אתר דעת -מכללת הרצוג
>rz
1
כ ד•* י*
! fz> t-1נ ד י י ע ד
*7XJJ
הועתק והוכנס לאינטרנט
ב ת www.hebrewbooks.org *131
ע״י חיים תשם׳יט
הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מאה שנים ל ס ג י ר ת ו ; n w o n
כ״ז טבת תרמ״ט—תשמ״ט
תשובות ,אגרות וכתבי יד /פרום׳ מרדכי ברויאר
תשובה על איסור שינויים בתפילה
:
בענין מציצה
הלכה למשה מסיגי ושיעורי חז״ל
״לפסול״ יהודים
חיוב לימוד תורה לכל בני הנעורים
בענין מסע הכלולות אהרי החתונה
פירוש לתתלת ספר בראשית
הוי חלימודים של חז״ל /הרב ש״ר הירש
ישראל מול הנצרות /יונה עמנואל
. . .
רש״ר הירש כמורה דרר לדורנו /פרום׳ יהודה לוי
1
11
11
14
15
17
19
23
38
50
על דרכם של הדדי גרמניה בעת ההדשה )חמשך( /יצחק ברום
57
תגובות
תקומת מדינת ישראל במקורותינו /הרב א׳ כרמל . .
על שיתוף הפעולה בין הרבנים במברגר והירש /נ׳ הלוי
בפ״ד ירושלים ט ב ת תשמ״נז
• כרף כמ ,גליון ב
מינוי שנתי :בישראל 18.— :שקל
•
69
71
המחיר — 6.שקל
ב ח ת לארץ 12^ :דולר
www.daat.ac.il
,26ירושלים ,טל׳ 288883
כתובת המערכת :רה׳ צפניה
פרופ׳ מרדכי ברויאר
אתר דעת -מכללת הרצוג
תשובות ,אגרות וכתבי יד מאת הרב שמשון רפאל הירש
]המשך[
ת ש ו ב ה ע ל א י ס ו ר שינויים ב ת פ י ל ה
ת ש ו ב ה א ל ה ר ב יעקב ק ו פ ל ב מ ב ר ג ר ,א ב ״ ד ו ו ר מ ש
ככל הנראה הוזמנה תשובה זו על מנת להציגה לעיני הנהלת הקהלה והשלטונות .היא
נדפסה ב״איזראעליט״ בתאריך בלתי־ידוע; תדפיס נמצא בידי המלה״ד .תרגום חפשי
מגרמנית :הרב יצחק לוי.
ל כ ב ו ד ה ר ב יעקב ק ו פ ל ב מ ב ר ג ר
רב הגליל בק״ק וורמש
1
מ כ ״ ת ביקשני ל ח ו ו ת ד ע ת י ע ל א ו ד ו ת השינויים ב ד ר כ י ע ב ו ד ת ד ׳ זו
ת פ י ל ה ,א ש ר זוממים ר א ש י ק ה ל כ ם ל ה כ נ י ס ב נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ו ב ס ד ר י ה
המקובלים לנו מ ק ד מ ת דנא.
ב מ כ ת ב ו ת א ר מ כ ״ ת א ת השינויים ,הן א ל ה ש ה ו ח ל ב ה ם כ ב ר ,הן א ל ה
ה ש מ ו ר י ם ל ה ם ב ל ב ם ל ע ת י ד ל ב א ושיוכשרו ל ב א ב ק ה ל ע ל ידי השינויים
ד ה ש ת א .ו א ל ה ה ם השינויים :מ ח י ק ת פ ר ק י ם ש ל מ י ם מ ס ד ר ה ת פ י ל ה ש ע ד
ע ת ה היו ח ל ק ל א י פ ר ד מ מ נ ו ,כגון ח ל ק מ ב ר כ ו ת ה ש ח ר ,א י ז ה ו מקומן ,פ ר ש ת
ה ק ר ב נ ו ת ,ו ה ו א ר ח ו ם ,ויבולו ,מ ג ן א ב ו ת ,ח ל ק מ ב ר כ ו ת ה ה פ ט ר ה ,יקום
פורקן ,פיוטים ו י ו צ ר ו ת ; וכן ביטול א מ י ר ת ת פ י ל ת ש״ע בלחש׳ ,חידושי
ד ב ר י ם ,כגון ה ח ל פ ת ד ב ר י ה נ ב י א ב ה פ ט ר ה ב ק ט ע י ם ו ב ר ע י ו נ ו ת עפ״י ד ע ת ם
בצירוף ב ר ב ה ל פ נ י ה ו א ח ר י ה בלשון א ש כ נ ז ,שינויי נ ו ס ח א ו ת כגון ״שעשני
ל ע ב ד ו ״ ; ה נ ה ג ת ת פ י ל ו ת ו ז מ י ר ו ת בלשון א ש כ נ ז ; ה ע מ ד ת ע ו ג ב ) א ו ר ג ן (
ב ב י ת ה כ נ ס ת ,ועוד כ ה נ ה .מ כ ״ ת מ ב ק ש מ מ נ י ל ח ו ו ת ד ע ת י ,א ם מ ו ת ר ע ל פי
ד ת ת ו ה ״ ק ועיקריה ל ש נ ו ת ו ל ח ד ש ד ב ר י ם א ל ה ,ו ב פ ר ט ל ה ש י ב ע ל ש א ל ו ת
אלה:
2
א .ה א ם מ ו ת ר ל ב ט ל א ו ל ש נ ו ת ב מ ש ה ו ,ב ת ו כ ן א ו בלשון ,א ת ס ד ר
ה ת פ י ל ה ה מ ק ו ב ל בידינו?
1
2
ראה עליו :הרב רפאל נתן אויערבך ,״הרב יעקב קאפיל הלוי במברגר זצ״ל״ ,המעין,
תמוז תשל״ה ,עמ׳ .11—3
במקום ״שלא עשני גוי״.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ .ה א ם ר ש א י ם א נ ו ל ה ו ס י ף ת פ י ל ו ת א ו ז מ י ר ו ת בלשון אשכנז ,א ם
יישארו כ ל ת פ י ל ו ת י נ ו והפיוטים ע ל מ כ ו נ ם ?
ג .ה א ם מ ו ת ר ל ה ע מ י ד ע ו ג ב ב ב י ת ה כ נ ס ת ?
א ח ר י ב ד י ק ה זהירה ו מ צ פ ו נ י ה אין בידי א ל א ל ק ב ו ע :
ע ל פ י כ ל ה כ ל ל י ם ה ק ב ו ע י ם ועומדים ,ה נ ו ה ג י ם ל מ ע ש ה בדין תוה׳׳ק,
א י ו אלא .ל ה ש י ב ב ש ל י ל ה מ ו ח ל ט ת ע ל ש א ל ו ת א ל ה ,ויש ל ה ב ר י ז ע ל כ ל
השינויים ו ה ח י ד ו ש י ם הני׳ל ב ע ל ד ב ר י ם שאין ל ה ת י ר ם .
לשאלה
א
ת ו ק פ ה ה מ ח י י ב ש ל ד ת ת ו ר ת נ ו מ ב ו ס ם ב ח ל ק ו ע ל ״ ד א ו ר י י ת א ׳ /היינו
מ צ ו ו ת ש נ י ת נ ו ל נ ו ע ל ידי מ ש ה ר ב נ ו ב ת ו ר ה מסיני ,כגון ק ר י א ת שמע ,ז כ י ר ת
יציאת מצרים ,ב ר כ ת התורה ,ב ר כ ת המזון; בחלקו על ת ק נ ו ת ״מדרבנן׳/
כגון ר ו ב ו ש ל נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ה כ ל ו ל ב ס ד ר ה ת פ י ל ו ת הרגיל ,ה ו א ה ״ ס י ד ו ר ״
וכן ע ל ״מנהגים״ ,כגון ח ל ק מ ה ס י ד ו ר ו כ ל הפיוטים ו ה י ו צ ר ו ת וכו׳ ה כ ל ו ל י ם
ב״מחזור״ לימות החגים.
אין צ ו ר ך ל ה ו כ י ח כ א ן ש ב ל מ ה שנצטווינו מסיני א ו מ ד ר ב נ ן ח ו ב ה
עלינו לקיים ל ל א ב ל שינוי .ל א ר ק ס ד ר י ב י ת ה כ נ ס ת ,א ל א כ ל ס ד ר י חיינו
ה ד ת י י ם בנויים ע ל עיקר זה .חיינו ה ם חיים ר ק ב ש מ י ר ת מ צ ו ו ת ד׳ כ פ י
ש נ מ ס ר ו ל נ ו ב ת ו ר ה ש ב כ ת ב ו ש ב ע ״ פ ולפי ת ק נ ו ת וגזירות חז״ל ש ה ו ת ק נ ו
מ ת ו ק פ ה היסודי ש ל מ צ ו ת ה ת ו ר ה ״על פי ה ת ו ר ה א ש ר יורוך״ ) ר מ ב ״ ם ,
הל׳ ממרים פ״א(.
ב א ו ת ה מ י ד ה נ ת ק ב ל ו כ מ ח י י ב י ם א ו ת נ ו ,ע ל פי עיקרי ה ת ו ר ה ש ב כ ת ב
ושבע״פ ,ג ם א ו ת ם ה ד ב ר י ם ש ל א נ מ ס ר ו כ מ צ ו ה מ פ י ה ג ב ו ר ה ,א ף ל א ת י ק נ ו ם
חז״ל ,ה ל א ה ם מ נ ה ג י י ש ר א ל ש י ס ו ד ו ת י ה ם בקודש .מ נ ה ג כ ז ה ה ו א ב ל דבו-
א ש ר נ ת ק ב ל ע ל ידי ק ה ל ע ד ת י ש ר א ל מ ר צ ו נ ם ,ג ם א ם ל א ת ו ק ן מ כ ח ס מ כ ו ת
ג ב ו ה ה יותר .ו מ ע ת ה ,ב מ ו ששני ה ס ו ג י ם ה ר א ש ו נ י ם ,מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה ו ת ק נ ו ת
חז״ל ,מ י ו ס ד י ם ו מ ו ש ר ש י ם ב ק ב ל ת ם מ ר צ ו ן ע ל ידי כ ל ל י ש ר א ל — ״קיימו
וקיבלו״ ) ש ב ת פ ח ע״א ,ש ב ו ע ו ת ל ט ע ״ א ( ו״גמרו וקיבלו״ ) ש ב ת יד ע ״ ב ,
ע״ז ל ו ע ״ א ( — ב ך ג ם קיבלו ה ם מ ר צ ו נ ם ו מ ד ע ת ם א ת ה מ נ ה ג י ם ו ח י ו ב ם
חיוב ג מ ו ר מ צ ד ד ת ת ו ה ״ ק ,ו ה ם נ מ ס ר י ם כ מ צ ו ה מ ח י י ב ת מ א ב ו ת ל ב נ י ם
ו ל ב נ י ב נ י ה ם ,ב ת נ א י שאין ב ה ם מ ש ו ם ״ מ נ ה ג טעות״ ו ל א מ ש ו ם ״ מ נ ה ג שיש
בו איסור״ ,ו ב מ ק ו ר ם ה ם ״ מ נ ה ג ותיקין״ ,היינו ש ה נ ה י ג ו ם אישים מ ו ס מ כ י ם
) ב ב ל י פ ס ח י ם ,מ ד ח נ ו א י ל ך • ,ירושלמי פ ס ח י ם פ ״ ד ה ״ א ( ,
ע ל מ נ ה ג ב ז ה נ א מ ר מ נ ה ג י ש ר א ל ת ו ר ה ה ו א וקיומו ח ו ב ה ו ב י ט ו ל ו
עבירה.
) פ ס ח י ם ירושלמי ו ב ב ל י ה נ ״ ל ; מ ס ב ת ס ו פ ר י ם פי״ד׳ ,מ ר ד כ י
ב ״ מ פ ״ ז ת ש ו ב ו ת ה ר ש ב ״ א ש כ ״ ג ; ת ש ו ב ו ת ריב״ש ל״ד ,מ ״ ד /
;
;
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
קי״א ,קכ״ב ,שצ״ט ,ת ק י ״ ב ; מהר״י קולון ט׳ ,נ״ד ,ק מ ״ ד ; תשב׳יץ
ח״ב ,ק ל ב ; מהר״י איםרלין יא ע ״ ב ] י [ ; ר׳ מ א י ר ב ״ ר י צ ח ק
איזנשטט ,שו״ת פ נ י ם מ א י ר ו ת ח״ג סי׳ לא(.
א פ י ל ו א ם י ב ו א נ ב י א כ א ל י ה ו ו י ב ט ל מ נ ה ג בזה אין שומעין ל ו ) מ נ ח ו ת
ל ב ע״א ,י ב מ ו ת ק ב ע ״ א ( .
ולא רק מנהג שנתקדש מ ח מ ת קבלתו מדורות ראשונים או מנהג
ש נ ת פ ש ט ב כ ל ת פ ו צ ו ת ישראל ,א ל א ג ם מ נ ה ג א ח ר ו נ י ם ,מ נ ה ג ש ל מ ד י נ ה
א ו ש ל עיר ,מ צ ו ה ל נ ה ו ג ע ל פיו ב א ו ת ה מ ד י נ ה א ו ב א ו ת ה עיר .ו א פ י ל ו מ נ ה ג
כזה אינו נהוג א ל א ב ב י ת כ נ ס ת א ח ד מ כ ל ב ת י ה כ נ ס ת ש ב א ו ת ה עיר ,יש
לקיימו ב א ו ת ו ביב״ג ל ל א כ ל שינוי ) פ ס ח י ם נ ע ״ ב ; מהרי״ק ט׳( .ו א פ י ל ו
מ נ ה ג ה מ ק ו ם ה ז ה ס ו ת ר א ת ה מ נ ה ג ה נ ה ו ג ב כ ל ישראל ,יש לקיימו ל ל א כ ל
שינוי ,א ח א ם יש ליישבו א ר ב ד ו ח ק ואין ל ו מ ק ו ר א ל א ב ש י ט ת א ח ד ה פ ו ס ק י ם
ו א ף א ם ה מ נ ה ג ה נ פ ו ץ עדיף ב ה ר ב ה .
) ת ע נ י ת כ ח ע ״ ב ; חולין יח ע ״ ב ; ש ם קטז ע ״ א ; י ב מ ו ת ט ז ;
ת ש ו ב ו ת ה ר א ״ ש ב״ו ,א ׳ ; ריב״ש קכ״ב ,של״ד ,ת ק י ״ ב ; ר ד ב ״ ז
ח״א ,ת ש ״ מ ; מ ה ר י ״ ק ט׳ ,קמ״ד(.
עיקרי הדינים ה א ל ה נוהגים ל ל א י ו צ א מן ה כ ל ל ג ם ל ג ב י מ נ ה ג י
התפילה .בל הפוסקים מכריעים ב ש א ל ו ת של ס ד ר ונוסח התפילה על פי
ה מ נ ה ג ,ו ל א ר ק ע ל פ י מ נ ה ג שנפוץ ב ב ל ישראל ,א ל א ג ם ע ל פי מ נ ה ג
ה מ ק ו ם ה מ י ו ח ד ,ו ה ם א ו ס ר י ם ב ה ח ל ט ב ל שינוי ב ד ר ך קיומו.
) ת ש ו ב ו ת ה ר ש ב ״ א רצ״ג ,תס״ט ,ת״ע ,ל״ז ,ש כ ״ ג ר א ״ ש ד ,ו
כ״ו ,א ׳ ; ריב״ש של״ד ,ת ק י ״ ב ; ת ש ב ״ ץ ח ״ ב ב״ד ע״ב ]?[;
מהרי״ק ט׳ ,נ״ד׳ ,ש ו ״ ת פ נ י ם מ א י ר ו ת ח ״ ג םי׳ ל ״ א ; ר ד ב ״ ז
ח״ג תקל״ב׳ ,וכן ב ס פ ר י ה פ ו ס ק י ם ר מ ב ״ ם ,טור ,שו״ע ,כ ל ב ו ,
א ב ו ד ר ה ם ,רוקח ,מ נ ה י ג ועוד(.
;
;
אפילו חלקים רבים של התפילה השגורה בפי־כל אינם א ל א מ כ ח
המנהג .אמירת הלל בר״ח ו ה ד ל ק ת נרות חנוכה בביהכ״נ אינם א ל א מנהג
ו א ח ע ל פי כן מ ב ר כ י ם עליהן .הרי ל ך ש א נ ו מכריזים עליה ב פ ו מ ב י ״ א ש ר
ק ד ש נ ו ב מ צ ו ו ת י ו וצונו״ ,היינו שהן מ צ ו ה מ פ י נ ו ת ן ה ת ו ר ה .
) ת ע נ י ת ב ח ; ת ש ו ב ו ת ריב״ש קי״א(.
ו ל א ע ו ד א ל א א פ י ל ו ח ל ק י ם כ א ל ה שאין ל ה צ ד י ק ם מ צ ד ה ה ל כ ה
ש ב ת ל מ ו ד א ל א מ כ ח ה מ נ ה ג ,כגון ה ר ב ה פ ר ש י ו ת ו ה פ ט ר ו ת ,קידוש ל י ל
ש ב ת ב ב י ה כ ״ נ ועוד ,א ה ע ל פי כן נ פ ס ק ג ם ל ג ב י ה ם :מ נ ה ג ש ל י ש ר א ל ת ו ר ה .
)תשו׳ ר ש ב ״ א ת״ע ,ל״ז ,ש כ ״ ג ; ריב״ש ל״ד ,מ ( .
,
ה י ו צ א מ ד ב ר י נ ו ,ש ל א ר ק ב ל ב י ט ו ל א ו שינוי ב ס ד ר ה ת פ י ל ה ,א ש ר יסודו
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ד א ו ר י י ת א א ו מ ד ר ב נ ן ,א ס ו ר ב ה ח ל ט ,א ל א א ף ביטול א ו שינוי ש ל נ ו ס ח
א ו ס ד ר ה ת פ י ל ה שאיו יסודו א ל א ב כ ח ה מ נ ה ג ס ו ת ר א ת ה ה ל כ ה ו פ ו ג ע
פ ג י ע ה ק ש ה m aתוה״ק.
ב ר ם ,נ ש א ר ל נ ו עוד ל ה ב י א ר א י ה ש ח ל ק א ח ד של נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ,ה י י נ ו
הפיוטים והיוצרות ,ה ם ב א מ ת ״ מ נ ה ג ותיקין״ ואינם מ כ ל ל ה מ נ ה ג י ם ש י ע ז
ב ה ם איסור שכוחם מוטל בספק .בזמננו הושמעה הדעה שהפוסקים הידיעיכז
ו ה מ ק ו ב ל י ם ב י ו ת ר מ ת נ ג ד י ם ל ה ם ושאין ל ק ב ל ם ב ש ו ם אופן ,מ פ נ י ש ה ו כ נ ם ו
ל ס ד ר ה ת פ י ל ה ״ ש ל א כדת״.
ע ל ט ע נ ה זו יש ל נ ו ל ה ש י ב :
א .ה ע י ק ר ה ר א ש ו ן והעליון ,ש ע ל פיו מ ס ו ד ר י ם כ ל חיי ה מ צ ו ו ת ו ה ד ר !
בין ב צ י ב ו ר בין ביחיד ,ה ו א ש ה ו ל כ י ם א ח ר הרוב ,א ח ר י ר ב י ם ל ה ט ו ת ,ו ה ל כ ת
זו ק ו ב ע ת ל מ ע ש ה ש ד ע ת ר ו ב ה פ ו ס ק י ם היא ה מ כ ר ע ת ו ד ע ת המיעוט ב ט ל ת
ואין ל ה ת ח ש ב ב ה )חושן מ ש פ ט כ״ה ,בי(.
ב .א ם ה ר ו ב אינו ברור ,א ב ל ל מ ע ש ה נוהגים ב ב ר כ א ח ת מ ש ת י
ד י ע ו ת ,הרי ה מ נ ה ג ה ו א ה מ כ ר י ע ו ה פ ו ס ק ע ל פי ה ד ע ה ה א ח ר ת אינו א ל *
טועה .ל כ ן א מ ר ו ח ז ״ ל :כ ל מ ק ו ם ש ה ל כ ה ר ו פ פ ת בידך ,פ ו ק חזי מ א י ע כ * 7
ד ב ר ,צ א ו ר א ה כ י צ ד נ ו ה ג העם .ו כ ן :שאין ה ל כ ה נ ק ב ע ת ע ד שיהיה מ נ ה ג
) ס נ ה ד ר י ן ו ע ״ א ; מ ס כ ת ס ו פ ר י ם פי״ד ה י ״ ח ; חו״מ כ״ה ,ב ׳ ; ש״ר ש ם ( .
ג .ועוד ,מ ע ו ל ם ל א ה ו ש מ ע ו ב ס פ ר י ה פ ו ס ק י ם ד ע ו ת ה ח ו ל ק ו ת ע ל
הפיוטים כ ש ל ע צ מ ם .כ ב ר זה כ א ל ף ש נ ה ה ם ח ל ק ש ל ת פ י ל ו ת ה מ ו ע ד י ם
ב מ ח צ י ת עם ישראל לפחות ,והעתיקים שבהם נתחברו ב מ א ה ה ע ש י ר י ת
ו ה ח ד ש י ם ב י ו ת ר ב ת ח י ל ת ה מ א ה ה א ר ב ע עשרה .א פ י ל ו ה פ ו ס ק י ם ש ע ר ע ר ו
ע ל ק ב ל ת ם מ צ ד ה ה ל כ ה ,ל א ע ר ע ר ו א ל א ע ל שילובם ב א ו ת ן ה ת פ י ל ו ת
ש א ס ו ר ל ה פ ס י ק בהן .ו א ה ע ל פי כן ה ם ל א היו א ל א יחידים ו ד ע ת ם ב ט ל ה
ב ר ו ב ם ה מ כ ר י ע ש ל ח כ מ י י ש ר א ל עפ״י א ו ת ו ה ע י ק ר ה ר א ש ו ן ה נ ו ה ג ב פ ס י ק ת
ה ל כ ה ל מ ע ש ה .ר ו ב ה פ ו ס ק י ם ל א ר א ו בפיוטים ה מ ת א י מ י ם ל ר ו ח ה ח ג מ ש ו ש
ה פ ס ק ה ב ת פ י ל ה ,א ל א א ד ר ב ה ,ה ם ה ת י ר ו א ו ת ם עפ״י דין ובר נ ה ג ו ל ה ל כ ה
ולמעשה.
ד .איננו יודעים א ל א ע ל שנים מבין כ ל ה ג א ו נ י ם ו ה ר א ש ו נ י ם ש ע ר ע ר ו
כ נ ג ד א מ י ר ת פיוטים ב א מ צ ע ה ת פ י ל ה ,ו ה ם ה ר מ ״ ה ו ה ר מ ב ״ ם ,ואולי ג ש
בה״ג .ל ע ו מ ת ם ע ו מ ד י ם ר ב ע מ ר ם גאון ,ר ב כ ה ן צדק ,ר ב פ ל ט א י גאון ,ר ׳
יוטה טוב עלם ,ר ב ס ע ד י ה גאון ,ר ב ה א י גאון ,ר׳ א ל י ה ו הזקן ,ר ב נ ו י ו נ ה ,
ר׳ קלונימוס ,ר׳ שמעון ה ג ד ו ל ,ר ב נ ו ח נ נ א ל ,ר ב נ ו ת ם ,בעלי ה ת ו ס פ ו ת ,
ה ר א ב ״ ד ,ה ר א ״ ש ,ה ג ה ו ת מיימוניות ,ה ר ש ב ״ א ה ת ש ב ״ ץ ,ס פ ר ה מ נ ה י ג
ו ה כ ל ב ו .כ ל א ל ו מ ת י ר י ם א ת שילוב הפיוטים.
) ה ג ה ו ת מיימוניות ,ה ל ׳ ת פ י ל ה פ״ו ה ״ ג תום׳ ב ר כ ו ת יא ע ״ *
;
4
www.daat.ac.il
הרצוגש א ל ; רא״ש ,ב ר כ ו ת םוח
מכללתא ל י
דעת -ד״ה
אתרע ״ א
ד״ה א ח ת ; ש ם ל ד
פ ״ ה ; ב״ח ,א ו ״ ח ם ״ ח תשו׳ ה ר ש ב ״ א ת ם ״ ט ; ר ב נ ו יוגה ע ל
הרי״ף ,ב ר כ ו ת פ ״ א ; מ ר ד כ י שם .וכן מ ו ב א י ם פיוטים ב ת ו ס פ ו ת
ב ע ש ר י ם וששה מ ק ו מ ו ת בש׳׳ם ,ד ב ר ה מ ע י ד ע ל א מ י ר ת ם ה ב ל ת י
מעורערת באמצע התפילה(.
;
ה .ו ל ב ם ו ך מ צ ט ר פ י ם ל ש ו ר ה ח ש ו ב ה זו של ה פ ו ס ק י ם ה מ ק ו ב ל י ם
עלינו ג ם מ ח ב ר י הפיוטים ו ה י ו צ ר ו ת ב ע צ מ ם ,וביניהם — ,מ ל ב ד א ל ה ש ה ז כ ר נ ו
כבר ,ר׳ א ל י ה ו הזקן ,ר ב ה א י גאון ,ר ב נ ו ת ם ,ור׳ יוסח טוב ע ל ם — ,גדולי
ישראל כר׳ א ל ע ז ר ה ר ו ק ח ,ר׳ א ל י ע ז ר ב ״ ר נתן ,ר׳ ברור ,ר ב נ ו ג ר ש ם מ א ו ר
הגולה ,ר׳ י צ ח ק ב״ר מ א י ר ועוד.
א נ ו מגיעים ,א פ ו א ל מ ס ק נ ה ש א י נ ה נ י ת נ ת לערעור ,ש מ נ ה ג הפיוטים
והיוצרות ל א נ כ נ ס ל א ו צ ר ת פ י ל ו ת י נ ו ש ל א כ ד ת ת ו ר ה ,ושאין מ ע ר ע ר י ם
עליו גדולים מבין ה פ ו ס ק י ם ה ח ש ו ב י ם ו ה מ ק ו ב ל י ם ביותר ,ו ש ה ו א אינו מ נ ה ג
שיש צ ו ר ך ליישבו ,ש א פ י ל ו א ז היינו חייבים לקיימו ל ל א שינוי כנ״ל .ו ל א זו
ב ל ב ד ,א ל א א ד ר ב ה ,מ נ ה ג זה מ י ו ס ד ע ל מ ש ע נ ת ח ז ק ה ב י ו ת ר ש ל ה ל ב ה
ומקורו בגדולי י ש ר א ל ה נ מ נ י ם בין גדולי ה פ ו ס ק י ם .ו א ם כן ה ו א מ נ ה ג מ ו ס מ ך ,
א ש ר ר ק מ נ ה ג י ם א ח ר י ם מ ע ט י ם מגיעים ל ק ר ס ו ל י ו מ ב ח י נ ת ת ו ק פ ם וחיובם,
ומעטים עוד י ו ת ר ה ם א ל ו שעולים עליו ,ו ה מ ב ט ל י ם א ו ת ו מ כ ח י ש י ם א ת
העיקרים א ש ר ע ל י ה ם נ ש ע נ י ם ב ל חיי ה ת ו ר ה והמצוות.
א כ ן בימי ה א ח ר ו נ י ם ה ו ש מ ע ו מ ד י פ ע ם ב פ ע ם ד ע ו ת ש ל יחידים ש ק מ ו
נ ג ד ה ו ס פ ת הפיוטים ,א ם כי ל ר ו ב ר ק נ ג ד א מ י ר ת ם ב א מ צ ע ב ר כ ו ת ק ר י א ת
שמע .א פ י ל ו מ ר ן ר״י ק א ר ו ב ש ו ל ח ן ערוך ) א ו ״ ח ם״ח וקי״ב( מ ת נ ג ד ל ה ם ,
ו ג ם ה ר מ ״ א אינו ח ו ל ק עליו לחלוטין ב נ ו ג ע ל א מ י ר ת ם ב ב ר כ ו ת ק״ש .א ב ל
ע ם ז א ת מ ע י ר ה ר מ ״ א ב ה ל כ ו ת ת פ י ל ה סי׳ קי״ב ) ם ״ ב ( :״וכן נוהגים ב כ ל
מ ק ו ם ל א מ ר ם ״ )והכוונה ל א ו מ ר ם ב ת ו ר ח ז ר ת הש״ץ( .וכן ה ע ו ב ד ה שאין
שמים ל ב ל פ ס ק דינו ש ל מ ר ן מהר״י ק א ר ו זה כ ש ל ו ש מ א ו ת ש נ ה נ ו ט ל ת
מ מ נ ו כ ל מ ש מ ע ו ת ל ג ב י ה ל כ ה ל מ ע ש ה .ו א ם כ ב ר ראינו ל ע י ל ש ב מ ק ו ם
ש ה ה ל כ ה ר ו פ פ ת מ כ ר י ע ה מ נ ה ג ,ק ל ו ח ו מ ר ש ד ע ה יחידה ב ז א ת ל ג ב י מ נ ה ג
מ ת ב ט ל ת לגמרי ל ע ו מ ת ד ע ת ם ש ל רוב רובם של הפוסקים המוסמכים.
ל פ י כ ך כ ל נסיון ל ה ו צ י א קטעים מ ס ד ר ה ת פ י ל ה ה מ ק ו ב ל ,ו ל ו א ד ק פיוט
א ח ד ,ו א פ י ל ו ר ק ל ה ע ב י ר ו ל מ ק ו ם א ח ר ב ס ד ר ה ת פ י ל ה ,נ ד ח ה ע ל ידי פ ו ס ק י ם
ב ע ל י כזמבות וחשיבות .ועיין ב ת ש ו ב ת ו ה מ ע נ י י נ ת ב י ו ת ר ש ל הרדב״ז ,א ח ד
ה פ ו ס ק י ם ה מ כ ר י ע י ם ב מ א ה ה ש ש עשרה ,ח ל ק ג׳ סי׳ ל״א.
היוצא מדברינו ,ש ה ת ש ו ב ה ל ש א ל ה א׳ ברורה .אילו היינו מ ס כ י מ י ם
לשינויים שרוצים ל ה נ ה י ג ב ק ה ל כ ם ,ל א היה בזה א ל א מ ש ו ם ס ת י ר ה ג מ ו ר ה
ל ב ל העיקרים ה נ ו ש א י ם ע ל ג ב ם א ת כ ל הבנין ש ל חיי ד ת נ ו .ו ל א ר ק שינויים
שיוזמים א ל ו המעיזים ל פ ג ו ע ב ת ק נ ו ת חז״ל מימי א נ ש י כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה ,כגון
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה פ ט ר ו ת ו ב ר כ ו ת ,א נ ו אוסרים ,א ל א ג ם א ט ו ר ל ס ל ק ,ל ב ט ל א ו ל ש נ ו ת מנהגי
ת פ י ל ה ש נ ת ק ד ש ו ב א ל פ י שנים.
לשאלה
ב
מ ע ת ה נ ב ו א ל ד ו ן ב ש א ל ה ה ש נ י ה ש ל מ כ ״ ת :ה א ם מ ו ת ר ל ה ו ס י ף לסדר
ה ת פ י ל ה ,ש כ ש ל ע צ מ ה ל א ה ו כ נ ס ב ה כ ל שינוי ,ת פ י ל ו ת ופיוטים בלשון
אשכנז ?
ב ר צ ו נ י ל ה ע י ר ב ת ח י ל ה ש ג ם ל ה ו ס י ף ת פ י ל ו ת ופיוטים בלשון הקודש
אינו ד ב ר מ ו ת ר ב כ ל מ ק ו ם ו ל ל א סייג .ב מ י ו ח ד אין ל ה ת ע ל ם ל ע ו ל ם מן
ה ע ו ב ד ה ש ס ד ר ו נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ה ם ד ב ר י ם ה מ ס ו ר י ם ל ר ש ו ת ה ש ל הקהלה,
אין ל ה ו ס י ף ש ו ם ת פ י ל ה ח ד ש ה ב כ ל לשון ש ה י א ל ל א ה ס כ מ ת ב ל הברי
ה ק ה ל ה .ת פ י ל ו ת ש ל ציבור הן .ל ל א ה ס כ מ ת ה ק ה ל ה אין א ד ם ר ש א י אפילו
ל ע ב ו ר ל פ נ י ה ת י ב ה ,ו ע ל פי דין א פ י ל ו יחיד ה מ ו ח ה כ נ ג ד מינויו של ש״ץ
שומעין לו ,בי ה ו א ש ל י ח ה צ י ב ו ר ואין א ד ם נ ע ש ה ש ל ו ח ו ב ע ל כ ו ר ח ו )או׳׳ח
נ״ג סי״ט( .ש״ץ צריר ל ה י ו ת מ ר ו צ ה ל ע ם ,היינו נ ו ח ל ב ר י ו ת ומסכימים
ל ת פ י ל ת ו )רשי׳י ת ע נ י ת טז ע ״ א ( .ק ל ו ח ו מ ר ש א י ש אינו ר ש א י להשמיע
ד ב ר ב ש מ י ש ל א ה ס כ מ ת י עליו כלל ,כי ב ל ה ת פ י ל ו ת ש נ ת ק ב ל ו ל ס ד ר
ה ת פ י ל ו ת שבציבור ,נ א מ ר ו ת ב ש מ ה ש ל ה ק ה ל ה בולה .ו א ם ר ו ב ה מ ת פ ל ל י ם
מ ב ק ש י ם ל ה נ ה י ג ב כ ח ב ב י ת ה כ נ ס ת ת פ י ל ו ת וזמירות ל מ ר ו ת מ ח א ו ת י ו של
המיעוט ,הרי ב כ ך יוציא א ת המיעוט מן ה ת פ י ל ה ב צ י ב ו ר ו ל ב ר אין ל ו ז כ ו ת
ב ש ו ם פ נ י ם ואופן.
א כ ן י ת כ ן ש מ ו ת ר ל ר ב א ו ל ד ר ש ן ל ה ו ס י ף ו ל ו מ ר ת פ י ל ה ת ו ך כדי
ד ר ש ת ו ,א ב ל אין זה ד ו מ ה כ ל ל ל א מ י ר ת ת פ י ל ו ת מ ח ו ד ש ו ת ב ס ד ר ה ת פ י ל ה .
ה ר ב ב ד ר ש ת ו אינו מ ב ט א ב ת פ י ל ה מעין זו א ל א א ת ע צ מ ו ; ל ע ו מ ת ז א ת ,
ה ו ס פ ת ת פ י ל ו ת ב צ י ב ו ר נ ו ע ד ל ה ת ו ק ף ש ל ה ת ב ט א ו ת ה ק ה ל ,ו ז א ת אין
ל ה ת י ר א ל א א ם כן ה ס כ י מ ו מ ר א ש כ ל בני ה ק ה ל ה ל א מ י ר ת א ו ת ם פ ר ק י
ת פ י ל ה מ ו ס פ י ם .ל ל א ה ס כ מ ה זו א ס ו ר ה ה ה ו ס פ ה ,הן ע ל ה ר ב ,הן ע ל ראשי
ה ק ה ל ,ו ס ב ר ה ה י א ש ב מ ק ר ה זה א פ י ל ו ה מ י ע ו ט הקטן ב י ו ת ר יש בידו ל מ ח ו ת
ולעכב.
א י ס ו ר ה נ ה ג ת ת פ י ל ו ת ב ת פ י ל ת ה צ י ב ו ר בלשון א ש כ נ ז ו ב כ ל ל בלשון
א ח ר ת מ ל ב ד לשון ה ק ו ד ש ש ל ה מ ק ר א ה ו כ ר ע ל ד ע ת נ ו ע ל יסוד ה א מ ו ר
ב ת ש ו ב ת נ ו ל ש א ל ה א׳ .א מ נ ם בן ,ה מ ש נ ה ב ס ו ט ה )ז ,א ( מ ת י ר ה ל ה ת פ ל ל
ב ב ל לשון ו ב פ ר ט בציבור .א ו ל ם כ ב ר כ ת ב ר ב נ ו יונה ) ב ר כ ו ת פ ״ ב ( ש ה ד ב ר י ם
א מ ו ר י ם ר ק ל ג ב י מי ש א י נ ו יודע לשון ע ב ר י ת .
ג
ו ב כ ן אין ה ל כ ה זו א מ ו ר ה א ל א ל ג ב י יחיד ה מ ת פ ל ל ע ם ה צ י ב ו ר ואינו
3
נוהג שפשט אז וחדר גם לבתי כנסת של חרדים.
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יודע לשון עברית .ר ק ל ו מ ו ת ר ל ה ת פ ל ל ב ש פ ת א מ ו ,שכן אין ל ה ע ל ו ת ע ל
ה ד ע ת שציבור ש ל ם ב י ש ר א ל אינו יודע לשון הקודש.
ועוד ,בירושלמי ס ו ט ה ) ש ם ( הושוו ק ר י א ת ש מ ע ו ת פ י ל ה ל מ ק ר א מ ג י ל ה
ל ג ב י ה ה ל כ ה ש א ם היה יודע א ש ו ר י ת ולעז ,אינו יוצא א ל א אשורית.
י ת ר ע ל בן ,ע ו ב ד ה היא שאין עליה חולקין ,ש ע ל א ח ד ב ר י ה מ ש נ ה ה ה י א
ל א ה ת פ ל ל ו ב ב ת י ה כ נ ס ת זה א ל פ י י ם ש נ ה א ל א ב ל ש ו ן ע ב ר י ת ו ב ל ש ו ן
א ר מ י ת ,שהן ל ש ו נ ו ת ה ק ו ד ש ש ל ה מ ק ר א ,ו מ כ א ן שהן ל ש ו נ ו ת ה ת פ י ל ה
ה ב ל ע ד י י ם ב ב י ת ה כ נ ס ת .די ב ע ו ב ד ה זו ל ה צ ה י ר ע ל ייחוד הלשון ה ע ב ר י ת
ו ה א ר מ י ת כלשון ת פ י ל ת ה צ י ב ו ר ו ע ל א י ס ו ר כ ל לשון א ח ר ת .א ח ע ל פי
ש ב ש א ר עניינים א נ ו א ו מ ר י ם ״ ל א ר א י נ ו א י נ ה ראיה״ ,ה ר י ל ג ב י מ נ ה ג י ם ,
ו כ ל שכן ל ג ב י מ נ ה ג ע ת י ק ו נ פ ו ץ שכזה ,יש ג ם ב ע ו ב ד ה ה ש ל י ל י ת ש ל א
ש מ ע נ ו ו ל א ראינו ה י פ ו כ ו ש ל ד ב ר מ ש ו ם ר א י ה שאין ע ל י ה ת ש ו ב ה ) ר א ה
חו״מ ל״ז ,כ ״ ב ; ש״ר ש ם ; יו״ד א׳(.
ו א ל יחשוב א ד ם ש ר ק ב ז מ נ נ ו נ ת ח ד ש ה ה מ צ י א ו ת ש ל א י -י ד י ע ת ה ל ש ו ן
ה ע ב ר י ת ,ב א ו פ ן ש מ ת ב ק ש ת ה נ ה ג ת ה ש ל לשון ה א ם ב ס ד ר ה ת פ י ל ה .ג ם
בימי ק ד ם היו ר ב י ם ש ל א היו ב ק י א י ם בלשון ה ע ב ר י ת .ג ד ו ל ה מזו ,א פ ש ר
ל ה ו כ י ח ב מ י ד ה ר ב ה ש ל ו ד א ו ת שבימי ה ת ל מ ו ד ב ו ר ו ת ם ש ל ע מ י ה א ר ץ
ב ש פ ה ה ע ב ר י ת ה י ת ה ע מ ו ק ה ו נ פ ו צ ה י ו ת ר מ א ש ר א פ י ל ו בימינו .א ח ב י מ י ה ם
ש ל ע ז ר א ה ס ו פ ר ואנשי כנה״ג ,שייסדו א ת ס ד ר ה ת פ י ל ה ה מ ק ו ב ל בימינו,
ה י ת ה הלשון ה ע ב ר י ת ר ח ו ק ה מ א ד מ ל ה י ו ת ה ש פ ה ה מ ו ב נ ת ל כ ל ע ם ישראל,
ע ד כ ד י כ ר ש א ו ת ו ע ז ר א ה ס ו פ ר ,ש ח י ב ר א ת ת פ י ל ו ת י נ ו בלשון ה ע ב ר י ת ,
נ א ל ץ ל ה ו ס י ח ל ק ר י א ת ה ת ו ר ה ת ר ג ו ם א ר מ י ל מ ע ן ת ה י ה ת ו ר ת ד׳ מ ו ב נ ת
לכל.
מייסדי ת פ י ל ו ת י נ ו ע מ ד ו א פ ו א כ ב ר ב ע צ מ ם ל פ נ י ה ש א ל ה ,א ם ל ח ב ר ן
בלשון ה ע ב ר י ת א ו בלשון ה א ם ,ו ה ם ה כ ר י ע ו ל ט ו ב ת הלשון ה ע ב ר י ת .ו ד א י
עשו כן מ ת ו ר נימוקים כ ב ד י מ ש ק ל ,הן מ צ ד ע צ ם מ ה ו ת ה ת פ י ל ה בציבור ,הן
מ צ ד מ י ב ל ו ל מ ש מ ע ו ת ה ש ל הלשון ה ע ב ר י ת ל ג ב י כ ל ל ה א ו מ ה מ ב ח י נ ה ד ת י ת .
נימוקים א ל ה ב ו ל ט י ם ג ם לעינינו ב ב ה י ר ו ת כ ה ר ב ה ,ע ד ש כ ל א ד ם ש א י נ נ ו
מ ס ו נ ו ו ר מ ב ח י נ ה מ פ ל ג ת י ת חייב ל ק ו נ ן ג ם בימינו ע ל ה ע ל מ ו ת ה ש ל ה ל ש ו ן
העברית מ ת ו ך ס ד ר ה ת פ י ל ו ת כעל ה מ כ ה האנושה ביותר שהוכה קיומה
החיוני ש ל ה י ה ד ו ת ו ה א ו מ ה היהודית .ה כ ר ע ה זו נ ש א ר ה זה א ל פ י י ם ש נ ה
ו ע ד ע ת ה ב ב ח י נ ת ה ל כ ה פ ס ו ק ה ,והיה ע ל י נ ו ל נ ה ו ג ע ל פיה ל ל א סייג א ח
א ל מ ל א ל א נ ת ק ד ש ה לשון ה מ ק ר א כלשון ת פ י ל ו ת י נ ו כ מ נ ה ג בן א ל פ י י ם
שנה ,מ נ ה ג א ש ר ב ל א ו הכי א ו ס ר ל נ ו א ת ה נ ה ג ת ה ש ל כ ל לשון א ח ר ת .
לשאלה
ג
ב א ש ר ל ש א ל ה זו ,היינו ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב ב ת פ י ל ת הציבור ,א י נ נ ו ר ו א י ם
כ ל א פ ש ר ו ת ל ה ת י ר ז א ת עפ״י דין ב א י ז ו צ ו ר ה שהיא.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידוע ש ה ש מ ע ת ק ו ל ב כ ל י שיר ב ש ב ת ו ב מ ו ע ד א ס ו ר ה ל נ ו ב כ ל ה ת נ א י ם .
כ ל היודע ש א פ י ל ו הביוונון ג ר י ד א ש ל ב ל י מ י ת ר א ו בלי נ ש י פ ה יש ב ו מ ש ו ם
א י ס ו ר ד א ו ר י י ת א ,חייב ל ה ו ד ו ת שאין ל ו מ ר בימינו ע ל כגון ד א ״אין א נ ו
בקיאין בעשיית בלי שיר״ .ו א פ י ל ו אין אולי ל ח ש ו ש כ ל כ ך ל ע ש י י ת כ ל י ש י ר
ל ג ב י העוגב ,הרי ש ב כ ל ז א ת ב ר ו ר עפ״י כ ל ה ה ל כ ו ת ה נ ו ג ע ו ת ב ד ב ר ש א י ן
ל ח ל ק ב ש ו ם א ו פ ן בין כ ל י ה נ ג י נ ה השונים .ד ב ר זה יוצא ל א ר ק מן ה כ ל ל
ש ב כ ל ת ק נ ו ת ח ז ״ ל :״יאמרו כ ל הםריקין אםורין וכוי ,ל א פלוג״ ) פ ס ח י ם
ל ז ע ״ א ( ,א ל א מ פ נ י ש ב ר ו ר ש כ ל ה ש מ ע ת קול נגינה ב א מ צ ע ו ת כלי א ס ו ר ה
מ ש ו ם עשיית כ ל י שיר ,א פ י ל ו אין ח ש ש כ ז ה ל ג ב י כלי מסוים ,כגון ל ה ק י ש
ע ל ה ד ל ת וכיו״ב .ה ט ע ם ה ו א ש ל א י ב ו א ו ב ש ו ם א ו פ ן לידי ח י ל ו ל ש ב ת
ד א ו ר י י ת א ע ל ידי תיקון כלי.
ל פ י כ ך ל א ייעלה ע ל ה ד ע ת ל ה נ ה י ג א ת ה ע ו ג ב א ל א ב א ו פ ן ה נ ז כ ר ב א ו ״ ח
של״ח ,ב :ל נ ג ן ע״י נכרי ב כ ל י שיר ב ח ו פ ו ת ,ו ע ל ס מ ך ה כ ל ל ש ל ה י ת ר
ש ב ו ת ד ש ב ו ת ב מ ק ו ם מצוה .א ו ל ם ג ם ז א ת נ ר א ה ל נ ו ב ג ד ר א י ס ו ר מ ו ח ל ט
מ ת ו ך השיקולים ה ב א י ם :
א .ה כ ל ל ש ל ה י ת ר ש ב ו ת ד ש ב ו ת ב מ ק ו ם מ צ ו ה ל א נ ת ק ב ל ע ל י ד י
ב ל ה פ ו ס ק י ם ואין ל ג ב י ו ה ל כ ה פ ס ו ק ה ב מ ו ח ל ט )או״ח ש״ז ,ה ( .
ב.
שהקלו
הסכמה
למקר ם
ה ה י ת ר ה נ ״ ל ל נ ג ן ב ח ו פ ו ת ע״י נכרי ה ו א י ו ת ר ל י מ ו ד ז ב ו ת ע ל א ל ה
ב ד י ע ב ד ל ג ב י נ ו ה ג ש פ ר ץ בימיהם ,א ר ב ש ו ם א ו פ ן אין בו מ ש ו ס
ל ד ב ר ל כ ת ח י ל ה וב״ש שאינו בנין א ב ל ל מ ו ד הימנו ה ל כ ה ל מ ע ש ה
אחרים.
ג .א פ י ל ו נ ת ק ב ל ה ה י ת ר ה ל ב ה ל מ ע ש ה ,ב ב ר ה ו כ ח ב מ ג ן א ב ר ה ם ,סי׳
ש״ז ,ה ,ש״אין מ ד מ י ן ד ב ר ל ד ב ר בעניני השבותים״.
ד .א פ י ל ו נ ס כ י ם ל כ ל ט ע נ ו ת י ה ם ב ה ל כ ה ,עדיין צ ר י כ י ם א נ ו ל ה ב י א
ר א י ה ע ל העיקר ,והוא ,ש ה ש מ ע ת נ ג י נ ת ה ע ו ג ב ב ש ע ת ה ת פ י ל ה מ צ ו ה ה י א
ו ל א ה פ ר ע ה .ע ב ו ד ת ד׳ ב י ש ר א ל צ ר י כ ה ל ה י ו ת ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ״ ת פ י ל ה ׳ /
הווה א ו מ ר ,ל ד ב ר א ל ל ב ו ש ל א ד ם מ ת ו ך ד ע ת צ ל ו ל ה ,ו ל א ל ע ו ר ר ד מ י ו נ ו ת
ו ר ג ש ו ת ע מ ו מ י ם ע ל ידי א מ צ ע י ם מ ל א כ ו ת י י ם כגון ה ש פ ע ת המוסיקה .ליווי
ה ת פ י ל ה ע ל ידי כ ל י א ד י ר כ ח בעוגב ,ה מ ש ת ל ט ע ל כ ל מ ע מ ד ה ת פ י ל ה ,
מ פ ר י ע בעללל ל כ ו ו נ ה ה א מ י ת י ת ש ל ה ת פ י ל ה ל פ י ת פ י ס ת היהדות.
ה .כ ל ה ת פ י ל ה ב צ י ב ו ר א י נ ה ־ א ל א א מ צ ע י ל ע ב ו ד ת ד׳ ה נ כ ו נ ה ,ש ה י א
ה ש מ י ר ה ה נ א מ נ ה ש ל מ צ ו ו ת ת ו ר ת די .כ ל כ ו ו נ ה ש ב ל ב ו כ ל זעזוע ש ב נ פ ש
א י נ ם שקולים כ נ ג ד ה ה פ ס ד הקטן ב י ו ת ר שייגרם ל נ א מ נ ו ת נ ו ל ת ו ר ה ו ל ק י ו ם
מ צ ו ו ת י ה ע ל ידי ב ל נ ד נ ו ד ע ב י ר ה ש ה ו ת ר ה בציבור.
ל א ו ר כ ל השיקולים ה א ל ה אין מ נ ו ס מ ק ב י ע ת א י ס ו ר ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב
כ ב ר ב ש ל ב זה ש ל דיוננו.
א ו ל ם שיקול נ ו ס ח יציג ה נ ה ג ה זו ב ד ב ר שאין ה ד ע ת ס ו ב ל ת ו ב ל ל ו ע י ק ר ,
8
www.daat.ac.il
דעת -
הרצוגו ת ב מ ק ו ם מ צ ו ה ״ מ ו כ ר ח י ם
מכללתד ש ב
״שבות
אתרל ל
א ל ה ה ט ו ע נ י ם ל ה י ת ר ע ל יסוד ה כ
ל ה ח ש י ב א ת נ ג י נ ת ה ע ו ג ב בזמן ה ת פ י ל ה כ מ צ ו ה ,כ ד י שיוכלו ל ה כ נ י ס א ו ת ה
ל כ ל ל הזה .הווה אומר ,ה ם מ ו כ ר ח י ם ל ה ח ש י ב א ת נ ג י נ ת ה ע ו ג ב ב מ ע ש ה
בעל משמעות דתית מהותית ובהשלמה ממשית לתפילה מבחינת רגשות
ה ל ב והנפש .א ו ל ם א ם כן ה ד ב ר ,א ם יש כ א ן מ צ ו ה ,הרי ש ע ל א ח ת כ מ ה
ו כ מ ה ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב א י נ נ ה א פ ש ר י ת כ ל ל ועיקר .כי א י כ כ ה יוכלו לקיים
מ צ ו ה ש ב ע ב ו ד ת ד׳ ,כ ב י כ ו ל ח ל ק ח ש ו ב כ ל בר ש ל ה ת פ י ל ה ,ע ל ידי נ כ ד י !
] ה ע ר ת שוליים :אין צ ו ר ר ל ה ז כ י ר כ א ן שענין זה ר ח ו ק כ ר ח ו ק מ ז ר ח מ מ ע ר ב
מדין נכרי ה מ ב י א ש ו פ ר ל ת ק ו ע ב ו ואיזמל ל מ ו ל בו ,ש כ ן ש ם מ ב י א ה נ כ ר י
א ת ה כ ל י ו ה י ש ר א ל מקיים א ת המצוה .כיוצא ב ז ה נ כ ר י ה מ נ ג ן ב ח ו פ ה ,שבן
ה י ש ר א ל ה ו א שמקיים א ת ה מ צ ו ה ל ש מ ח חו״כ ,שכן ה ו א זה ה ג ו ר ם ל ה ם א ת
ה ה נ א ה ש מ ש מ ח ת אותם [.כ ל יהודי ב ר ד ע ת יבין ש ד ב ר ז ה ל א יתכן ,א ל א
א ם כן נ ר צ ה ל ה ש פ י ל א ת ע ב ו ד ת ד׳ לענין ש ל ח ו כ א ו א ט ל ו ל א .נ ת א ר ל ע צ מ נ ו
נגינת פ ת י ח ה ש ל העוגב ,א ש ר ת כ י ן א ת ק ה ל ה מ ת פ ל ל י ם ל ק ר א ת ה כ ו ו נ ה
הרצויה ב ת פ י ל ה ; ל א ח ר י ה נ ג י נ ת ביניים ש ת כ ל י ת ה ל ר ו מ ם א ת ה ר ג ש ו ת
וההגיגים ש ע ל ו בזמן ה ת פ י ל ה ; ולבסון* נ ג י נ ת ה ס י ו ם ש ת ס ב ם א ת ב ל צלילי
ה ה ת ע ו ר ר ו ת ה ר ו ח נ י ת ו ה ר ג ש י ת ע ל מ נ ת שבני ה ק ה ל י ת ח ז ק ו ב ה ם ב ד ר כ ם
מ ב י ת ד׳ ל ב ת י ה ם — והרי פ ח ו ת ח ש ו ב מ ב ר ל א יובל ליווי ה ת פ י ל ה ע ל ידי
כלי נגינה ל ה י ו ת ,א ם ב כ ל ל יש ל ה ת י ר ו ,ק ל ו ח ו מ ר ל ה ח ש י ב ו מצוה .ו ע ת ה
נ ת א ר ל ע צ מ נ ו ש ב ל ז א ת יבוצע ע ל ידי נכרי ,ו נ ש א ל א ת עצמנו ,מ ד ו ע א פ ו א
ל א נ מ נ ה נכרי ג ם ל ה י ו ת ש״ץ א ו ד ר ש ן י הרי צלילי ה ע ו ג ב א מ ו ר י ם ל מ ל א
ת פ ק י ד שניהם ,ל ה ש מ י ע ד ב ר י ם היוצאים מן ה ל ב כ מ ו הש״ץ ו ל ה ש מ י ע
ד ב ר י ם ה נ כ נ ס י ם א ל ה ל ב ב מ ו הדרשן ,ושניהם — בידי נכרי י אכן ,ה ת ס ב ו כ ת
ה ז א ת ש ב ה מ צ ו י ה כ ל ה ש א ל ה ה ז א ת היא ב ה ג ד ו ל ה ,ע ד ש ר ק ה ש ט ח י ו ת
ה מ ס ו נ ו ו ר ת ש ל שוחרי ה ר י פ ו ר מ ה והחיקוי ה מ ו ד ר נ י י ם ש ל נ ו י כ ו ל ה ה י ת ה
ל ע ו ר ר א ת העניין הזה ,כ ל שבן ל ה ב י א א ו ת ו לידי ביצוע ,כ פ י ש כ ב ר ק ר ה
פ ה ושם .נ ג י נ ת ה ע ו ג ב ב ש ב ת ו ב מ ו ע ד בידי יהודי היא ע ב י ר ה • ,נ ג י נ ת ה ע ו ג ב
בידי נכרי ה י א ק ר י ק א ט ו ר ה ! *
בל ה ד ב ר י ם ש ה ע ל י נ ו ע ד כ ה מ ו כ י ח י ם ש מ צ ד הדין אין כ ל א פ ש ר ו ת
כ ל ל ועיקר ל ה נ ה י ג ליווי ת פ י ל ו ת י נ ו ע ל ידי כלי נגינה בימי ש ב ת ומועד.
א ו ל ם ל ג ב י ה ע ו ג ב יש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן היבט נוסה ב ע ל מ ש ק ל .היה זה מ ת ו ף
ה ר ג ש ה נ כ ו נ ה מ א ד ,ש מ י ד כ ש ע ל ה ע ל ה פ ר ק עניין ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב ב ב י ת
י ש ר א ל ק ר א ו עליו ת ג ר ע ל יסוד ה כ ל ל ״ ל א ת ל כ ו ב ח ו ק ו ת הגוי״ ) ו י ק ר א
ב ,בג( ו ר א ו ב ו ה נ ה ג ת יסוד ל א ־ י ה ו ד י ל ת ו ף ה ת פ י ל ה בציבור .ו ז א ת א מ ת
ל א מ י ת ה .א פ י ל ו ל ש י ט ת מהרי״ק ,שדין ח ו ק ו ת הגויים אינו נ ו ה ג א ל א ב מ נ ה ג י
זנות א ו ב ד ב ר י ם הקשורים ק ש ר כ ל ש ה ו ב פ ו ל ח ן נכרי א ו ב ד ב ר י ם שאין
כ ו ו נ ת ם ידועה ע ו ד ולכן יש ל ח ש ו ש ש מ ק ו ר ם ב א ח ד מ ש נ י ה ד ב ר י ם ה א ס ו ר י ם ,
א פ י ל ו ל ש י ט ה זו אין ל ה ת י ר ה נ ה ג ת ה ע ו ג ב ל ב י ה כ ״ נ מ צ ד עיקר זה ב ד ת
4
והשוה שו״תtinnסופר ח״ו סי׳ פד ,ד״ה ואני אומר.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תוה״ק .ד ב ר ש פ ת י ם א ך ל מ ח ס ו ר ! ה ע ו ג ב נ ע ש ה ל כ ל י ה מ י ו ח ד ל פ ו ל ח ן
ה ב נ ס י ה הנוצרית .ה ו א מ ש מ ש ב א ו פ ן ב ל ע ד י ל צ ו ר כ י ד ת .ה ו א מצוי ב כ נ ס י ו ת
ב ל ב ד ו מ ש מ ש ר ק ל צ ו ר ך ה פ ו ל ח ן ה נ ו צ ר י — ע ד בדי כך ,שדי ב ש מ י ע ת
צ ל י ל ה ע ו ג ב ב ח צ ו ת ה ל י ל ה ב ס ב י ב ה ב ל ת י -י ד ו ע ה לחלוטין ל ק ב ו ע ב ו ו ד א ו ת
ג מ ו ר ה שיש כ א ן כ נ ס י ה נוצרית .ל פ י כ ך אין ל ה כ ח י ש ב ש ו ם אופן ,ש מ ל ב ד
ה א י ס ו ר מ ד ר ב נ ן הנ״ל ,ה מ ו צ י א מ כ ל ל א פ ש ר ו ת א ת ה נ ג י נ ה ב כ ל י ם ב ב י ת
ה כ נ ס ת ב ש ב ת ו ת ו ב מ ו ע ד י ם ,הרי מ כ ח א י ס ו ר מ ד א ו ר י י ת א ש ל ״ ל א ת ל כ ו
ב ח ו ק ו ת הגוי״ כ ב ר נעולים שערי ב י ת ה כ נ ס ת ב פ נ י ה נ ה ג ת העוגב.
ס ב ו ר י ם א נ ח נ ו ש פ ס ק הדין ע ל כ ל ש ל ו ש ה נ ק ו ד ו ת ש ה ו צ ג ו לפנינו ,ש כ ת ב נ ו
ב ת ח י ל ת דברינו ,מ נ ו מ ק היטב ו ה ו א א מ ת ל א מ י ת ה .מקווים א נ ח נ ו שיעלה
ביד מ כ ״ ת ל ש כ נ ע א ת ר א ש י ק ה י ל ת ו ל ח ז ו ר ב ה ם מ מ ח ש ב ת ם ש ה י א ב פ י ר ו ש
נ ג ד הדין .א ם יוציאו א ל ה פ ו ע ל א פ י ל ו ר ק ח ל ק ש ל ה ח י ד ו ש י ם שיזמו ל ע ש ו ת ,
ת ה י ה ז א ת ע ב י ר ה ע ל ד ת נ ו ש כ ו ח ה ג ד ו ל מ כ ו ח ם ש ל רבנים ,פ ר נ ס י ם ובני
ה ק ה י ל ה ,ובן י פ ג ע ח ט א זה ב א ו ש ר ה ה א מ י ת י ש ל הקהילה .שום יהודי ש ו מ ר
מ צ ו ו ת ל א יוכל ל ה ש ת ת ף ב ת פ י ל ה ,ש ב ה יונהג א פ י ל ו ר ק א ח ד מן ה ח י ד ו ש י ם
היזומים .ב ב ר יודה ב פ ו מ ב י ב ע ק ר ו נ ו ת א מ ו נ ה ש ע ל י ה ם ה ו א חייב ל ק ד ש
שם שמים ברבים .ל א תהיה לו ברירה א ל א להצהיר על פרישתו מציבור
ש מ א ס ,ע ל ידי ה נ ה ג ת ה ח י ד ו ש י ם ה א ל ה ,ב י ס ו ד ו ת ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה ל ת ו ר ה
ולמצוות .ו ד ו ו ק א מ ש ו ם כך ,ג ם ע ל פי ה צ ד ק ה כ ל ל י ו ב מ י ו ח ד ע ל פי דין ת ו ר ה
יהיה ב ה נ ה ג ת ה ח י ד ו ש י ם ה א ל ה מ ש ו ם פ ג י ע ה ל ל א צידוק ב ס ד ר י ה ק ה י ל ה
ובזכויות ה מ ו ע נ ק ו ת ל ב ל א ח ד מ ח ב ר י ה ו ה מ ב ט י ח ו ת א ת ה פ ע ל ת ם ש ל כ ל
מ ו ס ד ו ת י ה ה ד ת י י ם ע ל פי ד ת תוה״ק .ה ב ה נקווה שעוולה זו ,ה נ ו ג ד ת ד ת
ודין ו ה ע ל ו ל ה ח״ו ל ה ב י א פ ו ר ע נ ו ת ע ל ה ע ד ה ,ל א ת י ע ש ה !
פ ר נ ק פ ו ר ט א״מ 15 ,ביוני 858ו
הרב הירש
ציון ה ו א עדיין ב ג ד ר ת ל פ י ו ת ,ת ל ש כ ל פ י ו ת פ ו נ י ם בו ,א ף ב ה י ו ת ו
ת ל ־ ת ל פ י ו ת ,וממזרח וממערב ,מצפון ומדרום מכוונים הבנים הפזורים ש ב כ ל
א ת ר ו א ת ר א ת ע י נ י ה ם לציון ב ת פ י ל ה ,דזרי ב ע צ ם ה ת ו פ ע ה ה ז א ת יש מעין
ה ת ח ד ש ו ת מ ת מ ד ת ל ק ר א ת מילוי היעוד ה מ ל א .שוב ושוב מ ת ח ד ש ת ב נ ו
ה ה כ ר ה ,ש ר ק מ מ נ ה ,מציון ,נ ו ב ל ל ש א ו ב א ת ה ה ת ל ה ב ו ת למילוי ח ו ב ו ת נ ו
ו א ת ה ת ק ו ה ל ע ת י ד נ ו ו א ת ד ר כ נ ו א ל ה׳.
) פ י ר ו ש ה ר ב הירש ,ת ה ל י ם קב ,ט ו (
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעניין ה מ צ י צ ה
)א(
האיגרת הבאה ,שבמקורה כתובה בשפה הגרמנית ,הופנתה ללא ספק אל הרב ד״ר
מיכאל כאהן ,פולדה; וראה ד״ר יעקב לוי ז״ל ,״המציצה בפה לאור הרפואה״ ,המעין,
ניסן תשכ״ה .האיגרת הומצאה לידינו ע״י מר אלישע מילר ,ירושלים .רב תודות לו.
ב ע ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט 28/2 88 ,
אדוני הנכבד,
זה ע ת ה נ ת כ ב ד ת י ב ק ב ל ת מ כ ת ב מ כ ״ ת נ״י והריני מ מ ה ר ל ה ש י ב עליו
כ ד י ש ל א א ג ר ו ם מ צ ד י ל ש ו ם השהיה.
ט ר ם ש ו ח ח ת י ע ם ב נ י ]מן ה ס ת ם ,ה ר ו פ א ד ״ ר מ ר ק ו ם הירש[ ו ג ם אינני
יודע א ת פ ר ט י ה ה נ ח י ו ת ]מן ה ס ת ם ,למוהלים[ שהציע ב כ ת ב ו ש ל ח ל מ כ ״ ת
נ״י .א ו ל ם הריני ר ו א ה ח ו ב ה ל ע צ מ י ל ה ב י ע א ת ד ע ת י ה נ ח ר צ ת ,שעלינו
להצטמצם א ר ורק בהנהגת שפופרת המציצה ב ל ב ד ו ב מ ה שמותנה ב כ ך
ב א ו ר ח ישיר והכרחי .בעיני נ ר א ה כ ל ד ב ר א ח ר — ו י ה א כ ש ל ע צ מ ו ט ו ב
כ א ש ר י ה א — כ ה פ ס ד לענין ש ה ו א ל נ ג ד עינינו .ה ב ״ ה זיכה א ו ת נ ו ל מ צ ו א
תיקון א ו ת ו ביקשנו זמן כ ה רב ,ו ל מ כ ״ ת נ״י ב מ י ו ח ד ח נ ן א ת ה ז כ ו ת ל ה י ו ת
ש ל י ח ל ד ב ר מ צ ו ה ר ב ה כזו .ה ב ה ו נ ס ת פ ק ב ז ה ו נ ש ת ד ל ל ה נ ה י ג א ת ה ד ב ר
ה א ח ד ה ז ה ל פ י מ י ט ב ה ב נ ת נ ו ,ו ח פ ץ ד׳ בידינו יצליח .א ל ניתן ל י ו ת ר ־ ט ו ב
ל ה י ו ת א ו י ב ו ש ל הטוב ,א ל א נ ל ך א ח ר י ד ב ר י חז״ל ש ה ו ר ו נ ו בי אין עושין
מ צ ו ת חבילות חבילות.
יהיה רצוי לי מ א ד א ם יואיל מ כ ״ ת נ״י ל ה ט ר י ח א ת ע צ מ ו ל ב א ל כ א ן
כ ד י ש נ ו כ ל ל ד ו ן פ ה א ל פ ה ע ל ב ל ה ש א ר ו ב ם ״ ד נגיע ל ת ו צ א ו ת ר צ ו י ו ת
) ב ט ו ב ו י מ ח ל מ ע ל ת ו נ״י ש כ ת ב ת י ע ל חצי גליון ו ע ם מ ע ל ת ו נ״י ה ס ל י ח ה ( .
ב כ ב ו ד ויקר
הירש
א ל הרב פ נ ח ס משה א ל ח נ ן ) ה י ל ה ( וקםלר
שתי האיגרות הבאות הן הלק מעזבון שרוכז בידי מר עמוס סמואל ,ירושלים ,והומצאו
לידנו ע״י פרוס׳ רבקה הורביץ.
)א(
ב ע ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ יום ג׳ ה׳ ח נ כ ה ת ר ל ״ ה ל פ ״ ק
שוכ״ט ל כ ב ו ד ה ר ב ה מ ו פ ל ג ב ש ע ר י ת ו ה ״ ק מ ע ו ט ר ב ע ט ר ת
ה ח כ מ ה והיראה כש״ת מהור״ר פ נ ח ס משה אלחנן וועקםלער
נר״ו.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ל נ א יחר ל מ כ ״ ת נ״י א ש ר א ח ר ו פ ע מ י ת ש ו ב ת י ל ד ב ר י ו היקרים מיום
ד׳ פ׳ ויצא כי ל א מ צ א ת י פ נ א י ע ד ע ת ה ל ה ש ת ע ש ע ב מ כ ת ב ו ה נ כ ב ד וגם
היום ק צ ר מ צ ע הזמן מ ה ש ת ר ע .
ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ב ה ק ד מ ת ו ל מ ש נ ה ע ל ה ל מ ״ ם א ש ר ל פ י ש ט ת דבריו ל א
ת פ ו ל ב ה מ ח ל ו ק ת כ ב ר ישב ע ל מ ד ו כ ה זו הגאו׳ ב ע ל ח ו ו ת יאיר ב ש ו ״ ת
סי׳ קצב ,י מ ח ו ל מ ע ל ת ו נ״י לעיין ש מ ה ו י מ צ א ח ב י ל ו ת קושיות ע ל ד ב ר י ם
ה א ל ה .ו ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ה א ל ה ו כ מ ו כן כ ל ל ו כ ל מ ה ש ל א ב א ב פ י ר ו ש ב ת ו ר ה
ת ח ת ס ו ג ד ב ר י ס ו פ ר י ם נהיה כ ב ר זה א ר ב ע י ם ש נ ה ל צ ו ר מ כ ש ו ל ו ל א ב ן נגףז
ל פ נ י א פ י ק ו ר ס י זמננו א ש ר ש מ ח ו א ל י גיל כ א ל ו מ צ א ו ב ז ה עילה ל ה ר ו ס
יסוד כ ל ת ש ב ע ״ פ .ו ח ם ל י ה ל א ד ו נ נ ו ה ר מ ב ״ ם נ״ע ל ה ת ח ב ר ע ם מ ת ע ת ע י ם
ה א ל ה א ש ר מ י ל נ ו ג ד ו ל כ מ ו ה ו ו כ מ ע ט ל א ק ם כ מ ו ה ו ל כ ל ידו ה ח ז ק ה א ש ר
החזיק ב ה ת ו ה ״ ק היטב ע ד ש ל א היה נ ש א ר ס פ ק ל ש ו ם א ד ם .
ו מ א ו ד ש מ ח ת י ל ר א ו ת א ש ר י צ א מ כ ״ ת נ״י ע ם א ח ו ז ת מ ר ע ה ו נ״י ל ה ח ל
א ת א ש ר כ ב ר ע ל ת ה ב ל ב ב ו ה ט ה ו ר זה ימים כבירים ל ה ק י ם ב י ת ל י מ ו ד
ת ו ה ״ ק ע ם י ת ר מ ד ע י ם ע ל א ד נ י ה י ר א ה ה ק ו ד מ ת ל ח כ מ ה ,יהי ד׳ ע מ כ ם ו פ ו ע ל
ידיכם ירצה כ א ו ו ת נ פ ש כ ם ו נ פ ש
מ כ ב ד ו ומוקירו ב ל ב ת מ י ם
הק׳ שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל הירש פ ״
פ
)ב(
האיגרת הבאה היא האיגרת שרמז עליה רשר״ה באיגרתו השניה בענייו זה אל n
הילה וקםלר ,שנדפסה בשו״ת ר׳ עזריאל ,ח״א עמ׳ רמג.
ב ע ״ ה פ ר א נ ק פ ו ר ט דמ׳ יום ג׳ כי ת ב א ת ר מ ״ ד ל פ ״ ק
שוכ״ט וישע ר ב ל כ ב ו ד ה ת ו ר נ י ו ה ר ב נ י ה מ ו פ ל ג ו ה נ כ ב ד כ ש ״
מ ה ו ר ״ ר פ נ ח ס א ל ח נ ן ו ו ע ק ם ל ע ר נ״י בק״ק ש ו ו א ב א ך יע״א
ת
זכיתי ל ד ב ר י מ כ ״ ת נ״י ה נ ח מ ד י ם ו ה נ א ו ר י ם ב ד ע ת א ש ר כ ב ד נ י מ ע כ ׳ ׳
נ״י ל ב ק ש מ מ נ י ד ע ת י ה ק ל ו ש ה א ו ד ו ת שיעורי עירובי ה ע י ר ה י א ר ל כ ו ו ן
מ ד ת ם ע ל פי מ ד ת צ ע נ ט י מ ע ט ע ר ה נ ה ו ג ה כ ע ת .ע ם מ כ ״ ת נ״י ה ס ל י ח ה א
יקצרון ד ב ר י ת ש ו ב ת י כי א ע פ ״ י ש ת ״ ל ה ו ט ב מ צ ב ב ר י א ת גופי ב ח ס ד ו ה ג ד ו ל
מ״מ אין כ כ ח י א ז כ ח י ע ת ה ו ל א א ו כ ל ל ה א ר י ך הן בעיון הן ב כ ת י ב ה .ה נ
ל ע נ ״ ד אין ם פ ק שכדין ו כ ד ת ע ש י ת ם ל ד ר ו ש א ח ר שיעור א צ ב ע בינוני ע ״
א מ צ ע י בין ה א צ ב ע ה י ו ת ר ג ד ו ל ו ה י ו ת ר קטן ש ל א י ש המצוי ל כ ם ו א
ת ח ז י ק ו ב ש י ע ו ר זה ל מ ד ו ד ב ו שיעורי ת ו ר ה שיזדמנו ל ב ם ה ל כ ה ל מ ע ש ה
ובן שיעור ה ל ח י לעירובי ע י ר כ ם אין ס פ ק ש י צ א ת ם ידי ח ו ב ת כ ם ד ה א ע ש י ת ס
מ ה ש מ ו ט ל ע ל י כ ם מדין ת ו ר ה .א ב ל כ מ ו כן ל ע נ ״ ד ג״כ אין ס פ ק ש ל א ת ו כ ל ו
ל ת מ ו ה א ם מ ו ר י ם א ח ר י ם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ל א ישוו ע מ כ ם א ל א זה פ ו ח ה
ת
ם
ה
י
ם
12
www.daat.ac.il
הרצוגי אי א פ ש ר כ ל ל ו ל א נ ת כ ו ו ן
מכללת ד ע ת
דעתי -קוצר
אתרד ל פ
וזה מוסיף על ה מ ד ה שמצאתם.
ב ל ל מ נ ו ת ן ת ו ר ת נ ו ב ״ ה ש י ה א ש ם מ ד ה א ח ת ק ב ו ע ה ב ה ח ל ט ל כ ״ ע לשיעורי
מ ש פ ט י תוה״ק .ה ל א כ ל שיעורי ה ת ו ר ה עיקר י ס ו ד ם מ ד ו ת פ י ר ו ת ואיברי
א ד ם ,זית ,רימון ,שעורה ,כ ו ת ב ת ,ביצה ,א צ ב ע ,ט פ ח ,ז ר ת א מ ה וכיוצא,
ו ג ו ד ל פ י ר ו ת ו ק ו מ ת בני א ד ם א ש ר ב ה תלוי׳ מ ד ת א י ב ר י ה ם ה ם מ ש ת נ י ם
ו א י נ ם שוים ב כ ל מ ק ו ם ו ב כ ל זמן ואפי׳ שיעור בינוני ש ל ד ב ר י ם א ל ה ל א
ישוה ב כ ל ה א ר ץ ו ב כ ל דור .ו ע ל כ ר ח ר ימצאו מ ד ו ת מ ש ו נ ו ת לשיעורי ה ת ו ר ה
ו ל ע נ ״ ד אין ב ז ה מ ג ר ע ת ל א מ ת ת ה ת ו ר ה א ל א יתרון א מ ת ת ה .ד ה א מ ש פ ט י
ת ו ה ״ ק כ ו ל ם ת כ ל י ת ם ר ק להיישיר עניני בני א ד ם ו כ ל שיעוריהם ה מ ס ו ר י ם
ל נ ו י ס ו ד ם ל ע נ ״ ד ב ע ר ך מ ה א ל ענין א׳ מעניני ב״א .ל מ ש ל ב נ ״ ד ל ע נ ״ ד
ק ר ו ב מ א ו ד ששיעור ג ו ב ה מ ח י צ ה ש ת כ ל י ת ה ל ח ל ק ר ש י ו ת ב׳׳א יגדל ויקטן
כ פ י ע ר ך ג ו ב ה ם ת ם בני א ד ם ב מ ק ו ם ה ה ו א ובזמן ההוא .ו ל א א ו כ ל ל ה א ר י ך
ע ו ד ו ג ם אין צ ו ר ך ל מ ב י נ י ם כ מ ו ת כ ם נ״י ו ה ל א ג ם בזמן א׳ ו ב מ ק ו ם א׳
ה פ י ר ו ת ו ב ״ א ל א ישוו ב ג ו ד ל ם ו ג ו ב ה ם וגם ל מ צ ו א ה א מ צ ע י ל ה ח ז י ק בשיעור
בינוני כ מ ע ט א ״ א ל צ מ צ ם שישוו בו כ ל ה מ ו ד ד י ם ו כ ב ר א מ ר ר׳ יוסי ב כ ל י ם
י״ז ו׳ וכי מי מודיעני איזהו ג ד ו ל ה ואיזהו ק ט נ ה א ל א ח ו ל ק ה כ ל ל פ י ד ע ת ו
ש ל ר ו א ה ע״ש ו ב ת ו ס פ ת א מ פ ו ר ש עוד י ו ת ר וז״ל :א מ ר ליה ר׳ יוסי א ף א ת ה
נ ת ת שיעור לשיעורין וכי מי יודיעני איזו ג ד ו ל ה איזו ק ט נ ה א ל א ה כ ל ל פ י
ד ע ת ו ש ל ר ו א ה עכ״ל א ״ ב ל ע נ ״ ד א ף ש ו ד א י יש ל נ ו ל ע ש ו ת כ מ ו ש ע ש י ת ם
וכן ה ו ר ה ל נ ו ג״ב ת ש ב ״ ץ ב ת ש ו ב ו ת י ו ח ל ק ג׳ ל״ג מ ״ מ אין ל ת מ ו ה כי נ מ צ א ו
ה ו ר א ו ת מ ד ו ת שונים זה מ ז ה ו א ף ש ל א ישוו ב ג ו ד ל שיעוריהם א פ ש ר א ח ד
ה מ ר ב ה ו א ח ד ה מ מ ע י ט ש נ י ה ם כ א ח ד טובים וישרים ל פ י ז מ נ ם ו מ ק ו מ ם .
ו מ ״ מ ל ב י א ו מ ר לי ב פ ר ט ב ד ו ר נ ו ה י ת ו ם ה ז ה שאין חזון נ פ ר ץ יהי
ל ע נ ״ ד ט ו ב מ א ד ש ע כ ״ פ ב מ ד י נ ה א ח ת ו ב מ ל כ ו ת א׳ ישוו ה מ ד ו ת ל פ ח ו ת
ב ת ק ו ן ה מ ק ו א ו ת והעירובין ש ה ם ענינים מ פ ו ר ם ] מ [ י ם וגלוים לעיני ב ״ א ש ל א
י א מ ר ו יש ל נ ו ת ו ר ו ת ה ר ב ה ו כ ל א ח ד ו א ח ד ת ו ר ת ו בידו .ויהי׳ ל ע נ ״ ד ט ו ב
והגון ,א ח ר שיהי׳ ב ר ו ר ל ה ם ש ל א יבואו ב ז ה ל ה ק ל כי א ם ל ה ח מ י ר ש ב ל
מ ד י נ ה ו כ ל מ ל כ ו ת י ת פ ס ו ב מ ד ה ה נ ה ו ג ה ביניהם מ צ ד ה מ ל כ ו ת ,ש י ה א א צ ב ע
ש ו ה ל צ א ל ל ה נ ה ו ג ו ט פ ח שוה ל ש ל י ש ה]?[ הנהוג .ו כ מ ד ו מ ה לי כ פ י א ש ר
ר א י ת י ו ש מ ע ת י כ ר היו נוהגים ג״כ מ ל פ נ י ם ,ב ע ס ט ע ר ר י י ך ת פ ס ו ב מ ד ת
עםטרייך ,בפרייםען ב מ ר ת פרייסען ,וכן כ פ י א ש ר ה ב נ ת י ב ד ב ר י מ כ ״ ת היו
נ ו ה ג י ם בבייערן לענין מ ק ו א ו ת ל מ ד ו ד א צ ב ע ע ם בייערישען צ א ל ל .ו ב ב ו א י
ה נ ה ר א י ת י ו ג ם ש מ ע ת י מ ב נ י ת ו ר ה מ כ א ן שהיו מ ו ד ד י ם א צ ב ע ע ם צ א ל ל
ש ל מ ד ת פ ר א נ ק פ ו ר ט ,וזה מכוון ע ם מ ה ש ש מ ע ת ם ב ש ם ה ר ב מהו׳ זלמן
ט ר י ע ר ז צ ״ ל ו ת פ ס ת י אז ג ם אני ב מ ד ה זו .א כ ן מ ע ת נעשינו ח ל ק מ מ ל כ ו ת
פרייסין א ם ת ב א ש א ל ה ל פ נ י ה י א ר ל מ ד ו ד י״ט ש ל ל ח י הייתי מ ו ר ה ל ה ם
ע ל פי מ ד ת פרייםען ו ע ל פי זה נ ר א ה בעיני ג ם ל כ ם טוב והגון ל מ ד ו ד ל ח י
ש ל ע י ר ו ב ש ל כ ם ע ל פי מ ד ת מ ל כ ו ת בייערן .ו ל א א פ ו נ ה א ש ר פ ו ״ מ ש ל ב ם
1
1
רבה של פראנקפורט לפני פילוג הקהילה.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל א י מ א נ ו ל ע ש ו ת א ת ה ט ו ב והישר בעיני ד׳ ב פ ר ט א ש ר אין צריר ל ה ר צ א ה
ר ב ה ל ז ה .ו ב ז ה א צ א ב ב ר כ ת החיים ו ה ש ל ו ם ו ב ל ט ו ב ל ת ק ו פ ת ה ש נ ה ה ב ע ״ ל
כנפשו ונפש
מ כ ב ד ו ומוקירו
הק׳ שמשון בן ל א ״ א כ מ ה ״ ר ר פ א ל הירש פ ״ פ ז*י״ל
א ל ר׳ ד ו ד לוי ,ממייסדי ה ק ה י ל ה ה ח ר ד י ת ה נ פ ר ד ת ״עץ חיים״ ב ש ט ר א ס ב ו ר ג
תורגם מגרמנית מתוךImtnanuel Plato, Kunst oder Schablone in Religion :
und Religionsgesetz, Hamburg [1912], pp. 13-14.
פ ר א נ ק פ ו ר ט א ״ מ ,ו ו ב נ ו ב מ ב ר 884
ך
. . .ב ו ו ד א י א ל ו הן נ ס י ב ו ת ב ל ת י -ר צ ו י ו ת ו ב ח ל ק ן א ף נ ס י ב ו ת ש א י ן
ל ה ש ל י ם עמהן ,א ך אין ב ה ן כ ד י להבריז ע ל נ ס י ב ו ת ,ובייחוד ל א ע ל א נ ש י ס ,
ש ה ם ״פסולים״ .ו ב כ ל ל אין זה ד ב ר כ ל כ ך ק ל ,כ פ י ש ס ב ו ר י ם ה ה ד י ו ט ו ת ,
״לפסול״ ע ל פי ה ה ל כ ה א נ ש י ם ונסיבות .ד ב ר י ם ה נ מ ס ר י ם מ פ ה ל א ו ז ן ע ל
פי ה ש מ ו ע ה ו ל א ע ל פי ע ד י ר א י ה מהימנים ,אין ל ה ם מ ש ק ל כ ל ש ה ו .א י נ נ
יודע א ם ידוע ל כ ב ׳ א ל ו נ ס י ב ו ת ש ר ר ו פ ה ] ב פ ר א נ ק פ ו ר ט [ ש ע ה ש נ ו ס ד י ת
קהילתנו ה ח ר ד י ת ואני נבחרתי ל ש מ ש ב ה כרב .מ צ ב הדברים היה ל ל *
ס פ ק ג ר ו ע ה ר ב ה י ו ת ר מ ז ה ה ש ו ר ר א צ ל כ ם עכשיו ,ובדין הייתי יכול ל ה כ ר י ז
כי ה ש ח י ט ה ב ק ה י ל ה ה א ח ר ת פ ס ו ל ה ו ה א ו כ ל מ מ נ ה א ו ב ל נ ב ל ו ת ו ט ר פ ו ת .
מ ע ו ל ם ל א א מ ר ת י ז א ת .כ ל מ ה שעשיתי ,ת ו ך ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ק ה י ל ת נ ו ,
ל ה ק י ם שחיטה ואיטליז כ ש ר י ם ל ל א פ ק פ ו ק ,ו ל א ח ר מ כ ן ה צ ה ר ת י :״
ש ר ו צ ה ל א כ ו ל ב ש ר ב מ צ פ ו ן רגוע ,י ק ח א ת ב ש ר ו מ ש ח י ט ת נ ו ״ — ב ז ה ה י
ד י א ז והיום.
י
מ
י
ה
א מ נ ם כב׳ היפנה ת ש ו מ ת לבי ל ב ר שבל עוד השחיטה של ה ק ה י ל ה
הגדולה ל א הוכרזה כטרפה ,נדונה השחיטה שלכם ועמה קהילת עץ־הייבן
ש ל כ ם ל כ ל י ה .א י ש ל א י צ ט ע ר ע ל כ ר י ו ת ר ממני ,א ו ל ם כ ב ׳ יבין ש ד ב ר ז ת
ל א יוכל ל ה ש פ י ע ע ל ש ו ם פ ם ק ה ל כ ה ש ל א הייתי ר ש א י ל ה ו צ י א ב ל *
ל ה ת ח ש ב עמו.
ועתה ארשה לעצמי ל פ נ ו ת לבב׳ בדברים הנכתבים מ ת ו ך ידידות ו כ ו ב ד
ר א ש כאחד ,וברשות כב׳ א ב ק ש שהוא וחברי קהילתו יקח א ו ת ם א ל ל ב ס .
הניחו ל כ ש ר ו ת א ו ל א י -ה כ ש ר ו ת של הקהילה ה א ח ר ת ומשכו ידיכם מ מ נ ה
לחלוטין .ה ר י מ ו ידיכם ל פ נ י ד׳ ,ב נ ח ת ו ל ל א ה ת ר ג ש ו ת ,ל ל א ה ת ח ש ב ו ת
ב א נ ש י ם א ו ב ז ל ז ו ל ב ה ם ,ל ח י ו ת ר ק ל מ ע ן ד ב ר ד׳ ה מ ק ו ד ש .ע ש ו ב כ ו ת ו ת
מאוחדים למען קיומה של השחיטה שלבם ו ה ש ל מ ת ה במידה גדלה ו ה ו ל כ ת
ו ל מ ע ן ה ק מ ת ם וקיומם ש ל כ ל מ ו ס ד ו ת ה ת ו ר ה שעדיין ח ס ר י ם א צ ל כ ם .מ ל
ה ש ח י ט ה ה כ ש ר ה ד א ג ו ג ם ל ה ק מ ת ב י ת א ו כ ל ב ש ר וטוב ל מ ע ן יוכל ג ם י ה ו ד ל
ב
14
www.daat.ac.il
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
זר ה מ ת א כ ס ן ש ם ל ס ע ו ד א ת ל ב ו ב מ צ פ ו ן רגוע .ב ס י כ ו ם :א ל ת ש י מ ו ל ב
כ ל ל א ל ה ק ה י ל ה ה א ח ר ת ,א ל א ת ע ש ו כ ל שעשוי ל ק ד ם א ת ד ב ר ד׳ ה מ ק ו ד ש
ב ק ה י ל ת כ ם ודי יהיה ע מ כ ם ויצליח כ ל ש ת ע ש ו א ר ורק ל ש ם ש מ י ם ויברך
א ת ק ה י ל ת כ ם ק ה י ל ת עץ־חיים ש ת ה י ה ל ע ץ חיים ל מ ח ז י ק י ם ב ה ,ל מ ע ן ייטב
ל כ ם ולבניכם אחריכם לעולם.
בכבוד ובהוקרה רבה
ה ר ב הירש
א ל ר׳ א ל י ע ז ר ל י פ מ ן פ ר י נ ס
)תרגום מגרמנית(
ל כ ב ו ד מ ע ״ כ ה ״ ה ר׳ א ל י ע ז ר ל י פ מ ן פרינם ,א מ ש ט ר ד ם
מ ע ״ כ ה י פ נ ה א ל י א ת ה ש א ל ה ה ב א ה וביקש א ת ח ו ו ת ד ע ת י ע ל י ה :
״האם ז א ת ח ו ב ת ם של פרנסי קהילה בישראל ,ש ל א ח ר שהסדירו א ת
ד ב ר ל י מ ו ד ה ת ו ר ה לילדי עניים ובינוניים ,יעשו כן ג ם ל ב נ י א מ י ד י ם < כ ל ו ם
אין ד ב ר זה ח ש ו ב ,א ם ל א ב מ י ד ה יתירה ,הרי ל פ ח ו ת ב מ י ד ה שוה כ מ ו
ה ד א ג ה לעניני ב י ת ה כ נ ס ת ו ל ש א ר עניני ה ק ה י ל ה ?״
על כר א ת כ ב ד להשיב:
ה ד א ג ה ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ה ש ל כ ל בני ה נ ע ו ר י ם ש ל ה ק ה י ל ה ,ל ל א ה ב ד ל
בין עשירים לעניים ,ל א זו ב ל ב ד ש ה י א ח ל ק מן ה ח ו ב ו ת ה מ ו ט ל ו ת ע ל פ ר נ ס י
ה ק ה י ל ה ,א ל א ה י א ל ל א ם פ ק ע ו מ ד ת ב מ ק ו ם ה ר א ש ו ן בין ח ו ב ו ת י ה ם ו ש א ר
הענינים נ ס ו ג י ם א ח ו ר מפניה .פ ר נ ס י ה ק ה י ל ה ש ל א עשו כ ל שהיה ב י ד ם
ל ע ש ו ת כ ד י ש כ ל ילדי הקהילה ,עשירים ועניים ,י ל מ ד ו ת ו ר ה כ ד ר ו ש ,נ מ נ ע ו
מ ל מ ל א א ת ח ו ב ת ם ,ש ק י ב ל ו ע ל ע צ מ ם ל פ נ י ד׳ ,בענין עליון ו מ ק ו ד ש ב י ו ת ר .
ג ו ד ל ח ש י ב ו ת ו ש ל ענין זה ע ל פ י דין ת ו ר ה ה מ ח י י ב א ו ת נ ו ו א ת א ל ה
האחראים לניהול סדרי הקהילה א פ ש ר ל ר א ו ת במקורות ה ב א י ם :
״מושיבין מ ל מ ד י ת י נ ו ק ו ת ב כ ל עיר ועיר ,ו כ ל עיר שאין ב ה מ ל מ ד
ת י נ ו ק ו ת מ ח ר י מ י ם אנשי ה ע י ר ע ד שיושיבו מ ל מ ד תינוקות .ו א ם ל א הושיבו
מ ח ר י ב י ן ה ע י ר ) ב ל ו מ ר ,ח ו ת ר י ם ת ח ת קיום ה ע י ר ב ע ת י ד ( ,שאין ה ע ו ל ם
מ ת ק י י ם א ל א מ ה ב ל פ י ה ם ש ל ת י נ ו ק ו ת ש ל ב י ת רבן״ )יורה ד ע ה ר מ ה ,ז(.
״חייב ] ב ל א ב [ ל ה ש כ י ר מ ל מ ד ל ב נ ו ל ל מ ד ו .ה ג ה :ובייפינן ליה ל ש כ ו ר
ל ב נ ו מ ל מ ד ו א ם אינו ב ע י ר ויש ל ו נ כ ס י ם א ם א פ ש ר ל א ו ד ו ע י ל י ה מ ו ד י ע י ם
ל י ה ו א ם ל א ו יורדים ל נ כ ס י ו ו ש ו כ ר י ם מ ל מ ד ל ב נ ו ״ )שם ,שם ,ד ( .
יושבי ע י ר א ח ת כ ו פ י ם זה א ת זה ל ש כ ו ר י ח ד מ ל מ ד ל ב נ י ה ם ) ר א ה שם,
שם ,ט ו ; ועי׳ רא״ש ,ב ב א ב ת ר א ,פ״ב ,סי׳ ז(.
מ ה ל כ ו ת א ל ה מ ת ב ר ר ב פ י ר ו ש ש ל י מ ו ד ת ו ר ה ש ל ב נ י א מ י ד י ם אינו
עניין פ ר ט י ל ה ו ר י ה ם ב ל ב ד .ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל ה ב נ י ם ה ו א עניין כ ל ל י ה מ ס ו ר
ל ק ה י ל ה .ב ע ל י ה ב ת י ם ה א מ י ד י ם יש ל ה ם ת ב י ע ה ה ד ד י ת זה ל ז ה ל ט ד ר ע ב ו ר
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב נ י ה ם ב ש י ת ו ף מ ש א ב י ה ם ה כ ס פ י י ם ת ל מ ו ד ת ו ר ה ב מ י ד ה מ ק י פ ה ,ובו ב ז מ ן
ע ל י ה ם ה ח ו ב ה ל ד א ו ג ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ע ב ו ר בני העניים .ל פ י פירוש רש׳יי
ב נ ד ר י ם ד ף פ א ]ע״א[ ה מ א מ ר ״הזהרו ב ב נ י עניים״ אין פירושו כ ל ל ו כ ל ל
ש א נ ו יוצאים ידי ח ו ב ת ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ב ס י ד ו ר לימודי בני העניים,
א ל א כ ו ו נ ת ו ר ק ל ה ג ן ע ל בני העניים מ פ נ י ה ז נ ח ה :״ ש ל א יהיו ק ל י ם בעינינו
ל ל מ ד ם ת ו ר ה ״ .א ז ה ר ה זו מ ק ב ל ת מ ש נ ה כ ח ב ה ט ע י מ ה ש ד ו ו ק א מ ק ר ב ב נ י
העניים יוצאים ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת גדולי ת ו ר ה .
מ כ ל מ ק ו ם ,ח ו ב ת ם ה ר א ש ו נ ה ש ל ה א מ י ד י ם ו מ צ ו ה כ ל פ י שמים ה ק ו ד מ ת
ל ל א ס פ ק ל ל י מ ו ד ב נ י העניים ה י א ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל ב נ י ה ם ש ל ה ם .
ה מ צ ו ה ל ל מ ד ת ו ר ה ל ב נ י ה ם ש ל ה ם פ ו ג ע ת ב ה ם ח ח י ל ה ,שכן ה י *
מ צ ו ת ו ה ר א ש ו נ ה ש ל ה א ב כ ל פ י בנו ו ח ו ב ת ו ל ה ו ר י ש ת ו ר ה לבניו א ח ר י ו .
ואילו ה מ צ ו ה ל ל מ ד ת ו ר ה ל ב נ י עניים מ ו ט ל ת ע ל י ה ם בעקיפין ב ל ב ד כ מ צ ו ת
ש ל צ ד ק ה ,ו ב ר נ פ ס ק ה ה ל כ ה ב פ י ר ו ש :״חייב ל ה ש כ י ר מ ל מ ד ל ב נ ו ל ל מ ד ו
א ב ל ל ב ן ח ב ר ו אינו חייב ל ה ש כ י ר ״ ) י ו ״ ד ר מ ה ,ד ( .
הווה א ו מ ר ,ש נ כ ס י ב ע ל י ב ת י ם אמידים ,ש מ ה ם יש ל ש ל ם מ ס ל צ ר כ י
הקהילה ,משועבדים ב ר א ש ובראשונה לצורר ת ל מ ו ד ת ו ר ה של בניהם ש ל ה ם
ו ר ק ל א ח ר מ כ ן ל ב נ י עניים ,פ ר נ ס י ה ק ה י ל ה ה ק ר ו א י ם ל נ ה ל א ת ה ק ה י ל ה
והמחוייבים ע ל פי ה ה ל כ ה ה נ ״ ל ל ת ב ו ע מן ה א ב ה א מ י ד ל ה ח ז י ק ת ל מ ו ד
ת ו ר ה בהונו ,ע ל י ה ם ל ה ש ת מ ש ב כ ס פ י ה א מ י ד י ם ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ל צ ו ר ך
ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל ב נ י ה א מ י ד י ם ע צ מ ם ו ר ק ל א ח ר מ ב ן ל י ל ד י עניים.
ז א ת ועוד .ב ר ו ר ו מ ב ו ר ר ש ע ל פי דין ק ד ו ש ת ב י ת ה מ ד ר ש ג ד ו ל ה
מקדושת בית ה כ נ ס ת ובשעת הצורר מ ו ת ר לעשות מ כ ל בתי הכנסת ש ל נ ו
ב ת י מ ד ר ש ) א ו ר ח חיים קנג ,א ( ,ו ב ש ע ת ה ד ח ק מ ו ת ר א פ י ל ו ל מ כ ו ר א
כ ל ס פ ר י ה ת ו ר ה ש ל נ ו ל צ ו ר ך ה ח ז ק ת ת ל מ ו ד ת ו ר ה )יו״ד ער ,א ( .מ כ א ן
ב ר ו ר ג ם ש ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ל ב נ י א מ י ד י ם ועניים ל א זו ב ל ב ד ש ה י *
•בעלת ח ש י ב ו ת ד ו מ ה ל ב ל ש א ר ענייני הקהילה ,א ל א ש ב מ י ד ת ח ש י ב ו ת ה ,
ח י ו נ י ו ת ה ו ג ו ד ל ה א ח ר י ו ת ע ב ו ר ה ה י א ע ו ל ה ע ל כולם .ש ה ר י ב ת י ה כ נ ס ת
וכל ש א ר מ ו ס ד ו ת ה ד ת של הקהילה יאבדו כל ערכם ו פ א ר ם והדרם ש ל
בתי ה כ נ ס ת וספרי התורה שלנו יהפכו א ת מ ש מ ע ו ת ם ותוכנם ל א ח ו כ י
ו א ט ל ו ל א ,א ם ל א נ ד א ג ל ק י ו מ ם ש ל ב ת י ס פ ר שיגדלו א ת ילדינו ל ה י ו ת
נאמנים ליהדות ברוחם ובלבם ולהתקדש בבתי הכנסת האלה למען ה ת ו ר ה
ה ז א ת על כל חוקיה ומשפטיה מ ת ו ך ה ב נ ה ו ה ת ל ה ב ו ת ולמען היות ע ו ב ד י
ד׳ ב א מ ת בחיי ישראל ,חיי ת ו ר ה ומצוות.
ת
ו מ ה שהיה ד ב ר א מ ת ב כ ל ה ז מ נ י ם ע ו ל ה ב ח ש י ב ו ת ו לאין שיעור ב ז מ ן
ההווה .העניינים ה מ ק ו ד ש י ם ש ל ה י ה ד ו ת יהיו ח״ו מ ו פ ק ר י ם ל ח ל ו ט י ן א
ל א י ע ל ה ב י ד נ ו ל ה ל ה י ב א ת בני העשירים ל ת ו ר ה ו ל ע ב ו ד ה ו ל ג ד ל ם ל י ה ו ד י ו
כשרים ,שבן ה ם נ ת ו נ י ם לפיתויי הזמן ה ג ד ו ל י ם ב י ו ת ר ו ה ם ע ל ו ל י ם ל ה י ו
ה ר א ש ו נ י ם ש י א ב ד ו מ כ ל ל ה י ה ד ו ת א ם ל א יקנו ל ה ם י ד י ע ו ת נ ר ח ב ו ת ע ״ ,
ר ו ח ה ת ו ר ה המאירה ו ה מ ח מ מ ת .ב כ ר ירחשו כ ב ו ד ו א ה ב ה נ ל ה ב ת ל ר ו
מ ע ל ת ה ת ו ר ה ש מ ת ו ך ח ו ס ר ידיעה מ ס ל פ י ם א ו ת ה וזונחים א ו ת ה בחייכן.
ס
ת
ש
16
www.daat.ac.il
הרצוג
דעתא -םמכללת
בעלי ה ב ת י ם העשירים ש ל נ ו
ישובו
אתר ר ק
ר ק ב ל י מ ו ד ת ו ר ה ניתן ל ה צ י ל ם ,ו
ו ב נ י ה ם ו י ר א ו א ת כ ב ו ד ם ב ה י ו ת ם בני ת ו ר ה ו מ כ ב ד י ה ת ו ר ה ו ל ו מ ד י ה ,אזי
ג ם ב נ י ה מ ע מ ד הבינוני ש ל נ ו ישמרו אמונים ל ד ׳ ו ל ת ו ר ת ו ,ו ג ם ה ה ש פ ע ה
ה מ כ ר ע ת ב ק ה י ל ו ת י נ ו ת ב ו א ר ק לידי א נ ש י ם ה מ ת מ ס ר י ם ב ש א ר ר ו ח
ו ב ה ת ל ה ב ו ת ל מ ע ן ה ת ו ר ה וקדשיה.
ב ז מ נ נ ו ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה של העניים ה י א ג מ י ל ו ת ח ס ד ,א ו ל ם
ה ד א ג ה ל ת ל מ ו ד ת ו ר ה ש ל העשירים היא מ ע ש ה ה צ ל ה ל מ ע ן ד׳ ו ת ו ר ת ו .
ה ל ו ו א י ו פ ר נ ס י ק ה י ל ת מ ע ״ כ יבצעו פ ע ו ל ת ה צ ל ה ג ד ו ל ה זו ל מ ע ן
ק ה י ל ת ם וד׳ י ש ל ח א ת ע ז ר ת ו ו ב ר כ ת ו ל ב ל מעשי יריבם.
בכבוד ובהוקרה מלאה,
ה ר ב הירש
פ ר א נ ק פ ו ר ט א״מ 29 ,ב מ א י 873ו
מ כ ת ב משנת תרמ״ה בתשובה לאשה א ח ת
תרגום מגרמנית .האגרת הומצאה לידנו ע״י ר׳ נפתלי גולדשמיט ,ציריך.
גב׳ נ׳ מי.
מ ת ו ך כ ב ו ד הנני מ ש י ב ע ל ש א ל ת ה א ש ה צעירה צ ר י ב ה ל ר א ו ת ע צ מ ה
נ י ד ה יום א ח ר י ח ת ו נ ת ה ,א ף א ם ל א מ צ א ה שום סימנים ב ל ב נ י ם שלה.
ישנו ר ק ה ב ד ל א ח ד .בזמן ר א י י ת ה ה ר ג י ל ה היא צ ר י ב ה ל ס פ ו ר ח מ ש ה ו ע ו ד
ש ב ע ה ימים ,ל א ח ר ח ת ו נ ת ה ר ק א ר ב ע ה ו ש ב ע ה ימים .ע ל כ ל ש א ר דיני נ י ד ה
יש ל ש מ ו ר .כ ד א י ל ה פ נ ו ת ת ש ו מ ת ל ב ה א ש ה ה צ ע י ר ה ל כ ך ,ש ב ר א י ה ר ג י ל ה
יש ל ס פ ו ר ח מ ש ה ו ש ב ע ה ימים.
א ם ה א ש ה נ מ צ א ת ע ם ב ע ל ה ל ב ד אין ה י א צ ר י כ ה ל כ ס ו ת ש ע ר ו ת
ר א ש ה .מ ו ת ר ל ה בזמן ש מ ת ל ב ש ת א ו עושה ש ע ר ו ת י ה ל ה ו ר י ד א ת ה פ י א ה
בנוכחות בעלה.
א ש ר ל מ ס ע ה כ ל ו ל ו ת — ו א ל נ א יכעסו עלי כ ל הצעירים — הרי שזה
מ נ ה ג ל א מ ש ו ב ח ה נ ו ב ע מ ח ו ס ר מ ח ש ב ה ו ש ה ו נ ה ג ע ל ידי ה א ו פ נ ה .מן הדין
שזוג צ ע י ר ה מ ו ד ע ל א ו ש ר ו ה ח ד ש יסלוד מ מ נ ו ת ו ך גאווה .הרי מ צ פ ה ל ה ם
ש מ ח ת ה א ו ש ר ה נ ע ל ה ש ל כ נ י ס ת ם ל ב י ת ם ש ל ה ם ,מעון ח ד ו ו ת ע ת י ד ם
ו ח ד ו ו ת א ו ש ר חייהם ה מ ש ו ת פ י ם ו ש א י פ ת ם יחדיו ל פ נ י ד׳ ,מעון י צ י ר ת ם
ו ע ש י י ת ם ב א י ש ו א ש ה ש ה ם ל פ י מושגי ה י ה ד ו ת בעלי א צ י ל ו ת ש ל כ ה נ י ם
ב מ ק ד ש ד׳ .ו ה נ ה ב מ ק ו ם ל ה ת מ ס ר לרעיון זה ו ל ע ל ו ת ע ל מ ס ל ו ל ח י י -י ח ד
ב א מ ת ו ב א מ ו נ ה ,פ ו נ ה הזוג ה צ ע י ר ע ו ר ך ע ל ס ך ה י כ ל מ ע ו נ ם ש ל ע ת י ד ו ה ו ל ך
א ח ר חיי נ ד ו ד י ם ו מ ל ו נ ו ת ה ע ו מ ד י ם בניגוד ישיר א ל חיי ב י ת עדינים ושקטים
מ ש ל ה ם ,א ש ר ע ב ו ר ם נעשו זה ע ת ה איש ואשה.
ע ו ד פ ח ו ת מ ת ק ב ל ת ע ל ה ד ע ת ע ר י כ ת מ ס ע כ ל ו ל ו ת ע ל ידי זוג צעירים
שומרי מ צ ו ו ת ב ק פ י ד ה ,בייחוד ב ש ל דיני ה ה ר ח ק ה ו ה ה ג ב ל ו ת ב מ ת ן ע ז ר ה
ה ד ד י ת .א ו ל ם א ם ילדיך יחליטו ב כ ל ז א ת ל צ א ת ל מ ס ע ש כ ז ה ו י ח ש ב ו א ת
ד ח י י ת ו ל ת ק ו פ ה ק צ ר ה ע ד ל ז מ ן י ו ת ר נוח ל ק ר ב ן ג ד ו ל י ו ת ר מדי ,אזי הייתי
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מייעץ ע ל כ ל פ נ י ם שיקחו ע מ ה ם ח ב ר טוב א ו ח ב ר ה א ש ר ת ו כ ל לסייע ב ש ע ת
ה מ ס ע ב ל י ל ע ו ר ר ת ש ו מ ת ל ב כ ל א י מ ת ש ה ב ע ל מ נ ו ע ל ע ש ו ת כן מ פ א ת
ש מ י ר ת הדין ובו׳ ובו׳.
ה ק מ ת מ ק ו ה ט ה ר ה כ ר ו כ ה ב ה ר ב ה דינים ש ר ק ת ל מ י ד ח כ ם בקי ב ה ם .
ל פ י כ ך א פ ש ר ל ה ש ת מ ש ר ק ב מ ק ו ה ש ה ו ק ם ב ה ש ג ח ת ו ו ב ה ד ר כ ת ו ש ל תלמיד•
ח כ ם י ר א שמים .ב י ת מ ר ח ץ ש מ ו ב י ל י ם אליו ה מ י ם ב צ י נ ו ר ו ת אינו כ ש ר
ל ש מ ש כמקוה.
בכל הכבוד
הרב ה י ר
ש
ה ס ב ר ל מ א מ ר הבא ,פירוש ל ת ח ל ת ס פ ר ב ר א ש י ת
עד כמה שידוע ,הקטע שלפנינו הוא נסיונו היחיד של רשר״ה לתרגם לעברית ח ל ק
מכתביו .אפשר שנסיון זה כרוך בפגישתו עם ר׳ ישראל סלנטר בברלין ,פגישה שבה נוכח
הרב הרץ ארמן .בנו ,ד״ר שלמה ארמן ,רשם על פגישה זו מן הזכור לו מסי אביו במכתכ
אל המבלה״ד מיום כ״א בסיון תשט״ז .זכר כולם לברכה .להלן תרגום מגרמנית ל אותר
חלק מן המכתב הנוגע בדבר:
ש
״על שאלתו של ר׳ ישראל סלנטר ,כיצד אפשר לפעול נגד המשכילים ברוסיה ,העלה
הרב הירש את הרעיון בדבר תרגום כתביו לעברית ,אולם הביע ספקות שמא ההעתקה
אחד
f
לעברית תפגע בשלמותו ודיוקו של התוכן .הוחלט לערוד
לדוגמה ,והרב הירש בחר לשם כך את פירושו לפרשת פרה אדומה .נראה שהדוגמה ל
היתד ,מוצלחת ביותר.
נ ס י י ו
ש ל
ת ר ג ו ם
y D
א
לגבי מיכלול שיטתו של הרב הירש הביע ר׳ ישראל םלנטר את דעתו שאכן עלה כ י ך ,
הרב הירש להקים בנין חדש בגרמניה כיון שהכל כבר נהרס שם .כנגד זה ברוסיה דבר
אינו אפשרי ,שכן עדיין הרבה מן הבנין הישן מחזיק מעמד וקיימת הסכנה של הרס ^
אפשרות של הקמת בנין חדש .באותם הימים התבטא ר׳ ישראל סלגטר כלפי אבי וגם כ ל פ י
אחרים בזו הלשון :״איה נמצא גן עדן גדול די הצורך בשביל הרב הירש!״ .עד כאן.
ז
ד
א
אפשר שבזכרונו של מוסר הדברים נתחלפה פרשת בראשית בפרשת פרה אדומה .א פ ש
גם שרשר״ה הוסיף ותרגם פרשה אחרת מפירושו על התורה.
כתב היד נמצא באוסף זנגר שבמכון לחקר יהדות הגולה ,אוניברסיטת בר־אילן .מ ס
קפו״ד .4ההעתקה היא מדויקת עד כמה שאפשר ,ורק החלוקה לפסקות נעשתה
המעתיק.
18
www.daat.ac.il
ש ר ן
ר
.
ה ר ב שמשון ר פ א ל ה י ר ש זצ׳׳ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
פירוש לתחלת ספר בראשית
ת ר ג ו ם ל ע ב ר י ת ש ל ש ל ו ש ה ה ע מ ו ד י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ל פ י ר ו ש ר ש ״ ר ה י ר ש זצ״ל
ע ל ה ת ו ר ה ,פ ר י עטו ש ל ה מ ח ב ר .
א א׳ ב ר א ש י ת וגר .ראש ,א ו ת י ו ת י ו ב א ח ו ה ע ם ר ע ש ש ה ו א ת נ ו ע ה
חיצונית ח ז ק ה ו ע ם ר ח ש ש ה ו א ת נ ו ע ה פ נ י מ י ת ו א ״ כ ר א ש ה ו א ש ם ה א ב ר
א ש ר מ מ נ ו ה ת ח ל ה ו ת ו צ א ה ל כ ל ת נ ו ע ה ח צ ו נ י ת ופנימית .ו ל כ ן ה ו ר א ת
ראשית היא ה ת ח ל ת תנועה ,ה ת ח ל ה זמנית ל א מקומית .שם ה ת ח ל ה מקומית
שוה ל ש ם ם ו ך מקומי ,קצה ,ה ל א ה מ ה ש ם גבולי ש ט ח מ ק ו מ י שיכולים
ל ה י ו ת הן ת ח ל ה הן ס ו ך כ פ י מ צ ב ה מ ת ב ו נ ן בם .ל פ י זה ב ר א ש י ת וגו׳ פירושו:
ב ת ח ל ת כ ל הויה אלקי׳ היה ב ו ר א ,א ו מ ח ו ב ר ע ם שני ה נ ש ו א י ם :ב ת ח ל ת
ה ו י ת ם ב ר א אלקי׳ א ת ה ש מ י ם ו א ת הארץ .ע ל כ ל פ נ י ם מ א מ ר ב ר א ש י ת
ה ו א ה ג ד ה ו ה ע ד ה ש ל א היה מ א ו מ ה ק ו ד ם ש ב ר א אלקי׳ ,ו ש ר ק מ ב ר י א ת
אלקי׳ י צ א ו ש מ י ם ו א ר ץ להויה .ו ב ז ה מ ו ע ד ו מ א ו מ ת ב ר י א ת יש מאין ו ה ו ק ם
ה א מ ת ש ה י א יסוד ו א ב ן פ נ ה ל כ ל ד ע ת ו ד ע ה א ש ר ת כ ו ו ן ת ו ר ת ד׳ ל ט ע ת
ב ק ר ב נ ו .ה ד ע ה ה מ ת נ ג ד ת לזה ,א מ ו נ ת ק ד מ ו ת ח ו מ ר כ ל נ מ צ א א ש ר ל א
ת ת ן מ ק ו ם ל ב ו ר א כי א ם ל ה י ו ת ו מצייר ונותן ה צ ו ר ה א ש ר ה י א ב מ ו בן
יםוד ו א ב ן פ נ ה ל ב ל ד ע ת ה א ל י ל ע ד היום ה ז ה מ ל ב ד ש ה י א ש ק ר הגיוני א ש ר
מ ר ח י ק ד ע ו ת בני א ד ם ב מ ח ש ב ו ת ם ע ל ה ו י ת כ ל נ מ צ א מ נ ק ו ד ת ה א מ ת ש ה י א
ביוון ד ע ת כ ל ד ב ר כ פ י שהוא ,ה י א ה כ ח ש ת כ ל ב ח י ר ה ב א ל ק י ׳ ו א ד ם ש ה י א
א ב ן ה נ ג ף וצור ה מ כ ש ו ל ה י ו ת ר ג ד ו ל ו מ ש ח י ת כ ל מ ו ס ר ו כ ל ט ה ר ת ה מ ד ו ת .
א ם ל י ו צ ר ה ע ו ל ם היה ח ו מ ר ק ד ו ם נ ת ו ן ל פ נ י ו ל א היה ב י ב ל ת ו ל ע ש ו ת
מ ח ו מ ר ה נ ת ו ן ה ע ו ל ם ה ט ו ב ב מ ו ח ל ט כי א ם ע ו ל ם ה י ו ת ר ט ו ב ל פ י מ ה ו ת
ה ח ו מ ר .כ ל ר ע הן טבעי הן מ ו ם ר י ניתן ב ה ב ר ח ש א י א פ ש ר ל נ צ ח ו ב ח ס ר ו ן
ש ל מ ו ת ה ח ו מ ר .אפי׳ אלקי׳ א ץ ל א ל ידו ל מ ל ט ע ו ל מ ו מ ר ע ט ב ע י ומוסרי,
ובן א ד ם ת ק צ ר ידו ל ה י ו ת ג ב ר ע ל גופו ב מ ו ה א ל ק י ׳ אין ידו מ ש ג ת ל ה ת ג ב ר
ע ל ח ו מ ר עולמו .ה ח ר ו ת א ב ד ה מן ה ע ו ל ם ,א ו נ ם ס כ ל ו מ כ א י ב ] ה ג ה ת שוליים:
כל ,ה ש כ י ל ו ח מ ל ה — מ ש ו ל ל ה ב נ ה ו ח מ ל ה ת ב ו נ ה ו ח מ ל ה [ מ ו ל ך ע ל ה ע ו ל ם
עם אלק׳ ואדם .ח ש ב ת האמונה המדאיבה ה ז א ת ]הגהה :ה נ ע ד ר ת אור
נ ח מ ה [ ע ם ד ע ו ת י ה ע ל ת כ ו נ ת ה א ל ק י ׳ ה ע ו ל ם ו ה א ד ם יפיץ מ י ד מ ל ת ב ר א ש י ת
ה ע ו מ ד ת ע ל פ ת ח ת ו ר ת ד׳ ,א ש ר עליו נ א מ ר ב א מ ת פ ת ח ד ב ר י ך י א י ר י
ב ר א ש י ת ב ר א אלקי׳ .ב ז ה קים ו נ ו פ ל ב ל א ש ר יבא .ה כ ל הן ח ו מ ר הן
צ ו ר ת כ ל נ מ צ א י צ א מ ר צ ו ן ב ו ר א ה ח פ ש י ו כ ל יכול .ח פ ש י מ כ ל מ א ס ר ע ו מ ד
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו מ ו ש ל א ח היום ה ב ו ר א כ ר צ ו נ ו ה מ ו ח ל ט ע ל ח ו מ ר ו צ ו ר ת כ ל נ מ צ א ,ע ל
ה כ ח ו ת ה פ ו ע ל י ם ב ח ו מ ר ,ע ל ה ח ו ק י ם א ש ר י פ ע ל ו ע ל פיהם ,ו ע ל ה צ ו ר ו ת
ה נ פ ע ל ו ת ע ל ידם .כי ר צ ו נ ו ה מ ו ח ל ט ו כ ל יבול ב ר א ה ח ו מ ר ,נטע ב ו ה כ ו ת ו ת
ה א ל ה ,נ ת ן ל ה ם ה ח ו ק י ם א ש ר ע ל פ י ה ם יוציאו ה צ ו ר ו ת .ו כ מ ו ש ה ו א מ ו ש ל
ב ל י מ ע צ ר ע ל ע ו ל מ ו כן ה י ה ב י כ ל ת ו ל ת ת ל א ד ם ב נ ש מ ת ר ו ח חיים א ש ר נ פ
מ מ נ ו ב א פ י ו ניצוץ מ ע צ ם ח ר ו ת ש ל ו ו ל ע ש ו ת ו ב ז ה בן חורין מ ו ש ל ב ל י
מ ע צ ר ע ל ע ו ל ם קטן ש ל ו ע ל גופו ו כ ו ח ו ת י ו ו ל ת ת ו צ ל ם אלקי׳ ד ו מ ה ב ח ר ו
ב ח י ר ת ו ל א ל ק י ׳ מ ו ש ל ב ג ב ו ר ת ו עולם .ע ו ל ם ה נ ב ר א ב ר א ש י ת מ א ל ק י ׳ א י נ נ ו
ה י ו ת ר טוב כ פ י מ ד ת ה א פ ש ר א ב ל ה ו א ה ט ו ב ב מ ו ח ל ט ,ע ם כ ל ר ע ו ת ה מ ד ו מ ו ת
ה נ מ צ א ו ת ב ו ת מ י ם ו ש ל ם פ ע ל ו כ א ש ר יעץ ב ו ר א ו ב ע צ ת ח כ מ ת ו א ש ר ה י
ב י כ ל ת ו ל ב ר א ו ב א ו פ ן א ח ר א ם א ו פ ן א ח ר היה נ ר א ה י ו ת ר הגון לעיני ח כ מ ת ו .
א ד ם ה נ ב ר א ב ר א ש י ת מ א ת האלקי׳ ע ם כ ל ח ס ר ו נ ו ת מ ד ו ת י ו יש ב י כ ל ת ו
להשיג ב ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת ת ו ע פ ת כל מ ר ה טובה אשר ה ש ג ת ה היתה מ ט ר ת
יצירתו .א ח א פ ש ר ו ת ח ט א ת ו ח ל ק ש ל מ ו ת ו א ש ר ב ל ע ד י ו ב ט ל ה ב ח י ר ת ו ,
ושניהם ,ג ם ה ע ו ל ם ו ג ם ה א ד ם ישיגו ב מ ת י ה ט ו ב א ש ר ב ע ב ו ר ו ש נ י ה ם י י צ ר ו .
כי ה א ל ק י ׳ א ש ר ש ם זה ל מ ט ר ת ה ו י ת ם ב ר א א ת ש נ י ה ם ל מ ט ר ה זו ב י ״ צ ו נ ו
ה מ ו פ ש ט ה כ ל יכול בלי מ ע צ ו ר ,היה ב ו ר א א ו ת ם ב ת כ ו נ ה א ח ר ת א ם ת כ ר נ ה
א ח ר ת ה י ת ה י ו ת ר ה ג ו נ ה ו מ ו ע ל ת ל מ ט ר ת רצונו הפשוט .ו ז א ת ה א מ ת
ו ה א מ ו נ ה א ש ר נשיב א ל ל ב ב נ ו ו נ ו ד ה ונודיע ב ק ו ל פ ע מ י ם ו ש ל ש ב כ ל י
ב ק ד י ש א ש ר מ א י ן ס פ ק ש מ ו ה ג ד ו ל ישיג ה ג ד ו ל ה ו ה ק ד ו ש ה ה נ ר צ ה ב ע ו ל ב ז
יען א ש ר ב ר א ו כ ר צ ו נ ו ה מ ו ח ל ט ל ת כ ל י ת רצונו.
ח
ת
ה
ו
ם
ו ע ל פי זה נ ר א ה ג״כ ל ה ב י ן מ א מ ר י חז״ל ,ב ז כ ו ת י ש ר א ל ב ז כ ו ת מ ש
בזכות ח ל ה מעשר ובכורים נ ב ר א העולם אשר כולם נכללים ח ח ת ש
ב ר א ש י ת וכן מ א מ ר ם ה ב ״ ה היה מ ב י ט ב ת ו ר ה ו ב ר א ה ע ו ל ם .ע״י י ש ר א ל
ו מ ש ה הגיעו ד ר כ י ת ה ל ו כ ו ת בני א ד ם מ ו ל ת כ ל י ת ם ל פ ר ק ח ד ש א ש ר ה ס
ת ח ל ת ו לפיכך נקראו ראשית ,או משום שהם ת ח ל ת צ א ת ת כ ל י ת ב ר י א ת
ה א ד ם מן ה ב ח א ל ה פ ו ע ל ו ה ם במו ר א ש י ת ת ב ו א ת ה ב ו ר א מ ש ד ה ת ר ו מ ת
א ד מ ת ו ; ח ל ה מ ע ש ר ו ב כ ו ר י ם א י נ ם כי א ם ה ש ב ת פרי ה א ר ץ ל י ד א ד י ן ע ו ל
א ש ר נ ת נ ה לבני א ד ם ; ועל בולם ה ת ו ר ה היא ת ח ל ת פ נ ת יקרת יסוד מ ו ס ז -
ו ת כ ל י ת המכוון מ ב ו ר א ית׳ ב ב ר י א ת ה ע ו ל ם ו ע ל כן ל ה נ א ה ש ם ר א ש י ת
ביחוד ,ע ל כן ב ל א ל ה ה ד ב ר י ם א ח ש ר ק ב א ח ר י ת הימים יפיקו ל ת כ ל י ת
מ צ י א ת ם מ ״ מ ה ם ה מ ה היו ת ח ל ת מ ח ש ב ת ה ב ו ר א ה מ ה ע מ ד ו נ ג ד ש נ י ו
מ ת ח ל ת ב ר י א ת ע ו ל מ ו ב ע ד ם ו ב ע ב ו ר ם ב ר א ו ונכון ו נ א מ ן ה ג י ע ם ל ת כ ל י ת
ל פ י ש ה ע ו ל ם ב ר א ש י ת נ ב ר א ויצא ב כ ל ל ו ה מ ו ח ל ט מ ת ח ת ידי ה א ל ק י ׳ ו נ ב ר א
א ם כ ן מ ת ח ל ת ה ו י ת ו ל ם ו ח ת כ ל י ת מ צ י א ת ו .ה ב ״ ה היה מ ב י ט ב ת ו ר ה ו ע ל
פיה ובעבורה ו ל ת כ ו נ ת ת כ ל י ת ה ב ר א העולם .מ ל ת בראשית א ם כן ה
ל נ ו פ נ ת י ס ו ד י ד י ע ת נ ו י ד י ע ת אלקי׳ ו ע ו ל ם ו א ד ם ,והיה כ א ש ר א ב ד ה T
הידיעה מ ק ר ב ת ב ל ו ב א ה ה ע ת ל ה ק י מ ה מ ח ד ש ל ה ש כ ל ת בני א ד ם ה י ה מ ן
ה צ ו ר ך ל א מ ת ה י ו ת האלקי׳ שליט ו מ ו ש ל בלי מ ע צ ר ע ל צ ב א ו ת ה ש ר י
ה
ם
ס
ס
י
א
< n i
ס
30
www.daat.ac.il
ה םהרצוג
מכללת
ע״י נ פ ל א ו ת ה נ ק ר א י ם נ ס י ם
דעתח -ק ו ת י
אתר ם ו
והארץ עם כל חומריהם כחותיה
ע ל ה י ו ת ם מ ע ש י ם ר מ י ם ו נ ש א י ם גבוהים כ נ ם ע ל ר א ש ה ר י ם ל ה ש כ י ל עיני
בני א ד ם ו ל נ ח ו ת ם ד ר ך ה א מ ת ל ה ש י ב א ל ל ב ב י ה ם א מ ת ת אלקי׳ כ ל י כ ו ל
שליט בלי מ ע צ ו ר ע ל ה ב ל ש ה י א כ א מ ו ר יסוד ו ה ק ד מ ה ה ר א ש י ת ל כ ל ד ע ה
מ ו ס ר י ת ו ט ה ר ת ה מ ד ו ת יסוד ו ה ק ד מ ה א ם בן ל כ ל ב י א ת נ ו ב מ ס ו ר ת ה ת ו ר ה .
ב ר א .ק ר ב ת ו ע ם השרשים ב ר ח ,ברה ,פ ר ח ,פ ר א ,פ ר ע א ש ר ה ו ר א ת
כ ו ל ם ה ל א ה י א ד ח י ק ה ויציאה ה ח ו צ ה מ פ נ י מ י ת א ו מ א ס ר ת ו ד י ע א ש ר ג ם
ב ר א יורה ה ו צ א ה א ל הויה חיצונית ,ה ל א גם ב ת ר ג ו ם כ ל חוץ נ ק ר א ב פ ש י ט ו ת
ב ר א .ב ר א ה ו א א ם כן ה ו צ א ת מ ה שהיה ע ד כ א ן פנימי ו נ מ צ א ר ק ב ח ד ר י
ר ו ח ו נ פ ש ה ח ו צ ה ל מ צ י א ה נ ר ג ש ת ,ב ר י א ה א ש ר ל א ק ד ם ל ה מ א ו מ ה כי א ם
ה מ ח ש ב ה והרצון .ה ו א ב י ח ו ד היש מאין ו ל א נ א מ ר כ ל ל כי א ם ע ל מ ע ש ה
האלקי׳ .ט ר ם ה י ו ת ה ע ו ל ם ל א היה נ מ צ א כי א ם ב מ ח ש ב ה ב ר ו ח ה ב ו ר א .
פ ו ע ל ה ב ר י א ה ה ו צ י א ז א ת ה מ ח ש ב ה ה ח ו צ ה ויתן ל ה מ צ י א ו ת ח י צ ו נ י ת
מ ו ר ג ש ת .כ ל ה ע ו ל ם כ ו ל ו א ם כן ב כ ל ל ו ב פ ר ט אינו בי א ם מ ח ש ב ו ת אלקי׳
מ ו פ ק י ם א ל ה פ ו ע ל ,ב א ש ר נ מ צ א הענין הזה ג״כ ב ש ו ר ש היה ש ה ו א ש ם כ ל
הויה ב ל ש ו נ נ ו )עי׳ פ ס ו ק ב ׳ ( ; )מן ה ה ו ר א ה ה ז א ת ה ע י ק ר י ת ש ה י א יציאה
ל ה ו י ה ח י צ ו נ י ת נ ר א י ת ו מ ו ר ג ש ת נ ע ש ה ב ר י א ג ם כן ת ו א ר ל כ ל שמן ע ב
ו ב ר י א ו ת בשר ,ומזה ב ר ה בריה ב ר ו ת ל ת א ר פ ת ש ח ר י ת ו מ א כ ל ר א ש ו ן ב ב ק ר
א ש ר ע ל ידו י ת ח ד ש גוף ה א ד ם החיצון ושב ל א י ת נ ו המורגש .ג ם ו ב ר א ת
ל ר שם ,ו ב ר א ת ו )יהושע יז ,טו ,יח( א פ ש ר פ י ר ו ש ו :ע ש ה ל ך ש ם מ ר ח ב
ל מ ע ן ת ש ת ר ע .א ו ה ו א ק ר ו ב ל ה ו ר א ת ב ר א ב ת ר ג ו ם ש ה ו א החוץ ,ה פ ר ו ז
ה מ ר ח ב ואזי פי׳ ע ש ה ל ר ה י ע ר ל מ ק ו ם מ ר ח ב .ו ב ר א א ת ה ן ב ח ר ב ו ת ם )יחזק׳
כ״ג מ״ז( כ פ י ה נ ר א ה אין פירושו ד ק י ר ה כי א ם ב ק י ע ה ע ד ש י ר א ו ה ק ר ב
ו ה מ ע י ם ה ח ו צ ה .ו כ מ ו כן א פ ש ר ב ר י א ת היער פירושו ע ש י ת ו פ ר ו ע וגלוי,
ה ס ר מ ש ו כ ת הסבר ממקומות הנסתרים והמםוגרים הסוגרים רגל ה ב א
שמה(.
אלקי׳ .ש ו ר ש א ל ה נ מ צ א בכנוי ר ב י ם א ל ה .הבנוי ה ז ה מ ק ב ץ ל ע ו ל ם רבוי
איזה ד ב ר י ם ת ח ת סוג א ח ד ו ת השייך ל כ ו ל ם )אפי׳ רבוי ד ב ר י ם ה י ו ת ר
מ ש ו נ י ם זה מ ז ה ב א מ ר נ ו ע ל י ה ם א ל ה נ ח ש ב ם א ח ד י ם ב א ח ד ו ת מ ה ע״י מ ק ר ה
ששוה ל כ ו ל ם אפי׳ אינו ר ק ה מ צ י א ו ת ל מ ש ל ה נ מ צ א י ם פ ה ו כ י ו צ א ( .ו א ם
כן במו ס ת ם א ל ה מ ר מ ז רבוי ה ע ו ל ם ה מ ו ר ג ש נ ר א ה ק ר ו ב ל ו מ ר ש ש ם א ל ו ק
מציין א ח ד ה מ י ו ח ד ב״ה א ש ר י כ ל ת ו ורצונו מ ק ב ץ רבוי ה ז ה יחדיו ל א ח ד
א ש ר ב ה צ ט ר ף ב ו ל ם אליו ל ב ד ו רבוי ה ר ב י ם נ ע ש ה א ח ד ,הויה א ח ת ו ע ו ל ם
א ח ד .ע ל בן ע י ק ר ה ו ר א ת ש ם א ל ו ק ה ו א א ד ו ן ושליט העולם ,מ ס ד ר מ ח ו ק ק
ושופט ה ע ו ל ם ,מ ד ת הדין .ו ע ל בן ג ם מ ס ד ר י מ ח ו ק ק י ושופטי המון רבוי
אנשים ,מ ס ד ר י מ ח ו ק ק י ושופטי ע ו ל ם קטן ש ל בני א ד ם נ ק ר א י ם ג״כ א ל ה י ם .
בני נ ב ר א ל י ל ל א ר א ו ב ע ו ל ם כי א ם ב ח ו ת נ מ צ א י ם נ פ ר ד ו ת א ש ר בל א ח ת
ו א ח ת מ ה ם ת ח ת מ מ ש ל ת א ד ו נ י ם נ פ ר ד י ם משונים זה מ ז ה ב ס ג ו ל ו ת ש ו נ ו ת
כ פ י מ ש ט ר ם .יצא ל ה ם זה ב ה כ ר ח מ ע י ק ר ט ע ו ת ם ה א מ ו ר ל מ ע ל ה ב ח ש ב ם
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק ד מ ו ת ה ח ו מ ר א ש ר ע ל ידו ג ם ידי יוצר ה ע ו ל ם א ס ו ר ו ת היו׳ ו ה י א ל א ה י ה
ל ה ם בי א ם ב ח ט ב ע י א ש ר אין ב י כ ל ת ו ל ה ו ל י ד נ מ צ א י ם מ ת נ ג ד י ם ו מ ב י א ו ת
משונות בעצם .ו ב ר א ו ת ם עולם מ ל א נמצאים מתנגדים ומציאות מ ש ו נ ו ת
ב ע צ ם ר א ו ב ז ה פ ע ו ל ת א ל ק י ם ה ר ב ה שווים ב מ ס פ ר ל ס ך כ ת ו ת מ ב י א ו ת
ה מ ש ו נ ו ת ו ה מ ת נ ג ד ו ת א ש ר ל פ נ י ה ם .א ו ל ם ד ת י ה ד ו ת ת ק ח המון כ ל י כ ר ל ת
בל ה א ל ה י ם ה ר ב י ם ה מ ד ו מ י ם ה א ל ה ו ת י ח ד א ו ת ן ב מ ו ח ל ט ל א ח ד י ח י ד ב ״ ת
ב ק ר א ה א ו ת ו א ל ק י /ו ב ה ק נ ו ת ה רבוי כ ל ה כ ח ו ת ו ה מ מ ש ל ו ת ה נ פ ר ד ו ת
ב מ ח ש ב ו ת ה א ל י ל מאין שיור ל א ח ד יחיד יש כ ב ר ב ז ה די ל ה פ ר י ד ל ה ו -י
ו ל נ ש א א ל ק י ד ת י ה ד ו ת ה א ח ד ו ה מ י ו ח ד ל ע י ל א ו ל ע י ל א ע ל דמיון כ ח ט ב ע י
ל פ י ] ש [ ע ו ל ם מ ל א מ צ י א ו ת מ ת נ ג ד ו ת ל א היה יכול ל צ א ת מ ר צ ו ן א ח ד א ל א
ב ה י ו ת א ח ד מ י ו ח ד ה ז ה כ ל יכול ב מ ו ח ל ט בלי מ א ס ר ו מ ע צ ו ר ל י ח ד ה י י ו ת
מ ת נ ג ד ו ת ב ת כ ל י ת השנוי ל מ ט ר ת ע ו ל ם ש ל ם ה ת כ ל י ת ה א ח ד ו ת .
ם
ז ו ל ת זה ל ת א ר ה ת א ח ד ש פ ע רבוי כ ח ו ת ה מ מ ש ל ה ב א י ש א ח ד ב ל ע ז ו ן
ן
ר ב י ם אינו ז ר ב ל ש ו נ נ ו כ מ ו א ד ו נ י ם בעלים .י ת ו א ר ב ז ה א י ש א ח ד א ש ד
י ת א ח ד ו כ ל כ ח ו ת ה מ מ ש ל ה ו ה א ד נ ו ת המושלים על נשוא א ח ה א ש ר ת ח ת י ו
ע ו מ ד ע ל כן ה נ ש ו א ה ז ה ב כ ל עניניו ובחינותיו ,ו ה ו א ע ב ד ו מ כ ל צדי ו מ א ח ר
שהיה מ ה ו ר א ו ת ש ו ר ש א ל ה לציין שליט ו מ ח ו ק ק ושופט ה ע ו ל ם ב א ה ש ו ^ -ן
ה ז ה ג׳׳כ לציין מ ו ש ג ה ש ב ו ע ה א ל ה א ש ר ה י א ל פ י ת ב ו נ ת נ ו א י נ נ ה ק ר י א ת
ב ש ם אלקי׳ ב ל ב ד א ל א נ ת י נ ת ה נ ש ב ע א ת כ ל ע ו ל מ ו ה מ ו ר ג ש ב פ ו ע ל ת ח ת
,
מ ש פ ט שליט ה ע ו ל ם ) ב מ ו ש ז ה ג״כ נטוע ב ע י ק ר ה ו ר א ת מ ל ת ה ש ב ע
ישורון ח ל ק ה׳ טז( וכן יצויין ב ו ה ק ל ל ה א ש ר שליט ב ע ו ל מ ו מ ו ד י ע ב ה י
ה ח ז ק ה ב א ב ד ן ה נ ש ב ע לשקר .א ל ח ,נ ת ע ב ו נ א ל ח ,י ח ד ו נ א ל ח ו ,ד ו מ ה ה י
לשון מ ו ק ש ה י ו צ א מ א ל ה ו ה ו ר א ת ו ב נ פ ע ל ה א ח ז ב ח ב ל י ה ק ל ל ה .
ב
י
ע
ד
ך
ו
ת
יש ע ו ד ל ה ש כ י ל ע ל מ א מ ר ח ז ״ ל ש ל א נ א מ ר אלקי׳ ב ר א ב ר א ש י ת א ל ^
ב ר א ש י ת ב׳ א׳ .כ פ י א ש ר היה נ ר א ה ל ע נ י ו ת ד ע ת נ ו ע ל ה ו ר א ת ש ם א ל ק י ׳
ל א היה יכול ל ה ק ר א ב ש ם זה בי א ם א ח ר ב ר י א ת ה ע ו ל ם מ פ נ י ש ש ם
מ ו ר ה ע ל ה ו י ת ו ב ב ח י נ ת ה ע ו ל ם .ב ר א ש י ת ב ר א א׳ יאמר! [:ה א ל ק י ׳ אעזר־
כ ע ת עינינו ר ו א י ם א ו ת ו שליט ב ע ו ל מ ו ה ו א ה ו א א ש ר מ ג ב ו ר ת ר צ ו נ ו י ^
ה ע ו ל ם ל ר א ש י ת היותו.
ז
22
www.daat.ac.il
ה
הרב שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל אתר דעת -מכללת הרצוג
הוי הלימודים של חז״ל
] ת ר ג ם :י צ ח ק ברום[
מאמר זה הופיע במקורו כחוברת מטעם מוסדות הלימוד של קהילת עדת ישורון
בפרנקפורט ענ/מ בשנת .1868הדברים מופנים הן אל הורי התלמידים ,אנשי הקהילה עצמה,
והן אל אנשי חינוך של השלטונות העירוניים והממלכתיים .הדברים נועדו איפוא לקרב אל
לב הקורא את הייחוד של מוסדות לימוד תורניים ,לעומת מושגים שגרתיים באותה סביבה
תרבותית .נראה כי מאמר זה שונה ממאמרים אחרים באותה המסגרת שנועדו להראות
ולהסביר עד כמה ידיעות של השכלה כללית עשויות להיות מועילות לחינוך יהודי של
שמירת מצוות ,ועד כמה עשוי החינוך היהודי־תורני להיות מועיל גם למטרות של
השכלה כללית .לעומת אותם המאמרים מוצג כאן ענין לימוד התורה כדבר אשר ביסודות
רבים הוא שונה מאד מכל מה שמעלים על הדעת כשיגרת בית ספר בגרמניה של אותם
הימים.
ייחודו של המאמר הוא בסגנונו המיוחד בו מוצגים הדברים בפני הקוראים ,מאמרי
חז״ל לא הובאו כלשונם ,עם הסברים ,אלא מסירת תכנם בלשון המובנת לקורא בדורו,
היא היא הרצאת הדברים ,ורק מקום של המקורות צוין בשולים .המאמר ,אף אם הוא
מתורגם ,עלול להיות מוזר לקורא התורני של ימינו הקרוב אל המקורות .אולם ,אלה
הדברים שנותנים למאמר את חינו המיוחד ,וכן ,כך נראה לנו ,את ערכו המיוחד להבנת
אישיותו של רשר״ה ,משנתו ודרכיו .לכן השתדלנו לתת תרגום ככל האפשר קרוב למקור.
את המקורות כלשונם ,הבאנו בהערות שולים ,כך שהקורא יוכל לעמוד הן על הפרשנות
המיוחדת והן על דרכו של רשר״ה ״להעביר את הדברים מכלי אל כלי״.
המתרגם
דפים אלה נועדו לתת ,שנה בשנה ,הזדמנות לדון בעניגי הינוך והשכלה .אגו
אוהבים לנצל הזדמנות זו המוענקת לנו ,לשם עיון בתהומי הינוך והשכלה של
היהדות בימי קדם ,ואנו מאמינים שהובבי ההינוך וההשכלה ימצאו בכך ענין כל
שהוא .מרהק רב מפריד בין המסגרת של אותן שאיפות ,לפי זמנן ומצביהן ,לבין
תודעת זמננו ,אולם נראה לנו ,כי ככל שגדול אותו מרהק ,כן גדול ערכו של עיון
כזה בתופעותיו של זמן כה רחוק ,כדי להביא לידי הערכתן האמיתית יותר ,על פי
אמות מדד .נכונות יותר ,מצד בני דורנו ,ואולי יהיה בו בכדי לעורר פה ושם את
השאלה ,עד כמה ניתן למצוא בכך את אשר ראוי הוא להיקוי גם למען שאיפותינו
י ׳
היום.
י כבר הנושא ,אשר אמור להיות מוגדר על ידי כותרת המאמר העיוני של שנה
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זו ,״הוי הלימודים של חכמינו׳ /בא כדי לשוות לנגד עינינו מושג השונה ב מ ה ו ת ו
ממה שהיינו תופסים היום כ״הוי הלימודים״ .הוי הלימודים שלנו מסתיים ב ש נ ו ת
הילדות והנעורים .הוי הלימודים של חז״ל קלט ,כמו אצלנו ,את הילד ,אבל ל י ו ו
דרך כל ההיים ,את הנער ,את האיש המבוגר ,ואת איש השיבה .הוי הלימודים ש ל נ ו
נתפס כהכנה לחיים ״הממשיים״ ,היי המקצוע־הייעוד ,ורק הנבחרים אשר מ ק צ ו ע ם ־
ייעודם הוא טיפוח של הכמה והשכלה ,הם בלבד מצויים ,גם בהיותם אנשים מ ב ו ג ר י ם ,
בתוך תוכו של הוי הלימודים ,כלומדים ומלמדים .בימים הקדומים של חז״ל ה י ה
העיסוק בהכמה והשכלה במשך כל החיים חלק מייעודו של כל איש .היתד׳ ח כ מ ה ,
החכמה בהא הידיעה ,אשר העיסוק בה היה הענין הכללי ביותר של כלל ה א ו מ ה ,
וילד כי נולד היתד .זאת מטרת ההיים הראשונה במעלה שנכונה לו ,להיות ב ב ו א
העת תלמיד של אותה חכמה ,בלא הבדל ,מה ״הייעוד״ ,משלוח היד ,מה ״ ה מ ע מ ד ״
אליו יגיע בעקבות ההלטה של הורים ועקב גורל הייו .לפי ההשקפות של אותי ה ז מ ן ,
הרי הגיע הולד שנולד בגוף אנושי למדריגה של אדם רק כאשר הוארו ועודנו ר ו ח ו
ולבו בינקו משדיה של אותה החכמה .רק אז הובטח לו כבוד האדם ,אצילות ה א ד ם
ואושר אדם אשר שום תהפוכת הגורל לא תוכל לגזול ממנו ,אך בקושי ת צ ל ח '
להעכירו .כן ,גם יון וגם רומי ידעו עיסוק בחכמה ואמנות כתכונה של מ ש פ ח ו ת
אצילות ושל — עבדים .גם מוסדות ההשתלמות ואגודות ההשתלמות שבהוד• מ ע י ד י ם
כי לא זר לזמננו הצורך בהשכלה עממית כללית ,מעבר למה ששייר לעיקר ש נ ו ת
הלימודים .אולם נראה שלשוא נחפש בתולדות ההתפתחות של שום אומה א ח ר
תודעה כה מקיפה על כך ,כי השכלה רוהנית לא רק מגיעה לכל אהד ואחי׳ א ל א '
בעיקרו של דבר דרושח לכל אחד ואחד .לשוא נחפש במקום אחר הערכה כה ג ד ו ל ת
של החכמה ליחס כזה של התמסרות מתלהבת כלפי החכמה ,כפי שהן א פ י י נ י ו
למאות השנים של תקופת הז״ל .דפים אלה נועדו לנםיון להתוות בקוים א פ י י נ י י ס
את חתופעות חמיוחדות הללו.
קשה לדמות ,כי היתה אי פעם קבוצת אנשים אשר עליחם חיתח מוטלת מ ש י מ ה
יייצדיד
גדולה מזו שעמדה לפני אנשי אותו בית דין יהודי גדול ,מניחי
של ההתפתחות הלאומית על פי ההלכה ,הלא הם ״אנשי הכנסת הגדולה״ ,ו ע ל
אחת כמה וכמה קשה להעלות על הדעת קבוצת אנשים העולה עליהם ב מ י ל
משימה כזאת במודעות צלולה ובחצלחה המתמידה עד המציאות ההיה של ימינו.
העס נמצא אז על אדמתו ,עצמאותו הפנימית הוחזרה לו ,ועל כל פנים ע
בתלות חיצונית .לפי חוסר אפשרותו לחגן במלחמה על מולדתו הקטנה ,ו ל
הקונסטלציה המדינית הכללית של אותם הזמנים ,לא היה לעם מנוס מכל ה ת ה פ ו כ ו ו ן
המדיניות אשר ציפו לו .על אנשי הכנסת הגדולה אשר בידיהם היתד• מ ו ס ק ד
הנהגת העם הזה ,היה מוטל להעלות אותו ,על ידי התפתחות פנימית ,לרמה מ ו ס
לאימי
לי׳^יי ל
ל
שתכשיר אותו לעמוד בכל התהפוכות ללי•
ייהודי אשר יהיה לו בסים של אחדות לאומית הניכר ,הן באחדות של הכלל י י ל א ו מ י
וחן בייחוד האישי של כל אהד מבניו המפוזרים במרחבי העולם ,בסיס אשר ל
יוחלף ולא יומר ,וישמור את הכלל והפרט כשהם בכל עת עומדים שמחים ו ז ק י פ י ם
מוכנים לייעודם.
ובסגולה המשמשת כתהליף ,ויותר מתהליף ,לכל הולשה מדינית ,ראו א
ה
ת
ת
ה י ס ו ד
ו י
מ
ד
ס י
ת
ר י ת
ה
ה י ה
ע
י ה ם
1
ו
י ס ו ד
א
ת
24
www.daat.ac.il
הרצוג
ובמוסר -,מכללת
הטיפוה של הינוך והשכלה ,ברוהאתר דעת
בכל מקום ,את העיסוק המקיף
והפצתם
ביותר באותה הכמה לאומית אשר ידיעתה העיונית וקיומה המעשי הם עיקר הבסיס
לקיום הלאומי של אומתם.
שלשה ערכים התוו לעצמם ולבאים אהריהם כהנתיות לפעילותם :היו זהירים
ביישומם המעשי של הכללים הנתונים לכם בהכמתכם ,הרהיבו את שטה קיומה,
כדי להגן עליה ,והעמידו לה תלמידים במספר רב ככל ה א פ ש ר .אם בשנים
מהעקרונות הללו הציעו למנהיגי האומה דקדקנות מיושבת ביותר והכמה שקולה
ביותר לקיום התורה שהיה מופקד בידיהם ,הרי היה זה העקרון השלישי שבאמצעותו
ביקשו לעשות את ידיעת התורה ואת הבנתה העמוקה הפתוהה ביותר לקנינו של
כל העם.
1
הכנסת הגדולה הזאת ,אולי נכנה אותה בית מחוקקים ,ייתכן שיש מי שיהא
נוטה לראות בה דוגמה קדומה של מוסדות המוכרים לנו מן ההיסטוריה כמי שהטילו
את אפוטרופםותם על העם והתזיקו אותו בבערות .אולם ,האם נמצא אי פעם גוף
כזה המנהיג אומה ,אשר שאף להסיר מעצמו ,במדד .כזאת ,כל יתרון הנותן לו
תפקיד של אפוטרופוס ,אשר הזמין את האומה עצמה וכל אהד מבניה להיות שופטים
מוסמכים ביותר של החלטותיו וגזירותיו ,האם נמצא אי פעם הבר מורים של אומה,
אשר ביקש לעשות את עצמו מיותר ולהסיר מעצמו כל יתרון מעמדי ,על ידי הפצת
כל הכמה וכל ידיעה ? ואכן זהו אשר עשו אנשי הכנסת הגדולה בעקרון זה ,בו
קראו לכל בני האומה להיות תלמידי חכמתם .והרי אלה האנשים אשר קבעו את
הבקשה על ״דעה בינה והשכל״ כבקשה ראשונה עליח יתחנן כל אהד מבני עמם
בעמדו לפני א־לקיו בתפלה ,יום י ו ם .
2
וידעו ,הם היטב את אשר מביאים לביטוי בעקרון זה .הכירו יפה את החכמה,
אותה ראו כפקדון שהופקד בידי האומה בכללותה ,לאו דוקא בידיהם־הם ,והורו כי
האומה על כל בניה נקראה להיות מעמד תלמידיהם .וכי נמצאת כזאת ,הכמה
הראויה להיות ״הכמת העם״ ,ענין המשותף לכל בני האומה ,אמצעי להבאת אור
ועידון לאומה בכללותה? הרי ״העם״ הוא ענינה ,במשמעות המלאה והמהותית
ביותר שיש לכך .תכנה אינו בהשערות טרנסצנדנטאליות המבקשות לטפס אל תחום
הדברים שמעל ההושים ,אשר לשכל הטבעי אין גישה אליהם .משימתה של הכמה
זו היא לבנות ולשכלל בגין של חיי אדם ,של היחיד ,של המשפחה ושל החברה,
תהת השפעתם ,הקובעת צורח ודמות ,של חוקי הנצה של מוסר וטוהר ודין והסד;
זוהי החכמה של הובת האדם עלי אדמות ,והיא עוסקת באדם במכלול של כל
תופעותיו וקשריו ,במחשבות והרגשות שבתוך לבו ,בקשרו האמיץ לחושיו ובהירותו
המוסרית ,ברוחו ובגופו ,בדיבורו ובמעשיו ,בכל ייחוד אישיותו על צרכיה וחובותיה.
והכמה זו עוסקת באדם גם באשר הוא יוצא מעצמו ומהויתו האישית אל הנישואין,
אל המשפחה ,אל החברה ,ואל המדינה על כל הסתעפויותיה וארגוניה ,ודוקא ביציאה
זו מחייו האישיים הוא מגיע אל מודעותו לעצמו וזוכה למציאותו העצמית לאמיתה.
לכל אשר בתחומה של חכמד .זו ,יש משמעות לכל אדם בכל ריבוי נסיבותיו ומצביו,
1
2
״הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה״ )אבות א א(.
״אמר רבי אמי :גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול״ )ברכות לג ע״א(.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם כאשר יקיים דבר בעצמו ,ואם באשר יאיר לו מצבים וקשרים אשר ב ה ש פ ע ת ם
חוא חי ,ואין שום דבר שעליו יוכל לומר :זה רחוק ממני ,אין להכרתו ערך ב ע ב ו ר י .
ואת משימת החיים ,אשר הכמה זו מתוח לו ,עליו להבין בראייה ברורה מתיר מ ה ו ת ם
של הדברים זייעודיהם; לשם כך היא מנחה להתבונן בעולם מתוך מחשבה ,מ ל מ ד ת
אותו להבין את העולם מתוך הא־לקים ,ואת עצמו ומעמדו מתוך העולם ,פ ו ת ר ת
לו את חידות קורות העתים ,את התידות של היי אומות והיי אדם ,ומעניקה ילי ר ו ת
י •בינח וכח ,לעשות את דרך חייו מתוך מהשבה.
האם פלא הוא ,כי פי משורריו והכמיו הלאומיים נובע ושופע ד ב ר ע ר כ י ה
של חכמה זו ,על משמעויותיה ועל קסמי יופיה ? הרי אל עצמו הוזר ,את ע צ מ ו מ ו צ א
חאדם בתורותיח ,חכמח בכללותיח ,שמחה בפיקודיה ,אור במצוותיה ,קיום מ ת מ י ד
בטהרה שמתוך יראת ה׳ ,אמת והרמוניה של צדק במשפטיה; הם הם הטוב ה נ ע ל ה
מכל שאליו יש לשאוף ,ערכם רב מכל האוצרות ,ומתוקים הם מדבש ונופת צ י פ י ש ,3
העיסוק בתורה מקנה ״כנפים״ רוחניות ,המעלות את האדם מכל סבל ארצי׳ ש כ ן
התורה היא הטוב המוחלט ,ועל כן אין כאן סבל כל עוד אדם יכול לעסוק ב ת ו ר ת *
אין מקום שהוא כל כך קדוש וכל כך מיוהד להקב״ה כאותן ״ד׳ אמות״ בהל ע ו ס ק י ם
בתורה .במקום שיש שלשה ,שנים ,ואפילו אהד בלבד ,העוסק בתורה ,שכינה ע מ ד
וד״קב״ה מקשיב כאשר דברי תורתו הם נושא שיחתן של בני האדם .כז א מ ר י ״ א ל ד
דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא :כ י ב ו ד א
ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו ,ותלמוד תורה כנגד כ י ל ם ״ ד
יל ייתר
ק
שכן ,אף אם גדולים החיים של מעשי קיום חמצוות ,הרי
משום שמאפשר את עשיית המעשים .כש םשהילוד יונק יום יום משדי אמו .כ ן
5
fl
ב
ה ע י ס ו
ב ת ו ר ה
ג ד
8
3
4
תד״לים יט יא ואילך.
״אמר רבי שמעון בן לקיש :כל העוסק בתורה ,ייסורין בדילין הימנו ,שנאמר )איוב ד(,
׳ובני רשף יגביהו עוף׳ ,ואין ׳עוף׳ אלא תורה ובו״׳ )ברכות ה ע״א( .״אין טוב א ל
תורה שנאמר )משלי ד( ׳כי לקח טוב נתתי לכם ,תורתי אל תעזובו׳״ )שם( .״
ייסורים של אהבה :כל שאין בהם ביטול תורה ,שנאמר )תהלים צד יב( ׳אשרי הגג-,:
אשר תיםרנו י־ה ומתורתך תלמדנו״ )שם(.
״מיום שחרב בית המקדש אין להקב״ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה ב ל ב ד ׳ /
)שם ח ע״א( ,ועל כן ״אוהב שערים המצויינים )באסיפת ציבור ,רש״י( בהלכה י ד .
• י
מבתי כנסיות ובתי מדרשות״ )שם(.
״שנים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה ,שכינה שרויה ביניהם ,שנאמר )מלאכי (
׳אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו ,ויקשב ה׳ וישמע וכו׳״ )אבות ג ג( ,״ומנין שאפילך
אחד שיושב ועוסק בתורה ,ששכינה עמו ,שנאמר )שמות כ( ׳בכל מקום אשר א ז כ י
יאה שמי אבוא אליך וברכתיך׳״)ברכות ו ע״א(.
א
א
5
י
ל
ת ד
•
6
ג
ר
7
8
פאה א א.
״נשאלה שאלה זו בפניהם :תלמוד גדול או מעשה גדולז נענה ר׳ טרפון ואמר :מ ע ש
גדול ,נענה ר׳ עקיבה ואמר תלמוד גדול ,נענו כולם ואמרו :תלמוד גדול ש ה ת ל מ
מביא לידי מעשה״ )קידושין מ ע״ב(.
.26
www.daat.ac.il
ד ״
ו ד
הרצוג מעניקה הברה לאיש הבודד,
התורה
התורה״.
לאדם יום יום למצוא מזונו משדי
מכללת
אתר דעת -
רפואה להולה ,היזוק לחלש; כל אמצעי אהר מועיל לדבר אהד ,התורה היא רפואה
אוניברסלית לכל .*°שלשה כתרים הם :כתר כהונה ,כתר מלכות וכתר תורה .כתר
הכהונה הרי הוא של אהרן ובניו ,כתר מלכות הרי הוא של דוד ,כתר תורה הרי
הוא מוכן לכל ,מי שרוצה ,יבא ויזכה ב ו ״ .בודאי יש לעסוק בה ברוה טהורה,
התלמיד הייב להיות שקוף ,פנימיותו זכה בהופעתו החיצונית ״ .אוי למי שאין לו
בית דירה ,ועושה שער ל ד י ר ת ו ״ ; היראה ,היא הנאמנות בקיום מצוות הי ,היא
היא בית דירת הייו של האדם ,והתורה שער הכניסה ,ותכלית כל עיסוק בתורה,
הרי זה שלעולם האדם יתקן את עצמו ויעשה את הטוב ״ .לזה אשר זך הוא ,התורה
היא סם היים ,ורעל היא למי שאינו זך « .היה אתה מי שמפרסם את התורה על ידי
עצם הייך! ראה ,איש כי ישאב הכמה מלמוד המקרא והתורה שבעל פה ומקירבתו
לתלמידי הכמים ,ונוהג בחכמתו :בתבונת שיחתו ,בנחת דיבורו ,בנאמנותו במשא
ומתן ,עליו מצביעים הבריות ואומרים :אשרי האיש הזה שלמד תורה ,אשרי אביו
שלימדו תורה ,אוי לאיש שלא למד תורה ,הביטו תלמיד הכם זה ,מה יפים דרכיו,
מה נכון כל אשר עושה! עליו אומר הקב״ה :עבדי אתה ה מ פ א ר נ י ! ״ העוסק
בתורה כרוהה ,משיג בכך הרבה מאד ,והוא מקיים בתוך עצמו את תכלית הבריאה.
הרי הוא נעשה ידיד לבני האדם ומשיג את אהבת בני האדם ,אוהב ומשמח את
הקב״ה ,אוהב ומשמת את בני האדם ,היא מלבישה אותו בענותנות וביראת שמים,
9
10
11
12
13
14
15
16
״למה נמשלו דברי תורה בדדו מה דד זה ,כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב,
אף דברי תורה ,כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם״ )עירובין נד ע״ב(.
"אמר רבי יהושע בן לוי :המהלך בדרך ,ואין עמו לויה ,יעסוק ב ת ו ר ה . . .חש בראשו
יעסוק ב ת ו ר ה . . .חש בגרונו יעסוק ב ת ו ר ה . . .חש במעיו יעסוק ב ת ו ר ה . . .חש
בעצמותיו יעסוק ב ת ו ר ה . . .חש בכל גופו יעסוק ב ת ו ר ה . . .אמר רב יהודה בר׳ הייא:
בא וראה שלא כמדת בשר ודם מדת הקב״ה .מדת בשר ודם :אדם נותן סם לחבית,
לזה יפה ולזה קשה .אבל הקב״ה אינו כן ,נתן תורה לישראל ,סם חיים לכל גופו שנאמר
)משלי ד כב( ׳ולכל בשרו מרפא׳״)עירובין נד ע״א(.
״א״ר יוחנן :שלשה זירים חן :של מזבח ,של ארון ושל שלחן .של מזבח זכה אהרן
ונטלו ,של שלחן זכה דוד ונטלו ,של ארון עדיין מונח ,כל הרוצה ליקח ,יבא ויקוד׳
)יומא עב ע״ב(.
״אמר רבא :כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו ,אינו תלמיד חכם״)שם(.
״מכריז ר׳ ינאי :חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד״)שם(.
עיין שם .ועוד :״תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים״)ברכות יז ע״א(.
״אמר רבי יהושע בן לוי :מאי דכתיב )דברים ד( ׳וזאת התורה אשר שם משה׳ו זכה
נעשית לו סם חיים ,לא זכה נעשית לו סם מיתה״)יומא עב ע״ב(.
״תניא :׳ואהבת את ה׳ א־לקיך׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך ,שיהא קורא ושונה
ומשמש תלמידי חכמים ,ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות ,מה הבריות אומרות
עליון אשדי אביו שלימדו תורה ,אשרי רבו שלימדו תורה ,אוי להם לבריות שלא למדו
תורה ,פלוני שלמד תורה ,ראו כמה נאים דרכיו ,כמה מתוקנים מעשיו! עליו הכתוב
אומר ׳ויאמר לי עבדי אתה ,ישראל אשר בד אתפאר׳ )ישעי׳ מט(״ )יומא פו ע״א(.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מכשירה אותו להיות איש הנוהג כדין ,שש לנהוג במסירות נפש ,ביושר ו ב נ א מ נ ו ת
היא מרחיקה אותו מן החטא והולכת ומקרבת אותו אל השלימות ה מ ו ס ר י ת .
מועיל בעצה ובמעשה ,ממנו תבונה וגבורה; היא מזכה אותו בהשפעה ,א ף ב ה נ ה ג ד
בזכותה הוא יורד לעומק הדין ,הודר לסודות התורה; הוא הופך להיות כ מ ע י ן ׳ ש א י נ ו
מאכזב ,כנהר ששפעו הולך וגדל ,ובכל אלה מזכירה לו להיות יותר ויותר* צ ב ו ע
בעל יותר ויותר אורך רוה ,אף מותר על כבודו ',והיא מעלה אותו ו מ נ ש א ה א ו ת ו
על הכל ״ .יום יום יוצאת מפסגת הר הורב קריאת אזהרה לעולם :אוי ל ב ב י ד ־ ^ «
י •אדם
, ,
המזלזלים בתורה ,הרי מגדים את עצמם במו ידיהם באשר מאבדים את ע צ ם כ ב ו ד ם
א
ח י
ת
א י ז
ו ת ם
ח י ר י ן
ב ן
א
ל
א
ז ה
ד ,ע ו ס ק
לימוד
בתורה•
י
י
כבני אדם ,ומפסידים
התירה מעלה כל אהד למרומי רוה ומוסר י .
קולות העבר היהודי שאחדים מהם העלינו כאן ,הם מתקופות השונות מ א ד
מזו .וככל שהשתנה הגורל המדיני ,הרי עמדו בעינם ההערכה ל חיגוי י ה ש כ ל
רוחניים וההתמסרות הנלהבת לעיסוק בתורה בקרב האומה.
ובמקום שהכרת השיבותם הרבח של חינוך והשכלה רוחניים ה י ת ה ד « י ״
"יצה
.
ז
ז
ז
מימ
ל
׳
במדה כל כך מקיפה ,מובן וטבעי הוא כי השאיפה
כחותיו ,היתד .אף היא כללית .שררה ההכרה ,כי כשם שאין ספק בכך כי ל א
• ״מי של
י י
לל
ל
׳
ל
ח״נך אינו יכול להיות ירא חטא״ וכן ״מי שלא למד אינו יכול להיות ח ס י ד ׳ ! » /
ן
היתד .הסיסמה שנתנה תנופה לשאיפות של נער וזקן .רק מי שמצוי ב מ ק ר א ,
שבעל פה ובמנהג העולם ,לא במהרה יחטא; זהו חחוט המשולש אשר ל א ^ 3
^ י
יינתק .אולם זה אשר המקרא ,התורה שבעל פה ומנהג העולם נשארו זרים ל
חלק מעולם החברה«» .עוד מימות עולם היתד .הקריאה בתורה במרכז כ ל ה ת כ נ ס ו ת
8
ז ו
ש
ק
א
מ ה ם
ח
ד
ס
י
3
י
ש י ה א
א
ד
ם ב
י
ח י נ י ד
כ ן
מ ו ס ר י
א
י י ת כ ן
ש
י
ה
א
א
ד
ם
א
ח י נ י
י
ת
ו ח ב י
א
ז
ת
3
י
ר
ה
ר ׳
17
1
ר
״ר׳ מאיר אומר :כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד א ל «
שכל
העולם כולו כדאי הוא לו ,נקרא רע ,אהוב ,אוהב את המקום ,אוהב את הבריות . * s״
משמח
את המקום ,משמח את הבריות ,ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדי-,
׳׳« ה ס י ד
ישר ונאמן ,ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות ונהנין ממנו עצה ותושיד-
י׳ ביבך•
וגבורה• ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין ,ומגלין לו רזי תורה ,ונעשה כמעיד —
ד שאיבד
פוסק וכנהר המתגבר והולד ,והוד .צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ,ומגדלתו ומי־י•
יי •ממתי
על כל המעשים״ )אבות ו א(.
״אמר רבי יהושע בן לוי ,בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר סיני ומכרזת ו א ו
להל! לבריות מעלבונה של תורה ,שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמי-
׳-משלי
יא כב( ׳נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׳ .ואומר )שמות לב טז( ,ך ן ן .
מעשה א־לקים המה והמכתב מכתב א־לקים הוא חרות על הלוחות ,אל ת ק ר א
'
אלא ׳חירות׳ שאין לד בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק
״ ׳ )אבית ף
תורה מתעלה שנאמר )במדבר כא יט( ׳וממתנה נחליאל ומנחליאל
*
״אין בור ירא חטא ,ולא עם הארץ חסיד״)אבות ב ו(.
״כל שישנו במקרא במשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא שנאמר ) ק ה ל
׳והחוט המשולש לא במהרה ינתק׳ וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ילא בז־ן-ף
אינו מן הישוב״)קידושין מ ע״ב(.
r
18
מ ר ת
א
י
י
י
ת
י ת
ב
ב מ ו ת
19
20
28
•
ב (
ת
ד
www.daat.ac.il
(
בישראל נועדו בראש וראשונה
הכנסת
אתרזה.
ציבור לעבודת ה /ועזרא הרהיב ענין
הרצוג
בתימכללת
דעת -
לא רק להביע לפני ה׳ את עניני הלב ,אלא לעדן ולהאיר רוה ולב על ידי דבר ה׳;
לא רק כדי להתפלל נכנסו לתוכם ,אלא אף כדי ללמוד ,ועד היום הזה קוראים
לבתי הכנסת בציון עמוק המשמעות Schuienבתי לימוד) .ואגב ,השתמשו במלה
Judenschuieבאורה מתבדח כמזכירים את אשר לא כל כך תואם ארגון הרמוני,
ולא השבו על כך שאכן התכנסו ״היהודים של פעם״ בבית לימוד ,מקום שם היה
כל אחד עסוק לשנן לעצמו את לימודי חייו ולהתלהב בלימודי חייו ,מכדי שיוכל
ויבקש לחשוב על כך ,לחתאים את עצמו עם שכנו ,בעצמת דיבורו וקולו .ככל
שהיתר .גדולה ההרמוניה בעבודה הפנימית של רוח ולב ,כן היו רשאים למעט בהטית
האוזן לתיאום חחיצוני ,כן חיו רשאים — אולי — לראות אותו כמיותר .יסלחו נא
על סטיה זו מן הנושא ,בסוגריים( .כשם שאין אדם יכול להיות שלשה ימים בלי
מים ,בלא שירגיש עצמו כמי שנמצא במדבר ,כן לא יוכל העם היהודי לשהות שלשה
ימים בלי קריאת התורה בצוותא ,כך סברו אנשי העם היהודי ,וכך נקבע כל יום
שביעי בשבוע ,כל יום שני וכל יום המשי לקריאת התורה ,והיה על כל יהודי
להצטרף לקריאה זו ולהבנתה בביתו .יתירה מזו ,בית הכנסת היה למקום בו למד
כל אהד את לימודיו האישיים בתורה .ילדים עברו על פרשת השבוע בבית הכנסת ,
ועל האיכר היהודי אמרו :בבואו בערב מן השדה ,הולך לבית הכנסת ,אם בקי הוא
במקרא ,קורא ,אם בקי במשנה ,לומד ,מתפלל תפלת ערבית והולך לביתו לארוהת
ה ע ר ב .ובכלל ,אם היה היום תפוס בעסקי פרנסה ,הרי היה הלילה שייך ללימוד
התורה .הקב״ה ברא את הלילה רק כדי שיוכלו בני האדם גם ללמוד ,כך אומר
פתגם עממי .כבר בבית הספר הורגלו הילדים ללמוד גם בלילה ,אפילו אמרו:
בית אשר דבר לימוד התורה לא שמע בו בלילה ,יכלה באש ״ .לעשות את ביתו
21
22
23
24
28
ג צ
21״ושיהו קוראים בשני ובחמישי עזרא תיקןו והא מעיקרא הוי מיתקנא ,דתניא :׳וילכו
שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳ )שמות טו( ,דורשי רשומות אמרו אין מים אלא
תורה שנאמר ׳הוי כל צמא לכו למים׳ )ישעי׳ נה( כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה,
נלאו; עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת,
וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי ,וקורין בחמישי ומפםיקין ערב שבת ,כדי שלא
ילינו ג׳ ימים בלא תורד .וכו׳״)בבא קמא פב ע״א(.
22
23
24
25
26
27
״אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום״
)ברכות ח ע״א(.
״חזן ה כ נ ס ת . . .ורואה היכן קורין תינוקות של בית רבן בשבת זו ,והן קורין בסדר
לאור הנר בבית הכנסת ,ויודע שהיא פרשה של שבת זו״ )שבת יא ע״א רש״י ד״ה
החזן(.
״אדם בא מן השדה בערב ,נכנם לבית הכנסת ,אם רגיל לקרות קורא ,ואם רגיל לשנות
שונה ,וקורא קריאת שמע ומתפלל ואוכל פתו ומברך )ברכות ד ע״ב(.
״א״ר שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירםא״)עירובין סד .ע״א(.
״מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן ש ב ע . . .ויושב ומלמדן כל היום כולו
ומקצתן מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה״ )רמב״ם הלכות תלמוד תורה ב ב(.
״כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה ,אש אוכלתו״ )סנהדרין צב ע״א(.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה א ז י
למקום בו מתכנסים ההכמים ,לשבת למרגלותיהם י ל
ד ע ת
ז ה
מ ג א ו ת ו
ה א ז ר ח
ש
11
י | י י ,ו ד י 28
0
ד
י ,י ה
ו ל
ב
ד ב ר י ד ,ם
ת י י ד
צ
ב
מ א ר ן של
,ת כ
' י לין לארוחת
י
* ־ ׳יל
ל
יייי׳
׳
יום יום ,ואשר היו ליוונים שירי המשוררים בליווי נגינת נבל בםעידירןידעש
י
היה דבר המחשבה של תורה בסעודותיהם של ישראל .
בתקופת הפריהה של לימוד התורה עשו את לימוד התורה ל ע י ס ר ק ע ,
ל
בהיים ואת משלוה היד שלשם פרנסה לעיסוק צ ד ד י .להביא א ת כ ^ ך t,
קי־ התל
ל
•
התורה ,זו היתה• דאגתו העקרית ל
בחפזה ,בלא לדקדק בלבושו ,והביא את בנו במו ידיו לבית הספר׳ א י עזל^u
ארוחת בקר ,עד שחזר עם בנו על אשר למד אתמול ולימדו דבר מ ה חז*27ן ! 3
שמ* ל
מי שההזיקו מורים פרטיים לילדיהם״
ואולם השיבות רבת ערך ראו בכך שאדם ילמד בעצמו את בניו ובני ^ 3
מי שמלמד בעצמו את בניו ובני בניו ,חרי מוכיח עצמו כמי שקיבל ת ך ד ־ | -
י מסיני
באופן בלתי אמצעי על מ נ ת להורישה לצאצאיו .ולא לבני מ ש פ ח
ר כ י ם
ביותר בלבד ,אלא כל אהד זכאי לתבוע מכל אהד שיודיע לו א ת א ש ר J^t
י
לקבל מן התורה השייכת לכולם באותה מדה .המכנים את בן חברו ל י ד י ע
״
הרי זה כאילו אב שני הוא לו ״ .המעלים או מונע מתלמיד ידיעת ד ב ר ת ד -ך
^׳
הוא כגוזלו מנהלת אבותיו; שכן התורה ירושה היא לכל עדת יעקב ,ו
ז ה
2 9
ק
30
ל
ש
מ ג ד ו
א ב י ו
ה א י ש י ם
י
נ
מ
צ
מ
א
ש ב כ
י
3
ו ח כ מ י ם
ב י ו ת ר
נ כ ב ד י ם
ב
נ ז כ י י
י
י
1
י י
ר
ג
ד
מ
:
ר
52
ת ו
ד ,י א
ת
י 1ר ר ה
י
ז ז ר י
א ) £י
u
שעדין לא נולדו ואשר מעדו לקבל את התורה מידיו של דור ימיהם,
א
n
5
ל י '
־ י ם את
28״יוסי בן יועזר איש צרדה אומר :יהי ביתך בית ועד לחכמים והוד• מ ת א פ ק
רגליהם והוד! שותה בצמא את דבריהם״)אבות א ד(.
29״שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משלחנר
^מקדם״
)אבות ג ד( .״אמר ל ) ק ״ ל
3
7
ה
ב
ה
ה
ת ן ר ה (
ב ת י
ב ש ע ה
ש א ן כ ל ו ן
ן ש ן ת י ן
ב
מ
ה
י
ת
ע
ס
ע
ר
פ
ל
ס
לפניו :רבונו של עולם ,אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים
בעלי משנה הם יעסקו במשנה בהלכות ובאגדות ,אם בעלי תלמוד ד׳ז י ע ס ק
פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת ובהלכות החג בחג״)סנהדרין קא ע״א(.
30אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יהודה ב״ר אלעאי בא וראה
" "
חראשונים דורות חאחרונים ,דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן ע
הי
י
נתקיימה בידן וכו׳״)ברכות לה ע״ב(.
31״רבי חייא בר אבא אשכחיה לריב״ל דשז־י דיסנא ארישידי ) °ן ש«*י•
י" י
לעטיפת הראש ,אלא כיסוי בעלמא שם על ראשו וכר .רש״י( וקא ממטי
ס
ר
אמדה
'
א
ג = י 7ל ג
ג :ז
ר
א
ם
ר ת
ת
י ח
י
ז ד
די
זגי
מ
ב י
ע ״ א (
ח י י א
א
ב
ב
א
ל א
ט ע י ם
א ו מ צ א
י ג י ק א
<^^3
י
• "י
לבי כנשתא״ )קידושיז
בגחלים היו רגילים לטעום בבקר .רש״י( עד דמקרי לינוקא ומוםפיד.״ )שם(.
32״אמר ריב״ל כל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מ ם י
׳והודעתם לבניך ולבני בניך׳ וסמיך ליה ׳יום אשר עמדת לפני ה׳ א ־ ל מ י -
ייכ׳״
)שם .
33״אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד בן חברו תורה
מ ז נ ל ה עליז
כתו-לן-
י
הכתוב כאילו ילדו שנאמר )במדבר ג( ׳ואלה תולדות אדייז
י ׳יאלה
.
ל.
לי ל י ך
ל
ל
,
גסנהדדין
יט ע״ב(.
ב 2ע פ
3י
ש
י
(
ו מ ש ה
ש מ ן ת
ב נ י
א ה ר ן
ל ו מ ר
ך
א ה ר ן
י
ד
ו מ ש ה
30
www.daat.ac.il
מ ה
פ
כ
נ ק ר א ו ע
כ ת י ג
ש מ ד /
ג :ח
ג
א
מ
ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
צרות עינו של זה הנמנע מללמד *» .מי שמונע מתלמיד להימצא אתו כדי ללמוד
מדרכיו ,מונע ממנו הסד גדול ביותר ״ .בהסד תמידי ונצחי עוסק זה אשר לומד
תורה ומלמדה ,וזה אשר מכין העתקות מכתבי המקרא ומשאילם לאהרים .״יותר
ממה שהעגל רוצה ליניק ,פרה רוצה להגיק״ ״ ,אומר הפתגם העממי.
לא ניתן לזכות ליתרון המרי בידיעת התורה .התורה היתה פתוחה לכל ,והכל
יכלו לזכות בה כמו באור השמש זבאויר החיים .רק בעד הוראת התורה שבכתב
היה מותר לקבל תמורה ,אבל התורה שבעל פה ,שהיתה מסורה להוראה החיה לא
ניתנה בעד תמורה .״קנה״ לך הבר ,אבל ״עשה״ לך רב ,זה היה הכלל; שכן
מורה לא ניתן לקנות בעד תמורה .אף הפקת תועלת קלה ביותר מן התורה ראו
כהילול הקודש .כינו זאת שימוש בכתר התורה כשימוש בשפחה .אירע לאהד שהציל
את עצמו ממות בטוה על ידי שהזכיר את שמו ,וגם זאת באורח בלתי־רצוני ,וכל
ימיו לא סלח לעצמו את הדבר .בימי רעב היה מי שהחל לחלק לחם לתלמידי
חכמים .״תן לי מזוני כפי שהיית נותן לעורב ,לכלב״ ,אלה היו דבריו של תלמיד
במצוקה שסירב להראות מה חלקו בתורה ,וסירוב זה גרם לנדבן לבטל כל מ ג ב ל ה .
גם לא ניתן להשיג על ידי לימוד התורה כל תפקיד או משרה המקנים לבעליהם
הכנסה .את מילוי תפקיד השיפוט ,כמו מילוי תפקיד ההוראה ,היו תייבים לקיים
36
38
39
40
34
35
36
37
38
״אמר רב יהודה אמר רב כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו,
שנאמר )דברים לג( ׳תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב׳ מורשה היא לכל ישראל
מששת ימי בראשית .אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא כל המונע׳ הלכה
מפי תלמיד ,אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותר׳)שם צא ע״ב(.
״אמר ר׳ חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו ,מונע ממנו הסד׳׳
)כתובות צו ע״א(.
׳״אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת׳ )תהלים קו( וכי אפשר לעשות צדקה
בכל ע ת ו . . .רב הונא ורב חסדא ,חד אמר זה המלמד תורה ומלמדה ,וחד אמר זה
הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים״)שם נ ע״א(.
כתובות קיב ע״א.
אבות א ו.
39״ר׳ טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות )ועל כן היו התאנים מותרות
משום גזל ופטורות מן המעשר( דקאכיל ,אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה
בנהרא .אמר )ר׳ טרפון לעצמו( אוי לו לטרפון שזה הורגו .שמע ההוא גברא ,שבקיר.
וערק .אמר רבי אבהו משום ר׳ חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער
על דבר זה ,אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה״)נדרים סב ע״א(.
40״רבי פתח אוצרות בשני בצורת ,אמר :יכנסו בעלי מקרא ,בעלי משנה ,בעלי גמרא,
בעלי הלכה ,בעלי הגדה ,אבל עמי הארץ אל יכנסו .דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס,
אמר לו :רבי פרנסני ,אמר לו :בני קרית? אמר לו לאו ,אמר לו :בני שנית? אי׳ל לאו,
אם כן במה אפרנסך? א״ל פרנסני ככלב וכעורב ,פרנםיה .בתר דנפיק יתיב רבי וקא
מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ .אמר לפניו ר׳ שמעון בר רבי :שמא
יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו? בדקו ואשכח.
אמר רבי :יכנסו הכל!״)בבא בתרא ח ע״א(.
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ד י
ר ב ם ע
מ
ע ש י י ת
א
א כ ד
י עיסוק
י
ל
ל
ללא קבלת תמורה « ,וכל אחד היה זקוק ל ה ת פ
במשלוה יד אהר כל שהוא .כל אב היה הייב ללמד את בבו יהד עם ל י מ ו ז ־ ה ת ו ד ה
" •?יי״ י ק ל ה ״
"* י
ל
גם משלוה יד ,רצוי מלאכה•
כלומר :שלא יהא בה פיתוי לעשות עוול ,ושתניח לעוסק בה כוחות ו ז מ ל ל ע ס ו ק
ב ת ו ר ה .כל לימוד התורה בלא עשיית מלאכה מפרנסת ,איל לי ק י ו ם ׳ ז ה היד,
מאמרם העתיק של האבות « .לכן היו אלה ,שביקשו להתמסר לגמרי ל ל י מ ו ד ה ת ו ר ד '
אי* השגת
ל
זקוקים למלאכה או למשלוה יד אהר המפרנסם ,ובעיקר יייי• ל
האוצר היקר מכל — ההסתפקות במועט — במיוהד באשר היתד• ק י י מ ת א ז ה ר ד
׳
ד ,מ
ש
א כ ה
ה
ב
א
א
0
ב נ י
ת
ה
ת
1
א
42
ע
:
י מ ו
ב נ י
ב כ ם
מ
ה ע נ י י ם
ה
ם
ע ו ד
צ
ת
א
י ה ם
י ,ת ו ר ה
א
ז
ד
א
ת
ע
ם
ת
א
ל יייי ב ע ל י
"י
׳
ל
ל
כללית ש
ליתרובית
אמצעים מהבית ,אשר גם לכך ישנן דוגמאות .לא באמצעות סיכויים ל
^
ותענוגות משכו את בני הנעורים אל לימוד התורה; מי שרצה להיות ה י י
ז כ ו ת
ס
מ
כ ת ת י
ח ם
ב מ ? ז ח
0
ה
ש
נ י ח י ו ת
ש
ה ח י י ם
׳ יסכי״י׳ כ י מ י
^
ל ^ י
לימוד התורה ,היה עליו ליתי ל
שבהיותו ליד מעין התורה צמא הוא אף להנאות אחרות ,הרי אין זה ב א מ ת א י ש
א כ
ש ת ו ת
מ
ש י ע ו י
י
ו
ש
ד
? ז י 2 7
מ י ם
יין
׳
ל
׳ ל
של לימוד התוריי• " ל י ל ל
י ר ה
ל
׳
קרקע חשופח ,לחיות היים מלאי מגבלות׳ י ל ל
^ן^
בה תלך ,א^ריך ,כי אז מאושר אתה ,זכית לישועה בעולם הזה ו ל א ו ש ד
מ ר ד
ז ו ה י
ת ו ר ה
י
ד
כ
ש
ה
על
ת
א
3
ד ,ב א
4 5
ז ו
ד ,י ת ה
ה
כ
ת
ו
ב
ת
א
ש
ר מ
ש ע ר
ע
ח
ש
כ
מ
ת
ב
י ,י ד ,ד י ת
כ
י
כ
ה
^ ל אש
י
ל
ל ל
״ ־־
גמר בדעתו להיכנס לתוך היכליה .״אל תבקש גדולה לעצמך״ זה ה מ ש ד ז ז ד 3ר ר
°
בפרק זה של ספר כללי הלימודים ביהדות ,״ואל תשאף לכל כבוד נוסף ,ש א ן *
י
א ו ה
ש
ח נ ם
ש
מ
כ י ם
ש
כ
ז
ש
ג
ח נ
,
2 7 2 3
זלה" ^
ל י
ל ל י
ל ל
ללימודיך .היה שקדן ואל ת ת
' ׳
כתרך גדול משלהם ,ונאמן מעבידך במרומים לתת לך את שכר פעילותך״ .ר
י"
זה דבקו אנשי רוח בישראל בתורה ,כמשוש חתן על כלה .ללא נדוניה ה י ת ך ;
להם כלה ,מקור שיא האושר לכל ההיים .ידועות לנו הפעולות המקצועיות ש ל t_'-»n
התורה המכובדים ביותר שמהן התפרנסו ,לעתים בנסיבות דהוקות כ י ו ת ר .
הגדולים ביותר בין מכובדים אלה ,ממש עמודי התורה ,נמנים לדוגמה ה ל ל *
יהושע ,רבי עקיבא ,שמות אשר אינם עוד צלילים זרים אף בחוגים ל ל א -י ת ף ן ^ "
משכימ י י ס י '
הלל ,שנהיה גדול הדור ,היה עני מאוד .בהיותו תלמיד נהג ל
'
את המהצית לשומר של בית המדרש ,וחי עם משפחתו מן המהצית ה ש נ י ה .
שביום הורף קשה לא מצא עבודה ,שומר הפתה לא נתן לו להיכנס ל ב י ת ד י מ ד ר ^
a 4
3
ר
כ ן ח
ש
ת
0
D
ת
ם
ל
י
א
3
41
42
43
44
״הנוטל שכרו לדון דיניו בטילים״)בכורות כט ע״א(.
״לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה״ )קידושין פב ע״א ,ועיין שם(.
״וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה״)אבות ב ב(.
״הזהרו בבני עניים שמהן תצא תורה״)נדרים פא ע״א(.
ת ש ת ה
ע ל
ה א ר ז
ת י ש
י יתד
י
45״כך דרכה של תורה ,פת במלח תאכל ,מים במשורה
תחיה ,ובתורה שתה עמל ,אם אתה עושה כן ,אשריך וטוב לך ,אשריך כ ע ן ל
וטוב לך בעולם הבא״)אבות ו ד(.
46״אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד ,יותר מלמודך עשה ואל תתאוד ,ל ^
ר
נ
ן
ע
י
ז
ה
ס
של מלכים ששלחנך גדול משלחנם וכתרי
שישלם לך שכר פעולתך )שם שם ה(.
32
www.daat.ac.il
ג ד ו ל
מ כ ת ר ם
י נ א מ ז
ה י א
ב
ע
ל
מילא
ה
°
ד
להאזין משם לדברי רבותיו
כדי
שבגג
הלון
הרצוג
מכללת
דעת -
עלה על גג בית המדרש ,ונשכב עלאתר
שמעיה ואבטליון .ובכן שוכב שם הצעיר צמא הדעת ואינו שם לב לשלג הנופל עליו
ומכסה אותו ,קוברו .למחרת התפלאו בבית המדרש שלא התהיל היום להאיר,
הסתכלו כלפי מעלה ונוכחו שאדם שוכב על החלון .שחררוהו והחיוהו ברחצה
ובשפשוף גופו ,הדליקו אש כדי להממו ,כפי שמותר לעשות על פי הלכה אף על פי
ששבת היה ,ואמרו ,בהיוך של התפעלות :אכן ראוי זה שיהללו את השבת למענו!
להלל זה הפנו את תשומת הלב מאז והלאה ,אם לא רצו לקבל דאגות של פרנסה
כצידוק להזנהת לימוד ה ת ו ר ה .מי יכתוב את השם ״הלל״ על אולמי ההרצאות
שלנו ,להלהיב את נוער שלנו ללימוד החכמה לשמה! — רבי יהושע ,אהד מהכמי
התורה הדגולים ביותר ,ואשר על שום חשיבותו בחכמת התורה היה אב בית דין
בסנהדרין הגדולה ,התפרנס — מעשיית פחמים! ״בקירות של ביתך אפשר לראות
כי אתה עושה פחמים!״ אמר בהשתוממות רבן גמליאל ,ראש הישיבה הגדולה,
שנולד בתנאי עושר ,אשר בא לבקר את חברו בביתו ,כדי לבקש את סליחתו על
שציער אותו ,ועתה מצאו בבית מושחר .״אוי לבני הזמן שאתה מנהיגם״ ,ענה לו
רבי יהושע ,״אוי לאניה שאתה קברניטה ,שאינך מכיר את צרותיהם של השוקדים
על לימוד תורה ,ואינך יודע במה הם עוסקים וממה הם מתפרנסים !׳׳ .ורבי עקיבא,
זה הלל שני ,שהיה רועה בתהילת דרכו ,בעל בתו של כלבא שבוע העשיר אשר
הדיח אותה על שום נטיח זו של לבה ,הרי חי עם אשתו על גבי קש ,בקור חורפי,
ונתנחמו בכך שבא אליהם איש עני עוד יותר ,וביקש מעט קש למען אשתו שילדה!
לפי יזמת אשתו הקדיש רבי עקיבא את עצמו ללימוד התורה ,עשה פעמיים שתים
עשרה שנה בבתי המדרש של ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ,והיה לעמוד התורה לדורו ולכל
הדורות .וכאשר שב לביתו כשאלפי תלמידיו סביבו ,באה אשתו לקראתו .עקב
הופעתה העניה ביקשו להרחיקה .נענה הוא ואמר :חניחוה ,כל אשר זכיתי להיות,
וכל אשר נעשיתם אתם באמצעותי ,שלה הוא! הותנו ביטל את ההדחה ,ומאז היה
47
48
47״חנו רבנן :עני ועשיר באין לדין .לעני אומרים לו :מפני מה לא עסקת בתורה? אם
אומר עני הייתי וטרוד במזונותי ,אומרים לו :כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו
על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק ,חציו היה נותן לשומר
בית המדרש וחציו לפרנסתו ופרנסת אנשי ביתו .פעם אהת לא מצא להשתכר ולא
הגיחו שומר בית המדרש להיכנס ,עלה ונתלה ושכב על פי ארובה כדי שישמע דברי
א־לקים חיים מפי שמעיה ואבטליון .אמרו :אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת
היתה ,וירד עליו שלג מן השמים .כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון,
אבטליון אחי ,בכל יום הבית מאיר והיום אפל ,שמא יום המעונן הוא ,הציצו עיניהן
וראו דמות אדם בארובה ,עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג ,פרקוהו וחרחיצוהו
וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה ,אמרו :ראוי זה לחלל עליו את השבת )יומא לה ע״ב(.
48״אמר רבן גמליאל הואיל והכי הוי איזיל ואפייסיה לר׳ יהושע ,כי מטא לביתיה תזינהו
לאשיתא דביתה דמשחרן ,א״ל מכותל ביתך אתה ניכר שפחמי אתה ,א״ל אוי לו לדור
שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של תלמידי הכמים במה הם מתפרנסים ובמה
הם נזוגים״)ברכות כח ע״א(.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה
כ
מ
ע
ר
ע
ת
בדור ל א ח ר
ר׳ עקיבא ע ש י ר ״ — .רבי יהודה בר אילעאי ,בעל הסמכות
לאסיפד
ל יייי׳ ל ל
ל
מכן ,וכן ״ראש המדברים בכל מקום״ היה כל י
אצל הנשיא משום — שלא היה לו מעיל .ובכלל היו רוב השוקדים על ה ת ו ר ה כ ד ו ד ו
כה עניים ,עד שכל ששה מהם התכסו במלבוש אחד ועסקו בתורה .ו ב כ ל ל מ צ י ג ו
ל^
במאות השנים של תקופה זו ,ובמאות השנים שלאחריה ,כי למעמדו ש ל
בנסיבות ההיצוניות של ההיים ,לא היתה משמעות מכרעת לגבי השפעתי ה ר ו ה ג י ת
והמוסרית ,ולהשפעה זו לא היו תוצאות לגבי מעמדו בנסיבות החיצוניות .ס ע מ י ס
רבות נמצאו במקום הכבוד הרוחני של האומה ,זה ליד זה ,איש של ע ו ש ר ש ו פ ע
ואיש של עוני מר ביותר ,כמו שראינו ברבן גמליאל ורבי יהושע ,ולא א ח ת א י ר ע
כי היה העני דוקא המכובד יותר .״צאצאים ,חיים ,ומזון שאדם מקבלי ל א ב ז כ ו ת ו
האישית הם מותנים ,אלא בגזירה הא־לקית המוטלת עליו״ ,כך אמרו ואהבי ל ה צ ב י ע
על רבה ועל ר ב הסדא ,שהיו שניהם חכמי תורה מכובדים של זמניהם .ר ב ה ס ד א
א זכד
•
ל
י
זכה להגיע לגיל של תשעים
ל״ ככיתו
י
יי י
לראות ששים שמחות׳ של נישואין בחוג מ
עוריס
ל
^
׳
של רב הסדא זלזלו הכלבים ל ל ל ל
למען האנשים ,ולא היה « .
ובו בזמן שאזרח חיים של העיסוק בתורה לא היה כרוך ,איפוא ,בכל ש כ ר ה מ ר י
כ
א
ע נ י ש
כ ת
י כ ו
5 0
א
ו ש ת י ם
ש
נ
י
ר
ם
ב
ב פ ט ר
ה
ש פ ח ת
ב
ב
ח ם
ב
מ ז ו ב ם
ב ג י
ה
א ר ב ע י ם
א
ה
ר
ב ב י ת י
ש
ש
ב
ה
ם
י
ר
פ
ע
ם
ח
ב
ד
ס
א ב
ח
ב י ק ש ו
1 2 7
ם
1.־
ע
י ב א
א י ת
ד ש ת
ל י ה
ב ד ת י ד ,
ד כ
ש ב ו ע
ב א
נ א ה
א ד ר
נ כ ם י ה
מכ
׳ אזל
'׳
י׳ י׳
י
ל
ק
49״ר׳ י ז
ז מלייה ,אמל
׳ יייי׳ ? מ ג ? ל
ואיתנםיבת ליה ,בסיתוא י י
לה :אי הואי לי ,רמינא ליך ירושלים דדהבא ,אתי אליהו אדמי להון כאנשא ו ק א ק ^ ,
אבבא ,אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית לי מדעם לאגונה׳ א מ ר ל
ר׳ עקיבא לאינתתיה :חזי דאפילו תיבנא לא אית ליה .אמרה ליה :זיל ,הוי !1י־
א
ה
ב י
ה ג נ
ת י ב נ א
0,
א
י ה
ת י ב נ א מ
ד
ל מ י ש ל ם
י ה ו ש ע
ת ד ת י
ם י י
ש נ י ז
'
י
אזל תרתי סרי שנין קמי דר׳ אליעזר יי'
לביתיה ,שמע מן אחורי ביתיה דקאמר לה חד רשע לדביתהו :שפיר עביד ל י ך
א ר מ ל ו ת
א מ ר ה
ל י ה ;
א י
צ
א
י
אתא
א
ו
3
ך
ת
לדיל^
י
חד דלא דמי לך ,ועוד שבקי
ליהוי תרתי סרי שנין אחרינייתא ,אמר ,הואיל ויהבת לי רשותא־איהדר לאחורי ,ה ד ר אץ*,
׳ י ק כולי
'
י
הוד ,תרתי סרי שני אחרינייתא ,אתא בעשרין ו א ר ב
עלמא לאפיה ,ואף היא קמת למיפק לאפיה ,אמר לה ההוא רשיעא :ואת להיכאף א
ליה )משלי יב( ׳יודע צדיק נפש בהמתו׳ ,אחת לאיתחזויי ליה ,קא מדחן ל ה
אמר להו :הניחו לה ,שלי ושלכם שלה הוא .שמע כלבא שבוע ,אתא דאיתשיל -ע!,
נדריה ואשתריי״)נדרים נ ע״א(.
ח
י
ו
ת
כ
ו
ל
ה
י
ן
ש
עה
נ
י
ז
א ל פ י
ז ו ג י
ת ל מ י ד י
:
נ פ
מ
50׳״יראת ה׳ היא תתהלל׳ )משלי לא( זה דורו של ר׳ יהודה ברבי אילעאי ,אמך-ך
ר
ך
ז 5ל י
על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכםין בטלית אחד ועוםקין כ ת י ד ד ״
)סנדהרין כ ע״א(.
51״אמר רבא :חיי בני ומזוני ,לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא ,ז -
רבה ורב חםדא תרוייהו רבנן צדיקי זעו ,מר מצלי ואתי מיטרא ,ומר מצלי ואתי ה י ט ^
רב חםדא חיה תשעין ותרתין שנין ,רבה חיה ארבעין ,בי רב חםדא שתין הלול»י
יו 3י
רבה שתין תיכלי ,בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי ,בי רבה נהמא דשערי ל « י .
ה
ר
י מ י &2ך1
34ולא משתכח״)מועד קטן כח ע״א(.
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
אתר דעת
כל העם גילה יחם של אהדה
כמעט
לומר- ,כי
אנו רואים עוד מאות בשנים שאפשר
ומסירות כלפי לימוד התורה .״הענין הראשון עליו יעמוד אדם לדין בבואו לעולם
הבא ,זו תהיה השאלה ,כמה תורה קנה לעצמו״ רעיון זה המריץ את הכל ,ומאתר
שלימוד התורה ניתן ללא כל תמורה ,במיוהד הלימוד הגבוה ,המתקדם ,כך שלכל
אהד ללא יוצא מן הכלל ,היתד! אפשרות להגיע להשכלה ,לכן קיבל ״עם הארץ״,
זה שנשאר ללא כל השכלה ,גינוי כל כך הזק בקרב ההברה ,גינוי שהובע בחריפות
של גוזמה .לכן היו אלה לא יהידים ,בודדים ,שהתרכזו מסביב לאישים הדגולים
שלימדו תורה ,אלא אלפים ,ורבים מתוך אלפים אלה ,אולי רובם ,היו אבות משפחה
אשר נשיהם דאגו לפרנסת בתיהם ״ .בשאלה ,אם אדם צריך לתת עדיפות ללימוד
התורה של עצמו או לזה של בנו ,כאשר רק אחד יכול ללמוד ,היה הכלל כי הלימוד
של עצמו עדיף; ואולם אם הבן היה כשרוני יותר ואם היה שקדן ,ראה ברכה
בלימודו ,וזכר את אשר למד ,היה לימוד הבן עדיף .כך שלה רב אהא את בנו
לישיבה של אביי .אבל כאשר שב לביתו בזמן פגרת הלימודים ,והתברר כי לא הבין
נכונה את אשר לימדו ,אז אמר לו אביו :אני ראוי ממר ללמוד ,שב אתה בבית,
ואני אלך ללמוד שם .כפי שר׳ עקיבא הושפע ע״י אשתו ללכת אל מקום לימוד
התורה ולשהות שם פעמיים שתים עשרה שנה ,כן היה מצוי ורגיל ,כי מיד עם
כריתת הוזה הנישואין הוסכם על שהייה של שנים אהדות בבית המדרש .היה מי
ששב לביתו אתת לשבוע ,לשבת ,והיה מי שנעדר מביתו במשך שנים ,כך שלא הכיר
את ביתו משום השינויים שחלו בתוך מקום מגוריו ,או שלא הכיר את בנו שגדל
באותן השנים וחופתע מחתפתחות רוחו המעולה .היה זה דבר שבשיגרה למצוא
6 2
״
08
05
69
52
53
54
55
56
״אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה״)סנהדרין ז ע״א(.
פסחים מט ע״ב.
״אמר רב יהודה אמר שמואל :הלכה נושא אשד .ואחר כך ילמוד תורה״ )קידושין
כט ע״ב(.
״ת״ר הוא ללמוד ובנו ללמוד ,הוא קודם לבנו .ר׳ יהודה אומר אם בנו זריז וממולח
ותלמודו מתקיים בידו ,בנו קודמו .כי הא דרב יעקב בריר .דרב אחא בר יעקב ,שדריה
אבוד .קמיה דאביי ,כי אתא חזייה דלא הוד .מיחדדן שמעתיה ,א״ל אנא עדיפא מינך,
תוב את דאייזל אנא״)שם(.
״ ר ב י . . .איעסיק ליה לבריה בי ר׳ יוסי בן זימרא ,פסקו ליה תרתי םרי שנין למיזל
בבי רב )כתובות סב ע״ב( .יהודה בריח דר׳ חייא חתניה דר׳ ינאי הוד״ אזיל ויתיב
בבי רב ,וכל בי שימשא הוד .אתי לביתיה״ )שם( .״רב חנניה בן חכינאי הוד• אזיל
לבי ר ב . . .אזיל יתיב תרי סרי שני בבי רב ,עד דאתי אישתנו שבילי דמתא ולא ידע
למיזל לביתיה ,אזיל יתיב אגודא דנהרא ,שמע לההיא רביתא דהוו קרי לה בת חכינאי
בת חכינאי ,מלי קולתך ותא ניזיל ,אמר ש״מ האי רביתא דידן ,אזל בתרה״ )שם(.
״רבי חמא בר ביםא אזל יתיב תרי םרי שני בבי מדרשא ,כי אתא עייל יתיב בבי
מדרשא ,שלח לביתיה .אתא ר׳ אושעיא בריר .יתיב קמיה ,הוד .קא משאיל ליה שמעתא,
חזא דקא מתחדדי שמעתיה ,חלש דעתיה ,אמר אי הואי הכא הוד .לי זרע כי האי .על
לביתיה ,על בריה ,קם קמיה ,הוא סבר למשאליה שמעתתא קא בעי ,אמרה ליה דביתד״ו:
מי איכא אבא דקאים מקמי בראז״ )שם(.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנשים השוקדים על לימוד התורה ,ולשם כך עוברים מעיר לעיר ,מארץ ל א ר ץ כ ד י
ללמוד מחכמי תורה ד ג ו ל י ם ״ ,ורבא ביקש משומעי לקחו שעל כל פ נ י ם י ח י ו
בבתיהם בהדשי האביב והסתו ,כאשר עבודתם בשדה היתד .דרושה ב י ו ת ר ,כ ד י
שלא יופרעו על ידי דאגות רפנסה .מה רב היה מספר המתאספים ללימוד ד ״ ת ו ר ד
על כך אפשר ללמוד ממה שצוין במקומות שונים .אמרו כי שנים עשר אלף ת ל מ י ד י ם
למדו תורה מר׳ עקיבא .רבן גמליאל דרש שלא יתקבל תלמיי אלא על פ י ה ו כ ח ד
היובית על התנהגותו המוסרית .ר׳ אלעזר בן עזריה ,שמילא את מקומי כ ת ק ו פ ת
58
69
מ ג ב
ה
ז ו
ו נ ה ג
פ י
0,
ש
,
י
ש
כ
ק ב
ח
א
כ
ד
א י
ע ו ד
ו היכחד
ל
ל ל ל
ל י ׳״
ל
ביניים ,ביטל
שלילית על התנהגותו המוסרית ,ואז התברר שצריך להוסיף בבית המדרש ,ב א ו ת ו
היום ,ארבע מאות מושבים ,לפי דעות אחרות אפילו שבע מאות . °ומתוך זמל מ א ו ה ד
יותר :כאשר למדנו תורה אצל רבי אלעזר ,אמר רבי ,ישבנו ,כל ששה מ א ת ב י כ א מ ד
ע מאתנו
׳ ל
אחת ,ורבי יוהנן אמר :כאשר למדנו תורה אצל ר׳ אושעיא׳
לד ימאתיס
ל י ׳
באמה אחת « .כאשר יצאו התלמידים מבית מ ד
אוכלי שלהנו ,אצל רב הונא נשארו שמונה מאות .רב הונא העסיק ש ל ש ה ע7ש־ר
עוזרים שהעבירו לשומעי לקחו את דבריו .כאשר קמו התלמידים מל ה ק ר ק ע
בהסתיים השיעור ,וניערו את בגדיהם ,עלה שם אבק שהאפיל את אור ה ש מ ש ,כ פ י
מדרשו
שאמרו בדרך גוזמה ,ואז אמרו בארץ ישראל :עתה קמו התלמידים
אדכע
י
של רב הונא הבבלי .בצאת תלמידי רבה ורב יוסף מ ב
מאות ,ועל כך קראו לעצמם ׳יתומים׳; אצל אביי ,רב פפא ורב אשי נ ש א ר ו
מאתיים ואלה קראו לעצמם על כ ך :יתומי י ת ו מ י ם .באותן מאות ש נ י ם ת ^
6
י ש ב נ ו
ר ש ו
ש
נ ש א ר ו
ב
א
כ
ש
ם
י ת
ה
מ
ד
ר
א
ב
ר
ב
ב
י
נ ש א ר ו
ש
ת
ם
ש
ר
62
י
57
58
59
60
ת
״תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה״ )ברכות ס ג ע ״ £
׳״תוכו לרגליך׳)דברים לג( אלו תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר י מ מ ד י ג ד
למדינה ללמוד תורה״)בבא בתרא ח ע״א(.
״א״ל רבא לרבנן ,במטותא מינייכו ,ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזון קמאי ע י
דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא״)ברכות לד .ע״ב(.
״אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר׳ עקיבא״)יבמות סב ע״ב(.
״תנא :אותא היום סלקוהו לשומר הפתת ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס,
ר״ג מכריז ואומר :כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש .ההוא י «
אתוספו כמה ספסלי ,א״ר יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן ,הד אמר א ו ־
מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי״)ברכות כח ע״א(.
3
ד
י
2 7ן ד י
ו כ 2א
3ע
ה י י נ ו
י ו ש ב י
א
א ר ב ע ה
ב
ר
ע
ב
ה
אמד
ז
61״וא״ר יוחנן כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אושעיא
אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל ר׳ אלעזר בן שמוע היינו יושבין ששה ששה !-״ יי
*׳אהה
)עירובין נג ע״א(.
62״כי הוו מיפטרי רבנן מבי רב הוו פיישי אלפא ומאתן רבנן )אוכלי שלחנו.
י
מבי רב הונא ,הוו פיישי תמני מאה רבנן .רב הונא הוד .דריש בתליםר אמוראי
'ליימא
''
'׳
הוו קיימי רבנז
ואמרי במערבא :קמו לה ממתיבתא דרב הונא בבלאה .כי מיפטרי רבנן מבי ר ב -״ ׳
״ רר3
אכיי
י יייי
יוסף הוו פיישי ארבע מאה רבנן וקרו לנפשיידיי
ר 5 7״ י (
מ מ ת י ב ת א
ד ר ב
ד ,ו נ א
ו נ פ צ י
ג
י מ י י ה ו
י ת מ י
36
www.daat.ac.il
ה ו ה
כ י
ס
י ק
א ב ק א
מ י פ ט ר י
ו כ ס י
י ב נ ן
מ
ב
י
מכללת הרצוג
החברה ,שאירע לא אחת כי אגשים
דעת -רבדי
אתר בכל
ידיעת החכמה הלאומית כל כך נפוצה
שהיו מוכרים כמי ששייכים בעיסוקים מקצועיים ברמה נמוכה בחברה ,התבררו
כבעלי ידיעות חשובות באוצרות אותה הכמה .שני אורגים משער האשפות בירושלים
הכריעו בשאלה שהיתה שנויה במהלוקת בין הלל ושמאי וכל חכמי הדור ,על ידי
שמסרו על דבר הלכה ששמעו משמעיה ואבטליון ,גדולי הוראת ההלכה מן העבר «.
כובס מסר לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי פירוש ששמע מהרצאת דבריו של רבי מאיר *«.
רבי יהודה הנשיא ,מחבר המשנה ,ערך את כללי ההלכה באורה שיטתי לפי שלשה
עשר היבטים .שבעה מאלה לימד את תלמידו רבי חייא .כעבור זמן נעלמה מערכת
זו מזכרונו עקב חולשת גופו .אותם שבעה כללים שלימד את תלמידו ,חחזיר לו
הלה ,ששה האחרים היו אבודים .אז נמצא כובס שזכר אותם מתוך ההרצאות של
רבי יהודה; רבי הייא למד אותם ממנו והזר ולימד אותם את רבו .ובראות ר׳ יהודה
,65
/
י
את הכובס הזה כעבור זמן ,אמר לו :אתה שיקמת
3
א ו ת
ן א ת
ר
ח י י א
את התהילה על פעילות רוחנית זו בכללותה נתנו לנשים ,שכן ,אף אם רק
לעתים רתוקות היה הלקן בעיסוק ישיר בתורה ,בכל זאת הן לבדן אפשרו אותה,
על ידי התלהבותן ומסירות נפשן בשמחה .הנשים הן שהביאו את בניהן לבית ספרם
ואת בעליהן לבית המדרש וקבלו את העמל והדאגות הכרוכים בכך בהרגשה נעלה
של התלהבות .
60
]המשך בגליון הבא[
ואמרי לה מבי רב פפא ,ואמרי לה מבי רב אשי ,הוו פיישי מאתן רבנן וקרו נפשייהו
יתמי דיתמי׳׳)כתובות קו ע״א(.
63״הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה וכר ,ושמאי אומר תשעה קבין ,וחכמים
אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות
בירושלים ,והעידו משום שמעיה ואבטליון :שלשה לוגין מים שאובין פוםלין את המקוה,
וקיימו חכמים את דבריהם״)עדיות א ג(.
64״אמר ההוא מינא לר׳ ישמעאל בר׳ יוסי :כתיב )בראשית יט( ׳וה׳ המטיר על סדום
ועל עמודה גפרית ואש ,מאת ה׳ ׳ ,׳מאתו׳ מיבעי ליה ,א״ל ההוא כובס שבקיה ,אנא
מהדרנא ליה ,דכתיב )שם ד( ׳ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי ,נשי למך׳,
׳נשיי׳ מיבעי ליה ,אלא משתעי קרא הכי ,הכא נמי משתעי קרא הכי .א״ל מנא לך הא?
מפרקיה דר״מ שמיע לי״ )סנהדרין לח ע״ב(.
65״הוד ,גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא .אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון .לסוף
חלש רבי ,אהדר ר׳ חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה ,שיתא אזדו)ששכחם .רש״י(.
הוד .ההוא קצרא ,הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גרים להו .אזל ר׳ חייא וגמר יתהון קמי
קצרא ,ואתא ואהדר יתהון קמי רבי .כד הוח חזי ליה רבי לההוא קצרא ,א״ל רבי אתה
עשית אותי ואת חייא׳׳)נדרים מא ע״א(.
66״נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא ,ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין
לגברייהו עד דאתי מבי רבנן״)ברכות יז ע״א(.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
ישראל מול הנצרות
הרב הירש על הנצרות ו ה ת י י ח ס ו ת הנוצרים ליהודים
]הקדמה[
במאמר זה נעשה נסיון לרכז הבאות אחדות מפירושי הרב הירש וממאמריר ע ל
הנצרות והתייחסות הנוצרים ליהודים.
י ה ד ו ת
צ מ ס ד
• לאמונות
בהזדמנויות רבות כתב הרב הירש על ההבדלים ביז
כוזבות ועל יחס הגויים ליהודים בהיותם בארץ פזוריהם .הוא ראה נ ק ו ד ו ת א ו ר
בייחסן של האומות כלפי עם ישראל במאה התשע עשרה ,תהלתו של תיקון ה מ ע ו ר ת
ונםיון ראשון של הגויים לשפר את יחסם לעם ישראל אחרי מאות שנה ל ד י כ ן *
אחדיס
י
ורדיפות .הרב הירש ראה את הנצרות כדת אלילית
מוחלט
מהיהדות ,אבל מייסדי דת זו חדשו דרישות בתחום האמוני׳
ליסודות העקרוניים והמקודשים ביותר של היהדות .הרב הירש עמד על ה פ ר ד ו ק ס
לית של
שמצד אחד מודים מאמיני הדת הזו שמקור אמונתם בתנ״ך ובמסורות
היהדות ,אבל מצד שני רדפו את היהודים על סירובם להצטרף לאמונה ה ה ד ש ד
הוא תיאר במאמרים רבים את האכזריות של הגויים כלפי עם ישראל ואת ה ג כ י ד ד
של היהודים שעמדו במסירות נפש מול האספסוף הנוצרי בימי הביניים ד נ ג מ י ד ת י
בזמן מסעי הצלב .הוא דרש מבני דורו ללמוד מעמידה איתנה זו של א ב ו ת י נ ד !L-T7
דהה את ההאשמה ,כאילו הוא מגזים בתארו את היהודים בזמן הביניים כ צ ב ע י
ש
ב מ צ א י ם
ש ב ד
ש ע מ ד ו
י ם י ד י ת
ב ג י ג י ד
ה נ ע
ורודים מדי)אוסף כתבים ,ח״ג ,עמ׳ .(153בצער דאה הרב הירש שבתקופה ה ת ״ 1 1
י
כמעט אין מסירות נפש למען היהדות ואף טען שאם אבותינו שהעדיפו ל
״
קידוש השם ולא להכנע לנוצרים ,היו קמים היום מקבריהם ורואים א י ך
ד
מ
ל
ת
n
ב ל י
ת י ד ד
י א פ י ל י
ל פ ע מ י ם
׳
צאצאיהם׳ ־ ־
להזור לקבריהם! )שם ,ה״ב ,עמי •(101
ע
ם
ר ג ש י
ב
״
ל
ח י י
ת ו ר ה
ד
׳ — ׳יי מ ע ד י ' ^
ה
י
ס
ס
] פ ר ק א[
הרב הירש היה כנראה הרב החרדי הראשון שכתב רוב ספריו בגרמנית ,מ־בדיד
י ע כהגד
י
היו גלויים לכל ,כולל לגויים גרמנים׳ י י י
גדולי ישראל זהירות בדבריהם ,נדי שלא יפרשו anmבפגיעה נדת ד׳עזגייית אד
במאמיגיה .החתם סזפר מפיג בחשוגה שהופנחר ,לשואל זרק * * י י Pיאחה ׳אלד
בשוייח החם סופר ]אריה ,היי צט[ בעט? /7מנ של רכ העיר לדאוג להתקנת עידדב
בע
38
www.daat.ac.il
ם
א נ ט ה 2מ י ס
ל
א
מ ע ט י ם
כ י ד
הרצוגבני קהלתו וה׳ יתנהו לחן
מכללתלתקן
בכל עוז
ישתדלדעת -
״ופשיט שמעלתו ידידי הרב נ״י אתר
ולחסד בעיני האדון הגדול החסיד הפישאף נסיר עירו ויתן רשות להסיר מכשול
ותקלה ובחסדו ירים הודו וכסא כבודו״ .״האדון הגדול החסיד הפישאף״ — הכונה
לחשמן ,ראש הכנסיה במהוז מסוים ובשעתו ,טבת תקפ״ז ] ,[1827היו מקומות שגם
ניהול השלטון חאזרחי עמד תחת מרות הכנסיה•י .בודאי גם הרב הירש צידד ביהם
של דרך ארץ כלפי ראשי השלטון ,כולל אנשי הכמורה ,אבל הוא ראה השיבות
חינוכית להדגיש ברבים את ההבדלים העקרוניים ביותר בין עם ישראל והנצרות.
הוא ניצל כל הזדמנות לעמוד על נקודה השקפתית זו ,בגאוה יהודית ומתוך אהריות
חינוכית .הוא לא היה הראשון בזה ,אבל ההידוש היה בבהירות ובשפה שבהן נאמרו
הדברים.
היום ,אחרי יותר ממאה שנה ,מתקשים רבים לחבין איך הצליח הרב הירש
בזמנו לרפא במקצת את מזבה ה׳ החרוס .יתכן שסוד הצלחתו נמצא ,בין השאר,
בהדגשתו החוזרת ונשנית על נקודה רגישה זו ״בין ישראל לנצרות״ .דבריו נאמרו
מתוך הכרה איתנה ״אשר בחר בנו מכל העמים״ — ,רק עם ישראל זכה לאמוגה
טהורה בה׳ ,אין נביא כבן עמרם ,אין סגולה כתורה ואין עוסקיה כישראל .אכן עם
ישראל וויתר על הכל ,אבל לא על האמונה הטהורה וקיום המצוות בזמנים הקשים
ביותר .דם יהודי נשפך כמים ,אבל בני אברהם ,יצהק ויעקב לא נכנעו .בפירושיו
ובמאמריו הרבים הזר הרב הירש בווריאציות שונות על סוד קיומו של עם ישראל
בגולה ובלי ספק דבריו לא נשארו ללא השפעה .תלמידיו וקוראי דבריו הבינו
שלמרות שויון חזכויות ,אין לשכוח את התהום בין יהדות ונצרות .דברי הרב הירש
היו הדורים גאוה על ההסטוריה של עם ישראל ,שלא שם הלקנו עמהם ולא שמנו
כמשפחות האדמה.
בדברו על ההבדלים בין תורת ה׳ ודתות אתרות הדגיש הרב הירש את חתנגדות
התורה לחיי גזירות ופרישח מחחיים .מופת לחיי סגפנות — מקורו איננו בתורה
]פי׳ לתורה ,בראשית ה ,כד[ ,נזירות לפעמים רצויה כהכנה לחיים של שמחה ,אבל
אין לה ערך עצמי ]פי׳ במדבר ו ,יה[ .לפעמים הדגיש הרב הירש שדבריו מכוונים
נגד דעות תמוהות בנצרות ולפעמים הזכיר האלילות העתיקה ,האלילות המודרנית
או השקפות המינים.
הרב הירש כ ת ב בצורה תיובית על התקופה ההדשה של שויון זכויות ליהודים
בארצות אירופה ,על אף הסיכונים הרוחניים שבו .הוא שיבה את תיקון המעוות
כלפי עם ישראל ,אבל לא זקף רוח ליברלית זו דוקא לזכותם של ראשי הכנסיה
בימיו .הרב הירש הדגיש את היחס העוין של הנצרות כלפי היהודים משר מאות
שנח ואם בכל זאת תתחילו בזמנו להתייחס בצורה יותר מכובדת ליהדות ,יש לזקוף
זאת לרוה ההדשה שנשבה במרכז אירופה ולהשפעה האיטית של חגרעין היהודי
שממנו ינקה הנצרות בשעתו .בנצרות מתנהל מאבק תמידי בין האלילות ובין
יסודות יהודיים ,אך ברוב הזמנים ידה של האלילות על העליונה .בעוז ובגאוה
– 1הדברים הנ״ל נכתבו מתוך הנחה ,שהתוארים נכתבו במקור ולא נתווספו לפני ההדפסה.
־־ וראה מאמר ״הערות ביבליוגרפיות לספרי •החת״ס ולתשובותיו״ מאת ר׳ אברהם הלוי
שישא ,״המעין״ תשרי תשכ״ט ,עמ׳ .64-49
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהודית כתב הרב הירש בגרמנית צהה על המושגים המסולפים שבנצרות ו ע ל
המעשים השפלים העומדים כולם בניגוד גמור ליסודות התורה .הוא כתב א ת ד ע ת ו
ללא פ ח ה לפעמים מתור לגלוג מוסתר ולפעמים מתור מהאה חריפה על ה ס י ל ו פ י ם
שבאמונה זו ועל רציהות יהודים שלא רצו לחמיר את אמונתם באמונת ה ג צ ר ו ת .
הוא ראה בגרמנים בדורו הצאצאים של הרוצחים במסעי הצלב ,אבל הודה ש ג ם
בימים ההם קמו יהירים וגיסו להציל .הרב הירש ראה בעובדה היובית זו גם מ ק ו ם
לדאגה .הלא גם עכשיו ישנם גויים טובים המסכימים לתת יד לתקון אפליות כ ל פ י
היהודים ובכל זאת קיימת שנאה כלפי היהודים .הוא הזהיר ,שכל זמן שלא ת ו ק נ ה
האפליה האחרונה ,נשארת הסכנה של התפרצות הדשה נגד היהודים )אוסף כ ת ב י ם ,
ח״א ,עמ׳ .(78הוא סיים בכתבו ״הסתכלו מסביב ,הסתכלו על סימני ה ת ק ו פ ה
היו מוזהרים!״ )שם(.
הרב הירש הסביר שעם ישראל מאושר שלא היה לו הלק במסכת כה א ר ו כ ה
של רציחות ושיעבוד עמים כמו שעשו עמי אירופה והכנםיה הרומית .היא כ ת ב
על חיות טרף שהתנפלו על עם ישראל בתקופת מסעי הצלב ,כאשר — לפי ד ב ר י ו
יצאו רוצהים להציל את ״הקבר״ מידי ה״בלתי מאמינים״ .הרב הירש לא ה ס ת פ ק
בתיאור הרציחות והפוגרומים ,הוא הביא חוכחות מהפייטנים שבפיוטיהם נתנו ב י ט ו י
ספרותי מחריד לכל מה שמאמיני ״דת האהבה״ עוללו לנו .באהד ממאמריו ב י ר ה ו ן
ישורון ,אייר תר״ך ,תרגם הרב הירש לגרמנית ספרותית צחה פיוטים א ח ד י
שנתחברו בעקבות מסעי חצלב .יש לחניח שבשעתו רבים בגרמניה לא הבינו
ה״יוצרות״ שנאמרו בלשון הקודש בבתי כנסיות בימי הספירה )השוה ם׳ חורב ,פ ר ק
.(110הרב הירש ראד .חשיבות חנוכית שכולם יבינו את דברי הפיוטים ,בהם מ ש פ ט י ם
חריפים ,כגון ״זקן ובהור ובתולה ערומים נמשכו לקבורה ,חפורות מלאות י ל ד י •
וילדות ותלמידי התורה״ .הרב הירש הדגיש שאכן זה קרה בעבר בגרמניה .ב ת ר ג ו ם
לשפה הגרמנית של ״יוצרות״ אלו לא דילג הרב הירש על שום משפט ה מ ת א ר
זוועות כלפי אנשים ,נשים וטף .וכן תרגם את דברי הפייטן שתיאר מה עשו ע
גוילי ספרי התורה ,הללו אותם בצורה מהפירה ,״סוף עשאום בתי שוקיס ל מ נ ע ל
מצורעים״ .בהמשר דבריו הזר הרב הירש על דברי הפייטן על גוילי ספרי ה ת ו ר ה
שנחתכו עבור נעלי מצורעים )אוסף כתבים ,ח״ב ,עמ׳ .(99הכינוי ״מצורעים״ היד,
בזמן חביניים כינוי לכומרים .
אין להתעלם מחחשיבות שהרב הירש ראה בהבאת תיאורי זוועה של ״ ח י ו
טרף״ כלפי ״ישראל מתבוסס בדמו״ ,שנהשב בעיני הפורעים כ״פגר מלא ד ם ״
הרב הירש ציין במאמרים שונים שחרציחות והרדיפות לא הצטמצמו לשנים מ ע ט ו ת .
משך מאתיים שנה פהדו היהודים לפני פסה מעלילות דם והאביב הפך פעמים ר ב ו ת
לימי צרה ומצוקה .כמו כן הזכיר פעמים אתדות הגזרות המשפילות כגון ה ח י ו ב
ללכת עם טלאי צהוב וכן ההגבלות התמורות במקורות הפרנסה )אוסף כתבים ,ח ״
עמ׳ .(156-7
ם
א
ת
ס
2
ת
״
ג ׳
2
ראה פירוש מושב זקנים ,ויקרא יג ,מז ״והבגד כי יהיה בו נגע צרעת״ .״והבגד _
בגדי כומרי יש״ו שיש להם שתי וערב על בגדיהם״ ,וראה שם בהמשך הפירוש
שלעתיד־לבוא גם הם יהיו גרים.
40
www.daat.ac.il
הרצוגדרכו הנ״ל של הרב הירש.
מכללת של
המשמעות
קורא בימינו אולי לא יתפוס את
אתר דעת -
הוא לא פתה ויכוה עם הנוצרים על העול שעשו בעבר בגרמניה לעם ישראל .הוא
ניסה בעיקר להסיק לקח תינוכי ממסירות הנפש של אבותינו — ולכן תיאר הרב
הירש במשפטים הריפים ובשפה הגרמנית כל מה שעוללו לנו .הוא ראה השיבות
הינוכית והשקפתית בכך שקוראי דבריו ישמעו בפרוטרוט על זוועות שעשו לעם
ישראל ,תוך הדגשה שאכן בתקופה ההיא עמדו בני ישראל במבהן .הרב הירש שאל
אם גם הנכדים שלנו יסתכלו עלינו ויעידו שאכן גם עלינו אפשר לומר ״הנאהבים
והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו .מנשרים קלו ומאריות גברו לעשות רצון
קונם והפץ צורם .יזכרם אלקינו לטובה עם שאר צדיקי עולם״ .ובמקום אהר שאל
מה עשינו ״כדי שנהיה ראויים להיות בנים ובנות של אלה שמסרו נפשם על קדושת
השם״ )אוסף כתבים ,ח״ה ,עמ׳ .(99
אנו מוצאים קו עקבי בכל ספרי הרב הירש ,ההל בספרים הראשונים ועד
למאמרים שפרסם בסוף ימיו .דוגמא אחת :ה״טורי זהב״ באו״ה סי׳ תצג ]וכן מובא
ב״ערוך השלהן״[ כתב שהלק מהדינים הנוהגים בימי הספירה נובעים מ״קצת
אבילות מחמת גזרת תתנ״ו״ .רוב האחרונים ,ביניהם חיי אדם ,שלחן ערוך הרב,
באר היטב ,קצשו״ע ומשגה ברורה לא הביאו טעם זה .בספר ״חורב״ חמיועד לחובות
ישראל בגולה ,ציין הרב הירש את הנקודה הנ״ל כהסבר לדיני אבלות בימי הספירה.
הרב הירש היה אז רב צעיר ,כמעט בלתי ידוע ובלי ספק היתה דרושה העזה להדגיש
בספר זה מה עוללו לאבותינו בגרמניה בשם הנצרות .האם כל קוראי ספר ״חורב״
שמהו באיזכור זה ? הרב הירש ציין שאלפים מבני ישראל ויתרו על חייהם ועל
כל רכושם — ,זה היה המחיר למען נאמנות לתורה ,כאשר הם bluteten um
Thauroh standhaft unter den Streichen vcrblendeten Wahnes von
— Kreuzzueglern״חערו נפשם למות תחת מכות הטירוף של הצלבנים למען
קיום התורה״)הורב ,פרק ״ספירה״( .אכן ,דברים כדרבנות!
הרב הירש נמנע מכל ויכוה פרשני עם הנצרות .כידוע ,ניסו הנוצרים ל״חוכיח״
את הייחום חמוזר של מייסד חנצרות מפסוקים אחדים בתנ״ר ,במיוחד בספר ישעי׳
ובספר תהלים .נאמן לסיסמתו ״כיהודים נקרא את התנ״ך* לא נכנס הרב הירש
לשום ויכוח פרשני .מאידך העיר במקומות אהדים על ההבדל העקרוני בהשקפות
עולם בינינו לבינם ,שהרי ראח תשיבות לציין מושגים מסולפים שבאמונת הנצרות
ולהוכיה שהם טועים במושגי יסוד של האמונה הטהורה בא׳ עולם.
3
5
3אחרי הופעת ס׳ חורב ב־ ,1837הופיע ספרון חרב בציון ,בקורת על ם׳ חורב מצד חוגים
שמרנים שהופתעו מאלפי הדינים משו״ע ובאר היטב המופיעים בגרמנית בס׳ חורב.
הרב הירש ענה על הביקורת בספרון ) Postscriptaאלטונה .(1840
4אגרות צפון ,אגרת יח.
5בירהון ישורון ,תשרי תר״ך פרסם הרב הירש מאמר על פרק א־ב של ם׳ תהליס
)הופיע אחר כך ב״אוסף כתבים״ ח״א ,עמ׳ 324והלאה( .בפירושו בסוף פרק ב דחה
הרב הירש את הדעה שהמלה ״בר״ ב״גשקו בר״ — פירושה ״בן״ ,בלי לציין שדבריו
מכוונים נגד פירוש הנוצרים .בפירוש השלם לס׳ תד״לים שהופיע בתרמ״ב ,לא הזכיר
כלל את הפירוש הנ״ל ,כנראה כדי להיות עקבי לא להגרר אחרי ויכוה פרשני.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במאמרים אהדים הזכיר הרב הירש שקיימים שוב סימנים מדאיגים ש ל
אנטישמיות .עוד בשנת תרט״ו ) (1855הוא הזהיר במאמר בגליון אייר כ י ר ח ו ן
״ישורון״ שהרוח ההדשה אינה מבטיהה שהפאנאטיות נגד היהודים לא ת ח ז ו ר ע ו ד .
ואם בעבר היהודים יכלו להציל את עצמם ע״י בגידה באמונתם ,אולי ל ע ת י ד ל ב ו א
השם ״יהודי״ גרידא יספיק לעורר את המן ואת עמלק נגדנו)אוסף כתבים ,ח ל ק א .
עמ׳ .(43וכן כתב על ״צללי השכת הגלות הישנה המופיעים שוב ובכל מ ק ו ם
׳ חל? י /ע מ ׳
1
האספסוף עומד מוכן להכין האזיקים הישנים לישראל״
.(157מאידך התנגד לכך ,שהרב הילא ווקסלר ,מקובל בדרום גרמניה ,י פ ר ס ם
ברבים :את תלומותיו •על השואה המתקרבת .הרב הירש ראה שבגרמניה נ ש א ר ו
יסודות אנטישמיים חזקים ,אבל בודאי לא השב על סכנת שואה׳ אלא ח ש
להתפרצויות מקומיות נגד יחודים.
) א ו ס
כ ת ב י ם
ש
בסוף ימיו נערכו פוגרומים ברוסיה והרב הירש חתייחס במאמריו באותה ת ק ו פ ה
למאורעות חמורים אלה .הוא קיבל דיווח שוטף מהרב יצחק אלחנן ספקטור ,א ר ג ן
ועדות פעולה למען יהודי רוסיה ואף הצליח בדרכים דיפלומטיות לשנות ב מ ק צ ת א ה
יהם השלטונות ברוסיה כלפי היהודים«.
] פ ר ק ב[
ע
להלן מובאים קטעים מדברי הרב הירש על הנצרות ועל תעלוליה נ ג ד
י^ראל .קטעים על התיחסות לאנטישמיות מ מ נ ו אינם מובאים כאן.
ס
ואז ,זמן ק צ ר ק ו ד ם ש י צ א ח ע ם ל ג ו ל ה ,ה ו צ י א ח ו ט ר מ ג ז ע י — ש ע ד -
מ ה ר ה ח י ה עליו ל ח ת ר ח ק מ מ נ ו — א ש ר הופיע ל פ נ י ה א נ ו ש ו ת ה ש ק ו ע ז ץ
ב ע ב ו ד ת א ל י ם רבים ,ב מ ע ש י ח מ ם ,ב ח ש ח ת ת ה מ י ד ו ת ו ב ח י ל ו ל ע ר ר ה א ד ם ,
ויבשר ל ה ,ל פ ח ו ת ,ב ש ו ר ת א -ל א ח ד ,א ח ו ו ת ב ל ב נ י ה א ד ם ו מ ו ת ר ה א ד ם
מן הבהמה ,וילמדה להינזר מ ה ע ר צ ה הרכוש וההנאה ,א ל א א ם י ש מ ש ו
אמצעים לעבודת ה א -ל האחד.
) א ג ר ו ת צפון ,א י ג ר ת ט (
ל א ליהודים ,א ל א ל ע ו ב ד י א ל י ל י ם ר צ ו שליחי ה נ צ ר ו ת ל ה ב י א ק ר ו א ו ר
א ח ת מ ה א מ ת באמונה ב א -ל אחד .א ב ל האמונה היהודית הטהורה מ ־ צ א ה
א ת ע צ מ ה ב ס כ נ ה מ ו ל א מ ו נ ת השילוש ש ל ה נ צ ר ו ת .
. . .ד ב ר י ה ח כ מ ה ש ב ״ ב ש ו ר ה ה ח ד ש ה ״ ה ו ע ת ק ו ב ל י יוצא מ ן ה כ ל ל
מ פ י ה ם ש ל ח כ מ י ישראל ,כ מ ע ט ב א ו פ ן מילולי .ז א ת ע ו ב ד ה ש א י נ ה נ י ת נ ת
לערעור .ליהודים ל א היה צורך ללמוד ח כ מ ה מהם .א ב ל ה ם דרשו מ ה י ה ו ד י ם
6ראד ,israelit ,גליון יובל ליום הולדת המאה של הרב הירש ,סיון תרס״ח ,פמ׳ 3—32
וראה ס׳ זכרון יעקב לר׳ יעקב הלוי ליפשיץ ,ח״ג ,עמ׳ 39והלאה.
43
42
www.daat.ac.il
הרצוגי ל י ה ו ד י ם ו ה י ה ב ו ניגוד
מכללתל ג מ ר
דעת -מ ו ב ן
אתר ל ת י
ל ה א מ י ן בנם ,נם בזה שהיה זר ו ב
גמור ליסודות העקרוניים ביותר של האמונה האלוקית.
) א ו ס ף כ ת ב י ם ,ח ל ק א ,ע מ ׳
(434
ג ם היום נ ב ר א כ ל א ד ם ב ט ה ר ה — כ א ד ם ה ר א ש ו ן ב ש ע ת ו ; ג ם ה י ו ם
נולד כ ל י ל ד כ מ ל א ך ,ל מ ע ן יחיה ויהיה ל א ד ם .ה ר י זו א ח ת מ נ ק ו ד ו ת ה י ס ו ד
של ה ה ש ק פ ה היהודית .א ו ל ם ,מ ה נ ו א ש ת ת ק ו ת ה א ד ם ,ב ש ע ה שטועים
כ פ ר ו ב ט ה ר ת ו .ה נ ה ,ע ל יסוד מ ע ש ה גן עדן ב ד ו ל ה ם שקר ,ה ח ו ת ר ת ח ת
עתידו ה מ ו ס ר י ש ל ה א ד ם .מ כ א ן ל מ ד ו א ת א מ ו נ ת ה ח ט א ה ק ד מ ו ן ; ע ל י ס ו ד
זה ב נ ו בניין רוחני ,א ש ר היהודי מ ת נ ג ד ל ו מ ע צ ם מ ה ו ת ו . . .א ר ה ם ס ב ו ר י ם
על יםוד זה ,ש ה ח ט א ״טבוע״ ב א ד ם ,ש א י ב ד א ת ב ש ר ו ל ה י ו ת טוב ,ש נ א ל ץ
מ ע ת ה ל ח ט ו א ,הרי ה י ה ד ו ת מ ו ח ה ע ל כ ף מ ח א ה נ מ ר צ ת .ה א ד ם כ פ ר ט
ו ה א נ ו ש ו ת כ כ ל ל יכולים ב כ ל ע ת ל ח ז ו ר א ל ה׳ ו ל ש ו ב ל ג ן ע ד ן עלי א ד מ ו ת .
ל ש ם כ ר אין צ ו ר ר ב א מ צ ע י א ח ר — ,פ ר ט ל נ א מ נ ו ת ל ח ו ב ה ,ש ב ל א ד ם מ ס ו ג ל
לה .ל ש ם בך אין צ ו ר ר ב מ ת ו ו ך ש מ ת ו ח ז ר ו ק ם ל ת ח י ה .
) פ י ר ו ש ל ב ר א ש י ת ג ,יט(
העיקר הראשון של היהדות הוא ה א -ל היחיד ה ח פ ש י ; ב צ ד ו ובסמוך
ל ו ה ע י ק ר ה ש נ י :ה א ד ם ה ט ה ו ר החפשי .ת ו ר ת ה ח ט א ה ק ד מ ו ן ה י א ט ע ו ת
מ צ ע ר ת ש ל א מ ו נ ה זרה .ס ב ו ר י ם ה ם ש ה ח ט א ט ב ו ע ב א ד ם כ ת ו צ א ה מ ן ה ח ט א
הזה — ,ואין ה א ד ם יבול ל ה י נ צ ל מ ק ל ל ת ה ח ט א ,א ל א ב ז כ ו ת ה א מ ו נ ה
ב ע ו ב ד ה מםויימת.
)שם(
״ובל יצר מ ח ש ב ו ת ל ב ו ר ק ר ע כ ל היום״ .יש ל ה צ ט ע ר ע ל ב ה ש ת ר ג מ ו
א ת ״יצר״ כ ״ כ ח דוחף״ — ,כ א י ל ו יש כ ח ב א ד ם ,ה מ מ ר י ץ א ו ת ו ל ע ש ו ת
רע .מ כ א ן ה ת פ ת ח ה א ו ת ה ד ע ה נ ו א ש ת ,ש ה י א ה ש ק פ ת י ס ו ד ש ל ״דת״
ג ד ו ל ה :ה ה ש ק פ ה ע ל כ ח הרע ,ש ה א ד ם מ ס ו ר לידיו ,ו ל א יינצל מ מ נ ו א ל א
בזכות אמונה מסויימת.
) פ י ר ו ש ל ב ר א ש י ת ו ,ה (
ג ם ב ת ק ו פ ה ה ע ת י ק ה ק ר ה שאנשים ,שהצטיינו כמיטיבי ע מ ם ,נ י ט ל ה
מ ה ם אחרי מ ו ת ם ד מ ו ת ם האנושית ,ובגלל עלילות פ א ר ״אלוהיות״ זכו
ל מ ו צ א ״אלוהי״ .ה ל א ידוע ל נ ו ע ל יהודי א ח ד מ ד ו ר מ א ו ח ר יותר ,ש א ג ר ת
ייחוםין ל א נ מ צ א ה בידו ,ו ה ו א י ל ו ל א נ מ צ א ה ,ויען כי ה ב י א ל ה ם ל ב נ י ה א ד ם
מ ע ט ניצוצי-אור ,ש א ר ש א ל ם מ מ ש ה האיש ,ה פ ר בעיני הגויים ל ב ר ו א ־
אלוהים ,ו פ ש ע היה ל ה ט י ל ס פ ק ב א ל ו ה ו ת ו .מ ש ה ש ל נ ו ה י ה א ד ם ,נ ש א ר
א ד ם ,ו ל ע ו ל ם ל א יהיה כי א ם א ד ם .ו ב ש ע ה ש כ ב ר ק ר נ ו פניו מ מ ר א ה
ה א ־ ל ה י ם ,כ ב ר הוריד ה ת ו ר ה מ ש מ י ם ו כ ב ר ה ו ל י ך בניסים א ת ה ע ם ב מ ד ב ר
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ה נ ח י ל ם נ צ ח ו נ ו ת י ־ ה ־— ציווהו באן ה׳ ל ה צ י ג א ת א ג ר ת ייחוסו ו ל ה ׳ צ ה י ר
ב ז א ת ע ל ה ע ו ב ד ה ,כי ב י ו ם ד ב ר ה׳ א ל מ ש ה ב א ר ץ מ צ ר י ם ,ה כ ל ה כ י ר ו
א ת הוריו והורי הוריו ,דודיו ודודותיו ,דודניו ודודניותיו.
. . .ע ד ו ת -י י ח ו ם זו נ ו ע ד ה א פ ו א ל ב ט ל מ ר א ש ו ל ת מ י ד כ ל ה א ל ה ה מ ו ט ע י ת ,
כ ל רעיון ש ו א ש ל ה ת ג ל מ ו ת ה א -ל ב ד מ ו ת אנוש.
) פ י ר ו ש ל ש מ ו ת ו ,י ד — ל (
ו ז א ת ה ה ל כ ה :״ ה כ ל חייבין ב ר א י י ה חוץ מ ח ר ש שוטה וקטן ו ט ו מ ט ו ם
ו א נ ד ר ו ג י נ ו ס ונשים ו ע ב ד י ם ש א י נ ם מ ש ו ח ר ר י ם ,ה ח י ג ר ו ה ס ו מ א ו ה ח ו ל ה
והזקן ומי שאינו יכול ל ע ל ו ת ברגליו״ ) ח ג י ג ה ב ע ״ א ( .ע ל -י ד י ה ל כ ה ז ו
נ ב ד ל ת העלייה ל ר ג ל ב י ש ר א ל ה ב ד ל ה ח ד ה מ כ ל מ ה ש נ ה ו ג ב ח ו ג י ם א ח ר י ם ,
ו ש ד ו מ ה לעלייה ל ר ג ל דמיון חיצוני .ה מ ק ד ש ש ב י ש ר א ל א י נ נ ו ״ א ת ר ש ל
ח ס ד ה מ ח ו ל ל ניסים ו נ פ ל א ו ת ״ ,שאליו עולים ב ע י ק ר ה ח ו ל י ם ו ה י ש י ש י ם ,
העיוורים והחיגרים ,ה ח ל ש י ם ו ה נ ש י ם ו ש א ר מוכי הייסורים ויודעי ה ס ב ל
ש ב ״ ע מ ק ה ב ב א ״ ה ל ז ה — ע ל מ נ ת ל ב ק ש ישועות ו נ ח מ ו ת ו ת ר ו פ ו ת פ ל *
לחוליי ה ג ו ף ו ה נ פ ש .מ ק ד ש ו ש ל א ־ ל חי ה ו א מ ק ד ש ת ו ר ת ו ,ו ל א י כ י ר נ ו
מ ק ו מ ו בין ב ת י ה ח ו ל י ם וחשוכי ה מ ר פ א ו ב ת י ה מ ח ס ה ל נ כ י ם ו ל ח ל כ א י ם .
טובי ה א ו מ ה ,גיבורי ה כ ו ח ,א נ ש י ם זכרים ב מ ל ו א ב ג ר ו ת ם ו ג ב ר י ו ת ם ,א נ ש י ם
ה ע ו מ ד י ם ב מ ר כ ז ה ע ם ,העושים א ת מ ע ש י ה ע ם בהווה ,ו ש ב ה ם ת ל ו י ה כ ל
ת ק ו ו ת ה ע ת י ד — א ו ת ם מזמין א ־ ל חי א ל מ ק ד ש ת ו ר ת ו .
)פירוש ל ש מ ו ת ב ג ,י ז (
ע ל כ ל פ נ י ם אין ז כ ר ל א ו ת ה ס ב ר ה ,ה ר ו א ה ב כ ה ן ה ג ד ו ל ד ו ג מ א ל ס מ כ ו ת
של ״אפיפיור״ .ה א ו ר י ם ו ה ת ו מ י ם הודיעו א ת ד ב ר הי ,ב מ ק ר י ם מ ם ו י י מ י ם
של פעולות לאומיות; ואף הם ל א התייחסו א ל א ל ה צ ל ח ת ה פ ע ו ל ו ת א ו
׳,
ל כ ש ל ו נ ן — ו ל א ל א י ס ו ר ו ה י ת ר ש ב ה ן )עי׳ עירובין מ ה ע ״ א ר ש ״ י
הרי ש מ ו א ל ו ב י ת דינו קיים(.
)פירוש ל ו י ק ר א ז /ג (
ד
ה
ה ר ב יוסף יעב״ץ ,ב ע ל ם׳ א ו ר החיים ב א מ ס פ ר ד ; ה ו א חי ב א ו ת ה
ת ק ו פ ה א ו מ ל ל ה ל פ נ י כ א ר ב ע מ א ו ת שנה ,כ א ש ר גורשו כ מ ע ט מ א ת י י ם
א ל ף מ ש פ ח ו ת יהודיות ע״י פ ר ד י נ נ ד ,מ ח ו ל ל האנקויזיציה ,א ש ר ב ו ] ב ג י ר ו ש [
זבה ל ה ו ק ר ה מ ה ק ט ו ל י ם .
)ם׳ נ פ ת ו ל י נפתלי; ח ״ א ,עמי (68
ה ע ו ג ב נ ע ש ה ל כ ל י ה מ י ו ח ד ל פ ו ל ח ן ה כ נ ם י ה הנוצרית .ה ו א מ ש מ ש
ב א ו פ ן ' ב ל ע ד י לצורכי דת .הוא מצוי בכנסיות ב ל ב ד ומשמש רק ל צ ו ר ך
ה פ ו ל ח ן ה נ ו צ ר י . . .ה ר י מ כ ח איםור ד א ו ר י י ת א ש ל ״ ל א ת ל כ ו ב ח ו ק ו ת
הגוי״ ,כ ב ר נ ע ו ל י ם שערי ב י ת ה כ נ ס ת ב פ נ י ה נ ה ג ת העוגב.
)המעין ,ט ב ת תשמ״ט ,עמי 0ו (
44
www.daat.ac.il
להכות יהודי עד מות מלשחוט
נוקפם
לבם
מכללת הרצוג
דעת -
״תתננו כצאן מאכל״ — איןאתר
כבש.
)פירוש לתהלים מד ,יב(
״אם שכחנו שם אלקינו ונפרש כפינו לאל זר״ .כל אימת שנשאנו כפינו
לאל זר מתור אונם ,אם כי אין באונם כדי לחפות על הפשע ,וסטייה היא
סטייה — נזכור את אנוסי ספרד — הלא בלבנו נשארנו יהודים ואפילו
שם לא שכחנו את שם א־לוהינו.
)פירוש לתהלים מד ,כא—כב(
בעצם הימים המקודשים לכבוד התורה ]בין פסח לשבועות[ — הראו
בני ישראל ובנותיו ,במיוחד באזורי גרמניה היפים ,שיודעים הם להגשים
בפועל את משמעות ימי הספירה .צאצאי ישראל הוכיחו לאלפיהם שהחיים
על בל קניינם אינם שווים להם — אם מחיר קיומם הוא הפקרת התורה.
הם הערו נפשם למות בגבורה תחת מכות הטירוף של הצלבנים למען
קיום התורה )בפרט בשנת ד׳תתני״ו — .(1096
)ספר חורב ,פרק ] 29םפירה ,סעיף ([215
איזו הרגשה לעבור במקומות שבמשר מאתיים שנה בל אביב היה
מלווה עלילות דם נגד האבות והאמהות ,כאשר החרב וההתלהבות הביאו
לשכרות החושים לשחוט אבות ואמהות ,זקנים ויונקי שדיים בגלל אמונתם,
בשם ״דת האהבה״! אהא ,הם לא מתו לשוא ,האבות והאמהות.
)אוסף כתבים ,ח״א ,עמ׳ (438—9
נוסע אחד סיפר :ביקרתי אתמול בבית הכנסת העתיק ובבית הקברות.
ראש הקהילה הראה לי בביתו את הספר העתיק של החברה קדישא .אלה
זכרונות נשמרו כאן י על הקהילה היהודית הוטל ״גירוש״ .נער נוצרי נעלם
ובצורה עיוורת קמו נגד המסכנים .על כולם לצאת מבאן אם לא יופיעו
הרוצחים .בכי ונהי מלאו את הבתים משר שלושה ימים .כבר נגשו לבצע
את הגזרה ,והנה הופיע אדם פשוט ,אני חושב תופר כובעים ,ומסר את
עצמו לאספסוף הסוער כאילו הוא הפושע המבוקש .הקהילה נצלה .הנער
נמצא אחרי ימים אחדים בריא ושלם.
)שם(
8
7
8
זה התרגום של .einen juden todt zu schlagcnבתרגום העברי של ם׳ תהלים בהוצאת
מוסד הרב קוק ,ירושלים תשכ״א מובא רק ״בהרגם יהודי״.
הבונה שיהודי זה מסר נפשו ליהרג בידעו שבהודאתו יציל את בני הקהילה .בספרי
החברה קדישא נרשם המעשה,
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ב ז מ נ י ם ה ח ש ו כ י ם ב י ו ת ה בזמן ש א ס פ ס ו ף מ ו כ ה שגעון ה ח ר י ב א ת
ב ת י ה כ נ ס ת ו ק ר ע א ת ס פ ר י ה ק ו ד ש ,נ ג ש היהודי ה נ ר ד ף והבזוי ב ו ק ר י ע ר ב
א ל אלוקיו ו ה ת נ ח ם ו צ י פ ה ל ע ת י ד ש ב ו השגעון ה ז ה י י ע ל ם ו ה צ ד ק ,ה א מ ת
ו ה ש ל ו ם יהיו נ ח ל ת כ ל ה ב ר י ו ת — .ה ב נ י ם נגשו א ל ק ב ר י א ב ו ת י ה ם ש נ ש ח ט ד
בידעם ש ב א ו ת ו מ ק ו ם שהשקוץ ה ש ת ו ל ל עוד יתגדל ויתקדש ש מ י ת ר ב ה
וימליך מ ל כ ו ת י ה ל ע ל ם ו ל ע ל מ י עלמיא.
)אוסף כתבים ,ח״א ,ע מ ׳ 5 5ד (
ב ב ר ב ע ר י ס ת ו שרים ל ת י נ ו ק ה נ ו צ ר י ע ל ״ ע ם היהודי ש ה ו ש פ ל מ א ת
ה א -ל ב ג ל ל חטאיו״ ,ע ל ה י ה ו ד י ם שנידונים ל כ ל ל ח ץ ודיכוי ב ש ב י ל ח ט א י ה ם
ו ה פ ה ה נ ו צ ר י י ו ד ע ל ר כ ז ב מ י ל ת ג נ א י ״יוד״ כ ל ביטוי ש ל מ ר י ר ו ת ,מ ש ט מ
ובוז מ כ ו ע ר .
ה
)אוסף כתבים ,ח״ג ,ע מ ׳ ^ 97
ך
] פ ר ק ג[
להלן נביא הבאות ממאמרי הרב הירש שהופיעו בשעתם בירחון ישורון ב ע ר י
הרב הירש ,משם רוכזו ״באוסף כתבים״ והופיעו בתרגום עברי ב״במעגלי ש ג ה ׳ /
)ארבעה חלקים ,בגי ברק תשכ״ו( .יזכר לטובה ר׳ יחזקאל רוטגברג ז״ל׳ מ נ ה ל
הוצאת נצה ומיסדה ,שטרח רבות למען הופעת ״כתבי הרב שמשון רפאל ה י ר ש ״
בעברית .רק מעטים יודעים באלה תנאים קשים עבד האיש הזה .במקומות ר 3י
אין התרגום ב״במעגלי שנה״ מביע נאמנה את דברי הרב הירש בכל היקפם ו ע ו מ ק
השוואה בין המקור והתרגום מראה שמשום מה המתיקו את דברי ה ר ב ה י *
כאילו מן הראוי לא להעתיק את ביטויו על תעלולי הצלבנים בכל הומרתם ו ב כ ל
הריפותם .הרב הירש תיאר )אוסף כתבים ,הלק שלישי ,עמ׳ (207איד ה ת ב ש ל ו
חנוצרים על אבותינו ,כאשר ביד אחת החזיקו לפיד תבערה וביד ה ש נ י ה
,Goetterbiideכלומר מהזיקים בפשל אלילי .זה ביטוי הרבה יותר חזק מ מ ש ל
אמונתם .וכן ,Einaescherung unsere eigenen Huettenדהיינו שריפת פ ק ת י ת י
אנו עד אפר אין לתרגם במילים פושרות הצתת בתי היהודיפ .וכאשר ה ר ב ה י ר ^ ן
כתב בגוף ראשון בלשון רבים ,שהם שרפו את הבתים שלנו; אין ל ת ר ג ם
היהודים – .־ בכל זאת השתמשנו בתרגום הנ״ל תוך תיקונים אהדים,
כ ת
ם
ס
ר ש
5ד -
מ
י
ת
ו ע ד היום ש ו ל ט ת ר ו ח ר ו מ י ת זו ב כ ל צ ו ר ו ת ה ח י י ם ה א ז ר ח י י ם ו ה פ ו ל ח נ י י ם
ש ל ע מ י ת ר ב ו ת ה ע ו ל ם .ה נ ה ר ו ח -ע ש ו ר ו מ י ת זו ר ו א ה א ת ע צ מ ה כ י ו ר ש ת ו
ש ל יעקב ב ב ר י ת א -ל ה י ו ו ב ר כ ת ו ,א ש ר א ת בניו ג ר ש ה ו נ ג ש ה ו ר ד פ ה ל ל ^
ר ח ם ,ו ב ע ז ר ת חוקיה וכנםייתה שללה מ ה ם במשך מ א ו ת בשנים כ ל ז כ ו י ו
ה א ד ם ע ל י א ד מ ו ת ,ו כ ב י כ ו ל ג ם א ת ר ח מ י ו ח ס ד י שמים.
ת
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -
הרצוג ש ה ב י א ש ל ט ו נ ו ל ע ו ל ם <
מכללתו ש ר ,
הטוב ו ה א
. . .היכן הישע והשלום ,היכן
יכול ה ו א ׳ ]ישראל[ ל ש א ו ל א ו ת ו :־ מהי מ י ד ת ה ח ו פ ש ו ה א ח ו ו ה ,ה ה א ר ה
ו ה א צ ל ה ש ה ב י א ה כ נ ס י י ת ו ל ע ו ל ם ? יכול ה ו א ]ישראל[ ל ה צ ב י ע ע ל ע ר י ם
נ ח ר ב ו ת ,ע ל מ ש כ נ ו ת א ד ם חרובי ל ה ב ו ת ,ע ל ע ר י מ ו ת ח ל ל י א ד ם ,ע ל ל ב ב ו ת
רצוצים ונשברים ,ע ל ע מ י ם מ ש ו ע ב ד י ם ,ע ל א ו מ ו ת נ כ ח ד ו ת ,ע ל חיים
אומללים על נפשות נדכאות ,על רוחות שחץ מוכי־סנוורים ,על ק נ א ו ת
ח ש ו כ ה ש ה ו ע ל ת ה ל מ ד ר ג ת קדושה ,ע ל ט י ר ו ר -ח ו ש י ם ש ל מ ע נ ו מ ט י פ י ם
מ ר א ש כ ל דוכן ,ע ל א ל י מ ו ת ״ נ ח ו צ ה ״ . . .ע ל ח ט א י ס ד ו ם ,ע ל ז ע ק ת כ ל
ה ד ו ר ו ת ש ע ב ר ו ע ד כה ,ש כ ו ל ם מרימים ק ו ל מ ח א ה נ ו ק ב ת נ ג ד ה ה ת י י מ ר ו ת
האווילית ו ה מ ג ו ח כ ת ש כ א י ל ו ב ב ר נ ג א ל ה ע ו ל ם ע ל ־ י ד י ר ו ח ו ה ר ו מ י ת ש ל
עשו הרשע.
) ב מ ע ג ל י שנה ,ח ל ק ב ,עמ׳ ר י ב — ג (
כ מ ע ט ב א ו ת ו פ ר ק ־ ז מ ן ש ל מ א ו ת השנים ב ה ן ש ק ד ה מ ל ב ו ת רומי ע ל
ע ר י כ ת ה ח ו ק ה ו ה מ ש פ ט הרומיים ו ט י פ ו ח ה ש ל ה כ נ ם י ה ה ר ו מ י ת ,ו ב י צ ר ה
ע ל -י ד י ־ ב ר א ת שני ה ג ו ר מ י ם ה ק ו ב ע י ם ע ד ימינו א ל ה א ת ע י צ ו ב -ד מ ו ת ו ש ל
ה ע ו ל ם ה ת ר ב ו ת י — ב ו בזמן היו ״בית רבי ו ח כ מ י ה ד ו ר ו ת ״ ש ו ק ד י ם ע ל
ה מ ש ך ע ר י כ ת ה מ ש פ ט ה א ל ו ק י וטיפוח מ ק ד ש ו ש ל ה ק ד ו ש -ב ר ו ך ־ ה ו א ,ב ק ב ע ם
א ת הצביון ה א ח י ד ועיצוב ד מ ו ת ם ה א ח י ד ה ש ל כ ל פזורי י ש ר א ל ב א ש ר
ה ם ש ם ע ל יסוד ת ו ר ת ה׳ ה א ח י ד ה .פ ע י ל ו ת ו ש ל עשו ה ס ת י י ע ה ב כ ו ח ה ח ר ב
והשלטון ואילו ה פ ע ו ל ה ה א ל ו ק י ת ש ל יעקב ,ל א זו ב ל ב ד ש ל א ע מ ד ו ל ר ש ו ת ה
ל א ח ר ב ו ר ו מ ח ו ל א מ ג ן וצינה ,א ל א ש כ ל ה ח ר ב ו ת ש ל ב ל ע מ י ה ע ו ל ם היו
שלופות כנגדה.
)שם ,עמ׳ רטו(.
.ב א ו ת ו זמן עדיין היו עמי ה נ כ ר ס ב י ב נ ו שקועים ב ת ח ו ם ה א כ ז ר י ו ת
והגםות ,ו ב פ י שזה אירע ל מ ש ל .ב י מ י הביניים ,ע מ ד ו ה ם ו י צ ר ו .ע ר ב ו ב י ה ש ל
ב ש ו ר ת ה א ח ד והיחיד ע ם צ ו ר ו ת -ת ע ת ו ע י ם משרידי ה א ל י ל ו ת ,ש כ ת ו צ א ה
מ מ נ ה נ ו צ ר ה ד ת ח ד ש ה — א ש ר ל א זו ב ל ב ד ש ל א ה צ ל י ח ה ל ה ו כ י ח א ת
ע ו מ ק ה ש פ ע ת ה ב ג א ו ל ת ה א נ ו ש ו ת מן ה א ל י מ ו ת ה ג ס ה ו ל א .ת ר מ ה מ א ו מ ה
ל ר ו מ מ ו ת -ה ר ו ח ו ל ה א צ ל ת ה נ פ ש ,כי ג ם ש י ם ת ה ת מ י ד א ת ה צ ע י ר י ם נגדינו.
ביד א ח ת ה ם החזיקו ח ר ב ו ל פ י ד -ת ב ע ר ה ב ע ו ד ש י ד ם ה ש נ י ה נ ו פ פ ה ב פ ס ל
אלילי .ג ו ד ל ר י ח ו ק ה מ ש ל י ח ו ת ש ל א ה ב ת -א ד ם כביכול ,מ ו כ י ח ב ע ל י ל
מ פ ע ו ל ו ת ה ד ת ה ז א ת ,ש ה ת ב ט א ו ב ש ע ב ו ד א ו מ ו ת ,ב ע ר י צ ו ת שליטים ,ב ס ח י ט ת
ד מ ע ו ת ו א נ ח ו ת נ ד כ א י ם ,ב מ ל ח מ ו ת ו ש פ ר ד ם רב ,ב ש ר פ ת ב ק ת ו ת י נ ו -א נ ו
ע ד א פ ר ,ב ט ב י ח ת נשינו וטפינו ,בגירוש מ ש פ ח ו ת י נ ו ו ע ל -י ד י ה מ ע ט ת
אושרנו או ה ש מ ד ת רכושנו הדל ,ב כ ל האמצעים הפסולים ביותר.
. . .ה א ו מ ו ת הנוצריות ,ל מ ר ו ת שטענו ל ה י ו ת יודעי ת נ ״ ר ,וכן ש ה מ פ ת ח
ל ג א ו ל ת ה ע ו ל ם נ מ צ א בידיהם ,היה ב כ ל ה ו פ ע ת ם מ ש ו ם ניגוד מ ש ו ו ע ל ב ל
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ת ו ב ן ה ה ש ק פ ה ה י ה ו ד י ת וידיעתנו א ת ה ׳ . . .כ ך ה י ה ע ב ו ר נ ו י ו ת ר ק ל ,
ב ח ר נ ו מ ר צ ו ן ל ה י ש א ר יהודים טהורים ל ע ו מ ת ע ו ל ם כ ה מ ס ו א ב ,ל ח י ו ת
כ י ה ו ד י ם ו ב ש ע ת ה צ ו ר ר ג ם ל מ ו ת כיהודים ע ל ק ד ו ש ת ה׳ ו ה ת ו ר ה .
) ב מ ע ג ל י שנה ,ח ל ק ד ,ע מ ׳ ק צ ט — < ־ (
עד כאן הבאנו קטעים מפוזרים ,מפוזרים מבחינת זמן כתיבתם וכן מ ב ח י נ ת
מקום פירסומם .הרב הירש הקדיש לנושא זה עוד שלושה מאמרים ,ב ה ם ת י א ר
בהרחבה את סבל אבותינו תחת שלטון הנוצרי ,תוך הדגשה של הלקח ה ח י נ ו כ י
שיש להפיק ממסירות הנפש של האבות .הרב הירש בחר בדרך כלל את חודש א י י ר ,
ימי הספירה וימי הזכרון לגזרות במסעי הצלב ,כתאריך מתאים וכך הופיעו מ א מ ר י ם
אלה בירחון ״ישורון״ ,יחד עם תרגום של דברי ה״יוצרות״ לגרמגית .ב ת ר ג ו ם
מעולה עם ביטויים רגשיים עמוקים מפרי עטו של הרב הירש נהיו ה ״ י ו צ ר ו ת ״
לכתב האשמה נגד הנצרות ואכן כתב ה״טורי זהב״ באו״ה סי׳ תצג ש ה ׳ ׳ י ו צ ר ו ת ״
האלו הן ״כמו קינות״ .דברי הפייטן מקבלים לפעמים משמעות מחרידה ב ת ר ג ו מ ו
זה של הרב הירש .״טבוהים ושרופים על מוקדה״ מתורגם כאילו הפייטן ר ו א ה א ת
הטבוהים לפניוD a Hegen sie geschlachtet und auf Scheitern verbrannt :
כלומר :״שפ הם מונחים טבוחיפ ושרופיפ על מוקדי אש״ .שלושה מאמרים א ל ה
הופיעו בספר במעגלי השנה ,חלק שלישי ,מעמוד קעג עד עמוד רח ,כלומר י י ת ר
משלושים עמודים .שם מתוארות הגזרות נגד היהודים בכל הומרתן ותוך ה ד ג ש ת
העמידה הגאה של היהודים ,אנו מפנים את הקורא למאמרים אלה .כאן נ ס ת ס ק
בהבאה אהת בלבד.
8
העולם מסביב השתולל בחיית־טרף צמאת-דם .וישראל ה ת ב ו ס ס
ב ד מ ו .א ף ־ ע ל ־ פ י כן ס פ ר ו א ב ו ת י נ ו א ת ס פ י ר ת ה ע ו מ ר ה ח ל מ ז מ ן ח ר ו ת נ ו
א ם בי ה ח ר ו ת ה י ת ה ר ק ב ג ד ר ת ק ו ה ר ח ו ק ה — ע ד ל ז מ ן מ ת ן ־ ת ו ר ה .ה י ^
התורה ,א ש ר למענה מסרו נפשם על קדושת השם .הפכו א ת ב ת י ה ם ל ^
ת ו ק ד ע ל ה מ ז ב ח ,ה ק ר י ב ו עליו א ת ב נ י ה ם ו ב נ ו ת י ה ם ,ו ס ב ל ו יםורי ת ו ה ת
9
ב״במעגלי שנה״ ,חלק ג ,עמ׳ ר והלאה קרה דבר מוזר .שם הועתק קטע מתוד ״זילת״
לשבת ראשונה אחרי פסח שנדפס בסידור אוצר ישראל ,אבל זה לא ה״זולת״ ש ד .ר
הירש תרגם במאמרו .במאמר המקורי )ישורון ,אייר תש״ך ,הועתק ב״אוםף כתבים״
ח״ג ,עמ׳ (96—99תרגם הרב הירש שלושה פיוטים המובאים כולם בסידור ע ב ו ד
ישראל מר׳ יצחק בער ,״זולת״ לשבת ראשונה אחר ר״ח אייר ״אזכרך דודי״ )שם ענן/
3
ת
ש ב ת
פ נ י
ש ב ו ע ו ת
ו ל פ נ י
ט
ב
א
ב
א ו ח
כ ל
ה י ו ם
,
ש ם
קי "״ < עפן/
" י
׳
ל
,(713״אהבי׳״ ל
(717ו״זולת״ לשבתות אלה ״אלקים באזנינו שמענו״ )שם עמ׳ .(718ב״מעגלי שנד,״
לא הובא אף אחד מהפיוטים האלה ,אף שלא היד ,צורך בשום תרגום ,אלא בהעתקה
פשוטה מהסידור .ב״במעגלי שנה״ ,שם עמ׳ רה הועתק פיוט אחר שתרגם הרב ה י ר
במאמר הנ״ל ,אבל הפעם הובא הפיוט תוך קיצורים רבים.
ש
48
www.daat.ac.il
הרצוג מ ד י ע ב ו ר ה ת ו ר ה ,ו ל א
מכללתג ד ו ל
דעת -קרבן
אתרהיה
ועינויי ש א ו ל ל מ ע ן ה צ ל ת ה .ל א
ויתרו א ף כ מ ל ו א נימה ע ל א ח ת ממצוותיה.
) ב מ ע ג ל י שנה ,ח ל ק ג ,עמ׳ ר א (
במאמרים אלה ציין הרב הירש שבינתיים השתנה יחם הגויים כלפי היהודים
לטובה ,אם כי אין להתעלם מסימני שנאה כלפי עם ישראל ברחבי העולם .וכבר
הובאו למעלה חששותיו מחתפרצות גלי אנטישמיות חדשים .הרב הירש יוצא חוצץ
במיוחד נגד אנשי הריפורם החושבים כאילו אין שום אפשרות של התפרצות מחודשת
של גלי שנאה כלפי היהודים .כמו כן חתנגד בתוקף נגד מחיקת ה״יוצרות״ המתארות
את הגזרות בימי מסעי הצלב מתוך סידור התפילה והוא מתאר את הבגידה של
אנשי הריפורם בקיום המצוות — בניגוד לעמידה האיתנה של האבות .וכך׳ מגיע
הרב הירש למסקנח שמבחינה רוחנית הסכנות בימינו הרבה יותר חמורות.
בלום בימי מ ם ע י -ה צ ל ב היו קיימים ב ת י ־ ם פ ר יהודיים ,ש מ ט ר ת ם ה י ת ה
לחנר א ת ה ת ל מ י ד י ם ל כ פ י ר ה ב א מ ו נ ת י ש ר א ל ו ל ש ל י ל ת קיום ה מ צ ו ו ת ? ה א ם
היו אז מורים ב י ש ר א ל ש ח י ל ל ו ש ב ת ב פ ר ה ס י ה ,א כ ל ו נ ב י ל ו ת ו ט ר י פ ו ת
והזמינו א ת ח נ י כ י ה ם ל ט ע ו ם ט ע מ ו של ב ש ר חזיר? ההיו א ז יהודים א ש ר
ת מ כ ו ב ב ת י -ם פ ר כ א ל ה ו ר א ו ב כ ל זה ד ב ר ה מ ו ב ן מ א ל י ו י . . .ה א ם ה ו פ ק ר ה
אז ה י ה ד ו ת בידי ״רבנים״ ,א ש ר ב״היכלות״ ש ל ה ם מ ק ב ל י ם ב ב ר כ ה יהודים
שלא נימולו? ההיו אז שוחטים ש א כ ל ו נ ב י ל ו ת וטריפות ,ו ב ע ל י אטליזים
״כשרים״ ש ח י ל ל ו א ת ה ש ב ת ב פ ר ה ס י ה ? ה א ם בימי מ ס ע י ־ ה צ ל ב היו י ה ו ד י ם
אשר ניצלו א ת ק ש ר י ה ם ע ם השלטונות ,בדי ל ג ז ו ר גזירות נ ג ד קיום ה מ צ ו ו ת
בציבור ו ל ה פ ו ך א ת חיי הקהילה ,א ת ה נ ו ש א העיקרי ש ל ה ת ו ר ה ב ג ל ו ת ,
לגוף מ ת בלי כ ל נ ש מ ת חיים ?
. . .ה א ם בזמן מ ם ע י ־ ה צ ל ב היו אנשים שחיו בריש גלי ע ם א ש ת א י ש
ואף ד ר ש ו ע ב ו ר ם ה כ ר ה ע ל ידי ח ו פ ה ו ק י ד ו ש י ן ? ה א ם היו אז ר א ש י
הקהילה שוויתרו ל ה ם ו ה א ם היו אז ״רבנים״ ו מ ט י פ י ־ ד ת ש א כ ן ה ס כ י מ ו
לעשות ב ך ?
10
1 1
)שם ,עמי רו—ז(
10הקטע האחרון תורגם ב״במעגלי שנה״ בצורה עדינה .קשה להבין מה ראה המתרגם
לטשטש שהרב הירש התרעם כבר בשעתו נגד הכרה ב״ידועה בציבור״ .לפי דבריו,
היו מקרים שבקהילות רפורמיות הסכימו לסדר ״הופה וקיךושיך לנישואין עם אשת
ו
,איש.
11ראה גם אוסף כתבים ,ח״ה ,עמ׳ 99שהרב הירש טען שבדורו הסכנות לקיומו של עם
ישראל יותר חמורות מבזמנם של מסעי הצלב והאינקויזיציה.
www.daat.ac.il
יהודה לוי
אתר דעת -מכללת הרצוג
רש״ר הירש כמורה דרך לדורנו
הסכנה ה מ ר ח פ ת על מדינת ישראל
כל מי שקורא עיתון בארץ ,ולא משגה איזה ,יתרשם בהכרח מ ה ה י ד ר ד ר ו ת
ל
הכללית במיגזר החילוני .חינוך של ילדי ישראל המונע מהם באופן ש י ט ת י
ידיעה על מורשתם היקרה ומנתק אותם לגמרי משרשיהם הוביל ל כ ך ש ה י ר י ד ה
מהארץ נהפכה לסימן של הצלחה ,במקום גורם לבושה .במשך.שתים ע ש ר ה ש נ י
)קיימת
הוכפל מספר השואפים לרדת .יותר מכפליים ,בין המתבגרים החילוניים
ירידה גם בקרב הציבור הדתי ,אבל הלקם של הדתיים בין היורדים״הוא כ 0 £ -
בלבד ( .ובגיזרה הממלכתית -י שוב ושוב הציבור מזדעזע למשמע אזגיו כ א ש ר
אנשים בכירים במימשל פוגעים בבטהון המדינה כדי לקדם את הקריירה ה פ ר ט י ת
שלהם .ואפילו בצה״ל — שהוא המחיצה היחידה הנראית לעין המפרידה כ י נ י נ ו
ובין ים של אויבים העומדים עלינו לכלותנו ,ואשר רק נוכחותו אמורה ל ה צ י ל
אותנו משואה שגיה ,הם מלהזכיר — גם בצה״ל נראים בקיעים המורים ו מ ד א י ג י ם
מן הדרג היסודי ועד הקצונה הבכירה .אמנם שומעים לפעמים המביעים א ת ב ט ח ו ג •
שבזכות התורה ה׳ יצילנו ,וכנראה הם סוברים שבגי־דורגו צדיקים יותר מ ה ד ו ך
הקודם ,דור השואה .אבל מ י יודע אם הם צודקים ,ועל כל פנים הרי אין ס ו מ כ י ן
על הגם.
כל הסימנים הללו מצביעים על הידרדרות הנמשכת ומתפשטת ,ו כ ב ר א ס ש
לחזות ה״ו את היום שבו הישראלי המצוי לא ירצה להיות ״פרייר״ ולשרת ב ן י כ א
ובכלל לא יחיו אנשים.בציבור החילוני שיהיו מעוניינים ומסוגלים לנהל א ת ע ס ק י
י ץ /או
המדינה .ומה יקרה א ז ? אז תעמוד לפנינו ברירי׳
ש״עולם התורה״ יקה על עצמו את ענייני המימשל .ואז תהיה השאלה :ה א ם א נ ו
מוכנים לאתגר הזה ?
כ
ם
1״
3
2
ר
:
א י
ע ו ב ד ד ,
ש
ג
ם
א נ י
ו ו ד א י
נ ע ז ו ב
א
א
ה א
ת
נ
ו
ח
ליהו ,
ל יי׳ייי
׳
ייתכן שהגזמנו קצת ,אבל ההידרדרות היא
יליכי
חרדי לגור בסביבה מידרדרת .הצורר וההזדמנויות להתערבות עמוקה
המדיגה מצד העולם ההדדי ,וודאי יגדלו במשך הזמן; והרי ״המתרפה ב מ ל א
־אח הוא לבעל משהית״ )משלי יה ,ט(.
ד
כ ד
כ ו ן ן
1
האוניברסיטה העברית ,הודעה לעיתונות ' ,5/87בהתבסס על מחקר של פייט׳ ש מ ע ו ן
הרמן .הנכונות לרדת היתה 15%בשנת 33% ;1974בשנת ,1986בין תלמידי כיתד,
2
בתיכונים חילוניים.
מעריב ,14.8.87 ,״שבת״ ,עמ׳ .6
50
www.daat.ac.il
י
״
א
היהדות החרדית לחשוב ברצינות,
למעלה ,על
גם אם לא נגיע למצב המתואר
מכללת הרצוג
אתר דעת -
איד לקבל תפקידים אהראיים בהיי המדיגה.
גדולי ה ד ו ר ב מ נ ה י ג י ם מדיניים
הרעיון שגדולי הדור ינהלו את ענייני המדינה נשמע ,אולי ,קצת מוזר לאזגי
אנשי דורנו .מה הם יכולים לדעת על ״יישוב מדינה״ ? הרי הם צריכים להתמסר
ללימוד תורה בלבד ,ואיך יבזבזו מזמנם להכיר את המשק ואת הזירה המדינית ?
אבל לא כן היו הדברים בימי הז״ל .הגמרא אמנם מרשה לאנשי העיר לתוקק ״הוקי
עזר״ — אבל רק כאשר אין חכם בעיר .וכך מנסח זאת הרמב״ם :״רשאים בני העיר
לקוץ להם שער לכל דבר ש י ר צ ו . . .ולחתנות ביניחם שכל מי שיעבור יענשו אותו
כך ו כ ך . . .במה דברים אמורים ,במדינה שאין בה הכם השוב לתקן מעשה המדינה
להצליה דרכי הישוב .אבל אם יש בה הכם ,אדם תשוב ,אין התנאי שלהם מועיל
כ ל ו ם . . .אלא אם כן התנה עמהם ועשו מדעת ההכם״ )רמב״ם ,מכירה-יד ,י—יא;
ע״פ ב״ב ה ,:ט — (.כאילו מובן מאליו שתלמיד הכם הוא המוכשר ביותר לקבוע
•י• - .
•י•
את נוהלי העיר!
אילו הייגו רואים היום ראש ישיבה גדולה מסתובב בעיר לבדוק את בטיחות
הבגיגים ,אך לזר יהשבוהו .אבל זהו בדיוק מה שהגמרא מספרת לגו שרב הוגא,
ראש ישיבת םורא ,עשה כל שנה )תעגית כ.(:
ובמיוהד לגבי בית דין ההלכה קובעת :״אין מעמידין בסנהדרין בין גדולה
בין קטנה ,אלא אנשים הכמים ונבוגים ,מופלגים בתכמת התורה ,בעלי דעה מרובה,
יודעים קצת הכמות כגון רפואות ,והשבון ,ותקופות ו מ ז ל ו ת . . .״ )רמב״ם סנהדרין
ב ,א(.
ואף לגנאי היה נחשב אצל חז״ל ,אם אחד האמוראים לא היה מעודכן במתרתש
בעולם ,וכאשר שאל רב פפא את רבא :״קיסר של רומי ומלך של פרס — מי מהם
גדול יותר?״ גער בו ר ב א :״האיש הזה מוטמן ביעדים כל ימיו שלא שמע בטבעה
של מלכות רומי והוצרך לשאול״ )שבועות ו :ורש״י שם(.
כדי להמהיש את האסון שאנו עשויים ה״ו להמיט על עצמנו ועל הציבור כולו,
געיין בשתי דוגמאות מההיסטוריה של המאה הקודמת — שני סיפורים ,אשר
ההשוואה ביגיהם מאלפת.
3
ס ג י ר ת י ש י ב ת וולוז׳ין
לא מזמן פורסם בפרוטרוט הסיפור של סגירת ישיבת וולוז׳ין* ,פרי עצתם
של משכילי יהדות רוסיה ,אשר הישיבה היתד ,לשיכים בעיגיהם ,מסופר שם איך
3
4
״]האב חיב ללמד את בנו[ יישוב מדינה״ )מכילתא בא פרשה יח ,סוף ד״ה כל בכור
אדם בבניך תפדה(.
הרב תיים קרליגסקי ,״הראשון לשושלת בריםק״ עמ׳ ,381—9ועיין ג״כ ם׳ ״מקור
ברוך׳׳ של בעל תורה תמימה דף תתריב—ג.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נפגשו -עם גדולי יהדות רוסיה כדי להסביר להם שמימשל הקיסר רוצים ,לדרוש
מהישיבה תכנית לימודים כלליים ,והם ,המשכילים ,רוצים למעט את הדעה ו ל כ ן
הצליחו להשיג מהמימשל שדי יהיה ברמה של בי״ם יסודי במקום על־יסודי ,ועכשיו
הם מבקשים על כך את הסכמתם של הגדולים .כאשר קוראים על הפגישה הזד
רואים מיד את הכמתם ופיקהותם של הגדולים — איך הבינו מיד שכל ה י ו ז מ ה
בדבר הכנסת לימודי חול לישיבה באה מהמשכילים ואף האשימום בזה .כ ל ו מ ר
ן1
•המשכילים לא הצליחו כלל לרמות את גדולי התורה .אבל בסגירת הישיבה
היה להם העיקר —.בזה כן חצליחו.
ומדוע ן לגדולי התורה לא היתד .כלל גישה למימשל .לא רק שהשפה ה ר ו ס י ת
היתה קשה להם ,אלא גם לא פיתהו שפה לדבר על לב אנשי המימשל הרוסי ו ל ה ב י ן
את הלך רוחם ,כל התרבות ההיא היתה זרה להם ,וכך היו תלויים לגמרי ב ר צ ו נ ם
של המשכילים .ואלה עשו כרצונם הרע ,והישיבה המפוארת נסגרה.
וז
ה מ ל ח מ ה נגד הרפורמה בגרמניה
והדוגמה השניה:
שלושים שנה לפני הנ״ל התנהל מאבק דומה בגרמניה ,ובהשוואה ל פ ע י ל ו ת
הרפורמה שם תעלולי ההשכלה כרוסיה היו כעין ׳׳משתק ילדים״ .בגרמניה ה י ת ד
יהדות שומרי המצוות הרבה יותר חלשה ,ואילו ציבור יריביהם ושונאיהם ,ה ר פ ו ר מ י ם
הרבה יותר חזק .המימשל הגרמני הכיר ברפורמים כנציגיה היהירים של ה י ה ד ו ת '
ועשרה אהוזים ממסי כל יהודי הועברו אוטומטית ללשכתם• בתיקר ה ה כ ר ד
הממשלתית שזכו בה ,פתחו חרפורמים במסע לחיסול שארית שומרי המצוות• נ ק ח
לדוגמא את הקהילה בפרנקפורט — לפנים עיר ואם בישראל .הרפורמים ס ג ר ו .א ו !
ו נ י ס
י לחייב
המקוה וביטלו את השהיטה .הם הקימו בי״ס שלמדו בו אפיקורסות׳
כל ילד יהודי ללמוד שם ,ואף שלהו את המשטרה לקחת ילדים בכה משיעורי ת ו ר ד
שהוריהם סידרו להם .הגיעו מים עד נפש .קבוצה של אנשים שנשארו נ א מ נ י ם
לתורה ,התלכדו לקהילה בלתי רשמית שכונתה ״חברה לדת״ והזמינו א ת ר ״
הירש להיות רבם .הוא היה אז בניקולסבורג כרב ראשי של מדינת מיהיז• מ ת ו ר
הכרה ששם בפרגקפורט יוכרע עתידה של יהדות גרמניה ,עזב הרב הירש א ת מ ש ר ת ו
ש
ה
מ
כ
ו
ב
ד
ת
י ע ב י
ד ,י ו ת
ב ה
ש
ק ב ו צ ה
א
פ ר ט י ת
ש
י
י
א פ י
1
ב י ת
ך
ה י ד
י -להם
י׳*
^
׳
ל
י
ל
י י
תור שנה הושגה הסכמתה של עיריית פרנקפורט לבי״ם של החברה לדת
שנה נוספת הוקם בית כנסת.
ד כ
ד
את עיקר מאמציו הקדיש הרב הירש להינוך בני קהילתו .בעקבות י י ה ד ג ו י ג
בעל ״ערוך לנר״ ,למד רש״ר שנה באוניברסיטה כדי להכיר טוב יותר את ד ,ו ; י
הכללית ,מדעי הטבע ומדעי הרוח גם יחד .הוא הבין היטב את הברכה־בכח ה ח ב ו ל *
״
בתרבות זו :תוכה אכל וקליפתה זרק .ולגישה זו חינך את בני קהילתו.
בו בזמן לא הזנית גם את הזירה הפוליטית .הוא הצליח להיבחר לבית ה נ כ ח ד י
_
של פרוסיה וכתוצאה מזה הצליה להשפיע ולשנות את חוק המדינה ולאפשר
קהילה אורתודוכסית באופן רשמי .הוא הבין שאסור להפקיר זירה כה השובה ל 7ש f
קהיל
ל
י
ומשניאי התורה ,הסיק את המסקנות׳ ל י י ירי ל • ? '
ב
ד כ ו
ה
ס
ה
רנ
ע
52
www.daat.ac.il
צ
יח
ז ד
ג
ם
ה
ו
ר
ה
ד
י
ד
א נ ש י
א י
הכללית .כתוצאה מדרך זו יהדות
־לתרבות
וליהדות גרמניה כולה ,איך
מכללת הרצוג
להתיחם דעת -
אתר
גרמניה ,שהורעלה אנושות בידי הרפורמה ,הבריאה והתהילה לשגשג מהדש.
עד כאן הסיפור השני.
שתי ג י ש ו ת ל ת ר ב ו ת כ ל ל י ת וסיבותיהן
י
־אין צורר לפרט את הגלוי לעין ,ולכן לא אפרט את השוני בתוצאות וגם לא.
את הבדלי התשתית שגרמו אותן• אד מן הראוי הוא לנתח את הסיבות שהולידו את
ההבדלים בנישה לתרבות הכללית ,בעיקר למדע ,שהיתה נפוצה במערב אירופה
לעומת זו שהיתה מקובלת במזרחח .במזרח אירופה היתד .האוניברסיטה נהשבת ,בדרך
כלל ,פסולה לגמרי .המנהיגים הרוהניים ניסו בכל כוהם למנוע מאנשי קהילותיהם
לשלוח את בניהם לגימנסיה או לאוניברסיטה .הסיבה לכך היתד .ברורה :הנםיון המר
הוכיח• ש״כל באיה לא ישובון לא ישיגו אורחות חיים״ )משלי ב ,יט וע׳ ע״ז יז .(:וחוץ
מיוצאים מן הכלל בודדים ,כל אלה שלמדו באוניברסיטאות פרשו בסופו של־ דבר
מדרך חתורח .לנוכח מציאות זו היתה המסקנה ברורה מאליה :יש למנוע ,בכל ד ר ך
את כניסתו של הצעיר למסלול זח ,יחיד ,חמחיר אשר יהיה .והמהיר היה גבוה —
לא רק סגירת ישיבת וולוז׳ין ,אלא גם אבדן בלתי חוזר של רבים מצעירי עמנו.
לעומת זאת ,ביתדות חחרדית במערב אירופה היה מקובל שהלק מ״בעליהבית״
שלחי את בניהם ללמוד באוניברסיטאות ,ואפילו גדולי התורה בעצמם ל מ ד ר ש ם
קצת ,כמו שהזכרנו לעיל .גביא כאן דברי בעל ״גידולי טהרה״ שאמנם תתנגד
לדרישה שלרב יהיה תואר אקדמי ,ועם כל זאת הכיר בחשיבותה של מידה מסוימת
של תרבות כללית וז״ל :״ובכל זאת אין לו למשוך יד משאר ידיעות ,כי לא נאה
לאיש לבב להיות נעור וריק מכל ידיעת ה כ מ ה . . .ודרך כלל כל ידיעה אשר נשים
ל נ ד לקניו ,תרוה אותנו עונג ותערב לנפש ,מלבד שסוף התועלת לבוא .והרבנים
אשר היו לפנינו ,אם שהיו גדולים מאד בתורה ,תהת אשר בזבזו זמן יקר ורב לישב
מדרשים תמוהים ,לקשר חבל בחבלי שוא ומדוחים ,יפה היה להם לשלוח יד בקצת
יךיעות ,ואילו עשו כן ,לא עלה בינינו הפורץ ,רגלי שועלים המהבלים כל חלקה
טובה״ )שו״ת גידולי טהרה ,ירושלים תשל״ו ,סי׳ ז(.
־ לדעת הרב הירש הכרת התרבות ופיתוה גישה מאוזנת אליה ,הם גם תנאי
לבריאותו הנפשית של החניך .וכד ביטא זאת :״להקנות לבנינו את הדעה שכל
מדע ואומנות ,אשר נושאם אינו לקוח כל־כולו מן התורה ,ראוי לבוז ,זו שגיאה
חינוכית הקרובה לפשע .היסוד להשקפה זו בנוי על ש ק ר . . .אסור לנסות להגביר
את ••הכרת האמת על ידי שקר .אסור לבזות את מח שכיבדו חז״ל וקבעו לו ברכה
מיוחדת״ )יסודות החיניד ,נצח ,תשי״ט ,עמ׳ נא—נג(.
הצעירים החרדים שלמדו באוניברסיטאות אירגנו שם ״איגוד אקדמאים יהודים?
5
5־ יוצא מן הכלל אחד שידוע לי הוא מה שסיפר לי הרה״ג רפ״מ:אלתר שליט״א ,בנו של
הרה״ג ר׳ אברהם מרדכי אלתר זצי׳ל ,שאביו שלה אנשים לברלין ללמוד הכמת הרפואה
׳־ ־באוניברסיטה־ שם .הוא נתן להם הוראות מפורטות איר להתנהג שם ,ואלה שצייתו לו
"י יצאי בשלום.
53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבאמצעותו חיזקו זה את זה .ולבסוף רובם יצאו איתנים ביראת שמים .והס ד ,
שהיו המנהיגים ההררים וראשי הקהל בקהילות האורתודוכסיות בערי גרמניה.
ברור שהתוצאות המוצלחות הללו לא באו מאליהם .אדרבה ,מצד התרבות
היתד .הסכנה בגרמניה גדולה בהרבה מאשר במזרח אירופה ,כפי שמעידים מימדי
ההורבן הרוהני שהתהולל לפני שהתעוררה התגובה .הסיבה להצלהה זו ט מ ו נ ה
בהתמודדות של המנהיגות חרוחנית במערב אירופה עם עצם הבעיה .הם ,ובראשם
רש״ר הירש ,החליטו שלא לברוח מן האתגר ,וכן הבינו שגם הסתגרות ו ה ת ב ד ל ו ת
טוטלית לא יפתרו את הבעיה לטווה הארוך .הבינו גם שההצלחה תבוא י ק מ ת ו ך
הבהרת גישת התורה לאתגרי התרבות החדשה ,אשר היה בה הרבה מן הטוב׳ ה ר ב ה
דרך ארץ שקדמה לתורה כ״ו דורות ,יהד עם הרע המסוכן שבה .מתוך גישה זו
הכירו המנהיגים האלה את האתגר החיובי ואת הפוטנציאל העצום הממי? ב נ פ י ל ת
הומות הגטו ובמגע עם התרבות הכללית שבא בעקבות נפילה זי ־־־ אד זאת ב ת נ א י
שיעמיקו לעצמם ולהניכיהם הבנת התורה ביחס לפרטי התרבות הזו ,כדי ל ה כ ש י ר ם
לנפות ולהבדיל בין הטוב והרע עד שהצליחו גס הם לאכול את תוכה ולהשליך א
קליפתה .מוכנים היטב יצאו הניכים אלה להתמודד עם האתגרים שניצבו ב פ נ י ה ם
באוניברסיטאות — התמודדו ,ורובם גם הצליהו.
ם
ת
מ צ ב לימוד התורה בגרמניה
6
רש״ר הירש קיבל את הסכמתם של גדולי התורה ברהבי ת ב ל למפעלו א ש
רבים ורבבות־ השיב מעוון .כולם העלו על נם את יראת השמים שלו .גם ל מ ד נ ו ת ו
המקיפה ,המתגלה בכתביו ,אין מי שיטיל ספק בה .אך שאלה אתת נשאלת ל פ ע מ י ם ״
ל י ז היד
למה היתד ,רמת לימוד התורה בגרמניה ,באופז ל ל ׳
שכבות רתבות בגדר בני תורה במלוא מובן המילה .ואף בליטא ,ששם היה ש י ע ו ד
בגי התורה קטן יהםית ,אבל בין אלה שכן התמסרו לתלמוד תורה רבים ה ג י ע ו
לגדלות ממש בידיעת התורה .למה לא הצליה הרב הירש בתחום זה ?
נקרא ל פ ר נ ק -
התשובה לשאלה זו טמונה במציאות אכזרית .כאשר הרב י
פורט ,היה זה אחר חמישים שנה של שלטון הרפורמה שבהן הצליהו לשרש כ מ ע ט
כל זיקה למסורת היהודית .בבואו מצא הרב הירש קבוצה לוקה ב ״ ע ם * א ר 5
נוראה .ואפילו כאשר השיג רשיון להקים בית ספר תורני הותרו לו רק שעות מ ע ט ו ת
בשבוע־ ללימודי היהדות .ואפילו מעבר למיכםת התרבות הכללית שהייבה ה מ ד י נ ד
י?׳ תוספת
ו*
׳
עדיין הוגבל׳ מספר שעות הלימוד׳
משמעותית של שיעורי ת ו ר ה .הוכרה איםוא הרב הירש לחתחיל ב מ צ ב ג ד ו ע .
ד
י
כ
י ח ס י ת
ג מ ו כ ה
ד
?
ב פ ו
י ר ש
ו ת / /
ב צ ו ר ה
ש
מ
נ
ע
ה
מ מ נ י
ב ת ו ?
ה ח
7
י ג ו ם
ס
ע
ח ו ר ב
יי׳פיייש ל ה ת ו ר ד .
׳
6הרה״ג ר׳ יצחק אלחנן םפקטור נתן הסכמה על ת י
הרה״ג ר׳ חיים עוזר גדודזגםקי על הפי׳ על התורה; הרה״ג ר׳ יוסף חייס ז י נ נ ת ל ד
המליץ לאחיו על ספר ׳׳חורב״ וכתב עליו ש׳׳כולו חדור רות יהדות מובהקת״ ) ״ ה א י ש
על החומה״ ח״ג ,עמ׳ .(434
כ א
ה
ש ד 1י ט
ב ת י ק ף
י ת י ד
ב ק ר ה
ש י ט פ ת
ע ל ב י
ה ס פ ר
׳ אפש
"
*י
ל
ל פרטים לגבי ד׳גבלית
לקרוא בספרו האחרון של פרוס׳ מ .ברויאר על היהדות החרדית בגרמניהjildiscke :
ד
54
www.daat.ac.il
הרמה בקצב מתקבל על הדעת.
מכללתאת
להעלות
אפשרות
:ומאירה מנע ממנו התוק כל
הרצוג
דעת -
אתר
לנוכת מגבלות אלה ,אין לנו אלא להתפלא איד בכלל היה אפשר להנד דור שומרי
מצוות בתנאים אלה .התקדמות אמנם רדתה ,אבל היא היתד! איטית .כ ב ד בדור
שאחרי:הרב ,הקים התנו ר׳ שלמה ברייער ישיבה בפרנקפורט ושם רבים׳ שתו בצמא
דברי תורה ,ובדור שאהריו כבר היו רבים שגםעו גם לישיבות הונגריה וליטא
לשאוב דברי תורה מפיהם של גדולי התורה במדיגות אלה .כאשר הזרו הביתה,
התתיל תהליד של היזוק התורה שנמשך עד שאותו רשע יש״ו שם קץ ,כמעט
כליל ,לתורה ביבשת אירופה .גם מבין אותם המעטים צמתו גדולי תורה ,כמו הרי״מ
שלזינגר ״ז״ל ,מייסד ישיבת ״קול תורה״ בירושלים ,ורבגים גדולים כמו הר״ש
שוואב יבלת״א.
כל נםיון להסביר את הרמה המוגבלת של ידיעת התורה בגרמניה כאילו היא
נובעת משיטות מנהיגיה הרוהנייס ,אין יסודו אלא בטעות.
קירוב רחוקים מ ו ל ה ת ר ח ק ו ת מהרשעים
נעבור עתה לעוד נקודה הנוגעת ישירות להידרדרות הרוהנית במדינה.
אחת הפנים הזוהרות ביהדות זמננו היא תנועת החזרה בתשובה ,שהגיעה
למימדים משמחים ומעודדים ממש .אבל כל מה שהושג הריהו טיפה ממה שצריד
להיות וגם ממה שיכול להיות .הזרם שגבר בקצב מעורר תקוות גדולות ,קטן בינתיים
בהרבה ,ותקירת גורמים של האטה זו ראויה לתשומת לב מיוהדת.
להאטה זו כמה סיבות .לפי חוקי המכניקה כל פעולה מעודדת פעולת נגד.
וכלל דומה קיים גם ביתסי אנוש ,ותנועת החזרה בתשובה אינה יוצאת מכלל זה.
נוסף על כך ,אולי הציבור הדתי אינו מציג תמונה זוהרת דיה שיהיה בה כדי למשוד
רבים לשורותיו .אבל דומני שהתבדלותה של היהדות התרדית מהווה גורם לא
מבוטל.
ברור שפשרנות אין בה די לעורר רגשי הערצה .אבל אל לנו לבלבל בין
עקביות לקיצוניות .עקביות דרושה כדי למשוך את התועים לרעיון התורה; לא כן
קיצוניות — על כל פנים לא ברוב המקרים.
קירוב רחוקים דורש מגע אישי של המשפיע עם המושפע ,ומאידך הוזהרנו
״אל תתחבר לרשע״ )אבות א ,ז( .ההקפדה שלא להתהבר לרשע עלולה להתפרש
כהוםר אהבת הריע ולפגוע בתהליך הקירוב .גם בזה נתן הרב הירש הנחיות בדורות,
אשר יש בהן להדריכנו ולהצילגו מהתסבוכת הקשורה ב כ ך הרב הירש קבע שכבר
בימיו כמעט שלא היו עוד מינים ואפיקורסים אלא רק אנשים אשר רק מנהג
אבותיהם בידיהם ,ואשר נהשבים משום כך כתינוקות שנשבו בין הגוים אשר להם
דין אנוס או שוגג ולכן לא הל עליהם האיסור ״אל תתהבר לרשע״ .את אלה אנו
מצווים למשיר באהבה ,להזמינם לבתינו ולקרבם לאור התורה .אבל ־— וזו הנקודה
s
e
Orthodoxie Jm Deutschen Reichראה הערכה בקובץ ״המעין״ ,תמוז תשמ״ח ,עמ׳
Jahre Jiidische Schule Zurich,
Koren25
,
F
" ,Jerusalem 1980עמ׳ .199—173
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המרכזית — כל זה אמור לגבי יחידים .לגבי אירגון של אנשים לא קיים ה מ ו ש ג
״אנוס״ — אם הוא אירגון או מוסד מסור למינות ,הכניסה לתוכו אסורה ,ו א פ י ל ו
אף־ אחד מהבריו אינו מין •אלא כולם אנוסים .
החבחנה הזו יכולה להיות נר לרגלינו גם היום כאשר בעיות כאלה מ ת ע ו ר ר ו ת
חדשים לבקרים.
8
ס.ץ* ד ב ר
•:נחזור לענייננו .פתחנו את דברינו בסקירה על עתידה הצפוי של מדינת י ש ר א ל .
כיום חמיגזר חחרדי מקבל שירותים חיוניים כגון בטחון פנים וחוץ ,תשתית .כ ל כ ל י ת ,
תקשורת ותחבורה ־ וכוי ,מהמיגזר החילוני .אבל ככל הנראה אין סיכויים ר כ י
שהמצב הזה יוכל להימשך .כבר אפשר לחזות את היום שבו לא נוכל לסמוך ע ל י ה ם
להבטיח הגנת המדינה ויושביה .ובאותו היום נצטרך להחליט האם אנו מ ס ו ג ל י ם
לקבל מידיהם את האחריות הזאת או לא.
הרב ש״ר הירש התווה לנו את הדרך .האמנציפציה נתנה לנו הזדמנות ל י י ש ם
חלק רחב יותר ממצוות התורה .הקמת מדינת ישראל חרחיבה את תחומי י י ש ו
ול
התורה עוד יותר .חרב חירש סבר שעלינו לשמוח לקראת חזדמנויות כאלה
לברות מהן .הוא טען :הרי התורה רוצה לחדריכנו בכל תחומי חיי הפרט ו ה צ י ב ו ר .
עכשיו הציבה ־ההשגחה לפנינו שאלה :האם אתם מוכנים ללכת בדרכים ייללו כדל•
שההדרכה הזו תתגשם ?
ייתכן שעתיד היישוב יהיה תלוי בתשובתנו לשאלה זו.
ם
ם
א
8י רשר ה ,מכתב לרי״ד במברגר )איםף כתבים ה״ד ,בגרמנית( .סיכום בעברית ס ו ר ם ס
בקובץ ״מוריה״ חשון תשל״ב עמ׳ עז—סג.
בדמיוני ר ו א ה אני ילד א ח ו ז ל ה ב ו ת אש ,ה א נ ש י ם א ש ר מ ס ב י ב ע ו מ ד י ב ן
ח ר ד י ם ב א פ ס מ ע ש ה ,א ו אין ה ם מ ב ק ש י ם א ל א ל ה צ י ל א ת ה ב נ י ה א נ כ י
ר ו א ה א ת ה י ל ד — ה א ם עלי ל ש א ו ל ת ח י ל ה א ת שכני ,א ם ג ם ה ו א ר ר א ז -
א ת הילד?
) ה ר ב ש״ר הירש ,א ג ר ו ת צפון ,א י ג ר ת י ,
;
ט
,56
www.daat.ac.il
יצחק ברום
אתר דעת -מכללת הרצוג
על דרכם של חרדי גרמניה בעת החדשה )ד(
עיונים בספרו של פרופ׳ מרדכי ברויאר *
חרדי גרמניה — תמיהות והתפעלות
זהות חרדית וחריגים
כותב פרופ׳ ברויאר :״יהודי ממזרח אירופה ,כאשר ביקר בקהילות של יהודי
גרמניה ,מן הסתם התקשה לראות ממבט ראשון את הדמיון ש ל האורתודוקסיה
הפרנקפורטאית לחברה היהודית המסורתית המוכרת ל ו . . . .אף אם תיקן לאהר מכן
את התמונה שקיבל לפי הרושם הראשון ,הרי ללא ספק היתד! תופעת חחרדים
הללו ,לפי תחושתו ,דבר מד .חדש לגמרי.ומעורר תמיהה ,באשר שילבו יהדות
אמיתית.עם יסודות כה רבים שהיה עליו לראות כ׳בלתי יהודיים׳ מכל וכל .ואשר
נראה מוזר לידידי החרדים ממזרח אירופה ,היה שנוא ממש על המתנגדים להם
במערב אירופה״ )עמ׳ .(28״אלח חששו כי האורתודוקסים יבלמו את הקידמה
והאמנציפציה ,והטילו השד של התהוות וצביעות על כל יהודי שחייב אמנציפציה
והש:לד .מודרנית ,ובכל זאת טען כי רוצה להישאר נאמן לדת הגיטו״ )שם( .זהו
סיכומם של דברים אשר חמחבר מפרט ומדגים בעובדות רבות בדיוניו על המושג
״ניאו־אורתודוקםיה״ ואשר כרוך בכך .על משמעותם של הדברים הערנו במאמרנו
הראשון )״המעין״ טבת תשמ״ח( בקטעים ״אורות מאופל״ ו״ניאו־אורתודוקםיה״.
והנה ,אף השולל הגדרת חרדי גרמניה כ״ניאו־אורתודוקסים״ ועומד על הגדרתם
כ״אורתודוקםים ,פשוטו כמשמעו״ ,כפי שניסינו לטעון במאמר הנ״ל ,,בודאי צריך
לראות את אשר מיוחד ותמוה הוא במציאות זו של יחודים חרדים ,וממילא ינסה
להבין ולהסביר תופעות הנראות כמה שאינו מתישב עם העקרונות של יהודים
חרדים שבכל מקום .מכלול הדברים שכתבנו עד כה הוא ההסבר שהיינו רוצים לתת
כמפתח ,כתפיסה ,להבנת אותן תמיהות .נסכם את הדברים כ ך :
א .זהותם האורתודוקסית של חרדי גרמניה נתונה על ידי ההזדהות ההדדית
של הציבור הזה עם הציבור חחרדי במזרה אירופה ,שאין להתעלם ממנה ,אף אם
לא חיתח ברורח תמיד בקחל חרחב ,שכן היתה מבוררת היטיב אצל העומדים בראש
הציבור חחרדי בגרמניה ובמזרח אירופה .ונראה לנו ,כי באפיונים של חרדי גרמניה
שהבאנו מדברי המחבר במאמר הראשון )בקטע ״אורתודוקסיה מ ח י ו ״ ( יש.בכדי
להראות חתוכן חחי של אותה הזהות.
ב .לפעילותו וליצירתו הספרותית של ר׳ שמשון רפאל חירש זצ״ל היתד,
* Juedische Orthodoxie im Deutschen Reich 1871-1918. Frankfurt a/M 1986.
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השפעה מעמיקה ,מקיפה ומרחיקה לכת על הייהם של הררי גרמניה ועיצוב :ר ו ח ם
ודרכיהם .יצירה זו ,עם היותה כתובה בגרמנית טובה )בסגנון למופת( ,ה ר י ה י א
יהדות צרופה במשמעויותיה הנורמטיביות ,זו מהותה ,ועם כל הפערים ביו מ ש נ ת
רשר״ה ויישומה בהיים ,הרי ההזדהות עם רשר״ה ועם דרכיו השפיעה באורח מ כ ר י ע
על דביקותם העקרוגית של הררי גרמניה בתורה ומצוות.
ג .הינוך הדור הצעיר לתורה ומצוות נעשה בגרמניה מתוך קשיים ע צ ו מ י ם ,
קשיים היצוניים מצד השלטונות ומצד יהודים שלא רצו בהינוד זה ,וקשיים פ נ י מ י י ם
מצד הורים אשר לא תמיד עמדו להם תבונתם וכוחותיהם לעשות הצעדים ה ה כ ר ח י י ם
להצלתת החינוך לתורה ומצוות בנסיבות הקשות הנתונות .מסתבר כי יש ל ר א ו ת
בחינוך זה ,הן בדרכי קיומו ונסיבותיו ,והן בתוצאותיו ,רקע להבנת כ ל א ו ת ן
תופעות שהן מיוהדות להדדי גרמניה ,להם בלבד ,הן אופני התנהגות ת מ ו ה ו ת ,ו ה ן
גילויים מיוחדים של דרכי אמונה ומסירות נפש בקיום מצוות .הכפילות ה ת ר ב ו ת י ת ,
של יהדות ותרבות מערבית ,בה היו יהודי גרמניה ,בעיקרו של ד ב ר ב ע ל כ ר ח ם ,
ניכרה יפה ,הן בקשיים שעמדו בפניהם ,והן בדרכים שננקטו כדי להתגבר ע ל א ו ת ם
הקשיים .לכן אין להתפלא ,כי דמותם ותדמיתם של הרדי גרמניה הראו שני י ס ו ד ו ת :
את זהותם האורתודוקסית העקרונית מצד אחד ,ופרטים שוגים במחשבה ו ב מ ע ש ה
המראים על זיקה לדרכי הגויים ,לתרבות המערבית ,מצד שני.
הרי זה אשר כתבנו במאמר הראשון )אם יורשה לגו לצטט את עצמנו( ״ ר ק
ההנחה שאכן היו חרדי גרמניה אורתודוקסים ,פשוטו כמשמעו ,נראית ל נ ו כ מ פ ת ח
להבנת מציאות זו ,ואז כל הריגה ממה שמתהייב מן ההנהה הבסיסית אכל ת ו ב ן
כתריגה ,ולא כסתירה לעיקר דרכו של הציבור הזה.״
ד .ונראה לנו ,כי גישה זו של הכרה בזחות חרדית תקינה ,כאשד ת ו פ ע ו ת
הסותרות אותה גתפםות בהריגות למרות שכיהותם ,באה לביטוי ביהם ש ל ג ד ו ל י
תורה מחוץ למסגרתם של חרדי גרמניה אל דרכיהם בחינוך הדור הצעיר .ה ר י
דרכים אלד .נשללו ,במדד .מרחיקה לכת ,כדרך של חינוך הבנים .והנה נ ת ק ב ל ו א ו ת ם
הדרכים ,לפחות בעקרונותיהם הכלליים ,לחינוך הבנות .כלומר :יש כאן׳ ב נ ו ש א
רגיש כחינוד ,הכרה בזהות ההדדית ,למרות שבאותו נושא עצמו יש גם ג י ש ת
השוללת חלק השוב מאד מדרכיהם של חרדי גרמניח .אולי אפשר לומר ז א ת כ ך
בדרכי החינוך שננקטו אצל חרדי גרמניה ,בעיקר משום חכרה הנסיבות ,היה כ כ ד י
לקיים את זהותם חחרדית ,אולם לא היה בהם בכדי להקנות תורה כדרוש ב א ו ר ת
היוני לעצוב אישיותו של כל נער בישראל .וענין זה קריטי בהינוך הבנים ,מלי ש א י ן
כן בחינור הבנות .מכאן המסקנה ,שהיא נכונה למרות שנראית פרדוקםלית ,כ
העמדה כלפי הינוך הבנות משקפת את היסוד המהותי של הכרה בזהות ה ח ר ד י ו ן
למרות שהינוד הבנים דווקא הוא המשימה העקרית של חחינוך לתורה ו מ צ ו ו ת
בישראל.
על יסוד מוצק זה של ודאות לגבי הזהות חחרדית של שומרי תורה ו מ צ ו ו ת
בגרמניה ננסה לסקור להלן דרכי התנהגות ומהשבה אשר העומד מ ח י ז ל מ ס ג ר ת
זו יכול לראות בהם סתירות לאותה זהות ,הכל כפי שפרופ׳ ברויאר פורם ב פ נ י נ ו
בספרו .כן ננסה להראות דווקא את התופעות התמוהות כרקע אשר עליו יובן י
מה גדולה היתה החכמה והיראה של מי שהנהיגו ציבור זה ,ומה גדולה היתה מ ס י ר ו ״
:
י
ה
ה
,
58
www.daat.ac.il
הנפש על קיום תורה ומצוות שנתגלתה בתוך ציבור על אף הכל ,ואשר על כן זכה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הציבור הזה להעמיד דורות נאמנים לעמם.
חריגים מ ת מ י ה י ם
אולי גכון לומר כי החריגים החריפים יותר ,כגון פגמים בדרכי הצניעות,
מתמיהים פחות ,אף נושאים אופי של חריגים במדד ,פחותה ,משום שמצד אהד לא
היו אלה דברים המיוחדים למציאות בגרמניה ,ומצד שני גם בגרמניה לא היה כל
ספק על כך שאכן מדובר בחריגים ,בפגמים ,בדרכים שאיגן מתישבות עם היהדות.
״רבנים ומנהיגי ציבור ראו צורך לפנות אל חברי הקהילות חאורתודוקםיות ,בדרישה
לדקדק יותר בשמירת טהרת המשפחח .דברי תוכחה אלה הופנו אל כלל הציבור ,אם
כי היה ידוע שבעצם מדובר רק על הוגים מסוימים״ )עמ׳ .(20״נראה כי בהתקרב
סוף המאה )ה־ ,(19נמצא מספר הולך וגדל של נשים אורתודוקסיות שלא ההשיבו
עוד את כיסוי שערותיהן״)שם( ,גם זו תופעה שהפכה נושא לפרסום דברי תוכהה.
יותר קשה להבין תופעות אשר עם היותן פסולות וידועות על היותן אסורות,
קשה היה למנוע אותן במסגרת אירועים חברתיים ,ואם במזרה אירופה היו מעשים
כאלה נתקלים יותר מהר במהאות הדיפות ,הרי במערבה הסתפקו לעתים קרובות
בדרכים של הסתייגות שקטה ,ויש להבין כי מי שנהגו כך בודאי טעמם ונימוקם
עמם .״לא היה זה בלתי מצוי כי חלק מחמוזמנים לחתונה ,גברים ונשים ,עסקו לאהד
הסעודה החגיגית ,בריקודים מעורבים ,כאשר רבנים שנוכחו במקום ,ואורחים אחרים
המדקדקים יותר בשמירת מצוות ,גשארו יושבים על מקומותיהם ,והשתדלו לא
להתייהם לאשר אירע באולם הריקודים״ )עמ׳ .(19היה קשה להילחם בתופעות
אלה .״רבה של פולדה ,הרב מיכאל כהן זצ״ל ,עשה נסיונות הולכים ונשנים למגוע
את הריקודים בקהילות קטנות של מחוזו ,שהיה אורתודוקסי ברובו ,אך הצלחתו
היתד ,מועטה״ )שם(.
דרכי גויים ב ר ש ו ת ה ת ו ר ה
נושא אחר ,אלה דרכי התנהגות ,שיש למצוא להם היתרים בהלכה ,וההסתמכות
על אותם ההיתרים היתד! מצויה אז גם מחוץ לגרמניה ,ובכל זאת יש מקום לומר,
כי דרכים אלה נראו אפייניים יותר למציאות של מי שמקובלים כשומרי מצוות
בגרמניה מאשר למציאות דומה בכל מקום אהר .זאת כאשר נכון לראות בהם ביטוי
לדרכי האומות שהדרו אל תוך היי ישראל ,גם במקומות בהם נלהמו יהודים על
שמירת תורה ומצוות .״הלחץ של כללי ההתנהגות ההכרתית על צורות התנהגות
מסורתיות ניכר באורה הבולט ביותר בכיסוי הראש של גברים .אם כי אין ענין זה
בעל חומרה ממדריגה ראשונה כפרט בהלכה ,הרי מאז ומעולם לא עלתה כלל על
הדעת דמותו של יהודי שאין ראשו מכוסה בקביעות .מאז ימי האמנציפציה שמרו
רובס של שומרי המצוות בגרמניה על כך רק בהיותם בביתם או תחת כיפת השמים,
ורק מיעוט קטן ישב עם כיפה במשרדים ,בחנויות או במקומות אחרים בהם גפגשו
וקיימו קשרים עם לא־יהודים .אפילו ברוב בתי הספר האורתודוקסיים ישבו מורים
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ותלמידים בגילוי ראש בכיתותיהם ,חוץ מאשר בלימודי קודש״ )עמ׳ .(21הרי זו
דוגמה של התנהגות חריגה ,מבחינח חרדית ,כאשר לא קשה לחבין שלא ־מדובר
בזלזול בדברי הלכה או במנהגם של ישראל ,אלא היד .כאן ענין בו הוחלט ,בהכרח
הנסיבות ובודאי על דעת גדולים ,כי ההקלה בפרט אחד תאפשר את השמירה
הקפדנית בענינים המורים בהם לא ייתכן להקל.
דוגמה אחרת היא השתתפותן של נשים בשירת זמירות בסעודות של ש
וכדומה .חרב יחיאל יעקב ויינברג זצ״ל נוכח בתופעה זו בבואו לגרמניה והנושא
נדון בספרו ״שו״ת שרידי אש״ חלק שני סי׳ ח׳ .המחבר מוסר על הדברים ״בבואו
מליטא לברלין בשנת 1914נוכח לדעת כי במשפחות של שומרי תורה ומצוות נהוג
כי גברים ונשים שרים ביחד את הזמירות בסעודות של שבת ,למרות שעל פ י
ההלכה אסור לגברים לשמוע שירת נשים .׳אבל אחרי חקירה ודרישה נאמר לי כי
הגאון הצדיק ר״ע חילדסהיימר ז״ל והגרש״ר הירש ז״ל בפ״פ ענ״מ התירו בזמירות
קודש לזמר יחד והטעם הוא דתרי קלי לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין איסור /״
)עמ׳ .(19
ב ת
הפניה זו אל דבריו של בעל ״שרידי אש״ נראית לנו כבעלת חשיבות כ ל ל י ת
למי שרוצה להבין את חרדי גרמניה מתוך הזדהות עם התמיהות הטבעיות מ צ ד
חרדי מזרח אירופה .הרי חרב י״י ויינברג איחד באישיותו את יהדות מזרח א י ר ו פ ה
עש יהדות מערב אירופה ,באשר היה מוכר בעולמה של תורה ,הן בליטא והן ב פ ו ל י
כגדול בהוראת הלכה )יש דברים על כך בספרו הנ״ל סי׳ ל״א( ,ומצד שני היד,
מעורה בחייהם של חרדי מערב שבתוכם חי ,ולהם העניק מתורתו והכמתו משך
עשרות שנים.
ן ׳
נושא אחר :״כמו כיסוי הראש ,כי היה הזקן השלם הלק מהמראה של י ה ו ד י
על פי תמסורת ,אם כי אין על כך חובה מוחלטת על פי ה ה ל כ ה . . . .במדה ה ו ל כ ת
וגדלה הסירו בחברה האורתודוקסית את הזקן השלם ,או צמצמו אותו לזקז ס נ ט ר .
בהקשר זה ראוי להזכיר ,כי בדרך כלל דקדקו מאד בשמירת איסור התורה ל ה ש ח י ת
הזקן)בסכין( ,אם כי גם בענין זה הושמעו תלונות״)עמ׳ .(22
הערכה גבוהה ניתנה לשמירת שמות פרטיים יהודיים כסמל המסורת׳ א ו ל ס
בחיי יום־יום הרבו להשתמש בשמות גרמניים ,לא־יהודיים ,ונזקקו לשמות י ה ו ד י י ם
רק כאשר היתד .לכך משמעות הלכתית״ )שם(.
מעורים
במיטב
התרבות הגרמנית
מן הסתם אין צורך להדגיש כי הסימן האופייני ביותר שייחד את ה א ו ר ת ו ד ו ק ם י
בגרמניה ,זה יחסם לתרבות הגרמנית ,כמסתבר מתוך העקרון של תורי• ע • י דרך
ארץ .נראה לנו שנכון לומר כי דווקא בענין זה יש לראות דגמים שונים ש ל
התנהגות ,הן מן הדברים הכשרים בתכלית ,והן מ״דרכי הגויים ברשות ה ת ו ר ה ״
והן מסוג ״מכשלות חמורות וקלות״ .התשובה הנ״ל של בעל ״שרידי אש״ ת ו ע י ל
לחבין יותר טוב גם את אשר ברצוננו לחביא להלן .אנו מוצאים כמובן כי ״הדהף
לרכוש השכלה היד ,נחלת חכל ,ואם מצינו ניסוחים מסוימים ,כגון בדברי יד׳ ע ז ר י א ל
הידםהיימר ,המראים גישה שונה ,הרי דברים אלה בטלו בתוך הגישה ה ה י ו כ י ת
ם
60
www.daat.ac.il
כלפי ההשכלה בה נקטו הרבנים,אתר דעת
הרצוגמן הכלל״ )עמ׳ .(82יחס חיובי
מכללתיוצא
למעשה -ללא
זה כלפי התרבות הגרמנית חרחיק לכת .״במשפחות אורתודוקסיות רבות ,וגם
משפחות של רבנים לא יצאו מכלל זה ,שרו הורים עם ילדיהם ליד חשלחן ,לא רק
זמירות המקובלות בישראל ,אלא אף שירים גרמניים .בספר ׳היועץ לבית היהודי׳
של הרב שלמה קרליבך זצ״ל כלול מספר רב של שירי מהברים גרמניים״ )עמ׳ .(84
׳זאת ועוד .מסתבר כי ״בחוגים אורתודוקסיים נזקקו לפירותיה־מוצריה של
התרבות לא פחות מאשר בכל חוג יהודי אחר .לכל המאוחד בשנות ה־ 90היו מינויי
Israeliteקהל קוראים עירני אשר ממנו לא נעלמה כל הופעה חדשה של הספרות
הגרמנית .על כך מעידות ביקורות הספרים שמילאו אז את טורי העיתון האורתו
דוקסי ,וכן המודעות הרבות של מו״לים לא־יהודיים על ספריהם״ )שם( .מאז סוף
המאה )ה־ (19היו ביקורים בתיאטרון ובאולם הקונצרטים ,אפילו בקברטים ,תופעה
'לא נדירה במשפחות האורתודוקסיות״ )שם (.״הרבו לנגן .הדפסת תוים Israelite
) (1894נועדה לקוראים שידעו לנגן בכינור ובפםנתר״ )שם( .הבינו גם בעניני ציור
והתמצאו בהם .על כך מעיד מאמר מ־ ,1906בו שימשו ציוריו של רמברנדט כנושא
לדיון מעמיק והובאו כראיה לכך ,כי רוח היהדות האמיתית הפרתה את רוחם של
גדולי האמנים בעולם״)עמ׳ .(141
גישה זו אל פירותיה של התרבות באח יחד עם קיום מצוות ,כאשר לעתים
היקשה לראות ,כיצד הדברים היו שייכים זה לזה .לדוגמה ,ניתן למצוא ,כי ״איש
מצפוני ודתי בא אל רבו לשיעור תורה ,כשהוא לבוש ׳פראק׳ ,על מנת ללכת משם
במישרין לתיאטרון או לבית האופרה״ )עמ׳ .(36האורתודוקסים עשו את ״תעסוקת
הפנאי שלהם בדרך שהיתה אופיינית לבורגנות הזעירה הגרמנית ,למרות שדווקא
מפני זה הזהיר ר׳ ש״ד הירש פעמים חוזרות ונשנות״)שם(.
״בהזדמנויות רשמיות היה אפשר לשמוע מפי אישים אורתודוקסיים מאמרי
חז״ל בהקשר אחד עם מובאות מדברי גיתה ,שילר ,אף ריכרד ואגנר .סגנון זה אשר
הוגדר לאחר מכן כ׳כמעט מוזר׳ ,נתפס אז בתור ׳האחדות המאוזנת של תרבות
גרמנית ויהדות מסורתית׳ ״ ) ע מ ׳ .(84
יומרת הכוללנות
המתבונן בכל התופעות האלה ,אם מתוך שהכיר אותן במציאותן ההיה ,אם
מתוך תיאורים כתובים ,אכן עלול לשאול את עצמו ,כיצד מתישבים כל הדברים
הללו עם זחות חרדית .ונראה כי תמיהתו אולי תגדל כאשר יעמוד על כך ,כיצד
הוגדר סגנון ההיים שכלל את כל אלה על ידי מי שהיו בו.
דוברי האורתודוקסים ״לא נ ל א ו .ל ת ת ביטוי ל׳יומרת הכוללנות׳ של התורה,
זאת אומרת את יומרתה של ׳יהדות התורה׳ להדור לתוך תוכו של מכלול האדם וחיי
האדם ,וקיום חובתו של האדם היהודי להכניע את כל מטרות הייו ותוכן הייו לתורה.
היהדות הוצגה ברמה כדת הכוללת הכל ואשר אינה רואה כל מחשבה וכל מעשה
של אדם כמשהו מהוצה לה״ )עמ׳ .(34״רשר״ה הרהיק לכת עוד יותר באמרו ,כי
היהדות בעצם אינה דת כלל ,אלא תכנית חיים ,ספר חוקים ,המסדיר כל חיי האדם,
בביתו ,בהיי העסק והמקצוע ,בלימוד ובתפלה״ )שם(.
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כיצד הסתברה גישה יומרנית זו ,לפי מחשבתם של הררי גרמניה ,עם אורח
תיים אשר פרטים עליו מסרנו כאן מתוך המחקר שבפניגו ?
״אחד ממושגי היסוד של היהדות לפי משנת רשר״ה זה ׳אדם־ישראל /אשר
משמעותו העיקרית היא ,כי ׳אנושיות צרופה׳ הרי זה מושג ערכי ביהדות ,וכי
׳ישראל׳ זוהי מדריגה גבוהה יותר של אנושיות .אנושיות צרופה מושגת ע ל ידי
כל יצור אנושי המגשים בחייו האישיים והחברתיים ,במודע ובדקדקנות אחראית,
את המוסר והמדות הטובות השולטות בכל הברה הומנית ונאורה .המדריגה הגבוהה
יותר של ישראל תושג רק על ידי קיום מצוותיה המיוחדות של התורה״ )עמ׳ ,(37
״לכן יכול יהודי אורתודוקסי לעזוב את ביתו ואת בית הכנסת ,ולהעסיק עצמו
בפעולות של ׳חול׳ המוסדרות על ידי כללי משפט ומושגי ערך לא־יהודיים ,ב ל א
שיעזוב בכך את היהדות ואת התורה ,אפילו לרגע אהד .העיסוק בפעילות מ ק צ ו ע י ת
ובעסקים להלוטין אינו מוצא מכלל הקדושה; אדרבה ,דווקא בתחום יעמוד )יהודי(
במבחן כ׳אדם־ישראל׳ אמיתי״ )שם(.
קידוש ש ם ש מ י ם נ מ צ א
ואולם נמצא שעל כל פנים נשאל יהודי אורתודוקסי בגרמניה ״כיצד א פ ש ר
ליישב ,בכנות וביושר ,את יומרת הכוללנות של היהדות עם מודרניות ב ת ח ו ם
החברתי והתרבותי שחוא כולו מחוץ למעגל היהדות ולהשפעה היהודית * ע ל כ ך
היה מופיע ,מעומק תודעתו של הנשאל ,ההסבר ,כי היהודי המדקדק במצוות ד ת ו ,
ואשר מתהלך בחוגי תרבות והברה לא־יהודיים ,הרי הוא מקיים תמיד ובכל מ ק ו ם
את הקדושה שבכל מצוות ה׳ ,זה קידוש שם שמים בעיני העמים .כל עוד ה מ ג ע
עם העולם המודרני החילוני אינו כרוך בעבירה על דבר ה׳ זו ההלכה ,יש לו מ ש מ ע ו ת
דתית גדולה ,באשר מראה לעולם ,כי היהודי המודרני־אורתודוקסי יכול ל ל כ ת ע
הזמן בלא לותר על חלק כל שהוא של המסורת״ )עמ׳ .(38
ם
״יהודים ללא ספור מסרו את נפשם על קידוש השם במאות השנים של ח ש כ
ימי הביניים .אולם עתה שזמנים אלה עברו עם מוראותיהם ,הרי המבחן ה נ ע ל ה
ביותר של נאמנות לתורה אינו עוד בכך למות על קידוש השם ,אלא ל ח י ו ת ח י י
יהדות כך שזו תעורר רק דרך ארץ והתפעלות .העתונות החרדית לא נ ל א ת ה
מלהצביע על קידוש השם המתקיים בכל איש מן החרדים חחי בפומבי ב נ א מ נ ו ת
למסורת״ )עמ׳ .(39״כל סוחר מכובד ,אף שאינו ידוע מחוץ למקום מגוריו ,ר ו פ א י ם
או כימאים שומרי מצוות ,פסנתרן שלא ניגן בשבת ,צייר המדקדק במצוות ק ל ה
כחמורה ,כל אלה היו ראויים לשבה זה״ )שם(.
ת
מודעות לבעיות
יהודי חרחוק מן המציאות המתוארת ,ריחוק של מקום ושל זמן ,ייתכן ש י ש א ל
שאלה הגיונית :האמנם יש לראות בכל ההשקפות הללו הסברים מציאותיים ,ד ה י י נ ו
האמנם הועלו כאן הולין לטהרת הקודש ,או שמא אלה רק תירוצים שהומצאו ל ש ק
;
62
www.daat.ac.il
צידוק הנוודות ,ואם כן קרוב אתר
הרצוג כזה נדון להתנוונות ,להגדלת
מכללת היים
להניהדעתכי -אורח
המרתק ממציאות היה של תורה ומצוות ן
על כך כותב פרופ׳ ברויאר ״אהרי שהגיאו־אורתודוקסיה התבססה כסגנון
היים שניתן לנהוג בו ,ואשר היה מכובד למספר הולך וגדל של גאמגים ,ההל תהליך
אופייני של קיפאון .מה שהיה דרך של מקוריות הפך להיות מסגרת של מוסכמות.
אורתודוקסים אשר לאמיתו של דבר לא יכלו לטעון שיש בהם כוללנות של תורה,
אף לא כוללנות של תרבות מודרנית ,הביטו על שנות הייסוד בגאוה ובשביעות
רצון עצמית״ )עמי .(41
אולם גישה זו לא היתד! נתלת הכל .אין להתעלם מכך שאכן היה קיים ואף
הורגש בציבור הזה פער ״בין היהדות ותרבות הזמן .אף ההנמקה הדתית של
הפעילות התילונית היתד .יותר ענין של הצהרה והכרזה מאשר מציאות היים ממשית.
אילולא כן ,כיצד נבין כי ר״ע הילדסהיימר ראה צורך להוקיע כחילול השם את
הזלזול בבתי דין רבניים ואת קיומם של משפטים בין צדדים יהודיים בפני בתי
המשפט האזרהיים ? היי ההסתגלות של הניאו־אורתודוקסיה עם הזמן החדש היו
כרוכים בהוסר עקביות ובפשרות .אולם אלה באו לאו דווקא על השבון הצד היהודי
שבכל עגין .למרות כל ההצהרות האידיאולוגיות היו פה ושם השדגיים כלפי העולם
המודרני ,השו דהף להתבדל ,והרגישו כי קיומה של ההסתגלות היהודית־ אירופית
אינו מובטח .אם הגיעו למצב בו היה צורך לבחור בין ענינים יהודיים לענינים
אהרים ,הרי בדרך כלל היתד .העדיפות לעניני היהדות״ )עמי .(39-40כך מסתברת
ההתרחקות המתמידה מעיסוקים מסוימים ,הכרתיים ,אקדמיים ,אמנותיים ,שנראו
סותרים במיוהד את הרגישויות המסורתיות .כבר ר׳ ש״ר הירש השמיע קול אזהרה
בכותבו :׳אכן ,בהיותך בורר את דרכך למציאת פרנסה ,הרי תתנה את התלטתד
בכך ,איזו דרך תסכן פתות את נאמנותך לקיום מצוות התורה ,ואיזו היא הדרך
שתקל עליך למצוא את האמצעים וההזדמנויות לעסוק באותם דברים הנדרשים
לפי אותו ייעוד אשר בעבורו אתה מכשיר עצמך על ידי הפרנסה׳ ״ )עמ׳ .(40
בהמשך דרכו של הציבור הזה ,לקראת סוף התקופה המתוארת בספר שלפנינו
ולאהר מכן ,אכן התעוררה בו ביקורת עצמית נוקבת ,ותנועת התתדשות שהיא
נושא לדיון בפרק האהרון של הספר .אכן נראה לנו שנכון לומר ,כי משמעות
התיאור המפורט שסקרנו כאן ,וייראו פרטיו מתמיהים ככל אשר ייראו ,אינה יכולה
להיות גישה של ביטול כלפי כה החיות היהודית תורנית של ציבור הרדי גרמניה.
אין לראות כאן ויתורים המביאים להתדרדרות בחינת ״תהילת נפילה ניסה״ .יש
כאן גמישות מופלאה מתוך ראיית האפשרויות הגדולות לדביקות ביהדות והתתזקות
בה ,הקיימות גם במצב בעייתי של השתתפות מרהיקה לכת בדרכי התרבות המערבית.
אכן היתה דרד זאת אפשרית רק משום שבהםדי הבורא ית׳ עמדו בראשי הציבור
הזה על קהילותיו ,רבנים ,רועים נאמנים ,שידעו לנקוט בצעדים הנכונים ובההלטות
הנכונות במצבים ובזמנים שדרשו זאת ,לדעת מה להתיר ועל מה להמליץ ,מה
לאסור בפירוש ועל מה לעבור בשתיקה ,מה להוקיע ולגבי מה להסתפק בהסתייגות
שקטה .דרך זו הביאה פירות טובים שהציבור אכן כיבד את רבגיו ,כפי שכבר
צוין בראשון ממאמרי סקירה זו.
ו
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ל רבני ה צ י ב ו ר ה ח ר ד י ב ג ר מ נ י ה
״כוחו ומעמד כבודו )של הרב( נבעו בראש וראשונה לא מאישיותו ,אלא מיראת
הכבוד של הקהילה בפני התורה ומרצונה לחיות על פי התורה״ )עמ׳ .(217תחום
פעילותם של הרבנים היה נרחב ומגוון ,״מצד אחד פעלו רבנים ,כגון ר׳ י ע ק ב
עטלינגר )׳ערוך לגר׳( ר׳ י״ד במברגר )רבה של וירצבורג( ,ר׳ ש״ר הירש ,ר״ע
הילדסהיימר ,הרב מאיר להמן ,ולאחר מכן גם הרב מיכאל כהן ,כמנהיגים פוליטיים
בעלי דעה מכרעת ,והוכרו בכך מצד רבים״ )עמ׳ ,(218אם כי היו בציבור זה גם
מי שלא ראו בעין טובה עקרון של מתן מעמד כזה לרבנים )עמ׳ .(214״ ל ע ו מ ת
זאת היה זה אופייני לרבנים החרדיים ,שקיימו קשר אישי שאין דומה לו ,עם ח ב ר י
הקהילה שנתנו בהם את אימונם כמנהיגיהם הדתיים״ )עמ׳ .(223״לא היה אירוע
משמח או מעציב בו לא נוכח הרב בחוג המשפחות .היה יועץ ,מושיע בצרה ,א ב י ה ם
של העניים ,מפשר בסכסוכים ,והטה אוזן לתלונות״ )שם( .״הרבה לנוע בדרכים.
לא דחה דבר ,ולא הקפיד על פורמליות״) .שם( .״זו אינה אידיאליזציה .ל פ נ י נ ו
אוסף של רשימות פרטיות של רבנים ,ועל רבנים המאמתות תיאור זד.״ )שם(.
הרב היה עסוק למעלה ראש .נוסף על ״הדאגה האישית לבני צאן מ ר ע י ת ו ,
לכ1.יבת אישורים והמלצות ,פסיקת הלכה ,וטיפול בעניני חינוך ,במוסדות ו מ ת ק נ י ם
אשר בלעדיהם שמירת מצוות בקהילה לא היתד .אפשרית ,זמנו ,מרצו ,וידיעתו
המקצוע ת )בענינים שוגים( הועמדו במבחנים קשים ,כגון בטיפול בבנין מ ק ו ה
ותחזוקתו ,המחייבים הקפדה על כללים טכניים מדויקים ומסובכים ,בהשגחה ע ל
העירוב ובתחזוקתו וכו׳״ )שם( .״אחריותו חדתית של הרב הטילה עליי עול יום־ יומי
של דאגה לאספקת בשר כשר ,וסדרי השחיטה הכשרה ,לאספקת חלב כשר ו ג ב י נ ה
כשרח ,ודאגות רבות אחרות על טהרתם של המטבחים בקהילה על פי ההלכה״ )שם(,
אם כי היה זה מצוי שרבנים נתקלו בהתנגדות ובקשיים מסוגים שונים מ צ ד
בני קהילותיהם ,הרי אם מדובר על הערכתם הכוללת ,אז נכון לומר ,כי ״ ה כ ר ת
הקהילה בפעילותו המסורה והמיגעת של הרב ניתנה תמיד ,והעלתה את מ ע מ ד ו
חרחק מעל למה שבא כרגיל מתוך קשר רשמי .בכך התהזקה סמכותו עד א ש ר
יכול להרשות לעצמו לפעול ,במקרה הצורך ,באורח נמרץ נגד כל פגיעה פ ו מ ב י ת
בשמירת מצוות״ )שם(.
״רק מעטים מבין הרבנים שגדלו בגרמניה היו מוכרים כגדולי הלכה״ ) ע מ ׳
.(225״אמנם היו בוגריו של סמינר הרבנים בברלין בעלי ידיעות טובות ו מ ק י פ ו ת
שהיה בהן בכדי לאפשר להם להתפתח בלימודיהם לחכמי תורד .חשובים .אולם ר ו ב
הרבנים לא הגיעו לכך עקב עיסוקיהם אשר בלאו הכי כמעט לא הספיקו ל ב צ ע ם ״
)שם( .״אם בכל זאת היי הקהילות התארגנו למעשה על פי ההלכה ,הרי זה נ ב ע
מצד אחד מכך ,כי רוב הרבנים חיו תלמידי חכמים אשר בידיעותיהם ה ע י ו נ י ו ת
והמעשיות היה בכדי לפסוק בשאלות ההלכה אשר עלו על הפרק יום יום; מ צ ד ש
היו במקומות רבים מצויים תלמידי חכמים שלא שימשו ברבנות או שעמדו ב ר א ש י
בתי מדרשות ובהם נועצו הרבנים״ )שם( .נוסף על כך ״למעשה כיהנו ,מאז ת ח ל ת
המאה )ה־ ,(20ברוב הקהילות הגדולות ,רבנים שהגיעו ללמדנות גדולה ב י ש י ב ו ת
שבמזרה אירופה״ )שם(.
נ י
64
www.daat.ac.il
הרצוגאף לא עמד בלמדנותו הרחק
העולם,
מנותק -מן
״הרב ההרדי הטיפוסי לא היה
מכללת
אתר דעת
מעל קהילתו .דווקא בעממיותו השיג לעצמו ולתורה אשר גילם ,הערכה וכבוד.
לא כ׳גדול בתורה׳ קיבלו אותו ,אלא כאיש אשר גילם בתייו את האידיאלים של
הציבור שלו ,ואשר ראה כעיקר תפקידו את קיום התורה והמצוות והפצת ידיעתן
על ידי פעילותו הנאמגה והמסורה .בראש וראשוגה היה הוא מורה לעם ומהגך,
ולא ראה מתהת לכבודו ל ת ת שיעורים לילדים ,ולמבוגרים בעלי ידיעות מועטות.
היתד .נפוצה הגשמת עקרונו של ר׳ ש״ר הירש לפיו יש להגיע לרבנות דרך בית
הספר״ )עמ׳ .(226
אולי נצליה לקרב דברים להבנה נכונה של קורא הרהוק מן המציאות המתוארת,
על ידי שנביא מקצת דברים ממה שכלול בספר על אישיות רבנים מרשימה ,הרב
מיכאל כהן ,רבה של פולדה ,אשר גילם אותן תכונות של יראת שמים וענותנות,
נאמנות ומסירות ,פעלתנות ותושיה ,כך שאפשר לראות בו ״רב לדוגמה״ של
הציבור בו אנו עוסקים .במבהר העובדות שנביא יש מן המקריות ,שכן נצטמצם,
כמובן ,לאשר כלול בספר שבפנינו .אולם נראה לנו כי ע ל כ ל פנים נימצא קולטים
בדרך זו מן האור של תורה ומצוות חאופייני ומיוחד למציאות בה אנו עוסקים.
מ ק ו ר ו ת חייו ש ל ה ר ב מ י כ א ל כ ה ז זע״ל
כבר הזכרנו את פעילותו של הרב כהן בענין ייסוד בית ספר יהודי בעירו
)״המעין״ תמוז תשמ״ה עמ׳ .(14״בפולדה השתדל הרב מיכאל כהן )(1920—1840
ללא הרף לייסד בית ספר עממי .במשך שנים עמד במשא ומתן עם משרד החינוך
והעיריה אשר בלא עזרתם לא יכול היה להגיע להקמת המוסד .בקשיים הגדולים
ביותר נתקל מצד הנהלת קהילתו .מתוך חששות כספיים חרחיקו אחדים מחברי
הועד של הקהילה ,שהיה אורתודוקסי ברובו ,בהתנגדותם להקמת בית הספר ,עד
שמאהורי גבו של רבם ניסו להניא את מינהל העיריה מאישור הסיוע ,וזאת על אף
החלטת חיובית.של חקחילח בנושא״ )עמ׳ .(104דאגתו לחינוך לא היתד• מוגבלת
לצרכים המיוהדים של קהילתו ״הדאגה לארגון מחדש של סמינר המורים בקלן
העסיקה אישי הנהגה הרהק מהדן לעיר ,בחירתו של מגחל חדש לסמינר היתד.
נושא בטיפול לא רק בקלן אלא אף בפרנקפורט ובפולדה .לרבה הבלתי־נלאה של
פולדה ,הרב מיכאל כהן ,זכויות מיוחמת על פעילותו למען הסמינר בקלן ולמען
הכשרת מורים בדרך כלל״ )עמ׳ .(138
הדאגה להינור הייבה גם פעילות מדינית .בסקירתנו הנ״ל )עמ׳ (10הזכרנו
את הילוקי הדיעות שבין האורתודוקסיים והרפורמיים על המסגרת העדיפה להקניית
הינוך כללי ויהודי לילדי ישראל .בעקבות הצעת הוק בנושא זה פנה ״האיגוד של
יהודי גרמניה״ שבשליטת רפורמיים אל בית הנבחרים בתזכיר בו הובהר שעיקר
דאגתם היא שינתנו שיעורי יהדות במסגרת בתי ספר כלליים״ )שהיו בעלי אופי
נוצרי לפי טבע הנסיבות( .לעומת זאת ״חחל גציג ׳חחתאחדות לעגיגי היהדות
ההדדית בגרמניה׳ ,הרב מיכאל כהן־פולדה ,במשא ומתן עם פקידי ממשלה רמי
מעלה ,עוד לפגי שעשה זאת האיגוד ליהודי גרמגיה .בהתלטיות ובעקביות עמדו
החרדים על דרישתם העקרוגית :שמירתה ,ואם אפשר הרחבתה ש ל מערכת בתי
65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הםפר היהודיים ,ומניעת סדרי לימודים שעלולים היו להביא לידי כך שילדי הורים
חרדיים יהיו נתונים להשפעה רםורמית־יהודית״ )עמ׳ .(270
• גם לפעילות ספרותית הקדיש הרב כהן את מרצו .שנים מכתביו כלולים ברשימת
הספרות שעליה מבוסס המחקר הזה .יחד עם הרב ל .לונשטיין תכנן פרסום כ ת ב ע ת
יהודי־מדעי )עמ׳ .(177
המחבר מוסר לנו דברים על העירנות והתושיה שגילה הרב במה שקשור עם
שמירת מצוות מעשיות ובסדרים הדרושים לשם כך .״רבה הבלתי־נלאה של פולדה
נתקל לא אחת בקשיים גדולים במחוזו ,כאשר נתגלו פגיעות במסורת 3היי הקהילות,
אולם לרוב עלה בידו להביא לידי שמירת ההלכה ,זאת הודות ליוקרתו חאישית
ולאופיו הדתי הידוע ,אשר עליו לא היו עוררין״ )עמ׳ .(223ועוד מ ס פ ר :״בהיותו
בחופשת קיץ בסכיוונינגן אירע שבמוצאי שבת קיבל מברק מפולדה ובו הודיעו לו,
כי יהודי בעירו פתח את חנותו בשבת .הרב כהן שב לעירו עוד באותו לילה כדי
לטפל בענין מיד״)עמ׳ 432הערה .(199
עם התקדמות הרפואה באותה התקופה עלו על הפרק בעיות של עשיית פ ע ו ל ו ת
שנדרשו על ידי רופאים ואשר הן מנוגדות להלכה ,וכן בעיות של פעולות ע ל פ י
ההלכה שנתקלו בהתנגדות של רופאים .״השאלה חחמורה ביותר בתחום זה נ ב ע ה
מתששותיהם של רופאים לגבי קיום מצות מילה כהלכה .חששות אלה הועלו ב ת ד י ר ו ת
הולכת וגדלה מאז התפרסם באמצע המאה הצורך במניעת זיהומים בעת ביצוע
ניתוה מכל סוג שהוא .על פי ההלכה נדרשת לא רק מילה אלא אף פריעה ו מ צ י צ ת
הדם מהפצע הטרי ,הכל על ידי המוהל באופן בלתי־אמצעי ,אם בצפורניו ,אם בפיו.
לפי הידע הרפואי החדש היו פעולות אלה כרוכות בסכנת זיהום חריפה׳ הן ל י ל ד
והן למוהל .ובכן היתה כאן התנגשות ברורה ,לכאורה כבעיה ללא פתרון ,בין ה מ ד ע
והלכה מקודשת בקיום מצוה יסודית של התורה״ )עמ׳ .(234״לגבי התקפה זו ע ל
עניני המילה נקט בעל ׳הערוך לנר׳ עמדה בלתי־פשרנית״ )עמ׳ .(235״ ב מ ק ו ם
שאין מוהל נאמן יש לדחות המילה עד אשר יימצא מוהל שיקיים המילה כ נ ד ר ש
על פי ההלכה .גם ר׳ ש״ר הירש ור״ע הילדסהיימר קיבלו גישה זו לענין״ )שם(.
״ה׳פתרון של הצלה׳ בא על ידי יזמתו של הרב כהן־פולדה ,הבלתי־גלאה ו ב ע ל
התושיה״ )שם( .״הרב כהן פנה במכתב הוזר אל 32פרופסורים גרמניים ב מ ק צ ו ע ו ת
הכירורגיה ,הבקטריאולוגיה וההיגיינה …מתוך הליפות מכתבים והתיעצויות נ ו ל ד ה
ההצעה לעשות המציצה באמצעות שפופרת ז כ ו כ י ת . . .הרב כהן עמד בקשר ע ם
הרבנים הירש והילדםהיימר ועם חותנו הרב שטרן־המבורג ,ופנה ליצרן של מכשירים
רפואיים שהכין מספר שפופרות גליליות .אחרי שאלה נוסו בהצלהה ,ו נ ת ק ב ל ה ג
הסכמתו של ר׳ יצחק אלהן םפקטור מ ק ו ב נ ה . . . ,הומלץ בתמימות על השימוש
בשפופרת המצילה״ )שם( .״ענין המילה נשאר על הפרק בציבור החרדי״ )עמ׳ .(236
״גם מבתינת ההלכה הובעו ספקות על השימוש בשפופרת ה מ צ י צ ה . . .על כ ל פ נ י ם
הוכהו כאן הרצון והיכולת של חחרדים בגרמניה לקיים את דרישות ההלכה ע ל א ף
כל המכשולים ותוך שימוש בטכניקה המתקדמת״ )שם(.
ס
גם.השמירה על איסור שעטנז נכללה בתחום עיסוקיו המיוחדים של הרב מ .כהן.
״הרב כהן ניהל על כך חליפת מכתבים נרחבת עם מוסדות ממשלתיים ל ב ד י ק ה
66
www.daat.ac.il
מכנית־טכנית ,והעתונות הדתית הציעה לקיים מוסדות בדיקה מיוחדים שינוהלו
אתר דעת -מכללת הרצוג
.על ידי אנשים שיתמחו מבחינה מקצועית וימסרו מידע בנושא״ )עמ׳ .(239
י • שפע של חכמתו וכוחותיו ,נפשיים כפיסיים ,השקיע הרב כהן בפעילות שתדלנית,
במשא ומתן עם.השלטונות ,ולא נרתע מלקבל האתגרים ,אף אם הסיכויים להצליח
היו קלושים ,ולבסוף הכשלון היה חלקו .דוגמה בולטת לכך ,זה ענין שמירת השבת
שהפכה להיות קשה בעבור רבים ,משום הנהגת היום הראשון כיום מנוהה שבועי
)להשכלת הקורא :עד המחצית השניה של המאה ד.־ ,19היה שבוע עבודה של
שבעה ימים דרך של שיגרה גם במדינות שבראש עולם התרבות המערבית( .פחות
מעשר שנים אחרי שהחוק המחייב יום מנוחה שבועי ,וזאת ביום הראשון של
השבוע ,נכנם לתוקפו ,כתבו על תוצאותיו ״עדין כואבים הפצעים שהכד! בנו חחוק
למנוחת היום הראשון .כמה הנויות של קמעונאים ששגשגו מקודם לכן ,נעצרו
בהתפתחותן ,וכמח חנויות אשר בעליהן לא חיו תזקיס דיים בדיעותיחם פתוחות
עתה בשבתות״ )עמ׳ .(287״מסתבר כי המיעוט הזעיר שפעל מתוך מניעים דתיים
היה חסר אונים בעמדו מול שלטון שענינו היה בכך להסדיר ולהקל תנאי העבודה
של הרוב המכריע באוכלוסיית ,זאת מתוך מניעים של מדיניות חברתית .בכך נוכה
הרב מיכאל כהן )פולדה( ,כאשר ניהל משא ומתן ,בקיץ 1889ובחורף ,1890עם
פקידי ממשלה ומנהיגי מפלגות רמי מעלה ,על ההוק להגנת העובדים שעמד על
הפרק .למשאלתם של שומרי המצוות שתותר פתיחת תנות לשעות אתדות ביום
ראשון למי שחנויותיהם סגורות בשבת ,לא היה כל סיכוי״ )עמ׳ .(287
מענינת ומאלפת העובדה ,כי הרב מיכאל כהן נקט במגעיו עם השלטונות
בסגנון בו גקטו יהודים מאז ומעולם בהיותם בגלות אדום או בגלות ישמעאל,
ובבואם לבקש על נפשם ועל צרכיהם מאנשי המלכות והרשות .סגנון זה היה שונה
מן הסגנון בו ביקשו יהודים חילוניים )כגון גבריאל ריסר שפעל במחצית הראשונה
של המאה ה־ (19על זכויותיהם ,ובודאי היה שונה מאד מן הסגנון בו נדרשו לאהד
מכן הזכויות הלאומיות על ידי התנועה הציונית .דבריו של המחבר על נושא זה
כלולים בפרק ״בממלכה הגרמנית״ בו ניתן תיאור מפורט של דרכיהם ובעיותיהם
של חרדי גרמניה בהשתלבם בחיים הפוליטיים .במסגרת מאמרי הסקירה שלגו
כנראה לא נגיע לדיון מפורט בנושא זה .עם זאת נותנת סקירת המובא בספר על
פעילותו של הרב מיכאל כהן הזדמנות לראות ,אולי להרגיש ,משהו מענין זה.
על החרדים היה להחליט ,בין היתר בשאלה ,מהן המפלגות העדיפות עליהם.
והנח נוכחו לדעת כי ״גילויי סימני אהדה מפורשים כלפי החרדים ניתנו מצד חוגים
מדיניים שמרניים בממלכה הגרמנית״ )עמ׳ .(292״קנאי ׳המדינה הנוצרית׳ היטיבו
להבין ,כי החרדים היו מוכנים להשלים מבחינה עקרונית עם העובדה ,כי הנצרות
היא הדת השלטת במדינה ,וכי שמירת מצוות התורה חשובה להם יותר משויון
הזכויות כאזרחי המדינה .עמדה עקרונית זו של החרדים עמדה בעינה יחד עם
הגישה חעקרוניח החיובית כלפי האמנציפציה ,ופקידי ממלכה רמי מעלה אהבו
לראות גילויי עמדה זו״ )עמ׳ .(292—293בכך נקבע סגנון החרדים במגעיהם עם
נציגי השלטון .״במגעיהם עם שלטון המדינה נהגו הרבנים ההדדיים בהכנעה שהיתה
גדולה אפילו מהכנעתם של שתדלנים מתקופת הגיטו ,אף שבכר נאלצו לסבול ,כי
מצד הרפורמיים ,שעזבו זה מזמן את מסורת ׳השתדלנות׳ ,הציגו אותם כאנשים
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוגמת ׳יהודי החסות׳ ,דבר זה לא שינה את דרכם של רבנים כגון הרב מיכאל כהן
והרב עזרא מונק ,שהיו מבאי משרדיהם של שרים כ׳אישים רצויים׳ .יבלו להיות
בטוהים באהדתם של האנשים רמי המעלה לעניניהם המיוהדים ,יותר מזה לא רצו
ולא היה דרוש להם״ )עמ׳ .(293גישה אוהדת זו כלפי יהודים הרדים היתה מיוסדת
על שיקולים ״ריאל־פוליםיים״ יותר מאשר על אהבת ישראל .״הרקע הריאל־פוליטי
של עמדות הממשלה כמובן לא נעלם מעיני החרדים״ )שם( .העובדה ,כי הפוליטיקאים
החרדיים העקריים לא השלו את עצמם על ההשקפה ששררה בהוגי השלטון,
משתקפת בתור אהת מרשימותיו של הרב מיכאל כהן שנכתבה עברית )סימז של
סודיות( ,אותה כתב בחיותו תחת הרושם שעשה מותו של ביסמרק) .הערה ל ה ש כ ל ת
הקורא שאינו מצוי בקורות התקופה בה אנו עוסקים :ביםמרק היה מדינאי ר ב
עוצמה שהטביע את הותמו על ייסודה של הממלכה הגרמנית ועל ניהולה ב מ ח צ י ת
הראשונה של התקופה בה עוסק ספרו של פרופ׳ ברויאר( .הרב א .שטרן ,ר ב ה
הראשי של המבורג ,הותנו של הרב כהן ,עמד בעימות ממושך עם הנהלת קהילתו
בענין של בית הקברות .התערבותו של ביסמרק ,ראש הממשלה הקיסרית ,נ ג ד
חחלטת ממשלת פרוסיה והודות לתיווכו של הרב מיכאל כהן ,אפשרה בסוסו ש ל
דבר הקמתו של בית קברות נפרד על אדמת פרוסיה .בסגנון חשתדלנות הישנה
כתב הרב כהן כי בםייעתא דשמיא ,באשר ביד ה׳ לב מלכים ושרים׳ עמד ל ר ב ה
של המבורג ראש הממשלה אדיר הכה ,אשר ־׳כפי שהושבים בעולם הוא מי שגרם
את שנאת ישראל בימינו׳ .הרי זה נס בתוך גס״ )עמ׳ .(293—294
אכן היתד .אישיותו של הרב מיכאל כהן מפולדה מיזוג מופלא של יראת ש מ י ס
תמימה ועמוקה עם הכמה ותושיה ,כאשר על יסודות אלה פעל למען שמירת ת ו ר ה
ומצוות בקהילתו ובכל אתר ואתר ,ככל אשר ראה צורד לפי הנסיבות׳ ב נ א מ ג ו ת
ובמסירות ,ולא חחזיק טובה לעצמו ,וכד אנו למדים על דרכיהם של רבנים ב ג ר מ נ י ה
שהנהיגו שם את הציבור החרדי דרר תלאות ההיים האופייניים לציבור זה במיוחד,
מ ע ש ה פ נ ח ס ב א ל ח ז כ י ר נ ו כי כ ל א ח ד מ א ת נ ו ,ויהי יחיד ו ב ו ד ד ,מ י ו ע ד
לקום ולהתערב באומץ לב להצלתו הרוחנית והמוסרית של הכלל׳ מ ת ו ך
נ א מ נ ו ת לה׳ ותורתו .ל א דמעה ח ס ר ת -מ ע ש ה מביאה ה צ ל ה ו מ ר ו מ מ ת א
האדם ,א ל א ה מ ע ש ה הנישא על כנפי ה ה ת ל ה ב ו ת האלקית.
ת
) פ י ר ו ש ה ר ב הירש ,ת ה ל י ם ק ו ,ל (
68
www.daat.ac.il
תגובות
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב א ר י ה כ ר מ ל
תקומת מדינת ישראל במקורותינו
בגליון תשרי תשמ״ט כתב ר׳ צבי וינברגר הי״ו מאמר בשם ״עיון בשנות
ת ר ודור׳׳ ובפרק ו ממנו הוא מעורר שתי שאלות מאד רלבנטיות לתקופתנו:
א .איפה וכיצד נרמזת במקורותינו תקומת מדינה טרם בוא גואל צדק ?
ב .מה טעם למדינה כזו ?
בלי לנקוט עמדה לגבי נסיונות המחבר לענות על שאלות אלו ,אני רוצה
להביא לתשומת לב קוראי ״המעין״ את דברי מהר״ל מפראג בנידון ,שהם לענ״ד
המקור המפורש ביותר בענין זה ,והם מהוים כעין נבואה נפלאה למתרחש ולעתיד
להתרחש בימינו.
מהר״ל פותה את דיונו )בספר גבורות ה׳ פרק יח ובספר נצה ישראל פרק כה(
באגדת חז״ל בפרק חלק שהמשיח נמצא ״אפתתא דמלכות רביעית״ ,היינו בפתח
העיר רומי )סנהדרין צה ,א( .מהר״ל מבאר שהפתח הוא סוף העיר ,והרמז הוא
שמלכות המשיח מתגלה כאשר המלבות הרביעית מגיעה אל סופה .ולא עוד ,אלא
שדוקא אפיסת כחה ו״העדרה״ של המלבות הרביעית הם שגורמים להופעת מלכות
המשיח .וענין זה מרומז ,לדעת המהר״ל גם בזה שבלידת יעקב אבינו ע״ה ״ידו
אוחזת בעקב עשו״ )פ׳ תולדות ,בה ,בו( .הסמליות בזה היא שהעקב הוא ״סוף
האדם״)היינו קצה מבנה הגוף( ו״עקב עשו״ מרמז לסופה של מלבות אדום ,ו״באשר
מגיע העדר למלכות רביעית מחייב התגלות המשיח״)נצה פ׳ כה(.
ובספר גבורות ה׳ )יה( מביא מהר״ל את המדרש )שמות רבה א ,כו( :״וכן
בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה .ואף מלך המשיח ,שעתיד להיפרע מאדום,
יושב עמהם במדינה ,שנאמר שם ירעה עגל ושם ירבץ״ וגו׳ )ישעיה בז ,י( .והרמז
בזה ,לפי דעת מהר״ל ,שקורא כאן למשיח ״עגל״ ,שהוא בהמה שלא נשלם גידולה,
כי באן מדבר בשלב שמלכות המשיה עדיין לא הגיעה לשלימותה ,ובשלב זה מלכות
המשיה יושבת עדיין בתוך המלכות הרביעית — ״וכאשר לא היה מלכות המשיח
על השלימות ,נגרר מלכות המשיה אל אדום״)שם(.
זו הפעם הראשונה ,כמדומני ,שאנהגו פוגשים מפורשות בדברי קדמונינו ז״ל
את הרעיון הזה:
א .שתהיה התפתחות במלכות המשיה ,משלב בלתי מושלם אל שלב
מושלם.
ב .שבשלב הראשוני ,הבלתי מושלם ,תהיה מלכות המשיה ״גרורה״
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של המלכות הרביעית )שמרמזת ,כידוע ,על התרבות ה׳׳מעובית״
שהיא יורשתה הרוחנית של הממלכה הרומית(.
מה טיבה של מלכות ראשונית זו ? המהר״ל ממשיך )שם(:
מלכות המשיח ש ת ת ח ד ש . . .היא יוצאת מן המלכות הראשונה שלפני
זה .וזה ,כי מלכות ישראל הקדושה שיש לה מדריגה אלוקית פנימית,
היא צומחת מתוף מלכות בלתי קדושה ,שכך ראוי למלכות שיש לה
מעלה אלוקית ,מעלה פנימית.
ועוד שם:
וכן תמצא שהפרי ,כאשר הוא בלתי נשלם ,הוא בתוך הקליפה ,עד
שהפרי גדל ועומד על שלימותו ,ואז ,כאשר הפרי גדול ,נפסדה הקליפה
מכח גידול הפרי ,שכל דבר שיש לו מדריגה פנימית הוא יוצא מתוך
דבר שהוא חיצון לו.
ובספר נצח ישראל )כח( הוא מוסיף:
כך ישראל ,מלכות שלהם הוא מתעלה ומתגדל מתוך מלכות האומות.
והיינו ,שצכח מציאות מלכות האומות ,וממדרגתם ,מתעלה אל מדריגה
יותר עליונה .וכאשר מלכות ישראל כשלימות ,אז יסולק מלכות
האומות ,כמו שמסולק הקליפה ונופל כאשר הפרי על שלימותו.
למה מלכות חמשיח יכולה לצמוח רק מאפיסותה והעדרה של המלכות הרביעית ך
ולמה מלכות המשיה הקדושה יכולה לצמות רק מתור מלכות קודמת שהיא הפכה ?
דבר זה עמוק מאד ואי־אפשר לבארו די צורכו במסגרת הנוכחית .אבל יעויין
במש״כ אדמו״ר הרב א .א .דםלר זצ״ל במאמר ״מתוך אפלה אורה״ )מכתב מאליהו
הלק א עמ׳ .(157שם מבואר שהטוב המעולה ביותר והמדרגה הקדושה ביותר
יכולים להתפתח רק כתוצאה מתגובה נגדית חזקה מאד ,כעין ״מרידה״ ,נגד הרע.
משה רבנו ע״ה הגיע למדרגתו הנשגבה והיה יכול להיות כלי ביד ה׳ להבים את
תוקפה של מצרים ,רק משום שהוא גדל בארמונו של פרעה והכיר מקרוב את טומאת
מצרים ולמד למאום בה בכל נפשו .וכן המשיה ימרוד — וימריד את ישראל
^האנושות — נגד הטומאה והחומרנות של המלכות הרביעית ,היינו של העולם
המודרני .ועל כן בשלכ הראשוני הוא צריך ״לישב עמהם במדינה״.
־ מדברי מהר״ל העמוקים והנפלאים אנו יכולים ללמוד שהפונקציה של-המדינה—
״המלכות הבלתי •קדושה״ ,שהיא ״מכח מציאות מלכות האומות וממדרגתם״ —
היא להכין את מלכות ישראל שתצמח מתוך מלכות בלתי קדושה ,לאפשר לנו
להכיר מקרוב את אפסות המטרות החומרניות של מדינה בלי קדושה ובלי פנימיות,
עד שלבסוף תתפרץ הנקודה הפנימית והקליפה תפול והפנים יתגלה במלא זהרו!
הלואי ונזכה ל כ ך !
70
www.daat.ac.il
מכתבים למערכת
אתר דעת -מכללת הרצוג
על שיתו^ הפעולה בין הרב במברגר והרב הירש
בעוד שאין לי דעה ולא כל שכן ידע בעניני מקוואות ,יורשה לי להעיר על דברי
הסיכום ]המעין ,תשרי תשמ״ט ,עמ׳ .[52—85
א .הרב כווירצבורג סבר שאין לעסוק בברורי הלכה אגב פרשנות המקרא.
וכך הוא כ ת ב :״כלל מוגה אצלי לעיין כל דבר בס״ד במקומו בש״ס ולשוט אח״כ
בכל הנהרות נהלי דבש יתר רבותנו ,טרם נפרסם בדפוס״ .עיין ״עבודת הלוים״,
הקדמה ג׳ עמי ו׳ כלל די.
ב .כמעט ולא היו יהסים בין שני הרבנים .המכתבים שהחליפו ביגיהם ובעניגים
דוליים ,נער יספרם .עיין ״מדריך לכתבי יד ודברי דפוס מעזבונו של הרב ש .ר.
הירש׳׳ — אוסף זנגר ושם דרך אגב מכתב תודה קצר עבור התומש ויקרא מיום
כ״א ט ב ת תרל״ג שנתקבל בווירצבורג.
ג .לא היה שום שתוף פעולה בעניגי ארץ ישראל מהטעם הפשוט שהרב
ש .ר .הירש לא שתף עצמו זולת יוצא טהכלל אהד והוא חתימתו על כרוז בדבר
הקמת בי״ה יהודי בירושלים .עיין הכתבים הציוניים של הרב קאלישר וכן בספרו
הפצויין של פרו׳ אליאב ״אהבת ציון ואנשי הו״ד״.
לבסוף עוד הערה של בר בי רב ,אבי ז״ל וכן רבים וטובים מצאצאי הרב
מוירצבורג תכננו מסעותיהם על פני גרמניה כך שמעולם לא לנו בפרנקפורט ענ״מ
ובכך מגעו מאתרים כל אפשרות לזהותם עם אחד משגי הקהילות הקדושות ע״י
הפילה בציבור בקהלם .דרך זו טובה גם כהיום הזה אף שהפורום של אז עבר זמנו
ובטל.
י•
נ פ ת ל י הל וי
מצאצאי הרב מווירצבורג זי״ע
תשובה
במכתב הנ״ל מתייהס מר נפתלי הלוי כמעט רק להערה האהרוגה במאמרי.
בהערה זו העזתי לכתוב שלפני המחלוקת בענין היוב היציאה מהקהלה הכללית
בפרגקפורט היה שיתוף פעולה בתחומים אחדים בין הרב במברגר והרב הירש .על
הדוגמאות שהבאתי אפשר להוסיף — ,כגון פרסום הוזר מהרב במברגר גגד ספר
זבהי צדק ,הלכות שחיטח מאת ר׳ יצחק בער ,בירתון ״ישורון״ בעריכתו של הרב
הירש .אמנם הרב הירש נתן הסכמה לספר אחר של ר׳ יצהק בער ,אבל זה לא מנע
פרסום בקורת הריפה של הרב במברגר נגד ספרו של ר׳ יצהק בער ב״ישורון״
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)תרי״ז ,עמ׳ .(588—590פרסום הבקורת הכוללת בקשה לא להשתמש בספר הנ״ל
מראה על דאגה משותפת בין שני הרבנים למען סדרי הכשרות .הבאתי בהערה
הנ״ל שהרב במברגר ביקש מהרב הירש הסכמה לספר ״אמירה לבית יעקב״ .גם
זה מראה על שיתוף פעולה .ציינתי בהערה הנ״ל שבנו של הרב במברגר ,הרב יצהק
זעקל במברגר ישב בבית דינו של הרב הירש בס״פ .הבאתי גם מראי מקומות
לתליפת מכתבים בעניני הלכה בשו״ת יד הלוי .לא כתבתי שהיה שיתוף פעולה
פורה ויום־יומי ,אבל השבתי לגמן להזכיר עובדה פשוטה .אגב ,ההערה הראשונה
של מר נפתלי הלוי איננה מובנת כלל .בתשובתו של הרב הירש מודגש פעמיים־
שלוש שבפירושו אינו מתעסק בקביעת הלכה אלא בפירוש הפסוק ע״פ פירושי חז״ל.
מר נפתלי הלוי יוצא עם טענה נוספת ,שלא היה כל שתוף פעולה בעניני ארץ
ישראל מהטעם הפשוט שהרב הירש לא שתף עצמו זולת יוצא מהכלל אהד והוא
התימתו על כרוז בדבר הקמת בי״ה בירושלים .כתנא דמםייע נזכר ספרו של פדופ׳
אליאב ״אהבת ציון ואנשי הו״ד״ .אני מכיר את הספר הזה וקראתי בו ,אפילו מ ה
שמובא שם בעמ׳ ,290עמ׳ ,298עמ׳ 300ועוד .שם מובא במפורש שבענין הקמת
בי״ח בירושלים היה שיתוף פעולה בין הרב במברגר והרב הירש ותמיכתו של
הרב הירש לא הצטמצמה בהתימה על כרוז .בספרו של פרום׳ אליאב מובא שבתיתכו
של הרב במברגר נתקבלו השליהים מא״י בענין בי״ה אצל הרב הירש .שם מובא
שהרב הירש היה אחד ממקומות איסוף של תרומות עבור בי״ה בירושלים .שם
מובא שהרב במברגר והרב הירש הפסיקו את העברת הכספים ,אחרי שנודע על
שימוש בלתי נכון של הכספים .שם מובא שבהיוודע אי־סדרים נוספים ,פרש הרב
הירש מהוועד ולמרות הפצרות של הרב כמברגר ,לא חזר הרב הירש מפרישתו.
שם מוזכרת גם הליפת מכתבים בין הרב במברגר ור״ע להרן ,הרב הירש והרב להמן
בענין הקמת בי״ה בירושלים .אני מודה שאינני הסטוריון ,אבל אני מעיד לומר
שהעובדות הנ״ל מראות על כיוון שונה מטענתו של מר נפתלי הלוי.
ועוד עובדה .באולם הכניסה של בית ההולים שערי צדק בירושלים עמד עשרות
שנים לוה בגובה של כשלושה מטר לכבודו של הרב שמשון ב״ר רפאל הירש
על חלקו כהקמת .בית החוליה .לוה זה עמד שם עד כלפני שלושים שנה .אני מעיז
לומר שלוח מכובד כזה לא נותנים עבור התימה על כרוז בלבד.
ידוע שנכרים ונינים רבים של הרב מווירצבורג חיו חברים נאמנים בקהלת
עדת ישורון ,מיסודו של הרב הירש בפ״פ ,כמו כן ידוע שרבים מצאצאי הרב במברגר
צדדו בקהלות עצמאיות ,ללא קשר ארגוני עם הריפורמים .ויש מי שכתב אפילו
יותר מזה על צאצאי הרב מווירצבורג :״רובם תמכו בדרכו של הרב הירש״ .כ ך
מובא בספר משפהת במברגר ,מהדורה שניה ,ירושלים ,תשל״ט ,עמ׳ יג .אגב ,ב מ כ ת ב ו
הנ״ל מאשר מ ר נפתלי הלוי ש״רבים וטובים מצאצאי הרב מווירצבורג״ ש ב ק ר ד
לפעמים בס״פ לא רצו להתפלל ,אפלו פעם אתת ,בבית הכנסת הדתי של ה ק ה י ל ה
הכללית שכללה גם בתי תפילה רפורמיים .גם זה מראה על הסכמה עם דרכו ש ל
הרב הירש.
יונה
72
www.daat.ac.il
עמנואל
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורר האחראי :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26ירושלים
דפוס צור-אות ,ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il