אתר דעת -מכללת הרצוג
,
T
כנרב עת מרצ א ראור
•
י=tחצ"'
ווסד
11fל ם דגנר ..
».,
ייד"
ב.ר"'ייער
א ביד rו 1f1 ..,.ר Nר
בתיכן:
טוב לנבר כי ש'א עלו נבדער..,
I
ן
נויקב בחנר
.
•
•
1
•
ובשתנו של י.ב ששוכון רפאל תישר ז"ל I
•
• • •
י.ב ובדוכי כרואיר • • • • .
ובנ1ןת תלשד תידו ,ןכר tחה ןחכליחת Iפריפ' הידות ל· 'I
•
לקט ןכדברי ןכתר"ל על סדר ליןכיד חתןזח /
הרב ובשח צוראיל · . . . . • • . .
•
באיוירם בס" ר" II IIבן עןר IIעל התורת Iדיי ובצנר ·
•
מי ה" II1בן נדול תדור" הנןכר בשו"ת הרי"וב Iובאיר וונדר •
7
17
33
4s
49
על סםרים עול סופרהים
סםר הובנהיג
אזר גבימין
-ובהדירת ד"ר חציק רםאל " /עובונאל • 53
I
בן ציין סםרן
•
•
•
6S
•
•
•
•
העחת לIIIבובר הלסת ר';צי"ג םע " Dחציק גוין ·
•
•
66
•
וצרת בית מהקית ל..תפארת ש'ראלD ".דוס תר"בב I
נויקב
סבבי
.
•
•
•
•
םב"ר ירIII1ו,ם ',,ת נםין תשל'ש
•
•
•
•
•
•
•
68
וכר יס ,בלייי ב • ,ם:ח'ר "" 15.-ל
ונםי בש'IIוו "" 50.-ל
חבת לןי'רII
~
תכובת רעוב.רתכ :חר' צפגהי ,נ 1fירIII1לם" ,מל288883 .
www.daat.ac.il
, 8.-
אתר דעת -מכללת הרצוג
–
'עקב ברונר
r
טיב לגבר כי 'שא עיל בנעיריי
-
הערות בנושא הח'נון
מתרך
ר'
-
זכריס שאנמרי
שמילא
הישיבה
לזכר,
כריבר
התיכונית
ז"ל,
כקיביץ
של
כב "I
ממייסדי
האברך
וממתנבי
ש Yלבים.
.11
הדברים אמורים כלפי הנטיהי המורגשת בעולם החינור לפנק את הנוער,
נשטח הלימודםי כמו בשטחים אחרים ,לחת לו חופש מופרז המוביל בהכרח
להפקרות וכדרמה .בחינור התורתי אין אמנם סננה של נתינח 'חופש מופרז ,כי הרי
זה עומד בניגוד ליסודוח התורה .ובכל זאח התגנב גם אלינו ענין הפינוק.
חושבים ,שהשחירור מ"נשיאה בערל" זה או אחר יונל לשמש פיחוי לבני נוער
מסויימים להקדשי את עצמם לחורה .הנוונה בדברים הבאים לעורר אח המחשבה
בבוגע לדרכי החינזר תתורתי באח שיראל .
בתתיל מן המקורוח .בפרקי אבוח פרק ב :משגה ב :באמר " :רבן גמליאל
גבו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד ח,ורה עם דרר אח ,שיגיעח
שבהים משכתח עון ,וכל חורה שאין עמה מלאכה סופה בטהל וגוררח עון".
ואילו בפרקי אנות ,פרק ג :משנה ו:
באמר :
"רבי בתוניא נן הקבה אומר,
כל המקבל עלזי עול תירה מעביריו ממני עול מלכות ועיל דרר ארץ .יכל הפורק
ממנו עול חורה נותבין עליו עול מלנוח ועול דןר את'!
יש שרוצים לראות בשני המאמרים האלה שחי אסנולות של התינור התורחי,
אסכוהל אתח המכונה בשם "תוהר עם דרר ארץ" ,ואטכולה שנהי של "רק
תררה",
נדמה ,כי גשיה
זו היא פשטנית מדי .כדרכה של תורה ,יש בהחלט מקום
להגדי שאין מתלוקח בין רבן גמליאל לבין רבי נחוניא בן הקנה ,אלא שכל
אחד מדגשי עקרון -יסוד מאיחי ,ושהכל חלוי בתנאים ובנסיבוח ,בבחינח
"אלה ראלה דגיר "אלקםי חיים".
בדרר של ישיוב הסתירה
-
לכאורה
בעל ה"שפת אמת" שפ"א מן חיי שדה,
-
שבין המאמרים בפרקי אבוח הולר
תומ /fט,
מאמר
'.ב
שם
נאמר בין
השאר:
"במדרש
עבד משכיל
ימשול בבן מבשי
)משלי "ייז(,
על
דיי
ששירת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לברור וכו!
ענין השכלת אליעזר הוא ,על פי המשנה המקבל עליו עול תורה
עמבירין ממנו עול מלכוח ועול דרר את ,ולא אמרו מעבירין ממנו
-
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חוהר . 1עם דרך
מלכוח ודןר ארץ ,שהרי אמרו חז"ל יפה חלמוד
• .
ארץ
-
רק עןל דרך ארץ מארן ,שצריך האדם שלא יחערבב
על דיי העסק ולא יחקשר בכל העסקים אשר לא לה' המה ,וכן
בעיל מלכוח ,דאיחא דמאן דכפיח באחרא אי אפשר לו לקבל עול
מלכות שמים ,ימאן דכפיח דייקא ,אבל מי שזיכה ,הגם שהוא
באיזה עבדית אי בדרך אח אינו כפות ימשיעבד לזה ,יהוא נקרא
עבד משכיל ו שהגם שהרה עבד אעפ IIכ השכיל העבדות בחכמה,
ודיע והאמין כי הקב"ה גחן לי זה העבדות ,וזה שאמר :אלקי
אדני אברהם ,שקיבל עול מלכותו באמצעות העבדות שהיה עבד
אברהם ,ימצא שכל יחכמה בהעבדוח שלו,
יכן כחוב מלכותך מלכות .כל עילמים ,כי הגם שאבחבו בגלןת תחת
,
איזה מלכית יש לבו להשכיל ילהבין כי הכל מאתי יתבר.ר יביודאי
מי שזוכה חל עליו מלכוחי יתברך בלי שום הסתר ,יבגלית הוא
בהסתר,
וכשמקבלין עיל תורה ,אפילו כשיש 'עלינו מלכות ודרך ארץ ,והייבו
להרית כבחיבת עבד משכיל על דיי השכלת החכמה שהוא עול
תורה ,מסירין ההסתר ומעבירין עול מלכוח ועיל דןר אח כב"ל",
יש להגי,ד כי הגשיה המבוססת על ..מלכותך מלכיח כל עולמים" ..ומלכותו
בכל שמלה" מחייבת בהכרח עמדיה בתיך החיים ,כי אחרת אדי בשליט את
התורה על כל שטחי החיים ,אם בשטחי חיים רבים איו לבו חלק ןגחלה ,ואגחגו
תלויים בנוגע להם באחרים ,ירק באחרים,
האדייאילוגים של התבןעה האגידאית ,בגל גיליה הראשונים ,דברן תמיד
על ה"פרימאט של התורה" ,הייבו ראשי בותה של התןרה ,שהתורה קדומת לכל,
ושעליונ להשליט איתה על כל שטחי החיים ,נכון הוא ,כי גישה זו .החגבשה
אצלם מתוך שהיו קריבים לאסכולה של הרב שמשון רפאל הירש ,אי כפי
שנקראה גם כן האסכולה של "תירה
עם דרך ארץ",
אולם נדמה ,כי מבחינה עקרינית אי אפשר לחלוק על הגשיה המחייבת
..נשיאה בעיל" בכל שטחי החיים למעו השלטח התורה עליהם ,הלא אמרו חז"ל
"עיקי שכינה בתחתונים ,I/כי זוהי תכלית הבריאה ,להעלות את החומד 'ואת
כל הנבראים ,יזה כל עניו המצוח המעשיית ,הברכית ,יגם ההתעסקית של אנשי
התרהר בכל העניבים המעשיים ,כמי "שיר שנגח את הפרה" וכדומה ,כי אהל
הם הנישאים של החירה ,ילא רק ענינים מופשטים ,יברור ,שלא מספיק שנעסיק
רק בצד העייני של הדגרים ,הצד העייני דריש למעו ניייט כל המעשים של
עם ישראל ,העיסק בכל עניני העולם ,גדרך התירה -שכל החיים היימיומיים
הרבגוניים יניהלי לפי רצין הבורא כפי שבא לדיי ביטויי בתורה,
אנחנו מוצאםי גם בספרי חכמת האמת ההדגשה ,כי עולמנו הוא עילם
העשי,הי והעיקר הוא תיקין העשייה ,יגדול תלמוד שמביא לדיי מעשה ,כי
העקיר היא המעשה בעילמני שהיא עילם העשייה ,אפשר להאריך בהיכחית
2,
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
לגש'ה זו ,שהר' התורה מלאה בהדגשות אלה ,ללמוד וללמ.ד לשמור ,לעשות
זלק"ס,
.כ
לשם העמקת ההבנה של הנושא בב'א פה מאמר מבעל ,_,שפת אמת" בפרשת
האז'בו )תדל"ז( :
השמםי
"האויונ
הארץ.
ותשמע
כי
התודה
שירשה
גשמים,
יכוחה
להמש'ד כל מה שבארץ עד לשמ'ם,
זככר כתכנז במקוס אחר ,כ' שת' בח'נזת אלה תלו"1ת זה בזה ,
כפ' מה שאדם מקשר
כל מצרה ותורה ככח
השורש ,כמו
כן
מתפשסת עד למסה 'רתר ,כ' ררם מעלה ורום מטה תלו"ם זה בוד.
וכל עב'ן הפשרה הוא לבאר ,כ' בב' 'שראל צר'כ'ם להעלות כל
הדבר'ם הגשמ"ם ותחתוב'ם ,ולכן אל 'פרל לב האדם על'ו במה
שצר'!" לעסרק ברבר'ם גשזכtג" רשפל,ם ,כ' הלא הצרר תמtג' פעלר,
וכמו כן האדם כולל כל הבר'אה ,וכן כתוב 'צב גבולרת עזכ'ם
למספר בב' ש'ראך,
,
וכן הוא בפרט ,שש' בכל א'ש 'שראל אלו ההסתרות שהם מכוחות
כל האומות ,ואש' הש'ראל' צר'ד לתקנם,
'מצאהו בארץ רמבר' ,סובבבהו' ,ברננהו
•
וכו'.
בבב' ש'ראל מ'מ' קדם ,חלק ה' עמו וכו'
ה'א
אף שכתוב ,כ' בחר
-אכל ע'קר המצ'אה
בעת צד והסתר ,מקרם חושד ,אשר אש' ה'שראל' מצפה
להתגלות הקדשוה בעולם הזה השפל ,וזה נקרא ארץ רמבר ,שא!'
לו רק הרצוו",
האמת של ,תוד,,,,ד הבאה '"ל ב'טו' במל'ם "זמלכותו בכל משלה",
חרשת שאנחבו בתכובן לבצע ,כל אחד לפ' אפשרו'ות'ו ונס'בות ח"ו ,מטרה
על " 1בה זו ,מובו ,שש' לחבד את כב' העם ה'שראל' לקראת תפק"ו זה ' וש'ש
למצוא דרכ' ח'בוד מתא'מות לבצ'וע מש'מה זו,
הרב שמשון רפאל ה'שד אומר על נושא זה :
"ו'גדלו הבער'ם ו'ה' עשו א'ש ""1ע צ " : 1אש' שדה ,ו'עקב אש' חם ש'ב
אהלים.'/
)בראשית,
כ"ה,
כ (. !lז
אומר על זה הרב ה'רש בפ'רושו על התורה
)בתרגומו העבר' ,בהוצאת
מרסד ע'חק ברוא',ד 'רןשל'ם( ;
"בשום מקום לא נמנעו תכמ'נן מלגלות חולשות ושגא'ות ,קטבות
כגדרלות ,במעש' אבןת'נו הגדול'ם ; ודוקא על " ' "1כך הגז'לו תוהר
והאד'רו את לקתה לדורות "ע) לע'ל כ' "(,אף כאו הערה אחח
שלהם מרמזת לבו ,כ' הב'גדו העמוק שב'ו נכד' אברהם מקוח
הע'קד' ה'ה -לא רק בתכוגרתה'ם -אלא גם בח'נוכם הלקו'
)בראש'ח דבה ס " ג(, ,ד'" כל עוד ה'ו קטב'ם ,לא שמר לב להב,ל'
נס'רת,,,ם
הנסתרות
"ע)
פסוק
(,ד"כ
הרדה
אהת
וה'ברד
אחד
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העגקיו לשגריס ,.ושכחו כלל גחל בחיגךו " :חגך לגער על פי
דרכו" ונו' )משלי כ"ב '(.ו שי לכווו את החינוך בהתאם לדרכו
המךוחדת לו בעתדי ,הד~ל.מת את התכוגות והגטיות הןרומות
~.
בעמקי נםשו ,וכד לחנד אותו לקראת המטרה הטהוהר ,האגושית
וההידוית
התפקדי
כאחת.
ההיודי
-
הגדול
אהד
ויחיד
בעיקרו,
אד
ררכי הנשמתו רבות ורבגווניות .כריבוי תכווגת הארם ' ,וכרבגווגיךת
דרכי חייהם.
,
,
..
,
כאשר בקבצו בבי יעקב לשמוע את ברכת אביהם ,והלה ראה בהם
את שבטי ישראל שלעתי,ד לא ראה רק כהנםי ומורי הוראה ; הבה
עמד שם שבט הלויה ושגט המלוכה ,שבט הפוחרים ,שבט האכרים,
ושבט הלוחמים ; עמך שם לגגר עיניו העם כולו ,על כל סגולותזי
הרבגווגיות ,ועל כל דרכי התפתחותו ; את כולם הוא בןר" ,איש
אשר כברכתו ברך אתם" )בראשית מ"ט ,כח( ,איש איש כסגולותיו
המיוחדות לו .כי ברית 'ה הכרותה טם אברה,ם הפצה ב 'ilזכה
בריאה ,שלסה
ורעבבה ;
צורותז'1ם הרכבווביות,
•
הוואד :
סטרתה
על מבת
לבבות
חיי"עם שלסים
לכרון איתם אל
טל
כל
התפקיר הברול
ושזכור דרך 'ה לשטות צדהק ושמפט ,כהח ויאהץמ ,לא
פחות מהמשחבה הורבש ,יצמוא םש אז ביבורז'1מ טהובדים ל',ה
יבמקצועות
שוגםי
יקיימו כולמ את
התפקיר
בהדול
של
כהלל.
)הדגשת המעתקי(.
,
ד,קא משום כך
-
..חנך ',גער על פי דרכו" ,חנכהו למטרה הגדילה
האחת על פי דרכו
המיוחדת
לו,
בהתאם ' לעתדי
,
הצפוי
לו
מבטיותי .,המושיכ את יעקב ועשי על ספסל לימודים אח,ד ובאותם
,
,
הרגלי החיים מחנך אותם כאחד לחיי לימדו ומחשבה,
-
מובטח
לו שאת האחד מהם הוא מקלקל ,עיקב ישאב ממעייו החכמה בחפץ
גובר והול.ד ואליו עשו רק יצפה לזים ,בו שילדי מאחורי גבו
את הספרים הישנים ,ריחך אתם תעזות חייס גדולה שהכיר אותה
רק באופו חד"צר.יד ובדרך שמעצם טבעו הוא סולד בר.
•
אילו העמיקו ציחק ורבקה לחדור לנפש עשו ,אילו הקרימו לשאול
את עצמם ,היאך יכולים גם האומץ ,הכוח והגמשיות הןרומים
בנפש עשו -היאד יכולים כל אלה להטות שכם לעבדות ה :כי
אז "דנ.יבןר " לא חהי היפר ל"גיבוי דיצ ",אלא ל"גיבור למני הו"
במאת .עיקב ועשו ,על כל בטייתהים השובות ,היו גשארםי אחםי
תאומים ברוחס ובדרך חייהם .עוד רמאשית היתה חרבו של עשו
כררתת בריח עם 'ן.חו של עיקב ; ימי דידע איזה שינוי ההי צפוי
לקורות הימים על ידי כד .אך לא כן חהי " :ויגדלו הנערים" ,רק
משגדלו הנערים והיו לגברים ,הופתעו הכל לראות ,כי אלה אשר
מרחסאחד יצאו ,וחיד בתגדלו ,בתחבכו ולמדו ,היי כת שובים
בטבעם
ומנוגדלם במעשיהם",
4
www.daat.ac.il
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
.נ
מובן מאל,ו ,ש~סוד הכל הוא ל,מוד החוהר ,כדי שנוכל לקיםי אח המטהר
העל ' 1נה -שכל הדברים 1ז"שו לפי רצון ה' שנתגלה לנו בחורחו" ,ואין בור
ידא חטא רלא עם האח "!,".סח
כדי לק"ס ח" ת)רה בעם ש"ראל אבחבו צריכים ללג' 1בוח של תרהר ,ולגדולי
תוהר ש'1רו אח הדךר.
ארלם מאדר' גם מרבו מאל,י ,כי "חןרת-ח"ם" דןרשח הכרח הח"ס ,זכ1ד"ע
הצס"בו גדולי ש"ראל בכל הדוררת ה'ז"!'1ב ובהבבה עמוקה בכל עביבי הרנזלם
.
והח"ם ,ובדרך יו רג1.ז'ו לשלמות התורה רעבודת '.ה
הח"ם מע "T'bםי ארתבר גם בפבי בעיות של סיווג )סלקציה בלע"ז( בבי
הבוער המחבגרםי ,לפי כשרובותה'ס ,בס ' 1חה'ס רכר '.אלה המתאימים mרוצםי
להתמסר כל-כןלם לתוהר אשרה'ם ןאשרי חלקם ,אזלם ישבם בבי בעור רבש
שאר על u ,לסדר עבורס סדיר ח]'>וך אחרים ,כמו ליומר החורה בצירוף לימדוים
•
בלליםי ,לימודי מקוצע ורכורמ.
•
•
שמעהי מס' 1של הנאיו הבפלא רבי מאיר שפירא מלרבל,ן זז"ל ,אשר בחו
את כל חי ' 1למען בבי העל,ה ,שדרכו זו איננה עומדח בביגוד למאצרנש שעשה
רבו דג.ה"צ רבי ש"ראל מצר'רטקוב זצ"ל למעו הבטתח ל,מוד מקצוע לבבי בוער
במסגרת
ההידות
כדיעו
התדרית.
העביר האדמו IIר מצו/רסקיג
זצ IIל
בכנםיה
הגדולה השנהי שהתקדימה בוינה בשבת תרEכייס ,החלטה ההמייכת ארגיז קורסיס
ללימדו מקצוע וכו '.זביחי לשמעו מםיו של אותו צדיק דברים בלהבים בזבוחה
של פעולה כזו ,והוא השמ1ז' דביר בקורת על ההזנחה השוררת בשטח וה,
שמעתי מסוי של הר"מ מלובלין ,בי למען בני העלה' יש לעשוח הכל ש .יוכלו
להתמסר כולם לתורה ,ללא כל הסרעה ,רשיהיר לגדרלי תררה באמח .הרא בחן
את הדרגמא לכר בש"יבחו ,ישיבח חכמי לובל,ן ,אשר בה"חה למרשג ולדרגמא,
בזה הה' הר"מ מלובלין החלוץ לכל הש"יבות הגדרלרת המתברססוח הירם לחפארת
בארצבו הקדשוה ובתםוצות ,ומא"!,ך הוא הסביר לבו אח דרכו של רבו האדמו"ר
מ':וצרסקוב ,ששי לעשוח כל המאמצםי גם עבור בבי בוער כאלה שש" לסעלו
לעמו חיבוכם ה"!,,דרי-חורתי בדרכים אחריח" ,אחוז בזה ,וגם מזה אל חבח '".רד
והעיקר שלא לציור ביגודים ביו הקובצוח השובות ,אלא ש" לעשות הכל במסגרת
האחדיה של יחרות התורה ,בצורה שתהיה השלמה יהבנה הדרית בין כולם.
י.
חהק"וך ל"ב'll'1:ת בטול"
בכל Kוסן צךיר לה'1ח קו חיבובי יסודי שאיחד את כולם ,וזהו החיבךו למה
שאמח חז"ל " :לה'1ח ונשא בעול עם חברו'" :לה' 1ח בשוא בעול עם הצבור".
רבכר מנו חז"ל )אבות פרק
('1
אח "הבושא בעול עם חבח" בין מ"ח הדברםי
השתורה נקבית כהם ,כי זהז תבאי מזקדם לקביו החררה באמת .דדכה של חררד,
עומדת בניגדו לשיטת הפינרק הומדרניח ,ולא רק להפקררת ולהחפרקות.
•
.
~
_-
.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על דפ.טרק "טרב לגבר כי ש'א ערל · ' בגעיריר" )איכה ,ג :כ"ז( ארמרים חז"ל,
בוכקו.ם במדרש רבה :ערל חו"_ ערל אש _,ערל מלאכד_ כאמרר · ,מדברים חז " ל
במקימיח דבים אחדים גם ' על החיבה לשאח בעיל עם חברי ילשאח בערל עם
·צהנרר.
אח כל בגי הגיער שלגו ש' חלגך לעמל ולגשא'ה בעיל ,כי אדם לעמל
יילד .יכבר אמרר חז " ל " :לא יגעחי ימצאחי ,אל חאמין) :יש לחגר לעבידה,
לעמל וליגעיה .יכל המרבה הרי יה משיבח ,יכן אמרו .. :שתהיי עמלים בתורה".
"הנשיאה כעולי' זרהי ירעית רחבה ; בשיאה בעול התוהר ,בערל החינוך
לחוהר של בבי הבוער שול העם כולו ,בשא'ה בעול בהקמת בתי טפר תורביםי,
בחי כבסת
בעיל של
כרים פחח
הדבר
'יכל המוסדיח הדרושים לח" טיהר יקדושה בישראל -ואף בשיאה
קידום העלהי לארץ שיראל ושל בבין הארץ ברוח החורה ,המהייים
ושער להצלח העם כו.לו.
החידי שבדייבו למסור לידליבו להבטחח הצלחחם בחיים הוא אהבת
עמל החורה ,השמחה בעשייה ,בעבייה יבעמל מכל סיג שהוא ,חחביח וגופביח.
בדרך זי אבו מובעים מהם החמרמרוח ,קבאה ושבאד_ על דיי ההרגל בעב· ודה
ובעמל יבעם להם חלקם בחיים גם בזמן שציטרכו לעמול קשוח ,ולא יקאנו
כאחדים המבהלים חיים קלםי ,אלא שימחו כחלקם וכגודלם ,זוהי ההכגה הטובה
והמוצלחת ביוחר לחיים כעולמנו הסוער .הדורשםי בדרך כלל עמל ויגעיה
והחגברוח על קשיםי בסדיור חיסים שכין אדם לחכירו כחכרה האנושית.
החיגןר ל" בשיאה בעול " כולל בחוכו החובה לשנן לילדיבו ,כי שי לשמוח
בהטבה לוזלחנו ,בנחינה ,בהשפעח טוכה לאחירם ,כי בזה אנחבו הולכים כדרכי
הברוא ,ןהטייב ולהשפעי,
יטוד'מוסד בחיגוכבו צדיי להיוח מה שנאמר בטפרי חכמח האמת
)רמח"ל יעוד( ,שמדת הנתינה זהו הטוב ; והשאיפה לקכל לעצמו ,ורק לעצמו,
זוה הרע .על ידי החדרת מושגים אלה כיטוד בחיי תורה נחגך את
,ילדינו לבשא'ה כעול ,ולצמצום המדוח המגובות של קנאה שבאה ,הרדיפה
•
אחרי
מוחרוח
וכו'.
על דיי הנשיאה כעול והרצון להיטיב לזולחו זוכים לשלום פנימי ,לשלום
המקנן בל ב האדם עצמו ,שזוהי ברכח 'השלום האמיחיח,
קדושת שהבת תידלה בזבעשים ביזבי חול
בכל
מקיס שווככיי
מכל מלאכתו,
.
הימים.. -.
שג,ח
מזכיר
יימ הם?ג1ה,
שכו היה בשבח
אס כו )שעה השביתה מלכ הלמאכה,
וכעילם הזח
השע
הקביה
הנשעה ביוכי המעשה בשנת קדוש וכפי
להיות
הרצוו
כך שי ברכה יnקשה ,וויש כי ששת יזביס כף
ימי
בארישת
דכחבי
שיובית
כי השבת הוא תכילת שוירש
המעשה
ויש
ושבת
ששי בכל שבת לפניו
ילעה
כל
מכל
מימי המשעה,
וינח כןי לע כך ברר כן'
ןידקשהן .. .
כי הבוכה והקדישה בשבת הכל תלןי כפי הצרון שמעלין בני ישראל במשעיהם.
a
ש ת
6
www.daat.ac.il
אIבת,
a
רשת
tתח ,שנת
תרנ-ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
,
הרנ מחבי ניחאר
,
•
,
,
,
משנחו של הינ שמשון יפאל הייש ז"ל
אין זה מן הדכרים הקלםי לסכם את משנתו של גדול כש'ראל כש " Vור
קיתמי של הרב הישר .דאם שהניח אחרין פירישים ומאמררם הממלאים " כחשמה
עשר ככריס ,לאשר הקיס מפעלים דתיים לחיונכיםי שהשםעתס היתה גיכרת
הרחק מעבר לחוגו המצומצם -קשה לצונות את שמנתו במסגרת מאמר אח.ד
אולי ההיקף הגדול של פעילותו הספרותית והחינוכית-דתית -הוא' שגרם
לכ.ד שמשנתו לא נמסרה כהלכה על ' ' '7הדורוה שלאחריו .הרכ הירש נחשב
היום כמ"סד שיטת תורה עם דרך ארץ ; אחרים רואים כו את אביהן של הקהילות
,
,
הנפדרות ,אולם על כרחנו אנחנו אומרים ששני הענ"נים האלה אינם עיקר"ם
כתורתו של הרכ הירש .העjו'רון של תורה עם דךד אח לא זכה להסכרה
ולהנמקה יסדוית בכל הגותו של הרב הישר ;' ואף עצם השאלה אם מותר ללמדו
ryזבודי חול בדצ ליזבודי קודש כמעט שא'בבה ב ' '7ונה כמאמריו זכטפדיו הדבים,
וכן הדכר כ rrס לקהילה העצמאית .הפולזבוס הגדול עם הרכ כזבכרגר על שאלת
הצ"א'ה מן הקהילה הריפורימת התעורר רק כסוף יזביו של הרכ הישר '.
בזבאזבדים שכתב כשאלת היציאה הרי הוא מתאובן על חולשת זקבתו ,המונעת
ממנו כתיבה רצופה בלא הפסקות '.אולם א ' 'Tע"לה על הדעת ,ששיטה שאינבה
סומברת ומנומקת בךג.ותו הע"נית של הרב הישר -או הנ ' '7ונה על 'דיו דק
כעריב ימיי
-
היא האי
השסיה המהיה
את
חדיושן העיקרי ז
אין להתפלא ,שהציבור הרחב רואה בשני המפעלםי האלה את תמצית
תזדתו של הרב הישר – ,ואילז משנתז ד,זז!'נית איננה "!"ועה לדבים , .יצידתו
הספרותית
של
הרב הירש חובקת עולמות :
מפירושי
מקראות
ובא'ורםי
אתימולג"ם של מלים ועך מסות עיוניות על כל נושא הנוגע למחשבת היהדות
העור בספריו והפוך בהם ותמצא בהם את הכל' .אולם יריעה כה רחכה שלדכרי דג.ות איננה נתפסת בקלות ,ולא הכל יודוים לעומקך .לעומת זה הכל
מבינים את טיבם של מפעלים ,המצויםי בעולם המעשה ,בית ספר מטיפוס ,חדש,
המשלב לימדוי חול עם לימודי קודש ,או קהילה אורטודוקסית שאיננה בפופה
לקהילה הרפורמית -אין לך אדם שלא יבין את משמעותם בעולם המעשה.
בשודות אלה ננטה להבין את תרומת הרב הירש לאוצר הרוח של עמנו,
אר לשם כך נתעלם מן המפעלים המעש"ם שהוא הקים ,ונצטמצם במשנתו
I
השיה מורכי ברוןזור.
המעייי,
ו.
חשררס-כת
n
שיסת
חורה
,ם ויך זרא בפשבחן
של
ר' שסובין
רם Mי הירוס,
שכ '" ס.
אין זי לאא טזות ,אם רואיס בייסור הקהילה החררית שבפר נקם ורם מסים ל'!סןד …קהליה
גפרדח"' ן והשוה זור הנשקה ,מחליקת ישם שמים ,המ~יין חנבוז חשל"'ג.
3
אןטף הכתכים של הרכ ש'י' הירש ,כרר , 4
" .404
ז
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הערינתי בלדב .נדןר כאן בטקר אחד "קטן הכמית ירכ הא,כית''' ,שיש דב ובשוס
בביאה נאמנה לכל הגיתי .ספר זה ד~א "אגרית צקין" ,שנכתכ על '!",הרב
הירש בראשית ימיי .היא מביכירי פרי עטי יהנסיכית שהביאוהי לכתיבת ספר
זה היפכית איתי לכעין חלין ראיה של משנתי ; בספר זה הוא ביקש להציג לפני
כני דירי תמצית משמנתי העיינית.
,עי"!'כ ,הרב הירש פנה אל מי"ל ,שיסכםי להצויא לאיר את ספר "חירב",
אד הומ"ל היסט :דעיין לא נידע טיכי של הרב הירש כרב'ס ,יהיא חשש
לשהקעי כסף כטפר שלא הירי לי קונים .משים כך ביקש מהרג הירש לכתיכ
ה Pד,זבה קצרה לספר הזד .אם הקדמה זי תחקבל יקה על דיי הציביר ,יסכים
להיצאי גם את "חורב".
חגובת הציכיר לא הותירה כל ספק כליבי של המו"ל .אכן קשה לתאר
את הרשום ,שטפר זה עשה כעילם היהורי .ההי יה כזבי ברק שהאיר לפתע את
שמי הידית מערכ איריפה .שי כידינו עדויות קיראים -גם זבחיז ליהחת
גומבהי -על הוישם העז שסמו זה עשה עלהים .הכל חשי :הבה כאו כשורה
חשדה על ההירןת ומשמעותה בימיבו ; הנה כאו מידה הבבוכים של החר ,היידע
לדבר אל הדיו בשפתי.
"אגרית צפין" הוא אוסף של תשע עשרה אגרית :באיגרת הראשינה מיבה
כבימין אל נפתלי ישיטח בפבוי את תולניתיו על היהדית .כשמינה עשרה האיגרית
האחדות משיכ נפתל ,לכבימין יובתאר לי את היהדית ואת השקפת עולמה.
תמצית תליתנו של בנימין איננה אלא
אחת :
כל דת חייכת לקדב את
האדם אל יעיייי ,ןאין יעייד לאדם אלא האישר ןהשלמית .אך שתי המטדית
האלה הן דחוקות מעולמה של ההידית ; בי העם ההיידי דא האומלל שכעמםי
ותורתי עיר מיסיפה על עניתו ;הועם ההיודי לא תרם דבר לשלמות תרברתית כמדע ,באמנית ובטכניקה -יתירתי רק מדחיקה אותי מבל אלד.הנה זי התלינה המישמת על דיי הרב הירש בפי בבימיו ,ינראה מכ_ו.
שסענה זר חיא בעובי הרב הישר הבעהי המךכזית של הדור ; כי הדיר מחפש
את הואשר יאת השלמית
-
יאינני מיצא איתם בתורד.
ןכאן מחעיררת תמהיה גחלה .השאיפה לאשוו ולשלמית לא נתחדשה בחר
ההוא ; זאת שאיפה טכעית שימהי כימי עילם ,י ,היא נסעוה בכל אדם מוים
שבול.ד יהכל וידעים ,שהדח -כזביה ככל אדייאל -שעייה לפעמםי להתנגש
בשאםייתוי הטבעוית של האדם .גם אהבת רעי יכיביד הירים ,גם אהבת מילדת
יהמסירדת לכלל עשייים להגביל את צריניתיי של אדם ; יאף על פי כן ,אדם
מקבל באהבה את כל הייסידים האלה -אם דק מאמין היא באדייאל שהיא
מסיר לי .ולפיךכ השאלה המאיתית על עוכה של הדת אינ;ע אלא שאלח
האובינד .מי שובמאין בתיהד ובן השמים ,קיבל באהבה את עיל קוימה ; מי שאינבן
4
כר חראר ספר אנרו·ת זפין על ידי הרב י
הרו"ח מוסד
הרב
קיק,
יויסלים תשניים.
8
www.daat.ac.il
H
,
וייגברג Iהשוה שרידי שא כרך ר Iע'
שסח,
אתר דעת -מכללת הרצוג
אממןי בתוהר מן השמים ,שוב איננו זקוק לתירוצים אחרםי כדי לפרוק מעליו
עול תוהר ומצוות.
ואף על פי כן ,אין בנימין רשאל על יסודות האמונה .אין הוא טעון,
שהתורה נסתרה על דיי המדע ; אין הוא טוען ,שהתורה איננה אמת ; אלא
הוא טוען שהתורה מפרעיה לאשרו ולשלמותו .והרב הירש מתיחיס ברצינות
לטענה שטחית כגון זו ,בה הוא רואה את בעיית הנעוית של החר .ובבואו
להורות דרך לנבוכי תקופתו ,היר הוא מקדשי לטענה זו את כל הספר הזה.
ומסתבר שגם שאר כל ספריו מרוכזםי -בצורה זו או אחרת -מסביב לבעחי
זו :כציד לפרנס את נפרש של הדור הזה ,המחפש את האושר ואת השלמות -
ואיננו מוצא אותם בתורה.
אולי שי בכך מן
קרובות על
הרב
פעלו בשתי
דיי משנתו
תקופ mשונות ;
•
הפאר Iוקס :
משנתו של הרב הירש מתבארת לעיתים
של
כששקעה
שמשו
קוק '.
של
שני הגדולםי
זה ,זרחה
האלה
שמשו של
זה,
אך
רבים
הצדדים המשותפים ביניהם :שניהם הוי מורםי לנבוכי תקופתם .לא רק
שלומי אמוני שיראל נאיותו לאורם ; אלא שניהם פנו למתלבטים ולמסתפקים
וקירבו רחוקים ומתרחקים ; יתכונה זו מייחדת אותם מרוב כל גדולי ישראל
שבתקופתם.
•
אף על פי כן מקובל להנחי ,שתהםו פעורה בין שני הגדולים האלה .הרב
הישר נחשב צריונליסט ,ואילו הרב קוק היה מיסטיקן .הרב הישר הקים את
הקהילה הנפדרת וייסד את בית ספר "תורה עם דרך אץר" ,ואילו הרב קוק
נלחם כל ימוי בשיטת הצייאה ; ואף על פי שגם הוא הסכים לייסוד בתי ספר
דמ.למדים לימודי חול ,הרי אין ספק שהוא לא ראה באלה את האדייאל של
חיובך הדור .ואחרון אחרון עיקר :הרב הירש התנגד למפעל הציוני ; ואילו
הרב קוק ראה במפעל זה את חובתו הקחשה של הדור.
אולם כבר אמרנו
לעלי :
אין להבין את משנתו העיונית של אדם על פי
המפעלים המעשיםי שהוא הקים .אף אין להקשי בפשטות מגרמנהי של המאה
הקודמת לאץר שיראל של המאה הזאת .משום כך ספ,ק אם שי בכל ההבדלים
האלת כדי
למתm
קו מפרדי מהותי בין הרב הירש לבין הרב קוק.
אכן מעבר לכל ההבדלים המעשיים או העיוניים -שהזמן והמקום גרמם
ב'ולטים קוי דמיון בתחומםי רבים .דמוין זה נובע מן העובדה שמשימה חמה
היתה מוטלת על שכם שנהים ; שהרי שנהים נאלצו להתמודד עם הכפירה של
תקופתם ;וכפיהר זו -למחת' הרשני של המקום שול הזמן -ששרהי ויסדוותחי
-
הזי זהי.ס כי יסדוןת הכפירה של המאה התשע עשרה לא נשתנו בעיקרם עד
הוים הזה .משום כך שי מן העניין להשוות את שיטות שני הגדולםי האלה
,
בסוגהי זו.
5
מוטנת
הרב
קוק
זהודה עמיסל :
-
כמריה
שהיא
מובאת
באממר
זה
-
בתנאהר
באונמרו
של
הרב
מבוכתו הרוחנית של הדןר בתפיסתי של הרב ,העמלית ממ~מקים ,ירושלים
תוסל".,
9
www.daat.ac.il
————————————………
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
בדברי הרב קוק שר דברים ברורם' על משמעות הכפירה ויסודותהי .לעולם
אין הכפירה בובעת מתוך סתררות מדעיות לתורה ,שכן " הכפירות .העיוביות,
אכן "כשיקום
כשבדקדק בהם דקדוק מעט במצאם נולם תלויות בדקדוקי עביות " '.
בגיא או חלום חלום להדיח את העם מאחרי ה' איבו צר' 1להגבתו מאויב
מטוכן זה לא התחכמות ולא פילוסופהי ,לא מחקר ולא היגיוז ; כי מבטה · ה'
אלקיכם אתכם השוכם אוהבים את ה' אלקיכם בכל לבבכם רבכל בפשכם" '.
הרי לפגיבר :באוחרח ובמרפתים מבקשים לטתור את אמונתבו ; אך הנבו מחוטבים
מפגהים -גל עיד א:הבת ה' מפכה בלבנו ; כי "האהכה הרעבנה היא תביא עמה
את כל מכשיריה לכל עת הדרוש" '.
לא על ז'י טתיררת הגירגירתאולם אהבת ה' עלולה להיוח גפגעת
.
אלא על ' ' Tקטבות המוחין ·בהבבתה .ומבחיגה זו אירע באמתלחורה
משהו ב;שראל .החורה חדלה להיות משמעותית ·לאדם .לשעבר ה;תה החורה
מטבירה לאדם אח המשמעוח הפגימיח של עולמו ,מי שלדמ חוהר ,שמע את
•
השמים מטפרים כבוד א"ל והבין אח ההיטטוריה כמובילה אל הגאולה ; ותמוך
•
שברכת .התורה .היתה ממוצעת ביז ברכת ה)אiורות לביז ברכת הגאולד_ · הפכה
• •
לו ברכת התורה לברכת אהבה רבה.
ואחכה זי .לתירה ולערכהי בפנעה על דיי ;רהתפתחןת המדעית החשדה.
החפתחוח זו לא טתרה אות אחת שבתורה ,אך ההי בה כדי לבתק את הקשר
בשחבתה
בשתבתה כל חפיטת עולמו של האדם :
שבין החורה .לבין העולם .כי כבר
.
.
תפיסתן את
הםבע ,ונשתנתה חפיסתי .את
.
•ההי • האדם במרכז
היקוס ;
החבהר יאת
•
•
לשעבר
.
ההיסטור;ןו ..8
והשמש והיר" וכל צבא השמים מקיפים אותי • ואת
•
תבל ארצח; ואילן עתה הפכה לו הארץ לכוכב קטז במערנת השמש ,ןהשמש
רק אחד מרבוא רבואות כוכבים.
אמירים
גם בתפיסת
וכשם
שהדברים אמורם' בתפיטת
החברה וההיסטוריה,
לשעבר,
כל
קהילה
כן הם
הטבע
היתה סגורה
בתחומה ,וכל ·יח ' Tהכיר רק את חוגו המצומצם ; בתומו חשב ,שהעולם הגדול
•
הרוחנית אי הגשמית ; ואיל ,עתה ככר התרחבההוא רק סביבתו הקריבה
ההכרה החברתית ,האבושות הפכה למשפחה אחת קשורה באלפי ב;מים ,וכל
יח ' Tיודע שאיב Uבודד ולא טגור בתחומו המירחה אלא אלפי חוגים רחבים
משפעיים על " ו -ומושפעים ממבו -אפילו רחוקים הם מסביבתו ומחוגו הצר.
•
אולם שעה שאפקיו • של האדם התרחבו
התורה בגבוולתהי השובים •;
-
בטבע ובהיסטוריה
•
בשארה
-
עדייז היו לומדים אותה כדרך שלמחה בדורות
הקודמים ,לםיכך כל • ציוריה וכל אמובותהי •התיחיסו לעולם הישז
שעבר
-
יאיבנו עוד .כך גיתק הקשר שבין התורה לביז העולם ,והתורה חדלה להוית
משמעותית לאדם .היא לא האירה את דעלמו באור ה' ; לא גילתה לו את ה'
..,
6
אדר
הקיי
ו.
ד
דאר
היקי
ב.
8
רהא yל כן אורוח הקורש ,הת Yלות העולם '.כ
10
www.daat.ac.il
•
•
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
המחשו את הטבע והמחולל את קורות העיתים .העולם החדש שנתגלה לו לאדם
היה מחוץ לטווח ראייתה של התורה.
וכשם שניתק הקשר בין התורה לבין העולם ,כד ניתק הקשר בין התורה
לבין האדם ; שהרי תוהר זו המסורה לנו מדיי ה' מבקשת להדית תורת חיים :
אין היא מסתפקת בתפילות ובצומות ,ואין דרשיותהי מוגבלות בזמן רבמקום ;
אלא היא מתייחסת לכל שאיפרת האדם ,לכל מאוידי ולכל יצריו .כל רצונותיו
מתעלים ומתקרשים ומצטרפים לחיים של קרושה .בכל רגע מרגעי חייו· ובכל
מקום שהוא פונה אליר -בשבת ובימות החול ,במקדש ובגבולין ,בשעת תפילה
ובשעת מלאכה -לעולם אין ארם פנוי מעבורת '.ה כל עיסוקדי ופניותדי -
בקושד ובחול -מצטרפים למלאכת עבודת '.ה ואין אהבת ה' שלמה ,אלא
אם כן היא יצואת מכל אישיותו של האדם -משני היצרים שבלבו. .
אולם תפיסה זו של התורה כתורת חיים הועמה בדורות האחרונים .צמצום
החיים של הגיטו הגביל את שלטון התורה .שוב אין היא נראית שלטת בכל
המרחביס 'של החייס הברי,אדם ,אלא היא מזוהה עם חיי הניוון שנגוח על
היהודים ,ורק בהם מתגלה שלטונר.
•
•
לכד שי להוסיף גם את השפעת הנצרות על תפיסת הרת של אירופה.
האדייאל של הנזירות כפי שהוא מוצג בנצרות הביא לדיי קרע בין הדת לבין
החיים .כל שמחת החיים וכל היצרים הבריאים של האדם נתפסים בנצרות
כפיתויי השטן המוציאים את האדם מן העולם ; ולא נבראו כל אלה אלא כרי
להתגבר עליהם .זלהתרחק מכוח משיכתם .וכד במקום שהדת תקשו את החיים,
הרי האי מרחיקה את האדם מכל שמחה ומכל הנאה ,מכל פע,לות ומכל יצירה.
ועתה "מה חיזי כל שואפי דעת וחייס
שמחה ,איז הוד יתפארת" ,9
-חרדימה וארמה חשכה ,איז חייס יאין
כי הרת
הפכה
למין
"נזירות
חשוכה",
שאין
בכוחה להלוד עם החיים.
תפיסה זו של הדת היתה שלטת במחשבת הדת של אירופה הנוצרית .אד
לחם הקרבה מצד השושר והגזע וכתב'י הקודש העביר תפיסה זו גם אל היהדות.
ובנים רחוקים ומחרחקים מן התורה הבינו כד גם את אמונת שיראל .התורה
זוהתה עם שולחן ערוד אורח חיים ,שרק הוא היה מצוי בידי רוב העם .רהנה מה
הוצג שם לפניהם כדרישות
היהדות :
צומות ותפילות ,שבתות
ומועדים ;
אד כל
שמחת החיים ,כל פעילותם ויצירתם היתה מחוץ לטווח ראיית התורה .אישיותו
-התירה לא התעניינה
התוססת של האדם ,הבובה והויצרת ,האוהבת והשואפת
,
בה כל עיקר.
כד ניתק הקשר בין התירה לאדם ,זהתירה איבדה את משמעותה .לא רק
עולמו של האדם לא הואר על .דיי התורה -בטבע יבהיסטוריה ; אלא גם נפשי
של האםד
-
על כל שאיפותיה ומארלהי
-
היתה ריקה מאיר התירה ,כביכול,
עיב ה' את הארץ יהפקיר את עילמי בדיי המדע יבדיי החילין .תורתו שכנה לה
בפינה
9
דאר
נחדית,
היקר
הרחק
משאין
החיים.
אד
תורה
המניתקת
מרמחבי
החיים
איננה
ב.
11
www.daat.ac.il
—————————————-..-.
אתר דעת -מכללת הרצוג
משמעותית לאדם -והרי היא הופכת לו למעמסה .על כרתו הוא נשזאה
כגזיהד אלקית ,הכפוהי ,!,לע בלא טעם .א rפלא שחוהד זו פחצה עחה בפני
כל חת ;.שהרי כבר בטלה אהבחה מן הלב .ולפיכר האוזן כחיה לשמוע אח
דביר השקר ,הסוחרםי
אוחה באוחוח
ובמופחים.
הסבר זה של משבר הכפיהד לקוח בעיקח מבחבי הרב קוק ; אר כל המכיר
· דק חלק מכחבי הרב הישר וידע ,שהם הם הדבירם -רובם ככולם -שנחבארו
גם על דיי הרב הישר במקומוח רבים .ונראה ששי בדברים אלה כדי להסביר -
לא רק אח עצם המבנה של אגחח צפון -אלא גם אח ההשפעה המהממח
שנעדוה לספר זה בשעחו.
מה האי ,לאמיחו של דבר ,משמעות שאיפחו של בנימן ..לאושר ולשלמוח" ז
אפשר ,שאדם זה לא למד תורה מימוי ,אר שאלחו מעוגנת בתודר ,והתוהד
עצהמ מצדיקה אח תלונחז.
דברהי :
ובר אנחנו מוצאים בתורה מיד בפתח
כאשר השלםי הקב"ה את
מלאכת עולמו ,הוא ביךר את האדם בשתי ברכות ',שתי הברכות האלה כתובות
בשני ספוקים ,ואמירה אלקית מיוחדת לכל אחת :
•
ייבךר אתם אלקים
יאירמ להם אלקםי פח ורבו ומלאו את האץר וכבשה זדרו
..
בדגת הםי ובעוף השמםי זבכל חהי הרמשת לע האץר.
•
ואימר אלקםי הנה נתחי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני
כל האץר אוח כל העץ אשר בו פיר עץ זרע זער לכם היהי לאכלה.
לדכל חית האץר ולכל עוף השמים ולכל רמש על הארץ אשר בו
נפש חיה אח כל ירק עשב לאכלה.
הנה זה כל יעיודו של האדם וזה כל עולמו בחייו ; זאלמלא מקרא כחוב לא
ההי אפשר לאמח :אין כאן אף מלה אחח על חובח האדם בימי חלח ,לא
מצוות שבין אדם למקום · לדא מצווח שבין אדם לחבירז ,לא אח האלקםי ירא
ולא אח צמווחיו שמור -אלא זה כל האדם :עליו לפרוח ולרבוח ולכבשז
את העולם ולדרוח בכל היצורים ש '!'תח ; ולפיכר איכל בשמחה אח לחמו
ושיתה בלב טוב את יינז -כי כל פרי העץ וכל זרע העשב ניתנו לו לאכלה.
m
שחי הברכוח
האלה מופדדות
זו
מזו
מזהיהד אח הדאם מראש שלא יערבב אח
בשתי אמירות ,
תחומהין ;
ונראה ,
שהחוהד
כי הבכרות האלה נוגעות
לשני תחומים רשנםי של האשי'!'ח ,המנוגדוח חכלית הניג· דר.
אכן אשי'!'תו של האדם מורכבת משני יסודוח סותרםי ,הושילוב שןיב שני
היס mת האלה מהווה את כל הסרגדהי של הדאם .מצד אחד ר~א בנרא בצלם
•
אלקים וחסר רק עמט מאלקי.ס הוא שולט וכובש ,יוצר ובונה ורוחם אח כל
העולם למסרוחיו .אין הוא משועבד לכל כוח שבעולם ,אלא הועלם משועבד לו
ולהכרחז .הוא ..שכל הפועל" ,כולו דעת זחבונה ; ושעה שהוא מכיי · את החומר
בשכלו ,הרי הוא ..קורא לו שם" -ועומד מולו בחירות ; כי הוא מלר העולם -
וכמלר הרי הוא בן חורין.בשכל ובהכרה
•
12
•
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
אולם האדם איננו רק מלר העולם ,אלא ד~א גם עבד עבדים לכל באי
עול.ם שהרי אדי הוא רק שולט וכובש ,מכיר ו"קורא שם" ן"פועל" בעולם
בחירוח ; אלא ' הוא גם אוכל ושוחה נהנה ומחאוה ו..מחפעל " מו העולם נשעונד.
בה בשעה שהוא עומד מלו הדברים בחירוח שכלו ,הרי הוא גם נמשד אחריהם
-
או נדחה מפניהם
-
בלהט צירי ,ו וחאוחרי .אוחו חפץ עצמו ,ששכלו הכירו
ציריו תמאוויס לו בשעבוד.חבירות
דא משועבד לו.
בשכלו
דא שולם
בו
וחבאווחיו
הנה זו השנריח הטרגיח של אישיות האדס ; ואיו אדם יכול להימלם ממנה,
כל עוד בחייס חיחו .והחורה רומזח לה -בעצס חלוקת הברכוח לשחי אמירוח.
תויא מבדילה בבהירןת בין שבי התחומיס האלה -גם מבחיבת החיס שבין
האדס לבין בעלי החיסי .כי האדם הכובש והשולט בשכלו הוא למעלה מן הבהמה
ורודה בה בחירוחו ; ואילו האדס הגהגה והמתאוה מקבל אח צרכי גופו מדיי
ה'
-
יחר עם
הבהמה nm,
יה.
נשכלו האלקי
•
זה ר~א אפוא ייעוד האדס כפי שהוגדר על דיי בוראו ;
יכבוש 'את העולם -וישלוט בבעלי החיים; בשמחה ובטוב לב ' ייהגה מו העולם
יחד עם בעלי החיים .וכל אלה איגס מעשי שטן ,שחובה על האדם להיגזרמהס ,כי לא נבראו כל אלה כדי להחגבר עלהים -אלא כדי לאחוז בהם
כצרון '.ה
כי ה'
בכבודו ובעצמו
בירן
בהם
אח
צייר
כפיו
בעצם שעח
בר' Ifחו,
•
,וכאן שי לומר דבר ,שאול ,עדייו לא הועןר כארוי .הרי ברכוח אלה שציאו
כאו מפי ה' הו ברכות חילונרית מובהקות ,איו אדם וקוק להתגלות א ל קית כדי
להגדיר כד את מהוח האדם .ואף על פי כן הם הס הדברים הכחובים כאן בשער
התורה -כגילוי אלקי בשעת בריאת האדם ,כי עצם העונ;ח שהם גזיאו מפי
ה' הופכת אח הברכוח החילוניוח האלה לברכוח קדושות אלקיוח .כי היסוד
הדתי של הדברים האלה איבנו בתכנם -אלא רק במי שאמרם,
גמצא ,שכד יש להבין אח הדברסי האמורים כאו בשער התוהר ; יעיודו
החילןני של האדם -היא הוא גם ייעודו הךתי ,ואין ביז מעשה דתי למעשה
לחילוני אלא ייחוסו לבורא עולם .אכן חפקדי האדם ד~א לכבוש ולשלוט -
וגם לאכול ולשחוח ולשמוח .אד אוי לו לאדם ,אם הוא אוחז בכל אלה רק
בכוחו ןבעוצם דיו .אדם זה הרי הוא גרוע מכל חיוח הטוף .במלחמוחוי
ובכיונשוי יטביע אח העולם בים של דמעות ובבהרי בחלי דם ; בדריפתו אחרי
סיפוק
חאווחיו
ד~א
יחניף
את
הארץ
ויטמאבה
חבועבותיו.
אד
אדס
זה
עצומ
דומה לבוראו ,אס דא מקבל אח כל אלה מדיי '.ה בשל,טתו ובכיבושיו הוא
שליח ה' התצה בתיקוגו של עולם ; וגם בשמחת ל,בו ובסיפוק צוכי גופו איו
הוא עווב אח קרבת ה' ; שהוי הוא מקבל אח מזו Uמדיי ה' -ואוכל משולחן
גבוד.
מה לגו אפוא כי גלין על בנימין המבקש את האושו ואת השלמות ; שהרי
ה' בעצמו תלה בדבדים אלה את ייעוד האדם בעולמן ; שהרי שמחת החיים מביאה
לדיי אשוו ,והצייוה התובותית מביאה לדיי שלמות .וזה כל האדם.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משים כד אין בנימין מנסה לסחור אח האמונה בהוכחוח מדעיוח או הגיונ..,ח.
כי הוא ,עד ,..שכל אלה אינן אלא טענוח שבדיעב,ד והן מחקבלות על דעחו
של ·אםר -רק אחרי שהחוהר איבדה את שממעותה .הוא שואל אח השאלך.
שהיא באמח סיבח הסיבוח של המשבר :יעיוח החילוני של האדם חייב לה..,ח
גם יעיורו הדתי .אך ההורןת מביחקת מן הייעדו הז:ן ,יאיבבה מתיזזיםח אלין
כלל .כך חדלה החורך ,להיוח משמעוחיח לאדם ,והרי היא הוסכח למטרד
ולמעמסה .אין זי יכולה להויח חיךה אלקיח ; ואין פלא שאכן כבר מזמן נסתרה
על דיי המדע יההיניין.
-
זו היא אפיא שאלת הדיר כפי שגיסחה באיגרת הראשונה ; יתשיכתה בצדיה
באיגרות שלאחריה .איגרות אלה מתחלקות לשלושה או לארבעה חלקים -
בסדר
כמעט
מתמאטי :
דע
האיגרת
החמשירת,
עד
האיגרת
העשירית,
עד
האיגרת החמש עשרה ומן האיגרח השש עשרה ואילך.
א . ,עד האיגרח החמישית )ולא דע בכלל( היר הוא מחאר אח הטבע ואח
מעמד האדם כמסגרחו ; ובחחילת האיגרח החמשייח אנחבו שומעים על הסכמח
בנימן לחפיסה זו.
ב .מן האיגרת החמישית · ועד האיגרת העשירית )ולא עד בכלל( הרי הוא
מתאר אח ההיסטורהי בתפיסח היהדות ; הסכמתו של כבימין מתקכלת בתחילת
האיגרת
העשיירת.
ג .מן האיברת השעירית ודע האיגרח החמש עשרה )ולא עד בכלל( הרי
ד~א מתאר את התירה ואת מצייתדי – ,כפי שהיא מבין אותן ,בתחילח האיגרת
החמש עשרה כבר I1נבעת הסכזבחי של בניזביז לכל תפיסת ההידית של הרב
הישר -בטבע ,בהיסטיריה יבקבלח עיל מציוח ; ירק באיגרח זי מתפבה הרב
הידש להשיב בפרוטריט על כל השאלות שנשאלי באיגרח הראשוגר .גמצא,
שהאיגרת החמש עשרה שי בה כעיז סיכים לכל חפיסח היהדות של הרב הירש
-
על התררה המאירה אח הטבע יאת ההיסטורהי,
בשאר האיגרות )מן האיגרת השש עשרה ואילך( גדיונות שאלוח מייחדות :
לבטיו
החיס לאמנציפציה ולריפורמה ,השיטוח השוגוח של הבגח החורה,
האשייים של הרב הירש ביחס לשליחוח ההיסטוריח שגטל על עצמי,
במחצית הראשיבה של האיגרות האלה אין כל חדיישים של ממש ; שהרי
כל עצמן לא באו אלא להחזיר עטרה ליושבה ; חשיבוחז היא בעצם ההחיחיסוח
לשאלה ,הזבדהימה ,במבט ראשון בשטחיוחה .גדלוח המשיב גיכרח בכד ,שר~א
ערמ על סיור המשבר ,ובהכירו אח טיב המחלה השכיל להעלןת לה ארוכר.
קו אחד עובר בעשר האיגרוח הרא ש ובות :יש להחזיר את אור ה ' לטבע
ילהיסטוריה -תיך כדי התבובנות בתורה .כי החורה מראה לנו את השזבים
ואח הארץ ,והבה כולם ברואי ה ' ששים ושמחסי לעשיח את רצוז קוגם ; ולםיכד
גם האדם -כאחד מברואי ה' -ריצה להצטרף למקהלת עבדי ה ' העושים אח
רצובו כשמחד .אילם כל באי עולם עובדים אח ה' -בעצם קיימם אח החוק
הטבעי שהוטבע בהם .ומבאן שזו גם עבודת ה' של האדם :בעצם קיימו את
החוק הטבעי שהוטבע בו היר הוא יכול להיקרא עבד ה! והואיל וחוקו הטבעי
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של הארם הרא השאיפה לארשר רלשלמרת ,הרי בעצם ק"מר את השאיפה הטבעית
הזאת הוא יכרל להצטרף לקהל עגרי ה' ; אלא שהארם -גגיגרר לכל ,באי
בודלם -ח"ב לעבדר את ה' כיטת דכחיידת ; על' 1ליעת ,שהארשר הושלמרת
כיתנד לר מריי ה ' ; רעל ' 1לבחרר תיך חיחת -לע ש ית בהם ,אח יציו קיט :
לכברש ' ילשלרם ב ש ל,חרת ה' -ילאכרל משדלחן גביר.
ואם זי היא משמעית הטבע הרי משמעית ההיסטךריה מיבנת עתה מאליה :
כל עצמה איננה אלא מאבק הארם עם תפקדיר כעבר '.ה לשם כך גתגלה ה '
לישואל כרי ללמד לעמד תווה רמצורת ; כי התדוה מדוה לארם איך לעבדר את
ה' כשאיפותיך הטבעיןת .ימכאו ואילך כל ההיסטןריה איננה אלא תיארו המאבק
הזר .לשם כך נבחו ,ו ישואל כחלוץ לפני האנרשות .הם נבדל,ם מן הארמות ,ואף
על פי כן הם גם דרמים לארמית .כשאו כל הארמות הוי הם ירצאים וכובשי=
להם אוץ כדי לכארל מפויה רלשביע מטרבה .אך העמים מק"מים בכל אלה וק
ייעור חילוני ,שאין נן משים עבודת הו .בכוחם ובעוצם רדם הם כובשים ןנהניס
-כבני ארם ויבונ"ם שאין אדרן על גבם .ראילו ישואל עד"ן ערמרים לפני ה'
•
כארם הראשין בשעת
בויאתר ;
כמרהו הם שומעים מפי ה ' את בוכתר לארשו
רלשלמית .ילפיכך לא גחובם יושו אוץ ילא כוצינם איכלו את פיויתיה ; אלא
הם מקבלםי מריי ה ' את האוץ ואת פירותיה -כדי לע ש ות בהם את צרין ה'.
רייערר יה של י ש ראל איבנר מיגבל רק לשיראל בלבר .ש כן שעה ששיואל
•
יצאו מכלל האומית
-
לא ללמר על עצמם יצאי אלא ללמד על הכלל כולו
יצאו .עתריים כל העמים ללמיד מי ש ואל אוי לקיים את ,יעייד האדם :שיואל
הם ממלכת כהבים יגוי קדי ש ; יככהז זה המלמד תירה לעמו
דעת לאבשוות
כולה ;
העמים מצטרפת
-כן שיואל מירים
ואין של,חות שיואל מתמלאת ,אלא אם כן כל משפחת
אליהם
כעברי
ה'
העושים
את
רצונו.
רכאן ,בתפיסת היהדות כשליחרת אוניברסל,ת ,אנחנו מגיעים לבקורת מגע
חשדה בין משנת הרב הירש לבין משנת הרב קרק ;
אלא ששי להקדים לכך
מלימ אחזרת.
התפיסה ,שישואל נרעדר להירת איר לגר"ם ,לא נתחדשה על ריי אחד
מהוגז הדעית בשירא'ל ; שהרי ימי.ן כימי היהדות עצמה ,היא כתיבה בתיר.ז,
שנריה בנביאים ,משרלשת בכתובים ,וחי " ל חזרו עליה במ ,קומרת רבים .כמר;ד
כשאר כל הארייאות האלקיות המשוקערת בתרוה שבכתב ובתרוה שנעל פה.
כי התורה כוללת את הכל -כל חכמה וכל ועיון ש בקור ש .אולם לא כל מה
שכתוב בתוהר גם מובן מתוכה מרי .ל ש ם כך אבחבו עמלםי בתורה דור אחר
דיו כזי לגלות בה נעלאות ש לא ש ערין אביתיוב ; כי " איו וים ויים ש א'ן הקב " ה
מחשר הכלה בנית דין שלמעלה " ; 10י " כינה " חד ש ה מתגלה בכל ריך ירןך,
דזהי ע'קר שבחר של גדרל בiס'ואל :לא ש היא יידע את התירד ,שקיבל מאבותוי
אלא שאיבו כוויה לשמוע את ההלכה ,שבתחדשה בבית דין של מעלה בדוחשלו.
10
בראשית
רבה
מט,
ז.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,הולכה 11על האופי האוניברסלי של הה'רוח גתנלחה בשירוזל בכזוחו
של ר ' רי~הר הלוי .היא שהשיה את הז"1ס שביז שיראל לוזימוח -ליחס שביז
הלב לבי! הגוף ; בזכיתו אנחני יוזעק שהה'ריח ,האי שליחות שהוטלה ,על
שיארל -לתקנת האנישות כילה.
אולם חגלית זו שנחגלחה על ירי ר' יהידה הלוי לא פותחה ברירות
שלאחריו; מעטים הם גרולי שיראל -המהר"ל הוא אחר מהם -שהסהיםו
לח! בסוגה' זו .היתה זו חגלית שנחגלחה כשעתה -כברק המאיר לרגע ולא
יסף ; אך חירחי של ף רי~רה הליי לא הפרחה בצורה גלויה אח I1Iכשבת
דהיחח המוזוחרי tולוז הםכה אב! פינה בחורחם.
ימבחינה זו יחרי ימייחד היא הרב הירש -ילאחריי הרב קוק .שני הגחלים
האלה המשיכי אח חורחי של ר' יהירה הליי והגביהי איחה לגבהים חרשים שלא
נדועו מעול .tהאמונה הליהטח המשתקפח בכחבי הרב הירש -ולאחרוי בכחבי
הרב קוק -ששי בריינו צרי יתעלה לכל שבר האנישיח הסובלת ; שעתריה
הה'דית להוית מעי rישועה לכל העמםי אשר ,תחת השמים ; אמונה זו ,שהאי
אב! םינה במשנח הה'ריח -מעילם לא קיבלה ביטיי שלם יממצה ' כםי שהאי
קיבלה בכתביהם של שני הגרילי tהאלה .יחר על !:כ וזפילי תמצא 'לה סימיכי!
גם 'בתירתם של גדילים אחרםי ,מעילם לא קיבלה ביטיי ספריתי vנבהק -
בכשרו! סופר ונח! כחיבה ,בלהט אמינה וביכולת שכניע
-
כררך שהיא קיבלה
במאמריי ינטםריו של הרב הירש.
]המשך יבוא[
שלש רנילם בשנה תחג יל כשנה .הרגילם האלה חליס דווקא נעוהנ שכעהרת האדמה
בעיצןמה ונצטיוינן לנטוש את דשותינו ,בתינו 1חצחתינו בזמך שכזה ,שנעייני הפרנפה
הוחמרית הם
בראש דאנותינו,
כיד להיראות
לתורה
הזאת …
הנאשו
ידת את יירעיד ,כ'-hה יעל-ידי
לכלל
בלן
שיארל …
לש
האיש
ובלעותן לרגל לימד לראות
לפני
את
הי
במקשד
עצמן
כר יתעורר בלבו
תורתן
כחוליה
אתת
בכניס
ובעדים
גדלו
של תוג
רגש ההשתייכןת הלאימית
לעו-ידי ןכת ההתפולעת שברגש הלאימי תשרו קללת
הא uנןnt
מותך
הישאריל.
Iירוסו
16
www.daat.ac.il
הוכ
ש-ו
ה'רש :
שמות
כ,ג
די.
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
ירדו.ה יול
מצות תלמדו תורה ,מהותה ותכליתה
א .מקורות מצות תלמוד תורה
לדעח רוב מובי הצמוח המקור למצוח ח"ח הוא כמובא
בקדוש r
)כ"ט (: :
"ללמח חורה מגלן ,דכחיב ולמדחם אוחם את בגיכם ,וה'כא דלא אגרמה" Kבוה
מחיייב אה"ו למיגמר בפשיה ,דכתיב ולמדתם ]אותם ושמרחם לעשותם[", ,י"שר
וכן כתב רמב"ם )רשי הל' ת"ת( " :קטן ,אביו חייב ללמדו תורה שגא' ולמדתם
אותם את כניכם" ,ואחר כך (ב"ה) " :מצוה על כל חכם mכם משיראל ללדמ
את כל התלמידים …שבא' ושבגחם לבניד " .אלו חלמ'דים" ,ורק אחר כד
(ג"ה) ' :מ" שלא למדו אבוי ,חייב ללדמ את ע:בטו כשיכיר ,שגא' ולמדתם
אוםת ושמרתם לעשוחם ".וכ! בסמ"ג )עשה י"ב( '.
וכאשר געיי! במקורוח אלו מחברר שע'קר מצות ח"ח הוא ללמד לאחר'ם
ועל מנת לעשות ,ומתוך וה מוסברת לשו! המשנה )אבות ',ב ('ה הב/באיה
,
,
"הלומד על מנת ללמד " וכן "הלומר על מנת לעשות" -ואינה בןבאיה כלל
טםת למוד' ,לופי זה א rשום הוכחה מן המקרא שההתעסקות בת"ת כשלעצמו,
כהתעטקות גדירא,
בה צמור.
שי
ב .תכליחו של תלמוד תורה
מצית ת Ifת לשמה גד· ולה היא מא,ד ימי שעוסק בה זיכה לרבריס הרבה
)פרק קג'ן התורה ומט' כלה (,ח"פ וכד דשרו חז"ל )פסחים
1
םב
כס' המזרת מקייס
ושננחם
לבניך ,וכן
הדבר
יקנת חימה
למוד לאחרים ללמון בעזובו,
דמב"ם
בחנור )ס'י
שמסמע
אבר ללמיד בעוzננו,
רק
"כת'ב כי
ג' :(.
שוסס הו Mמב' Kמקרא
תי"ס(.
הצמוה
שנויקי
היא
ללמר
ובאמת ב,ל היראים )סיי נ"ה(
לאחרים,
והסמ"p
ירק
בייענד
1Jכזןיס
)סיי ק"ת( ובבייאס לכחחלת
את הקרא של ולמדםת אותס ושמותם לעשותם ,יוק אחך כן .כvנןה נוספת '"',,גנ
Mהמזיה
2
ללדמ לחארים ,אבל
כברהא
צריכםי לזיין למה הוסמיט החבא את
יכבת ,ל זה הוסנירי :
..יכל
ז;ן
הם
''''( P
יתידים ברבד,
הלידוכ בו"מ ללמ ר ,ואת הלימר בו"''} לרות דירג,ג(
יהירה
;; JKרה
לרירש
וסלא
בחבפר..
רירש 1ה
בחםנ
)ללא חלכית מעבר ללמ,ר( וtכל כתכבת קיים רויכה .יככחבת השפעתו על mtוי,ס שיהי
תבווח
השומוח"
זכעיו
זה
כחבי
גם
כסה
אחרינים,
מהר"'
תכב
)אכרת
שם( :
יב…
שמיס ,לא מי סלומי כיי לקנות חכסה"', ,כו הריעכ'") Yסם( :
ltל ,סניהם כירנםת לשם
,
…שזריך להיוח כוונת למייו
לפחות ע"מ ללרמ לאחריס ,שםא ו Kכן ,אין
למרדו ,ויאן ובספיקים ביוי כלום …
הלנך
לא
קשיא
מדיי דלא
חני ליה
לו שכר
זל
בהריו cרובת
הלומר בן"'' שיומו ,שאין זה מן המזה בלל".
ייש
רשאןנים
,י'"שר)
וכעקנוחיך
רשכ Hז
ורע"ב(
הסרברים
שאין
המשנה
משכחת
לאגc
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
גדול דע שמים חסדן ,וכחיב כי גדול זנעל שזנים חסדן ,הא כצ'ה כאן
בעשר r
לשמה ,כאן בעושין של.א לשמה" ,זכן אמרו )חעגית "ייז" : (.כל העוסק בחורה
לשמה ,נעשית לר סם הח"ם ,וכל העוסק בחורה שלא לשמה ,געשיח לו סם
המזת" ,רלכן חשרב לדעת מה נקרא ח"ח לשמה ,רמה שלא לשמה ,רבכלל ,מה
צריר להירת חכלית תלמרד תררתגר.
כררגתגר לדרן על מה צד ' 1להירת כררנת הה'רדי ,כאשר הרא גגש ללמוד
התורה .לעומת זה ,מה היתה " כייבת" הי שצריני ללמיד את התררה ,זי שאלה
אחדח
שא r
לנר כאן עסק בה ,גם א י גגר ררצים לדון כאן על תרצאות רצריות
הנזבעות תמ"ח .י'וע שלמוד החררה מסוגל להגחיל לבן חיtג' ראוןר ימים ,
עונג רשמחה בערלם הזה ובערלם הבא ,דדכו אנו זרכים לאהבח ה' ולדביקרח בר,
הוא מצילגר מיצר הרע כל זמן שאגר ערסקים בר ,רמו היסררים חמ' ; rובזכרחר
כל הערלם כרלר מתק"ם .אבל כל זה אינר נרשא דירנגו כאן אין לגו עסק כאן
אלא רק במה שצויר להירת מטוח הלרמד בלמרדר ,רנראה שכל מה שאמרו
חז"ל שהרא חכל,ח הלמוה אר שעל מבח כן צדיכים ללמדו ,הרא בכלל המםדה
הזאח.
לכאודה שי בדבד חלוקי דערת רבסמרר ומבאים בזה דבדי דבותינו מחולקים
לאובע שטרח ( :א) למרד על מבח לעשרח ; (ב) למרד על מנח לדעת ; (ג) למרד
על מנת לק"ם מצרח הבררא שצרבר ללמרד אח החורה ; (ד) למרד כדי ל,דבק בה'.
לזבוי זנל זבבח לושטח
JC
מן המשנירת " :לא המדדש עיקר ,אלא המעשה " )אבות א (1"' :רכן :
" הלומד על מנת ללזוב; מספיקים ב י דו ללמרד וללמד ; הלרמד על מתג לעשות,
מספיקים בי'ו ללמדו וללמ,ד לשמרד ולעשוח" )אברת ד '( :ה ,משמע שעיקד
חכל,ח למוד התודה הוא ע"מ לעשןת ,ותכל,ח שניה בדדגה פחוח בעלה ,היא
למוד ע"מ ללמ,ד וכחב על Iה ד' דו,ד בכד הדמב"ם )מדשר דו,ד אברח ד' ('ה :
"'והמדרגה הזאת Jע"מ לעשות[ היא העליןנה ,לפי שמר שילמד בתורה ,ייהיה
לתכל,ח בקשחו שיחגלר לו משפטיה ,ויסתכל בסודיה ,בעבוד שילך בדדכיה
יעישה המצות " .וככסף משבה כ הלן ת ו /ח מ"ג ה /י ד " ,ר ופירש( פישר " :הלימד
ע " מ ללמ,ד כלרמר שאין כוובת למי'חר לשמה " ' אבל הלרמד ע"מ לעשוח,
הוי לודמ לשמה".
רמדבדי ד' יונה )אברת ד ' ('ה משמע שיש שבי סוגים של "על מנת לעשרת " .
א .מי שלרמ,ד רבדעחז ,שאם יבין איזר מצוה יק"ם מה שהוא לומ,ד אבל
אינר לומד בכוגה לטרוח ולידד לעומקח הדיגיrכ ,אין זה אלא שלילח "על מנח
שלא לעשות" ,ובלי כורנה Iו לא חל על הפעולה שם של למוד חודה כלל '.
I
Kת הלידמ מ'"'Jנ לעסוח.
גוםינן
..א'ן
1כםפיקים
יהם מפרשים
בירן
ללמיר
•
'…ייוב ללדמ" ,דהיינך
..להקררת
רבי,-
ילמי
רללדמ".
3כך שמעתי פיורש דכייו מפי וו"Iב ה'ר" שמחה וסרמו שלים" Xששמע מ' D
ו'
לאחנן
ז"ל,
רת"ת בלי
שום
וה
ביינה
ע"מ
18
www.daat.ac.il
לעשות
איבי
כנדר
ת"ת
כלל,
אביו
כן משמע
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב .מי שלומ,ד וכוובתו היא כדי שי'ע על בור" מה לעשות ,ובגלל הכוובה
הזאת הוא מד"ק ומעמיק ומפלפל ,שהרי יודע שמעשיי תלוtג' בהשגתי את
המאת' ,ועל כעיו זה אמרה המשנה "הלומד ע"מ לעשות ,מספיקים בי'ו ללמוד
וללמ,ד לשמור ולעשות".
כמדומבי שהמלים "על מבת לשעות" איבו מוגבלית לשממעותו הפשוטה
רה"רנ לק"ס את הר,לכה כמו שהיא באמרה ,בלבד .יש להביגו באופו יותר
עמוק ,מתוך למוד המעמיק של הדין .אגו יכולים להכיר יותר בשלמות את
רצון המצוה ב"ה ולהגיע להבגת הלפנים ושמרת והין .על דיי למודגו לפרטהין
את הלכות המצות שהן ערויית )ציצית ,תפלין ,סוכה וכו'( ,אגו יכוליס להכיר
את כווגות המצות הללו ,כווגות אשר הן חלק מקיומן השלם ,וכן בשאר המצות.
ו,אפילו למור של שםה דחויר .חשוב הוא להבנה מלאה של הד.לכה.
כך ההבבות העמוקות הללו תשפענה על עש"ת המצות ,וגם הן בכללית
בלמוד על מבת לעשות ,כנלע".ד
גם במדרש אמרו חז"ל שעיקר מצות ת"ת הזא ע"מ לעשות וז"ל )רברtג'
רכה
•
('י :
י"א
בחר […
"איזוהי
שבירך
ברכה
בתורה
משה
]בא"י
תחלה,
אשר
אמ"ה
ורצה בעושיה ,ולא אמר בעמליה ,ולא אמר בהוגיה ,אלא בעושהי,
באלו שהו עושין את דברי תורה" '.
•
מזברי ר"ח )ע"ז 'ייז (:
וההוראה
לאימתו
"העוסק בתורה כלבד ,ואינו עיסק במצות ,יגם והןצ'א את הד'ן
כתקונה,
םג
כאיל,
אין
תורה
וכן
לך",
גם
משמע
ראשונים
מרברל
אחריס בסוגית חיית שלא לשמה ,עיין לקמן פ"ג .וכן כתב הרש ז )הל' ח"ח פ"ך ס"ג( :
H
"תכלית חכונה חשיגה
רגוח
לן
שנהפכה
ומעשים
על
שליתז
טוביס,
פניי
יאם
דלא
אינו
יזא
ערשה
לאןיך
כו
נמצא שלמי
העולם,
ולא
שלא לעשות,
אמרן הכמים
ינוסוק זאם בתורה ובמצית אפליו שלא לשונה ,אלא כשמקםיי המצןת שלומד
לעולם
בתורה "…
וקווב לזה בקהלית ינוקב )שבת פי' י"א( שכל מעלת ונצות ת"ת היא במה שהוא לומד
במצות ת"ת עצובה,
ע"מ לעשרת ,וחיסר כייבה זי הרי היא פנם
וסבוא למה מקפידים על הכוונה לשמה כת"ת יותו מבקיום מצית אחוות ,מבאי וחיר"א
בשם הובו"ש פוימו )אכות ',ר ('ה
:
"דעל ידי מעשה
והםב שהוא שלא לשמה ,הונ :Pשה מצר עצמו טרכ
שםא הוא שלא
שלא לשמה,
לשמה,
הייבן
ליכא
דאיכה
מעשה
מציה
טיב
כהרי
כלל ",
תווה
המצוה אדם
ומציה
מזכך
ומה
זיכה
עושה ,וכשא"כ
שאמור העוסק
אז מתיך
החומר,
פנימית
ליואה
כלמיד התווה,
כתווה
שלא
יבזוגית
לשמה
בא
לשמה·,
4
ומה
שהיציאן
חשיבות
חז"ל
כניגול
מן
בעמלה
הכלל
של
את
תווה
,לילה" ,וכן דרשו חז"ל )ספוא
עמליה
או
ראת
בהגייה,
בחקותי( :
מאצעים
ואת
מקיים
כלבז,
מצותי
,אם
וכך
תשמוו
בחקותי
מפרש
ועשיתם
תלכו',
כעל
אתם,
שתהיו
הרי
הרי ה'
צוה
.,אם בחקותי תלכן
שיהיו ישראל עמלים כתורה" ,אלא ודאי שניהם
קרנז
הוגיה,
בררר
אהרז
".
'עלמים
שאין
כוונתם כאילן
ליהושע "והגית
-
בו
אין
יומם
מלמד שהמקום מתאוה
חשיכיס מא,ן אלא שאינם התכלית אלא
את
זבוי
לא"תעשה
בעיון
הספרא
ועשה
התווה,
הנ"ל
אמור,
וקרא
:
"כשהוא אימר,
ראם
ל '9יין
כן
התיוה
מה אני
הליכה,
'19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
" כחיי תכב כםירשוו לשמנה "לא המדשר עיקר" " :כלורמ Kזי
הדיעית ועמלו של אום כתורה שילומ תורה הוכה ,אזי התכל,ת אלא
הלמוד לדיי מעשה ',,כי תכלית הלמוד אינו אלא שעישר ,וכן דרשו
שכל טיב לכל עשדהים ,לכל לימדדים ,לא אנמר ,אלא לכל עישיהם",
לזה כתב גם מאי,י )שכת
ט (: :
תכלlז'
שיביא
רז " ל :
יחמה
"התלמדר Kיןנ אלא להביא לדיי מעשה".
והזרשה שהביא ר' בחיי היא מובלא בפרמיה זרכא )ברכות "' (.ז " :תכלית
תכמה ,תשובה ומשערם טונםי " ,זמבלא שם סמר מהקרא ) תהלים "" יי א'( ,י :
"ראשית חכמה יראת ',ה שכל טיב לכל עישיהם ,ללימדירם ',לא באמו ,אלא
לעישיהם ,לעושים לשמה " ,משמע שתכליתו האמיתית של ת"ת היא תשיכה
ומעשים טיבים ,וגם שלמיד לתכלית רז בקרא ל' שמה ,יבזה הלשון הבאי דשרה
רז כס ' חסדיים "ס) י"ז( " :שורש התידה ,צריר האדם להעמיק יללמדר ידלעת
מעשה ככל דבר ,שבא' שכל טוב לכל עישהים ,ללימדיהם לא נמאר ,אלא
לערשיהם • •.לרזמ על מבת ללמד לשמרר ולעשרת ,רזי היא תורה לשמה".
גם מדכוי רוכ האחררבים ירצא שעיקר תכלית ת " ת הרא ע " ןכ לעשית .אר
ע"פ לדעת מה לעשית .י ש זה בקרא ת " ת שלמה .וכר כתב ה ש ל יי ה ) מס' שכוערת
לכ( " :וענין שלמר ,הכרינה שיעסוק בתירה לקיםי מה שצייבר '''שה ילומתם
אותם ,ויחשיכ שהתיוה היא כןכין כתב המלך שכיתב לעכדיו מה יעשי ימה
ימנעי שלא לעשית …כשפיתח הספר אימר הבבי ריצה ללמיד כדי שיביאבי
התלמיד לדיי מעשה ולדיי מידית ישרית ,ילדיי דייעת התירה ,יהריבי עושה
לשם חידר קכ"ה ישכיבתיה .זהי הבקרא שלמה … . ..כבר בתבאר ככלל עסק
תררה לשמה היא ,שהתלמוד יכיאבר לדיי מעשה " .הדי שארבעת התכלירת
ששרמבי כתחלח הפרק .כרלט בחשברח כתכלוית לשמה .אבל בסיף רבריי שם
היא כותב " :וiות.כלית האמיתי הוא המשעה".
להלן שרימה קצרה של רברי אחרוביט שכתבי שת"ת ע"מ לעשות הוא ת"ח
לשמה.
כס' ראשית חכמה )הקדמה ('ג " :בלי ספק עיקר החורה לשןכה הרא לרעת
ארתה כדי לקיים מצית יה" .כמדשר שמיאל )אכרת ',כ ('ה " :אמבם הלרמד לשמה,
כי לימר ע"מ לעשיח " ,וכן הריעב ") Yלתם שמיט ,רי ש פ' קבין התירה ( ) " :ע " פ
לקיימה[ שהאי תירה לשמה " ,יכו הרש " ז )ש וו ע תל ' ת"ת די ג ' ( " :לבוא לדי י
לשובה ,ללמדר ע"מ לשמ Iר ולעשית " .דורמה לזה גם כדברי כעל ח YDחיםי
)לקוטי הלנות ,הקדמה א (' " :כמו שנתבו הסה " ק שעיקר מצות למוד תורה
לשמה הוא לידע כירור ההלנה של כל עבין כש " ".ס
כסי ז:ז ,לפי שאין החנליח בלמןר הלמו.ר
הוeרם לודמ
~
רגסת
"מל
הדפסוםי
נותךה ,הוא הולך
..ל~ושוהם.
ל~וש"ם "
אלא
המ iסה היא החכלית,
להשיג חכליח
רבלגיי) ~
חיזה לן.
" ללרמייהם
לוי.
והיא
)סו 'Oה
"0
כ""ב :
סך""ה ל"לם( רר בחיי ,י,יל
",,.מ,
20
..
www.daat.ac.il
המעשה " ,
ןuזבר
דכן הגימא ",ילידמ~ם ".בעיז יעקב יבילקים שמעיני )תהלים '"ק(K
רםא
כז
בהיןח
",לא
ל,ו 'Dיר", n.
ינן גרסת התיספות
ובס' הדסיס, .לקפן בספיך ובמגורת הutברר
אתר דעת -מכללת הרצוג
" יסוף יעבץ )אור הח"ס,הקדמה( " :ולא באו לחכל,ח החורה איד צריד
לומר לחכל,ח הכל שהוא המעשה mחס'ן'וח ,אלא אפילו ל'ן'יעח הדיניס הצריכיס
בכל יוס ]לא באו[".
ואלו כתבו שחכל,חו האמיחיח של ח"ח אינה אלא ע"מ לעשוח ,הר"מ
אלש" )אבוח ',א (ז'" " :לא המדשר הע'קר אלא העמשה ,כלומר א'נו הוא
מדצ עצמו ,כ' אס על שמבא' ל,ד' מעשה" ,חוח יא'ר "ס) קכ"ד( ]" :שכל
למוד תוהר מסוגל[ להמצא' חכל'ת במבוקש שהוא השלמות הנפש …והרי
]ל'מוד או"ח[ ל'מדר המובחר ,ששנו חז"ל הלומד ע"מ לעשות ,שמספ'ק'ס ב'ן'ו
'''.וכו דהר"ח מןולרז'יז כהקדמה לפיו הגר"א לאו"" : (nוזה כל פרי למיד חש"ס
להוא'צ ממנו הלכה למעשה" ,ובעל חתס סופר כתב בדשרותיו )דף ('''-תס''ת :
•
"והנה המכווד בלמו,ד ש'ן'ע התירה ,גס כ' מצוה רבה ה'א ,מכל מקוס א'נו
מצל'ח בלמודו כא'לו ה'ה מתכווד להגיע אל תכל'ת ללמד אחר'ס …אמנס
החכל'ת האחרוד הא" ,לעשות מצוח ה' ולהזהר מאשר הזהיר ,ולכד כשתה'ה
תחלת עסקנו בתיהר ,כד' שנדע מצית;ז> לשעיתה באמת ובאמונה ,שזהו tו'קר
התכל'ח" .ובעל חכמת אדס )מביא לקינטרס מצבת משה בסיף ס' חכמת אדס(
מע'ן' על בני הנפטר "שולמה ה'תה משנחו ,כ' מע'ן' אנ' שלמד הכל ע"מ
לעשית ",ושר"ר ה'רש )חירב ס" תצ"ב( " :אכל על" ללמדה ]התירה[ כעד
הח"ס ,וזה הכלל הגדול כמציה זו …למיד כד' לעשוח" .יבפירישי על מס'
'אכית ',ד) ('י " :אבל התכל,ח העל'ונה בח"ח ה'א לק"המ ,לשעיתה באמת
…רתוץ ממה שכוינה זן היא התכלית העליונה בת'/ת ,יותר בזזה ,היא חכורנה
המסיגלת כי'תר להשל,ס חלמיד החירה ".יז"ל " 'שראל מסלנט )ראר ש"ראל
ס'י כ"ז( :
"תכליח המצוה של דייעת התורה הוא לידע דיני התוהר ומשפטיה
על בור"ד שיהה' לו הלכה ברירה ככל מקיס ,א'ד לשמיר ילק"ס אח כל
התורה m
.כ
מצות"
,8
לוסי טל מכת ליטח
למה התכיוני חז"ל באמרס "חלמיד חירה לשמה" 1משמעית הפושטה של
מל'ס אלי ה'א :לשס תירה ,שא'לו היתה הכוינה "לשס חלמיד" אי "לשס
שמ'ס" " הי' צר'כ'ס לומר "לשמו" ,לשיד זכר ,וכד משמע מדבר' רמב"ס
פהימ"ש סנהדריז '''פ ר"ה יכת החמשית( '" :ולא תחהי אצלו תכלית לומד
החכמה ,אלא לדעת איחה בלבד ".ינראה שהוא מרמז כאד לענ'ד לשמה ,וכד
6
שם
הרא כיבת גם
הסכל
,לשננו
בפלפולן" ,אבל
על פרם שני שלמזות
,להישירך,
שיוכל
כהמסך דבריו
היא
ליסא
מפרס
ח"ת,
וליתן
והיא ..היכולת
במלחמתה
שהפרט
הזה הוא
סל
להתחכם
בתורה,
לחדד
תררה,
ולעקור
הירם
מסנד
לפרט
הראשון
סל
ךריעת החורה ,וז"ל ..רכן בם ברף העניו סל הפלפול והחיזור ,הוא רק לסם יכולת הלמיי
של דייעת התורה ….
ד
אמםנ בסיר אליהו מוזכר כמה פעמים תלמיד תורה לשם שמיס ,עיין רשרמה כסי תורה
לשמה של ו Hנ לסא ,מ Hו הער·ת .33-28
21
www.daat.ac.il
"
אתר דעת -מכללת הרצוג
פישר הרא"ש )נד"ם סב " : (.ודבר כהו לשמו ,כל דבורר ומשאר בדברי חווה
יה:ז> לשם התורה כגון לד'ע ולהב'ן ולהוסיף לקח ופלפול ".וכן כתב ו ' אברהם
מן ההר )נדרים מ"ח .ר"ה ספרים( " :מצות למדר שהוא עב'ן ציור הלב וד'' 1Iת
האמת ,טיקר צהיווי הוא כרי לצייר האמת ולהתענג ל,הנות במדע לשמח לבבו
ושכלו") .מסוף דבריו אלו משמע שגם ההנאה ושמחת הלב הן חלק מהכוונה
בלמוד התווה ,אבל לע"ד נראה דהוק לומר כן ,שח"כים להתכוון דוקא להגאת
עצומ בלמודו ,לכן בר Kה שכוונתו באה שההבאה והשמחה הו תוצאות שיירות
ומוכרחות מפעולת הלמוד(.
כעין זה כתבו גם מו האחרובים ,ככר הכאני לעיל את דכוי השל"ה שבקרא
ח"ת לשמה כאשר לומד "שיביאבי התלמדר לד'י מעשה ול,די מידות שירית ולירי
'ר 'tסת התודה "…רר' חייס מוולןז'ין כתב )נפש חייס ש"ד פ"ג( " :ענין לשמה,
לשם תיהר …בעבין המעשה פי' לשמי של ד,קב"ה .,.ובענין הלמוד פ~ לשם
חוהר ".ובפיחשו על אבות )רשי פ"ו( כתב " :עיקר הלמוו לא לעסוק וק
כדביקות כי אם להשיג על ד'י התווה המצות הודינים ולד'ע כל דב; על
כוו:ז> כללים ופוטים".
ואף על פי שאפשו לומו שהדעות האדל חולקות על הבאמו בסעיף הקודם
שעיקו ת"ת לשהמ הוא ע"מ לעשות או ע"מ לדעת מה לעשות -א'ן כלהכרח לחדש מחלוקת כזר .ואדובא ,אותם רא.חוונים שהבאנו את דבריהם
) Wת IIת לשמה היינן ע"מ לדעת( ,הם כתבו דיקא שעיקר n"nלשפה הוא ע"מ
לעשות או ע"מ לדעת מה לעשרת ,הבאנו דכויהם לעיל כסעיף הקודם.
ומפושר '}צא דמבוי מהו " ל שהלמוד ע " מ לדעת כשלעצמו ,כלי כריבה
להשתמש בד''1Iה זו עלבדרת הבווא ,אינו בקוא ת " ת לשמד ,שכן כתב )בפיושור
על המשנה אברת ד' .ה' ( :
"מי שלמד ע"מ ללמד אר מי שלמד ע " מ לעשרת ,כי
אלר כורנתם לשם שמים ,לא מי שלמד כדי לקנות את הד'יעה ,שאין זה מווה
שהיא עושה לשם שמרם ,לכבןר השי IIת ,כי כל ארם חצה להבין ולדיע ,מפני
שהחכמה בכספת לכל".
ב.
לומר טל בונת לקיים צמרת :,כור,א ש:בונו טל תלמור תורה
אכן במצאה בואשרבים שסה אחת אשו לכאווה חרלקת על הב"ל ,ראלר דבוי
'''שר ]פיווש הקובטוס המיוחס לוש " י( )תעבית ('.ז :
"לשמה משום
כאשו
צובי ה' א"להי ,לא כדי להקוות '''.בר אשר מדבויו משמע שעיקו למוד לשמה
הוא לשם מצות למוד כלב.ד ולאו דוקא לשם תרוה כמשמעות פשטות הלשון,
ומקווו נואה שהוא מדבוי חז"ל )בדוים (.ב"ס " :לאהבה את ה' • ..שלא יאמו
אדם אקוא שיקואני חכם ,אשנה שיקוואוני וכי …אלא למוד מאהבה".
אבל נם כזה אזי הכרח לומו שיש מחלזקת .וכר הוא המשר הכוייתא שם :
'ו" אלעזו ב " ר צדוק אומו עשה דבוים שלס פרעלם ]הקב " ה .ו " ן( ודבו בהם
לשמם ,אל תעשם עטוה להתנדל בהם "…ומשמע שקיום המצית הוא לשם '.ה
ולמוד התווה לשם ד'יעתם -ממש כדבוי ר"ח מוולרז"ן דלעיל.
ולכן נואה שמה שכתב שר"י "כאשו צוני ה' א"לוהי ,הייני שצונו ללמוד
zz
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע"מ לעשות" .ואול ,רמז לזה רש '' ' בעצמו במה שבחר בלשון המקרא )דבר'ס
ו ' ה' ( " :כא ש ר צ!ב' ה' א-לה' " וכוובתו לסוף הפסוק " :לעושת כן בקרב הארץ " ·
וכפ'רוש זה משמע גס מדבר' השל " ה אשר הבאבום כבר לע'ל" ,ועב'ן
לשמה ,הכויבה ש'עסיק בחורה לק"ם מה שציבי הש ''' ת ולמדתם אותם ,ו'חשוב
ש התיהר האי כ מ י כתב המלך ש כוחב לעבד" מה עי ש י ימה ' מ בעו ש לא לע ש ות " .
הר' שע " מ ל עשית בכ ל ל במה ש רוצה לק"ם רצון ה '.
בעחך השילחן ) 'ו " ד '"ס רמ " ו אית ל " ד ( מב'א את דבר' רש '' ' כפשיטם .
וע"ן גם בדביר חמר " ל בסףו הסע'ף הקודם שמ הס מש מע שח"ב ' ס ל למיד ל ש ם
שמםי ,דהיינו לכביר ח ' ,
ו.
לרמד כו' לחנ'ם לובקות ב'ה
בדבר' האחריבםי אבו מיצא ' ס עוד ביינה בלמיד החירה ,והאי ש הל מיד
'שפ'ע על ר mני זלעלי' נשמחבי ,עד שגב'ע לדב'קית בה ',יז " ל הכ " ח )אי " ח
סד Iמ " ד ד ו'ה ומ " ש ראמר( " :ונראה דכונתו דת' מעולם היתה שנהרה עוסקים
•
התיהר . . .
בחורה בד' ש תתעצם נש מחנו ב ע צמיח יריחנ'וח יקדי ש ת מקיר ב 1Iצא
כדי שתחרבק
נ ש מתנו יגופנו ברמ " "
איברםי
ישס "ה
בימ "n
גדיין
מצות
עש ה
רשס"ה לא תעשה שכתורה" ,יאפשר לפרש את דברד,ר שכייבת ה' היתה שאבן
•
נעסוק בחירה בכיינה הנ " ל ,אמ'ד'ך אפ ש ר לפרש שהחכ ל 'ח הב " ל ה'א כויבח
ה ' בלדכ .וא'ן לה ק ש ר בכוינחני אני .ש ה'א צרכ'ה לה'יח אחח הדרכ'ם ש פ'רטני
לע'ל ,ולפ' זה א'ן צורך לימר שהב " ח ח'ד'ש תכל'ח חר ש ה בח " ת לשמה ,שלא
הוזכרה
בראשונים.
אבל אף אס הב " ח לא כך סבר .גדלו' החס"'ית כן סברי כך .שח " ח ל שמ ה
היינו למיד תוהר " כיי להשיג דבקות בה ',ומאחר ועדייו לא זכיתי הלכיר
ספרהים ,אביא רק את דברי הרש"ז מלאדי אשר הראה לי דיידי הר /ו א נרמל
ב '' ',יז " ל הרב ) ל ק י ט' אמר'ם פ " ה ( ] " :יח " ת( לשמה .ה"בו כד' לקשיר נפשי
לה ' על ''ד' הש גח החורה ,א ש" לס' ש כלו ".
נגד שטה זו טען ר"ח מוולוז"ן )רוח ח"ם רפ " ו( :
לשמה
הכוובה
לדנ'קיח,
ואם
כן
לדעחו
זדמ'זנו
"אס 'חשוב אדם כ'
'ח ש וב
ש'עסוק
בש'דיח
וח ש בחיח ,ובפרט בס' חהל 'ם מבעםי זמ'חת ש" ראל המעורר ' ם אהבת ה'
וקרבחו '" אבל לא כן היא ,כ' ה ל א מצ'בי במדרש ש דוד בקש ש הע ו סק בש'ר'י
ובזמ'ר'ו 'חשב לו כעיסק בבגעםי יאהלוח ,הר' שבבע'ם ואהלות 'קרםי "חר ,
ולא צמינ י שהסכים הקנ " ה לי בזה ',י
ולע " ד ' שטה זו צר'כה ע ' 1ן גם מן הבר"חא ) סנהדר ' ן ע " א: ( .
" בן סורר
ומוהר לא ה'ה ולא עת'ד' לה"ת ,ולמה בכתב ,דרוש וקבל שכר ",ולפ' הש'טה
הנ " ל מה זה " למה נכתב ".הרי עיקר למוד התורה רק ל י דע מר~ היה רציו ה' איל,
קהר דבר כזה ,כד' ל'ד'בק בה ' ,ואול' אפ ש ר ל ש" ב ש הק ש ה כך כא 'ל ו לא 'ד'Y
שוה עיקר תכלית ת"ת ,ומה שאמר "דררש וקבל שכר ".חייגו שמכנה את
הדבקות בה' "שכר " ובא ללמדבו שהדב'קוח ה'א חכל'ת הלמו.ד
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לוכאוהר רעד קשה על דעה זי ממשעה דרב ששת שאמר )םסח'ם ס"ח (: :
"חדאי בפשאי ,חזאי בפשאי ,לך קואי ,לך תבאי" ,ו מקשה שם ד",מרא .' :ב'א"
זהאמו 'ו אלעזו אילמלא תווה ,לא בתק"מו שמים ואוץ" ,ומתרצת " :מע'קוא
כי עב"' א'בש ,אדעתא דבפשהי קא עב'ד" ,אשר משמע משם שאיו ללמוד לטובת
גפשי ד~א ,ורק בתחלת למודי מותר לעשות כו · ,אכל בעצם כל דברי ד",מרא
הזי תמוהים ,למה לא הקשתה הגמוא בפשטות ,הר' צריכםי לל mלשמה ,על
מבת לעשות ,או "כאשר צוג' ה ' א-להי ':גם מג'ו שלמוד לשמה הוא דוקא כד'
ש'תקי!נ" העילם ,גם מה שמשמע מרברי רב.מרא כא ל י רב ששת ההי עור בתחלת
למידי שעלהי כתב הומב"ם )הל ' תשובה "'פ ה " ה ( " :כשמלמד!נ" את הקטב'ם
יאת הגש!נ" יכלל עמי האץר ,איו מלמדוי איתו אלא לעבור מיארה כרזי לקבל
שכו ]כולל לזכות לח" העולם הבא ,ע"ו שם תחלת הפרק[ ",יגראה דוחק
לימר שרב ששת ההי אז כמעמד כזה ,לכו נראה שלא התכיוו רב ששת כלל
לםוט כווגתו כלמודו ,אלא רק צ"ו שבוסף על מה שק"ם מצות בוואו ,גם
הטיב לצעדמ ,יעל זה תמהת הגמרא :הרבה ייתר מזה היה לן להזכיר ,הרי אגב
למוח ר~א געשה שותף כקיום העולם כולו ,וא'ך השתכח ככסף מאחר ושי לו
זהכ ,ועל זה מתרצת הגמרא שתלמ ,.,חכם בתחלח למודי א'ו לו לחשוכ על זה
-אולי מםגי שגראה כיהורא.
עביו תלמןד תןרה לשא לשמה
ג.
בגר לודמי תורה שלא לשמה אמרו חז " ל דכר'ם חריפים " ,מוטב לו שלא
בגרא) ",ברכות "' (.ז ; אף " Uח לו שא'לו גהפכה שליתי על מגיו") .מס' כלר,
רםייח( ;יכו שהתוהר "געשית לי סם הןכות " ) ,תעגית ,.'( 1יאמזיך ,.,ערה מ'מרתו
של רב )םסחים ג' :וש"ג עיד ששה מקוןכות בש"ס ,יכעיו זה יחשלמי חג'גה
ובמס' כלה ובאיכה רבה ,ע"ו בסוף
הפוק( :
"לעולם יעסוק אדם בתוחר וכמצית
אף על פי של Kלשמה ,שמתור שלא לשמה ,בא לשמה".
ולכאורה שי מחל,וקת תבאים בדבר ,כו משמע מלשוו הגמרא )כהל רפ " ח(
על הביריתא :ו'" מא'ר אומר כל העיסק בתורה לשמה ,זוכה לדבר'ם הרבה ':
ימקשה בגמרא " :ןל'ו מאיר אדתגי כל העיסק בתירה לשמה ,ת"' ל'ה הא
ד'ו ויחגו .,.לעולם 'עסוק אדם בתוחר ,אםילי וסלא לשמה ,שמתור שלא
לשמה בא שלמה ,כי קאמר בשיטת ד' עקיבא ,דתג'א ו' עקיאב כל הקורא שלא
לשמה ,גוח לן שאילן נהםכה שליתי בםניו" ,משמע שו' מאיר סבר כמ'מרא
של " ויחגו ,ומה שאמר דוקא ת"ת לשמה ,ה"נו לפי שיטת 'ו עקיבא.
·אבל הראשוגים ם'רשו שאיו כאו מחלוקת ,כוו משמע בבבלי ,שכו רבא
עזומ ,אשר במקום אחד )ברכות י " (.ן אמר ש Uח לי שלא גברא ,מאר במקןם
אחר )מסחים ג' ( :שמי שלודמ שלא לשמה ,עליו גאמר " כי גדול עד שמים
חסרר"
-
"רמציה מיהר
עבדי "
)רש"י שם(.
ומ~רשים
רש '' ',
ראשוג!נ" ששי שגי אוטגי שלא שלמד ,וז"ל רש"י בברכוח :
תוספות
ישאר
שנוח לו שלא
גבוא גאמר במי "שאיגו לודמ כדי לקיים ,אלא לקבטר" ,ימה שדרש "עד שמים
24
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
fו שלא ננראיו
חסןר …איירי נמקיים כדי שיכנריהו" ,8והנה ,במי /,שנm
מאר כאן '''שר שבי דכריס ( :א) שאיבו לומד לקים' (כ) שאיבו לומד אלא
לקבטר ,ןצרץ כירור איזה מהס דוקא ,הכה בע' rבדבר.
לכאורה קשה ,מה שכחב '''רש כחעביח ('.ז) על הגמרא "כל העוסק בחורה
לשהמ ,חררחו בעשיח לו סם החייס …וכל .העוסק כחורה שלא שלמה ,בעשיח
לר סם המרח" ,רפישר שם רש '' ' " :לשמד ,משרם כאשר צובי ה' .,.רלא כדי
להקרוח רכי" ,אשר משמע שמי שלומד כדי להקרוח רבי ,בכלל כשלא לשמה
אשר חת ' ן mנעשית לו סם הונבת ,והרי זה כעין מי שמקדים כדי שיכנדוהו,
שעליך כתב שר I/י "עד השמים חסדך" .9אבל כאשר בדייק בלשון רש / Iי בראה
שאין כאן סתירה כלל ,שכן בכרכות פירש רש'" ש"עד השמים חסדך" באמר
במי שמקיים כדי שיכנרוהו ,דהיינך שהיא לומד ע IIמ לעשות ,ירק העשיה היא
כדי שיכבדוהו ,ולכן הוא עושה מצוה כלמורו ,אכל מי של,ומד כדי לקבטר ,או
כדי שיקאר רכי
-
אשר בשבז"1ם איבו לומד ע"מ לעשוח
כאלו בשעיח חררחו
-
סס המוח "ובוח לו שלא בכאר"~ ,עיקר כוובח רש"י בכרכוח הוא למה שאיבו
8
חלייק
בובKי רחדי"') Mאבות וי ,הי( בשם
חדש
לו כ Tlהג זי ,עדתה · ,וסק
;טנר"'ש
פריש,
שלא לשהס כיי שnובןך לש Rלשהונ
לשונה,
חבתנו בתחלה לביא בסיף
הןתר•
זרה
כאל וני
והייבו
יב )C
;rנ:זי
.הר~וסק
לשמה ,וזה הייה
ו')M
ש~ןםק וסלא לשונה למו,ן
חבתני כי םא וסלא לשונה ,רלית ליה מתור ,ניח לי שלא בנרא"' .והרי זה כייז לשין
פהירח ארר זרוע )טסיי
,בירה הותרה,
בבזיר
משמע
ונצרה,
9
נוח
שטרפה
שונרהמ
לו
שלא
קם""נ( ;
…כל שלא לשמה חו הוא,
לבוא לדיי
Kותה
נברא
זובוה,
למעשה
כמו
דיעל.
מזיל
בגcל
אשה
מי
ובולם
בגהר
סמקשה
עבירה )ר(ק אז
ומפקח
ערפר,
גל
איתה
בשבת,
לערלם
לא
וכז
יעשה
•H
םא ל Kסנניח וסיש מצב כיניים דהייבו מי שלומד כדי שיכבררהר הרי הוא בכלל ..עד
השפים חסזך· באל איז התורה נעשית לו סם החיים ,אבל אפילו אם נאמר כו.
נראה
בררר שרש""' טובר שהלומד כל ,כוונה ~יימ ל~שות ,הרי זה שלא-לשמה הרע ,במסקנתנן
כפנים,
אכל
כעבם
קשה
להפקי'
Kת
השל ' )Cלשמה
קמומרת מתארים חז"ל Kת התורה כםס
הסוב
הח""ם :
סם
מלהיות
"הקכ'"ה נתן
וסהרי
החייס,
תררה לישראל .סס
ככמה
ח""ם
לכל גיפו" )עירוכין "",,ב ( "" .דארמן נריגל[ לה .סאפ mג<יי לדא אימז לה .סאמ ,מו ,""M
)יווסנ ,ייב :
) Pיווזר rל' :(,
,לבן
הrונ
וב,יו
זה
שכת
..ןשמחם
פ"ח .( :
-
מם
םת
-
בשונלה תררה
כט Cחיים"
יבלכ הימונרית הנ·ל חמרו'cס ת-ת סםת ,לכ ,תיאנ לשמה ,בסם
זרחP
לימר שמד
שלימד
באופו
חןי
) " …
ובענין טס החייס ,אלג tודאי הוא מופקע מזה רק Cא
השמים
חדסן'" (
יהיה
חיים,
הוא לודמ שלרtלשמה הרע.
מופקע
ולכו
וזאי התכיין רש·' לכלול בשלא"לשוכה הרע את מי שלודמ כדי שיקרא רבי.
והסעס שהתררה נבושית לי סם המות לומיים
טבל השמתמש
בכתרה
של
· תורה
סני כתבו בעלי התוסי )סרסה כ"ב
נעקר מן
(;
בגמרא )נדרים סאג(.
העולם,
דהיינו
כעין
ממעסה של בלשצר
מעילה
כקודש.
סעס
"]שערסק בתורה[ להוסיף על חסאתו פשע ,שעתר,
שגגית נעשו לו זדונרת ,זס Mע"פ שיזע ש,ובר ,לא מנע מכל תאות לבר
,H
2s
www.daat.ac.il
•
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
לומר ע"מ לשעות ,רמה אשמר רש ' /lלקנטר ,הייבר רק היכי·תימצא ,ובז משמע
גם ממה שרש''' מביא שם סייע מן הירןשלמי )כרכרת פ"א ה"ב( 1 0ישם דמובר
בלומד שלא לעשות ,וא'כו מזכ'ר קכטור כלל ,גס דבר' רש '' ' בסוג'ת "כעש'ת
לו טס הת'ש " ; " לשמה ,כא ש ר צרובו ה ' א-לה' " מרמזות לסוף הפסוק ; " לע ש ות
כו ,"…כמו שכחבת' לע'ל.
כשטה זו משמע גם מלשוו רבוכ"ם כאשר מבאר את הלמוד שלא לשמה
המביא לדיי לשמה ,ומסדרם את רבריו )הל' תשרבה '''פ ה'וה( :
" לפיכד כאשר
מלמד'ו את הקטכ'ס זאת הב ש 'ס וכלל עמ' הארץ ' ,אץ מלמד'ו אותו אלא לטביי
מ'ארה ודנ' לקבל שכר" ,ולכאורה ק ש ה ,מה לנו ללמד לג ש 'ס חורה ,הר'
מפורש כתב לע'ל מזה )הל' ת " ת ספ " א( ; " ,צרו חכמ'ם שלא 'למד אדם את
בתו תורה" ,אלא ברונתו להמ שמלמד'ם אותו כד' לעשות ,ואת העש'ה מלמד'ם
אותו לעשותה אפ'לו שלא לשמה ,בלשונו "לעבוד מ'ראה" ".
כשטה זו משעמ גס מדבר' מהר"ש פרמו "פ) mד' " א על אבות ד :ה ' ( ;
" מה שאמרו העוסק בחורה ובמצות ש לא לשמה ,ה"בו דא'כא מצוה בהד' תוהר
ומזכר החומר ,אז מחור שלא לשמה בא לשמה".
וש' לברר מנ'ו לרש''' שונ' שלומד כד' ש'קרא רב' בעש'ת לו תורה טם
המות ,וכראה שמקורי במשבה )אבות ד :ה (' ש לפ'ה א'ו לשעות את התורה
עטרח להתגד ל בר ,ועלה אמר הלל ש מ' שמ ש תמ ש בכחר ש ל תורה באב,ד
ומט"מת המשנה ; " כל הבהבה מדבר' חורה בוטל ח"ו מו העולס ",וכו אומרת
הגמרא )נדר'ס ט " (.ב שמ' שמשתמש בדבר' תורה בעקר ונו העולם והר' זה
קרוב לדבר' רש '" שהלומד תורה כד' ש'קרא רב' בעש'ת התירה לו טם המות
ותלמוד תוהר ש לא ל שמ ה ש א'בו מז'ק הוא ש לומד כר לע ש ות ש לא לשמה
את המצוה ש ד~א לומד ד'כה'.
•
,
ובזה מובו מה שהראשוב'ם ואחרונ'ס סוברש שלמוד בל ,הכרובה ע " מ
לעשוח א'כו בגדר ת"ת כלל .שהבאנו דבר'הם לע'ל ובהערה .3
ולפ' זה מובו גם להמ מב'אש חז " ל את המ'מרא " בוח לו ש נהפכה של'חו
על פני'" ב'עקר על מ' ש לומד ש לא לע ש ות ) 'רו ש למ' ברכוח פ " א ה " ב ,ו'קרא
רבה ל יי ה ,ז ' ( הווא מה שאמר ר ' עק'בא על מ' ש קורא שלא ל ש מה ,הר' שלא
לשמה הער ה"בו שלא לעשות ,וכבר רא'כו שכר ערת '''שר ורמב " ס ,וגם בעל'
התוספות כד סובריס )פסחים ב ' :ד"ה זכאן ; סיטה כ"ב :ד"ה לע' ילם( ,12יכן
כחב רא "ש )פסחיס פ " ר ס'י בי( .
10ראיה זר ראיתי כס' חירה לשמה של ר " ג לאס בומור . 144-5
•
11זeגי
עיין
בפיהמ Nש
סנהררין
) ם " ' מ "M
ר Hה
יכת
חמשיח (
ששם
משמנו
שאפילו
את
הל י ומר עזמ י י תחלי ו ע י מ לקב ל פרם ,אבל אפשר יישב ,ששם פייך י בקטן ר יקא ,שא י ב ך
חובןיכ כזמיח מ Jר עגמן ,באל מה שלימי
מעשיו
12גס
Mר כך כרי ש י ככריהן ,היינן שיכבדיהר יברר
המתוקנים .
עזם
מקיר
הכלל
"לעולם יעסוק
אדם
••• H
26
www.daat.ac.il
היא
מהקרבבן-ת
שהקריב
בלק
להנאת
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולאור כל זה צריכה עיוו המימאר "" :כחיב אווחי עזבו ואח חורחי לא
שמרו ,הלואי אוחי עזבו וח,רחי שמרו ,מחוך שהיו מחעסקםי בה המאור שבה
..ותדדתיהזה מחזיין לומטב " .ולכאורה "אותי עזבן" ,הייבן שמזרת המצדת
שמרו' :ה'ינו למדו החודר ,ןאם כו הרי לומדםי שלא לעשוח ,ואדרבא ,חורחם
נעשית להם סם המוח ,ויוחר טוב להם שלא ללמדו ,ולכו נראה שצריכים
לפרש " :אוחי עזבו' :היינו שעזבו אהבח ה' ומקיימים אח חמצוח שלא לשמו ;
"ותורחי שמרי" ,ה'ינו למוד חורה עם שמירח המצוח )שלא לשמן( .ואף
שחן"ל דירשרם ששמריה הייוב משנה ,14חרי מצאנן בשמנה )אבית ו '( ,ה שהיא
מביאה את השמררה חיד עם העשיה אחו~ הלמיך וההוראה ,ןפיחש שם תיי " זכ
ששמירה היינו מן חעכרה ,גם לשון "שהיו מתעסקים בה" מורה על קוים
המצות לרעת כמה ראשןנים .יעין בפרק הבא.
•
•
ברתכ לעסיק בדברי תורה
ד.
גם דמברי רבותינו בנוסח ברכת חתורה נוכל ללמוד על מהותה של ת"ת,
"אקב"ו על
ושי מחלוקת ראשונים ננוסח זה ,רובם גורסים בברכוח )'ייא (: :
בדפוסים וכן
דברי תורה' :ומקצתם "אקב"ו לעסוק בדברי תורה ' :וכן הנוסח
•
•
נחוג אצל'lב ".
עזמ ,יעם
•
כל זה זכה בגללם שיצאה ' מIבני
יזה טיוע לשיטת
מדברי
אבל
בתענית
שהלמךד של Hלוסמה
רבי ,לושטםת
ררת,
המזוה
''''שר•
בעיי התוספית
כחבר מפררש
הרי
שקיוס
הו Kשל Mלשובה,
שם השידtלשםה
'.ז)
וכל(
ראה
משמע
המביא לדיד לשמה
הרע ה ך א הלמיי
שחולקים
כילל
בבדובה
גם
יעה
'''שר ששם
על
את
הלומר
דוקא ,
בגזן
שיקרא
כדי
) גלי
קנטוי
החחשבות שהוא לודמ של Kלעשרת(.
וזריך ,יון אדי ישבחך למיד
זה הוש Hז )הלי ת"ת פ"ר
הכvוב רלושע
שזני•D
שלא
שהמאוו
שבה
שהובאו
שבה
איבי
"אם
לי
לשמה
סם
יוכל
מחזיוו
ה:זי
המרת
לבוא
למוםב
מחזירס
לידי -
כמ"'ש
14
ספרא חארי
תלוביד
ע"ב (:
לסמה,
הוי
" וי"'וז
חםכ המזלזל כמזות
'"
ילזיי אמרי nכנכיס.
שאבום"כ
בתווה;
ללמוד
על
הלואי
ארורי
הי"א
מבת
•
איו
יעסוק
עזבו
קשה
יכעין
זה
כירושלמי
דאם
לשמוו
חניהג
ולעשרת,
וחרותי
שמוו,
איך
אומרים
להם
שמםושר כן במנירח המאיר
גס
יעליר אמר
סי '
פ"א
רףנה.
הא ז
וככלה
ם"ח.
פוש'
'ם " ….,ס,
15בהונ ואשונים בוסי כנוסח
כרנית ףא
וגוי יכל
חכסים '. ..
למוטב",
13מיכא כפתיחה לאיכה וכה ,אות ב I
רכתי
זבקיים
)יומא
.הלואי" על דבר שהוא סם המית ,ינואה
ושי
מה שלומד
מן העללם,
בקוא רשע,
הוי הוא כקל שכזביו יגריע ובעם האזר
לא זכה נעשית תורתו
כי
ס"ג( :
מארה המוסבה שניטל
אובר א-לוהיס מה לך לס!בר חוקי
יאיו בר יווזת
מתוך
שעלין
חייי
יכחב על
(:,
ואכי"ה
"ס)
; ""':
יאמין
פ"ס
שלנו :
ל "(, CIt
הרובג " ן )סי' קוב"כ( ,ר י יה ו רה החסיר )"וס '
ריה",n
•
)פסקיי,
ברכות
אור
זריע
פסדי והא
)הלי Pייש
סיי
ס"
Jיים,
(,ד"כ
ס' " המכתם
)בוכות
ם" ,(N
פ'י
ם"{.X
באל כנראה ווב הראשונים גרסו "על רגרי חווה" ה"ה כה"ג ,ו' עמרם גאוו ,ר"ח
הוא"'ש
,הו"ו
)נרוים
.(,א'"פ
הובאירי
)בוכות
י"א
(:.
ורי"ר
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רכפי שהראשונים מחולקים לגכי הבוסח ,כד הם nוכולקים לגבי משמעותר.
הכית ייסף ""רא) סי' מ" Iד"ה ר Iו נוסחה( כתכ בשם אכן ירחי שלעסוק כדברי
תרהר אירב אלא קראית התררה ,רמדברי ראבי"ה "ס) ל ' ( yמשמע להיפד ת"ל :
"שכעה שקרארםי בתררה ,שלהרצאי הצברר כאים ,אין מבכרים לעסרק בדברי
תוור .ש 1'IIכוונתם לעסוק ולד"ע ללמור לולמד' :משעוב שלעסוק כולל ריתו
מקראיה ,רבאררחות חיים )ירן מאה ברכות סי' י"ב( כתב שלעסוק בד"ת "כרלל
עסק הלמרר ועשיית המצרת".
וכמה ראשובים ,חוץ מהאוהררת חיםי ,כתבו שברכת התוהר כולל גם עשית
הצמרת ,כד הביא הבית ייסף )שם( בשם הר"א אבן ירחי וה"ר דוד אבודרהם.
רכן כתב בס' פדרס הגחול "ס) ב"ג( שדלעת כעל הלכרת גדולרת מכרכים "על
דביר תורה" ,ושכן נוהגים בררמי וככל ארץ ספרד רבארץ לבגוכדריאה ,כי לשון
זה כוללת ללמדו וללדמ ,לשמור ולעשות ,ומבאי ראיה מן הדמשר שברכת רת.ורה
של משה רבנו "אשר בחר בתירה Iאת רקדשה ררצה ·בערשיה -רלא כעמליה
דלא בהוגיה ,א.לא בעןשהי".
גם מדברי רש"י )ברכות י"א (:
העשהי ר " Iל " :שכבר בפםר באהבה
משמע שברכת
התורה כוללת גם
את
רבה ששי בה מעין ברכת התוהו ,ותן
בלבנו ללמדו רללדמ לשמור ולעשות רלקיים את כל דברי
תורתר .".. ,
רממה
שהארדי בהבאת הנרסח משעמ שכל אלו נכנסו בשממערת בוסח ברכת התרהר,
אף על פי שאי אפשר לברר מדבריי אלר א' Iהו • נוסחו] ,וכנוסח "על דבוי
תוהו" נארה שכל הראשונים מודםי שבכנס כו גם קיים דמ.צרת )יעין ס' פררס
הגדול ס'י כ"ג iאיר זררע " nא '"ס כ"ד .וכן '''בנ הנ ([. IIל
ובעל אור Iרוע )שם( חולק על דעת '''שר יסוכר שאדרבא .ברכת התררה
צריר לכלול רק משעה הלמוד וכן נראה לבית ייסף (.םש)
ובאחרונים מצאתי שמפרשים לשון לעסוק בדברי תוהר "לשיא וליחן בד"ת
בדמרת שהתורה בדרשת בהן ובפלפרל יסברא ",כר כתב הרעיב"ץ )סדור בית
עיקב דף לייב( .ובט" ) Iאו"ח ס" מ" Iסק"א( " :לעסרק בדברי חורה ,דרד טררח
דוקא ".רכעין Iה פירש גם הרי"צ מקלנבורג )פירוש עיון תפלה( .אר פירוש Iה
קצת קשה הרי ח " Iל הקפד"ו מאד בקבעית נוסח הברכרת ,זלמה בחרו כאן דוקא
בלשרן עסק אשר .לדעתם ברלל משא רמחן בד"ת ,דבר שלא נצם"נו בו בתוהר
מפררש ,ולכאררה נראה יותר פשוט לפרש שלשון עסק כולל ללמוד יללמד
שלרובר ולשעות -או כלום ,או חלקם -כמו שפישרו הראשרנםי.
)מובא ב' Kיין שם(~ .ף"'" ןסריי )מוגג cכ"' n
זי ( '".ר·א לגeשנייי )כוטח (c.ו"ם ר Mה"' לע הרזיף
השוב'"' ..ברכית
•
ףד
אנודיהם
)ברכוח
מ….
וכזכירים
בם
)הוז'
סייג(
את
יר,סלים
מבאי
גירסתנו,
תש-יכ.ב
גירסא
זר
yמ'
מג(.
ספח,
,בו
והונחבר )שם
ס"ה(
"" 🙁 Mומכים ה)לי תםלה
הנ'ץ .הג(Jייה )כרכרח םיו' cיס ביה ( -,
משזוב
,כן
הםו,
מבאי
"וeו)n
רק
מסקנת
וי
סיר
(,ן"מ
•
הגירםו" .cנול
ייבה.
VMיימ
דכךי
הרא"ש
שהם
תורה,-
ומסתימת דביי הדמ "-משמ ,שגם הוא סיבר כך )ייען דברי חמודךת נזל הרא"ש הנ-ל,
ס"ק "•(11 .
.כל המwב) .שם סק"ג(
מק~ם
את גיסתבו וכן גיס
28
www.daat.ac.il
םג הס"'
)שם,
ס(. Pד"
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה .שיעןר מצןת תלמןד תןרה
במצות ת " ת קובעת המשנה )פאה '.א א ' ( שאין לה שיעור ,ופישו היוושלמי
שם דהייןב שאין לה שיעור למעלה ולא למטד_ ובבבלי )מנחות צ " ט ( :למד
ר' שימעאל מקרא ..לא ימשן …והגית בו יומם ולילה " שחיוב ת " ת ד tא תמי.ד
ישוב '' ' למד משם "אפילו לא קרא אדם אלא קויאת שמע ש חרית וערביח,
קייס לא ימשו " ,וכן נמסקה ההלכה ) יו fו ד ס'י רמ " ן ס " א ( שכן סבך ש ם ראב.
גם בבוכות )ל"ה (:
נחלקו אותם תנאים ,ושם אמר ר' ישמעאל שמקרא
בדברי תווה מנהג דרר
"ואספת דגנר" משמע שצריכים לנהוג
חוישה ,וזורע בשעת
נגדו ר' שמעון "אפשר אדם חווש בשעת
ארץ,
זריעה …
וטוען
יזורה
בשעת הרוח ,תירה מה תהא עליה" ,ובזה בפסקה ההלכה כר' שימעאל )או " ח
ס'י קב//ו( שגם אביי יגם ובא כרתיה סוברםי ,דהיינו שצריכים לנהרג בד /Iח
•
מנהג דור אץר ,וזה שו' שמעון נראה כסותו את דברי.ו דלעיל ,כתב על זה
בתוס' ר' יהודה החסיד " :לאר משום רסבר ליה לר' שמעון שחיא חובה ,הדא
בפ' שתי הלחם איהו קאמר דאפילו לא קרא אלא קריאת שמע שחרית וערבית
קיים לא ימשו ,אלא מצוה בעלאמ הוא דקאמר ,מפני בטול חורה " ,וכעיז זה
כתב גם תבוס' הוא " ש) ,ועיין בקונטוס ..והגית בו יומם ול,לה " )המעיז טבת
תשל"ז ,עמ ' ' (25ארי האחוונים ישבו אח הסתירה הזאת[ .
ומסוג ' Itבנדירם
(',ח)
משמע שמן
התורה יוצא דיי חובתו
שמע
בקריאת
שחרית יערנית ,ופישר נוה הר " ז ש לאי דוקא שבזה יןצאםי דיי תובחס "ש הרי
חייב כל אדם ללמוד חמדי ,יום ול י לה לפי כחו ) ,אמרינז בפ " ק דקדושיז )ל '( ,
•
•
ת"ר ושננתם ,שיר tד"ת מחודדים בפיר ,שאם שיאור אדם דבר שוא תגגמם
ותאמו לו וכו :וקואית שמע שחוית וערבית לא סגי להכי) … ,אבל מה שכתוב
פמורש
בקוא[
דהייבו בשכבר
ובקומר,
בקויאת שמע שחרית !ערבית ",
)יצא[
רפירוש המויחס לוש''' )שם( בל יי א מפשו "מושבע ועומד מהר סיבי ,דכתיב
לא ימשן ספר התורה הזה וגו' …דכיון דקוא קויאת שמע ,קיים לא ימוש " ,
רכדברי שוב''' במנחות )צ " ם
:(,
,וצויר
שהרי
עויז
הקרא הזה מדברי
קבלה
הרא ,רלא מסיבי.
על כל פנםי סבר הו " ז ששי מצוה מדאווייתא ללמוד תמי.ד ועל זה כתב
דוב"ז )ח"ג ס'י תטז( " :נ " ל שכל המפושים חלוקים עלוי דס"ל אריז אדם
חייב מן התררה ללמוד תם' ", Iומביא שם מדברי רש '' ',בעל היראםי ,ר ' ויבה,
רשב " א ,ךיסב " א יאו ו /ש ש כולם סיברים ש ת I /תי חיץ מקר י את שמע ש חירח
ן ערבית ,היא שרית ,ו) .ולדעתם צריכה עיין הדרשה מןשנבםת ,שהביא הר " ן
16רמה שמשעונ לבל הראשונים הנ"'ל כkילר די בקריאת סמע וסחרית יערביח ,בריר שיאו
זה לו:א
סק"ז(
:
בסעn
הדחק ,יכן כבת מפורש הסם"'ג ) 9שין סי ' "יב רמיבא ב;ונ"מ
…בשעות דחוקית ,שהאםד
ר' יוחנן בשתי הלחם
לא יוניש
,
H
ובעין
זה
:
כגלבול
ואין
לו
פנאי ללמו,ן
סימך
על
n"'n
סה
פ"K
שאמר
אפליו לא קרא אלא קריאת שמע
סחרית
וערבית קםיי זובוה
דאמרינן
ד )tיבעי
כקר"'ס
הריסבי-א )נדרים
('.ח :
",הא
פטר
נפשיה
שחרית וערבית ונפיק ונחובת והביח בו יומם ול,לה~ היינו כדלא אפשר לי טפי ,שזיוך
29
www.daat.ac.il
————————————….
אתר דעת -מכללת הרצוג
סמך לדבר'ו ,ואול' סובר'ם שה'א אסמכתא בעלמא[ ,וע"ן ב ש ד' חמד ) מ ' ואו ,
כלל ט " ו ( ש הארז' בשאלה אם אמבם ההלכה בפסקה שמ' ש קרא קר'את ש מע
שחרית וערבית קייס " לא ימוש " ,
וע ל הדר ש ה משוכתנם עצמה כתב בארחות צד'ק[ג" :
" ב'מ' חכמ' התלומ,ד
ש הח' ע'קר למודם לחזור החלמוד כד' לק"ם מה ש א מ רו ' ו ש נבחם לבב'ך …
שאם שיאלך אדם דבר ,אל תגמגם " …מ ש מע שעב'ן הדר ש ה הוא ש'ה ' ו דבר'
תזרה שגירים בפין ,יכן מ ש מע מדברי הר ש" ז
ת " ת "Cב
) ח ל'
" שחהא משנחו סדורה ז ש גורה בם ' ו כל כך בעב'ן ש אם
ה " ג ( דהיינו
שי אלנו ,אדם א'זה
דבר הלכה ממה שלמד 'וכל ל הש'ב ל ,ו מ'ד ,אסור או מותר ,בל ,גמגום " ,
.דה"גז שהדרשה קובעח א'כות למזד ההלכות ,ולא כמזתו .מא'דד ,כחב הרב"ב
לייבוב'ץ )ברכת שמואל ע " מ קדוש'ן ס" כ"ז( :
מ'שראל לראוח שבבו זבן בגו 'היו לתלמ'ד'
זשגגתם לבג'ד"' ,ה'ש ד " ת מחודדם בפה שאם
אלא אמור לו מד" " " ,הר' מפרש את הדרשה
אמרן "שיהיי כל דברי תורה מחידדים ."…
ן.
"הח'וב הוא על כל א'ש וא'ש
חכמ'ם ;iדנואב'ם בחורה שבא'
ישאלד אדם דבר ,א ל חגמגם,
כקובעת כמות הלמו,ד כא'לו
-
שתי מצית בתלמןר תןרה
על כל פג'ם שי בם מאמד' חז " ל ש לפ'הם מצזת ת " ת ש קולה האי כנגד כל
המצות ,
ומאד"ך
בה
שד'
בפרק
ש חר'ת
אחד
זפרק
ערב'ת ,
אחד
שיבם
גם
-
מאמרים ש לפיהם כל תכליח ת " ת היא כד' ש גדע מה לע ש וח ,ומא"" ש ת " ח
להשתדל
קצת
היוס כפרנסתו ,
הכי,
הא לאי
מפסר,
לא
במנחות ….
כר NיתX
ייריא שםג
הרזב"ז וכל הרשאוכיס הנ " ל איםב חולקיס נlל זה.
םג פשיט)( שNיז כייגתו כאיל ,ת " ו אין מצו hבת" nכל היוס ,והךי "ח " ח כנבז כו ל ".ם אלא
ברוך שכורבתי שאיו כת " ח כל היופ משרם מציה חיובי ,nאלא קייימת .והייני כמר
שהבאנו
לעיל
בשם
י'
החסיר
יהוזה
חרס'
ובשם
הךא"ש
וראי אין בו למעט מחועיבותה הגד ו לה ביותר של nיית כל
ובאופן כ ל לי ,אל
א ל .א
המציה
)'יי י נוח
ל וב לחשיב
המצוה
הק יימ יח
כייל ו
החי י בית
)'שוהי
היא
לה י ית
וביזא י ם רביס וכ נין היכי י ס
שיl M
מז ו ה קיומית בעצם
שהיא
דג ו לה
דווופה
י ותר
ינח ו צה
בהשפעת ה,
"מצרה
יםג
ב '9למא " ,
בזה
חיוס .
חשובה
פחות
')ב ן ר
ייחך ,
בשרכה
ממציה
חייבי.ת
שחש י ב ו ת
של
ר הרי
אני
רבנוינשה,
ל)'רש י הס ח לק ל,ו ל ס הבא ש ל א אבםרר כלל בובפירש ,
יעם לכ זה ע ו גשם ח/ביר ובעכורה זרה ,לגי י ער י רת ר סו פ י כרת רוביס ,יע"'ן באריבי" כח ל ק
כי
והמעשה ',י
של האונמר ..השכל והאגדה בקביעת הה ל כה
17פירוש זה זויי ע י ון ל Kןר הסענית שהע ל ה בעל
וז '" ל :
גאובי
..והנה שיהיה דאם בקי בע " פ כ ל
הזמן . . .
ואונרתי לנפשי כיין
הדבריס האלה ךכג '" ל ,מסתם אין
הש " ס …
חפ r
זה רבו
הרי"ף ..להירת בקי עכ " פ בנוקוי ההלכות
מן
30
www.daat.ac.il
לק ו טי הלכות ,פחיחה (
היא כמעט מן הנמנע ,םא ל א ליחידיס
שהקב " ה כתב בתירתי
חמ,ר
המ ע 'ן .
חייס )ס '
תמיז
חשל ".r
כ"כ ……
הש"ס".
דבר זה
ימסיק
שם
לכלל ישר Kל,
ב)'זה ללונוד
יהיו
את
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
היא מצוה בפני עצמה .וכדי לישב את הסתירות המתעוררות בענין הזה ,כתבו
כמה אחרונים שיש נצמ'רת
ת"ת שבי ענינים.
מצאתי מקור מפורש לזה ,אבל
מ"ח( :
בדברי
חז"ל והךאשונים
ל~
אולי הוא מרומז בדברי הספרי )דברים סי'
"למד אדם תורה ,הרי בידו צמוה אחת ,לימד ושמר ,הרי בדיו שתי
מצית ,לימד ושמר ועשה ,אין למעלה הימנו" ",וכן אולי מרומז הוא בדברי
הר"ד הנ IIל בנדרים,
כתב הרש"ז מלאדי
אחרוז ('א,
)הל' ת"ח פ"ג קרנט'
בת//ח שתי
שיש
מצית :מצית דייעת התורה כולה ימצות ,ודג-ית בו יימם ילילה ,עיד כתב )שם
פ'/ב
ב( :
ס'
מוציא
"אס
]דברי
בשפתיו
ושבכתב[
תורה
אע IIפ
מבין
שאינו
אפילי פיריש המלית מפני שהיא עם הארץ הרי זה מקיים מצית ולמדתם",
-בלי
,לנא-ורה היהין בזה לטעמיה ,יהייני שההתעסקות בתררה כשלעצמן
שים תועלת יבלי תיספת דייעה -היא מצוה ,מקיר לשטה זו בדברי חז"ל
יהמפרשםי צריך עיון ".קצת דימה לדבריו כתבי גם אחרינים אחרים ,ששי
במצות ת / Iח שני עניבים .בבית הלוי )הקדמה( " :ידוע שלמוד התורה הוא
משבי פגםי :
,
א' כדי לרדע היאר ימה לעשות …הוה ב' בחינות ,מביא להמצות
וגם תכלית בפני עצמי" ,ינראה שכיינתי שאמנם ת"ת היא מציה אחת ,יניסף
על מה שהיא צמהו ,יש בי גם משום מכשירי מציה ,כלומר הכנה לק " 1ם כל
המצית,
ר' ישראל מסלנט )איר ישראל סי' כ"ז( כתב " :הנה במצית ת"ת יש בזה
שני עגיבים ,או למיד התורה יב' ידיעת התירה ,מצות למיד חתירה הוא מו
הכתוב והגית :בו רומם ,לילה …אולם הברך השבי במצות ת"ת הוא ידעית
התודה,
והוא
מה
שאמרן …
שיהו
ד"ת
בפדי",
מחודדיס
וממה
מביא
שהוא
שני פסיקים ,משמע לכאירה שסיבר שיש כאן שתי מצות ממש יכדברי הרש"ז
לעיל ,אבל מאחר יאחד מהם היא מן הנביאים בלב,ר נראה שאין כאן מצוה
שניה מדאורייתא ממש ,אלא רק פרטי מציה,
יהרב " I1זקאל סרנא ),,מצית ת"ת יחלקיה" בריש ספר אחר אהסף( כתב
בסיגנין ייתר מביאר " :ונמצא לפי זה דבמצות ת"ת יש שני ענינים :
א .מצות ת"ת עצמה ,והיא ידיעת התורה ךהברירות בהלכ>יתיה.
18מסיפא משמע שהתאב
ל'מד
19שם
אע Hפ
במקום
צוין
·תחנונים,
חרזר
ומוסיף עליהם,
למד ,כנלע".ר
סוש"ע
שהוא
על הקרדמים
רלפי זה
צויכיס
לגורס בוישא
או"ח
אמוה
ובכון לחוש
סי'
דרי
מ"ו
תחברבים,
לסברא
ולגאווה המחלוקת תלויה
ס"ס,
ואשונה,
כמצות
וז"ל :
וי"א
"לא
שלא
הגה,
יקוא
לחרש,
פסוקים
כיון
אכל
המנהג
צריכות כיינה,
דהייבו :
קודם ברכת
שאינו
כסבוא
אומום
התווה,
אלא
דוי
אחרונהיי,
מי שקווא בתררה בלי
כיינה
לת"ת ,אם קייס כזה מצות ת"ת .ובעניי לא ריאתי מכאן סמי לדבוי הרב ,שמי שקווא
בלי
הבנת פירוש
המלים
שהוא
מקיים
מצרת
ת"ת,
31
www.daat.ac.il
.————————————…… ,
אתר דעת -מכללת הרצוג
וב .העבדוה שבח למו.ד ,והאי המשנה …דהייבו השינוד והחזרה חמדי
ולהשיס הדבריס על לבבו ,אף אחרי שכבר איבו בצרך לחזרח הדבריס בשביל
דיעיחס עצמס " .דבי לשסו הדבריס על לוב ,שאך על דיי הד מבאיה אוח' ו
התירת לזיי מעשה ,שזוהי תכלית החורה".
ולדבריו ח"ח מביא לדיי מעשה בשבי אוםניס :ידעיח החורה וההחעסקוח
בהלכוחיה )משנה( המשםעיה על לבו.
ועייד בס' עינסו למשפם )קדושיד כ " ט :אוח כ' ד " ה ולכד( שמישיב כמה
וקשייח על דיי חילוק מצוח ח"ח ל"חרי גובא למו.ד הא' לשם מצוח ח"ח גדירא
זהב' לשם דיעיה ועל מנח לקיים ,וי " ל דקרא ולדמחם וכד קאר דדברי קבלה
דלא ימוש גו :הם על הלמוד של אופד א :וקרא ושבבחם , ..הוא על האוטד
הב ''' ,ובס' לאוך ההלכה )עמן ד /lר( כותב אפילי " :שעל אי-הדייעה מחמת
פשעיה עוברסו בעשה ולא חעשה " :ושננחם" )עשה( ,ו"השמר ]פד חשכת["
(".ואל)
•
•
•
ביה
ה ן פ י ע
ק ו ב
V
הינ יצחק דב הלןי במברגר ז nל
הרב
מאמירם
מאמירם
-
מןירצבןרג
חדישוי תויה
שהרפיעו
ב.הסוען"
88
חורלות חייו
עם
הוטפות
עמדוים
"":םה -', JO-.ל כויוח לאויר
כזהמנות
לפנות
אל
וכערבת
שינית
הםtען,
31
www.daat.ac.il
רחי
$ J -.
צפניה
6נ,
י jיוסוליס
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרנ משה צויראל
לקט מדברי מהר"ל על סרר ל tמוד החורה
אם לא היה המהד"ל משאיד אחדיי שים מודשת בכתב ,חיץ ממסותיי על
עניני לימיד התידה ,שי בהם די יהיתך בכדי להקנית לי מעמד בכבד בייתד
בי! גדילי ישראל .עמיד "תיךר הזה של כל השתדליייתיני הדיחניית ,במצא
,
בכל כתביי
שזיר
הענפים.
חישבני שגם
חובשי
בית
המדרש
שבדירבי,
ימצאי
אחדי עיין בדבדי מהר"ל גשיה שינה לחליטין ללי''גד התידה ממה שהידגלי
עד כד_ אוף יניעי להצלחה יתידה בכל מאמציהם .הדי עיקח דברי מהר"ל באי
להנחית לבי אדי ללמיד לפי הרדוכ,זיהם של חז"ל ,ילא לפי משפט שכלבי
בתפשיה ראשיב יח.
סייר ראשין .ראשית כל ,מוטל על הלימד להיות מידע לכך שאי 'אפשר
•
בשים איפן לזכיח לקדבת ה' אם לא ביימור חידחו הקרושה" .ימי שחסר החירר,
שהיא החכמה האמתית ,אין מקבל היראה מחש"י …ירכר זה ברור .והאשי אשר
הוא חסד התירה השכלית ,נקדא דחיק מהש"י …כי זולח זה ,האדם היא בעל
גיף ,יאי! לבעל גוף הגשמי התקדביח אל הש"י אשד האו בבדל מ! הגףו] .כי[
•
דק על ידי החידה שהיא שכליח ,על דיי זה שי לאדם קידוב אל הש"י" )אבוח,
דף (.ז"ע ועוד כתב " :כי האהבה אל הש"י הוא הדבקות בן ,יאר אפשר שתההי
כי אם על ידר לרמיד התירה ,שהיא הדנקרת בי ~ ..כדבתיב לאהבה את ה'
אלוקדי לסשוט בקילי ולדבקה בי" )דבדים ל( ]עיין בדדים ס"ב פידשי חז"ל
פסוק זה על ל,מיד החידה ,שהיא פובקציה של אהבת ['ה )נחיב (. lאל-
דברים קריבים לזה כתב הגצ'''ב בהקדמתי לשאילתית )דף : (27
"ודאיי
לדעת ואהבת התורה יקרה היא בשניס .חרא דהיא גורמת אהבת /,ה והיא דרגא
לאיתי מעלה כדתניא בספדי פדשת ואתחבן ,יאהבח את ה' אלוקיך .הויו הדברים
האלה אשד אגכי מציון היים על לבבך …איני יודע באזיה צד אוהבים אח
הקב"ה ז חלמדר לימד יהיי הרבדים האלה ,שמתיך כך אחה מכיד את הקב"ה
ומדבק בדדכיו …אין מועיל רבד ה' להוגי בי להשיג אהבת ה' אם איבו משים
לב להשיגה" ,יעוד עיין על ענין זה בספד המצוות לדמב"ם ,עשה ג' :
"שבהתבוננות תעלה בדיך ההשגה ותגיע ההנאה יתבא האהבה בהכרח" עכ"ל.
ובספר מידה נבוכםי ,ח"ג ,פדק נא) ,במהדורת רב קאפה ,דף ח"ז( " :כבד באדנו
לך כי השכל הוה אשד שפע עלינו מאתו יחעלה ,הוא הנמט אשד בינינו לבינו".
ובכן ,הגשיה לחורה צדיכה להריח בחרדת קודש ,כי היא היא הגשר המקשר
ביגיני לבי! בידא עילם .יזה מיל,ן איחני שיד ליסיד הבא ,ענין הל,מיד בכובד
ארש.
סייר שני .אסיר להפיר לימיד התידה לבהירה חיליבית אחיר דיע ,כמתרד
סקרנות .אדרבה ,מעשה הלימיד הנהו מעשה של התקדשית ,של כמהיה אל
,
33
www.daat.ac.il
—..
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעלו" .ואם לא למדו כואו '.דכו זה בחשב כמו מ'בות ,שלא חש לתווה" )אג'
(.45-3
גם הדחמ " ל כתב " :התבאים הצו'כ'ם להתלוות לתלמדו הבה הם היואה .•.
]כי[ כל כוחה של התווה איבה אלא במה שקשו ותלה יתברר את השפעתו
היקרה נה ,ער שעל דיי הדביר גה יההשכלה תמשך ההשפעה הגדילה ההיא …
ההשפעה הזאת ענינה אלוק'ת ולא עוד אלא שהוא ה'ותר על,ון ' ונשגב שבעב'בים
הנמשכ'ם ומג'ע'ם ממנו 'חברר אל הברוא'ם .וכיון שכן ,דואי שיש לו לאדם
'ל'וא ולועוד בעסקו בעבין הזך ,שנמצא הוא נגש לפבי אלק'ו ,ומחעסק בהמשכת
האור הגדול ממנו אל,ו ,והנה צו'ר ש'כוש משפלוחו האנשו '.ו'ועש ומוממותו
יתברך ,והנה יגל מאד מחלקו הטוב שזכה לזה ,אר בודעה כמו כן .ובכלל בזה
שלא ישב בקלות ראש ,ולא 'נהג שום מנהג בזיון לא בדבו'ה ולא כספו'ה ,ו'דע
לפני מ' עומך ומתעסק .ואם הוא עושה כן ,ת'משך על דיו ההשפעה שזכררב
ויתעצם בו היקר האלוקי ,אבל אם תנאי זה יחסך ממני …יהיה הגיובו כקורא
אגוח ,ומחשבוח'ו כחושב בדבר' העולם .ואדובה ,לאשמה ת'חשכ לו ,שקוב אל
הקודש בל ,מווא ,ומיקל ואשו לפני בוואו ,עודו מדבד לפניו ותמעסק בקדושתו
יתבור" )דור השם ,חלק ה (.ב"פ
,
•
על מאמו חז " ל שהתווה חוגרת שק ומקוננת ,כאשר בני שיואל עושים
פסוק כמין זמר )סנהררין ק 1/א( כתב מחר"ל " :כי התירה ,עיקי שלה המחשבה
הושכל .יהזמר הוא בפה ,ואכיל ,לא היתה התייה רק דבריס שנאמרי בפה
בלבה וא'ן בהם חכמה עמוקה .וכאשו האדם מחשכ מחשכה עמוקה ,סותם פיו
ראינו
מדכר,
וימ
שעושה החורה
כמין
זמר שמנגנםי
בפה,
כאילו
איו
בה
דק
הד'כוו כלבה דכר זה כ'טול לתווה" )אג' -3רלב( .כדיוע ,ווכ רובם של
בגי דוונו הנוהג'ם להאזין וש'רים מבוססים על פסוק.ם' נהנים כעיקר מן
הלחן והמנגינה ,ולא שמים לבם לתוכן התיבות .הראיה לכר היא כאשר שואל'ם
אותם פירוש המלים .ומכאן שהוספת נ'גון ואמ'רח החיכוח מרוקנת אותם ע " פ
רוב
מחוכן חמשבחי .ושי
כדבר
גם
בזיון
התורה.
ויש גם סוג אחר של קלוח 'ראש ,והוא צורח פרשנוח לפסוקים בדרכים
מחוזרות בדרושםי שהדורש נעצמי יידע היטב
שאינם מה
שהקב 1/ה כויין
בספיק
ההוא .רבי יעקב עמדן נזף בדרשנ'ם הללו קשות )בס'דורו ,דף ~ (312כן ,רכינו
'
חדי"א )כסא רחמים השלם ,על מסכח כלה ,פרק (.ב וכן פסקו כף הח'םי ובאר
,
היטב על שן IIע אי //ח סוף סימן תרצ"י.
הנוהג הנפסד של "דושוח של הבל " היה נפוץ בימי מהר"ל ,וכר משפטו :
"ושי לגעור באוחם אנשםי ,ולא די בלבד שלא יקבלו שכר על זך ,הולוראי שלא
יה'ה עליהם אשמה 'חרה לחעחע ולהבל בדברי חורה …והקהל השומעים
בושאים עון הדווש" )נחיב 2ק-צז ,קצח( .ועדיף היה שהדושר יאמר אוחו
..
וע'ון ,אם הוא ,אמתי ,בלי " להעמיס" אותו בפסוק או בקטע מדברי חז"ל ,כי
הרי זה כמשקר בדבר' חוהר ,אשר כל כולה שמוחרי של הקב " ה ,אשר חוחמו
"מאת ".זכך כתוב בזזהר חלק א ,דף ה ' )בחירגום הסולם( " :ואם תאמר שדבר
]הנכחכ
חידוש של כל אדם ,ואפילו שאינו 'דוע מה שאומר עושה תיקון זה
,
,
,
,
•
34
….
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
'לפניו[ .בוא וראה ,אות'ו שאיך דרכו בסחות התורה וח,.,ש דברש שאינו יידע
הדבר
אש"
'אותם
לאמתם כראוי,
תהפוכרת לשרך שקר ]השטך[ ••• רערשה בה רקיע שרא הנקרא תרהר ' ••
אמר
ררב
נרול
חנם,
רבי שמעוך ]בר יוחאי[
אותו
דבר
חידשו עולה
ויוצא
אל
אותו
אל החברים ,בבקשה מכם שלא ,תוציאו זבפיכם
תורה שלא ירעתם ]כבירור שהרא נכרן ,או לפחות[ שלא שמעתם מאילך
כראוי .בשביל שלא תהיו גורמים לאותה חטאה להררג המובי בני אדם
פתחר כרלם ראמרר "רחמנא ל,צלך ,רחמנא ל,צלך" ,עכ"ל הזרהר,
וכך כותב מהרו/ל " :טוב היה להם שיררשן בהם ברביס דבריס שאיבס דברי
תזרה כלל ,ממה שידרשו דברים כאלר" )נתיב -2קצה רעדו עייך דברש חרצבים
להברת אש בדרשרתיו ,מהדררת רב כשר ,דפים נחס-ב( ,ראחר כך "מהר"ל
מרחיק ארתם "לא ,.,,הי לר לא ער רלא ערבה רלא יהיה נמנה בכלל צררבא מרבבך.
יכל המיקל בכבידי להחשיבי כאחד מעמי הארץ ,הרי זה משיבח" )דרשרתס-ט(.
הקציונוית שבדברי מחר IIל )הנראית מיזרה לבו ,כי אנו בדירנו "בינרביים"
התרגלני לשמיע כל מיני דרשית על תירה ידברי חז"ל( קיציניית זי נעיצה
ב,.,יעתו הברורה של מהר"ל מה עמקי דברי חז"ל האמתיים ,כמה הם ציר מיצק
,
של הגייך ,ראיך בהם הגה אי דיביר אחד של "מה בכר" .מי שנכנס לפני ילפנק
כמר מהר"ל ,אדי לא ירתח דמר לרארת פניני-אצילזת למרמס רלבוז ביך אלו
שלא ידועים להערוי ערכם הנשגב" ,ואל יעלה בדעתן שש" ספק בדבר אחד
•
מך הדברים האלו .•.כי איר אפשר לחמורים כמוני )עייך שבת קיב ( :לעדמד
בסדר קדרשים .רגם אל תשער בדעתר כי אפשר לכתוב בעירוש ,כי איר אפשר
לכתוב הכל בכתב ) 1עייך כעין זה בדברי רמב"ם ,בהקדמתו למורה נבוכים,
מהדורת רב קאפח ,דף ו ,על הציןר רק לרמוז בכתב( אבל באלר דברים תראה
עדות על דברי חכמים ,כי כל דבריהם דברי חכמה ,וכל דברי ;ולתם הבל .ואם
היינו באש לכתוב על המאמרים האלו מה שרמזו ,לא היה מספיק הזמך ,ואם
תתבונך מאד מאד תצןכא שכל הדברים האלי אמת רהם ירצאים מחכמה פנימית"
)נצח-נא(.
"מהר"ל קובל על כר שיש מפרשלם דברי חז"ל לפי אימד-הדעת ,לפי שכל
אבישי.
"שאיך
דברי חכמים
רק חכמה ,יאינם דברי אנשים
שהם מדברים דברים
לפי סברית האדם" )אבית-עז(,,, .יאיך ספק בעיריש זה ,רק למי שרוצה לפשר
דבדי חכמים כאילו ד,ם דבדי שאר בני אדם שאיך להם חכמה" )שם ,עט(,
"ש" לד לדעת כי המאמר הזה שי בו דברים נפלאים מא,ר לא כמי שבני אדם
מבינים דברי חכמים שהם נאמרים באידמנא ,אבל אין הדבר כר ,כי כל דברי
חכמים דברי חכמה גדולה" )שם ,עט(" .ראמרר במדשר כי לכר התררה התחלתה
ב]אות[ ,א אנכי ה' אלקיר ,לימר שהתירה היא אחת ,רוצה לימר שהתירה כל
דבריה מרכרחים מחייבים ,אי אפשר רק שיהי .כר ,ילא אפשר שהיי בעניך אחר
כלל • ..כי אי אפשר שיהיה אף בקידה אחת בתירה שאפשר שיהיה בענין אחר.
רק כך "! )שם ,קיז(.
ואגי טיעים טעות חמירה כאשר אני דממים בדעתני שחז"ל דברי דבר,.,ם.
לפי השערה או אומרנא" .כי ח /Iו שיההי דבר אחד מדבהירם נאמר להרחבת
35,
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלשון ויפוי המליצה ,רק כל דבויהם אתמ" )באו הוגלה ,די( "וכל מקום
שדציאו
חכמםי
האסמכאת
מן
המקרא,
כשאר
תעיין
בזה
תדע
כי
ויצאים
ומסתעפיס מן התווד) ",שם ,טו ועוד הוחיב הסבו מעמיק על עבין אסמכתות
ביבאור גור אריה שמות יט " (. 15לא יחשוב ]אדם[ שכאשר פישרו )חז"ל(
התווה ,אין דבויהם שכוחים להוית כר ,ואפשר לשנות ,וק דבוהים מוכ mםי
ואיז לזוז אוםת " )באו ,יט( וביאור מפליא על היחס הנכין לדבוי חז"ל באגדות
יש למצוא בכאד הגולה דף קלגק-לת אודות המסורת ב ש ם · רב שוידא גאוז
שדברי האגחת הס "אךמרבא " ,כחב מחר IIל שאין פירןשו "נערך" ,כאילן vrבךו
סמק ,אלא "אומד בא" פירושו שהסבוא החזקה מחייבת פ"רושם של חז"ל לאותו
פסוק .וכן מה שאמרו "אין מש יבין באגדה " הוא לא בגלל שהם ח " ו דברים של
מה בכר ,אלא כל שבאגדה אלו ואלו דברי אלקים חיים" ,וכל סתרי תורה
וחכמה צפובים שם למי שדיע להביז" עכ"ל .ורק בתוות ההלכה למעשה א U
צרכיםי להכעיר ל פי מי ההלכר .אבל באגדות ,הרי שי נקודות אחזיה ששני
הצדדים צודקים .ולכז איז ופסקים באגדות .ומה שאמוו "איז מקשים באגדה"
פיר~שו הוא שאחרי שדברי אגדה באו להסתיר איזו אמיתה מוסתרת" ,מסתאמ
איבו קשיא ,כי לא טעה בעל האממר " עב "ל .ובל ש ון הרמב " ם אודות האגדות,
בהקדמתו לשמביות זועים )מהדורת רב קאפח ,דף כ( ; "ולכן ראוי לאדס שאם
בזדמז לו מדבריהם דבר שהוא נגד המושכל לפי דעתו ,שלא ייחס החסרון לאותם
הדברים ,אלא יהיס החסרון לשכלן .וכשיראה משל משמליהם שפשוטו mוק
מאד מבינתו ,ראוי לו להצטער מאד על כר שלא הבין הענין ,עד שבעשו אצלו
כל הדבירם האvrכייס בתכלית הריחיק/ו עכ IIל.
אם כר מןצקים הם דברי חז " ? ,אזיה דמדרך ר.איזי ה ש יןאה שי כאיל ,ביכולת
לקרוא בשם הנכבד "תורה" לכל מיני דרשות של הבל שהוסיפו סםת אינשי
במשר הדווות .כתב מהר " ל ; "לא כמו שעושים עתה שדוושים כרבים דברים
שהם ידועים כי פהים לא כן דיבו ,וטוב היה להם שידרשו ברבים דבוים שאנים
דכוי תורה כלל …ואוי להכות כף אל כף ]לקובז ולהתאכל[ לעשות כר בדברי
תווה התמימה …ויאמה ]הדרשנים[ שאם לא בעשה כר ,מה א Uמחדשים יותך
ממה שאחוים יודעים … 1וטוב להם השתיקה ,וכי יקבלו בבי אדם דברים כמו
אלו ! כי לדברי שקר אין רגלים כלל …ואם הי.ו אומוים הדברים ההם בלא
המאמר ]של חז " ל ,שכביכול עליי תולים כל הדרוש שלהם[ ההי יותר טוב ,שהיו
אומרים
]השומעים[
כי
הם
דברי
הדושן
המוכיח
אף
כי
שגם
זה
איז
ראוי,
שודואי דכוי חכמים ]חז " ל[ נשמעים בריתר ,לוהם ראיו ללמד ויצלתיו יותר
להשפעי על הלבבות " )נתיב 2ק-צה קצו(.
כי אל תקשה ,איר בחר"ל נאמרו פירושים הפכיים יה לרה בביאור פסוק
אחה "כי כולם יש בהם האמת מצד ]איזו שהיא גחינה[ • ..ככה ריבוי הדיעות
בעצמם הם כולם מאתו יתנןו …אבל את א ש ך הוא ]הדשרן[ ידוע בעצמו
שאיבו מאת …שרהו שקר דיעו ואין שייר לומר שיהיה מאתו יתברר …כי
בודאי כל דבר שהאדם האומרו דא אמת לדעתו ,שייר לומר כזה …כל חילופי
הזעות אף ההפכוית מההלכה היא תווה באמת ,בבחינה ראת שהאו"Vבה שי לו
טעם אמתי בדבר …באיז ספק התירה חוגרת שק על מתניה ואפר מקלה על
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ארשה ,הלוך תעקו ,וכי אין לנו חורת מאח ,ש"'כו אחר ההבל ויהבלר ז והרי
זמנו של אדם לקיצרח לא יספיק אף ללמיי א!,ה סדרים מהחלמר,ד ואיך יבלו
ימה"ם בהבלש אלו ) "1דרשוח סס-ב(.
קשה מאד בסקירה זו לתת לקררא הטעהמ מן עומק הבנתו הנםלאה של
מהר"ל לדברריהם של חז"ל ,ואינר דומה שמע"'ה לראיה .רק Vכ שזכה ללמיי
כחבי מהר"ל יבין לאשררר גודל ההחעמקות שמעניק לנו ענק -הרוח הזה.
בכל אופן אנו מחאירם כאן חאיור כלל ,על שוני גדרל בהשקפה רבגשיה יבנר
לבין ההשקפה והגשיה החוחות כיום" .פרוש ,מה שחתירה נקךאת " כת" ,כי
הכח היא תולדה מן האב רבאה ממבו )ע"'וין ברכות ',ס בת חלוה" באבה"(,
כן החוהר הוצאיה '''שה לפועל לסדר ואחה כמו שהבת באה מעצמו של אב ,כך
החורה גם כן ,לא כמו ששי סןבדים כי '''שה נתז התודה לאדם כס' מה שרארי
לאדם בלבד .. ,אבל התורה היא המושכל המתחייב מאמתח ''',שה ולכך
התיהר מכיאה הדאם אל '''שה …כי כל מה שנתורה ,אי אפשר רק כך ,ןאי
אפשר שה"ה" בענןי אחר ,ומפני כך דברי התררה מריחדים" )שם ,קטן( ,עכ"ל.
כלומר ,דכיר חורר ,למחח שהועלו על הדף ,אינם אלא אלקות ,וכמר שהקב"ה
אינסופי ,כך תררתר אינסרפית ,גאיכוח כרנכ בכמות .רככאז באנר ל,פןד הבא.
יסור שלישי
-
זאת התררה שאנו הונש בה איננה פרי של ערלם הזה כלל.
מחןו עשרת הסםירות ,הכלים שעל '!'חים ברא ה' את כל צ"'וריר" ,עולם חסד
יבנה" )חהל,ם פט( ,מן הספירה הרב1ז'ית וא"'ך .אבל החררה גכחבה אלםים
שנה קםרו )בראשית רבה ח( כלמר ,שתי ספירוח קודם ,בחכמה .וכלושנם
"נובלות חכהמ של מעלה-חוהר" )בארשיח רבה יר( כלומר ,יצור נפלא זה
עולה בקודש ובכל "Iכני עילוי על כל מה שנוכל לתאר מחפצי עולם הזד .החוהר
היזותה תכנית-אב לכביית העזלם "היה ייקב Ifה מביט בתירד ,יבירא את העזלם II
)בראשית רבה (.א כמובן ,שגשיה כזו תחולל מהפכה גדולה כצורת הל,מוד
בחוהר.
רלכן כחב השלייה " :ארתן שארמרים במחצה דברי חררה מכח ששגור
כפהיס ,גכןו י"ג פשרירח של י " ב בשאייס '" עביהו גרילה היא בדים ,כי כל
אוח ואות חול,ן בו רבבי רבבות עולמות רהוניים ,ולא לחנם נכפלו דהברש …
כשלדמתי תורה אצל המהשר"ל …והיה קורא מלה במלה ואני הייתי קררא
ככל ההמירוח מאחר שאין שם דבר הצריך עירן ,וגער בי הרב החס'!' במאד
מא,ד ואמר צרדי להחשיב דברי תורה ךלראמרם בנחח רבאינזה ריראה" )שלייה,
רפםר אמשטדרם ,רף קצא ,מסכת שבוערת ,דף אחררן לדא תחמרר(.
רהדבריס משתליבם 'םה עם דברי רמב"ן בהקרמחר לחרהר … " :ערד שי
ב'!'ינו קבלה של וtמת כי כל התררה ברלה שמרתיו של הקב"ה …מלב ,צירופס
ןנימטראיותה"ם של שמרת …זזה הענין שהביא גדולי המקרא למנות מלא
רחסר בכל התוהר הומקרא" )מהרורח מוסד רב קוק, ,פים ר-ז( עכ"ל .והדבר
מפלאי ,שאף בדורותינו מצאנן שמגרולי הל,טאש ,ר"ש שטשרון ,לקח לר הזמן
לפסור תיברת של תהלים )עיין פירשו לקדירשין ל :(.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והדברים עזו ייתר פנימיים .כותב מהר"ל :
",ןתירה שהאי דברי הש'"
יגזירית " lוזשר גזר '''שה ,וזל יחשיב )וזדם( כאשר קובה הדייעה כארבעה וזבות
בז " Pי! ",
ש קהב דיע"ה בעגי! הוזרם והבהגית" נלנ.ד אבל התירה היוז גזרה מ!
הש " י והאי לעלר על האדם …בח ש ב זה שקנה הדייעה בגזירת הש" י א ש ר
גזר על האדם הבהגתי …ימדצ הזה העסוק כתירה רא העיסק נסדר א ש ר
סדר
הש"י
ואין
זה
דבר
מדצ
האדם .,.
שאם
יקנה
הדייעה
באדם
יבאבריו ,
אין היריםה של כלו; ,אם לוז יהיה רק נדי להיות פועל ייצר הכל Iכלומר ,אי!
בזה שום שבח אם לא שהאדם לומד אנטומהי כדי לעמוד על גפלאות הכורוז
וחסד" עם האדם ,שגם זו מצוה ,אם יכוון לכר[ .וכאשר ישינ הידיעה כמשפט
תנור וכיריים הוא יקנ,ן הצלחה בצחית .,.כי איז ז,ן מתיחם אל האדם ,כי אם
אל המלר ה' אשר גוזו הגזיוה הזאת •..ולפיכר וזף כי הצמוות הם נדברים
גשימים ,וזין להם זז'יס אל הגשמי" כתפארת ,לח-לס( .עכ " ל .וכדיוע ,כל
עביבי הטנע בוזים במספר שנע ,שנעה כיכבי לכת הנואים לעין ,שבעה
ימים בשבוע ,
שבעה מיני מתכות
כורימה,
כי שיבס במוחש
ששה בויונםי ,
ימיז
ישמאל ,פגים יאחיר ,מעלה ומטה ,יהשטח שבין הכיייבים ,הוי שנע .אנל ש מינה
מסמל לבו מה שעמל לטבע " ,התורה ה יא מדרגה ש מיבית על החכמה " כ בת י ב
2ק-פה( עכ " ל .ולכו בוות חבוכה באו דיקא עם ש מונה קבים ,וזהי תיויצו של
מרר " .ל לשאלת :ר,,בית "lסף " מדוע אנר תוגגים שמונה ימים ולא ש נעה ש ל
הנס .כי נאנו להדררת ע ל הגצחת החכ מ ה ה מ רפ ש סת על פני ש בעת החכמ רת
רג -ש מ "1ת ) ע" 1בוה ברבני בח" על אבית ,מ ש תג פרפרא י ת לחכמה ( .
uסף על כר ,על האדם להתבוגן שבה"ת ש פתות ,.,רהושות תורה .הוא
גם מבעי דב-גות סגימיוח 'אJT),,ו לא חז ',מזליה חוי (" .וכר דנוי המר " ל :
"התורה ,עם שהארם מתעסק בדברים שהם גשמיים יהם המציות ,יגיע על דיי
זה אל המעלה העליזנה שהיא פנימיות התורה ,ידבק בשם הזה ,והם סודי החוךה.
ולמיכר העוסק בתווה העסק יהא כדברים גדולים ,כי אין לר לומר כי כאשר
יעסוק בדברים הגשמ"ם כמו בזק השור הובור וכיצוא שאין לו עסק בדבוים
הפנימיים …כי התיר,ן עם שנראיס דבריה בדבריס השפלי~ ,הרי התורה הז ,את
מתקשרת עם פבימיות התווה .והגה עיון התורה בדבוים הגדול,ם על כל שאו
החכמוח .ואף אם אין דבוים הגדולים דיועים אל המשיג ,ןככל מקים המלבוש
קרוב אל הגוף ,י דג-וף הוא קווב אל הג ש מה ) ע"ן מקור למ של הזה בזוהו ח " ג
דף קב " ב ( דע ש הכל מתחבר ומתדבק בה ש גה עליונה ובזה שי דב ק ות לאדם
במדויגה העל,.,נה .היא מדויגת עולם הבא " עכ " ל )תפאות מ " ה( .
ומצא Uתבא דמסיעי לדבו י ם הנ " ל ,בדנ" ובי מ ש ה קורדבוו ,הנחשב ובו
של
האדיז"ל :
" וזהו ש דקדקו וז " ל בביא ו ו מצ י אות
צ·וות האות"ת וקוציהם
ותגהים וז,.,ביהם ,לפי ש הם ו ז מז י ם אל ווחניות דיועה .אל הספיוות הע ל יינות.
וכל אות ואות יש לה צוהו רוחנית ומאיו נכבה אצול מעצם הספירות ,מ ש ת לשל
ממדוגה למדדגה ,כדור השתלשלות הספידות .ובהיות אהרם מזכיר וםביע אות
מהאותיות,
כהכרח
יתםורר
הרוחביות
ההאי,
והבל
פהה
ובםבו
יתהוו
צורות
קרשוית ' יתםלו ויתקשרי כשרשם שהם שורש האצילות'! עכ " ל )פודס ומינים,
שעד האותיות ,פרק (.ב כלומו ,דברי תווה איגם פוי"המוסכם מהגיון אנושי
38
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
)מהח ·אטפוח אשיי חז " ל( אלא הם דבריס אלוק"ם ,מושכלוח אמחוית אשר
קוננו בעולם הנבדל עוד לפני כריאת שמים וארץ וכל אשר כהם .הנדבק באהכה
לדעוח חורניוח ,נדבק ממילא כחכמח האלוק ממילא ,כאמור לעיל .אי לכך,
באנו ליסדד הבא.
סיוי דבסוי
אדם הלומד חורה צרוי להנחוח דעתו בנחיב ההכנהע שהוא
-
מקבל בזה עלו ומשמעת ,עול מלכוח שמים .ובמו שבחכ מהר " ל על מעלח
חינוקוור של ביח רב " : Iכי אי Iחורח Iכמו חךרח הזקנים שלומדםי חורה ,ואי I
חמךיב שילמךו חורה זאח דוקא ) כלומר :טוגאי זו או םרק וה( ואם כ ,Iאי I
תורח Iמחךיבח ומוכרחח .אבל חינוקוח של כית רב Iשהם לומידם התחלת
התורה ,וההתחלה הזאת 'מחויבת, ,לפיכך התורה הזאת היא יותר" )אג' '(.זס-י
.
שמצווח
"ולפיבך אמרו המדדד ד,נאה מז השזפך ,מזחך לתקזע גו …מפני
•
רת.והר לא ניתנו ליהנות ,רק לעול על האדם" )חפארח ,ב"ג( עכ"ל .כר Iכחכ
שר'" על ראש השגה כ " ח ד " ה לא ל,הגות ניתנו "אלא לעול על צוא"הם
של תירה ,כי
ביחנו" .יכן נעיחבrי ס " ד האומר שמועה זז באה ,מאבד הונה
•
הרי הוא לודמ לשם הגאה שכל,ח פרטיח .ךבזה מגרע מ Iהאמחוית המוכרחח
הבלעדית של משרכלךת על,וגות ,ומכגיט ארעיות לעולם שכולו מוצק.
•
ךאמרו חז"ל " :גואף אשה חסר לכ ,זה הלודמ תורה לפרקים" )סגהדר' Iצט( .
בחכ על זה מהר"ל " :כי החזרה לפי מעלחה ומדרגתה איז דאי ,שהייה הלימוד
גה שלא כקביעוח ,ודכר זה פחיחוח נדלו לתורה ,כי …מי ששי לך אשה
מויחדח אומירם עליי ששי לו אשה ,ומי ששי לו זונה אומרםי עויל שאדי לו
אשה כלל …וכך האר מי שלומד תורה לפרקםי ובמקרה ,אי Iנחשכ ששי · לך
תורה ,והוא אדרכה נחשב פחיתות '" כי המקרה טפל אצל דכר שהוא בעצם,
והוא פחיחוח לחורה לעשךח אוחה טפל …כי המקרה שאיגו דכר עצמי ,איגו
נחשכ מציאות כלל .כי האשה היא השלמח צמיאוח האדם ,שעל דיה האדם
שלם .וכאשר יש לז אשה מייחדת יש לי מציאות בעצם ולא כמקרה .אגל כאשך
הוא נואף ·אשה ,שדבר זה במקרה לכד לפי חואוחו שמניע לו ,הנה גחשכ
מצאיוח של מקרה" )גחיב -Iי-חיט( .וoלי פירוש רש " י שם משמע שמדובר
אף על הלומ,ד רק אינו חוור תמדי על הדיוע לו מככר .כלומר .אדם החולה
לימדדו לפי דמח התענינותו הוא כחכמת התורה ,הרי הכגיס דמה ונכול לדברי
תירה ,לםי אעריות האדם ,אבל אליבא ראמת דברי התירה הם הם הנצחיים'
והקכועים לעולם ולעולמי עולמים ,ולא תלוםי לפי מדת התענינות האדם
כלל ועיקר.
יםור פחי!':י
למשאו
)ע"ז .(.ה
-
האדם שיים את עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור
כלומר
אל שיעשע את
עצמו
לתם ש חדיושםי ,
ולהתחכם
כחכמוח ,אלא שיעכד שכלו כדי להחאחד עם החכמה המסורה מלמעלה .טבע
האדם ללמוך מחוד סקרנות וכךי הלסilיף דיע מה שדע" Iלא דיע ,וקשה עליו
לחזור על השינות .לכ Iהחמירו חז"ל כל כד באומרם " :כל הלומד חורה ואיגו
חוזר עליה ךומה לאךם שזוער ואינו קוצר ,כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה
39
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
•
שוילדת רקרברת" )סבהדריו צט( רמשמערת הדברים שבמצא הפסדר גדרל משכרר,
כי השחית דבר יקר-הערר )עייו אג' -3רכר( .ריד,רעה דעת בעל התביא בהלכרת
תלמדד תררה שכתב שחובה מוטלת על כל אדם לחזרר רלשבו מאה ראחת פעמים,
כדי לא לעברר על הלאר "רק השמר לך ושמרר בפשר מאד פו תשכח את
תרבדיס" ,ןמחו"ל )אג' שם( התלונו "ובעיה"ר ;והעצזמים ,בדיד הזה כילם
ועברים'! רכו עוד בימי חז"ל "דיעי רבבו להאי מילתא ועברי עלה" )ע"ז יט(.
כלרמר ,בבי אדם מזביחים את הגירסא ,כדי שבאותר זמו יוסיפו לעצמם דיעירת
חדשרת ,רירצאים
קרחים מכאו ומכאו
)רמסובף
לכד,
הם מזביחים
את
לימרד
המשבה ,רמעדיפים לימוד הגמרא ,כי בר שי כר ברחב להעמיק בחכמה(.
כי כבר אמרבר שהתרהר שכל אלרקי ,רהאדם גשמי ,עד שלא במהרה יהיה
להם חברר ויחס יחה קשה לקברתה רמהר לאבדה ] .. ,אלא[ יקבה תחילה המשבה
שהיא ויתר קחבה לאדם מפלפול התלמוד .:.רעייו רש"י על סבהדריו מ"ב
"לא כאדם מפולפל רמחודד ובעל סברא ,רלא למד משביות רברייתרת הרבה"
עכ"ל רש"י , ..אבל אבחבר בעלי עוורון השכל ררצים לקבות התורה רעוובין
המשבה ,מפבי שבטבע האדם חפץ בתלמוד יותר כשהוא חרוד רמפולפל ,רבפרט
בבערותו הרלד אחר שריררת לבר" )ררשרת סג( .רכן דעת הגר"א " :מתחילה
צררי למלא כריסו מקרא משבה וגמרא בבלי ירושלמי תוספתא מכילתא ספרא
וספרי וכל הברייתות ,והאר כך לעסוק בפלפול חברים ,רזהו הדרה של תררה.
אבל המשבה סדר הלימוה יאבד גם מקצת תורה ששמע בבערותו" )אבן שלימה
קעט צא ,דף (.74
וכתב מהר"ל " :ועל זה יתאובו האדם כי גלה ממבו כבוד התרהר ,ואבחבו
ערומים בלי תורה ,אוי לאותה חרפה שבשתביבו מכל הדרררת שהוי ,והכל בשביל
,שיאמרו שהוא מחדד עצמו בפלפול …אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור …
והבה הבחורםי רכי השבים ,אם ההי בהם גירסא דיבקותא איו ספק כלל שהיו
וגילים ווידעים כמה וכמה מסכתות קדדם שיכבסו לחופה לישא בשםי .ועתה אין
להם מאומה בדים ,והכל בשביל שלמך~ם תוספות ,דבר שהוא הוספה ,וכי לא
ההי טוב יותר שיקבה גוף התלמוד קודם . '..אובי אומר שכל אשר בראה חסרוו
ותקלה )בחר( הכל מתחדש מזה .. ,ואל עילה על דעתד שהאדם הוא בחשב
בעל תורה בשביל שאם שי לפביו משבה או גמךא שיכול לפלפל ולשיא וליתו
הלקשות ולעקור הרים ,אל תאמר כי זה "בעל תורה' :שהרי איו התורה עמו
]שדיע דברי חז"ל עצמם ,בלי כל עיובי הראשובים והאחרובים[ ,רק שהוא חכם
ויודע לפלפל" )בתיב - lכהכ-ו(.
וכו דעת האריז"ל ,שעיקר התוהר עצם קריאת דברי חז"ל ,ולא העיוו הגדול
להקשות ולתרץ בדבריהם" ,כי מי ששכלו זד ודק וחריף לעייו ההלכה בשעה,
או על הרוב כשתי שעות ]ביום[ ,ודאי שהוא טוב לו מאד שיטרח שעה או
שתי שעות בתחילה בעיו .Iאבל מי שמכיר בעצמו שהוא קשה העיוו ,וטורח בו
זמו הרבה עד שעיייו ההלכה ,אל טוב הרא עושה ,ודומה למי שמשבו כל היום
אגוזים ואיבו אוכל המ שבתוכם .ויותר טוב שיטסוק בתורה טצזנה ,בריביו,
במדשרים ,ובסודות"
)שער המצוות ,ואתחבן ,דף עט( .וכן היה דעת רמח"ל,
'בהקדמתו למסילת שיוים ,וגם במכתבו מתאריד י"ט אדר ,תצ"ב עיי"ש.
40
, ,
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכתב מהר"ל " :בשביל שעיקר למדרבו בפלפול איבו אמתי ואיבו הלכה
לםטשה ,אדי יגרום לירמד הזה את המעשה ) " 1דרשות ,עח(.
ועוד כתב מהד"ל " :דבד ה' בזה .וכל משא .מתן שלו בתלמו,ד דבר שהוא
מוציא בשכלו ,ודבד זה מפבי שהוא פלפול בלבה ולא נקרא זה דבד ה :שהמשבה
הוא דבד ה' בלב,ד שהוא ענין ]באיור[ המצוה איר היא ,ואיבו פלפול שהפלפול
הוא של אדם ,ואיבו דבד "'ה עכ"ל )אג' 3ר-כו(" .ולפיכר ,את דבר ה' בזה,
כי אין לימודו דק ]אלא[ בשביל החכמה ,כי כל אדם בטבע מבקש להתחכם,
ואינו מבקש לדעת מצות ה' בעצמם ,שהם במשבה" )אבות ,שג(" .ואף שאינו
מחדש דבד ,וד~א חוזר על דברים ששבה אתמול ,הלא אין מדריגת האדם רק
שהייה בעמל ,ולא שיבוא אל התכלית שיהיה שלימותו בפועל" )שם ,שד(.
והבדאה שזהו מה שכיוובו חז"ל באומדם " :אם אדם משים עצמו את לחייו
כאבן זו שאינה במחית ,תלמודו מתקיים בדיו" )עידובין בד( כלומר ,חזור חזוד,
ובלי שום ליאות ,וכמו אבני ריחיים שאיבן פוסקות מת Uעתן.
ולכן מצאבו חז"ל שהיו משבבים דבדיהם ארבעים פעמים ,ואפילו דברים
פשוטים אשד די לאדם לקבוע בדעתו בשלוש או ארבעה פעמים) .ברכות כח,
כתובות כב ,פסחים עב ,תעבית (.ה והעיקד הוא שכד שעות הלימוה ולא
שכד דפים )אבות קז בשיבוי סגבון( אדם האהוב את התורה כשלעצמה ,מרוב
יפהי והדדה ,מדוב התפלאותו לראות את מבבה התורה הבהדד ,ברבבות אבבי
מוזאיקה התואמות זו
את
זו בתכבית
מפורטת
להפליא ,אדם כזה עלול לשכוח את זיקתו
ומגוובת,
ובו
בזמן היא
אחדותית
ליוצד החורה הזאת .מתור רוב
תדהמת האדם לבוף"עוצר"בשימה של ר.ם פאד התורה ,שיכח את מחוללו .ואי
לכר ,עובשו שמקפח את זכותו לבבים שהם תלמידי חכמים )בדדםי פא( " :אבל
תלמדיי חכמים שעוסקים בתוהר ואוהבים החורה וחפצים בה מצד עצם החורה
שהיא חכמה ,כי כל ארם בטבע אוהב החכמה ,ולפיכך אין לימור התודה מורה
טל אהכת שהם יתכיך ,כשכיל שנתן להם התורה .ולפיכך אין הוככה חמה אל
כיכת הצמוות השאי לטול טל אהרם ,אלא אם היה מכוין ביותר כאשד מברר
על התוהר ,וההי מתדבק בו יתברר באהבה גמורה ,בשביל שבתן אח התורה,
ורבד זה קשה ביותר שיעשה זה ,ילא במצא ,וזה שאמרו "שאין מברכין בתורה
תחילה" .ומזה תוכל לדעח כי מאד צייך הארם שיהיה בזהר שיכרו טל התויה
•
ככל לככו וככל בפוש" )בתיב -1לג(.
ועכשיו ייבן מאמד חמוה לחז"ל :
לעןבדי כוככים ,זכיתם לכתם אופיר"
כחןמץ לשיביים ןכעשן
עליבים …
"בשכר שחביבה חורה לישראל כשגל
)ר"ה ד( )כתב הנצי"ב )" :המשל הזה
]אלא[ אהבת התורה העזה מצד שהיא תודח
א"ל חי ,איבה מושכלת למי שלא טעם אוחה אלא בעדר כל חכמה טבעית"
)הקדמתן לשאילתן ח ,דף (, 26כלומד שכרם של ישראל שאין אהבתם לחורה
טבעית ,כי האי חכמה ,אלא אהבה על"טבעית ,ומשובה ביוחר .ידבד זה יוכח רק
כאשד האדם לןמד דבד שין בושן עם חשק במדץ כאילו זן הפעם הראשובה
שקןרא בתןרה זו )עיין שד'" על דבדים יא ,יג " :אשד אבכי מצור היים :
"שהיין עליכם חדשים אבילו שמעתם בו ביום" )בשם הספרי( .למר.ת דאליבא
41
www.daat.ac.il
- ————————————……
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראמת "אי אפשר לבית מדרש בלא ח ' 'Tוש" )חגיגה (,ג אבל הדברים אמורים
כלםי יצרו של אדם ,שאינו נותן ללמוד כמו שציוו חז"ל "שור לעול וחמור
' למשא".
והיוצא למעשה ,מתפק ' 'Tהגירסא .שח"ב האדם לבטא ל,מורו בשפת : rשוב
כאן השתוו דע'ות מהר " ל עם בעל התנא" ,הפוסק בהלכות תלמוד תורה שכתב,
' שהרלמד במחשבה בלבד לא ק"ם בזה מצוות תלמוד תורה )וכן מובא בס ' 'Tוך
'רבי יעקב עמדען ,דף ,96וכן פשטות שו"ע או"ח סימן מ"ז הפוטר את הלומד
במחשבה כלב,ר מן ברכת התורה( ,והרי אמרו בברכות כ " :הרהור לאו כדיבור
· ןתי",
וכתב על זה מהר"ל " :ואם למד במחשבה ,אין התורה נמצאת בפועל •..
וק הדבר שהוא בפה יש לו מציאות בפועל" )אג' -3וכז(" .התווה היא קרונה
אל האדם בתכל,ת הקוובה רק שיוציא התווה מן הפה" )נתיב -2קפה ,ועוד
עיין נתיב (. lבל" -שהתורה היא כאשר מוציא התידה בפה רוה נקרא תירה
נמיוה ,יזה שי" בשנים )הלודמים יחו[ שצר" להוצא" הרבור בפו .כאל חאי,
אפילו אם ומציא מן הפה ,הרי אפשר שיהיה בל ,יביר ,לכך פאילי אם מצויא
היביר בפה ,לא בי,רא זה רבור של תירה כלל" )אבית קטז ,יעיד עיין דושית
עז( כלימו ,היית שהלומד יח ' ' 'Tאין דבירי מיכרח ,ילכן איננו נחשב בפועל
נמור. ,כאליו אין לי מציאית ! עיר כתב " :לפי ויחיק התירה מן האדם ,אין
נחשבת שהתוהר היא ערמ ,וק אם התורה היא על שפחיו .אבל מי שלודמ
בעיין )במחשבה בל ,ביטיי שפתים[ אין השכל עם ,האדם שהיא גשמ י" )נתיב
1ככ( .כלומר ,בל ,השתתפות אבריו הגשמיים ,לא תיקלט התיוה באדם.
•
חבל מאך על הרבה לומדים כדיוני המאבדים נמר דייהם טיבה רבה מעצמם,
"ימי שמתעצל בזה שלא ייציא רברים מפיי ,אין לר עצלית גדילה מזו "!
)אורחית דצקיים ,שער עצלית ,ע " פ מדרש דברים וכה ח ( .יאמנם כן ,הלימד
כ'דומהי מספיק לקרוא יותר כמית כספרים ,אבל מה הרייח כאשר אין לי שכר
תורה אפיל ,על תיבה אחת ,כי לא הוציא בשפתיו .שהרי חיא הוכיח בזה שהוא
לימד לשם חכמה ,ילא כדי לק"ם מציית בוראי ח " ו .יכאן באני ל,סיד הבא.
מירו ששי
-הסיבה שאין אנו זיכרם כל כך להבין דברי חז " ל" ,זה ענין
מופלא כר התירה והגיף שהם שבי הפכים ,ואם כז …אין קייס התירה נאדם
הגשמי ולפיכר אין התירה מתקיימת רק במי שממית עצמי על,ה ,ואדם כמו
זה אין גיפר נחשב כלל " )נצח ,מי( .ררק כאשר חז "ל ק"מי בעצמם כר .נעשו
הם "דריפחקי ראורייחא"
)סנהררין צט(
עם הזדהרח
נארתה
עם ררעת תירני'ת
"כי החכמים הם עצם התורה גם כן " )נתיב lומ (" -כי התלמדיי חכמיס. ,שמה
שהרא שכל נבדל ,נקרא "חמיד" ]כמר קרבן חמיד[ )נצח ,מח(.
כלומר ,כאשר האדם חמ ' 'Tגירס בתררה ,רמשנן בעל פה "בשבתו בביתי
יבלכחי בדרר" ,עד שכבר אינר זקרק לספר לפניר ]כאשר בחר לשח נר נהיה
מנוג.ינו בריר הזה ,שבלי ספר לפניני אי אפשר לנר ללמוה כואשר החארנן על
כד מרות בעל "חפץ ח"ם" בספרי "חררת הביח" דף כ"ד ידף [,ז"ל אזי התררה
וזתר לגמרי .יכחב מהר"ל " :יעל ידי תירה שבעל פה שהיא הפה באדם ,והתירה
42
www.daat.ac.il
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמו לגמרי ואיבה על הקלף כתובה ,רק היא בפה האדם •• .ולכד 'אין ראוי
שתהא תורה שבעל פה כתובה ,שאם כן לא היה התורה חביב לישראל בפרט
)ודלא כתורה שבכתב שכבר טעבו אומות העולם ששי להם שייכות לה( . ..
"לא כרת הקב"ה ברית עם שיראל אלא בשביל דברים שבעל פה" )גיטין ס( . ..
ש'האי עם האדם בפרט ,שהיא איבה כתובה על קלף בפבי עצמה"
)תפארת,
ריב-ריג( .הרי פה האדם הוא עצמו קלף קודש ,עליו 'כתובים ההלכות שהאדם
משבן לעצמו .ובזה האדם מקדש את' הקלף שלו .וכתב עוד מהר"ל על מה
שהתירו חז"ל לכתוב דברי תוהר בגלל "עת לעשוה לה' הפרר תורתד" ,אבל
בעיקרו של דבר ,עדיין צריכםי אבו לשאוף לקיים מחשבת ה' הקדמובית ,שתהא
התורה אתבו בעל פה ,והיטב בזכרובבו ,יכל אחד ואחד חייב להקציב לו כמות
מסוימה כדי לזוכרו בעל פה )דרשוה סט( .וכבר אמרו חז"ל "ושבבתם ,שאם
שיאלד אזם דבר אל תגמגם ,אלא אמור לו מיד" )קדיושין ל( ולפי מבהג
דורבו לא ייתכן לעולם קיום מאמר זה ,כי יתומים הייבו בלי ספר לדייבו ,ואבו
ערביס
,והבא טפר
ונתפש
בפגרם",
יעל' דיי נוחרית ·ויעילות
הספריס
הרביס
שבתחברו ,בעשה בשק בדיי ציר-הרע שהאדם לומד ל,מודו לא-על-מבת-לזכור
מה שלומה כי בלאו הכ.י כשיהיה לו צורד, ,לד אל הספר .רחבל" .ע) בתיב
ו' כ"ב "אצל זה אין התורה בפועל שצריד לחפש בספר"(.
יסור שכי!ו' ' -
הוא עבין הלימוד בחברותא ,דבר שהוזבח אצל הרבד .וכבר
באיר לבו מהר"ל שלפי רוב עוצמתה של התורה ,לא ייתכן שהיא תתחבר לאדם
פרט.י יבודאי אין התורה אצלו .כלומר ,אפילו הוא אדם כשרוב.י וזוכר לימודו,
לא ייתכן שיסיק שמעתתא אל,בא דהילכתא,
וכבר חרצו חז"ל גזירתם
על,ו
שהלומד בדד גורר עובש גופבי על עצמו ]חרב[ ,ורוחבי ']חוטא[ ולא 'עוד אלא
שבעשה טפש )ברכות סג( "התורה איבה בקבית אלא בחבורה" )שם( וכן כתב
תוספות יום טוב על אבות ג ,איד שבים שיושבים אוין כיביהם דברי תורה ,הרי
זה מושב לצים ,ומדקדק בלשון "ביביהם" כי אע"פ שהם עוסקים בתורה ,כל
אחד ואחד לבדו ,אבל היות שאין ביביהם קשר וחיבור בתורה ,אין 'זה אלא
שכל אחד מהתל בל,בו ',מהביל ומתלוצץ מתורת חברו וחושב שאין לו תועלת
מחברו " Iהיר בודאי לצים יקראו אע"פ שאין פוצה פה ימצפצף" .חזן/ל ביטאן
קללה במרצת בתמורה ט"ז" ,רש ואיש תככים" ,ועוד יותר מפורש
על זה
כ"מדרש ויקרא רבה לה איד העשיר בתורה יוורש מתלמודו .ובספר חסידים
קטע תתקמ"ו פסק שעדיף יותר ללמוד עם המתבטלים מהתורה ,ואפילו בלימוד
שטחי ',ותר ,מאשר שיעמיק האדם בתורה כשלעצמו.
,
ונתב מחר"ל " :כי התורה היא שכלית ,אינה דבר גשמי ,ואיבה מצטרפת·
לאחד" )אבות קכג( ;,כי ריבוץ התורה לאחרים הוא עוד יותר שכל בבדל מן
פלפול התורה" )אג' -(3מ "כי ראוי לפרסם דבר ה' לאחרים ,וזה כבוד התורה,
ומי שאיבו מלמדה עד שאין דבר ה' נמצא אצל אחרים גם כן ,בזה הוא מבזה
רבר "'ה )שם ,רכו(" .המלמד בן חברו זוכה ויושב בשייבה של מעלה .•.אפילו
,אם מלמד לבבו תורה איט מורה שהוא שכלי לגמרי •..אבל המלמד את בן
חברו ,מורה דבר זה שהוא שכלי כאשר למד ומשפיע תורה אל אשר אין שירי
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אל … :rלא כן המלמד לבבו אשר האר כגוםו ,איבו כך רק כאליו לדמ עצמו,
ולא שהוא משםעי לאחרים" )שם ,לט(.
וכבר כתב הרמב"ם בתחילת הלכות תלמוד תורה שםסוק "ושננתם לבנו'"
כולל כל אחד ואחד מש"ראל ,רק לפי סדר הקדימה ,בבך קודם לשאר .ו'כתב
מהר"ל " :כי עצם התוהר ]הוא[ להשפעי אותה לאחרש" )נתיב -1לה( "כי
זה אמיתת התורה השכלית ,כאשר משפעי התורה לאחר" )שם ,לד(" .ומחירב
'""הש תורת האדם כאשר ראוי אל השכל העליון ,שאר האר מתפשט אל הכח
וןכ
'"",
חורתו על מבת ללדמ אל הכל " )שם(. ,ל והאדם הבוהג כך ,מוכ",
שלודמ לשם מצוה ולא לשם בוחי'ת עצמו וסקרבותי ,אך שרוהצ להתחכם
"שיאמר אותו שא!' בך ווח חכמה .כי '1י רב לי לעקור הרים ולשבר סליעם"
]על ' 1י מלפולי -עי!' סנהדרין כ"ד[ )בחיב 2ק-פו(.
כי לםי רוממות בשגבות החורה הקדושה ,אם לא ילמוד האדם לםי חבאים
שהתבה י'צר-כל ,ח"ו ה"פך הדבר לטם-הרמות )תעבית ז ,יומא עב( .דמעביין
הדבר שבמחלוקת הרמב"ם )בהלכות תשובה ם"ט ה"ד וה"ה( ךהתוספות )בכרות
ח( 'אם מוחר לו לדאם ללמוד על מבת שיתחכם ייקבל כניי הברי'ת ,בטה
מהר"ל אחרי הרמב"ם לחומאר וכן אבות קעה )בתיב (. 1ט-כ וכן דעת מסילת
ש"ים )פרק טז( לחומרא,
דע כאן היטודות העקחביים בי'תר ,דלעתי ,בדברי מהר"ל על לימוד תוהר.
כמובן ש" עוד הרבה בקודות-עיון וחדישרי-מחשבה אשר לא הבאבו פה ,והם
בסםי,ר הם לאין עחך י'תר ממה שמובא פה .אין תחליף ללימוד בפנים בטםרי
מהו IIל.
דכי להוט" ,רזע קצת תועלת למעייבים בסוגאי זו ,אבזcי מה זעד אלך מארי
מקומות להגיגי דןב,ה"רל.
רןב,הר"ל מחבגד בחפירות לפוסקים הלכה מחוד ספר "שולחן ערוד" )בחיב
1ס-ט( כי 'העיקר ,לדעת,ר הוא לדעת כל דבר בשרשו מן הש"ט .והסכים אתו
בזה מהשר"א )סוטה ככ( וכן דעת הגר"א )משלי יוו (. 4 ,ולדעת מהר"ל עדיף
משבה מלימוד בומב"ם.
ההמר"ל מתבגד לפסק רבבו תם אשין צוןר ללמוד לפי הסדר תב"ך
ומשבה )דשרךח קד( ,כי הבבלי בלול בכל )תפארת קטט( וכן הסבים למהר"ל
)מהשר"א על סברהת (ד"כ' וכן עדח בעל שולחן ערךר )בביגוו לרמ"א( בעל
התבאי ,חיי אדם שלא הזכירו רבבו חם בהלכוח חלמיי חורה ,וכן שמעמוח
משבה ברורה בסימן קב"ה ,ועוד עיין בבית ",זקאל ,דף ש"ה יאילך(.
דברים על טדר החיבךר לילדים ,כתובים בגור אריה ,דברש ו ,אבות ש"ה.
ובתיב ,םרקים ה ,י ,טו.
עדת מהר"ל שא!' בדור הזה אדם שראוי להקרא תלמ ' 1חכם )אבות קע ,
קדע( '!רא" לך דבר חילול חכמים י'תר בפרט ]מ[לסמוך הקטבםי בתכהמ ימב!,,
שזהו מכבה אור החורה גם כן וגורם בי'חר להטרח החוהר" )דשרוח ,בח(
"וימאצו אשר יקראו בשם "רב" ,לא די שאירב מוכ" ,אוחם אבל י'שבים במסיבה
עם עוברי עבירה" )בחיב 2ק-צח(.
ועל מעלת תלמ ' 1חכם שבארץ ש"ראל ראה בחיב -1בד ,בר.
44
www.daat.ac.il
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
דדו פצנר
ב Iאור Iם בפ Iו ר"א אבו עזרא על התורה
א( שמית כא ,כב :יכ' 'נצי אנש'ס ינבפי אשה הרה י rאי ,ולה' ילא ה'ה'
אסי! ע Uש 'ענש בא ש ר ש"'ת על ~,בעל האשה ינת! בפל'ל,ם.
יבפלן הראב " ע שם :יבגפו ,כולל שביהס .גם יהיה פירישי זה או זה .יבספר
דריש יחריש לרע"א כתיבית לג ,ב מיבאת קיש'ת ב! המחבר הגר " ש א'בר על
הפ" הראשי! שבראב " ע חנגםר כילל שנ"ם ..דבכתיבית לי ,ב א'חא יכל הiכתח"ב
בנפשי !'א משלם ממר! ,שנאמר יאם לא 'ה'ה אסי! עניש 'ענש ,משמע ראם 'ה'ה
אפזו לא יעבש) ,זעי ' רש '' ' שם( .זאי גומא זקרא מיירי בנגפן שביהם הא קי " ל
שנ'ם שהכי פטיר'ם !'ב בבת אחת !'ב בזה אחר זה )ב"ק
"
ב ,סנהרר'! עח(, ,א
וא"כ ליכא חירב מיתה באשה אף אם יהיה אסון ,ולא שייך בזה יין pלברר IIמ.
והוכחי הגר I1ש איגך שם מסנהךרין פך ,א דהעיקי נפיךןשו השבי של הואג ו' ע,
שאחד מהם בלנך הכה וזת האשה.
יאף שא'! ררכי של הארב " ע לפשר קרא' א?'בא רהלתנא ,רש' ל tI"p
םוחשן אליבא זויב " ב ,והאחריז חייב ,נראה הדבא אתי שםיר פירישי אף
לרכנ! דק'מ " ל כייח"הי.
יהנה בב " ק שם א'חא :חנ'א הנרהי שערה בנ' אדס בעשר מקליח ב'ן בבח
אחת יב'! בזה אחר וה יiכת כרלן פטרר'ן ,ר' ה'ירה בן בח'רא אימר בוה אחר
זה
האחחי
חייב ,
מפגי
שקירב
את
מיתתן.
'''שר
בד " ה
שקירב
מיתתי ,מבאר
עם IIי הגמ' סנהררין שם דרכגן סברי איש כי יכה כל בםש אדם ,כילה נפש
משמע ,יר'ב"ב סבר כל דהר נפש .יבד " ה כרלן פטיר'! פרש''' iכשים שא'! "רע
'''ע מ' נהרב ,נראה שכא לפרש אמא' פטר' רבנן בב"א ,דל'כא למ'מר משים
דלא הןי כל בפש ,כמי כהכך.הו בזאח" ,Tרא"כ אמאל ריכ"ג מליג עלייהן רק
בזאח IIז ,מדקאמר בזאח/ז האחרין חייב .אלא ע"ג רבב"א חשיב כהרגן כילה
נפש ,רלכ! בא רש '' ' לבאר טעם אחר דפטיר'ן ,משים דבב"א פ'רשוי הנא דלא
ריעיבן ע"י מי בהרג .יבשטמ " ק ב " ק שם בשם תלמדיי הר' י ם כתב להדיא כן
בדעח
רבנ!.
נמצא לפ' יי ז שאם נדע ששב"ם הרביר~ בבח אחת ל'נא פלינתא !'ב רבנן
יר'כ " ב ,יאף לרבנן שנה'ם ח"ב'ם _,ת'מ רא' לא ת'מא הכ' אלא דרבנ! טבר'
שגם בכה " ב פטיר ' tlהר~רג'ם ,הר " ל ושר '" לאשמע'נ! ח"יש 'יתר גדיל ,רלרבנן
גם בכה" ב פטררק משים רלא הי' כל נפש ,רלכאי " א חסר במעשה הר'גה ש ל
כל נפש ,אלא ייאי רמכח מר'!ס '' ' רס IIל רבבה " ג מודי רבבן לריב IIב חדייביס
ההורגיס ,דהוי מעשה רציחה ,משום דאיבא הבא בל נפש ,דבל אחד הכה הבאה
ש'ש בה כד' להמ'ח כל הנפש בזמ! שהאדם המינה הה' כל נפש ,ילכ! צר"
'''רש לפשר טעם אחר ,דלא נירע מ' הרגר.
]יד~חק לרמר רכתב '''רש הר טעמא משים ר'ב"ב ,דל'ת לה' הר פטיר
רמקצת נפש ,דא"כ ד"ל לבאר זאת בדבר' ר'ב"ב ילא ברבר רבנ! ,יע " כ
45
,
•
www.daat.ac.il
———————————-….
אתר דעת -מכללת הרצוג
משמע שגם אל,בא וובבן בע'בן להר טעמא .וכמבואו בתלמ '..,הו"פ הב"ל.
ייינו כס " מ הלן ורצח /lDך ה " ו ו.בחין אור גדול סנהךרין פ / Iמ מ [. / Iג
אכן '''רש בסבהרו'ן )שם( מפרש טעם אחר לפטור בהרגוהו בב"א ,וו " ל :
>ונו,ו ה'כא רהכרהו בבח אחח לא קטל,בן לכולהו ,ראש" כ' 'כה אמו חרמבא
ולא שב'ם שהבוהו ,ע " כ .הו' דבבח אחח א " א לפטוו משום רלא ר ' tכל בםש,
אלא יש
/l
'
מפרש םעם אחר ,ואינא גזה " כ דאף דהוי מעשה רציחה לכל או " א,
איז הורגיס ב ' אנשים על בהרג אחד .ראף שרש''' מפרש זאת אליבא דריכ " ג,
בכל אופן גואה שגם לוכבן צו'ר לפשר כן ,משום דהבא הו' כל בםש] ,וע"
דבר אברהם ח"א סלן כ וכובע יש'.ןעה ב"ק
בג[. ,ב
בח" השרב"א ב"ק גג ,ב מע'ו רלכאווה קשה ,אמא' בחלקו ובבן ור'ב"ב
בהכוהו עשוה בב"א בעשו מקלות ,ולא בחלקו כהכוהו עשוה בב"א במקל אח.ר
וכחב דע"כ לא אמוו אלא שהבוהו כ" מקלוח ,דל,כא א'ש כ' 'כה כל בפש
ארם ,אבל במקל אחר שהרגוהו כ'ח ,כחד חשב'בן ל'ה וכו '.וכוה מחוץ קוש'ח
התוס'
שם,
ביאור דבךדי ,ובמקל אחד או מעשה דחיפה ניחד ,הול משעה אחד שהרג
כל הבםש ,וזה בקרא מעשה רצ'חר ,ולא א'כפח לבו מספו האבשם' שהשחחפו
כמעשה וה ,משא " כ כעשו מקלות אף שכל הכאה ש' בה כר' להמ'ת כבפו.ר
אכל למעשה הברצח מת מהצטופוח עשו ההכאוח 'ח.ר וא " ב הו " ל כל אחד
כל רהו בםש ,ולובבן כולה בםש בע'בן' .וצא א'פוא רב ש נ' בב " א בכה " ג כולם
חייבים
•
מיתה.
)יע'י
חי '
הרשב " א
ארם וסבהרר'ן שם ,ובשטמ " ק ב " ק
ב"ק
בג,
כי,
בן
יברש וו י
ב"ק
נג,
ב
ד /fה
ב בשם הרא " [.ה
על פי המבואר לעיל שי ?קיים להלכה את פירושו הראשין של הראב " ע.
רמיירי רהכוהי במקל אח,ר ריש כאן מעשה רציחה לכאו"א ,ואף דאין מחייביס
מיתה ב Iנפשות על נהוג אחך כפי שכתג '''שד סנהררין שם ,נוכ /lכ הןו רמ"ה
שם מרכת'ב ובתח בפש תחת בפש ולא ב' בפשות חחח בפש[ .ל'" רה" ,ה'כא
שדניהם מחוייבים מיתה כגון שהתרו בשניהם ,אבל הוכא דבאחד התךו רכשני
לא התרו ,נראה בחר שזה שהתרו בו חייב מיתה ,דהבא ליכא משום ב י נפשות
תחת בפש .וא"כ ל"' רפ" הראב" Yדבגפו כולל שב'הם ,אלא שכאחר לא התו,
ובשב' התרו ,והוא מחו"ב מ'תה במז ..,אף לרבבן ,וש"ך ב'ה י'ן קלבדו"מ.
ו'חכן עוד לומו ,ששב'ם שהוגו כמקל אחד רפטורם ממ'חה ,מטעם אחו
שהכה ולא שגם' שהכוהו ,או מ ש ום דכת'כ ובתח בפש חחח נפש ,ולא שת'
בפשות חחח בפ ש ,כפ" ,..ה ומ " ה שם ,וכפ' שמכואו ל , yל א' 1כאן חסוון
במעשה וצ' Mה ,אלא שזהו פטור .רר' שא' 1הורגם' ב' אבשם' על בהרג אח.ד
אם כן ייצא שכל אחד בעצם חייב מיתה בשביל מעשהו ,דמעשה הרציחה מחייבו
מ'תה ,אלא שבפועל א'ן הווג'ם אותו ,אם כן ש"ך כבר ר'ן קלברו " מ דלא
גרע משוגג ,וא'ן הפטוו הצור' מעככ מלחול ר'ן קלברר "מ ] .וראה מש " כ בעב'ן
זה בספר זכרון "אחו האסף" למרן ואש הש''בה '''ו.גר סרגא זצ"ל[.
ב( ו'קרא ,א' מ :
mאכל מבבלחה 'כבס בגר'ו וטמא דע הערב ,והבשא את
בבלתה 'בבס בגר" וטמא עד העוב.
46
•
•
www.daat.ac.il
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
רבפ " הראב " ע שם כתב :
•
רהארכל חמרר כמר ה Uשא ,כ' שבה"ם בשרא,ם' זה
בחרץ ר זה בפב'ם.
)הבה בבהד מב ,ב א ' חא :
חב'א ' ,כרל חהא בכלח בהמה מטמאה בבד'ם אב 'ת
הכערה ,ת " ל בבלה יטרפה לא 'אכל ל טמאה בה )י ' קאר כב ,ח (,מ' ש א ' ו לי
טרמאה אלא אכ'לחה ,צ'חה זר ש טמאה קרדם ש 'אכ ל נד ,רת'ח' ק " ר מנבלח עיף
טהרר רמ ' אמר קרא בה ,בה רלא באחרח ,א " כ מה ת " ל רהאכל ,ליח! ש יערר
לברגע רלנרשא כארכל ,מה אוכ ל בכןיח אף ברגע רנר ש א בכן'ח .רכ " ה בחר " כ
פרשת שמיני שם ,ועפי " ז גם פרש "י עה " nש ם יקרא קאי על ש יעור טומאת
בבלה בכז'ת ,ימי שתחב לר חב'רר נבלה בבית הבליעה א'נר טמא.
ךא"ב דברי הראב " ע צ " ב ומפורש בחז"ל להריא רבנלת בהמה טמאה איבה
מטמאה בב'ת הבל' JIה ,כבבלת ערף טהרר.
ושי לשיב סי ן הראב " ע עפ IIי מחלוקת אביי ורבא בדה שם ,ראיבעיא להר ,
מקרם בבלת ערף טהרר בליע הר' אר ב'ת הסתר'ם הר' ,למא' נפקא מ'נה ,כגרו
שתחב לר חב'רו כזית בגלה לתור פ'ו ,א' אמרת בלרע הי' טרמאה ב ל יעה לא
מםמ'א ,רא' אמרת ב'ת הסתר ' ם הו ',בה' דבמגע לא מטמא במ ש א מ'הא מטמא ,
אביי אמר בולע ה ו י ירכא אמר ביח הסתרםי הןי .ו ראה לה ל ז ש ם דאביי מביא
דאהי לדבר" מהכר"תא הנ " ל ,ורכא לא הש' ב מד"י.
אך נתרם ' ש ס ד " ה יצתה זן בארי דביו רבא יז " ל :ד מ יירי כגון ש בית
הבל' JIה חרב כ " כ ש לא יס ' ט בבלה ש חחב לר חב י רו .וכ " כ התוס ' חו ל יו עא ,א
ד " .ר מי.
ו'ש לבאד דבר ''1ם , .דס " ל לתוס ' ש בטומאת מ ש א בעינו גמ' ה'סט והזזה ,
דבלי היסט לא ח ש יב נו ש א ) ,ובח ו קי בזה רש '' ' חו ל יז כ :והרמב " ס ם " א מהל '
טו"מ ת"ד ,רע'י ריטנ " א גדה שם , ,ןמש " כ בהערות שם(, .לפי " ז הך ברייתא
דממעט אוכל בבלת בהמה מטומאה ה'כא שחחב לו חב'רו מ"רי כבית הכל ' עה
רחב שא'בר מסיט הבבלה ,וא " ב לא הר' בושא ,ובכה"ג טמא רק בנבלת עוף ,
רא'כא מ ' JIוט בנכלח כהמה דא'ו בה טומאה באכ'לה בלב.ד
לפ'ייז 'וצא דה'כא דחביר· ר חחב
לו בבלת
בהמה בבית הבל,עה ,והס'ט
אוחה ,לרבא דחש'ב ב'ת הסתר'ס מטמא הארכל מד'! ברשא,
ןעפי " ז
מבוארים
היטב
דברי
הראב " ע
•
יהאיכל
חמרך
כנישא
כי
ש ביהס
בי שאים זה כחיץ יזה כפנ י ם ,להיינל כ שמ זיז את הגבלה כנרת הב ל יעה ,ןא ל יבא
דרבא דח ש' ב ב'ת הםתרם' ,הארכ ל מ 'טמא מד ' ו Uש א ; ,ולאב" דהר' בלוע א'בו
מטאמ גם מד ' ן בו ש א] .חנומש מחוקק ' ' הודה ב ' הל אור ש ם אוח ק ל טעה בזה ,
יפי'
דביר הראב I Iע בני ש א
במע י [.י
מבואר א י פוא ש פירר ש ' שר'' ' הרךאב " Yבקרא והאכל רגו :ח ל אי בפלוגחא
דאביי ורבא בגמ ' גהד ש ם ,יר ''ש ' פי ו לפי אביי ,והראב " ע ש רצה לפשר הפסיק
כפשוטי דאיכא טימאה באןכל ,פי ' לפי דברי רבא .יראה ריסב " א נדה שם שדז
כמי ההלכה ,ומש " כ בחי' למכות די ,ב ; ] .ועיו מזרחי ומהרש " א עה " ת שם ,
ומהשר"א נדה שם . lראמנם גם רש ' " היה יכול לפרש הפס' דמיירי נאכל ממש
עפ , IIמה דס " ל בחולין ובטומאת משא כעיגן היסט והזזה ,וע י'
אליבא דרנא
I
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שננ"כ בהעררת לח" הריטב I1א גרה שם ,יראה תרס ' האר I1ש רח" שוב IIו בהד שם.
ג( ויקרא יב ,ז :והקריבו לפני ה' וכפר עלהי .בראב " ע :הוקריבו וכו ',וכן
לא הזכיר )הכחוב( מליקח חטאח העוף ,כי הכהן אינו אוכל חטאת עוף ,ע"כ.
)וכ"ה בראב"ע כחי'(ו ,הוצאח מקור ,חשלייד( .ובטפר עזרה להבין :ולכן כלל
שבהים במלות והקריבן לפבי ה' ,ששביהם כליל לה' .ודברי הראב"ע צ"ב ,שזהו
להיפך מהמשנה זבחים טד :דחטאת העוף כולה לכהנים .וכ"ה בחוטפחא שם
פ ה .יכ ' /פ רו.מב /ם הלו מעה //ק פ /ז ח י /ז .רנהלי מחוסרי כפרה ם א ה ן :
II
I
J
II
II
יכל
מקום שאמרנו שהיא טמאה לדיה ,הוי זו מבאיה קובן וחטאחה נאכלח .ובטפר
קול יעקב הקשה על הראב " ע ממנחוח מה ,א ולא חיוץ מדיי.
ובהיל אור על הראב"ע מבאר כונחו ,כי ש' פעמים שהכהן אינו אוכל
חטאת עוף ,וכונחו כנראה לחטאת העוף הבאה על הטפק ,שאינה נאכלח ,והאריך
עוד בזה בקרני אור שם .אך פי' זה דחוק שהוי חטאת הרעף נאכלת' ,וכי קוא
מרי
על
בבאה
תספק,
הרי
EIשטיה
יקרא
מיירי
בלידה ודאי.
בקיני
רעי'
אור ש,ם )ובשו"ח שארית יעקב טי' ע כתב דט " ט בואב " ע ,וצ " ל אוכל חטה " (.ע
יראיתי
בראנ IIע
כת /lל
םריס
גירסא
אהרת
יז I /
•
?:
חטאת
הערף
זר
איבה
נאכלת ,מםבי שהיא באה כספק ,שהרי אמר שכןא דביה בפהי ע ' /כ .לםי גירסא
זו נארה ברוו שכל חטאח העוף נאכלח ,רק בחטאח העוף דיולדת כחב הראב"ע
•
דאינה נאכלת ,שהיא באה תמיד על הספק ,וכ :יבתי עפ " י מאי דקאמר ושב 'Jי
בנדה לא :
דיולדח מביאה קרבן מפני שנשבעה בשעה שכורעח לילד שלא חזקק
לבעלה ,וט"ל לראב"ע שזה לא הוי ודאי שנשבע בפיה אלא טפק ,כפי שכתב
" לעיל סס' י :
חטאת ,שמא דנהר נפיה .הוי דראב ' /ע מפרש רברי שוב"י דשמא
דברה בסהי ,ולא ודאי .וא " כ קרבן זה בא לכתחילה על הטםק] .וע" דמרש רבה
בארשית פשרה כ נשם ושב " {.י
ולבן כחב הראב"ע שחטאת העוף של יולדת אינה נאבלח ,בכל חטאת העוף
הבאה על הטפק ,וזד~ כמובן דין מחו;ש .וברמב " ם הל' מחוטיו כפרה שם
מבואו להדיא דנאכלת בשאו חטאת העוף .ונראה דלהלכה דקיי"ל כרבנן
דפליגי אושב"י) ,בשבועות ח .ובויחוח כו (.וט " ל דאין חיוב קובן יולדת
משום חטא ,אלא רק כדי להכשירה בקדשים גם לואב"ע חטאת הרעף נאכלח,
ן לא קאמו לה רק אליבא דרשב "י .ולפי " ז דינה כקדשים פטוילם ,אלא כפי
שכתב בטפר עזרה להבין דר tי כליל לה ',וע" א " ח כוך די עמ ' תקבו.
ובראה שהראב / Iע איבי חידי בדבר זה יגם הר ש ב //א סובו דלושב I /י איבו
אלא משום דשמא אמרה בן .דבנדוים ,ד ב איתא דחטאת יולדת לא אתיא
לכפרה ועבו עלה משים בל חאחו ,ובח" הושב"א שם מבאר דאפי' לשוב"י
לא חשביבן ליה הכא דבא לכפרה ,לפי שזה אינו אל ' א בשKמ אמרה כוז ובין
אמרה כין לא אמרה האי מבאיה ,הרי שהרשב"א מבאר דלרשב I1י חטאת יולדת
לא הוי קובן על חטא רדאי ,אלא שמחחליחו הוא קרבן הבא על הטפק .וע"
שו"ח די אלעזר " 0
ראה בפחד
יצחק
קכא.
)מהדורת
מוטד
הרב
קוק(
ח"א
עמ '
קב
שדחה
בחוקף
דברי המערערים על בקיאותו ודייעתו של ראב"ע בחלמו,ד וטרח לישב דברין
במקום שהשיגוהו ראשובים ואח רובים שפירושיו הם בגד התלמו.ד
48
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
מא'ר זזדור
וני הוא
nנן נדול
הדןר n
הנובר נשן nת הר' nם ו
הרי " Q
הלכה זהם,!,וח נשקז יהדו בחשזבחז המפזרסמה של בעל ה'!'זשי
בשו"ח שלו ,הלק אבן העזר " 0 ,ל יי ו .להבבח העב'ן עליבו הלעחjו' אח השאלה
והחחלח החשובה :
אשלה .ת"ח אחד נשא אשה ידר עמה באהבה כדרך
n"n
עשרים שנה
ועד"ן לא סר מתיבחה ,אך לא זכה להבנוח ממנה ולא היה לו שוס ,לה ולכן
נפשו השקה לק"ם מצות פ"ו ולהעמ'!' בנiב' ח"ה ,כי הוא ממשפחה גדולה
בן גרול הרור ז"ל ,רלכן בקש ממני ומצרא היהר לאתר שחשינ גט פטור'ן ע"י
הממשלה ,כי וזגחו אינה רוצה להפדר ממנו בשרם אופן.
תושבה .החיש והשלוס וכל טוב לכבור אהרבי וי"ג ה"ה הרב הגאון הגדיל
המפןרסם
בןצובא קרשיא
חסירא
פרישא
ג / Iי
חייס
פ"ה מ"ו
ב
/I
'
אנר " ק
נאנז.
אחד"ש הטוב קבלתי מכתבו היקר ,והגם כי א'ן ל ,פה ספרים ד~צרכiב' ,עכ"ז
אתכוב הבראת לע IIד.
•
החשובה היא תסרת חארוי ,אך שי לאדומ אח זמנה לשנת חרכ"ו ,שנת
חייי האחרונה של בעל ת'!'ושי ה, "1ם" ויג'!' עליי רוע ,כי באותה שנה היחה
בr
•
השניiב'
התכתבות
בענ'ן
כשרוחם
•
העופוח
של
שהובאו מקפריסין,
ובשו " ת
הרי IIמ rחלק די"ר ,סי' ח' ,נדמסה התשובה שהשיב הרי "מ לרני חיים מצאבז,
ובה מופעי התארךי יוס ג' ער"ח שבט חרכ"ו .בדפוס '!'ועוח לנו שחי תשובות
אלו בלבד בין שני גדולים אלו ,ובא זה ולימד על זה.
בחשובחו מפלפל רבי יצחק מאיר מה לעשות בבדיון זר .הוא מזכיר
שבילדותו ארע מעשה מעין זה אצל המגיד מקזוניץ ,כוחב שהיה טוב אם היו
נוסעים לארץ שיראל ארל ,שם יפקדר כי ישיבת תרץ לארץ גורמח ,מביא מדרש
שיר השירים על הפסוק נגילה רנשמתה ,שרבי שמעון בר יוחאי החפלל על זרג
כזה שיפקד" ולא צירה לבעל לגרש את אשחו אר לשאח אחרת עלהי ,רלבסרף
מס"ם " :ררר"מ א"צ לדידי רכדעחו הרחבה עישה ,רירחר טוב שיפעול בחפילחו
שיפקוד ר /אותה ,כעובדא יושב 1/ד כמדרש הנ ". Iל /אפשר שלתשובה זו התכוין
בעל דג " " שכתב בתשוביתי) , .ליקוטיס ,סימן כ " ג ,גי הגאונםי חדירשי הרי ffמ
רשואל רמשיב הסכימר להחיר .אך שם המדרכר באשה תרלניח שאין לה חקזנ.
מעגין הוא לרעח מהיו ארחר בן גדול הדרר ,רמה עלה בסרפו של דבר !
הנר ,הרב ארהי מדרכי רבינרביץ .רבה הראשרן של בני ברק ,מביא בספח
וכותא זאברהם ,חלק בחלי אמינה ,עמ' י " ט ,אית " יי ד ,שהמרוכר היא בהדציק
רבי
די~שע
פרשירמן
מסרמשוכ,
.אכיר
•
של
רבי
•
ירסלי
גרין
מיארטשרב.
ההי
תלמדיו של התזוה מלוכל,ן .והסתופף כצל צריקים רבים .בבו ר' יהרשע גשא
אשה מבילגוריאי ,קרוכתר של רבי יצחק מנשכיז .שמעברו שערים שנה ולא
ברלרר להם ילדiב' ,החיר לר בעל ר"דברי ת"ם" לגרש את אשחו ,כחשרכה
שאיבה נמצאח בספר חשרנוחיר ,אע"פ שבעל חדירשי הרי"מ חכך בדבר .רא"מ
רבינובץי ממשוי לספר ,כי כשספרה זאת האשה למהר"י מנשכיי ,אמר לה
49
/
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
על בעלה :
מה ווצה בעלר שיהיו לו ילדים שיאמוו קדש' אחויו ,הוי הבנים
שיוולדו לו מאשתו השנה' יהיו אלמים ,וכר היה .והנה אם קבלה היא נקבל,
אבל מעשה וה מיכת'י -1ע ' Iו דעי ראיה .נתנ הא jמן IIר מציעשיבןב שליט IIא בספו
פגח יקרח חילהות טומשוב דלובלין היהוריח ,עמ' ,93כי מזיייגי השגי גילרו
ל'ו יהושע בובח ובן שמלא את מקומו :האדמו " ו ו' ' Tטף אויה ל,ביש ,יהם
דיברו ככל האדם כנודע לכל אנשי העיו.
יתכן ואת המפתח לתעלומה זו אפשו למצוא דוקא בה ו נגריה הוחוקה,
בפושבורג היה גר הגאון הצדיק ובר מרדכי אפוים פש"ל סופו .נודע כגדול
בחורה בגגלה ובנסתו ,צדיק וחסיר בכל מעשיו .נשא אשה מבית גגריים ,וסוב
לה'נות מכתהר של תווה .משום כר דחה את הצעת הובנות של מיץ ,והעדיף
לה ' Tת · משגית בישיבתו של התתם סופר רבו המובהק .שמעו מפי החתם סופו
שאמר ,שביום שהוא אינו רואה ,את ר' פישל ,הוא מרגיש חסוון במדרגת היואת
שמםי שלו .זכה לבנים גדולי הדוו שהאיוו את ארץ הונגריה כאור תורתם,
וביניהם היו הוב ח"ם טופר רבה של מונקאטש ובודפשט ,מחבו סו"ת מתנה
ח"ם ושאו ספוםי ,והרכ אלעיזו חסמאן סופר מפאקש ,בעל ספו המקנה,
עט סופו ועדו.
אח שלשיי הה' וכי נפתלי סופו .הוא נולד בשנת תקע " ט ,ולמד אצל
החתם סופו והכתב סופו .היה ובם של קהילות שונות בהוגגו,ה' ומחבום של
ספוי דווש ובים .כספוו לקוטי בית אפרםי ,מובקאטש תונ " כ ,דוו ש ג :הוא
מגולל Kת פשות בשיאויו .בהיותי בחוו הגעי דע קווב לגיל שלושים ,ולא
בזדמן לו שריור מתא,םי גם קשה היה לו להיות סמור על שולחן ·אחוים בעיר
מרלדתר ,על כן נתוצה בוסנת תו " ת לוסאת את האלמנה וסול המטופלת בבנות ,
בתר של הגביר ו ' ל,פמן פרדימן מטאפאלטשאן .חבוים מקנאים דברו עליר
שעיביי בתך בממרך ,ולכן הסכים לעבור לגור בעיר שלא היתה ריועה כמקום
תורה ,וגם ובו הכת"ס תמה על צעדר זה .בטאפאלטשאן הובץי תוהר לרבים
ובולדו לו שתי בברת ,אבל כאשו שתיהן נפטוו קבל עליו Kת הצעת הובנות
של קהלית קרלבךוג ,בחשבך כר משנה מקךם משנה מזל ,ראךלי שם יפקד בזוע
של ק"מא .לא כלב קל הסכימה Itשתך בת הנגריים לעקור ממקומה· ,אבל
כאשה כשרה הצטרפה אליו כשנת תוט"ז ,והם גרך בקרלבךרג שש עשוה שבה.
בהיותם שם אפטה
תקותו
שיואה
ממבה עךד
זוע
כי פסק
וסתה ,
והוא
התחבן
כפבה' שתסכים לגוושיך .מוכן היה לתת לה את כל הונו וטפו ' ,Tוכדמעות שלשי
פשו כפניה את חכניתו לעלות לאת ,אולי ייבנה שם .אף היא השיכה לו
בככ,י שהם דוםי ככו כע ש וםי שנה באהבה ואחוה ,וה ' Tלהם שתי כגות אלא
שנפטוו ,ובשום פנים לא תטכים לקבל ממבו גט מרצךבה .בתוו חסךר צאנז ,
האו נסע אל רבו להתעיץ עמו מה לעשות ,ואחוי שובר חיים השתעשע עמו
כמה שעות בדברי תווה ובשאו ענינםי ,השיב לו שכיון שהיו לה שתי בנות
ממך ,והיא בוכה ואינה נוחנח רשוח ל,לך ,כל אשר חאמר אלרי שוה שמע
כקולה ,וד' יבור אותר בבנים.
רבי חייס מצאנו החשיב מאד את בעל תחידשי הרי"מ, ,לפי הנאמר במאיר
עיני הגולה ,ח"ב ,עמ' ,59אמו עליך שספקות שלו הם אולי כודואות שלני,
50,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובשמיס פוסקיס הלכה כמותו .יתכו מאד שכאשר הציע בפבי' רבי בפתלי סופי
את בעיתו ,התלבט מאר מה יעשד_ ושלח את השאלה במכתב אל רכי יצחק
מאיר .כך שי גס לכוי) את הרמר " I1כשאלד ,שהיא אודית בו גד~ל הדיר דשי
עס אשתו באהבה כע ש ריס ש בה ,וא י ) לו ידל של קיימא ,ועתה רוצה להתגשר
ולעלןת לארץ שידאל .בעל "דיו ש י רד.י " מ פקםק בפתדר! וה ,רקרא ל'ו חייס
להתפלל עליהם שיושרער .כשקיבל ר ' חייס את התשובה ,עשה בדיוק כםי שבכתב
אליו :מבע מהם להתגר ש ,וברך את ר ' בפתלי שיוכה לבבים.
בבי הווג שבו להרבגר,הי והמשיכ ',דלור יחד .בשבת תרלייג עברן לגור
בפעטשיגידיורף בה גתקבל ר' בפתלי כרב על כל קהיוות המחוו ,תפקדי ארתו
מלא עשרםי ושש שבים עד לפטירתו בירם י"ו אדר תרב"ט בגיל שמוגים.
אשתי שרה בפטרה
בירס
הו
פרשת
צו
ט flז
אד f /ב
תךב flא,
ובהספד
החס
שנשא
עליה בעלה הוא הפליג בשבח מעלרתיה ,וגולל את כל פרשת נישואיתס כפי
שהובאה לעיל.
אר בכך ערייו לא נסתיימה הפשרה ,שני ספר " I1נתחברו לתודלות משפחת
הסופרים .האחד עוללות אפריס ע " י •הרב שומאל רייניטץ שנרפס במרנקאטש
תרע " ,ד רהשני תרלררת סרפריס ע"י ב Uרנכדר של .,חיים סופר ,לונחו תשכ"ג.
לפי המבואר בשניהם נשא ר ' נפתלי את האשה חהי עוד ב ש תנ האבל תרב " א,
ו Iכה להרל ,.,ממנה בת ובן בהיותר בע ש ור השמיני לחיןי .הבת מלכה נשיאה
למר ו Iייס מסעלשי ,רהנן ר ' משה שמואל למר בישיבות ,הצניע לכת ,ונספה
בשואה הי " ד .כר עשו פרי ברכותיהם ותפילותהים של הצדיקים ,ולא נפל
אצרה זבד ממאמרם של הגאוניס הצדיקים בעל חדיושי הרי /lמ יבעל דברי חיים,
גם אם בא באחור עשרםי וחמש או חמש עשרה שנה אחרי הסת לקרתם לחיי
עולם.
אחרי כתיבת דבריס אלה מצאתי עוד על כך כשר"ת מהרי IIא .איסיגנא.
ת"א ,ס"ו ,הדז בעביגנו ממש ,התשובה מופנית מלבוב אל הרב
תיםי
אריה
כהנא דומ"ץ סיגעט ומחי ' ס דברי גאןנים ,יתאריכה היא יום או ח /טבת תרלייז.
וכר הוא כותב :מכתב שאלתו הגיעני ,ברב גדרל אחד שנשא אשה בת גדולים,
דור עמה שלש ועשרים שנה ולא Iרכ ל Iש " ק ,כי תשע שנים אחר הנשואין
ילדה בן זנר ותי ~יזה חדשיס ימת ר / Iל ,ואח " כ שהו עוד תשע שג י ס והפ י לה
נפל ,ואח " כ שהר ערר חמ ש ש נ " I1ועסקי ברפרארת רלא הועילי ,רנסעו שנהיס
להגאו! הקררש מצאנר ,וצוה ש ימתינו ערד ש נה מחצה ,ע ש ה כתב ביניהס וחתס
ע " Iהבעל ב"תימח ד"ו ,והא ש ה במסירת ה ק ו ל מוס בפני ש ני עדים ,ותוכן הכחב
יבואד לקמן אי " ה ' .ובחור ש טבת חרל יי ה יום כלוח הרמן ש קצב הגאון מצאנו ,
הבעל ממנה שחקבל ג"פ כפי שהחחייבה עצמה בכחב הנ"ל ,ורוהצ
בקש
להח Iיר לה כל תכשיטיה ונדוניחה והרבה יוחי מכחובה ,אבל היא אינה מחרצח
לקבל גט ,והרחיקה נדוד מבעלה לבני משפחחה ,ועתה שואל הבעל להחיר
לו לגרשה בעל כוחה או לשיא אחרח עליה ,ומעכ"ת האררי בזה בפלפול !!צום
וביקש מאתר להודיען דעתי העברה ע"פ רתה"ק .מהרו !, Iא איטיבגא מפלפל כזה,
51
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומסיק להתיר לגרש בע"כ או ששיא אחרת בצירוף מאה רבגםי כדח ,באופן
שיסכים לזה גם בעל "ערוגת הבושם" מזסלב שברוסה'.
גם בעל "שואל ומשיב" צ ' Tר שמותר לו לשאת אשה אף בל ,היתר מאה
רבגםי .בעל "כובב מעיקב" גטה שמותר לתת לאשה גט בעל"כורחה~ ,ע"ע
.
נשן"ת בית יצחק ,יי ,1'Iס'י סו' ז ,בשר'/ח מהר " ס שיק ,אה"ע .סיו ד ,חמה על
טסת ההתתיי~ית שניסח הדב " ח.
וע' r
•
בשן"ת קיל אריה ,אה IIע ,סיי IIDה ,מיוס
ג' ו1ס'לח תרל יי ז .שמתיר לו לשאת אשה שגיה בלי היתר מאה רבגים .כשפגה
אליו בג ' Tון רח",א כהגא רומ"ז סיגעט סרב להשיב,
ובסוף געגה רק אחרי
פגיתו האישית של בעל ייטב לב שצער הרב נגע אל לבו.
•
נתקבל במעיכת
'ייג'~
••
ספר המנהיג לרבי אברהם ברבי נתן הירחי ,יוצא לאור ע"פ כ"י
אוקספודר עם תוספות ,השלמות והערות ועם שנויי נוסחאות
מאת יצחק רפאל ,שני חלקים .מוסד הרב קוק ,ירושלים תשל"ח.
שן"ת מהרי"ל החדשות לרבינו יעקב מולין .יצוא לאור ע"פ כמה
כבתי'די עם הרעות ומראי מקומות מאת הרב ציחק סץ .מפעל
תורת חכמי אשכנז ,מכון ירושילם ,תשל"ו.
שרי האלף רשימת הספרים שבדפוס ומחבריהם מזמן חתימת התלמוד
דע לתקופת השולחו ערוך עם רשימת ספרי התנאים והאמוראים
והמיוחסים
הרב
מנחם
להם.
מדהורה
דחשה
מ'
כשר ויעקב
דב
מתקונת,
מזגלבוים.
שני
כרכים.
מאת
בית
תורה
הוצאת
שלמה ,ירושלים תשל"ט.
זכרוו בצלאל ביאור וריון בשיטות רבותינו הראשונים בהלכות קירעה
ע"פ יורה רעה סי' ש"מ מאת הרב שריה רבליצקי ,בני ברק תשל"ז.
מפתח הענינים ל nהעמק דבר" מפתח ענינים המופיעים בפירוש
• העמק דבר" ו.הרחב רבר" של הנצי"ב לתורה .נערך וסורר על
דיי הלל קופרמן ,ירושלים תשל"ח.
למען ציון תודלות פקדיים
ואמרכילם בדע אץר ישראל בהולנ.ד
מאת הרב יוסף ברמסון ,בעריכת אביעזרי וולף ,ירושילם
תלשיט .
לימיי פרשני התורה יירכים להוראתם ,ספר בראשית .מאת נחמה
ליבוביץ .בהוצאת המחלקה לחינזר ולתרבות תורנ"ם בגולה של
ההסתדרות הציונית ,ירושלים תשל" ה.
)המשר
השרימה בעמ'
52
www.daat.ac.il
(67
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
יונה עמנואל
ספר המנהיג לרבי אברהם הירחי
רפאל
מהדזרת ד·ר יצחק
ספד המנהיג לרבי אברהם
איקספורד
כתב-יד
נום
ברבי
בחן הירחי,
השלמות
נוסחאות ,העין" וביאוריס.
מכתבי-יר
ירזא לאור עייפ
שינויי
אחירם ,עם
מוסר הרב קוק ,ירושליס תשלייח.
ספרי ראשובים מופע"ים כ"ם במהדורות שובות ובהוצאות שו Uת ,לפעמים
צילומים של דפוסים קודמים ולפעמם' ע"פ כתבי " שבתגלו .ש' ספרי ראשובם'
שזכו לפירושים כבר בדוחת הקודמים וש'בם ספרים שמשום המ לא זכו לשום
פירוש .ש'בם חיבורם' מתקופת הראשובים שהגיעו אליבו עם שג!ז'ות בודדות
•
ןש"בם
שרבו
ספרים
בהם
וטעויית
השגיאות
בין
ההעתקה.
שהגע"ו
הספרים
אליבו בלי ב!ז'ורים ,אד עם שגיאות רבית אוף בדפס רק פעמtכ" אחדןת ,ש'
,
למבות את ספר המבהיג לרבי אברהם ברבי בתן הירחי '.עכש" הוציא ד"ר צ'חק
רפאל ב"י מהדורה חדשה ומתוקבת של ספר המבהיג בליווי הערות וביאורים
ושיבויי בוסחאות ע"פ כתבי "-ודפוסם' שובים .ספר המבהיג מופעי כעת בכלי
מפואר ,שבי כרכים המכילים כשמובה מאות עמודים ,יש לראית כאן מאורע
תורבי ספחתי חשוב ,המהדיר הבכבד עשה עבודה יסודית ומדייקת ,עבדוה של
שביםm ,מבי שש' כאן דוגמא למהדירים אחרים העךסק ' Cגם הם בעבודת
הקדוש של הוצאה חשדה של ספיר הראשוב ים,
רבי אבהרם הירחי ההי מגדולי פרובבס בדרום צרפת ,כבראה עוד בצעירותו
ב " Vר במרכזי התוהר השובים שבתקופתו ולמד בצרפת אצל רביבו יצחק ,הר"י
הזקן,
בעלי
מגחיל
אחרי
התוספות,
בדדוים
תוהר
במרכזי
בצרפת
שובים
ובגרמביה הגיע לספדר ובההי לאחד מרבבי טולדיו ואף ש'ב בבית הדין שבעיר.
כל שבות חייו בשאר הארב"ן קשור לארץ מולדתו יבספר המבהיג ישבן דיע"ות
בתקופה זו
רבות על מבהגי היודי פריבבס,
תורה
בתפרסם כבר ספר משבה
לרמב"ם ,אד טרם התפשט בכל גלו"ת ש'ראל ,ספר המבהיג והא כעין ספר
1
ב ..ז.וכוא" עףנ 80מביא המהריך רסוימה שיל היפיסים
ברלין
ע"פ
תרט",,
אמהית
תשל",
לביב
לבוב
-
תרי"'ח,
ירשה
עם
…תשלוס
תרי'"n
רשם
תופ"ה,
המנהיג"'
רבי
ירשה
ייסף
תרמ"ה ,ירושליס
ירושליס
של
שאןל
ר"א"
הלוי
תשכ Nא,
פיירמז
בטנזיז
של ספר
תשי"א.
תשכ"ז
",.יה
הנזיךת
המנהיג :
לא
זייני
יכן
רפיס
המהדיר
לא
אחדות
קישםא
כאן
צילוס
זיין
בחרך
"יים,
דפוסים
ירושליס
שבמהדיךת
הסכמתו ,בנול
שואל ומשיב נימק שם אח הסכמתו ,למרוח החרס על השגת גביל לשש שיביס שבמהירר"
ברלין תרם"'ו,
.ש'""
53
www.daat.ac.il
——————————–…..
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלכה ומנהג'ם ברוב המצווח הונהגוח בחת לאזר ,רבוח'נו הראשונ'ם
שחוי אח"ו הרבו לצטט מספר המנה'ג ,כעל הטודם" ,רב' דדו אבודרהם,
הר'ב"ש ,בעל האגור ועוד אדשונ'ם מסחמכ'ם על הלכוח רב' אברהס אבו 'חר'
בספר המנה'ג ועל המנהגם" המוב'א'ם בספר דד.
חשיבוח רבה למהדוהר החדשה של ד"ר צ'חק רפאל שצ'אה לאור בה" "Tור
רב ע"י מוסד הרב
ובסוף כרר
קוק ,שהמהידר
עודמ בראשו,
ב' נמצא מפתח מקיף,
רכוח
בעי'ח
הספר צ'א
עם מבוא
גדול
עמדו
לפג'
בקבע"ת הנוסח
המהד'ר ,כמהדורה החדשה מופיעים בכל עמדו ש'נו" גוסחאות ע " פ כתב' ה ""T
mדפוסם" השונים ,ובשול' העמוד הוס'ף ד"ר רפאל העדות חשובוח ,ב'אודים
לדברי המנה'ג ומקב'לוח מספר' הראשונ'ם שצטטו אח דבר' המנה'ג או כנראה
הסתמכו על פסק'ו ,ז'את עבודת נמל'ם והמהד'ר הוכיח 'דע ,מדע ובק'אות
בעבוהד זו ,ע'1ו בהעחת אלו מב'א הלבנה במקורותוי של דבר' המנהיג
ובראשונ'ם אחר'ם ההולכ'ם בעקבות'ו ,לדוגמא ,בעל המנה'ג הסחמר לפעמ'ם
על פסק' '''רש בחשובוח'ו ,אנו מכ'ר'ם בדרר כלל את שר '' ' כפרשו ,אר '''שר
היה גם כו פוסק הלכה והש'ב חשובוח לחלמ "' "Tו ' ולק הלוח באשכנז ובצרפח,
בספר
מובאות
המנה'ג
תשובות
מדש'",
שונות
המהדיד
ומצא
חקד
ספר'
אח
תלמ " ' "Tשר '' ' המבא"'ם את תשובות '''חן הגזכדוח בספד המנה'ג ,כגוו ספד
האורה ,ספר הפדרט ,ס "1"Iר שר " י ,חמזור ו'טד' וכו לקיוטםי של תשובות '''שר
בדורות
שנדפסו
הב'אודים
האחרונים,
תמציתיםי ,קצר'ם
הם
פיה זו אכו מחזירה עסרה לי'שנד.
ובחרםי,
מהחרה
,
המחבר ,תקופתן ורב~תי~
רבי אברהם בן דב' נתו ,ראב"ו ה'רח' ,נולד בשנת (1155) 4915בע'ר לונ'ל
תרגום שי לונל( בחבל פרובנס בדרום צרפת ונפטר)ומכאו שמו ירחי
בטול " 1"Iשבספדר בשנת ' (, 1215 ) 4975הדות פרובנס ה'תה בשעתה מרכז של
תורה ,אשר בו נפגשו תורתם של חכמ' אשכנז וצרפת עם חורחם של חכמי
ספדר ,מבח'נה זו אפשר לראות בראב"ן ה'רח' אב"ט'פוס לחכמ' פריבנס,
שהרי הוא
אחד מהראשונ'ם שהביא
בספרו
את
תשובות
''',שר
פסק'
דב'נו תם
ורבינז ציחק הזקן עם הלכות הרי"ף זהרמב"ם גם 'חד " ד " ר יצחק רפאל מב'א
ב"מבוא" )עמ' ( 12את עחתו של רבי בנ'מ'ן מטוידו? לע קהלת לזניל ,עיר
ג
ההונ,,,
כ ..ובבוא '"
וננ"',
)~ונ '
: ( IS
וברלדךת" ,וסמתןמ על זב" הובנהיג
..לתקיפת
מה
עזב
הירחי
בהלכןת טרפןח )עיוב
את
תשמה (.
טפרר
אר
לארץ
יחזר
שפ Jכזיכר
קר
לע שובו מצרפת ,בטפר המנהיג שי הבחנה ברירה ביו ארץ מילדתו פייכנס לבין זרפח,
רםא
הואב"ן
שעבר שם,
הדבא"ז
חזר עור
הונהריי
מיםו
ריוeחי בחוטם'
זמא הובחה
שם
-,
מ"עס
מטתמי
"ורבי'
לצרפת,
םב
על
הקדוש
איו
מה
להוכיח
שמובא
ונרונפיר
מאכן
בעמ'
הראנן
שחזר
חקן,
הידושי"
ךוC
לפרוגכם,
אם
אין משם
שום
וממשרך
כי
…ומסבאחי
יחכו
הוכחה .
צמרפ '
כליזנר הוא מסר מה שלמד אצל '·ר הזקן והוסיף ס nKרי ביאו לספרר
בחוספחא.
דמיבר כאו בבואי פעם
54
www.daat.ac.il
ראשיבה לספר.ן
,
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
מולדתו של הארב"ן "ושם קהל קדוש מישראל עוסקים בתורה יומם ולילה" ..
הראב"ז מכנה את עיר מילדתו "לוניל העיר הקחשה" )עמ' תפו 'דראה עמ'
תצב( .חכמי לוניל פנו בתקופה זו אל הרמב"ם ושאלו שאלות רבות על הכרעות
הרמב"ם
החזקה.
בדי
בערים
גם
בפרובנס כמו
אחרות
נרבונה,
מונטפלייר,
אויניין ,פושקיירה' ומרשיליה שיבו גדולי ישראל ,ביניהם רבי משה הדרשן ,רבי
אבהרם בר יצחק בעל האשכול וחתנו הראב"ד בעל ההשגות ,רבי זרחהי הלוי
בעל המאור ,רבי שמואל אבן תיבון ,רבי יהונתן הכהן מל.וניל ,בעל ספר העיטור
וכן חיו שם אחר כר מפרשי
בתחום
המתמטיקה
נפטר
המאירי
ועוד
בדיוק
משפחת
התנ"ר
רבי
חכמים
רבים.
גם
מאה שנה
אחרי
פטירת
קמחי ,הרלב"ג
שהצטיין אף
המאירי
בפרובנס.
מנחם
בשנת
הראב"ן,
חי
(. 1315 ) 5075
בזמן פריחת יהדות פרובנס נהנו היהודים כדרר כלל ממצב כלכלי טוב.
הראג"ר ההי עשיר וכלכל בצעמן את ישיבתו שהקיס .-1
מאורגנים
היו
בהקדמתך
היטג.
ראב"ז
מזכיר
היהודיס בפרובנס וספךד
הירחי
הנשיא
את
ייסף
רבי
בטולהי שרני סגניו אשר מתוארים בתוארי כבוד ארוכים כגון "אדונינו גאולינו
מרנא
•
הגדול
ורבנא הנשיא
יהמופלא ,הנדיב
החכם
דעמיה ,מדבראנא
זיוא
דאומתיא בוצינא דנהרא" )עמ' '(,ט על הנשיא וסגניו מעיד בין השאר "וימצאו
מאד בצרות עזרה …דורשים טיב במפעל ובמחשב ,לבני ישראל ולגר ילתושב,
החוט המשילש לעד לא ינתק ,יחבל הכסף לא ירתק ,מחזיקי הברק ,ימנהיגי
•
3
בעמ' 16
הואג"ד
מביא
המהדיר
בפושקיירה.
שנקהלות פךובנס.
אךבעים" !
מיסך
גם
רבי
את
יש
להךסיף
בזמן
על
כבימיו
בנימין
שרבי
שהדאב"ד החזיק
מספר
בנימין
דברי
רבי
ההיודים
מספריס
כגון
קטנים,
על
מטויילו
שם
במקומות
מטוריל,
"ישיבה
אחרים
ישיבתו
שם
ציין
גדולהיי
בפריבנס
פאית
שלרש
המפורסמת
את
גךו
שם
מלבד
יהודים
מספר
של
היהודיס
"יהודים
חלמידי
כמי
היסיברת
ליבלי
כמךנספל'ין,
ומרש 'nליה .יאולי חכרונה לראשי משפחות .קהלוח אלך החז.יקי יי'שנות ,בית ספר ",מדרש
קטן".
בזמן המאירי למדו
אברת(.
עמי
פרופי
טו
שמחה
סבזמן
"בבר בונא כמה
אסף
נירוש
מביא
יהודי
הבבינים של מוסדרת החינוך
4
בספרו
פרובנס
וכמה לאלפים" )הקדמה
"מקורות
נמכרר
לתולדות
דירות
במכרו בסכוב iי כסף
לבית הבחירה,
החיבוך
היהודים
בישראל",
במחירים
מסכת
כרך
במוכים,
',א
אבל
נ:והיס ביותר,
ד"'ר רפאל מניח סארלי למד רני אברהם ירחי אצל הרבא"ד באחד המקומות שבהם הקים
הראב"ד
לסבת
את
בשלרה
ל·תלמידים
בארת,
יעוים
ישיבתו.
ומכאז
~ל
זה
להלן.
דאה
הנדודים
של
הראב".ד
אצלו,
אך
הוא
שבאו ללמוד
סי כ"א על קונטרס
היא
עיר
נם
הלכות לולב
בסבת
פרשק 'nריש,
םג
אנב.
בתקיפה
אמנס
סבל
וארבע
מלחמות
מקובל
מרדיפרת.
מינים
אחד
זו
לא
שהראב"ד
השרה
סתיבר
הסרים
זכו יהודי
דברי
הראב"ד
אשר
היה
נלחם
עשיר
ריאנ
המNירי,
מנן
"בצאתו
עם
זמן
מה
רחן:רותי
בבית
הסוהר.
נשמו"
וראה
ררהא
שם
ספר
השמך
תשרברת
קינתך
של
ופסקים
הדאב"'ד
להדאב"ר
על
מצבר
טז
האומלל
מקרית
השר
והלך לר הרב משם לנוברכא עיר ונרלדתר" .בפרשק 'nוה ,היא קוית יערים ,יסב
סי'
פרובנס
שלו
הראב"'ר
..ביתי
רואה
חרב
שם
בהערת הרב יוסף קאפח .ההססךוירכים יאנם יודעים בליוק מהי סיבת מאסרו של הואג"ד.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העולם בחס ""Tותס ,המלבש"ם' חרם בת ' Uארתס" .כדוגמת הגב "'"Tס והבש '' Rס
בטםדר ,ה" 'lהבשיאים בפרובבס חלמ " ' "Tחכמם' אשר עמלי בחירה ,הסבירו
סוגיות קשות בש"ס ואף חברו טפרי הלכה .הרמב " ו מכ!ז' םירושי של רבי
שמה נ"ו טררחם הנשאי בענדי איסור ריבית )בבא מצעיא סו ,א( ;רבינו המאירי
מכ!ז' םיררש זה בשס "גחוי הבשיאים שבברבובה"
המאירי ,.גדללי הבשיאיס
(11 ,n
שכברניכא
באזהחח
(.סש) במקום אחר מזכיר
)נית
שלהם"
ספחים
הבחירה,
רכן במקומוח אחר'ס .אך לא תמ " "Tהסכימו רכבי םרוכגס למבהגי הבשיא'ס.
כך נהגו הגשיאים כברכובה להקל בסירכא מסוימח "והיו גדול ,הנשיאים
המובהקים שכהם אוכלם' מהם· ,אלא של Kהודו להם חכמי העיר רזקביה ואעפ'''
כן לא היו במבעים מלאכול עמהם בכליהם" )בית הבחירה ,חול,ן מז ,כ וכן
בסםר המאוחת ,שם(.
•
גם בסםר המבהיג אבו מוצאים שראב"ו הירחי לא הסכים עם כל מה שבעשה
•
בבית הנשיא.
)עמ'
:ב,,שער המקויה"
תקעה(
נץבאי ראב//ן
הירחי :
"תשובה זו
אשר השבתי לחבר 'ר יצחק ב"ר מתתיה מהר געש על המקוה שנעשה בבית
הנשיא החכס ר יהזרה בז ה"ר יעקב כ"ר אנטולבך דרדי ב' ו ע כבלקוירי" .לפי
דעתו ש" לפסול את המקוה בבית הבשיא שש" לו דיו כלי · ואיו הטבילה כשרה
בכל .trבאו אבו שומעים שבבית הבשיא תיה מקוה פרטי עבורו ועבור ובשDחתו.
כארנה ההי בפרובנס מנהג בפוץ הלק'ס מקוואות פרטים' ולא ההי זה מקובל
בבית הנש!ז' בלב.ד בספר תשובות ופסקםי מהראב"ד )מהדורת הרב !'סף קאפח( .
מובא בעמ' עא חשובת הראב"ד אל רבי ראובן ב"ר טדרוס ז " ל )ואולי ;ןז ההי
בבי של הבשיא 'ר טדרוס ,ראה שם בהערח המהדיר( ושם אבו שומעים על
המקוה שעשה הראב"ד בביתו ועל מקוה שחלמ " "Tיו בנו לעצמם ,כוך כחב
הראב"ד " :בשאך לכך עם קצת חביריך לעשות מקוה טהרה בחצרוחיהם מן
הבוטפים
כאשר
עשיתי
אני
בחצרי".
בהמשך
)שם
התשובה
עמ'
עט(
עושה
האדב"ד השואוות בין המקוה שלו והמקוה של התלמ ""Tים.
כבראה היתה גם עליה לארץ שיראל מפרובבס .וכן כתב רבי זרחיה ,בעל
המאור ביצה ג 1( ,שבארץ ש"אדל בהגו רק יום אחד ראש השגה "וכן בהגו
לעשות באץר שיראל כל הדוחת שהיו לפגיגו עד עתה חדשםי מקרוב באו
לשם מחכמי פרובינציאה והגהיגום לעשות שגי ימים טובים בר"ה על פי הלכ~ת
הרי"ף ".ל"ז אך לא " "Tוע לגו על עליה גדולה מפרובגס ,כי אם של תי ""Tים יא.
ב"מבוא" מביא ד"ר ציחק רפאל פרטים על גרוריו של רבי אברהם ירחי
בוברכזי
התורה
השובים
בצרפת,
גרמבהי
וטפדר.
במשך
הזמן
הכיר
הראב"ן
את גדלוי ש"ראל שברורי ,קיבל מהם תשובות וראה את מגהגהים .בןי רבותיו
של ראב"ן ה' ' mמציין ד " ר ראפל קיים כל את הראב " ד :
"כאחד מרבותיו יש
לראות את רבי אברהם ברבי דוה הראב " ד בעל ההשגות" )עמ' ( 15
"השפעות השייהר של רכו הראב"ר"
)עמ ( 19 /וכן בקיציר "רבן הראב"ד"
K5עמד ,ל זה רר י' nרcשמע ,תרכיז ,שנה לח ,ע"מ 9
הוcונור
כבת Kת
הפסקה
וכן להלן
הזא.ת
56
www.daat.ac.il
,398
יואה שם ספקית םא נעל
•
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדמה לי שהמהידר לא הביא הוכחה לכר שאכ! למד בעל ספר המבהיג
)עמ' (. 39
אצל הואב".ז אולי הסתמך על דברי ואב"! היוחי בהלכות פסח )עמ' תכה( :
"נד קבלנו מרב'י ף אברהם נ"ו דוד מקריית עיר" ב I/עוו ,אד איז להוכיח
מביטוי כזה שאכ! למד אצל הראב".ז במקום אחו כתב בעל המנהיג בקיצוו
•
"וה"ו מקוית יעוים" )הלכות שבת ,עמ' קצו( .אמנם אי! להטיל ספק בכך
שואב"! הי mי ארה בואב"ד 'אחד מגדולי ההלכה שבדווו ואף הלך בעקבותוי
בעניני השקפה דבדבוים שהוי שנויםי במחלוקת בתקופה זו .אך אבו וואים
שבמקומות שובםי פסק המנהיג בניגוד לשיטת הואב " ,ד בלי ליצי! אםילו את
שיטת הואב".ז הספק מתחזק ע"י החיס הבחר של הואב " ! כלפי ובי Uיצחק
הזק! ,גמדולי בעלי התוספות ,בו ואה את ובו ' והזכיו את מה ששמע ממ " Uאך
וב" הקדוש ר' יצחק נ"ע אמ' לי" )עמ' תעח( וכ! "כך קבלתי מוב" הקדוש
ו'
מדונםיוא
ציחק
בצופת"
נ"ע
חצח(.
)עמ'
ועדו
"ווב"
הקדוש
מדונפיו'
הראונ היחש'" )עמ' תקז יראה ב IIמב -וא" עמ' (. 16
גם .,
ברןו טולדינו ז " ל בהקדמתו לפיווש למסכח כלה רבחי שחיבו רבי
אבוהם היוחי )טבוהי
•
•
-
יוושלים תוס"ו( מנה את הואב"ד ' בי! ובותוי של
ארב"ד היחרי ומציין את השפעת זכרי הראב " ד בספדו בעלי הנפש על פירושי
ארב"! היוחי על מסכת כלה ובתי ., .בווך טולדינו כחב בכל זאת בזהיוות
"לםי ההשערה גראה כי בעת אשר הואב"ר ז"ל הרבץי תורתן בשייבתן הגדילה
בעיר פאסוקיער ולוניל הקוובה ,אלהי כמובא בסופוי הדוחת ,אז נלוה אלוי
הרב ז"ל אשר בעיו לוניל מולדתו לשמוע לקח מפיו עם תלמדייו הרבםי"
)הקדהמ לםירוש מסכח כלה רבתי ,עמ ' (. 5אך גם כפיחשו למסכח כלה ובתי
לא הזכיר הראב"! את הראב"ד כרבו ,אלא מצטט אותו בקציור "ם'י הראב " ד
ז IIל" )עמ /לה( " ,יכתב רו אברהם ע " ה" )עמו לו( או "והא לד מה שכתב הרב"
)עמ' מ( ומסיים "עב"ד רבינו ז"ל" וממשרי "ואיני כמשיב על דברוי אך לא
הבנתי "' אלא כך היה לר לרמר" )עמ' מא( ,ובמקום אחר "כ"ז מצאתי כס'
בעלי הגפש להראב"ד ז"ל בשער הקדדשר .דעדו כחב רבינד ע"ה ) "…עמ' מה(
וכעי! זה שם בהמשך )עמ' מז( .אמםנ מקובל הידם למגדת אח ואב"! הירחי בי!
חלמדיי הארכ"ד' ,אך שיבם גם כאלה שנזהרר בנקדרה זד ,כגו! האנציקלופדיה
לחולדות גחלי שיראל בערכית מרדכי מרגליות )כןר א ,עמ' (, 79
כמד כ! שי הלטיל ספק בכך אם רכי אברהם ירחי "למד מםוי של רבי יצחק
בר' אבא מרי משויליא ,בעל ספר העיטור ".כך מניח ד"ר רפאל )מבוא,
5
כמבוא
ר Mה
Mת ראג-ן
ןא
של
שונואל
אטלם
לחייושי
היר"' כין תלמדיי הואג"'. ,
הואג"',
םג
על
הוא מסתמך
בבא
על
קמ.א
הביטוי
מאכור קשה להסקי מוה מסקנות .האפ מאשר להםקי למשיגו
קבלונ
מבלע
החזרן
אשי
",ל'"וז
שהרב הזה
למד
ואל
החזוו
עמ'
.רבינר
~
של
22
המינה
'''''",אבוה
רב ביפיגן .ךכ
ופאשר
לרא ן ח בו
חלםדיו ן שוזבל X Mסלם מונה שם םג Xת רבי יהובתן הכהן מלוניל ,מפרש הרי'"ף ,כתלמדי
'''',אבוה Kך ככר השיג עליו פרום' '!סייי פדידמן בהקימתו לפירוש רבי יהובתן
,ל
כב Mקונ.X
ראה
שם מבר,א
פרק
ב ,רנ
מא
מלוניל
מכ.
57
,
www.daat.ac.il
——————————–…
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמ' (. 17בעל העיטור היה קרוב משפחה של הראב"ן ובדרר כלל צוטט בעל
ספר העיטור מתןו
ספדיר :
"וכתב קרובי הרב יצחק"
)עמ' תרעט(
או " וקרובי
הר ציחק ממשרילאו כתב בעיטור סופרים" )עמ' תרעג( .לכן אין להוכיח
מדביר המנהיג "וקרובי הר' ציחק אמר שלא ארה גאון שכתב בגט ביסול
המעדוא" )עמ' תרעה( שאכן לדמ תורה ,..פב .אין לראות בבעל העיטור אחד
מרבות"' של ראב " ן הירחי ובודאי אין יסדו לכר שאולי למד גס אצל בנו של
בעל העיטור )מבוא עמ' (. 17-18
סוף דבר :
חסרות לנו דייעות בר· ורות על רבות ..,של ראב"ן הירחי אברץ
•
מולדתו פרובנס בשנות צעירותו.
המבוא
הראושנםי
של .ד"ר
המוזכרים
יצחק
רפאל קובע
בספר המנהיג
וכן
חשיבות
מובאת
לעצמו.
סקירה
כאן
"השפעת
מובאםי
הספר"
כל
)עמ'
(66-73על רבותינו הראשוניס שהביאו בספריהם מספר המנהיג .כמו כן כותב
המהדיר על החיבורים האחרים של ראב"ן הירחי ,הפירוש למסכת כלה רבתי
)עמ' ךך(,?r-ך ספר מחזיק הבדק על דיני שחיטה וטרפות )עמ' 9ך-ךך וראה
שס פקפוקים על עצס החיבור( ושאלות ותשובות ) עמ' (. 9 80ך חלק נכבד
מהמבאו מוקשד לפרק על מנהגםי המובאיס בספר המנהיג )עךנ (. 40 66
הזנהריר עשה רשימה אח'כה ומפירטת של כל המבהג'Dי המובאים נטפר המבהיג.
אכן ,עבדוה מקפיה ומסודרת היטב.
ההמייר הנכבד הכין מהדורה מפוארת זו מךש שנםי רבות .בספר לב,..
לכבדו ר חנור אלבק ז"ל כהב המהדיר ממאר על "הלכוח שחיטה יטדיפות
לר"א הירחי" ואז ,בשנח תשכ"ג ,כתב "בבואי להכין מהדורה שלמה ימתוקנת
של ספר המנהיג"., ,לע אני עובד בשעותי הפנויוח זה שניס מספר על יסדו
ארבעה כחבי-די שלמיס" )שם עמ' (. 444המהדיר הוכיח שוב שעבדוה יסודית
דורשת זמן רב ואכן כבדום של רבותינו ז"ל דורש זהירות והכנה מקיפה .נוסף
לכריקה יסדוית בארבעה כתבי-די ,כתב המהדיר ביאוריס נחוצים להבבת דברי
המנהיג .מלבד ארבעת כתבי-די בהם השתמש המהדיר ,קיים כתב-די נוסף של
ספר המנהיג ,כחב די קמברדיג :כפי עדותו של פרופ' שרגא אברמסון ב"סיני"
)אב אלול חשל יי ח ,עמ' קצו ,הערה (, 1אר כנראה שינם שיבשוים שונים בכחב-
די זה .המהדיר מחאר ב " מבוא" אח כחבי-הדי השונים ,אר למרבה הפליאה אינו
מחאר כלל אח כתב-די אוקספור.ד בו השתמש כיסוד למהדוהר זו.
ב"מביא
II
מבאו ד /lר רפאל פרטיס שוביס
על בעל סםר המנהיג ומצייו
שהרב אברהם י mי היה נצר למשפחה גדולה ומפוארת )עמ' 11והלאה( .על
,..בא אין דמבאיס כאן שוס פרטםי ,אר דיועיס לנו פרטםי עליו ממקום אחר.
אביו רבי נתן בר מדרכי היה סופר סח " ס ,וכנראה סופר סת " ס מעולה ביותר
שכן רבי אברהם אב " ה בעל ספר האשכול פנה אליו בכבוד גדול " -הנבון
והחכס והמפולפל …ואין בי לדבר צחוח להאריר כתבי לפונת כראוי לחכם
כמור" -וביקש ממנו להכין בשבילו חפילין ומזוזוח .מכחב זה של בעל ס'
האשכול פרסם אפריס קופפר ב"תרבץי' :תמוז תש"ל ,גליון לט ,עמ' •356 8
בסוף המכתב ביקש בעל ס' האשכול מרבי נתן ב"ר מרדכי "·ועל המזוזה כמו
58
www.daat.ac.il
•
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
כן תדקד.ק השלושה שמות ושבעה מלאכש שתכתוב בהן 'הוי בסוף הדף ,שלא
ה'וי מובלע'ן ומעורב'ן בתור הש'טות של המזוזה עצמה ,כ' אע"פ שאנחנו
כותב'ן אותן
הש'טה" '.
המנה'ג
-
א'נן מע'קר מצות המזוזה ,ולכד טוב הוא ש'ה'ו מופלג'ן בסוף
אגב ,ד"ר רפאל מב'א בעמ' תרלו-ז נוסחת כת'בת מזוזה של ספר
ע"פ
אוכספודר
כתב'"-
ונוי'-ורק
השונ'ם
)ברפוס'ם
ובכתב'"-
אחרם ל,תא( שרם מופ'עות המל'ם ..כוזו במכסז כוזו" בראש הדף .הוראה זו
של ראב"ן ה'רח' עודמת בסת'רה להוראה של בעל ספר האשכול אל אב'ו
של ראב"ן ה'רח' .סת'רה זו בולטת באופן מ'וחד לאור העובדה שראב"ן ה'הר'
הוא שהעת'ק את מכתבו של בעל ספר האשכול )תרב'ץ ,שם רש' עמדו (. 357
ד"ר רפאל כותב )מבזא ,עמ' " : (71מרן הב'ת 'וסף מרבה להב'א את
מחברנו ]ראב"ן ה'הר'[ זספרו 'ותר מכלם .כבר מנו וספרו שהוא מב'או שלש'ם
פעם ,אולם עד"ן א'ן זה מנ'ן שלם" .המהד'ר מב'א רש'מה מפורטת ,אד לא
ציין שב".אררת חיים'
I
אמנם הרכת מדז בית יוסף להזכיר את ספר המנהיג ,אך
אחר' ס" רסח לא הזכ'ר עוד את ספר המנה'ג באורח ח"ם .ר' 'עקב משה
גולדברג שהדפ'ס את ספר המנה'ג בשנת תרט"ו בברל,ן כתב בסוף מהדורתו
)וכן במפתחות הלכות ראש השנה( ,ש ..לא ה'ה לפנ' '''בה ספר המנה'ג כולו".
מן הראו' הה' לבדוק הנחה זו ובודא Iהה' 'פה לו צו'נה הנחה זו ,מכ'ון שהמהד'ר
הזכ'ר את מהדורת ר' עיקב משה גולדברג )מבוא ,עמ' (. 80אמנם צודק ד"ר רפאל
במשפטו על המהד'ר של מהדורת ברל,ן ..ת'קונ'ו המעוט'ם הם תקונ'-סברה",
אד דוקא בשב'ל זה ה'ה רצו' להב'א בשם אומרו את הנחת ר' 'עקב משה
גולדברג הנ"ל ,שש' בה כנראה מן האמת .לו ה'תה זאת העהר מחוקר פלונ',
רבדא' ה'תה זוכה להזכר ב..מבוא ".ש' חש'בות לא מועטת לדעת אם מרן ב'ת
ויסף הכ'ר בזמן כת'בת הלבות פסח בשולחן ערוד את הפרקש הרב'ם בד'נ'
פסח שבספר המנה'ג או לא .במקרה האחרון מצאנו ס'בה פשוטה למה לא הובאו
בשולחן ערוד הכרעות מספר המנה'ג בהלכות פסח .להלן נב'א דוגמאות לכד.
הע'ון בספר המנה'ג פותח אשנב'ם להבנה בקב'עת ההלכה ומנהג'ם וכן
נותן '"ייעות על הבעוית שבתעוררו בב'ת מדרשו של ראב"ן ה'רח' .בהלכות
תפ'ל'ן )עמ' תרטז( מובא שהראב"ן שמע שפסלו ספר תורה מפנ' שהקלף הה'
מעובד בצואת כלבש .ראב"ן ה'רח' דוחה חומרה זו והוס'ף )עמ' תר'ז( " :ועוד
טעו בה בהלכה פשוטה בכמה מקומות בתלמוה דאמ' א'ן הקב"ה מקפח שכר
כל ברה' שבשבז ולכל בנ' ש'ראל לא ה'ח כלב לשונו זכו כלב'ם לעבד
6
מכאן
יאת
שונמנו ששי חשש של
שם
כעשר
היתרת
ש"די
שביס,
בצד
אולי
יעשות
שני
בזמן
חותונת
בל
של
תוסיף בהוספות
הקלף
כהונתי
nכשר
u
של
בצד
אנו
לאו.
ובזה
נודאי
איו
ד"ר
קח"'!
רפאל
שני
של
המזוזה
נרהגיס לכתוב
חשש
ניי
כשר
של
בל
הדתות,
להתגכר
על
שמית אלו
תוסיף.
הציע
גל
לפבי
משךד
הזייפים
של מזוזות ,היבעה אז התבגדות הלכתית להזעה זו ,כאילו יש כאן חשש של בל תוסיף,
אר
לפענ Hר
אין
לזה
יסו.ן
םא
בתיספת קבלית
בצז
השבי
אין
חשש
של
בל
תוסיף,
קל יחומר בזיוד הכשר.
59
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
מציאתו עיחת לכתיכ כהו ספר תירה תפיל,ו ימזיזית יהקכ"ה איני מקפח שכר
כלכםייהם כאי ימקפחים את שכרם יפיסליו את ספר תירה" .גם כתשיכתי לחכמי
IIרIIגון )עמ' תשכז והלאה( דחה הראכ"ו את שיטת האוסרי.ם גם שם הזכיר
"אדי שכחי ההלכה הפשיטה כתלמוד' :אר שם לא כתכ על הלכה פשזטה ככמה
מקומות כתלמיי שנעלמה מהחכמםי האוסרםי .כש"ס לא מובא ממאר חז"ל
•
שהכלבים זכי ששיתמשי כציאתם בעיכיי עורית לספר תזרה יאין זה אאל
אממו חי"ל ב"ליקוט שמרעני ",פשרת כא .לכאיהר פליאה על הראב"ן שהסתמר
על "הלכה קשיטה ככמה מקימיח בתלמיד" .המהדיר מביא את פירשרי הנכין
של םריפ' ש' אברמסין ב"סיני" )כרר נב ,עמ' קמיק-מז( שכינת הראב " ו שהחכמים
סעי בהלכה פשיטה שאיו הקב"ה מקםח שכר כל בויה .מאמ; זה מיכא בכמה
מקימית בש"ס .ש' איפיא לעשיח בקידה אחרי המשפט "אין הקכ"ה מקםח שכר
כל ברהי" .על זה היסףי הראב"ו מאמר חז"ל ,שי'יע לני רק מהילקיט שהכלבים
זכי בשכר "לא יחח כלב לשיני" שבני ש'ראל ישתמש· י בציאח כלבים לעיבוד
עירית לסםר תירה '.חבל שהמהדיר לא היסיף שפריפ' אכרמסיו לא טעו שהוא
הראשין
כר
שםירש
את
המנהיג.
דברי
אדרבא
היא
I
דחה
את
ששרי בדכרי הראב"ו זהיכחי שרבי ייסף שאיל הליי נטנזין
,K
המבהלג בהגהית די שאיל ,ין " ר סיו ת " א סע'
דכרי החיקרים
הב r
כר את דברי
י Dה שעה המהדיר שהבאי
דברים נכיניס מחזקרים זאנשי מעד ,אר מו הראוי ל Jייו לכל הפחית ע"י
מארה'מקים קצר דלברי גדילי שיראל אשר כי'ער קדמי בהרבה מקירמת את
הנכינים שכתבי
דהברים
יחכמה.
אנשי מדע
כמי כן שיםנ ספקית על המקירית ,בהם השתמש הראב " ן ' .ספקית Kלה
לא זכי לדייו ממצה כמהדירה מדעית זי .בין הראשינםי ,אשר ראב"ן הירחי
השתמש בחיביריהם .מינה ד"ר רפאל את רבי אברהם אב ב"ד מלרניל ,בעל
האשכיל ,אשר ראב"ו הירחי שאב ממני "לעתים בשרמ לופעמםי ללא הזכרת
ר
1ו סג לםי הסבר יה קות קשה
להבין יניבת זראב"ן בגד האוסרים ".החכובים הגר,לים
תשכט(.
יב"י
ח- Iל
שאין
לאה.
אן
סבוו
שאין
ההיתך מוזכר
רק
כליקום
חלב
בכי
רא Kבוו"' )עמ'
הקב"ה
מקםח
ללמוד
מהם
שכר כל כריה .חכוני ארגון לא סכחו יברי
סמותר
בוונרש ןזחר.
כון Kת
"די
אפוער
לסבוון
גנזם
לזבר
עיורת
כוואת כלביפ.
ואיל,
יל ,,,,כ'ובת הרוב" ,לונרבא בבונה ונ' Pםרח
כלבםי,
בםן
כתרבןת
.ז' .. Kזה
הונקזונ
זואח
ששכחן
ח UTל
שמכוברים
בשים
ישם
כלכים"'
קמופות נוטפדם לז עיכור עורות כז ו Kת כלבםי ,ריכ יקינא איגר נ ..גליין
כר..
נח
אן
היררוח
כוכטורת
השים
הש"' ,"'O
כרבות
א םן",ן ..יכן יאא nהליקום פ ' בא בפסיק לןא יחרז לככ לסרנר ,ולא עור לגCא
סוכי
לירב ,יורת I'1כו'י'תן ,ל כתרב בהם
סת"ם·,
כ Tlבת
תק"~ בברי'ת
כסחר
רוברנו
•
כש·ס נכמה מקרמוח על 'יברד עיווח מצואת לככיס .הכזרנה ל Jיגור 'רוות לספר תררה,
תפליין
וזמוזות
ולא
עיכור
עוררת
לזרכי
חולין.
וזאת
היחה
םג
כדונת
הראב·ו.
על המשמ Jרח ההלכתית של דברי הליקים הנ"ל רהא שו"ת נורע יכהייה ,מהדורה "ביגגז
אררח םייח ייס נ ,ובולי הקרש '9ל לת' סיית ,יר"' ייס עוא,
ס"'g
כ פ'"ק ס ,זרת תיתו
למהרש'ים סיי לכ ".ס ח יקובז סת Hם "'" ,14:מנחת סולת ,מי קם,ן ס ' 8ק .140
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמו" )מבוא ,עמ' (.39אר המעיי! במקומות אלה )הלכות ציצית ,עמ' תרמ,
תרמב( נוכח לדעת שמדובר שם בתשובות של רבי אברתם אב",ד ~ר לא
בהבאות מספר האשכול .ראב"ן הירחי פסק במקומות רבים כמו שמובא בספר
האשכול ,אר המהדיר לא נגע בשאלה היסררית למה לא הוזכר ספר האשכול
במפורש .במלים
אחרות :
האם השתמש ראב"ן הירחי בספר האשכול 1בויכוח
על השימוש בצואת כלבים )הרמזכר למעלה( הסתמר הראב"! על תשובח רבינו
שריאר גאזן ,אר לא הזכיר שנם בספר האשכול ,הלכות ס"ח ,מזבא שמעבדים
את הקלף בצזאת כלבים .האם יש בזה סמ.ר שבעל המנהיג לא הכיר את ספר
האשכול ן המהדיר לא נגע בשאלה זו.
המהדיר לא דן בבעיה מדיחדת של ספר המנהיג ,בעיה שבבר העיר עליה
רבי Uחדי"א ב"שם הגדולים" ,מערכת ספרים ,אוח מ"ם ס" קלט .בספר המנהיג
מןפיעה עשרות םעמיס בסוף הקטע המלה "אב"ן" או "אב"ן הירחי" אי לפעמרם
"אברהם נ"ר בתן חירחי ז ". /lל האם נכתב ספר זה ע IIי צירוף של קטעים
שצורפו אחר כר לספר אחד ן הדבר צרי; עוד בירור .חבל שהמהדיר התעלם
כמעט לנמרי מבעיה יסודית ז·ז של עריכת ספר המגהיג.
דיוניס בפרטי הלכות
•
כאמור מגיא המהדיר גהערותיו מקורות ושיטות מקבילות לדברי
אין
המגהיג.
זז עגררה קלה כל עיקר זהמהדיר הוכחי אח ידעיותיו הרחבות בספרות
הראשונים וגספרות המחקרית .אר לא חמדי מציין המהדיר את המיוחד שגדברי
המנהיג .אמםנ גודעת חשיגות לציון הראשונים הסוברים כמו המגהיג ,אר יותר
חשיב לציין כאשר ראב"ז הירחי הביא ריז או מבהג שאינו מופיע אצל ראשונים
אחרים אז הוסיף על דבריהם הידועים
לu
ממקזם אחר .גדמה שכאן צמצם
המהדיר.
גהלכות מילה )עמ' תקעח( מזגאת מחלוקח בין רגיגז תם ו"רבי' שמואל
אחיו" 8מתי אומרים גרכת להכגיסו גגריתו של אגרהם אגיגו ,לפגי המילה
או אחהיר .המהדיר מביא שם מקורות למחלוקת בתזספוח שגת קלז ,ב ,פסחים
ז,
א ומציין עוד ספרי ראשונים גנדיון.
גדגריז
תוספת
גאיור
שאינה
מוזכרת
אר
המעיין
גתזספות
גדגרי
•
הנ"ל.
המגהיג
ראב"ן
רואה ששי
הירחי
מוסיף
ומסגיר בשם רבינז תם ,למה אומר אגי הג! גרכת להכניסו גגריתו של אגרהם
אבינו MIIרי המילה " :זהלמד דהוא משמע להגא הכי ר"ל אקג"ו להכניסו
בבריתז של אגרהם אגינו שכבר עשינז ,זלא קאי להכניסו אל הברית כי אם
אל המצות עדד שלא מל החי ערל ,אסור בפסח זבתרזמה כדיליף בריש הערל
ביבמות ,זמשמלזהז יצא לו מכלל הערלות וראוי לחנכז מעתה בכל המצוות וזהו
להכניסו שהכנסתיז בברית כנר …לכן אחרי מילתז מברר שזכה להכניסו
8
מלשון המנהיג 'יבד …סמולא אחיך" ]של דבינר תם[ מוכח סיס לגריס כתוספךת
ו) K ,י"ה כלבער ~'"כ לא פליגי( "מכאן היה פנריך וסבאם" ולא כנדפס
פשyמ בתוספות
שבת
קלז ,ב
פסחים
"רזסב"'"K
וכן
)ר Hה באי הבז אומר(.
61
www.daat.ac.il
- – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – -. . . . 2
אתר דעת -מכללת הרצוג
לברית המקום ב"ה לקבל מעתה כל מצוותין ,כך פר " ת והב טהור " .המהדיר
לא ציין שהסבו הלכתי"ועדיני זה של רבינו תם על ברכת "להכניטו" לא
מובא בתוספות הנ " ל ,כעין וה מובא בספו העיטור הלכות מליה ,אך לא בשם
ובי Uתם ,ובעקבות רבוי המנהיג ב"שבלי הלקט " ואבודוהם ,יכו בלבוש .אגב,
רבי עקיבא איגר מסיק מרעי· וו וה מסקנה הלכתיה ופסק ש אב ש ר אבי הבו מת,
סגו של הגן הנמול יברך בוכת " להכניסו " שהרי עליו לחנכו לתוהו ומצוות
)שך"ח רבי עקיבא איגר סי ' מכ(
• 0-
בהלכית פסח ,פרק " ערבי פסחים " כיתב ראב " ז הירחי שחצי שעה לפני
מנחה קטנה "לא יאכל אדם עד שתחשך כל דבר המשגעי כגון גשו או מצה
עשירה" )עמ' תסג ( .המהדיר לא העיר שגשולחן עוור מוזכר רק איסור מצה
עשיוה )או"ח ,ויש סי' תעא( ' ,ואילו האחוונים מתירים בשו )מגן אגרהם ,חק
יעקב ,באר היטב ,משבה ברורה(.
במקום אחר גהלכות פסח ,פוק "סדר לילות של פסח " )עמ' תצה( מגיא
ראב"ן שמצוה מוגחות לא לשוח אחרי הגוכות על אכילת מצה ואכילת מרור
עד שיעשה מצות כווך כהלל ,כדי שהגרכות חיולו גם על הכווך .כך נפסק
גם בשן " ע
)או ",n
ס'י תעה סע' (.א
בפשבה ברירה )שם ס " ק נד ( מביא בשם
אחוונים " שדין זה וק לכתחלה ,אך בדיעבד אם שח אינו צורי לחוור ולבור
על הכריכה .דיו זה מובא במפוו ש כאן בספר המבהיג,
שיבם מקומות
בהם
סתומים בספו המבה יג,
האורי המהדיו בהבאת מקוחת
אך קיצר בהסבר הכרחי .רבי אברהם ירחי פוחח אח ..הלכןת איחסין ונשייאין /ו
במילים אלו " :אסור לעשות חופה ו ל כביס בדים יאשון של פסח ,וכו בכל
המוערים ובחוליהן ".בהעוה מובא המקוו ,תשובת וב שו ש לום גאון .המעיין
בתשובה זו וואה שאכן גם שם מוזכו יום ואשון של פסח ,אך המהדיר לא
ציין שום הסבר למה מודגש דוקא יום ואשון של פסח ,המהריר מביא עוד
מואי מקומות לתשובות הגאובים ,אבל בהם אין זכו ליום ראשון של פסח,
אלא מוזכוים כל החגים .כמו כן אין הסבר לדבוי המבהיג על וביבו חיים
הכהז "מפי רבי' תייס ב ' Iך חננאל ז"ל הכהז ועבודה בידן שמעתי" ) עמ ו לו(.
האם דיוע לנו ניטוי כזה אצל ראשונים אחריס ן הערה קצרה היתה כאן
רצויה .ואולי כוובת ואב " ן הי mי לפירושו של וביבו חיים הכהן שם על ברכת
התירה " :ו צר'י אני שיערג לגי התלמוד המפ' המשניות שהן גרפו הת,רה ,
זנההי על זה דידעי שמו ועוסקי תירתו /ן .פירו ש זה שמ ע ראב " lהירחי מרביבן
חיםי והוסיף "ועבורה בריו ",ש אכו רב' Uחיםי קיים את פיר שו ו לבוכת התירד.
לפעמים שי מו החריו ש גם כא ש ר ואב " ו הירחי מבאי לכאוהר את דברי
הגמרא ללא תוספת ,בתחי ל ח "סדר לילות ש ל פסח על סדר הסעורה " כוחב
בעל המבהיג " :בבוא כל אשי מבית הכנסת הנק' מקד ש מעט ומצא שולחן עריי
9
הסיה . .עיונים בדנוי חז"ל יכלסוםג '" מאת הוכ ח' אונטויי ז ,ל" ערב כה ומסיב בספר
הוכ ש"ו
10ואה מגן
היוש
אבוהם,
עמ '
.146-7
,ואה
הסבו (ן)
סיוי זהב .חק יעקב
וכן
62
www.daat.ac.il
ב"מ,ויה"' שבט
מובא
כבאו
היטב
תשל Hס ,עמ'
יעריך
עח.
הסלחן .
•
"
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומטוח מוצעוח וברוח דולקוח 'פרוס המפה על השלחן ',קדש"
המהד'ר מצ"ן שהדבר'ס מ'וסד'ס על הנאמר במסכת שבת ק'ט,
ש ' UTכאן מקור במאן שבס בל,ל 'ןס טןב מדל,ק'ס ברות מבעוד
ערב שבת' .שנו מבהג )חשר (1לאחר את הדלקח הנרות בל'ל'
שהבעל חוזר מב'ת הכנסת .מדבר' ראב " ן ה'רח' הב "ל משמע
ביו ערבי שבתרת לערבי ימיס טובים • 11
)עמ' חעא(.
ב .בדמה ל'
'ןס במו בכל
'וס טוב עד
שא'ן הבדל
המנהיג מביא הטעם המובא כבך אצל הגאוניס למה אין מברכים
"שעשה
נ'ס'ס" בל,ל הסדר .הנ'מוק " כ' Iז שעת'ד לאומרו בסוף הלל") .עמ' תעב ( .
הכונה לברכת "אשר גאלבו וגאל את אבות'נו" שאומר'ס לפנ' שח"ת הכוס
השבי .לפי הסבר זה אומרים בוכה זו בסיוס סיפור יציאת מצררם וברכה זו היא
"שעשה ביסיס לאבותינו" .לפיכך יש מקום לעירן בדברי המנהיג
כעין ברכת
במקום אחר )עמ' תקא( על חלוקת הארבע כוסות " :כוס ראשון מהדרו בהדור
)צ"ל "בקדוש" ,ראה שם בהעדת המהךיר( ,כוס שלישי בברב ' המזון ,רניעי
בהלל ,שב' במה מהדרו ,כ' האגדה ס'פור דבר~ בעלמ' הוא ,על כז צרר
לימ' בכוס שב' מקצת הלל " .הדבר'ם א'בם מובנ'ס כל צורכם .אדרבה ,כוס
•
,
שב' מוקדש לע'קר ל'ל הסדר ,ס'פור 'צ'את מצר'ם ובס'ום הס'פור אומר'ם
בוכת "אשר גאלנן וגאל את אבןתיונ /ן ,שחיא לפי המנהיג כעיו בדנת "שעשה
!'ם'ס'נ לפ'כר א'ז צורר לתת ה'דור לכוס זה '''ע אמ'רת החלק הרא ש ,ז של
הלל .המהד'ר לא הע'ר כאז ואף לא צ"ז מקורות מקב'ל,ם בראשונ'ם להסבר
זה על הצורר להדר את כוס שנ' ע '' ' חלק מהלל,
יצוין לשבת "מ םתח האישים והספריס " שבסיף
המפתח
הכרך השני.
על
ויתר משלישםי עמודיו מעיד באמבה על העבידה הענפה שהושקעה במהדורה זו.
מא"!,ר לא השכ'ל המהד'ר להבז'ל ב'ז מפתח לגאוב'ם ,ראשוב'ם המובא'ם
ע"י בעל ספד המנהיג לאותם ראשונים המובאים עוור המהדרר .ב"מפתח " רשימרם
ויתר מארבע'ם מקומות בהם מזוכר רב' זרח'ה הל ', Iבעל ספר המאור על
הר'ייף ,אר ללא אבחנה ב'ז המקומות בתור ספר המנה'ג ,בהם מזוכר בעל
המאור ,לבין הציטטות ןהמקורות שבהערןת המהדיר .נדמה לי ששינןי בצידת
המספר ובגודלו ה'ה מוס'ף לא מעט לערר המפתח ,שהר' מפתח כזה ה'ה
מראה
כמו
איזה
כז
רבנים
לא
מוזכרים
השתדל
בספר
המהד'ר
המנהיג
לקבוע
ומי
עצמו
תחומם"
ברור'ם
תואר רב או גאון ל חוקר'ם 'הוד'ם מכל המחנות א' U
מדע'ת כמו מהדורה 11של ספר ה/כנה'ג
11
הרב ןד pnזבא הלוי םרלרבזיי',P
הגרי'''
נר שבת משים כבוד שבת ומשום
עינג שכת,
ומסעם
עינג שבת
יש
חיוב
בנר
בהענקת
תואר'ם.
רצו'ה .בעבודה תורנ'ת •
א'ן אמנם מ uס מלהזכ'ר חוקר'ם
וצ ,ל"
בשבת עצמי,
מוזכר
בהערות
המהדיר.
הוכיח
דונברי
ה~מכ"ם
מסעם
ככ י ר שבת יש
ראה
חירושי הגר"ח
שיש
בהדלקת
להדליק מכעור ירם
על
הש'"ס,
חלp
ג,
בומי קם ,לפי הסבר זה פוגעים בכביר יום סוב אפ מדליקים רק אחרי כניסת החג ,ואולי
כא ההרגל לאחר את ההרלקה משום שכך נוהגים כליל שגי של ייפ סיב
ובליל ראשיו
של יו"ט שחל כמיואל שבת,
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלא מהמחנה הנאמן לתורה )למסוהר ,אד זה מחייב זהירות בשימשו בתואריס
רבניש
או
בתזאר
גאון.
'1הערית אלי באו להראות את
המנהיג .כאן הושקעה עבודה של
נשומז בדיוק רב ונדמה שלא יחכן
בלי עיון בהעחת המחכי/בות של
מעבייה ענפה זו שנכחבה מחוד
תהא שמכורחו של המהדיר שלמד"
חשיבותה של מהדורה מדעית וו של ספר
שניס רבות .ההערות והמקורית המקביליס
ערין בשיטות רבות של רבותינו הראשונים
ד"ר יצחק רפאל נ"י .הרכה שי ללמוד
דיע ,דיוק ואהבה לחורחן של ראשוניס,
•
,
,
על המקןרןת של ספר המנהיג
רבותינן
גארניני,
שהיי לפנים
צרפת
חכמינז
רכנך
וגאוניה,
זקינניו
שבוארי אשר
וסנהדירה
מחמיד
אשר בןתרת אילתנין נשאי,
הךאשןנים.
ביארו לנו דביר חכמי ;ןתלמדנ
ןספייוה
ןתסייפה ,וברני ספדר יחכמיה
עינינן,
הגאונים
ופניניה,
ןתפי'מה.
המה היי
ירבני
]ובונ,א
איש אשי
פנןת
לע
והמדךישם
פחבונצה
…
ירנני
ןחכמיה
וחסידיה
סשאן,
לכ איש
נעייןת לעו
מפיר וצלעןתיו המה
ראשי
יישבות
טויכי
אהלן ומקיימ
יעירותיו ,המה אישותיו וים !,ין ,קשויי קרסין כירחי ,עמידוו ,אדניי ולע דבורהם אדני
הוטבעו ילע נהרות חכמתם עריגיתיו ניטען ,מהם פינןתיו מהם יסודותיי ,מהס קשתי
מלתדונתין ,ומנילד צורןתיי.
הדקםה
64
www.daat.ac.il
לסםר
הפנהיג
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
נן"ציין ספין
•
ארץ נניפיו
איול ניתז היה לשאול את פיי של הקדוש בנימין טופר-דיין הי"ד אזיו
מצבת זכר·וז רוחנית להקים לו ,אל היה יכול לאחל לעצמו נאה מזו שנעשתה
לשמו בטפר "ארץ בנימין ".בארצו ובנחלתו חברו יחדו כמה קבצים ששי בהם
כדי להאיר את זיו אשייותו באור חדש ,ולהקנות לטפר חשיבות לדוחת ,הרבה
מעבר למקום ולשער.
דיעו ה"' ilבנימ rז"ל בחיוי כאשי הספר ,מתמי,ד מסודר ,חביב על דבותיי
)צבא דיידיו .מוקירים רבים רכש לו בשייבות בהן למד :קול תורה ופוניבז'
בא'" ולטשוורת באגנליה .גם בצאתו לעולם המעשה ,ואף בשרותו הצבא.י לא
פסק מלימודיי ,יהעלה את חדיושיו על הכחב .חיבה יתירה ונדעה לו לחקר
יהוטו הרם אל דגבי פרשמרג ,בודפשט )עו,ד וכתורת זקניי צמוקי אץר
השתעשע תמדי .במלחמת ששת הימים היה מגויס במדבר סיני ,וכאשר אחרי
•
,
שור הקרבות התנדב להביא מים לחיילים ,נפגע במארב אויב ,שואפו בבי"ח
בבאר שבע ,ובאסרו חג השבועות תשכ"ז עלה לגנזי מרומי.ם
הנוטל לדיו את סםר הזכרוו ההדור שהוציאה משםחתו לאור ,מתשרם
להפליא מטוב טעמו של העורר הרב משה יוסף שורש ,גיסו של הנפטר .בדייו
אמונה ערר את המדור הראשוו אץר בנימיו ,בו נוכסרים בשני חלקים חדיושים
שרשם המנוח לעצמן על הש"ס ,תנ"ך ,רמב"ס ,ש·ו"ע ומועדים ,התןפעה
לכשעצמה ראויה לציין מויח,ד
מה גם
שהחדיושים
עצמם
נחדמםי,
שמחים,
וראויים להדפסה כפי שמעדיים המסכימים הרבים .במחר הזה חסר מכתבו של
בענין השימוש בתאררי
'ר בנימיז הי"ד שפורסם ב"המעין" תמוז תשכ"ז עמ'
31
היהודי .זה כנראה פרסומו האחרוז ,וראה שם הערת
העורר :
עם מסירת הגלויז
לדפוס נודע שבעל המכתב ,מר בנימיו סופר ,ספרז תורני ,נפל במערכת סיני,
הI
יקום
דמו,
המדור השני הוא חלק נוסף של "פרי השדה" ,שו"ת וגם חדיושי מסכת
קדיושיז המתפרסם כאז לראשובה מכתב-די ,מאת אבי זקונ רבי אלעיזר חייס
דייטש אב"ד הבושבץי ובוביהא,ד ומצורף לו קונטרס אבבי משה מחחושי בבו
רבי משה אב"ר סובוטציה .קובע ברכה לעצמו מפתח השואלים לכל ספרי בעל
"פיד השהד" שערר ר' בניוכיז ז"ל עם הערות ביוגרפיות ,ומפתח לפי שמות
המשפחה והארצות.
הדמור השלישי הוא קובץ לבבימיו בתז ,בו יבואו מאמרים בכברים שמסרן
מוקירי זכרו ובהם גדולי דורבו שליט"א .מדור זה מגוזן מאד בתוכן עשיר זחשוב,
חידושי תורתו של אביי הרב עקיבא שלמה
.ביז היתד אפשר למצוא בו :
שליט"א אבן יקרה בג'נבה ; המכתביס שהרץי אליי בחיכה הגרא"מ רש
של,ט"א,
תשובות
למשעה
שהשיבו
אליו
הגרי"מ
אהרנברג,
הגרי"נ
שטרז,
ייבלח"ס דג,רא"י ולדינברג ,וכן מקהכו הג"ר ויחבן סוםר מערלוי ודג",ר עובד "il
•65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ייסף ; חדי· שרםי בסיגייח שיטח בש"ס ,ובחקריס חירגיםי בעגיגי · iולכ ;iשיגםי
יבתילדית גדילי שיראל.
ישיר כיחם של כל העישים כובלאכת הספר יכובסיעיים להיצאתי לאיר .אי I
ספק כי הי,א מ Iהחשיבים כ' Iספרי הזכרי Iמסיגר ,יבבה אב שממבי יראי רכ I
•
לעשו.
•
•
•
•
,
הערןת למאמר ' הלבןת הריצ"ג עם פי' יצחק ירנן
' קבלתי הערית אחחת על מאמרי "הלכית רבי יצחק 'אב Iגיאת עם פי'
יצחק ירג)" בגליי Iהקידם של "המע' ) "Iטבת תשל " (.ט
בעמ' ך 4מרכאת ברייחא כהלכןת אבל כחלכרח הרצ"") " :חגיא רמ.חיירא
' ?קרער על ירישלים אביי רשאי לקררע " .צייבתי שלא ובצאתי פיריש לברייתא
זי יהצעתי בהעהר )בעמ' (48אשרל ,באמרה בידיתא זי בזמ Iד)"זרית ' הקשית
אחרי כשלי Iמרד בר כיכבא ,כאשר באסר ליד~דים לגרר בירישלים יבכל זאת
הסתבני יהדויס לעיר הקודש והמקדש .על זה העיר הרב שריה וכלצקי שליט")(
שהיא עמד על ברייתא זר בספר "זכרי Iבצלאל" )בבי ברק תשל"ז( סעיף לח,
עמ' מקט .הרב דבלצקי הסביר את הברייתא כמר שהצעתי יבחך השם שכיירבתי
לדעת גדילםי .רזה לשרט " :רבראה דברייתא זר גשבית על הזובנםי שההי להידרי
אסור להימצא בירושלםי כבתקופוח · אתרית לאחר חורבן בית שבי שגזרה מלכוח
הרשעה על זה ,יכז היה הדבר בזמנדני כמשר ל Iוט שגיס שההי אסןר להידוי
להימצא בעיר העתיקה ,ילכו מי שרצה להיכנס היה צריד להסתיר שהוא יתידו
יעל זה אוברי שפטור אז מלקריע דע"י הקרעיה יכירי שהיא יהידי ,יהחדייש ד~א
שגם לכתחילה התירו לו להכביט עצמו לידי מצב כזה שלא יוכל לקרוע",
בעמ' 43ציו Iשבפיחש על מסכח ברסת לר' זכרהי ' ב"ר היירה ' אגמאתי,
שציא לאיר בשבת חשי"ח ,מיבא בעמ' Oך פיררש ובהרצ""ג שלא דייע לנר מובקיר
אחר .ע"פ המבוא של המהדיר כתבחי שובי וכרהי ב"ן היודה אגמאת iחי זמו
לא רב ' אתרי הךמב ! Iם ,על זה העיר לי ד /lר מרדכל ברילאר '''ב שפרופ' הירשברג
ז"ל · הראה במאמר ב"תרבץי" מכ )תשלייג( עמ ,379 /שובי זכריה אגמאתי חהי
ב - Iדירי הקששי של הרמב"ם,
בעמ' 42כחבתי שאפילר בדירגי זבים מחברים על דברי הרצי"ג המיבאים
בספרי הראשיגםי ,בלי לעיוי בגזף דברי הריצ " ג שהופעי לנפי ייחר ממאה
שבה עם פרייש יצחק ירבן מהרב ציחק דב הליי במברגר ז"ל .על החגמארת
שהבאתי שם שי להוסיף דוגמא מתמלהה .ב"חלכןת פסחים" )הלכות "ריצ " ב,
ח"ב עמ' עז( כתב הריצ"ג בעביו איסור ל,מוד תירה לפבי בדיקת חמץ "צירבא
:מרבבן לא ליפחח במסכח קמייתא באורתא דחליסר גגהי ארביסר דלמא משכא
•
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ליה שמעתתא ואתי לאמנועי ממצוה ".הרב ד'" במברגר ז " ל עדמ על הח"שר
קז ( .רבינו
שבדבר •הריצ " ג שרק מסכת חדשה אסור להתחיל )יצחק ירנן ס "
•
המאירי מביא שיטה .זו 'בשם "יש מפשרים" ) בית הבחירה ,פסחים, ,ר א( .
במהדורה הראשונה )בילגורייא ' תרפ " ו( לא נכתבו הערות לדברי המאיר '.אר
במהדורה בהוצאת אמ IIת ,ירושלים תשב " ו ציין המהדלר שכוונת המאירי כאן
לרי"ץ גא'ת ,רש" הלכות פסחים .גם אחרש עמדו על שיטה מיוחדת זו ,המובאת
גם בספר המכתם על מסכת פסח י ם .כך ,ל דוגמא ,מוזכרת שיט ת הנrף " ג ב"חזון
עובדיה ",חלק ב על הלכות םסח ' מאת הרב עובדה' יוסף שליט " א ,עמ' כה
•
הערה יז .ספר זה נדםס ביךושלים בשבת תשי"כ ,ושוב בשנת תשנ .ו"
והנה ,בקובץ :,הדרזס " ,ניס 1תשל " ב הופ ' I1ו " הלכות חמץ ומצה …א'לחד
מגדילי חכמי פרובנס" ,ין IIל ';'כמ יחידי .שם מובא בעמו " 9יה"ר יצחק ' אבן
גיאת ז"ל ם~ לא יתחיל במסכתא ,מפני שבל ההתחלות ק ש ות ",על זה הע'ר
המהךיר ) הערה
(20
" הובה זכינו מפירוש כ /Iד זה לזהות שם ה ; ,יש מפרשים"
שבמאירי;' .המהדדר הוציא בעבר ספךי ראשונים ,אך עד ביסן חשל' /ב לא דיע
על הלבית הרצ" "ג ש נדפסי בתרכ " ב .פליאה על העורך הנכבד של "הדרום " שלא
-העירך.
הרגש" בטעות זי של המהדיר
.
י.
•p
..
נתקבל במערכת
)המשך
מעמ'
(52
מזון כשר מן החי .בעלי החיים המותירם ,שחיטה ,טריפות ,ניקור
מילחת הבשר ,הגיינה ,ההשגחה והפיקוח ועו.ד מאת ד"ר ישראל
מאיר
לוינג,ך
בהוצאת
המכוו
לחקר
החקלא m
ע"פ
התורה,
ירושלים תשל"ח.
הלכךת ךמבהגי רביבך שלךם מבוישטט .יוצא לאור ע"פ כבתי די
עם הערות ומראי מקומות מאת שלמה י' שפיצר .מפעל תורת
חכמי אשכנז ,מכוו ירושלים תשל"ז .
י"ג מאמרות בירורי הלכה בעניני תפילת ותיקיו .ועוד דברי ירוש
והתעורךות .מאת הרב שריה דבליצקי ,בבי ברק תשל".,
..
ארבעה ספרים בפתחים דברי דרוש ,בירורי הלכה בעביבי הגבהה
וגלילה
והלכות חנוכה
וביאור
של
הכוונות בברכות
מאת הרב שריה דבליצקי ,בבי ברק תשל"ח.
בר
חנוכה.
,
.ן(j
•
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב כבכוי
שיראל n
צןרת נ tת הובקשד ןהמזנח ל nתפארת
דפןס תרכ nנ
"
בסיף סדר קדשםי נדפסה במהדירת דזכ.שנ' 1ת הגדיוה' "תמיתנ בית -דזכ.קדש
עם
תומת
התרשש
העזרה"
ךדזכ.י "P
' IIתמיתב
ב' 1תר
המזנח"
)מבחיתב
צירת
יב"סימני
בית
ע"D
קנה-מהד
לשים עין על מספר פרטים שעמד
המקדש
שיטת
יכ('1
ה"תפארת
שצ'א
עלהים בעל
)בסוף
יהמזבח"
ישראל //ב.
עד
ימן
כה.
האריי
"תפארת שיראל"
קדשים(
סדר
זהו
בפרישי
יאילי
מצייר
רת.רשימיס אל הרגיש בכך .יאם כי חב פרטי הציירים דמייקים ע"ם דביר
"'''אמת,.ד בכל זאת בשכחי כמה פרטםי ;' אילם במשגיית שהידפסי עם פריש
"תפארת ישראל" בברלין ,שנת ברכ"ת הו )תרכ"ג( ע"י ויליוס זיטטעבוכל,
מנצאי תרשימםי אחריס לצירת בית המקדש Iדזכ I .בח .ילמרית רדעת מדפיסי
שהציןר
"ראס"
שבדםס
"תפאדת
במשניןת
הוא
שיראל'ו
שבשוים.
סלא
מ"מ בראה שאת הציורםי ההם )הצר IIב( ערכי בדמייק ע " פ שיטת בעל "תםארת
ישראל" יכל ההערית המ Iבאית כאן על הציירםי החדשים .בתרשים המקירי
הת"ב הם מתיקבית בדייק כדברי ה"תפא'"" )ראה לקמן העהר ד (. 2חיץ פונרט
אחד "אי שנים יזה אילי מסיבית טכניית) .ראה לקמן העהר (.23רק קבה המדה
איבך מכיין בתרשים זה ,ואילי גם מהסיבה שהונאה בהקדמת תזיווט לצרור
בהימ"ק
1
1.
הדצ"ב ",
דפ הוזאת רםא וליאנ.
ב;ןון, nK:ל'נא זבשגת
דבר· הוכאי
זבוי
חקו ,.ל'א ' ח'ר''י) ','nחרס"'ס (.
"ריש
המרפיסים
רםא( על
)האלמנה והאחים
סרר
בסוף
התרשים
קיסים
המויפס
ב nR..יית
וזי'ל :
..ונו
לאהיו ב"ר יהודה ,הכהן רומאביב נ"י חכס חרשים !חר ואדייכל מומחה ,וגדיל בתורה,
הפליא הגדלי
לצייו
ובה
בחכמה
תבבית
הבית
והמזבח
ש'טת
ע"'פ
'שראו ,זייר חדש בפידה נכינה ובדיוק וב ,כפי אשר הגיה בעיין
ןהונגר",
וותספות
בשונניית
תפואת
Kתיוהג
יהמפרשים וכל
ישרלא
והמשכילים
ג_הKובווות"'( באן .nו
3
היא
ילמרו
דף
בו
של
לפא
המקוירם
שבושים
יהזגיבים
כיבה"',
)הובא
השייכים
וכיס,
יזיני
בם
כוכשניות
הפ"
בעו
nפאר n
םבוז זל פי המשביות
לזה,
הפכיניס
הזיןר
כי
זניור
שכהןצאת
שרנפס
ה"דש
.לא
הזה
הפקורות"'
התרסיס(.
כגeמ,ר עיקו מעלתו של התרשים החדש נכך שהוא מרויק מבחינת קנה מדה מה שיוtנו
כן כש Mר התושימיס )ועי -בהקרמת בעל תןספןת יום פוב זליור בית הקמשד ממני הונ
לא עשה "הכל כדובה ,סעור וקזב אחת ,ושהת Mיחס יזרך אחר בינהים ביו בל המדות
והסעורםי
לKK
..
וכוי ".
אכב ,היום גם הרבה מפות מודרניות ל Mזוביררות ליפ קהב דמה חKיד
לםי הרחת הפריםיס ב 7לי החשינוח ,בכפםרח יIב' הבינים.
וכIכ' הבראה
סםג במהרורה ההיא לM
צרפו
בכל
העותקיס
את
התרסימיס
מתוך ספסיס רביס סל המהרורה הנ Uל ריאתי רק כבוררים אח התרסימיס,
ה,ותקיס הטתונקו כהנאת .סיפגי זורת בית"הןבקדש והפזכח" כלי
•
68
www.daat.ac.il
הרצ·כ
ני
ואילו כשאר
הצררות ,צמן: .בנג,t
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
כית המקשד )ראה צילום כטומר (.Oד
ואת "ייז( "לשכות כלי שיר'! בתרשים נראה שהלשכות היו משני צד'י
המזרגות )צפון ודרום( ,ואילו המדרגות הגעיו רק עד הלשכות ,המעין בתרשים
הרצ"כ »המקורי( יראה שהלשכות היו כנויות כתור המעלית "כיד שלא להרבות
הברה" • "שלא יתכלבלו על ד'י זה הכהנים בעבודתם" '.על ד'י זה גדל גם
שטח המעלות )מצפון לדרום( כומ שעמד על כד בעל תפא"י '.
ואת ('ב!י'
של 'שער ניק נור'!
"שני פשפשים
שני הפשפשים
כתרשים,
פמוכםי ממש לשער ,והנה ד'וע ששני פשפשים אלי שמשו ליוצאים מן הזערה
"שלא יצטרכו לפנות 'אחוריהן מול ההיכל להדיא ,ששער ניקנור מכוון היה מול
שער ההיכל"
•8
אבל לפי התרשים שהפשפשים כל כד סמוכים לשער ניקנור מה הועילו
בתקנתם ,הרי דעיין עומדים היוצאים כשאחורהים מול ההיכל ,המעיין בתשרים
,
השין יראה שהפשפשים רחוקםי מן השער והלשכות הטמוכות לשער j ,לשכת
פנחס המלבשי ולשכת עשרי חביתין( הפסיקו בין השער לפשפשין ,ואז
היוצאםי באמת אינם מול ההיכל '.
,
לתונולת המנוין :
,
ייאלו
..רסאיי,
בל מקום שבזכך …התרשים" או "הציורים" היינו התרשים החדש מזפוס
….התרשים
..תפאךת ישרלא"'
•
יוסע·
6
רכס'
שכתב
תרבייב
הישו"
או
המקורי"
"התרשים
התרשים
הוא
ובשמניות
הרז"ב
)ברלין(.
התפארת-ישרלא
באות
'ייז
מסזמני
צורת
המקדש
:
'ב..
לשכות
זן.תת
היי
נוזרת ישראל וכי' ושם למרו חכונת המוזיק )ובוסיקה( ודרכי הזונירות ,ונ"ל רמהאי טנומא
היה
וניוחד
לליונוד
הזה
מעךית
הנ"ל
כרי
שלא
הנהנים בעבודתם") ,אגב כל מקים שהובא בונאונר
להרבוח
הזה :
הברה
שלא
יתבלבל,
"תפארת ישראל" אות פלונית
היינו מסימני זירת בית המקדש או המזבח ,זולתי אם נכתב בפריש ..יכין"
דהייגו
7
ובפרושו
אות סן,
" …
עי"ז
או
..בונוז"
למשנה(.
אלא המעלוח הללר היו מחפשסוח בכל זי המערבי של עזרח נשיס מופיז
לררום"' יני' .כיד שיחזיקו מזמרים "'.פט
… 8יכיו . .
'9
מזיח
פרק
ב'
אות
פ-ב.
רארלי הם הבינו מלשון המשנה )מזיח ב' ('ו "ישני פשפשים
היי לו'! שהפשפשים היו
סטליס לשער ולכי הבינו שהיו סמוכים לר ,אבל מ Hמ החפארת·שיראל )שאיחי
תרשימי "ראם"' ליזג( ,כתב נפריש ב"יכין אוח
כלםי צפין" ,שממע שכו
אמוח
כמו שער ניקנור,
פ"ג :
"האחד משור
כלפי דרום יהשני
היי רחוקים קצת ,יםא כי פחח ההיכל היה גם כן
)מדית ב' ('ג
ולגאררה מספיק שיהיה
דרימי משער נקנרר רלא צררי להרחיק כל כ,ן כל
מחכררבים
רחג
עשר
הפשפש קיח זפוני אר
זה לבגי ארחי
אחד שערמד בדיוק
מול הפשפש אבל מסתבר שהיה דוחק כדי לצאת יאנשים לא עמיר בזייק לפני הפשפש,
ולע כן הפשפשים
לx
יועליו םא לא ירחיקים הרנה מכבדג פתח ההיכל.
ש
,
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
צולים החרישם המקויר בפיחש תפארת שוראל .בילון חרכ-נ ,בגלדן 85 %
-
-
-
"
_. ..
–
– —–
i
I
-
עז
-
עז
,
I
,
•
,
I
I
I
•
I
•
i
,
I
•
I,
!
1'.
'''..ף
't
"t.
יו.
' ף' .
•
'''''.ןr
ד'יז
יrיי סר
I
,
•
יו.
.ןז"- " ' '1. • ,
..ן
'-
' 'Iיז
—
-
ב:כ
-
•- .–
-
-
,
i,
סן
'וד
-
,
I
I
!
_ _ ____- _ – .
_נ~ …….
_- .
- – . _._-
סך
www.daat.ac.il
-
——-'–
,-
אתר דעת -מכללת הרצוג
ראת כ"ז( "לשכת הגזית" .כדיוע היה חציה בקדש וחציה בחיל ימז הדיז
היה ,.,רצ להבליטה צפונה )כמו בבית המוקד( ".ומ"מ שכחו )בחלק מן
:הדפוסים( לצ"ר את פתחה הצפונ' של לשכת הגז'ת שהיה לחול כמו שהדגיש
'בעל תפא//י
• 11
"לשכת סרהדרין" .כנ"ל בלשכת הגזית .גם שכחו את הפתח.
ואת כ"ה(
שהיה כדי שיוכל הכהז הגדול להכנס
שבין "לשכת פרהדרין" ל"לשכת הגזית"
אצל הסנהדר'ן כשצ'טךר לברר שום ד'ן.
'12
אות לייא(
א
"מסבה העולה מלשכת המדיחין לגג ב'ח הפרוה" )מדות ה (.ג
ציירו את המסרבה כעין כבש ישר אע"פ שהלשון מסבה הוא מלשון
-
סבוב •1S
ב
יכיז
צ"רו את המסיבה בתוך הלשכה למרות שבעל תפא'" )מדות ה ג
-
כ"ג(
ג
שהכבש
כתב
מבחוץ
היה
• 14.
בתשר'ם נראה שלשכת בית הפרוה (א"ל) היתה פתוחה לעזהר ,ואילו
-
בפרוש התפא''' למדות )שם ,בועז ('ג משמע שבית הפרוה בגלל ריח העורות
,
לא ה'ה פתוח לעזרה ורק היה לו פתח ללשכת המד'ח'ן הסמוכה לן )לייב( ".
אות ל/גו(
,,
לציינה
יחדא
"שער המים".
עם
ףכ/ג(
ואת
ציינו
לייד
אות
"בית
את
)הלשכות
המוקד• I /
האות
שבגג
שכחו
יותר
מדי
יהיר
מערבה
צריכים
השער( • 10
בציורים
לצ"ר
החדשים
טבלת
את
הששי •18
צ"ר,ו את
אות ס"ה(
השלחנות
ממזרח
בשתי שורות
בו בזמן
למערב,
שהתפא''' עצרדנ כתב ,!,הש שתי שורות מצפון לדרום )בסימני צורת המקדש(.
וכן כתב בבאורו למשנה מדות ה ב יכין ',ו וכשיטת התוס :למרות שהביא גם
10בתרשים המקררי הרצ"ב נרןcה שהל Iפיר נול כד.
11אות כ"ז .רלמעשה שבחו רק בציררים המוקטבים שכוללים גם את הר הבית רארלי מחרסר
מקום )וכדלקמן (. 26
12אות
כ"ח,
פרהררין
אמםב
ראולי
רפים קשה
13מזות פרק
14רע"""ש
..
מן
בחלק
התכרנר
הרפרסים
לפתח
נמצא
בציור
בין
שבי
הי משנה
אות ג'
,ג' תפןcרת ישראל "יכין" אות ככ.
באריכרת,
מה שכבת
הבהן הגרול( מבחיץ .כשהרא עילה
בסיובבי הצירות אות לייב
בו
שהכרתל
טבין
הלשכות
הנזית
להכיר.
בברעז
לבית
ראיתי
רמחמת
כעין
בליטה
כלשכת
לעומת
לשכת
הטבילה
שבגג
שכתב
פרוה"
:
אבל
מטם
משמע
שלא
לבית הטבילה ,ווב"מ כבראה
",אובםנ
אם
כי
ב הל ט כה
אין
זו
ראיה
ע צ וב ה
ובוכחת
שיךארהן
רצי
סמכו על
)את
זכרי התפא'''
היה כעין
נטר לעלרת
כי
כונתר
כל
כד
אולי
שפתח הגשר היה בתרך הלטכה.
15םא כי בזה זריך עיוו גם על התרשים היטן )הובקררי ,הרצ"ב( שלא הקפיר על כד.
16שכסתה את הגוובא "שמניחיו לתוכו מפתחרת כל טנורי הנוזרה בלילה".
-
)אות וב"ג(.
'71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
Kת שיטת הרמב"ם" )שם ,ב,כיין " ( אבל מ " מ בסימגי צירת המקדש הכרע"
כחרס' •10
"גימא לגקיי השית" )מסימן גם 'ייח בציירי המזבח( ,בציירים
"יח 'מ Iס(
החדשים טער וסלמני מ /lט ,במקום זזzצריך הליות ב' יהייבי מקום המ nתה ,שהיא
היתה בזיית בין עמרבי של כבש לכיתל דרימי )מערבי( של מזבח ,יאילי הגימה
שיחי בה לשית היחה ל" קרן דררמית מערבית של מזבח) ,קריב ל aרמאת
מערבה מהמקים של המחחה(" .',
י"ת
ב (I
כאית מ"ט,
"מקים המחחה " ,כאמיר לעיל מקימה היא במקים שמסימן בצרירים
ביצירי
)מקים המחחה מסימן
כאיח
המזבח
רממ" בציררים
(ט"'
החשדםי ציירי את "מקים המחחה" ב''-ייט ,בזייח שבין הכבש הגדיל לכבש
המערבי במקים בזייח שבין כבש לקיר דרימי של מזבח" .',
י"ת
"שלחביח
ג ",(I
מערב
)בציררי
לכבש"
סימן
המיבח
(,א"כ
באיח
בצין.ריס החשדים ציירן את השלחבית ירחך לצפון הכבש ,20ןעי"ז השחל uת
בילטםי מערבה >,2
רממילא היי צריכים להדרםי אח הכריר הרבה עד שהעמ"רר.
,
17שוסת הרבמ"ם כפי שהונהו tב Hיכין
שהשלnבות עמרו זה כזי זה כל שלחן תפס
, ..,
H
אמה וכך למאר שמינה אמות סבין נבסין לםבעית ,כיומך שהסלחנות עמדו בשררה חאת
לזרוס.
מצפין
אבל
גיהא שהשלמנות
החנירה
בזייריס
עמרו
זה
..-Jר
לא
ם"ה הלי
הנספחים
בJר
זה
מום
לפירוש
ממזרח
באיזן
השמניות
למערב.
נורה
םא
עדמי
זמי,יר
זניורםי
תפאיי
הרםב"ם,
החדסים
"יכ "r
סםת
רלא
שבהונאת
הכריע
"ר ",CIC
את
לעשות
ו,איתי
כהל'
בפ'
המשניןת
כשהיב Xאת הבירר
פלכו
" 'Pייש.
על
השלחנות מאה
הנזנר,
ו Mלא
מאה
כמו
קחדן
שכבת
הנ"ל.
18שהרי רוחב המזבח שלרשיס ושתחם
במנcנ~
אן'
קי(P
השלמנרת.
עזמי
בית
כי ברמב"ם
השלחבןת,
להרבם" Dכחפרירת ר' ייםף קסאח )שבהרנאת שםד הרב
עדמו
להרמכ"'ם
בשסי"ם
ובמשנירת,
נמנא
רוחכ המזבת,
אמה ירוחב הבכש שש עשרה אמה ,ימדהיה הכבש
שהיה תחתית
המזבח מ 3Iדיף
של
לע
הכבס חי
ווחב
אמןת
לובזרח וח' uKנת למערב .ראכ -מונקום הונחחה שבזוית הבכש והפזבח עד לקרו דרופית
זמרנית
היי
סמוהנ
Kמיח.
19ורנהא שטעיתם נבעה וברברי השמנה בתמדי
(' 1
זי והס ארמיים לי הזהר שאמ תגע ככלי
)כמחתה( עד שתקשד דידי ורגל" מן הכייר .רםא הובתתה היתה כזיית הכבש והמזכח לM
ירכל להתקל בה כחשכה כשהולר לקדש ידיו
ירבליו
כי ובפסיק
ביניהם
הכבש
המערבי
שירד ליסוד ,ואול ,לכן הבינו סהמחתה עדמה כזרית כבש דגלו וכבש מערבי ששם יבול
להתקל כה בלכתו לקדש יייי ררגל" אבל באמת אין כרנת השמנה
בלכי כסעןת" )לכומר
שמ )C
תתקי כי( אלא שאמ תשכח לקדש זיים ירבלים רתקח
הנחותה לכי קררש יזה יבול לקרות
ובפורס
הי K
כוסובנה
הנזכרח
-
,הזהר שמא תגע
כתמרי
םב כשהפחתה
..רהרי
ניתנה
עימדת
כזוית
במקזוע
ניז
במעובר של כבש.
20רזה בבלל מקים המחתה שאכמור ל'לי
ארת בי היא ם,ית.
21בבלל הכבש הקטן המערבי הי,רד ליסור.
72
www.daat.ac.il
את
ונזכח'בכס .ולמשעה
הכב ש
למז
ב, n
,
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבגד "בית החליפות'( במקום מבגד האולם ,ואמםנ בצריר המקורי -השלחבות
ייתר דרומה וממילא ייתר מזהדה והכיור יוכל להיות יותר צפובה בהתאם לגמ'
נ"ס • 22
זבחים
אות נI/ב(
"הניור ".ע" לעיל אות ב"א ,וגם לא העמדיו את הכייר על
וךמ,רגן,ת בו בזמן שהתפא''' כתב כן במזות
'ג!ת נ/בו(
",
ב'
יכיז
ס"א • 23
"מעלות בפתח האולם" ,בציררים החדשים המעלות רק
כגבד
הפתח ,בשעה שבתפא"י מדות ג' ו' יכין ס"א נתב שהמעלות על כל פבי
הארלם
• 10
אות נI/ו(
השלחבות )בז
,
מיותרת ",
בח( ,וקטיעה זו
המפרדי בין הראלם לבית החליפות
בזמן שהתפא'" בסי' צורת ביהמ"ק
מצפון לדרום 70אמה כרוחב ההיכל
הארלם מבפבים היה רק ששים אהמ
'ג!ת (/ם
,
"האולם" ,בציוריס החדשים האולם קטוע להדבו פעמיים ליד
2נ ''"'סור ר"ח
פזכח
לאהל
בזיורי בית
בראה שהכותל
מלבד מה שבציור
מקביל לכותל החיצובי של ההיכל ,בו
)אות ב"ו( כתב שאורן האולם מבפבים
ותאיר מבחרץ /ואירל לפי הציורים אורן
)כחחב חהיכל בלי כתליר החיצוביים( ".
ה)עהר לגבי דברי בעל תפארת שיראל עצמו( :
"מזבח העילה
שם"
…
רבלבו
שלא
יהא מפסיק
",מ
המקדש
"שזריך
ליתגו
כין
שבפרוש המשניות שהכיור
כל מה
שיכול
ונזבח רלפתח,
נומי
גם
"ובשמטה בצריר
לקיני
אס
כי
ייתר ירומה
כאויך
שדםת
ועמד
סכין
הרונב"ס
מול
בית
החליםןת.
23יעי' לקמן אות ב"ג שלשיסת בעל
תפא''' המעלות היו על
ילכן
כל םני האילם
הכייר
היה םג זרוי להדית על המעלית ,אם כי םג בנייך המקורי לא הקפיד על זה רזייך את
שרצה להדגיש את
הכיור לפני המדרגות על רזפת העזרה ,אולם זה יכלל להיךת משום
זירת הבאר והגלגל )המיכני( ]שכאמיר לעיל הערה 3שאולי זו הסיבה סלא הקפיד על
קנה דמה שוה[ .ילא היה לי מספיק מקים לכך על המדרבית) ,יעי' בתיי"'ס ה'" .. ,ונוכגי"
יומא פ"'ב משהב י' שםב עמד
על
כך שהבאר של
מי הכייר היתה
להיות על
צריכה
הדמרבות ו'ף(כ בם םבר בתפא . .י לקמן נ"'ב שהמעלות היי על כל פני האולם(.
24לוני שיטת
ה ..תפ Kר·ת יסרלא"'
שררחב האולם
מבפנים
היה
אבל
70אמה,
לדעת
רש"י
ביחזקלא פרק מי ובסוק מ"'ח ד"'ה …חמש אמות'" ררחב האולם היה ברוחב הפתח עשרים
Kמה ,רבספר .בית הבחירה"' לרי מסה וייס עמוד ל"'ד הוכיח סםג התוטי בעבודה זרה
מ·ב ,בד"'ה K ..כסדרה· ס"ל הכי וחוכיח בם מרש·י
הבי ,יבן בספר ",בית
המקדש"'
לר'
שאיל
סוכה
נ"'ו
ד"ה
",וחל ובה"' דבם
שפר נ . .י הביא בשם תיס'
בר"ה
ס"'ל
כ"ד ,ד"ה
Kבדםרה ,דס"'ל סהיו כתלים בהשמך לפתח )ס",חתכי"' את האולם( רבין הכתלים עשרים
Kמה במזיייר בציורים החדסים ,ואולי כעקבית טיסות לאו קסעו בציורים החדסיס את
האולם כדי לספן שיטות לאו ,אך באמיר לעיל )הערה
(2
םב הציורים החדשים מתכונים
לציג את סיטת ה",תפארת ישראל" ולשיסתו כאמיר היה אורך האולם מצפוו לדרים שבעים
וcפח,
ראין
מקום לקטעיךת הנ"'ל.
73
www.daat.ac.il
————————————–……
אתר דעת -מכללת הרצוג
)כן כתב
בהימ"ק של התיר"ט".
ניהמ"ק אית '(,ס
החפא '' ' בסימני צירת
ובדפיסים שבידוב לא נשמט.ו בציור של התו lf'tט :בנ,
או r ,ם"י( "לול" .בצ'ור המקור' צ"רו בפרוש גם את הלו!ו ,אבל בצ" 1רםי
החדשםי ס'מנו רק את האוח (,ד"ס) והסתמכו על חלון אחד התא'ס המערב"ם
בתור לול ,ואול' ד"קו מלשון התפא''' "לול ה'ה באחד מתא' המערב'םי"
משמע שלא 'דוע ·כאופן מוחלם א'זה תא ולכן לא פרטו א' iה תא.
"ש לחן " .בצ'1ר'ם החדש'ס ש כחו לסמן את שערת השלחנוח
אות םט"(
שה" 1מצפון ומדרום לשלחן" ,אולם מא"ר ד"קו להדג'ש שהשלחן ה'ה"
"אורכן לאורך הבית" כמ flש תפא " IIובצייר המקורי לא הדגשי זאת,
ווeת '(1
"מנורה".
שה'ו מצפון ומדרזס
ואת
מדרוס
החדש'ס
לסמן
למנורה ".
ע"ג( "אמה
וחיצין
בצ'ור'ס
שכחו
את ·עשרת
המנורוח
טרקס'ן".
מצפיו'~
החדש'ס
בצ'ור'ס
הפור
פתחו
מנ'מ'
ובמקום
הפכ'י • 11
ת''iכנות"המזבח " )רהא צ'לום כסמוי (.75
,.
רק
2Sובאמת
"ולינא
דמפיס
חרכ " ב"
-
ראילך
התחילך
ה"Iכשםשים" וכנראה בגלל ה~ות התפארת ישראל,
עייי
סםב
העיך
שבדיבי !ייךך
ה"תפא Hי
H
מריע
נמצא
איננו
..בריין
קירמיס גב l1
בציורי
רתאה לגני ה …לךל"' )לקמו אות ס"ר(
בציורים
םב Kת ה "ל ,ל '" ,וםב היא הוכבס רק
-
להוסיף
התיי"ס
את
שכמשניית
בזמן
בו
שבדפךסים
מדפוס "'ילאב"' ראייך ,יוeלי בדפרסים
·()"'"ברח ) יולי ו ס זי ט סענפ ל ך( )מסניית עם כיסביך)( ת iי"ם .ינויי( .
וכן
כשובנייח ..לעונגערג תת nו " )סהלכו אחר רפים ברליז (.ל'"נה )אברהם י,סף מרפיס (.
יבן
נ"ו
במשניות
אהרי
זז Nל (
דמפ י ס
.,זולצגאך "
יבהוצאת
והלול,
רמרבנת
בציורי
את
רק
..יייז "
הערת
26בזי"
שפזוי,
רק
" ר י א'ש י יית
סמיד 1815
אנטאן
)שהתיחכה
המונאים
והלול נזכריס רק בזבחיס ב ה'"
בו
ע '' '
התפא''',
הענינים
שנת
חכונה '"
לדפרסיס
מדות
בובסכת
)תקי"א (
תקע " ה,
שהיו
שעליה
באמת
בזמני,
נסב
) מסלם
חסריס
ואךלי
ציורך,
זלמן
הפשפשין
התוי"פ
וובאחר
הכביס
והפשפשין
ולא בונשנה מדיח לכו לא זיירס.
:
והעזרה
המקדש
ב לי
הר
הבית,
ההערןת
)אבג ,רוב
מתיתםיח
לשני הויוריס .אכל בעיקר לציור של המקדש עם העזרה כלי הר הכית כי שם הפריסם
יותר בדרליס וברורים ) ועי ' לעלי
ו:ז ומ"'מ
המקדש
בציורים
צדקר
אות
פררפה
מן
רהןייר
השין
ע"ג
החושים.
הוא
פעות,
הדריס והפניונית מן
השתבש
בעיקבות
הערה
ואיל,
רכן
.( 11
במה
היא
משנה
הצפרן",
ונה
שכתב
שכתב
ושם
כתפארת
מפורשת
ישראל
ביומא
בתפארת ישראל,
בסיונניס,
) "Iונזה ונוכח
ה'
לא
בסיונני
א'
צורת
»החיצונה
מבאי
שהצייר
יגרסא
הונקררד
בית
היתה
אחרח
4
הזבג"'ב
היא הצייר שבאובת Yפ'" התפארת ישרלא שהןי הילך בדייק לםי שים) ",וא'יפ בסע'יותיי( ,
יע"' םב לקמן בציו" המזבח אית ז' ח (' .
z8בזיוריס החדשים שלא זיירו את זירת המזבח מלמעלה כמו בזירר הונקורי הזר"'כ ,כימנו
חלק מסימרני המזגח גתיך ציורי בית
המקדש וחלק בציורים שונראיס
ולכן ארת 'א )למשל( מציורי המזבח )עי' לקמו הערה
.74
www.daat.ac.il
(29
את ויוי המזבח,
מופיעה רק בציור של ניח
i
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
צליום תרשים המזבח בפיזרש תפארת ישראל ,בלריו תרכיב ,בבזרל 70%
.-:-:—~.~-7"j
. ..
I
'
,
.
'
-
_
.
•
מערב
- , '0"'-
~t·,
..
•
•
• ',-
• ,.
•
· ··
· .. .
' •·
,,
" ' נא
;,
i
Rי
I,
I
·
•
,
,..
,
~ Yןך-
,
i,
L":7I
"
,
" I
,
,-
I,
!,
'r–'–
•,
•
!,
I
—::'-"'- '-:'.-c-.-
..
• ._ – •. _~ .•. _ – … ~ – •.— -
_ -
–
I,
,
".".
דררם ,
I
•
,,
,,
,
,, ' ' 1
,I,
"
•
I
•
,,
,
!
•-," -,
. – '.–"-
~
..
ואת (1)1
התם .א " י
אות
-
מזרח
..
-
.'.
~
-
..
-
•
' -,
,
.., -
בצ'יר'ס החד ש ש מסמו א' אח המןבח עצמן אס כ' כינת בעל
היתה שא'
('ג
,
-
.-
סימני
יסמן
את
בציורים
היסוד
• 29
החדשים
אותו
בתור
גג
הסובב,
התפא '' '
וכוובת
לסיבב עצמו ,יה " 1צר'כ'ס לסמו אח ג' 'יחר למטה כד' להראית שמדיבר
גסובג עצמו .יא'ול את גג הסובכ ס'מנו בצ "1ד המקיר' באות ה' ''עי) ' לקמו
בהערה על אות ה (' .
אות ('ה
בסימני צורת גיהמ"ק שכתב בעל התפא"י מובא ה'
-הוא גג
)ה'סדו( )הסובב[ ,וכו ' כלומ ר שנכתב בטעית "'סוד " ותוקו "סובב ' :יכו נראה
בציור המקורי .אבל בציורים החשדים גנררי אחר הטעות ו.סימנו
בתור
גג
המקדש
-
ה'
-
היסןד • 80
כלי הר הניח כיד לא להחליפה
בו הר הנית ,ולכן סם לא סימבו
'K
עם ה'א שמסמנת אח הר הניח
בז ין ר שונרפי~
על המזבח.
29וסעותם בגלל שלא יחרו ציךר נפרד למראה"המזבח מלמעלה ,לכן היתח להם הי"א שאךת א י
ב Mה למסו סחם Mח ..המוכח" ,יליאי לפי הז י וי הקמןרי מ ו בו שהא י באה לסמו את היסוד
כי מזרע לסמן אית למזבח בשעה שיחר ציןך נפרז למזבח.
30יב i
מוכח מהמשך לשיני שם
:
…יהרא מקים "לוד הכהגים" רמשמע כבג הסובב ולא בגב
היסור.
'75
www.daat.ac.il
I,,
– ————————————
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואת
זי
הרי נקצה
"(1
"הקרנית" ,בציורים החדשים ציירן כרעת הרמב'יס שהקרנות
הגג ,דיתר גכין
אם
ההי
היי
כשיטת
מצייריס
הדאב"ד
שהקר Uת
שמיבםי םניהמ נכל צד כשגי טטחיס ,בי הרי הצוירים הם ע' D/שיסת החפא'''
ובחפא"י )אוח ('ח
ווeת
בקיר
כחב :
הראב"ר ".
..רבובה '! טימנו בצריירס החשדים רק כשטיח הרמב"ס שהרבובה
"'(1
הכבש ,
. .אפ " ה בצריר שלגו חפסנו דכעח
) אוח
יבתםא ' ff
הביא גם
'יין(
את
שטית
-
השר'''
היחה ברצפה בזריח שבדי הכבש למזבח) ,לדי מקוס המחחה(
אית
, 81
-
שהרכובה
)ראה לקמן
י"ס( , 10
1IIת ('ם''I
1IIת
ראה לעלי בציור ביח המקדש אוח נ I
..ביח
('כ
כחבס
השדן'!
בחפא'" :
..הווא
ההי
-
mוק
אמוח
כעשר
מרגלי הכבש .וכמו ג' טפחםי מכותל מזרחי של כבש'! ובציוריס החשדיס הבינו :
"רחוק עשר אמות" מרנלי הכבש" -לרחם" ,וכמו ג' טפחיס מכוחל מזרחי
של כבש" -לצד מערב ,ולכן צייר;הו במקוס שציודיהו ,אבל באמח הכוונה :
לדצ צפון " ,וכמו ג' טפחיס מכוחל..רחוק כעשר אדמח מרגלי הכבש"
מז mי של כבש" לדצ מז ". mובצריר המקורי באמח מסומן כר.
1IIת
"כ (IC
ארה לעלי בצןיר ביח הוכקשד ווeח נ"א.
"
,
•
31במי סהוב .ל,לי ה,רה
.n
וףינונ
ונוכח
שיםת
ה n..
שהזירר
םוtדת
,2
םי ..,ש'יטת כ,ל הם" תפרtaת
הרז-כ
שבר
זמריריIב
הקרנןת
" Itרלו… t
כרבג,'"t
הו.
הוייר
שרמויי"
דמ
ישרלו."c
33וכן ונוכח כלסון השוננה
תמיי אי משנח זי
וי …
וירי,
הגי ,לורפה הפר פניי
לזפון,
היד למזרחי סל כבס כ,וסר מKרת .זבר את הגחלים לע גבי הרזפה רחיק מן הככש
שלשה םפחים ,מקים שגיתניו ובוראית העיף ויישון מזבח הפניוני והמנורה".
השמתתפ' IIכב לדדי
זה :
עיקב ברונר .סמטח רמח " ל
הרב מדרכי ברויאר m ,וב הרב עוזיאל ,56ירזשליס
.5
בני ברק
טרוטסור דירה לוי ,רחוב ביח וגן ,46יחשלים
הרב משה צוריאל ,רחוב ביח הלל ,13בני ברק
דוד מצגר ,רחוב אבן האזל ,15יר~שלים
רינה עמנואל ,רחוב צפנהי ,26ירושליס
עיקב כזכבי ,רחוב מלצט ,5חיפה
76
.I .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
•
העויך האחארי :
יובה ע1כאובל ,חר' צפב;וי ,26יחשלים
'Dדום "!,ר'"הב" חר' סלונםי 13י Iזשלםי
www.daat.ac.il
.
.
~
~
,