אתר דעת -מכללת הרצוג
כגד^גג ג^ר־^ מ ו צ א ? א י ד * * *71י ד י י
• 1 1ל ז ד * יי צ ר־* עד! .ב ^ ו -י -י ^ -ד -
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
כ ת ו כ ן ג §־001>:8.01כ0¥1־1כ^¥^.1161
ע״י חיים תשם״ט
בין תורה למדע /ש ל מ ה אומן ה י ״ ד .
,
1
מ ע ש ר עגי /הרב נ׳ רפאל אויערבך .
.
8
.
.
17
על
״מה
ברכת הארץ /יונה עמנואל .
/דוד הנשקה
21
נשתנה״ לשיטת הרמב״ם
פסח וחגיגה במקום אשר י ב ה ד /יוסף עופר
28
יהושפט
מאה
בן אסא
/
הרב יצהק לוי .
.
ש נ ה לפטירת הרב ישראל סלנטר ז צ ״ ל
35
57
על ספרים ו ע ל סופריהם
ספר נ ש מ ת אברהם על הל׳ רופאים והולים
59
ספר שערי ת ל מ ו ד תורה על לימוד תורה וכר
63
בס׳׳ד ירושלים ניסן ת ש מ ״ ג * כרך כג ,בליון ג * המחיר — 30.שקל
מנוי ש נ ת י :כישראל — 100.שקל
כ ח ו ץ לארץ —$ 10.
כתובת ה מ ע ר כ ת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 288883
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלמה אומן הי״ד*
בין תודה למדע
מאמרי חז״ל בענעים שהגישה המדעית אליהן כיום היא שונה
מבוא
נושא ההתנגשות לכאורה בין פסקאות בגמרא ובין ״אמיתות״ מ ד ע י ו ת
מוכרות מעסיק אותי מ ז ה יזמן רב ,כנושא הדורש עיון .ישנם מספר הלכות
בגמרא כגון שכמד״ין ופטריות ברכתן שהכל מ א ה ר ויונקים מ ן האויר ,או
דין הגמרא שההורג כינה בשבת פ ט ו ר משום שהכינה אינה פ ר ה ו ר ב ה
ודומות להן ,הסותרות אמיתויות מדעיות הנראות כיום ברורות ומוכחות .יש
מבינינו שיפטרו בעיה זו בלא כלום ,ויאמרו שתו״ל קדושי עליון כל דבריהם
קודש ועצם ההרהור והבדיקה אהר הדברים יש בהם משום כפירה וחסרון
באמונת חכמים .אשר ל״אמיתות המדע״ ינוהו להם באוניברסיטאות ולא יעשו
שום רושם כלל .א נ י מ ת ק ש ה לקבל גישה זו על יסוד מ ת ש ל מ ד ת י בספר חכוזרי
)מאמר ראשון ,ס״ו .תרגום יהודה אבן שמואל( ״חלילה לא־ל מהיות דבר התורה
סותר עדות דבר הנראה עין בעין ,או דבר שהוכח במופת שכל״ וד״ל .גישה
אפשרית אהרת היא ,שהבעיה לא מתעוררת ,כיון שחז״ל לא באו לקבוע
הלכות מ ד ע א ל א הלכות תורה וחז״ל לא התנו את פסקיהם ברקע מציאותי
מסויים .גישה זו אינה מקובלת עלי כיון שמסתבר מתוך הסוגיות שחז״ל בססו
את דבריהם על ידיעות ה מ ד ע ב ז מ נ ם ,כגון בדין חכינה ,וסביר להניח שלו
2
1
4
3
5
״
שלמה אומן ז״ל ב ו ג ר הישיבה התיכונית ״חורב״ בירושלים
ל מ ד חמש
שנים
בישיבת מיר
ב י ש י ב ת שעלבים .עם
בירושלים.
בשנה
סיימו א ת
ומראשי ת נ ו ע ת הנוער ״עזרא״,
מסגרת
האחרונה לחייו למד
ה״הסדר״ ע ב ר שלמה
משפטים
באוניברסיטה
ללמוד
העברית.
שלמה נפל ב ק ר ב ב ל ב נ ו ן א ו ר לי״ט סיון תשמ״ב ,במבצע שלום הגליל ,בהיותו בן כ״ה.
מאמר
יסודו
זה
ששלמה
ב״חבורה״
ה מ ע ט ו ת פ ר י עטו ש נ ש ת מ ר ו
הלפרין
ה ר ב מרדכי
בישיבת
נתן
שעלבים,
אחת
והינו
העבודות
בכתובים.
הכין א ת
יבל״א
המאמר
לדפוס
והוסיף ל ו
מראי מ ק ו מ ו ת .
1
ב ר כ ו ת דף מ׳ ע״ב.
2
אמנם ראה א .קורמן ,ת ו ר ה ומדע ח׳ ,א—ב )תשל״ח( עמ׳ .47—45וראה ה ע ר ת ה מ ע ר כ ת
שם
בסוף
סי׳ שפ״ו
המאמר.
ומעיני
סעיף ה׳ ד״ה ולא
3
מ ח ל ו ק ת תנאים
4
מ ס כ ת ש ב ת דף ק״ז ע״ב.
להיתר
5זו
המעיר
הריגת
כנראה גם
נעלמו
בכמהין
דברי
הגר״א
בביאורו
לשו״ע
אורח
חיים
ופטריות.
ב מ ס כ ת ש ב ת דף י״ב ע״א.
הכינה,
וראה
דעתו של
אמנם
בירושלמי ש ב ת פ ר ק א׳ ה ל כ ה ג׳
ר מ ב ״ ן על
הגראי״ה
הסוגיא
הרצוג
מ ו ב א טעם
אחר
ב ש ב ת י״ב ע״א.
זצ״ל כ פ י
שפורסם
לראשונה
באסיא
חוברת
ל״ה במאמרו של פרופ׳ ד ו ב פרימר ״ ק ב י ע ת א ב ה ו ת על ידי בדיקת דם ב מ ע ר כ ת .^,3,0
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היו יודעים או סוברים סברה אחרת בפרשנות ש ל המציאות היו משנים את
פסק ד י נ ם ,בנוסף לזה נראה שרבותינו הראשונים התיהסו להתנגשות זו
בכובד ראש ולא פטרוה בטענה ״שאין על מ ה לדבר כיון שהגמרא א י נ נ ה
ספר ביולוגיה״ ,ואם הם למדו את הנושא ,תורה היא וללמוד אנו צריכים.
0
הדרך והסיבה שבהרתי לכתוב על נושא זה ע ת ה נעוצה בסוגית הגמרא
הנלמדת כעת בישיבה .בסוגיית כתובות דף י״ג ע ״ ב מדובר על כשרות ליוהסין
של וולד שמוצאו ״מפוקפק״ .ראיתי הלכה ונזכרתי מעשה .יש כיום בעולם
המדע טכניקות בדוקות לקביעת אבהות )למעשה מדובר בטכניקות המוכיהות
בודאות של 99 /שפלוני אינו אביו של אלמוני( ע ״ פ בדיקות ד ם .
7
0
0
׳זכרתי שבספרייתו של מו״ח שליט״א ,באחד מ כ ת ב י העת ,מצוי מ א מ ר
מאת ר׳ דב פרימר מירושלים הדן בבעיה מנקודת מ ב ט ה ל כ ת י ת .א מ ר ת י
אהכמה והיא רחוקה ממני .נסעתי לירושלים ו ב ש ע ה שאינה יום ואינה ל י ל ה
קראתי מאמר מאלף ומרתק על היבטים שונים של הבעיה ,ואגב כך ל מ ד ת י
מספר סוגיות חדשות ,כן ירבו .מקור הבעיה לגבי אבהות היא גמ׳ ב נ ד ה
)ל״א ע״א( — ת ״ ר ש ל ש ה שותפים יש באדם ,אביו ואמו וחקב״ח ,אביו
מזריע לובן שממנו עצמות וגידין וכו׳ ואמו מזרעת אודם שממנו עור ו ב ש ר
ודם ושערות ושהור שבעין והקב״ה נותן בו וגו׳ )חשוב לציין כי בנדפס
לא גרס׳ שאמו נותנת בו דם .אך בכתי״מ ובירוש׳ כלאיים וכן בכמה ראשונים
וככ׳ חגר״א ביו״ד רס״ג סק״ד ומוכח שיש לגרוס ״ודם״( אם נקבל ד ב ר י
א ג ד ה כמקור לקביעת הלכה אין מקום לבדיקת אבהות באמצעות כדוריות ח ד ם
האדומות .ביהס לגמרא זו ,נפסק בספר האגודה )רא״ס הכהן ,מס׳ שבת ,פ י ״ ט
סי׳ קס״ד( שמי שמתו לו שני בנים מ ח מ ת מ ל ה ונשא אשה אחרת הייב למול
את בנו שנולד לו מ מ נ ה ואע״פ שמי שמתו אחיו מ ח מ ת מלח אינו חייב במילה,
כאן היות ומדובר באם אהרת ובגמ׳ נדה נאמר שהדם בא מן האם הייב ה א 3
למול את בנו .ומסיים שם בעל האגודה — וכן ע ש ה ומל ו ה י י ה .
8
9
10
11
במשפט
וראה
הישראלי
ובמשפט
ב פ ס ק דינו של
ה׳
בפסקה
של
פסק
העברי,
שלמה
הרב
ומקור
המכתב
דיכובכקי,
— ראה
אב׳׳ד
ביה״ד
הערה
הרבני
64במאמר
שם.
באשרור )באסיא
שס(
הדין.
וראה גם ב ס פ ר ו של ר׳ יצחק ל מ פ ו ר ט י ״פחד יצחק״ ערך ציד.
6
7
ראה פחד יצחק
ראה
הדין,
״אסיא״
שם.
ל״ד עמי
ואסיא
,19—6
ב מ א מ ר ו של פרופ׳ דוב פרימר,
פרימר,
״קביעת
8
ראה
דב
9
ראה
מ נ ח ו ת ס ו ף דף צ״ט ע״ב.
ל״ה
שם
הערה 11
אבהות…׳׳ ובהערה
)הערה 5
לעיל(,
בפסקה
ב׳
של
פסק
ו ב מ א מ ר ו של הרב מרדכי הלפרין שש.
שבראש
המאמר.
10וראה ב פ ס ק דינו של אב״ד ביה״ד הרבני באשדוד ,אסיא שם )הערה 5לעיל( ס ו ף פ ס ק ה ד ׳
לענין ההבדל בין שימוש ב כ ד ו ר י ו ת א ד ו מ ו ת לבין השימוש ב כ ד ו ר י ו ת ה ל ב נ ו ת לגבי םוגיא
11ראה
אסיא שם
בפסק
הדין,
ה ע ר ו ת .10 ,9
www.daat.ac.il
ז ו
׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
בספר לב אברהם לר׳ ד״ר אברהם ס .אברהם נאמר )פ״ג סעיף א ,ב(,
וז״ל — ״דעת גדולי הפוסקים שאין להסתמך ולא לקבוע הלכה על אומדנות
הרופאים כשזה מ ת נ ג ד לקבלת חז״ל ,וכ״מ שהז״ל קבעו הלכה ,דעתם —
שהיא דעת תורה — עומדת וקיימת לדורות ואפילו במקום שהידע הרפואי
עומד מנגד ,לכן אין להסתמך על בדיקות סוגי הדם כדי לשלול )או לקבוע(
אבהות של ילד ,מכיוון שמקובל על הז״ל שדם הילד בא רק מ ן האם ,וה״ה
שאין להסתייע בקביעת דם נדה ע ״ י חומרים כימיים״.
בקשר לפסקה זו האהרונה ,מעיר )בכתב( הגרש״ז אויערבך בעמ׳ י״ז
״יתכן שדברי חז״ל אינם כ״כ כפשוטם אך גם בלאו האי ט ע מ א אין להסתמך
על זה״ עכ״ל .בדרך של הצעה ,שהוצאת דברי חז״ל מפשוטם תוך כדי ש מ י ט ת
חקרקע מ ת ח ת לבעיה ,יכולה אולי להוות נוסחה קבועה לפתרון בעיות מסוג
ז ח ,ואכמ״ל .בנקודת זו נעזוב את ענין קביעת חאבחות ונעבור לחצגת
הבעיח באופן כללי.
1 2
פילו א
שיטת הרמב״ם וסיעתו
הבעיה בדברי הראשונים — הרמב״ם וסיעתו — הרמב״ם במו״נ ה״ג
פי״ד מדבר בעניני התכונה )אסטרונומיה( וחמרחקים בין גרמי השמים ,״וגם
שלא מ ע ט ש מ ע ת י מכל מ י שהתעמק במשהו מ מ ד ע י התכונה שרואה שיש גוזמא
במה שחזכירו חז״ל מ ן המרחקים ,לפי שהם אומרים בפרוש כי עובי כל גלגל
מחלך חמש מאות שנה וכר ״ .בסוף דבריו הוא אומר בזה״ל — ״ואל תבקשני
לתאם כל מ ה שאמרו מ ע נ י נ י התכונה עם המצב כפי שהוא ,לפי שהמרעים
באותו הזמן היו הסרים ,ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם
הדברים מן הנביאים ,אלא מ צ ד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות,
או שמעום מ י ד ע נ י אותם הדורות ו ג ו ׳ ״ .מפשטות דברי הרמב״ם נתן ללמד
כ מ ה עקרונות המרמזים על חוסר הכרח ללכת בתר דהז״ל בעניני מ ד ע ; —
ראשונה — המדעים באותו הזמן חיו חסרים .שנית — דברי חז״ל בענינים
אלת לא נאמרו מתוך קבלה מן הנביאים )דבר שהיה מ ק נ ה לדבריהם מ ע מ ד
של אמת תורתית( אלא מתוך מ ה ש ל מ ד ו בלמודי המדעים או מתוך מ ה
ששמעו מ ח כ מ י תאומות )כ״כ שם חרב קאפח בבאורו הערה .(29ומכיוון
שנא׳ כבר בנמוק א׳ שהמרעים חיו חסרים ,אזי אין לסמוך על דבריהם ,מ צ ד
שני נתן לומר כי אין להסיק מסקנות מפסקא זו ברמב״ם בקשר להלכות
הנקבעות על סמך עובדות מדעיות ,כיוון שכבר נ ק ב ע ה חלכה ע ״ י חז״ל ואין
לשנותה .
1 3
חרמב״ם בחל׳ ש ח י ט ה פותר לנו לכאורה בעיה זו ,וז״ל בפרק י׳ מהלכות
שחיטה הלכה י״א ,י״ב — ״ואין להוסיף על טרפות אלו כלל ,שכל שאירע
12ראה רמח״ל ס פ ר המאמרים )ירושלם
עמ׳
תשל״ב,
הוצאת לוין אפשטיין(
מ א מ ר על
ההגדות
ה׳ ,ג שם.
13וכן מ ב ו א ר בחזו״א נשים סי׳ כ״ז ס״ק ג׳ ,ו ה ו ב א גם ב ח ז ו ״ א יו״ד סי׳ ה׳ ס״ק ג׳.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבהמה או לעוף חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו בבתי ד י נ י
ישראל אפשר שתחיה .ואפי׳ נודע לנו מדרכי הרפואה שאין סופה לחיות ,ו כ ן
אלו שמנו ואמרו שהן טריפה אף על פי שיראה בדרכי הרפואה ש ב י ד י נ ו
ש מ ק צ ת ן אינן ממיתין ואפשר ש ת ה י ה מהן ,אין לך אלא מ ה שמנו ח כ מ י ם
שנא׳ ע ״ פ התורה אשר יורוך ׳.
,
הסתירה בולטת .במורה אומר חרמב״ם שחמדעים חיו חסרים ואם כן מ ד ו ע
פסק שלמרות דברי הרופאים נטריף או נכשיר בחמד .זו או אחרת .על מ נ ת
לנסות ולתרץ את הסתירה פניתי לדברי הרמב״ם בסה״מ בהם הוא דן ב פ ס ו ק
״ע״פ התורה אשר יורוך״ .אלו דבריו ב מ ״ ע ק ע ״ ד — ״שצוונו לשמוע ל ב ״ ד
הגדול ולעשות כל מ ה שיצוו מאסור והיתר ואין הבדל בזה בין ה ד ב ר
שיסברוהו או הדבר שיוציאוהו מן ההקשים שהתורה נדרשת בהן או ה ד ב ר
שיסכימו עליו שהוא איסור תורה או לפי ענין מן הענינים וכו׳ והוא א מ ר ו
יתבחך ,על פי התורה אשר יורוך״ .בדברי הרמב״ם מ צ א נ ו ארבע ח ל ו ק ו ת
בדברי ב״ד הגדול.
א.
הדבר שיסברוהו.
ב.
חדבר
שיוציאוחו
ג.
הדבר שיסכימו עליו שהוא אסור תורח.
ד.
)קטיגוריא
לפי ענין מן
מחיקשים.
הענינים וכו׳
זו
לעניננו(.
אינה שייכת
נ״ל להבין בדברי הרמב״ם שקטיגוריא ג׳ אומרת לנו לשמוע ל ד ב ר י
חכמים בגלל שהם נאמרו ,דהיינו היות וחז״ל חחליטו שדבר פלוני א ס ו ר
באסור תורה ,הרי הוא אסור ,ואסור זה נובע מעצם ההכרזה של חז״ל ו ל
ואיננה תלויה בשום ג ו ר
מנמוק אחר )דהיינו ,ההלכה היא אוטונומית
ריאלי .עיין בהקשר לזה מאמרו של חגרי״ד םולוביצי״ק בספר ״בסוד ח י ח י ד
והיחד״ בחספדו על ר׳ וולוולח( .לפ״ז גם דברים שחז״ל אוסרים על י ס ו ד
הכרה מ ד ע י ת מסוימת ש א י נ ה מקובלת כיום ימשיכו לחיות אסורים ,ל מ ר ו ת
שאיננו דוחים את ה א מ ת המדעית מפני האינפורמציה הכלולה בדברי ה ה ס ב ר
לחלכח) .יש לחבחין שחרמב״ם חבדיל בין קטגוריא א׳ — חדבר שיסברוד•,,
וקטגוריא ג׳ — חדבר שאסרוחו .ולכאורח חני ת ר ת י למד .לי ,וכי יש שאסרך
דבר מ פ נ י שלא סברוחו י ! אלא ודאי ש״חדבר שםברוחו״ מ ד ב ר באופן ש ח ס י כ
עדיין קיימת ומובנת או לכה״פ לא נסתרת ,והדבר שיאםרוהו הוא בכה׳יג
שהסיבה נסתרה(.
א
1 1
ס
ד ן
ל מ ע ש ה המעיין ברמב״ם בהל׳ ש ה י ט ה יוכל לדייק דברים אלו גם מ ש
— בהלכה י״א מ ד ב ר חרמב״ם על טרפות שלא מנו חז״ל למרות שיראו-
ס
14ראה
חזו״א
אוטונומית
לחומרא
שם
שההלכה
ביחס
לממצאים
נקבעת
ב״2000
מדעיים
בין לקולא ,ואם כן הדברים
שנות
מתקופות
נוגדים
www.daat.ac.il
תורה״
אחרות.
את
על פי
וסברא
הנקבע
זו
אז
לכאורה
א
והיא
קיימת
ה כ ר ע ת הפחד יצחק שם )הערה
כ
.(5
כ ן
י
ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
בדרכי הרפואה שממיתין .שם כותב הוא ״אפשר ש ת ח י ה ״ למרות שמדרכי
חרפואח נודע לנו שסופר ,למות .בחלכה י״ב מדבר הרמב״ם על טרפות ש מ נ ו
חז״ל כותב הרמב״ם ״אין לך אלא מה שמנו חכמים״ .והנה יש לדקדק בדברי
חרמב״ם ,מדוע לא חביא גם בחלכח י״ב א ת חנמוק ש״ודאי מ מ י ת י ך כמו
שבחלכח י״א סתר את דברי חרופאים וכתב ש״אפשר שתחיה״ .חיישוב ברור
לענ״ד — חרמב״ם ידע ח י ט ב את אופייח של מלאכת חרפואח שאיננח מסוגלת
לתת תחזיות מדויקות ,ולכן כתב שאע״פ שהרופאים אומרים ש ה ב ה מ ה לא
תחיד ,י״ב חדש ,אפשר שיאריך ח׳ ימיח ,וע״כ איננח טרפח ,אך בחלכח י ״ ב
ש ב ח טוענים חרופאים שטרפות מסוימת איננח ממיתח ,לא כ ת ב חרמב״ם
שחטרפות חזאת ממיתח ,שחרי איננח ממיתח ,אלא שחבחמח חיא טרפד .משום
״שאין לך אלא מ ה שמנו חכמים״ .חכמים נמנו לאסור ודבר זד .כשלעצמו דיו
לאסור כפי ש נ ת ב א ר לעיל בקטגוריא ג /נמצינו למדים ע פ ״ ד הרמב״ם בשלשת
ספריו ,שבענינים שאינם נוגעים להלכות )וכנראה רק להלכות שעליהן נמנו
ב ב ״ ד הגדול ועיין לקמן( אין חובה עלינו לקבל כאמת את האינפורמציה
חכלולח בדברי חז״ל ,שהרי המדעים חיו חסרים ,אך בעניני הלכה ,היות
וחדברים נאסרו ,חם אסורים.
חד נוסף לשיטתו של חרמב״ם נמצא בתשובת חריב״ש בסי׳ ת מ ״ ז )להלן
נשוב לדון בה ,ולא בחקשר עם דברי חרמב״ם( ואלו דבריו שם — ״והרמב״ם
ז״ל ש ש נ ה מ ע ט ואמר שצומת הגידין הם בעצם התחתון בעופות ,לא הודו
לו אחרי שלפי סוגיית הגמרא נראה שהוא בעצם ה א מ צ ע י ולא נזכר בתלמוד
חלוק בין בהמה לעוף ו ג ו ״ .ע ד כאן דבריו הצריכים לעניננו .הכוונה לדברי
חרמב״ם בחל׳ ש ח י ט ה בפ״ח הי״ד שבהם כתוב שצומת חגידין בעוף חוא למטה
מן הארכובה ו ב ב ה מ ה למעלה מן הארכובה ,למרות שבגמ׳ מ ש מ ע שצומת
הגידין ,בין בבהמה ובין בעוף הוא באותו מקום .חריב״ש מניח שהרמב״ם
ש י נ ה מ פ ש ט ו ת דברי הגמרא על סמך ה י ד ע הרפואי שלו ,ועל נקודה זו הוא
בא לחלוק ,ו כ פ י שיתבאר .ה א מ ת היא שבידי הריב״ש ,וכנראה בידי ע ו ד
כמה מהאחרונים הקדמונים לא היתד ,אינפורמציה מדויקת בפרשה זו .נושאי
כליו של הרמב״ם מעירים שחרמב״ם עצמו ,במכתב לחכמי פרובינציא הודיע
שמעולם לא חלק בין צומת הגידין בבהמה לצומת הגידין בעוף ,וכל מ ה ש נ מ ס ר
בשמו בענין זה בטעות יסודו .חרדב״ז מסיים שם ״ובעל מ ג ד ל עז לא ראח
חחזרה )וכנראה גם הריב״ש(״ .מ ״ מ למדים מדברי הריב״ש שהוא הבין בשיטת
חרמב״ם שחרמב״ם מסכים ,על סמך ידע רפואי לשנות דברי גמ׳ מפשטותם,
על מ נ ת לחתאימם למציאות חרפואית .ד ב ר זד .מתאים לשיטתו חכללית של
חרמב״ם שאין אנו דוחים את חידע ח מ ד ע י שבידינו] .אד כאן לפי ח ב נ ת
הריב״ש שם נגלה לנו פ׳ חדש בדברי ח ר מ ב ״ ם — :במקום ש א פ ש ר ללמוד
אחרת את ה פ ש ט של הגמרא ,ועי״כ ת ה י ה ה ת א מ ה למציאות המדעית ,עושים
זאת ואין נזקקים לרעיון של האוטונומיה של ההלכה אלא במקרים שבחם
אין ברירה .ברור שכל הפסקא הזאת מ ו ט ל ת בספק ,מכיוון שאולי לו היה
הריב״ש יודע שהרמב״ם לא אמר את מ ה ש א מ ר בענין צומת הגידין ,לא היה
אומר את ש א מ ר בשיטתו הכללית של חרמב״ם[.
,
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ברא כרעא דאבוה ,ובדברי הרב רבי אברהם בן הרמב״ם נמצאים רעיונות
דומים דברים שיובאו להלן ,הודפסו במבוא לספר עין יעקב ,דפוס ווילנא
^ המדובר במאמר ,שהוא לטענת ר״ר מרגליות ,הלק מספרו הגדול
עמ׳
של ר ״ א — המספיק לעובדי ה׳ .השוב להביא כאן את דבריו כלשונם ,מ פ נ י
חחריפות הרבה שבהם המקנים להם תוקף מיוחד )ההדגשות שלי( ״דע כי
חייב אתת לדעת כל מ י שירצח לחעמיד דעת ידועח ולישא פני אומרח ,ולקבל
ד ע ת ו בלי עיון והבנה …שזה מן הדעות הרעות ,והוא נאםר מדרך תתורח וגם
מדרך השכל …אמר השי״ת לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק
תשפוט וכו׳ ואמר לא תכירו פנים במשפט ואין הפרש לקבלת אותו דעת
להעמידה בלא ראיה ,או בין שנאמין לאומרה ונשא לו פנים ונטען לו ,כי
האמת אתו בלא ספק מ פ נ י שהוא אדם גדול כהימן וכלכל ודרדע ,שכל יזה
אינו ראיה אבל אסור ,ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מ ע ל ת חכמי
התלמוד ותכונתם לשלימות תכונתם בפי׳ התורה ובדקדוקיה ויותר אמריה
בביאור כלליה ופרטיה שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות
ובהכמת הטבע ובתכונה ולהאמין אותן כאשור נאמין אותן בפי׳ התורה וכו׳״.
בהמשך מביא ר״א את דברי הז״ל ״האלוקים ,אלו אמרה יהושע בן נון לא
צייתי ליה״ ואת מאמרם ״אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה״ כהוכחה
לשיטתו שרק הבחינה ה מ ת י י ק ת של הדברים יש בה כדי להביאנו אל האמת.
ר״א מוסיף את הברייתא בפסחים צ ״ ד ש ב ח מובא וויכוח בין חכמי או״ה
לחכמי ישראל בדבר בעיה אסטרונומית מסויימת ,ובסיומה הוכיחו חכמי או״ה
לחכמי ישראל שחם צודקים ע פ ״ י ראית טבעית ,ורבי — רבינו חקדוש —
הכריע כדעת חכמי אומות ־-־ העולם .כותב ע ל זה רבי אברהם — ״ ו ב א מ ת
נקרא אדון זה רבינו הקדוש ,כי האדם כשישליך מ ע ל פניו השקר ויקיים
ה א מ ת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לא הפכה אין ספק כי
קדוש הוא ,והנה נתברר לנו כי החכמים ז״ל אינם מעינים הדעות ולא
מבישים אותם ,אלא מ צ ד אמיתתם ומצד ראיותיהם לא מ פ נ י האומר אותו,
יהיה מ י ש י ה י ה ׳ /עכ״ל )שם עמוד ^ ^ .
בדברי חר״א מצאנו חזוק נוסף לשיטתו של הרמב״ם שבמקום שההלכה
סותרת את המציאות המדעית ,נזקקים אנו לרעיון האוטונומיה של ההלכה,
דהיינו להפוך את ההלכה לבלתי תלויה בכל גורם סביבתי וכלשונו הזהב״
״כאשר נאמין אותן בפי׳ התורה שתכלית ח כ מ ת ה בידך ולהם נמסרה להורותם
א
ך
כ ע נ י
ם
15יש להעיר
בכל
שלדעת
חז״ל
הרמב״ן
סכנה
ש
בספר
הרמב״ם
המצוות )שרש
ראשון(
מ ה ש ק ש ו ר להלכה ,הוא חיוב מן ה ת ו ר ה בעשה
בדברי
]אמנם
ן
נ
א
מ
ר
ע
ל ןן ,ןןןןןךן;
א
ש
ר
וןףןך״ .15
בספר
להלכה
עקב
המצוות שם
אי
דברי
קבלת
ה ח ו ל ק על
מדע
הרמב״ם
החיוב
ול״ת.
המובאים
בנוגע ללאו
לשמוע לדברי
חכמים
ולכן אין סכנה של
זלוזל
זאת
לדעת
תסור לכאורה
קיימת
בתלמוד.
דלא
לעומת
כזו במיוחד אם ס ו ב ר הרמב״ן שהחיוב לציית ל ת ק נ ו ת חז״ל נובע מ א מ ו נ ת חכמים
דברי
הרמב״ן
טרם
נתבררו
לי
ואכמ״ל[.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)מענין לציין ,שמחגמ׳ בפסחים ש מ מ נ ה מוכיח ר״א את שיטתו בדבר
קבלת ראיות מ ח כ מ י או״ה בענינים טבעיים ,מוכיח ר״ת בדיוק את ההיפך.
בשיטח מקובצת ,כתובות דף י״ג אומר ר״ת — ד א ע ״ ג שנצחו חכמי או״ה
לחכמי ישראל חיינו נצחון בטענות אבל האמת הוא כחכמי ישראל וכר .כאן
רומז ר״ת לבעיית חמורה מ א ד — חאם נצחון בטענות ,חיינו נצחון בוויכוח,
מורה על צדקת הדעה ה נ ט ע נ ת ? לפ״ד ר״א בן הרמב״ם כנראה שכן ,ואין
זה כלל כה פשוט שהרי יכול להיות שלא כל הטענות האפשריות נטענו ,וא״כ
נצחון בטענות איננו מחייב לכאורה לקבל באופן סופי דעה מסוימת ואכמ״ל(.
עלינו לחוסיף לסיעת
ראשון סי׳ ס״ו ,בדבריו
חתורח סותר עדות דבר
כרחנו נזקקים אנו כאן
זו של
שחובאו
חנראח
לרעיון
ראשונים עוד את ריח״ל בעל חכוזרי ב מ א מ ר
כבר במבוא — ״חלילח לא־ ל מחיות דבר
עין בעין או דבר שחוכח במופת שכלי״ ,על
חאוטונומיח של חחלכח.
ועוד חזי לאצטרופי חרשב״ץ בספר תשב״ץ .בח״א בסי׳ קס״ג — קם״ו
הוא דן באריכות בכל חגמרות שבחם ישנם פסקאות חמעוררות תמיחח מ ב ח י נ ה
מתמטית .הוא מיישבן לפי דרכו ,ובסוף תשובה קס״ו הוא כותב וז״ל — ״והלא
ידעת כי חענין חלמודי חתחלתו חשכל וחענין חתלמודי חתחלתו חחנחת
האלוקית ב ד ת ה א מ ת והענין המורכב משניחם כנדון שלפנינו חתחלותיו השכל
והדת יחד ו כ ו ׳ ״ .
אם כי אפשר לחבין שחרשב״ץ לא גרס אוטונומיה של ההלכח ,נ״ל בכ״ז
לצרף לשיטת חרמב״ם ודעימיח.
לסכום דברי סיעת ראשונים זו ,נ״ל לומר שבנושאים מ ד ע י י ם אין אנו
חייבים לקבל את דברי חז״ל כנכונים ,אלא רק מבחינת ההתנחגות לחלכח.
דבר זה מ ת א פ ש ר ע ״ י רעיון האוטונומיה של חהלכה ,ונתוק ההלכה מרקע
מציאותי מוחלט.
מ צ ד ש נ י במקום ש א פ ש ר לדחוק ולפרש א ת דברי חז״ל ב ה ת א מ ה למציאות
יש אולי מקום לעשות זאת.
לצערנו
הראשונים
ל א זכה
בנושא
שלמה הי״ד לסיים
את
כ ת י ב ת שאר
הפרקים ו ל ס כ ם
את
מגון
דעות
ח ש ו ב זה.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב נ .רפאל אויערבך
מעשר עני
עיונים מעש״ם בהלכות מעשו עני הנהוג בשנה זו ,תשמ״ג.
כל
שבמקרא
,השקפה׳
מ״השקיפה
שגדול
ממעון
כח
הרוגז
—
קדשך״
עניים
מתנות
חוץ
לרעד״
)דברים
—
כ״ו(,
מדת
שהופך
לרחמים.
בראשית
)רש״י
ט״ז
י׳׳ח
בשם
תנחומא(
1
א .מ ת נ ה אחרת ש ש י ת יש לעניים בזרע הארץ ,והוא המעשר שנותנין
לעניים ,והוא הנקרא מ ע ש ר ע נ י .
2
ב .בשלישית ובששית מן השבוע ,אהר שמפרישים מעשר ראשון —
מפריש מן השאר מ ע ש ר ונותנו לעניים ,והוא הנקרא מ ע ש ר עני .ואין ב ש ת י
שנים אלו מ ע ש ר שני ,אלא מ ע ש ר ע נ י .
2
ג .בשני מקומות נצטוינו בתורה על מ צ ו ה ז ו ; בפ׳ ראה )דברים י׳׳ד
כ ח ־ -כ ט ( :״ מ ק צ ה שלש שנים תוציא את כל מ ע ש ר תבואתך ב ש נ ה ההוא
וחנחת בשעריך .ובא הלוי …והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו
ושבעו וגו׳ ״ .ובפ׳ כי תבוא )דברים כ״ו י ב ( :״כי תכלח לעשר את כל מ ע ש ר
ת ב ו א ת ך ב ש נ ה השלישית שנת המעשר ו נ ת ת ה ללוי לגר ליתום ולאלמנח
ואכלו בשעריך ושבעו״ .ו ב ס פ ר י עמדו על ההבדל בין נתינת מעשר עני
בגורן )״וחנחת״( לבין נ ת י נ ת מ ע ״ ע בבית )״ונתתד״״( ,ונתבארו הדברים
ברמב״ם פ״ו מהל׳ מ ת נ ו ת ע נ י י ם .
3
4
1
הפאה ,הלקט ,השכחה ,הפרט ,ה ע ו ל ל ו ת ומע״ע )הרדב״ז פ׳׳ו מהל׳ מת״ע ה״א( ,ו ב פ א ה ״ ש
הל׳
ב״בית ישראל״
מע״ע סי׳ יב א׳
ת ר ו מ ה ומע״ש ,לקט,
כתב :
ומע״ע.
שכחה ,פאר•
והגרי״צ הלוי זצ׳׳ל )״עשר תעשר״ הל׳ רע״ד( כ׳ דאין דבריו מובנים ,דהאיכא גם מעשר
ראשון
2
והרי
לשון
ה ר מ ב ״ ם פ״ו מהל׳ מת״ע ה״א וה״ד .ועי׳
הרב
המחבר
דיני
3
צדקה
הזה
השמיט
הנוהגים
הובא
בר״ן
וברא״ש
מעשר
עני
ועי׳
ראה קי״ז
עוד
וסוכמו
נדרים
וכו׳.
מעשר עני
ועיי״ש בט״ז
פד,:
יבמות
ק.
חולין קלא.
תוד״ה
שם
ובפאה״ש סי׳
ב״כרם ציון״ אוצר
יב
מהם
תוד״ה
www.daat.ac.il
מעשר
ואינו
בספרי
עני
)ואר״ת,
שלפנינו.
דתרי
ועי׳
גווני
במלבי״ם
ו ב ״ מ ש נ ה ראשונה״ פאר .ח׳ מ״ה.
יד—טז,
ה ת ר ו מ ו ת ח״ב,
8
הטור,
שיש
ללמוד
ובש״ך.
מע״ע,
אות
ברמ״א יו״ד סוסי׳ שלא ש כ ת ב
וז״ל:
הרבה
שכתב
ובערוה״ש הל׳ פאה סי׳ יד ה—י,
בערוה״ש
הדברים
כל דיני
האימא
הוא וכוי(,
פ׳
4
היא
השביעית.
מל״מ
הלכות
פ״ז
פסוקות
מהל׳
פרק
מעשר
מ״ב.
ה״ז.
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ע ש ר עני ניתן מן חיבול ולא מן הרווחים.
ד.
ח .א ע ״ פ שאין אנו נותנים תרו״מ בפועל לכחנים ולויים ,משום שבזמננו
אבדת חזקת בחנים ולויים )חיות ואנו מקבלים אותם בבחנים ולויים על פי
עצמם ,ללא עדים ושלא עפ״י בית דין( ,חיוב של נתינת מ ע ש ר עני לעני —
קיים גם בזמננו .וגם עני חייב בחפרשת מ ע ״ ע ובנתינתו לעני א ח ר .
5
6
ו .ספק טבל — שהפריש ממנו מ ע ש ר עני — אין בו חיוב נתינת מ ע ״ ע
ל ע נ י .אד אם יש לו ודאי טבל וחוא מסופק בו ,אם חייב במעשר שני או
במעשר עני ,ומתוך ספק זח תפריש כדין את שניחם — חייב לתת מ ע ש ר
עני זה ל ע נ י .
7
8
שביעית סי׳ ה׳ ס״ק יב.
5
חזו״א
6
רמב״ם פ״ו מהל׳ מ ת ״ ע הי״ד ,ם׳ מצוות הארץ הל׳ ת ר ו ״ מ י״א ג׳ .ודין עני יתבאר לקמן.
ד
הנימוק
בדברי
יוסף
אפרתי
רמב״ם
פ״ט
הרמב״ם
)הערת
שליט״א,
בידיעון
״צדק
8
מהל׳
ה׳׳ב.
מעשר
הרב ק.
מקולי
ואין זה
כהנא שליט״א שם
המכון
החקלאות
לחקר
גם
לפי
בהע׳ ק׳(.
ועי׳
במש״כ
התורה,
מס׳
עפ״י
דמאי
משלך ותן לו״ )חולין קלד — (.יש ל ת ת מע״ע אף
ניסוח
23
הרב
)טבת
דמצד
תשמ״ג(,
ב ס פ ק טבל.
חזו״א שביעית סי׳ ז׳ טו—טז .ועיי״ש בס׳ מצוות הארץ עמ׳ יז הערה כ״ג ,שהעלה דכ״ז
אינו
בסירות
אלא
תערובת
והן
והגרי״י
ווייס
בתשובתו
)ה׳
בספיקא
)ה׳
שעיקר
שליט״א )רב
הי״א
והתרומה
דבנתינה
ואב״ד
האשכנזים
ירושת״ו(
ח ק ת תשל״ט( בזה״ל :״הנה ב ס פ ק מע״ש או מע״ע מ ב ו א ר
ברמב״ם
וקכ״ח(,
והראב״ד
והכ״מ שם(
ובשו״ע )סי׳
מעשר א׳ ופודהו
סי׳ יג סעי׳ י״ד(
)פ״ב
לכל
מקהלות
בעיה״ק
כתב
לי
ולהלכה
דדינא מפריש
מע״ע
מה״ת,
בירק
חיובו
הן
בםפיקא דדינא — אפשר להקל.
)מיום ה׳
מע״ש
חיובם
אבל
שעיקר
דרבנן,
בספק
וב״בית
סעי׳ ד׳( דהביא
לעני אולי יש להקל
ישראל״
בפנים
בשני׳
ואחר
את
שלא סעי׳
שפודהו
שם.
דברי
קכ״ז
נ ו ת נ ו לעניים ,ועי׳
אמנם
בנד״ד
החזו״א,
וכתב
ראיתי
שם
ה נ כ נ ס ת לשלישית ,אבל ׳:א
פאת
בספר
המעשר
בגליון
יעכבם
השלחן
)אות
בידו
י׳(
בשלישית
ו ב ר ב י ע י ת שגוזל עניים בודאי ,עכ״ל .ולא ה ב נ ת י דבריו ,דבשלמא אם היו אמרינן דבספק,
אף בספד״ד ,אין צריך ליתן לעני כמו שס״ל לכ״ם דאמרינן הממע״ה ,והובאו ג״כ ב ס פ ר
המעשר
מג״ד
ו ה ת ר ו מ ה שם )סעי׳
אם
הפירות
וכו׳
לא
יתן
לעניים,
כנ״ל,
מהספיקות
—
וכ״פ
הוי
ח׳(
גוזל
ובהערות
עניים
בחז״א שם <ד״ה
א״כ
אמאי
בודאי
ל״ה
לא
יתן
מעשר עני,
בשניהם.
א״כ
שם,
בודאי,
דינים
שפיר
אבל
י״ל
העולים(,
אמנם
במלוה
לדעתי
מעות
דמב׳
לרוב
לג׳
הפוסקים
וכ״פ
יש
לעני
א״צ
ליתן,
אבל
שהביא
שם
דיתן
החז״א
עצה,
יוכל
כיון
דבשנה
אחת
להתנות
עמו
בשני׳
לשלישית ,שאם ל״ה מעשר עני ,אז ישאר העני עוד חייב לו ,וישלם לו
מבשלישית
אודות
לרביעית,
להדיא
בתפו״ז
מ ה פ י ר ו ת מע״ע
כנלענ״ד״.
ת ק נ ת ה מ ל ו ה את העני — ראה לקמן סעי׳ ח׳.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 0
9
יז .מעשר עני — ממון עניים הוא ,לעשות בו כל מה שירצו .ולכן
אין פורעין ממנו מלוד• ואין משלמין ממנו את התגמולין .אבל מ ש ל מ י ן
ממנו דבר של גמילות ח ס ד י ם י ,וצריך להודיעו שהוא מעשר ע נ י .ואין
11
1 2
3
9
לשון
:
1 4
הטור יו״ד סי׳ שלא.
10מכאן ואילך — לשון הרמב״ם פ״ו מהל׳ מת״ע הי״ז ,ו מ ק ו ר ו
פ׳ ראה ופ׳ כי תבוא ,ערוה״ש שם
ספרי
11הפרישה
ל״ה
בס״ק
בסוסי׳
רנ״ג הביא
אדעתא
נתנו
דהכי
כתב
דעת
דקאי
ופאה״ש י״ב ט״ו.
אבל
אבעה״ב,
ה״אבי עזרי״ שגם
לו.
יש
ואולי
ב ת ו ס פ ת א פאה פ״ד ט״ז,
לחלק
עושה
העני
העני אינו
צדקה
בין
בו
מה
רשאי
שירצה.
לשלם
למע״ע,
בו
דבמע״ע
הב״י
אבל
חובותיו,
דלא
שייך
לומר
לא
ס ב ר ת ״אדעתא דהכי לא נתנו לו״ ,כיון שממון עניים הוא .ועי׳ בפאה״ש בב״י סום״ק כ״ז.
12והטור
גרס:
משלחין.
ועי׳
בב״י
יו״ד
כיון
דהתורה
נתנה
מע״ע
סי׳
שעמד
שלא
חילוקי
על
הגירסאות
והנ״מ
בעה״ב
לפרוע
כיון
שאינו
ביניהן.
13והטעם,
חובותיו ,אבל
ממנו
מוכרח
שנותן
מה
לזה — הוי כצרכיו
העני —
רק
לצרכיו
של
בדרך
גמילות
חסד
או
נאסר
לחבר־עיר
על
בטובה,
)ערוה״ש שם(.
14מלבד ב ת ו ס פ ת א ה נ ד ,הובאה הלכה זו גם במשנה דמאי פ״ד מ״ד ו ב ר מ ב ״ ם פכ״ג מהל׳
שבת
הט״ז.
כתב
וז״ל :״אבל
טעמים נאמרו
וארבעה
בפירושה
משלמין ממנו דבר של
הלכה
של
הש״ך שם
ז ו :א(
קסו
בס״ק
גמ״ח של מצוה ,וצריך להודיע שהוא מע״ע.
כיצד ,אם גמל עמו ח ב ר ו חסד באבל שארעו ואח״כ אירע אבל ל ח ב ר ו לזה מ ו ת ר ל ש ל ם
לו
גמול
חסדו
כדי שלא יתבטל
ממע״ע
לגמול
וצריך
חסד של מצוה,
להודיעו
לחברו
שהוא מע״ע כדי שלא יחשוב זה שפורע לו ח ו ב ו שקדם לו הגמול והוי ליה פ ו ר ע ח ו ב ו
במ״ע״
)ועד״ז
״משנה
ראשונה״ כ׳ שם
הסבור
פי׳
כ׳
שבעה״ב
שם
הרמב״ם
מאכילו
במשנה
)ומהר״י
בפיה״מ
במשנה
והרע״ב
ב(
דדמאי(.
ובעל
הגר״א בשנו״א
ב מ ש נ ה דדמאי ,שצריך להודיעו כדי שלא יהא גונב דעת העני
משלו <וכ״כ הגר״י
דצריך
דדמאי,
להודיעו
א ב ר מ ס ק י זצ״ל
דשמא
העני
טמא
בפי׳
התוספתא( .ג(
הר״ש
טהרותיו של
חברו
ויטמא
בן מלכי צדק כ׳ שם ,דשמא העני מודר הנאה ממעשר עני( .ד( בערוה״ש שם
פי׳ הטעם שצריך להודיעו כדי שלא יוציאנו לחו״ל )ופי׳ שם את ה ת ו ס פ ת א בעני ה מ ק ב ל
את
המע״ע ולא בבעה״ב הנותן .עי׳ הערה 11
ב״מנחת
בכורים״
ובמכתבי
להגרי״י ווייס
שליט״א
בשבתות
ובחגים ,אשר
מ ו ת ר להאכילם
יש
ביניהם
מע״ע.
שהוא
על
ובבאור הגר״א סי׳ רנג ס״ק י״ח( ,ו כ ״ כ
התוספתא.
שכלל
אינם
יודעים
וזה
אשר
השיב
עוררתי
אודות
מ כ ס פ י מע״ע ,האם
פירוש
הרב
אורחים
עניים
הדברים
שליט״א:
ובלא״ה
״הנה
רבים
חייבים
ברור
מה
המתארחים בקבוץ
להודיעם
שיתביישו
שפסק
הרמב״ם
זאת ,שהרי
אם
יודיעום
מה׳
)סופ״ו
מת״ע( דצריך להודיע שהוא מעשר עני ,ו מ ק ו ר ו ב ת ו ס פ ת א )פ״ו דפאד (,פי׳ הטו״ז )סוסי׳
שלא(
דקאי על מ ה
הש״ך(:
שפרע
דסליק על
מה
דמשלמין
דבר
אבל משלמין ממנו …וצריך להודיע ל ח ב ר ו
של
גמ״ח
וכו/
ה״ל
הטו״ז
)צ״ל:
שהוא מע״ע ,כדי שלא יחשוב
בזה
לו ח ו ב ו שקדם לו הגמול והו״ל פ ו ר ע חובו במע״ע .עכ״ל .וזה לא שייך בנד״ד,
וגם לפי מ ה שפי׳ ב מ נ ח ת בכורים על ה ת ו ס פ ת א שם ,דהטעם שצריך להודיעו כדי ל נ ה ו ג
בו
מע״ע דאסור להוציאו
לחו״ל ,ל״ש
בנד״ד
10
www.daat.ac.il
שהבונה
לארח
שם
אורחים ואין
נותנים
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 5
פודין בו שבויים ואין עושין בו שושבינות ואין נותנין ממנו דבר ל צ ד ק ה .
ונותנין אותו לחבר עיר בטובת הנאה י .ואין מוציאין אותו מהארץ לחוץ
ל א ר ץ ,ש נ א מ ר :״והנחת בשעריך״ ו נ א מ ר :״ואכלו בשעריך ו ש ב ע ו ״ .
0
18
17
לביתם,
מהם
אורחים
ו ב י ו ת ר כיון דיש
שהוא מ כ ס פ י מע״ןי,
המתביישים ליקח אם ידעו
י״ל דהוי בכלל מה דאיתא ברמב׳׳ם )פ״ז מה׳ מת״ע ה״ט( דמי שאינו רוצה ליקח צדקה —
עליו
מערימין
לשם
ונותנים
או
מתנה
ט׳( עיי״ש״ .ואף דלא הזכיר הטעם
מסתבר
שמחמת
האכילו
משלו .וטעם הר׳׳ש — ל״ש
בהערה
ועי׳
15היינו,
שפסקו
ממנו
והוא
חוב.
מתוספתא
חכם
16היינו
בצרכיהם
—
המובא בגר״א — שלא יהא גונב דעת העני,
מ״מ
לשם
להערים
הלואה,
אף
וכ״פ
שהעני
בשו״ע )יו״ד סי׳
יכיר לו טובה
שבעה״ב
בחשבו
שכיח.
בזה״ז ,וטעם מהר״י בן מלכי צדק — לא
.18
צדקה
פורעין
בושה
מותר
רנג
סעי׳
עליו
העיר
בני
חייב
והוא
ו ב פ א ־ ״ ש )ב״י אות כ״ה(
לתיתה
ממע״ע,
— לא יפרענה
הוסיף ״ואין נותנין אותו לעניי
שאין
עכו״ם״,
רפ״ג דפאה.
המתעסק
מפרנסים
בצרכי צבור —
אותו
ט ו ב ה שעושה
מחמת
וכו׳ שולחים לו דורון דרך כבוד ,דמן צדקה — גנאי לו
להם
ולהם
בעסקו
חכם
לפרנס
כזה מצדקה ,אבל מ״ע ששולחים לו …לא מינכרי ,דמיחזי כ מ נ ח ה ודורון )״בית ישראל״ שם(.
17עי׳ ספרי פ׳ ראה ופ׳ כי ת ב ו א ובירושלמי פ״א דפאה .פאה״ש ב״י א ו ת כ״ז .ואף שאין
במעשר
קדושה,
עני
ועי׳
ב״מנחת
דרק
בעה״ב
מ״מ
בכורים״
ציוותה
כך
שכ׳
ובערוה״ש
שיאכל
התורה
העניים
שגם
בא״י )ערוה״ש
דוקא
מוזהרים
כך,
על
י״ח(.
סעי׳
ובפאה״ש הביא
אסור.
18המבי״ט כ׳ ב״קרית ספר״ ס ו ף פ״ו דמת״ע ו ז ״ ל :מעשר עני — לא ניתן אלא לאכילה,
דכתיב
״ואכלו
וז״ל:
וטעם כל אלו,
״ואכלו
קרא,
בשעריך
עכ״ל.
ושבעו״.
לפי ש ה ת ו ר ה
אמנם
נתנה
נקבעה
הלכה
ובאשר
לשאלה,
של
עני,
דהא דכתיב
אלא אורחא דמילתא
נקט
וכן הורה לי הגרי״ש אלישיב שליט״א ,שלא
כהמבי״ט.
האם
לתת
יש
הגרי״י ווייס שליט״א וז״ל :
גם החלק של המע״ע
ומוכר
מעשר עני
סי״ח
בשעריך״ — לאו דוקא לאכילה ,דה״ה לשאר צרכיו,
אבל לא ל פ ר ו ע ח ו ב ו ת י ו וכו׳ .עכ״ל.
הוראת
בערוה״ש
כתב
רק לצרכיו
בביאור
התוספתא
דוקא
״מה שדן
את
בירות
המע״ע
כ״מ ב כ ס פ י
או
כספי
מעשר עני,
תמורתם,
עכ״ח
מ ה ס י ר ו ת שבידכם קודם שהעני זכה בהם ,דאם
הכוונה
כבר
זכה
כתב
לי
שמוכרים
כפירות
לכם ב ה ק ד מ ת מ ע ו ת וכיוב״ז — שוב לא הוי כ ס פ י מע״ע ,ובודאי נהגו כן עפ״י
חכם ,וזה
כמסקנת
לא
הרדב״ז )ח״א סי׳
ש״מ(
והביאו
החזו״א
שם
)מעשרות
סי׳ ח׳ ד״ה וברדב״ז( ,דחייב ליתן ה מ ת נ ו ת עצמן לא דמיהן .אמנם דייקתי בדברי הרדב״ז
על
הרמב״ם )ה׳
דנראה
י״ל
)שבט
איזה
מזה שאפשר ל ה י ו ת ביד ישראל מעות מע״ע,
דמיירי
עיי״ש״.
מת״ע
פ״ו
הי׳יז( ,שהזכיר
פעמים
דמוכרח למכור
ועי׳
מש״כ
הר״א
כדי שלא יבואו לידי
שלנגר
שליט״א
ו מ ו כ ח דלא
הפסד
במאמרו
״מעות
באופן
בידיעון
מעשר
במסקנתו
המבואר
המכון
עני״
עיי״ש,
ב ת ש ו ב ה ,או
בתשובתו
לחקל״ת,
שם.
מס׳ 24
תשמ״ג(.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
20
1
ח .יכול ל ק י י ם * מצות נתינה של מעשר עני ל ע נ י ,על ידי שילווה
סכום כסף לעני ,ויתנה ע מ ו שכל מעשר עני שיהיה לו — ישאיר אצל ע צ מ ו
בתמורה לחרבו . -ויקבע עם העני מראש מחיר קצוב למשקל מסויים של
פירות מ ע ש ר ע נ י שיהיו לו .וכל פעם שיהיה לו מעשר עני — צריך לזכותו
לעני זח ע ״ י ארם א ח ר .אחר כך יקחהו לעצמו וינכה לעני מחובו את
חםכום שנדברו לפי חמשקל.
2 1
2
2 3
19סעיפים ח—ט ה ו ע ת ק ו מ ס פ ר ״מצוות הארץ״ )מאת מו״ה ק .כהנא שליט״א( ,הלי׳
פי״א ה—ו.
20חיוב
ואחזתי
נתינה ישנו
בסעיף
בלשונו
רק
בשל
בהירותה,
כשמפריש
ובכלל
מ ט ב ל ודאי
— דברי
דבריו
— רמב״ם
תרו״מ
הראשונים.
מעשר
פ״ט מהל׳
וראה
ה״ב,
הבא.
גטין
21סוגיא
פ״ז
ל ,.ר מ ב ״ ם
מעשר
מהל׳
ה—ז.
הל׳
ברשב״א
ועי׳
בםוגיין
ובריטב״א
שכ׳ שאינו מ ן הדין אלא תקנה ,כדי ל פ ת ו ח דלת לכהן ,לוי ועני שילוו להם בעלי בתים.
ומה״ט
כתב
המעות,
אבל אם ה ל ו ה ו כ ב ר ב ע ב ר ובא ע ת ה ל נ כ ו ת מעשרותיו מהלואה זו — לא .ועי׳
בס׳
דוקא
הריטב״א דכ״ז
עתה
כשמלוהו
על
״עשר תעשר״ לרנ״צ הלוי זצ״ל הל׳ רל״ט )עמ׳
פלוגתא
ב״יד שאול״
בענין זה .ועי׳
נתנזון
לרי״ש
22וההלואה היא על דעת כן ,שגם אם לא יזכה
להפריש מע״ע — לא יחזיר לו
עליו
כמ״ש
להיות
תקצא(
על
שהביא ,דבירושלמי איתא
זצ״ל — יו״ד סי׳
המלוה
העני הלווה
מנת
מפריש
אותן
רע״ז
ס״ק
ליבול ,מ ס י ב ה כלשהי׳
ומה״ט
את מעותיו.
בי.
ולא יהיה
רבית,
לא הוי
בסוגיא גטין ל — .ואין ב ו משום רבית .מ״ט ,כיון דכי לית ליה — לא יהיב
ליה ,כי אית ליה — נמי אין ב ו משום ר ב י ת )וז״ל המאירי שם :ופירשו הטעם ,דכיון
דכי לית ליה — ל א ת ב ע ליה ,כ י אית ליה — ליכא משום רבית.
נשתדפו
שדותיו ואין בהם כדי להפריש ת ר ו ״ מ — אין הכהן והלוי חייבים ב א ח ר י ו ת ו —
סוביני
דכי
וכעין
נינהו,
ל י ת ליה,
—
כתב,
נמי
דיש
מה
כגון
הלווהו אלא על
ליה
כלומר ,דכיון דאם
שעזי
שנשתדפו
חולבות
שדותיו —
דעת שיפריש עליו
ביה
לית
למלוה
משום
וללווה
מכור
מחלקו,
רבית.
להתנות
לך.
לא
ביניהם
והריטב׳׳א
יהיב ליה
ואם
עכ״ל(.
עכ״ל.
כלל,
כתב
ואפילו
אבדו — איבד את
ובקיצור
תרו״מ
הל׳
שגם
ב ש ע ת ההלואה,
וז״ל:
קרן,
שהרי
לא
מעותיו,
כי
אית
לר״י
אם
כיון
לא
בויאר
זכה
הי״ו
המלור,
ל י ב ו ל — לא יחזיר ל ו הלווה את מעותיו .ועי׳ בערוה״ש זרעים סי׳ ק ו ט״ו ,שכ׳ ר ז ״ ל :
וממילא
לחשוב
כשער
23בסוגיא
את
מובן,
אחר
וגם
שלש
זוכה
וז״ל :כיצד
ע״י
הזול
הובאו
שאינו
דאם ה ת נ ה
עמהם,
שביעית
או
במכרי
והרמב״ם
מפריש עליהן ?
לאותו
משמטתו,
אפשרויות:
כזוכה.
כהן
דכשלא יהיה לו
מפריש
הלוי
או
דהוה
כהונה
בה״ו
הביא
ת ר ו מ ה או
העני
תבואה
כשאר
ולויה,
רק
שהלוום.
חובות.
במזכה
את
מע״ר
ואם
דחייבין
שתי
או
מע״ש
היו
אםו
לשלם —
ר
לו
ע״כ.
להם
ע״י
אחרים,
עשו
האוקימתות
הראשונות,
מפירותיו
ומזכה
בהן
ממנו
והוא
רגילין
ליטול
רגיל שלא יתן אלא להן — אינו צריך ל ז כ ו ת ע״י אחר וכו׳ .עכ״ל .וגם המאירי הביא
בשם
ר ו ב ה פ ו ס ק י ם דלא נקטינן להלכה הך דעשו את שאינו זוכה כזוכה .ואף
דבעלמא
נקטינן כר׳ יוסי דס״ל עשו את שאינו זוכה כזוכה ,הכא ניחא להו טפי לאוקומי כרבים
)תוד״ה
כיחידאה,
רשב״א
וריטב״א(.
ועוד,
דהא
12
www.daat.ac.il
לענין
מתנות
—
נתינה
כתיבה
בהו
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 4
כשקובע את המחיר מראש ,יכול לקבוע מהיר ז ו ל ,ובלבד שיהיה לעני
באמת נוח יותר הכסף המזומן שמקבל עכשיו מאשר המעשר שצריך לצפות
לו משך כל ימות השנה .ואף אם פגש בשעה הדחוקה לו לעני ועל ידי כן
)במדבר
י״ח כ״ח( ,ולכן לא עשו גביהן את שאינו
ברשב״א
דבר
ובמאירי
בא
שלא
ד״ה
)סוף
ובמל״מ
שם
הביא
ראשונה
אלא
בשדה
טוה״נ.
ס״ל
שאין
)עי׳
בשם
בו
לבעה״ב
דלא
כתבו,
לבעלים,
חש
רג״ז
בביאור
הגר״א ס״ק
רע״ז
יו״ד
ניסן
תשל״ה ,עמ׳
ס״ק ב׳.
אף
לבין
מסחו
—
מאמרו
הנותנו
לדברי
שאר
י״ג,
של
—
בבית
מע״ע
לעניים
ליה
קבעעים
דאית
הירושלמי
כיון
דש״ס
דידן
לא
דעתייהו
כמו
במעשר
של
לוי
עניים
ערוה״ש
הר״ק
ולא
לחלק
אמרו
בין
בגמ׳
הנותן
אוקימתא
זרעים סי׳
כהנא
ק ו י״ג ,״יד
שליט״א:
עני,
מכירי
שאול״
״המעין״
.(35
הרמב״ם
בחליפין
ועי׳
מכיר
שם
לעני,
המל״מ
הדמב״ם
אלא גם
סי׳
והנה,
ומיה.
הנאה
ורצה
במעשר
פסק
היאך
דליכא
עני
יו״ד סי׳
המעשר
הירושלמי
טובת
והאחרונים
הכי,
ומ״מ(
נקנים
התרו״מ
והוי
לעולם.
במכרי כהונה
—
שהסבירו
זוכה כזוכה )ו־שב״א וריטב״א( ,ועי׳
מהל׳
פי״א
מפני שנראה
מע״ש
כמכירה,
הי״א
ה״ל:
והמעשרות
אינו
…אבל
והתרומות
יכול
להקנות
להם
נאמר
בהן
והמתנות —
,נתינה׳ לא מכירה .עכ״ל .וכ״פ הש״ך ביו״ד של״א ם״ק קס״ד .וא״כ כיצד ניתן
מעשר
לעני
או׳עובאך
של
עני
שליט״א
משק ,העשוי
ציון״
ב״כרם
להגיע
לטונות
ת ר ו מ ו ת ב׳ עמ׳
רבים ?
רכה,
על
ועמד
כך
וחידש וז״ל :
לזכות
מו״ר
הגרש״ז
״…וכיון
שלענין
פדיון מע״ש מצינן בסי׳ של״א סקל״ןן דבזה״ז קיל טפי ופודין גם על מ ט ב ע שאינו יוצא
באותו
אחד
בקנין סודר שרי
זמן ,אפשר שגם
בזה׳׳ז לאקנויי מעשר ,כיון
שבזמננו אין אף
שמעלה על דעתו שההקנאה היא עבור הסודר אשר עפ״י ר ו ב הוא של העדים וגם
רגילין
והוא
תיכף
אלא
להחזירו,
מראה בכך שגמר
הקנין
נראה
בעיני
הבריות
כ ס י ט ו מ ת א שנהגו
בלב שלם ל ה ק נ ו ת ולא נראה כלל כמכר.
הסוחרים
בו
דברים
ואף שזה נגד
מפורשים ,מ״מ כ ת ב ת י דברים אלה מפני שבעלי פרדסים וכן בקיבוצים של שומרי ת ו ר ה
שקוצרים
הרבה
פעמים
ללוי
ולעני כשאין להם
דברי
יתכן
סברא
הם,
— יש
להם
טורח
גדול
איך
להקנות
מכירים וגם י״א שאין מכיר לעני,
להקל
שאפשר
עליהם
ולהקנות
בכל
פעם את
וכיון דכל מה
המעשר
בכל
פעם
המעשר
שכתבנו —
בלי
שום
טורח ע״י זיכוי בקנין סודר ,וצ״ע .והלום ראיתי בס׳ ״ארץ ישראל״ להגרי״מ טוקצינסקי
ז׳׳ל
ש כ ת ב ב ח ״ ב סי׳ ו׳ דאפשר ל ז כ ו ת את הלוי והעני מ ת נ ו ת י ה ם גם בקנין סודר ,ו ל א
ידעתי
מנין
הגרשז״א
מכיר
הסילו,
לו
דבר
זה״.
והר״ק
כהנא
שליט״א
במאמרו
הנ״ל
ב״המעין״
דן
בדברי
שליט״א ,והסיק דעדיף ל ס מ ו ך על ״מכירי עני״ ,שהרי לדעת פ ו ס ק י ם רבים יש
לעני ,עיי״ש.
בית האריזה
ומו״ר
וכו׳
הגרשז״א הוסיף לי ,דבודאי עדיף מ כ ו ל ה ו
להשכיר לעני את
ויזכה
בקנין חצר.
ולהכניס לשם
את
היבול
והמעשרות
העני
והרב
מאיר שלזינגר שליט״א אמר לי ,שאכן כך נהגו בשעלבים בשנים שהפרישו מע״ע
מכל
היבול.
24שם בגטין ל .ב ב ר י י ת א :ו פ ו ס ק עמהן כשער הזול .ובתוד״ה ו פ ו ס ק — אפילו פ ו ס ק ה ר ב ה
פחות
משער הזול.
רמב״ם פ״ז
מעשר ה״ז.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מוזיל לו המחיר — מותר .אך אסור לקבוע מחיר מוזל על ידי זה ש ה ע נ י
חושש שלא יתן לו המעשר אלא ל א ח ר ־
5
25הזו״א מ ע ש ר ו ת סי׳ ח׳ ד—ה.
ה״זול״
ובגדר
התוס׳
שכתבו
הרבה
שאפי׳
משער
פחות
הזול,
אמר לי מו״ר הגרשז״א שליט״א ,שבודאי אין הבונה לנהיגת ס כ ו ם פעוט אך
משום
דדחיקא ליה שעתא ,כאשר אין כל יחס בין שווי המעשר עני לסכום הכסף ש ה ו א
נותן לעני ב ת ח י ל ת השנה ,שהרי בכך עושה
אילו למשל היה הקיבוץ נותן לעני
בסך
לתאריך
גבוה
של
פרעון
מיידי לכסף מזומן — בכמה היה
מפחית
היה
ודבר
זה
ירוד
מאד
בשביל
נלקח
לקבל
־קציר
לעומת
או
שטר
הבציר,
עתה
מזומניב.
השנה.
וברור,
שטר
וכן
ה ת ח י י ב ו ת על
ואותו
מוכר עתה את אותו
ב ח ש ב ו ן ב ע ת פדיון
תחילת
חוכא ואטלולא מכל הענין .אלא יש לשער,
ב ת ח י ל ת שנת מע״ע
זמן
ורק
עני
שטר
דחוק
מעשר
וזקוק
עני
באופן
אחוזים
ההתחייבות ,וכמה
שמותר
להתחשב
באינפלציה,
מאחר
תמורת
מזומנים,
בסוף
ערך
הכסף
לקחת
בחשבון
שבתאריך
הנקוב
יש
כי
את
השנה
הסיכון
לא יהיה יבול כלל בשל ב צ ו ר ת וכו׳ .וכל הגורמים הללו מצטרפים יחדיו ,והשער ה נ מ ו ך
שעבורו
ביותר
)והגרח״ש
להעריך
״שער
שההערכה
עבור
יסכים
גריינימן
שליט״א
הזול״
אודות
הקדמת
והגרי״י
בעל
השטר
הוסיף
אף
חיוב
לפדות
לי,
0
בפחות
הסכום
את
שבשיעור
מ־ .(50 /
וכן
0
הסופי
שטרו
הוא
—
האינפלציה
אמר
צריכה ל ה י ו ת
לי
כפי
הנקרא
כיום
הגרי״ש
שמקובל
״שער
—
בודאי
אלישיב
בין
מה
שליט״א כ ת ב
לו
שמקדים
או לעני
העני
את
העני
מעשרותיו
אמנם
שליט״א,
לנכות
המעות.
ווייס
מאדם
ניתן
הסוחרים
לי
וז׳׳ל :
במכתבו
דברי
״הנה
מוסברין
החזו״א
דהא דיש ל ח ש ו ב שוויין עפי״מ שכהן דדחיקא לי׳ שעתא הוי מ ו כ ר מעשרותיו
לכהן
הזול״
הקונה
אחר,
אחר
ומשכחת
מאותו
קונה,
לא
מעשרותיהן
לאדם
מעותיו ,וכן
לה
העני
אם
לפי
שיקבלו מ א ו ת ו
במעשר
עני,
אף
קונה
את
מעשרותיהן
הקונה
ערך
זה
הקונה ,ולא
דליכא
היכא
יש
לחשוב
גם
בזול
מחמת
החשש
בפשוטן,
בזול ע״י
שיתן
חשש
שיקבלו
הכהן
או
מוכר
הכהן
או
הקונה
את
אם
שיתן
אחר.
ל מ ע ש ה מצדד החזו״א שם ל ו מ ר בדרך אפשר דלא פלוג רבנן
והסבר
בדבר וכו׳,
דבריו ,דהא דאסור אם עביר בשביל שלא יתן לאחרים הוי מטעם דלא יהי׳ כ כ ה ן המסייע
הגרנות,
בבית
בדברי
כמבואר
בדברות
החזו״א
שם ,לכן
הראשונות
אמר
שבקל
כיון
ימצא כהן דדחיקא לי׳ שעתא טובא ,אשר ימכור ג״כ ב א ו ת ו מחיר הזול ,בשביל ה ק ד מ ת
המעות,
לכן
המסייע
בבית
ולענ״ד,
אף
משום
יש
אף אם
מוכר
הגרנות
אותו
בשביל שלא יתן
ככהן
כתב
המסייע
בדרך
רק
בבית
אפשר
הגרנות
כנ״ל,
הוי
—
יש
רק
להקל .שנית ,הרי ב״פני יהושע״ שם )גטין ד״ל דייה
מותר
לפסוק
אפילו
—
ל״ה
ודו״ק.
שהחזו״א ז״ל
דלא יהי׳
הכהן
לאחרים
שוב
ככהן
בפחות
משער
הזול
להתום׳
להכריע
של
ענין
גמרא(
והרשב״א,
הקו
להקל.
לכתחילה,
הוקשה לו
הא
חדא,
הו״ל
ובספק
ג״כ,
ככה;־
האיך
המסייע
בבית
ה ג ר נ ו ת בכה״ג .ותי׳ ,כיון דמסקינן שם דהכהן יכול ל ח ז ו ר בו לעולם — אין כאן
משום
הכהן,
עיי״ש.
מסייע בכה״ג,
ושו״ר
שאין
בפסקים
כאן
הנדפסים
טובת
עפ״י
ישראל
הוראת
14
www.daat.ac.il
כלל,
שאם
החזו״א
יתייקר
ז״ל
—
יחזור
שהחמיר
בו
למעשה,
ואין
אתר דעת -מכללת הרצוג
ט .דין עני הראוי ליטול צדקה — נתבאר במשנה פ״ח דפאה ז־ט ובשו״ע
יו״ד סי׳ רג״ג .ועי׳ בשו״ת חת״ס יו״ד םי׳ ךל״ט ,שהאריך בגדרי עני בזה״ז .
7צ
לשנות״.
תשובתו
ובהמשך
״הנה
כתב:
שדחיקא לי׳ שעתא ט ו ב א דרכו להוזיל
שמתחשבים
26כל
גם
הנאמר
בשעלבים
באינפלציא,
בדין
לעיל
א״כ
״המלוה
פשיטא,
שאנו
בשביל הקדמת המעות ,אם
זה
את
כיון
מחשבין
הוי
שמי
בכמה
בזמננו כן המציאות
שויו״.
העני״ —
מעיקרא
הוא
אבל
דדינא.
נהגו
למעשה,
בשנים עברו עפ״י דעת הגר״ב קונשטט זצ״ל ויבלח״ט מו״ר הגרש״ז אויערבאך
שליט״א והוראתו ,וכדלקמן .דדעת מו״ר שליט״א היא ,דאף שתיקנו לנו חז״ל נתינה ״כשער
הזול״ ,מ״מ כיום — שרק מ ס פ ר קטן של משקים מקיים מצוות ה ה פ ר ש ה — אי אפשר,
מבחינה מציאותית ,להפריש אף בדרך זו .מכיון שגם ״שער הזול״ הוא ס כ ו ם סביר וריאלי —
הרי אין המשקים של שומרי ת ו ר ה יכולים לעמוד בכך .שהרי אילו היו כל משקי המדינה
מפרישים
ללויים
מעשר
עני
מו״ר
יש
אף
בפועל
ולא ל ס מ ו ך על ט ע נ ת הממע״ה( — היו מחירי התוצרת ,המסים וכו׳ וכל כ ל כ ל ת
המדינה
לא
)ולדעת
שליט״א
להפריש
מע״ר
ולתתו
בהתאם
יוכל
לכך,
שום
אבל
משק
במצב
להחזיק
הנוכחי — בו אין
מעמד
יצטרך
אם
התחשבות
לבדו
הוא
מעשרות
במפרישי
0
להפריש
מן
כ־ 20 /
0
—
היבול
)מע״ר ומע״ע( ,ואף במע״ע בלבד — אין יכולים לעמוד .ולכן הנהיג כאן מו״ר שליט״א,
שהרב מאיר שלזינגר דיווח לראשי ישיבת ״קול תורה״ ,ב ת ח י ל ת ש נ ת מעשר עני ,את כ מ ו ת
המשוער ב ס ו ף השנה,
היבול
המעשר
סכום
הכולל
כחלק
לראשי
ואילו את
ונעשה קנין על
הישיבה
רובו
של
עבור
הסכום
המעשרות .ב ס ו ף
הישיבה,
—
והרבנים
החזירו
נטלו
לרמ״ש,
השנה
רק
מסר
סכום
של
כתרומה
הרמ״ש
את
קטן
מהסכום
הישיבה
לקיבוץ,
מ מ צ ו ת ה ח ז ק ת ם של ישובים שומרי ת ו ר ה בא״י וסיוע להם לקיים מצוות ה ת ל ו י ו ת
עתה בא״י
בארץ )ואף שיש בדבר הערמה מרובה — אמר לי מו״ר ,שבתנאים הקיימים
— אין דרך אחרת( .ועל דברים אלו הוסיף לי הר״מ שלזינגר שליט״א ,שאף שהמציאות
הכלל־ישובית
עדיין
נשתנתה
לא
המפרישים
תרו״מ
מיבוליהם(,
הישובים,
אשר ב״ה
השתפר
מהם
)כלומר,
הרי
שאי
שאין
כלכלת
אפשר
להתעלם
ערוך
מצבם הכלכלי לאין
המדינה
מן
מתחשבת
המציאות
ל ע ו מ ת השנים
במשקים
הפרטית
הקודמות,
של
ורבים
חיים ברווחה .ועצתו היא ,שיעשו את שני הדברים יחדיו — הלואר ,לעני ב ת ח י ל ת
השנה
ע״ח
המע״ע
נתינה
וכן
בעת
היבול
מתוך
אמון
שהעני
)כמו
המקבל
הישיבה(
יוותר על חלק מן הסכום ,ונמצא ש מ ת ו ך שתי ה ע ס ק ו ת — יקבלו העניים ס כ ו ם ה מ ת ק ב ל
על
הדעת,
ולא
נגזול
את
ובודאי,
העניים •(.
שבהתאם
למצב
הכלכלי
המשתפר
של
המשק — יש ל ח ש ב א ת ה ס כ ו ם ה מ ו ח ז ר לקיבוץ ע״י העני ) = ה נ ה ל ת הישיבה( .אלא ,דכל
זה
אמור
כאשר
מפריש
המשק
תרו״מ
מיבוליו
הנמכרים,
אבל
כ ש ה ה פ ר ש ה נעשית
ע״י
הקונים ]ואין כאן המקום להאריך בסוגיא זו של מ כ י ר ת טבלים ,ויבואר הענין בע״ה ב מ א מ ר
נפרד[,
הרי על אף שאין
המפרישים
נותנים מעשר
עני
שם בלבד ,ונמצא שגוזלים א ת העניים — אין ה מ ו כ ר
•(
ועצה מעשית זו היא לרווחא דמילתא בלבד ,ואין בה
בפועל
אלא
)= המשק( יכול
מסתפקים
בקריאת
ל ת ת מעשר עני,
ר ב ו ת א מבחינה ה ל כ ת י ת )ואדרבה,
ל כ א ו ר ה יש ניגוד בין שתי ה ע צ ו ת הללו( .והסכים עמי הרה״ג רמ״ש שליט״א בדבר זה.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בי אין הוא המפריש .ואף אם ירצה ל ת ק ן את גזל העניים — הרי זו צדקה ב ל ב ד ו ל א
חל
עליה שם
סכום
27וראה
פרק
מעשר עני )מפי
הדברים
ב׳ .ומכיון
לעניים
ורק
בכספי
)מאת
ומשפט״
יעקב
הר״י
ירושלים
בלויא,
שמעשר עני — ממון עניים הוא )עי׳ לעיל סעי׳ ז׳( — יש
ולא
מעשר
בספר
מו״ר
״צדקה
הגרשז״א(.
להוצאות
כספים(.
כך
חינוך
ילדים
שמעתי
או
לתוספת
מהגרי״ש
שעות
אלישיב
לימודים
תש״מ(
לתתו
וכו׳ )דבר
אך
המותר
שליט״א.
אמנם הרה׳׳ג ר׳ דוד בן־ציון קליין שליט״א — אב׳׳ד יסודות ,מ ס ר לי כי בשעתו שאל א ת
ורנר זצ״ל — אב״ד טבריא ,אם רשאי ה מ ו ש ב להשתמש ב כ ס פ י מע״ע
הגרא״ז
חינוך
בביה״ס
ה מ ק ו מ י — והסכים
סיון
•תשט״ו(:
מעשר
״ובענין
עמו.
עני
וז״ל של
לא
—
הרב
הזכיר
להוצאות
ורנר זצ״ל ב מ כ ת ב ו )מיום
י״ב
לעשות
בה.
הרמב״מ
מה
והטור
ונראה ,מפני שמי יודע אם העני הוא עני באמת .ו כ מ ו מעשר ראשון שלא נותנים ל ל ו י ,
וגם עני הרוצה ל ת ת — הלא יש דין המשנה הי׳ מציל — נוטל מחצה ונותן מחצה ,כ י
הלא אוכלין
מחצה
עני
המעשר
קריאת
אשתו
ועושה
ובניו,
למשק — בודאי טוב
שם נשאר שם טבל על
הכרי.״
מע׳׳ע לעניים בלבד ,מ״מ לאור כל
מיבולי
ההלכה(
ניתן
מקריאת־שם
בלבד,
והעיקר
)ונראה ,גם אם
ה מ ו ב א לעיל
משקים כיום ,יתכן שעדיפה
ואף
צדקה
ויפה,
נתינה
בהערה
בפועל
מהעצה
לא גרע
—
של מעשר
מעיקרא דדינא יש
,26ברבר
ל ה ו צ א ו ת חינוך
שהוזכרה שם
כי
לייעד
נתינת
כספי
מע״ע
)מעבר
בפועל
למה ש ח י י ב ת ו
סוף־סוף
בהערה ,שהרי
ה כ ס ף בפועל .ויל״ע(.
השאלה,
ואודות
האם
הנותן
רשאי
מהמקבל
לדרוש
הגרי״י ווייס שליט״א וז״ל :״ומש״כ אם יכול
או
בכל
עת
הזן בניו
הקריאת־שם
ובנותיו.
עני,
ולזכות
בלי
ברהיטים וכיב״ז ,נראה היכא דאינו
בהכרחי״
הרבה
המבואר
צריך
בת׳
לדקדק
חת״ס
בזה,
שם
שכמה
בכלל
א ו ת ג׳,
פעמים
כלל הדירות י ק ר ו ת מאד כנודע ,וגם אם
לא
במותרות,
להפריז
ל ו מ ר לו אל ת ק נ ה דירה
״בית דירתו
ההכרחי
מעיקר הדין הי׳ יכול
ההכרח
רוצה
לדור
לדור
בסביבה
השיבני
היוקר,
במקום
וילביש עצמו
לומר
של
לו
תורה
בסביבת משפחתו
כנ״ל.
ששם
וחבריו
וב״ב
אבל
בדרך
הרגילים
ללמוד עמהם ביחד ,שהמה דברים ההכרחיים לבני תורה ,דאז בודאי איננו רשאים ל ו מ ר ל ו
שידור
מכלל
עיי״ש״.
במקום
עני,
הזול
מותר
שאין לו
ליתן
לו
ועיי״ש בס׳ צדקה
כל
אפילו
הנ״ל.
אלף
ומעיקר הלכה,
זוז
בבת־אחת,
אפילו רק
כמבואר
ומשפט פ״ב ס״ג ו ב ה ע ר ו ת שם.
16
www.daat.ac.il
חסר
דינר א׳
בשו״ע )סי׳
שיצא
רנג ס״א(
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
על ברכת הארץ
רבים מגדולי האחרונים הכריעו שאכן גם בזמן הזה יש מצות ישיבת
ארץ ישראל .בדורנו הכריע כך מרן בעל חזון איש זצ״ל.
מאידך חסרה לנו ברכה על מצות ישיבת ארץ ישראל .יש לנו ברכה על
הישיבה בסוכה ,אך אין לנו ברכה על מצוד .השובה זו של ישיבת ארץ ישראל
שהיא שקולה נגד כל המצות.
עמד על זה הרב היים שרגא פייביל פרנק זצ״ל בספר תולדות זאב על
מסכת שבת ,חלק ב עמ׳ סה ,וזה לשונו:
לכן היה ראוי מן הדין לברך ברכה על הישיבה בארץ ישראל
כשאר קיום המצות ,וחא דלא תקנו חז״ל ברכה על זה ,קרוב
הדבר להאמר דבברכת המזון שאנו מברכין ואומרים נודה לך ה׳
אלקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ ח מ ד ה טובה ורחבה וכו׳ ועל
הכל ה׳ אלקינו אנחנו מודים לך וכו׳ ככתוב ואכלת ושבעת
וברכת את ה׳ אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ,ברוך א ת ה
ה׳ על הארץ ועל המזון — בזה נכללה גם הברכה על הישיבה
בארץ ישראל ,ומן הראוי שהיושבים בארץ ישראל יכונו באמירת
ברכה זו על קיום מצותן שיושבין בארץ.
מי שזכה להכיר את חרב חש״פ פרנק זצ״ל אכן יודע איך הרב חש״פ
פרנק זצ״ל ברך כל יום על ישיבת ארץ ישראל .רוב היום הוא ישב בביתו
הצנוע בשכונת ימין מ ש ה מול חומות עיר הקודש והמקדש ,מעוטר בתפילין,
הוגה בתורת ח׳ ובמיוחד במצוות התלויות בארץ ובהלכות בית המקדש .וכאשר
בשנת תשכ״ז זכה לראות את שיבת עם ישראל אל העיר העתיקה ,קוד!
הרחש״פ פרנק זצ״ל שאכן הגיע עת הפקידה הנכספת ,עת חידוש הקודש
והמקדש.
לא ידועים לי דיונים בדברים הנ״ל שיש לכוון בברכת הארץ שבברכת
המזון לברכת ישיבת ארץ ישראל .מאידך מ צ א ת י ש ת ל מ י ד חכם ידוע עמד
על ענין זה ואף הגיע לאותה מ ס ק נ ה שאכן מ י שזוכה לחיות בארץ ישראל
מקיים בברכת הארץ את הברכה על מצות ישיבת הארץ .הרב מרדכי אליעזר
וועבר זצ״ל ,רב בקהלות שונות בהונגריה ואחר כך בירושלים חיבר ספר
״תמורת תודה״ על מ ס כ ת תמורה ,ירושלים תרמ״ז .כמו כן חיבר ספרים על
מסכתות אחרות וכן היה מעורב בחיים הצבוריים של הישוב הישן.
בחקדמתו לס׳ תמורת תודח תיאר חרב מ ״ א וועבר זצ״ל את תלאותיו
בחוץ לארץ ,וזח ל ש ו נ ו :
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אודך ה׳ כי אנפת בי ,אודך כי עניתני ,רעות רבות וצרות א י ן
מספר והרפתקאות היו לאות עדו עלי ,החרב היה מתוח על ע ר פ י
וראשי עלי ברכי הרוצח האכזר ,החנית ערוך נגד לבי ר א י ת י
והמות לנגד עיני ,בפסיעה ביני לבינו ,אש קני השריפה נ ג ד
פני ,ולהב המורים חלף סביבותי.
הרב מרדכי אליעזר וועבר זצ״ל המשיך בהקדמתו ותיאר כל מ ה ש ע ב ר
עליו עד שזכה להגיע לארץ הקדושה .אך גם כאן לא זכה לחיים קלים ו כ ל ש ו נ ו
״הוצרכתי ללמוד ולהתרגל פ ה אה״ק ת״ו כי חדשים לא שערום אבותי ע ב ר ו
עלי ראשי לא תכילם היריעה והעט תעמוד מלכתוב מהדברים לא נתנו ל כ ת ו ב ״ .
הרב וועבר המשיך בהקדמתו בדברי הודיה על הצלתו ואף האריך ע ל
הקשר הנצחי שיש לעם ישראל עם ארץ ישראל ,שהרי ״אף שגולים ו מ ט ו ל ט ל י ם
ממנו מקושרים אנו לארה״ק״ .והוא כתב ו ז ״ ל :
ב א מ ת היה צריך לבךך על ישיבת ארץ הקדושה ת״ו ל ש י ט ת
הפוסקים שהיא מצות עשה מדאורייתא ,אך לפי האמור י ו צ א י ם
בברכת המזון על ארץ ח מ ד ה טובה שהנחלת לאבותינו ש מ ק ד י מ י ם
ליציאת מצרים ,כי החזירנו הש״י לארץ הקדושה אשר ה נ ח י ל
לאבותינו ,ולכן אומרים אח״כ ככתוב וברכת א ת ה׳ אלקיר ע ל
הארץ ה ט ו ב ה אשר נתן לך כי לא זז זכותינו ויניקתינו מ מ נ ו
ו ה ש פ ע ת ה ברוחנית היא תמידית בה.
אכן ,יש כאן סעד לדברי הרחש״פ פרנק זצ״ל שיש לכוון בברכת ח א ר ץ
לברכה על ישיבת ארץ ישראל.
**
*
ואולי יש מקור קדום לברכה על ישיבת ארץ ישראל באמצעות
המזון .במדרש רבה שיר השירים ה ,ד על הפסוק קמתי אני לפתוח
מובא שכורש רצה להפסיק את עליית היהודים לארץ ישראל:
ברכת
לדודי
בההיא ש ע ת א גזר ואמר דעבר פרת עבר דלא עבר לא י ע ב ו ר .
דניאל וסיעתו וחבורתו עלו באותה שעה .אמרו מוטב ש נ א כ ל
סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל.
על דברי מדרש אלה העירני בני ר׳ מרדכי נ״י .לפי המדרש כאשר א ו כ ל י ם
סעודת בארץ ישראל ,מברכים על ארץ ישראל ,והכוונת לברכת המזון.
וכנראה יש חידוש נוסף בדברי המדרש הנ״ל ״מוטב שנאכל סעודת א ר ץ
ישראל ונברך על ארץ ישראל״ .מ צ ו ת ע ש ה מן התורה לברך ברכת ח מ ז ו ן
ככתוב ״ואכלת ו ש ב ע ת וברכת את ה׳ אלקיך על הארץ הטובה אשר נ ת ן ל ך ״
)דברים ח ,י׳( .כנראה מ צ ו ת ברכת המזון ,וכן ברכה מעין שלוש ,ק ש ו ר ו ת
באכילת תבואת ארץ ישראל או פירותיח .וכן מבואר שם בפסוק ״ כ י ה ׳
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלקיך מביאך אל ארץ טובח ארץ נחלי מים וכו׳ ארץ חטה ושעורה וגפן
ותאנה וכו׳ ואכלת ושבעת וברכת את ח׳ אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן
לך״ .עיקר מצות ברכת חמזון על לחם הארץ וכן עיקר ברכה מעין שלוש על
פירות ארץ ישראל .וכן כ ת ב חרמב״ן )שם( ,,וכאשר תאכל ותשבע בארץ הטובה
תברך עליה את השם״ .חרמב״ן אמנם ממשיך ומוכיח ״חיוב המצוד .הזאת בכל
מקום״ ,שהרי ״על הארץ הטובה כמו ועל הארץ הטובה״ .אך נדמה לי שהרחבת
היוב ברכת המזון בכל מקום ובכל תבואה לא באה לשלול שעיקר ברכת
המזון על פירותיה של הארץ הטובה אשר נתן לך.
לפי זה מובנים היטב דברי המדרש ״מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל
ונברך על ארץ ישראל״ והכוונה שלא די באכילת סעודה בארץ ישראל ,אלא
״סעודת ארץ ישראל״ ,סעודה מלחם הארץ ופירותיה ,שהרי סעודה כזו מזכה
אותנו שנברך על ארץ ישראל.
אם כנים דברים אלה ,יש להדר אחרי תבואת ארץ ישראל .כאשר זכינו
לשבת בארץ ישראל ,לחיות בה ואף לחנות מטוב הארץ ,מן הראוי לברך על
הארץ הטובה אחרי אכילה מתבואות הארץ .אין הידור בקמח חוץ לארץ ,אלא
אדרבה יש להשתדל לאכול ״סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל״.
**
אך יש להזהר מהפרזה .מעלה גדולה לפירות ארץ ישראל כאשר פירות
אלה גדלו על אדמת ארץ ישראל בצורה הרצויה ,תוך שמירה על קדושת
הארץ ,שמירה על מצוות התורה .יש עדיפות לסירות הארץ כאשר מגדליה
מוסיפים קדושה לארץ ולפירותיה .מ י לגו יותר גדול מרבינו יואל סרקיס
שכתב )ב״ח ,אורח חיים ,סי׳ רח ד״ה וכתב עוד( בהסברו על דברי הברכה
מעין שלוש ״ונאכל מפריה ו נ ש ב ע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה״
שהכוונה לשמור על אזהרת התורה )במדבר לה ,לר( ״ולא ת ט מ א את הארץ
אשר אתם יושבים בה״ ,כלומר ״אם ת ט מ א את הארץ נמשכת הטומאה גם
בפירותיה היונקים ממנה …ו ע ת ה באכלם פירות היונקים מטומאת הארץ
נסתלקה השכינה כי כשהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני ישראל
יוצאת כנגדה הקדושה מקרב ישראל ועל כן ניהא שאנו מכניסין בברכה זו
ונאכל מפריה ונשבע מ ט ו ב ה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה
ומטהרתה ונשבע מטובתה״.
יש איפוא עדיפות לאותן פירות הארץ שגדלו תוך שמירה על קדושת
הארץ ועל קדושת עם ישראל .פירות ארץ ישראל אינם דורשים רק תקון טבל
וערלה ,אלא דורשים את גידולם בידי עובדי אדמת ארץ ישראל המוסיפים
קדושה בחייהם היומיומיים .אכילת פירות כאלה מוסיפה קדושה לאוכליחם
וכלשון חב״ח ״כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה
ונשבע מטובתה״.
ונאכל מפריה ונשבע מ ט ו ב ה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה _ ,
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סיכומו של ד ב ר :יש מקום לכוון לכוון בברכת הארץ שבברכת ה מ ז ו ן
את הברכה על ישיבת ארץ ישראל .כמו כן יש הידור לקיים מצות ע ש ה ש ל
ברכת המזון וברכה מעין שלוש דוקא בכירות ארץ ישראל ,אך יש ל ה ד ר
אחר פירות ארץ ישראל כאלה אשר מגדליהם שומרים תורה ומצוות ו מ ו ס י פ י ם
קדושה לפירות הארץ .אין להביא איפוא לרכוזים של יהודים חרדים ר ק
תוצרת ח ל ב שאין עליו חילול שבת ,אלא גם להם ,פרות וירקות אשר ג ד ל ו
במושבים וקיבוצים דתיים.
להצעה זו יש מ ש מ ע ו ת גם לישובים הדתיים עצמם .בדרך כלל חם מ ש ו ו ק י ם
את כל התוצרת החקלאית שלהם לתנובה ואחר כך קונים פירות ו י ר ק ו ת
מסובסדים בשוק הסיטונאי .התוצאה מ ז ה שבמושבים אלה כמעט אינם א ו כ ל י ם
את פירות הארץ אשר הם בעצמם זרעו וגדלו תוך שמירה על קדושת ה א ר ץ
וקיום מצוות השם.
כאשר
הנ״ל:
לברך
הארץ
כמובן שהדברים הנ״ל מובאים כאן רק כהצעה .דומני שבדורנו
אכשר דרא בהקפדה על דקדוקי מצוות ,יש ויש מקום להצעה המשולשת
א׳ לכוון בברכת הארץ לצאת הברכה על ישיבת ארץ ישראל; ב׳ להדר
ברכת המזון וברכה אחרונה על פירות הארץ; ג׳ להדר לאכול פירות
אשר מגדליהם הם שומרי תורה ומצוות.
וידוע שעיקר שכר המצוה על ה ש מ ח ה גדולה בה כדכתיב ת ח ת א ש ר
ל א ע ב ד ת א ת ה׳ א־להיך ב ש מ ח ה ,א ם כן צריך היושב בארץ י ש ר א ל
להיות
ש מ ח תדיר במצוה התדירה
באהבתו
א ו ת ה וגם צריך
להיו
ירא וחרד כ ד כ ת ב רשב״י כל פקודא דלאו איהו ברחימו ודחילו
ת
לאו
פ ק ו ד א היא.
ספר חרדים ,דיני ארץ ישראל
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוד הנשקה
-לשיטת הדמב״ם
״מה נשתנה״
מוגש
לרב
בהערצה
בנימין זאב בנדיקט נר״ו
בהגיעו
לשיבה
1
שנינו בפסחים )פ״י מ ״ ד ( :״מזגו לו בום שני ו כ א ן הבן שואל אביו,
ואם אין ד ע ת בבן אביו מלמדו מ ה נשתנה חלילח חזה מכל הלילות ,שבכל
הלילות״ וכד .ובגמרא )קטו ע״ב( גרסינן :״למה עוקרין את ה ש ו ל ח ן ? אמרי
דבי ר׳ י נ א י :כדי שיכירו תינוקות וישאלו .א ב י י הוד ,יתיב קמיה דרבה,
חזא דקא מדלי תכא מקמיה ,אמר להר :עדיין לא קא אכלינן ,אתו קא
מעקרי תכא מיקמן ? אמר ליה ר ב ה :פטרתן מלומר מד ,נשתנה״.
2
נמצא שקורא ההגדה נפטר מאמירת ״מה נשתנה״ — כל שהיתר ,דעת
וכאן הבן
בבן לשאול בעצמו .ועקרו של דבר כבר שנוי במשנה ש ם :
שואל ,ואם אין דעת בבן אביו מלמדו מה נשתנה״ ,הא אם יש ד ע ת בבן
לשאול אין אביו מלמדו מ ה נשתנה .הראשונים נחלקו מ ה הן שאלות הבן
הפוטרות את האב מאמירת ״מה נשתנה״ .על הנימוק לעקירת השולחן כתבו
בעלי התוספות )שם ,ד ״ ה כ ד י ( :״כדי שיכיר התינוק וישאל — כלומר
ומתוך כד יבא לישאל בשאר דברים ,אבל במה ששאל למה אנו עוקרין
השולחן לא יפטר מ מ ה נשתנה .וההיא דאביי — לא פי׳ הגמ׳ אלא ת ת ל ת
שאלתו״ .אך תירוץ זה קצת ק ש ה :ראשית ,לא מובן כיצד יבוא התינוק
מתוך עקירת השולחן לשאול על שאר דברים ,שהרי הללו עדיין לא נ ע ש ו
ולא ראח אותם כ ל ל .ועוד ,דוחק גדול הוא לומר שאביי חוסיף לשאלתו א ת
שאר ארבע חקושיות ,אף שאין לכך כל רמז בגמרא .ועוד ,מ פ ש ט דברי
חגמרא נראח שכל עצמו של חםיפור לא בא אלא ללמדנו שאפילו שאלה
קלה זו ששאל אביי ,הואיל ושאלה מעצמו ,הרי היא פוטרת את מסדר הסדר
מ״מה נשתנה״.
3
ואמנם ,שאר ראשונים הכריעו שכל ששאל הבן ,אף שאלה קלה כשאלת
אביי ,פטור הקורא מ ״ מ ה נשתנה״ .וכלשון בעל ״שבלי הלקט״ )סי׳ ריח ,צג
1
יש ה ג ו ר ס י ם :״וכן הבן
שיטת
2
3
שואל״ ; ראה
הרמב״ם — אין לכך משמעות,
מהל׳
חמץ
ואינו
ענין
ומצה
לומר
מנהג
עקירת
והשווה ל ה ל ן
שגירסתו היתד ,״וכאן הבן שואל״ ,כנאמר
גורסים
תיבת
״אביו״ ,אלא ״וכאן
הבן
בפ״ח
שואל״,
לנידוננו.
מסתבר שסיפור
)ראה
ה״ב .יש
אף שאינם
מ ל א כ ת שלמה ודקדוקי
סופרים שם.
לעניננו —
זה הוא
רא״מ
פרידמן,
השולחן
בפרק
מימי
ולכך
ילדותו
הדרום,
ב
של
אביי,
)תשיז(,
שגדל
עמ׳
(46
אין
בבית
רבה;
שבימי
אביי עדיין
צורך
איפוא
לא
נתפשט
שאל.
״ ה ק ו ש י בשאלות
הבן״.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ״ א ( :״ובכל לשון ובכל ענין ששואל ואומר מ ה זה ,נפטרין מ ל ו מ ר מ ה
נשתנה״ ,וראייתו מ מ ע ש ה דאביי .וכן כתבו שאר ר א ש ו נ י ם .ואף מ ע ש ה ר ב
בידינו ,כעין ה מ ע ש ה ש ב ג מ ר א :״והעיד מהר״י סג״ל על חמיו מהר״ר מ ש ה
כ״ץ ,פעם אחת שאלתו ב ת ו :אבא ,למה הגבהת הקערה י והתחיל ״ ע ב ד י ם
היינו״ ולא אמר מ ה נשתנה״ )ספר מהרי״ל ,סדר ההגדה(.
4
הקושי בשיטת הרמב״ם
בפרק ח מהל׳ המץ ומצה הל׳ ב כתב ה ר מ ב ״ ם :״…ואחר כך ע ו ק ר י ן
חשולחן מלפני קורא ההגדה לבדו ומוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל .ו א ו מ ר
הקורא :מ ה נ ש ת נ ה הלילה הזה מכל הלילות ,שבכל הלילות״ וכו׳.
נמצא ,לכאורה ,שלשיטת הרמב״ם גם הבן וגם הקורא שואלים ,ש ל א כ פ י
העולה מן ה מ ש נ ה ומסוגית הגמרא .וכבר ת מ ה חחת״ם סופר בהגהותיו ל ש ו ל ח ן
ערוך )או״ח ,ת ע ג ז ( :״לשון הרמב״ם .מ ש מ ע שהקורא ההגדה יאמר מ ה
נשתנה ,ובגמרא מ ש מ ע אם הבן שואל לא יאמר חקורא אלא עבדים חיינו״ ? י
ולא ת י ר ץ .
5
ועוד תימח ,שבפרק ז מחל׳ חמץ ומצה הל׳ ג כתב ה ר מ ב ״ ם :״ ו צ ר י ך
לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מ ה נ ש ת נ ה
הלילה הזה מכל הלילות״ .הרי ש ש א ל ת הבן הנזכרת בפרק ח היא ש א ל ת
כלשון
4
ד׳׳ה
מצוי גם בתניא רבתי,
שבשבה׳׳ל
פטרתן ; פי׳
סדר ליל פסוז ופי׳ ההגדה לאחד מגדולי פרובנס ,מהד׳ רח״ד שעוועל ,הדרום ,לה ,עמ׳ 23
;
רוקח,
סדר
הל׳
ליל פ ס ח
תשטז
עמ׳
פסחים,
עמרם
ר״ע
5
של
ריבב׳׳ן
לר׳
קנא
דפוס
רפג;
אליהו
עי״ש;
וילנא
קלה
שבה״ל
שם
מלונדריש,
אבודרהם,
ע״א
טור
מירסקי,
מז!
601
;
פ ס ח סי׳
לפסחים
שם,
הל׳
מהד׳
פ ס ח סי׳
וכן
רבתי
ותניא
פירושי
סדר
ב.
רבנו
הגדה
וראה
רא״ל
בלום,
פסח,
שו׳׳ת
משנה ד ד״ה ולפי דעתו,
רכב,
ור״מ
רצו
לומר
סי׳
שם
אליהו
ופירושה.
חשלם ,סדר פ ס ח סי׳ פ ב אות יד ,ירושלם
בית שערים סי׳
תלפיות
מוכח
אייר
ברשב״ם
תשטו,
שם,
בשם
מח
מלוגדריש
עמ׳
רבנו
ישעיה .
ופסקיו,
ירושלם
אך
ראה
לשון
פרומקין,
מגן
האלף
הרא״ש
על
סוף
סדר
רב
תערב.
איש
שלום,
ביישוב
מאיר
דברי
עין
הרמב״ם
על
דאו
סדר
והגדה
או
קתני:
אם יש לו בן — הרי הבן שואל ,ואם אין מי שישאל — אומר הקורא .ואין ה ד ב ר י ם
מתיישבים
השלם,
רבנו
כ ל ל בלשון הרמב״ם .אין צריך לומר,
ח״ג סי׳ רנו ,ש״הקורא״ הוא הוא הבן ,אינם
מנוח
מההלכה
בפירושו על
אתר רוצה
א ת מ ס ק נ ת המעשה דאביי,
מצוד ,עלינו ל ס פ ר ״ וכוי .והדברים
שתי
שדברי ר״מ
ל ו מ ר — שלא
שטרנבוך,
ב מ ש מ ע ו ת לשון ה ר מ ב ״ ם כלל.
מכח
קושיא זו — ש ה ר מ ב ״ ם
וחד,
חכמים
וכו׳
ו ז א ת מ כ ח מ ה ששנינו
״ואפילו
ת מ ו ה י ם :ראשית ,לא מ ו ב ן כלל
ה ה ל כ ו ת ,ועוד ,הרי עיקרו של דבר הוא משנה
מועדים
וזמנים
ערוכה,
כולנו
מה
״ואם אין
ס ת י ר ה יש
בין
דעת ב ב ן
אביו
מלמדו״ ,ל ו מ ר שאם יש דעת בבן אין אביו מלמדו ,וכיצד דחאה הרמב״ם .ואמנם מעשר,
דאביי מ ו ב א ל ה ל כ ה ברי״ף ובשאר ראשונים.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״מה נ ש ת נ ה ׳ /ומה ט ע ם חוזר הקורא ושואל את שכבר ש א ל הבן ? והלא
אפילו לשיטת חתום׳ נפטר חקורא מאמירת ״מד .נשתנה״ כל ששאל הבן
שאלה זו ,ודוקא כששאל שאלה בעלמא ,כשאלת עקירת השולחן ,אין הקורא
נפטר ככד ל ש י ט ת ם .
6
ונראה שקשיים אלו חם שגרמו לשינויי חנוסחאות שבדברי הרמב״ם
בפרק ח .בשני כתבי י ד חגירסא ה י א :״וכאן הבן שואל ואומר לקורא מ ה
נשתנה״ ו כ ו /דומה שאין כאן גירםא מקורית .שחרי לשון זו ,״ואומר לקורא״,
דחוקה ו מ י ו ת ר ת ,אלא המעתיקים ,מתוך הקשיים דלעיל ,שינו את הלשון
״ואומר הקורא״ ,מ מ נ ה יוצא שהן הבן והן הקורא שואלים ,ו ה ג י ה ו :״ואומר
לקורא׳ /באופז שרק חבן שואל .וכן יש לומר ביחס לגירסת כתב יד נ ו ס ף :
״וכאן הבז שואל ואומר מ ה נשתנה״ וכר .אילו היתד .זו חגירסא המקורית,
אין להעלות על הדעת כל טעם להוספת תיבת ,,הקורא״ בידי מישהו ,באופן
שתיווצר הגירםא שלפנינו — שהיא גירסת כל שאר כ ת ב י היד והדפוסים
הישנים; אלא סביר להניח להיפר ,שמתוד הקשיים שנתבארו השמיט אחד
המעתיקים את התיבה ״הקורא״ ,ונמצא שהבן הוא השואל ואומר מ ה נשתנה.
7
8
9
הקושי כשאלות הבן
בגמרא שהובאה לעיל מתבאר ,כי מגמת סידור עניני הסדר היא שהבן
ישאל מעצמו ,באופן ספונטני על השינויים שעיניו ר ו א ו ת ; וכד פסק הרמב׳׳ם
בפרק ז ,כמובא לעיל .וכאן מתעורר קושי חמור ,שכבר העירו עליו אחרונים :
1 0
6
הרמ״מ
עמ׳
כשר
רב
שליט״א,
רוצה
ואילך(,
הגדה
שלמה,
תוספות
למהדורה
ליישב
שיטת
הרמב״ם
באמרו
שניה
אות ב
שלשיטתו
—
)ירושלם
כשיטת
תשכא
התוס׳ —
אף כשהבן שואל שאלה בעלמא ,כ ש א ל ת עקירת השולחן ,צריך האב ל ו מ ר ״מה נשתנה״.
וראה
ר׳׳ר
גולדשמידט,
גם ד׳
רובינשטיין,
לייחס
סדר
הגדה
ב ר כ ת רפאל,
את
לרמב״ם
שיטת
של
ירושלם
המיעוט
ירושלם
פסח,
תשמא ,סי׳ לב
התוס׳,
של
ות״א
תשח,
עמ׳
30
א ו ת ו.
ברם,
נוסף
לכך
שדוחק
הרי
לשיטת
שכבר
דוחקה,
נתבאר
הרמב״ם אין בזה ת ו ע ל ת ,שהרי ש א ל ת הבן היא שאלת ״מה נשתנה״
ובזה
7
אף
הנוסחאות
8
9
התוס׳
כת״י תימני
מודים
בספריה
לפי
—
שנפטר
הלאומית
״ילקוט
כמבואר
הע׳ ; 1
ב פ ר ק ז,
האב.
שבירושלם2026 ,
נוסחאות״
שנויי
ס
וכת״י •תימני
,8
מהדורת
שברמב״ם
של ר״י
ש׳
ציוני
לוי;
פרנקל.
והשווה רמ״מ כשר ,הגדה שלמה שם.
כת״י תימני
10ר׳
משה
קדמם
כתב
נוסף
ומן
בספריה
זכות,
קול
הרשב״ץ
שואלים
ה ג מ ר א עולה
הרמ״ז,
בפירושו
ביישוב קושיא
לכך
הלאומית,
זו,
446
) 4״ילקוט
למשנה
שם:
להגדה,
בתוך
שהקטנים
אינם
הגדולים
שאין
0
בהזדמנות
הגדולים
שנויי
ר׳ יואל
״יבין
שמועה״,
שואלים
זו
שואלים
״מה
חדושי
עי״ש.
אלא על
בנוסח
כל
נוסחאות״
חסיד,
שם(.
עקירת
נשתנה״.
—
מהרי״ח
שם.
בקול
הרמ״ז
שם
וכיו״ב,
אך
השולחן
ותימה,
שמן
וכבר
המשנה
ששאלו הקטנים.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כיצד יתעורר הבן לשאול את ארבע הקושיות מעצמו ,והרי מקום ש א ל ת
הבן ,לאחר מזיגת כוס שני ,הוא קודם שראו עיניו את כל השינויים ש ע ל י ה ם
מוסבות הקושיות י
ואכן ,בעקבות דברי ראשונים י י ,כתב ר׳ יואל חסיד )״חרושי מ ה ר י ״ ח ״
למשנה שם( ,שאמנם אין הבן שואל אלא על מה שראו עיניו ,כעקירת ה ש ו ל ח ן
ומזיגת כוס שני ,ואילו נוסה ״מה נשתנה״ השנוי ב מ ש נ ה אין אומרו א ל א
האב ,כל שלא היתד ,בינה בבן לשאול את שאלותיו מעצמו .ואחריו כ ת ב ו כ ן
חכמים נ ו ס פ י ם .ברם פתרון זה אינו עולה לשיטת הרמב״ם ,שהרי מ ח ד
גיסא הביא )בפרק ז( את שאלת הבן בנוסח ״מה נ ש ת נ ה ׳ /ומאידך כתב ) ב פ ר ק
ח( שהקורא אומר ״מה נשתנה״ — אפילו שאל הבן.
12
, 3
ר׳ מאיר איש שלום ס ב ו ר ,שנוסח השאלות יסודו בתקופת הבית ,כ א ש ר
11כך עולה מפירושי רש״י ורשב״ם למשנה שם )קטז ע״א( ,ומן הראשונים
הע׳ .4
ברם ,נוסף לרמב״ם
מתבאר
גם בסדור רס״ג ,ירושלם
האומר
בפרק ז
ששאלת
תשא עמ׳
הבן
ק ל ז :הל׳
״מה
היא
שהובאו
נשתנה״
פסחים לרי׳׳צ
לעיל
וכוי׳
גיאת ,מהד׳
כן
רי״ד
במברגר ,שערי שמחה ח״ב ,פירט ת ר כ ב עמ׳ ק א :סמ״ג עשין מא •,אור זרוע ,הל׳ פ ס ח י ם
ר״ש
בפי׳
ערנרייך
פו ;
לפיוט
מפלייש
ק ם ע״א טור
ההגדה
פי׳
הריחות,
א־לקי
לרשב״ץ,
״יבין
בתוך
והיתר
מחזור
נירנברג ת ר פ ג עמ׳
והספר,
13ר״מ
ג ,עמ׳
שלום,
איש
ו א י ל ך ; ד׳
עין
מאיר
שמועה״.
פ ס ח לר׳
ועי׳
שמעיה
סדור
פסחים,
פסח ,נ״י ת ש כ א
רש״י
תלמיד רש״י,
שפד;
סי׳
ס ו ף דק״ס
עמ׳
איסור
לפסחים
;
.284
12ראה רא״מ פרידמן ,״מי אמר מה
286
ס
טור
א ! ראבי״ה ,ח״ב עמ׳ ! 163ס׳ הנייר הל׳
לרש״י אות לח ; סדר ליל
ויטרי,
ע״א
א
ראב״ן,
;
מם׳
הוצ׳
נשתנה״,
עמ׳ ! 46נ״ה
הדרום ,ב,
גולדשמידט ,להלן הע׳
סדר
על
של
והגדה
הלשון
טור־סיני,
.13
משנה
פסח,
ד״ד,
ד
ואחריו
מזגו,
ד׳ גולדשמידט ,סדר הגדה של פסח ,ירושלם ות׳׳א תשח ,עמ׳ ) 29וראה א׳ הילביץ ,ח ק ר י
ב,
זמנים
ירושלם
ותולדותיה,
מה
ב,
ירושלם
נשתנה
הגאונים
259ן
נאמר
הראשון
בהע׳
טעות,
יסוד,
ע״י
עמ׳
תשכט
הבן
עמ׳
אינו
אוה״ג
שהבן
)עמי 30
4
שם
העי
למחזור
חזר
טעות
כנראה
בו
מאוחרת,
אמירתו ע״י האב
לפסחים
הוא
בספרו
,11
אלא
ואף אחריה ,היה
עמ׳
רס״ג
תשמא
נא(.
ה מ א ו ח ר של
עמ׳
האומר
,(1
מה
ואין
וכאמור
והדברים
כפי
לא
מתמיהים,
שהביאו
נזכר
שהרי לא
כן
כלל
כבר
בסדור
שהרי
גולדשמידט
עצמו
בספרו
המאוחר.
ציונו
איפוא
ש ב מ ק ו ם השני כוונתו ל מ ק ר ה שהבן לא ש א ל ; וכן
שהרי
האורה
24
www.daat.ac.il
שהבן
מה
נשתנה,
ת ו ך כדי דיבור נאמר שם ב ה מ ש ך שהבן אומר מה נשתנה ,וע״כ כנ״ל,
ח״א
מפורש
לרי״צ
אומר
גיאת
תמוה,
שהרי
וודאי
בעמוד
צ.
(11
ציונו
שם
מה
נשתנה,
הקודם לזה
סי׳
לעיל
הע׳
?
אף
הוא
גאון )גנזי
שכטר
בספרו
הדבר
האומר
שנהג
אינו
ועיקר
שהאב
בתשובת
בתקופת
שהרי מ ב ו א ר שם להיפך :ציונו בהעי 3ל ה ל כ ו ת גדולות כבעל אותה דעה,
שציין )ראה
שסבור
המקורי,
שמנהג
כפי
אמירת
חסר
שם
כמי
ועוד.
נשתנה,
להבין
והמנהג
בלבד,
מדוע
מדעה
והחליט
של
אלא
נאמר
ויטרי,
(154
גולדשמידט,
זו,
הגדה
פסח
מ ו ז ר ציונו שם לסי ה פ ר ד ס ,
וראה ס׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 4
המנהג חיח — לדעות שונות — לאכול תחילה את סעודת
כך לומר את ה ה ג ד ה ; לפי זה הבן שואל על מה שכבר ראה.
זה אינו מועיל לשיטת הרמב״ם ,המסדר את סדר הפסח
בתקופת הבית ,ואף על פ י כן מקדים את ההגדה ל א כ י ל ה
הרמב״ם צריכה עיון משני פנים.
שחזור
הפסח ,ורק אחר
אלא שגם פתרון
כ פ י שהוא נחוג
.נמצאת שיטת
15
הנופח והצעת פתרון
נראה שפתרון פשוט יימצא לבעיותינו ,על־ידי הצעת נוסח ח ד ש בדברי
הרמב״ם ,נוסח שניתן לשחזרו על־פי דברי הרמב״ם עצמו בכגון דא.
ידועה דרכו של הרמב״ם להוסיף תוספות ותיקונים לדבריו — על־ידי
רישום בגליונות ספרו .תופעה זו גלויה לעינינו באותם קטעים מ״משנה תורה״
שנשתמרו בידינו בכתב ידו של ה ר מ ב ״ ם .וכבר העמידנו הרמב״ם עצמו
על שיבושים בספרו הנובעים מתופעה זו .אחת מן השאלות ששאלו חכמי
לוניל את הרמב״ם ה י ת ה על הכתוב בספרו )הל׳ נזקי ממון פ ״ ד ה ״ ד ( :
״המוסר בהמתו לשומר חינם או לנושא שכר או לשואל ,נכנסו ת ח ת הבעלים
ואם הזיקה חייב השומר .במה דברים אמורים ,בזמן ש ל א שמרוה כלל ,אבל
אם שמרוה שמירה מעולה כראוי ויצאת והזיקה — השומרים פטורים והבעלים
חייבים ,אפילו המיתה את האדם .שמרוה שמירה פחותה — אם שומר חינם
הוא פטור״ .והקשו ח כ מ י לוניל )שו״ת הרמב״ם ,ירושלם תשך ,עמ׳ : (713
״ואנו נסתתמו מעינינו מעינות החכמה לדעת מ ה זה ועל מ ה זה הבעלים
חייבים בהם ,ששמירת השומרים שמירה מעולה היתה״ י ! והשיב הרמב״ם
)שם( :״גם זו ט ע ו ת ! ואין על המעתיקים תלונה ,שהספר חראשון יצאו דברים
בגליונים ש ל א במקומם …ויהיח נוסח ההלכה כ ך :ויצאה והזיקה השומרים
פטורים; שמרוה שמירה פחותה — אם שומר חינם הוא השומר פטור והבעלים
חייבים אפילו המיתה את האדם …ולפי שבכתב ׳והבעלים חייבים׳ שלא במקומו
— בתקשו הדברים בודאי ,ובסתתמו מעיבות החכמה לא מכם ,אלא הקולמוס
הוא שסתמן ,והקולמוס יגלה עמקן״ .הווה אומר :הואיל והרמב״ם הוסיף
10
14ראה מרדכי ס ו ף פסחים,
15ראה פ ר ק ח
לעברית
דפוס
מהל׳ חמץ
וילנא לג ע״ב ; זו
ומצה,
ו כ ב ר עמד על כך
השיטה
רד״צ
ה מ ק ו ב ל ת אף בין
הופמן ,ראה
החוקרים.
דבריו
בתרגום
ב״המעין״ ,ניסן ת ש ל ב עמ׳ ,1אך ראה שם בעמי 9ה ע ר ת העורך המטיל ס פ ק
אם יש ה ו כ ח ו ת ש ב ת ק ו פ ת הבית ערכו את הסדר אחרי אכילת ק ר ב ן פ ס ח — .פ ת ר ו ן נוסף
הוצע ע״י פ׳ קנטר
לאחר
מזיגת
במאמרו
שב״ישורון״ )וולגמוט( ,ד ) (1917עמ׳ 160
ה כ ו ס השני ל א שאל הבן אלא ״מה
נשתנה
ואילך.
הלילה הזה מ כ ל
לדעתו,
הלילות״,
ושאר ארבע ה ק ו ש י ו ת שאל ה ב ן כל א ח ת בהגיע הענין עליו היא מ ו ס ב ת .וראה ח׳ לשם,
ש ב ת ומועדי ישראל ,ב ,ת׳׳א
הרמב״ם,
16וראה
הוצ׳
תשכט עמ׳ .353/4
פשיטא
שאין
הדברים
עולים
לשיטת
שכלל כל ה ק ו ש י ו ת בחדא מ ח ת א לאחר מזיגת כ ו ס שני.
פרקים
מ״משנה
שולזינגר ,ניו
תורה״
יורק
ב כ ת ב ידו של
הרמב״ם,
מהד׳ מ׳
לוצקי ,ס ו ף
הרמב״ם
תשז.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בגליון תיקונים שונים ,אירע לעתים שהמעתיקים הכניסו את הכתוב ב ג ל י ו ן
לגוף הספר — שלא במקום הנכון ,שכן לא ת מ י ד נתברר להם נכונה ה י כ ן
יש לשבץ בגוף השורה את התוספת ש ב ג ל י ו ן .
17
נראה שאף במקרה שלפנינו זחו חמפתח לפתרון .הנוסח הנכון ב ד ב ר י
הרמב״ם בפרק ח נראה שכר ה ו א :״ומוזגין הכום השני וכאן הבן ש ו א ל :מ ה
נשתנה הלילה הזה מכל הלילות .ואומר הקורא :שבכל הלילות אין מ ט ב י ל י ן ״
וכר .לשיטת הרמב״ם יש להפריד בין שאלת חפתיחה ״מה נשתנה ה ל י ל ה
הזה מכל הלילות״ ,לבין גוף ארבע הקושיות .השאלה חראשונה ל ב ד ה ה י א
ששואלה הבן — לאור השינויים שראו עיניו ,וכמבואר בפרק ז :״כדי ש י ש א ל ו
הבנים ויאמרו מ ה נשתנה הלילה הזה מכל מלילות״ .ברם ,קורא החגדח ,ל א ח ר
שנתעוררה התענינות הבן ,מפרט כהמשך לשאלתו ארבעה שינוים ה ט ע ו נ י ם
״ .18
י
הסבר ,ומתוך כך — מתחיל בתשובת
׳ ׳ ע ב ד
ה י י נ ו
ם
מ ע ת ה מתיישבות כל ה ת מ י ה ו ת :הואיל והבן לא ש א ל אלא ״מה נ ש ת נ ה
הלילה הזה מכל הלילות״ ,לא נפטר הקורא מאמירת שאר השאלות ,ואין כ ל
ניגוד בין מ ע ש ה דאביי לדברי הרמב״ם ,שהרי אף שם לא נפטר רבה ב ש א ל ת
אביי אלא מ א מ י ר ת ״מה נשתנה …מכל הלילות״ ,אבל שאר הקושיות ו ד א י
היה לו לרבה ל א מ ו ץ .נמצאת שיטת הרמב״ם מ מ ו צ ע ת בין שיטת התופי
לשיטת שאר ר א ש ו נ י ם :כל שאלה ששואל הבן פוטרת את האב ,ולאו ד ו ק א
ארבע הקושיות ,ומעשה דאביי מ ת פ ר ש כ פ ש ו ט ו ; מאידך ,פטורו של האב אינו
אלא מ מ ש פ ט ה פ ת י ח ה הבא לעורר את התמיהה ,שהרי זו כבר נתעוררה ע ״ י
ה ב ן ; אבל גוף ארבעת השינויים עדיין צריך הקורא לפרט .לפי זה אין כ ל
חזרח וכפילות בשאלת חקורא לאחר שאלת ה ב ן ; אף ה ת מ י ה ה כיצד י ש א ל
חבן ספונטנית ע ל דברים שלא ראח — מ ת י י ש ב ת מאליח ,שאף ל ש י ט ת
19
17וראה ה ע ר ת מ ו ״ ר הרב״ז בנדיקט שליט״א ,״תורה שבעל־פה״ ,קובץ טז ,ירושלם ת ש ל ד ,
קלה
עמ׳
.*1
הע׳
18על ה א פ ש ר ו ת להפריד בין ״מה נשתנה…
כי
בכיוון ההפוך,
האב
כ ב ר עמד רש״ח
מקיים מ צ ו ת ״את
הלילות״,
לעיל
הלילות״ לבין
מכל
גוף ארבע
קוק ,עיונים ומחקרים ,א ,עמ׳
פ ת ח לו״
ל ב נ ו בשאלה
בפנותו
149
״מה נשתנה
ו ה ב ן עונה ,ל א ח ר ש פ ת ח לו אביו ,״שבכל הלילות״ וכו׳.
.6
הע׳
ברי שאי אפשר ל ה ס ב ר
זה
בדעת
להיאמר
הקושיות,
ואילך.
הלילה
ויהיב
לחירות
ולשבוחי.
נמצא
ליה
אמר ליה :
כספא
מאי
ודהבא
פטרתן מלומר
מה
בעי
נשתנה,
ליה ?
פ ת ח ואמר
הקושיות,
שלא
כהצעתנו
בשיטת
הרמב״ם.
ברם,
שלמה,
אמר
ליה:
הוכח
בעי
מריר,
לאודויי
עבדים היינו״ .לגירםא
כאילו פ ט ו ר ו של ה ק ו ר א ממה נשתנה כשהבן שואל מעצמו כולל
כבר
מכל
הרמב״ם.
19ב פ ס ח י ם קטז ע״א מ ס ו פ ר :״אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה :עבדא דמפיק ליה
למימר
לדעתו,
הזה
וראה הגדה
אף
בראיות
גם
זו
את
ארבע
מכריעות,
שאין
ל ג ר ו ס ת י ב ו ת אלו ,״א״ל פ ט ר ת ן מ ל ו מ ר מה נשתנה״ ,שאינן ענין לכאן ו ה ע ו ב ר ו
בטעות
שלמה,
מבוא,
מן
העמוד
הקודם ,ואף
הראשונים
לא
גרסון;
פ ר ק ו ,ירושלם ת ש כ א עמ׳ 33ואילך.
26
www.daat.ac.il
עי׳
דק״ס
שם
והגדה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב״ם אין הבן שואל אלא ״מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות״ ,ושאר
כל השינויים אינם נאמרים אלא ע״י קורא ההגדה.
אלא שנוסח זה ,כד נראה ,נכתב ע״י הרמב״ם בשני שלבים .בתחילה
כתב ה ר מ ב ״ ם :״וכאן הבן שואל מה נשתנה הלילה הזה מכל חלילות ,שבכל
הלילות״ וכר .בשלב זה הלך הרמב״ם בעקבות השיטה שהבן הוא השואל
את כל ארבע הקושיות ,שיטה המצויה כבר לפני הרמב״ם בסדור רב סעדיה
גאון )ירושלים תשא ,עמ׳ קלז( .אך לאחר מכן תיקן הרמב״ם והוסיף את
התיבות ״ואומר הקורא״ בגליון ספרו; תיקון זה בא כנראה מתוך הקושי על
ספונטניות השאלות ,וכוונתו שהקורא הוא האומר את ארבע הקושיות ,לאחר
שהבן שאל ״מה נשתנה …מכל הלילות״ .ברם ,המעתיקים שמצאו תיבות אלו
בגליון הספר ,לא הבינו שיש לשבצן בין ״מכל הלילות״ לבין ״שבכל הלילות״,
שכן לא חכירו שיטח מחודשת זו ,המחלקת את ״מה נשתנה״ לשנים .לפיכך
שיבצו תיבות אלו לפני תחלת ״מה נשתנה״ וכך נמצא שגם חבן וגם חקורא
שואלים.
ואפשר״ שהנוסח שהצענו עמד כבר לפני ר״מ חמאירי ,שכן זו לשונו
)שם ,קטז ע ״ א ( :״וכאן ,ר״ל במזיגת כוס זה ,הבן שואל את אביו אם הוא
חכם ,שהרי בזה עוקרין את השולחן ,ואם אין ד ע ת בבן להרגיש בענין ולשאול
אביו מלמדו .ואעפ״י שתחלת השאלה בעקירת חשולחן ,הוא מוסיף בשאלות
לאמר לו שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ״ וכר .ויתכן שכוונת המאירי כחצעתנו,
שאע״פ שתחלת שאלת הבן בעקירת חשולחן ,הרי ״הוא״ — האב ,הנושא
האחרון שנזכר שם — ,״מוסיף בשאלות לאמר לו״ — לבן .אפשר שאף לפני
רבנו מנוח כך היה חנוסח ,שכן בפירושו לרמב״ם על אתר נ א מ ר :״וכאן הבן
שואל מ ה נ ש ת נ ה — כלומר כאן כשרואה שמוזגין כוס שני ועדיין לא חתחילו
לאכול ,אם חכם הוא שואל לאביו מה נשתנה״ .הרי שלא גרס בדברי הרמב״ם
וסביר
נשתנח״,
״מה
התיבות
קודם
הקורא״
״ואומר
התיבות
את
איפוא שגרסן קודם ״שבכל הלילות״ ,שאם לא כן חסר בדברי הרמב״ם
כל ציון למעבר מדברי הבן בשאלותיו לדברי הקורא שבהמשך ההגדה .גם
מפירושו ,ששאלת הבן מתעוררת ספונטנית מכה מזיגת הכוס ,נראה שלא
גרס את שאר השאלות כשאלות הבן ,שאם כן היה לו לפרש כיצד הללו
מתעוררות אצל הבן ,אף שעניניהן לא היו למראה עיניו.
אם כנים הדברים ,הרי שנוסף
חדשה בסדר אמירת ״ מ ה נשתנה״.
ליישוב
דברי
הרמב״ם,
זכינו
לשיטה
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוסף עופר
פסח וחגיגה במקום אשר יבחר
עניני קרבן הפסח מתוארים בתורה בשני מקומות עיקריים:
מצרים )שמות פרק יב( ,ובנאום המצוות של משה )דברים פרק טז(.
ביציאת
אנו מוצאים הבדלים בין ש ת י הפרשיות ,ואלו הן שלש הבעיות ה ע י ק ר י ו ת :
א .ספר דברים מדגיש את החובה להביא את הפסח למקום אשר יבחר ה ׳
ואילו בספר שמות אין הדבר מוזכר .יתר על כ ן :ספר דברים מדגיש ש ה ק ר ב ן
נעשה מחוץ לביתו של האדם ובסיום הקרבן נ א מ ר :״ופנית בבקר ו ה ל כ ת
לאהליד״ )פסוק ז( ,ואילו ספר שמות מצוד :,״בבית אחד יאכל ,לא ת ו צ י א מ ן
חבית מן הבשר חוצח״ ומשמע -שכל אחד אוכל פסח דורות בביתו ,כ פ ס ח
מצרים שנאמר ב ו :״ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר״.
1
ב .הקרבן בספר שמות ה ו א :״שה תמים …מן הכבשים ומן העזים ת ק ח ו ״ ,
ואילו בספר דברים :״וזבחת פסח לה׳ אלקיך צאן ובקר״.
ג .ספר שמות אוסר בישול ה פ ס ח :״אל תאכלו ממנו נא ובשל מ ב ו ש ל
במים ,כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו״ )ט( .ואילו בספר ד ב ר י ם
מ צ י נ ו :״ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה ׳ ״ )ז(.
בתורה שבעל פ ה נמצאים הסברים לקשיים א ל ה :
א .אין ״בבית אחד יאכל״ כמשמעו ,אלא פירושו ״בחבורה אחת ,ש ל א
יעשו הנמנין עליו ש ת י חבורות ויחלקו בו״ )רש״י(.
ב .״צאן ובקר״ שנאמרו בדברים אין יעודם שווה :צאן לפסח ובקר
לחגיגח .״שאם נמנו על חפסח חבורה מרובה מביאים עמו הגיגה ) = חגיגת יד(
כדי שיהא נאכל על השבע״ )רש״י(.
ג .הבישול שנאמר בפסח אינו בישול במובנו הרגיל במקרא ,אלא ״זהו
צלי אש ,שאף הוא קרוי בישול״ )רש״י(.
הסברים אלה של תורה שבעל פח נראים דחוקים ורחוקים מפשוטו ש ל
מקרא .אם יש לאכל את הפסח בחבורה ,מדוע תכתב התורה ״בבית אחד״ ?
מ ד ו ע משווה התורה את הצאן והבקר המוקרבים ומכנח אותם פסח א ע ״ פ
שאינם אלא חגיגה ? ומדוע לא כתבה התורה בפירוש שיש לצלות את ה פ ס ח
והשתמשה במונח ״בישול״ י
מקורם של דברי חז״ל נמצאים בתנ״ך ,בפסח יאשיהו )דהי״ב ל ה ( :
״וירם יאשיהו לבני העם צאן ,כבשים ובני עזים ,הכל לפסחים,
הנמצא למספר שלשים אלף ,ובקר שלשת אלפים.
ושריו …לכחנים נתנו לפסחים אלפיים ושש מאות ובקר שלש מאות…
…הרימו ללוים לפסחים ח מ ש ת אלפים ובקר חמש מאות״.
לכל
1
2
פס׳ מו.
כפי
פ ר ש ה זו
שמעיר
אבן
נכתבה
עזרא
לאחר
יציאת
מצרים,
במקום.
28
www.daat.ac.il
ומכאן
שנאמרה
לדורות.
אתר דעת -מכללת הרצוג
יש ל ד ק ד ק :המקרא מ צ ט ט את הבטויים הסותרים מספר שמות ודברים,
ופותר אותם :׳צאן׳ שנאמר בדברים הוא ׳כבשים ובני עזים׳ האמורים בשמות,
וזהו קרבן הפסה ,בקר האמור בדברים אינו כ־.ול בפסח א',א קרבן נפרד הוא.
״ויבשלו חפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות וברודים ובצלחות,
ויריצו לכל בני העם״.
אף כאן מת־הס המקרא לקושי בכתובים•׳ ,ואומר :לענין ׳בישול׳ חאמור
בדברים ,שתי תשובות ב ד ב ר :חדא ,אף בישול באש ) = צלי( כ׳משפט׳ האמור
בספר שמות ,בישול הוא ,שהרי ניתן להבין את המיקה בישול כתאור כללי
לכל הכנת אוכל לאכילה ולא רק כבישול במים בתוך כלי .ואם נפשך לומר
שבישול הוא במים דוקא ,הרי קיים יאשיהו דין בישול ב׳קדשים׳ ,הלא הם
הקרבנות מן הבקר שהוזכרו לע־ל ,שאותם בישלו בישול מעליא ״בסירות
וברודים ו ב צ ל ח ו ת ״ !
כך מתרץ המקרא את הסתירות ,אך מה משמעותם של הקשיים ,ומדוע יש
צורך בתירוצים י
לישוב הסתירות
שמות הוא המשכו
אדם אוכלו בביתו
יציאת מצרים .דינו
נאמר ששני ממדים לו לקרבן הפסה .פסח דורות שבספר
של פסה מצרים .תפקידו להזכיר את יציאת מצרים .כל
כשם שהיה בפסח מצר ם .הוא נאכל צלי בחפז!ן כדרך
מן הכבשים ומן העזים בלבד.
ספר דברים מוסיף ממד נוסף לקרבן הפסח .עם הכניסה לארץ וקביעת
המקום אשר יבחר ה׳ ,יש להביא את קרבן הפסח למקום זה .קרבן הפסח
מ ש ת ל ב ע ת ה במערכת העליה ; ר ג ל שלש פעמים בשנה להראות לפני ה׳ .הדבר
מ ת ב ט א בדיני ה ק ר ב ן :
״פסח מצרים נאמר בו ״ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו״ מ ה
שאין כן בפסח דורות .פסח מצרים כל אחד ואחד שוחט בתוך
ביתו ,כ־סח דורות כל ישראל שוחטין במק! ם אחד .פסח מצרים
מקום אכיקה שם לינה ,פסח דור! ת אוכלין במקום אחד ולנים
)תוספתא פסח־ם ח (15—17
במקום אחר״.
הצווי ״לא תצאו איש מפתה ביתו עד בקר״ שנאמר בפסח מצרים ,אינו
נשמר כאן שחרי כלם נמצאים מה :ץ לביתם ,במקום אשר יבחר .לכן גם דין
״בבית אהד יאכל״ מ ש ת נ ה לדין חבורה.
והממד שנוסף מ ש נ ה גם את אופיו של הקרבן :עליה לרגל מחייבת לקיים
״ולא יראה את פני ה׳ ריקם ,איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלק ך אשר נתן לך״.
כשם שמצות הבכור היא להביא למקום אשר יבחר מ׳בכורות בקרך וצאנך׳,
וכשם שבכסף מעשר קונים ׳בבקר ובצאן׳ ,אף קרבן חפסח בצורתו החדשה
צריך לכלל את כל ״ברכת ח׳ אלקיך אשר נתן לך׳ /לא צאן בלבד אלא אף
בקר ,וזה כמובן נוסף לקרבן ראיה ,שלמים וחגיגה שבכל חג.
3דוק :אין
המקרא
אומר
׳ויצלו
את
הפסח׳,
אלא מצטט
לשון
בישול.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וצורת האכילה היא ,כרגיל וכנהוג בשאר קרבנות — בבישול יא.
אך אע״פ שנוסף ממד נוסף בפסה ,מצוד ,ראשונה לא זזה מ מ ק ו מ ה :
הקרבן החדש של בקר וצאן כולל בתוכו את הקרבן המקורי של כ ב ש י ם
ועזים ,וקרבן זה נאכל כדינו המקורי צלי אש ,ובכך יבטא את מ ש מ ע ו ת ו
הראשונה של הקרבן — זכר ליציאת מצרים .אין הצליה סותרת את ד י ן
חבישול שנאמר בדברים )כחלק ממצות עליה לרגל( ,שהרי אף צליה ) ה נ ד ר ש ת
כדי לסמל את יציאת מצרים( יכולה להחשב כבישול .הבקר הנוסף לקרבן,
שאינו בא אלא מצד עליה לרגל י ,אין בו דיני צליה ,ויבושל בישול מ מ ש
ע״פ דרישת ספר דברים.
אמור מ ע ת ה :לא דוהק לפנינו ,אלא שני ממדים שונים בפסה .לא ב א ו
התירוצים אלא לקייב יהד את שתי משמעויות הפסה.
בשלש דרכים תחביריות ניתן לפרש את הפסוק ״וזבהת פסה לה׳ אלקיך
5
ובקר״ :
צאן
דרך א :ע״פ משמעו של הפסוק יש בו כלל ו פ ר ט :הפסח בא מן ח צ א ן
והבקר .אך לכאורה אין פירוש זה תואם את ההלכה ,ש ה ר י :
״הפסה בא מן הצאן ואינו בא מן הבקר.
בא מן הכבשים ומן העזים״.
)תוספתא פסהים ה (2
דרך ב :כבר הזכרנו את קביעת ההלכה שהבקר
חגיגה הוא .וע״פ תפיסה זו מתרגם אונקלום:
3א כך
לשון
לא(,
)פרק
מו ,פס׳
ההלכה
דתן
רמב׳׳ם
מעשה
וראה
את
עמו
יאכלו
עמו
5
כ
לאכול
כד(.
את
בכל
פ״י
ש״ר
ה׳׳י(,
הירש
זרעך״
דרשב״י דרשו
חולין
עמו
ושלא
—
עמו
עכ״ל.
האלו
מאכל :
כי
אם
מוזכר
צלויין
הצורה
לשון
המכובדת
גרות.
ולפי
קרבן
פסח.
במפורש
חגיגה.
כל
זה
בפסח
מצרים:
״ואכלו
בעל
זה לפי
יש
אותו״
מדרש
של
בהדגשה
ושחטו
—
שלא
הגדול
)חולין
קרבן
יאכלו
שהוסיף:
)זבחים
קלב,
ב(.
פסח
שהיטת ה פ ס ח
אלא לפני
מופיעים
מדרשים
תמיד
נוספים
מבטאת
בקרבן
—
שלא
ישחט
עמו
חולין
ושלא
״ולדורות
חגיגה״ .אך ד ת ן לפרש את דברי ה מ כ י ל ת א ביחס ל פ ס ח דורות ,שלא ישחט
של
ע׳׳פ
צ,:
של הבישול
אותו
יחזקאל
בקרבנות.
ומבושלים
בצלי
ויקרא
בתאורי
בישול
שלוקין
טעם
לא,
במיוחד
)שמות יב ,ח! ש ח ו ב ת צלי אש
זאת
ישחט
חגיגה.
המקומות
ה ק ר ב נ ו ת בכל
הקרבנות
בימי
כט
ח
<שמות
ב ע ד ן בני עלי )ש׳׳א ב יג> ,ועיין
י״ד בניגוד לצלי אש של
ב מ כ י ל ת א שם
בכל
ופס׳
פירוש הרב
במכילתא
בזמן
בעסקה
גזרת ״גר יהיה
חגיגת
4
התורה
בעדני
ב ח ט א ת )ויקרא ו כא(,
הקרבנות :
המילואים
המוזכר
פה — קרבן
שוחטין
חגיגה
ערב.
באותו
מדרש.
30
www.daat.ac.il
מבנה,
כאשר
רק
הפסוק
האחרון
שונה
אתר דעת -מכללת הרצוג
פסחא קדם ה׳ אלקך מן בני עיזא ,ונכסת קודשיא מן
״ותיכוס
תורי״.
ובעקבותיו הלך ר ש ״ י :
״וזבחת פסח לה׳ אלקיך צאן״ — שנא׳ מן הכבשים ומן העזים
תקחו .״ובקר״ — תזבחו לחגיגח.
על פי דרך זו ישנם שני פרטים בפסוק :צאן שהוא פסח ובקר שהוא
הגיגה.
נראה שזו היא גם דרכם של מדרשי ה ה ל כ ה :
״וזבחת פסח לה׳ אלקיך צאן ובקר״
והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן ד״עזים
אם כן למה נאמר צאן ובקר י
)ספרי ראה(
צאן לפסה ובקר להגיגה״
לפי שנאמר ״וזבחת פסח לה׳ אלקיך צאן ובקר״
צאן לפסח ובקר להגיגח.
אתה אומר כן או אינו אלא אחד זח ואחד זח בפסח ,ומה אני
מקיים שה תמים זכר ] …מן הכבשים ומן העזים[ בפסה מצרים
אבל פסח דורות יביא מזה ומזה ?
ת״ ל ״ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה״
כעבודה ש ע ב ד ת במצרים כך עשה לדורות.
)מכילתא שמות יב(
6
אך להסבר זה קושי לשוני וקושי ה ל כ ת י :
קושי לשוני :לא יתקשר הוו יפה במלת ׳ובקר׳ )רמב״ן( .הבקר מתהבר ע״י
וו ההבור לפסה שאינו ממינו ,ולא אל הצאן".
וקושי ה ל כ ת י :״הגיגה היתד .באה מן הצאן ומן הבקר ,מ ן הכבשים ומן
העזים״ )פסחים סט ,(:ואילו לפי הפירוש התחבירי שהצגנו לא היתד .ה ה ג ע ה
צריכה לבא אלא מן הבקר!
7
6
ניתן
6
אף מעמי
את
להציג
שלש
.1
וזבחת
.2
וזבחת:
.3
וזבחת:
בכתיבה
הדרכים
פסח לה׳
זו:
צאן
אלקיך:
ובקר
פסח
לה׳
צאן
אלקיך
ובקר
פסח
לה׳
אלקיך
צאן
ובקר
וזבחת
ד
המקרא
לא
פירשו
כן.
לפי
זה
פירוש
היה
הפסוק
צריך
להיות
מנוסח:
לה׳ אלקיך צאן ל פ ס ח ובקר.
הפירוט ״מן
הכבשים
ומן
העזים״
במשנה
זו
נראה מיותר.
נראה
שמקור
המשנה
הוא
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דרך ג :הרניב״ן ,שהוקשה לו הקושי הלשוני בדברי אונקלוס יי ,נ ט ה
לדרך תהביר־ת שונה .שלש זביהות פורטו בפסוק :הפסח )שדינו לא פ ו ר ט
כאן כיון שכבר נזכר בשמות( ,ובנוסף לפסה צאן ובקר הכוובאים ל ח ג י ג ה
אף התרגום המיוחס ליונתן הלך בדרך זו:
״ותיכסון פ־סהא קדם ה׳ אלקיכון ביני שימשא ועאן ותורי ל מ ח ר
בכרן יומא לחדות הגא״.
אלא שתרגום זה מסיע את הצאן והבקר לחגיגת ט״ו הבאה למחרת ,ו ל א
לחגיגת י׳׳ד הצמודה לפסה.
אף עד הרטב״ ן ניתן להקשות מ ן הלשון ומהקשר הפרשה.
קושי לשוני :פסה אינו ממין צאן ובקר ,ואין לכלל אותם יהד ב ר ש י מ ה
אחת ;שלא כמו ״ראובן שמעון ולוי״ ״שור ,שה כשבים ושה עזים״ ש מ ב י א
הרמב״ן בדוגמות( .גם מהקשר הפרשה מ ש מ ע שכלה עוסקת בקרבן ה פ ס ח :
בפסוק הקודם נ א מ ר :״ועשית פסה לה׳ אלקיך״ ,והפסוק שלאחריו מ ת י ח ס
אל הפסח בלבד כדבר י ד ו ע :״לא תאכל עליו חמץ״ ״.
**
*
הז״ל ,בלא ל ש נ ו ת
התורה את ק ר ב ן
חז״ל ״חגיגת י״ד״.
יבחר ,כולל ה פ ס ח
הקרבנות הנוספים
על פי הנאמר בראשית דברינו ,ניתן להסביר את דברי
את ההבנה הראשונית של הפסוק .בספר דברים מרהיבה
הפסח של ספר שמות ,וכוללת בתוכו את מה שמכונה ע״י
מעתה ,כיון ש י פ ס ח נוסף ממד נוסף של עליה למקום אשר
המרהב את הצאן שהוא המשכו של פסה מצרים ואת
הבאים לבטא את העליה למקום אשר יבהר ה׳!
כך שנינו בירושלמי )פסהים פ״ו ה ״ א ( :
״על דבר זה עלה הלל מבבל
כתוב אהד אומר ״וזבהת פסה לה׳ אלקיך צאן ובקר״
וכתוב אהד אומר ״מן הכבשים ומן העזים תקהו״ .הא כ י צ ד .
צאן לפסה ,וצאן ובקר לחגיגה״
הדרך היהירה לפרש כדברי הלל בכתוב ,היא זו ש ה צ ג נ ו :ההגיגה כוללת
בתוכה צאן ובקר ,והיא הנקראת פסה בספר דברים .אך גם הצאן השייך לפסח
של ספר שמות כלול בצאן שנזכר בספר דברים׳״.
הברייתא
פסח
המובאת
כללו
גם
ב ת ו ס פ ת א )־
בחגיגה
שב
הפסח
זה.
8
ותימה
9
הרמב״ן
מוכיח
שפירשו
ב פ ר ש ת נ ו .1 :צאן .2 .כבשים ובני עזים הכל לפסחים.3 .
אך
המקרא
מפסוק
10אף
מדוע לא
צווח
הקשה
משפט
,(2
נערכת
השואה
בין
דבריו
הרמב׳׳ן
את
מהנאמר
בפסח
כנגדו
הקושי
ההלכתי
יאשיהו,
לפסחים״,
ללמדך
שהזכרנו.
והוא
שאף
מפרש
הצאן
הפסוק
את
דם
כדרך
ו ב ק ר שלשת אלפים.
נלקח
לפסח,
וכן
מוכח
ח—ט שם.
בספרי
כת״י
וטיקן
צאן
ובקר
לחגיגה.
לפסח,
״הכל
לבין
החגיגה,
ואגב
32
הובאו
שלש
32
www.daat.ac.il
גרסאות
שונות
בזו
אחר
זו
וביניהן:
צאן
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכך יש להבין גם את דברי רבי ישמעאל במכילתא שם על הפסוק בדברים:
״בהגיגה ה ב א ה בפסה הכתוב מדבר.
אתה אומר כן ,או אינו אלא בפסח עצמו
כשהוא אומר ״שה תמים ]…מן הכבשים ומן העזים[״ הרי פסה
עצמו ומה ת״ל ״וזבהת פסה לה׳ אלקיך צאן ובקר״ ן
בהגיגה ה ב א ה בפסח הכתוב מדבר״.
לפי רבי ישמעאל כל הפסוק כלו מדבר בהגיגה ,ואעפ״כ נוקטת התורה
במונח פסח .כ ל ו מ ר :הממד של עליה לרגל וקרבן במקום אשר יבהר ,הקרוי
חגיגה בלשון חכמים ,קרוי בתורה פסח י
1 1
הקשר בין חגיגת י״ד לבין פסה מוצא את ביטויו בדיעה הדהויה של בן
תימא )פסהים עד (.שדיני הגיגת י״ד מושפעים מדיני פסה .מסתבר שאף
לדעת הכמים ,אמנם דיני הגיגה שונים מדיני פסה ,אך שניהם משתלבים יהד
לחטיבה אהת המכונה ׳פסה׳ בספר ד ב ר י ם ־ .
1
על פי דברינו ,ניתן להבין את מ ע מ ד ה של חגיגת י״ד בהלכה.
מדרשי ההלכה ,המכילתא והספרי שהובאו לעיל ,לומדים קרבן זה מן
הפסוק בדברים :״וזבחת פסח לח׳ אלקיך צאן ובקר״ — צאן לפסח ובקר
להגעה .לכאורה מ ש מ ע שקרבן זה הוא מדאורייתא וחובה לד״ביאו .אך המשנה
בפםהים )סט (:מגבילה את הנסיבות בהן מביאים קרבן ז ה :
אימתי מביא הגיגה עמו י בזמן שהוא בא בהול ובטהרה ובמועט .ובזמן
שהוא בא בשבת ובמרובה ובטומאה — אין מביאין חגיגה עמו.
הגבלות אלו ,במיוהד העובדה שהחגיגה באה רק במועט )שהיה הפסה
מועט לאכילת בני הבורה — רש״י( מביאים את הגמרא למסקנה ״אמר רב א ש י :
שמע מינה הגיגת ארבעה עשר לאו הוכה היא״.
תרוץ הגמרא ק ש ה :כיצד אין הגיגת י״ד ה ו כ ה ? והלא למדוה ממקרא
מפורש ? ואין זו אסמכתא בלבד ,שהרי אין לפסוק ״וזבהת פסה …צאן ובקר״
כל ביאור אלא בקרבן חגיגה!
לפי התוספות
13
בהגעת
מדרשי ההלכה אינם עוסקים בחגיגת י״ד אלא
ט״ו הבאה כל ימי הפסח .ואמנם לגישה זו כל עיקרה ש ל חגיגת י׳־ד הוא
מדרבנן כדי שיהא הפסה נאכל על השבע.
11כך נ״ל
להכניס
לפרש׳
את דבריו
12ושמא אף
להביא את
אף
אע״פ
בעל
מן
הצאן
לחגיגה״
ניתן
לפשט
דברי
הצאן
שניתן
כלו
לחגיגה.
להבין
שרבי
לפרש
ישמעאל
למד
דינו
ב״אם
אינו
ע נ י ך ואין
הכתוב.
פירש
הימים
לפסהים
אף
מבחינה
ורק
את
כדברינו
את
את
הבקר
הכתוב
יעד
בדברים.
לחגיגה.
הגרסה
הנפוצה
בספרי
תחבירית
כדברינו
ולפרש:
אע״פ
אלא
שיאשיהו
בחר
להביא
שיכול
היה
ובמכילתא:
״צאן
לפסח
ובקר
צאן יכול
לבוא
לפסח,
ובקר
רק לחגיגה .מכל מקום לא מצאנו דעה ה ח ו ל ק ת על ה א פ ש ר ו ת להביא חגיגת י״ד מן הצאן.
13פסחים ע .ד״ה לאו חובה :ד״ה מ״מ דבן דורתאי ־ חגיגה ח .דה אלמא קםבר.
ומסתבר
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
11
ובפירושו לתורה י יא — מפרש
אך רש״י בפירושו לגמרא
ההלכה כמתיהס להגיגה י״ד ,ה ״ ל :
ובקר — תזבה להגיגה ,שאם נמנו על הפסה
מביאים עמו הגיגה ,כדי שיהא נאכל על השובע.
את
הבורה
מדרש
מרובה,
ואף לפי הרמב״ם הגיגת י״ד ד א ו ר י י ת א :
כשמקריבין את הפסח בראשון מקריבין עמו שלמים ביום י ״ ד . . .
וזו היא הנקראת הגיגת ארבעה־עשר ,ועל זה נאמר ב ת ו ר ה
״וזבהת פסה לה׳ אלקיך צאן ובקר״ …הגיגת ארבעה־עשר ר ש ו ת
ואינה הובה .ואסור להניה מבשר הגיגת י״ד ליום ה ש ל י ש י ,
ש נ א מ ר :״ולא ילין מן הבשר אשר תזבה בערב ביום ה ר א ש ו ן
)הלכות קרבן פסה פ״י ה י ״ ב (
לבקר״.
)הגיגה פ״ב ה״י( ,עומד על שיטתו של הרמב״ם ו מ ס ב י ר :
ה״להם־משנה״
אלא
וסובר רבינו ד א ע ״ ג שהוא מן התורה ,התורה לא אמרה
רשות ,אם ירצה יביא ,ואם יביאה לא ילין אותה״ י•׳ .
1
אך מהו המקור בפסוקים לכך שהגיגת י״ד היא רשות ?
ע״פ הדברים שאמרנו לעיל אפשר לומר :קרבן פסה נכתב
אהת בספר שמות כזכר ליציאת מצרים ,ופעם נוספת בספר דברים
לרגל בפסה ,כדי לקיים את הפסה כזכר ליציאת מצרים צריך
דווקא וצלי דווקא; את בהינת ע /י י ה לרגל שבפסה ניתן לקיים
בצלי ובמבושל.
בתורה פ ע ם
כהלק מ ע ל י ה
כבשים ו ע ז י ם
בבקר ו ב צ א ן ,
אומרת ה ה ל כ ה :אם חפםח ) = זכר ליציאת מצרים( הוא מועט ,ה ב א
קרבנות נוספים לשלמים .קרבנות נוספים אלו הם המוגדרים בהלכה כ ״ ה ג י ג ת
והם יכולים להיות גם מן הבקר ולהאכל אף בבישול; אך אם ה פ ס ח
י״ד״
מרובה ,ניתן לקיים באותו קרבן עצמו את שני הדינים המצווים בספר ש מ ו ת
ובספר דברים כאהת ,שהרי קרבן מן הצאן הנאכל צלי מועיל גם כזכר ל י צ י א ת
מצרים וגם כהלק מעלייה לרגל .נמצא שהגיגת י״ד )הקרבן הנוסף על ה פ ס ח (
אין הכרה בה ואינה אלא רשות.
1 0
שפירש
שכשם
תום׳
מדרשו
את
של
דורתאי,
בן
כך
יפרש
את
המדרשים
במכילתא
ובספרי.
14פסחים ע :ד״ה בן
14א דברים טז,
15ועיין
בצל״ח
בשיטת
ב אך
התורה״
ראה
פסחים ע:
הרמב״ם
16ההגדרה
דורתאי פירש,
פירש״י
ד״ה
בקונטרס
וכך
פשטות
ויקרא ז,
אמר ,שדן
״פרשנים
הסוגיא שם.
טו.
בשיטת הרמב״ם.
ופוסקים
אחרונים
וראה
מקורות
בפירושו
של
נוספים
הרב
הדנים
הירש
על
עמ׳ יא הערה .8
המוצעת
פה
לחגיגת
י״ד
שונה
במכילתא.
34
www.daat.ac.il
מן
המוצע לעיי
1
בהבנת
דברי
רבי
ישמעאל
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יצחק לוי
יהושפט בן א ס א -מלך במשפט יעמיד ארץ
לזכר
אמי
מורתי
מרת
רחל
לוי
הכ״מ
ב ת ר׳ יונה ה כ ה ן כ ״ ץ ז ״ ל ש ה נ ח ת נ י ב ד ר ך
א מ ת .נלב״ע
בש״ק
פ׳
ויצא ,י״א
בכסלו
תשמ״ג.
ת .נ .צ.
ב .ה.
בפסוקים ספורים מקיף הנביא ירמיה — כותב ספר מלכים )ב״ב טו ע״א(
— את כל ימי מלכותו של י ה ו ש פ ט :
ויהושפט בן אסא מלך על יהודה ,בשנת אהבע לאהאב מלך ישראל.
יהושפט בן שלשים והמש ש נ ה במלכו ,ועשרים והמש ש נ ה מלך
בירושלם ,ושם אמו עזובה בת שלהי.
וילך בכל דרך אבא אביו ,לא סר ממנו ,לעשות הישר כעיני ה׳.
אך הבמות לא סרו ,עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות.
וישלב יהושפט עם מלך ישראל.
ויתר דברי יהושפט ,וגבורתו אשר ע ש ה ואשר נלחם ,הלא הם
כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודח.
)מלכים־א כב ,מא—מו(
על השתתפותו במלחמח על רמות גלעד וחצלתו חנסית מרחיב הנביא
את הדיבור לפני דברי סיכום אלה ,בהקשר למעשיו של אהאב מלך ישראל
)מל״א כב( .על השתתפותו במלחמה על מואב ,והנסים שאירעו בה ,כותב
הנביא בהקשר למעשיו של הנביא אלישע גמל״ב ג( .על מלהמות אלה רומז
כאן הנביא רק במלים ״ואשר נלחם״ .נראה שחנביא אינו מחשיבם להמנות
בין מעשיו של המלך יהושפט.
אבל בספר דברי הימים נכתבו עוד מעשים חשובים שנעשו בימי מלך זה,
שלא בהקשרים אחרים :א .הוא הסיר את כל הטומאה והבמות והאשדים
מיהודה )דבהי״ב יז( ,ב .הוא החזיר את ישראל בתשובה )שם יט( ,ג .הוא
תיקן את סדרי המשפט )שם( ,וד .הצלת יהודה מ פ נ י מואב עמון והר שעיר
בדרך נס )שם כ( .כל אלה לא נרמזו אלא במלים ״לעשות הישר בעיני ה ׳ ״ .
והנה
יהושפט:
אחרי
דברי
הסיכום
הנ״ל
הוזר
הנביא שוב
למעשיו של
המלך
ויתר הקדש ,אשר נשאר בימי אסא אביו ,בער מן הארץ.
ומלך אין באדום ,נצב מלך.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהושפט ע ש ה א־״יות תרשיש ללכת אופירה לזהב ,ולא הלך,
נשברו אניות בעציון גבר.
אז
אמר אחזיהו בן אהאב אל יהושפט ,ילכו עבדי עם
כי
עבדיך
באניות ,ולא א ב ה יהושפט.
וישכב יהושפט עם אבותיו ,ויקבר עם אבותיו בעיר דוד
וימלך יהורם בנו תחתיו.
אביו,
עם
בכל מ ל כ י יהודה האחרים בא הפסוק ״וישכב) …מלכים־א כב ,מז—נא(
אבותיו״ מיד אהרי הפסוק המסכם ״ויתר דברי וגו׳ ״ י .הלא דבר הוא •
ננסה כאן לשרטט את דרכו ומעשיו של המלך יהושפט ,ב ה ת ח ש ב ב ז מ נ ו
ובסביבתו ,על פי פסוקי המקרא ודברי הז״ל ,וישמע הכם ויוסף לקח.
בן שלמה בן דוד .כאשר נולד ל א ב י ו
מ ל ו כ ה זה כמאה שנה ,ובית ה׳ ע מ ד
והמש שנה .רק עשרים ו ש ש ש ב ה
מעל יהודה״ — הלוקת ה מ מ ל כ ה א ח ר י
יהושפט היה דור רביעי לרהבעם
אסא ,מלך יהודה ,היתד״ ירושלים עיר
בתוכה לכבוד ולתפארת זה כהמישים
עברו מהימים הקשים של ״סור אפרים
מ ו ת ש ל מ ה המלך.
בשנת שלשים ושש )דבהי״ב טז ,א( …אלא כנגד ל״ו ש נ ה
ש נ ת ה ת ן ש ל מ ה במלך מצרים־ ,וכנגד ל״ו ש נ ה שנגזרה ג ז י ר ה
על מלכות בית דוד להתחלק ,ובאחרונה עתידה שתחזור להם.
)תוספתא סוטה פי״ב ה״א ,וכן ס ד ״ ע פ ט ״ ז (
באותה ש ע ה כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם ל ע ל ו ת
ולהתגרות באסא ,וקלקל אבא ,ויוצא אסא כסף וזהב וגו׳ ב ר י
ביני וביניך וגו׳ וישמע בן הדד וגו׳ ויהי כשמוע בעשא ו י ח ד ל
וגו׳ ובעת ההיא בא הנני וגו׳ הלא הכושים והלובים וגו׳ כ י ה
)סד״ע ש ם (
וגו׳ )דבהי״ב טז ,א—ט(.
ת
׳
כבן עשר היה הנער יהושפט ,והמלך והעם אשר ביהודה ציפו ב כ ל י ו ן
עינים לקיום נבואת הנביא אהיה השילוני :״ואענה את זרע דוד למען זאת
אך לא כל הימים״ )מל״א יא ,לט( .מסורת היתה בידם ,שלאהר שלושים ו ש ש
ש נ ח למלכות ישראל תחזור המלכות השלמה לבית ד ו ד .
נ
1
מל׳׳א יד ,כט—לא על ר ח ב ע ם
ח,
2
כג—כד
ראה
סד״ע
הבית,
ושלמה
3
פט״ו:
ו י ק ח את
יהושפט ;
ארבע שנים
ב ת פרעה
עד
שם
יד ,טו—טז
התחיל
שלא
על
לבנות
יהיאש ;
הבית,
ויביאה אל עיר דוד )מל״א ג ,א(.
וכוי(.
אבל
משהתחיל
וראה
רש״י
שם
לבנות
ורד״ק
י
מ ל ך ארבעים שנה )מל״א יא ,מב(.
ראה סד״ע
מחלוקת
על
יהורם בן
שם טו ,ז—ח על אבים ; שם מו ,כג—כד על א ס א ; מ ל ׳ ׳ כ
סוף
רמב״ם
פט״ו:
כנגד
וראב״ד,
מלכות
הלכות
ב י ת דוד
לפני
ששלמה
פ״א
ה״ט,
וכ׳׳מ
מלכים
36
www.daat.ac.il
התחתן
ורדב״ז
בבת
שם.
פרעה.
ועיין
אתר דעת -מכללת הרצוג
נס גדול נעשה למלר אםא באותם חימים .זרח חכושי יצא אליחם ״בחיל
אלף אלפים ומרכבות שלוש מאות״ .״עמד אסא ואמר ,אני אין בי כח לחרוג
להם ,אלא אני רודף אותם ,ו א ת ה עושה .אמר לו ,אני עושה ש נ א מ ר )דבחי״ב
יד ,יב( וירדפם אסא וגו׳ )כי נשברו לפני ח׳( — לפני אסא אין כתיב כאן,
אלא לפני ח׳ ולפני מחנהו״ )פתיחח לאיכר .רבתי( .ח מ ל ד אסא עומד ומתפלל
ו ב ש מ ד באנו ע ל ההמון
לפני ח ׳ :״עזרנו ח׳ אלקינו ,כי עליך נשענו,
הזה!״ )דבהי״ב יד ,ז—יד( .ו ה מ ה נ ה העצום חחוא ניגף ונשבר.
הנביא עזריהו בן עודד מעודד את המלך ואת ה ע ם ש ב י ה ו ד ה :״ה׳
עמכם בהיותכם עמו ,ואם תדרשוהו ימצא לכם ,ואם ת ע ז ב ה ו יעזוב אתכם!…
ואתם הזקו ,ואל ירפו ידיכם ,כי יש שכר לפעולתכם״ )שם טו ,א—ז( .המלך
מתחזק מדברי העדוד ,מ ב ט ל ע״ז מארצו ,ומביא את עמו בברית לדרוש את
ה׳ אלקי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם .והארץ שקטה ,ומלחמת לא היתד.
)שם(.
בקשו אסא ויהודה לשבת בשלוה ,והנה קפץ עליהם רוגזו ש ל ב ע ש א
מלד ישראל ,דוקא באותם הימים ובאותה שנה ,ש ב ה המלכות ה ש ל י מ ה היתד.
צריכה להזור למלכות בית דוד .בעשא כרת ברית עם ארם לעלות ולהתגרות
באםא.
מ ה על המלר הצדיק לעשות י האם אין עליו להכין את הכלים למלחמה
בדרך כל חמלחמות ,כמו שנהג יעקב אבינו )בראשית לב ,ט ורש״י שם(,
וכמו שעשה הוא לפני ח מ ל ח מ ח עם זרח ה כ ו ש י ,ואחר כן להתפלל ולחשען
על ישועת ה׳ י והמלר אסא מוציא זהב וכסף מאוצרות בית ה׳ ובית המלד —
כל אותו אוצר אשר חי״ת חמציא לו מזרח הכושי ,ואשר היה בירושלים מ י מ י
קדם עד ימי רחבעם )טםחים קיט ע״א( — ושולח אותו ש ו ח ד אל בן
חדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם :״לך הפרה את בריתך את בעשא
ויעלה מעלי״ )מל״א טו ,יח—יט(.
ישראל,
4
התחבולה הצליחה ,ו ב ע ש א חדל מלהתגרות במלך יהודה .אולם — ״האדם
יראה לעינים והי יראה ללבב״ ,כך אמר ה׳ לשמואל בכוננו את המלכות לבית
דוד )שמ״א טז ,ז ( :
ו ב ע ת חחיא בא ח נ נ י הרואה אל אםא מלר יהודה,
כ ה ש ע נ ד על מלך ארם ,ולא נ ש ע נ ת על ה אלקיד,
מלך ארם מידך .חלא חבושים וחלובים חיו לחיל
ולפרשים להרבה מאד ,ובהשענך על ה׳ נתנם בידד.
,
4
ויאמר
על כן
לרוב,
כ י ח׳
אליו:
נמלט
לרכב
עיניו
ראה דבהי׳׳ב י ד :ויבן ערי מצורה וגו׳ ח ו מ ה ומגדלים דלתים ובריחים וגו׳ ויהי לאםא
חיל
נשא צנה ו ר מ ח מיהודה שלוש מ א ו ת אלף״
ושמונים
וכוי,
כי
ולארוב
אלף.
וראה
ה כ ת ו ב לא
גם
ומבנימין נשאי מגן ודרכי ק ש ת מאתים
רמבין
במדבר
יג,
ב:
בכל
מעטיו
על
הנס,
יסמוך
וזו
עצה
א ב ל יצוד.
הגונה
בכל
בנלחמים
כובשי
להחלץ
ארצות
ולהשמר
וכוי.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש ט ט ו ת בכל הארץ להתחזק עם לככב שלם אליו —
על זאת ,כי מ ע ת ה יש עמך מלהטות.
)דבהי״ב טז ,ז—ט :וראה רד״ק
נסכלת
שם(
יודע ״היוצר יחד לבם״ שאין לבבו של אסא שלם עם ה׳ אלקיו .א מ נ ם
כתוב אחר מעיד עליו ״רק לבב אסא היה שלם עם ה׳ כל ימיו״ )מל״א ט ו ,
י ד ; וכן דבהי״ב טו ,יז( ,אבל כנראה היה איזה שחוא פגם זעיר ,שאינו נ ר א ה
לעיני אדם ,בתחבולה שנקט אםא ,עד כדי כך שהנביא קורא לו ״ ב ה ש ע נ ך
על מלך ארם״ .ואולי חפגם פגם אך ורק בהחזרת המלכות השלימה לבית ד ו ד
כצפוי באותה ימנה ,כי כר אומר לו הנביא ״בסכלת על זאת ,כי מ ע ת ה י ש
עמד מלחמות״ ,והז״ל קראו זאת ״קלקל אסא״ .תביעה זו מאת אסא באה ד ו ק א
אהרי שראה את ישועת ה׳ בזרח חכושי ,״ולצדיק …נחשב לעון ,שחרי ה ק ב ׳ ׳ ה
מדקדק עם הצדיקים אפילו כ ד י ט השערה .וכן דרך הצדיקים השלמים כ ב ט ח ו ן ,
שלא יבקשו סבה כ ל ל .
׳
5
קלקל אסא — שאם לא ה י ד מקלקל היו שניהם )ישראל
נופלים בידו ,והיתה מלכדת בית דיר חיזרת כמבראשונה )ביאור
לםד״ע שם(.
וארם(
הגר״א
**
המלד אסא לא כונן את צעדיו לפי מעלתו ,שנדרשה מ מ נ ו :
ת״ר ,ח מ ש ה נבראו מעין דיגמר של מעלה ,וכולן לקו בהן ו כ ף
אםא ברגליו ,דכתיב רק לעת זקנתו חלה את רגליו ) מ ל ״ א
טו ,כג(.
דרש רבא ,מפני מ ה נענש אסא ? מ פ נ י ש ע ש ה אנגריא ) ר ש ״ י :
עבודת מלך( בתלמידי הכמים ,שנאמר ,והמלד אסא ה ש מ י ע א ת
כל יהודה ״אין נקיי.״ )שם כב( .מאי ״אין נ ק י ״ ? א מ ר ר ב
יהודה אמר רב ,אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
)סוטה י ע ״ ב (
רגליו של אםא נבראו ״מעין דוגמה של מעלה״ )רש״י :נשתנו
התחתונים לתפארת( ,ובהם חלה לעת זקנתו .ומפני מה נענש בכלל ?
מן
מ צ ב ה של יהודה ומלכה עדיין היה המור ,וטרם הלפה הסכנה מ ה ת ג ר ו י ו ת י ו
של בעשא מלך ישראל .אמנם בעשא נסוג מהרמה ,אבל בודאי הוא ע ל ו ל
לחזור בקרוב בכוחות מהודשים .ואסא מצוד ,להרוס את המבצר אשר ברמה,
ולבנות ביצורים צפונה לה בגבע בנימין ובמצפה .להכנות ל מ ל ח מ ת מצוד,
זו — לדעתו של אסא — הוא מכריז ״אין נקי!״ .לדעתו אין כ ע ת ל ד ו ן
5
עיין דברי ר ב נ ו
בפתיחה
תשי״ד,
אשר(
בחיי )בן
ל פ ר ש ת מקץ .וראה
פ ר ק ב׳,
גם
בראשית מ ,יד
״חזון
איש״
חלק ו׳ ,ע׳ כ׳.
38
www.daat.ac.il
על
;
וכן
עניני
בדבריו
אמונה,
שם
מ״חובות
הלבבות״
ועוד,
ירושלים
בטחון
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבמלחמת רשות ,שבה נאמר על החתן ״נקי יהיה לביתר׳ )דברים כד ,ה(,
אלא לעת הזאת יצא אפילו חחן מחדרו ,וכל שכן תלמידי חכמים ) ה ע ר י ה
ערך אנגריא( י׳.
אבל לא כאשר הבין אסא ראח חי״ת — עשר ,אנגריא ב ח ל מ י ד י חכמים.
אין כאז מלחמת מצוח ,ואין לבטל תלמידי חכמים מתלמודם.
בטח אל ח׳ בכל לבד ,ואל בינתך אל תשען )משלי ג׳ ח( — זו חיא הדרישה
הגדולה שנדרשה מאסא ,ולא ע מ ד בה .״כי אם הוא משתדל ,ומבקש סיבה
שינצל מן המאורע ההוא שהוא בו ,משים חלק אחד מלבי בבםחון אותה ביבה,
ואיננו בוטה בהקב״ה בבטדוין שדם בכל יכ!י .ומי שהוא שלם במידת הבטהון,
יש עליו לבטוה בהקב״ה בכל לבו ,שהוא יתעלה בעל הסיבות כולן יזמין אליו
הסיבות כפי מה שיצטרך״ י
וגם בהליו לא דרש את ה׳ ,כי ברופאים )דבהי״ב טז ,יב(.
אסא ,אשר לבבו היה שלם עם ה׳ כל ימיו ,נאמר עליו פסוק קשה ז ה :
לא דרש את ה ׳ ! ? הדרישה ברופאים פגם הוא — בימים אשר נביאי ה׳
מתהלכים בינינו — לבוטה השלם ,ופגם זה נקרא בלשון כתבי הקודש ״לא
דרש את ה ׳ ״ .וכן מקשה רמב״ן )ויקרא כו ,י א ( :ואילו היה דבר הרופאים
נהוג בהם )בזמן הנבואה( ,מ ה טעם שיזכיר הרופאים י אין האשם רק בעבור
שלא דרש ה׳! …אבל הדורש ה׳ בנביא לא ידרוש ברופאים ,ומה הלק לרופאים
בבית עושי רצון ה׳ י
הבוטח השלם ,העושה רצון ה׳ ,אין לו לפנות לרופאים כלל ,בזמן אשר
יכול לפנות אל נביא ח׳ .ועל כך נדרש חמלך אסא.
**
הנער ,חנסיד לבית
בתהבולות גם במלהמותיו
עומדת בתביעות הנעלות
חוהמצה ההזדמנות לאהד
יהושפט בן אסא רואה את אביו חגדול נוקט
בעניניו האישיים ,ופוגם בכר באישיותו ,שאינה
הנביא .ואולי כבר הבין הנער אז ,שבגלל זה
כל ש ב ט י ישראל תהת מלכות בית דוד.
דוד,
וגם
מפי
את
ובינתיים אירעו תהפוכות מעבר לגבול .אלח בן בעשא ,מלר ישראל,
נהרג בידי זמרי .עמדי ,שר הצבא ,הומלך בידי הצבא על ישראל ,וזמרי שולח
יד בנפשו .העם בישראל טרם הכריע בין מלכותו של עמרי לבין ת ב נ י בן גינת.
6
ועיין
חידושי
מהריבוי
מצוה.
7
אגדות
״את כל
ועיין גם
למהרש״א
יהודה״,
סוטה
מד
)סוטה י
מקל
ולא
ע״ב
וחומר
ד״ה מפני
כהערוך.
מה(,
ונ״מ
דמרבה
לענין
פטור
תלמידי
ת״ח
חכמים
במלחמת
ע״ב.
התורה,
רבנו
בחיי )בן
אשר(
על
שער
הבטחון(.
ועיין
״מכתב
בפתיחה
מאליהו״,
ל פ ר ש ת מקץ )מבעל
כרך ג׳,
בני
ברק,
״חובות
תשכ״ד ,ע׳
הלבבות״
סוף
.175—170
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ח נ ה אז רואה המלך אסא את ההזדמנות לאחד את השבטים כ ד ר ך
התחבולות וחטיבות .חוא משיא את בנו יהושפט — והוא כבר ל מ ע ל ה מ ב ן
עשרים — לבתו של עמרי.
ומפני מ ה הרגו את תבני י כיון שהשיא אסא בתו של ע מ ד י
ליהושפט בנו לאשה ,הרגו את תבני )רש״י מ ל ״ א טז ,כ ב :
כשראו חשיבותו של עמרי(.
י״ן( 8
)סך״ע
פ
גם חפעם לא כיוון אםא למחשבות ח׳ ,ונשען על בינתו בחתחברו ל ב י ת
עמרי לטובת עמו ומלכות בית דוד .אמנם עמרי זכר ,למלכות מ א ת ח׳ ,מ ס ב ב
חםיבות ,מ פ נ י שחוסיף עיר אחת בארץ ישראל :״אמר רבי יוחנן ,מ פ נ י מ ה
זכה עמרי למלכות ? מ פ נ י שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל ,ש נ א מ ר ) מ ל ״ א
טז ,כד( ריקן את ההר שמרון מ א ת שמר בככרים כסף ,ויבן את ההר ,ו י ק ר א
את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון״ )סנהדרין קב ע ״ א ( .
אבל אין יישובה ש ל ארץ ישראל מכפרת על ר ש ע ת ו :״ויעשה עמרי ה ר ע
בעיני ה׳ ,וירע מכל איטר לפניו .וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובהטאתו א ש ר
ההטיא את ישראל ,להכעיס את ה׳ אלקי ישראל בהבליהם )מל״א טז ,כה—כו(.
תהבולתו ש ל אסא להתחבר בקשרי נשואין עם מלכות ישראל
להצליח .בעיני בני אדם חצליחח התחבולה להשלים בין מלכות
מלכות ישראל — ו״גדול השלום!״ )ראה ספרי במדבר פ׳ מב(,
באה לקרב לבבות ולהגדיל הריעות וחחברות .אבל לא כך נראה
ה׳ — הרחק משכן רע י ואל ת ת ח ב ר לרשע! )אבות פ״א מ ״ ז ( :
אינה יכולה
יהודה ל ב י ן
ו ת ח ב ו ל ה זו
הדבר ב ע י נ י
כיון שהשיא אסא מלך יהודה את בתו של עמרי מלך י ש ר א ל
ליהושפט בנו לאשה ,נגזרה על מלכות בית דוד ש ת כ ל ה ע ם
בית אחאב ,שנאמר )דבהי״ב כב ,ז( ,ומאלקים היתד .ת ב ו ס ת
אהזיהו וגר ,ונפלו שניהם )אהזיהו בן יהורם ,מ ל ך יהודה ,ויורם
בן אחאב ,מלך ישראל( בו ביום ,זה עם זה.
)תוספתא סוטה פי״ג ה ״ ג ; ס ד ״ ע סוף פ י ״ ז (
בוא וראה ,כמד .חוא חמרחק בין ראיית תאדם למחשבות ה ׳ ! ״ כ י ו ן
שהשיא אסא בתו של עמרי ליחושפט בנו לאשח…״ — חאדם רואת את ה ש ל ו ם
בין חמלכויות ואת חשיבותו של עמרי בעיני אסא ,והי״ת גוזר — מ א ו ת ה
ס י ב ה — גזירה של כליון על מלכות בית דוד )לבן בנו של יחושפט בן אסא,
כעבור כארבעים ש נ ה ( ! אמנם כן ,״גדול השלום ,שאפילו עובדי ע״ז ושלום
ביניהם ,כביכול אין השטן נוגע בחם ,שנאמר )חושע ד ,יז( חבור ע צ ב י ם
אפרים הנה לו״ )ספרי שם( ,והדגש על שלום ביניהם .אולם מאידך ״גדול
8
בכל
מלכי
יהודה
יותם( .וראה שם
לבן
בנו
)יהורם(.
מזכיר
הנביא
את
אמותיהם,
ב ה ג ה ו ת הגר״א ,ה ח ו ל ק על
ועיין
עוד
רש׳׳י
מל׳׳ב ט,
40
www.daat.ac.il
מלבד
יהורם
בן
יהושפם
)ואחז
ר ש ״ ,ו ג ו ר ס ״שהשיא אסא ב ת ו של
כט.
כן
עמרי
אתר דעת -מכללת הרצוג
חשלום ,שלא ניתן בחלקם של רשעים ,שבאמר )ישעיה בז ,כא( אין שלום,
אמר ה׳ ,לרשעים״ )ספרי שם( .אין תקוח לרשעים לחיות בשלום עם
חצדיקים .מלך ,שעליו מ ע י ד חנביא ״ויעש אםא הישר בעיני ה׳ כדוד אבי .״
)מל״א טו ,יא( ,לא יכול להיות לו שלום עם מלך ,אשר אותו נביא מעיד
עליו ״ויעשה עמרי הרע בעיני ה׳ ,וירע מכל אשר לפניו״ )שם טז ,כה( .א ץ
זאת אחדות כ ע י נ י ה׳ ,כ י לא ת ת כ ן אהדות אלא ב ה ש פ ע ה הדדית ,כאשר לבבו
של זה ולבבו של זה שוים.
•יי
קיום נבואת אהיה השילוני ״אך לא כל הימים״ נדחה לימות המשיה )ראה
רד״ק מ ל ״ א יא ,לט( .את איחוד כל ש ב ט י ישראל תחת מלכות בית דוד חזה
הנביא יחזקאל לעתיד ל ב א :ועבדי ד ו ד מלך עליחם ,ורועח אחד יחיח לכלם —
ובמשפטי ילכו והקותי ישמרו ועשו אותם …והיה מ ש כ נ י עליהם ,והייתי להם
לאלקים ,והמה יהיו לי לעם )יהזקאל לז ,כה—כז(.
,
**
*
במיטב שנותיו הוכתר יהושפט בן א ב א בכתר מלכות בית דוד .״וילך בכל
דרך אסא אביו ,לא סר ממנו ,לעשות חישר בעיני ה ׳ ״ )מל״א כב ,מג( .״ויהי
ה׳ עם יהושפט כי הלד בדרכי דויד אביו הראשונים )ראה שם רד״ק( ,ולא
דרש לבעלים .כי לאלקי אביו דרש ,ובמצותיו הלך ,ולא כמלכי ישראל ,ויכן
ה׳ את הממלכה בידו …ויגבה לבו בדרכי ה ׳ ״ )דבהי״ב יז ,ג—ו(.
ואף יחושפט ,כיון שנתחזק במלכות ,לא נתעסק בעסקי מלכות,
ולא בעושר ולא בכבוד ,ולא בדבר אחר ,אלא כדין ,שנאמר וימלך
יחושפט וגו׳ ויתחזק על ישראל )שם א( .מחו ״ ו י ת ח ז ק ״ ?
שנתחזק ומינח דיינים .ואומר ,ויגבח לבו בדרכי ח׳ וכר .גסות רוח
היתה בו ,שהוא אומר ויגבח ל ב ו ? אלא שמינח דיינים עליחן,
היודעים ללכת בדרכי ח׳ ,שנאמר )בראשית יח ,יט( ושמרו דרך
ה׳ לעשות צ ד ק ה ומשפט .ואומר לדיינים :ראו ,כי המשפט
לאלקים הוא.
)תנחומא ,שופטים א(
לא נתעסק בעסקי מלכות — אבל חצליח בחם יותר מכל מלכי יהודה
אשר היו לפניו )ראה דביח״ב כל פרק יז( .ולא נתעסק בעושר ובכבוד —
אבל היו לו לרוב )ראה שם(.
אלא בדין — מינוי הדיינים חכשרים ותיקון סדרי ה מ ש פ ט הם דרכי ה׳,
ועליהם נאמר ״ויגבה לבו״ .״אף שהיה לו עושר וכבוד ,לא גבה לבו בעבורם,
כי אם במה שהלך בדרכי ח׳ .כי כל חעושר וחכבוד לא נחשב לו למאומה,
מול דרכי ה ׳ ״ )מצודת דוד בדבהי״ב שם( .״כי הכתוב ימנע את המלך
מגיאות ורוממוח ה ל ב וכר ,כי בראוי להתרומם ולהתגדל יזהירנו להיות לבבו
שפל ,ככל אחיו הקטנים מ מ נ ו )רמב״ן דברים יז ,כ(.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו וגו׳ ללמד בערי יהודה וגו׳.
וילמדו ביחודח ,ועמחם ספר תורת ח׳ ,ויסבו בכל ערי יהודה,
וילמדו בעם )דבחי״ב יז ,ז—ט(.
בעם מבאר
עד הר
שבע
וישב יחושפט בירושלים ,וישב ויצא
אפרים ,וישיבם אל ח׳ אלקי אבותיהם
ויעמד שופטים בארץ ,בכל ערי יהודה הבערות לעיר ועיר ו ג ו /
ומראשי
יהושפט מן הלויים והכהנים
וגם בירושלים העמיד
האבות לישראל למשפט ד׳ ולריב) .שם יט ,ד—ח(.
כמח גדולים מ ע ש י יהושפט! בתחילת מלכותו שלח את שריו לחפיץ
ידיעת התורה ולימודח בעם .וכאשר ראח נסי ח׳ ,ושמע תוכחת חנביא )ראה
שם( ,יוצא המלר בכבודו ובעצמו בכל רהבי ממלכתו ,משיב את העם אל ד ר כ י
ה׳ ,ומעמיד שופטים כשרים והגונים בכל עיר ועיר ,וממנה בית הדין הגדול
בירושלים.
ויאמר אל ה ש פ ט י ם :ראו .מה אתם עושים! כי לא לא-ם תשפטו,
כי לה׳ .ועמכם בדבר המשפט .ועתה יהי פ-זר ה׳ עליכם .ש מ ר ו
ועשו ,כי אין עם ה׳ אלקינו עי^ה ומשא פנים ומקה ש ה ד וגו׳.
ו
ויצו עיייהם ל א מ ר :כה תעשון ביראת ד׳ ,באמי:ה ובלבב שלם.
וגר .חזקו ועשו ,ויהי ה׳ עם הטוב! )שם ,ו—יא(.
אלו הה יסודית מ ש פ ט י התורה ,ועליהם הוא בסם את כסא מלכותו —
ויכן ה׳ את הממלכה בידו.
ולא זו .אח ז ו :״ואת יראי ה׳ ירבד )תהלים טו .ד( — זה יהושפט מ ל ך
יהודה .שבשעה שהיה רואה תיימיד הכם ,היה עומד מכסאו ,ומהבקו ומנשקו,
וקורא לו רבי רבי ,מרי מרי״ )מכות כד ,ע״א(.
י עו^.
כבירח של נושאי דבר התורה עיייה על כבודו של המלל
מכסאו .ארבה דהה אחר א ו ת ם — מחבהי ומנשקו .והוא נ כ י ע לעליונותם ,ב ג ל ל
הכיז־נ דתירה אשר בלבם — והירא לו ..רבי רבי! מרי מרי!״ .חנח כי כן,
זוהי דמותו האידיאלית של מלד מבית ד ו ד :הוגה בתורח ,ועוסק במצוות
כדוד אביו .כפי התורה ש ב כ ת ב ושבעל פה .זיכיי! כל י ש י א ל לירד כה ו ל ח ז -
ב ד י ה ) .ראה רמב״ם .הלכות מלכים .פי״א ה״ד( .מצוד .על המלך לכבד לומדי
תורה ,וכשיכנסו לפניו סנהדרין והכמי ישראל ,יעמוד לפניהם ויושיבם בצדו.
וכן היה יהושפט מלד יהודה ערמה אפילו לתלמיד הכם )שם פ״ב ה״ה( .ובכל
יהיו מעשיו לשם שמים .ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ,ולמלאות
העולם צדק ,ולשבור זרוע הרשעים ,ולהלחם מלחמות ה׳ )שם פ ״ ד ה״י(.
ה
ה
אמנם כן — וילדי בכל דרך אבא אביו ,לא סר ממנו ,לעשות הישר בעיני ה ׳ !
מ ה אביו נאמר בו ״ויעש אסא הישר בעיני ה׳ כדוד אביו״ — אף הוא כן.
מ ה אביו נאמר בו ״ויסר את מזבהות הנכר והבמות ,וישבר את המצבות,
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויגדע את האשדים״ )דבהי״ב יד ,ב( — אף הוא נאמר בו ״ועוד הסיר את
הכמות ואת האשדים מיהודה״ )שם יז ,ו ( :כל עבודה זרה שבארץ ישראל
ומה אביו נאמר בו
התורה והמצור) .שם יד,
אלקי אבותיהם )שם יט,
נשאר בימי אסא אביו,
״ויאמר ליהודה לרררש את ה׳ אלקי אבותיהם ,ולעשות
ג( — אף הוא נאמר בו ״ויצא בעם וגו׳ וישיבם אל ה׳
ד( .ועוד הוסיף על מ ע ש י א ב י ו :״ויתר הקדש ,אשר
בער מן הארץ״.
ולכן — מה אביו נאמר בו ״שקצה הארץ ,ואין עמו מ ל ה מ ה בשנים
האלה ,כי הנייר ה׳ לד )שפ יד ,ה( — אף הוא נאמר בו ״ותשקוט מלכות
יהושפט ,וינה לי אלקיו מבביב )שם כ ,ל(.
הנה הוא זה המלך אשר כ מ ש פ ט יעמיד ארץ )משלי כט ,ד( ,ויהי ה׳ עם
הטוב.
**
*
וילך בכל דרך אסא אביו — אך!…
מה אביו נאמר בו ״והבמות לא סרו״ )מל״א טו ,יד( — אף הוא נאמר
בו ״אך הכמות לא סרו ,עוד העם מזבהים ומקטרים בבמות )שם כב ,מד(.
אין אלו ה״ו במות לע״ז ,כי הרי אותם הם הסירו ,אלא ״במות היחיד שהורגלו
ליקרב עליהן לשמיב ,כ ש ה ר ב ה שילה עד שנבנה הבית ,שהיו הבמות מותרות
)ראד .דברים יב ,יא וברש״י שם מגמרא זבחים( ,לא סרו עתה ,ואף על פי
שנאסרו מ ש נ ב נ ה הבית ,וחיו ענושים עליח כרת״ )רש״י מ ל ״ א טו ,יד( .ואין
המלכים הצדיקים ,אסא ויהושפט ,מזבהים ומקטרים בהם ה״ו ,אלא העב,
ואין ״העם״ אלא רשעים )ספרי במדבר יא( .אבל אהד מייעודי המלך הוא
לחזק בדקה של תורה ,ויכו? כל ישראל לילך בה ,ולהרים דת האמת .אם כן,
הסרון ישי כאן ,ו״אך״ — למעט מגדולתם וצדקתם של מלכים אלה.
ועוד דבר שהלך בו בדרך אסא אביו — ולא ל ש ב ה :וישלם יהושפט עם
מלך ישראל )מל״א כב ,מה( .יהושפט קיבל מאביו את שאיפתו ההזקה להשלים
עם מלכי ישראל אשר בשומרון.
ומה אביו השיאו לבת עמרי — אף הוא השיא את בנו יהורם לעתליה
בת א ד א ב בן עמרי .וכן הוא אומר ״ויתהתן לאהאב״ )דבהי״ב יה ,א ורד״ק
שם( .
9
ומקרבה של היתון — להתהברות עם ה ר ש ע :
9
א.
במלהמת רמות גלעד — עם אהאב
ב.
באניות תרשיש — עם אהזיה בן אהאב
ג.
ובמלחמת מואב — עם יורם בן אהאב
ראה
מל״ב
מלך
יהודה ,היה
לא
היו
אלא
ח ,י ח ;
בן
שמונה
שם
כ״ב
בו
)ורד״ק
במלכו
שנים <שם
שם(!
)מל״ב
יז(.
ח,
דבהי״ב כא ,ו.
כי(,
וא״כ ב י י א י
וכל
נולד
אחזיה,
שנות
בימי
בן
מלכותו
אביו
עתליה
של
זקנו
אביו
ויהורם,
יהורם
יהושפט.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ורק במלחמתו בבני עמון ומואב והר שעיר ,ש ב ה לא התחבר לרשעים,
זכר ,לנס גלוי.
מ ן השמים למדונו ,איפוא ,את גודל התביעה ממלך צדיק ,בזמן הנבואה,
בהתהברו לרשע ,גם אם כוונתו לטובה ,כפי שראינו כבר בתביעה מאסא אביו.
ומן השמים למדונו את גודל שכרו ,כאשר המלך הצדיק מ צ פ ה לרהמי ש מ י ם
ולישועת ח׳ ,מבלי לנקוט בתחבולות ולבקש סיבות.
והוא הנאמר בתוכחת הנכיאי׳י ,בספר מלכים :וישלם יחושפט עם מ ל ך
ישראל .הבה ונלמד פרשיות אלה.
**
מחותנו וגיסו של יהושפט ,א ד א ב מלך ישראל ,הרשיע מכל מ ל כ י י ש ר א ל
אשר חיו לפניו — לחכעיס את ח׳ יי .בעצת איזבל אשתו ,בת מלך צדונים,
הוא מנהיג בישראל את עבודת הבעל הבזויה והטמאה .ח׳ שולח אליו א ת
הנביא אליהו ה ת ש ב י להוכיהו ולההזירו למוטב .הנביא פועל במסירות נ פ ש
ממיט ,והפרשיות י ד ו ע ו ת :עצירת הגשמים ,ה מ ע מ ד הנשגב בהר הכרמל,
שהיטת נביאי הבעל ,הנצהונות על ארם בעזרת ה׳ ,וכרם נבות .ואהרי כל
•זאת :״רק לא היה כאהאב ,אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה׳ ,אשר השהה
איתי איזבל אשתו .ויתעב מ א ד ללכת אהרי הגלולים ככל אשר עשו ה א מ ו ר י ״
)מל״א כא ,כה־־־כו(.
אין ספק שיהושפט הצדיק ,מלך יהודה ,ידע את כל אשר נעשה מ ע ב ר
לגבול ממלכתו .אולי הוא סבר שהקריאה הקדושה מ פ י כל ישראל ב ה ר
הכרמל ״ה׳ הוא האלקים״! מ צ ב י ע ה על תשובה שלימה .אולי הוא ס ב ר
שהנצהונות המופלאים על בן הדד מצביעים על קבלת התשובה .ואולי הוא
סבר שתשובתו של אחאב אהרי מ ע ש ה כרם נבות כיפרה לו על כל מ ע ש י ו :
״)אחאב( שלח וקרא ליהושפט מלך יהודה ,והיה נותן לו מלקות א ר ב ע י ם
בכל יום שלוש פעמים ,ובצום ובתפילח חיה משכים ומעריב לפני חקב״ח ,ו ה י ה
עוסק בתורה כל ימיו ,ולא חזר למעשיו הרעים עוד ,מ ת ר צ י ת ת ש ו ב ת ו ״ )פרקי
דר״א פ׳ מג( .והנה ע ת ה ראוי הוא להתחבר א ת ו :״לא הרה מפליג נ פ ש י ה
מיניה״ )חולין ה ע ״ א ( .
2ו
יהושפט בא לשומרון להפגש עם אהאב )ראה הכל במל״א כב ו ב ד ב ה ״ י ב
יח( .בשיחתו מעורר אחאב את כבוש רמות גלעד בידי ארם )וראה שם ברד״ק(.
עיר ח ש ו ב ח בארץ ישראל עדיין בידי חגויים ,ומלחמת מצוה חיא ל ה ו צ י א ה
1 3
10וראה שם רד״ק,
הוא תוכחה
ש פ ס ו ק זה
! 1על ד מ ו ת ו ראה י .לוי – ,ד ר כ ו של
שנה
לקיומו,
12ר ש ״ י :
13עיר
ירושלים
לא היה
מקלט
תשבו,
יזזושפט
ב נ ח ל ת גד.
נזהר
ראה
מלך
בישראל״,
בית הספר
חורב
בירושלים,
ע׳ .91—79
ונבדל
ממנו
דברים ד,
מג!
44
www.daat.ac.il
וכו׳.
וראה
יהושע כ,
חן
שם
כל
ושם
הסוגיא.
כא ,לו.
שלושים
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 ,
מ י ד ם .ואחאב מציע ל י ה ו ש פ ט :התלך ע מ י רמות גלעד ן ויחושפט —
בהתחשב במצות ישיבת א״י — מ ש י ב לו מ י ד :כמוני כמוך ,כעמי כעמך,
כסוסי כסוסיך .רק תנאי אהד הוא מ ת נ ה :דרש נא כיום את ד ב ר ד״׳! בראח,
שיהושפט לא היה בטוח ,אם מ ל ח מ ת מצות נ ל ח מ ת בשותפות עם אהאב .ו ה נ ה
מנסה אהאב לרמותו בארבע מאות נביאי שקר ,שכולם מנבאים בסגנון א ח ד :
״עלה ,ויחן ה׳ ביד המלך״ .יהושפט מבין את המרמה ,ודורש בתוקף ; ה ב י א
גם נביא אמת ,אשר יאמר רק אמת בשם ה׳ .נביא ה׳ ,מיכיהו בן ימלה ,חוזה
את מפלתו האישית של אוזאב ,כעונש על מ ע ש ה כרם גבות ,ש׳״ א היה בו
חטא לכלל י ש ר א ל .
, 1
כיצד היה צריך יהושפט להבין נבואה זו ן
כיון שהלך יהושפט מלך יהודה עם אהאב מלך ישראל למלחמה
ברמות גלעד ,נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג ,שנאמר ,ויהי
כראות שרי הרכב את יהושפט וגו׳ )ויזעק יהושפט ,וה׳ עזרו( —
ראוי ליהרג באותה שעה ,אלא מ ל מ ד שבשכר זעקה שזעק ,ת ל ה
לו הכתוב שבע ימנים ,והיו מונין לבנו.
)תוספתא סוטה פי״ב ה״ב וסד״ע פי״ז(
דברים כדרבונות! יהושפט לא היה צריך ללכת — אפילו למלהמת
מצוד״ — עם אהאב ,ונגזרה הגזירה ליהרג .רק התפילה היא שהצילתו ,אבל
המלכות כבר נמנית לבנו יהורם .והדברים מפורשים בדברי ה נ ב י א :
ויצא אל פניו יהוא כן חנגי ההוזה ,ויאמר אל י ה ו ש פ ט :הלרשע
ל ע ז ו ר ? ! ולשונאי ח׳ ת א ח ב ? ! ובזאת עליך קצף מלפני היי אבל
דבךים טובים נמצא עמך ,כי בערת חאשרות מן חארץ ,וחכינות
לבכר לדרוש חאלקים.
)דבהי״ב יט ,ב—ג(
מ ל ח מ ת מצוד .נדחית מ פ נ י חתחברות לרשע ,אין שותפות במצוות עם רשע
אפילו במצות ישיבת ארץ י ש ר א ל :חלרשע לעזור י וכך חיית צריך לחבין
את נבואת מיכיהו בן ימלד .כי אחאב הוא רשע ש ל א נתכפרו לו חטאיו כולם.
ב מ ע ש ה כרם נבות נתקבלה תשובתו ,ו ב מ ל ח מ ת רמות גלעד קיבל את עונשו
שיכפר לו .אבל מ ל ח מ ה זו היא עזרה לרשע ,ולא עליך מ ו ט ל ת כ ע ת חמצוה.
הוי ,כמד .רחוקים מ ח ש ב ו ת ד״אדם מ מ ח ש ב ו ת ד.׳!
14ראה
מן
רמב׳׳ן
בהשלמה
לספר
האומות …אבל הארץ לא
המצוות
נניח
של
אותה
הרמב׳׳ם,
מצוד.
בידם ,ולא ביר
ד:
ולא
זולתם מן
נעזבה
ביד
זולתנו
האומות ,ב ד ו ר מ ן
הדורות .ואף בעל ״ מ ג ל ת אסתר״ ,ה ח ו ל ק על רמב״ן ,כ ו ת ב :מ צ ו ת י ר ו ש ת הארץ ו י ש י ב ת ה
לא
נהגה רק
בימי
משה
15ראה שם ו ט ״ ל פ ס ו ק
ויהושע
ודוד,
וכל
זמן
שלא
גלו
מארצם.
מ :אתה ל ב ד ך ת מ ו ת ב מ ל ח מ ה וכוי.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועוד אזהרה לעתיד רומז הנביא יהוא בן ח נ נ י :ולשונאי ה׳ )לשון רבים!(
תאהב )לשון עתיד!( י רמז רמז לו על בניו של אחאב ,אחזיהו ויורם ,ש ע ת י ד
הוא להתחבר עמהם.
והפעם אין המלך יהושפט נוהג בדרכי אביו .כאשר בא אביו של ה נ ב י א ,
הנני הרואה ,אל אביו של המלך בתוכהה דומה ,אהרי מלהמתו בבעשא ) ר א ה
לעיל( ,מה נאמר בו י ״ויכעס אסא אל הרואה ,ויתנהו בית המהפכת ,כי ב ז ע ף
עמו על זאת״ )דבהי״ב טז ,י( .ולעומתו נוהג יהושפט אהרת .התוכהה מ ת ק ב ל ת
על לבו ,והוא מתהזק במלאכת ה׳ ובהנהגת העם בדרכי הי.
במידה והאדם השיג מ ע ל ה גבוהה יותר ,בה במידה גם התביעות מ מ נ ו
גבוהות יותר — בקרובי אקדש ,נורא אלקים ממקדשיך .אבל גם להיפך .ב מ י ד ה
והאדם גדול יותר ,בה במידה גם הרושם הזעיר והתגובה הזעירה על מ ע ש י ו
מקבלים משמעות גדולה הרבה יותר .מלה או פסוק החקוקים לדורות ב כ ת ב י
הקודש ,משמעותם אצל גדולי ישראל אינה ניתנת ל ש ע ר ׳ " .
וימת )אהזיה בן אהאב( כדבר ה׳ אשר דבר אליהו ,וימלוך יהורם
)בן אהאב( תהתיו ,בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה
)מל״ב א ,יז( .אפשר לומר כן ? והלא יהושפט מלך אהריו ח מ ש
ש נ י ם ! י אלא כיון שהי ך יהושפט מלך יהודה עם אהאב מ ל ך
ישראל למלהמה ברמות גלעד ,נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג
וכו׳ אלא מלמד ,שבשכר זעקה שזעק תלה לו הכתיב ש ב ע
ש נ י ם " ,והיו מונין לבנו.
ז
)תוספתא
שם וסד״ע
שם(
אהרי מערכת רמות גלעד מלך יהושפט עוד שבע שנים ,אבל הכתוב מ ו נ ה —
במקום אהד — את ימי המלכות האלה לבנו יהורם ,מפני שהתהבר לאהאב.
יהושפט לא נהרג ,על אף הגזירה — בשכר הזעקה שיזעק .יהושפט גם לא
מת לפני זמנו .הכתוב גם אינו מפחית מימי מלכותו ,ואפילו לא נכתב שיהורם
מלך תהתיו בימיו .ולא עוד ,אלא אפילו מנין ימי מלכותו של יהורם — ש מ ו נ ה
שנים )מל״ב ח ,יז( — לא התהיל בימי רמות גלעד .רק במקום אהד ,ב ה ק ש ר
למלכות יהורם בן אהאב ,רומז לנו הכתוב בחשבון השנים ש״היו מונין לבנו״
)או כגירסת ס ד ״ ע :ועלתה מלכות לבנו( .הדברים אינם מפורשים בפסוק .רק
מי ש מ ה ש ב את השבון השנים ,ותוהה על סתירה ,לו נתגלה הרמז .ואצל י ה ו ש פ ט
רמז כזה בדברי הנביא ,הרי משמעותו רהבה וגדולה לאין ערוך .מתוך ק ו ש י ה
וסתירה בין פסוקים נרמזה לנו לדורות התוכהה הכבדה כלפי המלך ה צ ד י ק :
לא היה לו ללכת לרמות גלעד יהד עם אהאב.
16ראה ויק״ר פל״ד ויל״ש סוף רמז קמא :אילו היה יודע
17ראה
החשבון
ברש״י מל״ב
ראובן ,אהרן
ובועז
וכו׳.
א ,יז.
18דהיינו שנתיים בימי אחזיר .בן אחאב ,וחמש שנים בימי יהורם בן אחאב .עיין רש״י שם.
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואולי נוכל לומר שעיר רמז רמז לנו הנביא.
עם מלך ישראל״ ,בא — מיד אחריו — פסוק
וגו׳ ״ )מל׳יא כב ,מה—מו ,1אף על פי שהנביא
הלק ממעשיו של יהושפט ,אהרי השלמתו עם
לנו ה נ ב י א :ההשלמה עם מלך ישראל אינה
מסתיימים כאן ימי מלכותו שיל יהושפט; .
אהרי הפסוק ״וישלם יחושפט
הסיכום ״ויתר דברי יהושפט
עדיין ממשיך אחרי זח לתאר
מלך ישראל .אלא רמז רמז
רצויה לפני הי״ת ,ובעצם
מלך יהודה קיבל את תוכהת הנביא יהוא בן הנני בהכנעה .תוכהה זו
אינה מובאת כבפר מרכיב .מפי הנביא ירמיה ,כותב הספר ,א; א ברמז .ודי
בכך ללמדנו לדורות את הלקה .רק בספר מלכות בית דוד ,ספר דברי הימים,
מובאת התוכהה בפירוש ,כי שם ממשיך הס :פר בתיאור מעשיו הגדולים של
המלך לבית דוד כתוצאה מתוכהה זו ;וראה ר״י אברבנאל בהקדמתו לספר
מלכים )״ההקדמה השניה״( ,וכן בפירושו למל״א כב ,מט ,בסוף דבריו על
מלכות יהושפט(.
בינתיים קם במלכות השכנה מלך הדש׳ .אחאב נחרג במלחמת רמות
גלעד ,כדבר ה׳ אשר דיבר ביד הנביא מיכיהו בן ימלה .וימלוך אחזיה בנו
תהתיו.
אין אנו יודעים במה שוגה אחזיה מאביו אהאב .גם עליו מעיד הנביא
״ויעש הרע בעיני ה׳ ,וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט,
אשר החטיא את ישראל .ויעבוד את הבעל ,וישתחוה לו ,ויכעס את ה׳ אלקי
ישראל ,ככל אשר עשה אביו״ )מל״א כב ,נג—נד( .אולי סבר יהושפט לקרב
את בן גיסו הצעיר לתורה ,בטרם יצא טבעו הרע בעולם ,ולכן התהבר אתו.
ואולי סבר שבעניני מסהר !ספנות אין איסור להתחבר .ואולי סבר שמותר
לקבל עזרה מרשע ,כאשר אינו מראה לו סימני אהבה והיבה .הנביא יחוא רק
אמר לו שאין לעזור לרשע ,אבל לא להיפך .אין אנו יודעים ,וגם הז״ל לא
מסרו לנו ,מדוע ,אהרי התוכחה הקשה של ההוזה ,לא עבר זמן רב — תוך
שנה א ה ת ! — ויהושפט התחבר לאהזיה בן אהאב.
ואהרי כן אתהבר יהושפט מלך יהודה עם אהזיה מלך ישראל —
הוא הרשיע לעשות .ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש,
ויעשו אניות בעציון גבר.
)דבהי״ב כ ,לה—לו(
1 9
עציון גבר להוף ים סוף היתד .בארץ מלכי יהודה עוד מימי ש ל מ ה ,
וחמלך יהושפט מ נ ס ח לחדש משם את המסחר הימי לארצות הרחוקות כבימי
קדם .פעילות כלכלית זו נ ע ש י ת בעזרת אחזיח בן אחאב .ושוב בא אליו
נביא ח׳ ,ומוכיחו על התחברות זו ל ר ש ע :
19ראה מל׳׳א מ ,כו ,ודבהי׳׳ב ח ,יז.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ויתנבא אליעזר בן דודוהו ממרשה על יהושפט ל א מ ר :ב ה ת ח ב ר ך
)שם ל ז (
עם אחזיהו פרץ ה׳ את מ ע ש י ך !
ואל תתהבר לרשע ,מלמד שלא יתהבר אדם עם אדם רע ,ו ל א
אם אדם רשע .שכן מציגו ביהושפט שהתהבר באהאב ,ו ע ל ה ע מ ו
רמות גלעד ,ויצא עדיו קצף ,שנאמר ובזאת עליך קצף מ ל פ נ י ה׳.
שוב נתהבר לאהזיה ,ויעשו אניות בעצ־ון גבר ,ופרץ ה׳ א ת
מעשיו ,ש־נאמר בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה׳ את מ ע ש י ך ,
אניות .וכר .דבר אחר ,אל תתהבר לרשע — ו א פ י ל ו
וישברו
לקרבו לתורה.
)אבות
ה״ד(
דר״נ פ״ט,
ושמא תאמר ,הריני נזהר מלדור בשכונתו ,שהוא ה ת ח ב ר ו ת
תמידי ,אלא שאני מתחבר עמו לעניני בהירה ופרקמטיא ד ר ך
עראי ,וכיוצא באלה .לכך הוא )נתאי הארבלי( ה ה ר ומזהיר ״ א ל
תתחבר לרשע״ ,כלומר ,בשוב הברה בעילם.
)בית הבחירה לאבות פ ״ א מ ״ ז (
והפעם תוכחת הנביא מלווה גם בעונש־ מוהשי — מ י ד ה
״וישברו אניות ולא עצרו )כה( ללכת אל תרשיש־״ )שם(.
כנגד
הנביא בספר מלכים עוד מוסיף ,שגם הפעם מקבל המלך
ך״תוכהה ב ה כ נ ע ה :
יהושפט
אז אמר אחזיהו בן אהאב אל יהושפט :ילכו עבדי עם
באניות — ולא א ב ה יהושפט) .מל״א ,כב ,נ(.
מידה:
את
עבדיך
אהזיה השב כנראה שהכשלון נגרם להם מפני הוסר יכולתם של ע ב ד י
יהושפט להשיט אניות ,והוא מציע ,לא רק להשתתף בעשיית האניות ,א ל א
גם בהשטתם .אבל יהושפט למד את הדקה מפי הנביא ,ולא אבה עוד ל ה ש ת ת ף ,
אפילו לעניני םהורה וספנות ,עם הרשע.
אהזיה בן אהאב ברשעתו לא האריך ימים על כסא מלכותו ,״וימת כ ד ב ר
ה׳ אשר דבר אליהו ,וימלך יהורם תהתיו״ )מל״ב א ,יז( .והנה רואה י ח ו ש פ ט
מלך יהודה ,דודו של מלך ישראל ,שהמלך הצעיר־ההדש אינו הולד כ ד ר כ י
אביו ו א מ ו :
ויעשה הרע בעיני ה׳ ,רק לא כאביו וכאמו ,ויבר א ת מ צ כ ו ־
הבעל ,אשר עשה אביו .רק בחטאות ירבעם בן נבט ,אשר ה ח ט י א
)מל״ב ג ,ב—ג(
את ישראל דבק ,לא סר ממנה.
יחורם בן אחאב הסיר את מ צ ב ת הבעל ,אשר עשר .אביו .חוא מחזיר א ת
המצב לקדמותו ,כפי שהיה בימי ירבעם בן נבט ,בתחילת מלכות י ש ר א ל ־ א פ ר י ם
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 0
מאידך הוא אינו מסיר את עגלי הזהב אשיר בדן ואשר ב ב י ת ־ א ל ,מ ד א ג ת ו
שלא תשוב הממלכה לבית דוד ,אם יעלו לרגל לירושלים עיר הקודש ,ויראו
את המלך מבית דוד יושב בעזרה ,ומלך ישראל אינו נ ה נ ה מפריווילגיה זו.
ואם יבואו לבית המקדש במוצאי שנת השמיטה למצות ״הקהל״ ,ישמעו את
״פרשת המלך״ מפיו של המלך מבית דוד )סנהדרין קא ע ״ ב ורש״י מ ל ״ א יב,
כז( .הדאגה היא לממלכתי ,וכן נהגו כל מ ל כ י ישראל מסיבה זו )רש״י מ ל ״ ב
ג ,ג( ,דאין בעגלים עבודה זרה ממש מ ת ה י ל ת עשייתם ׳ .-יורם גם היה זה
אשר ,עוד לפני היותו מלך ,עזר לעובדיהו אשר על הבית להציל את נביאי
ה׳ מידי איזבל אמו .אמנם הלוה את הכסף ברבית ,ועמד בתוקף רב על ההזרתו,
ו ע ל כך גם נענש לבסוף ;שמו״ר פ׳ לא(.
מלך הדש זה ,אשר תיקן במקצת מ ע ש י אבותיו ,פוגה בתחילת מלכותו
לדודו ,המלך יהושפט ,לעזור לו במלחמת• כמואב .בימי אביו אהאב היו לו
מואב למס ,ואהרי מותו פשע מישע מלך מואב במלכות ב נ ו :
וילך וישלה אל יהושפט מלך יהודה ל א מ ר :מלך מואב פ ש ע בי —
התלך אתי אל מואב ל מ ל ה מ ה ?
ויאמר :אעלה — כמוני כמוך ,כ ע מ י כעמך ,כסוסי כסוסיך.
)מל״ב ג ,ז(
יד״ושפט סובר ,כנראה ,שאין יורם בן אהאב רשע גמור ,ומותר להיות לו
לעזר .סוף סוף מדובר על כבודם של ישראל ,ובו אין להבדיל בין המלכויות.
בודאי נזכר הוא בשאלה דומה ששאלו אהאב ,רק לפני שנתיים ,בי גם תשובתו
הפעם דומה מלה במלה לתשובתו אז .ובודאי גם נזכר בתוכחה החמורה של
ההוזה אהרי ה מ ל ה מ ה ההיא .אבל נראה לו ליהושפט ,כי לא על יורם נ א מ ר ה
האזהרה ההיא.
מלך ישראל מתייעץ בכל עניני ה מ ל ה מ ה עם מלך יהודה המנוסה .הם
מצרפים אליהם בדרכם גב את אדום ,ומקיפים את ים המלה מצד דרום .אחרי
מסע של שבעה ימים במדבר אוזלים המים מכליהם .״ויאמר מלך י ש ר א ל :א ה ה !
כי קרא ה׳ לשלשת המלכים האלה ,לתת אותם ביד מואב .ויאמר י ה ו ש פ ט :
האין פה נביא ל ה /ונדרשה את ה׳ מאותו .ויען אהד מ ע ב ד י מלך ישראל
ו י א מ ר :פ ח אלישע בן שפם ,אשר יצק מים על ידי אליהו״ )מל״ב ג ,י—יא(.
יהושפט לא ראה צורך לשאול את פי הנביא לפני היציאה למסע ,כי היה
בטוה בצדקת המלהמה ובצדקת ההליכה המשותפת עם מ ל ך ישראל .וגם עתה,
בעת צרה ,הוא בטוה שנביא ה׳ נמצא ב כ ה נ ה ישראל ,ובודאי ״יש אותו דבר ה׳ ״.
20לכאורה
משתמע
שעוד
מדבהי״ב יג ,יט
מימי אביה
בן
רחבעם
היתה
בית־אל
במלכות
יהודה .מאידך משתמע ממל״ב י ,כט שבסוף ימי יהורם בן יהושפט היתד ,ב מ ל כ ו ת ישראל.
2 1
ד
עיין י ״ ק מל׳׳א יב ,כח .והשווה רמב׳׳ן ש מ ו ת לב ,א .וראה גם ההשוואה לעגל ש ב מ ד ב ר
בסנהדרין
קב
ע״א,
א״ר
אושעיא.
49
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
מלךדעת -
וירדו אליו אתר
ויהושפט ומלך אדום )שם יב(.
ישראל
להודיע רשעו של יורם — שלא היה מ ו ד ה בו ,ולא הודה בו א ל א
יהושפט .למה לא נאמר כאן ביהושפט ״מלך״ ? להודיע ע נ ו ת נ ו ת ו
של אוהו צדיק ,שלא רצה לירד לפני הנביא בבגדי מלכות ,א ל א
כחבר הדיוט ־ .-ויש אומרים ,מ פ נ י שנגזרה גזירה ש י ה ר ג עם
אהאב ,היה הכתוב מונה לבנו מ א ו ת ה שעה•׳־ .לפיכך לא נ כ ת ב
״מלך״ .ובשכר שירדו לפני הנביא ,זכו לראות כל הנסים.
)במד״ר
פ׳ כא(
הנה למדנו הנביא את ההבדל בין מלך ישראל ליהושפט .אמנם גם יורם
מ ב י ן שהצרה באה עליהם מאת ה׳ — ״כי קרא ה׳ לשלושת המלכים ה א ל ה
וגוי ״ ,אבל אין עולה בדעתו שיש לשאול את פי נביא ה ; כי ״לא ה י ה מ ו ד ה
בו״ .ולעומתו ,אותו צדיק ,לא רק שהוא מודה בו ,ולא רק שראה את ה ש ג ח ת
ה׳ בהמצאו של הנביא במחנה ,אלא עוד מתלבש ענוה לפני הנביא ,כי ה ר י
הוא נושא את דבר ה׳.
הנביא אלישע יודע את ההבדל התהומי בין שני המלכים ,וכרבו ,אליהו
הנביא כלפי אחאב ,אינו נרתע כלל מקהוכיח את מלך ישראל בתקיפות ר ב ה :
״ויאמר אלישע אל מלך ישראל :מ ה לי ולך י לך אל נביאי אביך ואל נ ב י א י
אמך <״ )שם יג( .לא תקנת כלום! עדיין אינך מ ו ד ה כי״כיא ח׳ ,מעולם לא פ נ י ת
לנביא ה׳ )במד״ר שם( .כל זמן שאינך נכנע לפני ה׳ ונביאיו ,אתה ע ד י י ן
כגדר רשע .אבל מאידך ,אין הנביא פוסל את התהברותו של יהושפט ל מ ; ך זה,
כי — כך סבר יהושפט — אין הוא רשע כאביו ,כאמו וכאהיו.
בהכנעה
יורם התבונן בענותנותו של המלך יהושפט לפני הנביא ,וקיבל
א ת תוכחתו .שלא כאביו ,הוא מ נ ס ה לתקן את דרכיו:
התחיל מתחנן ל פ נ י ו :ויאמר מלך ישראל ,אל! ) ו ת י ב ״ ע :נא,
על תזכיר עוונות המרשעת ההיא ,בקש עלינו רחמים ,(.כי ק ר א
ה׳ לשלושת המלכים חאלח ,לתת אותם ביד מואב ן.
ויאמר אלישע ,חי ה׳ צ ב ־ א ו ת אשר עמדתי לפניו ,כי לולי פ נ י
יהושפט מלך יהודה אני נשא ,אם אביט אליך ואם א ר א ך •
)במד״ר ש ם ; מ ל ״ ב ג ,יג—יד(
,
התוכחח חתקיפח פ ע ל ה את פעולתה — יורם מ ת ח נ ן לפני הנביא ל ב ק
רחמים על ישראל ,ומסתייג ברורות מ מ ע ש י אמו ,שעדיין היתד• חיח .ו ב כ ל
ש
22אמנם
הנביא
ממנה
ושם
ה״ח( ,אבל
ומלך
שמחל על
את
מבחינת
כבודו
המלך
)ספרי
הכבוד,
אין
כבודו
דברים
אפילו נביא
יז,
רמב׳׳ם
טו:
חייב בכבודו
מחול )שם ה״ג(.
של
יהושפט
הלכות
מלכים
ה מ ל ך )שם
לא
מחל
פ״א
פ״ב
כאן על
והנביא היה חייב בכבודו ,אלא מ ת ו ן ענוה לפני נושא דבר ה׳ לא רצה ל ה ת ה ד ר
לפניו,
23ראה
ומעלתו
זאת של
יזזושפט
נרמזת
בפסוק.
לעיל.
50
www.daat.ac.il
וראה
גם
רמב׳׳ם
שם
ה׳׳ו.
ה״
ג
ה״ד,(,
כבודו,
בלבושו
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאת נ ע נ ה הנביא רק מ פ נ י שהוא נושא פנים ליהושפט מלך יהודה .הנביא
אינו רואה את הנראה לעין בלבד ,הוא רואה גם את הפנימיות שבאדם,
מ ה ש ב ו ת אדם ותחבולותיו ,ויצרי מעללי איש .בעיני יהושפט תיקן יורם א ת
מעשיי אביו ואמו ,וגם מוכן הוא להכנע לפני הנביא .ולכן הוא התחבר אתו
במלהמה זו ,ובאמת אין הנביא מוכיחו על כך .אבל הנביא מ ע מ י ק בראייתו —
תשובתו של יורם אינה שלמה ,ובעיניו עדיין הוא ר ש ע :אמר רבי יוהנן,
אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע ,שנאמר ״לולי פ נ י יהושפט מלר
יהודה אני נושא ,אם אביט אליך ואם אראך!״ )מגילה כה ע״א( .ת ב י ע ת ו
של הנביא גדולה הרבה יותר מ ה ב נ ת ם וראייתם של בני א ד ם .
2 4
מחנה ישראל ניצל בנס גלוי ,ולא עוד ,אלא גם נהלו נצהון גדול על מואב.
ויאמר )אלישע( :כה אמר ה׳ ,ע ש ה חנחל הזה גבים גבים .כי
כה אמר ח׳ ,לא תראו רוח ,ולא תראו גשם ,וחנחל ההוא ימלא
מים ,ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם .ונקל זאת בעיני ה׳,
ונתן את מואב בידכם .והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבהור,
וכל עץ טוב תפילו ,וכל מעיני מים תםתומו ,וכל החלקה
הטובה תכאיבו באבנים.
)מל״ב ג ,טז—יט(
וכן היה ,למהרת בבוקר ,כעלות חמנחה ,כדברי הנביא.
אמרו לו )לאלישע( :התורה אמרה
)דברים כ ,יט( ,ו א ת ה אומר כן ל
״לא
תשהית
את
עצה״
אמר להם :על כל האומות צוה דבר זה ,וזו קלה ובזויה היא,
שנאמר ״ונקל זאת בעיני ה׳ ,ונתן את מ ו א ב בידכם״ .שנאמר
״לא תדרוש שלומם וטובתם״ )דברים כג ,ז( — אלו אילנות
)במד״ר פ׳ כא(
טובות.
שומעי לקהו של הנביא לא הבינו את מצוותו ,אולי הוראת ש ע ה היא י
)ראה רד״ק שם( .אבל הנביא אלישע ,שהיה גם מ מ ק ב ל י התורה ו מ ו ס ר י ה ,
מ ל מ ד אותם הלכה שנמסרה בעל פ ה :כמו ש ב מ ו א ב ב ט ל ה המצוה לקרוא
לשלום ,כך גם אין איסור ״לא ת ש ח י ת א ת ע צ ה ״ נוהג בארצם .ה ת ו ר ה
מנמקת איסור זח ״כי ממנו תאכל …כי חאדם עץ חשדת״ )דברים כ ,יט( —
כי היי האדם הוא עץ חשדה ,עץ שהוא חיים ל א ד ם .אם כן ,אין ד״איסור
25
2 6
24חז״ל
נביא
25ראה
ראו
בצורתם
היא׳ נ ב ו א ת ו
הקדמת
26ראה שם
דברי
מ ס ת ל ק ת מ מ נ ו — מאלישע וכו׳ )פסחים
רמב״ם
ראב״ע
של
אלישע
גם
פגם :
ר״ל
אמר:
ל״משנה
כל
אדם
ס ו ע״ב,
שכועס
וכו׳
אם
ו ר א ה רש״י שם(.
תורה״.
ורמב״ן .ועיין
נו״ב מ ה ד ״ ת יו״ד סי׳ י׳.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השהתת העץ,
מצד
ובזויה זו התורה לא
אלא
מצד ההפסד לאדם ,ועל
הפסדה של
קלה
אומה
2 7
הסה .
נבואת הנביא נתקיימה במלואה ,וישראל עשו כמצוותו בארץ מואב .אולם
סופה של ה מ ל ה מ ה לא היה לטובת ישראל ,כי לא היו ראויים ל כ ך :
וירא
איש
בנו
קצף
מלך
שולף
הבכור
גדול
מואב כי הזק מ מ נ ו המלחמה ,ויקה אתו ש ב ע מ א ו ת
הרב להבקיע אל מלך אדום ,ולא יכלו .ויקח א ת
,אשר ימלך תהתיו ,ויעלהו עלה על ה ה מ ה — ו י ה י
על ישראל .ויסעו מעליו ,וישבו לארץ.
)מל״ב ג ,כו—כז(
28
״מד ,ע ש ה )מישע מלך מואב( י כנס כל אסטרולוגין שלו ,ואמר ל ה ם :
האם לא תאמרו לי מ ה זה — אני עושה מלהמה עם כל אומר ,ומנצח אותם,
וכאשר אני עושה מ ל ה מ ה עם היהודים ,הם מנצהים אותי י ? אמרו ל ו :זקן א ה ד
היה להם ,ושמו אברהם ,וניתן לו לבן מאד ,בן יחיד ,והקריבו .אמר ל ה ם :
והקריבו לגמריה ? אמרו לו :לא .אמר להם :אם הקריבו ,ולא גמרו ,נ ע ש י ם
להם גסים — אילו הקריבו וגמרו ,על אהת כמה וכמה! ובכן ,בן בכור יש לי,
שעתיד למלוך תהתי ,אלא אני מקריבו ,אולי ייעשו לנו נסים .וזהו ש כ ת ו ב :
ויקה את בנו הבכור ,אשר ימלך תהתיו ,ויעלהו עלה על חחמח ,ויחי ק צ ף
גדול על ישראל — .ה מ ה )הסר( כתיב ,שהיה משתהות להמה .מיד — ויהי
קצף גדול על ישראל .אמר להם הקב״ה לישראל :עובדי ע״ז אין מ כ י ר י ן
כבוךי ,לפיכך הם מורדין בי ,ואתם מכירין כבודי ,ומורדין אתם בי ?־״ ) ע פ ״ י
תנהומא כי תשא ה(.
רב ו ש מ ו א ל :הד אמר ,לשם שמים .וחד אמר ,לשם ע״ז .ב ש ל מ א
ל מ ״ ד לשם שמים — היינו דכתיב ״ויהי קצף גדול על י ש ר א ל ״
אלא למ״ד לשם ע״ז ,אמאי ״ויהי קצף״ י וכו׳ כמתוקנין ש ב ה ם
לא עשיתם — כמקולקלין שבהם עשיתם! )ועיין שם ברש״י(.
ויסעו מעליו ,וישבו לאדץ .אמר רבי הנינא בר פ פ א :ב א ו ת ה
ש ע ה ירדו רשעיהן של ישראל למדריגה התחתונה )ועיין שם
)סנהדרין לט ע ״ ב (
ברש״י(.
;
איזו טעות טרגית טעו האסטרולוגין ומישע מלך מ ו א ב ! ]ובנו את ב מ ו ת
הבעל ,לשרוף את בניהם באש עולות לבעל[ ,אשר לא צויתי ,ולא דברתי ,ו ל א
צויתי — זה בנו של מ י ש ע מ ל ך
עלתה על לבי )ירמיה יט ,ה( .אשר לא
27וא״ת,
הרי יכלו ישראל
אלא לע״ל,
ליהנות
ולא בימי אלישע.
מהאילנות ?
ראה רש״י
התורה
בראשית
לא נתנה
לישראל
סו ,יט מב״ר
)סוף
לכבוש
פ׳
ארץ
מד(.
לא נהגה באותו זמן האזהרה ״אל ת ת ג ר בם מלחמה״ )דברים ב ,ט( ,כי מצוד• זו
לדורות.
בן
גרא,
זו,
מאידך
אינה
ראה ״ ס פ ר המצוות״ לרמב״ם ,שורש שלישי .וכן נלחמו ב מ ו א ב ועמון גש א ה ו ד
יפתח
הגלעדי,
וכן דוד
המלך
ויואב.
28ראה גם דעת אביו ואחיו של רד״ק ,לפשוטו של מקרא.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מואב וכו׳ ,ולא דברתי — זו בתו של יפתח ,ולא ע ל ת ה על לבי — זה יצחק
בן אברהם) .תענית ד ע״א ,וראה רש״י שם(.
איזח חוסר חבנה בדרכי עבודת ה׳! איזה סילוף במהות עקידת יצחק!
ועם כל זאת — איזח קטרוג חמור על ישראל! אפילו מתוך טעות ,חוסר
חבנח וסילוף! חגויים מורדים בר,׳ ,כי אינם מכירים כבודו ,אבל אתם — אם
מכירים כבודי ,כיצד זח מורדים י כמקולקלין שבחם ע ש י ת ם ! איזו ירידח
לארץ ,אחרי הנס הגלוי :ירדו רשעיהם של ישראל למדריגח ח ת ח ת ו נ ח ! חרשעים
שבמלכות שומרון זכו לגם בזכותו של אותו צדיק ,המלך יחושפט ,אבל חמסע
חמלחמתי נכשיל ,ומואב לא חזרה עוד תחת יד י ש ר א ל " .
2
ויהי אחרי כ ן
״ י
— באו בני מואב ובני עמון ,ועמחם מחעמונים )ראח
בפירוש המיוחס לרש׳׳י וברד״ק( ,על יחושפט למלחמה )דבהי״ב כ — ראה
כל הפרק( .מואב לא הסתפקו בנסיגת מלך ישראל ,הם באו גם לנקום את
נקמתם ממלך יהודה ,שבא לעזרת מלך ישראל.
חסכנח גדולד ,עד למאד .חם כבר עברו את ים חמלח ,בצורה מפתיעה,
וחם כבר נמצאים בתוככי ארץ יחודח ,בעין גדי ,ועומדים לעלות משם חישר
לירושלים .המלך יהושפט קורא צום בכל יהודה ,ומכל רחבי מ מ ל כ ת ו
מתקבצים אנשים ,נשים וטף לבית המקדש אשר בירושלים ,לעמוד ולהתפלל
ולבקש על נפשם מפני הסכנה ה ג ד ו ל ה :״אלקינו! הלא ת ש פ ט בם ,כי אין בנו
כה לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו .ואנהנו לא נדע מ ה נ ע ש ה _ י עליך
עינינו!״.
כ
קהל קדוש ומלך צדיק אינם מהפשים הפעם תחבולות ,ואינם מבקשים
סיבות — ואנהנו לא נדע מ ה נעימה! פה ,באותו מקום ,בהצרות בית ה׳,
התפלל — לפני למעלה מ מ א ה שנה — המלך ש ל מ ה בעת הנוכת ה ב י ת :
בהנגף עמך ישראל לפני אויב ,אשר יהטאו לך ,ושבו אליך,
והודו את שמך ,והתפללו והתהננו אליך בבית הזה — ו א ת ה
ת ש מ ע השמים ,וסלהת להטאת עמך ישראל ,והשבתם אל האדמה,
אשר נ ת ת לאבותם .וגר.
רעב כי יהיה בארץ וגו׳ כי יצר לו איבו בארץ שעריו וגר ו א ת ה
ת ש מ ע השמים ,מכון שבתך ,וסלהת ועשית ו נ ת ת לאיש ככל דרכיו
)מל״א ח ,לג—לט(
וגו׳.
29בשנת ת ר כ ח נ ת ג ל ת ה
מואב
ואולי
את סיפורי
יש
בזה
מל״ב
ח,
טז
אחאב ,כ ש ש
הצלחותיו .ביניהם
הסבר
30מ ל ח מ ה זו היתה
ב ח ו ר ב ו ת ריבון ,בארץ
לנאמר
״ויהי
הוא גם
קצף
ב ס ו ף ימי מ ל כ ו ת ו של
עפ״י
סד״ע.
שנים לפני
מואב ,מ צ ב ת אבן,
מתפאר
גדול
על
בשחרור
שעליה
ארצו
חרט מישע מ ל ך
מעול
מ ל ך ישראל.
ישראל״.
יהושפט ,שנתיים לפני מ ו ת ו .עיין רש״י ורד״ק
שהיתר,
לעומת
המלחמה
במואב,
מ ו ת ו של
יהושפט.
ואין מוקדם
בתחילת
ומאוחר
מלכות
יורם
בן
וכוי.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בתפילה זו ו ב ה ב ט ח ה זו מתפלל ע ת ה י ה ו ש פ ט :
ויבנו לך בה מקדש לשמך ,ל א מ ר :אם תבוא עלינו רעה ,ח ר ב ,
שפוט ,ודבר ורעב ,נעמדה לפני הבית הזה ולפניך ,כי ש מ ך ב ב י ת
)דבהי״ב כ ,ט (
הזה ,ונזעק אליך מצרתנו ,ותשמע ותושיע•
כאשר כל ישראל והמלך נשענים על ה׳ בלבד ,ישועת הי קרובה ל ב א .
בתוך הקהל הקדוש הזה ,העומד כצום ובתפילה בחצר בית ה׳ ,קם א ח ד מ ן
חלויים ,מן בני אסף ,ויחזיאל בן זכריה שמו ,כי שרתה עליו רוח הקודש.
ו י א מ ר :הקשיבו כל יהודה ויושבי ירושלים והמלך י ח ו ש פ ט ! כ ה
אמר ה׳ ל כ ם :אתם אל תיראו ואל תהתו מ פ נ י ההמון הרב הזה,
כי לא לכם המלחמה ,כי לאלקים וגו׳ לא לכם להלהם ב ז א ת .
התיצבו ,עמדו וראו א ת ישועת ה׳ עמכם ,יהודה וירושלים ,א ל
תיראו ואל ת ה ת ו ! מהר צאו לפניהם ,וה׳ ע מ כ ם !
)שם יד—יז(
המלך והעם מאמינים באמונה שלימה באמיתות הנבואה ,אף כ י לא נ ב א
נביא זה מעולם .כי ידעו שתפילתם נתקבלה לפני כסא הכבוד ,ונכרים ד ב ר י
אמת .יהושפט וכל יהודה ויושבי ירושלים משתהוים ומודים לפני ה׳ ,ו ה ל ו י י ם
מהללים לה׳ בקול גדול ,עוד טרם יראו את הנס.
למהרת בבוקר יוצאים כולם למדבר תקוע ,המלך מהזק את העם ב א מ ו נ ה
בה׳ ובנביאי ה׳ ,״ויעמד משוררים לה׳ ומהללים להדרת קודש ,בצאת ל פ נ י
החלוץ ,ואומרים הודו לה׳ ,כי לעולם חסדו!״
ע מ ד יהושפט ו א מ ר :אני אין בי כח לא להרוג ,ולא לרדוף ,א ל א
אני אומר שירה ,ואתה עושה ,שנאמר ,ובעת החלו ברנה ו ת ה ל ה
)פתיחה לאיכה רבתי(
וגר.
ג
כן ,חלל ושירד• עוד טרם יראו כפועל את חנס ' ,כי שלימים חיו ב ב ט ח ו נ ם
בישועת ה׳ ,והנס שנתבשרו עליו היה כבר נ מ צ א ככח .ובזכות אמירת ה ש י ר ה
על הנס שבכה ,יוצא הנס מן הכה אל הפועל .וממי למד ? מ מ ש ה רבנו ע ל
הים .כי כך נאמר ש ם :אמרו ישראל ל מ ש ה ר ב נ ו :משה ,מ ה עלינו ל ע ש ו ת ?
אמר ל ה ם :אתם תהיו מפארים ומרוממים ונותנים שיר ושבה וגדולה ו ת פ א ר ת
למי ש ה מ ל ח מ ו ת שלו וגו׳ .כ א ו ת ה ש ע ה פחחו ישראל פיהם ,ואמרו ש י ר ת
״אשירה לה׳ כי גאה ג א ה ! ״ )מכילתא בשלח ,סוף פ׳ ב( .ויותר מ ז א ת —
שירה זו באה כמקום ת פ י ל ה :אמר המקום למיכה :מ ש ה ! בני נתונים בצרה,
8 3
31ראה מאמרו של ה ר ב ע .שמאב ״הלל בעת צרה״ ,שמעתין ,גליון ,64ע׳ .46—41
וראה
בחדושי
רבנו
לעומת
הגר׳׳ז
זאת
המובא
סאלאווייציק,
בשם
הוצאת
הגרח״ס
זצ׳׳ל על
שכפול ,סי׳
ה פ ס ו ק ואני
קכז,
ע׳
בחסדך
בטחתי,
.76
32נראה לומר ,שאין הכוונה לשירת הים כולה ,אלא ל פ ז מ ו ן החוזר ,כי עליה נאמר ב פ י ר ו ש
שאמרות
אחרי ק ר י ע ת ים סוף ,וכך משמע גם מ ת ו כ נ ה .
.54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והים סוגר ,ושונא רודף ,ואתה עומד ומאריך ב ת פ י ל ה ? ! אמר לסניו :ומה
בידי לעשות ? אמר ל ו :הרם את מטך וכו׳ — ו א ת ה תהא מרומם ומשבח
ונותן שיר ושבח והודאה וגדולה ותפארת וחוד למי שחמלחמות שלו )שם
סוף פ׳ ג( .וכן גם מ ש ת מ ע מלשון חגמרא )פסחים קיז ע ״ א ( :ת״ר ,חלל זח
מ י א מ ר ו ? רבי אליעזר אומר ,מ ש ה וישראל אמרוהו ב ש ע ה ש ע מ ד ו על חים.
חם אמרו ״לא לנו ח׳ לא לבו!״ ,משיבה רוה הקודש ואמרה להן ״למעני
למעני א ע ש ה ״ " .
ההוצאה מן חכח אל הפועל היתד ,״בעת החלו ברנה ותחלה״.
חרגו אלד ,את אלה ,ללא שום סיבה נראית לעין ,״ויהודה בא אל
למדבר ,ויפנו אל ההמון ,והנם פגרים נופלים ארצה ,ואין פליטה״.
ימים עסקו בשלל — ללמדנו מד ,רב חיה המון האויבים — ״וביום
נקהלו לעמק ברכה ,כי שם ברכו את ח ׳ ״ .
האויבים
המצפה
שלושה
הרביעי
מד ,רחוקים אנו מלהבין את עומק מ ש מ ע ו ת הדברים! היאך אנו יכולים
לתאר לעצמבו את האירוע העצום הזה ? השכיבה שורד ,בישראל — בית
המקדש עומד על מכונו ,עם כל הנסים התמידיים שבו ,הכהבים בעבודתם
ותלויים בשירם ובזמרם .המלך יהושפט וכל עמו צמים ומתפללים ,ובוטחים
בטהון גמוך באמונה שלמה בנס .ובתוך כך עומד נביא ה׳ המלהיב את כולם
באמונתם ,וחמבטיח בשם ח׳ — אין צורך בחחבולות ,אין צורך בכלי נשק —
כמשה ובני ישראל על הים! לא לכם המלחמה ,כי לאלקים! וחנם נראה
לעיני כל באי ע ו ל ם :״ויחי פחד אלקיס על כל ממלכות הארצות ,בשמעם
כי נלחם ה׳ עם אויבי ישראל״ .אפילו הגויים ,עובדי ע״ז ,אין להם הסבר אחר,
אלא כי נלחם ה׳!
״יהו־שפט״ — כשמו כן הוא .רבי מאיר חוח דייק בשמא )יומא פג ע ״ ב ( :
ה׳ הוא השופט ,ו ה מ ש פ ט הוא לה׳.
בהתחברו עם אחאב ועם בנו אחזיר ,פ ג ע ה בו ,ביהושפט ,מ י ד ת ה מ ש פ ט
האלוקי ,והי״ת דקדק עמו כחוט השערה כעם הצדיקים הגמורים ,כי כל דרכיו
משפט.
ומאידד ,הוא המלך הוקם ע ל לערוד את סדרי ה מ ש פ ט האלוקי לעם ה׳
בתוככי ארץ ה׳ — כי לא לאדם תשפטו ,כי לה ,ועמכם כ ד ב ר משפט.
,
על יסוד כזה יראה גם הנביא ירמיה ,כעבור כ־ 280שנה ,את הקיום של
מלכות בית ד ו ד :
רשב״ם
33אמנם
התנאים
צרה
שם
מפרש
שם .וראה שם
״שעמדו
על
בחידושי אגדות
הים״
—
לאחר
למהרש״א :
וכן
שעברו.
וקשה
ב כ ל הני דמייתי,
משאר
כשהיו
מאמרי
בעת
ה ת פ ל ל ו כן.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש מ ע דבר ה׳ ,מלך יהודה ,היושב על כסא דוד ,אתה ועבדיך ו ע מ ך
הבאים בשערים ה א ל ה :כה אמר ה /עשו מ ש פ ט וצדקה ,ו ה צ י ל ו
גזול מיד עשוק וגו׳ כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ,ובאו
כ ש ע ר י ד כ י ת ד ז ד מלכים יושבים לדוד על כסאו ,רכבים ב ר כ ב
ובסוסים ,הוא ועבדיו ועמו.
)ירמיה כב ,ב—ד(
וכך התפלל דוד על מלכות שלמה בנו
חי
אלקים! משפטיך למלד
ידין עמך בצדק
ישפט עניי עם
ייראוך עם ש מ ש
יפרח בימיו צדיק
$3
— וצדקתך לבן מלך.
ץ׳.
— וענייך כ מ ש פ ט . . .
— יושיע לבני אביון ,וידכא ע ו ש ק
— ולפני ירה דור ת ר י ם . . .
— ודוב שלום ,עד בלי ירח
)תחלים עב(
נתקבל במערכת
דברי מנחם בירורי הלכות על שולחן ערוך ,אורח חיים ,ח ל ק רביעי,
הלכות יו׳׳ט עד הל׳ מגילה .מ א ת הרב מ נ ח ם מנדל כשר .ח ו צ א ת
בית תורה שלמה ,ירושלים תשמ״ג.
נשמת אברהם הלכות חולים ,רופאים ורפואה ,ח ל ק אורח חיים.
מ א ת פרופ׳ א ב ר ה ם ־ ס ו פ ר אברהם ,ירושלים תשמ״ג.
תחומין תורה חברה ומדינה ,קובץ הלכתי ,ח ל ק ג ,הוצאת צ מ ת —
צוותי תורה ומדע ,אלון שבות ,גוש עציון תשמ״ב.
שערים בהלכה מבוא לדרכי הסדר והסידור בספרי ה פ ו ס ק י ם
בהלכה .המבנה והתוכן בטור ובשו״ע .מ א ת הרב משה ש ל י ט א .
הוצאת משאבים ירושלים תשמ״ג.
ספר א ס י א מאמרים ,תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה ,כ ר ך
שלישי .נערך ע׳׳י ד״ ר אברהם שטינברג .ה ו צ א ת ראובן מ ס ,
ירושלים תשמ״ג.
הרפואה במקורות ל ק ט מתוך התנ׳׳ך ,משנה ,תלמודים ,מדרשים,
זוהר ,רמב״ם ועוד .מ א ת מ נ ח ם אסף .הוצאת ראובן מס ,ירושלים
תשמ׳׳ג.
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאה שנה לפטירת הרג ישראל סלנטד זצ״ל
בכ׳׳ה ׳מבט הימנה עברו מאה שנה לפטירתו של כרן הרב ישראל סלנטר
זצ״ל ,מייסד תנועת המוסר .יום הזכרון המאה צוין בשיחות מוסר בישיבות,
בתי ספר ,סמינריונים ,אולפנות ,מכללה ״ירושלים״ ועוד וכן ע״י מאמרים
בעתונות הדתית .יום הזכרון לא צוין ע״י עצרות־עם ,וזה משיקף נאמנה את
הדרך הצנועה בד .חלד הרב ישראל םלנטר זצ״ל .לא ברעשי הימם ולא בנאומים
קולניים נרכימת יראת ׳ממים אלא באמצעות שיהות שקטות ובדוגמה אישית
המביאות לידי הימבון הנפשי והתעוררות.
לידתה של תנועת המוסר בליטא .תלמידי הרי״ם הפיצו את רעיון של
לימוד מוסר בין תלמידי הישיבות .דרכם ימל תלמידי הרי״ם לא היתה קלה,
אך לאט לאט הפד לימוד המוסר להלק בלתי נפרד ברוב ישייבות ליטא .אך
הצלחתה של תנועת המוסר בין כותלי הישיבות גרמה לפענ״ד לצמצום
פעולותיה של תנועת המוסר .נתקבל הרושם שכוונתם של מייסדי תנועת
המוסר אינה אלא לההדיר את לימוד המוסר בתור הישיבות ,להפיץ יראת
שמים אמיתית בין תלמידי הישיבות ולההזיר נושא יסודי ביהדות למקום
הראוי בלימור התורה .האם לכך באמת התכוון הרי״ס זצ״ל י נתבונן בדבריו:
״כי לכל עבירה יש עונימ עצום ונורא ,ולכל מצוה יש שכר
נעלה מאוד ,אם בפרט ,והוא עיקר ללמוד תורה כל עבירה
ועבירה לבדה ,לגאוה תורת הגאוה ,למשא ומתן באמונה הלקי
התורה אשר לענינים שבין אדם להברו ,בעסקי העולם וכדומה,
וכן לכל עבירה ומצוה את תורתה״ )אגרת המוסר(.
אם כך היתה כוונתו של הרי״ס זצ״ל ,הרי אנו עומדים עוד בראשית
מילואן של תביעותיו .זכותן הגדולה של הישיבות שהן קבלו את דרישתו
של הרי״ס בנוגע ללימוד התורה שאינו מסתפק בלימוד שכלי בלבד .אבל
אין להסיק מכאן ׳מזאת כל תורת הרי״ס זצ״ל .מצות רבות ועבירות רבות
נתגו לעם ישראל ולכל מצוה ולכל עבירה פרטים ודיוקים רבים ויש צורך
ללמוד מוסר רב כדי לא להכשיל בקיום המצוות .בן ישיבה מוכרח ללמוד
מוסר המתאים לו ואותה תביעה כלפי סוהר או פועל .עובד אדמה נצטוה
במצוות ואיסורים רבים וע״י אי־זהירות הוא עלול לעבור על פרטי דינים
שיונים .הרופא מופקד על היי אדם מ מ ש ואיך לא ייכשל ללא לימוד מוסר .רבים
מתפרנסים מעבודות פ ק י ד ו ת ; פרקים שלמים בש״ס ועשרות סימנים בהושן
משפט תלוים ועומדים לפני המעביד והעובד .כל זה דורש לימוד רב ואף
יראת שמים רבה כדי לא לזלזל בכל דקדוקי הדינים .כל זה לא יתכן ללא
לימוד מוסר .יש מוסר עבור בני תורה ויש מוסר לאנשי מ ש א ומתן ,יש
מוסר להיילים ויש מוסר לעובדי אדמה .כל אהד זקוק ללימוד מוסר ,איש
על מחנהו ואיש על דגלו .זאת התביעה שהשמיע רבינו רבי ישראל סלנטר
זצ״ל בקומו בתוך ע מ ו :חבה ,נלמד מוסר ,כל אהד המוסר המיועד לו .בודאי
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שישנם יסודות ביראת שמים ובמוסר המתאימים לכולם והסד עשו לגו ת ל מ י ד י
הרי״ם זצ״ל בספריהם ובשיהותיהם על יסודות המוסר .אבל יש להפיץ א ת
דבריהם בין כל הלקי העם ואף להתאים את דרישות המוסר לכל מ ק צ ו ע ו ל כ ל
מעמד.
וזה לשון הרמה״ל במםלת ישירים ,פרק אהרון :״כי כל אדם לפי ה א ו מ נ ו ת
אשר בידו והעסק אשיר הוא עוסק ,כך צריך לו הישרה והדרכה ,כי ד ר ד
החסידות הראויה למי שתורתו אומנתו אינו דרך ההסידות הראויה למי ש צ ר י ך
להשיכיר עצמו למלאכת הבירו …אבל הואיל והנושאים משתנים אי אפשר ש ל א
ישתנו גם האמצעים המניעים אותם אל התכלית ,כל אהד לפי עניני״.
לכן עוד ךבח הךךך .הופיעו שיהות מוסר המתאימות לבני תורה ,ל ת ל מ י ד ו ת
בסמנריונים למורות ,לתלמידי ישיבות וללומדי חורח בכוללים .אד א י פ ה
שיחות מוסר על יחסו של המעביד כלפי פועליו ויחסם של העובדים כ ל פ י
המעביד ,שיהות מוסר על יהסי שכנים ועל התנהגותנו בחנות ,שיחות מ ו ס ר
עבור ממונים על כשרות המזון ושיהות מוסר לדיינים ,שייהת מוסר ל ס ט ו ד נ ט י ם
וכן עבור אהיות בבתי הולים וכל שכן שיהת מוסר לעובדי ציבור .דיני ת ו ר ה
המורים ומסובכים ,סימנים שלמים בשולהן ערוך נשארו לדאבוננו ללא ל י מ ו ד
וללא מוסר ,אין דורש ואין מבקש ,כי דהויה קרויה לה .כאן תפקיד ו א ת ג ר
לראשיי הישיבות ומשגיהים באותן הישיבות המהנכות לקראת יציאה ל ת ו ך
היי המעש שהרי בישיבות אלו מן הראוי להנך את התלמידים להתמודד ב כ ל
הבעיות של היי תורה שלמים בכל ענפי ההיים.
וביום הזכרון המאה לפטירתו של הרב ישיראל סלנטר זצ״ל מן ה ר א ו י
שנמשיך את דרכו .עורו נא והתעוררו נא מ מ ש י כ י דרכו של הרי״ם ,הרחיבו
מקום אוהלו של הרב יימראל סלנטר ,הרהיבו את היריעה ,תאירו את כל
התורה כולה באורו של מוסר ויראת שמים ,נתבונן בכל מאמרי הז״ל ה מ ק י פ י ם
את כל התורה כולה ,מצוות עשה ומצוות לא תעשה ,פרטיהן ודקדוקיהן.
ובדרך
זו
נעימה נהת רוה
לרבינו
ישראל
סלנטר,
זכר
צדיק
לברכה.
י .ע.
כשסיפרו לרי״ס על צדקותיו של צדיק מפורסם ,שאל ר י ״ ס :
האם
ק ר ה פעם שצדיק זה נכנס לחנות של חנווני והציע לו שילך ללמוד
תורה והוא יחליף אותו ליום או יומיים.
המאורות הגדולים ,עמי מו.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
יונה עמנואל
ספר נשמת אברהם
נשמת
חלק
אברהם,
אורח
ירושלים,
ה ל כ ו ת חולים
חיים
מאת
רופאים
ורפואה.
אברהם־סופר
אברהם.
תשמ״ג.
בשנים האהרונת ישנה התענינות בנושאים הלכתיים ברפואה .עדות לכך
המקום הנרהב בספרי שאלות ותשובות לנושאים רפואיים .כמוכן הופיעו ספרים
והוברות הדנים בשאלות שהתעוררו ברפואה ובבתי הולים .נוסף לפרסומים
אלה ,מופיע זה כמה שנים כתב העת ״אסיא״ בהוצאת מכון ד״ר פלק שלזינגר
ז״ל ש ע ״ י בית ההולים שערי צדק בירושלים .גם בכתבי עת תורניים שאינם
מוקדשים לנושאים רפואיים ,הופיעו בשנים האהרונות מאמרים רבים הקשורים
בבעיות הלכה ברפואה.
הפרסומים הרבים האלה מקורם בבעיות הרימות ברפואה .מכשירים הרשים
בבתי החולים העמידו שאלות מסובכות לגדולי הוראה ,במיוהד בקשר להפעלתם
בשבתות ובהגים .אך נדמה שלא רק ההתפתהות הטכנולוגית הביאה לעיונים
הלכתיים רבים .בארצות הגולה היתה אפשרות לפתור בעיות רפואיות בשבת
ע ״ י רופא גוי או אהות גויה ,הרי פתרון זה אינו אפשרי בארץ ישראל.
גם הרופאים שומרי תורה ומצוות מבינים היום שאין להסתפק בשמירת
התורה בהיים הפרטיים .ישי צורך בלימוד בלתי פוסק בש״ס ופוסקים כדי להיות
רופא נאמן .סימנים רבים בשולהן ע מ ך מהוים אתגר לרופא שומר תורה
ומצוות או לחולה המשתדל לשמור על קיום המצוות גם במצבו המיוחד .ישנם
סימנים שלמים בשולחן ע מ ך אורח חיים שמשמעותם המעשי בעיקר לגבי
הולד ,,כגון הרחקה מצואה ומי רגלים בקריאת ש מ ע ותפילה ,מ כ ה ביך או
בראש לגבי הנחת תפילין ,תחבושת בידים לגבי נטילת ידים ,דיני חולה
ויולדת בשבת ,דין חולה ביום הכיפורים ועוד דינים רבים.
פרופסור אברחם־סופר אברחם תופס מקום מיוחד בין חרופאים שומרי
תורה ומצות בימינו .פרופסור אברהם הוא רופא מעולה ,חן בידיעותיו היסודיות
ברפואה והן במסירותו להולים .נוסף לזה פרסם פרופסור אברהם מאמרים רבים
בנושאים רפואיים על פי ההלכה )גם ב״המעין״( ואף הוציא שני ספרים ״לב
אברהם״ חלק א והלק ב ,ביררי הלכה בנושאים שונים ברפואה.
בספר הנוכחי ספר ״ נ ש מ ת אברהם״ ,הגדיל פרופסור אברהם ודן בהלכות
חולים ,רופאים ורפואה בשולחן ערוך ,אורח חיים .אין זח רק ספר חשוב ,גם
הרעיון הוא מקורי .בתור רופא הרדי עבר פרופסור אברהם על כל שולחן ע מ ך
ארח חיים ,על כל סימן וסעיף והתעכב בכל דין שיש לו שייכות לחולה ולרופא.
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכך היבר ספר רב הכמות והאיכות עם בירורים וליקוטי הוראות מ ס פ ר י ה ל כ ה
רבים .בנדכאים רבים התיעץ עם מירי הוראה ידועים ,במיוהד עם מ ו ״ ר ה ר ב
שילמה זלמן אויערבך שליט״א ,הרב יהושע י׳ נויבירט שליט״א ,הראשון ל צ י ו ן
הרב עובדיה יוסף שליט״א והרב א״י וולדינברג שליטי׳א.
בספר מובאים גם הוראות מהרב י״י ווייס שליט״א ר א ב ״ ד שיל ה ע ד ה
ההדדית בירוימלים .וזה לימובו ימל פרופ׳ אברהם בהקדמתו ,,ואם ב ה ס ד ו י ת ׳
זכיתי להוציא לאור את ספרי זה ,בהסדו גם זכיתי להתאבק באבק ר ג ל י
גדולי דורנו וללמוד מפיהם ,ודבריהם המובאים כמעט בכיי עמוד ועומד ,ה ו פ כ י ם
בע״ה את ספרי לפנין יקר ערך ,מלא וגדוש מהכמתם והידוימי תורתם .ו מ ח ס ד ו
ית׳ ׳:׳זכיתי ללמוד תורה מפי מי״ר הגרי״י נויבירט שליט״א ,תורה ב כ ל ל
והלכות רפואה בפרט״.
פרופסור אברהם הדגיש שהספר לא נכתב כדי לפסוק הלכות ,א ד א י ן
להתעלם מכך ש ב ה ב א ת אלפי הוראות מספרי הלכה ופוסקי הלכה יש מ ש ו ם
הוראה הלכה למעשה .מאידך ייכנס מקרים רבים שפרופסור אברהם מ ב י א ד ע ו ת
שונות מספרי הלכה ,בלי להביא הכרעה ,וזה הוכהה שאין כוונת ה מ ה ב ר ל פ ס ו ק
הלכה ,אלא להביא לפני הרופאים וההולים את הוראות הפוסקים.
יימנן בעיות של הרופא החרדי שאינן שייכות אך ורק לרופא .כד ,ל מ ש ל ,
מביא פרופ׳ אברהם בריש הלכות שבת ,סי׳ רמה בענין ״ישראל ואינו י ה ו ד י
שותפין איד יתנהגו בשבת״ .מובא שם ב״נשמת אברהם״ )עמ׳ קה( פסק ד י נ ו
של הרב מ ש ה פיינשטיין שליט״א שרופא יהודי ישתדל בבית הולים ב ח ו ץ
לארץ שיש שם גם רופאים נכרים ,לא לעבוד יכם בשבתות ,״ואף שגם א ח ר י ם
חם שומרי תורח ,שחוא רק כלפני דלפני ןלגבי לפני עור לא ת ת ן מכימול[
דלא מ פ ק י נ ך .מורי ורבי הרב שלמה זלמן אויערבך ש ל י ט ״ א העיר לי ״ נ ר א ה
דבטוי זה של כלפני דלפני כתב רק בדרך השאלה כי זה נאמר רק על נ כ ר י ם
ולא כשיימ השש תקלה לישראל״ .ולגבי השאלה אם מותר לההליף עם ר ו פ א
יהודי שאינו שומר תורה כתב הרב מיכה פיינשטיין שיליט״א ״ויש גם ט ע ם
גדול להתיר לההליף אף עם יהודים שאינם שומרי תורה ,שגם כשיבואו ב ב י ת ם
יהללו ש ב ת במזיד בכל מלאכות שי׳ידמן לא פהות מהמלאכות ש י ע ש ה ב ב י ת
ההולים באיסור )כלומר עבודות שאין הכרה לעשותן בשבת — ,י .ע (.ש א ״ כ
אין בזה לפני עור שהוחלפו לחו מלאכות במלאכות .ויותר נוטה שחרויחו כ י
יש• הרבה הולים שמותר לעשות עבורם מלאכת וגם הרבה מלאכות ה ל א ה ם
רק מדרבנן ,ומה שעושה בביתו רובן הם מדאורייתא״ )שו״ת אגרות מ ש ה ,
אורח חיים ,ח ״ ד סי׳ עט( .פרופ׳ אברהם מביא ימם גם ד ע ת ו יכל מ ו ״ ר ה ר ב
ש״ז אויערבך שליט״א מתוך ס׳ שמירת שבת כהלכתה פרק לב ס״ק קכד,
שהרופא העבריין איכר כוונתו לתשלום ״אע״ג דקעביד מצוה ,מ ״ מ ה ו ״ ל
כנתכוין לבשר הזיר ועלה בידו בשר טלה ,דמבואר בקידושין לב א ת ו ד ״ ה
דמהיל ,דגם ע״ז יש מימום ולפני עור ,וגם אפשר ד ב ג י ״ ד גרע טפי ,כיון ש ב א מ ת
יש כאן חילול שבת ,ויתכן דאינה נדהית אלא אם כוונתו להצלה ולא ע ב ו ר
תשלום״ .מו״ר חר״ש ש״ז אויערבך שליט״א מסתמך כאן על דברי בית ה ל ו י
על התורה ,פ ר ש ת שמות על הפסוק וירא א׳ את בני ישראל.
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דומני ׳מיימ כאן מקום לבירור נוסף .בעיה זו עומדת גם לפני אלפי
חיילים שומרי תורה המשתדלים לקבל הופימ לשבת .לפי הרב מימה פיינימטיין
שליט״ א אין בזה שום פגם שהחייל הדתי גורם לכך שחייל לא דתי ישרת
במקומו בשבת ויתכן שזה אף רצוי שהרי החייל הלא דתי בחופשתו מהלל
שבת בביתו ע ״ י איסורים המורים ואילו בשירותו בצבא הלא מלאכות רבות
מותרות משום פיקוח נפש וביטחון של כלל ישראל ואף מלאכות רבות איגן
אלא דרבנן .אך לפי דעתו של מו״ר הרב ש״ז אויערבך שליטי׳א הדברים אינן
פשוטים כל כך ויתכן שיש כאן איסור ״ י פ נ י עור״ שהרי ישנה דעה שחילול
שבת משיום פקוה נפש רק מותר אם כל כוונתו להצלה.
ויתכן שאצל החייל שומר תורה המצב יותר קל ,שהרי גם החייל הלא
דתי כל כוונתו להצלה ואין כוונתו לתשלום כמו אצל הרופא ד* א דתי .כמו
כן יש לומר שגם לפי מו״ר הרב ש״ז אויערבך ש׳״־יט״א אין שום גדנוד
עברה כאשר החייל יקח את חופשת השבת המגיעה לו וישי רק לדון אם רצוי
שיחחייל הדתי משתדל לקבל חופשת שבת יותר מ מ ה שמגיע לו .זה ועוד.
דברי מו״ר הרב ש״ז אויערבך שליט״א מ! באים ב״שמירת שבת כה׳ ,כתה״
לגבי השאלה אם לפגות בשבת לרופא ש! מר תורה או ; ר ו פ א עבריין .במקרה
כזה יש להעדיף פניה אל רופא דתי .אך אין הכרח ל^מוד מכאן שהר ,פא
חדתי מחויב להשתדל לעבוד דוקא בשבת כדי למנוע חילול שבת ע״י ר! פא
עבריין .וכן העיר לי מריר הרב שלמה ולמן אויערבך שליט״א ״ברור שאינו
חייב בכך ,קל וחומר מזה שמותר לכבות ברה״ר גחלת של עץ ,ואין מטריהין
אותו לעמוד שם כל הזמן וקהזה־ר״ .לפי זה אין הדברים ב״נשמת אברהם״
עמ׳ קד ,ברורים כל צרכם .אגב ,מו״ר הרב שלמה ז; מן אזיערבך ש׳״־יט״א דן
בם׳ שמירת שבת כהלכתה על רופא עבריין ולא הזכיר רופא ״מומר״ כמובא
ב״נשמת אברהם״.
דיון אחר מובא בסי׳ קסג בקשיר לדברי הרמ״א שאסור להאכיל למי שלא
נטל ידים לפני הסעודה .שאלה זו מעש־ת לאחות או מתנדמת (.המאכילים את
החולים .ב״נשמת אברהם״ מרוכז חומר רב בשאלה זו.
בדיונים בנוש־א זה לא מצאתי שהרבנים שדנו בזה בשנים האחרונות,
חביאו את דברי ח״חפץ היים״ זצ״ל המובאים בשימו בספר החפץ היים ,הייו
ופעליו ,ח״ג עמ׳ ת ת ק נ ״ ג ומשם מצוטט ב״מסכת אבות עם פירוש החפץ חיים״
)ירושלים תשכ״ח( עמ׳ טז בפירוש על ״ויחיו עניים בני ביתך״ )אבות א ,ה(
ו ז ״ ל :״אל תחפש פגמים בעני חבא אליך לבקש עזרתך ,כגון שאינו נוטל ידיו
לסעודה או אינו נזהר בברכת הפת ,אינו מברך ברכת המזון וכדומה ,חתיחס
אליו כשם ש א ת ה מתיהם אל בנך ,שאינך מגרשו מ ב י ת ך אף אם הוא מ ת נ ה ג
שלא לפי רצונך״ .יש להדגיש׳ שדברים אלה מובאים רק ״בשם״ ההפץ היים.
מו״ר הרב שלמה זלמן אויערבך שליט״א אמר לי שבעל החפץ היים זצ״ל
אמר דבריו לגבי עניים שלא ידוע לנו אם הם נוטלים ידיים ,אך מצר הדין
אסור ליתן משלו גם לבניו ובנותיו הגדולים אם בודאי אינם נוטלים ידיים וגם
בצדקה לעני אסור אלא במקום ספק ולא בודאי ,כמבואר בסי׳ קסג סע׳ ב .בכל
אופן במקרה של ספק — וכך רוב המקרים בבתי חולים ,יש לסמוך על דברי
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -
הרצוג ברורה סי׳ קסג ס״ק יב מ ו ב א
מכללת מ ש נ ה
לציי! ש ב
ההפץ היים הנ״ל .כמו כן יש•
שעיקר האיסור באוכל של המאכיל ,אבל אם הלהם של האוכל ,אין א י ס ו ר
מעיקר הדין .ובנידון אפשר לומר שהאוכל שייך לחולה ,שהרי הוא מ ש ל ם
עבור האישפוז ובודאי אין זה הלהם של האחות או ה מ ת נ ד ב ת בבית החולים.
כמוכן ישי כאן חולשת החולה המקשים עליו לפעמים ליטול ידיים ו ל ב ר ך
וכמובן ישנם מצבים המונעים מהחולה את האפשרות לברך .אגב ,בעלי מ ל ו נ ו ת ,
מסעדות וקיוסקים אולי נכשילים כאן ולא שמענו שבעלי הוראה מ ע י ר י ם ע ל
כך לבעלי מלונות כשרים .נראה לי שאין להעיר לאחיות ומתנדבות בבתי ח ו ל י ם
על בעיה זו ,שבודאי יש להן כאן כמה צדדים להקל.
בסי׳ תקפט סעיף ו דן פרופ׳ אברהם בדברי השאגת אריה ׳מאין ל ט ל ט ל
שופר או לולב לרשות הרבים עבור אשה ,שהרי אין עליה שום היוב ו ט ל ט ו ל
לרה״ר מותר רק בצורך קצת .זאת בעיה הלכתית מעניינת ,אך נ ד מ ה ל י
שלמעשיה יש להבחין בין טלטול עבור אימה שאינה מהכד .כלל ללולב או
לשופר והמביא רוצה רק לזכות אותה במצוד — ,ובין אשה ש א י נ ה מ ו כ נ ה
אפילו לטעום משיהו לפני שמיעת שופר או נטילת לולב .לית מ א ן ד פ ל י ג
שמותר להביא לאשיה ביו״ט דבר שהיא מחכה לו בכליון עינים ,כגון מ כ ת ב
או מלבוש שהיא מעונינת בה ,ובודאי כאיכר היא אינה מוכנה לאכול ל פ נ י
שיביאו לה את הנדרש׳ לה לפי הבנתה .וכי הבאת שופר עבור נשים ד י ד ן
פהות השובה י אתמהה .לכן נראה לי שדברי השאגת אריה אינם א ק ט ו א ל י י ם
לגבי אותן נשים המקפידות ]בצדק או לא בצדק[ על תקיעת שופר ו נ ט י ל ת
לולב .אצלן זה יותר מ״צורך קצת״ .אך מו״ר הרב שלמה זלמן א ו י ע ר ב ך
שליט״א ד ה ה הילוק זה לגמרי והעיר לי ״לענין מ כ ת ב או מלבוש אין ׳מום
מקום להלק בין אנשים לנשים ,מ ש א ״ כ בלולב ושופר דהוי רק לצורך מ צ ו ה ,
שפיר סובר השאג״א שצריכים לומר להן דכיון שמעיקר הדין הן פטורות,
לכן אסור לעשות מלאכה דאורייתא עבור זה״.
בהלכות ברכת המזון )סי׳ קפב והלאה( לא מצאתי ב״נשמת א ב ר ה ם ״
דיון אם אהות או מתנדב)ת( יכול להוציא את החולד ,בברכת מזון ,א ף
שהמברך בעצמו לא אכל .על עצם הדין ישנם דעות שונות בין הפוסקים,
כמבואר במגן אברהם ,טורי זהב ומשנה ברורה בסי׳ קצז )וראה גם ת פ א ר ת
ישראל ,מגילה פרק א ,סוף משנה א ,בועז סוס״י א( .שאלה זו מעשיית ל ג ב י
הולד ,שברצונו לברך ברכת המזון ,אך אין ביכלתו מפני הוליכתו .גם לא מ צ א ת י
תשומת לב לשאלת ברכת הזימון בבית ההולים .בבתי הולים רבים ק י י מ ו ת
פינות אוכל עבור הולים המסוגלים לכך .האם זה נקרא צירוף לזימון י
שאלד ,זו קיימת גם במסעדה ששלושה אנשים אוכלים במקרה על שולחן אחד.
חעלינו נקודות אחדות מתוך ספר מיוחד זח ,ספר ״ נ ש מ ת אברהם׳׳ ה ל כ ו ת
הולים ,רופאים ורפואה ,חלק אורח חיים .המחבר הדגול ,פרופסור אברהם־ ס ו פ ר
אברהם נ״ י מופיע כאן ברופא הדדי דגול ,עם בקיאות יסודית באלפי ב ע י ו ת
בחלבה .םגננו בהיר ואף תלמידי הכמים ימצאו בספר זה עיונים הלכתיים
חשובים ביותר.
62
www.daat.ac.il
א .אורות
אתר דעת -מכללת הרצוג
שערי תלמוד תורה
ס פ ר שערי תלמוד תורה ,על חיוב לימוד תורה ,לימוד ת ו ר ה
לאחרים ,הלכה ואגרה ,בקיאות ופלפול ,סברא ,אסוקי שמעתתא,
תלמוד
והחכמות
תורה
ועוד.
וקיום
המצוות,
תורה
עם
מ א ת יהודה הלויי .הוצאת
דרך
ארץ,
פלדהיים,
התורה
ירושלים.
את הספר ״שערי תלמוד תורה״ ,ואת מחברו כמוה״ר יהודה לוי נר״ו,
אין צורך להציג בפני קוראי ״המעין״ .הספר ומחברו נודעים בשערים ,וקוראי
״המעין״ נהנים תדיר ממאמריו רבי התוכן והעניין של המהבר ,אשר כמד.
וכמה מהם מובאים בספר זה ,ומכל מקום אין בית המדרש בלי הידוש.
יהודו של הספר הוא בכך שאין הוא ספר נוסף על המדף ,אלא ספר
העוסק בעניני יסוד במצוות תלמוד תורה שחיא כנגד כולם .נקח לדוגמה את
שער ד׳ ,העוסק בדרך הלימוד .אי אפשר שלא להתרשם עמוקות מהעבודה
הנפלאה ש ע ש ה המחבר בבירור וליבון הבעיות בנושא כה מסובך .נמצא כאן
ליקוט משובח ומנופה מגדולי חכמי ישראל ,מהתנאים ועד גאוני הדורות
האחרונים ,על מיגוון הדעות והשיטות .יש כאן ניתוח וסיווג של הבעיות ,תוך
הגדרה מדויקת של כל נושא .כגון ,בקיאות ,פלפול ,סברא ,אסוקי ש מ ע ת ת א
אליבא דהלכתא ,חידוש וכר .כל המצוי אצל לימוד תורת יודע שאין זה
מהדברים הקלים לחגדיר באופן מדויק חבדל בין פלפול לסברא או חידוש,
שהרי הפלפול ,הסברא והחידוש יכולים לחאמר בחדא מחתא ,ורק עין חדה
תבחין מ ה הסברא שנאמרה ,ומה החידוש שנתחדש ,ומהו קורטוב הפלפול
שנתלווה אליהם .ועל כל זה בא המחבר ומראה על ידי ליקוט של כל הדעות
אלו ,הן דרכי הפלפול הנכונות ,הן הדרכים שאינן נכונות ,איזו סברא
נתנת להאמר ואיזו סברא לא ניתנת להאמר ,מ ה הם החידושים הרצויים ואף
חמחוייבים ,ואלו חם שאין דעת חכמים נוחה מהם .לעיני הקורא מ ת ג ל ה שדרכי
הלימוד אף הן הלכות ,וכמו למשל בהלכות ש ב ת מובן לכל שיש דברים
האסורים ודברים המותרים ,כך גם בהלכות תלמוד תורה ישנן הוראות קבועות
איך ללמוד ,ולא איש הישר בעיניו יעשה.
אף סדר הלימוד ,מ ה קודם למה ,תופס מקום נכבד בשער זח .חכמי הדורות
התריעו רבות על סדרים לא נכונים שהיו נהוגים במקומות שונים ,ובשער ד׳
יש ליקוט חשוב בנושא .יש לציין כי בשנים האחרונות נעשו כמה נסיונות
חשובים לשיפור העניין ,ואף הושגו תוצאות מצויינות ,למשל בקיאות תלמידים
צעירים בכ״ד כ ת ב י תקדש ושינון פרקי משניות לפני חכנסם ללימוד הגמרא,
או לימוד מסכתות בדרך הבקיאות בצד הלימוד בעיון ,וזכות זו יש לזקוף
הרבה לאותם אנשים מסוגו של ד״מחבר נר״ו ,אשר נושא זה הוא בנפשם וליבם.
63
www.daat.ac.il
מכללת
אתר דעת
הרצוג תלמוד תורה מ ה ו ת ה ו ת כ ל י ת ה ״ ,
״מצות
׳מער -א׳
ומן המאוהר אל המוקדם.
שער זה ו׳ פרקים לו ונכבדות ידובר בו ,כגון עגין תורה לשמה ושילא ל ש מ ה ,
נושא שתפס מקום נכבד בפולמוס שיטת החסידות ומתנגדיה .כידוע ה ה מ י ר ו
כמד ,מגדולי ההס־דות בהגדרת מהות תורה לשמה ,ולעומתם היתד ,ד ע ת כ מ ה
כהג,-־ו.יב שלא כאותה ש ט ה .ד,מ!:בר הביא את עיקרי השיטות ע פ ״ י ה ש ״ ם
והראי״יו-־ם בתוספת נופך והבהרות .פרק ו׳ דן במה שהעלו רבותינו האהרוגים
כ־ שתי מצוות ישי בתלמוד תורה ,לימוד וידיעה ,ופרק ג׳ דן בתכלית ה ל י מ ו ד ,
ע״מ לעשות ,ע׳ימ לדעת וע״מ להגיע לדבקות בהי ,ועוד ועוד.
שער ו׳ ושער ז׳ עוסקים בשתי בעיות השובות ,אשר רבים בהם נ י ג ו ד י
ההשקפות והדעות .היינו ,תורד ,ודרך ארץ ותורד ,והכמות .כל מעיין ישר י מ צ א
כי נ ע ש ת ה ע״י המהבר עבודה עצומה באסיפת מקורות רבים ומענינים ,ו ב ה ל ק ם
כמעט ! שאינם ידוע־ב ,ו-בר כ;.ב השר המסכים על ספרו ,מרן ה ג ר ״ י ק מ נ י צ ק י
שי/יט׳א ,אשר המחבר נ מ נ ה על תלמידיו בישיבת תורד ,ודעת ,כי טוב עשיר,
שלא הס־ ק מסקנות ,כי כמה וכמה דברים משתנים י.פי העת והאדם .בלי ס פ ק
שכל מי שיזדקק לנושאים אלו ולאהרים שבספר ,לא יוכל לפסות על ה ע ב ו ד ה
הכבירה והחשובה ש נ ע ש ת ה ע׳יי המהבר.
גם השיערים ב׳ ,ג׳ ,ה׳ קובעים ברכה לעצמם ,כמו בירור הנידון ב ק ב י ע ת
ההלכה למעשיה מדברי אגדה ,או נושא החומרות שפעמים ואנו מוצאים ש ה מ ח מ י ר
תבוא עליו ברכה ,ופעמים אמרו עליו שאינו אלא הדיוט ,ועל כן מן ה ר א ו י
לקב! ע כללים ב ה ר י ם עפ״ י מק! רות נאמנים לדעת את הדרך אשר גלר בה.
נושא חיטוב ומעויין באופן מיוחד הוא לימוד תורה לאחרים ,וביחוד לרחוקים
לקרבם אל היהדות ,נושא שהוא מאד אקטואלי בתקופתנו ,שרבים חם ה מ ב ק ש י ם
לשי! ב לצור מחצבתם ,ולשיא! ב מ מ י מ י הדעת ,היא תורתנו הקדושה .ו א .ב ז ה
השכיל המהבר לעמוד על שרשי הבעיות וכל צדד־־הן .גם המחלוקת ה ע ת י ק ה
בין הכמי ישראל ,אם תלמוד גדול או מ ע ש ה גדול ,הוארה ע״י המהבר ב א ו ר
יקרות של פירושים וחידושים הנאמרים בדעת והשכל וטוב טעם.
,
יורשה לי להוסיף רק שני מקורות נכבדים לענינים הנידונים בספר,
בשיוי״ת דברי נהמיה לרא״ב גיגזבורג )וילנא תרכ״ו( בהקדמה ישי מ א מ ר נ כ ב ד
בנושא תורה ודרך ארץ ,ובספר זכרון שארית יוסף לר״י הצדיק מ פ ו ז נ א ,
בתחילת הספר ,יש דברים השובים בדרך הלימוד ,ומן הראוי לעיין בהם.
כותב הטורים המכיר אישית את המהבר יוכל להעיד כי הספר כולו ע ל
ש ב ע ת שעריו ועשרות פרקיו על ש״כ עמודיו ,אינם אצל חמחבר כתורה מ ש פ ה
ולחוץ ,אלא הם תמצית מחשבתו ויגיעתו משך תקופה ארוכה ,מ ל ב ד ש א ר
חיבוריו ומאמריו החשובים בנושאים שונים .ואכן זכה לחגיש לפני ל ו מ ד י
התודה ספד נכבד מאך ,ערוך בצורה מצויינת וכתוב באופן ת מ צ י ת י וברור.
אין לנו אלא לברך את מ ע ״ כ המחבר נר״ו ולהביע לו את רחשי ה ת ו ד ה
על ה מ ת נ ה חיפה שהעניק ליודעי ספר ,ואף נוסיף לו ברכה ,שיזכה להוסיף
ד ע ת ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי
:יונה עמנזאל ,רח׳ צםגיה ,26ירושלים
www.daat.ac.il
דפוס ״בהר״ן״ ,רה׳ סלונים 13ירושלים