חוברת א

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך כ"ט, גיליון א', 1989 · כרך כג, תשמ"ג

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ומודאג ^ ? א י ד * כיד יד* י‬
‫פ *‬

‫‪1‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫ב ת ו כ ן ‪www.hebrewbooks.org :‬‬
‫ע״י היים תשם״ט‬
‫הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מ א ה ש נ ה לפטירתו ‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪.‬‬

‫ספר ישעי־הו‪ ,‬פרק ו ‪ /‬הרב ש ״ ר הירש ‪.‬‬

‫אגרות מ א ת הרב ש ״ ר הירש ‪ /‬פרופ׳ מרדכי ברויאר‬

‫‪17‬‬

‫מכתבים בין הרב י ״ ד במברגר והרב הירש ע ל פירוש‬
‫ה ר ב הירש לויקרא יא‪ ,‬לו ‪ /‬יונה עמנואל ‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫על שיטת תורה עם דרך ארץ ‪ /‬ה ר ב מ ש ה צוריאל‬

‫‪59‬‬

‫״הנה א י ש — צ מ ח ש מ ו ״ ‪ /‬הרב רפאל אויערבך ‪.‬‬
‫ניע )ביאור המילה( ‪ /‬ד ״ ר מ ש ה קטן‬
‫עיונים בשנות דור ודור ‪ /‬צ ב י וינברגר ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫תגובות‬
‫הוקרים היזהרו בעיונכם ‪ /‬הרב יהודה שביב‬

‫ב פ ״ ד ירושלים תשרי ת ש מ ״ ט‬

‫‪87‬‬

‫• כרף כט‪ ,‬גליון א‬

‫מ נ ו י ‪ .‬ש נ ת י ‪ :‬כ י ש ר א ל ‪ 18.— :‬ש ק ל‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫המחיר —‪ 6.‬ש ק ל‬

‫כתוץ לארץ ‪ 12.50‬דולר‬

‫כתובת ה מ ע ר כ ת ‪ :‬רה׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‪ ,‬ט ל ‪288883‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מאה שנה לפטירתו‬
‫רבות נכתב על הרב שמשון ב״ר ר פ א ל הירש‪ ,‬על פעולותיו למען שיקומ היהדות‬
‫הנאמנה במערב אירופה אתרי התפשטות נגע הריפורמה‪ ,‬ע ל ספריו אגרות צפון‪ ,‬חורב‪,‬‬
‫פירושו לתורה ולספר תהילים ועל מאמריו הרבים‪ ,‬בהם חיזק א ת רוחם של נאמני עם ישראל‬
‫להמשיך בדרך התורה והמצוה ולא להכנע לרוח תעתועים של הדור‪ .‬כמו כן נכתב בהרחבה‬
‫‪ .‬ע ל שיטתו החינוכית ״תורה עם דרך ארץ״‪ ,‬על דרכו המיוחדת בהסבריו על הרעיונות‬
‫במצוות התורה ועל מאבקו למען קהלתו ע ד ת ישורון בפרנקפורט ע״נ מאין‪.‬‬
‫ריבוי המאמרים על הרב ש״ר הירש ועל משנתו בא כנראה גם בגלל הקושי — אפילו‬
‫לדוברי‬

‫גרמנית — לקרוא א ת דברי הרב הירש במקור‪ .‬בדור האחרון תורגמו חלק‬

‫מספרי הרב הירש לעברית וזה מיקל על עיון בדבריו‪ .‬נציין א ת הופעת פירוש הרב הירש‬
‫לס׳ דברים אשר מסיים א ת תרגום הפירוש לבל התורה‪.‬‬
‫הרב שמשון ר פ א ל הירש נפטר בז״ך טבת תרמ״ט‪ .‬יותר מחמישים שנה לפני כן‪,‬‬
‫במרחשון תקצ־ז‪ ,‬כ ת ב הרב הירש בסיום הקדמתו ל ס פ ר חורב שתקותו שבמאמציו למען‬
‫קדשי ישראל‪ ,‬״אולי יזכה להביא אבן א ח ת לבנין הגדול‪ ,‬אולי יבין טפת שמן א ח ת למנורת‬

‫לקראת השנה החדשה אנו מבקשים א ת קוראינו למלא א ת תלוש ההזמנה בדח זה )או‬
‫להעתיקו( ולשלוח לנו בהקדם‪.‬‬
‫דמי מנוי לשנה )‪ 4‬גליונות( —‪ 18.‬שקל‪ ,‬בחוץ לארץ —‪2.5.‬ו דולר‬
‫לכבוד‬
‫מערבת‬

‫המעין‬

‫רחוב צפניה ‪26‬‬
‫ירושלים ‪95301‬‬
‫הריני חותם בזה על מנוי שנתי ל״המעין״ ומצרח בזה דמי מנוי‪.‬‬
‫השם — — — — — — — —‬
‫הכתובת‬
‫העיר —‬
‫מיקוד‬
‫חתימה‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫בית המקדש‪ ,‬ובכן די לו בשכר כביר זה!״ — מאז עברו מאה וחמישים שנה‪ ,‬ביניהן שנות‬
‫מ ל ח מ ו ת עולם‪ ,‬שואה איומה על יהדות אירופה והקמת מדינת ישראל‪ .‬היהדות ה נ א מ נ ה‬
‫זכתה לשקם במקצת א ת הריסותיה על א ד מ ת ארץ ישראל‪ ,‬קמו ישיבות‪ ,‬נבנו ישובים‬
‫ברחבי הארץ במטרה לבנות א ת הארץ על פי התורה‪ ,‬קמו קריות ושכונים חסידיים ואכן‬
‫למרות רוח הכפירה וההפקר‪ ,‬זכתה היהדות הנאמנה להתבסס במדינת ישראל‪.‬‬
‫קיימים ח מ י ם התובעים לעצמם זכות בלעד‪-‬ית בקביעת דמותה של היהדות הנאמנה‪.‬‬
‫יוצאי בית מדרשו של הרב הירש הבינו לנכון שאי אפשר להעביר כל דפוסי היהדות‬
‫במערב אירופה לארץ ישראל‪ ,‬אבל הם משוכנעים שאינם זכאים לוותר על אבני בנין‬
‫ועל טיפות שמן א ח ד ו ת שהרב שמשון ר פ א ל הירש הכין עבור כל קהל עדת ישראל בכלל‬
‫‪ .‬ועבור עם ישראל היושב על א ד מ ת ארץ התורה בפרט‪.‬‬
‫ברוח זו משתדלת מערכת המעיז לציין בגליונות אחדים א ת יום הזכרון המאה של‬
‫הרב הירש‪ .‬בגליון זה מתפרסמים מאמרים ואגרות מפרי עטו של הרב הירש‪ — ,‬פירוש‬
‫לפרק ו׳ של ישעי־הו‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬מכתבים על ארגון היהדות הנאמנה‪ ,‬תליפת מכתבים‬
‫עם הרב מווירצבורג על פירוש הרב הירש לס׳ ויקרא וכן מ א מ ר על ״תורה עם דרך‬
‫ארץ״‬

‫מ א ת משגיח בישיבה‪ .‬ונגיד ברורות‪ :‬כמו שאין לראות בשיטתו התינובית א ת‬

‫חידושו העיקרי‪ ,‬כך אין ל כ ת ו ב על הרב הירש בלי להסביר א ת שיטתו בנידון‪ .‬אין ל ה ת ע ל ם‬
‫מהםתיגויות לגבי שיטתו החינוכית של הרב הירש‪ ,‬אבל חילוקי ד ע ו ת אלו אינם משחררים‬
‫אותנו להשתדל להביא א ת כל עיקרי משנתו התורתית של המורה הגדול‪ ,‬אשר עליהם כ ת ב‬
‫רבעו חיים עוזר גרודזינקי זצ״ל שהם ״רעיונות נשגבים מחקרי‪-‬אלק׳‪ ,‬דעות נ א מ נ ו ת‬
‫ומקובלות ע״פ חכמי התעודה — מראה בעליל אמתתן‪ ,‬זהרן ויפען‪ ,‬מחשבות טהורות‬
‫הגיוני ל ב ישרים״‪,‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬
‫המערבת‬

‫‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫רבי ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש זצ״ל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פרה ההקדשה ) פ ר ק ו(‬
‫]מתוך ״ מ ב ו א ל ס פ ר ישעי‪-‬הו״[‬
‫ה ס ת ל ק ו ת ש כ י נ ת כבוד ה׳ מ ת ו ך ב י ת ה מ ק ד ש ד ל מ ט ה — ה ו פ ע ת ה ש ר פ י ם —‬
‫קריאת השרפים — הגחלת ה מ ת ע מ ע מ ת מ א ש המזבח — קריאת הנביא‬
‫ושליחותו‪.‬‬
‫א‪.‬‬

‫ב ש נ ת מ ו ת ה מ ל ך עזיהו‬
‫ו א ר א ה א ת א־דני ישב על כ ס א רם ונשא‬
‫ושוליו מ ל א י ם א ת ההיכל‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ש ר פ י ם ע מ ד י ם מ מ ע ל ‪ ,‬לו‪,‬‬
‫ש ש כנפים שש כנפים ל א ח ד‬
‫ב ש ת י ם יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫וקרא זה א ל זה ו א מ ר‬
‫ק ד ו ש ק ד ו ש ק ד ו ש ה׳ צ ב א ו ׳‬
‫מ ל א בל ה א ר ץ כבודו‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫וינועו א מ ו ת ה ס פ י ם‬
‫מקול הקורא‬
‫והבית ימלא עשן‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫ו א מ ר אוי לי כי נ ד מ י ת י‬
‫כי א י ש ט מ א ש פ ת י ם א נ כ י‬
‫ובתוך עם ט מ א שפתים אנכי ישב‬
‫כי א ת ה מ ל ך צ ב א ו ׳ ר א ו עיני‪.‬‬

‫ו‪.‬‬

‫ויער אלי א ח ד מ ן ה ש ר פ י ם‬
‫ובידו רצפה‬
‫במלקחים לקח מעל המזבח‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫ויגע על פי‬
‫ויאמר‬
‫הנה נגע זה על שפתיך‬
‫וסר עונך‬
‫וחטאתך תכפר‪.‬‬
‫ו א ש מ ע א ת קול א־דני א מ ר‬
‫א ת מי א ש ל ח ומי ילך לנו‬
‫ו א מ ר הנני שלחני‪.‬‬

‫ח‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ט‪.‬‬

‫ויאכ<ל‬
‫לר ואמרת לעם הזה‬
‫שמעו שמוע ואל תבינו‬
‫וראו ר א ה ואל תדעו‪.‬‬

‫י‪.‬‬

‫השמן לב העם הזה‬
‫ו א ז נ י ו ה כ ב ד ועיניו ה ש ע‬
‫פן י ר א ה בעיניו ובאזניו י ש מ ע‬
‫ו ל ב ב ו יבין ו ש ב ו ר פ א לו‪.‬‬

‫יא‪ .‬ו א ו מ ר ע ד מ ת י א ־ ד נ י‬
‫ויאמר ע ד א ש ר א ם ש א ו ערים מאין יושב ובתים מאין א ד ם‬
‫והאדמה ת ש א ה שממה‪.‬‬
‫יב‪.‬‬

‫ורחק ה׳ א ת ה א ד ם‬
‫ורבה העזובה בקרב הארץ‪.‬‬

‫יג‪.‬‬

‫ועוד בה עשיריה‬
‫ושבה והיתה לבער‬
‫כאלה וכאלון א ש ר בשלכת מ צ ב ת בם‬
‫זרע מ צ ב ת ה ‪.‬‬

‫הבה ננסה לראות נכוחה את אשר מילא והסעיר‪ ,‬מ ן הסתם‪ ,‬את לב י ש ע י ׳‬
‫אז כאשר הוטל עליו להיות שלוחו של הקב״ה‪.‬‬

‫א‪ .‬בשנת מות המלר עזיהו ואראה את א־דני ישב על כסא ר ם‬
‫ונשא־ושוליו מלאים את ההיכל‪.‬‬
‫היה זה בשנת מות המלך עוזי׳ — הרי זה עוזי׳ אשר היזק והעלה את הקיום‬
‫ההומרי של יהודה בגבורת מ ל ה מ ה ובהטבת עבודת האדמה‪ ,‬אבל נכשל ביהירות‬
‫של שכור נצחון‪ ,‬שכח את מ ע מ ד ו כמלך יהודי ודימה כי הממלכה והמקדש מ ג ו ל מ י ם‬
‫שניהם באישיותו‪ .‬לכן העז עוזי׳ להכנם ככהן למקדש של תורת ה׳ ולשרת כ כ ה ן‬
‫במזבח ה׳‪ ,‬אולם הופסק בפעולה זו כאשר נגעה בו יד ה׳‪ ,‬צרעת זרהה פתאום ב מ צ ח ו‬
‫ונאלץ לצאת מן המקדש‪.‬‬
‫ישעי׳ ראה א ת א־דניו יושב על כסא‪ ,‬בשנת מות המלך עוזי׳‪ ,‬או ליתר דיוק —‬
‫כפי שלימדה המסורת ומתאים עם הזמן שנזכר בפרק א׳ פסוק א׳ — בשנה ש ה פ ס י ק‬
‫מלמלוך משום אותו מעשר‪ ,.‬ובכן ת ח ת הרושם הרע של מאורע שלימד כי אכן ה ׳‬
‫נוכח במקדשו‪ ,‬וכי ניכרת השגחת ה׳ על שמירת התורה במקדשו‪.‬‬
‫עדיין לא ראה את הקב״ה בהביאו על יהודה את אשר נגזר עליה אלא ״ י ו ש ב ״‬
‫נוהג בממשלה בלא שינוי ההרגל‪ .‬אולם הכסא היה ״רם ונשא״‪ .‬לא ראה א ת כ ב ו ד‬
‫ה׳ על כנפי הכרובים שהללו פורשים על ארון העדות לתורת ה ׳ ; רם‪ ,‬מ מ ע ל ל ב י ת‬
‫המקדש‪ ,‬נראה הכסא כבר נישא אל על‪ ,‬ורק ״שוליו״‪ ,‬עדיין‪ ,‬״מלאים את ההיכל״!‬
‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בארץ‪ ,‬להסתלק אל על‪,‬‬
‫שכינת כבוד ה׳ כבר עמדה ל צ א ת מ ן‬
‫אשרהרצוג‬
‫ד‪.‬נ?קדשמכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫ובו בזמן שהיי המקדש הניכרים לעין היו עדיין לפי תורת ה ‪ /‬והיה אפשר להשוב‬
‫כי כבוד ה׳ מ מ ל א את המקדש‪ ,‬הרי היו אלה רק שוליו האחרונים ש ל כסא כבודו‬
‫שמילאו את ההיכל‪.‬‬

‫ב‪ .‬שרפים עמדים ממעל‪ ,‬לו‪ ,‬שש כנפים שש כנפים לאחד‬
‫בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף(‪.‬‬
‫שרפים עומדים מלמעלה לשמשו‪ .‬שרפים‪ — ,‬מכוונים אל העולם הנברא‪ ,‬גוברים‬
‫על הכל והופכים הכל לחומר המזין אותם לפי צרכיהם‪ ,‬כי יש בהם כה אש הגובר‬
‫על הכל‪ ,‬אין לעמוד נגדו‪ ,‬ומתעופפים לכל מ ק ו ם ; עומדים מול כסא כבוד ה׳ מוכנים‬
‫לפקודותיו — ״שרפים עומדים ממעל‪ ,‬לו״ •י‪.‬‬
‫״מרבבות קודש״ מתוך רבבות קרוצי מעלה המשרתים סביב כםאו‪ ,‬כסא מלכות‬
‫כל עולמים‪ ,‬בא הקב״ה על ישראל מסיני‪ ,‬ואשו הפועלת בתוך כל שאר הנבראים‬
‫למשול בהם ולצור א ת צורתם‪ ,‬הרי ע ש ה מ מ נ ה את התורה ל ת ת אותה לישראל ביד‬
‫ימינו‪ ,‬למען יקבלו ישראל ״ א ש ד ת ״ זו מרצונם‪ ,‬ויקדישו לה מרצונם א ת כל היי‬
‫הפרט והאומה לחיות ״לחם אשה לה׳ ״ החומר המקיים א ת אש הא־להים ע ל י אדמות‪.‬‬
‫והיה על ישראל להכין מקום בתוכם ל ״ ד ת ־ א ש ״ זו‪ ,‬א ת המקדש עם קודש הקדשים‪,‬‬
‫ואז יואיל הקב״ה להיות בתוכם ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״‪ .‬אבל ישעי׳ רואה‬
‫גילוי זה של כבוד ה׳ כשהוא מסתלק מתוך המקדש הארצי‪ ,‬וכבר עומדים לו רבבות‬
‫קודש בגבהי מרומים לשמשו‪.‬‬
‫ש ש כנפים לכל אחד מהשרפים הללו העומדים לה׳‪ .‬בשתים יכפה פניו‪ ,‬בשתים‬
‫יבםה רגליו ובשתים יעופף‪ .‬אינו רואה לאן הולך‪ ,‬אינו רואה היכן עומד‪ ,‬הוא רק‬
‫פועל כ כ ה המעופף של עשיה בעבודת ה׳‪ .‬הוא בוטח בה׳ ואינו דואג לקיום עצמו‪,‬‬
‫בוטח בה׳ ואינו דואג לתכנית ולתכלית עשייתו‪ .‬יי לו להיות המקיים א ת רצון ה׳‪,‬‬
‫וכל עיקר חישות ש ל כחו המעופף אינו אלא עשייה זו‪.‬‬
‫עוד לפני ישעי׳ כבר שר דוד המלך ע ל כי ״ה׳ בשמים חכין כסאו ומלכותו בכל‬
‫)כלומר בתוך הכל ועל הכל( מ ש ל ח ״ ועל ״מלאכיו גבורי כח עושי ד ב ר ו ) ר ק ( לשמוע‬
‫בקול דברו״ ועל ״כל צבאיו משרתיו עושי דברו״ עד אשר ״כל מעשיו בכל מקומות‬
‫ממשלתו״ מברכים את ה׳ ועל כן יגיד כל אדם ״ברכי נפשי את ה׳״ )תהילים ק״ג‬
‫יט—כב(‪.‬‬
‫בכל מקום אשר חאדם חחושב עומד על א ח ד הכוחות הללו המשרתים במלכות‬
‫ה׳‪ ,‬הרי אף הוא רואה אותו כח רק כאשר ״ ש ת י כנפים מכסות פניו‪ ,‬שתים מכסות‬
‫רגליו ובשתים יעופף״‪ .‬עינו של שום בן תמותח עוד לא ראתח כח מ ן הכהות‬

‫‪1‬‬

‫״לו״ כהגדרה של ״עומדים״‪ .‬וכן פירש רש״י ״לו — לשמשו‪ ,‬כן תרגם יונתן שמשין‬
‫קדישין ברומא קדמוהי״‪ .‬בדומה ל״עמוד לפני״ שמואל א׳ טז כב‪ ,‬מלכים א׳ יז א‪,‬‬
‫רשר״ה במדבר ג ו‪ ,‬ושם ה טז‪ ,‬ראה גס דברים א לח‪ — .‬הערת המהדיר ז״ל‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בראיית פנים אל פנים‪ ,‬לא ראתה עדין את עצם יסוד קיומו‪ .‬רק למשק כ נ פ י ו‬
‫הפעילות הוא מודע‪ ,‬אותו קולטת אוזנו — ואם האדם למד לדעת את ה׳ במתשבתו‪,‬‬
‫הרי מכסה אף הוא את פניו להפנות את לבו אל הא־לוקים אשר אותו ע ו ב ד י ם‬
‫הכהות המכוסים הללו במשקי כנפיהם ללא הרף וללא שינוי‪.‬‬

‫ג‪ .‬וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאו׳ מלא כל‬
‫הארץ כבודו‪.‬‬
‫השרפים הללו המצפים בגבהי מרומים שתשוב לשם שכינת עוזו‪ ,‬קוראים זד‪,‬‬
‫אל זה ״קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬קדוש ה׳ צבאו׳ מלוא כל הארץ כבודו״‪.‬‬
‫ובאשר הם מפנים קריאה זו לא לזולתם אלא קוראים אותה זה אל זה‪ ,‬הרי‬
‫נראה‪ ,‬כ י הקריאה אינה מושמעת כאן כהודעה לעולם‪ ,‬להכריז א מ ת זו בעולם‪ ,‬א ל א‬
‫א מ ת זו מגיעה באותו רגע לתודעת כל השרפים המצפים ה ל ל ו ; ובכן זאת ה א מ ת‬
‫בה תימצא המשמעות והסיבה לעצם המאורע לו הם מצפים — לשוב כבוד ה ׳‬
‫מהמקדש הארצי אל גבהי מרומים‪.‬‬
‫קדוש הוא ה׳ צבאו׳‪ ,‬ומלוא כל הארץ צריך להיות כבודו — שתי עובדות אלד‪,‬‬
‫של ה א מ ת הא־לקית אינן מתישבות עוד עם שכינת כבוד ה׳ במקדש הארצי‪.‬‬
‫ככל שנבקש להגדיר את המושג ״קדושה״‪ ,‬הרי ברור וודאי‪ ,‬כי אין זה מ ו ש ג‬
‫מטפיסי אלא מושג מוסרי‪ ,‬והיינו המושג המוסרי העליון‪ ,‬אשר גם על בן ת מ ו ת ה‬
‫לשאוף אליו בכחו המוסרי‪ ,‬ואשר הגשמתו צריכה להיות האידיאל של הייו‪.‬‬
‫״והתקדשתם והייתם קדושים‪ ,‬כי קדוש אני״ וגו׳‪ ,‬״והייתם לי קדושים‪ ,‬כי קדוש‬
‫אני ה׳ ״ וגו׳)ויקרא יא‪ ,‬מ ד ; שם כ‪ ,‬כו ועוד(‪.‬‬
‫כבר ניסינו לרמוז‪ ,‬במקומות אחרים‪ ,‬כי לפי עיון בשימוש הלשון‪ ,‬המושג היהודי‬
‫״קדושה״ פירושו‪ :‬נכונות מותלטת לכל אשר טוב ואצילי הוא‪ .‬אם נכונים הדברים‪,‬‬
‫הרי‪ .‬קדושה היא לא רק פרישה‪ ,‬ענין שלילי‪ ,‬התרחקות מכל אשר רע ומאוס הוא‪,‬‬
‫כי פרישה היא רק תנאי מוקדם לקדושה‪ ,‬לא הקדושה עצמה‪ .‬קדוש הוא זה א ש ר‬
‫השלים את מלתמתו נגד הרע‪ ,‬ואין לו יותר מאבק למען נכונותו המוחלטת לכל אשר‬
‫אצילי וטוב הוא‪ .‬קדושה באמת היא תואר של הקב״ה בלבד‪ ,‬הנבדל לכשעצמו מ כ ל‬
‫המאוס והרע‪ .‬ייעודו של האדם הוא ״התקדש והיה קדוש״ שיעמול להתעלות לקראת‬
‫הקדושה הזאת‪ .‬ה ש ג ת הייעוד הזה אפשרית‪ ,‬אף ודאית אם אך ירצה; כי ה׳ אשר‬
‫בראו הוא קדוש‪ ,‬והוא אשר קרא אותו לקדושה הזאת ״אני ה׳ מקדשכם״ )ויקרא‬
‫כ‪ ,‬ה ועוד(‪.‬‬
‫נאמרה כאן האמת העמוקה והגדולה‪ ,‬כי גם בהיות הא־ לוקים ה׳ צבאו׳‪ ,‬הרי‬
‫לעולם הוא קדוש‪ .‬הרי ה׳ מקבץ סביבו א ת כל יצוריו בצבאותיו‪ — ,‬גם את ב נ י‬
‫האדם‪ ,‬ובתוך בני האדם ראש לבלם א ת ישראל שנקראו בייחוד ״צב־אות ה ׳ ״ ;‬
‫ובכן הכל עבדיו עושי רצונו אשר כל אחד הועמד במקומו ותפקידו‪ ,‬מהנבג ה ק ט ן‬
‫ביותר ועד מערכת ה ש מ ש הגדולה ב י ו ת ר ; ובכן השים ה׳ את עשיית רצונו בידיהם‬
‫ש ל בני חלוף; בידי עבדים‪ ,‬אשר כבני אדם אף עלולים לטעות ו ל ח ט ו א ; ואף‬
‫כא־לקיהם של כל הצבאו׳ הללו קדוש הוא ״קדוש ה׳ צ ב א ו ׳ ״ ‪ .‬ולא הוציא א ת‬
‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫חולשותיהם והעכירות‬
‫לתעיותיהם‪,‬‬
‫הרצוג‬
‫עשיית רצונו‪ ,‬כדי שיותאם וייכנע רצונואתרזהדעת ‪ -‬מכללת‬
‫בנטיותיהם ורצונותיהם של עבדיו‪ ,‬כך שתיעכר קדושת רצונו על ידי הכלי המתנודד‬
‫של עשייתו‪ ,‬אלא על מ נ ת שיתעלו הכלים המתנודדים באמצעות עשייה זו‪ ,‬אל‬
‫ההחלטיות של הקדושה‪ ,‬להיותם קדושים‪ ,‬כי קדוש ה׳‪ ,‬אותו הם עובדים‪.‬‬
‫מתוך כך יש להסיק מיד‪ ,‬כי נוכל להיות עבדיו רק כל עוד אנו מעוררים בתוך‬
‫עצמנו את תודעת הייעוד להתקדש ולעלות בקדושה על ידי רצונו הקדוש של‬
‫ה ק ב ״ ה ; רק כל עוד מקובל עלינו רצונו הקדוש של הא־ל הקדוש כמה שקדוש הוא‬
‫בהחלטיות גמורה‪ ,‬אינו מ ו ת נ ה בזולתו‪ ,‬ואילו בו מותנית ולו נכנעת רצייתנו‪.‬‬
‫אבל בו ברגע שנהפוך את הדברים‪ ,‬ונציג כמוהלט את רצוננו‪ ,‬את משאלותינו‬
‫ונטיותינו‪ ,‬ונתפתה להאמין‪ ,‬כי כאשר ה׳ מסר לרצוננו את קיום רצונו כאילו קידש‬
‫את רצוננו כקנה מדה של רצונו‪ ,‬כי אז ננתק מיד את חבל חיינו המחבר אותנו אל‬
‫א־דונינו‪ ,‬ואנו משימים את עצמנו בלתי ראויים ופסולים לעבודתו‪ ,‬ועלינו לירא‬
‫שמא ימחה אותנו ממספר עבדיו‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬העובדה הראשונה שהיא סבה והסבר ליציאת כבוד ה׳ מ ן המקדש שלמטה‪,‬‬
‫שעמדה לבא‪ ,‬אף כבר חחלה‪ ,‬הרי זה ״קדוש קדוש קדוש ד׳ צבאות״ בתור ה׳ צבאו׳‬
‫ה־אל הוא ק ד ו ש !‬
‫בדיוק לפי התפיסה הזאת מפרש תרגום יונתן את הפסוק ומראה כמשמעות‬
‫של ״קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬קדוש״ רעיון שהוא ההיפר הגמור של התפיסה הרגילה‪ .‬מתוך‬
‫שרואים כקדושה כעיקר את היות הקדוש רם ונעלה‪ ,‬נוהגים להבין את ההזרה ״קדוש‪,‬‬
‫קדוש‪ ,‬קדוש״ כהגדלת עבין הרום והמעלה‪ ,‬ולפי זה משמעותה היא כי ה׳ הוא קדוש‬
‫מעל לקדוש ביותר של מה שקדוש הוא‪ .‬אולם דברי תרגום יונתן ה ם ‪ :‬״קדיש בשמי‬
‫מרומא עילאה בית שכינתיה‪ ,‬קדיש על ארעא עובד גבורתיה‪ ,‬קדיש לעלם ולעלמי‬
‫עלמיא ה׳ צבאו׳״‪ ,‬כלומר‪ :‬קדוש ברקיע המרום העליון מקום שכינתו‪ ,‬קדוש על‬
‫הארץ מעשה גבורתו‪ ,‬קדוש לעולם ולעלמי עולמים‪ ,‬הוא ה׳ צ ב א ו ׳ ״ ‪ .‬ברורה כאן‬
‫הבעת הרעיון‪ :‬ה׳ הוא קדוש לא רק בריחוק של מרומיו הקדושים‪ ,‬אלא אף עלי‬
‫אדמות‪ ,‬וכן הוא בהתפתחויות בכל הזמנים לנצח‪ .‬ובכן זאת הגדלת מ ש מ ע ו ת הפוכה‪,‬‬
‫כלפי מטה‪ ,‬לומר‪ ,‬כי ה׳ קדוש גם בתור הפעילות עלי אדמות ובכל הזמנים של‬
‫התפתחות ארצית זו‪ ,‬וקדושת רצונו לא תיפגם כלל בתוך מציאות ארצית וזמנית זו‪.‬‬
‫לפיכך ההסבר הראשון ליציאת השכינה מ ן המקדש הארצי ה ו א ‪ :‬ה׳ קדוש ורק‬
‫מעגל של קדושה נסבל בסביבתו‪.‬‬
‫וכהשלמה בא כאן ההסבר השני והוא ״מלא כל הארץ כ ב ו ד ו ״ !‬
‫שני המשפטים ה ל ל ו ‪) :‬א( קדוש‪ ,‬קדוש וגו׳‪) ,‬ב( מלא כל הארץ וגו׳‪ ,‬מגדירים‬
‫את התנאים בהם נסיבות ארציות יכולות לשמש כמקום שכינת כבודו‪ ,‬הראשון מגדיר‬
‫קנה מדד‪ ,‬של התוכן‪ ,‬השני קנה מ ד ה של ההיקף‪.‬‬
‫על כל אשר ממלא את הארץ להיות כבוד ה׳‪ ,‬לא יהיה על הארץ שום דבר‬
‫שאינו קילוסו של הקב״ה‪ ,‬אינו מתאר את כבודו‪ .‬לא שיימצא על הארץ גם מקום‬
‫אחד אשר בו כבוד ה׳‪ ,‬אלא כל הארץ תהיה מקום כבודו‪ .‬רק הגדרה נוספת זו מבהירה‬
‫את מלא המשמעות של קידוש המציאות הארצית כתנאי לשכינת כבוד ה׳ על הארץ‪.‬‬
‫ומפני הגדרה נוספת זו מתמוטט בית המקדש בהוויתו המצומצמת‪.‬‬
‫מלא כל הארץ יהא כבודו‪ .‬כפי ש״הכובד״ הוא הרושם ההמרי אשר המציאות‬
‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ההמרית של עצם כל שהוא עושה על מצבו החמרי של עצם אחר‪ ,‬ובכך הוא ק נ ה‬
‫המדה‪ ,‬הביטוי‪ ,‬למציאות החמרית של אותו עצם‪ ,‬הצגת גודלו החמרי‪ :‬כן ״הכבוד‪//‬‬
‫הוא הרשום הרוחני אשר המציאות הרוהנית של ישות כל שהיא עושה על מ צ ב ה‬
‫הרוחני של ישות אהרת‪ ,‬ובכך הוא קנה מדה‪ ,‬ביטוי והצגה של גודלה הרוהני ש ל‬
‫אותה ישות‪ .‬מלא כל הארץ יקבל את צורתו בהטבעת החותם של הגבורה ה א ־ ל ו ק י ת‬
‫והרצון הא־לקי‪ ,‬ובכך יגלה את גבורתו וחכמתו‪ ,‬את דין צדקתו ואת חסדו של ה ק ב ״ ה ‪,‬‬
‫ואת כל אותם התארים הרוחניים והמוסריים של ישותו הקדושה אשר אין ל ע מ ו ד‬
‫על עומקם‪ ,‬״כל הנקרא בשמי‪ ,‬ולכבודי בראתיו‪ ,‬יצרתיו אף עשיתיו״)ישעי׳ מג‪ ,‬ז(‪.‬‬
‫כל אשר מ מ ל א את הארץ צריך להיות כבוד ה׳; ובכן גם כל אשר האדם ש ו ת ל‬
‫באדמה‪ ,‬יוצר ועושה על האדמה ה ז א ת ; ובכן לא רק אותן אמות ספורות של מ ק ו ם‬
‫בית המקדש‪ ,‬אותם רגעים ש ל היי בית המקדש‪ ,‬אלא כל ההיים‪ ,‬גם כל ה ה י י ס‬
‫המשפחתיים והחיים הממלכתיים‪ ,‬הכל צריך להיות כבוד ה׳‪ .‬כל רגש וכל מ ה ש ב ה ‪,‬‬
‫כל מ ע ש ה של קנין ושל עונג ושל יצירה יקבל את צורתו תחת החותם של ג ב ו ר ת‬
‫ה׳ ורצון ה׳‪ .‬גם ״כל אשר האדם עושה‪ ,‬בשם ולכבוד ה׳ יברא‪ ,‬יצור‪ ,‬יעשה״‪ ,‬כ ל‬
‫זמנו וכל מקומותיו וכל אשר יעשה בכל עתותיו ומקומותיו יהא קדוש — ‪ :‬ז ו ה י‬
‫בסיכום‪ ,‬המציאות העונה במישרין ובתיאום מלא לקריאת השרפים הנשמעת ב ע ו ל ם‬
‫ה ז ה ‪ :‬קדוש‪ ,‬קדוש‪ ,‬קדוש ה׳ צבאו׳‪ ,‬מלוא כל הארץ כבודו‪.‬‬

‫ד‪ .‬וינועו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן‪.‬‬
‫האם יש עוד צורך בפירושים‪ ,‬כאשר נאמר בהמשך ״וינועו אמות הספים מ ק ו ל‬
‫הקורא‪ ,‬והבית ימלא עשן״‪ .‬כלומר‪ :‬העמודים של שערי הכניסה הזדעזעו מ ש ו ס‬
‫הקריאה הזאת‪ ,‬והבית ביקש להתמלא ע ש ן !‬
‫התוכן של קריאת השרפים היה קנה המדה לבחון אם ראוי בית המקדש ל ה י ו ת‬
‫מקום לשכינה‪ .‬מעוצמת הקריאה הזאת ה ת מ ו ט ט בית המקדש‪.‬‬
‫אם בית המקדש הוא מקדש התורה שיש לה מקום בקודש הקדשים‪ ,‬אם ל פ י‬
‫זה היי המקדש הם סלילת הדרך לקידוש כל חחיים‪ ,‬המגיעים לשלימותם תחת ש ל י ט ת‬
‫התורה מחוץ לבית ה מ ק ד ש ‪ :‬אם היכלי המקדש אינם המקום בו כבוד ה׳ מסתיים‪,‬‬
‫אלא המקום בו כבוד ה׳ מתחיל‪ ,‬והרוח החיה שבתוך המקדש זורמת אל מעבר ל ש ע ר י‬
‫המקדש‪ ,‬כדי לעצב את ההיים שמתוץ למקדש בשלימותפ לפי תורת ה׳ ולכבוד ה ‪/‬‬
‫להיות כבוד ה׳ כל ת כ נ ם ‪ :‬כ י אז יש קיום לבית המקדש‪ ,‬הוא עומד במבהן של א ו ת ה‬
‫קריאת השרפים שהם קוראים לתוך העולמות‪ .‬יתירה מ ז ו ‪ :‬בית המקדש הוא ע צ מ ו‬
‫כלי להגשמת הקריאה‪ ,‬כי לא רק בשמי המרום מקום כבוד ה׳‪ ,‬אלא אף על ה א ר ץ‬
‫מקום מ ע ש י גבורתו‪ ,‬ולעולמי ע ד יתקבץ כל העולם הארצי סביב ה׳ כצבא ם ב י כ‬
‫מצביאיו‪ ,‬יתקדש שם ה׳ עלי אדמות‪ ,‬ומלא כל הארץ כבודו‪ .‬כי אז בית ה מ ק ד ש‬
‫הוא המביא את כבוד ה׳ אל ה א ר ץ ; אז בית המקדש הוא היכל התורה‪ ,‬וכנפי הכרובים‬
‫הסובכים ומגינים על קיום התורה במהשבה ובמעשה‪ ,‬הם עצמם נושאי השכינה ע ל י‬
‫אדמות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם המקדש רק כעין פשרה בין החיים הארציים ותורת ה ׳ ; אם ת ו ק פ ה‬
‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫של תורת ה׳ איבו מגיע אל מעבר ללשכות ה מ ק ד ש ; אם היי המקדש‪ ,‬כהן ומזבח‪,‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫תפילה וקרבן‪ ,‬נועדו להיות עבודת הקודש כ ו ל ה ; אם כבוד ה׳ מתתיל ונשלם בתוך‬
‫בית המקדש‪ ,‬ושערי המקדש הם תהילה וסוף של קידוש ה׳ — ‪ :‬כי אז מבקיעה אותה‬
‫קריאה של קדושה אמיתית וכבוד ה׳ האמיתי עלי אדמות את מיצרי ה מ ק ד ש ; כי אז‬
‫מזדעזעים בעצמה של רעש אדמה עמודי המקדש מ פ נ י כוחו של אותו פסוק בו מ פ ר ש‬
‫ישעי׳ בדבריו האחרונים את דבריו הראשונים )ישעי׳ טו‪ ,‬א ( ‪ :‬״השמים כםאי והארץ‬
‫הדום רגלי‪ ,‬אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי!״ — כי אז ינועו אמות‬
‫הספים מקול הקריאה הזאת‪ ,‬והחיים הממלאים את בית המקדש מבקשים לכלות‬
‫כ ע ש ן ; כי אז בית המקדש הוא הכלא של כבוד ה׳‪ ,‬וחיי המקדש הם הטא של‬
‫ברכת ה׳‪— .‬‬
‫כאשר ישעי׳ עמד להיות נקרא לתפקידו כנביא‪ ,‬כרוז של הקב״ה‪ ,‬הראו לו‬
‫א ת ‪ ,‬ע מ ו ד י שערי המקדש כמזדעזעים מקולה של אותה קריאת השרפים‪ ,‬ואת התוכן‬
‫של בית המקדש כעומד לכלות בעשן‪.‬‬

‫ה‪ .‬ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך‬
‫עם טמא שפתים אנכי ישב כי את המלר צבאו׳ ראו עיני‪.‬‬
‫״ ו א מ ר ‪ :‬אוי לי כי נדמיתי״ כי עלי להשתתק ״כי איש ט מ א שפתים אנכי‪ ,‬ובתוך‬
‫עם טמא שפתים אנכי יושב״ וגו׳‪.‬‬
‫כשם שבית המקדש נטה להיעלם מקולה של אותה קריאת השרפים‪ ,‬בהיותו‬
‫מנוגד לה‪ ,‬כן הרושם הראשון ש ע ש ת ה קריאה זו על ישעי׳‪ ,‬הביא לתודעתו א ת‬
‫המשמעות המזעזעת של היות גם הוא מנוגד לאותה קריאה‪ .‬״ נ ד מ י ת י ״ ‪ :‬הוא הש‬
‫את הצורך להביע את אשר ח ז ה ; אולם הוא מרגיש שאינו ראוי לומר א ת אשר ראה‪,‬‬
‫לא כפרט‪ ,‬שכן ״איש טמא שפתים אנכי״‪ ,‬ואף לא כמי שכלול בעם ישראל‪ ,‬שכן‬
‫״בתוך עם ט מ א שפתיים אנכי יושב״‪.‬‬
‫רק שרפים רשאים לומר דברים אלה על קדושת ה׳ ושבחו‪ ,‬שכן פניהם ורגליהם‬
‫מכוסים‪ ,‬בתנופה וקלות של בעלי כנפיים‪ .‬הם משרתים סביב הכבוד בנאמנות‪,‬‬
‫כשקדושת ה׳ ותהלתו מובעים בכל יסוד של עצם קיומם‪ ,‬ישותם ופעילותם אינן‬
‫סותרות הכרזח זו‪ ,‬ישותם ופעילותם חותם של עדות הן לאמיתת הדברים‪ .‬אולם‬
‫העבר שלו ושל עמו עומד נדון לאין ולאפס תהת קריאת הרעם ״כי א ת המלך ה׳‬
‫צבאו׳ ראו עיני״‪ .‬כי ע ת ה הזה מ ה פירוש הדבר להעריץ את ה׳ צבאו׳ כמלך וכמה‬
‫על האיש ועמו לשנות את הייהם ע ד היסוד‪ .‬כדי להיות נושאים וכרוזים להערצת ה׳‬
‫ית׳ בדרד זו‪ .‬ל כ ן ‪ :‬אוי לו ואוי לעמו‪ ,‬שפתיו ושפתי עמו בזויים מלהזור אהד קריאת‬
‫השרפים‪ ,‬אוי לו‪ ,‬הוא הש שעליו ל ה ש ת ת ק !‬

‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫השרפים הרצוג‬
‫מו דעת ‪ -‬מכללת‬
‫ו‪ .‬ויעה אלי אחד אתר‬
‫ובידו רצפה במלקחיים לקח מ ע ל‬
‫המזבח‪.‬‬

‫והנד‪ .‬עף אליו — ובכן במצות ה׳ )״ובשתים יעופף״( — אחד מהשרפים ה ל ל ו‬
‫המצפים למצות ה ‪ /‬ובידו גהלת‪ ,‬רצפה‪.‬‬
‫״רצפה״ מהשרש ״רצף״ הקרוב כהגייתו ובמשמעותו לשרש ״רשף״‪ ,‬ל ה ט ‪,‬‬
‫״רשפיה רשפי אש״ )שיר השירים ח‪ ,‬ו( לפי אופיים של השרשים שבהם מ ק ב י ל ו ת‬
‫״ ש ״ ו״צ״‪ ,‬הרי ״רשף״ זו גחלת לוהטת‪ ,‬״רצף״ זו גחלת בה האש כמו נאבקת‪ ,‬נ ע צ ר ת‬
‫ב כ ח ‪ :‬הגחלת המכוסה‪ ,‬מבחוץ כבר השחירה‪ ,‬וטומנת אש רק בתוכה‪ ,‬בגרעינה‪ .‬מ כ א ן‬
‫״עוגת ר צ פ י ם ״ ) מ ל כ י ם א׳ י״ט ר(‪ ,‬גחלים לוהטות היו שורפות את העוגה‪ ,‬לכן נ א פ ת ה‬
‫על גהלים שהשחירו מבחוץ‪ ,‬כמו כ ן ) ש י ר השירים ג׳ י׳( ״תוכו רצוף אהבה״‪ ,‬א ה ב ה‬
‫לוהטת בפנימיותו‪ ,‬חבויה‪ .‬בהתאם לכך פירוש ״ ר צ ף ״ ‪ :‬לכסוף באורח יציב׳ ל כ ן‬
‫״רצפה״ היא הכיסוי היציב ש ל אדמה באבנים‪.‬‬
‫ו ב כ ן ‪ :‬״ויעף אלי אחד מן השרפים‪ ,‬ובידו רצפה‪ ,‬במלקחיים לקח מן ה מ ז ב ח ״ ‪.‬‬
‫היתד‪ .‬זו גחלת מ א ש המזבח‪ ,‬אבל האש היתה ״רצפה״‪ ,‬הלכה ו ה ת ע מ ע מ ה ; ובכל ז א ת‬
‫״רצפה״ — תוכו רצוף אהבה — הלהט של אש קודש עדיין טמון בתוכה‪ ,‬וניצוץ‬
‫זה מ א ש המזבח ההולך וכבה בכל זאת עלה בעצמתו על אש השרפים‪ ,‬מלאכי ה א ש ‪,‬‬
‫ע ד אשר נאלץ השרף להשתמש בצבת כדי לתפשה ״במלקחים לקח מעל ה מ ז ב ח ״ !‬
‫‪ .‬כל •כך נעלה הניצוץ הא־ לקי המנמנם בתוך האדם כמצפה שילבו אותו ויחיו‬
‫אותו — הרי הוא מעל לקרן האור הא־ לקי שממנה ארוגה ישותם של השרפים מ ש ר ת י‬
‫עליון! כל כך רמה מדריגתו של כח האדם הטהור שנקרא לעבוד את ה׳ מ ר צ ו נ ו‬
‫המוסרי כבן• חורין‪ ,‬מעל מדריגת כחם של מלאכי ה׳ עליהם נאמר ״לא יסבו בלכתם״‬
‫לעולם לא יסורו מ ד ר כ ם ! ״ובידו רצפה במלקחים״ וגר‪ .‬מהו ׳במלקחים׳ ן להודיעך‬
‫כחן של צדיקים וכר נטל המלאך את הגחלת במלקחים ונתן לגחלת בשפתיו ש ל‬
‫ישעי׳‪ ,‬ולא נכוה״ )פסיקתא(‪ — .‬אשר תפס המלאך במלקהים‪ ,‬סבלה שפתו של אדם‪,‬‬
‫בלי ל ה פ ג ע !‬

‫ז‪ .‬ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיר וסר עונר וחטאתר‬
‫תכפר‪.‬‬
‫ובכן הגיע לפיו א ת הגחלת הזאת הטומנת להט בתוכה — שיהא מודע לכך‬
‫וירגיש‪ ,‬כי הגחלת הנראית כבויה עדיין מכילה גרעין של אש בפנימיותה‪ ,‬ו א מ ר ‪:‬‬
‫״הנה נגע זה על שפתיך״‪ ,‬ראית א ת הכבייה‪ ,‬ועתה נודע לך גם הגרעין הלוהט עדיין‬
‫בתוכה‪ ,‬ואשר ניתן ללבותו — לשני אלד‪ .‬תוקדש מ ע ת ה ש פ ת ך ‪ :‬להביא את ע ו ב ד ת‬
‫הכבייה אל הידיעה הברורה‪ ,‬ולטפח את גרעין האש ללבותו‪ ,‬״וסר עוונך ו ח ט א ת ך‬
‫תכופר״‪ .‬חייך לא יעמדו מ ע ת ה בסתירה אל חשליחות אותה תמלא‪ .‬לא תחטא מדעת‪,‬‬
‫ואשר ת ש ג ה כאדם‪ ,‬ימצא כפרתו בשליחותך‪ ,‬אשר ראוי לה רק אדם‪ ,‬והיינו מ י‬
‫שעלול לחטוא‪ .‬רר‪ ,‬בני אדם העלולים לחטוא ועל כן עובדים את ה׳ מרצונם‪ ,‬יכולים‬
‫להיות מ י שקוראים לאדם לעלות מתוך החטא‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגומי ילר לנו ואמר‬
‫אשלח‬
‫מי‪ -‬מכללת‬
‫אתדעת‬
‫ח‪ .‬ואשמע את קול א־דני אמראתר‬
‫הנני שלחני‪.‬‬
‫רק עתה ״ואשמע את קול א־דני אומר‪ :‬את מ י אשלח ומי ילך לנו ?״ קולו‬
‫של הקב״ה מחפש אדם שימלא את שליחות‪ .‬לשליחות אל רחבי־העולם עומדים לפניו‬
‫תמיד משרתים בעלי כנפיים‪ .‬אולם לשליחות של האדם אל האדם בתוך הברת האדם‪,‬‬
‫הוא מצפה למי שמקבל על עצמו את חשליחות מרצונו‪ ,‬ולא תדיר‪ ,‬ובתוך מעטים‬
‫בלבד‪ ,‬נשמע קול זה‪ ,‬הקורא תמיד‪ .‬כל החויה אשר ישעי׳ מוסר עליה‪ ,‬היתה דרושה‬
‫עד אשר גם הוא ש מ ע את הקול‪ .‬וכאשר ש מ ע — א מ ר ‪ :‬הנני‪ ,‬שלהני‪.‬‬

‫ט‪ .‬ויאמר לר ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו‬
‫ראה ואל תדעו‪.‬‬
‫וזאת היתה ה ש ל י ה ו ת ‪ :‬״לך ואמרת לעם ה ז ה ‪ :‬שמעו שמוע ואל תבינו‪ ,‬וראו‬
‫ראה‪ .‬ואל תדעו״‪ .‬נראה כי ״שמעו״ וכן ״ראו״ אין להבין כאן כצורת צווי פשוטה‪,‬‬
‫אלא כצווי של מתן רשות‪ ,‬של אי התערבות וכדומה‪ ,‬כגון ״עוצו עצה ותופר‪ ,‬דברו‬
‫דבר ולא יקום״ וכיוצא בזה‪ ,‬כשיש באמירה כזאת דווקא ביטוי לכך כ י אשר מותר‬
‫הוא‪ ,‬נסבל כאן באופן זמני‪ ,‬הרי הוא חסר תועלת‪ ,‬אף הפוך אל הראוי להיות‪ .‬כך‬
‫המשמעות כ א ן ‪ :‬ש מ ע ו ושובו לשמוע‪ ,‬אל ״הלילה״ אל תבינו שום דבר מתוך כ ך ;‬
‫וראו וחזרו וראו‪ ,‬אך ״חלילה״ אל תדעו שום דבר מכך‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ :‬המשיכו לנהוג כפי‬
‫שנהגתם ע ד כה‪ ,‬לשמוע כל כך הרבה נאומים ש ל שלוהיו של הקב״ה‪ ,‬אך הימנעו‬
‫בכל הכוחות מלהגיע על ידי כך להבנה יותר ט ו ב ה ; והמשיכו להתנסות באירועים‬
‫כה רבים אשר הקב״ה שולח‪ ,‬אבל המנעו בכל הכחות מלהשיג בכד הבנה יותר טובה‬
‫של המצבים והנסיבות — הסתגרות מאומצת כזאת נגד הבנה יותר טובה וידיעה‬
‫יותר טובה מ ש ת מ ע ת מ ן הביטוי ״‪8‬ל״ ‪,2‬‬
‫הקב״ה זיכה את ישראל בהוראה כ פ ו ל ה ‪ :‬על ידי הדבור ועל ידי קורות העתים‪.‬‬
‫הדבור‪ ,‬ההוראד‪ .‬שנשלחה לישראל בפי הנביאים מיועד להביא להם בינה‪ ,‬קורות‬
‫חעתים ששלח להם הקב״ה שיתנסו בהם‪ ,‬נועדו להביא להם דעת‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫לפי הסברי המחבר בפירושו על התורה ״לא״ מציין את השלילה דרך כלל‪ ,‬השלילה‬
‫הלוגית‪ ,‬אף את שלילת ההווי׳‪ ,‬״אל״ את שלילת הרצון )השוה פירושו בראשית‬
‫מז יג — שמות ז יח )במיוחד על ״לא״ במצוות לא תעשה(‪ — ,‬ויקרא יט ד(‪— .‬‬
‫נראה כי השוני במשמעות שתי המליות בולט במיוהד בספור על משפט שלמה לפי‬
‫מלכים א׳ ג כו—כז‪ .‬אם הילד ההי אמרה ״בי אדני המלך‪ ,‬תנו לה את הילוד החי‬
‫והמת אל תמיתוהו‪ ,‬וזאת אומרת‪ :‬גם לי גם לך לא יהיה‪ ,‬גזורו‪ .‬ויאמר ה מ ל ך ‪:‬‬
‫תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתוהו‪ ,‬היא אמו״‪ .‬את ההפניה למקרא הזה‬
‫שמעתי מפי המחבר זצ״ל‪ — .‬הערת המהדיר ז״ל‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״ ד ע ת ״ זו הכרת המצוי מתור הנםיון‪ ,‬״בינה״ היא הכרת אשר ״בין״ דבר ל ד ב ר ‪,‬‬
‫ההקשר וקשרי הגומלין בין הדברים‪ ,‬אין בן תמותה יהודי מאמין כי מבין א ת ע צ מ ו ת ם‬
‫של הדברים‪ ,‬שכן אין רוה של בן תמותה חודרת למהותה הפנימית של מ צ י א ו ת ‪,‬‬
‫אולם ניתן להשיג ״בינה״ הכרת פעולות הגומלין של הדברים זה על זה‪ ,‬ובכך ה ק ש ו ־ ס‬
‫של הדברים‪ ,‬השפעתם המתנה והמותנית‪ .‬מכאן מאמרם הגדול והעמוק של ה ה כ מ י ס‬
‫״אם אין בינה אין דעת‪ ,‬אם אין דעת אין בינה״ )אבות ג י ז ( ‪ :‬בלי הבנה מ ט פ י ס י ת‬
‫של הקשרים בין הדברים לא תיתכן גם הכרתם האמפירית; ואולם כמו כ ן ‪ :‬ב ל י‬
‫הכרתם האמפירית המדויקת של הדברים‪ ,‬הרי כל השערה מטפיסית היא הלום‪.‬‬
‫במישור של עמדתם ושליחותם בקורות האנושות‪ ,‬על ישראל להשיג ד ע ת מ ת ו ך‬
‫הקורות אותם‪ ,‬להגיע על ידי מ ה שעיניהם רואות — וראו ראה — להכרה א מ י ת י ת‬
‫והערכה נכונה של דברים ומצבים‪ ,‬להבהין בין מה שהוא בן קיום ממשי לבין א ש ד‬
‫בן הלוף הוא‪ ,‬בין מה שמוכיה עצמו כנזק ממשי לבין מה שמוכח כמקור של ר פ ו א ה‬
‫וישועה‪ .‬ובמקום שם נוטה אדם להגיע לתעייה על ידי התרשמות החושים‪ ,‬שם נ ו ע ד‬
‫דבר הנביאים — שמעו שמוע — להביא הוראה‪ ,‬תוכחה‪ ,‬בינה‪ ,‬להבין את אשר נ י ת ן‬
‫רק לדוח האדם להבין‪ ,‬מן ההקשרים והתוצאות של נסיבות ומצבים‪ ,‬כדי ש י ג י ע‬
‫מנסיונותיו בקורותיו אל המסקנות הנכונות‪.‬‬

‫י‪ .‬השמן לב העם הןה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניך‬
‫ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו‪.‬‬
‫אולם היו בעם יסודות אשר הרחיקו אותו בכל כוחותיהם מאותה בינה ו א ו ת ה‬
‫ד ע ת של א מ ת ״השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו ה ש ע ״ וגו׳‪.‬‬
‫אנו רואים כאן ״השמן הכבד‪ ,‬השע״ כצורת מקור בבנין הפעיל בזמן לא מ ו ג ד‬
‫כמו )ישעי׳ כא ה( ״ערוך השלחן צפה הצפית‪ ,‬אכול ושתה״ וגו׳ שמתפרש ״ ע ו ר כ י‬
‫השלחן‪ ,‬המנורה מאירה‪ ,‬אוכלים‪ ,‬שותים״ וגו׳‪ ,‬או )שם כב יג( ״והנה ששון ו ש מ ח ה ‪,‬‬
‫הרוג בקר ושחוט צאן‪ ,‬אכול בשר ושתות יין״ שמתפרש ״טובחים בקר‪ ,‬טובהים צ א ן ‪,‬‬
‫אוכלים בשר‪ ,‬שותים״ וגו׳‪.‬‬
‫בדרך זו יש לפרש את פסוקנו‪ :‬ללא הרף עוסקים בכך להשמין את לב ה ע‬
‫הזה‪ ,‬והיינו לעשותו חסר תחושה‪ ,‬להכביד את אזניו ולהפנות את עיניו מן ה י ע‬
‫הנכון‪ ,‬כדי שהלילה לא יראה בעיניו‪ ,‬לא ישמע באזניו‪ ,‬ולא יגיע לבו להבנה נ כ ו נ ה ‪,‬‬
‫יהזור בתשובה וישיג מ ר פ א !‬
‫תוכן ההודעה הראשונה אשר על שליה ה׳ להביא אל העם מ פ נ ה את ה מ ה ש ב ה‬
‫אל קיומם של יסודות המשחקים מלכתחילה את הצלחתה המידית של ה ה ו ד ע ה‬
‫ובכלל מראה את העם בתור — ״ ר צ פ ה ״ ! עדין הניצוץ הי בתוך ה ע ם ; אולם י ש ך‬
‫כסוי חיצוני‪ ,‬גלד‪ ,‬חדירה של רוח שעשויה להחיות‪ .‬פעולת הגלד הזה היא ״ ה ש מ ן ל‬
‫הכבד אוזן‪ ,‬השע עין״‪..‬‬
‫כאשר היה על אדון כל הנביאים להודיע ״שמנת עבית כםית״ )דברים ל‬
‫טו(‪ ,‬הרי הגדיר בכך את האופי והמשמעות של כל קורות ישראל לאחר מכן‪ .‬שפ‪37‬‬
‫בריא הוא זה אשר בו כל תוספת של נוזלים וחומר נשארת כפופה לכח ד ‪ .‬ח י י‬
‫ר ׳‬

‫ש‬

‫ס‬

‫ד‬

‫‪3‬‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ס‬

‫‪12‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫גדול הרצוג‬
‫דעתפ ‪-‬ע מכללת‬
‫יותר ש ל כחות ואמצעים‬
‫אתר ש‬
‫הנפשי והגשמי‪ ,‬ורק מביא למציאות החיה‬
‫לפיתות נמרץ יותר של פעילויות החיים‪ ,‬ועל כן הופך ה ש פ ע לתלק מאותה מציאות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬כאשר השפע גדל ותופח ומכסה את המציאות ה ג ש מ י ת והנפשית‪ ,‬לא נספג‬
‫ונצרך על ידי כוחותיה הגשמיים והנפשיים‪ ,‬אלא מ ש ת ק אותם ועוצרם מלכת‪ ,‬עובר‬
‫עליהם וכולא אותם‪ ,‬כאילו הוא מטרה לעצמו‪ ,‬תכלית יהידה עליונה"של האורגניזם;‬
‫כאשר‪ ,‬כפי שאמר הכתוב ‪,‬הגוף ״עבה ונתכסה מן השפע״‪ ,‬אז פועל השפע א ת‬
‫הפך התכלית לה נועד‪ ,‬השפע הוא הפך הברכה‪ ,‬הגוף הולה‪,‬‬
‫במשך כל הקורות את ישראל הביא להם השפע את התוצאה הזאת של הפך‬
‫ברכה‪ .‬שפע תמיד החליא את מציאות ישראל‪ .‬אם אך הגיע לשפע‪ ,‬הרי מאז ומתמיד‬
‫לא ראה בשפע אמצעי למלוי שלם יותר של ייעודו‪ ,‬אלא ראה בשפע את ה ש ג ת‬
‫ייעודו‪ ,‬ובכך אבד טעם ורגש של תעודתו האמיתית‪ ,‬ה נ ע ל ה הרוהנית‪.‬‬
‫אבל יש כי לא רק חותרים המצבים האלה באשר חם‪ ,‬ת ח ת רצייה טובה יותר‪,‬‬
‫הכרה טובה יותר בתוך העם‪ ,‬לפי השפעותיהם הטבעיות‪ ,‬אלא מצויים בתוך העם‬
‫יסודות המעונינים בהפיכה זו של כל מהות יהודית‪ ,‬ואשר מעלים את הפיכת כוון‬
‫החיים ש ל ישראל לשיטה‪ ,‬ומכריזים‪ ,‬כי עזיבת הייעוד כממלכת כהנים הוא עקרון‬
‫של התקדמות המביא ישועה‪ ,‬כי אז הל לא רק המצב אשר היה על אדון כל הנביאים‬
‫לתאר במלים ״וישמן ישורון ויבעט״ אלא המצב המדאיג עוד יותר שתיאר ישעי׳‬
‫״השמן לב האם״ וגר‪ ,‬״באורח שיטתי משמינים א ת ל ב העם הזה‪ ,‬מכבידים את אזגיו‪,‬‬
‫מסירים את עיניו באורח שיטתי מתכליתו האמיתית ולקראת תכליות אהרות מ ז ו י פ ו ת ;‬
‫שאם לא כן‪ ,‬יראה בעיניו את אשר הוא עובר וידע א ת מציאותו‪ ,‬ובאזניו ישמע‬
‫וילמד מה שעליו להיות‪ ,‬ולבבו יגיע להבנה נכונה‪ ,‬וישוב ויהיה הרופא של עצמו״‪.‬‬

‫יא‪ .‬ואומר עד מתי א‪-‬דני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין‬
‫יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה‪.‬‬
‫מוכנים לכד כי צפוי ש ה ש ל י ח ו ת ‪ .‬ש ל‬
‫אם על הדבור להגיע אל לב העם‪ ,‬יש‬
‫אחרים‪ ,‬יסולקו היסודות האוטמים רוה‬
‫שיש ללמד‪ ,‬לכן קל להבין א ת ש א ל ת‬

‫ובכך היו העם והנביא שנשלה אליהם‬
‫דבר ה׳ לא תצליח מיד ועל ידי עצם הפניתו‪,‬‬
‫צורך שתנופץ תחלה הקליפה על ידי אמצעים‬
‫ולב ומבטלים הרצון להבין ולקבל את האמת‬
‫הנביא‪ :‬עד מתי א ד ?‬
‫והתשובה ה י א ‪ :‬עד אשר ייהרס כל האושר המדיני )ערים( והפרטי )בתים(‬
‫עד אשר ייראו ללא תנועה ערים מאין יושב‪ ,‬ובתים מאין אדם‪ ,‬והשדות ייראו‬
‫ש ו מ מ י ם ; עד אשר ינופץ אותו השפע המדיני והפרטי‪ ,‬אשר העם עדין אינו מסוגל‬
‫לקלוט‪ ,‬ואשר על כן הוא כמו קליפת שומן על הלב‪ ,‬גורם אטימות וגוזל מרותו‬
‫בינה ודעת‪ ,‬ויהשפו האסון והשממה את הלב‪ ,‬יחדדו א ת העין‪ ,‬ויכשירו א ת האוזן‬
‫להבין לקבל את האמת בשמחה‪.‬‬
‫עדין לא היתה לישראל די בגרות לשאת את השפע‪ ,‬לעכל א ת ״השומן״‬
‫לצרכי ייעודו‪ .‬שוב היה על ישראל להיות עניים‪ .‬בעוני הם מוצאים את מקומם‬
‫גדולתם‪ ,‬עומדים במבהן‪ .‬בכך לא בטלה שלמות ישראל‪ ,‬רק ה ש ת נ ה אופן קיומה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היה עליהם לקיים את שליחותם כעם המשגשג שבין העמים‪ .‬ע ת ה יקיימו א ו ת ה‬
‫כעם העזוב שבין העמים‪.‬‬

‫יב‪ .‬ורחק ה׳ את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ‪.‬‬
‫האסון הבא על ישראל בהסתלק שכינת כבוד ה׳ מתוכם‪ ,‬הרי הוא ה ת ח ל ה‬
‫למשפט הא־לקים המוכן לחברת כל העמים באנושות‪ .‬ואכן ניתן לנו לשער ק ש‬
‫פנימי הדוק בין שגי הקוים הללו של מ ע ש י ההשגחה באדם‪ .‬אילו השכילו י ש ר א ל‬
‫לקיים א ת עצם ייעודם להיות מ מ ל כ ת כהנים בתוך כל האדם‪ ,‬כאומה ב פ ר י ח ת ה ‪,‬‬
‫הרי — כך אנו משערים — היה נגזר גם על כל העמים גורל ש מ ח יותר ש ל ק י ר ו‬
‫אל ה׳ על ידי הקורות אותם‪ .‬פריהת הברכה של העם הזה כמגלה את ה א ־ ל ק י ס‬
‫ואת חובת האדם‪ ,‬היתה מאירה למרחקים‪ .‬וכבר בתחלת הדרך של ה ת פ ת ח ו ת‬
‫ממלכות בתולדות העולם היה מגיע — אשר יהיה‪ ,‬כפי שעלינו ללמוד‪ ,‬רק ב א ח ר י‬
‫הימים — כי ״נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים״‪ ,‬הר המוריד‪ — .‬ציון של י ש ר א ל‬
‫היה מאיר כמגדלור ל ע מ י ם ; ״והלכו גויים רבים ואמרו‪ :‬לכו ונעלה אל הר ה ‪/‬‬
‫אל בית א־לקי יעקב ויורנו מדרכיו״‪ ,‬דרכים שהיו מביאות א ת המשגשגים ו ח ח ז ק י ס‬
‫באומות לברכה כזאת ולשלום כזה‪ ,‬והיתד‪ ,‬נחסכת מהאנושות אותה דרך י י ם ו ר י ס‬
‫המובילה רק דרך קברות אל החיים‪ .‬כי אז היה מקדש ישראל מכפר גם על ה א ו מ ו ת ‪,‬‬
‫כפי שאמרו החכמים בדברם העמוק‪.‬‬
‫ר‬

‫ב‬

‫ת‬

‫אולם‪ ,‬כאשר הלכו ישראל ונמשכו אחרי דוגמתם ה מ פ ת ה של האומות‪ ,‬ב מ ק ו‬
‫להיות להם כוכב המדריכם‪ ,‬ובכך גם הפסידו את השגשוג של עצמם‪ ,‬הרי א ב ד ה ג‬
‫לאומות הדוגמא המאירה‪ .‬וברגע שסרה השכינה מן המקדש של ישראל‪ ,‬ה ח ל ה‬
‫אף לאומות דרך של ייסורים‪ ,‬של חינוך על ידי התלאות בקורות העולם‪ ,‬ו ר ק‬
‫אהרי שיעברו על גבי הריסות של ממלכות וקברי עמים יגיעו לבוקר של י ש ו ע ה‬
‫לגורל האומות‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫ס‬

‫כפי שהשכינה עוזבת א ת מקדש ישראל‪ ,‬כן ״ורחק ה׳ את האדם״‪ ,‬הוא מ ר ח י ק‬
‫את האנושות מתוך מבטו ונותן לה לפול לתוך כל התוצאות של נסיבות ו מ צ ב י ם‬
‫שהיא עצמה יצרה‪ ,‬נותן לה לטעום א ת טעם כל הבכייה על התוצאות הללו‪ ,‬״ ו ר ב ה‬
‫העזובה בקרב הארץ״‪ ,‬אז תאיר דווקא העזובה מכל בגדולתה בכל מקום על‪•,‬‬
‫אדמות‪.‬‬
‫לא השכילה האומה הישראלית להתהלך לפני האומות המשגשגות כ מ ש ג ש ג ת‬
‫שבכולם‪ .‬אבל תשכיל להשיג את הנצחון בעזובה שבעזובים‪ ,‬כענייה ב ה י צ ו נ י ו ת ה‬
‫מכל העניים )״רבה״ פירושו ״גדולה״ כמו ״רבתי בגויים״‪ ,‬״רב טבהים״‪ ,‬״ ר‬
‫להושיע״‪ ,‬״רב העלילה״‪ ,‬״וישלה להם מושיע ורב להצילם״(‪.‬‬
‫כ‬

‫יג‪ .‬ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר״‬
‫בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה‪.‬‬
‫״ועוד בר‪ ,‬עשיריה״ — כמו ״העשירי יהיה קודש״ — פירוש‪ :‬עדין י ש כ ר‬
‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫״‬

‫״רצפה״הרצוג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫נושאת בקרבה את גרעין‬
‫אתר היא‬
‫חלק המכוון אל הקודש‪ ,‬נועד ל ק ו ד ש ; אכן‬
‫האור והאש המצפה לתהייה‪ ,‬״ושבה והיתד‪ .‬לבער״ ולו יהא שתפול חזור ונפול‪,‬‬
‫לידי הרס ו ה ש ח ת ה ; כמו עצים ״אשר בשלכת מ צ ב ת בם״ גזעם עומד איתן‪ ,‬אף‬
‫בנפול העלים‪ ,‬״זרע קודש מ צ ב ת ה ״ ‪ :‬כן ישאר הגזע עומד‪ ,‬ישאר זרע למקדש העתיד‪,‬‬
‫החדש והנצהי‪.‬‬
‫כאשר זו ״העזובה עתה״‪ ,‬אשר שכינת כבוד ה׳ עוזבת את מקדשה‪ ,‬תעמוד‬
‫מעתה בגדולתה‪ ,‬בהיותה בעניה‪ ,‬כי אז תגיע אל האור אותה עשירית‪ ,‬אותו גרעין‬
‫שהוא קודש ל ה ‪ /‬ותמלא מחדש‪ ,‬ולעולם‪ ,‬את ייעודה בדרך השניה שהיא בעצם‬
‫הראשונה‪ :‬להיות ממלכת ה׳ ה מ ש ג ש ג ת ופורחת ובכך היא מקדש ה׳ עלי אדמות‪.‬‬

‫ת ר ג ם ‪ :‬יצהק ברום‬

‫מ כ ל מ ל מ ד י ה ש כ ל ת י בי ע ד ו ת י ך ש י ח ה ל י‬
‫) ת ה ל י ם קיט‪ ,‬צ ח (‬
‫ה ת ו ר ה אינה ד נ ה בעניינים ש ל מ ע ל ה מ א ת נ ו ושל עולם הבא‪ .‬החיים ה ש ל מ י ם‬
‫ו ה מ ל א י ם בעולם הזה ה ם נושא חוקיה‪ ,‬ש ה נ ם א י פ ו א ״ ע ד ו ת ״ ה מ ע י ד ו ת ע ל‬
‫א מ י ת ו ת ה׳ ל ג ב י כל יחסינו ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬ועל יךי כ ך ה ן ״ ע ד ו י ו ת ״ ה מ ק ש ט ו ת‬
‫א ת י ח ס י נ ו ה א ר צ י י ם ב ע ד י ש ל א צ י ל ו ת ה י ו נ ק ת א ת ח ש י ב ו ת ה מ א ת ה׳‪ .‬י ד י ע ה‬
‫עובדתית ש ל מ ה בבל ה א פ ש ר של בל היחסים האנושיים הארציים — כפי‬
‫ש ש מ ו ר ה לנו ל מ ש ל ב א ו צ ר הבלום והרבגווני ש ל הידיעות בחיי ה ח ק ל א ו ת ‪,‬‬
‫גידול הצאן‪ ,‬התעשיה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬הרפואה‪ ,‬ההזנה וכר בדברי חז״ל —‬
‫י ד י ע ה ש ל מ ה ו מ ק י פ ה כ ז ו מ ה ו ו ה ת נ א י מ ו ק ד ם ל ק י ו ם נ כ ו ן ש ל ח ו ק י ה׳‪ .‬ל ב ן‬
‫יוכל ת ל מ י ד ח כ ם א מ י ת י ל ל מ ו ד מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪ ,‬מ ה א ב ר והרועה‪ ,‬מ ב ע ל‬
‫ה מ ל א כ ה והסוחר‪ ,‬מ ה ר ו פ א ו ע ק ר ת ב י ת וכר‪ ,‬וזהו מ כ ל מ ל מ ד י ה ש כ ל ת י ‪ ,‬מ כ ל‬
‫א ל ה ש ה ו ר ו א ו ת י ש א ב ת י בינה‪ ,‬כ ל מ י ש ש ו ח ח ת י ע מ ו היה ל ה י ו ת ו ה י ה‬
‫מורי ב י ד י ע ו ת א ו מ נ ו ת ו ונםיונותיו‪ ,‬יען כי ע ד ו ת י ך ה מ ק ש ט ו ת א ת כ ל חיינו‬
‫היו נ ו ש א מ ח ש ב ו ת י ודיבורי‪.‬‬
‫) פ י ר ו ש ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש ל ת ה ל י ם ‪ ,‬קיט‪ ,‬צ ט (‬
‫‪15‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לוה רשע ו ל א ישלם וצדיק חונן ונותן‬
‫) ת ה ל י ם לז‪ ,‬ב א (‬

‫כל מ ה ש א נ ו מקבלים מן העולם אינו א ל א הלוואה למען נ מ ל א ע ל‬
‫ידה א ת יעודנו ונשאר לאותן התכליות אשר באמצעותן יגדל ו י ת ק ד ם‬
‫ישע ה ע ו ל ם ע ל פי רצון ה׳ כפי ש נ ת ג ל ה לנו בתורתו‪ .‬ל א נ ב ר ^‬
‫ה א ד ם ב ש ב י ל ע צ מ ו ו ב ה ב מ י ד ה ש נ ת ר ב ה חילו‪ ,‬ת ר ב ה ג ם ח ו ב ת ו‬
‫וסכום פעולותיו שמצפים ממנו‪ .‬לכן הרשע‪ ,‬הבועט בכל חוק וחובה‪,‬‬
‫ה ש ו א ר רק ל ה ש ב י ע א ת צרכיו ונטיותיו‪ ,‬ולו ע ל ח ש ב ו ן עמיתיו‪ ,‬ה ל ה‬
‫ת מ י ד רק לווה מן העולם ולעולם אינו מ ש ל ם א ת ה ת ג מ ו ל ש מ צ פ י ם‬
‫ממנו‪ .‬ע ם כל נשימה ונשימה גדל והולך חובו כלפי העולם‪ .‬וה‪*0‬‬
‫נפטר מן העולם כפושט־רגל‪.‬‬
‫א ב ל ה צ ד י ק ה מ כ י ר ח ו ב ת ו ו מ מ ל א א ו ת ה ‪ ,‬ש כ ל חייו ה ם מילוי כ ל פ י‬
‫ה ק ב ״ ח ו כ ל פ י בריותיו בעולם‪ ,‬כ ל חייו ה ם ע ש י י ת צדק‪ ,‬כ מ ר ו מ ז ב ש מ ו ‪,‬‬
‫צדיק כזה ככל ש מ צ ו מ צ מ ת יותר הצלחתו והוא מקבל פ ח ו ת מקנייני‬
‫ה ע ו ל ם ו ת ע נ ו ג י ו — כ ן ת ר ב ה ה ח ו ב ה ש ה ע ו ל ם ח ב לו‪ ,‬ו ה ו א נ פ ט ר מ ן‬
‫ה ע ו ל ם כ מ ל ו ה ‪ -‬ע ו ל ם ‪ ,‬ב ע ל ת ב י ע ה ג ד ו ל ה ‪ .‬ו כ ך נ א מ ר ע ל ר׳ ח נ י נ א ב ן‬
‫ד ו ס א ) ב ר כ ו ת יז‪ ,‬ע ״ ב ( ה מ ס מ ל א י ד י א ל ש ל צ ד י ק כ ז ה ‪ :‬״ ב ב ל י ו ם‬
‫ויום ב ת קול י ו צ א ת מ ה ר ח ו ר ב ו א ו מ ר ת ‪ :‬כ ל ה ע ו ל ם כולו נ ז ו נ י ס‬
‫בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מ ע ר ב ש ב ת ל ע ר ב‬
‫שבת‪,‬‬
‫בעוד ש ה ר ש ע לווה ת מ י ד ואינו פורע לעולם‪ ,‬חונן הצדיק ונותן‬
‫לעולם‪ .‬כ ל חייו ה ם ח נ י נ ה ונתינה‪ ,‬מ ת נ ת ח י נ ם לעולם‪ .‬ה ו א פ ו ע ל‬
‫ומועיל‪ ,‬נודב ו מ ב י א ב ר כ ה ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל א ו פ ן ש י ש בידו‪ ,‬מ ב ל י‬
‫ל ח ש ו ב ע ל ש ב ר ו ת ג מ ו ל ‪ .‬ל מ ס י ר ו ת זו ל ט ו ב ת ה כ ל ל ‪ ,‬ה ט ה ו ר ה מ כ ל‬
‫פנייה‪ ,‬מ ו כ ש ר כ ל א ח ד ו א ח ד — ת ה א ע מ ד ת ה צ ל ח ת ו א ש ר ת ה י ה ‪.‬‬
‫ו א ם ה צ ד ק ה נ ד ב ת כסף‪ ,‬אין הדל‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬יבול לקיימה א ל א ב צ מ צ ו ם ‪,‬‬
‫הרי גמילות ח ס ד ה י א ה פ ע ו ל ה ה נ ע ש י ת בבל אישיותינו‪ ,‬ב כ ו ח ו ת י נ ו‬
‫הרוחניים‪ ,‬המוסריים והגופניים‪ ,‬בדיבורנו ובמעשינו‪ ,‬ה י א ה י א ה מ ע ש ה‬
‫הנשגב‪ ,‬שכל א ח ד ואחד נושא בחובו א ת היכולת לעשותו‪.‬‬
‫) פ י ר ו ש ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש ‪ ,‬ת ה ל י ם לז‪ ,‬כ א (‬
‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פרופ׳ מרדכי ברויאר‬

‫אגרות מאת הרב שמשון רפאל הירש‬

‫א ל ה ר ב א ל י ה ו מ נ ח ם גויטיין‬
‫הרב אליהו מנחם גויטיין‪ ,‬אב״ד דק״ק העדיעס )‪ (Hogyesz‬בהונגריה‪ ,‬נולד בשנת‬
‫תקצ״ז )‪ (1837‬ונפטר בשנת תרם״ב )‪ .(1902‬הוא היד‪ .‬נכד ר׳ ברוך בנדיט גויטיין‪ ,‬בעל‬
‫המחבר ס׳ כסף נבחר‪ ,‬פראג תקפ״ז‪-‬־ח‪ .‬האגרות מתפרסמות ברשותו האדיבה של הרב‬
‫מרדכי צבי גויטיין‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נכדו של הרב אליה ומנחם גויטיין‪ .‬שלמי תודה לרב יוסף‬
‫יהודה ריינר ולרב שלמה ברויאר על סיועם בפיענוח האגרות‪.‬‬

‫)א(‬
‫ב״ה פראנקפורט א ״ מ עש״ק בהעלותך תרכ״ז לפ״ק‬
‫שוכ״ט לכבוד הרב הנכבד המופלג והמפואר כש״ת מהור״ר‬
‫א ל י י מ נ ח ם נ ר ״ ו א ב ״ ד ור׳׳מ ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א‬

‫ו ע ל א ש ר ב ד ק לן מ ר נר״ו ע מ ״ ש רש״י חולין פ ט א׳ ש כ ש ה ב ״ ה מ ס ת כ ל‬
‫ב כ ה ״ כ ] ב כ ט א ה כ ב ו ד [ ש ל ו נ ז כ ר ב מ צ ו ה זו ש ה י א כ נ ג ד ב ל ה מ צ ו ת ע ״ כ‬
‫ולפ״ז מוכח מסוגיא ד ש ם דזכרון כ ז ה מקרי ה נ א ה וא״כ ק ש ה מ ״ ש בר״ה‬
‫כ ח א ׳ א ״ ז ו א ״ ז ] א ח ד ז ה ו א ח ד זה[ י צ א ד מ ל ל ה ׳ ׳ נ ] ד מ צ ו ת ל א ו ל י ה נ ו ת‬
‫ניתנו[ ה ל א אפילי ב ת ק י ע ת ש ו פ ר י ש ה נ א ת זכרון כ ז ה ש ה ב ״ ה זוכר ע ק י ד ת‬
‫יצחק וא״כ הוי ג״כ ה נ א ת הגוף ב ל א המצוה‪ ,‬ועוד ק ש ה ל פ מ ״ ש רש״י‬
‫כ א ן ד א פ ר פ ״ א מקרי ה נ א ה מ צ ד דע״י נטהרו הטמאים מ ט ו מ א ת ם וא״ב‬
‫א מ א י אמרינן בר״ה ש ם המודר ה נ א ה מ ן המעיין טובל בו ביה״ג ]בימות‬
‫הגשמים[ ה א א ח ב ל א ה מ צ ו ה א י כ א ה נ א ה דנטהר מ ט ו מ א ת ו ע ״ כ תוכן דבריו‬
‫הנחמדים‪.‬‬
‫נ ל ע ׳ ׳ ד ה א ו ד א י א י ן כ ו נ ת ה א ו מ ר מ ל ל ה ״ ג ש כ ל ה מ צ ו ת ה ם חייו ד ב ר י ם‬
‫בטלים שאין יוצא מקיומם ל א ש כ ר ו ל א ה נ א ה ש ל כלום‪ ,‬ה ל א כ ל טובנו‬
‫בעה״ז ובעה״ב תלוי בקיומם ורצה הב״ה לזכות א ת ישראל לפיכך הרבה‬
‫ל ה ם ת ו ר ה ו מ צ ו ת ואפי׳ מ צ ו ת כ ״ ד ]כיסוי דם[ ד ק א מ ר ה ת ם ה ב ש ר מ צ ו ה‬
‫איכא הנאה ליכא כדאי היא להכריע המקיימת ו א ת כל העולם לכף זכות‬
‫כ ש י ש ב ל ע ד ה ל מ ק י י מ ה מ ח צ ה זכיות‪ ,‬ו א ״ כ נ ק ש ה ל מ ״ ד מ צ ו ת ל ל ה ״ נ‬
‫מ כ ל ה מ צ ו ת ה ל א בכולם יש זולת עשית המצוה ה נ א ה מרובה א ל א ל א‬
‫ק א מ ר מ צ ו ת אין ב ה ם ה נ א ה א ל א ל א ניתנו ל ה נ ו ת ואין לנו ל ע ש ו ת שום‬
‫‪17‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ צ ו ה בשביל ה ה נ א ה ה י ו צ א ת מ ק י ו מ ה וחיוב זה לקיים מ צ ו ת ב ו ר א נ ו ע ״ מ‬
‫ש ל א ל ק ב ל פרם חזק כל כך ע ד שנובל ג״כ לקיים ה מ צ ו ת לאיסורי ה נ א ה‬
‫כל שאין יוצא מעשית המצוה דבר הנאה א ח ר ת א ל א היוצא מקיומה‬
‫כגון זכרון זכותנו לפני ה ב ״ ה ע ל ידי ת ק י ע ה ושכר ה צ פ ו ן ל כ ל מ צ ו ה‬
‫ו ב ג ד ר ה נ א ה ה י ו צ א ה מ ק י ו ם ה מ צ ו ה שייר ג ״ כ ט ה ר ת ט מ א י ם ‪ ,‬א כ ן ה נ א ד !‬
‫הגוף של טבילה בימות ה ח מ ה אינה יוצאת מקיום המצוה א ל א מ מ ע ש ה‬
‫ה ט ב י ל ה גרידא ואפי׳ ה י ת ה טבילה ש ל ר ש ו ת נ ה נ ה כ מ ו כן הגוף‪ .‬כ ן‬
‫נלע״ד‪.‬‬
‫ו מ ה ש י ח פ ו ץ מ ב ״ ת נ״י ל ק ב ל ס פ ר י ה י ש ו ר ו ן מ ש ל ש נ י ם ש ע ב ר ו ו ג‬
‫בשנים הבאות‪ ,‬א ד ב ר עם העקספעדיטיאן שיתן אותם הן של שנים ה ע ב ר ו‬
‫הן ה ב א ו ת אי״ה במחיר שני זהובים לשנה‪ .‬וספרים אחרים א ש ר ח ב ר ת ד‬
‫בידי ה כ ה ה אין מ ה ם ע ו ד א ח ד ת ח ת ידי א כ ן זה ימים ל א כבירים י צ א מ מ ג ל‬
‫פ י ר ו ש ע ל ס׳ ב ר א ש י ת ו ז ה א ת כ ב ד ל ש ל ח ו ל מ ב ״ ת נ״י ו י ר צ ה נ א ל ק ב ל ו‬
‫באהבה‪.‬‬
‫ס‬

‫ו ד ׳ י ג ד י ל שלומו‪ .‬ו ש ל ו ם ת ו ר ת ו כ א ו ת נ פ ש ו ו נ פ ש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו‬
‫ה ק ׳ ש מ ש ו ן ב ן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ זע״ק!‬

‫)ב(‬
‫ב״ה פ״פ עש״ק חקת תרכ״ז ל פ ״ ק‬
‫שוכ״ט לכבוד הרב המפואר המפורסם והמופלג בש״ת מ ה ו ר ״‬
‫אלי׳ מ נ ח ם גאיטיין נר״ו א ב ״ ד ור״מ דק״ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א‬

‫ר‬

‫וע״ד מללה״נ אשר היתה דעתי הקלושה לומר דכמו ש ה נ א ת ק י‬
‫ה מ צ ו ת גופו אינה מ ע כ ב ת קיומם ע״י איסורי ה נ א ה כך כל ה נ א ה ה י ו צ > ו‬
‫מקיום ה מ צ ו ת ואי א פ ש ר מ ב ל ע ד ה ג״כ מ ו ת ר ת באיסורי ה נ א ה וכל‬
‫מ ש ו ם דעלינו לקיים מ צ ו ת בוראנו ש ל א ע ״ מ לקבל פרם ל א ה י ת ה כ ו נ‬
‫בזה מ ש ו ם דע״י חיוב זה אסור עלינו לבוין ל ה נ א ה ה י ו צ א ת מקיומם‪ ,‬ד ^ ש‬
‫ז ה ש פ י ר ה ק ש ה מ כ ״ ת נ״י ה א ק ״ ל ד פ ם י ק ר י ש א א ס ו ר ב א ה ״ נ ] ב א י ס ו ו ‪-‬‬
‫הנאה[‪ ,‬א ל א ד ע ת י הקלושה ה י ת ה לומר דכיון דנותן ה ת ו ר ה ב״ה א‬
‫עלינו ל ע ש ו ת מצותיו בשביל ה ה נ א ה ה י ו צ א ת מ ה ם והוא ה ו א א ס ר ע ל י‬
‫איסורי ה ה נ א ה ל א ח ש ב נותן ה ת ו ר ה ה נ א ת קיום ה מ צ ו ת ה נ א ה בעניו איסור״‪,‬‬
‫ה נ א ה ו כ א ש ר א ס ר עלינו איסורי ה נ א ה ל א א ס ר עלינו א ו ת ן ה ה ‪ 1 0‬ר‬
‫היוצאות לנו מ מ י ל א בקיום מצותיו‪ ,‬וא״ב א ף ש א י א פ ש ר לקיים ‪ /‬ע‬
‫מ צ ו ה בלי ה נ א ה ה י ו צ א ת מקיומה בפסיק רישא מ ״ מ מ ו ת ר לקיים ה מ ^ ו‬
‫באיה״נ ]באיסורי הנאה[ מ ש ו ם ד ל א ניתנו ה מ צ ו ת ליהנות כלומר ה‬
‫קיום ה מ צ ו ת ל א מיקרי ה נ א ה ‪ — ,‬ו ה א ד ל א קרי ה נ א ה בחולין פ ט א ׳ ק‬
‫ו ם‬

‫ת‬

‫‪n‬‬

‫‪T‬‬

‫ת י‬

‫ף‬

‫ס‬

‫נ ך‬

‫ת‬

‫ו ‪0‬‬

‫מ‬

‫נ‬

‫>‬

‫ד ך‬

‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫הרצוג ש ק ר י ׳ קיהא ד נ ט ה ר ו‬
‫מכללת כ מ ו‬
‫דעת ‪-‬ו ע ה ״ ב‬
‫אתרע ה ״ ז‬
‫המצוה ע צ מ ה ע״י ש מ ק ב ל עליה שכר ב‬
‫מ ט ו מ א ת ם ה נ א ה ד ש נ י ה ם יוצאים מקיום ה מ צ ו ת — ב מ כ ״ ת נ״י ה ת ם‬
‫מיירי מ ה נ א ו ת פ ר ט י ו ת ה י ו צ א ו ת מ מ צ ו ת פ ר ט י ו ת ה מ י ק ר ו ת א ו ת ן ב ע י נ י נ ו‬
‫בדי ל ח ש ב ן זבות פרטי לזרע א ב ר ה ם א ב ל שבר עה״ז ועה״ב ש ה י א ה נ א ה‬
‫כללית לכל ה מ צ ו ת ל א קתשיב וזה ברור לענ״ד‪.‬‬
‫ו ד ׳ י א י ר ע י נ י נ ו ב ת ו ר ת ו ו י ר ב ה ש ל ו ם מ כ ״ ת נ״י כ א ו ת נ פ ש ו ו נ פ ש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו‬
‫הק׳ שמשון בן ל א ״ א כמה״ר ר פ א ל הירש פ״פ זצ״ל‬

‫)ג(‬
‫ב ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ יום ב׳ ב׳ א ל ו ל ת ר כ ״ ז ל פ ״ ק‬
‫שוכ״ט וכוח״ט לחיים ארוכים ונעימים לכבוד הרב המפורסם‬
‫ו ה נ ע ל ה ב ת ש ב ח ו ת ה מ ו פ ל ג ו ה מ פ ו ל א כ ש ״ ת מ ה ו ר ״ ר אלי׳ נר״ו‬
‫אב״ד ור״מ דק״ק העדיעם יע״א‬

‫נ״י‬

‫נכבדתי לגי״ה מפ׳ ו א ת ח נ ן וחשתי ולא ה ת מ ה מ ה ת י ל ע ש ו ת רצון מ ע ל ת ו‬
‫;‬

‫ו ע ל ד ״ ת א ש ר ב ד ק ל ן מ ר נ״י ע ל ק ו ש י ת ה ג א ו ן פ מ ״ א ] פ נ י ם מ א י ר ו ת‬
‫ח ״ ב ‪ ,‬ש ו ״ ת סי׳ קיח[ מ ד ו ע ל א ה ו כ י ח ו ב ש ״ ס ד ע ״ כ ב ה נ א ש ל ו ח י ד ר ׳ ד א י‬
‫שלוחי דידן ה י א ך מקריבין נו״נ ]נדרים ונדבות[ דנכרים ה ל א נכרים ל א ו‬
‫ב נ י ש ל י ח ו ת נינהו‪ ,‬ו ה ק ש ה מ ע ל ת ו נ״י ה ל א נ ו ״ נ ד נ כ ר י ם ל א ו ל כ פ ר ה נ י נ ה ו‬
‫ו א ם כן אינן צריכין ד ע ת וה״ל כ מ ו מ ח ״ כ ]מתוםרי כפרה[ זהו ת ו כ ן ש א ל ת‬
‫מ ע ל ת ו נ״י א כ ן ב מ ח ״ כ ה ר מ ה נ״י ל ע נ ״ ד א י א פ ש ר ל ו מ ר כ ל ל ר כ ל ק ר ב ן‬
‫שאינו ב א ל כ פ ר ה אינו צריך ד ע ת ד ה א שלמים ת ו ד ה מ נ ח ת נ ד ב ה בבור‬
‫מ ע ש ר ו פ ס ח אינן באין כ ל ל ל כ פ ר ה ו א ע פ ״ ב צריבין ד ע ת ד ה א א מ ר ר״י‬
‫] נ ד ר י ם ל ה ע״ב[ ה כ ל צ ר י כ י ן ד ע ת ח ו ץ מ מ ח ״ ב ת ד ע ד א י ל א ב ן ל מ ה ת נ י‬
‫ב מ ת נ י ת י ן ]שם[ מ ח ״ ב ד ו ק א ו ל א ת נ י כ ל ה ק ר ב נ ו ת ח ו ץ מ ח ט א ת ח ל ב‬
‫וכיוצא א ל א ו ד א י מ ח ״ כ ד ו ק א ד ל א ב א ו א ל א ל ט ה ר ה ‪ ,‬והוו ב מ ו ט ב י ל ה‬
‫א ב ל כל ש א ר ק ר ב נ ו ת בעינן ד ע ת ו א ם כן א ף נו״נ בין ש ל י ש ר א ל בין ש ל‬
‫נכרי בעינן ד ע ת ד ל א מ צ י נ ן כ ל ל חילוק ב ז ה בין י ש ר א ל ונכרי ד ה א ד א י ת א‬
‫ב ה ג ״ א ] ה ג ה ו ת א ש ר י ‪ ,‬פ ״ ק ד ב ב א ב ת ר א סי׳ לו[ ד מ ש ו ם כ ך מ ק ב ל י ן נ ו ״ נ‬
‫מנכרי מ ש ו ם ד ל א ב א ו ל כ פ ר ה בצדקה ל א ו מ ש ו ם דנכרים נינהו א ל א‬
‫מ ש ו ם ד נ ו ״ נ בין ש ל י ש ר א ל ב י ן ש ל נ כ ר י ם ל א ב א ו ל כ פ ר ה כ מ ו צ ד ק ה ו צ ״ ל‬
‫ד א ף דעולה מ כ פ ר על ע ש ה מ ״ מ ב ע צ ם הראשון דורון מקרי ואינה ב א ה‬
‫ל כ פ ר ה כ ל כ ר כ מ ו צ ד ק ה ‪ .‬ועיי ת ו ם פ ו ׳ י ש נ י ם נ ד ר י ם ל ״ ה ב ׳ ד ״ ה כ ד ר ב י‬
‫יוחנן ד א י ת ׳ ש ם ב ה ד י א וז״ל א ם מ ח ו י ב א ד ם ע ו ל ה ו ש ל מ י ם אין יכולין‬
‫לפטור א ו ת ו חברו ש ל א מ ד ע ת ו ע״ש‪.‬‬
‫ו ע ״ ד כ ת ב י ישורון בבר שניתי ו ש ל ש ת י ל ע ק ם פ ע ד י ט י א ן והבטיחוני‬
‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל ש ל ו ח ל מ כ ״ ת ב ק ר ו ב מ ב ו ק ש ו ‪ ,‬ו ג ם ש ל ח ו כ ב ר פ י ר ו ש י ע ל ם׳ ‪j – P t t f i o n‬‬
‫כ מ צ ו ו ה ע ל י ה ם ו א ק ו ה ש י ה י ל ר צ ו ן ל פ נ י מ כ ״ ת נ״י‪.‬‬
‫ודי ירבה ש ל ו מ ו ו ש ל ו ם ת ו ר ת ו כ א ו ת נ פ ש ו ו נ פ ש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו‬
‫^‪!t‬הק׳ ש מ ש ו ן ב ן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ ‪y/‬‬
‫)ד(‬
‫ב״ה פראנקפורט‬

‫א‬

‫מ‬

‫״‬

‫ה‬

‫י ו ם‬

‫'‬

‫א‬

‫ד‬

‫'‬

‫ר‬

‫ח‬

‫״‬

‫א‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ר‬

‫"ל לפ״ק‬

‫שוב״ט לכבוד הרב המפואר והמופלג והמופלא ב ש ״ ת מ ה ר ד ״‬
‫א ל י י מ נ ח ם ג א י ט י י ן נר״ו א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א‬

‫ר‬

‫ד‬
‫נ כ ב ד ת י ל ד ב ר י מ כ ״ ת נ״י ה ח מ ו ד י ם מ י ו ם ח ׳ ה ע ב ר ו ת ח ל ת‬
‫ת ש ו ב ת י ל ב ק ש מ ח י ל ה ו ס ל י ח ה מ כ ב ו ד מ ע ל ת ו נ״י ע ל א ש ר ת ש ו ב ת י נ ש ^ ר ־ ך ‪-‬‬
‫מ ע ל ע ל מ כ ת ב ו ה ק ד ו ם ‪ ,‬בי ל ״ ע ז ה ש נ ת י ם י מ י ם נ ת ל י ת י ו ה י י ת י ב ח ל י י ח ד י ‪ /‬ע י ק‬
‫לאיתני‬
‫ל‬
‫רצופים ב כ ל קיץ וקיץ ו א ם ת ״ ל ית׳ ע ל ת ה לי א ר י‬
‫כ מ א ז ו מ ו כ ר ח א נ י ל ה נ י ח ידי מ כ ל מ ל א כ ת מ ח ש ב ת א ש ר א י נ ה צ ר י כ ד ז ‪t,-,‬‬
‫כך למען ת ת כחי ה נ ש א ר לעבודת משמרתי ולדברים הנחוצים כ י ו‬
‫׳‬
‫ע ל כן ל א א ו ב ל ע ו ד ל צ א ת ו ל ב א בדברי ש ע ש ו ע י ם כ מ ק ד ם ו א ת מ‬
‫ומיודעי הסליחה‪.‬‬
‫ב‬

‫ב ה‬

‫״‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ש‬

‫א‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ת‬

‫ר‬

‫י‬

‫ת‬

‫ע‬

‫י‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ד ב ר י ת ו ר ה ה נ ח מ ד י ם א ש ר ב ם כ ב ד נ י מ כ ״ ת נ״י ל ה מ ל י ץ ב ע ד ד ז כ ‪ 1‬ך‬
‫א ״ ח תקכ״ב ממעיני ח כ מ ה יצאו וראוים למי שאמרם• ״ ל ״ י ה ק ל ו ז ^ ן ‪-‬‬
‫א ״ א כלל ל ת ת טעם לסברת הטור דאין פרה יוצאת ברצועה שבין ק ו ‪ ^ -‬ן !‬
‫מ ש ו ם ש ב י ת ת ב ה מ ה בי״ט‪ ,‬ד ה א א ף א י א מ ר י נ ן ד י ש ש ב י ת ת ב ה מ ה כ ד ״ '‬
‫מ ״ מ ה א אין איסור ה ו צ א ה בי״ט בשיש צורר ק צ ת ע ל כל פנים ור^ברעז^‬
‫^‪'^-‬‬
‫בין קרני פ ר ה בין מ ש ו ם ש י מ ו ר בין לנוי ו ד א י צורך ק צ ת א י כ א ו ג ס‬
‫ש ר י כ ״ ש ב ה מ ה ‪ .‬י מ ח ו ל מ כ ״ ת נ״י ל ע י י ן מ ״ א ר מ ״ ו ס ״ ק י״ב‪ .‬ו נ ר א ה ד ־ ס ״ ן ש‬
‫ל ה ט ו ר ד ט ע ם איסור יציאת פ ר ה ברצועה בי״ט הוי מ ש ו ם ד מ י ח ז י‬
‫ד א ז י ל ל ח י נ ג א ד ו מ י א ד ה נ ה י ג ב מ ק ל ] ר א ה ב״י ע ל אתר[‪.‬‬
‫ד‬

‫מ‬

‫ע נ‬

‫מ‬

‫ט‬

‫מאוד מאוד שמחני‬
‫בעיני ח כ ם גדול כ מ ו ת ו‬
‫ב ר א ש י ת ח‪ ,‬בא[ א ש ר‬
‫ל‬
‫]עיי ר ש ״ י ש ב ת פ ט ע ״ א‬
‫ה‬

‫א‬

‫ד‬

‫ם‬

‫פ י‬

‫ע‬

‫נ‬

‫י‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ת‬

‫מ כ ״ ת נ״י ב ה ו ד י ע נ י א ש ר ד ב ר י ב י א ו ר י מ צ ^ ר‬
‫י״נ‪ .‬ו ע ל ד ב ר י ה ״ ר ] י צ ר ה ר ע ‪ ,‬ע י י ן פ י ׳ ‪I j / o u n‬‬
‫לדד‪1‬‬
‫"‬
‫ל‬
‫י‬
‫אמרי‬
‫ל ייע^י‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫י ל‬
‫״ל‬
‫ד ״ ה ב א ה ש ט ן [ א ם ב ו נ ת ] ה ו י ת ו ?[ ל ה כ ש י ל‬
‫] י‬

‫י‬

‫ג‬

‫ם‬

‫ש‬

‫א‬

‫ח ז‬

‫י‬

‫נ‬

‫נ‬

‫י ו צ ר‬

‫כ י י ו נ‬

‫ד ז ר ע‬

‫ז ה‬

‫א‬

‫ד‬

‫א‬

‫א‬

‫ם‬

‫י צ י ר‬

‫א‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ע‬

‫י‬

‫א‬

‫י‬

‫ע‬

‫י‬

‫ה ת ד ‪ 7‬ע‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ד‬

‫א ל א ודאי א ף חז״ל הורונו שאין רע ב ע צ ם יוצא מ ת ח ת ידי ב ו ר א נ ו י ^ נ נ ע ב '‬
‫המוסרי והאלקי א ש ר בנו שניהם ב א ח ד טובים ואם היה ל א ד ם כל ר ע •‬
‫ו כ ל ט ו ב מ ת ו ק ה ל א א ז נ ס ע כ ל י ת ר ו בו‪ ,‬ל א ה י ת ה ל ו ב ח י ר ה א ל א ן‬
‫א כ ‪£‬‬
‫י‬
‫יי‬
‫נמשך א ח ר טבעו ה פ ש ו ט כמו בהמה• י ל‬
‫ב מ ש ת ה במשגל בממון כולם טובים וטהורים והכרחיים ל ש ל מ ו ת נ י‬
‫י‬

‫ד‬

‫‪7‬‬

‫כ‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ת‬

‫א‬

‫ת‬

‫ח‬

‫ו‬

‫מ‬

‫י‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ב‬

‫נ‬

‫י‬

‫כ‬

‫מ‬

‫י‬

‫הרצוג ל ב ז ה מ ת י ק ת ה ר ע‬
‫מכללתנ ת ר ש‬
‫דעת ן‪ -‬א ם‬
‫אתר א כ‬
‫נביאם בולמו ת ח ת רםן ה ת ו ר ה והמצוה‪,‬‬
‫נעשה ״יצר רע״ ע ל ידינו וגובר עלינו מ ע ט מ ע ט ע ד א ש ר נ מ ס ר בידו‪.‬‬
‫ובאשר ת א ו ו ת הגופניות שייכות ל ט ב ע א ד ם בריא א ם כן יצרו ש ל א ד ם‬
‫מ ת ח ד ש עליו כל היום ובכל ע ת וכל רגע צריך ה א ד ם ל ע מ ו ד ע ל ה מ ש מ ר‬
‫ל ב ל ת י הכשל‪ .‬וד׳ יצילנו מ מ כ ש ו ל ויאיר עינינו ב ת ו ר ת ו וירבה ש ל ו ם מ ע ל ת‬
‫כ ב ו ד ו נ״י כ נ פ ש ו ו נ פ ש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו ב ל ב ת מ י ם‬
‫הק׳ שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל הירש פ ״ פ זצ״ל‬

‫)ה(‬
‫אגרת זו היא תשובה על שאלת הרב גויטיין‪ ,‬אם על פי דין חייבת קהילתו‬
‫להצטרף אל התאחדות הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה‪ .‬אחרי ״קונגרס״ יהדות‬
‫הונגריה בשנת ‪ ,1868‬שבה גברח ידם של ח״ניאולוגים״ )שוחרי הריפורמה‪ ,‬ג ם ‪:‬‬
‫מפלגת הקונגרס ]ק״ג[(‪ ,‬התפלגו הקהילות לשלוש מסגרות נפרדות ו ע צ מ א י ו ת ‪:‬‬
‫הגיאולוגים‪ ,‬החרדים )אורתודוקסים‪ ,‬ארטהאד ( וקהילת ה״סטאטום קוו״ )שטא־‬
‫טוסקווא‪ ,‬שט״ק‪ ,‬שט״קווא ־ ‪ ,(status quo -‬כלומר קהילות שלא שינו ממעמדם‬
‫הקודם ולא הצטרפו לשום צד‪ .‬בקיץ ‪ 1870‬התקיימה אסיפה של רבנים ומנהיגים‬
‫בה הוחלט על הקמת ארגון הקהילות האורתודוקסיות ועל תקנון הארגון )״ארגא־‬
‫ניזאטיאנס־שטאטוט״ — ‪0statut‬־‪ ,(rganisations‬שאושר ע״י הממשלה באוקטובר‬
‫‪ .1871‬כן הוקם ועד פועל זמני )״דורכפיהרונגם־קומיסיון״‪ ,‬דפ״ק( שעליו היה לבצע‬
‫את התארגנות הקהילות החרדיות במסגרת ארגון הקהילות האורתודוקסי‪ .‬גוף‬
‫זד‪ .‬הוכר רשמית ע״י הממשלה‪ .‬הצטרפותה של קהילה אל הארגון הארצי נעשתה‬
‫על ידי הצהרה שהיא מקבלת על ע צ מ ה את תקנון־הארגון )״קאנשטאטירונג״(‪.‬‬
‫האגרת נדפסה בירחון מוריה‪ ,‬כסלו תש״מ‪ ,‬עמ׳ טז—כא‪ .‬למרבה הצער ההעתקה‬
‫שם מלאה שגיאות ושיבושים ולא ניתנו ביאורים כלשהם‪ .‬בשעתו הובא דבר‬
‫ההעתקה המשובשת לידיעת מערכת מוריה‪ ,‬אך זו משום מ ה לא עשתה לתיקון‬
‫המעוות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אילו התעניין המפרסם הפזיז אצל יודעי דבר‪ ,‬היה נוכה לדעת‬
‫שעצם הפירםום הוא בעייתי‪ ,‬שכן הרב ש״ר הירש מ נ ע בשעתו את פירםום התשובה‬
‫הזאת‪ ,‬וראה להלן אגרות ו־ז‪ .‬לפיכך היינו הוששים לפרסמה‪ ,‬אלמלא הפירםום‬
‫המשובש הנ״ל שחובה לתקנו‪.‬‬
‫לצורך דיוק ההעתקה כאן הושווה כתב היד עם הטיוטה שבאוסף זגגר במכון‬
‫לחקר יהדות הגולה‪ ,‬אוניברסיטת ב ר ־ א י ל ן ; המספר בקטלוג כתבי היד העבריים‪:‬‬
‫רו״פ ‪ .14‬הוכנסו אי־אלו סימני פיסוק נוספים וקטעים ארוכים חולקו לפסקאות‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ב ״ ה ב א ד נ ו י ה י י ם י ו ם ב׳ פ י נ ח ס ת ר מ ״ א ל פ ״ ק‬
‫שוב״ט לכבוד הרב ה מ ו פ ל ג ו ה מ פ ו א ר כ ש ״ ת מהור״ר אלי׳‬
‫ג א י ט י י ן נ״י א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א‬
‫דברי‬

‫מ כ ״ ת נ״י ה נ כ ב ד י ם נ ש ל ח ו א ח ר י ה נ ה א ש ר א נ י מ ת ג ו ר ר פ ה‬
‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ושואב בעזה״י ת ר ו פ ה ממעיני הישועה‪ ,‬וענות מכתנ״י הרבתני ל ה צ י ע‬
‫לפני עניו הנוגע ל ש ל מ ו ת ולשלום ע ד ת ו יע״א ולבקש עליו ד ע ת י ה ק ל ו ש ז ז ‪.‬‬
‫ת ו ב ן מ כ ת ב ו ה י ק ר ה ו א זה‪ .‬ב ה ח ל ק ק ה ל ו ת מ ד י נ ת ו ל ש ל ש מ ח נ ו ת ה נ ק ר א י ס‬
‫ב ש ם כ ת הקאנגרעסם ובשם ה א ר ט ה א ד א ק ם החונים ת ח ת דגל ה ד פ ״ ק א ש‬
‫הוקם ל מ ש מ ר ת הארגאניזאטיאנס שטאטוט‪ ,‬ובשם השטאטוםקווא ג ע מ י י נ ‪-‬‬
‫ד ע ן שנשארו על תלם בפני ע צ מ ם כמקדם מבלי ה ת ח ב ר ל א ח ת ה כ ת ו ת‬
‫ימין ו ש מ א ל ‪ ,‬ה ח ז י ק ה ע ד ת ו ב מ צ ב ה ש ט ״ ק ל ה ש א ר ל נ פ ש ה ‪ .‬א כ ן ב ל ע נ י נ י‬
‫ה ק ה ל ה מ ת נ ה ג י ם ע״פ ש״ע וגם כתוב בתקנותיהם‪ ,‬א׳ — שבל עניני ה ק ה ל ד ן‬
‫צריבין להיות ע״פ ש״ע ואין כ ח והצדק׳ לאקרו״ט ו ג ם ל א ל כ ל בני ה ק ה ל ה‬
‫ל ה ס כ י ם ל ד ב ר ש ה ו א נגדו‪ .‬ב׳ — ש ה ק ה ל ה א י נ ה ר ש א ה ב ש ו ם ז מ ן ל ק ^‬
‫ע ״ ע ח ק ק י ע ו ן ש ל ה ק ״ ג ‪ ,‬ג׳ — ש א ף א ם י ש כ ח ל ה ק ה ל ה ל ש נ ו ת א י‬
‫ס ע י ף מ ס ע י פ י ה ת ק נ ו ת מ ״ מ ב׳ ס ע י פ י ׳ ה נ ״ ל א ״ א ל ש נ ו ת ב ש ו ם ז מ ה י ה ן‬
‫מ כ ״ ת נ״י ב ק ש כ״פ מבני ק ה ל ת ו שיבררו בפירוש ב ת ק נ ו ת י ה ם ש נ ת ח ב ד ך‬
‫ל כ ת ה א ר ט ה א ד ׳ א ש ר ב ר א ש ם ה ד פ ״ ק ו ל א ש מ ע ו לקולו‪ ,‬א ב ל ל א מ ט ע‬
‫שמבקשים ח״ו ח ד ש ו ת כ״א מפני שקמו איזה אנשים שאינם מרוצים ל ה‬
‫מ כ ב ר ומבקשים ב פ ה מ ל א שיתחברו לדפ״ק ואם ל א יעשו ז א ת אזי י פ ה ד ן‬
‫מ ה ק ה ל ה א ף א ם יכתבו כל ה ת ק נ ו ת ע ״ פ ש ״ ע כנ״ל‪ .‬ו ה א נ ש י ם ה א ל ה מ ר כ י ב ן‬
‫ב א צ ב ע ע ל ד ב ר י ה ג א ו ן מ ה ר ״ ם ש י ק נ ״ ע א ש ר ב ת ש ו ב ו ת י ו סי׳ ש ״ ז כ ת‬
‫דהחיוב ה ו א ל ה פ ר ד מקהל הנקרא ש ט ״ ק ו ו א ותולין א ת עצמן בזה ו ד ^‬
‫ב א י ל ן ג ד ו ל א ש ר ג ב ה ו כ א ר ז י א ל ‪ .‬ו מ כ ״ ת נ״י ה ע ת י ק ל פ נ י ט ע מ י ה ‪ * 0‬ן ‪/‬‬
‫א ש ר מ ח מ ת ו פ ס ק כ נ ״ ל ‪ .‬א כ ן ל פ י ד ע ת מ כ ״ ת נ״י ל א ד ב ר ה ג א ו ׳ כ י > ו‬
‫ע ל ק ה ל ו ת ש א י ן ב ת ק נ ו ת י ה ם בפירוש ע מ י ד ת ם רק ע ל יסוד ה ש ״ ע כנ״‪,‬ש‬
‫ו ה ח ז י ק ד ב ר י ו ב מ ה ש כ ת ב ה ג א ו ׳ בסי׳ ל ״ ד ו ל ״ ה ו ג ם ב ח י ״ ד סי׳ י ״ ד ‪ .‬ו ר ־ ק‬
‫ע ל ז ה מ ס ת פ ק מ כ ״ ת נ״י א ם ל א י ש ל ח ו ש ל ש מ א ב י ש א ד ש ט ״ ק אז^זך‪-‬‬
‫אין ל כ ח ש א ש ר כ מ ה קהלות השט״ק ה מ ה מ ה מ ת ח ד ש י ם ‪ ,‬וגם א ו ל י י ^‬
‫ל ח ו ש ל ח ש ד ו ל מ ר א י ת עין‪ .‬ו א ו ל ם נ ג ד ט ע מ י ם ה א ל ה מ כ ר י ע ג ו ד ל ה ש ל ן‬
‫ו ש נ א ו י ה מ ח ל ו ק ת וכוי‪ ,‬ו ע ת ה ב ק ש מ כ ״ ת נ״י ל ד ע ת ד ע ת ק ט ן כ מ ו נ י‬
‫בל א ל ה א ם ר ש א י ם ה א נ ש י ם ה נ ״ ל ל ה פ ר ד ב צ ב ו ר ם בנ״ל‪.‬‬
‫ו ה נ ה אני כ א ן ח ו ץ ל מ ח י צ ת י ואין ספרים א ת י לעיין מ ק ו ר ה ד ב ר י‬
‫ר‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫ז‬

‫ה‬

‫‪3‬‬

‫ם‬

‫ס‬

‫‪4‬‬

‫כ‬

‫‪5‬‬

‫י‬

‫ק‬

‫ק‬

‫ם‬

‫ה‬

‫ו ל א י כ ל ת י ל ה ש י ג כי א ם ש ו ״ ת מ ה ר ״ ם שיק ח׳ א ״ ח וגם‬

‫א‬

‫ר‬

‫‪1‬‬

‫קהילות‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫לאלופים קצינים ראשים וטובים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫כמה פעמים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫חלק אורה היים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בסיכום דברי מהר״ם שיק בסי׳ שז נ א מ ר ‪ :‬״בעלי השטאטוסקויא‬
‫א‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ג‬

‫ה‬

‫‪,3‬‬

‫ה מ ס י י ע‬

‫ל ד ‪ ,‬ם‬

‫ד ‪ ,‬י י‬

‫ה ו א‬

‫כ‬

‫מ‬

‫י‬

‫ה‬

‫י ׳‬
‫לאוין או בזדון י‬
‫ואדם השוב עובר מלבד האיסורים הנ״ל עוד על לאו דחילול השם״‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ם‬

‫י א ם‬

‫ג‬

‫נ‬

‫א‬

‫ז‬

‫י‬

‫א‬

‫ע ו ב ר י ם‬

‫^‬

‫בן‬

‫תו‬

‫ט‬

‫י‬

‫כ‬

‫א נ‬

‫ס‬

‫כמד‬

‫ייי‪ 1‬היא'‬

‫הרצוגה ע נ י ן ו ל ב ר ר ה ד ב ר‬
‫מכללת ש ל‬
‫דעת ל‪ -‬ע מ ק ו‬
‫אתרי ר ד‬
‫ש ט א ט ו ט « ‪ .‬ו א ם בן א ם ה י ה מ ן ה צ ו ר ר ל‬
‫כ ש מ ל ה ל ד י נ א ה י ה מ ן ה ר א ו י ל מ ש ו ך ידי‪ ,‬ב פ ר ט א ח ר א ש ר — ע פ ר א נ י‬
‫ת ח ת כ פ ו ת רגלי הגאו׳ ה ק ד ו ש זצ״ל — כפי מיעוט ת ב ו נ ת י ל א יכלתי‬
‫לירד לטור ד ע ת ו ויםוד ועיקר דבריו ת מ ו ה בעיני כ א ש ר א ב ר ר לפני מ כ ״ ת‬
‫נ״י‪.‬‬
‫כפי א ש ר הבנתי סברת הגאו׳ זצ״ל יסוד החיוב להיחידים ל ע מ ו ד‬
‫במסורת הברית עם צבור שבעירם ה ו א בעניו ר פ ה מ א ו ד נגד חיוב כל‬
‫היראים בכל מקומות מושבותיהם במדינתם ל ב א בברית הדפ״ק ולקבל‬
‫עליהם תקנותיהם‪ .‬ומה א ע ש ה בפי קוצר ד ע ת י ושכלי הקלוש נהפוך ה ו א‬
‫ד ה א בסי׳ ל ״ ד נ ר א ה ד ל פ י ד ע ת ה ג א ו ׳ ז צ ״ ל א י ן ל ח י ו ב ה י ח י ד ל ה ש א ר‬
‫ב ח ב ו ר ת ה צ ב ו ר י ס ו ד א ח ר כ י א ם א ו ד י ן ש ו ת פ י ו ע ל פ י ח ״ מ סי׳ ק ס ״ ג‬
‫א ו חזקה מ ש ו ם דרכי שלום ח ש ד וכבוד כ מ ו דין בית ש ז כ ה לביהכ״נ א ו‬
‫לעירוב ש א ט ו ר ל ש נ ו ת מ פ נ י ט ע מ י ם אלה‪ .‬ועל פי ד ר כ ו זה ב א ל פ ס ק ה ל ב ה‬
‫שבנ״ד היבא ד צ ד א ח ד אינם רוצים לקבל תקנות הקאנשטאטירונג רשאי‬
‫הצד האחר לחלק כמו שאם שינה א ח ד מן השותפים יש פלוגתא אם רשאין‬
‫ל ח ל ק ום״ל להגאו׳ ד ב מ י ד י ד א י ם ו ר א ובדברים ש א ״ א ל ת ק ן ל כ ״ ע רשאין‬
‫ל ח ל ק ‪ .‬ו כ ן ל ט ע ם ש נ י כיון ד א י כ א ט ע מ א ר ב א ל ה ש נ ו ת א ו ל ה פ ר ד ע ״ ש‬
‫ו ל ע ו מ ת זה ם״ל בסי׳ ש״ז כ מ ו ד ה נ ש ב ע ש ל א ליבנס ב ת ק נ ו ת ה ק ה ל ה ו א‬
‫ש ב ו ע ת ש ו א ועל כרחו ח ל עליו ת ק נ ו ת ה ק ה ל א ו מ ש ו ם ו ש מ ר ת ם או מ ש ו ם‬
‫א ר ו ר א ש ר ל א יקים‪ ,‬כ ן א נ ו מ ו ש ב ע י ם ו ע ו מ ד י ׳ ל א ש ר ו ל ק י י ם כ ל ה ת ק נ ו ת‬
‫ש ה ם ל מ ג ד ר מ ל ת א ו ל ע ש ו ת סייג ל ת ו ר ה ואין הכוונה ב ״ ד ה ג ד ו ל א ל א‬
‫כל ב״ד שיש בידו דטובי העיר ב מ ק ו מ ם בגדולי הדור בכל מקום‪ .‬ועל פי‬
‫זה ם״ל שכל איש ישראל ב מ ד י נ ת כ ם מחויב חיוב גמור לקבל ה א ר ג א נ י ־‬
‫זאטיאנם שטאטוט של ארטהאד׳‪.‬‬
‫ולולי דברי הגאו׳ זצ״ל א ש ר ו ד א י אין קטן במוני ב ד א י ל ח ל ו ק עליו‬
‫היה נלע״ד שח״ו שחיוב היחידים ליכנם ולעמוד ב א ג ו ד ה א ח ת ע ם קהל‬
‫עירם ל א יהי יותר מ ח י ו ב ש ו ת ף לקיים ה ש ו ת פ ו ת ע ם שותפו‪ .‬ה ל א מ ק ו ר‬
‫כל שותפות הוא דבר התלוי בבחירה מוחלטת‪ .‬אין שום כח להכריח איש‬
‫להיות שותף עם חברו א ל א מרצונם הפשוט ה ת ח ב ר ו והתקשרו זה לזה‬
‫ו א ם כן ד ב ר ברור ה ו א ש מ ש ך ש ו ת פ ו ת ם וחיובם ל ע מ ו ד ב ש ו ת פ ו ת נדון‬
‫על פי ה ס כ מ ת ן ש ה ו ת נ ה ביניהם או בבירור א ו מ ס ת מ א ב ת ח ל ת כניסתן‬
‫לשותפות‪ ,‬וכמו שנכנסו לרצונם כן מ ו ת ר ל ה ם ל צ א ת ולחלק כפי רצונם‬
‫כל זמן שאינו נגד ה ה ס כ מ ה והתנאי ש ה ו ס כ ם והותנה ב ת ח י ל ת השיתוף‪.‬‬
‫א ב ל י ח י ד ע ם צ ב ו ר ש ב ע י ר ו ע ל כ ר ח ו ה ו ט ל ע ל י ו מ ר צ ו ן וצווי ג ב ו ה מ ע ל‬
‫גבוה להיות באגודתו ל ש א ת בעול מ ש א ם ולהתנהג במנהגם‪ .‬ה ל א מיד‬
‫‪7‬‬

‫‪6‬‬
‫‪7‬‬

‫ארגאניזאטיאנס־שטאטוט פיר דיא אויטאנאמע ארטהאדאקסע רעליגיאנםגענאםםענ׳‬
‫שאפט אונגארנס אונד זיבענבירגענם נעבםט אייניגען פארבעמערקונגען‪.Ofen, 1870,‬‬
‫שבנידון דידן‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל ש םוחיוב‪a:xx?7‬‬

‫ב ב א א י ש א׳ ל ה ש ת ק ע ש ם נותנין עליו חומרי מקום ש ב א‬
‫ל כ ל צרביהם‪ ,‬ו א ״ א לו לומר אין רצוני להכנם ב א ג ו ד ת ב ם ו ר צ ו נ י ל ;‬
‫ב פ נ י עצמי‪ ,‬ו ב מ ו כן ו ד א י אין לו כ ח ורשות בשום זמן ל פ ר ו ש מ ז ־ ת ׳ ‪ /‬ב כ ד ר‬
‫כל זמן היותו בתוכם‪ .‬ואל ת פ ר ו ש מן הצבור א ח ז ״ ל ב פ ה מ ל א ד ב ב י פ י ן‬
‫׳ א י ^כ‪1‬ד‪1‬כי‬
‫ל לל‬
‫ב נ י ע י ר ז ה ל ז ה וכוי ו נ ת נ ה ה ת ו ר ה‬
‫יל י־^‪ 3‬ע ל‬
‫ה ע י ר ש ה מ ח ו ה ק ה ל ע ל י ה ם ל כ ך ל ת ק ן ת ק נ ו ת ולגזור ג ז‬
‫ק י צ ת ן ‪°‬ג ב ה ס כ מ ת ה ר ב ה ח כ ם ש ל ה ם ל מ ש מ ר ת ה ת ו ר ה ו ה מ צ ו ה י ל י ־ ג י ^ ג ל ^‬
‫ע ל‬
‫מ ע מ ד ה ק ה ל ה ב ב ל טוב ותושיה‪ .‬ו ה ת ק נ ו ת ה א ל ה שרירים ו ק י י מ י ם‬
‫ועל זרעם ועל כל א ש ר ב ת ו כ ם כ מ ו ת ק נ ת ב״ד הגדול על בל י ש ר א ל ‪ .‬ד ט ע‬
‫גדול יש בדבר‪ ,‬ה ל א אין כ ח ליחיד בפני עצמו לשמור מ ש מ ר ת ד ז ד ‪ 1‬ד ך ‪-‬‬
‫ו ה מ צ ו ה ב י ח י ד ו ת ו ל ב נ ו ת ב י ת נ א מ ן ל ת ו ר ה ו ל ה נ ח י ל ד ת מ ו ר ש ה ־*•ךר־עך‬
‫בי א ם ב ה ת ח ב ר ו ת ו ל צ ב ו ר ‪ .‬ר ק א י ן צ ב ו ר מ ת ו א י ן צ ב ו ר ע נ י ‪ ,‬ו ר ק‬
‫ל א י מ א ם «‪ .‬ו ל א ליחידים נ ת ן ה ב ״ ה תוה״ק למשמרת‪ ,‬מ ו ר ש ה ק ה ל ת י ע‬
‫א מ ר ה א ל ק י ׳ ‪ .‬ו ז ה ל פ י ע נ ״ ד פ נ ת י ק ר ת י ס ו ד מ ו ס ד קיום ע ם ק ד ו ש י ת ר ח ת ו‬
‫בכל תפוצותיו בגלות הנורא הזה א ש ר ח״ו לרופף עמודיו ו ל ת ת ב י ד ‪-‬‬
‫ו א י ש ל ה פ ר ד מ ח ב ר ת ע ד ת ו כל זמן ש ע ד ת ו ע ד ת ישראל ב א מ ת י ־ ג ק ^‬
‫^^׳׳‪,‬ע‬
‫ק ל‬
‫ה מ ח ז ק ת ב ד ת האלקים כפי התורה ה כ ת ו ב ה והמסורה ו ה‬
‫^‬
‫ו א ף ש נ ר א ה בעיניו ש ב ד ב ר פרטי ל א יצאו אנשי ק ה ל ת ו ידי ח ו ב ת ס‬
‫‪t:‬‬
‫גם ב ש ב ו א ל ת ע ש ה ‪ ,‬ה נ ה בכל ד ב ר ש ב ח ו ב ה אפי׳ יחיד יבול לכרןש‬
‫הצבור כמבואר בח״מ‪ ,‬אכן שיהא רשאי לפרוש מצבורו על זה מ י ׳‬
‫כ ז א ת בישראל‪.‬‬
‫מ‬

‫‪5‬‬

‫ך‬

‫ן‬

‫‪8‬‬

‫כ‬

‫‪8‬‬

‫ח‬

‫ה‬

‫כ‬

‫צ‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ע‬

‫י‬

‫‪K‬‬

‫ר‬

‫ה ס‬

‫י ו ת‬

‫י‬

‫ס‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ד‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫פ ם י‬

‫נ י‬

‫ה‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫ד‬

‫כ‬

‫ק‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫ד‬

‫‪nl‬‬

‫ע‬

‫מ‬

‫ז‬

‫ו א ף ד ו ד א י ה ד י ן ע ם ה ג א ו ׳ ז צ ״ ל ד ע ל פ י ח ״ מ ק ט ״ ג ק ה ל ה א ח נ מ ן_‬
‫שותפין להם‪ ,‬היינו לדון ע ל עניני ה מ ם ו ה ע ר כ ה והזכות ו ה ש ב ו ע ה י כ נ י ד ^ ^‬
‫שביניהם‪ ,‬א ב ל יסוד ומקור ח ב ו ר ת ם יחדו ודאי חזק ועדיף מ ת ו ר ת ה ש ר י ז ג כ * ^‬
‫*‬
‫מקור ה ש ו ת פ ו ת ה ס כ מ ה רצונית ומקור חבורת הצבור הוא חיוב ה ע ד ‪-‬‬
‫ובן מ ה ש ד י מ ה הגאו׳ זצ״ל ענין כללי ו ח מ ו ר כ מ ו ה ה ת א ח ד ו ת ע ם ה ^ כ ^ ר ך !‬
‫תקללךן^‬
‫ל ד ב ר י ם קלי ערך נגדו במו ח ז ק ת ב י ת לביהכ״נ או לעירוב‬
‫רבה‪ .‬גם דברים כ א ל ה ל א נולדו כי א ם מ מ ק ו ר ה ס כ מ ה ר צ ו נ י ת ‪ ' 1 * 0‬י‬
‫י ת ד‬
‫למימר א ד ע ת א דהבי ל א עשיני הזכייה ל‬
‫לשנות‪ ,‬ו מ ה זה לחוב המוטל על בל יחיד בע״ב להיות ב א ג ו ד ה ע ם ה^כגנרר‪-‬‬
‫י‬
‫כ מ ו ש ל א היה לו בחירה ליכנס כר אין לו בחירה ל צ א ת ‪.‬‬
‫ד ן ל‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫פ‬

‫ב י ת‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ח‬

‫מ‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ט‬

‫מ‬

‫ר‬

‫א‬

‫א‬

‫ב‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫ו ל ע ו מ ת זה מ ה ש ד מ ה הגאו׳ זצ״ל לומר ש כ ש ם שבל יחיד מ י ‪ /‬ן ן ^‬
‫לייכנס‬
‫ו ע ו מ ד ל י כ נ ס ב ת ק נ ו ת ק ה ל ת ו כ ר יהיו כ ל ה ק ה ל ו ת מ ו ש ב י‬
‫ב ת ק נ ו ת ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ט ש ט א ט ו ט ה ו א ד ב ר מ ת מ י ה בעיני ע ט ל ף כ כ ן ך‬
‫ע‬

‫ת‬

‫י‬

‫ע‬

‫י‬

‫מ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ת‬

‫מ‬

‫‪ 8‬אבות ב‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 9‬תוספתא בבא מציעא יא‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ 10‬עי׳ בבא בתרא ח ע״א‪.‬‬
‫‪ 11‬עי׳ בוכות ח ע״א‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫לז׳ ט ו ב י ה ע י ר ב ה ס כ מ ת ה ח כ ם ש ל ה ם נ י ת ן ה כ ח ל ת ק ן ו ל ג ז ו ר ע ל כ ל ל‬
‫הרצוגל ה ם ה ב ח ו ה מ מ ש ל ה‬
‫מכללתי ת ן‬
‫אתרו רדעתש ‪-‬ל ה ם נ‬
‫אנשי ע ד ת ם כי ה ם ה ו מ ח ו ל כ ר ו מ י ד צ ב‬
‫לכר והם לעירם כ מ ו ב ״ ד ה ג ד ו ל לישראל‪ .‬א ב ן מ י ש מ ע כ ז א ת מ י ר א ה‬
‫באלה שיהא כח וממשלה לחכמים ואנשים לתקן גזרות ותקנות על קהלות‬
‫שלא ה מ ח ו ם עליהם ו ל א ביררו א ו ת ם ל ב ך ע ד שיהו כולם אפי׳ א ו ת ם ש ל א‬
‫בררום ו ל א ה מ ח ו ם ע ל י ה ם י ה ו ב נ ש ב ע י ם ו ע ו מ ד י ם ל ק ב ל ע ל י ה ם א ת א ש ר‬
‫ת ק נ ו וגזרו‪ ,‬ה ל א א פ י ׳ ט ו ב י ה ע י ר ל א נ ש י ע י ר ם ל ד ע ת ג ד ו ל י ה פ ו ס ק י ם‬
‫כוחם מוגבל כפי ענין ברירתם ואין ל ה ם כ ח ו ה ר ש א ה ל ת ק ן ד ב ר ש ל א‬
‫ה ו ב ר ר ו ל ב ך ב פ י ר ו ש א ו מ ס ת מ א כ מ ב ו א ר ב ח ״ מ סי׳ ב׳‪ .‬כ ש ״ כ ש א י ן כ ח‬
‫והרשאה לחכמים ואנשים לתקן תקנות מחייבות על קהלות ש ל א ב י ר ת ם‬
‫ו ל א ה מ ח ו ם ע ל י ה ם כ ל ל ‪ ,‬ובי ע ד י פ י מ ד נ י א ל מ ש מ א י ו ה ל ל ו מ ש א ר ר ב נ ן‬
‫ש א מ ר ו ע ל י ה ם ש ג ז ר ו ו ל א ק ב ל ו ע ל י י ה ן ‪.12‬‬
‫תמיהות ה א ל ה עמדו לנגדי בהשקפה הראשונה בדברי הגאון זצ״ל‬
‫וחלילה לי לחלוק על דבריו א ש ר קטנו ע ב ה מ מ ת נ י ‪ ,‬ב פ ר ט מ ב ל י עיון ב מ ק ו ר‬
‫הדברים בםפרי הראשונים א ש ר רחקו ממני פ ה וכבר א מ ר ת י שהיה מ ן‬
‫ה ר א ו י ל מ ש י ר א ח ו ר א ת ידי‪ .‬א כ ן א ח ר ע י ו ן ה י ט ב ב א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט‬
‫אשר נ מ צ א בידי ראיתי שאינו צריך ל כ ל ה ש ק ל א והטריא ה נ ״ ל וכבוד‬
‫הגאון זצ״ל וכבוד דבריו במקומם ה ק ד ו ש והטהור מונח‪ .‬לענ״ד מאין ספק‬
‫ה א נ ש י ם ה ח ו ל ק י ם ע ל ק ה ל מ כ ״ ת נ״י א י נ ם ר ש א י ם ל פ ר ו ש מ ן ה צ ב ו ר‬
‫מ ח מ ת ש א ל ה אינם רוצים לקבל עליהם ת ק נ ו ת הארגאניזאטיאנס שטאטוט‪.‬‬
‫ח ד א דמתקני ה ת ק נ ו ת ה א ל ה גופן ת ב ר ו לגזיזותייהו ב א מ ר ם ד ף ‪ 8‬שאפי׳‬
‫אותן ה ק ה ל ו ת א ש ר ש ל ח ו ברורים ש ל ה ם ל א ם י פ ת ה מ ת ק נ י ם ל א יהיו נכרחים‬
‫כלל לקבל ה ת ק נ ו ת וז״ל‪ :‬״ ד א ם זעלבטט יענע געמיינדען‪ ,‬דיא אין ד ע ר‬
‫קאנשטיטואירענדען פערזאממלונג דורך איהרע זעלבםטגעוועהלטען פער‪-‬‬
‫טרויענטמעננער פ ע ר ט ר ע ט ע ן ווארען‪ ,‬צור א נ נ א ה מ ע דיזעס א ר ג א נ י ז א ט י א נ ס‬
‫ש ט א ט ו ט א י ן ק י י נ ע ר ווייזע ג ע צ ו ו א ו נ ג ע ן ו ו י ר ד ע ן ״ ‪ .‬א ם ב ן נ ר א ה ל ה ד י א‬
‫שלא שלחו תקנותיהם החוצה ב ת ו ר ת תקנות וגזרות מוחלטות ה ח ל ו ת‬
‫ע ל ה ק ה ל ו ת כמו ת ק נ ו ת טובי העיר ע ל א נ ש י עירם‪ ,‬א ל א הברירה על כ ל‬
‫ק ה ל ה ו ק ה ל ה א ם ל ק ב ל ם א ו ל מ א ן בם‪ .‬ו א ף א ם נ א מ ר ש א ע פ ״ כ כ ד י ל צ א ת‬
‫ידי ש מ י ם ת ה י י נ ה ה ק ה ל ו ת מצווים ל ק ב ל ם מ ר צ ו נ ם ה ט ו ב מ ״ מ ר א י ת י‬
‫דברים בתקנות ה א ל ה א ש ר לפי ע נ ״ ד מ א ו ד צריכים שיקול ה ד ע ת ל א ב ל ב ד‬
‫א ם יש מ צ ו ה ב ק ב ל ת ם א ל א אפי׳ א ם רשאי שום קהל ע ד ת ישראל לקבלם‬
‫וליםד קיום ע ד ת ם ע ל קיצתם‪ .‬כי ל פ י ע נ ״ ד יש ד ב ר י ם מ ס ו פ ק י ם ו ג ם מ ס ו ב נ י ם‬
‫‪1 3‬‬

‫‪12‬‬

‫עבודה זרה לו ע׳יא‪ ,‬שבת יד ע״ב; והשווה כתבי רש׳׳ר הירש )גרמנית(‪ ,‬כ י ד ד‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.526‬‬

‫‪13‬‬

‫שאף אותן הקהילות‪ ,‬שהיו מיוצגות באסיפה המכוננת על ידי אנשי אימתן הנבחרים‪,‬‬
‫לא יוכרחו בשום אופן לקבל את תקנון־הארגון הזה‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכל?ן׳‬

‫ב ה ם א ש ר עזבו יםוד א ש ר עליו נתיצבו קהלות ישראל מ ע ו ל ם‬
‫ג ם מ ס כ נ י ם מ א ו ד מ ש מ ר ת ה ד ת ע ל ת ל ו כ א ש ר אברר‪.‬‬
‫י א מ ר ו ז ״ ל ‪ :‬ד י א ר ע ל י ג י א נ ס ג ע מ י י נ ד ע ווירד ג ע ב י ל ד ע ט ד ו ד ך ‪-‬‬
‫* הב^יר״דסז‬
‫פרייוויליגע פעראייניגונג פ א ן אינדיווידוען ו ב ר ״ ובא ל‬
‫ל ז ה ד ח ‪—10‬וו ש ל א בל היושב בעיר ש י ש ב ה ע ד ת י ש ר א ל י ה י מ ר כ נ ר ״ ד ו‬
‫ל ה י ו ת ב א ג ו ד ת ם א ל א ה כ ל תלוי ברצונו הטוב והברירה ב י ד ו ב ב ג ד ן ל ן ‪ -‬ן ‪-‬‬
‫ה ^‬
‫מ ו ח ל ט ת ליבנם ב ת ו כ ה א ו ל ח ד ל ‪ ,‬ובן ניתן ל ו ה ר ש ו ת ל פ ר ו ש מ ז‬
‫י " ׳*בליד‬
‫ה ן מ ט ע ם ה ג ו ן ה ן מ ט ע ם ש א י נ ו הגון‪ .‬ו ב ז ה ה ר ס י י ל‬
‫זדז דפד׳‬
‫י ס ד ו א ב ו ת י נ ו ז ״ ל ק ה ל ו ת י נ ו מ ע ו ל ם ו ד נ ו כ ו פ י ן בני ע י י‬
‫נ ק כ ס‬
‫ו נ ע ש ה • כ מ ע ט ק ה ל ד׳ כ ב י ת א כ ס נ י א א ו כ ח ב ר ה ב ע ל מ א א ש י‬
‫ו ז ה י ו צ א א י ש כ א ש ר י י ש ר בעיניו‪ .‬ו מ י ה ו א ז ה א ש ר י א נ ח ב ש ו ם ע ד ה ק ז ־ ־ ד‬
‫ה מ ו א ס ת לעזוב א ב ן פ נ ת יסוד מ ו ס ד חיוב הישראלי ליכנם ו ל ע מ ו ד ב א ג‬
‫ע ד ת ד׳ שבעירו א ש ר עליו ע מ ד ו ואשרו קהלותינו מעולם ו ל ת ת מ ש א כ ‪^ 7‬‬
‫ע ל כ נ פ י ר ו ח כ ל א י ש ו א י ש כ פ י א ש ר י י ש ר בעיניו‪.‬‬
‫ה‬

‫ד‬

‫י‬

‫ו‬

‫ד‬

‫צ‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫ב ט‬

‫ה‬

‫י‬

‫ם‬

‫י‬

‫ה‬

‫ז‬

‫א‬

‫א‬

‫ם‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ז‬

‫ה‬

‫‪ 7‬ע ה‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫ס‬

‫ו א ח א ם נ ע ל י ם עינינו מזה‪ ,‬מ ״ מ ד ב ר א ח ד יש ב ת ק נ ו ת ה א ל ה ׳ ע ז ז ־ ז ר ^‬
‫מ ת נ ג ד ב מ ו ח ל ט ל מ ש פ ט ה מ ס ו ר ל נ ו ב ש ״ ע ויש ב ו ס ב נ ה ע צ ו מ ה ל כ ; ל ^‬
‫קיום ד ת ת ו ה ״ ק ע ד שלפי ענ״ד אין שום קהל יראים א ש ר י י ל י ל ק ב ב ל ד‬
‫ו ה ו א ז ה ‪ :‬ב ד ח ב ו א ו מ ר י ם ו מ ת פ א ר י ם א ש ר ח י ר ו ת ג מ ו ר ח ר ו ת ע ל ?‪'rrf‬‬
‫לן‪^-‬‬
‫תקנותיהם ובקהלות א ש ר יתיםדו ויתנהגו על פיהם איטור ג מ ו ר‬
‫ל ח ק ו ר ו ל ד ר ו ש ע ל חיי ה י ח י ד י ם ע ל א מ ו נ ת ם ו ד ע ו ת ם ו ע ל א ש ר י ע ש ו ו י ז ‪. -‬‬
‫בחיי י ח י ד ו ת ם וגם להיות פו״מ ר ו ״ ט ע ל ה ק ה ל יכשר בל א י ש ‪^;•**o‬‬
‫‬‫ובלבד שישמור א ת פיהו ב א ס י פ ת הקהל ו ה ע ד ה מ ת ת ע צ ה ל ש נ ו ת‬
‫ימב־ד־ןיג‬
‫בעניני ה ק ה ל ש ל א כ ד ת הש״ע‪ .‬בזה ובזה ל ב ד יפטל‬
‫ה ע ד ה ע ״ ש היטב‪ .‬ו א ם כן ב ק ה ל ו ת ה ת ק נ ו ת ה א ל ה יבשרו א פ י ׳ פ י ׳ ע ז ^ י נ ‪ -‬ן‬
‫גמורים מינים ואפיקורסים ל ה ק ר א ב ר א ש ה ע ד ה ולתת ה מ ש ר ה ו מ ע ז פ ‪ 7‬ד ־‬
‫כ ל עניני ד ת ת ו ה ״ ק על ש כ מ ם ורק במקום ובזמן א ס י פ ת ה ק ה ל י ש מ ר ו ל‬
‫מ ח ס ו ם ל ב ל ת י יעלו ךבר נ ג ד הש״ע‪ .‬ו ה ל א ד ב ר זה כמו ש ה ו א ד ב ר ה ט ל‬
‫ע ל פ י ח ו ק י ה ש ״ ע ש ע ו מ ד י ם ו מ ז ה י ר י ם ב פ י ר ו ש ב ח ״ מ סי׳ ל ״ ז ב ה ג ה ב ‪0‬‬
‫י בדייכיכן‬
‫שטובי ה ק ה ל ה מ מ ו נ י ם לעסוק בצרכי רבים א ו יחידים‬
‫ואסורים להושיב ביניהם מי שפטול לדון מ ש ו ם רשעה‪ .‬כ מ ו בו י ש‬
‫ס כ נ ה ע צ ו מ ה לקיום ה ד ת ע ל תלו‪ .‬וכי רק ע״י ע צ ת קום ו ע ש ה ב ע ב‬
‫ה ק ה ל ה ‪ ,‬ה ל א כ מ ו בן ב ש ב ו א ל ת ע ש ה י ו ש ת ת מ צ ב ה ע ד ה ש ל א י י ע ש ה‬
‫א ש ר ראוי ל ע ש ו ת ו א ת א ש ר ייעשה ל ת ק נ ת התורה והמצוה‪ ,‬א ם א נ ז ‪ 1 £‬ל‬
‫יראי אלקי׳ א ש ר ה ם יהודים בלב ונפש ה ש מ ח י ם על תקון ה ד ת ו מ ת א ב ל מ‬
‫על שבריה שומרים מ ש מ ר ת ה ו א ש ר ל א ייעשה ולא יתוקן ע״י ר א ש י ה ע ז ‪ -‬ך ‪-‬‬
‫ה מ ל ע י ג י ם ב ל ב ב ם ע ל עניני ה ד ת ה ש מ ח י ם ע ל א ב ד ן ת ו ה ״ ק א ש ר כ ג ‪ -‬ך !‬
‫כ‬

‫ג ב ד ך‬

‫‪1 5‬‬

‫ז‬

‫מ‬

‫ה‬

‫י‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ר‬

‫י‬

‫ה‬

‫א‬

‫ג‬

‫ר‬

‫‪:‬‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ע‬

‫י‬

‫ד‬

‫ז‬

‫ס‬

‫ו‬

‫ק‬

‫ך‬

‫ג‬

‫;‬

‫ך‬

‫ל‬

‫ב‬

‫ד‬

‫כ ן‬

‫ס‬

‫‪ • 14‬הקהילה הדתית תכונן ע״י התאחדותם מרצון של יחידים‪,‬‬
‫‪15‬‬

‫פרנסים ומנהיגים ראשים וטובים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫גרשו מ ב י ת ח י י ה ם ו ב ב י ט ו ל ה מ כ ל מ ק ו ם נ י ח א ל ה ם ‪ .‬ו א י ה א י פ ו א כ ב ו ד‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫התורה ולימודיה הידור ה מ צ ו ת ומנהגי י ש ר א ל בעיני קטן וגדול ב ת ו ך‬
‫העדה אם האנשים השומרים מ ש מ ר ת הקודש אשר ה מ ה בראשי ה ע ם‬
‫לתורה ותעודה יושבים ב ח ד ר ה ק ה ל בטלית ה י ר א ה ע ל ר א ש י ה ם ושומרים‬
‫דל ש פ ת י ה ם מ ק ל ו ת ר א ש נגד הש״ע‪ ,‬מ ת ק נ י ם עניני ת ״ ת ש ב ת ו מ ו ע ד‬
‫שחיטה ומקוה ובר ו ה מ ה ב ע צ מ ן מ ח ל ל י ש ב ת וי״ט מ ת ג א ל י ם ב מ א כ ל י‬
‫טריפות ובבעילות א ס ו ר ו ת ומלעיגים ע ל דברי ה ת ו ר ה ו ה י ר א ה בריבוי‬
‫תענוגיהם במושב לצים בבתי מ ש ת א ו ת ובחינוך בניהם ובנותיהם ל ב ע ל‬
‫— דבר זה ה ו א ל ע נ ״ ד ד ב ר מ ש ח ת ו מ ש ח י ת כל כך ע ד ש א י א פ ש ר בעיני‬
‫שהיו תקנות ה א ל ה לפני הגאו׳ זצ״ל ב כ ת ב ו ת ש ו ב ו ת י ו א ו ד ו ת ם א ל א ו ד א י‬
‫טמך על מתקניהם ש ל א הוציאו ד ב ר שאינו מתוקן מ ת ח ת ידיהם‪ .‬ה ל א‬
‫הוא בעצמו בשו״ת ש״ט צועק ע ל חוקי ה ק א נ ג ר ע ם וז״ל ב פ א ר א ג ר א ף ״‬
‫ב׳ נ א מ ר ש כ ל א ח ד י ו כ ל ל ה י ו ת מ ה נ ב ח ר י ם ל ה י ו ת ל ר א ש ה ע ד ה ו ז ה א י נ ו‬
‫והוא נגד ה ת כ ל י ת ונגד התורה‪ .‬ה נ ה ת כ ל י ת ר א ש ע ד ת קולטורגעמיינדע‬
‫היא ל א ש ר ולקיים כ ל ענייני ה ד ת י י ם ה צ ר י כ י ם ל צ ר ב י בני י ש ר א ל ועניני‬
‫ה ד ת ו ה א מ ו נ ה צריכין להיות עפ״י ד ת ת ו ה ״ ק ואיר א י ש א ש ר עובר ע ל‬
‫ה ת ו ר ה ו א י נ ו מ ק י י ם א ו ת ה יהי׳ ר א ש ל א ש ר ו ל ק י י ם ה ת ו ר ה ‪ ,‬מ י ש ע ל ח י י ו‬
‫ל א ח ם ע ל חיי ח ב ר ו ל א ב ״ ש כ מ ב ו א ר ב ד ב ר י ח ז ״ ל ו ב פ י ר ו ש פ ם ק ה ש ״ ע‬
‫ח ״ מ סי׳ ל ״ ז ד א ם ו ר ל ה ו ש י ב ב י ן ר א ש י ו ט ו ב י ה ע י ר ה פ ס ו ל י ם מ ש ו ם ר ש ע ה‬
‫ע״כ לשונו הזהב‪ .‬והנה ת ק נ ו ת ה ד פ ״ ק ו ת ק נ ו ת ה ק א נ ג ר ע ם ב ד ב ר זה ש פ ה‬
‫א ח ת ודברים א ח ד י ם להם‪.‬‬
‫עוד א ח ת וגדולה היא אלי אשר נראה לענ״ד חסרון גדול הצריך‬
‫תיקון ב ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט ו ה י א ה ד ו ר כ פ י ה ר ו נ ג ם ק א מ מ י ם י א ן ג ו פ ה ‪.‬‬
‫ה נ ה כ מ ו ש מ ט ו פ ר ד ה ‪ 22‬ל א ה י ה ע י ק ר ב ו נ ת ה א ר ג א ג י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט‬
‫שיעמוד איש או ל ה ק ת אנשים ב ר א ש כלל ה ק ה ל ו ת המתיםדים ומתנהגים‬
‫על פי ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם שטאטוט‪ ,‬ורק א ג ב ג ר ר א ו ב ד ר ך א ר ע י ו ב פ ק ו ד ה‬
‫עוברת הוקם הדפ״ק למען עשות א ת א ש ר היה אז בזמן קרוב נצרר ע ו ד‬
‫להפיק א ת הארג‪.‬שטאט‪ .‬א ל הפועל‪ .‬והנה כפי א ש ר הבנתי מ ת ו ך כתבי‬
‫העתים הדפ״ק‪ ,‬עדיין קיימת א ף ש כ ב ר ח ל פ ו יותר מ ע ש ר שנים מ ע ת היותה‪,‬‬
‫והיא היום א מ צ ע י בין ה ש ר ר ה ובין ה ק ה ל ו ת ‪ ,‬ו ב ז ה — א ם י א ו ת ל א י ש ה ע ו מ ד‬
‫במרחק רב חוץ ל מ ד י נ ת כ ם ל ש פ ו ט ע ל ענין רחוק כזה — יש ל ע נ ״ ד ח ש ש‬
‫גדול ש כ ב ר היום או ברבות הימים ת ח ש ב ה ד פ ״ ק בעיני ה ש ר ר ה ו ה מ ל כ ו ת‬
‫כאילו עניני ה ת ו ר ה ו ה ד ת ש ל ה ק ה ל ו ת נתונים ת ח ת מ ש מ ר ת ה ד פ ״ ק ו א ם‬
‫יש ל ק ה ל ה ד ב ר א צ ל ה ש ר ר ה ל א ת א ש ר ותקיים שום ד ב ר בלתי ה ם כ מ ת‬
‫הדפ״ק ולבל ה פ ח ו ת תהי׳ א י ש ע צ ת ה ‪ ,‬ויציעו כל ד ב ר לפניה ל ש מ ו ע ד ע ת ה‬
‫מ ש פ ט ה ועצתה‪ .‬ובענין זה בבר היום א ו ברבות הימים י א ב ד ח ר ו ת ה ק ה ל ו ת‬
‫מ ה ם ו ת ח ת היותם בני חורין ל ת ק ן עניני ע ד ת ם כטוב בעיניהם בל ע ו ד‬

‫‪16‬‬

‫בסעיף‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שיתנהגו רק ע ל פי חוקי הש״ע במו שהוא ב א מ ת בונת ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ס‬
‫משיעב‪-‬‬
‫ש ט א ט ו ט ו ל א יבלו ש פ ת ו ת י ה ם מ ה ת פ א ר על תיקונם ל‬
‫ד ו ת או ל ב ל ה פ ח ו ת תלויות ב ד ע ת הדפ״ק‪ .‬ולא אפונה א ש ר א ם ה י ו ‪ /‬ץ ‪-‬‬
‫בונת ה מ ת ק נ י ם מ ת ח ל ה ל ה ע מ י ד קאממיםיאן ל פ ק ח ע ל ענין זה היו מ צ ב ל ‪ /‬ב מ י ן‬
‫י ניתנין‬
‫ומגבילין גבול כ ח פ ק ו ד ת ם ב צ מ צ ו ם גדול ובבירור מ פ ו ר ש וגם‬
‫ק צ ב לזמן פ ק ו ד ת ם ע ד היכן ימשך ואיזה ובמה אנשים יבוררו ומי ה ב ו ר ־ ר י ק‬
‫ואיך תהי׳ הברירה בכלל כל דבר הנצרר בפקוד אנשים ל ש ו ם פ ק ד ז ־ ד‬
‫כדי שתהיי פ ק ו ד ת ם להועיל ו ל א ל ה פ ט ד ‪ .‬ה נ ה בל זה ח מ ה א ר ג א נ י ז א ל ‪ * 0 1‬נ ס‬
‫שטאטוט‪ ,‬ורחוק ממני לפגוע בשום פגם ח״ו בכבוד האנשים ש ה ם ד ז י ר‬
‫הדפ״ק‪ ,‬א כ ן א ם אנשי חיל ה ם — א ש ר מ ס ת מ א ה נ א ס פ י ם זה ע ש ר ז ע נ י‬
‫פזד־‬
‫־־־‬
‫ל א ה ע מ י ד ו כי א ם אנשי חיל ידועים ל ש ב‬
‫ח ס ר ו ן ה נ י כ ר א ש ר יובל ל צ מ ו ח מ מ נ ו ת ק ל ה ג ד ו ל ה ב ר ב ו ת ה י מ י ם‬
‫יאות לשום קהלה עוד לקבל הארגאניזאטיאנם שטאטוט כל זמן ש ד ז ד ׳ ״‬
‫^‬
‫ע ו מ ד ת ב ר א ש ם ובלי בירור כ ח ק צ ב וקץ ת פ ק י ד ם בבירור ג מ ו ר ב ה ס‬
‫כל הקהלות‪.‬‬
‫ז ה‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ת‬

‫י‬

‫י‬

‫ה‬

‫נ‬

‫ה י‬

‫ס ר‬

‫ס‬

‫ק‬

‫ה‬

‫ט י ה ם‬

‫ע‬

‫ם‬

‫מ‬

‫צ‬

‫י ו ד י‬

‫ו‬

‫י‬

‫כ‬

‫ש‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ק‬

‫ס‬

‫מ‬

‫על פי בל הג״ל נלע״ר ברור שאין ה א נ ש י ם ה י ח י ד‬
‫ר ש א י ם ב ש ו ם ע נ י ן ל ה פ ר ד ו ל פ ר ו ש מ צ ב ו ר ז י י ל י י ב ם י *" * **•?זך‪-‬‬
‫י ס ‪€‬‬
‫יסדו וקימו ת ק נ ו ת י ה ם ומנהגיהם ל‬
‫להאשים אנשי קהלתכם על מאנם לקבל עליהם ה א ד ג א נ ^‬
‫ט י א נ ס ש ט א ט ו ט א ל א א ד ר ב א כ ך י א ו ת ו י פ ה ל ה ם כ ל ע ו ד ‪~jyvt‬‬
‫נטהרו תקנותיו מ ד ב ר י ם שנראו בעיני כ ש ג ג ה ש י צ א ה‬
‫השליטים והם דברים מעוותים הצריכין תיקון וחסרונות הזנד״י‬
‫מלוא‪.‬‬
‫י‬

‫‪7‬‬

‫פ י‬

‫ע‬

‫‪7‬‬

‫ח י ל ן י‬

‫ז‬

‫י‬

‫״‬

‫ש‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫ג‬

‫ע‬

‫< י‬

‫י ז‬

‫‪3‬‬

‫ן‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫ד א י‬

‫ד‬

‫צ‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ה ג א ו‬

‫י‬

‫ע‬

‫נ‬

‫' ״ יתרו־^‬
‫יקי‬
‫א כ ן ל א א כ ח ד ת ח ת לשוני א ש ר י‬
‫כיוס‬
‫י ק לי‬
‫א מ ת על לשונו א ש ר ל א יפה‬
‫קרב נגד המתפרצים מ ת ח ת אדוניהם ומגמתם לדכא ת ח ת רגלם ז ע ר‬
‫עשית לן‪,.‬‬
‫ל‬
‫ב ר י ת ה ת ו ר ה ו ה מ צ ו ת ו ל ש ע ב ד ם ת ח ת ח ק ק י עונם‪.‬‬
‫ב ז א ת ל א די ל ב ל ת י ה ת ח ב ר ל פ ר י צ י ם ו ל ע ב ו ד א ת ד׳ בינם יבין ע צ מ ן‬
‫א ם כ ל א ש ר י ר א ת ד ׳ נ ג ע ה ב ל ב ב ו ל א י ש ב בין מ ש פ ת י ם כ י א ם י צ ^ ל ^‬
‫יימדוב‪-‬‬
‫י י‬
‫ובקול גדול יקרא לד׳ אני וחבר אני לבל א ש ר‬
‫ללוחמי מ ל ח מ ת מצוה‪ .‬ומי יודע א ם בימים ה ה ם רבים א ש ר ע ב י ר‬
‫קדיעי ‪K‬‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ד׳ ב ל ב ב ם ו מ א ס ו ל ה ת ע ר ב‬
‫ה ש ם ברבים וכל חרדים ע ל ד ב ר ד׳ היו קמים ועומדים ב א ג ו ד ה א ה ^‬
‫ע‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ב‬

‫מ‬

‫א‬

‫ם‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ד‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ג‬

‫נ‬

‫ד‬

‫‪ 3‬ל ר ר‬

‫ה‬

‫ב‬

‫א‬

‫ת‬

‫ע‬

‫) ב ל‬

‫י ר א‬

‫ה‬

‫א‬

‫ב‬

‫ת‬

‫מ‬

‫‪K‬‬

‫ע‬

‫פ ע‬

‫ת‬

‫ם‬

‫ה‬

‫ש‬

‫א‬

‫ו‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ת‬

‫י‬

‫ם‬

‫ע‬

‫א‬

‫י‬

‫ד‬

‫ב‬

‫א‬

‫ע‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ו‬

‫פ‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ר‬

‫י‬

‫י‬

‫ח‬

‫ת‬

‫י‬

‫ר‬

‫כ י‬

‫מ י ע י‬

‫ם‬

‫א‬

‫ו‬

‫^‬

‫י‬

‫צ‬

‫א‬

‫י‬

‫ת‬

‫קנר‬

‫‪7‬‬

‫י‬

‫יל‬
‫יודע א ם ל א הצליחה‬
‫הכלל במועצות ודעת בדרר היותר נאות לתכלית התורה ו ה ת ו ש י ה‬
‫ע ו ו ת ו ח ס ר ו ן א ש ר י צ א ו ל פ י ע נ ״ ד ב ש ג ג ה מ ל פ נ י ה ש ל י ט י ם ב ת מ ה ו ן ‪u,‬‬
‫ל עניני '‬
‫מ ח ר ד ת הקרב‪ .‬וגם היום נלע״ד — כפי א ש ר אוכל ל‬
‫בל כך רחוקים ממני — גם היום ל מ צ ו ה רבה ת ח ש ב ל ע ד ת מכ״רז‬
‫י נייד‬
‫י‬

‫ש‬

‫פ‬

‫ו‬

‫ט‬

‫ע‬

‫‪3‬‬

‫‪1 3‬‬

‫‪28‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוגל ב כ ל מ א מ צ י כ ח ם‬
‫מכללתש ת ד‬
‫דעתה‪ -‬ם ל ה‬
‫אתר ל ק י‬
‫ולכל ה ק ה ל ו ת א ש ר ל ב ב ם ת מ י ם ע ם א‬
‫שיתוקן ה א ר ג א נ י ז א ט י א נ ם ש ט א ט ו ט וענין ה ד פ ״ ק מ כ ל ה מ ת נ ג ד ל ת ק ו ן וקיום‬
‫ה ד ת ומכל הנותן ח ש ש ת ק ל ה לרבות הימים כדי שיוכלו ל ה ת ח ב ר ב א ג ו ד ה‬
‫א ח ת עם ״הארטהאדאקםע רעליגיאנםגעמיינשאפט אונגארנם אונד זיבענ‪-‬‬
‫ב י ר ג ע נ ט ״ ״ ‪ .‬ה ל א ו ד א י ל א ד ב ר ג ר ו ע ו ב ט ל ה ו א א ש ר ה י ט י ב מ כ ״ ת נ״י‬
‫לראות ברות בינתו ש א ה שבתקנותיהם יתוקן הכל ע ל יטוד הש׳׳ע כ ד ת‬
‫וכהלכה‪ ,‬מידי מ ר א י ת עין ומידי ח ש ד ל א י צ א ו כ ל ע ו ד שחונים ת ח ת ד ג ל‬
‫שם ה ש ט א ט ו ט קווא געמיינדען א ש ר רבים מ ה ם עזבו ד ר כ י א ב ו ת י נ ו ז״ל‬
‫ו ה ו צ י א ו י ש ן מ פ נ י ח ד ש ‪ .‬ו י ש ק ו ל נ א מ כ ״ ת נ״י ב ר ו ח ב י נ ת ו א ם ל א ל כ ל‬
‫ה פ ח ו ת כל ע ו ד ש ל א יוכלו ה ס ר מ ה ם ש ם ה ש ט א ט ו ט קווא ג ע מ י י נ ד ע כ נ ״ ל‬
‫ישתפו בינתים ש ם א ר ט ה א ד א ק ם עם ש ם ה ש ט א ט ו ט קווא וזה ה ש ם א ש ר‬
‫יקראו ל ה ם ‪ :‬״ א ר ט ה א ד א ק ס ע שטאטוםקווא געמיינדע״ ובזה י צ א ו ידי ש מ י ם‬
‫וידי ה ב ר י ו ת ‪ .‬ו מ י י ת ן ש א ה ש ט א ט ו ס ק ו ו א ג ע מ י י נ ד ע ן א ח ר י ם א ש ר כ מ ו ה ם‬
‫ל ב ם ש ל ם ע ם א ל ק י ה ם ילכו בזה ב ע ק ב ו ת י ה ם ויקודש ש ״ ש ברבים ע ל ידם‪.‬‬
‫ו ה נ ה ע ל י ל ב ק ש ס ל י ח ה מ א ת מ ב ״ ת נ״י א ש ר ה א ר כ ת י ב ל כ ר ו ה ר ה ב ת י‬
‫א ת נפשי עוז ל ה ר ב ו ת דברים כנ״ל על ענינים רחוקים מ מ נ י א ש ר א פ ש ר‬
‫א מ ת ת מ צ ב ם נ ע ל מ ה מ מ נ י ‪ .‬א ב ן א ח ר א ש ר ע נ ו ת מ כ ״ ת נ״י ה ר ב ת נ י ל ה צ י ע‬
‫ענין ע ד ת ו י ע ״ א ל פ נ י ו ל ב ק ש ד ע ת ד ע ת י ה ק ל ו ש ה עליו ח ש ב ת י כ ח ו ב ע ל י‬
‫לבלתי כ ח ד ת ח ת לשוני א ת ה נ ר א ה לענ״ד‪ .‬ה ל א בל ישראל ערבים זה‬
‫לזה והרחוקים נעשים קרובים ב א ח ד ו ת הברית והאמונה‪ ,‬ואם שגיתי א ת י‬
‫ת ל י ן מ ש ו ג ת י ו ע ם מ כ ״ ת נ״י ה ם ל י ח ה ‪.‬‬
‫ו ד ׳ י ר ב ה ש ל ו ם מ כ ״ ת נ״י ו ש ל ו ם ע ד ת ו י ע ״ א ש ל ו ם ע מ ו ו ת ו ר ת ו ו י ח י ש‬
‫גאולתנו ופדות נפשנו להקים סוכת דוד הנופלת כ א ו ת נפשו ונפש‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו ב ל ב ת מ י ם‬
‫הק׳ ש מ ש ו ן בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ זצ״ל‬
‫אדרעטםע שלי כאן‬
‫‪Rabbiner Hirsch aus Frankfurt a/M‬‬
‫‪Bad Nauheim‬‬
‫‪bey Friedberg‬‬

‫לצורך הערכת תשובתו של רש״ר הירש יש ל ה ע י ר ‪:‬‬
‫תשובה זו יש בה משום הארה משמעותית למשנתו של רש״ר הירש בתפיסת‬
‫יסודות הקהילה וחובת הפרישה מקהילה המתנהלת בניגוד לדין תורה‪ .‬היתםים‬
‫בין הברי הקהילה בענייני ממונות מיוסדים בהלקם על דיני שותפים‪ ,‬אולם מ ע ב ר‬

‫‪17‬‬

‫התאחדות הקהילות האורתודוקסיות של הונגריה וטראנםילוואניה; השווה הערה ‪.6‬‬

‫‪29‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לזה הקהילה היא גוף שההכרות בה הובר‪ .‬על כל בני המקום ואיש אינו בן ח ו ר י ן‬
‫לפרוש ממנה‪ ,‬כ ל ע ו ד הקהילה מתנהלת על פי דין תורה‪ .‬השווה לכך כתבי ר ש ‪/ /‬‬
‫הירש )גרמנית(‪ ,‬כרך ד‪ ,‬עמ׳ ‪.526—7‬‬
‫בתשובה שלפנינו מדובר בפרישה מקהילה שהתנהלה על פי דין תורה‪ .‬נ י מ ו ק‬
‫הפורשים היה שהקהילה לא הצטרפה לארגון הארצי של הקהילות הרריות‪ .‬ר ש ״‬
‫הירש פסק ש ל א זו בלבד שאין בנימוק זה כדי לחייב את הפרישה‪ ,‬א ל א ש י ש י ס‬
‫לאסור א ת ההצטרפות לארגון הארצי ב ש ל כמה מסעיפי תקנותיו‪ ,‬ובייחוד ה ס ע י ף‬
‫ות‪.‬‬
‫המאפשר לפודקי עול תורה ומצוות לשמש ראשים ופרנסים בקהילות‬
‫כבר בשנת ‪ 1869‬פירםם רש״ר הירש מאמר בכתב ה ד ת ״ישורון״ שבעריכתו ) י‬
‫יסוד הזק להשערה שמאמר זה היה מפרי עטו הוא(‪ ,‬בו ת ב ע — לפני ה ס י ל ו‬
‫שבעקבות ה״קונגרם״ — שבתקנות הארגון הארצי של יהודי הונגריה ייאמר ב פ י‬
‫שכראשים ובפרנסים בקהילות לא יוכלו לשמש אנשים הידועים כמתללי ש‬
‫ואוכלי טריפות‪ ,‬ראה ישורון ‪ ,(1869) 15‬ע מ ׳ ‪ .26‬אשר לחובת ההצטרפות ל א ר ג ו ן‬
‫החרדי הארצי היתד‪ .‬עמדתו הכללית של רש״ר הירש מסויגת מלכתחילה‪ .‬ייאיסוך•‬
‫לפרוש מ ן הציבור הל ע ל בני המקום ביחס אל קהילתם‪ ,‬אך לא ביהם ל צ י ר ו ף‬
‫״מלאכותי״ של קהילות במסגרת א ר צ י ת ; ראה ישורון ‪ ,(1868) 14‬ע מ ׳ ‪ 239‬ל מ ט ה ‪.‬‬
‫ו י ש להוסיף‪ :‬גם בשנים שלפני תשובת רש״ר הירש וגם לאהרייי ל ש ב ע ר‬
‫ל ) ״ק״(‬
‫ראשי היהדות החרדית בגרמניה נחת ממעשיו של הועד‬
‫ארגון הקהילות החרדיות בהונגריה‪ .‬ביום ד׳ ויחי תרל״ג שלח ר׳ עזריאל ה י ל ד ס ה י י‬
‫אגרת אל ידידו רש״ר הירש הדנה בנושא זה )אוסף זנגר‪ ,‬כתבי־יד גרמנייס* מ ם ‪/‬‬
‫‪ .(220‬בין השאר הוא מצביע על כך שבין ראשי הארגון ההדדי נמצאים א נ ש י •‬
‫הידועים כ״אוכלי חמץ בפסח״‪ .‬העתונות החרדית בגרמניה התריעה לעיתים ק ר ו כ ו‬
‫על דרכי הניהול הבלתי־דמוקראטיות של הועד הפועל הנ״ל‪ ,‬על מינויים ב מ ק ו ס‬
‫בחירות‪ ,‬על סירוב למסור דו״ה כספי וכיו״ב‪ ,‬ראה ישורון ‪(1884) 17‬׳ ע מ י ‪7 6 6‬‬
‫‪ ;825 ,809—10‬איזראעליט ‪ ,(1888) 29‬עמ׳ ‪ 1803 ,1571‬ו א י ל ד ; ‪' ( ! 8 8 9 ) 30‬‬
‫ע מ ׳ ‪ 157‬ואילד‪.‬‬
‫אליי ח ת נ ו‬
‫יי‬
‫כאמור‪ ,‬מ נ ע רש״ר הירש א ת פירםום תשובתי׳‬
‫הרב שלמה ברויאר‪ ,‬אז אב״ד דק״ק פאפא בהונגריה‪ ,‬ביום י״ט באליל ת ר מ ״‬
‫ושמקורו נמצא ברשות בני המשפחה‪ ,‬יוצא שרש״ד הירש פנה אז אל ד׳ י ד י‬
‫)גוטליב( פישר בשטולווייסנבורג ואל התנו ש ל זה‪ ,‬הרב שלום קוטנא‪ ,‬א כ ״ ן !‬
‫דק״ק אייזנשטט‪ ,‬ועל יסוד הדברים שהללו כתבו לו‪ ,‬ההליט ש ל א ל ה ת י ר‬
‫פירםום תשובתו אל הרב גויטיין ואף הודיע לרב גויטיין שאין הוא רשאי ל ה ש ת‬
‫קיימות‬
‫בתשובה זו הלכה למעשה‪ .‬נראה שרש״ר הירש‬
‫בהונגריה אין ל צ א ת נגד פסק דין מפורש של מהר״ם שיק שההצטרפות אל ד י א ד ג ו ן‬
‫האוטונומי ש ל היהדות החרדית היא מצוה השקולה כ נ ג ד כל הפגמים ש ב ת‬
‫הארגון‪.‬‬
‫ר‬

‫ד‬

‫ו ד‬

‫ח ר ד י‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ר ל ש‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫א‬

‫״ ד פ‬

‫ה פ ו ע‬

‫מ ר‬

‫ת‬

‫מ ת‬

‫מ‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ש‬

‫ת‬

‫ב‬

‫א‬

‫ד י ף‬

‫א‬

‫ת‬

‫מ ש‬

‫ש ו כ נ ע‬

‫ש‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ס‬

‫י‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ש ה י י‬

‫ק ג ך ן‬

‫‪30‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫)‪ 0‬דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אתר‬

‫ב ״ ה ב א ד נויהיים יום ח׳ א׳ ד ר ״ ח א ל ו ל ת ר מ ״ א ל פ ״ ק‬
‫ש ו כ ״ ט ל כ ב ו ד ה ר ב ה מ ו פ ל ג ו ה מ פ ו א ר כ ש ״ ת מ ה ו ר ״ ר אליי׳‬
‫ג א י ט י י ן נ״י א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם י ע ״ א ו ה ג ל י ל‬
‫גי״ה הגיעוני בזמנם א ל נכון ו א ם א ח ר ו פ ע מ י ת ש ו ב ת י ע ד היום א ל‬
‫נ א ישים מ כ ״ ת עלי א ש ם כי ה נ ה ה ו ד י ע נ י מ כ ״ ת נ״י א ש ר רצונו ה ט ו ב ל פ ר ט ם‬
‫ת ש ו ב ת י ב ד פ ו ס ולחלקם בקרב ק ה ל ו ת מ ד י נ ת ו ו ש א ל נ י א ם יישר זה ג ם‬
‫בעיני‪ .‬ו א נ י א ף ש מ ע ו ל ם נ ק ט ת י ב ל ל ז ה ב י ד י א ש ר ל א י צ מ ח ש ו ם ר ע מ ן‬
‫ה א מ ת ו א מ ת ושלום א ה ב ו א מ ר הנביא ת ח ל ה א מ ת ואח״כ שלום מ ״ מ‬
‫א מ ר ת י ה נ ה ר ח ו ק א נ י מ מ ד י נ ת ו ועניו מ צ ב ק ה ל ו ת י ה ל א נ ו ד ע לי בל ה צ ו ר ך‬
‫ומי יודע א ם במקום שכונתי להועיל ל א ת צ מ ח ח ״ ו ת ק ל ה ע״י דברי א ש ר‬
‫א ח א ם כנים ה ם ב ע צ מ ם א פ ש ר ל א ייאותו בפי ה מ ק ו ם והזמן‪ .‬ב פ ר ט א ח ר‬
‫ב א ש ר ה ב נ ת י מ ד ב ר י מ כ ״ ת נ״י ע י ק ר ה ש ג ו ת י א ש ר ה ש ג ת י ־ ע ל ה ד פ ״ ק‬
‫ותקנותיה ל א נעלמו מעיני אנשי מדינתו וכבר זה יותר מ ע ש ר שנים מ י ד‬
‫ב צ א ת ה ת ק נ ו ת וקום ה ד פ ״ ק העירו כ ת ב י ה ע ת י ם ע ל ה ח ס ר ו ה מ ע ו ו ת א ש ר‬
‫ב ה ן ו מ ״ מ ל א ש מ ו א נ ש י מ ד י נ ת כ ם ל ב ב ם ע ל זה‪ .‬ע ל כ ן א מ ר ת י ט ר ם ה ם ב י מ י‬
‫על פרסום ת ש ו ב ת י טוב לי ל ד ע ת א ם יישר בעיני איזה א נ ש י ם ה נ ו ד ע י ם‬
‫לי היותם ח כ מ י ם יודעי בטיב מ ד י נ ת כ ם ודורשים א ת ה ט ו ב ו ה ת ו ש י ה להם‪,‬‬
‫ו ה צ ע ת י א ת ה ד ב ר ל פ נ י ה ם ו מ י ד ב ב א ד ב ר י ת ש ו ב ת ם א ו ד י ע ל מ כ ״ ת נ״י‪.‬‬
‫ו ע ל א ש ר ה י ט י ב מ כ ״ ת נ״י ל ש ו ם ע י נ י ב ח י נ ת ח כ מ ת ו ע ל ב י א ו ר י ל ת ו ר ה‬
‫א ש ר ה ו צ א ת י כיד ד׳ ה ט ו ב ה ע ל קטן כמוני ו מ צ א ב ו ד ב ר י ם ש א י נ ם הגונים‪,‬‬
‫ר ב ת ו ד ו ת י ק ב ל מ מ נ י מ כ ״ ת נ״י א ם י י ט י ב ע מ ד י ל ה ו ד י ע ם א ל י ה ל א א מ ת‬
‫ו ל א כ ב ו ד ה מ ד ו מ ה כ ו נ ת י ו ג ״ ח ת ח ש ב ב ע י נ י א ם י ט ר ח מ ב ״ ת נ״י ל ט ה ר‬
‫מלאכתי מחלית השגיאות‪.‬‬
‫ואודות מחיר הספר‬
‫אכן בשובי הביתה א ר א ה‬
‫ה ח י י ם ו ה ש ל ו ם ל מ כ ״ ת נ״י‬
‫הק׳‬

‫א י ן ז ה ב י ד י כי א ם ת ו ל ה ב ר צ ו ן מ ו כ ר ה ס פ ר י ם ‪,‬‬
‫ל מ ל א ו ת ר צ ו ן מ כ ״ ת נ״י ב ז ה ו כ ע ת א צ א ב ב ר כ ת‬
‫כנפשו‬
‫ונפש מ כ ב ד ו ומוקירו‬
‫שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ זצ״ל‬

‫)ז(‬
‫ב ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ י ו ם ד ׳ ו׳ ט ב ת ת ר מ ״ ב ל פ ״ ק‬
‫שוב״ט לכבוד הרב המפואר והמופלא והמופלג בש״ת מהור״ר‬
‫א ל י ׳ מ נ ח ם ג א י ט י י ן נ״י א ב ״ ד ד ק ״ ק ה ע ד י ע ם ו ה ג ל י ל י ע ״ א‬
‫זכיתי לגי״ה מ ר ״ ח ה ע ב ר ע ם כ ת ב י ם ה ל ו ט י ם א ש ר יקבל ב ז ה מ כ ״ ת נ״י‬
‫בחזרה‪ .‬והנה מ א ו ד מ א ו ד י ד א ג לבבי ונפשי ע ל מ צ ב ק ה ל ו ת מ ד י נ ת כ ם‬
‫יע״א‪ .‬א כ ן א ח ר א ש ר ב א ו אלי כ ת ב י מ כ ״ ת נ״י היקרים ו כ ת ב י ש א ר ה ר ב נ י ם‬
‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ש ר כולכם מ ת א י מ י ם ב י ר א ת ד׳ וכתביהם שונים ואינם מ ת א י מ י ם ב ת ו כ ן‬
‫ה ד ב ר י ם ו א י א פ ש ר ל א י ש במוני ה ש ו ה ה במרחקים ל ב ו א ע ל בירור ה ד ב ד י ס‬
‫ו א מ ת ת ם ‪ ,‬ראיתי טוב וישר ל ב ל ת י ה כ נ ס עוד ב ד ב ר א ש ר ל א א ו כ ל א ח ק ר ה ו ‪,‬‬
‫ודי י ק ו ם ב ע ז ר ת ע מ ו ו ת ו ר ת ו ב כ ל מ ק ו מ ו ת ת פ ו צ ו ת י ו כ נ פ ש מ כ ״ ת ני׳י ו נ פ ‪^ 7‬‬
‫מ כ ב ד ו ומוקירו‬
‫ה ק ׳ ש מ ש ו ן ב ן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל ה י ר ש פ ״ פ ז‪/‬י״ק«‬

‫א ל ר׳ א ל י ע ז ר ל י פ מ ן פ ר י נ ס‬
‫מ כ ת ב זה מתפרסם כאן בתרגום מגרמנית באדיבותם של הרב מאיר ה ר ש ק ו ב י ץ‬
‫המכין לדפוס קובץ אגרות ש ל ר׳ אליעזר ליפמן )פיליפ( פ ר ע ם יאליי׳ ו ש ל מ ר ת‬
‫רבקה )אלם( בנדהיים‪ ,‬נכדתו של רא״ל פרינס‪ ,‬שברשותה הלק מעזבון ם ב ה ‪.‬‬
‫לגוף ה מ כ ת ב יש להעיר שרא״ל פרינס שלה את בנו בכורו משה )מאורת( ל פ ר ב ק ס י ר ט‬
‫ללמוד בבית ספרו של רשר״ה הירש‪ — .‬מונוגרפיה על רא״ל פרינם פירסם ה‬
‫א ״ ב פוזנר‪ ,‬ירושלים תרצ״ט‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ר‬

‫לכבוד‬
‫ה נ כ ב ד מ ר ל׳ פ ר ע ם‬
‫אמשטרדם‬

‫אדוני ה נ כ ב ה‬
‫כיבדני מ ע ״ כ בידיעה על א ו ד ו ת כוונתו וכוונתם ש ל ב מ ה מ י ד י ן ‪-‬‬
‫בעלי ה ש ק פ ה ד ו מ ה לשלו‪ ,‬להקים מ ו ס ד חינוכי שבו ת ט ו פ ח ה ה כ ^ ן ו ‪-‬‬
‫ה ד ת י ת ו ה כ ל ל ‪ -‬א ז ר ח י ת ש ל הנוער ב א ו ת ה מ י ד ה של ת ש ו מ ת ל « י י י ע ז ז זר‬
‫ש י מ ח ה א ו ת י ב ב ל לב‪ .‬ר ו א ה א נ י ב ה ק מ ת מ ו ם ד ו ת כגון ז ה א ת ה ת י ר ^ ך ן‬
‫ה י ח י ד ה ל ח ו ל י ה ש י ם ו ע ה ד ת י ש ל זמננו‪ .‬יהי רצון ש ת ש ר ה ב ר כ ה מ ש מ י‬
‫ע ל פ ו ע ל ידיו ו ה מ פ ע ל יזכה ל ה צ ל ח ה מ ל א ה ‪.‬‬
‫^‬
‫א ת כ ב ד להענות במיטב כוחי ל ב ק ש ת מ ע ״ כ להיוודע פ ר ט י ם‬
‫תולדותיו ועל סדריו החיצוניים והפנימיים של מוםדנו החינוכי‪ ,‬ה מ ו ע ז‬
‫על א ו ת ו העקרון העתיק של ״יפה ת ל מ ו ד תורה ע ם דרר ארץ״‪.‬‬
‫ת י א ו ר מ פ ו ר ט ב י ו ת ר ש ל טדריו‪ .‬ש ל מ ט ר ת ו ו ש ל ת כ נ י ת ה ל י מ ו ד ־ י‬
‫ש ל מ ו ם ד נ ו פ י ר ם ם בני‪ ,‬ד ״ ר מ ׳ ה י ר ש ‪ ,‬ש ה ו א ג ם מ ש מ ש ב ו כ מ ו ר ה ‪ ,‬ב ש נ ת ר ן‬
‫ה ח מ י ש י ‪ ,‬ה ש י ש י ו ה ש ב י ע י ש ל ״ישורון״‪ ,‬ויובל מ ע ״ ב ל מ צ ו א ש ם כ ל‬
‫שרצוי לו לדעת‪ .‬לפיכך אוכל ל ה צ ט מ צ ם כאן ל מ ס פ ר נקודות מ ב ט ב ל ל י י ת‬
‫ונתונים םטאטיםטיים‪.‬‬
‫י ך‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ק‬

‫ע‬

‫מ ר ‪1‬‬

‫ס‬

‫כ‬

‫מ ש י מ ת בית ספרנו ה י א להקנות לבני הנוער‪ ,‬נערים ינערית׳‬
‫ידיעות ומיומנויות שדרכן ירכשו ה ש כ ל ה יהודית וכללית יסודית‪.‬‬
‫בך מקצועות ה ה ו ר א ה לנערים ה ם ‪ :‬דקדוק‪ ,‬ספר המצות‪ ,‬ח ו מ ש ע ם‬
‫נ״ך‪ ,‬מ ש נ י ו ת ‪ ,‬ג מ ר א ־— ע ד ל ד ר ג ת כ ו ש ר ל י מ ו ד ג מ ר א ע צ מ א י ע ם‬
‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד‬

‫‪7‬‬

‫איתן‬
‫מ?ז‬
‫רעז״‬
‫ר^ז״‪',‬‬
‫ד ק‬

‫ר‬

‫הרצוגת כ ז נ ע ר י ם שאיננ*‬
‫מכללת א ו‬
‫דעתע‪ -‬ב ר י ת ‪.‬‬
‫אתרן ה‬
‫תוספות וראשונים — ובתיבה בלשו‬
‫מוכשרים ל ה ש ת ת ח בשיעורי ג מ ר א ל ו מ ד י ם ב מ ק ו ם זה מ נ ו ר ת ה מ א ו ר וחיי‬
‫אדם‪ ,‬אולם כל הנערים ל ו מ ד י ם מ ש נ י ו ת ב ר א ש ובראשונה‪ — .‬ד ק ד ו ק‬
‫גרמני‪ ,‬ס פ ר ו ת ‪ ,‬ח י ב ו ר ‪ ,‬ח ש ב ו ן ‪ ,‬כ ת י ב ה ת מ ה ‪ ,‬צ י ו ר ‪ ,‬ז מ ר ה ‪ ,‬א ל ג ב ר ה ‪ ,‬ה נ ד ס ה ‪,‬‬
‫ט ב ע ‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬כ י מ י ה ‪ ,‬ט כ נ ו ל ו ג י ה ‪ ,‬ג י א ו ג ר פ י ה ‪ ,‬ה י ס ט ו ר י ה ‪ ,‬צ ר פ ת י ת ‪ ,‬א נ ג ל י ת ‪.‬‬
‫נערותינו ל ו מ ד ו ת א ו ת ם ה מ ק צ ו ע ו ת בדיוק‪ ,‬ל ה ו צ י א ת ל מ ו ד ו מ ת מ ט י ק ה ‪.‬‬
‫במקום א ל ה יש להן שיעורים ב מ ל א כ ו ת יד לנשים‪ .‬הן ל ו מ ד ו ת ד ק ד ו ק עברי‬
‫ותנ״ר כמו הנערים‪ .‬הריני מ פ נ ה ת ש ו מ ת ל ב מ י ו ח ד ת ל ד ב ר ש ה ז כ ר ת י‬
‫באחרונה‪ ,‬ה ו א י ל ועל פי נםיוננו יש ל כ ר ת ו צ א ו ת ח י ו ב י ו ת ב י ו ת ר ולכן ה ו א‬
‫נ ר א ה בעיני ח ש ו ב במיוחד‪ ,‬א ל א שברגיל ה ו א נ ת ק ל ב ת ח י ל ה ב ה ס ת י י ג ו ת‬
‫מה‪ .‬שוכחים ש ח נ ה ודבורה הבינו בוודאי ובוודאי א ת ת פ י ל ת ח נ ה ו א ת‬
‫ש י ר ת ד ב ו ר ה ו ש ה צ ל ת ם ש ל גברינו‪ ,‬ב ת י נ ו ו י ל ד י נ ו ה ע ת י ד י ם ת ל ו י ה ב כ ך‬
‫שנרבוש א ת לבבות אמותינו ונשותינו ה ע ת י ד ו ת ל מ ע ן קדשי עמנו‪ .‬א ו ל ם‬
‫א ת לב בנותינו נוכל להלהיב ל מ ע ן קדשי ישראל רק א ם נ ל מ ד א ו ת ן ל ש ת ו ת‬
‫א ת רוחם מן המקור ואם יעדיפו מתיר הערכתן ה ע צ מ י ת א ת ישעיה ועמום‬
‫על גיתה ושיקםפיר — ו ז א ת ע ל ה בידנו בם״ד‪ .‬א ם רצונכם ל ע ש ו ת ל מ ע ן‬
‫עתידכם‪ ,‬אל נא ת ש כ ח ו א ת הבנות ו‬
‫ב י ת ס פ ר נ ו נ פ ת ח ב ש נ ת ‪ 1853‬ע ם ‪ 83‬ת ל מ י ד י ם ו ת ל מ י ד ו ת ‪ .‬ע ת ה י ש‬
‫ל נ ו ‪ ,300‬ב‪ 180-‬נ ע ר י ם וכ־‪ 120‬נ ע ר ו ת ‪ .‬י ש ל נ ו ע כ ש י ו ש מ ו נ ה כ י ת ו ת נ ע ר י ם‬
‫בנות שנה א ח ת וכיתת נערים א ח ת ב ת שנתיים ]כלומר‪ ,‬כ י ת ה ב ה ל ו מ ד י ם‬
‫יחד תלמידים של ש ת י ש נ ו ת לימודים[‪ ,‬ש ת י כ י ת ו ת נ ע ר ו ת ב נ ו ת ש נ ה א ח ת‬
‫וארבע כיתות נערות בנות שנתיים‪ .‬ש ת י ה כ י ת ו ת ה ת ח ת ו נ ו ת מ ע ו ר ב ו ת‬
‫ילדים וילדות‪ .‬ע צ ה טובה ה י א ש ל א ל פ ת ו ח א ת ב י ת ה ס פ ר מ י ד ע ם כ ל‬
‫הכיתות‪ ,‬א ל א להניח לכיתות העליונות ל צ מ ו ח מ ת ו ר בית ה ט פ ר עצמו‪.‬‬
‫א ם יספיקו ה א מ צ ע י ם ‪ ,‬הרי ש י ש ל ה ד ר מ ל כ ת ח י ל ה ו ל פ ת ו ח כ י ת ו ת ב נ ו ת‬
‫ש נ ה א ח ת ‪ .‬א נ ח נ ו יכולנו ל ה ת ח י ל רק ב כ י ת ו ת ב נ ו ת ש נ ת י י ם ו ל ה פ ר י ד א ו ת ן‬
‫במשך השנים לכיתות בנות ש נ ה א ח ת ‪ ,‬ד ב ר ש ל א ע ל ה בידינו ע ד עכשיו‬
‫ביחס לכיתות הנערות‪ .‬יש לנו ת ש ע ה מורים מן המנין‪ ,‬ש ש ה ש ל א מן המנין‬
‫ושלוש מ ו ר ו ת בשביל מ ל א כ ו ת יד לנשים‪ .‬ש כ ר ה ל י מ ו ד ע ו ל ה מ כ י ת ה ל כ י ת ה‬
‫מ ־ ‪ 3 0‬ע ד ‪ 60‬ז ה ו ב י ם ]גולדין[ ל ש נ ה ל נ ע ר י ם ו מ ־ ‪ 3 0‬ע ד ‪ 55‬ז ה ו ב י ם ל נ ע ר ו ת ‪.‬‬
‫— כמו בבל בתי הספר הכיתות הנמוכות מאוכלסות ת מ י ד יותר מן הגבוהות‪.‬‬
‫ה ו צ א ו ת י נ ו ה ש נ ת י ו ת ע ב ו ר ב י ת ה ס פ ר ע ו ל ו ת ע כ ש י ו ל־‪ 20,000‬ז ה ו ב י ם ‪ ,‬ע ם‬
‫שבנין בית ה ס פ ר אינו עולה לנו ו ל א בלום ו ה מ נ ה ל אינו מ ק ב ל ש כ ר מ ק ו פ ת‬
‫ב י ת ה ס פ ר ‪ .‬ה כ נ ס ו ת י נ ו מ ש כ ר ל י מ ו ד מ ס ת כ מ ו ת ב‪ 12,000-‬ז ה ו ב י ם ) ב ע צ ם‬
‫‪ ,12,800‬א ך י ש ל נ ו כ מ ה ת ל מ י ד י ם ה ל ו מ ד י ם ח י נ ם ע ל ח ש ב ו ן ק ר נ ו ת ש ה ו ק ד ש ו‬
‫לצורר זה(‪ .‬א ת הגרעון מ כ ס י ם מ כ ס פ י עזבונות ו מ ת ר ו מ ו ת ש נ ת י ו ת ש ל‬
‫ה ב ר י ק ה י ל ת נ ו ה מ ס ת כ מ ו ת ב‪ 6,000-‬ז ה ו ב י ם ב ע ר ך ‪ .‬ח ו ש ב נ י ש א י ן ז ה ל מ ו ת ר‬
‫ל ה פ נ ו ת ת ש ו מ ת ל ב מ ע ״ ב לכר‪ ,‬ש א ם ה נ ס י ב ו ת אינן מ ר ש ו ת — וכר ה י א‬
‫המציאות בדרר כלל — לקבוע שבר לימוד גבוה מאד‪ ,‬הרי שאין לר בית‬

‫‪33‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫טנ*ר ב ע ל מ ו נ י ט י ן ב מ י ד ה כ ל ש ה י ש א ת צרכיו נ י ת ן ל כ ם ו ת כ ו ל ם מ ש כ ר‬
‫ה ל י מ ו ד ‪ .‬ל פ י כ ך היינו זקוקים מ ל כ ת ח י ל ה ‪ ,‬מ ל ב ד ש כ ר ה ל י מ ו ד ‪ ,‬ל ת ר ו מ ו ת‬
‫מ י ו ח ד ו ת ש ל ק ה י ל ת נ ו ‪ ,‬ו ל א יכולנו ע ר ה י ו ם ל ו ו ת ר עליהן‪ .‬נ ו ס ף ע ל כ ך כ ב ר‬
‫צ ב ר ב י ת ט פ ר נ ו ע ל ידי מ ת נ ו ת ק ר ן ש מ ו ר ה ב ס ר ‪ 20,000‬זהובים‪ ,‬ש א ת‬
‫פירותיה לוקחים רק ב ש ע ת ה ד ח ק א ל התקציב השוטף ש ל ב י ת הספר‪.‬‬
‫א ש ר לפרטי תכנית הלימודים ולוח השעות‪ ,‬הרי שמע״ב י מ צ א כ ל‬
‫מ ה ש נ ח ו ץ ל ד ע ת ב ה ר ח ב ה ב ש נ ת ו נ י ם ה נ ״ ל ש ל ישורון‪ .‬ה ד ב ר י ם ל א ה ש ת נ ו‬
‫בעיקרם‪ .‬ל י מ ו ד י ה י ה ד ו ת ו ש ע ו ר י ה ת ל מ ו ד ה ו ר ח ב ו ע ל י ד י ת ו ט פ ת ש ל ו ש‬
‫ש ע ו ת ם ד ר א ]פרשת השבוע[ מ ח ו ץ ל ת כ נ י ת הלימודים ושלוש ש ע ו ת ג מ ‪ 0‬ו‬
‫מ ח ו ץ ל ת כ נ י ת הלימודים‪ .‬ע ל ידי כר מגיע ע ת ה מ ס פ ר ש ע ו ת ה ג מ ר א ב כ י ת ת‬
‫ה ג מ ר א ה ר א ש ו נ ה לעשר‪ ,‬א ל א ש ה ש ע ו ת הנוספות אינן ח ו ב ה ע ל ה ת ל מ י ד י ם ‪.‬‬
‫במיבלול הדברים ימצא מע״ב בלוח השעות שמשך זמן השעורים ה י ו מ י‬
‫ש ל ה י ל ד י ם ע ו ל ה ל ש מ ו נ ה ש ע ו ת ‪ ,‬ו ז ה מ ס פ ר גדוש‪ .‬א ו ל ם ל א ו ר ה מ ש י מ ה‬
‫ה כ פ ו ל ה ה מ ו ט ל ת עלינו א י א פ ש ר ל צ מ צ ם אותו‪ ,‬ו ב ״ ה ה ת ב ר ר ש ל א ה י ו‬
‫ל ו ש ו ם ת ו צ א ו ת שליליות‪.‬‬
‫באופן מהותי תלויה הצלחתו של מוסד שבזה בכך ש ת מ צ א ו מ ו ר י ם‬
‫יהודים יראי שמים ל פ ח ו ת לאיוש מישרות מחנכי הכיתות‪ ,‬א נ ש י ם ב ע ל י‬
‫ידיעות יסודיות במקצועות היהדות ש ב ו בזמן ה ם בעלי ה ש כ ל ה כ ל ל י ת‬
‫י ט ו ד י ת ‪ .‬ע ל ידי כ ר יופיעו בעיני ה י ל ד י ם מ ל כ ת ח י ל ה ש נ י ה ת ח ו מ י ם ‪ ,‬ה ן‬
‫מ פ א ת ההוראה והן מ פ א ת ההשקפה‪ ,‬ל א כמנוגדים א ל א כמעורים זה בזה‪.‬‬
‫מ ק ו ו ה א נ י ש ה מ א מ ר י ם ה נ ״ ל בישורון ו ה ה ע ר ו ת ה נ ״ ל י ס פ ק ו ל מ ע ״ כ‬
‫א ת ה מ י ד ע שביקש‪ .‬א ם ר צ ו ן מ ע ״ כ ל ק ב ל מ י ד ע נ ו ס ף ע ל ד א א ו ע ל ה א ‪ ,‬ה ר י‬
‫ש י מ צ א א ו ת י מ ו כ ן ו מ ז ו מ ן ל כ ר כ מ י ט ב יכולתי‪.‬‬
‫] ב ה ו ק ר ה ו ב כ ב ו ד רב[‬
‫הירש‬
‫פ ר נ ק פ ו ר ט דמיין‪26.5.67 ,‬‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יונה ע מ נ ו א ל‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הליפת מכתבים בין הרב י״ד במברגר והרב ש׳׳ר הירש‬
‫על פירוש הרב הירש לויקרא יא‪ ,‬לו*‬
‫א‬
‫מ כ ת ב ו של הרב יצחק דוב במברגר‬
‫ב ס ״ ד ווי״ב‪ .‬ל ה ר ב מ ר י ה ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ב פ פ ד ״ מ ‪.‬‬
‫אציע לפני מ ר איזה דברים שלא הבנתי בביאור האשכנזי ש ה ב ר מ ר‬
‫ע ל ה ח ו מ ש ו ה ם ר ק ע ל פ ס ו ק י ם א ח ד י ם ‪ ,‬בי י ו ת ר ל א ה י ה ל י פ נ א י ע ד י י ן‬
‫ל ע י י ן ע ל ב י א ו ר ו הנזכר‪ ,‬ו א ל ו ה ם ‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫ב פ ר ש ת ש מ י נ י ) י ״ א ‪ ,‬ל״ו[ כ ת ב מ ר ו ז ״ ל ‪:‬‬

‫בניגוד לכר נ א מ ר כאן‪ ,‬שמעיין ובור ומקוה־מים יהיה ט ה ו ר ; הווה‬
‫א ו מ ר ‪ :‬מעיינות וכל מים הדומים למעיינות אינם מקבלים ט ו מ א ה ולא‬
‫מכשירים ל ט ו מ א ה ; כללו של ד ב ר ‪ :‬כל מים שאינם שאובים בבלי — א ל א‬
‫מ כ ו נ ס י ם ב ש ק ע השייר ל ק ר ק ע ב ל א ״ ת פ י ס ת ידי א ד ם ״ — א י נ ם י כ ו ל י ם‬
‫ל י ט מ א ו ל א ל ק ב ל ט ו מ א ה ‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫וכתב עוד שם להלן וז״ל‪:‬‬
‫אולם מי מעיינות — וכל מים הדומים למעיינות‪ ,‬המכונסים בקרקע‬
‫ב ל א ת פ י ס ת ידי א ד ם — א י נ ם ר ק נ י ג ו ד ק ו נ ט ר א ד י ק ט ו ר י ) מ נ ו ג ד י ם ז ה ל ז ה (‬
‫א ל א ה ם נ י ג ו ד קונטררי ) ה פ ו ר זה מ ז ה ( ל מ י ם ש א ו ב י ם בכלי‪ .‬ל א ד י ש א י נ ם‬
‫מקבלים ט ו מ א ה ואינם מכשירים לקבל טומאה‪ ,‬א ל א הם גם אמצעי לטהרה‪.‬‬
‫ה ם טהורים ב ע צ מ ם ואה מטהרים אחדים‪ .‬הם טהורים לטהר כ ש ם ש ה ט מ א‬
‫א י נ ו ר ק ט מ א ל ע צ מ ו א ל א ג ם מ ט מ א ‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫*‬

‫מכתבים אלו התחקו מעזבון שבידי צאצאי הרב יצחק דוב הלוי בםברגר‪ .‬המכתבים‬
‫אינם מקוריים אלא הועקתו מאוסף אחר )המקורי ז( וכן צויין בתחילת ההעתקה ״חלק‬
‫כ״ד דף ס־ג״‪ .‬חילופי האגרות נכתבו בלשון הקודש עם הבאות בגרמנית באותיות‬
‫עבריות מדברי הרב עדר הירש בפירושו לתורה‪ .‬ההבאות מפירוש הרב הירש מובאות‬
‫כאן בדרר כלל זדם התרגום העברי )ירושלים תשליח(‪ .‬למען הדיוק והבגד‪ .‬בכוונת‬
‫ההשגות והתשובות היד‪ .‬צורר במקומות אחדים לתת תרגום יותר מילולי‪.‬‬
‫חובה נעימה להודות לרב קלפן כהנא שליט״א שעבר על החומר והעיר לי הערות‬
‫חשובות ; וכן לפרוש׳ מרדכי ברויאר נ״י על הערותיו המועילות‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכן כ ת ב ע ו ד ש ם ב ה מ ש ך ש ה מ י ם מ ט ה ר י ם כ א ש ר נ א ס פ ו ב ל י ת פ י ס ת‬
‫ידי א ד ם ‪ ,‬בלי ש נ ה י ו ש א ו ב י ן ‪ ,‬ל פ נ י ש ה ג י ע ו ל א ו ת ו ש ק ע ש ב ק ר ק ע ‪.‬‬
‫ה נ ה ב ד ב ר י ם א ל ו מ ב ו א ר ש ת פ י ס ת ידי א ד ם פ ו ס ל ב מ ק ו ה ‪ ,‬ו ז ה ל א‬
‫ה ב נ ת י ע ״ פ ה מ ב ו א ר ב ת ו ר ת כ ה נ י ם פ׳ ש מ י נ י א י מ ה מ ע י ן ש א י ן ב ו ת פ י ס ת‬
‫ידי א ד ם ‪ ,‬א ה מ ק ו ה ש א י ן בו ת פ י ס ת ידי א ד ם ‪ ,‬י צ א ה מ נ י ח ק נ ק נ י ם ב ר א ש‬
‫ה ג ג ל נ ג ב ן ו נ ת מ ל א ו מים‪ ,‬ת ״ ל ב ו ר ובו׳ עכי׳ל ובן ה ו ב א ו ו נ ת פ ר ש ו ד ב ר י‬
‫ת ״ כ ה ל ל ו ב פ ה מ ״ ש ל ר מ ב ״ ם מ ק ו א ו ת פ ״ ב מ ש נ ה זי׳ין» ובן פ ס ק ב ח ב ו ר ו‬
‫ה׳ מ ק ו א ו ת פ׳ רביעי ה ל כ ה ג י‪ ,‬וכן פ ס ק ו כ ל הפוסקים‪ .‬ו מ ת ו ך ח ו מ ר ה ק ו ש י א‬
‫א מ ר ת י ש ד ב ר י ה ר ע מ ב ״ ט ) = ר׳ ע ו ב ד י ׳ מ ב ר ט נ ו ר א ( פ ״ ב ד מ ק ו א ו ת מ ש נ ה‬
‫זי״ן ה ע ת י ק ו א ג ב ש י ט פ א ד ת ל מ ו ד י ה ל א ב ד ק א ח ר ד ב ר י ה ב ר ט נ ו ר א ה ל ל ו‬
‫ש כ ב ר ת מ ה ו עליו גדולי ח ק ר י ל ב מ ת ו ״ כ ו ה ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל ו ה ו ב א מ ד ב ר י ה ם‬
‫בקצור בתוספות חדשים על מ ש נ ה הנ״ל« והוא ה ע ל ה ש א פ ש ר ש ה ש מ ט ת‬
‫ידי ס ו פ ר י ש ב ד ב ר י ה ר ע מ ב ״ ט הללו‪ ,‬ו ע כ ״ פ פ ש י ט א ש ל ד י נ א א י ן לזוז מ מ ה‬
‫ש מ ו ס כ ם מ כ ל הפוסקים‪ .‬ו א מ ר ת י א ו ל י ש כ ו ו נ ת מ ר ע ל ע נ י נ י ם ש ה ם י ו ת ר‬
‫פ ו ע ל א ד ם מ ה ע נ י נ י ם ה מ נ ו י י ם גבי ה מ נ י ח ק נ ק נ י ם ע ל ה ג ג ל י י ב ש ן ד פ ס ו ל י ן‬
‫מ ש ו ם ש א י נ ם בידי ש מ י ם ו כ א ש ר י ת פ ר ש ו ג ם ד ב ר י ה ג ״ ט בזה‪ ,‬כ ל בי ה א י‬
‫ל א הוי ל י ה ל מ ם ת ם נ ג ד ל ש ו ן ה ת ״ כ ו ה פ ו ס ק י ם הנ״ל‪ ,‬כי א י ל ו ה י ו מ ו ע ת ק י ם‬
‫ב ס פ ר ו ד מ ר א ו ת ן ה ה ל כ ו ת ש ב ד י נ י מ ק ו א ו ת ש ע ל פ י ה ם הי׳ ח ל ו ק ז ה מ ו כ ר ח‬
‫הי׳ מ ק ו ם ל ו מ ר שבקי׳ ל ק ר א ד ד ח י ק ומוקי נפשי׳‪ ,‬א ך ב ל ת י זה פ ש י ט א ק צ ר‬
‫ב י ו ת ר ״‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫ב‪ .‬ב ד ״ ה כ ב ר נ א מ ר כ ת ב מ ר ו ז ״ ל א י ן ה מ י ם מטהרים״ א ל א א ם כ ן‬
‫ה ם ד ו מ י ם למעיין ובור — מ כ ו נ ס י ם ב ש ק ע ה ש י י ך ל ק ר ק ע ‪ ,‬ו ל א ב כ ל י כ ג ו ן‬
‫‪1‬‬

‫וז״ל הר׳׳מ שם ׳׳‪ . . .‬והנה לגי לומר גם כן שאם שיתף אדם בעשות פקוד‪ .‬באיזה ש ת ו ף‬
‫שיהיה כמו אלו הקנקנים אשר ספרנו הגה הוא פסול כאשר לא ידמו למעיין ל ו ל י‬
‫מה שמצאנו הפסוק שקרא מקוד‪ .‬גם כן לבור אשר הוא מפעל א ד ם ‪ . . .‬׳ ׳ ‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫הכוונה להלכה ב ׳׳שהרי הוא אומר אך מעין ובור מקוה מים יהיה סהור‪ ,‬המעין אין‬
‫תפיסת יד אדם כלל והבור כולו בידי א ד ם ‪ . . .‬ואין צריך להיות כולו בידי ש מ י ס‬
‫כמעין אלא אם יש בו תסיסת יד אדם כשר׳׳‪ .‬הרי אין פסול כוחלס בתפיסת יד אדם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫וזיל הריב שם ׳׳דכתיב אר מעין ובור‪ .‬מד‪ .‬מעין שאין בו תפיסת ידי אדם‪ .‬אף ב ו ד‬
‫שאין בו תפיסת ידי אדם׳׳‪ .‬מלשון הר״ב משמע שכל תפיסת יד אדם פסולה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בתוספות חדשים העירו על דברי הר׳׳ב הנ״ל שפ׳׳פעין־׳ לומדים שכוונת ׳׳בור״ ש א ף‬
‫בבור לא תהיה תפיסת יד אדם ׳־ודבריו קשין להולמך‪ .‬לסי הריד״ב דברי הרשר׳׳ד‪,‬‬
‫לקוחים מדברי הר׳׳ב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫גידולי סהרה על הלכות מקואות מאת הרב מנחם פנדל קרגוי‪ ,‬גבא ס״ק נג ובשו״ת‬
‫שבסוף הספר‪ ,‬סי׳ יד‪ ,‬ד׳׳ד‪ .‬בחקירה השלישית‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫כוונת הריד״ב שאם הרשריד‪ .‬היה מביא ההלכות השונות שלפעמים תסיסת יד א ד ם‬
‫כשרה ולפעמים פסולה‪ .‬היה אפשר להבין שהרשר״ה הזכיר את העקרון של ת פ י ס ת‬
‫ידי אדם‪ .‬אבל עכשיו שהרשר׳׳ד‪ .‬הזכיר רק את רשסול של חפיסת יד אדם‪ .‬הדבר תמוה‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א מ ב ט י ה ‪ ,‬ע כ ״ ל מר‪ .‬ב מ ת ״ ב נ ו ת ן מ ק ו ם ל ט ע ו ת ט ע ו ת ג ד ו ל כ י מ ל ש ו ן ״ מ כ ו נ ס י ם‬
‫בשקע השייך לקרקע״ )דעם ב א ד ע ן אנגעהאריגע פערטיעפונג[ אין מ מ ע ט‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כלי ש ח ק ק ו ו א ח ״ ב ק ב ע ו ו ב ט ל ו ל ק ר ק ע א ע ״ פ ש ה ו א פ ט ו ל ד א ו ר י י ת א ו כ ל‬
‫שכן שבכלל לשון מ ר נכלל קבעו ולבסוף חקקו א ע ״ פ ש ג ם ה ו א פסול‬
‫ד א ו ר י י ת א כ מ ״ ש בתי נב״י * ועיין ג ם ס פ ר ג ד ו ל י ט ה ר ה ״‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ג‪ .‬ב ד ״ ה ה נ ״ ל כ ת ב מ ר ו ז ״ ל מ י ה מ ק ו ה צ ר י כ י ם ל ה י ק ו ו ת ב א ו ת ו ש ק ע‬
‫ש ב ק ר ק ע ב ל י ת פ י ס ת י ד י א ד ם ‪ ,‬ז ״ א בלי שיהיו ש א ו ב י ן ‪ ,‬ע כ ״ ל ‪ .‬א ם כ ו ו נ ת‬
‫ד‬

‫הריד׳׳ב העיר על הגדרתו של הרשר׳־ה על כשרות מקום הםקוה בשקע השייך לקרקע‪,‬‬
‫שזה אינו שולל כלי שחברו אחר כר לקרקע‪ ,‬אף שזה ודאי פסול דאורייתא‪ .‬הריד״ב‬
‫הוסיף שהלשון הזה מתיר קביעת גוש גולמי בקרקע שחוקקים אחר כד בתוכו כלי‬
‫קיבול‪ ,‬אף שגם זה פסול דאורייתא לפי שו״ת נודע ביהודה‪ .‬וראה דבריו בשרית יד‬
‫הלוי‪ ,‬ח׳׳א‪ .‬יר׳ד סי׳ קה‪ ,‬שאין לזוז מהכרעת הנוב׳׳י בהלכה זה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫שו״ת נודע ביהודה‪ ,‬מ״ח סי׳ קמב ושם דיון על דברי הש׳׳ך סי׳ רא ס״ק כא ״ ‪ . . .‬שקבעו‬
‫עץ או אבן ואח׳׳כ הקקו כשר׳׳‪ .‬כעין זה ברמ׳׳א שם סע׳ ז ׳׳ובלבד שלא יהיה תוך כלי‬
‫או אבן שחקקו ולבסוף קבעו׳׳‪ .‬הנודע ביהודה הוכיח שקבעו ואח״כ חקקו רק מותר‬
‫בםבילה דרבנן כגון כלי זכוכית‪ ,‬אבל בסבילה דאורייתא זה אסור‪ .‬וכך סיכם‪ :‬״היה‬
‫סלע תלוש וקבעו ולבסוף הקקו ונתמלא מי גשמים סובלין בו כלי זכוכית אבל לא‬
‫כלי מתכת וק׳׳ו שאין נדה סובלת שם ואפילו דיעבד אין הסבילה עולה‪ ,‬אבל בעלת‬
‫כתם אינה סובלת בו לכחחלה אבל בדיעבד אש סבלה עלתה לה סבילה״‪.‬‬
‫מקור שיםת הנוביי כבבא בתרא סו‪ ,‬א שאפילו קבעו ולבסוף חקקו רק כשר בשאיבה‬
‫דרבנן‪ ,‬ומזה משמע שבםבילת נדד‪ .‬המקור‪ .‬פסול‪ .‬וכבר הקשו מגמרא זו בספרי אחרונים‪,‬‬
‫עוד לפני הנודע ביהודה‪ .‬ראה ש ר ת תורת חיים מהרב חיים שבתי )שאלוניקי‪ ,‬תפ״ב(‪,‬‬
‫ה׳יג ס״ כא‪ .‬מובא בס׳ סדרי טהרה על הל׳ נדד‪) .‬ברלין תקמ״ג(‪ ,‬שיורי טהרה‪ ,‬סי׳‬
‫קצ״ח‪ .‬םוסיק ס ג ; באר יעקב על יו״ד )סיורדה תקכ׳׳ז(‪ ,‬סי׳ רא‪ ,‬דף שפג‪ ,‬ב והלאה‬
‫)בספרים הנ״ל מובאים תרוצים לקושיה הנ׳׳ל(‪ .‬אך ראה ביאור הגר״א‪ ,‬יו׳׳ד )הורודנא‬
‫תקם׳׳ו(‪ ,‬סי׳ רא‪ ,‬םיק לד‪ ,‬ושו׳׳ת רבי עקיבא איגר‪ .‬ח׳׳א‪ ,‬סי׳ לט שהשאירו הקושיה‬
‫הנ׳׳ל ללא תירוץ‪ .‬וראה שרית ר״ש איגר‪ .‬יר׳ד‪ ,‬סי׳ כז שמקשה על שיטת אביו מדברי‬
‫הםור והש״ר‪.‬‬
‫גם אחרי שנדפסו שרית נודע ביהודה‪ .‬מית‪ ,‬פראג תקע״א‪ ,‬הובאה קושית הנוב״י‬
‫כהערה חדשה‪ .‬כגון שדית צמח צדק )וילנא תרל׳׳ד( יו׳׳ד‪ ,‬סי׳ ק ע ; משנה אחרונה‬
‫)פרמישלא תרמ״ב(‪ ,‬מקוואות‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה ה ופרה‪ ,‬פרק ה‪ ,‬משנה ז‪.‬‬
‫ישנה דעה )שוית שואל ומשיב‪ ,‬מהדורה ג‪ ,‬ח׳׳א‪ ,‬סי׳ קסג ושרת חלקת יואב‪ ,‬יו׳׳ד‪,‬‬
‫ח׳׳א‪ .‬ס ״ לא( ששיסת הנוביי מובאה כבר בתום׳ רי׳׳ד‪ ,‬שבת טז ובכל זאת לא נתקבלה‬
‫להלכה‪ .‬אבל בספר אחר מובא שיש עוד הוכחות בספרי הראשונים לשיטת הנוב״י‬
‫יולס׳׳ז ודאי בזה דיבר נכון הגאון בנוב״י לשיםתם מוכח מב״ב )סה‪ ,‬ב( דאין מועיל‬
‫אפי׳ בקובעו ולבסוף חקקו‪) -‬לב טהור על הל׳ מקוואות‪ ,‬ירושלים תשמ׳׳ד‪ ,‬עמ׳ לב‪,‬‬
‫ס״ק ס(‪ .‬וראה שרית מהרש׳־ם‪ .‬ח׳׳א‪ ,‬פי׳ לא )ד״ה וגם בגוף(‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫שאלה ו בסוף ם׳ גידולי טהרה ילבאר הדיון בקובע קורה או אבן בקרקע ואח׳׳כ חקקו‬

‫‪37‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ר ל פ ס ו ל ת פ י ם ת י ד י א ד ם ד ר ך כלל‪ ,‬ב ב ר כ ת ו ב ב א ו ת אי‪ ,‬ו א ם כ ו ו נ ת ו ע ל‬
‫ש פ ס ו ל מ ש ו ם ש א י נ ו ב י ד י ש מ י ם ב א ו פ ן ש כ ת ו ב ב ס ו ף א ו ת אי‪ ,‬ה נ ה‬

‫אופן‬

‫ד ב ר זה ל א מ צ ד שאובין פסול א ל א אפילו נקבצו המים באופן זה ב ל ת י‬
‫כ ל י ג ״ ב פ ס ו ל מ ד א ו ר י י ת א כיוון ד א י נ ו ע ש ו י ב י ד י ש מ י ם ו כ מ ״ ש ה ר א ב ״ ד‬
‫ב ם ׳ ב ע ל י ה נ פ ש ‪ ,‬ד כ ל י ל א כ ת י ב ב א ו ר י י ת א ״י‪ ,‬א ל א ב ל ש א י נ ו ב י ד י ש מ י ם‬
‫ב כ ל א ו פ ן פ ס ו ל ו כ מ ״ ש גם ש א ר פ ו ס ק י ם ועיין ב ס פ ר פ ל ג י מ י ם ״ ‪.‬‬
‫ד‪.‬‬

‫ב ד ״ ה ה נ ״ ל ב ת ב מ ר וז״ל ועוד רמוז בלשון ״יהיה טהור״‪ ,‬ש ״ ה ו י י ת ן‬

‫ע ל י ד י ט ה ר ה ת ה א ״ ‪ :‬א ס ו ר ש י ג י ע ו ל מ ק ו ו ה ע ל ־ ידי ש ו ם ד ב ר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה‬
‫)זבתים‬

‫כ ה ע״ב(‪ ,‬עכ״ל‪ .‬מ ל ב ד שהמכוון ב ת י ב ת ״אסור שיגיעו ל מ ק ו ו ה‬

‫על‪-‬ידי‬

‫ד ב ר ה מ ק ב ל ט ו מ א ה ״ ) ד ו ר ך גיבטם פ ע ר מ י ט ט ע ל ט זיין ד א ר ח ( ‪ ,‬י ש‬

‫ל פ ר ש ו גם א ם בסוף הסלון נ מ צ א דבר שאינו מקבל ט ו מ א ה ו ה ו א ב א מ ת‬

‫אם מותר לטבול בהם״ ושם דיון בדברי הנודע ביהודה ג״ל‪ .‬בעל גידולי טהרה ח ז ה‬
‫את שיטת הנוב״י בתקיפות )״ועל דחוקים כאלה אינו מן הצורר להשיב״‪ ,‬׳׳ורואה‬
‫אני שבמחכית של הגאון לא השגיח כראוי בדברי הראשונים״‪ ,‬׳׳ולפי שהנב״י הרגיש‬
‫בחולשת דבריו הלר לבקש סעד״‪ ,‬״ואילו ראה שכן דעת כל הראשונים לא היה נדחק‬
‫בכך״ ועוד(‪ .‬ובסיכום ״העולה לדיגא ממיש דקבעו ולבסוף חקקו דינו כקרקע לכל‬
‫דבר‪ ,‬מיהו צריר לזה שני תנאים‪ ,‬אחד שיקבענו קביעות גמורה בקרקע דרך בגין‬
‫המתקיים‪ ,‬והשני שלא יקח דבר שהיה משמש מעולם שום תשמיש אלא יהא אבן‬
‫או קורה שלא חלו בהם ידי אדם ויקבעם בקרקע ככדש ויעשו אה״כ חקיקה ואז‬
‫מותר לטבול ב ה ן ‪ . . .‬ומ״מ לחוש לדעת הנוביי יעשה נקב קסן בשוליו ואח״כ יסתמנו‬
‫ואע״ג דהוכחתי דנקב קסן לא מהני כלום‪ ,‬מ״מ כיון דלדידיה םהני מדידיה יהבינן‬
‫ליה״‪] .‬כעין זה נקט בעל שרית דברי חיים שבחיבורו על הלי מקוואות‪ .‬סי׳ לו דחה א ת‬
‫הנוב״י לחלוסין ובתשובותיו ח׳׳א יו״ד סי׳ מו הסתמך על דבריו בחיבורו ובכל זאת‬
‫הוסיף ״אך עכ״ם אין מן הראוי לעשות מקוה לכתחלה אשר הגאון בנוב״י זצלה״ה שסל‬
‫מה״ת״‪ .‬וכן בשו״ת מהר׳ים שיק‪ ,‬י ר ד ‪ ,‬סי׳ קצא והלאה‪(.‬‬
‫על אף ההשגות הרבות של בעל גידולי טהרה על שיטת הנוב״י‪ ,‬הסתמך הרידי׳כ‬
‫כנראה על סיום הג״ט שמן הראוי לחוש לכתחלה לשיטת הנוב׳׳י ולכן השיג הריד״כ‬
‫על ביאורו של הרשר״ה שמדבריו אפשר להבין שאין לחוש לזד״ ואולי התכוון הריד״ב‬
‫לשני התנאים הניל של הג״ט‪.‬‬
‫‪ 10‬ם׳ בעלי הנפש‪ .‬שער המים )ד״ה שנינו בפרק ראשון( ״דהא כלי לא כתיב באורייתא‬
‫ומה לי אם הביאן למקוה דרך צינור או הביאן דרך אמה אלא כל ממילא בידי שמים‬
‫הוא וכשר מדאורייתא והלכתא רבתי איכא מהאי טעפא דכל היכא דשקיל להו בחסניה‬
‫ורמי למקוה פסול דהא בידי אדם הוא וכלי באורייתא לא כתיב ופוסל ב י ד י ו ‪ . . .‬׳ ׳ ‪.‬‬
‫ע ספר פלגי מים מאת הרב משה הכהן פורטו‪ ,‬אספת תשובות חכמי הדור האוסרים‬
‫המקור‪ .‬ברויגו‪ ,‬ויניציאה שס״ח‪ .‬הנושא העקרי של הספר ״אם מותר למלא בכתף‬
‫ולשאוב מים מבאר מים חיים בכלי מנוקב בשוליו כל שהוא ולשוסכו תוך צנור שאינו‬
‫מקבל מ י ם ‪ . . .‬״ )דף ח‪ ,‬א(‪ .‬הספר הופיע כתגובה לסי משבית מלחמות )ויציניאה‬
‫שם״ו(‪ .‬כיתרת משנה של ס׳ פלגי מ י ם ‪ :‬״מקוד‪ .‬מים — על ידים — של האדם —‬
‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כ ש ר כ מ ״ ש ה פ ו ס ק י ם =י ב כ ו ו נ ת ה ק ר א ד י ה י ה ט ה ו ר ו ב א מ ת ה ו א ר ק ס פ י ק א‬
‫ד ד י נ א ד ה ר מ ב ״ ם מ פ ר ש ש ״ ס ד ז ב ח י ם הנ׳׳ל ב א ו פ ן א ת ר ש א י נ ו נ ו ג ע ל מ ק ו ה ‪,‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫רק ל ע נ י ן מ י ם ח י י ם ו ה ר א י ׳ ש כ ת ב ד פ י ר ו ש ה ר מ ב ״ ם נ ר א ה ב ע י נ י ו א ל א‬
‫שלמעשה‬

‫ג‬

‫אין בידו ל ה ק ל י ועיין מ ״ ש הב״י ב ז ה ״ ו ע כ ״ פ ק ש ה ל ע נ ״ ד‬

‫ל ס ת ו ם כולי ה א י ו ל פ ר ש ה פ ס ו ק כן באילו ה י א ה ל ב ה ב ר ו ר ה «‬
‫ה‪.‬‬

‫בד״ה הנ״ל שכאשר נמצאים ארבעים ס א ה מים כשרים במקוה‬

‫״ א ח ר כ ך מ ו ת ר ל ה ו ס י ף מ י ם ש א ו ב י ן ל פ י ר צ ו נ ו ]עי׳ ר מ ב ״ ם ה ל י מ ק ו א ו ת‬
‫פ ״ ד ה ״ א וה״ו[״‪ .‬ג ם ז ה צ ע ״ ג ל ע נ ״ ד ל מ ם ת ם ב ו ל י ה א י ‪ ,‬ה ל א ל ה ר א ב ״ ד א ם‬
‫הוסיף שאובין ע ל ארבעים ס א ה ואח״ב נתםר בל ש ה ו א מ ת ע ר ו ב ת מ י ם הללו‬
‫] ש ע ל בל פ נ י ם ג ם מ ה א ר ב ע י ם ס א ה ה ר א ש ו נ י ם נ ח ס ר כ ל ש ה ו א { ‪ ,‬א ז א ם‬
‫המים‬

‫ש א ו ב י ן ה ם הרוב״ פ ס ו ל ה ב ל •‬

‫‪1‬‬

‫ובן לענין נטל ס א ה ו נ ת ן ס א ה יש‬

‫נ פ ק א מ י נ ה ר ב ת א ד ל א ו ב כ ל א ו פ ן ״לפי רצונו״ נובל להוסיף מ י ם שאובין‬

‫הבאתם — יאמר הא־ל — אסור הוא אל כל ישראל — לטבילוזם״‪ .‬וכן ב׳׳קיצור פלגי‬
‫מים׳׳ בסוף הספר‪ .‬עמ׳ ה‪ .‬רחיד״א מזכיר את המחלוקת מסביב מקוד‪ .‬זו ׳׳ועל דבר‬
‫זה באו מלכים נלחמו כל רבני איסליא‪ .‬הללו אוסרין והללו מכשירין ונדפסו שלושה‬
‫םםרים‪…‬״‬

‫)ברכי יוסף‪ ,‬יו״ד‪ ,‬סי׳ רא‪ .‬ס׳׳ק חי וראה שם הגדולים‪ ,‬מערכת םםרים‪,‬‬

‫אות ס‪ ,‬סי׳ פג(‪ .‬הריד״ב הזכיר את ס׳ פלגי מים שהוציאו הרבנים האוסרים‪ ,‬כהוכחה‬
‫שאם בהבאת המים אין שום פעולה בידי שמים‪ ,‬המקור‪ .‬פסול‪.‬‬
‫‪ 12‬מבואר בשד׳ע יריד סי׳ רא סע׳ מח שאם צנורות המקבלים טומאה מביאים את המים‬
‫לפקוה‪ ,‬המקור‪ .‬פסול רק כאשר ׳־המים נופלים להדיא מדבר המקבל טומאה לתוך‬
‫המקור‪ .‬אבל אם נופלים על שפתו ב ח ח ונמשכין לתוכו או שמחבר לפי הסילון אבר‬
‫צנור קטן של עץ או של חרס שהמים מקלחין ממנו למקור‪ .‬כשר״‪.‬‬
‫‪1:‬‬

‫הרמב״ם מביא את הדין ״היייתן על ידי טהרה תהא״ לענין טהרת מי סרה והרא״ש‬
‫בתשובותיו כלל לא‪ .‬סי׳ ז כתב ״ ‪ . . .‬ומתוך אלו הקושיות עלה בלבי דמסתפינא להקל‬
‫לפרש ההיא דרשא דהוייתו ע״י טהרה לא קאי רק אםעין אבל לא אבור ומקור‪ .‬מים‬
‫לסי שהם כשדים בידי אדם אבל במקום שצריד מעין כגון טבילת זב ומי חטאת והזיית‬
‫מצורע מצותו דבעינן בהי מים חיים צריר שתהא הוייתן ע׳׳י טהרה״‪ .‬הרא״ש מודה‬
‫שלמעשה אין להקל‪ ,‬אך מציין שגם הרפב״ם נימה לפירוש זה‪.‬‬

‫•‪ 1‬הבית יוסף סי׳ רא )ד׳־ה והרמבים כתב( מביא הוכחה לפירוש הרמב״ם שבטבילה‬
‫נשים ״אפילו הויתן ע״י דבר המקבל טומאה כשר״‪ ,‬אבל אחרי שגדולים החמירו לפסול‬
‫•אין להקל בדבר אלא נקטינן כדברי הרא״ש הלכה למעשה״‪.‬‬
‫!‪ 1‬הריד׳יב השיג שתי השגות על דברי הרשר׳־ה‪ — ,‬אין לכתוב את התנאי של ״הוויחן‬
‫ע״י טהרה תהא״ בכשרות המקוה באופן סתמי‪ ,‬שהרי הלכה זו היא ססקא דדינא בין‬
‫הפוסקים‪ .‬ועוד‪ — ,‬אפילו הדעה המחמירה מכירה בתקונים שונים של מים הבאים‬
‫אל הפקוד‪ .‬בדבר המקבל טומאה כמבואר ברא״ש‪ ,‬בסוד ובשו״ע‪.‬‬
‫‪ 1‬ם׳ בעלי הנפש‪ .‬שער המים‪ .‬פרק א ‪ :‬הלכר פקוה שיש בו פ׳ סאה פכוונות ונפלו‬
‫בו פ ׳ סאה מים שאובים כי חסרי מים מידי מיד נפסל דהא אימעט ליה מקוה טהרה‪.‬‬
‫‪39‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫וכבר כ ת ב הרשב״ץ ״ שקשה להכניס ראשו במה שלראב״ד פסול וכל ש כ ן‬
‫ס א ה ונתן סאה גם הרמב״ם פוסל‬

‫שנטל‬

‫‪1 8‬‬

‫ועיין מ ר מ ה ש כ ת ב ו ה פ ו ס ק י ם‬

‫בזה ״ ‪.‬‬
‫בד״ה‬

‫״המים הכשרים״‬

‫כ ת ב מ ר וזיל יש רק ה ב ד ל א ח ד ביו‬

‫נובעים ל ש א י נ ם נובעים‪ :‬מים שאינם נובעים כשרים רק ב״אשבורן׳‬
‫ב״זוחלין״;‬
‫כעין‬

‫מים‬
‫‪,‬‬

‫ולא‬

‫הווה א ו מ ר ה ם כשרים רק בעומדים ומצויים במקום ם ג ו ר — ‪.‬‬

‫ב ו ר ; ואילו מים נובעין כשרים גם בזוחלין וגם באשבורן‪,‬‬

‫עכ״ל‪.‬‬

‫וצ״ע ש ל א הזכיר החילוק שבלים ט מ א י ם נטהרים במעין כל ש ה ו א מ ש א ״ כ‬
‫ב מ ק ו ה ״׳‪-‬־‪ ,‬ו א ם כ ו ו נ ת מ ר ש א ח ר ש ב ט ל ו ח כ מ י ם ל ט ב י ל ת כ ל י ם ב ר ב י ע י ת !‪2‬‬
‫מ מ י ל א ש ו ה מעין ל מ ק ו ה בזה ונקט גם מ י ד ה ) ? ( דרבנן‪ ,‬א ם כן ק ש ה ל מ ה‬
‫לא‬

‫פירש ע ו ד חילוק ד מ ק ו ה נ פ ס ל ת בשינוי מ ר א ה ומעין ל א נ פ ס ל ב ש י נ ו י‬

‫מראה‪,‬‬

‫ד א ף א ם נ א מ ר שינוי מ ר א ה ר ק ד ר ב נ ן ״ ״ מ ״ מ ל ש י ט ת מ ר ד מ י י ת י‬

‫ג ם ד ר ב נ ן פ ש י ט א שהיי ל ו ל פ ר ש ג ם זה‪.‬‬
‫‪ 17‬תשב״ץ ה׳׳א סי׳ יז בסוף התשובה‪ :‬אבל יש לחוש לדברי‬

‫ה ר א ב ״ ד ‪ . . .‬יאע׳׳פ‬

‫שהאחרונים ד׳ל הסכימו דאפי׳ בכה׳׳ג כשר שהרי המים השאובין הם נזרעים כ מ ק ו ה ‪. . .‬‬
‫אפי׳ נחו סאה ונטל סאה כל היום כלו אינו פוסל שהרי כל סאה שהוא נותן ה י א‬
‫מתבטלת במקוה‪ ,‬מ׳׳מ מקום שאפשר לתקן ולצאת כל הספקות אין ראוי ל ה כ נ י ס‬
‫ראשינו במחלוקחן‪ .‬עכ״ל• אד ראה חזון איש‪ .‬יו׳יד‪ ,‬סי׳ קכג‪ ,‬ב—ג‪.‬‬
‫‪ 18‬הלכות מקואות‪ ,‬סרק ד‪ ,‬הלכה ז ‪ :‬מקוד‪ .‬שיש בו מ׳ סאה מכוונות ונתן לתוכו ס א ה‬
‫מים שאובין ונטל אח׳׳כ ממנו סאה הרי זה כשר וכן נותן סאה ונוטל סאה ו ה ו א‬
‫כשר עד דובו‪ ,‬עכ׳׳ל‪ .‬הרי לסי הרמב׳׳ם ׳׳נותן סאה ונוםל סאה׳׳ רק כשר אם ג ש א ד‬
‫רוב המים הראשונים‪.‬‬
‫‪ 19‬ראה גידולי טהרה‪ ,‬נתל ס״ק כי דיון בשיטות רש׳׳י‪ ,‬רמב׳׳ם וראב׳׳ד ובסיום כ ת ב‬
‫הרמ״ק דאין להכניס ראש במחלוקת ולהקל בזה‪ ,‬אבל שם מדובר שמכניסים ומוצאים‬
‫מים מהמקוה‪ ,‬ולא אם רק מוסיפים מים‪ ,‬עי׳׳ש‪.‬‬
‫‪ 20‬ראה טור ובית יוסף‪ ,‬י ר ד ‪ ,‬ריש סי׳ קכ‪.‬‬
‫‪ 21‬נזיר לח‪ ,‬א )וחגיגה כא‪ .‬ב( שחכמים בטלו טבילה בפחות מארבעים סאה‪ .‬א פ י ל ו‬
‫לכלים קטנים‪ .‬וראה שיטה מקובצת שם והלכות מקוואות לרא׳׳ש סי׳ א ושם ד ב ר י‬
‫המודות ס׳׳ק סז—יז‪ .‬וראה ב י א ו ר הגר״א‪ ,‬י ר ד סי׳ קכ‪ ,‬סיק ד ; דברי היים על הלי‬
‫מקוואות‪ ,‬פתיחה‪ ,‬סי׳ א ; מקוה סהרה‪ .‬סע׳ א‪ .‬ס״ק ב ; חיבור לסהרה‪ ,‬כללי ד י נ י‬
‫מקוה‪ ,‬סי' א ; מקוה ישראל‪ ,‬פתיחה להל׳ מקוואות שער ג ‪ :‬שיירי טהרה על מ ס כ ת‬
‫מקוואות‪ ,‬סרק א‪ ,‬משנה ז ; ש ר ת מנחת יצחק‪ ,‬חלק חמישי‪ ,‬סי׳ סב‪.‬‬
‫‪ 22‬יש לדייק בדברי הריד׳׳ב שלא קבע שאיסור שינוי מראה רק דרבנן ולכן כתב ״ ד א ף‬
‫אם נאסר שינוי מראה רק דרבנן״‪ ,‬כלומר ״אפילו אם״‪ .‬שאלה זו נדונה ב ה ר ח ב ה‬
‫בספרי הפוסקים‪ ,‬עד לגדולי דורנו‪ .‬ראה דברי חיים על הל׳ מקוואות‪ ,‬סי׳ מ ; ש ר ת‬
‫אגרות משה‪ ,‬י ר ד ‪ ,‬סי׳ קכ‪ ,‬ענף ה )עמ׳ רלו( שאיסור שינוי מראה במקור‪ .‬״ודאי‬
‫מדאורייתא הוא״; לעומת זה בתחילת גידולי סהרה )גבא‪ ,‬לפני ס״ק א( ״ושינוי‬
‫מראה לכ״ע אינן אלא מדרבנן״‪ .‬על המחלוקת בין הראשונים בפסול שינוי מ ר א ה‬
‫ראה עוד שו״ת מנחת יצחק‪ ,‬ח״ג‪ ,‬סי׳ סט‪ ,‬ס״ק יג‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו‪ .‬ב ע נ י ן ט ב י ל ה ב נ ה ר ו ת כ ת ב מ ר וז״ל ב ע ת י ם ו ב מ ס י ב ו ת מ ס ו י מ ו ת «‬
‫גם נ ה ר ו ת פ ס ו ל י ם ל ט ב י ל ה ו ה ו א כ א ש ר ה נ ה ר ו ת ג ד י ל י ם מ מ י ג ש מ י ם ; ב א ו ת ה‬
‫ת ק ו פ ה י ש ל ח ש ו ש ‪ ,‬ש מ א ״ ר ב ו אתר‬
‫הרצוג ן ׳ ‪ /‬ש מ א נ ת ר ב ו ב נ ה ר‬
‫מכללתז ו ח ל י‬
‫דעת ‪ -‬ע ל ה‬
‫נוטפין‬
‫מי ה ג ש מ י ם ‪ ,‬ה ב ש ר י ם ר ק ב א ש ב ו ר ן ) ש ב ת סה‪ ,‬ב ( ‪ ,‬ע ב ״ ל ‪ .‬מ ל ש ו ן ז ה מ ש מ ע‬
‫דוקא בשרואין ש נ ת ג ד ל ה נ ה ר ע״י גשמים ד ע ת האוסרים לטבול‪ ,‬א מ נ ם‬
‫לעג׳׳ד זה צע׳׳ג ד ד ע ת ג ד ו ל י ה פ ו ס ק י ם ד א י ן ל ט ב ו ל ב נ ה ר ו ת א פ י ל ו ל א י ר ד ו‬
‫ג ש מ י ם לפנינו‪ ,‬מ ת ש ש ש מ מ ק ו ם א ת ר ב א ו ל ת ו כ ו ע ד ש נ ע מ ו ד ע ל ב ו ר י ו ש ל‬
‫נהר ה ה ו א ש ב ש ו ם ע ת א י נ ו מ ת מ ע ט מ ה ש ע ו ר ה ה ו א ‪ ,‬ועיין מ ר ב ז ה מ ״ ש‬
‫ה ר מ ב ״ ן ב ח י ד ו ש י ו ל מ ס י ש ב ת ]םה‪ .‬ב[ ב ס ו ג י א ד א ב ו ה ד ש מ ו א ל ו כ ן מ ״ ש‬
‫ה ר מ ב ״ ן ב ה ל כ ו ת נ ד ר י ם ש ל ו )יג‪ ,‬א( וז״ל ו ל פ ו ם ה ב י ובו׳ ע ד ת י ב ת ש פ י ר ‪.‬‬
‫וכן מ ״ ש ה ר ״ ן ב ש ב ת ]סה‪ ,‬ב( ש ם ו פ ל י ג א דידי׳ א ד י ד י ׳ ע ד ולענין‪ ,‬ו כ ״ כ‬
‫הריטב׳׳א ב ה ל כ ו ת נ ד ר י ם ה נ ״ ל מ ן א מ ר ר מ י ב ר ח מ א ע ד ו ת נ ן י ע ו ״ ש‬
‫ד ל ה פ ם ו ק י ם ל א ס ו ר א פ י ל ו ב ל א ירדו‪ ,‬י ש ל ח ו ש ל ר ב ו י נ ו ט פ י ן ] ז ו ל ת ב א ו פ ן‬
‫ה נ י ל י [‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫ב מ ״ ש וז״ל א ר ל ד ע ה א ח ר ת )שם( הרי ״נהרא מ ב י פ י ה מ י ב ר ך ״ ‪ :‬א ם‬
‫נ ת ר ב ו מ י גשמים‪ ,‬נ ת ר ב ו ג ם מ י ה מ ע י ן ו נ מ צ א ש ל ע ו ל ם ז ו ת ל י ן מ ר ו ב י ן‬
‫) ר א ה ת ו ס פ ו ת ש ם ד״ ה ש מ א ( ‪ ,‬עכ״ל‪ .‬ב ל ש ו ן ז ה י ש מ ק ו ם ל ט ע ו ת ב א י ל ו‬
‫פלוגתת רבנו ת ם שקולה כנגד ד ע ת פוסק א ח ר ו ב א מ ת לענ׳׳ד רובא דרובא‬
‫מגדולי הפוסקים פליגי על רבנו ת ם וגם ה מ ח ב ר בש׳׳ע פ ס ק כ ו ו ת י ה ו ״‬
‫ו א ח ה ר מ ״ א ל א הקיל כי א ם ב ש ע ת ה ד ח ק כגון ב מ ק ו ם ד ל י כ א א ח ר ‪.‬‬
‫ו א פ י ל ו ל ש י ט ת ר ״ ת כ ב ר נ ו ד ע מ ״ ש ה ש ״ ר ם״ק י ״ א ד ב מ ק ו ם ש נ ת ר ח ב ה נ ה ר‬
‫גם ר״ת פוסל והש״ר קצר ביותר מ ס ת מ א משום ד ג ם דבריו המעטים‬
‫ה א ל ו ב ד א י ם )?( ובן ה ו א ב א מ ת ‪ .‬א ב ל ה מ ע י י ן י ר א ה ל ה ו כ י ח ל ה ד י א ש ב מ ק ו ם‬
‫‪2 8‬‬

‫‪ 23‬בתרגום העברי של פירוש הרשר״ה כובא ״יש שגם נהרות פסולים לטבילה; כגון‬
‫בימי ניסן שהנהרות גדילים כמי גשמים של ימי החורף וםהסשרת השלגים׳׳ וזה‬
‫ע״ס דברי הגמרא וסירש״י‪ .‬המתרגם כנראה לא שם לב לכך שהרשר״ה כתב בכוונה‬
‫באופן כללי ״בעתים ומסיבות מסוימות גם נהרות פסולים לטבילה כאשר הנהרות‬
‫גדילים ממי גשמים״ וזה בהתאם לכוונתו לא לפרט פרסי דינים בחיבורו לתורה וגם‬
‫בתוך התחשבות בדיונים הרבים בספרי הראשונים והפוסקים אם יש לחוש לחשש‬
‫זה דוקא בימי ניסן או גם ברוב חודשי השנה‪.‬‬
‫‪ 21‬הראשונים הניל מביאים הגבלות על הסבילה בנהרות והריסב״א מסיים ״הלכך נקמינן‬
‫הלכה למעשה דכל היכא שהנהר גדול יותר ממה שהוא דרכו אע״ג דלא ח זינן הכא‬
‫גשמים ושלגים חיישינן לגשמים ושלגים דעלםא ואין סובלין בו לעולם בזוחלין‬
‫ואפילו ביומי תשרי עד שיודע לנו בברי שלא נתרבה ריבר הפוסל מחמת גשמים‬
‫ושלגיב״‪ .‬עי־ ש ובמקורות השונים המוזכרים זר׳ י הריד״ב‪ ,‬שכולם חולקים על ר״ת‪.‬‬
‫‪ 25‬י ר ד סי׳ רא‪ .‬ס״ק ב ״ואש רבו הניטפין על הזוחלין וכן אם רבו מי הגשמים על מי‬
‫הנהר איגם מטהרים בזוחלין אלא באשבורר‪.‬‬
‫‪ 26‬לשון הרמ‪-‬א על דברי המחבר האוסר ״וכן נכון להורות ולהחמיר‪ ,‬אבל יש מ ת י ר י ם ‪. . .‬‬
‫וכן נהגו ברוב המקומות שאין מקוד‪.‬״‪ .‬הרי שהרמ״א התיר רק בשעת הדחק‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג ל פ ס ו ל ו א ל ה ה פ ו ס ק י ם ש א ז כ י ר‬
‫מכללת מ ו ד ה‬
‫דעתם ‪ -‬ר ״ ת‬
‫אתר‪ ,‬ג‬
‫הגיע הנהר בתחלה‬

‫שלא‬

‫ו א ש ר ב ח י ד ו ש י ע ל ה ל כ ו ת מ ק ו א ו ת ״ ב א ר ת י ם ב א ר י כ ו ת בס״ד‪,‬‬

‫בקצרה‬

‫ד ה י י נ ו י ע י י ן מ ר בחי׳ ה ר מ ב ״ ן ב ש ב ת ןםה‪ ,‬בן ו ב ה ל כ ו ת י ו ב נ ד ר י ם ) י ג א ( ‪,‬‬
‫׳‬

‫הראב״ד‬

‫)ס׳ ב ע ל י ה נ פ ש ‪ ,‬ש ע ר ה מ י ם ‪ .‬פ ר ק א ( ו ה ר ש ב ״ א ב ח י ׳ ל ש ב ת )‪0‬ה‪,‬‬

‫ב ( ‪ ,‬ה ר י ט ב ״ א ) נ ד ר י ם ‪ ,‬יג‪ ,‬א ( ר ב נ ו פ י נ ה ס ה ל ו י ) ש ה ע ת י ק ה ר י ט ב ״ א מדבריו[‪,‬‬
‫ה נ מ ״ י ב ה ׳ נ ד ר י ם ) ש ם ( ‪ ,‬ו ה ר מ ב ״ ם ל פ י מ ה ש ב י א ר ה ר מ ב ״ ן ) ש ם ( דברי!‪/‬‬
‫הרא״ש‬

‫ו ה מ ר ד כ י כ א ש ר ב י א ר ה ב ״ י ) ט ו ר יו״ד‪ ,‬סי׳ ר א ‪ ,‬ד ״ ה ו מ ״ ש ו כ ן‬

‫וד״ה‬

‫כ ת ב ה מ ר ד כ י ( דבריהם וקושית ה ש ״ ך ״ ע ל ביאורו ש ל הב״י כבר‬

‫תירץ‬

‫ה ר ב מ ה ר מ ״ ק ב נ ח ל ״ יעי״ש‪ .‬וביון ש ג ד ו ל י ה פ ו ס ק י ם ו ר ב נ ו ה ב י ת‬

‫יוסף‬

‫ב ת ש ו ב ת ם׳ א ב ק ת רובל‪ »°‬ס ו ב ר י ם ד פ ם ו ל ר ב ו י נ ו ט פ י ן ע ל ה ז ו ח ל י ן‬

‫‪ 27‬הריד״ב הזכיר במקומות אחדים את חיבורו על הלכות מקואות‪ .‬כגון שו״ת יד הלוי‪,‬‬
‫ח׳׳א‪ ,‬יריד סי׳ צח )ושם ״קונטרס* על הלכי מקואות״( וסי׳ צט )ושם ״חידושיגו על‬
‫ה׳ מקואות״(‪ .‬חיבור זה נשאר עד היום בכתב יד‪ .‬החיבור כתב לפי סדר הלכות‬
‫טבילה בשר׳ע‪ ,‬יו״ד‪ ,‬סי׳ רא‪ ,‬אך כנראה לא הספיק לכתוב על כל הלבות מקוואות‪.‬‬
‫סמך להנחה זו בעובדה שהריד״ב מזכיר כאן רק את חיבורו לגבי הלכה המובאה‬
‫בסעיף ב של הלכות מקוואות‪ .‬כתב היד שראיתי מכיל כה עמודים על שני הסעיפים‬
‫הראשונים של הלכות טבילה בשויע ידיד‪ .‬סימן זה משתרע על ע״ה סעיפים‪ .‬מובא‬
‫כאן הקטע‪ ,‬בעמ׳ כ׳‪ .‬שעליו הסתמך הריד״ב‪ :‬״ומעתה נציגה הרוב מנין ובנין שחולקי׳‬
‫על ר׳׳ת ופוסלים טבילה בנהרות ו ה ם ‪ . . .‬״ ‪ .‬ובסיום‪ :‬״וביותר יש ליזהר במקום‬
‫שנתרחב או נתארך‪ ,‬ושומר נסשו ירחיק מםבילה ב נ ה ר ו ת ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫תודתי לר׳ שלמה במברגר נ״י שהואיל להשאיל לי את כתב היד של החיבור הנ״ל‪.‬‬
‫וראה המעין‪ ,‬טבת תשפ״א‪ ,‬עמ׳ ‪ 66—67‬קטע בכתב יד זה‪.‬‬
‫‪ 28‬ש״ך‪ ,‬סי׳ רא‪ ,‬ס״ק יא‪ .‬וראה ״שולי האדרת״ על תורת הבית‪ ,‬שער המים‪ ,‬שער האחד‬
‫עשרה‪ ,‬ס״ק ו‪ ,‬עמי צא‪.‬‬
‫‪ 29‬גידולי מהרה‪ ,‬נהל ס״ק ז‪ ,‬אך ראה שם בשולי העמוד ״אמרו המעתיקים״‪ ,‬כנראה דברי‬
‫זקני הרב יונה רוזנבוים והרב אשר שטרן‪.‬‬
‫‪ 30‬שו״ת אבקת רוכל סי׳ סא )ד״ה וכתב הר״ן( וז״ל ״היאך נניח כל הני אשלי רברבי‬
‫שהם רוב בנין ורוב מנין וגם כי הר׳׳מ והרא״ש והרשב״א מכללם דבתראי נ ע ה ו ‪. . .‬‬
‫ואפילו אמ היה קצת גמגום בסבילח המקוה הזד‪ .‬כאשר עלה על דעתיה דמר היה יותר‬
‫טוב לטבול בו מלסבול ב נ ה ר ‪ . . .‬והאיך נמנע מלסבול בכשר דאורייתא לכ״ע‬
‫ונטבול בפסול דאורייתא לכ״ע זולת שני פוסקים‪ ,‬אין זה אלא מן המתמיהים‪…‬׳׳‪.‬‬
‫הריד״ב מציין תשובת רבי יוסף קרו כהוכחה שהטבילה בנהרות פסולה מן התורה‪.‬‬
‫תשובה זו מהוה סיוע הזק לטענת הריד״ב ששיטת ר״ת היא שיסה דחויה‪ .‬אכן‪ ,‬המחבר‬
‫בשו״ע אינו מזכיר כלל את שיטת דית‪ ,‬אף ש״בית יוסף״ מביא בהרחבה המהליקת‬
‫בין הראשונים‪ ,‬תוך הדגשה של הפוסקים החולקים על ר״ת‪ .‬וראה ס׳ פקוד‪ .‬טהרה‬
‫לרבי משד‪ .‬חוסס‪ ,‬בעל שו״ת ערוגת הבושם‪ ,‬סע׳ ב‪ ,‬ם״ק טז שקשה להורות היתד‬
‫בטבילה בנהרות הואיל ואין אנו יכולים לעמוד על בירור המקום זחילת הנהר‪" .‬אס‬
‫כן נפל היתר דסבילת נהרות בבירא״‪ .‬גס בס׳ חיבור לסהרה יש הסתייגות לטבילה‬
‫בנהרות ובספרים אחרים צויין שהמחבר לא הזכיר בשו״ע את שיטת המתירים‪.‬‬
‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה ו א ד א ו ר י י ת א ‪ ,‬פ ש י ט א ו פ ש י ט א ד ב כ ג ו ן ד א צריכין ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה י ׳‬
‫ד ר ב נ ן ה י י נ ו צ ר י כ י ן ל ח ו ש ל ר ע ת ה ג ד ו ל י ם הנ״ל‪ ,‬כ ל ש כ ן ש ג ד ו ל י ה פ ו ט ק י ם‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫סוברים ש ה ו א דאורייתא‪.‬‬
‫כ ל ה נ ״ ל כ ת ב ת י ב ל ת י עיון ג ד ו ל ו י מ ח ו ל מ ר נר״ו ל ש י ם ע י ן ב ח י נ ת ו‬
‫ע ל דברינו‪ .‬ו ה ׳ יורנו ב ד י ר א מ ת לכוון א ל ה א מ ת ב ת ו ר ת ו ה ק ד ו ש ה ת ו ר ת‬
‫אמת‪.‬‬

‫ב‬
‫מ כ ת ב ת ש ו ב ה בואת ה ר ב ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש‬
‫ו ז ה א ש ר ה ש י ב לי ה ר ב מ ו ״ ה ש מ ש ו ן ה י ר ש נר״ו ע ל ד ב ר י ה נ ״ ל ח ״ ל ‪:‬‬
‫ב ׳ ׳ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א׳׳מ‪ .‬ע ש ״ ק ט ״ ו א ל ו ל ת ר ל ״ ד לפ׳׳ק‪.‬‬
‫כ ו ח י ט ל א ל ת ר ל ח י י ם ולשלו׳ ו כ ל ט ו ב ל ה ר ב ה מ ו פ ל ג ו ה מ ו פ ל א ר ב‬
‫פ ע ל י ם ל ת ו ר ה ו ל ת ע ו ד ה ה ר ה ״ ג נר׳יו ד ק ״ ק וו״ב ו ה ג ל י ל י ע ״ א כ ש ״ ת מ ו ״ ה‬
‫י צ ח ק ד ו ב ה ל ו י נר׳׳ו‪.‬‬
‫ג י ״ ה י מ ז ׳ ד נ א ה ג י ע ו נ י א ש ר ה ו ד י ע נ י כ ״ ת נ״י כ י ל א ה י ה ל ו פ נ א י‬
‫לעיין על ביאורי ל ח ו מ ש א ש ר נכבדתי לשלות ל מ ע ל ת כ ״ ת כשנתיים ימים‬
‫כי א ם ע ל פ ס ו ק י ם א ח ד י ם ו ג ם מ צ א ד ב ר י ם ש א י נ ם ר א ו י ם ל ה ל כ ה ‪ ,‬ו ה ם ‪:‬‬
‫א ‪ .‬ב פ י ש מ י נ י י׳׳א‪ ,‬ל ״ ו כ ת ב ת י ש ת פ י ס ת י ד י א ד ם פ ו ס ל ב מ ק ו ה‬
‫והוא מ ת נ ג ד ל מ ה ש ה ו א מ ב ו א ר ב ת ״ כ ״אי מ ה מעין שאין בו ת פ י ס ת ידי‬
‫א ד ם ובו׳ י צ א ה מ נ י ח ק נ ק נ י ם וכוי ״ ו כ מ ו ש ה ו ב א ו נ ת פ ר ש ו ד ב ר י ה ת ״ ב ה ל ל ו‬
‫בפירוש מ ש נ י ו ת ל ה ר מ ב ״ ם מ ק ו א ו ת פ״ב מ ״ ז ובן פ ס ק בחיבורו הלי מ ק ו א ו ת‬
‫פ י ד ‪ ,‬ג׳ ו כ ן פ ס ק ו כ ל ה פ ו ס ק י ם וכר‪ .‬י מ ח ו ל נ א לעיין כ ״ מ ל ר מ ב ״ ם ה נ ״ ל‬
‫ו מ ׳ ׳ ש ב י י ל ט ו ר י׳׳ד ר ״ א פ י ס ק א ה מ נ י ח כ ל י ם ת ח ת ה צ נ ו ר י ‪ ,‬מ ו כ ח ד ם ״ ל‬
‫ג‬

‫‪1‬‬

‫גלילות ידיו הנכבדים‪.‬‬
‫פירוש הרב הירש על ספר ויקרא הופיע בתרל״ג וחליפת מכתבים זו מסוף תרליד‪.‬‬

‫ב‬

‫לפי זה שלח הרשר״ה את ספרו מיד עם הופעתו אל הריד׳״ב ואחר כשנה וחצי כתב‬
‫הרירי ב את המכתב הנ״ל אל הרשר״ה‪.‬‬
‫ו ד ל הכסף משנה שם‪ :‬״ ‪ . . .‬ר ב י אליעזר סבר הא דמכשרינן במניח קנקנים אע״פ‬
‫שיש בו קצת תפיסת ידי אדם היינו דוקא זרי תערובת מים אחרים דוקא שישבר‬
‫הקנקנים ולא ישים ידיו ברש אף לכסותם דאז חשיב תפיסת ידי אדם לפסול ודבי‬
‫יהושע ס ב ר דבכשרינן אפילו עשה כל המקוה מהם ואפילו שלח יד בהם לכפותם‬

‫‪-‬‬

‫ובלבד שלא יגביהם לערותף״‪.‬‬
‫בית יוסף )כיי רא( דיה המניח כלים תחת הצנור ושם מובאות דעות שונות בין‬
‫התנאים מה נקראת תפיסת יד אדם לגבי מקוד‪ .‬ומובא שם מפי׳ הרא״ש בסיב דמקואות‬

‫‪43‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ד ת פ י ם ת ידי א ד ם מ מ ש פוסל במקוה והמניח כלים ב ר א ש ה ג ג ו כ ר ו ש ב ר ם‬
‫וכוי א י נ ו כ ש ר א ל א מ פ נ י ש ל א ח ש י ב ת פ י ס ת ידי א ד ם א ע ״ פ ש י ש ב ו ק צ ת‬
‫ו כ ן ה ו א ה א מ ת ד א י ן ידיו ת ו פ ס י ם כ ל ל ב מ י ם א ל א ש ו ב ר ה ק נ ק נ י ם‬

‫תי״א‬

‫נ ג ר ר י ם מ א ל י ה ם ל מ ק ו ה ו א ם בן פ י ר ו ש ה ת ״ כ הנ׳׳ל ה ו א ז ה ‪ :‬י כ ו ל‬

‫והמים‬

‫א פ י ל ו מ י ל א ב כ ת פ ו ו כ ר ת ״ ל מ ע י ן מ ה מ ע י ז ב י ד י ש מ י ם וכר‪ ,‬א י מ ה מ ע י ן‬
‫שאין‬
‫ידי‬

‫ב ו ת פ י ס ת ידי א ד ם ן כ ל ו מ ר ה ו א כ ו ל ו בידי ש מ י ם ו א י ן ב ו‬

‫תפיסת‬

‫א ד ם כ ל ל ( י צ א ה מ נ י ח וכר‪ ,‬ן ע כ ״ פ ב א ה מ י ם ל מ ק ו ה ע ״ י ג ר מ ת י ד י‬

‫אדם‬

‫ו ה ו ה א מ י נ א ד ח ש י ב ת פ י ס ת ידי א ד ם ד ל א ד מ י ל מ ע י ן ש כ ו ל ו ב י ד י‬

‫שמים(‪,‬‬
‫הת״כ‬

‫ת ״ ל ב ו ר ] כ ל ו מ ר ל ד י ד ן ד כ ו ל ו ש א ו ב ד א ו ר י י ת א ו ב ד ע ת זו ה ו ל ך‬
‫ד ה א מ י ל א ב כ ת פ ו פסול וא״כ ס ת ם בור ה ח פ י ר ה בידי א ד ם ו ה מ י ם‬

‫מ י ג ש מ י ם בידי שמים ו א ״ כ אינו צריר כולו בידי שמים א ל א א ח ג ר מ ת י ד י‬
‫אדם‬
‫האדם‬

‫כ ש ר ד ו מ י א דבור ולא מקרי ת פ י ס ת י״א א ל א כ ש נ ת פ ס ו ה מ י ם ב י ד י‬
‫א ו ב כ ל י ו בכוונה‪ .‬א ו ב כ ח ו * ‪ .‬ו ל ר מ ב ״ ם ד כ ו ל ו ש א ו ב ד ר ב נ ן‬

‫ע״ש‬

‫״גרסינן בתורת כהנים אילו נאמר ומקוה כים יהיה כהוד יכול אפיי מילא ב כ ת פ ו‬
‫ועשה מקור‪ .‬בתחלה יהיה סהור ת״ל מעין כ ה מעין בידי שמים אף מקוד‪ ,‬בידי ש מ י ס ‪,‬‬
‫אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם יצא המניח קנקנים בראש הגג ונתמלאו מ י ם‬
‫ו ד ל בור וסליגי ר״א ור׳ יהושע‪ ,‬ר‪-‬א סבר הא דמכשיר במניח קנקנים אע״ס שיש•‬
‫בו קצת תפיסת ידי א ד ם ‪ . . ,‬״ ‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫לסי רשר״ה ״בור׳ לא בא ללמד שכל תפיסת יד אדם מותרת‪ ,‬אלא שבניגוד ל״םעין•‬
‫ישנן פעולות שאדם מותר לעשות בעשיית המקור‪ .‬והבאת המים‪ ,‬אבל גם א ח ר ה ל י מ ו ד‬
‫מ״בור׳ ישנן הגבלות לתפיסת יד אדם מ׳־מעין״‪ .‬כעין זה בשרת אגרות משה‪ ,‬י ר ד‬
‫סי׳ קכ‪ .‬ענף ה׳ )עמ׳ ר״ל( ״משום דילפינן מקרא דמקיש גם לבור מדהביאו מ ת ר כ‬
‫שקצת תפיסת ידי אדם כשר״‪ .‬כלומר לפי מסקנת ה ת ר כ לומדים איסוד חפיסת מ­‬
‫אדם מ׳׳עיר ואילו ״בור״ מלמד שלא הבל אסור‪.‬‬
‫כעין פירוש ה ר ש ר ה בדברי התו״כ מובא בסמ‪-‬ג‪ ,‬עשין רמ׳־ח ושם מובא ה ת ר כ בזה״ל ‪:‬‬
‫"אר מעיין ובור ו ג ו מ י ‪ . . .‬מה מעיין בידי שמים אף מקוד‪ .‬בידי שמים אי פ ה מעיין‬
‫שאין בו תפישת יד אדם כלל אף מקוה שאין בו תפישת יד אדם כלל ונוציא ה מ נ י ח‬
‫כלים וקנקנים בראש הגג לנגבן ת׳׳ל ובור לרבות״‪ .‬הסמ־ג גורס ״שאין בו תפישת מ­‬
‫ארס כלל׳ ולכן בא ״בור׳ ללמד שיש תפישת יד מותרת‪ .‬בדברי הפוסקים מ ו ב א ו ת‬
‫הגדרות שונות איזו תסיסת יד מותרת‪ ,‬כגון גרמא או כוח שני‪.‬‬
‫וראה בפירוש קרבן אהרן ובפירוש עזרת כהנים על ד ב ר התויכ הנ״ל‪ .‬לפי ה ק ר כ ן‬
‫אהרן אכן בא התו״כ ללמדנו ישלא יהיה כולו בידי אדם כבור ולא כולו בידי שמים‬
‫כמעין אלא שיהיה בו מזה ומזה״ ואילו העזרת כהגים )מדור תוססות העזרה( ד ף‬
‫צג‪ ,‬ב משיג על הק״א‪ ,‬שהרי לפי מסקנת התו׳־כ כל תפישת אדם אסורה וכל השעולות‬
‫המותרות אינן נקראות תסיסת ידי אדם‪ .‬ואולי זו המחלוקת בין הריד״ב והרשר״ד‪,‬‬
‫בפירוש התו״כ‪ .‬כעין זד‪ .‬בשו״ת אור שמח‪ .‬חיב‪ .‬סי׳ ז‪ ,‬שכל תסיסת ידי אדם פ ס ו ל ה‬
‫ואם קיימות פעולות המותרות‪ .‬הרי אין אלו נקראות תסיסת ידי אדם‪ ,‬אלא גרמא‪.‬‬
‫וראה שו״ת לבושי מרדכי‪ ,‬מה״ת‪ .‬י ר ד ‪ ,‬ס ״ קד על דברי הקרבן אהרן הנ״ל‪ .‬וראה שד״ת‬
‫מהר״ם שיק‪ ,‬י ר ד ‪ ,‬סי׳ קצח‪ .‬ד״ה והנה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪44‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בפירושו ו ב ח ב ו ר ו‬

‫‪4‬‬

‫שכולו הולך ב ד ר ך זה ל מ ד ק ד ק בדבריו[ וכן מ ו כ ח מ מ ה‬
‫‪7‬‬

‫שהביא הב״י ש ם מ ש ע ר המים לרשב״א ״ ו מ ת ש ו ב ת ה ר א ״ ש‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ס פ ר ב ״ נ ל ר א ב ״ ד • כ ו ל ם ס ״ ל ד ת פ י ס ת ידי א ד ם מ מ ש פ ו ס ל ב מ ק ו ה ו ל א‬
‫עוד‬

‫ומרעה אחת‬

‫ש ט ע ם ש א ו ב א י נ ו א ל א מ ש ו ם ת פ י ס ת ידי א ד ם ד ה א כ ל י ל א כ ת ו ב‬
‫‪0‬‬

‫בקרא ‪.‬‬

‫ו א ם כן אין בביאורי נ פ ת ל ועקש ו ב מ ה שפירשתי ״בלי ת פ י ס ת‬

‫ידי א ד ם ״ ב ל ש ו ן ״ א ה נ ע פ א ן מ ע נ ש ע ן ה א נ ד ג ע פ א ז ז ט צ ו זיין״ ] ״ ב ל י ש נ ת פ ס‬
‫ע״י י ד ו ש ל א ד ם ״ [ י צ א ת י י ד י כ ו ל ם ד ה א ב ש ו ב ר ק נ ק נ י ם ל א נ ת פ ס ו ה מ י ם‬
‫בידי א ד ם ש ל א ב א ו בכוונה לכלי ו ל א הערה א ו ת ם לבור א ל א ש ב ר הכלי‪,‬‬
‫כ ל ז ה נ ל ע ״ ד ברור‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫ב מ ה ש כ ת ב ת י ש א י ן ה מ י ם מ ט ה ר י ם ‪ ,‬א ל א א ם בן ״ ב מ ו מ ע י ן ו ב ו ר‬

‫ה ם מכונסים בשקע השייר לקרקע״ חשב מ ר ש נ ת ת י מ ק ו ם ל ט ע ו ת ט ע ו ת‬
‫ג ד ו ל ‪ ,‬בי ב ל ש ו ן ז ה א י ן מ מ ו ע ט כ ל י ש ח ק ק ו ו א ח ״ ב ק ב ע ו ו ב ר ‪ .‬י מ ח ו ל נ א מ ר‬
‫ג״י א ד ר ב א ע ״ י ש כ ת ב ת י ״ ד ע ם ב א ד ע ן א נ ג ע ה א ר י ג ע ״ ] ש י י ך ל ק ר ק ע [ ו ל א‬
‫כ ת ב ת י ״אין ד ע ם ב א ד ע ן בעפעסטיגטע א ד ע ר דאמיט פערבונדענע״ ]״מתובר‬
‫לקרקע‬

‫‪5‬‬

‫א ו ק ש ו ר לו׳׳( ו ב י ו צ א ה ו ר י ת י ב ב י ר ו ר ד ל א ו ב ל ש מ ת ו ב ר ל ק ר ק ע‬

‫הלכות מקוואות‪ .‬סרק ד‪ ,‬הלי ב‪ .‬וראה ״שולי האדרת״ על ״שער המים״‪ ,‬עמ׳ סב‬
‫)ד״ה ונמצינו למדים( בהסבר שיסת הרפב״ם שנוסף לאיסור תסיסת ידי אדם‪ ,‬אסרו‬
‫חד׳ל פעולות ״בכדי שלא יבוא לידי תסיסת ידי אדם״‪ .‬וראה ס׳ אבני שהם על מסכת‬
‫מקואות‪ .‬סי׳ ה ס״ק א שלפי הרמב״ם ״יסוד הפסול דשאוב הוא משום עשוי בידי‬
‫אדם״‪ .‬ובסוף הסימן )עמי לב( שכן מוכח מכמה ראשונים‪ .‬חד‪ .‬כמו שכתב הרשד׳׳ה להלן‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫שער המים‪ ,‬שער הה מ ישי ״כל שבאין למקוה מתור מה שנתון בידי אדם אפילו מדבר‬
‫שאינו כלי‪ ,‬ססול דמקוה דומיא דמעין בעינן‪ ,‬מה מעין שלא ע׳׳י אדם‪] ,‬אף מקוד‪.‬‬
‫שלא זרי אדם(״ )כר גורם הרב משה הרשלר שליס״א( וכן שם ״דכל שבאו למקור‪.‬‬
‫בידי אדם לא הוי כמעין ופסול״ וראה שם ד ב ר הרשב״א ב״בית המים״‪ .‬דברי הרשב״א‬
‫הס גס סיוע לסברת הרשד״ה שגס אחרי ההשוואה של מקוה ל״בור״‪ ,‬בכל זאת גם‬
‫במסקנה ״מקוה דומיא דמעין בעינן‪ .‬מה מעין שלא ע״י אדם״‪.‬‬

‫ד‬

‫הלכות מקואות לרא־ש‪ .‬סיסי׳ ב ״אבל אדם שזילף בידיו או ברגליו ג׳ לוגין למקור‪.‬‬
‫הסר‪ .‬פ ס ל ר ‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫בעלי הנפש‪ ,‬שער המים‪ .‬סרק שגי ״ ‪ . . .‬דדרשינן מה מעין בידי שמים אף מקוד‪ .‬בידי‬
‫שמיס ואם איתא דשאיבה שהמשיכוה כולה מסבילין ה ר מקוד‪ .‬זו נעשה התחלתה‬
‫ב י ר אדם״‪ .‬הראב״ד סובר שגם במסקנה ״אף מקוד‪ .‬בידי שמים״‪ .‬ראה למעלה הערה ‪.6‬‬
‫לא מצאתי את המקום בבית ייסף‪ .‬בו מובאים דברי הרשב״א‪ ,‬הרא״ש )תשובת הרא״ש(‬
‫והראב״ד‪ .‬כדברי הרשרה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫הראב״ד בסי בעלי הנפש‪ .‬שער המים‪ ,‬סרק שני ״דהא כלי לא כתיב ב א ו ר י ת א ‪. . .‬‬
‫והלכתא רבתי איכא למילף מהאי סעמא דכל היכא דשקיל מיא בידיה ודמי ל מ ק ו ה ‪. . .‬‬
‫פסול דהא בידי אדם הוא וכלי בדאורייתא ופוסל בידיו בשלשה לוגין כדין כל שאר‬
‫שאובין שלא יהא מפל חמור פן העיקר״‪ .‬ודאה למעלה במכתבו של הריד״ב סעיף‬
‫ג ובהערה ‪ 10‬שם‪.‬‬
‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יחשב‬

‫מכללת הרצוג‬
‫לעיין מ ע ט י ו ת ר ה י ה נ ר א ה ל ע י נ י ו ד ף‬
‫דעתר‪ -‬פ נ א י‬
‫אתר ל מ‬
‫כ ק ר ק ע ‪ .‬ו א ם היי‬

‫‪] 260 ,259‬קעה—ו[ ש י ד ע ו ק ו ר א י ב א ו ר י ש ל א כ ל מ ח ו ב ר ל ק ר ק ע כ ק ר ק ע ד מ י‬
‫וחילוק‬

‫בין‬

‫קולבם״ח‬

‫‪1 0‬‬

‫ל ח ק ק ו ל ב ס ו ף קבע‪ .‬ו א ם ל ב ע ל נ ב ״ י א פ י ׳ ק ב ע‬

‫ו ל ב ס ו ף ח ק ק פ ט ו ל ל מ ק ו ה ) מ ל ב ד ש ה ג א ו ן ב ז ה כ מ ע ט י ח י ד ב ס ב ר ת ו זו ״ ( ‪,‬‬
‫ה ל א א י נ ו פ ו ס ל א ל א מ ש ו ם ד ם ״ ל ד א פ י ׳ ק ב ו ע בזה ל א ח ש ו ב שייר ל ק ר ק ע‬
‫מדאורייתא‬
‫לקרקע״[‬

‫ו א ם כן א י ן נ כ ל ל ב כ ל ל ״ ר ע ם ב א ד ע ן א נ ג ע ה א ר י ג ״ ] ״ ש י י ך‬

‫ו ה ל א אין ספק שגם לנב״י יש תלוש ולבסוף ח ב ר ש ה ו א ח ש ו ב‬

‫‪ 10‬קבעו ולבסוף חקקו‪.‬‬
‫‪ 11‬אחרונים רבים דנים בפסק הנ״ל של הנוב״י שיש לאסור אפילו קבעו ולבסוף חקקו‪,‬‬
‫ראה שו״ת חתם סופד‪ ,‬ידיד‪ ,‬סי׳ קצח‪ ,‬רה‪ ,‬ריד )ושם בד״ה והנר‪ .‬סר״מ ״וכבר כ ת ב ת י‬
‫קונטרס א׳ לסלק פקפוקים של הגאון נב״י מעל רוב המקוואות״( וסי׳ ריז; גדולי‬
‫טהרה‪ ,‬שאלה ו ; לחם ושמלה‪ ,‬סי׳ רא‪ ,‬לחם ס״ק קלז )ושם ״אבל לעשות כן כל‬
‫המקוה ע״י צנור שקבעו ואח״כ חקקו יש למנוע״(; ש ר ת אמרי אש‪ ,‬י ר ד ‪ ,‬םוס״י פד‪,‬‬
‫בתשובה אל הרב יוסף זלמן‪ ,‬יושב על מדין בק״ק מונקאסש )ושם ״וידע מעכ״ת‬
‫כי מה שכתב בסשיסות בענין קבעו ולבסוף חקקו דלא כנוביי ו מ ו ר נ ו הגאון ז״ל‬
‫]החת״ס[ האריך בזה‪ ,‬ואם למעשה‪ ,‬לא הייתי עושה לכתחילה מקור‪ .‬הפסולה לדעת‬
‫הנוביי פדאוריתא״(; מי נדה‪ ,‬ם״ת‪ ,‬תשובה ג׳ בסוף הספר )ושם •וצ״ע ל מ נ א מ ד ‪,‬‬
‫טובא״(; מלבושי סהרה על הלכות נדה ומקוואות‪ ,‬סי׳ כח‪ ,‬ס״ק ה )ושם ימה אעשה‬
‫שלע״ד הקלושה אין כאן שום התחלת קושיא״‪ ,‬ושם ב״באר מים חיים״‪ ,‬ס״ק יח ״ ת מ ת י‬
‫קושיא זו בקושםא וגם הגאון מוהרש״ק ]רב שלמה קלוגר[ מבראד גיכ הסכים לדברי‬
‫וכאשר נסתלקה הקושיא נשאר הדין דין אמת ומינה לא תזוע ותו לא מידי״; א ב ל‬
‫צריך עיון מהסתמכותו על מורש״ק‪ ,‬ראה ספרו מי נדד‪ .‬הניל; ש ר ת שואל ומשיב‪ ,‬מהדורה‬
‫גי‪ ,‬ח״א סי׳ קס״ג )ושם ״באמת כל הפוסקים חולקים עליר( וכן בספרו יוסף דעת‪,‬‬
‫י ר ד ‪ ,‬סי׳ רא )דף ק א ( ; ש ר ת בית שלמח‪ ,‬מהדורא בתרא‪ ,‬סי׳ מח )ושם ׳׳והרואה‬
‫יראה שדבריו דחוקים מאוד״(; מקוד‪ .‬ישראל על הל׳ מקוואות‪ .‬ענף רביעי‪ ,‬סע׳ א‬
‫)ושם ״הנך רואה שכל הפוסקים הולקים עליר( ושם ענף אחד עשר‪ ,‬סע׳ ב‪ ,‬מקור פ י ם‬
‫חיים‪ ,‬ס״ק ב ; ש ר ת בית יצחק‪ .‬י ר ד ח״ב‪ ,‬סי׳ כו‪ ,‬סיק ה—ח )ושם ״כמד‪ .‬ישובים‬
‫נאמרו בזה״(; דברי חיים על הלי מקואות‪ .‬סע׳ לו )ושם ‪-‬בנב״י ה פ ר ז על העדה‬
‫לומר המתיר מקוד‪ .‬כזד‪ .‬מתיר איסור נדה ה ״ ר ( ; מי השלוח‪ ,‬סי׳ ד‪ ,‬מקור נסתת‪,‬‬
‫סע׳ כ‪ ,‬ס״ק כח )ושם ״לא מצאתי בכל הלכות מקוואות חילוק בדיני מקור‪ .‬בין ב ע ל ת‬
‫הכתם לנדה ג מ ו ר ה ‪ . . .‬אמנם לעיקר הקושי׳ יגעתי ומצאתי דרך ישרה לעג״ד״(;‬
‫פתחי תשובה‪ ,‬י ר ד ‪ ,‬סי׳ רא ס״ק ז )ושם בשם ש ר ת חתם סופר ״מנהג כל עדי‬
‫ישראל להתיר לטבול בכלי שקבעו ולבסוף ח ק ק ו ‪ . . .‬ודאי דאסור לפקפק ילהרהד‬
‫על הוראה ז ר ( ; מקוה סהרה‪ ,‬סי׳ כה‪ ,‬דף יד‪ ,‬א והלאה ושם בסוף הספר הערזת‬
‫בנו‪ .‬סי׳ יז; היבור לסהרה‪ ,‬כלל רביעי‪ ,‬ס״ק ב )ושם ׳־אין לנו להחמיר מ ה והדין‬
‫כפשטא דברייתא דקול״ח אין סוסל את המקוה״(; ערוד השלחן‪ ,‬י ר ד סי׳ רא‪70 ,‬׳‬
‫ס ד ; אור שמח על הרמב״ם‪ ,‬הל׳ מקוואות‪ ,‬פרק ו‪ ,‬הלכה ‪) 1‬ושם דחיית שיטת ד״גוב״י‬
‫״במחכ״ת״(; ש ר ת מהרשים ח׳ב‪ ,‬סי׳ קב )ושם היא סי׳ לא‪ ,‬שזה מחלוקת ב ב ל י‬
‫וירושלמי(; מקוה ישראל )תרנ״ה(‪ ,‬חלק ביאור השרע‪ ,‬דף כם‪ ,‬א והלאה )ושם ׳׳ולכן‬
‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ב ק ר ק ע ג מ ו ר ו ב ש ר ל ט ב ו ל בו ו ה ו א מ ק ו ה ע״י בנין א ב נ י ם ב ר א ש ג ג ו כ י ו צ א‬
‫א ח ש ב י ת ל ע נ י ן עי׳ז ח ש ו ב ב ת ל ו ש ‪ .‬ו א י ן ב ו נ ת ב י א ו ר י ל ב ר ר פ ר ט י ה ד י נ י ם‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א ל א ל פ ר ש ה מ ק ר א ו ת ע ל פ י ה ה ל כ ה כידי ה כ ה ה מ ג ע ת ו ל ה צ י ע ל פ נ י‬
‫ה ת ל מ י ד י ם כ ל ל י ם ה ר א ש י י ם ב כ ל מ צ ו ה ו א י ד ך זיל גמור‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫א ת ר י ש א מ ר ת י ל פ ט ו ל ש א ו ב י ן ‪ .‬היינו מ ש ו ם ש י ש ב ו ת פ י ס ת י ד י‬

‫א ד ם ‪ .‬ל א כש׳׳כ כ ל ש ב א ע ל ידי א ד ם מ מ ש ואין מ ק ו ם ל ט ע ו ת ש ד י מ ה מ ר‬
‫בדברי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬

‫ת פ ט מ ר נ׳׳י ע ל י א ש ר ה ב א ת י ד י ן ה ו י י ת ו ע ל י ד י ט ה ר ה מ ק ר א‬

‫יהי׳ טהור‪ ,‬בשניים‪ .‬ח ד א ד א ם נ מ צ א בסוח הסילון ד ב ר ש א י נ ו מ ק ״ ט כשר‪,‬‬
‫ו ג ם ה ו א ר ק ט פ ק א ד ד י נ א ד ה ר מ ב ״ ם מ פ ר ש ש׳׳ט ד ז ב ח י ם ב ע נ י ן א ח ר ‪ .‬כ ב ר‬
‫פשוט הוא לדינא כמ״ש כל ה פ ס י ק י ם ‪ . . .‬בלי שום פקפוק כלל״(; הגרפ״מ אפשטיין‬
‫כסלובודקה בשרית שרידי אש‪ .‬ה־ב‪ .‬פי׳ פח‪ .‬עמ׳ ר כ ד ( ; ש ר ת דעת כהן‪ ,‬סי׳ קכז‬
‫)ושם •כדאי לסמוך על הכקילין ב‪1‬ה לכתחילה עכ־פ כשאי אפשר באופן אהר׳׳(;‬
‫ש ר ת חלקת יואב‪ .‬ח־ א י ר ד סי׳ לא )ישס ‪-‬ומעתה נבוא למה הרעיש הנוב״י״ ומסיים‬
‫״ובתורן הרעשת הניכ־י בטוב טעמיו; חזון איש‪ .‬י ר ד ‪ .‬מקוואות תנינא סי׳ קכם )ב(‬
‫ס ׳ ק יג )ושם •ובמש־ כ נתישבו ד ב ר הראשונים ד ל שהכשירו לעשות מקוד‪ .‬בכלי‬
‫שקבעו ולבסוף חקקו״>‪ :‬דברות משה‪ .‬בבא קמא‪ .‬סי׳ מד )אבל ראה ש ר ת א ג ת ת‬
‫משה‪ ,‬י ר ד ‪ .‬ה־ב‪ .‬סי־ צג‪ .‬אבל שם מדובר במיכל בים באויר בין שני כותלים(; ש ר ת‬
‫מנחת יצחק‪ .‬היא‪ .‬ס״ קלס‪ .‬ס־ק ז וחיה‪ .‬סי׳ כה‪ .‬ס־ ק ז ; דברי יואל על סוגיות‬
‫השים‪ .‬סוגיה דציגור שחקקו )עמ׳ רכז—ח׳; קהלות יעקב‪ .‬חיג‪ .‬סי׳ ח )ושם ׳׳לגבי‬
‫טומאה שתלוי בשם כלי ודאי כל שקבעו ילבסויח לא נחית עליו תורת כלי אע״ס‬
‫שהוא מדאורייתא‪ ;(-‬כהרת מים )מהדורת תשכיר( עמ׳ מז‪ .‬סד‪ .‬צג‪ .‬רב‪ ,‬רכא‪ .‬ודלג;‬
‫מי כעין על הל׳ מקוואות‪ .‬סי׳ רא‪ ,‬סי׳ ו‪ .‬עמ׳ נז )ושם בעמי ס׳ נשאר ב צ ר ר עיון(;‬
‫אבני שרש על מסכת מקוואות‪ .‬סי׳ יא סיק ב ; משנת מנשה על מס׳ מקוואות‪ ,‬ברוקלין‬
‫השמ״ח‪ .‬סי׳ יב‪ .‬ס״ק ד והלאה )ישם ס־ק ד‪• .‬הנוב״י תירץ את הראשונים בתירוצים‬
‫דחוקים ‪ . . .‬אבל תירוצו דחוק מאד־ ישם המסקנה סוסי״ק יב ־ודאי דאתי שסיר‬
‫שרטת הראשונים וד&וסקים״(‪.‬‬
‫כמעט בכל ה ס פ ר ס הנ‪-‬ל יש השגות על שיטת הנוביי ו ה ס ב ר ם לנוהג דשקובל בכל‬
‫השוצות ישראל‪ .‬אף שיש המצדדים להתחשב לכתחילה בשיטת הנוב״י‪ .‬וזה בהתאם‬
‫לדברי הרש ר״ ה הניל *שהגאון בזה כמעט יה יד בסברתו ז ר ‪ .‬לעומת זה השיג ה ר ד ״ ב‬
‫על ביאור הר שר‪-‬ה שההגדרה על הגאי מי דש קוד‪ .‬שיהיו ״מכונסים בשקע השייך‬
‫לקרקע״ עומדת בסתירה לשיסת הגוביי‪ .‬וראה ש ר ת יד הלוי‪ .‬י ר ד ‪ ,‬סי׳ קו פרק‬
‫ז כ כ ת ב מהרב זליגמן פרום‪ .‬התני של הרידיב‪ .‬שאכן ראשונים רבים ״וכל הסוםקים״‬
‫הדלקים בדין זה על הגוב״י‪.‬‬
‫‪ 12‬הרש ר• ה טוען שלא יתכן שלשי הניב•* אין מציאות של מחובר שנהשב כקרקע‪ .‬שהרי‬
‫גם הנוב״י מודה לדין מקוד‪ .‬זדי בגין אבנים בראש הגג‪ .‬השוה חזון איש‪ ,‬י ר ד ‪.‬‬
‫מקוואות הגינא‪ .‬פי׳ קכם )ב(‪ ,‬כ* ק יג •והאחרונים זיל דשחמירם לא החמירו אלא‬
‫בקבעו ולבסוף הקקו‪ .‬אבל בנין אבנים וסיס מודים דל א הוי זרז שם כלי״‪.‬‬
‫‪47‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללתבלהרצוג‬
‫א מ ר ת י ש א י ן ב כ ו ו נ ת אתר‬
‫פרטי הדינים‪ ,‬ובן מ ג מ ת י ב כ ל מ ק ו ם‬
‫דעת ל‪ -‬ב ר ר‬
‫ביאורי‬
‫ל ב ר ר ה כ ת ו ב י ם ע ל פי ה ש י ט ה ה מ ו ס כ מ ת ל ה ל כ ה ו ל מ ע ש ה » י ‪ .‬ו א ם ג ד ר ל י‬
‫ה מ פ ר ש י ם ה ק ד מ ו נ י ם א ש ר צ פ ו ר ן קטנם ע ב ה מ מ ת נ י ו ה ר י נ י ב ק ש מ ו ד ח ל פ ג י‬
‫ר ו ת ם ה ר ה ב ה ה ר ש ו א ת ע צ מ ם ל פ ר ש כ ת ו ב י ם אפיי ע ל פ י ד ע ו ת ה נ ד ח ו ת‬
‫מ ן ה ה ל כ ה ‪ ,‬כ ש ״ כ ש א י ן ל ת פ ו ס ע ל קטן כמוני ה מ ש ת ד ל ל פ ר ש ה כ ת ו ב י ם‬
‫רק על פי א ו ת ה ד ע ה המוסכמת להלכה ולמעשה‪.‬‬

‫ה‪ .‬מ ה ש כ ת ב ת י ש כ א ש ר נ מ צ א י ם א ר ב ע י ם ס א ה מ י ם כ ש ר י ם ‪ ,‬מ ו ת ר‬
‫ל ה ו ס י ף מ י ם ש א ו ב י ן ל פ י רצונו‪ ,‬ל א י ד ע ת י כ ל ל ה י א ר י ו ב ל ל ב ז ה ג ם כ ן‬
‫ה י ת ר ל ה ו ס י ף ש א ו ב י ן א ח ר ש ח ס ר ו המים‪ ,‬ה ל א ל א ד ב ר ת י א ל א מ ן ה ה י ת ר‬
‫ל ה ו ס י ף א ח ר ש י ש ב ו מ ׳ ס א ה כשרים ו מ ן ה ה י ת ר ל ט ו ל מ ש ם ו ל ה ו ס י ף א ח ר‬
‫שיצאו מים משם‪ ,‬מזה ל א דברתי מאומה‪ ,‬אלא אדרבה מ פ ש ט דברי א י ן‬
‫ל ל מ ו ד ה ה י ת ר הזה‪ .‬ו ל א היו נ ע ל מ י ם מ מ נ י ה פ ו ס ק י ם א ש ר י ע צ נ י מ ר ל ע י י ן‬
‫ע ל ס ב ר ת ה ר א ב ״ ד והרמב׳׳ם ב ח ס ר כ ל ש ה ו א מ ן ה ת ע ר ו ב ת ו מ נ ת ן ס א ה‬
‫ו נ ט ל ס א ה ‪ .‬ו א ם ה י ה פ נ א י ל מ ב ״ ת לעיין מ ע ט י ו ת ר היי גלוי ל פ נ י ו ב ד ף‬
‫‪] 260‬קעו[ ש ה ב א ת י ס ב ר ת ה ר א ׳ ׳ ש ש כ ש ר ו ] כ נ ר א ה צ׳׳ל ה כ ש י ר ו ! ה ש א ו ב י ן‬
‫מ ט ע ם ז ר י ע ה ש ה י א ה מ ו ס כ מ ת ל ד ע ת רוב הפוסקים‪ ,‬א ל א ש א י ן מ כ ו ו נ ת‬
‫ב י א ו ר י ל ב א ר כ ל פ ר ט י ה ד י נ י ם כניל‪ .‬א ב ן מ א ח ר ש ד ב ר מביית נ״י מ ס ב ר ת‬
‫ה ר א ב ״ ד ו ה ר מ ב ׳ ׳ ם ו ד ב ר י ה ת ש ב ״ ץ ש ק ש ה ל ה כ נ י ס ר א ש ו בין ה ה ר י ם‬
‫הגדולים‪ ,‬מ א ו ד ישמהני מ ר א ם ימחול להודיעני איר מ ת נ ה ג מ ר ב ת ק ו ן‬
‫ה מ ק ו א ו ת ת ח ת מ ש מ ר ת ו מ ב ל י ה כ נ י ס ר א ש ו בדין זה‪ .‬ב ל י ס פ ק ר ו ב מ ק ו א ו ת י ו‬
‫ו א פ י ל ו כולן מ ו ס י פ י ן מ י ם ח מ י ם ש א ו ב י ן ב כ ל יום ט ב י ל ה ו ב ס ת ם מ ק ו א ו ת‬
‫אי א פ ש ר זה מבלי לנגוע ל פ ח ו ת בחומרת הראב״ד דפוםל אפי׳ ב ה מ ש כ ה ‪,‬‬
‫עי׳ ג ״ ט ״ ‪ .‬ו כ פ י א ש ר ב י נ ו ת י ב ס פ ר י ם ג ד ו ל י ק ד מ ו נ י נ ו ו א ח ר ו נ י נ ו ל א ח ש ו‬
‫ל מ ע ש ה לסברת הראב״ד‪ ,‬א ף לא לסברת הרמב״ם בנתן ס א ה ונטל ס א ה‬
‫ועיין מ ר ב ש ר י ת ח ״ ם י״ד‪ ,‬ר ג מ ה ש ה ע י ד ע ל ה מ ק ו ה ה ג ד ו ל ה ב ק ה ל ת ו ע י ר‬
‫ו א ם ב י ש ר א ל מ ק ד ם ‪ ,‬מ ה ו א י ר ה ו ר ה ל ע ש ו ת מ ק ו ה בלי פ ק פ ו ק י ם כ ל ל ־ »‬

‫‪13‬‬

‫הרשר׳ה אינו דן בשאלה העקרונית אס הדין הוייתו על י ר סהרה בסבילת נ ד ו ת‬
‫הוא ‪ -‬ר ק ספיקא דדינא״‪ .‬ראה חזון איש ירד‪ .‬מקואות תנינא סי׳ קל )ג( ס״ק ין‬
‫ש״הויה ע״י טהרה דאורייתא״ וראה ש ר ת דברי יואל‪ ,‬י ר ד סי׳ עד שדעת הרפב״ים‬
‫בנידון דעת יחיד אחרי שרוב הראשונים חולקים עליו‪.‬‬

‫אין ספק שגם הריד״ב לא היה מסכים שהרשרה יכתוב בפירושו לתורה שדין זה ש ל‬
‫הוויה ע״י טהרה הוא ״רק ססיקא דדינא״‪ .‬וראה להלן בפרק ״סיכום״‪.‬‬
‫‪ 14‬גידולי טהרה‪ ,‬נחל ם״ק ס ולהלן ב ש ר ת סי׳ י‪.‬‬
‫‪ 15‬בתשובה זו מתאר החתם סופר את המקור‪ .‬הגדול בעירו ושם מובא ״וכיון שהיא כ ש ר ה‬
‫במי גשמים שוב אינה נפסלת ע״י מים שאובים וכל מה ששופכים לתוכה נ ע ש ה‬
‫הכל כמקור‪ .‬כשר וכשתתמלא על כל גדותי׳ תתמלא גם ח ב ר ת ה ‪ . . .‬״ ‪ .‬ובסיום ״וכן‬
‫עושים פה במקור‪ .‬הגדולה ולעולם לא יחסר המזג והוא עצה סובה והגונה אין ב ה‬
‫פקפוק כלל״‪ .‬וכן שם בסי׳ ריב וריד‪ .‬וזה ע״ס דברי הרמב״ס ס״ד‪ ,‬ה״ו ועזכריש‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ואיב לענ״ד כפי קוצר שכלי ומיעוט תבונתי כמעט כעון יחשב לעורר על‬
‫ח ו מ ר ו ת ה א ל ו ב ס פ ר ה נ מ ס ר ל ר ב י ם יי‪.‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו‪ .‬מ ה ש ל א ד ב ר ת י מ ח י ל ו ק בין מ ע י ן ל מ ק ו ה ד מ ע י ן מ ט ה ר ב כ ל ש ה ו א ‪,‬‬
‫מפני ש ב פ י ר ו ש אני כ ו ת ב ש ם מ ק ו ה )טויבבאד( ל ט ב י ל ת אדם‪ ,‬ועוד כי עון‬
‫פלילי ה י ה נ ח ש ב בעיני אפי׳ רק לרמוז דין זה דמעין מ ט ה ר בב׳׳ש ב ס פ ר‬
‫ש מ ס ו ר ל ב ל ״ ‪ ,‬ד ה א ג ד ו ל י ר א ש ו נ י ם ם׳־ל ד א פ י ל ו ל א ד ם מ ט ה ר מ ד א ו ר י י ת א‬
‫ועוד ל ש ט ת י ה ד מ ר דם״ל דבביאור ל ח ו מ ש מוכרח אני להביא בל הריעות‪,‬‬
‫א ם ה י י ת י כ ו ת ב ש מ ע י ן מ ט ה ר ד ו ק א לכלים‪ ,‬ה י ה ת ו פ ס ע ל י ד ד י ן ז ה א י נ ו‬
‫מ ו ס כ ם מ ב ל הפוסקים דלהרמב״ם והראב״ד ל א בעינן מ״ם אפילו ל א ד ם ״ ‪.‬‬
‫לענין ט ב י ל ה בנהרות ל א ביארתי כי א ם ה ט ע ם א ש ר בעבורו ב ע ת י ם‬
‫ובסיבות מ ס ו י מ ו ת אין לבחור בנהרות לטבילת מ צ ו ה )דהיינו כשיש ב ה י ר ה‬
‫בלומר ש א פ ש ר לטבול במקוה כשרה( והטעם הוא ה ח ש ש ש מ א ירבו‬
‫ה נ ו ט פ י ן ע ל הזוהלין‪ .‬ב א י ז ה ע ת י ם ו ב א י ז ה ס י ב ו ת י ש ל ח ו ש ח ש ש ז ה ל א‬
‫ב א ר ת י ש א י ן ב י א ו ר י ל ח ו מ ש מ ת ב ר ת פ ס ק י הדינים‪ ,‬א ל א כ ד י י ב ו א ו ק ו ר א י‬
‫ביאורי ע ל ה ת ו ר ה לידי בהירות ולמסור לתלמידים כללי ה מ צ ו ת הראשיים‬

‫בפירוש‬
‫וכן‬

‫ה ר ש ר ־ ה ‪ .‬ו ר א ה ש ר ת שבס׳ גידולי ס ה ר ה ‪ .‬סי׳ יב בשש ת ו ס פ ת א ר י ש ש ק ל י ם ‪.‬‬

‫חידושי הרין‪.‬‬

‫ב ־ ב סו‪.‬‬

‫ב )עם׳ ‪ U M‬״הלכך נקסינן הלכה ל מ ע ש ה דמקוה שיש‬

‫ב ו ב ׳ ס א ה ש כ ו ל ן כ ש ר י ם ‪ .‬מ מ ל א ב כ ת ף ו נ ו ת ן ואשי׳ כ ל ה י ו ם כ ל ר ‪.‬‬
‫ובן‬

‫כובא‬

‫וראה‬
‫ו‬

‫אחרים‪.‬‬

‫אצל פוסקים‬

‫כגון‬

‫הרדגרז‬

‫שדית‬

‫ח י א סוס״י‬

‫סה‬

‫וחיד‪.‬‬

‫ס י ׳ צד‪.‬‬

‫ש ר ת אבני נזר‪ .‬י ר ד סי׳ רע‪ .‬ס י ק ג •אין לחשוש לדברי ה ר א ב י ר ׳ ושם בס״ק‬

‫״ ה מ נ ה ג ה ש ש ס ב כ ך י ש ר א ל ב מ ע י ן ש כ ש י ש מ ׳ ס א ה ש ו ש ב י ן ב ת ו כ ה שא‪.‬׳ ב י ן‬
‫למים‬

‫וכשצרר‬

‫נוכלים‬

‫מ ת ו כ ה ו ח ו ז ר ם ושושבין‬

‫בתוכה‬

‫הרבה‬

‫ש א ו ב י ף ו כ ן שש ס י ׳ ר ע ם‬

‫ס׳יק י‪ .‬ו כ ן ב ס ׳ ה י ב ו ר ל מ ה ר ה ‪ ,‬ה ל כ ו ת מ ק ו ו א ו ת ‪ .‬ס ע ׳ י ב ״כקוד‪ .‬ש ל ם א י נ ו נ ס ס ל ב ש א ו ב י ן‬
‫א פ י ל ו ששך ע ל י ו א ל ף כ א י ן ואשילי נ ת ן ס א ה שאובין מ ס ל ס א ה א ח י כ ע ד ע ו ל ם ‪ .‬כ ש ר‬
‫המקודד‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫ו כ ן ב ס ׳ מקוד‪ .‬י ש ר א ל ‪ .‬פ ת י ח ה ל ה ל כ ו ת מ ק ו ו א ו ת ‪ .‬ש ע ר ה‪ .‬ס ־ ק יד‪.‬‬

‫ל פ י ה ר ש ר ־ ה י ש להיזהר ב ל כ ת ו ב ח מ ד ו ת בפשר המיועד לציבור ה ר ח ב ‪ .‬במיוהד חומרות‬
‫ש ר ב י ם ל א יכולים לקיימן‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫כמו‬

‫לכתוב‬

‫שאין‬

‫הומרות‬

‫בכשר המיועד‬

‫לצימר‬

‫הרחב‪,‬‬

‫כך‬

‫גם‬

‫אסור‬

‫לכתוב‬

‫שש‬

‫ק ו ל ו ת ‪ ,‬ב מ י ו ח ד כ א ש ר זה יכול לגרום לתקלר‪-‬‬
‫‪18‬‬

‫ר א ה גידולי מ ה ר ה ‪ .‬ג ב א מ״ק ב׳ ידמעין מ ס ה ר בכ״ש היינו ד ו ק א ל כ ל י ם ס ם א י ם ‪ .‬א ב ל‬
‫וכן‬

‫לאדם‬

‫״ונחלקו‬
‫נרם‪,‬‬

‫לטבילת כלים חדשים‬

‫הראשונים‬

‫באדם‬

‫הסובל‬

‫בעינן ם׳‬

‫סאה מדאוריתזר‪ .‬ושם‬

‫ב מ ע י ן מד‪.‬‬

‫רנו‪.‬‬

‫דלהרםבים‬

‫ב״גחל״ ם י ק ג׳‬

‫והראב״ד‬

‫לא‬

‫בעינן‬

‫ולהוס׳ והראי ש אף במעין בעי נ ד ם ׳ ‪ ,‬עיי ש ב ה מ ש ך ׳ועדיין יש ל ב א ר להנהו‬

‫דסבר‬
‫השיטות‬

‫ד א ף במעין בעי מ י ס א ם הוא מדאורייתא או ר ק מ ד ר ב נ ר ‪ .‬עייש‪ .‬וראה ביאור‬
‫ב ס ׳ כ ש נ ת מ נ ש ה ע ל מ ס כ ת מ ק ו ו א ו ת ‪ .‬ס י ׳ מ ן ‪ .‬ע מ ׳ רי—<*יס‪ .‬ה ר ש ד ״ ה ט ו ע ן‬

‫שבמש ר ה מ י ו ע ד ל ר ב י ם אי אששר ל ה ב י א א ת כ ל הדעות‪ .‬ש ה ר אז א ת ל ה ת ע ל ם מ ה ד ע ה‬
‫שבמעיו‬
‫המסור‬

‫אץ‬

‫צ ו ר ך במי‬

‫סאה‪.‬‬

‫אשילו‬

‫לאדם‬

‫— ואין‬

‫להזכיר דעה מקילה‬

‫זו בסשר‬

‫לכל•‬

‫‪49‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה נ ״ ל וקיא י ד ע ת י ה י א ך יש רמז ב ד ב ר י שאין ל ח ו ש ל ז ה א ל א כ ש י ש ג ש ם‬
‫ל פ נ י נ ו כ א ש ר ח ש ב עלי מר‪ ,‬ה ל א א ד ר ב ה פ ש ט לשוני מ ו כ י ח ש ב ל ש א נ ו ר ו א י ם‬
‫ש נ ת ג ד ל ה נ ה ר ) א נ ש ו ו ע ל ל ו נ ג ( יש ל ח ו ש ש נ ת ג ד ל ע״י נ ו ט פ י ן ש ר ב ו ״ ו פ ש ו ט‬
‫ה ו א ש ל א יכיר זה א ל א מ י ש נ ו ד ע לו ג ו ד ל ש ט ח ה נ ה ר ה ט ב ע י ו י ו ד ע ש ל א‬
‫נ ת ר ח ב ‪ .‬ו ס ב ר ת ר מ ב ״ ם והר״ן בבר ה ב י א ו ם הב״י ל ט ו ר ו ע ל פ י ה ם פ ס ק‬
‫הש׳יך ש א י ן ל ט ב ו ל ב נ ה ר ו ת א ל א בזמן ש ה נ ה ר קטן מ א ד י ׳ ‪ .‬ו ב ן ה ו צ ר ב ת י‬
‫ל ה ב י א ד ע ת ר ״ ת כדי שידעו הטעם ל מ ה במקום שאין ברירא מ ו ת ר ל ט ב ו ל‬
‫ב נ ה ר ו ה ו א ש י ש ע ו ד ד ע ה להקל‪ .‬ו מ מ ה ש כ ת ב ת י ת ח ל ה ש ב מ ק ו ם ש י ש‬
‫ברירא אין לטבול בנהרות מוכרח ל ה ד י א דאין לנו לילך ב ת ר ס ב ר ת ה ר ״ ת‬
‫א ל א ב ש ע ת ה ד ח ק ‪ .‬כ ל זה נ ל ע ״ ד ברור ו ה ו א ד א פ י ל ו לר׳ית א י ן ל ט ב ו ל‬
‫א ל א ב מ ק ו ם ש ה נ ה ר ה י ה ה ו ל ך ב ת ח ל ה ‪ ,‬זה ד ב ר פ ש ו ט ו י ד ו ע ל מ ע י י ן ב ש ״ ך‬
‫ם ״ ק י ״ א ו א י ן צ ר י ך ל כ ל העיונים שציין מ ב ״ ת נ״י‪ .‬א ף ש ל ע נ ״ ד ב ש ע ת ה ד ח ק‬
‫גמור ש נ ת מ ל א ו נהרות על פי גדותם בימות גשמים ואי א פ ש ר ל ט ב ו ל‬
‫ב מ ק ו מ ם ה נ ה ו ג מ ח מ ת ע ו מ ק ואין ת ק ו ה ש י ת מ ע ט ו ה מ י ם כ ל י מ ו ת ה ג ש מ י ם‬
‫צ ״ ע א ם י ש ל מ ח ו ת ב י ד ה ט ו ב ל ו ת מ ״ מ ב נ ה ר ב א י ן מ ק ו ה בשר‪ ,‬מ א ח ר‬
‫ש ה ק ד מ ו נ י ם ל א מ י ח ו ב ט ו ב ל י ם ב נ ה ר אפי׳ ש ל א ב ש ע ת ה ד ח ק ב ב ל מ ק ו ם‬
‫ו ה ר מ ״ א מ ת י ר ב פ י ר ו ש ב מ ק ו ם ש א י ן מ ק ו ה »‪ .‬ו א כ ן כ ב ר מ ל ת י א מ ו ר ה ש א י ן‬
‫כ ו נ ת ב י א ו ר י ל ב ר ר כ ל פ ר ט י ה ד י נ י ם הנ״ל‪.‬‬
‫ג‬

‫י ג‬

‫‪19‬‬

‫הרשר׳׳ה מדגיש שבכוונה לא הזכיר מחי ואיך יש חשש ש מ א ירבו הנוססין ע ל ה ז ו ח ל י ן‬
‫ו ר א ה ל מ ע ל ה ה ע ר ה ‪.23‬‬

‫‪20‬‬

‫בית יוסף‪ ,‬יו״ד סי׳ רא‪.‬‬
‫דלקמן‬

‫א ף ר ״ ת מ ו ד ה אשילו הזוחלין רבו״‪ .‬ל א ב ר ו ר מ ה כ ו ו נ ת ה ר ש ר ״ ה ‪.‬‬

‫לא‬

‫כל‬

‫המקורי‬

‫של‬

‫פירושו יודעים שלפי כ מ ה פוסקים ר״ת התיר ר ק לסבול‬

‫הנהר‬

‫ריח‬

‫דמתירין אסילו ב ר ו ב הנוססים היינו במקום שהיה מ ה ל ך ב ת ח ל ת ו א ב ל‬

‫במקדש‬

‫שנתרחב‬
‫קוראי‬

‫דיה‬

‫ובש״ך סוסי״ק יא ״ונראה ד א ף ל ס ב ר ת‬

‫וסייעתו‬

‫ולא בשטח שנתווסף‬

‫בשטח‬

‫בעקבות הגשמים‪ .‬לא כל הפוסקים מסכימים ע ם‬

‫הגבלה‬

‫זו‪ ,‬כ פ ו ש מ ו ב א ב ר מ י א וגם מ ד ב ר י ר ״ ת ב ס פ ר ה י ש ר מ ש מ ע ש ל פ י ד ע ת ו מ ו ת ר ל ט ב ו ל‬
‫מקום בנהר‪ .‬וכנראה כוונת הרשר׳׳ה ש ל א היה צ ו ר ך ל כ ת ו ב ל ו ש א כ ן מ ש ר ש י ם‬

‫בכל‬

‫רבים סוברים‬

‫ופוסקים‬

‫שגם על‬

‫שיטת ר״ת ישנן‬

‫הגבלות מעשיות‬

‫כמבואר‬

‫במראי‬

‫מקומות הרבים ש כ ת ב הריד״ב‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ב ת ח ל ת דבריו כ ת ב הרשר״ה בסירושו ש״יש לחשוש״ ש מ א רבו הגומפין ע ל ה ז ו ח ל י ן ‪,‬‬
‫ו ר ק בסוף כ ת ב ״אך לדעה אחרת״ יש להתיר‪ .‬ומזה משמע — לפי רשר״ה — ש ל מ ע ש ה‬
‫אין ל ע ש ו ת כ מ ו ה ד ע ה השניה‪ ,‬א ל א ר ק ב ש ע ת הדחק‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫א ח ר י ש ה ר מ ״ א ‪ ,‬ס י ׳ ר א ‪ ,‬ס י ק ב כ ת ב ש נ כ ו ן לד‪%‬רות ו ל ה ח מ י ר ‪ .‬ה ו א מ מ ש י ך ״ א ב ל‬
‫מתירים‬
‫על‬

‫יש‬

‫לטבול בנהרות כ ל השנה אף בשעת הגשמים והפשרת שלגים ורבו ה נ ו ט פ י ם‬

‫ה ז ו ח ל י ן ‪ . . .‬וכן נ ה ג ו ב ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת ב מ ק ו ם שאין מקוד‪ .‬ואין ל מ ח ו ת ב י ד ה נ ו ה ג י ם‬
‫כי‬

‫להקל‬

‫יש‬

‫להם‬

‫על‬

‫מי‬

‫שיפמוכו״‪.‬‬

‫אמנם‬

‫הרמ״א‬

‫אוסר‬

‫למבול‬

‫בנהר‬

‫המתהוד‪.‬‬

‫ל ג מ ר י ע׳׳י ג ש מ י ם ו כ ש א י ן ג ש מ י ם פ ו ס ק ל ג מ ר י ‪ .‬ע י י ש ו מ ס י י ם ״ א ב ל ב נ ה ר ש א י נ ו פ ו ס ק‬
‫אעס״י‬
‫לסי‬

‫שבשעת הגשמים מ ת ר ח ב ומתפשט על כל גדותיו מ ו ת ר לטבול בו ב כ ל פ ק ד ם‬

‫סברת‬

‫המקילים ולפי מ ה שנהגו״‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בהסתמכו על‬

‫הכרעת הרמ״א טוען‬

‫הרשר״ה‬

‫ודי י נ ח נ י ב ד ר ך א מ ת ל ב ל ת י ה כ ע ל ב ד ר כ י ת ו ר ת ו ו י ז כ נ ו ל ל מ ו ד ו ל ל מ ד‬
‫תורתו ל ש מ ה כ״ע ידידו ה ד ״ ש כדרי ״‪.‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הק׳ שמשון ב ל א מ ״ ו כ ־ ה ר פ א ל ה י ר ש‬

‫ששיטת דית אינה ?דהה דחויה‪ .‬אכן רביגי תש אמו יחיד כשיטתו‪ .‬תוסשות כביאיש‬
‫שיטת ר״ת גש בבכורות‪ .‬נד‪ ..‬כ <ד*ה אין הביש• י‪1‬ש שש לא בזזכר שבדלי תוםשות‬
‫אתרים הולקיס על ר*ת‪ .‬יכן שסקי הסנרג‪ .‬עשי ן רבך* ח ; הר״ש והרב בדליה‪ .‬בובא‬
‫ב ש ר ת הרא״ש‪ .‬כלל ליא‪ .‬ס ״ י ; כשי יראים השלם‪ .‬דמי עריות סי• כ ו ; רוקח‪.‬‬
‫כקוואות‪ ,‬כיי שעו; הרכ״א !יין שלשי ד״ב״* גש רש* י סובר כ ך ; וראה ח ד ו ע י הריכב״א‬
‫נדרים‪ .‬הוצאת ב‪.‬י סד הרב קוק‪ .‬ענד שדו‪ .‬הערה ‪ m‬יבאנציקלושרה הלכודית‪ ,‬כ י ד‬
‫‪ 9‬ו י ש יהשייש את הרשיכוה זעיל‪ .‬ראה ס׳ ראב״ן לדי‬
‫יב‪ .‬ערך זוהליז‪ .‬הערה ‪. U‬‬
‫אליעזר ב־ר נתן‪ .‬בן דורי של ריה‪ .‬סי׳ שבו <דף קיח‪ .‬ב> ושש בסי׳ אבן שלבה‬
‫סי ק ו )דף ישא‪ .‬בו שבסביק בובא שהנשיס •כותרות עתר‪ .‬לכבול בנהרות ביכי‬
‫גיסך‪ ,‬כלובד שלנהרות באירוסר‪ .‬יש בציאית אחרת בנהר סרת‪ .‬שעליו דנו בגברא‪.‬‬
‫הילוק זד‪ .‬כובא כבר בסי בעלי ועש ש יהראב‪-‬ר יבש ר* ר‪ .‬הראב‪-‬ד פי׳ רלא‪ .‬כובא‬
‫ב ש ר ת הורס‪ .‬יי״ד‪ .‬סי׳ רב‪ .‬וראה שי* ח בהרי״ק‪ .‬סי׳ קסו ‪ -‬ר ב אחד גדול בהורה‬
‫והוד‪ .‬ג ר פ וסבר סובא כו״ד‪ .‬יעקב היי׳ דיל והכנוע הי׳ שש לכבול ט ה ר ו ת ‪. . .‬‬
‫יקיא אבא ר ל עיייהש הגר יוער‪ .‬איידי בהר״י־ מ ק ב הל ת הרבה את ד‪-‬היהד כדי‬
‫לקיים בנהגב*• יצייין שדיבהרי‪-‬ק היה בין האוסרים‪.‬‬

‫וראה בס׳ להש ישבלה כהר ב שיבה גנצשייד‪ .‬בעי קשד״ע‪ .‬דף סת‪ .‬א‪ .‬שבלה ) ר ה‬
‫ינדה **דינא( ישש להש ס* כז שכסכיש היכה יבדשי‪ .‬עש שיטת ר‪-‬ר‪ ..‬ידיך ועבלות‬
‫ושש ב‪-‬שבלה״ יענין כבילה בכיי כ כנד‪-‬י־ שהתרחב כר‪ .‬כת ועשביש ״יכשי זעדאה‬
‫הכקילים רם הרביש וגש כרכי ר* כ כתב הייטב״א בנדרי ב בשש הי ר סנהס הלוי‬
‫דאינו כדי גא רק כשיב כדאית העיז ויכן נראה יסעג‪-‬ד ת ו כ י להקי״‪ .‬וראה ערוך‬
‫השלהן‪ ,‬י ר ד ‪ .‬סי׳ רא‪ .‬סיק כ ב שבידאי אין להחכיר לגבי כנייר‪ .‬בנהרות בבקיש‬
‫שאץ ב?וה‪ .‬שהרי הבהכיר יביא לתקייד‪ .‬הכירה ורו‪.‬‬
‫בבקובות השוגים שהריד״ב דן בשיטת ריר‪ .‬י א הזכיר שככה ראשז־ניש בסכיכיס‬
‫לבתהלה עש ריר‪ ..‬כאידך •יא ציין שהכיי־‪ .‬יי* ד סי׳ רא בביא שהר״* הילק דל ר״ר״‬
‫ויכוה זה על טבילת נשיש בנהרות י א היה ייכיח תיאורטי‪ .‬שהר* גש בזבגש של‬
‫הריד״ב והרש ר* ה נועי בישיביש קכניש י ס ב י י בנהרות‪ .‬דייכהד‪ .‬לכך ד ב ר ה ר י ר ב‬
‫ב ש ר ת יד הלי ‪ .‬היא‪ .‬יריד סי׳ צח ושש כיי צט חשיבת ה ר י ר ב לבנו הרב כשה‬
‫אריה‪ ,‬רבה של קהילת קיסינגן‪ .‬תשיבה זי סיהד‪.‬יז בוה״ל •עגין טבילה בנהרות הוא‬
‫ה כ ו ר כ א ד בשני צרדיש*‪ .‬נר‪.‬שי בי ה איי ד«כ ״‪.‬כ ד ר»רד*ב עי היד ישי י על הלכות בקראית‬
‫ו כ כ ב י ר בהרחבה את הבעיות הר‪ .‬נר‪,‬י ז ר‪ .‬שי כנייד‪ .‬נ נ הר יה‪ .‬אשייי לשי דעת הכת י ריס‪.‬‬
‫ב ב ל זאת כתב הריד״ב א י בנו בםייש ד‪.‬״‪ .‬שינה ״יעכ״ש יעגיד ששיהא בכקיפ שאי‬
‫*ששר בענין אתר‪ .‬ובכקוש שכיר נועי יהקי‪ .‬שכסתכא נתיבד ע י סי סיבה שאי *ששר‬
‫לעשית בקוה‪ .‬סשיכא שאין •יאסור כבילה בגהריה״‪ .‬עי*ש‪ .‬לשי זד‪ .‬אין הבדל כשכעיהי‬
‫איזכזר שיטת ר ת‬
‫*‬
‫‪7‬‬
‫יד‪ -‬אש בכי זאת התרעש הריד׳״ב‬
‫בשיררש הרשר״ה‪ .‬יש לוה כגר א ר• סיבה אהרת‪ .‬ראה י ה י ו בסדק *כיכזב׳י‪.‬‬
‫בעתירה ידידי הדורש שיוכו כי* ה*כ*כ־‬
‫‪s‬‬

‫‪,‬‬

‫‪s‬‬

‫‪s‬‬

‫‪51‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג‬

‫סיכום‬
‫חשיבות רבה לחליפת ככתבים בין הרב יצחק דוב תלוי במברגר והרב ש מ ז ^ ו ן‬
‫רפאל הירש‪.‬‬
‫כאשר הוציא הרשר״ה את םירושו לתורה‪ .‬רבים לא הרגישו א ת ה מ י י ח ד‬
‫שבפירוש זה‪ .‬היום‪ .‬אחרי יותר ממאה שנה‪ .‬אפשר לראות את החידוש ש ל פ י ר ו ש ‪:‬‬
‫זה‪ .‬הביאור על התורה בא להזק את האמונה הטהורה בתורה מן השמים‪ ,‬ה ן ת ו ר ה‬
‫שבכתב והן תורה שבעל פה‪ .‬המחבר עשה מאמצים רבים להסביר א ת ה ה ת א מ ה‬
‫הנפלאה בין שני חלקי התורה האלה‪ .‬ונוסף לכך‪ .‬זה היה פירוש מודרני‪ ,‬כ ת ו ב‬
‫בלועזית ובצורה ספרותית מעולה‪ .‬כולל תרגום חדש של כל התורה‪ .‬וזה ב ז מ מ ו‬
‫היה מלאכת מחשבת‪ .‬הפירוש אינו בנוי על ליקוט‪ ,‬אלא הוא יצירה ת ו ר ת י ת חד׳שד‪.‬‬
‫שפונה לקורא בצורה מכובדת ותובעת ממנו ׳׳כזה ראה וקדש״‪ .‬זה מ ה ש ה ק ב ״ ה‬
‫דורש מעם ישראל‪ .‬הקורא רואה לפניו את עם ישראל שובן לשבטיו בארצו‪ .‬ע ו ב ד‬
‫את ה׳ ומקיים את מצוותיו בכל שטחי החיים‪ ,‬בחקלאות ובגידול צאן‪ .‬ב י ר ו ש ל י ם‬
‫ובערי השדה‪ .‬בימי חול ובמועדים‪.‬‬
‫בחיבורו לתורה התכוון הרשר״ה לתת השקפה תורתית לבני דורו ו ל כ ן שיזר‬
‫בפירוש רעיונות על תפקידו של עם ישראל והסברים עמוקים בטעמי ה מ ג ר ד ת ‪,‬‬
‫פרי עמלו במשך עשרות שנים‪ .‬והנה‪ ,‬במכתב תשובה של הרשר״ה א ל ה ר י ד ׳ ׳ ב‬
‫מובאה מטרה נוספת לכתיבת הפירוש‪ :‬להביא בכל מצוד‪ ,‬את עקרי הדינים ה מ ו ב א י ם‬
‫בתורה שבעל פה‪ .‬מקובל לראות בהבאות הרבות מש״ס ופוסקים בחיבור ה ר ש ר ׳ ׳ ה‬
‫כעין הקדמה נחוצה להגיע לרעיון המרכזי שבמצור‪ .,‬המעיין בפירוש ימצא ש ב מ ק ו מ ו ת‬
‫רבים מביא הרשר״ה כללי הלכה‪ ,‬ללא קשר עם הסברים רעיוניים‪ .‬אכן‪ ,‬י ש ל ה כ א ו ת‬
‫הרבות מטרה בפני ע צ מ ה ‪ :‬לימוד תורה‪ ,‬להביא לקורא את עקרי הםצוה‪ ,‬ב ל י‬
‫להכנס לסרטים הנוגעים הלכה למעשה‪ .‬וכדברי הרשר״ה במכתב ה נ ״ ל ‪ :‬״ ‪ 0‬ן י ן‬
‫בונת ביאורי לברר סרטי הדינים אלא לפרש המקראות על פי ההלכה כידי ה כ ת ה‬
‫מגעת ולהציע לפני התלמידים כללים הראשיים בכל מצוד‪ ,‬ואידך זיל ג מ ו ר ״ ‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬״אין בכוונת ביאורי לברר כל פרטי הדינים‪ .‬וכן מגמתי בכל מקום ל ב ר ר‬
‫הכתובים על פי השימה המוסכמת להלכה ולמעשה״‪ .‬בדבריו האחרונים מ ס ב י ר‬
‫הרשר״ה שאחת ממטרותיו היא לפרש את הפסוק לפי אותה דעה בתורה ש ב ע ל ־ ש ה‬
‫שנתקבלה להלכה‪.‬‬
‫בפירוש הרשר״ה מפוזרות אלפי הבאות ממכלתא וספרא‪ ,‬מבבלי ו י ר ו ש ל מ י‬
‫ואף מאות הבאות מהרמב״ם ונושאי כליו‪ .‬חלק מההבאות מובאות בלשון ה ק ו ד ע ן‬
‫וחלק בתרגום גרמני‪ .‬הגדרת המצוד‪ .‬מובאת בדרר כלל בלועזית והיתד‪ .‬זו ב ל י‬
‫ספק משימה קשה ומסובכת‪ .‬לא יתכן שאין מקום לבקורת אחרי בדיקה מ ד ו י י ק ת‬
‫של המקורות‪ ,‬תרגומם והסברם‪ .‬יתכן שלפעמים יטען המעיין שיש הדגשה מ י ו ת ר ת‬
‫בכלל מסוים של המצור‪ ,.‬תיר התעלמות ככלל אתר‪ .‬כמו כן יתכן שיש מקום ל ב ק ו ר ת‬
‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בהסבר הדברים‪ ,‬במיוחד כאשר מוכרחים לתרגם כמעט כל דברי חז״ל לשפה זרה ‪.1‬‬
‫לכן יש חשיבות רבה למכתבו של הרב יצחק דוב הלוי במברגר אל הרב הירש‪.‬‬
‫מכללת‬
‫הרצוג בדק ושקל את פירוש‬
‫בלבד‪,‬‬
‫דעת ‪-‬אחד‬
‫הריד׳ב בדק את פירוש הרשר״ה עלאתרפסוק‬
‫הרשר׳׳ה לפסוק הדן בהגדרה של מקוד‪ ,‬המטהר את הטמא‪ .‬הריד״ב היה אחד‬
‫מגדולי הדור במערב אירופה‪ .‬פוסק מפורסם ותלמיד חכם גדול — גדול מרבן‬
‫שמו — אשר כתב רבות בעניני מקוואות‪ .‬השיב תשובות לשואליו בהתקנת מקוואות‬
‫ואף עסק בכתיבת חיבור על הלכות מקוואות‪.‬‬
‫כה היו הטענות של הריד׳׳ב על פירושו של הרשר״ה בעניני מקוואות ן הריד׳׳ב‬
‫השש שהקוראים יבינו את הפירוש בצורה לא נכונה והדבר יביא למכשול הלכה‬
‫למעשה‪ .‬ועוד ט ע נ ה ‪ :‬לפעמים הכללים בתורה שבעל פה אינם מוסברים בפירושו‬
‫של הרשר״ה בצורה ברורה וזה מביא לקולא או לחומרא שאין להן מקור‪ .‬כר‪,‬‬
‫לכשל‪ .‬יש הדגשח חוזרת על איסור תפיסת יד אדם בהתקנת המקוה‪ ,‬בלי להזכיר‬
‫שההלכה מכירה צורות שונות של תפיסת יד אדם המותרות בהתקנת מקוואות‪.‬‬
‫ומאירה טען הריד״ב‪ ,‬איזכור היתר טבילה בנהרות עלול להביא למכשול‪ ,‬שהרי‬
‫מדובר בהיתר שלמעשח נדחה ע׳׳י פוסקים רבים‪.‬‬
‫הרשריה השיב על הטענות השונות‪ .‬תור הדגשה שאין כונת ביאורו להזכיר‬
‫כל הפרטים‪ .‬הכוונה להביא השיטות העקריות המובאות בש׳׳ס ובפוסקים‪ ,‬אבל‬
‫אין בהבאת כללי המצוד‪ .‬כוונה לפסוק הלכה למעשה‪.‬‬
‫נראה שהויכוח בין שני הרבנים יותר עמוק‪ .‬ונובע מהבדלי גישה ל ב ע ע ת‬
‫הדור‪ .‬הרב מוירצבורג פעל בעיקר בין הציבור החרדי בדרום גרמניה‪ ,‬ביניהם‬
‫לומדי תורה שידעו עוד מה זד‪ .‬לימוד תורח‪ .‬שם היו עוד משפחות שהבנים למדו‬
‫בעיקר לימודי קודש עד גיל שמונה עשרהי‪ .‬עבור ציבור חרדי זה כתב הריד״ב‬
‫‪1‬‬

‫המעיין בפירוש זה אולי לא תמיד רואה בעיה מרכזית שעמדה לפני הרשר״ה בפסוקים‬
‫רבים בתורה‪ :‬מה הוא פשם הכתוב לפי ח ד ל ו בםיוהד בפסוקים הדנים בדיני קרבנות‪,‬‬
‫סומאד‪ .‬ומהרה נמצאים לימודים רבים בדברי חדל‪ .‬במקומות אלה חתר הרשר״ה למצוא‬
‫את פשוט* של מקרא לסי חדל‪ .‬אשר ממנו למדו הלכות נוספות‪ .‬לגבי הפסוק הנדון‬
‫מובאים פירושים שונים בתורת כהנים ו מ ד ם ‪ .‬אבל לא כל לימוד מהפסוק אפשר‬
‫לראות כסשס המוסכם לפי ח ד ל ‪ .‬הפסוק הנדת כאן מתחיל "אר מעין ובור ומקור‪.‬‬
‫מים״‪ .‬מה כוונת "אד״ ומה כוונת המלים ״מעין ובור ומקור‪ .‬מים״ ומה המשך ״יהיה‬
‫מהורי בלשון עתיד ואילו סיום הפסוק ״ונוגע בנבלתם יסמא״ חוזר שוב לדיני םומאה‪.‬‬
‫וראה ש ד ת התם סופר‪ .‬י ד ד סי׳ רב )ד״ה מראה( ושם סי׳ דיג )ד״ה וראיתי מקדמת א׳(‬
‫ובעיקר שם בפי׳ ריז )דיה והדין מתן( שפירוש החתם סופר בפשוטו של הכתוב הנ״ל‬
‫לסי ח ד ל כתאים עם פירוש הרשר״ה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫כך גדל הריד״ב וכר ח מ ר אח בניו‪ .‬וכר ח מ ד רבי מגדל רוזגבאום מצעלל ע״י וירצבורג‬
‫)בידידי הרידיב שפעל רבות למען בחירתו של הריד״ב לרבה של ררצבורג( את בניו‪.‬‬
‫ראה ההספד עליו ב* ‪ Dcr israelii‬סיף אוקטובר ‪ 1868‬ן חשו ן תרכ״ט{‪ .‬כמובן אין לטעון‬
‫שבל יהודי דרום נרמניה היו לוכדי תורה‪ ,‬אבל נשאר שם גרעין של יראים שעיקר‬
‫ההיגוד היה מבוסס על לימוד תורד‪-‬‬

‫‪53‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דעת ‪-‬עלמכללת‬
‫ספרי הלכה‪ .‬כגון מלאכתאתר‬
‫הרצוגסת״ם‪ .‬מורה לזובחים‪ ,‬סםר ל י מ ו ד‬
‫כתיבת‬
‫שמים‬
‫בהלכות שהיסה ובדיקה‪ ,‬גחלי דבש על הלכות הליצה וכן הוציא ספר מהרי׳׳־ץ‬
‫גיאות עם פירוש יצחק ירנן ועוד‪ .‬ססרים אלה כתב הריד״ב בלשון הקודש ו ב ס ג נ ו ן‬
‫רבני מקובל‪ .‬עבור נשי ישראל חיבר ״אמירה לבית יעקב״ בעניני טהרת ה מ ש פ ח ה‬
‫והלכות מליחה והדלקת נרות; ספר זה נכתב בגרמנית‪ ,‬אבל באותיות ע ב ר י י ת‬
‫והריד״ב דחח אח הבקשה לפרסם ספר נחוץ זה באותיות ג ר מ נ י ו ת ‪ .‬ל ע ו מ ת ז ה‬
‫פעל הרשר״ה בעיקר בין ציבור בעלי בתים במרכז ובצפון גרמניה‪ ,‬אשר ר ו ב ם‬
‫לא היו לומדי תורה‪ ,‬אם כי גם שם היה גרעין של יראים ששאפו להרבות ב ל י מ ו ד‬
‫התורה‪ .‬הריד״ב לא התנגד לפירוש חדש לתורח בשםה גרמנית ובצורה מ ו ד ר נ י ת ‪,‬‬
‫שהרי גם הוא יזם הוצאה לאור של חמישה חומשי תורה עם תרגום גרמני ) ל י י ם צ י ג‬
‫תרל״ב( ובודאי לא חתנגד לפירוש עם הבאות רבות מתורה שבעל פה‪ .‬כנראה חשו‬
‫הריד״ב את הבעיתיות של פירוש לתורה בגרמנית המביא קטעים ״ מ ו ב ח ר י ם ״‬
‫מתורה שבעל פה‪ .‬אמנם הוא ידע שהפירוש החדש אינו מיועד לתלמידי ח כ מ י ם‬
‫בלבד‪ ,‬אלא לבעלי בתים חרדים‪ ,‬או כהגדרת הרשר״ה תלמידים שיש לתת ל ה ם‬
‫הכללים הראשיים של תורה שבעל פה‪ ,‬אבל הריד״ב כנראה לא התלהב מ פ י ר ו ש‬
‫שעלול לחיות תחליף ללימוד המקובל‪ .‬לא בכדי טען הרשר״ה במכתב ה ת ש ו ב ה‬
‫אל הריד״ב שהליקוט אינו אלא הקדמה ״ואידך זיל גמור׳׳ ואץ לראות בשירוש‬
‫זה אלא מה שיש בו‪ .‬גם זה דורש דיוק מירבי בהבאת כללי המצוה ו ב ה ג ד ר ת ן‬
‫והרב הירש טען שאכן דייק ״כידי הכהה מגעת ולהציע לפגי התלמידים כ ל ל י ם‬
‫הראשיים בכל מצוד‪ .‬ואידך זיל גמור״‪ .‬חרב חירש בודאי שמח כאשר ב ז כ ו ת‬
‫פירושו ידעו רבים על הפסול של ״תסיסת יד אדם״ בהתקנת המקורי או על ה ת נ א י‬
‫של ״הוויה ע״י טהרה״ וכן על שתי הדעות בהלכה על טבילה בוחרות ש ג י ל י ע ״ י‬
‫ריבוי הגשמים‪ ,‬אכן בזכות פירוש חדש זה למדו רבים מושגים בהלכה ש מ ע ו ל ם‬
‫לא שמעו עליהם*‪ .‬הרב הירש קיוה שידיעות אלו ידרבנו את הקוראים ל ל י מ ו ד‬
‫נוסף ואף יקלו על המשך הלימוד‪ .‬הרשר״ה שילב בלימוד זה גם הסברים ב ט ע מ י‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫ראה ההקדמה מהרבי יצחק הלוי במבדגר‪ .‬נכדי של הריד״ב‪ .‬למהדורה באותיות גרמניות‪.‬‬
‫החאריר ט׳׳ו מנ״א תר״ע‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בדור אחרי הרשד״ה התלונן רבי יעקב רוזנהיים ד ל שלא למד מספיק גמרא ב ב י ת‬
‫הספר בפדנקסורס‪ ,‬מיסודו של הרשר״ה‪ .‬הר״י רוזגהיים םען שהוא ידע הבאות ר ב ו ת‬
‫מהגמרא ״לא מתור הגמרא ולא מפירוש רשדי כי אם מלמוד פירוש הרש״ר הירש‪,‬‬
‫דיני הקרבנות‪ .‬הלכות מצורע‪ .‬הלכות טומאה ומהרה‪ .‬ד״ שומרים‪ ,‬וד׳ אבות נזיקין‪,‬‬
‫על כל פרטיהן ופרטי פרטיהן‪ .‬יותר טוב ובאופן יוחר ברור מכל בחור ישיבה״ )יעקב‬
‫רוזנהיים‪ :‬זכרונות‪ .‬עמ׳ טו(‪ .‬ברור שפירוש הרשר׳־ה לתורה אינו חחליף ללימוד גמרא‪,‬‬
‫אבל יש ב־ השלמה השובה ללימוד המקובל‪ .‬עובדה היא שהיום אפשר למצוא בגי‬
‫ישיבה ואנשי כוללים שנהנים ללמוד את פירוש הרשר״ה בעברית או באנגלית‪ ,‬דוקא‬
‫בסוגיות הלכתיות‪ ,‬והס מוצאים בפירוש זה סיכום או הסבר הלכתי וכן ידיעות משלימות‬
‫במהות המצוה‪ .‬כר‪ .‬למשל‪ ,‬עיון בפירוש הרשר״ה על הפסוק ״ובשר בשדה טרפה ל א‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫עשה כעין מהסך ביו היהודים‬
‫הכיצוות הבנויים על כללי המצוה ואכן‬
‫לתורההרצוג‬
‫פירושומכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫ההודים בגרמניה‪ .‬ביניהם כאלה שלא זכו בצעירותם ללמוד ש״ס ופוסקים‪.‬‬
‫לא ברור אם הריד׳יב שמח עם הופעת פירוש חדשני זה המפיץ חכמה ויראה‬
‫ח הררי אשכנז‪ .‬אבל לא בשיטת הליכוד המקובלת‪ .‬אולי חשש הריד״ב גם‬
‫מגיז;ות ואי‪-‬דיוקים שכמעט איו מנוס מהם בחיבור כה מקיף‪ .‬יש להניח שהריד״ב‬
‫בוק את הפירוש החדש בעין ביקורתית וזה מסביר את הנימה הקרירה שבמכתב‪.‬‬
‫הביקורת אינה פותחת בדברי הערכה קצרים על הפירוש לספר ויקרא — ביאור מקיף‬
‫על תורת הקרבנות ודיני טהרה‪ .‬מועדים ועוד‪.‬‬
‫יתכן שהביקורת של הריד״ב נובעת גם מאכזבה מסויימת‪ .‬בתור פוסק עמד‬
‫ומוח הריד׳׳ב על שיסור ותיקון פרטים אחדים בהתקנת מקוואות ונוהגי הטבילה‬
‫שהיו מקובלים בין שומרי תורה בדורו‪ .‬בין שרידי רבני אשכנז מהדור הישן החלה‬
‫גפיה להתחשב — ככל האפשר — בכל שיטות הראשונים בדיני מקוואות‪ ,‬אפילו‬
‫שימת שלא נתקבלו הלכה למעשה‪ .‬כמוכן היתד‪ .‬נטיה לזהירות כלפי שינויים‬
‫סנניים בהפעלת המקוואות‪ .‬כד התנגד הריד׳׳ב בתקיפות לשימוש במשאבה בהתקנת‬
‫ה‪:‬קהז‪ ,‬בניו שמובא בשו׳־ת יד הלוי‪ .‬ח׳׳א‪ .‬יו׳׳ד סי׳ קיד במכתבו אל הרב צבי בנימין‬
‫אויערבד שבפירושו נחל אשכול על ס׳ האשכול )עמ׳ ‪ (130‬התיר את השימוש‬
‫במשאבה*‪ .‬הייד״ב מתהיל את התנגדותו בזה״ל ״לא ראינו בשום קהל ועדה‬
‫בבל תפוצות ישראל מימות רבנים הראשונים עד עתה שיש להם מקוד‪ .‬כזה‪ ,‬והעדר‬
‫בקוד‪ .‬בזה הוא ראיה על העדר הכשירו׳׳‪ .‬ולא רק שינוים טכניים לא היו רצויים‪.‬‬
‫רבו של הריד׳׳ב‪ .‬הרב בנימין וולף האמבורג‪ .‬אב״ד םיורדא‪ ,‬הציע לעשות תקונים‬
‫!שיפורים במקוואות תוך התחשבות בשיטות מחמירות ואף פנה בענין זד‪ .‬לבעל‬
‫התש סופר‪ .‬כמבואר בשו״ת התם סופר‪ .‬יו״ד‪ ,‬סי׳ ריד‪ .‬החתם סופר לא הסכים‬
‫וסיים יוהמהמיר יחמיר יעצמו ואחז׳׳ל עת לעשות לה׳ הפרו תורתר‪ ,‬יש שבהפרת‬
‫הקורה תתקיים התורה והלילה להפר התורה אלא כעין נידון שלפנינו״‪ .‬ושם בתחילת‬
‫התשובה יוהנה םר״מ יצא לפקפק על מקוואות הנ״ל ברוב חסידותו וצדקתו נקיט‬

‫תאכלו״‬

‫)שמות כב‪.‬‬

‫י( יפתח פתח‬

‫כגון • ב ש ר ק ד ש י ם הייצא‬

‫ל ה ב נ ה לאיסורי ת ו ר ה רבים שחז״ל למדו מכאן‪,‬‬

‫ח ת למחיצתו*‪ .‬יכן רצוי ל ל מ ו ד א ת פירוש הרשר״ה ע ל‬

‫פ ר ש ת ת מ ו ר ה ) ו י ק ר א כ ז ‪ .‬ס*י> כ ה ש ל מ ה ל ל י מ ו ד מ ס כ ת ת מ ו ר ה ו ב ט ו ח נ י ש ב ן ת ו ר ה י מ צ א‬
‫ב פ י ר ו ש זד‪ .‬ה ס ב ר י ם ב מ ו ש ג י ם ר ב י ם ב ד י נ י ק ד ש י ם ו ט ה ר ו ת ‪ .‬ו ר א ה מ א מ ר ״ פ ר ש ן ה ה ל כ ה ״‬
‫של ה ר ב ב נ י מ י ן ז א ב יעקיבסין דיל ב ס ׳ ה ר ב ש ס ש ז ן ר פ א ל ה י ר ש ‪ ,‬מ ש נ ת ו ושיטתו‪ ,‬עמי‬
‫‪ 133‬ו ה ל א ר ‪-‬‬
‫‪5‬‬

‫ה י י ד* ב ט ע ן ש ז ה ד ב ר ח ד ש‬
‫פנים‬

‫מאירות‬

‫את‬

‫השיכיש‬

‫א ב ל הידד‪ .‬ש ב ד ו ד ה ק ו ד ם ה ת י ר ו ב ע ל ז כ ר ו ן י ו ס ף ו ב ע ל‬
‫ב מ ש א ב ה ‪ .‬הריד׳יב‬

‫הסתמר על רבנים‬

‫רבים שאסרו‬

‫את‬

‫ה מ ש א ב ה ‪ .‬ביניהם ב ע ל גידולי ט ה ר ה )בסיף הספר‪ ,‬ש א ל ה יד(‪ .‬א ר ר א ה ת ש ו ב ת ת ל מ י ד ו‬
‫ה ר ב א ב ר ה ם ו ע כ ס ל ר )נייבא ב ש י ־ ת י ד הלוי‪ .‬יו״ד‪ ,‬ס י ׳ קיט( ש א מ נ ם אין ל ה ו ר ו ת ה י ת ר‬
‫בזה‪.‬‬

‫א ב ל ‪-‬והי׳ ל י ס ל ס ו ל ר ב ע ם נ ז ר י ה ר ב מ ה ר ס ״ ק ז״ל‪ ,‬ובסוף ימיו כ מ ע ט ח ז ר‬

‫מדבריו‪ .‬ינטה לדעתי*‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הומרא מתניתא ללקוט הומרות כל האפשרי והשש הששות הרבה״«‪ .‬החתם ס ו פ ד‬
‫הרצוג‬
‫האמבורג ‪ -‬מכללת‬
‫הזכיר לר׳ בנימין דולף אתר דעת‬
‫בעיר פרנקפורט נבנה בזמנו של ה פ נ י‬
‫שהמקור‪.‬‬
‫יהושע! הריד״ב נטה לדרכם של שרידי חסידי אשכנז בנושא המור זה _‬
‫של מקוואות‪ .‬לפי זה יתכן ויש קשר בין מגמה זו ובין הביקורת של הריד״ב ע ל‬
‫פירושו של הרשר״ה על הפסוק הדן בדיני מקוואות‪ .‬אולי ה ש ש הריד״ב ש מ ש פ ט י ס‬
‫אחדים בפירושו של הרשר״ה מאשרים נוהגים בהתקנת מקוואות שלא היו מ ק ו ב ל י ם‬
‫ע ל דעתו‪ .‬רק כך אפשר להבין שהרשר״ה ט ע ן שאהת מההשגות עומדת ב ס ת י ר ה‬
‫לנוהגים במקוואות העומדות ת ח ת משמרתו של הריד״ב‪ .‬אמנם זאת היתה ט ע נ ה‬
‫חזקה של הרשר״ה‪ ,‬אבל מסופקני אם ט ע נ ה זו היתד‪ .‬מקובלת ע ל דעתו של ה ר י ד ״ ‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬טענה זו היזקה א ת הבקורת של הריד״ב על פירוש הרשר״ה‪.‬‬
‫כ‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ת‬

‫כ‬

‫דעתו של הריד״ב לא היתה נוחה מהנוהג בתפוצות ישראל להוסיף מים ש א ו ב י ס‬
‫למקוה כשר‪ ,‬שהרי כ מ ה ראשונים ל א הסכימו לזה‪ ,‬במיוחד אם נהםר א ה ד כ ך‬
‫מארבעים סאה הראשונים‪ .‬למעשה הסכים הריד״ב שעושים כ ך )שו״ת י ד ה ל ו ל‬
‫ה״ג‪ ,‬סי׳ צו‪ ,‬צז‪ .‬קג(‪ .‬בתשובות אלו מסכים הריד״ב לסמוך ע ל המקילים ״ מ א ח ד‬
‫שצריכין לסמוך על גדולי הפוסקים החולקים על הראב״ד‪ ,‬שגם השלהן ערוד ה ס כ י ם‬
‫כמוהם״ )שם‪ ,‬םי׳ צז(‪ .‬וכן ״דפשיטא שכדאים כ ל הגדולים ההולקים על ה ר א כ ״ ד‬
‫והש״ע מהם‪ ,‬לסמוך עליהם בדיעבד״ )שם םי׳ צו(‪ .‬למעשה התיר להוסיף ש א ו כ י ס‬
‫למ׳ ׳סאה כשרים‪ ,‬אבל זה לדיעבד‪ ,‬ואילו לכתהילה אין הדבר רצוי‪ .‬לכן אפשר ל ה כ י ן‬
‫מיסכס‬
‫שהריד״ב הצטער כאשר ראה שדין זה מוזכר בפירושו ש ל הרשד״י׳‬
‫לגמרי‪ .‬הרגישות המיוחדת ש ל הריד״ב לנושא המקוואות מסבירה ל מ ה ה ר י ד ״ ב ב ד ה‬
‫א ת פירוש הרשר״ה דוקא ע ל הפסוק ויקרא יא‪ ,‬לו הדן ע ל המקוה ותנאי כשרותו ד‪,‬‬
‫כ‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ב‬

‫יש לציין שהרב יצהק דוב הלוי במברגר לא מ צ א טעויות מהותיות ב פ י ר ו ש ן‬
‫של הרשר״ה על הפסוק הקשה והמסובך בפרשת שמיני הדן במקוה‪ .‬יתכן ש כ פ ר ם‬
‫אין לומר שהריד״ב הלך לחומרה בכל דיני מקוואות‪ ,‬אבל כנראה חשש לקולות ש ר כ נ י ס‬

‫‪6‬‬

‫אחרים הציעו‪ .‬יחסו השלילי של החתם סופר ל‬

‫ל‬

‫נ ט י ה‬

‫ו‬

‫ח‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ב י י נ י‬

‫ת‬

‫מ‬

‫קיואוה‬

‫משתקף בתשובה הנ״ל‪ .‬וראה תשובתו בחיר׳ד סי׳ קצח נגד החומרה החדשה של דיניכי׳י‬
‫בפםקיו הרבים בדיני מקוואות הסתמך הריד״ב במקומות רבים על הכרעותיו‬

‫י‬

‫ב י‬

‫מ נ ד ל‬

‫׳זיגיי‬

‫ב ם‬

‫'‬

‫ג י ד ו ל י‬

‫ט ה ר ה‬

‫׳‬

‫ל‬

‫א‬

‫ה ק י ל‬

‫נ ג ד‬

‫ו א י ל י‬

‫פ ס ק י י‬

‫ל ג ב י‬

‫ה ב ר ע ו ת י‬

‫י‬

‫ה מ‬

‫^‬

‫קילות‬

‫של הרמ׳׳ק היסס לפעמים להסתמך עליהן‪ .‬לגבי שיטת הנוב״י על פסול קבעו ו ל כ ס ו ף‬
‫• חקקו )מה״ת יריד סי׳ קמב(‪ ,‬הביא הריד״ב סמוכין מפוסקים אחרים ומסיים ״ומי י‬

‫כ‬

‫ר‬

‫י‬

‫ע‬

‫נגד רבים ושלמים הללו באיסור דאורייתא״ )שו׳׳ת יד הלוי‪ ,‬יו״ד‪ ,‬םי׳ קה ד ״ ה י ^ ‪-‬‬

‫בת׳ נב״י(‪ ,‬ואילו לגבי הדחיייז‬

‫ה ח ז ק ו ה‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ב ע ל‬

‫ג י ד י ל י‬

‫מכתבו של הרשר״ה‪ ,‬הערה ‪ (9‬כתב הריד״ב ״דאפילי‬

‫ל‬

‫ט ה ר ה‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ש מ ס‬

‫ב ג ד‬

‫ס‬

‫ל ל‬

‫ה נ י ב‬

‫ב ס‬

‫'‬

‫"‬

‫י ) ר א ה‬

‫ג י ד ו‬

‫למעל‬

‫ל י טהר ‪!,‬‬
‫ד‬

‫י )שם ד״ה והנה ע ד הנה(‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫כמובן אין להתעלם מכך שהריד״ב ראה חשיבות לבדוק דוקא א ת ביאורי ה י ש ר ״‬
‫בנושא הנוגע הלכה למעשה‪ ,‬אבל כנראה היתה להריד״ב כוונה מיוחדת ל ב ד ו ק‬
‫•דברי הרשר״ה בנושא המקוואות‪ .‬גם בביקורת על בעל גחל אשכול שחיבר פ י ר ו ש ג ד ו ל‬
‫ומקיף על ספר האשכול‪ ,‬התרכז הריד״ב דוקא בנושא המקוואות‪ ,‬ראה למעלה ה ע ר ך‬
‫וראה להלן שנושא המקוואות היה נושא רגיש בתקופה ההיא‪.‬‬

‫‪56‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫מסוים היה מקום להבהרה נוספת או שחסר פרט משלים‪ .‬הסבריו ש ל הרשר״ה‬
‫הרצוג תשובה והרשר״ה מ ר א ה שפרטי‬
‫מכללת יש‬
‫דעת ‪-‬ההשגות‬
‫שלרוב‬
‫במכתב התשובה מוכיחים אתר‬
‫פירושו בנויים על שליטה מקיפה בש״ם ופוסקים‪ .‬תשובתו של ה ר ש ר ״ ה מוכיהה‬
‫שבהסבריו בהגדרות המושגים לא פירש רק את דברי הז״ל המובאים בש״ם‪ ,‬אלא‬
‫אף התהשב בהסברי הפוסקים ובהכרעותיהם הלכה למעשה‪ .‬ב מ כ ת ב התשובה הדגיש‬
‫הרשר״ה שכוונתו להביא לפני קוראי ביאורו את הכללים הראשיים שבכל מצוה‪.‬‬
‫להסביר את הפסוק לפי הדעה המקובלת להלכה ואף להראות שאכן ההלכה המסורה‬
‫מעוגנת בפשוטו של מקרא‪.‬‬
‫מכתבו של הריד״ב מראה שעבודה מקיפה זו של הרשר״ה איננה יכולה להיות‬
‫מושלמת וטבעי הדבר שתלמידי חכמים אולי ימצאו נקודות אחדות שלפי דעתם‬
‫לא הוסברו די צרכן‪ .‬וכך דרכה של תורה‪.‬‬
‫יש לראות את הבקורת של הריד״ב על ביאורי הרשר״ה בעניני מקוואות גם‬
‫על רקע דאגתו המובנת של הריד״ב לכשרותם של המקוואות בתקופה הרת אסון‬
‫לטהרת בית ישראל‪ ,‬כאשר המהרסים הרסו או סגרו מקוואות רבים ברהבי גרמניה‪.‬‬
‫אנשי הריסורמה לא דרשו הקלות בדיני מקוואות אלא חתרו לביטולם המוהלט‪.‬‬
‫מעמדם הציבורי של המקוואות ירד בעיני כל הציבור‪ .‬אפילו בקהילת פרנקפורט‪,‬‬
‫לפני שבעים שנה עוד עיר ואם בישראל‪ ,‬לא השאירו המהרסים אפילו מקוה כשר‬
‫אחד בקהילה הכללית‪ .‬כך הודה הרב מרדכי הלוי הורוויץ שקיבל אהר כך את‬
‫הרבנות על הפלג הדתי בקהילה הכללית בפרנקפורט‪ .‬הרב הורוויץ קיבל את הרבנות‬
‫בקהילה הכללית אחרי שראשי הקהילה הסכימו לתנאים אהדים‪ ,‬ביניהם בניית מקוה‬
‫כשר )אהד!( בקהילה הכללית )שו״ת מטה לוי ה״ב‪ ,‬סי׳ לו(‪ .‬בתקופה קשה‪.‬זו דאג‬
‫הריד״ב לכשרותם של מקוואות רבים ברחבי גרמניה‪ .‬הוא היה כ מ ע ט הכתובת‬
‫היהירה לקבלת הדרכה ויעוץ הלכתי וטכני בבניית מקוואות‪ .‬התשובות הרבות‬
‫בעניני מקוואות שבשו״ת יד הלוי מעידות על זה‪ .‬הרב מוירצבורג‪ ,‬״ ד ע ר ווירצבורגר‬
‫רב״‪ ,‬השיב והדריך לשואלים רבים ולא נה ולא ש ק ט ע ד שהיה בטוה שהבעיות‬
‫נפתרו על פי ההלכה‪ .‬לפני שנה הופיע הלק נוסף של ש ו ״ ת י ד ה ל ו י ) ה ל ק שלישי(‬
‫ובו תשובות נוספות בעניני מקוואות‪ .‬גם שם רואים את הריד״ב כפטרון לכשרות‬
‫המקוואות המדגיש את נכונותו לשוב ולתת הדרכה נוספת לשואלים )שם סי׳ קה־קט(‪.‬‬
‫אין פלא שכאשר הריד״ב בדק את פירושו של הרשר״ה לתורה‪ ,‬פנה לביאור על‬
‫המקוואות והעיר הערות בקורתיות על הביאורים בענין המקוה‪.‬‬
‫אין להתעלם מהעובדה שכעבור כשנתיים והצי‪ ,‬באביב תרל״ז )‪ ,(1877‬נתגלו‬
‫הלוקי דעות בין שני הרבנים על צורת המאבק נגד הריפורמה‪ .‬הריד״ב הורה ליהודי‬
‫פרנקפורט שבתנאים מסויימים אין הובה לצאת מהקהילה הכללית בפרנקפורט‪,‬‬
‫שהיה בה אגף ריפורמי ואגף דתי‪ .‬משמעותה של הוראה זו שארגון יהודי עם מטרות‬
‫אנטי־דתיות‪ ,‬אשר בכל זאת דואג לצרכיהם הדתיים ש ל ההברים הדתיים ונותן להם‬
‫עצמאות מסויימת‪ ,‬חדל להיות ארגון אפיקורסי שיש היוב לצאת ממנו‪ .‬הרשר״ה‬
‫דהה הוראה זו על הסף ואף טען שהוראה זו עומדת בסתירה להוראות קודמות של‬
‫הריד״ב‪ .‬במכתב גלוי אל הריד״ב הזכיר הרשר״ה את תעלולי הקהילה הכללית‬
‫והוסיף בסוגריים שהנהלת הקהילה הרסה את המקוה היהיד )הדגשה במקור( כדי‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪57‬‬

‫להרהיב את בית הכנסת ומאז קוראים בתורה בדיוק במקום שהיה פעם ה מ ק ו ז ז ‪,‬‬
‫מכללת‬
‫דעת ‪-‬‬
‫א ת הפסוק ״ואל אשה בנדת אתר‬
‫הרצוג תשובה אל הרשר״ה ציין ה ר י ד ״ ב ‪,‬‬
‫במכתב‬
‫וכר ‪.‬‬
‫דותה״‬
‫שבקהילה הכללית נשארו יהודים נאמנים רבים‪ ,‬ביניהם ״חכמי ולומדי תורה ו ע ו ס ק י ם‬
‫במצות״ ‪ .°‬חלק מהם היו חברים גם בקהילה הנאמנה מיסודו של הרשר״ה‪ .‬א ד ג ס‬
‫האחרים השתמשו בשרותים שונים‪ ,‬כולל מקוד‪ ,,‬של הקהילה הנאמנה‪ .‬ה ר ש ר ״ ה‬
‫הדגיש ששירותי הקהילה הנאמנה כגון שחיטה ומקור‪ .‬פתוחים לכל הרוצים ב כ ך ‪,‬‬
‫גם אלך‪ ,‬שנשארו בקהילה הכללית‪ .‬הרשר״ה ציין שאכן בזכות הקהילה ה נ א מ נ ה‬
‫הובטחה שוב טהרתם של בתי ישראל בפרנקפורט‪ ,‬שמירה על טהרת ה מ ש פ ח ה‬
‫והקפדה על‪ .‬כיסוי ראשן של הנשים ‪ .‬בויכוח זה אין רמז לחליפת מכתבים ה נ ״ ל‬
‫בענין ביאורי הרשר״ה לדיני מקוואות‪ ,‬אבל אין להתעלם מסמיכות הפרשיות ״ ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫עברו כמעט מאה שנה מפטירתו של הרשר״ה עד שפירושו הגדול על ה ת ו ד ה‬
‫הופיע בלשון הקודש‪ .‬התרגום פותח את הפירוש לפני כל לומדי תורה ב י ש ר א ל ‪,‬‬
‫כולל תלמידי חכמים העוסקים בשילוב של תורה שבכתב עם תורה שבעל פ ה ו ב ע ל י‬
‫מחשבה והשקפה החפצים בעיונים בטעמי המצוות‪ .‬ואכן ראוי פירוש ג פ ל א ז ה‬
‫לעיונים נוספים‪ ,‬עיונים והערות‪ ,‬הוכחות ובקורת‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה ו כ ת פ י ל ת ו‬
‫של הרשר״ה בסיום מכתבו הנ״ל ״וד׳ ינחנו בדרך א מ ת לבלתי הכשל בדרכי ת ו ר ת ו‬
‫ויזכנו ללמוד וללמד תורתו לשמה״‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הרב ש״ר הירש‪ :‬אוסף כתבים‪ ,‬גרמנית‪ ,‬כרך ד‪ ,‬עמ׳ ‪.336‬‬

‫‪ . 9‬שם‪ ,‬עמי ‪.518‬‬
‫י‬

‫‪10‬‬

‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.395 ,339‬‬

‫‪11‬‬

‫חילוקי הדעות בין הריד״ב והרשר״ה בענין הובת היציאה מהקהילה הכללית ב פ ר נ ק פ ו ר ט‬
‫העיבו על שיתוף הפעולה שהיה ביניהם בשנים הקודמות‪ .‬הריד״ב ביקש מהרשר״ה מ כ ת ב‬
‫הסכמה לספר אמירה לבית יעקב על דיני טהרת נשי ישראל‪ .‬בהסכמתו מיום יא ת ש ר י‬
‫תרי״ח שיבח הרשר״ה את הדיוק שבספר וסיים שעל קיומם של דינים אלה ע ו מ ד ו ת‬
‫תקוותנו לדורות הבאים‪ .‬בשו״ת יד הלוי מובאים קשרי הלכה בין שני הרבנים‪ ,‬ר א‬

‫ה‬

‫שם ח״א‪ ,‬יו״ד‪ ,‬סי׳ כט ואה״ע סי׳ נו‪ .‬גם בעניני ארץ ישראל היה שיתוף פ ע ו ל ה‬

‫;‬

‫הריד״ב‪ ,‬הרשר״ה והרב מאיר להמן יזמו את הקמתו של בית חחולים שערי‬

‫צדק‬

‫בירושלים‪ .‬יצוין שהרב יצהק במברגר‪ ,‬בנו של הריד״ב‪ ,‬ישב בבית דינו של ה ר ש ר ״ ה‬
‫בפרנקפורט‪ ,‬וראה מש״כ בם׳ משפחת במברגר‪ ,‬מהדורה שניה‪ ,‬ירושלים תשל״ט‪ ,‬ע מ ׳ ל‬
‫‪ .‬שהריד״ב והרשר״ח אסרו למנות יחודיס מחללי שבת למנהיגי הקהילה ושניהם ש ל ל ך‬
‫מכל וכל הכרה ביהדות שאינה מקבלת את התורה והמסורה כבסים בלעדי של‬

‫ע‬

‫ס‬

‫ישראל‪ .‬שני הרבנים כתבו שבזמנים לא חל הכלל ״מוטב שיהיו שוגגים ואל יהין‬
‫מדדים״ ולכן יש להוכיח על כל םטיה‪ ,‬ראה שו״ת יד הלוי‪ ,‬ח״א‪ ,‬אה״ע‪ ,‬סי׳ לג ו פ י ר ו ש‬
‫הרשר״ה לויקרא יט‪ ,‬יו‪ .‬מאידך הדגיש הרשר״ה שיש לראות בבניהם של הפורשים‬
‫מדרך התורה ״תינוקות שנשבו״ שיש להחזירם בתשובה ולמשכם בדברי שלום‬

‫עד‬

‫שיחזרו לאיתן התורה‪ ,‬כדברי הרמב״ם בהל׳ ממרים‪ ,‬פ״ג‪ ,‬ה״ג‪ ,‬ראה בספר הג״ל‪,‬‬
‫עמ׳ לא־לב‪ ,‬ע״פ אוסף כתבים‪ ,‬כרך ד‪ ,‬עמ׳ ‪.388‬‬

‫‪58‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב מ ש ה צ ו ר י א ל‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על שיטת ״תורה עם דרך ארץ‬

‫הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצוק״ל ריענן את ההשקפה התורתית בבהירות‪,‬‬
‫בעוז וללא חת‪ .‬הוא לחם את מ ל ח מ ת התורה נגד המהרסים‪ .‬דור שלם מצא בו עוגן־‬
‫הצלה ממבוכת ה״ריפורמה״‪ ,‬ועד היום הזה מהדהדים םדבריו הדינאמיים בהשקפה‬
‫תורתית‪ ,‬ערה ויוצרת‪ .‬ננסה לברר במאמרנו זה כמה נקודות אודות שיטתו ״תורה‬
‫עם דרך ארץ״‪ ,‬היחס ללימודים כללים‪.‬‬

‫הקדמה‬
‫המושג ״תורה עם דרך ארץ״ טעון בירור והבהרה‪ .‬לפי לשונו של ר ש ר ״ ה ‪:‬‬
‫׳דרך ארץ כוללת כל דבר הנובע ומותנה מכך שהאדם צריך להשליט את ייעודו‪ ,‬ואת‬
‫חייו בצוותא עם זולתו על הארץ‪ ,‬ועל ידי האמצעים והתנאים הניתנים לו מן הארץ‪.‬‬
‫לפיכך מציין ביטוי זה במיוחד את דרכי הפרנסה והסדר האזרחי‪ ,‬וגם דרכי המוסר‬
‫בנימוס ובהגינות אשר חיי־צוותא אלו דורשים‪ ,‬ופן כל הנוגע בחינוך פלל־יאנושי‬
‫ואזרחי״ )סידור רשר״ה‪ ,‬אבות פ״ב‪ ,‬מ״ב(‪.‬‬
‫הרב הירש דרש שהתלמידים ילמדו תנ״ך‪ ,‬משנה‪ ,‬גמרא והלכה‪ ,‬אבל אין ד י בכך‪.‬‬
‫רשר״ה התווה תכנית־לימודים לבית־ספר תיכון־ריאלי‪ ,‬אשר הקים בפרנקפורט ע ‪ /‬נ‬
‫מיין‪ :‬״ ‪ ) . . .‬ל י מ ו ד ( (לשון הקודש‪ ,‬ושפת־האם )גרמנית( שתי הלשונות הללו יש‬
‫ללמוד בעת ובעונה אחת‪ ,‬באופן ער והי‪ ,‬יהד עם ידיעות כלליות ופיתוה ה ש כ ל ‪. . .‬‬
‫ידיעת האדם והטבע‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬תוך הדגשת הגיאוגרפיה הפיסית יותר מן‬
‫המדינית‪ ,‬ידיעת האדם לפי תורת הגוף ותורת הנפש‪ .‬היסטוריה כללית יש ללמוד‬
‫יותר לשם הכרת התפתחות האנושית ותרבויותיה מאשר לשם ידיעת קורות המלכים‬
‫ומשפחותיהם ו כ ד ו מ ה ‪ . . .‬גם הוראות הטבע וגם הוראות ההיסטוריה יש לבסס‬
‫על ה ת נ ״ ך ‪ . . .‬״ )״יסודות ההינוך״‪) ,‬תרגום כתביו(‪ ,‬הוצאת נצח‪ ,‬בני ברק‪ ,‬ח ״ א‬
‫דף כו((‪.‬‬
‫״על האב לשים לב לחושיו של הילד‪ ,‬לאמנו בתרגילי התעמלות‪ ,‬כדי שיהיו‬
‫אברי גופו הזקים ו ג מ י ש י ם ‪ . . .‬יש להשגיה גם על כושר דיבורו של הילד‪ ,‬שיהא‬
‫ברור‪ ,‬צלול ונעים לאוזן ש ו מ ע י ו ‪ . . .‬להפנות לב בנר אל השמים והארץ‪ ,‬למען יכיר‬
‫את העולם‪ ,‬את שדה פעולתו בעתיד‪ ,‬את תכונותיו ההומריות ו ה ר ו ה נ י ו ת ‪ . . .‬א ת‬
‫ידיעת הטבע ו ה א ד ם ‪ . . .‬ללמדו את דברי ימי העמים ולהעריך כראוי את מ ד ת הגבורה‬
‫וההוד הגלומות ב א ד ם ‪ . . .‬״ )שם‪ ,‬עמ׳ כב־כג(‪.‬‬
‫במאמר אחר מעיר רשר״ה ללמוד מן הנסיון‪ ,‬כי ראינו אבות ״הםידים וקנאים״‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪59‬‬

‫אשר איבדו את בניהם מ ן עולם היהדות‪ ,‬דוקא בגלל הסתגרותם הקיצונית‪ ,‬ד ו ו ק א‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫הגדול‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫העולם‬
‫דעת ‪-‬עם‬
‫אתרומגע‬
‫בגלל שמנעו מבניהם כל קשר‬
‫״אם נרצה שילדינו יחלו בהצטננות בצאתם החוצה לשאוף בפעם הראשונה‪ ,‬א ז‬
‫עלינו לשמור אותם מכל מגע עם חאויר והרוח‪ .‬אבל אם נרצה שילדינו יהיו ה ס ו נ י ם‬
‫נ ג ד הרוחות והסערות ויוסיפו הסינות גם בהמצאם במזג אויר קשה‪ ,‬עלינו ל ה ר ג י ל‬
‫אותם בעודם בגיל הרך לצאת החוצה ולהתהלך ברחובות למרות הרוחות ה ע ז ו ת‬
‫ולתת להם להתחסן נגד סערות וגשמי זעף‪ .‬זהו כלל בתורת בריאות הגוף׳ ו ל כ ל ל‬
‫זה יש תוקף־יתר בשטח הרוח והמוסר‪ .‬לא נוכל להסתפק בזה ש נ ל מ ד א ת ב נ י נ ו‬
‫שיקיימו תורה ומצוות בתוך הבית והמשפחה‪ ,‬בתוך חברה בדוקה של אנשים ש ו י ם‬
‫להם בדעה ובהשקפה‪ .‬אםור לנו להסתיר מפניהם את הניגודים השוררים כין י ש ר א ל‬
‫לעמים‪ ,‬ובין היהודי שומר התורה לבין הכופר כה‪ ,‬או להימנע מ ל ל מ ד אותם ל י ר א‬
‫מפני ההתבוללות כמו מפני מחלה מדבקת‪ .‬הלא בנינו לא יישארו לנצה ת ה ת כ נ פ י‬
‫החינוך הביתי‪ .‬הלא יבוא היום‪ ,‬בו יבואו במגע עם בני עמים אחרים‪ ,‬ועם י ה ו ד י ם‬
‫בעלי השקפות זרות ל ה ם ‪ . . .‬שגיאת חינוך‪ ,‬הקרובה לפשע‪ ,‬היא להקנות לבנינו א ת‬
‫הדעה כאילו כל מ ד ע ואמנות אשר הנושא שלהם איננו דוקא ״נושא מן ה ת ו ר ה ״‬
‫ראוי לבוז‪ .‬היסוד להשקפה זו בנוי על שקר וחוסר ידיעה‪ ,‬וכל החושב שעל ידי ש י ט ה‬
‫זו יגן על בניו ו י ש מ ר ם ‪ . . .‬יסבול מן התוצאות של טעותו‪ .‬נכון הוא הדבר ש ל מ ד ע י‬
‫אוה״ע הסר מ ה שניתן רק י לנו‪ ,‬אבל בנינו יחיו בעולם המבוסם על יהסים א נ ו ש י י ם‬
‫כלליים‪ ,‬המושתתים על תוצאותיהם של חקירות מלומדים מכל העמים‪ ,‬והם י מ צ א ו‬
‫את ברק חכמתם בסיפרות העולמית‪ ,‬או בהרצאות מדעיות‪ ,‬ולבסוף יגיעו ה ב נ י ם‬
‫לידי ההכרה שבוצדק קבעו לנו הז״ל ב ר כ ה ‪ . . .‬״שנתן מחכמתו לבשר ו ד ם ״ ‪) . . .‬אץ(‬
‫הבנים יגזימו בערצה זו‪ ,‬באותה מדד‪ .‬שהגזימו בביזוייהן‪ ,‬כפי שלמדו מפי ה ו ר י ה ם ‪.‬‬
‫יוצא איפוא ששיטת ההינוך שלהם היתה משובשת‪ ,‬וראוי היה לנזוף כ מ ש ת מ ש י ם‬
‫כה‪.‬־'‪) . .‬ולכן( לא להתעלם מכל הישגיה של התרבות ה א נ ו ש י ת ‪ . . .‬״ )שם‪ ,‬נא—נג(‪.‬‬
‫עוד יותר מפורש כתב רשר״ה‪:‬‬
‫״אם בניכם ירכשו השכלה יהודית בלבד‪ ,‬מבלי שתהיה להם ידיעה כ ל ש ה י‬
‫בהשכלה כללית‪ ,‬ומתוך"הוסר ידיעה יתייהסו אל ההשכלה הכללית בהשדנות ו ב ש ­‬
‫לילה ‪ . . .‬הרי בהגיעם לגיל הבגרות‪ ,‬כאשר יהיו נאלצים להשלים את הםרונס ) ב ג ל ל‬
‫צרכי פרנסה ו כ ד ו מ ה ( ‪ . . .‬לשם השתלמות זו עלולים בניכם ליפול לידיהם של א נ ש י ם‬
‫אשר •י בעיקרה הטוב ביותר אין להם כל מושג על היהדות‪ ,‬אבל לעתים קרובות י ש‬
‫להם מושג מסולף על היהדות והם מתייחסים אליה בבוז ואיבה‪ ,‬כר ש ל א י ה י ן‬
‫מסוגלים לגשר בין ההשכלה הכללית לבין היסודות שלמדו תלמידיהם ב ל י מ ו‬
‫ה י ה ד ו ת ‪) . . .‬ולכן( תדאגו להעמיד לבניכם מורים בקיאים ביהדות ואשר ה ש כ ל ת ם‬
‫הכללית י מושרשת 'ביהדותי‪ …‬השתדלו נא לשלב את לימודי היהדות עם ה ה ש כ ל ה‬
‫החברתית‪ ,‬בהתאם לדברי הכמינו‪ :‬״יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ‪ ,‬שיגיעת ש נ י ה ם‬
‫משכחת ע ו ן ״ ‪ . . .‬דעו נא כ י שטה לימודי היהדות אינו מסוייג ונבדל מ ש ט ה ל י מ ו ד י‬
‫הטבע וההיסטוריה‪ ,‬ואינו פונה עורף לעולם הגדול ולחיים המעשיים‪ .‬מתוך נ ק ו ד ת ״‬
‫הראות של היהדות‪ ,‬מתבררים עוד יותר כל עניני הבריאה ותולדות ה א נ ו ש ו ת ‪ . . .‬כ‬
‫יוכלו לצאת לדרך הייהם כשהם מצויירים בהשכלה הומאנית אמיתית‪ ,‬יהד עם ת ו ד ע ה‬
‫תורניתוחכמתהז״ל‪….‬״ )יסודותהחינוך‪,‬ח״ב‪,‬עמ׳קלה—קמ(‪.‬‬
‫ד י‬

‫ך‬

‫‪(.60‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫״בית ספרנו )התיכון־ריאלי בפרנקפורט( נאמן ל ת כ נ י ת ו ‪. . . .‬ברור היה ל נ ו‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת‬
‫הרצוגשטתית בלבד‪ ,‬ויש להם ד ע ה קדומה‬
‫ראיה‬
‫מראש כי אותם אנשים הרואים את הענין‬
‫ששני היסודות האלה אינם ניתנים לאיהוד‪ ,‬יטענו בודאי שכל אהד רק יגזול זמן‬
‫יקר ממשנהו‪ ,‬וחבל על כל המאמץ המיותר‪ .‬ידענו מראש‪ ,‬שזוהי ה ה ש ק פ ה ה מ ק ו ב ל ת‬
‫בין הבריות‪ .‬אך לאמיתו של דבר‪ ,‬אין כאן ניגודים אשר ידהקו זה א ת רגלי זה‪ ,‬כי‬
‫אם יסודות אחידים המשלימים זה את זה ומהווים בהיי יום־יום אהדות ש ל מ ה ש ל‬
‫השכלה רוחנית‪ ,‬מוסרית ו א ז ר ח י ת ‪ . . .‬״ )שם‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ קמא(‪.‬‬
‫״אלה שאינם מתעמקים באופיו ובבעיותיו של בית־ספרנו סבורים‪ ,‬כ י כך יצרנו‬
‫מין ״אנדרוגינוס״ שאינו בר־קיימא ואשר נידון מראש לכשלון ה ר ו ץ ‪ . . .‬והנה‪ .‬מקץ‬
‫שלוש־עשרה שנות קיום בית ספרנו‪ ,‬מתברר כי שיטתנו הוכיהה את ע צ מ ה ‪ . .‬״ )שם‪,‬‬
‫ה״ב‪ ,‬עמ׳ קמג־קמד(‪.‬‬
‫עד כאן הבאות מדברי הרב ש״ר הירש‪.‬‬
‫ונשאל שבע ש א ל ו ת ‪:‬‬
‫)א( האם הידש כאן הרב רק שיטה־אופרטיבית‪ ,‬תגובה למצב מסוים שבגרמניה‬
‫לפני למעלה ממאה שנה‪ ,‬ואין מקום להקות שיטה זו‪ ,‬או להעבירה למדינות אהרות‪,‬‬
‫'בתנאים כל כך שונים ? ואם כן‪ ,‬כל דברי הרב נאמרו רק ״בדיעבד״‪ ,‬ולא ה ש ב ש י ש‬
‫לעשות כך ״לכתהילה״ ?‬
‫)ב( אם נחליט כי ישנה אסמכתא־הלכתית‪ ,‬מקור נאמן בהז״ל‪ ,‬ל ש י ט ה זו‬
‫)בניגוד לכמעט כל גדולי דורו‪ ,‬ובניגוד לרוב רבני ישראל זה כ מ ה מ א ו ת שנים(‪,‬‬
‫עלינו‪ .‬לשאול אם הרב חשב שזו חובה ללמוד לימודים כלליים‪ ,‬או היא רק בגדר‬
‫״רשות״‪.‬‬
‫)ג( ואם נמצא שזו חובה‪ ,‬נרצה לדעת מ ה עיקר ומה טפל בזיווג־מבריק זה‪,‬‬
‫בין בבחינת איכות‪ ,‬ובין בבחינת כמות‪.‬‬
‫)ד( מפורסם בישראל כי רוב רבני ישראל התנגדו ללימוד ״חכמות חיצוניות״‪.‬‬
‫אמנם‪ •,‬היו שהתירו הדבר מ ח מ ת לימוד אומנות )עיין ספר ״שערי תלמוד תורה״ ש ל‬
‫הרב יהודה לוי‪ ,‬מהדורת שנת תשמ״א‪ ,‬דף רסז(‪ ,‬או בכדי לקדש שם שמים בעיני‬
‫האומות )שם‪ ,‬דף רםב(‪ .‬מ ה דעת רשר״ה בנידון ?‬
‫)ה( היו גם רבנים שהיו תומכים נלהבים למען לימודי הכמות היצוניות‬
‫)מהר״ל‪ ,‬גר״א ועוד הרבה שנפרט בהמשך( במדה־יתרה מ מ ה שנכלל בדברי רשר״ה‪.‬‬
‫ההתעלמות מדבריהם צריכה תלמוד‪.‬‬
‫)ו( מאחר שהרש״ה מחייב לימודי ההכמות‪ ,‬טוב לנו לברר באיזה יהם של‬
‫אימון התייתם למסקנותיהם; כמו אמיתות מותלטת או כהשערות בני־חלוף‪.‬‬
‫)ז( מ ה הם הסיכונים בשיטה זו‪ ,‬אשר אף רשר״ה צפה והזהיר מפניהם ?‬

‫לשאלה ראשונה‪:‬‬
‫אם רשר״ה המציא הוראתי שעה או ראה בכך צו־התורה קבועה לדורות נוכל‬
‫ללמוד מדבריו‪ ,‬בפרושו לויקרא יה‪ ,‬ד )עמ׳ רצ(‪ ,‬ו ז ״ ל ‪:‬‬
‫־״עוד נאמר ב״תורת כהנים״ ביהס ללימוד ת ו ר ה ‪ :‬״ללכת בהם״‪ ,‬עשם עיקר‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪61‬‬

‫להתעסקות‬
‫ו א ה ד יוצא‬
‫אותו א ה ד‬
‫הפירמידה‪,‬‬
‫זה להלן‪.‬‬

‫זו‪ .‬ודוגמא ל כ ך ‪ :‬״אלף נכנסים למקרא‪ ,‬מ א ה ל מ ש נ ה ‪ ,‬ע ש ר ה ל ת ל מ ו ד ‪,‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת‬
‫הרצוג התכלית הנרצית‪ ,‬השאיפה ה י א א ל‬
‫וברור כי‬
‫להוראה״ )ויקרא רבה ב(‬
‫מאלף‪ .‬אבל מבחינה ההתעסקות התדירית‪ ,‬טורהים עם ה ה מ ו נ י ם ‪ ,‬כ ס י ס‬
‫ע ד שמגיעים לקדקוד המיבגה‪ ,‬שהוא יופיו והדרו‪ .‬ועוד נהזור ל ר ע י ו ן‬

‫לשאלה רביעית‪:‬‬
‫‪u‬‬

‫ע ל ה ש א ל ה הרביעית‪ ,‬הנימוקים שנתנו שאר גדולי ישראל ב ה י ת ר ״ ה ש כ ל ה‬
‫ליי ״ ש ע ר י‬
‫יי ל‬
‫•‬
‫כללית״‪ ,‬ובירור יחסו של רשר״ה להסברים‬
‫תלמוד תורה״‪ ,‬מהדורת ש נ ת תשמ״ז‪ ,‬הביא )בדף שמח—שנ( ת ש ו ב ת ו ש ל ה ג א ו ן‬
‫האדמו״ר מרוגוצ׳וב‪ ,‬הרב יוסף רוזין זצ״ל )וב״מעייז״‪ ,‬ניסן ת ש ל ״ ו עוד מ ו פ י ע צ י ל ו ם‬
‫ש ל כ ת ב ־ י ד המקורי של תשובה זו(‪ .‬הוא מסתמך על פסקו של הרמב״ם )הל׳' ר ו צ ה‬
‫יפ״ה ה״ד‪ (.‬אודות האב שהרג את בנו בשוגג‪ ,‬בעת הלקאתו לצורר ל י מ ו ד י ם ‪ :‬״ א‬
‫יסר בנו כ ד י ללמדו תורה או הכמה או אומנות‪ ,‬ומת‪ ,‬פטור״ )ומקורו ב ש ״ ‪ – ( 0‬ה ר י‬
‫מכאן ש ה א ב עסק בדבר מצוה‪ ,‬כמפורש בקידושין כס ע ״ א )אלא שהגאון נ ו ק ט ש מ צ ו ה‬
‫זו היא רק על האב‪ ,‬ולא על הציבור‪ .‬ולא הביא לכך ראיה(‪ .‬עוד כ ת ב ש ם ‪ :‬״ ‪ . . .‬ע י י ן‬
‫במכלתא פ ר ש ת בא )פרשה יה‪ ,‬במלבי״ם סי׳ קכד( דצריך ה א ב ל ל מ ד א ת‬
‫יישוב המדינה‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫ה ה ם‬

‫ש‬

‫ב ס פ‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ב‬

‫י ה ו ד ה‬

‫ם‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ו‬

‫עוד עיין ספר הנ״ל ״שערי תלמוד תורה״‪) ,‬עמ׳ רצז( הביא נימוק ״ ק י ד ו ש ה ^ ז ס ״ ‪,‬‬
‫והוא על סמך הגמרא בשבת עה ע״א ע ל החיוב להשב תקופות ומזלות‪ ,‬״ כ י ה י‬
‫הכמתכם ובינתכם לעיני העמים״ )דברים ד‪ ,‬ו( והסברא נותנת שכל מ ק צ ו ע ו מ ק צ ו ע ‪,‬‬
‫י י׳לל ק ל א ו ו ר ‪,‬‬
‫לפי הדור‪ ,‬יתן לנו פרי נהמד זי״‬
‫ת ל מ י ד הגר״א )ב״קול התור״‪ ,‬פרק המישי‪ ,‬הלק ב׳‪ ,‬במהדורה ב ל ת י מ צ ו נ ז ר ת ש ל‬
‫הספר‪ ,‬במיוהד בדבריו בקטע ד‪ ,‬״לשם ולתהלה״(‪.‬‬
‫בשלושת הנימוקים שצויינו‪ ,‬הנה בדבר ״לימוד עבור הקניית א ו מ נ ו ת ׳ ‪ /‬נ ר א ה‬
‫י‬
‫כי בעיני רשר״ה היה טעם זה מיותר‪ .‬וכך דבריו‪ :‬״ ‪ . . .‬יש רק ל ה צ ט ע ר ע ל א ש ר א נ ו‬
‫מנצלים יתר על המדד‪ .‬את ההשק של הנוער לרכישת דעת‪ ,‬למטרה הומרית• ת ק ו פ ת נ ו‬
‫ל מדע‬
‫ל ׳‬
‫היא כל כך הומרית‪ ,‬והמטרות ההומריות תופסות מקום ראשוז‬
‫רוהני נהשב כ ב ע ל עךך רק במקרה שהוא יכול להוכיה את ערכו ה מ ע ש י ־ ה ח ו מ ר י ‪. . .‬‬
‫)אומרים לתלמידים‪ ,‬בהטעיה( ״כמה נהוץ לאדם לדעת בתור סוהר‪ ,‬ב ת ו ר כ ע ל‬
‫מלאכה‪ ,‬מ ל ו מ ד או א מ ן ! ״ ‪ . . .‬במלים אלה ממריצים א ת הבנים ל ה ת ע מ ק ב ל י מ ו ד י ה‬
‫ושוכחים שעל ידי זה רותמים את הנטיה הרוהנית‪ ,‬עוד בשהר התפתחותה! א ל ה ע ג ל ה‬
‫ההומרית‪ ,‬ומונעים כל התפתחות רותנית טהורה לחכמה ודעת‪ ,‬מ ש ו ם ש מ כ ש י ר י ם‬
‫א ת הבנים רק לתפיסה זו‪ ,‬המעריכה א ת הכל לפי הישגים הומריים‪ ,‬ואין ל ה ע נ י נ י ם‬
‫אחרים ברוחניות הוץ מאלה המבטיחים ריווה הומרי ר ב ‪ . . .‬״ )יסודות ה ה י נ ו ך‬
‫ח״א‪ ,‬ע מ ׳ קד(‪.‬‬
‫א‬

‫ו ה ד ב ר‬

‫מ‬

‫ב‬

‫ו‬

‫א‬

‫ר‬

‫מ‬

‫א‬

‫ד‬

‫ב ד ב ר י‬

‫ב מ ע‬

‫ש‬

‫ב י‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ש‬

‫כ‬

‫על הנימוק השני ״יישוב המדינה״‪ ,‬יעד זה בא מפורשות בדברי ר ש ר ״ ה ‪ ,‬ג ס‬
‫בפיךושו לאבות פ ״ ב מ״ב‪ ,‬״חינוך כלל אנושי ואזרהי״ ובשאר מ ו ב א ו ת ש ה ב א נ ו‬
‫ב ת ח י ל ת מ א מ ר נ ו זה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ .‬אין לראות בהינוך לערכים כללים מטרה בפגי עצמה‪ .‬וכאן אולי עיקר חידושו‬
‫אחדהרצוג‬
‫מכללת‬
‫דעת ‪-‬‬
‫ומטרה א ח ת ‪ :‬יראת השם‪ .‬וכן כ ת ב‬
‫מקור‬
‫אתריש‬
‫של הרב ש״ר הירש‪ .‬לכל ידע‬
‫בביאורו על ששה הקנים במנורה שכולם מכוונים לקנה ה א מ צ ע י )שמות כי׳ה‪ ,‬מ‪,‬‬
‫עמוד שכה(‪:‬‬
‫לכל רוה אמיתי‪ ,‬ולכל מוסר אמיתי יסוד אחד‪ ,‬שורש א ח ד ‪ ,‬מ ט ר ה א ח ת ב ל ב ד ‪:‬‬
‫ה׳ היא תחילתו וה׳ היא תכליתו‪ — .‬תתלת הכמה יראת ה׳‪) .‬משלי ט‪ ,‬י( ראשיה‬
‫חכמה יראת ה׳)תהלים‪ ,‬קיא‪ ,‬י(‪.‬‬
‫וכעין זה כתב רבינו יהונתן איבשיץ כאשר תיאר א ת ההכמות הרבות שהן צורך‬
‫להבנת התורה והוא מסיים ״וזהו מאמרם על הנרות נ ג ד נר מערבי‪ ,‬ממנו היה מדליק‬
‫ובה היה מסיים והיינו כי ממנו מקור הכמות ובו היו מסיימות ההכמות כ י הכל ישובו‬
‫למקורן״ )יערות דבש‪ ,‬ה״ב עמ׳ מט־נ(‪ .‬וראה ם׳ הרב ש״ר הירש‪ ,‬מ ש נ ת ו ושיטתו‪.‬‬
‫עמ׳ ‪.168‬‬

‫לשאלה חמישית‪:‬‬
‫גדולי ישראל כתבו נימוקים ברורים ומוחלטים על לימודים כלליים‪.‬‬
‫הנה דברי מ ה ר ״ ל ‪:‬‬
‫אמרו הז״ל ״הרואה הכם מן אומות העולם‪ ,‬אומר ברוך ש נ ת ן מ ח כ מ ת ו לבשר‬
‫ודם״ )ברכות נה ע״א( ‪ . . . .‬הכמת הטבע נקראת הכמה ג מ ו ר ה ‪ . . .‬רק שאין הכמתן‬
‫חכמה אלוקית נבדלת‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מזה נראה כי יש ללמוד הכמת האומות‪ ,‬כ י למה לא‬
‫ילמד החכמה שהיא מן השם י ת ב ר ך ? )נתיבות עולם‪ ,‬נתיב התורה‪ ,‬פרק יד(‪ .‬הרי‬
‫שביסס חובה זו על עצם ת ק נ ת הכמים לברך ברכה‪ ,‬ולאו מ י ל ת א זוטרתא היא! טיעון‬
‫זה בא בדברי רשר״ה‪ :‬״אסור לבזות את מ ה שהז״ל כבדו‪ ,‬בקבעם לו ברכה מיוחדת״‬
‫)יסודות ההינוך‪ ,‬ה״א‪ ,‬עמ׳ גג(‪.‬‬
‫ועוד ממשיך מהר״ל‪ ,‬להביא מאמרי הז״ל הסותרים ההיוב ללמוד הכמות הולין‪,‬‬
‫ומחלק בין מדעי הרוח‪ ,‬למדעי הטבע‪ .‬כלשונו ש ם ‪ :‬״ ‪ . . .‬אבל ההכמות )שהן( לעמוד‬
‫על המציאות וסדר העולם‪ ,‬בודאי מותר ל ל מ ו ד ‪ . . .‬כי ההכמה ה ז א ת היא כמו סולם‬
‫לעלות בה אל הכמת התורה״‪ .‬מאמרי הז״ל נגד הלימוד‪ ,‬מפרש מהר״ל שהם נגד‬
‫לשון יוונית כלומר ריטוריקה )ובזמננו‪ ,‬מדעי הרוה(‪ .‬מהר״ל מסיים שם פרקו‬
‫בהסתייגויות שונות‪ ,‬שיש ללמוד מפי ספרים ולא מ פ י המינים‪ ,‬ושיש ללמוד בכוונה‬
‫כדי להכיר גדולת הבורא )ע״ם רמב״ם הל׳ יסודי התורה‪ ,‬ת ה י ל ת פ״ב(‪ ,‬או כ ד י ל ד ע ת‬
‫מה להשיב לאפיקורוס )ע״פ הרמב״ם בפירוש המשניות על אבות‪ ,‬סוף פ״ב‪ ,‬ועיי״ש‬
‫שהזהיר לא להתווכה עם אפיקורוס יהודי‪ ,‬וכך מפורש בסנהדרין לה ע׳׳ב( )ואע״פ‬
‫שבתידושי אגדות של מהר״ל‪ ,‬ה״ד דף פה‪ ,‬סיכם לאיסור‪ ,‬נראה לי כי איזה מ ל ק ט‬
‫העתיק קטעי דברים מבירורו הממצה בנתיבות עולם‪ ,‬ולא טרה להעתיק לשם א ת‬
‫כל הדיון‪ .‬עיקר הבירור צריך להיות ע ״ פ דבריו ב״נתיבות עולם״(‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬דברי הגר״א‪ ,‬בשלושה מקומות‪ .‬ר א ש י ת ‪ :‬״כפי מ ה שיהסר לאדם‬
‫ידיעות משארי החכמות‪ ,‬לעומת זה יהסר לו מ א ה ידות בהכמת התורה‪ ,‬כ י התורה‬
‫והחכמה נצמדים יהד״ )ועיין הרהבת ביאור‪ ,‬בספרו של רב יהודה לוי ״שערי ת ל מ ו ד‬
‫תורה״‪ ,‬דף רצד(‪ ,‬וכן דברי הרב קוק )אדר היקר‪ ,‬דף קכט‪ ,‬מאמרי ר א י ״ ה דף ‪.(438‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪65‬‬

‫ש נ י ת ‪ :‬דבריו ב״קול התור״ )באותו חלק מצונזר פרק חמישי(‪ .‬ושלישית‪ ,‬דברי‬
‫״פאת ה ש ו ל ה ך ‪ :‬״ כ ה אמר )הגר״א( כל‬
‫לספר‬
‫)הקדמה‬
‫תלמידו ר׳ ישראל שקלאוור‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫התכמות‪ -‬נצרכים לתורתנו הקדושה‪ ,‬וכלולים בה‪ ,‬וידעם )הגר״א( כולם לתכליתם‪,‬‬
‫והזכירם‪ ,‬חכמת אלגעברע‪ ,‬ומשולשים‪ ,‬וחנדסח‪ ,‬וחכמת מ ו ס י ק ה ‪ . . .‬הכמת הרפואה‪,‬‬
‫ידע הכמת ה נ י ת ו ה ‪ . . .‬רק היה הסר לו מעשה העשבין ) ב ו ט נ י ק ה ( ‪ . . .‬ועל ח כ מ ת‬
‫הפילוסופיה אמר שלמדה לתכליתה ולא הוציא ממנה רק שני דברים ט ו ב י ם ‪. . .‬‬
‫והשאר צריך להשליכה ה ח ו צ ה ״ ) מ ה ד ו ר ת ירושלים‪ ,‬תשי״ט‪ ,‬דף ה(‪.‬‬
‫וכן דברי רבי חיים ויטאל )שערי קדושה שער ג ה״ב( שעל ידי ידיעות בחכמת‬
‫הטבע‪ ,‬יעלה האדם לידי רוה הקודש )וכמו שהתחיל לבאר בסוף ספרו ״עץ חיים״(‬
‫ומפורש כ ת ב עליו חחיד״א‪ ,‬אחרי שמביא רשימת שבעת־ההכמות המפורסמות‪:‬‬
‫״וידעתי ; א מ נ ה בבירור גמור שרבנו מהרח״ו היה בקי בהכמות הנזכרות״ )מדבר‬
‫קדמות‪ ,‬סוף ערך ״חכמה״(‪.‬‬
‫כן רמח״ל הביא רשימת חכמות ״הנדסה‪ ,‬תשבורת‪ ,‬תכונח‪ ,‬ושאר ה כ מ ו ת‬
‫ומלאכות מ ה שצריך לו ילמוד עד ש י ד ע ן ‪ . . .‬מלאכת ההגיון‪ ,‬המליצה והשיר‪ ,‬ויזהר‬
‫ללמוד מספרי מחברים שקצרו בהם״ )ילקוט ידיעת האמת‪ ,‬הלק ב‪ ,‬דף רפג(‪ .‬ר מ ה ״ ל‬
‫הורה לתלמידו‪ ,‬ר׳ יקותיאל‪ ,‬שקרא אותו ״הסיד גמור״ )אגרות ירים משה‪ ,‬דף רכג(‬
‫שילמד רפואה באוניברסיטה‪ ,‬וכך נאמר לו ע״פ מלאך ה ׳ ‪ :‬״אחוז בזה וגם מזה א ל‬
‫תנה ידך!״ )ירים משה‪ ,‬דף צב(‪.‬‬
‫ובגלל שרבי חיים ויטאל קיצר‪ ,‬במקום שהיה צריך להאריך‪ ,‬נטל על עצמו כ ע ל‬
‫״‪.‬םפר הכרית״ )המקובל הנפלא‪ ,‬בן דורו של הגר״א( תפקיד הרתבת הידיעות ההן‪,‬‬
‫כמו‪.‬שכתב בהקדמתו)בדפים ‪ 4‬וכן ‪ .(7‬כלומר‪ ,‬למען יהיו סולם להגיע לעומק פנימיות‬
‫התורה‪.‬‬
‫וכאשר אנו מחפשים בדברי קדמונינו‪ ,‬הראשונים‪ ,‬אנו מוצאים כי כך גם מ פ ו ר ש‬
‫ברכנו יצחק אכרכנאל‪ ,‬בפירושו לספר שמות )כד‪ ,‬עמ׳ א( אודות ארבעים יום ש י ש ב‬
‫משה בהר סיני‪ ,‬בטרם קבל את התורה ״והשיג כל הידיעות וההשגות שאפשר ל ה ש י ג ״ ‪,‬‬
‫ומפרט שם ארבעים סוגים שונים של השכלות־כלליות‪ ,‬ששימשו מבוא ל ת ו ר ה‬
‫ולבסוף הכל נמסרה לו תורה )כדברי הז״ל בנדרים לה ע״א(‪.‬‬
‫עוד הקדים אותו‪ ,‬בתיאור זה‪ ,‬הרמב״ם שכתב על ע צ מ ו ‪ :‬״ ש א ע ״ פ ש ב ט ר ם‬
‫נוצרתי בבטן‪ ,‬התורה ידעתני ‪. . .‬והיא אילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה ש ג י ת י‬
‫מבחורי‪ ,‬ואף גם זו‪ ,‬נשים נכריות נעשו לה צרות‪ ,‬מואביות עמוניות צדוניות א ד ו מ י ו ת‬
‫התיות‪ ,‬והא־ל יודע כי לא נלקחו מתהילה אלא להיותן לה לרקחות ולטבחות י ל א י ע ו ת ‪,‬‬
‫‪.‬להראות העמים והשרים א ת ימיה )של התורה( כי טובת מראה היא מאד‪ .‬מכל פ ן ק ן‬
‫נתמעטה עונתה )של תורה( שהרי נהלק לבי לכמה הלקים בכל מיגי ה כ מ ה ״ ) א ג ר ת‬
‫לחכמי לוניל‪ ,‬קובץ תשובות הרמב״ם‪ ,‬לפסיא‪ ,‬דף ‪) .(12‬עיין ״שערי ת ל מ ו ד ת ו ר ה ׳ ‪/‬‬
‫דף רפד—רפו‪ ,‬הביא מכמה ראשונים אחרים סגנון זה של ״טבחות ורקחות״( ו כ מ ו ב ן '‬
‫כוונתו על ידיהם להעתיק בתורה הקדושה‪.‬‬
‫ם‬

‫יש לציין‪ ,‬כ י לדעת הרמב״ם‪ ,‬מקיימים בזה דעת חז״ל בספרי‪ ,‬פ ר ש ה ע ק ב ‪,‬‬
‫קטע מט‪ ,‬״ולדבקה בו‪ ,‬עסוק בהגדה״‪ ,‬והיינו ההגדות של הגיגה פ״ב׳ ז׳ ר ק י ע י ם '‬
‫וכל הנאמר שם על ״מעשי רבנו נסים בדרשותיו‪ ,‬הרמב״ם בפירוטיו של א ר ב ע ה‬
‫‪66‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרקים ראשונים שבספרו‪ ,‬התכוון לעומק הרעיונות שמאהורי ה כ מ ת ה ט ב ע )‪hifrri‬‬
‫יא(‪ .‬דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הו״ן‪ ,‬מהדורת מכון שלם‪ ,‬דף אתר‬
‫ומצאנו בחז״ל שהיו מהם ״עסקנים בדברים״‪ ,‬כלומר הוקרים בנסויים מעשיים‬
‫)עיין חולין נז ע״ב ובמהרש״א שם‪ ,‬שיש להקור ו ל א מ ת גם דברים שנמסרו לנו‬
‫ב״אמונה״‪ .‬כן מובא בויק״ר כב‪ .‬וכבר הבאתי רשימה ארוכה של ידיעות רהבות‬
‫שהיו לחז״ל בחכמת הטבע‪ ,‬בית יחזקאל דפו״ה דף קכו‪.(.‬‬
‫גישה זו‪ ,‬להקדים לימודים כלליים ככדי להבין יותר טוב לימודי תורה‪ ,‬צריכה‬
‫הסבר‪ .‬ונראה לומר כי כמו שיש סדר ועריכה־היצונית לכל פעלו של הקב״ה‪ ,‬״כולם‬
‫בחכמה עשית״‪ ,‬כך יש פנימיות וסתרי־תורה‪ .‬ואלו ממלאים ת פ ק י ד כמו נשמה לגוף‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כאשר הז״ל אמרו ״כל שיש ברוהבו טפה‪ ,‬יש בהיקפו שלושה״ )עיין עירובין‬
‫יד ע״א( ולא דייקו הכמים בדבריהם ע ד לשבר )ש׳ בניקוד סגול( מתימטי‪ ,‬אלא‬
‫כוונת הדברים לשלושת האבות‪ ,‬מדות עליונות של הסד‪ ,‬דין ורהמים‪ ,‬המקיפים את‬
‫העולם‪ .‬ודברו חז״ל על תופעות טבעיות‪ ,‬עת שהתכוונו לרעיונות רוהניים )באר‬
‫הגולה למהר״ל‪ ,‬דף קו(‪ .‬וכמו דברי הגר״א )על תיקוני זהר דף כח ע״ב( אודות‬
‫ששת מעלות שיש בנגינה‪ ,‬ודבר זה מבאר תופעה מוסיקאלית נפוצה‪ .‬וכך דברי‬
‫חזון איש )על או״ה‪ ,‬דף רלג( ״ ב מ ה שהקשו על תקופת שמואל שאינה ב ד ק ד ו ק ‪. . .‬‬
‫וכן בריבוע יותר מן ה ע י ג ו ל ‪ . . .‬לקיום חכמת התורה הכלולה בכל דיני המצוה‪,‬‬
‫ולבוד הפנימיות‪…‬״‪.‬‬
‫וכך כתב הרב א״י קוק‪ :‬״התורה עושה היא א ת הגשמה הישראלית‪ .‬וההכמה‬
‫בכלל)״ההשכלה הכללית״( אותה שהיא חוץ למושג ״תורה״‪ ,‬עושה היא את הגשמה‬
‫האנושית‪ …‬התורח ניתנח לישראל‪ ,‬כדי ששערי־אורה יותר בהירים‪ ,‬יותר רהבים‪,‬‬
‫יותר קדושים‪ ,‬מכל שערי האורה של הבינה הטבעית ושל רוה המוסר ה ט ב ע י אשר‬
‫לאדפ‪ ,‬ייפתחו לנו‪ ,‬ועל ידינו לכל העולם כולו‪ .‬ואם אנתנו אוטמים את אוזנינו‬
‫מלשמוע את קול ה הפשוט הקורא בכה ע ״ י כל שערי האורה הנזבעייפ‪ ,‬שהיא נהלת‬
‫כל האדפ )האנושיות(‪ ,‬מפני שאנו הושבים שנמצא את אור התורה בתורה )שכזאת(‬
‫הקרועה מכל אור החיים הפרוסיים ב ע ו ל ם ‪ . . .‬אין אנו מבינים בזה את ערכה של‬
‫תורה‪ .‬ועל זה נ א מ ר ‪ :‬״עם נבל ולא הכם״ )דברים לב‪ ,‬ו( כדמתרגם אונקלוס‪ :‬״ ע מ א‬
‫דקבילו אורייתא‪ ,‬ולא הכימו!״ )אורות התורה‪ ,‬סוף פרק יב(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ואולי לכך התכוון רשר״ה‪ ,‬באומרו‪ :‬״כל מי שמכיר את הספרות התלמודית‬
‫רק בקוויה הכלליים יודע‪ ,‬ש ה מ ש א והמתן התלמודי נוגע בהלקים השובים של‬
‫המתימטיקה והאסטרונומיה‪ ,‬הבוטגיקה והזאולוגיה‪ ,‬האנטומיה והרפואה‪ ,‬המשפט‬
‫ותורת המוסר״ )כתבים‪ ,‬בשפה הגרמנית‪ ,‬ה״ב עמוד ‪ .(458‬והנה בזמננו יצא לאור‬
‫ספרו המונומנטאלי של הרב אריה יהודה קמלהאר זצ״ל‪ ,‬״ ה ת ל מ ו ד ומדעי תבל״‪ ,‬בו‬
‫הראה יותר משלוש מאות מקצועות הכמה של ״השכלה כללית״‪ ,‬מפוזרים בש״ם‬
‫ומדרשים‪.‬‬
‫אבל לכאורה‪ ,‬דרך קבלית זו‪ ,‬של אגירת הוקי־המדע בכדי להבין על ידי‬
‫כן יותר טוב ויותר בעומק הוקי מ ש מ ע ת ה׳‪ ,‬לא באה לידי ביטוי בכתבי הרשר״ה‪.‬‬
‫וכדברי רבי יעקב רוזנהיים בהקדמתו לספר ״ מ ע ג ל י ש נ ה ״ )ה״א עמ׳ לו( ״אמנם‬
‫אפשר להצטער‪ ,‬כי עולם רעיוני כה עצום כהכמת הקבלה‪ ,‬שאין לתאר כלל ח כ מ ת‬
‫היהדות בלעדה‪ ,‬לא הוכנס לתוך כור ההיתוך של ה ש ג ת היהדות לפי רש״ר הירש‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪67‬‬

‫זצ״ל‪ ,‬כי הקבלה לא תרמה אף היא את הלקה כאהד מהמרי התסיסה של ע י צ ו ב‬
‫מכללת הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫המחשבה‪ ,‬יהד עם התנ״ך‪,‬אתר‬
‫החקירה ה ד ת י ת ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫וספרי‬
‫הש״ס‬

‫לשאלה שישית‪:‬‬
‫על השאלה הששית‪ ,‬באיזה יהס של וודאות התייחס הרש״ר למסקנות ה מ ד ע‬
‫האנושי‪ ,‬כבר באה תשובתה בדבריו על ויקרא יח‪ ,‬ד‪ .‬כי ודאי‪ ,‬מקור ה א מ ת ה י א‬
‫א ד ורק אהד בלבד‪* ,‬זה שנתגלה בסיני‪ ,‬בהופעה שמיימית‪ ,‬ובהופעות נ ב ו א י ו ת‬
‫שלאהר־כך‪ .‬מעשי אנוש ותחבולותיו‪ ,‬מחליפים צורה כל כמה עשרות שנים‪ ,‬ב כ ל‬
‫מקצוע ומקצוע‪ ,‬כאשר כבר חודו אף חכמי אוה״ע‪ .‬כל דבריהם משמשים א ך ו ר ק‬
‫היפותיזות )הצעות( ועורכים בהן שינויים תמידיים‪ ,‬ככל שעובר הזמן‪ .‬ולכן‪ ,‬ס ש י ט א‬
‫שאין לצמצם או להגביל חוקי תורה או לקהיה‪ ,‬לפי הביקורת האנושית הכללית‪.‬‬

‫לשאלה שביעית‪:‬‬
‫על השאלה השביעית‪ ,‬זהירות מ פ נ י הסיכונים הטמונים בלימוד ה כ מ ו ת ח ו ל ‪.‬‬
‫הנה האדמו״ר הגאון מרוגוצ׳וב זצ״ל הזהיר ב א ג ר ת ו ) מ ו ז כ ר לעיל( כי ת פ ק י ד ה י ב ו ך‬
‫זה של העברת השכלה לדור הבא‪ ,‬הוא בידי האב בלבד‪ ,‬ולא בידי״ הציבור‪ .‬ה א ב‬
‫במלוא האהריות האישית‪ ,‬יבחר לו שליהים נאמנים להוראה זו‪ .‬אמנם הלוק ע ל י ו‬
‫בכך הנצי״ב )שו״ת משיב דבר‪ ,‬ה״א סימן מ ד ( ‪ :‬״וגם אם יצטרכו על פ י ה מ ל כ ו ת‬
‫ללמוד לימודי הול גם כן‪ ,‬יהא בחשגחה מהרב וראשי ישראל‪ ,‬שיהא המורד• י ר א ‪-‬‬
‫אלוקים ‪.‬וזה אי אפשר אם יהיה כל אחד דואג לבניו‪ ,‬ואין בידו לברור איזה מ ו ר ה‬
‫הגון ומהזיק דת‪ .‬על כן הוא מבריח א ת בנו מלימודי חול בעל־כורחו‪ .‬וזה ) מ מ י ל א (‬
‫גורם שהבן בועט בהוריו‪ ,‬והולך בדרך עקלקלות‪ ,‬כדי להשיג לימודי הול‪ .‬א ב ל א‬
‫יהיה הדבר מוטל על הציבור וראשי הקהל‪ ,‬לא יהיו מבריחים״‪ .‬ונראה‪ ,‬ש כ ד היתד‪,‬‬
‫גם ד ע ת הרשר״ה )יסודות ההינוך ה״ב דף קלט(‪.‬‬
‫ם‬

‫על הבעיה ‪.‬של הערכת־ערכים הומאניים‪ ,‬אבל אנטי־תורניים‪ ,‬דרך ה ס פ ר ו ת‬
‫היפה הכללית‪ ,‬כתב הרב משה מונק‪ ,‬עיין מאמרו )״רש״ר הירש‪ ,‬מ ש נ ת ו ו ש י ט ת ו ׳ ‪/‬‬
‫‪.‬עמ׳ ‪ (220—221‬ובודאי כי רוב דיבורינו לעיל‪ ,‬בין ממקורות שהם מהר״ל‪ ,‬ר ח ״ ו ‪,‬‬
‫הגר״א‪ ,‬ספר הברית וכר היו אודות מדעי הטבע‪ ,‬ולא מ ד ע י הרוה‪ .‬על בעיית א י ־ ק י ו ם‬
‫לימודי ההשכלה‪ ,‬בכפיפות לאתפיוממיות ש ל תורתנו‪ ,‬אפילו באוניברסיטאות ״ ד ת י ו ת ״‬
‫של עידננו‪ ,‬נכתב שם בדף ‪. .226‬‬

‫סיכום‬
‫ודאי כי יש לירוא הרבה מאד‪ .‬כבר בנאומו של הרב קוק‪ ,‬בעת ייסוד ה א ו נ י ­‬
‫ברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬מ ת ב ט א פהד ז ה ‪ :‬״ ‪ . . .‬רואים אנו שלא להינם ה י ה ה פ ח ד‬
‫)בעת תקופת מנדלזון( ‪ . . .‬ז ה הוא דבר ברור ל נ ו ‪) . . .‬אלו שקבלו פ ע י ל ו ת ל ק ר א ת‬
‫השכלה( בהדור• באנאלית ורוהב־לב בלבד‪ ,‬לא רבים הם בקרבנו מ ב נ י ב נ י ה ם‬
‫)שנשארו ביהדות( ‪ . . .‬כ י ההלק היותר גדול מאלה‪ ,‬הלך ונטמע בין ה ע מ י ם ‪ . . .‬״‬
‫‪68‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בהמשך דבריו שם ת ב ע הרב קוק ממנהלי האוניברסיטה שיקפידו שיהיו המורים שם‬
‫בדעותיהםהרצוג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫רק‪ .‬אלו שהם שלומי־אמוני אתר‬
‫)מאמרי ראי״ה‪ ,‬עמ׳ ‪.(307—308‬‬
‫ישראל‬
‫‪ .‬אבל‪ ,‬מצד שני‪ ,‬בריהה מן ההתמודדות‪ ,‬להסתגר בתור גיטו־יהודי‪ ,‬אין בכך‬
‫מן עצה נבונה‪ ,‬אף לא עצת ה ‪ .‬וכדברי הרב י״י ויינברג זצ״ל ‪ :‬״ ה ת ב ד ל ו ת מ ן העולם‪,‬‬
‫ההתרחקות מכל הלימודים‪ ,‬שכל מי שרוצה לעסוק בישובו ש ל עולם צריד להם‪,‬‬
‫גרמו לכך שהשם ״יהדות״ נעשה בפי רבים לשם־נרדף ל״עניות תרבותית״‪ .‬משום‬
‫כך ברחו מן היהדות יהודים •רבים אהר שטעמו טעם ההשכלה התילונית‪ .‬הם השבו‬
‫כי ״יהדות״ ותרבות הם דברים שאי־אפשר לזווגם יהד‪ ,‬הם בבחינת ״ ד ב ר והיפוכו״‪…‬‬
‫)רש״ר הירש‪ ,‬משנתו ושיטתו‪ ,‬דף ‪ .(190‬מפרי באושים של ש י ט ת ב ת ־ י ע נ ה הלזו‪,‬‬
‫אנו סובלים בישראל עד היום הזה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫כמה מן האויליות יש אצל בעלי השיטה של מ נ י ע ת לימוד תנ״ך‪ ,‬דוקא בגלל‬
‫העוברא שהנוצרים אחזו בלימוד זה‪ ,‬או בגלל יהודים בעלי בקורת המקרא‪ .‬הללו‬
‫נפלו מן קיצוניות אהת לקיצוניות קטבית ממולה וקשה להכריע מ ה גרוע יותר‪.‬‬
‫כך הדבר‪ ,‬במודע‪ ,‬להפוך את היהדות־ההרדית לכה של ״פרימיטיבים״‪ ,‬מהד!‬
‫בידים את רוב רובה ש ל אומת ישראל מן מורשת אבותם‪ .‬רבי יוסף היים מ ב ג ד ד‬
‫)בעל ״בן איש חי״( כתב בפתיחה ראשונה לספרו ״ ע ו ד יוסף חי״ )הלק הדרוש(‬
‫נגד סוג זה של פתיות‪ .‬״הדברים הטבעיים הנמצאים בתבל‪ ,‬באלה תעסוק בדרד‬
‫השכלה וחקירה ולא תהיה פתי שתאמין לכל דבר‪) .‬ומאריך שם ללעוג על המשתמשים‬
‫בפטיפון‪ ,‬ואינם מבינים טכניקה שבמכשיר ההוא‪ ,‬או אינם מבינים תפקודו של‬
‫א ל ־ ח ו ט ( ‪ . . .‬בכל אלו וכיוצא בהם‪ ,‬צריד האדם לידע ענינם בשכלו שהננו ה ש י ״ ת ‪. . .‬‬
‫כי הקב״ה נתן לאדם שכל כדי להתבונן בו בכל דבר וידע בו גם פליאות הטבע‬
‫שברא הקב״ה ב ע ו ל מ ו ‪ . . .‬כי כבודו יחבךך הוא שידעו הבריות פ ל א ו ת ־ ה ט ב ע ‪. . .‬‬
‫וכאשר כתבתי בספרי ״אמרי בינה״ דף רנא בהיוב לימוד ש ב ע הכמות‪ ,‬אשר מצינו‬
‫לגדולים הכמי ישראל שטרהו ללמוד אותם‪ ,‬ואע״פ שבוודאי פזרו זמן רב כעבורפ‪…‬״‬
‫עכ״ל‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬במדינת היהודים המתחדשת‪ ,‬יש צורר היוגי ביותר לאיגטלגנציה דתית‪.‬‬
‫וכדברי פרופסור יחזקאל קוטשר ז ״ ל ‪ :‬״היהדות ה ד ת י ת לא תוכל להיות בלי רופאים‪,‬‬
‫עורכי דין‪ ,‬מחנדסים וחוקרים ד ת י י ם ‪ . . .‬טיפוס של בעל בית דתי־משכיל״ )רש״ר‬
‫הירש‪ ,‬משנתו ושיטתו‪ ,‬עמ׳ ‪ .(240‬קיימת היום כבר שכבה תורתית זו‪ .‬תנאי ראשון‬
‫לזה שגם היום רבנים ידריכו את הציבור הזה‪ .‬הרי זה היה סוד ההצלהה של השיטה‬
‫במערב אירופה‪ :‬הרבנים לא ראו בציבור זה יהודים של ״ ל ד י ע ב ד ״ ; הרבנים השפיעו‬
‫באישיותם הרמה‪ ,‬הם הלכו לפני חמחנה‪ ,‬השפיעו ולמדו‪ ,‬נתנו שיעורי תורה לצעירים‪,‬‬
‫למדו וחנכו דורות ישרים‪.‬‬
‫עיקר הבעיה היום שגם בעת עיסוק בלימודים כלליים ימשיכו חתלמידים‬
‫בלימוד תורה‪ .‬אין להסתפק בלימוד תורה ש ל ש ע ו ת מעטות‪ ,‬אלא יש להגיע‬
‫להשקפה תורתית של ״ללכת בהם — עשם עיקר ואל תעשם טפלה״‪.‬‬
‫פעולח אמתית‪ ,‬צעד תורתי‪ ,‬חייב להיות עשוי ב״כוונה ת ח י ל ה ׳ ‪ /‬כלומר ״לשמה״‪.‬‬
‫כאשר ציבור נגרר לעשייח מתוך חוסר־הכוונה‪ ,‬נמשך לפי נסיבות‪ ,‬אין בכך סייעתא‬
‫דשמיא‪ ,‬ואין תוצאות ברורות‪ .‬דומני כי הסרה לנו האינטגרציה‪ ,‬המוטיב הרעיוני‪,‬‬
‫אותו הושיט הרשר״ח‪ .‬רבים חשבו כי תכניתו מוגבלת ליהדות גרמניה ותנאיה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪69‬‬

‫הסוציאליים וחברתיים ותרבותיים‪ .‬לא ראו כי בעצם‪ ,‬זוהי ״ ד ע ת תורה׳‪ /‬מ ע ו ג נ ת‬
‫בהשקפת עולמם של חז״לאתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוג למימוש בכל דור ודור‪ ,‬בכל ק ב ו צ ה‬
‫מכללתוראוי‬
‫וממשיכיהם‪,‬‬
‫אתנית‪ .‬הפיכת עורף לשיטת ״תורה עם דרך ארץ״‪ ,‬מתוך םנוביזם ״ א נ ט י ־ י ק י ת ׳ ‪/‬‬
‫רוששה את עמנו‪ .‬חשבנו שאפשר לקיים פעולות חיצוניות של מצוות‪ ,‬בלי שום‬
‫קשר לבסיס‪ ,‬לאנושיותנו‪ .‬כמובן דרושים לנו גס היום מ ק ד ש י שם שמים ש כ ל‬
‫הלימוד שלהם לימוד תורה בלבד‪ .‬אבל מחוייבים אנו להנד גם ציבור גדול ש ל‬
‫״תודה עם דרך ארץ״‪ .‬מי קבע שההינוך הזה נשאיר לאהרים ?‬
‫נקראים אנו להזור בתשובה‪ .‬ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬

‫ג ע ר ת זדים ארורים השגים מ מ צ ו ת י ך‬
‫) ת ה ל י ם קיט‪ ,‬ב א (‬
‫‪ ….‬כ ב ר ה ע ר נ ו פ ע מ י ם ר ב ו ת ‪ ,‬ש נ ר א ה ל נ ו ש ״ ש ג ה ״ מ ס מ ן ב י י ח ו ד א ת ה ט ע ו ת‬
‫ה ע י ו נ י ת ה ב א ה ע ״ י מ ש פ ט ק ד ו ם ‪ ,‬ח ד ־ צ ד ד י )ע׳ ה פ י ׳ ל ב ר א ש י ת ח ׳ א ( ‪ .‬ל כ ן‬
‫מ ת ו א ר י ם כ א ן זדים כבני א ד ם העוברים ע ל ת ו ר ת ה׳ ביודעים‪ ,‬ו א ח ר כ ך ‪,‬‬
‫כדי ל ל מ ד זבות ע ל בגידתם‪ ,‬ה ם מ נ ם י ם ל ה צ ד י ק ה ע״י גילוי פ נ י ם ב ת ו ר ה‬
‫ש ל א כהלכה‪ .‬ל א פשיעתם המעשית היא האסון א ל א ההשקפות ו ה ת ו ר ו ת‬
‫הכוזבות שהגיעו אליהם מתור ח פ צ ם ללמד זבות על פ ש ע ם העשוי מ כ ב ר ‪,‬‬
‫הן הן ה א ס ו ן ה מ ט ע ה ‪ ,‬מכיוון שזה מ ט ע ה א ת הצעירים ל ק ב ל א ת פ י ר ו ש ם‬
‫המטולח של התורה‪ ,‬והללו אינם יודעים שפירוש זה אינו ס י ב ת ה ב ג י ד ה‬
‫כי א ם פרייה‪ .‬ל כ ן בדין ב א ה ע ל ה ז ד י ם ה ל ל ו ק ל ל ת ״ א ר ו ר מ ש ג ה ע ו ר‬
‫ב ד ר ר ״ ) ד ב ר י ם כז‪ ,‬י ח ( ‪ ,‬ו ל מ ע ן ה צ ל ת א ח י ה ם צ ר י ר ל י י ח ל ש י ג י ע ת ם ת ה י ה‬
‫לריק‪ .‬ב י ח ס ל ז ד י ם נ א מ ר א י פ ו א ג ע ר ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ד ח ת א ו ת ם מ ל י מ ו ד ת ו ר ת ך ‪.‬‬
‫רק ה מ ת ק ר ב א ל מ פ ת ן מ ק ד ש ה׳ ב ד ע ה טהורה‪ ,‬ב ה ח ל ט ה ל ש ע ב ד א ת ע צ מ ו‬
‫ו א ת ח י י ו ל ת ו ר ת ה׳‪ ,‬ע ל ה י ו ת ה ת ו ר ת ה ׳ ר ק מ י ש י ר א ת ו ק ו ד מ ת ל ח כ מ ת ו ‪,‬‬
‫ר ק מ מ נ ו מ צ פ ה ה׳ ש י ה א ל ו מ ד ת ו ר ת ו ‪ .‬א ו ל ם מ י ש ב מ ע ש י ו ב ב ר נ ט ש א‬
‫א ך מ ת התורה‪ ,‬א ל ילך א ל מעינות רבר ה ׳ ; הריהו מ ה פ ך א ת ט ם ה ח י י ם‬
‫ל ס ם ה מ ו ת ל ע צ מ ו ולזולתו‪.‬‬
‫;‬

‫ת‬

‫)פירוש ה ר ב ש״ר הירש ל ת ה ל י ם קיט‪ ,‬כ א (‬
‫‪70‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב ר פ א ל אויערבך‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״הנה איש — צמח שמו״‬
‫ל ד ר כ ו ש ל ר ש ״ י בזיהויו ש ל נ ח מ י ה ב ן ח ב ל י ה‬

‫מבוא‬
‫זיהויים של הז״ל את נחמיה כזרובבל — ״ ׳זרובבל׳ — שנזרע בבבל‪ .‬ומה שמו ?‬
‫נחמיה בן הכליה שמו״ )סנהדרין לח‪ — (.‬מעורר קשיים לא־מועטים ‪ .‬כבר העיר‬
‫ב״יד ר מ ה ״ ‪ :‬הא מילתא — תמיהא לן סובא‪ ,‬דהא בעזרא מ ש מ ע דנהמיה לא זרובבל‬
‫הוא‪ .‬גם היעב״ץ בהגהותיו לש״ס כ ת ב ‪ :‬זה דבר תמוה‪ ,‬שהוא נגד פשטי ש נ י כתובים‬
‫מבוארים בספרם של עזרא ונהמיה‪ ,‬כשנזכרו עולי הגולה )עזרא ב׳‪ ,‬נהמיה ז ( ש נ מ נ ה‬
‫נחמיר‪ .‬אחר ישוע )לכן אין לומר בו כ מ ״ ש במרדכי בלשן דבהד מיהשיב( ‪ .‬ועוד‪,‬‬
‫יבוא הכתוב השלישי ויכריע‪ ,‬ש כ ״ ה בספרו של נהמיה )י״ב מ ״ ז ( ‪ :‬״וכל ישראל בימי‬
‫זרבבל ובימי נ ח מ י ה ‪ . . .‬״ עכ״ל‪ .‬ואכן‪ ,‬ראשונים ומפרשים אחדים נטו מדרשתם של‬
‫חז״ל וראו בזרובבל ובנחמיח ש נ י אישים שונים ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫רש״י‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬דבק בזיהוי נהמיה = זרובבל‪ ,‬וצעד בעקבות חז״ל — הן‬
‫בפרושו למקרא והן בפרושו לש״ם‪ .‬ענינו של מאמר זה לעמוד על שיטתו של רש״י‬
‫בזיהויו של נחמיה‪ ,‬תוך נסיון ליישב את הקשיים עליהם העיר היעב״ץ וקשיים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪•1‬‬

‫עיין — ״דעת סופרים״ עזרא ב׳ ב׳‪ ,‬״מרגליות הים״ —סנהדרין לח‪ ,.‬הרב דוד הבלין‪:‬‬
‫״ונצדק קודש״ )ירושלים תשמ״א(‪ ,‬עמ׳ ר״ב־ר״ה‪ ,‬שמואל הכהן‪ :‬האם היה נחמיה‬
‫מבית דויד י ״סיני״ כרד צ׳ תשרי־חשון תשמ״ב‪ ,‬הרב שלמה מן־ההד‪ :‬בין אנשי מדע‬

‫‪.‬‬
‫‪,2‬‬

‫המקרא וביני — ״מרחבים״ ב׳ )הוצאת מכללת ליפשיץ( סיון תשמ״ז‪.‬‬
‫ח ד ל ייהסו את שני השמות למרדכי היהודי‪ ,‬וכינויו ׳בלשן׳ — על שהיה יודע בשבעים‬
‫לשון )עי׳ שקלים פ״ה מ״א‪ ,‬מנחות סד‪ ,:.‬מגילח יג‪ ,:‬שם ט ז ‪ . ( :‬אולם‪ ,‬בעוד ששני‬
‫השמות הללו כתובים זח אחר זה‪ ,‬הרי שבין השם ״זרבבל״ לשם ״נהמיה״ — משובץ‬
‫״ישוע״‪.‬‬

‫‪ . 3‬הרמב״ם בהקדמתו ל״משנה תורה״‪ :‬״בית דינו של עזרא הם הנקראים אנשי כנסת‬
‫הגדולה‪ .‬והם‪ :‬חגי‪ ,‬זכריה ומלאכי‪ ,‬דניאל והנניה ומישאל ועזריה‪ ,‬ונחמיה בן חבליה‬
‫ומרדכי בלשן וזרובבל והרבה הכמים עמהם‪ ,‬תשלום מאה ועשרים זקנים״‪ .‬וכ״כ בהקדמתו‬
‫לפיה״מ )ועי׳ בספר ״מרגליות הים״ — סנהדרין לח‪ ,.‬שהביא בשם החיד״א גירסא אחרת‬
‫בדברי הרמב״ם(‪.‬‬
‫ראב״ע זכריה י״א ז׳‪ :‬״ ‪ . . .‬ואקח לי שני מקלות וגו׳ ״ — הוצרכתי לקחת ב׳‬
‫מקלות‪ ,‬ואלו ה ם ‪ :‬זרובבל פחת יהודה ונחמיה התרשתא‪ .‬וכתוב על נחמיה אחרי מות‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪71‬‬

‫נחמיה — בונה ה מ ק ד ש ?‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪4‬‬

‫במדרש הגדול ‪ ,‬נדרש הפסוק במשלי כ״ט כ ״ ג ‪ :‬״ ‪ . . .‬ושפל רוח יתמך כ ב ו ד ״‬
‫— ״זה נחמיה התרשתא‪ ,‬שאמר לשמעיה בן דליה ״ ‪ . . .‬האיש כמוני יבדה ומי כ מ ו ג י‬
‫אשר יבוא אל ההיכל והי‪ ,‬לא אבוא״ )נהמיה ו ‪ /‬י״א(‪ .‬מה היה שכרו ? קלסו ה כ ת ו ב ‪:‬‬
‫״ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה״ )זכריה ד׳ ט׳(‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא ש ש ק ל ו‬
‫הכתוב כמשיח‪ ,‬דכתיב ״ מ י אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא א ת ה א ב ן‬
‫הראשה תשאות הן חן ל ה ״ ) ש ם שם ז ׳ ( ‪ . . .‬״‪.‬‬
‫ברור הוא‪ ,‬כי מדרש זד‪ .‬מסתמך על זיהויים של תז״ל את נהמיה כזרובבל‪ .‬א ו ל ם‬
‫ע צ ם דברי המדרש — תמוהים‪ .‬נבואות זכריה נאמרו בין ש נ ת שתים לדריוש ל ש נ ת‬
‫ארבע לדריוש )זכריה ר א׳‪ ,‬רש״י זכריה ה׳ ט׳‪ ,‬יומא כ א ‪ :‬רש״י ד ״ ה ארון כ פ ו ר ת‬
‫וכרובים(‪ ,‬ובנין ביהמ״ק השני נשלם בשנת שש לדריוש )עזרא ו׳ ט״ו(‪ .‬נהמיה ע ל ה‬
‫לא״י בשנת עשרים לדריוש )ארתחשסתא = דריוש‪ .‬ר״ה ג ‪ , :‬רש״י ו ר א ב ״ ע‬
‫נהמיה א׳ א׳‪ ,‬ב׳ א׳(‪ ,‬והמעשה עם שמעיה בן דליה אירע ב ע ת בניית חומת י ר ו ש ל י ם‬
‫— בשנה הראשונה לבואו של נהמיה‪ .‬כיצד‪ ,‬איפוא‪ ,‬זוכה נהמיה — כגמול ע ל‬
‫התנהגותו בשנת כ׳ לדריוש — לשכר רטרואקטיבי‪ ,‬לנבואת זכריה כי יזכה ל ס י י ם‬
‫את מ ל א כ ת בנין בית המקדש בשנת שש לדריוש ו ן ‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬דבק רש״י בזיהוי נחמיה = זרובבל‪ .‬וכך כותב הוא בפרושו ל ז כ ר י ה‬
‫ג׳ ה ׳ ‪ :‬״ ‪ . . .‬כ מ ו שמפורש ב ע ז ר א ‪ :‬״דברי נהמיה בן הכליה״ — ה ו א ז ר ו ב ב ל ‪,‬‬
‫כדאמרינן בסנחדרין״‪ .‬רמז לזיהוי זה אנו מוצאים גם בדבריו של ר ש ״ י ל נ א מ ר‬
‫במסכת סוכה נ א ‪ :‬ת ״ ר ‪ . . .‬מי שלא ראה ביהמ״ק בבנינו — לא ר א ה בנין מ פ ו א ר‬
‫מעולם‪ .‬מ א י היא ? אמר אביי ואי תימא רב ה ס ד א ‪ :‬זה בנין הורדוס‪ .‬ו כ ת ב ר ש ״ י‬
‫בד״ה מ א י היא ו ז ״ ל ‪ :‬איזה מן הבנינים — של שלמה‪ ,‬או של נהמיה בן הכליה‪,‬׳ א ו‬
‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫זרובבל‪ :‬״גם אותי צוד‪ .‬להיות פחה בארץ יהודה״ )כוונתו לפס׳ בנחמיה ה׳ י ״ ‪ .‬״‬
‫ד‬

‫ג ס‬

‫מיום אשר צוד‪ .‬אותי להיות פחם בארץ יהודה וגו׳ ״‪ .‬ועיי״ש בהמשך פירושי — פ ס ׳‬
‫ח׳ י׳ י״ב י״ד(‪.‬‬
‫המאירי‪ ,‬בפתיהתו למסכת אבות )סדר אנשי כנה״ג(‪ :‬״ ‪ . . .‬שהיו בעת החורבן‬
‫חכמים גדולים עד להפליא‪ ,‬החרש והמסגר — דניאל‪ ,‬חנניה מישאל ועזריה‪ ,‬ו נ ח מ י ה‬
‫בן חכליה‪ ,‬ישוע‪ ,‬שריה‪ ,‬רעליה‪ ,‬מרדכי‪ ,‬זרובבל והרבה כיוצא בהם‪ ,‬וחם הנקראים‬
‫״אנשי כנסת ה ג ד ו ל ה ״ ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫הרמ״א — ״תורה העולה״‪ ,‬הלק ג׳ פרק פ ״ ג ‪ :‬״ ‪ . . .‬אמנם מקדש שני י׳יא נ ג ד‬
‫ימות ה מ ש י ח ‪ . . .‬וכן היו עיקרי בוני המקדש — זרובבל ועזרא‪ ,‬שהם שני מ ש י ח י ס‬
‫‪.‬‬

‫ונחמיה לא בנה רק חומות ירושלים‪ ,‬שהוא דוגמת אליהו ז״ל שיגלה במהרה ב י מ י נ ו‬
‫לפני בא יום ה׳ ה ג ד ו ל ‪ . . .‬״ ‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫פי׳ מצורע י״ד‪ ,‬מהדורת מוסד הרב קוק עמ׳ שע״ב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫עי׳ במאמרו של ש‪ .‬הכהן)המצויין בהערה ‪ ,(1‬עמ׳ ג׳ הערה ‪.12‬‬

‫‪6‬‬

‫עי׳ סנהדרין צ ג ‪ :‬מכדי כל מילי דעזרא — נחמיה בן חבליה אמרינהי׳‬

‫מ‬

‫״‬

‫ט‬

‫לא איקרי‬

‫ספרא על שמיה י מפני שהחזיק וכוי‪ .‬ולכן מציין רש״י בכל מקום במקרא ובש״ם‪ ,‬א ת‬
‫הפסוקים הכתובים בספר נחמיה כפםוקים בספר עזרא‪.‬‬

‫‪72‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫של הורדוס שסתרו ובנאו‪ .‬עכ״ל‪ .‬ולכאורה תמוה‪ ,‬והלא נ ח מ י ה ע ל ה ל א ״ י זמן ר ב‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לאהד בנין ביהמ״ק ן אלא‪ ,‬ש ר ש ״ י לשיטתו ד נ ה מ י ה הוא זרובבל‪ ,‬וזרובבל א כ ן בנה‬
‫את הבית השני כמפורש בספר ע ז ר א ) ג ׳ ה׳‪ ,‬ה׳ ב (‪.‬‬
‫במקום אתר‪ ,‬במסכת סנהדרין ק ג ‪ , :‬כ ת ב רש״י ב ד ״ ה ונהמיה בן הכליה‪ ,‬ו ז ״ ל ‪:‬‬
‫שהיו לו שונאים הרבה מנכרים שמבקשין להרגו ע ל שהיה בונה ב י ת המקדש‪,‬‬
‫כדכתיב בעזרא )נהמיה ד׳ י״א( ״ ‪ . . .‬ואתת מתזקת ה ש ל ה ״ וכר‪ .‬עכ״ל‪ .‬גם דברי‬
‫רש״י אלו תמוהים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שהרי בראשיתו של הפסוק ה מ צ ו ט ט נ א מ ר — ״הבונים‬
‫בחומה והנשאים בסבל עמשים וגר ״‪ ,‬ובניית ההומה היתד! ב ש נ ת כ׳ לדריוש‪ ,‬ומדוע‬
‫איםוא כתב רש״י שנהמיה היה בונה בית המקדש ו מ צ ט ט פסוק העוסק בבניית‬
‫החומה ו‬
‫‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫מ פ ע ל א ח ד — שגי שלבים‬
‫כדי לעמוד על שיטתו של ר ש ״ י בהבנת דברי הז״ל‪ ,‬י ש לעיין בשני קטעים‬
‫נוספים בפירושו של רש״י הדנים בענינינו‪ .‬על הפסוק בספר זכריה )ג׳ ת ( ״ ‪ . . .‬כי‬
‫הנני מביא א ת עבדי צמה״‪ ,‬כ ת ב רש״י ו ז ״ ל ‪ :‬״ כ י ע ת ה זרובבל פ ה ת יהודה — קטן‬
‫בהצר המלר‪ ,‬אני מצמיה לו גדולה ושם נתתיו להן בעיני המלר למלאת שאלתו‬
‫בבנין הבית והעיר‪ ,‬כמו שמפורש ב ע ז ר א ‪ :‬״דברי נהמיה בן הכליה״ — הוא זרובבל‪,‬‬
‫כדאמרינן בסנהדרין״‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫וכן בפירושו לפסוק בזכריה ו׳ י ״ ב ‪ :‬״ ‪ . . .‬ה נ ה איש צ מ ה ש מ ו ‪ . . .‬ובנה א ת‬
‫היכל ה ״ — ״הוא זרובבל האמור למעלה ״ ה נ נ י מ ב י א א ת ע ב ד י צמה״‪ ,‬ועל שם‬
‫שצמחה גדולתו מ ע ט מעט‪ .‬ויש פותרים אותו במלך ה מ ש י ה ‪ ,‬אבל כל הענין הזה‬
‫מדבר בבית שני״‪.‬‬
‫ניתן להתייתם לבניית בית המקדש השני ולשיקום חומות ירושלים — כאל ש נ י‬
‫מפעלים שונים‪ ,‬הראשון — נעשה בידי זרובבל והשני — בידי נהמיה‪ .‬אולם לא מ ן‬
‫הנמנע‪ ,‬כי חז״ל‪ ,‬לא רק שמצאו זיקה בין ש נ י המפעלים א ל א אף ראוהו כמפעל‬
‫אחד‪ ,‬אשר שני הלקיו משלימים זה א ת זה‪ .‬ברור הוא‪ ,‬כי כל עוד היתד‪ ,‬ירושלים‬
‫פרוצה — היה הסרון בשלמותה ש ל העיר‪ ,‬הן מבהינה בטהונית והן מבהינה רוהנית־‬
‫הלכתית‪ .‬ע ל אף קיומו ש ל המקדש‪ ,‬היתד‪ ,‬ירושלים הרבה ומספר תושביה מועט‬
‫)נחמיה ז׳ ד׳(‪ ,‬והיה צורך לחייב אנשים להתגורר בה )שם י ״ א א־ב(‪ .‬מ צ ב זה‪ ,‬אשר‬
‫הוגדר על ידי נהמיה כ״הרפה״ )שם ב׳ י״ז(‪ ,‬היה ידוע לצרי יהודה ובנימין והם‬
‫ניסו בכל כוהם למנוע א ת שיקום הומות העיר‪ .‬להומות העיר היתה מ ש מ ע ו ת הלכתית‬
‫לאהד קידושן ע ״ י ש ב י הגולה )נהמיה י״ב( ‪ ,‬וברור היה כ י שיקומן היווה ה ש ל מ ה‬
‫למקדש‪ .‬כשם שדהו שבי הגולה את בקשתם של ע מ י הארצות ל ה ש ת ת ף בבניית‬
‫‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫עי׳ ראב״ע זכריה ג׳ ח ׳ ‪ :‬״צמח הוא ז ר ו ב ב ל ‪ . . .‬ומפרשים רבים אמרו כי זה צמח הוא‬
‫המשיח‪ ,‬ונקרא זרובבל כי הוא מ ז ר ע ו ‪ . . .‬גם אני עשיתי דרך דרש‪ ,‬כי צמח בגימטריא‬
‫מנחם‪ ,‬והוא בן עמיאל״‪ .‬ועי׳ במאמרו של שמואל הכהן‪ :‬שופרו של משיח ביד זרובבל‬
‫— ״שמעתין״ גליון י ״ ז ) מ ס ׳ ‪ ,(59‬חשון תש״מ‪ ,‬עמ׳ ‪.64-57‬‬

‫‪8‬‬

‫ביחס למשמעויות ההלכתיות של חומות ירושלים — עי׳ תוספתא כלים פ׳׳א ה״י‪ ,‬תוספתא‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪73‬‬

‫המקדש — ״לא לכם ולנו לבנות בית לא־לקינו‪ ,‬כי אנחנו יהד נבנה בית לה׳ א ‪ -‬ל ק י‬
‫הרצוג שונאיהם בבואם לבנות א ת ה ה ו מ ה‬
‫לעגם של‬
‫אתרדחו‬
‫י ש ר א ל ‪ . . .‬״ ‪ ) .‬ע ז ר א ‪ .‬ד ׳ ג(‪ ,‬כך‬
‫אתמכללת‬
‫דעת ‪-‬‬
‫— ״ ‪ . . .‬ואנחנו עבדיו נקום ובנינו‪ ,‬ולכם אין הלק וצדקה וזכרון בירושלם״ )נחמיה‬
‫ב׳ כ׳‪ .‬וראויים לדיוק דבריו של ראב״ע ש ם ‪ :‬״אינכם ראויים שתעשו צדקה ב כ נ י ן‬
‫ביתו‪ ,‬שתהיו נזכרים לפניו״(‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬ש א ף זרובבל = נחמיה לבנות את בית המקדש ואת הומות ירושלים מ י ד‬
‫עם עלותו לארץ לאחר הצהרת כורש‪ ,‬שהרי אך טבעי הוא ש מ פ ע ל זה ייעשה‬
‫כשלימות‪ .‬סביר אמנם‪ ,‬שכורש לא התכונן להרשות את שיקום ההומות ובנייתן‪,‬‬
‫ורשיונו כלל רק את בנייתו של בית המקדש ואיסוף תרומות למטרה זו בלבד )עזרא‬
‫א׳ ב—ד(‪ ,‬אך יתכן וזרובבל הבין כי הרשות לבנות את המקדש — כוללת גם א ת‬
‫שיקום החומות‪ ,‬אשר גם להן ערך ותפקיד בהלכות מקדש וקדשיו ‪.‬‬
‫ק‬

‫בכך נוכל להבין גם את האמור בכתב השטנה אשר נשלה על ידי צרי י ה ו ד ה‬
‫ובנימין למלר כורש )עזרא ד׳(‪ .‬המפרשים נתחבטו‪ ,‬מדוע כלל כ ת ב ה ש ט נ ה גם‬
‫הלשנה אודות בניית חומותיה של ירושלים )עי׳ מלבי״ם פס׳ ז׳ ואילד(‪ ,‬בעוד ש ש ב י‬
‫צרי יהודה‪ ,‬אשר היו מודעים לכוונותיהם‬
‫הגולה עסקו אך ורק בבנין המקדש‬
‫של זרובבל והענלים עמו לבנות את המקדש ואת חומותיה של י ר ו ש ל י ם ״ — מ י ה ר ו‬
‫והודיעו לכורש על כוונות אלו‪ ,‬והדגישו בשטנתם את הסכנה הצפויח‪ ,‬כביכול‪ ,‬ל מ ל ד‬
‫קבנינה של העיר ה״מורדת״‪ .‬התוצאה לא איחרה לבא‪ ,‬ואף מלאכת בנין ה מ ק ד ש —‬
‫הופסקה ״ ‪.‬‬
‫בשנת שתים לדריוש — ניתן הרשיון להידוש מלאכת ב נ ק המקדש‪ ,‬ו ב ש נ ת‬
‫שש למלכותו — נסתיימה הבניה )עזרא ו׳ ט״ו(‪ .‬עם השלמת הלקו הראשון ש ל‬
‫מפעלם של ש ב י ‪ .‬צ י ו ן ‪ – .‬־ ש ב זרובבל לבבל או ל פ ר ס ״ בכדי לגסות ולהשיג רשיון‬
‫להשלמת הלקו השני של המפעל — שיקום חומותיה של ירושלים‪ ,‬המהווה ה ל ק‬
‫בלתי נפרד מבנין המקדש‪.‬‬
‫סנהדרין‬
‫י‬
‫‪9‬‬

‫פ״ג ה״ב‪ .‬בנוגע לקידוש חומות העיר — עי׳ שבועות פ״ב מ״ב‪ ,‬שבועות‬

‫טו‪—:‬טז‪ ,.‬רמב״ם הל׳ בית הבהירה פ״ו ודי‪.‬‬
‫•ואולי יש לכך רמז בהדגשה החוזרת על עצמה ‪ 4‬פעמים בתחילתו של ספר עזרא )א׳‬
‫ב—ה(‪:‬‬

‫״ ‪ . . .‬לבנות לו בית כירושלמי‪ /‬״ ‪ . . .‬ויבן את בית ה ׳ ‪ . . .‬אשר כירושלמי׳‪,‬‬

‫״‪..,‬׳‪,.‬עם‬
‫• כירושלם״‪.‬‬
‫‪!0‬‬

‫הנדבה לבית הא־לקים אשר כירושלמ״‪,‬‬

‫״ ‪ . . .‬ל ב נ ו ת את בית ה׳ א ש ר‬

‫ויש שנשתבשו וכתבו‪ ,‬שסרקנו אינו עוסק בכתב שטנה יחיד — זה שנשלח אל כורש‬

‫־ בראשית ימי שיבת ציון‪ ,‬אלא מכיל צירוף של כתבי שטנה אחדים שנשלחו ב מ ש ך‬
‫השנים‪.‬ועסקו הן כבנין המקדש והן בבניית החומות‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫ידועה שיטת הרמב״ם בפיה״מ מס׳ מע״ש ומס׳ סוכה פ״ג מי״ב‪ ,‬שירושלים היא ב כ ל ל‬
‫המקדש‪ .‬ולא כן‪ .‬היא שיטת רש״י — סוכה מא‪ .‬ד״ה במדינה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫נבואותיו של זכריה‪ ,‬ב ש נ ת ‪ .‬ב ׳ לדריוש‪ ,‬מתייחסות‪.‬לבנין המקדש ובנינה של ירושלים‬
‫כ א ח ד ‪ – :‬י ׳ ‪ . . .‬שבתי לירושלם ברחמים‪ ,‬ביתי יבנה ב ה ‪ . . .‬וקו ינטה על ירושלם״ )זכריה‬
‫א׳ ט״ז‪ ,‬וכן נבואות נוספות(‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫דבר זה אינו‪ .‬מפורש בחז״ל )אמנם ב״םדר עולם זוטא״ כ ת ו ב ‪ :‬״וחזר זרובבל ל ב ב ל‬

‫‪74‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מאז עלייתו של זרובבל ארצה ועד שובו לפרס — הלו תמורות ב ה צ ר המלוכה‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הפרסית‪ .‬המלך הנוכהי — דריוש‪ ,‬בנם הצעיר ש ל אתשורוש ואסתר ה מ ל כ ה ‪ ,‬היה‬
‫נתון להשפעתם של אמו ומרדכי היהודי וגילה יהם אוהד ליהודים בכלל ולשבי ציון‬
‫בפרט‪ .‬זרובבל‪ ,‬אשר על אף היותו פהה בראשית ימי שיבת ציון — לא זכה להכרה‬
‫מלאה מצד השלטון הפרסי בתקופת מלכותו של כורש ‪ ,‬זכה ע ת ה להתקרב למלכות‬
‫ונתמנה שר המשקים בחצרו של דריוש )נהמיה א׳ י״א‪ ,‬ב׳ א׳(‪ .‬ב ש נ ת עשרים לדריוש‪,‬‬
‫זכה להגשים את מ ט ר ת ״ירידתו״ לפרס‪ ,‬עת קיבל רשיון מ ל כ ו ת י לשוב לירושלים‬
‫ולבנות את חרבותיה — אותו הלק במפעלו אשר לא הוגשם בעת עלייתו בראשית‬
‫ימי שיבת ציון‪.‬‬
‫‪1 4‬‬

‫‪1 8‬‬

‫‪16‬‬

‫וזהו שכתב רש״י במלים ספורות‪:‬‬
‫זכריה ג׳ ה ׳ ‪ :‬״כי הנני מביא את עבדי צמת״ — כי עתה זרובבל פ ח ת יהודה —‬
‫קטן בחצר המלך‪ ,‬אני מצמיה לו גדולה ושה נתתיו להן בעיני ה מ ל ד למלאת ש א ל ת ו‬
‫בבנין הבית והעיר‪ ,‬כמו שמפורש ב ע ז ר א ‪ :‬״דברי נחמיה בן הכליה״ — הוא זרובבל‪…‬‬
‫זכריה ו׳ י ״ ב ‪ :‬״הנה איש צ מ ה שמו״ — הוא זרובבל האמור ל מ ע ל ה ‪ :‬״ ה נ נ י‬
‫מביא את עבדי צמח״‪ ,‬ועל שם ש צ מ ח ה גדולתו מ ע ט מ ע ט ‪. . .‬‬

‫נחם‬

‫—‬

‫י־ה‬

‫כך נבין היטב גם את דברי רבותינו ב״מדרש הגדול״‪ ,‬אשר הצביעו על הקשר‬
‫שבין התנהגותו של נהמיה — ״האיש כמוני י ב ר ה ‪ . . .‬״ ‪ ,‬לבין שכרו — ״ידי זרבבל‬
‫יסדו הבית הזה וידיו תבצענה״‪ .‬מכיון שבניית הומותיה של ירושלים מהווה השלמה‬
‫לבנין המקדש‪ ,‬זכה זרובבל לייסד את בית המקדש וידיו הן אשר השלימו א ת ה מ ב צ ע‬
‫— סתימת פרצותיה של ירושלים ‪,17‬‬

‫‪14‬‬
‫•‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫ומת שב ועמד אחריו משולם ב נ ו ‪ . . .‬״‪ ,‬אך חזרה זו היתה חזרה מוחלטת‪ ,‬בעוד שאנו‬
‫מדברים על שיבח זמנית לשם קידום ענינם של שבי ציין(• אד מדברי ח ד ל משמע‬
‫)מגילה טז‪ ,(:‬שמרדכי נמנה על העולים עם זרובבל ושב לסרס כדי להשפיע על‬
‫המהלכים בחצר המלוכה )וכ״כ הרלב״ג(‪ ,‬וכנראה עשה זאת גם זרובבל‪ .‬השתדלויות‬
‫אלו היו נחוצות בחצר המלוכה בעיקר בתקופת כורש ואחשורוש‪ ,‬כאשר רבו המשטינים‬
‫כנגד שבי ציון )עי׳ רש״י אסתר ט׳ י׳(‪ .‬מסעותיו של זרובבל בין א״י ופרם נמשכו גם‬
‫לאחר שובו ארצה כ״נחמיה״)נחמיה י״ג ו׳(‪.‬‬
‫ויק״ר פר׳ י״ג ה ׳ ‪ :‬א״ר יהודה ב״ר סימון‪ :‬דריוש האחרון — בנה של אסתר היה‬
‫טהור מאמו וטמא מאביו‪) .‬ועי׳ ר״ה ג‪ :‬תוד״ה שנת עשרים‪ .‬ועי׳ מלבי״ם נחמיה ב׳ ו׳‬
‫שפי׳‪ ,‬שהשגל היתה אסתר(‪.‬‬
‫הגי א׳ א׳‪ ,‬ב׳ ב׳‪.‬‬
‫זרובבל היה נינו של המלך יהויכין )דהי״א ג׳ י״ט(‪ ,‬וכנראה נבע יחסו של כורש כלפיו‬
‫מתוך מגמה למנוע אשליה בקרב שבי ציון בדבר אפשרות החזרת מלכי בית דוד‬
‫לשלטון‪.‬‬
‫ושים לב לכך‪ ,‬שהפסוק ״האיש כמוני י ב ר ת ‪ . . .‬״ נכתב בפרק ו׳ י״א‪ ,‬ואילו השכר —‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪75‬‬

‫זרובבל‪ ,‬א ש ר ‪ :‬ב ע ת עלייתו הראשונה זכה לבנות א ת בית המקדש‪ ,‬ש ב ל א ר ץ‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ישראל כ״נחמיה‪-‬התרשתא״‪ ,‬הפחה בעל‪.‬הסמכויות‪ ,‬ובונה א ת הומות ירושלים‪ .‬ו א ם‬
‫בעת עלייתו הראשונה הוא מופיע כ׳זרובבל׳ — ״שנזרע בבבל״‪ ,‬הרי עתה‪ ,‬ב ב ו א ו‬
‫לשקם א ת הריסותיה של ירושלים‪ ,‬הוא מופיע כ׳נחמיה׳ — ״כי נחם י ה ציון נ ח ם‬
‫כ ל ת ר ב ת י ה ‪ . . .‬״ )ישעי׳ נ״א ג׳(‪ ,‬״ ‪ . . .‬ונחם יה׳ עוד א ת ציון ובחר עוד ב י ר ו ש ל ם ״‬
‫)זכריה א׳ י״ז(‪ ,‬ושמו מעיד על פ ע ל ו ! ״ ‪.‬‬
‫ולכן ל א נמנע רש״י )סנהדרין ק ג ‪ ( :‬מ ל כ ת ו ב ‪ :‬״ונחמיה בן הכליה ש ה י ו ל ו‬
‫ש ו נ א י ם ‪ .‬ה ר ב ה ‪ . . .‬ע ל שהיה בונה בית המקדש‪ ,‬כדכתיב בעזרא )נהמיה ד׳( ״ ו א ח ת‬
‫מחזקת השלה וגר ״ ‪ . . .‬״‪ ,‬על אף שפסוק זה עוסק בבנינה של ההומה‪ ,‬משום ש ב נ י ן‬
‫הומת ירושלים הוא הוא סיום בנין בית המקדש‪ .‬ועל כן כתב ר ש ״ י )סוכה נ א ‪( :‬‬
‫״איזה מן הבנינים — ש ל שלמה‪ ,‬או של נחמיה בן ח כ ל י ה ‪ . ,‬א ו ש ל ה ו ר ת ם ‪ . . .‬׳ ‪/‬‬
‫ודבריו ש ל רש״י תואמים ומשלימים זה א ת זה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫;‬

‫ש ת י ת ק ו פ ו ת ‪ :‬ימי זרובבל וימי נ ח מ י ה‬
‫ועדיין נותרו בעינן שתי שאלותיו של היעב״ץ‪ ,‬מן הפסוקים בהם מ ו ז כ ר י ם‬
‫זרובבל ונהמיה גם יחד — א( עזרא ב׳ ב ׳ ‪ :‬״אשר באו עם זרבבל ישוע נהמיה ש ר י ה‬
‫וגו׳״ )וכן בפסוק המקביל בנהמיה ז׳ ז׳‪ :‬״חבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה ו ג ו ׳ ״ ( ‪.‬‬
‫ב( נהמיה י״ב מ ״ ז ‪ :‬״וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נהמיה נתניס מ נ י ו ת ה מ ש ר ד י ם‬
‫וגו׳ ״‪ .‬י‬

‫‪.‬־ רשימות היהם המקבילות בעזרא ב׳ ובנחמיה ז׳ — אינן זהות להלוסין‪ ,‬ו י ש נ ם‬
‫ביניהן הבדלים — הן בשמות והן במספרים‪ .‬המפרשים מציינים‪ ,‬ש נ ח מ י ה כ ת ב א ת‬
‫השינויים בהתייחס לעליות נוספות ולשינויים הדמוגרפיים שהלו מאז כ ת י ב ת ה ר ש י מ ה‬
‫הראשונה ועד ל י מ י ו ‪ .‬מדברי הז״ל במס׳ מגילה ט ז ‪ :‬משמע‪ ,‬שגם ה ז ״ ל ה ב י נ ו‬
‫שהעדכונים ברשימה השניה נובעים מתמורות שתלו בין כ ת י ב ת ן ש ל ש ת י‬
‫הרשימות —‬
‫‪19‬‬

‫;‬

‫'‬

‫‪j‬‬

‫אמר רב יוסף‪ :‬גדול תלמוד תורה יותר מ ה צ ל ת נפשות‪ ,‬ד מ ע י ק ר א‬
‫חשיב ליה למרדכי בתר ארבעה‪ ,‬ולבסוף — בתר חמשה‪ .‬מ ע י ק ר א כ ת י ב‬
‫)עזרא ב׳( ״אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מ ר ד כ י‬
‫בלשן״‪ ,‬ולבסוף כתיב )נחמיה ז׳( ״חבאים עם זרבבל ישוע נ ח מ י ה‬
‫"י עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן״‪.‬‬

‫בין כתיבתה של הרשימה הראשונה לכתיבתה של הרשימה השניי׳ ־־־ א י ר ע‬

‫״וידיו תבצענה״ )זכריה ד׳ ט׳( — מפורט מיד בסמוך‪ ,‬בפסוק ט״ו‪ :‬״ותשלם ה ח ו מ ה‬
‫בעשרים וחמשה ל א ל ו ל ‪ . . .‬״ !‬
‫‪ 18‬ועי׳ מש״כ אודות שינוי שמו של זרובבל לנחמיה — הרב ש‪ .‬מן־ההר‪ ,‬במאמרו המוזכר‬
‫ בהערה ‪.1‬‬‫‪ 19‬ראב״ע נחמיה ז׳ ו ׳ ‪ :‬״רבים נוספו שאינם במספר הראשון ורבים יגרעו ושכבר מ ת ו‬
‫ולא היו בימי נחמיה‪ •,‬ורבים הולידו בנים בתוך ל״ו ש נ י ם ‪ . . .‬״‪ .‬ועי׳ מלבי״ם עזרא כ ‪/‬‬

‫‪76‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫סיפור מגילת אסתר )עי׳ רש״י שם(‪ ,‬ועםקנותו של מרדכי גרמה לשינוי מ ק ו מ ו‬
‫נחמיה‪.‬דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ברשימה הכתובה בספר אתר‬
‫י הפסוקים בעזרא ב׳ ם ״ א ‪ -‬ס ג מספרים על משפתות •כהנים הסרות‪-‬יהוש אשר‬
‫־נדחו מן הקדשים ע״י התרשתא‪ .‬רש״י במקום• פירש‪ ,‬כי ה ת ר ש ת א ה ו א נחמיה בן‬
‫הכליה‪ ,‬ויתכן שדהיית משפהות אלו בוצעה אמנם רק בתקופת שובו של נהמיה‬
‫כפחה בעל סמכויות ביצועיות גדולות הרבה יותר מ א ש ר בעלייתו כ״זרובבל״ בימי‬
‫כורש‪ ,‬עת היה ״קטן בהצר המלך״‪ .‬הרשימות כוללות‪ ,‬איפוא‪ ,‬עליות שונות ואירועים‬
‫שונים אשר השפיעו על השינויים ככתיבתן של שתי הרשימות‪ – .*. • .‬ז ־‬
‫־פירושו של הפסוק ״ואלה בני המדינה ה ע ל י ם ‪ . . .‬אשר באו עם זרבבל ישוע‬
‫נחמיה ו ג ר ״ ‪ ,‬הוא‪,‬־איפוא‪ ,‬כ ד ‪ :‬הלק באו עם זרובבל וישוע — בתקופה הראשונה‪,‬‬
‫וחלק באו עם נחמיה — בתקופה השניה‪ .‬שאלתו של היעב״ץ< מדוע הפסיק ׳״ישועי׳‬
‫בין זרובבל לנחמיה ]דבר המונע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את זיהויים כאדם אחד[‪ ,‬ניתנת להסבר‬
‫בעובדה שישוע בן יהוצדק היה שותפו של זרובבל בבנין המקדש ולכן נכתבו יחדיו‬
‫כבני תקופה אחת‪ ,‬ורק אחר כך נכתב ״נחמיה״ — הוא זרובבל בפעילותו בתקופה‬
‫השניה‪.‬‬
‫גם הפסוק חאחר‪ ,‬ממנו הקשה היעב״ץ — ״וכל ישראל בימי זרבבל‪-‬ובימי נהמיה‬
‫נתנים מניות המשדרים והשערים דבר יום ביומו ו ג ו י ״ )נהמיה י״ב מ״ז( — ניתן‬
‫להתפרש כעוסק באישיות אחת ובשתי ת ק ו פ ו ת ‪ :‬״בימי זרבבל ובימי נ ח מ י ה ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫לדעת הז״ל )יבמות פ ו ‪ :‬הולין קלא‪ ,(:‬קנם עזרא את הלויים‪ ,‬בעלותם מבבל‪,‬‬
‫על שלא הצטרפו עמו לעלות ולשרת במקדש‪ ,‬וגזר‪ ,‬שכשם שמביאים תרומה גדולה‬
‫ותרומת מעשר ללשכות שבמקדש כדי לתתם שם לכהנים —'•כד״יהיו'מביאים גם‬
‫את המעשרות ללשכות אלו )״בית האוצר״(‪ ,‬בכדי שיתפרנסו מהם רק י אותם׳ לויים‬
‫העובדים עבודת ה׳ במקדש‪ .‬עבור אותם מישראל שלא היו יכולים להביא מעשרותיהם‬
‫ללשכות שבמקדש‪ ,‬והמשיכו לחלק מעשרות בגורן — תיקן עזרא שיתנו את המעשר‬
‫לכהנים ולא ל ל ו י י ם ‪.‬‬
‫על אף תקנתו של עזרא — היה רפיון בביצועה‪ ,‬ומכאן קריאתו של הנביא‬
‫מלאכי לבני דורו — ״הביאו את כל המעשר אל בית ה א ו צ ר ‪ . . .‬״ )מלאכי ג׳ י׳(‪.‬‬
‫אי־נתינת המעשרות ללויים בלשכות המקדש — גרמה לרפיון בעבודת הקדש של‬
‫הלויים‪ ,‬יאשר פרנסתם היתד! תלויה במעשרות אלו ]״ולבני לוי הנה נתתי כל מ ע ש ר‬
‫בישראל‪-‬לנהלה הלף עבדתם אשר הם עבדים את ע ב ד ת א ה ל מועד״ — במדבר‬
‫י״ה כ״א[‪.‬‬
‫רק עם בואו של נהמיה‪ ,‬הפהה התקיף‪ ,‬קבלה תקנה זו מימוש מעשי‪ .‬נהמיה‬
‫מינה פקידים ממונים על לשכות האוצרות‪ ,‬ומני אז הובאו מ ת נ ו ת הכהנים והלויים‬
‫אל המקדש באופן מסודר‪ .‬מינויים של פקידים אלו על ידי נהמיה נעשה בתאריד‬
‫מיוחד וחגיגי — יום הנוכת הומת ירושלים‪ :‬״ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות‬
‫לאוצרות — לתרומות‪ ,‬לראשית־ ו ל מ ע ש ר ו ת ‪ . . .‬כי־ ש מ ח ת יהודה על הכהנים ועל‬
‫‪20‬‬

‫‪ 20‬עי׳ מלבי״ם נהמיה י׳ ל״ח־ל״ט‪ ,‬ועי׳ במאמרו של ׳הרב ישראל פורת‪ :‬קנם שקנס עזרא‬
‫את הלויים — ״סיני״ תרצ״ט‪ ,‬כרד ה‪ ,‬עמוד רי״ג‪-‬רי״ז‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪77‬‬

‫הלויים העמדים״ )גהמיה י״ב מ״ד(‪ .‬יום קידוש חומת ירושלים היה היום המתאים‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫הקשר ההלכתי שבין קדושתה של ירושלים‬
‫מעשרות‪ ,‬בשל‬
‫למימוש ת ק נ ה הנוגעת למתן‬
‫ואכילת מ ע ש ר ו ת ! ‪ .‬עם צאתו של נחמיה לפרס‪ ,‬ניצל אלישיב הכהן א ת העדרו ש ל‬
‫נהמיה והכנים א ת טוביה העמוני ללשכה שבהר הבית‪ ,‬ודבר זה גרם להפסקה ב ג ת י נ ת‬
‫המעשרות ללויים ולשיבוש עבודת המקדש — ״ואדעה כי מניות הלויים לא נתנה‪,‬‬
‫ויברהו איש לשדהו‪ ,‬הלויים והמשדרים עשי המלאכה״ )נתמיה י״ג י׳(‪ .‬עם שובו ש ל‬
‫נהמיה‪ ,‬השליך א ת כל אשר לטוביה מן הלשכה והחזיר א ת המצב לתקונו‪ ,‬ושוב —‬
‫״וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות״)שם שם י״ב(‪.‬‬
‫וזהו שמדגיש הכתוב — ״וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מ נ י ו ת‬
‫המשרדים והשערים דבר יום ביומו וגו׳ ״ ) י ״ ב מ״ז(‪ .‬שתי תקופות היו באשר ל נ ת י נ ת‬
‫ה מ ע ש ר ו ת ‪ :‬ימי זרבבל‪ ,‬בהם כבר היתד‪ .‬קיימת תקנת עזרא להביא את המעשרות‬
‫ללשכות שבמקדש‪ ,‬אך לא נעשו מאמצים לכפותה‪ ,‬ועדיין המשיכו רבים ל ת ת‬
‫מעשרותיהם ללויים בגרנות ונמצאו הלויים העובדים עבודת הקדש במקדש —‬
‫מקופהים‪ .‬וימי נחמיה‪ ,‬התרשתא בעל חםמכויות אשר חצליח למסד ולכפות את נ ת י נ ת‬
‫המעשרות ב״בית האוצר״‪ ,‬ועל ידי כך להזק את עבודת המקדש — ״ ‪ . . .‬ולא נ ע ז ב‬
‫א ת בית א־לקינו״ )שם י׳ מ׳( ״ ‪ .‬ובאמת‪ ,‬אישיות אהת לפנינו‪ ,‬הוא זרובבל — ה ו א‬
‫נחמיה‪ ,‬אך בשתי תקופות קעסקינן — ״בימי זרבבל ובימי נהמיה״‪.‬‬
‫־‬

‫דניאל הפחה‬
‫•‪,‬׳דרכו של רש״י‪ ,‬בעקבות הז״ל‪ ,‬באשר לזיהוי זרובבל = נחמיה‪ ,‬מוצאת א ת‬
‫ביטויה בנקודה נוספת‪.‬‬
‫במס׳ סנהדרין צ ג ‪ :‬שואלת ה ג מ ר א ‪ :‬מכדי כל מילי דעזרא — נהמיה בן ה כ ל י ה‬
‫אמרינהו‪ ,‬ונהמיה בן הכליה — מאי ט ע מ א לא אקרי ספרא על שמיה ז א ״ ר ירמיה‬
‫בר א ב א ‪ :‬מפני שההזיק טובה ל ע צ מ ו ‪ . . .‬רב יוסף א מ ר ‪ :‬מ פ נ י שסיפר בגנותן ש ל‬
‫ראשונים‪ ,‬שנאמר )נהמיה ה׳ ט״ו( ״והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על ה ע ם‬
‫וגו׳ ״‪ .‬ואף על דניאל‪ ,‬שגדול ממנו — ס י פ ר ‪. . .‬‬
‫המהרש״א במקום מ ע י ר ‪ :‬ואף על דניאל — שהרי דניאל היה פ ה ת ושלטון קודם‬
‫לנחמיה‪ ,‬כדמוכהי קראי‪ .‬עכ״ל‪ .‬לא מצינו‪ ,‬אמנם‪ ,‬פסוק בו נאמר מפורשות ש ה י ה‬
‫דניאל פחה‪ ,‬אולם רז״ל זיהו את ששבצר ״הנשיא ל י ה ו ד ה ״ ) ע ז ר א א׳ ה׳‪ ,‬ושם ה׳ י ״ ד ‪:‬‬
‫״ ‪ . . .‬ויהיבו לששבצר ש מ ה די פהה שמה״( כדניאל — ״ולמה נקרא שמו ׳ששבצר׳ ך‬
‫שבאו שש צרות בימיו״ )םס״ר ו׳ י״ב(‪.‬‬
‫ה ר א ב ״ ע ״ )עזרא א׳ ת׳( כותב‪ ,‬כי ששבצר הוא זרובבל‪ ,‬ונקרא כן ב ל ש ו ן‬
‫‪ 21‬עי׳ מם׳ מעשר שני סרק ג׳‪.‬‬
‫‪22‬‬

‫מלבי״ם י״ב מ״ז‪ :‬״וכל ישראל״ — כי עד עתה‪ ,‬הגם שהיו נותנים מניות השוערים‬
‫היו מקדישים ללויים‪ ,‬שהלוי היה לוקח מעשרותיו בשדות והוא מפריש מעשר מן המעשר‬
‫לבני אהרן‪ .‬ועתה תקנו שלא יתנום ללויים המחזירים על הגרנות‪ ,‬רק יביאום לידי‬
‫הפקידים והם יתנו אל הלויים העומדים בבית ה׳‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫ב״מקראות גדולות״ משנת רפ״ד‪ .‬נדפס הפירוש המיוחם לראב״ע על שמו של ראב״ע‪,‬‬

‫‪78‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כשדים‪ .‬ואכן‪ ,‬אין הראב״ע מזהה א ת נחמיה כזרובבל‪ .‬רש״י‪ ,‬לעומתו‪ ,‬צוי&ד בעקבות‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫חז״ל ומפרש כי ששבצר היגו דניאל‪ ,‬והדברים תואמים את זיהויו את זרובבל כ נ ה מ י ה‬
‫אשר‪ ,‬לדעת רב יוסף‪ ,‬אין ספרו נקרא על שמו מפני שסיפר בגנותן של ראשונים‬
‫וכלל את דניאל = ששבצר הפחה בתוכם‪.‬‬

‫סיכום‬
‫לא בסמכותנו להכניס ראשנו בין רבותינו המפרשים ולהכריע בדבר זהותו של‬
‫נחמיה בן חכליה‪ ,‬וכאמור‪ ,‬כל ענינו של מאמר זה — לנסות להבין את שיטתם של‬
‫חז״ל ואת דרכו של רש״י בעקבותם‪ ,‬אשר זיהו את נחמיה כזרובבל‪' .‬יעמדו נא לגגד‬
‫עינינו דבריו של האדמו״ר ר׳ צדוק הכהן מלובלין זצוק״ל ‪:‬‬
‫‪2 4‬‬

‫‪. ,‬‬

‫״והנה לא אכחד‪ ,‬כי היטב חרה לי עליו ז״ל בזה ששבה א ת מי‬
‫חוא מדבר‪ ,‬וחשב כאילו ידבר עם חבריו ואשר למדו אתו יהד בבית‬
‫הספר א ח ד ‪ . ,‬א ש ר ‪ ,‬מ ת ו ך איזה קושיות‪ .‬קלות — ידהה דבריהם כדחות‬
‫דבר אחד העם‪ ,‬ושכח כי את חז״ל בעלי התלמוד הוא מתהרה‪ ,‬אשר‬
‫כל דבריהם כגהלי אש‪ ,‬ומיום שנסתם התלמוד — אין רשות‪ ,‬אף אם‬
‫יתקבצו כל הכמי ישראל מכל הדורות גם יחד‪ ,‬להלוק על כל שהוא‬
‫ממנו ומדבריהם הקדושים ז ״ ל ‪ . . .‬ואיך יערב לבב אנוש בשכלו להשיג‬
‫עליהם‪ .‬ואם אלף קושיות וךאיות נציע על עמוד של אבן‪ .‬שהוא של‬
‫זהב — הרי עם כל זה ישאר העמוד א ב ן ‪ . . .‬ולא ידהה האמת ממקומו‬
‫בשביל קושיות ש כ ל י ו ת ‪ . . .‬ומה שנמצא‪ ,‬כי באגדה — הרשות‪.‬נתונה‬
‫להלוק על בעלי התלמוד‪ ,‬זהו אמנם בפירוש איזה כתוב‪ ,‬כ י שבעים‬
‫פנים לתורה‪ ,‬ולפיכך‪.‬יוכל לפרש באיזה פסוק פירוש אהר מ מ ה שפירשו‬
‫בו הז״ל‪ ,‬אבל לא להכחיש דבריהם ת״ו״‪.‬‬

‫והשי״ת יאיר עינינו בתוה״ק — ״כי לא דבר ריק הוא מ כ ם ‪ . . .‬״ )דברים ל״ב‬
‫מ״ז(‪ ,‬ואם ריק הוא — מכם ה ו א ! ]ירושלמי פאה פ״א ה״א[‪.‬‬

‫אך בדפוסים של שנת ש״ח ושכ״ח מיוחס הפירוש לר׳ משה קמחי )אחי הרד״ק(‪.‬‬
‫מאוחר יותר חזרו המדפיסים ויהםו את הפירוש לראב״ע‪ .‬תודתי נתונה לר׳ שמואל‬
‫הכהן על שהעמידני על כך‪.‬‬
‫‪ 24‬״אור זרוע לצדיק״ עמ׳ ‪ ,50‬בהתייחס לר״י אברבנאל אשר ניסה לחלוק על דעת חז״ל‬
‫)ב״ב יד‪ ,(:‬שיהושע כתב ספרו‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪79‬‬

‫ד״ר מ ש ה פטן‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ניע‬

‫מ ה הוא ״ניע״ המופיע פעם אחת במשנה )״הזוב והניע והרוק״ — נידה ז׳‪ ,‬אי(‬
‫וכמה פעמים בגמרא )״כיהו וניעו״( ן‬
‫מקובל לפרש ״צואת האף״‪ .‬ואפילו דוד שמעון בלונדהיים‪ ,‬בפירושו ללעזים‬
‫ש ל רש״י‪ ,‬מתרגם כך א ת הלעז קר״ק‪ ,‬שבו פירש רש״י א ת המלה ״ נ י ע ״ )נידה ג״ה‪.(:‬‬
‫אולם אי־אפשר לקבל את דעתו‪ ,‬כי קר״ק )‪ (crac‬הוא היקוי הקול של ה ו צ א ת‬
‫צואת הגרון דווקא — וממנו הפועל הצרפתי השגור ע ד היום ‪) cracher‬״לירוק״(‪.‬‬
‫מדובר אפוא ברוק‪ ,‬אבל לא סתם רוק‪ ,‬כי המשנה מונה א ת הניע ו א ת הרוק‪ .‬נ י ע‬
‫הוא כפי הנראה רוק יותר סמיך‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫ובאמת כך הסביר רש״י בכל ה מ ק ו מ ו ת ‪ :‬כאן בנידה הוא אומר על ״כיהו ו נ י ע ו ״‬
‫)כשהמלים הבאות אהריהן הן ״ומי האף״‪ ,‬כלומר ״ מ י ה א ף ״ שונים מ ״ נ י ע ״ ( ‪:‬‬
‫״ מ י נ י רוק הן״‪.‬‬
‫בנזיר )נ״א‪ (:‬רש״י מ צ י י ן ‪ :‬״אינו יוצא אלא ע ״ י הדחק״‪.‬‬
‫המקום היהיד‪ ,‬שבו ״ניע״ מוסבר ״ליהת ההוטם״ הוא בב״ק ג‪ ,:‬אבל שם כ ת ו ב ה‬
‫בסוגריים גרסה א ה ד ת ‪ :‬״רוק היוצא מתוך גופיה אגב כה״‪.‬‬
‫ויש הוכהה‪ ,‬שהגרסה השנייה היא הנכונה‪ ,‬בקטע מהגניזה )אוכםפורד ב ו ד ל י א נ ה‬
‫‪ Ms.Heb,d 48‬מספר קטלוג ‪ ,2760/9‬תצלום במכון לכתבי י ד עבריים‪ ,‬מם׳ ‪,3369‬‬
‫‪ 51/24‬קוראים‪ :‬״כהו וניעו‪ .‬כהו רוק היוצא מפיו‪ .‬ניעו רוק היוצא מפיו א ג ב כ ת ״‬
‫דרך אגב‪ ,‬המלה ״גופיה״ בש״ם וילנא ודאי מוטעית )מה‪ .‬עניין הארמית כ א ן ?(‪,‬‬
‫ו צ ״ ל ‪ :‬״פיו״‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫צבי ויגברגר‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עיון בשנות דוד ודור‬

‫ובים מתלבטים כיצד לחתייחם לתהפוכות העצומות שהתרחשו בשני הדורות‬
‫שעברו‪ ,‬מאפלת השואה הנוראה לימים אלה של היי צבור במדינה עצמאית בארץ‬
‫הקודש‪.‬‬
‫מעטים מאתנו ייכשלו מלייחס תופעות אלה למקרה בתולדות העולם‪ .‬בפר׳‬
‫בחקותי אנו מוזהרים ״ואם תלכו ע מ י ק ר י ‪ . . .‬״ )ויקרא כו‪ ,‬כא( ״קרי״ לשון ״מקרה ‪./‬‬
‫עיין פירוש האבן עזרא וכן נראה שפירשו הרמב״ם במורה הלק א׳ פרק כ״ג‪.‬‬
‫אגו מוזהרים מלייהם את הקורה לנו למקרה‪ .‬וכדי להבין את תהליכי ימי עולם‬
‫אנו מופקדים על לימוד תהליכים אלה כפי שלמדנו בפרשת האזינו לב‪ ,‬ז ״זכור‬
‫ימות עולם בינו שנות דור ודור״‪.‬‬
‫בפרקים הבאים אפרט מ ה עלה בעיוני בקורות עמנו בשנות דור ודור‪ .‬אקדים‬
‫בהתנצלות‪ .‬הרעיונות והמחשבות ש א ב י ע הסקתי ביגיעה ולא בקבלה איש מפי איש‪.‬‬
‫לכן כמו שהלכות התורה הנקנים ביגיעה יפלו בחם ספיקות ומחלוקת למרות שכוונות‬
‫הלב של המתעסקים היו אמתיים‪ ,‬כן הדברים אמורים בעניני השקפה שגם בהם‬
‫ר‪1‬ו הדעות‪ .‬אבקש לכן משוכן מרומים היודע נסתרות עמקי לב כי אם טעיתי בדעתי‪,‬‬
‫אל אכשיל אחרים‪.‬‬
‫והיות שהדברים נקנו ביגיעה‪ ,‬ולא איש מ פ י איש‪ ,‬אז אינם סתרי תורה ומותר‬
‫לפרוש אותם לפני אחרים לעיונם ותוכחתם‪) ,‬לפי רבנו הננאל הגיגה יג‪ ,‬ד״ה הוויות‬
‫אביי ורבא(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫פרק‬

‫א‪:‬‬

‫בריאת העולם‬
‫התחלת העיון בתכלית וקץ גלותנו היא הבריאה עצמה‪ .‬לצרכינו נתיחם לנקודה‬
‫אחת בלבד והיא שהבריאה איננה שלמה‪ .‬תכלית האדם היא להשלים את הבריאה‪.‬‬
‫מפורש הוא בצווי לאדם ה ר א ש ו ן ‪ :‬״ומלאו את הארץ ו כ ב ש ו ה ‪ . . .‬״ )בראשית א‪,‬‬
‫כה(‪ ,‬ז״א שלמות העולם אחרי כבושה בידי האדם‪.‬‬
‫וכן אנו למדים מדברי רבי עקיבא במדרש תנהומא פר׳ ת ז ר י ע ‪ :‬א״ר עקיבא‬
‫לטורנוסרופוס ה ר ש ע ‪ . . .‬הקדמתי ואמרתי לך ש מ ע ש ה בני אדם נאים משל הקב״ה‪.‬‬
‫הביא לו ר״ע שבלים וגלוסקאות‪ .‬א״ל אלו מ ע ש ה הקב״ה ואלו מ ע ש ה יד א ד ם ‪. . .‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪81‬‬

‫אין אלו נאים יותר מן השבלים ן ‪ . . .‬לא נתן הקב״ה את המצוות לישראל אלא‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לצרף אותם ב ה ם ‪. . .‬‬
‫ואלו דברי השפת אמת פר׳ עקב שנת תרל״ג ״להעלות עניני עוה״ז‪ ,‬שזה עיקר‬
‫עבודת האדם״‪.‬‬
‫הבריאה הראשונה איננה שלמה‪ ,‬לא בגשמיות ולא ברוחניות‪.‬‬

‫פרק‬

‫ב‪:‬‬

‫א ב ר ה ם א ב י נ ו ‪ ,‬ר א ש י ת ל א ו מ ה נ ב ח ר ת ו א ב ה מ ו ן גויים‬
‫‪ .1‬דלגנו כברת דרך מבריאת העולם עד אברהם אבינו‪ .‬ויש לתמוה‪ :‬הלא גם‬
‫לפני אברהם אבינו היו צדיקים ונביאים כנח ולומדי תורה כשם ועבר‪ ,‬אם כן‪ ,‬למה‬
‫יתהיל ייהודנו דוקא מאברהם אבינו ז תשובתנו בפסוק‪ :‬״כי ידעתיו למען אשר‬
‫יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרד ה׳ ו כ ו ׳ ‪ . . .‬״ )בראשית יה‪ ,‬יט(‪.‬‬
‫יסוד ראשון בקיום וייהוד עם ישראל הוא בחינוך ביתו אחריו‪ .‬מה שלא הצליח‬
‫דור קודם בהשלמת בריאת העולם‪ ,‬אזי נהנך הדורות הבאים לשמור דרך ה׳ עד כי‬
‫נגיע ברבות הדורות לדור שכולו זכאי העוסק בעבודת ה׳ בהעלאת עניני העולם הזה‪.‬‬
‫‪ .2‬יסוד שני בייתוד אומתנו הוא האתריות לאומות העולם כולן‪ .‬בעת אשר‬
‫גזר הקב״ה כליה על סדום ועמורה‪ ,‬אברהם אביגו הייב לדעת על גזרה זו כ י ‪:‬‬
‫״ונברכו בו כל גויי הארץ״ )בראשית יח‪ ,‬יה(‪ .‬אתריות אברהם ‪-‬אבינו על כל‬
‫ה א ו מ ו ת ‪ . . .‬ומענין הדבר כי למדנו אחריות זו בפסוק ה צ מ ו ד לפסוק הלמד על‬
‫ייהודנו שצטטנו בקטע ‪.1‬‬
‫וכן ל מ ד הכתוב ״ואת הנפש אשר עשו ב ח ר ן ‪ . . .‬״ )בראשית יב‪ ,‬ה( וכפי פירש״י‬
‫שהכניסו גרים תהת כנפי השכינה‪.‬‬
‫אהריות זו לקיום אומות העולם גם נתלתנו ההל מיוסף המשכיר לכל ארץ מצרים‪,‬‬
‫דרך קרבנות חחג לשלום אומות עד אשר יזכר העולם להכיר כי ה׳ אהד ושמו אהד‪.‬‬
‫הנאמר בזכריה )יד‪ ,‬ט( בעבור תודעת אומות העולם וכן אחריותנו לגרים בכל‬
‫הדורות‪.‬‬

‫פרק‬

‫גי‪:‬‬

‫י צ י א ת נמרים‪ ,‬מ ת ן ת ו ר ה וסימני ה ג א ו ל ה ה ע ת י ד ה‬
‫‪ .1‬ביציאת מצרים נוכחו ישראל בגילוי שכינה והכרת ה ק ב ״ ה על ברואיו‪,‬עד‬
‫כי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יהזקאל בן בוזי כאשר ניבא ב מ ע ש ה מרכבה‪.‬‬
‫ביציאת מצרים אמרו ישראל לנוכח ה׳ ״זה א־לי ואנוהו״ ובמתן תורה שמעו ״ א נ כ י‬
‫ה׳ א־לקיך אשר הוצאתיד מארץ מצרים״ על בריאת העולם יודעים ישראל מ פ י‬
‫מסורת — ביציאת מצרים נכהו‪ .‬בקידוש ליל שבת נזכיר מ ת נ ת השבת מ י מ י ב ר א ש י ת‬
‫‪82‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בגוף שלישי — נסתר — ״הנחילנו״ אבל תחילה למקראי קודש מיציאת מצריט‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בגוף שני — נזכה ״הנחלתנו״‪.‬‬
‫‪ .2‬כל זה בעבר — ואיר תראה הגאולה העתידית ?‬
‫בירמיה טז‪ ,‬י ד ; כג‪ ,‬ז אנו קוראים‪:‬‬
‫״לכן הנה ימים באים נאום ה׳ ולא יאמרו עוד ה י ה׳ אשר העלה א ת בגי ישראל‬
‫מארץ מצרים‪ .‬כי אם הי ה׳ אשר העלה ואשר הביא א ת זרע בית ישראל מארץ‬
‫צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם״‪.‬‬
‫ואומרת הגמרא )ברכות יב‪ (:‬לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה‪ ,‬אלא ש ת ה א‬
‫שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו‪.‬‬
‫זאת אומרת כל עוד לא נגיע לדרגת הכרת הבורא ש י ה ש ב עיקר אפילו ביהם‬
‫ליציאת מצרים‪ ,‬עדיין לא זכינו לגאולה שלה אנו מצפים כל היום‪.‬‬
‫‪ .3‬מיציאת מצרים למתן תורה נספור המישים יום‪ .‬גם במדרגה עליונה של ראיה‬
‫גדולה מנבואה באספקלריה של יהזקאל בן בוזי‪ ,‬עדיין דרושים עמל והכנה כ ד י‬
‫להשיג מתן תורה‪.‬‬
‫כמו כן הייעוד העתידי לכלל ישראל דורש הכנה ועמל כדי להשיג דרגת הכרה‬
‫בבורא עולם שיהיה עיקר כלפי הכרת הבורא ביציאת מצרים‪.‬‬
‫‪ .4‬״וגם ערב רב עלה אתם״ שמות יב‪ ,‬לה‪.‬‬
‫אולי לדאבון לבנו‪ ,‬אבל כמו שאברהם אבינו ושרה אמנו גיירו האומות‪ ,‬גם‬
‫ביציאת מצרים הצטרפו מחשובי מצרים למחנה ישראל יוצאי מצרים )זהר פר׳‬
‫כי תשא(‪ .‬וכן בכל שהותנו בגלות יצטרפו מהאומות לכלל ישראל‪.‬‬

‫פרק‬

‫ד‪:‬‬

‫ארץ ישראל‬
‫אהר מתן תורה זכינו לנהלת הארץ‪.‬‬
‫תקצר היריעה להביא כל הכתובים ומדרשי הז״ל המדברים בשבחה של ארץ‬
‫ישראל הייעוד ותכלית לעם ישראל שבה עיקר קיום המצוות‪ ,‬לימוד התורה ואשר‬
‫בה נזכה להכרת השגחת הבורא‪ .‬נסתפק בעיון במבואות מ ע ט ו ת המצביעות על‬
‫הכלל כולו‪.‬‬
‫‪ .1‬משה רבנו בסוף ארבעים שנה‪ ,‬אהרי הנהגת יוצאי מצרים בדרד נסית של‬
‫עשר מכות במצרים‪ ,‬קריעת ים סוף‪ ,‬מ ת ן תורה וארבעים ש נ ה של פה אל פה אדבר‬
‫בו‪ ,‬מתהנן אל ה ׳ ‪ :‬״ה׳ א׳‪ ,‬א ת ה החילות להראות א ת ע ב ד ד ‪ . . .‬אעברה נא ואראה‬
‫את הארץ הטובה אשר בעבר ה י ר ד ן ‪ . . .‬״ )דברים ג ‪ /‬ריש פ ר ש ת ואתהנן(‪ .‬הגע ב ע צ מ ד‬
‫כל הנסים והנפלאות שפרטנו הם רק ה ת ה ל ה לעומת העליות הנשגבות שניתן היה‬
‫למשה רבנו להשיג בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬ת״ר לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים‬
‫ואל ידור בהו״ל ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי‬
‫שיש לו א־לוה וכל הדר בהוצה לארץ דומה כמי שאין לו א־לוה שנאמר ל ת ת לכם‬

‫ו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪83‬‬

‫א ת ארץ כנען להיות לכם לא־לקים )ויקרא כה(‪ .‬וכל שאינו דר בארץ אין לו ־אלוה ן‬
‫עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר‪:‬‬
‫אלא לומר ל ה כל הדר‬
‫כאילו הרצוג‬
‫בחו״ל מכללת‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫כ י גרשני היום מהםתפה בנהלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהיס אהרים )שמואל א‪ ,‬כו(‪.‬‬
‫וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים ? אלא לומר לך‪ ,‬כל הדר בחו״ל כאילו‬
‫עובד ע ב ו ד ת כוכבים‪) .‬כתובות קי‪(:‬‬
‫‪. 3‬בעל ההגדה בפרק ״דיינו״ כאשר מנה חסדי ה׳ עם ישראל והמעלות אשר‬
‫ה ע ל ה התל מיציאת מצרים עד בנין המקדש‪ ,‬מונה מ ע ל ת ארץ ישראל אחרי קבלת‬
‫התורה ורק בנין המקדש חשוב ממעלת הכניסה לארץ‪.‬‬
‫‪ .4‬בפרשת תולדות )בראשית כו‪ ,‬ה( כותב הרמב״ן כי האבות שמרו את התורה‬
‫רק בארץ ישראל ולא בהו״ל‪ .‬הרמב״ן גם סובר כי אף בזמן הזה עיקר קיום המצוות‬
‫בארץ ישראל‪ .‬שמירת המצוות בחו״ל אף אם יהיו מדאוריתא‪ ,‬יהיה טעמם כזכר‬
‫לקיומן בארץ‪.‬‬
‫וכן לשון הרמב״ן בפרשת ״אחרי מ ו ת ״ ) ו י ק ר א יח‪ ,‬כ ה ( ‪:‬‬
‫״אמרו בספרי — אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ להוצה לארץ היו‬
‫מצויינים במצוות שכשתחזרו לא יהיו עליכם ח ד ש י ם ‪ . . .‬אינו מתייב בגלות אלא‬
‫בחובת הגוף כתפילין ומזוזות‪ ,‬ופירוש בהן כדי שלא יהיו חדשים עלינו כשנחזור‬
‫לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה׳ ״‪.‬‬
‫״‬

‫פרק‬

‫ה‪:‬‬

‫ענין גלויות ו א ר ב ע מ ל כ ו י ו ת‬
‫אין ארץ ישראל סובלת עוברי עברות בה ומקיאה הארץ אותנו על עוונות אלה‪.‬‬
‫)ויקרא יה(‪ .‬אמנם גם בגלותנו בהסתר פנים נועדים לנו תפקידים עצומים ודוקא‬
‫אצל הנכרים‪.‬‬
‫‪ .1‬אהד מהם הוא קבלת גרים ״אמר רבי אלעזר לא הגלה הקב״ה את ישראל‬
‫לבין האומות אלא כדי שיתוםפו אליהם גרים״ )פסחים פז‪ (:‬כפי שאברהם אבינו‬
‫ושרה אמנו גיירו בני האומות וכפי שהוציא משה רבנו ערב רב ממצרים‪.‬‬
‫‪ .2‬אבל נוסף לזה בשיעבודנו אצל האומות גזרו עלינו גזרות‪ .‬ומתוך גזרות‬
‫אלו בהסתר פנים זכינו בעת הסתר פנים לעליות והכרת השגהתו יתברר עלינו‪ ,‬ע ד‬
‫כי זכינו להגים דרבנן כעין דאורייתא‪.‬‬
‫אבותינו נהנו משולחנו של אתשורוש )לפנים( ועל ידי תפילות‪ ,‬צומות ו ה ש ‪-‬‬
‫תדלויות זכו להכיר בהשגהה לקיים מחדש מ ה שקבלו כבר בקבלת תורה מחדש‪.‬‬
‫והוא יום פורים‪ ,‬יום אחד כנגד יום אהד של מ ת ן תורה‪.‬‬
‫וכאשר עמדה עלינו מלכות יון וביקשה להטרידנו מן העולם בגזרת ש מ ד רוחני‬
‫של הכמה יונית להמנו מלהמות גשמיות במסירות נפש שלא כדרך הטבע‪ .‬רבים ביד‬
‫מ ע ט י ם גבורים ביד הלשים עד אשר זכינו בנסים נסתרים לגבור במלהמה על מ ל כ ו ת‬
‫יון ובהותמת נס גלוי של פך השמן המוכיה כי מסירות נפשנו התקבלה לפני הקב״ה‪.‬‬
‫ועל זה זכינו לחג דרבנן של שמונת ימים לעומת הג הסוכות של שמונת ימים‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הוא אשר הזכרנו בסרק א׳ כי השלמת הבריאה ו ה ש ג ת ה ה ש ג ח ה ע ״ י פ ע י ל ו ת נ ו‬
‫היא‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ 3‬גלות אחרונה שלנו היום אצל אדום מקבילה לגלות ישראל במצרים‪ .‬וכן‬
‫מ ו ב א בהקדמת הרמב״ן לפרשת ויחי שבה הוא מסביר כ י בשתי גלויות אלה‪ ,‬מצרים‬
‫ואדום‪ ,‬עשינו בראשונה שותפות עם משעבדינו‪ .‬כפי ש ר א ש י ת ש ע ב ו ד נ ו במצרים‬
‫ה י ה בשותפות שלטון מלכות קדמון אדירה‪ ,‬כן ראשית גלותנו באדום בברית בין‬
‫מ ל כ ו ת חשמונאים עם מלכות ר ו מ י ) ע ״ ז ח‪(:‬‬
‫רומי הפרה בריתה אתנו אחרי שנים מעטות‪ .‬הסטוריה ארוכה לנו ב ג ל ו ת אדום‬
‫והם אשר עוללו לנו והשקו לנו כוס תרעלה בדור שעבר‪.‬‬
‫וכמו שהגאולה מגזרת המן והגאולה מגזרת יון באה ע ״ י התעוררות ש ל ת פ ל ה‬
‫ומלחמה‪ ,‬כן הגאולה העתידה אשר תפלתנו כי בתהליכה א נ ח נ ו היום‪.‬‬
‫וכמו שבימי מרדכי ואסתר זכינו ליום פורים כ נ ג ד יום מ ת ן תורה ובימי מ ת ת י ה ו‬
‫כ ה ן גדול חשמונאי ובניו זכינו לשמונת ימי הנוכה ל ע ו מ ת ש מ ו נ ת ימי התג‪ ,‬כן‬
‫בגאולה העתידה נזכה לחג ש ב ע ת הימים לעומת ש ב ע ת י מ י זמן חרותנו‪ .‬גודל ימי‬
‫ח ג א ל ה יהיה כפי שתארם הנביא ירמיה )טז‪ ,‬י ד ; כג‪ ,‬ז(‪.‬‬

‫פרק‬

‫‪i‬‬

‫ו‪:‬‬

‫מדינת ישראל‬
‫‪ .1‬ישנן שתי שאלות על תקומת מדינה לפני בא ה מ ש י ח ‪:‬‬
‫ה א ח ת ‪ :‬איפה וכיצד נרמז במקורותינו תקומת מדיגה טרם בא גואל צדק‪.‬‬
‫השניה‪ :‬מה טעם למדינה לפני בוא המשיה ?‬
‫כדי לענות על השאלה הראשונה אביא ארבעה מקורות הידועים לי ל מ ד י נ ה‬
‫ל פ נ י בא יום ה׳ הגדול והנורא‪ .‬הראשון בזכריה יב‪ ,‬ב ‪:‬‬
‫״הנה אנוכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב‪ ,‬וגם ע ל יהודה יהיה‬
‫ב מ צ ו ר על ירושלים״‪.‬‬
‫בבואה זו שאומות העולם כלן יצורו על ירושלים‪ ,‬ובתור האומות יהיו הילים‬
‫ואלופים משבס יהודה עדיין לא ה ת מ מ ש באף תקופה והנה מדובר ע ל מ מ ש ל ה בתוך‬
‫ירושלים‪ .‬ועיין שם בנביא כי רק אחרי תקופת מ ל ח מ ה זאת יהיה ״ה׳ א ה ד ושמו‬
‫א ח ד )זכריה יד‪ ,‬ט(‪ .‬איך שתובן הנבואח‪ ,‬מדובר על מ ל כ ו ת לפגי בוא ש ל מ ו ת‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫השגי באגדה‪ ,‬במגילה י ז ‪ :‬הדנה בסדר ברכות שמונה ע ש ר ה ש ת ק נ ו א נ ש י כ נ ס ת‬
‫ה ג ד ו ל ה ‪ :‬״וכיון שנבנית ירושלים בא דוד״‪.‬‬
‫השלישי מירושלמי מס׳ מעשר שני פרק ה׳ הלכה ג׳ בגמרא לענין ה ל כ ה ‪ :‬״ א מ ר‬
‫רבי אהא — זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם מ ל כ ו ת בית דוד‪) .‬עיין‬
‫ה ר ד ב ״ ז שפירש הסוגיא כפשוטו ולא כפירוש ה״פני משה״(‪.‬‬
‫הרביעי לפי חרמב״ם חלכות מלכים פרק יא הל׳ ד — אם יעמוד מ ל ך מ ב י ת‬
‫דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה ש ב כ ת ב ושבעל פה‪ ,‬ויכוף‬
‫‪,,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪85‬‬

‫כל ישראל לילך בה ולהזק בדקה וילחם מלחמת ה׳ הרי זה בהזקת שהוא משיח‪.‬‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫נדחי ישראל הרי זה משיה בודאי‪) .‬סדר‬
‫אם עשה והצליה ובנה מקדש במקומו וקבץ‬
‫הרמב״ם‪ ,‬ביאת מלך המשיח לפני בנין המקדש הולק על סדר הירושלמי הנ״ל(‪.‬‬
‫הרי ברור כי יש כאן מקדש ומלכות וגינוני ממשלה ומלחמה עד כי נדון במלך‬
‫מ ב י ת דוד אם הוא בתזקת משיח ואח״כ ודאי משיח‪.‬‬
‫‪ .2‬סוף דבר הכל נשמע‪ .‬והוא כוונת מאמרנו ז ה ‪ :‬והיא התשובה לשאלה מ ה‬
‫טעם למדינת ישראל לפני ביאת גואל צדק ן‬
‫נהזור לפרק א׳ שם הבאנו כי השלמת הבריאה ע״י מ ע ש ה אדם ולא באה אלינו‬
‫מן המוכן‪.‬‬
‫בפרק ב׳ למדנו כי אבי האומה יצוד‪ ,‬את בניו אחריו לשמור דרך ה׳ — תהליך‬
‫הגאולה העתידית נבנית שלבים שלבים‪ ,‬מורשה מאבות לבנים במשך הדורות עד‬
‫כי יצא עולם שלם מתוקן‪.‬‬
‫בפרק ג׳ הזכרנו כי ביציאת מצרים היה גילוי שכינה ע ד כי הכרת שפחה גדולה‬
‫מהכרת יהזקאל בן בוזי בזמנו‪ .‬גדולה תהיה ההכרה העתידה אף מהכרת ישראל‬
‫בבורא ביציאת מצרים‪ .‬גם למדנו מפרק זה כי לעלות בדרגת העבודה אנו זקוקים‬
‫להכנה‪.‬‬
‫בפרק ד׳ ראינו כי הגמול העתידי ושלמות המצוות שייכים רק בארץ ישראל‬
‫וכן ראויה התעוררות מ ת ת א ה שתהא בארץ ישראל‪ .‬כפי שראינו בפרק ה׳ הגאולה‬
‫מהגלויות ע״י השתדלות והתעוררות מלמטה‪ ,‬בגאולה זוכים אנו להגים מדרבנן‬
‫המקבילים לחגים מן התורה‪.‬‬
‫הגאולה העתידה — הגדולה מכולן‪ ,‬שרשיה בארץ הקודש ע ״ י השתדלות ישראל‬
‫חחיים כאן כפי המקורות שהבאנו בראשית פרק זה‪ ,‬יטהרו מעוונות בין אדם למקום‬
‫ואדם לחברו כאן בארצנו‪ .‬אולי נצטרך ללחום נגד כל האומות בשערי ירושלים‪ ,‬אבל‬
‫גם בניסי פורים והנוכה מסרנו נפש‪ .‬מכאן בארץ באתערותא מ ת ת א נעורר א ת ע ר ו ת א‬
‫עילאה להביא ״ ‪ . . .‬יום אהד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילה‪ — ,‬והיה ל ע ת ערב‬
‫יהיה א ו ר ‪ . . .‬זכריה י ה ז(‪.‬‬
‫בסיום אחזור על בקשתי כי יהיו דברי רצויים לפני אדון כל‪ .‬אם נכונים דברי‬
‫אולי אזכה ויאירו הם גם לאתרים את האפלה האופפת תקופתנו‪ .‬יהיו לרצון לפניו‬
‫כל העמלים למען כבודו יתברך כדברי הרמה״ל בסיום ספרו הקדוש ״מסילת ישרים״‬
‫וז״ל‪:‬‬
‫״ונזכה לתת כבוד לשמו ולעשות נהת־רוה לפניו‪ .‬יהי כבוד ה׳ לעולם‪ ,‬י ש מ ח‬
‫ה׳ במעשיו‪ .‬ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם‪ ,‬אמן אמן אמן״‪.‬‬
‫בני ציון יגילו במלכם‪.‬‬

‫‪86‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב י ה ו ד ה ש ב י ב‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חוקרים היזהרו בעיונכם‬
‫ל ע מ ד ת ו והשקפתו של החתי׳ס‬

‫‪1‬‬

‫בהרצאה בכנס שהוקדש לתנועת תורה עם דרך א ר ץ ‪ ,‬אמר ד״ר מ ש ה ס מ ט‬
‫כדברים האלה‪ :‬״בדיונים על החתם סופר לא מוצו המקורות ולעתים נכתבו דברים‬
‫בלתי ב ד ו ק י ם ‪ . . .‬״ ‪ .‬דומה שבכך נכשל הכותב בעצמו‪ ,‬כך לפתות עולה מ כ מ ה‬
‫מסקנות שביקש להעלות מתוך דברי החת״ס‪ ,‬לגבי דעותיו בנושאי הברה ולאום‬
‫ועמדותיו להלכי הרוח השונים בבית ישראל‪ .‬מתוך התבוננות שטתית ואי מיצוי‬
‫המקורות מבקש סמט להוכיה גילויי ״היסוסים ספקות וסתירות פנימיות״ באישיותו‬
‫של החת״ם )עמ׳ ‪) (66‬אמנם לדידו גילויים אלו יש להם היבט •חיובי באשר הם‬
‫מציגים את החת״ס כדמות אנושית יותר(‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫נבדוק טיעונים ומקורות אהדים‪.‬‬
‫א‬
‫בעמ׳ ‪ 69‬עוסק סמט ביחסו של ההת״ס לתסידים‪ ,‬ש ל ד ע ת ו הוא שלילי ביסודו‪.‬‬
‫הוא מסתייע גם בתשובת החת״ם בחלק או״ח‪ .‬כותב ם מ ט ‪ :‬״שם בסימן קצט‪ ,‬הוא‬
‫מגיב על מנהג הסירים הראשונים בתלמוד לשהות שעה א ה ת לפני התפילה והוא‬
‫כותב‪ :‬׳ובעוונותינו הרבים אבד הסיד מ ן הארץ רק מספר מ ע ש ה שהיה׳ וברור‬
‫שבשביל סיפורי מעשיות אין לעבור על זמני התפילה שקבעו הז״ל״‪ .‬נראה ש ס מ ט‬
‫הבין כאילו דברי חחת״ס ״רק מספר מ ע ש ה שהיה״ מכוונים כלפי ההםידים הנוכהיים‪,‬‬
‫שהם עוסקים בסיפורי מעשיות‪ .‬ולא היא‪ ,‬התת״ם מ ב ק ש לומר ש ה מ ש נ ה העוסקת‬
‫בחסידים הראשונים מספרת מ ע ש ה שהיה ואינו עוד‪ ,‬כי כבר אבד תםיד מ ן הארץ‪,‬‬
‫ואין המשנה מדברת בהוראת הלכה או מנהג‪.‬‬
‫ב‬
‫בעמ׳ ‪ 71‬כותב ס מ ט ‪ :‬״יתר על כן‪ ,‬לביהמ״ד שלו בפרסבורג הוא מייהם קדושה‬
‫של מקום המקדש‪ .‬הוא מספר לתומו שהנם ׳שעומדים כפופים ומשתהוים ת ו ה י ם ׳‬
‫התקיים בחו״ל‪ ,‬והכוונה לבית מדרשו״ דברי סמט מכוונים כנראה )במאמר אין כאן‬
‫למקור כל שהוא( לתשובת החת״ס בחלק יו״ד סימן רלד‪ ,‬אלא ששם אין ה ה ת ״ ם‬
‫‪1‬‬

‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬טבת תשמ״ה‪ .‬ההרצאות פורסמו בקובץ ״תורה עם דרך ארץ״‪,‬‬
‫התנועה‪ ,‬אישיר‪ ,‬ורעיונותיה‪ ,‬תשמ״ז‪ .‬ציוני הדפים להלן יתייחסו לקובץ זה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בקובץ הנ״ל‪ .‬הרצאתו הוקדשה ל״קוים נוספים לביוגרפיה של החתם סופר״‪ .‬עמ׳ ‪65‬‬
‫והלאה‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪87‬‬

‫מזכיר כלל את בית מדרשו שלו אלא א ו מ ר ‪ :‬״ובמה שכתבנו לעיל דעומדים צפופים‬
‫הרצוג דלפי מ ה שכתב התשב״ץ ה״ג ס״ס‬
‫ה׳‪ ,‬יובן‬
‫בהצרות ‪-‬בית‬
‫מכללת‬
‫היה בנס ליתן שכר לבאים אתר דעת‬
‫ר״א‪ ,‬דגם בזמנו נראה נם כזה בבית הכנסת שבירושלים בבואם שם בחג השבועות‬
‫כל סביבותיהם ולא צר להם‪ .‬וה׳ יודע כי עיני ראו בהו״ל דבר זה ולא אוכל לפרש‬
‫מ פ נ י פריצי עמנו״ היכן ראו עיניו נם זה — לא פירש‪ .‬גם ההיסק שהסיק םמט מהזיון‬
‫זה‪ ,‬כאילו מבקש החת״ם להשוות קדושת בית מדרשו לקדושת המקדש‪ ,‬אין לו שחר‪.‬‬
‫שכן כל שאומר ההת״ם באותה תשובה הוא‪ ,‬שכל עצמו של נס זה ליתן שכר‬
‫למסתופפים בחצרות ה ‪ /‬באשר ״שכר אגרא דוהקא דבי כלה״ ‪ .‬ואין כל רמז לכך‬
‫שהנם נובע מקדושת בית המקדש‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬דווקא בתשובתו זאת מדבר החת״ס נשגבות על קדושתה המיוהדת‬
‫של א ״ י ועל זו של ירושלים‪ ,‬שיתירה עליה‪ ,‬שקדושתן מימות עולם וקיימות לעד‬
‫ואינן תלויות בהיוב וקיום מצוות התלויות בארץ‪ ,‬ואינן מופקעות עם ההורבן והגלות‪.‬‬
‫ושם הוא מדבר על ״קדושה‪ .‬עליונה שירושלים הוא שער השמים מימות ע ו ל ם ‪. . .‬‬
‫ולא זזה ולא תזוז שכינה מכותל מערבי אפילו ב ה ו ר ב נ ה ‪ . . .‬והלילה להעלות על‬
‫הדעת שקדושת שום עיר * יותר מירושלים״ ועוד שם נכבדות מקדושת ארץ ישראל‬
‫וקדושת ירושלים‪.‬‬
‫אכן ההנהייה לאדם הפרטי ה י א ‪ :‬״תלמוד תורה וישיבה עדיפה מ ן הכל״ )לשון‬
‫חחת״ס שם( אבל זו הרי הלכה שכבר מופיע הבגמ׳ ונפסקה ברמב״ס‪ ,‬כי מותר ל צ א ת‬
‫לחו״ל כדי ללמוד תורה‪ ,‬אך מ ה לזה ולקדושה י וכי בשל כך מקבלת חו״ל קדושת‬
‫ארץ ישראל ?‬
‫‪3‬‬

‫ג‬
‫באותו עמוד )‪ (71‬למטה כותב םמט ״נזכיר ברמז מספר סוגיות נוספות‪ .‬הכוונה‬
‫היא להראות שאף באלו לא היתד״ להת״ם עמדה חד משמעית‪ .‬הנושא של תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬כלומר הלכה ומסורת הוא ללא ספק ההשוב והמרכזי שבמשנתו של ההת״ם‪.‬‬
‫ההת״ס הוא אבי ש י ט ת הפסיקה האורתודוקסית ‪ ,‬הכוללת בין השאר את המיתוס‬
‫שההלכה היא שיטה אקדמית מ ו צ ק ה ‪ . . .‬מדהים לקרוא בכמה מקומות שהוא עצמו‬
‫מפקפק בכך וטוען שסברת ההלכה נזילה והפוסק« לכל אשר יהפוץ יטנה״‪ .‬מאלף‪,‬‬
‫התשובה בה מופיע מ ש פ ט זה עוסקת במאבק בראשי הרפורמה‪ .‬אבל אין בה שום‬
‫ענין לפוסקים או סברת ההלכה‪ .‬כל שאמר ההת״ם בהקשר זה הוא ששערי ויכוהים‬
‫לא ננעלו ואין קץ לאפשרויות הניצוה‪ .‬ועל כך הביא פתגם שאמר רבא )עירובין נג‪,‬‬
‫ע״א( ״אנן כי אצבעתא דקירא לסברא״ פתגם המשולב שם בין שאר פתגמים‬
‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫לשונו־ של החת״ם שם‪ .‬הוא כמזכיר בכך מאמרו של אביי בברכות )ו‪ ,‬ע״ב( ״אגדא‬
‫דבלה דוהקא״ והרי שבתות הכלה היו נהוגות דווקא בבבל‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫התייחס לאפשרות שהוצעה כאילו קדושת צפת יתירה על ירושלים‪ .‬ומסתבר שקדושה‬
‫שיוחדה לצפת בשל ריבוי תורה וקבלה שבה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ואיזו שיטת פסיקה נהגה לפניו ן‬

‫‪6‬‬

‫ההדגשה שלי‪ ,‬י‪ .‬ש‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫שו״ת חלק וי‪ ,‬סימן פה‪.‬‬

‫‪88‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שעניינם‪ :‬ירידת הדורות‪ .‬ועל כד אמר ההת״ם ״פלפולים אין להם קץ וכל אדם יכול‬
‫מכללת‬
‫ויבואדעת‬
‫להשיב על טענת חברו אתר‬
‫הרצוגעל תשובותיו של זה לאהבת הניצוח‪,‬‬
‫משיב‬
‫גם ‪ -‬זה‬
‫ואמרו קדמונים‪ :‬׳כאצבע בקירא לסברא׳ רצה ל ו מ ר ‪ :‬קירא — ש ע ו ה ‪ v . .‬וכמו ה א צ ב ע‬
‫בשעוח לכל אשר יחפוץ יטנה הכא נמי סברת אהרונים )היינו דורו של רבא( אינם‬
‫חזקות וקיימות כי כל איש יטה סברתו לאשר ליבו חפץ״‪.‬‬
‫מכאן ועד הקביעה כי סברת ההלכה נזילה והפוסק מ ט ה אותה לכל אשר יחפוץ‪,‬‬
‫כדרך שהבין סמט‪ ,‬הדרך רחוקה עד מאד ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ד‬
‫בעמ׳ ‪ 72‬מושמעת ״האשמה״ החמורה ביותר כנגד ההת״ס‪ ,‬כותב ס מ ט ‪ :‬״ההת״ם‬
‫קבע כללים‪ ,‬אך למעשה הפר אותם‪ .‬הוא דרש שלא לפסוק נ ג ד השולהן ערוד‪ ,‬אך‬
‫עשה זאת בעצמו״ היכן ? מפנה הכותב לשו״ת א ב ה ״ ע ה ״ ב סימן קיב‪ .‬בדיקה מ ע ל ה‬
‫כי שם השיב ההת״ם לתלמיד שביקש ממנו להכריע בויכוה בין שני הכמים אודות‬
‫כשרות הליצה הנעשית בסנדל התפור משלש התיכות‪ .‬המערער ביקש להםתמד על‬
‫דברי הרמ״א )באבה״ע סימן קסט‪ ,‬טז( שדיבר על מנדל התפור משתי התיבות‪.‬‬
‫החת״ס הכשיר את ההליצה‪ .‬אך אין זה פסק נגד דברי הרמ״א‪ ,‬אלא להיפר‪ — ,‬להבנת‬
‫החת״ם כוונת הרמ״א להוציא מידי התיכה א ח ת ולא מידי שלש‪ .‬נמצא אין כאן כל‬
‫פסק גגד השו״ע‪ ,‬אדרבא יש כאן הגנה על מנהג שנהגו משכבר להלוץ באותו מנעל‪,‬‬
‫והגנה מפני לעז שביקש המערער להוציא על אותן הליצות‪.‬‬
‫אף במקור השני ש צ י י ן ) ס י מ ן קיב‪ ,‬שם( לא מ צ א ת י פסיקה כנגד השו״ע‪ .‬ו נ מ צ א ת‬
‫קביעתו ההמורה של סמט נטולת כל בסיס‪.‬‬
‫ה‬
‫גילויים של תוסר עקביות רואה סמט בכר‪ ,‬ש מ ה ד החת״ם ״ ה ת נ ג ד לקולות בדור‬
‫פרוץ״ מאידך ״בין פסקיו מצויות קולות מעוררות עניין״‪ .‬וההפנייה היא לשני סימנים‬
‫בשו״ת יו״ד‪ .‬היפוש בשני הסימנים לא העלה קולות מעוררות עניין‪ .‬אדרבא‪ ,‬באהת‬
‫)יט( הוא חוזר על הכלל המפורסם אצלו ש״חדש אסור מן התורה בכל מקום והישן‬
‫המיושן משובה ממנו״ אלא שאין הוא רואה צורר ומקום ״להרעיש העולם כל כך״‬
‫כדרך שעושה תלמידו‪ ,‬אליו מופנית התשובה בקשר למסירת בני מעיים ש ל נבלות‬
‫לגוי‪ .‬בתשובה חאחרת )מה( בענייני טרפות הוא מהווה דעתו שאף שאינו מתיר‬
‫״מכל מקום בהיותי במקומות שנהגו לאוכלם עפ״י פסק רבנים שלפני לא היה בכוהי‬
‫למנוע מהם״ היכן איפוא קולא ש ל החת״ס עצמו ?‬
‫אף התשובה השלישית המוזכרת בהערות ע ״ י םמט‪ ,‬אינה מוכיהה קולא ״מעוררת‬
‫‪8‬‬

‫מעין רעיונו של ההת״ם מביע גם החזון איש באיגרותיו ״ ‪ . . .‬ואך אומר דרך כלל כי‬
‫העיקר אצל הארם היא דעת ע צ מ ו ‪ . . .‬ועל פי נטיית לבו הוא מקרב ו מ ר ח ק ‪ . . .‬״ )קובץ‬
‫איגרות ח״ב‪ ,‬יח( ״אין דרכי לבוא בויכוחים כי הבדל הדעות יש להם גורמים מוקדמים‬
‫של רבות בשנים‪ ,‬ואין בכח של ראיה לשנות‪ ,‬כי ראיה יש לה מסילות רבות״ )שם‪ ,‬בא(‬
‫והלא ודאי הוא שלחזו״א ההלכה היא שיטה מוצקת על יסודות שאינם ניתנים לשינוי‬
‫וערעור‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪89‬‬

‫עניין״‪ .‬בתשובה בחלק או״ה‪ ,‬הגיע החת׳יס בעיונו למסקנה שאין בפתיחת מטרייה‬
‫מדרבנן‪ ,‬וזה שלא כתשובת הנוב״י‪ .‬ושוב‬
‫משום עשיית אהל לא מהתורה אף לא‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ו ד ג ש ת נקודה מ א ל פ ת לגבי אישיותו של ה ה ת ״ ם ‪ :‬״ואין להרעיש העולם בשביל‬
‫ז ה ״ מעין אותה נימה שמצאנוה קודם‪.‬‬
‫נמצינו ל מ ד י ם ‪ :‬לא בקשת קולות עולה מתוך אותן תשובות‪ ,‬אלא אי ״הרעשת‬
‫העולם״ בגין מעשים שאינם בגדר איסור עפ״י עיוניו של החת״ם‪.‬‬
‫ו‬
‫ואהרון הכביד‪ .‬יחסו של החת״ם למוסד הרבנות‪ .‬בידוע שביסום ובניין מוסד‬
‫קהילתי זה היה אחד מן המפעלים עליהם מסר החת״ס א ת נפשו‪ .‬ואכן מוסד הרבנות‬
‫בעיירות הםותו היה לתפארת‪ ,‬לעומת מ ה ש ע ל ה למוסד זה בפולין ובליטא )בגין‬
‫ה ש פ ע ת ההםידות כאן והישיבות כאן(‪ .‬אף כאן מוצא סמט מקום להצביע על הוסר‬
‫עקביות כביכול‪ .‬״ככלל‪ ,‬הוא דחף את תלמידיו הטובים לתפוס כסאות רבנות‪ ,‬אך‬
‫במקרים אחרים הוא לגלג על המשרה ועל נושאיה‪ ,‬הוא כינם ׳רבעיל ׳רבנותליך׳‬
‫ודרש להעדיף לימוד על משרה״ היכן אותם מקרים ן מציין לשם כך הכותב את‬
‫ה מ כ ת ב המובא ב״אגרות סופרים״ ‪ :9‬״לגלוג״ כזה על מוסד הרבנות מצידו של‬
‫ההת״ס מ ה י י ב לבדוק בזהירות את המקור‪ .‬אל נכון הקדים מ ל ק ט ה א י ג ר ו ת דברים‬
‫על תוכנה וזה לשוגו‪ :‬״מכתב תוכחה לגביר אחד שיתמוך צורבא מרבנן התנו בעין‬
‫טובה‪ ,‬כדי שלא יהיה צריך לעשות מתורתו קרדום לחפור קודם ש ש י מ ש כל צרכו״‬
‫ואכן באיגרת הוא מאיץ באותו הגביר שיתמוך בתתנו בעין יפה‪ ,‬כדי שלא יאלץ‬
‫לפנות לרבנות בטרם היותו ראוי לכך‪ .‬ואז יהיה כאותו ״רעביל במקום פלוני ואינם‬
‫יודעים בין ימינם ושמאלתם״ לא לגלוג על הרבנות כאן‪ ,‬אלא היפוכו של דבר —‬
‫מתוד דאגה רבה למעמדה של הרבנות הוא נוקט לשון לגלוג על הנוטלים עטרה זו‬
‫שאינה הולמתם לעצמם‪ .‬כמי שהוא חרד ביותר לרמת הרבנות והרבנים‪ ,‬הוא מבקש‬
‫שרק המובחרים והראויים שבתלמידיו ישאו בזה התואר‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫נבדקו כאן מספר מקורות שציין סמט כביסוס לתיזה שלו בדבר סתירות והוסר‬
‫עקביות כביכול באישיותו ועמדותיו של החת״ס‪ .‬לא נבדקו כל המקורות )גם בשל‬
‫כך שפעמים רבות קבע םמט דברים בלא לציין מקורות(‪ .‬אך כל מ ה שנבדק נמצא‬
‫כבלתי מוכיה‪ ,‬או מוכיה א ת ההיפך‪ .‬ומן הנבדק ניתן להסיק לגבי ההומר שלא נבדק‪.‬‬
‫נמצא שלא אמר האומר ולא כ ת ב הכותב אלא מהרהורי ליבו‪ ,‬ומשה )סופר( א מ ת‬
‫ותורתו אמת‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ויבא תרפ״ט‪ ,‬כתבי החת״ם‪ ,‬סימן בו‪ ,‬עמי ‪.24‬‬

‫‪10‬‬

‫נכדו של החת״ם הר״ש סופר‪ ,‬אבד״ק בעריפגםאם‪.‬‬

‫‪Q‬‬

‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נתקבל במערכת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ספר דכריפ עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש ונלוה עליו תפארת צבי‪ ,‬ציוני‪,‬‬
‫המקראות עם מפתח נושאים ומפתח השרשים‪ .‬הוצאת מוסד יצהק ברויאר‪,‬‬
‫ירושלים תשמ״ה‪.‬‬
‫פרשיות כפפרי הנביאים — ספר י ה ו ש ע עיונים ולקהים בעקבות תז״ל‪ .‬מ א ת הרב‬
‫יצחק! לוי‪ .‬הוצאת ספרים פלדהיים‪.. ,‬ירושלים תשמ״ה‪.‬‬
‫ספד שופטים עם פירוש דרך כינה‪ .‬המקרא עם פירוש תורני הדש‪ ,‬עם ה ק ד מ ה והערות‪.‬‬
‫מאת הרב אברהם שושנה‪ .‬הוצאת מכון אופק‪ ,‬קליבלנד — ירושלים תשמ״ה‪.‬‬
‫שערי אליהו ביאור הגר״א השלם על הש״ס‪ ,‬מ ס כ ת קידושין‪ .‬מלוקט מתידושיו‬
‫י‬
‫וביאוריו של הגר״א‪ .‬מ א ת הרב שמואל דוד מובשוביץ‪ .‬ירושלים תשמ״ה‪.‬‬
‫והשב כהנים לקט שאלות ותשובות בדיני כהנים‪ .‬ליקט וערך יואל כהן‪ .‬שעלבים —‬
‫ירושלים תשמ״ח‪.‬‬
‫שערי תפלה הלכות תפלה‪ ,‬עיונים ובירורים‪ .‬מ א ת הרב זלמן דרוק‪ .‬ירושלים תשמ״ה‪.‬‬
‫ארחות הצריפים השלם מתוקן ומוגה עם הוספות ע ״ פ כתבי־יד‪ .‬על ידי גבריאל•‬
‫זלושינסקי‪ .‬הוצאת ספרים פלדהיים‪ ,‬ירושלים תשמ״ח‪.‬‬
‫הקיבוץ בהלכה‪ ,‬הקהילה השיתופים לאור ההלכה‪ .‬אסופת מאמרים‪ .‬מהדורה שניה‬
‫מורחבת‪ ,‬שעלבים‪ ,‬תשמ״ה‪.‬‬
‫ביום חתונתו‪ ,‬חתן ביום חופתו לענין נפילת אפים‪ .‬מ א ת אפרים פישל שטיין‪ ,‬בני ברק‬
‫תשמ״ח‪.‬‬

‫מוסד יצחק ברויאר‬
‫ברור‬

‫שהחיינו וקיימנו והגיענו לסיום מ פ ע ל ה ו צ א ת ם ל א ו ר‬
‫של ח מ ש ה חומשי תורה עם פירוש‬
‫רבנו שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל‬
‫ב ת ר ג ו ם עברי‪.‬‬

‫הושלמה ה ד פ ס ת םפר דברים והוא נ מ צ א למכירה בחנויות‪.‬‬
‫ה ה פ צ ה ב י ד י ה ו צ א ת ט פ ר י ם פ ל ד ה י י ם ב ע ״ מ ‪ ,‬ת ״ ד ‪,6525‬‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪91‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב״ה‪.‬‬
‫קורא‬

‫־‬

‫נ כ ב ד הי״ו‬

‫ב ק ש ה קטנה ל כ ל המנויים‪ ,‬נ א ל ש ל ו ח ב ה ק ד ם א ת ד מ י המנוי‬
‫לשנת תשמ״ט‪ .‬א פ ש ר ל ה ש ת מ ש בטופט המנוי שבעמוד ו או‬
‫להעתיקו‪.‬‬
‫ת ש ל ו ם ב מ ו ע ד יקל ע ל איזון ה ת ק צ י ב וחוטר ע ב ו ד ה משרדית‪.‬‬
‫מערכת ה מ ע י ן‬
‫ר ח ׳ צ פ נ י ה ‪26‬‬
‫י ר ו ש ל י ם ‪95301‬‬

‫הגןשתתפימ פנלייז ז ה ‪:‬‬
‫פרופ׳ מרדכי ברויאר‪ ,‬שד׳ בן מיימון ‪ ,54‬ירושלים‬
‫יונה עמנואל‪ ,‬רח< צפניה ‪ ,26‬ירושלים‬
‫הרב משה צוריאל‪.,‬רה׳ בית הלל ‪ ,13‬בני ברק‬
‫הרב רפאל אויערבך‪ ,‬רח׳ קסוטו ‪ ,28‬ירושלים‬
‫ד״ר משה קטן‪ ,‬ת״ד ‪ ,864‬ירושלים‬
‫צבי וינברגר‪ ,‬רה׳ שאולזון ‪ ,14‬ירושלים‬
‫הרב יהודה שביב‪ ,‬אלון שבות‪ ,‬גוש עציון‬

‫‪92‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ע ו ר ר ה א ח ר א י ‪ :‬י ו נ ה ע מ נ ו א ל ‪ ,‬ר ח ׳ צ פ נ י ה ‪ ,26‬י ר ו ש ל י ם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דפוס צור‪-‬אות‪ ,‬ירושלים‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)