חוברת ד

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪T‬‬

‫כ‪J‬רב גות ובוצא ראיר ‪.‬עו‪" ,‬ל"‬
‫י ייסד‬

‫ב‪.‬וייער‬

‫ייצחק‬

‫‪ 11f‬ל סוער"י א גידת "י ‪ 1tt‬ראר‬

‫‪-‬‬

‫כתיכז‪:‬‬

‫על דשרה חומהה של חכמיני ז"ל ‪ I‬הרב י'הנ מנחבי ·‬
‫לימור חירה לאחםיר יקיחב חריקים ‪ D I‬ח‪ ' D‬יהידה ליי ·‬
‫הרב רר י'טף ברנויור ז ‪, J‬ל" חרמ"בח‪-‬שמ" · •‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ררכני ‪ I‬הרב 'ד'ר י'טף בחנויר זצ"ל • •‬
‫• •‬
‫ארש השייבה ‪ I‬ד"ר מייכי בריואר ·‬
‫• •‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חצציה שביניים ‪ I‬ד"ר ‪IC‬בהרם ט' אבחרם ‪. .‬‬
‫· • •‬
‫זמיהר בשאר איל ‪U‬ח בשבנויית ‪ I‬הרב קלמז כהנא · • •‬
‫•‬
‫שבנוייח שומטח כ‪D‬סםי ‪ I‬דוד הנשקה · •‬
‫•‬
‫•‬
‫שבנוייח ‪ -‬שוכיטה ‪ I‬ףס ‪: IC‬דיר שנרב ·‬
‫• • •‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬

‫‪22‬‬
‫‪29‬‬

‫‪35‬‬

‫‪41‬‬
‫‪50‬‬

‫על טםםיר יעל טפוריהם‬

‫ח'וו'ש' הירטב"א "שלס‬
‫גדיה עמנואל‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ -‬מדהירח‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫·‬

‫ומרס‬

‫הרב‬

‫קו‪I P‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪53‬‬

‫העהר ;העחח הרב אבהרם סוםר ‪ I‬אביים‪ .‬קירונז ·‬

‫•‬

‫•‬

‫‪63‬‬

‫רשיובח ‪D‬סירם על שבנוייח‪" ,‬ל‪ p‬שינ ‪ I‬ובאיי ווורנ ·‬

‫•‬

‫‪65‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪…‬‬

‫ר"= ויו'סלםי תוםז ת‪I‬ב"ש‬

‫•‬

‫יונפ נשתי יכסיאל ‪100- .‬‬

‫ל ‪…‬‬

‫חבובח‬

‫המערכח ‪:‬‬

‫כוו יכ גלייז יד‬

‫'חם‪n‬יי ‪ 30- .‬ל‬

‫ד‪n‬בוי ‪'III‬יןל ‪' 10.-‬‬

‫חר' בםנהי ‪ ,26‬יחסלםי‪ ,‬מל‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪W‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב יונה מרצבי‬

‫•‬

‫על דרשה תמןהה של חכמינן ז"ל ‪- . ..‬‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫]מכתב[‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫ערב ראש חודש ביסז תש"מ‬
‫•‬

‫לככוך הרה‪,i‬ג וכו'‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫אחר תת ברכה יכבוד לכת"ר‪.‬‬
‫כיבדבי‬

‫כת"ר‬

‫שרצה‬

‫במה‬

‫דעתי‬

‫לשמוע‬

‫על‬

‫הדרשות 'התמוהות' בעיבי‬

‫הלומיים‪ ,‬בתחילת פרק שבי של מסכת חולין )כו‪(. ,‬א טרם הגיעה הגמרא‬
‫למסקבא שמהלכה למשה מסיבי ר~א שוידעים ששח'טה היא מז הצואר‪' ,‬רצו‬

‫ללמוד כד בדרשות מהמלים "ושחט"‪ ,‬או "וזבחן ‪" " I‬ושחט ‪ -‬ממקום ששח )ש'ייז‬
‫ימבית(" יכופף ראשו‪ ,‬או "אל תקיי ושווט אלא וסחט ‪ – 1‬ממקום שסה ]‪,‬ומצויא‬
‫קול[ ‪ -‬חטהו‪ ",‬או "וזבחת ‪ -‬ממקום שזב דמו חטהו‪ ",‬הייבו תכשירהו לאוכל‬
‫או‬

‫תב~ו‬

‫או‬

‫מדמו‪,‬‬

‫"חתהו"‬

‫תחתכו‬

‫ןתשברו‪.‬‬

‫ומ'ותר‬

‫לבאר‬

‫שדרשות 'אלו‬

‫מעוררות פליאר_‬
‫'וטרם' 'אעבה ירשה‬

‫לי כת"ר לחוות דעתי' שמותר לומר שרבי שימעאל‬

‫התבא שדשר שם "אל תקרי ‪,‬ז‪.z‬חט אלא וסחט‪ ",‬לא הוא שהוסיף מה שהוסיפו‬
‫אמוראי בבל בהבבת דרשתו "ממקום שסח‪ ",‬בהתאמת לדרד דרשתם בכל שלשה‬
‫באוריהם ‪ :‬ממקום ש ‪ ,…‬אלא הוא לעצמן ‪ j‬רש שי ‪ }/l‬ימבית "שחט ‪ . If‬כשי!‪1/‬‬
‫"ישחט"‪,‬‬

‫שמאלית‬

‫הייבו‬

‫וסחט‬

‫]כדרך‬

‫הכותבת‬

‫התורה‬

‫בשי"ן‬

‫שמאלית‬

‫"ואשחט את הכוס אל כף פרעה" )בראשית מ‪ ,‬יא( ‪.‬מה שאבו כותבםי בסמ"ד[‬

‫שכז ‪.‬ש‪.‬י"ז ימבית ושמאלית אות אחת י‪,‬ז זיש קשר ביז המובבים של זו בשל זו‬
‫בכמה מקומות'‪ ,‬ואיו שח'טה אלא סחיטת הדם כפשט המלה‪ .‬ראיה לדבד הפסוק‬

‫"לא תשחט על חמץ דם ובחי" )שמות לה כה( ; זכי את ‪,‬הדם ש‪ m‬טםי‪ ,‬החי‬
‫את הבהמה שוחטיס‪ ,‬אלא הייבו הך‪ ,‬שוחטים‪-‬סזחטים את הבהמה במקום שהדם‬
‫יוצא )והזא מז הצואר(‪ .‬כד מבין אני דרשת רבי שימעאל לעצמו‪ ,‬שאל תקיר‬

‫ושחם אלא ‪,‬סחט‪ ,‬בלי דשרת "ממקזם שסח'!‬

‫בספו "קורא כאמת"'‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫הרב י"ר‬
‫ראיה‬

‫‪1‬‬

‫במברגר ז"ל‬

‫את הלמיד הנ"ל "אל‬

‫ןרוגמא לדבר ‪ …‬איש בי‬

‫םא כן נכנסה בו רוח‬

‫‪-‬‬

‫פריש‬

‫‪",‬ךרר‪J,‬ן‪..,, j‬תשטה‬

‫על דרשית לא‬

‫תקיי )פרנקפיךט דמיין תרל"'‪ (K‬לא‪ -‬ב'אך‬

‫תשטה"‬

‫שירשי‬

‫תקרי‬

‫ושחט‬

‫משמלאית‬

‫אלא‬

‫וסחט‪",‬‬

‫לימבית ‪ :‬אין אדם‬

‫חרטא לאא‬

‫שטרת‪" ,‬והרי סס'"ה )נלשין מקרא בשמאלית כגין "לא תשס מן‬

‫אשתו"( היא‬

‫נטיה‬

‫הצרה‬

‫מן‬

‫הררך‬

‫הישרה‬

‫הרגילה‪,‬‬

‫וכן‬

‫אלא הסוטה ובוטה מהררד הנורמלי ‪,‬סטיה‪-‬שטיה מררך בצורח חטא איהנ אלא‬

‫השטה‬

‫ושטהי כשמאלית וימבית הס שבי ביררניס של‬

‫‪-‬‬

‫יאנן‬
‫שטו‪.‬ת‬

‫םוכן אחר‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וארמרא' בבל בדשרות'דס‪ .‬בדרר אחרה הלכו‪.‬‬

‫"‬

‫‪ 'I" ,,,,‬ועה המחלוקת שב'ו המדקדק'ם הראשוב'ם דובש בו לברט ומבחם בו‬

‫סרוק‪ ,‬אם שושר המלה העבר'ת בו שח' !!ות'וח או בו שלש כדעת הדמקדק'ם‬
‫ה'םד‪) .‬ווכו הראו' להראות לבעל' תלומד והלכה של 'מ'בו שבוהג'ם לזלזל‬
‫ שלא אחר מאש' החלמדר‬‫ולהזב '‪ I1‬דבר'ם שכאלה‪ ,‬ודרשוח חז "ל בכו" ל‪,‬‬

‫‪ -‬ועוד ‪ :‬בחרוז'ם‬

‫וההלכה כרבבו חם כחב חבור‬

‫‪ -‬לחווח רעחו במחלוקח‬

‫כ'ן המדקדק;ם הב"ל‪ ,‬ראה כספר חשוכוח דובש בן לברט‪ ,‬לובדוו‪-‬עד'גבכורג‬
‫חרמ"ו[‪.‬‬

‫הובה בכמה מליס ריאיס שעיקר מיבבה הכללי של מלה ייצא משת~‬
‫אוח'וח ה'סוד והשלש''ח משבה ומגוובה אח שמוש המלה בפרט'וח‪ .‬הרב ש"ר‬
‫ה'שר ור אהרו מרקוס בברזל‪ ,‬הב'או רא'וח לכר‪ .‬למשל‪ ,‬המפר"‪ 'l‬ב'ן ער'ם‪,‬‬
‫והמךרפ ;>ל‪,‬פח אגוז‪ ,‬זהפמרק משא מעל תמור‪ ,‬והמפרר לתם ל ‪' c‬רוו"ם‪,‬‬

‫••‬

‫‪'",r‬‬

‫או‬

‫פורס לפרו סוח‪ .‬והפורט פרט' הכלל או סלע לפרוטוח‪ .‬והפורם גבד'ו‪ ,‬והפורץ‬
‫גדר‪ .‬והפורש זפ הצבור‪ .‬והעובר לער'ם פרזוח‪ .‬והפורע ראש האשה ‪ -‬כולם כומ‬
‫המוזר כר'ח או המפר קשר של בדר )בל‪ ,‬אוח של "‪( W‬ח‪ ,‬מרכן אתר לרס‪ ..‬הם עוש'ם‬

‫מעשה הפהר מ'‪ 'I"I1‬ה שה'חה מחוכרח‪ .‬אוא ששפת לשון הקושד מצאה מלה‬
‫ג'ווגש(‪.‬‬
‫מ'‪ m‬רח לכל מ'נ' הפרה וסוג'ה‪) .‬מנ'ח' כאן אתד עשר‬
‫"‬
‫"‬
‫וכן משררש "רע" מסחעפ'ם כל מ'נ' דב"ם רע'ם‪' .‬ה'ה זה רטב או רטם‬
‫אר רטש אר רטל או ר‪ 'I"II‬ה וכהנה רכהנה‪ .‬רכן תמ'מוח‪ .‬כלכ ‪ :‬רמ‪.‬וה‪I‬ב וחהוםל‬
‫והמבחם‪ .‬וכפועל ‪ :‬חםרמרר מע'‪ .‬חץמ‪ .‬הלם האפו' ופחם הלוהט‪ .‬אר קר'רוח‬
‫)קר‪.‬‬

‫קרח‪.‬‬

‫קשר(‪.‬‬

‫קום‪.‬‬

‫אז‬

‫המשוחף‬

‫גבזר‪.‬‬

‫גזם‪.‬‬

‫גזז‪.‬‬

‫גזע=גרע ‪.‬‬

‫ואף‬

‫גזל‬

‫מערהו בכלל‪ ,‬רעדר‪.‬‬

‫וכעח אפשר להב'ו שאמררא' בכל ‪ -‬לפ' ההרא‪-‬אמ'גא רלא לפ' רמ‪.‬סקגא‬
‫ברקו המלה שחט וזכח שמובגם הר'גה‪ .‬אם על פ' שח' אות'וח שוהם אמשר‬

‫‪-‬‬

‫להכ'ר לא'זו קבוצת מל‪,‬ם הם ש"כ'ם כר' לקבוע צורח ההר'גה ומקומה‪.‬‬

‫ומצאו ‪:‬‬

‫ממקום ששח ושוחת‪.‬‬

‫או ממקום שזכ זובת'ם‬

‫או ממקום שמוצ'א‬

‫קול‬

‫וסח'ם ש '‪ I1‬ר‪ ,‬והב'גו כר אח רבר' רב' 'שמעאל‪ .‬ער שעזבו ההוא"וכא'גא ובאו‬
‫למסקנא שלא בררר זו למח אלא שהלכה למשה מס'ג' ה'א‪.‬‬
‫ואם קצת‬

‫'רו‪m‬‬

‫לכת"ר בהערוח אלו‪ .‬אשמח‪ .‬וףא אם לא‪ .‬מותר ל' לנסוח‬

‫להסב'ר אח ררשות חז "ל באמוו זר‪ ,‬שומא 'למז ו ומרר פ'רוש' להכ'ו רבר'ר‪.‬ם‬
‫ףא‬

‫במקומות‬

‫אחרש‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‪-‬‬
‫והגב' מכברו‬

‫בברכ~ח‬

‫החורה‬

‫ב "‪ 'I‬דיוח‬

‫יכבדר‬
‫ו"בה‬

‫‪1J‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫םזרךב‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהדרה ולי‬

‫ילמד תרה לאחרים קירב רחקים‬
‫•‬

‫‪ .1c‬בורו ושו דתהר ו‪ MII‬ר'‪C‬‬

‫מקור למצוח חלמוד חורה מצאו חז"ל בקךא )דבדסי 'ייא "ייס( "ולמדחט‬
‫אוחם אח בניכם" )קווש'ן כ"ס (; דהיי ‪ U‬בל‪,‬מוו לאחרםי‪ .‬בעב'ן שובר‪ ,‬אבל‬
‫במשזבעוח דומה‪ ,‬אמךו )מגילה ג (; ח"ח של יחיד קל‪ ,‬וח"ח של ךבים ]כלוזבר‬
‫ללמד לרבים[ האו דבר גדיל‪ .‬יכן הזבשנה באבות ד') ('ה משבחת אח הלומד‬
‫על מתנ ללזבד לאחרים‪ .‬ולא את הלוזבד בלי כובה ללמד אחרים או לעשוח‪,‬‬
‫עד שדרש ר' מאיר )סנהדך'ן (‪.‬ט"צ ; "הלימד תורה יאיבו מלמדה‪ ,‬הרי הוא‬
‫בכלל כי דבך ה' בזה" ‪ -‬עד כד' חייב כרח ! לכן מן הראוי לברר ' לזבה‬
‫יסדר המצוה הוא ללדמ יוחר מללמוד בעצמו‪.‬‬
‫שי‬

‫לדבך‬

‫•‬

‫מיוחדח‬

‫חשיבוח‬

‫בזמב ‪U‬‬

‫אבו‪.‬‬

‫אמוח‬

‫במשך‬

‫ד"‪,‬ךגלה‬

‫שנים‬

‫הי'וד‪.‬ח הגאמנה לעמדת החבודדוח והחגוננוח‪ ,‬וזאח לעומח החקפוח איומוח‬

‫‪-‬‬

‫חנחלה זבדצ גיםי‪ ,‬ואחר כך מצד "רפורמים" ‪" ,‬שמכילים " ‪ ,‬ו"סוצאיל;סטיס"‬
‫למיגי'ם‪ ..‬החרגלגו שהעקיר וא לוב‪.‬ן על עצמנו‪ .‬שוהדרך המגוטה היא‪ .‬החמק‬
‫חומה מסביב ‪ ,U‬וזה על פי מאזבר הלל הזקן )ברכוח ס"ג (; "ראיח ויר שא ‪r‬‬
‫התורה ‪ -‬חביבה עלין‪ ,‬כנס"‪ .‬בינתיים‪.. ,‬המ '‪ 'Z‬כיליס" כבר אינס‪ ,‬כמעט;‬
‫יה‪II‬רםורמיםן~ זה"סוציאליסטים" בעצמם מלאיס אכזבה וצמאים לדברי מאת‪,‬‬
‫בראותם אח עחי'ם דנזזך‪ .‬וכמדומה שבהישג 'ז של המחנה ו"‪,‬רוי לעשוח‬
‫גדולוח לקדש שט שמיט ולהחזיך אח עם ה' לאביהם שבשוכים‪ ,‬ואול‪ ,‬גם‬
‫לזכוח לגאולה ב"ב‪.‬‬
‫"אם ארית חר‬

‫יש בדבר זה תנאי‪ .‬יהוא מה שאוכר הלל הזקן )שם( ;‬
‫שהחיהר חביבה על‪,‬י‪ ,‬פזר " " ואם אמבם בשתבה הדיר להיית ריבי דור‬
‫שהתורה חביבה עליי‪ ,‬צריכםי להכיר במציאןת החדשה הזאת ולהתחיי לפזר‪.‬‬
‫אברצית‬

‫•‬

‫הברית‪ ,‬הרב‬

‫משה‬

‫פיינשטיין‬

‫נ"ו‬

‫כבר‬

‫םסק‬

‫'‪pt.‬‬

‫ירןב‬

‫רחוקים‬

‫הוא‬

‫דבר‬

‫שרק בבי תיהר מסוגלים להצלחי בו ולכן הוא בשבילם בגדר " מצוה שאי‬
‫אסשר על דיי אחרים " ולכן וכוטל ‪ .‬עליום‪ .‬להפסיק אח ל‪,‬וכדרט‪ ,‬במדת ומ‪ ,‬כור‬

‫לעסוק בו‪ ,‬יגם העיצ מדה דלבך ;מעשר מזמנם )מובא כ‪Y‬זו‪"'M‬ש "סברוב‪ ,‬סוין‬
‫תשל"ג(‪ .‬גם ראשי שייב;ן מנהיגי היהריח כארץ יצאן בכריזםי החמייבים איתני‬

‫לעסיק בזר‪ .‬לכן ראיחי לברר חוקף הדבר בדברי חז"ל וגדול‪ ,‬הדירות‪.‬‬

‫•‬

‫ואולי‬

‫שב ‪'J‬‬

‫שי‬

‫‪n‬‬

‫אחדות‪.‬‬

‫רמז‬

‫כ‪ M‬ו‬

‫‪n‬‬

‫ורה י חשכן‬

‫סהדיך‬

‫נכמירם ןבעחרזת‬

‫רהנ‪ c‬יערוביו וט‪,‬‬

‫לכרםיונ זכי'‬

‫‪-‬‬

‫להפזת התורה‬

‫ר‪.‬ויח‬

‫תזליח‬

‫רביפ נרחבי‬

‫כאשר‬

‫נלר‬

‫בשיטח‬

‫הארז רלא יזםמזמו‬

‫ם'ןור•‬
‫נערים‬

‫ב וטני דכתיב לכה דידי נ ‪ KJ‬השדה נלינה בכפרים‪,‬‬

‫כלרםר‬

‫‪:‬‬

‫גדילות‬

‫נ~יכפת‬

‫הוייד ‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כאשר בעייז במצרת תלמדר תררה לאחריס רראיס אבר‪ ,‬שברסף לע מה‬
‫שהיא בעצמה מצהר גדילה " היא נכללת עדר בשתיס‪ ,‬שליש חיברת כללירת‬
‫שבתחייכי בהז עם‪ ,‬ישראל כתירה‪ .‬יהייבר מצית גמילית חסדיס 'יאביזריה‪ ,‬יעביז‬
‫ערברת של כל שיראל זה עם זה‪ .‬רארלי היא נכללת גם במצרת תרחנה שצירתנר‬
‫‪,‬ט"'‬

‫בה תורחבו הקו )ויקרא‬

‫"היכח תיכיח את עמיתי‪/‬ן‪,‬‬

‫י"ז( ‪:‬‬

‫'‬

‫יבפתח‬

‫החסד שיש‬

‫כצד‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫בה‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,,‬‬

‫‪,‬‬

‫;‬

‫‪.‬כ ‪ Ii, j‬םר כלימור תררה להארי‪.‬ם 'האבת רסי‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫~‬

‫‪,‬‬

‫לשיו הגמרא )סוכה מ"ט( ‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫"תורת חסד על לשובה‪ .‬וכי יש תורה שהיא של‬

‫חסך ותירה שאיבה של חס‪,‬ד אלא תירה שהיא ללדמ היא תורה של חדס"‪.‬‬
‫‪.‬והרי אמרו חז"ל )סנהדריו י"ט (‪" : :‬כל המלמד את בו ‪,‬חכרי תורה‪ .‬מעלה עליו‬
‫'‬

‫הכתיב כאילי ילדי"‪.‬‬

‫זג;' יש חסד גדיל מזה‬

‫‪" -‬כאילי עשאו‬

‫‪ -‬לדברי תורה" )סנהדריו צ"ס (‪.:‬‬

‫רמי· שריצה לשיב בישיבה של מעל‪ ,,,‬יכוו להשיג‬

‫!‬

‫‪,‬‬

‫גם את זה על דיי לימיד תורה לבו חברי )ב"מ ‪(.‬ה"פ‬

‫לדעת מהרשד"ם מי שכדיי להביא את חברו לדר‪,‬ד התירה; הרי 'זה חיבה עליי‬
‫יותר‪ ,‬אפילן‪ ,‬מהצלת ח'ין‪ .‬ןז"ל )שו"ח מהרשר"ס‪ ,‬יו"ר סי' (ד'‪/‬ר ‪" :‬ואם להציל‬
‫רם 'חכח חי'ב‪ .‬לטרוח כ'ן כגופר כיו בממונר להצילי‪ ,‬להציל נפשר מבי שחת‬
‫על 'אחת 'כמה יכמה שחייב"‪ ,‬יכו 'כתב ג'ם מנחת חיניד "ס) רלייט ‪(:‬ד"קס'‬
‫"יב"ל דחייב התזכחה היא‪ ,‬חיץ מעשה זי ]של תיכחה[ עיד מתחייכ אלא תעשה‬
‫דלא תעמיד על דם רןע‪ ,‬דלא גרע מטיבע בבהר‪ ,‬דעיבר על לא תעמיי‪ .,‬גם‬
‫"יהשבית" לרבית אבדת גופו‪ ,‬על אחת כמה יכמה דאם יכיל להציל מן העברה‬
‫דהיא אבדת' נפשי יגיפי ר"ל‪ ,‬בידא' חייב להחזירו למוטב ילהצילי"‪ ,‬יקל' יחומר‬
‫זה הוא כעיו' מה שרבי שלידמי תררה קידם לאביי שלא 'לימדי תירה‪ ,‬שהטעם‬
‫הרא שרבי‪ ,‬שמביאי לעילם הבא‪ ,‬קודם לאביי שהביאי רק ‪ 'i‬ע;לם הזה )משגה‬
‫ב"מ‬

‫··‪(.‬ב"פס‬

‫‪ ,.‬יכתב השל"ה )מס' שביעית פ'בריד אתה‪ ,‬ד"ה כבר( ‪" :‬בלאגמירי ]ללמד‬
‫לאחרים[ התלמיד· עדיף ממעשה‪ ,‬משים ששי בלאגמירי שני עבינםי_ תלמיד‬
‫ימעשה‪ ,‬דהייני הד"ת שלידמ יהמעשה הטיב היא שמלמד לחברך‪ ,‬יימ‪.‬למד לחברי‬
‫‪..‬‬
‫כאילי ילדי‪".‬‬
‫יכו מצית אהבת ·ריע שי במי שמלמד את חברי תירה‪ .‬כן משמע ממשנה‬
‫)נדרש ט' ר(‬

‫שכל מי שמרנע טובה מחברר עובר על מצוה זי‪ ,‬רכי שי לד‬

‫‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫ןבהסךב'א "ב'‪P‬‬

‫ספ ‪KN‬‬

‫משמע‬

‫לאחרים‬

‫שליןבךד‬

‫מלימיד לעצןבר‪ .‬כן משמע לפירוש רש‬
‫‪ N‬תלמוד לאחריני‬

‫גרול‬

‫ממעשה‬

‫מליונרי ‪.‬לעזםר‪.‬‬

‫‪,‬לחיטב"'‪.‬‬

‫ס" ('ז הסיג' ‪ K‬וניירי בקיימה ולא‬

‫‪4‬‬

‫לידי ·מעשה‬

‫('ג שמביא כמה‬
‫לימרי‬

‫אפלין‬

‫ותרס' ומאיךי שם‪ ,‬ומהרש"א כתב )קדושיו ןב‪: (:‬‬

‫מוסרם ‪.‬שבמיא‬

‫יעיין העמק שלאה‪) .‬לד לך· ס"‬
‫שם‬

‫‪H‬‬

‫‪,‬‬

‫היא 'ג;דל‬

‫ממעשה‪,‬‬

‫שהוא' גדול‬

‫לאחרים‬

‫ב ‪ ',9‬ייפר‪•n‬‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרא‬

‫את‬

‫ממנו";‬

‫הרבים שלומדיו‬

‫יכמה ‪·.‬הוכחות שלימוד לאחרים‬
‫פחןת‬

‫ממעסה‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫"‬

‫נרול‬

‫ילשלאתית )לך‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫לך‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫טיכה גדולה‪ ,‬מתירה ! יז"ל רמכ"ו )י'קרא 'ייט‬

‫‪(':‬ז"' "]יאהכת לרעד כמיד[‬

‫יחפוץ שיזכה רעהן האהיב לן בעושר רבבכטים יכביד ובדעת ובחכמה"‪ .‬הרי‬

‫שגם ל‪,‬מרו תירה לר'ע היא ככלל אהתבו‪ ,‬ו'יתר מפורש כדכר' כעל חפץ ח"ם‬
‫"הענ' דמעת‪ ,‬יהיא דל 'יתר מהכל‬

‫שהוא כס'ל‬

‫)אהבת חסד ח"ג '(ז"פ ‪:‬‬
‫בענ'נ' הד'עות יעל ‪ .".,‬כס'ליתי תעה מו הדרד ונעשה רשע‪ ,‬בכגיו זה ‪,‬צר"ק‬
‫'"‬

‫להשכ'ל אז' להש'כי בתשיכה ילהעמ'די על דרד האמת‪ ,‬יזכיתו גדול ‪,‬מאד‬
‫עביר זה '" וכל זה היא ככלל מצית עשה של יאהבת לרעד כמיד יכמו שכתב‬
‫הרמג"ם )דעות ף‪'( ,‬ג ‪". …‬‬

‫‪,‬‬

‫ףהר' מציה זי כלל גדיל בתירה )'רישלמ' נדר'ם ט‪'(, :‬ד ואל יאמר האימר‬
‫שהאי שייכת דק 'ברעך במצית‪ ,‬שהיר חז"ל דרשיה לגבי רשע שחייב מיתה ‪-‬‬
‫"בתור לומרתה יפה" )פסחים עווה‪ ,.‬כתובות ל ‪ !l‬ז ‪- :,‬סרטה ‪ :, n‬ב"ק )ייא‪,.‬‬

‫לייז ‪:‬‬

‫סנהדר'ו מ"ה‪,(, ,‬ב"נו וכו ‪,‬מפירש ברמ"ה )שטמ"ק כתיבית‬

‫יאהבת( ‪:‬‬

‫ד"ה‬

‫‪;,‬וכל ה'כא דכת'כ ער‪.‬ר משמע אפ'לי רשע שנתח"ב מ'תה‪".‬‬
‫הףנה נחלקי תנא'ם לגכ' ש"ראל עוכד' עברוה זרה אם 'נקרא'ם בנ'ס‬
‫)קדוש'ו (‪,‬ו"ל ‪" :‬בזמו שאתם' ניהג'ם מנהג כנ;ם‪ ,‬אתם קרי';ס בנ'ם ו'א'; אתם‬
‫ניהגים מנהג כנ'ם‪,‬‬

‫כ'ו‬

‫כד‬

‫וכ'ו 'כד‬

‫א'ו‬

‫אתם‬

‫‪,‬‬

‫רבי יהודה‪,‬‬

‫היא כדבר'‬
‫בכלל בנ'ם‬
‫‪,‬‬

‫)וי"ר ס'י קנ ‪ I/‬ט סק ‪ II‬ג(‬

‫ו' אמיר"‪.‬‬

‫כ"א( ‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫ב;‬

‫‪,‬‬

‫בשכעוות‬

‫ערבות‬

‫(‪,‬טל) ‪" :‬כת‪:‬כ וכשלי א'ש‬

‫)שי"ח' '"ס‬

‫משמע‬

‫‪,‬‬

‫מרבדי‬
‫‪,‬‬

‫"הלא 'משנאי‪ ',‬ה' 'אשנא וכך'''‬

‫‪-‬‬

‫והיבת‬

‫וכו‬

‫‪,‬‬

‫ושלמה בני )משל‪ ,‬ח‪( :‬ג'" ‪'" :‬ראת ה' שנאת רע" ‪' -‬‬
‫במה‬

‫רבי‬

‫אומר‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫שפסק כר' מאיר‪.‬‬

‫ימה שאמר דוד המר‪l‬ו ם‪,‬לכ‪ ':m‬קלייט‪,‬‬
‫מדיבר‪,‬‬

‫מאיר‬

‫קרו"ם בנ'ם"‪ ,‬ופסק הרשב"א כר' מאיר ןז"ל‬

‫קצ"ד( ‪" :‬משומד לע"ז '"‬
‫רג‪.‬ר"א‬

‫קרו"ם כנ'ס‪ ,‬דבר'‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫חמאה‬

‫ע"ו לקמו םרק ה'‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‬‫באח!'‪ :‬מלמד‬

‫‪,‬‬

‫שכל 'שראל‬

‫‪,‬‬

‫זה‬

‫ערכ'ם‬

‫"‬

‫'‬

‫התורה‪ ,‬ושעבירה של כל יהידי‬
‫בזה"‪ ,‬הרי שכל האימה הם כגיף אחד לקרים‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫נחשבת לחיבה לצ'כיר כולו‪ ,‬ילכל ‪,.,‬ח' בו‪ ,‬הערבית הזאת‪ ,‬לא רק שמט'לה‬
‫על כל אחד ואחד את האחר'ית לשמ'רת המצות של כל ש"ראל‪ ',‬אלא גם 'בהלכה‬
‫ה'א שילחת את סע'פ'ה‪ ,‬למשל‪ ,‬בברכות המצית ‪" :‬אף על ‪ ' D‬שב‪-r‬א‪' ,‬מיצ'א‪,‬‬
‫שהר 'כל 'שראל ערב'ם ·יה כיה למצות" )ר"ה '‪,‬ט"כ ירש"יישס(‪ ,‬ואפ'לו‬
‫נחלקו כגמרא )סיטה‬
‫‪,‬‬

‫ל"ז (‪:‬‬

‫אם אנו ערב'ם לגג' חיבת 'הערבות היאת‪',‬‬

‫‪…‬‬

‫‪.. .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫ל‪ ' D‬יה חיבה חמורה מוטלת על כל אחד לטרוח לקרב לאב'הם שבשמ'ם‬
‫‪.‬‬

‫כל אלו שתעי אי הותעו דמרד התירה‪ ,‬שבתעותם הר' כל עם 'שראל תוע'ם‪,‬‬
‫ינראה 'שה'ים הגורם הע'קר' לתעות מדרך התירה הוא חוסר '"ייעת התורה‬
‫אשר‪ ,‬כ'ו המינ' עם ש"ראל‪ ,‬הגעי לשפל נורא ‪,‬ם‪,.,‬או שכמעט א' אפשר לשערו‪,‬‬
‫יאם בו גם הת'קוו צר'ד לה‪,.,‬ת על‬

‫‪,.,,‬‬

‫ל'מרו תירהלתוע'ם‪ ,‬יעל כגוו ·זה‬

‫אמח )כ"מ (‪,‬ה"פ ‪" :‬כל 'המלדמ את כו עם האץר תורה‪ ,‬אם'לו הקב"ה גוזר‬
‫גזירר‪ .,‬מבטלה בשביול‪ ,‬שנא' )ירמהיר ט"ו‪' ,‬ייט( ואם תצואי יקר מזרלל‪ ,‬כפי‬

‫‪5‬‬
‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חההי"‪ .‬ובספר חסדייס )סי' חחקמ"ר( ‪" :‬טרב שהיזרר בהלכה 'עם ארחם שאינם‬
‫רידעםי כל כך כונרחר כדי שלא ילכר בטליס‪ ,‬משהיזרר עס חבריר הדרימם לר"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ארס על לרמדי חזהר כך ‪ .‬על עמי האזר גמרריס על אחח כמה רכמה‪.‬‬
‫עם כל חרמר החרבה בזה‪ ,‬בךרך שארנס הומנא פטרהי )ב"ק‬

‫כ " ח (‪:‬‬

‫‪I‬‬

‫רמי‬

‫שביטה ולא הצליח להחזיר בחשרבה לא נענש כמו שאיננר נענשים על עביררח‬
‫שבסחו על פי הקרא )דבירם כ"ט כ"ח( ‪" :‬הבסחררח לה' א‪-‬להיבו"‪ ,‬אבל‬
‫"הגנלוח לבו ולכבינו ‪ ". …‬זהנה הנבאי )יחזקאל ל"ג( ממשיל אח מי שבדיו‬

‫•‬

‫למחות לצרפה שמונה להזהרי מחוב הבאה על האזר‪ .‬אם ה ‪ r‬וםה הזהיר‪ ,‬הךי‬

‫‪,‬‬

‫יצא ריי חובחו‪ .‬ביז אם שמזע רביז אם לא שמעו אליר‪ ,‬רמסייס )שם ז'‬

‫‪: '(0‬‬

‫"ארחה בז אדם‪ ,‬צוםה בחחוי לביח ישראל ‪ …‬ושמעח מפי דבר‪ ,‬זהזהרח אוחם‬
‫ממני‪ ,‬באמרי לושע‪ ,‬רשע מוח חמרח‪ ,‬רלא דבוח להזהיו רשע · מדרכו‪ ,‬הוא‬

‫רשע בעובו ימות‪ ,‬ורוס סיו'ו באקש‪ .‬ראחה כי הזהוח ושע מדרכו‪ ,‬לרשב ממנה‬
‫רלא שב מדרכו‪ ,‬האר בערנו ימרח‪ ,‬ארתה נמשך הצלת " ‪ .‬מכאז משמע לכארוה‬

‫שעל כל מי ששי בדיר להזהיו‪ ,‬מרסל חרבה לעשרת כז )רעייז דבר' ומב"ם‪,‬‬
‫וסבאםי לקסז‪ ,‬שבזה בלסד דיז ההדריט ממעשי הנביא(‪ .‬רמי שאיבר עשוה כז‪,‬‬
‫הוהיר נחפט בערז זה שנכשל‪ .‬רממרוש אמרר בגמוא )שבתב"ד‪-‬נ"ה( ‪" :‬כל‬

‫סי שאםשר למחרח לאנשי ביחר רלא מהיו‪ ,‬נתפס על אנשי ביחר ; באנשי‬
‫נתמט על כל העולם כולף‪. .‬‬
‫נתמס על אנשי עןרי ;בכל העלום כרלר‪,‬‬
‫עיח‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫כועיז זה דברי הנבאי כאשר חזה את חררבז יושולםי )יחזקאל ס" ('ר ‪:‬‬
‫" ‪ …‬רממקדשי תחלר‪ ,‬רהיול באנשיס הזקנים אשר למני הביח"‪ .‬רמירשר בגמוא‬
‫)שבח (‪.‬ה"ג ‪" :‬אונר לו הקב"ה לגבריאל ‪ ,‬לך וושרס על מצחי של דציקיס חיו‬
‫וסל דרי‪ ,‬וסלא שילסו בהס מלאכי חבלד‪ ,‬רעל סחצס של שרעים תרי של דם‪.‬‬
‫כיד וסשילסו בהז מלאכי חבלה‪ ,‬אמרה מדת הויז למני הקב"ה‪ ,‬רבונו של עלוס‪,‬‬
‫;דמ בוסתבן אלו מאלו ז אמר לח‪ ,‬הללו צדיקםי גמירים‪ ,‬והלול רשעםי גמורים‪.‬‬
‫אמרה לםברי רברנו של זעלם ההי ‪ .‬בדיס למחרח ולא מהין‪ ",‬גס כאז‪ ,‬ממה‬
‫וסמסכםי הקב"ה איחה רהחחליר בזקני סנחדר!' משמע שסי שחיה בדיו לסחוח‬
‫ולא סחה נענוס היד עם השרע‪.‬‬
‫•‬
‫רצ"ע מה שקרא ארתם "צויקיס גונררםי" אף על פי שלא מיחר‪ .‬רנלע"ד‬
‫וסא!' כאז מצרה מוסמ למחות‪ ,‬אלא שיוס ערוכח‪ ,‬ומתןו העובוח נוסעו הצדיקיס‬
‫שרתפיס בשרעת השרעםי‪ ,‬ראם כ‪.‬ן מי שארמר קר נסוח לש מחאה ‪!' ,‬א בזה‬
‫מצ‪ m‬כלל‪ ,‬אלא צירכים למערל כך השושע שירב מדוכר‪ ,‬רלמערל בכל דוך‬
‫שערדמת לשררחנר כ‪ 'D‬שחנבו השס חכמה וחבונה '‪ .‬ארם לא הצלחנר בזד‪ ,‬איז‬

‫•‬

‫‪",‬‬

‫נ‬

‫‪.,‬לרי ' פ‪K‬שר‬
‫הזם‪u‬זם‪.‬‬

‫‪ e‬מוכיז‬

‫ליב‪.‬י‪.‬‬

‫ישונ‪.‬הנ )ופ‪-‬ש‬

‫ה‪/‬‬

‫לדכר‬

‫זה‬

‫גם‬

‫יא( םב‪_ ~,‬די‬

‫מזין‬

‫‪ IC‬חר‬

‫פ ‪ …. I‬ניס‬

‫י‪:‬סז‪:c‬ר לכ‪ M‬ירה‬

‫דסות‬

‫של‬

‫רנם‬

‫סו‪ n‬ר‬
‫רביי‬

‫ו‪t‬ת‬

‫"ונח‬

‫ישל‬

‫"לה‪.‬‬

‫ויז יה וםו סוב"ג ‪ ..‬ב‪I‬כה זבםיר ‪I II:‬כרר‪C‬י‪ ,‬בשביעית'" והוסיף ‪,‬ל זה )בכלבי ביק ףנם‪( .‬‬
‫‪: ..‬חםקר נינהו‪ ,‬בג‪:c‬ל כשרא שני‬
‫ואילכו דבר הוסור‬

‫‪-‬‬

‫שבו‪: J‬‬

‫הלעיסה‪ ,‬לרס‪ ,‬ויזבות ]שהן כ ‪ IC‬יס לגזיל ויניחם‬

‫דשי[י‪ ,-‬יהדבר זרדי עיין סהרי בקירת היה‪ • .‬מסר להן‪.‬רר ‪ i‬ש תא‬

‫‪6‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מציה במחאה יא'ו בה טעם‪ .‬יכו ד"קי בעל' התיספית )שבת ג"ה‪ .‬ד"ה אע"ג‪,‬‬
‫יכו בס' 'ראש השלם ס" רכ"ג( מהמשך הסיגא' שם ‪" :‬אמר לה ‪ j‬הקכ"ד‪ ,‬למדת‬
‫הז [ו' גלר' ידייע לפנ' שאם ‪I‬ב'‪ IT‬י כהם לא 'קבלי מהם ‪ ,‬אמרה לפנ!"‪ ,‬וכש"ע‬
‫אם לפנרי גל‪,‬י‪ ,‬להם מי ‪"".‬לג הרי שאם !"דע שלא 'קבלר; אין · כאן חרבח‬
‫מחאד‪) .‬רע"ן בפרק הבא בענין מצרת הרכח תרכיח שהיא לד‪.‬עח הראשרנים מצרה‬

‫"הגח‬

‫לעצמה(‪ .‬רבכעז זה שי ארלי גם איסרר בדבר‪ ,‬וז"ל ס' יראיס "ס) ל"ז( ‪:‬‬

‫להו שה"יר ושגגים ראל יה!" מזדיש‪ ,‬אלמא אין הלוברח עינשיו משרגג למזי‪,‬ד‬
‫כר אז להרברת ערגשין משאיגי מרתהר למרתרה"‪ .‬רכן גם בסמ"ג )עשין (א"' ‪:‬‬
‫"אף במזדיין צויר לשחרק ‪',,‬ג] ~ שלא 'קבדל ‪ I‬כדאמויגן ‪ …‬השרבה על האדם‬
‫שלא לימו דבו שאיגי גשמע שגא' אל חיכח לץ פן שיגאר"‪.‬‬
‫רלפי הז סתם מחאה שאיגה מיעילה‪ ,‬לא וק שאין כה מצרה‪ ,‬אלא אפ'לר‬

‫איסור יש ברבר כמפירש בגמרא )יבמיח (‪:‬ה"ס שחרבה על האדם שלא לימר‬
‫דבר שא'ני נשמע‪ .‬נווקי המחאה האד שתרעיל‪ ,‬רלכו "המיכחי את חב'זר תחלה‪,‬‬
‫בשלשרה דברים‬
‫לא דיבר לו קשית רע שיכלימגי" )ומב"ס דערת ר' ‪'(.‬ח יכן‬
‫‪.‬‬
‫שצורי אדם לרמו ערב שבת עם חשיכה ‪ ,‬צררי לאמרם בגחת‪ ,‬כ'י שיקכלי‬
‫)שבח ‪.(.‬ד"ל‬

‫רכגארה ש"‪ 1‬כל זה ביתר חיקף כזררגי‪ .‬ח"ל מחנת שמיאל "ס) י"א( ‪:‬‬
‫"כר קבלת' מרבית'‪ ,‬יבפרט מאדמי"ר מהרר"ח מיאלאיין ג " ע שבזמן הזה‪ ,‬קשרח‬
‫א'נס‬

‫נשמע'ם‪,‬‬

‫בדברש‬

‫ורק‬

‫רכים‬

‫יממשיר‬

‫יטיביס'‪:‬‬

‫"ימ'‬

‫שם ‪:‬‬

‫טכעי‬

‫שא'ן‬

‫לדבר רכיח ‪ ,‬יחיכף יכעיס על עישי עיל‪ ,‬רבפרט שלא ישמע לי‪ ,‬אי היא פטיר‬

‫תיכחה"‪.‬‬

‫ממצית‬

‫הגזלן ובהיאסור‬

‫‪,‬ל ןזי סמין‪.‬‬

‫להכשל‬

‫יןיו‪ c‬וכוחר לתח לי‬

‫‪-‬‬

‫כל ישרלא ‪,‬רבים‬

‫והיי‬

‫זל"‪ ,‬ז ינתב על ז‪,‬ן י~ שלמ‪,‬ן ‪ "K‬גר )לגיין ‪/‬בהר‪I‬ס"'א ''"'יי סי ' '"נ'י‪ K‬על ‪"',‬ש ‪'''( a‬ק ‪:‬‬
‫‪ ..‬ש‪ M‬ני הוס רכין נד וביז כר עובר ל‪ K y‬יסור גזל‪,‬‬
‫יאז אנו‬

‫זובןןם'י‬

‫להפריש‬

‫יהודי‬

‫של ‪ R‬וס‪r‬ני בי‪t1‬םור אחר‬

‫‪.‬ד'י‪,‬‬

‫וכ‪ M‬רחן דבר ש‪,‬סה‬
‫כרוכת דבריי‬

‫‪,"',‬לנר‬

‫מיו‪t‬סור‪ .‬לו‪ Kc‬סא‬

‫ירי‬

‫‪,‬ל‬

‫"נן‬

‫זמםיח‬

‫שיו‪c‬ן‬

‫•‬

‫הפרשה‬

‫רשעות‬

‫מ"'כ‪, ,‬‬

‫•‬

‫הו ‪)C‬‬

‫זך‬

‫נזיל‬

‫‪)'.‬שר‬

‫מלהיית‬

‫םא‬

‫אבל‬

‫בין כי יבין כך הו‪ K‬רש‪" .,‬ין חיוב להפרשיו ןנן‪c‬יסיר‪ .‬ובדגול מרבבה וכיסיף ‪,‬ל הדובה‬
‫וכותב‬
‫‪.‬חר‬

‫)שם( ‪:‬‬

‫‪..‬דאף בישר‪ K‬ל יו‪e‬ז מנרויך להפרישו‬

‫להפר "‪ t‬ו‪,‬‬

‫בסי ‪m‬‬

‫יש כ‪,‬נם‬

‫חייב‬

‫כש ‪ J‬יכר‬

‫נבלות‪,‬‬

‫בשוגג רשי ביד אשי‬

‫שהקםן‬

‫שוגג‬

‫ררתה ל‪ J‬ברר במזיר יי ןר‪K‬ה )'בירה‪l .‬י‪t‬םליר ו‪e‬ינר ונוונר נמור•‬

‫מזייה להפרו‪r‬זיר‬

‫וםב‬

‫להפרישן‪.‬‬

‫רכמו‬

‫כקםו‬

‫ני‬

‫ארבל‬

‫אס‬

‫•‬

‫לזרת‬

‫וכדבריהס‬
‫ההםרשה‬

‫ה י א ‪.. .‬‬

‫‪l‬י‪t‬בל‬

‫ו‪e‬ןו סילוזר חן‪c‬ר‬

‫"‪",,‬סה‬

‫משמ‪J‬‬

‫סאין‬

‫ובזוה‪,‬‬

‫לאא‬

‫ביינח‬
‫הכיינה‬

‫ההפרסה‬
‫היא‬

‫היא‬

‫למנו‪,‬‬

‫הפרשה‬

‫ממני‬

‫להיית‬

‫וב‪l‬י‪t‬יסור‬
‫רס"‬

‫ובסויס‪,‬‬
‫וסא‬

‫הרא‬

‫כ~יל‪,‬‬
‫י‪,‬שה‬

‫‪ 'K‬סיי יותי חמוי פ"ב') )ל"ת ר"ש יאנר( י‪:‬י םא הוא ‪,‬חדו ר‪,‬הז יזכור )לדתע ר"ול‬
‫מרככה( ‪ TJC‬ן ;םםשרה רתלעת ‪.‬‬

‫משמ‪,‬‬

‫שאין‬

‫נ‪ K‬ן‬

‫הרי‬

‫שנם‬

‫ממשבה‬

‫זי‬

‫התלכית הו‪ .‬ךא ורק למנו‪ ,‬ממנר‬

‫הוית‬

‫רש ‪.J‬‬

‫‪,‬נין‬

‫של‬

‫הפרשה‬

‫מאיסרר‬

‫ב‪,‬נונן‬
‫•‬

‫אלא‬

‫‪,.‬‬

‫ך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,‬‬

‫זכד כתב בעל חפץ חיים )אגרות וכו‪ ',‬מכתב כ"ו‪ ,‬מובא בס' מצוות השלום‬
‫עמ' ‪' : (295‬כ" באמת בזמננו אפ'לו הפושע'ם והחוטא'ם‪ ,‬מצו' הרבה ב'נ'הם‬
‫שא'נם להכע'ס ח"ו‪ ,‬רק תעו'ם הם על ''‪ ' '1‬א'זה פושע'ם שמתעם' אותם מו‬
‫הדרד‪,‬‬

‫על‪,‬הם‬

‫רצמוה רבה לרחם‬

‫דלהורותם‬

‫הבסבה ‪…‬‬

‫הדרד‬

‫ואותם‬

‫‪,.,.,‬מלת‬

‫חכמ'ם אשר בתו ‪,‬להם ד' חכמה דב'בה‪' ,‬וש" בכחם לרפא שבר עמ'‪ ,‬להורות‬
‫הדרד הסלולה לד‪ ',‬א'ו להם' לחשדב בעת הזאת‪ ,‬ובכל מאמצ' כחם עלה'ם‬

‫להשתדל בזה‪ ",‬וכו בעל חזוו א'ייש )שמ'טה '‪,‬ב ט"ז( ‪" :‬דכןרו שכל עצמבד‬
‫לתקן‪ ,‬א'ן הד'ן ]של מור "‪ '1‬יים[ בוהג בשעה שא'ן בו ת'קוו‪ ,‬ועל‪,‬בו להחז'רם‬
‫בעבותדת אהבה‪ ,‬ולהעמ '‪ 'T‬ם בקרן אורה במה ש "‪ '1‬ייבו מגעת"‪.‬‬

‫ו'ש לעיין בכל זה שהר' הרמב"ם ממש'ד שם )דועתו' ('ח ‪" :‬אבל בדבר'‬
‫שמם'‪ ,‬אם לא חזר בו בסתר ‪',‬מכל'מ'ן אותו ברב'ם‪ ,‬ומפרסמ'ם חטאו ומחרפ'ם‬
‫אותו בפבןר ומבז'ו ומקלל‪,‬ו אותו עד ש'חזור למוטב‪ ,‬כמד שעשו כל הבב'א'ם‬
‫בש"ראל"‪ .‬ולכאורה דברןר תמוה'ם‪ ,‬שהר' אם לא שמע כאשר דבר דבר' אהבה‪,‬‬
‫אם 'דבר 'אתו קשות‪ ,‬דוא' 'ב'חבו ו'לך לו‪ .‬אלא ודא' שרמב"ם כאו מדבר‬
‫במ' שב "‪ '1‬ו ·לכפות‪ ,‬ועיין בזה לקמי פרק ה!'ועדו צר'ד 'ע'ון ממה שבצטו'בו‬
‫לשבוא את הרשע'ם וגם שלא להתחבר אתם‪ ,‬ובעיין גם כזה לקמו כפ"ה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ר‪.‬‬

‫כתוב כתורה )ו'קרא 'ייט‪,‬‬

‫דצמת‬

‫'ייז( ‪:‬‬

‫תוכחה‬

‫"לא‬

‫‪-‬‬

‫תשנא‬

‫אח'ד‬

‫כלכבד‬

‫‪-‬‬

‫"‬

‫הוכח‪ ,‬תוכ'ח‬

‫את עמ'תך ולא תשא על'ו חטא‪ ",‬ולשון "תוכ'ח" כתב המלב'יים )שם( שהוא‬
‫באר'ות )ולא נמרסר שהוא בכפ'ה כשוט'ם או בדבר'ם(‪ .‬ול‪ ' D‬זה מצות תוכחה‬
‫הא" להוד'ע לחוטא את דכ>ך התורה כדבר שבכשל כו‪ ,‬והר' הוא מע'ו מצות‬

‫תלמדו תורה‪ .‬ובתוחכתו חייב ל‪,‬זהד מלפגזע כו או 'לב'ש"ו ורמב"ם 'פ'רט את‬
‫התבא'ם )דעות ''‪,‬ו ('ז ‪" :‬המוכזור את חברו‪ ,‬ב'ו בדברם' שב'בו לב'בו‪ ,‬כ'ן‬
‫בדבום' שב'נו למקום‪ ,‬צך‪" 'r‬להוכ'חו ב'בו לב'ו עצמו‪ ,‬ו"‪ '1‬בר לו בבחת ובלשון‬
‫רכה‪ ,‬ו'ודע"ו שא'נו אומר' לו אלא לטובתו‪ ,‬להב~או לח" העולם הנא"‪ ,‬והר'‬
‫זה דרשת חז"ל ')ערכ'ן (;ז"ט ‪'" :‬כול אפ'לו משתבים פב'ו‪,‬ת"ל 'לא תשא עלןר‬
‫חטא‪ ",‬דהייבו 'שזהרוות ברגשו חברו הוא תלק מעצם מצות תונחה‪ .‬ולפ' זה‬
‫צ"ע מה שהרמב"ם ממש"‪ '1‬שם (ח"ה) בזה הלשון ‪" :‬אבל בדבר' 'שמם'‪ ,‬אם‬
‫לא חזר בו נסתר‪ ,‬מכל‪,‬מ'ן אותו ברבים זכף ‪ ",‬לכאורה דבר'ו כאן סות'‪,-‬ם‬

‫את זברין בהלכה ‪;.‬ז שבנחת דוקא‪ .‬רתירץ מהר"מ שיק‪) -‬שו"ח אר"ח סי' ש"ג( ‪:‬‬
‫"ובראה ערל'בו מצות תוכחה משום שב' טעמם'‪ ,‬א' משםר 'מצות עשה 'הווכח‬
‫תוכזור רהב' שמום‬

‫כתב‬

‫הדמב ‪ If‬ס‬

‫ערבות ‪…‬‬

‫במברו‬

‫וש"‬

‫המצות‬

‫בפ"מ‬

‫ובה'‬

‫נשורש‬

‫דעות‬

‫הוא‬

‫שב'‬

‫הח'וב'ם‪,‬‬

‫בנחת‬

‫הבה‬

‫ובדברים‬

‫מוצת‬

‫רכיס‬

‫תוכחה‬

‫ובכנסיס‬

‫תוד הלב‪ ,‬בנל פעם בר'צו' אחרת‪ ,‬ולא ‪,‬לב'ן פב'ו‪ ,‬וכתב כס' התורה והמצוה‪,..‬‬
‫דלשוו תוכחה בלה"ק כד הוא שממעות שלו‪ ,‬בדרד ב'רור‪ …‬ואפ'ול הכ' מציבו‬
‫דאם לא קבל ולא שמע בבחת‪ ,‬ילב'ו אה פב'ו וכמ"ש הרמב"ם שם"‪ ,‬הרי‬

‫שרס‪.‬בור את דברו רמב"ם שבחל' ז' מודבר במצות תונחה עצמה ובהל' ח'‬

‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בחיוב היצוא מן הערבות‪ ,‬ועיין לקמן העהר ‪ 4‬שגם מדביר בעל ס' ירא‪i‬כ'‬
‫שממע" שמצות תוכחה מחולקת מענין הערבות'‪,‬‬

‫מהר"םשיק לא פירש לאיזך תכלית התכייז במצות תזכחה‪ ,‬הרי יש בה‬
‫משום חסד ואהבת רעי‪ ,‬אבל לעד"נ מפשטות‬

‫הוכח‪" .. ,‬‬
‫חנוד‬

‫"לא תשנא אחז בלבבך‬

‫הקרא ‪:‬‬

‫משעמ שמצות תוכחה כאה כדי להסיר שנאה מלכנו‪ ,‬וכן כתכגם בס'‬

‫)מצוה‬

‫רל"ט( ‪:‬‬

‫כי כשיחטא‬

‫"לפי ששי כוה שלום וטובה בין אנשים‪,‬‬

‫אשי לאיש ויוכחינו במסתרים‪ ,‬יתנצל לפניו ויתקכל התנצלותו ושילים עמו‪,‬‬
‫ואם לא ויכיחנו‪ ,‬שיטמנו כלכו ויזיק אליו לפי שעה או לזמן מן" הזמנים‪ ".‬הרי‬
‫שגם למען השלום והאהכה כין ערים צריך ללדמ לחבירו תורה‪, ,‬‬
‫וכידוע בו שלא יקכל אמרו חז"ל )יכמות‬

‫"כשם "שמצוה על אדם‬

‫(‪.‬ד"ס ‪:‬‬

‫לומר דבר הנשמע‪ ,‬כך מצוה על אדם שלא לומר דכר שאינו נשמע‪ ".‬ומסיק‬
‫שם שהשתיקה איננה רק מצוה‪ ,‬אלא אפילו חוכה יש בה שנא' )משלי '‪.‬ט ('ח ‪:‬‬
‫"אל תוכח לץ פן ישנאד"‪ ,‬וכתב שם רש"י "לומר דכר הנשמע‪" ,‬דכתיב הוכח‬
‫"‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫תוכחי‪ ,‬להוכיח מי שמקכל ממנו'! וכן כתכו גם בעלי התוס' ')שכת נ"ה‪ ,‬תד"ה‬
‫יכן מסיק‬

‫)עשין‬

‫הסמ"ג‬

‫י"א(‬

‫ס'י‬

‫דברי‬

‫נגד‬

‫"‬

‫"'‬

‫ס'‬

‫ןאע"ג( וס' יראיס )ס'י ל"‪(T‬‬
‫יראים )ששי לו כו גרסא אחרת( מכאן שככל אפרן אין להוכיח את מי שיודע‬
‫"‬

‫שלא ישמע אליו ‪..‬‬
‫"‬

‫"‬

‫הוקשה על זה בנימוקי ויסף )יכרמת‬

‫וז"ל‬

‫ס"ה (‪:‬‬

‫"דבר הנשמע‪ ,‬למי‬

‫שם ‪:‬‬

‫מקבל‪,‬‬
‫שמקכל מצהו‪ ,‬דכתיב הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים‪ ,‬אבל מי שאינו ‪.. .‬‬
‫מצוה וחוכה שלא להוכחיו‪ ,‬והקשו ז"ל מהא ראמרינן כערכין שחייכ להוכיח‬
‫‬‫עד שיכנו או יקללנו‪ ,‬התם כיחדי אבל לרכים' לא‪ ,‬והא ראמרינן במס' שבת‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫"‬

‫לוכחינהן מר להני דבי רשי גלותא‪ ,‬ואמר לא מקכלי מנא‪.‬י ואמרינן אפילן‬

‫‪,‬‬

‫הכי לוכחינהו מר‪ ,‬התם דלא הוכיחם כלל‪ ,‬אלא שהיה מכיר בהם שלא ישמעו‪:‬‬
‫ומשום דאולי שימעו‪ ,‬או משםר שלא יההי להם פתחון פה 'היה חייב "להוכחי‬
‫לפחות פעם‬
‫"‬
‫‪,.‬‬

‫אחת'! ‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫"‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪-‬‬

‫"‬

‫‪3‬‬

‫באל‬

‫עיין‬

‫שיי חדמ‬

‫ריבים‬

‫)אס'‬

‫תכחה ‪.‬מ?עס ערבות דוקא‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫יהרא"מ )כמובא‬

‫כתב ‪:‬‬

‫בסמ"ג‬

‫"הבי מילי‬

‫מעף‬

‫ה"א‬

‫י"א‪,‬‬

‫עשין‬

‫מפורש‬

‫יכן‬

‫ומקשה‬

‫מן‬

‫הדיוק‬

‫שמרכיח‬

‫דמה(‬

‫והרא"וב‪.‬‬

‫בסן‬

‫ובזירין אע"פ שאתה‬

‫בכך כלרס‪ ,‬ועל זה במאר הלעיטהו לרשע‬
‫אפילו‬

‫ב'‬

‫יזה לכאורה בנד הרמב"ם‬

‫כשונבין‪ ,‬אבל‬

‫איבר מקבלן"‪.‬‬

‫ס'י‬

‫ר"ה‬

‫יבראה‬

‫‪-‬‬

‫שמצות‬
‫_‪..‬‬

‫יראיס‬
‫מרבה‬

‫השלם‬

‫‪-‬‬

‫דלא‬

‫ככדפוסים(‬

‫עונשך‪, ,‬שחטא בהתךאה‪· ,‬אין‬

‫וימות‪,‬‬

‫יכאשר פירשתי למעל‪ .,‬שהתג להוכיחן‬

‫מסוגיא‬

‫"החס‬

‫בשבת‬

‫)~להם‬

‫מי‬

‫גל‪,‬י"(‬

‫ומתרץ‬

‫מעונש היו פטוריד נמצי הערבות[ אבל מעשה יהוכח תוכיח לא ובפטרי"‪ ,‬ורבדיו צ"‪Y‬‬
‫המגמרא ביכמןת ‪:( J‬ה'"ם ששם הקרא "אל‬

‫חיבה‬

‫שלא להוכיח‪.‬‬

‫זבבל‬

‫מקום‬

‫משמ~‬

‫חיכח‬

‫מכאן‬

‫ל‪r‬‬

‫'"‬

‫שנם‬

‫משעמ זמייךי בזבזי‪,‬ד ואם‬

‫‪~,‬תו‬

‫ש~רברת‬

‫לחוי‬

‫וצמרת‬

‫כל זאת‬

‫תוכחה‬

‫לחןז‪,‬‬

‫‪s‬‬

‫מהר""מ שיק )שו‪"-‬ת סי' ש"ג( זבניה על פי לשין ירכי משה )אר"ח סי' חר"ח(‬
‫יהדיני‬

‫לא בינו‬

‫לבין‬

‫‪ . .‬ברבים ‪. .‬‬

‫חברר‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מה שחמלק בין '!'חי לובים‪' ,‬הדבו חמרה שהוי מסחימח לשרן הגמוא שם‬
‫משמע שדמיבו ‪",,!,‬ב רלאר דיקא בובים‪ ,‬רכן משמע גם מן הקוא שדישר '‪C‬‬

‫ממ‪u‬‬

‫חיבח‬

‫השחיקה ‪:‬‬

‫‪..‬אל חרכח‬

‫ל‪r‬‬

‫פן ישגאר" יכן הקשה גם בבוכי ףס‪.,..‬‬

‫)אר"ח ס" חו"ח םק"ד(‪ .‬אבל כררגחר מברווח במקיוה בחדישוי ויטב"א )יבמיח‬
‫ס"ה (‪ :‬שכחב ‪.. :‬פיורש ‪ :‬לובים‪ ,‬אבל ובחייי דע הכאה‪ ",‬דהייגר שמחלק בין‬
‫סתם היייי‪ ,‬שהם הובים‪ ,‬יבין מי שמקרוב אלוי‪ ,‬רכן ממררש מחלק בס' חסדיים‬

‫) ‪ " 0‬חי"ג‪ ,‬יבהיצ" מ"ג ס" חחחקל"ח( ‪.. :‬כשאדם יייע שלא יקבלי דבירי‬
‫אין והיכחיר‪ ,‬ראשו אמור דע גזיפה מדבר כשהבן מיכחי אח האב אי האב אח‬
‫הבן אר אח אחרי‪ ,‬כלרמר עד היכן חרכחה‪ ,‬כיצך דבוים קשים שי לי לדבו עד‬
‫שיכהר ‪ …‬ש' ‪ I‬בו לר קשיח כל כר לפי שלבי גס בר יארהבר‪ ,‬וק דבוים קשים‬
‫איגו יכול לםמל ימכהי (‪ I‬ו גרזף בי אר מקללי שיגיח ארחר מלהיכיחי ; אבל‬
‫דאם אחו שאם ייכחיגר ישגאגר רריחו להכע'ס עישה‪ ,‬רגם יגקםר עד שיבא‬

‫לדיי וע ירחו ‪ ,‬אין להרכיחר ; אבל מה שאמור עד הנאה רקללה רגזימה איגר‬
‫דמבר אלא בארהבים שרידע בבררר שלא שיגאגר להפםידר ממון ולא‬

‫יגקרם‬

‫ממגר‪ ,‬אבל לפי שעה יכהו !' רבס' מצררח השלרם מביא בשם לקוסי אמוים‬
‫)פוק‬

‫לייב( ‪:‬‬

‫‪ ..‬הייגו בחברו כו' אבל מי שאיגו חבוו ראיגי מקווב אצלו‪ .‬הגה‬

‫לע זה אמר הלל הזקן‪ ,‬הרי מחלמ'!'יי של אהון‪ ,‬ארהב שלרם כר"!‬
‫ימח שבחני‬

‫ריטכ" (‪l‬‬

‫ינמק " ' טעם שנ" ‪ ..‬כדי שלא הייה להם םחחןז םה"‪,‬‬

‫צ" ‪ IT‬דמרע חשוב שלא היהי להם פחחון פה‪ ,‬הוי ה' חוקו בלריח רלב ‪ ,‬רמה לי‬
‫פחחרן םה‪ .‬ארם הטעם הרא כדי שהי"‪ ,‬עבשי ריחו חמרו ‪ ,‬הוי אבר וראים שבדור‬

‫כלל תר חז"ל למ ‪ u‬ע גוימח הגדלח הועבש‪ .‬רארלי כררבחם כדבוי האר " מ‬
‫)הבאברם לי‪Tl‬ל בהעהר ‪ (4‬שכחב ‪.. :‬ראף על ‪ ' D‬שאחה מרבה ‪ IT‬בשר‪ ,‬שחסא‬
‫בהחואה‪ ,‬אין בכך כלים‪ ,‬ועל רה באמו הלעיטהר לשרע יימרח'!‬

‫יעיןי בשדי חמד )‪ K‬ס"ד מ ‪ '17‬ה' ס" ('ב שמבאי בשם מעוכי לכ )ח"ב דף‬
‫רמ"ה ע"א( "דמצית תיכחה אינה כשאר מצית שצרדי לדריף אחרהין"‪ .‬י‪p‬ןכשה‬
‫‪..‬משמראל הבכיא שההי סיבב הלרך מעיו לעיר בכל משוב בב"י כדי להדירכם‬
‫בדוך שיוה ילד~כיחם על מ‪IT‬שיהם‪ ",‬ימסיק ‪..‬שחייב לודוף אחר זה דרקא‬
‫כבודו לד דמקבלי חדכחח דכן גדיל הביח רגדיל הזוו מצ‪ m‬לדרףו אחר מצרח‬

‫תונחה"‪ .‬ונן בשם כתב סופו )אה"ע סי' מ"ז( ‪ .. :‬אבל מי שירשב על כסא‬
‫­רבבדח יתנקבל למקח על עסקי העיר להרריחם דרך החיים להדכיח יל"סו אדחם‬
‫בדבר'‪-‬ם ולה‪'!'IT‬מ הדח כל האפשר‪ .‬לא חיוס על ‪IT‬צמר רק על כבררה'!‬
‫ה‪ .‬ס‪'1I‬בר ון' שס '‪, II‬לחדסם'‬

‫ממה שמצאבי לגבי מציח אהבח רעי רחרכחה רכן בעבין ערבדח ראיבר‬
‫שגם לגבי רשעים דחיעים קיימרח המצוח הללי‪ ,‬לםחדח לדעח כמה גדילי‬
‫הפוסק '‪ .C‬מא'!'ר אמר ה' ליהרשפט )דבה'" ב' כ( לייז( ‪..‬בהחחבןח עם אחזהיר‬
‫תמ ה' אח מעשרי‪ ",‬רכן שבי וברחיבר )אברח '‪,‬א ('ז ‪" :‬אל חחחבר לרשע"‪.‬‬
‫עוד דשרו חז"ל )פסחים קי"ג (‪ :‬שמי שואה בר דבר עחה ‪..‬מצרה לשבאתו‪,‬‬
‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שאב' יארח ה' שבאח ר ‪) "p‬משל‪ ,‬ח‪ ' :‬יי ‪(,‬ג ומובא ברמב"ם ובשולחן ערוך‪.‬‬
‫במיוחד‬

‫היום שהמיבוח‬

‫הואםיקורסוח‬

‫ברחובוח‬

‫שולטוח‬

‫•‬

‫הלא‬

‫ובשוקים‪,‬‬

‫"ה ‪m‬ק מעל‪,‬ה דךר ואל חקרב אל םחח‬

‫לגבה'ן דשוו )ע"ז "' ‪.,‬ז משל‪ ,‬ה' ('ח ‪:‬‬
‫ביתה'‪ :‬ו'ר טרםון אמר )שבת קט " (‪.‬ז ‪" :‬אםל‪-‬ו אדם ףדר אחריו להורגו‪ .‬חבש‬
‫דץ אחר" להכשיו‪ ,‬נכנס לבית ע"ז ואיך נכנס לבתיהם של אלו"‪ ,‬דע‬
‫שקרא ‪ p‬לה'ן ר' ישעמאל )שם( את המקרא )תהל‪,‬ם קל"ט‪ ,‬כ"א ב ( ‪" :‬הלא‬
‫משאברי ה' אשגא ובתקוממרי אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים ה" לי"‪.‬‬
‫ואף עשו לגבי מיבות הרחקה אפילו‬
‫דמשכא"‬

‫)ע"ו‬

‫יותר מעבדוה זרה שכן "שאני מינות‬

‫כ"ו ‪:(.‬‬

‫ולגבי תלמוד תוהר הדבר עוד ייתר חמור‪ ,‬שהרי אמרו )חוליך קלייג‪ ( ·.‬שכל‬

‫‪.‬‬

‫השרבה לתלמיד ' שאיבו הגון הריהר כזורק אבך 'למרקרליס רבופל לגריב‪.‬ם‪ .‬ואם‬
‫בן אך‪ r‬אפשר לק"ם את המצות הנ"ל‬

‫לגכי רשעים ותערםי ‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫רהבה הרמב"ם אחרי שחרץ את הדין של הכופרים בתורה שבעל פה‪ ,‬כתב‬
‫)הר ממרים ג‪'( :‬ג ‪" :‬בחמ דברםי אמורםי באיש שבפר בתורה שבעל פה‬
‫במחשבתו וברבירם שבראו לו‪ .‬והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירוח לבו ובוםר‬

‫בתירה שבןול םה תחילה כצדוק יב"תיס וכן כל התעוםי אחר"‪ .‬אבל בני התועים‬
‫האלה ובני בבה'ם שהדה'ו אותם אביתם זנזלדו ‪ .‬כין הקראים יגדלו איתם ןול‬
‫וריז לזז‪II‬וז בדרבי המצות‬
‫תתם‪ .‬ו"י ר ‪ t‬א ‪ .‬תכיונק שבשבה בינהים וגדלוהי יאיני‬
‫‪,‬‬
‫שהרי רר‪.‬א כאטס ואע"!כ ששמע אח " כ ]שהוא‬

‫יהדרי‬

‫יראה היהדוים‬

‫ירחם ‪ .‬הרי‬

‫הוא באנוס שהרי גדלוהו על טעיתם[ כך אלר שאמרנר הארחזים בדרבי אבותם‬
‫הקארםי שטעו‪ .‬לםיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום דע שחיזרו‬
‫לאיתן התורה"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫יכעין זה גם בםהימ"ש )חולין‬

‫‪..‬‬
‫‪: 11‬‬

‫•‬

‫ב‪ :‬תרגום ר"י‬

‫קםח( ‪:‬‬

‫" ‪ …‬אבל אלו‬

‫שנילדי בתיח האלו‪ ,‬יחינכי על םהין‪ ,‬הריהם כאנוסים ודינם דין תינוק שנשבה‬
‫לבין הגוים‪ ,‬שכל עביחתיו שגגה‪ ,‬במו שביארו‪ ,‬אבל המחחיל הראשון הרא‬
‫מזרי‪ ,‬לא שיגג'‪ :‬יהביא ב"י דבר" אלי בהלכיח ערובי חצחת )או"ח ס" שם"ה‬
‫ד"ה ןמ"ש(‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫האחרינים ‪ ,‬להקל בחיבת‬
‫דברי רמכ " ם אלי הסתמכי גם פיסקי הדירות‬
‫‪.‬‬
‫על ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫השנהא לגבי החיעים שבימיבי‪ .‬כן כחב בעל עריך לבר )שי"ת כבין צ"ן ח"ב‬
‫סס‪ "1‬כ"ג( ‪" :‬לפשועי שיארל שבזמננו‪ ,‬לא ידענא חמ אדין כהם אחר שבןע"ה‬
‫פשתה הבר"ת לריב‪ ,‬דע שברובם חלייל שכת געשה כהיתר‪ ,‬אם לא שי להם‬
‫ד אומר מותר‪ ,‬שרק קחב למז" ו ‪ t‬א ‪ …‬ימה גם בבבה'ם אשר קמי תחתיהן‬
‫אשר לא ‪P‬ו"י רלא שמןור דיבי שבת שדרמ ‪ r‬משמ לצדרקים דלא בחשבר למימירם‪,‬‬
‫אע"פ שמחללין שבת‪ ,‬שמשעה אבותה'ך בידהין‪ ,‬יהם כתינרק •שבשבה לבין‬

‫‪r‬‬

‫•‬

‫ער"כ כמביאר )סי' ש‪I‬כייה(‪ ,‬יכן כתב גם המבי"ט ‪-‬ר‪r‬ס)‬

‫החד‬

‫רומ ‪r‬‬

‫לייז( ‪…‬‬

‫יהרבה מפשועי‬

‫להם וערפיי מהם"‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הר' הוס'ף כא! הערוך לבר על דבר' הרמב"ס וכחב סברא לומר שעצס‬

‫העוברה שרוב בב' החד מתלל'ס אח השבת כולא מאמ'בםי בא'סודה'( הופכת‬
‫אח ה'ח '‪ "T‬למצב של אומר זבוחר‪ ,‬אמ'לו אם ראה אח אב'ו שומר אח השבח‪.‬‬
‫וכע'! זה גם במלמד להוע'ל )או"ח ס" ב"ט( ‪" :‬רוב 'שראל בארצבו מחלל‪,‬‬
‫שבח הם‪ ,‬וא'! דעחס בזה לכפוו בע'קו' ומאבחבו ‪ …‬ערוד '‪ W‬סב'ף להקל‪,‬‬
‫דבזמב'בו לא מקר' מחלל שבת בפהוס'א‪ ,‬כ'וו שרוב! עו‪'!.‬ש כ! ‪ …‬ה'ח '‪ "T‬חושב‬
‫•‬

‫•‬

‫שא'‪ 1‬זה עכ'רה גדילה כל כ‪.‬ר וא'בו צר" לעשות כצ'בעה"‪.‬‬

‫סכוא בוספח הש"כח בזמננו אבו מוצא'ם כדכ'י בעל חזו"א כי'"ד הל'‬
‫שח'טה ס" כ' ס"ק ט"ז( הבאבו אח דבר'ו בק'צור ככר לע'ל פוק ג' רז"ל ‪:‬‬
‫"ובראה דאין דיז ומרדיין אלא נזמן שהשגחתי דת' גלויה כמו בזמו שהיי בסיס‬
‫מצו '‪ … 1‬והכיפר'! אז בבל‪,‬זוח מ'וחדח בהטייח ה'צר לחאווח והפקרוח‪ ,‬ואז‬
‫ה'ה כ'עור שרעםי גדרו של עולם שהכל וע'!" כ' הדחח הדוו מבא' פוערב'וח‬
‫לערלם ‪ …‬אבל בזמו ההעלם שבבדתה האמונה מ! רלת העם‪ ,‬א '‪ 1‬במעשה‬

‫•‬

‫היררה גרר · הפרצה‪ ,‬אלא הוספת הפרצה‪ ,‬שהיהי כעיניהם כעמשה השחתה‬
‫ואלמות ח"ו‪ ,‬וכ!י' שכל עצמבו לתקו‪ ,‬א'ו הח נוהג בשעה שא'ו כו תק"וו‬
‫ועל‪,‬בו להחז'רס ' בעבחוח אהבה ולהעמ'דס בקרו אורה במה ש '‪'"T‬בו מגעח"‪.‬‬

‫שרס כס"ק כ"ח( היא מכ'א את דכר' ומב"ס הב"ל מהל' ממר'ס ומוס'‪i‬ו‬
‫"ובהג"מ פ"י מהל' דעיח כתכ דא'! ושא'! לשבאתי אלא אחו שא'בי מקכל‬
‫חוכחה‪ .‬יכסיף ס' אהבח חסד כחב כשס הגר'" מול‪,‬ו דמציה ‪ -‬לאהוכ את‬
‫השרעםי מהא' סעמא‪ ,‬והב '‪ lI‬כי מחשובוח מהד"מ לובל‪,‬ו כ' אצלונ הוא קרום‬

‫חוחכה‪ ,‬שא'! אבו י'דע'ס לד~כת'‪ ,‬ודייב'ב! להו כאבוס'ס"‪. .‬‬
‫רהא לך דכ'י ה"ד ה'יבת! מואל‪,‬ו שמרבא'ם שם ‪:‬‬
‫!!'סוד לדעח מהד"מ לוכל'! ]שו"ח ס"‬

‫"ראף בשרע גמוו '‪W‬‬

‫[ג"' לשבאוחו כל זמ! שלא דכ'חו‪,‬‬
‫שמא אס ה'ה מוכ'ח‪ ,‬הה' מקבל‪,‬‬

‫ו'א! בדיר זה מ' שי'דע להוכ'ח ]עדכ'ן ט"ז [‪:‬‬
‫יטבעו הרע גרס לו‪ ,‬כמ"ש ואל חד'! אח חב'ד·ד עד שחג'ע למקומי‪".‬‬

‫ובעל חפץ חייס כתב שאלו שלא באו והכע'ס אלא שחוע'ס גבלל שהחעום‬
‫א'לו םשרע'‪ ,D‬מצוה וכה ל ‪ m‬ס על'הס רלהורותם הדרך הנכונה‪- .‬ושכמ"חד‬

‫תלןנ'''' חכמםי שה' בתן להס חכמה וג'בה לרפא ‪.‬שגר עןנבי‪ ,‬חייכםי להוררי‬
‫להשחדל בענ'!; ע "‪ 1‬אח דכר'ר לל'ע סוף פ"ג‪.‬‬
‫•‬

‫בסיגנןן דומה לדביר חזן"א הנ"ל כתב רחיד"א '''ברב) אי"ח' ס'י ח'ר'ח‬

‫ס '‪, j:‬ד" שרם גם בשם מהר"י זאבי(‬

‫•‬

‫שחייביס להפריש מארסיך אף באיבר רוצה‬

‫לשמעו וגכל אוםן ה"בו דוקא כש"!'בו תק'פה על העובר'ס ‪ …‬כוס כי ד'ע'בו‬
‫דלא מקבל‪ ,‬וכח ‪'!,‬א שמום אפושר' בכה"ג א' ‪" ' i‬ייכ'ס לרכת'ם‪. .‬‬
‫והבה ח‪.‬י"ל למחבו שע'קב אב'בו שנחבסה קשוח כמעשה ד'בר‪ ,‬הה' זה‬
‫עונשו על מה שמנע אח בחו מאח'ו עשו הושע‪ ,‬שאול‪ ,‬א'לו ‪"!,,‬ה מש'אה לו‬
‫תיתת מחזירתו למוטב )בר"ר ע"ו ‪ ,‬ט‪ ,‬מובא בשר'יי בראשית ל"ב ‪(,‬ג"כ דע‬
‫כ'ף כד ‪I‬‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫~‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכל‬

‫הב"ל‬

‫לאור‬

‫לכאוהר תמוה‬

‫ההתגנדות‬

‫החר'פה‬

‫הדורות‬

‫של ‪.‬גדול‪,‬‬

‫האחרוב'ם לכל התחברות כלשה' לא'רגוב' הכופר'ם כגו! הרפורמה וה"צ'ובות!'‬
‫של 'מ'בו "שעל מצחה חקוק אות‪-‬ק'! ש‪,‬הצ'ובות דבר א'ך ‪,‬להם עם~ הדת' ‪".‬‬
‫)לשו! '''אר קוק‪ ,‬אגרות רא'ייה ח"ב ס" תקע"א( הר' רוב רובם של אבש'‬
‫הא'רגוב'ם הללו הם ממש ח'בוקות שבשבו או‪ ,‬לפחות‪ ,‬מאלו ‪,,,‬שטבעם הרע‬
‫גרם להם"‪ ,‬רלפ' הב"ל ה'ה על'בר לשמכם בדנר' שלום ובחבל' האהבר‪.‬‬
‫'‬

‫‪.-‬‬

‫יהגה הורה לבו בזה את הךרד הוש"ר הירש באגררתיי‬

‫‪8‬‬

‫בעביו הציאיה‬
‫•‬

‫מהקה'לרת הרפורמ'וח כאשר הללר רצו לתח לשומר' תורה אח ב'ת תפלתם‬
‫הם ואח כל 'צרכ'הם "הדח"ם"‪ ,‬רק שש"ארן 'חד אחם בקה'לה 'אחח‪ .‬רפםק‬

‫רש"ר ה'שר שעם כל זאת אסורה כל התחברות אתם שהם א'רגו!' של 'מ'בות‬
‫שה'א גרועה מעבודה זרה ‪ '.‬באגרוח אלו 'הוא דן גם בשאלה זן של אהכת‬
‫•‬

‫התועלם‪ ,‬ןז"ל ‪:‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫"יש מבלבלרם את הדעות באומרם כרמיה' שהשאלה היא פרריד‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫ביו בני אדם‬

‫משלבן‪ .‬א'ן‬

‫‪,‬‬

‫למיגות‬

‫‪,‬‬

‫יציאה מתוך התחברןגר עם אנשים שא'מובתם שונה‬

‫‪-‬‬

‫זה כלל ‪ …‬השאלה' ה'א רק‬

‫ןפאיקוסרית ‪…‬‬

‫ה'צ'אה מההתחברןת‬

‫זב ‪ 'I‬נזי ופאיקירסיז על‪ -‬פי הפוסקים 'שאני‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫מציורם שלא להתחבר עמהם‪ ,‬ב"ה 'אינם 'נמצאים ביוס‪ .‬כל ‪ -‬מה‬

‫שלמדבן "בכםר שבהוץ לארץ לא עע"ו ב'בד‪ ",‬ן'או‪'! ,',‬ב'מ‬
‫באומות '" אלא מבהג אבוח'הם בד"'הם'‪ :‬כל וה ש"ך גם לבג'‬
‫עמבו ה'ום שקבלו על עצמם את המ'בות ואת האפ'קורסות‪ ,‬גם‬
‫הם דור שב' ושל‪,‬ש' לאלו שחדשו את ההמרה דבעתם רגמ;ןה‬
‫בפועל על '"ד הסחתם‪ ,‬בהם ש"ך לגמר' מה שכתב הרמב"ם על‬

‫•‬
‫•‬

‫]כאז הרא מביא את דברי הרמב ‪ II‬ם;‬

‫האפיקורסין והקראים שבזמנן‪,‬‬

‫הל' ממרים‪ ,‬שהבא ‪ U‬ם לע'ל[‪.‬‬
‫•‬

‫אבל‬

‫כס" מה‬

‫אחיג;‬
‫•‬

‫‪6‬‬

‫שאבו‬

‫שגודלי‬

‫מחו"ב'ם‬

‫בדעות‬

‫ל‪,‬שא‬

‫המרנרת‬

‫ול‪,‬תן‬

‫והאפיקורסות‪,‬‬

‫בשלום‬
‫כפי‬

‫ורעוח‬
‫מה‬

‫עם‬
‫•‬

‫שעלינן‬

‫לח'ות ח" תורה אמת"ם ולהב'אם להכרה' הלוכדת את הלב‬
‫ל ‪;r‬דות '" כגנד זה מוטלת על'בו החובה והצורך הגדול להתרחק‬
‫מהמ'בות והאפ'קורסוח‪ ,‬ולהבדל לגמר' מהן‪.‬‬

‫האיגרות האלר‬

‫נכבתו בגרמניח אל הרב ו ‪ H‬ר כמברגר ונרפסן ככתבי הרשייר הירש‬

‫‪'(.‬ר תרגמתי קטנוים חשוביס‬

‫מתיכם יהם הופינוי בקובץ‬
‫•‬

‫)כךר‬

‫עור'ה }חשין תשלייכ עמ' ‪")-‬ע‬

‫•‬

‫פ"ג( וואה ספו הוב הירש‪ ,‬משנתו ושיטתו )ירושליס תשנ"ב( עמ' ‪.295‬‬
‫ד‬

‫כראי להזכיר‬

‫אכן שמראש‬

‫הגרמנית 'שהכיוו ·וק‬

‫היי‬

‫גיהרות‬

‫החורים‬

‫אחת‬

‫בתוניס‬

‫והצליחו‬

‫ביי ‪ -‬הופוומים‬

‫הופוומים‬

‫להשתלט‬

‫כתוואה‬
‫על ·זו‬

‫המרינה‬

‫מחוק‬

‫•‬

‫וביצלו 'מעמרם‬

‫‪.‬זה לרריפות אמריות את החרריס ער שקם וש"'ר היוש והשיפ ‪ 37‬על הממשלה הפרוסית‬

‫י לשבות את החוק‪ ,‬ואחוי שואו הרפוומום שיורו ‪,‬מן השליסה ‪..‬חזרו בתשןבה‬

‫‪H‬‬

‫כב"‪.‬ל~‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרי שכתב שמאנם מצוויס אנו לקרבס‪ .‬אבל‬

‫‪-‬‬

‫בהונ‬

‫רב‪ar ,‬‬

‫אמרוש‪,‬‬

‫כאנשים‪ ,‬שכן כאלך שיךו מ ‪ I‬די שרגג ואונס‪ ,‬ולפי מצוג צריכים אנו אלהכ)‬
‫‪ II‬ר לשונאו‪ ,‬מה ש ‪? II‬נר כן ל~בי ‪ 1I‬יר~ון ‪ -‬אם ר‪ II 1U‬יר~ון של מינות‪ ,‬הרהיו‬
‫'ארגון זכה‪ ,‬רלא משנה בזה אם חכר"' הס א ‪ U‬סים או מזדיים‪ ,‬שהיר לגכי‬
‫איר~ון לא ‪.‬שידי שגגר‪ .‬רו‪.‬א בשאר איסור מוחלט‪ ,‬ומצווים אנו להתחרק ממנו‬
‫חכליח הריחוק ‪ ,‬בו בזמן שאנר מקרכים אח כל אחד ואחד מחבריר הארמלילם‬
‫כתיניקות‬

‫שהם‬

‫•‬

‫שנשבו‪.‬‬

‫הרי סמר לנר כאן הרש"ר הישד חילוק יסירו שהרא מפחח ארשי ‪.‬לכל‬
‫בעייח‬

‫היסנו לאחינו‬

‫התועש ‪:‬‬

‫הם‪ ,‬רובם‪,‬‬

‫אמנם אנסוםי‬

‫או שוגגםי ערלניו‬

‫להכניסם לחור חברחנו ולאהבם‪ .‬אכל אירגונהים שהם מוקדשים לער‪,.,‬בוח‬
‫אפקיורסיים‪ ,‬לגבדים‪ .‬אין שום טעב;ן של אונס או שוגג ולגבהיס גס איננו‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫מכ‪i‬רוים לאהבם‪ ,‬רלכו מאלו על‪,‬נר לדח‪.‬רחק חכליח הריחוק‪.‬‬

‫ונואה ששי עיי כלל בדבו ‪:‬‬

‫עריף לנו להכניסם לחרד בחינו כדי לקרכם‬

‫למושרחם שנעשקה מהם על דיי מנהיגהים‪ ,‬ופחוח רציו שאנחנו נכנס לחור‬
‫בחהים‪ ·.‬אולי שי יסוד לכלל זה בדביר הומב"ם‬

‫)דעוח‬

‫רפ"ו( ‪:‬‬

‫"דרד ביריהו‬

‫של דאם להיית נמשר בדעות‪ ,.,‬רכמעש‪ ,.,‬אחו ‪,.,‬רע וחבזיר"‪ .‬שהחב קובע את‬

‫ההשפעה ולנן עךיף להכניסס לחרך מסגרח שרובה יראי שמים מלהכנס אנו‬
‫לתרד מסגרתם‪.‬‬
‫ולמי זה צרךו עייז דזנ‪.‬דשד המובא לעיל ‪ ,‬שיעקב אביגו געגש על שזנגע‬

‫אח בתר מאחדי השדע‪ K ,‬ךו ‪ .‬היה לר לסכנה בחיחוו זכה ! וארלי ‪K‬פשר לשיב‬
‫במה שחיתרו שאני שכו "רוכם של אנשים ללכת אחרי הנשים‪] ".‬כר הסביח‬
‫חז"ל ‪ . -‬פוק רו"א פמ" ‪ – II‬למה בקש ה' ממשה במתו תווה לרמר לנשים‬
‫קיי‪.‬ם ומעין רה מה שסיפרר לנו בזנרשד )כר " ר י"ז‪'( ,‬ז השכל מו האשה‪,‬‬
‫הוביאו שם מעשה בחסדי או שהיה בשןי לחסדיה א' ולא העמדיי בבים זה‬
‫מור_ אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלוס‪, .‬ח‪.‬גשרן ןנשאו ושעםי‪ .‬הוא גשעה‬
‫ושע גכלל אשתו הרשעה‪ ,‬הויא שעתה את כעלה השדע לצריק[‪ .‬אבל מאדדי‬
‫הרי אמרו חז " ל )פסחים מ"ס ‪ " (:‬כל המשיא בתו לעם הארץ כאלין נפתה‬
‫ומניחה לפני '‪''.‬וא ובואה שדהבר משתנה לפי הנס יכות‪ ,‬אבל מה שכן צרךו‬

‫שיקיל עות עמוק הי‪ ,II‬חיבור בנ;נו ויחסרים‪ .‬לחברת התועםי‪ .‬מצר אחה‬
‫חייכיס אבר להנו עליהם מהשפעה הרוסת שעלרהל לנובע משם‪ .,‬ומאידר‪ ,‬צויכים‬

‫א ‪ U‬לחנםכ לאהבת ויע גם כלפי רח‪.‬רעים‪ ,‬והוי זה "עבייה קשה שבמקדש‪".‬‬
‫האי קשה‪ ,‬אבל אינ ‪ U‬בני חררים להפטו ממנה‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫ר‪= .‬יף דרב‬

‫אלן‬
‫מכל הנ"ל ייצא לגו ל‪J‬ו"ד שהיים שונ'נו לצמ‪R‬ון לרבר ה' ביז‬
‫•‬
‫שאברתיהם הרתעו הותעו דמרר התרוה ‪ ,‬מי שמלמדם תררה זרכה להובה דבוים‪.‬‬
‫א‪.‬‬

‫הרא ‪ .‬מקםיי מצרת ח"ת לרבים שהרא דכו גררל‪ .‬בגלל זה רה ‪ K‬שערי‬

‫לכזרת ללמרד מהם ריתר ממה שלמר מוברתיי‪ ,‬רבמ'‪ m‬ד האו זוכה לדצו‪.‬אי 'קו‬
‫‪4‬נ‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מזולל‪ ,‬דנר המקנה לי החכ שהקב"ה מנסל גזיריתיי בזכותו ולשבת בשי'בה‬
‫של מעהל‪,‬‬

‫כ‪,‬‬

‫ר‪ IIl.‬מציל כמ‪,‬ך גמשות מש' אול מכ ‪ /l‬ר ש חת דר'אווו‬

‫עולם זמק"ם‬

‫כזה את המצית " לא תעמיד על רם נורך ‪ ",‬השנת אבדת גיםי ינשמתי‪ ,‬יאהבת‬
‫ייע‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ג‪,‬‬

‫היא זיכה נמציה של היכח תרכיח את עמיתך ‪,‬‬

‫‪.‬ד‬

‫גם מי ש מזכה את הרבים א'ן הסא בא על י' י )אבית ה ‪:‬‬

‫"' ‪(,‬ח‬

‫‪,‬‬

‫ה‪,‬‬

‫האר מזכה את עצמו יאת כל אח'י מלהיית נענשים ר " ל על חסאירס‪.‬‬

‫של אלי שה"‪ ,‬כרד" למחות כהם‪ ,‬באיםן מיעיל ‪ ,‬יעל י'י זה אילי גזכה לקרב‬
‫איבת גו " ‪ I‬בב" ‪.k‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫הלל אומר הו' מתלמדי'ו של אהרו‪ ,‬אוהב שדלם ורייף שלום‪ ,‬אוהב‬
‫את‬

‫הבריות‬

‫זמקרבו‬

‫לתורה‪,‬‬

‫כדאיתא כפרק במה מדליקי‪,‬ן‬

‫הלל‬

‫מפני‬

‫עניתנותו‬

‫שהיה‬

‫בעל‬

‫ענוה‬

‫הזהי‪ ,‬בדבריס אלו‪ ,‬כי כל הדברים‬

‫אדל חם ממדות הלל שחיח עניו זלפיכך הזהיר באלו המדזת שהו מדות‬
‫הענוח‪,‬‬

‫מהר"ל מםראג‪ ,‬ררי ייחם‪,‬‬

‫אב‪m‬‬

‫םקר‬

‫‪,N‬‬

‫יב‪.‬‬

‫‪IS‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרנ ד"ר יוסף נרידער וצ"ל‬
‫ב' בביסן‬

‫‪-‬‬

‫תרב"מ‬

‫ב' ב‪ "M‬יר תישש‬

‫‪ .‬עם פטירתו של הרב ד"ר יוסף ברויער זצ"ל בנרי‪-‬יורק הל‪,‬ה לעולמו זקן‬
‫רבניה ומנהיגיה של יהדות גרמניה החרדית שבדור האחרון ואחרון נכדרי של‬
‫רבנו שמשון רפאל הירש זצ " ל‪ .‬ה"ם ארוכים ומבורכםי של רב וראש שייבה‬
‫שהעמדי תלמדיים‬

‫הרבה‪,‬‬

‫םוסק‬

‫דשרן‬

‫ומורה‪-‬דךר‪,‬‬

‫ופשרן בפרי‬

‫לבני הנעורים ומנהיג לקהילתו ולרבים שמחוץ למקםו שייבתו‬

‫•‬

‫ובעטו‪ ' ,‬מורה‬

‫‪ -‬הגעיו לסוימם‪.‬‬

‫הוא גדל על ברכי אביו‪ ,‬ר ' שלמה זלמן ברויער זצ"ל‪ ,‬רבה של פרנקפורט‬
‫ענ"מ‪ ,‬וממנו לקח את רובי תורתו‪ .‬שנים רבות למד לפני אביו בשייבתו‪,‬‬
‫ובהגיעו להוראה זכה ליטול חלק בנשיאת עול הישיבה וגתמנה רב ד"קלויז"‬
‫שבעירו‪ .‬כן שימש מורה בבית הספר ע"ש ר' שמשון רפאל הירש‪ .‬לאחר פטירת‬

‫•‬

‫אביו )תרפ " ו( מילא את מקומו כראש השייבד‪.‬‬

‫; בעלות הצורר בגרמנהי הוזמן ע " י קהילת פיומה שבאיטלהי לנטיע שם‬
‫את אוהלו ואוהל ישיבתו‪ ,‬והיא עבר לשם לנסיון עם קומץ תלמדיים בכירים‪.‬‬

‫לאחר תקופת‪-‬מה‪ ,‬משנתברר שהתנאים לא הרי ניחיס‪ ,‬חזר לפרגקפירט‪ .‬ביים‬
‫ניצל דרד‪-‬פלא משילוח‬

‫הזעם שלמחרת ליל‪-‬הבדולח‬

‫למחנה‪-‬ריכוז‪ ,‬ובהתפזר‬

‫שייבתו יצא לניו‪-‬יורק‪ .‬שם הקים את קהילת עדת ישורון ברובע וושינגטון‪-‬‬
‫הייטס ושלמש כרבה עד ללימי האחרין‪.‬‬

‫בשנות זקנתו ‪ ,‬והוא ד'וע חווי‪ ,‬הציב די‬
‫ובנה‬

‫מו‬

‫קהילה‬

‫המסד‬

‫ומםוארת‬

‫גדלוה‬

‫שום ליהדות גרמנהי החרבה‬

‫על‪-‬םי‬

‫מתכונת‬

‫קהילות‬

‫אשכנז‬

‫המעטירות‪ .‬הוא זכה לחולל את אשד גחשב לדבר נטול סיכויים במציאות הח"ם‬

‫ה‪i‬ז'וד"ם שבמטרופולין האמריקאית ‪:‬‬

‫לארגן לק"ס ולפתח קהילת מהגרים רבת‬

‫מוסדות ומפעלים‪ ,‬תור שמירה קפדנית על דקדוקי מסורת האבות ותור בד'וד‬

‫מירבי מפגי השפעןת המיסחור‪ ,‬החיליו י‪ ..‬מבהגי המקים" שנפ ‪ i‬צן ביהדרת‬
‫ארצות ‪-‬הברית‪ .‬מערכת השחיטה והכשרות שהקהילה הקלמה בפי ‪ mp‬ו נעשתה‬
‫לשס‪-‬דבר‬

‫בכל‬

‫ינית‪-‬המדשר‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬

‫רחבי‬

‫למרררת‪,‬‬

‫המדיבה‪.‬‬

‫שהיא‬

‫ב ‪'I‬ח‪-‬הכבסח‪,‬‬

‫עמד‬

‫בראשם‪,‬‬

‫ביח‪-‬ספר ‪,‬‬

‫חינכי‬

‫בית‪-‬מדרש‪,‬‬

‫דירות‬

‫ישרםו‬

‫השייבה‬

‫ובאמני‪.‬ם‬

‫מאמצםי מרובםי וברוכי‪-‬הצלחה הקרשי להפצת תורתו של שר " ר הירש‪.‬‬
‫גס בשנות שיבתו הומפלנת לא נס ליחו‪ ,‬אם כי עינו כהתה‪ .‬רסן הנהגת‬
‫קהילתו לא נשמט מד'ו ולא הוה פסיק פומיה מגירסיה‪ .‬לאחר פטירת אשתו ע"ה‬

‫•‬

‫עמדו לצדו בנים ובנות נאמנים ומסורים ושמרו על אביהס‪ ,‬צדיק יסוד עולס‪,‬‬

‫·‪,‬‬

‫על בריאות גופו ועל אור ח" ר‪ m‬ו ותורחו‪.‬‬

‫אבד קברניט מכלל‪-‬שיראל‪ .‬למערכת "המעין" אבר ירדי נמאן‪ ,‬שעקב אחרי‬
‫פרסומי הרבעון באהדה בולסת ולעיתים בביקורת נוקבת‪ .‬שתי יובלות של שנםי‬
‫ברוכות מעש עושירות הג "‪ 1‬ן והנהגה של תורה ותעודה הניעו לקצין‪ .‬כבה האור‪.‬‬

‫"‬

‫•'‬
‫חבצנו‪,‬ה‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪f‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬ם‪.‬כ‬

‫‪.‬‬‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חוב ד"ו יוסף בוויעו זצ"ל‬

‫דרבנו •‬
‫כלזם אפשך לדבך על יד‪,‬דזת נדסה גרעבהי ! במשמעדת שמצדדת התדרה‬
‫שניתנו מפי הגבורה‪ ,‬תורה שבכתב‬
‫העם‬

‫היהןרי‪,‬‬

‫הבריות‬

‫כמו‬

‫הרי‬

‫שהמונח‬

‫הניטויים‬

‫"יהרית‬

‫"יהדות‬

‫ותו ‪m‬‬
‫נוסח‬

‫‪U‬סת‬

‫שבעל‪-‬פה‪ ,‬חובה הן על כל חלקי‬

‫גרמגתי"‬

‫הונגרדה"‪,‬‬

‫מחוסר הצדקה‬

‫"הידות‬

‫נרסח‬

‫ומטעה‬
‫•‬

‫פרליו"‪,‬‬

‫את‬

‫"הידוח‬

‫נזסח ליטא"‪ .‬כל מקום שגלו בני עמנו‪ ,‬מאוחדים היי באדתם חזונות שלקדשוה‬
‫שלהם מסךו את חייהם‪.‬‬
‫•‬

‫תוךת ה' חובקת מלוא החיים בכל או ‪ m‬ותיהם ומטבעיה עלהים את חותמו‬
‫של ךצון ה! ךצונו חמייב אותנו לקיים בדקודק הקפידה את גזיחתהים‬

‫זתקונתיהם של ךבזתינו שעשז אזתו סייג לתזרה וכלי שמירתה בחיינו‪ .‬עם‬
‫שההלכה דהנמהגםי גרמו שינויים במעשי המצדדת שהלכו הותעצמד בחלקםי‬
‫הדשנים של העולם היהדדי‪ ,‬הרי שמעולם אל העמדיו בסכנה כלשהי את אחדות‬
‫עמנו שיסדדה בתזרת '‪.‬ה אכו‪ ,‬הלכי הנפש זהטעם‪ ,‬כמדיה ששי לד‪,‬ם מקדם‬
‫במסגךת חוק התורה‪ ,‬לא היד בלא השפעה על דןר קיים המצדדת ועל עיצוב‬
‫אופיים ‪.‬של מזסדות התורה השונים‪ .‬אםשר שכמשמעות זז‬

‫אמנם‬

‫ניתו‬

‫לדבר‬

‫על "הידות נוסה גרמניה"‪.‬‬
‫אם נפנה את מחשבתנז לניו"יורק רבחי‪ ,‬שנעשתה כור היתךר ליהוזים מכל‬
‫קצזזת תבל‪ ,‬הרי שגלוי אי"רצונם של הקובצות השונזת לזותר על קוצו"של‪-‬יוד‬

‫מגוסח יהחתם האופייני להם‪ ,‬ביז אם אלה יהודי אשכנז או ספרד‪ ,‬רניו אם‬
‫הם חידדי ליטא‪ ,‬הונגריה או פוליו ‪ -‬עם חותם החסידות או בלעדיו‪ .‬כל אחת‬
‫מביו הקבוצדת האלה התארגנה תור מגהוב לטפח דלקיים את דפוסי היהדות‬
‫הסגוליים שלה‪.‬‬
‫הוא הדיז לגבי יהודי גרמנרה‪ ,‬והיא המגמה שהביאה ל‪,‬דיי יצירת קהילתנו‪.‬‬

‫תקנותהי מיוסדות על תקנות קה' עדת ין‪11‬ררדו '~כפרנקפורט ענ"מ‪ ,‬שאת שמה‬
‫היא נשואת‪ ,‬עדזת הו לצרונה הנחוש לשמור על יסזדות הקודש של קהילת‬
‫אמת‪ ,‬על אדמה חדשה זבתנאים שזבםי בתכל‪,‬ת‪ ,‬זלדרזד בבתיכ שהורובו גדולי‬
‫הרבנים‬

‫באשכנז‪.‬‬

‫הורי‬

‫סעיף‬

‫היסוד‬

‫שכתקנות ‪:‬‬

‫"קהל עז'ת ישזרזן בטל על עצמז את המשימה לטפח את יסדוות‬
‫ההידזת‪ ,‬שהו תזרה ועבדוה וגמילות‪-‬הסדםי‪ ,‬ולהקםי עלצמו את‬
‫המזסדזת דהרושים לקיזם הצמזות האלה‪ .‬חזק הסידו של קהילה‬
‫זו הדא חזק התזרה המסז‪ m‬במקרא‪ ,‬בתלמזן ובשולחו‪-‬עחד‪.‬‬

‫תז ‪m‬‬
‫•‬

‫ממאר‬

‫זה‬

‫תירגם‬

‫זד האי בבהיבת ן‪,‬סמכזת ן‪,‬על‪,‬דנן‪ ,‬לכל הן‪,‬חלטות דלצעןםי‬

‫מקןבז‬

‫המאמרים‬

‫"עת‬

‫לככית‬

‫‪,‬‬

‫‪N‬‬

‫גי‪·,‬יןרק‬

‫‪,1975‬‬

‫עמי‬

‫‪9‬‬

‫‪• 16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש"בקטר '''ע הקה'לה ; הללו בב' חוקף רק אס א'ן בהס משום‬
‫סת'רה לחלק כלשהר של חוק' התררה‪ .‬תפ'לת הצ'בור נקה'לחבר‬
‫חהא על‪-‬פ' מבהג אשכבז ‪".‬‬

‫אמנם איז תקנות קהילתנו מרמזית על רצוגה לקיים את אופייה הגרמני·‬
‫יהרדי‪ ,‬ךא כירנה זן התגלתה מיד ברגעי הקמתה‪.‬‬
‫מבחיבה פיסית‪ ,‬אימללה הגרמני ·והודי של הקהילה נראה לעין מיד בתוך‬

‫ב'ת‪-‬הכבסח‪ .‬פרק'ס שלמ'ס בשולחן‪-‬עררך מטע'מ'ם את חש'בוחם הח'וב'ת של‬
‫בק'ר!‪ ,‬סדר רדךר‪-‬כבוד כתיי כ'ח‪-‬הכבסת‪ .‬ה'בס'ס אלה א'ן‪ ,‬א'פוא ‪ ,‬ב'בס לב'ן‬
‫"'הדוח‪-‬בוסח‪-‬גומב'ה" ייחוד'ח ולא כלוס‪ .‬הרא הד'! לגב' צורת עמ"חבר בשעת‬
‫התפילה‪ .‬ההלכה איבה אומדת דנך על העדפת עמדיה זקופה אי געבעו הגוף‬
‫באשו לעוצמת הכוובה בשעח תס'לו‪ .‬האר''' הקדרש ‪ ,‬וכמוהו וב'ס מב'ן גדרל‪,‬בו‪,‬‬
‫שמך על עמדיה זקיסה נמ שך התפיהל ‪ ,‬ידוא י ש אלה לא הין יהדויס גמרמניה ‪.‬‬

‫בע~מות התפילה וניגובי טעמי המקרא ידיעדם לחברי הקהילה ייצאי גרמנדה‬
‫וקורבים ללבם‪ ,‬והם לא ה'ו ווצ'ם לורחו על שוס חלק ממבהג' חם'לתם‪ .‬אס‬
‫יפייסי תםילה שכאלה מיצאים חן בעיני חוגיס אחריס אי וא‪ ,‬הרי זה עדיין‬
‫שבו' במחולקח‪ .‬הוא ה'י! לגב' דפוס' תפ'לה אחו'ם‪ .‬הו' זה עב"ן של סעם ‪,‬‬
‫רעל כך א'ן להתרוכח‪ .‬דכו אחד בררר רמכווו ‪ :‬א'ן לזה ול‪,‬הדרח רלא כלרם ‪.‬‬
‫בית‪-‬הכנסת שלבן שי לן מקהלה‪ ,‬ראמםנ איו היא משמרעה אח קילה בשים‬

‫חלק של גרף התפ'לה‪ .‬גם לקה'לות החדר‪,.,‬ת שבגומב'ה ה'ו מקהלוח‪ ,‬שקדמה‬
‫להן המקהלה האד'וה של הלו"ם בנ'ת המקד ש‪ ,‬ואנמם אזי הבוון דומה לאר'ד‪.‬‬
‫מעשה שנשאל הוב חירש זמןע שי מקהלה בנית ‪-‬הכנסת של‪ .,‬היא השיב‬

‫בלשו! לא‪-‬מערדבת ‪" :‬הבח ל' רכלך לך אצל המשרוו'ם שלך )ש בהגו ללוות‬
‫את‬

‫החזן‬

‫בתפ'לתו(‪,‬‬

‫שוכ'דת‬

‫'ואת‪-‬שמ'ם‬

‫שלהם‬

‫לעת'ם‬

‫מםוקפקת‬

‫למד'‪.‬‬

‫מקהלת' רמרכבת מחבר' קה'לת' ומבעו'ה ; ה'א עצם מעצמה של הקה'לה‬
‫ולחב'ה מפאו'ם אח כבודה וקדר ש תה של חם'לחבו " ‪ .‬אלמלא לא ה'תה לבר‬
‫מקהלה‪ ,‬הייבר חשםי בהדערה בצער‪.‬‬

‫ובו‬
‫השילחן‬

‫מוב! וכאל'ו‬
‫ערוך‪.‬‬

‫הבימה‬

‫הוא‬

‫שב'ת‪-‬הכבסת‬

‫מתרוממת‬

‫בתוד‬

‫שלבו‬

‫ה'קורל‪.‬‬

‫בבבה רצו'ו‬
‫מחיצה מפרדיה‬

‫בהחאס‪ .‬ל'יב'‬
‫בין‬

‫הגברים‬

‫והבש'ס כדת וכד'!‪ ,‬כהשנש'ם 'ושבות ב'צ "‪ !l‬שמעל‪,‬ה םווג של ברזל‪ .‬ס '‪ 'T‬וו'ם‬

‫אלה נעשן בהתאם לדרישןתיהם של גדולי הרבביס גברמניה‪ .‬מקיר ההמדרה‬
‫הזאת בהלכה הוא בסדר' ב'ח המקשד בשעח שמחת כ'ח השאבה ) ואה מ"ות‬
‫פוק ב‪ ,‬סוכה נא(‪ ,‬כשהאבש'ם עמדו למטה והבש'ם למעלה בעזוה ומקםח‬
‫גזוזסוא 'דכ‪ ..‬ש'ה'ו רואוח מלמעלן" )רמב"ם‪ ,‬הלכוח ב'ח הבח'וה פרק ה‬
‫הלכה ‪(.‬ס אם ה'ו בח'‪-‬כבסח באוצית "ועות שבה! הובהגו י'לו ‪ U‬ח כמקום‬
‫סורג‪I‬כ" ‪ ,‬לצווך המח'צה בעזוח בש'ם ‪ ,‬הו' מוכ! מאל'ו ששי להתמ" כמנהג‬
‫זה באוחם בת'‪-‬כבסח שבמקומבו שגם הם מחמסו'ם להבצחח וכבוג‪ '.‬אכוחה"ם‪.‬‬

‫אםשר להוס'ף ולומר שמ' שא'בו מוכ! להסחפק ב'צ "‪ !l‬ובסווג ומעד'ף ו'לוז‬
‫‪18‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סמ'ך‪ ,‬על‪,‬ו גם לתבוע מאשתו לכסות את שעוותה' בשב'ס שכולו שעו' בד‬
‫ולא בפאה נכר'ת כמנהגנו‪ ,‬כ' ומטב לה'מנע ממעשם' שבלב ולב‪) .‬אשר לכ'סו'‬
‫ראש האשה ‪ ,‬גם בזה אבן רשאיס להביט אל גדרלי רבותיבו שבגומגיה‪ .‬קהילתנן‬
‫ושא'ת‬

‫בצדק‬

‫רב‬

‫•‬

‫להתגאוח‬

‫בנשות'ה‪,‬‬

‫שרוב‬

‫רובן‬

‫שומרות‬

‫על‬

‫מצוה‬

‫זר‬

‫בדרך‬

‫'~הסכימר לה רברחינו‪(.‬‬

‫הוא הד'ן במ'דה שווה לגב' מנהגנו לערוך‬

‫את חופת‬

‫חחן וכלה בתוך‬

‫בית‪-‬הנסגת‪ .‬בהונגריה בחשכ מנהג זה כנטייה ברירה לעבך הריפןרמה‪ ,‬ינגד‬

‫גט"ה שכזאת לחמו גדרל' הרבנ'ם שבאותה מד'נה במלוא ההצדקה‪ .‬אלא שלא‬
‫זה היה‬

‫מצ‪-‬ב‬

‫הדברים‬

‫בגרמניה‪.‬‬

‫רא'‪' iV‬‬

‫הרבגזח‬

‫החחיח‬

‫שבגרמגהי‬

‫ערכן‬

‫חיםה‬

‫וק"וש'ן בתוך ב'ח"הכנסת‪ .‬לפ'כך א'ן טעם שקה'לתגו ת'מנע מער'כת החופה‬
‫בב'ת"חכנסת‪.‬‬

‫אליבא ראמת‪ ,‬כל ההינטים הנזכרי‪,‬ם שרישןמם ניכר בעיקי בביח"ייכגםת‪,‬‬
‫עד"ן א'גם מצד'ק'ם את המוגח "'הדוח גוסח גומג'ה"‪ .‬מוטב לנו לבקש את‬

‫הצדקחו בס'סמה הא '‪ 'T‬ייאולוג'ח "חווה ם‪ ·.‬דרך ארץ"‪ .‬קה'לחנו מחאמצח ללא‬
‫ליאןת להנשםי את המןשג הכביר הזה נחיי חכריה ובחיניך בנדהם‪.‬‬

‫כי זן‬

‫מורשתם הכבררה של מנהיגיהם גדילי הרבניס שבגרמגיה‪.‬‬
‫במבט ראשוו דומה שתכג'ת "חורה עם דוד ארץ" גוגדח תכל'ח ד‪,‬ג'גדד‬

‫ גם היא סיסמה שהפכה לומנח שגרתי‬‫את מה שנקרא " יהדרת חסדיית "‬
‫בזמן האחרוו‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הג'גוד הוא ממש' רק אם מצ'ג'ם חמובח מועוחת‬
‫במקים האמיתית‪ .‬דבר זה חל על שני המושגרם הנזכרים גם יח‪,‬ד באשר שביהס‬
‫אמורם' לסלול דךר אל הגשמח תפק"יינו בח"נו כרצוו ה !‬
‫בדרך כלל‪ ,‬המסחכל השטח' מס'ק מעקרון "תררה עם‬

‫דרך ארץ" ‪ ,‬כפ'‬

‫שרסכר ע '' ' גדול‪ ,‬הרבנ'ם שבגרמנ'ה‪ ,‬אח הצורד לרכוש השכלה כלל'ת‪ ,‬הווה‬
‫אומר‪ ,‬הכשרה ושל'טה בחרבו'וח העולם ובמקצועות השונ'ם‪ .‬לאמ'חר של דבר‪,‬‬
‫משמעות "תורה עם דרר ארץ" חרבה הרבה יותר משדלוב תורה עם השכלת‬
‫כלל'ת ותו לא‪ .‬משמעותה ה'א לראות אח החררח כמחנת הטד של הקב " ה אל‬
‫עמו‪ ,‬שעצם ק'ומו מעוצב ובשלט כולו '''ע החורה‪ .‬לפ'כ‪,‬ך לה'וח 'הוד' פ'רושו‬
‫לעצב את כל החיים כחיי טהור לפני ה‪ :‬הוהו אומר‪ ,‬לתפוש את החיים‬
‫כאפשר"ם רק חחח שלטוו רצו ‪ U‬של הקב " ה ולה'ות מוכן בכל עח ובכל שעה‬
‫לשעבר את ‪' n‬ר המשפחה הוחברח להגח"חו המטהרח והמקדשח של תון ה!‬
‫האדם היהודי חייב להבאי לפני משפט התורה את כל מחשביתוי ומעשיי‪ ,‬כל‬

‫תומעוח החם"‪ ,‬כל מה שעשר' להעש'ר אח חחום 'ד'עוח" רמושג'ר‪ ,‬כר' לקבל‬
‫מדיי התורה את מה‬

‫שעודמ‬

‫במיבחו‬

‫אמיתה ומשפטה‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫אמח‪ ,‬מושג "חררח עם דןר אח" קשור גם ב"פרבסה" ובהכשרה לקראחה‪.‬‬
‫אלא שבתחום זה של ק'םו כלכל‪ ,‬מטרחה של חורח ה ' ה'א להט'ל אח מרוחה‬
‫על ד"דרך"אח" שבכל זמן ומקום‪ ,‬כד' להפוך אוחה לק"וש"השם‪ .‬לפ'כך‪,‬‬
‫במובו רחכ 'וחר‪.. ,‬דרד"ארץ" מק'פה אח דרכו של 'הדד' על‪ ,‬אדמוח‪ ,‬של‬
‫ה'וד' המבקש שלמוח לעצמו בכל מעש'ו ושא'פות'ו חחח שלטרן רצובו של‬
‫הקב"ה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ -‬שייה אח ה' לנגדך רבחו · אח עצמך‬

‫"בכל· דוכ'ך עדהי" )משל‪ ,‬ג‪ ,‬י(‬
‫אם ‪ .‬חיכל לעומד לפב'ו‪ .‬ה'ר זה ע '"‪ i‬ו גדיל כח" ש'ואל‪ ,‬יהיא משקף בד '‪ T‬ק‬
‫במת אח שומג‬

‫‪..‬‬

‫וחהו עם דוי את"‪.‬‬

‫כלים ק"ם‪ ,‬אפיא‪ ,‬ב'גוד ב'ו חס"ות ‪,‬מ‪I‬ח לב'ו עקוו) ‪..‬חיוה עם דו‪,‬‬
‫ארץ" ז‬

‫הבה בה'!‪ I‬מצ'אוח"ם ; עובדה הא' שגדיל' הובבם" כמספו או‪.‬ות במגעו‬
‫מלהח'ו ל‪,‬מוד' המדע'ם הח'לוב"ם‪ .‬אכו עיבדה גם זאח‪ ,‬שבמד'בה זו אפ'ץו‬
‫חוגם" חס'ד"ם הכ'וי בצווך 'בל השכוה כלל'ח יפעלו בהחאם לכך‪ .‬אשו‬
‫לארץ‪-‬שיראל‪ ,‬מבהיני החסדיות שם ‪ n‬ייב~ם להכיר ב(‪ nt‬רין‪ n‬ם לגני הכשךת‬
‫עחודה של מוו'ם בעל‪ ,‬הכשוה מחא'מד" וופאק עווכ'‪-‬ד')‪ ,‬מהבסו'ם וחקלא'ם‬

‫בשניל 'ישרב אוץ שיארל‪ ,‬אם גדווי התררה תובעיס ?עצמם את שבם המנהיגית‬
‫נחיי‪ -‬שיראל‪ ,‬לא יתכז שהם ישאירו את המקצועות החיוביים האלה לאנשים‬
‫השוללם" ח"ם על‪-‬פ' התיוה כמגתמ גדול' התווה‪ .‬אם כך הוא הדבו‪ ,‬מה‬
‫ממרדי ביו יהדיח חסדיית מאיתית לביו יהדרת אמיתית שו"חררה עם דרר·‬
‫את" ! ממש לא כלום‪.‬‬
‫אל לבו ליהות חס"וח עם החבועה החס"'ח שעלתה כםולין במאה הי"ה‪.‬‬
‫תנרעה‬

‫זי‬

‫ענתה‬

‫‪.‬‬

‫על‬

‫צרכיהם‬

‫‪.‬‬
‫שו‬

‫המרבי‬

‫‪.‬‬

‫שירא?‬

‫שח'ו במצקוה א'ומה‪,‬‬

‫התפשטה במהירןת‪ .‬התפזלה הועמדה בשירה הראשונה‪ ,‬וממנה נבעי כח‬

‫ולכו‬
‫החיי ‪Q‬‬

‫ומאונה בה' ; ריקודים יזמרחת העל‪ ,‬בלב התלהבות ושמחה ; הבלטת מדיית‬
‫האבוש'וח והחסד הגב'וה‬

‫כבדום‬

‫את‬

‫העצמ'‬

‫של‬

‫העשוק'ם‪.‬‬

‫כך‪ ,‬ללא‬

‫ספק‪,‬‬

‫הצילה התניעה החסדיית את המוגד ישראל אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הזנחת לדמיד התרהר‪,‬‬
‫שבאה לעתם" קרוונת בעקבות‪ ,",‬העלתה בד'ו את מחאתם של גאוב' החורה‬
‫וגומה פ'רדו מצער‪ .‬פעו‬

‫זה‬

‫תנופא מאוחר‬

‫"תו‪,‬‬

‫כאשו‬

‫מבה'ג‬

‫חס'ד'‬

‫דגלו‬

‫החז'ו את ל‪,‬מוד התורה למעמד המרכז' כואו' לו‪.‬‬

‫'הדוח של חס"‪,‬ח אמח שואפח לחס"וח שכזאח שכשלעצמה ה'א הש'ג‬
‫בעלה של החווזנמית על שלב' סולם הערכ'ם המוס'ר'ם שעל כל 'הדו' לבסוח‬

‫ולעלוח על‪,‬הם‪ .‬זאח הורה לבו ו' פבחס ב) 'א'ו )עבודה זרה כ ע"ג( ;‬

‫‪ ..‬חווה‬

‫מבא'ה ל'ד' והיי'ח‪ ,‬וה'רוח מב'אה ל'ד' וו'ווח‪ ,‬זו'זוח מב!('ה ‪,,,‬ל נק '‪ T‬ח ‪,‬‬
‫בקרית מביאה לידי פרישות‪ ,‬פרשיות מביאה לדיי טהרה‪ ,‬טההר מבאיה לידי‬

‫עדרב‪ ,‬עגיה מב'אה ל'ד' 'ואח חטא ‪ -‬וחס"וח גדולה מכול!"‪ .‬מכא) שחס"‬
‫הוא '!‪I‬דו' המחמסר באהבה ללא גבול אל צוו! ה' והגשמחו‪' ,‬דד' ששלומם‬
‫וטובחם של בב' אדם מסב'ם לן ס'פוק שא'ו למלעה ה'מבן )ואה הוכ ה'וש‪,‬‬
‫חווב‪ ,‬פרק ‪ "(.‬ב'מ' החלמדו ה'ה אפוא החואו "חס'ד" צ'ו) למעלה הגבוהה‬
‫בויתר‬

‫‪-‬‬

‫יכן‬

‫מן‬

‫הראיי‬

‫שיהוין‬

‫הרים‪,‬‬

‫‪,,,‬סח כבנ'יל‪ ,‬המצמצם אח "עבודחו" בחס'לה א'בר אוו' לחואר ןה‪,‬‬
‫היאיל '‪ ..‬עבדוה‪-‬שבלב" הזאת אינה קיראת אוחר ל‪ ..‬עברדה‪-‬שבחייס' ‪ I‬זנובה עלזי‬
‫להפע'ל ןל'יים אח עקוןבןח החס"וח‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הוא אינו ראוי לתואר הזה אם הוא מדקדק בדיני שכרות המאכלים‪' ,‬אך‬
‫אינו מקפיד על מדית הש"רות ‪ m‬צדק בעסקיי המסחריים‪ .‬הוא אינו ראוי לתואר‬
‫הזה‬

‫אם‬

‫בתחום החיסים שבדי אםד‬

‫היא אינו‬

‫לחברי‬

‫חדור‬

‫אהבת‬

‫הבוירת‬

‫אם אינו בוהר מז‬

‫יהתעניניות עמוקה בשלומם ובטובתם של אנשםי זולתו ;‬
‫המחולקת ימן הקנאה ואף לא מז לשוז‪-‬הרע המתועבת ; אם אינו מתץמא בכל‬
‫כוחו לרכשו את המדיות שעליהן מדבר הרב הישר )בספר חירב שלו( בלשון‬

‫כה נמלצת‪,‬‬
‫וזראי שהופעתו‬

‫החצ"ונית כלב‪.‬ד‬

‫כגוז‬

‫לבוש‬

‫מסוג‬

‫דיוע‬

‫או גדיול‬

‫זקז‬

‫בוצהר מסויימת או אף מדית אורכז של הפאות‪ ,‬אינה מקנה לאדם את הזכות‬

‫להיקרא בתואר הכבדו‬

‫‪-‬‬

‫חסדי‪ .‬הללו אפשר שהם סימני היכר‬

‫‪-‬‬

‫אך צרדי‬

‫הליות ראוי להם כדי לזכות בהם‪.‬‬
‫אפילו‬

‫לימוד‬

‫ספר‬

‫הז‪ m‬ר‬

‫אינו‬

‫בהכרח‬

‫מציין‬

‫שהלודמ‬

‫הגיע‬

‫למדרגת‬

‫החסדיות‪ .‬לוא היה כז‪ ,‬רק חידיי סגולה היי ביז הראויםי‪.‬‬

‫אולם וזראי שהאימוז והאמונה העמוקים שרוחשים לגדולי החסידות‬
‫מוצדקים הם‪ ,‬שכז גדולי‪-‬תורה אלה ממחשיים באורח חייהם את עקרונות‬
‫החסדיות‪,‬‬

‫איז ספק שהיחת‬

‫נוסח‬

‫אשכנז‪ ,‬כביכול‪,‬‬

‫עם‬

‫תבעיתה ל"תורה עם דרך‬

‫ארץ"‪ ,‬שי בכ‪ m‬ה להתמודד בבטחה עם חסודית של אמת‪ ,‬כי לממש את עקרוז‬
‫"תוהר עם דךר ארץ" במשטמותי האמיתית פירישו ללכת באותו נתיב שבי‬
‫מגעי האדם אל הכתר המעטיר את חייי ‪ :‬החסודית‪ .‬במובז זה ויה הרב הירש‬
‫ועמו גדול‪ ,‬התורה שבגרמנהי ‪ -‬חסידי מופת‪ ,‬שליחי עליןו‪.‬‬

‫"וקרבתנו שלמי הגדיל סלה באמת" )ברכית קריאת שמע של שחרית(‬

‫‪-‬‬

‫מה פירשו‬

‫‪.‬לשמי הגדול" ?‬

‫השם חגדול חיא שם חיי"ח‪.‬בשם‬

‫אלקים ברא ה' את העוםל‪ ,‬ושם זה מצייו את הגשמתו המלאה של‬
‫צריו ה' בעילם הטבע‪ .‬ואילי שם הוי' ה מצייו את הנהגת גירל האדם‬
‫בדיי '‪,‬ה כשהגשמת רצוכו כתוכה בדיי אדם‪ .‬שם הוי"ה מתגדל ונעשה‬

‫‪.‬גדול" כשהאדם מתמסר כילי לרצון ה‪ :‬זאת אכחכי מביעים‬
‫‪.‬יתדגל ויתקדש שמיה רבא" •‪ .‬וקרבתנו שלמי הגדיל'‬

‫‪-‬‬

‫בקדיש ‪:‬‬

‫אכו מבקשים‬

‫מהי"ת שיסייע בדיכי להתקרב אל משמעותו העמיקה לש שם הוי"ה‬

‫ע"י מילוי רצוו ח‪ :‬ובכי ייעשה שמי ‪.‬גדיל" ‪.‬‬
‫)מדברי מיהר"ר ייסף ברייער זצ"ל(‬

‫‪21‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫ד"ר מדרכי נר'יאר‬

‫•‬

‫ראש השייבה‬
‫•‬

‫חו‪c‬וי םיטתו של ומרבו הוכ ‪ C " ,.,‬ף בוט'‪1‬ר 'ת'ל‬
‫"ראש הישיבה "‬

‫‪ -‬זה היה תוארו וכיגוין בפיהם של בני קהל " עדת‬

‫•‬

‫ישווון" שבפונקפווט על‪-‬נהו‪-‬מ"ן‪ ,‬ביחוד בפיהם של בני הנעווים‪. ,‬ש‪.‬ל אלה‬

‫שכבר זכו להסחופף בין כחלי הישיבה ושל אלה ש"חלו ל"ם שבו "רכו על‬
‫מיפתן השייבה‪" .‬ראש הישיבה" ! ‪ -‬בעוברם לייי ברחוב יך~י מהברט אל פניי‪,‬‬
‫פנרם שקרבי איר של תורה כמי הפציען מהם ‪ j‬פניס שתמדי היר מירכבלם מעט‬
‫כאילו כפופים הם חחח משא כבד של אוצר תווה וחכמה ‪ ,‬אך גם של אחריות‬

‫•‬

‫ודאגה ; פנים המביעים כובד ' ראש וקפי'ה עם צל של צער ותוגה‪ .‬רק חלמי'יו‬
‫הבכיוים המקורבים אל‪,‬ו‪ ,‬וכן בני המשפחה הקוובה ‪ ,‬י'עו שפנים אלה יכלו‬

‫להב!ז' גם שמחה ועל‪,‬זות‪ ,‬אף בד"‪,‬ות הדעת‪ '.‬בלילי שכת וחג ‪ ,‬בהתכנס בני‬
‫המשפחה והוא יושב‬

‫בראש‬

‫‪-‬‬

‫אז ואינו את‬

‫ראש הישיבה בשמחתי‬

‫יכת צחיק‬

‫לא משה מפנ"‪.‬‬
‫‪..‬יאש הו‪t‬חיבה" !‬

‫אך חמול‪-‬שלשום זכיני לראית פנ"‪.‬‬

‫פני מלאך אליקש‪.‬‬

‫ש'ש' קיוב לבן מאה‪ ,‬ךא צלול יערנן בדעתי כציעוי השייבה‪ .‬יב ימנהיג‬

‫של קהליה מפיארת ‪ ,‬בערץ ‪-,.,,‬לע רכים בקציית העולם היהדוי‪ ,‬מיוה‪-‬דוך‬
‫לציבור קטן אר איתן בסבר שאלןת ח" הפרט יהכלל של דיונו‪ ,‬מווה‪-‬היואה‬

‫ופוסק‬

‫‪ -‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן ‪ " :‬ראש הישיבה" ! כר יישאו לגנד עינינו‪-‬תמ"‪ .‬דאש‪-‬‬

‫ש'יבה המקרין אהבת תירה ואמונת חכמים‪ ,‬שאין בעולמי שמחה כשמחת דבדי‬

‫תוהו ודשאגת חיניר בני הנעורים היא ‪,.,‬מת בואש דאגיתיו‪.‬‬

‫לכן כל שאלה‬

‫ציביייח שנדינה לפניו נבחנה בואש ובראשונה מפאח משמעותה לגבי 'ייוו‬
‫דרכם של צעיוי ש"'ואל לחיהו ילחעידה‪ .‬זה היה הגירם המכויע את הכף‪.‬‬
‫לא האמת ההיסטיויח עיקר‪ ' ,‬אלא 'האמת הפדאגיגית‪ .‬הקמת ' יייבית ‪ ,‬ק"מן‬
‫ןםיתוחן‪ ,‬זאת היתה בעיבןי המשימה שקדמה לכל משרמות אחרות‪ .‬וגה‬

‫סיפר ‪:‬‬

‫"פעם אחת נסעתי לברליו בעני) הישיבה ונתקבלחי אצל שיפט כעל דרגה‬
‫גרבהה ‪ ,‬מומצא היןדי‪ .‬היא שאל אוחי ‪ :‬לשם מה בחיצה הישיבה ז הסברתי‬

‫לי ‪ :‬אלמלא הו‪t‬חיבית שבכל מאיח השנים האויכית שעברי‪ ,‬הוי שלא • הח"‬

‫נשאי היום שרי' ןפל‪,‬ט ממני ומכל עם ש"'אדל‪ ,‬יאילי נשאר‪ ,‬הרי שהה"' זה‬
‫אסספוף משוחת ומופשע‪ .‬במקום זה‪ ,‬באוצית המאנציפציה השלמני חיר עשווח‬
‫שנים מעטות פיגור של אלף שנים ומתהלכים עתה בואש אנשי החובות‪ .‬אם‬
‫עריין נשארה לך אי לי נשמה בריאה בגיפני‪ ,‬אם יש עדיין בכ‪ m‬נו להיות‬
‫שמחים ועל‪,‬זש‪ – ,‬כל זה ח"בים אנחנו‪ ,‬אחה ואני‪ ,‬לו‪t‬חיבית שבאןחן מאות‬
‫שנים אוןכית‪ .‬בן‪-‬שיחי הוהר‬

‫ראש הש'יבה האמין בכל‬

‫והפליט ‪:‬‬

‫אולי הצדק אתר"‪.‬‬

‫לבו‪ ,‬ששל‪,‬ח‪-‬מצוה‬

‫לדבו הש"'יבה‬

‫לא‬

‫תבוא‬

‫חקלה ‪.‬ו‪,.,‬ל הוא אהב לספר מעשה חמור שאיער לו בפונקפווט כאשר עד"ן‬
‫‪22‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫••‬

‫הישיבה עמדה על תלה ‪ :‬שניס אחזית לפבי סגירתה ע"י הצרררים‪ ,‬וכבר אבשי‬
‫ה'סלר שולט'ם ככ'פה‪ ,‬הוזמנת' 'ום אחד להופ'ע לפנ' שלטונות הח'נוך של‬
‫הע'ר‪ .‬האש' שק'כל אות' הטכ'ר ל' פנ'ם ופתח ואמר ‪ :‬מונח לפנ' כתכ"א'שום‬
‫נגךח ונגד ה'ש'כה‪ ,‬שכו נאמר שאתה תומך כתעמולה קומונ'סט'ת‪ .‬צחקת'‪.‬‬
‫אמר ‪ :‬אתה צ‪ m‬ק ‪ -‬אנ' מאמ'ן לך‪ ,‬אכל על' לומר ל‪,‬ך שכתכ"האש'ום 'צא‬
‫ממקום שי'נו לא שולסת כו‪ .‬אס לא תוכל להוכ"‪ ,‬שא'ן 'סוד לאשמה זו‪ ,‬ח"כ‬
‫מוסדך לה'סגר‪ .‬הוא כ'קש ממנ' תשוכה תוך 'מ'ס מעס'ם‪ .‬כלכ ככד צ'את' ממנו‪.‬‬
‫לאחר מחשכה ארוכה עלה פתאוס כדעת' כ' לפנ' כעשר שנ'ם הפנו את‬
‫תשומת לכ' לכך שמסתוככ'ס לעת'ס קרוכות אנש'ס צע'ר'ס לפנ' כ'ת‬
‫הש''כה‪ ,‬כ"חדו כשעת צהר'ס‪ ,‬עס צאתס של כחור' הש''כה לסעוד את‬
‫ארוחות'הס‪ .‬נאמר ל‪ ,‬שאלה חכר'ס צע'ר'ס כמפלגה הקומונ'סט'ת ושהס עוסק'ס‬
‫כתעמולתס כ'ן הכחור'ס‪ .‬ו'וס אחד כא אל' אחד הכחור'ס הככ'ר'ס ואמר ל‪,‬‬
‫שעל" לספר ל" כ' כחור אחד שנצוד כרשתם של הקומונ'סט'ס ככר התקלקל‬
‫לגמר'‪ .‬נדהמת' וקארת' אל' את הכחור הלז מ'ד ולא עכרה שעה ארוכה עד‬
‫שהודה‪ .‬ד~דעת' לו כ' לדאכוב' נזל'ו לעזוב את ה'ש'כה מי'‪ ,‬אף הדועת'‬
‫ל‪ 1‬ור'‪ ,1‬תושכ' ע'ר אחת כצפון המד'נה‪ ,‬את ט'כת ש'ל‪ m‬ו‪ .‬כן זכרת'שכ'נסת'‬

‫את כל מור' ה'ש'כה ושאמרת' להס שאוד'ע לפנ' כל כנ' ה'ש'כה שאסור‬
‫להס לק"ס קשר'ס כלשהס עס ארגוב'ס פול‪,‬ט"ס ושהעוכר על הא'סור 'גורש‬
‫ה'ש'בה‪.‬‬

‫מי' מן‬

‫על‬

‫כל‬

‫זה רשמת' ד'ן"וחשבון‬

‫מפורט‪.‬‬

‫וככן‪,‬‬

‫רש'מה‬

‫זו‬

‫לקחת' עתה אל שלטונות הח'נוך‪ ,‬וככר חוסל העב'ן ומעולס לא שמעת' על‪,‬ו‬
‫דבר נוסף‪ .‬אחד המור'ס אמר ל‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬שעל" להדוות כ' בשעת מעשה‬
‫חשב שהחמרתי והפרזתי על המדה‪ ,‬אבל עכשיי הוא מבין שזה ההי "מן‬
‫השינכם"‪.‬‬

‫ה'ה לו לראש הש''כה תחושת כטחון מופלאה כש'קול' דעתו כענ"נם'‬
‫ח'בוכ"ס‬

‫"‬

‫•‬

‫ועקרונ"ס‬

‫כאח‪.‬ד‬

‫כסחון‬

‫זה נכע‬

‫מכך‬

‫שהנחו‬

‫אותו‬

‫כח"ו‬

‫הפדאגוגם"‬

‫הוצ'כור"ס עקרונות מעט'ס אכל כרור'ם וחד"משמע"ם‪ .‬ראש לכל ה'ה‬
‫עקרון העל‪,‬ונות של ד'ן"תורד‪ .‬ודוק ‪ -‬ד'ן תורה‪ ,‬לא "דעת" ת‪.‬ורה‪ .‬לגכ'‬
‫מושג זה האחרון הה' חדשן‪ .‬כעדו שד'ן"תורה בשען על אדנ' הס'מנ'ס‬
‫והסע'פ'ס שכשולחן"ערוך ונשוא'"כל'ו ועל ס'מנ'ס 'דוע'ס שכשאלות"ותשובות‪,‬‬
‫הר' "דעת""תורה מוצהרת לע'ת'ס קרוכות ללא לג'ט'מצה' מוטמכת בהלכה‪.‬‬
‫לשם הכהרת חשדנותו לגכ' הש'מוש המופרז במושג "דעת""תורה נהג הרכ‬
‫זצ"ל לטפר מעשה שה'ה ‪ :‬כזמן מלחמת העולם השנ'ה חרג מדרכו‪ ,‬דחך מנהג‬
‫אשכבז‪ ,‬ודשר בשבת בב'ת"הכבסת על הצלת פל‪,‬ט' השואה וקרא לקהל להר'ם‬
‫תחמה למען אחת הקרבות שהוקמו למטרה זו‪ ,‬למחרת ה'ה כי'ו למטור לקרן‬
‫שמובת אלפ'ם דולר‪ ,‬תרומתה של קה'לה שאז לא ה'תה עד"ן במצב כלכל‪,‬‬

‫שפ'ר‪ .‬אכל משדשר מארש' הקרן פ'רוט ההצואות וההכנסות‪ ,‬בענה ‪" :‬כל‬
‫הכספ'ס מוצא'ם על פ' דעת תורה"‪ .‬אכן בוכח לדעת שחלק מן הכטפ'ם הוצא‬
‫למטרות שכלל וכלל לא בועדו כשכ'לן‪ .‬זאת ‪ -‬להסכרת זה'רותו לגכ' הש'מוש‬
‫במושג‬

‫"רעת"‪n-‬‬

‫ןהר‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הקו הבולט שבעקרונותיו היה דביקותו המוחלטת בשיטת "תורה ~ם דרך‬
‫ארז" על בל משמעו"תה" הדת"ת והחברתיות‪ ,‬ממנה אין לגרוע ועליה אין‬
‫לר~סיף‪ .‬זו היתה בשבילו מורשתם של "דגלוי רבוחינו שכאשכנז"‪ ,‬הוהו‬
‫אימר‪ ,‬רבבי גרמניה היראיס כני דירן של רש"ר הירש ינני הדורות שלאחריו‪.‬‬
‫לגבי ו‪,.,‬ר לא היתה שיטה וו כבחינח ר~ראח סעה‪ ,‬אלא הוראה לדורוח‬
‫והוראה לכל אתר ואחר‪ .‬כפי שהיא תפש אוחה‪ ,‬לא היה כשיטח תעד"א משום‬
‫חירוש והעוה‪ ,‬אלא הוא ראה אותה כמעוגנת במקורות ההלכה והאגדה והגוחם‬
‫של רבים מגרולי המחשבה היהייית‪ ,‬והח‪,.,‬וש לא היה אלא בישיומם של‬
‫דברי הלכה יהגות אלה במציאות החייס המדורניים‪ .‬למיכו הציב את "הידות‬
‫נוסח‬

‫אשכנו"‬

‫בעוו‬

‫וברעת‬

‫נחושה‬

‫כנגר‬

‫"ה"רויות"‬

‫אחרוח‬

‫שמקורן‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫במורח~‬

‫אירופה לשורעתו שי בה כצורת הופעתן כין ההמונים‪ ,‬לעיחים‪ ,‬עיוות נכרר‬
‫של יהרות אמח‪ .‬דוגמה בולטת לעיוות שכוה ראה בולוול אוחם ' המונים במצוות‬
‫ובאיסורים שבחחום ח" המסחר לעןמת הקפדה מחמירה כמנהגי תסידות בתחוס‬

‫כשרות המאכלםי‪ ,‬לפי הכרתו יש בכד משום פגיעה חמורה בשלמוח התורה‬
‫המקיפה את כל מליא החייס‪ ,‬יהיא סבור היה שעדיף על אוחן "חסיר" יהודי‬
‫רמ‪.‬קפ‪ ,.,‬על סהור הוכ‪,.,‬ות כח" פרנסתו וב‪r‬ז>ס" עם זולתו אוינו וכקפיר על‬

‫אכילת בשר "חלק"‪" .‬שיר" קורם ל"כשר"‪ ,‬נהג לומר בהכהר אשכנוית‪ ,‬כפי‬
‫שנהג לומר בשעתו סבו שר " ר הירש‪.‬‬
‫אשר הליבט ההשכלתי של "תורה עם רןר ארץ"‪ ,‬היה מציר על "אוחם‬
‫גדול‪,‬ם וראשי שייבות המקיפים את עצמם בשריון של ברול שאינו חדיר‬
‫לשום שיקול סכיר וטענה נבונה" בדבר הצוןר להכשיר את בנינו לח" פרנסה‬
‫ביושר יכככרו‪ .‬אף השיג השגות על תכנית הל‪,‬מודים הנהוגה בשייבות רבות‬

‫והעיר‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬

‫על חשיבות‬

‫הכנתו של ספר"לימרו‬

‫לתולדןת שיראל‬

‫עבור‬

‫תלמ"' השייבות הגבוהות‪ ,‬שאינם לומדים אלא תוהר בלבה שכן אין להם‬
‫משוג כלשהו על ימות עולם של עם עולם‪.‬‬
‫•‬

‫בצער עומק ראה כיצד עולם השייבות פונה עורף למשנתו של שר"ר הירס ‪.‬‬
‫על בבי רשמ‪.‬פחות י'צאות גרמניה השיקעים בחוגי הישיבות ומתנכרים למסורת‬

‫אבותם אמר ‪" :‬רק מי שנאבק נגד הגל הגואה של ההתבכרות לתוהר"עם"דרך"‬
‫אןיו ארוי ל‪r‬ז>ס של כבוד‪ ".‬האחרים הם "בורחים מן הדבל"‪ ,‬אמר‪ • ,‬ובהורים‬
‫דבןר הקהל של הצטרפות אל הרוב‪ .‬אכל דברי דזב‪.‬קרא‪" ,‬אתם דזב‪.‬עס'‪ :‬מאורים‬
‫לא רק לגבי עם שיארל כולו‪ ,‬אלא שי להם משמעות מוגברת לגבי הדרך שהיא‬
‫החידיה ששימה עלינן היים ללכת כה‪ .. ,‬ולהן השיןתע"‪ ,‬וייסיף‪.‬‬
‫מעציב היה בשבילו‪ ,‬איש פרנקפורט מובהק‪ ,‬שבעור שבעולמן של שייכות‬

‫שיב אין מקום ' למשנתו ולשיטתו של רש"ר הין ס‪ ,‬הרי חוגים הקרובים ל"וכורחי "‬
‫מבל‪,‬טםי לפעמיס דוקא את קירבתם וויקתם למורשתו החינוכית הוספרותית‬
‫של הישר‪, .‬ך‪,.,‬אמ עם שהסת"ג מכריכת שמו של רש"ר הירש בצוותא של‬
‫"מרן בשארבו מיבן'‪ :‬ודאי שהה" מגךת על התופעה הגר· וססקית שאנשים שמומן‬

‫"כרחו רוכגלו" של רש"ר הרשר מקבארם פתאום לכבודו 'של הרב כשבמצא‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סוף‪-‬סוף ומסד לחינוד‪-‬גבוה אחד ויחיד באדץ ובעולם המוכן לעשות למען‬
‫לימרז‬

‫משנתי‬

‫יהמחקר‪,‬‬

‫ההי‬

‫של‬

‫שר"ר‬

‫איתם אנשים‬

‫מרנע‬

‫מבנינר‬

‫הישר יהפצתה‬

‫סבורק כנראה ‪,‬‬

‫לרכיש‬

‫לעצמם‬

‫בנוער‬

‫שאילי‬

‫האקדמאי‬

‫דש"ר הישר‬

‫השכלה ' אקדמאית ‪,‬‬

‫בדרכי‬

‫הד~ראה‬

‫חי‬

‫עמני‬

‫ה"‪ l‬ם ;‬

‫באשר‬

‫לא ‪.‬‬

‫ק"מת‬

‫אוניברססיה שהיה יכול להסכים לכל עקרונרתהי ומעשיה בלב שלם‪ .‬לא כן‬
‫•‬

‫•‬

‫היתה דעתר של מהרר"ר "‪ l‬סף בחיער‪ .‬לפני שנים לא‪-‬רברת נשאל ע"י אחד‬

‫ממעריציר בדמינת ישראל‪ ,‬על איזו דרך ההי רש"ד הירש ממלץי לגבי בעית‬
‫הלימידים באיניברסיטארת שכאדץ‪ ,‬שבכילן מופעל עקדרן "החופש האקדמאי"‬
‫רק"ם בהן ש‪1‬י "‪ l‬ן בין הרראת ר " אמת" רד~ראת ה"כפירה"‪ ,‬נדבידר של השיאל‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫והרי התשרבה ‪" :‬חשוכני שאיכל לומר את הדברים הבאים‪ .‬ידאי שרש";‬
‫הישר לא ההי מכריז על איסרר לעלית לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ימה גם שהעליה היא‬
‫הצלה לרביס‪ ,‬ןאף‪-‬על"'פי שהמדינה הזאת איבה מדיבה " יהודית"‪ .‬אכו‪ ' ,‬בדואי‬
‫ההי דושר מאבק למען תורתנו הקדשור‪ ,‬אבל אותו אסשר לנהל רק אם יגדל‬
‫דור צעיר המגש‪t‬ג" את עקרון תוהר‪-‬עם‪-‬דרך‪-‬ארץ בכל השטחים‪ .‬אלה הדוחים‬

‫את העקרון הזה מוותרים על המאבק להטביע על המדינה הזאת את הצביון‬
‫היהייי‪ .‬יבבך הס ז‪.‬נחיאיש'‪ Q‬מכל חקייה שתהיה למדיבה זאח אחריח טובה‪,‬‬
‫והם רק מצטרפים אלי בתפילה שזכות לימוד תוה " ק תעמדר למדינה ותאפשר‬
‫לה להחזיק מעדמ עד שיבאו שוניח צדקנו ' ייקבל איתה לדי "‪ .1‬אמםנ נכון‬
‫שנל זמן שלא תה"נה בארץ שיראל ‪ ".‬איניברסיטאית די‪,‬רזיית הנק "‪ l‬ת מכל‬
‫פגם‪ ,‬הרי שהלימודים במוסדות חיניד אלה כריכים בסכנית מיגברות '" אבל‬
‫לויתר עלהים מטעם זה‪ ,‬כל עדר לא ק"מית אפשרייית אחרית‪ ,‬זאת שר"ר‬
‫הישר רזאי לא היה דידש‪ ,‬אכן ההי דירש שבכל מקים באץר "‪ l‬קמי ' ארגינים‪,‬‬
‫בחסה לארגין האקדמא‪t‬ג" היהרזים בגרסניה‪ ,‬שמתפקדים לחזק ילאמץ את‬
‫בי‪.. .,‬הלימרזים‬
‫הנועד התמבגר המציי במסליל לימיד‪t‬ג" שכזה‪ ,‬שלא קל ללכת ‪.‬‬
‫הכרה‬
‫אחרים‪ ,‬אין בהם ‪ ,‬משים‬
‫ק"מים‬
‫אלד‪ ,‬כשאין‬
‫במוסדית‪-‬חי ‪ U‬ך‬

‫בעקריניתהים ; יאילי מיידם המלמדים בהם‬

‫‪ -‬שאגי"‪,‬‬

‫עד כאן לשין ‪ ,‬התשיבה‪ " .‬אף רגע אחד "‪ ,‬אמ‪,‬ד "איג'!ג מפפקק במה שאמר‬
‫לי אבי זצ"ל סמךו לפטירתי ‪ :‬שההליכה בדדך שהירה רש " ך הירש תקרב את‬

‫הגאילר‪ .‬מצער איתי דק שלא זכיתי ילא אזכה לדאית בהתגשמית שאיפיתי"‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫הגמאנית ללא‪-‬ס"ג לתעד"א הנחחה את הר ‪ :i‬בדייעד‪ .‬זצ"ל גם 'ביחסי‬
‫אל אגרזת‪-‬שידאל‪ ,‬מלכתחילה חש בלבר סלדיה עמיקה בפני עסקנית פיליטית‬
‫הנזקקת לא‪-‬פעם לצדעים ילדרכים שאינם עילים‬
‫של אמת‪ .‬ששכרם מפיקפק יהפסדם בביטיל‪-‬תידה‬
‫אומנים למחנה שאביו הרב זצ"ל ההי ב ‪ r‬מקימיי‪,‬‬
‫פעוילי‪ .‬בשזר‪t‬ג" השנים האחרונות הבחין בשייונ‬

‫בקנה ' אחד עם חסדיית‬
‫ידאי‪ .‬מכל מקים שמר‬
‫אבל מעילם לא ההי בין‬
‫מדינ "‪ l‬תה המסירתית של‬

‫אגדות‪-‬שיראל בלפי תחיחת "ניסח אשכני " הדרגלת בתדע"א‪ .‬ר"א קבל לע‬
‫ראשי השיינית קיבעי הדמיניות של אגף" שהכריזן "מלחמה" על תעד"א‬
‫ימקפדיים על הפדרה גמיהר בין נ‪P‬ור השייבות לבין איתי גיער שלאחר‬
‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"למוד" בש'יבה פבה ללמוד אומנוח או מדע‪ " .‬אין לגדולים של היום הזכוח‬
‫לפסול בפסק‪-‬דיבם אח שיטח חעד " א ‪ ,‬דבר שמעולם לא עלה על דעחם של‬
‫הבדול‪,‬ם המ"סדים בקאטוביץ " ‪" .‬אגודח‪-‬ש'ראל לא היחה קמה מעולם אלמלא‬
‫לא החי‪r‬זיסו גדולי המזרח אל גדולי המערב בדרך‪-‬ארץ‪ ,‬וכן להיפך"‪ .‬בחשרי‬
‫תשנ " ה‬

‫פיךסמתי‬
‫שבו‬

‫המערבית' ‪",‬‬

‫ב " הסעיו "‬
‫הסברתי‬

‫מאמך‬
‫דמוע‬

‫נשמ‬

‫ש וב‬

‫" אגידת יושאל‬

‫אין‬

‫מקום‬

‫יה‪/‬אןךתןדךקסיה‬

‫באגודח‪ -‬ש' ראל‬

‫לבאמבי‬

‫תדע"א‪ .‬לאחר ש אגדרח‪ -‬ש' ראל בט ש ה את הפ ש הר‪ -‬ש ל‪-‬קאטוב י ץ בין המזרח‬
‫ןהמערב‪ .‬דןדי וצ"ל כתב לי א ז כמה מכחכים ש כהם הביע הסכמה‬
‫נלהבת לדברים שכחבת‪ '.‬ודרש ממבי לשלוח אותם לר ' יצחק מאיר לוין ז " ל‬
‫בציחף‬

‫הערה‬

‫שהדברש‬

‫משקפים‬

‫בדיוק‬

‫אח‬

‫סיבח‬

‫עמ"תו‬

‫מנגד‬

‫•‬
‫•‬

‫וסירובו‬

‫להעבות להזמנה להשתתף בכבסה" הגדולה‪.‬‬
‫במאן לדרכו של רש " ר היר ש‪ ,‬לא יצא מעולם בפומבי בגד רבבים וראשי‬
‫ש' יבוח ש תקפו את שיטח תדע·יי א או ש פעלו בעב " בי הח יבוך החדר י כאל'ו אין‬
‫בו תפיסה כשהר מלבד זי המקובלח על"ם‪ ..‬אף במקר י ם ש בראו לו כחמורים‬
‫כבש אח זעמו ירק למקורביו ולשאול‪ ,‬עצחו הודרכתו גילה את האמת שבלבו ‪.‬‬
‫מקרה כזת היה פסק‪-‬הדין של " מועצח גדולי החורה " בעב"ן המכללה שבהבהלח‬
‫הרב ‪ '.‬קופרמן‪ .‬הרב בדויעד ‪ .‬זצ"ל הזדעזע עד עמקי בפשו לשמע האיסור‬
‫שהוכח על המכללד" אז הבין שרבבי אגדרח‪-‬ישדאל מבהלים מלחמה טוטאליח‬
‫בבד ח "‪ J‬וך של חעד " א דרבד זה קבע אח יחסו לאגי '' ‪ '.‬במרירות צורבת תזכיר‬
‫ל ש ומע" ולקורא" שמבחיבה היסטודיח אין ספק ש הקמח שוח‬

‫הח י בךר ש ל‬

‫‪ ..‬ביח עיקב " ההי בה שמים הכרה בהצלחת ש יטח חעד " א )ראה גם דבריר של‬

‫הרב מ ש ה אויערבך‬

‫זצ " ל‬

‫על המכללה לבבוח ‪ ,‬המעין ‪,‬‬

‫ביסן ח ש כ " ד ‪(,‬‬

‫ואי ל ו‬

‫דוד ההמשך לא זכר חסדו ואמובחו של דור המ"סדש‪.‬‬
‫מן העב"ן למסור כאן דברש אופ"ב"ם שכחב הרב ארש‪-‬הש'יבה בהקשר‬

‫זה של חינוך בבות ‪ " :‬בצייבי ל"ות בבי ובבותי שבס"וד התפזה של זוגתי‬
‫ע ‪/I‬ה רשמחר בם אצל הבטח ורזכני ה ו לגדלה לת ורה‪ ,‬ל חופה זלמע " ‪'.‬ט זאת‬
‫לאחד ששעמחי מפי אבי זצ"ל ש סבי זצ " ל 'ד] ש מרען ויבר! טעה נף ש ןם‬

‫לדיח בחו ‪ ,‬סבחי ע " ה ‪ ,‬ולא שום ' לח ו פה ' יכו ' אלא ' לחודח וכו ‪ :‬דווקא היא‬
‫זכחה להיבשא לבן‪-‬תודה מצויין ‪ .‬מעולם לא הבבחי ' אח המנהג להשמיט‬
‫אח 'לחוהר' מבוסח מי‪-‬שבדר לגבי בבוח‪ .‬אולם אין אבי רואה רשוח לעצמי‬
‫לשבוח מן המקובל‪".‬‬

‫עמדחו‬

‫בשאלח‬

‫ארץ‪-‬ש'ראל‬

‫ומדיבח‬

‫ש'ראל‬

‫הושפעה‬

‫גם‬

‫היא‬

‫במדיה‬

‫מס ו יימח מה"חו חדוו הכרת ש הג ש חונ ח ו הו‪-‬עם‪-‬דןח‪-‬אץר חקדכ אח הגא ו לה‬
‫התירה‬
‫יהודיח על‪-‬סי‬
‫נהייל דמינה‬
‫אותה‪.‬‬
‫ח " ר תעכב‬
‫ראי‪-‬הג ש מתה‬
‫הושלטח החורה על כל חיי המד י נה ‪ -‬כידצ אפ ש ר להפיך סיסמה זאח‬
‫למציארת ללא חנרפה רכה של התמרדדרת בני החרוה עם בעיות‪r‬זי של מדינה‬
‫רמדרביח מפאח ההלכת ז אין כארץ‪-‬ש'ראל מקרם הלגשמח תדע"א רלא חיתכן‬
‫מדיבח‪-‬ש'ראל הידוית ללא הגשמח חעד"א‪ .‬אחרי בעילת הכבסיה הנדולה‬

‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במאד"בבאד )חרצ " ז ‪ (,‬שלא השתתף בה ‪ ,‬בסע לפגוש את אבי זז"ל ' ולשדלו‬
‫באגו '' ' ויקדשי‬

‫שיחדחק מ! הפעילות המדיגית והמפלגתית‬

‫את ""ח בארץ‪-‬‬

‫ישראל לעיבוד החוש!‪-‬משפט ששימש נחוק האזרחי והפלי;‪ ' ,.‬במדיגה היהודית‬
‫שתקום‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫כ' ‪!U‬‬
‫•‬

‫•‬

‫הב‪/‬דיבה על יסדוות התורה יבטיח קי'ם לדמיגה ותקרב את באולת‬

‫העם‪ ,‬ואיל‪ ,‬סירובם של בני הישיבות ורא ש יהם לתת יד למשרמה קדושה זי‬
‫מפקירה את הדמיבה לידה"ם של אלה שלבם מתבכד לאביהם שבשמים‪ .‬כך‬

‫החריפה הסתגרותם של חוגי השייבות מפגי בעיות הח"ם של ארץ‪-‬שיואל את‬
‫מה שהרב ברריער ' זצ"ל ראה בלאן הכי כשאלה גדולה ~ בהלכות מלכםי‪,‬‬
‫‪:‬‬

‫‪I‬‬

‫כפרק שלפני האחרון‪ ,‬מסביר הרמכ' ; ם במה ייכר המשיח שישו" לבו השי " ח‪.‬‬
‫כלום חיולל גסים ' וגפלאות ! יחזיר את כלל ישראל לתו;ה ע"י גדולתו‬

‫וגאוגתו ז עד"! אי! זה משיח כלל ועיקר‬

‫ואם יעלה בידו לכבוש אח ארץ‪-‬‬

‫!‬

‫את נדחי ישראל בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬גם אז עד"! אינגו‬
‫ישראל מדיי זרים ולקבץ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫משיח ! דק אם יצליח לבנות בארץ‪-‬ישראל ‪ ,‬חוך שלום והשקט‪ ,‬את בית המקדש‪,‬‬
‫א‪-‬זי הרכח שהיא משיח‪ .‬יבכר אין מי שחולק על הרמב"ס " ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫"שיוב אץר‪-‬שיראל טירשרו לכבו ש את‬
‫נחלות‬

‫לקב " ר‪,‬‬

‫ועם‬

‫אץר‪ -‬שי ראל‬

‫י ש ראל‪.‬‬

‫אד‪r‬רמ ארץ‪-‬שיראל לתורה‪ .‬שתי‬
‫ארץ‪-‬שיראל‬

‫הא'‬

‫'‪,‬ה‬

‫גחלת‬

‫ראשית ‪ ,‬גחלתו‪ ,‬שמכל ארצות תבל עתדיה היא להי'ת הראשונה שתפול‬
‫ כדברי ירמ ‪' – .;r‬וגחלתי שמתם‬‫בחלקו של הקב " ה ‪ ,‬ואילו לפי שעה‬
‫לתועבה‪ '.‬הגחלה האחרת היא עם ישראל ‪' -‬כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא‬

‫יעזוב‪ '.‬ה' לא יעזוב את עם ישראל‪ ,‬ועם ישראל יבשיל לקראת הגאולה ברצות‬
‫הו‪ .‬אבל לפי שהע‬

‫אפילו‬

‫‪ -‬הךי ארץ הקודש זעיר הקודש‪ ,‬שהשכיבה לא זזה ממנה‬

‫בטומאתה‪ ,‬מלאוח טומאה ותועבה ! במצב‬

‫ביושבהי !‬

‫'ותקיא‬

‫הארץ‬

‫את‬

‫יושביה'‬

‫‪-‬‬

‫כך‬

‫זה הרי אי!‬

‫כתיב‬

‫כמה‬

‫הארץ‬

‫פעמרם‪,‬‬

‫דצוה‬

‫יבמצג‬

‫זה‬

‫מדברים ותובעים שלא לוותר על ‪ ,‬אף שעל' מאדמת ארץ‪-‬ישראל ! כלום נכבשה‬
‫האץר על מבת לעשבדה לתודה ! הלא האץר מקיאה אח י'שביה ! וגם הרמב"!‬
‫המדבד על מצות ביבוש ארץ‪-‬ישראל אינו מתכור! אלא לכבוש את ארץ‪-‬שיראל‬
‫שתהא נחלת ה ו ‪ ,‬ואין כזה מחלוקת ביבן לבין הרמב " ס " ‪.‬‬

‫•‬

‫בדברים כאלה ש פד הרב ברו י ער זצ"ל את ש‪,‬חו על אץר‪-‬שיראל ומדינת‬
‫שיראל ‪ ,‬שמעולם לא ביקר בה‪ .‬בהעדר תבופת יצירה בעו ל מ! של ישיבות להקמת‬
‫עלרו ' של משפט החורה על בני! מדיגת ישראל‪ ,‬לא ראה לעצמו שיור אלא‬

‫•‬

‫לקיית וליחיל לביאת המשיח במהרה בימינו‪ .‬בבגי! האץר והמדינה שלא על פי‬
‫התורה לא ראה סכנה חחנית בלב‪,‬ד אלא סכגה גופגית ממשית לעם שיראל‬
‫בארצר שלא תקיא‬

‫אותו הארץ‬

‫ת " ו‪ .‬בנסיבות טדום‪-‬משיחי'ת‬

‫כאלה‪,‬‬

‫לדעתו‪,‬‬

‫ראה דע"! תפקדי חשרב לעם שיראל שבנולה‪.‬‬

‫אי‪-‬אפשר היה לשהרת במחיצתר של ראש‪-‬הישיבה זצ"ל אפילו שעה קלה‬
‫בלי לשמרע מפי' דברי‪-‬חררה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לאחד שביךד איחי בברכח מזל"סיב‪ .‬אמר ‪ :‬מה פיריש זמל"סיב ז הלא אין‬
‫מזל לשיראל ! אלא הביינה האי חליקי הטבע הקבעוים‪ .‬על שם המזליח‪ .‬דהייני‬
‫הכיכבים הנעים במסיליח!';ם בחיק "‪ 1‬ח קביעה‪ ,‬חםקחי של אדס מישארל לקיםי‬
‫אח מךנ‪ m‬ה' בכל מצב שבי ייצמא‪ .‬גם כאשר חיקי הטבע יהנסיביח מקשםי‬
‫‪!,,‬לע לכן אני מאחלםי לאדם משיראל מזל"טיב‪ .‬הייה אימר‪ .‬סביבה טביעח‬

‫נ‪ m‬ה לק!'ם המציית‪ .‬סביבה שבה ק "‪ 1‬ם הצמייח !"כל להיעשיח ללא מאבק קשה‬
‫בתנא" הסכינה ‪ ,‬סביבה "סוכה" המסייעת לקיום ו ‪ m‬יות‪.‬‬

‫•‬

‫לאחד שביךד איתי בהגעיי לגלי מיםלג אמר ‪ :‬על ירישלםי שלעתדי לביא‬
‫אימר הנבאי ‪ ..‬לא היהי משם עיד ערל ימםי יזקן אשר לא ימלא את ימיי"‬

‫‪.‬‬

‫)ישעהי סה(‪ ,‬משמע שיש אדם שהיא אמנם ‪".‬ןקז‪ ..‬אבל באמת מחהלד כ‪ ..‬עיל"‬
‫ימים"‪ ,‬כתיניק שעו יין לא הגעי לחיי חור מלאיס‪ ,‬לפני חי"ח‪ .‬כדיעו‪ ,‬הי"ת‬
‫סיפר אח שנית חייי של אדם לםי ספירה אחרח מאשר סחם מסםר שנים‪ ,‬במיבז‬
‫זה חשרבני ששי להביז את הברכה בס' משפטםי ‪.. :‬אח מספר ימוי אמלא" ‪-‬‬
‫‪ K‬ברכד בכד שימוי הי!' מלאי תיכז‪ .‬לםני הי"ת‪ .‬כשם שהם מחבםי במספר‪,‬‬
‫האחרינה‬

‫בםעם‬

‫שנםרדחי‬

‫במצואי‬

‫ממני‪.‬‬

‫בא‬

‫שק"ס‬

‫חש"ם‪.‬‬

‫דבר‬

‫עשה‬

‫שמערלם לא נהג לערשח ‪ :‬היא דיבר על עצןמ‪ .‬לאחר שבאיר כמה כומה םסיקי‬
‫תנך" ‪ .‬כינהים כקיער םסיקים שהדהים צמייים כנרסח החפילה‪ .‬ד‪ D.‬סיק לרגע‬
‫י‪ K‬מר ‪ :‬כן תשעים לסרח‪ .‬אמח חז"ל‪ .‬ראני גררס כז חשיעם לשרח‪ .‬מלשרן ייצא‬
‫יצחק לש‪ m‬כשדה‪ .‬לשןר תםיהל ; כרלמר‪ ,‬כן תשעםי כמרני עיסיק כחםילה ‪-‬‬

‫ין' ‪ V‬סיף ‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫יכסדררתדי‪.‬‬

‫סדר ה' לריאיי‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬א"ר שמוען חסריא‪ ,‬כל תענית שאין בר מפרשעי ישראל אינר תענית'‬
‫•‬

‫)כריתות ('ו‬

‫‪-‬‬

‫איו טעם בתענית אם איו בכרחה לעררר לתשובה את‬

‫אלה שפרשו מררר התורה‪ ,‬אם קריאת התענית ‪ ..‬דרשו את ה' בהמצאו"‬

‫שוב לא תישמע‪ ,‬ואם לא תימצא אוזו כרויה לאזהרת ‪,‬יעזוב רשע דרכו'‪,‬‬

‫)מדכיר מןהר·ו‬

‫יןסף‬

‫כוןיעו‬

‫זצ"ל(‬

‫ ‪——_ . – – – – – – – – -‬‬‫‪28‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫‪- – – – – – – – — -‬‬

‫‪—‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ס‪.‬‬

‫ד"ר אברהם‬

‫•‬

‫אברהם‬

‫‬‫חציצה בשיניים‬

‫ק"ם מצבים הקשורים לבעיות בשינ"ם ובטפולם‪ ,‬בהם מתעוררים שאלות‬
‫•‬

‫אלה לפי המקורות‬

‫לגבי ' חציצה בזמן טבילד_ רמטרתינר כאן • לדון בבעיות‬
‫ש מצא ‪ .U‬כמובן א ‪ r‬כוונתנר ל פסוק ה ל כה למע ש ה‪.‬‬
‫איתא בגמ" ‪ :‬א"ר יצחק דבר תווה רובו רמקפ" על‪,‬ר חוצץ‪ ,‬ררבו ואינו‬
‫‪.‬‬

‫•‬

‫מקם" עליו איבו חוצץ ‪ ,‬וגזור על דרבו ש אינר מקפ" מש ום וובו ה מ קפ" וגזה‬

‫על מיעוטו המקם" משרם רובו המקפי‪,‬ד ע"כ‪ .‬אולם כשהוא מעיוטו וגם איגו‬
‫מקפיד איגי חרצץ אפילר דמדבבן‪ ,‬יכתב על זה ר ""ש משום דבעשה גבופהי‬
‫ובטיל לגיבד_ יכן בפסק ל הלכה '‪ .‬וכתבי שם הרמ " א רהט " ז • דכשהוא מיעוט‬

‫יגם א' ‪ U‬מקפ" איבי חיצץ אפילי מדרבגן‪ ,‬זהר ‪,‬רקא דיעבד אבל ל כתחלה‬
‫לא תטבול אפ י לר ככה " ג גז י רה אטי דברםי ה ח וצצין‪ .‬א ו לם כתב ו חהכמת םדא '‬
‫והערוד הושלחן ' דבמקום צררו ראי אפשר‪ ,‬מותר לכתחלה דזד~ כדיעב‪.‬ד‬
‫ןנ ‪U‬גע לחציצה בבית‬

‫הסתרים ‪ ,‬דעת התיס' ז‬

‫מן התירה‪ ,‬וכן פוסק האבבי בזר ~ ‪ .‬אולס דעת‬
‫שהוא דמרבנן‪ .‬יכו מבאי המל ‪ II‬מ‬
‫ייאה ~ם בשו ‪ /I‬ת ח ל קת יואב‬

‫'"‪.‬‬

‫רבעינן ראי י לבאית‬

‫הרמכ "‪,1‬‬

‫מ'‪Q‬‬

‫הרשב " א ןהריטב"א‬

‫יכו ‪ D‬רסק‪t‬כ"' רע " א ‪ 1‬ן‪ ,‬החת " ס‬

‫‪lZ‬‬

‫‪V‬‬

‫ןהחןן " א גן ‪.‬‬

‫‪, 14‬‬

‫•‬
‫םת‪I‬ב'ת ם"ני‪'II‬‬

‫םת'זבה קובהע‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫נדה‬

‫‪Z‬‬

‫יעייבין‬

‫‪a‬‬

‫‪"',‬ןי‬

‫‪..‬‬

‫וסס‬

‫‪.‬ב'"ע‬
‫ד‬

‫‪ ,‬יי ב‬

‫טדמן‬
‫טיק‬

‫ה‪'-‬‬

‫סע'‬

‫קז"‬

‫‪,‬‬

‫בלל‬

‫‪6‬‬

‫די ‪ H‬ד‬

‫ס‪.‬‬

‫ד‬

‫קדוזןןו‬

‫שם‬

‫ינדה‬

‫סנוי‬

‫‪MW ,‬‬

‫כה‬

‫סי‬

‫ושאינן‪,‬‬

‫יסכת‬

‫נז‬

‫"'ע ‪It‬‬

‫ה·‪,‬‬

‫הא ‪,‬‬

‫‪,K‬‬

‫ד‪.‬‬

‫ק יס ס‪. ' ,‬ג‬

‫•‬

‫•‬

‫טז‬

‫החכמת‬

‫אדם" מחמיר בסתימת‬

‫שן קברע‬

‫מטעם מקם"‬

‫‪,‬יה‬

‫ע"ג‬

‫‪8‬‬

‫''''יי טיפו ום ‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫קרוש י ו שפ‪,‬‬

‫כל‪ ,‬ייאה םג‬

‫ה""‬

‫בטוכה‬

‫ו‬

‫ע"כ י'"ה‬

‫וארוב‬

‫דבר‪ .‬מנחות יח ע·כ י·ה‬

‫כל ‪.‬‬

‫‪ 10‬הלי פקי‪.‬רח ‪"'.‬מ ח'י‪.n‬‬
‫‪11‬‬

‫פקסםי‬

‫‪12‬‬

‫שן"'ח‬

‫"‪,‬מז‬

‫ס‪.‬‬

‫'''וי סדמן‬

‫קזכ‪.‬‬

‫‪ 13‬יי‪ '.‬טיפן זה סיק ‪.‬ב‬

‫‪"', 14‬וי טדמן ל ‪.‬‬

‫‪IS‬‬

‫סיונן‬

‫קיפ‬

‫סע '‬

‫•‬
‫יח‬

‫ובינת‬

‫דו‪t‬ם‬

‫ס""ק‬

‫יב‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מכיין שהא" לרפואה ורצובה להס'ר רק שא'בה 'כולה להס'רה ‪ ,‬ולכן חוצץ‪ .‬וכן‬
‫כוחב בע ל הערןר לבר " ש לכחחלה שי להחמ'ר‪.‬‬
‫אולם המהרש " ם" מת'ר מטעםשא' אפשר ל הוצ ' אה ול ש לםה מחוך ה ש ן‬
‫ולכן לכ " ע א'בה חוצצת אף ש ה'א ל רפואר‪ .‬ועל אף ש ב ש ו " ח הר' כ ש מ ' ם ‪..‬‬

‫כחב להחמ'ר רהו' חצ'צה ‪ ,‬חיר כי אחר' כן יהת'ר אפ ' לו ל כחחלה "‪ ,‬מכיין‬
‫חאומ'ם ז "ל‬
‫שה'א בעש'ח כאופן ש לא תבטל משם לעולם‪ .‬וכ " כ הג " ר אברהם‬
‫•‬
‫בשו " ת חסד לאכרהם " שמכ'ון ש סתמי להיית ק"ם ‪ ,‬פ ש 'טא דא ' ן מקום לחומרא‬
‫בזה כ'ון דא'בו מקמ'ד להס'רו לעךלם ; והוא מצרף דעח הר'טב " א יהרשב " א‬
‫דתא רבעינן ראוי לב י את מים בבית הסתרים לא הוי רק מר " ס וחו ‪ II‬ל סםק‬
‫דרכבן לקולא‪ .‬ואף דש'טת החיס' דמה"ת בע'בן ראו' לבא"ח מק הו"ל סמק‬
‫םלןגתא אי הןי מה"ת או מר"ס 'וא"כ בזה שהדבר ספק אי חייץ‪ .‬חו"ל ספק‬

‫•‬

‫•‬

‫ספ'קא בזאיר';תא ; דשמא מה " ת לא כע'נז דאז' לג‪,‬את מ'ם‪ ,‬ואם ח ~' ל זכע'בן‬
‫ראו' לב'אח מ'ם שמא לא הו' חצ'צה ‪ ,‬ואף זמד " ס םש'טא זבע'בן דאו' לבא"ת‬
‫מק' הו' ספק דרבבן ולקולא כמ " ש הפוסק'ס " דכל דהו ' ס " ס בדאור"חא‬
‫וספק אחר בדרבנן‬

‫לקילא‪ .‬וראה‬

‫אזל‪,‬נן‬

‫בשו " ח‬

‫ש ב ות‬

‫'עקב "‬

‫שנם‬

‫כתכ‬

‫דבמ'עיט המקס ' ר א מ ר'בן סםק ררבנן ל קולא‪ ,‬רכן כחב ה ש" ך ‪".‬‬
‫הצמח דצק ‪:!,‬ו‬

‫רכן ומסקיס הלב‪w‬ר י מדרכי ‪ ,2,1‬הב יח ציחק ב ~ האבנ י נזר ‪:,0‬‬
‫האמר י ישרר ‪ ,2 8‬הדרכי ח ש יבה ‪ ,29‬הטהרת י ש ראל ‪ ,' 0‬הדעת תירה ‪ ', 1‬הבז א שי‬
‫חי ‪ ', 2‬המצודח חך נ ‪ '. ,s‬ש בט הלוי ‪.‬ו‪ ,3 -‬המנחת ‪ .‬יצחק ב ‪ 3‬והשערים מזויינים‬
‫בהלכה‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪, 38‬‬

‫שו"ת‬

‫‪n‬‬

‫ייא‬

‫בביז‬

‫זייז‬

‫סימו‬

‫החרוסר· ת‬

‫‪ 18‬מהר"‪P‬‬

‫סזמן‬

‫מהר"ת‬

‫סימן‬

‫קבח‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫זייר‬

‫סימן‬

‫סדמן‬

‫‪,‬ס ‪.‬‬
‫קבג‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫גז‪.‬‬

‫מן ‪.‬‬

‫‪ 21‬בתשיבה ז ו יין סימן קן וכנראה ז'"ל‬

‫‪n 22‬‬

‫א'"‬

‫סזמן‬

‫סימן קי ‪,‬‬

‫סם ‪,‬‬

‫‪ 23‬יי '' ' ס י מו ק צח ‪ C‬יי ק יג ‪ .‬יראה ‪D‬ב בספר דבך י של‪ tu‬שם סע ' בר ‪,‬‬

‫‪14‬‬

‫" " י ‪'O‬ונו‬

‫קכ‪.n‬‬

‫‪2S‬‬

‫ין " ‪,‬‬

‫ח"כ‬

‫םימן‬

‫‪26‬‬

‫ין"י סיןבו‬

‫רבח‪.‬‬

‫•‬

‫‪".‬‬

‫‪,''' 27‬י סימן קסי ‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫ח "ב‬

‫‪(JO‬‬

‫שם סע '‬

‫‪32‬‬

‫שנה‬

‫סימן‬

‫ב ונ '‬

‫‪31‬‬
‫שןביני‬

‫‪, 33‬ל הקינ" שו י ע‬

‫‪35‬‬

‫ח"ך‬

‫סימן‬

‫•‬

‫ק וב ‪.‬‬

‫‪•1‬‬

‫פר‪.‬‬

‫•‬

‫‪29‬‬

‫‪' O‬מן‬

‫שם‬

‫ס"‪P‬‬

‫קצ‪n‬‬

‫‪"O‬ק‬

‫כי‪,‬‬

‫‪ " O‬ק ם ובשו ‪ H‬ת רג‬

‫פעלים ת"ד יו"י סימן יג‪.‬‬

‫סיןבז קםא ‪ p "'O‬י‪•K‬‬

‫‪36‬‬

‫סימן‬

‫ער ‪.‬‬

‫קםא‬

‫‪34‬‬
‫ס"ק‬

‫‪30‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יג‪.‬‬

‫יו"'ד‬

‫ם'מן וח‪.‬‬

‫‪—– ———‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪- – _.‬‬

‫‪- – – – _.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וראה בשו"ת אגרות משה" שכותב שזה פשוט היתר בכל העולם ואין‬
‫חוששין לזה אף חסי"ים ואבשי מעשה‪ ,‬ובאמת אם בחוש לזה לא הנחת ' בת‬
‫לאברהם אביבו יושבח חחח בעלה ‪ ,‬כי בזה " ז כמעט שאין במציאות אשה שאין‬
‫לה סתימה באיזה שן‪ .‬ועל מה שםסק התכ"א הוא מחרץ‪ ,‬שבסחימוח שבזסבינו‬
‫גם התכ"א היה יודה לזה בלא ספק והיא איירי באופן שחיא רק שלא יכבס‬

‫הרות ולא יכאב השן‪ ,‬אבל איבה טובה ללעוס כה דיותר בת לה ללעוס בשן‬
‫•‬

‫נקוב‬

‫מסחום‬

‫מפקיד ;‬

‫בשעזה‬

‫ועופרת‬

‫שהזכיר‪,‬‬

‫אבל בסתימה שבזמבינן‬

‫?כן‬

‫גם היא‬

‫אף‬

‫•‬

‫שבשביל‬

‫יידה שאיבר‬

‫הכאב מבית שם ד ‪' t‬‬

‫שבתפשט‬

‫חיצץ ‪ ,‬וכןמ‬

‫היחר בכ ל העולם ואין מםקםקין כלל וזה ברור‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫•‬

‫סתיהמ זמנית‪ .‬ק"מת מחלוקת הפוסקים אם סתימה זמבית לכמה ימים או‬

‫שבועוח עד החלפחה לסתימה קבועה‪ ,‬חוצצת או לא‪ .‬הטהרת ישראל " כוחב‬
‫בםשיטןת‬

‫פוסק‬

‫ש חוצצת‪ ,‬יכז‬

‫המצודת‬

‫דיד ‪~. t‬‬

‫שא ‪' p‬יי פ שמרובר כאו‬

‫‪.‬‬

‫על‬

‫וכיתב‬
‫בית‬

‫הג " ך מאיך‬

‫הסתדםר‬

‫אריק‬

‫ז ‪ II‬ל‬

‫יהיר תרי דרבנו‪,‬‬

‫בשן'ית אמרי יישר ‪·10‬‬
‫ובבוסף לזה הלא החומר הסוחם מחובר ובעשה כשן ממש שא ' וכלח עמה‪ ,‬מכל‬
‫מקום בזמן מיעוט כזה )של שבוע"ם( אין לתםש קילות ; וכ"כ בשו"ח לבושי‬
‫מרדכי ‪ ".‬כשבשאל על מ ‪~.v‬ד זמן של ב ' וג' ימים‪ ,‬וראה בשו"ת תלקת "אב"‬
‫שדן בהגדרה של קבוע או זמבית‪.‬‬
‫אולם השואל ומשיב בן ·‬

‫כיתב‬

‫להתי‪ ,‬כי מצד רבעיגן‬

‫ראוי לביאת מיס‬

‫ליכא תשש כאן דהא השן סתום תמיד וא " כ מה דבפתח מצד‬

‫בשאר על חכובתו הראשןבה ולא שייד כאן ראוי לביאת מים ;‬

‫הכאב וסחמו‬

‫והוא מצרף לזה‬

‫גם שיטת הריטב " א שבבית הסתרים לא בעינן ראוי לביאת מים דק מדרבנו‪.‬‬

‫וד ‪ t‬א ממשיד‪ ,‬שכל שעושה לרפואה לא שיי ד לומר דמקפדח‪ ,‬ואף דרובא דעלמא‬
‫מקפידות מ "מ לא אמריבן בטלה דעחה אלא דוקא כשהיא לא עושה את זה‬
‫מטעמי רפואה‪ .‬אולם כשהיא עושה אח זה לרפואה אין לומר כן כי הלא גם‬

‫כל העןלם אם הין צריכיס ה ‪/ I‬ן לזה היו עושין כן ‪,44‬‬

‫אולם הסדרי‬

‫טהרה‬

‫ב ‪<t‬‬

‫מפקםק בסברא זו דא " כ גם גבי רטיה שעל המכה ובאגד ש על המכה והב ש ר‬
‫נימא הכי דבל בבי אדם 'ש‪ ',,‬להם כן אינם מקפי"ים כיון שמתרפאיס בכך‪.‬‬
‫הוסדרי טהרה עצמו נוטה להתיר במסקנתו שם )כשמדובר על השערות ( אם‬

‫לא מדובר ברוב הגוף‪ .‬ואולי יש ל‪ n‬לק כי סוף סוף הרטיה או האגד עומדים‬
‫‪.‬‬

‫ו‪3‬‬

‫ין"ן‬

‫ח "‪K‬‬

‫זז‬

‫סימו‬

‫‪ … 38‬מן קנח םע '‬

‫‪-‬‬

‫‪39‬‬

‫סימן‬

‫קסו‪c‬‬

‫‪40‬‬

‫‪Nn‬‬

‫כ‬

‫סימן‬

‫‪41‬‬

‫ח"ד‬

‫סיסן‬

‫ענף‬

‫ן‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫""ם‪.M' P‬‬
‫קיב‪.‬‬

‫נר‪.‬‬

‫‪ 42‬יי"ר טימן ל‪.‬‬

‫‪ 43‬ז‪.‬נהד"'‪n‬‬

‫]"ח‬

‫‪44‬‬

‫ירהא‬

‫םב‬

‫‪45‬‬

‫טיובן‬

‫קןח‬

‫שם‬

‫טיובן‬

‫קח‪.‬‬

‫מהי"'‪p‬‬

‫םוס ‪ N‬ק‬

‫ח"'ג‬

‫סיז‪.‬נו‬

‫כן‪.‬‬

‫יראה‬

‫גם‬

‫כרז‪.‬נ ‪KN‬‬

‫יי"ד‬

‫סימן‬

‫קןת‬

‫סבו' י‪.‬‬

‫יס‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לזמז המ בלדנ‪ ,‬כאשך כל מטרת הסתימה בשן האי שתשאר כך )בסתימה‬
‫זמנית רא בסתימה קברעה שבאה אחרי זה( לערלם רממילא בטלה לגרפה‪ ,‬זעיד‬
‫רהיה בתי‬

‫הסתר‪.‬םי‬

‫ידהרכי חשרבה ‪ ..‬כרחב ב ש ם שהר " ח אלף המגז" שמחיר לאשה לטביל‬
‫עםסחימה זמניח יכז פיסק החלקח עיקב ‪ ".‬יכיחב ההר צבי ‪ ..‬שמכריז‬
‫שהיחלט שהשן חהא מגרטה חמדי אע"‪ D‬שמחליםין אח חימר הסרחם ‪ ,‬איז בזה‬
‫חשש חציצה רסיף כל סיף חשאר מכיסה‪ .‬יהיא מסתךמ על שי " ת המהרש"ם"‬
‫שכיתב שאין לחלק במה שרעהה להחליף רמטעם זה גיפה מרכח שאינה מקפרח‪.‬‬
‫יראה גם בשי"ח דברי מלכיאל להגאיז מלאמזא ז"ל " שכיחב בניגע לרטהי‬
‫אר חבישה שאם מרדבר על מכה שלא תתרפא יהרטיה אי חבשיה ישארר‬
‫ל‪.‬עילם‪ ,‬אעפ"י שמחלפיז מזמז לזמז אינר חרצץ‪ .‬הואגחת שמה כב מתיר גם‬
‫לבעלי נפש מאיתה סיבה שכריו שגם אחר הזמז כשתסירנה לא תנהי ' הנקב‬
‫שבשז מגי‪ ,‬לה אלא תחליף ארתר על סחימה קברעה‪ ,‬א"כ אינה מקפדת שהיהי‬
‫הנקב מנרלה ילכן אף שעל סתימה זר מקפדת להסירה‪ ,‬לא חשיב מקפדי כריז‬
‫שתחזרר רתסתמהר‪ .‬יכז פיטק המנחת‬

‫" ישעמתי מהגשר"ז‬

‫איעירבאך‬

‫•‬
‫•‬

‫יצחק ‪".‬‬
‫שילט " א שה י א מתיר לאשה‬

‫)בהטתמך על‬

‫השר"ת חלקת ייאב הונרבא לעלי( לטביל עם סחימה זמנית רק אם הסתימה‬
‫תשאר במשך שביע יונים ‪ ,‬יבתנאי שאין הסתימה בילטת מהשן‪ .‬אילם אם‬
‫הטתימה בילטת ‪ ,‬אז אינה בטילה אא " כ תחל‪,‬ט האשה שהיא לא תלך לריפא‬
‫שיניים עד אחרי שלרשים רים מזמן טבילתה " ‪ •.‬רבריר שאם תיך ימן זה מרגשיה‬
‫שבכל זאת היא צריכה לגשח אליר‪ ,‬יכילה שלנות החלטתה‪.‬‬

‫ישניים‬

‫תרתובת‬

‫‪..‬‬

‫שן תיתבת שצריך אימו להרציאה אר ששי צער בהוצאתה‪ ,‬אינה חרצצת‬
‫יכן‬

‫מוכא‬

‫‪46‬‬

‫טימו ‪ SP‬ח‬

‫דברכי‬

‫יכו‬

‫תשובח ‪ -I‬ב‪,‬‬

‫פוסקלם‬

‫השו"‪ n‬מהר ‪' /l‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫םייק ‪ J‬ה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪n 41‬‬
‫‪"'. n 48‬‬

‫יי כ‬

‫‪49‬‬

‫ין·‪,‬‬

‫סיונו וכ ‪.‬‬

‫טיפו קלן רמ"'ב טזמו ק‪.,‬ג‬
‫טיפן‬

‫‪S3‬‬

‫•‬

‫ז‪.‬‬

‫מ"'ה סימן קח‪.‬‬

‫‪'''' 51‬וי‬

‫‪". n‬‬

‫•‬

‫טימן זז‪.‬‬

‫מ"ה טימן‬

‫‪, ~· 3‬אה‬

‫‪..‬‬

‫קטס‪.‬‬

‫‪S‬מ ‪"'.‬מ סיונן‬

‫‪51‬‬

‫אסאד כב‪,‬‬

‫תמהרת‬

‫''''כב‬

‫ק‪-‬י‪.‬‬

‫ח'"ו‪.‬‬

‫‪M‬‬

‫'ימו קנח‬

‫‪55‬‬

‫יו·' טיונז וכס‪.‬‬

‫"'>‪j‬‬

‫טיונן‬

‫שיז‬

‫וכשואת‬

‫אבני‬

‫‪ J‬ה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נזר‬

‫יו·'‬

‫טימן‬

‫רנג ‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪._- .-‬‬

‫ ‪- – –‬‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫שיראל ‪ o.‬ב‪ ,‬העקרי הר " ס ‪ 1‬ב‪ ,‬רנ‪..‬ביז צדי‪ 81‬ב‪ ,‬החכמת אים ‪:;, 0‬‬
‫השן"ח אבני נז'ר‬
‫אולם‬

‫•‬

‫הג"ר‬

‫והשן"ח רב פעלים‬

‫‪81‬‬

‫יצחק‬

‫היויה‬

‫השן"ת מהשר"ם‬

‫‪., 0‬‬

‫‪•82‬‬

‫שמעלקיש‬

‫בשו‪/‬ות‬

‫ז"ל‬

‫יצחק‬

‫בית‬

‫מחמיך‬

‫‪6S‬‬

‫שבכה"ג חוצצת‪ ,‬וטעמו רכ'ון ר'כול‪,‬ם לעשות ש'ג"ם אשר 'כול‪,‬ן ל'טלן בכל‬
‫םעם שתלך לב'ת הטב'לה הוה כלכתחלה‪ ,‬והרמ"א כתב ר"ו') ס'סן קצח סע' א(‬
‫ולכתחלה לא תטבול אם'לו ברבו'ם שא'נן חוצצ'ן גוהר אטו רבר'ם ה‪r‬זוזצ'ן‪.‬‬
‫ונ;ן'‬

‫דאיכא‬

‫דהיבא‬

‫או‬

‫צער‬

‫כדעיבד‬

‫באב‬

‫דמי‪,‬‬

‫מ "מ‬

‫ב י ון‬

‫שסקים‬

‫שיש‬

‫מחמ'רש וש" חש ש חציצה‪ ,‬על כן בהכרח להוש'ב ש'ג"ם ש'כולה לטלן בשעת‬
‫טב >‪ 7‬ה עכ"ל‪ .‬והאבג' גזר •• מחס'ר כשרוב הש'ג"ם הן תותבות ררובו החוצץ‬

‫'‪.‬‬

‫'~ר דמאור"תא וב'ת הסתר'ם נרון בפג' עצמו וגם כל מקום הסתר'ם גרון בם"ע‪.‬‬
‫אולם חולק עליו השו‪//‬ח אמרר דישר ב' דבית הסתרים וכוו‪/‬ע איבו בחז בפו‪/‬ע‬
‫רק מצטרף לרוב הגוף וכס"ש בתשובת זכרון 'וסף הובא בסרר' טהרה ס'זכן‬
‫קצט‪ .‬יכותב שם דא'ן להחמ'ר בזה לבטל ח " ו בגות 'שראל מפו " ר ובפרט‬
‫‪.‬‬

‫בזמבי ‪U‬‬

‫הגשםי‬

‫רוב‬

‫להו‬

‫יש‬

‫תותובת‪,‬‬

‫שיביםי‬

‫וגם‬

‫בראה‬

‫•‬

‫ד‪ D.‬ה‬

‫כיין דבל‬

‫הןי‬

‫בית הסתרים הוי מיעוט אף לגבי הפה ‪ ,‬עכ‪/‬ול‪.‬‬
‫ש'ג"ם תותבות‬

‫לר~צ'אז ולהחי'רז בל' אומן ובל' כאב‬

‫שאפשר‬

‫חוצצות‪ ,‬וכז פוסקים השןאל ימשיב‬

‫‪",‬‬

‫המהר‪//‬י אסאד‬

‫‪,61‬‬

‫המהרש"ס‬

‫>‪61‬‬

‫בירא'‬
‫והשבט‬

‫הלוי ‪ .69‬צו"ע דמ ‪ //‬ש מעיז של זכוכית שהאחרינים מקיליס מכייז שהיא מתבישית‬

‫לי~צ'אה בפומב' ' ‪ :‬וכן מצאת' אח " כ‬
‫הטהרת‬

‫ישראל וך‬

‫‪56‬‬

‫סימן‬

‫קןח‬

‫‪57‬‬

‫סרמן‬

‫ככ אךת‬

‫‪58‬‬

‫החדשות‬

‫‪59‬‬

‫‪60‬‬

‫בבינת‬
‫ח"א‬

‫סע י‬

‫סיפו‬

‫כפר‬

‫בזה " ז‬

‫מוציאןת‬

‫אותן‬

‫בכל‬

‫עת‬

‫פז‪,‬‬
‫ז‪,‬‬

‫סדמן‬

‫ארם‬

‫ש נפוט‬

‫הנהיג‬

‫בהבאר 'צחק‬
‫ש הן‬

‫)סובא להלן(‪ .‬וכותב‬

‫גז‪,‬‬

‫ס"ק‬

‫יב‪.‬‬

‫עח‪.‬‬

‫‪''' 61‬יי טימו רנס‪.‬‬
‫‪ 62‬ח"ר '''יי יסמן יג‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪63‬‬

‫יר"ר‬

‫‪64‬‬

‫שם‪,‬‬

‫ח "כ‬

‫‪65‬‬

‫ח"כ‬

‫‪66‬‬

‫מהר"'ק‬

‫סיםן יס‪.‬‬

‫קוג‪.‬‬

‫סיפו‬
‫ח"'ג‬

‫‪ 67‬יו··ד יסמן‬

‫סיפן‬

‫כז‪.‬‬

‫וכס‪,‬‬

‫‪ n 68‬א"' סיפו יח‪.‬‬

‫‪69‬‬
‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫ח"ג סיונן‬

‫קנח ‪,‬‬

‫שן""ח‬

‫מהר"'י‬

‫אפאד‬

‫סיפן‬

‫רבם ‪1‬‬

‫קפאן‬

‫שר"ח‬

‫אגריח‬

‫משה‬

‫יו"‪,‬‬

‫וסי"ח‬

‫‪n‬‬

‫ייא‬

‫זנר‬

‫סמחה‬

‫סימן‬

‫קיח‬

‫;‬

‫שו"ח‬

‫הר‬

‫ובי‬

‫יו"ר‬

‫סימן‬

‫פימן קי‪,‬‬

‫טיפן קוח טזי פז‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫לבקו‪ lI‬ן‪ .‬בראה שגם' ד'עבד צר'כה טב'לה שב'ת ‪ …‬והזכ"‪ ?,‬לאתר'ם אף בזה"ז‬
‫בשכבר טבלה עם הש'נ"ם דא'נו צר'כה טב'לה שב'ת‪ ,‬א'ן וערער על‪,‬י‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫יגותב שם הבאר צ'חק " משום ד'וגו ליזכר רבאחס א'נה זכקמדת שלא 'הא‬
‫על גוםה כאותו זזכן דאם ה'!‪ i‬מצ'אוח לתקבן ולבקותן בעודו מחובר לגףו‬
‫בידאד לא היחה פסירן ‪ …‬רגם יש סברא דנןי חוא ‪',‬ה בשינייס וכלא זה כושה‬
‫זכאחרק על כן ב " ל דא'ן לערער על המ'קל‪ ,‬עג " ל‪ .‬וגותב הזכבחח 'צחק "‬

‫שגם לש'טח המהשר"ם א'ן לכדר אלא כלשון בר'ר דחזכנא‪ ,‬דהר' הזכהרש " ם‬
‫כתב‬

‫•‬

‫שדק אם אינן דביק בבשר שסביב השיניים בחוזק יהוא רפיי ער שראוי‬

‫‪74‬‬

‫לב'את מ'ם בתוכו " אבל הוא כזכעם מהנזכנע להבח'ן וא'ן להקל‪ ,‬עכ " ל‪ .‬וכזתב‬
‫על וה המבחת 'צחק שאזכנם א'ן להקל שוא להצר'ר טב"ה אחרת ‪ ,‬אכל כנוגע‬
‫לבדגה שוב 'ש לחוש לאידר ג'טא דדלזכא הו' דםו' קצת‪ ,‬דכבודע לזכאן ש'ש‬
‫לו ש'ב"ם תותבות‪ .‬דהרבה מאכל וזכשקה בגבטים ביבם לבין הבשר שטביבם‪.‬‬
‫וראה גם בהתחלת הקדמחו )שם( ובשו"ח צ'ץ אל‪,‬עזר "‪.‬‬

‫‪'.‬‬

‫ש ‪ i‬המדולדלת‬
‫•‬

‫שן הובדולדלת איבה חוצצת ואםיוו אם האשה בדעתה ללכת בקרוב לרומא‬
‫שיב"ם ש'וצ'א לה אח הש ן‪ .‬כר מוסק הגאון מטשעב'ן ז " ל ב ש ו " ת דובב‬
‫משירים ‪ .‬ו‪ ,‬וסברתו בהסתמך ע ל הריטנ " א הנ " ל רבית הסתרים צרדי שירא‪.‬‬
‫ראוי לביאח מים רק מדרבבן ‪ ,‬וכאן דהוי זכיעוט המקפדי בביח הטחרים הרי‬
‫חרי דרבבן‪ ,‬ולכן יש להקל‪ .‬וכן לפי הבודע ב'הדוה" דבבלוע לא בע'בן אפילו‬
‫ואוי לביאת מיס יאיבן חצרז שם כלל‪ ,‬א‪ /‬כ ה " ב כיין שמחוכר לגיפה הרי‬
‫כבלוע וא'בו תוצץ‪ .‬וכן זכחיר האבני בזר ;" ועל אף שהוא איבו פוסק‬
‫כהריטב"א דועתו להחזכיר כשיטת התוט' הב"ל‪ ,‬בכל זאת בבדיון דידן מיקל‬
‫ג'ון שאיבו אלא שן אחד ולא חזכיר בית הסתרים ממקום גלו' דבזכיעוטא רק‬
‫דרבבן‪ ,‬ואפילו שמחבדבדח גופה היא וחזכה ל'צפורן שפירשה רובה שאיבו‬
‫‪f‬‬

‫חוצץ ‪ II‬ד•‬

‫גרובח הובאובר לעורר חשזמח לב לבע'ה רז‪ .‬בשעח ובעשה ובן הדאו' לפבזח‬
‫לובוהר הוראה‪.‬‬

‫‪ 2‬ד ‪P‬יי'ם‬
‫נך ח‪-‬ה‬

‫‪n 74‬‬
‫‪S‬ו‬

‫רטב ‪,‬‬
‫סי!בן‬

‫מ‪,‬‬

‫"זו‪ t‬סדונן‬

‫ע‪.‬ח‬

‫חי"'כ‬

‫‪n 76‬‬
‫דך‬

‫•‬

‫ייא‬

‫טו‪-‬ס‬
‫טימן‬

‫מהז"‪p‬‬

‫•‬

‫סן‪.‬‬
‫טר‪.‬‬

‫''''יי סימן סד‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫יר ‪ n‬ז‬

‫סדמן‬

‫‪79‬‬

‫רכן‬

‫מיסק‬

‫רם ‪,‬‬

‫מרו‬

‫בעורה"'ש סם‬

‫המחבר‬

‫‪p"'o‬‬

‫בסימן‬

‫קצח‬

‫סע'‬

‫כא‪,‬‬

‫ני‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אולם‬

‫ראה‬

‫שם‬

‫בש‬

‫‪,H‬‬

‫‪P"'C‬‬

‫כז‪,‬‬

‫וראה‬

‫םב‬

‫‪- – – – – – – – – – — –_..‬‬

‫‪_._- -‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב קלמן כהנא‬
‫•‬

‫זמיוה נשאו אילנןת נשני)וית‬
‫)מכתב (‬

‫•‬

‫דעת‬

‫'"ב‪'t‬יו‬

‫חר"ש‬

‫•‬

‫ןהרבס'‪CV‬‬

‫אקדים דברים הרשומים אצלי מזמן ‪:‬‬
‫שביבו‬

‫'‪.‬‬

‫ברי ש‬

‫מועד‬

‫קטן ‪:‬‬

‫מ שק י ן‬

‫ב'ח‬

‫•‬

‫במועד‬

‫ה ש לחין‬

‫הגמרא‬

‫וכשב י ע ' ח‪.‬‬

‫קובעת ) שם ב ' ע " ב( שהשקאה הבה לדעח רבה חודלה של חורש‪ ,‬שהיא מרםה‬

‫את הקרקע כשם שחוש"ה מופה אותה‪ ,‬ולדעח רב יוסף היא חולדה של זווע‪,‬‬
‫שהא" מצמיחה םוי כמו הזורע‪ .‬בהמשך מבגחה הגמרא‬

‫תמיהא ‪:‬‬

‫בז!'א שבחול‬

‫המוער שמלאכה אסווה בו משום טירחא התיוו השקאה‪ ,‬במקום פסידא שרו‬
‫ובבז‪ ,‬אבל שביעית היאר התירו השקאה האס ‪ j‬רה משום חרשיה אר משרם זריעה‪.‬‬

‫על‬

‫ךכ‬

‫משיב‬

‫אב"‬

‫בשביעית‬

‫ש כ‪ /‬ש בחני‬

‫בזמן‬

‫הזה‬

‫ששביעית בזמן הזה דרבבן‪ .‬יובנן שאסרי שביעיח‬

‫ואל י בא‬

‫האימר‬

‫ררבי‬

‫בזמן הזה התיוי מילתא‬

‫דפסידא‪ .‬רבא אמו אםילו תימא רבבן‪ ,‬םירוש אפילו לובבן שחילקםי על‬
‫רבי יאימוים ש שב י עית בזמו הזה מן התורה ‪ ,‬ל א אסוה תווה אלא אובע‬
‫מלאכות המפןשרןת בריש פרשת בהר יהם זריעה וזמירה קצירה ונצירה‪ ,‬ושאך‬

‫מלאכות הבו אסורוח מדובבן‪.‬‬

‫•‬

‫ילס' זה מיחות השקאה שהיא מדובנן‬

‫במקום‬

‫פסדיא‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫בהמשך לדבריו של רבא האומר שרק על‬
‫בשביעית ‪ ,‬מק ש ה הגמרא מבו"חות‬

‫המרכות‬

‫ארגע מלאכות‬

‫גם מלאכוח‬

‫אחוית‬

‫מח"ב רחמנא‬

‫יביבהי! ‪:‬‬

‫מבי!‬

‫שאי! מקרסמין ‪ …‬ח " ל שדך לא כרמך לא לא כל מלאכה שבשיך ולא כל‬
‫מלאכה שבכומך‪ .‬ומחוצת הגמרא ‪ :‬מדרבג! )כלימו מלאכיח אלו ;‪:‬בשבו‬
‫בבר"תית אינ! אסירות אלא מדרבב!( יקרא ) הכחוב המיכא לראיה( אסמכתא‬
‫כעלמא‪ .‬והבה בפירוש המויחס לרש '' ' גאמר שם ‪ :‬מקרסמי! ‪ -‬ה"גי זימיר אלא‬
‫שקירסום שירי באילנות ע " כ‪ .‬ומאחר דקרסום אינו אלא מדרבב! לפי מסקבח‬
‫‪.‬‬
‫הגמרא‪ ,‬הרי דזימור ד ש אר אליבות איבו אלא מדרבבו‪.‬‬

‫•‬

‫רכן משמע מםורושן של הר ‪ II‬ש‪ ,‬בשביעית )פ"ב מ ג( שניבו ‪:‬‬
‫מזדריו מפסל‪ !,‬עד ראש השנד‪ .‬ךס" הר " ש )שס( ‪ :‬מקרסמיו ‪ -‬ה"בו זימיר ‪,‬‬
‫אלא שלשיו קירסום באלין ךזימור בכרם‪ .‬ע " כ‪ .‬ובסוף מ"ב אמר שם הר " ש ‪:‬‬

‫•‬

‫יכל הבך מלאכית דשריגו הכא עד ראש השנה‪ ,‬אע"ס '~יש בהו שאיבן לצורך‬
‫ששית ‪ ,‬לא גזרי בתוסםח ) כלימר בערב רא ש השבה( משים דאפילו בשבגחית‬
‫עצמה לא אסירן דמאורייתא‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי שקירסךם שהיא בשאר אילנות‪ ,‬שהיתר‬

‫‪If‬‬

‫עד ר"ה‪ ,‬איבך אסיר מו התירה אלא מדרבבו‬

‫מקוסמיו‬

‫‪.( K‬‬
‫•‬

‫א( עי' אנלי םל זרר‪,‬‬

‫ס ‪p. .‬‬

‫ר‪ ,‬וחזך"א כ '" א ‪"',.‬ס‬

‫‪35‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בקשו לדעת הרמב"ם בעבין בתחלקו הדיעות‪ .‬אומר הרמב"ם בריס הל'‬
‫שמיטה ו"בל ‪ :‬איבו לוקה מן התורה אלא על הזרעיה ועל הזמירה ועל הקצירה‬
‫או על' הבצהרי ואחד הכרם ואחד שאי אילבות‪ .‬דלעת התו'' ' ט )שביעית ם"ד‬
‫מ"ד( אגל‪ ,‬טל )זוער ס " ק דו( ‪ nm‬זו ‪ '/‬א )שביעית ל'וט ל"ר( לםני חזרתו אחד‬

‫הנים יא‪ n‬ד שאר אילנןת )ם יי א ה " ב בה' ("'וש מתיחיס אזמיןה ‪ ,‬יזימיר שדאך‬
‫אילברת הבר אף הרא מן התרהר ב ( ‪ .‬לעומת זאת דעת החזו " א הסופית )כ"א‬
‫ט " ו‪ ,‬י ' כ " ו ('א היא דאין זמירה מן התורה אלא בכרם ‪ ,‬ובשאר אילנות הבה‬

‫•‬

‫מררנגן גם לדעת הרמב " ם‪ .‬ומה שאמר "אחד כרם ואחד שאו אילגוח'' ' איגו‬
‫מת"חס אלא לשאר עבודות‪ .‬ומקור הדבוים הוא במכילתא דרשב ''' המונאת‬
‫בספד המצרת מ " ‪ V‬קל"ד שמקזש שאד ‪'(/‬לגרת לכדם‪ .‬אד לדעת החזז " (‪ I‬אין‬
‫היקש זה נקשר לזמירה רק לשאד מלאכות‪ .‬ואפשר להביא הוכחה לןם מדברי‬
‫פ " ד(‬

‫‪,‬‬

‫שהלא‬

‫הדשרה כפי שמובאת בסםר החיגוד )מצוה ס"ס זבדפוסים אחרים ‪:‬‬
‫תשעה המובא שם הוא ואת עבבי בזיייר לא תבצור ‪ -‬ולא ‪ :‬כומר לא תזדמר‪.‬‬
‫ ואכן כמדרש הגחל ג"כ מובא ל"ת זה דלא חבצרו‪ ,‬ובמכילתא ישוב'''‪.‬‬‫שכמקור לה משמש מדר ש הגדרל ‪ ,‬השמיס המהדיר את הכתוב במהדורת‬
‫אפשטייןמ‪-‬לדמ ‪ ,‬ובמהדירח רד "צ הופמו הביאן ב ( ‪, .‬לםי זה איו הכרח לייחס‬
‫ההקיש לרמיוה‪.‬‬
‫רבחזן"א מרכיח ‪,‬לרמכ " ס זמלרה דשאר‬
‫אמבם‬

‫מקרסמ ‪r‬‬

‫אילגןת‬

‫מפשר בומב " ס בפיה " מ ב ש ביע י ח‬

‫שהרי‬

‫אינה מן התירה‪.‬‬

‫)פ"ב מ"ג( כררתין ב ש בלין‬

‫בדי רשמאיוין התבן ‪ ,‬הרי שלא ייחסו לאילן כלל‪ ,‬רכן פ" בשבת )‪ O‬ב"' מ " כ (‬
‫כרות ביוקרת וחותן מהן מה שגבט על פבי הארץ‪ ,‬אד זיווד פ" )שם( החותן‬
‫זמווות האילן ‪ ,‬ובשנעיית )שם( כויתת הזודין המתפשטין מן האילגרת‪ ,‬והוי‬
‫על מזרוי! ב"כ מוני מקרא נמר"ק ‪(,‬סש) רגס על מזרדיו גאמו‪ ,‬כמר שבאמר‬
‫במקוסמיו שהרא דמרבגו וקוא אסמכתא בעלמא‪ .‬הוי שגם לרמב"ם הכוח לומו‬
‫דאין זמיוה בשאר אילגות מן התווה‪ ,‬ומה שאמו אחר כםר ראחד שאו אילגות‬
‫איבו אלא אשאר מלאכרת 'ע) כל זה בחזו"א כ"א ס"ו וכ"ו ‪'(.‬א‬

‫וכעת אוסיף ‪:‬‬

‫גם נסי ' י " ז ס"ק כ' ציא ה‪ n‬זו"א מהנחה שלדמב"ס זמירה‬

‫נשאר אילנות הנה מן התירה ‪ ,‬והשאיר כצ"ע הא רהותר זירדו ) אס הוא‬

‫זימרר‬

‫שביעית‬

‫בזמן‬

‫דשאר‬

‫שפי'‬

‫אילנות כמו‬

‫הר'ן‪y‬‬

‫בםיה"מ‬

‫ס"כ‬

‫מ"ג(‬

‫בתוספת‬

‫המקשד‪ .‬והק ש ה גם מהא דזיחד גמבה בין התולדות במו " ק ג' ע " א‪ .‬ולא תיו‪•Y‬‬
‫אכן בס ור כ " א ס " ק ט"ו הסתמך על המכילתא ‪ ,‬והיא כאמיר מכילתא ור ש ב"י‬

‫רלא מכילחא ד'ר ישמעאל ה מ קובלת בדיגו‪ .‬רדברי מכילחא זו היר טמונים‬
‫ס‪ D‬ונים משך שניס ‪ ,‬מאנם הרמב " ס כסה "מ הביאס‪ ,‬כמו שמביאם לטעמםי‬
‫רמסתמך עלהים ‪ ,‬ולאחווגה גתגלו בעיקר בתרד המדשר הגדרל שהוא מחימו‪,‬‬
‫ה;פני " ם‬

‫בקייח‬

‫סער‬

‫ב( כו‬

‫נראית‬

‫גמ‬

‫דיח‬

‫האלינות‪ ,‬דהא שנת האךז‬

‫דכתיב‬

‫בקרא הייני‬

‫באךץ ובכל האילנות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫אזהרה‬

‫מרק א'‬

‫שתשבות‬

‫קמ"ר ‪:‬‬

‫מזריעה וזימור שהו‬

‫נרן‪c‬ה פשוט רזימרר הוא נבל האילנות‪.‬‬

‫ג( בו'מה שהערתי על זה בשנת השבע עמ' '"נ ‪ tt‬הבורה ‪. 19‬‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫ו‪ M‬חר‬

‫הכרם‬

‫ואחר‬

‫שאר‬

‫מירחדיו‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אר גס בקטע'ס מכתב' י' ובתפרסמו‬

‫ואח"כ אפשטיז‪-‬מלרמ‪.‬‬

‫והבה‬

‫כי‬

‫אף‬

‫כמכ'לתא דרשב''' "'ע הגרד"צ‬

‫הרמב"ם‬

‫בי‪ j‬בראז‬

‫בסה"מ‬

‫הופמן‬

‫המכילתא‬

‫לא‬

‫הביא הכתיב יאת ענבי נזירדי לא תמציך‪ ,‬וכפי שהעיר כבר הגשר''' זיין כלאיר‬
‫ההלכה עןכ' צ"ח‪ ,‬הרי הכתוב הדזכר כמדרש הגדיל ובספר החיגור כפי שמובא‬

‫‪.‬‬

‫לע'ל‪ .‬ןהמכ'לתא וכן הרמב"ס בסה"מ במ"ע קל"ד דב'ס במפורש רק בעב'ן‬
‫הפקר ובצ'רה ולומד'ס בה'קש לא תעשה על בצ'רה של כל א'לבות ולאו דוקא‬
‫עבב'ס הבזכר'ס בכתוב )רש" פ' בהר(‬

‫‪'.‬‬

‫ועבב' בז'רר‬
‫החזו"א כס"'‬
‫א'לבות ה'א‬
‫למעשה דהכ'‬

‫ובדבר' עצמו מזכ'ר הרמב"ס רק הכתוב‬

‫לא תבצור וא'ן שס כל הת ‪ rr‬סות לזמ'רה‪ .‬מתור כל אלה הג'ע‬
‫כ"א ס"ק ט"ן לכר שגם דעת הרמב"ס "יש לכוין" שזמררה נשאך‬
‫דמרבבן‪ .‬ומאחר ורש''' ור"ש והערןר סברו כר במפורש הכר'ע‬
‫גקט'בן‪.‬‬

‫דבדיס אלה בכללן בחזן"א שביעית‪,‬‬
‫תרצ"ז‪.‬‬

‫בשבת‬

‫הרצ"ח‬

‫הודפסן‬

‫בחזו !‪ I‬א‬

‫שמהדורתי‬
‫פדה‬

‫הראשןנה‬

‫היספית‬

‫נדפסה‬
‫ובו‬

‫שביעית‬

‫בשבת‬
‫הדבריס‬

‫הכלול‪t‬כ' כעת בשב'ע'ת ס" כ"ו ס"ק '‪.‬א ושס בעצס חוזר על דבר'ו הקודמ'ס‬
‫ירק מסביך שאם כי באגלי טל הטביר כי ‪,,:..‬זיי שבי ענונים שוניס בקיציץ ענפים‪,‬‬
‫ועל ןכ א'ן חולק‪ ,‬אבל הכרעתו ה'א מכר שז'רוד צו"ן כזמ'רה בדבר' הרמב"ס‪,‬‬
‫וז'ררר במועד קטן בחשב כתולדה‪ ,‬וע"כ מההכרח לומר שזמ'רה בשאר א'לבות‬
‫א'בה אלא מדרבבן‪.‬‬

‫יבסופן של דבר בשארה הכרעת החזך"א מתיד כד שגם רעת הר"ןכ 'ש"‬
‫לכר~ן‬

‫‪II‬‬

‫כדעת '''שר ו‪,.‬ייש‪.‬‬

‫וזה מתבסס‬

‫על שב' 'סודות‪.‬‬

‫האחד ‪:‬‬

‫מכ'לתא‬

‫דרשב'''‪.‬‬

‫וא'ן‬

‫מקוס‬

‫וא'ן‬

‫צורר לחפש מקור אחר לדבר' הרמב"ס‪ .‬ובדבר' מכ'לתא זו לא הוזכר ז'מור‪.‬‬
‫זבדברי הר"מ‬

‫בסה"מ‬

‫לא‬

‫היזכר‬

‫זרמיך‬

‫‪,‬להיפך‬

‫‪-‬‬

‫הוזכרי‬

‫בציר‬

‫ובטישה‪.‬‬

‫ואל'הס מת'חס'ס‪ .‬ובהלכות'ו הזכ'ר הר"מ אחד כרס ואחד שאר א'לבות בסוף‬
‫ה"ב‪ ,‬דייקא לאחר שהזכיר כבר קצירה ובצירה‪ ,‬זבה"א לא הי' מקים להזכיר‬
‫זאת‪ ,‬כמו שכתג כת"ר‪ ,‬שהרי לא הזכיר עדיין ליית דקצירה ובצירה‪.‬‬
‫היסוד השני היא בדיהוי חיזר בכמה מקימית גפיה'‪/‬מ של זירוד כזמירה‪,‬‬

‫ודוחק היא לפרש שכוובתו לז'רוד בעובת הזןכ'רה ובוסף על הזמ'רה‪ ,‬כמו שם"‬
‫כת"ר בשבעיית פ ‪ I/‬ג מ"ג‪ ,‬או שמזרד דשבת פי"כ מ"כ אינו מזרד אלא הכיונה‬
‫•‬

‫לזומר ממש‪.‬‬

‫סוף דבר שהכרעת החזי"א היא כשר ‪' I/‬‬
‫לכו'ן דבר'ו של הרמב"ס כרבר'הס‪ .‬והר' גס כת"ר מס'ק שאפשר לסמור על‬
‫'''שר והר"ש‪.‬‬
‫ר"ש‬

‫•‬

‫סות‬

‫וערוך‬

‫ומתוך‬

‫כ‪,‬ך‬

‫שאפשר‬

‫השרכ ‪t‬ם'‬

‫וערר כמה מל'ס בקשר לרשב"ס‪ .‬ואעת'ק כאן מדבר'ס‬

‫הרשוןכ'ס‬

‫אצל'‬

‫מלפג' זמן מה ‪:‬‬
‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דמברי ראשין אחד מוכח לכאורה ברור שלדעתו זמירה בשאר אילגות היא‬
‫מן התירה‪ .‬בברייתא המיבאת בנבא בתר~ 'פ) ע"ב(‬

‫שגיגו ‪:‬‬

‫הלו‪ P‬ח איל) מחבירו‬

‫לקץו מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ‪ .‬וכפי שמסביר השרב"ם דבקציצת טפת‬
‫בתולת השמקה‬

‫דהר וצמח‪ .‬ממשיכה הברייתא ‪:‬‬
‫בגמרא ‪ :‬ובחולת השקמה ג ' טסחםי בעיג) )דהלא די בפחדת‬
‫•‬

‫‪-‬‬

‫ג' טסחםי‪ .‬ומקשה על זה‬

‫ שרב " ‪(.‬ס דרמיגהי‬‫אין קוצצין בתלוח השקמה בשבעיית מפבי שהיא עבודה )שיגדל יוחר דכחיב‬
‫כרמר לא תזמור ‪ -‬רשב"ם(‪ ,‬ר' הירוה אומר כדרכו אסור ‪ ,‬אלא מגביה "‬

‫טפחים קודץצ )לממעלה מעשהר הידק הוא לאילן דמכחשיד‬
‫­גומם מעם‬

‫האץר‪ .‬ומסיקה הגמרא‬

‫ממשבה‬

‫זו בשבעיית‬

‫‪-‬‬

‫)פ"ד מ"ה(‬

‫רשכ"ם( ‪ ,‬אד‬
‫מעם‬

‫הארץ‬

‫הוא דקשי לה‪ ,‬הא אידר )טפח או ד' טפחים ‪ -‬רשב"ם( מעלי לה )ואמאי‬
‫קתבי לעיל ב' פסחים‪ ,‬בשמהד טגיא ‪ -‬רשב"ם(‪ .‬דמשגי על כך אביי ‪ :‬ב' פטחים‬
‫מעלי לה‪ ,‬מעם האץר ודאי קשי לה‪ ,‬מכאן ואילך )מן הקרקע ודע ג' ומג' יעד‬
‫" ‪ -‬שרב"ם( לא מקשי קשי לה ולא עילויי מעלי לה )אלא מספקא לן משום‬
‫דזמגוי קשי דזמגין מעלי ‪ -‬רשכ"ם(‪ .‬גבי שביעית עבריגו מידי דידאי קשי‬
‫הל‪ ,‬גבי מק" יממכר עבריבו מ"י דרואי עמלי לה‪ .‬ומפרש הרשב"ם ‪ :‬גבי‬
‫שבעיית ‪ -‬שאסור לזמיר אילן כדי שיבראי‪ ,‬עבדינן מידי דידאי קשי ‪-‬‬
‫רפשיפא לו בהי רלא ישבהי בזימיר זה‪ ,‬משדם רמפק אימיר ראדרייתא לחימרא‪.‬‬
‫אבל גבי מקח יממכר דעת המיכר לשייר לעצמי כרי מחיית האילן ודאי‪ ,‬עב"ל‪.‬‬
‫היכחיו מלשובי של‬

‫הרשב " ס‬

‫שזימיר‬

‫רשאר‬

‫אילבוח‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫אטור דמאיריתא‬

‫בשבעייח‪.‬‬

‫אך בחווו איש ר‪,‬קשה על זה ‪ :‬אף אי אמריבו דזימור רשאר אילבות הוא‬

‫מן התורה‪ ,‬קציצח בחולת השקמה גראה שהיא תילרה דזימור‪ ,‬ילאי זימור ממש‪,‬‬
‫יתולרית הרי הן דרבגן‪ ,‬ובשאר בצריך עיוו‪,‬‬
‫והגה אהא דבאמר רשביעית לא עבריבן מירי דלא מקשי קשי לה ולא עילוי‬
‫מנזלי לה סי' הריטב"א ‪ :‬לא חעיגן ידאי רלא י‪';:‬ק ילא מעלי‪ ,‬ראם כן למה‬
‫‪ K‬םור בשביעית‪ ,‬דהא אוקומי אליבא שרי‪ ,‬אלא הכי קאמר שאין הדבר ידעד‬
‫אם יה‪ K‬קשה לו או אס יועלי לז‪ ,‬יכדפירש רשב"ם דמטפקא לן‪ ,‬וגבי שבעיית‬
‫דיאםירא ראורייתא "זא חיישיבו רלמא מעלי ילא עברינו ל‪.‬הי יגבי מקח‬
‫וממבר וממונא האו המיציא מחבירו עליי ה‪K‬ויה ולא עבדיגן מירי דאסשר‬
‫רקשי לה‪,‬‬

‫•‬

‫יהבה א'י נימא רלרשב"ס ילויטב ‪ /l‬א‬

‫קציצת‬

‫אילז השקמה‬

‫היי אסיי‪K‬ר‬

‫ראוריתא ‪ ,‬הרי שרמתר לעשות מלאכה ראוריתא לאוקימי אילנא‪ ,‬יאסזר לקץו‬
‫במקום רמעלי לה‪ ,‬ועמלי לה הוי אברו" אלינא‪ ,‬אבל כשלא מעלי לה רק‬
‫איקימי אילנא הוא מותר אף במלאכה שאסיהר מן התורה‪.‬‬

‫‪..-‬‬

‫אי שנסרש שמה שנאמר כאן "יגבי שביעית ראיסירא ראורייתא" )כלשון‬
‫הריסכ"א(‪ ,‬או משדם רטפק איטיר דאיריתא )כלשוי הרשב"ם( איני ' מתייחס‬
‫אקציצת האילן ואמלאכת זימיר אלא על עיקר העגין של מלאכת שכיעית שהיא‬
‫מן החורה‪ ,‬בניגרו למקח יממכר שאין כזה איטירא ראורייתא‪ .‬וחילי מלשון‬
‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫·‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרשנ ‪ I1‬א‪ ,‬שאף היא פירש נעין )‪ E‬ירושן של השרב"ם והריסנ"א‪ ,‬אלא שכתג‬

‫ ולא כתב דאורייתא‪ .‬ונאמר שגס‬‫והילכך לגבי שבעיית דאסיורא הוא‬
‫הרשב"ס יהריטב ‪ I1‬א לא התכוןנן לומר שמלאכת הקציצה היא איסיר תורה‪.‬‬
‫ובזה תתיישב גס קושיית החזון אשי על השרב"ס שקציצת האילן היא‬

‫וזראי תולדה‪ ,‬השיא קושיא אלימתא‪ ,‬אך גם לא תהיה מכאן הוכחה דלשרב"ס‬
‫•‬

‫•‬

‫!מירה מן התורה‪.‬‬

‫אמנס אחר העיין נראה דיש לפרש דלרשב"ס זמירה דשאר אילנות היא‬
‫מן התורה ‪ -‬ואס ברשב"א לא פירש שהוא מן התורה‪ ,‬אולי לא סבר הרשב"א‬
‫זשמירה מן התורה‪ .‬והמ שכתב בחזו"א שנראה דקציצת בתולת שקמה תולדה‬
‫אף אי זמירה דשאר אילנות מן התוהר‪ ,‬וע"כ תמה על הרשב"ס שכתב שקציצה‬
‫זו אסורה מן התוהר‪ ,‬נראה ' ‪'I‬תלוי בכך היאך מפשרים קצצית בת‪.‬ולת השקמה‪,‬‬
‫בשבעיית פ"ד מ"ה פישר הר"מ כורתין האילן במקום דיוע וכו‪ '.‬ולפי זה‬
‫פישר כנראה בתפא'" )אות כ"ה( שקוצץ כל גזעו והוא חוזר וגדל‪ .‬וכן בפ"‬
‫הר ‪ I1‬מ כ"ג פ"ר סמ"‪ n‬אלהא ‪ :‬ובתילת השקמה הוא אילן שמקמה קודם שיכרתו‬
‫אותה לפי שדרכה לכורתה ואחר '~כורתיס אותה תחליף שנית ויגדל גוף‬
‫הץע אחר שנכרתה‪ ,‬אמנם כתרגומי הר"י קאפח לפהי"מ תרגם בשבעיית ‪:‬‬
‫קוצצין את האילן בגובה דיוע‪ ,‬וככ"ב תרגס ‪ :‬ובתולת השקמה עץ השקמים‬
‫לפני קציצתו לפי שהוא נקץצ צוומח שנית ומבאי פירות‪ .‬והעיר '''רה קאפח‬
‫שם שבנדפס לפנינו תרגם אחרת‪ .‬והנה אם נפשר שכורת האילן בגזעו ‪ -‬וכך‬
‫משמע ייתר מלשון וגומם מעס הארץ )דב"ב פ (‪ – :‬קשה קושית החזו"א דהוי‬
‫יודאי תוהדל רלא אב יזימרה‪ .‬אבל הרשב"ס עצמן מפרש כ"ג ס"ח ע"ג ‪:‬‬
‫בתולת השקמה ‪ -‬בבחרותה קודם שנחתכו ענפהי אבל כשמזקין וגדל הרבה‬
‫קצוצין הענפים ובאים אחירם במקומן ונקרא‬

‫סדן השקמה‪.‬‬

‫וע' פי'‬

‫רבנו‬

‫גרשום‬

‫לב"ב פ' ע"כ שפישר בתולת השקמה אם מכר לו לקצץו ענפיה מיכן ומיכן‬
‫והבדלי בין בתולת לסדן השקמה‪ .‬ולפירוש זה שקציצת בתולת השקמה הוי‬
‫חיתוך ענפים אין הכרח לומר דהוי תולדה אלא היו כשאר זמיהר‪ ,‬ואם זמירה‬
‫בשאר אילנות אב הרי קציצת בתולת השקמה אסורה מן התורה‪.‬‬
‫לפי האמור עליל היר שתהא מותרת לםי זה מלאכה מן התורה‬
‫לאוקמי אילנא ‪ -‬על פי דברי הריטב"א‪ .‬והדבר טעון בירור‪.‬‬

‫‪ -‬אם היא‬

‫•‬

‫היתר מלבאה בל ‪II‬רק'מ‬
‫•‬

‫פהסד‬

‫ברשי מו"ק אוקי אביי הא רתביבז שמקין בית השל‪ n‬ין בשגעיית בשביעית‬
‫בזמן הזה דרבנן‪ ,‬יכלומר אף אי היו השקאה מלאכה מן התררה‪ ,‬שר‪ ,‬רבגן‬
‫בשביעית‬

‫דדיהו‬

‫משום‬

‫פסדיא‪.‬‬

‫ורבא‬

‫אוקי‬

‫מתניתין‬

‫בשביעית‬

‫מן‬

‫התורה‬

‫והשקאה אינה אלא מלאכה דרבנן ומשום פסדיא התירו‪.‬‬
‫ויש מקום דלון אי רבא חולק על אביי וסובר דהתירו השקאה רק משוס‬
‫שהיא מלאכה דרבנן‪ ,‬והתירוה אף בזמן ששבעיית מן התורה‪ ,‬אבל בשבעיית‬

‫‪39‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דרבנן לא הת'רו מלאכה דאוו"תא ‪ ,‬או שובא בא להוסי‪ r‬על אב" ולורמ שא'ן‬

‫הכ ‪m‬‬

‫להעמד' משנתנו בשבע"'ת מדרבנן אלא אף בשבע"'ת דאור'תא אפשר‬

‫להעמד'ה‪ ,‬ה'ות והשקאה א'נה אסורה אלא מדרבנן‪.‬‬

‫ודבר' ר"ח בוט'ן שובא בא להוס'ף על אב" ‪ -‬וא'בו חולק על'ו בע'קר‬
‫הד'ן וז"ל ‪ :‬רבא אמו לא ת'מא מתנ" רב' ה'א דסבר דשמ'טה בזמן הוה דרבבן ‪,‬‬
‫)סרכר' שה'א אף בזמן הזה מן התורה( אלא אפ" ת'מא‬

‫ולא רבבן‬

‫ובנן‪.‬‬

‫ופשטות לשונו מווה שלרכא כזמן הזה 'ש מקום להת'ר משםו פסד'א אף‬
‫מלאכות מן התווה‪ ,‬שלא בא אלא לד~ס'ף על אב" שפ'שד מתנ'ת'ן אל'בא‬
‫דרב' ולא אל'בא דרבבן ובא דבא לומד דאת'א אפ'לו לרבבן‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫וכמ'רשו למד כן השר"ט במרשו את דעת ‪'''.‬רש אחר' שהטב'ו את דעת‬
‫אב" ה'וס'ף ‪ :‬ואפ'לו רבא לא בחלק על‪,‬ו‪ ,‬אלא דבע' לאוקומ' מתב" כרבבן‬
‫דםליגי עליה ]דרבי{ )ם"ן ושביעית ה"א‪ ,‬עמ' תע"ג במהד' חקר ועיין(‪.‬‬
‫אר מפושר מצאנו שטוכר אחרת בפ'רוש המ'וחס לרשכ"א לע " ז 'נ) ע"כ‬
‫עמ' ק"ג( בר"ה ושמקיו ארחם עד ר " ה מפרש שם‬

‫‪-‬‬

‫דכרך התרס' בע"ן שם‬

‫כשכ'ע'ת כזמן הזה ור' הא" לאב" דמועד קטן וכותכ ‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫ורבא רפל'ג על'ה התס‬

‫ול'ת ל‪:‬זי הר ש'בו"א מוק' לה בשאר מלאכות רלא חרש'ה וזרע"ה שא'בן אלא‬

‫דרכנן כדא'תא כר'ש מועד קטן‪ .‬ע"כ‪ .‬הר לדעחו רבא ל'ת ל‪:‬זי הר ש'בו"א‬
‫דאביי‪.‬‬

‫יכקר'ח ספר )רבעון ב'בל'וברפ' כרר מכ עמ ' ‪ 132‬וכרד ומ עמ ' ‪, 577‬‬
‫ע'‬

‫דעד בשרי האלף כיך‬

‫לע"ז‬

‫על‬

‫שהודפסו‬

‫א' עמ' ס"ג(‬

‫הןכיח‪.‬‬

‫הרשב"א‬

‫)מהרורח‬

‫שס‬

‫כי חלק‬

‫גריל מהחידרשים‬

‫ר' " ל‬

‫'רושל'ס‬

‫זקס‪,‬‬

‫חשכ"ו( א'נס להשוכ"א‪ .‬ורצה ל‪,‬חטס להרא"ש‪ .‬אמבס המשוהו קטע'ס רכ'ס‬
‫מהחלק‬
‫הספר(‬

‫שא'ן‬
‫עס‬

‫לייחס‬

‫ש'טת‬

‫ר'‬

‫לרשכ"א‬
‫'הודה‬

‫מפר'!‬

‫)עמ'‬

‫ל"ג‬

‫הבקרא‬

‫עד‬

‫ש'רל‪,‬און‬

‫עמ'‬

‫ק"כ‬

‫מעמוד'‬
‫‪..‬‬

‫)תתקכ"וח‪-‬חקפ"ד(‬

‫שהודפסו בש'טח הקרמוב'ס על מס' ע"ז )ב'ו 'ורק תשכ"ט( 'ראה ש'ש לייחס‬

‫ או אלו‪ ,‬אפ'לו כל ‪ -‬החלק הזה ל'ו 'הורה מפר'ז‪ .‬וע' בש'טת‬‫רוב‬
‫הקדמןנים שם עמ' י " ס שהרא " ש ןהמדרכי העתיקי מדברןו של ד '' ' מםדיו‪.‬‬
‫וזה מסב'ר זהות הדכר'ם שכ)' המ '‪ 1‬חט לרשב " א וחוס' הרא"ש‪ ,‬שבגללם ייחסו‬
‫אותם לרא"ש‪ .‬וגס הקסע שאנו דב'ס בו ש'בו בש'טת ר ' " מפר'ז‪ .‬אלא שש' שם‬
‫ש'נו' קטן‪ .‬כמ'‪ 1‬חס לרשב"א כתוב ‪ :‬ורבא דפל'ג על'ה התס ול'ח ל'ה הר‬
‫ש'נו'א מוק' לה וכו‪ '.‬לערמת זאת '''רכ מפר'ז א'חא ‪ :‬ולרבא בוקמה וכו‪'.‬‬
‫ולפ' !ה בראה ד'ש כאן שת' מטורות בדעת '''ר מפר'ז‪.‬‬
‫‪ J‬ד'"‪.‬ה נלב‪ ….‬ן הנ‪[M‬‬

‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪—————————————————–‬‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דדר‬

‫הנשקה‬

‫שנ ‪ t‬ע ‪ t‬ת שומטת כספ ‪ t‬ם‬

‫•‬

‫•‬

‫‪c‬נ‪.‬‬

‫•‬

‫"מקץ שבע שנש תעשה שמטה‪ .‬זזה דבר השמטה שמרט כל בעל משה‬
‫'דו אשר ש'ה ברעהר לא 'גש את רעהר ואת אח'ו כ' קרא שמטה '''הל )דבר'ם‬

‫‪.-‬‬

‫וט‪(. ,‬ב‪-‬א ד'ן השמטה באמר בראשרבה בפרשת משפט'ם‬

‫בפרשת בהר' )ר'קרא כה‪,‬‬

‫משפט'ס בשמטה שב‪' D‬‬

‫א(‬

‫רבשתלש בפרשתבר‪.‬‬

‫כג‪,‬‬

‫)שמרת‬

‫שבר'‬

‫‪'(,‬‬

‫אר לא הר' שמטה שבפ'‬
‫ההקשר‬

‫בהר‪ ,‬ולא רא' אלו כרא' השמטה שבכאן‪.‬‬

‫שובה‪ ,‬גופ' הד'ב'ם מחרלק'ם‪ ,‬רהטעמ'ם נבדל'ס‪ .‬על‪-‬פ' הזדר הבקרטה ב'ד'בו‬

‫!‬

‫ם!"ור זה שםזרה תורה את ד'ב' השמטה בפרש'ות שרבות‪ ,‬ללמד 'צא על‬
‫בחיברתיה‬

‫של‬

‫השובות‬

‫ויסודותיה‬

‫השמטה‬

‫המתבארים‬

‫הנפדרים‪,‬‬

‫איש‬

‫איש‬

‫בםשרתו המ'רחדת לו‪ .‬רהבה‪ ,‬משברחב'ם אבו את שת' הפרש'רת הראשובות‪ ,‬זו‬
‫בח'ברת‬

‫שת'‬

‫במצרת‬

‫הן‬

‫שבמשפט'ם רזר שבבהר‪ ,‬ערלה ההסבר כמאל'ר '‪.‬‬
‫השמטה ‪ :‬בח'בת ב'ן אדם למקרס‪ ,‬המתמצ'ת במשוג שבת הארץ‪ ,‬ובח'בת ב'ן‬
‫אדס לחברו‪ ,‬המתבטאת בד'! הפקרת 'בול השב'ע'ח‪ .‬פרשת השמטה שבמשפט'ם‬

‫ועסקת בצד הסזצ'אל' שבד'ן השמטה ‪" :‬רהשב'ע'ת תשמטבה ובטשתה ראכלר‬
‫אב'ב' עמר ו'תרם תאכל ח'ת השדה"‪ .‬רדבר הלמד מעב'בר‪ ,‬כשם שמצרח השבת‪,‬‬
‫בהרפ'עה שם במשפט'ם‪ ,‬בפרשת ד'ב' ב'ן אדם לחברר‪ ,‬מתלבשת בלברש‬

‫סצו'אל' ‪:‬‬

‫"למען 'נזח שררר וחמרן ו'בפש בן אמתן רהגר" )שם‪(, ,‬ב' כן הוא‬

‫ב'חס למצרת השמטה‪ ,‬אשר 'סידה החברת' הרא הב'דיז כאן כפ' משםט'ם‪ .‬הלכן‬
‫א'ן כאז המקרם להזכרת מרשג השכ'תה שבשב'ע'ת‪ ,‬על א '‪ O‬רר' המלאכה שבו‬
‫זקדישת הארץ שב'סידי‪ ,‬רלא באמרה ‪:‬כאן אלא השמטה זהפקרה של 'כרל‬
‫השב'ע'ת'‪ ,‬לצירן רמ‪.‬טרה החבדת'ת של "ראכלי אב'ב' עמר" ; שכן מבח'בת‬

‫‪1‬‬

‫ראה המ שתכבתי ב"המעין"‪ ,‬תמרז תסל"ז‪ ,‬עמ' ‪: 69‬‬

‫"כמזאבך למריס‪ ,‬סלא רבך‬

‫הוא אכשר מחלקת החורה ‪,‬יין כלשהוא לסחי פרשיות נפרדות המשלימות זר‬

‫ייק‬

‫ן‪C‬ת זי‪,‬‬

‫אף שאפשר היה לכלול את כל הפרטיס בפרשה אחת‪ .‬כדובת התווה ככר ללמי על שני‬

‫•‬

‫דיניס‬

‫נפרדים‬

‫נפרשה‬

‫אחת גין‬

‫קמומם‬

‫אותס‬

‫פרטיסיי‪,‬‬

‫לא שייכיס‬
‫•‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫שיש‬

‫בפרשה‬

‫האמורה‪,‬‬

‫בפרשה‬

‫ילכך‬

‫השביה‪,‬‬

‫יבכו עמי על ענין זה בהרחבה זבא‬

‫מ‪ p‬רא‬
‫כפירוש‬

‫זה‪,‬‬

‫‪..‬והשביעית‬

‫ר"א‬

‫כן‬

‫תשמסנה‬

‫הרמכ"ם‬

‫עויי ויסמן שם שהראיך‬

‫''''כה ‪:‬‬

‫‪.,‬מצית‬

‫עשה‬

‫תסמ'בנה ונטסתה''‪'.‬‬

‫להוכי‪n‬‬

‫להשמיט‬

‫שבה‬

‫מבון‪,c‬ר‬

‫ייטפן ב"הפעין"‪,‬‬

‫ונםשתה"‪,‬‬

‫והרלב"ב‬

‫חילקתה‬

‫לסבי‬

‫נווסק‬

‫)כפירושיהם‬

‫לפי‬

‫מקימות‪.‬‬

‫הוין‬

‫תשרי‬

‫הסבי‬

‫‪n‬‬

‫פשוםי‬

‫לתורה‪,‬‬

‫כל‬

‫מה‬

‫‪,‬בך בובניך הובזרוח‬

‫שתוציא‬

‫שלגביר‬

‫שבפרשה‪,‬‬

‫ס"מ‪.‬‬

‫בהפקדת‬

‫שם(‪,‬‬

‫זאת‪ .‬יכך פירשו אף הרמב"ם‪.‬‬
‫הארץ‬

‫והפרטים‬

‫המבוארים‬

‫ולא‬

‫ראשונים‪,‬‬

‫בשאר‬

‫עי' פ"י הונל' שמסה‬

‫בשביעית‪,‬‬

‫סבראש ;ז;זלבר‪r‬י‪ .. ~ .‬שישמם‬

‫היבול‬

‫בלב‪,‬ן‬

‫שנאמר‬

‫'והשביעית‬

‫וב;ז ‪-‬י'!‪,‬חש‬

‫;ז‪K‬ר ‪". f‬‬

‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אכילת האב "‪1‬נים אין כל מקרם לאיסרר עבדות קרקע‪, ,‬ך‪"!,‬אמ ב‪ ' D‬בהר מרשנ‬
‫איבן‬

‫היסדו‬

‫העברהר‪,‬‬

‫שמטה‪,‬‬

‫כי‬

‫אם‬

‫הנרבע מחרבת‬

‫" שבח‬

‫שביתת‬

‫הארץ"‪.‬‬

‫הארץ‪,‬‬

‫העומד‬

‫כאן‬

‫כמרכז‬

‫אכילת האב "‪ 1‬נים‬

‫הוא‬

‫‪-‬‬

‫אזםיר‬

‫כלל‪,‬‬

‫אינה מרפע"ה‬

‫רבמדקמה ‪ -‬אכ'לת הבעל‪,‬ם יחד עם העבד והאמה‪ ,‬ה'~כיר רהתושב כאח‪,‬ד‬
‫שכן שמולחן נבהר קא זכר‪.. .‬שבח '‪''.‬הל‬

‫והנה‪ ,‬אחת מהלכות שביעיח היא ח;בת הבע"ור‪ ,‬רנחלקר הראשרנים בנדרה‪,‬‬
‫הרמב"ם )םייז מהל' שמטה ר'ובל הל' א‪ -‬ב( כתב בזו הלשון ‪" :‬פ'רות שבע"'ח‬
‫אין ראכל‪,‬ן מהן אלא כל‬

‫‪,‬‬

‫זמן שאוחו המין מוצי בדשה ‪ ,‬שנאמר ‪..‬ולבהמתך‬

‫‪ -‬כל זמן שחה' אוכלת ממין‬

‫רלחה' שאר בארצך תה '‪ 1T‬כל תבואתה לאכל"‬

‫‪,‬‬

‫הר מן השדה‪ ,‬אתה אוכל ממה שבבית; כלה לחיה מן הדשה‪ ,‬חיב" לבער אותר‬

‫המין מן הביח‪ ,‬וזהו ביעור של פיררת שביע'ת‪ ,‬כ ‪r‬ד ד הר' שה "‪ 1‬לו נרונרוח‬
‫שב "‪ Y‬יח בתוד ביתר אוכל מהן כל זמן שהתאנים באילנות בשוה כלו התאנים‬
‫מן הדשה אסור לאכול מאותן שבבית‪ ,‬אלא מבער אוחן‪ ,‬היו לי פ'רות מרובין‬
‫מחלקן מזון לשש סעדוות לכל אחד ואחד‪ ,‬ואסור לאוכל אחר הבע"ור בין לעניים‬
‫בין לעש'רםי‪ ,‬ואם לא מצא אוכל‪,‬ם בשעת הביעור שורף באש או משל" לים‬
‫המלח ואמדבן לכל דבר שמאדב‪ ".‬ש‪t‬כ"ת הרמב"ם‪ ,‬איפוא‪ ,‬שבע"ור גדרו כילוי‬
‫וא'בדו הפיחת שבבית‪ ,‬מחמת איסור כאילתם‪ ,‬אשר חל לאחר שכלה אותו‬
‫המין מן השדה‪ ,‬הרמב"ן בפירושו ליוקרא )כה‪ ,‬ז( חרלק על ש'טת הרמב"ם‪,‬‬
‫וסובר שבע"ור אינו איבוד הםירות ‪ ,‬כי אם הםקרתם‪ ,‬לאחר שכלה לחיה מן‬
‫המינח‬

‫גדרו‬

‫שמסה‬

‫הזיקה‬

‫פקיעת‬

‫אינר מוסב אלא להפקות היבול‬
‫הרמינם‬

‫פישו‬

‫‪-‬‬

‫בטסיפ"‬

‫‪M‬‬

‫בזמז‬

‫הן‪c‬ונור‬

‫שנוהג‬

‫יכול‬
‫‪ ".‬יוזו‬

‫שמסת כספים נוהגת מן‬

‫שינ‪c‬ן בהם‬

‫משום‬

‫)לן‪.‬‬

‫נוהבת‬

‫הייכל‪.‬‬

‫הקיק" לנעליי‬
‫הפקעת‬

‫;‬

‫ניגפיי‬

‫להתפרוס‬

‫סהרי ישוב‬

‫אלא‬

‫‪(M‬‬

‫‪.,‬בןמן‬

‫זס‪ M‬תה‬

‫שמסת‬

‫בספדם‪.‬‬

‫בי מומקית‬

‫הזיקה‬

‫בזמז‬

‫התויה לאא‬

‫כל ‪ K‬כסף" )פיים‬
‫הזיקה הממוב'ח‬

‫והרבמ"ם מייחר להם‪ ,‬כאסור‪,‬‬

‫לדבי‬

‫‪,‬לפיכך‬

‫לאיסו‪ ,‬ה ‪ i‬כודה בחיחר‪ .‬איוכוא‪ ,‬הובונח שכיתה‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫היובל‬

‫כלפי‬

‫)הממינית(‬

‫הנשמם‪,‬‬

‫בזיני‬

‫וסבי ‪ '3I‬ית‬

‫שובםמ‬

‫שכן‬

‫ניה‪.‬ג‬

‫ונהלי שמטה‬

‫לקרקע‪,‬‬

‫אח הונינח סביתה‬

‫‪:‬‬

‫הונובח‬

‫הונונונית‬

‫שהיוגל‬

‫שובמם‬

‫קיק ‪J‬‬

‫הב‪ Y‬לים‬

‫שיוס‬

‫יאנר‬

‫לקיק' ‪:‬‬

‫שם שמסת קיקע‪.‬‬

‫אבל איסררי‬

‫צאלם‬

‫עשה‬

‫ו‪t‬חה‬

‫שמסת‬

‫של‬

‫‪(.‬כ"ה‬

‫לא שייך‬
‫"ובזרת‬

‫קיק'‬

‫ילבר‬

‫הנובירה‪.‬‬

‫כלל הובונח שובטה‪,‬‬

‫ו ‪ ID‬בות ובעבירת הארץ"'‬

‫)רשי חל' ספטה ( ‪ .‬יוכיסג השביהת לקוח מפו בהר‪ ,‬ייאני נזנו כלל בס' משטסים‪ .‬הסבר‬

‫זה בסיטת הרמב"ם שובעתי ממו"ר הרב פרופי ב"ז כבדיקט סליס'"‪ .X‬יככר העיו ייטוכן‬
‫(‪.‬םש) שיש לומוא מקור לשיטה זר מירושלמי מפורש '''פר רפהא‪ ,‬רתנן החס‬

‫וזו‪r‬ני'ס‬

‫‪:‬‬

‫הםקי לעניים הםקי‪,‬‬

‫כשמסה‪ ,-‬ולע כך ובסינן התס ‪:‬‬
‫‪ …‬ונטשתה"' ו‬

‫‪-‬‬

‫יש‬

‫לך‬

‫וב'‪n‬‬

‫חלל‬

‫אומרםי ‪:‬‬

‫נטישה‬

‫חארת‬

‫כזו‪,‬‬

‫"כית שוב‪ M‬י‬

‫וזינו הפקי עד שיופקר אף לעשייים‬

‫‪ ..‬אובר רשי לקשי‪ ,‬סעמייה‪ ,‬זבית‬
‫מה‬

‫‪:‬‬

‫זו‬

‫לעניים‬

‫הלל ‪:‬‬

‫‪.,‬תשמסנה"‪ ,‬המ ·‪ n‬ל'"‬

‫ולעשירים‬

‫אף‬

‫מה‬

‫שנאמר‬

‫במקום אחר לעניים ולעסייים" )והובאו הזברים בפייושי הרבמ"'ם ו הר"דס למשנה‬

‫'ן‪,‬י‬

‫להידא‬

‫ש"תשמםנה‬

‫ונסשתה"'‬

‫"יני‬

‫עיםק‬

‫לא‪M‬‬

‫כהפקרת‬

‫האוסרים ש ‪ ..‬תוססטנהיי סוסג על שביתת הארץ‪ ,‬י ‪.,‬ונטשתה"‬

‫‪-‬‬

‫היכול‪,‬‬

‫שאליי‬

‫שם (‪.‬‬

‫כפירי"‬

‫על הפקרת היכול‪ .‬הרי‬

‫יו‪e‬ן כל ייתור בתיבח ‪ …‬ונטשתה"' ואין ‪p‬מור לרינס סל בית הלל‪ ,‬ומה סבררש כמבלתא‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫השדה‪ ,‬חובת בעל‪-‬הב'ת להפק'ו את הפיוות שבב'תו‪ ,‬כאופ! שכל אחד כיול‬
‫לזכות בהם‪ ,‬ולאחר מכ! 'כול הוא עצמו לשוב ולזכות בפ'וות‬

‫•‬

‫•‬

‫ולאכלם ;‬

‫וא'!‬

‫לשטיתו כל א'סור אכ'לה בפ'וות שביע'ת‪ .‬ש'טת הואב"ד )בהשגות'ו לרמב"ם‬
‫שם( ממוצעת !'ב שת' השיטות האמווות ‪ :‬כשכלו פ'רות מ! הע'ו ותחומיה‪,‬‬
‫חלה חובת ניעןר לפי הגדךת חרמב"ז‪ ,‬דהיינז הפקרת הפירות שבביתי‪" ,‬ראף‬
‫האו 'כול לחזוו ולזכות בה! ככל אדם ואוכל הזוכה בה!" ; ולאחר שכלו‬
‫הפ'רות מכל הארץ‪ ,‬נתח"בו הפ'וות שבבית בב'עור לפ' ש'טת הומב"ם‪':‬‬
‫שרפה וא'בוד מ! העולם‪ .‬מחלוקת זו צויכה ב'אוו ‪ :‬במה נעוצ'ם ח'לוק'‬
‫ההגדוות שלמצות בע"ור‪.‬‬

‫ונואה‪ ,‬ששת' הבח'נות שנתבאוו לע'ל בד'ני השמטה ה! העודמות ביסוד‬
‫מחלוקת זו‪ .‬הרמב"! תפס את חותב הב'עוו כחלק מהבח'נה הסוצ'אלית‬
‫שבשמהט‪ ,‬דמ'! "ואכול אב'נ' עמך"‪ .‬משכלו הפ'רות שבשהר‪ ,‬וא'! לענ'םי‬
‫לאכול‪ ,‬נתח"ב בעל‪-‬הב'ת להפקיר את פיוות'ו‪ ,‬באופ! שי' הכל שוה בהם‪,‬‬
‫ושוב מתק'טי !'ד "ואכלו אב'נ' עמד"‪ .‬ולכד משהפק'ר פיוות'ו וז"ר הזדמנות‬
‫שוה לכל‪' ,‬כול אף הוא לשוב ולזכות בהם ולאכלם‪ .‬שכ! כ'ו! שכל מטות די!‬
‫בע"וו אינה אלא ק'ום המצב של אכ'לת האב'ינים‪ ,‬משנתק"מה תכל'ת זו‬
‫'''ע הפקות הפ'רות שבבית לכל‪ ,‬שוב אי! כל מקום לאסוו את הפיוות באכילה‪.‬‬
‫לא כ! לש'טת הרמב"ם‪ ,‬אשו כולל את חותב הבע"וו בתןח פושת "הו'תה‬
‫שבת האוץ לכם לאכלה"‪ .‬יסוד די! אכ'לת פ'רות שב'ע'ת הוא אכ'לה משולח!‬
‫גבוה‪. ,‬ולא מכח בעלות הדה'וט‪ .‬בשבע"ית מובע הרע"! שלה' האוץ‪ ,‬שעל‪-‬כ!‬
‫פוקעת ושות הד'וט ונאסות עבדותו באוץ‪ .‬הלכד‪ ,‬אף האכילה מפ'רות שב'ע'ת‬
‫לא הותוה אלא כאוכל מושלחן גבזה‪ ,‬שלא כדור בעל‪,‬ם‪ .‬ולכן "וה'תה שבת‬

‫‪,‬‬

‫הארץ לכם לאכלה לד ולעבדר ולאמתר ולשכ'ור ולתושבר דג‪.‬ד'ם עמר‪.‬‬
‫ הבעלות הפוטית פוקעת'‪ ,‬והכל אוכל‪,‬ם‬‫ולבהמתר ולח'ה אשר באוצר"‬
‫שוה בשוה משולחן גבוה‪ .‬מבח'נה זו שבשמטה‪ ,‬בחינת בי! אדם למקום‪ ,‬נובע‬
‫י'ן בע"וו לש'טת הומב"ם‪ .‬משכלו הפ'וות שבשדה נאסוו הפיוות באכ'לה‪,‬‬
‫שכ! לא הותרו פ'רות שביעית באכילה אלא שלא כדור בעל'ם‪ ,‬וקנה‪-‬המי'ה‬
‫לבח'נת דבר זה‪ ,‬האם אכ'לת עבלים היא זו או אכילה משולחן גבוה‪ ,‬הוא‬
‫מצב הפ'רןת שבשדה ‪ :‬כל זמ! שלא בלו הם'רות שבשדה‪ ,‬א'ן בעל הבית אוכל‬
‫את הפירות שבביתו אלא כאוכל מ! השדה‪ ,‬משולחן גבהו‪ ,‬שהכל נ'זונ'ם ה'מנו‬
‫בשוה ; שהוי אף שאר אנש'ם אוכל'ם בביתם את של‪,‬קטן אף הם כמןתו‪ ,‬מאותן‬

‫שדה עצמו‪) .‬הורי אסור לכנסו פ'רות לב'תו מן השהר אלא מעט מעט‪ ,‬ע"‪1‬‬
‫•‬

‫"תשמסנה‬

‫‪-‬‬

‫מעבוזה"‬

‫איני לפי"ז אלא אסמכתא‪,‬‬

‫ייז‬

‫ינויקי‬

‫נוכודה‬

‫נלמז מפ'‬

‫בהר‪,‬‬

‫ולא מפשרה זן‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫הפקרת‬

‫יכול‬

‫השביעית‪,‬‬

‫הפק‪ ",‬הנעלית‬
‫"וורך‬
‫שרנויון‬

‫בהפקעה‬
‫אכילה‬

‫בפינול‪.‬‬
‫משפסית‬
‫וכשולחן‬

‫כהיותה‬

‫הלכה‬

‫כמישיר‬

‫מן הבחינה המשפסית‪.‬‬
‫של‬
‫נביה‬

‫הקרקע‪,‬‬
‫מתבבא‬

‫שאין‬
‫באיסורי‬

‫ביז‬

‫לחברו‬

‫אום‬

‫וכבחיבת ביו‬
‫כאן‬

‫אזם‬

‫הנובייה‬

‫שבשבינויח‪,‬‬

‫זמריכה‬

‫דאם למקים שנשמסה‬

‫שצריך‬
‫ובאכילה‬

‫לזכות‬
‫וכשותפת‬

‫בקיקע‪.‬‬

‫יו‪e‬ד‬
‫אלא‬

‫לכל‪,‬‬

‫‪43‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רמב"ס פ " ד מהר שמטה הכ"ד(‪ .‬אכל משעה שכלי הפירות מו השדה‪ ,‬הרי א‪:‬ס‬

‫ירחרר הפיררח שבביחר לאכילה ‪ ,‬נמצא ארכלם אכילח בעלרח‪ ,‬רלא אכילה‬
‫מושלחן גברה‪ ,‬שהרי ארכל הרא מכח רשרחר רבעלרחר‪ ,‬מכח המצארח הפיררח‬
‫בחחרם שלטרנר הפרטי‪ ,‬שכן שאר אנשים אינם אוכל‪,‬ם כמרחו‪ ,‬שכבר כלר‬
‫הפיררח מן השדה‪ .‬הלכך משעה שכלר הפיררח מן השדה נאסרר אלו שבביחר‬
‫לאכילה‪ ,‬שאיו אכילחם אלא אכילת בעלרח ‪ ,‬האסררה ב ש ביעיח‪ .‬ראיו להס‬
‫חקנה אלא אירכ‪.‬ן רא"כ הרי בררר מדרע לא סגי בהפקרח הפיררת‪ ,‬שכו ההפקר‬

‫•‬

‫מועיל רק לשיטח הרמב " ן ‪ ,‬שיסוד דיו ביעור בדין " ראכלר אביני' עמך " ‪ ,‬בבחינח‬
‫ב'ן ארם לחברו שבשמטה‪ ,‬שעל‪-‬כן לאחר שהופקרר הפירות ונוצרה הזרמנרת‬
‫שוה לכל‪ ,‬שוב יכול אף בעה"ב לזכוח בפירות ולאכלם‪ ,‬כשם שיכול היה אף‬
‫האבוין לזכרח בהם באוחה מדיה‪ .‬אבל לשטיח הרמב"ם‪ ,‬שיסוד ר'ן ביעור‬
‫בבחינח בין ארם למקום שבשמטה‪ ,‬בפרשח "והיחה שבח האזר לכם לאכלה"‪.‬‬
‫מלימא אף אם יפקיר את הפררית ומן הבחינה הסוציאלית רש‪J1‬גה המטרה‬
‫בשלמוחר‪ ,‬מ"מ כל שישוב ויזכה בפירוח ויאכלם ש עה שאיו בשדה פיחח‪,‬‬
‫הרי האר ארכל מכח בעלרחר אכילח בעלםי ‪ ,‬רלא כאוכל מן השדה אכילה משרלחן‬
‫נבהו‪ .‬מן הבחינה החברחיח שבסביעיח לא נאסרה אכילח בעלרח אלא במדיה‬
‫שיש עמה קיפרח זכותר של הזולח‪ ,‬ואילו מבחינח השבח שבשביעיח‪ ,‬אכילח‬
‫בעלים‪ ,‬שאינה כואכל משולחו גברה‪ ,‬נאסרה אף אם מחקיים שרירן הזכויוח‬
‫במלראר‪.‬‬
‫ראף שיטת הראב " ר תתבאר דברך‬

‫•‬

‫זו‪ .‬כבר בחב החזו"א )שביעית פי ' יא‬

‫ס " ק ח( ‪ ,‬של הראב " ד שני מקורו‪ .‬ח יש לדין ביעור ‪:‬מקרא ד"ואכלו אביני עמד"‬
‫שבמשפטםי‪ ,‬ממנו ‪,‬לפינן שבכלו פירוח מן העיר וחחומיה חייב להפקיר אח‬

‫אלר שבשרותר‪ ,‬ומקדא ד"ולבהמחך ולחיה אשר בארצך " שבפ' בהר‪ ,‬ממנר נובע‬
‫איסור אכילה וחירב איבוד לפירוח שנוחדו בביחו לאחר שכלו מכל הארץ‪.‬‬
‫ולפי המתבאר הרי הדבריס מובנרם ‪ :‬דין ברעור כהגדרת הרמב"ז הרי יסודו‬
‫בבחינח בין אדם לחברו שבשמטה‪ ,‬שענינה הוא המבואר בס' משפטים‪ ,‬ולכ‪,‬‬
‫מהתם ‪,‬ליף הראב"ר ריו זה שבביעור ; ואר ‪,.‬ל הדיו הניסף שבבעיור‪ ,‬כ שיטת‬
‫הרמב"ם ‪ ,‬נלדמ מפשרח שמטה שבבהר‪ ,‬שהיא העוסקח בבחינח ב'ן ארם למקום ‪,‬‬
‫רכמו שנתבאר‪ .‬ונמצא שלהראב " ד מורכב ריו הביעור משני הדינים גם חי‪,‬ר‬

‫כפי שהם ערלים משחי הפרשוית שבדיו שמטה‪ ,‬ראילו להרמב ‪ N‬ם לוהרמב " ן‬
‫ד'ן בעירר הוא הלכה שיסררה רק באחח משחי הפשריוח‪ ,‬כל חד כדאיח ל;ךר‪.‬‬

‫רבאמת שבי מקורוח נפרדיס מצינר לרין ביעור ‪:‬‬

‫האחד‬

‫‪-‬‬

‫חבררח בהנים‬

‫לס' בהר‪ ,‬והתם ויצא הדבר מקרא ר"ולבהמתך רלחיה‪ ",‬שכל זמן שחהי ארכלת‬
‫מן הדשה‪ .‬הבהמה ארכלח בביח ; בלה לחיה מן השדה ‪ ,‬כלה לבהמה בביח‪ .‬ראילר‬
‫המקרר השני מצרי במכילחא דשרב ''' לפ' משפטיס‪ ,‬ש ם שניבר ‪" :‬ריחרם חאכל‬
‫היח השרה ‪ -‬רכי שלא בטרחבך אין חיח השדה ארכלח ‪ ,‬מה ח"ל ריחרס חאכל‬
‫חיח השהר ‪ – 1‬כל זמו שחיה ארכלת מן השדה אחה ואכל מן הביח‪ ,‬כלה מן‬

‫השדה‬
‫‪44‬‬

‫ כלה מן הכית"‪ .‬מתורת כהניס יסוד לשיטת הרמב"ס‪ ,‬ומן המכילתא‬‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪'-‬‬

‫‪- —,‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דרשב"' מקוך לש'סח הרמב " ן ; צ'ךרםם של שב' המקרררח מב'אבר של‪,‬סח‬
‫הראב"ר‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬ב‬

‫דע כאו‬
‫•‬

‫ובטפת ‪,‬‬

‫ באשך לשת' פרש'וח'ה הראשובוח שלשמטה ‪ ,‬ועוד לה פרשה‬‫שהובאה‬

‫ה'א‬

‫בראש‬

‫מפ '‬

‫הדבר'ס ‪,‬‬

‫ראה‪.‬‬

‫הדברםי‬

‫זכאן‬

‫פחות‪.‬‬

‫מובב'ם‬

‫לכאיךה מציהי םרשת ה ש מטה שנראה באיתן מישןר כ ש מסה ש כס ן משפטים ‪:‬‬
‫בח'בת ב'ן אדם לחבךו‪ .‬לכך לא ד~זכך כאן מו ש ג ה ש ב'תה ש בס ' בהך‪ ,‬אלא‬

‫•‬

‫שמטה‪ ,‬כבמשפס'ם‪ ,‬ו ל פ'כר הב'דון כאן הוא ד'ו ש מטת בסם'ם ‪ ,‬א ש ר מסחבך‬
‫כחלכה שב'ן אד‪t‬ב לחבךז‪ ,‬חבאה לחקל על מצוקתם של הלוו'‪t‬ב העב"ם‪ ,‬זלא‬
‫כאו‬

‫מצו'‬

‫אף‬

‫א'סוך‬

‫ברמז‬

‫העבודה‬

‫וא"כ‬

‫בקךקע‪.‬‬

‫חדבר‬

‫הך'‬

‫מאד‬

‫חמוה‬

‫מדוע‬

‫לא הוזכך כאו אף ר'ן שמטת ה'בו ל האמזך במשפט'ס‪ ,‬כו'צד קזבעת פךשתבו ‪:‬‬
‫‪ ..‬וזה דבר השמטה ש מוט כל בעל מ ש ח 'דו "‪ ,‬כב'כול זה דבר השמטד_ וא'ן‬
‫בלחן ; והרי לכאירה מחמת אוחה בחינה עצמה ש ב ש מטה קיימת הלכה גיספח‪,‬‬
‫שמטח היבול והמ‪p‬רתו ‪ .‬ימאיד ר גיסא ‪ :‬כ י צך לא הוזכרה ה ל כה זי שבראה‪,‬‬
‫שמטת‬

‫בפרשת‬

‫כספים ‪,‬‬

‫ש במ ש פטים‪,‬‬

‫השמטה‬

‫והרי‬

‫שהזייז‬

‫כיין‬

‫בחבינה‬

‫שם‬

‫הטזצ'אל'ת של השמטד_ א'ן כל ט'בה לכאוךה שלא להזכ'ך אף את שמטח‬

‫הכטפ'ם הבזבעח מאותז 'טדר ‪'.‬‬
‫יבראה‪ ,‬שבפ ' ראה כלל לא‬

‫השמטה ‪ ,‬ומשום‬

‫ב י רובה ש נת‬

‫צד יז‪.t,‬בעביבה‪.‬‬

‫ב'אוד חדבד'ס ‪ :‬פק!ז'ת החזבות בטופה של שבח השמטה ב'תבח להחבאך בשב'‬
‫אופב'‪.‬ם אפ ש ך לומר ש הלכה ה'א בהלכות ש בת ה ש ססד_ ש כ ש ם שש ב!ז''ת‬
‫ראטרת את עבודת הקרקע ומח"בח ה ש מטח ח ' בזל ‪ ,‬ד‪'u‬א חד'ן ה ש ב!ז'ח'‬
‫בטופה את‬

‫שממטת‬

‫החוברח‪ .‬ד'ן הוא‬

‫בשבה השב!ז''ת ‪,‬‬

‫קדושתה‬

‫שמחמת‬

‫ואפה"‬

‫הןב'וחד משמטת ה'א בט'ומה את החובות‪ ,‬כחלק משאר הלכות'ד‪ .‬אבל ב'תן‬

‫להטב'ר באזפן שזבר‪ .‬ש' לומר שא'ן שמטת כטפ'ם הלכה בהלכות שנת השמטה‬
‫כלל ; שמטת‬

‫השב!ז''ת‬

‫כספים‬

‫ה ל כה‬

‫איבה‬

‫מהזמו ‪,‬‬

‫המתחייבת‬

‫הזמן‬

‫אלא‬

‫הש‪ 1‬ה‬

‫‪-‬‬

‫‪ -‬ךא הלכה בה ל כות ש מטת כטפ'ם‪ .‬התוךה מח"בת לה ש מ'ט מקץ‬

‫בל ש בע ש ב ' ‪t‬ב את החובות ‪ ,‬וזמו זה הוא ש בקבע לחלות ‪' n‬זב הש מסה‪" n .‬ב‬

‫ההשמסה קדום ל ז מ ן ‪ · ,‬זלא אפ" המ"חד של הזמו מ‪ n‬ייב את ההשמטה ‪ '.‬זבמצא‬

‫•‬

‫‪5‬‬

‫יכבר פקרו כזה‬
‫ותוסובםת‬

‫המיבים‬

‫בזידס‪,‬‬

‫כדרכם‬

‫כמתבאר‬

‫כדבריהם‬
‫על‬

‫בפנים‪,‬‬

‫הונאי‬

‫הדרך‬

‫היותר מהרסות הן נובלות של המחשבות‬

‫בפירןש‬

‫שהווה‬

‫הופמן‬

‫הךר ‪ H‬צ‬

‫הגר‪ K‬יייה‬

‫היותר נשגבות‪,‬‬

‫קיק‬

‫לדבריס‬

‫א ל א שהן‬

‫ז"ל ‪:‬‬

‫כאו(‪.‬‬

‫‪..‬המחשבות‬

‫באות בלי תיקון‪,‬‬

‫דהיינ ו סאינן יירע ר ת את ערכן ואת שזתן " ) ‪ ..‬י ‪ I‬רעאל ‪· ",‬תרז '" ג ‪ .. ,‬םירורים מס ו לחן בגוה" ( ‪.‬‬

‫•‬

‫‪6‬‬

‫אין הגררה זו‬
‫דלא יגוש‬

‫תלוהי כמחלוקת הר‪ '" K‬ש )ני ם י ‪ l‬ם·ר‬

‫ח ל כבר מתח ל ת‬

‫הש נ ה‪,‬‬

‫או‬

‫שפקעית‬

‫‪ " 0‬כ ( ישר‪K‬‬

‫הח ו בות‬

‫וא י סור‬

‫נין םא יין ההשמטה חל רק בסוף השנה וכיו אם היא משתר‪Y‬‬
‫­ביתן‬
‫לאא‬

‫י‪r‬‬

‫ב'‪ K‬רר‬
‫סובסת‬

‫זה‬

‫להיאמר ‪:‬‬

‫כספים‬

‫הוסל‬

‫לא‬
‫על‬

‫אפיה‬
‫שנה‬

‫המיוחר של‬
‫ובסיימת‪.‬‬

‫השנה‬
‫ימ"מ‪,‬‬

‫בגישתס‬

‫באיס‬

‫כא‪ n‬ר‪.‬‬

‫על פבי כל השנה כולה‬

‫ובחייב‬
‫כיין‬

‫ר‪ K‬שונ'ס ‪ ,‬האס‬

‫ל‪ M‬ר‬

‫את‬

‫יקי"ל‬

‫שמסת הכספים‪,‬‬
‫כשאר‬

‫ראשונים‪,‬‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫•‬

‫שבהלכות שתב השמסה מציגו גתורה שתי פרשיות גלגד ‪ :‬פ' משפסק הועטקת‬
‫בח‪,.,‬ב השמסת היגול‪ ,‬שה!ז' הלכה בהלכות שגת השמסה‪" ,‬שש שג '"‪D‬‬
‫תזרע‬

‫שדד ‪…‬‬

‫עבודה‬

‫ךהשבייעת‬

‫שאף‬

‫שבבעיית‪,‬‬

‫תשמסנה‬

‫הוא‬

‫ו‪'D‬‬

‫ונסשתה"‪,‬‬

‫מתחייב‬

‫מאפיה‬

‫בהד ‪,‬‬

‫המיוחד‬

‫העוטקת‬

‫של‬

‫שנח‬

‫באיטור‬

‫השמטה‪,‬‬

‫"שנת שבתין יהיה לאת"‪ .‬יין ה~נה קידם לדיו העבייה והיביל‪ ,‬כקדרמת‬
‫הטיבה למטובב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬פ' ראה אינה עוסקת בשנת השמסה כל‬
‫עיקר ; לא גתבאר בה אלא דין שמסת כטפיס‪ ,‬שאינו הלכה בהלכות‬
‫שנת השמטה‪ ,‬אלא הלכה בםבי עצמה היא" ‪" :‬מקץ שבע שביס תעשה שמטה" ‪• 7‬‬
‫הזמן שבו הוטלה חובת שמטת כטפיס נקבע לטיומה של השביעית‪ ,‬ולא אפהי‬
‫ל~‪ ,‬השנה השבגחית מחייב את חזבת השמטת הכטפיס‪ .‬זזהו שדרשו חז"ל‬

‫•‬

‫•‬

‫בטפרי )מצוסט בלשת רש'" על אתד( ‪" :‬מקץ שבע שניס ‪ -‬יכול שבע שנים‬
‫לכל מלחו ומדלה ‪ 1‬ת"ל קרבה שנת השבע‪· ,‬ואם אתה אומר ז' שניס לכל מלוה‬
‫ומלחו להלואת כל אחד ואחד‪ ,‬היאך היא‪ .‬קרבה ‪ 1‬הא למדת ‪ :‬שבע שגים למנרן‬
‫השמסה‪ ".‬ביון שאין שמסת כטפים הלכה בהלכותהי של שנת השמסה‪ ,‬עלה‬
‫על הדעת שאין בלל שגה מטוימת בה נשמסיס בל החרבות בארפן כולל‪ ,‬אלא‬
‫שבל חוב נשמס שבע שניס לאחד שגוצד‪ .‬ולכך היה צררד בילפותא ממבה‬
‫למדים אנו שזמנה של השמסת הכטפים נקבע בשנה מסוימת לבלל החונות‪.‬‬
‫ואכן‪,‬‬

‫•‬

‫הומד‬

‫דבר‬

‫מעניט‬

‫הוא‪.‬‬

‫שמטה‬

‫פשרת‬

‫שגראה‬

‫מםויעה‬

‫בזי‬

‫שתי‬

‫פשרוית העוטקות אף הן בדיני שניס מסוימות‪ .‬בפסוקיס שלפני פרשת השמסה‬

‫•‬

‫נאמר )שם‪ ,‬יד כח( ' ‪" :‬מקצה שלש שבים תוציא את כל מעשר תבותאד בשבה‬
‫הה!ז' חרנחת בשערךי‪ .‬ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ררג‪-‬ר והיתרס‬
‫הגאלמנה אשר בשעריד ‪ ,‬אוכלו ושבעו" וגו‪ '.‬וכאן הרי הדבר ברור שאין אפהי‬
‫המיוחד של השגה השלשיית מחייב את הוצאת מעשר התבאוה‪ ,‬אלא חובת‬
‫הוצאת המעשר נקבעה ל"מקצה שלש שנים‪ ".‬והוא הדין בפשרה שלאחרהי ‪:‬‬
‫"כי למכר לך אחיך העברי או העבריה ועדבד שש שביס ובשבה השביעית‬
‫תשלחנו חפשי מעמך‪ ".‬חובת שילוה העבד איגה נובעת מאפיה המ‪,.,‬חד של‬
‫השנה השביעית‪ ,‬שאיו השביעית מוציאה את העבד לחפשי‪ ,‬אלא זמו היא‬
‫שנקבע לתחולת חובה זו‪) .‬שהרי‪ ,‬לאמיתו של דבר‪ ,‬אין השביעית מוציאה כלל‬
‫לחפשי‪ ,‬בי אם שש שנות העגודה ; אין העגד משתחדר מבח תחולת השביעית‪,‬‬
‫שי‪-‬יו ההוסונםה לחה לאא בטיפה של‬

‫הרי יש‬

‫השני‪,n',‬‬

‫בזה חיייק להגדרה‬

‫זי ‪ :‬לש‪M‬‬

‫•‬

‫כש‪X‬ר ייני השנעיית‪ ,‬ל‪ M‬חי יין שנכסח כספים אלא בטיפה ‪ I‬הא לדובת‪ ,‬סאינו מהיכרת‬
‫שנת השמסה כלל ‪ ,‬לא" דין בפגי עזמי‬
‫ך‬

‫יתכז‬

‫לפרוס‬

‫ונסשחה"'‬

‫‪I‬‬

‫נול‬
‫שלא‬

‫את‬

‫דרר‬

‫זו‬

‫נאובר‬

‫‪ ..‬וכשביעית‬
‫לשנה‬

‫ענמה אשר זמנה‬

‫נקבע‬

‫מ"חב ש"חשונטנה‬

‫ונטשתה ‪….‬‬

‫חביטוי‬

‫הו‪ ,.‬וסזמנן‬
‫הוניךחד‬

‫תשממנה"‬

‫בקבע‬

‫שבפ '‬

‫ללמיני‪,‬‬

‫ל‪ o‬ירם‬

‫משפסים‬
‫שאין‬

‫השביעית‪ ,‬אלא "השנינוית"‪,‬‬

‫זר‬

‫אפיה‬

‫השביעית‪.‬‬
‫‪..‬יהשבינוית‬
‫חיבה‬
‫המיוחי‬

‫לעדמח זאת‪ ,‬בם' ראה הניסוח הזא אונקץ‬

‫תשוכמנה‬

‫הנורונרת‬
‫של שנה‬

‫בפני‬
‫זר‪,‬‬

‫שבע וסנים תעשרן‬

‫שמסה"' ‪ I‬אין כאן שנת שמסה אשר מנוום קידמה מתחייבת ההשמטה‪ ,‬אלג‪ c‬שחרכה היא‬
‫לעשית‬

‫שמטת‬

‫בספים‬

‫מקז‬

‫שבע‬

‫שנים‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אלא משים סיים שש השבים‪ ,‬כשהמדיכר כמישיר המשפטי‪-‬הלכתי(‪ .‬כי ‪ I‬שתי‬
‫פרשיות‬

‫•‬

‫אלו‬

‫פרשת‬

‫בקבעה‬

‫כפסים‬

‫שמטת‬

‫לך‪ ,‬ש איבה‬

‫לומד‬

‫השבה‬

‫חוכת‬

‫השביעית‪ ,‬אלא חרכה בפכי עצמה האי‪ ,‬שכקבעה לשכה שהבע'ית‪ .‬לערמת ·זאת‪,‬‬
‫ערשת השמטה שכמשפטים סמוכה לדיד השבת‪ ,‬וזר שכס' בהר סרמכה לדי ‪I‬‬
‫הויבל ; הא למדח ‪ ,‬שייבי השמטה המביארים שם טבעםי מקדושת הזמן יטאין‬
‫המיוח‪,‬ד כשם שכן הוא בשבת וביובל ‪'.‬‬
‫בדרך זי‪ .‬תתכאר אף ההלכה )רמכ " ם '''ע מהל ' שמטה וייכל הט"ז(‪.‬‬
‫שאע"פ שכל דיבי שמטת קרקעית שכשעיבית חלים גם בירכל‪ ,‬מ " מ שמטת‬
‫כספים איבה בוהגת בריבל‪ ,‬אלא בשביעית בלכ‪.‬ד כל דיכי שתב השמטה אכן‬
‫חלים אף ביובל‪ ,‬שהוא סיומי של מחזור שבעת השמטות‪ ,‬אבל דין שמטת‬
‫כספים איבן בכלל דיני שבת השמטה‪ ,‬שאין אפהי של השנ~עי‪ n‬מחייג שמטת‬
‫כספים‪ ,‬אלא שזמבה של שמטת כספים בקבע ל"מק‪ Y‬שבע שבםי " ‪ .‬וממילאלריבל‬
‫אין כל קשר להלכה זר ‪'.‬‬

‫•‬

‫‪8‬‬

‫לכ"ורה היה מקים וש‪ K‬יי מין~ לא היפעיה שמטת נספ י ם‪ ,‬כיין ‪:‬ס ‪ K‬ינה הלכה בהלכיח‬
‫שבת השמםה‪,‬‬

‫שב‪' D‬‬

‫הלואה‬

‫רק‬

‫ב' ‪ I‬יאתו‬
‫התינבהית‪,‬‬
‫חוקית ‪J‬‬

‫או‬

‫בפ י‬

‫ולא‬

‫ר‪ K‬ה‪,‬‬

‫משטסים‬

‫בידובים‬

‫המשפסי‬

‫כסף‬

‫משפטים‪ .‬לאא שכך‬

‫פי‬

‫זכות‬

‫הדין‬

‫בתיך‬

‫פרשת ‪ K…‬ם‬

‫שם‬

‫הריביס‬

‫יציאת‬

‫הנובד‬

‫סבעניז‪,‬‬

‫כי‬

‫היבש‪,‬‬

‫המשפםי‬

‫ייני‬

‫עבד‬

‫ענר‬

‫ענרי‬

‫השביעית‪.‬‬

‫ראה‪,‬‬

‫מיבאןת‬

‫שלובפניס‬

‫בה‬

‫‪i‬כוסיות‬

‫והסבר‬

‫חלן‪: K‬ר‬

‫שבענינים‬

‫טרשת‬

‫הרמסר י ‪.‬‬

‫מזזרת‬

‫שכמשפטים‪,‬‬

‫עבר י יבר' ‪' l‬‬

‫המשפטיים‪-‬ממרניים‬

‫כזייי‬

‫אלא‬

‫עןני" נשמית כב‪,‬‬

‫אלן‪,‬‬

‫כיאםור‬

‫לעומת‬

‫זאת‪,‬‬

‫הלכןת‬

‫סואינו‬

‫הדין‪,‬‬

‫נשלמי אתי‬
‫אסר‬

‫ילכך‬

‫תעשה"‪.‬‬

‫העב‪P‬ה‪,‬‬

‫יי ו‬

‫שכר‬

‫שן‪t‬ינן‬

‫שכיר עבזך שש‬

‫בןב‪Y‬‬

‫הריו‪,‬‬

‫ונשררת‬

‫בהלו)(ה‬

‫ריבית‬

‫לא‬

‫‪ U‬בעות‬

‫משררת‬

‫המוסרית‪.‬‬

‫לםיכך‬

‫ובוכך‬

‫א·לקיך בכל‬

‫הי‬

‫המשמסיות‬

‫העבד‪ ,‬כי אם וכמרגתי המוסרית של רכן‪ ,‬הוכא כאן כפי ראה‪ ,‬ילא במשפסיס‪.‬‬
‫הלואה‪,‬‬

‫בפרשת‬

‫הוכאה‬

‫אשר‬

‫במשססיס‪ ,‬אל" מזיוה‬
‫הרכר הוה יכרןכ הי‬

‫•‬

‫ברג‪.t‬ר‬
‫היא‬

‫מקימה‬
‫נובעת‬

‫‪9‬‬

‫ףו‪C‬‬

‫מכאז‬

‫אתה‬

‫בפרסתני(‬
‫כלל‪.‬‬

‫בין‬

‫בחיבוח‬

‫השמםה‬
‫ואיבי‬

‫פסןרח‬

‫בראה‬

‫חתי‬

‫המיםרי ‪..:‬נתוו‬
‫"·לקדי בכל מנושך"'‬

‫של‬

‫שוכסת‬

‫היין‬

‫בספים‪,‬‬

‫הלכה‬

‫;‬

‫ילא ירע‬

‫לי‬

‫‪ -‬זך‬

‫זי‬

‫כאיסוו‬
‫לבכר‬

‫אינה‬

‫שלא נבתאר‬
‫מזכרירתיי‬

‫היא ‪:‬‬

‫מוטרית·רתית‬

‫בתתך‬

‫הנזכר‬

‫כי‬

‫בלגל‬

‫בפשפטים‪ .‬ולםיכך יוק"‬

‫המשפטיות של‬

‫"לא‬

‫ךכן היא‬

‫ריבית‪,‬‬
‫לו‬

‫של‬

‫ינ‪.‬ש‬

‫את‬

‫הלרה‪,‬‬

‫ואין‬

‫כי‬

‫קרא‬

‫רנוהו‬

‫וה‪.·..‬‬

‫‪ ID‬ממה‬

‫•‬

‫הנכין‬

‫לא מבחינתה‬

‫בצי‬

‫אל‪ .‬יקשה בעינך‬

‫ובזכיוית י ך‬

‫המשפסית‬

‫לסחי‬

‫ה‪r‬נשפינית‪-‬‬

‫נווסקת‬

‫מן הבחינה‬

‫שניס‬

‫‪ K‬חר‬

‫מב‪ n‬יג~‬

‫לא הןכאה כאן פרשת נוכי נובוי אלא כדי לחדש את נ‪:‬ידה המוםרי ‪:‬‬
‫חפשי מעפך כי משנה‬

‫כחל‪p‬‬

‫אף להקשות‪ ,‬מריע מופיעה ההענקה לעבד' עברי‬

‫בריבי‬

‫בשנה‬
‫אם‬

‫ביתן‬

‫בתוך‬

‫‪ J‬יקסת‬

‫תלוה ‪ K‬ח‬

‫כד ( ‪,‬‬

‫מהלבות‬

‫איסיר‬

‫הנובירה‬

‫‪..‬בי ‪ j:I‬ו ‪ K‬שמטה‬

‫שבקננוי‬

‫איסף‬

‫יו‪,‬‬

‫שהקשר‬

‫הסיבתי‬

‫את‬

‫כ‪I‬נשפטים‬
‫תבואתו‪,‬‬

‫שוכסת‬

‫לה'" איו‬

‫רבכהר‪.‬‬
‫ראיו‬

‫שיש‬

‫וחיבת‬

‫לו‪,‬‬

‫שקשרו‬

‫)נויי‬

‫היכרל‬

‫למזות‬

‫כובת הפסוק‬

‫הייג ן ‪.‬‬
‫איפוא‪,‬‬

‫לסי‬

‫שאיו‬

‫לשלם‬

‫י'"‪,‬‬

‫בכרר‬

‫שמטת‬

‫שרר‬

‫ררר"ז‬

‫כססיס‪ .‬אינו‬

‫היסוכן‬

‫ברור‬

‫לבובק את ביפול החובות כירבי‬
‫הליה‬

‫את‬

‫חוכי‬

‫עיגר‬
‫‪I‬‬

‫נסנה זי‬

‫ניחם‬

‫אח‬

‫שיהו‬

‫לאיסורי העבירה‬

‫סכבהר הזבר ברור מחוד מה שנתבאר לעיל‪ .‬שהובונח שמסה איני פתיחס כלל לאיפורי‬

‫‪47‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪..–..————————‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"קרבה שנת השבע‬

‫‪,.‬עוכ"ז יש להבין עבין בוסף‪ .‬במכות ‪,‬ג) ב( גרסיבן ‪:‬‬
‫ ממשמע שבאמר קרבה שבת השבע איבי ידוע שהאי שבת‬‫שתב השמטה‬
‫השמטה‪ ,‬אלא מה ח"ל שבת השמטה ! ‪ -‬לרמר ל‪.‬ד יש שמטה אחרח שהיא‬
‫כזו‪ ,‬ואיזו ז ‪ -‬זו המלוה את חברו סתם שאיבן רשאי לחבעו בפחות משלשים‬
‫יזם‪ ,‬יאמר‬

‫מר ‪:‬‬

‫שלשים יןם בשגה חשיב שנה'ו‪ .‬רהגה‪ ,‬הרמב"ס בפי"ג מהל'‬

‫מלוה ילדו‪ ,‬ד‪ ,‬יי ד‪ ,‬כחב בזד‪ " ,‬ל ‪" :‬םרחם מלוה ל' 'רם‪ ,‬בדי בשטר ב'ן על"פה בין‬
‫על השמכון‪ .‬ואם החבה שיתבע בכל זמן שירצה שי לו לתבעו ביומו‪ ,‬שתני‪4l‬‬

‫•‬

‫דמםן !'"הד וכבר עמד על דברי הרמב"ם הללו הגר"ייז הלוי ז"ל בספרו )בפכ"ו‬
‫מהל' מלוה לווה הלייב(‪ ,‬שבימוק זה‪ .‬שתבאי ממוו הוא‪ ,‬לכאוהר מיוחר ואיבו‬

‫זבובן‪ ,‬שהרי הא· דאיבר יכול לחבעו נפחוח מל' יום איבו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אלא משום‬
‫שמסתמא לכר היחה כובחם בתחלה‪ ,‬דסחם הוואה לשלשים יוס‪ ,‬וכיון שבבדיךן‬
‫ד' ‪ j‬ו פישר דעתי בתחלה בבידור שיחבע קודם לכן‪ ,‬הרי ממילא יכרל לגונח‪.‬‬
‫וכחכ הגדי"ז שמכאן מוכח‪ ,‬שדין זה‪ ,‬שאיבר יכרל וחברע קרדם ל' ירם‪ ,‬אין‬
‫יסודר בארמדו דעת המלוה דמסתמא לכר בחכרו‪ ,‬אלא עיקרו דין הרא שגזרה‬

‫•‬

‫חרדד" שאיבר רשאי ראיבו יכרל לתכעו קןדם ל' ירם‪ .‬רלכד כתב הרמב"ס "שתבאי‬
‫מדמן הוא"‪ ,‬שמעקיר הדין הרי המתבה על המ שכתרב בתררה תבאר בטל‪ ,‬רכיון‬
‫שהלכה היא שאיבו יכרל לתבעו קרדם שלשים‪ ,‬שאיבה ברבעת מאומדן דעת‬

‫המל‪,m‬‬

‫אין תבאו מועיל אלא משרם שתבאי ממון הרא‪ ,‬רבדבר שבממרן תבאר‬

‫קיםי אף על הכתוב בתורה‪.‬‬
‫וזהו‪ ,‬אם"כן‪ ,‬יסדו הילפותא של דין סתם מלוה ל' יום מפרשת שמטת‬

‫כספיס ; שאיז כאו אורמו דעת המלוה בלב‪,‬ד אלא נשם שק"מת שמטח כספים‬
‫בסוף‬

‫השביעית‪,‬‬

‫כד‬

‫קייס‬

‫שמטת‬

‫דיז‬

‫כסםים‬

‫•‬

‫ל‬

‫עד‬

‫‪I‬‬

‫ירס‪,‬‬

‫ושגי‬

‫שמטה‬

‫דיבי‬

‫בכללר בפשרה זו ‪".‬‬
‫הובה‪ ,‬איל‪ ,‬ההי דין שמטת כספים הלכה בהלכות שנת השמטה‪ ,‬שאפיה‬
‫וקדושתה של השביעית מ‪r‬וייבות את השמטת החובות‪ ,‬הרי הדבר תמוה מאד‬

‫כיצד בחו ן‪ j‬ש מפרשה זו דיז שמטת כספים נוסף ‪ ,‬בכל מלרה עד ל' וים מוים‬
‫החלואה‪ .‬יהרי דיז שמטת כספים לפי"ז יסוח במהזתה של השבעיית כזמו‬
‫מ'‪ m‬ד באפ'ן‪ ,‬ובכל זמן אחר שאין בו מקדושת השביעית‪ ,‬איו‪ ,‬לכאררה‪ ,‬כל‬
‫מקום לקיומו‪ .‬אבל לס' הדברים שבתבארו‪ ,‬שאין שמטת כספיס הלכה בהלכות‬
‫שתב השמםה‪ ,‬אלא שקבעד‪ ,‬חורה‪ .‬כד‪,‬לכה בםבי עצמה‪ ,‬הלכה בהלכות מלוה‪,‬‬
‫•‬
‫העבדיה בקיק‪.,‬‬

‫וליממא‬

‫ו‪:e‬ין‬

‫המשפט‬

‫לובבי יין השמםה הונאיר בשמפטים‬
‫לא‬

‫מ‪-‬מ‬

‫חלה‬

‫להסמיט את‬

‫בר‬

‫מזוח‬

‫החובות ‪I‬כ‪ P‬ז‬

‫שמסת‬

‫‪ ..‬כי‬

‫‪-‬‬

‫ייבל יוכחי‪ ,‬ש"‪,‬יים שחליס בר כל הייגיס הלל‪.,‬‬

‫כספי[)‪.‬‬

‫כל שבע‬

‫קר‪ K‬שמסה‬

‫'''הל‬

‫יבול לרמיז‬

‫לייניס לג‪e‬ך)ן‬

‫שניס‪,‬‬

‫אמנם‬

‫מטחבר‬

‫לא במקרה‬

‫שלאחר‬

‫שקבעה‬

‫תורה‬

‫נקבע הוכר לשבת השמטה‪,‬‬

‫ששי‬
‫אר‬

‫ז‪K‬ח קר ל‪ "'M‬קיימי של 'זם ייז שממח כטפיס‪ ,‬יל‪ M‬כטיבה הקידמת לן‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫יע"'סו‬
‫םיי‬

‫מה‬

‫שביאך‬

‫עוד‬

‫בזה‪.‬‬

‫ו‪,‬אה‬

‫גם‬

‫‪..‬‬

‫מ כ‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫"חורח‬

‫זרעים" · להר"א‬

‫פו‪1‬נךבז'יק‪,‬‬

‫שבעיית‬

‫•‬

‫‪- —– –‬‬

‫‪- —–‬‬

‫‪- — —‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שחובה ה'א להשמ'ט את החובות מקץ שבע שב'ם ‪ ,‬א " כ מוב! הדבר שמפשרה‬
‫זו '‪'7‬פ'ב! !'ד שמטת כסם'ם בוסף‪ ,‬בכל מלהו דע ל' 'ום מזמ! החלאוה ; שא'!‬
‫כל קשר הכרח' !'ב השבה השב'ע'ת לד'! שמטת כסם'ם ‪ ,‬לס' שא'! זה בובע‬
‫מקדושתה של זו‪,‬‬

‫ולפ' כל זה במצאת חלוקת םרש '‪ 1‬ת ' ה של השב'‪' 1I‬ת מחוורת !ברורה‪ ,‬פשרזת‬
‫‪,‬‬

‫בי'ו! צד מסו'ם מעב'ב'‬

‫משפט'ם ובהר עזסקות בשבת השמטה‪ ,‬זבכל פרשה‬

‫השבה ; ואילו בס' ראה !'א כלל דיו! בהלכות שנח השמטה‪ ,‬כי אם במצות‬
‫שמטת‬

‫שכאמור ‪,‬‬

‫כספ'ם ‪,‬‬

‫מהלכות‬

‫איבה‬

‫השמטה‬

‫שגח‬

‫למ'כך‬

‫כלל‪.‬‬

‫בשח'‬

‫םשרךית'ה של השב '‪ 1I‬ית לא הוזכרה שמטח כספ'ם כל עיקר וא'לו בס' ראה‬
‫!'א כל רמז למצווח שב'חת הקרקע שומטח היבול‪.‬‬

‫•‬

‫כס"ר‬

‫בית מדשר‬

‫להלכה‬

‫גבוה‬

‫החקאלית‬

‫בהתשיבות‬

‫ירועוילם‪-‬שעלבים‬

‫המעשיות‬

‫קיי‬

‫הננו שמחים להוד'ע שבעז " ה חדשנו אח פעולוח קר! הוכשערות‬

‫לח'לול מעשר שנ' ונטע רבע'‪.‬‬
‫לרשות‬

‫מנו"‬

‫עומדים‬

‫הקרן‬

‫מעשך‬

‫פרטים‬

‫שבי‬

‫ונטע‬

‫רבעי‪.‬‬

‫והרשמה ‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫קר! המעשרות ‪ ,‬ב'ת מדרש גבוה להלכה ‪ ,‬קבוץ שעלב'ם‪,‬‬
‫דואר נע‬

‫‪,‬‬

‫מטבעות‬

‫אשר‬

‫על'הם‬

‫ג'ת! לחלל‬

‫ב‪.‬‬

‫המכון‬
‫רד‬

‫א'לוד‪.‬‬

‫לחקר‬

‫החקלאות‬

‫ע"פ‬

‫בחי‬

‫התורה‪,‬‬

‫בנימין‪.‬‬

‫ב‪:‬תבת‬

‫מןכ'רות‬

‫•‬

‫הנהלת‬

‫המועצה‪,‬‬

‫כיח‬

‫מ דרש‬
‫קובז‬

‫כביה‬

‫להלכה‬

‫מןו‪:‬מררם‬

‫מסר‬

‫כ ‪ J‬ניני‬

‫ביונים‬

‫החו‪:‬ח‬

‫קרן‬

‫לאה‬

‫המעשרומ‬

‫לזפוס‬

‫שבעיית‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש‪,‬‬

‫אויה‬

‫‪-‬‬

‫שבוב‬
‫‪,‬‬

‫שביעית‬

‫‪w-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫מיטה‬

‫בלשרבבר קרארים את השנה השביעית שמיטה‪ ,‬לא כן לשרן התררה ילשרן‬
‫חז"ל בדרו כלל‪ ,‬לגבי שביתת הארץ נקראת השנה שביעית רלגבי שמיטת‬
‫כספים‬

‫היא‬

‫‪,‬‬

‫נקראת שסיטה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫פעם אחת מופיע בתירה השושר שמט‬

‫תשמטבה זבטשתה" )שמרת כ"ג‪' ,‬ייא( ‪-,‬‬

‫לגבי עבודת‬

‫הקרקע‬

‫‪-‬‬

‫"ךהשביעית‬

‫‪,‬‬

‫אבל לא על פי שמיטה זבטישה זר‬

‫נקראת השגה שמיטה‪ ,‬בפרשת בה‪,‬ר אשר בה מקור הלכרת שביעית‪ ,‬אין השבה‬

‫נקראת אלא שביעית‪ ,‬ואילר בפרשת ראה‪ ,‬ששם מצות שמיטת כספים‪ ,‬גקראת‬
‫השבה‬

‫שמיטד‬

‫‪J‬‬

‫‪-‬‬

‫"מקץ‬

‫ממשיכה רמפרשת התורה ‪:‬‬

‫שבע‬

‫עיכיס‬

‫תעשה‬

‫שמטה"‪.‬‬

‫ימה‬

‫פרוש‬

‫שמטה ן‬

‫"וזה דבר ה‪lIl‬מטה שמט כל בעל משה י'ו " וגו‪'.‬‬

‫וכן נאמר בפרשה הסומכה )דב' ט"ו‪'( ,‬ט ‪:‬‬

‫"השמר לד פן יהיה דבר עם לבבך‬

‫בל!ז'ל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ררעה עיךנ באחיד האביון" וגר‪'.‬‬

‫אמרר חז"ל )שב!ז'ית ‪'( ' ':‬ג ‪ :‬כשראה '~נמנעו העם מלהלררת זה את זה‬
‫רערברםי על מה שכתרב בחררה השמר לך פן יההי דבר עם לבבד בליעל רגר'‬
‫התק ‪ r‬הלל פריזניל‪" .‬שנח השבע שנת השמטה " ‪ -‬פרו ש ה השבה השביעית‪,‬‬
‫המשמטת חוברת בסרפה‪ ,‬שנח השבע נקראת כאן שמיטה על שם סרפה‪ ,‬כי‬
‫במשד כל אותה השנה עלולים העשירים להמנע מלהלורת לענ"ם בגלל סופה‪,‬‬
‫לפי זה יש לחיס את המילה שמיטה המופרעה בפרשת הקהל "מקץ שבע‬
‫שביס במודע שבת השמטה בחג הסכות" )דב' ‪,‬א'‪/‬ל ('י לשמיטת כספים‪" .‬במועד‬
‫שנת השמטה"‬

‫‪-‬‬

‫פרושו בזמן‪ ,‬שהשמיטה‬

‫)הנזכרת‬

‫בפרשת‬

‫ראה(‬

‫פועלת‬

‫והוא עם כניסח ואש השבה של השמינית‪" .‬שבת השמטה" האמורה כאז‬

‫‬‫האי‬

‫השנה‪ ,‬שכל החובות שמוטים‪ ,‬השנה השמינית‪) ,‬במדרש הלכה מיוחסת שבת‬

‫השמיטה הרמאוה כאז לשביעית‪t' ,‬וכת הארץ‬

‫‪ -‬ר"ה‬

‫'" ב ע " ג וכן '''שר‬

‫בחומש(‪,‬‬

‫בפרשת ראה נקראת שנת השמיטה על שם סופה‪ ,‬כי המלוים חרששים משך‬
‫כל השבה להשמטה שבטרפה‪ ,‬רבפשרת רילד )הקהל( היא בקראת ככה על שס‬

‫תחילתה‪ ,‬שבה כל החרברת שמוטיס רבה נוהגת מצרת הקהו‪ ,‬הנה כי כן נקראת‬
‫שבה שלמה על שם מצוה החלה ברגע הקיצוני שלה‪ ,‬אם בטוםה אם בתחילחה‬

‫‪,‬‬

‫ולפי העבין‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫השאלה היא ‪ :‬מדוע קשורת החורה את מצות ההקהל‬
‫מה ענין הקהל אצל שמיטת כספים ו‬

‫‪,‬‬

‫לשמיטח כספםי ‪1‬‬

‫מה עבין שמיטה ]קרקע[ אצל הר סיני ‪ 1‬נדמה‪ ,‬שלפי הפשם יש לומר‪,‬‬

‫'כי אחרי כגיסת ישראל לארץ לחירת בה חיים טבע"ם על אדמתם‪ ,‬קורא ארתם‬
‫הקב ‪ If‬ה כביכול בכל שנה שברערת בחזרה לפני הר סיני‪ ,‬ששם מצאן כב'" את‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫קיומם בלי זריהע וקציהר ע " י ה' ושיבו ולמדו תורה‪ ,‬נשם שברר הקב"ה את‬
‫יום השביעי במן‬

‫וקדשו‬

‫במן‬

‫ככה‬

‫‪(,‬י"שר)‬

‫יברר‬

‫את השבה‬

‫ע"י זה קדושת שביעית לקרקע העם עריסוקם בחוהר‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫הששית‬

‫ויאפשר‬

‫הפסוק "ודיבר ה'‬

‫אל שמה בהר סיבי לאמר " פותח פרשיות השביעית יהיובל‪ ,‬קדושת השבה‬
‫החמשיים מציבת את קדשות יום מתן תורה‪ ,‬החמשיים ליציאת מצרם‪,‬‬
‫דומה לזה מצות‬

‫‪,‬‬

‫הקהל‪ .. ,,, ,‬מקץ‬

‫שבע‬

‫שביס‬

‫כמעד‬

‫שבת‬

‫השמטה‬

‫בחג‬

‫' הסכות"‪ ,‬בקרא עס ישראל למעמד הקהל‪ ,‬האבשים והבשיס והטף‪" ,‬טף למה‬
‫באיס ‪ 1‬כדר ויתן '‪ '.L‬כר למביאהין " ‪ .‬מהי צורך הבאת קטבי הקטבים זע ‪ , II‬זה‬

‫לזדנת את מבאייהן ‪ 1‬אלא ‪ -‬כעבור השבה השביעית ‪ ,‬אשר בה קורא הקב " ה‬
‫את שיראל בחזרה לפבי הר סיגי‪ ,‬יתקיס עוד מעמד כעין מעמד מתן תורה‬

‫"‬

‫בזער אבפין לפבי פרדיתם אשי אל דשהו ואיש אך כרמו‬
‫המזכרר את קיוס העם נמדבר‪ ,‬כשם שר‪ 'tJ‬ש נ‪1‬עך אן ע 'ן ר‬

‫ יריקא בחג הסונית‪,‬‬‫ה'‬

‫עשרת‬

‫הדברות‪,‬‬

‫שהם תמצית מציות התודה‪ ,‬יושמעו עתה ע"י זה שאיז עליו אלא ה' אלקיך‬
‫חלק מספר משבה תורה‪ ,‬המהווה תמצית החורה‪ ,‬וכל הערה כולה בדומה ל ‪, ,,‬וס‬

‫הקהל " של מתן תורה‪ ,‬כאז כן עתה אבשים‪ ,‬בשםי וטף והגר‪ ,‬פבי מעמד‬
‫הקהל כפבי מעמר הר סיבי‪ ,‬רושם זה הוא העיקר והוא המחבך‪ ,‬ברור; שהמלך‬
‫לא יקרא את עשרת הדברוח בלבר כבמעמר הר סיב‪ ',‬אבל הם כלול‪,‬ם בקריאת‬
‫ההקהל‪ ,‬הוא קורא מתור "ספר העזרה " ‪ 11-' ,‬לפי רעת אחרים מובח בקייש‬
‫הקדשים )רברים ל"א‪ ,‬כ"ו ( ולםי אחריס הוא הספר השלושה‪-‬עשר שכתב משה ‪,‬‬
‫אחרי ש חיל‪ p‬ספר לכל ש בם ‪ ,‬והזא מונת בעזרה ל צור ך ה ק הל‪ ,‬אס הקהל הוא‬
‫כעין חזרה על מעמד הר סיג‪ ',‬הרי הספר אינו מוכא כזן החוץ אלא במצא‬
‫בקודש‪ ,‬רמז לתורה מן השמיס‪ ,‬ויש לקרא כ ך '‪.‬ון הקוד'‪ 11-‬ולא כתרגום ‪ ,‬למרות‬
‫רג‪.‬ריס‪ ,‬כל ש ון ע ש רח הרבווח על הר סיני‪ ,‬מאר מענינח היא ה ש ואת הםסוקםי‬
‫הבאיס וחבוא השואה זו לחיזוק הרעיון האמור‪',‬‬

‫רק השמר לך ו ש מר נםשר מרא פן תשכח את‬

‫‪ '0‬ותאחנן )ד ‪-' :‬ם " ( ‪:‬‬
‫הדברםי אשר ראו עיניר '" יוס אשר עמרח לפני ה' אלקיר בחרב באמר ה'‬
‫אלי ה ק ה ללי את העס ו א ש מ יעם אח דברי אשר יל מ רון‬
‫אחי כל הימיס אשר הם חיי ‪ Q‬ע ל האדמה יאת‬
‫ילמרון‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ '0‬וילן )ל יי א ‪,‬‬

‫י " ב‪-‬י " ג(" ‪:‬‬

‫הקהל‬

‫ל יראה‬
‫בביהם‬

‫אח העם האגשים והנ ש ים והטף וגןר‬

‫אשר בשערךי למען ‪ ,‬ש מ ע ו ולמען י ל מ ד ו ו יראו את ה' אלקיכם‬
‫ושמרו לעשוח אח' כל דברי החורה הזאת‪ ,‬ו ב ב יהם א‪':‬ר לא דיעו ישמעו‬
‫ולמדו‬
‫על‬

‫ליראה‬

‫ה'‬

‫אלקיכם‬

‫כל‬

‫הימיס‬

‫אשר‬

‫אתס‬

‫"'ים‬

‫הארמה ‪, ..‬‬

‫יש כאן רמז ברור שמעמר הקהל בוסד ל בל "תשכח אח הרברםי אשר ראו‬
‫עינר !' בשני מקומות קרא משה אח יוס מחן תורה בשם ‪ ..‬יום הקהל " )דב'‬
‫ם‪ :‬י' וי‪'(, :‬ד וכאן מצות הקהל‪,‬‬

‫‪51‬‬
‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דמ"ן הקהל למחן חורה נרמז גם בדברי רמב " ם בסוף הלכות חגיגה ‪:‬ג)‬

‫('ו ‪" :‬וגרים שאינן מכירין ח"בין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמרע באימה‬
‫וידאה וגילה ברעדה כיוס שביתנה בן בסיני‪ .‬א‪E‬כיל‪ ,‬חכמיס גדולםי שיודעיס‬

‫כל התורה כולה ת"בין לשמוע בכונה גדולה יתרה‪ .‬ומי שאינו יכול לשמוע‬
‫מכון לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לתזק דח האמת ויראה עצןבו‬
‫נצטווה בה ומפי הגבורה‬

‫כאילו עתה‬

‫שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע‬
‫•‬

‫דברי ‪".‬ל‪–‬אה‬

‫במעןבד זה של הקהל ש' ל‪,‬צור רקע של "וי חן שם ישראל נגד ההר‬
‫כאש" אחד בלב אחד"‪ .‬על כן יש לק"מו בזמן שכל עם מאוחדים ואין בו מצב‬
‫של "עבד לווה לאיש מלוה " וכלם בני חורין כמו ל‪ c‬ני הר סיני‪ .‬עד לחג‬
‫הסוכות אין עד"ן תובות )סתם הלואה שלושים יום(‪ ,‬והוא זמן שמתה לעשיר‬
‫ולעני‪ .‬על כן תולה התורה את מצות הקהל בשמיטת הכספים‪.‬‬

‫‬‫•‬

‫לא תעוערר שמחת המיורם ע " י השמטת החרבות ‪( .‬ה עתה עברה שנה‬
‫ש למה של קדר ש ה ‪ ,‬עברן הימ י ם הבוראים‪ ,‬הג י עה ש מחת האסיף ע " י ברכת הו‬

‫ומעל הכל נוצך רושם של " גילו בערדה " כמאורע ההקהל כלב כל שכבות‬
‫העם‪ ,‬עניםי כעשירים‪ .‬אלה האחרונים משלימדם בהבנה וברצון בהשמטת‬
‫החובות ואף ה'ללו את ה' על הזדמנות זו של יציבת בסיס 'בל אתדות שולום‬
‫בהיותם כלם נק"ם מה' ומישראל‪ .‬כן אנתנו מוצאים בספר נחמיה )פרק (‪:‬ה ‪,‬‬
‫כאשך גזר על העשירים לותך על תביעתם מאתיהם הדל‪,‬ם‪ ,‬שסבלו מתלותם‬
‫בהם‪ .‬לפי ראב " ע ההי זה בשנת ה ש מיטה‪ .‬את חגיכח העשירים מצייו המסיק‬

‫(ג"י) במל‪,‬ם "ו '‪II‬מרו כל הקהל אמן ויהללו אח ה ' ויע ש העם כדבר הזה"‪.‬‬

‫בגליון‬

‫זה מתפרטמת‬

‫רשימת‬

‫ספךים‬

‫מאח ר' מאיר‬

‫על שביעיח‪,‬‬

‫חלק‬

‫ב‪,‬‬

‫יינדר‬

‫רשיזבה זו מופיעה גם בחוברת מיוחדת‪ .‬כולל מפתחות‬
‫הןבהיר ‪''', 70‬ל וכלל מרי שמלוח‬

‫כמו כן אפשך עוד להשיג רשיזבח טפרים‬

‫•‬

‫על שבעית‬

‫חלק א ' ) ת ש ב " ו( ‪ ,‬המחיך כג " ל‬

‫•‬

‫המעין‬
‫צפנהי‬

‫‪26‬‬

‫ירושליס‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪~.————————————————-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬
‫•‬

‫‪.- .‬‬

‫יונה עמנואל‬

‫חידוטוי הריטכ"א של"ס‬
‫•‬

‫טהיררת‬

‫‪,‬‬

‫הריסב"ו‪;c‬‬

‫חייישי‬

‫רוכםר‬

‫‪y‬ל‬

‫קרק‬

‫הרכ‬

‫על"פי‬

‫הש"'ס‪,‬‬

‫כתני"דד‬

‫ו‪,‬פרסיס‬

‫ראשוביס‪.‬‬

‫•‬

‫בויייף‬

‫מוסר‬

‫וכבוא‪,‬‬

‫הוב‬

‫זירני‬

‫וכקווות‪,‬‬

‫מקבליות‪,‬‬

‫קיק‪ .‬ירוסליס תשלייה‬

‫‪-‬‬

‫הערות‬

‫וכיאוריס‪.‬‬

‫הוזאת‬

‫תשל"'ם‪.‬‬

‫טל צהורר זבבן ;‪ 1‬ירה ההשר‬

‫נין םירשוי הדאשינים‪ ,‬שנדםסו עם שניארח רכיח‪ ,‬יש למגיח כמ'‪ m‬ר את‬

‫חידושי הריטב " א לש"ס‪ .‬רבינו יים טוב '''נ אברהם אלאשבילי‪ ,‬תלמדיי של‬
‫רביבר אהרן הלוי מברצלרבה )הרא"ה( רחלמירר של הרשב"א כחב פיררשים‬
‫למסכחוח רבוח‪ .‬חלק מחיבוריו ברטסו פרוזבים רבוח‪ ,‬חלק מהם בחגלו רק בדורבר‬
‫יאילי חלק מחיביררי עוד לא זכיבו לאורם ריש חשש שבאבדר‪ .‬חידרשי הריטב"א‬
‫הס חלק בלחי בפדר מלימיד החירה יפירישרי זבשרלבים בכל ליזביד עייבי בש"ס‪.‬‬
‫המכרן להיצאח ראשינים ראחחבםי ש על‪-‬יד מיסד הרב קיק קיבל לע עצמי‬
‫לפני שביס ~דחיח להןצאי את חדיושי הריסב ‪ II‬א של"ס על פי כחני‪-‬יד שרביס‬

‫יעל פי הדפיסים הראשינים‪ ,‬בציריף מקרריח יביאיריס‪ ,‬צייח חלמידי חכמים‬
‫שקד רול עבידה זי‪ ,‬עמלי‪ .‬טרחי יהצליחי‪ .‬זה שש שניס רציפיח מיפיע כל שבה‬
‫נרד חדש של חדיושי הריטב"א במהד‪,‬ורה חרשה דמליקת‪ .‬כל כרך מהוה יצירה‬
‫תררתית כפני עצמה‪ ,‬כששח כוביס הופיער כבר תירשוי הויטב"א למסכתית‬
‫עיריבין‪ ,‬יומא ‪ ,‬מבילה ‪ ,‬בציה‪ ,‬סיכה ‪ ,‬חעניח ‪ ,‬מיעד קטן‪ ,‬נדרים ‪ ,‬עבידה זרה‬
‫רנדה ילפני כחצי שנה הרפעי כרר חדש על מסכת ביטין‪ ,‬חלק '‪.‬א בדמה שאין‬
‫לפבינו ך~צאה גרדיא‪ .‬רה מפעל רב היקף‪ ,‬עמל רכ ‪ ,‬שקדיה רבה יבקיאיח‬
‫יסדויח השוקעו כאן‪ .‬וכל אלה עשו סרי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫מיסד הרב קיק רשאי להתפאר במפעל חירבי זה‪ .‬יש לציין את העבידה‬
‫היסדויח שנעשתה כאן‪ .‬יבסיפיק רב יש לבןר על המהיריח בה מיפיעים‬
‫הכרכיס הש}ניס ‪ -‬כל שנה כרר חדש ! מיסד הרב קוק השכיל להטיל עבידה‬
‫זו על חלמדיי חכמיס אחדים וכך הצלחי מוסר הרב קיק להפחעי אוחבי כל‬
‫שנה בכרר נרסף‬

‫‪1‬‬

‫'‪.‬‬

‫את ששת הכרכיס שהופיעו עי עכשיי ערכי הרבניס משה גולדשטיין‪ .‬אליהו ליכטנשטיין‪,‬‬
‫זבי‬

‫הירשמן‪,‬‬

‫בילישטיין‬

‫יחיל‪.t‬‬

‫וליכטנשטיין‬

‫וביכל‬
‫ער‪:‬בו‬

‫שסרו‪,‬‬
‫אח‬

‫ל'ו‪ 'g t‬ור‬
‫חייושי‬

‫הורביץ‪,‬‬
‫הריסב"א‬

‫‪ K‬הרן סיה'‪ ,‬יריי‬
‫למסכתית‬

‫מנבר‪,‬‬

‫הרבביס‬

‫אחדות ‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרבבים המהדירים לא עמלו לשוא‪ .‬מהדורה זו החזירה עטרה ליושבה‬
‫ומאפשרת לימדו יסורי בפיררשי הריםב ‪ II‬א‪ ,‬ללא שבואיח ההעתקה יטעריות‬
‫ר‪ O‬וס שהכבדין להכין את דברי הריטנ ‪ II‬א על כורריס‪.‬‬

‫גחלי שיראל הצטערו בעבר על הטעויוח שבחדיושי הריטב " א‪ .‬וכך כחב‬
‫רבינו חדי " א ב"שם הגדיללם " "ןעתה נדפסי חדלשי מגילה להריטב " א וצריר‬
‫להתבונן בהם כי הם מלאים טעיות" )מערכת גרולים‪ ,‬אוח " סי' פט(‪ .‬כעין‬
‫זה בשער חדיושי הריסב"א על מסכת עירןביו )וואשוא תרנ ‪ /l‬ס( "ספרי הריסב " א‬

‫ז"ל כבר נדפסו פעמים רבות ובדפוסים שובים והיו מלאים טעותים וקמשובים‬
‫והמביאים לבית הדפוס לא שמו עיניהם לתקבם ועי"ז נמבעו הלומדים ללמוד‬
‫ולעיין בדכדיו ‪ ".‬המהדיד טוען שם "על כן קמתי אבכי בעזהי " ת לתקן כל‬
‫השבושים‬

‫והטעותים‬

‫למען‬

‫שלא‬

‫להוציא‬

‫מתחת‬

‫ידי‬

‫רכר‬

‫שאינו‬

‫•‬

‫•‬

‫מתוקן"‪.‬‬

‫במהדורה זו נדפסו הערות חשיבות גשם "כור לזהב" מאת הרב צבי הירש‬
‫הלוי זיסמ)‪ .‬וכן הופיעו חדיושי הריטב"א על מסכתוח אחחת עם ד‪,‬ערות ‪ ,‬כגו)‬
‫הערות "חיים מדבר" על חדישוי הריסב"א על מסכת יומא מאת הרב חיים‬
‫ומדעי‪ .‬הרב אסיר זלמ) מלצר זצ"ל כתב הערות ותקובים ‪ .‬למסכת יבמות‬
‫)ירשולים חרפ"ז(‪.‬‬

‫במסגרת של " סהבררי גדולה " על מסכתות סנהדרין ומכות ד ‪ t‬פיעך חדיושי‬
‫הריסב"א על מסכח מכות עם הערךת וביאורים קצרים מאח הרב ציחק רלבג‬
‫)מכון הרי פשיל‪ ,‬יחשלים תשלייג ( ‪ .‬אמבם לא היי לפני המהדיר כחבי י‪.‬ד‪.‬‬
‫אר מהדורה זו ראויה לשנח‪ .‬על מסכתות אחרות בתגלו כחבי'יד של חירושי‬
‫הריטב"א‪ .‬הרב משה יהודה הכהן בלוי אף מצא חדיושי ' הריטב"א על מסכת‬
‫בבא בתרא‪ ,‬שדע כה לא ירענך עליהם )ביו'יורק תשי"ד(‪ .‬הרב ברור יוסף מבת‬
‫הוציא שרב חדיושי הירטנ"א על בבא בתרא )יררשלים תשל"~( והפעם ע"פ‬
‫ארנעה כתבי די‪.‬‬

‫פירשו פחרת ידרע של הריטב"א‪ ,‬הלכ‪,‬ת ברכות של הריטב"א בדפס כבר‬
‫בשבת תר"ד בלייררנר‪ .‬כבראה שבעל שמנה ברררה לא דיע על ספר זה‪ .‬רביבו‬
‫חדי"א כבר זכה לרארח כתב די של חיבור זה )שם הגדרל‪,‬ם‪ ,‬אות י' ס" פט(‪.‬‬

‫לםני שבםי אחדרת הוציא הרב משה השרלר חיברר גדרל ' על מסכח ברכוח מחרך‬
‫כתב די‬

‫)ננזי ראשונים תשכ"ז(‬

‫ייחס חיברר זה לרבי אברהם‬

‫בליורי‬

‫אלשגילי‪.‬‬

‫העחת‬

‫רביאורים‪.‬‬

‫המעתיק‬

‫האלמרני‬

‫שי משערים שאביר של הריטב " א חיבר‬

‫פיחש וה )הרב מ"י בלרי בהקדמתר ל " כתבי הריטב"א" ניי יררק תשט"ז(‪.‬‬
‫הרב משה השרלר העיר )פחח רבר ל"ננזי ראשונים" ברכוח‪ ,‬עמ' ‪ ( 11‬שלא‬
‫מצאנן שהויסב " א חזכיך את אביי בהיבוריו הרביס ואיל‪ ,‬ההי אביי מחבר‬
‫ספרים לא ההי הריטב"א במבע מלהביאו‪ .‬הרב השרלר מעלה השערה שאכן‬
‫ספר זה ד ‪ t‬א מהדורא של הריטב"א עצמו רהוא מביא לזה אסמכחוח אחדרח‪.‬‬

‫נראה לי שאין הוכחוח בררררח שאכו הריטב"א כחב פיררש זה‪ .‬אין להחעלם‬
‫מהשינןי הבדלט ביו חינןרי הריטנ"איייז‪,‬ןעיס לביו חיבדר זה‪ .‬הריטב"א רגיל‬
‫להבאי פירושים בשם רברחיר הרא"ה והרשב"א‪ ,‬ואילו נחיבור זה על מסכח‬
‫נרכרת‬

‫אמנם‬

‫מובאים‬

‫פירושים‬

‫שמקורם‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ברא"ה‬

‫רבשרב"א‪,‬‬

‫אר‬

‫הם‬

‫מרבאים‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כאן בשם "יש מפרשים" או ביטוים דומים‪ .‬כבראה שתעלומה זו עוד לא הגיעה‬

‫לסוימד‪.‬‬
‫•‬

‫טו‬

‫‪:,‬וכהיויה החישה‬

‫במהרורה החדשה של חידושי הריטב"א על ידי מוסד הרב קיק השתמשו‬
‫המהריריס בכתבל‪-‬די שרביס ואף השוו את נרסח כתכי היד עם דפוסיס ראשזנים‬

‫•‬

‫•‬

‫של חדירשי הריסב"א‪ .‬הערלתה טענה שבעבודה זו של קביעת הנוסחא הנכונה‬
‫לא השתמשו המהדירים בכל כתבי·היד הידעוים לבו‪ .‬העיר על זה הרב‬
‫יעקב הליי ליפשץי ב"מוריה" שבט תשלייז )עמ' סא(‪ .‬כבראה שבספרית‬
‫גיבצבורג שבמוסקבה במצא‬

‫כתב‬

‫די‬

‫של‬

‫חידושי הריטב"א‬

‫על מסכת‬

‫יומא‬

‫ואילו המהדיר של חדיושי הריטב"א למסכת וימא במהדורת מוסד הרב קוק‬
‫)יחשלםי תשל"ר( לא השתמש באף כתב יר והסתמך בעיקר על דפוס ראע'רז‪.‬‬
‫קושטא תקי"‪.‬ך הרב ליפשץי מתאר באממרר הב"ל ב"מרריה"‬

‫כל‬

‫כתבי היד‬

‫הדיועםי של חדירשי הריטב"א רבודאי מז הראוי שגכרכים הבאים שעיו‬
‫המהדירים כל מאמץ להשיג צילרמים מכתבי·יד אלה‪ .‬אפילר מכתבי די‬
‫שגלנינגדר רבמוסקבה‪.‬‬
‫נרסף לקביעת הנוסח המדויק‪ ,‬הרסיפו המהדירים העררת וביאררים בשולי‬
‫העמדוים‪ .‬תלק מהמהדירים כתבו הערות קצרות ואילו אחרים הוסיפו ביאררים‬
‫יותר אחכםי ושי שהוסיפו בסוף הכןר קונטרסים שלמים עם ביארםי נרספים‪.‬‬

‫לומדי תררה ימצאו כאז ביאורםי ואף שיעורי תורה בעקבות הסברים וקושיות‬
‫בשיטת‬
‫חוסר‬

‫הריטב"א‪ .‬ההבדללם‬

‫עקביית‬

‫יהדער דרד‬

‫הבילטים‬

‫אחדיה‪,‬‬

‫בהיקף‬

‫הרבניס‬

‫ההערית‬

‫המהריריס‬

‫והביאוריס מראה על‬

‫עשן‬

‫כאן‬

‫עבידה‬

‫יסודית‪,‬‬

‫אך מורגש שכל מהדיר עבד על פי דרכו יעל פי שיקולו האישי‪ .‬עבודה כה‬
‫מקיפה כזו של מהדירה חדשה של חדישוי הריטב"א‪ ,‬דורשת גישה אחידה‬
‫מסזימת ביז הכרבים השונים ראין לעשותה ללא עורך ראשי וללא קבעית‬
‫נוהלים קבועים‪ .‬מן הארוי שראשי המכון להוצאת ראשונים ואחרונים שע'"‬
‫מוסד הרב קוק ימנו עורך ראשי ואחראי על המשך העבודה‪ .‬עמל רב הושקע‬
‫במהדורה זו ולכן מן הראוי שתלמדי חכם יפקח על אחידות מרבית של‬
‫כתיבת‬

‫•‬

‫•‬

‫ההערות‪,‬‬

‫השוואות‬

‫וביאורים‪.‬‬

‫הצעה זו להמשך הוצאת חדיושי הריטב"א במהדוהר מדויקת בליויי הערות‬
‫קצרות בושלי העמודםי איבה באה לקפח את שכםד של המדהירים שערכו את‬
‫ששת הכרכים שיצאו ער עכשוי‪ .‬המהדורה החדשה של חדירז‪,z‬י הריטב"א למסכת‬
‫נדרים המתו צייהר חודתית מקיפה‪ .‬ברוב העמורים היקף הביאוריס עולה על‬
‫דברי הטירב"א ואיל‪ ,‬בסוף הכרר הוסיף המהדלר‪ ,‬הרב אהרן יפה'‪,‬ן מדיר מילואים‬
‫עם ביאורים נוספים‪ .‬מילואים אלה מסתעפים רמתרחבים לחיבור בפבי עצמו‬
‫המשתער על מאה ועשרם עמודים‪ .‬הביאורםי בסרף חדיושי הריטב"א על מסכת‬
‫בדה מהיים גם הם "יבור שלם‪ ,‬פרי עבודתו של הרב חד מצגר‪.‬‬
‫ברכה מיוחדת קובעים פרקי המבוא‬

‫בראשי הכרכים‪,‬‬

‫במיוחד הוכבוא של‬

‫הרב שובה גושדלטיין בשער חדיושי הריטב"א למסכת עיררבין‪ .‬באן בסקרםי‬

‫‪55‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪———————————–‬‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תולדות הר'טב"א‪ ,‬רבות'ו ותלמ'ד'ו רכו נתב'ר וח'בור'ר‪ .‬א'ו לנו 'ד'עות רבות‬
‫על ח" הר'טב"א‪ .‬תור עיוו בח'בור'ו‪ ,‬בולל תשובות'ו שהש'ב לשואל‪,‬ם‪ ,‬העלה‬
‫הרב גולדשט"ו קו'ם לדמותו המופלאה של אחד מגדול' הראשונ'ם ‪ .‬כבראה‬
‫לא שאב המהדיר מכל המקורות המאפש‪,.,.‬ם לתאר את תולדות'ו של הר'טב"א‬
‫בכל הקפן יהדרן‪ .‬נ " מפתח השאלןת הותשובות שו"ח הריסב ‪ I1‬א'ן )ירוש ליס‬
‫תשלייג( מובא חומר רב על מעדמו הרם של הר'טב"א ועל סךב השאלות‬
‫שהובאו לפנ'ו‪ .‬ממקור אחר ד"ועה לנו עמדתו האיתנה של הר'טב"א נגד‬
‫בעלי חזקה יהודיס בגביית מסים‪ .‬הם הכי את הריטב " א ואף פצעוהן ‪ ,‬אר‬

‫אשי" ‪.2‬‬

‫הריטב ‪ II‬א קייס מצית "לא תגורי מפני‬

‫לא בכרי זכה בית רינו לכיברי‬

‫"בית הגדול רהיפה" )שי ‪ /l‬ח הריסב " א סר ‪ I‬מג(‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫דרכו המ'וחדת של הר'טב"א משתקפת בם'רושו לק'דוש'ו לג‪ ,‬א "א'ו בעל'‬
‫אומנ'ות רשא'ו לקום מפנ' תלמ'ד' חכמ'ם בשעה ש עוסק'ם כמלאכתם"‪ .‬הפ'רוש‬

‫המקונל שמדובר כשעוש'ם במלאכת אחר'ם ;‬

‫או ש א'םנ רשא'ם‪ .‬כלומר א'נם‬

‫ח"ב'ם אפילו במלאכת עצמם ) תוספות שם ותוספות חול‪,‬ו נה ב ( ‪ .‬הר'טנ " א‬

‫ררחה ם'רשר'ם אלה והצ'ע פ'רוש אחר תו‪,‬ר צ'וו שרבו הסכ'ם לו וז " ל "ומסתברא‬
‫דלעולם א'ו רשא'ו ממ;ן' ואפ'לו במלאכת עצמם ולפ' ש'דעו חכמ'ם שכל ארם‬
‫עושה בזה לפנים שמירת הזיז יהין עודמיז מפביהם אף על פי שאינס הייבין‬
‫וההי להם ב'וסל ממלאכתם ‪ ,‬אמרו שלא הי'ו שוא'ו ‪ ,‬כו נראה לי וכו הודה ל‪,‬‬
‫רבי בר"ו" הריסב' ‪ I‬א שילב כאן את הכבוד הגדיל שכל יהודי רוחש לתלמדיי‬
‫חכמיס עם דאגת חז"ל שזה לא 'גרום לביטול מלאכה‪ ,‬אפ'לו אס זת לא ב'טול‬

‫של פועל במלאכת אחר'ם ‪'.‬א ב"מבוא" של המהד'ר כמובו א'ו התחיסות לםנ'נ'ס‬
‫כאלה‪ .‬מו הראוי שחלמדי חכס ינסה לרכז את הקיםי המיוחדיס של פיררשי‬

‫הריטב " א‪ ,‬הן כהלכה ו‪.‬אגדה והו בהשקפה ומיסר‪ ,‬ואו לר זה ייעשה בכרך האחריז‬
‫של מהדיהר חדשה זן ? במאמר הזה ~'י להביא גם את רבדי הריטב " א )הכמעט‬

‫נלת' ד"וע'ם( על מצות 'שוב אח 'שראל בזמו הזה "'שוב אח ש'ראל א'נה‬
‫מצוה לשעתה אלא ק"מת לעולם וה'א תועלת לכל 'שראל שלא תשתקע ארץ‬
‫הקרושה כד" ערל‪,‬ס וכמו שחששו לזה נהרבה מקומות " )חדשר' הר'טב"א ראש‬
‫;זשנה לב‪ ,‬ב( ‪'.‬כ‬
‫‪2‬‬

‫רהא ‪ K‬וצר הבדולים‬

‫‪-‬‬

‫יוס‬

‫בן‬

‫טוג‬

‫‪ -‬אלופי יעקב‪ .‬ת"ד עמ' קבב ; אנציקלופריה )'בריח‪ ,‬עיי הריםב"‪N‬‬

‫אברהם‬

‫‪,‬ואה‬

‫אלאשבילי‬

‫מקןרית‬

‫שם‬

‫תולדית היהדויס בספרד הנרנרית עזב ' ‪ 132‬יקוב‪Y‬‬

‫זסהריסב ‪ Jf‬א‬
‫בחיבוריי‬
‫גא על‬

‫נזכר‬

‫‪,‬חשונותיו‬

‫הפירושים‬

‫שילם‬

‫בתעויות‬

‫כחכס‬

‫לא הזכיר‬

‫הסוביס‬

‫ורהפטיב‪KHM ,‬‬

‫לממרא‬
‫עמ'‬

‫ורייז בקהל‬

‫הריטג"א את‬
‫זר‬

‫‪322‬‬

‫רהא‬

‫רש ם‬

‫סרגרטה‬
‫פרסת‬

‫בספר‬

‫הערה‬

‫דיני‬

‫‪.12‬‬

‫לפירוסי‬

‫הךיסב ‪ . .‬א‬

‫רראה‬

‫עמ '‬

‫‪•45‬‬

‫הערה ‪59‬‬

‫וסם‬

‫סם‬

‫שמ י‬

‫ה לו עזי‪.‬‬

‫אגג‪,‬‬

‫ההתבפלות‬
‫עבודה‬

‫אר‬

‫ירהא סם נזנפחח המקורית בסיף ח‪-‬כ ערך ריטג‪"-‬‬

‫בהלכית‬

‫לחולרוח‬

‫ציין ‪ .‬תרצ"‪,‬‬

‫הריסב"א ;‬

‫לא‬

‫יצחק‬

‫כ‪ y‬ר‪,‬‬

‫נוליו ‪.‬‬

‫במשפט‬
‫מ ו נא‬

‫שם‬

‫העכרי‬

‫מאת‬

‫פייוש‬

‫ישסה ונקיבזח עשרית‬

‫ד"ר‬

‫פר ‪.‬אי‬

‫הריסב"א‪.‬‬
‫זנקרןנ‪",‬‬

‫פולזים ‪.‬‬

‫ו‪.‬ג בפםרי הלכה וכאנציקלופריות הדגיס במצות יישרב ארץ ישראל לא מ ‪ MJ‬חי זייז לרברי‬
‫הריסנ ‪ Jf‬א‬

‫הזנהייס‬

‫טייע‬

‫רג‬

‫משקל‬

‫לשיטת‬

‫‪56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הומג"ן ·‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גס ככרכיס אחריס של תידושי הריטב ‪ II‬א הקדימן ר?ב‪I‬הדיריס מבוא‪ ,‬ביביהס‬
‫'ש לצ"ן את המכוא מהרכ אהרן 'פה'ן לחי'וש' הר'טכ"א לבדר'ס‪ .‬כי'עו כתכ‬
‫הריטב"א‬

‫שונים‬

‫חיבררים‬

‫תרדישי‬

‫של‬

‫בודעת‬

‫הש"ס‪' n ,‬ד;‪,:‬יבות‬

‫איזו‬

‫לשאלה‬

‫מהדורה לפב'בו‪ ,‬מהדורא קמא או מהדורא כתרא‪ ,‬המהד'ר'ס הסב'רו כדרך זו‬
‫את הסתירות בין תחישי הריסב " א הדיועים לבן לבין דכךי הדיטב"א המונארם‬

‫אצל הקרמןנים ‪ ,‬אשר חיי לפניהס כנראה חירושי הריטב"א ממהרירה אחרת‪.‬‬

‫•‬

‫כמן כז‬

‫המהריריס‬

‫כירדן‬

‫תוספות‬

‫איזן‬

‫•‬

‫לפני הריטבי' א‬

‫היי‬

‫סשר החמרהה‬

‫יכאז‬

‫שהריסכייא מניא לפעמיס פירושי התוספ י ת שאינס זהיס עם רבדי התןספות‬

‫אשר לפג'גו‪ .‬לומד' התורה 'מצאו כפרק' המכוא אלה 'ד'עות 'סוד'ות על דרב'‬
‫הריטב"א בחיבוריו השוביס‪ .‬הרב משה גרלרשטיין מביא סמינרן מדברר‬

‫•‬

‫•‬

‫שכמקימרת‬

‫הריטב ‪/1‬א‬

‫במהךורא‬

‫שוביס‬

‫קיצר‬

‫כתרא‬

‫שהרי‬

‫הריטב"א‪,‬‬

‫כתב‬

‫כך‬

‫במהדורא בתרא "והריצה להאררי ימצא במהדודא קמייתא' ן )עבדוה זרה סו‪,‬‬

‫ב וראה במביא לחדישרי הריטב " א ‪,‬‬
‫שס(‬

‫‪'.‬‬

‫עירוביו‪ ,‬עם' ‪ 24-23‬יכהערית הסהדיר‬

‫וכן כח'דוש' הר'טב " א 'כמות פא ‪ ,‬כ ‪ ,‬פו ‪ ,‬א וחול‪,‬ן פח ‪ ,‬א ועדו‪.‬‬

‫בע'ה מסובכת לדמ' עומדת לפג' כל מהד'ר של תי'וש' הר'טב"א‪' .‬שגס‬
‫חידושים לש ‪ II‬ס שבטערת קבעו שהם חדיושי הריטב ‪ /I‬א‪ .‬רביגי חדי"א עמד על‬

‫מדוכה זו‪ ,‬ולםב'ו הסתפק כזה מהר'ייט אלגז' )הל' בכורות ס" עה( לגב'‬
‫הידרשי הריטנ ‪ lf‬א למסכת בבא מציעא‪ .‬ואכן במצאו חדיושי הריטב"א לכבא‬
‫זהם‬

‫מצ'עא‬

‫‪3‬‬

‫נ ‪I …‬ננוא‬

‫גדםסו כדורגו‬

‫לחידישי הריסב"‪K‬‬

‫'‪I‬‬

‫מפי רכגו‪,‬‬
‫על‬

‫פי‬

‫ע "' הר " א‬

‫אןי ‪1‬‬

‫רכרי‬

‫מימן‬

‫ונו‪,‬‬

‫לענודה‬

‫שפייוש‬

‫הרא"ח‪.‬‬

‫הלפר'ן‬

‫כתב‬

‫זרה‬

‫)לובדון‬

‫משה‬

‫הרב‬

‫זה ש"ך למהדודא קמא‪,‬‬
‫שזאת‬

‫בראת‬

‫נכוגה‪.‬‬

‫השערה‬

‫תשכ"ב(‪.‬‬

‫גילרשםיין‬

‫כאשר‬
‫סימז‬

‫שהסיוס‬

‫חר ‪ 1‬םב"'א‬

‫היכר‬

‫'""נו‬

‫רשם‬

‫נוסף‬

‫‪-‬‬

‫חדיושים‬
‫הזכרת‬

‫בצרךת‬

‫רכותין הרא"ה רהרשב"א‪ ,‬בסיונבי ח"ס אן בסיונבי ונתיס‪ .‬בחידושין ל ‪ 'i‬בורה זרה הזכיר‬
‫את‬

‫הריסב " א‬

‫עם‬

‫הרא"ה‬

‫ז " ל‪,‬‬

‫ת י ספת‬

‫ואת‬

‫איה סםייעיס בקביעת זמן כתיבת החיכור ‪.‬‬
‫כמלי‪.. C‬ובפי‬

‫הריסנ " נ‪c‬‬

‫חיייסי‬
‫עמ'‬

‫•‬

‫רכיני‬

‫‪9‬‬

‫‪,25‬‬

‫)עמ' ‪,48‬‬

‫לראש‬

‫ה רה‬

‫‪.( 198‬‬

‫העוה‬

‫‪(28‬‬

‫•‬

‫כנראה‬

‫•‬

‫שרכי ייון‬

‫השבה‬

‫הם‬

‫זה‬

‫'ש‬

‫לתשב‬

‫לפ'‬
‫שבראש‬

‫אבג‪,‬‬

‫בןוכאיס‬

‫הייסב"א‬

‫דברי‬

‫אח‬

‫רכיס‬

‫בחיכורי הר‪ K‬ייה‬

‫פירושי רנר בכתובים‪,‬‬

‫לב‪,‬‬

‫השנה‬

‫הרוכב " ן‬

‫הריטב " א‬

‫רברי‬

‫ובי‬

‫ש ‪ I‬את וברגליית שנייינו‬
‫כובקומות‬

‫מאירר מם"'ם הריסכ " א לפעמיס אח פירןסי‬

‫מהוירא‬

‫כג ‪ ,‬ב‪,‬ן ואילן ובדברי‬
‫רשם‬

‫עם‬

‫בר"ו‪.‬‬

‫"ל"'‪..‬‬

‫הרוכב"י מפי מיייני "‪.‬ל"ז‬
‫ייקרא‬

‫הרשב"‪K‬‬

‫תיספת‬

‫גס‬

‫הבייים‬

‫מניא‬

‫שברייבו‪.‬‬

‫רבי לדברי רבו בחיכןריו‪.‬‬

‫התמיהה‬

‫ב‬

‫מביא‬

‫משמע‬

‫ששמע‬

‫"וברנליית‬

‫במצאים‬

‫שם‬

‫ששמע‬

‫ב"המעיו"‪,‬‬

‫שהנירתי‬

‫חריסב"א‬

‫המרבאים‬

‫כמו‬

‫)מ ב ו א‬

‫על‬

‫ארחם‬

‫ניסן‬

‫שכירינו‬

‫ב‪ O‬ירס‬

‫מפי‬

‫מרבינו‬

‫לתיירה‬

‫‪:‬זרובב"‪,‬‬

‫דברי הרוכג‪-‬ן‬
‫רבו‬

‫תשלייח‬

‫רק‬

‫הר (‪ I‬ייה‬

‫ובפי‬
‫ואף‬

‫דבי‪,‬‬
‫היטיף‬

‫מרכינו הרונב‪-‬ו·‬
‫הריסנ " א‬

‫כנו;זא‬

‫ומכאן שינוייס‬
‫אד‬

‫קמא‬

‫לחידרשי‬

‫הריסכ"‪,‬א‬

‫עירןביו‪.‬‬

‫פירךשים‬

‫ששעמ‬

‫שנזמן כתיבת‬

‫חלק‬

‫קלים הנמצאים לפעמים‬

‫ראה דברי הךא"ה‬

‫בשי"ח‬

‫מפי‬

‫רנן‪,‬‬

‫מתוברךיי‪,‬‬
‫כין‬

‫הרא"ה‪,‬‬

‫עיד‬

‫לא‬

‫והס‬

‫הין‬

‫רבךי הריטב"א‪ ,‬בשם‬

‫הריסכ " ‪ K‬סי'‬

‫עט‬

‫עוב' פג‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חן"שרי הש"ס ל‪i‬בסכת ניטי) המ'‪ m‬סיס לריטב " א הופיעו נס כ) במהדורה‬

‫המדריקת של מרסד הרב קרק '''ע הרב אליד~ ל‪,‬כטנשט")‪ .‬כרר זה הופיע השנה‬
‫יזה ביבתםי התיבןר האחחן שיצא עוול מיסך הרב קיק‪ .‬לםבי המהדיר היר שני‬

‫אר‬

‫פירשריס ל‪i‬בסכת גיטי) ה‪i‬ב'‪ m‬סםי לריטב " א‪,‬‬
‫ח'‪1'1‬שי הויטב " א שנדפסר ככו הס כנראה ח'!'ושיס‬

‫על שניהס‬
‫מאח‬

‫ישסנ ספיקרח‪.‬‬

‫ובנו קרשק ש‪ .‬המהדיר‬

‫(!‪r‬נמ כתב ן" אחר עם חן"זשים המיזחטים לדיטב"א ‪ .‬אבל המהדיר הטיל ספק‬

‫פירוש זה‬

‫הוב ליטנשטיי)‬

‫לריטב"א‪.‬‬

‫ב"שעו‬

‫כחב‬

‫נם על ייחוטו של‬
‫החזדישםי" ‪" :‬דיוע לבו שרבנו הריטנ"א כתב חדיזשים למסכת גיטיו בשתי‬

‫•‬

‫מהדןרןח‪ ,‬ואיתער ‪i‬בזלס של ספרי חורתן ןהם אבדר‪ .‬א‪i‬בנם נמצאים שני חיבווים‬
‫הנןשאים אח ש‪i‬בן‪ ,‬ברס שניהם לא מחחח ידן יצאו"‪.‬‬

‫םא כר‬

‫הדבר‪.‬‬

‫•‬

‫ל‪i‬בה‬

‫ל‪ m‬ציא חן"ושים אלה במהדוהר החדשה ןה‪i‬בדןיקח של ח'!'ושי הריטב"א על‬
‫הש"ס ז‬

‫חשיבןח רבה לח'!'שרי הויטב"א על מסכחזח יומא‪ ,‬גמילה וביצה שיצאן‬
‫בכרר אחד בשנת חשל " ו‪ .‬ח '‪ 1'1‬שי הריטב"א על מסכח ביצה יצאו כא) בפעם‬

‫הראשונה‪ ,‬ע"פ כתב די יחיד בעולם מגניות קהיר עם מבוא ןציונים מאת הרב‬

‫אלעזר הורביץ‪ .‬חן"ושי הריטב " א אלה על מסכח ביצה ומפיעים בצוהר מקוטעח‪,‬‬
‫על כמה דפםי בלב‪.‬ד כנניזח קהיר מצאו דפםי חלושיס אחדיס ראחרי השוואוח‬
‫הניע הרב דוביץ למסקנה שאכן שינם כא) קטעיס מחן"ושי הריטב"א‪ .‬המעיןי‬

‫במבוא של הרב דרבזי יווכח שאי) להטיל ספק בכר שהמהדיר מצא שרידים‬
‫מחדיןשי חךיסב"א על מסכת ניצה ~ ‪:‬‬

‫המהר· ורה החרשה של חיוושי הריטב"א למסכת דימא מכיאה ברכה ללימדי‬

‫תזדה‪ ,‬ןבמ‪m‬וד ללומדי סדד קדשים‪ .‬כנדאה לא כתבז הד‪i‬בב")‪ ,‬הוא " ה זהרשב"א‬
‫חן"ןשים למסכת וימא‪ ,‬שבעקירו דיני קדשים‪ ,‬סדר העבודה בביח המקדש בכלל‬
‫ןסדד עבדות ויס הכפודים בפדט‪ .‬הריטב"א‬

‫על‬

‫כתב חן"ןשים‬

‫יומא‬

‫מטכח‬

‫ובפידושי‪ ,‬שינם מקודות והטבירם לסוגיוח קשןח‪ .‬מדן בעל כסף שמנה הסחרמ‬
‫פעמםי‬

‫ררבת‬

‫על‬

‫חידושי‬

‫הדיטב"א‬

‫למסכת‬

‫יומא‬

‫להסביר‬

‫כדי‬

‫שיטח‬

‫אח‬

‫הרמב"ם בהלכות תמדיין ומוספין‪ ,‬כגון פדק א‪ ,‬הלכה יכ‪ ,‬פדק ‪,‬ד הלכה ה‬
‫וכן שם בהלנה ו והלכה ט ועדו‪ .‬מאך"‪ "T‬מביא הכטף משנה שם בפרק ב‪,‬‬
‫תלבה י "ןמצאתי כתו‪-‬ב בשם הריסנ '" א כפ " ס רןדמא " ‪ .‬דכרי הריטב ‪ H‬א הדמבאים‬
‫שם בכסף משנה מאנם נמצאםי בחן"רשי הדיטב"א‪,‬‬

‫א ‪ ,‬אר בשינויים‪.‬‬

‫שם דף יג‪,‬‬

‫המדהרי עמיר )שם הערה ‪ " (630‬עי' כסף משנה ‪ ….‬גשם רב‪ ", U‬אך לא ציי)‬
‫שהכסף שמנה כחב ‪..‬ומצאחי כחוב בםש הדיטב"א " ואף לא ציין שהמובאה‬

‫•‬

‫בכסף שמנה אינה כמר לפנינו בדיטב"א ‪'.‬‬
‫•‬
‫‪4‬‬

‫ההונדיר מניין במביא )עוכי‬
‫בשם‬

‫‪ ..‬מירי הךב‬

‫הכ"מ"‪,‬‬

‫‪( 11-10‬‬
‫ומכאן‬

‫שהריסב ‪ N‬א מזכיר בחירושיו‬

‫שהךיסכ" ‪ 1C‬כתב‬

‫חיברך‬

‫זה‬

‫לגיזה את רבו‬
‫בשנת‬

‫פסירתו‬

‫הר‪ K‬ייה‬
‫רכו‪.‬‬

‫קל‬

‫ל‪ M‬ייוע לני כייוק מחי נפםר הך ‪ 1C‬ייה‪ ,‬כנראה בין ת' ננ‪-‬ס )‪(. 1293-1300‬‬
‫‪5‬‬

‫הכטף משבה‬

‫הבביים‬

‫זז‬

‫שמשמש‬

‫שם‬

‫נזברי‬

‫בהם‬

‫‪,‬ךרמכ"ם‬

‫בשאר‬

‫שבנרי‬

‫‪,‬כוררח‬

‫כהונה‬

‫שנאמך‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שתררם‬

‫ופשם‬

‫ג‪c‬ת‬

‫כהם‬

‫הדשן‬

‫בגייי‬

‫יהין‬

‫ולבש‬

‫פחוחים‬

‫כנייס‬

‫מו‬

‫ו‪c‬חויס‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יסודית‬

‫עבורה‬

‫הדב‬

‫עהש‬

‫היךשמן‬

‫צבי‬

‫לחדיושי" הריטב"א‬

‫בהער‪ :‬ותיו‬

‫למסכת מיעד קטן‪ .‬ח‪,.,.‬ישים אלה נדפסי עכשיי ע"פ כתבי ‪ .,.,‬אחדיס ‪I‬חילי‬
‫ההעחת הקצרית של המהדיר ראייים לאימרם‪ .‬נעיר רק לדברי המהדיר על‬
‫דברי‬

‫מיעד‬

‫הריטב " א‬

‫רכ‪ ,‬ב‬

‫קטן ‪,‬‬

‫"אחד‬

‫לצופים קיער‪/‬ן‪ ,‬הריטנ"א מפרש "אחד‬
‫•‬

‫השימע‬

‫יאחד‬

‫‪ -‬פ'י‬

‫השימע‬

‫הריאה‬

‫שהגיע‬

‫כיין‬

‫שראה בניגה ושמע‬

‫חי רכנה"‪ .‬המהדיר )שס הערה ‪ (199‬מעיך "מבואד רס"ל דא' השימע וחייב‬
‫לקחע‪ ,‬הוא רק בשראה הבית בבניה ואחווכ שמע חררבנה‪ ,‬רע"' '''ת‪-‬כי''שר‬
‫•‬

‫רכתב ‪:‬‬
‫•‬

‫אחד‬

‫שחוב‬

‫השןמע‬

‫•‬

‫•‬

‫באיתו‬

‫הימםי ‪,‬‬

‫שהיה‬

‫מיירי‬

‫•‬

‫הנית‬

‫קייס‪,‬‬

‫ןכנראה‬

‫דכדין ג ‪ '/‬כ לפירןש רכרני‪ '.‬אר בדמה לי שיש הבדל בז פדשר ‪ , II‬לפירשו הריסב"א‪.‬‬
‫לפי הריטב"א חייב הקריעה אחרי שמיעה רק אם השימע אכן רהא עיד את‬

‫בית המקדש בבניני‪ ,‬יאילי לפי '''שר חייב הקריעה על כל מי ששמע אז על‬

‫חירבן הבית ‪ :‬אף שמעילם לא ראה את הבית בבניני ‪ ,‬יזה מה שכתב רש '' ' "אחד‬
‫השןמע שחרב באיחז הימים ' מיירי שהיה הבית קייס"‪ ,‬ואילן לפי הריסב"א‬
‫החיוב היה רק על השועמ "שראה בבינה ושמע חורננה"‪ ,‬המהדדר מעיר שלפי‬
‫פיחש הריטב‪/‬וא מיבן למה ' לא מובא הדין של "השומע" בדברי הרמב"ם‬
‫הופוסקים‪ ,‬שהרי ייז זה‪ ' ,‬לפי פירןש הריסב ‪ II‬א‪ ,‬איבו שיי; בזמך הזה‪ .‬הסבר‬
‫זה להשמטת ד;ן "השימע " כתב כבר בשעתי הרב יצחק דיב הליי במברגר‬
‫בשם בני הרב משח ארהי כפירוש יצחק ירנן על הלכית אכל "ס)‪ P‬חרס"א( של‬
‫רביני יצחק אבן גיאת )פירטה תרכ"ב(‬

‫‪'.‬‬

‫זכית גדילה למנהלי מיסד הרב קיק להיית בין מזכי הרבים ‪ .‬בהיצאת‬
‫חיירשי הריטב"א‪ .‬בדורנן תנגלו כתבי יד שינים מחבורי הריטב"א רזה מאםשר‬
‫להצד'א‬

‫בצירה מדייקת‪.‬‬

‫את ‪,.,.n‬שדיי‬

‫השנ'ס‬

‫בעשרית‬

‫האחרינית‬

‫גס‬

‫זכיני‬

‫לאירן של שאלית יתשיבית הריטב"א‪ ,‬אי ל'תר דן;‪ p‬תשיבית שהמהדירםי‬
‫מ'חיסםי לריטב"א '‪ .‬תשיבית אלי מגלית שהריטכ"א היה בשעתי בין גדילי‬
‫•‬

‫הדשן‪.‬‬

‫יהרים‬

‫את‬

‫הדשו‪.‬‬

‫כהקשר‬

‫זה‬

‫הכסף‬
‫כתב‬

‫מעיר‬

‫משנה‬

‫‪n‬ביב‬

‫"ימואתי‬

‫זה‬

‫שרין‬

‫לע‬

‫נאמר‬

‫הר‪,‬סב"'א‪….‬‬

‫בשונ‬

‫הוצאח‬

‫רנ~ם‬

‫הרשן‬

‫דני‬

‫רלא‬

‫בפקס‬

‫על‬

‫הרמת‬

‫הרמכ"ם‪,‬‬

‫רהא‬

‫תרוה שלמה‪ .‬כור כי‪ .‬ריקרא י‪ ,‬ג סי' מר כב(‪ .‬ןא עיקר הקושיה ג‪e‬יבך בפסק הומנ·ם אלא‬
‫בהסתמכותך‬

‫אחריס‬

‫וחוצ'א‬

‫ציטט‬

‫•‬

‫על‬

‫הובמ"ס‬

‫החיבו"‬

‫סניה‬

‫וסיאבך ‪ P‬יים‪,‬‬

‫פסוק‬

‫את הדשן"'‬
‫‪..‬רפשס‬

‫קלג‪c‬‬

‫את‬

‫שםג‬

‫יאילו‬

‫שהרי‬

‫הפסוק‬

‫"‪,‬ופשם‬

‫אימר‬

‫הרמב"ם מסתמר כאילו‬

‫בגרין‬

‫‪…‬‬

‫כתרומת‬

‫והרים‬

‫הרשו‬

‫אח‬

‫ליקח‬

‫על פסיק שאיננו‬

‫הדשן·‪ · .‬יזה‬

‫הכהו‬

‫את בגריי‬

‫ולכש בגריס‬

‫ננרים‬

‫תמיה‬

‫פחותםי‬

‫מא‪.‬ן‬

‫ככמי‬

‫לפנינו‬

‫יכך‬

‫ורהא‬

‫ספר‬

‫הר‪z‬נכ"ם‪(.‬‬

‫אר דמגיוס שהפסיק מרבו ‪,‬ל היצאת הדשן‪ ,‬וראה פירוש הר"ס‪ n ,‬מי‪,‬ן ‪-‬פרק ה‪ ,‬משנה כ‪.‬‬

‫•‬

‫‪6‬‬

‫המ‪,‬ין‪,‬‬

‫ררהא‬

‫אר לא הביאו‬

‫‪7‬‬

‫טכת‬
‫אח‬

‫תשל"'ם‬
‫רבךי‬

‫'מ‪48 ,‬‬

‫הוב‬

‫כנינדר‬

‫לובי‬

‫הרוסכ""‬

‫ברורנו‪.‬‬

‫קובץ‬

‫של ס·' תשובות‬

‫תוס'"ב‬
‫ר"ם‬

‫רשוב‬
‫תשיכות‬

‫' ‪h‬‬

‫'‬

‫לא‬

‫‪H ,‬ר‬

‫שברווית‬

‫במברגר‬

‫נתפרסמו‬
‫בדפסו‬

‫''''מו בלוי בתרן כתבי‬

‫היציא הרב‬

‫יוסף‬

‫‪..‬‬

‫כ י ‪ ns‬ק‬

‫משיבית‬
‫'"'ע‬

‫האחרונים‬

‫ו"ז‬

‫ירנן"‪.‬‬

‫וברת‬

‫מהריכב"‪.‬‬

‫בינרוכ ‪r‬‬

‫הויטב"א‪,‬‬

‫קאפח‪ ,‬ירושלם‬

‫רנו‬

‫כהשמטת" דין‬

‫"‪,‬השו‪z‬נע"‪,‬‬

‫וגם‬

‫אלי‬

‫נלבתי‬

‫בס ' חים הפסולס‪ ,‬ניי‬

‫ניר‬

‫יוו‪P‬‬

‫תשם"ו‪.‬‬

‫תסי"ט‪.‬‬

‫ראה‬

‫ס' שרי‬

‫ועוד קובץ‬

‫ךק‬
‫יר‪p‬ו‬

‫עם‬

‫הלאף‪ .‬מהררך‪Z‬ן‬
‫•‬

‫‪59‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ההוראה שכדורו‪ .‬אף מלר קשטל‪,‬א פנה אל‪,‬ו להכריע כחלונה גנד ד"ן שהוגשה‬
‫לפני השלטון )שו"ח הריסכ"א ‪ ,‬סי' קלא(‪ .‬כחשיכחו הסכים הריטכ " ! עם הד"ן‬

‫שגזו על יהייי לקצת דיו ‪ ,‬אר לא הסכים עם גזוח הגירוש שהד"ן גזו ‪.‬‬
‫חשיבןח רבה לחשיבה וו המראה פרטים רכיס על דרכי הש יפיט ש ל דייני‬
‫ש'ואל אשר כגלוח ספרד '‪ .‬החשיכה מוכיחה שאכן כיטל הריטכ " א חלק מפסק‬
‫דינו של הד"ן‪.‬‬

‫•‬

‫בהרם‬

‫טפר והבורן ו'א"התערבו‪,‬ז הריטב"‪!I‬‬

‫כידוע כחב הריטכ"א אח ספר הזכורן‪ ,‬להמלץי על הרמכ " ם נגד השגיחיו‬

‫•‬

‫של הרמב"ן כפ"ושו לחווה ‪ '.‬ספר זה הופיע כמהד ורוח שונוח ‪ ,‬ועולה על כולן‬
‫מהדווח הוב קלמן כהנא )ירשלםי חשט"ז(‪ .‬גם הרב משה ה'ודה בלוי הוציא‬
‫ספר זה פעמיים )ניו יורק תשט"ז‪-‬תשכ"ג(‪ .‬גם למהדירות הרב בלוי ערר רב‪.‬‬
‫בסוף המהדורה המתוקנח‬

‫)ניו יורק‬

‫של הרב בלוי‬

‫כחב‬

‫חשכ " ג ‪(,‬‬

‫המעתיק‬

‫‪ ..‬בשלם ספר הזכרון שחכר מורבו הוכ ר' יום טוב בן אשביל‪ ,‬ז"ל בטוף '!'סי‬
‫להציל הרמנ"ס ז"ל מאשר ה ש יגן הרמכ"‪ 1‬ז"ל בפירו ש התורה" ) ההדגשה‬
‫במקור ( ‪ .‬לא רזיע לי ממקור אחר שהריטב"א כחב אח ספר הזכורן רק בסוף‬
‫ימ ‪ :r‬כלימר אח'י פטירת רבו השרב " א‪ .‬מה ראה ה'יסב " א על כר ומה הגיע‬
‫אליו לכחוב ספר זה כסוף ימרי ? מה הניע את הויטכ " א לצאח להגבת כעל‬
‫מיהר בביכלם ז בחדישויי מכנה הריסב"א‬

‫תרמב "‪1‬‬

‫אח‬

‫םעמיס איו‬

‫ספיר בתוארי‬

‫כביר " רבינן הגדיל ז"ל" ואף בתואר " הרב החסדי ז ‪ II‬ל ‪) /l‬יומא כג ‪ ,‬ב ( ‪ .‬מארוי‬
‫מיעט בהבאוח רמכרי הרמב " ם כספר מורה בכוכים ‪ .‬השפעחו ש ל הרמב"ן על‬
‫הריטב"א היתה גדולה ‪ ,‬בביגור לדרכו הפליוסופית של הרמב " ם‪ .‬כמקומיח‬
‫אחדים רמז‬

‫להחעסקיחי‬

‫הריטכ"א‬

‫הקבלה‪,‬‬

‫כתורה‬

‫" ודברר האמת‬

‫כגון‬

‫שי‬

‫טעם סוד בדבר" )עיורבין יג‪(, ,‬ב ‪ ..‬וסוד המוכח רזיע "' והיא הכמה שלימה‬
‫שראוה' לקלס ולשבח ‪ ,‬והשמכיל יכיז" )סוכה מה‪ ,‬כ( ‪ .. .‬וכז עיקר ודיער לכעלי‬

‫האמת" )תענית כי‪ ,‬ב ( ‪ ,10‬גם בתורת הנסתר הלך הריסב"א בעקבית הרמב"‪.1‬‬
‫יריסליס‬
‫כתב‬

‫תשיל יי ט‪,‬‬
‫ני‬

‫‪nM‬‬

‫נהוזאת‬

‫‪ n‬יי כ זוב '‬

‫החסוכות‬

‫המכין‬

‫ל ח‪P‬ר‬

‫שבי‬

‫ו שם‬

‫שבמהדררח‬

‫המספס‬

‫‪y‬מי‬

‫ו '' ' קפא"‬
‫ייחסי‬

‫הנונרי‬

‫‪ 8‬ירהן‪ c‬שי"ת הר"'ו‪C‬ש‪ ,‬כלל ין ‪"' ,‬ם‪ p‬ח ‪:‬‬
‫ללוי‬

‫נפשית‬

‫פה בארז טפרר‬

‫ותמהתי‬

‫מנוולם לא הסבמייי נוהמם נול אינרר‬
‫)כרך ג‪ ,‬נוובור ק‪,‬ג ( וסם וכ ק ורות‬
‫ביאורים‬

‫‪9‬‬

‫טי י‬

‫יב‬

‫בטיף‬

‫חרושי‬

‫תרלח ‪.‬‬

‫מא‪-‬י‬

‫יש‬

‫ופלא‬

‫שיז ו רגי‬

‫כל‬

‫התסובןח‬

‫את‬

‫‪ ….‬כנ ל‬

‫להטי ל‬

‫ה"רזות‬

‫גגאי‬

‫ספק‬

‫הנ"ל‬

‫שש‪1‬ב ‪ 9‬ת י‬

‫הלים ‪…‬‬

‫בכך‬

‫מפתח‬

‫אם‬

‫הריסב ‪ H‬א‬

‫שו"ת‬

‫הריסב" ‪tc‬‬

‫לו~כ"א ‪.‬‬

‫נו ל יהס‬

‫והנחת י להם‬

‫איו‬

‫דנין דיני‬

‫נובנהסנ‬

‫אב ל‬

‫נפש" ‪ .‬ירהא בג‪c‬זיקלרפריה חלמויית ‪ ,‬נורר כיח רי ו‬

‫נ ו טפים‪ ,‬אך לא זוין שם‬

‫הדיסכ"א‬

‫ש ר ח'" הרא‪-‬ש הנ " ל ‪.‬‬

‫י ראה‬

‫ברה‪.‬‬

‫כרשימת החיבורים סל הריטב"א כאסלם עץ חיים מאת רפאל הלפרין ) תל אכיב חשל ‪ H‬ח (‬
‫ס~‬

‫ריטב"א יבונות‬

‫ב‬

‫‪1094‬‬

‫‪ 10‬וראה‬

‫ושם‬

‫טפר‬

‫הזכרין ‪.‬‬

‫גשמם‬

‫‪ ..‬סודם‬

‫עמוק‬

‫מט‪,‬‬

‫ונשגב‬

‫‪,.‬גס‬

‫וידובוים‬

‫•‬

‫ע ‪H‬ר‬

‫המאת‬

‫לבעיי‬

‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אין‬

‫האמת‬

‫'"‬

‫צריך‬

‫למה‬

‫יםודם‬

‫וסאמרנו והמשכיל‬

‫ליךדעים‬

‫חן ‪".‬‬

‫וראה‬

‫יביןא‬

‫שו"ת‬

‫•‬

‫‪- ———————————————‬‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לדמ‪ ,‬בכל זאת נ'גש להגן על הרמב " ם נגד ה ש גת'י של " רב'ני הגדיל הרמב " ן‬
‫ז " ל" ? אולי ההשערה הבאה איבה רחוקה מו האמת‪,‬‬

‫שגי דורות לפבי הרי‪t‬כנ"א פרצה המחלוקת המרה מסביב המררה לבבוכיס‪.‬‬

‫•‬

‫הרמב"ן נסה להשק'ט את אש המחליקת‪ ,‬אך לא הצל'ח‪ .‬בזמנו של הר'טב"א‬
‫התלקח הו'כות מחדש ‪ ,‬והפעם על ל‪,‬מוד הפ'לוסופ'ה ול'מיד תכמות ח'צינ'ות‪.‬‬
‫השרב " א יעוד כאיבע'ם גדיל‪ ,‬ספח הכר'זו בשחב ה ' ס " ה ) ‪ ( 1305‬חרס על‬
‫לימדר פילוסופיה וחכמות חיצןביות ?םב י ג יל הע ש רים וחוב ש ‪ .‬נין שמות‬
‫החיתמ'ם נעדר ש מי של הר'סב"א ‪ .‬היב מ ש ה גרלד ש ס"ן עמי ע ל עובדה יו‬

‫‪.‬‬

‫)מביא לח"יש' הר'טב " א‪ ,‬ע'ריב'ן‪ ,‬עמ ' ‪ (9‬ימסב'ר "נראה ' שרנ'ני עסק בע'קר‬
‫•‬
‫בתפקיד ראש ישיבה ימורה הלכה וי~וא ‪ 7‬ים ימנע את עצמו מעסקנךת צבורית‬

‫ילא הכנ'ס עצמי לסבך הבע'ית השיניח שעלי על הפרק דמ' פעס ‪ ….‬על החיס‬
‫חתמי כארבע'ס מגדיל' יחשוב' ספוד יא'לי רבבך לא נ'מנה עמהם‪ ,‬יאף לא‬
‫היזכר שרמ נכל א ו תה פשרה סניכה‪ .‬כבראה שהסיבה לכך היא‪ ,‬טרדךתיי‬

‫המריבות בהרבצת חירה יפסק הלכה ש לא הנ'חו לו להתערב בעסקנות כ לל 'ח " ‪.‬‬
‫הסבר זה " בעל בתי " למדי‪ .‬וכי הר ש כ " א לא ה י ה טר ו ד בהרבצת תורה‬

‫יפסק' הלכה ? כמי כן א'ן לכבית חת'מה ע ל חרס כחלק של "עסקנית צ'ביר'ח"‬
‫אי "עסקנית כלל'ת"‪ .‬אם הרשב"א מצא לנכין להפס'ק את ל'מידו עביר‬
‫הכרזת החרם‪ ,‬גם הריטב‪ I /‬א לא הרה ריאה בזה "עסקנות כללית " ‪ .‬כנראה היתה‬

‫לר'טב " א דעה אחית ‪ .‬היא חשש שש יב תת ל קח מלחמת חרמה ב ' ן חכמ' התירה‪,‬‬
‫כמו שזה קרה כמה ע ש רוח ש ב'ם ל פנ ' כן‪ ,‬מח ל וקת יו ' ב אחם' ש הב'או אסןר‬
‫על עם י ש ראל בססדר ‪ ,‬פריבנס יצרפת ‪ ,‬כנראה שגם הריטב " א התנגד ללימןד‬

‫פילוסיפיה ‪,‬לימוד מוםדז של חכמוח חיצוניות ‪ , luK‬אך וא ראה שכהכרזת חום‬

‫'ישע עם ' ש ראל‪ .‬הר'טב " א סבר ש'ש ציוך בסבלנית ב'ן ה‪ c‬לג'ם השיב'ס של‬
‫חכמי התורה‪ .‬ואם בדורית הקודמים היתה מ‪ n‬לוקת ושס שמיס‪ ,‬בדוח הי~‬
‫חשש שלא כל אחד המר'ס את דגל המלחמה ‪ ,‬אבן מתכון רק לשס שמ'ם‪ .‬רמז'ס‬
‫ברור'ס לב'שה זי אבו מיצא'ס בספר הזברין‪ .‬בפושת ~'רא‬

‫) בראש'ת ‪',‬ו‪ T‬ב(‬

‫דחה הימב " ן בתק'פות את הסבר ה מ ירה בב י כ'ס ש בק'ור ה מל אכ ' ס אצל אברדם‪.‬‬
‫אכינר היה רק מרא;ך נבראה ‪ .‬לםנ י ש הרי‪t‬כב " א המ ל יץ על ש יטת הרמב " ם ‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫הקדיס הריסב " א הקדמה חד מש מעית ע ל צדקת ביק ו רת הרמב "‪ 1‬ןז " ל " וארמר‬
‫אני כי הקבלה האמתית אשך לרביבו ז" ל כזה ובעיבייבי הנביאים ובמראותיהם‪,‬‬
‫שהס אמת דברי א·להיס חיים‪ ,‬גרס ל ו ל הרחיק בזה דברי המורה " ‪.‬‬

‫הריסב"'ג‪ c‬ס יי קמב ; ה ל כ ו ת בררכת לר י סב '" א ‪ .‬פ"א ס"‪ P‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ם ‪ ",‬ס "‪ '. P‬יב‪ .‬סי‪ ,‬פז ;‬
‫חדיושי הריטב " "‪ ,‬ס ו כה ה‪ .‬א ; לה‪ ,‬ב ;‬

‫הר‪I‬בכ"ן ( ;‬

‫ראש‬

‫סאו הויטב'"א‬

‫היה‬

‫"המתעסקים‬

‫ב‪C‬‬

‫יאת‬

‫הוסנה‬
‫בקי‬

‫בחכוכת‬

‫טםרי‬

‫לה‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫בחכונות‬

‫החשבורת"‬

‫ב‪,‬לי הדקדוק‬

‫כבא‬

‫בת ר ‪X‬‬

‫‪,‬ה ‪,‬‬

‫א‬

‫;‬

‫שכו""‬

‫ס‪,‬‬

‫א‪,‬‬

‫) נסם‬

‫האגומטריה‬

‫)‪,‬יורבין‬

‫)גדה‬

‫נו ‪.‬‬

‫ובחשבון‬

‫‪ -K‬ב(‬

‫התקיפות‬

‫ואת‬

‫" ספר‬

‫י‪ K‬ף‬

‫הכיו‬

‫הטב‪,‬ים "‬

‫אח‬

‫)קדושין‬

‫דכוי‬

‫מם‪,‬‬

‫כ‪.(M ,‬‬

‫‪61‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תויסנ ‪ //‬א סיים את דבוי ההתנצלןת על שיטת תמןהר נברכים ןז " ל "כי‬

‫דרד הרמב"ן ז"ל בעבין המראה של אברהם דרד מקיבלת יסלולר‪ ,‬אין לבטית‬
‫ממבה ימין ושמאל‪ ,‬אד חמלחי על המירה ז"ל‪ ,‬יעל יגיעחי‪ ,‬יכי כל דבריי לשם‬
‫בי ילכייצא בי להבדז בהם‪ ,‬כאשר עישים רבים‬
‫שמים ‪ m‬כמה גדילה ‪ ,‬ו ש א‬
‫ארם לרביבו ז"ל באה לדבר ולעשית לאשר אחריו עיין יאשמה " ‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫דברי הירטב " א ברירים לדמי‪ .‬הביקירת על המירה בביכים מוצקדח‪ ,‬אד‬

‫דברי המוהר בביכים בכחבו לשם שמים ‪ ".‬ואם גדילים כמו הרמב " ן כתבו בגר‬
‫הרמב"ם‪ ,‬לבו אין רשות ליה‪ .‬הריטב " א התבגד ללכת באוחה דרד "כאשר עישים‬
‫רבים ‪/,/‬‬

‫•‬

‫•‬

‫במקימות‬

‫בספר‬

‫אחרםי‬

‫אף‬

‫היכרון‬

‫•‬

‫לכח‬

‫הרחיק‬

‫יהריטב " א‬

‫ששי‬

‫טען‬

‫מקומות שהרמב " ן לא יור לסוף כוונח הרמב " ם‪ .‬אין כאן המקום להאריד ביד‪.‬‬
‫אד בריר שהירטנ"א התגנד לכל ליבו י מחלוקת שיש בה סכנה של השמצות‬
‫גדלוי ישראל שעשי גדילית עביר עם ישראל יכל מה שעשי ר'>;ע לשם שמםי‪.‬‬

‫זה עויר ‪:‬‬

‫אם גדילי עילם כתבי גבד הרמב " ם ‪ ,‬אין זה מתיר אח הךכ"ד המחליקת‪.‬‬

‫אדרבר‪ .‬מי שימשן"‬

‫הארכנן‬

‫ר~א‬

‫‪-‬‬

‫חיטא ‪".‬‬

‫קצת בפרשה זו‬

‫אחרי שהמהדיר של‬

‫‪I‬‬

‫חידושי‬

‫למסכת‬

‫הריטב ‪ II‬א‬

‫עיריבין נסה להסביר את שתיקתי של הריטב " א בפרשת החרם ‪ .‬ברמה ש על‬
‫שתיקתו‬

‫סיבת‬

‫רמי‬

‫הריטב " א‬

‫בספר‬

‫זכרין‪,‬‬

‫בעשר שניתיו האח רינות‪,‬‬

‫אחרי פטירת‬

‫העדר שמי של הריטב " א‬

‫ב‪r‬‬

‫אשר‬

‫כתב‬

‫"בסיף‬

‫הרשב " א‪.‬‬

‫האם‬

‫אין כאן‬

‫כנראה‬

‫ימיי"‪,‬‬

‫חשובה‬

‫על‬

‫החותמםי על החםר ‪1‬‬

‫םשרת חייו של הריטב"א יייחסי לבעיית חח טעובים ערו ביריר‪ .‬ימותר‬
‫להדגיש שעיין בפרשת חייי אינו אלא םרפרת ל חכמה ‪ ,‬כא ש ר ריב חכמתי‬

‫יגדילתי של הדיטב " א בחידזשיי יבפסקיו‪ ,‬יבירכי מיסד הרב קוק יהרבנים‬
‫את חיבירי‬
‫העיבדים במחיצחי העישים כעת מאמצים רבים כדי להביא לבי‬
‫•‬
‫הריטב " א בצירה שלמה ימבוארת ‪.‬‬

‫‪ 11‬בהקדמתי‬

‫לספר הזכרוו‬

‫שמרנוה מלא‬
‫השכל‬

‫חכפת‬

‫כחשי בדורי‬
‫דגול‬

‫שמו‬

‫תורה‬

‫כיתב‬

‫ומזרות‬

‫‪.‬רר י ‪I‬ככ '" א על‬

‫כרמון‪ ,‬רבינו‬

‫נובעת לפתוח‬

‫חלונרת‬

‫כא ו רי רדנ‪ t‬ארר" ‪.‬‬

‫כגוים‬

‫כתורה‬

‫הרמב ‪ -‬ם _המאןר‬

‫משה‬

‫סתרי‬

‫בן‬

‫תורה‬

‫מיימון"‬

‫ותעלומה‬

‫הגרו ל‬

‫מורה זעת ומכ י ן‬

‫ושם‬

‫נורו‬

‫י ו זיא‬

‫אור‪,‬‬

‫‪..‬חכמתר‬
‫וחנום‬

‫ההולכים‬

‫ושם בהשמי "שפסםה כ ! שרלא ת ו רתי ר היה‬

‫וכחסיזות‪,‬‬

‫יכספריו‬

‫כתלמיך‬

‫אבר‬

‫תיים‬

‫רבצלו‬

‫ממנויז‬

‫נחיה‬

‫ב ז ר ‪,‬יוח‪,‬‬

‫בג ו יים ‪….‬‬

‫רראה הסכר חרי‪I‬ככ"'‪ K‬נול גאיות חז"ל תונוהות כחידרשיו כבא כחרא‪ ,‬ריש פרק חמיוסי ‪.‬‬

‫‪ K‬ו לי י וס כאו השפעה מהריכב " ם‪ .‬ורא ‪,‬ך חיי רש י ‪,‬ךר יסכ '"‪X‬‬
‫שהר‪M‬‬

‫הנקי‬

‫ינמ ו ת עה‪,‬‬

‫ב‬

‫ו‪ ..‬הרכמ " ם‬

‫ל"'‬

‫שכרופיאם"‪,‬‬

‫‪ 12‬על זהירותן לא לפבונו כבכויי ש ל חכם ‪ ,‬השרה שר ‪ H‬ח הר י סכ '"‪ K‬סי' רח ‪ ",‬רבג ‪ nU‬בהמה‬
‫•‬

‫םונו‪t‬ה‬

‫לו‪c‬‬

‫החתי‬

‫רונה‬

‫לרבר‪,‬‬

‫כל‬

‫שכן‬

‫וכל‬

‫כמוך ‪·…‬‬

‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שכן‬

‫כאיש‬

‫מס ר ים " בחכזבה‬

‫•‬

‫וביראת‬

‫סמים‬

‫•‬

‫‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תנונות‬
‫אבוהם קיומו‬

‫הערה להערות‬
‫הוכ אביר‪D‬ו סוםר יבנו דיך ב"העררת לש"ס" )‪,,‬המעין ‪ ",‬ניסן תש‪//‬מ‪ ,‬עמ'‬
‫‪,‬‬

‫‪(55‬‬

‫הצבעיי שהמשגה‬

‫את‬

‫הפכה‬

‫הסדד כפי שמיפרע‬

‫‪,‬‬

‫בתורה ‪:‬‬

‫"א'ן ב'ן מצוער מיטגר למצירע מ‪ m‬לם אלא סייטה יסריהמ ‪ ,‬על ןכ שאל‬
‫בבו ‪ -‬מדוע הפכה המשגה )מגילה ז ‪ ,‬ב( את הסדר של הפטוק ‪' ,‬יהצרוע אשר‬
‫‪,‬‬

‫בי הנגע בגדיו יהדי פרוימם יראשי יהיה פחע' )ויקרא י"ג מה(‪ ,‬וצו ‪". /‬ב‬

‫העוןד אף הגדיל את הפליאה בהצבעיי שגם בתירה עצמה מיפעי סדר‬
‫שוגה ‪" :‬יכן יש לדון בסדר פרשיות התורה‪ .‬אחרי מיתת גדב ואביהו גאמר‬
‫'ראשיכם אל תפרעו ובנדיכם לא תפרומו' )שם " י( ‪ ,‬פרי‪.‬ה ואחר כד פרימה‪,‬‬
‫וכן בפשרת אמוך ' את יאשו לא יפרע ובגדיו וא יפרים ' )שם כ"א‪ ,( ,‬גם כאן‬
‫םרעיה ואחר כד פרימה‪ ,‬ואילו כצו"' למצירע 'בגדיו יהיו פחמים וראשו‬
‫יהיה‬

‫פרוע'"‪.‬‬

‫קושי מע'ן זה ולפעמ‪I‬כ' גראים הדברים אף בגיגוד להלכה מצאתי בלמעלה‬
‫מעשרים‬

‫מקימית‪,‬‬

‫ברם‪,‬‬

‫ההטבר‬

‫הוא‬

‫פשוט‪,‬‬

‫כי‬

‫זהו‬

‫סנבון‬

‫התורה‪,‬‬

‫בהיראה היא הראשין בבצוע‪ ,‬הראשןן שהכיר בכך היא ר' יהרדה‬

‫החסיד‬

‫שהאחרון‬

‫האומד ‪:‬‬

‫" האב שמציוה לבנו מעשים‪ ,‬מה שחפץ שיעשה תחילה‪ ,‬יאמר לו באחרוגה"‬
‫)‪,,‬ספר חטדייס תקס " ח( יהיא מביא שם הוכחית לכך ‪ ,‬אביא להלן בקיצור‬
‫כמה דוגמאית לכד‪,‬‬
‫"ייבוא אבהרם לםסיר לשרה יל»ו ‪,‬זה" )בראשית כ " ג‪(. ,‬כ מפשרי המקרא‬

‫בדחקו לתרץ מדעו הקדימה התירה "לפסור" לפבי "ולכדכ תוהי‪ ,‬כאשר ההלכה‬
‫ רבכי‪ ,‬זו לסהפר"‬‫אומרת )ראה מיעד קטן כ ‪ /l‬ז‪ ,‬ב( 'ג" הימים הראשןנים‬
‫)ראה ריכ"א על אתר יעוד(‪ .‬אילם כאמור‪ ,‬דיקא כשל כד הקדימה התיהר‬
‫"לספוד" לפבי "לבכות"‪ ,‬כי הר'אז‪:.‬ון כוהרהא היא חאהרין ככצוט‪.‬‬
‫"בלנה ירושלים הו‪ ,‬גדחי שיראל יננ‪ O‬וו )חהולים ‪p‬מ"ז‪ ,‬ב( על כד באמר‬

‫בתנחימא ‪ " :‬א"ר שומאל בר גתמני ‪ :‬מסורת אגדה היא‪ ,‬שא'ן ייישל‪,‬ם בבגית‬
‫עד שיתכבטו הגלוייח‪ .‬יאם יאמר לן אדם שכבר בתקבצו הבלייות ולא בנבית‬
‫•‬

‫ירושל‪I‬כ' אל תאמיו‪ .‬למה שכר כתיב · 'בונה ירושלים' יאחר כן ‪'.‬בדחי ירישלים‬
‫יכנס'" )תנחומא נח י ‪ II‬א‪,‬‬

‫ועוד(‪.‬‬

‫האיו כאו ר~כחה לסתיר‬
‫•‬

‫?‬

‫הרי כפסוק נאמר תחילה "כוגה ירשולים" יאילי‬

‫המסירח היא שתחילה יתכבסי הגלייות ? אלא כאמיר‪ ,‬דוקא מסגביו זה הביא‬
‫‪,‬‬

‫ר' שמואל הוכחה למסורת האגדה‪.‬‬

‫אף בבוגע לפרשת מצירע‪ ,‬הטדר ככצוע הוא האחרוו בהוראה‪ ,‬כלומר‬
‫"יואשי יהיה םרער" יקדיס ל "בגדיו יהין פררמים"‪ ,‬אולם כשמדיבר בשלילה‬
‫מו ההכ ‪ m‬להקדים את שאיו לבצע‪ .‬אשר לסנבוו חז"ל היא אכו שיבה מטגביו‬
‫התיהר בבשוא‬

‫זר‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נתקבל כמערבת‬

‫תלמדו ירושלמי עם פירוש תולדות יצחק ועם פירוש תבונה‬
‫מאת‬

‫הרב‬

‫רוסיה‪.‬‬

‫יצחק‬

‫אייזיק‬

‫חלק ראשזן‪,‬‬

‫קראסילשציקאוו‬

‫מסכת‬

‫החדרים‪ ,‬פכי משה‪ ,‬מראה‬

‫ברכות‬

‫אשר בגלות‬

‫זצ"ל‬

‫מבעל ספר‬

‫עם פירוש‬

‫הפנים‪ ,‬רידב"ז ועךז‪ .‬בני ברק תש"מ‪.‬‬

‫•‬

‫מסכת שביעית‬

‫עמ‬

‫תלמוד ירושלמי‬

‫הגהות‬

‫וביאור‬

‫הגר"א‬

‫הגר"א‪ .‬ע"פ כתבי היה בצירוף הגהות הגר"א בחיבורימ‬
‫אחרימ עם קלט ביאורים‪ .‬מאת הרב קלמן כהנא‪ .‬הוצאת המכון‬
‫לחקר החקלאות‬
‫ירושלים תש" מ‪.‬‬
‫חידושי‬

‫הריטב"א‬

‫ע"פ‬

‫בצירוף‬

‫על‬

‫מבואות‪,‬‬

‫התורה‬

‫הש"ס‬

‫הערות‬

‫שע"י‬

‫ע"פ‬

‫פועלי אגודת ישראל‪.‬‬

‫כתבי'יד‬

‫ובאורים‪.‬‬

‫מסכת‬

‫•‬

‫ודפוסים‬
‫גיטיו‪,‬‬

‫ראשוכים‪,‬‬
‫א‪.-‬ד‬

‫פרקים‬

‫שכי פירושים המיוחסים לריטב"א‪ .‬מאת הרב אליהו ליכטכשטיין‪.‬‬
‫מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושילם תש" מ‪.‬‬
‫דברי‬

‫מנחם‬
‫שני‪.‬‬

‫בירורי‬

‫כולל‬

‫הלכזת‬

‫הערות‬

‫מחשכת‪ ,‬קוכטרס‬

‫על‬

‫וביאורים‬

‫שלחן‬

‫ערוך‬

‫‪-‬‬

‫במלאכות שבת‪,‬‬

‫תיקון עירוביו במכהטו ועו‪.‬ד‬

‫אודח‬

‫חייס‪.‬‬

‫קוכטרס‬

‫חלק‬

‫מלאכת‬

‫מאת הרכ‬

‫מכחם‬

‫מעכדל כשר‪ .‬הוצאת בית תורה שלמה‪ ,‬ירושילמ תש"מ‪.‬‬
‫תחומיו‬

‫תורה‬

‫בקיום‬

‫חברה‬

‫התורה‬

‫ומדיכה‪,‬‬

‫במדינת‬

‫ישראל‪.‬‬

‫ומצוותיה‪ ,‬משפחה ורפואה‪,‬‬

‫וכלכלה‬

‫"צמת"‬

‫ומדור‬

‫קובץ‬

‫הלכתי‬

‫מדורים ‪:‬‬

‫חברה ומשפט‪,‬‬

‫הוצאת‬

‫צמת‪,‬‬

‫על‬

‫שאלות‬

‫שבת‬

‫מעשיות‬

‫ומוע‪,‬ך‬

‫צכא ומשטרה‪,‬‬

‫אלון שבות‪,‬‬

‫גוש‬

‫הארץ‬
‫משק‬

‫עציון‪.‬‬

‫חלק א‪ .‬חורף תש" מ‪.‬‬

‫שו"ת וחידושי רכי כצלאל רנשכורג‪ ,‬מופיע לראשךכה מכבתי יד‬
‫וספרי המחבר ובכי דורו עם ציוכי מקורות‬

‫לייטנר‪.‬‬

‫•‬

‫מכון‬

‫ירושילם‪,‬‬

‫מאת הרב‬

‫צבי יהושע‬

‫תש"מ‪.‬‬

‫•‬

‫שו"ת מהר"ש מוהליבר שאלות ותשוכות וחקרי הלכה מאת הרב‬
‫שמואל מוהליבר‪ ,‬בצירוף מבוא והערות מאת הרכ יהךזה לייב‬

‫מימון‪ .‬מוסד הרב קוק ירושלים תש"מ‪.‬‬

‫מפתח להלכות שבת הכלולים בשולחן ערו‪,‬ך אורח חיים ובמשנה‬
‫ברורה‪ .‬כערך ע"י שלמה הליי במברגר‪ .‬הוצאת ספרים פדלהיים‪,‬‬
‫ירושלים תש"מ‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מאיו יינדך‬

‫רוטימת הספרים על וטביעית‬
‫שני‬

‫חלק‬
‫•‬

‫החלק‬
‫תשכ " ו‪,‬‬

‫הראשןו של "‪ it,‬ימת הספריס‬

‫יגם‬

‫המליואים א‬

‫‪..‬‬

‫מיוחד‬

‫בתדםיס‬

‫מפתחות‪.‬‬

‫עם‬

‫על שביעית‬
‫בסוף‬

‫בדמס‬

‫אותה‬

‫ב"המעין" טבת‬
‫נדפסו‬

‫שגה‬

‫רשימות‬

‫ב‪ ,‬ובשמיטת תשל"ג רשימת המילואים ג‪ .‬יש מקום עתה לסכם‬

‫את יבולה הספרותי של שמיטת תש"ס‪ ,‬שהיתה שנה פוריה בהדפסות צילום‬
‫ובספרים מקוריים חדשים‪ .‬למען הנוחיות איחדנו כאן את כל רשימות המילואים‪,‬‬
‫כך שחדפיס זה יצטרף אל החוברת המקורית והרכבת הרשימה כרלה‪ .‬סםרים‬

‫מעטםי בלבד לא החזקנו נ‪,‬י ‪ ,‬ורשמגום לס' קטלוגים‪ ,‬ידיעות בעתונות או‬
‫‪i‬כפי השמועד‪ .‬גדל מספר הםרסומים על שמיטה בשםה האנגוית‪ ,‬םחת ‪i‬כשקלם‬
‫של הדיונים אודית היתר המכירה‪ ,‬והתעצם מספרם של המירסומים העיםקים‬
‫בהלכות השמיטה‪ ,‬הוראתה והיבטיס מיוחדים שלה‪ .‬הרבך מ'‪ it‬קף את חדירתו‬
‫והתפשטיתו של רעיון הש‪i‬כיטה הלכה ומעשה בקרב חזגים רחבים בעיר ובכםר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫פורח‪.‬‬

‫כפתיר‬

‫"עיי מגוריו ב'ת שאן משמשת נישא לספדר של הרב אליעזר ביגרד בעת שהיה וג‬
‫העיי‬

‫‪:‬‬

‫בתילדית ישראל לםי המקורית‪) ,‬עפולה תשנ"ה(‪ .‬הך‪M‬‬

‫בי' ת שאן‬

‫ן‪c‬ת רינה של העיי לגבי מ~שר רשבי‪,‬ית ‪.‬‬

‫)‪(40‬‬

‫לקייסים מהכפתור‬

‫הרב‬
‫גם‬

‫יוסף‬

‫בלומנפלי‬

‫על הפרקים‬

‫‪'O ,‬‬

‫‪,‬ינקלס ל‪ M‬לכל בספרי‬

‫‪,‬‬

‫מדגיש‬

‫בי‬

‫ל‪ J‬שכיעית‬

‫רפרח‪ ,‬בנלל ייכוי החומר‪ .‬החלק הראשון מפירושן סל הרב‬

‫בן‬

‫העיסקים‬

‫יוסף‪,‬‬

‫ברפס‬

‫בשביעית‪.‬‬

‫בביו·יורק‬
‫רשימת ו‬

‫תשי"ח‪,‬‬
‫של‬

‫רכ ‪ N‬פ‬

‫החלק‬

‫השבי כתשב"‪,,‬‬

‫טכורש‬

‫על‬

‫הספר ‪:‬‬

‫ובו‬
‫סיני‪,‬‬

‫כרי מח‪ ,‬עןני קבבק‪-‬ל‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫צילום‬

‫תתצז‪.‬‬

‫‪Z‬‬

‫היצאת‬

‫תרג "זת‪-‬רב"ס‪,‬‬

‫ירישלים‪ ,‬גייל‪,‬‬

‫תשל"י‪ 2 ,‬כר' ) ‪,42‬‬

‫‪'(.‬כ‪i‬ע‬

‫דבריס על די יעקב בעל הלכות ארץ‬

‫ישראל ‪:‬‬

‫ספר ייכל המזרחי‪ , 1952 ,‬זןבי ‪•1-&-$‬‬

‫•‬

‫‪3‬‬

‫‪p‬שיי‬

‫‪,.‬‬
‫•‬

‫ציק‪.‬‬

‫ד " צ מהדורת ירישלםי תש"א‪ ,‬מוםיע כעת מחדש בםעס השלשיית ‪)!(.‬‬

‫בסןף‬

‫הוספית‪,‬‬

‫תיקינ‪,‬םי‬

‫תוכן‬

‫ענינ'ם‬

‫‪i‬כייחה‬

‫והערית‬

‫בעניניס‬

‫שוניס‬

‫מהרב י"ר גחדזיצקי‪ .‬ירושלים‪ ,‬ריוא יעקובובץי ‪ ,‬תשנ"ו‪ ,6 .‬קצב‪,‬‬
‫עז‬

‫עמ' ‪.‬‬

‫ו‪.‬‬

‫ר " צ מהדורת‬

‫‪1‬‬

‫ירושלים‬

‫תרג"ר עם‬

‫מפתת‪ ,‬בגי"ברק‬

‫י;‬

‫תשל"ב‪ ,3 ,‬מו‪,‬‬

‫ד‪.‬י‬

‫‪65‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פתא שהלחן‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בסיף‬

‫כיחב‬

‫ההקדהמ‬

‫‪..‬הורהא‬

‫המחבר‬

‫שהחל‬

‫רבה"'‬

‫את‬

‫להדפיס‬

‫כתק ‪, lfJ‬נ‬

‫‪ O‬פ‪,‬ו‬

‫‪r‬‬

‫ינלנל המו‪ ,‬ספר • חלה הפסקה ער חק! '' ‪ ',‬ה ו זאה הראשךנה ברסטה נגזיתיות '''שר‬
‫•‬

‫•‬

‫ומרוגעית ‪ .‬קר בהת‪M‬ה השלישית שי שבי סוגי איתירת‬
‫הר‪.r‬נב"ם‪,‬‬

‫‪I‬‬

‫‪r‬י ‪pn‬‬
‫ו‪.‬‬

‫הקטנו" לדכרי ם ‪ K‬ה"ס ‪ ,‬וכאותייח‬

‫שי " ע‬

‫''''שר‬

‫זנרונעית ‪' :‬ג‪.‬רילי‪n‬‬
‫של‬

‫לשבח‬

‫לרברי‬

‫הרייב'"ז )הערת‬

‫זידלוב ( ‪.‬‬

‫ירשולים‬

‫ד"צ‬

‫לפי תךע"א‪,‬‬

‫תשי"ט‬

‫בנימין‪,‬‬

‫ירושליס‪ ,‬יד‬

‫תשכ " ח‪,‬‬

‫•‬

‫‪ 11 ,6‬עבה ‪ 1‬ג‪-‬קלו '‪.‬ד‬

‫‪.‬‬

‫עמ הבהרת יהעיות מכחב יי המחבר‪ ,‬אותן רשם בשילי ספרו ובפנקם הכולל בזפת‪.‬‬

‫•‬

‫בהתחלה אבריח רבבי וחולדותיך כתובים '''ונ ר' בנימיז מינץ‪ ,‬והנהוח‪ -‬הךב קלמן‬
‫כהנא‬

‫הרטים‬

‫הלונת שכט'ית‪.‬‬

‫‪4‬א‬

‫•‬

‫נשני‬

‫האחרובים‪,‬‬

‫א‪ .‬בחלק הראשין פ'רשר הרב בב'מ'ן 'ר~שע !'לבר על חמשת הפרק'ם‬
‫הראשיג'ם של פאת השילחן‪ .‬חלק שב'‪ ,‬פרק'ם '‪-‬ו ‪' ,‬רישל‪,‬ם תשכ " י‪.‬‬
‫חלק זה עייר במתכיגת קיר‪/‬בי‪ .‬ומורשגים בי עניני שמיםת כספים ןפרזובול‪ .‬בהקרמה‬
‫במואר בי םךק וה טירי בבן ה ר ב יחיאל אביהס‪ ,‬ובי גם חסרכות המזייות להיש ‪ K‬ל‬

‫•‬

‫בענינםי‬

‫אלו‪.‬‬

‫ארב ע ה‬

‫מ';נ'מ‬

‫כהוספות‬

‫קונ'םרס‬

‫ארבעה‬

‫•‬

‫ראה‬

‫ארבעת‬

‫ב‪.‬‬

‫והלכותיהם‬

‫ותיקרנים‬

‫שלום‪ ,‬מאת‬
‫זה‬

‫ודסר‬

‫גם‬

‫הפרוזבו ל‬

‫מהממאר‬

‫מ'נ'מ‬

‫הרב‬

‫שלום‬

‫ו‪t‬ת הטרק‬

‫המיניס‬

‫ובעובר‬

‫ניחם‬

‫בשם‬

‫הנזכר‪,‬‬

‫שכבא סשרניאק‬
‫ארבעת‬

‫למהדורךתיו‬

‫פי‬

‫לשכיעית‪,‬‬

‫שהופיע‬

‫בשב'ע'ח‬

‫על‬

‫נוסחאות‬

‫המינים‬

‫יכו‬
‫זה‬

‫זול ‪c‬‬
‫על‬

‫המאמר ‪:‬‬

‫בחונרת‬

‫בסיף‬

‫הםמ ‪ N‬ג‪,‬‬

‫בשביעית‪,‬‬

‫הקדמינים ‪,‬‬
‫‪ .‬דיבולי‬

‫הנאמן‪,‬‬

‫ספר‬

‫קש‪,‬‬

‫הובעובר‬

‫ניסן ' אייר‬

‫חיים‬

‫ד"צ‬

‫תל'אניב‬

‫בספרו‬

‫הרב‬

‫של‬

‫בטוםך‬

‫קינסרס‬

‫יברכה‬

‫תשכ‬

‫‪•, H‬‬

‫לובשוברת‬

‫תשכ"ו‪,‬‬
‫אליהו‬

‫בנוש ‪K‬‬
‫וייספיש‬

‫השינות‪.‬‬

‫מהדירה שב"‪ ,‬של שב' החלק'ם‪ .‬בגי"ברק‪ ,‬דפיס יקסגרגר‪) ,‬תשלייט(‪.‬‬

‫קפ! ; קצא עמ‪ '.‬ספר הלכית שביע'ת של דר"צ רוטשס"ן לא הים'ע כלל‪.‬‬

‫כ‪4‬‬

‫א‪.‬‬

‫רבית עולם על הלכיח שבעיית‪ ,‬מאת הרב בבימין 'הושע !'לבר‪,‬‬

‫גב"ברק‪ ,‬דפיס לפרא פרי'מן ‪ ,‬תשל"ב‪ .‬ח‪ ,‬קכי עמ‪ :‬מפתח‪ .‬מהדיהר שג"'‬
‫כגראה בתשל"ג‪ ,‬קכב עמ‪'.‬‬

‫‪5‬‬

‫ב‪.‬‬

‫שבת‬

‫השבע‪.‬‬

‫ד'גי‬

‫•‬

‫שמיטת‬

‫קרקעית‬

‫ישמ'טת‬

‫כספים‪,‬‬

‫מהרג‬

‫משה‬

‫בחמ'ה כהביי ‪ ,‬בתיספת מביא על מעמדו פועלי של המחבר ג'חשל‪,‬ם‪,‬‬
‫מאת ר ' מבחם עמבד'? בערל ‪' .‬רשולם‪ ,‬היעדה לדנ‪r‬את כתבי המחבר ‪,‬‬
‫תשל‪!/‬ב‪ ,‬כ‪ 2 ,‬עמ'‪ ,‬לב ‪',‬ז פז‪-‬צא‪ 5 ,‬עמ'‪ .‬איורים‪ ,‬פקסימיליס‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫ר ‪ ! H‬מהדירת תרמ " א‪,‬‬

‫ההיטפות צולמו מהספד‬

‫שאלו שלום‬

‫ירושלים‪,‬‬

‫תשנ " ט‪ .‬נ‪:‬ורפן‬

‫פ‪ P‬סי‪'I‬ניליס סל שיריס שונים‪ ,‬ובסוף מכתבי של רבי א‪:‬לכסנדר לפירית סר ‪ K‬טייו שהתיר‬
‫ב ‪ N‬הלבגרן‪".‬‬

‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‪- ——- _.‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היתך‬

‫ך‬

‫רמ‪.‬כירה‬
‫אל‬

‫נשלח‬

‫ל ‪ J‬כו"ם‬

‫הרג‬

‫בשביעית‪.‬‬

‫כן'נירן‬

‫הספרדיס היי בער היתר‬

‫שו"‪n‬‬

‫שסרנפלר‬
‫הובכירה‪ ,‬רכמי‬

‫ראה כסםרי מאיר עיביס‪ ,‬ב‪,‬‬

‫שביליז‪ ,‬כפי שזייגתי כמאיר עיניס‪ ,‬א‪,‬‬
‫ירושליס‪ ,‬בנדין‬
‫נלרי‪,‬‬

‫•‬

‫עם‬

‫‪..‬‬

‫‪0‬א‪1‬‬

‫שאין‬

‫תשליים‪ ,‬רב ‪IC‬‬

‫המתירדם‬

‫בלים‪,p‬‬

‫שכתב‬

‫ובסיוס‬

‫הרב עיבדיה‬

‫"'"יי‬

‫פשיסא‬

‫‪I‬‬

‫‪:‬‬

‫הראיה‬

‫ובני‬

‫רשרי‪.‬‬

‫בחובךת אור תורה‪,‬‬

‫סענות גנד המחמירים בפני הרג חיים דוד חל" בחרבות‬

‫‪.311‬‬

‫לממיר‬

‫מהר"'ש‬

‫אב"'ז‬

‫וכרהליכר‪,‬‬

‫בכ‬

‫‪,‬מי קיב‪.‬‬

‫על‬

‫יזח‪P‬‬

‫בירורו של רבי‬

‫‪.392‬‬

‫כשכיעית‪,‬‬

‫‪ ..‬היתר מבירה"‬

‫ספר‬

‫יעקב יחס גבא"ד‬
‫זכרון ‪.‬להרג‬

‫עמדם‬

‫‪,‬לה‪.‬‬

‫גם‬

‫ב ‪ …‬המליז"' התרכח‬

‫שאלית ותשובית ·זבעת הםי‪ ,‬חלק שני הנקרא קרנטרס זכר לשביעית ‪.‬‬
‫ר' '"יאל מיכל ב"ר נתנאל ]ולפנזו![ החובק"ק יאכישאק ומלםנים בק"ק‬
‫סעל‪ y,‬וםארזי‪ .‬וילנא‪ ,‬דפוס ר'י'ל מ"ץ‪ ,‬תרמ"ח‪ .‬כב '‪.‬ד‬
‫הונחבך‬

‫את‬

‫הוזיא לא‪,‬ו‬

‫החל‪p‬‬
‫עליי‬

‫)שס‪ ,‬תרל‪-‬ה‪ (.‬מסכיפים‬

‫הראשיו‬

‫חשיבותי‪,‬‬

‫של‬

‫דגילי הריר‪ ,‬רביביהם‬

‫מכלו ‪ J‬ק‪1 ,‬הם מציינים ג‪c‬ת רוחב‬

‫ירינו‪1‬תי‪,1‬‬

‫ךנוומק‬

‫‪,‬ל ‪ K‬ורח‬

‫מי"‪,‬‬
‫רכי‬

‫ייסף‬

‫"‬

‫חייס‬

‫ויורה דעה‬

‫רג‬

‫סולוב'יו ' יק‬

‫חל‪p‬‬

‫לגר ו לית נועך‪.‬‬

‫שני‬

‫זה‬

‫נקרא זכר לשביעית ‪ ..‬לבר ‪ K‬שד כשמו כן הרא‪ ,‬המדבר לכרר דין השביעית‪ ,‬עור מספרו‬

‫נתגלה ‪,. …‬‬

‫אלף ומ"ס‪ ,‬כי שער אחר לא‬

‫י"'ז‬

‫אחרי פתיחה בת‬

‫ד‪ K‬ךרייתא‪ ,‬הוא מתיחס לדבריו של הרב המחיר ב"המל '‪" Y‬‬

‫פרקים בעביו ספק‬

‫בהוא‬

‫ינחק‬

‫רי‬

‫אולש‪1‬ואבבער ובפטרבורב[‪ ,‬וכרחר דבריו אחת לאחח‪ .‬מזביר םג את ראמ ‪ H‬ל‬
‫שבתב‬
‫•‬

‫סם‬

‫‪…‬ביראת‬

‫הזה"‪ ,‬כאןת‬
‫‪ ..‬לוכו‬
‫האבות‬

‫לעג"‪,‬‬

‫‪MHO‬‬

‫די‬

‫טהירה דרר ר‪i‬ב"'מ‬

‫מראכייז‪,‬‬

‫קולית בעניו‬

‫ממלפל כתשיבת גי " ב על שביעית כמ‪.‬ךרי"ת סי ' ליי‪,‬א ומייסם ‪:‬‬

‫בל ההיתירם‬

‫כמרש"ל‪,‬‬

‫ול‪ t :‬להלכה‬

‫ילמעסה‬

‫נ" ב‬

‫דרלף‬

‫ובמקום‬

‫הנ " ל‬

‫קש‪.‬ך‬

‫הססר‬

‫לכמ ר ך‬

‫מרובה‪,‬‬

‫ע"ם‬

‫עליהו ‪,‬‬
‫ראית‬

‫וק‬
‫עיבי‬

‫יש‬

‫להקל‬

‫האגוניס‬

‫בת ו לן‪ 1‬ת‬
‫סם‬

‫של‬

‫בירושלים‪,‬‬

‫יבן נלעב " ‪ ,‬בזה אם יסנימר רביחי לזה‪ ,‬ןיכולין להעןביי שומרים שלא יבוזן בננונים‬

‫‪14‬‬

‫פרית‬

‫השביעית‪,‬‬

‫הספר‬

‫זמי ‪ "…‬עג"'ל‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫בל‬

‫המעטים‬

‫•‬

‫•‬

‫תורת יוהנתו‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫‪4‬כ‪1‬‬

‫דלזירן‬

‫מרשברת‬

‫שביךושלים '‬

‫מישראל‬

‫כעומרין‬

‫על‬

‫עתק‪ ,‬תשלייג‪.‬‬

‫ד"צ‪ ,‬ירשולים‪ ,‬דפוס‬

‫החרדיס‬

‫קיל וכהכיל ‪ …‬שבת השמטה כי באה‪ ,‬ואחינו הקולוביסתיס ‪…‬‬
‫לדבר ‪.',.‬ד קבלו עליהם את האיסור‪ …‬עבודה בשדה ‪ …‬ועלינו לחשו ‪…‬‬
‫עלזר וסעד‪ …‬ירושלםי תרמ"!כ‪.' ) .‬ד‬
‫על החתום שלושיס רבנים מירושלים‪ .‬נשולי הרף‬

‫ריםק ‪r‬‬

‫ודינ זסרובלו‪ t‬סלאנט‬

‫כ ‪ ..‬החבזל ‪·,,n‬‬
‫פתח‬

‫תקוה‬

‫פרסים‬
‫כערינת‬

‫בוספיס‬
‫ג‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫הורעה גלוהי וברבי היושע ליב‬

‫‪ n‬בי איו שום היתד לחרוש לוזרן‪ '! Y‬נרפם‬
‫וזיינים‬

‫קרסל‪,‬‬

‫‪ )l‬מי‬

‫ביבלייגרפיים ‪:‬‬

‫ך‪. 188-18‬‬

‫בענין‬

‫סםר‬

‫היובל‬

‫השמיסה‬

‫םג כשרעה‬

‫לאם‬

‫בתב‬

‫הוכיסכות‬

‫בתרמ'"ס‬

‫גם‬

‫רו סרביה ריזנטל‪ ,‬רהא להלן ‪•18‬‬

‫ן‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪15‬‬

‫ררכי‬

‫על‬

‫של‬
‫מצית‬

‫וב'ל‬

‫וכנ;ישו‪,‬‬

‫ייריי‬

‫בעי'ום‬

‫נרפס‬

‫‪,‬רןו השולחן ‪ .‬לשם הסוואה‬

‫בסמן‬

‫‪16‬‬

‫הארר ‪ lY‬היה להסורת שהווי‪c‬‬

‫ניסו‬

‫וונ‪/ K‬בר‬

‫שם‬

‫זיוף‬

‫כוראושא‬

‫הונחכו‬

‫הספר‬

‫‪..‬‬

‫הזרות‬

‫תר"ו‬

‫בד ‪:‬‬

‫הנני‬

‫‪:‬‬

‫השבי הוא‬

‫רבי גרסיו חנון ליינר מו‪ K‬רזיו כתג לרי"'‪ K‬וכקובג‪ K‬כיום‬

‫שולת‬
‫רכו‬

‫לע‬

‫כזה‬

‫שני אממרים‪,‬‬

‫השמיטה )העי"‬

‫‪ M‬מו‬

‫ר'‬

‫‪18‬‬

‫הלהכ דכםררת‪.‬‬
‫המלפי‬

‫כירןסלים‬

‫זוכיםיי‬

‫‪,.‬מידים‬

‫ארבעה‬

‫כשמיסה הקורמת‪ ,‬יתכן‬

‫לענ'‪1‬‬

‫בשוליים‬

‫שמ'סה‪.‬‬

‫אחר‬

‫שונואל‬

‫‪17‬‬

‫אחרת‬

‫רכו‬

‫‪ K‬ליהו"‬

‫כךש‪M‬‬

‫שוכ'כ דבר צולם מחד'‪ .‬כ'רושל'ם תשב"ח‪.‬‬

‫באוטף‬

‫תונ"ג‪,‬‬

‫עס‬

‫הסכמות‬

‫הנזי"'כ‬

‫יהשיה‬

‫המפווש‪.‬‬

‫נסמםה סררה‪ ,‬וז"ל‬
‫י‪",‬ג‬

‫המחבו‪,‬‬

‫למשל‬

‫ספר‬

‫‪ K..‬חוית‬

‫השניס"‬

‫נדירים‬

‫•‬

‫מקונסרס‬

‫ביותר‪,‬‬

‫כשנת תרמ"ת‪.‬‬
‫יר‬

‫המחבר‪,‬‬

‫הער‪,‬ת‬

‫היא‬

‫אשכבזי ( ‪.‬‬

‫הטחרון‬

‫ככ·תכ‬

‫‪ :9‬י‪ 1‬התכלת ‪. , .‬‬

‫•‬

‫הדפיס‬

‫שהונתבר‬

‫פותת כמלים ‪ :‬הנה‬

‫חתי‪I‬בתו ‪:‬‬

‫ובסוף‬

‫עור‬

‫טוביה‬

‫נ"ו מרדכי אברהס רוזנסל‪.‬‬

‫רב' 'הושע ל ' ב ר'סק'‪1‬‬
‫ספינ;יה‬

‫ובפי הראב"ו‬

‫‪.,‬השמועה שהברילייר‬

‫"כו‬

‫החיר‬

‫דבי‬

‫!)בחם‬

‫זואל‬

‫חזר‬

‫בשנח‬

‫חוג "ו ‪ .‬אלא‬

‫עפשטיין‪,‬‬
‫כו‬

‫אמנם‬

‫מהיחרי‬

‫ש ‪ K‬ח'"כ חזר‬

‫הואב"ד‬

‫מתיחסח‬

‫עזובו‬

‫רק‬

‫בו‬

‫הבו‪,‬יר‬

‫למכיות‬

‫לדכוי‬
‫לי‬

‫צי‬

‫בזה"ל ‪:‬‬

‫אילנות‬

‫מבת‬

‫על‬

‫לקיז‪ ,‬שונהית‪ ,‬זה חזר‪, ,‬לא להיתר בכלל‪ ,‬שלזה ח ‪ H‬ו לא הסכים בלל‪ ,‬ועובר ב"יסווו‬
‫•‬

‫שאסר‬

‫בשמיטח‬

‫לתולרות ההיתר‪,‬‬

‫"ומ"ם‬
‫מ‪ M‬ת‬

‫עד הסתלקותו"‪,‬‬
‫]םגחס מנול[‬

‫וראה‬

‫הממארים "‪,‬פילמוס‬

‫סד""‬

‫זזחמאן ‪ j‬ונשי'זהב(‪ .‬בשב ו עוז‬

‫הסוניטה"‬

‫‪ ..‬ה‪ Y‬רה~‪.‬‬

‫ירושליס‬

‫תש'"‪,C‬‬

‫‪19‬‬

‫שלוס‬

‫'רו‪ w‬ל'ס·‬

‫הוא‬

‫אברהם‬

‫לר'‬

‫בביבלייגרפיה שבסוף ערר שמכה‬
‫אזכיר‪,‬‬

‫‪21‬‬

‫לו ‪ac‬‬

‫אלאזראקי‪,‬‬

‫בטערת‬

‫ב ‪ ..‬אןזר ישראל"‬

‫‪-‬‬

‫צ"'ן‬

‫כפר‬

‫וי"מ‬

‫שלום‬

‫טוקזינס‪' P‬‬
‫יוישיליס‬

‫‪-‬‬

‫לרי""‬

‫רק ‪,‬‬

‫כרבת הרבאם‪ ,‬מהדורה ראשיבה של הספר נדפסה בשנת תרמ"ב‪ ,‬אבל‬

‫כולה על ברבת ולמלש'ב‪,‬ם' רא'ן כה על שמ'טה‪.‬‬
‫נחרס"ב בגראה ברפסי בירושלים ‪ :‬שח' תשוב ו ח בענין כלאיס ושמיטה מרבני‬

‫עיה"‪P‬‬

‫ירישלים )הדארת ור ' יעקב שאיל לאשיר(‪ 51 .‬עמ י‪ 1111 .‬לש ‪ I‬נח'מ נשנ'וו ' ח ‪ ,‬מאמירם‬
‫מרבנים‬

‫שוניס‪,‬‬

‫הפלס‪,‬‬

‫שניס‬

‫•‬

‫‪-).‬ב‬

‫‪,‬‬
‫‪22‬‬

‫ביר" שבעי"ת בתךו שן"ח מהרי"ל דיסקין‪.‬‬
‫ר‪,‬‬

‫ירישלים תשכ"ח ‪ ,‬ר " צ מהדירת חרע " א‪ ,‬עם תרקינים ךד ‪ t‬ספןת ימראי‬

‫מקומות לש " ס ושו"ע '''ע ר' ישראל‬
‫‪24‬‬

‫קלםרל ‪.r‬‬

‫זכדרז יתהיזן‪ .‬ד"צ ההרצאה הראשינה‪ ,‬יחשליס תש"ל‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-_. – – -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪- -‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪24M‬‬

‫ספר איזכת צ'י‪ 1‬י'ר‪ 1‬של‪,‬ם‪ .‬ר'‬
‫פ‪.‬‬

‫דפוס‬

‫המחבר‪,‬‬

‫גרבר‪,‬‬

‫‪ l‬י‪ 1‬י‬

‫וגיוסאית‬

‫חרס"ן‪.‬‬

‫של‬

‫לע‬

‫הו‪u‬יי‬

‫תלונוד‬

‫ופואגונענסין כחבי‬
‫יר‪.‬‬

‫•‬

‫רכשנים‬

‫ותס"'א‬

‫נינליונויסת מפורםת‬
‫כ'"א של ש'"ס‬

‫‪.‬‬

‫מסכת‬

‫שסלל‬

‫ככרכים‬

‫במקומות‬

‫רק‬

‫שחסרו‬
‫תכובים‬

‫ביזי‬

‫‪,.‬רו‪,‬ת‬

‫‪26‬‬

‫לכמה‬

‫חיכחןת‬

‫הביבליוגרף‬

‫מזייו‬

‫שהוסיף‬

‫וסחסריס‬

‫ראשונים‪.‬‬

‫של‬

‫אבל‬

‫ס ו כהי‬

‫סיר‬

‫שם‬

‫זן‬

‫בירוסלמי‬

‫לפני‬
‫פרשל‪.‬‬

‫מזרש‬

‫הקדיס‬
‫זיעיס‬

‫ישנים‬

‫לעבייה‬

‫רונורד ‪.‬‬

‫רבה‬

‫רשימה‬

‫בסרף בןר‬

‫ר י קא כוך זה שלפנינו על‬
‫שבכרן‬

‫פירושי‬

‫כמה‬

‫קימונים‬

‫ביסח‪ K‬ן·ת‬

‫ביפוסים‬

‫מפושי ו‪.‬יררשלמי"'‬

‫זה‬

‫אחרים‬
‫סיר‬

‫המשיך‬

‫ראשונים‬

‫מעיקרי‬

‫כן‬

‫ייבי‬

‫הי ‪,.‬‬

‫עולם ‪,‬‬

‫בדרך‬

‫המשוקעים‬

‫שביעית‪,‬‬

‫תוליות‬

‫ני י "יררק‪,‬‬

‫ויוס‬

‫המחבר‬

‫מכון‬

‫ם "ל‬

‫חשכ‪-‬ו‪.‬‬

‫נשתמרו בידינו שתי מוזעית קול קורא שפירסם הרב‬
‫השמיטה‪,‬‬

‫ומזויז‬

‫בהס‬

‫‪:‬‬

‫להדביק‬

‫בתי‬

‫ככל‬

‫כסבת תר'"ע ‪ .‬האחד בלעמבערג דפוס חייס‬

‫רכניס‬

‫רבות‬

‫המחבר‪,‬‬

‫במסכת‬

‫שיגויי‬

‫הראשונים‪,‬‬

‫פסכחות‬

‫‪.,‬סלם‬

‫דבר"‬

‫בשקירה‬

‫שנים‬

‫רלםלא שבסמס‬

‫‪,.‬פתח‬

‫הקוימים‪,‬‬

‫בספרי‬

‫רוב‬

‫ב ‪ ..‬קינסרס‬

‫אלא‬

‫אסף‬

‫וחיקונים‪.‬‬

‫על‬

‫האמריקאי ‪,‬‬

‫בהקדמחך‬

‫מפוזרים‪,‬‬

‫‪..‬הנונזאים‬

‫הרפיס‬

‫נזמאת‬

‫שולזינגר‬

‫שביעית‪.‬‬

‫מאירות ‪…..‬‬

‫והרסיף ה;ירות‬

‫תרע·ו‬

‫מסגח‬

‫עמ!‬

‫‪..‬סבי ‪Q‬‬

‫ירושלוני‬

‫‪"',‬זי‬

‫בער‬

‫‪113 ,1‬‬
‫ב ‪'g‬ל‬

‫ואטנעו‪.‬‬

‫שבנז"'ח‪ ,‬ןן""נא‪,‬‬

‫יביגנ‬

‫וכרזסו‪t‬ם‬

‫כמעס‬

‫כל‬

‫כנסיו·ת‬

‫בחוס ו"‪,.‬נפלד לםוב"" מגבית‬
‫מיישות‪.‬‬

‫ובחי‬

‫שתיהז‬

‫נדפסו‬

‫חתמ‪,‬‬

‫עליהם‬

‫ראהאםין‪ ,‬והשגי במונקאסש‪.‬‬

‫דגולי פולין‬

‫והס‬

‫והונגריה‪.‬‬

‫לותים‬

‫קוראיס‬

‫כעיז‬

‫יפה‪ ,‬ילשלרח את התייםןת לםי הכתרבת של הרב ןיירנפלד‪,‬‬

‫‪2!1‬‬

‫‪31‬‬

‫הן‪ IC ,‬ח שמה‪ .‬צ""וס הספר בבנ'‪-‬בוק חשל"ט‪ 300" .‬עוחק'ס ב ל בד ‪".‬‬
‫חזוז נחום הוא לר' אליעזר‬

‫זרוים‪,‬‬

‫נחום רבה של ירושליס‪ .‬מצרייס כמה כתבי יד על סדר‬

‫ישי כיבהים שינויים‪ .‬הפירוס‬

‫נכלל ב ‪ ..‬כרם ציוו השלס"‬

‫)‪(. 44‬‬

‫בקינםרסים שהופעיו כסזניסת נות "' ר דן םג הרב חייס גלרבסר אב"'ד קיסוכ‪ ,‬רכחיבורו‬
‫חג‬

‫ש בו ען ת‬

‫תעשה‬

‫פליפל‬

‫לםפר מו'"ל‪ .‬כ מי ר‪,‬תו‬

‫‪32‬‬

‫יי‪1‬‬

‫שביעית‬

‫כזמן‬

‫שבסוף םפר‬

‫התשבי ‪,‬‬

‫מ‪ K‬יפ ‪1C‬רשאסיב‪ jl‬ס‬

‫‪35‬‬
‫•‬

‫כנו‬

‫‪''',‬תונ‬

‫ליב‬

‫רף‬

‫זו‬

‫‪•k"i‬‬

‫שבת הונ‪c‬ץ‪ ,‬הדפסה חמישיח בתשל יי נ‪.‬‬
‫כשהופיע הספר כתר"נו כתב‬

‫•‬

‫מה‬

‫הזה‪.‬‬

‫י'‬

‫הירש‬

‫ח י פש‬

‫נגדו יש"א אלפנדרי‪ .‬ראה להלז‬

‫) ‪(. 124‬‬

‫יראה גם )ך ‪(. 2‬ו‬

‫ש ‪ 'lC‬לת דור‪ .‬צ'ל‪ I‬ס הספו בב'ו‪'-‬ורק‪ ,‬גראסמא‪ ,1‬חשכ " ן‪.‬‬
‫לסיכום‬

‫עזבדת המחבי ראה‬

‫של‬

‫מ"‪:‬יבר ך‬

‫ייכלין ‪:‬‬

‫ב‪.‬‬

‫הנ'אן‬

‫וי‬

‫רוד פרירמז‬

‫וסלאת‬

‫הסכ"י‪ ,n‬סיני‪ ,‬כרך נח‪ .‬כסלי תסכייר‪ .‬עזב ' ‪•149-143‬‬

‫‪35M‬‬

‫לקואת שמיסת ''''‪,‬רת‬
‫זאת‬

‫משהי‬

‫בדפוס‪.‬‬

‫שהיתה כ‪ 1‬זיר‪1‬בה סל מלחמת העולם‬
‫זרהי‬

‫מודעתי‬

‫ןבד‪1C‬כר‪l' 1C‬ון;ן סגרפסה בירישלים‪.‬‬

‫של‬

‫ו‪e‬ולי‬

‫הרכ‬

‫כשגת‬

‫שאול‬

‫''''ע'רת ז‬

‫ח"ס‬
‫הובון'עה‬

‫הראסרנה‪,‬‬
‫כ'"ר‬

‫הופיע בכל‬

‫אברהס‬

‫סוחחח‬

‫הורביץ‬

‫במלים ‪:‬‬

‫אלה‬

‫•‬

‫‪69‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אזכרה "‪ K‬שפהכ‬

‫נפשי‪,‬‬

‫‪ :i‬לי‬

‫מיסר‬

‫יהוא‬

‫כי‬

‫כה‬

‫כשבת‬

‫חרמ"‪n‬‬

‫" 'השתדל '~כיך‬

‫קרן‬

‫השפיטה‪ .‬כסיי~ ונהרי ‪ n‬ל דיסק י ן ‪1‬מהר ‪ n‬ש סלבט י הרבה ‪ n‬יחפםי‪ " ,‬וכ~ח לקרית " שוניסת‬
‫חרזר ווברפיס ‪ K‬ת רבריהט אמז ‪ ,‬כיי " ישתמכר‬

‫תר‪s‬י'"ן כיר שלא סחכח הדכר‪ ,‬הרא‬
‫בדיר לזןזר לש‪,‬בתי‪t‬נ‪.‬‬

‫‪36M‬‬

‫קול קואו ל‪i‬כ'דר קופה של שומר' שב'ע'ת באח 'שראל‪ ,‬בחת'מת הרב‬

‫•‬

‫אברהם יצחק הכהן קוק הדב הראשי ‪'''.‬אל 'חשרם‪ · ,‬דפוס סלומון‪,‬‬
‫)ת‪D‬ו"ג ‪ J (. 1‬עמ‪ '.‬צולם מחדש בסוף ספר משנת הרב‪ ,‬ת"א תש"ם‪.‬‬
‫•‬

‫כ‪36‬‬

‫זמהער ואזהרה מטעם הרה"ג הבד"צ לכל מקהלות האשכנזים‪ …‬באשר‬
‫חרפ"ד הא" שנח‬

‫שנתנו‪…‬‬

‫ע"כ צריך כל אחד להזהר בקניחו‬

‫השמ'טה ‪…‬‬

‫ירקות ותבואה בשוק ‪ …‬ירושל‪,‬ם‪ ,‬דפוס צוקרמן ‪ ,‬תרפ"‪.‬ד ‪ 1‬עמ‪:‬‬
‫החתרמיס‬

‫נ ‪36‬‬

‫‪:‬‬

‫וי מריבי ליכ רוכין‪ ,‬ר' יז‪ n‬ק בר"א פרעבקלי‪ ,‬רי " דוכ זבי קרזלנשסיין‪.‬‬

‫קול קואו 'ע'י ו ‪,‬ססיהזכ‪ .‬ירשיל‪,‬ם תרפ"ח‪ 12 .‬עמ‪'.‬‬

‫הצעה "לזבות את כל ש"ראל שנשתלד ‪ …‬לכנס ‪ …‬עשרה 'די‪ · ",‬סגולה‬
‫שש"מח לשעוח ולקים' מצות שמסה‪ .. .‬בבל דקדוק"'‪".‬‬
‫‪37‬‬

‫חידת האץר‪ .‬בני משפחת‬

‫מטבר'ו‪ ,‬מסרו‬

‫המחבר ·הרב שמה קלע‪-‬רס‬

‫בחשב"ו לכר'כה את דפי חספר‪ ,‬הרוצא"ום מחדש למכירה‪ .‬דפוס צילים‬
‫של ת"א על כל ההלכוח ‪' ,‬רושל‪,‬ם חשל"ב‪.‬‬
‫•‬

‫‪39‬‬

‫אצוררת י'סף‪ .‬ג‪ .‬דפוס צילום‪) ,‬ירשולים תשלייו(‪ ,‬עם ספרו על יורה דעה‪,‬‬
‫•‬

‫· ‪40‬‬

‫ב‪.‬מסכח ש"ע'כת עם אזמנת י~סף‪ .‬ד"צ 'רושל‪,‬ם חשלייג‪ ,‬עם הוספוח‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫תזרובת‬

‫יריניס‬

‫בענינים‬

‫שרנים‬

‫של‬

‫פירות‬

‫שביזית‪,‬‬

‫הרב‬

‫יסזיה‬

‫זיין‪ ,‬טי ' א‪ ,‬זמי יזכ‪-‬ס‬
‫יקנוכ ‪ M‬ילוו‪e‬בק‪t‬כי היייי‬

‫שימטה‬

‫עזרריס‬

‫הלוז‬

‫הורבץי‬

‫במקומית‬

‫בספרו‬

‫היב‬

‫לא'י‬

‫דהמקיש‬

‫יכ‪N‬‬

‫‪,‬ו"'מו"‬

‫שליה‪,‬‬

‫"ט ר ר ספחייו בקיק‪ ,‬שירלא שזרזה‬

‫‪I‬‬

‫מזכיין‬

‫טפן‬

‫‪.‬ב‪J‬ו‪'j‬‬

‫רהר‪-‬ו‪ ,t‬לפי ק'ת תורה‪ ,‬שנה ו‪.e‬י חיי א ‪:‬‬
‫סמולא‬

‫שרבים‪,‬‬

‫כגרו‬

‫שמלור‪.‬‬

‫שכת‬

‫קיזכ‬

‫בפיוות שבי‪,‬יח‪ ,‬ר' היוש‪,‬‬

‫שיבה‬

‫‪:‬‬

‫כזביו‬

‫מנחם‬

‫חלק‬

‫נביר‪ ,‬הרב אברהם‬

‫ישראל )בישק ר כ‪r‬י ( ‪,‬‬

‫"תס"ם‪,‬‬

‫‪,‬רב‬

‫ב~ניני בזיור והפםד בפייות שויבית‪,‬‬
‫‪n‬לזס"'ג‪.‬‬

‫כשבתו‪,‬‬

‫פיו‪,‬י חכו‬

‫~וני‬

‫ל‪ r‬דוב‪; ,-‬‬

‫כרלל עץ חיים‬

‫•‬

‫כסןגי ‪K‬‬

‫דכאכוב י!ניבד‬
‫•‬

‫שי"ר בשייבת כית יזחק בבריקלין ‪ ,‬כרם שלמה‪ ,‬חו י ןו;‪ ,‬כלסו חשל יי ח‪i ,‬מ ' לל‪-‬ד ;‬
‫כת‪ P‬נת ו‪e‬וןר כ"ר לפירות שביזית‪,‬‬
‫עמר!ב בליי_ תשלים‪ ,‬עוב י ריגר‪-‬יח‬

‫‪-‬‬

‫הרב‬

‫אבוהם‬

‫ד ‪ K‬וייית ‪ K‬או‬

‫חופםן‪,c‬‬

‫‪,‬וכנן‪.‬‬

‫מש ‪ K‬ת‬

‫שיייח‬
‫משה‬

‫;‬

‫רבי אלכסניך סבדך פריינ‪,‬ן‬

‫ספר‬

‫זכריז להרב‬

‫דין הנענע בשביעית )טפיתי שביעית (‬

‫מזנה‬
‫‪ -g‬מ"'ס‬

‫לשון‬

‫חייב‪,‬‬

‫קדיושין‪,‬‬

‫יי'"י‬

‫סי'‬

‫סי'‬

‫כה ‪I‬‬

‫שביזית‬

‫‪-‬‬

‫וברתר‬
‫בזה"ז‬

‫‪"',,‬ס‬

‫•‬
‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪44K‬‬

‫כרם צי'ו שהלם‪.‬‬
‫רברי‬

‫הגרנ"ס‬

‫היפויי‬

‫כנוניו‬

‫קרדט‬

‫הקוביי'‪,n‬‬

‫אחרוג‬

‫כ ‪ w‬הר‬

‫לכו‬

‫תש"‪ . ,‬רבךי‬

‫שביעית‬

‫זכי"‬

‫מהי ל ‪ m‬ן‪.‬ו‬

‫סיר‬

‫על‬

‫לא‬

‫נדפטי‬

‫או"" ‪ "' n‬נ‬

‫כקירח שבחפרטונו‬

‫כ‪ K‬ן‬

‫ביחשיהב‪,‬‬

‫רתונ""‪.‬‬

‫‪' ''0‬‬

‫כטפר‬

‫לע הספר גרסונן‬

‫אלא‬

‫ירושלםי‪.‬‬

‫ובאיר‬

‫לא‬

‫עיניס‪,‬‬

‫‪,K‬‬

‫‪•823‬‬
‫•‬

‫•‬

‫צי'‪1‬‬

‫ב‪.‬‬

‫כרם‬

‫לב‪,‬‬

‫שיח ;‬

‫שהים‪.‬‬

‫כ‪ ,‬צ"ל‬

‫ונ<צר‬

‫שהב‪t‬ז'ת‪ .‬הצואה חדשה משוכללח‪ .‬חשל " ט‪.‬‬

‫עמ'‪,‬‬

‫עם מ" גוא ניסף מהעירך הרב יצח‪P‬‬

‫•‬

‫מחדש‬

‫רבים‪.‬‬

‫כשינרחס‬

‫הלבות‪ ,‬חרושים‬

‫נסופר‬

‫יהערות‬

‫ריזנטל שבפסר עם היפעת הספר‪ .‬הספר‬

‫סןרו‬

‫שב'ע'ת ‪,‬‬

‫פסקי‬

‫שיצא‬

‫קונטרס‬

‫שנתבררו ונתלבנו‬

‫גם‬

‫כדבוק‬

‫כבפרד‬

‫הונות‬

‫‪:‬‬

‫חברים‬

‫בבי ציין"‪,‬‬

‫ב"ונררש‬

‫יהב סביב ‪ ..‬גארן צבי" ו ‪ ..‬גירול' ייין"‪ ,‬בעריבת הוב י'תק ‪.‬לסב‪,,,,‬‬
‫כי‬

‫כותב‬

‫בהקדמתי‬

‫מדיר‬

‫מהחידושים‬

‫זהו‬
‫שרשס‬

‫הסביעית מרנפ"ם‪,‬‬
‫הר‪I‬ס‪'K‬‬

‫הרב‬

‫עיגרד‬

‫חרש‬

‫רב‪ … t‬ם‬

‫פחיחה ‪,‬‬

‫של‬

‫פרנק‪,‬‬

‫ועיונים‬

‫כרם‬

‫וחיירשי‬

‫באיסור‬

‫לא‬

‫די‬

‫חכוני‬

‫חחנם‬

‫פסיקית ‪.‬‬

‫מדרשני‪.‬‬

‫מהרג‬

‫ה ‪ '1‬ררך‬
‫בתיספת‬

‫בהתחלה‬

‫‪ K‬גר"‬

‫יעקב ' כנללא‬

‫'ייולםי‬

‫לירוסלים ‪.‬‬

‫הנו ‪ .‬מהדירה שב'ה מתקדבח‬

‫‪45‬‬

‫ציין‬

‫והלכית‬

‫תשליים‪.‬‬

‫יזר‬

‫עם היסםות ‪ ,‬יבחבב'ח מיקטבת י'חר ‪,‬‬

‫'חשל‪I‬ב'‪ ,‬דונםד הרב קיק ‪ ,‬תשכ " י‪ .‬תלב עונ!‬

‫‪46‬‬

‫בלכלת ש‪rt‬בית‪.‬‬
‫(‪ I‬ת‬

‫מחברו‬

‫יש‬

‫בין‬

‫למגות‬

‫ןכמש"כ‬

‫המתירים‪,‬‬

‫בקונטרס‬

‫שם‬

‫(‪ I‬חרון‪,‬‬

‫כ‪,‬‬

‫פרק‬

‫נומ '‬

‫תקע‪-‬אתקפז‪ .‬ראה סיני‪ .‬כרך ד‪ ,‬עמ ' תקז‪-‬תקי‪ ,‬כביקורתו של הרב יעקב לופש‪r‬י‬
‫המתארהו‬

‫‪x‬כנז‪j‬ו'לרפייה‬
‫משל‪.,‬‬

‫חדיווסים‬

‫ועל‬

‫ביקורתי‬

‫הרב‬

‫סבתי‬

‫לא איכפת לן‬

‫םא‬

‫''''שר‬

‫'ייקב‬

‫כרמז‬

‫ספר‬

‫ממלכתיים‪-‬יתייס‬

‫"בלבלת שביעית'" שאין‬

‫כי‬

‫וסל‬

‫זה‬

‫פזורי‬

‫בספרי‬

‫זוין‬

‫התיספתא‬

‫סופרים‬

‫וספרים‪,‬‬

‫פטקים‪.‬‬

‫עמ'‬

‫•‬

‫‪.320-315‬‬
‫כן‬

‫לניוסא‬

‫מכל‬

‫הש"'ס‪,‬‬

‫והר (‪ I‬שוגים‪,‬‬

‫עם‬

‫לוזםר‬

‫סבעשית‬

‫כתב‬

‫זירך‬

‫‪, ..,‬‬

‫)הצפה‪,‬‬

‫כ ‪ /O‬ח וסבט‬

‫ערסקיס‬

‫כלל במכירה‪,‬‬

‫הערהמ‪,‬‬

‫יסכן‬

‫תוסכ"ו(‬

‫בהלכית‬

‫וסוניטה‪.‬‬

‫והמכירה היא‬

‫יעת‬

‫רא"ו‬

‫בחריפית‬

‫ירבר‬

‫הו (‪I‬‬

‫נגי‬

‫האוטרים‪,‬‬

‫מיכרי‬

‫מבטט‬

‫רק זכר לשבינוית‪,‬‬
‫בפסרי‬

‫כנעיינן‬

‫ולכן‬

‫ובזקנינן‪,‬‬

‫החםיר‪.‬‬

‫•‬

‫‪47‬‬

‫תורת הםםשה‪ .‬מהדירה שלש''ת‬

‫בתשל " ט‬

‫אחר' פט'רח ' רןכ‪,‬חבר רח"ו‬

‫גרם‪1‬ברג‪.‬‬

‫הרב משה יהיסע לניא זכה לראות בירם פטירתי‪ ,‬ה ' אדר תש " ם‪ ,‬את השלמת החיכיר‬

‫•‬

‫שכתב ‪,‬ל הלכות‬

‫‪50‬‬

‫יבר‬

‫השמיטה‪.‬‬

‫וסבעיית‪.‬‬

‫ביקורת‬

‫רש י‬

‫הונחבר הרב ונ‪ M‬יר סירןכיז‬
‫"ספר‬

‫השיה"‬

‫‪,‬ל‬

‫‪H‬‬

‫זרין‬

‫על‬

‫‪.‬‬
‫הספר ‪:‬סופרים‬

‫המוסיך לעסוק‬

‫מסכתית פאה‬

‫וספרים‪,‬‬

‫פסקים‪,131-125 ,‬‬

‫בחירה בהלכית התלויות‬

‫וימאי‪) ,‬ירושליס‬

‫בארז‪,‬‬

‫והרפיס '‬

‫חש' ‪(. n‬ח כנגד הביקירת שנונתחה‬

‫ני‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כג‪'":‬ל‪.r‬‬

‫ל)'יו על שמחקה כסבבינו אח הרמ " ה !]‬
‫מווגל כסגנון כזה‪ ,‬יקשה לי‬

‫הוא מתבזל כסי‪ ,‬ההקדמה‪ ,‬שהו"‬

‫לשגי‪.n‬‬

‫לזכריי קרושי ‪.,‬שואה יש להזכיר ק ו נ‪ Y‬חןוגי שהופיע כפול‪,‬ז‪ ,‬יווכו ‪,‬וסק כשבעיית ‪.‬‬

‫‪5111‬‬

‫אבד"ק‬

‫חל‪ o‬ייח ; מאסף תירנ' בער'בח הרב משה אםר'ס מי ש קיבז'‬

‫וםקיל‪,‬ק' יהרב בבצ'יז ם'הרער ראבד"ק ר'מניב‪ .‬סרביב‪ ,‬החבירה להרבצח‬
‫תירה ייראת‪-‬שמים ‪ ..‬זריזים"‪ ,‬תרח"ץ‪ .‬שתי ‪ n‬וברת‪.‬‬
‫א'‬

‫בחוברת‬

‫המערגת‬

‫‪.M‬‬

‫מחודס‬

‫לתמוך‬

‫א'‬

‫אדר‬

‫בקרי‬

‫)כז‬

‫עמ'‬

‫השמיטה‬

‫שבא"'‪,‬‬

‫הוו‪c‬ונו"ר מבוי‪ K‬ן"קר‪ K‬ק ‪ N‬וכי משה'ביר‬
‫ב‪,‬‬

‫בעניני שמיטה‪,‬‬

‫נחוס‬

‫הרב‬

‫טו‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫כח‪-‬לא‪,‬‬

‫ואת‬

‫שביעיןן‪.‬‬

‫הזה‪,‬‬

‫בזמז‬

‫יש‬

‫רםא‬

‫ל‪ y‬כו"'ם‬

‫פיין ‪",‬ב‪t‬ו‬

‫כענ ‪r‬‬

‫•‬

‫הכאיס ‪:‬‬

‫תשובה‬
‫‪.‬ד‬

‫לרמ " ו‪c‬‬
‫וב"ג‪:‬‬

‫שמואל‬

‫פ " א ה"ד‪,‬‬

‫פירר ‪:‬‬

‫ןנקר‪ K‬ס‪.‬‬

‫ב‪,‬‬

‫מרשקרכיז‬
‫זל‬

‫הרב‬

‫כ‪,‬ביז‬
‫התומים‬

‫ייב‬

‫ה ‪ .‬הרב יהודה‬

‫בדבוי הרמ"" "כ‪, I‬זו‪ '"t‬ו‪ ,‬הרב אלכסנדר זישא פריימז ןנזן‪ M‬רש‪: K‬‬

‫פרייו פירות שבעיית ‪.‬‬

‫שבזייח‪ .‬במו'כן‬

‫קייאח‬

‫תשובה לרב"! פירו על חריושיי‬

‫בא"י‪.‬‬

‫סיי ‪ C‬ז"' ו‪e‬ורים סק"ב ‪ ,‬כרלל חדיושי זקנר הרב‬

‫סלונים ‪:‬‬

‫בסיונניס‬

‫כרןנכ"ס הלכות שביעית‬

‫ז‪K‬ב ורלף נר‪ C‬סעבבייס רב ‪,‬ר"מ בדואהאכיטש ‪:‬‬
‫קבין‬

‫אבי‬

‫המשתתפים‬

‫פרידמז ‪:‬‬

‫רדדנפלד ‪:‬‬

‫מזואיס‬

‫בשער‬

‫•‬

‫זשו‪c‬ריב‬

‫ו ‪ .‬הרב ‪ M‬ייי לפים" ‪",, M‬רב‬

‫‪:‬‬

‫המקשד בפיררת‬

‫הררכה לתלמןריס כוביגי שבי‪,‬ית‪ ,‬קצירר ייני שמיטה לנכרקטסי‬

‫הזוינ ‪ K‬מובנן הוכ ‪,‬שר‪ ,.,.‬פו‪t‬ססערנקו‪ t‬מזרשיו‪,‬‬

‫סלאות לקיזןר ריני שמיטה‪,‬‬

‫‪, ..,‬‬
‫וביו‬

‫הפותירם הוגלרו פריס טפריס‪.‬‬
‫ב'‬

‫בחרנרת‬

‫ביסו‪.‬‬

‫וכחרזש‬

‫נונחגי' רמכרח רף ככ‬

‫‪:‬‬

‫בט‪-‬י‪,‬‬

‫נומ '‬

‫משתתפיס ‪:‬‬

‫יח‬

‫ם‪ .‬הרב אייה זבי פראמ‪,‬ר ו"'מ‬

‫לגכרי‪ .‬תשובה להרב הירשע פססרנק‪ .‬י‪ .‬הרב שלמה‬
‫"כיח‬

‫ו'‬

‫חרומה‬

‫במנחית רף‬

‫ה‪:‬‬

‫וב‪,‬נין הלוקח‬

‫‪:‬‬

‫חיוב שבינוית בנכווים‬

‫זל‬

‫תרח"ץ‪.‬‬

‫הרב‬

‫יב‪.‬‬

‫'"יאל‬

‫יז‪ .‬הרנ זבי אלימלך‬

‫בהמה מפירות שבעיית‬

‫לבקן‪c‬ארוסקי צו"'מ ובס‪ M‬טנ ‪ K‬ךרוע‪ .‬סז‪.‬‬
‫•‬

‫ריח"'ל ‪:‬‬
‫הלרי‬

‫ב‪,‬נין מכירת‬

‫שזה‬

‫סלאדוין ר‪-‬מ כישיבת‬

‫‪ r‬רא‪ ",‬כם‪ c‬אליז מח"ס "חירח חסד"'‪ .‬יא‪ ,‬ד‪,‬רב יחיאל מיכל הכהז האללענזעד‬

‫מח"'ס ‪..‬אמדי כהז"‬
‫מיום‬

‫ח‪.‬‬

‫הארמי " ר‬

‫מאסטראייג‪:‬ו‪c‬‬

‫‪:‬‬

‫רבחלה‪,‬‬

‫אברהם‬

‫חשובה לומ"'"‬

‫בלאבקובאן‬

‫כלאבזרויין מקרעניץ ‪:‬‬
‫רפסורה מן הבכורה ‪:‬‬

‫הוב‬

‫אברהם‬

‫ינוקכ‬

‫אבר"ק‬

‫מרשקובץי‬

‫שעכרשיז ‪:‬‬

‫ברעת התומיס סי'‬
‫סו‪.‬‬

‫שלייו‬

‫הרב יחי‪ M‬ל‬

‫מזן‪ K‬זאיייז‪.‬‬

‫טז‪.‬‬
‫אמיר‬

‫יז‪ .‬הרב‬

‫מזזכי יוז ‪ K‬לוב‪ K‬רס זו"'מ מקוסו‪t‬ב כיח " ל‪ .‬יח ‪ M .‬ניש פינססנורבוש מסאמב‪ M‬ר תלמיר‬
‫יח‪-‬ל‪ ,‬וטנח‪ C‬מנחם‬

‫ררלומאן למין‪,‬נ‪y‬ס‬

‫גזלת‬

‫ב‪,‬ניז‬

‫שב)"ית‪.‬‬

‫כו‪t‬ן הקונום להויכר את טפרו של הרכ ויתק ‪I‬נו‪t‬רי גרנם ‪:‬‬
‫קדירש‬

‫קדיךש‬

‫לבנה‪,‬‬

‫החהמ ‪…‬‬

‫לינוםקינ‪.‬ו חזר"'ה‪ 32 .‬נומ '‪.‬‬
‫מל ‪ I‬ת‬

‫רםג‬

‫נוסח‬

‫הפרוז ברל‬

‫בהקרמחו כותב‬

‫לסנת‬

‫שהי‪g‬תיקי‬

‫•‬
‫שסמ ויר" ‪ ,‬רכלל טרר‬

‫השמיטה‪…‬‬

‫לוזז‪,‬‬

‫בם לי‪g‬ברי טייטס )רק‬

‫יפיס‬

‫אח‬

‫הק""י(ו‪.‬‬

‫כבירריים הלכתיים של ‪,‬ניבי סבי‪,‬ית נווטק גם‬

‫‪5211‬‬

‫סםר מזרובת ץרנ‪c‬ה‪.‬‬

‫ושביעית ‪…‬‬

‫ור משה‬

‫מא'זה‬
‫מדרכי‬

‫עב'ב'ס ממציח‬
‫נ"ו‬

‫‪72‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נח‬

‫הכהן‬

‫התלי'יח‬
‫]עמרמי(‬

‫בארץ מעשריח‬
‫נעהןכח"ס‬

‫נתיבים‬

‫·‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במי הים‪ .‬חלק ואשיז‪ .‬ירישל‪,‬ם‪ ,‬דפיס ו"ח ציקומז‪ ,‬ת"ש‪[, .‬די] צי עמ!‬
‫ה‪ n‬לק‬

‫הארי‬

‫הספר‬

‫של‬

‫כשבזיית‪.‬‬

‫נורסק‬

‫נפסר‬

‫הוכחבר‬

‫נ‪.‬ו‬

‫ברמת‬

‫תש"א‪,‬‬

‫כסנח‬

‫ו ‪ IC‬למנתו קבלה עריד להמשךי בהדפכה ממהרי""ז מליינניסש במבחנן פייפ ב' כםל‪,‬‬
‫‪''''.‬סח הוזי הזויאה חיק שני בא תי שצי )בבי‬
‫עם‬
‫•‬

‫‪53‬‬

‫הטכובךת‬

‫וכו‬

‫סוברת‪,‬‬

‫פלפולי‬

‫גם‬

‫מיקכו‬

‫‪'''',‬שת‬

‫מהוזאת‬

‫להוספות‬

‫פרס‬

‫ובייחי ‪ :‬קרכ ‪ f‬ה‪ V‬ררת בהלכות שבי !‪ S‬יח ‪…‬‬
‫י"א‬

‫מאמרים‪,‬‬

‫הרב‬

‫המחבר‬

‫‪,‬ל אכב הלב לראית‬

‫‪54‬‬

‫בדברים‬

‫כחל‪p‬‬

‫שכתב‬

‫שימה‬

‫הארץ‬

‫‪p‬ובוק‪,-‬ם‪n‬‬

‫ברפיס‬

‫בלקט מספךי ‪ ..‬ברם‬
‫אויעיבך‬

‫זלמן‬

‫חומרת קיים‬

‫‪1.‬יר‪'" 1‬‬

‫בסיף‬

‫"' ד‬

‫מהחר‪nl‬‬

‫וכניסן‬

‫תשכ ‪ H‬ו‬

‫שבינוית‬

‫לאחו‬

‫מהדירה י"ג‬

‫פסיחין‪,‬‬

‫רי‪n‬ורגםי ‪ n‬ור נ ‪'I'I‬ם‪.‬‬
‫וכותב‬

‫למולי ‪ N‬ם‪,‬‬

‫כךת יכחלכה‪.‬‬

‫פורת‬

‫אר‬

‫לפחית‪ .‬באחריגית תסףפת של תשיבית‬
‫‪-‬‬

‫מיזעה‬

‫הכינווו‬

‫להסיר‬

‫‪:‬‬

‫צריך‬

‫‪-‬‬

‫מכשול !‬

‫להבנויל‬

‫פי"'וות‬

‫שמומי‪,‬‬

‫פייית‬

‫שביעית‪.‬‬

‫משה‬

‫הרב‬

‫רננים‬

‫יין‬

‫פרי‪ S‬קר‬

‫לאטיר‬

‫בסוביבית‪,‬‬

‫הוציא‬

‫"תרוגי‬

‫והלוה‬

‫בכר‬

‫קורפך‬

‫פ"רות‬

‫כברד י סשרב‬

‫רלח"'ג‬

‫שביזית‬

‫חרב"' ‪K‬‬

‫לזאת‬

‫שסעה‬

‫הכל‪,‬ס‪,‬‬

‫לס‪K‬לן‪n‬‬

‫שמביכו‬

‫טפר‬

‫ב‪ K‬תרוגי‬

‫מי‬

‫את‬

‫"'םריי דרבנז‪ M .‬ח"'כ ונפסר תשיביח על פי פסקי החרזז יאש‪,‬‬

‫‪58‬‬

‫שנרפסי‬

‫מידה בהסכמתך‬

‫ובזרוחוה‬

‫כשעי‬

‫דםך שהביטיח‪ .‬ד‪ .‬ר ' שלים פרידמז המשיי בהיצאח הקיגטוסים דלוש'ח‬

‫הרבםי‪ m ,‬יפיעי‬
‫לשאולת‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫הראשון‪.‬‬

‫וכעת' אץר‪ .‬ב‪ .‬ירוש ליס‪ ,‬בית מדרש הלכה מרריה‪ ,‬תשלייב‪ ,6 .‬קסת‪,', 6 ,‬‬
‫' "‪ O‬ז‬

‫•‬

‫בר‪,P‬‬

‫המחנר‬

‫דפיס ‪ ..‬סליה"‪ n ,‬סי"‪,‬ג קבב‬

‫‪'(,J‬‬

‫דברי‬

‫יבשל‬

‫כרין‬

‫‪K‬י רן‪n‬‬

‫רביפ‬

‫מהן‬

‫להחזיר‬

‫ובן‬

‫חכוניס‪,‬‬

‫כל‬

‫לך‬

‫מכתבי‬

‫א'י' ‪.‬‬

‫יוישלםי שביעיח‪ .‬כ‪.‬‬
‫היב נתן צבי פרידמו עירעי על שמחקו בהוזאה זו לגיוסת‬
‫כמסאיי‬

‫‪:‬זי‪,‬ןסלמי‪.‬‬

‫‪a,n‬‬

‫סניעיח‬

‫פח‬

‫הירושלמי‪.‬‬

‫בועיסח‬

‫‪a‬‬

‫הבר"א חירוש ריז של‬

‫פר‬

‫פררבןש‪,‬‬

‫;ןייבל‬

‫בווב'‬

‫רעזר‪-‬פא‪.‬‬

‫‪60‬‬
‫•‬

‫שיוכםת סכפים‪.‬‬

‫ביקירתו‬

‫לס‬

‫י'נחום רןר‬

‫''''סו זוין‬
‫היובוי‬

‫על‬

‫הסמר‪,‬‬

‫סיפרים‬

‫משסרםבררג‪-‬ירןשלםי‬

‫וטפרים‪,‬‬
‫רן‬

‫פסקים‪,‬‬

‫אס ‪ M‬פשר‬

‫לעשן‪n‬‬

‫השמיסה ע"י שליח‪ ,‬בספרו קבין ת‪,‬רה בהלכה‪ ,‬ח"ב‪ ,‬טי' 'ייב‪.‬‬
‫•‬

‫עם‬

‫ונקוררת‬

‫והערות‪,‬‬

‫ייא‪,‬‬

‫ירושליס‬

‫מנחם‬

‫‪n‬‬

‫חובך‬

‫רנערך ע"י הרב‬

‫תשל ‪ N‬ס‪,‬‬

‫עונ'‬

‫נגס‪-‬ר‪,‬‬

‫ייטף‬

‫בדבר‬

‫שןכיסת‬

‫}'וכי‬

‫כתרפיס‬

‫פררזבול‬

‫לשנת‬

‫שמ'טת‬

‫נספ'ס‬

‫ספרר‬

‫תפאךת‬

‫הינות‬

‫שני )סבתאי(‪,‬‬

‫כתוד‬

‫כספים‬

‫פנחס אסר גאלרבערגער אב"ד מעדיער גפארעסט היללס ‪ ,‬כרם‬

‫‪10.‬‬

‫עונ'‬

‫‪321‬‬

‫‪32.6‬‬

‫הרב‬

‫בזמן‬

‫שלהמ‪,‬‬

‫הזה‪.‬‬

‫ניסן‬

‫הרכ‬

‫תסל‪-‬ם‪,‬‬

‫הכ‪,‬‬

‫ובירחד‬

‫הךפיע‬

‫מאמרו‬

‫הןכיעי‬

‫של‬

‫חייס‬

‫יחיאל‬

‫גורנשטיין‬

‫‪m‬ברשא‬

‫‪:‬‬

‫חשברו‬

‫סמטיס יירבלרת‪ ,‬יכו מבר‪ ,‬כל השיסות והעזייות על קיומן למעשה‪ ,‬ובן חשבונרת‬

‫‪73‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הכיחיפ‪,‬‬

‫וןבב‪ P‬רי‬

‫הקרן‪c‬יפ‬

‫הניהג‬

‫הןנקרן‪.c‬‬

‫בםפר‬

‫אצל הקואיס‬

‫הונזוח‬

‫י‪:‬דר"‪,‬‬

‫הנקרא‬

‫לג‪t‬יהן‪ I.‬רהו‪ K‬פריש קריא ‪,‬ל המצוןח מאח אליהי בו משה בשןרי‪ ,‬קיםסבדונה ר ‪ J‬ייא‪.‬‬
‫כםופו ‪3‬ד רף שמליו‪ K t‬חויו תליונדו כלב בן אליהו אםנדוםילי‪ .‬ב '‪ ',9‬ניני שמיסה ייובל‪,‬‬
‫כלאים ושבו~ה‪.‬‬

‫יזחק רפאל חזו יפירסם את‬

‫םםו‪: ,‬‬

‫רשימתן‬

‫‪,‬ם‬

‫ותיקונים‬

‫היספות‬

‫כהמרווה‬

‫השניה‬

‫מררוי כילכיוגרפי לטפרוח ציינית דחית ‪ ,‬י‪,‬ושליס‪ ,‬מוויה‪ ,‬חש·" 'מ‪,‬‬

‫‪63‬‬

‫לואי ההלהכ‪ .‬דפוס צילום ‪ .‬יחשלים תשלייט‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫"הגבות‬

‫של‬

‫לל‪•.,-‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪67‬‬

‫הקר‪ I‬ו ‪,‬‬

‫מ""'ר‬

‫שאינן‬

‫ניהגוח‬

‫כזמו‬

‫סל‬

‫הרב‬

‫בעזכרנו‬

‫חדלייפ‬

‫כיתב‬
‫הזה‪,‬‬

‫במכתכו‬

‫נחוזה‬

‫יצחק‬

‫‪:‬‬

‫לכל‬

‫החשוקה‬

‫המציות‪,‬‬

‫לאלר‪,‬‬

‫גם‬

‫מ‪". R‬ד‬

‫איזיק‬

‫הרצוג‬

‫הליי‬

‫תשובה‬

‫בומאה‬

‫בשבם‬

‫ששלח‬

‫תרו ‪ H‬ח לג‪ C‬ר י חיים רימענס מבנימינה‪ ,‬בעניז הטרשת תרוונות וםעשררת כשדה שלא‬
‫בשביעית ‪.‬‬

‫הופקהר‬

‫הי"‬

‫‪,‬תה‬

‫ביפסה‬

‫בקובץ‬

‫תחןזג'‪,‬‬

‫‪. 151 -‬‬

‫‪151 ,111‬‬

‫שם‬

‫הרב יחזקאל יארם‪ ,‬לקראת שנת השמיטה תס"ם ברונח במשימים‪163 ,‬‬
‫ובאמרים ובים‬

‫ישראל‬
‫בקונגי‬

‫רוזן‪ ,‬חמונות בסבי‪,‬יח ובשבת‪.206 – 186 ,‬‬
‫" אליל‬
‫התירה והמ‪,‬ינה‪ ,‬ב‪ ,‬ניסן תשי א ;‬

‫חוסי ‪ H‬ב ‪I‬‬

‫‪N‬‬

‫כותב‬

‫ ‪,185‬‬‫בנוניני‬

‫סי‪,-‬‬

‫גס‬

‫והוכ‬

‫שביעית‬

‫תשי'"ח‬

‫‪-‬‬

‫תשיים‪.‬‬

‫"‪69‬‬

‫זבווהע רהזאהר יכה מכית דין צדק עדת הספדרים כירושל י ם כעגין‬
‫יוישםיל‬

‫השמיטה‪.‬‬

‫עמ‪'.‬‬

‫תשו " נ ‪1 ,‬‬

‫‪70‬‬

‫נשת שהכע‪ .‬ד‪ .‬מדהורה חזב '‪ 1U‬ית מתוקנת‪ .‬המכוו‪ .‬תשלייג‪ .‬ו‪"! .‬ד גוטף‪.‬‬
‫תש"ם‪ .‬לרח התאריכים שוגה בכל מהחרה‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫זוריר‬

‫תועי "' ג‪.‬‬

‫חסב"'ב‪.‬‬

‫‪ J‬רמרות‬

‫הקהל ‪,‬‬

‫שי‬

‫על‬

‫לוייו‬

‫מ‪,‬דמ‬

‫הקהל‬

‫את ה‪,‬רר‬

‫בתפארתר‬

‫ה‪ P‬הל‬

‫הרב‬

‫כתב‬

‫ב‪ M‬ת '‪P‬לןדפהי‬

‫חייס‬

‫תלמודית‪,‬‬

‫זבי‬

‫ניר‬

‫סייכש‪,‬‬

‫'שיוי‪,‬‬

‫חונ ‪1‬ח‪-‬נב‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫תוית שהכ!נ'ית מהזג אלעזר כהנרב‪ .‬זפוס צילוס בתשלייט‪.‬‬
‫בסרןיא‬

‫מאה‬

‫ר ‪ K‬תרוג‬

‫ס‪,‬ויס‪,‬‬

‫בסביעית יז‬

‫לעונבערג‬

‫הורבץי אביי' סיכניםלב ‪.‬‬

‫חילאי‬
‫נבר‬

‫‪4‬א‪7‬‬

‫פיכל‬

‫ו·‪K,‬‬

‫הןי‪r‬יח‪,‬‬

‫בהנןב‬

‫ייך‬

‫הוכ‬

‫תרמ"ז‪,‬‬

‫שו'" ‪n‬‬
‫ספר‬
‫קסתו‬

‫יצחק‬

‫שעו‬

‫הורכיץ‬

‫י ‪ H‬ח‪.‬‬

‫בא"ר‬

‫פלפול‬

‫זורובג‪M‬‬

‫כנוניו‬

‫סמיסה‪.‬‬

‫•‬

‫וםםניסלב‪,‬‬

‫הרב‬

‫ירי‬

‫בםפרי‬

‫הלו י‬

‫אמרי ירו‪ ,‬ט'י וכא‪ .‬בענין זמן שביעיח באתררן‪ ,‬רבי‬

‫זכררן‬
‫פי‬

‫להרב‬

‫סראייד‪n‬‬

‫‪ J‬ונרס‬
‫א‬

‫בלןי‪.‬‬

‫‪ p‬מרחח‪M‬‬

‫עמ‪-‬‬

‫קייק‪-‬ב‪.‬‬

‫ביה ‪.‬‬

‫בצי ‪.‬זזר‪ .r‬ספר קשת גכריי בה‪ .‬וקנטרס ארבעה ושלושים ‪ :‬שרב ישאב‪.‬‬
‫שאלה ותשחבה כעגין ‪IC‬תרוגים של ישראל כשבעיית‪ ,‬שבטייבו שנעבח‬

‫‪74‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ך'‬

‫שנשמך שנמכרו שנבלעו שתננו ושהביאו מזוכינת ישךאל ‪…‬‬
‫ת'י!שו פויךמו ראג"ד ככרןקלין‪ .‬בריקלין‪ .‬דפוס ‪..‬יפה"‪ ,‬תשטו‪ /‬ו‪ ,‬צ ו‪ /‬י עמ'‪.‬‬
‫טל ה‪n‬ובבר בארה"ב‪ ,‬לא ‪..‬זי‪ 1‬גר" את התלהבןתן‬

‫‪,‬סררת שגןת שבתר‬

‫צבי‬

‫‪,‬ריח הקרב‬

‫שלו‪ ,‬בדיסרת הקןנטרסים שיי בסם הכללי ‪..‬זבי חמד"'‪ ,‬מירת‪ ,‬מדי פ‪,‬ם ‪,‬ל תקלה‬
‫מסויפת ‪. ,‬ו םסק'דיז שלא כיעתן‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫הדאמו"' ‪1‬‬

‫הפעם‬

‫ל"‪.‬ו לתמךו בפסקי‬

‫םסאסמ ‪K‬ר כטפיי קונסרם ש לש ‪ n‬שיבך · ח ) ‪,( 73‬‬

‫רכרי ר"א כהנוב‪ ,‬לי הוא קו‪,‬א כעל‬
‫הקונסרס‬

‫‪,‬‬

‫ירצא בקונטרס‬

‫נ‪,‬יר‬

‫זר מיל וו‪,‬‬

‫לסאלת‬

‫בתשובה‬

‫הסת‪-‬ה ‪:‬‬

‫תלמדיך‬

‫המחבר‬

‫זכריה‬

‫מערפל‬

‫סגנינו הפולמוסני‪ .‬המליןי יהמסורבל‪,‬‬

‫וררחה בחריפות רבה אח‬
‫טפר תורת השביעית ) ‪ 4‬ך ( ‪.‬‬

‫עי‪ y‬פנאס‪.‬‬

‫של קש"ח )כאותירת ‪'''(.‬סר ותורת‬

‫של‬

‫ומרובית‬

‫הניסםות‬

‫בן‬

‫השבעיית )באוחיות‬

‫את הבנת‬

‫הרבריס ' )על‬

‫מרוכ‪:‬זית‪(.‬‬
‫הסמסה‬

‫זו‬

‫העירני '''אר פרדימן(‪.‬‬

‫•‬

‫‪76‬‬

‫רבר המש‪t‬גת‪ .‬ב‪ .‬מהרירה חדשה הדפיס בתשב"ו עם שער מחריך ‪ ,‬המחכר‬

‫הדב תנ;ו זובדל גרטרברג‪ ,‬בחמשת העמודים האחרונים של מפרו על‬
‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ערלה ‪ :‬נטע הלולים‪ .‬בגלל גם להלן‪.86 .‬‬
‫חיים‬

‫הרב‬

‫זבולוו‬

‫רבה‬

‫"רל"ס‬

‫ראס י ו‬

‫סל‬

‫ה ו ציא ‪ -‬לאיר‬

‫לצייו‪.‬‬

‫סמר‪,‬‬

‫בתשי"ח ‪ M‬ת‬

‫נ חן' ‪ u"n‬לחק ר‪ K‬שון‪ .‬בי"ו‪M‬רי הלכ ית ג'עבינ ים סובים במזית התלייית בו‪t‬רז ובפר‪'O‬‬
‫כ‪,‬ניני · סכיעית‪.‬‬
‫במדיסק‬

‫ךך‬

‫‪78‬‬

‫כבונה‬
‫קרו‬

‫לעמז‬

‫קרוש‪ II‬שב'‪.1I'tI‬‬
‫מדךיר‬
‫כמי‬

‫הכשוית‬

‫בחוגרות‬

‫וו‬

‫נומס‬

‫השביעית‬

‫הופעי‬

‫המשיך‬
‫הקודמית‬

‫בירישלםי עףנ‬

‫של‬

‫קובץ‬

‫להופזע‬

‫הישרביס‬

‫‪I‬‬

‫סל קריאת‬

‫ה ‪ IC‬נוראים‬

‫‪..‬מרז‬

‫קוממירת‬

‫הנןאן‬

‫וכפר‬

‫'''‪K‬ב‬

‫גד‪,‬יו"‪.‬‬

‫ה ‪ .‬ונמצא בהדפסה קובץ !'‪.‬ו‬

‫נשניס‬

‫הבאות‪.‬‬

‫לפגי‬

‫פסח‬

‫יו"ח‬

‫חובות‬

‫שתיכנה‬

‫‪:‬‬

‫‪ '.‬רבך ‪: j‬וכשתוב‪ ,‬מדריו הכשחת לבל ימות השנה ולחג הפסח תשב"ו‪.‬‬
‫יחשלים‪ ,‬יזע השמטה‪ ,‬ןעי‪:‬ד הכשרות שע"י העדה החררית בעז‪r‬י"‪P‬‬
‫ידושלם ת"ו‪ 71 .‬עמ‪'.‬‬
‫י‪.‬ד‬
‫•‬

‫תשל"ג‪ 48 .‬עמ‪'.‬‬

‫כד‪,‬‬

‫מרריי‬

‫כה‪.‬‬

‫מםח‬

‫הכשרות‪,‬‬

‫דבר‬

‫השמיטה‪.‬‬

‫ערב‬

‫שביעית‬

‫תש " מ‪,‬‬

‫‪72‬‬

‫עמ ' ‪.‬‬

‫תש'יס‪.‬‬

‫נס מן"ת הכשרית ''''עש יעי הרכגיס סל אנודת ישראל ביררסליס הוזיאה תרייי‬
‫•‬

‫לכוסרית‬

‫לקראח‬

‫הפסח‪,‬‬

‫רכי‬

‫םנ‬

‫על‬

‫עניני‬

‫שוניסר‪..‬‬

‫בשניס‬

‫תשכ"ג ‪n-‬‬

‫וסכ '" ס‪,‬‬

‫וסיב‬

‫בתזסלייס‪-‬תוס"ם‪.‬‬

‫‪8IC‬ך‬

‫יב‪ …,‬שס' ‪ II'!I‬ולוח תאריכים לשנת השמיטה תש"מ‪ .‬ירושלים‪ ,‬מועצת‬
‫הכשררת להמדרין שע"י הבד"צ ועד הרבנים של אגודת ישראל‪ ,‬תש"ם‪.‬‬
‫‪ 32‬עמ‪:‬‬
‫‪S‬ך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪—————————–‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪82‬‬

‫ם'"!‪,‬‬

‫חזר ‪,‬הסינ‬

‫פרנק‬

‫רנרי‬

‫על‬

‫איש‬

‫החזוז‬

‫זיין‬

‫ככרס‬

‫השלם‬

‫א‪.( )44‬‬

‫ראה וכאמרו שי הרכ היורה נרשובי בהירום‪ ,‬כסניין כמ‪ M‬יי עיניס‪ ,‬א‪,‬‬
‫ב‪,‬‬

‫בהפררס ‪:‬‬

‫זיין לדיונן סל הרב שמחה עלכרג‬

‫‪,160‬‬

‫בנר חביבה‬

‫זה ‪,‬‬

‫עמ '‬

‫ו~"ייש‪,‬‬

‫‪.186‬‬

‫שבויית ‪.‬‬

‫מוסמן‬

‫ו ' בול'וא לנדוי סיבס את הךעות השונית כעניו סמן שביעית יבר חניבה‪ ,‬הסוזיע‪.‬‬

‫'''כ כםלי תש'י'‪.4 ,C‬‬
‫תשכ"'ז‪-‬תשב"'ס ‪,‬‬

‫‪1710 , 519‬‬

‫‪85‬‬

‫ג‪.‬‬

‫מאמרים בעניני ססיטה שהופיעי בכחבי עת‬

‫נרשמ י‬

‫במאיי‬

‫‪ •160‬דן ‪; 3‬‬

‫ב‪,‬‬

‫ב‪.‬‬

‫עיניס‪,‬‬

‫‪,‬ב‪Z‬‬

‫א‪,‬‬

‫את ביקוךתו‬

‫החוגרת עכרה‬

‫כהתישבךת החקיאית‪ ,‬שנוסר‬

‫ד‪.‬‬

‫על‬

‫‪•S14‬‬

‫•‬

‫‪o‬ו ‪•l‬‬

‫לקארת בשת שהמיטה ‪I‬זשל"נ‪32 .‬‬
‫של‬

‫תורניים‬

‫‪,392 ,296 ,267-264 ,23S •166‬‬

‫‪, 1.207‬נ‬

‫הרב‬

‫בשגיס‬

‫עמ'‪,‬‬

‫שמעין‬

‫ידי המכרז‬

‫•‬

‫פנית‬

‫וייזר‬

‫ויסיבת‬

‫להלכה‬

‫המדוש הבביה‬

‫שעיכוס‪.‬‬

‫לקתו‪c‬ר בשת '‪:I‬שהה'ב תושש‪ -‬חובוח הדוכה בעויכח מ‪.‬זקס בחוכן‬

‫מגיין‪ .‬חל"אביב‪ ,‬המכין‪ ,‬תשל"ט‪ 36 .‬עמ‪ '.‬בסףו חיברת זי יקדומחה‬
‫פרסומי‬

‫ושימח‬

‫‪-‬‬

‫"מכין ‪,‬‬

‫השגוח על פסקי המכין כעניו גידולי תעסיה‪ ,‬בחשיבת הרב ‪ M‬כרהם בררד וו ונברבר‬
‫'''בא‬

‫אל‬

‫נזבזו בתסובתו זבתשי""‬

‫הנר"פ‬

‫‪,‬ם הסכמת האדמו"ר מםסמאר‪.‬‬

‫עפשטיין‬

‫תסובה נוספת מ‪n‬שי"ס ש‪ K‬ין להקל בשמרסה בזמן הזה ‪ ,‬בספרו ברכת אברהם ב ‪I‬‬
‫תשל'"ם‪ ,‬סי' לל‪-‬חם ‪.‬‬

‫‪85M‬‬

‫קציור‬

‫ג‪.‬‬

‫וניי‬

‫וכשי‪ C‬ת‬

‫מהדורה‬

‫קרקעית‬

‫שלשיית ‪,‬‬

‫‪ Hp‬ר‬

‫ירשולים ‪,‬‬

‫הרנ‬

‫יהי ש ע‬

‫םלדהייס ‪,‬‬

‫שיעיה‬

‫תשלייט‪.‬‬

‫טינירט ‪.‬‬

‫קודמתה‬

‫הופיעה‬

‫לשמיטח חשל"ג‪ .‬בכל מהדירה שינייים יהיספיח‪.‬‬
‫סםרו‬

‫סזבירח‬

‫הסבת‬

‫ברבבוח עותקיס‪,‬‬

‫כהליכתה‬

‫וחרר כ‪'1‬נ'ס‬

‫המפירם‪ ,‬וכזיוניי שמהם‬
‫וחיכרר סמריס‬

‫ייח זלום )‪(,96‬‬
‫ררב לנדר‬
‫מהספר‬

‫בזביזני‪,‬‬
‫מ"כ‪,‬‬

‫הוא‬

‫לכל‬

‫כית‬

‫יהורי‪.‬‬

‫זמסייו‬

‫הר‪ M‬שיז‬

‫יכסגנונו‪,‬‬

‫בסרדורו‬

‫ניתו לגשת אל הזבקירות ‪ .‬בנה ‪K‬כ לזבחברים‬
‫כובקזוערת‬

‫שונרם‬

‫בתירה‪.‬‬

‫בקיירת‬

‫זרכ כ‪ .‬ק ר נסרס פולמרם ו בדג‬

‫מר‪ K‬סי ישיבח סלבורקה‬

‫הופיזה‬

‫הבסם·סלר‬

‫התורני‬

‫בזמננו‪.‬‬

‫כירוועלים‬

‫בכני·ברק‪ .‬מהרירה‬

‫הספר‬

‫חריפה‬

‫‪,‬ל‬

‫כמםתחו‬

‫שבאו ‪ K‬חריו ‪,‬‬
‫‪,‬ס‪.‬פר‬

‫חרבר בזליום‬

‫מחירסת‬

‫הופ‪Y‬‬

‫כקינ '‬

‫שם‬

‫הרב‬

‫ומזירכנת של‬

‫‪ItHn‬‬

‫תשל ‪ H‬ט‪.‬‬
‫•‬

‫‪86IC‬‬

‫שוננ‪:‬ר שב'ע'‪:‬ר‪ .‬צילום משגייח יכין יביעז עם כל הפיוישים‪ ,‬לרביח‬
‫פרישוי הר"ש ןהר"מ ‪ ,‬תןספתא שבעיית‪ ,‬רמג"ס הלכית שמיטה ויובל ‪,‬‬
‫וקצייר דיני שבעייח )ל ‪ " m‬ז גחםבוג ‪' (, 76 ,‬רישלם"‪ ,‬מכין חחם סופו ‪,‬‬
‫)חשב"י(‪,‬‬

‫‪87‬‬

‫על זכשה'טה‪ ,‬ב‪ .‬מהדיוה שניה מחןקנח ימירחבח ‪ ,‬יוישלים חשכ"ה‪.‬‬
‫‪ 43‬עמ‪'.‬‬

‫‪76‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪88‬‬

‫כשיה‪1‬כ ;‬

‫ב‪.‬‬

‫בסיי ‪i‬‬

‫מקורוח‪,‬‬

‫המחלקה‬

‫הגוח‪,‬‬

‫חורנית‬

‫לתרבית‬

‫•‬

‫מחקר‪.‬‬

‫אמגה‪ ,‬חשל"ג‪ 210 .‬עמ!‬

‫ירושליס‪,‬‬

‫והתוכות‪.‬‬

‫במשרד החיניך‬

‫לסמיםת תזסי"ס היפיעה חונרת הירהב ברנןננית‪' ,‬ייי מרכז גאי''' כשזו"'ז )זיייך ‪.( 1‬‬

‫‪23‬‬

‫‪88IC‬‬
‫•‬

‫‪:‬ב‪,I‬‬

‫א‪.‬‬

‫ותרה‬

‫בעריכת‬

‫הךם ‪ J‬ח‬

‫‪.‬ב‬

‫•‬

‫שכטו‬

‫ו'‬

‫פה‪,‬‬

‫רפאל‪ .‬ירושלים‪,‬‬

‫יצחק‬

‫הספר‬

‫בכיברס‬

‫הרצאוח‬

‫כבד‬

‫גזברה‬

‫מוסד‬

‫ברסימה הראסית‪.‬‬

‫הארצי‬
‫הרב‬

‫לתושבע"פ‪,‬‬

‫השמיני‬

‫קוק‪ ,‬חשכ"ו‪.‬‬

‫תןכ ‪i‬‬

‫בהתחלה‬

‫עמ‪'.‬‬

‫קסא‬

‫המסארים‪.‬‬

‫הצראות בכיבוס הארצי ה‪n‬משה עשר‪ .‬תשל יי ב‪ .‬קסז עמ‪ :‬ארירי‪.‬ם‬

‫מוקרס‬

‫שנח‬

‫לסאלר"‬

‫השמיטה‪,‬‬

‫הלכה‬

‫ולבעיית‬

‫המשךחררים‪.‬‬

‫בשטחיס‬

‫חרזרי המחלקה בדפסי נס‪.‬נחין שנה בשנה‪ ,‬חסכ"ה‪ . 12:1-114 ,‬ישם‪ ,‬עפ' ‪147‬‬

‫‪"-‬‬

‫ךח'"‪ r‬ברוסברג ‪:‬‬

‫רבךי‬

‫ל ‪ p‬ר)(ת‬

‫השביעית‪.‬‬

‫שנח‬

‫הרב‬

‫לקט מאיברית‬

‫‪, 158‬‬

‫קוק‪.‬‬

‫•‬

‫‪90‬‬

‫קסח‬

‫ש‪-‬ה שהךה‪ .‬ב‪.‬מהדורה צ'לום כחש " ם‪ ,‬עם מ'לוא'ם והוספוח‪,n ,‬‬
‫עמ‪/‬‬

‫‪91‬‬

‫שו‪.‬כ ‪ IIJ‬יוסף‪ .‬ג‪ .‬חלק ;‪ ;z‬ל‪,‬שי‪ ,‬פרקים ‪. J‬ח‪ -‬ירושלים השכ"ו‪ .‬רו עמ‪'.‬‬
‫חלק‬

‫ונלל‬

‫זה‬

‫קינטרסםי‬

‫‪ .. ,‬אכילת פיררת‬

‫ודיגי‬

‫דמי‬

‫"ו ‪ H‬ל‬

‫על‬

‫הכות ‪"".‬םי‬

‫מקים‬
‫נליי‬

‫ןביוחד‬
‫לטפר‬

‫חלק רביע‪ '.‬סרקים‬

‫בחלק‬

‫‪..‬מכירת טירות‬

‫שביעית"‪ ,‬יבן זיוניס‬

‫שכיעית‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫כ'ביגי‬

‫שכעיית‬

‫ר"קנת‬

‫בפרטי קדוסת שביעית‪,‬‬

‫מקריש‬
‫כרשאו‬

‫ס‪-‬י‪.‬‬

‫המחבר‬
‫מסתח‬

‫)עמ'‬

‫חשל יי ב‪.‬‬

‫איסרו‬

‫וכסופו‬

‫רט ‪I‬‬

‫יה נבלל םפן בתר פריו }‪ i'.D { 108‬ןב גתו גשובזננו‪.‬‬

‫בית‬

‫הפדס ‪,‬טחורה‪,‬‬

‫קעוק‪-‬ז‪(K‬‬

‫עביבים‪,‬‬

‫‪,14J‬‬

‫איצר‬

‫יין"‬

‫ל ‪ …‬כי‪ M‬ור‬

‫מפתח‬

‫גזרית‬

‫הספריס‪.‬‬

‫עמ‪:‬‬

‫במר"בו‬

‫_קוגסךס‬

‫מהפ‪ n‬נר‬

‫שלש ארזרת לניעיר" עם מפה זנעונית ששירטט‪ ,‬ר "קונטרס ביעיר פירות שביעית"‪.‬‬
‫ערד‬

‫זירף‬

‫לכתיבת‬

‫לו‬

‫פריזבול‪,‬‬

‫המםתחות‬
‫של‬

‫כל‬

‫הם‬

‫שבטיף‬

‫הספר‬

‫מחתבו‬

‫ר'‬

‫לחלק‬

‫יקותיאל‪,‬‬

‫הספר נתקבל‬

‫נדפס מחד!ס‬

‫בסרגי"‬
‫ל ‪ c‬פךיס‬

‫הרביעי‪.‬‬

‫נום‬

‫מנחם‬

‫פרקס‪,‬‬

‫דהמליה‬
‫ולעניגים‬

‫יפה ביז‬

‫חבירו‬

‫את‬
‫שבלב‬

‫הלומדים‪,‬‬

‫לנוסר‬

‫שנים‪.‬‬

‫החלקםי‪.‬‬

‫רלשונגייח‬

‫הוכר‬

‫כבר'טמכא‬

‫ומחברו‬

‫השלמות כטיף‪.‬‬

‫•‬

‫ד‪ .‬סםר שאלוח וחשובוח שמבת ייסף ‪(,‬א"ח) בירור' הלבה בענ'ב'‬
‫שב'נו'ח והלכוח אץר 'שראל‪ .‬ירשולם‪ ,‬מכון '‪,‬ושל‪,‬ם‪ ,‬חשלייט‪, .‬ח' ער עב‪.‬ך‬
‫עם‬

‫•‬

‫ומבנו‬

‫מסכת שניעית‪.‬‬

‫כנישא‪.‬‬

‫•‬

‫חידרשי‬

‫תורה‬

‫ר'‬

‫מבדל‬

‫בענין‬

‫בית"דין‬

‫חשרב‬

‫הסכמת האבבייד ''''יר וייס‪.‬‬

‫אקטואליות‬
‫‪'"'.‬א‬

‫ס'י‬

‫הלכה‬

‫הסימנים‬

‫'''ס‬

‫קינטרס‬

‫בבימין‬

‫נגס‪-‬ב‬

‫ר'‬

‫נפונ‬
‫ןשנחה‬

‫כהילכתה‬

‫בזמננו‪.‬‬

‫כרבה‬

‫למעשה‪.‬‬

‫סל‬

‫כלבד‬

‫היישע‪.‬‬

‫הארץ ‪.‬‬
‫מאת‬

‫בראש הטפר‬

‫חסיבות‬

‫ס'י‬

‫טדר‬
‫ב'"א‬

‫אינם‬

‫מירחדת‬
‫כעניני‬

‫ס"ה‬

‫קוממיות‪ ,‬ב"עמ'‬

‫לבירוריו‬

‫ר'‬

‫מנדל‬

‫רמבו‪-‬נח‪.‬‬

‫נום‬

‫סי'‬

‫חייס‬

‫בקרממיות‪,‬‬

‫מבחס‬

‫תירה לשמה‪.‬‬

‫שביעי‪.‬ת‬

‫מחתנו‬

‫השניעית‬
‫הרב‬

‫מאמר‬

‫וכפות‬

‫ס"ג‬

‫אלעזר‬

‫בקבינות‬

‫מחתני‬

‫יייס‪.‬‬

‫יהאפשריוות‬

‫מנדלזין‬

‫כיריריס‬

‫מפלא‬

‫בסלאךת‬
‫גבולות‬

‫רמ"מ‬

‫פרקס‪.‬‬

‫כעמי‬

‫רנגו‪-‬ב‪n‬‬

‫לסמירת‬

‫השימטה‬

‫מקים‬

‫בסוף ובפתחות הסיובנים‬

‫בנ‪c‬ור‬

‫הרב‬

‫והןנ'‪ S‬יס‪.‬‬

‫דד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪92‬‬

‫‪9211‬‬

‫'‪,‬רישת שס‪-‬כ'ת‪ .‬נ‪':‬א ל‪ K‬יר ‪K‬יסף מ‪ K‬מר'ם על שמ'‪. tr‬ד מ‪ K‬ח הרב ‪ K‬בר‪.‬דם‬
‫ירלף‪.‬‬
‫ששדנת‬

‫א‪.‬‬

‫עהסקםי‪.‬‬

‫חוכרת עזר ללזמוי יינים‪ .‬מליקט מפערי הרשאוניס והאחרונים ע"י הרב יצחק‬

‫הלכושפם רג כיהם " ‪ K .. ,‬הכת‬

‫חסד" בבני'בר‪.P‬‬
‫תלמדיית ‪..‬בית י עקב " ‪,‬‬

‫שמזסת תשכ"'ה לנררך לימור‬

‫המהייךה הראשוהנ‬

‫•‬

‫שם אמי ‪,‬‬

‫•‬

‫ב‪.‬‬

‫מהדירה שב'ר_ בחשל " ג כברא‪.‬ד‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫הוצאה שלישית · ןמתוקנת‪ .‬בני· ברק‪ e ,‬מינר "בית יעקב"‪ · ,‬חשל‪/‬ו ט‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫עמ‪'.‬‬

‫לפני םטירת‪ ,‬זירז‬
‫שה ‪ J‬טבר‬

‫בהוראת‬

‫הרב יילף את הכחכד להוציאה מחדש בשי כוייס‪,‬‬
‫הנרשא ‪.‬‬

‫מ‪ p‬ירןת והערו‪,‬ת‬

‫‪93‬‬

‫בכחבה‬

‫ןגקרר‪ .4I‬לע‬

‫ל‪ p‬רוו‪i‬ת‬

‫בחריפית‬

‫בתינה‬

‫'‪.‬ר‪.‬יתך ‪,‬‬

‫נרג‬

‫עם‬

‫•‬

‫על "'‪ D‬י הנסיין‬
‫יייקיס ‪.‬‬

‫אי‬

‫כס ו עה‬

‫רשאלית לחזרה ‪.‬‬

‫שנת תבשרן‪ .‬ג‪.‬תשכ"י‪ 144 .‬עמ‪. '.‬דחשל " ב‪ 128 ,‬עמ‪ '.‬יראה להלן ‪:‬‬
‫‪, 131 , 122‬‬

‫‪94‬‬

‫ג‪,‬‬

‫שה‪-‬כט'ת‬

‫כךלל‬

‫‪:‬‬

‫תשל "' כ‪.‬‬

‫‪.‬ך‬

‫כולל ‪:‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪95‬‬

‫כהוכתה‬
‫הדרכה‪,‬‬

‫הדינםי‪,‬‬

‫רינים‪,‬‬

‫הזרכה‪,‬‬

‫‪1‬בפת‪n‬‬

‫הענינים‪,‬‬

‫בנורג‬

‫שבינוית‪,‬‬

‫מאמר‬

‫פירות‬

‫ייקית‬

‫ג‪,‬‬

‫הזמניס‪,‬‬

‫הוב‬
‫הנוךןת‪,‬‬

‫במביא קיר‪ N‬המחנר לגטל‬

‫הקימת‬

‫ב‪,‬‬

‫מאת‬

‫משה‬

‫שטרבבי‪.‬ן‬

‫חידושיס‬

‫~‪n‬ה‬

‫ומנהגים ככל‬

‫וקטניות‬

‫הערות‪,‬‬

‫חידושים‪,‬‬

‫הנהלת‬

‫האגויה‪,‬‬

‫סיאו‬

‫יסוך‬

‫נספחים‪,‬‬
‫מברא‬

‫להיתר‬

‫התור‪.‬ד יהחס‪,‬ד חשל " ט‪.‬‬

‫היתר‬

‫נ~ויכת‬

‫המכייה‬

‫מכירה‬

‫הרב‬

‫בימינו‬

‫לגכרי‪.‬‬

‫ש"ק‪,‬‬

‫מאמר‬

‫בעייכת‬

‫‪,‬ש'"ב‬

‫כמו"כו‬

‫‪:‬‬

‫םרוזכול‬

‫ר‪c‬סי‪1‬בת‬

‫לשבת השנינוית‪.‬‬

‫ותרת שהב!ז''ת‪ .‬כגראה בחשל " ג‪,‬‬
‫מהד'‬

‫כולל ‪ .‬דפיס‬

‫ג‪,‬‬

‫)בג' ברק(‬
‫של‬

‫צילים‬

‫חש"ס‪.‬‬

‫הירןשלמי‪,‬‬

‫תרסםתא‬

‫משניות‪,‬‬

‫חמדה גנוזה )רכך בראסי העמןדים (‪ !,‬וקונ' תורת‬

‫‪96‬‬

‫עגיני סנת‬

‫השמיטה‬

‫את מבירח הארז ל נכרי‪,‬‬

‫םש'‪:‬וט הכלכתה‪ .‬בב'‪-‬ברק‪K ,‬גידת נח'בוח‬
‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫מברל‬

‫מבחם‬

‫ררמב"'ם‬

‫שביעית‪,‬‬

‫עם‬

‫חיר ו שי‬

‫הסביעי‪,‬ח )עזב' פץ‪;-‬דלנ(‪ ,‬מאת‬

‫הרב‬

‫יעקב‬

‫א‪.‬‬

‫ספר קהלית 'עקב על עג'ב' שב'ע'ת‪ ,‬הרב 'עקב ש'ראל קב'כסק'·‬

‫דייסש‪.‬‬

‫בב' ברק‪ ,‬דפיס אשל ‪(,‬א"ת) שגח שהטב שגת המש‪:‬וט )ח ש כ'! ‪(,‬ו סת עמ‪'.‬‬
‫כולל משא‬
‫ניפסה‬

‫קונטרס‬

‫ומתן‪ ,‬ביארריס‬

‫במקימות‬

‫מפוורים‬

‫חיי ‪.‬נורלם‬

‫חלק‬

‫•‬

‫והערות‪,‬‬
‫בספריי‬

‫סני‪,‬‬

‫כבמה עביבים השייכים‬
‫הקוימים[‪.‬‬

‫עם שער‬

‫‪78‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נלרה‬

‫~יוחד‪.‬‬

‫לן‬

‫לרדני‬

‫שבינוית ]כמחצית‬

‫‪ ..‬שיעירי‬

‫הפזרות"‪,‬‬

‫ובסופו‬

‫של‬

‫המחבר‬

‫) זיקתו‬

‫יעבו תנותו‬

‫‪,‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫משתקפים בהקד‪z‬בחי בה‬
‫אליי‬

‫ומיזייס‬

‫מתננל על שיו‪c‬בי‬
‫בענונים‬

‫פניותיהם‬

‫משבי למכבתים‪,‬‬

‫כי הע‪,‬לם סייעם‬

‫שינים(‪.‬‬
‫•‬

‫ב‪ .‬קהלות עיקב על סדר ורע‪,‬ס" ובו שב' חל ‪' p‬ס ;‬
‫על עביני '‪ u.‬בעיית‪ /‬יהוא הוצאה שנהי‬

‫' ‪" /1‬‬

‫‪'.‬‬
‫‪97‬‬

‫בו‬

‫חלק ראשון סובב‬

‫עם הוספוח‪.‬‬

‫בב' ברק תשלייב‪.‬‬

‫•‬

‫סימגים עד עמ' מ‪.‬‬

‫"כת‬

‫סםר‬

‫התלם"‬

‫עב'ב' שב'ע'ת‬

‫ב!‬

‫בכולל‬

‫שחנלבבו‬

‫ב'ת‬

‫אברכ'ס‬

‫החלמדו ‪ -‬י' הרב מ'מון‪ .‬בעךר בי'' ר' אהרן ש'ע" בלו' ור' ש'לה‬
‫רפאל‪' .‬רושל‪,‬ם‪ ,‬מוסד הרב ק;‪ ,p‬חשכ"ו‪ .‬קמה עמ‪'.‬‬

‫•‬

‫קיבץ‬

‫אחרי‬
‫חדרשי‬

‫אי מעניני‬

‫התורה‬

‫העייכים‪,‬‬

‫של‬

‫תחיכן‬

‫‪,‬יב זולסי‬

‫‪:‬‬

‫ל'‪U‬רנךנ ‪:‬‬

‫אכןת‬

‫כל‪,‬י‬

‫''''אר‬

‫שביעית‪.‬‬
‫קליטה‬
‫כהן‬

‫בשביעית‬

‫בכיטה‪.‬‬

‫בסכת‬

‫וביעיין‬

‫אינן‬

‫זבי‪,‬ה‬

‫ישני ‪ i‬ית‪.‬‬

‫שיה‪,‬‬

‫הבית"‬

‫מתכרין‬

‫ובתרס'‬
‫דשביעית‪.‬‬

‫ך '" ש‬

‫פרליקמן‬

‫יטחורה‬

‫די"ה‬

‫‪,‬ייא‬

‫ייבך‬

‫מראי·ח‬

‫בדין‬

‫‪:‬‬

‫העיו‬

‫בספר‬

‫זיינה‬

‫עיגיס‪,‬‬

‫‪I‬באיר‬

‫יעיכריו‬

‫משימך‪.‬‬

‫מ"'‬

‫פירות‬

‫‪98‬‬

‫שבינוית‪,‬‬

‫שנה‪,‬‬

‫נויבור‬

‫ז‪..‬ברת‬

‫רמסלו‪M‬‬

‫אילן‬

‫ארכיר‬

‫ושביס‪.‬‬

‫פרידמן‬

‫‪:‬‬

‫ר"'א‬
‫בעיור‬

‫‪:‬‬

‫שם ‪,‬‬

‫זיינים‬

‫‪,161-164‬‬

‫למונאד י ו של ך‪ M‬ש הכולל כחרנךרת קיל תורה בעביבי שניעית ‪:‬‬
‫בפירות‬

‫‪,‬וב‬

‫שביעית בזמן הזה‪.‬‬

‫יך‪:‬ןן‪t‬‬

‫‪.188‬‬

‫בשדה‬

‫ג"'ן‪,‬‬

‫בשבזיי‪.‬ת‬

‫רש "‪ .N‬גולדב‪:‬ינ ‪:‬‬

‫לפני ערך לא תתן מכשיל‪ .‬ר"ש רפאל‬
‫א‪,‬‬

‫‪:‬‬

‫שני'ית‪.‬‬

‫קצירה‬

‫חרישה‬

‫שביעית‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫בסירןת‬

‫אייכנשסייו‬

‫בקשי ‪:‬‬

‫במלאגת‬

‫שביעית‪.‬‬

‫הספך‬

‫‪…‬בשערי‬

‫מאת‬

‫"‪,‬ס‬

‫אחד‬

‫‪:‬‬

‫ד '' '‬

‫בשביעית ‪ .‬ר"ג פךל ‪:‬‬
‫בקיןרת על‬

‫אחןי פתיחת‬

‫שביעית נ‬

‫הבאתז‬

‫ברונך ‪:‬‬

‫ממשיר הקונץ‬

‫•‬

‫נטפחיי‬

‫בנררי‬

‫ר"ע‬

‫הבולל‪.‬‬

‫ותולדית‬

‫הפקיךא‬

‫‪:‬‬

‫חבדי‬

‫שהופיע‬

‫הוא כילהלן‬

‫הפסך‬

‫‪:‬‬

‫גיסין‬

‫כתשכ"ה‪,‬‬

‫הנוכחי‬

‫למסור‬

‫את‬

‫חליםי‬

‫שבי~י‪•n‬‬

‫שביעיח‪.‬‬

‫קינםםר כעניני שביעית‪ .‬בחו‪ : ,‬בית !ביל ו! הרב יעבק שמה הול'‪.‬ש‬

‫'רושל'ם‪ ,‬מדרש גביה לתלמיד "ב'ח יבול‪ ",‬חשכ"ו‪ ,‬יף ציק‪-‬ט‪.‬‬

‫•‬

‫‪99‬‬

‫הקונטרס‬

‫ברלל ‪:‬‬

‫רשביעי‪.‬ת‬

‫בסופך‬

‫כיךרר‬

‫‪(lt‬‬

‫יסןד‬

‫דבריט שנשא רנח‪-‬ו המחגר‬

‫הארז‬

‫ספר‬

‫שנת‬

‫א‪,‬‬

‫שביעית שוסינית למשעה‪.‬‬

‫‪..‬בתונים‬

‫כספר‬

‫הכי‪.'" n‬‬
‫';ןושע‬

‫סידרי‬

‫"‬

‫אבריני‪1‬כים‪,‬‬

‫ועל‬

‫יסוד‬

‫עס‬

‫כשביעית ~‬

‫הרירב"‪,‬‬

‫‪",,‬ת‪ ,‬כסוי" ל‪ M‬ור‬

‫בסנת‬

‫)‪(. 32‬‬

‫דר‪.‬שקוב'ז‪] ,‬חשב"י[‪ ,‬קצי‬

‫‪,‬‬

‫אים ו ך‬

‫המלאכה‬

‫ב(‬

‫כדיו‬

‫ה‪ D‬ולירא‬

‫והדרכה‪,‬‬

‫‪, ..,‬‬

‫)ן ' ב 'ר ס‬

‫לחקלאות‬

‫ברטיהמ‬

‫סטטיטטקיאים‪,‬‬

‫סיוריס‬

‫עמ‪'.‬‬

‫למירי הוראה‪,‬‬

‫המירה‬

‫)ר‪ R‬ה‬

‫'ר אריה לבקיביץ‪ ,‬בבי ברק‪ ,‬דפוס יד·‬

‫במשך‬

‫ינרבי‬

‫שבתייס‬

‫למורה‬

‫ותלמידיס‬

‫ככתיה"ס‬

‫הרת"ס‬

‫אחיר ' ערר‬

‫וכוון‪,‬‬
‫מדן‬

‫‪.{8S‬‬

‫כעלי‬
‫יעד‬

‫ח רך‬

‫מסעיס‬
‫ב‪ N‬ר‬

‫בבי"ס‪,‬‬
‫בנוש‬

‫הח' ‪n‬‬
‫וכעלי‬

‫שבע‪,‬‬

‫רח‬

‫לחקלאי‬
‫ין‪,‬‬

‫‪,‬ם‬

‫ולעקרת‬

‫בהררכת‬

‫‪ so‬יו‪t‬ס ‪:‬‬

‫הרכ‬
‫רבני‪,Q‬‬

‫שדךת לירקי" ופרחים‪,‬‬

‫כ' ‪4O‬‬

‫מסעים‬

‫ו‪15O-‬‬

‫כתי"'ח‬

‫למוזרי מזיי ומרכיבים‪ ,‬כולל ריגול תעשיתי‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫של‬

‫'קירו‬
‫תשכ"'ן‪ ,‬בהם‬
‫רפרחים‪,‬‬
‫איסרר‬

‫הרא‬

‫הספר‬

‫מפורסים‬

‫ייברת‬

‫בכל‬

‫רסוכריית‪,‬‬

‫ספיחין‪,‬‬

‫לוחות‬
‫מין‬

‫חיבת‬

‫ומיו‬

‫מרכיכי‬

‫הבי ‪ '9‬ור‬

‫‪M‬ריכיס‬

‫לשנת‬

‫מהפירוח‬

‫מזון‬

‫השבי‪,‬ית‬

‫והירקות‪,‬‬

‫ותר‪,‬פןת‪,‬‬

‫תשכ"'ו‬

‫שיובורים‬

‫תאריכי‬

‫והשפיניןן‬

‫ויינות‪ ,‬תבלינים‬

‫חלות‬

‫שבי ‪ lI‬ית‪.‬‬

‫קדושת‬

‫רנוור‪.‬‬

‫‪,‬רד רב ליאנפורמ ‪ J‬יה הכלולה נס!בר‪ ,‬ניחס לשאלות כסרות כמשך כל השהנ‪ ,‬באשר‬

‫במטייפ אבו פרסיס רביפ ‪,‬ל ה‪t:‬יייר כארז‪ ,‬היברא מחן"'ל‪ ,‬ןשיזנק סחרררת יהריים‬
‫ן‪,‬רכיס ‪.‬‬
‫סימני‬

‫כזןנןחר‬

‫קיננוים‬

‫ברכה‬

‫את‬

‫תו‪:c‬ריכי‬

‫היינור‬

‫סתר‪,‬‬

‫לעוסמ‪,‬‬
‫של‬

‫הןנןסרים‬

‫הפרטים‬

‫קופס‪ K‬ו‪ 1‬שיפוריס ‪,‬‬

‫האפשרית לפעבח‬
‫םשק‪ M‬ות‬

‫סינריןת‪,‬‬

‫למי‬
‫‪.‬ד"‪,‬‬

‫ביקורת ‪,‬ל הספר נוינה בספר מאיר עיביס‪.824,'1( ,‬‬

‫ב‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫בב' ברק חשלייג‪ 144 .‬עמ'‪.‬‬
‫על‬

‫כו‬

‫תבואה‪,‬‬

‫ירקות‪.‬‬

‫חלק‬

‫אי‬

‫א‪.‬‬

‫ש'יעח שמה על‬

‫בתליניס‬

‫קטניות‪,‬‬

‫עב'ב' שב'ע'ח‪.‬‬

‫ונמחי‬

‫הרב‬

‫תעשיה‪.‬‬

‫'דשע משה‬

‫חל‬

‫אהרבסןו‪.‬‬

‫אביב ‪ ,‬רםרס נ"אוגוםיקה ‪ ,‬ש להי שנת השמיטה תשנ " ו‪ .‬טס‪-‬ח עמ‪:‬‬
‫המחבר בזבבה‬

‫הר‪,‬רות‪,‬‬

‫על‬

‫והכין‬

‫רבני פתח תקרה‪ ,‬יעסק שנים בנוניבי כשרוח‪ .‬ההדיר ספרים פנררלי‬

‫לדפיס‬

‫ספרו‬

‫אח‬

‫השכיחות‪ .‬בקונסיס שלפנינו‬
‫גזפםה‬

‫רשיונת התיכז‬

‫מהרת הענינים הבירונים כאו ‪:‬‬

‫בבננר‪.‬ת‬
‫ששיית‬

‫ב ‪ .‬תקנת‬
‫שנכנסר‬

‫המסתעפים‪.‬‬
‫ספיחים‪.‬‬

‫יא‪ .‬אספקת‬

‫י‪.‬גבדין‬

‫האחייו‬

‫‪.K‬‬

‫ןחילרפי‬

‫לשנינוית‪.‬‬

‫של‬

‫ונר·מ‬

‫ונ ‪ '9‬בד‬

‫תוסכ ‪ H‬ו‪,‬‬

‫שאין‬

‫המ שבחב‬

‫להתיר‬
‫כך‬

‫על‬

‫י ‪H‬ק‬

‫בלכר‪,‬‬

‫שביעית‬

‫שנתיח‪,‬‬

‫בםייות‬

‫באמזנוות‬

‫"יעירבר‬
‫‪ y‬רביס ‪.‬‬

‫ב‪.‬איסרר‬

‫שביעית‪,‬‬

‫ספיחיו‬

‫ה‪.‬ירקות‬

‫ב‪,‬ניו הנ"'ל‬

‫יב‪ .‬נכסי‬

‫ררברים‬

‫רסושיו‬

‫לזנין‬

‫בשביעית‪.‬‬

‫שזמחו‬

‫כהבא‬

‫רו‬

‫ר ‪ .‬המקרש‬

‫חליפת המכתבים ‪ '9‬ס רס"ו ‪ N‬ויעדכך דנה במאמרו‬
‫ירקות‬

‫בהלכה ב ‪'9‬ביני‬

‫בכיתנה‬

‫עם ‪ .‬יש " ו‬

‫וירקות‬

‫‪-‬‬

‫וכירירי‬

‫הכריכה ‪.‬‬

‫ריני שביעית‬

‫שביעית‪.‬‬

‫ר‪-‬י ‪.‬‬

‫חטים‬

‫משומר‬

‫ישיעח‬

‫תשובות למ ‪ '9‬שה‪ ,‬ומו"מ‬

‫בעמ‪,‬ר‬

‫רמי‬

‫הנדיל‬

‫משה‬

‫שי"ח‬

‫הלכרת‬

‫רק מעם‬

‫ב"הונ ‪ '9‬ין"‬

‫של הרשן"‪ N‬ב"קול‬
‫לענין‬

‫בששית‬

‫טבת חשכ"‪ ,,‬המסתמך‬

‫איטור‬
‫נול‬

‫תורה‪H‬‬

‫תשיי‬

‫ספיחיו‪.‬‬

‫וראה‬

‫הוואה מםירשת‬

‫מכ ‪ '9‬ל חזי"א‪ ,‬ישם םג מכתב תשובה הנברוסז"א‪ ,‬ןר ‪ K‬ה םג מי ‪ H‬מ בהמשכים כ'לון ‪ ..‬קול‬
‫השבת"‬

‫בכלל שןב בראש ספח שו"ת ישועת משה‪ ,‬תל‪-‬אביב תשב‪'/‬ז‪ .‬סימנםי‬

‫ב‪.‬‬

‫'ג‬

‫א‬
‫בסוף‬

‫‪ '9‬ל‬

‫תשכ"'ר‪.‬‬

‫בעמ'‬

‫הספר‬

‫ט‪-‬סח‪.‬‬

‫•‬

‫קונסרם אחרון‬

‫פי סימני ועמודי‬

‫כעמן‬

‫ר‪-‬פרש‪,‬‬

‫הספר‪ ,‬ומכתנים‬

‫רבו‬

‫שיניס‬

‫הערןת‪,‬‬

‫שקיבל‬

‫הסמסות‪,‬‬

‫מגרולי‬

‫הוספות‬

‫ותיקוניס‬

‫עם‬

‫העיותי‪.,‬‬

‫ישראל‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫על‬

‫‪ 100II‬סשנה םכף‪.‬‬

‫הרכ סשה‬

‫שמ'טח בספ'ס ןפחובה‪.‬‬

‫‪,‬הוס‬

‫ש'פ‪.K"I‬‬

‫'רןשל‪i‬ב"‪ ,‬יפןס עק'בא‪,,-‬סף ‪ ,‬תשב"ן‪ .‬קבב עמ'‪.‬‬
‫הסםר‬

‫פאיירת‬

‫מסורר‬

‫לפי‬

‫ושערים‬

‫סימו‬

‫מנוינים‪.‬‬

‫ס '" ז‬

‫בשו ‪'9H‬‬

‫פביס‬

‫חו"'מ‬

‫מסבייית‬

‫עם נאר‬

‫ופנים‬

‫מכתב‪-‬יז טשנתן של רגי נכ‪' P‬נא מאת די עק'בא‬

‫‪80‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הגולה‪,‬‬

‫חדשןח‪.‬‬

‫ומעטרים‬

‫בסרפו‬

‫ברפס‬

‫אותו‬

‫פניס‬

‫לראשונה‬

‫'וטף שלז'ננר ‪ '9‬ל פרק י' רשביעית‪,‬‬

‫‪————————————————- .‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬
‫עניבי שפיםת כספים ופויזביל‪ ,‬לספו )ליית העיית ם'"‪,‬ם עפשסיין‪ .‬רש'"ו י‪-‬עירכן‪,‬‬
‫‪,‬לזניק רך"'מ הלברזסםאם‪,‬‬

‫'''אר‬
‫כמי"כז‬

‫ספר‬

‫הופיע‬

‫שחלק‬

‫נוסף‬

‫נו‬

‫גככד‬

‫בשביעית‪.‬‬

‫עוסק‬

‫שלובי וב‪"M‬ר '‪.‬א ח"!"ישים יביאירי סיגןות במס' עיריבי!‪ ,‬חיל‪ !,‬שוביעית‪.‬‬

‫ר' שלים מאיר ב"ר יחיאל מיכל ייגגרוב!‪ ,‬תל'אביב‪,‬‬
‫תשכ"י‪ ,‬סימנים כט‬

‫"‬

‫כהסכמות מהךי'''‬
‫חררה"‬

‫•‬
‫‪101‬‬

‫""'תכ‬

‫לו עיסקים בשביעיח‪.‬‬

‫קביבקסי‬

‫משבחיס‬

‫דפיס "אשל"‪,‬‬

‫יהרב שירלא‬
‫המחנך‬

‫תא‬

‫ספירא‬

‫‪ 1t‬יסר‬

‫רר‪ K‬ש‬

‫ר ‪n‬מ‬

‫"'ש‪..‬‬

‫הכלול‬

‫וכשוונותיו‪.‬‬

‫קינטרם בענניי שביעית‪ ,‬מאת שלובת ייבנער ב"ר יחיאל מיכל חבר‬
‫בכילל גיר אריה‪ / …‬גיי יירק‪ ,‬דפיס סענדר ד"טש‪ ,‬תשכ " י‪ [ 1] ,38 .‬עןב‪'.‬‬
‫למחבר‪ ,‬תלמיי ישיבח ו ' חייס ברליו ‪ ,‬מסכיפים רגר רבי ‪ :r‬חק ה ו םנר ביוס ביר"ח‬
‫נ‪e‬ייר‬

‫תשכ"‪,,‬‬

‫ורב י‬

‫ו ‪M‬‬

‫בחורף‬

‫של‬

‫משה‬

‫סחב‪I‬סס"‪1‬‬

‫אותה‬

‫ברין "יסךר עכירת שדה‬

‫סבה‪,‬‬

‫תעריכח‬

‫פייות‬

‫כייס‬

‫כשלמיי‬

‫פםח‬

‫בכולל‬

‫‪102‬‬

‫שביעית ‪.‬‬

‫פירות‬

‫ונאיסרר‬

‫מחותנן‬

‫אחויס‪,‬‬

‫הרב‬

‫זמן‬

‫אחר‬

‫מוםר‬

‫שנספר‬

‫הנוניביס‬

‫בשביעית‪,‬‬

‫בדין‬

‫בייו‬

‫כלה‬

‫הכיעיי‪,‬‬

‫שוה‪ ,‬ולאכלה ‪,‬לא להפסד‪.‬‬
‫רור‬

‫‪:‬‬

‫זמם' כד‬

‫קוליק‪,‬‬

‫יר ישם ב‪ ,‬גילל י"!"ח ש ים יביאירים הערות יהארית על מסכת פאה‬
‫ושבעיית משבה וירןשלמי על פי הרמב " ם ןהגר"א ‪ …‬הרב ש"וחל‬
‫פייבברכים‪.‬‬

‫'"כ ‪K‬‬

‫‪103‬‬

‫מסכת‬

‫שביעית‬

‫לחיה מן השרה‪ ,‬הערןת בענין הנאתן וביעורן‬
‫ליקוסי‬

‫·חשכ '" ‪. ,‬‬

‫ראלין בסבינוית ‪ ,‬בזין מחזיקיך ידי עכו ‪ h‬ם‬

‫שביעית‬

‫חידושיס בענינים‬

‫שגי‬

‫בהקדמה‬

‫סחדיש‬

‫פתח‪-‬תקוה‪,‬‬

‫הסימנים‬

‫מ‪n‬‬

‫הרג‪c‬שונים‬

‫תשכ " ן‪,‬‬
‫בספר‬

‫עניני‬

‫על‬

‫‪'.‬ד‬
‫שמיסה‪,‬‬

‫קינטרס קה~""ש'‪ M‬אמרי משה ; בריר הלכתי חידישים יביאירים בהלכית‬

‫ש ב'עית ורע'ינית באגדה‪ .‬מאת קה~"' פלקסי ]וחתניי[ משה גוטל‪,‬ב‪,‬‬
‫ןבשה קלירס‪) .‬בתיך ‪ :‬סםר ש עיי צ'חק חלק ב ‪ :‬ח"!"יש'ס על מסכת‬
‫ רח‪.‬‬‫שבת להרב יצחק םלקסר‪ .‬ירישל‪,‬ם תשכ " י ( ‪ .‬עמ' ]קנט[‬
‫חוכן‬

‫•‬

‫‪10311‬‬

‫א‪:‬‬

‫בפירוח‬

‫שגיעית‪.‬‬

‫ג'‬

‫פרוזבול‬

‫תרספת‬

‫סוביעית‪.‬‬

‫ר‪.‬‬

‫בעניו‬

‫ח‪.‬‬

‫•‬

‫הענינים ‪:‬‬

‫גדיול‪,‬‬

‫כותנה‬

‫גררי‬

‫מלאכות‬

‫בשביעית‬

‫ל ‪ 'g‬נין‬

‫בדחבים‬
‫תקנת‬

‫שב' ‪ 'g‬ית‪.‬‬

‫קרובים‬

‫רבן‬

‫ב‪.‬‬

‫ובלילה‪.‬‬

‫גמליאל‬

‫ובית‬

‫שמור‬
‫‪.‬ד‬

‫רנ ‪ 'g‬כר‬

‫שוניכת‬

‫דינו‪,‬‬

‫ו‪,‬‬

‫הלואה‬
‫כספים‪.‬‬

‫נדין‬

‫ומסקל‬
‫ר‪.‬‬

‫שרה‬

‫כדין‬
‫אילן‪,‬‬

‫רבתוספת‪.‬‬

‫שןביהט ‪ .Shemitta‬יהשלםי‪ ,‬המוכירית העילמית של תגיעת בגי עקיבא‬

‫בשיתיף עם מחלקת הניער‬
‫החרברת הופיעה‬

‫ב‪ K‬נגלית‪40 ,‬‬

‫עמ '‬

‫יהחליץ הדמיר הדתי‪,‬‬
‫‪j‬‬

‫נצרפתית‪,‬‬

‫‪ 48‬עןני‬

‫;‬

‫תשג "ד ‪.‬‬

‫בטטררית‪,‬‬

‫‪!53‬‬

‫עמ‪'.‬‬

‫‪81‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪104‬‬

‫שהתלשלות משהיהט מתקופת בית שבי עד היום הזה ; שזביטת קרקעות‪,‬‬
‫שמיטת בספים‪ ,‬תוספת שכע"ית‪ .‬חייס מריכי שבטר‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשב"ו‪.‬‬

‫‪90 ,[4J‬‬

‫'‪.‬ד‬

‫כהכפלה‪.‬‬

‫פבםת המכחר‬

‫בשונך‬

‫‪105‬‬

‫לח‪M‬ר באיזן‬

‫וב‪M‬זיך‬

‫מדיה‬

‫קויימה‬

‫וירה‬

‫השמיטה‬

‫מנןח‬

‫הרירית‪.‬‬

‫א‪.‬ישרתמ סהפריס טל ש!‪'l‬כית‪ .‬אוביר ותרר‪ .‬ירושלים ‪ ,‬דםוס התחיה ‪,‬‬
‫תשנ"ד‪.‬‬

‫עמי‪,‬‬

‫‪U‬‬

‫נזפסה‬

‫תחילה‬

‫מירחד‬

‫וחוספח‬
‫עמ'‬

‫נידס‪.‬‬

‫•‬

‫ברבעיו‬

‫‪ H‬ה‪r‬נעיז "‬

‫מפתחות‪.‬‬

‫‪ I‬ד ‪,72-‬‬

‫סבת‬

‫רשיונת‬

‫דשימה‬

‫‪"',,‬בשת‬

‫מילואים‬

‫שביה‬

‫‪ 'g‬מ '‬

‫‪, 2-26‬ך‬

‫ותיקוניס‬
‫תשרי‬

‫כהיכרת‬

‫ראוסובה‬

‫תשב"'ז‪,‬‬

‫ובתדפיס‬
‫נדפסך‪.‬‬

‫עמ'‬

‫עם‬

‫סם‬

‫שעי‬

‫•‬

‫בחרבו"‬
‫ושלישיח‬

‫‪,80-77‬‬

‫בחרבךת חשרי תשליינ‪ ,‬עמ ' ‪.18-13‬‬

‫כ‪ .‬הרשימה בולה בשילוב רוכ ההשלמות והמילואים במקומם‪ ,‬בתור ‪:‬‬
‫דבר השמיטה בבית הסםר הדתי )‪ (, 137‬עמ' ‪.244-191‬‬
‫רשיפת‬

‫‪106‬‬

‫מעורבבת‬

‫מילואים‬

‫יברל‬

‫הכיללת‬

‫ח‪I‬ס ‪ H‬ם‪,‬‬

‫שמיםח‬

‫המעין‪,‬‬

‫חש"'ם‪.‬‬

‫תמוז‬

‫קתטרס ניולי קש ; היקף רחב בהלבה לזבעשה כדבר הזרע"ה ‪ '" 1/‬קש‬
‫בשבע"ית‪ .‬גם יבורר בדיז גדולי מים וגדול‪ ,‬חצץ ‪ J …‬מאת[ ‪ K‬לעזר ‪;.‬ב‪M‬‬
‫ירושלים‪ ,‬שייבת "‪E‬כאר ההלכה"‪ ,‬כסלן תשנ"ט‪.‬‬
‫)וכסוף ‪:‬‬
‫וווים‬

‫האנוזה‬

‫סםר‬

‫במהדןרתו‪.‬‬

‫כםסו הגאודה‬

‫‪K‬ל‬

‫מכתבו‬

‫ממהר "" ‪,‬‬

‫עמ י קלה‪-‬קמת ום‪.‬‬

‫רכי‬

‫כנימין‬

‫יזהי‬

‫שתחת‬

‫על‬

‫זילבר‪ ,‬שיש‬

‫םלסטיק‬

‫מךחר‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫מסכת‬

‫ד'‬

‫אבל‬

‫וי‬

‫‪:‬‬
‫ל‪M‬‬

‫("‪.‬‬

‫שכ‪y‬וית‪.‬‬

‫טעמים‬

‫ממסקנןתיי‬

‫‪.'K‬‬

‫זוסליי‬

‫נקפס ‪l‬‬

‫ירוסלים תשיכ"ס‪.‬‬

‫כשר"ת פהרי"ל דיסקין סי'‬

‫הסום‬

‫אלכסגרר‬

‫הכהן‪.‬‬

‫על‬

‫מסבת‬

‫בקונסרםו‬

‫שלא‬

‫גג‬

‫מןתר‬

‫שמפסקי‬

‫כרונח‬

‫בדיילי קש‬

‫להתיר גידולי‬

‫ופיהו תחת‬

‫משוס‬

‫כד עמ‪'.‬‬

‫קש‪,‬‬

‫וסדך‬

‫מזמם‬

‫וכמשי‪-‬ב‬

‫דהוי תוך הבית‪,‬‬

‫היניקה‪ ,‬דאין‬

‫זה‬

‫כר‬

‫כוונ‪t1‬ייח‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫הקהל וכזו למקשר‪ ,‬מאת בעל‪-‬פה ‪ J‬ציחק לוי[‪ .‬ירושלים‪ ,‬מבוז "דמרש‬

‫)ברשם לפי ברטיסים ולא ראיתיו(‪.‬‬

‫שלמה‪) ".‬תשב"ז ‪ 8 (. 1‬עמ!‬

‫•‬

‫‪108‬‬

‫וכתוית‬

‫‪2 ,65‬‬
‫כשכפיל‪,‬‬
‫ונובשת‬

‫‪10811‬‬

‫גוו‪c‬יגפרוית חבלוכת‬

‫שבעיית‪.‬‬

‫םבחס‬

‫נאמז‪.‬‬

‫תל‪-‬אביב‬

‫תשב"ט‪.‬‬

‫די‪ ,‬מפיי‪,‬‬

‫שעי נוסף‬

‫ותמנית‬

‫כאנגלית‪.‬‬

‫לחוג לתלוניד באוניברסיטת‬

‫השםק ודהקוי‪K‬‬

‫שכנת‬

‫וכידת‬

‫גםר‬

‫לחיאר‬

‫מיסמר‬

‫לםדוי‬

‫הרוח‪,‬‬

‫תל‪-‬באיב‪.‬‬

‫שהמיהט‪.‬‬

‫תחשיבים‬

‫כלבל‪,‬םי‬

‫למשקים‬

‫שןמרי‬

‫שבע"ית‪ .‬המכיז לחקר החקלאות על פי התורה‪ .‬אדר תשנ " ט‪ .‬בשכפול‪.‬‬
‫‪.' 13‬ד‬

‫‪82‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫~‬

‫‪…‬‬

‫‪- – ————————–‬‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו‪ .‬תכנוו הספק הח‪ P‬לגו‪:‬י לשנת השפיטה‪ .1 .‬הנחיית הלכתוי‪.‬ת‬

‫החוכן ‪:‬‬

‫‪.5‬‬

‫מענפי הויייך בשנת שזניפה בהשואה לסנה רגילה‪.‬‬
‫בהשיהא‬

‫אחרת‪.‬‬

‫לסנה‬

‫‪6‬‬

‫כחיבת‬

‫‪.8‬‬

‫כזאיות‬

‫לקראת‬

‫‪ .9‬גדיויי שלחין בסנת השזניפה בהשראה לסנה אחרת‪. 10 .‬‬

‫‪.11‬‬
‫"‬

‫‪109‬‬

‫אטטםת‬

‫וסלק‬

‫ספר ‪:‬ונן‬

‫טיכר‪,‬‬

‫‪.12‬‬

‫‪r‬ויךושיס וביאיריס בהוכיח‬

‫חושן משפט‬

‫ערור‬

‫שנת‬

‫כותנה‬

‫השפיטה‪.‬‬
‫שנתית‪.‬‬

‫די‬

‫מקירות‪.‬‬

‫•‬

‫סףד‪…‬‬

‫על של‪r‬ון‬

‫הרריס‪.‬‬

‫‪. 13‬‬

‫‪.4 '3‬‬

‫גייייי בעל בשנת הספיסה‬

‫הזריעה‬

‫ריכוז‬

‫הנכסית‬

‫שמיטח‬

‫כספיס‬

‫הלכות הלראה טימן ט " ן‬

‫ופרזןבול‪…‬‬
‫ך'‪ 1‬ש'‪1‬כטה‬

‫ופהןבול‪ .‬הרב גתז ב"ר עמםר גשעםעםגער אב"ך ‪.‬רית אגו''' ב"ב‪.‬‬
‫ירושל‪,‬ס‪ ,‬דפרט המקרר‪ ,‬תשל"ב‪ .‬לב עמ( בתור משנת ייטף ) ‪(. 91‬ד‬

‫‪,‬‬
‫‪110‬‬

‫א‪.‬םסכת שביעית חקר ועיון_ כולל ‪ .11‬המשנה עם שירב" נרטחאות‪,‬‬
‫פירוש ר' יצח‪ .‬בן מלכי צד‪ ,.‬פירוש ר' שמשרן משנץ בציררף ביאוריס‬

‫והערות‪. .‬ב תלמוך יררשלמי נוטחח " שלמה טיריל‪,‬אר‪ ,‬בצירוף מטירת‬
‫הש"ס‪ ,‬פירןש רי שלהמ סירי ליאן לירושלמי‪ ,‬חלק א‪ ,‬פרקיס א דע ה‪.‬‬

‫טודרו ונערכר‪ …‬על פי כחבי יד ודפרטיס ראשןנםי על ידי • קלןס בן‬
‫חפץ ‪r‬ויים‪ ,‬ד~צאת המכרן‬

‫לאאמו"ר בנימין זאב זצ"ל ‪I‬נ‪.‬נ~ פעיה"‪.‬‬

‫לח‪.‬ר החקלאות על פי התוהר '''עש פרעל‪ ,‬אגודת ישראל‪ ,‬תשלייב‪.‬‬
‫‪[,‬ב] יה שג עמ‪'.‬‬
‫בנמיא מפויס פוסבות ‪,‬רי ענייתו‬
‫הראשןנים‬
‫תןח‬

‫בהפ‬

‫‪,‬בררית‬

‫ב‪.‬‬

‫‪,6‬‬

‫המהייר‬

‫חגןך‬
‫משנה‬

‫יייו‪,‬‬

‫טירוס‬

‫הנ"'ל‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫בתוכן‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫במשנה‬

‫והדון‬

‫את‬

‫ו פירןשיהם‬

‫מאז‬

‫פל ככתי יד רקסיי נגיזה‪,‬‬

‫כןר‬

‫כראשךנים‪.‬‬

‫‪(,‬ב"ב)‬

‫ב'‬

‫כר"ליאו‪,‬‬

‫נוס‬

‫כל‬

‫היפעת‬

‫‪''' )1‬‬

‫החלק‬

‫הר‪ K‬שון‬

‫ו י עזר‪ K‬זיון‬

‫‪:‬‬

‫מלדמ‪.‬‬

‫בתיך‬

‫חשל"'ר ‪.‬‬

‫שינךיי‬

‫הנןס‪ n‬אות‪,‬‬

‫ירושלים‪,‬‬

‫מבון‬

‫התלמוד‬

‫חשל ‪".. .‬‬

‫הריכמ"ץ‬

‫תשל"ה‪.‬‬

‫העכידית שנרפםך‬

‫"וגיכרטיטית‬

‫זרעים‬

‫הישרלו‪t‬י השלם‪.‬‬
‫••‬

‫שהןןכרו‬

‫יייז‬

‫תרחץ עמ‪'.‬‬

‫‪-‬‬

‫מטכת שביעית על‬

‫טפר‬

‫ב‪.‬‬

‫עכיררת‬

‫שיגךת‬

‫שה‬

‫כהקדמה מזכיר‬

‫ב‪.‬‬

‫השונתש‪.‬‬

‫נטפחןת‪,‬‬

‫כענוגים‬

‫שונים‬

‫כסכ‪y‬וית‪,‬‬

‫‪r‬ולק ב‪ ,‬פר‪.‬ים ‪-'.‬ו ירושל‪,‬ס‪ ,‬המכיז‪ ,‬דפוט ליפא פרדימן‬

‫תשלייט‪.‬‬

‫ג‪c‬‬

‫הסמך ‪:‬‬

‫בסיף‬

‫‪-‬‬

‫של המחכך‪ ,‬ובזמא פירוט כתבי היר והדפוטים‬

‫למסנה‬

‫בנספחים‬

‫זרעים‪.‬‬

‫מעמי‬

‫זבהדיר"‬

‫תול ‪…..‬‬

‫הרג‬

‫בירווים‬

‫גיטו‬

‫כעניבי‬

‫וק"ש‪,‬‬
‫שביעית‬

‫ירושליס‪ ,‬המכין‬
‫שוניס‬

‫כמפורם‬

‫ופירושיי‪.‬‬

‫לבשת ‪.‬דיוכש‪:‬ד‪ .:‬מחקרםי רבאירריס בהלכות שבעיית מאת הרב הנ!ור ציחק‬
‫םזלנם'ק‪ .‬יחשלים תשל"ב_‬
‫‪ K‬וסף‬

‫ממארים‬

‫והערית‪,‬‬

‫שכחלקם‬

‫] ‪[, 4‬‬

‫סד עמ‪'.‬‬

‫הבדיל‬

‫כניפםי‬

‫להיתר‬

‫הזנכירה‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪112‬‬

‫א‪.‬‬

‫תר'י' חקלא' לקראת שנת ימשהזחב תשל'ע כעריכת הרכ זחכ‪II‬ם‬

‫הלל‬

‫בפר‬

‫בדלרתכ‪,‬‬

‫הרחיח לאימיח‬
‫הליכתי‬

‫חרריך‬

‫משתמסיס‬

‫פיבס‪ .‬ל'"‬

‫חכר‬

‫כש'ראל ‪,‬‬

‫‪ -‬אגיר המישכם' של הפועל המזרחי‪ 52 ,‬עמ‪'.‬‬

‫ר"‪ p‬ל ‪"X‬‬

‫בהיות‬

‫'''ע‬

‫הרכבים‬

‫המפלגה‬

‫לסיובכים‬

‫ה י תך‬

‫נול‬

‫וכן‬

‫הפיכהר‪,‬‬

‫שו‪t‬ינם‬

‫ה ו ראות ללאה‬

‫הסכירה ‪.‬‬

‫כ‪ .‬חדר" חקיא' לקראת שבת השמיטה חש " מ ‪ ,‬הלבה למעשה‪ ,‬הדרבה‬
‫ו"עוץ לעגפים השדג'ם כמשק החקלא'‪ ,‬כעריבח הרכ אברהם הלל‬
‫גולדברג‪ ,‬כםו פינס‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ועדת השמיטה ע ‪ It‬י חבר הרבגים ואיגןך‬

‫•‬

‫המשרכים של הפועל המזרח'‪ ,‬דפוס העשור‪ ,‬סיון חשלייט‪ 63 .‬עמ‪'.‬‬
‫כהקרמת‬

‫‪113‬‬

‫העיר‪,‬‬

‫מזכיר את‬

‫תורה וזביס‪,‬‬
‫המחלקה‬

‫כל‬

‫המסיינ‪/‬ים‪.‬‬

‫סימפוזיון על‬

‫לחרכות‬

‫התוכו‬

‫שכיע'ח‪.‬‬
‫אגודח‬

‫חורג'ח‪,‬‬

‫•‬

‫בסיף‪.‬‬

‫משרד‬

‫‪(,‬א"ת)‬

‫אגש' מדע‬

‫הח'גור‬

‫והחרכוח‬

‫חורה‬

‫כ'שראל‪,‬‬

‫שומרי‬

‫אלול חשל " כ‪ .‬בןד כ ‪ ,‬חו' כ‪ 144 ,‬עמ‪'.‬‬
‫תוכן הנוגיגיס ‪ :‬ינר המערכת ; הרב ‪ .K‬שלנגר ‪ :‬נויקיי ייניס ומקור ן ת להלונת‬
‫שכ'‪ J‬יח ; הרב י ‪ .‬גולדברג ‪ :‬טפ ו ל ביננןח ב וי בשביעית ; ו‪c‬רבינרם וב‪ ,‬זקס ‪ :‬לוח‬
‫ראתיכים ‪ I‬הרב ‪ .p‬כהנא ‪ :‬שמיסה כמהלך הזמנםי ‪ J‬ארגוונם ‪ .)1‬רסבר ; גידלו‬
‫וה‪ I‬חנ‬

‫מספוא‬

‫מהננושה ;‬
‫א‪113‬‬

‫רפי‬

‫‪P‬‬

‫ב י‬

‫"קזיריס‬

‫י ‪ KJ‬ן‬

‫השנכיטה ;‬

‫בוסגת‬

‫כאנלגי"‬

‫הופיעו‬

‫רואים‬

‫להלבה בהת'שכות החקלא'ת‬
‫החובחת הבאות ‪:‬‬

‫טיפרך‬

‫כגינרת נזי כשמיטה‪.‬‬
‫כהבח"ח‬

‫ו' ‪U‬גר‪,‬ר‬

‫הרכ‬

‫חוןרי‬

‫הראשיח‬

‫וכזרפתיח ‪.‬‬

‫הלהכ להתשיכי ‪,‬ז חהקלאית‪.‬‬

‫גכוח‬

‫הרבביח‬

‫ומסמכים‬

‫;‬

‫בבישאים‬

‫בערך‬

‫שמעון‬

‫אןר כשכפול‬

‫ע"י‬

‫ו"זר‪.‬‬

‫בעב'ב'‬

‫שס'טח‬

‫שוב'ם‪.‬‬

‫הרבנים‬

‫'עץו‬

‫ע " י בית‬

‫מדרש‬

‫יזחק‬

‫מקצוע' ‪:‬‬

‫מ‪.‬‬

‫גןלדברג‬
‫זקס‪,‬‬

‫דיוסף‬

‫אגרו ‪ U‬ם‪.‬‬

‫אלול תשל"כ‪ .‬מהרורה שביה מתוקנח‪ ,‬תשל"ט‪ 30 .‬עמ‪'.‬‬
‫בתחילת‬
‫קדוסת‬

‫החוגרת‬

‫ההלבות‬

‫שביעית וספיחים‬

‫ואח"כ‬

‫בפרחי‬

‫מקורות‬

‫נוי‪.‬‬

‫על‬

‫גבי‬

‫והערות‪.‬‬

‫בסוף‬

‫המעטפת‬

‫בירורי‬

‫האחירית‬

‫של‬

‫הלכה‬
‫כל‬

‫בענין‬

‫חיבר‪: n‬‬

‫מטרות בהיןב'''' הנבוה שהוקם '''ע ישיבת שלעבים והמכון לח‪ P‬ר החקלאות ‪,‬ל פי‬
‫ה ‪ 11‬רה ‪.‬‬

‫‪s‬ב‪11‬‬

‫בשת‬

‫י ‪ 'I‬ני קישות שכסו ‪ 'I‬ת ב ‪'I‬רכל‬

‫‪.‬רכשש‪s‬ה‪ ,‬קנ י ה והש תמ ש ית‬

‫בתיצרת‬

‫"‬

‫חקלא'ח מ'כול שנת השמיטה‪ .‬כעויבח הרכ שמעון ו"זו ואש ‪,‬כן‪,.,‬ב " ‪,‬ר‬

‫והוכגש א'יה ספרא' ואל'עזר רוכ חכוי ביהמ " ‪.‬ד יעץו מקצוע' ‪:‬‬
‫האגרובומ'ם מ‪ .‬זקס‪ ,‬א‪ .‬זרם ‪'.‬ו קובשטט‪ .‬אדר (‪ ' 1‬תשלייג‪ ,‬מהדווה כ ' ‪-‬‬
‫אלול חשל"ט‪ 49 .‬עמ‪'.‬‬
‫עם הסכמה‬

‫נלהבת‬

‫מהר ‪ H‬ב‬

‫זילבר‪,‬‬

‫והערותיו‬

‫בעמ'‬

‫‪ .35‬בתוכז ‪:‬‬

‫לוחות‬

‫תאריכים‪,‬‬

‫לקם ד‪,‬לכןת‪ ,‬ביאןר'ם הערןת ךמקירוח‪ .‬נפוף נירור הלכה מהרב ינמק גולרכרג ‪:‬‬
‫היתר‬

‫מל"כות‬

‫כשכעיית‬

‫יקיוס‬

‫הזמחיס‬

‫‪84‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬למגיעת‬

‫הפסד‪.‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג‪113‬‬

‫תזרוונח םזפשחח ס'םל נשת השס'ה'ב‪ .‬ביורר הלכה מאת חבךי ך"‪.‬מ‪,.,‬ב‬

‫הרבבים יעקב ‪,..‬יבבוגו ואליעזר רוב‪ ,‬בעריכת הו"ש ו"זו‪ .‬אךר תשל"‪.‬ד‬
‫‪ 38 ,4‬עמ!‬

‫ך‪113‬‬

‫לקס הלוכח שכס"'ת לחקל (‪ 'I‬ם על ‪ ' 0‬פסקי החזון איש‪ .‬מאת הוב שאול‬
‫יויכבברג‪,‬‬

‫"‬

‫בהשתתפות הרבבים‬

‫שמעון ו"זו‪,‬‬

‫יוסף אפותי‬

‫ואבוהם רובין‪.‬‬

‫עית מקצועי ‪ :‬אגוונום מ‪ .‬זקס‪ .‬ומעצה אזווית בחל שווק ‪,., ,‬‬

‫בבימין‬

‫)תשלייט(‪ 53 .‬עמ!‬
‫פךסום‬

‫•‬

‫הרכ‬
‫קלמן‬

‫רתין‬

‫ייס‪r‬ן‪ , ,‬ו‪ K .‬פרחי‬
‫כהנא‬

‫התקל‪.‬יס‬

‫‪3‬ה ‪U‬‬

‫של‬

‫ביהוכ"ר‬

‫ראש‬

‫מקדשי‬

‫כוחג‪,‬‬

‫הכולל‪,‬‬

‫שב‪n‬‬

‫הבגו‪.‬ר‬

‫להלכה‬

‫שהחיברת‬
‫יבה‬

‫הררנה‬

‫כהתיסכךת‬

‫השלמה‬

‫היא‬

‫שנפתח‬

‫לספי‬

‫הלכתית'מעסית‬

‫כירושלים‪.‬‬

‫מזזות‬

‫בבעיות‬

‫ה‪ K‬רז‬

‫בהקדמת‬

‫של‬

‫הרב‬

‫המתעוררות‬

‫אזל‬

‫הארץ‪.‬‬

‫כמו‪c‬ד להוכות כשסיית‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬המכון לחקו החקלאות לע פי התווה‪,‬‬
‫)תשלייג(‪.‬‬

‫ב נזמ‪'.‬‬

‫סקירות‬

‫הלכת‪..,‬ת‬

‫וקציור‬

‫הלכות‬

‫בכתבו‬

‫'''ע הוב‬

‫אל‪,‬קםי שלנגר‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫מהחרה שלישית מורחבת‪ .‬תש"ם‪ 68 .‬עמ‪ '.‬קודמתה כנראה בתשל"ט‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫‪1. A gulde for Ihe year of Sh'mlllah, by Rabbi Kalman‬‬
‫‪Kahana .‬‬
‫‪Translated from the Hebrew by Rabbi Charles Wengrov .‬‬
‫‪.erusalem, the Institute for Agricultural Research according to‬ז‬
‫‪the Torah of Poalei Agudath Israel, Feldheim Publishers,‬‬
‫‪5133 (1911). 30 p.‬‬
‫‪1. Second, revised edition. 5740 (1979). 31 p .‬‬

‫‪115‬‬

‫קירצי ‪ ' M‬שכיפיח‪ .‬הרב שיראל גבס‪ .‬ירשול‪,‬ם‪ ,‬קרית מטוסדווף והועד‬
‫המרכזי ‪ .‬חשל"ג‪ 17 , 11 .‬עמ! עביוח יאגנליח ‪:‬‬

‫‪Laws of shvl'lss; a practicaI gulde, by YisraeI Gans.‬‬
‫••‬

‫‪U6‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬א ‪The shemltlah year; Collection of sources and articles‬‬
‫‪Compiled by Aviezer Ravitzky. Translator: MordeU Klein.‬‬
‫‪Jerusalem, The World Zionist Organization, The Department‬‬
‫)‪ 971 .‬י( ‪lor Torah Education in the Diaspora , 5733‬‬
‫ב‪.‬‬

‫‪1I7‬‬

‫הדפסה‬

‫שניה‪,‬‬

‫‪Gateshead 1913.‬‬
‫‪,‬יבי‬

‫סוכיסה‬

‫הנרגעים‬

‫‪144 (. 1979) 5739‬‬

‫עמ!‬

‫‪Rabbi Saul Wagscha1‬‬
‫ליהרדיס שכחיץ‬

‫‪Sh'mltIoh Ilere, by‬‬
‫‪i t .‬ת ‪16 p. repr‬‬

‫לארץ‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪U8‬‬

‫‪ a brief guide 10 Ihe observance of the‬ב ‪Sbmlras ha8hvl'is‬‬
‫‪i Israel.‬מ ‪laWS of Shvi'is, Compiled by zeire Agudath Israel‬‬
‫‪. 19 p .‬ננ‪New York. Agudath Israel of America , 57‬‬

‫‪U9‬‬

‫ח'!'ושי תורה שנאמח ונתלבנו בדיבוק חכריס‪ ,‬ככולל‬

‫וזהן נהו‪,‬ם קובץ‬

‫אברכים "חזיז בחום " שע"י ביהמ"ד "אהגת חםד‬

‫שביעית ותרומות‪ .‬ונספח‬

‫קונטרס במצואי‬

‫אל‪,‬ו ‪:‬‬

‫‪II‬‬

‫בב ‪ If‬ב‬

‫שביעית ;‬

‫‪I‬‬

‫על מסכתןת‬

‫••‬

‫הדרכה מעשית‬

‫בקיום מצות שמטה כהלכתה באחרית שנת תשלייג ובשנת תשל"‪.‬ד כני‪-‬‬
‫ברק‪ ,‬כולל אכרכםי "חזון נחוס"‪ ,‬תשלייג‪ .‬ב‪ ,‬קלו‪ ,‬ג עמ! עם מבוא ושער‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫הדו‪c‬זנו"ר זנקלייןבנירג זן כריחייס שטחנו בהם ם‪ y‬ם חיפיס של שביעית לאחר‬

‫•‬

‫ובזת סוחנים‬

‫הכעייר‪,‬‬

‫מ‪, n‬ל"'‪,‬‬

‫חיסיס‬

‫אם‬

‫מותך‬

‫שנפחן‬

‫להשמתש כקןנח‬

‫שם‪,‬‬

‫•‬

‫קובץ‬

‫שבת בסבתי‪ .‬קיית ו‪ M‬נז תשלייג‪ .‬עונ' בס‪-‬ז‪ .‬מסקנתי שבדעיבד לןורך סזה זנותר‪,‬‬
‫‪ K‬י ל‪ 'M‬כונזיי ולכתחילה‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫הלוכת תם‪ ,=,‬קיקרעת‪ .‬ליקט ועןו ‪ :‬םויף פארתי‪) .‬תל‪-‬אביכ(‪" ,‬עזרא"‬
‫ארגוז הנוער החדוי כא ‪ '''.‬המזכיחת הארצתי מחלקת ההדרכד‪) . ,‬תשלייג(‪.‬‬
‫‪ 43 ,4‬עמ' בויחף דף תיקונםי‪.‬‬
‫‪ .‬מירוזת‬
‫רנוחה‬

‫למדריכים‬
‫לחניגים‪.‬‬

‫לרהי‪K‬‬

‫כהקדמת‬

‫רכללת‬

‫בשכפול‪.‬‬

‫של ' הנושג‪c‬‬

‫המזכירות‬

‫וכרייס‬

‫ברי‬

‫לרכבים‬

‫שירכל‪,‬‬
‫רייזר‬

‫להעכיר‬

‫וירי‬

‫בןיהר‬

‫שעבו‪,‬‬

‫על‬

‫קל;; ‪:‬‬
‫החומר‬

‫והזינון תיקונים והעיןח‪ .‬אינ‪.‬ד מהזירה חדסה של החדכרית ' שהופיע; נחש'''ת‪-‬ש"ה‬

‫‪..‬‬

‫)‪.(55‬‬

‫‪121‬‬

‫ט'י'ים כהלוכת ‪i‬כשיםת כםפים‬

‫על סי המקורות‪ .‬זים~ רפאתי‪ .‬בסיוע‬

‫‪ ..‬יש'בת כרם ב'בנה'! )תשלייג(‪ 93 , 16 .‬עמ!‬
‫עם הסכמית הרב הראשי יאטר יהרדה אינטימן‪.‬‬
‫ר‪I‬ס‪ H‬הישיבה הרכ‬
‫על‬

‫הסםר ‪:‬‬

‫בניימן‬

‫זזב'ונ‬

‫‪122‬‬

‫מזוז‬

‫‪I‬ר‬

‫הרב‬

‫חייפ '}קב בולדןןיכם‪ .‬בהקדמה מירה הפחבר "'''סמל‬
‫היאשי‪,‬‬

‫ובג‪c‬רים‪,‬‬

‫לחק‬

‫הרב שלמה זלזבו ו‪c‬י' ‪ i‬רבאך‪.‬‬

‫סני ‪:‬‬

‫והרבנים‬

‫בריבירט‬

‫ווייזר‪,‬‬

‫‪,‬לחברי‪,‬‬

‫המסדרים‬

‫ורבו‬

‫שנוכרך‬

‫וובגיהים ‪:‬‬

‫םוס‪.‬‬

‫הוםםות‬

‫לחוברת‬

‫הקדומת‬

‫)‪.( 110‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫כשת חאה‪ .‬חוכרת עבודה נהזר לשנת השמיטה לתלמיי ולמגרגר‪ ,‬מאת‬
‫מ‪ .‬יהימן ו‪.‬מ שלודמן‪ m ) .‬וכות חשל"ג ‪ 56 (. 1‬עמ!‬
‫זיהו ל'אר כשכפול ע"י ר' ונשה וסלומון מנהל בי"ס של ה"יגןו ה‪,‬וובי‪ K‬כרחוברת‪,‬‬

‫עם איויים‬

‫‪123‬‬

‫ושאלות לשינון‬

‫‪,‬לקום שהמיהפ‪.‬‬

‫יחזרה‪.‬‬

‫פרקי הלכה‪,‬‬

‫מקורות וטעמיס‬

‫לצמות‬

‫שמיטה‪.‬‬

‫נלקט ‪.‬‬

‫ובערר ע"י הרב היים מבהם םיכיםל‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬רשת אהלי ויסף ציחק‬
‫לויבאוויטש‪) ,‬תשל"ד(‪ 1 ,59 .‬עמ! איוריס‪ .‬בשכפרל‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪124‬‬

‫א‪.‬נשת ווכשיי 'הי‪,‬ך לץרא‪ .‬הרב ה"רוה ""זנבת‪ .‬ירשולם'‪ ,‬משדר החינוך‬
‫והתרבות‪ ,‬אגף החינוך הדתי‪ ,‬תשלייג‪.‬‬
‫מפרית‬

‫המירה‬

‫ללהז'‬

‫נדו‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫'ןר ‪:‬‬

‫הרתי‪.‬‬

‫חםיי‬

‫ריי'‬

‫עם‬

‫חובולא‪.‬‬

‫יהו‪:‬ח‬

‫הקיפת‬

‫יר‪:‬זו‪c‬‬

‫קלי‪.‬‬

‫הדפסה שבחי בתשל"ט‪ 48 .‬עמ‪'.‬‬

‫ל‬

‫‪125‬‬

‫קונטרס ש‪-‬בט'ת בזמי זהה‪ .‬מאת הרב טכמן ‪ IC‬ל ב"ר יוסף וםל‪",‬ינו‪.‬‬

‫‪.K‬‬

‫בני‪-‬ברק‪ ,‬מוצאי שביעית תשל"ג‪ ,‬בסוף ח"ב של ספה טטה וו‪e‬ר‪ ,‬עןכ'‬

‫‪,‬‬

‫רצ‪-‬םשמו‪.‬‬

‫הנאון מסםייםל ‪IC‬‬

‫מזבר לשער דברי הרכ חיים קנייבסקי‪ ,‬הכותב כי לבקשת אניו‬

‫נעתר המחכר ללמיד כעיין נוש‪ K‬זה‪ ,‬ילברר את הציוך בשמירת סבעיית נהליכת‪:‬ז‬
‫בם‬

‫זנ‪c‬ל‬

‫כותג‬

‫הספרדיס‪,‬‬

‫שסקי‬

‫לבל‬

‫לב ‪, i‬‬

‫יחשבו‬

‫ס‪,‬נות‬

‫בי‬

‫ששי‬

‫רק‬

‫בהן‬

‫האשכנזים‬

‫לכסל‬

‫בוהגיס כך‪.‬‬

‫את הצדקת היתר‬

‫המחכר‬

‫כהקדמת‬

‫•‬

‫ילכן אין‬

‫המכירה‪,‬‬

‫לסמור ‪,‬ליי נייוננו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫טהט‬

‫‪.‬ר‪IC‬ר‬

‫קוב'‬

‫בזמן‬

‫שביעית‬

‫בהדפסה‬

‫הזה‪,‬‬

‫)בני‪-‬ברק ‪( 1‬‬

‫מיוחדת‪.‬‬

‫תשל"ט‪) .‬שם יס‪.‬סר בכתיב חסר ‪ :‬עטה בחול"ם(‪.‬‬

‫כש'ת‪nc‬‬

‫בפמר "רנםי‬

‫‪ .M :‬סביעית כזמו הזה םא ת‪c‬וי'"נ‪ urn‬אי מדרבנן‬
‫כייס‬

‫זפר‪I‬יחר המכירה "אי תוקף‬

‫ב‪,‬‬

‫‪I‬‬

‫רכי היודה זרקה ורבי בן זיון "ב"‬

‫לשער‬

‫‪126‬‬

‫מ""‬

‫כיים‬

‫הונכירה‬

‫סארל שאין‬

‫ישיבת‬

‫מכו‪M‬‬

‫המחבר‬

‫שחרא‬

‫שכוברים בן‪.‬‬

‫כן םג‬

‫יעח הרב לאעזר‬

‫מנחם‬

‫מן‬

‫‪t‬‬

‫היא "רנא ‪,‬לסלוא ‪ I‬ר‬

‫כיים בסיס להיתך‬

‫שאוית‬

‫כ‪ .‬הוכחיח‬

‫ייסף‬

‫‪o‬‬

‫פסקי‬

‫השוניסר‪..‬‬

‫ונ'כר‬

‫בבאר יעקב‪.‬‬

‫בזוליס‬

‫עיר‬

‫שד בהסבמה שה‪,‬גיק יתה לטפר‪.‬‬

‫ם‪CI‬קטת ‪ IC‬ימלת בענין שביעית בזמן הזה‪ ,‬מאת רבי שלהמ ‪ IC‬לוטיר‬

‫אלפנדרי‪ .‬ירשולים תשל"ט‪ ,18 .‬קטז עמ‪'.‬‬
‫בתוכן‬

‫נבי‬

‫‪:‬‬

‫הפרשת‬

‫מרגליות‪,‬‬

‫י‬

‫‪127‬‬

‫מפתחות‬

‫הכפר‬

‫מפררטים‬

‫שבת‬

‫תרימות‬

‫ים‬

‫הארץ‬

‫רהיחר‬

‫המכירה‬

‫)‪( 32‬‬

‫ומ‪,‬שררת‪.‬‬

‫הספר‬

‫יז‪M‬‬

‫חשובה‬

‫‪j‬‬

‫מכתב‪-‬די‬

‫לאור‬

‫בביררת‬

‫נוספת‬

‫‪'"'':9‬‬

‫ב ‪ :9‬נין‬

‫הרב‬

‫השבחה‬

‫שלמה‬

‫‪ :9‬ל‬

‫אלי‪,‬זר‬

‫הקיונתי‪,‬‬

‫תלמיי יהשלמי מסכת שביעית עם םירשו קב תקי‪ .‬כולל ‪ :‬נוסח מחוקן‬
‫'''פע דפוסם' ארשונים וגייסאות הראשונים‪ ,‬פירוש קצר ומססקי‪ ,‬מלוקט‬
‫ומבודר מםיחשי‬

‫‪,‬‬

‫‪j‬‬

‫תשרבה‬

‫שהשיב‬

‫הסבא‬

‫קיישא‬

‫כשנח‬

‫‪ n‬ר ‪:9H‬‬

‫הראשוגיס‬

‫זהאחרונ‪,‬ם'‬

‫שער‬

‫ציון‬

‫מסורח‬

‫הש"ס‪,‬‬

‫מסקגת‬

‫השמוהע ‪ :‬הלנה למעשה בסוף כל סוגיא על פי טפרי הפוסקים‪ ,‬העהת‬
‫והסברם בסוף הססר‪ ,‬חילופי גירסאות‪ ,‬החוספתא )דםוס ‪(.‬אנ""‪ ,‬חוברו‬
‫ונעשו בדיי ר' · היויה לי' י"י ר‪CI‬י ה כמרל‪ .‬ירושל‪,‬ם‪ ,‬פלדהים'‪ ,‬תשל"ט‪.‬‬

‫‪,16‬‬
‫לכםו‬

‫שס‬

‫עמ‪'.‬‬

‫הסכמות‬

‫כתוואה‬

‫וגו‪n‬‬

‫מגדולי‬

‫למימוי משותף‪,‬‬

‫הייו‪,‬‬

‫מכירים‬

‫המחבריס‬
‫סרבה‬

‫מבארים‬

‫למםייעיהס‪,‬‬

‫בהקימה‬

‫ומוכרים‬

‫את‬

‫את‬

‫ירי‬

‫כללי‬

‫החיכרר‬
‫הסיוננים‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בסלוי הם‪ p‬ם‪ c‬ס~ר זייו‪ ,‬ו ‪ nn‬תיר הפיררס ‪ P‬ב ונ‪ .' P‬בס‪l‬כ‪: n‬‬
‫לנבולרח;זנ‪' ,‬ם חמש מס ו ת ונ ~ת‬
‫השהנ‬
‫טכח‬

‫‪128‬‬

‫לע רמורוש‬
‫חד‪t‬מ‬

‫‪.n‬‬

‫עףנ‬

‫ר"'א כרלוב‪ .‬במוף מפחחות‪.‬‬

‫כספר להלכה למסה ונסיבי‬

‫‪..‬‬

‫וראה‬

‫קונםרם ירז ישראל‬

‫העוניו "‬

‫‪n‬‬

‫ניסן‬

‫של‬

‫ס"מ‬

‫ת ו ספת‬

‫עוני‬

‫שבי ‪J‬ית‬

‫ר ‪M‬‬

‫‪.61-64‬‬

‫"ןי~מה‪…‬‬

‫•‬

‫בם‪:‬נת שביסית יהלכית שביתיע‪ .‬ל‪,‬קט וער‪,‬ך הרב חיים ש‪ .‬בקי‪ .‬ירו ש ל‪,‬ס‬
‫תשלייט‪ .‬ס‪.‬ד נזה נזמ‪:‬‬
‫וניו‪,‬י לתלמדייס‪ .‬נום‬

‫‪,‬ל‬

‫ההלבות‪,‬‬

‫יר‪P‬וח‬

‫המשגה‪,‬‬

‫המכונת הבי ‪ n‬צ‬

‫וזייף ו‪t‬ת‬

‫י‪P‬סניר‪,‬ת‬

‫לשנת‬

‫תחתיו‬

‫‬‫הערותיו‪.‬‬

‫השביעיתי‪',‬‬

‫‪",‬ר‬

‫פיררש‬

‫סל‬

‫הרב‬

‫החחיח‪.‬‬

‫הנויה‬

‫הרב‬

‫משה שסינבוך עבר‬

‫בחלק‬

‫מבוסנויה‪,‬‬

‫השני‬

‫בראשי‬

‫ובסרליר‬

‫בניזנין‬

‫‪a‬‬

‫העמודים‬

‫הפיררס‬

‫זילבר‬

‫על "ושיזבת‬

‫עכר‬

‫פיררת‬

‫קטס מנוקד‬

‫מברארת‪….‬‬

‫"מסנה‬

‫של‬

‫•‬

‫‪ n‬לק‬

‫זה בכלל גם כחיד ) ‪.( 14‬‬

‫‪129‬‬

‫שאלות ותושבות ‪II‬שרית י‪:‬תף‪ ,‬חלק ‪.‬ד על ד' חלקי שו " ע ‪ ,‬תדפיס‬
‫קינטרס פסק השמיטה מתוך חלק יי " ‪,‬ר מאת הרב י=יף ‪.‬וב וייי הל י י‬
‫ראב " ד דעת הבוברים יעדת ארם ציבה בירשולם" )תרכ"זת‪-‬ר "‪(. Y‬‬
‫חישל‪,‬ם ‪ ,‬סיכת דיד ‪ ,‬ת ש ל " ט‪ .‬קלד עמ‪:‬‬
‫לכקסת‬

‫כחב‬

‫הייי'"כז‬

‫םבון‪, t‬מפתחו" ‪M‬מת‬

‫‪130‬‬

‫‪,‬זו‪ .‬בזיי‬

‫הרב‬

‫ו‪nt‬‬

‫בנרו‪t‬ה‬

‫המי ק י‬

‫דבולי‬

‫עמית‬

‫סיפםת‬

‫הספדרים‪.‬‬

‫בנית נהיי בשבת שהמיהזכ‪ .‬על פי פסקי מרו החזוו אשי‪ ,‬בעייכת הרב‬
‫אבהרם הלל גולדברג מכפר פינס‪ .‬ירושל‪,‬ם‪ ,‬הועד למעו השימטה ‪,‬‬
‫תשל"ט‪ 40 .‬עמ‪:‬‬
‫על‬

‫יפדי‬

‫שרי!ב‪,‬‬

‫‪131‬‬

‫המחבר‬

‫חשרכה‬

‫נדג‬

‫ההיתר ‪,‬‬

‫ל‪ p‬רן‪t‬ת‬

‫חי‪.,. .,‬‬

‫דשא‬

‫הרנ‬

‫כשזנים‪.‬ר כתנ‬

‫אברהם‬

‫שלזיננרייםה‬

‫' יי נבה‬

‫אכ"ד‬

‫בםםיי‬

‫באי‬

‫תוסלים‪ ,‬מיי מ‪.-‬ב‬

‫ושמיר‬

‫‪: ,‬משיהזכ‬

‫כתב ‪:‬‬

‫הקםנים‪.‬‬

‫‪JI‬‬

‫ציירים ‪:‬‬

‫פשיל‪.‬‬

‫הלפריו‪.‬‬

‫דשיקה‬

‫ירושל‪,‬ם‪, ,‬לדנו‪) ,‬תשלייט(‪ 16 .‬עמ‪ '.‬מניקד ומצייר‪.‬‬
‫בולםת ניר‪ n‬ר‬

‫‪132‬‬

‫‪-‬‬

‫םפיםיר‬

‫המג‪1‬בה הלימוייח~חיכרבית‪,‬‬

‫נבחרםי ג' על‬

‫בני ברק ‪ ,‬ח"ת‬

‫נתרכן ‪:‬‬

‫‪..‬‬

‫ל') חשברן‬

‫שבעי ' ח‪ .‬ל‪,‬קט הרב‬

‫חרדח אמח " ‪ ,‬ת ש" ס ‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫'‪I‬שר ב " ר א ל יהו זמנק ‪.‬‬

‫עמ ' ‪.‬‬

‫קיושח‬

‫שני)'ית‬

‫)‪(92‬‬

‫של‬

‫לדןף‪.‬‬

‫הרב‬

‫‪,‬‬

‫ליח רני' בשסיי ‪,‬ז‪) .‬יו"‪ i‬של‪,‬ם תשלייט ( ‪.' 1 .‬ד‬
‫לרח מקופל‪ ,‬רבו ‪ 5‬טוריס למיכרם ייני המזיה‪ .‬בהוצ‪ K‬ת השכל ליי מכללה ירושליס ‪,‬‬
‫והמכון‬

‫‪.‬‬

‫עסיפ המזוה ו‪,‬ינס ביס ו ל‪.‬ר‪ ,‬סיפרירם םהגמרן‪ t‬ומהייר ו ת האחרונםי ‪ .‬כמנ י א‬

‫נומי שהוזיא ל‪, K‬ו בהשפ‪ ",‬חיברוח‬

‫‪133‬‬

‫עלילח טיפוי‬

‫שו‪t‬ינה‬

‫קיימת ‪.‬‬

‫לחקי‬

‫הח‪P‬לאות‬

‫התארינ'מ וקדושת‬

‫פי‬

‫ל')‬

‫שב'ע'ח‬

‫ההלכות לשיםת החזון‬

‫התורה‪.‬‬

‫וא'טור‬

‫איש(‪.‬‬

‫כשפיפד‪,‬‬

‫ספ'ח'ם‬

‫היבן ‪,‬ייי‬

‫‪88‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.n‬‬

‫עזמה‬

‫פ'יםם‬

‫המכןז‬

‫נם ‪:‬‬

‫ון‪r‬ז‬

‫לשנת‬

‫חשמ'טח‬

‫תש"מ‪.‬‬

‫) כולל‬

‫עיקרי‬

‫אויבך‬

‫זקם‪,‬‬

‫ב‪,‬זרת‬

‫מוובחי‬

‫שמרי‬

‫רמ‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המקלארת יביהוב"י הגבוה להלכה בהתישבות‪ .‬ג' הלוחות ‪ :‬ירקרת ;‬
‫יקסגירת( ן‬

‫)חבוהא‬

‫גייולי גריבריס‬

‫םיורת‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫‪: i‬סשםיה‪ .‬הרב יהזקאל '!"יר‪ .‬ירשולים‪ ,‬משדר התיטד והתרבות‪ ,‬החמלקה‬
‫לתדבות תורגית‪ ,‬תשל"ס‪ 19 .‬עמ‪:‬‬

‫"‬

‫‪135‬‬

‫הקהל ; מקודוח ופרקי הדרכה למווה‪ ,‬בעריכת אשו וסום'''‪ .‬ירושל‪,‬ם‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪136‬‬

‫משרד החיגו‪,‬ן תשל"ט‪.‬‬

‫שבתה של שהבעיית‪ ,‬פרקי עיון מאת הרב הייס שיעיהו הווי‪ .‬יוושל‪,‬ם‪,‬‬
‫משרד החיגוד רהחרבות‪ ,‬המחלקה לתרבות תררגית‪ ,‬תש"ם‪ 99 .‬עמ‪:‬‬

‫‪137‬‬

‫רבר משהיםה בבית ‪c‬הםר הרתי‪ ,‬בעריבת יוסף בן"שהו רשאו ‪= 1‬וםיל‪.‬‬
‫ירןשלים‪ ,‬שמדו החיבוך והחרבות‪ ,‬אגף החינןך חדחי‪ ,‬חש"ס‪ 250 .‬עמ'‪.‬‬
‫ספרית‬

‫המרהר‬

‫בהקימת ןבר‬

‫חימר רכ‬
‫פמארים‬

‫הדתי‪.‬‬

‫סדירת‬
‫מנהל‬

‫אברהם ררי‬

‫א"י‪.‬‬
‫אגף‬

‫ומחגו לביה"ם היסריי‪.‬‬
‫עיינםרי‪,‬‬

‫הלבות‬

‫החיניך‬

‫לחסיכת‬
‫ממשבה‬

‫ודיניס‪,‬‬

‫וניבחו יחי‪,‬יז‪ .‬ביבלוירנםיה בפר‪J‬ו האחריו‬
‫דונרר‬

‫ונםחח‬

‫מזמ ' ‪4 S‬ג‪:‬‬

‫)‪(, 105‬‬

‫וסרימת‬

‫כרתב‪,‬‬

‫היתי‬

‫הבינים‬
‫יהגות‪,‬‬

‫‪:‬‬

‫המ"פריס‬

‫כי‬

‫‪,‬לביה"ס‬
‫הנעית‬

‫בעשרת‬

‫דידקטיות‪.‬‬

‫רשיפת הספרים על‬
‫על‬

‫ביכליורגפי למשפם העברי‪ ,‬מאת ד"ר‬

‫שפיסה‬

‫‪,‬יובל‪,‬‬

‫נחום יקינר‪,‬‬

‫פרקי‬

‫העל·יםייי‪.‬‬

‫הקיבץ‬

‫באז‬

‫לוקסו‬

‫והמח‪ r‬ה‪.‬‬

‫סיפיר‬

‫שבעיית מאת מאיר‬
‫מחיר‬

‫אןזר‬

‫ירושלם‬

‫המשפם‪,‬‬

‫חשל""‪.‬‬

‫ייהא‬

‫יעיי ‪. 124 :‬‬

‫‪138‬‬

‫טעםא ושביעתא‪ .‬ערד ‪ :‬ינאל ראאיל‪ ,‬רב מרשב גרב‪ .‬הביא לדפרס‬
‫בשכפרל ‪:‬בצלאל ארליד‪ .‬חיספית ברמת הגרלן‪ ,‬ישיבת השמיטה‪ ,‬מדשרת‬
‫הגולן‪ ,‬חשרן תש"ם‪ 70 ,2 .‬עמ‪:‬‬
‫מזית‬

‫‪139‬‬

‫שביעית‬

‫בהברת‬

‫ובמחשבת‬

‫םםעי בסנות ז‪':‬ביעית‪,‬‬

‫ישראל‪.‬‬

‫בעריכת‬

‫הרב‬

‫אפרתי‪.‬‬

‫בבייזכז‬

‫המכוז‬

‫יררשל‪,‬ס‪,‬‬

‫לגררר טעמי המצורח‪ ,‬חס"ס‪.‬‬
‫‪JK‬כדזך‬

‫מליקט‬

‫התורגית‪.‬‬

‫הספר‪",‬‬

‫עייך‬

‫ומסריר‬

‫לפי‬

‫נושאים‪.‬‬

‫מבגזי‬

‫כהתחלה‬

‫חסיכרת כיקדש עוכסי החנייח‪ .‬חיברר רשאון ‪I‬כת ן ר אג‪:‬זי‪P‬לרפריה מ‪p‬יפה על‬

‫‪,‬‬

‫עם המבמת הרכ קעיב‬
‫רירבי‬

‫‪,‬‬
‫‪140‬‬

‫ב ‪ I‬לו‪t‬ל וילסי בא"ר יררשלים ‪.‬‬

‫בהקרונת המכין‬

‫על‬

‫הונינח‪•n.‬‬

‫זל פסרותיי‬

‫זכדרתר‪.‬‬

‫קובטסר שהבעיית ; סק'יה כללית על הלכית שב'ע'ת‬

‫)שלא להלהכ‬

‫רלמשרוה(‪ .‬הרב ש~ל יבשל ‪ .‬ישראל ‪(.‬ס"שח) ‪ 16‬עמ‪:‬‬
‫הופ" כבו ‪ lt‬ה חחילה כאנגלית‪''' ,‬ער לעיל )‪(. 117‬‬

‫‪141‬‬

‫תקציר‬
‫שבעיית‪,‬‬

‫ייבי‬

‫שבעיית‬

‫דבריס‬

‫לבית‬

‫המצריים‬

‫ילמשפחה‪ ,‬כולל‬

‫והליכרת‬

‫הבית‪,‬‬

‫'סרדרח‬

‫הגיבה‬

‫יעיקר'‬

‫רכדומה‪.‬‬

‫ערך‬

‫הלכית‬
‫הוב‬

‫‪89‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫משה האח חזבוםל‪ .‬ירושל‪.‬םי מדרש בבי ג‪/‬יו!‬
‫ירושל‪t‬ג'‪ ,‬תש"ם‪ 19 .‬עוב!‬

‫‪142‬‬

‫תבכית‬

‫כבדש‪!l‬‬

‫לרפםיד‬

‫‪.‬ה;‪!:‬שב‪'/‬‬

‫ובהדורה‬

‫איגור רבבי שכיבות‬

‫‪-‬‬

‫נסיובית‪.‬‬

‫מרכז‬

‫)ירושל‪,‬ם(‪,‬‬

‫התיגוך העצובאי‪ ,‬תש"ס‪ 201 ,2 .‬עוב! בשכפול‪.‬‬
‫במכי‪M‬‬

‫מפרם‬

‫להיןת‬

‫וביושמת‬

‫וכשה‬

‫)ה‪,‬רןו<‬
‫נכישא‬

‫ההמן ‪ K‬ת‬

‫ליפדוי ‪,‬‬

‫וכלכיל‬

‫בהערה‬

‫גי‬

‫‪l‬כ‪k‬נר‬

‫השמיסה‬

‫הונקןר""‬

‫בהן‬

‫יכולה‬

‫התינרח‬

‫איהב‬

‫שמשמת‬

‫בספר‬

‫‪.,‬‬

‫הלכה‪K ,‬לא כזנפר יימידי לבתי הספר‪ .‬חלק מהחומר מי‪ ",‬למר‪ ',‬לסין‪ .‬אגרברפיה‬
‫בסוף זילים ובשניות‬

‫ומלכאה‪.‬‬

‫מהרג‬

‫שבעיית‪ ,‬עם פירוש‬

‫ש‪ .‬בקר )‪(. 118‬‬

‫‪.n‬‬

‫•‬

‫‪143‬‬

‫וערך ‪:‬‬

‫רפי למור וטרבתר‪rc. i i :‬זשכ‪ "2‬ליקט‬

‫השמ צרק‪) .‬יחשל‪,‬ם חש"‪(. C‬‬

‫לט עמ'‪ .‬בשכפול‪.‬‬
‫חוברת‬

‫‪144‬‬

‫וטנויןת‬

‫לתלמדיי הכיןן‪.‬ות הנבהרןת‪,‬‬

‫לשיבון‬

‫הספיסה‪.‬‬

‫דיני‬

‫תלמרד ירושלמי םונכח שכיטית‪ ,‬ובפישרת ומכו ‪ /l‬רת ע"י רהיחר םלק>פ‪.‬‬
‫הטקסט על פי כחב‪ ,,-‬לידין‪ ,‬עם שיגייי גיסחאית ובכחבי‪ ,"-‬קטעי‬
‫נגיזה ידפיס יגצהי‪ ,‬בלוית ‪ 78‬תמיגית צחמים‪ 37 ,‬ציירים‪ ,‬ו‪ II -‬טבלאות‪.‬‬
‫ירשולים‪ ,‬ציר‪-‬אית‪ ,‬תש"מ‪ 416 .‬עמ!‬
‫כמבוי הדמעי כובת המהיייי שהספר פרי עברדתו באוניברסיטאות ב‪·,‬אילן ו‪ n‬ל·בג‪t‬יב‪.‬‬
‫שס‬
‫סל‬

‫דגש‬

‫ינ‪,‬‬

‫הירשולמי בכר‬

‫ובשילםד‬

‫‪145‬‬

‫ר‪P‬‬

‫הזסדרו‪c‬ת‬

‫כםדר‬

‫הנןסחאןת‬

‫‪,‬זנקי ‪ k‬חריס‪.‬‬

‫זה ‪:‬‬

‫והרלאיתי‬

‫בר‪ K‬סי העמירםי‬

‫מםירת הש"ס‪,‬‬

‫פירןש‪,‬‬

‫בןזורר‪.‬‬

‫הבוסנית‪,‬‬

‫‪P‬‬

‫כי‬

‫כסן‪t‬פ סים‬
‫שינויי‬

‫הטק‪ O‬ם‪.‬‬

‫‪,,,‬ם‬

‫לוחרת‬

‫הזייריס‬

‫‪n‬ו‪:c‬ייס‬

‫נומחדאת‪,‬‬
‫בסיף‪.‬‬

‫מריכזםי‬

‫םובכת שכטיית מחלמיד ירשולמי‪ ,‬עם הגהית יבאייר הגר"א על םי‬
‫כתבי‪-‬די יהדנפס ב"שערי ירושלמי"‪ ,‬יעם לקט ביאירים‪ ,‬מאח הרב‬
‫קלןוכ הכנ‪ .!l‬בגי‪-‬ברק‪ ,‬דפיס ליפא פרידמן‪ ,‬המנין‪ ,‬תש"ם‪ .‬ן‪ /‬רג עמ‪'.‬‬
‫הוב"‪X‬‬

‫רשם‬

‫ההגרתיר‬

‫בבלירן‬

‫דפום‬

‫היררשלמי‬

‫אמשסלוחם‬

‫ששי‪.‬ונש‬

‫חיע‬

‫יםרד‬

‫לובהרןרה זו‪ .‬בובבוןז מבאר ההמידר ‪ M‬ח דךר עבורח'‪ .‬רבו ‪ M‬ת כחכי הדי והספםיר‬

‫כהם השתשמ‪ .‬ונעדב קזג הקונסרס ‪:‬‬
‫זרזיס‪,‬‬

‫בחתיזבת‬
‫תוכ"ס‬

‫זמובד‬

‫בשינייים‬

‫הרשימה‬
‫היפעי‬

‫בזיין‬

‫בפרסבורג‬

‫המנרפם‬

‫לחקר ביאויר הגר"א לירוסלמי ול·תוסםח‪ K‬דסר‬

‫בת'"'א‬

‫ת‪I‬ס"יז‪.‬‬

‫"תופסת שכיעית"‬
‫ספר‬

‫‪..‬בזיר‬

‫שאיו‬

‫לו‪t‬יעןר ‪. .‬‬

‫לה‬

‫כל‬

‫הכילל‬

‫לשביעי‪.‬ת‬

‫קשר‬

‫חקירוח‬

‫שבע‬

‫כשבת‬

‫•‬

‫ידרשייח‬

‫כסיסות ‪,‬ם'""ו‪'ll‬ה מאת וי לאיעזר ליפמן בייזאסז‪ .‬המו"ל היו‪ t‬בנו רי ישזיי בחזאסז‪,‬‬

‫שהוסףי קינפרם ‪.‬חיפמת שביצית ‪. .‬‬

‫הוריח מחידרשיי‬

‫)רהשגות‬

‫יייב‪.‬ר‬

‫נתנוזז למבוב‪ (.‬יאו כהם דכר ונ‪ J‬ניני שבזיית‪ .‬ונקראו כן ‪ y‬ל שיס‬

‫לסבע חקירות ‪ K‬ביי ‪..‬רג‪ C‬כי ריב ד‪k‬חירת משמי‬
‫עיד םמר שאינר קוסיר יוסירות לשכיעית היא‬

‫נכללות‬

‫בתיבת‬

‫ייסף שו‪t‬יל‬

‫ברפ‪: .‬‬

‫תוםסת‬

‫שבעיית"‪.‬‬

‫‪.Sefer Kav Shevuoth‬‬

‫טפר קב ו‪D:‬בע'ןת ; ‪K‬ודוח מספר שבעה הנמוו‪t‬יס כש"ם ופוסקים ‪ …‬המלקס והמחכר‬
‫נכי הירש כרמ"_ ברטלר בעהמ‪ n‬ייס‬

‫‪..‬ילקוט צכי"‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫לובדוו חשי"ס‪56 .‬‬

‫עמ‪'.‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מפתח‬
‫‪ K‬הבת‬

‫ביוו‬

‫‪K‬ו ‪ J‬ר‬

‫לאה‬

‫‪39‬‬

‫יוטף‬
‫ואשפכה‬

‫‪ K‬זכוה‬

‫אמונת‬

‫"'‪3‬‬

‫יוטף‬

‫ארבעה‬

‫‪40‬‬

‫זמלכ‪.‬‬

‫פאק~ת‪,‬‬

‫•‪,‬‬

‫‪…‬‬

‫השביעית‬

‫‪ K‬יזר‪,‬ח‬

‫‪'i‬‬

‫וירושליס‬

‫‪24It‬‬

‫‪126‬‬

‫‪…‬‬

‫וביניס‬

‫חזון‬
‫מדונה‬
‫חשברן‬

‫טיפול‬

‫בבינות‬

‫טעמי‬

‫זמית שכעיית‬

‫‪139‬‬

‫‪.‬‬

‫כ'ת‬

‫התלמוד‬

‫ברכת‬

‫אברהם‬

‫‪21‬‬

‫נדולי‬

‫קש‬

‫‪106‬‬

‫גינת‬

‫הנךי‬

‫‪130‬‬

‫זבי‬

‫השוביטה‬

‫דיבי‬

‫קדושת שבינוית‬

‫‪237 , 78 ,76 ,50‬‬
‫כ ‪! 13‬‬
‫‪,22‬‬

‫דיגי שבינוית‬
‫רפ'‬

‫הלכה‬

‫זפ'‬

‫למוז‬

‫‪8‬אך‬

‫‪113‬‬
‫‪1.3‬‬

‫וענידה‬

‫נרי‬

‫טעמא‬

‫‪'J7‬‬

‫ברית‬

‫א‪! 13‬‬

‫וסכיעת‪K‬‬

‫יוושלמי‬

‫~ולם‬

‫'ז‬

‫‪102‬‬

‫ושם‬

‫‪123‬‬

‫השמיסה‬

‫יסועת‬

‫שביעית‬

‫‪100‬‬

‫משה‬

‫כלכלת‬
‫כפתרר‬

‫רםו"‬

‫‪…‬‬

‫שביעית‬

‫כרם‬

‫זיין‬

‫ל‪ x‬וך‬

‫כ ‪144 , 137 ,58‬‬

‫‪1‬‬

‫•••‬

‫השלם‬

‫ההלכה‬

‫‪63‬‬

‫לוח‬

‫‪133‬‬

‫לקט הלכרת שביעית‬

‫לקי'ת‬
‫לש‪,‬ת‬

‫ש'ת‬
‫הסמיטה‬

‫שנוה‬

‫ובבוררח‬

‫‪18‬‬

‫וכדריד‬

‫הכשרות‬

‫הלכרח‬

‫זןןביוית‬

‫וז‪4 ,4‬א ‪128 , 4‬‬

‫מררר'‬

‫להלכו‪n‬‬

‫הלכות‬

‫שמיטת‬

‫בספדם‬

‫‪60‬‬

‫מוזעה‬

‫ו‪ K‬זהרה‬

‫הלכות‬

‫שמיטת‬

‫קיק~ות‬

‫נווד‬

‫הנה‬

‫‪120‬‬

‫אמות‬

‫הקהל‬

‫ג‪.‬ד‬

‫השתלשלות‬

‫הסמיםה‬

‫זכר‬

‫‪18‬‬

‫זכרין‬

‫חג‬

‫שוכיטה‬

‫ב ‪. 69X ,36‬‬

‫‪2‬א‪S‬‬

‫שנינוית‬

‫‪• 4:5 , 144' , 128 , 110‬‬

‫ו ‪135 , 10‬‬

‫מעיני‬

‫‪104‬‬

‫משיב‬

‫דנו‬

‫דן‬

‫לשביעית‬

‫סאן‬

‫שבו~ות‬

‫•‪11‬‬

‫'ץר‬

‫הארז‬

‫‪24‬‬

‫תעסה‬

‫‪8‬ד‬

‫‪S‬ב‬

‫‪91‬‬

‫יהונתן‬

‫ה‪113‬‬

‫מזמרת הארז‬
‫מטכת‬

‫••‬
‫רשבתה‬

‫‪8S‬‬
‫‪111‬‬

‫‪28‬‬

‫הלכה‬

‫ר ‪113‬‬

‫השמיטה‬

‫מברא להלכית שבינוית‬

‫הרראות‬

‫‪60‬‬

‫‪138‬‬

‫כ'ת‬

‫ב‪4‬‬

‫ויובלות‬

‫שמטדם‬

‫יכיל‬
‫שבינוית‬

‫‪9S‬‬

‫גנוזה‬

‫‪..‬‬
‫‪101 •98‬‬

‫‪119‬‬

‫נחוס‬

‫ילקים‬

‫כעביני‬

‫‪,‬‬

‫הספרים‬

‫‪31‬‬

‫‪110‬‬

‫מסנה‬

‫זרעים‬

‫מסנה‬

‫כטף‬

‫א‪l oo‬‬

‫מסנת‬

‫יוםף‬

‫‪91‬‬

‫מסנת‬

‫שכיעית‬

‫מסנתו‬

‫של‬

‫משפם‬

‫כהן‬

‫השמק‬

‫רב'‬

‫החקל>א‬

‫‪8QC‬‬
‫עקיבא‬

‫א‪l oo‬‬

‫‪4S‬‬
‫‪10..‬‬

‫‪. 91‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מפתח‬
‫נחל‪,‬‬

‫חחם‬

‫נחן‬

‫הספרים‬

‫‪'6‬‬

‫פריי‬

‫‪109 ,91‬‬

‫שכח‬

‫םדר‬

‫של‬

‫וסנחה‬

‫שיכ‬
‫השביעית‬

‫הארז‬

‫ה ‪S4‬‬

‫פיניות‬

‫גי‪ M‬וברפיות‬

‫‪108‬‬

‫שישנת‬

‫פפורים‬

‫בבחרים‬

‫‪132‬‬

‫עיסה‬

‫איר‬

‫לשובתים‬

‫‪,‬זר‬

‫כהל'‬

‫עיוניס‬

‫על‬

‫בשביעית‬
‫שזביטת‬

‫כספיס‬

‫השמרטה‬

‫הלשחן‬

‫פאח‬

‫'‪.‬שפיטה‬

‫קכ‬

‫ונקי‬

‫קכ‬

‫שנעייח‬

‫ש'ח‬

‫ינחק‬

‫ש'ח‬

‫השדה‬

‫‪90‬‬

‫סלמי מאיי‬

‫‪1000‬‬

‫‪121‬‬

‫שפיטה‬
‫שמיטה‬

‫כהלכתה‬

‫שזביםח‬

‫כספים‬

‫סנבירת‬

‫השכיעי"‬

‫'‪13‬‬

‫‪I<S‬‬

‫קירשת‬

‫קהליח‬

‫יעקב‬

‫קיל‬

‫מהיכל‬

‫קיל‬

‫קיר‪.‬‬

‫‪92.77‬‬
‫‪96‬‬

‫קיזיר‬

‫דיבי‬

‫קיזור‬

‫דיני‬

‫שפיםח‬

‫קשח‬

‫יח‬

‫קרק'יח‬

‫כח‬

‫ושיןבת‬

‫הטטייס‬

‫ש‪.‬ילח‬

‫דיי‬

‫שאריח‬

‫ייטף‬

‫‪60‬‬
‫)‪ K‬גגליח (‬

‫‪118‬‬
‫א‪51‬‬

‫‪.s‬‬
‫)‪ N‬גלבן"(‬

‫השמיטה‬
‫שבתון‬

‫טד‬

‫‪116‬‬
‫‪124 •93‬‬

‫רזק‬

‫שעןי‬

‫שפח‬

‫ה '‪C‬‬

‫שח'‬

‫תשובוח‬

‫‪3‬‬
‫א‪10‬‬
‫‪21‬‬

‫‪,‬ל‬

‫שביעית‬

‫כזמן‬

‫סבעיית‬

‫)שפיביח‬

‫‪ ,36K , 26‬ג ‪36‬‬

‫תדייך‬

‫חקליי‬

‫‪115‬‬

‫חדידי‬

‫לכסרות‬

‫‪8‬ד‬

‫‪851t‬‬

‫תוטפת‬

‫שכיעי· ח‬

‫‪145‬‬

‫וסביעי"‬

‫הזה‬

‫כהלכהת‬

‫למנוסה‬

‫‪112‬‬

‫תירה‬

‫ימדע‬

‫חירה‬

‫ןכ‪,o‬ל‬

‫ת ו רת‬

‫הזרא‬

‫‪:‬ת‬

‫תורח‬

‫יהרנתן‬

‫‪14‬‬

‫‪35‬‬

‫תירח‬

‫השביעית‬

‫‪129‬‬

‫תירת‬

‫השמטה‬

‫‪140‬‬

‫תכנית‬

‫‪125‬‬

‫תלפיות‬

‫‪' 411‬‬

‫השביעית‬

‫השביעית‬

‫‪..,‬‬

‫כ ‪14‬‬

‫שבי‪y‬‬

‫גבירי‬

‫)גאלני"(‬

‫השבע‬

‫שנח‬

‫‪.-‬‬

‫' ‪11‬‬

‫ייר"‬

‫שנח‬

‫"‬

‫‪134 ,I03IC ,88‬‬

‫שנח‬

‫שכיעית‬

‫‪'".‬‬
‫‪103‬‬

‫כאך‬

‫א‪, 4‬‬

‫זכ'‬

‫'·קםניס‬

‫‪21‬‬

‫‪4‬‬

‫‪' 411‬‬
‫‪131‬‬

‫העמקים‬

‫שמש‬
‫חמד‬

‫השביעית‬

‫שפיטה‬

‫'‪8‬‬

‫‪136‬‬

‫‪ rt‬וסיכ‬

‫שימרי‬

‫‪125‬‬

‫ג ‪122 , 3‬‬

‫‪105‬‬

‫‪99‬‬
‫>‪94‬‬

‫חקניי‬
‫תריפוח‬

‫‪113‬‬
‫א‪88‬‬

‫פה‬

‫‪95 ,74‬‬

‫'‪4‬‬
‫‪142‬‬

‫למיייס‬

‫"‪.‬‬
‫ייבי‬

‫סב '‪- J‬ת'‬

‫‪141‬‬

‫ג‪13‬‬

‫ומנושיות‬

‫•‬

‫‪92‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-.-‬‬

‫ו‬

‫‪-•-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מפתח‬

‫באלמ‪,1‬‬

‫הין‪n‬ג‪1‬‬

‫רי‬

‫‪24 , 14‬‬

‫‪ K‬הרנס י ן‪,‬‬

‫רי‬

‫‪ K‬רירבז‪,‬‬

‫רי‬

‫איזנברג‪,‬‬

‫ר'‬

‫יהורה‬

‫אישחררי‬

‫אלינר‪,‬‬

‫••‬

‫יהושנו‬

‫שלמה‬

‫רי‬

‫ר'‬

‫אנגל‪,‬‬

‫ר‬

‫‪I‬‬

‫זלמן‬

‫רי‬

‫סלמה‬

‫יוסף‬

‫אפרתי‪.‬‬

‫רי‬

‫בנימין‬

‫אפרתי‪,‬‬

‫רי‬

‫יוטף‬

‫רי‬

‫ו'‬

‫חניו‪,‬‬

‫‪IZf ,93‬‬

‫אלינויר‬

‫יו‬

‫‪ n‬לף‪,‬‬

‫‪53‬‬

‫הפרחי‬

‫רי‬

‫‪I‬‬

‫מסה‬

‫רבשל‪,‬‬

‫‪100‬‬

‫‪ K‬ליעור‬

‫אלפנירי‪.‬‬

‫אריאל‬

‫הלכרסםם‬

‫שאיל‬

‫‪140 ,117‬‬

‫בארהם‬

‫‪92‬‬

‫‪1‬‬

‫רדינפלי‪,‬‬

‫‪87‬‬

‫ר'‬

‫ייז‪,‬ך‬

‫גסן‪,‬‬

‫לב ‪ ,‬י‪,‬‬

‫חחם יחיאל‬
‫הארן‬

‫רי‬

‫ר'‬

‫בן‪-‬שחר‪,‬‬

‫רי‬

‫חחם‬

‫שעמון‬

‫‪126‬‬

‫ולפנזין‪,‬‬

‫ר'‬

‫•‪3‬‬

‫רסוסיל‪,‬‬

‫אשר‬

‫‪I‬ג‪I‬‬

‫זרין‪,‬‬

‫‪138‬‬

‫זילבר‪,‬‬

‫וי‬

‫סלמה‬

‫‪118‬‬

‫ר'‬

‫בריזל‪,‬‬

‫רי‬

‫אלנוזר‬

‫‪106‬‬

‫ברלין‪,‬‬

‫רנני·ב‬

‫גרלרברג‪,‬‬

‫רי‬

‫גלרנפר‪,‬‬

‫רי‬

‫חחם‬

‫ר'‬

‫גרסלר‪,‬‬

‫רי‬

‫גרנם‪,‬‬

‫ר'‬

‫גסססבר ‪,‬‬

‫רסיוס‪,‬‬

‫הלל‬

‫ר‬

‫יזח‪P‬‬

‫מאיר‬

‫רי‬

‫דנזיב‪,‬‬

‫‪145‬‬

‫‪".‬‬
‫‪109 ,91‬‬

‫וננםח‬

‫מבדל‬

‫ייסף‬

‫ר'‬

‫‪130 ,112‬‬

‫'"‬

‫בחו‬

‫יעקב‬

‫יינקלם‪.‬‬
‫דיסקיו‪,‬‬

‫חחם‬

‫זבי‬

‫ר'‬

‫‪,.‬‬
‫‪40‬‬

‫יהושנו‬

‫ליב‬

‫ר'‬

‫בנימין‬

‫הררביץ‪,‬‬
‫הימן‪,‬‬

‫חייס‬

‫משה‬

‫יזח‪P‬‬

‫אהרן‬

‫רי‬

‫‪63‬‬

‫א‪ , 4‬ב ‪4‬‬
‫‪111‬‬

‫'‪8‬‬
‫‪110‬‬

‫ניסן‬

‫"‬

‫חםקין‪,‬‬

‫חר ליי פ‬

‫משה‬

‫ר ' חיים זבוליך‬

‫‪I‬‬

‫רי‬

‫חולייפ‪,‬‬

‫משה‬

‫יעקב‬

‫ר'‬
‫ר'‬

‫טיבםל‪,‬‬

‫••‬

‫‪1>,‬‬

‫עמנן ‪..‬ל‬
‫ח"ם‬

‫‪4.‬‬
‫'‪7‬‬

‫מנחס‬

‫‪123‬‬

‫יובגרמן‪,‬‬
‫ר'‬

‫ר'‬

‫שלום‬

‫ישרלא‬

‫מאיו‬

‫משקלרב‬

‫הכנא‪,‬‬

‫ר'‬

‫קלמן‬

‫כהובב‪,‬‬

‫ר'‬

‫לא‪ I ,‬ר‬

‫כהניי‪,‬‬

‫"‬

‫משה‬

‫כרלמ‪,‬‬

‫וי‬

‫אהיר‬

‫לבקיב‬

‫‪,r‬‬

‫וי‬

‫ר'‬

‫‪c‬ו‪l oo‬‬

‫‪4‬‬

‫‪145 ,114 ,110 ,10‬‬

‫‪74‬‬
‫בחימה‬

‫•‬

‫‪137‬‬

‫‪ K‬ריה‬

‫יהדרה‬

‫‪..‬‬
‫‪U‬ו‬

‫‪145 ,58‬‬

‫הלוי‪,‬‬

‫"‬

‫יוטף‬

‫יייד‬

‫‪1>9‬‬

‫ישעיהו‬

‫‪13.‬‬

‫הלוי‪,‬‬

‫רי‬

‫יוסף‬

‫זבי‬

‫‪18‬‬

‫חייס‬

‫"‪3‬‬

‫לןי‪,‬‬

‫הבר'"'א‬

‫ר'‬

‫ר'‬

‫יהושנו‬

‫משה‬

‫לןי‪,‬‬

‫הדרי‪,‬‬

‫ייסף‬

‫‪:‬ב‪Z‬‬

‫‪3‬‬

‫י‪:‬ברהם‬

‫ר'‬

‫‪137 ,135‬‬

‫שלמה‬

‫טוליינו‪,‬‬

‫‪16 ,47‬‬

‫זאב‬

‫הירש‬

‫ר'‬

‫יחאיל‬

‫‪10.‬‬

‫‪31‬‬

‫ישראל‬
‫ר'‬

‫מיבל‬

‫‪17‬‬

‫אברהם‬

‫גרוטבוג‪,‬‬

‫נ‬

‫‪9‬ד‬

‫ןק " ש‪,‬‬

‫אברהם‬

‫ננס‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫יסעיה‬

‫‪60‬‬

‫זקס‪,‬‬

‫‪Z‬ו‬

‫ברג‪,‬‬

‫‪113‬‬

‫‪137‬‬

‫ייטף‬

‫‪I‬‬

‫נחוס‬

‫‪26‬‬

‫•‪13‬‬

‫יגאל‬

‫בורבשט'‪,1‬‬

‫‪I(),‬‬

‫מאיר‬

‫זסלבס‪', P‬‬

‫נקר‬

‫זיח‪P‬‬

‫‪I‬ג‪92‬‬

‫ו‪s‬‬

‫דו‪c‬ר·ח‬

‫"‬

‫המחברים‬

‫שאיל‬

‫‪141 ,122‬‬

‫יזח‪P‬‬

‫ליברמן‪,‬‬

‫רי‬

‫‪107‬‬
‫ייטף‬

‫‪91‬‬

‫‪93‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכונק‪,‬‬

‫‪x‬וביו‬

‫ר'‬

‫מרשקיב‪r‬י‪.‬‬

‫מלדונ‪,‬‬

‫ר'‬

‫‪,‬זר ‪ K‬זיוו‬

‫"‬

‫ובנדלזוו‪,‬‬

‫מש‪:‬ר‬

‫סג‪c‬םיו‬

‫פנחם‬

‫וי‬

‫מפתח‬

‫המחבריס‬

‫‪136‬‬

‫ר'‬

‫• ‪51‬‬
‫‪110‬‬

‫מנרל‬

‫זקד‪,‬‬

‫וסונה‬

‫‪91‬‬

‫קיק‪,‬‬

‫בג‪t‬רהם‬

‫רי‬

‫ניזז‪,‬‬

‫ר'‬

‫י'‬

‫יהןס‪,‬‬

‫הי‪.,.,,‬‬

‫יסזיה‬

‫סולרבזי"‪,p‬‬

‫די‬

‫"‬

‫!)יררבזי‪,‬‬

‫ז'‪ n‬ק‬

‫ז"כ‬

‫יוטנר‬

‫‪II‬נ‪8‬‬

‫ובזיקי‪,‬‬

‫‪145‬‬

‫ווזנסל‪.‬‬

‫וי‬

‫סרניה‬

‫ריזנסל‪,‬‬

‫רי‬

‫זי ‪pn‬‬

‫‪6‬ר‬

‫ריזנסל‪,‬‬

‫ר'‬

‫משה‬

‫‪50‬‬

‫רטנר‪,‬‬

‫‪J‬‬

‫משה‬

‫רי‬

‫וג<‪5‬‬

‫וכרדכי‬

‫מיגנברים‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫די‬

‫‪ a‬ירי•‬

‫ו‬

‫ץר‪,‬‬

‫פלקס‪,‬ו‬
‫פרג‪,‬‬

‫ר'‬

‫זר‬

‫‪18‬‬

‫‪r‬‬

‫הארו‬

‫ישרל‪K‬‬
‫יין‬

‫ון'‬

‫ולנ‪!l‬נ‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪141‬‬
‫‪I‬נ‪24‬‬

‫ר'‬

‫‪102‬‬

‫•‬

‫ט‪4:‬‬

‫‪101‬‬

‫ו' 'ח ‪ PI‬ל‪X‬‬

‫רפו‪t‬ל‪,‬‬

‫םיסל‪M .‬‬

‫םלקיס‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫‪".‬‬

‫לשהם‬

‫"‬

‫ר'‬

‫‪r‬‬

‫כן‬

‫‪f‬‬

‫ישרלא‬

‫בר‬

‫ייבנברג‪,‬‬
‫וי‬

‫‪r‬‬

‫‪».‬ב‬

‫ריברנ‪,‬‬
‫מרובי‪.‬‬

‫ד‪3‬‬

‫'ייקב‬

‫"‬

‫‪4S ,36K ,32‬‬

‫‪108‬‬

‫פנםח‬

‫גייבריס ‪..‬‬

‫ז'חק‬

‫קלידם‪ ,‬ר' משה‬
‫קניכטקי‪,‬‬

‫נוכ‪C1‬ן‪,‬‬

‫‪143‬‬

‫‪134‬‬

‫שרו‪c‬ל‬

‫ד‪113‬‬

‫ייזח‪P‬‬

‫‪88JC‬‬

‫"ל"ה‬

‫‪9‬ר‬

‫‪131‬‬
‫•‬

‫יחייה‬
‫ו'‬

‫‪1..‬‬

‫יזח‪P‬‬

‫יזחק‬

‫‪103‬‬

‫‪ K‬יזיק‬

‫פדירמן‪,‬‬

‫ר'‬

‫דיי‬

‫פרדימו‪,‬‬

‫וי‬

‫זבי‬

‫פרדדמן‪.‬‬

‫ו'‬

‫שלום‬

‫םר‪r‬יקר‪.‬‬

‫ו'‬

‫מסה‬

‫‪90‬‬

‫"‬

‫'‪ 4‬ר‬

‫היסו‬

‫‬‫‪5‬ר‬

‫שסובניר‪.‬‬
‫שכם"‬

‫שלימיו‪,‬‬

‫ו'‬

‫חחס‬

‫די‬

‫לשזיגנר‪.‬‬
‫שלננר‪,‬‬
‫שגי‬

‫מסה‬

‫מסה‬

‫‪x‬‬

‫שםיר‪,.‬‬

‫גג‪1‬‬

‫זקדגזנ‬

‫'‪,,1‬‬

‫ל'‪ p‬יס‬

‫כסכחאי(‪,‬‬
‫ר'‬

‫‪104‬‬

‫מידכי‬

‫ור‬
‫ר'‬

‫‪93‬‬

‫משה‬

‫די‬

‫‪1‬‬‫_‪,‬‬
‫ה ‪l13‬‬

‫יוטף‬

‫נחוס‬

‫‪60‬‬

‫‪,‬‬

‫••‬

‫‪,‬‬
‫‪..," ,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪94‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כרן‬

‫•‬

‫כ‬

‫רשימת המאמרים בכרן כ גליונות א‪-‬ד‬
‫שם הםדבת‬
‫ן‬

‫‪,‬‬

‫••‬

‫שם הננאםר‬

‫בארהם‪ ,‬די‪ ,‬אברהם סי‬

‫בדיקח‬

‫בארהם‪, ,‬י‪ ,‬בארהם סי‬

‫פיקוח‬

‫בארהם‪ ,‬דיך בארהם סי‬

‫רתופות‬

‫בארהם‪, ,‬י‪ ,‬בארהם סי‬

‫פיקיח נפ ש ומצוות שביו אדם לחניח‬

‫ידי‬

‫ומצוןת‬

‫שביו‬

‫לחבןרו‬

‫אדם‬

‫בפסת‬

‫בארהם‪ ,‬די‪ ,‬אברהם סי‬

‫אןיערב‪,‬ן הרב שלמה לזמן‬

‫הערןת‬

‫אפרתי‪ ,‬הרג יוסף‬

‫שלאלת השימוש בפחרים נשב'עית‬

‫בשיניים‬
‫בעניו‬

‫נפש‬

‫פיקוח‬

‫‪ N‬זךאל‪ ,‬הרג יעקב‬

‫שתליה בחממה‬

‫בשבייעת‬

‫איראל‪ ,‬הרב יעקב‬

‫שתליה‬

‫בחממה‬

‫בשביעית‬

‫בול~ שמעון‬

‫היחס ביו‬

‫בריואר ‪,‬י‪,‬‬

‫מ ‪il‬‬

‫ב‪t‬‬

‫ברייאר‪ ,‬שלמה‬

‫ראש‬

‫‪U‬בה‬

‫ניוירע‪ .‬הרב ד·ך סויף זציל‬

‫רומו‬

‫כחנר‪ ,‬יעקב‬

‫ירדשת‬

‫צייו‬

‫ידנקלם‪ ,‬חרב ח·י זציל‬

‫הערות‬

‫לע‬

‫דינקלם‪ ,‬הוב '·ח זציל‬

‫הערית‬

‫על‬

‫הילרסהיים" מארי‬

‫_הדקשה ‪-‬‬

‫וונדרי‬

‫מאיר‬

‫ולסמן‪ ,‬זבא‬

‫ותחבה‬

‫זציל‬

‫על מצות תלמדו תורה‬

‫בוויעי‪ ,‬הרב די‪ ,‬לטנף זציל‬

‫ןןידלבנך‪,‬ג הרב איל‬

‫)שוף(‬

‫הסוהכ לאורכה‬

‫השייהב‬

‫עם‬

‫הנשקה‪ ,‬דיי‬

‫‪I‬‬

‫אשה‬
‫נפש‬

‫על‬

‫רופא‬

‫א‬

‫חציצה‬

‫‪.‬‬

‫('‬

‫הנילןו‬

‫פסירתי‬

‫שבייעת‬
‫הערה‬

‫חזוו איש‬
‫חזן‪.‬ן‬

‫של‬

‫רשימת‬

‫כספיס‬

‫פיקוח‬

‫ספירם‬

‫השמיטה‬

‫איש שביעית‬

‫)סוף(‬

‫המליב‪-‬מ‬

‫ושמסת‬

‫בגעין‬

‫שבייעת‬

‫נפש‬

‫לע שבייע‪,‬ת‬

‫חלק‬

‫שני‬

‫והשביהת‬

‫כולו‪ -‬ערלת מהיר‪-‬ו ןהרמ‪-‬א‬

‫הםערד‬

‫‪61‬‬

‫ב‬

‫‪17‬‬

‫ב‬

‫‪39‬‬

‫ב‬

‫‪49‬‬

‫ד‬

‫‪29‬‬

‫ב‬

‫‪49‬‬

‫ב‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫‪11‬‬

‫ב‬

‫‪55‬‬

‫א‬

‫‪71‬‬

‫ד‬

‫‪22‬‬

‫א‬

‫‪76‬‬

‫ד‬

‫‪16‬‬

‫ד‬

‫‪17‬‬

‫א‬

‫‪38‬‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫ב‬

‫‪51‬‬

‫‪H‬‬

‫‪56‬‬

‫ד‬

‫ן‪4‬‬

‫ב‬

‫‪50‬‬

‫ד‬

‫‪65‬‬

‫א‬

‫‪30‬‬

‫ב‬

‫‪26‬‬

‫ב‬

‫‪63‬‬
‫‪3‬‬

‫ורהפטי‪.‬ג איחמר‬

‫_חבן‬

‫וכתוך‬

‫טןבןלםקי‪ ,‬הרב אם‪-‬‬

‫בעניו‬

‫וכשייע‬

‫הכ‪,‬אנ הרב קלמן‬

‫הורעת הרב "נקלס לע חזין איש‪ ,‬שבייעת‬

‫א‬

‫כהנא‪ ,‬הוב קלמן‬

‫הערית הרב דינקלש על חזו‪,-‬א שביעית )שוף(‬

‫כ‬

‫‪51‬‬

‫ד‬

‫‪35‬‬

‫נ‬

‫‪60‬‬

‫ב‬

‫‪51‬‬

‫ד‬

‫‪3‬‬

‫ד‬

‫‪18‬‬

‫הלמבי‪-‬ם לבאיסןר נניהע‬

‫ב‬

‫‪78‬‬

‫)תעודות‪ ,‬וככיכתם(‬

‫א‬

‫‪45‬‬

‫ב‬

‫‪45‬‬

‫בעירה‬

‫עוביר‬

‫בשביעות‬

‫כהבא‪ ,‬הרב קלמו‬

‫זמירה‬

‫רכמל‪ ,‬הרג אירה‬

‫תשובה להערןת על סי קב ונקי על שביעית‬

‫אילנות‬

‫כשאר‬

‫בשביעית‬

‫י‪i‬ו‪ ,‬פרופי יההדו‬

‫הערה בענין‬

‫לוי‪ ,‬פךופי יתדרה‬

‫לימדו תורה לאחירם וקוחב רחוקים‬

‫ליבך‪ -‬וכן‪ ,‬חרב יוסף‬

‫ופק ן ח‬

‫בענין וכסייע‬

‫מאזח‪ ,‬הרב מאיר‬

‫הערה‬

‫מלכי‪-‬ם‪ ,‬הרב וכאיך יל זצ‪-‬ל‬

‫מאה‬

‫מצנר‪ ,‬דדו‬

‫קפדו‬

‫לעיביי‬

‫מלכבת‬

‫שנה לפסיךתן‬

‫‪-‬‬

‫נפש‬

‫שץר‬

‫בעירה בשביעית‬

‫אי תיה ז‬

‫‪9S‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪w‬‬

‫שם המחבר‬
‫מצרב‪,‬‬

‫‪m‬‬

‫הן‪t‬לנן‬

‫ם המאמר‬

‫ותהר‬

‫הכותבה‬

‫מיצבה הבר ייהג‬
‫בנון‪ ,‬יעקב‬

‫פחית שיש ספק לע מקום חמו כעיוםר‬

‫נוי‪,‬‬

‫תומהה‬

‫לע‬

‫על‬

‫"‬

‫ישרח‬

‫והמס ו הו‬

‫גת‪-‬ר‬

‫ג‬

‫של חביזבונ ו‪-‬ל‬

‫שיטת ערור השלחן בשביחת‬
‫בייעת פיקוח‬

‫נחשיני‪ ,‬יחזוה‬

‫ות ‪nm‬‬

‫נפש‬

‫דשהו‬

‫‪-‬‬

‫לות‬

‫‪58‬‬
‫‪1‬‬

‫ג‬

‫‪18‬‬

‫ב‬

‫‪78‬‬

‫ב‬

‫‪9‬‬

‫ימעליןתא‬

‫ג‬

‫‪36‬‬

‫סופר‪ .‬תרב אגרהם‬

‫הערות‬

‫לשיס‬

‫ג‬

‫‪55‬‬

‫עמנואל‪ ,‬לונה‬

‫בחירש‬

‫ובקציר‬

‫א‬

‫‪2S‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונת‬

‫הערה לפירןש תמלבי‪-‬ם על יהבו יקיר ילי‬

‫א‬

‫‪54‬‬

‫סבתו‪ ,‬תרב‬

‫מייל‬

‫‪,‬‬

‫הםערד‬

‫ח י ים‬

‫עמנןאל‪ ,‬יונה‬

‫מסכת‬

‫עמנואל‪ ,‬ירנה‬

‫שזגירת‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫הערה‬

‫עמנואל‪ ,‬יינה‬

‫חדיויש‬

‫תשבות‬

‫עם‬

‫שביעית‬

‫שזגיטת‬
‫בעניו‬

‫בזמך‬

‫פוזו‪ ,‬רפאל בנ י מדן‬
‫צור י אל‪ ,‬הרב משה‬

‫תקוו הדמןת פלי‬

‫יילקן‪ ,‬הרב בן"ציוי‬

‫על אלמכןת‬

‫שוחטמן‪ ,‬דיר אליאב‬

‫ל ש אלת‬

‫ש נרב‪ ,‬ש י אירה‬

‫שבייעת‬

‫השוכתתפ'ם גכליין‬
‫יובה‬

‫הרב‬
‫פריםי‬

‫פרצבך·‬

‫י הויה לןי‪,‬‬

‫‪,",‬‬

‫כנ‪e‬רהם‬

‫‪'0‬‬

‫הרב‬

‫קלמו‬

‫ר"'‬

‫רור‬
‫ש'‬

‫יונה‬

‫הנשקה‪,‬‬
‫אריה‬

‫שנרג‪.‬‬

‫עמנו‪ M‬ל‪,‬‬

‫יח '‬

‫רחי‬

‫רח'‬

‫בארהם‬

‫הרב‬

‫ועביי‬

‫שזגיטה‬

‫סיפר‬

‫בעיהר‬

‫‪,‬‬
‫ב‬

‫‪65‬‬

‫ג‬

‫‪7‬‬

‫ג‬

‫‪53‬‬

‫‪,‬‬

‫‪53‬‬

‫ב‬

‫‪32‬‬

‫א‬

‫‪66‬‬

‫‪,‬‬

‫‪63‬‬

‫א‬

‫‪20‬‬

‫ג‬

‫‪31‬‬

‫‪,‬‬

‫‪50‬‬

‫ירושלים‬

‫"‪,‬רמו‬

‫ה~יר‬

‫רוטשילר‬

‫‪,26‬‬

‫‪,19‬‬

‫מאירות‬

‫‪,92‬‬

‫‪, 54‬‬

‫גוו ‪,86‬‬

‫ה~חיקה‪,‬‬
‫פחח‬

‫‪, 13‬‬

‫אביב‬
‫ירושלים‬

‫‪96‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪r‬‬

‫ירושל י ם‬

‫ירושלים‬

‫תקוה‬

‫ירושלים‬
‫תל‬

‫י רןשליס‬

‫ירושלי‪C‬‬

‫‪, 11‬‬

‫מאירוח‬

‫פניס‬

‫דובנוב‬

‫ירושלי ‪C‬‬

‫‪, 46‬‬

‫ב'ח‬

‫יח '‬

‫בפניה‬

‫פניס‬

‫‪A‬‬

‫בו‬

‫הנוחל‪,‬‬

‫רח'‬

‫רח י‬

‫אברהם קורמו‪,‬‬
‫מ‪ K‬יר וונרר‪,‬‬

‫‪ W‬ררית‬

‫ישיגח‬

‫מהר‪-‬ל )סוף(‬

‫אחדןת בשביעית‬

‫‪-‬‬

‫גון‬

‫ב'ח‬

‫אברהם ‪,‬‬

‫נהנא‪,‬‬

‫קוק‬

‫תשבע‬

‫הסיוע בדי‬

‫ויסברג‬

‫'ח‪,‬‬

‫נבררכ י‬

‫‪-‬‬

‫ז‬

‫זה ‪:‬‬

‫'ח‪,‬‬

‫נריו‪'K‬י‪,‬‬

‫תזיל‬

‫הרב‬

‫שגת‬

‫הערה להרעןת‬

‫קב‬

‫לשיס‬

‫מוסד‬

‫בחשדנו‬

‫ונקי‬

‫נפש‬

‫הייטביא‬

‫ברןר‬

‫קורמו‪ ,‬בארהם‬

‫פיי‬

‫פיקוח‬

‫מדהורת‬

‫‪,-‬‬

‫[‬

‫‪I‬‬

‫‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪-‬‬

‫הערןר‬

‫רו‪.c‬חר‪: ' K‬‬

‫ירגה עמגר ‪K‬ל‪ ,‬רח' צ‪ D‬גיה ‪." ,26‬שלים‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫ר‪D‬רס ‪"!",‬ו‪,‬רב‪' m ..‬‬

‫סלרגםי ‪ 13‬יררשלים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬