ק
צ
ה
ת
ם
ב
מ ה
ר
מ ז
ח ו ב
ב כ
חקירה
עברי קודם
הולק הרב
ע״י עזרא,
אותן שהיו
'
מענינת מובאה בסי׳ לד בענין ״ספר תורה ותפילין שנכתבו
שעזרא הידש הכתב האשורי — מ ה דינם אחרי תקנת עזרא״•
כשר על הרב היים קניבסקי שליט״א שכתב שאהרי שינוי י י
נפסלו כל התפילין ומזוזות שנכתבו בלשון עברי ״ונראה י
ן י ל ך לא ניתנו ל ה י
כתובין מקודם פקעה קדושתן ,כיון
כ
א פ
ד מ כ א
ו א
ב ה ך
יא
•
״ ומב
ל
1,
על זה מקשה ה ר
הוכהות שונות שעזרא לא פסל את ספרי התורה ,תפילין ומזוזות ש נ כ ה ^
בכתב עברי המקורי .בין השאר הסתמר הרב כשר על פירוש יפה מראי׳ ^
ב
מ ג י ל ה
ה י ר ו ש ל מ י
פ
ר
ק
כ
א
ש
ר
א
ו
ת
ו
צ
ה
״
ז
ק
ד
ש
כ
ו
ש
ת
ה
ב
ש
ב
ה
ן
ד נ ה י
ה
ה י כ ן
כ
ד נ י ת ז
ח
כ ה ?
ב י ד ו
ל ש נ ו ת
*'יי״
״
׳
׳
׳
לא עדיף דידיה מדמשה ,הילכך מי שהיה רוצה לכתוב התורה כמו שניה י
לביר
,
ל
,
י׳ י ל
ע״י
מ
ש
ה
ה
כ ו
ו מ
ש
ר
כ ו ת ב ד ן
כ ע ז ף א
ה י
י כ ן ל / /
כ מ ן ב ן
א י ן
זה נפקא מינה להלכה ,אבל ישנו כאן בירור מעניין בצירוף עיונים
ואגדה .כך ,למשל ,דן הרב קניבסקי בדברי רבי יהודה בן בתירה שהיה
בניהם של המתים שהחיה יהזקאל ״והללו תפילין ש ד י לי אבי אבא מ י ׳
)סנהדרין צב ,ב( ומכאן מ ש מ ע שבזמן התנאים הניחו תפילין שגעשי
יחזקאל .הרב קניבםקי דוחה הוכחה זו.
ב
בי״ י
מ ב
1נ
׳ ׳
0
ח
ב ז מ
78
www.daat.ac.il
י
ב כ ר כ
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
^ " ^ תורה אחדים שבספר ״דברי מנחם״ הופיעו בשעתם במדור ״מילואים״
שונים ש ל ״תורה שלמה״ וב״נועם״ ,אך יש תועלת רבה בריכוז המאמרים
הוספות באכסניה אחת.
חלופי מכתבים עם בעל חזון איש זצ״ל
ש
ל
ג
ע
״^
י ט
ק י ר ה
זי אי אפשר להעתיק את הנושאים הרבים ,בהם דן הרב כשר
בספר זה .פרק מעניין מהוה המשא ומתן עם בעל חזון איש זצ״ל
׳ ־ י -פסיק אחד בחומש! בסוף פרשת במדבר נאמר ״ולא יבואו לראות
את
הקודש ומתו״.
ב״םידור נתינת פרשיות התורה״
)נדפס בחזו״א,
*י ח סי׳
י ו ה״חזיו איש״ בפסוק זה וכן ב״ולא יגעו אל הקודש״ )שם
וכתב ״שאין זה נוהג לדורות ,אלא בזמן המשכן כשנסעו על פי ד׳ היה
י י ^ פריקת הכלים וכיםויין והלוי שעשהו חייב מיתה …ולמה הוכפל
בלשון נגיעה ובלשון ראיה ,לא ידענא״ .הרב כשר כתב בשעתו ,בקיץ
^
׳׳ אל ה״חזיו איש״ והעיר הערות שונות .לפי הרב כשר מובא בפסוק
ביאר לראות כבלע את הקודש״ איסור ראיה ,אך מסתפק בהבנת איסור
׳
׳ *ם האיסור רק ע ל הלוים והישראלים ולא על הכהנים ,אם האיסור
ה ז או על כל הכלים ,אם האיסור גם ע ל ראיה מרחוק ועוד ספקות
^
י ( • בעל ה״חזון איש״ ענה במכתב ,בו הסביר שהפסוק מזהיר את הלוים
הכהנים ולא ב א הפסוק ללמדנו איסור ראיה וכן הוא פשוטו של
^
איש״ הוסיף שאם נמצא אצל הראשונים שפרשו את הפסוק
/״
ל
ו איסור ראיה ,צריכים להבין שכוונתם לאסור ראיה משום כבוד שכינה
שהפסוק אסר את הלוים על עבודת הפירוק בלשון ראיה .הרב כשר
י* השיב בשעתו על מ כ ת ב ה״חזון איש״ והביא הוכחות נוספות שמדובר
קר באיסור ראיה .בתשובה שניה הודה ה״הזון איש״ ״קשה לעמוד על
שאין לו שרש רחב ב ג מ ׳ ״ )סי׳ טז( .בתשובה זו נטה ה״חזון איש״
,
ל
?ר שאמנם עיקר הפסוק אינו מדבר באיסור ר א ה ,אבל בכל זאת ב א ״לרבות
^ ם ו י ראיה מ פ נ י כבודו ומוראו של מקדש והדבר מסור לחכמים לקבוע
י המורא ,ואפשר דלוים נתחייבו גם על הכניסה לראות…״ .הרב כשר התחיל
ת י ב תשובה על מכתבו השני ש ל ה״חזון איש״ ,אך לא הספיק לגמרו ,ובמשך
ף עוד בירורים רבים בסוגיה זו )סי׳ יז( .בדפוסים יותר מאוחרים
'
ספר חזון איש ,אורח חיים — מועד נמצאת הוספה שכנראה נכתבה
המשא ו מ ת ן הנ״ל עם הרב כשר שליט״א ,אם כי הוספה זו אינה נזכרת
^
ונראה דאפקי׳
ל בדיונים הנוספים ש ל הרב כשר .שם כתב ה״חזון איש״
בל׳ ראי׳ ללמדך ש י ש איסור בראי׳ בלא הכרה וכיון ת א ס ר ו הלוים
בפריקת ה מ ש כ ן יש בהם גם איסור ראי׳ ״ .בדברים אלה ישנה התקרבות לשיטת
הרב כ ש ר והיה מ ן הראוי להעיר עליהם בספר אשר לפנינו.
ך
כ ס
ה ע ן נ ש
ד
א ר ו
כ י
ט
ע ל
ב י ד ת
מ ק ך
ח ז י ו
ח
ע ב י
י ר
ו נ
י
מ ן
ע
ה ד ב ר
ה ו ם י
ל
ב
! ב ו ת
י י ז מ ב א
זמן צאת השבת כשגוסעיבו מזרחה
בקיץ תרפ״ו ,לפני יותר מחמישים שנה ,פגה הרב כשר שליט״א אל
ד כ י ב
י יוסף ת ז י ן ,בעל צפנת פענח ״בשאלה גדולה וחדשה שלא נזכרה בשום
www.daat.ac.il
מקום״ )שאלות ותשובות סי׳ ג( .לפי הרב כשר ״הדבר נוגע הלכה ל מ ע ש ה ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
השאלה נתעוררה אצלי בשעה ש נ ס ע ת י באביה מארצות הברית לאירופא ,ו י ד ו ע
בעת שנוסעים באביה מ מ ע ר ב העולם מזרחה אזי מתקצר כל יום ש ע ה א ח ת . . .
אם כן הי׳ לי ש ב ת רק כ״ג שעות ,ונתעוררה אצלי השאלה מ ה לעשות ,א ם
יש מקום לומר שיש חיוב לשמור ש ב ת מ ע ת לעת רגיל וטבעי כ״ד ש ע ו ת ,
ולא לעשות שום עבודה עוד שעה״ .הרב כשר החמיר לעצמו ״ולמעשה כ א ש ר
נסעתי בדרך זו הרבה פעמים ,תמיד נהגתי להחמיר״ .בהסבר לשאלה מ ו ב א י ם
כ מ ה מ א מ ר י חז״ל באגדתא שמהם יש רמזים לשאלה זו ,בלי להגיע ל מ ס ק נ ה .
תשובתו של בעל צפנת פענח אינה שלמה ו״משום איזה סיבה הפסיק ב א מ צ ע
ולא גמר בתשובה מ ה שנוגע לעצם השאלה״ )עמ׳ קנא בהערה(.
בהסבר השאלה חסר לפענ״ד עיון בדברי רבי יוסי שבת קיח ,ב ״יהא ח ל ק י
ממכניסי ש ב ת בטבריא וממוציאי שבת בציפורי״ .בגליון הש״ס ה ב י א ר ב י
עקיבא איגר את דברי הר״י מיגאש ״היינו עם אותם שבתחלת ש ב ת ה מ ד ,
בטבריא ובאפוקי יומא הם בציפורי כי טבריא וציפורי תוך תחום אחד ו מ ק ד מ י
ומאחרי שבת״ .לא נדון כאן אם טבריה וציפורי נמצאות ל מ ע ש ה תוך ת ח ו ם
ש ב ת אחד )ראה ״ציון ירושלים״ ירושלמי סנהדרין פ״ג ,ה״ב( ,אך לפי ה ר ״ י
מיגאש שיבח רבי יוסי את הממהרים לבוא אל השבת בטבריח ו ה מ א ח ר י ם
לצאת מן ה ש ב ת ע״י הליכה בשבת מטבריה לציפורי .לפי ש י ט ת הרב כ ש
שליט״א ד״יה יותר נחוץ להזהיר את אנשי ציפורי שאם ילכו מ ש ך ה ש ב ת
לטבריה ,חייבים הם לאחר את יציאת השבת בניגוד לאנשי המקום שם ו ל
לעשות מ ל א כ ה כאשר אנשי טבריה כבר התחילו שוב לעבוד .לכן יש מ ק ו ם
לומר שאכן לפי הדין אין חיוב כזה וכל יהודי מותר לעשות מ ל א כ ה כ א ש ד
הגיע זמן צ א ת הכוכבים במקום המצאו במוצאי שבת .אולי לא יפה ל ע ש ו ת
השתדלות כדי לקצר את השבת ,אבל אם אנשי ציפורי הגיעו משך ה ש ב ת
לטבריה ,אין להם ש ב ת אלא עד צאת הכוכבים שבטבריה .כמובן אין מ כ א ן
הוכחה ברורה ,אבל ד״יה מן הראוי לדון בדברי מהר״י מיגאש ,כאשר ד נ י ם
בשאלה כזו של קיצור ה ש ב ת ע״י נסיעה באניה ממקום למקום בשבת .ה ר
צבי פסח פרנק זצ״ל העלה בעיה זו ב״מקראי קודש״ ,פסח ח״ב עמ׳ ר י ד — ר ט ו
ודן בדברי רבי יוסי הנ״ל ,אך העלה שאין הוכהה משם .על זה העירני מ ו ״ ר
הרב יוסף כהן שליט״א.
ר
א
ב
על חלות חג השבועות
הרב כשר השיב תשובה מפורטת ״לשאלת הנוסעים מאוסטרליה ל א ר צ ו ת
הברית בין פסח לעצרת ,שיש הבדל ביום שלם בין אוסטרליה לארה״ב ,א י ך
יתנהגו בספירת העומר ובשביתת הג העצרת״) .סי׳ לג( .תשובה זו נ ד פ ס ה
בספר ״קו התאריך הישראלי״ )עמ׳ רכה—רל( .הרב כשר סובר ש י ש ל נ ה ו ג
כמו אנשי המקום ,אך מביא גם ד ע ה אהרת שעל הנוסע מאוסטרליה ל נ ה ו ג
חג השבועות ביום החמישים לפי הספירה שלו ,כלומר בערב שבועות ש ל י ה ו ד י
ארצות הברית ,אך משום ספקא דאורייתא עליו לשמור גם את החג ש ל א נ ש י
המקום .ד ע ה זו צריכה עוד עיון .וכי הספירה של יהודי באוסטרליה ת ש נ ה ל
ג
ס
ר
80
www.daat.ac.il
את הלות חג השבועות בניו־יורק י הג השבועות הל מ ן התורה ביום מסוים
ואין יום־טוב אחר .ומה נאמר
מכללתלשם
יהודי הבא
אתר כל
בארצות הברית וזה מחייב
הרצוג
דעת -
אם יהודי מאוסטרליה יטוס לארה״ב ויחזור דרך אירופה לאוסטרליה ומשם
יטוס לפני שבועות שוב לארה״ב .לפי הספירה שלו יחול שבועות יומיים לפני
שבועות שבארה״ב ואם הוא ישלש את נסיעתו יגמור את ספירת העומר הפרטית
שלו שלושה ימים לפני שבועות .האם עליו לחוג חג השבועות שלושה ימים
לפני החג ? אמנם יש לדון איך יספור אדם כזה את ספירת העומר ,אבל קשה
להעלות על הדעת שהספירה שלו ת ק ב ע לו את תחולת הג העצרת .החג הל
מן התורה ביום אחד בכל מקום בעולם לפי האופק של אותו מקום וזה מהייב
כל יהודי הבא לשם ,מאיזה מקום שיבוא .כמובן שדברים א ל ה נרשמו רק
כהערה בעלמא שאין לה שום מ ש מ ע ו ת והדבר דורש הכרעה ברורה מגדולי
ישראל.
כידוע אי אפשר לספור ש ת י ספירות לעומר מתוך ספק על הספירה,
שהרי כונת הספירה לדעת את היום המדויק .אך הנוסע חנ׳׳ל ,שהגיע מאוסטרליה
לארה״ב — ,כך סובר הרב כשר בתשובה הנ״ל )סוסי׳ לג( — יספור ש ת י
ספירות עם ברכה .הוכחה לכך שבעל המאור )סוף מ ס כ ת פסחים( לא דחה
באופן עקרוני ספירה כפולה ולכן שאל למה לא סופרים בחוץ לארץ בזמן
הזה שתי ספירות מספק .הרב כשר הוסיף ״ולפענ״ד שגם בזמן ה ב י ת שקדשו
החדש ע״פ עדים ובמקומות הרחוקים שלא ידעו מ ת י קדשו החדש ע ד שהגיעו
השלוחים ,ספרו ש ת י ספירות בברכה בנוסח ז ה :היום ש נ י ימים לעומר ליו״ט
שני ,היום שלושה ימים לעומר ליו״ט ראשון׳׳ ,עכ״ל .אך מעולם לא שמענו
על ספירה כזו .אולי כונת הרב כשר שלפי דברי בעל המאור הנ״ל היתה
אפשרות הלכתית לשתי ספירות במקומות הרחוקים שהשלוחים לא הגיעו
אליהם לפני פסח ,אם כי לא מצאנו מקור שאכן כך ספרו למעשה.
בהקשר זה יש לציין את שיטת הרב כשר שליט״א לגבי חיוב שמירת
ש ב ת של אדם הנוסע ממזרח הרתוק לאמריקה .בשני מקומות העלה הרב כשר
שליט״א שאמנם מבטלים את החשבון הקודם כלפי חשבון יושבי המקום ,בו
ישבות בשבת ,אבל ש ב ת ראשונה יש לשמור גם לפי החשבון הקודם )דברי
מנחם עמ׳ קמט ו״קו התאריך הישראלי״ עמ׳ .(126נימוקו כנראה שאחר ש ש ת
ימים יש לנהוג ש ב ת ולא אחרי ח מ ש ה או ש ב ע ה ימים .נרמה שגם זה לא הוכרע
באופן מוהלט .שמירת ה ש ב ת הקודמת אינה מ ש פ י ע ה על שמירת השבת הבאה,
אחרי שהיהודי הגיע למקום ששם אין ספק על תחולת השבת .אמנם קיימת
בעיה לגבי תחולת השבת של אסטרונאוטים המסתובבים בחלל ,אבל כ א ש ר
האסטרונאוט יחזור לכדור הארץ ,אין לו רק תאריך אחד ,ה ש ב ת של א נ ש י המקום
ההוא .השאלה שהרב כשר שליט״א דן עליה ,איננה טיאורוטית אלא הלכה
למעשה ליהודי הטס ממזרח הרחוק לאמריקה או להיפך .גם כאן רצוי שהפוסקים
בדורנו יכריעו איך לנהוג.
בין חבירורים שבספר ״דברי מנחם״ יש עוד לציין ה ש א ל ה אל בעל
״צפנת פענח״ בענין יו״ט ש נ י במושבות ועיירות שנתיםדו מ ח ד ש בארץ ישראל
81
www.daat.ac.il
)שו״ת סי׳ ב( .מקובל בין הציבור שבארץ ישראל אין יו״ט שני ,חוץ משני
הרצוג
מכללת
ברור ,שהרי הרמב״ם פסק בהל׳
כל כך
דעתאין -הדבר
אתראבל
הימים של ראש השנה,
קידוש ההודש פרק ה ,הלכה ט ,שבכל עיר בארץ ישראל שלא ידוע ששלוחי
בית דין יצאו לשם ,עושין יו״ט שני .על בעיה זו דנו רבנים רבים בדור
האהרון ,והבל שהרב כשר לא צירף רשימה עם מראי מקומות של הספרים
שיש בהם דיונים בשאלה זו.
הרב כשר שליט״א פותח את חלק השאלות והתשובות שבספר ״דברי
מנחם״ עם מ כ ת ב חידושי תורה מאדמו״ר מגור הרב אברהם מרדכי אלטר
זצ״ל בדיני אנינות ואבלות .מכתב זה שלח האדמו״ר מגור בשעתו אל המאסף
״דגל התורה״ שהופיע בפולין .דברי תורתו בודאי צריכים עיון ,אבל אפשר
ללמוד גם הרבה דיני ענוה מהשורה הראשונה .כל יהדות פולין החרדית עמדה
תחת מרותו והנהגותו של האדמו״ר מגור ,אך הרבי כתב ״הנני כותב בזה
איזה הערות שנו״נ בימים של צער בימי אבלי ,אולי יוכשר מה ע״י ועד
הבקורת בדגל התורה״ .כמה נפלאים דברים מעטים אלה.
בסי׳ לח ליקט הרב כשר שליט״א הערות לפי סדר השו״ע ,בירורים קצרים
ומאירים .בס״ק כט מובאים מקורות לדין המחבר בסי׳ קנא סעיף ט שבבתי
כנסיות ״נוהגין להדליק בהם נרות לכבדן״ .יש להעיר שבס׳ כד הקמח ,ערך
בית הכנסת ,כתב ר ב ע ו בהיי דין זה בלשון ״הייב אדם להדליק נרות ב ב י
הכנסת״ .המהדיר של כתבי רבינו בחיי )הוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים
ו ״ולא ידוע
תש״ל( ,הרב ח״ד שעוועל שליט״א הרגיש בלשון ״חייב אדם״
לי מקורו״ .אך הדבר מפורש במדרש הגדול ,ריש פרשת בהעלותך ״ מ ל מ ד
שישראל חייבין להדליק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שהן כמקדש״ .ובן
חוזר על זה עוך פעם ״כך ישראל חייבין להדליק בבתי כנסיות ובתי מדרשות״.
אגב ,מובא שם במפורש שהדלקת נרות בבית הכנסת היא דוגמת המנורה ב ב י ת
המקדש ולא מדובר בנרות זכרון לנפטרים.
ת
׳
ו צ י י
הזכרנו רק נקודות אחדות שבספר
ובירורים מענינים .בקיאותו המקיפה בכל
שליט״א שגם בספר הנוכחי תרם תרומה
הספר נרשם שזה ״חלק ראשון״ .בכליון
תלמידי חכמים הזוכים להמשיך בלימוד
הגבורה .וזכות גדולה לנו הנהנים מאור
״דברי מנחם״ .הספר מלא ח י ד ו ש י ם
ספרי הראשונים עמדה להרב ה מ ח ב ר
חשובה ללומדי תורה בישראל .ב ש ע ר
עינים אנו מחכים לחלק שני .מ ע ט י ם
התורה והפצת תורה ואמונה ב ש נ ו ת
תורתו.
82
www.daat.ac.il
דוד הנשקה
אתר דעת -מכללת הרצוג
תוספות ל״אין מקרא יוצא מידי פשוטו״
לאחר הדפסת מאמרי ״אין מקרא יוצא מידי פשוטו״ ב״המעין״ )ניסן ותמוז
תשלז( ,נתגלו לי כ מ ה מקורות חשובים נוספים ,שלא הובאו בו ,והריני משלים
זאת כאן,
א .בהע׳ 5הבאתי את המקומות בהם משתמשים רבותינו הראשונים בכלל
שאין מקרא יוצא מ י ד י פשוטו ע ״ מ להוכיח קיומו ש ל דין ,אשר יוצא מפשוטו
של מקרא במקום שהדרש נדרש בכיוון שונה .ואלו הם המקורות הנוספים
בענין ז ה :רש״י סוטה ו ,א ד ״ ה ו ע ד ; רמב״ן ב״משפט החרם״ ,נדפס בכמה
מקומות ,ולאחרונה שוב ב״חידושי הרמב״ן השלם״ לשבועות ,הוצאת מכון
התלמוד הישראלי )ירושלם תשל״ו ,עמ׳ רצו( ,ע י ״ ש ; סמ״ג ,לאוין ,סי׳ א
וסי׳ ש י ד ; יראים השלם ,סי׳ רמג.
ב .בענין ״ועבדו לעלם״ לא הובאו במאמר ש נ י מקורות חשובים מדברי
רבותינו הראשונים ,ואלו ה ם :
(1הרמב״ן ז״ל בדרשתו על קהלת )״כתבי רמב״ן״ ,מהדורת רח״ד
שעוועל נ״י ,כרך א ,ירושלם תשכ״ג ,עמ׳ ק פ ח ( :״מלת ,לעולם׳ בלשון
הקדש לא יחייב קיום נצחי ,ואיני מביא ראיה בזה מ מ ל ת ,ועברו לעלם(,
שהוא עד היובל ,כמו שמביאים המפרשים ,כי שם ה ו א כפשוטו ,לעד,
ויש בו סוד גדול ועמוק ,הזכירוהו רבותינו במכילתא״ .מדברי הרמב״ן
ז״ל הללו מתבררות ללא ספק ש ת י מסקנות ח ש ו ב ו ת :א .לדעת הרמב״ן
ז״ל פשוטו של ״לעלם״ בפרשה זו של עבד נרצע הוא כמשמעו ,לעד .ב .לדעת
הרמב״ן ז״ל גם חז״ל סברו שזהו אכן פשוטו של ״לעלם״ ,שכן אותו ״סוד
גדול ועמוק״ אשר נ ת ל ה בפשוטו זה של ״לעלם״ ,ו א ש ר אינו יכול להתקיים
לפי מדרשו ההלכתי ,הזכירוהו לא אתרים מ א ש ר ״רבותינו במכילתא״!! וכך
מתפרשים גם דברי הרמב״ן ז״ל בפירושו לתורה ,שמות כא ,ו ,כפי שכבר ציין
הדה״ד שעוועל נ״י ב״השמטות ומלואים״ לביאורו לפירוש הרמב״ן ז״ל שם,
וכמתבאר מדברי רבינו בחיי ז״ל שציין לו שם.
(2הרשב״א ז״ל בתשובותיו )ח״א ,םס״י ט ( :״כתוב בעבד עברי ,ועבדו
לעלם׳ ,והרי אי אפשר לחיות לעולם ,ולא היתה הפונה לפי פ ש ט הכתוב א ל א
שיעבדו לעולם ,ש ל א יצא מ א ת ו לחירות כל שהם קיימים ,ואם לא תפסק העבודה
מ צ ד המות ומצד עצמם — לא תפסק מ צ ד עצמה ,ואף אם יחיו לעולם .ואל
תשיבני מן הקבלה שיאמרו ,לעלם׳ — לעולמו של יובל ,כי זה מ א ת מ צ ד הקבלה,
אכל איני אומד א ל א לפשט הכתוב״.
ג .בענין ״עין ת ח ת עין״ הובאו ב מ א מ ר האחרונים ש כ ת ב ו שגדר דין
זה הוא כפשוטו של מקרא .ויש להוסיף את הגאון ריי״פ פרלא ז״ל ,שבביאורו
לספר המצוות של רס״ג ז״ל )הלק הפךשיות ,פךשה כט ,כרך ג ,ע מ ׳ קעב(
83
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האריך אף הוא להוכיח שזהו גדר הדין ,ואליבא דרבי אליעזר דוקא ,ע י ״ ש .
ד .בענין פיגול הבאתי את דברי הרמב״ם ז ״ י בפט״ו מהל׳ פ ס ו ל י
המוקדשיז ה״י ש כ ת ב ב ז ה ״ ל :״שחטה לשמה וחשב בשעת השחיטה לזרוק ד מ ה
שלא ל ש מ ה — הרי זו פסולה ,לפי שמחשבי? מעבודה לעבודה ,וזאת ה מ ח ש ב ה
ש ח ש ב בשעת השחיטה כאילו חשבה בשעת זריקה ,ולפיכך פסולה״ .ו ב י א ר נ ו
שם בראיות שונות שבמלים ״כאילו השבה בשעת זריקה״ אין כונת ה ר מ ב ״ ם
ז״ל ש מ ח ש ב ה זו כאילו נהשבה בשעה שאכן זרק בפועל ,אלא ה כ ו נ ה ל מ ו ש ג
ש ע ת זריקה ,ופירוש הדברים ששעה זו — שעת השהיטה בפועל — נ ח ש ב ת
כשעת זריקה ,שכן מ ח ש ב ה כמעשה ,וכשחושב לזרוק של״ש הוי כאילו זרק ע ת ה
בפועל של״ש ,וממילא כאילו חשבה בשעת זריקה ,עי״ש שכ״כ האהרונים ) .ו כ ך
מדוקדקת להפליא לשון הזהב של הרמב״ם ז״ל במה שכתב ש״זאת ה מ ח ש ב ה
שחשב בשעת השחיטה כאילו חשבה בשעת זריקה״ :״השהיטה״ בה״א ה י ד י ע ה ,
ו״שעת זריקה״ ללא ה״א הידיעה ,ודוק (.ע ת ה מ צ א ת י ראיח מפורשת ו פ ש ו ט ה
ל ד ב ר :הגמ׳ שם בזבחים )י ,א( אומרת שר׳ יוחנן וריש לקיש במחלוקתם ב ד י ן
זה דמחשבין מעבודה לעבודה אזלו לטעמייהו במחלוקתם בענין ה ש ו ח ט ב ה מ ה
ללא מ ח ש ב ת פסול ע ״ מ לזרוק ד מ ה לשם עכו״ם ,דר״י פוסל מטעם ד מ ח ש ב י ן
מעבודה לעבודה .ופסק הרמב״ם ז״ל בפ״ב מהל׳ שחיטה ה ט ״ ו :״ ה ש ו ח ט א ת
הבהמה לזרוק ד מ ה לעכו״ם או להקטיר חלבה לעכו״ם — הרי זו א ס ו ר ה ,
שלמדין מ ח ש ב ה בחוץ בחולין מ מ ח ש ב ת הקדשים בפנים ,ש מ ח ש ב ה כזו פ ו ס ל ת
בהם כמו שיתבאר בהלכות פסולי המוקדשין״ .הרי שהרמב״ם ז״ ל ת ו ל ה ל ה ד י א
דין זה שבהל׳ שחיטה בדין דמחשבין מעבודה לעבודה שכ׳ בהל׳ ס ס ו ה מ ו ׳ ׳
המובא לעיל .והנה ,בתוספתא חולין )פ״ב ה״ד( תניא להדיא ש ז ר י ק ת ה ד ס
לשם עכו״ם ,במקרה שודאי הוא שהשהיטה לא היתד .לשם עכו״ם ,א י נ ה א ו ס ר ת
את הבהמה ,וכן מובא בירושלמי גיטין )פ״ו ה״ו( .וכך מובא בראשונים ) ע ״
תוס׳ הולין לט ,ב ד ״ ה מקום ,ור״ן שם ועוד ועוד; אמנם עי׳ רי-״י ש
ואכ״מ( ,וכן נפסק להלכה )עי׳ ש״ך וט״ז יו״ד סי׳ ד סק״ב( .מעתה ,נ ח ז י א נ ן :
בהל׳ פסוהמו״ק הא כתב הרמב״ם ז״ל כמובא לעיל שטעם הדיו הוא מ ש ו ס
ש״זאת המחשבה שחשב בשעת השחיטה כאילו השבה בשעת זריקה ,ו ל פ י כ ך
פסולה״ ,ואילו היתד ,כונת הרמב״ם ז״ל דהוי כאילו חשבה בשעה ש א כ ן ז ר ק
בפועל ,וזהו יסוד הפסול ,הרי בענין עכו״ם זריקה לשם עכו״ם כ א ש ר ה ש ח י ט ה
כשרה אינה אוסרת כלל וכנ״ל ,וא״כ כיצד יתכן שדין זה בהל׳ ש ח י ט ה נ ל מ ד
מהדין שבהל׳ פסוהמו״ק ,כפי שכ׳ הרמב״ם ז״ל להדיא ,שעה שטעמו ש ל ה ד י ן
ל
שבהל׳ פסוהמו״ק — ש״זאת המחשבה …כאילו חשבה בשעת זריקה״
שייך כלל בדין עכו״ם ,משום שאפילו הוי כאילו ח ש ב ה בשעת הזריקה ה ד ב ר
אינו אוסר כלל?! וכבר הקשה כן ה״קרן אורה״ לזבהים שם .ו מ צ א ת י ב ״ א כ ן
ליישב
״
האזל״ להל׳ פסוהמו״ק שם שנדחק טובא בלשיל ד י ״ ״ ל
קושיא זו .אבל למשנ״ת הדברים פשוטים וברורים ,ומוכח ביידיא ש כ י נ ת
הרמב״ם ז״ל היא כמו שנתבאר ,ששעה זו נ ח ש ב ת כשעת זריקה שכן מ ח ש ב ה
כמעשה ,והוי כאילו זרק ע ת ה בפועל במהשבה פסולה ,וממילא כאילו ח ש ב ה
ב ש ע ת ' ז ר י ק ה ,שכן לפי״ז הדברים מיושבים ה י ט ב :לאחר ש ה ב ה מ ה נ ש ח ט ה
ק ׳
ם ׳
א
ר מ ב
84
www.daat.ac.il
ם
ז
ע
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
כראוי ,שוב אינה יכולה להפסל ,אף אם זרק אח״כ לשם עכו״ם ,שכן ״חולין
שכל היתרן אינו תלוי אלא בשהיטה ,מכיון שנשחטו כראוי — אי אפשר
שיפסלו״ )לשון הר״ן ז״ל ,חולין שם( ,אבל לו יצויר ש מ ע ש ה הזריקה לשם
עכו״ם היה נעשה קודם גמר השהיטה — שפיר היתה הבהמה נאסרת ,שכן
זריקה לשם עכו״ם פוסלת בעצם ,והעובדא שבפועל אינה אוסרת איננה אלא
משום שאי אפשר שהבהמה תיאסר לאחר שכבר הותרה כראוי ,כד׳ הר״ן ז״ל
הנ״ל .וממילא מתיישבים היטב דברי הרמב״ם ז״ל הנ״ל .גדר דין מחשבין
בעכו״ם באמת נלמד מהדין שבקרשים ,וכשם שבקרשים יסוד הפסול הוא משום
שמחשבה כמעשה ולפיכך בשעה שהושב לזרוק ש ל ״ ש הוי כאילו נעשה בפועל
מ ע ש ה זריקה של״ש וממילא הוי כאילו הושב בשעת הזריקה ,הוא ההין ב ע כ ו ״ ם :
כששוחט ע״מ לזרוק לשם עכו״ם הוי כאילו חושב בשעת זריקה שנעשית
קידה גמר השהיגיה ,שכן מחשבה כמעשה ומחשבתו נחשבת איפוא כמעשה
זריקה לשם עכו״ם הנעשה כעת בפועל ,ונמצא שזרק לשם עכו״ם קודם גמר
השחיטה וקודם שהותרה הבהמה ,ולפיכך שפיר נאסרת ,וכש״נ .והרי זהו
בדיוק הגדר בפיגול כפי שנתבאר במאמרי שם ,שאכילה בפועל חוץ לזמנו
אינה מפגלת כיון שאין הקרבן יכול להפסל לאחר שכבר נרצה ,אבל כיון ש ע ״ י
ההלכה שמחשבה כמעשה הוי כאילו נעשה מ ע ש ה אכילה בפועל כעת ,קודם
הריצוי ,ממילא מ ת פ ג ל הקרבן ,ונמצא שיסוד דין פיגול הוא אכן כפשוטו של
מקרא ,שדוקא מ ע ש ה אכילה הוץ לזמנו מפגל ,וכש״נ שם .ונמצא שאכן מוכח
בהדיא מדברי הרמב״ם ז״ל שזהו גדר דין פיגול.
עוד יש להעיר שמה ש כ ת ב ת י שם בהע׳ — 14מ צ א ת י אח״כ מבואר כן
באריכות ב״אבן האזל״ שם )אף כי בעיקר הענין נתבאר הרמב״ם ז״ל באופן
הפוך מ מ ה שכתב ש ם ; ביאורו זה קצת דהוק בלשון הרמב״ם ז״ל .ולמשנ״ת
אתי שפיר(.
ה .במאמרי הובאה שיטתם של ה״כתב והקבלה״ והמלבי״ם ז״ל בשיטתה
של הפרשנות המערב אירופית במאה הי״ט .עם זאת ,יש לציין לדבריו החשובים
של ד״ר י״י נויבואר ז״ל בסוף ספרו ״הרמב״ם על דברים סופרים״ )ירושלם
תשי״ז( ,ציון ,8בהם הוא עומד על ההבדל היסודי בין שיטת המלבי״ם ז״ל
לשיטת זקני הרש״ר הירש ז״ל ,עייש״ה.
www.daat.ac.il
85
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמעון בולג
המדות של רביעית של חורה
ר ב י ע י ת של ת ו ר ה א צ ב ע י ם ע ל א צ ב ע י ם
אמר ר ב חסדא:
וחצי
אצבעים
את כ ל נ ט ר ו
אצבע
ונוי״
דבר חוצץ ב י ן
גופו
ושערו
״ורחץ
כדתניא:
) ו י ק ר א ט ״ ו ,ט ״ ז ( ־ שלא
נטרו
עולה בהן.
אמות.
וחומש אצבע,
ברום
למים.
במים
יהא
״את נ ל נ ט ר ו ״ -מ י ם שכל
אמר .ע ל אמר.
ונמר .ה ן :
ח כ מ י ם ש י ע ו ר מי
מקור.
ב ר ו ם שלש
ארבעים סאה.
ק״ט(.
)פסחים
א..מבוא
הראשונים
דרכים
) ר י ״ ף ,רי
שונות
בפירוש דברי רב חסדא,
ל נ פ ח של ת י ב ה
)רי
חננאל
המעיין
חננאל,
רש״י
שמידותיה
ותוסי(
) | ( 2 + ^ +א 2א 2אצבעות
מ צ י ע י ם אף כ מ ה
במפרשים רואה כ י
הדרנים
את ע צ מ ו מה ה ב י א את ה ר א ש ו נ י ם
מטרת
בנקודה ז ו .
)
1
ר ב י ע י ת טל ח ו ר ה
ח ל ק מן
מעוקבות.
מתאימה
הראשונים
דרכים שונות בפירוש דברי רב חסדא.
ה ח ש ב ו נ י ו ת שנהן
נקטו
שונות ז ו מ ז ו .ועל כן
שואל
ל נ ק ו ט ב ד ר כ י ה ם הם.
ה ש ו ר ו ת ה ב א ו ת ה י נ ר .בעייה ל ת ת כ ל י
המפרשים
)(1
ורשב״ם,
במטרה
תוסי,
הו״ן.
להראות כ י
המאירי
אמנם
וחוס׳
הרי״ד(
מציעים
בידי
ה ל ו מ ד י ם את
הסוגיא
ל ה ב י ו אח
דרכי
(
א י ו ב כ ו ו נ ת ש ו ר ו ת א ל ה ל ד ו ן ע ל א ס פ ק ט י ם מ ת מ ט י י ם שבש״ס ,א ל א כ א מ ו ר ל ה א י ר
ה ג ב ל נ ו א״ע ב פ י ר ו ש ד ב ר י רב חסדא ג ר י ד א .ו/צי.
ד ב ר י ח ז ״ ל ל ל מ ו ד ת ו ר ה לשמה.
א י ן ב ש ו ר ו ת א ל ה ד י ו ן ב כ ל ה נ ו ש א של ש י ע ו ר ה מ ק ו ו ה ,א ו ר ך ר א מ ה ו נ ו ש א י ם ה ק ר ו ב י ם
ל ז ה .נ מ ו כ ן א י ן ד י ו ן ב ס י פ א של ד ב ר י ה ח ו ס ׳ ב ד ״ ה ר ב י ע י ת .ה מ ת י ח ס י ם ל ה ס ב ר
ע ל נ ק ו ד ו ת א ל ה י ב א ב ע ״ ה המשך נ פ ר ד
ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י ו ד ב ר י ה פ י י ט ן לפרשת ש ק ל י ם .
בחלק נ ו ס ף .
הס
יש ל ז כ ו ר ש ח ז ״ ל ו ה ר א ש ו נ י ם ט ר ם השתמשו ב ש י ט ת ה ח ש ב ו ן ה ע ש ר ו נ י ת ה מ ל א ה .
השתמשו ב ש י ט ת ח ש ב ו ן ה מ ב ו ס ס ת ע ל ש ב ר י ם ,ובר .כ ל מ ס פ ר ש א י נ נ ו שלם מ ו צ ג נ׳׳ובר
1
א ו ס כ ו ם של ש ב ר י י ח י ד ה .ה י י נ ו ס נ ו ם של ש ב ר י ם ש מ ב נ י ה ם ה ו א ז .ב ג ו ן , – .
ה פ י ר ו ק ל ס כ ו ם של ש ב ר י י ח י ד ה נעשה ע פ ״ י ל ו ח ו ת ש ח ו ש ב ו ב א ו פ ן *י
וכוי.
ע י י ן ע ל כ ך למשל א צ ל :
מיוחד לצורך זה.
נ
3
דגון
ח ו ל ד ו ת המתמטיקה הקדומה,
ש.
1957,
60,
0 1.׳
,ח 3 £ 6ו ץ ח 6ק , 0 0׳ [ 111ן> 1ם ת ^
.ו£ <13£1
00ח$!:10
ת ל ־ א ב י ב ת ש ט ״ ו ,עי .!!'>.7
10
1 : , $011001ק ץ £ £
0 5־ ז ח 1 6זי;
01
1שו0<:,
<£ו)7
71-91.
.קק
1£ 0 : 1 0 1 1 0 0 5ח'1
5-9.
www.daat.ac.il
86
.קק
.0
ז?נ1ר>לי>£נ:01ן
ת3ו1ר.תז03
אתר דעת -מכללת הרצוג
א י מ ו ח ד ב ר י רב ח ס ד א ע ל י ד י שימוש ב מ י ד ו ת ה נ פ ח ט ל ה ר ב י ע י ת ,
א(
3
)־•^•2*2*(2
מנילה
ב(
אצבעות .
להראות
המאירי
הרי״ף
ו ז א ת מ ב ל י להשתמט ב מ י ד ו ת נ פ ח ה נ י י ל .
ש ר ב י ע י ת של ח ו ר ה א מ נ ם מ ת א י מ ה ל ת י ב ה ש מ י ד ו ת י ה מן
אס נ ע י י ן ה י ט ב ב ד ב ר י
ותוס׳
אז
ל ה ר א ו ת נ י ת י ב ה ב מ י ד ו ת אלה א מ נ ם
ב ד י ו ק ר ב י ע י ת אחת.
ה ו נ ח ת דברי רב חסדא,
ורבינו
עלינו
ה ר א ש ו נ י ם נראה בע״ה נ י א נ ן
ר י ״ ד כ פ ר ש נ י ם של ד ב ר י הש״ס
חננאל
השניה.
נ ו ט י ם י ו ת ר לדרך
לגמרי מ נ ל יתר ה ד ר נ י ם .
ניום היינו
רביעיות
ו א י ל ו פרושי
ח נ נ א ל ,ז א ת מ פ נ י שדרך ז ו ש ו נ ה
דרך ז ו מתחילה בשורה מ ל פ נ י
) ( 2
י י ע ו ד ד ר ך אחרת
וגוייי
) י 1י (
3
3
באמה ע ל אמר! ב ר ו ם 3א מ ו ת יש 4 7 2ז 4א צ ב ע ו ת * *
;
ר ב י ע י ו ת יש 41472א צ ב ע ו ת
א ז י ב ר ב י ע י ת אחת י ״
הריין,
ו מ ה ו ו ה ה ד ר ו הקצרה ב י ו ת ר ו א ף ד ו מ ה ל ד ר ך ה ת ש ב ו נ י ת שבה
ה א ח ר ו נ ה של ד ב ר י ר ״ ח בדייר .ר ב י ע י ת ט ל ת ו ר ה -ב מ י ל י ם :
ל נ ו ־ אם ב ־ 3 8 4 0
הנ״ל.
) ( 1 3
נ ו ק ט י ם ב ל י מ ו ד של ד ב ר י רב ת ס ד א .
ב 4 0 -סאה יש 3840
אז ע ל י נ ו
א ו ל י ר ט ״ י ,רשב״ס .תוסי
נ ו ק ט י ם בדרך הראשונה,
נ פ ת ח ה ס ב ר ד ב ר י רב חטדא ב פ י ר ו ש ה ש נ י של ר י
אנו
היינו
3
3
״ :״ א צ ב ע ו ת שהם ) ! -ז ז (
5
3040
4
שהם 10-
אצבעות
3
3
אצבעות
3
10,8א צ ב ע ו ת ( א צ ב ע ו ת . 2 x
)שהם x
) 2 ( 2 + 1 + 1
מ נ ם ש ו ו ה ל נ פ ח ה ר ב י ע י ת ט ל ר• ח ס ד א :
2 5
ע ד נ א ן ה ס ב ר י ש י ר ו פ ש ו ט ט ל ד ב ר י ר ב ח ס ד א ע ל -פ י ד ר כ ו של ר ב נ ו ח נ נ א ל .
3
)) 1 0 -£•-א צ ב ע ו תל(
5
)*י(
י ש נ ם ר א ש ו נ י ם נ ו ס פ י ם נ ג ו ן מהריים ח ל א ו ו ה ,ת ו ס י ח נ מ י א נ ג ל י ה ,ב ע ל
מאחר
ה מ כ ת ם ,נ מ ו ק י י ו ס ף ו ע ו ד שגם הם מ ס ב י ר י ם אח ד ב ר י ר ב ח ס ד א .
ש ט י ט ו ת י ה ם מ ק ב י ל ו ת לאחת ה ש י ט ו ת ה נ י י ל לא נ ד ו ן ב ה ן ב מ פ ו ר ט ,ו ר ק נ צ י י ן
א ו ת ן ב ה ש ו ו א ה עם ה ר א ש ו נ י ם ה א ח ר י ם .
)<1ו(
במטרה ל ח ס ו ך מ ק ו ם ו ו ת ר נ ו ע ל הבאה מ י ל ו ל י ת של כ ל ד ב ר י ה מ פ ר ט י ם ,ו ה ל ז " י
מ ו פ נ ה ל ע י י ן בטכסט עצמו .על כ ן מ ו ב א י ם רק ה ס ב ר י ם ל ה ב נ ת דברי ה ר א ש ו נ י ם
ובאשר
ו ל א ד ב ר י ה ם עצמם .ב א ו פ ן כ ל ל י ה ה ת י ח ס ו ת ה י א לשייס ו ו י ל נ א :
ל ר א ש ו נ י ם שיצאו ב ס פ ר י ם נ פ ר ד י ם ע י י ן ברשימה ה ב י ב ל י א ו ג ר א פ י ת ב ס ו ף .
)*(
)(2
ח ל ק מן ה ד ב ר י ם ה מ ו ב א י ם ל ה ל ן ה ת ל ב נ ו ל ק ר א ת ס מ י נ ר י ו ן ב מ ח ל ק ה להכשרת
מ ו ר י ם שליד ביה״ס הגבוה ל ט כ נ ו ל ו ג י ה ב י ר ו ש ל י ם .
1ס א ה 6 -ק ב 40 ,סאה 240 -ק ב :
ז לוג 4 -רביעיות
)(3
1ק ב 4 -ל ו ג 240 ,קב 960 -ל ו ג ;
960ל ו ג 3840 -ר ב י ע י ו ת .
)ועיין
י ר ו ש ל מ י ת ר ו מ ו ת פייי הייה(.
1אמה של ת ו ר ה 6 -ט פ ח י ם ,ז טפת 4 -א צ ב ע ו ת ל נ ן באמה ש״ת יש 24א צ ב ע ו ת ל כ ן
,
x ^ x 2 4 x 2 4ש ה ם
)ערובין
ג:
3
3
א צ ב ע ו ת 4 1 4 7 2 2 4אצבעות .
ו מ נ ח ו ת צח,
ועיין
מנחות מא.(:
י*
נאן
נדפס בפי
אצבעות
)(4
וכוי;
רבנו חננאל:
״ ע ו ד ד ר ך א ת ר ת ,נ ש ת ח ל ו ק קמ״א א ל ף א צ ב ע ו ת ע ״ ב
ה י י נ ו )"41472ו ל א ;41372
א ב ל כ נ ר א ה צייל ״ כ ש ת ח ל ו ק המייא א ל ף
ו כ ו י ״ ,כ מ ו שגם מ ב י א ר ״ ח ל מ ע ל ה מ ס פ ר ז ה ,שהוא ה נ כ ו ן .
ר ב נ ו ח נ נ א ל לא הטתמש ב ד ר ך ה ע ש ר ו נ י ת ,א ל א ב ד ר ך ח י ש ו ב ה מ ב ו ס ס ת ע ל ע ב ר י ם .
www.daat.ac.il
87
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
הרקע ה ח ש ב ו נ י . .י ה ב נ י ! .י י י א ? נ נ ? 9
ניגש נעת לעיין
בדברי הראשונים;
י ד ו ע כ י ה נ פ ח של ת י ב ה ב ע ל ת שסח ב ס י ס
ו נ ק ד י ם תחילה נמה ח י ס ו נ י עזר:
ו ג ו ב ה)רום8.
כ ע ת נ נ ס ה פעם לחטב את ה י ח ס ב י ו
המקור• א
)2×2
) 3א מ ו ת (
( ^ מתחשב ל פ י ה נ ו ס ח ה .11×7-8
גובה )רום( הרביעית ״
ו נ נ נ ס י ח ס זה נ ; 0 -
2
א צ ב ע ו ת (•8ל ב י ן שטח ב ס י ס ה מ ק ו ר
נמו נ ו
2
)1×1
)־•^• 2אצבעות(
לביו
גובה
נחשב את ה י ח ס ש ב י ן שטח ב ס י ס ה ר ב י ץ י ת
-8ונכגהיחס
אמה (
ב .
זה
נ ק ב ל א ז ע ב ו ר :0
ט פ ח י ם 2 -ד א צ ב ע ו ת (
3א מ ו ת ס ״ ת ) 18 -
גובה
ה מ ק ו ה א:
גובה
ה ר ב י ע י ת י+^ :1־ 2+א צ ב ע ו ת ,שהן -ן 2א צ ב ע ו ת .
3.
^
כלומר
גובה הרביעית הוא בדיוק ־־־־
עבור 3
27
_
־ ־^״^ן־
, .ןן .
ו<
… .
27
….
.י(
מ ג ו ב ה המקור..
נקבל:
:8ו א מ ה
שטח ב ס י ס ה מ ק ו ה
שטח ב ס י ס ה ר ב י ע י ת :6
י " "
ד ה י י נ ו ־־ אצבעות ומכאן:
0
2
36 -ט פ ח י ם
)^2אצבעות
1
"'144
*
י "*576
2
2
36)-א(4*4אצבעות
2
2
576 -א צ ב ע ו ת ,
2
* אצבעות ..
.
ל.
§
*
כ ל ו מ ר טטח ב ס י ס ה ר ב י ע י ת ה ו א ב ד י ו ק • :־ • • מ ס ט ח ב ס י ס ה ג ו ק ו ה .
1 44
)*(4
ס ל ת י ב ה מ ס ו י מ ת )למשל נ פ ח המקור (.ו כ ן את מ י ד ו ת י ה 8
אם א נ ו מ כ י ר י ם את נ פ ח ה ד
ו ^1 -ו א נ ו מ ח פ ש י ם את ה נ פ ח י ד של ת י ב ה אחרת
א ל א
י
ק
א
י ח ס
ת
)למסל ס ל ר ב י ע י ת ( סממנה א י ן
0
אנו
י ״ ש ב י ן גובה התיבה ה נ ת ו נ ה לבין
י'
מ כ י ר י ם את נ פ ח ה .
ל
3
)במקרה ס ל נ ו • ־ ( ו כ ן את ה י ח ס § – 8ס ב י ו ס ס ח ג ס י ס ה ח י ב ה ה נ ת ו נ ה ל ב י ן
התיבה יד
טטת ה ת י ב ה י ד
גובה
) ב מ ק ר ה ד נ ן [-•-א ז ק י י ם :
•144
x 0־ .־ז
ומכאן
• 3
״*8
*:1מ
ס ־ דא0א3
• -ד
ב ל ו מ ר נ פ ח התיבה י ד ה ו א מכפלת ה י ח ס י ם ב י־ש
)
א
(
ונפת התיבה ה נ ת ו נ ה ד .
)* (4כ ל ה ח י ש ו ב י ם מ ב ו ס ס י ם ל ה ל ן ע ל ה ה נ ח ה ש צ ו ר ת ה ר ב י ע י ת ו ה מ ק ו ו ה הנר.
מהנדס י .ג .ו י י ס מציע ת י א ו ר ס ל ה ר ב י ע י ת בצורת ג ל י ל
תיבה יטרה.
) ת ו ר ה ו מ ד ע .כ ר ו ז • ח ו ב ר ת א ׳ שבט ת ס ל ״ ז ( .
יסר ,בעל בסיס ע י ג ו ל י
ג ם במקרר .זר .ה ה ס ב ר י ם ה נ ״ ל י כ ו ל י ם ל ה ת א י ם ל ח ש ב ו נ ו ת ,מאחר ס ג ם נ פ ח
ה ג ל י ל ס ו ו ר .לשטח ה ב ס י ס א ג ו ב ה ה ג ל י ל .א ו לא נראה מן ה ר א ש ו נ י ם
) ב מ י ו ח ד ח ו ס י ח כ מ י א נ ג ל י ה ל ה ל ן בהערה ׳ ( 7טהם ח י ס ב ו ב ד ר ו ס ל ג ל י ל י ם .
www.daat.ac.il
88
אתר דעת -מכללת הרצוג
אס נרצה לחשב אח נסחר,
לסינר
ו ז א ת ע ל פי
המקור,,
נפח
•י של ה ר ב י ע י ת ב ע ז ר ת
נוסחה א
הרביעית
יחסי המרות בין
הרביעית לבין
דלעיל קיים:
׳־י * ד ל ד * ־ ״
'יי:
וי•• ו
-
)ב(
יד
80
נאשר ׳.י נ א מ ו ר נ פ ח המקור•.
ז
׳ נ ו ל י ם לבטא את
אנו
לוגים
ב מ י ד ו ת נפח ר ג י ל ו ת
הן
ורביעית(.
)כגון
סאים,
עלינו
ל ק ב ל ע ב ו ר ׳׳.י )אם ה י ח ס י ם - -
אם
אס באמת אלה
יחסי
ר,מידות
)פעולה
נ ח ט נ
זו
יהיו
ז ו טל
*גז־
) ? (
.
ו – -־
144
נפח ע ל י נ ו
שאנן
אפשר ל ב צ ע ע ל י ד י
80
ט ל
! 4ז ^ 8 6־ ־^•
(
הניידות
בנקודה
ז ו מ ת ע ו ר ר ת שאלה ט נ נ י ת :
התשובה לכך ה י א ,
ו״-ו
אצבעות
80
ה ר א ש ו נ י ם הנייל
שקיימות
)(6
איך
חננאל,
ורבנו
חסדא.
נ י ת ן לתשב ־ -
ב ד ר ך שבה
ד ה י י נ ו שהם ח י ש ב ו את י ח ס י
ה מ י ד ו ת ט ל ר ב חסדא ו א י מ ת ו א ו ת ן בדרך ה נ ״ ל .
נקטו
ו -״ • מ ב ל י להשתמש ב מ ע ר כ ת
הראשונים:
ח י ש ו ב ב ש ל ב י ם בהתאם ל פ י ר ו ק
36
ישירות ב44-ו(
טתילקנו
) ל ה ו צ י א את ת ו ס י ( ,
נ ו ס פ ו ת איך
3ואחייב
4×36
6
144
לכתוב
1/144
נ ר א ה בהמשך כ י א כ ן
ו ז א ת מטעמי
ב ד י ו ק בדרך ז ו
נ ו ח ו ת של מ י ד ו ת ח ז י י ל ,ע ל אף
כמכפלת שברים.
ב ח י ש ו ב נ פ ח ה ר ב י ע י ת ב מ י ד ו ת נ פ ח מתבצע ה ח ש ב ו ן למעשה ב ש נ י ש ל ב י ם ל פ י
נ ו ס ח ה א ׳ ד ל ה ל ן ,ש ה י א פ ש ו ט המשך של נ ו ס ח ה א .
׳ ^ * 0 x 3
"״
־
ו לכן
3
)1
י?'
ב מ י ד ו ת ה נ י י ל של ר י
-
) ב י ח ד זה כ א י ל ו
דרנים
אזי אימתנו,
בהסתמך על
) ( 6
בהתאם לכך ע ל י נ ו לחלק קודם ב ־
ב־*.
יד,
3
3
)־(2+^+א2א 2א צ ב ע ו ת ( .
נראה ז א ת ל ה ל ן :
144 4
נקטו
ב ד י ו ק ר ב י ע י ת אחת:
)שהן
ואילו
נ ך ש ק ו ד ם נחשב | ־ ט ל נ פ ח ה מ ק ו ו ה ו מ ן ה ת ו צ א ה
•0
ל ה ו צ י א את ה ר י ׳ י ף
שבין
לגורמים
ל ק ב ל נ פ ח של ^10
ה ר ב י ע י ת ל ב י ן המקור ,ע ל פ י
טל ־ - -
44ז
ננוניס(
נ פ ח של ה ר ב י ע י ת ש ו ו ה ל נ פ ת ת י ב ה
ד ר נ ס של ר ו ב ה ר א ש ו נ י ם .
העשרונית?
ד
אמנם
את מ י ד ו ת ה ק י ב ו ל ה מ ת א י מ ו ת א ז י
התוצאות שמתקבלות ע ב ו ר נפח ה ר ב י ע י ת
144
"יי
)אצבעות (
אס נ צ י ג ב מ ק ו ם ז
80
נ צ י ב ע ב ו ר ׳.י מ י ד ו ת
3
או גס במדות ק י ב ו ל
ודבר זה הלו י
אציעיי׳
כמובן
=
2
)א(
ד
x 0 x ^ x 8י ד
) ( 0 £א (3*10
" -
אמות״!(5
00
,' -י
אמר ,א-״(א)3
1 44
)יא(
ב נ ס ו נ ו ת מ י ד ו י .ר נ ח ס ד א של א צ ב ׳ י י ס ע ל א צ ב ע י ם ב ר ו ם
,
ו ח ג ״ י• ׳!:׳; וחוח.:׳ א צ ב ע .
www.daat.ac.il
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג.
להבדלים,בגיטוח_ר.אמזוה_סל המפרט:?:
המקור
!
צורר .שבה
באוהד,
.
*׳
פירקנו
0 3
ג
י
3
ם
פ
י
י
ן ן
< > 3
ב י צ ו ע ע ו ק ב טל ח י ל ו ק
דהיינו
בפירוק
ט
לגורמים
ל
ן נ
01׳
עובדה
המקור
להבדלים שנין
1
6 5ז
( <
״
ב,16-
דרני
של
ד.
רש״י
)י(7
ד
"י"'
ך
י
)
י
י
7
וספר
) י
תוס׳
הראשונים
5
ת > :
"
ז
.
26
7
1 9
,,ז
א )
5
4
) ל ג ב י 40ה ס א ה (
4 4 5
״
י
"4־•?־
י״)!(,.״!
3האמות(
10
18
.
"25־
־
3
x
,
.
!״נ י
א
|
.
18
ן א
(
3/80
־
־
0
.
!.א
0
!.'!?.י.
18 4 10
/
,
ג
,/
8 0
10*18×4
.
8
/
3
׳
ט
.
10
8
0
5 x ^ x 4
.
א
ג
3
(
.
8
6
' 6ז ; 8ג 3־8^13
10 4
.],״(,״)!(,.י.
4
-
3/ 0
״ '
)£*6
?א.? -1
1
.
5
0
)!(!.א!-״)!()..
4
(
־
ס!"״ ־
1
4
5־'
.
'6ז' " 24״
/
8
3
.
18x4x10
:
)
5ז־ 5־2
י (
1 0
־
16ג2
4
־
א
1 0
5
ריייד
א
נ ^ י
4
״
8;?6
ס
י
־
8
. . } . .
0
.
״ x 4 x 5
־ /נ
3 / 8 0
0
׳
•
,
>
יחס הבסיסים:
26 -1
נוקטים
6*6ט פ ח י ם
2
ב פ י ר ו ק הנא:
טח ה ר ב י ע י ת שהוא
דהיינו
ביותר
-1*1
2
עבור החישוב
-
]
– –
)(36לכן נ ו ח לחלק קודם נ36-
־
"
יש ע ו ד הפעם ל ח ל ק
-
-״
וזאת בסל העובדה הנאה:
ו ל ק ב ל שטח ס ל 1
אצבעות2×2
2
4
־
^־26
־
2611
0
8
1 44
המפרשים מלבד ת ו ס •
אצבעות
{1
…
באמה של תורר ,י ע
ב.4-
לנן
הפירוק הנ״ל
הנדון.
www.daat.ac.il
90
נ ע ר ו ך טבלה מסנמת
1 6
, . 3
מהר״םפ י ר
נמו
ח ול טא ו ושהנ.י וב נסמפ ור ק ׳ה מ ני וח סם ף ,
) ד ו מ ה ל ד ר ך אי של ת ו ם ׳ (
נל
ה ר א ש ו נ י ם ה נ ״ ל מתבססת
הראשונים בחישוב
]
ב.
לשאלת ס י ב ת
ה ר א ש ו נ י ם הנייל
4
ר״ן
ידי
השוני
•־.
נ ל אחד מן
ו פ י ר ו ש א־ נ ס פ ר ה מ נ ח ם :
)כמו דרך ב׳ ד ח ו ס ׳ (
) 9
ותשובתנו
אנגליה
)לגבי
תוספות
ועוד דרנים
י־;77
144
10
מאירי
נקטו
נוספות.
מ ה ו ו ה נ פ י שנראה בהמסך
ה ד ר נ י ם ה מ ו צ ע ו ת על
י ו ת ר של ד ב ר י
1
) ( 8
-
ל ג ו ר מ י ם של
ב פ י ר ו ק של
ההשלמה:
דרך :4
דרניס
3/80
חנמי
(
תוס׳
3
-80
3א!א–
י־
דרך :3
3
־-4*20
-
) ה פ י ר ו ק ל ג ו ר מ י ם ( שנהם השתמשו
א__.יחס_ר.גבהים:
ורשב״ם:
וחוסי
3
ז
-x-• 2 0י
בפירוק
כ ל אחת מן
ב מ י ל י ם אחרויז
ש נ נ נ ס להסבר מפורט
של שלבי ה ח י ש ו ב
2
שונות
ת י א ו ר מ ס כ ם ל ש י ט ו ת ב ח י ש ו ב *
80
לפני
ו נ פ ל ב.3-
קיימות
נוספות
,:ל
דרנים
ה ר א ש ו נ י ם פשוטה:
ץל אחרח
ו
ח י ל ו ק ב5-
ה ש י ט ו ח ה ש ו נ ו ת שבהן
או
_
_ 3
86״ 86
'" •
ש ק י י מ ו ת מספר
לחישוב
•86
^"* 16י
1 1
.:א)(!–
4 20
זו,
ק
.
נ ו ת ן את ס ד ר
2
טפח .
בנוסף
אצבעוח
הפעולות הנוח
2
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
שיטח בעלי ה ה ו ס פ ו ת •
12 12
כ נ ר א ה שנעלי ה ח ו ס י
א
ח
י
_ .!.
•11.1
12*12
נ ק ט ו בדרך ז ו מ פ נ י טהאורך ו ה ר ו ח ב ט ל ה ר ב י ע י ת ) 2*2א צ ב ע ו ת ( מ ה ו ו ה כ ל
] ן טל א י י ו ו ר ו ח ב נ 0י ס ה מ ק ו ו ה
ה מ ק ו ו ה ו ר ו ח נ ו הם ו אמר 6 – ,ט פ ח י ם 24 -א צ ב ע ו ת .
אורו
הרביעית
) כ ל אחד( משיעור ז ה .
מהווח ב ד י ו ק
ו א י ל ו 2האצבעות טל א ו ר ך ו ר ו ח ב
נ ו ת נ ת גס
ו ל כ ן חלוקה עקבית טל פעמים ב2-ז
ה י א את ה מ י ד ו ת טל ב ס י ס ה ר ב י ע י ת .
דרכ_:החטבון_ ה מ פ ו ר ט ו ת של ה ר א ש ו נ י ם
ה
עד כאן ד נ ו בקצרה נ ד ר כ י ם של ה ר א ט ו נ י ם ה נ ״ ל .
הראשונים.
ור•
להלן
נ פ י טמתקבל בחשבון ה ל נ ה למעטה.
אנו
חננאל.
נ ע ר ו ר את ח ש ב ו נ ו ח י ה ם טל כ ל אחד מן
נ ו ח ר ל נ ו ע ו ד ל ד ו ן ב ש י ט ו ת של ה ר י ״ ף
לאחר מ נ ן
נ ע ו ו ר אח ה ח ט ב ו נ ו ח ה מ פ ו ר ט י ם בטבלת ס י נ ו ס פשוטה שתאפשר ל נ ו ל ה ש ו ו ת ב י ח ד
את פ ע ו ל ו ת החשבון הן ב מ י ד ו ת נ פ ח טל אמה א אמה א 3א מ ו ת עם אלה ב מ י ד ו ת ק י ב ו ל טל 40סאה
נ ד ג י ם את החשבון המלא ו ק ל ג ב י טיטת ר ט ״ י ,ל נ ל יתר ה מ פ ר ט י ם נ ד ג י ם את ח י ט ו ב ר מ ז ה ר ב י ע י ת
ב ל ב ד מאחר שמלבד דרכה טל ח ו ס פ ו ת
הבסיס
באותה ד ר ו נ מ ו ו ש י ״ .
פעולות
וט״ י /
וסב״ס
)טדרנם נ ב ר ה ד ג מ נ ו
לעיל(
נ ו ק ט י ם נ ל המפרטים ב ח י ט ו ב
חשבון
ק י ב ו ל מי מקור 40 :.סאה
.
) – – :(16א
16
40סאה•
21-16סאה
21סאה:
1-5סאה
נ פ ח מקוה 1 :אמהא 1אמר.א 3אמות
72א צ ב ע ו ת 4} – 16 :אצבעות
} 4א צ ב ע ו ת 1 -טפח • 1אצבע
5
(4•!)?-
-א
)(:5
* 22
א צ ב ע ו ת – -־ -אצבעות
221
131
1סאה א 1 – 3י סאה
נ ל ו מ ר 1אמה א ו אמה ב ו ו ם )|*} (2+א צ ב ע ו ת מ ח ז י ק ו ת ! 1סאה
חישוב
הבסיס:
,
ו אמה א 1אמה 36 -ט פ ח י ם '
11סאה 36 -ל ו ג
:36
לוג
ו
2
2
4-4א צ ב ע ו ח
16א צ ב ע ו ת * :
4אצבעות 2 -א 2אצבעות
2
)(7
ה
מ פ
והבטוי
ו״,
ם
ל
א
השלח העשירית
)י(7
)(8
)(9
ח
,
״
ב
ו
|.
א
ן
?
3
_י
ן
א
9
א
ו
נ ח פ ר ט י ם המתאים ל פ ע ו ל ה ז ו ה ו א :
)״-ו(:
קח ו ו ב ע .
י ״ אלא ! – ,״ ! > או )(1-1
נ
נ י זו
ו נ י ע י ת הנמצא השלח החוצה
ו נ נ ה תשלח
)(1-£א:£
או
פעולה^פשוטחיוהר
)תוסי(
קח מעשר
)^;(1-
ונוי.
ב פ נ י ם הספר )ע• (89מ צ י י ן ה מ ה ד י ר :י י ב נ ״ י יש פה צ י ו ר ט ל טבלה שיש בר ,שבעה ק ו י ם
.נ ר א ה שהנו ו נר ,ל ח ל ו ק ת ב ס י ס המק^ר.
ב מ א ו נ ו ושבעה ק ו י ם ב מ א ו ז ן ״ .
)אמר ,על אמה( ל 6 -ר צ ו ע ו ת ב א ו ר ו .ו 6 -ב ר ו ח ב ע ל מנת ל י צ ו ר 36ר י ב ו ע י ם של1טפח .
ו נ מ ו שהערנו ב ס ע י ף בי ל ג ב י יחס ה ב ס י ס י ם .
ה מ א י ו י מ צ י י ן שזהו מן ה ק צ ר י ם ט ב ח ט ב ו נ ו ת ,ו א נ ן נ ו ה ו א .
הריין מ צ י י ן שזהו בלשון קצרה ל ת ל מ י ד י • .
www.daat.ac.il
91
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר א י נ ו שאמנם ר ב י ע י ת אתת מ נ י ל ה נ פ ח של ת י נ ה ש מ י ד ו ת י ה א צ ב ע י י ם ע ל
נלומר
אצבעי ים ב ר ו ם א צ ב ע י י ס ו ח צ י אצבע וחומש אצבע.
נ ע ר ו ך נ ע ת את ה ח ש ב ו נ ו ת של ה מ פ ר ש י ם ה א ת ר י ם :
פ^ולת חשבו]
)גוביי(
ת ו ס ׳ דרך ז:
נפחה_מלןוה__40סאי׳
נםח_מ7ןור_,אמהאאמה?*.2׳5י?
ו
1
־ מ 4 0 -ס א ה 10 -סאה
־ מ־ 72א צ ב ע ו ת 18 -א צ ב ע ו ת
)ר״ת(
וי.ן
2(.
40
4
ס א ה 0 -ו סאה 30 -סאה
x
-־״
72א צ ב ע ו ת 1 8 -א צ ב ע ו ת 54 .א צ ב ע י "
י
-1
)(:20
30ס א ה * – 20 :ז סאה
א
נלומר:
54א צ ב ע ו ת 2 0 :
.ן?.
( 2
? • } • 1 .אצבעי"
! 1סאה ש ו ו ה לאמה*אמה*)~* (2+}-א צ ב ע .
)(11
1
) ( ) 0
־ :12
2ז:
* 1ס א ה 3 – 1 2 :ל ו ג
ז
3לוג–12 :לוג -ו רביעית
ו א ב ן ס ו ב ר ב י ע י ת אחת סוור .ל נ פ ח ״ ל
א ן ר ן ( 2 :ו 2 -אצבעי"
24א צ ב ע ו ת )של
.״״רעות
24א צ ב ע ו ת ) ס ל ה ר ו ח ב ( 2-12 :
ר <
א
1
4
א צ ב ע י * ) ! • ! • ג ( אצבעות
ת ו ס י ד ר ך :2
) ( 1 2
)(:24
)^1-
|>-ן *
10-24ק ב
2 4 0קב:
72א צ ב ע ו ת :
ג
< '> 10ק ב 1 -ק ב 9 -ק ב
9ק ב 1! -סאה
מכאן
<
ג ז (
3-24א צ ב ע ו ת
5
3א צ ב ע ו ״ -״ אצבע׳
**]<->2 ?).
( 2 +
ץ
1 0
והלאה כ מ ו ר״ת ל ע י ל
ת ו ס י ד ר ך :3
;(:4
)*-ז
)(:5
־ א
40ס א ה :
*£
60ק ב 15 -ק ב 45 -ק נ י " *
,
,
־ *
45ק ב 9-5 :ק ב 11 -סאר.
מכאן
)(10
)(11
)(12
)(13
)*!(
)*י(
)(16
1 0 – 4ס א ה 60 -ק ב
..1
״
* 13א1ג<ותי• < ־ 0־ 1י ־ ' צ
11סאה 36 -ל ו ג
1אמה ש״ת 6 -ס פ ח י ם 24 -א צ ב ע ו ת
ו סאר 6 – .ק ב 40 ,ס א ה .־ 240ק ב
ץ מ 0 -ו ק ב -ז ק ב – • ,מ 3 -א צ ב ע ו ת • -ץ א צ ב ע ו תן
10ס א ה 60 -קב; ־ מזר 15 .ק ב ,־ מ 1 8 -א צ ב ע ו ת 4* -א צ נ < ו ת
־ ,מ ! 0 -ק ב -ז ק ב – ,ן מ 3 -א צ ב ע ו ת - -ץ אצב<
}
| מ 2 -סאה 1 -ס א ה – ,מ | -־ א צ ב ע ו ת -
)(17
חוסי
)(18
עיין
ר י ״ ד עושר.
ל ע י ל הערה
| בשלב ח ס ו ב א ח ד
).(13
www.daat.ac.il
92
18א צ ב ע ן ״ 4! -א צ ב ע ו ת * -׳
זהלאר .כ 0ז ל < י ל
ב ג ל ל שבכל שפח י ס 4א צ ב ע ו ת
)9ז(
72א צ ב ע ו ת :
1 8 – 4אצבעו״
ג
5
7
ג
י
2 +
( אצנ<י
ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
5
יייח ״
יי׳ינוץ
0
'־־ ־-יין.
^ייי י״יי־ א מ ה * א ח ה * 3
י
י
"יו ח , ,
״י״ ״יזי,
^
ש
ח
1נ י י
י
נ ״
0
״
,
א ״ ו ת
ה
"י"
הת״ב״
־ י ״ י ־ <י* יי״ייי־ " י י י
ירוד ^ ׳
י
י י י י אזעעוח .ה 0ק ו י ם נ ו 0י י " 0יי ״יייי! .40טאו י
0ז• אי
" ״ ' י ״ י ־ ״ ״ ׳ י י ״ )ואס נ ו ״״״1י 0ג פ ן ט י ו *היא
.
^ ״ ס ^ י י י ני־ילי* א״ התוצאה האתרי וי• ״ ל א ^ ־ ה
י
0
א
1י
<
י
י
"•0סאה
0
״ סאה – -ס א ה .
י סאה
,״ ; ,
,
״
א
5
ס
י
ת
ס א ה
1
״
״
״ 1 -י סאה
8
־
5
י ״ "י״
״ ״ • ״ .״ ־ י .״ . .״ ״ ״
4אצג׳נית * ־ -ב אצבעות
י א ״ ׳ נ ו ה | -ן אצג׳גיה ־ ״ 2אצגעוח
* י סאה
״
כ
י
י י י •י ייל חיס-
יייי״
1 , 0
1
• £ 2 $
0
^
יאה.
ו | . . – 0 -״ ב ס י ס נ מ ו וס״י>
72אצבעות – 2 0 :״ א צ ב ע ו ת -״ א צ ג ע ו ת
2 – 20סאה
1
* י ־ 1סאה 4 -ו סאה
ב
0
ו
ו
י
״
אצגעות-|-אצגעות-|*-אצבעיז
-
י
אצבעות
3
; * 40סאה 0 -נ סאת
| א 8ו טפחים 1 -בו טבחים
0י סאה• 71 – 4סאה
131סמתים34-4 :ז א צ ג ע ו ת
7 1
0
ז ־ 1ז סאת
*׳ה•
ימכאו והיאה נ ס ו ו ס ״ י .
? י
י
י ד י ר י סל ח ו ס י א ב ל ג סדר ה פ ו ך :
״כאו ו ה י א ה
* *
**־^ 11
1ז־
ג
א
"׳
! י ת
־
• * • (1אצגעות
) 8י (
* 13אצבעות ^ • * • • ) – 5 :א צ ב ע ו ת *
2
"* ־*.״י ה ו ״
" י דג
ייני
ג 0י
י
י ״ י ג ו י ו ג חסרא ע ל 0י עגוצת ה ר א ס ו נ י ס האחת.
^
0
ג
ג י ג ס נעיז לפרוסם מל
י ״ י י י י ס .ה י י ״ ף ז ר • ח נ ג א ל .ו נ ת ח י ל ב פ ר ו ס ו סלהרייי1י:
ייי׳׳ייו ס ל
ה י י
"י ?״,
? ג י ס
יה?!^-
י י ע י ו ן הויי־ף ס י נ ו ס ס ו ו י ע סל כ ל ת י ס ו ג המעבר ב י ן 6י ד ו מ גפת
־ ל ו ג י ם י כ ו • ל מ י ד ו ת סל אמות ואצבעות גאף למידות סל ב י צ י ם .
ג ל זה
״י לנר
* י י יייי״ר ח ס נ י ו מ פ ו י ס סל ! מ ת ה ר ג י ע י ״ ג • * 10א צ ב ע ו ת אך זאת מ ג ל י
יה,
3
1
ת 0ע
יי0י
י ו ת
י
ת
יז׳זנר
י
^
ו
נ
ג
" י י ־ יזסוא אלא על סמך מ י ד ו ת ה מ ן ו ו ה ) 40סאה( ו כ ן על סמך הגזעבר
ג
1.
ו קג .ל ו ג ג נ י י .לאחו ח י ס ו ג נפח ו ג י ע י ת )ב 10• -אצבעות 1ע ו ד
י
1
ח > י
י "יי י׳׳יגיו ניסו׳ וחואה כ י אמנם 01״ סל אצבעייס על א צ ג ע י י ס ברום אצבעיים
י
י
ז י ״
״ אצגע ו ה ח י ד ו ת סל ו • תסדא( ־ ו ו ה לנפח סל | 10אי ) * -י ו ( אצבעות .
93
www.daat.ac.il
1 , 9
ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
ח י ש ו ב המד ן ״ ק ת
לדרך
) ה מ ב ו ס ס ת ׳גל ש ב ו י ם ( ה ו א ק ו ר א נשם ח ס נ ו ן
נר,נ״*ו נ ב י א
שיבור •
3
נ ך
< ו ד ד ר ך של ה ר י ״ ף ה מ ו ב א ת בסי
ת ו ל ד ו ת אדם וחוד ,ל ו ׳
נ
5ן*את בז״ '"
י ר ו ח ם ו א ש י א י•׳•׳
הרי״ף.
מ
״י ש נ נ ו
זנך
לעיל(.
ה ו א מסתמך ע ל נ ך שי־>,0
ד ר נ ו של הריייל!:
נ ל ו מ ר ,ר ב י ע י ת א ח ת ה י א – -־ -של 15*2xאנל , .
8
! 5א 840 – 2
מ 40-סאה(
או
)כ-
3
נוספת נ 5 -ו .
לפני
0
א
,
ח
0
׳
0
3
8
*
ג
י
ר נ י ע י ן ת ;כפ
ק א ד * * 2 x 2 * 2 x 2 4 0
ח
<
״ל רגי׳ג
,
^,
_
ע ל -י ד י ח ל ו ק ה ע ו ק ב ת של 8פ ע מ י ם נ 2 -ו א ח ר -נ ן ע ו ד ח ל ו ? ׳
ל
ן
נ
ל
נ ר ׳ נ ״ 1ך
ד
ך
ג
נ
ל
ו
ה
ל
נ
ך
י
ף
ן
נ
ל ח ע 1נ
פ
ח
ואנן חשבונו נך הוא.
מפורש.
ש נ ע ר ו ך א ת ח ש ב ו נ ו ת י ה ם של ה ו י ״ ף ו ר ״ ח ב א ו פ ן
נתבונן נעת ב ־
2
י'
ד
של ר ב נ ו ח נ נ א ל :
פרוש ר ב נ ו
ח נ נ א ל ה ו א נ מ ע ט מ ק ב י ל ל פ ר ו ש ו של ה ו י ״ ף ב ה ק ד מ ת ו .
את שעור המקור ,ב נ ו ס ף ל ר ב י ע י ו ת ) (3840ג ם ב א צ ב ע ו ת
אחרון
3
מ א י ד ך מחשב י
ו ה ו א משתמש ב מ ס פ י
)(*,1472
ז ה ב ח י ש ו ב ו נ ד ר ך הקצרה שנבר ד ו ב ר ע ל י ה בהתחלת ד ב ר י נ ו .
ה ע י ק ר י של ר ׳
חשבונו
נבי יי
ח נ נ א ל מתבסס ע ל שעור ה מ ק ו ו ה ב מ י ד ו ח של ב י צ י ם .
ז נ
ביצים׳
ר״ח בהתחלת ד ב ר י ו ש ר ב י ע י ת ה י א נ י צ ה
לנן
,
ומחצה '
( 2
ומנאן
ר ב י ע י ת '* -
נ י ו ו ן ש-ו
3840ר ב י ע י ת 5760 -ב י צ י ם .שהוא ש י ע ו ר ה מ ק ו ו ה ב ב י צ י ם .
י ו צ א אם כ ן ש-ו
ר נ י ע י ת ה ו א * x 1״ • ־ של המקור ..א ו
5
ז רבי׳נית -־ *
ם
של שעור 40ס א ר .
את נ פ ח ה ר ב י ע י ת
זוכו
לעיל
.
760כ
?
אבל ־ ״
־6x3x4x2x2x2x3x2x106x5760
וזאת
( 2 2 ,
או
?
נ
נ
ד
שנונל לח״
6x4x2x2x2x3x2x10
נ ־ | £ * £ < * * * * } * ] * * * 7״ 5
בשלבים נ מ ו שערכנו אותם ל ע י ל .
ז ז ה ׳ דרכו הראשונה סל ר נ נ ו ח נ נ א ל •
ה ש נ י ה מ ס ת מ נ ת ע ל ס י ע ו ר 40הסאה ב א צ ב ע ו ת
באופן
) מ ג י ו ן ש־*'
־ !
( :
) ע י י ן ע׳
ישיר.
3
)(41472
ו ה י א בהתאם למר .ס "
.(3
נ ע ר ו ך נ ע ת ח ש ב ו ן מ פ ו ר ט של 2ה ש י ט ו ת :
ס ו ב ב מ ק ב י ל למה ס ע ש י נ ן ל ^ י ק ב ו *
ב
המפרשים הראשונה.
)(20
ה ר י ״ ף ג ם מחשב שם את ק י ב ו ל ת נ פ ח ה ע י ס ה ה ח י י ב ת נ ח ל ה כ 4 3 1 -ביזוי׳
)ערובין
)(22
פג.
רש״י דייר .ד מ ד ב ר י ת (
נראה בהמשך ה ד ב ר י ם מ ד ו ע נ ו ח ל ב ט א $ז נ ־ | .
94
www.daat.ac.il
7 ,
פ
ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי
)* "4 <:2
0
— – – – -׳ ״ ? . .״׳
י ?יז?.׳?יי• 5!<.י ; ? > ? .״ י פ י
*׳יי
ו אמה * ו אחוז * 3אגזוח
40סאה
י, ( :2
י ) *
>:2
ג א
);:2
, 1״
י אמה * ו אמה א ! 1אמה
2 0 – 2סאה
! 1אמר ,ש״ת • 9טפחים
20סאר,
2־ 10סאה
ו אמח * ו אמה א 44טפחים
2־ י סאה
יי סאר,
2 .ס א ר 2 1 • 2 , ,סאה
י ־•יי י• י
לו ,7נ
2־ .ל י ,נ
1אמה א 1אמה א 44טפחים
1
ג״ סאה
י*־( 1א
*
4אמר ,א 1אמה ״ 41טפחים
1אמה טייח 3 -ט פ ח י ם
נ ט ג ח י ם א ג טפחים * 2-טכחים
:ל י ,ג
נ טפחים א ! 1טפח * ) 2טרחיס
>.
י יינ -
לו,
^ 4י,נ 15 -ל ו ג
:
< 4
5
2
י יי* :
14ט פ ח י ם א 14טפחים א ^ 2טפחים
־ גל ל ו ג
1טפח 4 -א צ ב ע ו ת 1 ,י ט פ ח י ם 6 -אצבעות
)-
לוג
2טפחים 9 -אצבעותיי
6א צ ב ע ו ת א 6אצבעות א 9אצבעות
ל י * י (4-'-< – 2ל ו ג ו -־ ( 3
4
י
6אצבעות א 3אצבעות א 9אצבעות
74
•י | <
(
ן
י
"״"
ג
י
1
״
ל ו ג ־ 5י ר ב י ע י ו ת
5י ר ב י ע י ו ת
י 5ן
5
_^ ,
יי ״
6א צ ב ע ו ת א 3אצבעות א 9אצבעות
ב
י י .יעיות
ר
י
י
ב
ג
׳
י
162א צ ב ע ו ת
ת
5
|* 1א צ ב ע ,״ ' 0 | – (11 – | ) .ו א צ ב ע ו ת
כ ל ו מ ר נ פ ח ר ב י ע י ת אחת מ י ו ה ל (11-*) -א צ ב ע ו ת מ ע ו ק ב ו ת .
מא
3
^ י י י ״ ל ר ׳ חסדא ה ו א
אנל
;•2*4
מוח ל
א 4
8
2א 4 4 -א 4
ג
,
<זה״נ
*2לא)־• (2*4א צ ב ע ו ת < (2+4+^ * * -אצבעות
… 1
י .
־־יי
ו ז ה ו א כ ן ה ס ע י ר שאותו ל ב ל ב ו ל ע י ל .
5
י
־5 -י ״ ל הר״.״
ב
י
י
ג
נ
י י ו ח ס ב ה ל כ ו ת פסח ) נ ת י ב ה• ח-יד( מיבא נ י ה ו א מצא פ י ר ו ט נ ו ס ף ברי״ן• ו ו ״ ל טס־
י
" י ׳ י י י מצאתי
ג ו
י״
פ
י
,
ו
ס
ו
ן ז
א י ז ו
״ .
ח
י
1
׳ * * ׳ ל י ה י י ע י ק ב י ת ; ב י ו בלח ב י ו ב י ב ט .
"ייי״י׳ו ג י א ח
י־ייי
יי ,
כ
מ
ק מ י ח
הח,
י ה
ה
י
א
מ
ו
ב
? ל <
ן
נ
ס
ם
י
<*״ל אחד ע״ר( פ ח ו ת ה י מ ״
׳ ג ״ ו
א ל ה ג א ו ן ר -יצחק ב ן ה פ ר נ ס ר ב י י ה ו ד ה ג״ע.
א ח י הרב ה נ פ ל א ה מ ו ב ה ק ר ׳ אברהם ב ר ב י יצחק נ״ע ו ב ו ' • " . . .
ז ב ג ג י ח
א
ן
ל
ה
ח
ן
ג
א
ח
ב
ה
מ
ס
^
י
^
ך
פ
ה
^
^
^
^
ס
?
א
א
י
נ
^
נ
ה
ב
^
^
^
ו
פ
ו
ס
י
ה
ד
ן
נ
י
ס א י ! (
ה
ס
״.
ו
ט
י
ל י יבטל בהירותה יקלותה
נ
ל ח י ) י ן ג
ו
י
ח
י
ד
י
נ
ת
פ
ח
ה ר ב
ו ; מ ט נ ה
י י״.
ע
)
מ
״
!
ן
הדרך הזאת
״ ,ליג 1לביו
95
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
/ילינו
לוז?וא את
ואולש
-־ מ 40-סאה הוא
־־־3840
הנפח טל
ניתן
מ־ 40סאה.
1
1
1
א -א -6
4
4
40
נ ך שאם
לזכור
נ ח ל ק את
הם
פעולות
נפוז
יחידות
חשבון
1
1
4 40א 4א
3840
40 * 6
ב ד י ו ק סאה אחת – ,טל סאה אחת ה ו א ן קב
6
ר מ ק ו ו ה בזר .א ח ר ז ה ב כ ל
ה מ ש נ ה של ק ב ,
נפח
ל פ י ר ו ק בדרך הבאה:
המקווה
לוג
במידות
י ח י ד ו ת המשנה
בהתאם ל כ ך
ורביעית.
נפח
קיבול
בדיוק
שהוזכרו,
ו א י ל ו •]
*
נ ק ב ל נ פ ח טל ר ב י ע י ת .
יתבצע החשבון
המקווה
40
40סאר: .
6
1סאה – 6 :ו
– 40ו
סאה
648
באמות
6-ז
ז קב
: 4
ו
4
– 4 :ו
קב
^1036
לוג
4
־ 172אצי
^43
ל ו ג • :י ־ _ 2ר ב י ^ י ת
מצאנו
אותה
ת ו צ א ה שכבר
בסוף
החשבון ע ו ד מ ז כ י ר
3
טפי 40:
טפי
3
אצי 6:
אצי
3
טפחים
3
161|ן1036
3
טפ׳ (23).
3
אצבי ,
72£ז
4:
431
4:
?10
3
אצי ,
3
אצ־ .
3
אצי .
לעיל.
רבנו
ירוחם:
יי.
וגם
ב ת ו ס פ ו ת רטב״ם
ובייכ,
דרכים
א ח ר י ם והמר.
כתובים בפרסתן
ו.
לעניו
)(23
י ו צ א ש כ ל מר .ש צ ר י ך
ב י ח י ד ו ת נ פ ת ב צ ו ר ר .הבאר:,
1א מ ה א 1א מ ה א 1א מ ה 648 -
3
טל 1
ל ו ג הוא
ב ד י ו ק רביעית אחת,
אחד.
www.daat.ac.il
ר ב נ ו ירוחם קורא ל0פחים מעוקבות גטם ״טפחים שיש להם גוף טווה״ ,ו כ ן לגבי אצבעות.
ו ה כ ל עולר.
שיטח
רגנו
שיטח
רבנו
'״
הקטע
בש״ס
חננאל
חננאל,
שכיוונה הכללי כבר הוסבר לעיל,
ו ו י ל נ א מספר שיבושי ד פ ו ס .
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומכילה בתוכה מספר ח ש ב ו נ ו ת ב י נ י י ם .
מורכבת מאוד,
ל א ו ר זר .מ ו ב א ל ה ל ן ה ט כ ס ט של פ ר ו ש ו של ר ב נ ו
ה מ י ו ח ס מ ת ח י ל בד׳יר .״ ר ב י ע י ת של ת ו ר ה ״ ,ב ד ף ק׳יט:
טנסט_ר^_חננאל
פעולות
למטה .מ י ל ו ת הסבר ה ו כ נ ס ו
ב נ ו ס ף לכך
ח נ נ א ל במקביל להסבר ה ח ש ב ו נ ו ת .
סוגריים
לתוך
מפוארים
}
{.
נ פ ח -א מ ר .ע ל א מ ה ב ר ו ם שלש א מ ו ת
ח ש ב ו ן נ פ ח מ ק ו ו ת 40ס א ה
ר ב י ע י ח של ת ו ר ה א צ ב ע * ם ע ל א צ ב ע י ם ב ר ו ם
א צ ב ע י ם ו ח צ י אצבע ו ח ו מ ש א צ ב ע ו ב ג ו ד ל
< ב מ י ד ו ת של א ג ו ד ל ( שהן ב ת ב ר י ת א } ח ש ב ו ן
ה ש ב ר י ם ז ) כ (11 -א צ ב ע ו ת ב א צ ב ע ר ו ח ב
).(24
רום.
ובאצבע
מ י מקור .אמה ע ל אמר .ב ר ו ם שלשה ש ע ר ו ם
ח כ מ י ם 40ס א ה ־
ו כ ל סאה 6ק ב י ו ו כ ל קב 4ל ו ג י ן ו כ ל ל ו ג
נמצא ש ע ו ר המקור 960 .ל ו ג ,
4רביעיות.
3840ר ב י ע י ת
ן א&ה (< ו אמר ,א 3א מ ו ת
סאת
סאה
-
40
x40לוג*6
960
40
לוג
והאמה 6ט פ ח י ם ו כ ל טפח 4אצבעות ב ג ו ד ל
סר.״ כ 1אמה 24 -א צ ב ע ו ח (
960א4
כ ש ח ח ל ו ק 40סאר .ל 3 -א מ ו ת נמצא ב כ ל אמר,
ע ל אמה ב ר ו ם אמה 13ס א י ן ו – -־ ־ סאה
40ס א ה
רביעית
ר ב י ע י ת 3840 -
1
:3
ז אמה א 1א מ ה א 1א מ ה
1:
2סאה 3 +
ו נ מ צ א באמה ע ל אמה ב ר ו ם טפח שהוא ־ אמה
סאה
1א מ ה א 1אמר ,א ו
טפח
א ב ל 1-ס א ה • 32ל ו ג > "
) 2
ן
סאתיים
ו5-
ל
נ
ן
32ל י ג ״
|
ל
^5
לוג
בסהייכ 2ס א י ן ו -־ 5
לוג
5
י
ג
לוגין ו־־ לוג
דהיינו
1 ,
^53
נ מ צ א ע ל ז ה ה ח ש ב ו ן באמה ע ל אמה ב ר ו ם אצבע
שהוא ־ ט פ ח 13; :
3
4
53
:4
לוג.
לוג(
לוג
3-ז
לוג
10
קב(
"3
במקום זה מ כ נ י ס ר ב נ ו
ח נ נ א ל חשבון
לסיכום
www.daat.ac.il
ביניים:
ו אמה א ו אמה א ו
אצבע
0
אתר דעת -מכללת הרצוג
?עילנת_ח?בינ
טכסטר^ חננאל
נ פ ח אמה ע ל אמת ב ר ו ם מ ל ס אמות
?1י!!2.קייי?_!!9.א}י
ו נ מ צ א ו באמה על אמה ב ר ו ם אמה 3824ז )4 – 1 3824א6א4א6א4א(6
א צ ב ע ו ת ו נ מ צ א ו ב 3 -א מ ו ת 41472אצבעות באצבע א ו ר ר ובאצבע ר ו ח ב
וכטתחשב 40סאה ס י ע ו ר
ו ר ו ם אצבע ) ב ל ו מ ר א צ ב ע ו ת מ ע ו ק ב ו ת ( .
) ל ע י ל בד״ר .אייר חסדא{
המקוה בכל סאה 96ר ב י ע י ו ת כ מ ו ש ב י א ר נ ו ה ו
נ מ צ א ו 3840ר ב י ע י ו ת ש י ע ו ר ה מ ק ו ה .
במקום זה ח ו ז ר רייח להמשך ה ח י ש ו ב שהותתל ל ע י ל .ו כ ו ל ו
ב מ י ד ו ח של א צ ב ע ו ת ,נאשר ז אמה ה נ ה כ א מ ו ר 24א צ ב ע ו ת .
ע ו ד חשוב ) 24א צ ב ע ו ת ( א ו ר ר ב־12
}אצבעוח{ ר ו ח ב ,קב ו ־ -קב
5קב
־ 1קב 2 :־ | ק ב ) -־ -י ( קב
ב } 6 -א צ ב ע ו ת { ר ו ח ב -קב חסר ־ שהוא 2ר ב י ע י ו ח
)(25
ה ק ב ושליש ) ה ק ב (
) (1-1קב ־ <!
ב } 3 -א צ ב ע ו ת { ר ו ח ב ר ב י ע הקב ו – -ר ב י ע שהן 10ב י צ י ם
* 2אצבעות* 3א צ ב ע ו ת ״ ו אצבע
* 2אצבעות* 1אצבע * ז אצבע
ו א י ל ר מידח האורך:
12אצבע א ו ר ר באצבע ר ו ח ב ו ב ר ו ם אצבע
3-ביצה2 :
ביצה ו -ב ביצה
2
נמצאו ביצה ו ש נ י ש ל י ש י ה – -־ ב י צ ה ,מ ח ז י ק 12אצבעות
ב ר ו ם אצבע
!י 1*5־'
4 3 4
10ב י צ י ם 3- – 3 :ביצה
ב ר ו ח ב י אצבע 3 -ב י צ י ם ו -־ ביצה
עד כאן מידת ה ר ו ח ב מכאו
( קב
1
) ע י י ן העי 6ד(
1אמח* 1א מ ז א ו אצבע -
24אצבעו0א 24א צ ב ע ו ת ״ ! אצבע
24א צ ב ע ו ת א 2ו א צ ב ע ו ת א ז אצבע
24אצבעות* 6א צ ב ע ו ח א ו אצבע
_ 5
1-ביצה
12אצבעותאז אצבע א 1אצבע
0י.
ו ר ו ח ב אצבע
כאן ע ו ב ר ר ״ ח ל ת ס ב ו ן ע ז ר -כמה אצבעות מ ע ו ן ב ו ת יש ב כ ל ־ ב י צ ה .ו מ כ ר
שוב י ע ב ו ר ל ר ב י ע י ת
נ ש ת ח ל ו ק א ל ו 12אצבעות ל 1 0 -ש מ ו ת י ה ן
)שישיות( מגיע
ל כ ל ־ } ב י צ ה { אצבע ו | -אצבע
:10
שהרי ו ר ב י ע י ת 1- -ביצר! -־ ב י צ ה .
10/6ב י צ ה
1/6ביצה
שווה
)(21
ל 12 -אצבעות * 1אצבע א 1אצבע
1-אצבע א 1אצבע א 1אצבע
ה ו צ א מכאן אצבע ו ־ ־ אצבע לשתות האחד
1
•( ביצה
9
12א צ ב ע ו ח -־10; – 1
נ ש ת י י ר ו ) ״ ( 1 1אצבע ל 9 -ש ת ו ת י ה ן ) ל – -ה ב י צ ה ( שהן
לי ביצה שהיא ר ב י ע י ת טל ת ו ר ה .
ו ש י ע ו ר זה א מ נ ס ש ו ו ה למה ש ר ב נ ו ח נ נ א ל נ ב ר ה ק ד י ם ל נ ו ל ע י ל ב ת ת י ל ת ) ! ר ו ס ו .
www.daat.ac.il
- 1 .
->!-+
)10א
3
ב י ב ל י ו ג ר פ י ה
הרצוג
מכללת
*,אתר דעת -
ספר
(1
5ז
•ו*
3ז
1
*-
*<01
ע1
=1־
3
ו
׳_
3
:ג
ע1
*•
:ג
(2
13
(3
1010
• /יx
ו
לדי
נמוקי
על
יוסף
ידי
על
ב׳׳ר
יצא
יהודה
חבביא
בר
משה
הכהן
יהודה
תש״ך
המכתם
לוי
יוסף
ידי
ניו־יורק
לאור
משה
הכהן
תשכ׳׳ד.
לר׳
לאור
ספר
ב״ר
מבדריש
ניו־יורק
בלוי,
3
״*-
ז י
,י
יצא
לאור
יצא
*~
>-
3
>1
>י
/י
>~[
_1
ץ
ב״ר
יהודה
בלוי,
ו
— ויק
ההשלמה
משולם
משת
פסחים
עמ׳׳ס
דוד
לרבנו
מנרבוגה
על
משה
ידי
הכהן
יהודה
— (7> 1
0
ו
+
מ<!נא
•
13
-1
(4
3
5ז
13
-1
>-
בלוי,
+
>-
ו^י
(5
*-ו
3
גז
>~
>1-
x
ו-
1-1
ע1
על
למס׳
פי
ססחים
כת״י
פינם,
ירושלים •תשכ״ח
תוס׳
הרי׳׳ד
על
תרכ׳׳ב—תרב״ט,
אליהו
ידי
צילום
הוצאת
ו_
3
5י
אנגליה
לאור
לבוב
ירושלים
•/י
3
:ג
תוס׳
יצא
ו
בז
3
גיו־יורק
חכמי
תשי״ט
.
+
>-
(6
יז
,י
חלאווה,
מהר״ם
פסחים
מסי
3
ירושלים תרל״ג ,הוצאת צילום ע׳׳י משען
3
3
תשל״ב
לתלמודי
11
^1
5ז
ו.
•וי
תשכ״ח
(7
1-1
1-1
רבינו
אדם
תורה
ירוחם
בא׳׳י,
בר׳
ירושלים
משולם
תולדות
)ספר
וחוד(,
21
שי״ג,
הוצאת
ומיציה
שו״ת
הרשב׳׳ץ
ח״ג
לבוב
תרנ׳׳א
ירושלים
צילום
תשל״ו
(8
(9
•
0
— ו -
כזוגא
3
(11
על
שו״ת
מהרי׳׳ט,
צלום
ירושלים
ספד
1
21
תרכ״א
לבוב
דפוס
—
ח ל ק י ו ר ה דעה סי׳ י״ט.
קנה
דעליאטיץ,
כולל
רבים
_.
בפסחים
מדבי
בן
אברהם
ניסן
שערים
בחכמת
׳-
ו י ה׳־י
+
צילום,
הסוגיא
חכמה
אלגברה
—ועי
הוצאת
ת׳׳א
ע ו מ ק הלכה ,לר״י ק ו פ ל מ ן ,ק ר א ק א שנ׳׳ח
בפירושו
(10
סי׳
ל׳׳ה
0
—
(12
חמשה
ובסופו
בדחז״ל,
סי׳
שני
וילנה
שערים
חשבונות
והוראדנא
תקפ׳׳ט,
גי.
שער
ו׳
שלטי
ה ע ו ד י ם על הרי׳׳ף מ ס כ ת ש ב ו ע ו ת
1-1
-1
<—
פרק
(13
ב׳
שיירי
הלכות
) ה ל כ ו ת גדה( דף ה:
כנסת
טבילה
שאלוגיקי
הגדולה
סי׳
לבית
ר״א
ס״ק
סימן ב׳
יוסף
יו״ד
א׳—ז׳
תקי׳׳ז ? הוצאת צילום ירושלים
תשל׳׳ו
www.daat.ac.il
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוסף מנדלזןן
תקוני העתקה במכתב הרצ״ב אויעדבך ז״ל
בגליון האחרון ״המעין״ כרך י״ג גליון ב ; חודש טבת ש .ז .נתפרסמה
חליפת מכתבים בין הרי״ד במברגר והרצ״ב אויערבך זכרונם לברכה .בהערה
לפני מכתבו של הרב אויערבך כתוב ״במקומות אחדים קשה לעמול על כוונת
הדברים״ ,וכר ,אך כנראה שיש כאן רק חסרון בהעתקה ,ובזה יושרו כל
ההידורים.
עמוד 8שורה 15כ ת ו ב :
עמוד 9
״
״
״
25כ ת ו ב :
27כ ת ו ב :
16כ ת ו ב :
״
18כ ת ו ב :
שהירושלמי פ״ק שקטה וכר ,צ״ל שהירושלמי ם״ס
שנטה
דבבלי וערך וכו׳ צ ״ ל :דבבלי ודרר
…ומה מניאו וכר צ״ל …ומה מניעו
שאין קבלה אמיתית מפורש וכו׳ צ״ל שאין קבלי׳
אמיתית בפירוש) ,וכן כתוב להלן בשורה (20
…שנאיד הרמב״ם וכן וכו׳ צ״ל …שנאיד הרמב״ם וכאז
בענין דברי הרצ״ב אויערבך דיל )עמ׳ 8שורה אחרונה ותחלת עמוד (9
״לא מ צ א ת י מקום א׳ בכל פירוש הרמב״ם בזרעים ומועד שתיבת ״הגמרא״
מ ג י ע לירושלמי״ ,ראה ״ראשון לציון״ לרבי ישעי׳ פיק ,דמאי פרק ה ,משנה
א שבכמה מקומות הזכיר הרמב״ם בפירושו למשנה לשון ״גמרא״ והכוונה
לירושלמי .פי׳ ״ראשון לציון״ נדפס כבר בשנת תקמ״ג.
המ׳צתתפיפ כגליון ז ה :
הרב מרדכי ברויאר ,רח׳ עוזיאל ,56בית וגן ,ירושלים
הרב מ ש ה צוריאל ,רח׳ בית הלל ,13בני ברק
שמואל כ״ץ ,ישיבת מרכז הרב ,קרית משה ,ירושלים
דוד מצגר ,רח׳ אבן האז״ל ,15ירושלים
הרב משה רוזנטל ,שכון הרבנים ,רוממה ,ירושלים
א״א גרשוני רח׳ בן זכאי ,בני ברק
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
דוד הנשקה ,ישיבת הכותל ,העיר העתיקה ,ירושלים
שמעון בולג ,רה׳ מן ,3גבעת מרדכי ,ירושלים
יוסף מנדלזון ,ת ״ ד ,6264ירושלים
100
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערוך האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
282372ירושלים
דפוס ״בהר״ד ,טל.