אתר דעת -מכללת הרצוג
1t3־txy
כצו-ג
3ד 1 1ק י ז־
4
כנד*
ידי!-
מ ו צ א ^ א י ד *
.פ ד י י ע ד
ר 1-כ ־ ן
הועתק והוכנס לאינטרנט
ב ת ר כ ן • www.hebrewbooks.org
ע"י חיים תשס״ט
ונותנים רשות זה לזה /המערכת
1
פרשנות שפת אמת למדרש /הרב אריה הנדלר .
.
3
ציונים לתשובות ע״ם התחלותיהן /שרגא אברמסון
.
23
ספיחי שמיטה /אברהם הלוי שישא
28
אין כותב׳ץ פרוזבול אלא על הקרקע /הרב י״פ אדלר .
45
.
.
53
גידולים על גג בשביעית /י׳ מייוליש—נ׳ שנרב .
.
64
.
.
69
ש׳״טת רש״י באיסור ספיחין /יונה עמנואל .
השואה — משמעותה והשלכותיה /יהודה לוי
V
תגובות
74
על לאומנות ויהדות /משה גנץ
,
רשימת הספרים על שביעית /הלק שליש־ •־־ / 2מאיר וונדר .
77
פפ׳יד ירושלים תשרי תשט׳׳ח oפרד פח ,בליון ת <> המחיר — 5.שקל
ט:ו•׳ שנתי :בישראל — 15.שקל
www.daat.ac.il
כחיץ לארץ — 10.דדלד
כתובת המערכת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 288883
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונותנים רשות זה לזה
בסיום שנת השמיטה באה מצות שמיטת כספים וכעבור שבועיים מצות הקהל .יתכן
שמצות ״הקהל א ת העם״ באה כהמשר רצוי לשנת השמיטה .דיני שמיטת הארץ ושמיטת
כספים מבטלים הבדלי המעמדות בעם ישראל ״כי יראה כי שבתה הארץ שבת לה׳ ויד
הכל שוה בארץ״ )תומים סי׳ םז ,ם״ק אי( וכדברי השפת א מ ת )בהר ,תרמ״א( •כי מצות
השמיטה הוא לבוא אל האתדות״ .אבן השויון והאחדות מביאימ אותנו ל מ ע מ ד הגדול
״הקהל א ת ה ע ם . . .למען ישמעון ולמען ילמדו ויראו א ת ה׳ א־להיכם״ )דברים לא ,יב(.
מי שמכיר א ת תולדות שנת השמיטה החולפת יודע שלמרות ויכוחים מיותרים ,הביאה
שמירת השמיטה הבנה ואחדות ,הברת טובה וידידות בין חוגים שונים ביהדות הדתית.
יהודים שבאו ממחנות שונים פעלו יחד למען הרחבת שמירת השמיטה ,העריכו זה א ת זה,
הרגישו ששמירת המצוה מביאה לידי א ח ד ו ת בעבודת השם.
השויון והאחדות בקיום התורה אינם שוללים הבדלים .ביום פטירתו קרא יעקב אבינו
״הקבצו ושמעו בני יעקב״ .זאת היתה קריאה לאחדות מתוך הכרה בשינויים בין השבטים,
כאשר היסוד הוא הרצון המשוחף לשמור על הירושה הרוחנית של יעקב אבינו )ראה פרוש
הרב ש״ר הירש ,בראשית מט ,א־ב(.
>
לקראת השנה החדשה אנו מבקשים א ת קוראינו למלא א ת תלוש ההזמנה בדף זה )או
להעתיקו( ולשלוח לנו בהקדם.
דמי מנוי לשנה ) 4גליונות( — 15.שקל ,בחוץ לארץ —$ 10.
לכבוד
מערכת
המעין
רחוב צפניה 26
ירושלים 95301
הריני חותם בזה על מנוי שנתי ל״המעין״ ומציח בזה דמי מנוי.
השם
הכתובת
העיר
מיקוד
חתימה
1
www.daat.ac.il
חלקים שונים ביהדות הנאמנה .כבר בעבר
דעת -דעות
וחלוקי
ביןהרצוג
מכללת
גם היום קיימים הבדליםאתר
היו חלוקי דעות בין היהדות החרדית ובין הציונות הדתית .אלה הם לפעמים הבדלים
עקרוניים .מ צ ד שני נתגלו גם הבדלים וחילוקי דעות בתוך היהדות החרדית ולא תמיד
ניתן לראות כאן הצדקה למחלוקות בלי מצרים.
א ל לנו לטשטש הבדלים .ל א טוב להתעלם מהבדלים עקרוניים .אין להבהל מחילוקי
דעות ויש צורך בויכוחים ובירורים .אבל ויכוחים יש לנהל בצורה מכובדת ,תוך כבוד הדדי
ותוך נכונות לשמוע גם דעה אחרת.
בימים הנוראים אנו מצווים להשתדל להדמות למלאכים .האם זה אפשרי? ידיעות
מעטות נמסרו לנו על מלאכי ה׳ המשרתים א ת קונם ,הקבוצות השונות של מלאכים ברומי
מעלה .מהדברים המעטים הידועים לנו מזהירות מילים א ח ד ו ת שנצטוינו להגיד כל יום,
כל בוקר כאשר אנו ניגשים לקבל עול מלכות שמים .הדברים ידועים ,אך כבר אמר לנו
הרמח״ל זצ״ל שאנו עלולים לשכוח דוקא א ת הדברים הידועים .על המלאכים נאמר
,,
״ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם .האם אנו מבינים משמעות המילים האלו ?
יש מקום לביקורת ויש צורך בויכוחים ,אבל ״בנחת רוח ,בשפה ברורה ובנעימה״.
ואז צעדנו לקראת קיום מצות הקהל ,שהוא כעין מ ע מ ד כל עם ישראל סביב להר סיני,
,
באימה ויראה וגילה ברעדה )הל חגיגה ,פרק ג ,הלי ו(.
בברכת בתיבת וחתימה טובה
המערכת
2
www.daat.ac.il
הרב אריה הנדלר
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרשנות שפת א מ ת למדרש
)בראשית רבה א ; א(
ר׳ יהודה ליב אלתר נולד בכ״ט בניסן תר״ז ונפטר בה׳ שבט תרס״ה .בשנת
תרל״א ההל לנהוג באדמו״רות ובסוכות תרל״א ההל להשמיע ״תורה״ ליד
דברי תורה אלו נכתבו בספר שכונה לאהר מותו בשם ״שפת־אמת״ .
ה״שלהן״
מלבד ספר זה על התורה ,מצויים בידינו היום גם ליקוטי שפת־אמת ,שנכתבו ברובם
על ידו בימי נעוריו ,בין השנים תרכ״ו—תר״ל .
עיון בדבריו של השפת־אמת לפרשיות השבוע מגלה כי הלק ניכר מדברי תורה
אלו מבוססים על המדרש לפרשת השבוע .נראה כי היה לו לשפת־אמת סדר לימוד
שעסק במדרש מדי שבת בשבתו .הוכחה לכך הם דברי תורתו שנאמרו בהגים ,ובהם
כמעט שלא נמצא עיסוק במדרש .°
העבודה המוצגת בזה היא הלק מתוך עבודה כוללת העוסקת בפרשנותו ש ל
השפת־אמת למדרש .מטרת העבודח חיא לחשוף את דרך עבודתו של השפ״א
בפרשנותו למדרש ,ולעמוד על ייהודה של פרשנות זו ביהם לפרשני המדרש
הרגילים .מתוך בדיקת מספר רב של דוגמאות לפרשנות זו ,עולות מספר מסקנות
יסוד שהדריכו את השפת־אמת בפרשנותו למדרש .להלן ננסה לעמוד על הלק מהן.
2
ג
4
6
1
על תולדותיו ראה בסדרת ״מגדולי החסידות״ ספר ב׳ מאת הרב א .י .ברומברג ,מהדורה
שלישית תשט״ז ,״שבט ליהודה״ ,דברי הספד על בעל שפ״א מאת ר׳ ישראל אראטין ב״ב
תשכ״ז .וראה עוד בספר היובל לי .תשבי תשמ״ו עמ׳ 623הע׳ .13
2
עיין בהקדמת בניו וחתניו לשפ״א בראשית — ״וקראנו שם הספר שפת־אמת כי כשמו
כן הוא .גם לאשר המאמר האחרון אשר כ ת ב איזה ימים קודם פטירתו סיים שם דבריו
האחרונים בתיבות אלו ״שפת אמת תכון לעד״.
3
עיין בדברי בנו ר׳ אברהם מרדכי אלתר בעל אמרי אמת לליקוטי שפ״א ירושלים
תשל״ה — ״ספר הליקוטים הנדפס בזה רוב הספר כ ת ב אמ״ו זצ״ל בימי נעוריו משנת
תרכ״ו—תר״ל…״ .וע״ע בהקדמה לאוצר מכתבים ומאמרים מבעל השפת אמת —
״נבוני דבר אומרים כי הרעיונות המובעים בהם הם תשתית לספרו המופלא ״שפת
אמת״ אשר בו ״שכל א ת ידיו״ לבטא את רעיונותיו הקדושים בדרך השוה לכל נפש״.
4
לדוגמא :מתוך ששים קטעי דברי תורה שנכתבו לפרשת בראשית עשרים וארבעה
עוסקים במדרש .מתוך תשעים ואחד קטעי דברי תורד .לפרשת חיי שרה עוסקים חמישים
וחמשה במדרש.
5
לדוגמא :מתוך תשעים ושנים קטעי דברי תורה שנכתבו לראש השנה עוסקים רק חמשה
במדרש.
6
הכונה היא בעיקר לפרשני המדרש שנסדרו על המדרש בדפוס וילנא דוגמת הפירוש
3
www.daat.ac.il
הרצוג ה מ ד ר ש הרגילים .פ ר ש נ י ה מ ד ר ש
מכללתפ ר ש י
דעתפ -״ א מ מ
אתר ה ש
בפרשנותו למדרש ,שונה
נוטים למצוא ב כ ל מדרש נקודה אחת שהיא מוקד היהם אל הפרשה ובדרך כלל
נ מ צ א ת נ ק ו ד ה זו ב ס י ו מ ו ש ל ה ק ט ע ב מ ד ר ש .ש א ר ה ל ק י ה ק ט ע ב מ ד ר ש באו ,ל ד ע ת ם ,
בדרך אגב ומתוך הטיפול בפסוק הנדרש במדרש Jהשפ״א לעומתם נוטה לראות
ב מ ד ר ש ה ט י ב ה א ה ת ה נ ו ש א ת מ ס ר ר ע י ו נ י א ה ד .כ ך ה ו פ כ ו ת כ ל ה א ו ק י מ ת ו ת ,המשלים,
ודרשות
הפסוקים
המופיעות
בקטע,
למסכת א ת ת השוזרת
ב ת ו כ ה רעיון יסודי
8
המתנשא ממעל לפסוק בפרשה שעליו נבנה המדרש .
ה ש פ ״ א ר א ה ב מ ד ר ש ה מ ש ך ישיר ל פ ס ו ק ב פ ר ש ה ש ע ל י ו ו מ ת ו כ ו נ ב נ ה המדרש.
בשל
כ ך ה ת ע מ ק השפ״א בפסוק היטב ,ע ל כ ל בעיותיו הפרשניות והלשוניות».
ה מ ה ל ך שהוא מציע ל ה ב נ ת המדרש יכלול א ם ־ כ ן גם א ת ההתיהסות לפסוק עצמו
ויתן ה ס ב ר רעיוני לבעיה הפרשנית שבו.
ב מ ס ג ר ת פ ר ש נ ו ת ו ל מ ד ר ש ע מ ד ו ל נ ג ד ע י נ י ו ה פ ס ו ק ה נ ד ר ש ב מ ד ר ש מ כ ל צדדיו,
הפרק שממנו נלקח הפסוק
1 0
ו ה פ ס ו ק י ם ה ס מ ו כ י ם ל פ ס ו ק זה ״ ,פ ר ש נ י ה מ ק ר א ע ל
המיוחם לרש״י ,מתנות כהונה ,יפה תואר ,ידי משת ,רד״ל ,רש״ש ,מ ה ח ״ ו ועוד ,וכן
לפירוש עץ יוסף הנדפס במהדורת המדרש של הוצאת לוין אפשטיין.
7
עיין עץ יוסף ויק״ר פר׳ ל״ג אות א׳ — ״ואיידי דמייתי לה )לפסוק הנדרש( מפרש ליה
ברישא בכמה אנפי אחריני כדרך המדרש״ .וע׳׳ע במהרז״ו לויק״ר פר׳ י״ד אות ב׳ —
״וזהו מ״ש אשד .כי תזריע״ .וראה עוד במבוא לבראשית רבא מאת ח .אלבק בח״ג
ירושלים תשכ״ה עמ׳ — 17״שהפסוק שהובא ליסוד הפתיחה נדרש בדרכים שונות
ולבסוף הוא נדרש — בהצעת ״דבר אחר״ או גם בלי זה — באופן שמוסב על הפסוק
בפרשה ,ודרש זה הוא עיקר הפתיחה״.
8
כדוגמא לכך עיין בפרשנותו של השפ״א לויק״ר פר׳ ל״ג אות א׳ שנאמרה בשנים
תרל״ב ,תרל״ד ,תר״מ ,תרמ״א ,תרנ״ה ,תרס״א ,תרם״ד ,ובליקוטיס שם.
9
עיין בפרשנות השפ״א לשמו״ר פרשה כ״ג אות א׳ ,שנאמרה בפסח תרל״ט כרך ג׳
עמ׳ 61—62בד״ה אז ישיר .שם דן השפ״א בבעית לשון העתיד שב״אז ישיר״ ,בעיה
שעמדו בה גם פרשני המקרא .וכן בפרשנות השפ״א לויק״ר פרשה כ״ו אות א׳ שנאמרה
בפרשת אמור בשנים תרל״ב תרל״ג ,שם דן השפ״א בכפילות הלשון ״ א מ ו ר . . .ואמרת׳/
בעיה שהעסיקה גם את פרשני המקרא וגם מדרשים אחרים.
10עיין בפרשנות השפ״א למדרש בויק״ר פרשה כ״ד אות ד׳ שנאמרה בפרשת קדושים
בשנת תרמ״ד — ״דהנה המזמור יענך ה׳ שדוד המע״ה התפלל על יואב ששלחו
למלחמה…״.
11
עיין בפרשנות השפ״א לויק״ר פר׳ כ״ו אות א׳ שנאמרח בפרשת אמור בשנים תרל״ט
ותרמ״ג .שם דן השפ״א בפסוקים הסמוכים לפסוק הנדרש במדרש מתהילים י״ג; ז—ח— ,
״כדמסיים )שם פס׳ ט׳( סביב רשעים יתהלכון כרום זלות כ ו ׳ . . .״ .וכן — ״דמקודם
)שם פס׳ ד—ה( כתי׳ יכרת ה׳ ו כ ר שפתי חלקות ו כ ר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו
א ת נ ו . . .״ .וראה עוד בפרשנות השפ״א לבמדב״ר פרשה א׳ אות א׳ שנאמרה בפרשת
במדבר בשנת תרל״ה .ושם לאחר שדן בתחילת הפסוק הנדרש במדרש מתהילים ל״ו; ז —
״צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה״ המשיך לסוף הפסוק ועסק בו אף שלא נדרש
במדרש.
4
www.daat.ac.il
הפסוק״
הרצוג
לרעיון ה כ ל ל י ה ע ו ל ה מ ת ו ך
מכללתר ו
דעת -ו נ ת ה ב
אתר שבו
ופרשני ה מ ד ר ש ״ .כ ל אלו
המדרש.
ר א י י ת ה מ ד ר ש כ נ ו ש א מ ס ר רעיוני כ ל ל י ,מ ב י א ה א ת ה ש פ ״ א ל מ צ ו א א ת ה ק ש ר
שבין מ ס פ ר מ ד ר ש י ם ב פ ר ש ה .ציון ק ש ר זה נ ע ש ה ב ד ר ך כ ל ל א ג ב ה ד י ו ק ה ע י ק ר י
ב מ ד ר ש מ ס ו י ם *.1
כ פ י שצוין ל ע י ל ה ע ב ו ד ה ה מ ו צ ג ת ב ז ה היא ה ל ק י ת ,ו ל כ ן ג ם ה ס ק ת ה מ ס ק נ ו ת
ב י ה ס ל צ ו ר ת ע ב ו ד ת ו ש ל ה ש פ ״ א א י נ ה מ ו ש ל מ ת עדיין.
העבודה דלהלן מהולקת לשלשה הלקים:
א.
דברי מבוא לפרשנות השפ״א למדרש — בדברי מבוא אלו בא סיכום ש ל הבעיות
ה פ ר ש נ י ו ת ב פ ס ו ק ש ע ל י ו מ ו ס ב ה מ ד ר ש .ע י ס ו ק ב פ ס ו ק ה נ ד ר ש ב מ ד ר ש ע ל צדדיו
הפרשניים והקשרו במערך הכללי ש ל הפרק והספר שממנו הוא לקוה .ניתוה
ה מ ד ר ש ע צ מ ו מ ת ו ך עיון ב פ ר ש נ י ה מ ד ר ש ד ו ג מ ת ידי משה ,י פ ה ת ו א ר מ ה ר ז ״ ו
ועוד.
ב.
פ ר ש נ ו ת השפ׳׳א ל מ ד ר ש — ב ה ל ק זה ב א ה מ ע ר ך ה ר ע י ו נ י א ו ת ו ב ו נ ה ה ש פ ״ א
ב י ח ס ל מ ד ר ש .ל א ח ר ה צ ג ת הרעיון ה מ ר כ ז י ב א ו ד ב ר י ה פ ר ש נ ו ת ה מ ת י ח ם י ם ל כ ל
קטע וקטע במדרש מבחינה פרטית .בהלק זה נעשתה עבודת ליקוט מ ת ו ך כ ל
דברי התורה שנאמרו במרוצת השנים על המדרש שלפנינו ,והרכבתם ל מ ס כ ת
אחת.
ג.
נ י ת ו ה ו ע י ב ו ד ה מ א מ ר י ם ע צ מ ם — ב ה ל ק זה ב א ו ד ב ר י ה ת ו ר ה כ פ י ש נ ד פ ס ו
ב ש פ ״ א ת ו ך ציון מ ר א י מ ק ו מ ו ת ל מ ק ו ר ו ת ה ש פ ״ א ,ל מ ק ב י ל ו ת ב ד ב ר י ה ש פ ״ א
ב מ ק ו מ ו ת אחרים ,ו ל מ ק ב י ל ו ת ב ס פ ר י ה ס י ד ו ת אהרים .ב פ ת ה ו ש ל כ ל ק ט ע ב א ו
מ ס פ ר משפטים שנועדו לסכם בצורה כללית א ת ענינו של חקטע.
* * *
12עיין בפרשנות השפ״א לויק״ר פרשה כ״ו אות א׳ שנאמרה בפרשת אמור בשנת תרל״ג —
״ • . .בעליל לארץ פרש״י ז״ל שבארץ צריך להיות ניכר בעליל שלא יהיה נסתר זנ״י
דברי עוה״ז׳׳.
13עיין בלקוטי שפ״א לפרשת בראשית על המדרש בב״ר פרשה א׳ אות א׳ עמ׳ 8
בד״ה ואהי׳ ובסוף הדברים — ״ואין צורך לדוחק המפרשים בזה עיין שם״.
בצורה סמויה יותר ניתן למצוא א ת התיחסותו של השפ״א לפרשני המדרש במקומות
רבים .לדוגמא ראה פרשנות השפ״א לשמו״ר פרשה כ״ג אות א׳ שנאמרה בפסח תדל״ה
כ ר ך ג׳ עמ׳ 53ובפסח תרל״ט ברך ג׳ עמ׳ .61—62שם הלך השפ״א בעקבות הידי משה
למדרש ביחס לקשר שבין שירת הים למחיית עמלק.
14עיין בפרשנות שפ״א לברי׳ר פרשה א׳ אות א׳ שנאמרה בפרשת בראשית בשנת תרמ׳׳ד,
שם שילב השפ״א א ת המדרש בב״ר פרשה א׳ אות י״ד בדברי פרשנותו .וראה עוד
בפרשנות השפ״א לבמדב״ר פרשה כ״ב אות א׳ שנאמרה בפרשת מ ט ו ת בשנת תרל״ג
ושם שילב השפ״א את המדרש בבמדב״ר פרשה כ״ב אות ז׳ בדברי פרשנותו.
5
www.daat.ac.il
מכללת
אתר דעת -
הרצוגאת מדרש רבה לספר בראשית ,עלינו
הפותח
שלפנינו
בראשית העיון במדרש
לבדוק תחילה את היסודות הרעיוניים העומדים מאהורי הפתיחה למקרא שנתמצו
במילה ״בראשית״ .פרשנויות רבות נאמרו על מילה זו ,אולם אנו ננסה לעמוד ע ל
אהת הנקודות המאהדות פרשנויות אלו.
מבהינה פרשנית מהוה המילה ״בראשית״ בעיה — ״שאין לך ראשית ב מ ק
שאינו דבוק לתיבה שלאחריו״» .בפשוטו של מקרא נתישב הפסוק כרוצה לומר
״בראשית ברוא״ כמו בתחילת הבריאה .3אולם בעמקם של דברים מצא הרמב״ם 4
מאחורי בראשית זו שאינה נסמכת לשלאחריה משמעות פנימית .יש לחבדיל כ י ן
המילה ראשית לבין המילה ראשון .משמעות המילה ראשית היא יסוד הדבר ל ל
כל יחם למושגי הזמן .להבדיל מהמילה ראשון הנאמרת על הקודם בזמן .מימד ה ז
הוא מכלל הנבראים ולכן לא שיך לדבר על בריאת העולם בראשית זמנית .כאן כ
לידי ביטוי המעבר ממצב של אין זמן אל נקודת הזמן הראשונה בהויה י.
יסוד זה ששרשיו בעולם הפרשנות ,מפנה את נופו לסוגית הראשית כולה .המעכר
מן הרוח אל החומר ,מן האידיאה אל המעשה .מכח גישה זו בא ההיקש בתורת הסוד *
בין ראשית לבין חכמה ,וכלשון התרגום הירושלמי — ״בחוכמא ברא ה׳״ .החכמה
היא המימד הרעיוני העומד מאהורי מעשה בראשית .ביהס שבין הראשית לבין
החכמה מתבארים לנו מספר קבוצות מדרשים ,המוסבים על המילה בראשית.
א .המדרשים העוסקים בהיקש שבין בראשית לבין חלה ,למעשר ,לביכוריס
למשה ,לתורה ״ ,לישראל ,ליראה « .יסודן של דרשות אלו הוא הענקת המימד
הרוחני רעיוני לבריאה הגשמית שאנו מוצאים לפנינו מבראשית ״ .
ב .המדרשים העוסקים בדיונים לבחירת האות שבה יתחיל מעשה בראשית !3
ר א
2
א
מ ן
א
ז
8
10
״
1
רש״י לבראשית א׳ א׳ וע״ע באברנאל שעמד בזה שם.
2
רש״י שם.
3
כך ביארו בשפתי חכמים שם.
4
רמב״ם מר׳נ ה״ב פרק ל׳ ובעיקבותיו הלך האברנאל .וע״ע בילקוט ר׳ בחיי למשלי
ח
,
כ״ב שדן בזה .וע״ע בענף יוסף ובעץ יוסף לתנחומא כאן.
5
וע״ע בםפורנו לבראשית א ,א.
6
זוהר ח״א ג :מדה״נ בזוה״ח ג .ושם ד.:
7
בראשית שם.
8
בר״ר א׳; ד׳.
9
בר״ר א׳; א /ד׳ ובאותיות דר״ע ובמדה״נ זוה״ח בראשית ה.:
10ויק״ר ל״ו; ד׳ .תנחומא ישן בראשית ג׳ ובאותיות דר״ע.
11אותיות דר״ע זוהר ח״א יא.:
12וע״ע ברמב״ן ובר׳ בחיי שעמדו על היחס הפנימי שבין ענין החכמה שהיא יסוד »jj
ענין ובין המעשר והתרומה ומשה.
13ירושלמי חגיגה פ״ב הל׳ ב ,ב״ר א׳; י /אותיות דר״ע אלפא ביתא דר״ע ,אליהו ר
פל״א ,זוהר ת״א ר״ה :זוה״ח רות פ״ח.:
6
www.daat.ac.il
כ
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיונים א ל ו מ צ ב י ע י ם ע ל ה י ס ו ד ו ת הרעיוניים ש ק ד מ ו ל מ ע ש ה ה ב ר י א ה ,ש מ כ ו ח ם באד•
הבריאה א ל הופעתה המציאותית.
ה מ ד ר ש ה ע ו מ ד ע ל ה י ח ס שבין ״ ב ר א ש י ת ב ר א ״ ״ לבין ״ ה ח ד ש ה ז ה ל כ ם ״
ג.
1 5
ע ו מ ד א ף ה ו א בסימן ה י ה ס שבין ע ו ל ם ה מ ע ש לבין ה י ס ו ד ו ת ה ר ע י ו נ י י ם שמאהוריו.
ל ד ע ת ר׳ י צ ח ק
1 6
היה צ ר י ך ל ה ת ח י ל א ת ה ת ו ר ה מ ה צ ד ד י ם הרעיוניים ש ק ד מ ו ל ה א ל א
ש ״ כ ח מ ע ש י ו הגיד ל ע מ ו ל ת ת ל ה ם נ ת ל ת גויים״ .ג ם ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ן
1 7
המקשה על
ג י ש ת ו ש ל ר׳ יצהק ,ה י ה צ ו ר ך ב פ ת י ה ת ה ת ו ר ה ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת — ״ כ י ה ו א ש ו ר ש
האמונה״ .מ ע ש ה ב ר א ש י ת — ״כי ה ו א ש ו ר ש ה א מ ו נ ה ״ .מ ע ש ה ב ר א ש י ת נ ו ש א מ א ה ר י ו
א ת רעיון האמונה.
מ כ א ן נ ע ב ו ר ל מ ד ר ש ש ל פ נ י נ ו .ב ח ל ק ו הראשון ש ל ה מ ד ר ש א נ ו מ ו צ א י ם א ו פ נ י ם
שונים ש ל מ ד ר ש ה מ י ל ה אמון ,ו ב ה ל ק ו ה ש נ י אמון מ ל ש ו ן אומן .ל ד ע ת פ ר ש נ י
1 8
המדרש
מקבילים
מתמודד
,עיקרו ש ל ה מ ד ר ש ה ו א ה ל ק ו השני .כ ך ג ם ע ו ל ה מ ת ו ך ה ש ו א ה ל מ ד ר ש י ם
1 3
שבהם נמצא הלקו השני של המדרש ,בלבד .הבעיה הפרשנית שעמה
ש ה ו ע ד פ ה ע ל פ ת י ח ה כגון ב ת ה י ל ה א ו
ה מ ד ר ש היא ה מ י ל ה ב ר א ש י ת ,
ב ר א ש ו נ ה י>.2
2 1
ה פ ס ו ק ב מ ש ל י ע ל י ו נ ב נ ה ה מ ד ר ש ,מ ב י א א ו ת נ ו לעיון כ ל ל י י ו ת ר ב ס ו ג י ת
ה ח כ מ ה ב ס פ ר מ ש ל י .ר ו ב ה ה ת י ח ס ו י ו ת ל ח כ מ ה ב ס פ ר משלי ,ע ו ס ק ו ת ב צ ד ד י ם ה מ ע ש י י ם
ו ב ה ד ר כ ה ה י ו ם ־ יומית ש ל ה א ד ם המצווה ל נ ה ו ג ב ח כ מ ה .ל ע ו מ ת ז א ת ב פ ר ק ש מ מ נ ו
ל ק ו ה ה פ ס ו ק ש ב מ ד ר ש — פ ר ק ח׳ ,ה ו א א ה ד ה מ ק ו מ ו ת העיקריים ש ב ה ם מ ת ע ל ה
ה ח כ מ ה מ מ ע מ ד ה ה מ ע ש י ו ת ו פ ס ת מ ק ו ם מ ט א פ י ס י .ש נ י ה פ ס ו ק י ם ה ל ק ו ח י ם מ פ ר ק זה,
ו נ מ צ א י ם ב מ ד ר ש ש ל פ נ י נ ו ,״ואהיה א צ ל ו אמון״ ,ה פ ו ת ח א ת ה מ ד ר ש ,״ה׳ ק נ נ י ר א ש י ת
ד ר כ ו ״ ה ח ו ת ם א ת ה מ ד ר ש יוצרים מ ע ג ל ס ג ו ר ה מ צ ב י ע ע ל מ ע מ ד ה ה מ י ו ה ד ו ה מ ו פ ש ט
ש ל ה ת ו ר ה ש ק ד מ ה ל מ ע ש ה ב ר א ש י ת .היא ה ת ו ר ה ה ק י י מ ת כ י ש ו ת מ ו פ ש ט ת ו מ כ ה ה
נברא
עולם של
מהפרשנים
2 3
עשיה
המחייב
התנהגות על פי כללי
החכמה״.
לדעת
הלק
ג נ ו ז ה מ ת י ה ו ת זו ,שבין ה כ מ ה מ ע ש י ת ו ה כ מ ה עיונית ,ב ש נ י ה ל ק י
ה פ ס ו ק ״ואהיה א צ ל ו אמון״ — ב ע ו ל ם הרעיון ״ואהיה ש ע ש ו ע י ם יום יום״ — ב ע ו ל ם
המעשה.
14
בראשית א ,א.
15
שמות י״ב; ב׳.
16תנחומא ישן בראשית י״א; הביאה רש״י בבראשית א׳; א׳.
17שם.
18ב״כ ביפ״ת ובמהרז״ו.
19
תנחומא ישן בראשית ה׳
ובתנחומא שם א׳; ובפרד״א פ״ג; ובתנדב״א פל״א ,זוהר
ח״א ה ;.ק ל ״ ד . .
20ב״כ במהרז״ו בפירושו הקצר ובפירושו הארור הוסיף שכך גס הגירםא בילקוט שמעוני —
״מקדם או בתחלה אין כתוב כאן אלא בראשית״.
21פ ר ק ח; לי.
22
בדרך זו ביאר א ת מטרת המדרש ,המהרז״ו בפירושו הארור.
23
ראב״ע למשלי ח׳ ל—ל״א ,וברש״י ובמהרז״ו הארוך למדרש כאן.
7
www.daat.ac.il
הרצוגע י ה פ ר ש נ י ת ל כ ש ע צ מ ה ב ש ל ה י ו ת ה
מכללתו ה ב
דעתר-ש ,מ ה
אתר ה מ ד
ה מ י ל ה אמון ,ע ל י ה מ ו ס ב
מ י ל ה י ה י ד א י ת ב מ ק ר א « .היו
היו
2 6
2 8
ב י ן פרשני המקרא שפירשוהו מלשון מ ח נ ך — פדגוג,
שפירשוהו מלשון אמן־אמנות ,ו ה י ו
2 7
שפירשוהו מלשון אמונה .כאן ראוי
לעמוד על המכנה הפילולוגי המשותף ל כ ל הפירושים שניתנו במדרש ובפרשנים
ל מ י ל ה זו .מ כ נ ה מ ש ו ת ף זה ה ו א ה ה ע ל ם ,ה ה ס ת ר .
הא1מן
הנושא א ת היונק בחיקו,
מ ג ו נ ן ו מ ס ת י ר א ת היונק .ה א ו מ ן מ ו צ י א ל פ ו ע ל א ת ה ר ע י ו נ ו ת ה נ ס ת ר י ם שבו .ו ה א מ ו נ ה
היא ה ת ה ב ר ו ת ה א ד ם א ל ה מ י מ ד ה נ ס ת ר
2 8
.
בהלקו הראשון של המדרש נדרשה המלה אמון בארבעה אופנים — פדגוג,
מכוסה ,מוצנע ,רבתא .מ ת ו ך סיומו של המדרש אנו למדים כי דרשות אלו מ ו ס ב ו ת
ע ל ה ת ו ר ה .ב ד ר ך זו ה ל כ ו פ ר ש נ י ה מ ד ר ש ש פ י ר ש ו א ת א ר ב ע ת ה א ו פ נ י ם ע ל מ ה ל ק ו ת
שונות בתורה .הקו המנהה בפירושים אלו הוא ההדרגה ב מ ע ב ר מהגלוי יותר א ל
ה מ כ ו ס ה .פדגוג ,ה י א ה נ ה ג ה ג ל ו י ה ו נ ר א י ת לעין .מ כ ו ס ה ,ה ר י ה ו ע ו מ ד ל פ נ י נ ו א ל א
2
ש כ ס ו י מ ו נ ח עליו .מ ו צ נ ע ,א י נ ו נ ר א ה ב כ ל ל . °
ח ל ק ו ה ש נ י ש ל ה מ ד ר ש ע ו ס ק כ א מ ו ר ב י ח ס ש ב י ן ה ת ו ר ה ־ ה ר ע י ו ן ,ובין ע ו ל ם
ה מ ע ש ה .״ ה ת ו ר ה א ו מ ר ת א נ י הייתי כ ל י א ו מ נ ת ו ש ל ה ק ב ״ ה ״ .פ י ר ו ש ם ש ל ד ב ר י ס
ג
נעוץ ביסוד ה ט כ נ י ש ל צ ר ו פ י א ו ת י ו ת ה ת ו ר ה ש מ ה ם נ ב ר א ה ע ו ל ם . °מ א ח ו ר י צ י ר ו פ י ם
א ל ו ע ו מ ד ה ש י מ ו ש ב ה כ מ ה הגנוזה ב ת ו ך ה ת ו ר ה ש ע ל פ י י ס ו ד ו ת י ה נ ב ר א ה ע ו ל ם .*1
כאן אנו נתקלים בקושי מסוים להלום א ת הבנת המדרש הרואה בתורה — כ ל י
א ו מ נ ו ת ,ו ב ב ו ר א — אומן ,ע ם פ ש ט ו ת ה כ ת ו ב ה מ ד ב ר ב ש מ ה ש ל ה ה כ מ ה ,כ י ה י א
ה א מ ו ן ־ א ו מ ן ״ .א י ה ת א מ ה זו ח ו ש פ ת ב פ נ י נ ו ע ו מ ק נ ו ס ף ב מ ש מ ע ו ת ה מ ד ר ש .ה ת ו ר ה
איננה מציאות היצונית לבורא .בבריאת העולם אנו מוצאים א ת ה ת ג ל מ ו ת הבורא
ב ת ו ך התורה שמכחה עומדים שמים וארץ
8 3
.
24עי׳ בדעת מקרא למשלי שם.
25רש״י; ראב״ע; רלב״ג; מאירי שם ובדעת מקרא שם הע׳ 75בשם ר״י ג׳אנח ,ר״ש הנגיד
ור״י קמחי.
26עי׳ דעת מקרא שם ובחכמת שלמה ז׳ ,כ״א — ״כי החכמה אמנית ה כ ל . . .״ .
27תרגום יב״ע שם.
28עי׳ הקדמת מירקין לבראשית רבד .כרך א׳ עמ׳ ט״ו .ושם על המילה אמת שאף היא
גזורה לשונית מאמונח .וע״ע פחד יצחק לר׳׳י הוטנר סוכות מ א מ ר י״ז.
29כ ר עולה מתוך פירושי רש״י יפ״ת ומהרז״ו למדרש שם .וביתר הרחבה — בידי משד,
פירש ,פדגוג — תרי״ג מצוות ,מכוסה — מעשה בראשית ,מוצנע — מעשה מרכבה,
רבתא — ארוכה מארץ -מידה .ובים״ח ,פדגוג — משפטים ,מכוסה — מצוות ,מוצנע —
חוקים ,רבתא — ארוכה מארץ מידה .ובעץ יוסף ,פדגוג — פשט ,מכוסה — רמז ודרש,
מוצנע — נסתר ,רבתא — מעשה מרכבה.
30רש״י ומהרז״ו בפירושו הקצר.
31יפה תואר.
32
ועמדו בקושי זה האלשיך והאוה״ת בראש דבריהם ל ס פ ר בראשית.
33
אלשיךשם.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השפ״א ,ב ד ב ר י פ ר ש נ ו ת ו ל מ ד ר ש ״ ,ה ו פ ך כ ד ר כ ו א ת ה מ ד ר ש ל ח ט י ב ה א ח ת
ה נ ו ש א ת רעיון אהד .ג י ש ה ז ו מ נ ו ג ד ת ל ג י ש ת ם ש ל ש א ר ה פ ר ש נ י ם ש ר א ו א ת ע י ק ר ו
ש ל המדרש ,ב ח ל ק ו חאחרון .ב פ ר ש נ ו ת ה ש פ ״ א ל מ ד ר ש ש ל פ נ י נ ו ,יש לציין ע ו ב ד ה
מ ע נ י נ ת .ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ש ב ה ן ע ס ק ב מ ד ר ש ,ה ת ע כ ב ב ע י ק ר ע ל ה ל ק ו האהרון,
ו מ ת ו ך כ ך ב ת ש ת י ת ה ר ע י ו נ י ת ל מ ד ר ש כולו .ב מ ש ך ה ש נ י ם ה ל ך ו ה ר ה י ב א ת ה י ר י ע ה
ג ם ל ה ל ק ו הראשון ת ו ך ש ה ו א מ ה ב ר א ף א ו ת ו א ל א ו ת ה ת ש ת י ת .נ ר א ה ש ה ש פ ״ א ר א ה
ב מ ד ר ש ש ל פ נ י נ ו נ ו ש א מ ס ר מ ר כ ז י ב פ ר ש ת הבריאה ,ו ל כ ן א נ ו מ ו צ א י ם ה ת י ח ס ו י ו ת
ל מ ד ר ש ג ם ב מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם פ ת ח א ת ע י ק ר עיונו ב מ ק ו ר א ה ר
אגב
3 5
.ע ו ד יש לציין כ י
ה ט י פ ו ל ב ה ו ט ה ש ד ר ה ה ר ע י ו נ י ש ל המדרש ,נ ה ר ז י ם ע נ י נ י ם כ ל ל י י ם נ ו ס פ י ם
ה מ ש ת ל ב י ם ברעיון המרכזי ,ו ה צ ע ת ה ד ב ר י ם כ ך היא.
בנוהג
שבעולם קודם המימד הרעיוני לעולם העשיה וכך גם קדמה התורה
3
ל מ ע ש ה ב ר א ש י ת « .ה ת ו ר ה ב ה ו פ ע ת ה ה ט ר ו ם ־ ב ר א ש י ת י ת היא ת ו ר ה ר ו ח נ י ת מ ו פ ש ט ת ,
ש ע ל מ נ ת ל ע ס ו ק ב ה אין צ ו ר ך כ ל ל ב י ש ו ת מ צ י א ו ת י ת ״ .ה מ ע ב ר ה ט כ נ י מ ה ע ו ל ם
ה ר ו ה נ י א ל ע ו ל ם ה ע ש י ה ב א ע ל ידי צ מ צ ו ם ה מ י מ ד ה א ל ו ק י ב ת ו ך א ו ת י ו ת ה ת ו ר ה ,
3 8
ו ב צ ר ו ף א ו ת י ו ת א ל ו ה מ ב י ע צ מ צ ו ם נוסף ,נ ב ר א ו ש מ י ם ו א ר ץ .מ א ח ו ר י י ס ו ד ו ת
ט כ נ י י ם א ל ו ע ו מ ד ה מ י מ ד ה ת כ נ י .ב ר ד ת ה ת ו ר ה א ל ע ו ל ם העשיה ,פ ש ט ה א ת צ ו ר ת ה
ה מ ו פ ש ט ת ,ו ל ב ש ה א ת ל ב ו ש ה המעשי .ה ע ו ל ם נ ב ר א ב א ו פ ן ש י ו כ ל ל ש מ ש ב י ת ק ב ו ל
להנהגתה המעשית של התורה
את
3 9
.משום כך בעומק המציאות העולמית ,נוכל למצוא
10
היסודות הרעיוניים תורניים ,שעליהם ה ו ש ת ת העולם ־ .עיקרה ש ל הבריאה
ה ו א כ נ י ס ת ה מ י מ ד ה ר ע י ו נ י ל ת ו ך מ ס ג ר ו ת גולמיות ,ו ב כ ך מ ת מ צ ה ה י ט ב מ ש ל ה א ו מ ן
ה מ ו ב א ב ה ל ק ו ה ש נ י ש ל ה מ ד ר ש .האומן ה ו א ה מ ק ש ר א ת ת כ נ י ו ת י ו ה ר ע י ו נ י ו ת ע ם
ע ו ל ם ה מ ע ש ה .כ ש ם ש א צ ל ה א ו מ ן יש ה ת א מ ה מ ו ח ל ט ת בין ה ת כ נ י ת ל ב י צ ו ע ,כ ך ג ם
ת מ צ א ה ת א מ ח מ ו ח ל ט ת בין ה א ר ת ה ת ו ר ה ל פ ר ט ו ת ה נ ב ר א י ם כ ו ל ם
4 1
.
עיון מ ד ו ק ד ק ב ד ב ר י ה ש פ ״ א ב ש נ ת ת ר מ ״ ב מ ג ל ה כ י ה ש פ ״ א ה ר כ י ב א ת ה מ ד ר ש
שלפנינו עם מדרש מקביל לו .במקום חמונח ״מביט בתורה״ ,בא המונה ״נתיעץ
ב ת ו ר ה ״ .ב ד י ק ת ה מ ד ר ש י ם ב ה ם מ ו פ י ע מ ו נ ח זה
4 2
מגלה כי המונח ״נתיעץ בתורה״
מופיע בהקשר עם הצפיה לעתיד .הקב״ה מתיעץ בתורה המצדיקה א ת בריאת העולם
34
נאמרה בשנים תרל״ד ,תרמ״ב ,תרמ״ד ,תרמ״ה ,תרמ״ו ,תרנ״א ,תרם״ד ועוד נוספו
דברים בליקוטים.
35עי׳ תרל״א ד״ד .ברש״י ,תרל״ו ד״ה ברש״י ,תרל״ח ד״ה ברש״י ,תר״מ ד״ה יום,
תרמ״ז ד״ה ברש״י ,תרנ״ד ד״ה פתח ,תרג״ח ד״ה ויקח.
36בר״ר פר׳ א׳ אות די.
37שפ״א תרמ״ד וע״ע תרל״ו בד״ה ברש״י שהתורה העליונה היא כולה שמותיו של הקב״ה.
38שפ״א ליקוטים ד״ה ד״א אומן ,ושם בעמ׳ 7ד״ד .במדרש ואהיה שעמד על היחס בין
עשרה מאמרות לעשרת הדברות.
39שפ״א תרמ״ד.
40שפ״א תרל״ד ,ליקוטים עמ׳ 7ד״ד• במדרש ואהי׳.
41שפ״א ליקוטים עמ׳ 8סד״ה במדרש ואהי׳)הראשון(.
42
תנחומא בראשית א׳ ,פרקי דר״א פ״ג.
9
www.daat.ac.il
הרצוג י ש פ ״ א ׳ * ב א ה ייחודה ש ל ל ש ו ן
מכללתל י ק ו ט
דעתת ו -ר ה .ב
אתרק ב
הדורות העתידים לעסו
2
בשל
״ ע צ ה ״ לידי פירוש .מ ש מ ע ו ת ה ש ל ע צ ה היא ״שיודע ש י ש ד ר ך ישר ר ק ש צ ר י ך
מהותה״ .ההתיעצות בתורה ,העניקה לנבראים א ת העצה כיצד להגיע א ל
לברר
י ס ו ד ו ת ה ר ו ח שבהויה .ג י ש ה זו מ ר ה י ב ה א ת מ ע מ ד ה ש ל ה ת ו ר ה מ ה צ מ צ ו ם ה מ ת י ח ס
ה ב ר י א ה ב ל ב ד ־־־ ״ ה ב י ט ב ת ו ר ה ״ ,א ל ה ה ת פ ש ט ו ת ל כ ל ה ד ו ר ו ת ה ע ת י ד י ם
לנקודת
לעשות שימוש בעצתה של תורה.
ה ר כ ב ה זו ב נ ה ה ש פ ״ א א ת ה מ ש כ ו ש ל הרעיון כולו .ה מ י ל ה ״ ו א ה י ה ״
מכה
המופיעה בפסוק הנדרש מצביעה ע ל העתיד « .לאחר שנברא העולם ע ל פ י היסודות
התורניים ,ניתנה העצה ביד הצדיקים שבכל דור ודור לחשוף א ת המימד הפנימי ש ל
4 4
הבריאה,
ב כ ל מ ע ש ה ו מ ע ש ה .ל א ו ר ה ה ב ח נ ה בין ש ת י ה ו פ ע ו ת י ה ש ל ה ת ו ר ה ,
הרוחנית
והמעשית ,ב י א ר ה ש פ ״ א א ת ח י ח ס שבין ״אמון״ לבין ״ ש ע ש ו ע י ם ״ 45
״
״אמון״ ה ו א ה מ צ ב העליון ש ל ה ת ו ר ה ,ו א י ל ו ש ע ש ו ע י ם מ ר מ ז ע ל ה ו פ ע ת ה ה ע ו ל מ י ת
של
ה ת ו ר ה .ה ה ת מ ו ד ד ו ת ע ם ה ו צ א ת ה מ י מ ד ה פ נ י מ י מ ת ו ך הגשמיות ד ו ק א ,ה י א
4
ה מ ע ו ר ר ת ש ע ש ו ע י ם א צ ל ה ב ו ר א . °כ ך ה ו א ג ם היהם בין ה ת ו ש ב ״ כ ה נ מ צ א ת ל ע ו ל ם
בהופעתה
המעשה
ז 4
העליונה ,לבין ה ת ו ש ב ע ״ פ ה מ ש ת פ ל ת ו מ ו ת א מ ת ל ע ב ו ד ת ה א ד ם ב ע ו ל ם
.ה ו א חדין ל י ח ס שבין ה ש ב ת ה מ ה ו ה א ת ה מ י מ ד ה ר ו ה נ י ש ל ה ש ב ו ע ובין י מ י
ה ח ו ל ש ב ה ם מ ת ג ל ם כ ח ה ע ש י ה ז!*,
ראיית
ל״אמונה״
התורה מ ת ו ך עולם המעש,
S 4
מביאה אותנו אל
ה י ח ס שבין
״אמון״
מ ק ו מ ה ש ל א מ ו נ ה ה ו א ב ע ו ל ם ש ל ה ע ל ם ה מ ס ת י ר א ת ה י ש ו ת האלוקית. .
מ ש ו ם כ ך ב א מ ק ו מ ה ש ל ה א מ ו נ ה ב ע ו ל ם ש ל א ח ר מ ע ש ה ה א מ נ ו ת °י .מ כ ח ה א מ ו נ ה
ה כ ו ר כ ת א ת ע ו ל ם ה מ צ י א ו ת ע ם י ס ו ד ו ת י ו הרוחניים ,ב א ה ע צ ת ה ת ו ר ה ל י ד י גילןי *49
כ ה מ ש ך ישיר ל ח ל ק זה ש ל ה מ ד ר ש יש ל ר א ו ת א ת ח ל ק ו הראשון ,ה ע ו ס ק ב א ר ב ע ת
א ו פ נ י ד ר י ש ת ה מ י ל ה ״אמון״ .ה ה ו פ ע ה ה נ מ ו כ ה ב י ו ת ר ש ל ה ר ע י ו ן ה ת ו ר נ י ב ע ו ל ם ,
*42עמ׳ 10בד״ה הנה.
43עי׳ שפ״א תר״מ ד״ד .יום ,תרמ״ב ,תרמ״ד — ״והו״ל והייתי״.
44עי׳ שפ״א תרל״ח ד״ד .ברש״י ותרנ״ד ד״ד .פתח .רעיון זה המדבר על היחס ש כ י ן
אומנותו של הקב״ה ובין הצורך בעבודת האדם לחשוף א ת הרוח שבבריאה בא ב ד ב ר י
הזוה״ר ח״א דף ה :ובצורה מפורשת יותר הקשורה לעניננו בפרשת תולדות דף קלד^-.
קלד :וע״ג שפ״א ליקוטים עמ׳ 4ד״ד .באוריתא שעמד על יסודות אלו.
45עי׳ לעיל בראש הדברים ובהע׳ .23
46
שפ״אתרמ״ו.
47שפ״א תרס״ד.
*47שפ״א תרמ״ו.
48עי׳ לעיל ובהע׳ .28 ;27
49
שפ״א תרמ״ב ועי׳ לעיל ביחס שבין רש״י לרמב״ן המדבר על יסוד האמונה שבמעשה
בראשית וע״ע שפ״א תרל״ו ד״ד .ברש״י וליקוטים עמ׳ 5ד״ד .במדרש.
*49ע״פ שפ״א ליקוטים עמ׳ 10בד״ה הנה עי״ש שחרז באריכות א ת עניני העצה ברעיון
האמונה
)(!
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היא ב ב ח י נ ת פדגוג .ה פ ד ג ו ג מ ו ר י ד א ת ע צ מ ו ל ד ר ג ת ה י ל ד ו מ א מ ן א ו ת ו ב פ ו ע ל .
5 0
ה ו פ ע ה זו ש ל ה ת ו ר ה מ ת י ה ס ת א ל ה צ ד ד י ם הגופניים ,גשמיים ש ל ה א ד ם
8 1
ומתוך
פרד״ס הלקי התורה היא מ ת י ה ס ת אל הפשט « .התורה כשמה כן היא — מורה
5 3
א ת ה א ד ם ב ע ו ל ם ה ט ב ע הגונז ב ת ו כ ו א ת רעיון ה ת ו ר ה .
8 4
כ א ן מ ת פ ר ש ל נ ו ה פ ס ו ק ״ כ א ש ר ישא ה א ו מ ן א ת ה י ו נ ק ״ ,ש ע ל ס מ כ ו נ ל מ ד ה
ב מ ד ר ש ה ה ב נ ה א ו מ ן ־ פ ד ג ו ג ,ב א ו פ ן נ פ ל א .פ ס ו ק זה נ א מ ר מ פ י מ ש ה ,ב ש ע ה ש י ר ד ו
ב נ י ישראל מ מ ד ר ג ת ה מ ן א ל ת א ו ת הבשר .מ ש ה ר ב נ ו א י נ ו י כ ו ל ל ר ד ת ל ד ר ג ת ה א ו מ ן
ה ע ו ס ק ב כ ל צ ר כ י ו ה ק ט נ י ם והגשמיים ש ל הילד .א ו ל ם ה ת ו ר ה מ ש פ י ל ה א ת ע צ מ ה
כ ב י כ ו ל ל ד ר ג ת אומן ,ו מ ל ו ה א ת ה א ד ם ג ם ב צ ר כ י ו ו ב מ ע ש י ו ה ג ש מ י י ם ב י ו ת ר ,ו ל כ ן
ואהיה א מ ו ן — פ ד ג ו ג
8 8
.
שלשת הדרגות חאחרות המוזכרות במדרש — מכוסה ,מוצנע ,רבתא ,מתיהסות
א ל ה פ ן ה ש נ י ש ל ה ת ו ר ה — ה פ ן הרעיוני .כ א ן ב א ו ב ד ב ר י ה ש פ ״ א א ב ה נ ו ת ש ו נ ו ת
שעיקרן ה ו א — ״ ג ב ו ה מ ע ל ג ב ו ה ״ <>» — ס ד ר ע ו ל ה ב ה פ ש ט ת ו ש ל ה מ י מ ד ה ר ע י ו נ י —
התורה .ביחס לחלקי הפרד״ם ש ל התורה הרי שמכוסה — רמז ,מוצנע — דרש,
ו ר ב ת א — סוד .העיון ב פ ר ש נ י ה מ ד ר ש
8 7
שהתיהסו להבהנות אלו הושף א ת הבסיס
ל ה ב נ ת ו זו ש ל ה ש פ ״ א .ב ר מ ז ,א נ ו ר ו א י ם א ת ה כ ת ו ב י ם ל פ נ י נ ו א ל ש א נ ו מ ת י ה ס י ם א ל
מ ה ש נ ר מ ז בהם .ב ד ר ש ,א נ ו מ צ נ י ע י ם א ת ה כ ת ו ב ו מ ת י ה ס י ם ל מ י מ ד ה ר ע י ו נ י ה ע ו מ ד
מאהוריו
8 8
.ה ל ו ק ה פ ר ש נ י ת נ ו ס פ ת ע ו ש ה ה ש פ ״ א בין מ כ ו ס ה מ ח ד ,ה מ ו ס ב ע ל ת ר י ״ ג
מ צ ו ו ת ש ה א ו ח ז ב ה ם כ א ו ה ז א ת ה מ ל ך בלבושיו ,ובין מ ו צ נ ע ו ר ב ת א מ א י ד ך ,ה מ ו ס ב י ם
ע ל ה ח ל ק י ם הסודיים ש ל ה ת ו ר ה ש א י נ ם נ ג ל י ם כ ל ל
מהופעתה
5 9
.סיבת כסויה של התורה נובע
ב ע ו ל ם ש כ ו ל ו ה ו מ ר וגשמיות ,ה מ ע י ד ע ל י ס ו ד ו ת ה ר ו ח .ס י ב ת הצנעתד.
ש ל ה ת ו ר ה ,נ ו ב ע ב ש ל ה י ו ת ה ל מ ע ל ה מ י כ ו ל ת ה ש ג ת ה א ד ם .«°
ב ד ר ך זו מ ת ב א ר ת ל נ ו ב ח י ר ת ה פ ס ו ק י ם — ״ ה א מ ו נ י ם ע ל י ת ו ל ע ״
את הדסה״
6 2
8 1
ו ״ ו י ה י אומן
במדרש שלפנינו .ה מ ש כ ו .ש ל הפסוק ״האמונים עלי תולע״ הוא —
״ ח ב ק ו א ש פ ת ו ת ״ .ה מ ש ך זה מ ו ר ה ע ל ה ר ע י ו ן כ י האוהז א ת ה ת ו ר ה ב ל ב ו ש ה ה ה י צ ו נ י
הריהו כהובק א ת המלך ממש .ה ס ת ר ת א ס ת ר ע״י מרדכי נועדה על מ נ ת למנוע א ת
50שפ״א תרנ״ח ד״ד• ויקח.
51שפ״א תרנ״א.
52שם ,ותרמ״ז ד״ה ברש״י.
53
שפ״א תרמ״ה וליקוטים עמ׳ 8ד״ד .במדרש ואתי׳.
54
במדבר י״א; י״ב.
55שפ״א תרנ״ח ד״ד .ויקח ,תרנ״א ,וליקוטי שפ״א בהעלותך ד״ד .האנכי.
56
קהלת ה׳; ז׳.
57לעיל ובהע׳ .29
58
שפ״א תרמ״ז ד״ד .ברש״י ותרנ״א.
59שפ״א ליקוטים עמ׳ 8ד״ה במדרש ואהי׳ ותרנ״א.
60
שפ״א ליקוטים עמ׳ 7—8ד״ד .במדרש ואהי׳.
,
61איכה ד׳; ה .
62
אסתר ב׳; ד.
11
www.daat.ac.il
הרצוג ב פ ס ו ק ״ויהי א ו מ ן א ת ה ד ס ה ׳ /ר ע י ד ן
מכללת ביטוי
דעתב -א ל י ד י
אתרכ ך
ה ג ע ת ה א ל אחשורוש .משום
ה ס ת ר ת התורה בעולם המרי ,הסתרה שנועדה למנוע הגעת אור התורה למי ש א י נ ם
לאור האמור ,עולה ה ס ב ר נוסף למדרשו המפורסם ש ל ר׳ יצהק«• העומד ע ל
ה י ח ס שבין ״ ב ר א ש י ת ב ר א ״
6 5
6
לבין ״ ה ח ד ש הזה ל כ ם ״ . °פ ת י ה ת ה מ ק ר א ב ״ ה ח ד ש
ה ז ה ל כ ם ״ ה י ת ה מ ש א י ר ה א ת ה ת ו ר ה ב מ צ ב ה הרעיוני .א ו ל ם ה ג מ ר א ז• ה מ ס פ ר ת ע ל
ה ק ב ״ ה ה מ ה ז ר א ה ד ה א ו מ ו ת ש י ק ב ל ו א ת ה ת ו ר ה ,מ ל מ ד ת כ י ה ע ו ל ם ל א היה מ ו כ ש ר
ר ו ח נ י ת זו .ו ל כ ן ב ש ל
לקליטה
״ נ ח ל ת גויים״ זו ,י ר ד ה ל ה ה מ צ י א ו ת ה ר ע י ו נ י ת
ונתגלגלה בעולם ש ל ״בראשית ברא״ .״כח מעשיו הגיד לעמו״ — ע ל עם י ש ר א ל
הוטל
התפקיד לברר גם א ת המציאות הגשמית ולהעלות מתוכה א ת
היסודות
הרוחניים.
#
#
*
בריאת העולם בתורה נועדה לאפשר לגלות א ת האלוקות בכל מציאות .ב ח י ר ת
ה
של התורה דוקא ככלי האומנות מעידה על מרכזיותה ש ל התורה.
תרל״ד
במדרש! ואהי׳ אמון־ כו׳ אומן הביע בהורה וברא העולס .וודאי הי׳ יכול
הקב״ה לברוא העולס בלי התורה .3אך כי כל הבריאה לטובת הנבראים.
ולזאת הי׳ הבריאה באופן שיוכל ההדס ללמוד עבודת הש״י מכל דבר .וז״ש ה ב י
בתורה וברא .פי׳ שבכל דבר מהבריאה יש בו ענין התורה ללמוד איזה הנהגה א ו
סוד .וזה שהתורה מתגאה עצמה* שידע האדס שעיקר הכל התורה שהרי כל
הבריאה הי׳ ע״פ התורה מכלל שהיא עיקר פובת האדס כג״ל:
ע
*
63שפ״א ליקוטים עמ׳ 8ד״ה במדרש ואהי׳.
64
תנחומא ישן בראשית י״א והביאה רש״י בבראשית א׳; א׳.
65
בראשית א׳; א׳.
66
שמות י״ב; ב׳.
67ע״ז ב.:
1
בר״ר א ,א.
2
משלי יח ,ל.
3
השואה המדרש א ת הבורא לאומן הנזקק לדיפתראות ופנקסאות ,מכניסה את ה ב ו ד
א
לתוך מערכת של מיגבלות אנושיות שאינן שייכות בו .לכן מדגיש השפ״א כי ה ה ב ט ה
בתורה אינה לקטנות יכולתו של הבורא אלא לטובת הנבראים .וע״ע תרל״ו זד׳^
ברש״י — וכי לא היה יכול ח״ו לברוא הכל בלי אמצעות ה ת ו ר ה . . .״ ,ובתרל״ח ד ׳ ׳
ה
וכלשון המדרש ״התורה אמרה אני הייתי כלי אומנתו של ה ק ב ״ ה . . .והתורה א מ ד
ה
ברש״י ברא.
4
בראשית ברא אלוקים״ .וברד״ל שם אות ג׳ כ׳ שהגרסא היא ״והתורה אמרה
ראשית…״.
,3
ובמהרז״ו — ״פי׳ שהתורה מתפארת ואהיה אצלו אממ״י וע״ע ל ק מ ן
תרמ״ב הע׳ .8
ג1
www.daat.ac.il
הרצוגק י ד ה ה ע ת י ד י ש ל ה ת ו ר ה
מכללתז ל ת פ
דעתי -ט ״ ר ו מ
אתר״ מ ב
שלוב המילה ״נתיעץ״ במקום המילה
ב כ ל ד ו ר ודור .ה צ ד י ק י ם ש י ע ס ק ו ב ת ו ר ה ב כ ל ד ו ר ה ם ה מ ת ק נ י ם א ת ה ע ו ל ם .ע צ ת
ה ע ת י ד ב ש ע ת ה ב ר י א ה היא ה מ צ ד י ק ה א ת הבריאה.
תרמ״ב
במדרש! ואהי׳ אצלו אמון אומן נתייעץ ־ בתורה וברא העולם כו׳ .והו״ל למימר
והייתי .ואהי׳ הפי׳ שעוד גס מתה• מתקיים העולם .ע״י העוסקים
בתורה .דכתי׳ וירא כל אפר עשה > הוא מה שכל הצדיקים עוסקים בתורה ומעש״ט.
כ״ז עלה לפניו ית׳ ובזכות זה ברא וקייס העולם ־ .לכן איתא לתת שכר לצדיקים
שמקיימין העולם כו׳« .והאמת כי העצה של התורה תתקיים לעתיד כשלימות.
כשיהי׳ נתקן הכל בעזה״י בכח התורה של הצדיקים וזהו ואהי׳ אצלו אמון שהתורה
מתפארת ל כי עוד יתברר כי עצתה לטוב הי׳:
1
בר״ר א ,א.
2
השפ״א הרכיב כאן א ת לשון התנחומא בבראשית א ׳ למדרש שלפנינו .ועי׳ במבוא על
׳
המגמה שבהרכבה זו ,ובליקוטי שם״א עמ׳ 10בד״ה והנה .וע״ע בפרדר״א פר׳ ג׳ שגם שם
מופיעה לשון נתייעץ.
3
עי׳ זוהר ח״ב רי״ז — .״והייתי ל א כתיב אלא ואהיה בכל זמן ועידן״ .וע״ע בח״ג ד ף
סה :וברלב״ג למשלי שם וע״ע בשפ״א תר״מ ד ״ ה יום ,ובתניא לקוטי תורה במדבר
י״ח; ג׳.
4
בראשית א׳; ל״א.
5ע״פ שבת פ״ח — .״מלמד שהתנה הקב״ה ע ם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל
מקבלין התורה אתם מ ת ק י י מ י ן . . .״ וע״ע שפ״א תרל״ח ד״ה ברש״י ברא.
6
אבות פ״ה מ״א וע״ש בפירוש שפ״א — ״וקשה ממ״נ א ס עתה בנקל יותר לעבוד הש״י
מ ה ליתן שכר טוב לצדיקים וכן להיפוך קשה״ .וע״ע שפ״א שבועות תרמ״ה ד״ה איתא
שגם עשרת הדברות יכולות היו להאמר בדיבור אחד ,א ל א שנאמרו בעשר כדי ליתן
שכר לצדיקים וע״ע בתנחומא ישן בראשית י״א .ובמהר״ל בנתיבות עולם א׳ נתיב
התורה פ״א עמ׳ ג׳.
ד
עי׳ לעיל תרל״ד הע׳ .5
ההבטה
לתורת הדורות העתידים מצדיקה בריאת עולם .ניתן ללמוד תורה
מ ו פ ש ט ת ,ל ל א ע ו ל ם .א ו ל ם ת ו ר ה מ צ י א ו ת י ת ז ק ו ק ה ל ע ו ל ם ב ש נ י מישורים .ב מ י ש ו ר
ה כ ל ל י — ה נ ה ג ת מ ש פ ט י ה ת ו ר ה ת ו פ ס ת ר ק ב ע ו ל ם גשמי ,ב מ י ש ו ר ה פ ר ט י — ה צ ד י ק י ם
המקשרים כ ל מעשה ומעשה א ל התיות התורנית.
תרמ״ד
במדרש ואהי׳ אצלו אמון כו׳ הביע בתורה וברא את העולם פי׳ בתורה שנמצא
בכל דור ובכל שנה ־ .לכן כתיב ואהי׳ לשון עתיד 3כי התורה חיות פנימי
של כל הברואים שנמצא נקודה דאורייתא בכל עת ובכל מקום* .שזה ענין אומרם
13
www.daat.ac.il
הבריאה להשלמת התפשטות דרכי התורה
באורייתא ברא על א צ א״כ
להיותהרצוג
הוצרך מכללת
אתר דעת -
ומשפטי׳ וכלי להוציא לאור משפטי התורה לברא העולס .שהלא כך עלתה לפניו
ית׳ שמשפט ענין זה צריך להיות כך עפ״י התורה וזה קיום שצ כל הענין .ואיתא
התורה קלמה לעולס ב׳ אלפים« .וכי הי׳ זמן קולס הבריאה .אך אלף הוא לשון
לימור כמו אאלפך חכמה י .אלוף בינה .8והנה יש ב׳ מיני למוליס שהי׳ בתורה שלא
הוצרך לזה הבריאה כמו חכמה ובינה שייך בלי הבריאה .אבל לעשות הסל ודין
ומשפט ושאר עניניס לזה הוצרך להיות נברא העולם כנ״ל .וזה בכלל .אבל בפרכג
בצליקיס יש תקוניס בכל עוברא לקשר בזה חיות התורה ממש״ .ובמל׳״ ששאלו
מה את השמים כו׳ ואמר כי לא לבר רק הוא מכס .כשאין אתם יגיעיס רק הוא טי.
ומסיק את לרבות תולדות השמיס וחולדות כארץ ע״ש « .והענין עפ״י מררשם ז׳יל
בראשית ברא בתורה ברא .וזה יתכן בכלל אבל בפרט לכאורה אין מובן .אך כפי
היגיעה של בנ״י יכולין למצוא הארת התורה גס בכל פרטיס ותולדות שמיס וארץ =.1
כנ״ל כי לא דבר יק כו׳ « :
מ
1
בר״ר א׳; א׳.
2
ההבטה איבנה מתיחסת לתורה שקדמה לבריאת העולם כפי שעולה מתוך פשטות לשון
המדרש ,אלא לתורה שעתידים לעסוק בה בכל דור.
3
עיין לעיל תרמ״ב הע׳ .3
4
השפ״א מתיחס כאן לבחינות עולם ושנה שהתחדשו מיד עם בריאת העולם .ה ה ב ע ה
לתורת העתיד היא בבחינת הנפש שבאה רק בסוף מעשה בראשית .וע״ע שפ״א מ ש פ ט י •
תרל״ט ״שהתורה היא היות העולם וכל הבריאה״.
5
זוהר ח״א קל״ד ,ח״ב ,קם״א :וע״ע שפ״א תהילים ק״ג ,כ ,ושפ״א שבועות עמ׳ 22ד ״
ה
וביום.
6
בר״ר פר׳ ח׳ אות ב׳ .ועין שפ״א במדבר תרל״ז ,תרל״ט ושפ״א שבועות עפ׳ 27ב ד ״ ה
ימצאהו וכן שפ״א אמור תרל״ט במדר׳ אמרות.
7
איוב ל״ג; ל״ג.
8
שבת ק״ד ע״א,
9
עיין שפ״א במדבר תרנ״ה שהעולם הזה הוא הסתר והצדיקים נגלה להם הציור ה פ נ י מ י
ומבררים איך הכל מקושר להנהגת הבורא.
10
בר״ר א׳ ,י״ד.
11
במדרש שם לא גרסו כן .ועי׳ ברש״י בראשית א׳; י״ד — ״הוא שכתב א ת השמים ל ר ב ו
ת
12עין שפ״א במדבר תרל״ב ד״ד .ר״מ שהעוסק בתורה רואה אור התורה בכל דבר ,ו ע ״
ע
תולדותיהם״ .ועי׳ ברד״ל למדרש שם אות ל״א.
שפ״א משפטים תרל״א ד״ה ברש״י שכ׳ שיוכלו למצא משפט ה׳ רק ע״י היגיעה.
13
פשטות דרשת כי לא דבר ריק הוא מכם ,במדרש שם ,היא טענת ר׳ ישמעאל ל י ׳ ע ק י ב א .
אולם השפ״א הוציא את הדברים מפשוטם ודרשם לגופו של הרעיון עצמו — אם א ת
מיגעין א ת עצמכם תוכלו למצוא הארה בכל.
14
www.daat.ac.il
ס
הרצוג א ת ה ת ו ר ה ש ל מ ע ל ה מ ן
מכללתל ק ש ר
דעתה -צ ו ר ך
אתרע ל
פתיהת התורה בבראשית מלמדת
ה ט ב ע ע ם ע ו ל ם ה ט ב ע .ע ב ו ד ה זו ה י א ע נ י נ ה ש ל ה א מ ו נ ה ה מ ב י א ה א ת א ו ר ה א מ ת
ג ם ל מ ק ו ם ה ה ס ת ר .ה ת ו ר ה היא ה פ ד ג ו ג ה מ ו ר ה א ת ה ד ר ך ל מ צ ו א א ת ה מ י מ ד ה מ כ ו ס ה
והמוצנע שבבריאה .גלוי המימד הפנימי מ ו ט ל ע ל ישראל שהם נ ק ו ד ת הראשית —
התרומה ,המושכת קדושה ל כ ל ל כולו.
תרמ״ה
במדרש ואהי׳ אצלו אמון פדגוג מכוסה מוצנע כר דאיתא למה פתח בבראשית
משום כח מעשיו הגיד לעמו ־ כוי דאיתא בשביל ישראל שנקר׳ ראשית
תבואתו .3דבאמת התורה שמיוחדת לבנ״י היא למעלה מהטבע .אבל כח התורה
הוא להאיר גס בעוה״ז לקשר כל הדברים בשורשן > ולכן נק׳ ראשית דרכו * .וזה
הענין נק׳ אמונה « הגס כי עצס התורה הוא למעלה מזה שנק׳ תורת אמת אבל
היא מורה דרך לכל הנבראים « כמ״ש פדגוג שיש מוצנע ומכוסה תוך הנ1בע נצוציס
והארות מעולס העליון וע״י התורה יכולין להוציאן מכח אל הפועל .וזה הכח ניתן
לבנ״י ע״י התורה» .וזה נק׳ אמונה כמ״ש מו״ז ז״ל״ על הירושלמי״ אמונת סדר
זרעים שמאמין בבורא עולס וזורע היינו אמונה גס בתוך הטבע שע״ז נקרא עולס
על שם ההעלם ״ ע״ש פ׳ שלח והקב״ה שלח נשמת בנ״י בעוה״ז כדי להעלות ע״י
כל הברואים דכ׳ ואבדיל אתכם מן העמים « כו׳ דרשו חז״ל ״ כדי שיהי׳ תקומה
לכל העמים ע״ש וזה ענין הראשית שהיא העיקר והתכלית כמש״כ רש״י בפ׳ ר׳
חכמה יראת ה׳ ע״ש ״ .וכמו התרומה שמשאיר קדושה לכל התבואה .כן ע״י שבחר
והנה המלאכים ושרפים למעלה
הקב״ה בחלקו ועמו בזה יש ברכה לכל העולם
המה כולם קדושים « .אבל הקב״ה ברא עוה״ז בזה האופן שיהי׳ לו ית׳ חלק וראשית
ונקודה אחת שמתעלה מתוך ההעלס וההסתר מעלה חן לפניו ית׳ יותר כענין שאמרו
יפה שעה אחת בעוה״ז כו׳« .ובמדרש « ויקרא ברכו ה׳ מלאכיו ולא כל מלאכיו
עליונים שיכולים לעמוד בתפקידו כ׳ כל צבאיו ותחתונים שא״י לעמוד כ׳ מלאכיו
ולא כל מלאכיו והוא כנ״ל שבעוה״ז א״א להיות מתוקן לגמרי רק להעלות הראשית
ונקודה מכל הדברים ועי״ז נשאר קדושה וברכה בכל השאר וזה שנכתב בראשית
בשביל ראשית כנ״ל:
7
1
בר׳׳ר א ,א.
2
תנחומא ישן בראשית י״א וברש״י לבראשית א׳ א׳ .ביחס למקורו של המדרש עי׳
בתנחומא ישן שם הע׳ נ״ט ,ובהגות בפרשיות התורה לבראשית עמ׳ .9
3
תנחומא ישן ג׳.
4
עיין מהר״ל בהקדמה לדרך חיים שהתורה אור למעלה מהגשמיות והטבע והמצוות הם
איך להביא אור התורה בכל המעשים.
5
משלי ח׳ כ״ב ונדרש במדרש שלפנינו בר״ר א׳ ,א׳ .ומבאר השפ״א מדוע נבחר דוקא
פסוק זה ללמד על התורה ,לפי שבו יש שימוש במושג ״דרך״ המורה על ירידת הרוחניות
אל הגשמיות וכמו שביאר בליקוטים עמ׳ 7ד״ה במדרש ואתי׳.
6
השפ״א מתח כאן קו בין אמת לאמונה ועי׳ בספר היובל לי .תשבי תשמ״ו מאמרו של
י׳ יעקבםון על אמת ואמונה בחסידות גור.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
7
מלאכי ב׳ ,י׳.
8
עי׳ מהר״ל נתיבות עולם א׳ נתיב התורה פ״א עמ׳ ד ׳ ״תורה שהוא לשון הוראה״.
9
עיין שפ״א במדבר תרל״ז ד״ד .במשנה שעיקר הכה שניתן לבנ״י שיכולין לעורר שורש
התורה.
10
חידושי הרי״מ שלח רי״ז,
11עי׳ ברכות לג .וילקוט תהילים תרע״ד.
12עי׳ שפ״א משפטים תרנ״ב שהביא דברי זקנו והוסיף — ״שע״י ההעלם יש מציאות
ל ע ו ל ם . . .״ ולקמן בליקוטים ד״ד .במדרש ואחי׳ הע׳ 9וע״ע שפ״א פנחס תרמ״ה ב ד ״ ה
בפסוק הנני.
13ויקרא כ ,כ.
14
שהש״ר פר׳ ו׳ ד״ה חכו ממתקים אות ה׳ ־־־ ״אלו נאמר ואבדיל א ת העמים מ כ ם ל א
היתד .תקומה לשונאי ישראל״.
15תהילים קי״א; י׳.
_
16עי׳ ברמב״ן בראשית א׳; א׳ ד״ד .בראשית ברא אלהים ,ובשפ״א תרומה ד״ה במדרש
״ע״י ה פ ר ש ת . . .ת ר ו מ ה . . .נשאר ברכה לכל השאר״ .וע״ע בליקוטי יהודה שבסידור
שפת־אמת עמ׳ ל״ב בהע׳ ג׳ שדן לעגין קדושת שיירי חלה ,מעשרות וראשית הגז ו ש
ס
ציין לשפ״א לפרשת צו תרב״א שכ׳ בשם החידושי הרי״מ — ״כי כל תרומה ו מ ע ש ר
מניח הכח כשיריים וכ״ה גם בפרשת ראה תרנ״ב.
17עיין שפ״א שבועות תרל״ו שיתרון המלאך שהוא מעל הגשמיות ויתרון האדם ש ע ״
י
שמברר מעשיו ע״פ התורה בכח זה עולין יותר ממלאכי השרת וע״ע שפ״א אמור תרל״ד,
ד״ה במדר׳ אמרות ,וקדושים תרנ״ח.
18
אבות פ׳׳ד משנה י״ז.
19ויק״ר א ,א.
האור
—
המימד
הרוחני
נגנז
עיקר
בבריאה.
שעשועיו
הבורא
של
מההתמודדות עם עולם החומר דוקא .שעשועים אלו עיקרם בימות החול בהם
ה
ם
מכוסן-
ה א ו ר ויש צ ו ר ך ב מ ד ר ג ת ה פ ד ג ו ג ה מ ע ש י ת ע ל מ נ ת ל ג ל ו ת ו .ו ב ש ב ת ב א י ם ה מ י מ ד י
ס
ה מ כ ו ס י ם ל י ד י גלוי.
תרמ״ו
במדרש ואהי׳ אצלו אמון הביע בתורה וברא את העולס ט׳ .דמקודש הי׳ בריאת
האור־ וירא כו׳ האור כי עוב ויבדל ככזו לצדיקים כמש״כ חז״ל* .ובכל
יום כ׳ וירא כי טוב .והיינו התורה שנק׳ אור וטוב כמש״כ מה רב טובך כו׳ צפנת
כו׳<־ מה שגנז האור בתוך הבריאה .וזהו הפלא* של מעשה בראשית שהעיד ה^/
שנמצא הארת התורה בכל המעשים וכל יום מימי בראשית מיוחד למצוא בו א
מיוחד .וזה שכ׳ ואהי׳ שעשועים יום יום ז שמזה נעשה יותר שעשועים למעלה ב מ ה
שמוצאין הארות התורה תוך הגשמיות .8ולכן בשבת לא כ׳ וירא כי טוב .כי 3ש 5
הוא כולו אור וטוב כמש״כ חז״ל בשבת יעשה כולו תורה ונק׳ טופ • רק נימי
המעשה שהוא סגור .התורה מעידה וירא אלקיס כי טוב בכל הימים .ומכ״מ כמ
3
ו ר
ת
9
י
16
www.daat.ac.il
הרצוג בשב״ק <״ .וכי טוב מלא
מכללתכאור
מתרבה
הואדעת -
מה שמבררין האור בימי המעשה כך אתר
כף נחת « דרשו חז״ל ״ על ש״ק וכ׳ ממלא חפנים עמל לרמוז שהכף נחת בשבת
תלוי בחפניס עמל״ .ובימי המעשה אמון פדגוג שהוא מדרגה התחתונה בתורה
ולכן כ׳ ויהי ערב בכל יום וזה שעשועים כנ״ל .ובשבת כ׳ ג׳ פעמיס יוס לרמוז על
אמון מכוסה מוצנע ורבתי כו׳:
1
בר״ ר א ,א.
2
עי׳ בבר״ר פר׳ ג׳ אות ה׳ — ״ויהי אור כנגד ס פ ר בראשית שבו נתעסק הקב״ה וברא
את עולמו״ .מכת היקש זה במדרש ,והדמיון למדרש שלפנינו ,באו דברי השפ״א כאן.
3
בראשית א׳; ד׳.
4
חגיגה יב .וע״ע בספר הבהיר דף נ ,.נז .ובזוהר ח״א ל״א ;:רס״ד.
5
תהילים ל״א; כ׳.
6
קישור ענין רוחני בגשמי הוא בבחינת פלא וכדברי הרמ״א או״ח סי׳ ו׳ סוף סעיף א׳.
7
משלי ח׳; ל׳ ונדרש במדרש שלפנינו בר״ר א׳; א׳.
8
עי׳ בזוהר ה״ג ם״ז :על השעשועים בנשמות הצדיקים .על בחינות נוספות בשעשועים
עי׳ תניא לקוטי תורה במדבר י״ח; ג/שה״ש כ״ז; א־ב ,ל״א; ד׳ ,ובאגרות וכתבים
לר״י הוטנר אגרת ב׳ עמ׳ ג׳—ה׳.
9
תדבא״ר א וע״פ ירושלמי שבת פט״ו ה״ג לא נתנו שבתות אלא לעסוק בתורה .ועיין
פרי צדיק בראשית )סוף קונטרס קדושת השבת( שעסק השבת יהיו פנויים לתורה
ועבודה.
10עיין שפ״א משפטים תרמ״ט ד״ה בפסוק שהמיגעים עצמם למצאות הארות קדושות בימי
המעשה זוכין לשבת.
11
קהלת ד ,ו.
12
ויק״ר ג ,א.
13וא״כ יהיה פירוש המ׳ של ממלא — מתוך מ ל א החפניים עמל של ימי השבוע .ועיין
שפ״א ויקרא תרמ״ו ד״ד .במדר׳ טוב מלא חפניים ימי המעשה ומלא כף השבת וככה
ימי המעשה זוכין לשבת .וע״ע שפ״א קדושים תרל״ח ד״ה במד׳ ישלח ששבת היא
מחשבה ורצון של ימי המעשה.
*
א ר ב ע ת דרגות ה״אמון״ שבמדרש מ ו ת א מ ו ת ל א ר ב ע ת ה ל ק י הפרד״ם שבתורה.
פדגוג — פשט ,הדרכה מעשית ,בקטנות שאינה מ ו ת א מ ת לדרגה מרע״ה .מכוסה —
קליטת האור במלבוש המצוות .מוצנע ו ר ב ת י — סודות התורה .א ר ב ע ת הלקים אלו
מ ו ת א מ י ם ג ם ל א ר ב ע ת ה ל ק י ה א ד ם — גוף ,נ פ ש ,ר ו ת ,נ ש מ ה .
תרנ״א
ב״ה מפ׳ בראשית
במדרש ואהי׳ אמון פדגוג מכוסה מוצנע רבתי! כי התורה יש בה פרד׳׳ס ־ והפשוט
הוא תיקון הגוף שהתורה מלמדת לעשות מעש״ט בגשמיות בפשטי המצות׳.
וזה פדגוג .וע״ז התרעם מרע״ה כאשר ישא האומן את היונק > .שמדרגת מרע״ה
17
www.daat.ac.il
הרצוגשזוכין ע״י תרי״ג מצות שהס חיות
מלבוש
דעת -בחי׳
אתרהוא
הי׳ למעלה מזה ־ .ומכוסה
מכללת
פנימי של תרי״ג אבריס וגידין וע״י המצות זוכין לחלוקא דרבנן והוא בחי׳ נפש.
ומוצנע ורבתי הוא בחי׳ רוח ונשמה שהוא סודות פנימיות שנ התורה:
1
בר״ר א ,א.
2
עי׳ זוהר ח״ג ק״י .ובזוה״ח בתיקונים דף קכ״ח .וע״ע במבוא ,על פרשנותם של פ ר ש נ י
המדרש בםוגיא זו והיחס בין דבריהם לדברי השפ״א .וע״ע שפ״א תרמ״ז ד׳׳ה ברש״י.
3
עי׳ שפ״א קדושים תרל״ב ד״ד .במד׳ ישלח ותרל״ה ד״ה במד׳ ישלח שהמצוות הם ע צ ו
ת
א• ך להמשיך קדושתו יתברר לכל המעשים.
4
במדבר י״א; י״ב.
5
וע״ע שפ״א בראשית תרנ״ח ד״ד .ויקח ובליקוטים לפרשת בהעלותך שחזר על רעיון ז ת
וע״ע בתניא בליקוטי תורד .לבמדבר י״ז; די.
הכפילות
הנרמזת
בב׳־ראשית
מתיהסת
לשתי
המופשטת
הופעות התורה,
ו ה ג ש מ י ת .ו מ כ א ן ל ה ל ו ק ה בין ת ו ש ב ״ כ ו ת ו ש ב ע ״ פ .ה ת ו ש ב ״ כ א י נ נ ה נ י ת נ ת ל ש ב ו י
מ מ ה ש ה ת ע צ ב ה בשמים ואילו תושבע״פ מ ת ע צ ב ת בכה מילולו ש ל האדם.
תרס״ד
במדרש ואהיה אצלו אמון .בתורה ברא הקב״ה את העולס י .והנה כ׳ בראשית
ב׳ ראשית רמוז לתורה שבכתב ושבע״פ־ שניהס נקראו ראשית ו ב ת ו ר
שבכתב נברא השמיס והארץ בחי׳ תורה שבע״פ* וכ״כ השמיס שמיס לה׳ והארץ
נתן לבני אדס* .ואהי׳ אמון בחי׳ תורה שבכתב קביעא וקיימא .ואהי׳ שעשועיס
יום יום בחי׳ תורה שבעל פה מתחדש תמיד בפיהן של ישראל <־ .וכן בריאת ה א ד ס
ויפח באפיו נשמת חיים« בחי׳ תורה שבכתב שזו הנשמה עושית רשימה ואותיות
בנפש האדם .ויהי לנפש חי׳ בחי׳ תורה שבע״פ כמ״ש התרגום לרוח ממללא ל:
ה
1
בר״ר א׳; א׳.
2
עי׳ בר״ר א׳; י׳ — ״בב׳ להודיעך שהם שני עולמים עוה״ז ועוה״ב״ .ובאותיות ד ר ״
בבתי מדרשות ח״ב עמ׳ שנ״ז ,כנגד שמים וארץ ,שתי רשויות׳
ש נ י
י
צ
ר
י
ם
י
ז כ ר
י נ
ע
קכה.
והשפ״א הרכיב את המדרשים בראשית־תורה ב׳־ראשית שתי תורות תושב״כ ו ת ו ש ב ע ״ ס .
3
עי׳ באותיות דר״ע שם ־ ־ ״מפני שעתידני לבראות שני פלטרין שמים שלי וארץ ל ב נ י
אדם שנאמר השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם״ .וע״ע לקוטי תורה תניא ה א ז י נ ך
ע״ג; ב׳ — האזינו השמים — תושב״כ ,ותשמע הארץ — תושבע״פ .וע״ע זוהר שמות ר .
תושב״כ — תורה עלאה ,תושבע״פ — תורה תתאה .ובשם״א תרל״א ד״ה ברש״י א /׳
יצחק.
4
תהילים קט״ו; ט״ו.
5
עי׳ שפ״א תרל״א ד״ה ברש״י א״ר יצחק.
6
בראשית ב ,ז.
18
www.daat.ac.il
ר
ד
הרצוג
מכללת
דעת -
עי׳ שפ״א תרל״ב ,תרל״ד ,תרנ״ה ,אתר
במד׳ מו״ח ע ל כ ת הפה הנרמז
ד״ד.
תרס״ד
תרם״א,
בתרגום זה.
*
בריאת העולם מ ו ת א מ ת לתורה .בתוך עניני הגשמיות מוסתרים ענינים רוהניים.
ע ל האדם ל ה ש ו ף א ת ע ו מ ק ה ט ו ב ה נ מ צ א ב ת ו ך ע נ י נ י ה ה ו מ ר ש א י נ ם א ל א ל ב ו ש
ו מ כ ס ה לטוב.
ליקוטים
בקיצור ערבובי דברים
במדרש ואהי׳ אצלו אמון ,מכוסה ,מוצנע ,אומן כוי* הכלל כי חכמים הגידו
שבריאת העולס הי׳ בתורה כמ״ש בשביל בראשית ־ כו׳ וכ׳ לעיל 3הפי׳
שביל לשון דרך וצינור דהיינו שכל הבריאה לא יצא משורת דין ודרך התורה ואין
בעולם דבר שיתנגד ]אל[ דרך התורה * ולכך התחיל התורה במ״ב לומר שבריאת
העולם הזה אינו ח״ו דבר נפרד מהתורה ולא ידמה האדם שע״פ התורה אין מקוס
לבריאת עניני עוה״ז שאינו כן אדרבה יש בתוך דברי עוה״ז עניניס גנוזים שיוכל
למצוא הארת התורה בתוכס ,וזהו ע״י המצוות שהס בבחי׳ מעשה גשמיות כנודע ג,
והנה * פי׳ אמון מכוסה שאין כל אדס יכול להגיע באור התורה ויש עלי׳ מכסה
שצריכין להסיר הכיסוי .וזהו כמ״ש וישכן מקדם כו׳ להט החרב כו׳ ל ,וכן בלב אדס
שנאטס ונכסה וצריך להסיר הקליפה כו׳ כנודע ,זהו פי׳ מכוסה מצד הסתרות
החיצוניות והקליפה .ומוצנע פי׳ שבעצס ענין התורה גבוה שאין להשיגה כשלימות,
כמ״ש לא ידע אנוש ערכה כו׳ ,8ועכ״ז שניהס אחד כי הכל תלוי בעבודת האדם
וכפי מה שמסיר דברים חיצוניים כן כמו שמברר בעומק לבבו האמת כן זוכה שיתגלה
לו עמקי תורה שיש עומק טוב ועומק רע ומה שיורד יותר בעמקי רע לדחותם כן
נפתחים לו עומק טוב כו׳ ,ומזה נתבאר שהעולם הזה שייך אל התורה ,וקדושת
התורה נעלמת ונכנסה בעולס ,וז״ש אא״ז זצלה״ה שנק׳ עולס ע״ש העלם ע״ש»,
ומסיים במד׳ עוד *°אומן ומשל הבונה כו׳ להראות שגס בפרטות ענין הנבראים הם
כדמיון הארת התורה ,כמו גוף האדם לבוש לנפש ונפש לרוח כו׳ כן העולם לבוש
ומכסה להתורה ,ולכך כמו שהגוף בציור הנפש כו׳ כמ״ש בס׳ שער הקדושה״
בתחילתו ,כן העולס נברא בעשרה מאמרות נגד כלל התורה שהיא עשרת הדברות
כו׳ וכן בפרטות יותר ,שנכתב בתורה מה שנברא ביוס א׳ וב׳ כו׳ ואותיות התורה
הללו הם מקיימים העולס והס הם גוף הנבראים רק שהנבראים לבושים להם כנ״ל״:
1
בר״ר א׳; א׳.
2
עי׳ ברש״י בראשית א׳; א׳.
3
שפ״א ליקוטים בראשית עמ׳ 3ד״ד• בראשית.
4
עי׳ מהר״ל ,נתיבות עולם א׳ נתיב התורה פ״א — ״התורה היא סדר של ה ע ו ל ם . . .״
עי״ש באורך.
5
עי׳ בתניא לקוטי תורה מטות פ״א; ג׳ — ״מעשה המצוות דוקא בעשיה גשמית״.
6
מבאר את היהם שבין מכוסה שמשמעו מכוסה מצד ההסתר החומרי ,לבין מוצנע
19
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
שמשמעו מצד עוצם מעלתאתר דעת
בד״ה במדרש ואהי׳ שתלד .א ת ה ד ב ר י ם
לקמן
התורה – .ועי׳
במשמעות דרשת הפסוקים.
ד
בראשית ג׳ ,כ״ד .על הסתרת התורה בלהט החרב עי׳ בתגחומא ישן בראשית כ י ׳ ה
ובמדרש הגדול לבראשית .וע״ע בשפ״א תרמ״ד ד״ד .בפסוק.
8
איוב כ״ח י״ג.
9
עי׳ חידושי הרי״ם עה״ת פר׳ בראשית עמ׳ ה׳ ד״ד .בראשית .ולעיל תרמ״ה הע׳ .12
10
המדרש מחולק לשני חלקים :א .ארבעת הדרשות לאמון .ב .התורה אומרת אני ה י י ת י
בלי אומנתו של הקב״ה .השפ״א בא להסביר א ת ההקשר הרעיוני שבין שני ח ל ק י
המדרש.
11שערי קדושה ח ל ק א׳ שער א׳.
12עי׳ בתניא שער היחוד והאמונה — ״ע״י חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות עןן-ן
חשבון האותיות עד שיוכל להצטמצם ולהתהוות ממנו נברא פרטי.
ב ה י נ ת פ ד ג ו ג היא פ ש ט ו ת ה ת ו ר ה א ש ר כ ש מ ה כ ן היא — מ ו ר ה .ב ה י נ ת מ כ ו ס ד ,
מ ת י ח ס ת ללבושי התורה המאפשרים א ת השגתה .בתינת מוצנע באה על מ נ ת ל מ נ ו ע
נ פ י ל ת ה ש ל ה א ו ר ה ב י ד י מ י ש א י נ ם ר א ו י י ם לה.
במדרש ואהי׳ אצלו אמון ,פדגוג ,מכוסה ,מוצנע רבתא כו׳ פי׳ פדגוג שהתורה
מלמלת לאלם מקטן ועל גלול־ כמ״ש המאור שכה מחזירן למוטב־ qfc
כשלא נשמה שהתורה מכיאו שילמור לשמה * ,וע״ש זה נק׳ תורה שמורה ומלמדת *
הלרך של התורה עצמה איך למום בה ,גס מצלת מן החטא כמ״ש כראתי תבלין
נגל היצה״ר־ וזה פלגוג שמשגיח על בן המלך שלא יקלקל מעשיו כן התורה ע/
]תבונה[ תנצרכה י .אמון מכוסה כמ״ש* האמונים עלי תולע כו׳ פי׳ זה שהתורה
נק׳ לבוש וכיסוי להאור שבה שהרי אותיות התורה הס הם שמותיו של הקכ״ה
ואורייתא וקוב״ה ח ל « רק שנתלבש האור בלבוש אותיות ותיבות שעי״ז יוכל כ א ד ס
להשיג אור התורה בתוך הלבוש״ ,וכמ״ש ז״ל שזה כחוכק״ את המלך ע״י כ מ ה
לכושים מ״מ הרי המלך הוא אשר כל אלה רק לכושים שלו ״ ,וז״ש מאור שבה ע
הקכ״ה הוא אור התורה ,וז״ש ואהי׳ אצלו אמון שהוא לכושו של הקכ״ה ,וזה כ ת י /
אמון מוצנע כמ״ש אומן את הדסה »5
נראה האמת אף שכ׳ לעיל כאופן אחר
שהצניע מרדכי את אסתר ,כן התורה היא מוצנע שהקכ״ה גנז אור התורה שלא
יהי׳ נגלה לכל וזהו כמ״ש חז״ל« שגנז האור לצדיקים והוא אור תורה שגנזו הקב׳׳ה
שמי שאינו צדיק ומיגע עצמו כתורה של״ש לא ימצא האור של התורה ]כמ״ש ״ ס מ א
דחיי למיימיניס כו׳ ,אכל המשמאיליס אין מוצאים האור אדרכה להם נגלה הלבוגן
של התורה אשר פושעיס יכשלו כס וע״י שלומדים שלא לשמה נראה להס פימשיס
שקריס כתורה וכאין לידי מינות עוד[ ,רכתא כפשוטו״ כמ׳׳ש שעשועים יום יום*9
ונק׳ כלי חמדה של הקכ״ה ,וטעם פתיחה זו כהתחלת התורה להגיד גודל שבח
התורה הקדושה וא״צ לדוחק המפ׳ כזה ע״ש 0־ :
9
י
1
בר״ר א /א׳.
2
עי׳ שפ״א תרנ״א ותרנ״ת ד״ד .ד ק ת .
20
www.daat.ac.il
3
מכללת
ושםדעת -
ירושלמי חגיגה פ״א ה״ז )דף ו (:אתר
הרצוג שבה״ ועי״ש בקה״ע שגרס
״השאור
הגירםא
׳׳מאור״.
4
כך הוא המשך הגמ׳ שם ״ר׳ הוגד .אמר למד תורה שלא לשמה ונו׳״ וע״ע פסחים נ:
סוטה כב :מז.ז נזיר כג ;:סנהדרין קד •,:.הוריות י ;:ערכין טז.:
5
עי׳ לעיל תרמ״ח הע׳ .8
6
קידושין ל.:
7
משלי ב׳; י״א.
8
איכה די; ה׳.
9
עי׳ זוהר ח״ב פז — .״אורייתא כולא שמא קדישא היא״ וח״א לז .וח״ב צ .קכ״ד .רכ״א.
ח״ג י״ג .ל״ו .ע .פ״ט .צ״ח .ק״ו .קי״ג .קנ״ט .רס״ה .רצ״ח .רצ״ט.
10זוהר ח״ג ע״ג .וע״ע שם וישלח ס .וע״ע תניא לקוטי אמרים פ ר ק ד׳.
11עי׳ במהר״ל ,תפארת ישראל עמ׳ מ״ד—מ״ה.
12נראה שסמך על סיומו של הפסוק — ״האמונים עלי תולע חבקו אשפתות״.
13עי׳ בתניא לקוטי אמרים ספ״ד — ״שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך
בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין כמד .לבושים מאהר שאף המלך בתוכם״ .וע״ע
שפ׳׳א קדושים תרל״ה.
14עי׳ לעיל בקטע הקודם.
15אסתר ב; ז׳.
16חגיגה י ״ ב . .
17שבת פ״ח.:
18והיינו שנתגדלה אצלו ,וע״ע במתנות כהונה במהרז״ן וביפה תואר ובידי •משה מש״כ
בזה.
19משלי ח׳; ל׳.
20בקטע זה למד השפ״א את המדרש כפשוטו ולא נכנם לצדדים הרעיוניים העומדים
מאחורי פתיחה זו של המדרש בראש בראשית.
*
התהוות המציאות באה מ כ ה ירידת האלוקות ו ה ת ל ב ש ו ת ה בטעמים ,בנקודות,
ב א ו ת י ו ת ובתגים .ס ו ד ה ה ר כ ב ה ש ל ה ל ק י ם א ל ו ה ו א ס ו ד ה ה ו י ה ו מ כ ה ה כ ר ת ת ל ק י
ה ר כ ב ה א ל ו ז כ ו י ש ר א ל ל נ ה ל ת גוים.
שם ד״א אומן כו׳! כבר כ׳ לעיל באורך ,והכלל כי הקב״ה גבוה מעל גבוה־ וכבר
גילו לנו מז״ל ורבותינו הקדושים מכין הצמצומים רביס עד שנתהוה העולמות
בברזי׳ מלא כ״ה כבודו ורק שנתלבש בלבושים וצמצומיס עד שיש דברים גשמיים
בעולם ,וענין הצמצומים הללו הס ע״י לבוש התורה שע״י שנתלבשו האורות באותיות
בבתי׳ זו נבראו עולמות ע״י אותיות התורה וז״ש הביט בתורה פי׳ ההתלבשות
והצמצום באותיות התורה בבמי׳ טנא״ת > ,וז״ש חז״ל ־ יודע הי׳ בצלאל לצרף אותיות
שנבראו בהס שמים וארן ,פי׳ לצרף *כמ״ש י אמרת ה׳ צרופה והפי׳ מי שיודע טעם
התורה והפנימיות וזהו ידיעת השי״ת דע את אלקי אביך * א״כ יודע צירוף האותיות
21
www.daat.ac.il
הדיבור יודע חיבור התיבות ואותיות ומקום
פיודע פי׳
כמו נמשל פשט התורה מי
מכללת הרצוג
אתר דעת -
ההפסקה אבל מי שא״י פי׳ הדברים ח״י החיבור ,ומטעמים אנו יודעים הפסקת
כל דבור כאתנחתא וכדומה ,ונודע כי הטעמיס הס גבוהים מאוד יותר מגוף
האותיות • כמ״ש « יגלה לן טעמי כף ,שהטעמים הס באמת הטעס « והפנימיות
שיש באותיות התורה ומי שיודע הטעמים יודע לצרף האותיות ,ח״ש ״ כח מעשיו
הגיד לעמו ע״י שנתן לנו את תורתו וזה הוא כח וחיות של מעשה בראשית עי״ז
נתת נס נחנה גויס לנ׳ 3יצב גבולות עמים כו׳ ולכל אומה יש אחיזה קצת ג״ע
באותיות התודה ברמז» שהרי כל חיות הכל ע״י אותיות התורה כנ״ל ,ובנ״י שנמסר
להס התורה א״כ השפע חיות שנמשך לכל אומה שנק׳ נחלת גויס פי׳ נחלה ההמעככ
שנמשך להחיותם לפ״ז יודעים ישראל שורש כל אומה ואומה בתורה וממילא יודעים
שמה שצוה הקב״ה אח״כ ליקח מהם ארץ ז׳ אומות אינו נקרא גזל רק שעד אותו
זמן הי׳ להס שייכות » ע״פ טעמי התורה שהס נסתרים וטעמים שכ׳ חז״ל שיכינו
כמ״ש־י! יכין )רשע( וצדיק יגבש ,והכלל שבנ׳׳י יודעין שכ״ז ע״פ המשפט וניעס
התורה:
1
1
בר׳ר א ,א׳.
2
קהלת ה׳; ז׳.
3
עיין לעיל בקטע הקודם ובתניא לקוטי אמרים פ״ד,
4
עי׳ בלקוטי תורה תניא חקת נ״ז; ד׳ — ״ד׳ בחינות טנת״א ,טעמים — בחכמה ,נקודות _
בבינה ,תגיו — בז״א ,אותיות — במלכות״ .וע״ע שם וזאת הברכה צ״ד ,א׳.
• • .5ברכות י״ב.:
6
על הבנה זו של צירוף מלשון זיקוק וברירה עי׳ שפ״א אמור תרל״ד ,תרל״ה ,תרל״ד
תרל״ח ,תרל״ט בד״ה במד׳ אמרות.
7
ש׳׳ב כ״ב; ל״א ,תהילים י״ח; ל״א.
8
דה״א כ״ח; ט׳.
9
עי׳ בעץ חיים שער אבי״ע ריש פ״א .וליקוטי תורה תניא אמור ל״ז; א׳ — כי הן בתינןןן
גבוהות שיש ב ת ו ש ב ״ כ . . .והוא ענין הטעמים שבתורה.
10עי׳ בפיוט ה א ר י ד ל לסעודת שבת — ״יגלי לן טעמי דבתריםר נהמי״.
11למילה טעם יש משמעות נוספת מעבר למשמעות טעם — נגינה ,והיא טעם —
ס
י
כ
ה
ההטעמה הנכונה חושפת א ת הטעם — הסיבה.
12
תנחומא ישן ג׳ ועי׳ לעיל תרמ״ה הע׳ .2
13
דברים ל״ב; ח׳.
14עי׳ לקוטי תורה תניא ראה ליי; ב׳ שכח יניקת ע׳ אומות מע׳ תלוייה שבפסוק י כ י ס מ נ ד
חזיר מיער.
15יעי׳ רבנו בחיי לבראשית י״ב; ו׳ — והכנעני אז בארץ.
16
איוב כ״ז; י״ז.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שרגא אברמםון
ציונים לתשובות על פי התחלותיהן
מאז
התהילה הליפת
השאלות
והתשובות
בין
הכמים ,ובייהוד
כשהתחילו
ה ת ש ו ב ו ת ל ה ת ר ב ו ת ,ה י ה צ ו ר ך לציין א ת ת ש ו ב ת ה מ ש י ב א ם ה ב י א ו ד ב ר מ ד ב ר י ו
מ ן תשובה ,וביקשו ה כ מ י ם ש ה ש ת מ ש ו בהן א י ז ה ב י ת י ד ל א ה ו ז ב ת ש ו ב ה ש מ מ נ ה
הביאו א ת הדברים.
ב ת ק ו פ ת הגאונים ,כ ש ח ת ש ו ב ו ת נ ש ל ח ו ח ב י ל ו ת ח ב י ל ו ת צ י י נ ו ב ד ר ך כ ל ל ל ת ש ו ב ה
ע ל ש ם ה ק ו נ ט ר ס ,היינו ה ת ש ו ב ה ה ר א ש ו נ ה ש ב ק ו נ ט ר ס ה ת ש ו ב ו ת ו א מ ר ו :כ ת ב ר ב
פ ל ו נ י ב ת ש ו ב ה ש ב ק ו נ ט ר ס כ ך ו כ ך .ו א ם ה ק ו נ ט ר ס י ם ה כ י ל ו ה ר ב ה ת ש ו ב ו ת ,יש ש ס י מ נ ו
א ף א ת מ ס פ ר ה ת ש ו ב ה ש ב ק ו נ ט ר ס ,עיין ל מ ש ל ב ס פ ר ״ ע נ י י נ ו ת ב ס פ ר ו ת הגאונים״,
עמ׳ 196ואילך .וב״סיני״ כ ר ך ע ה ,ע מ ׳ טז ,פ י ר ש ת י ע ל פ י ד ר ך ז ו פ י ם ק א א ח ת
ת מ ו ה ה ב ״ ש י ט ה מ ק ו ב צ ת ״ ל כ ת ו ב ו ת ז ע ״ ב ד״ד .ב ב י ת ח ת נ י ם ,ע״ש.
בתקופת
הראשונים שתשובותיהם ל א נשלחו ב ד ר ך כ ל ל חבילות הבילות אלא
ב ו ד ד ו ת היו ,ר ג י ל י ם ל צ י י ן :כ ת ב ר ׳ פ ל ו נ י ב ת ש ו ב ה .א ב ל יש ש ד י י ק ו י ו ת ר וציינו
א ת התשובה במדוייק כדי להבדילה מ ת ש ו ב ו ת א ח ר ו ת ש ל אותו הכם ,כל שכן אם
ה י ה ה ה כ ם מ ש י ב ת ש ו ב ו ת ה ר ב ה ,ו א מ ר ו :כ ת ב ר׳ פ ל ו נ י ב ת ש ו ב ה ה מ ת ה ל ת כ ך ו כ ך .
ואמרתי
ל א ס ו ף ד ו ג מ א ו ת ש ל ציונים כ א ל ה ,מ מ ה ש ק ל ט ה ע י נ י ד ר ך לימודי,
ודאי אפשר להוסיף על ל ק ט זה כהנה וכהנה.
ביחפ לרש^
ו ע ל זה ה ש י ב ו ר ב י נ ו ש ל מ ה ו ה ״ ר מ א י ר ה ת נ ו זצ״ל ב ת ש ו ב ה ה מ ת ה ל ת א ו ר
נוגה.
)אור זרוע ח ל ק שני ,ה ל כ ׳ ע ר ו ב י ן סי׳ ק מ ד ף ל ח ר א ש ע ״ ב ( .
ר ב י נ ו ש ל מ ה זצ״ל פ ס ק ב ת ש ו ב ה ה מ ת ה ל ת ה נ נ י מ ש י ב ל ש ל ש ת ה נ ד י ב י ם )דקיי״ל
שמסדרין ל ב ע ל הוב(.
)אור ז ר ו ע ל ב ב א מ צ י ע א פ ר ק ש נ י סי׳ צ ד ף י ד ס ו ף ע ״ א .ועיין א ו ר ז ר ו ע ל ב ב א
ק מ א סי׳ פ ה :ה נ נ י ה ח ת ו ם מ ש י ב וכוי(.
ב י ת ם לר׳׳י ב ד א ש ר )ריב״א(
ה ש י ב ר ב י נ ו י צ ה ק ב ר א ש ר ע ל ה ש ט ר וכוי ע כ ״ ל ב ת ש ו ב ה ל ר ב י י ו ס ף ב ר י ה ו ד ה
ה מ ת ה ל ת י ו פ ק ד ל ה י י ם ו ל ש ל ו ם ידידי.
)אור זרוע ל ס נ ה ד ר י ן סי׳ עז(.
ביחם לרבינו ת פ
ו ג ם רבי׳ י ע ק ב פי׳ כ ן ב ת ש ו ׳ ל ר ׳ פ ט ר ש מ ת ה ל ת מ ן ה ש מ י ם י פ ת ה ו ל ך מעיינו׳
הכמה.
23
www.daat.ac.il
הזקן בעל התוספות ,״קובץ על יד״ המחודש
שמואלהרצוג
ב״ר -מכללת
יצהק דעת
)הלכות הגט לר׳ אתר
ספר שישי)א( עמ׳ ,136תשובות ר״ת מהדורת ראזענטהאל עמ׳ 29סי׳ ין(.
כן פר״ת בתשובה אחת המתחלת הזרנו על כל צידי צדדים ולא מצאנו דין
מצרנות בבתים.
)תוספות בבא מציעא קח ע״ב ד״ד .ארעא דהד; פסקי מהרי״ח ,בספר היובל
לא׳ שווארץ ,החלק העברי עמ׳ ,43מפרק המקבל סי׳ תשעג; ספר הישר ל ו ״
מהדורת ראזענטהאל עמ׳ 51סי׳ לב(.
ת
אח״כ מצאתי בתשר לר״ת מתחלת עיניכם הרואות במראות צור צבאות ,שצריך
לישבע ע״ז שכבר נשבע דהוה כמנה לי בידך והלה כופר.
)תשובות מהר״ם מרוטנבורק ,״שערי תשובות״ עמ׳ 24בד״ה וראיתי; תשובות
מהר״ם ב״ר ברוך ,מהדורת ראבינאוויטץ סי׳ סב .והיא מתשובות הראבי״ה /
תתריא ,״מבוא לספר ראבי״ה״ עמ׳ .302אור זרוע לבבא מציעא פ״א סי׳ מח ,דף
ח ע״א; והעיד :עד כאן מכתב יד רבינו אבי העזרי זצ״ל .ספר הישר לר״ת סי׳ תרח,
מהדורת ראזענטהאל עמ׳ 58סי׳ ד(.
ס י
כמו שהשיב ר״ת בתשובת שאלה המתחלת הלכה מושלי ארץ גשומה.
)ספר אסופות דף קיד ע״ב; נהלת שד״ל ,״אוצר טוב״ שנת תרלט עמ׳ .(52
פר״ת בתשובה חמתחלת משרבו מפילי חללים.
)תוספת כתובות נד .ע״ב ד״ד .אין .על פי סוטה כב סוף ע״א :זה תלמיד ח
שלא הגיע להוראה ומורה(.
כ ס
ובספר ״פירושי הקדמונים למסכת קידושין״ ,מהדורת בלוי חלק שני עמ׳ ש
מ״תוספת שעל האלפס״ מביא תשובת ר״ת ,מהדורת ראזענטהאל עמ׳ 39סי׳ כ .
ועליה כתובת :לרבנו שמואל רבותינו שבפריש ,ופלפל שם ראזענטהאל בהערד,
על זה ,ואילו בפירוש הנ״ל יש שינוי השוב ,והכתובת היא :לרבנו אליהו ולר׳ מ ש ו ל
ובתשובה גופה נזכר רבי׳ שמואל .ואם היה כתוב לפניו אף בפנים :רבינו משולש
יוצא ברור שהתשובה נשלחה לפרובאנס ולהכמי פריש! על כל פנים בפירוש ה ג ״ ל
מובאת התשובה על שם התהלתה :מקול מחצצים ,שניהם חגית וחצים ,מ נ ו צ ן י י
כגיצים )כן בכתב יד המרדכי הגדול ,כתב יד הסמינר בניו יורק ,עיין ״קרית סש ,/
שנה לז עמ׳ .(243
ס ד
ד
ס
ס
ר
ובתשובה המיוחסת לרבנו תם המתחילה על שלשה פשעי ישראל.
)ראבי״ה סי׳ תתקנג ,״מבוא לראבי״ה״ עמ׳ .(305
ב ת ש ו ב ת
ש א
ל
ה
כ ס ר
ק א׳
ההוא שינוייא דידים כו׳ כתוב )בתשובות אשאלה(
דסוטה דאמר לן רב ששת וכוי.
)ס׳ הישר מהדורת שלזינגר סוף סי׳ תכא .ומציין לנכון לתשובת ר״ת מ ה ד ו
ראזענטהאל סי׳ כ אות ב(.
וסייע׳ מר״ת שכתב בתשו׳ א׳ שמתחלת אשד ,ואיש ירא לעשות רצון ה כ
)מן הדין לכוף לכל שאינו רוצה ליבם או להלוק אם הוא גדול(.
24
www.daat.ac.il
ר ת
ו ר א
מהר״םמכללת
אתר דעת -
הרצוגסי׳ רנא(.
הארוכות
)תשובת ר׳ יעקב ב״ר יוסף ,תשובות
ורבעו תם עצמו מציין לתשובה שלו :הלא היא כתובה בתשובות שמעתי
לעצתו חכמתי לך.
)ספר הישר סי׳ תרנט ,והכוונה לתשובה שם דף עח סוף ע״א; מהדורת
ראזענטהאל סי׳ נו(.
ובנוגע לתקנות — מפורסמת התקנה שמובאת על שם החתחלה :״צץ המטה״,
ועיין למשל בספר ״מושב זקנים״ מהדורת ששון ,פרשת משפטים עמ׳ קעב :וכן פסק
דאםור ללכת בערכאות של גוים וכו׳ והוא בנידוי ובשמתא דכל רבני עולם ר״ת
ר״ש ור״ץ ורבי׳ יואני הרשומים באגרת המפצלת בציץ המטה עד שיפייסנו בכל
ימה שהפסיד.
)אין זה מענייני לפרש את דיוקה של הפיסקא .נוסחאות התקנות הושוו לפנים
על ידי פרופ׳ פינקלשטיין בספרו Jewish Self Governmentפרק VIIעמ׳ 225
ואילך; עמ׳ : 191,159זה הכתב שנקרא צץ המטה .וע״ש עמ׳ .(152
ועוד תקנה :כתב ר׳ משה ב״ר הםדאי :ועוד מזקנים אתבונן דר״ת )נו״א :דר׳
יעקב( עשה תקנה אחת המתתלת מי משלנו אל מלך ישראל.
)תשובות מהר״ם מרוטנבורק ,מהדורת ראבינאוויטץ סי׳ קיד; תשובות הר״ח
אור זרוע סי׳ קסט .המליצה היא על פי מלכים ב ו יא ,בשינוי מובן .דרך אגב עד
כמה שאני רואה לא נזכרה לא על ידי העוסקים בתולדות ר״ת ולא של ר״מ בד
חםדאי(.
וביחם לר׳ אפריפ ב״ר יצחק ,בן זמנו של ר״ת
שאל ר׳ קלונימוס ב״ר משה זצ״ל בשאלה המתחלת חן קלותי ,את ר׳ אפרים
ב״ר יצחק זצ״ל ,מי שיש לו מאתים זוז אם יכול לקבל צדקה וכוי.
)אור זרוע הלכות צדקה ,חלק א סי׳ יד .ובמרדכי בבא בתרא סי׳ תק :ורבינו
יהודה ברבי קלונימוס שאל מרבינו אפרים בתשובה המתהלת הן קלותי מי שיש לו
וכר .התשובה נדפסה לאחרונה בספר ״תשובות בעלי התוספות״ לאייגוס עמ׳ .93
הלשון שם :הן קלותי כל היום החילותי לשאול בארוני ואהשבה במחשב׳ ואדברה
על לבי מי אני ומה אני לשלוח את אגרותי ואפתה את שפתי ואם אדבר בלשוני
ניצל מ י ק ח ת איש אשר כמוני .בודאי צ״ל :מיקהת(.
וכיחפ לר׳ אליעזר ב״ר נתן ,הראב״ן
וכן מצאתי שכתב רבינו אליעזר בן נתן זצ״ל בסוף תשובה המתהלת יפיפית
מבני אדם )דבשר נגוב שבשלו בלא הדחה דמותר(.
)אור זרוע ,חלכות מליחה סי׳ תעד ,דף סט ע״ג; ראב״ן סי׳ כד(.
וכיחפ להר״י הזקו ,בעל התוספות
ושמעתי שר׳ )הר״י( כתב בתשובה אחת ל צ א י י שמתחיל :שמעתי את קולך
ו י א י ר ע )שאע״פ שרש״י חזר בתשובתו ממה שפי׳ בע״ז דסתם כלי גויס אינו
בני יומן וכו׳ אמת הוא(.
25
www.daat.ac.il
הרצוג 1408סי׳ נ ג ס פ ר ה י ו ב ל ל ר ׳ א ל כ ס נ ד ר
מכללת סי׳
דעתו -ק ס פ ו ר ד
אתרד א
)הר״ש אסף ,מ כ ת ב י
מ א ר כ ם ה ח ל ק .ה ע ב ר י ע מ ׳ כב( .״לצאיי״ מ ש ו ב ש ו א ו ל י צ ״ ל :ל ה א י ,ה י י נ ו
״
ל א נ ג ל י ה .״ארץ האי״ נ ז כ ר ת ש ם סי׳ ט ז עמ׳ יג .(1
כ י ה פ ל ח שמשון ב״ר אברהם ,הר״ש משאנץ
ו כ ״ כ ר ׳ ש מ ש ו ן ב ״ ר א ב ר ה ם וכו׳ כ ך כ ת ו ב ב ת ש ו ב ה ש ה ש י ב ל ה ה ב ר ר׳ מ נ ח ם
ב ן ה ח ב ר ר׳ י צ ח ק ה מ ת ת ל ת ר ו ב ת ב ו א ו ת ועושר.
)אור ז ר ו ע ח ל ק א ח ל ק ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת סי׳ ת ש ע ח ד ף ק ט ז ע״א .ובסוף ע ׳ /
ב
ש ם :ו ה ש י ב רבי׳ ש מ ש ו ן ב ת ש ו ב ה ה מ ת ח ל ת ר ו ב ת ב ו א ו ת ועושר(.
ו כ ע י ן זה מ צ א ת י ב נ י י ר ב ש ב ו ע ו ת ה ו ע ת ק מ מ ר ד כ י ש ל ה״י מ ה ר ר ״ ח ט ר ו י ס זצ״ל
ב ש ם מ ה ר ״ ש ז ל ל ״ ה ו מ ת ה ל ת ת ש ו ׳ מ ר ׳ שמשון ש נ י ם ש נ ש ב ע ו זה ל ז ה ו כ ר .
)סוף ת ש ו ב ה ב ת ש ו ב ו ת מ ה ר ״ ם מ ר ו ט נ ב ו ר ק ה א ר ו כ ו ת סי׳ ת ת מ .ב כ ״ י פ ר א ג ש ל
תשובות
מ ה ר ״ ם ל י ת א כ ל ה ת ו ס פ ת הזאת ,כ מ ו ש ה ע י ר ב ל א ך ב מ ה ד ו ר ת ת ש ו כ ו
מ ה ר ״ ם ,ו ה ד ב ר מ ו ב ן ,ש ה ר י היא ת ו ס פ ת ש ל ל ו מ ד ו ל א מ ע י ק ר ה ת ש ו ב ה .מ ה ה פ י ר
ת
ו ש
״ ב נ י י ר ״ ? א ם פ י ר ו ש ו :ב ס פ ר הנייר ,ה נ ה ב מ פ ת ח ש ל ס פ ר זה מ ה ד ו ר ת א פ ס ע ל ע נ ן /
,12—11אין ה ל כ ו ת ש ב ו ע ו ת ,ו ת י מ ה ה ו א ! ואולי ״בנייר״ פ י ר ו ש ו :ב ד ף מ י ו ה ד ?(.
,ביחם לר׳ יצחק ב״ר אברהמ ,הריצב״א ,אחי הר״ש משאנץ
וכ״פ
רבי׳ י צ ח ק ב ר א ב ר ה ם מ ד נ פ י ר ד ה ל כ ה כ ר ב א א ר ״ נ ,ב ת ש ו ב ה ש ד ,ש
י 3
ל ה ״ ר נ ת ן מ ו נ י ל ה מ ת ח ל ת ע י נ י ך תהזינה.
)אור ז ר ו ע ה ל ק א ה ל ק ה ת ש ו ב ו ת סי׳ ת ש ס ,ד ף ק י ג ע ״ א .ב ד ף ק י ב ס י ף ע ״ כ
:
.ל ה ר ׳ יונתן(.
ו ע ש ה רבי׳ י צ ח ק ב ר א ב ר ה ם
הוראה
על
ב ת ש ו ב ה ש מ ת ח ל ת )ישעו( ]ישען[
) ,כי( ]ביתו[ ו ל א י ע מ ד י ח ז ק ]יחזיק[ ב ו ו ל א יקום )איוב ח ט ו .והיא מ ל י צ ה מ ס ו ר ם
מ ת
בספרות הרבנית(.
)אור ז ר ו ע ה ל ק א סי׳ ת ר נ ג ד ף צ א ע״ג(.
ופיהם לכעל אור זרוע
ו ע ו ד ד ה א ראי׳ מ מ ה ש פ ס ק ה ר ׳ י צ ה ק מ ו ו י נ א ז ״ ל ב ת ש ר ה מ ת ה ל ת פ ג ע ת י ב ב ד ן ו ר
) ת ש ו ב ו ת מ ה ר ״ ם מ ר ו ט נ ב ו ר ק ,״שערי ת ש ו ב ו ת ״ ע מ ׳ 66סי׳ ת ק ו .ו ה י א ה ת ש ו ן 1
3
• ש ב א ו ר ז ר ו ע ה ל ק א סי׳ ק י ד ת ש ו ב ו ת מ ה ר ״ ם מ ה ד ו ר ת ר א ב י נ א ו ו י ט ץ סי׳ ק ט ( .
ו פ י ה ם למזזר״ם מרוטנבורנ{
ו ע ו ד ש ה ש י ב מ ה ר ״ ם ב ת ש ו ב ה ה מ ת ח ל ת נ ח נ ו נ ע ב ו ר ה ל ו צ י ם וכו׳.
) ת ש ו ב ו ת מ ה ר י ״ ק סי׳ פ א .והיא ה ת ש ו ב ה ש ב ת ש ו ב ו ת מ ה ר ״ ם מ ה ד ו ר ת ר א כ י -
נאוויטץ־םי׳ שי .א ב ל מ ה ר י ״ ק ה ע ת י ק מ ת ש ו ב ו ת מ י י מ ו נ י ו ת ה ש י י כ ו ת ל ה ל כ ו ת א י 0 7
י ת
סי׳ כ ה ,ש כ ך מ ת ח י ל ה ש ם ה ת ש ו ב ה ש ל מ ה ר ״ ם ,ש ה ע ת י ק ת ה י ל ה א ת ש א ל ת ם ז 3ל
ר ׳ מ ש ה ע ז ר י א ל ב ה ״ ר א ל ע ז ר ה ד ר ש ן ר׳ א ל ע ז ר ב ר ב י י ח י א ל ו ר ׳ א פ ר י ם ב ״ ר
26
www.daat.ac.il
י
ן
א
ל
בלבד :בפתח תחילה בגדולים
התשובה
בתשובות מהר״ם אין השאלה ונמצאת
מכללת הרצוג
אתר דעת -
לרבותינו מפז מטולאים וכו׳(.
ביחס לד׳ אשד בר יחיאל ,הרא״ש
וגם רבינו אשר בתשובה המתתלת תרתי בלבי ]אולי ו[ אוכל למצוא היתר
לעגונה זאת.
)תשובות מהרי״ק סי׳ כו ,והתשובה בתשובות הרא״ש כלל מה סי כה(.
,
ולבסוף עניין אהד שאינו תשובה אלא ח י ב ו ר ה ל כ ו ת .
ועוד מצינו בהלכות שחיטה שסידרו הראשונים ומתהילים ב״עמד וימודד ארץ״
וכתוב בהן :וכן פירשו הכמים בתלמוד י״ת טריפות אין עליך לבדוק עד שיביאו
לידך ,הוץ מן הריאה שבה י׳ מיני טריפות וכו׳.
הכל בעברית! מתשובת של ר׳ יצחק ב״ר יהודה ,״מעשה הגאונים״ עמי .90
החלק השני שם :ועוד כת׳ בהן כל טבח שבודק אע״פ שאין שם םירכא צריך להוציא
הריאה להוץ ולבדקה מפני ספיקות אהרות משום יבשה ומשום עמוקה וכד ,וזה
נמצא בתוכנו ב״הלכות גדולות״ שנכתב בבבל ,אור זרוע חלק א סוף סי׳ תיא ,כמו
שהעירו בהערות במעשה הגאונים שם אות רצח .ומובן למה ציינו כך את ההלכות
משום שהלכות שחיטה וטריפות רבים בהן החיבורים והיה צריך לציין לאיזה ספר
מתכוונים(.
וביחס למעתיקים
בשערי תשובות של מהר״ם מרוטנבורק עמ׳ 71סוף סי׳ תקכת :בתשובה
כתובה לעיל )בכתב יד( זה סי׳ רמז ,המהתלת על השקיפה ,תשובות מהר״ם הארוכות
סי׳ שכא.
ועיין הגהות מיימוניות פרק יב מהלכות מאכלות אסורות אות א :ועיין בהגה״ה
שבפרק זה המתחלת בירושלמי) .לא צויין :אות פלונית ,או שמא לא היו אותיות(,
כל הנתלים הולכים א ל הים — בל ישראל אינם מתבנםין א ל א לירושלים
ועולים ב פ ע מ י רגלים בכל ש נ ה ושנה .והים איננו מלא — .וירושלים א י נ ה
מ ת מ ל א ת לעולם דתנינן עומדיו צ פ ו פ י ם ו מ ש ת ח ו י ם דוחים.
ק ה ל ת ר ב ה א ,כ
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ב ר ה ם הלוי ש י ש א
ספיחי שמיטה
עיונים ו ת ע ו ד ו ת בעניני שמיטה
ח מ ש ה מ א מ ר י ם קצרים ה מ ת פ ר ס מ י ם בזה ,ה נ ו ש א של כולם עניני ה ש מ י כ ן ך .
ביניהם מ א מ ר י ם ש ש נ ת ה ש מ י ט ה ה ו א ה נ ו ש א המרכזי ש ל ה ם ועוד מ א מ ר י ם
ש ה ל כ ו ת שמיטה היו הגורם לכתיבתם.
המקורות מ ש ת ר ע י ם בזמן מ ש נ ת ת ק מ ״ ה ו ע ד ש נ ת ת ר פ ״ ח וסודרו כ ס ד ר
כרונולוגי:
א ( פרוזבול ש נ ת ת ק מ ״ ה והשלכותיו — שו״ת ח ת ם סופר חו׳׳מ סי* נ ו ״ ן
ב( המוען בשו״ת ח״ם חו״מ םי׳ נו״ן וסי׳ קי״ג.
שמיטת ש נ ת ת״ר.
ג(
ד( פרוזבול נוסח ירושלים ,תרמ״ט.
ה( בירור שם ה מ ח ב ר של ״קול קורא ע ל ד ב ר השמיטה״.
״
א
פרוזבול ש נ ת תקמ׳׳ה והשלכותיו
ב ע
מ ר
ז
כ
ם
ה ת
ז י
ע
" לסיד ש
״
ל ? ״
את זמן בתיבת ומסירת הפרוזבול ?
השבע ,כמקובל אצל רוב הפוסקים ,ולא כשיטת העיטור והרא״ש .אמנם ח ה ו א ש
בפרוזבול של ה״ול ,כדמוכה בדבריו ,אך לדעתו בל הפוסקים הולקים ל ש י ט
העיטור והרא״ש .מרן מביא בתשובתו הלכה למעשה שראה אצל רבו ההסיד ש ב ע
הגה״ק ר׳ נתן הכהן אדלר זצ״ל .לפי דבריו מעשה שהיה כך היה:
נ
ת
ס
ע
ת
ד ״ ו ב ד
אנא עובדא ידענא שמ״ו ההסיד זצ״ל מסר דבריו לפגי וחד ד ע ,
בסוף שנת תקמ״ד הנכנס לתקמ״ה ,דהיינו סוף שמיטה .וידענא ,ש
עשה פרוזבול בסוף תקמ״ג כי לא זזה ידי מתוך ידו ממש לידע ד ר כ י ך
מוצאיו ומובאיו .וטעמא רבא איכא…״
מ ל
ש
א
השאלה נשאלת ,משום מה מסר הגרנ״א דבריו לפני תלמידו מרן וחד ד ע י מ י ד
מ י
י
ר א י
'
^
מ ס י י
ד
ב
ד
י
י
^
פ נ י
ע
י
י
ם
^
א
^
פ נ י
ב
י
ת
7
י
1
?
י
ש
^
י ,נ י ת
ש י ,ו א
י
,
י
ה
TK
בערב ראש השנה של שנת תקמ״ה במקום שלא נמצא בו בית דין קביע״ •המנחה
1שו״ת ח״ם חו״מ סי׳ נ׳.
28
www.daat.ac.il
2
הרצוג דברי הרמ״א ״ ש נ ת
מכללת על
הוא -מעיר
מתאשרת מדברי הה״ם בהגהה לשו״ע .
אתר דעת
ש ל ״ ד .נ״ב :ובער״ה שלהי תקמ״ד בהיותי יוצק מים על ידי מורי הג׳ מו״ה נתן
אדלר כ״ץ זצ״ל מסר דבריו לפנינו במקום פרוזבול כי היינו על הדרך .ויהי שמיטה
אי״ה שנת תקפ״ו הבע״ל תקצ״ג * יה״ר שיבנה ביה״מק בשנת ת״ר הבע״ל״.
מתעוררת כאן השאלה :איפה היה הגרנ״א עם תלמידו באותו הזמן? ננסה
לעקוב אחרי הגרנ״א מאז הגיע לבוסקוביץ שבמורביה.
לפי המקובל שימש הגרנ״א ברבנות ש ל עיר עתיקה זו רק שנתיים .הוא נבהר
לרבנות בשנת תקמ״ב> ,ובשנת תקמ״ג כבר נמצאים הוא ותלמידו שנסע עמו
מפפד״מ בדרכם לשם .דרך המלך מ פ פ ״ ד למקום הרבנות שלו עברה את עיר הבירה
פראג .בהיותם ש ם נזדמנו שני גדולי הדור הנוב״י זצ״ל והאורח הגרנ״א למקום
אחד .מרן מספר ע ל ההזדמנות הזו ״ . . .ונהירנא כד הוינא טליא יוצק מים ע״י מורי
ורבי הסיד שבכהונה הגאון מה״ו נתן אדלר ז״ל שנת תקמ״ג בעברנו דרך פראג
ראה פני הגאון נודע ביהודה זצ״ל ו כ ר ״ .מתוך סיפוק נפש ממשיך שהוא היה
מוציא ומביא בין שני גדולי הדור א ת דברי תורה שבהם דנו בפגישתם והמשיכו
בעל פ ה בתיווכו ש ל התלמיד רמ״ם אהרי שעזב הגרנ״א את בית הנו״בי והזר
לפונדק שלו .אכן ,ל א נרשם כאן תאריך מדויק מתי היה בפראג.
בפורים דמוקפות כבר היה הגרנ״א בבוסקוביץ .המנהג בבוסקוביץ היה שישיבת
2
3
5
2
שו״ע חו״מ סי׳ ם״ז סעיף א׳.
*2כנראה נכתב הגליון לפני ש נ ת תקפ״ו .ובשמיטת תקצ״ג הוסיף החת״ם תאריך השנה
ודברי היהי רצון)המערכת(.
3
Rabbi Mayer Stein: Boskowitz, in Jahrbuch des Traditionstreuen Rabbiner
Verbandes in der Slovakei, Tranava, 5683, p. 100 et seq.; Dr Heinrich Flesch,
Die Juden und Judengemeinden Maehrens etc., (ed. Hugo Gold), Brunn,
.1929, p. 127
4
ראה הג״ר שלמה סופר :חוט המשולש השלם ,הוצ׳ ירושלים ,תשכ״ג ,עמ׳ כ״ז ,שביום
כ״ז באלול תקמ״ב קיבל הידיעה שנבחר לרבנות דק׳ באסקאוויטץ .ראה ג״כ ר׳ אברהם
יהודה הכהן שווארץ הי״ד :דרך הנשר ,גאלאנטא ,תפר״ח ,עמ׳ כ״ז.
5
שו״ת ח״ם יו״ד של״ח .ביקור זה נזכר ג״כ שו״ת ת״ם יו״ד סי׳ רנ״ב ,ואותו הענין
חידושי ח״ם לפסחים ירושת״ו תרג״ד ,בםוגיא דהואיל ד ף מז ע״ב ד״ד .ביום טוב של
ראש השנה .הרה״ג ר׳ יוסף נפתלי שטרן זצ״ל המסדר ומהדיר א ת דרשות חתם סופר
על ג׳ כרכיו ,בשולי הספד שנשא מרן הת״ם על רבו הגרנ״א )כרך שני ,קלויזענבורג,
תרפ״ט עמ׳ שע״א והלאה( ,מונה בהערה ארוכה א ת כל המקומות אשר מרן מזכיר
שמועה מפי רבו ואת הקורות אותו .וכן ר ׳ אברהם יהודה הכהן שווארץ הי״ד בספר
דרך הנשר )הנזכר למעלה הערה (4על שני הלקיו )א( דרך הנשר ,סיפור תולדות
הגרנ״א) ,ב( תורת אמת ,שבו ליקט כל מה שהיה בידו ללקט מתורת הגרנ״א .על אלה
יש להוסיף מ ה שסיפר הרה״ג ר׳ חנוך הכהן ארנטרוי זצ״ל מפי השמועה מ א ת רבו
הרה״ג בעל מח׳ לקוטי חבר בן חיים ,ראה ״מנחה טהורה״) ,הספר באשכנזית( ,פפד״מ
תרצ״ב עמ׳ ) .31—29ותורגם בס׳ ״עיונים בדברי חז״ל ובלשונם״ ,ירושלים תשל״ח,
עמ׳ סב(.
29
www.daat.ac.il
מכללת
הוועד של ההברה קדישא אתר
הרצוגדשושן .באותה הישיבה נבחרו ג ב א י
פורים
דעת -ליום
נקבעה
החברה ,ומונו החברים החדשים .הנבחרים היו צריכים לקבל אישור מהמרא ד א ת ר א
על ידי חתימת ידו בפנקס ההברה על יד שמו של כל אהד מהנבהרים .ואכן ע ל י ד
שמותיהם של הנבחרים בשנת תקמ״ג נמצאת התימתו של הגרנ״א זהו ה ת א ר י ך
המוקדם ביותר הידוע לנו לישיבתו בבוסקוביץ ,בשנה הבאה נתאשרו ש מ ו ת י ה ם
של הנבחרים בהתימת ידו של הגרנ״א ,ומותר להניח שנשאר שם במקומו ע ד
סמוך לערב ראש השנה שנת תקמ״ד ושם ערך הפרוזבול .סביר מאד ש ב א ו ת ו
הזמן ,ערב ראש השנה תקמ״ה כבר עזב את הרבנות של בוסקוביץ ,ש ה ר י
קשה להניח שרבה של קהלה לא יהי׳ בקרב אנשי עדתו בימים הנוראים .ב ש ב ת
תקמ״ה ,כמו בכל השנים ,היו בהירות לאנשי הוועד של חברים חדשים ל ״ ק
בבוסקוביץ בפורים דמוקפות ,אבל הפעם הנבהרים כבר לא אושרו על ידי ה ג ר נ ״ א ד
ידוע שאת הג המצות עשה כבר בווינה עיר הבירה .גם פרט השוב זה לחיי ה ג ד נ ״ א
נמסר לנו ע״י מרן הה״ם בהגהה לשו״ע או״ה ,וזה לשונו שם:
8
8
״וכן כשהיינו מסובין על שולחן מרנא הסיד שבכהונה כבוד מיהר״ך•
נתן אדלר בשנת תקמ״ה בוויען ולא נמצא חסא לט״יך מבלי ת ו ל ע י ס
וכר״.
יש עוד עדות שהגרנ״א הגג את הג המצות בווינה .תלמידו החביב ה ר ה ״ ג ,
?יי׳ ליבי ב ה י ו ת ו
י
ז
חזקי׳ פייבל פלויט זצ״ל בתולדות
עם רבו הגרנ״א בבית הגביר ר׳ נתן ארנשטיין בווינה ,הם התכוונו להתאכסן ב י מ י
הפסת בביתו של הגביר ,אבל היו מוכרהים לשנות את האכסני׳ משום מעשה שדייה &
תוך כדי דיבור כותב התלמיד ״הרי כי בשנה זאת ]תקמ״ה[ נ ס ע הגאון ד י ר ו ו י ע ^
לפראנקפורט עיר מכורתו ותלמידו ]הגרמ״ס[ הלך עמו עד עיר וויען״.
היוצא מכל זה ,ששתי השנים שת״ר נתן אדלר הכהן היה משמש ברבבות &ל
בוסקוביץ היו שנות תקמ״ג—תקמ״ד; שבערב ראש השנה לשנת תקמ״ה כבר ע
ר
מ ס פ ר
ר ב ו
ה ש א
ב י
ת
א
ש
א
ר
1 0
ז
ם
ב
פ
ד ר
ר
6ראה דברי הרב חיים פלעש הי״ד ר ב ה של קאגיטז
ל״ז—ל״ח שהעתיק מתוך הפנקס של החברה קדישא של בוםקוביץ.
7
ה
י
ג
ר
ש
)ייג״ל(
ב
עמ׳
הנ״ל כל מ ה שנמצא בחתימת ידו של הגרנ״א,
הגהה מרן לשו״ע או״ח סי׳ תע״ג למ״א ס״ק ה׳.
8
9
ב ה
לקוטי ח ב ר בן חיים ,ח״ב מונקאנש ,תרל״ט,
ק
ך מ ה
ד
ף
א
א
( 1׳
ע ״ ב
להעתיק א ת הסיפור המרתק .היםפור מ ו ב א ג ם בחוט המשולש השלם,
א כ א
ד
• ״״ ז י מ ק ו
ת ל אביב ,ת ש ״
0
כ
עמ׳ ל״א )בלי מראה מקום לס׳ לקחב״ח( .לזיהוי האנשים ראה ד״ר ב .יואכשטיי*
^jbemerkungen zu meinen Inschriften des Alten Juden-Friedhofes in
1£
aI
8 5
8 4
P
1 9 3 4
W I E N
1 9 1 7
U N D
2
1
9
1
N
E
I
W
W I E N
ל פ י
ד ב ר י י
מ
ד
ו
ב
ר
ב
י ' *fpyS
־
'
*
'
^ ' *
ארנשטיין אבי ר׳ נתן ,שהיה צעיר בימים ובלי ס פ ק לא מן האנשים שהיו מ ת כ כ ד ,
ק
באורחים כמרנ״א ותלמידו.
10בלחב״ת שם העתיק לפני כ ן א ת הערת מרן לשו״ע םי׳ תע״ג שהבאנו לעיל ,וע<5
מתכוון בציון השנה .ןאגב ,שם נמצא טעות דפוס במקום תע״ג נדפס תמ״ג[.
30
www.daat.ac.il
י
לווינה״ ,שמשם המשיך דרכו
דעת -הגיע
לפסה
מכללת הרצוג
את הקהלה הנ״ל; שבין ראש השנהאתר
הלאה לעיר מולדתו פפד״מ; ושם בווינה נפרד תלמידו הנאמן ר׳ משה סופר ושב
למקומו הראשון לבוסקוביץ.
אכן ,על הפרט האהרון יש אולי לערער .הג׳ בעל לקוח״בה העתיק כללי מרן
רבו הה״ס לתוך ספרו הוא .בשולי הכללים העתיק גם את דברי מרן שרשם:
12
״כל זה כתבתי מפי מרן נ״י ומפיו קרא אלי ואני כותב על ספר בדיו
בעת הפרד ממנו ב פ י ו ר ד א יום ה׳ ג׳ כ ס ל י ו ״ ת׳ק׳ו׳ם לפ״ק
והעתקתיו בכאן פרויטיץ אור ליום ג׳ ח׳ ניסן תקמ״ח לפ״ק״.
אבל דא עקא ,משהו אינו בסדר שהלא יום ג׳ כסליו באותה השנה תקמ״ו היה ביום
שבת.
נוסף על זה קיימות תעודות המערערות תאריך זה .התנאים שהותנו בין ״הבה׳
המופלג ר׳ משה סופר מפד״מ הבא מכוח עצמו״ לבין ר׳ הירש יערוויץ העומד מצד
אהותו נהתמו ביום כ״ב סיון תקמ״ה בעיר ברינן .שני עדים מאשרים את התימות
שני הצדדים .בתנאים נזכר שהתאריך חמאוחר ״לבא לבית הכלה״ ,כלומר החתונה,
לא יאוהר מ״ימי הנוכה תקמ״ו״ *.1
ועוד פרט לענין שלפנינו .ר׳ הירש ביקש מהאקרו״ט דק״ק פרויסטיץ ביום
כ״ב תמוז תקמ״ה בעד החתן ר׳ משח סופר ׳חזקת היישוב׳ לאפשר להזוג הצעיר
לקבוע דירת קבע בפרויםטיץ .כלומר ,שבאותן הימים כבר היה בהזרה בבוםקוביץ.
13
תולדות רבינו החתם סופר נכתבו על ידי בנו הרה״ג ר׳ שמעון סופר זי״ע
ונדפסו בראשונה בס׳ אבני בית היוצר .הוא כותב במה שנוגע ישר לענין אתרי
שהג׳ ר׳ נתן אדלר הוכרח לעזוב את בוסקוביץ ״והזר לק״ק פ״פ דמיין ותלמידו
נאמן ביתו הלך אתו ללוותו עד ע״מ ] =עיר מלוכה[ וויען …אך לארץ מולדתו
לא שבת אתו כ״א ] = כי אם[ חזר להתבודד בק״ק באסקאוויץ .כי כן צוד! עליו
16
11
12
13
14
16
ביקורו בווינה נזכר ג״כ בשרית ח״ם יו״ד סי׳ רצ״ד ,שהגרנ״א קיבל ״עשרים צוואנציגער
בפדיון בכור התורני מו״ה אייזק מאת אביו מוה׳ עוזר ]קעניגסבערג[ מק״ק צעהלים בעיר
וויען ביום שלשים ואחד .והבכור ד״יה אצל אמו בק״ק הנ״ל וזה היה בשנת תקמ״ה לפ״ק
ביצקי מים על ידי מורי הגאון הנ״ל .והי׳ במסיבה ההיא עוד מופלגי תורה ולא רפרף
אדם בזה וכו׳״ .הבכור היה אחיו הבכור של הרה״ג ר׳ ליב קעניגםבערג זצ״ל שהיה
אבדק״ק רענדעג ,ואח״כ בשטיינאמאנגער .נפטר י״א טבת ,תרכ״ב.
לקוטי חבר בן חיים ,חלק ד׳ ,פ״ב ,תרמ״א ,ג׳ סוף ע״ב.
הפיזור שלי ,א.ש.
חוט המשולש הנ״ל הערה ,4עמ׳ לה—לו בהערה.
.
D
i
e
Juden und Juden Gemeinden
,etc.הנ״ל בהערה ,3עמ׳ 498ובהערות לזה.
הרה״ג ר׳ יצחק ווייס הי״ד זצ״ל ,פאקש ,תר״ם ,עמ׳ נר׳ן .ונדפס מחדש ע״י מכון
חתם סופר ,ירושלים תש״ל.
31
www.daat.ac.il
הרצוג א ת ר ב ו ה א ה ו ב בווינה ,ו מ ש ם ח ז ר
מכללת ש ע ז ב
דעתך ״ . -ה ר י
אתר ע מ
ר ב ו ל א מ ר מ ק ו מ ך א ל ת נ ה וד׳
ליוסקוביץ.
ה ב ע י ה צ ר י כ ה ע ו ד ב י ר ו ר ע ל ידי ס י ק ו ר יסודי נ ו ס ף ש ל כ ל ה ח ו מ ר .
ב
ה מ ו ע ן בשרית ח ת ם סופר ח ו ש ן מ ש פ ט סי׳ נו״ן וסי׳ לןי׳׳ג
בשרית ח ״ ס הו״מ נדפסו שתי תשובות בעניני הלכה הנוגעים ללשונו ו ל ז מ נ ו
ש ל הפרוזבול.
ה ר א ש ו נ ה ב ז מ ן ו ב ס י ד ו ר ה ה ד פ ס ה ,ס י ׳ נ ו ״ ן נ ו ש א ת א ת ה ת א ר י ך י ו ם א׳ ז ׳
תקס״ד,
ונכתבה
במטרםדורף ומוענה
ל״תלמידי האברך הותיק ההרוץ
א
ב
המופלא
ו מ פ ו ר ס ם כ ש ״ ת מ ו ״ ה מ א י ר נ״י״ .ר ג י ל ה י ה כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ה ג ה ״ ק ר ׳ יהושע ב ו ק ם ב ו י ם
הי״ד
אבדק״ק
זי״ע!
גאלאנטא וראש הישיבה המפוארת שם ,לומר ש ה ת ו א ו ־ י ם
שבהם תיאר הה״ס א ת המוענים מדגימים א ת הערכת המוענים ע ״ י כק״ז ה ח ״ ס .
ה ת ו א ר י ם ב ר א ש ה ת ש ו ב ה ש ל נ ו מ ת א י מ י ם ל א י ש צ ע י ר לימים ,א ב ל זקן ש ק נ ה ח כ מ ה .
2
א י ן ק ו ש י כ ל ל ל ו ו ד א א ת זהותו :ה ו א ה ר ה ״ ג ר ׳ מ א י ר א ״ ש ז צ ״ ל מ י ש ה י ה מ י ק י ר י
תלמידי הה״ם ע ו ד משנותיו הראשונות ש ל רבנותו במטרסדורף .בסופה ש ל ה ת ש ו ב ה
כ ת ב מ ר ן :״ ו ש ל ו ם ל ו ולידידי מ ר המיו הגאון נ״י״ .י ש ל ח נ י ח ש ה כ ו ו נ ה ל ר ה ״ ג '
ר׳ ד ו ד דייטש זצ״ל חמיו ש ל הג׳ הצעיר ר ׳ מאיר א״ש ,שהיה א ז א ב ד ק ׳ י ק
3
סערדאהעלי .
הזיהוי ה ז ה מ ע מ י ד א ו ת נ ו ל פ נ י ש א ל ה .ה ש ו א ל ה י ה ב ב י ת המיו ,א ה ד מ ג ד ו ל י
ה ד ו ר ו נ מ צ א ב ע י ר מ ל א ה ה כ מ י ם וסופרים .מ ה ר א ה ל פ נ ו ת ,ל פ י ד ב ר י מרן ב ר א ש
ה ת ש ו ב ה ״בענין פרוזבול״ שהשקה נפשו היפה ל כ ת ו ב פרוזבול ולמסור דבריו ב פ נ י / /
1
שמעתי א ת זה מכ״ק אדמו״ר זי״ע כמה פעמים ,אף הדגים א ת דבריו בדוגמאות.
2
קדמני בזיהוי זה רי״י הכהן בספרו ״מקורות וקורות״ ,ירושלים תשמ״ב ,עמ׳ .258
מהר״מ א״ש ל מ ד אצל מרן במט״ד חמש שנים )ראה הג׳ מנחש א״ש :זכרין י ה ו ד ה
אונגוואר ,תרכ״ז ד ף ד׳ ע״ב( ,בשנת תקס״ב למד בישיבת מרן ,ורבו הזכירו ב ח י ׳
מ ס כ ת נידה ד ף נ״ד ע״ב בד״ה א״ר יצחק אמר קרא .מסכת זו למדו באותה ש נ ה .
כאמור בשנת תקם״ד כ ב ר היה בבית חמיו .הוד! אומר שהיה מתלמידיו ה ר א ש י נ י ס
במט״ד ,לשם הגיע מרן לכל המוקדם בסוף שנת תקנ״ח.
3
הרה״ג ר׳ ד ו ד דייטש זצ״ל הגיע מפרויאנקירכן לסערדאהעלי לערך בשנת ת ק ׳ ׳ ס ,
התשובה שבשו״ת ה״ם חו״מ סי׳ ל׳ שמוענה אליו בהיותו עוד בפ״ק = פ ר ו י א נ ק י ר כ ן
נכתבה ביום ה׳ תרומה תקנ״ט ,הוא נזכר ג ם במכתב שכתב מרן הח״ס לרבו ה ג ר נ ׳ ׳ א
ש ר ת ח״ס י ר ד סי׳ קס״ז שנכתבה בר״ח אלול תק״ס .הגרד״ד נזכר בתוך ה ת ש ו ב ה
וז״ל:
״ . . .ע ד שכמו ]לפני[ שני שנים נתאכסן כאן ] = מטר״ד[ אצלי המה״ג א י ש
עמיתי מהו׳ דוד קיצע ג״י לע״ע ] ל ע ת ע ת ה [
אב״ד ו ר ׳ מ דק״ק ס ע ר ד א ה ע ל י
)והוא עמד לפני אמ״ו הגאון נ״י בק״ק פראג והשתעשע עמו לפרקים( וכו׳״ .ה ת ש י כ ה
שאחרי זו ,סי׳ קס״ח ,מוענה לג׳ ר׳ ד ו ד דייטש ביום י״ט אלול תק״ס
לםערדאהעלי .תוכנה הענין שמדובר ב ו במכתבו של מרן להגרנ״א.
32
www.daat.ac.il
ונשלחה
העמידו מרן על כך שזמנו
בתשובה
אתרדינו
מדוע לא סידר הפרוזבול לפני המיו ובית
הרצוג
דעת? -מכללת
של הפרוזבול יהי׳ בעוד שנה ,סוף שנת השמיטה.
]תאריך התשובה השניה סי׳ קי״ג כשנה והודש אהרי התשובה הראשונה ,י״ב
אלול תקס״ה וגם היא מוענה ל״ …התלמיד הותיק הדת מלא עתיק הרבני המופלא
החרוץ כבוד מו״ה מאיר נ״י״ — ,גם הפעם בלי שם משפהה .דומני שלא אהטיא
המטרה אם אומר שגם תשובה זו מוענה לאותו התלמיד החרוץ המופלא וותיק
שקיבל התשובה הראשונה ,הג׳ ר׳ מאיר א״ש .הנושא שבתשובה לפי פתיהת מרן
לתשובתו ״קבלתי נועם מכתבו ושם כתוב לאמר נוסה מסירת שטרותיו לפנינו ב״ד
רפה …קבלתי דבריו ורצון יראי השם אעשה״ .הפעם לא שאל ר״מ א״ש בעניני
פרוזבול אלא אמר ועשה ,העביר שטרותיו לרבו .שוב אותה השאלה למה פנה
לרבו במטרסדורף בעוד שכל האפשרויות לסדר הפרוזבול לכל פרטיו ודיוקיו היו
גם במקומו־הוא ?
אציע בזה השערה .הגאון ר׳ מאיר א״ש היה — כידוע — תלמיד קשור לרבו
בכל נימי נפשו ורצה לירד לסוף דעתו של רבו ,במיוהד במצוד .שאינה מזדמנת
בכל יום ,רק אהת לשבע שנים .גישה מעין זו של רבו — שהיה יכול להעיד על
התנהגות רבו ,הגה״ק ר׳ נתן אדלר ,היות ודקדק אהרי מעשי רבו עד כדי כך שיכול
היה לומר ״לא זזה ידי מתוך ידו ממש ל י ד ע כ ל ד ר כ י ו מוצאיו ומובאיו…״.
לפי זה אין פלא שהגאון ר׳ מאיר א״ש פנה אל רבו האהוב לסדר דוקא אצלו פרוזבול.
ג
שמיטה של ש נ ת ת ״ ר
השר משה מונטיפיורי היה משוכנע שישנם בישוב היהודי בארה״ק אנשים
שרצונם להתפרנס מיגיע כפיהם .בשנת תקצ״ט החליטו מונטיפיורי ואשתו הגב׳
יהודית לבקר את הארץ בפעם השניה .נסיעתו זו הוקדשה לבדוק התכנית הנ״ל .
באותם הימים היוו הספרדים ,בכללם יוצאי עדות המזרת ,את הרוב והאשכנזים
המיעוט באוכלוסיה היהודית .היהס המספרי היה שונה בארבע הערים ,ירושלים,
הברון ,צפת וטבריה .בידי ראשי העדות הספרדיות היה השלטון על הקהילות והם
1
המקורות העיקריים על נסיעתם של מונטיפיורי ,רעיתו ופמליא שלו בשנת תקצ״ט
1
נמצאים ב־ Judith Montefiore: Notes from a Private Journal of a Visit to
.,
[Not Published], London 1844; reprinted
London
5
8
8
• N o tPublished]1להלן — :רשומים .תורגם לעברית בשם י ה ו ד י ת ״על ידי
אחד מאוהבי שפת קודש׳׳ ,לונדון ]תרל״ט?[ .המתרגם הוא ר׳ אליעזר שאול ע״ה אחד
מיושבי ביהמ״ד רמסגעיט ,ראה גצל קרסל המנוח ,ארץ ישראל ותולדותיה ,חוב׳ שניה,
ת״א תסמ״א ,עמ׳ ;99הנ״ל ,לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים ,כרך א׳,
מרחביה ,תשכ״ה ,בערך אליעזר שאול )עמ׳ ;(110הנ״ל ,פותהי התקוה /מירושלים
לפתח תקוה ,ירושלים תשל״ו ,עמ׳ ,41במיוחד בהערה 1 .1השוה ג״כ
מאמרו של ד״ר
ישראל ברטל :תוכניות ההתיישבות מימי מסעו השני של מונטיפיורי ,שלם ,כרך ב׳,
תשל״ו ,העוסק בפרשה זו(.
33
www.daat.ac.il
כלפי חוץ .רוב התושבים היו ת ל ו י י ס
דעת -פנים
היו מייצגים את כלל ישראלאתרכלפי
וגםהרצוג
מכללת
למחייתם בחלוקה ,אם כי בין הספרדים היו אי אלה משפחות מן השכבה ה כ ל כ ל י ת
הבינונית וגם יחידים ,אנשים אמידים .אלו מצאו מתייתם מן המסחר ,ו ק צ ת ם מ ן
החלפנות ועסקי כספים ,בעיקר עם הערבים .לא כן האשכנזים ,רובם היו ע ר ל י ם
מן הדור הראשון ,חלקם דור שני ואף שלישי לעולי תלמידי הגר״א והבעש״ט .ה ס
שלחה
היוו מיעוט באוכלוסיה היהודית בארץ והיו תלויים כלכלית בעזרה
לארץ ,חלקם בחלוקה .יחידים היו על הסדרים שקבעו עוד לפני עלותם ארצה .ב ג ל י ל
העליון נמצאו אי אלה קבוצים קטנים יושבי כפרים ,בעיקר יושבי הארץ ה ו ו ת י ק י ם ,
שמצאו מחייתם מיבול הארץ הטובה .ודוגמה כמעט יחידה בין האשכנזים ה י ה
נסיונו של ר׳ ישראל ב״ק ומשפחתו .אלה שנהנו מן החלוקה עלו לארץ ב מ ח ש ב ה
תהילה להקדיש חייהם ללמוד תורה בקדושה ובטהרה באוירא דארעא ד י ש ר א ל
המחכים; הסתפקו במועט ,ולפעמים אף במיעוטא דמיעוטא.
ש ב
מונטיפיורי היה די מציאותי לדעת שלהשיג שינוי עקרוני ומעשי כזי• ל א י ה י ה
מן הדברים הקלים ,הוא ידע שדרך הייהם של הזקנים ואלה שהגיעו לגיל ה ע מ י ד ה
לא תשתנה .הוא לא השלה את עצמו והבין שגם הלק גדול של הדור ה ן י ע י ר
.ימשיך בחיים בהם התחנך ועשו פרי ביני עמודי דגרסי .אבל בדור הצעיר ה י ו כ
כאלה שלא היו מסוגלים להיות מהובשי בית־המדרש .לאלה רצה להושיט מ ש ה ו
במה שיעסקו בעבודה להחיות נפשם ונפשות אנשי ביתם .לפי כל החישובים ,ה ע כ ו ד ד
היחידה שבה היתד ,אפשרות להעסיק מספר ניכר של עובדים היתר .באותם ה י מ י ם
רק החקלאות .
בכדי להציע שינוי יסודי בדרך הייהם של הלק מהיישוב היהודי ה י ה ע ל
מונטיפיורי להשתכנע שיש לתוכנית סבירות להצלחה והיא תוכל להתקבל על ד ע
שומעיו .היה עליו לברר את גודלו של היישוב היהודי ואת הרכבי הגיל ה ש ו ב י ם
לצורך זה סידר את המפקד הראשון של האוכלוסיה היהודית בארץ .מ ש י מ ה ץן
נתקלה בקשיים .היו רבים שלא הסכימו להיפקד מטעמים עקרוניים דתיים ,ד י ש
רגליים לדבר שלא כולם התפקדו .כן היה עליו לברר ,האם אפשר לרכוש ק ר ק
מתאימות להתנחלות חקלאית .הוא אף ידע שהמצב הבטחוגי ר ץ היי׳ יע ׳ ב ע ש י ן
של המשטר המושחת .כל אלה היוו בעיות שעליהן היה לו להתגבר טרם ש י נ ס ד
לשכנע את דעת הקהל שכדאי לילך בדרך שהתוה.
כ
ר
2
ת
ע י ת
ב א
פ ח ו ת
א ו
י ו ת ר
ב ש
מ ו ת
ו נ ש א
3
ע
ד
ה י ו ם
כ
אה
י
ל ׳
עד כמה שידוע המפקד סודר
התעודות הכי חשובות להקר היישוב של אותם הימים .אשר לקנית קרקעות ,א ו
הכירתן ,הוצעו למונטיפיורי הצעות די והותר להתהשב בהן* .הבעיה ה ב ט ח ד נ י ת
נשארה בעיה ,אבל ,איר שהוא ,סברו שיש דרכים להתמודד עמה .ובכן מונטיסיוךד
ת
2
רישומים ,עמ׳ .230
3רישומים שם עמי cultivation of the land appears a fit occupation if :230
.protection could be produced for property
4ראה מאמרה של ד״ד ר .קרק ,״קרקעות ותכניות לעיבודן בימי ביקורו השני * ,
מונטיפיורי בארץ ישראל בשנת 1839״ ,קתדרה ,מס׳ ,33תשרי תשמ״ה ,ע מ ׳ 92,—57
ע 1
ךך
ש
היא רושמת 93איתורים שהוצעו למונטיפיורי מאנשים שונים.
34
www.daat.ac.il
הרצוגתגובותיהם .בירור גישתם
ולקבל
דעתם
הוות
מכללת
דעת -
הציע דעותיו לפני ראשי העדה לשמועאתר
השונה של השכבות השונות ביישוב ,נושא מאד מעניין ,עודו מחכה למהקר ממצה .
אכן ,הרבה יש ללמוד מן המכתבים שצורפו לספרה של יהודית מונטיפיורי ,רשומים
שרשמה בהיותם בארץ ,ושנדפסו זמן מה אהרי שובם לאנגליה .המכתבים ,שנכתבו
בעברית הועברו לידיו של מונטיפיורי בהיותו בארץ מיד כותביהם ,תורגמו לאנגלית
על ידי ד״ד אליעזר הלוי ונדפסו בתרגום האנגלי בספר ה נ ״ ל ,משם שוהזרו
לעברית ונדפסו שוב בעברית בתרגום של הספר לעברית שנדפס כנראה בשנת
תרל״ט .
6
6
ז
יהודית
ספר כולל
ספור מסע ל ש ר ת י י ה ו ד י ת
מ ו נ ט י פ י ו ר י זלל׳ה.
ז מ ר כתבה בספר בשפת אענלי־ש מסעד .עס אישה
השר משה מנטיפיורי
בשנת ת קצים
לארץ הקתשה
וםתבר בו
נכבדות ונצורות על דבר עבודת האדמה בארץ
ישראל
סתורנם לשפת עבר
hi
יו*
אתד מ א ו ה ב י ע פ ת ק ו ד ש .
לונדן
בדפוס נתן בר מסף יהושע זאללענטיין.
8
אהד מכותבי המכתבים ,ר׳ מרדכי ב״ר אברהם שלמה זלמן ]צורף[ העמיד
את מונטיפיורי במכתב מפורט ואינפורמטיבי על בעיה שכנראה אף אהד לא הזכירה
לפניו.
5
ראה מאמרי ,מגעם האישי הראשון של חסידי חב״ד בחברון עם השר משה מונטיפיורי
כרם־חב״ד ,גליון א׳ ,תשרי תשמ״ז ,עמ׳ .116—104
ד
יהודית ,עמ׳ .285—233
6
רישומים ,עמ׳ .410—367
8
על ר׳ מחרכי צורף ראה ר׳ אליעזר ריבלין :מ כ ת ב מ ר ׳ מרדכי צורף לאביו ראש״ז ז״ל,
35
www.daat.ac.il
ת״ר .שנה זו היתד! שנת ש מ י ט ה .כ פ י
לפני
שנתהרצוג
ר״המכללת
דעת -
המכתב נכתב חדשיים אתר
הנראה היו אז סיכויים שמונטיפיורי יקנה קרקעות על אתר ,ואם יתגשמו ה ק נ י ו ת
צריך היה לדעת איו להתנהג ,כדי שלא יכשל בהלכות שמירת שמיטה .ר׳ מ ר
היה בעל נםיון בהקלאות ,רגיל היה לקנות מן הערבים בכפרים שבסביבת י ר ו ש ל י ס
את יבול אדמתם ולשווקו בירושלים ,לפעמים הוא אף מימן לערבים את קניית ה ז ר ע
בזמן הזריעה והיה שותף עמהם במה שקצרו .הוא העמיד את מונטיפיורי על ה ב ע י ו ת
הכרוכות בזה ,והציע לפניו איך להתנהג בשנות תקצ״ט־ת״ר ,ובשנות ה ש מ י ט ה
העתידות לבוא.
יבואו דברי ר׳ מרדכי בתרגומו של ״אחד מאוהבי שפת עבר״ המתרגם ס פ ר ה
של הגב׳ מונטיפיורי:
ד כ י
״ועתה אבוא להעיר להשר משה אשר שנת השמטה קרובה ל ב ו א ה י
שנת ת״ר .על כן אם השר משה יאבה לקנות את האדמה ל צ מ י ת ו ת
מאת בעלי האהוזה .אז אנחנו היהודים נצטוינו לבלי ל ע ב ו ד
אדמתנו גם על ידי אהרים .אך אם השר משה יאבה רק לשכור ו ל ת ת
חלק חמשית בתבואות לבעלי השדות ואז השדות עודם ב ר כ ו ש ס
״ יי״״עצה
ל
ונכסיהם יהשבו ,אז נוכל להשתמש ]ביבול[
המובהרת תהיה לשום את בקרינו תהת משמר האדונים )שייר׳ס( א ש
בהכםר והמה בגאונם יבהרו אכרים או פועלי־ יד להעמידם על ה ע ב ו ד ה
ועל המלאכה ,והיה בתבואות ויתנו המשית להפחה מכל דבר ו ח מ י ש י ת
תנתן להאכרים חלף עבודתם ושלש הידות תהיינה לנו ולבנינו ,ו מ ז ת
ינכה מעט גם כן עוד להשייך בעבור יגיעתם ועזרתם אשר יעשו ב ע נ י ן
י איז א י ש
הזה .ואם לא תיטב עצתי זו בעיני השר משה אז א
אתנו שימצא לו עצה טובה מזו.
דרכי עבודת האדמה בארץ הזאת הוא לשדד את האדמה בירח נ י ס ן
ולנטוע בה את הדברים אשר יגדלו בקיץ ,כשומשמין אשר יעשו
השמן ודגן־הודו או דורא ,וזמן הקציר להם הוא בירה אב או א ל ו ל .
ובעתותי החורף ישובו להרוש את האדמה הזאת אשר קצרו ב ח ד ש
אב או אלול ,ויזרעו בה הטים שעורים ומינים שונים מעדשיס א ש
יגדלו בזמן ההורף והמה יבשלו בירה אייר ,והאדמה כזאת נ ק ר א ה
בפי הערביאים ״קראב״ השדות אשר רק הטים ושעורים י ז ר ע ו
ו הקרו
וישדדום ויזרעום בירח ניסן ,אם נעזוב אותם מלזרוע
לבוא ,אז קוץ ודרדר תצמיה לנו וכמעט אשר האדמה תשם ע ל
י ויזדעך
י
זה ,כי בשנה הבאה תהיה שנת השמטה .גם האדמה
א
א
9
ב כ
א ו ת
ת
נ פ ש נ ו
ר
י ר א
א
ש
מ
ס
ה
ד
3
p
ב נ י ם
3
י ד ל
א
ש
י ח
ש ו
משנת תר״ה ,ציון ,ספר ראשון ,ירושלים תרפ״ו ]תדפיס בידי[ .אגב ,תיקח :לפי הנ׳׳<*
מקום הכתיבה הוא משובש וצריך להיות פרעסטאן .Prestonראה j v i s h Chronicle,
. J u n e,27,1845ראה ג״כ אברהם יערי ,אגרות ארץ ישראל ,תל־אביב תש״ג ,שכת!-
ס״ט ,עמ׳ 422-^109שהעתיק את המכתב מתוך ״יהודית״.
9השתמשתי בתרגומו של ר׳ אליעזר שאול על אף האי־דיוקים .אכן את המלה ״ביכול,/
השלמתי על פי המקור האנגלי.
eV
36
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
)והיא ברוכה מאד( בשנה
השם
דעת -היא
אתר גם
שתי פעמים בשנה אהת,
הבאה בשנת השמטה ,וכאשר תעבור שנת השמטה ואם השר משה
יקנה את הכפר — ואם כשר הדבר לפניו לעשות כן ,אז נוכל לקרוא
את שם הכפר ״כפר משה״ .למען ספה את שמו של הכפר ,וההצר
או הרחוב אשר תבנה נוכל לקרוא בשם שרתי מונטיפיורי ״הצר
יהודית״ למען יזכר שמה על הדבר הזה .והכבוד הזה הלא עלינו
לעשות לה על כל הטובות שעשתה עמנו למען נזכור אותה בלבבנו
כל הימים .וד׳ יברך אותה בכל הברכות הלף צדקותיה הרבות .ואם
עצה זו תישר בעיני השר משה ויאבד! למלאות את דברי ,שמותיכם
יהיו נשמרים כדברים קדושים בין היהודים אשר ישבו פה מן העולם
ועד העולם ,ולא ימושו על ידי הטוב והחסד והברכה אשר יצאו מהדבר
הזה .ובזה יקוים מקרא שכתוב בישעיה :״ונתתי להם בביתי ובהומותי
יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת״ .ובכל
זאת אם יחיינו ד׳ עד שנת השמטה הבאה ,אז נעשה המצווה הזאת
כאשר צותה עלינו תורתנו הקדושה וד׳ יברך את מעשה ידינו שיהיה
די לנו מתבואה הישנה ככתוב בתורה :״וצויתי את ברכתי לכם בשנה
הששית ועשת את התבואה לשלש השנים״.
בודאי שיש ללמוד לקה מן העבר על ההווה.
ונסיים בתמיהה המורה :אברהם יערי העתיק את כל המכתב ה ז ה ״ ,אבל
השמיט את שני הקטעים העוסקים בעניני שמיטה.
ד
פ ר ח ב ו ל נוסח ירושלים ,תרמ״ט
נוסה הפרוזבול שנהגו להשתמש בו בירושלים ״בשנים הקודמות״ הדפים הרה״ג
ר׳ יהיאל מיכל טוקצינסקי ב״ספר השמיטה״ :
1
״ובשנים הקודמות היו כותבין בנוסה הזה :במותב תלתא בי דינא
כהדא הוינא ובא לפנינו )פב״פ( ואמר הן שנה זו שנת השביעית ויש
לי הובות בשטר ובע״פ על איזה אנשים )״( והריני מוסר לפניכם ב״ד
כל הובות שיש לי שאגבם כ״ז שארצה כתקנת הז״ל שתקן הלל
פרוזבול .ובאעה״ח יום להודש …ש נ ת . . .פעיה״ק …והותמין הב״ד״.
במקום המסומן)*( הוסיף בשולי עמוד הערה :וחו״ז מו״ר הגאון מוהר״שןמואל[
סלנט זצ״ל היה מ ה ד ר )הפיזור שלי ,א.ש (.לכתוב ״וכרשום מעלד״ז״ ,והי׳ כותב
מעל״ד שמות האנשים שהייבים לו.
10כנ״ל הערה .8
1
מהדורא תנינא ,ירושלים תשי״א ,עמ׳ ם״ב.
www.daat.ac.il
מכללת
סלסולדעת -
כלומר שהגרש״ס נהג אתר
הרצוגהידור הוסיף את המלים ״ כ ר ש ו ם
ובתור
בעצמו
מעלד״ז״ ושם רשם את שמותיהם.
ד״ר יצחק זאב כהנא ז״ל מעתיק בסוף ספרו ״שמיטת כספים״ י״ד נ ו ס ח א ו ת
שונות של הפרוזבול .במס׳ י״ג העתיק מתוך ספר ״שנת השבע״» אף הוא את ה נ ו ס ח
הקדום:
2
רא
״במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ובא לפנינו ה״ה
״ ל איזה
בשטר
לי
הן שנה זו היא שנת השביעית׳
אנשים )וכרשום מעלד״ז( ולכן הריני מוסר לפניכם ב״ד כל ח י ב ו ת
שיש לי שאגבנה כ״ז שארצה כתחז״ל שתיקן הלל פרוזבול .ו א נ ח נ ו
ב״ד שמענו דבריו ויפינו כחו שיגבה כל הובותיו ע״י פרוזבול
שנת
כתקחז״ל ובעה״ח יום
)וחותמין ה ב ד ״ צ ( ׳ /
פעהי״ק ירושלים ת״ו
מ ר
ו י ש
ח ו ב ו ת
ם
ו ב ע
ע
ה
ז
ד״ר כהנא העתיק הדברים מקודמו כאשר מצאם .הג׳ רמ״נ כהניי לא נ י מ ק
טעמו משום מה הוסיף לטופס הפרוזבול את המלים ״כרשום מלעד״ז״ ,ומשום מ ה
הדפיס את ההוספה רק בין חצאי לבנה .אבל מותר לשער שבשנת תרמ״א ,ז מ ן
הדפסת ״קונטרס שנת השבע״ ,הכל ידעו בירושלים שההוספה היא ע״פ הידור ש נ ה ב
בו רבה של ירושלם ,מבלי שקבע אותו להובה .וכיון שכן רמז את זה במה ש ה ד פ י ס
את ההוספה בין חצאי לבנה ,כלומר ,שההחלטה היא בידי מי שמשתמש ב פ ר ו ז ב ו ל
אם רוצה להוסיף מלים אלה יוסיף ,ואם לא ,יחדל.
לפי עדותו של הגרי״מ טוקצינסקי ,בזמן מן הזמנים נשתנה המנהג ,ח ד ל ו
להשתמש בנוסח הקדום ואת מקומו ירש נוסה דלהלן * :
״ובשנים האחרונות מחדרין לכתוב חנוסח המובא בספר ה ת ר ו מ ו ת
בזה״ל:
במותב תלתא בי דינא כהדא הוינא ובא לפנינו )פב״פ( ואמר לנו ״
שנה זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובע״פ ,על א י
אנשים ,והריני מוסר לכם פרוזבול ויהבית לכון במתנה ק ז ׳ א מ ו ת
קרקע מארעא דאית לי ועל גביהון ארשית יתכון למגבי כל ח י ב ו ת
דאית לי על אינשי ,ומעתה תיהוו לי דיינא ותגבוהו ותקבלוהו ל
ואם לא תגבוהו אתם מעתה כיון שמסרתי לכם פרוזבול זה הרי א נ י
גובה כל הוב שיש לי עד היום אצל כל אדם כל זמן שארצה.
ואנחנו ב״ד שמענו דבריו ויפינו כהו דלא תשמט ליה ויגבה כל ח ו ב ו ת י ו
על ידי פרוזבול זה כתקנת הלל והז״ל ,ובאעה״ח י ו ם . . . .לחודש
)והותמין ה ב ״ ד ( ״ '
פעיה״ק
ישנת
ן
ה
ז ה
ב
נ י
ד
י
2ירושלים ,מוסד הרב קוק ,תש׳׳ה ,עמ׳ קצ״א—קצ״ו.
3הרה״ג ר׳ משה נחמי׳ כהניו ,ירושלים תרמ״א ,דף ל״ב ע״ב) .מודה אני לידידי ר׳ מ ש
רוגוזניצקי הי״ו בעד רשותו להשתמש בעותק שלו(.
4הרי״מ טוקצינםקי ,עי׳ הערה מם׳ .1
38
www.daat.ac.il
ה
8
הרצוג עם סטיות זוטות חסרות
מכללתכהנא
ד״ד -י .ז.
הנוסח החדש הועתק גם בספרו של
אתר דעת
משמעות .בהערה העתיק את דברי עורך כרם ציון המעיר אהרי המלים . . /על איזה
אנשים׳ ״ויש מהדרים לכתוב כאן ,כרשום מלע״ד ,והמלוח היה כותב למטה או
מעבר לדף שמות האנשים שחייבים לו .כן נהג הגרש״ס ז״ל״ .שוב מדובר רק
כ מ ה ד ר י ן וב״ מ נ ה ג של הגרש״ס״ אבל לא בטקסט המקובל על הבי״ד או על
רבים .אחרי ההערה המצוטטת הוסיף ד״ר י .ז .כהנא מדיליה ״נוסח פרוזבול זה הוא
הנוסחא שמשתמש בו הב״ד דקהל אשכנזים בירושלים״ .הערה זו ,לפי דעתי,
משתייכת לנוםה החדש בלי המלים של ״המהדרין״ .היות שבידי נמצא ש ט ר
ז ר ו ז ב ו ל נדפס ,שהשתמשו בו באלול תש״ה ,וחתומים עליו חברי אותו הב״ד
הרבנים ר׳יוסף גרשון הורוויץ ,ר׳ אליהו ראם ור׳ אברהם דוד ראזענטאהל ואין בו
ההוספה.
ועד אחרון הג״ר יוסף ליברמן הי״ו« אף הוא מעתיק את הנוסח חחדש אבל
עם הוספת המלים בסוגריים מרובעים ״]וכרשום מעבד לדף )ופורט מעבר לדף
שמות האנשים שחייבים לו .הוספת הג״ר שמואל סלאנט([״ .הרי כאן מדובר כבר
על ה ו ס פ ת רש״ס ,וההוספה הנ״ל בסוגריים מרובעים בנוסה הפרוזבול .ולפי
דבריו — אם הבנתי אותם לנכון — זה הוא הנוסח ״שגוהגין בו בד״צ בעיה״ק
ירושלם ת״ו .וחעתקתיו מנוסח פרוזבול שבחת״י בד״צ משנת השמיטה תשכ״ו״.
מן האמור מתברר שעל הנוסח של הפרוזבול שבו השתמשו בירושלים עברת
סדרה של שינויים .בראשונה נהגו בנוסח הקצר ,זה נשתנה עם ה י ד ו ר ו של
הגר״ש סלאנט .מהמקורות הנ״ז אי אפשר לבוא לידי מסקנה אם מלבד הגרש״ס
השתמשו ב ה י ד ו ר רק יהירי סגולה או גם אנשי עסקים .את מקומו של הנוסח
הקצר ירש נוסה הדש שמקורו בספר התרומות .תאריכים מאימתי התחילו להשתמש
באלו ומתי הלו השינויים אינם ידועים לנו ,מלבד התאריך היחידי שנת תשכ״ו
שלפי עדותו של הגר״י ליברמן ,השתמש הביד״צ בירושלים בנוסח ההדש עם
הוספת ״כרשום מעבל״ד״ .פתרון תלקי לבעיות הללו ימציא צילומו של פרוזבול
שנדפס בירושלים ונשתמשו בו בשנת תרמ״ט הניתן בזה:
6
ז
7
8
5
כהג״ל הערה .2פרוזבול מס׳ י״ד מתוך כרם ציון ,ברך ד׳ ירושת״ו תרח״צ ,עמ׳ ל״ד.
]המקור לדבריו כמצוין שם בהערה הגרי״מ טוקצינסקי בקונטרס השביעית[.
6
מם׳ שביעית ע״פ משנת יוסף כ ר ך די .ירושת״ו תשל״ב ,פרק י׳ משנה ז׳ עמ׳ ק״ל.
על מקור זד .העירני בני מוהר״ר יוסף הי״ו.
7
כנראה מדובר בביד״צ של העדה החרדית.
8
בטורף נדפס במקום התאריך רק ת ר ונשאר מקום להשלים .אמנם אפשר לשייכו לכל
שנת שמיטה מאז ,אבל חזותם של האותיות והנייר מזכירה א ת מלאכתן של מדפיסי
שנות הארבעים )אולי הרי״מ סולומון( .דף בודד קטנטן זה חסר מספרה של שושנה
הלוי :״ספרי ירושלים הראשונים״ ,ירושלים תשל״ו.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעזודי.
נ
ב מ ל ת כ הלתא ני ד נ א כהדא הרנא יבא ^ ! נ י מ י י r
r
ואמרי הן'שנ£זו היא שנת השביעית ויש לי חובות בשטר ובע״פ
על איזה אנשים ופרשום מעלר״ז ,ולבן הריני מוסר לפניכם ב״ד
כל חובות שיש לי שאגבנה ב״ז שארצה בתקנת הז״ל שתקן הלל
פרוזבול .ואנחנו ב״ר שמענו דבריו ויפינו בהו שיניה בל חובותיו
ע״י פרוזבול זה כתקנת ח;״ל ובאעה״ח יום ע^להדש אלול שנת
תר״ 6/לפ״ק פעה״ק י ר ו ש ל נ ן ^ מ י ב ״ א .
נאם
p
נאם
מטופס זה יוצא שבשנת תרמ״ט עוד השתמשו בנוסה הישן ,אבל עם ה י ס פ ו ן
המלים ׳וכרשום מעלד״ז׳ בלי סוגריים ,אלא כהלק אינטגרלי של הפרוזבול .כ ב י ס ת
*? י מ י ס ד
זה השתמש אחד מעסקני הציבור ובעל עסקים ,ר׳ אברהם אי׳?"*׳
הפרוזבול בשם בנו .ר׳ אברהם אלקנה היה בנו של ר׳ משה זאקס .בשנת תר־מ׳יט
•זמן כתיבת הפרוזבול ,היה שותפם של ר׳ צבי ואהיו ר׳ פינהס המבורגר ב ע ס ק
הלפנות בהנות שלהם ברחוב הבאטראק .הוא הסתלק מן השותפות בשנת תר־נ׳׳ד•
ונתמנה אז למנהל של בית מושב זקנים» .כן היה אחד מגבאי בית מושב ה ז ק נ י
שלפי עדות בן דורם ,ר׳ יודא אהרן םג״ל ווייס ,״היו כולם נקיי כפיים ועובדים ל ש
שמים״ ,היה עסקן ציבורי לטובת כולל הו״ד שעליו נמנה ,ולקה הלק פעיל ב י ס ו ז ־ ס
של אי אלה שכונות הדשות ״ .
מענין לציין שבפרוזבול זח לא נרשמו ״מאחורי הדף״ שמות הלוים.
ך
ס
ם
ס
10
9ר׳ חיים המבורגר :שלש עולמות ,כרד א׳ ,ירושת״ו] ,תרצ״ט[ ,עמ׳ ם״ג.
10ר׳ יודא אהרן םג״ל ווייס :בשעריד ירושלים ,ירושלים ,תש״ט ,עמ׳ 204בהערה.
11ד״ר מ .אליאב :אהבת ציון ואנשי הו״ד ,ת״א תשל״א ,לפי המפתחות ובמיוחד מ י 264
הערה .118
ע
40
www.daat.ac.il
ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
בירור ע ל שם ה מ ח ב ר של ״קול קורא על ד ב ר ה ש מ י ט ה ׳
ברשימת הספרים הנדירים שהגיעו מאוספו המהודר של ד״ד ישראל מהלמן
לספריה הלאומית ,רשם מר יצחק יודלוב במם׳ 1829את הקול קורא הג״ל בנדפס
]ירושלים ,תרפ״ו—תרפ״ת[ .כדרכו של יודלוב הרישום הוא מדויק .הוא לא זיהה
את שמו של המחבר אבל מעיר שבהערה שבעמוד 8של הקונטרס נמצא רמז לזהותו
של המחבר ,לגלות את זה הניה לאחרים.
ואכן שם נמצאים שני רמזים המאפשרים לגלות את שמו של המחבר למעלה
מכל ספק .הבה ונעקוב אחרי דבריו בהערה שם .על הידוש אהד מהידושיו בקונטרס
מעיר שזה כבר נדפס ב ס פ ר ״שרגא דנהורא״ .פרידברג אינו רושם ספר בשם
זה ואף בשאר ספרי השימוש שעמדו לרשותי לא מצאתי רישומו .בכל זה נמצא
ונדפס אם כי לא כיהידה עצמאית .בדפוסו של ר׳ שמואל צוקרמן בירושלים יצא
כתב העת ״תורה מציון״ מאז שנת תרמ״ז עד תרס״ו .מגמת המו״ל היתה להדפיס
חוברת מדי רבע שנה ,אך למעשה היו הפסקות גדולות יותר בין גליון לחברו .הוברת
ד׳ של שנת תרס״ו ,שנת י״א להופעה השנתית ,שונה היתד• מכל החוברות של כתב
העת .בעוד שבכל החוברות השתתפו גדולי ישראל בארץ ומחוצה לה ,הכילה חוברת
זו ספר שלם ,ספרו של הרה״ג ר׳ ארי׳ ליב ליפקין זצ״ל ״חידושי אגדות מהרא״ל״ .
המשתדל להביא את הספר לדפוס ,והמממן את ההדפסה ,הרה״ג ר׳ שרגא מאיד
לייזרובץי זצ״ל ,רבה של ה״הברה ש״ס״ בלונדון ,הדפים יהד עם זה גם את ספרו
הוא ״שרגא דנהורא״ * .מראה המקום שעליו העיר בעל ה״קול קורא״ בהערה שבדף
8נמצא לנכון בספר זה על מס׳ ברכות ל״ב ע״א ד״ה ויתפלל משה וכר.
,
ג
2
8
זהותו של מחבר קול הקורא מתבהרה גם מהרמז השני .הוא מציין בקשר לדבר
תורה שמובא שם ש״כבר נדפס ב׳תורה מציון׳ בשנת תרנ״ח ,כמדומה לי בהוב׳ ג׳
1
יצחק יודלוב ,ספרי גנזי ישראל ,הספריה הלאומית ,ירושלים ,תשמ״ה .קול קורא זה
נרשם לפני כן ע״י ר׳ מאיר וונדר ,רשימת ספרים על שביעית ,ח ל ק ב׳ ,תדפיס מתוך
״המעין״ ,ירושלים ,תש״מ עמ׳ ,8מם׳ ג .36בלי פירוט ביבליוגרפי.
2
פרידברג אות ת .מם׳ ) 613טעות בשם העורך ובשנות ההופעה(;ד״ר יצחק ל ו י ן ) ע ו ר ך ( ,
אוצר כתבי ע ת תורניים ,ניו־יורק ,תש״מ ,עמ׳ ,298—294מאמרו של ר׳ יודל רובינשטיין
)טעות בזמן התחלת הופעת הכת״ע ,וגם ל א ראה מן שהופיע אחרי השנה העשירית(;
שושנה הלוי ,ספרי ירושלים הראשונים ,מכון בן־צבי ,ירושלים תשל״ו ,מם׳ ) 604בלי
פירוט מדוייק(.
3
הספר סודר מתוך עזבונו הספרותי של הגאון ע ל ידי ח ת נ ו ה ר ב יקותיאל זלמן לעוויטאם
ז״ל רב ושר׳ב בעיר דובלין )אירלנד( )היה נכדו של הרה״ג ר׳ זאב בן ארי׳
זצ״ל —
שהיה אביו של הגה״ק ר ׳ י מסלאנט זצ׳׳ל — כפי שנראה מקדמת המסדר( .פרידברג,
אות ח .מס׳ 103מזכיר את הספר מבלי שראה אותו .אף אחד מאלה הנזכרים בהערה
במם׳ 2אינם מזכירים שספר זה נדפס בראשונה כחוכרת של ה״תורה מציוף׳.
4
כאמור ״שרגא דנהורא״ אינו נזכר בספרים הביבליוגרפיים ,אף פרידברג שם ,שרושם
א ת הידושי אגדות מהרא״ל ,לא מזכיר א ת הספר השני .הגם ששניהם יצאו כ ל אחד
כספר בפני ע צ מ ו ) ר א ה נספח(.
־41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשמי…״ .הבודק באותה החוברת לא ימצא שום דבר הנוגע למדובר ב ק י ל ק ר ר א .
אכן בעותק שבידי תוקן מראה המקום בידיו של המהבר ,שצ״ל שנת ת ר ם ״ א -י כ א מ ת
מה שנדפס כאן בקול קורא נדפס שם שנה ו׳ הוב׳ ג׳ סי׳ י׳ בעמ׳ ט״ו ב ת ת י מ ת ז ז ר ה ״ ג
ר׳ שרגא מאיר לייזרוביץ».
זאת ועוד .הרה״ג ר׳ צבי הירש פרבר« זצ״ל היה ידידו ואיש סודו ש ל ז ז ד ה ״ ג
ר׳ שרגא מאיר לייזרוביץ .עותק קול הקורא עם הערת המחבר בכתב־ידר ש ב י ד י ,
הגיע אלי מעזבונו של הרב פרבר .והוא רשם מעל לכותרת ״קול קורא ע ״ ד ה ש מ י ט ה ״
שזה ״מהרב המאוה״ג הצדיק ר׳ שרגא מאיר לייזרוביץ זצ״ל .נלב״ע כ ״ ד ט ב ת
תרפ״ט בירושלים״ .יהי זכרו ברוך.
הקונטרס שלפנינו הינו הדפסה הדשה של קול קורא שהדפיס רש״מ ל י ז ד ו ב י ץ
בשנת תרפ״ג לקראת הכנסיה הגדולה שהתקיימה באלול של אותה ה ש נ ה ב י ר י ב ה .
שנת תרפ״ד היתה שנת השמיטה .היתר מכירת קרקעות לגוי לקראת ש ב י ע י ת ש ה י ה
למורת רוהו של הרהמ״ה היה נפוץ .אלה המשתמשים בהיתר סברו שאינם ע ר כ ר י ש
על איסור העבודה ,אבל ה מ צ ו ה לקיים השמיטה עלולה היתד ,ח״ו ש ת ש ת כ ח
לגמרי מישראל .כתגובה מעשית בפרום שנת השמיטה תרפ״ד הגה הרב ל י ז ד ר כ י ץ
את הרעיון להקים הוג קטן של בעלי קרקעות ועובדי אדמה המוכנים ל ש מ י ר ע ל
הלכות שמיטה בלי היתרים או פשרות .את הרעיון הזה ביסס גם על ה י ש ו ב י ם ש ל
קירוב קץ הגאולה על ידי שמירת שמיטה .את הקול־קורא הזה הדפיס ב ל ו נ ז ״ י ן )?(,
ושלה 200עותקים להפצה בין גדולי ישראל משתתפי הכנסיה הגדולה בווינה״ א כ ל י
כנראה ,אלה לא הגיעו לידים שהיו מיועדות להן.
לקראת שנת השמיטה תרצ״א ההליט המהבר לפרסם את הקול־קורא מ ח ז ־ ש ,
עם הוספות בענייני מצוות שמיטה וגם דברי אגדה נוספים .הקונטרס ב ד פ ס
ד ג׳
]ירושלים[ ,כנראה בשנת תרפ״ה] ,מתוך דברי המחבר••• :הלא
שנים עד שנת השמיטה ] = תרצ״א([ .נדפס בלי שער 12 ,°8 ,עמודים• ה ע ר ה
ביבליוגרפית לספר ״הידושי אגדות מהרא״ל /שרגא דנהורא״.
את שנותיו האחרונות בילה הרב שרגא מאיר לייזרוביץ זצ״ל בירושלים .ע
עלותו לעיה״ק הגיעו ספרים מםפריתו וכמה מכתבים וכרטיםי־דואר שמוענר א ל י ך
לידיו של מוכר ספרים בלונדון .מטעמים ידועים רק לו ,גרד מתוך אלה ארג ש מ ו
של המוען .מאלה רכשתי אי פעם )ממו״ם אהר!( גלוית דואר ששלה ר׳ ש מ י א ל ה ל י י
צוקערמאן ,המדפיס הירושלמי לרש״מ לייזרוביץ ,שענינו הדפסת כרד ה ס פ ר י ם
דנן .שם המוען גורד ,הן מן הכתובת וגם מן הכותרת שבראש הכרטיס־דואר ,כ כ ל
ז ה
ז מ ן
ע
ר
ם
7
5יש סיכוי שאחד מניני המחבר הדר בירושת״ו ידפיס מחדש את הספר ,וב״ס י ר כ ז א ת
הידוע מפרטי חיי זקנו.
6נולד בםלובודקה בשנת תרל״ט ,הגיע לאנגליה בשנת תרע״א ונפטר בלונדון כ׳ מ ר ח ש ו ן
תשכ״ז .היה אחד מגדולי התורה באנגליה ,דרשן ונואם מפואר ומחבר פורה• ה ר ס י ס
הרבה ספרים ,כרם הצבי עה״ת ר כרכים ,כרם הצבי הגדה של פסח ,הגיוני צכי־
מס׳ אבות ועוד ,כולם אזלו מזמן מן השוק .אחד מאוהדי המחבר מר יהונתן י ה י ר ה
וינגרטן הי״ו התחיל להדפיס את כל כתבי הרב זצ״ל .מאלה כבר יצאו ד׳ כרכים.
7ראה עליו שושנה הלוי ,בם׳ הנז׳ בהערה ,2בהקדמה עמ׳ מ״א—מ״ג ועוד לפי המסתחדת.
ע
42
www.daat.ac.il
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
קול קורא ע״ד השמיטה.
מ צ ע ן במנחות דמענשין אעשה בעידן לתהא ולאיתי בספל ענג יום טוב להנאון
ר׳ ליפמן יו״ט זצוקללה״ה אב״ד דביאליסטאק מילתא מעליתא ע״מ שאמל
שמואל מ ב י א לשאול המלך• -יען מאסה את דבר ה׳״ ולא אמד ״עברת״ מכוס
דשאול מצא היתרא לעצמי נהשתמט ממצות מחית עמלק בזה שהיי .ירא אה
כעס ושנינן בהודיות עכ״כ ״אשר נשיא יחטא״ זה מלך שנהו• :בו כשם אלקיו
שאין לו לירא רק מהשס ומכירן שחטא וירא אש העם שוב אינו יכול להיות מלך
וממילא אין מצות מחית עמלק הלה עליו ופי״ז נתפרדה ההבילה של שלש מצות
שנצטוו ישראל בכניסה,׳ לארץ ואלו ה ן :״להעמיד ל כ ס מלך ולהכריח זרעו של
עמלק ולבנות בית הבהירה״ ובכלל זאת אמר לו שמואל -מ א ס ת ״ לא ״עברה״ וגה
נענש מדה כנגד מדה ני גס ה פ ס אמר עליו ״ואני מאסתיו ממלך על ישראל״
ויעל ספר חר־יס שקיל וטרי ומברר בראיות מוכיחות גדל ערך מ״ע על מל״ת
יהמ״ע של ״ושבתה האר!״ שנאמרה בשביעית עולה על כלן משוס שיזלזולה תלוי׳
גלותנו ו מ ד ו ל ה גאולתנו׳ ופוק הזי ומה בשבתנו על אדמתנו .שאמרו בספרי
עה״כ ״וירשתם אוהה דש בה ה בה ושמרת לעשותט״ שקולה מ׳ ה״י ככל ההורה
ובתוספתא פ״ה דע״ז דישיבת א״י שקולה כנגד כל המצות ובירושלמי פ״ו מ ז ר י ם
״הביב׳ :עלי דת קטנה שבא״י מסנהדרי גדולה שבחו״ל וכן בשאר מאמרי חז״ל
הנפוצים נתבהר גודל ישוב הארץ ומעלתה בעיניהם ומך« כי בקיוס המצות התלויות
בארן ובכל זאת לא הגינו כל הזכיות הללו עלינו ולא היו לנו מצות אלו כתריס
בפני זלזול מצות שביעית כמו שכתוב ״את אשר לא כ ב ת ה בשבתותיכם בשבתכם
טליה״ )ויקרא נ״ו ל״ה( לא כפרה אדמתו עמו וגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל
אדמתנו עתה בשובנו הל הארץ ו ב ע מ מ ו דלים וליקיס מכל הזכיות הללו ובהיותנו
ערומים מכל המצות התלויות בארן וגם מצות ״ושבתה הארך׳ בגללה נשלנו מן
הארץ! עדיין לפה בידינו עאכו״כ שיגרם התטא הלילה ואז תשבת ה א י ן והרצת
את שבתותיה )ויקרא כ״ו ל״ב( וכל מגמותינו ונסיונותינו לשוב אל האדן ולהאהז
בה לא יצליחו חלילה :
ה ״ כ י ר נ א כד הומא טליא שמעתי שהג׳ הג׳ לי״א זצ״׳ל וםימתו מצאו היתל
להפקיע מסול שביעית בא״י ע״י מכילה למ״ד דיש קטן לעכו״ם
ולמיד דהאסול איני אלא מדרבנן .וגם שמעתי שהגאונים דילופליס כללשכבה״ג
דיסקין וסאלאנט זצוקלכ״כ אף שמתחילה מתו בהיתל זה מבלו עליו בשתיקה
לבסוף* ועלה על דעתי למצוא אמתלא לזה וזוהי שמצינו בכושע בן אלה מלך
יפלאל שנענש לגלות ע״י שלמנסר מלך אשור ע״ז שבטל פלתדאות שהושיב
ילנעם בן נבכי על כדלכים שלא יעלו ישלאל לרגל ואמל לאיזה פילצו יעלו
)כדאיחא בתענית לי( ואעפ״כ לא עלו ישראל ללגל)גיטין פ״ה( ובזכ הטביל
כקולר
43
www.daat.ac.il
אתר
הרצוגונקרא .תוכן הגלויה מ ע נ י ז כ ש ה ו א
מכללתניכר
דעת -כתוב
שהיה
זה נשאר רישומו של מה
לעצמו במה שנוגע לספר שלפנינו ,ונוסף על זה היות ונמצאים בו אי א ל ה ס ר ט י ם
על מהירי הדפסת ספרים באותה העת בירושלים.
ב״ה יום ו׳ עש״ק מטו״מ ז״ך תמוז תרם״ו.
שלום וברכה לכבוד הרב הג׳ המופלא כש״ת מו״ה
]שרגא מאיר לייזרוביץ[נ״י.
אדשה״ט! אודיעו ראשית כי קבלתי את הסך 32שיללינג כ צ י ר ו ף
מכתבו ,ועתה נ״ה כבודו)בצירוף גליון י״ג שאני שולת היום( 3.1/2
שלשה והצי נאפ״די ,ועוד מעט להשלים ספרו הי׳ על ערכין ו ת מ ו ר ה
ואיזה ליקוטים יהזיק עוד גליון ,ויהי׳ עוד הצי נאפ .ם״ה יעלה א ר כ ע ד
ו* מסוף
״
אשאלי׳ י ל
נא״פי
יבמות מה שכתב שלא אדפיס עוד ,אם כוונתו שלא אדפיס ג ם ע ס ״ ד
ל אוכל
׳
י
הגהת מוהרי״א ע״כ למעה״ש י ו י י
ף הבז׳
י ל
י
לכורכם )כריכה פשוטה(
י
מה ששואל אם יש הדרן על סנהדרין אודיע כי לא נמצא ע
כתביו.
8
א
ש נ י ת
א ב י ז
ע ו ד
10
ד
ע ד
א ש ר
א ת
ע נ
ו ד י ע נ י
ד ב ר י
ב ר ו
א י
כ ב ו ד ו
ע
ד
כ ו ו ב ת ו
ע ש ו ת
ה ד
כ י
א
ת
א
ד ״ ד
ז ה
ש
ו ח
ע ו ו י ט ע ס
א ת
ס פ ר י ו
א י
א ו כ
ל לשלן
י
ומה שאומר למהר ל ל לד״יב ל
בלתי לצרף ספרו שרגא דנהורא אשר בל״ז אין בו שוס צ ו ר ת ס פ ר
כי מהזיק רק שבעה בויגן ולא יותר .הכלל יודיעני מהר כנז׳ ו א ז א ש ל
לו תומ״י הכל כשלימות .והנני ידידו דו״ש
שמואל הלוי צ ו ק ע ר מ א ן
ח
11
ח
8־־
= 9
10־־
= 11
נשאר חוב.
נאפוליאון זהב.
על כן למען השם.
בלא זה.
;44
www.daat.ac.il
הרב ירוחם פישל א ד ל ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
עיונים בנושא אין כותביו פרוזבול א ל א על הקרקע
פרק
א.
ראשון
בתיבת פרוזבול ע ל הקרקע
תנינן )שביעית פ״י מ״ו — גיטין לז ,א( אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע.
ופירש רש״י בגיטין שם אלא על הקרקע אם יש קרקע ללוה ,דלא תיקנו פרוזבול
אלא בזמן שההוב כשאר רוב שטרות שהן נגבין מן הקרקע דהוי מילתא דשכיהא,
כדאמרינן בכמה דוכתי דבמילתא דלא שכיהא לא עבוד רבנן תקנתא .אבל בפירוש
הר״ש משאנ״ץ )בפיה״מ שביעית פ״י מ״ו( פירש ,אין כותבין פרוזבול אא״כ יש
קרקע ללוה ,דאז השוב ההוב כגבוי ביד ב״ד ,ולא קרינא ביה לא יגוש ,וכמלוה שיש
עליה משכון דמי.
וכתב הר״ן)גיטין דף לז ד״ד .ומסתברא( דנ״מ בין טעמא דרש״י לטעמא דד״ר״ש,
כשהיה ללוד .קרקע בשעת כתיבת פרוזבול ומכרה קודם סוף שביעית ,דלשיטת רש״י
דם״ל דהא דבעינן דליהוי ללוד .קרקע כי היכי דניהוי מילתא דשכיהא ,א״כ כיון
דבשעת כתיבה היה לו קרקע שפיר הלה עליו תקנת הז״ל דפרוזבול ,אבל לשיטת
הר״ש דם״ל דהא דבעינן דליהוי קרקע ללוד .כדי שיהיה כגבוי ביד המלוה ,א״כ כיון
דבשעת שמיטה לית ליה קרקע ,אינה כגבוי ,והשביעית משמטת הובו.
עוד אמרינן בגמ׳ שם )גיטין דף לז ,א( תנו רבנן אין ללוה ק ר ק ע . . .ולהייב לו
יש לו קרקע ,כותבין עליו פרוזבול מדרבי נתן ,דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה
בהבירו מנה וחבירו בהבירו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה ,תלמוד לומר וכו׳,
ופירש״י ולהייב לו יש לו :לאדם אהר שהייב ללוה זה מנה .מדרבי נתן הוי קרקע לוי
ההייב לשמעון משועבד לפרוזבול של ראובן המלוה את שמעון.
נמצאנו למדים שכותבין פרוזבול על שדה המשועבדת ללוה ,ואף שאינה קנויה
לו ,ומשום דשדה משועבדת הרי היא כגבויה ביד המלוה) .לטעמו של הר״ש ,הנ״ל(,
וגם מילתא דשכיהא להלות ללוד .שיש לו שיעבוד קרקע) .לפי טעמו של רש״י,
הג״ל(.
ולפ״ז יש להקשות על מש״כ הריין)הנ״ל( בשיטת הר״ש — דס״ל דהא דבעינן
דליהוי קרקע ללוד .כדי שיהה גבוי ביד המלוה .אזי כיון שמכר הלוה קרקעו קודם
סוף שביעית אינו גבוי קרינא ביה והשביעית משמטת הובו .ובזה קשה כיון שהקרקע
משועבד למלוה )שהרי מכרה אהר ההלוואה( אכתי ההוב כגבוי דמי ,וצ״ע .ושמא
מיירי במלוה על פה ומשו״ה מהני המכירה לעגין שאין המלוה יכול להזור ולגבות
מהלוקה .ובעי״ז ראה במשנת יוסף עמ׳ קנד בשיטות המפרשים שם בשם ספר אשל
45
www.daat.ac.il
הרצוגדצריך לומר דס״ל לד״ר״ן ד א ף ד י כ ו ל
מכללתכתב
ס״ק -כב(.
סז דעת
אברהם .וכתומים )חו״מ סי׳אתר
לגבות ממשעבדי מ״מ אפשר דלא אמריגן כגבוי רק בב״ ׳ )־־ כיונתי כ ק ר ק ע
שבבעלות הלוה( דבמשעבדי מהוםר מעשה רבתי )— דהיינו קרקע ש מ כ ר ה ה ל ו ה
הרי הגביה מתוסרת טריפת לוקה( .אבל בבע״ה אינו צריך רק לתבעו ללוה ת ה י ל ה .
עכת״ד התומים .ולע״ד ק״ק לדבריו דא״כ מאי שנא מהא דאמרינן דביש ק ר ק ע ל ה י י ב
ללוה שכותבין עליו פרוזבול ,הא אכתי מהוסר מעשה גביה .ושמא יש ל ח ל ק ב י ן
דין טריפת לוקה לבין דין גביה מכה שיעבודא דרבי נתן)ועיין בשו״ע ה ו ״ מ ס י ׳ ״ ן
סע׳ ד׳ ובםמ״ע שם סק״ה שדימו דין גביה מדר״נ לדין טריפת לוקה וצ״ע(.
זאת תורת העולה:
א .אין כותבין פרוזבול אלא אם יש קרקע ללוה.
ב .לא היה ללוד ,קרקע אבל יש קרקע המשועבדת ללוה ,כותבין עליה פ ר ו ז ב ו ל .
ג .היה ללוד ,קרקע בשעת ההלוואה ומכרה קודם פרוזבול ,דעת הר״ן ד ל כ ו י ׳ ע א י ן
כותבין עליה פרוזבול) .ולסברא אהת הני מילי במלוה בעל פה .א ב ל מ ל ו ה
שבשטר אין מכירת הלוה מכירה ,ומפני שהמלוה יכול לגבות ממשועבדים(.
ד .מכר הלווה קרקעו אחר כתיבת הפרוזבול וקודם סוף שמיטה ,כתב הר״ן ז ־ ת ל י א
בפלוגתא דרש״י והר״ש ,לדעת רש״י :כותבין עליה פרוזבול .ולדעת ה ר ״
ל פה* א ב ל
ל
?
אין כותבין עליה פרוזבול) .ויש מי שאמר דיייינו
מלוה בשטר אין מכירת הלוה מכירה וכנ״ל(.
ח
פ
ש
ד ו ו
ב.
א
ב מ
ו ה
ע
זיכוי קרקע ללוה
אין ללוד ,קרקע ,יכול המלוה לזכות ללוה משלו קרקע כל שהוא )משנה ש ב י ע י ת
פ״י מ״ו( ובעינן שיקנה לו הקרקע בקנין ברור וגמור המועיל עפ״י דין ת ו ה ׳ י ק .
)ב״י הו״מ סי׳ ס״ז סע׳ יג בשם בעל העיטור(.
וכתבו ראשונים שיכול המלוה לזכות ללוד .ע״י אהר ואפילו שלא בפני ה ל ו ה ,
ושלא בידיעתו .וכן נפסקה הלכה) .בשו״ע הו״מ סי׳ סז סע׳ כב.(.
ואע״ג שע״י זיכוי הקרקע נגרם היזק ללוה יותר מרווה שמרויה במתנת ה ק ר ק ע ,
אעפ״כ זכין לו קרקע שלא בפניו .ונאמרו שלושה טעמים בדבר:
.1כל שהדבר בעצמו זכות לעת עתה ,אע״פ שנמשך ממנו לאהר זמן הוב ש ה ו א
יתר על הזכות ,הרי אותו דבר נידון כזכות ,וזכין לאדם שלא בפניו״ )ר״ד ג י ט י ן
דף לז בד״ה ומסתברא ועי״ש שהוכך בזה .מאירי גיטין שם בשם גאונים י ה י ב א
בםמ״ע הו״מ סי׳ סז סקמ״ד ובנקודות הכסף יו״ד סי׳ קםג על הט״ז סק״ת(.
.2אע״פ שע״י זיכוי הקרקע נגרם היזק ללוה ,והדעת נותנת שאין לב ה ל ו ה ה ס ץ
בזיכוי זה ,מ״מ יש כת ביד המלוה לזכות קרקע ללוד .אפילו בעל כ ר ח י ש ל
לוה ,ומשום דקל הוא שהקילו הכמים בפרוזבול .ומדין הפקר בית דין )
ומאירי בגיטין שם( ,1
.3לעולם זכות היא ללוה ,כדי שלא ימנעו מלהלוותו) ,מאירי שם ,וכ״כ בבית ל
יהודה יו״ד סי׳ קסג סק״ה ,וקרבן נתנאל על הרא״ש פ״ד סי׳ טו ,ו ב ר י ע ב ״ ץ
סוף מסכת ברכות ,וערוך השולהן סז ,יא(.
וכתב הר״ן שם ומםתברא דמאי דאמרינן מזכהו בשדהו כל שהוא ,שאס הרז
ד ״ ן
ח
• 46
www.daat.ac.il
ם
הלוה שם וצווה ,לא מהני ,שאין אדם זוכה בעל כרחו .ועוד כתב שם דהיכא שצוח —
מכללת הרצוג
דעת -
כששמע ,אזי ,לדברי רש״י דס״ל דטעמאאתר
פרוזבול אלא על הקרקע —
כותבין
דאין
משום דבעינן שיהיה ההוב כשאר רוב הובות שהם נגבים מן הקרקע ,כיון שבשעת
כתיבת הפרוזבול היה הקרקע בהזקתו ,מהני .אבל לדברי רבנו שמשון שכתב דטעמא
דאין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע — מטעם שכשיש ללוד .קרקע הרי הוא כגבוי,
משמע דאם צוות הלוה בסוף שאינו הפץ בקרקע ,לא מהגי פרוזבול .
2
פרק
שני
מאחר שנתבאר לעיל דכל שאין קרקע ללוד ,אין כותבין עליו פרוזבול ,נבאר
שיש דרך ,אמנם רהוקה מאד ,שהלוה יוכל להשתהרר מזיקת קרקע — .ואף אז יכול
המלוה לנקוט בצעדים מסוימים כדלהלן פ״ג.
א .מ צ ד הלוה מ ס ת ל ק מקרקעותיו
לוה שיש בידו קרקעות ,בין בבעלות גמורה ,בין בשכירות ,בין בשאלה ,הן
קרקע ,הן עציץ נקוב ,ורוצה שתשמטנו שביעית ,אזי בידו למכור כל קרקעותיו,
וכן ישאיל לאחר ,קרקע שיש לו בשאלה ,או יהזירם לבעליהם ,ובקנין ברור וגמור
המועיל עפ״י ד״ת .ונמצא דהן בשעת כתיבת הפרוזבול והן בשעה שהשביעית
משמטת ,אין בידו קרקע אפילו כל שהוא ,והשביעית משמטת הובו .ואפילו לפי
אותה סברא שהוזכרה לעיל )בפרק א׳ סע׳ א( דהיכא שהיה ללוד ,קרקע בשעת
ההלוואה ,ומכרה קודם לכתיבת הפרוזבול ,דעל קרקע כזו כותבין פרוזבול ואין
שביעית משמטת הובו ,מטעם שהקרקע משועבדת למלוה ,אעפ״כ עדיין ביד הלוה
למכור נכסיו קודם ההלוואה ואזי כו׳יע מודו דאין כותבין עליו פרוזבול .ובאם יש
לו בע״ה מרובים ונכסים מועטים מגבה נכסיו לבע״ה ראשון ,ושוב אין בע״ה שני
טורף ממנו וא״כ לאו כגבוי דמי) ,וכשו״ע הו״מ סי׳ קד(.
]ובדין אם לכתוב פרוזבול על סמך שיש ללוד ,קרקע ארבע אמות בארץ ישראל,
עיין במשנת יוסף עמ׳ קנא ולהלן שסיכם דיעות רובא דרובא מרבותינו הפוסקים,
דאין כותבין פרוזבול על סמך שיש ללוד ,ד״א בא״י[.
ב .אין ללוה קרקע א ב ל לתייב ללוה יש קרקע ,כ י צ ד יסתלק הלווה
משיעבודה
אף לוה שאין לו קרקע ,אך מי שהוא הייב לו אפילו שוה פרוטה )מאיזה צד
חוב שיהיה ,הן מהיזק גופו או ממונו ,הן ממכר ,הן מהלוואה ,הן משכר שכיר ,והן
מהתהייבות דעלמא( והלה יש לו קרקע קיי״ל )שו״ע חו״מ סי׳ םז סע׳ כב(
דכותבין עליו פרוזבול מדין שיעבודא דרבי נתן .והיות שבזמנינו יש לרוב בגי
אדם איזו תביעת ממון על הבריהם ,נמצא דלוה שאין לו קרקע ,הוי מילתא דלא
שכיהא כלל .
ברם לוה שהובותיו מרובים ותביעותיו מועטים ,עדיין יש בידו שלוש אפשרויות
ג
47
www.daat.ac.il
לי גילקמן
הרצוגמקרקעות של החייבים
מכללתוכוהו
דעת -עצמו
שיסלק
שתשמטגו השביעית ,וע״י אתר
פ״ג יבואר עצת המלוה להשמר מהן(.
א .קודם ההלוואה )בקטבו קודם ההלוואה ומשום דאי לאחר הלוואה א ז י ק י ״ ל
בשו״ע הו״מ סי׳ פו סע׳ ה׳ דמכה שיעבודא דר״נ אינו יכול למהול .א מ נ ם כ ד א י ת
ליה נכסי ללוה אמצעי ,נחלקו הפוסקים אי איכא לדינא דרבי נתז ,ו ע י י ן כ ש ו י ׳ ע
שם סע׳ ב׳ ובנו״כ ודו״ק( .יעמוד הלווה ויאמר הריני מוהל לכל מי שחייב ל י מ ע ו ת
מכל צד שהוא .ובזה הרויח שמעכשיו והלאה אינו תובע משום א י ׳ י י ב י ל ל ל ו ו ת
ותשמטנו השביעית למרות הפרוזבול ,ומפני שאין לו קרקע )ומחילה מ ה ב י א פ י ל ו
שלא בפני החייב ,ואפילו בעל כרחו של הייב ,וכמבואר בר״ן כתובות ד ף ב ג ב ש ם
הרא״ה ובמהנ״א סוף הלכות זכית מהפקר ובאבני מילואים סימן ל סק״א ו ע ו ד ( .
ב .הוא הדין שיכול הלוה למכור את החובות שתובע מאחרים ו ב ק נ י נ י ם
המועילים כדתוה״ק )שנתבארו בשו״ע הו״מ סי׳ סו סע׳ כו בהג״ה ובסי׳ ק כ ו כ א ו ר ך
ובסי׳ רג סע׳ ט ,ובש״ך שם םק״ד ועוד(.
ג .עוד יש ביד הלוה — ואפילו אחר הלוואה כל זמן שעדייו ל א ב כ ת ב
הפרוזבול ,והוא שיעשה קנוניא עם אחד ממכריו לפרוע החובות של החייבים ללוד,.
— ויתנום למלוה שני ,ומדין שיעבודא דרבי נתן .ונמצא דשוב אין ללוה ש נ י ש ו ם
זכות שיעבוד קרקע ,וכה״ג אין כותבין עליו פרוזבול ושביעית משמטת תובו.
זליתר ביאור יצזייר ,באופן שראובן נתן לשמעון אלף זוז בהלוואה ,ו ה ג י ע ה
שבת השמיטה ,ורוצה שמעון שתשמטנו שביעית למרות פרוזבולו של ראובן ,ו כ ב ר
מכר שמעון כל קרקעותיו )כנ״ל פרק ב׳ סעיף א( ,כך שאיז לי ? י ק ל ל • א מ נ ם
אותו שמעון הלוה תובע חוב מלוי בסך זוז אחד ,ואותו לוי יש לו קרקע׳ ו ק ר ק ע ז ו
של לוי הרי היא משועבדת לשמעון בהובו )של הזוז האהד( ,וכל כה״ג כ ו ת ב י ־ א ו ב ן
פרוזבול על הובו של שמעון )של אלף זוז הנ״ל( .ולכן שמעון הרוצה ש ת ש מ ש נ ו
שביעית יכול לילך ליהודה שהוא ממכריו ואנ״ש ויעשה עמו קנוניא ,שיהודה י פ ר ע
מכספו אותו הוב שהייב לוי לשמעון בסך זוז אהד ,ויתננו לראובן — ,ומדין ש י ע ב ו ד א
דרבי נתן * .ובזה נמצא דמעתה אין כותבין פרוזבול על הוב שמעון ומפני ש כ ע ת
כבר אין לו חייב כלל ואינו נושה משום אדם כלום ,שכבר פרען יהודה.
ם
ע
ג.
כ
כיצד יסלק הלוה עצמו ,ש ל א יזכו לו קרקע
אין ללוה קרקע ,הרי יכול המלוה לזכות ללוד״ משלו קרקע כל שהוא ) ש ב י ע י
פ״י מ״ו ,שו״ע הו״מ סי׳ סז סע׳ כב( ,ובעינן שיקנה המלוה את הקרקע ללוה כ ק נ י ן
ברור וגמור ככל דיני הקנינים עפ״י דין תוה״ק )ב״י הו״מ שם סע׳ יג בשם כ ע ל
העיטור ,ודלא כמש״כ כמה מגדולי האהרונים ,ואכמ״ל בזה( .וכתבו ראשונים ש י כ ו ל
ק א׳
״ל
המלוה לזכות הקרקע ללוה אפילו ע״י אהר ,ואפילו שלא ב י ד י י
סעיף ג׳(.
אעפ״כ יש דרך ביד הלוה לסלק עצמו שלא יזכו לו קרקע ,וממילא ת ש מ ע נ ו
שביעית .והוא שיעמוד הלוה )קודם כתיבת הפרוזבול ,ובפני עדים ,לרווהא ד מ י ל ת א (
ויאמר בזה הלשון :דין ודברים ,בעלות ,וזכיות ,אין לי בכל קרקעות ש ב ע ו ל ם
והריני מסלק עצמי מהן ,ואיני רוצה לזכות בהן בשום זכיה ,וגם אי אפשי כ ה ד '
ת
עת
48
www.daat.ac.il
) ו כ ב
פ ר
והאומר בנוסה זה מועילים דבריו לדעת הרבה פוסקים ,ולא מצינו בזה שום חולקים
ד׳מכללת
דעת -
הרצוג סי ריא סק״א ,ובסוף
ובנתיה״מ
אתרסע׳
)כ״כ ברמ״א הו״מ רט סע׳ ה׳ ובט״ז שם
דבריו שכתב דאף דבירושה פליג על סברת הט״ז מ״מ במתנה מודה ליה ,וכן בקצו״ה
שמ סק״ד ,וז״ל וזה וודאי כל זמן שלא הגיע המתנה לידו ואומר אי אפשי בה אינו
זוכה בע״כ והיה מהני גם בקרקע ,וכן בהכמת שלמה שנדפס בגליון ד״שו״ע בהו״מ
.וס״י רט כהב דעכ״פ מהני סילוק בדבר שלא בא לעולם ,וכ״כ עוד מרבותינו שבאו
לאחריהש ,ולא מצינו בזה שום הולקים( .ונמצא דמעולם לא זכה הלוה בקרקע ,ואין
כותבין עליו פרוזבול ,והשביעית משמטתו.
מובן שעל הלוה לסלק את עצמו מכל זיקה לקרקע ,הן מקרקעותיו ,והן מקרקעות
החייבים לו ,והן מקרקע של הערב ,והן שיסלק עצמו וכוהו שלא יזכו לו הקרקע;
ובוודאי שדרך זו רהוקה מאוד וברוב פעמים יצא ״שכרו״ בהפםידו ,ואעפ״כ לקמן
בפ״ג כתבנו שעדיין יש תקנה למלוה להשמר מזה.
ןבמאמר מוסגר :והנה לטעם ראשון שהזכרנו לעיל פרק א׳ סע׳ ב דכל שהדבר
נעצמו לעת עתה ,זכות גמורה ,אע״פ שנמשך ממנו הוב לאהר זמן שהוא יתר על
הזכות ,הרי הוא נידון כזכות גמורה וזכין לאדם שלא בפניו ,ומה״ט יכול המלוה
לזכות קרקע ללוה כדי לכתוב עליו פרוזבול .נמצא דכל שע״י זכית הקרקע נגרם
ללוה הפסד מיידי ,לא זכה בקרקע שהרי חוב הוא לו ,וא״כ יכול הלוה להתהייב
עצמו)בק״ג כד״ת( ליתן לחבירו אלף דינרין בשעה שיהיה לו קרקע ,וא״כ נמצא
דזכית הקרקע ללוד .חוב גמור היא לו — מיד ,ואין הבין לאדם אלא בפניו .ועיין
נקודות הכסף יו״ד קסג בדברי הט״ז סק״ה ודו״ק[.
ובאם כבר זיכה המלוה ללוד .קרקע כל שהוא וכבר כתב עליו פרוזבול .בכה״ג
כתב הריץ )והעתקנוהו לעיל פרק א׳ סעיף א׳ וסעיף ב׳{ דלשיטת רש״י כיון שהיה
.ללוד .קרקע בשעת כתיבת הפרוזבול ,בהכי סגי ,וכותבין עליו פרוזבול ולא איכפת
לן אם מכרה או שנסתלקה ממנו אה״כ .אבל לשיטת הר״ש בעינן שיהיה לו קרקע
:בשעה שהשביעית משמטת והיינו בסוף שביעית .ולכן אם היה ללוד .קרקע בשעת
הפרוזבול ומכרה קודם סוף שביעית ,הרי נתבטל כה פרוזבול של מלוה והשביעית
משמטת הוכו של לוה .ולפ״ז נמצא דלשיטת הר״ש אף אם המלוה זיכה להלוה
קרקע כל שהוא ,עדיין יש אפשרות ביד הלוה למכרה ,או להגבותה לבע״ת מוקדם,
או להפקירה ,קודם סוף שביעית .ונמצא דמתבטל כוהו ותוקפו של פרוזבול דמלוה,
ושביעית משמטת הובו.
מיהו עדיין יש עצה למלוה ,להקנות הקרקע ללוד .בתורת שאלה .ושוב אין
השואל רשאי להשאיל.
,
פרק
שלישי
ואהר שנתבאר לעיל עצת הלוה ותהבולותיו כדי שתשמטנו שביעית ,נבוא
למצוא דרך ביד המלוה להפר עצת הלוה ,כדי לקיים פרוזבולו ולא תשמטנו השביעית.
עצת מלוה ,ש א ת ד ממכריו יתתייב מ ע ו ת ללוה
באם הושש המלוה ,שהלוה אמר לשון סילוק על כל קרקעות שבעולם וכדלעיל,
49
www.daat.ac.il
)פרק ב׳ םעיף ג( ,וממילא א״א להקנות לו קרקע ,או באם קשה ל מ ל ו ה ל ה ק נ ו ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרקע ללוה בקנין ברור וגמור כד״ת ,יש בידו עצה קלה ,והוא שיבקש מ א ה ד מ מ כ ר י ו ,
שיש לו קרקע ,או מבנו ,או מאביו ,שיתהייב ללוה סך מעות שוד .פרוטד״ /י ק י י מ א
לן שיש כה לאדם להתחייב להבירו מעות אף שלא הלווה לו )וכמבואר כ ש ו ״ ע
הו״מ סי׳ מ׳ סע׳ א׳ ,וסי׳ ר״ז סע׳ כ׳ ,ובש״ך רס״י פא ,ועוד ,ושם מ פ ר ט י ה ד י נ י ם
בזה( .ונמצא שאף על פי שאין קרקע ללוה ,הרי יש קרקע להייב ללוה ,ו כ ל כ ה ״ ג
כותבין עליו פרוזבול ,ואין השביעית משמטתו) .וע״ע הת״ם הו״מ סי׳ נ׳ ד ״ ה ו מ ״ ש
כיון שאין לו קרקע ,מש״כ בנידון מטלטלין(.
הערות
ידוע ומפורסם חקירת הראשונים בדין הפקר בית דין ,האם יפה כח ב״ד אד ו י ק ל ה פ ק י ד
ממון ,או נימא דיש כח לב״ד גם להקנות ממון ראובן לשמעון .ומצינו ב ז ה ס ל ו ג ת א
דקמאי.
דעת רבינו יונה )בב״ב דף ק ,א( שאין כח ב״ד יפה אלא להפקיר ממת׳ א ב ל ל ה ק נ ו ת
ממון איש לרעהו בזה אין כח ב״ד יפה.
קלופדיד,
ואילו שיטת הרשב״א )גיטין לו ב( וכן שיטות הרבה ראשונים )הובאו
תלמודית ערך הפקר ב״ד — בהקנאה( דיש כח ביד ב״ד להקנות ממון איש ל ר ע ה ו .
ולשיטת הרשב״א ודעימיה היה מקום להסתפק האם יש כח ביד ב״ד להקנות מ מ י ן כ ע ל
כרחו של זוכה.
ולכאורה מדברי הר״ן והמאירי הנזכרים לעיל שכתבו דלוה זוכה בע״כ בקרקע ,ו מ ד י ן
הפקר ב״ד מוכח להדיא דכח ב״ד יפה להקנות ממון אפילו בעל כרחו של זוכה.
]ועוד יש להוכיח כן ממש״כ כמה פוסקים בדין אפקעינהו רבנן לקידושין ,ש י ש
ביד בית דין להפקיע ממון הקידושין של הבעל ולתת המעות מתנה לאשה ה מ ת ק ד ש ת
ואפילו בע״כ של האשה .עיין בזה רש״י גיטין דף לג ,א ד״ה תינח ובשו״ת ה ר א ״ ש
כלל לה סימן א ובשו״ת ריב״ש סי׳ שצט ועוד .ואכמ״ל בזה(.
ואעפ״כ נראה דהיינו דווקא באופן שלא נעשה הלוה סילוק — דהיינו א מ י ר ה ב פ ד
שמסלק עצמו וכוחו שלא יזכה בנכסים הללו שב״ד מקנים ומזכים לו .אבל ב א ם ב ס ת ל ק
י ל א יזכד
ק
י
הזוכה מנכסים הללו ,מועיל סילוקו .ואינו זוכה בנכסים
בהם .וכמו שיתבאר אי״ה בהמשך הדברים.
והנה מקור האי דינא דהפקר ב״ד הפקר ילפינן לה בגיטין דף לו ,ב . . .מנין ש ה ס ק ר
ב״ד הפקר ,שנאמר וכל אשר לא יבוא לשלשת ימים כעצת השרים והזקנים י ת ר ם ^3
רכושו ,…רבי אלעזר אמר מהכא ״אלה הנחלות״ אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע ב ן בדן
וראשי האבות וגו׳״ ,וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מ ב ה י ל י ן
את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילים העם כל מה שירצו ,ע״כ תיכן ס י ג י ת
הגמרא .וכתב הרשב״א )בגיטין שם ,וכעי״ז ביש׳׳ש יבמות פ״י סי׳ יט ,וכ״כ ה
אחרונים( ו ז ״ ל . . .מוכח מקרא ״דאלה הנחלות אשר נחלו״ ,דמה אבות מ נ ח י ל י ן
ואומרים שדה פלוני לפלוני וזכר .לו מיד ואף קודם שבא לידו ,אף ראשים מ נ ה י
לכל מי שירצו ואומרים ממון ראובן יהא לשמעון וזוכר .בו מעתה שמעון ,עע״*,
הרשב״א.
ב א ג צ י
כ
מ א ח
ש ס י ל
ע צ מ
ח
ש
ר
ב
ד
ל י ן
50
www.daat.ac.il
והנה ״אבות שמנחילין את בניהם מד ,שירצו״ ,מיתוקמא בתרי גוונא ,חדא באומר לשון
מכללתב הרצוג
בב״בדעת
מתנה — ומדין מתנה ,וכהא דאיתא אתר
במשנה ש ם . . .המחלק נכסיו
דף -קכו,
על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד וכו׳ דבריו קיימין ,וברש״י שם דאתיא מדין מתנה.
וכן הוא בטושו״ע חו״מ סי׳ רפא סע׳ ז׳ ובב״י שם דאתיא מדין מתנה .ובמחלק כה״ג
וודאי דאין מתנה בע״כ של מקבל ,וככל דיני מתנה וכמבואר בשר׳ע ה׳ מתנה סי׳ רמ״ה
סע׳ י—יא ועוד מקומות .אמנם עוד איכא ״אבות מנחילין לבניהם כל מה שירצו״ והוא
לדעת רבי יוהנן בן ברוקה בב״ב דף קל ,א ,במשנה שם רבי יוחנן בן ברוקה אומר אם
אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ,ואמרינן בגמ׳ ה ת ם . . .טעמיה דרבי יוחנן
בן ברוקה ,אמר קרא ״והיה ביום הנחילו את בניו״ ,התורה נתנה רשות לאב להנחיל
לכל מי שירצה .ובמנחיל כה״ג אזי לכאו׳ מהני מדין ירושה ,וירושה ממילא קאזלא
ואפילו בע״כ של יורש.
והנה מצד הסברא ד״יה נראה לומר דדרשא דהפקר ב״ד הפקר — מדרשא דאבות מנחילין,
מיתוקמא בהנחלת האב מצד ירושה שאינה צריכה קנין וכסברת הרשב״א הנ״ל .ולפ״ז
ה״ד ,דאיכא למילף מה ירושה ,אפילו בע״כ דיורש אזלא ,אף הפקר ב״ד נמי יש כת
בידם להקנות אפילו בע״כ של זוכה )אמנם ברש״י בגיטין שם ד״ה כל מה שירצו
כתב — במחלק נכסיו על פיו .וצ״ע .ושמא פליג הרשב״א בהאי(.
ומעתה כיון שהפקר ביד הפקר מירושה ילפינן לה אית לן למימר מד ,ירושה מהגי בה
סילוק) ,וכדלהלן( אף הפקר והקנאת בית דין מהני בהו סילוק .דאמרינן בגמרא )כתובות
פג ,א( נחלה הבאה לאדם ממקום אחר מתנה )מלשון תנאי( עליה שלא ירשנה .וכתב
הר״ן שם דהא דלא מהני סילוק מנחלת אבותיו ,משום דראוי ליורשו כל שעה והוי כאילו
בא לידו .ולפ״ז מוכח לפו״ר דכל מקום דליתא לסברא דראוי ליורשו וכו׳ שפיר מצי
לאיסתלוקי מנחלה הבאה לו ,וא״כ ה״ד ,דבהפקר ב״ד דליתא לסברא דראוי ליורשו וכו׳
שפיר מצי לאיסתלוקי ,ושפיר מהני סילוקו שאינו זוכה בנכסים.
ולפי מש״כ יתיישב מה שתמהו דהלא בדברי הר״ן עצמו )בגיטין שם ד״ה ומסתברא(
מציגו לכאורה שסותר עצמו מיניה וביה ,דמתחילה כתב דהיכא שהיה הלוה בשעת
הזיכוי וצווח אזי אין אדם זוכה בע״כ ,ולפ״ז הקשה א״כ לעולם הרי חוב הוא לו,
ותירץ בתי׳ השני שם דמקולי פרוזבול שנו שזוכין לאדם אפילו בעל כרחו )ומדין
הפקר ב״ד הפקר( ,וא״כ תמוה אפילו בעומד וצווח כיון דיש זכיה בפרוזבול בע״כ של
לוה מה לי צווח בפיו שאינו רוצה מה לי נודע לנו שאינו רוצה ,הרי יש זכיה בע״כ
דלוה מכח קולת פרוזבול ,ומפני שהפקר ב״ד הפקר?
אמנם לפי מש״כ דיש לחלק בין זכיה בע״כ של זוכה דבזה כת ב״ד יפה ,לבין חלות
סילוק בפה ,דהוי כעין קנין ושפיר מהני סילוקו ולפי זד ,יתיישבו דברי הר״ן בפשיטות,
דוודאי שיש לחלק בין צווח בפה לבין נודע לנו שאינו חפץ בזכית הקרקע ,דהצווח בפיו
הרי פעל חלות סילוק ,ומהני סילוקו ,אבל כל שנודע לנו שאינו חפץ בזכית קרקע לא
איכפת לן בזה ,שהרי כח ב״ד יפה להקנות ממון אפילו בע״כ של זוכה ,וכמש״כ.
הזכרנו דברי הר״ן דמלוה שזיכה קרקע ללוה ,וכששמע הלוה צווח ואמר שאינו רוצה
לזכות ,נקטינן דבשעת כתיבת הפרוזבול טרם שמיחד .הלוה היה הקרקע בחזקתו של
לוה .ולכאורה תמוה מאוד מהא דכתב הר״ן עצמו במסכת ב״ב דף קכו ,א והובא בשטמ״ק
שם . . . ,מתנה לא זכי בה מקבל עד דמטא לידיה כלומר או עד שירצה לזכות בה.
51
www.daat.ac.il
ולכאורה סותר למש״כ בסוגיא ופרוזבול ,דהכא שצווח לוה בסוף שביעית שאיבד חפץ
אתר דעת -מכללת הרצוג
בזכיית קרקע ,אזי נקטינן דדווקא מכאן ולהבא מסתלקת ממנו ,אבל לעבין לשעבד
נקטינן דהיתח בחזקת ובבעלות הלוה .ולחומר הקושיא נראה ליישב דאף ד כ ת ב הר׳׳ן
בב״ב הנ״ל דמתנה לא זכי בה מקבל עד דאתא לידיה ,מ״מ זה וודאי דאין ה ע ד פ ה יכרל
לחזור בו .וא״כ נמצא שיש לזוכה זכות כל שהוא בקרקע — והוא שאין ה מ ד כ ה י ל
ע ל שהוא
ל
ל
״ כותביו ל י
קיק
לחזור בי• ו ל
י ו ן שהיד
׳
ייייכותבין עליה פרוזבול וכל שהוא האמור ,היינו הז
ללוה זכות קטנה בקרקע שאין המזכה יכול לחזור בו ,כיש ללוד .קרקע תשיבא יכדתבין
עליו פרוזבול.
)העיר הגאון רבי קלמן כהנא שליט״א ראש ביהמ״ד להלכה בהתיישבות ה ח ק ל א י ת
דסברא זו דחוקה מאוד ומשני טעמים :א .מה שהמזכה אינו יכול לחזור — האם סיררשד
ל ל כעלות'
שלזוכה יש זכות .ב .האם קרקע כל שהוא פירושה גם באיכות — ,יש
באיכות שכזו(.
כ ו
ע
ע
ז כ ו ת
כ ד ,
ג
י
ע
ד ה ל א
פ ר ו ז ב ו
כ
כ
ק י י מ א
ת
ו
ר
ק
ק
כ א י כ ו ת
ע
י כ
כ כ
ראיתי להגר״מ שטרנבוך שהעיר שכהיום שמצוי בני אדם שסמוכים על שולחן א ב י ה ם
ל י "•*י אז״עתיה
או אחרים רח״ל ,ולפעמים לוים מעות ,והמלוה כותב ל
דמלוה שאין קרקע ללוה ,ואין טתבין פרוזבול אלא על הקרקע .ולכן העיר שיש <לז«ק ק
בזה ,דהיינו מי שהלוה לאדם הסמוך על שולחן אחרים אזי כשכותב הפרוזבול
ל ? ק לעשות
יי
להלוה קרקע כל שהוא בקנין גמור כד״ • ל ״ י
קנין גמור על הקרקע ככל דיני הקנינים שעפ״י דתוה״ק ,לכן שמא יש לםמיד ע ל דד
שהיא ת ב י ע ה
שיש קרקע לחייב ללוה ,ובזמננו מצוי מאוד שיש לרוב
ממון על חבריהם .וא״כ נמצא שיש לסמוך לכתוב פרוזבול על קרקע של החייב ללה-
ועיין בשו״ע חו״מ סימן ער סעיף ב׳ ובהג׳׳ה שם ובחי׳ רעק״א שם ,בנידין ש י ש
זכיות שאין האב זכאי בבנו הסמוך על שולחנו .ואף בזכויות שהאב זוכה בבנו חסמו י
ע
ס ר ״ ב י
י ה ם
ד
י
ו
ת
נראד
עג
ה י ו ת
ב נ י
ע
ל
ש י
ד ד ,א ב
ל
ח נ ו
י
ז ו ב ה
א כ ת י י ל
מ ן
ה ב
"
ע
א ב
א י
ז כ י י ח
ה
ה נ כ ס י ם
א
ב
א ת י א
ה י י ש
ע
ה
מ ש ע ה
א
ח
ת
ר א ש ו ג ה
ב י ד ה ב ז
א
ש ק ש ד >
ד
ם
ו נ
ד
א י ז ו
ש ד ,ג י ע
מ
ד
י
ל
י ב נ י
נ י ד י ז
א
ם
א
׳
י
* " ל
יי ל
בע״ח של בן לגבותה ,וממילא נ״מ לנד״ד אם כותבין פרוזבול על קרקע כה״ג.
4
י
ל"
ע א ם
ר ש א י
ה מ
ל
ו ה
) ר א י ב ז (
ל ו מ ר
א י נ י
ח פ ץ
ב מ ע ו ת
ה ׳
'
ז
כ
ל י כ ש ת
'
א י
א י נ
י
ש
ז״ילמא
ע ת •P3
י רשאי
ושמא יש בזה נ״מ בין אם כבר הגיע זמן הפרעון לבין קודם זמ״פ• ועיין בזה בשל״ *
חו״מ סי׳ עד סע׳ ב׳ וסע׳ ג׳ ,ובהג״ה שם ובנו״כ שם ובסי׳ קכ סע׳ ב .ודו״ק.
52
www.daat.ac.il
ה
יונה עמנואל
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיטת רש״י באיסור םפיחין
בשביעית הספיחים אסורים ,לפי רבי עקיבא איסור זה מן התורה ולפי החכמים
איסור זה דרבנן .וכן מובאת ברייתא בגמרא פסהים נא ,ב :״הן לא נזרע ולא נאסוף
את תבואתנו ,אמר רבי עקיבא וכי מאהר שאין זורעין מהיכא אוספין ,מכאן לספיהין
שהן אסורין״ .בשינוי לשון מובאת מחלוקת זו בתורת כהנים ,ויקרא כה ,ה ו־כה ,כ.
בהלכות שמיטה ויובל פרק ד ,הלכה א־ב מסביר הרמב״ם שאמנם מן התורה כל מה
שתוציא הארץ בשביעית מותר לאכלו ,אבל ״מדברי סופרים שיהיו כל הספיחים
אסורים באכילה ולמה גזרו עליהם מפני עוברי עבירה שלא ילך ויזרע תבואה
וקטניות וזרעוני גנה בתוך שדהו בסתר וכשיצמה יאכל מהם ויאמר םפיהים הם,
לפיכך אסרו כל הספיחים בשביעית״.
שיטה אחרת באיסור ספיתין אצל רש״י .בפסהים נא ,ב מפרש רש״י בד״ה כל
הספיחין אסורין ״ ב ש ב י ע י ת מ ז מ ן ה ב י ע ו ר ו א י ל ך ״ .וכן במנהות ה ,ב
בד״ה ספיחין אסורים ״ מ ן ה ב י ע ו ר ו א י ל ך דיליף מ׳הן לא נזרע ולא נאסוף
את תבואתנו׳ וכי מאחר שאין זורעים מהיכא אוספים ,לימד על הספיחים שהן
אסורים״ ורש״י שם ממשיך ומסביר מתי הל היוב ביעור ״משתרד רביעה שנייה
דהויא לה כלה להיה שבשדה כדתניא עד מתי נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית
משתרד דביעה שניה במסכת תענית )דף ו(:״
1מעטים דנים בשאלה אם רש״י שאב את פירושו המוקשה ממקור קדום או שרש״י
חידש כאן פירוש .מובא הסבר ״דהוי קשיא ליי איד אסר ר׳ עקיבא םפיחין באופן
מוחלט מדאורייתא ,הרי כל ענין שביעית הוא לא לאסור פירות וירקות באכילה…
לבן פירש״י דלר׳ עקיבא ג״כ לא אסרה התורה ספיחין לגמרי באכילה ,אלא רק לאחר
הביעור״ .כן מובא ב״משנת יוסף״ ,ח״ד עמ׳ יב והועתק בס׳ דבר שמואל על מס׳ פסחים
נא ,ב )ירושלים תש״מ( .לפענ״ד אין להניח שרש״י חידש פירוש קשה ,שבעלי התוספות
הקשו עליו שש קושיות ,אך ורק מפני שלרש״י היה קשה איד רבי עקיבא מסתדר עם
הפסוק ״והיתה שבת הארץ לכם ל א כ ל ה ״ .וראה מסכת שביעית עם פי׳ חקר ועיון
להרב קלמן כהנא שליט״א ,ח״ב ,עמ׳ תרנד )ושם בעמ׳ תרםד בדיון בשיטת הריטב״א(
וכן בם׳ תוספת שנת השבע עמ׳ קד שכנראה ר׳ ניסים גאון פירש שזמן איסור ספיחים
הוא א ח ר זמן הביעור .וראה בס׳ תוספת שנת השבע הנ״ל ,עמ׳ יט ששיטת הר״מ
בפירוש למשנה מתאים לשיטת רש״י .הסבר זה שרש״י הלך בעקבות סי׳ ר׳ ניסים
גאון הועתק במאמרו של הרב חיים סבתו שליט״א בספר כתלנו ,כרך יב )יום ירושלים
תשמ״ז( ,עמ׳ .171לפי זה רש״י שאב ממקור קדום ואולי גם ראשונים אחרים פרשו כך.
יצויין שכאשר מדובר במאמר זה על איסור ספיחים — ,הכוונה לצמחים שעלו מעליהם
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הראשונים מקשים קושיות חזקות על פירושו של רש״י שאיסור ס פ י ח י ם ח ל
רק אהרי זמן הביעור .התוספות בפסחים נא ,ב )ד״ה כל הסםיתים א ס ו ר י ם ( מ ק ש י ם
שש קושיות על פירש״י! הם הקשו שהיוב הביעור אנו לומדים מהסםוק ״ ד ל ב ה מ ת ך
ולהיה אשר בארצך״ וכו׳ ואילו איסור ספיהים אנו לומדים מפסוק א ח י ,מ ״ ה ן ל א
נזרע ולא נאסוף את תבואתנו״ .ועוד מקשה רבנו תם שבגמרא מ נ ת ו ת ה 3 ,ה נ ״ ל
ל
מדובר על איסור ססיהין בזמן הבאת העומר בשביעית ,ואיך רש׳׳י מדבר* ׳ ש ם
איסור ספיחים אהרי הביעור ,הלא הביעור הוא בשנה השמינית .וכן מ ק ש י ם ח ת ר ם פ ו ת
וראשונים אהרים קושיות נוספות .בספר המקיף מסכת שביעית ״משנת יוסר*״ ח ל ק ד
)עמ׳ יב—כה( מובאות קושיותיהם של הראשונים ,בעלי התוספות ,ר ״ ש מ ש א נ 7
ומהר״ם חלאווה על שיטת רש״י וכן מובא שם ״מה שהעלו ה א ח ר ו נ י ם ) ח ד ג ש ה
שלי — י.ע (.ביישוב דברי רש״י ,עם קצת ממה שיש להעיר בענין״ ,ע י ״ ש ד ב ר י ם
מסודרים בטוב טעם .
ע
2
חלק אהרון זה של מסכת שביעית -משנת יוסף הופיע בשנת ת ש ל ״ ב ,ז ג ר ב
על
שנת השמיטה תשל״ג .מאז זכינו לאורם של פירושיהם של שני ר א ש ר ב י
מסכת פסחים ,פירוש רבינו דוד בונפיד ,תלמיד הרמב״ן וכן הידושי הר״ז ע ל פ ס ח י ם
שחיבר רבינו ניסים מפרש הרי״ף .הידושי הר״ן הופיעו כבר ב ת ש כ ״ ט ד ב ד פ ס ד
שוב .בשני ההיבורים מובאות הקושיות השונות על שיטת רש״י ,ו ב פ י ר ו ש ר ב י ב ו
דוד בונפיד — מובא ה ס ב ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ז על שיטת רש״י .מן ה ר א ו י ש ב ע י י ן
בהסבר זה ,שהרי כנראה ידועים לנו הסברים אהלים בלבד מ ח ק י ה י ־ א ע ז ו ב י ם
על שיטת רש״י שאיסור ספיחים מתהיל רק מזמן הביעור .הרמב״ן מ ב י א ח ס ב ר
מחודש על שיטת רש״י ואף מתרץ קושיות אחדות שהוקשו על רש״י .א ח ד מ ז ז ת ד ר צ י ם
מובא בחידושי הר״ן בשם הרמב״ן ואילו בהדושי דבינו דוד מובא הסבר מ פ ד ד ט ע ל
שיטת רש״י בשם רמב״ן.
ם
פ ת
נביא כאן קטע מהסבר הרמב״ן בשיטת רש״י ,כמובא בחידושי ר ב י ב ד
פסחים נא ,ב :
דוד,
והרב מורי נ״ר אומ׳ שאיפשר לפרש כפירוש רש״י ז״ל שאין ה ס פ י ח י ם
אסורים אלא לאהר הביעור ,אבל לא למדנו מולא נאסוף ת כ י א ת נ ד
אלא שקדושת שביעית נוהגת בםפיהין ,שמקדושת שביעית ה ו א ש ל
א
בשביעית או נזרעו לפגי שביעית ועיקר גידולם בשביעית ,אבל אין הכוונה ל ה מ ח י ש
שנזרעו בשביעית באיסור.
י אד כל
ל
2לא לוקטו כאן כל הקושיות שהראשונים ? י
התירוצים של האחרונים .כוונת המאמר ללקט הסברים מספרי ה ר א ש ו נ י ם ע*,
שיטת רש״י .כמובן אין להתעלם מהקשיים שבשיטת רש׳׳י .השוה תוספות רי״ד מ ה ד ד ר
ל"״ .ר כ י ־
יו ל
תליתאה ,פסחים נא ,ב על שיטת רש״י ״וכל דבריו מראש
דוד בונפיד מביא בחידושיו על מסכת פסחים את הסבריו של הרמב״ן על ש י ט ת ר ש ״ . ,
ובכל זאת הוא מעיר ״וסוף דבר שאין זו השיטה עולה כלל״ )עמ׳ שג( .וכן ש כ 2ע
ממו״ר הרב שלמד .זלמן אויערבך שליט״א ששיטת רש׳׳י כאן קשה להולמה.
י ,
ש
ע
ל
ש י ט ת
c n׳ v
א
י כ ן
ה י ב א
ע
א
ו ע ד0
1
א
נ ר א י ם
3ר
ת י
54
www.daat.ac.il
הרצוג את שלו .שכך אמרו
מכללת אוסף
דעת -שאדם
יהו אוםפין אותן בשביעיתאתרכדרך
.בסיפרא את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור,
מן המופקר אתה בוצר ואי אתה בוצר מן המשומר ,כלומר שאסור
הוא לשומרן ולנהוג בהן מנהג בעלים ,לא שיהו אסורין הפירות עצמן
אם נשמרו ,כך פירש״י ז״ל בפירוש התורה .ולפיכך כתב ז״ל ביבמות
)קכב ,א( שאי איפשר לפרש עזקה הם משדה שנשמר בשביעית ,שאף
אם נשמרו אינן נאסרין אלא שאם שמרו אותן הבעלים עוברין עליהם.
ועכשיו הואיל ולמדנו שהספיהין אסור לשמרן בשביעית למדנו שיש
בהן קדושת שביעית והן אסורין לאחר הביעור כדין פירות שביעית.
אם נבין את הרמב״ן נכון ,הכוונה של רש״י שהלימוד של דין ספיהים מ״הן
לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו״ ,מפני שיש צורך בלימוד מיוהד שיש קדושת
שביעית על ספיהים .בלי הפסוק הזה היינו חושבים שקדושת שביעית הלה אך ורק
על דבר שנזרע או נטע בידי אדם לפני שביעית ולכן בא הפסוק ללמדנו שבקדושת
שביעית הלה גם על זרעים שצמחו מאליהם ,עליהם תל גם איסור לשומרן ,הצמחים
הם הפקר וקדושים בקדושת שביעית ו ל כ ן הם אסורים אהרי זמן הביעור כשאר
כל פירות שביעית ,וזה מה שכתב הרמב״ן ״ועכשו הואיל ולמדנו שהספיהין אסור
לשומרן בשביעית ,למדנו שיש בהן קדושת שביעית והן אסורין לאהר הביעור כדין
פירות שביעית״.
על חידוש זה של הרמב״ן העיר מו״ד הרב שלמה זלמן אויערכף שליטי׳א וז״ל:
״למה לא נוכל למילר שנוהגת שביעית בפפיחין מקרא ד׳םפיח קצירף לא תקצור
שהוא דומה ל׳ענבי נזירר׳ ,שרק מן המופקר אתה קוצר בפיח קצירך״.
בהסבר זה של הרמב״ן בשיטת רש״י יש מן החידוש ,שלפי רש״י יש צווך
בלימוד מיוהד כדי ללמדנו שלספיהין )שצמהו מאליהן( יש קדושת שביעית .זאת
קושית מו״ר שליט״א .ועוד הידוש שלפי הרמב״ן ההדגשה של רש״י על איסור
ספיחין אחרי הביעור אינה אלא ד ו ג מ א שיש עליהם קדושת שביעית ,עם כל מה
שמשתרע ממנה ,איסור שמירה והיוב ביעור .וכנראה מצאנו כאן עוד חידוש לפי
רש״י .הלימוד מ״הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו״ לגבי קדושת שביעית של
ספיחין ,הוא אליביה דרבי עקיבא ,אבל לפי הכמים הלימוד הזה אינו מן התורה
ומזה יוצא שלפי רש״י קדושת שביעית של ספיהין שצמהו מאליהן בשביעית אינה
אלא דרבנן ,שהרי הכמים הולקים על רבי עקיבא הסובר שקדושת שביעית לספיהין
מן התורה.
,
על זה העיר מו״ד הרב שלמת זלמן אויערבד שליטי׳א וזי׳ל :״הרי ההלכה
היא כחכמיב ואם כן איו לא נזכר כשום מקום שחכמים תקנו לנהוג שביעית
בכפיחץ ,שהרי לפי זה צריכים לומר שהיו שתי תקנות ,אחת שנוהגים ממש כל
דיני שביעית בספיחין שנשא־־ו בשדות וכמינים שאין רגילים לזרוע ועוד גזירה
אהדת על ספיחיו שרגילים לזרוע שאפורים לגנדי כאכילה ואולי גם בהנאה] .גם
עיקר הדבר תמוה כיון ש״אםורים בשביעית״ האמור כתורת כהגיפ כדברי דכי
עקיבא היינו שחייבים ככל דיני שביעית ומה שאמדו שם אין פפיחין אםורין
בשביעית היינו שלא חייבים כלל בדיני שביעית ,ואש כן אי אפשר כלל לפרש את
55
www.daat.ac.il
אוכלין מן הכיעור ואילך[״ *
כביעור
פיזב הדכריפ כתו״נ שחייבין
ואיןהרצוג
מכללת
אתר דעת -
הוכחה להסברו של הרמב״ז בשיטת דש״י אגו מוצאים בפירוש ר ש ״ י ה נ ״ ל
בפסחים נא ,ב )ד״ה שאין כיוצא בהן בירק השדה( .רש״י מביא ש ם ה ס כ ר ל מ ה
כל הספיהים אסורים הוץ מספיהי כרוב ומפרש רש״י ״משרשין הן ג ד י ל י ן ד ה ר י הן
כאילן שמוסיף ענפים על ענפים ולאו בכלל שאר ססיהין נינהו וכל ש א ר ס פ י ח י ם
מזרע הנהבט ונופל לארץ הוא ,אבל ספיהי כרוב אינו כן אלא עליו ג י י ל י ן ב ע נ פ י ם
ולא אסרה תורה אלא ספיהים מעין זריעה כדכתיב הן לא נזרע ו כ י /כ ד ש מ ע ת י
וקשיא לי ,חדא דכי האי גוונא לא קרי ספיהים אלא הגדילים מזרע ה נ ח ב ט ו נ ו פ ל
לארץ קודם לקיטה ועוד אילנות בשביעית מי לא נהגא בהן נמי ק ד ו ש ה ו נ ר א ה
בעיני דטעמא משום דכרוב אינו כלה לחיה כל ימות החורף וגימגום׳ .ו ש ״ י ה ק ש ה
״ועוד אילנות בשביעית מי לא נד״נא בהן נמי קדושה״ ,וזה מתאים ל ה ס ב ר ו ע ל
י ש Pד־ ר vת
הרמב״ן בשיטת רש״י שבלי הפסוק ״לא נזרע״ וכי׳ לא
ש ב י ע י ת בםפיהים ולכן הקשה רש״י איך אפשר לפי זה להסביר א ת ה ד י ן ש ל
י ל להידת
״הוץ מספיחי כרוב״ ,מפגי שספיהי כרוב גדילין כאילז׳ ־ ־ י
סיבה שאין קדושה על ספיחי כרוב ? אם כרוב דומה לאילן ,בודאי יש ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת
לספיחי כרוב ולמה לא יהול איסור םפיהין על ספיהי כרוב ?
על זה העיר מו״ד הרב שלמה זלמן אויערבך שלימ׳יא ח ״ ל " א ע פ ד פ ר י ד
היה רש״י צריף לומר ץנ״ל דםיירי דכא לענין חובת כיעור׳ והמכוון ה י א ש י ש
להם קדושת שביעית ולפיכך אבורין לאחר הכיעור וכמס׳ שביעית מ י י י ־ י ל פ נ י
הכיעור ורק הוששין לשמור׳׳.
אפשר להביא סמך להסבר הרמב״ן בשיטת רש״י מפירש״י המובא ב פ י ׳ ה ר ״ ש
סיריליאו שביעית פ״א ה״א וכן בפירש״י כ״י קופפר ,מו״ק ד ,א .רש״י מ ג ד י ר ש ם
קדושת שביעית ״חייבת בביעור ואין סוחרין בה״ ,זאת אומרת רש״י מצייד א ת ח י ו ב
ביעור כדוגמא מרכזית לדיני שביעית.
הרמב״ן הסביר את שיטת רש״י שהספיחים אסורים אהרי הביעור ו ה כ ו ו נ ה
הכיעור.
שגם על ספיחים יש קדושת שביעית ,אסור לשומרן והם אסורים
רבינו דוד בונפיד הקשה על שיטת רש״י ״האיד אמרו בהן שהן אסורין א ם א י ן
ו דיל ה ב י ע ו ר
אסורין אלא שהייבין בביעור ,שאין הביעור אוסר בהז ל י
לשרוף אותן באש אלא שיהא אדם מבער אותן מביתו לאוצר כמו שנפרש ל פ נ י נ ו ׳ . /
קושיה זו אפשר לתרצה ,שכידוע לא ברור מה היא שיטת רש״י בביעור ,א ם m
רק הפקר או ביעור ממש .רש״י להלן נב ,ב )ד״ה משום שנאמר ב א ר צ ד ( פ י ר ש
״וזהו ביעורן שמפקירין במקום דריסת חיה ובהמה״ .התוספות שם )ד״ה מ ת כ ע ר י ן
בכל מקום( גורסים בפירוש הקונטרס ״שנותנין אותן למרמס חיה ו ב ה מ ה ״ ו א י ל ו
,
ש
י ד ע נ ו
כ י
י כ
ז ה
:
א
כ
ו ם
ח
י
ר
ש א י
מ ם י י ם
ד
ב
ר
י התירת
3כעין זה הקשה הר״ש מסאנץ בתוספות הרשב״א )ירושלים תשט״ז(
כהנים על שיטת רש׳׳י ,עי״ש .ולעצם קושיתו של מו״ר שליט״א שלא מצאנו ש ה ב ס י ס
היו צריכים לתקן קדושת שביעית לספיחים שעלו מעליהם ,יש להודות י ל י מ ר ש ג ם
על ס פ י ח י ם
חכמים החולקים על רבי עקיבא ,מודים שיש קדושת שביעית י
העולים מעליהם בשביעית ,אבל קיימות דרגות שונות של קדושת שביעית יכן מ ס ד ר ש
בחידושי הר״ן ובמאירי כמבואר להלן.
מ
56
www.daat.ac.il
ד ,ת ו ר ה
הומב״ן בפירושו לויקרא כה ,ז הבין בשיטת רש״י שהביעור הוא הפקד ,רק דש״י
אתר דעת -מכללת הרצוג
״הפליג״ בכותבו ״במקום דריסת רגלי אדם ובהמה״ )זאת גרסא נוספת בדברי
וש״י( .גפ אצל האחרונים יש דיונים מה צורת הביעור לפי רש״י .בכל אופן ,אם
וש״י סובר ,כמו הבנת תוספות בשיטת רש״י ,״שנותנין אותן למרמס היה ובהמה׳/
לא קשה שאיסור ספיהין מתבטא בלשון ״איסור״ ,כלומר בהיוב ביעור .ועוד אפשר
לומר שגם קדושת הספיחין בקדושת שביעית נכללת בלי קושי בביטוי ״ספיחים
אסורים׳ /כמבואר בתוספות יום טוב שביעית פרק ה ,משנה ו ) ד ״ ה אבל מוכר(.
נוסף להסברו הנ״ל של הרמב״ן בשיטת רש״י מביא רבינו דוד בונפיד גם
תשובות אחדות של הרמב״ן על הקושיות שבעלי התוספות הקשו על שיטת רש״י.
ובינו תם הקשה שבמנחות ה ,ב מובא שלפי רבי עקיבא הםפיתים אסורים מן התורה,
ולכן אין העומר בשביעית מתיר שום תבואה ,שהרי כל התבואה הצומהת אסורה.
גם שם רש״י )ד״ה ספיחין אסורים( מסביר ״םפיהין אסורים מזמן הביעור ואילך״
והקשה רבינו תם דבשעת קצירת העומר בשביעית עוד לא הגיע זמן הביעור שהרי
אז התבואה במלואה ועוד אינה כלה להיה שבשדה עד שנה שמינית ,עד תהילת
החורף בחשון .על זה השיב הרמב״ן שאמנם ביעור התבואה בדרך כלל זמן רב אהרי
הקצירה ,אבל
״זהו בזמן שהשנים כתיקנן שאדם זורע בזמן הזרע ,אבל בשביעית
שאין זורעין בה בזמן הזרע ,חספיחין מזמן הקציר הן יוצאין מן הזרע
הנופל בשעת הקציר של שנה שישית ,זה ביעור שלהם הוא מראש
השנה או מחנוכה ואילך לכל היותר .ומה שאמרו )שביעית פרק ט,
משנה ז ומובא בתענית ו ,ב( ״מאימתי נהנין בתבן ובקש של שביעית
)משתרד רביעה שניה(״ ,לא באו לומר שאותה שעה היא שעת הביעור,
אלא מאותו זמן ואילך התבן וחקש מוסרחין על ידי הגשמים ואדם
רשאי לשרפן ואין בהם דין פירות שביעית שאמרו בהן לאכילה ולא
להפסד .ואף אם תאמר שבא לומר שאותה שעה היא שעת הביעור,
אין זמן הביעור שוה לתבואה ולתבן ,שהתבואה כלה מן השדה מיד
אחד זמן הקצירה והתבן והקש עומדין בשדה עד שתרד רביעה שניה״.
על זה העיר מו״ר הרב שלמה זלמן אויערבד שליט״א וז״ל :״גם במאירי
מבואר ישוב זה לקושיית ר״ת דקציר של שישית נגמר קודם׳ .
בפירוש רבינו דוד בונפיד מובאים דברי הסבר נוספים ורבינו דוד מסיים ״כך
למדתי מפי הרב מורי נ״ר״ ,והכוונה להרמב״ן .רבעו דוד בונפיד אינו מקבל את
הסבר רבו בשיטת רש״י אלא קבל את שיטת רבינו תם ״שהוא מפרש איסור
הספיחים באיסור עולם״ ומציין ״הוא הפירוש הנכון״.
,
יש קושי בהבנת הרמב״ן בשיטת רש״י .אפשר לומר שכוונת רש״י בהדגשת
איסור ספיחין אחרי הביעור לעצם תחולת קדושת שביעית על ספיחין שצמהו
מאליהם .במיוחד אם נניח שרש״י סובר שהביעור נעשה ע״י כילוי ,אפשר לומר
שרש״י הדגיש את הדין ההמור של היוב ביעור על הספיחים וזה כ ו ל ל שאר
דיני קדושת שביעית .אבל לא ברור איך הרמב״ן מסביר את דברי רש״י בפסהים נא,
57
www.daat.ac.il
מכללת זהרצוג
דעתן -
אתר
ע
ב ז א
י ו ח נ
ר ב י
י לקוביא
י
י י׳'
ל י
•
י
לגינח ונטל ספיחי כרוב ואכל ושם פירש רש״י ״ונטל ספיחי כרוב — ב ש ב י ע י ת
גז־׳יה כ ל
"
י
י
לאחר זמן הביעור״ .להלז
הםפיחין אםורין( ״בשביעית מזמן הביעור ואילך״ אפשר לומר ש ה כ י י נ ת ש י ש
לספיחין כל דיני פירות שביעית ,אבל למה רש״י הדגיש וכתב במפורש ש ה מ ע ש
!,,,
של ר״ש בן רבי יוסי בן לקוניא היה בשביעית לאחר זמן חביעור ? אם כ ו ר ב
א ש
מ ו ב א
ע מ י ד ב
ם
ש
ש
נ כ נ ם
כ א ש
ב
מ ד ו ב
ד
י
נ
י
א ח
ש
ס ש י ח י ן
ב ן
י ר ש
י י ם
ב י
פ י ר ש
י
ד
ר ש
ת
מ ע ש
'׳
י ל ' "
ל
ק י
לומר
היה אהרי זמן הביעור ? האם זה לא מוכיה שאכן רש״י סבור שאיסור ס ס י ח י ג ם ר ק
מתהיל אהר זמן הביעור ,כמו ההבנה הרגילה בשיטת רש״י.
ונראה לומר שאין כאן קושי .כאמור ,רש״י סובר ,לפי הרמב״ן ,ש י ש ל ס פ י ח י ם
קדושת שביעית .אם כך ,איזה איסור יכול להיות באכילת םפיהי כרוב ז ל פ ן ר ש ״ י
מוכרח לפרש שהמעשה הזה היה א ה ר זמן הביעור וכאן התעוררה ה ש א ל ה א י ך
איז א י ס ו ר
י
ל י"
ר״ש בן רבי יוסי עשה כך והגמרא
ספיחין בספיחי כרוב .עצם האכילה של ספיחי כרוב אינו מוכיח לסי ר ש ״ י ש א י ר
איסור על ספיהי כרוב ,שהרי עצם דין ספיחים בשביעית דורש לנהוג קדושת ש 1ב י ע י
בספיהים .אם הגמרא מוכיהה מאכילת ספיהי כרוב ע״י רבי שמעון ותלמידה ,ש א י ו
ש
י
ש
ד
ש ב י ע י ת
ש ת
ם ס י ח י
ע
כ
ר
ו
מ י
ב
י
י ש
צ ר י י
ש
כ ת ו ב
ה
ד
מ ס ב י ר ה
ש
פ י
ש
ב ן
ב י
י ו ם י
ב
א
מ
ב נ י ח
ש
ז
ה
ת
ת
ס פ י ח י ם
ה ר י
ז י
י כ י
ה
י ,י י ח
ד ,י כ ח ה
י ק
א ם
קרה א ח ד
^ ^
י
איסור
זמן הביעור .דברי רש״י שהמעשה היה אהר זמן הביעור מחזקים את הסבר ה ר ס ב ״
ב
כ
ר
י
ב
בשיטת רש״י.
הר״ן בהידושיו לפםהים נא ,ב מסביר את שיטת רש״י שהתורה ג ז ר ה ש ל
לקצור את הםפיהים כדרך הקוצרים וגזרה זו מונעת את הרמאים ל ז ר י ע ב ס ת ר
ולומר ספיהים הם ,אבל רבי עקיבא למד מהפסוק ״ולא נאסוף את תבואתנו״ ש ד ״ ת ד ר ה
דורשת גם ביעור .לפי הסבר זה הר״ן סובר שרש״י כתב בדוקא שאיסור ס פ י ח י ן
הוא מזמן הביעור ואילך.
וזה לשון הר״ן:
א
ז
ר״ש אומר כל הספיחין אסורים חוץ מספיהי כרוב׳ סירש״י " ל כ ל
הםפיהין אסורין לאחר הביעור חוץ מספיהי כרוב לפי שהן מ ת ק י י ,ן
*אליבא
ואינן כלין לחיה מן השדה ,והכ״א כל הספיחיז
דר״ע ספיחין אסורין מדאורייתא ,גזרינן ספיחי כרוב א מ י ס ס י ח י ן
י ז * ייי אלא מ ד ׳ ׳ ם
דעלמא ,אבל אליבא דרבנן דם״ל שאיז
י עליה אי
כדאיתא בת״כ ,לא גזרינן דבדרבנן לא מחמרינז׳
לאהד הביעור קאמרי א״כ לרבנן דפליגי עליה דר״ע ספיחיו א פ י ל ,
לאהד הביעור שרו מדאורייתא ,והיאך אפשר והא כתיב א ת ס
קצירך לא תקצור ,ואע״פ שלא לאסור םפיהין לגמרי בא ה כ ת ו ב א ל א
לומר שלא תקצור אותה כדרך שאתה קוצר את שלד אלא ש י ה א
כל אדם שוד ,בו ,וכך פרשה רש״י ז״ל בפי׳ התורה ,וה״נ מ ו כ ח מ ת ״ כ
יז שכן
ים
מ״מ למדנו מן הכתוב שקדושת שביעית
מ
א ס ו ר י ז
ס פ י ח
01
ד כ י י ז
7
,
ו ה ש י ב
ש
נ ו ה ג ת
58
www.daat.ac.il
ב ם פ י ח
י כ י
י
ח
למה לא יהו אםורין לאחר הביעור כשאר פירות שביעית שאע״פ
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלא ליקטן משלו אלא כזוכה מן ההפקר אפ״ה הייבין בביעור ,ואני
אומר א״כ תמה על עצמך לר״ע נמי אמאי מצריך ולא נאסוף את
תבואתנו לספיהין שהם אסורים ,תפוק לי מאת ספיח קצירך ,אלא אי
מהתם הוד! אמינא דספיהין שאסר׳ תורה לא מהמת עצמן ,דלא השיבי
ולא מקרו תבואה ,אלא מפני הרמאים שיחו זורעין וקוצרין ואומרין
ספיהין קצרנו ,ולפי׳ הפקירתן תורה ואסרה שלא לקצור כדרך הקוצר
את שלו אלא כזוכה מן ההפקר ,ולתקנתא דרמאי בהכי סגי שאע״פ
שאין צריכין ביעור כיון שהם הפקר מה תעלה יש להן שיערימו ,ולפי׳
הוצרך ר״ע להטעינן ביעור מקרא דלא נאסוף את תבואתנו שאף
לענין ביעור הששה תורה לרמאין ,ולרבנן דפליגי עליה דלא דרשי
ליה להכי ,הספיהין צריכין הפקר אבל אם זכה מתוך שדהו כזוכה מן
ההפקר אין צריכין ביעור.
לפי הסבר זה של הר״ן משמע שגם החכמים וגם רבי עקיבא סוברים שלספיהים
יש קדושת שביעית מוגבלת וגם זה רק מפגי הרמאים ואילו רבי עקיבא למד מהפסוק
״ולא נאסוף את תבואותנו״ שלספיהים יש גם היוב ביעור מן התורה והכל רק
מטעם חשש לרמאים.
בהמשך תירץ הר״ן את קושית התוספות ממנחות ה ,ב שאמנם בדרך כלל כלה
התבואה מן השדה רק בשנה הבאה ,אבל בשנה השביעית נמצאים רק ספיהים
שגדלו מהזרע שנפל בשעת הקצירה אשתקד ולכן זמן הביעור של ספיהים מוקדם
מאד בשנת השמיטה .תירוץ זה מביא הר״ן בשם הרמב״ן וראינו למעלה שגם
ובינו דוד מבונפיד הביא תירוצו זה של הרמב״ן .הר״ן כנראה לא ראה את דברי
רבינו דוד ,שהרי הר״ן לא הזכיר את תירוצו של הרמב״ן שכוונת רש״י לאו דוקא
לאיסור ספיחים אחרי זמן הביעור ,אלא כוונת רש״י לקדושת שביעית לספיהים
הכוללת חיוב ביעור.
ראינו שני פירושים של ראשונים בשיטת רש״י :א׳ שיטת חרמב״ן שחיוב
ביעור לםפיהים לאו דוקא והכוונה לקדושת שביעית; ב׳ שיטת הר״ן שכוונת רש״י
לחיוב ביעור דוקא וכוונת רבי עקיבא שמפני הרמאים התורה לא רק גזרה קדושת
שביעית מוגבלת על ספיהים ,אלא הוסיפה וגזרה חיוב ביעור.
על פי דברי הרמב״ן והר״ן הנ״ל מובנים דברי המאירי בפירושו לפסהים נא ,א.
רבינו המאירי מודה שבפירושו ״יצאנו מכלל כל שאר המפרשים״ .בלי להזכיר
את פירש״י ,מפרש המאירי שרבי עקיבא ״אוסר מן התורה םפיהים באסיפה ודרך
שמור אף קודם זמן הביעור ולא התיר אלא דרך הפקר ואף זו דוקא עד הביעור
ומביא ראיה מדכתיב הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו ,מאהר שאין זורעין
4
4נדמה לי שקשה להבין את כוונת המאירי כאן בלי דברי רבינו דוד וחידושי הר״ן הנ״ל.
המהדיר של בית הבחירה על מסכת פסחים העתיק בזמנו את דברי המאירי בלי הסבר
או הערה .מן הראוי שבמהדורה חדשה יתווספו הסברים לדברי המאירי ע׳׳פ הראשונים
הנ״ל,ישטרם נדפסו בזמן המהדורה הנוכחית.
59
www.daat.ac.il
כלומר לא נזרע לכתחילה י ל א נ א ס ו ף
שאסורים,
לספיחים
הרצוג
דעת -מכללת
מהיכן אוספין ,אלא מכאן אתר
י " ״ ה ר י ראינו
מן הספיחים ,אלא שנאכל מן ההפקר כדין שאר פירות עד זמז
שהמאירי מודה לרש״י שאיסור ספיהים לפי רבי עקיבא מתהיל מזמן ה ב י ז נ ד ר ־ ו א י ל ך
והמאירי הולך בשיטת הר״ן שאכן יש הגבלה באסיפת הסםיהים ש ת ה י ד ד ר ק ד ך ך
הפקר .וכן מסביר המאירי ״לדעת ר׳ עקיבא זה שכתוב את םפית ק צ י ר י ל א ת ק צ ו ר
פירושו שלא תלקטהו דרך קצירה ואםיפה ולדעת הכמים שמתירין ב א ס י פ ת פ י ר ו ש ו
שלא תאספהו כדרך שאר השנים בהעמדת כרי ודישה בפרות אלא ש י ש מ ר ו ־ ו י ק צ ו ר
ויאסוף בביתו על יד על יד״ .המאירי מדגיש שלפי רבי עקיבא ה ת ו י ״ ה ה ת י ר ה
אסיפת ספיהים לפגי הביעור רק דרך הפקר ואהר כך ״גזרו בהם שלא ל א כ ר ל פ ל ל א ף
מן ההפקר ואף קודם זמן הביעור״.
לפי המאירי ,וכן לפי הר״ן ,אכן מודה רבי עקיבא שמותר מן ה ת ר י ־ ה ל א ס ו ף
ספיחים בהגבלות מסוימות ואילו אחר כך גזרו על הספיחים לגמרי .ל פ י ז ה ב ו ר א י
לפני
לא קשה שרש״י פירש שהספיחים אסורים מזמן הביעור ואילך ,ו ה כ י ו ב ה
שגזרו איסור אכילה על הספיחים ,והכל לפי רבי עקיבא .ואולי יש מ ק ו ן -
התורת כהנים להסבר זה .על הפסוק ״הן לא נזרע ולא נאסוף״ מביא ה ת ר ר ת כ ה ג י ם
״אמר רבי עקיבא מיכן ס מ כ ו ה כ מ י ם על הספיהים שיהו אסורים ב ש ב י ע י ת
י .הלש
רי
וחכמים אומרים אין ספיחים אסורים מדברי תורה אלא מדברי
קשה ,שחרי רבי עקיבא אמר במפורש ״מיכן סמכו חכמים״ ,כלומר מדובר ב א ס מ כ ת א
ואילו הכמים טוענים שאיסור זה אינו מהתורה אלא דרבנן .לפי הדברים ה ב ׳ ׳ ל ל '
י /ואילו
י
כאן קושי .לפי רבי עקיבא יש הגבלה באסיםיז
אחר כך נאסרו ספיחים לגמרי .ומכאן דברי רבי עקיבא ״מיכן סמכו ח כ מ י ם ״ ' ,כ ל ו מ ר
נוסף לדין תורה יש עוד גזרה ,והחכמים אומרים שכל יסוד האיסור דרבנן.
ר
ה ב י ע
: 1ד ב ך י
ם
ס ו פ
/ / ,
ו כ
א
ה
ס
ם
י
ח
י
ם
ד י ר
י ג ן
ה
ק
ם
ר
כ
י
ומצינו פירוש נוסף בפירושי הראשונים בשיטת רש״י .העירני ע ל ז ה ב נ י ר ׳
ק א ו ר זרוע
יוסף היים נ״י .מובא בשו״ת מהר״ח א״ז ,רבינו חיים בז
)לייפציג תר״ך .ירושלים תשל״ב( סי׳ קעג ,וז״ל:
י צ ח
ר ב י
,
כל הםפיהים אסורים הוץ מספיהי כרוב )פסחים נ״א ב׳( ,פ י ב ק ו ב ט ר י ס
אסורים אהד הביעור ,וכרוב אין לו ביעור ששרשו קיים כ ל ה ח ו ר ף
ל א באסוף,
ואינו כלה להיה שבשדה והקשה ר״י א״כ ל לי ?
תיפוק ליה מולהבמתך ושמא מה שפי׳ הקונ׳ לאהד הביעור ד ס פ ת י ס
כי ספיחים הגדלים בשביעית מתבואה שנקצרה בששית ו ח כ ט ד מ ה ם
ונפלו לתוך השדה וחזרו וצמחו בשביעית ומהמת שאין ת ב ו א ו ת כ ש ד ו ת
שלא נזרעו ממהרים הספיהים לכלות להיה שבשדה וביעורם ב ש ב י ע י ת
ל א מולא
ולא נפקא לן מקרא דולבהמתד דההוא קרא איירי
נאסוף שפירושו לא נאסוף לקיים לבערם בשביעית כ ש כ ל ה ל ה י ה
יז־י דבר
ל
שבשדה ומשמע לרבי עקיבא ? א י ל
וכיוצא
1ל
זריעה דהיינו ספחים ולרבנז ?אי ל
בו ומה שאינו גוזר כי אם בספיהי כרוב ולא בלוף שוטה ו ה נ ד נ א ד ה נ ה ד
ד א
מ ה
ד
ב ש מ י ג י ת
א
ד
א
60
www.daat.ac.il
נ א ס ו ף
ג א ס ו
ע
ע
ל א
נ ז ר ע
ח ב י א ת
א
מ
ד ,כ ד ס
לא דמו לזרעים ,ומאי דפריד פ״ק דמנהות )ה׳ ב׳( אמנהת העומר
אתר דעת -מכללת
הרצוג דאמר ספחים אסורים
עקיבא
שכן מתרת הדש ומשני בשביעית כר׳
כי בפסה של שביעית כבר כלו כל ספהיה שכבר עבר זמן ביעורם
והוצרד לבערן ולהפקירן ומהמת מיעוטן כבר נאכלו ובזה יתיישב
פי׳ הקונטריס.
לפי רבינו חיים אור זרוע יש לימוד מיוחד להובת ביעור בשביעית ,שהרי
הפסוק ״ולבהמתך ולהיה אשר בארצך״ מדבר על חיוב ביעור בשמינית .בתירוץ
לקושיה ממנהות ה ,ב הולך רבנו היים לפי תירוצו של הרמב״ן.
לפי הרמב״ן והר״ן בהסבר שיטת רש״י ,וכן שיטת המאירי ,לא אסר רבי עקיבא
הספיחים מתהילת שביעית אלא סבר שעד הביעור מודה רבי עקיבא שיש היתר
מסוים לםפיהים ,דרך הפקר ,עם קדושת שביעית מםויימת ,ולא רק אצל הראשונים
מצאנו הסבר כזה .במהר״ם ,פסחים נא ,ב מביא קושיה על רבי עקיבא מהפסוק
״והיתד! שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך״ ואיך סובר רבי עקיבא שספיהים
אסורים עוד קודם הביעור ומהר״ם מביא ״והעולם מיישבים זה דר״ע דס״ל דספיהים
אסורים אפילו קודם הביעור ,היינו מן המשומר ,אבל מן המופקר אין ה״נ דמותר״.
לפי תירוץ זה מודה רבי עקיבא שאיסור ספיחים אינו הל על תבואה שהופקרה כדין
וזה דומה לשיטות הראשונים שהבאנו למעלה .אמנם ה״שערי מלך״ )הל׳ שמיטה
ויובל פרק ד ,הלכה ב( מקשה על מהר״ם מהגמרא מנחות ה ,ב שלפי רבי עקיבא
העומר בשביעית אינו מתיר שום תבואה ,ואילו לפי מהר״ם יש תבואה של הפקר
• שלפי רבי עקיבא העומר מתיר .אבל הבאנו למעלה הבל של ראשונים שרש״י סובר
שבפסח של שביעית הגיע כבר זמן ביעור של םפיהי תבואה ואהרי זמן הביעור
כל הספיהים אסורים אפילו ספיהי הפקר .לפי זה מיושבת שיטת המהר״ם ,שאמנם
לפי רש״י רבי עקיבא לא אסר תבואה של הפקר עד זמן הביעור ,אבל בפסה של
שביעית עבר כבר זמן הביעור והעומר אינו מתיר שום תבואה.
כמובן שהדברים מובאים כאן כהערות בעלמא .מטרות שורות אלו לציין שישנם
ראשונים שהסבירו את שיטת רש״י ואף מובא הסבר שמן התורה קדושת שביעית
של םפיהין אינה דומה לקדושת שביעית של פירות שביעית .הדברים בודאי ראויים
לעיון נוסף.
נספח
בעגין שיטת רשי׳י באיסור שמור
בהידושי רבעו דוד בונפיד מובא הסבר בשם הרמב״ן בשיטת רש״י .הדברים
מובאים למעלה .עיקר כוונת הרמב״ן להסביר את שיטת רש״י באיסור ספיהים
בשביעית .דרך־אגב מובא שם גם הסבר בשיטת רש״י באיסור שמור.
וז״ל רביגו דוד בשם הרמב״ן:
״ …שכך אמרו בסיפרא :את ספית קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך
לא תבצור ,מן המופקר אתה בוצר ואי אתה בוצר מן המשומר ,כלומר
61
www.daat.ac.il
בהן הרצוג
מכללת
לשומרןדעת -
אתר
מנהג בעלים ,לא שיהו א ס ו ר י ן ה פ י ר ו ת
ולנהוג
שאסור הוא
עצמן אם נשמרו .כך פירש״י ז״ל בפירוש התודה .ו ל ם י כ ד כ ת ב ד׳ל
ביבמות )קבב ,א( שאי אפשר לפרש עזקה הם משדה ש נ ש מ ר ב ש ב י ע י ת ,
שאף אם נשמרו אינן ג א י ן אלא שאם שמרו אותן ה ב ע ל י ם ע ו ב ר י ם
סר
עליהם״.
כוונת הרמב״ן לפרש״י )ויקרא כה ,״לא תקצור -להיות מ ח ז י ק ב ו כ ש א ר
הציר אלא הפקר יהיה לכל״ וכן ״לא תבצור -אותם אינך בוצר אלא מ ן ה מ ו פ ק ר ״ .
וכל בפסוק הבא פירש״י ״לא באכילה ולא בהנאה אסרתים אלא שלא ת ב ה ד ג בהם
כבעל הבית״ .לפי דברים אלה סבר רש״י ,הן בפירושו לתורה הן ב פ י ר ו ש י ל י ב מ ו ת
שפירות שביעית ששמרו אותם בשביעית ,אינם אסורים באכילה ,א ף ש ה ב ע ל י ם
עברו עבירה אבל לא משמע כך מדברי רש״י בפרשת בהר )ויקרא בז־״ י ( ,״ ש ב ת
ד»ר* לכם לאבלה״ ופירש״י בשם הספרא ״מן השבות אתה אוכל לאי א ת ה אלכל
מ 7דשמור״ דברים אלה כתב רש״י מיד אחרי פירוש רש״י המובא ל מ ע ל ה ש א ס ו ר
לבצור מן השמור אלא מן המופקר ומדברי רש״י אלה למד הרמב״ן ש ל פ י ר ש ״ ,
ל אין איסור לאכול פירות שנשמרו בשביעית .ר מ ה י ע נ ה
אס ר לבצור מהשמות
יד״י״ל על דברי רש״י המפורשים ״מן השבות אתה אוכל ו א י א ת ה א ד ב ל
מ ז ה ש מ ו ר ״ .קשה לומר שיש כאן התאמה בין שיטת רש״י ב פ י ר ו ש ו ל ת ו ד ה
ובין פירושו ליבמות .וכן הקשה ה״ערוך לנר״ )יבמות קכב ,א ,ד ״ ה ב ת ל ס ׳ ד ״ ה
״״ל ״לכאורה קשה עור על שיטת רש״י ]ביבמות ,שאיז א י ס ו ר א כ י ל ה
על פירות שמורים[ מתורת כהנים שהביאו רש״י ג״כ בפי׳ ההימש ו ה ז כ י ר ו ״ ב
הכס״מ )ה׳ שמיטה פ״ד ,ה״א( והיתד ,שבת הארץ לכם לאכלה ,מן ה ש ב ו ת א ת ה
״
אוכל ואי אתה אוכל מן השמור ,ע״ש ,וי״ל בזה ע״פ מה שפי׳ הרא״מ ד ב ר י ו ,
דאין אתה אוכל מן השמור עד שתפקידו ע״ש״ י.
גם אם ניישב את הסתירה ,קשה לומר שיש התאמה בין פירוש ר ש ׳ י י ב י ב מ ו ת
ובין פירושו לתורה .את ההתאמה בין פירוש רש״י ביבמות לבין פ י ר ו ש י ל ת ו ר ה
בענין פירות שמורים בשביעית הדגישו כמה ראשונים ,רמב״ן ב ת י ד ו ש י י ל י ב מ ו ת
הכב א רבינו דוד הנ״ל ,הידושי הריטב״א בסוכה לט ,א )הידושי הרשב׳׳א ש ם ( ועוד.
'האם יש להניה שיש מן הראשונים שלא גרסו בפירש״י לתורה א ת ה מ ל י ם ״לאי
אתה אוכל מן השמור ן״ לא מצאתי סמוכין לכך .גם אם נקבל א ת ת י ר ו צ ו ש ל
ה״ערוך לגר״ בישוב הסתירה ,קשה להבין שהרמב״ן בחידושיו ל י ב מ ו ת מ ע י י ן א ת
ההתאמה בין דברי רש״י שם שאין איסור כפירות שמורים לבין ד ב ר י י ב פ י ר ו ש ו
ו (
א ב
ש
ל
ע ד ק ה (
ג
ד ד 1
5
ק
ל י ר׳ אלי׳ מזרחי אפשר לתקן את איסור שםור ע״י שהבעלים יפקירו א ת ת פ י ר ו ת .
וכך מתרץ ה״עתך לנר״ את הסתירה בין פירש״י ביבמות ופירש״י לתליה״ ע י ״ ש .א ב ל
אולי ההיתר של הפקר אחרי איסור שמור שייך רק במחובר ,אבל לא א ח כ ד ב ת ל ו ש ,
עליו מדובר ביבמות כפמדכ ב׳׳המעיך טבת תשמ״ו ,גליון ב ,עמי ,10ה ע ד ה * וראיתי
שזהו ספקו של דרמות תמרים״ סוכה לס ,ב ודל ״ומספקא לי לדעת היא׳׳ם ז ״ ל א ל י ב א
דרש״י אם שמרו ובצח לצרכו ואח״כ בתלוש הפקירו הותרו הפירות או ד ל מ א ל א היתרו
פ
י
אלא כשהפקירו במוחבר״ ,עי״ש.
62
www.daat.ac.il
לתורה .וז״ל הרמב״ן שם ״ואנו מצינו לרש״י )ביבמות( שפירשו יפה כדברי עצמו
אתר דעת -מכללת הרצוג
כפי׳ התורה״ ,עי״ש.
וכנראה שהרמב״ן והראשונים שהלכו בעקבותיו הבינו את דברי התורת כהנים
״ואי אתה אוכל מן השמור״ באופן אהר .מיד אחרי האיסור ״ואי אתה אוכל מן
השמור״ ,ממשיך התו״כ ודן על הפירות .רמב״ן מביא בפירושו לתורה )ויקרא
כה ,ה( את תורת כהנים וז״ל הרמב״ן :״מכאן אמרו שדה שנמייבה בית שמאי אומרין
אין אוכלין פירותיה בשביעית ובית הלל אומדיפ אובלין״ ,ומסביר הרמב״ן ״כלומר
כיון שאמרה תורה שיהא השבות לנו לאכלה ולא השמור אמרו ב״ש שהפירות עצמן
;אשריו ,וב׳׳ה סוברין שאין הפירות נאפרין ,שלא בא הכתוב אלא לאפור לנו שלא
נשמר ויהיו לנו פירות מן השבות׳׳ .לפי הרמב״ן גם בית הלל מודים שאין לאכול
מן השמור ,גם בית הלל מודים ב״ואי אתה אוכל מן השבות״ ובכל זאת אין איסור
באכילת פירות כאלו ,וכוונת ״ואי אתה אוכל מן השמור״ לאסור לנו שלא נשמור,
אבל הפירות אינם אסורים .אמנם זה קצת דהוק ,אבל בדרך זו מסביר הרמב״ן את
שיטת בית הלל שאמנם ״אי אתה אוכל מן השמור״ ,אבל בכל זאת סוברים בית
הלל שהפירות מותרים«.
וכנראה סבר הרמב״ן שגם רש״י בהביאו בפירושו לתורה את דברי התורת
כהנים ״ואי אתה אוכל מן השמור״ ,כיון לפירוש זה ולכן יש התאמה בין פירוש
רש״י ביבמות לפירוש רש״י לתורה.
גם הדבר הזה צריך עוד עיון.
6הגר״א לא גרם ״מכאן אמרר׳ ,ראה בהגהות וביאורי הגר״א על הספרא .הגר״א סובר
שבית הלל מודים שאין אוכלים מן השמור והמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל בשדה
שנטייבה .הרמב״ן גרם ״מכאן אמרר׳ ולכן הסביר את שיטת בית הלל שמצד אחד
״אי אתה אוכל מן השמור״ ומצד שגי הפירות מותרים.
בגליון מפתח המעין ,תמוז תשמ״ז ,עמ׳ 43נעלמו שתי שורות .בגליון
זה צורף העמוד השלם ואפשר להדביקו על העמוד הג״ל.
מערכת המעין מודה על התגובות האוהדות על עריכת המפתח ,הן מקוראים,
הן מבעלי מקצוע.
63
www.daat.ac.il
יאיר מייזליש ,נדב שנרב
אתר דעת -מכללת הרצוג
•ש• ב ת שעלבים
גידולים על גבי גג בשביעית
בענין עציץ מקובל להבחין בין שני סוגים :עציץ שאינו נקוב ,א ש ר ב ח ש ב
בדיני התורה לתלוש) ,לענין טומאה ,שבת ,תרומות ומעשרות וכר( ו ע צ י ץ ב ק ו ב ,
שבו נחלקו רבנן ור״ש )שבת צה ,(.לרבנן עציץ נקוב הוא כקרקע לכל ד ב ר ׳ י ל ר ׳ י ש
עציץ נקוב כתלוש פרט לענין טומאה.
כאשר העציץ הנקוב אינו מוצב על הארץ אלא יש אויר בינו ל ב י ו ה א ר ץ
)עציץ נקוב על גבי יתדות( נהלקו ראשונים )רש״י ותום׳ שבת פא ,:ו מ ב ״ ם ה ל /
שבת פ״ה( אם דינו כעציץ נקוב רגיל או שהופך לעציץ שאינו נקוב.
במאמר זה נדון בעציץ נקוב המונח בעליה ,היינו — אין הפסק א ו י ר ב י
לבין הרצפה ,אבל יש הפסק כזד .בין הרצפה אשר עליה מונה העציץ לקרקע.
נ ו
ב כ ר ם
ד ,נ ט ו ע
ע ל הגג,
כתב הרא״ש בתשובה )כלל ב׳ סעיף ד ( :״וששאלת ־־־
ובנין הכרם כך הוא — בנה תהילה הגג בקורות גדולות ובנסרים מדובקין ז ה ב ז ה ,
ואחר כך רצפו כלו ברובדין של אבן ומלאו עפר ונטע כרם ,וראית ל ד מ ו ת ל ע צ י ץ
שאינו נקוב שפטור מן התרומה ,וכן יהיה פטור מן הערלה״.
״תשובה — יראה לי דכל כה״ג חייב בתרומה ובערלה ,דלא איירי ב ג מ ר א
לפטור אלא מן הזרוע בדבר המטלטל כגון עציץ וספינה דלא הוי זרוע ב א ר ץ דאין
דרך לזרוע כך ולא חיבה התורה להפריש מעשר אלא תבואת זרעך ,כדרך ש ה ע ו ל ם
זורעין .והיוצא השדה שנה שנה וגר ,ואין דרך לזרוע בדבר המטלטל ,א ב ל כ ש ה ו א
נקוב חשוב כמחובר לארץ ,כי השרשים יונקים ,יתקיימו מלהלוהית הארץ /ו ק ר י נ ן
ביה היוצא השדה ,וגם דרך לזרוע כ ך . . .אבל בנדון זה שמלא הגג עפר ו נ ט ע ב ו
כרם שהוא דבר קבוע עציץ טפי מעציץ נקוב ,ואפילו לר׳ שמעון דמדמי ע צ י ץ נ ק ו ב
כתלוש לכל מילי לבד מענין טומאה …מודה הבא דהוי כמחובר לכל מ י ל י כ י ו ן
שהוא מחובר וקבוע ויונק מן הארץ ,והאויר שתחת הגג לא מחשיב ליה כ ת ל ו ש ו ג ם
דרך העולם לזרוע כך…״.
מבואר מדבריו :גידולים שעל גבי גג נהשבים כגידולי קרקע לכל דבר ,י ע ד י ס י
אפילו מעציץ נקוב שהרי לר״ש עציץ נקוב אינו כקרקע ואילו בגג אומר ה ד א ׳ י ש
שגם ר״ש יודה שנהשב לקרקע.
יש להסתפק בדעת הרא״ש :האם כווגתו היא שהצמהים בגג יונקים מ ן ה א ר ץ
כלומר מקרקע עולם ,ו״האויר שתהת הגג לא מהשיב ליה ) = לכרם( כ ת ל ו ש .״,׳׳
)כלומר לא מעכב את היניקה( או שמא כוונתו היא שאמנם אין הגפנים ש ב כ ר ם
יונקים מקרקע עולם ,אבל הם יונקים מן הקרקע שבגג ,אלא שאדמת הגג נ ח ש ב ת
לסניף או להמשך של אדמת הארץ ,וכשם שלא נהלק בין זורע באדמה ר ג י ל ה ו כ י ן
64
www.daat.ac.il
זווע במקום שיש תחתיו סלע ,ולא נאמר שאדמת מעל סלע נחשבת לעציץ ,כך לא
נעשההרצוג
הגגמכללת
שכאןדעת -
נחלק בין אדמה שעל גבי ג ג ) א ע ״ פ אתר
בידי אדם( לבין קרקע עולם.
מכיון ש״האויר שתהת הגג לא מחשיב ליה ) = לגג( כתלוש…״ ולכן גג עדיף אפילו
מעציץ נקוב.
בהמשך התשובה מביא הרא״ש ראיה ממס׳ מעשרות :״ . . .ו ע ו ד תנן )בפרק
נתוא דמעשרות משנה ב׳( :׳בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא ,נפלה עליהם
מפולת והן מגולין הרי אלו כנטועין בשדה׳ ,אלמא הזינן — אפילו מפולת שנפל
עליו מאליו ובעליה הוי כנטוע בשדה ,כ״ש המכוין ליטע בגג דהשיב כמהובר גמור
לכל מילי ,לערלה ולתרומה ולהכשר ולטומאה ,והתולש בשבת ממנו חייב״.
במשנה )מעשרות פ״ה ב׳( ״בצלים שהרישו בעליה ,טהרו מלטמא ,נפלה עליהן
מפולת והם מגולין הרי אלו כנטועין בשדה״ .אנו רואים שרק אהרי המפולת הם
כנטועים בשדה ,אך בעת שהשרישו עדין אינם נחשבים למחוברים אלא לעגין טומאה.
ויש צורך להסביר את ההלוק בדברי הרא״ש.
בתוספתא )מעשרות פ״ג ט׳( ״בצלים שהשרישו זה בזה בקופות — הרי הן
בחזקתן למעשרות ולשביעית ,אם היו טמאים — לא עלה ידי טומאתן ,ומותר לתלוש
מהן בשבת השרישו זה בזה בקרקע עליה — הרי הן בתזקתן למעשרות ולשביעית,
ואם היו טמאים עלו ידי טומאתן ,ואסור לתלוש מהן בשבת ,ואם תלש פטור .נפלה
עליהן מסולת והן מגולין — הרי אלו כנטועין בשדה ,אםורין בשביעית ותייבין
במעשרות״.
מהמשנה והתוספתא כאהד עולים לנו שלשה דינים:
א .השרישו בקופות — הרי הם בתלושים לגמרי ,פטורים מתו״מ ומותר לתולשם
בשבת.
ב .השרישו בקרקע עליה ,לענין טומאה נהשב כמהובר ,בשבת אסור מדרבנן,
ומתו״מ פטור לגמרי.
.1נפלה עליהם מפולת — הרי הם כמהוברים לכל דבר.
הגר״א )יו״ד רצ״ד ם״ג ס״ג( :העיר על דברי הרא״ש :״ראייתו של הרא״ש
ממ״ש בפ״ה דמעשרות בצלים שהשרישו כו׳ ולמד דאף בתרומות ומעשרות הייב
כמש״ש בתשובה ,אבל הוא תמוה דדוקא לענין טומאה אמרו ולא לתו״מ כמ״ש
בתוספתא פ״ג דמעשרות …וכ״כ הר״ש שם .ומש״כ נפלה כר וכן במתניתין שם,
לא קאי אעליה אלא בארץ ממש״.
אם כן ,הגר״א דוהה את ראית הרא״ש מעליה ,ומבאר ש״נפלה עליהם מפולת״,
אין פרושו )כפי שהבין הרא״ש( שגג העליה נפל לתוך העליה ,אלא הכונה היא
1לכאורה קשה ,שהרי אף אם הקופות נחשבות לעצת שאינו נקוב ,עדיין מדרבנן אסור
לתלוש מהן בשבת? ושמא צ״ל שבעציץ שאינו נקוב כשאינו רוצה בהשרשתם לא גזרו
חדל ואעפ״י שהשרישו .ועיין במשנה ראשונה ששאל כן גבי עליה ונשאר בצ״ע .עיין
בסוגיה שבת ג :גבי הטומן לפת וצנונות ובראשונים שם ועיין במג״א או״ה של״ו ס״ק
י״ד ,ובערוה״ש סימן של״ו ,ס״ק ל״א.
65
www.daat.ac.il
אכן־הרצוג
מכללת
אתר דעת -
נטועים בשדה .וראיתו של ה ג ר ״ א ה י א
שהבצלים
שכל הבית נפל ,וממילא נמצא
מהמקרה של השרישו בעליה ,ז.א .שהגר״א לא ראה הלוק בין עליה ש ל מ ה ל ע ל י ה
שהגג נפל לתוכה.
במהדורה הישנה של השו״ע )לפני דפוס וילנא( נוסף עוד משפט ב ס ו ף ד ב ר י
הגו״א ״ …ונראה לי דט״ם בתוספתא מה שכתב שם ואם תלש פטור ,ד ל ע נ י ן ש ב ת
ודאי חייב ובדינים לטומאה״ .משפט זה אינו מופיע בנוסהת ד״גר״א ש ב ד פ ו ס ו י ל נא,
שהיא מדויקת יותר ־ .וקשה לקבלו ,כיון שהגר״א עצמו כתב ש״כן כ ת ב ה ר י ׳ ש ״
והר״ש במשנה כתב שהשרישו בעליה טהרו מלטמא ״…דריבתה תורה ב ט ה ר ת
זרעים …אבל לשאר מילי בתלושים דמו…״ ורק אם נפלה עליהם מ פ ו ל ת ה ם
״כנטועים בשדה — ובתולש מהן בשבת חייב״ — א״כ משמע להדיא מ ה ר י ׳ ש
שהגרסה היא פטור כמו שמופיע לפנינו] .וכן משמע במהר״י בר מלכיצדק ל מ ש נ ה [ .
אך הרידב״ז )בתוספות רי״ד לירושלמי כאן( הוכיה מהמשפט הג״ל ש כ ו ו נ ת
הגר״א היא לחלוק על הדא״ש מפני שלדעתו עליה איגד ,בכלל שדה ,ולכן פ ט ו ר ה
מתו״מ ושביעית ,וזה מה שהכריח את הגר״א לומר שבשבת חייב ,מפגי ש ב ש ב ת
ודאי אין צורך בשם שדה דוקא.
ולכאורה קשה על דבריו כי לפי זה איך מסתפק הירושלמי )ערלה פ ״ א ה ״ ב (
אט נוהגת שביעית בבית מפני שלא ברור אם בשביעית צריך ״שדה״ אי לא ) ,פ ש ו ט
מתוספתא זו שאם לא מקרי שדה לא מהויב גם בשביעית ן(
ואף הגר׳׳א עצמו )בשנו״א( הביא שטעם החמר לעגין טומאה ה ו א ה ר ב ו י
בטהרת זרעים של ״על כל זרע זרוע״ ,ואם כדברי הרידב״ז — אין צורך ל ט ע ם כלל,
מפני שבטומאה ודאי א״צ להיות בכלל ״שדה״.
מה יענה הרא״ש לקושית הגר״א ? לכאורה אי־אפשר לאמר שהרא״ש י ס ב י ר
את הפטור בעליה )לפני מפולת( מצד פטור של בית ,מפני שלפי״ז נ פ ש ו ט מ י נ ה
את הספק בבית.
כמו כן קשה לאמר שלדעת הרא״ש בעליה אינו רוצה בהשרשתם ,ו כ ש נ פ ל ה
מפולת רוצה ,מפני שבמס׳ שבת )דף נ (:גבי הטומן לפת וצנונות תחת ה ג פ ן ,כ ת ב
בתום׳ רא״ש בפירוש ש״בלא השרישו מיירי״ ,מפני שאם השרישו אף ש א י נ ו ר ו צ ה
בהשרשתם יהיה הייב במעשרות ובשביעית )בשיטת תוס׳ שם ,ודלא כ ר ש ב ׳ ׳ א ,
עיי״ש(.
ולכאורה צ״ל שבאמת טעם החיוב בגג הוא מפני שהאדמה נתשבת ל ס נ י ף א ו
להמשך של קרקע עולם ,כפי שבארנו לעיל ,ובאמת אם נניה עציץ נקוב ע ל
לא יחשב העציץ ליונק או למהובר לקרקע — מפני שהוא דבר המטלטל ,ו ה ע פ ר
נחשב לחלק מן הקרקע רק כשהוא ״מחובר וקבוע״ וגם ״דרך לזרוע כד׳ /ו ל כ ן כ ל
עוד הבצלים השרישו בעליה ,נחשבים בתלושים ,מפני שאין זה דומה ל ג ג )או
שמדובר כשנמצאים בעציץ נקוב או מפני שאין דרך לזרוע כך( אבל כאשר נ פ ל ה
עליהם מפולת אז נמצאים ממש בגג כמו שכתב הרא״ש.
ובאמת ככר מבואר להדיא בדברי הרא״ש )גיטין פ״ב סכ״ב( שכתב ׳ . . /ד ל
ג ג
א
2
עיין ב״הקדמה שניה לבאור הגר״א ,מאת חמסדר החדש״ שנדפסה בתחילת כ י ד יו״ד א /
הוצאת וילנא.
66
www.daat.ac.il
גזר אביי אלא היכי דיהיב העציץ בהפסקת יניקה כ ג ו ן ב ע ל י זז או שיש דבר
אתר דעת -מכללת הרצוג
מפסיק בין העציץ לקרקע — "…משמע שעציץ נקוב בעליה אינו כמהובר ורק גג
מלא עפר נהשב למהובר.
ולפי״ז הגר״א הולק על דעת הרא״ש בגג ,ולדעתו אף כשדרך לזרוע ומחובר
מ״מ אינו נחשב לארץ אלא כשזרוע בארץ ,ואילו זרוע ע״ג גג נחשב בכל מקרה
לתלוש.
אלא שלפי״ז קשה על דברי הגר״א מראית הרא״ש השניה ,שהיא מסוגית
הגמרא במנחות .שם )פד (:נחלקו ר״י ועולא על ריש לקיש .לרב יוחנן ועולא המביא
בכורים מתמרים שבהרים ומפירות שבעמקים לא קדש ,ולריש לקיש קדש .הגמרא
מביאה שתי בריתות ״תני חדא — שבגג ושבחורבה ש ב ע צ ת ושבםפינה ,מביא
וקורא ,ותניא אידך — מביא ואינו קורא ,בשלמא ריש לקיש — גג אגג לא קשיא,
הא בגג דמערה הא בגג דבית ,הורבה אחורבה לא קשיא — כאן בהורבה עבודה
כאן בחורבה שאינה עבודה .עציץ אעציץ לא קשיא — כאן בנקובה כאן בשאיגו
נקובה ,ספינה אספינה לא קשיא — כאן בספינה של עץ ,כאן בספינה של חרם ,אלא
לר׳ יוהנן קשיא ? תנאי היא ,דתגיא — שבגג ושבחורבה מביא וקורא ,שבעציץ
ושבספינה אינו מביא כל עיקר״ ומכאן הוכיח הרא״ש את שיטתו שגג כקרקע שהרי
הגמרא תרצה לר׳ יוחנן מבריתא שבה כתוב שגג מביא וקורא.
אמנם בתום׳ )פה .ד״ה תנאי( באמת שאלו שהרי עדיין קשה על רב יוהנן מגג
וחורבה ,ונשארו בתימה .א״כ מוכח מתום׳ שהבינו את דינו של רב יוחנן גם בגג
דמערה ,וכ״ש בגג דבית )ואין לאמר שגם לתוס׳ אפשר להביא בכורים מגג דמערה,
אלא שלא רצו להעמיד כך את הבריתא מפני שאז יוצא שהעציץ שעליו מדובר הוא
עציץ נקוב ,ותוס׳ סברו ש ע צ ת נקוב מביא ,מפני שאם כך יוצא שר׳ יוהנן סובר
שעציץ נקוב וגג דמערה מביא ואם כן יכל לתרץ את אהת הבריתות הראשונות(.
ויעוין ברש״י כת״י שפרש ״שבגג — גג דמערה שדה מעליא״ ,ז.א .שלדעתו רב
יוהנן מסביר את הבריתא בגג דמערה שאז מביא וקורא ,ולפי״ז אינו מביא גם
מעציץ נקוב.
אם כן בין לרש״י כת״י ובין לתום׳ אין ראיה מםוגיתנו שגג דבית כקרקע )אמנם
גם ראיה להיפך אין כי אפשר לתלות את מה שלא מביא בזה שאינו מהרים ועמקים
ולא בדין ארץ( וגם ראית הרא״ש עצמה אינה מוכרהת ,מפני שיכל לבאר כרש״י
כת״י שרב יוהנן מודה בגג דמערה ,ומה שבאר שגם בגג דבית מודה לזה אין ראיה.
ועוד דבר תמוה יוצא לשיטת הרא״ש ,שבגג דבית לרב יוהנן מביא וקורא ,ולריש
לקיש מביא ואינו קורא.
על כל״פנים אין להוכיה נגד הגר״א מן הסוגיה במנהות ,מפני שיכול לסבור
כרש״י כת״י או כתום׳.
אם נסביר כך את הסוגיה יוצא שבין לדעת הגר״א ובין לדעת הרא״ש עציץ
נקוב בעליה בודאי שאינו יונק ,וכל המחלוקת היא לגבי גג מלא עפר ולא לגבי
עציץ .ועדיין יש להסתפק בעציץ נקוב ע״ג רצפה ללא הפסק אויר ,לכאורה הדבר
תלוי בטעם הרא״ש שכתב שעציץ בעליה אינו יונק ,האם הסיבה לכד היא הפסק
האויר או הפסק הגג ,ואולי צרוף של שניהם.
67
www.daat.ac.il
הרא״ש )שבת סוף פ״ח( פסק כ ר י ש ל ק י ש
דעת -שהרי
ולא נראה שהפסק האויראתרגורם,
מכללת הרצוג
לא מ ע כ ב
ק
י
״
שמותר לקנה ב ע צ ת ?
היניקה כדעת רש״י ותום׳ שם ,וכ״כ הרא״ש בגיטין )סימן כ״ב( ש ב ה ג ב ה ה ע ד י י ן
נהשב כמהובר.
נ
ו ב
ש מ ג ב י ה ו
א
כ
מ
ש
מ
ע
ש ס ו ב
א ו י ר
ש ה פ ס
נתקבלו ב מ ע ר כ ת
מאורי גליציה אנציקלופדיה להכמי גליציה ,הלק ג ,אותיות ט—ע .מאת מ א י ד
המכון להנצחת יהדות גליציה .ירושלים תשמ״ו.
ו י
ר
תופפת שנת השבע קובץ מאמרים בעניני שביעית ושיעורים שנערכו ב ב י ת זזמ•-
הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית .מאת הרב קלמן כהנא .ירושלים ת ש מ ׳ ׳ ז
נ י מי
לעת מצוא דיני הקבורה והקוברים ,לקוט דינים ,מנהגים ובירורים
וקבורה .עם כל התפילות .מאת הרב יצהק אדלר ,כפר הסירים .הוצאת
התורה יבנה ,ירושלים תשמ״ז.
'
י ש
ב ע נ י
מ
מ
י
ת
ן
עץ היים פולמוס הלכתי לרבי היים גאגין בענין הנפיהה בין מגורשי ס ס ר ד
ע מ י • הו2י
לתושבים .ע״פ כתבי יד עם מבוא ,הערות וכר .המהדיר
י
אוגיברסיטת בר־אילן ,רמת גן ,תשמ״ז.
ש
ת
ה
ס
ה
אילנא דחיי שרה ,דברי זכרון לע״נ מרת שרה רהל זר אילן )וייזר( .מ א מ ר י t , -
י
השבה וכן זכרונות .בעריכת בעלה הרב שמואל וייזר ,תל אביב ,ת ש
ומהשבה
א
ת
כ ד
'
"
י
מ ״ ן
הליכות שדה ,גליון מם׳ ,50גליון יובל מורחב ,הוצאת המכון להקר ה ח ק ל א ו ת
התורה .יד בנימין — ירושלים ,מנחם אב תשמ״ז.
בתי הדין בימי התלמוד ,כוחם של בתי־הדין וטיבו ,הדיינים ותלמידי־החכמיס
י
שלום אלבק .הוצאת אוניברסיטת בר־אילן ,רמת גן ,תשמ״ז.
68
www.daat.ac.il
ס
ע
מ
א
ת
יהודה לוי
אתר דעת -מכללת הרצוג
השואה — משמעותה והשלכותיה
א.
דברי מ ב ו א
הרבה צרות עברו על עם ישראל משך ימיו הארוכים .והדבר הוגד מראש :״ואבדתם
בגויים ואכלה אתכם ארץ אויביכם״ )ויקרא כו ,לה( .״והסתרתי פני מהם והיה
לאכול …והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות ,וענתה השירה הזאת לפניו לעד״
)דברים לא ,יז ו־כא( .״השבעתי אתכם בצבאות ובאילות השדה — אמר הקב״ה,
אם אתם מקיימים את השבועות ,מוטב ,ואם לאו ,אני מתיר את בשרכם כצבאות
וכאילות״ )כתובות קיא .(.אבל הורבן אירופה שעבר עלינו בדורנו־אנו דורש
תשומת לב מיוהדת .ולא רק מפני שקרה בימינו ,אלא גם מפני שהוא היה יתיד
במינו ,מבחינת טיבו ומימדיו גם יחד .בטיבו ,שכן כל הצרות שעברו עלינו היו
להן — נוסף להסברים דתיים — הסברים טבעיים .חורבנות בתי חמקדש באו בעקבות
מרידה וכן הפולמוס של אםפםינום .השמד בימי חנוכה ,מסעי הצלב ורדיפות תה־תט
באו מרצון עריצים לכפות אמונתם ותרבותם עלינו .שונה מהם הורבן אירופה.
שרשיו היו בשנאה בלתי הגיונית ובלתי אנושית לגמרי ,והוא בלט גם באכזריות
הבלתי טבעית שאפינה אותו .גם מספר הנספים בחורבן זה עלה פי כמה על כל אסון
שפעם פקד את עמנו .וננסה להבין את משמעות היהודיות הזו בקשר לדיוננו בצד
ההיסטורי־לאומי.
כאשר אנו ניגשים לחקור את המאורע למצוא את משמעותו ,אנו נתקלים בדרישות
סותרות .מחד ,אין נביא בינינו לומר לנו מהי כוונתו של הקב״ה בכל זה .״ובהדי
כבשא דרהמנא למה לך״ ,ומאידך אמרו רז״ל )ברכות ה :(.״רואה אדם שיםורין
באין עליו ,יפשפש במעשיו״ והלכה מפורשת ברמב״ם )תענית א ,ב־ג( :״בזמן
שתבוא צרה ויזעקו …ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע ל ה ם . . .אבל אם
לא יזעקו ולא יריעו ,אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע ל נ ו . . .הרי זו דרך
אכזריות.״ ואם על מדינה אהת כך ,על הלק גדול של האומה מכל שכן ,ויםורין כה
אדירים ונוראים על אהת כמה וכמה .הרי ,שעל אף שעלינו לדעת שמה שיעלה
בידינו אינו אלא אומדנא ולא נדע בודאות עד שישלה לנו ה׳ גואל צדק מגיד
מישרים ,עם כל זאת ,אין מנוס מלנסות למצוא שורש הפורענות.
אגב ,נראה שמחובר ,זו גם שלא לשכות את המאורעות הללו .ותיתא להו להני
גברי רברבי ,הרב שמואל ווזנר ,הרב שמעון שואב והרבי מקאליב שכולם יליט״א,
שהיברו קינות לתשעה באב על הורבן זה.
בנוסף לצד של פורענות שבשואה ,יש בה גם צד היםטורי־לאומי ,ואף אם
הוא במישור אהר לגמרי ,גם הוא השוב להבינו.
69
www.daat.ac.il
הרצוגטמון בו אתגר רגשי• איד א פ ש ר
המאורע,
גם אין די במה שנגלה את
שורשמכללת
אתר דעת -
להבין שה׳ רתום וחנון — אשר שמו בארמית ״רחמנא״ — שיתן דברים פ א ל ה
אפשר
לקרות לאנשים חפים מפשע י ועלינו לדון גם בזה .אבל קודם כל נדיי
לבי לגלות לגבי שורש הדברים.
מ
ב.
ה
בשל מ ה ה ר ע ה ה ז א ת
כאמור ,לא נביא אני ולא בן נביא ,וחלילה לי להצביע ולומר בגלל ס י כ ה זו
או בגין חטא זה בא החורבן הנורא הלז .עם כל זאת ,חשתי לאור הנ״ל שעלי ל ר ש ו ם
מה שעלה בידי ביגיעתי בדבר.
ונפתה בדבר ששמעתי מרו״מ הרש״ז אוירבד שליט״א .הוא אמר ש נ ד מ ה ל ו
שכל פעם שהגיע זמן ראוי לגאולה ,ונבצר מהקב״ה כביכול להביאה מפני ש י ש ר א ל
אינם ראויים לה ,הקב״ה כועס וחרון אף בא על העולם .ולפי זה ,אפילו א ם נ ס י ק
שאולי בגלל איזהשהו עוון באה השואה ,אין להסיק מכך שדור זה היה גרוע מ ק ו ד מ י ו ,
אלא שהזמן גרם למימדיה של השואה.
מקור לדבריו לא אמר לי ,אבל נדמה לי שיש סמך להם במה שאהת ה ש ב ו ע ו ת
שהשביע הקב״ה את ישראל — ואשר עבור בטולן הוא יפקיר את בשרם כ צ ב א ו ת
ואיילות — היא שלא ירחקו את הקץ ,ופירש שם רש״י דהיינו בעוונותם ) כ ת ו ב ו ת
היא.(.
ועכשיו לעצם השאלה :באיזה עוון ניתן לתלות את חרון אף הנורא ה ז ה .א ם
נשאל מה מעכב את הגאולה ,התשובה הפשוטה ביותר תהיה :הוסר סילוק ס י ב ו ת
הגלות .ובזה הרי למדונו חז״ל שהבית הראשון נהרב בגלל עבודה זרה׳ גליי ע ר י ו ת
ושפיכת דמים והבית השני בגלל שנאת חינם שהיתר ,ביניהם )יומא ט ,(:ו ע ו ד ד י י ק ו
שם איזה הורבן היה יותר חמור ,ומסיקים שהראשון ארך רק שבעים שנה ב ע ו ד
השני ממשיך ,הרי שעוון שנאת חינם יותר חמור .ודייק ר׳ יוחנן שכד ל א ף ד
לימוד התורה שהיה בזמן חורבן הבית השני .והסברא הפשוטה אומרת שאס ש נ א ת
הינם יש בה כדי להחריב את הבית ,לא יתכן שיבנה כל עוד אותה שנאה מ ר ק ד ת
בינינו .וקיימות עדויות שאמנם אותה שנאה היתה שולטת בתוד היהדות ב ע ת ב
השואה .בכוונה אינני מרחיב את הדיבור בזה .שהרי מה שבעיקר חשוב ל נ ו ה
לדאוג שלא לקיים ״אבל אנחנו ואבותינו הטאנו״ ,שלא נמשיך לעכב את ה ג א ו ל ה
בדרך זו.
ואפשר לחזק את ההנחה הזו במה שמצאנו ששנאה ומחלוקת מקובלות 1,2
הכמינו כעיקר גורמי הפורעניות בעולם הזה .והנה כמה דוגמאות:
א .עיהר עווו דור המבול היה ״כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ) כ ר א ש י ת
ו ,יב( ועם כל זאת ,לא נחתם דינם אלא מפני החמס )סנהדרין קח.(.
ב .עון דור הפלגה היה גדול מעוון דור המבול ,שהרי הם מרדו במפורש נ ג ד מ ל ך
העולם ההב״ה ,עם כל זאת הם ניצלו מעונש בעולם הזה :״אלא דור ה מ ב ו ל
על ידי שהיו שטופין ב ג ז ל . . .לא :שתייר מהן פליטה; אבל ]דור ה פ ל ג ה [
על ידי שהיו אוהבים זה את ז ה . . .נשתייר מהן״)בר״ר לח ,ו(.
ע
ו ב
ו א
ר א
א
,,
70
www.daat.ac.il
הרצוג להם ]מלשינים[ היו יוצאים
מכללת שהיו
ועל ידי
היו,
דעת -
ג .״דורו של דוד כולן צדיקיםאתר
במלהמה והיו נופלים …אבל דורו של אהאב עובדי עבודה זרה היו ,ועל ידי
שלא היו להם ]מלשינים[ ,היו יורדים למלחמה ונוצחים״)ירוש׳ פאה א ,א(.
ד .״גדול השלום שאפילו ישראל עובדים ע״ז ושלום ביניהם ,אמר המקום כביכול
איני יכול לשלוט בהם ]להענישם[ כיוון ששלום ביניהם״)בר״ר לה ,ו(.
וסברא לכך במה שדרשו הז״ל :״מי א־ל כמוך נושא עוון ועובר על פשע —
למי נושא עוון ? למי שעובר על פשע״ הרי רק לותרנים מוכן ה׳ לעבור על פשעם
)מפי ר״ש מורגנשטרן שליט״א( .לכן אולי מוצדקת ההנחה שבגלל שנאת הינם
בישראל באה השואה .אגב ,לאור כל זה מדאיגה שנאת ״החילוניים״ לדתיים יותר
ממה שהילוניותם מדאיגה .ובאותה מידה מדאיגה שנאת הדתיים להילוניים ,שנאת
ה״חרדים״ ל״דתיים״ ,וזו של ה״דתיים״ ל״חרדים״ * .כמובן שביטול שנאת הינם אינו
שולל מאבק עקבי ומכובד גגד שיטות וזרמים בלתי נאמנים ביהדות.
ג.
ה צ ד ההיסטורי-לאומי
כעת נעבור לצד ההיסטורי־לאומי בשואה .העובדה שהקמת מדינת ישראל
היתד• זמן קצר בלבד אחרי השואה ,קשה להניח שזה מקרה .מוסכם שהזעזוע שעבר
אח היהדות תרם רבות לחזק רצונם לעלות ארצה ולהקים שם מדינה עצמאית ,וכן
אין להכחיש שרגשי רחמנות — ואולי אף רגשי אשמה מסויימים -־ מצד אומות
העולם היו גורמים בתמיכת האו״ם בהקמת המדינה .אבל כמדומני שכל זה אין בו
כדי למצות את הקשר בין שני המאורעות האדירים הללו.
קשה להכחיש שהקמת המדינה היא התחלת הגאולה ,בכת אם לא בפועל,
כלומר שהיא הזדמנות נתונה לנו להביא את הגאולה** .אבל מהו הקשר בין זה
להורבן הנורא שפקד אותנו ? אולי גילוי הקשר הזה יכול להאיר לנו פנים נוספות
למשמעות העמוקה של השואה.
*
האם אין צורך להביע דאגה על היחס בין חוגים שונים ביהדות החרדית עצמה? — הערת
העורך.
** כך חשבו גדולי הדור שלפנינו .אפילו לגבי המנדט ,כבר הזהיר הרי״ח זוננפלד ,רבן
הגדול של הישוב הישן בירושלים :״איפה הגולה התורתית? וכי אינה רואת כאן אצבע
דאלוקיםו״ )י׳ ברויאר ,״מוריה״ ,עמ׳ .(191ואחרי קום המדינה ,הדבר עוד יותר ברור.
י;:וי למי שיבוא ליום הדין ועדין סומא הוא מלראות דבר מוחשי זה ]חחשיבות העמוקה
של[ התישבדה עמנו במדינתי בארץ הקדושה״ )לשון רא״א דםלר ,מ כ ת ב מאליהו ג,
עמ׳ .(352וכן אמר הרא־׳ם בלוך ,ראש ישיבת טלז :״היסודות הבריאים בעם ישראל
נושאים יחד עם זה באחריות גדולה ל ג ב י . . .קיומה של המדינה היהודית״ )עלון
הסתדרות תלמידי ישיבת העלז דקליבלנד ,טבת תשמ״ז( .בםיגנון מסתייג יותר ,אבל
במשמעות דומה ,אמר זאת הרב מבריסק ,הגרי״ז :״מהסכמת או״ם להקמת המדינה
היתד .חיוך מאת ההשגחה העליונה ,אך השולטים ד ל ק ל ו אותה״ )מובא ע״י ר״ש
וולבה נ״י ,״בין ששת לעשור״ ,עמ׳ קני־־ .(.ע ',מ נטיל החזרת החיוך?
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תגובות
מ ש ה גנץ
על לאומנות ויהדות
פרופ׳ מ .ברויאר ,במאמרו בגליון ניסן תשמ״ז ״לאומנות ויהדות׳ /נותן ב י ט ו י
.לחרדתו מפני השקפה לאומנית הנבנית כביכול על דבקות בתורה .החרדה ה ז א ת
מובנת ומוצדקת לאור התבטאויות ומעשים שהתרחשו בשנים האחרונות .וטוב ע ש ה
הכותב שיצא כנגד התופעה הזאת .עם זה ,לגבי תוכן המאמר יש להתוכח ה ר ב ה ,
כמעט לגבי כל נקודה .אתיהם כאן בקצרה רק לשתי נקודות הנראות בעיני ח מ ו ד ו ת
כמיוהד.
א .פרופ׳ ברויאר תמה :״כלום יש ערך דתי יהודי לרבוגות הלאומית מ ע ב ד
לחשיבותה המדינית והצבאית ? כלום יש לאומנות יהודית כשרה למהדרין ז ״
ההסמכה של שתי השאלות הללו זו לזו היא יותר ממוזרה .מה הקשר ? מכל מ ק ו ם ,
התשובה לתמיהה הראשונה היא — בודאי שיש ערך דתי לרבונות לאומית ש ל ב ו
בארץ ישראל .הדבר הוא כמפורש בדברי הרמב״ן במצות עשה ד׳ ,ישוב ארץ י ש ר א ל :
״שנצטוינו לרשת הארץ …ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה״ .ו ב ה מ ש ך
מדובר שוב על ירושה וישיבה .וברור שירושה פירושה תפיסת השלטון .ו כ ד כ ת ב
בשו״ת ישועות מלכו סי׳ ס״ו :״גם לפי דעת הרמב״ן …מכל מקום ב ע י ק ר
אי? ישראל
ה מ צ ו ד ,אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלי׳ ל
ל י א ״ )גם
• ״
ל
יי יי?
שתהיה תהת ירושתנו׳ ל ל
בזמנו כשאין ירושה( .ובמגן אברהם סי׳ תקס״א סעיף קטן א׳ ,כתב בענין ה ק ר י ע ה
על ערי יהודה בהרבנן ,שאף על פי שיושבים בהם ישראל ,כיון שהאומות מ ו ש ל י ם
עליהם מקרי הרבן .עומק הענין הוא ,שמכיון שעם ישראל הוא עם ה /הרי ח י ל ש ת ו
ושפלותו של העם היא הלול ה׳ ״עם ה׳ אלה — ומארצו יצאו!״ וכבוד ישראל ה ו א
קדוש ה׳ .על כן ,רצוננו להיות ריבונים על ארצנו ,הוא לא רק בריא טבעי ו ל ג י ט י מ י
אלא גם קדוש .אם לרצון הזה קוראה מהבר לאומנות ,כי אז הדלה המלה ל א ו מ נ ו ת
להיות שלילית .הרעיון הזה ,שכבודם והצלהתם של ישראל הם קדוש ה /כ מ ב ו א ר
במקומות רבים בדברי הנביאים ,הוא הנותן מימד ערכי — לאמצעים ה ה ג נ ת י י ס
הנועדים לקיים את מדינת ישראל *) .בזה לא אמרנו שכלי נשק הם תכשיט ב ת מ י ה ת ו
של המהבר המצטט את המשנה ממסכת שבת .גם היעים שדשנו בהם את ה מ ז כ ה
הם קדש ,ואינם תכשיטים(.
כ ב ו ש
א
*
ע
ב י א
ג י ת
ש
ע ת ה
ו מ
מ
מ צ ו ה
ג ד ו
ה
ד ,
מאמר חשוב בנושא זח פרסם חרב יעקב מדן בספר ״ערכים במבחן מלחמה״ כ ה ו צ א ת
ישיבת הר עציון.
74
www.daat.ac.il
המנסה להשען על התפיסה הלאומית
פראות
מכללת הרצוג
נגדדעת -
בקצרה :יש צורך להאבקאתר
שלנו ,ועם זה יש ללמוד לעומק את מהות הלאומיות שלנו ואת ערכה ,ולתת לה את
הביטוי הראוי במלוא העצמה ,ויש מקום בראש להניה שתי תפילין .יש להעמיק
ברעיון הלאומי שבתורה ובמצוותיה .בפירוש הרב ש״ר הירש לתורה למדנו שבית
המקדש הוא בית המקדש הלאומי של עם ישראל והחגים שבתורה הם הגים לאומיים,
עם כל המשמעות הדתית שברעיון הלאומי.
ב .חבל שבשם המאבק למען עדינות המדות ,עשה המהבר עוול המור לאדם
בצורת כתיבתו .״הרב המשגיה״ המוזכר במאמר כתב על תנועה לגאולה .פרופ׳
ברויאר כותב עליו בסגנון מלגלג שלא הזכיר ברמז קל את מצות התשובה הקשורה
לגאולה ,״ומסתבר שבעידן הגאולה שוב אין צורך לדבר על התשובה שריה של
גלות נודף ממנה״ .ממשיך ומצטט משפט בזכות הריסת המסגד בשם ״הרב בעל
האגרוף״ וממשיך ״ומן הסתם תלמידי הרב המשגיה נענים לו בראשם״ .בגסות
חחמור הזה קשר בין דעותיו של ״הרב המשגיח״ לדעותיו של כהנא כשבעצם יש
ביניהם מרהק גדול ,ועשה ״פוטומונטז׳״ המשחיר את פניו של הרב המשגיח שלא
כדין .אגב ,המשגיח הזה מרבה מאד לדבר ולכתוב על תשובה ,והיא איננה גלותית
בעיניו )תנוה דעתנו( .במאמרו על הגאולה לא הזכיר את התשובה ,כי רצה לדבר על
דברים אחרים בגאולה) .אגב ,הקשר בין גאולה לתשובה אינו כל כך פשוט וכבר
דנו בזה רבים וראה סנהדרין צ״ח את מחלקת ר׳ יחושע ור׳ אליעזר(.
יהי רצון שנזכה לקיים ״והאמת והשלום אהבו״.
*
מודה אני לידידי העורך על שאיפשר לי להגיב על דברי הרב משה גנץ.
אתייחס רק לטענתו שכביכול עשיתי עוול המור לרב המשגיח ,מחבר המאמר שהופיע
ב״נקודה״ ,גליון ,105ה׳ בכסלו תשמ״ו ,באשר ציינתי את המאמר הזה ככתב
סנגוריה על התנועה הלאומנית בשם ״התעוררות משיהית ,תנועה לגאולה״ ,ובאשר
שיערתי )כך!( שתלמידיו )כך!( של הרב־המשגיה ״מן הסתם״ אינם מסוגלים
להבהין בין קריאותיו של רבם ל״מעשים״ לבין ביצוע ״מעשים״ בידי ״הרב בעל
האגרוף״ ואנשיו .אורשה נא להתגונן על־ידי הבאת קטעים מספר מתור מאמרו
של הרב המשגיח .אביא אותם כלשונם ורק אבליט מלים וביטויים הממהישיס,
לדעתי ,במיוהד את טענתי.
בזכות יוזמות גאולה )כותרת המאמר(.
הגאולה ,השאיפה לתיקון עולם במלכות ש־די ,היא אקטואלית ,דוהפת אותנו
למעשים.
תורתנו תובעת גאולה .גישה גלותית של שמרנות ,של קפיאה על השמרים,
היא שהיתה עד כה בעוכרינו …המורשת הגלותית של זניהת יוזמת־גאולה מאומצת
במדינה שהוקמה בהםדי שמים — ודוקא בעת שאנו נדרשים לגדולות .גם בהוגים
שומרי תורה מוצאים אנו כי באדיקות ,בציפרניים ממש ,יש הממשיכים לדבר
אידיש ,להבוש כובעי־פרווה בעיצומו של הקיץ הארצי־ישראלי ולהזניה את פנימיות
התורה ,את התביעה שאנו נתבעים לגדולה.
www.daat.ac.il
75
דעת -
אתר
הרצוגSheinittah and Yobel. Dayan
מכללתDr.
Isidor
Grunfeld.
111א Reprint from:
T h e Jewish Dietary Laws, vol. I I . London, Soncino Press, 1972.
6, 153 p.
118ב דיני שביעית ולוה תאריכים לשבת השמיטה תשמ״ז .ברוקלין ,צעירי א ג ו ד ת
ישראל באמריקה ,תשמ״ז .טו עמ׳ עברית 27 ,אנגלית .ההקדמה מ א ת ו ע ד ת
השמיטה שליד ב״ד אגו״י בירושלים .בשער הלועזי.Siimiras Hashvi'is :
א 141השגה השביעית .הלכות מנהגים וטעמיהם .ליקט וערך הרב משה פ ר א נ ק .
שמיטה תש״ם.
מהדורה מעודכנת .ציור :יאיר ענבי) .ירושלים( ,מפעל הספר שע״י א ר ג ו ן
פעילים יד לאתים ,תשמ״ז 24 ,עמ׳.
149ב אוריתא ט׳ ,שביעית ומוצאי שביעית ,מהד׳ מתוקנת ומורחבת .נתניה ,א י י ר
תשמ״ז ,רגו עמ׳ .נוספו :פתח דבר; מאמרים מהרב משה לוין ו ע ו ד ; ה ר ב
אליהו לוין :עניני שמיטת כספים; הרב חיים פנחס שייגברג :שתיל ש ב ע ק ר
אי שרי לההזירו בשביעית; הרב יוסף אפרתי :גבולות הארץ ל ש ב י ע י ת
הרב משה טוביה וייסברגר :הוצאת זבלים בשביעית; הרב עמיהוד י צ ח ק
מאיר לוין :עבר הירדן והגולן בהלכה; תמצית עשר תשובות משו״ת מ ש נ ת
יוסף ) 91ה־ו(; הרב בנימין יהושע זילבר :קדושת שביעית כפירות נ כ ר י ם
הרב בנימין אפרתי :שביעית — ביטוי לעיקרי האמונה; העורך :ש א ל ת
השמיטה במקוה ישראל בשנת תרל״ה׳ ,פתרון תלתא דקשייתא ב ע נ י נ י
שביעית .ה /ק מהמאמרים הורחבו.
;
;
1
166ב מבבת שביעית מן תלמוד ירושלמי .עם ביאור מסודר מפי השמועה מ ש ע ו ר י
רבי חיים קניבםקי ,ונוספות :הגהות ההזון איש מכתב ידו בגליון ה י ר ו ש ל מ י
שלו; גליוגות הגריי״ק ,ביאורים על סדר הירושלמי מכתב יד ל ה ג ר י ״ י
קניבםקי .בני ברק תשמ״ז .קפד עמ׳.
א 175המלצות לגידולי שדה להקלאים שומרי שמיטה לקראת שנת השמיטה ת ש מ ״ ז
ריחקלאות,
״
בענפים :מטעים ,הדרים ,פלהה ,ירקות ,פרחים
שרות ההדרכה והמקצוע ,לשכת לכיש ,תשמ״ו 8 ,ד׳ .ההנתיות נכתבו ע ״ י
המדריכים של כל ענף .צורף דף מטעם הלשכה ההלכתית שע״י ה מ ר כ ז
הארצי להקלאים שומרי שביעית.
ו כ ו ת ג ד
מ
ש
ר
ד
א 176שנת שבתון .תשובות בעניני שביעית ,יוצאת לאור מכתב ידו ש ל ה ר ב
עקיבא יוסף שלעזינגער ,בעריכת נכדו הרב משה נהום שפירא .ב ה ת ח ל ה
אליעזר
יילל
קונטרס פעולת צדיק לתולדותיי
שלעזיגגער .ירושלים ,מכון לב העברי ,אלול תשמ״ו ,נב ,פד עמ׳ ,עם ה ס כ מ ו ת
הגאב״ד והקדמה.
מ
א
ת
נ כ ד ו
ה ר ב
מ ר ד כ י
א 178מאור עיגים .הערות וביאורים במסכת נדה ושביעית .הרב מאיר קםלר.
בני ברק תשמ״ו .ב ,בד עמ׳ ,יב סימנים.
78
www.daat.ac.il
א 180תורת השנה השביעית .הערות במסכת שביעית .המלבה״ד :גוטמן .בני ברק
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלול תשמ״ו ,ב ,קמג עמ /בלי הקדמה והסכמות.
א 184דיני שביעית ) .(184תורגם לאנגלית על ידי הרב בצלאל רפפורט.
Dinei Shvris. English Translation: Rabbi Bezalel Rapaport.
ירושלים ,קרן התרבות דגל ירושלים ,תשמ״ו 271 ,עמ .בשתי השפות עמוד
מול עמוד ,עם הקדמה נוספת למהדורה זו.
,
ב 184משנת דיני שביעית .שאלות ותשובות על ספר דיני שביעית ) ,(184בעריכת
ויספיש .ירושלים ,ספרית דגל ירושלים ,תשמ״ז ,פז עמ׳.
א• 185שמימה .יש קשר ,אגרת למורה העברי בגולה ,מס׳ .12ירושלים המרכז
להדרכה פדגוגית ,תשמ״ו 24 ,עמ׳ .כולל :דפי עבודה לתלישת התלמיד.
בסוף :רשימת ספרי עזר.
א 189בשנה השביעית .חוברת למדריך ,למורה ולשלית ,עם שאלות לעיון .ליקט
וכתב דוד ירהי .ירושלים ,האגף הדתי והמהלקה לנוער וההלוץ —־ בני עקיבא,
הלשכה באירופה ,תשמ״ו 164 ,1 ,עמ׳ .כמו־כן :הוברת להגיך עם מקורות,
42עמ׳ .תורגמה גם לאנגלית ,צרפתית ואיטלקית.
204
תלמוד ירושלמי סדר זרעים .מסודר מהדש עם פירוש מהר״א פולדא ,ועליו
פירוש הדש :פני אריה מהרב אריה יהודה לעוו דיין בבוניהאד .יצא לאור
מכתב יד על ידי הרב משה אריה פריינד .ירושלים תשמ״ז .מסכת שביעית
כה ד׳.
205
משנת שביעית מפורשת ומבוארת ע״י יהודה פליקס .הטקסט על פי כתב יד
ליידן עם שינויי נוסהאות מכתבי־יד ,קטעי גניזה ודפוס ונציה .בלוית כמאה
ציורים ,מפות וטבלאות .ירושלים ,ראובן מס ,תשמ״ז 256 ,עמ .
206
משנה ערוכה ,משניות מנוקדות לתלמידים ,עם הרע״ב ועיקר תוי״ט ,מהדורה
משוכללת של המשנה והפרושים ,בתוספת ביאורי מלים ומושגים ,טבלאות,
סכומים והמהשות בציורים ,מסכת שביעית .ביאר ליקט וערך הרב יצהק
משה ארלגגר .ירושלים ,אורייתא ,תשמ״ז ,8 ,קכד עמ׳.
207
משנת יעכץ ,הידושי הלכות וביאורים על הרמב״ם הלכות שמיטה ויובל ,עם
תוספת שביעית ,לקט עניני שביעית משאר הלכות הי״ד ההזקה ,מאת הרב
יעקב בצלאל ז׳ולטי .ירושלים ,מפעל משנת יעבץ ,תשמ״ז ,18 ,רכב עמ׳.
208
קונטרס כעניני שביעית .שיעורים בעניני שביעית והמסתעף ,והערות וביאורים
בדברי רבותינו חראשונים וחאחרונים במסכת שביעית .הרב דוב וייס.
ירושלים ,כולל צאנז ,תשמ״ז ,ה ,לז עמי .בהתהלה תשובת האדמו״ר שליט״א
על ריהיים שטהנו בה פעם היטים של שביעית אהר הביעור.
209
אהלי ישע .הערות וביאורים על ג׳ הפרקים הראשונים במסכת שביעית.
הרב אלישע שולמן .בני ברק תשמ״ז .ב 110 ,עמ׳.
,
79
www.daat.ac.il
לגופהמכללת הרצוג
אתר דעת -
בשביעית .פא—פג .הרב משה שפירא :בגדרי
־ י מלאכה שאינה צריכה
חרישה וזריעה בשבת ובשביעית .פג—פד .הרב יעקב אוריאל בלומנטל:
בענין שביעית ודמי שביעית .פה—פו ,הרב בנימין ליפקין :הערות בעניני
שביעית .קז—קח ,עה—פח .תמוז תש״ם .יעקב ש .שפיגל :תשובת רבי שמואל
יפה אשכנזי בענין מועד השמיטה .ב—לב .הרב דוד יהושע השל הורביץ:
תוספת שביעית .לג—לו .הרב נחום ויידנפלד :תערובת פירות שביעית,
והרב ישעיה הלוי הורביץ ,בתרע״א .לו—מ .הרב יעקב קלמס :שביעית בשדה
הפקר .מא—מד .הרב ישראל זאב מינצברג :פירות שביעית ,להרב נהום
אתרוג ,בתרע״א .מה—מט .הרב שמואל אהרן יודלביץ :זריעה והדישה
במכונה ,נ—נא .חרב יצחק ידידיה פרנקל :שיטת הרמב״ם בצנועין וכרם
רבעי בשנת השמיטה .נב—נד .הרב מרדכי יפה־שלזינגר :דמי שביעית .נה.
הרב אברהם יעקב זלזניק :מסירת דמי שביעית להשוד על השביעית או
לסחור עמו .נו—סא .הרב נתן גשטטנר :אתרוג שנטעו בשביעית אם כשר
למצוה .סה—עג .הרב דוד קאהן :שיטת הב״ח במכירת קרקע א״י לישמעאלים.
עד .הרב מנהם מנדל מרדר :בשיטת הרמב״ם בתוספת שביעית .עה—עח.
הרב אברהם ישעיהו הלוי וולפא :בהלכתא דעשר נטיעות לבית סאה .עח—
פב.
226
קונטרס דבר השמטה .שו״ת והקרי הלכה בענין מכירת אדמות לגוי בא׳׳י
להפקיע מהן דיני שביעית .הרב משה לוי ,בני ברק תשמ״ז .קד עמ׳ .בהתחלה
דברי הערכה מנאמ״ן ס״ט )הרב מאיר מאזוז( להליץ על הסומכים על ההיתר.
227
קונטרס לעניני שמיטה) .מרכז שפירא( ,המכון התורני ליד הישיבה הגבוהה
אור עציון ,תשמ״ז 124 ,עמ׳,
תוכן השיעורים שנמסרו בישיבה :הרב היים דרוקמן :השמיטה כמפגישה
עם התורה כולה .הרב רא״ם הכהן :מלאכות המותרות בשביעית .יסודות
תוספת שביעית .שיטת הרמב״ם בקדושת עבר הירדן.
228
שמיטת ככפים ופרוזבול .הרב יואל שוורץ .ירושלים תשמ״ז 88 :עמ׳ .כמו־כן:
מצוות השמיטה ,על השיבות המצוה והלקחים הנלמדים ממנה .תדפיס מספריו.
יצא לאור בתשמ״ה ע״י דבר ירושלים.
229שמיטה )ביידיש( .עריכה :י .ברמן .ציור :א .דוידי .ירושלים ,בית תנוך בנות
• ירושלים .השון תשמ״ז .כב עמי.
230פרי שמואל .הידושים וביאורים על מסכת שביעית .הרב זלמן שמואל שטיין.
י ירושלם תשמ״ז .צ עמ׳ .הסכמת הגרא״מ שך בכתב־יד צורפה אהרי ההדפסה.
231
נר אהרן הלק ג .הערות וחידושים על מסכת שביעית )ירושלמי( .הב׳ אהרן
יהודה דמון .אופקים תשמ״ז .טז ד׳ .עם הסכמת רבו הרב דן סגל לספרו
השלם שבכתובים :נר אהרן — זכרון למשה.
232נועם יצחק ,בעניני שמיטת כספים ופרוזבול .הרב יצחק וולך .ירושלים תשמ״ז.
82
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ פ ת ח המחברים
אבלמן ,ר׳ יונתן
אלנקווה ,ר׳ יוסף
•ארלנגר ,ר׳ יצחק משה
ארקין ,אחיעזר
ברבר ,ר׳ מאיר
ברמה י.
גבירץ ,ר׳ אליעזר
גוטמן
גרינפלד ,ר׳ יצחק
דיקמן ,ר׳ יהודה יעקב
הורביץ ,ר׳ יהושע
הלברשטט ,ר׳ יצחק
וגשל ,ר׳ שאול
וולך ,ר׳ יצחק
וינד ,ר׳ אחרן שמואל
וים ,ר׳ דב
ויספיש
זולטי ,ר׳ יעקב בצלאל
זילבר ,ר׳ בנימין יהושע
ירחי ,דוד
הכהן ,רא״ם
לוי ,ר׳ משה
24
212
206
223
214
229
224
א180
א111
211
219
א92
221
232
215
208
א184
207
216
א189
227
226
לונץ ,ר׳ אברהם משה
א35
ב108
ליבם ,ר׳ יצהק אייזיק
204
.לעור ,ר׳ אריה יהודה
גבון ,ר׳ גד
218
א85
נויבירט ,ר׳ יהושע ישעיה
213
סופר ,ר׳ ראובן
210
סורוצקין ,ר׳ אברהם יצהק
205
פליקם ,יהודה
204
פריינד ,ר׳ משה אריה
א141
פרנק ,ר׳ משה
212
קוק,רא״י ורצ״י
166ב
קניבסקי ,ר״ה ורי״י
קםלר ,ר׳ מאיר
א178
קצב ,אלי
220
222
רוזנברג ,צ׳
231
רמוז ,אהרן יהודה
רפפורט ,ר׳ בצלאל
א184
209
שולמן ,ר׳ אלישע
שורץ ,ר׳ יואל
228
שטין ,ר זלמן שמואל
230
שלזינגר ,ר׳ עקיבא יוסף א ,100א176
שפירא ,ר׳ משה נחום
א ,100א176
,
מ פ ת ח הטפרים
212
אגרות חמדה
209
אהלי ישע
149ב
אוריתא
214
אמונה ומדות לאור השמיטה
211
ארץ נפתלי
..׳־ ב108
בית אבי
א189
בשנה השביעית
266 ,24
דבר השמיטה
118ב ,א184
דיני שביעית
221
הלכות שמיטה
המלצות
א175
לקט פעולות לשנת השמיטה
220
לקראת שנת השמיטה
מאור עינים
מדריך שמיטה לצרכן
מוריה
מסכת שביעית
• מעגל השנה השביעית
מצוות השמיטה
משנה כסף
משנה ערוכה
משנת דיני שביעית
משנת יעבץ
משנת שביעית
www.daat.ac.il
218
א178
217
225
166ב
222
228
א100
206
ב184
207
205
83
א100מכללת הרצוג
אתר דעת -
משנתו של רבי עקיבא
228
שמיטת כספים ופרוזבול
נועם יצהק
שמיטת תרמ״ט
232
223
נר אהרן
231
השבה השביעית
א141
לשבת
נתיבות
שבתון
שנת
215
א176
בשביעית
המכירה
איסור
על
213
שבעל־פה
תורה
א88
תורת שביעית
פני אריה
204
210
פרי שמואל
א180
תורת השבה השביעית
230
תלמוד ירושלמי
קונטרס בעניני שביעית
208
א204 ,35
קונטרס לעניני שמיטה
א184
227
Dinei Shvi'is
קיצור דיני שמיטת קרקעות
א85
Shemittah and Yobel
111א
שביתת הארץ
118ב
216
Shmiras Hashvi'is
א92
שושנת העמקים
224
Shemittah
א229,185
שמיטה
המשתתפים בג ליון זה:
הרב אריה הנדלר ,ישיבת שעלביס ,ד׳׳נ אילון
פרופ׳ שרגא אברמםון ,גן רחביה ,1ירושלים
אברהם הלוי שישא TB8The Ridgeway, London Wll ,10
הרב ירוחם פישל אדלר ,רח׳ מ״ג ,40ירושלים
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
יאיר מייזליש .נדב שנרב ,ישיבת שעלבים ,ד״נ אילון
פרוס׳ יהודה לוי ,רח׳ בית וגן ,46ירושלים
הרב משה גגץ ,ישיבת שעלבים ,ד״נ אילון
מאיר וונדר ,רח׳ פנים מאירות ,13ירושלים
84
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
דפוס צור״אות ,ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il