אתר דעת -מכללת הרצוג
1
1
4
ד **ו ר* כנד י ד י •
ג^ר־^ 1 0י * ב * *
! נ ד י י ע ד
א ^ ר 1-ק ד |
ז-
בתוכן:
4
הועתק והוכנס לאינטרנט
ז
ז
§:נ00]>:8.0י^1ג6י1כ .1161ג ^¥
ע״י חיים תשם״ט
החזרת ש ט ח י ארץ ישראל ופקוח נ פ ש /
אברהם א ב א וייגגורט
1
הערות לענין החזרת ש ט ח י ארץ ישראל /ד ״ ר מ ר ד כ י ב ר ו י א ר .
תשובה
להערות /א ״ א ויינגורט
26
מספרים — משמעותם וסמליותם ל פ י מהר״ל )המשך( /
ה ר ב משד .צוריאל
הלכות והליכות בטיול )המשך( /שמואל כ ״ ץ .
21
.
42
.
61
הערות ל״רקודים והלכוו* צניעות״ /ה ר ב יהודה הרצל ה נ ק י ן .
78
,
.
כ ת ב י ר׳ חיים ויטאל שערך ר יעקב צ מ ח /יוסף א ב י ב י .
.
30
כ ם ״ ד ירושלים תמוז ת ש ל ״ ח * כ י ד יח ,ג ל י מ ד * זזמחיר — 10.ל׳יי
מ נ ו י ש נ ת י :כישראל —30.
www.daat.ac.il
כ ח ו ץ ל א ר ץ $ 8— :
כ ת ו ב ת ה מ ע ר כ ת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל288883 .
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם
א ב א ויינגורט
בענין החזרת שטחי ארץ ישראל
ופקוח נפש
רצוני לציין מספר נקודות בענין החזרת השטחים ופקוח נפש .אין כוונתי
ח״ו להכריע בנושא חמור זה .ההכרעה נתונה ומסורה לגדולי ההוראה בישראל
ויש להתייחס אל הכתוב אך ורק כאל ״פלפול תלמידים״.
אנסה לדון בנקודות ה ב א ו ת :
א.
האם יש יסוד לאיסור החזרת שטחים ז
א.
ב.
ב.
״לא נעזבה ביד זולתנו מן האומות״.
״לא תחנם״.
.1האם הערבים בכלל ״לא תחנם״ ן
.2האם העברת שטחים מ מ מ ש ל ה עברית
תחנם״ ן
לשלטון זר
בכלל
״לא
האם חל כאן הכלל של ״פקוח נפשי׳ ז
א.
ב.
יש כאן מצוד ,מיוחדת.
אין כאן
האם חל
.1מ צ ד
.2מ צ ד
ג.
סיכום
ד.
הערות
מצוד ,מיוחדת.
דין ״ייהרג ואל יעבור״ י
״פרהםיא״.
״שעת גזירה״.
א.
על ההבדל בין החזקת שטהים שכבר בידי ישראל לבין כיבוש ובענין
מצות ״לא ישבו בארצך״.
ב.
על ההבדל בין נסיגה לבין ״הוזה שלום״ ובענין מצות ״והארץ לא
תמכר לצמיתות״.
ג.
מיהו מוסמך לומר שיש כאן ״פקוח נפש״ ?
ד.
על עצם המציאות של ״פיקוח נפש״.
ה.
אם יש כאן מצוד ,מיוחדת ,למה אינה נמנית עם ג׳ עברות החמורות ן
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א .האם יש יסוד לאיסור החזרת שטחים?
א.
״לא געזכה כיד זולתנו מז האומרת״ )רמב״ן(
ידועים דברי הרמב״ן בהערותיו לספר המצוות ,מצות עשה ד׳ :״שנצטויגו
לרשת הארץ אשר נתן הא־ל יתעלה לאבותינו …ולא נעזבה ביד זולתנו מן
האומות ולא לשממה …ופרט אותה במצוד .הזו כולה ב נ מ ל י ה ומצריה …הוראה
שהוא מצוד .לא יעוד והבטהה …ואל ת ש ת ב ש ותאמר כי המצוד .הזאת היא
המצוד ,במלחמת ש ב ע ה עמים …אין הדבר כן שאנו נצטוינו …הארץ לא נניח
אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מ ן חדורות …וכן אחרי הכירתנו
העמים אם רצו שבטינו לעזבה ולכבוש להם ארץ שנער או ארץ אשור וזולתם
מן המקומות אינן רשאין שנצטוינו בכבושה ובישיבתה …הרי נצטוינו בכיבוש
בכל הדורות …והפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא מ מ צ ו ת עשה שנצטוינו
לרשת הארץ לשבת בה א״ כ היא מצות עשה לדורות מתחייב כל אחד ממנו
ואפילו בזמן גלות״.
והנה ,על דעתו של הרמב״ם בענין זה כבר נחלקו גדולי עולם ואכמ״ל.
ועי׳ במגילת אסתר שם ,המסתמך על תום׳ כתובות קי ,:ובהקשר זה עי׳
במהרי״ט יו״ד סי׳ כח ,חתם סופר יו״ד סי׳ רל״ד ,ועי׳ גליון מהרש״א כתובות
שם.
ועי׳ ג״כ בחזו״א הל׳ עכו״ם סי׳ סר ,האומר שדעת חרמב״ם שאנו חייבים
בישובה ולדור בה גם בגלותנו.
ב.
״ ל א ת ח נ ם ״ :לא התן להם חנייה כקרקע )עבודה זרה כ(.
,
.1האש הערכים ככלל ״לא ת ח נ ה ׳ ?
מוסכם מכל הפוסקים ש״לא תחנם״ נוהג בכל עכו״ ם ולא רק בשבעה
עממים .עי׳ הזו״א הל׳ עכו״ם סי׳ ס ת :״ודין לא תתנם ליתן להם חניה בקרקע
לכו״ע נוהג בכל עובד עכו״ם״ ,וכן במנחת חינוך מצוד ,צד ומצור ,תכו.
״לא תחנם״ אינו נוהג בגר תושב .ויש מהלוקת בגדר גר תושב לענין
״לא תחנם״.
שיטת הראכ׳יד :אע״פ שאין מקבלין גר תושב בזמן שאין היובל נוהג,
אם קיבל שבע מצוות הרי הוא בכלל גר תושב לענין ״לא תחנם״ ,כי יפוד
האיפור הוא ״פן יחטיאו״ ,וא״כ ״למה ימנע אותו מישיבת הארץ הא ליכא
למיחשביה פן יהטיאו״ )כסף משנה פ ״ י מהל׳ עכו״ם( .לפי סברה זאת מסתבר
שלענין ״לא תהנם״ אין צורך אפילו בקבלה בפני שלושה )מנחת חינוך
מצוד ,צד(.
שיטת ה ר מ כ ״ ם :אין
מדבריו שגם לענין ״לא
פ י ״ ד :״ולמה נקרא שמו
אלא בזמן שהיובל נוהג״
פ ״ י הל׳ עכו״ם שהרמב״ם
גר תושב בזמה״ז כיון שאין יובל נוהג ,ונראה
תחנם״ כך ,וכן מ ש מ ע להדיא בהל׳ איסורי ביאה
תושב ,שמותר להושיבו בארצנו .ואין מקבלין ג״ת
)הל׳ ז׳ ,ח( .אמנם יש לציין ש ד ע ת הכ״מ ברמב״ם
מודה לדעת הראב״ד ״שאין מונעין אותו )מישיבת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הארץ( ולא בא לומר אלא שאין בי״ד מקבלין אותו״ ,אך המנ״ח )מצוד! צד(
תמה עליו תמיהה גדולה מהרמב״ם בהל׳ איסורי ביאה הנ״ל .וכן גם דעת החזון
איש )הל׳ עכו״ם סי׳ סה( ברמב״ם :״ודעת הרמב״ם דכיון דאין אנו מקבלין
אותו לא הותר ישיבתו בארץ אע״פ שהוא זהיר בז׳ מצוות דבלא קבלה אין
אנו בטוחים בזהירותם ואין אגו בקיאין בהם״.
היוצא מכאן שלפי הרמב״ם )כפי הבנת המנ״ח והחזו״א( ברור ש״לא תחנם״
נוהג גם כלפי הערבים כיון שאין מקבלין ג״ת בזמה״ז ,אולם לפי הראב״ד )וכן
לפי הרמב״ם ע ״ פ הבנתו של הכ״מ( יש להקור אם יש להם דין ג״ת לענין
״לא תחנם״ )אולי נאמר שהם קיבלו עליהם ז׳ מצוות מעצמם .אך יש לציין
שלפי הרמב״ם אין זה נקרא ג״ת אם קיבל ז׳ מצוות מצד הכרע הדעת .ויש לדון
בגדר קבלת עול ההוקים לפי דת האיסלם( י.
אחר העיון בדברי החזו״א הל׳ עכו״ם סי׳ םה נראה שגם לפי הראב״ד
הערבים הם בכלל עכו״ם לענין ״לא תחנם״ .ו ז ״ ל :״ואף לדעת הראב״ד )יש
לו דין גר תושב( דווקא שהוא שלם באמונת ישראל שישראל נתחייב בתרי״ג
מצוות וב״נ ב ז /אבל אם יש לו דעות כוזבות והוא משועבד לדעותיו אף שאין
בהם ע״ז מ מ ש וגם הוא שומר ז׳ מצוות מצד היושר ,שאינו ראוי לקבלו לג״ת,
הרי הוא באיסור לא תחנם ובאיסור ישיבה וקרינן בהם פן יחטיאו בכפירותם
דאע״ג דלענין לאסור יין בעובד ע״ז תלוי …הכא לענין לא תחנם אין הילוק״.
והרי ברור שהערבים אינם שלמים באמונת ישראל ,ולמשל וודאי דאינם מודים
ב״אתה בחרתנו מכל העמים״ וכוי.
.2האס העברת שטחים מממשלה עברית לשלטון זר בכלל ״לא ת ח נ ם ״ ?
יש לציין שכל העברה ממשלתית קשורה בהעברת בעלות על קרקעות מסויימים
)קרקעות מופקעים ש ה ע ם בבעלות הממשלה(.
ויש עדיין להסתכל על הענין מ ש ת י זויות שונות
— הרמב״ם הל׳ ע״ז פ ״ י ה ״ ד :״ומפני מה אין מוכרין להן שנאמר ולא
תהנם ,לא תתן להם הנייה בקרקע שאם לא יהיה להם קרקע ישיבתו ישיכת
עראי״ .לפ״ז מסתבר שאין לך ״לא תהנם״ גדול יותר מהעברת השלטון המדיני
לעכו״ם ,כי ברור הוא ששלטון מדיני משלהם הופך את ישיבתם לישיבת קבע,
בעוד שאם הם נמצאים תהת שלטון עברי ,יותר יש סיכוי )לטווח ארוך(
שישיבתן ישיבת עראי וד״ל.
— אם נתבונן ביסוד האיסור של ״לא תחנם״ ,שהוא ״פן יהטיאו״ )כמובא
לעיל( אפשר לומר איפכא מסתברא ,שדווקא העברת השלטון בידיהם מונעת
את ה״יחטיאו״ )כי על ידי כך הם חיים בנפרד ואינם מתערבים( ,ובכל אופן
אינה מגבירה את ההשש ש״יהטיאו אתכם״.
אמנם אהרי העיון בדברי ההזו״א )הל׳ ע״ז סי׳ םה( נראה שגם העברת
השלטון לידי זרים הוי בכלל ״לא תתנם״ ,וזאת מ ש ת י ס י ב ו ת :
1
ועל מעמדם של
מוהר״ץ
חיות
הישמעאלים עי׳
חלק
ג״כ
בשו״ת מוהר״ץ
חיות,
קונטרס
אחרון )כל
ספרי
ב׳(.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מותר למלך להלחם אפילו מ ל ח מ ת רשות ואינו חושש לסכנת נפשות דשאני
מלחמה משארי הסכנות״ עיי״ש שמביא ראיות לדבר ובאמת א ״ צ שום ראיה
דמהא גופא דהתירה התורה מלחמת רשות מוכח ד ב מ ל ה מ ה ליכא משום ושמרתם
את נ פ ש ו ת י כ ם .
4
הרמב״ם
ולכאורה
מבאר את
אינו
מלחמה
גדרה של
הארץ
לכיבוש
גר•
כשיושבים
א ו מ ו ת אחרות ,והרי אין ז ה ל א בגדר מ ל ח מ ת ז׳ עממים ו ל א בגדר מ ל ח מ ת ר ש ו ת שהרי
לא
מדובר
״שנלחם
כוונת
גבול
בהרחבת
בארם צובה
הרמב״ם בז׳
מ ל ח מ ת ז׳
כעין
ישראל
)ועי׳
עממים היא
ע מ מ י ם )רז׳
ארץ ישראל( .ואם
סוסה
מז :
בית
מלחמת
ל ה ו ס י פ ה על ארץ ישראל״ — דברי הכל
בדווקא ,או
עממים רק
נאמר כך הרי כל
מצוד.
)ושמא
שאין
מ צ ו ת ישוב הארץ נוהג בזמה״ז(.
בזמה״ז לא חלה
דוד
מגדיר את
כיבוש ארץ
מלחמת
דעתו של
מצוד .זו לפי
לרווחה
רשות( .ויש לעיין האס
כוונתו היא ל כ ל
מהות
—
רש״י
מלחמת
המלחמה
כיבוש
שיסודה
בכיבוש
בגדר
מלחמת
ישראל ה ו י
מגילת
הארץ
אסתר
ברמב״ם
הנ״ל
ואם נאמר כצד הראשון ,ש מ ל ח מ ת כיבוש ארץ ישראל גם הוי מ ל ח מ ת רשות ,שמא יש
להסביר א ת היסוד ההשקפתי שבהלכה ז א ת :עי׳ דברים ט׳ ״לא
בצדקתך וביושר ל ב ב ך
אלוקיך
ולמען
א ת ה ב א ל ר ש ת א ת ארצם כ י
את
הקים
הדבר אשר
ב ר ש ע ת הגויים
לאבותיך
נשבע ד׳
האלה ד׳
לאברהם
ליצחק
מורישם
וליעקב״.
מפניך
המופלא
הפסוק
מאיר אותנו בהשקפה מיוחדת במינה :עצם זכותו הנצחית )ברית אברהם( על ארץ ישראל
ל א הקנתה עדיין רשות לעם ישראל לצאת ולהלחם בעמים היושבים ומושרשים שם דורי
דורות .ר ק
כשבורא עולם ק ב ע )ורק ה ו א יבול
כל ז כ ו ת על א״י ניתנת
וברשב״ם ו כ ן עי׳
ומכאן
הנד.״(.
לישראל
בראשית ט״ו
שבעלותינו
רשות
״ודור
יכול
רביעי ישובו הנה כי ל א שלם עון
ה ח ו ק י ת על א ״ י לא
להוציא את זכותנו מן הכוח אל
לקבוע שעם זר
לקבוע(
לכבוש את
הפועל ,ורק
היושב על
שהעמים
אדמת
מדוב
אבותם
רשעותם
)ועי׳ שם
אדמת
מקנה לנו
סנהדרין,
רשות
ישראל איבד א ת
האמרי עד
להשתמש
שסמכותו
אבדו
ברמב״ן
בכדי
בכוח
שאובה מפי הגבורה׳
זכותו
כשהאויבים
עליה .רק
קמים על ישראל להכחידו מצווה להתגונן ולשחרר א ת ארץ ישראל מידם )״ועזרת ישראל
מיד צר ה ב א עליהם״( ,כי אכן זהו סימן מפי ההשגחה שהגיע הזמן ״כי ברשעת הגוים
האלה ד׳ אלוקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ד׳ לאבותיך״ )זאת
שונה
השקפה
במהותה
ל מ ל ח מ ה לא רק כדי
לשחרר
מיהו
מה״מוםר״
ל ה ג ן על
המקובל אצל
ארצם אלא גם ,אם
אותם שטחים שנמצאו — ע״פ
אפשר לטעון
שאחרי
אומות
שנכבשה
העולם:
חשבו
תמיד
שהכוח
יצאו
עומד
העמים
לצידם,
כדי
ה ש ק פ ת ם הם — בידי זרים(.
הארץ ע״י יהושע ,הרי כל
האומות
הבאות
עליה
אח״כ נחשבות ל״לסטים״ .ולכן רק לשם ה ר ח ב ת גבול ישראל יש צורך באישור הסנהדרין.
ו ז ה אתי
שפיר לפי הצד
השני
בהבנת
דברי
הרמב״ם.
ועי׳
הסבר
נוסף
לקמן
בסוף
פ ר ק ד׳.
ויש להעיר שאם נניח
שבעים
ואחד
כמבואר
שהוי
מלחמת
ברמב״ם פ״ה
ר ש ו ת אין
מהל׳
6
www.daat.ac.il
מלכים
להילחם
הנ״ל.
אא״כ
נוטל
רשות
בי״ד
של
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( נראה בדעת הרמב״ם שרק אם המלחמה היא כדי להוציא הארץ מידם
של שאר האומות אז הוי מלחמת רשות ,אד אם אחר שכבשו ישראל א ת הארין
כ א ה אומה משאר האומות לערוד מלחמה בדי להוציא הארץ מידינו ,מודה
־הרמכ״ס שמצוה לצאת כנגדם כ מ ל ח מ ה כדי למנוע מהם לכבוש אפי׳ הלק קטן
מארץ ישראל ,כי מלחמה זו נכנסת בגדר ״עזרת ישראל מיד צר ה כ א עליהם״
שהוי מלהמת מצוד) ,רמב״ם פ״ה הל׳ מלכים( .יש להוכיה זאת משלושה מקומות
ברמב״ם:
— פירוש המשנה ,סוף פ״ח דםוטה :״אין מחלוקת ביניהם שמלהמת ז׳
עממים ומלהמת עמלק הובה ואין מהלוקת ביניהם שהריגת שאר אנשי המקומות
משאר האומות רשות ואמנם מהלוקת בהריגת ההורגים אותם ולההליפם עד שלא
יהרגו ישראל ולא ילהמו כארצם ,ת״ק קורא לזה רשות ור׳ יהודה קורא לזאת
ההריגה מצוד,״ ,ומשמע מדברי הרמב״ם ש״לא ילחמו כארצם״ היינו שלא יכואר
לככוש את ארצם .והנה ,הרמב״ם שפוסק ד״עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם״
הוי מ ל ה מ ת מצוד ,פוסק כר׳ יהודה )לפי הכ״מ ,או שלמד שמוהלפות השיטות
כפי המאירי שם בסוגיא( ,או שעד כאן לא פליגי ת״ק ור״י אלא בלמעוטי
עכו״ם שלא ליתי עלייהו ,כלומר כשעדיין לא באו העכו״ם אלא שהוששין שמא
יבואו אבל כשכבר באו עכו״ם כ ״ ע מודו דהוי מלהמת מצוד) ,להם משנה( .
5
— רמב״ם ,הל׳ שבת פ״ב ה כ ״ ג :״עכו״ם שצרו על עיירות ישראל אם באו
על עסקי ממון אין מהללין את השבת …אם באו על עסקי נפשות או שערכו
מלחמה או שצרו סתם ,יוצאים עליהם בכלי זיין ומהללין עליהם את השבת״.
ומשמע שעריכת מלהמה )שלפי הגדרתו של הרמב״ם אינה נכנסת במסגרת של
״באו על עסקי נפשות״( היא כדרך סתם מלהמה שבאים כדי לכבוש את הארץ
ולא להרוג את אנשיו ולא לשדוד ממונם וקמ״ל דגם כה״ג הוי כבאו על עסקי
נפשות והוי מלהמת מצוד ,ומצוה על כל ישראל לבא לעזרתם כמבואר ברמב״ם
שם ,ומקורו בעירובין מה .ומכאן נראה דהוי ג״כ המקור למ״ש בהלכות מלכים
דעזרת ישראל מיד צר הבא עליהם הוי מלהמת מצוד.,
8
— רמב״ם הל׳ תענית פ ״ ב :״אלו הן הצרות שמתענין ומתריעין עליהם,
על •הצרת שונאי ישראל לישראל …על הצרת שונאי ישראל לישראל כיצד,
עכו״ם שבאו לערוך מלהמה עם ישראל או ליטול מהם מם או ליקה מידם אדיו
או לגזור עליהם גזירה אפילו במצוד ,ק ל ה ״ .מבואר דכל שבאים ליקה ארץ
מידי ישראל הוי בכלל הצרת שונאי ישראל לישראל ובתר הכי כתב הרמב״ם
7
5
וממילא אין חילוק אם באו להרוג ישראל או להלחם בארצם )דהיינו לכבוש את ארצם(.
6
ויש להבין מה ההבדל עם המקרה שבאו ליטול מהם מס שמשמע )בהשוואה עם הרמב״ם
בהל׳
״,באו
כניסה
ד
תענית ,עי׳ בהערה הבאה( דהוי מצוה לצאת כנגדם גם בשבת .ושמא יש לחלק :
על
עסקי ממון״
בעול
הוי דבר
חד־פעמי,
אך
הטלת
מס
הוי ענין
תמידי
ומשמעותה
זרים.
ומשמע שאם באו עכו״ם לגזור גזירה על עיר מישראל ,לא רק
שחייבים תושבי העיר
ליהרג ולא לעבור )כמו בכל ״שעת גזירה״ ,עי׳ סנהדרין עד .ועי׳ ג״כ לקמן על מ ה ו ת ה
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״וכל הערים שסביבותיהם מתענין אבל אין מתריעין אא״כ תקעו להתקבץ
לעזרתן״ .מ ש מ ע שבכגון דא יש על כל ישראל להתקבץ לעזרתן והיינו ללהום
עם העכו״ם שבאו וזהו שאמר בהל׳ מלכים דעזרת ישראל מיד צר הוי מ ל ח מ ת
מצוד. .
8
9
נראה שיש כאן מלהמת מצור•
מ ל ח מ ת מצוד.
להתענות
והנה ,גם אם יחלוק מ א ן דהו על ה נ ״ ל
של ״שעת גזירה״( אלא יש כאן דין
ולהתקבץ
8
המחייב את הערים
לעזרתם.
יש לציין שכל מקום
ברמב״ם
נפרדת ,אינו מהווה
בצורה
בין ה מ ו ב א ו ת השונות מהווה לכאורה
עהרנברג
פ״ב
מסביב
זצ״ל .אכן ,״צר הבא
הכ״ג,
שעליה
״או שערכו
תענית
מחלליו
פ ״ ב :״עכו׳׳ם
הוכחה
עליהם״ היא היא
את
מ ל ח מ ה ״ .ועל
השבת
הגדר של
ש
ברורה
?
ב א ו
ע
ר
ן
ואחת
״ערכו
מ
ן
ל
מ
ח
הוכחה
מוחלטת ,אך ההשוואה
לאמתה של
הרב
מלהמת
הדוגמאות
מלחמה״
ה
ם
ע
ש
י
ר
ל
א
בהל׳
שבת
שם
ברמב״ם
היא
המובאת
ה ר מ ב ״ ם ג׳
דוגמאות
בהל׳
ליקח
מידם
המובאת
נותן
א
תורה
המצוד.
ל
ו
לדעתו של
ט
י
ל
ן
ה
מ
מ
ם
א י ץ או לגזור עליהם גזירה״) .וזה גופא גם הגדר של ״ילחמו בארצם״
וגם עצם
)״עזרת
)על
9
במושג ״צר הבא על
ההתבוננות
ישראל מיד צ ר ה ב א
הצרת
עליהם״
שונאי
ישראל
לישראל
ליקח
מידם ארץ(
מביאה
למסקנה
אומה
האומות
מן
המוגדרת
המופיע
כיצד ,עכו״ם שבאו לערוך
הברורה
הבאה ליקח ארץ מיד
נראה אולי שאפשר לטעון שתי
ישראל״
הן
כ מ ל ח מ ת מצור (.והן
הרמב״ם
שלדעת
ס
א
ברמב״ם הל׳
מלבים
ל׳
תענית
ברמב״ם
מ ל ח מ ה עם
מצור.
ו
המובא בפיה״מ(•
ה
י ש ר א ל • . .אי
במלחמה
לצאת
נגי
ישראל.
ט ע נ ו ת כנגד ה נ -ל :
א( ש מ א יש כאן מ ל ח מ ת מצוד) .למנוע שיקחו מידם ארץ( אך ו ר ק ב ע ת שנוהגת מצות
ישוב
עי׳
הארץ
לעיל(•
נוהגת
)ולפי דעת
המגילת
אסתר,
זה
מסתבר
כלל
אך אין
שיטת
לומר
הרמב״ם
מצור.
מצוד.
שמלחמת
זו
בימינו ,כי ביד החזקה משמע שההלכה ש מ ו ת ר לחלל ש ב ת ומצור ,על כל ישראל
להתקבץ
לעזרתן
ב( שמא מדבר
ז ה בא׳׳י או
מ ו ס ב ת על כל
והרי
הדורות.
הרמב״ם דווקא בארץ
בחו׳׳ל.
אפשר
ולכאורה
״או ליטול מהם מ ס או ליקח
מיושבת,
להוכיח
מידם ארץ או
דהיינו
מכויך
הוכחה
ע״פ
זאת יש
הר״ן
להעיר
בפסחים
ב׳
)ושמא אין
חוזה
החזו״א,
הנסיגה
כשאין
עצם
אנו
— ייתכן
מציאות
יוצרים
מצוה
העכו״ם
מציאות
שהרמב״ם לא רצה
מהרמב״ם
בהל׳
תענית
אפילו
במצוד.
קלה״.
לגזור עליהם
נכנס
בגדר
גזירה
״לגזור עליהם
הרמב״ם
מקבל
בענין
גזירה אפי׳
״להנאתן
ס ב ר ה זאת(.
ואולם,
עצמו
על
נקודות:
— ייתכן שלא שייך ״לא תחנם״
״לא תחנם״,
ישוב
יהודי
ואין נ״מ אם
שכתב
ו ב פ ר ט ל פ י האמור לקמן
מסירה
שלום עיי לעיל ס ו ף פ ר ק א .אך ז ה
ל פ ח ו ת יש כאן
מקום
הנחה ז א ת
״ליקח מידם ארץ״ הוא מ י ו ת ר כי זה כ ב ר
במצור .קלה״ ,דהיינו לאו ד״לא תחנם״,
קא
הרמב״ם
בדעת
שאין
זו
נוהגת
בימינו
אינה
קלה״
בא״י
ר ש מ י ת )דוגמת
דחוק ,כי אף אם
כערקתא
שנואה
לפני
דמסאנא
כיון
המקום )עי׳
חוזה
נקבל
מכירה או
מסגרת זאת
שסוף סוף ,לפי
לעיל
פרק
א(,
מעין
של
מרן
וע״י
זו.
ל ת ל ו ת א ת המצור .לצאת
8
www.daat.ac.il
במלחמה
ב״לא תחנם״ ,כי ״לא
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ מ ש מ צ ד שהמלחמה היא בכדי שלא לעבור על לא ת ע ש ה שבתורה ,דהיינו
לא תתן להם הנייד ,ב ק ר ק ע .
10
היוצא מכל הנ״ל שכשכבר באו עכו״ם כ״ע מודו דהוי מ ל ח מ ת מצוד,
״וא״כ בנידון דידן אם יבואו הערבים לעשות מלהמה על א ר ז י נ ו לכו״ע תהיה
זו מלחמת מצוד ,,וא״ב איד יתכן לומד שנחזיר להש הלק הארץ כדי ש ל א ילחמו
כנו מאחר שמצוה עלינו ללהוש ולא למכור כידיהכ מהארץ״.
ולבסוף :״וצריך אני למודעי שכל מה שכתבתי הוא רק כנגד המושג של
פקוח נפש וסכנת מלחמה ,אבל אם יש נסיבות אחרות ,כגון חשש שאם לא
תחנם״
לארץ
מוגבל
בגבולותיה
ישראל
החזו״א
)לפי
שכבשום
הארץ
מצרים(
עולי
בעוד ש״ליקח מידם ארץ״ כולל אולי כל שטח ש ת ח ת כיבוש יושבי ארץ ישראל )ושמא
תלוי ב ס ו ג הכיבוש ,עי׳
זה
ובאמת,
הבא
רמב״ם פ״א הל׳
עליהם״( מוסב על מקום ישוב יהודי
נראה
תרומות(.
בעיון שני מ ו כ ח לכאורה שאין הדין של מ ל ח מ ת מצרה )״עזרת ישראל מיד צר
מהרמב״ם הנ״ל
בחו״ל ,כי
ב ר ו ר שמדובר על ארץ ישראל )ולפחות על מקום
״ולא ילחמו
כלשונו
ושדות
בתים
החלות
בארצם״
מפני
בחו״ל
)והשווה
ארצנו״.
שאינה
בפיה״מ
שכבשוהו יושבי ארץ ישראל(
ג״כ לרמב״ם פ״י הל׳ ע״ז
ויש
בסוטה
דלפ״ז
להעיר
״ומותר למכור
חופף
״ארצם״
להם
לשטח
של ״לא תחנם״ ,אך אין זה מוכרח(.
ועדיין יש לטעון שאפי׳ אי יהיבנא שהרמב״ם איירי בארץ ישראל ,שמא יש כאן מצוד,
לצאת
כל
ב מ ל ח מ ה רק אם הארץ מיושבת מיהודים ולא אם היא רק ת ח ת שלטון צבאי .אך
החילוק הזה נראה דחוק ו ב פ ר ט שמכמה וכמה
שלכיבוש צבאי
מ ק ו מ ו ת יש להוכיח
גרידא )ואפי׳ כיבוש של עכו״ם( יש תוקף מםויים עם השלכות הלכתיות) .הרב עהרנברג
מביא
ראיה
דא״ת
שהרמב׳׳ם איירי רק
צורך
שמדובר
ג״כ
ל ו מ ר שהעכו״ם
בארץ
שלא
אלא
מיושבת
תחת
שהיא
שלטונם
במיושבת אז ממילא יש כאן רצון עכו״ם
באים
מידם
״ליקח
ואולי
ארץ״.
אפשר
של
להטלת
את
לדחות
ישראל
מ ס ואין
כי
ראייתו,
שמא באים העכו״ם ליקח מידם ארץ ולגרש את תושביה היהודים וממילא אין כאן הטלת
מס( .יתר על כן ,הרי היא נחשבת ל״ארצם״ ג״כ אם היא לא מיושבת וממילא יש כאן
עזרת
.וכן
ישראל מיד צר ה ב א ״להילחם בארצם״ י
מצאתי במאמר
ראיות
מה.
ש״עכו״ם
ששם
הסמוכה
שצרו
המקור
לספר
של הרב
לדין
וז״ל:
״עכו״ם
״עיר
על
הרי״ף
ו מ ב ב ל אין קושיא,
״שמבדלת
ואדרבה ,עי׳
בין
)מובא
לגבול
ישראל״.
יהונתן
גבול
לגבול
האומות״
על
גבול א ר ץ
לקמן
העמים״ ,וכן מפורש ב מ נ ח ת בכורים על ה ת ו ס פ ת א ד״ה ל ס פ ר ״כרך המבדיל בין
לארץ
ברבינו
בין
עיירות
ישראל״,
ישראל
ועיי״ש
ברש״י
;זיר
הערה
ארץ
מפורש
שצרו
שמבדלת
על
בארץ
ועי׳
היטב
בעירובין
,(21
העמים
וכן
על
רפאל
עיירות
קצנלבוגן
ישראל״
זצ״ל )נועם
איירי
כרך טז(
ישראל.
שהוא מביא כמד,
במאמר
הג״ל
ישראל
ב״נועם״.
10וממילא מ ס ת ב ר שזה נכנס בגדר הנאמר ברמב״ם הנ״ל הל׳ ת ע נ י ת :״עכו״ם שבאו לערוך
מלחמה
עם
ישראל…
או
לגזור
עליהם
גזירה
אפי׳
במצוד.
קלה״.
ויש
עוד
לדון
אם
שייך כאן ״לא תחנם״ ו״לגזור עליהם גזירה״ ועי׳ בהערה הקודמת ה ת ח ל ת אות ב׳.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נזכה ח״ו לנצח במלחמה נפסיד ח״ו גם מחלקים שנמצאים כבר בידינו מזמן,
בכגון זה לא קאמינא ,והדבר צריך בירור מ י ו ח ד ״ .
עד כאן תמצית מאמרו של הגאון הרב י .מ .עהרנברג זצ״ל.
11
ב .אין כאן מצרה מיוהדת .האם הל דין ״ייהרג ואל י ע ב ו ר ״ ?
והנה ,גם אם לא נקבל את כל הטיעון הקודם שבו הוכח לכאורה ש ל א
שייך כאן כללי פקו״נ ,היות ויש דין מלחמה )הן לפי הרמב״ן מ צ ד מצות כיבוש
הארץ ,והן לפי הרמב״ם מצד ״עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם״( ,יש לעיין
האם לפי כללי פקוח נ פ ש מותר למסור הלקי ארץ ישראל לאומה מ ן העמים.
ושאלה זאת השובה בעיקר לגבי הדין של ״לא תחנם״ ,שוודאי הוי כשאר מ צ ו ו ת
והלים בו דיני פקו״נ )עי הזון איש הל׳ עבודה זרה סי׳ סה אות ר( .ו י ד ו ע ה
ההלכה שבכל המצוות )חוץ מבג׳ עבירות החמורות( יעבור ואל ייהרג מ ל ב ד
כשהוי בפרהסיא או בשעת גזירה שאז אף על מצוד .קלה ייהרג ואל יעבור
)עי׳ רמב״ם פ ״ ה מהל׳ יסודי התורה( .ויש לדון האם גם כאן נאמר ייהרג
ואל י ע ב ו ר ?
.1מ צ ד פרהםיא.
הנה ברור שנסיגה מגבולות ישראל נעשית בפרהסיא ,ואין לך פרהםיא גדול
מזה .וא״כ נשאלת השאלה האם ממילא יםתעף דין ״ייהרג ואל יעבור״ ? והנה,
ידועה ההלכה שכל שמכוין העכו״ם להנאת עצמו לא אמרינן דישראל ייהרג
ואל יעבור אף כשזה בפרהסיא .ויש לעיין האם כאן נאמר שהנכרי מכוין להנאת
עצמו ולא להעביר את ישראל על דת.
11ו ש מ א יש ל ה ס ב י ר ב כ ך את עמדתו של ר׳ יוחנן בן זכאי ״תן לי יבנה וחכמיה״ )גיטין
ויש
נו.(:
קרקע
זאת
הראשונים
הא
הגמ׳
עולם היתד.״ )סנהדרין עד (:ולכן לא מ ס ר ה נפשה .ו מ ב א ר הריטב״א ) כ ת ו ב ו ת
שמתי
אמרינן ייהרג ואל יעבור כ ש ע ״ י
שאם
בן
אולי
לדמיין
לפירוש
שפירשו
על
דאמרה
״אסתר
ת מ ס ו ר את נפשה
זכאי
יילחמו
הבין
תינצל מן
שייהרג
ה ע ב י ר ה ,אך לאשר .אין
ינצל מ ן
העבירה ,אולי תיאנם בע״כ.
הסתאבות
את
השעה,
שעת
בנ״י ויפלו
קרבנות
הרבה לא יוכלו
פנימית
ועת
למנוע
את
ערבות
וממילא י״ל שר׳
פנים,
הסתר
השתלטות
והסיק
מלכות
יוחנן
שגם
רומי,
ג(:
אם
ובכגון
דא שמא אין כאן מ ל ח מ ת מצוה ,כ מ ו שלא שייך המושג ״ייהרג ואל יעבור״ ,כי ס ו ף ס ו ף
גם
אם
ועי׳
ייהרג
ג״כ
אלישע
יעבור.
ב מ ל ח מ ו ת ריש
פרק
בר״ן
שהן
יכולין ל ב ט ל ה
ואל
ייהרג״ ,וכן איתא ברמ״א יו״ד סי׳ קנ״ז סעיף א׳
רומי
ב מ ה טונלנין
בעל כנפיים ) ש ב ת מט (.לא מסר נפשו על אף ששעת גזירה היתה וז״ל :״ועוד
ממנו
ויש עוד חילוק מ ה ו ת י עם
דריושה
רצונם
והניחום
10
כל שעה,
וכן עי׳
פרק
ש מ ב א ר למד,
לבעלות ע ל
היה שישראל יהיו
בע״כ שיניחוהו
בבית
האסורין
ותיבטל
ובביאור
מאליה
הילכך
הגר״א שם ס״ק י׳.
ת ק ו פ ת ר׳ יוחנן בן זכאי .אז לא היתד ,הדרישה של
ארץ
כפופים
ישראל,
והרומיים
לא
באו
ת ח ת שלטון רומי כ מ ו
בטענה
כל
תיבטל
״לסטים
הארצות
מלכות
אתם״
האחרות
וכל
שכבשו
למס ,וממילא הכניעה להם אין פירושה הכרה ב ז כ ו ת ם ה ח ו ק י ת על ארץ ישראל
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אהד העיון נדמה שלא שייך להחיל את הכלל ״להנאת עצמו קא מכוין״,
וזאת מ ש נ י ט ע מ י ם :
א( ה מ ל ח מ ה אינה מ צ ט מ צ מ ת נגד אותם בני ישמעאל ששואפים לתזור
לבתיהם ועל אדמותיהם או להקים בשטהים אלו מדינה משלהם .היא מ ת נ ה ל ת
בעיקר עם אומות ומנהיגים שאין ברצונם לבא ולגור באותם מקומות.
אך מאידך גיסא אפשר לטעון שהם נלהמים כדי להביא ״טובת הנאה״
לאחיהם הפליטים .וגם א״ת שחרצון לגרום חסד לאחיהם אינו בראש דאגותיהם
ש מ א עצם טובת ההנאה הפוליטית שהם מפיקים מכל המלחמה הזאת נהשבת
ה י א גופא ל״הנאת עצמם״ ,ובכל אופן ש מ א אין להחשיב מ ל ח מ ה ״פוליטית״
למלחמה המכוונת ״להעביר על דת״.
אולם בכלל קשה עד מאד להבהין אצל בני ישמעאל בין מ ל ח מ ה ״פוליטית״
למלהמה ״דתית״ ובתודעה שלהם הדברים שזורים זה בזה וא״א להפריד בין
הדבקים ,והד הוד ,פסיק רישיה של איךך .יתר על כן ,קשה מאד לצמצם את
רצונם ״לחזור אל האדמה הכבושה״ לענין של ״הנאת עצמם״ כי רצונם ליישב
אותן אדמות ולהקים שם מ ד י נ ה ערבית קשור קשר עמוק לסלידתם מקיום ישוב
יהודי באותם מקומות ,היונקת מ״אמונתם״ העמוקה של רוב בני ישמעאל
שישראל מהווה גוף זר בלב האומה הערבית )כפי שזה בא לביטוי למשל בספרי
הלימוד שלהם( ,וממילא מושרש בתודעתם שאם א ץ אפשרות לעקור את שורש
ה״סרטן״ )ואולי בדיעבד אין ברירא אלא להשלים אתו(^ יש לפתות להילחם
נגד כל צורת ״התפשטות״ של ה״מהלה״.
ויש להדגיש ג״כ ששלילת זכות היהודים על חבלי ארץ ישראל יונקת
מ״אמונה״ המוכרזת קבל עם ועולם שזוהי אדמה ערכית ).וידוע ג״כ שלפי
אמונתם ,כל אדמה שנכבשה ו״נתקדשה״ אי פעם ע ״ י האיסלם הייבת להישאר
בידי נושאי דגל האיסלם ,ועובדה היא שמדברים על ״מלהמת קודש״( .וגם
אם הם יסכימו שיהודים ספורים יגורו שם בתור פרטים ,הרי הארץ בכללותה,
בתור נכס לאומי מהווה לדידם ארץ ערבית ,נהלת האומה הערבית ,וזה מ מ ש
נוגד את היסוד של לאו ״לא תחנם״ .אכן אם הוזהרנו בו דווקא כ א ר ץ ישראל,
הרי זה מ פ נ י שהיא נחלת עם ישראל כולו ולא רק רכוש של יהודים בתור
פרטים )ככתוב ״ונתתי לך ולזרעך אהריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען
לאחוזת עולם״ ,״וארץ ישראל היא גם בגלותינו״ עי׳ לעיל )בשם החזון איש(,
ולכן מבאר הרמב״ם ש״מותר למכור לחם בתים ושדות )רכוש של יהודים
פרטיים( בהוץ לארץ מפני שאינה ארצנו״ .ועי׳ לעיל פרק א׳ שמכאן לומד
החזון איש שאין הדבר תלוי דווקא בקדושת הארץ והלכך כל הארץ שכבשום
עולי מצרים בכלל האיסור .וא״כ ,האם אין ההכרזה ש״זוהי א ד מ ה ערבית״
)שמהווה בעצם ג״כ כפירה בברית שנכרתה עם אברהם יצחק ויעקב ,ויש לציין
שבני ישמעאל שוללים מכל וכל אפשרות של ״ושבו בנים לגבולם״ אף באהרית
כי אין כאן כלל מ צ ב של ״זה אומר של א ב ו ת י וזה א ו מ ר של אבותי״ .ו מ ח י ל ו ק מ ה ו ת י
זה
מ ס ת ע פ י ם הרבה
נ״מ מ ב ח י נ ת
ההלכה
וההשקפה
ואכמ״ל.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הימים( לפחות כרצון לשנות מנהג יהודית ,שע״ז נאמר שבפרהםיא ייהרג
ואל יעבור ? ובפרט שמסירת השטחים לידיהם פירושה האמיתי לדידם הברה
כטענתם היסודית ש״זוהי א ד מ ה ערכית״ ,ושהיא ״ א י נ ה ארצנו״.
ויש לציין שגם לחץ אומות העולם לנסיגה ,קשה להגדיר כ״הנאת עצמם״,
וזאת מב׳ ס י ב ו ת :
— ראשית ,גם אם בתוך תוכם הנפט וכדומה הוא המניע ללהץ שמפעילים,
הרי הם מלבישים את מניע פנימי זה בלבוש מוסרי כביכול ובשלילת זכות
ישראל על הלק מ א ד מ ת הקודש ,ובהגדרת הכיבוש כ״בלתי חוקי״ .ויש לחקור
בעניז ״יהרג ואל יעבור״ מהו הקובע .האם המניע הפנימי )שאולי הוי ״הנאת
עצמם״( או הביטוי החיצוני .ולכאורה ,דווקא בענין הלכות קידוש השם ,נראה
שהלבוש ההיצוני של הכפייה הוא הקובע.
)ועי׳ בע״ז יב .ובר״ן שם .וקשה לכאורה מגיטין נ ז :על אשר ,ושבעי•
בניה דהתם לא היה אלא מראת עין ובכ״ז מסרו נפשם ,וכן בסנהדרין נ ז :על
נאבד להמן והתם לא היה אלא מראית עין ,ועי׳ הערות הגרי״י ויינברג זצ״ל
ב״יד שאול״ עמ׳ שפד ד״כל עיקרו של קידוש השם הוא לקדש השם בעיני
ל יעבור׳׳
ל קיש
הבריות ו ל
ואכמ״ל(.
כ ן
כ
מ
ב ו
ש
ן
ם
מ
ר
א
ת
ע י ן
י ש
מ
ב ן
ש
ן
ם
י י ה ר ג
ו א
— שנית ,גם המניע הפנימי קשה לצמצמו בחיפוש הנאת הנפט וכדומה,
וודאי משפיעה ג״כ התיאולוגיה הנוצרית המושרשת עמוק עמוק בתודעת או״ד׳
ועצם היישוב היהודי בא״י מהווה ״סטירת פנים״ לכל אמונתם ,וודאי גם
ה״הלכה״ ש״עשיו שונא ליעקב״ מהווה מניע פנימי לתמיכת עשיו בישמעאל
וד״ל .וא״א גם להתעלם מהכפירה והזלזול של ״החוגים הנאורים״ שבדור הזה
בספרי הקודש ובערכם ה נ צ ה י .
12
ב( ובעיקר ,גם אם ניתן לחלוק על הניתוח הנ״ל ,כי יש פנים רבות
בהערכת המציאות ,נראה ,אחר העיון בר״ן ריש פ״ב דפסהים ,שלא שייך להחיל
כאן את המושג ״להנאת עצמו קא מכוון״ .הר״ן מביא את שיטת הר״ז הלוי
שגם בג׳ עבירות יעבור ואל ייהרג אם הוי ״להנאת עצמו״ .והקשו עליו )עי׳
במלהמות סוף בן סורר ומורה( מההלכה ש״בכל מתרפאין חוץ מע״ז ג״ע וש״ד״,
והרי במתרפא ,להנאת עצמו קא מכוון ,כגון אותו שהעלה לבו טינא )סנהדרין
עה (.שאמרו הכמים ימות ואל תיבעל לו ואע״פ שלא היה מתכוון אלא להנאתו.
ותירץ ה ר ! ״דכי אמרינן הנאת עצמן שאני ה״מ כגון אסתר שהיתר ,מתרצה
בגלוי עריות ולא מ ח מ ת גלוי עריות )אלא להנצל ממיתה( אבל אלו שהביאו
)מתרפאין( אינם כן אלא הס רוצים ליהנות כאותו דכר שאסרה אותו תורה
,,
ג״כ ביו״ד קג״ז
12ועי׳
אונסין
החלפנו
מה
לעבור על אח^ת מ כ ל
התורה
באמרם שאין
ת ו ר ת משה
א מ ת או
שאנחנו
אותה כאשר הם אומרים ושלא צוד.
הקב״ה על ככה או שהצווי היה רק לזמן
נפשו
ושלא
וכבר
בשעת
בפתחי
תשובה
מצות
ס״ק י׳
שמביא
בשם
ת ש ו ב ת הו־דב״ז
דה״ה
אם
נתבטל,
שחייב
למסור
את
הגזירה.
12
www.daat.ac.il
עליה
אפילו
להנאת
עצמו
ובצנעה
אתר דעת -מכללת הרצוג
מחמלת ההנאה שבו שהוא עיקר האיפור כגון …מ י שהעלה לבו טינא שהתורה
אמרה שלא ליהנות מן הערות והוא רוצה אותה מחמת הנאה שבה״ .ואם
הרמב״ם אינו פוסק כבעל המאור ,אין זה מוכרח כלל וכלל שהוא חולק )כאלו
שהקשו על הר״ז הלוי( על סברה חזקה זאת של הר״ן ,אלא שהוא סובר ש״ג׳
עבירות החמורות לא מפני קידוש השם נאסרו )אלא מהמת חומר העבירה(
לפיכך אע״פ שאינו מתכוון להעבירו אסור״ )עי׳ במלהמות הנ״ל(.
היוצא מדברי הר״ן שהיכן שעצם מהות העבירה היא ההנאה וזה גופא מה
שמחפש ״בעל העבירה״ לא שייך לומר ״להנאת עצמו קא מכוון״ כי אדרבה,
זה מ ה שהתורה אסרה! והנה ,ראינו כבר בגדר ״לא תחנם״ כפי המוסבר
בחזון איש ,שדין זה בכלל הרצון שתהי׳ הארץ מיושבת מישראל ולא יהנו בארץ
עע״ז ,כי המציאות של עע״ז על אדמת ישראל שנואה לפני המקום .ומכאן,
שבמהותו ״לא תחנם״ מהווה מצוד ,שלא לתת לעכו״ם את הנאת ישיבת הקרקע,
וזה גופא כל הענין של ״לא תחנם״ ,דהיינו שלא לגרום הנאה לעכו״ם )ומפסוק
זה גופא לומדים שאסור לתת להם מתנת של חינם ,עי׳ ע״ז כ .(.וכאן רצון
התורה הוא שהנאת הקרקע תהיה נהלת עם ישראל .וא״כ לא שייך כלל וכלל
להחיל את הכלל ״להנאת עצמו קא מכוון״ ,כי מ ה בכך ,אדרבה ,הרי הוא רוצה
ליהנות באותו דבר שאסרה אותו תורה מהמת הנאה שבו! )וכן לפי הרמב״ם
שהבאנו דהיסוד של ״לא תחנם״ הוא ״שאם לא יהיה להם קרקע ישיבתם
ישיבת עראי״ ,ומכאן שהנאת ישיבת הקרקע היא הגורמת לישיבת קבע _שלהם
וזה גופא נגד רצון התורה!(.
ואין הלאו של ״לא תחנם״ בגדר ״לפני עור״ )עי׳ סנהדרין ע ד :בענין
קוואקי ודימוניקי( כי ״לפני עור״ מהותו וגדרו הוא בסיוע לדבר עבירה של
הזולת ,אך כאן עצם מהות המצוד ,המוטלת על ישראל היא לדאוג לכך ״שתהיה
הארץ מיושבת מישראל ולא יחנו בארץ עע״ז״ )חזו״א( ,והעבירה איננה של
הגוי אלא של ישראל שהוא הוא המוזהר על ה נ א ת העכו״ם והחילוק ברור.
ולסיכום ,דומה שצריך לנקוט בזהירות יתרה לפני שקובעים שמצב מםויים
נכנס בגדר ״להנאת עצמו קא מכוון״ ,והדבר מסור לגדולי ההוראה בישראל,
כי ברוב המקרים של ״מעביר על דת״ המופיעים בחז״ל ובפוסקים אפשר ג״כ
לטעון שבעומקו של דבר הנכרים התכוונו להנאת עצמם ,מצד טובת הנאה
פוליטית ,שיקולים של שליטה אוניברסלית ,רצון שלא יהיו בריות יוצאות דופן
)״ודתיהם שונות מכל עם״( העלולים עם הזמן להיות בלתי נאמנים או בלתי
פרודוקטיביים למלכות )כגון ״ונלהם בנו ועלה מן הארץ״( ,או להתסיס מיעוטים
אהרים וכהנה וכהנה ודו״ק היטב.
.2מ צ ד ש ע ת גזירה.
״אבל בשעת הגזירה והוא שיעמוך מלך רשע כנבוכדנצר והבריו ויגזור
גזרה על ישראל לבטל דתם או מצוד ,מן המצוות ייהרג ואל יעבור״ )רמב״ם
פ״ה מהל׳ יסודי התורה ה״ג( ,והנה ,יש לעמוד על .מהותה של ״שעת גזירה״.
האם חומרתה מצד הגוזר ,שיש מלך הגוזר הוק מלכות ,או מצד הגזירה שהיא
כינזול מצוה מ ן המצוות .והנה ,בענין אהשורוש ואסתר דנה הגמ׳ )סנהדרין עד(:
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רק מצד ענין פרהסיא והיא איננה טוענת שזה הוי שעת גזירה .ומכאן שלא
הגוזר קובע ,ובכל אופן עצם הענין שהגזירה באה בתורת הוק מלכות לא מהווה
סיבה כשלעצמה להיות השעה ״שעת גזירה״ .ולכן נראה שעיקר הענין של ״שעת
גזירה״ הוא במהות הגזירה ,שמטרתה כדברי הרמב״ם ״לבטל דתם או מצוד.
מן המצוות״ ופירוש הדבר שכל הגזירה מופנית אל ישראל דווקא וכוונתה לבטל
ביטול מוחלט מצוד .מן המצוות .ולכן ,אצל אסתר לא הוי שעת גזירה כי לא
היה כאן גזירה על ישראל ד ו ו ^ א .והנה ,לשם השגת מטרה זאת דרוש כמובן
״חוק מלכות״ כי אדם פרטי אין בכוהו לבטל מצוד ,מן המצוות .אך ייתכן
ש״חוק מלכות״ איננו הסיבה לקריאת השעה ״שעת גזירה״ אלא הסימן ל כ ך :
כשיש כאן מלך הגוזר גזירה על ישראל הרי סימן שאנו עומדים לא רק בפני
רצון להעביר יהודי על דת באופן הד־פעמי ,אלא בפני כוונה ברורה לבטל
מישראל מצוד ,מן המצוות ,וכאן נעוצה סכנה גדולה לקיום כלל ישראל .ומתוך
כך מסתעף הדין ״ייהרג ואל יעבור״ אף על מצוד ,קלה.
14
והנה ,אם נאמר כצד הראשון ,ששעת הגזירה נמדדת בזהות הגוזר ,הרי
מסתבר שלא שייך כאן ענין של ״שעת גזירה״ ,כי אין בנידון דידן מלך הגוזר
הוק מלכות יעל אזרחיו הכפופין לו אלא יש כאן ריב בין מדינות .אך אם נאמר
כצד השני ,הרי ברור שהדרישה למסור חלקים מחלקי ארץ ישראל מופנית אל
כלל ישראל .והמטרה היא לתת ,,חנינה בקרקע״ לבני ישמעאל וממילא לבטל
מצות מן המצוות ולשלול באופן מוחלט את זכות היהודים על חלק של ארץ
ישראל .ולכאורה זה נכנם לגדר של ״שעת גזירה״ ,ואפי׳ מצוד ,קלה ייהרג
ואל י ע ב ו ר .
14
פרג ג .סיכום
היוצא מכל הנ״ל שמכמה וכמה טעמים יש לדון בכובד ראש האם לא הל
עלינו החיוב לההזיק בכל הלקי ארץ ישראל הנמצאים בידינו על אף שזה
כרוך בפיקוח נ פ ש :
13עי׳ לח״מ
14והנה,
פ״ה
אם
להסתבך
מהל׳ יסודי
היינו
מוסרים
התורה ה״ג,
באופן
חופשי
וכן יו״ד קג״ז
ובלי
שום
לחץ
ביאור
חלק
הגר״א
מן
ט.
ס״ק
הקרקעות
כדי
לא
ב מ ל ח מ ו ת בעתיד או מ פ א ת בעיית ריבוי האוכלוסיה המקומית ,שמא יש לטעון
שלא הוי שעת גזירה )אם כי יש לחלוק על כך( .וגם אז נשאלת שאלה גדולה :האם
מ ו ת ר לעבור על דת ישראל כדי לא ל ה ס ת ב ך בעתיד או כדי ל פ ת ו ר בעיות )למש׳ הקלת
בעיית
האוכלוסין(? האם אין זה ח״ו בבחינת נוהג ״קלות ראש בלא תעשה דאורייתא״
שהחזון איש מזהיר מכך )עי׳ לעיל פרק
הגה
ובכך
ב ע צ מ ך :האם
לא
לגרום
נתיר ליהודי לאכול
שנאה
שעלולה,
א׳(? ויש לעי׳
במסעדת
בזמן
מן
ג״כ האם זוהי דרך
הנכרים כדי לא
הזמנים,
ליהפך
להיראות
לפקוח
נפש?
התורה?
יוצא דופן
ועל
זה
נאמר ״בהדי כבשי דרחמנא למה לך״ ) ב ר כ ו ת י .(.ודברי ימי ישראל יעידו על הנסיונות
הרבים
לפתור
את ״בעיית היהודים״
מחוץ
למסגרת
14
www.daat.ac.il
היהדות שעלו
בתוהו.
אתר דעת -מכללת הרצוג
א( לא שייך המושג פיקוח נפש כשמדובר על מלחמה ,גם אם הוי מ ל ח מ ת
רשות ,ובפרט דנראה דהוה מלחמת מצוה ,הן לרמב״ן והן ל ר מ ב ״ נ ע
— לפי הרמב״ן :״לא נעזבה ביד זולתינו מן האומות״.
— לפי הרמב״ם :כשעכו״ם באו על ישראל ,,ליקה מידב ארץ״ מ ש מ ע ג״כ
דהוה מלהמת מצוד) ,״עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם״(.
ב( גם אי יהיבנא דאין כאן מצוד ,מיוחדת ונדון רק מצד ״לא תחנם״,
שמא הל כאן הכלל של ייהרג ואל יעבור ,וזאת משתי סיבות:
י— פרהסיא.
— שעת גזירה.
פרק ה הערות
א .על ההבדל כין החזקת שטחים שככר כידי ישראל לכין ניכוש ,ובענין
מצות ״לא ישבו כארצך״.
כל מ ה שאמרנו הל רק לגבי החזקת שטחים שכבר בידי ישראל ,כי אז
יש כאן מלהמת מצוד ,לפי הרמב״ם המבואר ל ע י ל ,ויש גם מצות ״לא תחנם״
שמהותה המפירה ה א ק ט י ב י ת .אך ^ם הארץ עוד .לא בידי ישראל ,אין להסיק
כלל וכלל שיש כאן מצות כיבוש ,אף שמדובר על שטחי ארץ ישראל ,ואדרבה י .
אמנם לפי הרמב״ן שמובא לעיל * י משמע שמצות כיבוש הלה ב5ל עת ובכל
מצב,
ב .על ההבדל כין נפינה לבין ״הוזה שלום״ וכענין מצות ״והארץ לא תמכר
לצמיתות״.
15
,6
7
בתמצית מאמרו של הרב עהרנברג זצ״ל.
19עי׳ לעיל פרק ב׳
16עי׳ רמב״ם פ״י מהל׳ עכו״ם על ההבדל עם מצות ״לא ישבו בארצך״ ששם עובר בזה
שמניחם בארץ ישראל )דהיינו שעובר ג״כ ב״שב ואל תעשה״( .ועי׳ ג״כ בחזו״א,
גופא
שביעית
),ע״י
מכירה או
עסקנו
א{
כל
סי׳
כד
שכן
דכל
שכירות(.
במהלך הדברים גם
שעובר
ועי׳
״לא
על
ג״כ
דין זה
ב(
הערה 9
נאמרה
רק
אם
בענין
בלאו ד״לא ישבו בארצך״,
יש מ ח ל ו ק ת רבוותא אם אזהרה זו
ה א ו מ ו ת חוץ
ישבו
לעיל
בארצך״
על
מוסר
״לא
הרי זה
שבעה
לעכו״ם
תחנם״.
משתי
קרקע
והנה,
בידיים
אם לא
סיבות:
עממים )ראב״ד( או
על
מגר תושב )רמב״ם(.
נוהג רק
כש״יד
ישראל
תקיפה״
וגדר
זה
דורש
ביאור
נפרד.
ועי׳
מנחת
חינוך מצוה צד שאם ידינו תקיפה אף כשארץ ישראל בחורבנה נוהג לאו זה.
ועי׳ שם
ב מ נ ח ת חינוך בענין לאו זה ד״לא ישבו בארצך״ ש א ף א ם
ידינו
ת ק י פ ה ,אם
עכו״ם אחד דר בקרקע עכו״ם אפשר דאין צריכים אנו לגרשו עיי״ש .נמצא שגם בלאו
זה
חמורה
המסירה
בידיים
מה״שב
ואל
תעשה״.
ל 1עי׳ לעיל בהערה .3וכן אם באים אנו לדון מצד ייהרג ואל יעבור ,הרי אין כאן כפייה,
וגם
)שבת
ההלכות מ ש ת נ ו ת כשמדובר ב״שב ואל תעשה״ עי׳ ר״ן בענין אלישע בעל כנפיים
מט .(.ועי׳ ג״כ בתוס׳ סנהדרין עד :ד״ה ״והא אסתר
פרהסיא
הואי״.
18עי׳ ה ת ח ל ת פרק א׳.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם אם נאמר שתלים כאן דיני פקו׳׳נ ,לכאורה אין כל היתר לכרות ברית
עם העכו״ם ולהתום אתם על ״חוזה שלום״ )הכולל נסיגה מהלקי א״י( ,כי
ברית כזאת מהווה הכרה רשמית בזכות ישמעאל על חלק מארץ ישראל ,וודאי
נראה דהוי המור ט פ י מנסיגה סתם .וזאת מ ש ת י בהינות:
1 9
א( מ צ ד ״לא ת ח נ ם ״ כפי שכבר הסברנו ל ע י ל .ועי׳ ג״כ בהזו״א הל׳
עבודה זרה סי׳ סד ,אות ו׳ דנוטה לומר דגם באינו מוכר לצמיתות איכא לא
תחנם ו״הוזה שלום״ וודאי הוי כעין מכירה לצמיתות ומשמע דהוי חמיר טפי
)ולא ירקי מ צ ד הלאו של ״והארץ לא תימכר לצמיתות״(.
ב( שמא ג״כ מ צ ד ״והארץ לא תימכר לצמיתות״ ,שלפי דברי הרמב״ן
מוסב על מ כ י ר ה לנכרי .וכדאי להביא כאן את דברי הרמב״ן בהערותיו לספר
המצוות ,מצוד ,לא ת ע ש ה רכ״ז .הרמב״ן מתבסס על הירושלמי פ ״ ד דגיטין
הלכה ט .אמרו שם משום ר׳ מאיר דאין קנין לעכו״ם בא״י לפוטרו מן המעשרות.
רבי אימי בשם ריש לקיש ט ע מ א דרבי מאיר והתנחלתם אותם לבניכם אהריכם
לרשת אהוזה ,הקיש עבדים לאחוזה ,מ ה עבדים אתם קוגין מהן ואין הם קונין
מכם אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם …והא מסייעא לרבי
מאיר והארץ לא תמכר לצמיתות ,לחולטנות׳ /והרמב״ז מביא את הירושלמי
ומוסיף :״והענין הזה בעצמו רמזו בגמרא שלנו ברביעי של גיטין )דף מז(
שחלקו שם מהם אמרו אין קבין לנכרי בא״י להפקיע מידי מעשר שנאמר
כ י לי הארץ.״ והנראה מדבריהם אלו שהיא מניעה שלא נצמית הארץ ביד
נכרים ולא נעזבנה להם בממכר מוחלט ,והענין כי כאשר נצטוינו בגופותינו
הנמכרים לנכרים שאין להם קנין הגוף בנו כמו שדרשו ואין הם קונים מכם
והוזהרנו מעבודת פרך שאמר לא ירדנו בפרך לעיניך ושנוציא אותם מידו
ביובל שנאמר ויצא ביובל הוא ובניו עמו ופירש טעם כל זה כי לי בני ישראל
עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ,וכן הוזהרנו בנחלת הארץ
אחרי צוותו חזרת הקרקעות ביובל שצוה על הלוקח להחזירם ,צוד ,עוד על
המוכר שלא תמכר הארץ לצמיתות והוא למי שיהזיק בה ולא ינהוג בה דין
יובל עמנו הם הנכרים אבל נשמר שתהיה מכירתנו בה שתחזור אלינו על כל
פנים ולא נניח אותה בידם לעולם ,ונתן כ ה טעם כטעם הנזכר כגופות לפי
שהארץ שלו יתעלה ואנחנו כולנו גרים ותושבים עמו ולא יחפוץ להושיב כ ה
אחרים זולתנו ,רק כידינו תשאר ואלינו תחזור״ עכ״ל.
אך אחר העיון נראה שמצד ההלכה אינו עובר על לאו זה ,כי לאו זה הל
רק לגבי מוכר שדה אחוזה בעת שיובל נוהג ,עי׳ חינוך מצוד ,שלט) .הגם
שההזון איש מעלה סברה שאולי לגבי מכירה לעכו״ם נוהג דין זה אף בזמן
שאין היובל נוהג ,עי׳ חזו״א שביעית סי׳ כא אות ב׳( .אולם ההתעמקות בהלכות
״ן
י
י
אלו מורה שמסירה לצמיתות וודאי הוי חמיר
כעין כפירה ב״כי לי הארץ״ ,כפירה בבעלותו של ד׳ יתברך על א״י ,שאיננה
ט פ
׳
ר
ש
כ א ן
כ ך ב ר י
ך ״ ר מ ב
19עי׳ לעיל סוף פרק א׳ )״ויש עוד לחקור.״״( .ושמא ג״כ נסיגה גרידא )בלי חוזה( נכנסת
קצת
בגדר של ״שב
ואל
תעשה״׳ יעי׳ לעיל
16
www.daat.ac.il
בהערה
.17
אתר דעת -מכללת הרצוג
בידינו לעשות ב ה כטוב בעינינו ,לשרטט בה קוים וגבולות ,ולהצמיח אותה
לאומה נ כ ר י ת ׳ :
ולכן אף במצב של פקו״נ יש למעט באיסורין ככל האפשר ,וממילא הרי
הפקו״נ מתייהס על הנסיגה ולא על כריתת ברית )אם כי גם נסיגה הוי כעין
פסיק רישיה למסירה לצמיתות כי הנכרי לא יחזיר מעצמו( .
0
21
20ועי׳ ג״כ רשב״ם ,בראשית כ ב פסוק א ׳ :״כל מקום שנאמר א ח ר הדברים האלה מ ח ו ב ר
ברית
אל הפרשה שלמעלה …אף כאן א ח ר הדברים ש כ ר ת אברהם
ולנינו
לאבימלך לו
ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כ ב ש ו ת הצאן וחרה אפו של הקב״ה על זאת שהרי
ניתן
ארץ פלשתים
לאברהם …ל כ ן
כלומר
הנסה דבר אליך תלאה…
והאלוקים נסה את
נתגאיתה בבן
אברהם
שנתתי ל ך
קנתרו
לכרות
וצערו
ברית
כדכתיב
ובין
ביניכם
בניהם ועתה ל ך והעלהו לעולה וראה מה הועילה כריתות ברית שלך וכן מצאתי אח״כ
ב מ ד ר ש של שמואל …אמר ל ו הקב״ה את נ ת ת לו שבע כ ב ש ו ת חייך שבניו עושים שבע
עם
מלחמות
אהל מועד
ונוצחין
בניך
וגלגל נוב
אותן …ד״א
וגבעון
ושילה
חייך
ובית
שבניו
מחריבים שבע
עולמים
משכנות
הן
ואלו
תרין״.
21ולכל היותר שמא מותר לחתום על הסכם שביתת נשק או לדרוש ערבויות וכדומה כדי
למנוע
ושמא יש
פקו״נ מיידי.
שנסיגה בלי
לטעון
כריתת
כי כ ר י ת ת ברית יכולה לערוב שלהבא ל א תהיינה עוד
ההלכה
פקו״נ על ס מ ך
היתר של
רחוקים
חשבונות
כרוכה
ברית
מלחמות .אך
לעתיד ל ב א ? )ועי׳
לחוזה ?
נאמנות
אפשר
אמנם
לקוות
שלשלום
אחר השלום .אך שמא איפכא מ ם ת ב ר א
ישראל
״דינמיקה״
פיתוי ל ה ת ק פ ה )הרב עהרנברג זצ״ל
הגמ׳
ע״פ
בהערה
שהאומות יהיו
והשלום
א ר ו ך ,דווקא המציאות של
בידי זרים מ ס כ נ ת את בטחון ישראל ,וזאת משתי
מהווים
דברי
ולטוהז
משלו,
מצינו
לעיל
.(14ועוד ,אדרבה ,אם באים אנו לדון על ״לעתיד לבא״ ,מאן ערב לנו
תהיה
גופא
היכן
בסכנה
ירדוף
שטחי ארץ
ס י ב ו ת :ראשית ,שטחים אלו
במאמר הנ״ל מביא בהקשר לחשש זה
עסקי נפשות
בעירובין מה .שבעיר הסמוכה ל ס פ ר אפילו ל א באו על
את
אלא
על עסקי ת ב ן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת ועיי״ש ברש״י
שמבאר את הביטוי עיר הסמוכה לספר :״עיר שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות
עליהם ש מ א ילכדוה
יוצאין
ביהודים גוף דר
רואים
בא״י )גם
להניח שכל
אולי
הזמן
תהיה
״שורש
עראי .זהו אצל רובם
ישראל רק •תחזק את
להתגבר על
קיום
ישראל
בענין
באמת )ולא רק
בא״י ,ויתקיים אי״ה
נראה
האימפריאליסטיות,
ושנמצא
לפניהם״(.
שכנוע
כמעט
הכרתם זו
״התפשטות
מושרש עמוק עמוק באדמת ישראל.
ד׳ אלוקיך״
ולכן
מארץ
נוחה
במזה״ת ע״י
המחלה״ )ועי׳ ג״כ לעיל פרק ב׳
שישראל
ולכאן
באופן
אפשרות לא רק
בני ישמעאל עם
התורה
שהושתל
בתל־אביב( ר ק
נסיגה
ומשם ת ה א
הארץ
ליכבש
המעצמות
שנית,
הערבים
וישכנע
״פרהסיא״( .לפי
ע׳׳פ
מיטפיזי*
המחלה״ אלא ג״כ
שעם
אותם
לעקור
את
הערכה זאת,
ישלימו
כשיגיעו
להכרה
חוזה( אך ו ר ק
הכרה זאת
ואפשר
תקבל
תוקף משנה ע״י קיום
ה כ ת ו ב ״ולא יחמד איש את ארצך
בעלתך לראות את פני
וד״ל.
שלטווח
א ר ו ך אין
הדבר
בהערכת המציאות ,ואם ל פ י
מסור
השקפת
לשיקול דעת
״מומחים׳/
התורה ,שמא דווקא
כי
יש
פנים
ההימצאות של
לכאן
שטחי
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג .מיהו מופמד לומר שיש כאז ״פיקוד! נ פ ש ״ ?
לכאורה אפשר לומר שזה דומה ליוה״כ שהרופא נאמן על פ ק ו ״
נאמנים ראשי השלטון .אך זה נכון כשאפשר ל י ד
גרידא .אך אם ברור לך כשמש שיש ל״רופא״ גם שיקולים א ח י י
'
׳
על שיקול הדעת ,שיקולים
רופא זה .והנה ברור שראשי ד״שלטיז
'
י
ל
׳
ירושלים
"
־
״ל
של יהודים
"
׳
ירושלים
'יי'" ׳
י
ואד לו יצוייר שיהיה כדור ל
׳
אמת .וכן הם יצאו למלחמה כדי להגן על קיבוצים
ס מ
ש א י ז
ה
ל
א ח י ז ה
ם
ל א
ו כ א
ל מ ש ל
מ ח ו
ע ד י פ ו ת
ה ם
י צ א ו
ו כ ה נ ה
ו כ ה נ ה
ע ר י
ע ל
מ
ח
ל
ה
מ
ו ה נ ה
ו א
י ד ,י ד ה
ה ש
ת
ח
ש
ש ו ו ת ו
ו
ב ר י ר
ע
ש
,
ע ל
י
י
0 ,
ש
ל
י ה ו ד י ת
מ ד י נ ה
לשמור על עצם המסגרת
שאינו נדחה מפני פקו״נ בעוד ששכם
ד ,ש א ל ה
א
) כ מ י ב ז
ם
ש
נ ס ב י ר
ל
ח
ק
א
י
׳
נדהית מפני
ר
י
ץ
ר
ש
ל
א
מ ש פ י
ע ל
י
ענין
יפש
צות
עליוז
של
י י ? כדי
בלר׳
פ ק י
א
י ,ם
מ ב י א
ו כ ד ו מ ה
ע ל
ע ל י י י
ב
נ
מ פ נ י
ץ
?*אלה
^כיצר
'
ך ? 1כ ך
פקו״נ״•
נ ד ח י ם
0
י ,ה ל כ ה
י ,י ה
ל ה ג ז
׳
"
י׳
״
'
יעים
א ב י ד ו ת
ה ג ל י ל
ב ג ל י ל
כ ד י
ש
ב ה ר ב י
ש ע פ
ר
ל
י א ף
י פ ו א
א י ל
ב כ ל ל
כ י י י
ל ט ע ו ן
ק
י
נ
י ׳ ם
ל כ א ר י י
ב
כ י ט ז ה
ל כ א ו ר ה
א
ש
ש
ב ה ל כ ה
י
ג ם
ה
י
ו
ל
ם
כ א ן
נ פ ש (
פ ק ו ח
לסכן
מותר לסמוך על ״רופאים״ שהתברר שאינם מומחים ,ואדרבה הם מוכנים
את כלל ישראל מתוך שיקולים שלכאורה אין להם סמך בהלכה?''•־׳
ד .על עצם המציאות שד פקוח נפש.
ש
פ ק ו
ל
מ
נ
ו
ט
ל
י ש
ת
כ ף
ע ל
ע
ה מ א ז נ י י ם
ה מ ו מ ח י
י
?י״ראל
"
"
עצם המציאות
הטוענים שזה הוי פקו״נ אם בני ישראל יחזיקו את כל חלקי ארץ
ב נ י
י ח ז
י ש ר א ל
שבידיהם ,ויש הגורסים שאדרבה יש פקו״נ לכלל ישראל אם
את השטהים .והנה ,אין זה כאן גדר של ספק פקוח נפש )ששם נפסק
יעבור ואל ייהרג( אלא יש כאן חשש פקו״נ בכל צד מן הצדדים .האם על ^
י ו א ו רופא
׳
י
'
לא נאמר לך בדרך התורה
ויצוו לאחד שיאכל חזיר מפני פקו״נ ,ויבואו רופאים אחרים ויאמרו
שאם יאכל הזיר זה יסכן את חייו ,וודאי שנפסוק לו שלא יאכל ) .ו י
האם רק ב״שב ואל תעשה״ כך או האם ג״כ ב״קום ועשה״ .למשל מ ה הדיי
רופאים יטענו שיש סכנה למול ילד פלוני ורופאים אהרים יטענו ש א ד י י
אם לא ימול הוא בסכנה ,כיצד ננהוג י לכאורה מסתבר שגם כאן גוריי
בדרך התורה ושומר פתאים ד׳ .והדבר טעון בירור( ׳־.
ג
ן ע ו מ ר
פ ת א
ד
ם
ה ג ה
?
א ם
ב ע צ מ ך ׳
״
כ
ב
א י פ
ש
ל
ט
ש י
ארץ
לא
ישראל
תישקט
22ואולי יש
בידי
האומות
כמבואר
לקמן
לטעון
מחווה
ע״פ
שהמציאות
א ך
)לטווח
ר ו
הרמב״ן על
שאותם
ע ר
(
ל ,
ג ו ר ם
הפסוק
א
ן
ב י 3ע ו ן
״והשימותי אני
,ר ל,
ש
את
ם
כ
ב
ר
מ
י
ו
ש
ב
י
י ה ו ך י ם
ם
מ ה ן ו ה
אך כבר ראינו שטענה זאת דחוקה׳ עי׳ לעיל בהערה .9יתד על כן,
שאינם
שטחים
עליהם
דמים
23ועי׳
ואף
לו
אף מארגונים קיצוניים.
ג״כ לעיל
24ועי׳ ג״כ לעיל
18
מיושבים
יצוייר
יהודים
שיהיה
ובכל
בהערה
.21
בהערה .14
www.daat.ac.il
הארד׳•
״י
י
זאת
לא
ם
ז
ברור לד,
א
כי ריאייז
ש
יעלה
ה
י ב י א
על
ל
ש
דעת
ל
ו
ם
י
ראשי
ש
ל
א
מ
ג ן ך ם
ש
למשל
השלטון
ת
ו י מ נ ע
הלב •
בג
ל י ל
ל ו ו ת י
שפיט*
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה .אם יש כאן מצוה מיוהדת ,למה אינה נמנית עם ג׳ עברות ה ח מ ו ר ו ת ?
ולבסוף ננסה לעמוד על השאלה ה ב א ה :אם דין מלהמה הוי מצוך! מיוחדת,
כפי שכתבנו לעיל ,שלא שייך בה כללי פקוח נפש )ככתוב במפורש במנחת
למה לא מנתה הגמ׳ ארכעה דברים שאינם נדחין מ פ נ י
חינוך ובמרומי שדה(
פקוח נפש )שפיכות דמים ,גלוי עריות ,עבודה זרה ומלחמה( .ויש לתרץ
בפשטות שזוהי עצם מהותה של מלחמה כדברי המנחת חינוך ,ולכן אין צורך
לפרט דין זה ,שהרי אם התרת מלחמה פירושו שהתרת פקוה נפש.
ואפשר לציין נקודה נוספת על דרך ה ה ש ק פ ה :כשמדובר במלהמה הרי
מדובר במושגים של כלל ישראל וכשעוסקים בכלל ישראל אי אפשר להצטמצם
על דור אחד ,כי גורלו של כלל ישראל קשור ושזור אל דורות הקודמים ואל
דורות הבאים ותחומיו הובקים את כל שנות דור ,ומתוך כך גם המושג פקוח
נפש לובש מימדים הדשים .והנה כשמדובר על כלל ישראל ,קבעה התורה
חוקים ברורים מ ת י יכול לשבת בשלום ובשלוה .״אם בחוקותי תלכו…״ איננו
רק תנאי לשלום ,אלא כך היא מציאותו של עם ישראל שרק כשהוא שלם
בתורתו הרי הוא שלם בגופו.
2 5
ועי׳ ג״כ בתורת כהנים על הפסוק ״וישבתם לבטח בארצכם״ ו ז ״ ל :
״בארצכם אתם יושבים לבטה ואי אתם יושבים לבטה מהוצה לה״ )ועי׳ בתורה
תמימה על פסוק זה ,המעיר שמשמע מהתורת כהנים שגם ״אם בהוקותי תלכו״
אי אתם יושבים לבטה מהוצה לה( .וכשם שאין ״בטה״ לכלל ישראל מהוץ
לארץ ישראל ,כך ארץ ישראל לא שקטה כשזרים יושבים על אדמתה .עי׳ מדרש
על הפסוק והשמתי אני את הארץ )ויקרא כו ,פסוק ל ב ( :״אף האויבים הבאים
אהרי כך לא ימצאו עליה נחת״ ,ומבאר הרמב״ן :״היא בשורה טובה מבשר
בכל הגלויות שאין ארצנו מקכלת את אויבינו …כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה
אומה ולשון וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם״ .ויש כאן כעין ברית
הדדית בת אלפי שנים בין עם ישראל וארצו ,שהוא לא ימיר אותה בארץ אהדת
והיא לא תניח ״אומה ולשון״ אהרים להשתרש בקרבה )ולכאורה ,מסירה בידיים
של הלק מארץ ישראל לידי ״אומה ולשון״ אהרים מהווה כעין הפרת הברית(.
ומכאן שמלחמה על ארץ ישראל ,למשל מלחמת שבעת עממים ,אין פירושה
הבאת כלל ישראל בסכנה אלא אדרבה היא המביאה השלום והשלוה לכלל
ישראל .כי כל עוד אינו יושב על אדמתו או שאומה זרה יושבת עליה או על
חלק ממנה הרי הוא לא שקט או שהארץ לא שקטה .ולכן לא שייך לומר שמצות
כיבוש ארץ ישראל נדחית מפני פקוח נפש ,כי אדרבה במימדים של כלל
ישראל שמא דווקא עזיבת ארץ ישראל ביד זולתנו מן האומות היא הגורמת
לפקוח נפש ולהתרחקות מ״וישבתם לבטח״) .וייתכן שלכן פוסק הרמב״ם
שבמלחמת הרשות ,להרהיכ גבול ישראל ,הייב המלך לשאול בדעת הסנהדרין,
כי שמא מלהמת הרשות הוי באמת בגדר פקוה נ פ ש ( . -ומצינו בכמה וכמה
6
25עי׳
ב ה ת ח ל ת פרק בי.
26ה ס ב ר זה יפה רק לפי ההבנה השניה שהבאנו לעיל )בהערה (3שמלחמת רשות הוי רק
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנפין בהלכה שיש רשות ליחיד )ושמא גם מצוה( למסור את נפשו כדי להציל
את הרבים ,ולכן בעומק ההשקפה ,הדין של מלחמה איננו הלכה מיוהדת ,אלא
קשור לכללים הרגילים של פקוח נפש י ,וכמובן ש א ״ א ע ״ פ רעיונות בהשקפה
לחדש כללים בדיני פקוה נפש ,ולא באנו אלא לגסות ולהבין ,עד כמה שידינו
מגעת ,את היסוד ההשקפתי של הלכות השרירות וקיימות ,למש׳ למה הידשה
התורה מצות מלחמה) .ועי׳ תוס׳ גיטין מ ט :שהיכא שאין נפקותא להלכה
כו״ע מודים שדורשין טעמא דקרא ,עיי״ש במהר״ם(.
2
ושמא בעומק העיון זוהי גם הסיבה שב״שעת גזירה״ אף על מצוה קלה
ייהרג ואל יעבור .אכן ,״שעת גזירה״ פירושה )כפי שהסברנו לעיל( ביטול
מצוד ,מן המצוות .והנה ,לכלל ישראל יש קיום )גם מבחינה גשמית( רק ״אם
בהוקותי תלכו״ .ולכן ,עקירת מצוד ,מן המצוות מתוך כלל ישראל פירושה
הרס ש ל כלל ישראל ,וממילא דווקא מצד פקוח נפש )במימדים של כלל ישראל(
יש חובה לא להיכנע לעכו״ם אף על מצוד ,קלה.
אם הכוונה לכבוש שטחים מ ע ב ר ארץ ישראל לגבולותיה ועיי״ש שהבאנו ה ס ב ר השקפתי
הראשונה
להבנה
להבנה
וכן
השניה
הרמב״ם.
בדברי
27ובדרך זאת יש ליישב א ת קושיית ה מ נ ח ת חינוך על החינוך מצוד• תכ״ה )המתיר להרוג
משבעה עממים רק אם
אחד
)פרק ב׳(
לעיל
ולא
בתשובת
היהודי לא יסתכן( .ועי׳
הרב
עהרנברג שהבאנו
שמיישב בדרך דומה כשמוכיח שעצם ה מ ו ש ג מ ל ח מ ה שייך
ביחיד ,ולכן על יחיד חלים
כללי פקו׳׳נ אף כנגד
שבעה
בציבור
רק
עממים )ולעיר יש
כבר
דין של ציבור כפי שמוכח מהא דעכו״ם שצרו על עיירות ישראל ,עי׳ לעיל פרק ב׳(.
דומה
ורעיון
רפאל
את
את
לזה
קצנלבוגן
שהעלינו
זצ״ל )נועם
בענין
כרך
פקוח
טז(,
נפש
השואל
השבת והוא מבאר שזה הוי בגדר פקוה
הריב״ש סי׳ שפ״ז
לשם
מצוד,
ואע״ג
ומביאים
החולק עם
ראיה
מהא
הראשונים
ד״־לוקח
דאמירה לכותי ש ב ו ת הכא משום
הריב״ש:
״והראיה
שהביאו
שאינה
מצוה
לשעתה
תשתקע
ארץ
קדושה
אלא
ביד
מכותבין
מצור.
לכלל
למה
מצאתי
ישראל
מלחמת
נפש של
כיבוש
כלל ישראל,
במאמר
ארץ
שדה
בא״י
כותבין
ישראל
ו כ ס מ ך הוא מביא
הסוברים שאמירה לעכו״ם
עליו
של
הרב
דוחה
אונו
בשבת
ואפי׳
מותרת
בשבת
ישוב ארץ ישראל לא גזרו״ )גיטין ח ,(:וז״ל
עליו
אונו
המתקיימת
יש
לעולם
לדחותה
ומצור!
שאני
ותועלת
ישוב ארץ
לכל
ישראל
ישראל
שלא
כותים״.
סיכום ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן :מ צ ו ת ע ש ה ה י א גם בזמן ה ז ה לבוא ל א ר ץ
י ש ר א ל ולכבוש א ת ה א ר ץ מיד הגויים היושבים ב ה כ ש י ה י ה ביכלתנו,
ו ל א נעזבנה ביד ש ו ם א ו מ ה ולהרוג א ו ת ם כ ש י ל ח מ ו ע מ נ ו ו א ם רצו
ל ה ש ל י ם נשלים ונעזבם ב ת נ א י ם ידועים ,א ב ל ה ש ל י ט ה ע ל ה א ר ץ
מוכרה להיות ביד ישראל.
הרב
א ״ מ הורוויץ :נועם,
20
www.daat.ac.il
תשל״ב,
ע מ ׳ רכז.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ ר מרדכי ברויאר
העדות לענין החזרת שטחי ארץ ישראל
ופקוח נפש
דברי
נקודות.
ידידי ומכובדי הרב
א״א
ויינגורט
תמוהים
לפענ״ד
בכמה וכמה
א .אהד משני היסודות העיקריים ,שעליהם בנה הרב וינגורט את טיעונו
לאסור החזרת שטחים כלשהם ,הוא איסור לא תחנם .והנה נעלם ממנו דיונו של
הרב ראי״ה קוק בדבר חלות איסור לא תחנם מדאורייתא בזמן הזה )שבת
חאי־ץ עמ׳ נד—נה( .בין השאר נזכרת טענה זו :״דבגוי שבלא״ה יש לו חניה
בקרקע אין התוספת ,מה שמוסיפים עליה עתה ,אסורה מהתורה …דבלא״ה
יש לו חניה״ )לדעת הרב בצלאל זולטי זוהי גם דעת רש״י בגיטין מז א ד ״ ה
מפני תיקון העולם ,עיין הרצאתו בקובץ תורה שבעל פה ,ירושלים תשכ״ט,
עמ׳ מה( .לפי זה ,אם נלך בעקבות הרב ויינגורט ונשווה דין עמי ערב או תושבי
השטחים הערבים לדין של גוי יחיד ,הרי שאין איסור להחזיר להם שטחים,
מפני שכבר יושבים הם בשטחים האלה.
דברי הרב קוק נכתבו ,כידוע ,בקשר להיתר מכירת קרקעות לגויים כדי
להפקיעם מקדושת שביעית .להיתר זה צורף טעם נוסף ,שהוזכר לאחרונה ע״י
הרב צ״י קוק בספרו ״לנתיבות ישראל״ )צוטט בקובץ ״ארץ נחלה״ ,ליקט
וערך יהודה שביב ,תשל״ו ,עמ׳ :(107״איסור זה ]של לא תהנם[ אינו קיים
בשעה שיש צורר במכירה זו לטובת ישראל ]מבחינה כלכלית[״ .טעם זה הועלה
ע״י הר״ן בגיטין לה ב ,הסובר שבמקרה כזה לא חל איסור לא תחנם ,שכן
״לאו משום חנינה דידהו ןשל הגוי[ קא עביד אלא לצורר עצמו ]במקרה הנדון:
לצורך קיום מצוד[.״ .לפי סברה זו צריך לעיין אם לא מופקע איסור לא תחנם
לגבי החזרת שטח כלשהו לגויים מתוך צורך גדול של השכנת שלום ביו ישראל
לעמי ערב ולשם מצוד ,גדולה של הצלת נפשות מישראל ,וכמובן מאליו ,רק
בנסיבות שיש בהן סיכוי ממשי לשלום של אמת ,ורק על פי המלצת מומהים
צבאיים ישראלים.
כן יש לעיין בסייגים אהרים שהעלה הרב זולטי בהרצאה הנ״ל )עמ׳ מח(
לגבי הלות איסור לא תתנם ,כגון במקומות שכבשום עולי מצרים ולא החזיקו
עולי בבל ,שמסיק בדעת הרמב״ם שדינם כחו״ל ממש ,והנפ״מ הוא שאין
במקומות אלו איסור לא תחנם .ועוד מסיק שם )עמ׳ מט( ,שהמוכר קרקע בא״י
לנכרי היושב בחו״ל אינו עובר על איסור לא תחנם מפני שנכרי זה אינו בכלל
״לא ישבו בארצך״ ,ובזה מתרץ את הקושיא היאך נתן שלמה המלך לחירם
מלך צור עשרים עיר בגליל )מלכים א׳ ט יא( ,שכן הירם ישב בחו״ל.
כל טיעוניו של הרב ויינגורט ביחס לאיסור לא תחנם נשענים באורה כמעט
בלבדי על הכרעתו הלכה למעשה של בעל חזון־איש .והבה כל דברי החז״א
בענין זה נאמרו בהקשר הלכות שביעית והפקעת קדושת שביעית בקרקע
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ו י
ש
ו נ ר א ה
י
ל ח
ש
ב י ן
פ
ע
ש
ו
ב
ג
י
ש
י
י
ע
מקום
שנמכרה ל •
״
קי י
•
שטחים בא״י לידי נכרים ,שכן ע ״ י העברת הבעלות י
שביעית מכל וכל ,ואילו עי׳י העברת הריבונות
המוטלת על כל איש בישראל .וכי יעלה על ה ד ע ת שקרקעות "
יהודית פטורות משביעית בגלל היותן מצויות בשטח ריבוני ל א ־ י י י
'
׳
ידוע כמה מחמיר היה ההז״א בעניז י
׳
׳
ש ע ה שעמדתי ל
לשורות ה״הגנד,״ ,ותשובתו היתד ,שבמעשי הגנה פעילי•
•
יותר גדול של נפשות ישראל ולכז
יותר לגבי אזהרת הלאו דלא תחנם בין ענין מצות שביעית לבין עניז
שלום וקיום נפשות מישראל ,וכנ״ל.
ה
ה ב ע ל ו ת
א
י
ש
ת
י
ש
ל
ל
א
ע ו ת
ל?
ה
ק
ת
ק
ד
ר
ת
ת
ב
ע
ת
י
י
ל ב י ז
ל נ כ ר י ם
ע
ה
ה ר י ב ו נ י ת
,א י ש י ת
מ
ה
י
ד
ת
א
ל
י ,מ ד י נ י
מ
ת
ת
" י ית על
מצות
מצור׳
י?! עלות
ב
י
פ
ל
ט
א
ק
ע
י
ת
0
ש ב ב
ו ע ן ך :
ו ד י ?
ד
פ נ י ו
י
ד
ח
ם
ע
מ
כ
ה
צ ל ת
פ
נ
ח ב ר י ם
ו
ש
מ י ש ר א ל
ת
ו ש א ל נ ו
ו ב י י ד י
א ו ת י
ב ע נ י ז
י
י
ל
ח ס
ט
ע
נ
ש
ה
ע
י
ש
ל
ק
מ
ט
נ
ו
ע
ע
מ
ה
ו
ת
ש
ד
נ
ל
ב
ו
ת
ה
ר
מ
ש
ח
מ
ב
ה
כ
ש
א
ם
ת
י ,י ו ד
נ
ש
ש
ז
א
י
ב ל י ז
י
י
ב
ל
א
ל
ע
ת
ב
ש
ע
ל
צ
ח
ירים
ספר
מ
ע
ל
ח
א
11
ר
י
ן
ד
י-יית
ע
"?י-יבון
"
י
ואמנם יש ל ה ת י י
*7
שע״י מכירת קרקע א ״ י לנכרי נעשית ישיבתו בא״י מישיבת
קבע ,ועיין סיכומו של הרב זולטי בהרצאתו הנ״ל )ואמנם הרב שליט״א
,אך
לי שדבריו נתפרשו שלא כהלכה( ,ולפי זד ,י״ל שהעברת
" ' 1,יס
ממכירה ,שכן כינון ריבונות לא־ יהודית תגביר את קביעות
כנגד זה יש מקום לטעון שדוקא התמדת החזקתם של שטחים מאוכ
^
לא־יהודים בכוה השלטון הצבאי והפיקוה הצבאי הישראלי מגבירה את
רצונם להיאהז בהם ,ואילו נכונות ישראלית לפשרה טריטוריאלית עשו
להחליש רצון זה.
דברי
ינו
"
ב .היסוד השני לאיסור החזרת שטחים כלשהם
הרמב״ן על מצות ישוב א ״ י בהשגתו על הרמב״ם בספר המצוות :״שנצטוו
לרשת הארץ …ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות ולא ל ש מ מ ה -שנצטוו
ן ללמ
״ן
1,
1,
ע
א
א מ ר
ד ,ר י ב י נ ו ת
מו
ח
י
י
ש
י
ה
ה
ב
ת
בא
ם
י
ע י
פ
ע
ל
כ
י ,י א
ה
,
ב
כ
ב
ן
ש
ה
ר ש ת
ן ב י ש י ב ת ה < ״
א
ה
ר
ש ב ת
ץ
ב ה ״ (
מ
ן ה ג ה
ב
ך
י
ר
נ י ת
ה ר מ ב
ע
איסור החזרת שטחים ,המוחזקים ההזקה צבאית בלבד ,רק אם נאמר ש ל י
כיבוש צבאי של ש ט ה בא״י ,בלא שידורו בו יהודים ,יש בו משום קיום מ
ע ש ה מן התורה ,ודין ריבונות מדינית במובן המודרני כדין ירושה וישיבי״
האר׳ז
״
,ק
^
לפענ״ך ל
ן נ ו ״
א
ה ן כ ח
ד
ב
ר
ז ה
כ
ו ע
ר י
ה ר מ ב
ת
ז
י
מ
כ ן ך ך
ך
ו ן ן ך
כ י ב ו ש
1
עם ישיבתה וספק רב אם לשיטתו כיבוש שטהים ללא התיישבות יהודית ממיציי
עליהם שמיה כיבוש )ראה גם הרב שאול ישראלי ,ארץ המדד ,,תל־ אביב תשי״ ׳
עמ׳ יב—יג( .הרמב״ם בהל׳ מלכים פ ״ ד ה ״ י מגדיר כך את מהות ה כ
״כל הארץ שכובש ]מלך ישראל[ הרי היא שלו ונותן לעבדיו ולאנשי המלחמי׳
כפי מ ה שירצה״ .שונה מכך לחלוטין מושג הריבונות המודרנית והשלטון ד-צב
בימינו ,שדבר אין לו עם התיישבות אנשים למעשה ובעלות על הקרקע׳
־ראיה :מוסדות ממשלתיים ויהירים בישראל קונים בכסף קרקעות בשטחים שהם
״ י לשיטת
רוצים לרכוש בעלות עליהם .נראה ברור
הרמב״ן היא הישיבה בה ולא הכיבוש במובן הצבאי והמשפטי ,וכן משמעות
התוספתא ע״ז פ ״ ה :״כל זמן שישראל עליה כאילו היא נ כ ב ש ה אין ישראל
ז
י ב ו ע ן :
אי
ו ר ,א
ש
ע
י
ק
ר
מ
צ
ו
ת
א
י ש ן ב
׳
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
עליה כאילו אינה נכבשה״ .כל הפוסקים שהלכו בשיטת הרמב״ן דיברו על ישוב
א״י ולא על כבושה או על שלטון ישראל עליה )עיין ש׳ אריאלי ,משפט
המלחמה ,ירושלים תשל״ב ,עמ׳ קעב—קעג( .״רק התיישבות יהודית בתוך
השטחים המשוחררים מבטא את רבונות עם ישראל בשטחי הארץ ,וכיבוש צבאי
ומדיני וכן העלאת מיסים לישראל ,איננה מהווה עדיין ביטוי מוחשי לרבונות
ישראל״ )הרב נ״צ פרידמן ,מצוטט בארץ נחלה ,עמ׳ .(100״ישוב א״י הוא
ההתישבות בארץ בבתים ובנטיעות ובזריעה״ )אנציקלופדיה תלמודית ,כרך ב
עמ׳ רכה( .לפיכך נראה שנסיגה צבאית משטה כלשהו אין בה משום עבירה על
העשה של מצות ישוב א״י ואין זה ברור כלל וכלל לפענ״ד שלשיטת הרמב״ן
איסור נסיגה צבאית משטח כלשהו ובנסיבות כלשהן דוחה לחלוטין פיקוח נפש
וסכנת מלהמה.
זאת ו ע ו ד :כידוע הסביר בעל מגילת אסתר את שיטת הרמב״ם ,שלא מנה
את מצות ישוב א״י בספר המצוות ,על יסוד שלוש השבועות שהשביע הקב״ה
את ישראל )בסוף מם׳ כתובות( .והנה אין וודאות שהרמב״ן לא נקט שלוש
השבועות להלכה בענין ״לכבוש את הארץ בחזקה״ ,שכן מצינו בפירוש על
שיר השירים המיוהס לו )מהד׳ שעוועל ,כרך ב ,עמ׳ תקטו( :״ואהר כן יבואו
הנפוצות המפוזרים בין העמים ושמו להם ראש א׳ הוא משיח בן דוד שהיה
עמהם בגלות ,וברשיון מלכי האומות ובעזרתם ילכו לארץ ישראל־״ .וכן מ צ ע ו
בשו״ת הריב״ש סי׳ קא שפסק כרמב״ן :״אין ספק שהעליה לארץ ישראל מצוד,
היא ]בזמן הזה[״ ,ועם זאת הוסיף :״וגם עתה אחת משלוש שבועות שהשביע
הקב״ה לישראל שלא יעלו בחומה״ .וכן כתב בעל כפתור ופרח פ ״ י :״מיהו לא
יעלו על מנת לכבוש עד שיבא הקץ וכדאיתא סוף מס׳ כתובות״ )והשווה גם
לעניין זה דברי הרב ישראלי במקום הנ״ל(.
ג .הרב ויינגורט מעלה סברות פוליטיות והיסטוריות ,שעל כל אחת מהן
אפשר לומר איפכא מםתברא ,ותמיהני אם על כגון דא ניתן לבנות מסקנות
חמורות בדיני נפשות של קידוש השם וייהרג ואל יעבור.
1
בהשגתו על הרמב״ם בספר המצוות מוכח לפענ״ד להדיא שפירוש
מדברי הרמב״ן עצמו
צבאי
כיבוש
אינו
כיבוש
הקרקע
ע״י
מתיישבים
גרידא
הבאים,
וכינון
בחסות
שלטון
צבאי
הצבא או
בשטחים
בלעדיה,
הכבושים,
כדי לעובדה,
אלא
תפיסת
בחינת
״ומלאו
את הארץ וכבשוה״ .הרמב״ן מביא את הגמ׳ בסוטה סוף פרק ש מ י נ י :אמר רבא מ ל ח מ ת
יהושע
לכבוש
ומלחמת
להעלות
ללא
בית
דוד:
שנלחם
בארם
לו מנחה ו מ ס עובד .משמע
התיישבות יהודים
התיישבות
2
דברי הכל חובה,
מ ל ח מ ת דוד להרווחה
בשטח
חקלאית ועירונית
צובה
להוסיפה
על
ארץ
ישראל
שמלחמת דוד להרווחה היתד,
הכבוש ,ואילו
צפופה,
דברי הכל
שלא
רשות.
ובשאר
ככיבוש
צה״ל
סביבותיה
כיבוש צבאי גרידא,
מ ל ח מ ת כיבוש היא מלחמה
במלחמת
ופירש״י ד״ה
ששת
המביאה לידי
הימים.
עיין גם מש״כ הרב ק׳ כהנא ,המעין ,ט ב ת תשל״א ,עמ׳ 31הע׳ .12
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את הניתוח הפסיכולוגי של נפש הערבים מוטב להשאיר י ך י ערביםטים
עשרות
,
מומהים .לאנשי הלכה
ולעצמאי
בשנים התעוררה בין עמי ע ר
״ י ובטרם כונגי׳
לאומית .תנועה זו ,שקמה בטרם היה הבית הלאומי היהודי
מדינת ישראל ,הביאה להקמתן של מדינות ערב עצמאיות וריבוניות בכל
המזרח התיכון וצפון־אפריקה .ממשלותיהם וצבאותיהם של עמי אירופה ה נ ו צ י
גורשו ללא שוב ולא היה בכר משום רצון התנכלות בדת הנוצרים ובאמונתם־
יתירה מזו ,אף שלטון הזרים של העותומאנים המוסלמים פורק בכל האזור׳ *
עמדה להם דביקותם בדת מוחמד .כללו של דבר עמי ערב להנאת עצמם ט *
לא שום מגי׳
והתכוונו ,ואיש לא שלל מהם ,בסופו של ד ב
יהודי .המערכה של עמי ערב נגד מדינת ישראל היא בראש ובראשונה ר י י
לאותו מאבק ,ואם כי נשמעים בה גם צלילים של ׳״נאת ישראל תהומית׳
אין היא המניע העיקרי למערכה .תביעתם ל״שיחרור השטחים הכבושים״ *
בכל
^*ייי . ,י ל
?
תביעה פוליטית וחברתית ,שכמוה נשמעו ועדיין נשמעות תביעות
1להי
היומי׳
'
׳
י
י
•
?
קי
קיומי׳
וויא
ח״ו לכניעת ישראל ,אדרבה ,היא מחייבת עמידה
בני י ׳
ושלמותה של מדינתנו .אבל מכאן ועד להכרזה ש מ ל ח מ ת הערבים
מתכוונים
ו*.
מלחמת ״דת״ בעיקרה ,ושגם אומות העולם הלוחצים עליגי
ין
' ,
להנאת עצמם ,יכולה להוביל רק דרך הבנויה על דמיון שאי? לי
ן שלא
ובנסיבות הקיימות זו גם מציאות של פליטים הדורשים ־~
ך רג
— שיחזירום למולדתם ,ושל תושבי שטהים הדורשים לעצמם ~־
בדין ־־־ זכויות אזרח במדינתו .וכיון ש״הנאת עצמו״ יש ויש כאן,
״״ 1יעבור[
ואל יעבור -איז כאז•
ב
א
ץ
א
ל
מ
א
ב
ש ע י נ י ה ם
ה
ת ג ו ע ה
ך ן א ן ת <
ל ש י ח ר ן ר
ג ל ן י
ש
מ ע ו ל
ל
ן י ד ן ע
כ
ן
ז ר י ם
ן
ט
ז ה
ב א
ח ל ? י
ים
ו ל
פ ו
יג
ר
ז ו
ז כ ן ת
ף
א
מש
ה ר י
ה י
י ב י
י י
4
צ י י י
ב ר ו ר
ע ו ל ם
ש
א י י ד
נ כ י ח ד
ש
ז י
ש
ל
א
פ
י
ת
ע
ה
ב
ר
י
ם
א
י
א י נ י
נ
ת
ה י י ב ת
ה
ז כ ית ת
ע ל
יא
מ
א י נ ם
ואו
ב
א ח י ז ד
ב ד
ב ד י ז
ש
א י
ב ד י ז
(
וי
זו
רג
לר,נאי
וזה לשון טור יו״ד סי׳ קנז :״במה דברים אמורים ] ש י י י י
.י יוא
שהעכו״ם עובד אליל מכוין להעבירו על ד ת אבל אם א
יעבור ואל יהרג״ ~ מ ש מ ע שכל שאינו מכוין להעביר על ד ת מ מילא ״
אפוא
? ן י ר י וי•י•
"
בגדר מ ט י ן להנאתו )עיין גם רמב״ם ׳ ל ' "
היא
י י ' של
׳
ש״שעת גזירה״ ,ש ב ה מצווים ליהרג ולא לעבור אפילי
ר,יא
*
רק כאשר כוונת הגוזר היא להעביר על דת ,והיאד א פ ש י ל
ב־
קידוש השם כאשר למצער ספק גדול הוא אם כוונת ה״גוזר״
ינו
להעבירנו על דתנו ? והרי היו דברים מעולם :בימי האמגציפאציי׳
?* ! י י ה י ג י
אירופה ״גזרו״ מלכויות על בני ישראל שילכו לערכאות ל
^ גוי^
י׳ ־^
׳
׳
ל
^ " ־ חיו׳
י״
ולא יעברו על איסור״תורה המור :״וכל הדן בדייני
שמ
ובערכאות שלהם ,א ע ״ פ שהיו דיניהם כדיני ישראל׳
ר,
וגדף והדים יד בתורת מ ש ה רבנו״ )רמב״ם ,הל׳ סנהדרין פכ״ז יי״ ־
שכיון שלא היתה כוונת ה״גוזר״ להעביר על דת ,ו א ע ״ פ שה״גזירה"
£5
חמורה ביותר ,לא היתה זאת ״שעת גזירה״.
י נ ו
ד
ע
פ
ז
ה
א
מ כ ו י ז
א
ל
ה ל ׳
ע ל
כ
מ צ ו ד
0
ל
? ! ר י א
ב י
ה
ע
מ ע ד
י ח ד י
ש
ל פ נ י
ב
ת
י
ד י ל
ש
ת ו ר ה
י ל א
ש
מ
ע
נ
י
ש ג ד י ל י
ה ת ו ר ד
ק ר א ו
ג ו י י ם
2
י ע
ע כ
ה ר י
ז ה
י
ם
ר
נ
ש
ע
א :
ע
י כ
ז(
ז;יה
ויי
י
ת
ד
ה
פ נ י
ש
ו ב ע י ם
ש
מ
צ
ב
ק
ל
הרב ויינגודט מציע ״לנקוט בזהירות
נכנס בגדר ,להנאת עצמו קא מכוון׳״ .לפענ״ד איפכא מ ס ת ב ר א :צ י י י
24
www.daat.ac.il
5
לנקי
13
אתר דעת -מכללת הרצוג
זהירות יתירה לפני שקובעים שמצב מסוים הוא כזה שבו חייבים שלומי אמוני
ישראל בהמוניהם לקדש את השם וליהרג ולא לעבור .והרי כה דברי הרמב״ם:
כ ל מ י שנאמר בו יעבור ואל יהרג ולא עבר הרי זה מתהייב בנפשו״ )הל׳
ע״ז פ״ה ה״ד( — והיאך מוכנים לסכן את כלל ישראל מתור שיקולים שלכאורה
אין להם סמך במציאות )בשינוי לשון הרב ויינגורט( ?
״
ד .יפה עשה הרב ויינגורט שדן בעמדתו של רבן יוחנן בן זכאי בהתייצבו
לפני האויב הרומאי ,שלכאורה יש כאן ראיה לסתור את טיעונו :היאך וויתר
ריב״ז על הבקשה שהרומאים יסוגו מירושלים ושבק איסור דאורייתא והסתפק
בהצלה פ ו ר ת א ? אולם לפענ״ד נכנם לפינה דחוקה של הסברים שלא על פי
פשטות המעשה .ריב״ז סבור היה שהצלה פורתא של עם ישראל עדיפה מסיכוי
מפוקפק של גאולת שטח משטחי ארץ ישראל ולוא גם ירושלים עיר הקודש.
בדרך זו הלכו מדריכי האומה תמיד .אפילו הרב ריינם ,מייסד המזרחי ,נימק כך
את תמיכתו ותמיכת רוב סיעתו בתכנית אוגנדה של הרצל בקונגרס הציוני
השישי ,ורק כך אפשר להסביר שבימי תכנית חלוקת הארץ של ועדת פיל לא
השמיעו גדולי התורה ,וביניהם החז״א ,קריאה גדולה להתנגדות עד כדי קידוש
השם וייהרג ואל י ע ב ו ר .
3
״גדול השלום שאפילו בזמן מלחמה אין פותהין אלא בשלום״ )ויקרא רבה
ט ט(.
״אין לך דבר העומד בפני השלום״ )תורה תמימה ,דברים ז ב(.
3
המעיין
של
בהחלטותיה
אותם
הכנסיה
של
של
הגדולה
בשנת
אגו״י
הימים יחפש לשוא רמו כלשהו לדעת תורה
תרצ״ז
שכביכול
ובעתונות
חייבה
ההררית
מצרה
מלחמת
נגד מסירת חלק מארץ ישראל לידי מדינה ערבית ריבונית .אכן אין להשוות את הנסיבות
המדיניות
דעת
ובעולם
בישראל
שבימינו
לנסיבות
בשית
ששררו
אולם
תרצ״ז,
אם
ת ו ר ה כדברי הרב ויינגורט ,קשה מאד להבין משום מה לא הוזכר מכך אף רמז
כלשהו
בדיונים ו ב ה ח ל ט ו ת של מועצת גדולי התורה בימי תכנית חלוקת הארץ .ב ה ח ל ט ו ת
מועגדה״ת
תרצ״ז
בשנת
ומבוטל
—
ותו
בעיקרם
על
בעיית
על
לוותר
הקמת
לא.
נאמר,
הדיונים
מעמד
מדינה
שכל
של
התורה
יהודית
ויתור
הכנה״ג
במדינה
שאופייה
של עם
ושל
ישראל על
גבולות
על
תכנית
החלוקה
שתקום ועל
השאלה
לא
מועגדה״ת
היהודית
היהודי—התורתי
נסבו
מוטב
אם
מראש.
מתרשם
מאיסור
ויתור על שטחי א״י ,כביכול .ולא כ ת ב ת י דברים אלה אלא כדי לציין
של
שלטון
ריליוואנטי
הרב
ביותר
התורה
לגבי
חלוקת הארץ נבעה
בשטחי א״י
קביעת
הרבה
אינו
מובטח
ההבטחה
בטל
כי החלטת הכנה״ג נגד
זה
אמנם
יותר מ ח ש ש ו ת אלה
)תרצ״ז(,
שהיבט
היהודית—הריבונית,
היבט
שלפי
דעת
גדה״ת
הלוקת
הארץ,
נעדר
מכל
וכל
העמדה
לתכנית
ויינגורט .ראה על כל ה נ ״ ל :קול ישראל ,ז׳ אב וי״ט אלול
ח ו ב ר ת ז ,עמ־
המעיין
מאשר
תרצ״ו;
היה
מדברי
הפרדס יא
.9—8
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם
א ב א ויימורט
תשובה להערות
לענץ החזרת שטחי ארץ ישראל ופקוח נפש
שמחתי בהערות החשובות של ד״ר מרדכי ברויאר נ״י .כדי לקצר אצטמצם
בנקודות הפחות בהירות בקונטרסי ,ולא אתייחס לכל המקורות החדשים שבהע
המובאות לעיל.
א .בעניז ״לא תהנם״ .לפי דבריו מאמרי לוקה בחסר .אמנם ציינתי שהעברת
השלטון כוללת העברת קרקעות מופקעים ,וממילא למעשה ,ע״פ ה י ס ו ד י
המופיעים בקונטרס ,הרי העברת הריבונות קשורה באיסור אך לא דנתי במק^׳
א י ל ו
כ ל
ע ד ת
ה י ו
ב ב ע
ו ת
פ
ר
ט
י
ת
י י ׳ י ו
ו י ק
ח י ל ו פ י
ש
ט י
^ !ז/לטוו
ל
ייקרק
ההיפוטטי
שהדבר תלוי בתוקף ההוקי של ״הבעלות הממשלתית״ ועד כמה יש ל
ש
״יד״ ברכוש הפרטי.
כמו כן יש לדון מ צ ד הקניית קביעות לעכו״ם בא״י ע״י שלטון ,א י
יש לעיין ג״כ האם העמקת הקביעות נכנסת בגדר ״לא תחנם״ .ולכאורה ר׳י
דומה לעכו״ם שיש לו כבר קרקע בא״י שאסור למכור לו קרקע נוספת ) ייז
״ י ועי׳ כפתו
ק
בחזו״א המציין שכך הסכימו
ופרה פ״י בהסבר שנותן על רש״י בגיטין מז .וממילא אין כאן שום רא
שרש״י חולק על פסק זה( .ושמא יש לחלק .ואחרי כותבי את ה ק ו נ ט ר
באה לידי החוברת ״ארץ נהלה״ )תשל״ו( ובה מודפס קטע ממאמרו של הגאה
הרב בצלאל ז׳ולטי שליט״א המצוטט בהערות ,ובו הוא מסיק ״שע״י החזרת
השלטון להם ,ישיבתן תהא יותר ישיבת קבע ,וזה אסור משום לא תחנם״•
יסוד האיסור א ״ כ :הקניית קביעות .אחר העיון דומני שאפשר עול להוםיר
שתי נקודות חשובות ואולי מכריעות.
׳ ׳ ז
ע
ה פ ו ס
י ם
ן מ ב י א
ה ן כ ח ה
ה
ז
ק
ה
מ ע
ז
ד :
ם
.1לפי החזו״א ״דין זה )לא תחנם( בכלל הרצון שתהי׳ הארץ מיושבת
מישראל ולא יחנו בארץ עע״ז״ .וברור ששלטון יהודי שואף לישוב יריייי
ושלטון ערבי שואף לישוב ערבי וד״ל.
.2ידועה ההבחנה בין בעלות פרטית ובעלות לאומית )בעלות האומר׳
המיוצגת ע״י השלטון( .ריבונות פוליטית מ ת ב ט א ת בניהול אדמיניסטרטיבי ובי
אר מהותה זכות על ״קרקע המולדת״ .והנה דין ״לא תחנם״ מ ו ש ת ת על העיקריז
שארץ ישראל היא הארץ של ישראל ,כעם ולא רק כפרטים )ולכן א י י
הרמב״ם שמותר למכור להם בתים ושדות ־־־ בעלות פרטית — בחו״ל ״כמי-י
שאינה ארצנו״ ומכאן שבא״י אסור מפני שהיא ״ארצנו״ עי׳ חזו״א( .ו
העברת השלטון משמעותה הפיכת שטחי א״י לאדמה הלאומית של בני ישמעאל.
אין לך לכאורה נתינת הנייד .וקנין גדולים מזו .והנה מעיר ד״ר ברויאר הערר׳
ח ש ו ב ה :ע״י העברת השלטון לא תתבטל שום מצוד ,התלויה בארץ ,ואילי
כאז יודה החזו״א שאין לא תחנם .אך דומני שיש כאן ערבוב תחומים ,כי דיז
מ
א ם
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התורה של לא תחנם אינו תלוי בהפקעת קדושת שביעית וכר .הדבר ברור
לפי מ ״ ד שאין קנין לעכו״ם להפקיע מדי תרו״מ )וכן פוסק הרמב״ם( אך גם
לפי המ״ד שיש קגין אין קשר .וכך מ ש מ ע בע״ז כא .שאלו שני מושגים
עצמאיים )וכשנפגשים ,הרי הצירוף גורם להרחבת האיסור ע״י חז״ל עיי״ש
היטב( .וכן מ ש מ ע להדיא בחזו״א הל׳ עכו״ם סי׳ םה אות ד׳ ״ושמעינן מכאן
דקנין לזמן מפקעת ממעשר דאל״כ אין כאן ת ר ת י ״ ; ואם הא בהא תליא
למה נזקק להביא ראיה מהא דחז״ל גזרו על חו״ל ודו״ק היטב כי קיצרתי.
יתר על כן ,אילו הא בהא תליא על ״לא תחנם״ לחול רק במקום ובזמן
שנתקדשה א״י לענין מצוות התלויות בארץ ,בעוד שההזו״א פוסק להדיא
)ובניגוד לספקות המועלים ב״שבת הארץ״( ש״לא תחנם״ קשור למעלת א״י
שהיא נצחית ולא לחלות המצוות התלויות בארץ ,וכן יוצא מפשטות לשון
הרמב״ם .ואם הרב ז׳ולטי הסיק שאין לא תחנם במקומות שכבשום רק עולי
מצרים ,הרי זה מפני שלפ״ד ״דינם כחו״ל ממש לכל דבר״.
בענין המובאה מדברי הרב קוק זצ״ל שמיקל במקרה שבלא״ה יש לעכו״ם
כבר הנייה בקרקע :ראשית כל יש לציין שלא כל תושבי השטחים הם בעלי
קרקע בארץ ,והרי ההעברה מקנה לכולם קביעות ואחיזה ״בקרקע המולדת״
כנ״ל ,והיא גם מקנה להם זכות על הקרקעות המופקעים במידה וממשלתם
נחשבת לשליח ציבור )ודבר זה דורש בירור מיוחד( .שנית ,גם הרב קוק
זצ״ל השתמש ביסוד זה כסניף ל״היתר המכירה״ שהוא ,לפי דבריו ,היתר
זמני וההפקעה היא רק לשעה כי אינו מוכר מ מ ש מכירה קיימת להעמיד ביד
י י אלא להפקיע איםורא עיי״ש .אך אם המסירה היא מוהלטת וודאי שיש
עכ״פ איסור דרבנן ,ואם נקבל את היסוד שיש כאן אולי דין ״ייהרג ואל
יעבור״ מצד פרהסיא וכוי ,הרי דין זה שייך אפי׳ על ערקתא דמםאנא ,וק״ו
על איסור דרבנן.
ומה שהביא בשם הרב צ ,י .קוק שליט״א שאין ״לא תחנם״ כשזה לטובת
ישראל ,הרי הוא בעצמו מציין שם שהיתר זה לא שייך בנידון דידן עיי״ש
)אגב ,הר״ן בגיטין לח :אינו מדבר על חנייה בקרקע ,וכבר העיר על כך
החזו״א( .ואוסיף שכל המושג ״לטובת ישראל״ רק שייך אם שורש ״הרע״
אינו נעוץ בסירוב לעבור על לא תחנם )אלא מקורו למשל בלחץ כלכלי הנובע
מאיסור שביעית( ודו״ק היטב כי קיצרתי .וכן באונם ממון שלפי בעל כפתור
ופרח )פ״י( מותר למכור נראה שאין היתר זה אלא אם אין לו אפשרות
מעשית למנוע התשלטות הגוי על הבית )עי׳ גיטין מד (.או אם האונס הוא
חיצוני ,כגון שהישראל נאלץ למכור את הקרקע כדי להשיג ממון עיי״ש ,אך
לא כשהאונס הוא על הקרקע גופא ,ויש כפייה המכוונת כלפי ישראל למסור
אותו ,ואז אין היתר אלא במקום פקו״נ מ מ ש ולפי כללי פקו״נ .ועדיין הדבר
טעון בירור.
בעניו הירם ,עי׳ באברבנאל )מלכים א ,ט( שמקשה איך מיעט שלמה
ממלכותו ונתן ארץ ישראל לעממים ,ומתרץ ששלמה ראה לתת להירם ״ ל א
שישתעבדו העירות ההם להירם ולא שיהיה אדון עליהש וישתעבדו כ פ ישראל
הדרים כהם אל מלד צור ,בי יהיה שלמה כ ז ה עוכר על מצות התורה ,אבל היה
? כ
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ענין ה מ ת נ ה שבאותה העיירות יגבה בכל ש נ ה ושנה החיטים והשמן אשר היה
אליו ,והיו אם כן חפירות לחירם ו מ ש פ ט הערים ואדנותם היה לשלמה״.
הרי לך ראיה מפורשת שלפ״ד העברת שלטון גרידא בלא שינוי מצב החזקת
הקרקעות מהווה איסור מן התורה .ועי׳ ג״כ שם בפי׳ הרלב״ג והמלבי״ם.
ב .בענין ה ר מ ב ״ ן :מהוספותיו לספר המצוות יוצא בבירור שהמצור•
מחולקת לשניים :הכיבוש והישיבה )ככתוב ״וירשת וישבת בה״( והוא מציין
בשני חלקי המצוד ,שהם ״לדורות״ ועיי״ש שראשית כל הוא מוכיח ש״נצטוינו
בכיבוש בכל הדורות״ ,וזו היא מ ה שחכמים קורין אותה מלחמת מצוד ,,והיוצא
מדבריו שיש כאן חובת ״התפשטות״ השלטון היהודי בכל גבולה של א״י
כי הכיבוש ומלחמת מצוד ,אינם ענין לפרט.
אך עם כיבוש לחוד לא יצאו עדיין ידי חובת המצוד ,כי יש חובה לקיים
את השלב השני של המצוה והיא הדירה,, ,שנצטוינו כ כ כ ו ש ה ובישיבתה״ .ולכן
ב&וף דבריו מביא הרמב״ן מה שהכמים מפליגים במצוד ,זו והיינו בהלק השני
של המצוד ,שהיא דירת א״י שגם היא ״ממצות עשה״ והיא ״לדורות״ עיי״ש.
ועל השלב השני נאמר במובאה מהאנציקלופדיה ש״ישוב א״י הוא ההתישבות
בארץ בבתים ,ובנטיעות ובזריעה״.
וממילא לא הבינותי ג״כ כיצד אפשר לטעון שמאחר ורק שלטון יהודי
במקום מותר לוותר עליו כיון שאין זה נוגע לדירה .הרי הכיבוש הוא חלק
מהותי מהמצוד ,והוא שלב ראשון הנודר אחריו היובץ )חובת דיור( ולא איפכא י
והרמב״ם מהל׳ מלכים פ״ד שהביא לא איירי כלל בהגדרת כיבוש אלא
בזכויות המלך עיי״ש .ומה שהביא מהתוספתא בע״ז ,דומה שהיא אינה שייכת
כלל למו״מ ההלכתי דידן עיי״ש היטב ,שמדובר לגבי השראת שכינה בישראל.
בענין המובאה מהרב נ .צ .פרידמן יעויין שם בגוף המאמר שהדברים נאמרו
לחיוכ ולא לפטור ,כי הכיבוש שהוא ״שלב ראשון״ מחייב ״התיישבות ב״י
בכל ערי יהודה ושומרון כמו שכתוב בהורה ״וישבתם כה״ ,ובזה נגמרת המצוה.
ואגב עי׳ בירושלמי שהוזכר שם )דמאי פ ״ ב ( :״ממעלי מסין כ מ י ש נ ת כ ב ש ו ״
ולפי הערותיו אתמהה ,הרי לא יושבין שם ישראל וכיצד הל הכיבוש אף לגבי
מצוות התלויות בארץ? ואמנם מ ש מ ע בירושלמי שרבי הולק על דעה זאת
ואולי מפני שלא היה בכפר צמח אפי׳ כיבוש פשוטו כמשמעו ,ועי׳ ג״כ בהזו״א
שביעית ד׳ אות ה׳.
והנה גם לפי ד״ר ברויאר אין לכיבוש ערך עצמאי ועצם הכיבוש לא
הושלם אם לא יושבין שם ישראל ,א״כ אדרבה מצוד ,להשלים מצוה זאת
ב״וישבת בה״ ועי״ז ״לא נעזבה ביד זולתנו מן האומות״!
ג .כענין ״ייהרג ואל יעבור״ .גם אני כתבתי שיש פנים רבות בהערכת
המציאות והדבר מסור לגדולי ההוראה בישראל .היסוד מבוסס בעיקרו על
דברי הר״ן בפסהים ולא על ההערכה הפוליטית .ורציתי רק לעורר שאפי׳
מבחינת המציאות אין זה כ״כ פשוט ש״להנאת עצמו קא מ נ י י ד .נתונים רבים
בקורות א ״ י מעידים דווקא על הבדלים יסודיים עם קורות אסיא ואפריקא
ומורים שמניעי הערבים אינם רק שאיפה לאומית לעצמאות.
נ ו ת ן
והנה,
28
אם
האמת
כדבריו
שהתביעה
www.daat.ac.il
ל״שחרור השטחים
הכבושים״
היא
אתר דעת -מכללת הרצוג
פוליטית וחברתית שכמוה רבות בעולם ,הרי היא הנותנת שלא שייר להחיל
את הדין ״להנאת עצמו קא מ כ ו י ן ״ :רצון זה לשחרר את ארץ ישראל מ ד י
״הכובשים הזרים״ ולתת חנייה בקרקע לבני ישמעאל מ ת נ ג ש עם ייחודו של
עם ישראל וזכותו הבלעדית על ארץ ישראל )שהיא א״י ״גם בגלותיגו״
— חזי״א — ואיננו ״זרים״ בה( ועם ה״דצמ שתהיי הארץ מיושבת מישראל״
הבא לביטוי ב״ לא תחנם״ ובכל התורה כולה.
גם בעת גירוש ספרד היתה השאיפה לאיחוד המלכות המניע העיקרי לגזרות
דת על בני מיעוט אחרים ,כי לפי השקפת פרדיננד ואיזבלה היה איחוד הדת
תנאי הכרחי להגשמת החלום ה״פוליטי־חברתי״ .האם יעלה על הדעת לומר
שמניע זה דיו להכניס אותן גזרות דת המכוונות כלפי ישראל )ובלי להיכנס
לשאלה אם היה שם ג״כ ע״ז( למושג ההלכתי ״להנאת עצמו קא מכויך׳ י
י׳יי ״אין לך אלא מה שעינינו רואות״ ,והן רואות שם רצון גלוי לעקור את
ייחודו של עם ישראל ודת ישראל שכל כולו מתנגש עם רצון התורה.
וא״כ ברור שכל המושג ״להנאת עצמו קא מ מ י ן ״ אינו תופס אלא
כשה״רצוך׳ הוא ״כשר״ )למשל ״קטול אספסתא בשבתא ושדי להיותא״
סנהדרין עד ,:הרצון להאכיל לבהמה אינו מתנגש עם רצון התורה( ורק
האמצעי להגשמת הרצון מתנגש עם התורה .אך אם עצם הרצון פסול והוא
רוצה ״ליהנות באותו דבר שאסרה אותו תורה מהמת ההנאה שבו״ )ר״ן( ,לא
י ד להחיל את הכלל ״להנאת עצמו קא מ מ י ן ״ ,כי זוהי גופא ההנאה
שהוזהרנו עליה )כגון שלא לתת ההנאה של הנייד .בקרקע לבני ישמעאל ולא
להפוך את ״ארצנו״ ל״ארץ עכו״ם״( .ואתמהה ,האם העובדה שב״מילון״ של
ימינו רצון זה מוגדר כרצון ״פוליטי״ מכשירה אותו בעיני המקום?
בעניו ערכאות של עכו״ם עי׳ יו״ד קנ״ז ש״ך ס״ק ו׳.
ד .בעניו רבי יוחנן כן זכאי .לא הבנתי מהו הדוחק בהסברי .דומני שהוא
הולם את פשטות המעשה המובא בגיטין .לא עמדה אצל ריב״ז הברירה בין
שלום לבין מלחמה שבה יש סיכוי סביר לנצח בעז״ה ,אלא בין כניעה לבין
״התאבדות״ )ככתוב ״דלמא כולי האי לא עביד והצלה פורתא נמי לא הוי״(,
יעל זה גופא לא נאמר ״ייהרג ואל יעבור״ ,כי מה יועיל אם ייהרג הרי נפש
אבודה ועבירה עשויה ,והתורה לא ציותה להתאבד.
ש י
ודודי הרב משה בוצ׳קו שליט״א העיר שרבי יוחנן בן זכאי ראה שעת
הורכן היא לישראל )בבחינת ״בינו שנות דור״( כמסופר שם בגיטין שגירון
קיסר שלח חיצין בארבע רוחות השמים וכולן נפלו בירושלים .אבל בוודאי
לא גזר ריב״ז שילכו בררך זו ״תמיד״ ,וגם אלפים שנה אח״כ יתירו איסורים
מפורשים עפ״ז ,והוא גופא תיקן גזרות שונות כי ״מהרה ייבנה ביהמ״ק״.
ולבסוף שוב רצוני להזכיר שהדיון בקונטרס אינו עוסק בכיבוש שטחים
אלא בהחזקת שטחים שכבר בידי ישראל ומסירתם לזרים היא ב״קום ועשה״.
יממילא נידחות כמה מן התמיהות )ג׳ שבועות — שאגב כבר דשו בזח גדולי
עולם ,תמיהות היסטוריות( שד״ר ברויאר העלה .ובהקשר להחזקת אדמת ישראל
הזכיר דודי שליט״א את דברי ר׳ עקיבא :״כל ימי הייתי מצטער על פסוק
ז י ׳ • י .ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו״?
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
מ ש ה צוריאל
מספרים
משמעותם וסמליותה לפי מהד״ל)המשך(
)מספר ארבע וחמש(
החיבור הוא ב־ 4צדדין ,שהוא מקרב אותם שהם קרובים ,״אותם שהם
בימינו ובשמאלו ואותם שהם לפניו ולאחריו״ )אג׳ – 1ק ל ה ( .
במלחמת אברהם נגד 4המלכים :״כי אברהם היה יהיר ,ומלכים הארבעה
היו מתנגדים לו והיו רוצים להזקק לגלגל עינו של עולם ,כי 4מתנגדים ל־,1
הצד מתנגד לעיקר …ואברהם היה מציל את ה־ 5מלכים כי החמישי נוסף על
הצדדין החמשה הוא מענין האחדות״ ) ג ב ו ׳ -ס ( .״ואילו 4מלכים הם כוחות
חיצוניות )יעויין הקדמה שלישית לעיל( שהצדדים הם כוחות חיצוניות״ )גבו׳—
,
לז(.
לפיכך חמשה הוא סוד הגאולה שהוא קבוץ המפוררים והמחולקים …אות
ה ״ א ״ ל א תתהלק ,כל האותיות מתחלקים )ב^כטא ,כמו א־לף( חוץ מן הה״א
י ן חילוק לו כאשר יבטא ה״א״ )גבו׳—קא(.
לאלת ה הוא ד בתוספת אות יוד שמצד ש מ א ל :ע״ פ הכמת המסתורין ,אות
דל״ת מראה על ענין דלה ועניה ,כה נפרד) ,מלכןת( אבל אות ה״א היא משם
הוי״ה ,מקומו בבינה ,המאחדת כל מעשי בראשית .״ויש לך לדעת כי ה־ד
מורה על רוהב ואורך כאשר בצורת ד קו נ$שך באורך וקו נמשד ברוהב…
והנקודה שבתוך ה־ד עד שנעשה אות ה ,היא יו״ד נבדלת מן הד׳ ,עד שהה״א
יש בה שני דברים ,דלי״ת וגם יו״ד ,מורה על התחלת התפשטות הגשמי ,והיו״ד
מורה שהעוה״ז מקבל מעלה העליונה הנבדלת ,ואין העוה״ז גשמי מכל וכל…
ואין היו״ד נוגע ,כי אין הדבר שהוא נבדל מעורב עם הגשמי״ )אבות רטו(.
״בשם י־ה ברא השם את עולמו ,עוה״ב ביו״ד ועוה״ז בה״א …היו״ד מורה
על השם שהוא אחד ואין בו חילוק כלל ,כי היו״ד שהיא קטנה אי אפשר
להלקה …והה״א מורה כי אל תאמר כי הוא יתברך אחד ואין כוחו על הכל
)כל הפרטים( …כי הה״א יש בו ה־ד״ ויש בה נקודה תוך ה־ד .וכבר אמרנו
כי ה־ד מורה על התפשטות של ד צדדין ,וזה מורה כי עם שהוא יתברך אחד,
יש בכוהו הכל״ )אור־ט(.
״המבזבז אל יבזבז יותר מחומש״ )כתובות ס״ו( .״כי החמישי הוא נבדל,
כי כל שטח יש לו 4צדדין מהולקין ,והאמצעי הוא החמישי הוא באמצע …כל
רוהק הוא גשמי …והאמצעי אין לו רוחק …ולכך החומש יכול להקדיש אותו
לשמים שהחמישי הוא נבדל מן הארבעה …אבל חלק ג או וןלק ד אין בו דבר
זה )שיהיו נבדלים״ )אג׳ —1קנד(.
ש א
בפדיון קדשים :״הבעלים צריכים להוסיף חומש …כי אהר פודה בשוויו׳
אבל אם פודה האדם המקדיש את ההקדש שהקדיש הוא בעצמו ,צריך להעלות׳
דמעלין בקודש ואין מורידין …ולא נקרא תוספת רק חומש והוא דבר מבואר
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בחכמה כי אין תוספת על א׳ ואין ג׳ תוספת על ב׳ ואין ד׳ תוספת על ג׳ ודבר
זה מפני כי השטח הוא שבקרא השלם מפני שיש לו ד׳ קצוות ולפיכך לא בקרא
חלק ד׳ תוספת ,אך הלק חמישי נקרא תוספות ,מפני שהשלם הוא ד׳״ )גור—
ויקרא כז .(12
ובכן ,המספר הזוגי 4מראה על רע ופירוד .מנשה עשה 4פרצופים
)פסילים( ,כי יש 4לאוין בע״ז ,לא יהיה לך ,לא תעשה פסל ,לא תשתחוה,
ולא תעבדם )אג׳ —3רמ ועוד עיין תת—קלו( כבגד ההסרה מ ן השם ,שכל
הסרה הוא ל־ 4הצדדין .״שהאמצעי הוא נבחר לקדושה״ )גבו—רעא וכן דף יט(.
4השובים כמתים :מצורע )העדר הגוף( ,סומא )העדר ראיה בנפש( ,מחוסר
בנים )העדר בני ביתו( ,עני )העדר ממון( .וכן 4חייהם אינם היים )ביצה ל ב ( :
המצפה לשולחן חברו )צער הנפש( ,מ י שאשתו מושלת עליו )צער בני ביתו(,
בעל יסורין )צער הגוף( ומי שיש לו רק חלוק אחד )צער ממונות( )אג׳ ב _ (
והקורא בין השיטין ימצא כאן רמזים ל־ 4כיווני עולם ,ימין שמאל מזרת
מערב ,והרי כוחות היצונים.
כ ג
4זוגות נקברו במערת המכפלה ״כי לעולם שטח המקום 4על ,4והאבות
הס יסוד בבי אדם״ )אג 2בג( )חכמה בינה תפארת ומלכות ,והמשך ביאור זה
יבוא במערכה .(16ושייך לזה פיתוח הרעיון של מספר ,16״זבת חלב ודבש
של צפורי הוא שש עשרה מיל״ )כתובות קה( ״שאי אפשר שיהיה התפשטות
י ק עי׳י ,4כבגד 4צדדין ,ויש לרבעם ויהיה …16ובזה יבואר בשבת קי״ט,
עשירים שבחו״ל במד• הם זוכים ,אותו איש שהביאו לפביו שולהן של זהב
משאוי של 16בבי אדם ,ו־ 16שלשלאות של כסף קבועות בו עיי״ש .וכן
ייעווים ,בעלי 16שורות שיניים )חולין סג( ״כי כח השיביים שהן הותכין כמו
חרב )מדת הדין והפיזור( הוא 16״ )אג׳ ד—צח( .ובכן כל אדם יש לו 16
שיניים בחיך עליון ועוד 16בחיך תחתון.
שטח רשות הרבים )שוק( הוא 16אמות :״ארמוז לך דבר מה להודיע לך
כי כל דברי חכמים בחכמה עמוקה מאד מאד .וזה כי המקום שהוא מקום פרטי
של אדם הוא ד׳ על ד׳ אמות )גיטין ע״ז (:ואלו ,מקיפין אותו ט״ז אמות
) …(4+4+4+4ומזה הטעם עצמו מקום יחיד הוא 4אמות ,כי המקום יש לו
שטח וכל שטח יש לו התפשטות ,אבל אמה על אמה אין לו התפשטות כי היא
אמה אחת מרובעת )כלומר ,נשאר סגנון הדבור עדיין בשם ״אמה אחת״ ואין
זו התפשטות …וכאשר תתן עליו )חוט( היקף של אמה על אמה )(1+1 + 1+1
הרי הם 4אמות …והבן דברים אלו מאד מאד״ )בצה—צה(.
ה־ 5הוא הבור וקשור לגמרי שהוא מאחד 4צדדין המחולקין ,ו־ 3איבו
כ י )אבות קכה(.
עוד אספקט יש למספר 4שהוא הכולל כל שלושת הבהיבות שקדמו לו.
אם בחיבת האדם הוא שיש בו כח שכלי ,כח בפשי וכח גופבי ,הרי הרביעי כולל
כילם ביחד ,היות ששמו ״אדם״ )אור—יוד( .ולכן כח אדום ,המלכות הרביעית,
כוללת כל שאר המלכויות :בבל ששיעבד בגוף ,מדי ששאף לכלות בפשות ,ויון
שהתחרה בשכל של עם ישראל )גבו׳—בא(.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפר ש ש
הראינו לדעת עד כה האמת שבדברי חז״ל ליזהר מן הזוגות )פסחים ק״י(•
2הראו על מחלוקת ,אבל השלישי תיווך ביניהם 4 .הראה על רהקים אבל
חמישי סימל את האמצעי שביניהם .כן ,ששה מראה על פירוט ) 4כיווני עולם
ומעלה ומטה( והשביעי מראה על היכל הקודש שבאמצע )לקוח מן ספר יצירה
פ ״ ד מ״ג( 4 .הראו על פירוד במישור ,ו־ 6על פירוד במעוקב .דברי מהר״ל
ק י י_יא.
״
בזה דומים לשיטת רבי אברהם אבן־עזרא בספרו ״ י ס ו
ד
מ ו ר א
פ ר
ם
אלו הששה ,כאמור ,מסמלים בקבלה ש ש ת הספירות חסד ,גבורה ,תפארת,
נצח ,הוד ,יסוד — שבהם ועל ידיהם נעשו ש ש ת ימי בראשית )ועל פי הגר״א
בספרא דצניעותא דף ,66תהלת פרק ה /הן רמז לששת אלפי שנה של עוה״ז,
כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול( ובהם הפירוד עד תבא מלכות )יום שבת(
להשכין קודש )שמיני בבינה — קודש הקדשים( .ולכן כתב מהר״ל ששש
מדות בגבורה )אג׳ —2קנ( .ויש שש מיני פורענות )אג׳ —1לא( ושלמה המלך,
שבמלכות ,מלך על שש מעלות ,ובשש רוחות )אג׳ —3קלח( .מונבז המלך,
שנתן צדקה )תקון המלכות ,שהיא אות דלת ,דלה ועניה ,לית לה מגרמה כלום(
זכה לשש ברכות )אג׳ – 3ס ה ( ולכן לחנניה ,מישאל ועזריה נעשו באותו יום
6נסים )סנהדרין צא( ״כי דבר זה מורה על שנעשה לו נם בכל ,וכן אמרו
בסנהדרין פ״ב שש נסים נעשו לפנחס ,שש נסים נעשו מצד אות וי״ו של
השם הוי״ה״ )אג׳ ג—קפז(.
זה לעומת זה ע ש ה האלוקים .נגד כוחות הפירוד ,שהם ששה במספר ,קבע
השם כח מ א ה ד ומארגן ,בשם עם ישראל יקרא ,והם בני שש מאות אלף איש.
וראיה לזה ששלימות ישראל זה המספר שהרי כשיצאו ממצרים היו שש מאות
אלף ,וכשנפלו בעגל היו שש מאות אלף ,ובפרשת במדבר היו שש מאות אלף,
ובפרשת פנהם היו גם כן שש מאות אלף …ומה שנתוספו אה״כ זהו מפני הברכה
שנתברכו ,אבל שלימות ישראל שש מאות אלף …ומה שהיה המספר שש מאות
אלף ולא שש מ א ו ת ולא שש אלף ,כי צריך ל ה מ ת להם כל שלוש מדריגות
של מספר ,יהידות ומאות ואלפים …ומספר רבוא אינו אלא לשון ״רב״ והוא
ת&ספת ולא שלימות״ )גבו׳—כו(.
/׳
״כי האחד הוא יסוד המספר …ואח״כ מספר הפרטים עד ט״ והוא כנגד
המורכב .ואח״כ מספר עשרות מדריגה אהרת כנגד הצמחים .ואח״כ מספר המאה
שהוא נגד בעלי חיים .ואה״כ מספר אלף כגגד האדם שהוא הי מדבר .ולא
ת מ צ א בכתוב מספר יותר… ,רבבה ,אם הוא מספר חוא כנגד מדריגת המלאכים
) ג ו ר -ד ב ר י ם ד (32דברים אלו הולמים דברי הרמה״ל שארבעת העולמות עשיח,
יצירה ,בריאה ,אצילות מבוטאים בספרות יהידות ,עשיריות ,מאות ואלפים
)רבבות באריך(.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראב״ע בפרשת שמות )ג׳ (15על הוי״ו …כי השלושה חלקים שנחלקים הששה
אליהם הם ששה כ י נחלק לחציו הוא שלושה ,והשליש מ מ ע הוא שנים ,והששית
ממנו הוא אחד .וכולם ביחד הם ששה ,הרי כי חלקיו שנחלק אליהם הוא שוד,
ל הכל• לא ת מ צ א זה )בשאר( מספר האחדים .כי ד נחלק לחצי והוא שנים.
ולרביעית הוא א .והם ג ביחד ,אינם שווים ל־ד .ומספר ח נהלק הציו והוא ד
ולרביעית והוא ב ולשמינית והוא א ,הרי ז .ולא ת מ צ א אחד שהוא במערכת
השוה כמו מספר ששה .ולכן נברא העולם בששה ימים״ )אבות קג( .עוד עיין
בענין זה נתיב —2כו ונתיב —1קנד.
א
״וכאשר יש בהם כל הצדדים )ששה( אז אין כאן הלק כלל והוא כולל הכל,
ולפיכך יבא מלכות שמים בשש תיבות :שמע ישראל וכוליה שהוא יחיד בכל
הצדדין,״ .כי מספר שש הוא מורה על יתידית גמור״ )גבו׳—סו(.
מספר שבע
מספר ש ב ע מסמל ענין הטבע ,כי הוא מכלול שבע הספירות מ ן חסד
• ולכן ״שבער ,דברים נבראו קודם שנברא העולם )נדרים לט( .עיקר
פירוש זה כי רז״ל ,יודעי מצפוני החכמה ,כאשר עמדו על עניו העוה״ז אמרו
מאחר שיש לעולם הרכבה ,הפשוט הוא קודם ההרכבה …והם נקראים שש קצוות
עם היכל הקודש מכוון באמצע )לכן אמרו חז״ל תלתא קמי שבתא ותלתא בתר
שבתא( …ונחשב העולם הגשמי מורכב מאלו שש פאות והאמצעי הם ד דברים״
)אג׳ —52יד ,תת—קכב ,נצח קלה(.
מ ל כ ו ת
ובכן ,מספר 8מורה הכה שמעל לטבע )בלשון סוד ,ספירת הבינה( ״ותדקדק
ל מספר 80קרני מלהמה ,כי מספר שמונה הוא מסוגל לקרן דוקא ,כי אין
ל י ק בין 80ובין 8רק שזה מספר כללי וזה פרטי .וזה שהקרן מסוגל לשמונה,
כי כאשר תעשה דבר מ־ 6שיש לו 6קצוות ,יש לו 8קרנות 4 ,קרנות למעלה
ו 4קרנות למטה .ועוד …כי הקרן הוא למעלה על הראש …כי הטבעי ראוי
מספר 7ומספר 8הוא ראוי לקרן שהוא על בעל־היים הטבעי ומפני זה הוא
חיזק ותוקף ה ב ע ל ־ ח י לכך כל דבר שהוא חוזק ותוקף נקרא ג״כ קרן״ )אג׳—
קטו ,נצח מג(.
ע
ח י
היות ומספר 7מראה על מכלול הטבע ,מני הסד ועד מלכות ,הרי הוא גם
ו י להרחקה מלאה בין 2קטבים .״בא מספר 7כאשר בא לומר שהיה הפסק
ו אחד לשני לגמרי״ )אג׳ —4מ ״ויש כאן 7מחיצות שנבדלים התחתונים
מז העליונים״ )נתיב 2כח(.
אמרו המקובלים שעולמנו ,של ז׳ ספירות תחתונות ,מ ן חסד ולמטה ,הוא
. ( 7 x 3 4 3למעלה ממנו יש ספירת
=
7×7
מז בגימטריא ג ש ם =
׳ עולם דרור וחירות .וכך מופיע רעיון זה במהר״ל בביאור חמשים שערי
• ״כי השער ה־ 50הוא נבדל מהם שהוא מקום אשר יש שם חירות…
והשבעה )תחתונות( כל אחד יש )בו( שבעה ,בעבור שצריך לכל אהד 7קצוות,
השביעי שהוא ש ב ת היכל הקודש המכוון בעצמו באמצע השש קצוות .ולפיכך
ש ע י החמשים הוא הקדש קדשים ,ומפני זה הם המשים שערי ביגה …מדריגתו
כ י ט
כ י
ב י נ ה
כ י נ ה
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היא ס ב ה עליונה …וראוי ה י ה מ ש ה שיקנה מ ״ ט שערים כי ז על ז הם מ״ט׳
ומשה היה הצדיק השביעי ,אברהם ,יצתק ,יעקב ,לוי ,קהת ,עמרם ,משה .נמצא
מ ש ה השביעי ,והבן ז ה :ותדע שעוה״ז נברא בשבעת ימי בראשית ,ואלו שבעי׳
כל אחד כלול מן כל ה ש ב ע ה עד שיש בו מ ״ ט שהוא ז פעמים ,ולכך מ ״ ט
שערי בינה הם שייכים לאדם שהוא בעולם ,אבל שער החמשים הוא אל השם
בעצמו …והוא סוד היובל שהוא חירות אשר הוא מקום רחבת ידים אשר הוא
גדל ורהב והוא דבר שאין לו צר ומצוק שער ההמשים הזה שהוא יציאה
לחירות״ )אג׳ —1קכב( .ומענין הדבר שביטוי ״יציאת מצרים״ מופיעה בתורה
50פעמים ,כ י יצאו בכח ספירת הבינה ,״וחמושים עלו בני ישראל מארץ
מצרים״ )שמות יט( .החשבון נמצא בגר״א על תקוני זהר דף פייר.
מספר ׳טמונה
8הוא מספר של קדש קדשים .המילה _הוא על ה ט ב ע ולכך מילה ביום
השמיני) ,ולכן היא דוחה שבת ,שביעי שבטבע( …ולכך התורה ניתנה ג״כ אחר
ש ב ע ה שבועות תספור לך ,וכן מזמור ״אשרי תמימי דרך״ )תהלים קיט( הוסד
על התורה בתמניא אפי כי התורה היא ת ח ת מספר ,8ובהיכל עצמו היה המנורה
ובה ז׳ נרות אבל בקדש קדשים היה התורה והארון ,ארון מלשון אור שוןתורה
ה י א האור והיא השמינית ולכן נעשה נס בשמן )בחנוכה( והדליקו 8ימים״
)אג׳ —1ה( .״כלל הדבר כי המילה הוא על השבת במדריגה ,ולכך המילה היא
ד ו ה ה א ת השבת״ )אג׳ —2ה( .״וצריך שיהיה בתלמיד הכם אחד משמונה
בשמינית ,וזה כנגד התורה בעצמה שיש לה מדריגה שמינית שהיא על העולם
שנברא ב ש ב ע ת ימי בראשית״ )נתיב —2טו(.
״כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו קורעין לו גזר דין של 70שנה״
)שבת קיט( ,דהיינו כל עולמו )הטבעי( של אדם שבעים שנה )שבע הספירות(
כיון ש ה ש ב ה הזה הוא עד העולם העליון )בינה( ומביא הברכה מעולם עליון…
כי תקנו ביתברך 8שבהים כי השבח הזה מגיע למעלה מן עוה״ז ,וכן אמן
יהא שמיה עד יתברך יש בו 8תיבות …לכן אף אם חטא בדבר ע״ז ונתן כוחו
לכוהות החיצוניות )שבעולם של 6קצוות ,או 4רהקים( מסלקין ממנו״
)נתיב —1קיג(.
מספד עשר
כבר
הקדמנו
בהקדמה שניה שכל דברי העולם יחולקו
לעשר ספירות.
״וכאשר תעשה אורך ורוחב כגון זה הרי הם . . . 9
ועוד אחד נבדל לעצמו
שעל ידו נעשו החלקים אחד ומתחברים יחד.״ 1 . .
שבעיגול
דמיון
הנקודה
שהוא נבדל מן העיגול )והוא( עצמו מהבר כל העיגול״ ) ג ב ר -ס ו (
״מעשרות סיג לעושר״ )אבות ג ,יג( ״כי האדם כאשר יתן ממון שלו אל
השם ה נ ה תבא הברכה מן השם אל הממון שלו כי הקריב מן עושרו אל השם…
ודוקא עשירית הוא קודש לשם מפני כי מספר הפרטים הם עד תשעה כי עשרה
נחשבים ע ד ה וכלל ,שהרי אין המספר הנוסף רק עד עשרה ,ומן עשרה ואילי
חוזר לספור אחד־עשר ,שנים עשר הרי כל לא יתוסף רק עד עשרה וזה מפני
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ י
אין תוספת על הכלל ,ועשרה ואלף בחשבים כאחד …עדה .כי העשירי הוא
המשלים לעשרה שהם כלל ,יש אל העשירי סגולה זאת שראוי לגבוה שהוא
יתברר כולל הכל ראוי אליו העשירי״ )דרך חינם—קלט ,ואמרו.״כולל״ גימטריא
לקים( ,״והטעם שאמרו עשר בשביל שתתעשר ,כי העשירי אשר הוא מפריש
נגד העצם שהוא עיקר ,כי מי שמבין דברי הכמה יודע כי העצם הוא אחד
יט מקריים …לומר שהמקריים שאינו עיקר שייכים לאדם ,אבל אל השם שהוא
עיקר שייר העשירי אשר הוא נגד העצם ועיקר״ )אג׳ ^ 2פ ט ( .
א
״כי הקרבנות הם עשרה )עיין גבו׳—מו( כמו שרמז הכתוב עגלה משולשת
ועז משולש ואיל משולש ,ותור וגוזל הם דבר אחד )בראשית טו( ו מ י שהוא
בעל ענוה ורוהו נשברה בקרבו בזה מקריב עצמו אל השם ,ומדת הענוה כוללת
כל העשרה ,כי שייך בו הפשיטות …ובזך .מסלק הגשמיות״ )אג׳ —2לה(.
״בעשרה נםיונות נ ת נ ס ה אברהם אבינו״ )אבות ה ,ג( .״בכל מיני בסיונות
שהם מחולקים ,שלפעמים אהד עומד בנסיון זה ואינו עומד בנסיון אחר ,אבל
הקב״ה היה מ נ ס ה את אברהם בכל חלקי הנםיון ,שהחלקים מגיעים עד 10ולא
ייתר״ )אבות ריח(.
״עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים״ )אבות ה ,ך( .״ובעשרה יש כל
ל ק י ם • ״ )ואז( ידעו ישראל לגמרי שהשם עושה להם נסים …וכן יש לפרש
כל מספר שזכר ,כי השם ברא העולם בעשרה מאמרות מ פ נ י שאין העולם חסר
דבר ויש בו כל החלקים …וכן עשרה נםיונות נסו אבותיהם להקב״ד .שניסו
אותו בכל מיני נםיון )אבות—רכד )וע״ע שם דף רנ״ד(.
״בא דוד והעמידן על י״א״ )מכות כג( .״כי ההומר הוא מסך מבדיל בין
השם וביו האדם ואף כאשר פירש )מעשרה( מדברים המרחיקים והחוצצים,
צריד עוד לקנות מדריגה נבדלת ,ולכן מספר י״א גבדל מעוה״ז״ )אג׳— 4ז(
״ ע תת—קםג ״כי עד מספר עשרה רשות התחתון כמו שאמרו ״מעולם לא
ל ו משה ואליהו למעלה מעשרה״(.
הח
) ע
ע
מםפר שתיפ—עשרה
כמו שבארנו למעלה שכל גשמי יש לו ששה כיוונים )מעלה מ ט ה וארבעה
י ו נ י ם ( ,כן באופן מפורט יש בהם 12גבולי אלכסון ״שהם גבול מזרחית
רומית ,מזרחית תחתית ,גבול דרומית רומית ודרומית תחתית ,גבול מערבית
מ מ י ת ומערבית תחתית ,גבול צפונית רומית וצפונית תחתית ,גבול מזרחית
דרומית ,גבול דרומית מערבית ,גבול מערבית צפונית ,גבול צפונית מערבית…
ימפני כן יש לארץ י׳׳ב עמודים ר״ל התקשרות למעלה בכל חחילופים שלה״
)כאר קכב(.
כי
״וכל תולדות יעקב בא בענין נפלא מאד …ומן האחד שהוא יעקב ,יצאו
י״ב שבטים ,ענף והלק האילן )גימטריא ח״ד דאח״ד( …דברים אלו כבשונו
עולם״ ) ג ב ו ׳ -ם ה ( .
״ומפני כי השטח יש לו ד׳ צדדין …וכל צד יש לו ג׳ דהיינו התהלת הקו
יאמצע וסופו …לכן מתיהם לו י״ב״ )אור קםב( )ע״ע אג׳ —1קבט( .י״ג
בריתות נכרתו על המילה )נדרים ל״א( .״הם נגד י״ב גבולים והאמצעי שתוך
ש
ל
www.daat.ac.il
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ג מ ל י ם ועי״ז יש קשור והבור גמור מכל צ ד שהם י״ג״ )אג׳ —2ה( )ע״ע
אג׳ —3נד( ,קסט(.
״כי מלת ״זה״ מורה על דבר הרמוז הנגלה שיש לו מציאות בפועל לגמרי,
והוא ענין הצורה שנקראת ״זה״ שמספרו י״ב ולכד בסוף פסע מ ש ה י״ב
פסיעות כאהד כי לא יתהלק הצורה …ותדע כי היי משה היו 120ש נ ה שהוא
ג״כ י״ב במספר קטן …ומש״ה במספר קטן הוא י״ב ״)זה( )אג׳ —2נה( ע ״ ע
אור—ה(.
מספר ארבעים
בניגוד למספר ,4שהסברנו לעיל שהוא מורה על פירוד ,והוא מספר פרטי
המספר 40הוא מספר כללי ומראה על הבינה .המספר 30מראה על מ ל כ ו ת
הנקנית בשלושים מעלות )אבות ו ,עיין בגר״א שם ביאורם( וכן היה דוד
ל׳ כשמלך ,וכן יוסף .כי בעוה״ז יש לכל דבר ראש ,תוך וסוף ,הרי •30א כ ל
בעולם הנבדל בא מימד נוסף והרי .40״ 40סאה קצוצי תפילין )בהרוגי ביתר(
כי 40סאה שיעור מקוה טהרה אשר כל מקוה מקבל שפע המים ח י י
והתפילין הם קבלת שפע ההיים אשר לאדם ולכך …המניח תפילין מאריך ימים״'
)אג׳ —2קיט(.
כ ן
ס
״ואמר כי התורה ניתנה ב— 40יום והנשמה נוצרה ל— 40יום ,וזה מורד,
כי אלה שני דברים דומים ביחד .והדמיון שלהם כי התורה אינו דבר ט ב ע י
אלא שכל נבדל ,וכן הנשמה היא בלתי גשמית ונבדלת לגמרי״ )אג׳ — 4
״כי מספר 40הוא מיוהד לעוה״ב שהוא נבדל״ )אג׳ —4קמב(.
סו(>
״כי בן ארבעים לבינה .כי עד ארבעים לא עברו רוב שנותיו של א ד
ועדיין הגוף המרי גובר ,ובארבעים שנה התהיל ההמרי להתמעט ו ה ש כ ל י י
להתגבר״ )אור קטז( ״ 40היא רבוע שלם בעבור שיש לו 10לכל רוח״ )אג׳
—3פו(.
ס
מספר ששים
כבר הסברנו לעיל במערכת שש שהוא שש קצוות ,וכלל כל הכיוונים.
ובזה יובן ״כי מספר ששים הוא מספר מלא ושלם ולכן אמרו כי בין כ ת פ י ו
של שמשון ששים אמה …כי כה הגבורה מיוהד לששים בפרט ,״ששים גבוריס
סביב לה מגבורי ישראל איש הרבו על ירכו״ )שה״ש ג( ,והבן זה כי אי א פ ש ר
לפרש יותר״ )אג׳ —2לט( נלע״ד כי יסודו של מספר 60היא ,6וספירוז
גבורה שש מלמעלה ,וזה ,גבורות.
״כי דרך למנקט מספר זה ) (60על רבוי שהוא .כשלימות ,ובשבול כך א ח
בששים בטל וזה מפני כי בהמישים אם יתוסף אהד ,אינו בטל אצלו ,כי ג
המישים אינו מספר שלם ,והוא חלק )כי עיקרו של מספר שלם הוא מאה ,כ מ ו
שיבואר במערכת מאה( ואין הלק )יהידות( בטל אצל הלק ) .(50אבל ש ש י ס
הוא מספר כללי שלם )כי נוטה רובו ככולו למאה( ולכך בטל החלק א צ ל
הששים״ )אג׳ —3פט( )באר פט(.
ד
ם
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מםפר מ א ה
״רשות הרבים תופס עד עשרה ,ומספר מ א ה נ ג ד ה א מ צ ע י ומספר אלפים
נגד העליונים ודבר זה אמת ומבואר״ )אג׳ —4קל( .״ולכך המספר המתיהס
אל השמים הוא מאה ,מאחר כי מספר עשרה שייך לארץ ,ומספר עשרים אינו
נבדל מן עשרה כי שניהם לשון עשר ,ושלושים מן שלש וכן כולם עד מאה
שהוא מספר בפני עצמו והוא נבדל לגמרי״ )נתיב —1קכב( )ע״ע אור—עד(.
״כי מ א ה אמה יש לו סגולה שאין בכל המספרים וזה כי ה מ א ה הוא סכום
מספר שהוא מ א ה ולא ת מ צ א בו הלק כלל ,וזה כי כאשר תרבע את המספר
הזה עד שהוא שלם ,שהרי המספר המרובע הוא שלם שהרי ארכו כרהבו ,ואם
אינו מרובע אינו שלם שהרי חסר מן הרוחב או מן האורך .וכאשר תרבע אותו
להשלימו הרי צלעותיו עשרה שלימות והם סכום מספר .אבל כאשר תרבע
מספר עשרה )כלומר ,למצוא שרשו( אין צלעותיו שלימות ,רק אמות שבורות
וכן אלף ,אין צלעותיו שלימות )כשתמצא שרשו( רק אמות שבורות .לכן מספר
מ א ה מ ת ד מ ה אל הכל )כלומר ,הוא מספר כללי( שהיה )אדם הראשון( ממזרת
עד מערב שהוא הכל ואינו הלק …ואע״ג שמספר רבבה כאשר תרבע אותו
)תמצא שרשו( יהיד״ צלעותיו מאה )א״כ תאמר שגם הוא מספר ש ל ם ? ( כבר
התבאר שאין רבבה נהשב בכלל מספר ,ששם רבבה ייקרא על הרבוי״ ) ג ו ר ^
דברים ד .(32ובלשון המקובלים ,מאה הוא עשר ספירות כאשר כאו״א מ ת מ ל א
על כל עשר פרטי פרטיו.
מספר ש ל ו ש מ א ו ת
מספר זה הופיע הרבה בדברי הז״ל ) 23פעמים לפהות ,בכורות נז ,:ביצה
כט ,שבת יג ,:סנהדרין סח ,.הגיגה טו ,:פסחים נז (.וראוי לדעת בכל מקרה
למה נקטו סכום זה ,כי אם להגיד סתם לשון גוזמא )כדעת מהרש״א( עדיף היה
לנקוט סך ת— ,4000המספר המירבי .וענה על כך מ ה ר ״ ל :״וכאשר אתה רוצה
להבין עוד דברי הכמים בענין זה ,דע כי הוא יתברך ברא הנמצאים והם
משתלשלים ממנו …לימין ולשמאל ובסוף )בקו אמצעי( ג״כ ,כמו האילן הזה
שהוא משלשל מ ן העיקר ויש לו לימין ושמאל וסוף …לימין בריאות שהם
במים …לצד ש מ א ל המתיהסים לאש ,ולבסוף השתלשלות העופות )ברוה ,והרי
ספר כאן הכמה ,בינה ותפארת נשארה עוד ,ומלכות המסמלת האדמה ,ובזה
נשלמו 4יסודות ,כנ״ל בהקדמת שלישית( )אג׳ —3צ(.
״אמנם מספר של 300ת מ צ א במקומות הרבה על הפלגת השיעור ,וזה כי
השיעור היותר גדול הוא אלף …ומספר 3,000אין ראוי לדבר שהוא בעל שיעור
מתדבק )כלומר אינו ראוי להשתמש בביטוי זה לתאר דבר ש מ ת ד ב ק לזולתו(
כי אין ל־ 3,00התדבקות ,כי מי מ א ה ד ומדבק אותם ? )כלומר ,איזה מספר
םך־כולל עומד מעליו כדי לחבר יחד כל הפרטים ?( שאינה תהת מספר אהד
יותר עליון כולל ומאהד אותם .אבל מספר 500הוא תחת מספר אחד יותר עליון,
כי מספר 1,000כולל אותם ולכן מספר 300מתיחס לשיעור ,ולא 100אחד ,כי
האחד אין לו שיעור ,כי שיעור יש לו ראש וסוף ואמצע ,ואל״כ אין כאן
שיעור )וזה חסר למאה( )אג׳ 3־פו(.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאת ועוד .״ודבר זה עניו עמוק מאד ,איך הרקיע כלול משלש )אש רוח
מים( …וד״שין ) (300בסוף אלפ״א בית״א שהיא עולה מ ל מ ט ה למעלה ,ואף
התי״ו אחריו ,מ פ נ י שהתי״ו הוא סוף ,וכל סוף דבק בו ההעדר ,לכך לא בא
על שיעור״ )אג׳ 3־צב(.
״כי מספר 300מתיחם אל דבר שאינו בארץ ,כי הדבר שהוא בארץ שייר
אליו מספר עשרה״ )אג׳ 3־קב(.
ו ע ו ד :״ומספר ג בכל מקום מורה על החוזק וכמו שאמר ״וההוט המשולש
לא במהרה יינתק״ )קהלת ד( לכן ג שנים הוי חקה לכל דבר בכל מקום .ומספר
שלש מאות מורה על החוק לנמלי .כי המאה הוא משולש במדריגת המספר,
שהרי יש בזה אחדים ועשרות ומאה )כולם כלולים תוך תיבת מאה( נמצא כי
המספר שלש מאות משולש מצד שהוא משולש מ ש ל ש ה מספרים ,אחדים עשרות
ומאות ,והמאות ג״כ שלשה״ )אג׳ 3־רב(.
״כי מספר 300הוא לדבר שאינו יוצא מן השיעור )כלומר ,יש לו גבול(
אבל היוצא מן השיעור הוא במדריגה יותר גדול״ )צח—צו( ובזה תבין מספר
ב י
.3,000
םיכופ
זכינו לראות בכל המערכות שצויינו עד כה שיטתיות נפלאה כדברי מהר״ל.
הוא עצמו לא ריכז דבריו לדבר עליהם מבחינת מספריהם ,אבל כאשר הם
נאספים יהד ,צו לצו וקו לקו ,הם מוכיחים על הגיון הרחב בסדור מאניריהם
של חז״ל .אנו מביטים כאן על מימדים ההולכים ומעמיקים על הנסתרות
שבדבריהם ,המסתתרים אחרי לבוש תם של אגדה .בין ״הכמים ונבונים״ היה
ידוע על סדור אורגני ומשולב של ספירות המתאימות לתכנית־אב .אי לכן ,כל
דבריהם של חז״ל כראי־מוצק .המהר״ל מוכיה שאין בהם אומדנא ,אלא מתכונות
מתוכננות ומדויקות .השפנו רק מ ע ט מן ההומר הרב ,ונקוה לשמוע מאחרים
הרחבת הדברים.
נספח
רשימה כוללת
להלן רשימה של המקומות בהפ דן המהר״ל במשמעות המפפריפ
2
אג׳ —1ב
אג׳ —3קמז
אבות—קיט
גבר—ריט
נצח—נב
גיר ,ש ב ת יוד
38
3
אג׳ —1מד
אג׳ —2סז
אג׳ —3לח ,פה ,פה ,צא ,ק ,קיב ,קלה׳
קמא
אג׳ – 4ק י ,קיא
נתיב 1־־־עח ,קל ,קנג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתיב
-2כח
אבות־־־כג ,כט ,ס ,פג ,צט ,קב ,קג,
?י׳ קיט .קבה
גבו^_
ק י ט
תת—נח ,עז
נ צ ח -נ ה ,צג .קכד
אוי׳ קנח
פרק
סוף
גור—במדבר
כא
שליש—גבו׳—צח ,נצח—מד
ע ל
4
א ג
׳ -1קלה
נג,
לב,
כב,
ג׳ -2יט,
0ג ,פ ,קיט
אג׳ – 3פ ח ,רמ
אג׳ —4קן
אבות-רנד
א
גכו
ס ,םג,
׳—לז,
הת-קטו
נצח-קכד
גייר—בראשית בג 2
קא,
5
אג׳ 1י -ק נ ד
-2פז
א ג
׳ -3קלה
אבית-פט,
י׳-קא
אור—
קכה
ג כ
ט
6
א ג
׳ *־־-לא ,קכט
אג׳ – 2ק י ג ,קנ
* ׳ 3י-סה ,קלח ,קפז
ג׳ – 4ק ח
א
נ ת י
ב -1קנד
נתיב – 2כ ו
אכית-קג
ר׳-סו
תת־־־-קכב
ג כ
' ^ • ל ט .קבר ,קלה
גור-שמות א 7
קלז,
רעא
אג׳ —2יד ,סה ,קטר
אג׳——3קלה
אג׳ —4מ ,קמ
נתיב —1קיג
נתיב —2קפד
תת—קבב
אבות—רמ ,רנד ,רנה ,דנו
נצח—קלה ,קמח ,קפה
אור—כג ,עד ,צג
8
אג׳ —1ה
אג׳ —2ה ,קטר
אג׳ —3קנד ,קצב
נתיב —1קיג
נתיב —2טו
אבות—רפ
גבו׳—ש
תת—יוד
נצה—מג ,קמה
אור^-כא
9
אג׳ —2קב
אבות—קכד ,קמ ,רטו
גבו׳—מז ,סו
10
אג׳ —1םא ,פג
אג׳ —2לה ,פ ט
אג׳ —3פו ,רפו
אג׳ —4עה ,קנז
אבות—םב ,פב ,קכד ,קלט ,קפב ,רטו,
ריה ,רכד ,רנד
גבו׳—מו ,פא
נצח—נב ,נד ,קמח
אור—ט
11
אג׳ —3נד•
אג׳ —4ז
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
45
אג׳ —3קצו
אג׳ —4קיב
תת—קסג
12
אג׳ —1קכט
אג׳ —2ה ,נ ה
אג׳ —3נה
אג׳ —4קטז
גבו׳—סח
אור—קסב
באר^קכב
50
באה—פט
60
אג׳ —2לט ,עו ,קיב
אג׳ —3יד ,יט ,לו ,פט ,קלב ,קעג
אג׳ —4קל
גבו׳—סו
תת—נו
אור—קסב
באר^סט
13
אג׳ —1םא ,קנט
אג׳ —2ה ,נ ה
אג׳ —3נד ,קסט
אור—ח
15
אל׳
70
גבו׳—נד
אור—ר
—4סיב
16
אג׳ —1קסו
אג׳ —4צח
נצה—צד,
75
אור—קטז
80
אג׳ —3קצו
אור—קטז
18
אג׳ —3קלט
אג׳ —4כו ,עד,
100
אג׳ —3פו
אג׳ —4קל
נתיב 1בי—קכב
נתיב —2נט ,סז ,רכה
אור—עד
גור—דברים ד 32
20
אור—עד
30
אג׳ —4קיב
אור—קעא
36
אג׳ 3י—ד
׳
180
40
אג׳ —2קיט
אג׳ —3קצז
אג׳ —4פו ,קמב
אור—קטז
40
120
גבו׳—קכ
אג׳ —3קטו
300
אג׳ —3עד ,פו ,צב ,קב ,רב
נצח—צו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
310
נתיב —2נט
נצת־־&ה
גור—דברים א 24
אג׳ —1כ
קבטאג׳ —2קכד
אג׳ —3רלא
600
כ י
365
נצח—צד ,צז
גבי־־ ׳
1000
1
400
אג׳ —2קיז
אג׳ צ —
כ ז ׳
כ
4
יי ׳
3000
נצח-צו
ק צ ז
־־
ט
ק ל
נתקבל במערכת
ב ג ד י
ישע
פ י ר ו ש ע ל ה מ ר ד כ י ל מ ס כ ת ו ת כ ת ו ב ו ת ,קידושין ,ב ב א ב ת ר א ,
ס נ ה ד ר י ן ו מ כ ו ת .מ א ת רבינו י ש ע י ה ה ל ו י הורוויץ ז צ ״ ל ,מ י ו ס ד גבו
ע ל פ י ר ו ש י ם ב ל ת י י ד ו ע י ם מ ר א ש ו נ י ם ואהרוניבו .י ו צ א ל א ו ר ב פ ע ם
הראשונה
ע ״ י ה ר ב א ב ר ה ם סופר.
הוצאת
ק ד ם ב ע ״ ם ,ירושלים
תשל״ח.
נ ז
ךןי
א ו#
י
ד ב ר י ת ו ר ה ,ה ג ו ת מ ח ק ר ו ה ע ר כ ה .ס פ ר זכרון לנזיר ה ר ב
ד ו ד כ ה ן ז צ ״ ל .ש ל ו ש ה כ ר כ י ם .י ו צ א ל א ו ר ע ״ י נזר ד ו ה י ר ו ש ל י ם
תשל״ח.
חיוגים כדברי חז״ל ובלשונם
הרב
צ
7
ז^?
כ
י
ו א ב ״ ד ד ק ״ ק מינכן.
בולן.
המנחה
תורגם
שלישית
מ
מ א ת הרב חנוך ה כ ה ן א מ ט ר ו י זצ״ל,
הביא לדפוס ח ת ן המחבר הרב יעקב
מ ו ס ד הרב קוק ,ירושלים תשל׳יח.
ד ר ש ו ת ע ל ה ת ו ך ה מ א ת הרב חנוך ה כ ה ן ארנטרוי זצ״ל.
מ ת ו ך כ ת ב י י ד ה מ ח ב ר ע ״ י ה ר ב י ע ק ב צבי כהן .מ ה ד ו ר ה
מתוקנת
ומורחבת.
חיפה
תשל״ח.
יזו תורה מן השמים כעיקר ביהדות
ר ש א ר עיקרי היהדות .מ א ת ד״ר
כ י ז ו
הוצאת
מ ד ר ש י ת נעם,
פרדס חנה
ומקומו של העיקר הזה
י צ ח ק ר פ א ל ה ל ו י עציון.
ת ל אביב תשל׳יו.
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ״?
שמואל
הלכות והליכות בטיול ,מחנה קיץ וקמזנה
)המשך(
ד
פ ד ק
ובלכתך בדרך
היציאה לדרך ,השהיה בהיק הטבע ,הנסיעה ברכב ,וכדומה ,הם החלק
המהנה והמרשים ביותר של הטיול .גם הלק זה של הטיול מחייב ת ש ו מ ת לב
למספר נושאים שבהיי היום יום לא תמיד מודגשים כהלכה.
א.
תפלת
הדרך
א( ה מ ר ח ק :מטייל היוצא למסע רגלי או שנוסע במכונית ,רכבת ,אוניה,
לכל׳ עליו לומר ״תפלת ה ד ר ך ׳ י ויברך רק אם הולך או נוסע לפחות
פרסה אחת ]כ־ 4ק ״ מ [ ,ויש הסוברים שבנסיעה יברך רק אם נוסע למרחק
של לפתות 72ד ק ו ת .אם יוצא לדרך הקצרה מפרסה יאמר ״תפלת הדרך״ ללא
חתימת הברכה ,אך אם בדרך זו יש סכנה — יהתום ב ב ר כ ה .
מ
ט
ס
ן
2
3
4
ב( מקום א מ י ר ת ה :מטייל היוצא לדרך מביתו יאמר ״תפלת הדרך׳ רק
כאשר ימצא בדרך ממש ,ויאמר אותה בתוך הפרסה הראשונה של הדרך אך רק
לאהר שעבר 70אמה ]כ־ 35מטר[ מהבית האהרון של המקום שממנו יצא וטוב
לאומרה לאהד מיל ] כ ק ״ מ [ .ביום השני של הטיול ,אם לז בדרך — רשאי
לברך בתוך העיר שבה לן אפילו אם עדיין לא יצא ל ד ר ך .
5
6
ג( אופן אמירת ה כ ר כ ה :מטייל היוצא למסע רגלי ,יעצור ויברך בעמידה.
היוצא לדרך ברכבו הפרטי ,ראוי שיעמיד את הרכב בעת הברכה אך אם נוםע
שו״ע או״ח סי׳ ק״י סע׳ די ,משנה ברורה ס״ק לי ,ערוך השלחן שם סע׳
1
סי׳
2
י״א קש״ע
ס״ח סע׳ אי.
שו״ע שם סע׳ זי .משנה ברורה ס״ק ל׳.
72דקות הן זמן
3
רמ״א
ס״ט
סי׳ רס״א סע׳ א׳ ,שו״ע סי׳
סע׳
שערים
4
זו
42
ו /ולגבי
תנ״ט סע׳
ת פ ל ת הדרך ראה
ב׳
שו״ת יביע
וביאור
אומר
הלכה
ח״א
או״ח
סי׳
י״
ס
ג
״ ק זי׳
המצוינים בהלכה סי׳ מ׳ ס״ק ח׳ ,סי׳ ס״ח ס״ק ח ׳ סי׳ ר״ד ס״ק ט׳.
׳
שו״ע סי ק״י סע׳ ז׳ ,משנה
כתב,
5
6
הליכת פרסה ]דהיינו 4 :מיל[ כאשר מיל
מ ח ו ש ב כ־18
שם,
דקות.
ראה
שו״ע יו׳׳ד מי׳
שבדרך
של
פרסה
ברורה ס״ק ל׳.
ה ע ו ב ר ת דרך
ובביאור
מקום
ישוב
לא
הלכה שם ד״ה ״ואין
יחתום
סכנה .וראה שו״ת ישכיל עבדי ח״ז קונטרס אחרון סי׳ ג׳,
שו״ע ורמ״א שם ,משנה
משנה ברורה שם.
ברורה ס״ק כ״ט,
www.daat.ac.il
וקש״ע סי׳
בברכה
כי
לאומרה״
אין
כדרי
נועם ח״ס עמ׳ ש״ל•
ס״ח סע׳ א׳.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ברכב שאינו
׳**יי
״
ז״א
ש ת
א ר י
^
7
ל י א ו ברכב צבורי — רשאי לומר את הברכה בעת ה נ ס י ע ה ,
י את ״תפלת הדרך״ לברכה כלשהי כדי שתהא ברכה שלמה,
^,
ס מ ו
יא לפניה ברכה וכן לאחריה .לכן יאכל או ישתה משהו ,יברך ברכה
א
י ,ואחר כר יאמר ״תפלת הדרך״ י*.
ה( *
^׳
ה ף
ימו א מ י ר ת ה :מטייל היוצא לטיול המתמשך מספר ימים יאמר ״תפלת
רכה כ כ ל יום מ י מ י הטיול ״ .יש לומר ״תפלת הדרך״ פ ע ם אחת ביום
!.ח במקום ישוב והמשיך אחר כך בדרכו ,אך אם היה בדעתו ללון
^
10
כך חחליט להמשיך בדרכו — יאמר שוב ״תפלת ה ד ר ך ״ .
מטייל היוצא לדרך לפנות בוקר — ביום הראשון לטיול יאמר מיד
11
י י ר ״ ׳ אך בשאר הימים טוב שימתין עד שיאיר ה י ו ם .
מ ט י י
ע
ף
ל הנוסע בלילה ואמר ״תפלת הדרך״ בתחילת הנסיעה אם נשאר
1
״י במשך רי ד1,1
הלילה — בבקר שלמחרת כאשר ימשיך בדרכו ,יאמר ״תפלת
לא ברכה ואפילו אם נח בדרך במשך ה ל י ל ה " .
ה ך ד ך ״
וי
ח
ו ר 1ר
מ ט י
^
^
המקום ש ב ו רוצה ללון ,יאמר אותה בברכה מיד כשנזכר בכך ,אך אם
ח
13
י ר פרסה הסמוכה לאותו מקום ,יאמר אותה ללא ב ר כ ה .
^
ל
י ל ששכח לומר ״תפלת הדרך״ — אם נמצא במרחק של פרסה
שהמדריך ימנה את א ח ד החניכים שיאמר ״תפלת הדרך״ ורצוי שיאמר
ה פ
י
'
ק
ש
7
מ
כ
ק
ל
ו
שברכב כ ד י שכל הקבוצה ת ש מ ע את הברכה ,ע ל כל החניכים
ל עיסוק ולהקשיב לברכה ובסיומה יענו ״ א מ ך .
י ״ ע שח
ט
ע
ס
ף
י
ס
ע׳
ד/
? ב ר כ ב אם
רם אף
א
משנה
ברורה
כ״ב כ״ג.
ס״ק
אפשרי ט ו ב שיאמרה
ובערוך השלחן שם
סע׳ י״א כתב,
בעמידה .ורשאי ל ו מ ר את ת פ ל ת הדרך ב ק ו ל
ח
< * ם ה נ ה ג יענה א מ ן בגלוי ראש ,כ י מה ש כ ת ב בשו״ע סי׳ צ״א סע׳ ג׳ שאסור
הכונה להזכיר את שס ה׳ בגלוי ראש אך בעניית א מ ן
י יא א ז כ ר ה בראש מגולה,
יזין איח
מ
ס
ק
ראה
"
שו״ת
כנסת
ששון סי׳
י״ז,
שו״ת יביע אומר ח״ו או״ח סי׳
ט״ו
ז׳.
ש
״
ס
ם
?ו׳ וי ,מ ש נ ה ב ר ו ר ה ם״ק כ״ח.
ומהר״ם מרוטנברג נהג ל ה ת פ ל ל בדרך עד
׳׳הגומל
חסדים טובים׳׳.
^
ו ס מ ך ל ב ר כ ה זר א ת
תפלת
הדרך ע״ש-
ה י ט ב שם ס״ק ח׳ .משנה ברורה שם ם״ק כד ,ערוך השלחן שם סע׳ י״ב ובשערי
י שם ס׳׳ק ח׳ כ ת ב ,שאם ל ן שלא ב מ ק ו ם ישוב ,בשאר הימים ל א יחתום ב ב ר כ ה
^
כ
א
ה
ת
ש
ב
בקש״ע סי׳
ס ״ ח סע׳ הי.
הנוסע באוניה
יחתום
בברכה
רק
ביום
הראשון
* י י ת ש ו ב ה שם.
ס^׳ ד׳
< שם
www.daat.ac.il
1 1
ע׳׳פ די
כיאור
* ־־שנה
בם ר
ו
הלכה
רס ד
שם
סע׳
ה׳
ד״ה
״צריך ל ח ו ו ר
ולהתפלל״.
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
א(
ברכות במהלך הטיול
ברבת ה ג ו מ ל :
א( מטייל שניצל מסכנה ,כגון תאונת דרכים ,טביעה ,מפולת וכו׳ — חייב
עליו
לברך ״ברכת ה ג ו מ ל ״ ,אם ביקר שוב באותו מקום לאהר 30
לברך ״שעשה לי נס במקום ה ז ה ״ .
ב( מטייל הצריך לברך ״ברכת הגומל״ ,יברך ברכה זו בפני עשרה•
לכתחילה יברך בעת קריאת התורה הראשונה לאהד שניצל מהסכנה ,ולא יהכר׳
לזה יותר מ ש ל ש ה י מ י ם ,אם אין ספר תורה במקום ,יברר מיד ולא יאחר את
ה ב ר כ ה .מ י שרוצה לברך הגומל במנין ,רשאי להמתין לשם כך עד 30י ו ם •
ג( מטייל שלא בירך הגומל — רשאי לברך בכל עת ש י ז כ ר .
ד( הבא מהוץ לארץ באוניה או במטוס — יברר הגומל אף אם לא היתר׳
14
י ו ם
1 5
16
18
17
19
20
סכנה או תקלה ב ד ר ך .
בטיול ישנה הזדמנות טובה ללמד את החניכים על ברכות מיוהדות שלא
תמיד יש באפשרותם לברכם במקום מגוריהם כגון:
מטייל שהגיע למקום שנעשו בו נסים לעם ישראל ,יברר בשם ובמלכות
ב(
2 1
״שעשה נסים לאבותינו במקום ה ז ה ״ .
יש הנוהגים בעת ראיית ישובים עבריים שנחרבו ונבנו מחדש או ישובים
ג(
22
הדשים ,לברך ״מציב גבול א ל מ נ ה ״ .
!4שן״׳ע סי׳
סע׳
די״ט
משגה
טי,
ברורה
ס״ק
ל״ב.
15שו״ע סי׳ רי״ח סע׳ ד׳ ט׳ ,משנה ברורה ס״ק ט״ו ל״ב וכתב,
בדרך
היתד,
הטבע
שיברך אף אם ההצלה
ע״ש.
ברורה ס״ק כ׳.
16שו״ע סי׳ רי״ט סע׳ ג׳ ו׳ ,משנה
חי״ג סי׳ י״ז
ובשו״ת ציץ אליעזר
כ ת ב ,שלכתחילה יש לברך ביום ובדיעבד יצא אף אם בירך בלילה.
17משנה
שם,
ברורה
שו״ת
וראה
יביע
אומר
ח״ג
או״ח
סי׳
שו״ת
ט״ז,
אליעזר
ציץ
חי״ג סי׳ י״ח.
18משנה
ברורה שם ס״ק ח׳.
19שו״ע שם סע׳ וי.
20ראה משנה ברורה שם ס״ק א׳ ,ביאור הלכה שם ד״ה ״יורדי הים״ ועוד כ ת ב ו
שדי
זה
נ״ט,
מנחת
חמד
אסיפת דינים
אומר
שו״ת יביע
מערכת ה׳
ס״ק
ח״א או״ח סי׳ י״ג,
יצחק ח״ב סי׳ מ״ז,
שו״ת ח ל ק ת יעקב
ל״ח,
שו״ת
שו״ת ציץ
אגרות
אליעזר
ח״ב סי׳ ט׳,
משה
או״ח
חי״א סי׳
סידור
בנושא
ח״ב סי׳
שו״ת
י״ ,
ד
ראיה״
״עולת
ח״א
עמ׳ ש״י ,נועם ח״ב עמ׳ קפ״ב ,ח״ה עמ׳ שט״ז.
ברורה ס״ק ז׳ כתב ,שיברך רק
21שו״ע סי׳ רי״ח סע׳ א׳ ,ובמשנה
מ ת ו ך המקום עצמי ,אך אם יידע באופן כללי ש ב ס ב י ב ת אותו מקום
שהנס
במקום
התרחש
נ ם
ניני
כלשהו
לא יברך ע״ש.
י נ
2 2
י
44
י
0
־ י ' " י " ״ ״ 'יייי• ־׳ק -י ־״= .ש״שלם ,הס ל
״ י
' ' 'יי׳ " ״ ׳ ״ י ״״־• י׳י״• וראי• ־ י י ו ה-ל״ז ש־ ־ע• ד.
ל
3
מ
www.daat.ac.il
נ ו ו
ברני .׳י
אתר דעת -מכללת הרצוג
מא
ר צ נ ף
^,
ר י א ה
מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה ,יברר ״שעקר עבודת כוכבים
יל(
^ אה מראות מיוחדים כ ג ו ן :נהרות גדולים ,הרים משונים ,את ים
ז ן ן ן י ב ו ן
י ף
ע
״ ישה
מ ר
מ ע ש ה
'^
כלן ׳,
ם
^
ב
י י ?
י ם
וניכר בכל אלו גבורת הבורא מששת ימי בראשית ,יברך
* בחודש ניסן ורואה אילנות בפריחתן ,יברך ״שלא חיסר בעולמו
איז כל
26
הברכות ה נ ״ ל ניתן לברך רק פעם אחת ב־ 30י ו ם .
ג.
אכילה בדרך
בטיולי•
רבים מ ז ד מ ן לעיתים לאכול או לקנות אוכל בחנויות ,קיוסקים
^הדרכים ,יש לזכור ולהקפיד על הדברים הבאים:
מטייל הנכנס לאכול במסעדה ,מכולת ,קיוסק וכדומה ,חייב
^
לכרר
י אס האוכל הנמכר שם כשר לאכילה .לשם כך ידרוש לראות תעודת
הרבנות ואין להתבייש בכך ולא יסתמך על הפרסומת בחזית החנות.
י#
• כר בעיקר בעת קנית בשר ונקניק ,פלאפל וכר.
קנות מ ז ו ן שאינו ארוז ןולכן אין עליו ציון הכשר מטעם הרבנות[
^
י י ׳ אם אין ודאות שהמוכר שומר ע ל כשרות .
^
^ ידים ,סעודה ,ברכת המזון וכר יופיעו בהמשך בפרק ה׳!.
טייל המתארח במקום שאין שומרים על כשרות או שאינו יודע אם
נןק
^ ^ל כ י — י מ נ ע מלאכול שם ובדרכי נועם ובתבונה ניתן להסביר זאת
״
איבה וחלול ה ׳ * אך רשאי לאכול שם לחם ,פירות וירקות
אם
^׳־יי מהם תרומות ומעשרות וחלה ,וכן אוכל מקופסאות שמורים וכל
עליו הכשר מטעם ה ר ב נ ו ת .
א ן
כ ש י :
ל
י
ת ח י ל
ן ז כ ע ן ר
ס
ע
א י ן
ז צ
כ
נ
ב (
ל ת
י
ס ו ך י ס
י
ו ע
2
י מ ג ע
ה ו ס ך י י י
מ א כ ל
ש
?
-4
' י״ע
ש
ש
ך
ש
ס
סצ׳ ב׳
י
סי׳
^
ק
י
29
ר כ ׳ ו ז סע־
#
א׳—ג׳,
ומשנה
ברורה
שם
ובם״ק
ב׳
כתב,
שלדעת
האחרונים
ייאיקינים י כ י ר ״שעשה את היס הגדול״ ,וראה שו״ת מנחת יצחק ח״א סי׳ ק״י.
י
׳ י כ ״ י סע׳ א׳ ,ו ב מ ש נ ה ב ר ו ר ה ם״ק א׳
או״ח״ סי׳׳ י״ח.
י״ח.ב ב פ ע ם הראשונה ,וראה שו״ת ציץ אליעזר חי״ב סי׳ ב׳ ,שו״ת חמרת
#ע ר י" י א ת ה ל ב ל ו
סי׳ו,
או״
*
" י ע ׳ י״ג׳ משנה ב ר ו ר ה סי׳ רכ״ח ם״ק בי.
#ר
כ
ע
ו
ג ע ן
כ ת ב שרשאי ל ב ר ר ג ס בחודש אחר
ט י
7
ס
ז י ה
י י
28
^
^
בד -
״י
י י י שם-
ח
מ
ד
ר
א ר
שט*
י
0ן ן ׳
ס י
עי
שו״ת א ג ר ו ת מ ש ה או״ח ח״ב םי׳ מ׳.
ח״ו
מ ע ר כ ת אכילה אסיפת ריגיס ס״ק ב׳ ע״מ .160
*ית
*
ם
אותם לחיי
׳8נ
א >
׳ קי״נז סע׳ א׳ .ורמ״א שם ,קש״ע סי׳ מ׳׳ו סע׳ כ״א ,סי׳ ם״ח סע׳ ז׳
איו
אפשרות
אחרת,
מותר
להשתמש בכלים מרפים
www.daat.ac.il
לאכילה
וו אם
45
כ ן ו ט ו ב להמגע גם מ כ ך ראה ח כ מ ת אדם כ ל ל ג׳׳ה סע׳ א׳ כלל ג״ו
—י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג( בשעת הצורך מותר לאכול במקום שלא מקפידים על ״בשר חלק״ ]שאין
בו ש א ל ה ה ל כ ת י ת על כשרותו[ ,ומותר גם למי שבדרך כלל מקפיד על כ ר •
:,0
ד( ל ח פ :יש לקנות
אכן כשר .מותר לקנות
ולא נטלו ידיהם בבוקר.
למרות ש נ ג ע במזון ללא
להם או פיתה רק ממאפיה שבטוה שהלחם הנאפה בד׳
א ת הלחם למרות שהעובדים במאפיה אפו את הלחם
מותר לקנות לחם ומצרכי מזון מבעל תנות שאינו דתי
נטילת ידים בהשכמה׳*.
ה( הפרשת ה ל ה :מטייל הקונה או מקבל לחם או פיתה ואינו יודע אם
הופרש מהם חלה — יפריש מן הלחם התיכה קטנה ויאמר :״הרי זו ח ל ה ״ •
32
ו( הפרשת תרומות ו מ ע ש ר ו ת :כל מטייל חייב להקפיד לאכול ולקנות רק
פירות וירקות שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין ,ויש לשאול ולברר זאת
בחנות בה קונים א ת הפירות .מטייל שקנה או קיבל פירות שאינם מעושרים,
יפריש בעצמו כנוסח המופיע בסידור ,וטוב שיצטייד בסידור קטן כדי שנוסח
ההפרשה יהיה עמו ב ע ת ה צ ו ר ך .
ז( מטייל שקיבל או קנה פירות ואינו יודע אם הפירות מעושרים ,ובכל
מקום שמתארה ויש לו ספק בכך — לא יאכל מהסירות עד שיפריש בעצמו
ומספק לא יברך על ה ה פ ר ש ה ,יש להקפיד על כך בעת קנית גרעינים ,פלאפל
וכדומה.
ח( מטייל האוכל פירות המיובאים מהוץ לארץ — אם הסירות נתמרהו
בהוץ לארץ ]ז״א נאספו לערימה אתת ובכך נגמרה מלאכתם[ ,פטור מלהפריש
מהם ״ .
ט( מטייל שקטף פירות בשדה הפקר ,או שקיבל פירות שהופקרו ע״י
הבעלים לפני מירוחם — אינו צריך להפריש מ ה ם ,וכן פטור מכך אם קנה
33
31
3,1
30שו״ת יביע אומר ח״ה יו״ד סי׳ ג׳ ,ובשו״ת הלל אומר יו״ד סי׳ נ״ט כתב ,שיש הנוהגים
שלא
לאכול
בשום
בשר
מקום
מחוץ
לביתם
מלבד
עוגה
ודגים.
שהוזמן
מי
לסעודת
מצוד .של יהודי שאינו שומר תורה לכתחילה ימנע מלאכול מאכלים שיש חשש לכשרותם,
אך
ב ש ע ת הצורך יש להקל לאכול בשר אם בעל השמחה איני
חשוד שמסוגל להכשיל
את
אורחיו ב ב ש ר סריפה ,ע״ש .לגבי ה כ ש ר ת בשר קפוא ראה
ח״ב
יו״ד
שו״ת ציץ
אליעזר
חי״ג
ס
י׳
ב
׳
באריכות שו״ע יו״ד סי׳ של״א.
34כך הורה לי הרה״ג שלמה
3 5
שו״ת יביע
סי׳ די.
31שו״ת יביע אומר ח״ד או״ח סי׳ א׳,
32ברכי יוסף יו״ד סי׳ שכ״ב סע׳ ד׳.
33ראה
אומר
0
ש
'"׳= י " י׳ ״ל־" ־ י
מן
ההר
שליט״א
־־י -א ת ' י ״ * • ״-ב ־י• י' ־ע• י-
־
,ו א ,ש־
— "יי" ״ ״ ל ״ ״ באיז סי• ב• ־ע
^
^־־' י״״
יהייי הנמצא בייז לאיז יקי־י .פייית פוזאוץ.
3 6
ש י
0
ט
־ * ״" י ' ־יי ־"־י ״איז ישיאל -שם סעי א• ־יו,״
א -י י ״ ש ת״יבי בה־ושת ״״מי״
^
,
י " ״ ״ " ״ " ב־־ו ״ה־־עשי ,״״״־ה־
לוו ,״
י פ ן ש י י ת
ג
א ־ י ל י
; י ו
א ס
ז י נ י ל
ג ו ו 0ב י ג
ג
46
,־״נ
www.daat.ac.il
סע
כ״ד.
ובספרו
״תורת
השמיטה״
פט״ז
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ו
קיבל ״
? ב ל סירות מ ג ו י ״ .
( מטייל ד*!,-.-,
^׳מקבל פירות ב מ ת נ ה מ ב ע ל מ ט ע או ירקות מ ב ע ל שדה ]כגון
^ ^,
— 1אם קיבלם מתוך ערימה או ארגז ,חייב להפריש מהם
הו
הפירות והירקות לערימה נ ח ש ב כגמר מלאכה .אם קטף את
^
ץ ,פטור מלהפריש ובלבד שיקטוף אחד אחד ויאכל ,אבל אם קטף
* י הרי זה כמו צירוף לערימה וחייב להפריש ,אם קטף פרי אחד
ו
לנקותו מלכלוך הדבק בו וכל שכן אם רחץ אותו במים —
י
נ
מ י מ ל א כ ה וחייב ל ה פ ר י ש ״ .
^
הדגיש שבשום אופן אין לקטוף פירות ללא רשות בעל המטע
* י ע י ב י ע ל גזל גמור י
מטייל ה מ ק ב ל פירות מבעל מטע ,חייב לברר אם אין חשש
^
ערלןי
• אם קונה א ת הפירות בחנות ,אינו צריך לחשוש לכך וכל המקפיד
לק
י ר י ע שאין ח ש ש ערלה בפירותיה — תבוא עליו ה ב ר כ ה .י
ת פ ו ז
ח י ם
י
א י ל
ה ה י ר ן
י ו ת ף
ח
ע ז פ ע פ ן
ח ע כ
ר
ח
ל
כ
ג
ל
ו ה
כ
7ז י ז :
ב פ י
ת
נ ן ת
ת
י
יט׳
ה מ י ן
בהשג
מ ד ז י ,
^ '
י
ב ח
י ם
ח ת
ו ל א ר ץ :מטיילים האוכלים שמורים ,ממתקים ,גבינות ,דגים
י ץ לארץ חייבים לבדוק ולברר אט המאכלים כשרים ונעשו
ב
י
ס
39
^ י • ויש לכך סימון מיוחד המופיע על האריזה ויש לברר צורת
מ ן ן
י
ג( לי•
נדז כמקום ש ל א שרנזרים עד כשרות :מטיילים הלנים באכםנית נוער
^
א ן
משל
ד
.
ה ם
^
ד ת י
*
ואין שומרים בהם על כשרות — יביאו עמם כלים ואוכל
א ישתמשו בכלים ובסירים שבאותו מקום ,אלא אם כן הכשירו אותם
כ
1כהלכה.
כיור ושי׳ — -לכתחילה ימנעו מלהשתמש בכיור ובשיש שבאותו
^
^
י ן ס
ע י ס ל
ב ש ע ת הדחק מ ו ת ר להשתמש בהם אם הם נקיים .אם ידוע שבאותו
מ
^
' ^ ו בכיור ובשיש בחמים — אסור להשתמש בהם כי ישנו חשש
י
ע כ
* י
^
מ ן האיסור שבלעו*״.
פ ז
8
י
כתב׳
שפירית
בשנת
השמיטה
פטורים
ממעשרות
אס
השדה
הופקרה
י כיום ח פ י ר ו ת המצויים בשווקים ה ס משדות שנמכרו לגוי וכולם חייבים ב ת ר ו מ ו ת
7
יי ע״ש.
שם ^
7״
״ע
3
ע י
סע
^
^*.י"״
די׳ ס פ ר ״ארץ ישראל״ ח׳׳ב םי׳ ן׳ ,ואם חפירות נתמרחו אחרי שהיהודי
מהגוי .חייב להפריש מ ה ם ונהוג להפריש ללא ברכה ,ראה ב ס פ ר ה״מעשר
פ
יהודי שקנה ענבים מגוי כרי ל ע ס ו ת מהם יץ ,חייב
ם״ר ,מ
.
פ״אס י ב ה זו ״
סע׳ שם
* ^ 3״ ^ ״י"י *' ׳ .א ר א ה
׳״ "יש מי־י׳
ה״ח.
ה״ד
פ׳׳ג
ר
ש
ע
מ
ת
^ ׳ ״ ׳ הלכו
^39
ראה שם פ״א סעי׳ מ׳ י׳.
ע א י מ ר חייו יו״ד םי׳ כ״ד ,והסיבה שאין לחשוש לערלה ה י א :״שכל
ד
1
מ ה
ם
י כ י
5ר י ע
כעוןק,
4 0
כך
מ י י ב א
ס
ה י
ף
^
פריס״
ו ב ר ו ב ה פ י ר ו ת אין חשש ערלה מ ה עוד שכמות ניכרת המצויה
* מ ג י י י ל י ערבים .ע״ש ,גועס ח״ו עמ• קכ״ד.
׳ ל י הרה״ג ש ל מ ה מ ן ה ה ר שליט׳׳א .בשעת הדחק בלבד ובדרך ארעי מ ו ת ר
א
כ
י ל
כ ש ר ב כ ל י ם מרפים .ראה ח כ מ ת אדם בלל נ״ו סע׳ א׳ ,ואפילו א ו ב ל חם
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
על המדריך להשגיה ולהקפיד שחניכיו יקנו מצרכי מזון רק בקיוסק
בהנות שמקפידים בהם על כשרות .אם יש צורר ,טוב לקנות את האוכל במרוכז
ת ה ת השגחה.
ד.
מ א כ ל י גויימ
חז״ל גזרו שלא לאכול מלחמם או מתבשילם של גויים כדי שהביקור
והאכילה אצלם לא יביא לקרוב הדעת ולהתחתנית עמם ,מ ל ב ד החשש לכשרות
מאכליהם )עבודה זרה ל ״ ה ע״ב(.
מטיילים הנכנסים בדרכם לביקור אצל ערבים ,דרוזים בדוויים וכר יזהרו
בדברים ה ב א י ם :
א( ל ח ם :גוי ש א פ ה לחם לצורכי משפחתו בלבד,
אף אם הלחם נמכר ע ״ י אדם אחר ,לעומת זאת ,״פת
ש נ א פ ה ע ״ י גזי כדי למוכרו ]כגון :מאפיה[ — מותר
בקירבת מקום להם של יהודי ואם ידוע שאין בלחם
האסורים ב א כ י ל ה .
ב( מטיילים הנמצאים בדרך ואין להם מ ה לאכול — אם יכולים להשיג
לחם של יהודי במרהק של פרסה ]כ־ ק״מ[ בכוון הליכתם או במרחק מיל
אחד ]כ־ק״מ[ שלא בכוון הליכתם — ימשיכו עד אותו מקום ויקנו לחם מיהודי
ולא מגוי ,ואם אין להם אפשרות כזו — רשאים לקנות מ ג ו י ' .
ג( אם יהודי סייע לגוי בעת האפיה כגון :שהדליק את האש או השליך
התיכת עץ לתוך תנורו של הגוי — מותר לאכול את הלהם כי מ ע ש ה זה מזכיר
שפת גוי אסורה ב א כ י ל ה וכך ינהגו מטיילים המתארחים אצל ערבי או דרוזי
וברצונם לטעום מהפיתה שהוא אופה ,אך יזהרו שלא יהיו תולעים בקמח ־.
מטיילים המביאים עמם קמח ונותנים אותו לגוי לאפיה — גם אז עליהם לעשות
פעולה כלשהי בעת ה א פ י ה .ראוי להצטייד בכמות מספקת של להם לפני
היציאה לדרך ולא להסתמך על קנית להם מגוי.
אסור ליהודי לאוכלו,
נחתום״ דהיינו :לתם
לאוכלו אם לא מצוי
תערובת של חומרים
41
4
,
8
43
,4
45
ד( ת כ ש י ל :גוי שבישל אוכל ,ואפילו בביתו של יהודי ובכליו של יהודי —
התבשיל אסור ב א כ י ל ה .אם היהודי השתתף בבישול ,כגון :שהדליק את
46
מותר
סע׳
לאוכלו
אם
ידוע שלא
השתמשו
בא ו
בכלים
ו ת
,
ו ם
ע
״
פ
ח
כ
מ
ת
א
ך
ם
ל
כ
ל
ג
״
ה
א׳.
ח כ מ ת אדם כלל ם״ה סע׳ ב׳ ,קש׳־ע סי׳
41שו״ע יו״ד סי׳ קי״ב סע׳ ב׳ ז׳ ורמ״א שם,
ל״ח סע׳ א׳ .וראה משנה ברורה סי׳ קס״ח ס״ק י״ח.
42שו״ע שם סע׳ ט״ז ,פתחי תשובה שם ס״ק ו׳ ,ח כ מ ת אדם כלל ס״ה סע׳ ד׳ קש״ע שם.
׳
43שו״ע שם סע׳ ט׳ ח כ מ ת אדם שם ,סע׳ ה /קש״ע שם סע׳ ב׳ ו ״ ב ת ו ר ת החסאת״ לרמ״א
כלל
ע״ה סע׳ כ׳ כתב ,שמעשה זה מועיל אף
בפת עכו״ם כדעת הרמב״ם ע״ש.
44ראה בן איש חי שנה שניה פר׳ ה ק ת סע׳ ה׳ ח׳ ,כף החיים יי״י סי׳ קי״ב ס״ק
45שו״ע
שם
סע׳
י״א,
חכמת
אדם
כלל
ס״ה
סע׳
ד.
46שו״ע יו״ד סי׳ קי״ג סע׳ א׳ קש״ע סי׳ ל״ח סע׳ ו׳.
48
www.daat.ac.il
מ
״ ו נ״ז.
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ,א ש
י
* ע ה כ נ י ס את התבשיל לתוך התנור אין התבשיל נחשב נבשילי עכי״ם
׳
ימיתר באכילה.
ה י כ
ט
מ
ח
נ
,
ש ע ו ב ד
ב ו
ם
,
י ה ו ד
ם
י י ,מותר לאכול את האוכל
ם
ו ג ו
י בי ובלבד שיהיה פקוח המבטיח שאכן האוכל מ י " •
3
ה (
־ ת ק י ם ופלאכד• יש לתמנע מלקנות ממתקים שיוצרו ע״י גויים כגוו:
־־יקילי יכו• מחשש ש מ א יש בהם שומנים אסורים ותערובת י ץ נ ס ר ״ •
ננ־י
מ
־
ני ,
יעי להמנע מלקנית פלאפל מערבים מחשש לתיל־ים ב י י ? ״
י( י~
8י 0
י ב ת ו מ
צ ו
ל
ז
ה
ו
ה
ל א
,
כ
ל
ל
י ל א
.״
ע
ת ו ת
^
י ה
^
ל
ה
ב
נ
א
נ
ת
,
ו
ה
ם
י
ס
יין של יחידי שנגע
א ו
,״ ,יין שנגע בי
ה
ו נ ש ת
ל ־ ' אסיר בשתיה א ו מיתר בהנאה הואיל והמוסלמים מאמינים בי״וד ה
ל כ
׳> נ ק נ י ק יין שפתחי גיי
׳־ להקפיד ש ,״
לכי • – .״
ד
ם
ג ו
ג ו
ע
ם
ב
ב
ל
ק
ן
נ
א
ש
ב מ ק ו מ י ת
ב
ה
ם
י י ן
ת
א
ה
ב ק ב י ק
ה י י ן
ב
0
ש
א
ל
ב
נ א ס ר
א
מ ה
ח ל ב
ל ת י
״רד
״־* ״
״ " ל ־ י " ל ־"־ל " י ״ ־ י י ״ י י "
ג ״ 7״ ״לב
יי?
= ' ח י י י נמצא בתחילת החליבה וראה ""•-יי
׳ י רר״ר טמאה
,
י
£ל<־ מ ת ת ־ ״ .יש• פוסקים הסוברים
1״ י ל ע ל ע
״ ־ ״
1״ ־ * היאיל י ח ל נ של גיי נ א ם י י׳־ ב
, ,״ ד י ל אס
י״'
־'ים י ־ ־ י ק י ״ ממשלת• ש ח ״ ל ב י י ' י
״ ל אצל בדויים לדעת הכל א ס י י
,,
_
י' יעימ״ ״
ח ו ל נ
ע נ
ו ם
ל
מ
ת
י
י
י
3
ק
ח
ב
מ ? י ם
ה
י
ל א י
ת
ל ח ל י ב
ח
ק
ב
ל
י נ
2
ג ־
ש
4 7
שו״יי ע
עי
מ
ש
,
ס ע
ך
,
א
ת
ס
י א ת
^
ך<
ו
א
^
נ ט
ך
א
כ
ם
ל
ס
ל
.
ס ע
י
וראה שו״ח מגחח יצחק
״ ,י ר א י
׳ ח׳
ח׳׳ג סי׳ י•״,
*
?
*"
יאדיאי׳ פתחי
ת
ש
י
ב
ו
ס י
׳
י ן ״ ך
ה
י""
',
״
ס י
ק י
^ בהלכי• שם ס״ק י״א ,דיני צבא
נ י
שי״ע * ״ ״
יו״ד סי׳
״^ 5
י
"
$1
ד
ס י
0
ז
״
ק כ
ס ע
ג
.
י
א
ח
מ
כ
א
ת
ו
כ
ס
ב
א
7
א י ש
י י ו
?
יז״
י י
ש ן
״
י
ס
ב
כ ל
ג
ל ע״ו סע׳ ' ״ ־
*
חי שנה שניה פר׳ בלק סע׳ א •
£
יביע ״
* אימר
:״י
"י יר״ד
ס י
״
ח
ש
א
פ
י ן
ת
״
ח
י
ך
י ה
י
י י
ס
ל
א
״״״
א
א ׳
ד
ש
ן
ת
.
י
ת
ר
א
ם
י
* ל
ה
י
י
£
ש
,
י ז ים י
אליעזר חי״ב
צ י ץ
ם
י ׳ ק״ה ק״ו,
שי
״ו
חלק
יעקב
נ נ
י
שו״ח
׳
׳ ל״ז
5
״היון
5
ל .ל״ ע״ה
ח ט
ס
,א׳ ב׳ י״ד ,וראה שו״ת הר צבי
י׳ל־ מ א כ ל ו ת א ס ו ר ו ת פי״א ה״ן חכמת אדם כלל ע י•
?
55
א
ח
ומלחמה מהדורה שניה סע׳ •332
* * סי -קכ״ד סע׳ י״ ,כ ״ י ,
״
ך
/
5
ס
ע
׳ קי״א ייי״י
? ־ ־ ק י ג•
ד
^
4
ם
״
ק
׳־
ק
ש
״
ס
ושערים המצוינים
י ׳ ,ל -״ ח ,׳
י״ב ו ש ע י
ב
א
^
53
י
צבא ומלחמה שם.
/
ס י
קט״ו סע׳ א׳
׳
,״
א
י ן
ש
״
מ
ך
א
כ
ל
ורמ״א
ש ם ׳
״ע
ק ש
מ
י
״
א
ס
ס ע
י׳
.
ל״
ד /
ח
ש
סע־
ו״
ת
י״ג י״ד•
אגרות
משה יו״י סי׳
מו י ט״ -
ז
״ •
יאה
*י״מ
א
׳
שי׳׳וז
ח
ת
ם
חלקת
ס
ן
פ
ף
י ן ״ ך
יעקב
ס י >
•
׳ ״ ב ? ,
י
אסיר ב־ייי־• ,י י ן ,ובעיקר בשבת יש ל ״ ״ לב
ש ל כך בשת ה •
^
י פ ת ח ו
ק
י•
ק ״ ן ׳
ח״ב סי׳
^
ל״ז ל״ח,
י ע ן כ י ל
שו״ת
ע ב ו
,
ח
״
ג
יו״ד
ם
י ׳ ו׳ ו ח ״ י יו״י
מנחת יצחק ח״ב סי׳ ב״א•
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
לשתות את חלב צאנם כ י הבדויים הולבים גם את גמליהם וחלב גמל אסיי
56
בשתיד ,מ ן ה ת ו ר ה .
1
ט( ג ב י נ ה :על מטיילים להקפיד לא לקנות ולא לאכול גבינה המיוצרי
ע ״ י גויים ,הואיל והם מחמיצים אותה בהומרים א ס ו ר י ם ' .
י( ש ת י ת קפה ו ת ה :מטייל המבקר אצל גוי וזה מכבדו בקפה או בתיי׳
הואיל וזה דרך ארעי מותר לו לשתות א צ ל ו וכל זאת בתנאי שהקפה הוא
ללא חלב והגוי מ ק פ י ד שלא להשתמש בםפלי הקפה גם לשתית הלב .אם הגוי
אינו מקפיד על כך או שמכבדו בקפה עם הלב ,בכל מ ק ר ה אסור לשתות אצלו
קפה זה הואיל וההלב שהגוי מ ש ת מ ש בו הוא הלב ט מ א האסור על פי ריו
ב ש ת י ה .אם יש לגוי הלב בשקית מתוצרת ״תנובה״ ,מותר לשתות קפה
עם חלב זה.
כדי ל צ א ת מידי הספק טוב להמנע בטיולים מ ל ש ת ו ת אצל בדויים ,דרוזים,
ערבים וכדומה ובדרך נעימה ומכובדת ניתן לסרב להם ולא ל ה ע ל י ב ם .
יא( הטבלת בלימ :מטייל הקונה כלים הדשים מתוצרת הוץ לארץ או
כלים שנוצרו בארץ ע ״ י גוי וברצונו לאכול בהם — הייב תהילה להטבילם
ב ב ר כ ה .ואם לא הטביל את הכלי ,האוכל לא נאסר בשל כ ך . -
מטייל הרוצה להשתמש בקופסאות שמורים המיובאות מהו״ל לאחר
שרוקן את תוכנן ,כ ג ו ן :לעשיית קפה ,הימום אוכל וכר ,אינו צריך להטבילן
לפני השימוש ב ה ן .
5
5 8
59
00
6
61
6 3
56כך הורה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א.
57שו״ע יו״ד סי׳ קט״ו סע׳ ב׳ ,ורמ״א שם ,ש״ך שם ס״ק כ /קש״ע סי׳ ל״ח סע׳ י״ד ט״ו,
וראה
יביע
שו״ת
ח״ה
אומר
יו״ד
סי׳
שהתיר
ט׳
לאכול
סרדינים
קטנים
המיובאים
מחו״ל הואיל ואינם עולים על שלחן מלכים .וראה שו׳׳ת שרידי אש ח״ב סי׳ ס ״ ה -ס ״ ז ,
ולגבי
חמאה של
גוי
תלוי
במנהג
ראה
המקום
שם
שו״ע
סע׳
ג׳
ורמ״א
שם'
58ראה פרי חדש יו״ד סי׳ קי״ד ס״ק ו׳ ,יד אפרים על שו״ע שם סע׳ א׳ ,כף החיים שם
ס״ק י״ב י״ד ,ח כ מ ת אדם כלל ס״ו סע׳ י״ד ,קש״ע סי׳ ל״ח סע׳ י״ב ,בן איש חי שנה
שניה פר׳ ח ק ה סע׳ ט״ז ,שי״ת נייע ביהודה מהדורה קמא יו״ד סי׳ ל״ו ,ויש שאסרו
זאת
ראה פ ת ח י ת ש ו ב ה שם ס״ק א׳ ,שו״ת פנים
מאירות ח״ב סי׳ ס״ב.
בירה ומיץ אצל גוי ראה פרי חדש שם כף החיים שם ס״ק ״ ״ ,
א
_״
59ראה ח כ מ ת אדם שם ,קש״ע שם ,שי״״
,ע שם ,שו ת נודע ביהודה שם .שערים המצוינים
ל״ח ס״ק יי.
60ראה ח כ מ ת אדם שם קש׳׳ע שם ,בו א י מ ״י
1
-לי
(
!
0
50
; :
י*י.
,
:
״ י ״ א ׳י.
בהלכה סי׳
'״״ ^ ; :״ ; ; ע ; ; :י ״ י י . – – -
ל
;;:;;:י;;!::
י
ולגבי
שתי״
-י ל – -״י -״־י ״ ^ ״,
;
־
^ ; ; :
4
* . -י ־•
י
״־"
״ ,
אש ח ב סי׳ ע־ה .שייי•
www.daat.ac.il
0
•י
י' ׳״־< ־־? י י
י ז אליעזר ה ־ ח סי• כ -ו ,שי־"
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ
נפי־׳לד הטייל
8
^
״ י״״
'
י מ
ל
ק
ה
ל
'
י
0
ת
״
ם
ל
מ " '
י נ
' "
ל
י
ט
א( כי.י ־נ־י•••
י
ס
י
מ
מייחדות•
8
נ
ט י ס ג-־ים אי ביים " י
נ י י לקצר את ד ,ד י ד " .
נ ע ת הניקיר ,י נ לנצל
״״^
ש
0
ר
י ל א
י ^ ״ ,״קי ני
ש
ל יהיאל• ל
נ נ י
״י״
*יי• ״ ״ ל י ״
יאבל! נו .נ ע ח מחסור במקי־יי־
י׳
איז לי׳־י׳
נני"
י ״ ״ '
א
ל ע נ י י
כ י*־יי
נ
נ י
פ 6ת י ו
א י
8
ל
ל
צ
״ ״ננסי־ י.י*'
'
״!,״' תמיד
,״ , ,״ ״ ,להי״־לל
בבתי
,
״ י״״״״ף,,״ .*,יני ״
מ
5
3
ד
י!״
"
ל א
ט
י ת פ
נ נ
ד ,מ נ ? י י 0
י י
י״ כ״״
ב
י א ת נביי
נ
י ב י
ד
ל '
מקים י׳קני׳נ ל ק י י ״ י ׳
מזנינים נ ע ת תפלד• על א י י י י י '
ג ם
הנהוג
ס ו ב
0
ק י ר
ם
מ
״,־ ״ מ ע י נ י .
׳״"׳יס•
י 0טי׳'• ״",,ירד ,י * י ל
י״
,יראת
ע
נ ־ ״
8
״ . . .
נ (
ה
ר
־
י
נ^י '"
:
ת
נ
נ
נ
״
ס
נ ב י י
י ל
נשים י י ״ ״ ׳
ק ת ״ ״ אסיי ׳ ! ה נ ״ ל '
י ״ נפי ע י ־ '
ל־־קימית אלי נ ל נ י ־ ״יי
באיפ
'
1״ • ״ אלי"•
ני־יאיה שאינ! מ כ ס י ת י ׳
ל נד•
לנ־־ית ר * ־ ,ל פ ״ ו ת נ ע ת נגיםתז ל ׳ ^
ע ל
י נ ע י ?
ל נ
י
ע
י ש
א ש
8
ל ד
נ מ ? ז מ
אי
־ ! ם
' י ' אלי * ־ ' ל י
נ מ י ; י 0
ל י ע ת
״ ־־•-יי• -״ ־ -
" ה י י כל נ נ י נח מצויים ל י ' '
ל ידי מ ס ה בסיני ,ואסור ל י ׳ ל
ל ~ ״ מ אלי
?
,
;
א מ י
ע
מ
זל י
״ מלנס־־•
3
ח
ס י
ב
<
מ
ם
י ״ ב
נ פ י
י
ד
ת
ה
י
' ״
כ
ע
ל
ס י
י
מ ת
ס
ס ?
3
׳ ? "*
׳
א
ג
׳
65שס
־ס סע׳ א׳ ה׳ .וראי׳
?שן׳
66׳ י״ע סי׳ צ״א סע׳ ׳
6
67
ע
״
שו״ע שם,
ק
ן
'־
י
ס ע
י ס י
׳
ק נ
'
ש ו ״ ת יביע
״
' י
"
י נ
ד א י
^
יאי׳
י*
^
ימכ״ם
בפדושו
ע
״ק
ג /שי״ת
י
י
ת
י
א
ת
י
ל
'
״
י
ע
ח ר ב י ם
כנסת
3ת י
'
3
5
י
' * םי׳ י׳
י '
* 2א ה ״ ׳
ס
?
"
י
אומי
יי־״־
ע נ י ד י
ס ע
י השדה
ח״
ב
ס
'
2
׳
1
"
0
א
״״ •י*
י
ל * * *
ק כ
יוסף
ן ם
"
ט
?
׳ " "י׳ '
ח
״ ק ז׳ ,ח כ מ ת אדם כלל פ ׳ י סע׳ ״ "
פ ר
מ
ל
א
*״י ,י מ ״ א שם סי׳ ?־׳׳"
ס
ל
חה
י
פ
נ ״
׳
ג
פ
י
ס
י
מ
0
ך > מ צ ו י י ם
.
ה .יי*יי
א
י
ש
ל
נ
ל
?
ב
ן ל מ
0
נ
ס
״
״
'
נ י י ת
נ
י
' ^ ת הייייי
_
,ש<ייי>
ס י י־י"'
׳
׳
״
אגדית משי• יי״י
י חתוגי
'
ס פ י -ט ב י ל ת כלים״ פ ״ י
ע״ש•
׳
כתכ ,שיש ,י ר י ל א מ ל ^
-,יש האוסרים
א
ס ע
נ י מ
עבודי• ׳ י י -
לי•״־
ד
0
ק
י י
ל נ
'
נ נ ־
ח
,
י ם
ר
״
״״לגת אי*
ן ־ ^ על ׳־־־'יי׳ י י " י
ע
'
ל י
ל
״
"יי
י י י י ש
י ? ,
ת
ע
י׳
״'
״
כ ל ל
מ
ד
פ״ד,
ד
מ
׳
יניע
י
ג ד
׳
ס
^ יי"
0
מ י*י ־ " י
?
״ *׳' * 1 * 11א
^
^ *
א י מ ר
7
www.daat.ac.il
ג
יי״י
ל י ע ז י
0
״
י ^ י ג
״
י׳
!5
אתר דעת -מכללת הרצוג
70
ו מ נ ז ר י ם .גם בטיול אסור להכנס למקומות אלו אף שהביקור בהם מטרתי
רק להתרשם מ ה צ ד האומנותי ולא מ ה צ ד הדתי שבהם י .
7
ד( מ ס ג ד י ם :יש הסוברים שאין איסור להכנם למסגדים הואיל והמלםלמיט
מאמינים ביהוד ה ׳ ־ .ויש הסוברים שגם למסגדים אסור להבנה הואיל ל
בית של פולחן זר יש דין של בית עבודה זרה ׳• .
י ן לאכול
ל
י
ק
ק
ולשתות בו ,אין לדרוך או לשבת על קברים שלא לצורר ,ואין לעבור בתור
בית קברות כדי לקצר את ה ד ר ך .
ו( הנכנס לבית קברות יברך ״אשר יצר אתכם בדין״ וכד ,ואם ביקר
באותו מקום תוך 30יום — לא יברך ב ש נ י ת .אך אם רואה בית קברות
במקום אחר ,יברך פעם נ ו ס פ ת ,לאחר היציאה מבית הקברות יש ליטול את
הידים .
ז( כהן בבית הקברות — אסור לכהן להכנם לתוך 4אמות ]כ־ 2מטר[
של ק ב ר .לכן כה? הנמצא בטיול ,לא יכנס לבית קברות אלא אם כן השביל
שהולך בו רחוק 4אמות מהקברים ׳ .
בקבוצה שיש בה כהן הפוחד להשאר לבדו ,על אחד המדריכים להשאר
עמו ,ואם יש צורך להקיף את בית הקברות ,יתלוה אליו כדי שלא יאבד
את קבוצתו.
ו
7
,
פ
ה (
י
ת
ב
3ר ו ת > ;
ב
י
ת
ש
ב ר ו ת
כ
7
ה ת נ ה ג
ב י ר א ת
א
כ ב ן ד י
74
75
70
77
7 8
75
70ראה שו״ת בנין ציון סי׳ ס״ג,
שכתבו,
שו״ת פרי השרה שם
להכנס
שאסור
לכנסיות
אף שאין בהם צלמים או למקום שבו רק מתפללים הואיל ו ת פ ל ת ם נ ח ש ב ת כעבודה זרה•
71ראה שו״ע יו״ד סי׳ קמ״ב סע׳ ט״ו ,ברכי יוסף שם סע׳ ב׳ ,שו״ת פרי השדה שם ,וראו•
״המעין״
72ראה
ניסן
תשובות
תשכ״ז.
הרמב״ם
תמ״ח
סי׳
בהוצאת
פרק
רס״ה סע׳ ה׳ ,״עשה לך רב״
73ראה
קם״ג.
שו״ת
סי׳
הרדב״ז
אלף
״חברת
ח״א סי׳
מקיצי
מקור
נרדמים״,
חיים
ח״ר•
נ״ט.
74שו״ע יו״ד סי׳ שס״ח סע׳ א׳ ,ט״ז סי׳ שס״ד ס״ק א׳ קש״ע סי׳ קצ״ט סע׳ י״ד ט״ז׳
המצוינים
שערים
בהלכה שם ס׳׳ק י״ט.
75שו״ע סי׳ רכ״ד סע׳ י״ב י״ג ,ובמשנה ברורה ס״ק ט״ז כתב ,שיש הסוברים שאין ל ב ר י
על
קבר
אחד.
76ברכי יוסף שם סע׳
ס״ק י״ז.
ו /באר היטב שם ס״ק ט׳ ,שערי ת ש ו ב ה ס״ק ט׳,
77משנה ברורה סי׳ ד׳ ס״ק מ״ב מ״ג .וראה שו״ע יו״ד סי׳ שע״ו
ס ע
משנה ברורר־
׳ ד׳.
78שו״ע יו״ד סי׳ שע״א סע׳ ה׳ ,קש״ע סי׳ ר״ב סע׳ ח׳.
79ראה שו״ת מהרש״ם ח״ד סי׳ מ׳ ,שו״ת נטע שורק סי׳ ק״ד ,שו״ת ציץ
סי׳
ט״ו .ס פ ר כל בו על
עוזיאל
52
מהדור״ת
רק
אבילות ח״א פ״ג סי׳ ז׳
ח״ב יו״ד סי׳ קל״א,
עד 4
אמות
מהשורה
ושי״ת
באר
הראשונה
ח״ב פ״ב סי׳
משה
לכהן
להכנס
עצמן
ראה שם כטעמם ,ו י א ה שו״ת שרידי אש ח״ב סיף סי׳ ס״ז.
www.daat.ac.il
של
ח״ד
הקברים
סי׳
אך
ב׳
אליעזר יי״י
יבשו״ת
משפטי
כתבו
שמותי
בין
השייי*
צ״ג
לא
אסור לכהן לעמיר
אתר דעת -מכללת הרצוג
י
מ נ ד
ם
״> ״ ־ י י ל ״ ג י
,
, , ,״.
ק
י
פ
א
ל
כ נ ס
ל י
י ת
ל מ ע
י
אמני י ל ^ י
ל
,
נ
י
,
1
״ " 4י א ־ י י יי " ׳ ב י ״ ל י ״ י י י ׳
'
,ע נ
לכל מעדיי
?
כ נ ס ו
ס( •~ •־הי״ייי
י
ו
ל
ח
ק
י
ת
נ
מ
י
נ
ה נ י ם
ל=
( ס י י
ב
ל כ י
י
ע
־ "
ל
ו
נ
י
כ
ח
נ
ל נ 0
0
״ על ־־ביי ״ ' ״ ' ״
ר
ז
מ
מ ? י ם
נ־׳י״י
ת
א 0
,״ כהן ל נ י י
'
על נ ת ׳ ק נ י י ת ' ־ • ׳
,״ ״ ה י ע ני
י( נ ע ״ נ -ק י י נ ב י " י " ־ ' : . ! .ב ,מת•"•
לה"
לכקום ־ -
,
ו, ,,
ת
ש ל ד י 0
0
0
א
ו א ס ן ו
ל
ל ד
ל י
ל ן ־ ן ן ן ו
כ נ ס
1
נ ע ת ניקור בכידאיז .׳ י
ב נ י
כ
י
א
ל
^ האיסיי
יי
,
! ! ד ם
י ל א
1
י י ד בגז י ׳ "
'"'
״ "לגלית -ל
!.רבב
.״> ״•חור נ נ
£חיות" .׳׳ 'י
" ־־־ "י'
־
־
על הסתכלות נ צ ו ר ו ת ו נ ד י ו ק נ
?
־
י א (
,
,
ז
י
:
ד
מו 0אי " * י
ע
ל
0
א י ת
י
א
ת
י
כ
(
צ
* * * *
ע
י
י
ת
ו
ק
ת
ב
׳
י
ן
:
ת
י
ת
י
י
י
ב
פ
י
י
:
־־־־
ת
?תנהנו
^"'
ניא
ן ת
ל
׳
י
״ איייז
ייי* -י *
״״ ״ ״
־
!
שש םם
יש״ל
א׳ יש״ד
?׳ א׳
ע
סס
?ק י נ
*
״״' ׳ ' '׳ ׳
ל
ק
י
נ 3
5
,
ס
1
״ י י " ״ ׳ יי'
נ
נ
ל
י
נ ס י
ס
ס
י ל ג ב
ב
ס
יי׳׳י
ל
ל
ל
– ,נ ח־
י ן
ת י ס
,
סי׳ י״ב ח ״ נ סי׳
י
׳
א
ק
ן
0
נ
״
ע
י
^
ק-״^־״׳
ס י
י
י
י
ר
ד
־'
מ
ת
יי
ד
נ
.חכ^
י
״
י
ס
י
ק
ט
^
מ
י
י
^
צני יי״ד סי׳
י
־
ב
יפיי
־
י
י־״י-
יאה שערים המצוינים
מ י
ח
וכשי״ת אגדות מ ש ה יי״י
ח
פ
ע
י
ל
"
ב
מ
5ע
י
ת
י
ליי־ז
^ אה״ע סי׳
״
ח
ל ח י ר
׳
י ב י ע
י א י
א
י
ק
נ
מ
י
ס י
ש
'
מ
ק
י י
י
׳
ת
א
ר
י ־ ^דידי
.שי״ * י
ה ש
לדים
י
ד
ה
א י
,מים
י ״ ח ם״
י
נ
יי
ח
י ן
״ סע׳ י ׳ אי^י
ה
פ
י
ו
הר
ת
מ ו נ
^
חיס
.ן סי׳
ל
י**.י
ן ר ו ג
ם
ב
״
ג
י ו
"
י
י
' ״
ת
ו
,
י
ס י >
א ר ו ז
ו פ
״ג,
קל״ד
זבי
ב י ״
׳
ד
ז
״ '
ג
" י
'•
0,שס.
ס
ע
ו
יא
ז נ ב י
ח
״
ג
י
ם י
י א ר
,
7
כ נ ס
כ
ה
מ
ל כנת
^
״ א סי־ ? ל ״ •
י א י ׳ על כך ש י ^
6 6
'
ב
י
?
מ
י׳שו׳׳ת מ נ ח ת יצחק
לי־
ס י
ה
2
ע
ת הר
י
ע
ב
מ
* י ״ ת משפטי עוזיאל
ב
ס ״ ן
״
* ״ ״ ״ • ייאי׳ ^ י ע
״ נ =ע׳
.
84יאה ש ,״ . ,
ס
,
ר
״
ס
ס-ק י ׳
ם י
בהלני-
7
אניר־ ״
נ ״ י ל י־
,
י
י
י
ל ב
ח
י
״ ־
סע׳ י־״׳
ם
^
י
י ע ?
? ס
סי׳
״
ע
א
^
חלק״
.
א
"י ״ ״<י5׳י
פ י
״
נ
1
ז
״
,פי־ ־י־יי
י
נ
<
יי־־ י ״
״ ו ־יי י ־
מ
ע י
א
י
שיש נ י "
ה ידי
^
י י י ן
ב ד
ט
ט
**,
״את
־ ־ י ־ ״״
;
הה ־ ־ י ־
״ אי" יי' ״ ' ,
,י ׳ סי׳ י ׳־
< י י
ה
פ
פ
.. ;:
ל
לל ננ 5ע
׳ ־ י י " *׳ י י ' ״ " ד ־־־ יי'
״
,המסע
מ
ט
גג י ?? ״
מערי
״־עדי
* ־ י־*••
׳י•
ע י ׳ על י־י ה ז י
״ ״
ח.
82י
״ י י ; * ״ ״
5
׳
"
י ש כ י ל
,עדת
*יי״•
ליי׳ * י " ־
^ לני״
£
״
שי״ת מלמד להיעיל
ב
י
י
יל
* יי יי ••
^ ״״ ״
;
^ ישי״ל
0
"״" ״ ' " ? " ן
׳ ״ ׳ ״ ' ־ י ״>־ י' ־ ־ י
• ״ -י י
ז
3
־ * ״ י.״יי•
ס
א
יי ׳ :י׳
נ י
0
ז
מ י י • י״יי
י ׳ ב׳ ס״?
מ
איסיי
רי< איסיי
יי•
נ י
״״ יל -״
<־־•
-יי יי י י ־״י י •
־ת״• ,״ ,נ ו .י -,ד ס -ש י ־ י *
"י־ , .ו י ״ ־ ,
י
ס
שא
י נ ו
;י
ש ס
מ
ס
י״יי״
; :״ " ^" י יעלל
אא
א
ס י
עו״ע
י א ו
י
. . . . .מוזאינים־
ק
ג
www.daat.ac.il
פ נ
י"
״א
ס ע
׳
ב
'־
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
ם
השקט והגקיון .אם הקבוצה מקבלת הסבר מהאהראי על המקום ,מן ד.נמי
להקשיב לדבריו ולא להפריע לו.
במקום שיש צורך לשלם עבור כרטיס כניסה בהתאם לגיל המבקרים ־ י ־
ישלמו בדיוק כפי שנדרש מהם וימסרו את גילם האמיתי .על המדריך להקפיד
שכולם יכנסו בשער ולא יחפשו דרכים בלתי כשרות ל ה כ נ ם .
יג( טיול לחוץ ל א ד ץ :איז לצאת מהארץ להו״ל לשם טיול ולתענוג
ב ע ל מ א ,אך מותר לצאת את הארץ בשליחות המדינה כגון :בעניני חנוך׳
עליה ,בטהון ו ו ו ׳ ,וכן מותר לצאת לטיול למודים ,כגון הכרת השואה וכדומה "•
87
8 8
0
89
יד( הבאים מחוץ לארץ לביקור בארץ ,רשאים לחזור לארצם ואין ב כ י
איסור של יציאה מ ה א ר ץ .
91
ו.
קניות
בטיולים ובקיטנות ,פעמים ומזדמן לערוד קניות כגון קנית מצרכי מזון,
מזכרות ,מתנות לבני המשפחה וכר .יש להזהר ולהקפיד על הדברים הבאים:
א( מי שקונה כלים או בגדים חשובים ושמח בהם ,בשעת הקבין יש לו
לברך ״שהחיינו״ ,וכשילבש את הבגדים יברך ״מלביש ערומים״ • ומי שנוהג
לברך בעת הלבישה ,יקדים ברכת ״מלביש ערומים״ לברכת ״ ש ה ח י י נ ו ״ .
,2
,
95
ב( אם ישנה אפשרות לקנות אצל יהודי או אצל גוי ומחיר המצרך אינו
ידוע ,יש להעדיף לקנות אצל יהודי אף אם הגוי מוכר יותר בזול ,כי בכך
מסיעים לפרנסתו של היהודי .אם מהיר המצרך ידוע לכל והיהודי מוכר
יותר ביוקר — רשאי לקנות מ ה ג ו י .
94
87ראה שו״ע ח ו ״ מ סי׳ רכ״ז סע׳ א׳ ,שם סי׳ רכ״ח סע׳ ו׳ ,ק ו נ ט ר ס ״שפת תמים״ לחפץ
חיים זצ׳׳ל.
ברורה סי׳
88משנה
האיסור
יעקב
חמוד
תקל״א ס״ק י״ד,
יותר ראה
שו״ת
שו״ע יו״ד סי׳
חמדת צבי
שס״ט סע׳ א׳
או״ח
סוף
סי׳
ובאחרונים
א׳.
שם,
ולגבי
שו״ת
כהן
שבות
ח״א יו״ד סי׳ פ׳׳ה ,ושו״ת הלל אומר יו״ד סי׳ כ״ו.
89שו״ת חמדת צבי שם.
90הרה״ג שאול ישראלי שליט״א ״שמעתין״ מס׳ .10
91ש ו ״ ת מ נ ח ת יצחק ח״ג סי׳ כ״ו ס״ק ז׳ .יש הסוברים שבביקור בארץ יש גם מצוד ,ראי׳
מגן
אברהם סי׳
רמ״ח
ס״ק
ט״ו,
משנה
ברורה
ס״ק
כ״ח,
שו״ת
סי׳
קפ״ט ,שו׳׳ת ציץ אליעזר ח״ד סי׳ ה׳ פרק ב׳
סי׳
מ /לגבי בחור מחו״ל הנמצא בארץ מתי יקיים יום טוב שני
משנה
וראה שו״ת יביע
ש
הלכות
אומר ח״ו
ח׳׳ג
או״ח
ל גלויות.
92שו״ע סי׳ רכ״ג סע׳ ג׳ ד׳
ו /משנה ברורה ס״ק י״ג ט״ו כ״ב.
93כף החיים שם ס״ק כ׳ ל׳,
ובמשנה ב ר ו ר ה שם ס״ק י״ז כתב ,שאם קנה בגד או כלי
שעדיין
סע׳
ו׳
טעונים
תקון,
כתב ,שנהוג
רק
כשילבש
את
הבגד
לומר ת ב ל ה
ותתחדש
למי
שלובש
יברך
וכשישתמש
בכלי,
וברמ״א
חדש
מלבד
נעלים.
בגד
שם
94״אהבת חסד׳׳ לחפץ חיים זצ״ל פ״ה סע׳ י׳ ז׳ ,״נתיב חסד״ שם ס׳׳ק י״ב ע״פ שו׳׳מ
הרמ׳׳א סי׳ יי.
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג(
מ
אץ
ל ו
*
״
ט
ל
־
ז ־ נ כ נ 0
ל
ח
ל
י מ נ ע
כ ן נ ה
מ
א ן י ! ם י
ל
א
ש
א ן
א
ו
ל
״
א י ן
ה
ת
,
ל
ו
מ
כ
כ
ס
ו
ף
על מחירי המוצרים
כ ל
ל , .כי יש בכר
דברים״ החמורה מ״אונאת מכון״.
נ
ד
ח
ש
ב
נ
ק
נ
ק
י יי
'
> מטייל ש ה ת פ ש ר עם המוכר על המחיר -ה ח פ ז
* ״ י ד או הגביה אותו ,ולאחר מכן אינו יכול לחזור בו ו ל ״ ״ ״ ר ט מ מ נ ך ־
י או משך את החפץ ,גם אז לא
£שילם את
י בו מהמקה ,ואם חזר לא עשה מ ע ש ה י ש ר א ל •
ש ק י ב ל 7ע י י^ ף ! ,״ ד מ ל ׳ ד מ ג י ע
?
> איו להפציר במוכר שימכור
מוכר גוי -
י > אי להונות את ה מ ו נ י בכל י י י ^ י
•
ואסור לרמות גם מוכר גו׳ ייייע ל
ד
כ
ה
ס
א
ף
ך
ל
ע ד י י ן
א
ה
ה ג ב
98
ח ס
ה
כ
ל
א
!
ה
ש
א
י
1
ם
,ג
ל
מ
מ י
לו
ע
מ ו כ ר
ל
ט ע ן ת ן
י
ן
ח
ך
ר
א
ל ן
ת
כ
ה
ף
ס
ק
כ ג י ז :
ג
י
ת
ת
ו
? ^ * 1׳ מחיר בשעת
ל ע את המחיר בשעת
לאחר מ ס ־ י
י> בבל עניני מ ק ח וממכר בטייל
^
מנת
י*קחכדי
כל — •
מי שלוה כסף מחברו בעת חטיול ,לא ישכח להחזירו לאחר הטיול.
א
כ ר ט י ס י
כ ד י
צ
ל
א
ת
מ י ך י
ל
א
כ
ל
ת
ך
^
כ ל ש ן ן ן
ן כ ך י
ז.
ל
ה
מ
ט ו ב
ב
ע
ד
ק ב ו
מ ר י ב
גניבה ו א ו נ א ה
^ אסור
באיסור חמור לגנוב ןאו ״לסחוב״! מכל אדם ,יהודי או גוי
^
ילד
^ מ ב ו נ י ׳ אפילו חפץ השוה פרוטה אחת ב ל ב ד .אסור לעשות
ז$
י י ר צהיק ואפילו אם הלוקח מתכוון להחזיר את החפץ לאחר
מלן^
1 0 3
א
ת
לו ^
כירן
מ
העובר בדרכי ד י ר מ ט ע פירות של יהודי או של גוי אסור
ללא רשות בעל המטע .ולא יקטוף אפילו אם בעל המטע
אם יהנה מפירותיו ,הואיל ובעת ביקורו ב מ ט ע בעליו אינו יודע
ס י ר י ת
י
מ
ח
5
? ?זו׳׳״
^ _ * חי׳׳מ סי׳ רכ׳׳ח סע׳
^
ד
יזיב הל׳ אונאה וגניבת דעת 0ע׳ כ׳׳ח ,קונטרס ״חיבת
ה ש מ
י
ר ה
״ לחפץ חיימ זצ״ל
? י״ד.
91
ש
ז י ע י
<*
ס
^
^
ר ד סע׳ א׳ ,ובשו״ע ה ר ב הל׳ מכירה ומתנה הל׳ א׳ כ ת ב שלא יחוור ב ו
א ס
ש
^
ש י
סי׳
״ע
ס
סי׳ ש נ -מ סע׳ י״ב.
שם חי׳
״
ך י נ י
^
עיייו
ל א שילם.
ס י
רכ׳׳ז,
שו״ע
ה ר ב הל׳ אונאה וגניבת
דעת סע׳ ג׳,
וראה שם
בפרטי
^ אונאה ו מ ק ח טעות.
ייי״מ סי׳ ר כ ״ ח סע׳ ו׳ וסי׳ שמ״ח סע־ ב׳ וברמ״א שם ,שו׳׳ע ה ר ב הל׳ אונאה
103י ״ ־ ז י ! " ״ ' "יי
"״
0
*!0
זצ׳׳ל
קונטרס
״שפת תמים׳׳
פ ר ק ה׳
בהגה.
י״ע ח י
י מ סי׳ שמ״ח סע׳ ב׳ סי׳ שג״ט סע׳ א׳ ,קש׳־ע סי׳ ק פ ״ ב סע׳ א׳.
ש י
״ע
שמ
www.daat.ac.il
םי׳ שמ״ח סע׳ א׳ ,קש׳׳ע שס סע׳ ג׳.
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
על כך הרי מ ע ש ה זה נחשב כגזל .ולא יקטוף אפילו יודע שמטייל שקדם
קיבל רשות לקטוף מ ה ס י ר ו ת ׳ .
05
ע
ג( אין לקחת פירות משומר המטע או מהעובד בו הואיל ולא בטוח ש ב ל
ה מ ט ע נתן להם רשות לתת מ פ י ר ו ת י ו " .
,0
ד( פירות הנושרים מהעץ ומתקלקלים ע ״ י כך ]כתאנים[ — מותר לקחתם
כי ודאי הבעלים התיאשו מהם ,פירות שאינם מתקלקלים בנפילתם ]כתפוחיט׳
תפוזים וכר[ ,בכל מקרה אין לקהתם כי יתכן מאד שהבעלים לא התיאשי
מהם .אם בעל הפירות גדר את העץ ,אסור לקחת את הפירות שמחוץ לגדי
הואיל והבעל אינו ידע שהפירות נפלו מהוץ לגדר ועדיין לא התיאש מ ה ם •
107
ה( כל מ ה שנאמר בסעיף הקודם הכונה לעצים בודדים ליד הבית ,א י
ליד פרדס או מ ט ע שבדרך ,מסתבר שמותר לקהת כל מ ה שנשר הואיל והדבר
ידוע שבעל הבית לא יטרח לבוא לאסוף אחרי העובדים כל מה שנשר ,לכל
פירות אלו נהשבים כאבידה מ ד ע ת .
על המדריד להקפיד ביותר על נושא זה וידגיש בפני חניכיו את החומרה
הרבה שיש במעשים אלו ,הן מ ב ח י נ ה הלכתית והן מבחינה מוסרית .יש לזכור
שהלוקח מעמל כפיו של הזולת ,ואפילו כמות קטנה ובתום לב ,פוגע בו
ובפרנסתו .חשוב לבאר זאת לפני היציאה לטיול ולחזור ולהדגיש את הנושא
לפני כל כניסה למטעים ,שדות ,ישובים וכדומה.
1 0 8
ח.
בין א ד ם ל ח ב ר ו ו ס ב י ב ת ו
כשם שיש חובה לקיים בטיול את המצוות שבין אדם למקום כך יש חובה
לקיים ,לדקדק ולהקפיד במצוות שבין אדם להברו ועל כבוד הזולת .על כל אחד
לזכור היטב את אשר למדונו ח ז ״ ל :״דעלך סני לחברך לא תעביד״ )שבת ל״א
ע״א( — מ ה שעליך שנוא ואינך רוצה שיעשו לד ,כר אל תעשה זאת להברך!׳ ״ •
!
105שו״ע
הרב
ללא
ר ש ו ת לא יפריש
מהם
תרומות
ואם
בכל
זאת הפריש
קמא
סי׳
הל׳
מציאה
ופקדון
סע׳
ד׳
צ״ד ע״א.
קש״ע
סי׳
ומעשרות כי
מהם
קפ״ב
בכך
הועילה
סע׳
י״ג,
ואם
הוא מנאץ
לו
הפר
ש ה
לקח
את ה׳.
ז ן
ר
א
ה
פירווז
ראה
ן
ש
!
״
ע
א
בב
ין״ר
של״א סע׳ ל׳׳ט.
106שו״ע חו״מ סי׳ שנ״ח סע׳ ב׳ ,ובשום אופן אין ל ק נ ו ת או ל ק ח ת פ י ר ו ת וכל דבר אחי
ממי
שגנב או לקחם ללא רשות .דאה שו״ע שם סי׳ שנ״ו סע׳ א׳ ,קש״ע
סע׳
חי.
ם
י ׳ קפ״ב
107שו״ע חו״מ סי׳ ר״ס סע׳ ו׳ ,שו״ע הרב חו״מ הל׳ מציאה ופקדון סע׳ ו׳ ,קש׳׳ע םי׳
קפ״ב סע׳ ט״ו.
108כך הורה לי הרה״ג שלמה מן ההר שליט״א ע״פ שו״ע שם סע׳ ז׳ ,ובסי׳ רס״ב סע׳
כתב,
מותר
109ראה
56
שאם
לו
מצא
פירות
מפוזרים
וניכר
לקחתם.
דמב״ם הל׳
דעות פ״ו ה״ג.
www.daat.ac.il
שהבעלים
לא
הניחום
ש
י
פ
ס
א
ל
א
נ פ ל ו
מה ׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג :ט י
י ל מחנד
ה קיץ וקיטנה — פעמים ומתוך משחק והלצה מתגלות תופעות
עיל^,
עות^ ביחסים החברתיים שבתוך הקבוצה ,ועל המדריך למוגען
לחניכיו את החומרה שיש בהן ,הן מבחיגה הלכתית והן
חינה
א י ך גיסא ,לעיתים מתגלות תופעות חיוביות ביותר
י•
*א ר
ם רב א צ ל החניכים לתקופה ארוכה .בעמוד בקצרה ע ל הדברים״,.״,
ס א יהם לב ב מ ר ־ ל הטיול.
ח ל האיסור להכות חבר אפילו אם הוא לא יפגע מכך .
י כן
• לא יתלוצץ ממנו ,לא ילבין פניו ולא יבישו בפני
'
הק
״ י י• לא יכנהו בשם גבאי כדי לבישו ,אף אם חברו אינו מתבייש
בכך
^ יקנטרו ילא יוכיר לו מעשים רעים שעשה ושבכשל בהם כדי
לחעלי
ו כן יזהר לא לספר עליו לשון הרע ורכילות י י .לא יטור ולא יקום
*
מ 3ע ך ף
ס ב י ר
נלכ
ן ז ב ר ת י
י ז מ
1
י
י
מ
ו ת
״
י מ
א
כ
ח
1 0ו
ד
א
ש
א
ר
ן
5
״
י
3ו צ ד
ק ? ז ? 1י י י )
י 1
ג ( 1 1
בן
1
ב
ל
^
י ילא יצעק מאחרי אוזניו ,ולא יעשה ואת אפילו מתוך צחוק
ימהתל
' • אסור להזיק לחבר או לרכושו אפילו אם ישלם אחר כך את
ו
א י ד
י גיסא׳ יש לעזור לחבר בעת משבר וקושי ,כגון :בעת הליכה
יטסו ^
ינת מיס ,גשיאת הציוד ובדומה.
^׳
כ ־ ש ת פ ל י ח ה :כל מ י שפגע או העליב את חברו במהלך הטיול— ,
ע ל הנפגע לסלוח אף אם בפגע קשות ולא יטור
?'׳-ז מ מ נ ו סליחה
או
^ א ימשיך בריב ללא בל צורך ׳׳ ,בכל מקרה יש להמנע מ כ ל מריבה,
יקת המעכירים א ת אוירת הטיול והנאת הקבוצה כולה.
י ס ח י ד
ה ( 5ן ן
ז ג ז ק ז י י
ם׳
ן ץ ו י כ
,
11
א ן
110ע ף
111
צי םי׳ ת ״ כ סע׳ א׳ ב׳ ,קשע״ סי׳ קפ״ד סע׳ א׳.
ע
״
ש
זזו
ר
״ נ ל סי׳ כ״ו סע׳ א׳ ,שם סי׳ ת״כ םע׳ ל״ח ל״ט ורמ״א שם ,שו״ע ה ר ב הל׳
אונאה ו י
יגנ ,״ב ״ת הדעת סע׳ כ״ח•
^
< ח י ״ מ סי׳
ת ״ כ סע׳ ל״ח ל״ט ורמ״א שם ,שוע״ הרב הל׳ אוגאה וגגיבת רעת
יראה
הלשון שער התבונה פי״ז
ס י <
ט
כ
״ ׳
בדברי
החפץ
בספריו
חיים זצ״ל
שמירת
חי מ סי׳ ר כ ״ ח סע׳ ה׳ ,שו״ע הרב שם.
י
מ
כ
ס
״
הל׳ דעות פ״ז הל׳ ת ש ו ב ה פ ״ ו ה״ח ,שו״ע חו״מ סי׳ רכ״ח סע׳ ד ,שו׳׳ע הרב
ס
? ׳ כ״ת׳ קש״ע סי׳ ל׳ סע׳ ב׳ ה׳.
הל׳ דעות פ ״ ו ה״ז ה״ח ,קש״ע שם סע׳ ז־ ט׳ ,שמירת הלשון שער התבונה
י׳
3
ם
יי'
16
ס
ס
^
ע ׳ ו׳.
< ח י ״ מ סי׳ שע״ח סע׳ א׳ ,ממ״ע שס
ב
ש
חי״מ סי׳ ת״כ סע׳ ל״ב ,שו״ע הרב הל׳ גוקי גוף ונפש סע׳ ה׳ .קש״ע סי׳ קפ״ד
ם
ס
״ ק א׳ ,קש״ע סי׳ קפ״ג סעי א׳.
הל׳ ת ש ו ב ה פ ״ ב ה״ט ,שו״ע או״ח סי׳ תר״ו סע׳ א׳ משגה ברורה שם ס״ק א׳,
י ע ה ר ב הל׳
נזקי ג ו ף ונפש סע׳ ו׳.
״ כ ם שם הל׳ י׳ ,רמ״א סי׳ ת ר ״ ו סע׳ א׳ ומשנה ברורה שם.
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד( הוכהה :מדריך הנצרך להוכיח הניך שטעה או שנכשל במהלך הטיול,
לא יעשה זאת בפני כל הקבוצה ,אם אין בכך הכרה מיוהד ,כדי שהבריו ל א
ישמהו בקלונו ולא ילעגו לו ,אלא ידבר עמו בצינעה ,בשפה רכה ו ב ד ר כ י
נועם ,ובדרך זו ישפיע עליו ביתר קלות לתקן את מעשיו ־ י ,אם על ה מ ד ר י ך
לנהוג כבוד בהניכיו על אהת כמה וכמה שהם חייבים בכבודו ולהשמע ל כ ל
הוראותיו.
ה( עזרה ב ד י ד :מטיילים הנוסעים במספר מכוניות ונתקלקלה אחת מ ה ן ,
על השאר להמתין ולסייע בתיקונה .אם לא ניתן לתקן את המכונית ר ש א י ם
.אם ראו בדרכם מכונית מקולקלת ובעליה זקוקים לעזרד,
להמשיך בדרכם
יסיעו לו בכל מה שהוא זקוק ,אם זה בתיקון המכונית או בהעמסת ה ס ח ו ר ה
אם נפלה ו כ ד ו מ ה .
0
1 2 1
׳
122
ו( נסיעה באוטובוס :מטיילים הנוסעים באוטובוס צבורי ,הייבים ל
בפני זקן או זקנה בני 70שנה ויותר או בפני תלמיד הכם .אם אין להם מ ק ו
לשבת מהובתם גם למסור להם את מקומם ,מדרכי המוסר וגמילות ח ס ד י
ימסרו את מקומם גם לזקנים שלא הגיעו לגיל ז ה .
בעת הנסיעה יתנהגו בנימוס ,לא ידהקו ,לא יצעקו ,ישירו בצורה ש ק ט
ומכובדת ,יפתהו ויסגרו הלון בהתהשב בשאר הנוסעים וכר .אם הנסיעה ארונ:
ואין מספיק מקום לשבת לכל הקבוצה ,אלו שישבו בתהילת הנסיעה יתחלסר
בהמשך עם חבריהם העומדים.
ק ו ס
ס
ס
1 2 3
ה
ד״
ז( יחם לחי ,לצומח ולרכוש הזולת :מטיילים היוצאים למסע רגלי א ס ו ר
להם לעבור בתוך שדה מ ע ו ב ד .הרואים בדרכם בעל היים ,אסור ל
להתעלל בו ,ואם הוא נתון בצער מחובתם להצילו ואפילו הוא של הפקר א
של ג ו י .
ח( אסור להשחית אוכל ,משקה ,עצים ופרהים וכל דבר אהר ש ב נ י א ד
יכולים להנות ממנו ,והנוהג כך עובר על איסור תורה של ״בל ת ש ח י ת ״ ,28
1 2 4
ס
ה
ך
1 2 5
ם
הל׳
120רמב׳׳ם
דעות פ״ו ה׳׳ז
שו״ע
ה״ח,
הרב
אונאה
הל׳
וגניבת
סע׳
דעת
לי.
121ע״פ שו״ע חו״מ סי׳ רע״ב סע׳ י״ב ,ערוך השלחן שם סע׳ י״ג ,שו״ע ה ר ב הל׳
סע׳
דרכים
אפשרות
ראה
רק
י״ב,
קש״ע
למכונית
שו״ע שם,
ערוך
סי׳
אחת
קפ״ט
סע׳
וי,
לעבור
בו,
למכונית
השלחן
שם
מכוניות
שתי
העמוסה
שנפגשו
שביניהן
במעבר
יש
זכות
עיברי
צר
וי
ש
קדימד
סע׳ י״ד.
122ערוך השלחן חו׳׳מ סי׳ רע״ב סע׳ ח׳ ,שערים המצוינים בהלכה סי׳ קפ״ט ס״ק א׳.
בפני
123ראה שו״ע יו״ד סי׳ רמ״ד סע׳ א׳ ,ו ב ב ר כ י יוסף שם סע׳ ד׳ כתב ,שמצור -לקום
זקן בן 60שנה ,שו״ת יביע אומר ח״ו יו״ד סי׳ כ״ד.
124שו״ע או״ח סי׳ שי״ב סע׳ ט׳ ,קש״ע סי׳ ק פ ״ ג סע׳ ה׳.
125שו״ע
חו״מ
סי׳
רע״ב
סע׳ ט׳
ורמ״א
שם,
שו״ע
הרב
הל׳
עוברי
דרכים
ס ׳
ע
ד
,
קש׳׳ע םי׳ קצ״א סע׳ א׳.
126ע״פ שו״ע הרב הל׳ ש מ י ר ת גוף ונפש ובל ת ש ח י ת סע׳ י״ד ט״ו ,קש״ע סי׳ ק״צ סעי ג׳,
ספר
58
התנוך מצוד .תקכ״ט.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אין להרוט שמות על עצים ומבנים והעושה כך עובר על איסור מן התורה
הואיל והוא מזיק רכושם של אחרים -׳ .יש להזהר שלא לבזבז מים בדרך
בעת שתיה ,שטיפת כלים ,רחצה וכר ויש בכך איסור ״בל תשחית״ וגזל גמור.
7
ט( במחנה קיץ יש להקפיד ולהזהר לא להשחית עצים ולא לקחתם ללא
רשות עבור בנית מתקנים קומזיץ׳ וכדומה ,וכל הלוקח משל אחרים ללא רשות
אפילו בשוד! פרוטה — יש במעשהו זה גזל גמור.
בעת הליכה או נסיעה אין להשליך פסולת ,ויש להקפיד על כך בעיקר
לאחר חניה עבור אוכל ,משהקים וכר.
י( מטיילים וקיטנים הלנים באכסנית נוער ,בישוב בבית ספר וכדומה
ישמרו היטב על שלמות הציוד שבמקום ואם הזיקוהו הייבים ל ש ל ם .כמו
כן עליהם להקפיד מאד לא להכנם להצרות התושבים ולא לגעת ברכושם ללא
רשותם .לפני עזיבתם את המקום ינקוהו היטב ,ואם הזיזו ציוד לצורך שינה,
אוכל או משהקים — יחזירוהו למקומו.
128
,ו נ ש מ ר ת ם מ א ד לנפשותיכם״
ט.
שמירת הגוף והנפש והתרחקות מסכנה היא חובתו הראשונית של כל אדם,
ובטאו זאת חז״ל באומרם :״המירא סכנתא מאיסורא״ )הולין י׳ ע״א( ,כלומר,
יש להשוש לספק סכנה יותר מאשר לספק איסור .אסור לאדם להכניס עצמו
לסכנה ואל לו לסמוך על הנס .אם בבית ,בבית הספר בסניף וכר ,יש להקפיד
על כך ,הרי בטיול מחנה קיץ וקיטנה הלה הובת הזהירות במשנה תוקף.
א( יש להזהר מאד לא לטייל במקומות מסוכנים אפילו אם יש בהם
רק השש סכנה .כמו כן יש להמנע מלטפם במקומות שיש בהם חשש מ פ ו ל ת .
בשום אופן אין להתרהץ במקום שהרחצה אסורה או מ ס ו כ נ ת .מטייל בודד
לא יטייל בלילה לבדו שמא ימצא בסכנה ואיש לא ידע על כ ך ,יש להמנע
מלישון בלילה ביחידות בשדה או בתוך ח ד ר .טוב לצאת לדרך אחרי ״הנץ
החמה״ ולסיים את מסלול הטיול לפני ש ק י ע ת ה ,והמטיילים בשעות החשכה
יזהרו מ א ד בדרכם.
1 2 9
1 3 0
1 3 1
1 3 2
133
127כן הורה לי הרה״ג ש ל מ ה מן ההר שליט״א.
128ראה שו״ע חו״מ סי׳ שע״ח סע׳ א׳ ,קש״ע סי׳ קפ״ג סע׳ א׳,
קס״ט
ו ב ש ו ״ ת ח ו ת יאיר סי׳
כ ת ב ,שאורח ששכח ל כ ב ו ת נר שהיה בחדרו והזיק — ,חייב לשלם ע״ש.
129רמ״א יו״ד סי׳ קט״ז סע׳ ה׳ ,ח כ מ ת אדם כלל ס״ח סע׳ ד׳ ,קש״ע סי׳ ל״ג סע׳ זי ,א ג ר ו ת
הראי״ה
ח״ג אגרת ת ת נ ״ ב עמ׳ קל״ב.
130ראה שו״ע הרב הל׳ ש מ י ר ת גוף והנפש סע׳ י״א ,כף החיים יו״ד סי׳ קט״ז ס״ק צ״ט.
131רמ״א שם.
132ח כ מ ת אדם
חדר,
באר
133ראה
טוב
משה
משנה
שם,
קש״ע
שישאיר
אור
שם,
משנה
בחדר
ברורה
ראה
שו״ת
סי׳
רל״ט
חלקת
ס״ק
יעקב
ט׳.
ח״ג
הישן
או״ח
ביחידות
בתוך
י״ז,
שו״ת
סי׳.
ח״ג סי׳ מ״ה.
ב ר ו ר ה סי׳ ק״י ס״ק כ״ח.
www.daat.ac.il
59
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( מטייל הנתון בסכנת נפילה או טביעה ובכל מקרה אהר שהוא זקי?
לטפול רפואי —-על חבריו לסייע לו אף אם יצטרכו להוציא כסף לשם כי׳
אם אינם יכולים לטפל בו בעצמם ,לא יעזבו את המקום עד שיזעיקו עזרה אי
שיפנוהו לבית ח ו ל י ם .
134
ג( טיול המחייב נשיאת נשק ,אין לשהק בו בשום אופן ואין למוסרו
לשמירה לילדים או למי שלא עבר אימון המתאים לכך ,יש להזהר לא לגעת
בחפצים חשודים .יש לתכנן את מסלול הטיול בתאום עם המשטרה ובידיעת
ההורים ,יש להזהר מ א ד לא להכנם לשטחי אמונים של הצבא.
ד( על כל מדריך להקפיד לפני היציאה לטיול שלכל חניכיו יהיו כובע,
נעלים ,לבוש מתאים ומימיות מלאות במים .אם יש צורך ,יקחו ש ת י מימיות או
ג׳ריקנים עם מים כדי שיהיה מים גם בשעות החמות ,על המדריך להקפיד
שכלם ישתו מספיק מים כדי שלא יהיו בסכנת התיבשות .כמו כן יקפיד לצאת
עם תרמיל עזרה ראשונה ,וישמור לפהות מימיה אהת עם מים לשעת הצורך.
במשך כל הטיול יקפיד על טריות המזון ונקמתו ויזהר מכל גורם המביא
מתלות .בעת קומזיץ׳ יזהרו שהאש לא תתפזר ותגרום שריפה.
ה( הנוהג במכונית ,יקפיד על נהיגה זהירה ]בעיקר בהורף[ ,ולא יקח
ברכבו נוסעים מעל המותר לו ,ויזכור היטב שהיי אנוש תלויים בו .יש לחצות
את הכביש בזהירות ,ובעת מסע רגלי יקפיד כל מדריך שהניכיו לא יצעדו
על הכביש אלא בצידו.
י.
פעילות הלילה
פעילות הלילה תופסת מקום השוב בכל טיול ,מ ה נ ה קיץ וקיטנה .יש
להקפיד שפעילות זו ,למרות השיבותה ,לא תביא לפגיעה בקיום ההלכה.
א( יש להתפלל ערבית לפני היציאה לפעילות הלילית הואיל ופעמים
ההניכים הוזרים עיפים ומיד הולכים לישון כך שקשה לאוספם לתפלה .לאהר
התפלה טוב לקיים שעור יומי בהלכה ,אגדה ,פרשת שבוע וכדומה .בכל פעילות
שהיא כגון :משהק לילה ,שירה ,נגינה וכד יש לשמור על שקט ולא להפריע
למנוהת התושבים שבקירבת מקום או לבני הקבוצה הישנים.
ב( מדריך היודע שתפלת שחרית תתאחר מעל המותר על פי ההלכה׳
עקב פעילות הלילה ועיפות חניכיו ,יקצר בפעילות זו כדי שההשכמה והתפלה
בבקר יהיו בזמן.
ג( קריאת ש מ ע על ה מ ט ה :לפני השינה יש לזכור לומר קריאת שמע
על ה מ ט ה .
1 3 5
]המש.״
אי״ה מ ל י ו ן הבא[
134ראה שו״ע חי״מ סי׳ תכ״ו סע׳ א /שי״ע הרב הל׳ נזקי גוף ונפש סע׳
ז
׳
ח
׳ ,קש״צ
סי׳ קפ״ד סע׳ ח׳ ,ואם הוציא כסף כדי להציל את חברו רשאי ל ת ב ו ע את כ ס פ ו ממני•
ראה
סמ״ע חו״מ סי׳ תכ״ו ס״ק א׳ ,קש״ע שם.
ס״ק
מדמו
ה׳
כתב,
שבשעת
הצורך חייב
135שו״ע סי׳ רל״ט סע׳ א׳ ,משנה
60
לתת
ברורה ס״ק
www.daat.ac.il
א
׳
ובשערים המצוינים
כדי להציל
את
בהלכה סי׳
חברו.
קניי
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתבי ר' חיים ויטאל שנמצאו בירושלים
ועריכתם בידי ר יעקב צמח
,
לעלוי
נשמת
משה
נזל הי״ד
שנפל
בגבורים
חברי
כ״מ תשרי תשל״ד
נ
ט
פ
ר
האר״י התחיל ר׳ חיים ויטאל ,תלמידו ,לערך ולסדר את אשר
^
׳נזמע
• הרח״ו סידר את תורת האר״י מהדורה אחר מהדורה ,עריכה אחר
^
׳ ^ א השלים את עבודתו .חסרון זה נתמלא ,בתלקו ,על ידי מקובלים
י אף הם כמה מדרושי תורת האר״י .תורת האר״י מצויה ביריבו,
א
•דורות מהדורות ,שאף אחת מהן אינה שלימה ואיבה כוללת את כל
^׳
י ו ל ל י ,בלא להכנם לפרוט ,מבחינים בין שתי מהדורות .הראשונה,
רד
י קמא ,מצויה בשמונת השערים שערך ר׳ חיים ויטאל בדמשק ,בשמונת
^
* .ערר בנו ,ר׳ שמואל ויטאל ,ובספרי הדרושים ,לקוטים וכוונות שערכו
י בנימין הלוי ור׳ אלישע גוושטלה .השניה ,מהדורה בתרא או
^ נערכה בידי ר׳ יעקב צמח ,מכתבים שגנז ר׳ חיים ויטאל בירושלים
חכמיה .לברור תכנה וסדורה של המהדורה בתרא וסדר עבודתו של
^ צמח בעריכתה ,מוקדש מאמר זה .מפאת היקפה הרחב של המהדורה
׳ יצטמצם המאמר בחלקה העוסק בתורת האלוקות בלבד.
מ
ך
ב
ע ף י
א ח ף ן ם
כ י
י פ ן א
ף
ף
' ^11
כ א
כ
פ
3י ר
״
י מ צ א
ף ׳
ג
א.
בהקדמתו לקול ברמה י מתאר ר״י צמח את מציאת כתבי הרח״ו בירושלים
עבודתי־ בעריכתם :והבה בסוף שבה הראשונה שבאתי פה ירושלים תוב״ב
^
כמה דרושים חדשים אשר הרבה מהם איבם בשום ספר אפילו באותם
ו של הרב ר׳ היים ויטל זלה״ה ,והם דרושים עמוקים מאד וכולם
באצבע אלקים הרב ר׳ חיים זלה״ה עצמו בשם הרב ר׳ יצחק אשכנזי
י ׳ אשר אנו קוראים אותו הרב סתם בכל הספרים .והבה ר׳ חיים שם אותם
קבורים ומרוב הזמן במחקו ובקרעו קצת מהם ובפרט הזויות וקצת
י ד י
: 7ז כ י ך י
ב ב
כ
י ם
ז ? 1ף ״
ה
ז ה
ת
י
ד
ת
י
לספריות
^תלי י
י שעל
י ז ב י היד.
יד
שכתבי
בית
היד
הספרים
הנדונים
הלאומי
במאמר
זה
נמצאים
והאוניברסיטאי,
על
ברשותן,
שהרשו
לי
ולמכון
לתצלומי
לעיין
בתצלומי
כ
ת
ולסופריהם
י י י ז י לפרופ׳ מאיר בניהו על עצותיו והדרכותיו באשר לכתיבותיהס
.
כתבי
היי הנדונים במאמר זה ,ועל שהרשה לי לעיין ב כ ת ב יד תפארת ארם שברשותו.
של
י י
1
נדפסה
ע״י ג׳ שלום,
בקרית
ס פ ר כו )תש״י( ,עמ׳ .191—192
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
ה ש י
,
י ה ו צ א ת י
ת
הא׳
"
הדפים .ו ה נ ה היו באותם הדפים דברים מפוזרים ,ועזי -
' אדמ
י
המשי׳
שי י
מ ש פ ט י כל דרוש ודרוש
פת
'
ספר קהילת י ע ק ב ; ה ב /ספר עולת תמיד שבו כל עניני ז ״ ׳ ל י
ישר ,כ י על אשר שמו בקרבו קראתיו כך ,הוא שורש ועיקר כל הדרושים י
ועגולים כ י רבו ,והוא השוב אצלי יותר מכל שאר הספרים ,והכל הוא זז ^
פת
^
׳
"ל
׳
י
'׳
ותוספות׳״
אדם קדמון ושאר דרושי התקון ,והדרושים מסודרים זה אחר זה בחדושי ותו
י
ביאור על מ ה שיש ל ו ; ה ה /ספר זהר הרקיע ,ובו כל מ א מ ר ו מ א מ י ל
מסודר בפרשיות ודפי הזהר .והספרים הנזכרים הם מ כ ת י ב ת הרב ר׳ חיים ע צ ^
כתיבת אצבעותיו הקדושים ,והכל משם הרב זלד״״ה ,ולהכל עשינו הגהה פ
ושלש עם גבר ,העוסקים מ ה המדרש.
ו ע
מ
ת
ה
ם
פ
ס
ר
י
א
ם
ש
נ ק ב ר
ת פ
ה ד
ה י א
ם
פ
א
ו
צ
מ
ת
י ה י א
ח י י ם
ס
פ
ר
0
ע :כ ד
ב ש מ ו ת
ה ג
ה
ה י ה
׳
ד ר י
י ב י
ז /ז
ש
ע מ
ע ו
ת
ב
י
׳
אף תלמידו של ר׳ יעקב צמח ,ר׳ מאיר פופרש ,מ ת א ר א ת פ ל
׳
בהקדמתו לספרו עץ חיים :והם מהדורא בתרא שנעשים אחר מ ה ד ו י א
הת י
ולרוב עמקו גנזו מוהרח״ו ז״ל ,ונתגלו שערי אורה אלו ואוצרות ש ת ח ת
היו חפורים ימים ושנים ,כולו למורינו ההכם השלם מוהר״ר יעקב צמה י ׳ ׳
וכתובים באצבע אלקים מהרה״ו ז״ל .ומה ש נ מ צ א היו דפים קטנים ק ר י
•
ובלויים ,וברוב חכמתו הרמה ,מורינו נר״ו חבר א׳ לא׳ ו ע ש ה מהם ג׳ ם
א׳ ,הוא ספר אוצרות חיים ,והוא ספר שלם והקדמות ש נ מ צ א לחכמה ז א ׳
והוא מהדורא תנינא .זאח״כ דפים קטנים מדרושים וכוונות כתובים ל
'׳
ספרים אחרים ,וקראום קהילת יעקב על שם שהקהילם וקבצם כעמיר
וספר אדם ישר שמתעסק בדרוש אדם קדמון ויושר שלו ופרטיו ,וספר
ת מ י ד ל מ י ן תמיד .ז א ח ״ כ ראה מורי שעדיין גם הוא אמר לתקן ו ל א תקן ב
זה ,חזר וקבץ הכל ביחד בספר שלם ,ועשה ספר אוצרות חיים ,וכתב ס פ ר ^
אחרים וקראם עדות ביעקב וספר אדם ישר ,ובג׳ ספרים הראשונים לא שלח ידו ־
מ
ק
ה
׳
נ
ע י
פ ר י ם
ת
ג
ע
ג י נ י
ע ו
ס פ י
,
ת ב י
מדברי ר״מ פופרש נראה כי ד״י צמח ערך יותר מפעם אחת את כ
ל א הםתפ?
הרח״ו שמצא .כ מ ה עריכות ה י ו ? מ ה ת כ נ ה של כל עריכה י
ד ״ י צמח בעריכה אחת ,אלא ,ערך ושב וערך ? כדי לענות על שאלות אלו׳
עלינו לברר תכנו ש ל כל ספר שנזכר בדבריהם של ד ״ י צמח ותלמידו ,ל
אחר מהדורותיו ,ואחר לצרף פרטים אלו לכלל עריכתה של המהדורא בתרא•
מ
ד
ו
ע
ע ן ן ב
ב.
ספר אוצרות חיים נדפס ארבע פ ע מ י ם :קארעץ תקמ״ג ,ליווינו הדר״ת׳
י י ו ש ל ם תרס׳׳ז ותונס תרע״ג .ש נ י הדפוסים האחרונים אינם אלא הלק מדפוס
קארעץ .תכני שני הדפוסים הראשונים שונים זה מזה .תכנו ש ל דפוס קאיע׳ז
ה ו א :דרוש אדם קדמון ,ע ד ד ף סג ע״א ,ש ע ר העכורים ,סג ע׳׳א ־ -סד ,ע״א׳
ה ק ד מ ה כוללת ענין אלו המלכים ,סד .ע ״ א — ק ע״ב ,שער ארון ופרוכת ,מילי
ופריעה ו ת ל ת רישין ,ק ע ״ ב — קי ע״ב ,דרושי אבי״ע ודרושי השמות ,קי ״
~־ סוף הספר .תכנו ש ל דפוס ליוורנו ה ו א :ת ח ל ת דרוש אדם קדמון ,ע ד יי*
,
ע
2
62
על פי דפוס קארעץ תקמ׳׳ב.
www.daat.ac.il
ב
אתר דעת -מכללת הרצוג
* ^"א חמש
השערים הראשונים במבוא שערים ,דף ז ע״א — עט ע״א ,סופו
^
ק ,הקדמה כוללת ענין אלו המלכים) ,ראשו של דרוש זה נשמט(,
השמות )דרוש תלת רישין נשמט( ,דף עט ע״א — קטז ע״ב,
^
דר
י ף מבוא שערים ,קטז ע״ב — סוף הספר .אף כתבי היד
של
נחלקו לשתי נוסחאות אלו .הקבוצה האחת — כתבי יד
שנוס
דפוס קארעץ ,רובם עם הערות רמי׳ ו ור״נ שפירא ,ומעוטם ללא
^
צי׳ השניה — כתבי יד שנוסחם נוסח דפוס ליוורנו עם הערות
,
^ י אי ור׳ אברהם אבן מוםא ,מחכמי צפון אפריקה .וכבר העיר על
אוצרות היים ,כתב יד לונדון בימ״ל ,79שהעתיק את שתי הנוסחאות
^
,ו כ ת ב :אמר הכותב חייא הכהן דלארא ,מהעיר ואם בישראל מארייקום
ר ב -להיות שנדרתי ממקומי …והבאתי בידי ספרי הקדש המיוחסים
׳
ל
האר״י זלה״ה ,ובכללם ספר אוצרות חיים ,ובאתי לכאן לעיר
זן ^
' י י יע״ה ,ומצאתי ספר אוצרות חיים בלשון קצר ,והכל עולה
קנה ^ ^
י ׳ ועליו הגהות של כמוה״ר נתן שפירא שכל דבריו כדברי האר״י
ן^,
כ הגהות של כמוהר״ר משה זכות ,וטרחתי טרחא גדולה לישרם
׳
^
ית חיים שכתוב בארצות המערב.
איזר
י נוסח מאלו יצא מתחת ידי ר׳ יעקב צמח י מהקדמת תלמידו ,ר׳
׳ לספר עץ החיים ,אנו למדים כי תכן אוצרות חיים מסומן בתוך
עץ
כמהדורא תנינא )מ״ת( .אהר השוואתה של המהדורא תנינא לנוסחאות
^
ב ד ״ ק ף ^ ^ אוצרות י־ויים נמצא כי נוסחתה היא נוסח דפוס קארעץ .אף
• א ח ר ת של ר״מ פופרש לספר עץ חיים נאמר :תחלה נמצא ספר אחד
^
התחיל בזה הלשון ,לקוטי הקדמות ,והספר הזה שמנוהו באמצע הספר
מהדורא תנינא .הפתיחה לקוטי הקדמות נמצא בנוסה דפוס קארעץ
^
• בנוסח דפוס ליוורנו .מ ש ת י עדויות אלו של תלמידו של ר״י צמח
^
למדים כי נוסחו של אוצרות היים שערך ד״י צמח הוא כנוסח אוצרות
ך
ע ן ל
ד ר ן ע
ו ש
ש ב ם
א ו צ ך ן ת
י ז י י ם
וזם
ב ן ס ח
ח ג ה ן
ר
כ ך
ן ך
מ א ר צ ן ת
כ מ ן ה ר ׳ ׳ ר
מ ן ן ן
0
כ
0
0
0
ס ד ש
ה י י ם
3
3ף—
י
זו נדפסה בדפוס קארעץ בשם הקרמה אחת מספר עץ חיים של ר׳ נחמיא .בכתבי
גשתמרה מהדורה א ח ר ת של עץ חיים לר׳ מאיר פופרש ,ושונה היא בתכנה ובםדורה
מ ז
הנדפסת.
י
אחוז
בראש מהדורה זו באה
מ ס פ ר עץ
המהדורה
חיים
הנדפסת.
של ר׳ נחמיא״,
המהדורה
שנשתמרה
ההקדמה הקטנה ,המכונה בדפוס קארעץ ״הקדמה
ואין
בה
את
ההקדמה
הגדולה,
המצויה
בראש
ב כ ת ב י היד קורמת היא למהדורה הנדפסת ,כי
ביסודה מ ו נ ח ת מהדורתו האחרונה של ר״י צמח ,עדות ביעקב ,שטיבה יתברר להלן .בסדור
המהדורה
השניה ,הנדפסת ,סטה ר״ מ פופרש מסדור רבו ,ומהדורתו ואת נתרחקה מעט
ממהדורת רבי .אין מענינו של מאמר זה לרון ביחס שבין שתי המהדורות של עץ חיים,
א
ר
י׳
זאת
״מ
פ ו פ ר ש נדפסה אך בדפוסי קארעץ ונשמטה מן הדפוסים הבאים .לאמיתו של דבר,
נדפסה
א ע י ר :ג.
שלום,
כתבי יד
בקבלה ,מם׳ ,52
אומר כי
ההקדמה
הגדולה
של
הקדמה זו גם בדפוסים שאחר דפוס קארעץ ,למשל ,דפוס לשצ׳וב תקע״ח .היא
איננה
ב כ ת ב י היד של המהדורה הראשונה של עץ חיים ,אך אין כאן השמטה ,כי לא
נכתבה
עדיין.
www.daat.ac.il
63
מכללת הרצוג
דעת -
חיים הנדפס בקארעץ .אתר
בליוורנו עם אוצרות היים ה מ ק ו ר י
הנוסח הנדפס
השוואת
מלמדת כי נוסה דפוס ליוורנו הוא תולדה מהרכבת ספר אוצרות היים ב ס פ ר
מבוא שערים ,ואינני יודע מי עשה כן.
ראינו ,כי משתי הנוסהאות ,של קארעץ ושל ליוורנו ,של קארעץ ע ד י פ ה .
אך ,גם בכתבי היד של נוסה דפוס קארעץ ישנים הבדלים ,ובין אלה עלינו ל ח פ ש
את הנוסה המקורי שיצא מתהת ידי ר״י צמח.
הקדמת ד״י צמה לאוצרות לא נדפסה ,ונמצאת היא בשני כתבי יד ,ש ש ו ן
433ומוסאיוף : 1אמר זעירא דמן חבריא ,יעקב צמה .דע כי כל הכתוב כ א ן
הוא נעתק מכתיבת ידי ההכם כמוהר״ר היים ויטל זלה״ה אשר נזדמנו לידי•
בסיעתא דשמיא בתיבות הנ״ל ,מאיש ההםיד והוא ההכם הנעלה זלה״ה .וקראתי•
שם זה הספר אוצרות היים מג׳ טעמים ,אשר הוא בד׳ הלקים ובהם נ כ ל ל י
שערים ,כאשר אכתב למטה בע״ה .טעם ראשון ,שנקרא כן על שם הרב ז ל ה ״
הנ״ל .טעם הב׳ ,על שם שהוא זלה״ה מאז בהיותו בצפת תוב״ב גנז כל
הכתובים בבית ההיים ,כמו שידוע ב ע נ י ן .טעם הג׳ ,על שם שיצאו ע ת ה 1 ,
היים לעבודתו ית׳ .והנה מרוב הזמן והלהלוהית העפר נמהקו קצת ה א ו ת י ד
וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין הראשונים ,בקצתם נמהו ה נ י י ר י
ולהשלים היה בדוהק בטורה על ידי) …הסר בכתבי היד( הבא בספרינו ,כי ״1,
בכאן כמה דרושים מהודשים שעדיין לא נכתבו בשום ספר ,ויש מהם ש
כתבוהו ,וגם כתובים בספר עץ ההיים אשר בדמשק ליד ההכם השלם כ מ ו ה ר ״ - ,
שמואל ויטל ז ל ה ״ ה ואינם בספרים שלנו .ואותם הדרושים שיש בכאן ש ג ס
כמותם יש בספרים שלנו ,יש בהם תוספת בסדר הדרושים ,כי הם מ ס ו ד ר י ם
זה אהר זה כפי הצורך ,וגם כן יש באותם הספרים שמביא ב׳ או ג׳ ע נ י נ י •
או יותר בדרוש א׳ ,וכאן כל ענין וענין כתוב בדרוש בפני עצמו .והנה ל כ ל
הדרושים והענינים עשיתי הגהה עם הבירי יצ״ו אשר נודע שמותם ב ש ע ר י ם
פה ירושלים עיר תוב״ב .ואלה השערים אשר נקבו בשמות )הסר בכתבי ה י ד ( .
4
ס
ה
5
ג ך
מ
ם
כ
כ
ר
8
כ ת ב י היד נחלקו כאשר לסופו של אוצרות היים .כתב היד הקדום ב י ו ת ר
ש נ ש ת מ ר בידינו ,הוא פפא״מ ,1שנכתב בירושלים בשנת ת״ג .בכתב יד זד,
נמצאים דרוש א״ק ,שער העכורים ,הקדמה כוללת ענין אלו המלכים ,ו ד ר ו ש י
אבי״ע והשמות .בסופם ,דף קיב ע״ב ,נרשם :עד כאן היה בספר אחד ש ל ם
4
סופר
טעות
אוצרות
5
חיים ,כ פ י שציין ר״י צ מ ח
בתרא
ו כ ן ב ע ר ך עמק המלך.
ולגרס:
בעת
כ ת ב :מהדורה בתרא …מהרח״ו צוד .לגנזד,
מ ה ק ד מ ת ר״י צמח למדנו ,כי
הרח״ו גנז
את
המהדורה
ב ב י ת החיים בירושלים ,ולא ב ק ב ר ו שבדמשק .יש ,איפוא ,ל ת ק ן את דברי החיד״א,
)תש״י(,
מהרח״ו
עמ׳
כתיבת
המעתיק
64
חלקים.
לקהילת
ב ה ק ד מ ת ו ל ק ה י ל ת יעקב .ראה על כ ך להלן.
החיד״א בשם הגדולים ,ערך ר׳ חיים ויטאל,
בקברו,
6
היא,
וצריך
להיות:
בב׳
הכוונה
יעקב,
החלק
השני
של
צוד.
למזה
,191הערה
ההקדמה
בקבר.
בכך
סרה
תמיהתו
של
ג.
שלום,
קרית
ספר
כו
.39
היה ר׳
שמואל
ויטאל
בין
באה.
www.daat.ac.il
החיים,
וברכת
המתים
שלפנינו
מאת
הרצוג
הרבדעת -
מתחלתו ועד םופו ,בכתיבת ידאתר
ויטאל זלה״ה .אחר
מכללת חיים
האלוקי מהר״ר
מופיעים הדרושים הבאים :דרוש ההיכלות וכסא הכבוד ,שער ארון וכפורת,
אונאה ומילה ומאמר תלת רישין .בכל שאר כתבי היד נמצאים דרושים אלו ,לא
כנםפהים בסוף הספר ,אלא ,משולבים בתוכו .שתי נוסחאות לשלוב •זה .האחת
של כתב יד ששון 433ודומיו ,שבו נכללו כל הדרושים הנספחים בכת״י פפא״מ,
ועמם שולבו גם דרושים שלא נמצאו בכתב יד זה .השלוב נעשה כך ,שכמה
דרושים ,שער ארון וכפורת ,אונאה ומילה ותלת רישין נכתבו לאחר דרוש
הקדמה כוללת ולפני דרושי אבי״ע ,ואילו דרוש ההיכלות וכסא הכבוד ,נכתב
לבסוף ,במקביל לגוף הספר שבכתב יד פפא״מ .משום כך מופיעים שני סיומים
בכתב יד ששון ,האחד לגוף הספר ,והשני לנספחות .הנוסחה השניה ,של כתב
יד ורשה 193ודומיו .כתב יד זה נכתב ע׳׳י רפאל מורנו ,סופרו של הרמ״ז,
והערות הרמ״ז ,בכתב ידו ,עליו .בכתב יד זה שולבו הדרושים הנספחים בגוף
הספר ,כאשר שולבו בכת״י ששון ,אך ,דרוש ההיכלות וכסא הכבוד לא נמצא
בו ,וכן הדרושים שאינם בכת״י פפא״מ ונוספו בכת״י ששון ,אינם בכתב יד זה.
מ ש ל ש ת כתבי יד אלו ,מהו הנוסח שיצא מתחת ידי ר״י צ מ ח ? תשובה
לכך ת מ צ א אהר ברור תכנן של העריבות הבאות של ר״י צמה למהדורא בתרא,
וגלגוליו של ספר אוצרות היים בהן.
ג.
ספר קהילת יעקב לא נדפס ,ומצוי הוא בכמה כתבי יד .פטורים אנו
מלהשוות את כתבי היד זה לזה ,כי נשתמר בידינו כתב יד מכתיבות ר״י צמה
עצמו והבריו שבבית מדרשו בירושלים ,והוא כתב יד אוקספורד בודלי .1887
כתב היר נכרך שלא כהוגן ,ואנו נתארהו לפי סדרו המקורי ,כפי שמורה סמון
הדפים המקורי שנעשה באותיות ולא במספרים.
בראש כתב היד באים מפתהות שעשה ד״י צמח ,ואחריהם הקדמתו :הטעם
שקראתי לספר זה קהילת יעקב הוא ,כי מ ה שהעתקתי בו הוא דפים קטנים
ובהם הדרושים מפוזרים ,ועשיתי וסדרתי כל ענין וענין בשער אהת .והשבון
דפים ספר זה נמשכים אחרי השבון ספר אוצרות היים .וכל הכתוב כאן הוא
מועתק מכתיבת יד הרב היים זלה״ה עצמו .ולכל עשיתי הגהה פ ה ירושלים
תוב״ב עם ההברים שמרם צורם בזה המדרש .יעקב היים צמה.
כתב היד מתחיל בדף קנב ,המשך לספר אוצרות חיים .תכן הספר :שערי
מ״ן ,שער מ ״ ן ומ׳׳ד ,שער פרקי הצלם ,שער פרטי עבור ומוחין ,שער הצלם,
שער חסדים וגבורות ,ירידת החסדים והגבורות ,שער גן עדן וציור העולמות,
שער הקליפות ,שער פנימי והיצון ,השתלשלות העשר ספירות העגולים ,שער
טנת״א ,שער ה כ ל ל י ם ,שער הפרצופים ,שער תקון נוקבא ,שער מ ע ו ט הירח,
שער הזווגים ומצוות שלוח הקן ,ענין ההסתכלות ,שער הנבואה ורוח הקודש,
שער הגלגולים .כפי שציין ר״י צמח ,הלקים מ כ ת ב היד נכתבו על ידי ר׳ יעקב
7
ד
הם
הכללים
שנתפזרו
ב ס פ ר עץ חיים,
ואינו
שער
הכללים
הנדפס
בראש עץ חיים.
65
www.daat.ac.il
צמח עצמו ,וחלקים אחרים ע״י חבריו ש ב ב י ת מדרשו ,ר׳ י צ ח ק א ז ר ל א י ־ /
מכללת
אתראבןדעת
נעמיאס
הרצוגעלי הסופר ,׳
יהודה חבר
ראש -,ר׳
ר׳ יצחק ג א ו ן ,ר׳ יצהק
ה ר ו פ א ,ר׳ מלאכי ,ר׳ מנהם אשכנזי ור׳ אברהם טיזא .כן נ ו ס פ ה ב כ ת ב :ה מ
כתיבה אשכנזית מאותרת ,בין השיטין המקוריים ובדפים הריקים ש ה ו ש א ו ־ ר ע ל
ידי ר׳ יעקב צמה וחבריו.
9
ד
ר
ו
ד
10
כתבי היד האהרים של קהילת יעקב ,מכילים את הנוסח
פרט
המקורי
בהם
לשנויי נוסה רגילים ולהשמטות הנובעים מהעתקות ,דאין
ע־לו
׳עי־יכד־
אהרת לספר זה.
ד.
י״אשרן
"יי•
ספר אדם ישר נדפס בפעם היחידה בקראקא
כדי לראות כי נכלל בו הספר קהילת יעקב ,פרט לשער ה נ ב ו א ה ו ר ו ח י ז ק ד ז ־ ש
ולשער הגלגולים .אך ,כיצד יתכן שר״י צמה כתב בזמן א ה ד א ת א ד ם י ־
ואת קהילת יעקב כשהשני כלול כבר בראשון י
ת ר מ
ב ע י ו ן
ד י
2 7ז ר
נ
ש
ת
מ
ר
ג ו ס ח
ק
ש
צ
א
ד
ם
ש א י ב ו
כ ו
ת
א
ת
ה י
? ל *״עקב
לל
י
י ל
בכתבי יייד
נוסח זה נמצא בשלשה כתבי י ד .1 :כת״י ניו־יורק סמינר ,1781נ כ ת ב כ ע י ר
פס בשנת ת״פ .2 .כ ת ״ י ניו־יורק להמן ,61נכתב בעיר ארגיל ב ש נ ת ת ק מ ״ ג
י״צעי-ר
.3כת״י פריס .875בראש הספר נ כ ת ב :ספר אדם ישר ש ל ק ט ת י
היים ויטאל מכתיבת יד מורי ורבי הקדוש המקובל האלקי מוהר״ר י צ ח ק ל ר ת ד
י י ־ עבי•
זלה״ה ש ל מ ד עם אליהו זלה׳׳ה .ובו יתבארו כל הדרושים
עך
י׳ על
העגולים והיושר והנקודים והתקון בכלל ופרט .לכן קראתיו
) ך
היושר .תכן נוסח זה ש ל אדם ישר ה ו א :באור ת ח ל ת ה א צ י ל ו ת
הענפים( ,סדר האצילות בקצור מופלג ,מרכבת יחזקאל ,ענין הקליפות ,ח י צ ר נ י ר ו ן
ופנימיות העולמות ,ענין הצלם באמיתות ,מציאות זעיר ונוקביה ,ד ר ו ש י א ב י ״ ע
דרושי זעיר אנפין ,מדרגת השמות כפי סדר רפ״ה ניצוצין ,סדר ב י נ ה ו ת ב נ י ג ד
על מתכונתו ,פרטי העולמות ,ענין אהור באהור ופנים בפנים ,ב א ו ר
*?דיס
קדמון ,באור המלכים ,ברורי הפרצופים ,עניז הנסירה ,ענין מיין נוקבין ,ז־־ך-ך^
ז״א ,ענין עולם העקודים ,דרוש ז״א על מתכונתו ועוד קטעים קטנים.
ק • כאד־
בנוסח זה של אדם ישר כלול רק ק ט ע אחד ה נ מ צ א בקהילת
ל
ישר הוא נ ק ר א :מרכבת יחזקאל וענין הקליפות ,ובקהילת י ע ק ב ה ו א
ה ש נ י של שער הקליפות .על כך העיר ר״י צמה בגליון קהילת י ע ק ב ׳ כ כ ״
הנ״ל ,דף רכה ע ״ א :צמח י .דרוש זה כתוב בספר אדם ישר ב ש ל מ ו ת .ב ג ל
קהילת יעקב הפנה ר״י צמה לאדם ישר וציין את מספר הדף ,ציון ז ה מ ת א י ק
רק לנוסח זה של אדם ישר ולא לנוסח אהר ,הן ש ב כ ת ב י היד והן ש ב ג ז ־ ק ס
*
כך ,למשל ,בראש שער הקליפות ,דף רכ ע ״ ב בכת״י הנ״ל ,העיר ר ״ י
י
ש
ר
א
נ
י
א
ה
נ
צ
מ
א
א
ד
י
ם
ב ב א
ם
י ש
ר
י ע
ן
י
ש
ב
ס
ה
י
ת
1
צ
עליו
בתולדות
חכמי
8
עיין
9
עיין עליו שם ,עמ׳ .10
ירושלים,
פרומקין—ריבלין,
10עיין עליו שם ,עמ׳ .30
11ס י מ ו נ ו של ר׳ יעקב צ מ ח ה ו א
66
דף
ק :ב.
www.daat.ac.il
חלק
שני
עמ׳
.26
מ
ח
צמח .עיין בספר אדם ישר דף יה .בנוסח זה של אדם ישר נמצא עניין הקליפות
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהתחלת הספר ,דבכת״י ניו יורק סמינר 1781אכן נכתבה ראשית הענין בדף
יה ע״א ,ואילו בשאר נוסהאות אי״ש מצוי הוא באמצע הספר .בדרושי מ״ן ומ״ד,
בדף קסד בכת״י קהילת יעקב הנ״ל ,העיר העורך :צמה .ס׳ אדם ישר דף ק ע״ב
סוד מ״ן ושייך כאן .הערה זו יש לה מקום רק לפי נוסה זה של אדם ישר.
בשאר נוסהאות אי״ש מצויים כל דרושי מ״ן ומ״ד ,אלה שבקהילת יעקב וזה
שבאדם ישר הנדון .הערתו של ר״י צמה משמעה — ענין מ״ן הנמצא באי״ש
ואינו נמצא בקה׳׳י ,שייך אף הוא לדרושי מ״ן שבקהילת יעקב ,ואכן בנוסה
הנדון של אדם ישר מצוי דרוש בענין מ״ן שאינו נמצא בקהילת יעקב .אף
ציון הדפים בהערתו של ר״י צמת מתאים לנוסה הנדון של אדם ישר ,ובכת״י
ניו יורק הנ״ל נכתב סוד מ״ן בדף ק ע״א .בראש נוסח זה של אדם ישר בא
ההסבר לשמו ,כפי שצוטט לעיל ,וטעם זה הוא חלק מהקדמתו של ר״י צמח,
כפי שנהג להסביר את שמות ספריו בהקדמותיו להם.
מכל אלה למדנו ,כי אדם ישר שערך ר׳ יעקב צמח עם אוצרות חיים וקהילת
יעקב ,הוא הנוסח המצוי בכתבי היד הנזכרים לעיל .נוסה זה יקרא מעתה ,אדם
ישר א /להבדילו מהעריכות האהרות הנקראות אף הן בשם אדם ישר ,ועליהן
ידובר להלן.
אדם ישר א׳ לא יזכה להגיע לדפוס בשמו ובשלמותו ,אך ,נתגלגל ונדפס
בתוך ספר שהותם זיוף בו ,ועל כן לא הושם לב אליו .הספר ארבע מאות שקל
כסף ,נדפס ראשונה בקארעץ תקמ״ג ,מכיל דרושים מקבלת האר״י ,אלא,
שבתהלתו הוצבה הקדמה מאת ר׳ היים ויטאל ,שזיופה ניכר מתוכה ,ובין שיטיו
נוספו שורות המפארות את הרה״ו וספריו ,וכביכול מאת הרח״ו יצאו ,וכן
נוספו בטויים הבאים להאדיר את גדולת הסודות הנאמרים בו .כל אלו פסלו
את תכן הספר מנאמנותו .גם בספר מבוא שערים ,הנדפס בקארעץ תקמ״ג,
נוספו שורות בסופי הפרקים הבאות לשבח את הסודות הנאמךים בו ,אך משום
שמועטות שורות אלו ,לא הושם אליהן לב ,ולא נהשד במזויף .השוואת דפוס
זה של מבוא שערים לדפוס שלוניקי תקס״ו ,מגלה את השורות הנוספות בקארעץ
ואינן בשלוניקי .שורות אלו שבארבע מאות שקל כסף ובמבוא שערים ,תוספות
הן ,ועל כן עלינו לבודד אותן מגוף הדרושים ,ואחר ההשוואה לכתבי היד נוכל
לעמד על מקוריותם .במבוא שערים דפוס קארעץ מועטות השורות האלו,
ובנקל נמצא כי הדרושים עצמם זהים לדרושים הנדפסים בשלוניקי ,למעט
שנויי נוסח רגילים .בארבע מאות שקל כסף מרובות השורות הללו ,ואהר אתורן
נמצא כי הדרושים עצמם אינם עשויים עור אחד ,אלא ,כמה מקורות ל ה ם :
א .קונטרס הערות של ר׳ חיים ויטאל ,בדפוס הנ״ל דפים ב ע״ג — ג ע״ד.
בכמה כ ת ב י יד נקרא קונטרס זה ״קונטרס ש מ צ א הגאון הנשי״א )ר׳ נתן שפירא
ירושלמי( מ כ ת ״ י הרה״ו״ ,ובעץ היים לר״מ פופרש הובא כמהדורה קמא .ב .ספר
אדם ישר א׳ ,דפים ג ע ״ ד — יב ע״א ,כח ע״ג — סח ע״ד ,פ ע ״ א — פו ע״א.
12ראה ג .שלום ,כ ת ב י ו האמיתיים של האר״י ,ק ר י ת ס פ ר יט )תש״ב—תש״ג( עמ׳ .188
67
www.daat.ac.il
מכללת
אתר דעת
הרצוגע ״ א — כח ע״ב ,פו ע ״ א —
דפים יב
ומאוצרות -חיים,
ג .קטעים מקהילת יעקב
פו ע״ד .ד .פירוש אדרת ה א ז י נ ו ,סה עד — עז ע״ד .ה .קטעים נ ו ס פ י ם
שאיני יודע מקורם .אמנם ,אין אדם ישר א׳ מופיע כאן בשלמותו ,אבל ,ר ו ב ו
מופיע כאן בסדורו המקורי וברור הוא שספר זה עמד לנגד עיני המסדר ש ל
ארבע מאות שקל כסף.
13
זד
ראינו ,כי בשלשה כתבי יד מצוי אדם ישר א׳ ,הוא הנוסח שערך ר״י צמרן
עם עריכתו את אוצרות חיים וקהילת יעקב .מהו הנוסח המצוי ב ש א ר כתבי•
היד ? האם יצאו כולם שלא מ ת ח ת ידו של ר״י צמח ,או אולי מצוי עוד נ ו ס ח
בעריכתו של ר׳ יעקב צמה ,עריכה נוספת על הראשונה?
ר׳ יעקב צמח כתב ספר על הלכות שחיטה בשם זבה השלמים ,והקדים ל
הקדמה קצרה כפי הכמת הנסתר .נשתמר בידינו הולוגרף מספר ז ה /כ ת ״ ד
״
ירושלים ,בית הספרים הלאומי ,8 1935ו נ ש ל מ ה כתיבתו בכ״ה כסלו
בהקדמה מצוטטים קטעים מאדם ישר ,בציון הדפים ,ואלה אינם מ ת א י מ ^
לאדם ישר א׳ .הקטעים המצוטטים בהקדמת זבח השלמים נמצאים ב א י ״ ש
בתהלתו ,ו ב כ ת ״ י ניו יורק הנ״ל הם בדפים כ ע״א ,כו ע״א ,ואילו בזבח ה ש ל מ י
ר
4
0
ך >
ת
/
א
ש
13ישנן ש ת י מ ה ד ו ר ו ת לפירוש אדרת האזינו .ה א ח ת מתחילה :דע כי כל מציאות ה א צ י ל ו ״ ,
אינה
ל
ה ו ד
מ ס ו ד ר ת יפה והיא הראשונה
יעך
יפה
ענין ה ש ם ה ז ה הנקרא
והיא
המהדורה
קול
השניה
שכתב
הראשונה
כי
הרח״ו.
לא
ש כ ת ב הרח״ו ,האחרת מתחילה :
בשתי האדרות אלו
ג.
נדפסה.
שלום,
כ ת ב י יד
לאמתו
ברמה ,קארעץ ת ק מ ״ ה ,דפים קט ע״א
תרמ״ה,
הוא עתיקא דכל
דבר,
של
דפים פד ע״ב — צד ע״א .ג.
בראשונה צריך
בקבלה,
מס׳
נדפסה
ארבע
-ק כ א ע״ב .ב.
בסוף ארבע מאות
עתיקין,
,27
,11
בסוף אדם
נ
מסודר
כותב
פ ע מ י ם :א•
ישר,
שקל כסף .ד.
א
י
ע
ת
ל
בסוף
קראקא
בהדרת
מלך
לר׳ שלום בוזגלו ,לונדון תק״ל — תקל״ג ,דף כג ואילך .המהדורה השניה ,כ ל ו ל ה ב ש ע ר
הזהר
מאמרי
ר׳
שערכו
הפעמים,
השניה
לר״י
עם
צמח
ספרים ועם
דרושים
בספרים
בירושלים,
צמח
שהיתר,
בגניזה
ובספר
שנערכו
שייך
שיצאו
ועליו
חל
לא
ומהם
הכלל
לרנו
כתבי
ואילו
ועל
כאן
כן
האמור
הכירה
ליעקב
מדרשו
בשאר
קמא,
היה להכיר,
המהדורה
מבית
בדמשק.
למהדורה
הלקוטים,
מהקדמותיו
כמה
והראשונה לדמשק,
בדמשק ל א יכול
שידוע
חיים
ויטאל
מהדורותיו,
הדרושים
כפי
שמואל
נכללה
בשתי
ר״י
שערכו
ר׳
ויטל
הנדפס
שנשתמר
בכמה
פעמים.
כתבי
של
שמחה
ר״י
הגיעה
נכלל
צמח,
ואילו
בכל
ארבע
ואילו
המהדורה
המהדורה
האחרונה
פירוש
בקבוצת
המהדורה
שהרי ל א ראה כלל
ולקול
צמח,
ק ר ה ההיפך.
לעיל.
ולקחה
יד,
הרח״ו
אינו
ר״י
ובשער
הראשונה
מאמרי
נדפסה,
רשב״י
הראשונה
את
אדרת
האזינו
הכתבים
שמצא
נכללה
המהדורה
א ת השערים
שהיו
בספר
השניה
בדמשק,
ברמה.
14ס ו פ ר כ ת ב יד זה הוא ה ס ו פ ר ש כ ת ב את ת ו ל ד ו ת אדם )מבוא שערים( שעליו ה ג ה ו ת ר ״ י
צמח
בשנת
68
ב כ ת ב ידו ,כת״י מוסאיוף
.124כפי שנראה להלן הגיה ד״י צמח את ת ו ל ד ו ת א ד ם
ת״ו ,היא שנת כ ת י ב ת ו של זבח
השלמים.
www.daat.ac.il
מכללת
אתר .דעת
הרצוג אדם ישר שונה מן
צמח ערך
מכאן -,שר״י
הם מצוטטים לפי דפים םז ,ע ב
הראשון .מה תכנו י מה סדורו י
1 5
בכתבי היד של אדם ישר ,פרט לשלשה הג״ל ,מצויות כמה וכמה נוסחאות.
כולן כוללות את אדם ישר א׳ ואת קהילת יעקב ,פרט לשער הנבואה ורוח
הקדש ושער הגלגולים ,בסדור חדש המשלב את שני הספרים לסדר אחד,
ונבדלות הן זו מזו בהיקפן ובסדורן .ציון הדפים המובא בהקדמת זבח השלמים
יכול להתאים לכל הנוסחאות ,כי הצטטות נמצאות בכולן בקרבת הדפים
המצוינים ,ובידינו רק העתקים ולא כתיבות המחבר עצמו או חביריו .מכאן,
שאהד ד ״ י צמח את אדם ישר א׳ ואת קהילת יעקב לספר אחד וקראו אדם ישר
וממנו צוטט בהקדמת זבח השלמים .לעריכה השניה של אדם ישר נקרא אדם
ישר ב׳ ,להבדילה מקודמתה.
ברובן של נוםהאות אי״ש אלו נשמטו קטעים השייכים לאי״ש א׳ או
לקהילת יעקב ,ונוספו דרושים ממהדורה קמא ,כלומר — שער ההקדמות וספר
הדרושים .נוםהה אחת של אדם ישר מכילה את כל הדרושים שבאדם ישר א׳
ובקהילת יעקב ,למעט שני השערים המצוינים לעיל ,ונוספו קטעים שבראשם
נ כ ת ב :זה נמצא מכתיבת הרה״ו עצמו ,ואינם ממהדורה קמא .נוסחה זו מצויה
בכת״י לונדון ,בריטיש מוזיאום ,801שנכתב בשנת ת״ק .מכל אלו הנוסחאות
של אדם ישר ,איזהו הנוסח שיצא מתהת ידו של ר׳ יעקב צמה י תשובה לכך
ת מ צ א אהר ברור תכנה של העריכה האחרונה של ר״י צמח למהדורה בתרא,
וגלגולו של אדם ישר בה.
הספר עדות ביעקב נזכר בהקדמתו של ר״מ פופרש לספרו עץ חיים ,כפי
שצוטט לעיל .הספר לא נדפס ,ואף בכתבי היד אינו נזכר בשמו .בכתב יד אהד,
ניו יורק סמינר ,1757מופיע השם עדות ביעקב .סופרו של כתב יד זה ,ר׳ יחיא
צאלח ,מחכמי תימן ,בעל הלק הדקדוק ,רשם בראשו :ספר עדות ביעקב והוא
עץ חיים הגדול .אך ,תכנו של כתב יד זה הוא עץ חיים של ר״מ פופרש ,כנוסח
הנדפס ובהקדמותיו ,ואינו כלל עדות ביעקב .על כרחנו עלינו לחפש את הספר
על פי צטוטים ממנו ,הפניות אליו והנאמר עליו בספרים אחרים המצויים עמנו.
ר׳ יעקב צמה ,בהערותיו לתולדות אדם )מבוא שערים( מצטט את עדות
ביעקב ומפנה אליו .שני ספרים שחבר ר״י צמח ,באור לאדרא זוטא ותפארת
אדם ,מורכבים מקטעים מצוטטים ,ובראשם כתב את מקורם — עדות ביעקב,
בציון הדפים .שני הבורים אלו לא נדפסו ,ונשתמרו בידינו כתבי יד שלהם
בכתיבת ד״י צמה עצמו ,הבאור לאדרא זוטא ,כת״י מוסד הרב קוק ,197
ותפארת אדם ,כת״י בניהו .מן הצטוטים ומן ההפניות אנו למדים כי תכנו של
עדות ביעקב כולל את תכניהם של אוצרות היים ,אדם ישר א׳ וקהילת יעקב,
15צטוט נוסף מדף עז באדם ישר ,הוא טעות סופר .צטטה זו מופיעה בכל
ישר
נ ו ס ח א ו ת אדם
כמה ש ו ר ו ת אחר הצטטה מדף סז ,ועל כ ו ח ך ,ט ע ו ת ס ו פ ר היא ,ויש ל ה ג י ה :סז.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שכן דרושים הנמצאים בשלשת הספרים שבמהדורה הראשונה מצוטטים מתור
עדות ביעקב.
מ ן ה ה ק ד מ ה של ר״מ פופרש לעץ היים עולה כי ר׳׳י צמח ערר במהדורי׳
השניה את הספרים אוצרות היים ,אדם ישר ועדות ביעקב .מהדורה שניה של
אדם ישר ידועה לנו ,היא חבור של אי״ש א׳ וקהילת יעקב ,שכינינו אותרי
לעיל אי״ש ב׳ .מכאן ,שמהדורתו השניה של ר״י צמה כללה את אוצרות הייס׳
אי״ש ב׳ ועדות ביעקב .אד ,עדות זו מוכהשת מעדות העורר עצמו .צטוטי ר״י
צ מ ח מ ע ד ו ת ביעקב מלמדים כי ספר זה כולל את אוצרות חיים ,אדם ישר א׳
וקהילת יעקב שבמהדורה הראשונה ,וכיצד כוללת המהדורה השניה א ת אי״ש
ב׳ ואת עדות ביעקב יחדיו ,כאשר האהד ,אי״ש ב /כלול בתכן רעהו ,עדות
ב י ע ק ב ? צטוטי ד״י צמח נמצאים לפנינו בכתב ידו ,ואילו עדות ר״מ פופרש
הובאה מן הדפוס ,ועל כן עלינו לחפש בכתבי היד גרסה אחרת ,שלפיה תוכל
עדותו של התלמיד לעלות בקנה אהד עם עדותו של הרב .בהרבה כתבי יד
מ צ י נ ו גרסה א ח ר ת :חזר וקיבץ יחד הכל בספר שלם ו ע ש ה ספר אוצרות חיים
כמה פנים ,וג׳ ספרים אחרים כמו היו וקראו עדות ביעקב ,ואף גרסח •זו אינה
מתוקנת .בכתבי יד מעטים ,כגון :ניו יורק סמינר 1757ואוקספורד בודלי
,1680מצינו גרסה שיש לה מובן ,ואפשר להלמה עם עדותו של ר״י צ מ ת :
הזר וקיבץ הכל בספר שלם ,ועשה ספר אוצרות היים כמו פנים ,ושני ספרים
האחרים ,אדם ישר וקהילת יעקב כמו פירוש וקראו עדות ביעקב ,ובשלשה
ספרים הראשונים לא שלח ידו לסדרם .לפי גרסה זו ,כולל עדות ביעקב את
אוצרות היים ,אדם ישר וקהילת יעקב יחדיו ,ונמצאים דברי הרב ודברי התלמיד
מתאימים .עוד למדנו ,כי אוצרות היים הוא פנים הספר עדות ביעקב ,ואדם
ישר וקהילת יעקב הם פירוש בו ,ומכאן שעדות ביעקב לא נ כ ת ב חטיבה אחת
ש ב ה שלובים שלשת הספרים זה בזה ,אלא ,שתי הטיבות ,האהת — פנים הספר׳
והשניה — כמו פירוש לו.
עתה ,כשאנו יודעים את תכנו של עדות ביעקב ,תאור כתיבתו ואף ציוני
דפים לכמה וכמה קטעים בו ,נוכל לחפשו בין כתבי היד שנשתמרו בידינו•
שני כ ת ב י יד מתאימים לתאורו של עדות ביעקב .האהד ,אמשטרדם ,עץ היים
,47 4. 30נשלמה כתיבתו בשנת תנ״ו ,והשני ,לונדון בימ״ל ,80נשלמה
כתיבתו בשנת תע״ה .תכנם של כתבי יד אלו כולל את אוצרות חיים ,אדם ישר
א׳ וקהילת יעקב ,ופרט לשער הגלגולים שבכה״י ,הובאו ספרים אלוי בשלמותם•
שער הגלגולים נכלל אף הוא בעדות ביעקב ,כפי שמלמדת הערה אחת של ד״י
צ מ ח לתפארת אדם ,ויתכן שמפני גדלו של שער זה לא הועתק בכתבי ה י
שלפנינו .בשני כתבי היד ,נכתב אוצרות חיים כחטיבה אחת ,ולצידו נכתבו
אדם ישר א׳ וקהילת יעקב יחד ,כלומר ,אדם ישר ב׳ ,כחטיבה שנייה• א י
ציוני הדפים שמזכיר ר׳ יעקב צמח בהערותיו ו ב צ ט ו ט י ו ' ק ר ו ב י ם לציוני הדפים
שבכתבי יד אלו .משני כתבי היד הנזכרים ,נשתמר היטב כ ת ב היד שבאמשטרדם
ועל כן נבדק בו את מקומם של הקטעים המצוינים ע״י ר״י צמה .קטע שר״י
צמח מציין א ת מקומו בדף יב ,נמצא בכתב היד הנדון בדף יא ע״ב ,המצויו
ד
www.daat.ac.il
70
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדף יט ע״ב נמצא לפנינו בדף יז ע״א ,המצוין בדף פז — לפנינו בדף פד
והמצוין בדף קפג -לפנינו בדף רח .מכל אלו ברור כי תכנם של ש נ י כתביי
היד הנזכרים הוא הספר עדות ביעקב.
ז.
לעיל ,נםתפקנו באשר לנוסח עריכתם של אוצרות חיים ושל אדם ישר ב׳
בידי ר׳ יעקב צמח .לא נסתפקנו באשר למקורם של קטעים ,אם מאוצרות
היים הם או מאדם ישר ב׳ הם ,אלא ,נסתפקנו באשר להיקפם וםדורם של
ספרים אלו .הואיל ועדות ביעקב מכיל את אוצרות חיים ואת אדם ישר ב׳
הרי ש א ה ד פירוקו למרכיביו נוכל לדעת את נוסחם המקורי ,כפי שסדרם ר׳
יעקב צמח .אהר ההפרדה ,אנו מגלים כ י נוסח אוצרות היים המשוקע בעדות
ביעקב זהה בכל לנוסח אוצרות חיים שבכתב יד ששון ,433ונוסח אדם ישר ב׳
המשוקע בעדות ביעקב זהה בכל לנוסח אדם ישר ב׳ שבכתב יד לונדון בר.
מוז.801 .
כאן אפשר לטעון .נוסה אוצרות היים שבכתב יד פפא״מ 1קודם לנוסה
אוצ״ה שבכת״י ששון ,433שהרי הדרושים הנספחים בכת״י פפא״מ שולבו
בגוף הספר שבכת״י ששון .אמנם ,מעדות ביעקב עולה כי נוסח אוצ״ח שבו
הוא נוסח כת״י ששון ,אך ,אפשר ונוסח זה של אוצ״ח הוא גוםח המהדורה
השניה של ספר זה ,ואילו נוסח כ ת ״ י פפא״מ הוא נוסה המהדורה הראשונה
של ספר זה .הערותיו של ר׳ יעקב צמה בגליון קהילת יעקב ש ב כ ת ״ י הנ״ל
מפריכות טענה זו .בהערות אלו מפנה ד״י צמה לדרושים באוצרות היים ומציין
את הדפים שבו הם נמצאים .ספר אוצרות היים של ר״י צמת מסתיים בדף קנא,
כי ספר קהילת יעקב ,שחשבון דפיו נמשך אחר חשבון דפי אוצרות חיים,
מתחיל בדף קנב .לפי הפניות ר״י צמח לדפים קמז ,קמט ,מסתיים ספר אוצרות
חיים בדרושי אבי״ע ומעוט הירח ,וכך מסתיים נוסח כת״י ששון ולא נוסח כת״י
פפא״מ מכאן שנוסח המהדורה הראשונה של אוצרות חיים ,שערך ד״י צמח
יהד עם קהילת יעקב ,הוא נוסח כת״י ששון ,ונוסח זה לא נערך שוב .נוסח
,איפוא ,נוסח שלא עבר את עריכת ר׳ יעקב צמה ,והוא הנוסח
פפא״מ
שמצאו הכמי ירושלים בגניזה•
ה ו א
ח.
ע
ה
ל
ם
ד
ה פ נ י מ
ו
,
ל
ש
עריכת
הראשונה
המהדורה
יכולים
אנו
ללמד
ל ״ י שבכתב י ד ,כת״י נ״י סמי• ,2020בה ,ה־נה
,,
נה ״£,
דד״ י ו ואחר העביר את קולמוסו על המלים
,
,
<
,
י י׳
ר״י צמח לאוצרות חיים וסמן את
ד -״ ר ו ואחר העביר את קולמוסו על המלים
,
צמח ל א ו צ ר ו ת
י ״ י צ מ ח ל ב י ר ו ת חיים וסמן את הדף בו .ו א ח ו ״**־
, 1־-,יל״ יעהב והשאיר את ציון הדפים המקורי.
? ,״ ,ר ד הוא חלקו השני של אוצרות
^
׳
צ מ ת יים .משני ציונים אלו
ד ו דפי
״
״
^ " ״
* ,חד ו ת א אוצרות חיים ,ואח״כ חלקי
״״ '
אוצרותת חיים וחלקו השני,
ש ם ^
תהת״ י
״ קנא ,נשארד ״ ״
השם
לשנים,
www.daat.ac.il
ע
י
י
צ
מ
ק
ב
ע
ר
ל ע ו
ח
מ
ת
ר
ה ד
ב
111
1
x
ד
צ
י
י
ח י י ם
ת
ק
0
ה
י כ י 1ב
י
ל
י
ת
י ח ש ב ו ז
כ י
ב
ח ל ק ו
ת
ע
1
ד פ י י
ח
ל
ה
3
נ
ה ר א ש ן ן
י
מ
י
ש
י
ע ד
י
י
א
ח
י
י
ד ף
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ כ מ ט י
מ$ו
י-אחריר״
־
׳
שבה^ <
״י
ה ה ק ד מ ה לעולת תמיד נדפסה ,אד,
..,בברי״נחב^י ? ,י
הדפוס .בכת״י הנ׳יל כ ת ב ד״י צ מ ח :ל מ ז כ •
ן
י" ילים מ ה
ז ה הם עניניז )!( פרטיים שבאי ל
י י כ י ם לגוי 1״'
ה ב א אחריהם ,ולכן חשבון הדפים הכתובים
בעת ע ר ^^ "
'
כי הם דברים
העוסק בכוונות התפלה ,וחלקם נכלל באדם ישר א׳ ,ומבאל '׳־
ערד י "
'
יים ר ׳ ^
'
למדנו א ת סדרה הפנימי של העריכה הראשונה .ב ר
א ת אוצרות חיים הארוך ועולת תמיד ,ואחר ,חלק א ת א י
לשניים ,לאוצרות חיים ולקהילת יעקב ,וערך א ת א ד ם ישר
מ
ד
ק
ף
ב
נ
א
ו
י
ל
ע
י
ד
ג
ק
ר
א
ח
ר
י
ם
ש
ב
ק
ם
י
ה
ת
ל
ע
י
ב
ק
ש
ר
ו
ת
ו
ת
נ ו ם פ ו ת
ם
ר ת
י ד י
מ
ת
מ
י
ד
ל
א
נ
ד
פ
ע י י י ז
א
כ
א
ד
ם
ש
ר
י
מ
י
ש
צ
ת
א
י
מ
פ
ד
י
א י ת ם
א ל ו
ם
ה
מ
פ
ח
ר
י
ב
מ
פ
ת
ה
ר
ת
ד
פ
י
ם
כ
כ
ם
ה
א
י
7
ח
ם
ם
י
ו א י
ז0/
מ ת
,
ע י
י נ
י
א ׳
א ש י נ ד
ח
ת
צ
15
ע ת ה יכולים אנו לתאר א ת סדר *
עבודתו ש ל ר׳ יעקב
'
ל ׳ ׳ ׳
הרח״ו שנמצאו
ב י ר ו ש
ד
י ם
מ ד
ב
ד י ר ה
י
ת
יעקב׳
כ ת
״י
א ו
ק
ס פ ו ר ד
1 1 8 6 1
ב י ד ל י
ד
ר ת
סמינר .1781זו היא מ ה ד ו י
׳
י
ע
ר א ש ו נ ד
מ
א
כ ת
חלק א ת אוצרות חיים הארוך לאוצרות חיים ,נוסי׳
ר
צ
ח
ב
ד
א
׳•
ת
א
א ח
"
ם
ד
י
כ
ש
א
"
ד
ח
י
א
קהילת יעקב לספר אחד ,אדם ישר ב׳ ,נוסח כ ת ״ י לונדון,
ש
י
נ י ס ח
/
א י
ת
ב
י
ר
י^
תמיד•
ע
ו
ישר
ט
ש
ה
^
פ נ י ם
*
י א ה
'
8 0 1
0
אחי
שניר׳•
ויחד ע ם אוצרות חיים ,נוסח ד״נ״ל ,מהווים ש נ י אלו א ת המהדורד׳
ערך א ת המהדורה השלישית ,ספר אחד ובו אוצרות חיים כמו
א
^ י מוזיאי
י
י י ר
״ ' י ניו
כ ת
א
ד
ש
ז
נ ה נ י
',
נ
ן ם
יעי '
. .
4 7
כמו פירוש ,והוא עדות ביעקב ,נוסח כ ת ״ י אמשטרדם עץ ח י
י ם
ש
0
ף
א
ינ^י׳
מ ד ו ע ערך ר״י צמח שלש פעמים א ת כתבי הרה״ו ? למד׳
,עו ׳
ש ו נ ה עריכתה ש ל המהדורה ה ש נ י ה מעריכתה ש ל המהדורה ד י ל י
היי
ש ל שנים
ש ל המהדורה השניה ש י נ ה ד ״ י צ מ ה א ת ס ד
םיי
י ל לא היו מ ם ו ד
הראשונה ,אדם ישר א׳ וקהילת י ע ק .
קןךנןהי״
האצילות ,וכשמזגם ד״י צמח לספר אחד ,אדם ישר ב׳ ,סדרם
^זגט
י
האצילות .בעריכתה של המהדורה השלישית לא ש י נ ה ר״י צ מ ח
עוני׳
׳
אלא ,התאים א ת אדם ישר ב׳ לאוצרות חיים וכתבם ז ה בצד
לסדר אחד .מדוע לא אחד ד״י צ מ ח א ת ש ל ש ת הספרים שבמהדורר׳
^קו
לספר אחד ,כשם ש ע ש ה לשניים מ ה ם ?
ב ע ו
ש
יני
י ש י
ר
מ
פ
ם
ר ם
י י ם
ש נ
ב
י
א
ב ו
מ
ם
ד
ב
ז ה
הוא
ב
בהקדמה לקהילת יעקב ,כותב ר״י צ מ ח כי ספר ק ה י ל ת י ע ק
,א ת קר׳י
״
״
ה ש נ י ש ל ספר א ו
עם אדם ישר א /ולא אחדו ע ם הלקו הראשון — אוצרות
צ ר ו ת
ת
ם י
מ
ד
ו
ע
א
ח
ד
ר
י
צ
מ
ח
׳
ל
א
ח
ר
מ כ ז
ח
י
ם
י
נ
?
מ
המפתח ל ה ב נ ת דרכו ש ל ד״י צ מ ח בעריכת כ ת ב י ד׳רי׳״י
אוצרות חיים בתוך המהדורה בתרא .כאמור לעיל ,באוצרות
72
www.daat.ac.il
^
א
י
עקג
צ
א
ן י ן
על
ננללי
ח י י ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק
דרושים המסכמים את דרושי המהדורה
ואילו באדם ישר א׳ ובקהילת
מ א <
יעקב נכללו דרושיה החדשים של המהדורה בתרא.
יכולים אנו לשהזר את דרך עבודתו של ר״י
£ים מצויים חדושיה של המהדורה ב ת
••״סכמים אף הם את המהדורה קמא ,וחם חנקובים לעיל :דרוש ההיכלות,
איין וכפורת ומילה ומאמר תלת רישין .ר״י צמח רצה להפריד בין שני
חלקיה של המהדורה בתרא ,בין סכום הישן ובין החדש ,ועל כן הלק את
אוצרות חיים הארך לשנים הלקו הראשון הכולל את כל הדרושים המסכמים
את המהדורה קמא ונשאר שמו אוצרות חיים ,והלקו השני הכולל דרושים הרשים
של המהדורה בתרא ,והוא אסף הדפים הראשון ,נקרא שמו קהילת יעקב .את
אסף הדפים השני ,ערך וקרא שמו אדם ישר ,הוא אדם ישר א׳ .כאן חתם את
מהדורתו הראשונה .הואיל ונוצרו שני ספרים שבהם החלק החדש של המהדורה
כתרא ,ושניהם לא היו מסודרים כפי סדר האצילות ,ערכם מחדש ר״י צמח
כפי סדר האצילות ,ומזגם לספר אחד ,הוא אדם ישר ב׳ .כאן התם את מהדורתו
יישגיה• י ״ י צמח רצה להגיע לסדר אחד של האצילות ,ועם זה לשמר על הבדלי
התכנים שבתוך המהדורה בתרא ,בין המסכם את הישן ובין החדש .את הפתרה
מצא בדרך הסדור של פנים ופירוש .החלק המסכם את המהדורה קמא ,אוצרות
יי׳
׳
חיים ,הוא פנים הספר ,והחלק החדש
^ ^ דשאיפר
"״*
ה ס פ ה כך נערכה המהדורה ה ש ל י ־ ״ •
י א ׳
ש
ב
מ
ה
ד
י
ר
ה
ב ת י א
ל
א
מ
י
ט
ע
י
ם
ש
י
ע ד י ת
ה א צ י ל ו ת
ל פ י
1
* י * דדיי דמכיל
להגיע לסדר אהד שלם ומלא של
י ,בין המסכם את קודמתה ובין המכ ל
ל ש מ י על ההבדל שבין שני
ארז חדושיה.
את
ח ל ק
ה
ת י
ערך ר ״ י צ מ ח את כ ת ב י הרח״ו שנמצאו בירושלים ו
׳ •קדמה לקול ברמה גכתבה ,כפי המצוין בה ,בה׳ א ב ת״ג ,ובה מזכיר ר״י
את ספרי העריכה הראשונה ,אוצרות חיים ,אדם ישר וקהילת יעקב .מכאן
^
י ״ י צמח את המהדורה הראשונה לפני הדש אב שנת ת״ג.
ההקדמה לזבח השלמים נכתבה בחנוכה שגת תו ,ובה מ צ ט ט ר״י צמח
^ ם ישר ב׳ ומעדות ביעקב .את ביאורו לאדרא זוטא השלים בניסן ת״ו ,ואת
ת פ א ר ת אדם השלים בי״ז תמוז ת״ח ,כפי המצוין באוטוגרפים שנשתמרו
• ב ש נ י ספרים אלו מ צ ט ט ר״י צמח רק מעדות ביעקב ,ואיגו מזכיר
א ת ספרי המהדורה הראשונה והשניה .מכאן ,שר״י צמח ערך את אדם ישר
6
* התאריכים רשומים ב ס ו פ י ההקדמות לספרים אלו .ההקדמה לבאור אדרא זוטא גרפסה ןי״י
נ
• ב ן מנחם ,ארשת ,ב ,עמ׳ .197ההקדמה לתפארת אדם נדפסה ע״י י .זנה ,קרית ס פ ר
כז
)תשי״א( ןימ׳ .104—99
www.daat.ac.il
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
אדם ישר ב׳ וסימנו כמהדורה בתרא ,ודרושים מספר הדרושים ושער ה ה ק ד מ ו ת
וסימנם כמהדורה קמא .עתה ,כשמהדורות ר״י צמה מונהות לפנינו ,נ מ צ א כ י
את דרך העריכה למד ר״מ פופרש מרבו ,והרעיון המצוי ביסודה ש ל ע ר י כ ת
עדות ביעקב — אוצרות היים כמו פנים ,ואדם ישר א׳ וקהילת יעקב כ מ ו פ י ר ו ש ,
הונח גם ביסודה של עריכת עץ היים ,ש ב ה נכללו אוצרות חיים כחוט ה מ ח ר ו ז ת ,
ואדם ישר ב׳ בחרוזיה.
בהשוותנו את מהדורות ד״י צמה למהדורות הרמ״ז ,הרב׳׳ך ו ר ״ מ פ ו ס מ ש
נ מ צ א הבדל ברור .הרמ״ז השמיט דרושים אחדים מאדם ישר א׳ כ ש ע ר ך א ת
אדם ישר שלו ,וכן הרב״ך ור״מ פופרש .הרב״ר ור״מ פופרש ה ו ס י פ ו ל ס פ ר י
המהדורה בתרא דרושים מן המהדורה קמא .לעומתם ,ד״י צמח ל א ה ש מ י ט
מ א ו מ ה מדרושי המהדורה בתרא בכל עריכותיו ,ולא הוסיף עליה מ א ו מ ה מ ד ר ו ש י
המהדורה קמא.
יד.
בכל הקדמותיו לספרים שערך ,הדגיש ד״י צמח את השיבותם של ה ד ר ו ש י ם
המחודשים שנמצאו בירושלים ,ואת עדיפותם על אלה הנמצאים ב ד מ ש ק ב י ד
ר׳ שמואל ויטאל ,ובודאי על א ל ה שבספרי הדרושים והלקוטים ש נ ע ר כ ו מ ק ו ד ם
בירושלים .כך כתב בהקדמות לאוצרות היים ,לקול ברמה ,לעולת תמיד״ ל ב א ו ר ו
לאדרא זוטא ולתפארת אדם .ד ״ י צמה הדגיש את ההדוש שבדרושים ש נ מ צ א ו ,
את תוספת הבאור שבהם ותוספת הסדר שבעריכתם .הקפדתו על י ח ו ד ם ש ל
הדרושים המהודשים מ צ א ה את בטויה ,בהערתו — התנצלותו ל ה כ ל ל ת ו ש ל
דרוש תלת רישין במהדורה בתרא ,אהר שנראה לו כשונה מ מ נ ה :ב ה ק ד מ ה ז ו
׳יש כ מ ה שנויים שלא נמצאו בדרושים מהודשים ,ואין להקפיד במה ש ל א ה ס כ י ם
עם אותם הדרושים ,כי השנויים רוב הפעמים מ צ ד המקבלים כי הסר ה ש ג ת ם ז־!.
ספר אחר ש כ ת ב ר״י צמה הוא ספר קצור הדרושים ,המצוי ב כ מ ה כ ת ב י י ד
כ ג ו ן :לונדון בריט .מוז ,823 .בהעתקתו של ר׳ שמואל אוטולינגי ,לונדון ב ר ו י ט .
מוז ,824 .ב ה ע ת ק ת ו של רמה״ל .בספר זה קצר ר׳ יעקב צמה את ה ד ר ו ש י ם
הכלולים בספר הדרושים ,שבמהדורת כתבי הרח״ו שנערכה בירושלים ע י ׳ י
ר׳ בנימין הלוי ור׳ אלישע גוושטלה .שמו של ספר זה הוא ,איפוא ,ק צ ו ר ס פ ר
הדרושים ,ו ל א ספר קצור הדרושים ,כי אינו מקצר את כל דרושי הרח״ו ,א ל א ,
את אלה הכלולים בספר הדרושים בלבד .תכן ספר הדרושים שייך ל מ ה ד ו ר ה
קמא של כ ת ב י ד״רח״ו ,ונמצא שבספרו זה קצר ר״י צמח את ה מ ה ד ו ר ה ק מ א
שהגיעה אליו ,ואותה בלבד.
׳
נמצינו למדים ,שהקפיד ד ״ י צמח בעריכת כתבי הרח״ו ו ב ק צ ו ר • ע ל
הבדלתם למהדורותיהם .הוא הבדיל בין מהדורה קמא ,שאותה סכם ב ק צ ו ר ס פ ר
הדרושים ,ובין מהדורה בתרא ש א ו ת ה ערך בשלש העריבות שנדונו לעיל ,ו ל
נ ת ן א ת ש ל זו .אף במהדורה בתרא ,הבדיל בין חלקה המסכם א ת ה מ ה ד ו ר ה
א
17הערה בגליון
76
באור אדרא זוטא,
כת״י מוסד
הרב
www.daat.ac.il
קוק
,197דף
ק ס ו ע״א.
אתר דעת -מכללת הרצוג
קמא ,והוא ספר אוצרות היים ,ובין הלקה החדש ,והוא ספר אדם ישר וקהילת
יעקב.
אך ,לא כך נהג תמיד .בספרים שהבר הוא עצמו ,שאין מטרתם מסירת
דברי הרח״ו ,אלא ,באור חלקי הזהר כקול ברמה ובביאורו לאדרא זוטא ,או
בפתיהה לדברי האר״י כתפארת אדם ,צטט מכל דברי הרח״ו ,הן ממהדורה קמא
והן ממהדורה בתרא .בספרים אלו צטט מספר הדרושים ומעץ חיים )כוונתו
לשמונת השערים( כשם שצטט מאוצרות חיים ומעדות ביעקב ,וכשם שכלל בהם
אף מדבהי עצמו .הוד .אומר ,כשחבר ר׳ יעקב צמח ספר ,לקט מכל כתבי הרח״ו
*הוסיף דברי עצמו .אך ,כשנתכוון ר׳ יעקב צמח למסר את דברי הרח״ו ,אם
בעריכתם ואם בעבורם -קצורם ,הקפיד הקפדה יתרה להבדיל בין מהדורותיהם,
ולא לערכן זו בזו.
בדרכו זו שונה היה ר״י צמה משאר עורכי כתבי הרח״ו .הללו השמיטו מן
המהדורה שעסקו בעריכתה וחברו שתי מהדורות יחדיו .ר״י צמה ערך ושב
וערך ,העיר ושב והעיר ,ובכל אלה הקפיד על הבחנת המהדורות זו מזו ,ועל
הבחנת תכניהם הפנימיים זה מזה ,בלא לגדע ובלא להוסיף מאומה .בהקדמותיו
לעריכותיו שבח ד״י צמח את המהדורה בתרא ,ועד שמעיד ר׳ יעקב צמח על
יהודה של המהדורה בתרא ,באה זו ומעידה על יחודו של עורכה.
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יהודה הרצל הנקין
העדות למאמר ״וקודים והלכות צניעות"
אבינו
ג
ת
י י נ י ת
ע
י
ר
—
ט
ב
ת
,
1
ר
פ
ס
ה
ם
ר
ב
ל
ש
ה
מ
י '״ ׳""
ל
ב״המעיד
שליט״א מ א מ ר חשוב ״רקודים והלכות צניעות״ בעניז א י ס י י י
מעורבים• ו ! ^ – /ל • ; < י ו _ ! !1/ל א ״* ׳״־• ^
רקודים
^<*1ו
ואביזרייהו של ! !
ואביזר !!!
רבים
בי
ן1ךיי?ון
^דייי
ג ז ו ד י ם
צ ר י כ י ם
ה כ
ז
נ ו י ג י
י ג ם
ה
מ ע
י ן
י
א
7 7
א
לאונסי .להלן הערות אחדות .הייבים להתרחק מכל איסור׳
במהות האיסורים ויש להזהר מלהביא תקנות ומנהגים טובים כ ח
ש
א
י ט
כ
ת
ב
ע
ש
ם
ת י
א
ר ק י ד
א ס ו ר
ב
י
ל
^לטים.
מן
י ו ב י ם
^ י<ויין
יי ץזר״ל ו
11
7
בשיי
י׳^
ל
"
(1הרב אבינר ל "
ןאח
ל
להגהות הרמ״א בשלהן ערוך אבן העזר סימן כ״א סעיף י׳׳•
עט
מהרד״ך בית י״ד תקנה שלא ירקד אלא איש עם אשתו ואב
^ואחי י
ק ״ י ?""׳ ל
עם אחותו עכ״ל ו ב ש ו ״ ת
*יי תהלי ׳
נשים כי אם בעל ואשתו ואח ואחותו וכר עכ״ל• ו
ן|ן קיז
א ף על פ י שהיא ערלה לו זה היה בימיהם שהרקודים היו ל
" ^ ארוסי•
"
י
ב
אלא
'
"
ביד הנשים הנשואות במהול ו כ ד עכ״ל ופז
י0
וכר עכ״ל ולכן מותר באח ואחותו שאין לבו נוקפו עליה
י
א
ע י י ז
ב
ו כ י
ע
ב ת ו
ם
י י < י ם
י ו ס ף
ס י מ ז
א ו מ ץ
1
ג
א
ש
מ ה
ל י ק ו ד
ש
ה
ה
ר
י
ה
א נ
כר
ו
י ד י
ע
י
י ח ד
א ח י ז ת
י ד י ם
ו כ מ י
כ י ד ו ע
ש
כ
ת
ב
ת
ב ש ו
ב נ י מ י ז
ש
ם
ז
א
ב
ב ס י מ ז
ם י מ ז
ז
ש
ש
י
י ד
ב י
ל
ש
א
א
י
ם
5ןך
ח י ב ו ק
י נ י ש ו ק
כ מ ו
ש
כ
ת
ב
ב ט ו ר
ס י מ ז
כ
א
ע י י
א
ש
ב
ל
ש י
מ י
,
י י ם
שלומי
'
'
" ׳
"
ןןו
צמודים גוף לגוף לע״ד אסור באח ואחותו וגם לאיש ואשתו בפני
ןאיגם
י י
לשוכב בהיק ועיין בט״ז .מכל מקום הרי כשלא באופן זה
,ןן
בפני אחרים ,ודברי הרמ״א אינם סותרים ראשית שעיקרם הנהגה טיבי׳
^ ינ£
איסור כמו שנראה ממקור הדין בלשון הנמוקי יוסף במסכת בבא
.ר׳יו
י
דרך ארץ שאינו ראוי להתנהג עם אשתו כיוצא ב ד ב ר
^
עכ״ל .ועוד שהרבה יש לחלק בין מ ע ש ה דרבי בנאה לבין כאז
א ח ר י ם
א ה
ה ת י
ו
א
ה
א י ש
׳
ב
ת
ר
א
ב
פ
נ
ד
חו
י ם
י
ש ש ם
ו
ש
כ
ב י ן מ ן ה
ב
שמיידי
אברהם ושרה לבדם ובהדר שהוא מקלם תשמיש וגם
בעלעי׳
תשמיש מ ה שאין כאן שרבים רוקדים ובמקום צבור וגם
שגי׳
לאח ואחותו ולאב ובתו ולכן אין הרהור תשמיש ברואה ולא פ ר
רוחרי
ל
והוצרכתי להאריך בזה מפני שיש מי שמעיד שהיה
שיע
של ראש ישיבה אחד שליט״א עם בתו של מיסד הישיבה " ל
ל בעיניי
הכריזו על רקודים כל איש עם אשתו הטהורה ל ׳
כן במסיבת רבנים ותלמידי חכמים ולא קבלתי עדות יחיד בדבר א ב י
נראה שאינו אסור.
י י
ע נ י ז
א י נ ו
,
ה ש מ י ש
י צ ו ת
י ם
פ נ י
ב ה ת ו נ ה
ע
א י ב
י
ז
ך 1א
ע י
ו א ח י י
י
ע
י י
ו ה י ה
ת
מ
ו
ב ע י
ה
ו
7
איש י*
אמנם לאחוז בעל בידי אשתו בהליכה ברהוב נראה שגם ב ת ל מ י
דןיב
^ מ ך לב
בזה ח ש ש אם לא במקום סיג לפי הצורך ,שפשוט ש א
ן לו
שהכל עושים כן לפעמים אשד* עם נשים וגבר עם גברים וכי• י '
גדי׳
אחד שאינו צנוע מפני שעל ידי כך ידעו ש ה א ש ה טהורה,
^ ו,יו
ח ש ש בזה שרוב נשים בחזקת טהורות ואפילו בנדה מצאנו ש ל ו ב
ומוחזקת נדה בשכנותיה ואפשר שלשון שכנותיה באה מ פ נ י שגברים
י נ ו
ע נ י ז
ש
ו מ
ג י
א י ג י
י ו ד ע
ד י
ש ת
ב
א
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רגילים להסתכל בבגדי הנשים שאסור להסתכל בבגדי צבעוניים של אשה
אבל הוא הדין שהוחזקה נדה בין שכניה ולא מצאנו צניעות אלא להסתיר ליל
טבילתה .והטעם להסתיר ליל טבילתה יותר מימי טהרתה ל ע ״ ד שאשה בליל
טבילתה עומדת לתשמיש ושייך בה הרהור יותר וזהו מענין העין שכתב הב״ה
בשם הרוקה בטור יורה דעה סוף סימן קצ״ח ועיין בשו״ת מהרש״ל סימן ו׳
ולכן גם אסרו להסתכל בפני הכלה כלל אף על פי שיש מצוה להבבה על בעלה
ששייך לגבה הרהור תשמיש יותר כמו שאמרו במסכת שבת דף ל״ג עמוד א׳
הכל יודעין ל מ ה כלה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו וכר עכ״ל .א ב ל לאחוז
ידה של אשתו הטהורה מה עניו הרהור תשמיש יש בזה ואם באנו לאסור זה
נאסור גם הושטת תינוק מבעל לאשתו והגשת אוכל מידה לידו בפני אחרים
שכל אלה אסורים בימי נדתה וידעו שהיא טהורה ,ואין טעם לזה ,וגדולה מזו
מצאנו במהרי״ל בהלכות נשואין שכתב לפני ההופה היו מוליכין את החתן
לקראת הכלה והחתן תופס אותה בידו ובחיבורן יחד זורקין כל העם על גבי
ראשו חטין ואומרים פרו ורבו וכו׳ עכ״ל וכן ברוקה סימן שנ״ג.
(2עוד הביא הרב אבינר שליט״א דברי המתירים והאוסרים לרקוד עם
הכלה בהפסקת מטפחת ,וכמדומה שקשה לרקוד עם הכלה בלי להסתכל בה
ונראה שסומכים על דברי הרמ״ה בדברי תלמידי רבנו יונה בשיטה מקובצת
למסכת כתובות דף י״ז עמוד א׳ שראיה בעלמא מותרת לפי שעה וכן כתב הים
של שלמה שם בפרק ב׳ אות ג׳ עיי״ש .וקשה לי באבן העזר סימן כ״א בהלקת
י ף קטן ו׳ ובית שמואל סעיף קטו י״א שכתבו בפשיטות בשם הב״ה
מחוקק
ומהרש״ל שנהגו היתר לרקוד עם הכלה ,כי בב״ח בסימן כ״א ובבאורי מהרש״ל
לסמ״ג לא תעשה מצוד ,קכ״ו לא הזכירו ענין רקוד כלל ואפשר לפרש דבריהם
ם ע
,
ה י ה ת ו פ ם א ו ת ״ **-־י•׳ ׳
קודם שנתקדשה .מכל מקום אם נאמר שכוונת הב״ח היא לרקודים עם הכלה
אינו נכון מ ה שהביא הרב אבינר שליט״א שכוונתו רק בתלמידי חכמים גדולים
ו ד י י ה י ו מלשונו נהגו תלמידי הכמים להקל בכלה גם הגדולים שבהם עכ״ל,
•העתיק מלשון מהרש״? י!* י• ׳ י
או מפגי כבוד אביה שהוא תלמיד חכם וראוי
לכל אדם להחמיר ולא רק לתלמיד חכם.
(3עוד כתב הרב אבינר שליט״א שגם רקודים לחוד באותו מקום אסורים
אין לנשים לרקוד לעיני אנשים עכ״ל וכפל דבריו שאסור לנשים להציג
הקודים ב פ נ י אנשים עכ״ל .אבל בהכרח זה תלוי בהנ״ל שהמתירים לרקוד
עם הכלה בהפסק מטפחת הלא מתירים שהיא תרקוד בפני אנשים ,ואמנם
האוסרים ע ל ידי מטפחת אין ראיה שאוסרים במעגלים נפרדים .ואין ראיה
לאסור ממסכת עבודה זרה דף י״ח בריבה שדקדקה בפסיעותיה ששם היה
י י יצר הרע במתכוון כמו שכתב שם בהגהות יעב״ץ .וגם אין ראיה מ מ ה
כ י
ג ר
www.daat.ac.il
9ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
א
ש
ס
ר
ג א ו נ י
ו
ב ש ו
ק ו ש ט ד י נ א
ב נ י מ י ז
ת
ס י מ ז
ז א ב
א פ י ל ו
1
^ כמו
^
"״ "'
"
יכגע
אנשים לבד ונשים לבד עכ״ל כי אינו מעיקר י׳דיז ל
ראה
שכתבו בעצמם שם ותקנו תקנות חזקות והחמירו
^|
כל עושי רשעה וכר עכ״ל ושאר התשובות שם לא הזכירו איסור זר׳
שלא היה מתקנת קהל ארטא ,ועיי״ש בסימן ש״ז מכתב מהגאון מהר״ר
שכתב שלא ירקדו זולת נשים לבדן ואנשים לבדן עכ״ל•
א
ב
א
ח
מ
ו
מ
ר
ו
ח
א
ר
מ
ש י ,ח מ י י ו
א
ע
י ת י ר א
א
י
י
ע
ו נ
ב
ן ן ו י
י
א
ש
ה
ע
ל "
ד
ו ע י י ז
ב מ ע ג
א
ל
ת
ב ש ו
ג
י
ש
ס
ם
ב
ה י ד ב /׳ ז
י
ב
ד ! ל ק
מ ע ג
ל
ב
ג ש י ם
ל
ס י מ ן
א ם י ר
ת ש
מ פ נ י
ע
א
ח
י ב מ ע ג ל
" ׳
'
"
אנשים אפשר שיש מכשול למסובים שאינם רוקדים וגם
הרוקדים לעבור את שורת הנשים להיכנס או לצאת• אבל
י
ג
י
"
א י י
י ם
ה י א
יי עגל
ם ב י ב
פ ר י צ ד ת
ל ברים
לבד
״
י
ב
מ
ע
ג
נ ש י ם
ל
ך
ם
^ 1ומי׳
ל
י
ל
בצד גברים ל
יסור
'
ל
שהיו מוליכין את הכלה ברהוב העיר ב ת ו
שאסור להסתכל בנשים זהו בכל שעה ובכל מקום ולא רק ברקודים והוא אי
ב ד
א ם ו
מ נ י ז
ו ע י י ז
?
ב
כ
נ
ס
ד ,ג ד י
ת
פ י ם
ו
א
מ
צ
ד
ה
נ
ש
י
ם
ו ע י י ז
ב ש י
ת
ה
ב ט ו ר
ו ב מ ח ו
א ג י ו ת
ו ת
מ
ש
א ב ז
ו כ ז
ה
ה
ע
ז
ב ב י ת
ק
ה
י
י
ח י י ם
א ו ר ח
!״ת
ל
"
מצד האנשים ל
ל״ט ובשו״ת שרידי אש חלק ג׳ סימן י״ד .אמנם לגבי מחיצה כתבתי ב
מ
בשעת ש מ ה ה ומכל
שיש יותר להוש
)סימן א(
יד
כתב
שם חמור יותר שיש מורא מקדש .ואינם דומים רקודי נשים לחוד וגברים ל
באותה ש ע ה לרקודי נשים לבד בפני גברים ששם מוכרה המכשול שבמה יסת
י י
אם לא בנשים וגם זה תלוי במציאות ,אבל כשגם אנשים
פסיק רישא גם למסובים וכן נוהגים לפעמים בחתונות בני ישיבה ו ת ל
א׳ בתוספו
״
חכמים .ואיתא שפיר מ ע ש ה דבר קפרא ב מ
ופרוש הרא״ש ששם גם האנשים וגם הנשים רקדו ,ולשון הרא״ש שתהא א
מרקדת לפני עכ״ל אין פרושו שהיתה מרקדת להנאתו ולתשומת לבו דוקא א
שהיתה רוקדת באותו מ ש ת ה שנמצא שם בר קפרא כלשון הגמרא שתינא חמר
ברקודי דאבוך ובקרקני אמך עכ״ל .ואולם מהנשים שיצאו כמה פעמים
במהולות לקראת שאול ודוד בספר שמואל א׳ מ ש מ ע שאפילו כשרוקדות ל
מותר בפני גברים כמו שנתקשה הרב אבינר וכן מ ע ש ה איזבל ששבהו אותי׳
חכמים בפרקי דרבי אליעזר פרק י״ז .ודוחק לאמר מ פ נ י שהיתר ,נכריה ו ב
הבנות שיצאו לקראת שאול היו פנויות טהורות בלבד .אבל אפשר שעדיי? ל
גזרו איסור הסתכלות בנשים ובדומה למה שכתב המקנה במסכת קדושין ד י '
עמוד א׳ שרבקה ששאבה מים בעד אליעזר ואבישג שחממה את דוד היו ?
שנאסר שמוש בנשים ,וכדעת רוב ראשונים שהסתכלות בנשים אם לא ל
זנות אינה אסורה אלא מדרבנן ושלא כרבנו יונה שאסורה מ ן התורה.
והנה בריטב״א בסוף מסכת קדושין והובא בפתהי תשובה באבן העזר םימז
כ״א סעיף קטן ג׳ כתב שאיסור הסתכלות וכו׳ תלוי לפי מ ה שאדם מכיר בעצמו
אם נכנע יצרו או לא וסיים שאין ראוי להקל אלא בהסיד גדול ,ובספר החגוי
מצוה קפ״ח והובא באוצר הפוסקים סעיף קטן י״ט אות ב׳ כתב שאין ל
עכשיו לפרוץ אפילו כל גדר קטן בענינים אלו .אבל בים של שלמה מ ם
קדושין פרק ד׳ אות כ״ה הביא דברי הריטב״א וכתב בהקדמה הכל לפי *
שעיניו רואות וגם שמושל ביצרו ויכול להתגבר עליו מותר לו לדבר ולהסתכל
ע י ו
?
ר ו ק ד י ם
ב
נ
פ
י
י
מ י
ס כ ת
נ ד ר י ם
ד ף
ג
א
ע מ ו ד
ב י ן
ן
א
ע
ו ד ם
ש ם
נ ו
כ ת
מ
80
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בערוה ולשאול בשלומה ועל זה סומכים כל העולם שמשתמשים ומדברים
ומסתכלים בנשים אבל מ ״ מ במרחץ אסור לשמש לו בשפחות ואם רואה שיצרו
מושל ומתגבר עליו הרבה יעשה הרחקת לעצמו שלא ידבר כלל עם אשת איש
ואפילו בבגדי צבעונים אסור להסתכל עכ״ל והוא הדוש גדול .ולע״ד כוונת
דבריו שאיו רשאי ליהיד להקל בעצמו יותר מאחרים בדברים אלה אם ל
הוא הסיד גדול וזו כוונת הריטב״א אבל בדבר ש נ ת פ ש ט שפיר יכולים העולם
לסמור שאינם נכשלים בהסתכלות וכר ואז יש ליחיד להתמיר בשעת הצורך.
(4וקשה בכלבו סימן ם״ו כתב ואמר הר״ם מרוטנבור״ק כי שמו הרם שלא
יהיו אנשים עם הנשים במחול והיו דורשים יד ליד לא ינקה רע ואמרתי כי איבו
ל זה כ י אם לרעה כי אינם רשעים לעשות בפרהסיא ומביא ראיה מכהו
^ ״ ^ ״ נ ^ ״ ל ^ המנחה מידו לידה והתיר לכל בניו ה י ב י יאמרת!
א
^ ד ״ ^ י ^ ^ ״ ומעיד אני עליו בשבועח
" ל ה ^
*<-׳ ..ד ב ר י ם אלה הוסיף מהבר הכלבו בתוך דברי ספר
מורה חטאים של רבי אלעזר מגרמייזא שנפטר לפני שמהר״ם נילד ,יהר״א
משונה״ם הוא רבי אברהם בן משה תלמידו של מהר״ם ורבו של מחבר ספר
ברוך שאמר .ומשמע שמהר״ם רוטנברג התיר הקודים לבניו ועיין בשו״ת יוסף
אומץ סימן צ״ז שהקשה כן ,ולכל היותר מ ד ב ר כפנויות ועיין להלן מ ה שאכתוב
אי״ה בדברי מהר״י מינץ ובהילוק בין פנויות לנשואות ,אבל אין לאמר שמדבר
בכל איש עם אשתו שאם באשתו נ ד ה אסר מהר״ם אפילו לזרוק מידו לידה
כמו שכתב הרמ״א בשם הגהות שערי דורא בשמו ביורה דעה סימן קצ״ה
סעיף ב׳ ואם באשתו טהורה לא שייר על זה יד ליד לא ינקה רע.
א
ב
ומה שכתב כי אינו רוצה לאמר כי אם לרעה עכ״ל ,עיין במסכת ברכות דף
ס״א עמוד א׳ תנו רבנן המרצה מעות לאשר ,מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו
יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבנו לא ינקה מדינו של גיהנם שנאמר
)משלי י״א( יד ליד לא ינקה רע עכ״ל פרוש שבלא כוונה להסתכל אינו נכלל
בפסוק ,וכן מבואר בספר מורה הטאים הנדפס בנפרד שגם כן הביא מדברי
ף על פ י שאין הפסוק רומז כי אם לרעה עכ״ל .והראיה
הכלבו' ושם הנוסח
מכהן גדול היא מהירושלמי במסכת סוטה בהתחלת פרק ג׳ ומובא בתוספות דף
י״ט עמוד א׳ בדבור המתחיל כהן מניח ,שעל דברי המשנה שם כהן מניה ידו
תחת ידה הקשו בירושלמי ואין הדבר כאור עכ״ל ותרצו שאין יצר הרע מצוי
לשעה עכ״ל הרי שמותרת מגע לפי שעה•
ובשו״ת יוסף אומץ שם הקשה שאין ראוי להתיר מהירושלמי מ ג ע בתדירות
כמו רקודים ואפשר שהרקודים שבימיהם היו על ידי חליפין אנשים עם נשים
בזו אחר זו ובזה עוסק הכלבו ושוב אין כל איש אוחז בידי כל אשד ,אלא
לשעה .אבל מעיקרו לע״ד אינו קשה על מהר״ם ויש לו פרוש אחר בירושלמי
ותהילה יש לדייק שהיה לירושלמי לתרץ שאין הכהן מהרהר מפני שעוסק
ז ז ר ו ד ה זרה דף כ׳ עמוד א׳ לגבי מכבס בגדי
.
^1.
,
י
במלאכתו כמו שאמרו ב
**־י״* דו? צ״א עמוד א׳ ,ועיין בשו״ת שלמת
^
,ו
י י
״
נשים ומזווג בהמות ו ב מ ס
אין אומרים בעבידתיה טריד ,אבל
,לרופא למשש בדפק של אשת איש
^
״ £
ו א
מ ם כ ת
ז ר
ע ב ו ד ה
י י י י י י
ב
כ ת
ב
א
מ
צ
ע
א
ד ף
1ז ר י ד
ע
ל
י
כ ל
ם
ה א ח ר ו נ י ם
נ ש י ם
ע צ מ ן
www.daat.ac.il
ש ה ת
א ר
ר ו
81
ל
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
סיג!
ע ה
ע ו ס ק
כ ת
א ם
ו א פ י ל ו
ח ו ל י
א י נ י
'
כיון ש ב מ ל א י
ק צ ״ ה סעיף י״ז בש״ך ובכרתי ובסדרי טהרי׳•
כן ש ב ש ו ״ ת מ ה ר ״
ב
ע
ש
ת
מ י
ם
ש
ה
כ
ד
ל
מ
ת
ב
ו
כ ר
ת
כ
ש
א
י
ב
'
ר
כ
ת
ס י מ ז
ב
כ מ י
'
ו ע
ק נ
"
מ ו ר נ י
ש
כ ר ח
ל
י
צ
כ
ת
ע
ק
י
ג ם
י
י
ש ל
י מ
ד
ו א פ י
א ו ת ו
א
ו
ד
ע
ם
ת
ם
א
'
ם
אש י
ל
הרואים חושדים
אשתו וכר עכ״ל ,הרי שהמוהל אינו מהרהר כיון ש ק
שעוסק באשה האוחזת בתינוק .ומכאז ל י ר ו ש ל
ואינו מהרהר ,ואף על פי כן אינו ק ש ה למה לא תרצי ׳ ,
מבואר שמכוער הדבר פרושו שהרואים חושדים אותו אפילו
ע ו ס
מי
^
ל
כ מ ו
ב
פ
י
ק
ה
ד
כ ה
י
כ א ו י
א מ י י
ד
ה
ב
ת
י
א
צ
ל
ע כ
וא
ש
ו ב י ר ו ש
י ה י א
נ
7
א
ם
י
זיי,
י
0
ת
ש מ ת ש ו ב
ע ן ם
א
ד
ם
ת
א
ב
ה
1
מ
כתובי *
^ ^ י ר אור
0
מ י
כ
י א י ז
ש י ז
*
"
'
'׳
שבמסכת סוטה .ופרוש קושית הירושלמי הוא שהרואים יהשדי
ר צ ו
ןאף על
בעבייי
מדיי"
5ן איני
חולין
'
ט י י ד
ד
ל
פ י
א כ ת י
ד ,כ ה ז
כ ז
מהרהר ובאמת לשון מכוער ענינה מראות הדברים
דף מ ״ ד עמוד ב׳ ובמסכת יבמות דף כ״ד עמוד ׳ ׳
^
י מכל
שי׳
י ן ד ע
כ
ם
גח
מ ה ר ד ,ר י
ש א י ז
ש
ת
^ ^ ו ל י ת דמש
ב מ
ג
'
מר,ר״
י אהה א"
י ב י ם
־
ל '
התיניק
כי נראה מכוער מאד אף על גב דטרידי בעבידתייהו ילא
ו ע ו ד
ע
ם
י
ב ע נ י ז
ת
ב
ב י ו י ה
א י ג ר
ש
ב
1
1
*' "השם ידי
אין
י
ב כ ה ז
ה
ש
ה
ע
^ ,ל מריבי׳
ת ח ת יד האשד ,אף על פי שבאמת אינו מהרהר ו ת
*1,י ד,רוא
ל
יצר הרע שולט ולכן אינם חושדים בו אבל אין הכי
לעשוי*
אין הכהן מהרהר כיון שעוסק במלאכתו ורק אז היה ש י
^ ביון
כמבואר בתשובה לענין מוהל .ולפי זה מבואר לשון כי
ןדים
בפרהסיא עכ״ל שבכלבו ,שאז היה הדבר מכוער מצד השד ד ׳
ןאף
שרקדו שלא בפרהסיא לא היו רואים ואין חשד ומצד הרהור
^ ' לכן
בעבידתייהו ואפילו לזמן מרובה או שהיה מכיר בבניו שאינם
על פי שהענין נשאר תמוה הלא היה תמוה גם בעיני תלמידי מהר׳
לאחריבי"'
הוצרך הר״א משונה״ם להעיד עליו בשבועה.
ש א ם י
נ מ י
ו
י י
ים
ב י
א י נ ם
ח
ר
ש
ש
ד
ע
ם
י
א
ר ו א י ם
טו
ב נ י ו
מ ה ר ד
ש
ר ס
ז
(5וקשה מזה נמצא בתקנות הכמי פאדובה מ ש נ ת
ל
ברבעון אחד ,וזה לשון התקנה הרביעית גם
הנשואות שום זכר עם נקבה נשואה מלבד בימי הפורים אמנם עם י ׳
' •
לרקוד ובתנאי שיהיו הזכרים מלובשים במלבוש
באופן שבית התורפה יהיה מכוסה לפחות וכל מ י שיש כח בידו ל
והעובר על זה יהיה עובר על דת יהודית עכ״ל ,וחתומים עליו
ג ז ר נ ו
״
ש נ ד פ ס ו
ש
י ר ק ד י
א
0
ע
הנשים
'יוכלו
״ן
' ומחיי
ץ
א
"
פ נ ו י ו ת
א
ח
ל מ ע ל י
ד
) ן י פ ו
מ ,
י
מ ח י
ת
׳
מ ה ר
מ י 4
י
י
ש ה ו
^ כנשים
ל
'
י
ל
ל
שלחן
לשיטתו בסוף שו״ת מהר״י מינץ סימן י״ז שהתיר ל ד ׳ ל
ל ך ף ועיין ברמ״א ב
י
ין
ונשים כגברים בשמחת פורים כיון
״א
ערוך אורח חיים סימן תרצ״ו סעיף ח׳.
^ מש י*
'
והביא מהר״י מינץ שם ראיה מתשובי׳
ם גזל
שכל מאכל שחוטפיז
ו ש י ם
ו ש
מ ח ב ר י י
ו ת
ה נ ד
מ י ד י ו
ה
מ
ר ק ו ד
ש ד ,ת י ר
ב פ ו ר י ם
ת
ע ו ש
ש א
כ ן
ם
א י ז
ג ב י י ם
ב ש
נ א
י ב
ש
ה ב ח ו ר י ם
מ
ק
ר
א
מ ג י
ה
ע
ד
ס י ף
ס
ע
י
ד
ת
מ
ש
פ י ר י ם
י
ם
ש
ש
ה
מ
ם
ח
ב
ת
כ
ת
ב
פ ו י י ם
י
י ת
ט י ב י י
ר ב נ י
א פ י ל י
י י ו ם
א
ש
ח
ד
ל
ע
ב
א
א י ז
' ל ל
^
ואין להזמינם לבית דין על ככה ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן
ק
י
ש
י
ת
ו
ב ה ן
ע
ל
ו
כ
טובי
,ןי
פ י
ז
ת
ב
העיר עכ״ל ומובאת גם בתרומת הדשן חלק התשובות סימל ״ ׳
מהר״י מינץ הרי שכתב שבזמן הנזכר אין בו משום גזל אבל ק י י
אחרי כן יש בו משום גזל ועובר על לא תגזול ,מ ״ מ בזמנו משום שמחת
ומ
יס
ם
82
www.daat.ac.il
(
ן ר
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא עקרי גזל כיון שאינו עושה על מגת לגזול ולהיויח אלא משום ש מ ח ת
,הכי נ מ י בגרון דירן לא שנא כיון שאינו מכייו לניאוף אלא לשמחת
פורים וכמו שלא עשו גדר התם לעגין גזילה כיון שאינו נוהג כן כי אם ב׳
לילות ויום אחד הוא הדין גמי ה כ י דגזל ועריות יצר אחד להם עכ״ל ובדרכי
מ ש ה הביא קושית מהר״י ברין שממון ניתן למהילה דהפקר בית דין הפקר
מ ה שאין כן באיסור עכ״ל וכן הקשה הב״ח ביורה דעה סוף סימן קפ״ב
שחטיפת מ א כ ל בפורים מותר מ פ נ י שהפקירו טובי העיר את הממון אבל באיסור
לב שת ב ג י אשת אין רשות לבית דין להתיר אפילו לשמחת פורים ״ ״ .
^ ^ ^ ״ י ץ מינץ כי לשון ריב״א אינה משמע שההיתר
^
פקר טיב וזעיר אלא שההיתר הוא מטעם שמחת פורים ורק כח יש
* י לתקן גבול לזה וזהו שסיים ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן
על סי ך י ־ ח ״ י יכן מ ש מ ע הלשון ברמ״א שהעתיק היתר חטיפת מזון בסתם
,
1
_ ״ ״
ז
ולא כתב שבמקום שהתירר
ט ו ב י העיר מיתר לחטוף ,וסיים ובלבד שלא י
^
^
ש
ע
ה ו א
ה
ר
י
ת
ר
ע ש ו
ובב״ח הקשה מספר יראים סימן צ״ו שכתב וללבוש אפילו ארעי י
שחוק אסור שחרי לא חלק הכתוב ביו קבע לארעי ולפי שראיתי ב נ י ארם
שלובשין במלבושי אשה ארעי וגם האשה במלבושי האיש ארעי במשתאות ח ת ו
וכלה וגם בענינים הרבה כתבתי כן עכ״ל ,הרי שאפילו מ ה שלובש לשם שמחת
מצוד ,לשמה התן וכלה וכלה אסור והוא הדיו לפורים וכתב הב״ח שאילו ראה
מהר״י מ ע ץ דברי היראים לא היה מתיר עיי׳׳ש .ולע״ד אינו דומה ,שהיראים
מדבר במקצת אנשים ונשים שמתחפשים כ מ ו שנראה בלשונו ראיתי בני אדם
שלובשין במלבושי אשה וכר עכ״ל ואיסור בגד אשת לאן הלר באותו ש ע ה
כיון שהשאר לובשים כדרכם ואפילו אם כל הנוכחים בחתונה לובשים כן עדיין
כל הקהילה אינם מתחפשים ונשאר מנהג המקום כפי שהוא לתקן ולהיות
מלבושיהם חלוקים ממלבושי הנשים כלשון היראים שם ,אבל במקום מהר׳׳י
מינץ שכל הקהילה מתהפשים כמו שכתב על דבר הפרצופים שגוהגים ללבוש
בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים בפורים וכו׳ וגדולי והםידי עולם אשר
ראו בניהם ובנותיהם התניהם וכלותיהם לובשים אותם פרצופים ושגוי בגדיהם
מאיש לבגדי אשה וכן להפך עכ״ל ,הרי באותה שעה נתבטל המנהג ללבוש
אנשים ונשים בנפרד לגמרי ושלא כמו שכתב בבאור מהרי״פ סעיף קטן ה׳.
ולא שכל האנשים התלבשו כנשים וכל הנשים התלבשו כאנשים אלא שאי אפשר
לדעת מ צ ד הלבוש והפרצוף מי האיש ומי האשת וזה שכתב שם בדברי התוספות
באתרא דנהיגי אנשים ונשים בשוה לית ביה משום לא תלבש עכ״ל ובזה גם
היראים מודה ועוד שדעת מהר״י מינץ כדעת הםמ״ג שהעתיק דבריו שבכוונת
ל ק על היראים ועיין בבינת אדם בשער
״ל
־
איסור והיתר ל ל ע״ו בסוף אות ע״ד ,וגם ביראים יש נוסחאות שבספר יראים
השלם סימן שכ׳׳ח חסרות המלים משתאות של חתן וכלה.
ד ר ך
ה
ל
ב
ה
ה א ל ו ״
ל
ת ל ן י י ן
ע כ
ש ח ו
כ
*
ו
י ך
ה ל כ ן ת
ע כ ר ׳ ם
פ
ר
ק
ר לא תעשה נ״ו אות פ״ב הקשה על
הב״ח
הש״ך והט״ז שהתירו ללבוש בגד אשד ,להגן מפני הצנה וכר וגם על
מהר״י
מ ע ץ לענין פורים ,שסוף סוף התורה אסרה ללבוש בגד אשה וכיון
83
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמתכוון ללבוש מ ה איכפת לנו הסבה למה יובש .ולא ראה דברי מהר״י
1,
'
"
י
כי אם בדרכי מ ש ה כמו ש כ ת ב שם׳ יעייז
,.״
אברהם על הסמ״ג לא ת ע ש ה מצוד ,ס׳ אות ה׳ שתרצו ק ו ש
לבישה וכוונה ופסיק רישא .ואם כן לשיטת מהר״י מינץ כמו שהתיר י ל
בגד אשד! בפורים כיון שאינו מתכוון לרעה אף על פי שבלא כן הוא א
תורה כן התיר בתקנה לרקוד עם נשים נשואות בפורים כיון שעושים
ל ש מ ח ת פורים וכיון שאינו אלא יום בשנה לא גזרו אטו שאר ימים כמו ש
לענין תחפושות ,וגם לע״ד קל יותר כיון שכולם מתחפשים אלך ,כאלה ו
נודע מ י הוא איש ראשה.
ב
ב
א
מ ה ר י
ו
ם
פ
י
ע
ב
ף
ב ב א ו ר
י ת ו
נ
י ם
כ ת ב
א י ז
(6אבל מ ה שהתירו חכמי פאדובה הנ״ל לרקוד עם הפנויות גם בשאר ימים
קשה .ואף על פי שבשו״ת בנימין זאב לא הזכירו חומר ה מ ע ש ה אלא
נשואות שבסימן ש״ג כתב חלק מפריצי בני עמנו בהיותם חליז במחולות
״ ל ,ובםימז
י
אנשים ונשים יהד שלהו ידיהם בחיק
ש ״ ד כתבו גאוני שלוניקי המנהגים אשר לא טובים אשר נהגו בעיר ר׳ר׳
לרקוד במהולות כל איש את אשת רעהו יבחר לו ועושין חליפין בנשותיהם
לך הרג
י
״
זה לזה בתוך המחול עכ״ל ,ו ב י
עברה ויצר הרע כמו להיות מחזיקין בידי הנשים הנשואות במחולות עב׳יל׳
ובסימן ש״ו כ ת ב מהר״ר נתן שראו קולי קולות באותם שיצאו לחול במחולות
איש את אשת עמיתו עכ״ל ,ובסימן ש״ז כ ת ב מהר״ר בנדיט ש מ ע ת י שנוהגיז
לעת שמחתן לרקד במחולות ולחטוף איש את אשת עמיתו עכ״ל ,ובשום אחת
מן התשובות לא הזכירו רקודים עם פנויות ומטעם שהיו נדות ,אין משם הוכחיי
שהתירו כפנויות כי בלשונות התקנה כולן נזכר שלא ירקדו אנשים עם נשים
בסתם ולא נאמר שאסור רק עם הנשואות .ויש לאמר שהומרת ה מ ע ש ה כני׳
היתד! כנשואות שהן חמורות מפנויות וזו הניעם לתקן אבל היתר כפנויות ל
שמענו .ואף על פ י שבשו״ת מהרד״ך תלמידו של מהר״י מ ע ץ בית י״ד הזכירו
נשואות גם בלשון התקנה ,ומה שאמרו שלא ירקד אלא אב עם בתו ואח
אחותו וכר הכוונה שבאלה מותר אף על פי שהן נשואות עיי״ש ,מכל מקום
לא התירו עם פנויות בפרוש .ואם כוונת מ ה ר ״ י מינץ היתד ,להפריש מאיסור
במה שאפשר וכיון שלא היו שומעים לו לבטל כל הרקודים לכן אסר עם
א׳ לבטולי
״
הנשואות והניח עם הפנויות וכמו שאמרו ב מ
הא מקמי הא עכ״ל ,עדיין לא היה לו להתיר רקודים עם הפנויות להליא כלשון
ה ת ק נ ה עם הפנויות יוכלו לרקוד לכו׳ עכ״ל.
ע ם
ה
ש
נ
ש
ם
ה
י
ו
ש
ג
א
ו
ת
ו
ע כ
ן כ ר
יא
ס
מ ן
ש
ה
כ
ת
ב
ן
ק
ג א ו נ י
ן
ש
ד
ף
ט
ד
נ
א י ן
א
א
ע ם
ס כ ת
ס
ן
ט
ה
מ
ח
ע
מ
ו
ד
א
אבל הנה עיין בשו״ת היים שאל סימן ו׳ שראשי הקהל בקשו לתקן ש ל
יגלחו שם יום יום בתער כי אם במספרים ולמען יקבלו ההמון את ה ת ק נ ה
להתיר להם להסתפר בימי העומר כי בזה אפשר שיקבלו והורה להתיר .ואוי
על פי שלא התיר אלא מפני שתספורת בימי העומר הוא מנד ,וקל ביותר
כמו שהאריך שם ,הלא מהר״י מינץ בעצמו בשו״ת סימן ה׳ התיר לפנויה להנשא
בתוך חדשי הנקה אף על פי שהוא איסור דרבנן וסכנה לולד וטעמו שהיתי׳
הפנויה מתרצית לזנות עיי״ש ובשלחן ערוך אבן העזר סימן י״ג סעיף י ״ ׳
ובדרכי מ ש ה שבטור כתב שעיקר טעמו של מהר״י מינץ היה מ פ נ י שהיתר׳
י צ י
ג
א
84
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
־י־קית מבשלים נה ינים ל,
־׳־׳ י! כיהר״י מינץ ׳:־כתב ״ירבו ע י י נ ו פריצי הדור באופן שבדיננו *-
" ל א־ אפשר מרדעות זונות וכר ויש צווחה מ צ י ת ו ואין משגיח כי
הפריצים תקפה עלינו וכר עכ״ל ובודאי י א יוכלו לבטל חרקודים בסתם•
איברא בשו״ת מהר״י מינץ נראה לע״ד שלא כמו שכתב בדרכי משה ,שזד
לתרבות
י
ל
..
..
.
לש! ו נ ו
יעד,
׳ י לז־יאון עולם ח״י אמרתי להתיר מינקת חברו בכה״ג וכר עכ״ל .ואחר
י 7בסוגיא של פרק חשולח סיים וכל שכן כי הר שנתוסף ע ל ה פריצי הדור
ועל ד ע ת קוני
וחסרון
ר א
י
ב ר א ו ת י
ע ד
י :
א י
א פ י
ך
ל ך > צ י ל
י : :ת י
נ פ י
ן ת
י
כ
ש
א
ר
ש
ל
א
צ א ו
א
מ ז ו ג ו ת י ה
ן פ ו נ ס ן ן 1י ה
ן ה ן
ה ן
ה מ ע ב י ו י ן
א
ך
ם
ע
ל
ד ע ת ו
ו כ ו
׳ די־־ לחוש ש מ א תהזור לסודה ומנהגה הראשון אחרי שכבר נתזלזלה ב א £
אשכנז ונתפרסם הדבר לכן דימיתי אותה לחך דהשולח להתירה להנשא ל א ־
יולדה
״״,״*,
. ,
, .
!ו״-
האשד ,וולדה
יצאו
,ל
־
כולם שלא *־״
החששות כ ו ל •
כל חחששות
מתוקנים כל
ידו^ מתוקנים
״י יעי ,ידי
יצאו
וכו׳ד עכ״ל .הרי
על דבר החייתם ו כ
לתו-
שהתיר כדי שלא יצאי
חרי שחתיר
גם עי־
לתרבות רעה וגם
יברי • ^ . . .א להציל את הרבים מ מ כ ש ו ל וגם מ ה הצלה תהיה לרבים לפי
^ ^ -ג ם בלי האשה רבו שם הזונות והיו משכירות בתים ברחובותיהם.
,״
״ ' ^ ^ .י י ״ א הרגיש בזה ולכן בהגהות הרמ״א השמיט ענין מכשול לרבים
וכ
במופקרת לזנות כ ד י שיהא ב ע י ה מ ש מ ר ה עכ״ל והם דברי
י
מהר״י
־ ועוד בענין הפנויה סמר מהר״י מינץ על דעת הר״ש שאיו
איסור ״ .
׳• ן בתור כ ״ ד חודש א ל א בגרושה ולא באלמנה ,ואם כן גם לא
רח להוכיח שאפילו רבנו תם והשאלתות האוסרים גם באלמנה
׳
ם כפנויה.
^ ,ל מקום כיון שבעיקר ט ע מ ו התיר לאיש לעבור איסור דרבנן להציל את
^ ^ < סור המור ובאופן זה א מ ר שאומרים לאדם לחטוא כדי שיזכה חברו,
^ התיר לפריצים לרקוד עם הפנויות להמשיך לחטוא באיסור קל שכבר
^
טאים בו כ ד י להציל אותם מאיסור חמור .ואף ע ל פי שאין לאמר כאן
^
דרבים שהרי גם האיסור הקל הוא עבירת רבים ,לא הוצרכו לטעם הזה
כיף אדם לחטוא ב ע ד חברו עיין בתוספות במסכת ש ב ת דף ד׳ בדבור
ל וכי אומרים ובמסכת גיטין ד ף מ ״ א עמוד ב׳ בדבור המתחיל כופין
י־
* ת רדי
נו .ואינו דומה המקרה הזה לרדיית הפת במסכת שבת ולשפחה שנהגו
^
• מנהג הפקר במסכת גיטין ש ש ם היו איסורים נפרדים וגופות חלוקים ועדיין
י באו לכלל העבירה מ ה שאין כן כאן ,וגם אינו דומה לאדם ה נ ש ב ע שלא
י ק בשרית הרשב״א ח ל ק א׳ סימן תקב״ח ששם היו איסורים נפרדים ולא
לכלל העבירה ,ולא לשו״ת חיים שאל סימן ד ששם ע ל כל פנים איסור
גלוח בתער ותספורת בעומר אינם מאותו עבין ,א ב ל בענין מהר״י מיבץ אותם
אנשים רקדו עם פנויות ונשואות וכבר היו הוטאים בשניהם וגם שני הענינים
הם מאותו איסור רק האחד חמור מהשבי ,ובראה שאם ביטל להם האיסור האחד
פתח פ ת ח ל ב ט ל השבי אפילו אם התיר להם לפי ש ע ה שהרי שביהם מאותו
עניו .וראיה מ מ ס כ ת סוטה דף מ ״ ח עמוד א׳ זמרי גברי ועבי נ ש י סריצותא זמרי
ת ר כ ן ת
ברת
ה ת
ו א פ
ן ב
ר
ו 1ב
ת י י
ה
י
כ א כ י ת
נ
ן א י
כ
1ז א
ל
ח י
צ ח
כ
א
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נשי ועני גברי כאש בנעורת למאי נפקא מ י נ ה לבטולי הא מ ק מ י ה א ע כ ״ ל
ולשון לבטולי הא מ ק מ י הי מ ש מ ע לאסור את האחד לטובת השני ו א פ י ל ו א ם
צריכים להתירו שאם הכוונה לבטל את האיסור החמור תהילה ו ל ש ת ו ק מ ן
האיסור הקל אבל גם לא להתירו היה צריך לאמר לבטולי הא ב ק מ י י ת א ו ג ם
זה פשוט שיש לבטל את ההמור תהילה ומה משמיע לנו ,וענין זמרי ג ב ר י ו כ ו ׳
שוד .ל מ ע ש ה הרקודים ששם האנשים ונשים כבר היו חוטאים בשניהם כ מ ו
שמבואר בפרש״י ושניהם מאותו ענין ורק האהד המור מהשני .זה ה נ ר א ה ל ע ״ ד
לבאר ה מ ע ש ה ההמור של מהר״י מינץ בס״ד ,וזה ברוקדים עצמם ולא כ ש י ש
מכשול לאהרים ,שיבואו להתיר לעצמם האיסור הקל במקום שהיו נ מ נ ע י ם ל פ נ י
כן ,שהרי אין אומרים לאדם להטוא כדי שיזכה חברך ,ואפשר ישהיום ד ב ר
ה נ ע ש ה במקום אהד נודע לשאר מקומות מ ה שאין כן בימי מהר״י מ י נ ץ ש ה ר י
לא נודעה ה ת ק נ ה מימיו ועד לאהרונה.
ואולם לדעת הכלבו ו מ ה ר ״ י מינץ פשוט שאין ברקודים סתם איסור מ ה ת ו ר ה
שאם לא כן לא היו מקילים כמו שנראה מתשובת מהר״י מינץ ש ה ת י ר ר ק
מדרבנן ,ו ע ת ה אבוא להעיר במהות האיסור:
(7עוד כתב הרב אבינר שליט״א שברקודים יש איסור נגיעה ביד ש ל א ל א
תקרבו ושהאיםור הוא לשיטת הרמב״ם מן התורה ולשיטת הרמב׳׳ן מ ד ר ב נ ן
עכ״ל .אבל איני יודע מנין לכותבים כן ,כי הרמב״ם בפרוש המשניות ל מ ס כ ת
סנהדרין פרק ז׳ ובספר המצוות לא ת ע ש ה מצוד• ש נ ״ ג ובמנין המצוות ש ב ה ת ח ל ת
ספר ה מ ד ע ובהלכות איסורי ביאה פרק כ״א הלכה א׳ לא הזכיר נ ג י ע ה ב י ד
אלא חיבוק ונישוק ,ועיין בשו״ת פני יהושע רבו של חש״ך חלק ב׳ ס י מ ן מ ״ ד
ש ל ד ע ת הרמב״ם בלא חיבוק ונישוק אלא בנגיעה בלבד אין בה איסור מ ן
התורה ,ואפילו בכוונת היבה .ולפי זה ברקודי מ ע ג ל אין איסור מן ה ת ו ר ה ש ל
לא תקרבו אפילו אם לוהצים ידים דרך היבה .ואם תאמר שרקודי מ ע ג ל ד ו מ י ם
לחיבוק ונישוק ולא לנגיעה בעלמא ,זה בודאי אינו ,שענין היבוק ונישוק ה ו א
שהנם דברים הקשורים לתשמיש וכן מורה הכתוב לא תקרבו לגלות ערוד,
כאילו יאמר לא תקרבו שום קירוב שיביא לגלות ע ת ה כלשון הרמב״ם ב ס פ ר
המצוות שהם היבוק ונישוק ובדומה להם שאדם עושה בשעת ת ש מ י ש ו ל ק ר א ת ו
אבל אחיזה ביד אין לזו קשר עם ת ש מ י ש שאין אדם אוחז כפה ש ל א ש ת ו
לקראת תשמיש .ובספר המצוות דפוס ווארשא הזהיר מהקרב אל אחת מ ה ע ר י ו ת
האלו ואפילו בלא ביאה כגון חיבוק ונישוק והדומה להם מן הפעולות ה ז ר ו ת
עכ״ל ואחיזה ביד אינה בכלל פעולה זרה ,ובספר המצוות שתרגם ה ר ״ י ק א פ ח
מן הערבית האזהרה שהוזהרנו מ ה ת ע נ ג באהת מכל העריות ואפילו בלא ב י א ה
כגון ד״היבוק והנישוק וכיוצא בהן מ מ ע ש י ההתעלסות עכ״ל עיי״ש וזו ר א י ה
ברורה ,וכן בפרוש המשניות סיים הרמב״ם שהדברים הם מ ע ש ה מן ה ז נ ו ת
קודאין אותן חכמים ע ״ ה מנאפין ביד וברגל עכ״ל .לכן אם הרמב״ם אסר ר ק
חיבוק ונישוק ובדומה להם כמשמעות לשונו אין רקודי מ ע ג ל בכלל.
איברא הבית יוסף בטור יורה ד ע ה סימן ק צ ״ ה בענין אם מ ו ת ר ל ר ו פ א
למשש הדפק של אשתו נ ד ה כתב ש מ י ש מ ת י ר בשעת סכנה סובר כ ש י ט ת
www.daat.ac.il
להרמב״ם דנגיעת ערוד .אסורה מ ן
הרמב״ן שכל הקירבות הן מדרבנן אבל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת ו ר ה הכא אף על פי שיש בו פקוח נפש אפשר שאסור משום דהוי אביזרייהו
דגלוי עריות וצ״ע עכ״ל .ואם נאמר שמשוש הדפק שבימיהם היה על ידי אחיזה
בפרק היד כמו בימינו שוב לדעת הבית יוסף בדעת הרמב״ם אפילו נגיעה
ש ל א בדרך של חיבוק ונישוק אסורה מן התורה וכן דעת הלבוש וכן כתב
בשדי המד מערכת חתן וכלה אות י״ב .והאחרונים כתבו שמקור הבית יוסף
הוא משו״ת הרשב״א המיוחסות לרמב״ן סימן קכ״ז שהביא הבית יוסף דבריו
בענין בעל שהוא רופא ורוצה למשש הדפק של אשתו נדה ,ש כ ת ב מסתבר
שאסור הדא דאפשר שכל קריבה דאורייתא וכו׳ עכ״ל התשובה עיי״ש ושם
אינו חיבוק ונישוק ומן הסתם כתב הרשב״א כן לדעת הרמב״ם שאילו לרמב״ן
הכל מדרבנן ,ועיין בבית שמואל באבן העזר סימן כ׳ סעיף קטן א׳
אבל עיין בארחות חיים הלק ב׳ הלכות ביאות אסורות ,כתב ה״ר יונה
אסור לאדם להסתכל באשת איש מן התורה וכו׳ ואסור ליגע באשת איש בידיה
או בפניה או בכל אבר מאבריה מן התורה שנאמר איש אל כל שאר בשרו
לא תקרבו וכן הלכה ברורה שהקירבה הזאת היא הנגיעה בידיה או בפניה
או בכל אבר מאבריה כדי ליהנות מן המגע וזאת מ ן העבירות התמורות שבתורה
ומתברר במס׳ סנהדרין על כל זה כי ראוי לאיש ליהרג ואל יעבור ועל זה
ועל זה אמר שלמה המלך בחכמתו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא
מצודים והרמים לבה אסורים ידיה עכ״ל .וכן באגרת התשובה יום ב׳ ועיין
בפרוש רבנו יונה למסכת אבות פרק ג׳ משנה י״א ופרק א׳ מ ש נ ה ה /ואם כז
הרשב״א בתשובה לא התכוון לרמב״ם אלא לרבנו יונה רבו ,ואולם על הבית
יוסף אין תלונה כי לא היו דברים אלה בנוסה ארהות היים שהיה לפניו כמו
שנראה בבית יוסף באבן העזר סימן כ״א בדבור המתחיל ו מ ״ ש ואלו דברים
אסורים עיי״ש ולכן סבר שכוונת הרשב״א היא לרמב״ם .וכל זה הוא לפי מ ה
ש כ ת ב ת י שמשוש הדפק בימיהם היה כבימינו אבל אפשר שמשוש הדפק שבמקום
הבית יוסף היה באהד מהמקומות המכוסים בגוף או כ נ ג ד לבה ודומה לחיבוק
ונישוק מן הפעולות הזרות ולכן החמיר בו הבית יוסף וגם הוא לא התכוון
בדעת הרמב״ם לנגיעה בלבד .ומסתבר לאמר כן שהרי בתרומת הדשן כתב
בפרוש בשיטת הרמב״ם והסמ״ג שיש הילוק בין נגיעה להיבוק ונישוק ,וזה
סוף לשונו בחלק התשובות סימן ר״נ שאר פרישות כגון שלא יגע בה או שלא
יאכל עמה ומזיגת הכוס וכה״ג דהן הרהקות ופרישות לאפוקי הביקות ונשיקות
שנהנין מהן כמו מתשמיש ולא מקרי פרישות ובכלל ת ש מ י ש הן וכו׳ עכ״ל.
וכן צריך לאמר בדעת הבית שמואל באבן העזר סימן כ׳ ש כ ת ב ש ל ד ע ת
ד״רמב״ם משוש הדפק באשתו נדה אסור מן התורה אפילו אינו עושה דרך
ת א ו ה והיבה ,ואם בנגיעה בעלמא הלא כתב הרמב״ם בהלכות איסורי ביאה
פרק י״א הלכה י״ט שנגיעת נדה אסורה מ פ נ י הרגל עבירה עיי״ש ואינה אלא
מדרבנן ,ויש להאריך בזה בדברי נושאי כלי השלהן ערוך ואכ״מ .וגם הש״ך
ביורה ד ע ה סימן קנ״ז סעיף קטן כ׳ שסובר שצריך דרך חיבת ביאה סובר
שצריך חיבוק ונישוק על כל פחות ועיין בשו״ת חוות יאיר סימן קפ״ב.
היוצא ל ע ״ ד שאין מקור שהרמב״ם אינו מדבר בחיבוק ונישוק בלבד
והדומה להם מ ן הפעולות הזרות כמו ש כ ת ב בספר המצוות .ורק רבנו יונה
www.daat.ac.il
87
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא האוסר מן התורה אפילו נגיעה בלבד לשם הנאה ובזה אין לו ח ב ר
בראשונים ,שגם הרשב״א תלמידו אינו סובר כן כמו שנראה בשו״ת ה ר ש ב ״ א
חלק א׳ סימן אלף קפ״ח ובתשובה המיוהסת לרמב״ן סימן קכ״ז וכן כ ת ב
בארהות היים סוף הלכות נדה ש ל ד ע ת הרשב״א אין נגיעת נדה אסורה א ל א
משום שבות .וגם הריב״ש בשו״ת סימן תכ״ה כתב בגוף התשובה דרשו ב ס פ ר א
שאפילו קריבא לבד ר״ל קריבה של הנאה כגון היבוק ונישוק וכו׳ עכ״ל ,ו ה ו א
כדעת הרמב״ם כמו ש כ ת ב ת י ושלא כלשון השאלה שם עיי״ש .ועיין ב ש ו ״ ת
הרדב״ז חלק ג׳ סימן ת ק נ ״ ד שאשר ,המכנסת ידה למקום סתריו של א י ש י ש
בה משום לא תקרבו לגלות ערוד ,אבל בנגיעה בלבד ומשוש הדפק כ ת ב ב ה ל ק
ד׳ סימן ב׳ שאינם אלא מדרבנן ,והוא כשיטת הרמב״ם כמו שכתבתי.
ואין לאמר שנגיעה בלבד בערוה אסורה מן חתורה בחצי שעור כ מ ו
שנסתפק הרמב״ן בהשגות לספר המצוות לגבי קריבות לערוה .זה אינו ש י י ך
אלא בהיבוק ונישוק ושיטת הרמב״ן .שאינם עוברים בלאו ומכל מקום כ י ו ן
שהם פעולות שאדם עושה בשעת תשמיש ולקראתו אפשר שנחשבים כ ח צ י
מעשה ,וגם בזה מ ס ק נ ת הרמב״ן שאין כאן איסור תורה כמו שכתבו ה א ח ר ו נ י ם .
אבל נגיעה בלבד שאינה קשורה לפעולות תשמיש אין בה קשר עם ה מ ע ש ה
ואינו שייך בה ה צ י שעור ,וזה פשוט לע״ד שלא כמו שהביא באוצר ה פ ו ס ק י ם
בשם ספר מעין החכמה .וראיה מ ש י ט ת הר״ן במסכת עבודה זרה דף כ ״ ה
והש״ך ביורה ד ע ה סימן קנ״ז שדבור עם הערוד ,עובר עליו בלא תקרבו ו ה ק ש ו
האהרונים מ ה שייך לאו בדבור עיין בגליון מהרש״א בסימן קנ״ז ובסדרי ט ה ר ה
בסימן קצ״ה ,ולע״ד כוונת הר״ן והש״ך שמדבר עמה בעניני ת ש מ י ש ו ש ו ב
הוא מ מ ע ש ה ההתעלסות כמו ש כ ת ב ת י לשיטת הרמב״ם ועיין בשו״ת א ג ר ו ת
מ ש ה הלק אבן העזר הלק ראשון סימן נ״ו .וממקומו הוא נלמד מ מ ס כ ת ס נ ה ד ר י ן
דף ע ״ ה עמוד א׳ מ ע ש ה באדם אהד שנתן עיניו באשה אתת והעלה לבו ט י נ א
ובאו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד ש ת ב ע ל אמרו הכמים ימות ו א ל
תבעל לו וכו׳ תספר עמה מאהורי הגדר ימות ולא תספר עמו מאחורי ה ג ד ר
עכ״ל ולשון תספר עמו היא לשון עניני תשמיש כמו שאמרה אימא ש ל ו ם
במסכת נדרים דף כ׳ עמוד ב׳ אינו מספר ע מ י לא בתהילת הלילה ולא ב ס ו ף
הלילה אלא בחצות הלילה עכ״ל ופרשו בגמרא הא במילי ד ת ש מ י ש ע כ ״ ל
וכתב הריץ שם כדי לרצותה ועיין במסכת הגיגה דף ה׳ עמוד ב׳ ו ב א ג ר ת
הקדש פרק ו׳ .ובאבות דרבי נתן פרק ב׳ תניא יכול יחבקנה וינשקנה ו י ד ב ר
עמה דברים בטלים ת ״ ל לא תקרב עכ״ל פרוש לע״ד בעניני תשמיש ,ו ע י י ן
בהגהות מיימוניות בהלכות איסורי ביאה פרק כ״א אות א׳ בשם הראב״ן נ ו ס ח
נכון באבות דרבי נתן לשיטת הר״ן .ולשיטת הר״ן והש״ך שבדבור ב ע נ י נ י
ת ש מ י ש עובר על לאו וכי דבור עם אשת איש שלא בעניני ת ש מ י ש יהיה א ס ו ר
מן התורה בחצי שעור ,והוא הדין לנגיעה בלבד.
לכן ל ע ״ ד אין לתא של איסור תורה של לא תקרבו בנגיעה ביד ב ל י
חיבוק ונישוק ולדוגמת רקודי מעגל .וכן נשמע מהראשונים וראשוני ה א ח ר ו נ י ם
שכתבו בעניני רקודים ולא נמצא לאהד מהם שהזכיר איסור תורד ,של נגיעה,
שבמעשים של בני ארץ ישראל שבאוצר הגאונים למסכת סוכה דף נ ״ ב ע מ ו ד
88
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א׳ הביאו מקרא של זכריה פרק י״ב .ובספר הסידים סימן קס״ה הביא מספר
ירמיה פרק י״ב ותהלים פרק קמ״ח ,ובכלבו ובספר מורה חטאים הביאו מספר
משלי פרק י״א .ובשו״ת בנימין זאב ושו״ת מהרד״ך האריכו במעשים המגונים
שאירעו בשעת הרקוד ובתוקף התקנות שתקנו ,ובים של שלמה למסכת גיטין
פרק א׳ אות י״ח הביא דברי חסידים ראשונים שהם ספר חסידים ,ובפהד יצהק
שהביא במאמר הביא מהרמב״ם בהלכות יום טוב פרק ו׳ הלכה ב״א שלא
יתערבו אנשים ונשים ברגלים ,ומאי איריא כל אלה אם בעצם המהול עברו
על איסור תורה .ומה שכתב הרב אבינר שבספר יערות דבש כתב שרקודים
אסורים מן התורה משום קריבה אל עריות ,אינו נכון כי בחלק א׳ דרשה ג׳
דף כ״ב וכ״ג כתב בחיבוק ונישוק בני הזוג קודם נשואין ולשון יעשו תופים
ומחולות וכו׳ עכ״ל היא מליצה לשמחת ההורים בהיבוק בניהם ובנותיהם,
וכן בכרתי ופלתי ביורה דעה סימן קצ״ה סעיף קטן ו׳ כתב בהיבוק ונישוק
ולא הזכיר רקודים ,וביערות דבש חלק ב׳ בקבוצת הדרשות השניה דרשה ב׳
דף קנ״א וקנ״ב כתב שחיבוק ונישוק הם בלאו ויהרג ואל יעבור ושם הזכיר
רקודים ולא כתב עליהם לא לאו ולא יהרג ואל יעבור .הוצרכתי להאריך בזה
מ פ נ י שהרב אבינר שליט׳׳א לא כתב במאמרו החילוק בין רקודים לבין היבוק
ונישוק .ובספר גדר עולם של בעל ספר הפץ היים כתב בפרק ה׳ שבהיבוק
ונישוק בא הכתוב לא תקרבו ל ג מ ת ערוד ,ובהתימת הספר כתב בענין
רקודים מעורבים שמצוי שעובר עי ידי הרקוד גם על הלאו של לא תקרבו
וכו׳ ולפעמים מהבקין ו מ מ ק י ז איש את רעהו בעת הרקוד שהיצר הרע בוער
בקרבו ועובר על לאו זה עכ״ל הרי שברקודים בלא היבוק ונישוק אינו עובר,
והרב אבינר הביא תחילת דבריו ולא" הביא התנאי של ה י מ ק ונישוק•
1
ועיין בשו״ת פני יהושע חלק ב׳ סימן מ ״ ד שאפשר שנגיעה בלבד בשאר
עריות שלא באשתו נדה אינה אסורה אפילו מדרבנן וכתב שמעשים בכל יום
יוכיחו ושלא מצאנו ברמב״ם איסור אלא באשתו נדה ,ולע״ד קצת מ ש מ ע כן
בספר מורה הטאים בסימן י׳ שכתב המנשק אשתו נדה או מ ח ב ק ה קודם טבילה
או הכה על בשרה יתוודה וכו׳ עכ״ל ובסימן ו׳ כתב המנשק נשים ומהבקן
ומגפפן ומשמשן בלא שכיבה וכר עכ״ל ולא הזכיר הכד ,על בשרן .ולפי
דבריו באר מ ה שאמרו במסכת סוטה דף כ״א עמוד ב׳ היכי דמי חסיד שוטה
כגון דקא טבעא איתתא בנהרא ואמר לאו אורח אראע לאיםתכולי בה ואצולה
אלא אפשר שהסתכלות
עכ״ל ומאי איריא להסתכל הלא צריך לגעת
אסורה ונגיעה אינה אסורה ואין לדמות גזרות הכמים אלו לאלו שהרי באשתו
נדה אסור להושיט מידו לידה ומותר להסתכל בה להנאתו ובאשה אחרת מותר
להושיט לה ואסור להסתכל באצבע קטנה ,אלא קים להו להכמים במה ובמי
יצרו תקפו כמו ש כ ת ב שם בתשובה .ואולם לפי מ ה ש ד נ ת י בהיוב הצלה מ ן
התורה שהוא רק כשרואה את המסוכן בעיניו ולא בשומע עליו ועיין במסכת
סנהדרין דף ע״ג עמוד א׳ ובבא מציעא דף ל״ג עמוד א׳ ,אין ראיה משם ,שיש
לאמר שאינו רוצה להסתכל כדי שלא יכנס להיוב הצלה ויתהייב בנגיעה וכן
דיוק הלשון הסיד שוטה שאם היה כבר הייב להצילה מ א י איריא ח ס י ד רשע
מ ב ע י א ש ע ב ר על לאו ת ע מ ו ד על דם רעיך .ולהלכה גם בשו״ת פ נ י יהושע
ב ה ׳
89
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא החליט בדבר ומכל מקום נפקא מינה למנהג להושיט יד לנשים ,ו ב ז ה
שייכים דברי הים של ש ל מ ה במסכת קדושין פרק ד׳ אות כ״ה ש כ ת ב ת י ל מ ע ל ה
ונראה שאלה המעשים בכל יום שהזכיר בשו״ת פני יהושע .ואין סתירה מ ס פ ר
הסירים סימן ת ת ר צ ״ ה שאסר לתקוע יד לגויה אף אם היד מעוטפת בבגד ,כ י
לא פרש שהטעם הוא משום סייג לעריות ,ויש לפרש שהוא משום חשד כ ו ר ת
ברית דוקא כמו שכתב בספר מ ש נ ת אברהם על ספר הסירים סימן ת ת ת ס ״ ו
ורק מ ה שהביא שם ראיה להתיר מכהן מניה ידו ת ה ת ידה ש כ ת ב ת י ל מ ע ל ה
בדברי מהר״ם גם זה אינו ראיה לפי דברי התוספות במסכת סוכה דף מ ״ ז
עמוד ב׳ ומנחות דף ס״א עמוד ב׳ עיי״ש שלא היו נוגעים אלא במקרה .ו ל ה ח ז י ר
יד לנשים המושיטות תהילה קל יותר משום איבה שלא כשו״ת אגרות מ ש ה
הלק אבן העזר סוף סימן נ״ו ,ומשמע שסובר שדרך תאור .גם בלא היבוק ו נ י ש ו ק
לוקה ולכן החמיר וכן מ ש מ ע שם בחלק שני סימן י״ג לגבי רקודים ו כ ב ר
כ ת ב ת י מדברי התרומת הדשן שאי אפשר לאמר כן ,ואיני מושיט יד ל נ ש י ם
ואם מושיטות מהזיר ביד רפה.
על כל פנים מבואר בהרבה מקומות שרקודים אינם עצם האיסור א ל א
נאסרו למיגדר מילתא .כן מ ש מ ע בספר חסידים סימן קפ״ה שכתב אל ת ע ר ב
בנים ובנות פן יחטיאו אז תשמה בתולה במחול לבדם אבל בחורים ו ז ק נ י ם
יהדיו וכו׳ עכ״ל הרי שאיסור רקודים הוא שמא יחטיאו ואינם עצם ה ח ט א .
ואין לאמר שהביא הפסוק מירמיה להורות שאם תערב בנים ובנות יבואו ל י ד י
רקודים שהם עצם האיסור ונלמד מקרא דירמיה שהקפיד שלא ירקדו ביחד,
זה אינו שהרי דרש מעוד פסוק ילדים וילדות משהקים ברהובותיה י ל ד י ם
לבד וילדות לבד עכ״ל והוא בודאי דוגמה להפרדה ולא דוגמה לאיסור ,ו נ ר א ה
ש מ ש מ ע לו שהיה די לכתוב וילדים משהקים ברהובותיה שלשון זו כ ו ל ל ת
זכר ונקבה ולכן כיון שפרט ילדים וילדות הכוונה שיהיו לבד ,ואם כן ג ם
הפסוק על רקודים הוא דוגמה להפרדה כלומר שאין להרשות לרקוד או ל ש ח ק
יחד שמא יחטיאו .ובכלבו סימן ס״ו כתב בשם מהר״ם ששמו הרם שלא י ר ק ד ו
אנשים ונשים ודרשו הפסוק יד ליד שפרושו כשמתכוון לחסתכל ו כ ת ב ת י ו
למעלה ,וסיים וטוב להניה הדבר ומשמע שהכוונה שאין לפרסם מה ש מ ה ר ״ ם
התיר לבניו ,אבל בספר מורה הטאים הנדפס בנפרד סימן מ ״ ו הנוסח ה ו א
כ ת ב הכלבו בשם מהר״ם כי שמו חרם שלא יהיו אנשים עם נשים ב מ ח ו ל
והיו דורשים יד ליד לא ינקה רע ואף כי שאין הפסוק רומז כי אם לרעה מ י ה ו
טוב להניח הדבר ויש לאדם למנוע עצמו מכל דבר שהגוף נהנה ומכל ענינים
המביאין את האדם להרהור עכ״ל ומשמע שטוב להניה הדבר קאי על ע צ ם
הרקודים שטוב לא לרקוד וכן יש לפרש בכלבו ונתנו הטעם שיש לאדם ל מ נ ו ע
וכו׳ מענינים המביאים להרהור וכן הסיום בכלבו עיי״ש .ומה ש כ ת ב ב ש ו ״ ת
יוסף אומץ סימן צ״ז שהדברים האלה אינם תורת הסידות אלא דין גמור ע כ ״ ל
לא למד כן מן הכלבו אלא מדברי הרמב״ם והשלחן ערוך לגבי הסתכלות וכו׳
בנשים.
ובשו״ת מהרד״ך בית י״ד כ ת ב בלשון השאלה ג׳ בתי כנסת בעיר א ח ת
תקנו תקנה בענין הרקוד עם הנשים הנשואות משום הדברים המכוערים ש ה י ו
90
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עוברים בכל יום במהול כמעט שאלו המהול היתד ,כקובה של זבות שהיה אומר
הבחור למסדר המהול תביא לי את פלונית ואם לאו איני מרקד וגם היא
היתה אומרת כן ובשבת אתת אירע בלבול בתוך המחול כי בעלה של בהורה
אמר לאשתו אל תרקדי עם פלוני ואהר כך מצאה בעלה מרקדת עמו ונעשה
בלבול עד שהגיע הדבר בערכאות של גויים ובראות כל הקהילות הפרצה
היוצאת מזה הרקוד עמדו ותקנו וכו׳ עכ״ל .ושם בתשובה באות א׳ כתב
בנ״ד דמגדר מילתא היא לפי מ ה שבא בשאלה שהיו נעשים דברים המכוערים
במחול וכמעט לפי הרגלם ומנהגם במהול היתד ,כמו קובה של זנות עכ״ל
ומשמע שבלא הדברים המכוערים אלא במהול בלבד לא היה למגדר מילתא
ועיי״ש באות ג׳ .ולגבי רקודים בשבת עיין בים של שלמה במסכת גיטין פרק
א׳ אות י״ח .ובמאמר העתיק דברי שו״ת מהרד״ך שלא בדקדוק וכתב אותם
במרכאות כאילו הם מלה במלה ואינם אלא גרסה הפשית ,או שראה הדברים
במחבר אחר ולא במקור והשב שהם לשון מהרד״ך אבל אם כן היה צריך
לאמר דבר בשם אמרו והערתי במקרה דומה לפני שנתיים בענין שיער ארוך.
ולע״ד צריך להתרחק מלהביא דברים בלי לבדוק במקור ,גם אין לסמוך על
קובצים כמו אוצר הפוסקים בלי לבדוק במקור כמו שגם הם מזהירים בראש
כל כרך כי המאספים מקצרים במקורות לפי מה שנראה להם עיקר ואין כל
הדעות שוות מהו עיקר וגם כותבים לפי הבנתם ולפעמים כוונת המהבר אינה
כפי שהבינו אותה.
ובשו״ת בנימין זאב סימן ש״ג כתב שהניעם מה שמקצת פריצי עמנו
בהיותם חלין במחולות אנשים ונשים יהד שלהו ידיהם בהיק הנשים שהיו
נשואות ותהי זעקה גדולה ומרה על הפועל הרע הזה ובאו לפני חכמי העיר
ומנהיגיה וסיפרו להם כל זה וכאשר ראו הכמי העיר המעשים המגונים אשר
געשו קראו לממוני הקהילות והודיעו להם חומר האיסור הן בענין הרע שבעלו
ארוסותיהם וכר והן בענין הרע השני כדמפורש לעיל וההכמים השלמים רצו
לגדור למגדר מילתא והסכימו וכו׳ גם לא יהולו אנשים ונשים יתד בשביל
הפועל המגונה כדלעיל ו כ י עכ״ל ומשמע שהתקנה היתד ,מ פ נ י שליהת יד
בחיק הנשים הנשואות ובלי זה לא היו גודרים ,ודומה לשו״ת מהרד״ך .אמנם
שו״ת מהרד״ך ובנימין זאב הם מקהילות יון ונראה שהיה חילוק בינן לבין
קהילות טורקיא ואיטליא ,ששם אסרו כל רקוד עם נשים נשואות ולא רק מטעם
שליחת יד בחיקן כמו שנראה בתשובות גאוני קושטדינא ושלוניקי וונזיא שם,
וכן כתב בשו״ת פרח מטה אהרן סימן ה׳ שהתקנה שבשו״ת מהרד״ך באה
במקרה המור יותר מהמקרה ל י • ועיין בשו״ת בנימין זאב סימן ש ״ ה במכתב
מגאוני קושטדינא שהיה להם הרם קדמונים שלא ירקד איש עם הנשים כלל,
ולע״ד אינו חרם מהר״ם אלא מגאוני טורקיא כמו שכתבו ש ה ת ק נ ה נ ת פ ש ט ה
וכו׳ בין לתושבים בין לבאים מחיץ עכ״ל עיי״ש ולשון בכל ישראל פרושו
בכל היהודים שמה.
ש
והעיקר לגבנו כקהילות איטליא וטורקיא כי בינתיים נ ת פ ש ט ה התקנה בכל
התפוצות ולא רק כשיש לחוש לדבריהם המכוערים אלא מ פ נ י שבכל רקוד
קרובים איסורי הרהור והסתכלות והוי גרוי יצר הרע ואסור למגדר מ י ל ת א
91
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולא רק כנשואות אלא גם כפנויות .ואף על פי שיש חילוק ברקודים ,ש ר ק ו ד י ם
הנקראים סלוניים שיש בחם גוף צמוד לגוף חמורים מכולם ופחות מ ה ם
רקודים חנקראים רקודי עם בזוגות ופחות מחם רקודי מעגל ,והרב אבינר ש כ ת ב
בענין לתקדים לבטל את החמור תחילה היה צריך לכתוב החילוק שיש ב ר ק ו ד י ם
שיש בהם נגיעה עצמם .מכל מקום הכל אפור מטעם לא פלוג ואפילו ב מ ק ו ם
שאינם עוברים בהרהור והסתכלות על ידי הרקוד יותר מבשאר ענינים כ י ו ן
שכולם מכירים אלו את אלו ואוכלים ביהד תמיד ואינם רוקדים אלא ר ק ו ד י
עם במעגל מכל מקום חלה עליהם התקנה ,ואפילו חסיד גדול שאינו מ ה ר ה ר
כלל שדבר בו הריטב״א אסור ברקודים מעורבים כיון שנאסרו בתקנה .ו א י ן
פורץ גדר בענין הזה אלא מי שאין לו זיקה של מרות ההלכה ובפרט נ ע ר י ם
שלא הגיעו לפרקם .ואין לאמר מ נ ה ג אבותיהם בידיהם ,כיון שהוא מנהג ע ב י ר ה
כמו שהאריכו המהברים ,וגם אלה שיצאו מהקהילות ויסדו קהילות ח ד ש ו ת
ומושבים וקבוצים לא פקע מהם הרם ותקנת אבות אבותם כי אינו ת ל ו י
בקהילות אלא אקרקפתא דגברי רמי כמו״ש בשו״ת מהרד״ך אות ג׳ שם.
(10ויש הבדל בין אם נאמר שרקודים מעורבים אסורים מן התורה א ו
מ פ נ י שהוא גדר ערוד ,דנפיש יצרה כלשון שו״ת פרה מטה אהרן ,שאם י ש
ברקודי מ ע ג ל משום לא תקרבו הרי הדבר מפורש בתורה וצריכים ל מ ח ו ת
ברבים אפילו אם לא ישמעו כמו שכתב בהגהות הרמ״א בשלחן ערוד א ו ר ח
היים סימן תר״ה סעיף ב׳ ועיין בבאור הלכה ובערוך השולחן .ואף ש ב ש ו ״ ת
מעיל צדקה סימן י״ט כתב שלא תקרבו אינו כמפורש בתורה הואיל ו נ ח ל ק ו
בו האמוראים ולכן אפילו בהיבוק ונישוק לשיטת הרמב״ם אין מוהין כ ש ל א
ישמעו ,ל ע ״ ד אינו נראה כן אלא הוא מפורש בתורה שלכן מ נ ה אותו ה ר מ ב ״ ם
בספר המצוות כיון שהוא משמעות המלים מ ה שאין כן תוספת יום הכפורים
שהיא הדוגמה במסכת ביצה דף ל׳ עמוד א׳ שאין מוהין בה אפילו ש ה ו א
מדאורייתא ,והטעם הוא שאינה אלא דרשה ולכן לא הובאה בספר ה מ צ ו ו ת
ואינו מ ש מ ע להו לאינשי כמו ש כ ת ב הרשב״א בביצה שם ועיין ב מ א י ר י
ובשיטה מקובצת שם ובשורש השני לספר המצוות ובקנאת סופרים שם ל ג ב י
לשון דאורייתא ׳שהזכירה הגמרא ובתורה ת מ י מ ה בויקרא פרק י״ה פסוק ו׳
אות כ׳ בסוף .אבל כיון שאין ברקודים איסור זה לכן כשלא ישמעו ואי א פ ש ר
לכופם מ ו ט ב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים ,ודברי הריטב״א בשיטה מ ק ו ב צ ת
שם אינם ענין להיום כיון שאין לנו כח לכוף כמו ש כ ת ב ת י בסוף ע נ י ן
שיער ארוך .ועיין בשדי המד מערכת התן וכלה סוף אות י״ב ש ר ק ו ד י ם
נתפשטו בהרבה קהילות בעו״ה והרבנים לא מהו .ובספר הופת התנים פרק ו׳
סעיף ח׳ כתב שרקודים מעורבים היו המנהג אצלם ולא כתב על זה תוכחה,
שהביא שם דברי הכנסת הגדולה באבן העזר סימן ס״ד וס״ה בשם רבנו אפרים
שיש לכוף את ההתן לקיים מנהג המנגנים והרקודים שנהגו במקומו ,ובישם
מהרי״ל שיש לקיים נגינת התזמורת אפילו כשיש בדבר טרהה רבה ו ה ע ת ק ת
מקום הנשואין ,וכתב על זה אלא דלענין ריקוד האנשים עם הנשים כ מ נ ה ג
שלנו או באתרא המתקנאים הגויים מ פ נ י שאין מנהגם בכך או היכא ד נ פ י ק
תקלה בשאר ענינים וכו׳ לא דבר כלל ולא גילו סברתם הר׳ הנז״ל ולדייני
92
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העיר הי״ו להם יאתה המשפט לברר ולדון כפי השעה עכ״ל .הרי אף על פי
שיוצא מהם תקלה והוא כדברינו שאינם עצם האיסור מכל מקום כתב לשון
שקולה שהרבנים המובאים בכנסת הגדולה לא גילו סברתם בענין זה אם כן
או לא ושיש לדיינים לדון לפי השעה.
(11ועוד נפקא מינה לפי מה שפסק הרמ״א ביורה דעה סימן קנ״ז סעיף
א׳ כדעת הר״ן שבאיסור לאו של גלוי עריות יהרג ועל יעבור .גם אילו היה
לאי של גלוי עריות הרבה אהרונים הקשו ע י הר״ן שאין ראיה לאמר יהרג
ואל יעבור מן המעשה במסכת סנהדרין דף ע״ה עמוד א׳ במי שהעלה לבו
טינא כיון ששם החולה הוא הגורם למהלתו מפני תאוותו ולכן החמירו ולא
מפני שיש בדברים לאו כמו שכתב בשו״ת הרדב׳יז הלק ד׳ סימן ב׳ ובספר
תוספת יום הכפורים בדף כ״ו בדבור המתחיל כתב הריין ובשו״ת הוות יאיר
? ״ב׳ ועיין מה שכתבתי )בשרית בכתב יד( בענין נוכהות הבעל בהדר
הלידה )סימן י״ט( אם גם דעת השייך היא שאין אומרים יהרג ואל יעבור
ס ו ר לאווין ,ושוב מצאתי שכתב כן במנחת הנוך מצוד ,רצ״ו בסוף דבור
המתחיל והנה באותן עבירות עיי״ש .ורק מה שהקשה בשו״ת חוות יאיר על
הר״ן לדעת הש״ך שצריך דרך היבה שאם כן איך נמצא יהרג ואל יעבור
בחייבי לאווין של גלוי עריות ,הלא כשאונסים אותו אינו עושה משום היבת
ביאה אלא מתוך אונס וממילא אינו עובר על הלאו ,לע״ד מי לא עסקינן
שכופים אותו לחבק באופן שיבוא מזה להיבת ביאה ולא ככפאתו השד אלא
בצורת חיבוק ונישוק שתחילתו באונס וסופו ברצון ,ונהי שפטור ממלקות כיון
שהוא אנוס מכל מקום הוי אביזרייהו של גלוי עריות ויהרג ואל יעבור .ובעיקה
מה שהבין החוות יאיר בדעת הר״ן והש״ך שצריך מהשבת וכוונת העושה
לשם חיבה וכן תפסו באהרונים ,יש להאריך הרבה ואכ״מ .ועיין בשו״ת
הרדב״ז סימן ב׳ שם שכתב בשם בעל ספר כפתור ופרה מותר למשש הדפק
לאשתו נדח אפילו בחולה שאין בו סכנה אפילו יש שם רופא אהר אלא שאינו
בקי כזה מ ט ע מ א דאמרינן בעבידתיה טרוד כדאמרינן גבי מרביע מין במינו
שמותר להכניס כמכחול בשפופרת דבעבידתיה טרוד וליכא פריצותא דלא
אסרה תורה אלא קרבה המביאה לידי ערוד ,שנאמר לא תקרבו לגלות ע ת ה
עכ׳׳ל ומשמע שתלה איסור תורה בפריצותא שאם יש פריצותא נקרא מביא
לגלוי ע ת ה ,שאין לאמר שליכא פריצותא קאי על מ ה שמותר להכניס כמכהול
בשפופרת ,ששם אין הענין של פריצות אלא של הרהור וכן הוא ברמב״ם הלכה
כ׳ וכאן שמחבק ומנשק ל ע ת ה הוי פריצות אף על פי שכופים אותו ,מ ה שאין
כן במשוש הרופא אין פריצות כיון שהעגין מוכיח שעוסק במלאכתו וכן חיבוק
ונישוק קרובים אינם פריצות במה שרגילים בהם העולם .ועיין היטב בתרומת
הדשן הלק התשובות סימן רנ״א ורנ״ב שפרוש דרך היבה אינו שהפעולה
י על פי שהפעולה אותה הפעולה.
׳
מוכיחה אלא שהעני!
אבל רקודי מ ע ג ל כיון שאין בהם לא תקרבו אינם ביהרג ואל יעבור
לדעת הר״ן והרמ״א וכן הלכה ואפילו לדעת הרמב״ן בתורת האדם שער הסכנה
ש כ ת ב שבגלוי עריות לא שנא בעבירה גופא לא שנא באבקה של עבירה אין
מ ת ר פ א י ן וכו׳ עכ״ל לא אמר אלא לגבי תעמוד לפניו ערומה וכו׳ מ ה מ ע ל ה
ס י מ ן
2
ב א י
מ ו כ י ה
א
www.daat.ac.il
93
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבו טינא עיי״ש ובדומה להם שהם מעשים לקראת תשמיש כמו ש כ ת ב ת י למעלי׳
ב ד ע ת הריץ ,מ ה שאין כן נגיעה ביד שאינה מ מ ע ש י התשמיש .וגם דעת שו״ת
הרא״ם שגם בערוה דרבנן יהרג ואל יעבור אינה ענין לכאן ,ואם לא ת א מ י
כן גם לאכול עמה בקערה אחת ומזיגת הכום שאינם אלא הרהקות ופרישות
יהיו אסורים ביהרג ואל יעבור כמו שכלל אותם עם נגיעה בתרומת ה ד ז
סימן ר״נ .וכל שכן ברקוד עם פנויות נדות אין בו יהרג ואל יעבור לפי שטת
שו״ת פ נ י יהושע סימן מ ״ ד שאין בנדה יהרג ואל יעבור אפילו בביאה ועייז
בדרכי תשובה ליורה ד ע ה סימן קנ״ז סעיף קטן ו׳ מחלוקת האחרונים בזי ׳
ובמנחת חנוך כתב ש ד ע ת הרמב״ם שאין חילוק בין נדה לערוה אחרת ,אבל
בספר הישר לרבנו ת ם חלק התשובות סימן פ׳ כתב אף על גב דכתיב בה
ואל אשה בנדת מ ת ה לא תקרב לגלות ערוד .אין התלמוד קורא ערוד .אלא
דלא תליא ביומי וטבילה עכ״ל .ובפרט בנגיעה בלבד בנדה פנויה ,שיש מחלוקת
אהרונים אם אסורה אפילו מדרבנן לפהות במקום מצור ,עיין באבן העזר םימז
ס ״ א בבאר היטב סעיף קטן ח׳ ובעיקרי ה ד ״ ט שבסוף יורה ד ע ה סימן ב״א
אות ד׳ ובשדי חמד מערכת חתן וכלה .והארכתי מ פ נ י שיש מפליגים ביהרג
ואל יעבור ונפקא מ י נ ה לכמה ענינים.
ע
,
(12גותר לדון כיון שאין איסור לא תקרבו ברקודי מעגל האם מותר
להפליג לאמר שהם אסורים מ ן התורה כדי לחרחיק את ההמון .תהילה ל ע ״
אין הדבר תלוי במהלוקת הרמב״ם והראב״ד בהלכות ממרים פרק ב׳ הלכה ט׳
ש ד ע ת הרמב״ם שאסור לבית דין לאמר על איסור דרבנן שהוא מן התורה
ועוברים בזה על בל תוסיף ודעת הראב״ד שאין איסור מוסיף אלא במצות
עשה ,ובספר אור שמה הקשה על הרמב״ם שכמה פעמים התנאים דרשו מן
הכתוב והגמרא נושאת ונותנת אם הדברים אסמכתא או לא ולפעמים נשארת
בלי הכרע ונמצא שהתנאים בעלי הדרשות עברו על •בל תוסיף י ו ן שלא פרשו
שהדברים מדרבנן עיי״ש מ ה שתרץ .ולע״ד אינו קשה כי אף על פי שבספר
ההנוך מצוה ת נ ״ ד העתיק לשון הרמב״ם חכם המורה שבשר עוף בהלב אסור
מן התורה וכו׳ עכ״ל ומשמע שדברי הרמב״ם עוסקים בכל רב ומורה ולכז
כתב שרוב המפרשים הולקים על הרמב״ם עיי״ש ,אבל בגרםות שלפננו הנוסה
הוא בית דין ולא הכם המורה ופרושו סנהדרין של ע״א דוקא כמו שמובה
בהלכה ב׳ שהביא הדין שאין בית דין יכול לבטל דברי הברו אלא אם גדול
ממנו בהכמה ובמנין וכתב הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואהד הוא
וכו׳ עכ״ל הרי שמדובר בסנהדרין הגדול וכן כתב במנחת חנוך מצוד ,תצ״ה•
והרמב״ם לשיטתו בהלכות ממרים פרק א׳ הלכה ב .שמצות לא תסור הלה על
כל דברי הסנהדרין הגדול ולכן אם יאמרו על איסור דרבנן שהוא איסור תורה
שוב נקבע הדבר כן לדורות ועוברים על בל תוסיף ,ולכן אינו קשה מהתנאים
שדרשו ולא גילו אם הדרש עיקר או אסמכתא שאין כאן בל תוסיף כיון שאינם
אלא דרשות תנאים ואינם פסקי סנהדרין .נמצא שגם לרמב״ם לא שייך בל
תוסיף ברב המגזים באיסור דרבנן לאמר שהוא מן התורה .ואם משום מדבר
שקר תרהק מותר לשנות בדבר השלום כמו שאמרו במסכת יבמות דף ס״ד
עמוד ב׳ ועיין בתוספות בבא מציעא דף כ ״ ג עמוד ב׳ בדבור המתחיל
ד
כ
94
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
ש
ה
ר
ב
ד
ה
ר
ב
י
כ ל י ל י ם
ם
ת
ר
ן
״ י-ללם
נקראתי־׳
ה
נ ח י ; ת י
ב ש י ו מ
7
ן
י
כ
יי־ן:תתי
3
? !יילתא•
^
י״ה
באישפיזא
? ,ד ,ה ג י א י '
^ ~ ו ת םי
דרכי נעם לכל נתיבלתיי׳ ~
האיסיי׳
^ חששות
^
שלום באר׳ז ילכ; לע״ד כלתר י ש נ ל ת
ייתלנרי
״ ! .י י ה׳ ~
'
אבל למעשה חלילה ל א כ י
1יי נא״יי
! < ,כז נ ־ ־ =
לי .החילה יש בדבר כ מ ז ל
הר י׳
תלדה'י׳
~
אבל כיח שייליי -ט ״
שלל
,י-
״יסלרלת מז
שהאיסור שאחרים ע ל ב ר
:עניז א י
^ ד״איםלר
'
ליזהר נכשלים כהוצאת לעז ,׳־נאי׳ י
נמםבי
ל ר ה • ,־אי * ׳ ־
נכשלים באיסור שהלא מ ד ר ב ״ ־ ' י
ר י
ל י ם
א
י
י
כ
י ז כ ג ד
י ג
כ
כ
י
ד
א
ל
ת
נ
ע
כ ן
ד
ג ם
י י ם
ל
ר
ה
א י :ם
י
ד
ב ל
1
ע
ם
ה כ ם
י כ ע י ס
י
י ?
ל
0
ז
ד
0
י ,ר ע
ל
מ
ם
א ח ר י ם
ע
נ ז א
ע
יס
מ
ל
א
י ,ז א
0
י
י
י
א ס
ד ,ת ז י ה
כ כ
ד
ט י ג י
ב
ר
י ם ן
מ
י י
1 1נ י י 0
י י
נ
ממשיכים * ״ ו א אחדי ש י ׳ י
ל ל
תליה קל מ נ י י ,
ד
נ
ד
ם
א
מ
ע
יבמות שם בשם
שלא לאמד דבד שאיני
**•״י״
ש
כ
ן
ב
ד
ב
י
י
ג ז י ס
ה ק
ל
ל
ל
י
ס
׳
^
א
ד
ם
,
ע
כ
״
ל
ה ת
5ן
״,דד ,אהיה
י
ז ע ל
ת 7
באיסיי
ד
נ
>
.4:
ג
,
ה
ה
ג
ן
נ
כי
ע
ד נ י
ור ם
"י,
״ שם
י י * £
*
מ
י ע י י ?
ו י
י
ה א ד 0
על
ד > ג ז
'"*/״י
א ה
ל
ה
7
נ ה ב
ים
ן
י י ד ע
י כ ל
מה
נ
*י
ע י ם
ג**
ע
ת
ה
מ
,
*
י
ספי
<ריז
יצייר׳
;לבר נ*יי
~ " '
ד״מה
,״ י א י י ׳
גדול לת״ח שיזהר בדבליי '
סני י
נמםכח
לרבים
,׳ .
לאי ח ״ ל הדמב״ם בהלכלת י
י
"יס ד
',מעיז
כמי
^
בבהמית לכד עכ״ל .לבדבר י ״ ״ ־ י י
^וי
דניה י ' י
* ,אמר א *
שאז לא ישמעי לרב אפילי
* י׳״אחר
1ב<י* י ׳ ^ ת י י
ח> * * עמיד ב׳ כד עונשו של ב י
במ?ים
הקל
נשם * י
^
ישלב ייצא מכשיל לרבים .י י ׳ י
^ני
שאםי
להיתר בילדה ד ע ה סיף ם י מ י ״ ־ * ' ? ל הריב י '
םר
שיב
י
״ ל לנאז
כך אסלר לאסיר א ת המלתר לכד מ פ נ -י
נמצא
* י המירי'
מ ה מ ת שנאסר והוי ת ז מ י א
״ רא
"
,מז ׳
י
לאמי
אל הגזים על א י ל
ייינחב ר י י ,הרבי•
י
לל גם כשאלמר על האסיר
י ׳ ^ י 7אהי
.״יינר ש ל " " י י ה
•
א ת המלתר בא להתיר א ת
שא י
ז י׳
׳ ' ראלי ל * * * ^ ,מ ה
(13לעניז צלדת ה מ א מ י
ב י
אלגי
קיה•
הדף למראה המקימית למטה ,לעייל אי'
י
7
ד
ם
א
י צ י צ
ת
י ע 7ת
ת
ה
ע
ע
י
ל
צ
ח
י
?
י
ה
י
י
' נל
א
י
ו ת
ש
ג
י
מ
א
ל י
י
ס
ת
א י
ר א ה
א
7י
ר
א
ה
כ מ י
1י״ר
0י
ם
,
0
ב י
£
ע
כ י ח
י
ל
כ
א
ע כ
א
ת
י
ד
א
ס
י
ע א
י נ י ד ע
ל י ל י
י ה ה 7א
ר
ס
ר
ד ר ב נ 7
מ
ע
ע
ת י ר י
ן ר ד
י ע ל
י
ב
,ל כ
מ ?
ה
ה א ס 7ר
א
י ט
ע
ע
י
ל
ע
י
;י
י
ע ז י
ש
ל ד
פ ם ן
ה ז
כ א י ל י
הימרית שמצא באהריגים
אוסר לרכב על כתפי הבדל ממי׳
סימן כ״ג סעיף ד ,אבל ב א
ימהמם מ ה שאי; כז כתפיים ש מ
מ ה
ל
ע
ונם אי ״ ״ י ל י -
ל בסלס ללא באדם ,להרבה
נ ז י
ש ד
מהבי
ל
ל
ת
כ
ש ^
ד
ב
נ
'
ב
ו
ל
0
י
מ צ י א
י
י
י
ש
א
ד
:
ס ן ר
^
ע י ן ; ר י
^.
יב
ע
א
ר
ם
א י ז
מ
מ
ג
ד
״
3
י
ה
במדר^ ישרא
ל ש
^
ל
ל
^
,
נ
י
ע
ל
א
י י
י א מ
ש
0י ף
ת
ב
? ,מ ר לי׳
;,שהכלי־
איםייי
קי^
'
ף דבר׳
ק לביז מנהגים ל ה י מ ר י
נ י ם
ה
ד ״ ד
ייאדייק.
www.daat.ac.il
ב
י י ״
'
ם
י
^ 1שיש
שם *
ליש
לנ
ל ן ם
,
ע ד
י ש
א י
ב
לשלז ^ * ש ם
מיי ^ ^ עליי'
כ
פ
י
י
נ ם
יז
י
אחרי
י ל ב ז
א ם
כ ה
י ל
א י ?
צ
ה ג ג
ז
ב ב
י ג ם
י'
ע
םים
ג
^
^
האוסרים להדים א ת
ב ע נ י ג
ס ל
א
ע
ל
א
י א
י ׳ ר ,מ ר ־ י ׳ ״לנע
לרכב
לם
1ן א ר י׳גי
שם
י
״יד .י
שא
.עצמית
עכה
׳מן ייי י
מ מ י 1ב י ו ,על
^
^
צאל
מ
ב
ל
פ ן ם
? ע י י
יבים
ל י
י ר י
׳
ב
ל ביז
לכתיג
י ש
י
^
95
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ח
כרך
רשימת המאמרים בכרך יז ,גלימות א -ד
ג
עזם המאמר
שם המחבר
כ ת ב י ד׳ ח י י ם ו י ט א ל ש ע ר ך ד׳ י ע ק ב צ מ ח
אביבי,
יוסף
אבינר,
הרב שלמה חיים
רקודים
אבינר,
הרב ש ל מ ה חיים
רקודים
אדלר ,ד״ר ש ל מ ה ז״ל
והלכות
והלכות
בין
מכתבים
צניעות
חמדות
של
רביעית
ברויאר,
הרב מרדכי
פשוטו
של
מקרא
ברויאר,
מרדכי
הערות
בולג,
גרוס,
שמעון
ד״ר
שתי
הרב יהושע
גרשוני,
ס׳
א״ א
הרב
הירש,
הרב
הנקין,
הנשקה,
ויטמן,
ש״ר זצ״ל
יהודה
זאב
ויינגורט,
אברהם
ויינגורט,
אברהם
אבא
הרב
כץ,
כץ,
שמואל
לוי,
פרופ׳
לוי,
ד״ר
יהודה
ז״ל
יעקב
ד״ ר י״ מ
דוד
עמנואל,
יונה
צוריאל,
הרב
משה
צוריאל,
הרב
משה
קליין,
רוזן,
הרב דוד ב ״ צ
הרב
ישראל
משה
רוזנטל,
הרב
שישא,
אברהם
במבדגר
של
-
סכנות
ל״אין
נתן
על
תפלת
על
היחס
שבין
החזרת
תשובה
להערות
בידנבאום
מידי
יוצא
ארץ ישראל
ופקוח
הלכות
הלכות
והליכות
בטיול
)המשך(
שיתוף
הבטים
חדשים
לנושא
חלב
פירות —
חלב
בין
מנחם
מספדים
—
מספרים
-
משמעותם
בענין
הארות
להערות
על
איסור
על
תולדות
היישוב
96
www.daat.ac.il
יין ל ב ן
הרב
לפי
לפי
מ״מ
כשר
מהר״ל
מהר״ל
)המשך(
לרשעים
על
מליחה
והרופאים
המליחה
מאת
שנאה
וכו׳
ואפיקורסיות
הפוסקים
משמעותם
מצות
קיץ
הדיוטיות
הפעולה
שו״ת
נפש
בשופר
והליכות
-
פשוטו״
והפשט
בטיול,
דברי
ז״ל
צניעות״
המדרש
משובחות,
1
21
ד
בשבת״
מחנה
חומרות
נפש״
במנוחתנו״
ושכלתים
ג
86
71
ג
1
ב
והלכות
״רצה
ב
4
74
הקודש
מקרא
שטחי
ופקוח
ב
54
נ
וסיכויים
חום
לד״ר
טהרת
ואויערבך
תורה
ל״מחליפי
ל״רקודים
מלאכות
קלמן
שמואל
מצגר,
על
)המשך(
שטחים
השם״
תוספות
אבא
לויננר,
״עם
הערות
שמחה
כהנא,
הערות
חולין
דוד
הנשקה,
ל״החזדת
3
א
צניעות
הרבנים
ליון עמ׳
61
ד
מחליפי
במלח
חום
בשבת
ש מ ל ח ו בו
החקלאי
בנליל
)המשך(
ד
78
ג
83
א
51
א
26
ד
1
ד
26
א
62
ג
24
ד
42
ב
19
ב
10
ב
31
ג
65
ג
76
ג
14
ד
30
א
71
א
77
ג
69
א
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערוך האהראי :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
די״יח
ידי״י׳ז׳׳
ר ה ׳ * ׳ ו י י * י 1-יייוימז^ימ
1