אתר דעת -מכללת הרצוג
מוצא
&n
r־* * ^ י־־*
1
r 3
1
ד** •?* fri* 11י
!גדיי^גד
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks.org
בתוכן:
ע״י היים תשס״ט
הגר״ע הילדםהיימר ובית מדרשו /הרב קלמן כהנא .
1
תורה ודרך ארץ ב״שםת אמת״)המשך( /ה ר ב א׳ הגדלר
9
עיונים בסי׳ ר״ע סםורנו)המשך( /ה ר ב י׳ קופרמן
.
20
תרגומי ״איש״ בתרגום אוגקלום /הרב ר ״ ב פוזן .
.
33
הפשט והדרש /ד״ר צבי ביברסלד
41
ר׳ שלמה חלמא וס׳ מרכבת המשנה /הרב יואל קטן .
47
מדברי ר׳ רפאל גארדאן לירושלמי /סרופ׳ ש׳ אברמםון
57
תלמוד תורה ,אומגות ושאר הכמות /יצחק נ פ ח א .
64
.
על כפרים ועל סופריהם
,
ספר עלה יונה מאת הרב יוגה מרצבך /י עמנואל
.
70
ם׳ אדרת אליהו מאת הרב אליהו ראם /דוד מצגר
.
76
כפ״ד ירושלים תמוז תשמ׳ש
• כרד כמ ,גליוו ד
מנוי ש נ ת י :בישראל 20.—:שקל
www.daat.ac.il
•
המחיר — 6.שקל
כתרן לארץ 12.5 :דולר
כתובת המערכת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳ 288883
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•הרב קלמו כהנא
הגר׳׳ע הילדםהיימר ובית מדרשו *
ד׳ ת מ ו ז ת ש מ ״ ט -צ ׳ ש נ ה ל ה ס ת ל ק ו ת ו
״הרב ד׳׳ר עזריאל הילדסהיימר לא הניח אחריו ספרים הרבה; מלבד מבואו
המקיף לסכר הלכות גדולות וכמה חבורים תורניים המעידים על גדלותו בהלכה,
היתד .פעילותו הספרותית בעיקר בשדה הפובליציסטיקה״ .כך כ ת ב לפני שנים
ל א רבות פרוס׳ מרדכי אליאב במבואו למהדורת אגרות ר״ע הילדסהיימר שהוציא
לאור בשגת תשכ״ו בירושלים.
לכאורה נשתנתה התמונה בשנים חאחרונות .מעזבוגו הספרותי של רע״ה
נתפרסמו שני כרכים שו״ת רבי עזריאל )ת״א תשכ״ט ותשל״ו( והידושי רבי עזריאל
ע ל מסכתות יבמות—כתובות )ירושלים תשד״מ( .תורגמו ויתורגמו מאמריו שנכתבו
בשעתו בשפה גרמגית ,שהיא עבורגו כעת שסה מתה ,ובלבושם החדש בלשון הקדש
יזכו מאמריו אלה להחיאה מחודשת.
אין כל ספק שפרסומים אלה יגדילו תורה וישמשו מקור נובע לביסוס השפעתו
תלמודית וההלכתית של ר״ע .אך הם לא יוכלו לגרוע מרושם השפעתו האישית
שהפעיל על ידי חינוך ולימוד משך כל ימי הייו .ידובבו אמנם כעת שפתותיו של
ר״ע בקבר ע״י כתביו ,אבל הם דובבו גם עד פרסום כתביו וימשיכו לדובב ע״י
תלמידיו ותלמידי תלמידיו.
אנו ,שרידי התלמידים של בית מדרשו של ר״ע בברלין ,כבר לא זכינו להכירו
אישית .מאז פטירתו עברו כבר קרוב לתשעים שנה .אבל ראינו והכרנו את תלמידיו
ותלמידי תלמידיו ומהם נסינו ללמוד ,ולמדנו .כינויו בפיהם היה ״הרבי״ ,וכרבי
הכרנו אותו ,כרבי של כולנו .דמותו הרותה בקרבנו כאיש אשר נפש עשה בחרן,
בהתפשט הרונו של עולם ,כשמקובלות ומוסכמות התערערו ,וניבעה פרצה המורה
בחומת בית ישראל .בפתח בית המדרש התנוססה לעינינו תמונתו ועינינו ראו
את מורנו ,מורה לגו את השגור על לשונו ומנחה אותו בכל חייו :בכל דרכיך דעהו
והוא יישר אורחותיך.
לא כאן המקום להאריך בתיאור דמות חתקופה בה חחל לפעול .אבל אולי
שלשה ארבעה אירועי מבזק יבהירו את מצב הענינים אז.
ע ם הופעת חידושי רבי עזריאל ליבמות ולכתובות ע״י מכון ירושלים )תשד״מ( נ ע ר כ ה
*
באיחוד שיבת ציון בתל אביב ,מ ס י ב ה לכבוד המאורע ,ב ה נ ת ב ק ש ת י ל ש א ת דברים
מתוך לימודי בבית המדרש לרבנים בברלין .ליום הזכרון התשעים לפטירתו של רע״ה
.
משוחזרים מתוך ה ק ל ט ת הדברים ש נ א מ ר ו אז.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר״ע נולד בשנת תק״פ .בזמנו כיהן ר׳ וולף המבורג )נפטר בשנת תר״י( ב ע ל
״שער זקנים״ ו״שמלת בנימין״ כמורה צדק בפירט .עד כמה שידוע לי לא זכה כ ב ר
בהכרה רשמית כרב .היה מאחרוני הרבנים מהדור הקודם של גדולי אשכנז .ח ב ר
עמית לבעל חת״ם סופר .מהקדמות ספריו אפשר ללמוד עד כמה שטמוהו ו ר ו ב ו
תקיפי קהילת פירט ,שנתפסו למגמות הריפורמח .בכוח גירשו את תלמידי ישיבתו,
ולא נותר לו אף תלמיד אחד .אלימות במלחמה נגד דרך התורה היתה כלי נשק מ ו ת ר
בעיני ה״נאורים״ .ומאז לא קמה קהילת פירט הנהדרת יותר .רק בודדים נ ו ת ר ו
שומרי אמונים.
בעל נחל אשכול ,ר׳ צבי בנימין אויערבך ,נבחר לרבה של דרמשטט .מ צ א
ראשונה חן בעיני ה״מתקנים״ שחשחיתו כל חלקה טובח ,אשר חשבו ש ה ת ו א ר
האקדימי )דוקטור( שרכש לו ,מורה ,כי ,חלילה ,עמדותיו קרובות לעמדותיהם.
אך בשנת תרי״ז ,אחרי שכיהן כרב העיר זמן מה ,הוכרח לנטוש את הקהלה ,א ש ר
רדפה אותו על נאמנותו לדרך ה /
ר׳ יצחק ברניים כיהן כמרא דאתרא של המבורג .הוא מוכר לנו בתארו :ה כ ס
,ברנייס .ואכן מאם בתואר ״רב״ מפני שרבו חמתחדרים בתואר זח ,וכל מ ג מ ת ם
.היתה להנהיג את צאן מרעיתם בניגוד לדרך חתורה .ואף בתואר לא רצה להזדהות
אתם .שיעוריו הקבועים בכוזרי משכו קהל שומעים רב ,והיתה להם השפעה ע ל
•מאזיני.לקחו .כדי למנוע השפעה זו מצאו מתנגדיו עילה להלשין על שיעוריו א ל ה
במשטרה .האשימוהו בפני גויים ,כי הנו מטיף נגד הדת השלטת ,חנצרות.
אבל זה לא מספיק לאיפיון התקופה ,תקופה של הורדת ע1ל ,של נסיון לההדיר
ריפורמה ,התבוללות ,הליכה בדרכי הגויים ונםיון להידמות להם ,ובשימוש ב כ ל
.האמצעים ,הלשנה ודילטוריה ואלימות .גם בפנים המחנה בא לא פעם לביטוי הוסר
•הבנה ,עירפול.
בברלין היה קיים מקום תורה וריכוז חברח תורתיית ,בית מדרש .אותו ב י ת
בית מדרש ניהל בשנת תרכ״ז מו״מ עם' ר״ע ,שכיהן אז כרב באייזנשטט ,ב כ ד י
שיעבור לברלין ויקים במסגרת אותו בית מדרש מוסד שישמש כעין התחלה ל ב י ת -
מדרש לרבנים .אחד התנאים שחתנה ר״ע במו״מ שגיחל היה ,כך מתברר מ ח ל י פ ת
מכתבים ,שבהנהלת בית המדרש לא יוכל להשתתף איש המוביל את ילדיו לנצרות.
ר׳ מאיר ,בנו של ר״ע ,שפרסם מכתב זה ,מציין בהערה שהכוונה היתה לפלוני,
שהנו מזהה אותו רק בראשי תיבות של שמו ,אשר מחד לחם נגד כל ריפורמה,
׳הציג עצמו כשומר תורה וכלוחם בעד ״אורטודוקםיה״ ,אך אשתו היתד• גויה.
,
ומאידך מצויים בו בזמן עדיין שני בחורים ,או אברכים ,ר יונה ב״ר מנדיל
צלל־רוזנבוים )מי שהיה לאחר זמן חותנו של הגרד״צ חופמן( ור׳ אנשיל שטרן
)מי שהיה אח״כ רבה של המבורג( המוציאים לאור ספר גידולי טהרה של ר ב ס
ר׳ מנדיל קרגוי .מודפס חנחל אשכול ומודפסים ספריו של הרב מווירצבורג ,ואף
ר׳ וולף חמבורג מדפיס את ספריו.
אביו של ר״ע הנו תלמידו של בעל הפלאה .ר״ע מביא בספריו פה ושם מדברי
תורתו של אביו .אמנם נתייתם ר״ע בצעירותו מאביו ,אבל חי הוא במקום תורה,
לומד תורה בהלברשטט עיר לידתו ,שבה היתה קיימת קהלה מושתתת על יסודות
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
' ה ת ו ר ה עד לימיה האחרונים של יהדות גרמניה .בהיות ר״ע בן שבע עשרה שגד•
ה נ ו גולה למקום תורה ,לישיבתו של בעל ״ערוך לנר״ באלטונה .שם למד בהתמדה
ר ב ה ,וחנו מעיד על עצמו ,שעל אף שאלטונח לא חיתה כל כך מרוחקת מהלברשטט,
ה ר י ארבע וחצי שנים לא ביקר אצל אמו ,ואמו אף לא דרשה זאת ממנו .בהיותו
באלטוגה שמע גם הרצאותיו ושיעוריו החשקפתיים וחפילוסופיים של חכם ברניים
בהמבורג השכנה.
בשנים שלאהר מכן רכש לו תואר אקדימי .ר״ע לא היה הראשון בין רבני
גרמני׳ שביקר באוניברסיטה .גם רש״ר הירש המבוגר ממנו )נולד בשנת תקס״ח(
ל מ ד באוניברסיטה ,אם כי לא סיים לימודיו בתואר דוקטור .קדמו לחם חנחל אשכול,
ה ע ר ו ך לנר וחחכם ברנייס .והמעיין בהמלצת תכנית למודים שחוברה ע״י הבעל שם
ממיכלשטט ייווכח ,עד כמה היתד• מקובלת בגרמניה באותה תקופה ולפניה התעסקות
ב ח כ מ ו ת חיצוגיות.
מסופר :פעם פנה אחד מגדולי אונגריה לר״ע ואמר :אנו רבני אונגריה לא פעם
משוחחים על צדקת כב׳ וגדולתו .אבל אנו מלאי תמיהה .היאך זה שכב׳ מקדיש זמן
ללימודי חול ,וחרי בזמן זח אפשר לעסוק בתורח .נניח לחילוקי דיעות שביניגו
א ם מותר ללמוד למודי חול ,אבל האם לא חבל על חזמן ? ענחו ר״ע :בזמן שאתם
משוחחים עלי ,בו בזמן אני עוסק בלמודים חיצוניים .ספור זח ,אף אם אולי אינו
אוטנטי ,מתאים לגודל שקידתו והתמדתו בתורד .של ר״ע.
שנים אחדות חי עוד ר״ע בחלברשטט ,שנים בחן חחל במאבקו הספרותי נגד
הריפורמים ,בעסקנות צבורית ובשימוש בהוראה .אך בוערת בו אש אהבת התורה,
הרצון להמשיך בסגנון הישן ביסודו ,בדרך של הפצת התורה בלימוד ישיבתי .הוא
עורך מחקר על שרידי הישיבות שבגרמניה ,מהפש אותן בכל ישוב וישוב ,והולך
ומונה כל כמר• תלמידים שמתמסרים עוד ללימודה של ת ו ר ה — בםררת מאמרים
שפורסמה בשבועון ״איזראליט״ ,מאמרים שמטרתם היתה לדרבן צעירים להמשיך
ללמוד תורה בדרך ישיבתית ולעורר את הציבור על ההכרה להמשיך בדרך זו.
חג״ר יצחק ספקטור רבה של קובנא מעיד עליו ,ש״עזב משכנות מבטחים בעירו
אשר ישב שמח על גפי מרומי חאושר וחעושר ויקבל עליו משרת חרבנות בק״ק
אייזנשטט בארץ אונגרן למען יסד שמה ישיבה גדולה לחחזיק בעץ חחיים״.
שנות רבנותו באיזנשטט לא היו קלות .אמנם קיבל הרבנות ״למען יסד ישיבה
.גדולה״ ,אך עם התמנותו לרב לקהלה נכבדה ,עבדות של מנהיג צבור הוטלה עליו,
ומנהיג לא רק לעדתו ,אלא השתתפות בהנהגה של יהודי אונגריה בכלל .היתד .זו
תקופת מאבקים קשים עם הריפורמים ,ניאולוגים בלשון אותה מדינה בזמן ההוא,
תקופה שבה היד .צורך לקבוע עמדות ,דרכי אירגון ותגובות למחדשים ,כדי לשמור
על דרכה של תורה ולבצר אותה .עמדתו העקרונית איננה מכירה פשרות .״אנו
הפרושים אין לנו שום דבר מחייב שאינו בר חילוף ,אלא הדינים על פי המקור
•ואיננו מכירים שום אבטוריטה מלבד זו״ .ובמאבקו נגד הריפורמים הצהיר ברורות:
אילו הייתי עומד לבהור בין אמנציפציה — שבה דגלו ובשמה נאבקו כאילו חמחדשים
— ובין נאמנות לתורח ,ברור שאין לי דרך אחרת אלא וויתור על האמנציפציה.
אך היו גם חילוקי דיעות בין שומרי חאמונים עצמם על תכסיסי פעולח .ר״ע מחפש
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדרך להיות היובי .אין הוא רוצה תמיד להגיד לא ,הוא רוצה להיות חיובי ,והבד
מודע לכך שההצלחה בענין רחוקה ממנו .ויחד עם זאת הוא מצהיר ומקיים א ת
.מה שמצהיר :אני לא אקום ולא אעשה שום פעולה ,אשר תהיה נגד גדולי ה ת ו ר ה .
כך הוא פעל במאבקו באונגריד .במסגרת אסיפות ״הקונגרס״ ,אסיפות נציגי י ה ד ו ת
זו ,וכך פעל משך כל ימי הייו.
אין זאת אומרת שלא היו לו וויכוחים ,אין זאת אומרת שלא היו קיימים ח י ל ו ק י
דיעות .החיים לא היו קלים — כרגיל ,לא היתד .כאן אידיליה .לישיבה שלו ה ק ד י ש
עם כל עיסוקו ,עם פעולתו כרב וכמנהיג צבור ,את רוב מעיניו ,כי היה מ ש ו כ נ ע
שרק לימוד התורה ,הפצתה ,חינוך תלמידי חכמים ורבנים יודעים דרך ה מ א ב ק
על נפש הצבור ,הם הערובה להמשכה של יהדות אמת .אך לא כולם היו ת מ י מ י
דיעה אתו בתכנית הלימודים שהנהיג בישיבתו.
תכנית הלימודים בישיבתו כללה גם לימודי חול ,לימודי השפה הגרמנית ,י ד י ע ת
הארץ וההיסטוריה עד כמה שנדרש לדעת לאדם משכיל .לימודי מתמטיקה מה ש ב ח ו ץ
לחבנח ספרות ההלכה — ערוגה ,סוכה העשויה ככבשן ,פיה״מ לרמב״ם .ל ט י נ י
לחקירת האטימולוגיה והדקדוק של ביטויים משפח זו ,שגכללו בגמרא ו ב מ ד ר ש .
לדעתו יש צורך בזה מול פעולות אחרים .הכוונה לאנשי ״מדע היהדות״ ,ה ר י פ ו ר מ י •
הפועלים בשטח זה ומתרברבים בכך מולנו .אמנם לימוד לטינית בכדי ל י ה נ ו ת
משירתו של הורץ )מגדולי משוררי יוון( ,או.בכלל בכדי לחדור לספרות ה ק ל ט י ת
מבלי שזה יהיה קשור לחקירת עתיקותינו המקובלות ,הינו סטיה מושחתת מ ה ת ו ר ה
— ביטול זמן ,כדבריו.
ת
רע״ה מפנה תפילתו לקב״ה :הרחב גבולי בתלמידים הגונים ,הוגים ב ת ו ר ת
לשמה ,מופלגים ביראת שמים ,ומעוטרים במידות טובות ובמעשים טובים .חזק ל ב ם
ללחום מלחמת חובה ,ולהחזיק במדתם להטיב עם זולתם בכל מאמצי כחם.
סיפוקו הוא מוצא ב כ ך :דבר זה הרגיעני כי התעסקות במדעים עומדת ב י ח ס
הנכון אל העיקר—לימוד התורה.
כדאי לחביא כאן פיסקא אחת מתשובתו לשאלה שנשאל )שו״ת ה״ב סי׳ ק מ ״ ה ( .
באחת הקהלות שבגרמניה היה עזבון מדור קודם ,שהכנסותיו היו מוקדשות ל ב נ י
תורה שבמקום .אחד מצאצאיו של בעל העזבון שאל שאלה ,היאך להשתמש ב כ ס ף
כי ״עתה בעוה״ר הבור ריק ואין בו מים של תורה כלל״ .ר״ע פוסק ,שיש ל ה ש ת מ ש
בכסף למטרת לימוד תורה במקום אחר ,הכרעתו שצריך להוציא הרווחים ל ל י מ ו ד
תורה ,״שהוא התכלית העליון מכל התכליות .ומסופקני אם איננו בדור היתום ש ל נ ו
אף יותר מפדיון שבויים ,באשר אין שבויה יותר מתוה״ק ,באשר העשירים מ ו נ ע י ם
בניהם מהגיון ,דהיינו מהגיון התורה ,והעניים האומללים והנדכאים כמעט מייאשים
לעסוק בתורה מרוב לחצם ,ותורה מה תהא עליה״.
זכה ר״ע למאות תלמידים ברבנותו הראשונה באיזנשטט ,״בעלי בתים״
תלמידי הכמים ,ורבנים מורי הוראה .ובין תלמידיו גם בניהם של גדולי הדוד׳ כ מ ו
המהר״ם שיק ור׳ יהודה אסאד .אך עיקר פעולתו חחינוכית היתר ,עם העברתו לברלין,
עם ייסוד הקהלה החרדית שם ״עדת ישראל״ והקמת בית המדרש לרבנים.
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אפיני לו מה שכתב לאלה שניהל אתם מו״מ על העברתו לברלין :״אינני
מתבייש להודות שאני מורה )אולי יותר נכון לתרגם כאן ממכתב שכתוב גרמנית:
מלמד( ,והנני רוצה להיות מורה ,שהטבע שלי מוליך אותי לכך ,ושהנני מקדיש
למקצוע הקדוש הזה ברוך השם זה עשרות בשנים את רוב זמני״.
,
והנה משהו על סדר יומו העמוס של ר״ע )שו״ת ח״ב סי רי״א( ,כשמתנצל
ע ל איחור תשובתו לשאלה :״ומובטחני שידינני לכף זכות אם אודיע לו קושט
דברי אמת ,כי אני מושאל לאחרים מדי יום יום ארבע עשרה שעות ,הן שש שעות
ל ל מ ו ד עם בני היקרים ,ולקיים מצות ולמדתם וכר ,ומצוה בו יותר מבשלוחו ,והן
ב ב י ת הינוך נערים דקהלתנו ,הן ובפרט בעסק עם התלמידים .ונוסף לזה בחדשים
שעברו עלינו ,העסק הגדול לחצלת נפשות למאות ולאלפים ופיקוח נפש על אדמת
הקודש .יאמין לי ,כי עלי היו כולנה ,הן הדפסת המכתבים הנדפסים ,הן הרצת כתבים
למאות ,הן הודעה באיזה מכתבי עתים ,ונוסף לזה טרדות אחרות נחוצות לא לבד
לשעתן רק גם לרגעים .ידעתי כי אינני צריך להוסיף יותר .רק בימים האלו אשר
הבחורים חוגגים ימי חחנוכה כמו בכל הישיבות )ובאמת יש לחניח להם ,אם ילמדו
בכל השנה בהתמדה ,ובפרט פח ק״ק א״ש אשר מטעם חגאון מחר״ם א״ש חרם גמור
לשחוק בקארטען בכל ימות השנה מלבד חנוכה( אוכל לקחת קצת פנאי לעיין קצת
בתכריך גדול )יותר מחמישים מכתבים( חמונח עוד לפני ועם כבוד ידידי הסליחה״.
לשיא פעולתו ולשיא יצירתו הגיע ר״ע בתקופת כחוגתו בברלין .לא הזניח
א ת כל עיסוקיו אשר חית נתון בחם מקודם ,לא מפעלי חסד וצדקה ,לא קשר עם
ארץ ישראל ויושביה ורצון לראות בקידום היישוב היהודי והיאחזותו בה ,ולא
המאבק בגד הריפורמה .אבל במרכז פעילותו היו מחד הקמתה וביצורה של קהלה,
עדה של שומרי תורה ,על סיפוק כל צרכיהם בחיים היהודיים ,כולל היבוך הדור
הצעיר — הקמת בתי ספר אשר חחל בחם ,פיתח אותם ,ואשר — גדולים צדיקים
במיתתם — זכו לחתפתחות ולקידום ,ולהקמת דורות שלמים של בתים שומרי תורה
ומצוות בקפדבות ,דורות של אוחבי תורה מוקיריה ולומדיה .ובעיקר זכה לפרי
הילולים של בית חמדרש לרבבים.
לו התמסר כל כולו ,לצד הארגובי ,לצד התיבוכי ,ולצד הלימודי שבו .הוא היה
המוציא ומביא בלימוד ,בבחירת תלמידים ועיקוב אחרי התקדמותם ,לקיומם החומרי,
ואף.לשילובם בגמר לימודיהם בתפקידים המתאימים להם.
ועם כל הריכוזיות של פעולתו ,הבין להקים על ידו חבר עוזרים מתאימים
ובכבדים .יצירת ״מדע יהדות״ על בסים התורה ומתוך באמבות לה ,הבר היודעים
להשיב מלחמה שערה לכל סילופי חכמת היהדות הריפורמית.
בשילוב דרך ארץ לתורה ידע לשים הדגש לביצול הידע שבמדע ודרכי החקירה
שלו גם במסגרת מדע התורח ,ויצר כמעט יש מאין בשטח זה .כותב ר׳ ד״צ הופמן
ז״ל ,ודאי מתוך ענוה יתרה שהיתה בו ,אבל ביסוד ,דברים המצביעים על תרומתו
של ר״ע בשטח זה :אילו ר׳ עזריאל הילדסהיימר לא היה מוציא אותי ממקום-משרתי,
שהייתי מורה שם בפרנקפורט ענ״מ ,הייתי חי כל ימי היי כמורה בבית ספר לבני
נוער ,הייתי מפרסם אולי כמה מאמרים בכתבי עת ולא יותר .אך עינו החדה של
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר״ע הבחינה באוצרות הגלומים באישיותו של רד״צ הופמן ,העמידו• אותו ב מ ק ו ם
הנכון ,והוא הפך לרב רבנן של יהדות גרמניה ומערב אירופה ,למייצג מדע ה י ה ד ו ת
בדרך התורה ,ללוחם מלחמתה של תורה בכל דרכי המחקר ואביזריו ,ו ל א ח ד
מהפוסקים הדגולים של הדור אשר תורתו דוברת וממשיכה לפעול.
מעוזריו ומסייעיו דרש גדלות בתורה .עובדא היא שכל שנות קיומו ש ל ב י ת
המדרש בברלין פעלו בו תמיד ,גם בדור שלאחר ר״ע ,גדולי תורה בדמותם ש ל
הגאונים ר׳ דוד צבי הופמן בעל ״מלמד להועיל״ ,ר׳ אברחם אליהו קפלן׳ א ש ר
נקטף בצעירותו ואשר החדיר מתורת ישיבת ליטא לכותלי בית המדרש ,ו א ף
לשכבות נוספות ביהדות החרדית בגרמניה ,ומורי ורבי הבלתי נשכח ר׳ יעקב י ח י א ל
וינברג .אנשי מחקר כר׳ אברהם ברלינר ,כר׳ יעקב ברט ,וכר׳ משה אויערבך ,א ש ר
יראתם ולמדנותם קדמה לחכמת המדע שלהם .והגדול ביניהם מורי ורבי ר׳ י ו ס ף
וולגמוט .מעורה בחכמת הפילוסופיה של ימיו ,שעקב אחרי פרסומי ה ע ו ס ק י ם
בשטח זה בתמידות ,הורה בבית המדרש על יד פילוסופית היהדות ,בעיקר ש ו ל ח ן
ערוך יורה דיעה ,ועסק בהפצת תורת המוסר ובחתעמקות במסילת ישרים.
הזכרנו שסיסמת חייו היתה ״בכל דרכיך דעהו״ ,וסיסמת תורה עם דרך א ר ץ
שירתה אותה ,ממש רקחות וטבחות היו חחכמות החיצוניות בשילוב זה של ת ו ר ה
עם דרך ארץ .לא נוצרה אצלו פילוסופיה של תורה עם דרך ארץ ,של דרך א ר ץ
שטעונה השלמתה של תורה או של דרך ארץ המחכה ומצפה ,שתורה תאיר א ו ת ה
ותפרה אותה .היא איבה אלא משרתת ,שפחה לתורה ,כשהיא נאמנה לתורה .ת ו ר ה
עם דרך ארץ כהכרח מציאותי ,כדרך פרגמטית הכרחית.
לא באתי לומר בזח שלא נשמעו גם צלילים אחרים במשך הזמן בבית המדרש.
הגדול בתורח בעל ״שרידי אש״ ,ור׳ יוסף וולגמוט בעל חחשקפה המאירה ו ה ח ו ת ר
להבנת כל הסובב את האדם ,בריאתו של הקב״ה ,הם אשר הושפעו ללא ספק מ ד ר כ ו
של רש״ר הירש בשיטת תורה עם דרך ארץ שלו ,שרצתה להפעיל ולהשפיע ע ל
כל הליכי החיים והמהשבה ,על כל המידע והחקירה האנושית ,ולראותם מ ת ו ך
אספקלריה של תורה .ובדרכם זו ,שלהם ,עמדו להם המעורבות בחיי התורה והישיבות,
בהכרה במרכזיות של לימוד תורה בחיי כל יהודי ,וההערכה חמוחלטת לגדולי ת ו ר ה
ודבריה .הגדלות בתורה של בעל ״שרידי אש״ איפשדה לו לתת מקום לדרך ארץ —
ואולי מדד אותה במידת גדלותו הוא .ור׳ יוסף וולגמוט עם כל הערכתו והזדהותו
עם שיטת תורה עם דרך ארץ ,נסיונו להשקיף על כל שיטה פילוסופית ,שהיו ל ה
דוברים חדשים לבקרים ,מבחינת היהדות ,ונסיונו לדלות מכל אחת גרעיני א מ ת
התואמים את השקפת התורה ,היה מודע בהחלט לכך ,שאין זו דרך בלעדית ליהדות,
בהחלט נחוצה לדעתו והכרחית בנסיבות זמן ,אך מעלה עמה גם את ה ש א ל ה :
תורה מה תהא עליה ,אם ההתעסקות במדע תחדור ואולי אף תשלוט בחייו ש ל
היהודי.
אותה יצירה של בית המדרש הצילה קהילות שלימות לדרך התורה .משך א ו ת ם
דורות עד לחורבבה של יהדות גרמביה היא אשר הקימה מנהיגים ,רבנים ,מורי ד ר ך
ומחנכים לרוב רובן של קהילות גרמניה אשר לא נגררו אחרי הריפורמה ,ומנעה מהן
היגררות זו .וגם מעבר לגרמניה ,לקהילות רבות באירופה נשלחו שליחיה ,שליחים
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נאמנים ,אשר לא פעם במסירות גפש גדולה עמדו על משמר התורה ,ולא פעם
מ ת ו ך תנאים כלכליים קשים ודחוקים דאגו לגדל דורות ישרים .ואין כל ספק,
שההצלחה שהאירה להם,פנים ,קשורה בדוגמא החינוכית שעיצב ר״ע בבית מדרשו.
אישיות חינוכית היווה ,ובצירוף לגדלותו בתורה וביראח ,קרנה אישיותו החינוכית
מאורה ,היוותה דוגמא למסייעים לו ועומדים על ידו ,והם הורישו דרכם זו לבאים
אחריהם ,אשר ידעו לפתח אותה ולנצלה לטובה .יעידו כמאה עדים דבריו של
מוךי ורבי הבלתי נשכח בעל ״שרידי אש״ שהדפיס בשולי תשובתו )ח״ב סי׳ לי(
ל ר ב ה של גאילינגן מוהר״מ בורר הי״ד :השואל היה תלמיד ותיק של בית מדרש
לרבנים ,מיסודו של מרן הגאון הצדיק מהר״ר עזריאל הילדסהיימר זצ״ל .הוא נספה
בשואה הגדולה ע״י המרצחים הגרמנים ,ימ״ש .הוא היה צדיק תמים ,עוסק בתורה
יומם ולילה ונוהג בקדושה ובטהרה בכל חוויות חייו .ואף שהיה באפשרותו להציל
א ת עצמו קודם פרוץ המלחמה כדרך שעשו שאר רבני גרמניה ,לא רצה לעזוב
א ת קהלתו לבדה בשעת צרה ומצוקה .וראוי לקבוע לדורות ,כי בין רבני גרמניה
נמצאו אנשים צדיקים חסידים וקדושים ,אשר במדינות אחרות היו רבבות אנשים
רצים אחריהם ,ליהנות מזיו תורתם ויראתם .את השכלתם האקדימאית שקבלו
במכללות גרמניה ,הורידו למדרגה של רקחות וטבחות ממש ,לא יאומן כי יסופר.
א ת התוארים האקדימאיים הסתירו מעין כל ולא השתמשו בהם אלא במגעם עם
השלטונות ובמלחמתם נגד חחפשיים המתבוללים .ואין לנו נחמה אלא התקוה
המעודדת כי ינקום ה׳ נקמת דם עבדיו השפוך.
וראוי לציין .ר׳ צבי הירש קלישר עורך שאלה לר״ע ובראש השאלה )שו״ת
רע״ז ח״א סי׳ רכ״ט( הבו כותב :״נפשי יודעת כי מכ״ת איש אמת ,ואוהב דרוש
אמת לאמתו ,ע״כ אערכה לפביו דעתי״ .ואל תהא מידה זו משבית ערך בעינינו.
אמת ,אהבת דרוש אמת ,לימוד לאמיתה של תורה .חלילה ,לא רק להובות אחרים,
אלא לא להשלות את עצמו ,לא לפגוע בנקודת האמת בעצמו .מידת כבות זו שהיתר.
בר״ע הוקרנה על חבר עוזריו ומסייעיו ,עברה לתלמידיו .ומי שהכיר רבני גרמניה
בפעולותיהם ,בלימודם ,בחנחגת קחילתם ,בדרך חינוכם ,לא יכול היה שלא להתרשם
ממידת הכינות שלה התהנכו ואותה יישמו בהייהם ובהנהגת הציבור.
בית המדרש הפך ,על ראשיו ,למוסד הלכתי מכריע לנאמני התורה בגרמניה
ומעבר לה .תלמידיו פנו מקהילותיהם לרבותיהם ,וכך הפך בית המדרש למרכז פסיקה
לארצות ולמדינות ששאבו ממנו דבר הלכה .ספר שו״ת של ר׳ עזריאל ,מלמד
להועיל של רד״צ הופמן ,שרידי אש של רי״י וינברג הם בבואה נאמנה לכך.
ויורשה לי לעמוד על עוד שטח בפעילותו :קהילתו עדת ישראל .קהילה לא
גדולה במספר חבריה בברלין רבתי .ובכל גרמניה רק אי קטן בים גדול .אך השפעתה
רבה על כל יהודי שזיק אמיתי לו ליהדות..קהילה במלא מובן המלה .על מוסדות
החינוך שלה ,על בית הדין שלה ,ועל דאגה לכשרות ,על בתי כנסת ובתי מדרש,
ועל מקואות ,ובמיוחד על חיחס חחם התדיר שבין ראשיה ורבניה לאנשי הקהילה,
אך גם לכל דורש ,ותובע דבר ח׳ ,חיזוק ועידוד.
אך ברור :קהילה נפרדת .קוראים לזה היום ״מתבדלת״ .קהילה ,שבמרכזה
עמדו החברים •אשר יצאו מהקהילה הכללית ,על אף שגם היא לא היתה צריכה
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להתבייש ברבניה ,כמובן הבונה לרבנים האמיתיים נאמני התורה ,ועל מוסדותיה
ופעולותיה התואמים את דרך התורה.
אך ראה זה פלא .אותה יצירה מתבדלת לא יצרה שנאה .מיוהד לקהלה זו,
שביום מלאת לאחד רבניה שבעים שנה ,הרי הקהלה הכללית ,זו שממנה נפרדו
אנשי עדת ישראל בצו אותו רב וחבריו ,כיבדה את אותו הרב וקראה את מטבחה
המרכזי — כמובן הכשר — לסטודנטים ,על שמו של אותו רב.
הוקמה קהלה נפרדת .יצאו חבריה מהקהלה הכללית .מפני שלא ראו רבניהס
אפשרות להיות חברים בקהלה ,אשר לה מוסדות המרימים יד בתורת משה ,אשד
לא השלחן הערוך ,ההלכה ,בלעדית נר לרגליה ולפעולותיה .אך לא שנאה ליוותה
אותם בדרכם .לא העדר אחריות בעד הציבור בכללו השתרש ביניהם .ראו עצמס
גם הלאה קשורים לאתים תועים ,ורוצים טובתם .הצליחו לחחדיר ידיעה זו גס
בקרב אותם אחים אף שתועים היו .גמולם היתה הערכה.
פעלו של רע״ה המשיר לפעול הרבה מעבר לשנות חייו .אין כל ספק שממשיך
הוא גם עתה ע״י תלמידי תלמידיו ,שומעי לקחו ,ודורשי תורה מפיהם .כתביו
שהופיעו לאחרונה ,ואי״ד .ימשיכו להתפרסם ,ירחיבו ויעמיקו פועל זה לברכה,
פועל להגדלת התורה ולהאדרתה.
זכר ד׳ לבני אדום את יום ירושלים
) ת ה ל י ם קלו ,ז(
א ת י ו ם י ר ו ש ל י ם ־-־ ד ה י י נ ו ש ה ם ע ש ו ר ש ע ת ם ב ג ל ו י כ ג ל י ו ן ה י ו ם ו ה ג ד י ל ו
פ ש ע ם ע ד ב ל י די.
בת-בבל
ישראל
השדודה אשרי שישלם לך )שם( — הבבלים דימו ל ש ד ד א ת
ו ב א מ ת ה ם שדדו א ת עצמם .ובוודאי ה ר ש ע ה ה ז א ת ומעשה ב ה מ י ת
לא-אנושית
ה א ל ה כ א ש ר ש ו ד ד ת ל ח ו ץ נ ג ד האויבים ,בן ה י א ש ו ד ד ת ב פ ג י ם
נגד עצמם ,וזהו ת ק ו מ ת ישראל.
שו״ת הרב עזריאל הילדםהיימר ,ח״ב עמי ת ק כ ו
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אריה הנדלר
הרב
תורה ודרר ארץ במשנת השפת אמת ״
)המשך(
המאמר הקודם עסק בפן הרעיוני של שילוב תורה ודרך ארץ במשנה ה״שפת
א מ ת ״ .הלק זה מהוה את המצע להתיהסותו המעשית של ה״שפת אמת״ לשלשה
נושאים:
א .תורה וחכמות חצוניות.
ב .תורה ומדות.
ג .תורה ומלאכה.
נושאים אלו העסיקו את ה״שפת אמת״ במקומות נוספים על אלו המוזכרים
להלן .אולם מאמר זה מתיהם רק למקומות בהם ערך ה״שסת אמת״ השואה בין
נושאים אלו ובין המושגים ״תורה ודרך ארץ״.
תורה
וחכמות חצוניות
את השואת המושגים תורד• ודרך ארץ ,לחכמת התורה וחכמות הצוגיות ערך
ה״שפת אמת״ לגבי ארבעה נושאים:
א .אברהם אבינו.
ב .אליעזר מול יצחק.
ג .יתרו.
ד .בנית המשכן.
א.
אברהם אבינו
הצור האלוקי לאברחם— ״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך״ג ,נראה
תמוה במקצת על רקע סיומה של פרשת נח—״ויקח תרח את אבדם בנו ואת לוט
בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת
ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם״» .על פי סדרם הפשוט של המקראות יצא
כבר אברהם לכוון ארץ כנען בשעה שבא אליו הצווי ללכת לשם .פרשני המקרא
•
1
2
מאמר זה הוא המשכו של המאמר שעסק בנושא זה בחוברת המעין הקודמת.
בראשית י״ב סס׳ א׳.
בראשית י׳׳א סם׳ ל׳׳א.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע מ ד ו ע ל בעיה זו» ובהקשר עניננו נזכיר כ א ן א ת הסברו ש ל ה ר מ ב ״ ן .ל ד ע ת ו ,
ע ז ב אברהם א ת אור כשדים ב ש ל העימות הרעיוני־דתי ,שהיה לו ע ם מ ל ך ה כ ש ר י ם ,
כ מ ק ל ט ב ח ר ל ו א ב ר ה ם א ת ה ר ן ו כ א ן ב א א ל י ו ה צ ו ר ל ל כ ת א ל א ר ץ כ נ ע ן *.
0
נדודיו ש ל אברהם קבלו בדברי המדרש מ ש מ ע ו ת ר ע י ו נ י ת :
״ ו י א מ ר ה׳ א ל אברם ל ך ל ך מ א ר צ ך וגו׳ ר׳ י צ ח ק פ ת ח ש מ ע י ב ת ו ד א י
והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך אמר רבי יצחק מ ש ל ל א ה ד ש ה י ה
ע ו ב ר מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו ר א ה ב י ר ח א ח ת ד ו ל ק ת א מ ר ת א מ ר ש ה ב י ר ה זר
בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני ה ו א ב ע ל ה ב י ר ה
.כ ך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה ב ל א מ נ ה י ג
.:־;.־.•.
.
הציץ עליו ה ק ב ״ ה ואמר לו א נ י ה ו א ב ע ל ה ע ו ל ם . . .״ « .
ז
ב ד ב ר י פ ר ש נ ו ת ו ש ל ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ל מ ד ר ש זד , .ח ב ח י ן ב ש ת י ש מ י ע ו ת ה נ ז כ ר ו ת
8
בפסוק הנדרש במדרש ,״ ש מ ע י ב ת וראי״ ולאחר מכן ״והטי אזנך״ .ש ת י ש מ י ע ו ת
ש מ ע א ב ר ה ם ב מ ה ל ך ה ת ג ל ו ת ו ש ל ח ב ו ר א אליו ,ח א ח ת ח י צ ו נ י ת ו ה ש נ י ה פ נ י מ י ת .
ר א ש י ת התוודעות• אברהם לאלוקיו ב א ה מ כ ח ההכרה העצמית .כל מ י ש ה ו א מ ש כ י ל
י.מל.לד.כיד א ת מ י ש א מ ר והיה העולם מ ת ו ך התבוננות בהנהגת הטבע .וזו ה י ת ד ,
ר א ש י ת ד ר כ ו ש ל א ב ר ח ם ש ח כ ם ג ד ו ל היד ,ו ח ב י ן ח כ מ ת מ ע ש ה ב ר א ש י ת .ה כ ר ה ז ר
היא בחינת ה״דרך ארץ״ במדעי חאלוקות».
אולם
הפנימית
הכרת האלוקות מתוך עולם ה ט ב ע אינה א ל א ש ל ב מקדים
בבחינת ״דרך ארץ הקודמת ל ת ו ר ה ״ ״ .ההתגלות הפנימית ה ב א ה
ביטוי בצווי ״לך לך״
ההתגלות
3
להתגלות
1 1
אינה בנויה על ההכרות השכליות והמחקריות
1 2
לידד
,אלא על
ה ב א ה מ ן הבורא .ה ת ג ל ו ת זו מ ז ו ה ה ע ם ב ח י נ ת ״ ה ת ו ר ה ״ .ה ג י ו ן ה ת ו ר ה
רש״י בראשית י ״ ב פס׳ ב׳; ראב״ע תחילת פ ר ש ת לך־לך .וברובד ה פ נ י מ י ר א ה ז ו ה ר
ח ״ א ד ף ע״ז ע״ב.
4
רמב״ן בראשית י ״ א פס׳ כ״ח; י ״ ב פס׳ א׳.
5
השוה רמב״ם הלכות ע ב ו ד ת כוכבים פ ר ק א׳ הל׳ ג׳ :״כיון שנגמל איתן זה ח ת ח י ל
לשוטט ב ד ע ת ו . . .״ .
6׳ ,בראשית רבד ,פ ר ׳ ל ״ ט א ו ת א׳.
.. 7ל ך ל ך ת ר נ ״ ד ד ״ ה במדרש ,כ ר ך א׳ ע מ ׳ .55ע ל ש י ט ת ו ש ל ה ש פ ״ א ב פ ר ש נ ו ת ה מ ד ר ש
4
'-ראה המעיז תשרי תשמ״ח ,כרך כ״ח גליון א׳ ע מ ׳ .3—22
:, $תהילים .מ׳׳ה פ ס ׳ י״א.
$
,ש פ ״ א ל ך לך ת ר נ ״ ד ד ״ ה במדרש ,כרך א ׳ ע מ ׳ ,55דברים אלו מ ב ס ס ה ש פ ״ א ע ל ד ב ר י
הזוהר ח ״ א דף ע״ז ע״א ,ע״ח ע״א .וע״ע שפ״א לך לך תרמ׳׳ג ד ״ ה במדרש ,כ ר ך א ׳
ע מ ׳ ;48ת ר מ ״ ט ד״ד ,במדרש ,כרך א׳ ע מ ׳ ;51—52תרס״ה ד׳׳ה במדרש ,כ ר ך א ׳ ע מ ׳ .61
10ויקרא :רבה.פר׳ .ט ׳ א י ה ג ׳ ; ת נ א ד ב י אליהו פרק א׳ .וע״ע תו״ש ב ר א ש י ת ג ׳ א ו ת ר מ ״ כ .
11שפ״א לך לך ת ר מ ״ ג ד״ד ,במדרש ,כרך א ׳ ע מ ׳ .48
12ע י ׳ ש פ ״ א לך לך ת ר ל ״ ה ד״ד ,במדרש ,כרך א ׳ ע מ ׳ .42
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ה ה ש ג ה הבאה מכוחו ,איננו מזוהה בהכרח עם ההגיון האנושי ולכן יש צורך בנתינתו
משמים «.
לאור דברי הרמב״ן שהוזכרו בראש הדברים ,שתי הליכות הלך אברהם אבינו.
ה א ת ת מאור כשדים לחרן—מדעתו ,וחשניח מחרן לארץ ישראל — על פי הצווי
ה א ל ו ק י :״לך לך״ .הליכת ה״לך ל ך ׳ היא ההליכה חבאד .מכח חהתגלות ומשום כך
אין אברהם יודע מראש לאן פניו מועדות « .ההכרה העצמית מפנה את מקומה להכרה
העליונה שכולה בידי הבורא המציץ אל אברהם « .
בעומק התבוננותו המוסרית חושף ה״שפת אמת״ את הסכנה הגלומה בהכרת
האלוקות מתוך חכמת הטבע.
הכרת ה״דרך ארץ״ המבוססת על עבודתו העצמית של האדם מפתחת באדם את
ה א מ ו נ ה ביכולתו להבין .יש בהקירה עצמית זו מעין צורר נפשי של האדם לענות
ל ע צ מ ו על שאלותיו ,ומתוך כך לחוש את יכולתו להתמודד .עבודה כגון זו למרות
עיסוקה במדעי האלוקות ,שמץ של נגיעה מעורב בה .נגיעה זו סופה בגאוח .לעומתה
ע ו מ ד ת הכרת ה״תורה״ שכל ענינה הוא קבלת ההתגלות מהבורא תוך ביטול היכולת
השכלית של האדם שאיננח שיכת לתחום זה של השגה .כך מביא גלוי זה את האדם
לשלמות הכרת ה׳ מתוך ענוה והתבטלות ״ .
ב.
אליעזר מול יצחק
כבר עמדנו על כך שהיחס בין דרך ארץ ותורה הושווה אצל ה״שפת אמת״
ליחס שבין עבד ובן ״ .עבודת ח׳ מתוך עולם חחומר היא דרך העבד ואילו העבודה
מ ת ו ך הרוח היא דרך הבן .הבחנה זו היא החבחנח שבין אליעזר ויצחק כפי שעושה
אותה המדרש:
״עבד משכיל ימשול בבן מ ב י ש . . .עבד משכיל זה א ל י ע ז ר . . .ימשול
בבן מביש זה יצחק שבייש את כל עובדי כוכבים בשעה שנעקד על
גבי ה מ ז ב ח ״ « .
13שפ׳׳א לך לך תרנ״ד ד״ה במדרש ,כ ר ך א׳ ע מ ׳ ;35תרמ״ג ד״ה במדרש ,כ ר ך א׳ עמ׳ .48
14שפ״א לך לך תרמ״ג ד״ד .במדרש ,כרך א׳ ע מ ׳ .48עי׳ ברש׳׳י בראשית י ״ ב פס׳ ב׳
וברמב״ן שם פס׳ א׳ ש ע מ ד על כך ,ובעקבותיו בשפ״א תרל״ב ד״ד .ברש״י ,כרך א׳
עמי ;41תרל״ד ד״ד .במדרש ,כרך א׳ עמי .42
15שפ״א לך לך תרנ״ב ד״ד .במדרש ,כרך א׳ ע מ ׳ .54לאור האמור ניתן להמשיך את
ההשואה לפיה צורת ההכרה הראשונה — מתוך ה ט ב ע ה י א האופינית לעבודתו של
אברהם באור כשדים ,עי׳ רמב״ם הלכות עבודת כוכבים פרק א׳ הל׳ ג׳.
16שפ״א לך לך תרל״ה ד״ד ,במדרש ,כרך א׳ עמי .42וע״ע שפ״א נח ת ר נ ״ ב ד״ד .בענין,
כ ר ך א ׳ ע מ ׳ ,33שבאר באופן זה א ת ח ט א דור הפלגה .על סכנת שכחת הבורא בעקבות
לימוד ה כ מ ת הטבע עי׳ שפ״א חנוכה תרס״א ד״ד ,כשעמדה ,כ ר ך א׳ ע מ ׳ . .242
17המעין ,כרך כ״ט גליון ג׳ ,ניסן תשמ״ט ,ע מ ׳ ,6-7
18בראשית ר ב ה פר׳ ם׳ אות בי.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם הזיקה שבין הבורא לאדם נבחנת בשתי בחינות אלו .הזיקה שבין ע ב ד ל ר ב ו
היא זיקה שכלית .העבד מרגיש את עצמו מקושר ומחויב למי שמסרנסו ודואג ל כ ל
מחסורו .לעומת זאת הזיקה שבין אב לבנו איננה נמדדת בכלי השכל .יסודה ב ק ש ר
הפנימי הנעוץ בעצם העובדה שבן זה ,בן לאביו הוא .מכאן שבים אנו לשתי ה ה כ ר ו ת
בהן מכיר האדם את בוראו .דרך העבד היא ״דרך ארץ״ ,מתוך עבודת החומד כ ל ו מ ר
מתוך המציאות הטבעית .העבד מגיע מתוך התבוננות בבריאה להכרה כי יש מ נ ה י ג
לבירה ,הדואג לכל מחסורה .מאידך דרכו של הבן היא ה״תורה״ ,מתוך הקשר ה פ נ י מ י
לו זוכה האדם במערכת התורה והמצוות המביאות את האדם לידי ד ב ק ו ת ש ע ג י נ ה
למעלה מהשגתו השכלית של האדם.
כך עולים יפה דברי המדרש שהוזכרו בראש הדברים .דרכו של ה ע ב ד ה י א
בדרך ההשכלה ,מתוך התבוננות שכלית .לעומת זאת ,רק בן שהקשר ביני לבין א ב י ו
שבשמים הוא פנימי ורוחני ,מעבר לכל שיקול שכלי ,יכול למסור את עצמי ל ע ק י ד ה
על גבי המזבח » .
ג.
יתרו
סמיכות הפרשיות של ביאת יתרו למתן תורה נתפרשה אף היא אצל ה ״ ש ס ת
אמת״ על פי היחס שבין ״דרך ארץ״ ו״תורה״ .במדרש נ ד ר ש הפסוק ״כבוד ה כ מ י ם
י נ ח ל ו ״ על יתרו .יתרו הזוכה לתואר חכם מגיע אל הכרת הבורא ב ח כ מ ת ו 22
מתוך התבוננות בהנהגת הבורא את הבריאה ,התבוננות המגלה את טובות ה ב ו ר א
וחסדיו ה מ ר ו ב י ם .יתרו הוא מן החכמים הנוחלים כבוד .כבוד זה הוא כ ב ו ד ה /
המצד בבריאה שהרי הכל לכבודו ברא .התעמקות בחכמת הטבע מביאה ל ג ל ו י
כבוד ה׳ בבחינת כבוד מלכים חקור דבר « .
2 0
21
23
הקדמת פרשת יתרו לפרשת מתן תורה היא בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״ 8
הכרת חאלוקות מתוך חכמת הטבע היא שלב מכין ומקדים להתגלות ה א ל ו ק י ת
שבמתן ת ו ר ה .העימות בין יתרו למתן תורה ,סוגר את מעגל הפסוק ה נ ד ר ש
במדרש על יתרו ״כבוד חכמים ינחלו״ « לעומת ״ותמימים ינחלו טוב״ ״ .ע נ י ב ה
2״
26
19שפ״א חיי שרה תרנ״ד ד״ד .במדרש ,כרך א׳ עמי .97-98וע״ע תרמ״ט ד״ד .במדרש
כרך א׳ עמי ;94—95נ ח תרנ״ז ד״ד .בפסוק ,כרך א׳ ע מ ׳ .37
20ש מ ו ת רבד .פ ר ׳ כ״ז א ו ת ב׳.
21מ ש ל י ג׳ פס׳ ל״ה.
22שפ״א יתרו תר״מ ד״ה במדרש ,כרך ב׳ ע מ ׳ .92
23שפ״א יתרו תרמ״א ד״ד .הקדמת ,כרך ב׳ ע מ ׳ .92
24שפ״א יתרו ת ר מ ״ ה ד״ד .במדרש ,כרך ב׳ ע מ ׳ .95
25ע י ׳ לעיל ה ע ר ה .10
26שפ״א יתרו תרמ״א ד״ה הקדמת ,כרך ב׳ עמי .92וע״ע תר״מ ד״ד .במדרש ,כ ר ך כ ׳
ע מ ׳ .92
27מ ש ל י ג׳ פם׳ ל״ה.
28מ ש ל י כ״ח פ ס ׳ יי.
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ל ה ת מ י מ ו ת היא ההתבטלות .הכרה המבוססת ע ל הגלוי ש ל האור האלוקי המצוי
שהיא למעלה משכלו של א ד ם
בתורה,
ההכמות
5 0
.חכמת התורה כוללת בתוכה א ת כל
המתגלות מתוך הטבע .בקבלת התורה משתחרר עם ישראל מן השעבוד
ל ה כ ר ה התלויה בעולם החומר ,ועולה אל ההכרה הרוחנית ,כדברי ה מ ש נ ה ״כל ה מ ק ב ל
ע ל י ו ע ו ל ת ו ר ה מ ע ב י ר י ן מ מ נ ו ע ו ל מ ל כ ו ת ו ע ו ל ד ר ך א ר ץ ״ .»°ה ת ג ל ו ת ז ו ש ל ד ר ך
ה ת ו ר ה ה י א ה ג ו ר מ ת ליתרו ,ש ״ מ ת ן ת ו ר ה ש מ ע ו ב א ״ » ,ל ה נ י ח א ת ח ק י ר ת ו ה ש כ ל י ת
ב ת כ מ ת ה ט ב ע ולכפוף א ת עצמו בסני ח כ מ ת התורה ״ .
בנית המשכן
ד.
ה פ ס ו ק י ם ״ ה כ מ ו ת ב נ ת ה ב י ת ה ה צ ב ה ע מ ו ד י ה ש ב ע ה ט ב ח ה טבהד .מ ס כ ה י י נ ה
א ף ע ר כ ה שלחנה שלחה נערותיה תקרא על גפי מרמי ק ר ת מ י פ ת י יסור הנה ח ס ד לב
אמרה
ל ו ״ « ,מהווים במדרש
3 4
פתיחתא לפרשת שמיני חעוסקת בחנוכת המשכן.
ל פ י ר ו ש ם ש ל פסוקים אלו נדרשו במדרש מ ס פ ר דרשות .ל ד ע ת ר׳ ירמיה עוסקים
פ ס ו ק י ם א ל ו בברייתו ש ל עולם .ל ד ע ת בר קסרא עוסקים פסוקים אלו בתורה .ו ל ד ע ת
,
ר א ב א עוסקים פסוקים אלו באוהל מועד .בדברי םרשנותו למדרש א נ ד ה ״ ש פ ת
א ת כל
אמת״
מושתתת
שלושת הפרשנויות
ע ל ח כ מ ת הבורא .העיסוק
למסכת רעיונית
בחכמת
אחת״.
ברייתו ש ל עולם
ה ט ב ע ״ מאפשר לאדם לגלות את
ה ה כ מ ה ה ג נ ו ז ה ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת .ע ד ש ל א נ י ת נ ה ת ו ר ה ,היתד .ד ר ך זו ,ה ד ר ך ל ה כ ר ת
מ צ י א ו ת הבורא בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״ «.
כ ב ר עמדנו לעיל
הטבע.
3 8
ע ל ה ס כ נ ה ה מ ו ס ר י ת הגלומד .ב ח כ ר ת ה א ל ו ק ו ת מ ת ו ך ה כ מ ת
תחושת היכולת ש ל חאדם לחקור להבין ולהשיג א ת המציאות האלוקית,
ש מ ץ ש ל ג א ו ה מ ו נ ח בה .ב ד ר ך זו מ ב א ר ה ״ ש ס ת א מ ת ״ א ת ח ט א ו ש ל א ד ם ה ר א ש ו ן
29ש פ ״ א ת ר מ ״ ה ד ״ ה במדרש ,כרך ב ׳ ע מ ׳ ;95-96תר״מ ד״ד ,במדרש ,כרך ב׳ ע מ ׳ .92
30א ב ו ת פרק ג׳ מ ש נ ה ה׳.
31מ כ י ל ת א ראש פרשת יתרו; וע״ע תו״ש ש מ ו ת י״ח ,א׳ ובהערה שם.
32
ש פ ״ א יתרו תרנ״ד ד״ד ,בענין ,כרך ב׳ ע מ ׳ .103—104
33מ ש ל י ט ׳ פס׳ א׳—ד׳.
34ויקרא ר ב ה פ ר ׳ י ״ א אות א׳.
35ע י ׳ שפ״א שמיני תרנ״ו ד ״ ה במד׳ ,כרך ג׳ ע מ ׳ :121״ ח כ מ ו ת ב נ ת ה ביתד ,כו׳ ע ״ ש
כ ל הדרשות״ .ע ל דרכו זו של השפ״א בפרשנותו ל מ ד ר ש ר א ה ״פרשנות ה ש פ ״ א למדרש״
המעין תשרי תשמ״ח ,כ ר ד כ״ח גליון א׳ ,ע מ ׳ 4ובהערה .8
36ע י ׳ ב ר א ב ״ ע למשלי ט ׳ פם׳ א ׳ שפירש א ת ״חצבה עמודיה ש ב ע ה ״ כ נ ג ד ש ב ע ה ח כ מ ו ת
ש ב י ת ה ח כ מ ה נכון עליהם .ובדברי השפ״א ש מ י נ י תרנ״ט ד״ד .במד׳ ,כ ר ך ג ׳ ע מ ׳ :123
״וז׳ עמודים דז׳ י מ י בראשית שעל ידם יחכם אדם למצוא כבוד ה ׳ ״.
37.ע י ׳ לעיל הערר.10 .
38בסוף הפרק העוסק באברהם אבינו.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
3 9
״שהלך
אחר דעתו של נחש״
במעשה
בראשית .במקום להגיע מתוך הכרת הבורא בטבע לידי ה ת ב ט ל ו ת ,
,ועשה שימוש לרעה בחכמת הטבע ש ה ו ע נ ק ה
י האדם לשאיפה להיות ״כאלוקים י ן ך י
ע
משלא
ט
ו
ב
ו ר ע
לו
הגיע
״ .40
הסכין האדם לעמוד ב״דרך ארץ״ של חכמת הטבע נתנה לו
התורה
ש ב א מ צ ע ו ת ה יכול הוא להגיע להכרת הבורא ללא ת ע ר ו ב ת ש ל ח כ מ ו ת ח צ ו נ י ו ת ! , 4
אלא מתוך התגלות רוחנית שהיא למעלה מ מ ע ש ה בראשית
4 2
.
מ ש ל א ע מ ד האדם ב מ ת ח רוחני זה ניתן לו המשכן .ב מ ע ש ה ה מ ש כ ן חוזר ה א ד ם
דרכו הראשונה .דברים רבים נאמרו בחז״ל ביחס לקשר שבין מ ע ש ה ה מ ש כ ן
אל
ל מ ע ש ה ב ר א ש י ת « .הכרת הבורא מ ת ו ך עולם ה ט ב ע בנויה על גלוי ה א ל ו ק ו ת ב צ י ו ר י ם
ה ג ש מ י י ם .א ת ד״עתקם ש ל צ י ו ר י ם א ל ו מ ו צ א י ם א נ ו ב מ ל א כ ת ה מ ש כ ן .ג ו ו נ י ה ט ב ע
של
תכלת וארגמן המופיעים במשכן משיבים אל עבודת ה״דרך ארץ״ ש ל
הכרת
.ה א ל ו ק ו ת מ ת ו ך ה ט ב ע .44
י גלגולי ״תורה ודרך ארץ״ אלו שופכים אור ח ד ש בדבריו ש ל ה ״ ש פ ת
אמת״
ע ל ש ל ו ש ת הפירושים ש ה ו ע נ ק ו לפסוקים ״ ח כ מ ו ת ב נ ת ה ב י ת ה ״ וכר ,ב מ ד ר ש ה ע ו מ ד
בצלה של חנוכת המשכן.
הארה
ה ח ש ש המוסרי אותו מביע ה ״ ש פ ת אמת״ ,מספר פעמים ,מפני העיסוק ב ח כ מ ת
' ה ט ב ע ,ע ל ו ל ל ה ו ב י ל ל מ ס ק נ ה מ ו ט ע י ת ש ל ש ל י ל ת ד ר ך זו ל ה כ ר ת ח ב ו ר א .א ו ל ם ל א כ ך
ד ר כ ו ש ל ה ״ ש פ ת א מ ת ״ .ל א ח ר ה ה ש ו א ה ש ה ו ז כ ר ה ל ע י ל בין א ל י ע ז ר ו י צ ח ק ,ל ב י ן
ד ר ג ת ע ב ד — ״דרך א ר ץ ׳ /ובין — ״תורה״ כ ת ב :
״וז״ש
בעוד ש ל א זכינו ל ב ח י נ ת בן צריכין לעבוד אותו כ ע י נ י ע ב ד י ם
כו׳ ע ד שיחננו ולא נ צ ט ר ך ל ב א לידי מ ש ל י ם ודמיונות ה א ל י ׳ ו ע כ ״ ז
ד ר ך א ר ץ ק ד מ ה לתורד ,כ נ ״ ל ל כ ן ע ב ד מ ש כ י ל י מ ש ו ל ב ב ן מ ב י ש ו ע י ק ר
עבודת
ה א ד ם ח ו א ב ב ח י ׳ זו ו ב ח י ׳ ב ן ה ו א מ ת נ ה מ ן ה ש מ י ם . . .״
39
ויקרא רבה פר׳ י״א א ו ת א׳.
40
בראשית ג׳ פס׳ ה׳ .שפ״א ש מ י נ י ח ר ״ מ ד״ד ,במדרש ,כרד ג׳ ע מ ׳ ;114ת ר נ ״ ט ד ״
ד ׳
במד׳ ,כרך ג׳ ע מ ׳ .123
41
שפ״א ש מ י נ י ת ר נ ״ ט ד״ד ,במד׳ ,כרך ג׳ ע מ ׳ .123
42
ש פ ״ א ש מ י נ י תרנ״ו ד״ד ,במד׳ ,כרך ג׳ ע מ ׳ .121
43
ל ד ו ג מ א ע י ׳ מ ג י ל ה י׳ ע״ב :״ויהי ביום ה ש מ י נ י ת נ י א אותו היום היתד ,ש מ ח ה ל פ נ י
הקב״ד ,כיום ש נ ב ר א ו בו ש מ י ם וארץ״ .ש ב ת פ״ז ע״ב :״ויהי ביום ה ש מ י נ י ת נ א א ו ת ו י ו ס
נטל ע ש ר ע ט ר ו ת ראשון ל מ ע ש ה ב ר א ש י ת . . .״ .
44
שפ״א ש מ י נ י תרג״ו ד״ד ,במד׳ ,כרך ג׳ ע מ ׳ ;121תרנ״ט ד״ד ,במד׳ ,כרך ג׳ ע מ ׳ .123
45
שפ״א חיי ש ר ה תרנ׳׳ד ד״ד ,במדרש ,כרך א׳ עמ׳ ;97—98וע״ע שמיני ת ר נ ״ ט ד״ד ,ב מ ד ׳
כרך ג׳ עמ׳ .123
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תורה
ומדות
את
י
•
היחס בין ת ו ר ה ודרך ארץ לתורה ומדות מוצאים בדברי ה ״ ש פ ת א מ ת ״
ב ש ל ש ה מישורים:
א.
ג ת ודורו.
ב.
האבות.
ג.
מ ת ן תורה.
נ ח ודורו
א.
ע מ ד נ ו ״ על ה ה ש ו א ה בין ת ק ו פ ת ב ר א ש י ת ל ת ק ו פ ת האבות ,ש ג י ׳אלפים
כבר
־תוהו לעומת שני אלפים תורה
בדברי ה ״ ש פ ת א מ ת ״ מסמלות ש ת י תקופות אלו
א ת ' מ ה ל ך ה ת פ ת ה ו ת ו ה מ ו ס ר י ת ש ל ה א ד ם .ה ת פ ת ה ו ת זו ב נ ו י ה א ף ה י א ב ה ד ר ג ה ש ל
״ ד ר ך א ר ץ ק ד מ ה ל ת ו ר ה ״ « .״דרך ארץ״ מ ס מ ל ת א ת ע ב ו ד ת ה׳ מ ת ו ך ההומר ,וכך
י ה ם פ ג י ה ד ב ר י ם ג ם ב ע ב ו ד ת ו ה מ ו ס ר י ת ש ל האדם.־ ״ ד ר ך א ר ץ ״ מ ו ר ה ע ל ת י ק ו ן ה ג ו ף
' ו ה מ י ד ו ת — תיקון ש ה ו א חיצוני ביסודו .תיקון חיצוני זה ע ת י ד ל ה ב י א א ת ה א ד ם
9
׳ ל ש ל מ ו ת ה פ נ י מ י ת ־ ר ו ח נ י ת ,ב ב ח י נ ת ״ ת ו ר ה ״ > .ש ת י ת ק ו פ ו ת א ל ו מ א ו פ י נ ו ת ב צ ד י ק י ם
; ה ב ו ל ט י ם בהן ,גת ל ע ו מ ת א ב ר ח ם .ב ד ב ר י ח מ ד ר ש מ ו צ ג נ ח כ צ ד י ק ש א י ן כ ח ו י פ ה
8 0
:
כ כ ו ח ו ש ל א ב ר ח ם .שלמותו של נח היא שלמות חמתיחסת למערכת החיצונית
־חמרית־של ה א ד ם — חמידות ״ .אולם רק לאחר שעובר העולם א ת תהליך ה ה כ נ ה ש ל
תיקון
ה מ ד ו ת בדרכו ש ל נח ,זוכה הוא לתיקון ה פ נ י מ י בדרכו ש ל אברחם ״ .ע ל
מ ש מ ע ו ת זו ש ל דור ה מ ב ו ל ניתן ל ל מ ו ד מ ת ו ך ה ק ל ל ה ש נ ק ב ע ה ב מ ש נ ה :״ מ י ש פ ר ע
מ א נ ש י ד ו ר ה מ ב ו ל ו מ ד ו ר ה פ ל ג ה « ה ו א ע ת י ד ל פ ר ו ע מ מ י ש א י נ ו ע ו מ ד ב ד י ב ו ר ו ״ י״.
י ק ל ק ו ל ו ש ל דור המבול כמו תיקונו של נח סובב על ציר המידות ו מ ע ר כ ת ה ה ת נ ה ג ו ת
ישל האדם.
46
ה מ ע י ן כרך כ״ט גליון ג /ניסן תשמ״ט ,עמ׳ .6
47
סנהדרין צ״ז ע״א.
48
ע י ׳ לעיל הערה .10
49
ש פ ״ א נ ח תר״מ ד״ד ,חטא ,כרך א׳ ע מ ׳ .26וע״ע מ צ א תרל״ה ד״ד ,בזוה״ק ,כרך א׳
ע מ ׳ ;125מקץ תרל״ג ד״ה חלום ,כרך א׳ עמ׳ ;183חנוכה ת ר ל ״ ב ד ״ ה זאת ,כרך א ׳
ע מ ׳ ;201—202תרל״ז ד״ד ,הרגיל ,כרך א׳ ע מ ׳ .209
י50
,
ב ר א ש י ת רבה פר׳ ל׳ אות י׳; וכעין זה ברש״י בראשית ו׳ סס׳ ט :״ נ ח צריך סעד
לתמכו״.
51
ש פ ״ א נח ת ר ״ מ ד״ה חטא ,כרך א׳ עמ׳ .26
52
ש פ ״ א נח תרל״ט ד״ד ,ברש״י ,כרך א׳ ע מ ׳ .25
53
על איזכורם של אנשי דור הפלגה בהקשר זה עי׳ י פ ה תואר •לבראשית ר ב ה פר׳ ל׳
,
י.:
א ו ת ,ב . .־
54
ב ב א מ צ י ע א מ ״ ד ע״א.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב.
האבות
תקופת האבות גצבת בפרשת דרכים של מעבר מ״דרך ארץ״ ל״תורה״ ,מ ע ב ו ד ת
החומר לעבודת הרות « .ראשיתה של עבודת המידות אצל האבות מבוססת על ה ה כ ר ה
הטבעית והפשוטה .ה מ ע ו ת המציגות את אברהם ויצחק — חסד וגבורה ,יסודן כ מ ב נ ה
הטבעי של גפש האדם .מידות אלו משותפות לכל אדם מאשר הוא אדם .ולכן י ש
לאומות העולם נגיעה בסוג זה של מדות .נגיעה זו מאופינת בלידתו של י ש מ ע א ל
מאברהם ,ועשו מיצחק .מידות טבעיות אלו נועדו לסלול דרך למערכת מדות פ נ י מ י ת
יותר ורוחנית יותר שאיננה מושתתת על ההתנהגות הטבעית האנושית אלא ע ל
דפוסי התנהגות רוחניים אלוקיים ,בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״««.
ביעקב מגיע המעבר מ״דרך ארץ״ ל״תורה״ לידי גמר .המדה המאפיגת א ת
יעקב היא מדת האמת שאיננה כפופה לנטיות הלב הטבעיות של האדם .אלא מ ו נ ח י ת
על סמך אמות מוסר א ל ו ק י ו ת ״ .ומכאן הזהות לבחינת ה״תורה״ המאסינת א ת
התגלות המוסר האלוקי לאדם ״ .
על רקע התגלות המוסר האלוקי שבתורה מגיעה גם ההבחנה שבין י ש ר א ל
לאומות העולם .המוסר אצל אומות העולם הוא פועל יוצא של צורך נפשי מםויש.
האדם פועל במוסריות מתוך תחושותיו ולא מתוך השתעבירח לבייא• י ? א צ ל
עם ישראל המאופין בדרכו של יעקב ,הופכות המרות הטבעיות למדות ה מ ו נ ח ו
בצו אלוקי תורני .זו הסיבה לשלמות מטתו של יעקב « .יעקב היוצר ר מ ת מ ו ס ד
שעיקרה ביטול נטיות המוסר הטבעי אל המוסר האלוקי ,יוצר א ת החייץ ביז י ש ר א ל
לאומות העולם .*°
ת
9
ג,
מ ת ז תורד•
4 1
במדרש עמדו חז״ל על כך שפרשת מתן תורה מוקפת בפרשיות דינים ל פ נ י ה
הבחנה
ולאחריה .לפניה :״שם שם לו תק ו מ ש פ ט ״ « ולאחריה :״אלה המשפטים״
זו בין עשרת הדברות ובין הדינים ,נתפרשה אצל ה״שפת אמת״ כהבחנה בין מ צ ר י ת
שבין אדם למקום ובין מצוות שבין אדם לחבירו ״ .
55
המעין כ ר ך כ ״ ט גליון גי ,גיםן תשמ״ט ,עמי .6
56
עי׳ לעיל הערה .10ש פ ״ א תולדות תרג״ט ד״ד• בענין ,כרך א׳ ע מ ׳ .121
57
ש פ ״ א תולדות תרנ״ט ד״ד .בעגין ,כרך א׳ עמ׳ .121וע״ע וירא תרם״ב ד״ד .ב ע נ י ה כ י ד א /
ע מ ׳ ;80תולדות ח ר מ ״ ד ד״ד ,בפסוק ,כרך א׳ עמי .111
58
ש פ ״ א תולדות ת ר נ ״ ט ד״ד .בענין ,כרך א ׳ ע מ ׳ .121
59
זוהר ח ״ א רל״ה ע״א; ר ״ מ ע״ב; ר ״ נ ע״ב.
60
ש פ ״ א ת ו ל ד ו ת ת ר נ ״ ט ד״ד ,בעניו ,כרך א׳ עמי .121וע״ע ח ר מ ״ ב ד״ד .א ב ר ה ם .כ י ד א ׳
ע פ ׳ .110
61
ש מ ו ת רבה פר׳ ל׳ אות ג׳,
62
ש מ ו ת ט״ו פ ס ׳ כ״ד .ע ״ פ סנהדרין ג״ו ע״ב.
63
ש מ ו ת כ ״ א פס׳ א׳.
64
ש פ ״ א מ ש פ ט י ם ת ר מ ״ ב ד״ד ,ואלה ,כרך ב׳ עמ׳ ;115תרמ״ח ד״ד .ואלה ,כ ר י כ ׳
;117ת ר נ ״ ז ד״ד .ואלה ,כ ר ך ב ׳ ע פ ׳ .121
16
www.daat.ac.il
ע ,
מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
המצוות שבין אדם לחבירו מ ו ש ת ת ת ע ל היסודות המוסריים של האדם.
״״׳.מערכת
מ ש ו ם כ ך נצטוו בני ישראל על הדינים עוד לםגי מ ת ן תורה במהלך ש ל
״
ד ר ך ארץ
ק ד מ ה לתורה״ ״ ,המדות והמוסר הטבעי הקודמים לדרך התורה.
מ ת ן ת ו ר ה מ ע נ י ק גם ל מ ע ר כ ת ה מ ו ס ר י ת מ ד ו ת י ת ש ל ה א ד ם ג ו ש פ נ ק א אלוקית.
ב א ה פרשיות הדינים שלאחר מתן תורה ומציגה מ ע ר כ ת מדותית הסובבת על
כך
; י ת ס י ה א ד ם לחבירו ומושתתת על יסודות מוסר א ל ו ק י י ם ״ .
זו ש ל תקון ה מ ד ו ת ה ט ב ע י ו ת קודם מ ת ן ת ו ר ה מ ג י ע ה ל ע י ב ט ו י גם
דרך
ב ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל משח .״ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה׳ געשה וישב מ ש ה
ז
ד ב ר י ה ע ם א ל ה ׳ ״ « .ה ש ב ת ד ב ר י ה ע ם א ל ה ׳ נ ד ר ש ה ב מ כ י ל ת א
את
8 8
והובאה
ב ד ב ר י ר ש ״ י :״וכי היה מ ש ה צריך להשיב אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מ מ ש ה
א מ ך ה ו א י ל ו י ו ד ע מ י ש ש ל ה נ י א י נ י צ ר י ך ל ה ש י ב ״ ״«.
שלא
ה ד ג ש ת ם ש ל ח ז ״ ל ע ל מ ד ת ה ״ ד ר ך א ר ץ ״ שהיתר .ב מ ש ה ,ז מ ן ק צ ר ל פ נ י מ ת ן
נתפרשה אצל ה״שפת אמת״ במהלך של ״דרך ארץ קדמה לתורה״ ״ .מ ש ה
תורה
מעביר
האדם
לנו א ת המסר ,כי לפני ה ה ת ג ל ו ת האלוקית המתווה אורח היים אלוקי ,על
לתקן א ת עצמו ע ד כ מ ה ש ד ע ת ו משגת .תיקון ה מ ד ו ת והנימוסים הוא הלק
1
ל מ ת ן תורה ל.
מההכגה
ב ד ר ך זו מ ו ס ב ר ת ג ם ס מ י כ ו ת ה פ ס ו ק י ם ב פ ר ש ת א ה ר י מ ו ת :״ כ מ ע ש ה א ר ץ מ צ ר י ם
א ש ר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם ש מ ה לא תעשו
ובתקתיהם
לא תלכו — את מ ש פ ט י ת ע ש ו ואת הקתי תשמרו ללכת בהם אני ה׳
• א ל ו ק י כ ם ״ 2ד.
כ ב ר תמהו חז״ל על אזהרה ז ו :״וכי מ ה חניח הכתוב ש ל א א מ ר ו ? ״ ״ .כל
מערכת
ה א ז ה ר ו ת נ א מ ר ה כ ב ר ב פ י ר ו ש ו א ם כ ן מ ה ו מ ש מ ע ו ת ו ש ל צ ו ו י ס ת מ י זה.
בדברי
ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ק י ב ל ה א ז ה ר ה זו מ ש מ ע ו ת .כ ו נ ת ה פ ס ו ק ל י צ ו ר ה ב ד ל ה ב י ן
.י ש ר א ל לאומות העולם במערכת המידות אף כשאיננה קשורה באופן ישיר לאיסור זה
א ו אחר .כ ל מ ע ש י ו ש ל א י ש ישראל צריכים ל ה י ו ת שוגים מ מ ע ש י הגוי .ת י ק ו ן כ ל ל י
זה ב א כ ת ו צ א ה מתיקון המידות ,פרישות מקנאה ,תאוה וכבוד.
מתוך
ת י ק ו ן ז ה מ ת ב ר ר ת ס מ י כ ו ת א ז ה ר ה זו ל צ ו ו י ש ל א ה ר י ה :״ א ת מ ש פ ט י
תעשו״* .
ת י ק ו ן ה מ ד ו ת ו ה ה ת נ ה ג ו ת ה ו א ת נ א י ל ק ב ל ת ע1ל ת ו ר ה .ש ו ב ח ו ז ר י ם
7
65
ע י ׳ לעיל הערה .10
66
ש פ ״ א משפטים תרמ״ב ד״ד .ואלה ,כרך ב׳ ע ם ׳ .115וע״ע תרמ״ח ד״ד .ואלה ,כ ר ד ב ׳
ע מ ׳ .117
67
ש מ ו ת י״ט פס׳ ח׳.
68
מ כ י ל ת א מם׳ דפםחא ב א פתיחתא .וע״ע ת ו ״ ש ש מ ו ת י״ט אות קכ״ג ובהערה שם.
69
רש״י ש מ ו ת י״ט פם׳ ח׳.
70
עיי לעיל הערה .10
71
ש פ ״ א שבועות תרמ״ג ד״ד .בפסוק וישב ,כרך ד ׳ ע מ ׳ .34
72
מ ק ר א י״ת פם׳ ג׳—ד׳.
73
תו״כ ויקרא פרק י״ג.
74
ויקרא י״ח פ ס ׳ ד׳.
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
;הדברים במהלך ש ל ״דרך ארץ קדמה לתורה״ Mראשית תיקון מ ע ר כ ת ה ה ת נ ה ג ו ת
־האנושית ורק א ח ״ כ ה ת ג ל ו ת הצווי האלוקי — ״ ת ו ר ה ״ ״ .
.תורה ו מ ל א כ ה
תודה
ד ב ר י ו ש ל ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ע ל ה י ח ס ש ב י ן ״ ת ו ר ה ״ ו ״ ד ר ך א ר ץ ״ לבין
ו מ ל א כ ה בנויים ע ל ש ל ש ה מ א מ ר י ח ז ״ ל עקריים.
״ ר ב ן ג מ ל י א ל ב נ ו ש ל ר ׳ י ה ו ד ה ה נ ש י א א ו מ ר י פ ה ת ל מ ו ד ת ו ר ה עם ד י ר א ר ץ
א.
ש י ג י ע ת ש נ י ה ם מ ש כ ח ת עוון ו כ ל ת ו ר ה שאין ע מ ה מ ל א כ ה ס ו פ ה ב ט ל ה ו ג ו ד ר ת
י י עןן־ך זד .־ •
י
ב.
״ כ ל ה מ ק ב ל ע ל י ו ע1ל ת ו ר ה מ ע ב י ר י ן מ מ נ ו ע1ל מ ל כ ו ת וע1ל ד ר ך א ר ץ ״ 8ד.
ג.
״ ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם ע ש ו ת ו ר ת ן ק ב ע ו מ ל א כ ת ן ע ר א י ז ו ו ז ו נ ת ק י י מ ה ב י ד ן ״ 79
t
ל ש ם ה ב ה ר ת ה ג י ש ה כ ו ל ה י ש ל ב ח ו ן א ת ד ב ר י ו ב ה ת י ח ם ל ש ל ש ה מ א מ ר י ם א ל ן 80
ת ל מ ו ד ת ו ר ה עם דרר ארץ
א.
כבר עמדנו על כך כי חטא אדם הראשון גרם לו לעבור מ ד ר ג ת ע ב ו ד ה ש כ ו ל ד
רוחנית 'לעבודה המשולבת בעולם החומר
א
מ ע ס
ה
ת
מעבר זה יצר א ת הצורר שבשילוב
א
ם
ד
ם
ב ע ו
ד ,ח ו מ
ם
א ו
מ
ק
ת
'׳ י
י
'י
יקי׳
תורה ומלאכה .המלאכי׳
ע ו ל ה ע ב ו ד ת ח ר ו ח ו ל כ ן ״ כ ל ת ו ר ה ש א י ן ע מ ה מ ל א כ ה ס ו ס ה ב ט י ל ה ״ ג.8
ו
י עולם ז
ד
העיסוק ב מ ל א כ ה מכליל גם א ת עולם ה ט ב ע בתוך מ ע ר כ ת הרוח ו כ ך נ ו צ ר ת
ה ש ל מ ו ת המקיפה א ת חאדם בכל מעשיו .ש ט ו ת חיא לחשוב ש מ י ש פ י ר ש מהעיסו-,
ב
ד
א
י
ז
ע
ו
י
ס
ק
ר
?
ב
ת
י
ר
ה
ה
ו
א
א
ד
ש
ם
ע
ו
ם
ש
י ח
^י
ל י׳י
י
"
״ יד
שאיננה קשורה בעולם המעשה לא רק שאיננה תורה שלימה׳
ו
מ
א
פ
נ
ל
ם
א
י י ם ו
יי• תורד
שאיו בה א י
75ע י ׳ לעיל הערה .10
76ש פ ״ א אחרי מ ו ת תרמ״ב ד״ד .כמעשה .כרך ג׳ ע מ ׳ .146עיין ש ם ש ב א ר ב א ו פ ו זי• ~
״» א ת
ס
פ
י
ר
ת
ה ע ו מ
ל מ ת
ת ו י ה
י י
י
י
הקדמת
יי י תרמ״ג ד״ד .בפסוק וישב ,כרך ד ׳ ע מ ׳ .34
77א ב ו ת פ ר ק ב׳ מ ש נ ה ב׳.
א ש י ת
ת י ק ו ן
ה מ י ד י ת
י
י
ק א ח
"
כ
ת י י י
"
ר ע ״ ע
ש כ
יעות
78אבות פרק ג׳ מ ש נ ה ה׳.
79ב ר כ ו ת ' ל ״ ה ע ״ ב .
80י ש לציין כ י דברים אלו ל א נאמרו ישירות כפרשנות לתורה •או ל מ ד ר ש א ל א כ ב ד י ד א ג
3
ובסוף הדברים .נראה שהיה בהזכרת נושאים א ל ה משום התווית ד ר ך ל ק ה ל ה ש ו מ ע ,
והתיחםות אידאולוגית ל ב ע י ה יומיומית — הפרנסה.
81המעין כרך כ ״ ט גליון גי ,ניסן תשמ״ט ,ע מ ׳ .4—6
82א ב ו ת פ ר ק ב׳ מ ש נ ה ב׳; ש פ ״ א בראשית תרמ״ד ד ״ ה בפסוק ,כ ר ך א׳ ע מ ׳ .!0—11
* .
שפ״א ל מ ס כ ת א ב ו ת שם ד״ד .וכל ,ע מ ׳ .23
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההתגוננות בפגי העוון וכך לא רק ש״סופה בטילה״ אלא ש א ף ״ ג ו ל ו ת
יכולת
עוון״ .85
כ ל ה מ ק ב ל עליו עול ת ו ר ה מעבירין מ מ נ ו . . .ע ו ל ד ר ר א ר ץ
ב.
מ ש מ ע ו ת ה ע ב ר ת ע1ל ד ר ך א ר ץ ה נ ז כ ר ת ב מ ש נ ה ,א י ן מ ש מ ע ה ה ת נ ת ק ו ת מ ע ב ו ד ת
ה ה ו מ ר .ה ש א י פ ה היא שעל ידי ה ש ל ט ת עולם הרוח על פעילותו התמרית של האדם
ה ע ו ל שבעולם ההומר .כך יהפוך עולם ההומר לכלי משלים לעולם הרוח
יוסר
8
ו מ ת ו ך ה ח ו מ ר יתגלח חרוח * .
כך
ה ם גם הדברים ביחס ל ע ב ו ד ת ה א ד ם לפרנסתו .ש ש ה ימים עסוק ה א ד ם
במלאכה
ל פ ר נ ס ת ו ,יום ה ש ב ת ה א ס ו ר ב מ ל א כ ה מ י ו ע ד ל ע ב ו ד ת ה ר ו ח ש ל ה א ד ם .
בכוחו
ש ל ח א ד ם לאמץ ל ע צ מ ו א ת ערכי חרוח ביום ה ש ב ת ומכוהם ל צ א ת לעולם
המעשה
ש ל י מ ו ת ההול .י צ י א ה שכזו יכולה לגבור ע ל העול החמרי ש ב מ ל א כ ה
ו ע ל י ד י ע1ל ת ו ר ה ל ה ע ב י ר ע ו ל ד ר ך א ר ץ ״ .
ג.
ד ו ר ו ת הראשונים
ל א ו ר כל .ה א מ ו ר י ש ל ר א ו ת א ת ה א י ד י א ל א ו ת ו מ י צ ג י ם ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם .ד ו ר ו ת
א ל ו ע ס ק ו במלאכה על מ נ ת ליצור א ת הקשר שבין עולם חרוח לעולם ההומר ,אולם
ע ש ו א ת ת ו ר ת ן ק ב ע .חתורד — ,ע ו ל ם ח ר ו ח ,היתד .ה צ י ר ה מ ר כ ז י ע ל י ו ס ב ב ה ע ב ו ד ת
החומר
להדגשה
שלהם
ו מ ת ו ך כ ך היתד.
מ ת ק י מ ת ״ .ביתר עומק מתיחס
ה״שפת אמת״
״ ת ו ר ת ן ״ ו ״ מ ל א כ ת ן ״ ה נ ז כ ר ת ב ד ב ר י ח ז ״ ל .ה ד ג ש ה זו מ ו ר ה ע ל ה ז י ק ה
ה פ נ י מ י ת של האדם אל תורתו ומלאכתו ,זיקה של שיכות ,זיקה ה מ ס מ ל ת א ת עבודתו
של
ה א ד ם ה ב א ה ל ה ו צ י א מ ת ו ך מ ל א כ ה זו א ת נ ק ו ד ת ו ה פ נ י מ י ת ז.8
83
ש פ ״ א ל מ ס כ ת אבות פרק ב׳ מ ש ג ה ב׳ עט׳ ,24—25יעויין שם שנוםה התבטאותו חריף
יותר מ א ש ר נכתב כאן.
84
בהרחבה ראה המעין כרך כ״ט גליון ג׳ ,ניסן תשמ״ט ,עמ׳ .7—8
85
ש פ ״ א תולדות תרמ״ח ד״ד .ב מ ד ר ש בזמן ,כרד א׳ עמ׳ .115וע״ע תרנ״ב ד״ד .בעגין,
כ ר ך א ׳ ע מ ׳ .118
86
ש פ ״ א דברים תרנ״ו ד״ד .בפסוק לא ,כרך ה׳ ע מ ׳ ד .
87
ש פ ״ א בראשית תרמ״ד ד״ד .בפסוק ,כרך א׳ עם׳ .10-11
*1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב• יהודה קופרמן
עיונים בפירוש דבי עובדיה ספורנו על התורה
)המשך(
ג .חטא העגל
ש מ ו ת כ ה יב
ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת האבן ,והתורה והמצות א ש ר כ ת ב ת י ל ה ו ר ו ת ס
1
כ י לולא חטאו בעגל ,היתה כל התורה נתונה מ י ד הבורא יתברך
כמו הלוחות 2
כ מ ו ש ה ע י ד ב א מ ר ו ) ד ב ר י ם לג ,ב ( :״ ו א ת א מ ר ב ב ו ת ק ו ד ש ,מ י מ י נ ו אש ד ת ל מ ו ׳ '8 /
ומאן
8
1
א ח ר לבך
ש ח ט א ו ב ע ג ל ל א ז כ ו לכך ־ ,א ב ל כ ת ב ה מ ש ה ב מ צ ו ת ו ,כ א מ י י
)להלן לד ,כז( ״ כ ת ב ל ך א ת הדברים האלה״« .ולא הביא מ ש ה רביגו את ה ל י ח ו ת ד
א ל א כ ד י לשברם לעיניהם ,ל ש ב ר א ת ל ב ם הזונח ,כ ד י שיחזרו ב ת ש ו ב ה .
גיטין ם ,א א ״ ר יוחנן משום רבי בנאה :תורה מגילה מגילה נ י ת נ ה )רש״י — כ ש
ח
פ ר ש ה ל מ ש ה היה כותכה ,ולבסוף מ ׳ שנה ,כשנגמרו כל הפרשיות.
. . .ר ׳ שמעון ס ל ?
י ש
ת ו ר ה
א ו מ ר :
ח
ת
ו
מ
ה
ש
נ י ת נ ה
<י ״י־־
י
ל א
ב
ב
ב ג
ח
כ
ב
ת
נ
א
מ
ר
ידין יתסרן(
ה
*י
0
מ*
ע/
לאחר ש נ א מ ר ו כל הפרשיות כולן .והנאמרו לו ב ש נ ה ראשונה ו ש נ י ה ה י ו ס ד י ר ו ת
פ
ע ל פד .ע ד שכתבן( .ש ל א כפירוש רש׳׳י ש״חתומה״
ר
י
ו
ה
ש
כ
ת
י
ב
ה
ב ס י
י?
ך
ל
י
ף ארכעי
השנה ,מבאר רביגו כי ״חתומה״ היא סוג כתיבה ע ו ד מ ת ח י ל ת ארבעים ה ש נ י ם .כ ו ־ א ד
ל ב א ר כ י כוונתו לכתיבת התורה ברצף של אותיות ל ל א הפסק מ ל י ם .ה י א ה מ כ ו ב ד -
א צ ל הרמב״ן בשם ״שמותיו של הקב״ה״ .וזה לשון הרמב״ן ב ה ק ד מ ה ל פ י ר ו ש י ל ת ו ר ן -י
ע ו ד י ש בידינו קבלה של אמת ,כי כ ל התורה כולה שמותיו ש ל ה ק ב ״ ה ,ש ה ת י כ ו ^
מתחלקות לשמות בענין אחר .כאילו תחשוב על דרך משל ,כי פסוק ״ ב ר א ש י ת ״ י ת ת ל
לתיבות אחרות ,כגון ״בראש יתברא אלקים״ ,וכל התורה כן ,מ ל ב ד צ י ר ו פ ם י ג י מ ש ר -
ח י ו ת
יאותיהם של שמות ,עכ״ל .ובעקבות רבינו כ ת ב מד׳רי״ז
<
י ו מ א
ע ״ ה
:
א
׳ > קיימא ל
תורה ח ת ו מ ה נ י ת נ ה כ ש ע ת מ ע מ ד ה ר מ ע י . . .עכ״ל .וביתר ביאור מ צ י נ ו א צ ל ה נ צ י / ,
)אשר ,כידוע ,היה זה אשר השפיע על בעלי דפוס ראם בוילנא ל ה כ נ י ס א ת ס י ן י ף ^
הםפורגו ל״מקראות גדולות״( בהעמק ד ב ר לפסוקנו ד״ד .והתורה :פ י ר ש ו ח ז ״ ל ב ב ר כ ו ת
ח :
ז ה
מ
ק
ר
א
א
כ
ן
ע
כ
ר
ח
א י נ
כ
מ
ו
ש
ה
י
א
כ
ת
ו
ב
ה
ל פ נ י נ ו
ש
ה
ר
י
א
״׳ נשלמז־
׳
י
י
ל
••״
דר
עדיין ,א ל א כ מ ו שהיתד .כ ת ו ב ה לפני ה׳ כולד .שמותיו של ה ק ב ״ ה ש ב ה ם ב ר א ש מ י ש
ו א ר ץ . . .וכל זד .ניתן למשה בסיגי ,א ל א ש ל א נ ת פ ש ט שמותיו על צורה ש נ י ת נ ה ל
א ל א פרשות ב כ ל מ ש ך ארבעים ש נ ה ע ד מ ו ת מ ש ה .והתורה ה ל ז — היינו ש מ ו ת י ו *20
ג
20
www.daat.ac.il
ו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ק ב ״ ה — היו כתובים על הלוחות ה ר א ש ו נ ו ת . . .וגם בלוחות ה ש נ י ו ת . . .עכ״ל.
2
ע י י ן ב ד ב ר י הנצי״ב בסוף ההערה הקודמת .ועיין בספר בית אלקים מהמבי״ט ,ש ע ר
ה י ס ו ד ו ת פרק כב ,שם רושם א ת אותיות ע ש ר ת הדברות ברצף אותיות על פ י מ ת כ ו נ ת
״ ש מ ו ת י ו ש ל הקב״ד.״.
3
כ ל ו מ ר ,כ א ש ר ה׳ בא לתת תורה לישראל )דהיינו לפני ח ט א העגל( היה זה בדרגת
״ מ י מ י נ ו א ש ד ת למו״ .ומפרש רש״י :שהיתר .כתובה מאז לפניו ב א ש שחורה ע ל ג ב י
א ש ל ב נ ה ,נתן להם הלוחות כ ת כ י ד ימינו .עכ׳׳ל .וכן ברמב׳׳ן בהקדמה לבראשית:
ו ה ט ע ם לכתיבת התורה בלשון הזה )גוף שלישי נסתר( מ פ נ י ש ק ד מ ה לבריאת העולם,
א י ן צ ר י ך לומר ללידתו של מ ש ה רבינו ,כמו ש ב א לנו בקבלה ,שהיתר ,כתובה ב א ש
ש ח ו ר ה ע ל גבי א ש לבנה .והנה מ ש ה כסופר המעתיק מ ס פ ר קדמון וכותב ,ולכן כ ת ב
ס ת ם .עכ״ל.
4
כ י ד ר ג ה זאת של כתיבת תורה ע ל ידי הקב״ה בעצמו ,בצורת ״שמותיו ש ל הקב״ה׳׳,
ה י א ההולמת את בני ישראל בדרגת ״פרחה נ ש מ ת ם ״ במתן תורה ,ש א ו ח ז ת ל ד ר ג ת
ה א ב ו ת )״למעלת אבותם ישובו״( שהיא דרגת אדם הראשון לפני ה ה ט א )כמבואר בדברי
ר ב י ג ו לעיל יט ,ו ד״ה וגוי קדוש ,יב ,כ ב ד ״ ה מ ן הדם א ש ר בסף ,ובראשית ל ,ם ז
ד״ד ,א ל י תבא( .בדרגה עילאית זאת של כ ת י ב ת הקב״ה )ולא משד ,מ פ י הגבורה(
ב ט י ל ו ת המחיצות שבין תורה ש ב כ ת ב ותורה שבעל פה ב מ ש מ ע ו ת המקובלת ,ובמקומן
קיים יתם של קשר ישיר ,א ש ר לפיו האותיות מתפרשות )ולא נדרשות( לפי המצבים
ה מ ש ת נ י ם .כשם שהותר ליעקב אבינו לשאת ש ת י אחיות בחייהן ,וכשם שהותר לעמרם
ל ש א ת א ת דודתו ,כ ד היה מוכרע כל ענין ועניו על ידי העיון בשמותיו ש ל הקב״ה
ב ט כ ס ט של התורה ,על פ י כללי פרשנות — ל א של י״ג ולא ש ל ל״ב מידות — ש ל א זכינו
להכירם ,כי אינם כי לקח אותם האלקים כאשר הוריד את עדים של אבותינו מ ה ר חורב.
5
ר מ ב ״ ן שם :אבל זה אמת ו ב ת ר הוא ,שכל התורה מ ת ח י ל ת ס פ ר בראשית ע ד ״לעיני
כ ל ישראל׳׳ הגיע מפיו של הקב״ה לאזנו של מ ש ה . . .
6
ע י י ן להלן בדברי רבינו שם ,וכן בפירוש הנצי״ב שם.
ד
ק ש ה ע ת ה לרבינו ,אם בטלה הדרגה של קבלת תורה לפי ״שמותיו של הקב״ה״ ,ובמקום
כ ת י ב ת ו הוא יתברר באה הכתבתו למשה ,לשם מ ה להביא א ת הלוחות כתובים ב א צ ב ע
אלקיס ,כ א ש ר הם כביר אינם רלבנטיים ל מ צ ב החדש.
ש מ ו ת כ ה יח
ויהי מ ש ה ב ה ר
ג
ב כ ל פ ע ם ש ע ל ה ש ם * מ כ א ן ו א י ל ו ש ה ה א ר ב ע י ם יום ו א ר ב ע י ם ל י ל ה ,כ י מ י י צ י ר ת
8
הולד ,
לקנות תחתיה*
שם
8
9
הויה נ כ ב ד ת ,ראויה לשמוע מפי הרב מ ה שלא
8
י ש י ג ה ו ז ו ל ת ו ל ,כ מ ו ש ח ע י ד ב א מ ר ו ) ל ח ל ן לד ,כ ט ( ״ כ י ק ר ן ע ו ר פ נ י ו ב ד ב ר ו א ת ו ״ .
וקלקל
ז ה ה ט א ם * ב ס ו ף א ר ב ע י ם יום ר א ש ו ג י ם ,ב ע ת ש ה י ה ר א ו י ל ה ש י ג ו ,כ א מ ר ו
) ל ה ל ן ל ב ,ז( ״ ל ד ר ד כ י ש ח ת ע מ ו ״ « .ו ב א מ צ ע י י ם « ,כ פ י ה ק ב ל ח ש ה י ו ב כ ע ס »
ו ל א זכו ל י ה נ ו ת מ ק ר ג י ההוד ,והושג זה בארבעים יום אחרונים ,ובהם נ צ ט ו ה ע ל
מלאכת
1 8
ה מ ש כ ן ,כ מ ו ש ב י א ר ב א מ ר ו )כה ,כ א ( :״ ו א ל ה א ר ו ן ת ת ן א ת ה ע ד ו ת
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
1 1
א ש ר א ת ן אליך״ .וזה לא נתקיים בלוחות ראשונות ,ש ל א באו לשום א י ה /א ל א
ש ב ר י ה ם ב ל ב ד « ב ל ת י ׳ ע ד ו ת /כ א מ ר ם ז ״ ל ) פ ס ח י ם פז ,ב ( :ל ו ח ו ת נ ש ב ר ו ו א ו ת י ו ת
פ ו ר ח ו ת « .ו ז ה ״ ב ע צ מ ו ב י א ר ב א מ ר ו ) כ ה ,ח( ״ ו ע ש ו לי מ ק ד ש ו ש כ נ ת י ב ת ו כ ם ״ ^ -
ל א כ מ ו ש י ע ד ק ו ד ם ל כ ן ב א מ ר ו )כ ,כ א ( ״ מ ז ב ח א ד מ ה ת ע ש ה ל י . . .ב כ ל ה מ ק ו ם
1 8
א ש ר אזכיר א ת ש מ י אבא אליך וברכתיך״ .אבל
ב א מ ר ו )כח ,א(
התבדאר
ע ת ה י צ ט ר ך ל כ ה נ י ם .וזה כ ע צ מ ו
״ ו א ת ה ה ק ר ב א ל י ך א ת א ח ר ן א ח י ך ״ .והבי• ל א נ כ ה ר
ש ב ט ל ו י ל ש ר ת ע ד א ח ר מ ע ש ה ה ע ג ל ,כ מ ו ש ה ע י ד ב א מ ר ו ) ד ב ר י ם י ,ה ( ״ ב ע ת ה ה י א
ה ב ד י ל ה ׳ אתי ש ב ט ח ל ו י . . .ל ש ר ת ו ו ל ב ר ך ב ש מ ו ״ .א מ ר א ם כ ן ש ב כ ל פ ע ם ש ע ל
ד
מ ש ה ל ה ר ש ה ה א ר ב ע י ם יום ו א ר ב ע י ם ל י ל ה .ו ה פ ע ם א ש ר ב ה ה ש י ג ז ה ה ת כ ל י ת » ב
היתד .ה פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ל כ ו ל ם ,ש ב ה צוד .ע ל מ ל א כ ת ה מ ש כ ן .ו א ח ר ש ס י י ם מ ל א כ ת
2 0
המשכן
א
ס
י
ב
ב
ל א ע נ ה מ ל ב ו ׳ ) א י כ ה ג ,לג( ,א ל א ש י ש ר א ל
ה
ש
ח
י
האל
עי
ובגדי כהונה והקטורת « ושמן המשהה « ,ביאר שבסוף הראשונים נתל
ה
יתברך הלוחות
ד
א
ש
ו
נ
ו
ת
) ק ז א
י ח (
׳
ו
׳
ל
ה
ת
א
י
ע
י
ב
י
ת
ב
י
נ
ם
י י
כ
א
מ
ם
ש
ו
ר
י )לב
איחור
״ כ י ש ח ת ע מ ך ״ .ו ב א מ צ ע י י ם כ פ י ק ב ל ת ר ב ו ת י נ ו ז ״ ל היתד .פ ר ש ת ) ל ג ׳ י ב (
את
ז(
״ך
ד
א
א ו מ ר א ל י ״ ,ו ״ פ ם ל ל ך ״ )לד ,א( .ו ב ש ל י ש י ת ה י ה כ ל ה ע נ י ן ש ס י פ ר ב א מ ד ר
)לד ,כ ח ( ״ ו י ה י ש ם ע ם ה ׳ א ר ב ע י ם יום ו א ר ב ע י ם ל י ל ה . . .ו י כ ת ו ב ע ל ה ל ו ח ו ת ״
ו י ר ד א ז ע ם ק ר נ י ה ה ו ד )לד ,כ ט ( ,וצוד .ע ל מ ל א כ ת ה מ ש כ ן « .
1
מ
ל
ש
ו
ב י נ י
ן
מ
ש
מ
ע
ש ד ,ו א
ג ו ג ז ט
ש
מ
ש
ה
ע
ל
פ
ה
מ
ע
י
׳
כ
ם
ש
י
ט
י
ח
י
ר ש ״ י
ת
) ל י י ל ן לג
י
ד״ד ,ושב אל המחנה( וראב״ע )להלן לד ,ב ד ״ ה והיה נכון לבוקר ו ע ל י ת —
ז
ת
א
י
ה פ ע ם השלישית ,שבכל פעם ישב ארבעים יום וארבעים לילה(.
2
ה
ואין הכוונה לפעם בודדת זו .כי לכתחילה
n
ל
ת
ת
ה ש י ג
ס ג ו
מ י ו ח ד ת
א
ש
ר
ל
א
ת
ש
ו
ה
ש
י
ג
ה
ב
ה
ה י א
ר
פ
ב ל ע ד י
ר
ק
ז מ ו
ד
ז ד
ה
י
מ
ו
ח
ז ה י
ד
ב ז מ
ת
א י ש ו א
׳
"
׳׳י׳
'׳
י ™
הציווי לעיל בפסוק יב ״והיה שם״ שרבינו פירש :עמוד שם איזה זמן ארוך.
3
אש
ן
ר
.ביאוד
לפי חז״ל בברכות כט ,ב ונדה ל ,א.
4י ב א ו ת ה שהיה.
שי״ן קמוצה; כלומר בהר.
5
ח
מ
ש
י
מ
ש
ע
ר
י
ה
ב
ע
ה
כ י
ב כ
ל אחד
"
דרגה רוחנית גבוהה יותר ,עליה בסילם
6
שער ח כ מ ה אחר שלא בחכמתו של חבירו ,ומספרם מקובל להם ע ל ה מ ד י י -
מ
ז
ס
7
r
n
שהם *'
המשים חוץ מאחד ,ואפשר שהיה השער הזה בידיעת הבורא י ת ע ל ה ש ל א נ מ ס ר ל
א
)לשון הרמב״ן ב ה ק ד מ ה לבראשית( .ומקורו ב ר א ש ה ש נ ה כא ,ב :נ׳ ש ע ר י ביני• -
״ בכדאי
בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד .וכן בנדרים לח ,א.
7
כ י כגובה דרגת מ ש ה כ ך עולה השגתו את דבריו יתברך ע ק ב דביקותו ו ה ת ד ק
8
ראב״ע :ב ע ב ו ר ' ש נ ר א ה הכבוד על פניו ,על כן הזהירו כזוהר הרקיע .ובמורד,
3
יי
בפתיחה :כי יש מ ה נ ב י א י ם מ ה שיברק עליו הברק פעם א ח ת . . .ויש ש י ב ר ק
ע
ו י 1 1
כ ר
'
י
ם
,ב ר ?
*
נ
*,
י ך
י
פ ע ם אחר פעם ב מ ע ט הפרש ביניהם ,כאילו הוא באור תמיד ,לא יסור ל ע י ל * -
חלילה אצלו כיום ,וזאת היא מ ד ר ג ת גדול הנביאים אשר נ א מ ר ב ו ״ ו א ת י ׳ ש ד
״״7ס ויש
־־ ע מ ד י ״ ונאמר בו ״כי קרן עור פניו״ )עכ״ל( .ל ד ע ת רבינו ,כ ב ר בסוף
עמוד
ו כ
,
א
י.
ר
3
ע
ה ר א ש ו נ י מ היה אמור מ ש ה להשיג א ת דרגת ״קרן עור פניו״ ,ד ב ר ש ל א צ מ י ן
.עד
לארבעים יום האחרונים ,משום שחטאו בעגל .בזה מ ק ב י ל ס ו ף
72
www.daat.ac.il
פרשת
ס
י
ת
1
0
י
כ
אתר דעת -מכללת הרצוג
) ה י א ה ש ה י י ה ה ש ל י ש י ת — א ח ר ל העגל( לסוף פ ר ש ת מ ש פ ט י ם )היא השהייה הראשונה
' /ו מ י ד ל א ח ר .מ ת ן ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת — לפגי החטא( .שתי הפרשיות מופיעות כהקדמה ישירה
׳•׳•־ לציווי ׳מלאכת המשכן — זו של תרומה־תצוה ,וזו של ויקד״ל־פקודי ,כאשר בשתיהן צוין
־ ש ה ש ה י י ה היתד! של ארבעים יום וארבעים לילה ,היא התקופה של יצירת הולד ,כלומר
•התהוות ח ד ש ה ״בעליה רוהנית.
9
כלומר; חטאם של בני ישראל קלקל את דרגת מ ש ה ״לא נ ת ת י לך גדולה אלא בשבילם׳׳
) ר ש ״ י להלן לב ,ז(.
: 10ו ב פ י שביאר ר ב י נ ו ) ל ב ,ח( ״סרו מהר״ — קודם שאגמור לתת לך מ ה שיעדתי לתת ,והם
״ ה ת ו ר ה והמצור ,אשר כתבתי״ )ועיין ביאורנו שם ,וביאורנו לדברי רבינו לעיל כד ,י ב
ד״ד ,״ א ש ר כתבתי״(.
11
ה ם ארבעים יום האמצעיים מ־ח״י תמוז ועד כ״ט אב .ע ל ימים אלה נמצאנו למדים
מ ש מ ו ת לב ,י ״ועתה אעלה אל ה׳ אולי אכפרה בעד חטאתכם״ ,ודברים ט ,ח ״ואתנפל
ל פ נ י ה׳ כראשונים ארבעים יום וארבעים ל י ל ה . . .על כל הטאתכם אשר ה ט א ת ם . . .״
.
12
ו ב פ ס ו ק כח ״ואתנפל לפני ה׳ ארבעים היום וארבעים ה ל י ל ה . . .״ .
ד ב ר י ם י ,י ״ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים״ ,רש״י :של לוחות ראשונות ,מ ה הם
ברצון אף אלה ברצון .אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס )מקורו
ב ס ד ר עולם פרק.וי(.
13
כלומר ,ציווי מלאכת המשכן שבפרשות תרומה־תצוה ניתן למשה בארבעים יום האחרונים
מ ר ״ ח אלול ע ד יום כיפור .זה כ ד ע ת רש״י )לא ,יח ד״ד ,ויתן אל מ ש ה וכוי( שאין
מוקךם ומאוחר בפרשיות וחטא העגל היה לפני ציווי מ ל א כ ת ה מ ש כ ן ) ו ע י י ן בדברי רבינו
ל ה ל ן לא ,יח( .ה צ מ ד ת פרשות תרומה־תצוד) ,הציווי ש ל א ח ר ח ט א העגל( לסוף פ ר ש ת
מ ש פ ט י ם )ארבעים הימים ש ל פ נ י העגל( נועדה לתת את הרצף ההיסטורי של השיגוי
ב ד ר ג ת בני ישראל מזו של סוף פ ר ש ת יתרו )״ככל מקום אשר אזכיר׳׳( אל זאת ש ל
״ ו ע ש ו לי מקדש״ .רק אחרי ששינוי זה נקבע ברצף ההיסטורי ,מ ת פ נ ה התורה לחזור
ולהסביר לנו כיצד קרה שינוי מהותי זה — וזאת על ידי סיפור ח ט א העגל .עם תום
סיפור ה ח ט א )פרק לב( ו ה מ ש ת מ ע מ מ נ ו )פרקים לג—לד( חוזרת התורה לספר שוב
א ת ציווי המשכן ,בבחינת ״נחזור אל ה ר א ש ו נ ו ת ! )ועיין להלן בהערה 23.הסבר
ב ש ת י ״מהדורות״ אלו של ציווי מ ל א כ ת המשכן על פי ש י ט ת רבינו( .ע ת ה מ ב י א רבינו
־ כמה"הוכחות־ לעמדתו שציווי מ ל א כ ת המשכן בתרומה־תצוה שייך לארבעים •הימים
האהרונים ולא הראשונים.
14
ו ל א נות לרבינו לפרש הפסוק ע ל כוונתו ש ל ה׳ אשר ל א ה ג י ע ה לידי ביצוע ע ק ב ה ט א
׳'
העגל ,כי ד ב ר ה׳ לא ישוב ריקם.
15
ב ב א בתרא יד ,א—ב הן לשיטת ר׳ מ א י ר והן לשיטת ר׳ יהודה.
16ובלי אותיות של שמותיו של הקב״ה אין ״עדות״ אלא אבנים בלבד.
17
הוכחה שניה.
18
הוכחה שלישית.
19
שקרן עור פניו.
20
בפרשת תרומה.
21
בפרשת תצוה.
.22ר י ש פ ר ש ת ת ש א . .
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ע ר ד ,
23פרשת ויקהל־פקודי י .ואמנם בפי שביארנו ) ם י י
החזרות של תרומהד ו מ ו ת אצל זיק״ל־פקייי ״ ל
את ירידת
כשפ שביאר הוא את
ירידת הדורות
מ
ק
ש
ל
א
^
3
,
0
״ ל ״ ו א ^ י י י to,
״ ג ח ז י
ל
! *** * / wנ!
י
י ע ש י
״
ש ג י ז
;•דביל
_ h<( ».הד*׳
*J
k. {0׳
s
י
פ ו ת
שווייפי׳
״
פירשו את שתי ״המהדורות״ של מ ל א כ ת המשכן כ מ ש ?
"*ויי
* , Vת בייגי
'
ל
ל"
ישראל w
מציינות א ת ההוד .אמינא ,כלומר ,א ת המשכן כפי שהיד׳
ל ן מ ו
ב
י
ג
ד
,
ת
ז ז ח ט א
מ
ע ו מ ת
ש
ז
ב
ד
ב
ד
ג
ת
ד ,ז /ט א
א ח ד י
& A
1ל 5נ י
ל פ י
ה י
צ ד י ד
ב נ י
ע ש י י ת י
בעוד ויקהל־פקודי מציינות א ת המשכן עובר ל
ה
ה
א
ט
ד
ן ב י י ש ז ב
ב
י
ר ב י נ ו
י
ת
כ
מ
ל
ג ד י ל י
ט
י
א
א
י
ש
ל פ י
ע ם ק י
פ
ב
נ ג י ז
י " ^ הסקי*׳
י
מ
ש
י
י
ן
חכמה(•
יד.לר בחוסן יהושע ,הנצי״ב בהעפק דבר ודי מאיר שמחר ,ב מ ש י
ש מ ו ת כה ,ט
וכן ת ע ש י
ה
8
1
ב ל
ז
פ
ת
ל
י
ל?
א ת ם ,כדי ש א ש מ ן ב ת ו כ כ ם ־ -ל ד ב ר ע מ ד
( ״בכל המקום
ל א כ מ ו ש ה י ה העני? ק ו ד ם ה ע ג ל כ א מ ר ו )כ,
י י
ת
!*ףאב* ^ *'
י
כ א
?יפי״ יי׳
מ
1לעומת ״ ו ש כ נ ת י . . .א נ י מ ר א ה /מוסב ״וכן תעשר׳ ע ל ״
..ישראל.
י
ש
מ
ל י
׳"י
ו כ י
ןלם ב א נ
2
על פי התנאים ש מ נ ה רבינו בד״ד .קודם ״ושכנתי
3
משד .יבינו .הדיבור אל מ ש ה מרומז ומוזכר אצל רביני בר׳׳י'
ןרי;
נ א
ר ,ק
האופן שאני מראה אותך שכינתי בהר על הכפורת ו כ ר .
. 4כאמור ,כבד לכתחילה נועד המשכן הן לתפילה והן לקרבנות.
ילא אל מקום אחד בלבד.
5
#מ ו ת לא< י ח
ויתד א ל מ ש ה כ כ ל ו ת ו
ע י &
ב ס
אחר שספר מ ה היה הטוב שהושג
פ
י
ר
ה
ש
ט
ע
ם
מ
פ
נ
י
מ
ה
ל
ה
א
ו
ש
ג
ה
ת
כ
לד
כ
ת
י
י׳
ל
ג
י
ש
פ ע מ י ם
ע
ה
ד
ל
)יט ,ו( ״ ו א ת ם ת ה י ו ל י מ מ ל כ ת כ ה נ י ס י ו ג ו י ק ד ו ש ׳ ׳
ש ש ד ,ד ״
ל
א
,
ת
י
ב
י
ח
א
ב
מ
ר
ר
)
כ
'י' ׳
*יי
י ״
זד .ב ס ב ת ר ו ע ב ח י ר ת י ש ר א ל .כ י א מ נ ם ב ס ו ף א ר ב ע י ם י ו ם ה ר
ע
ש
ה
ל י
ב כ ל
מ ק י מ
א
ב
א
א ל
׳
ע
ד
ש
ה
ו
צ
ר
ד
ל
ע
ש
י
ת
מ
ע
ד
ג
^ * ת ו ו י ״
ד
י
ין
ן{».
ב
מ
א
s ^ i a • f
h
יהויי*
כ
׳
&
C
ש
י
^
ג
י
ם
־'נתז י '
ולעיל
ל
ו
,
י
ר
ג
י
י ׳ ^ מ ל ו <ל ׳
מ ע ש ה אלקים* לקדש א ת כולם ל נ ה נ י ם נ וגוי קדוש ככל
כ ,כ א ( .ו ה מ ה מ ר ו ו ה ש ח י ת ו ד ר כ ם ו נ פ ל ו מ מ ע ל ת ם כ מ ו שהעיז־
ב
א
״ויתנצלו בני ישראל א ת עדים מהר חורב״».
שני
w
לוחות העדות
*.תו ״ י ׳
א ו ת ם ש י ע ד ־ ב א מ ר ו )כד .י ד ( ״ ו א ת נ ה ל ד א ת ל ו ח ו ת ד .
24
www.daat.ac.il
א ב ד
.וטרם
m
ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
ב מ ע ע י
* ״ * * י כתבי ,באשר יעד ,התהילי
ט והתעמל״ ״ .
' י
°
^ למשי'
י
ל י ד
1
****.ד
״״*מממן לכליו ״ושכנתי כתונם״ .זאת לדעת דמני
'*ייעייממ לאתרי מסא העגל.
;״״י״״*
י
ט ל
ל
,
ב ד
נ י ש
ל ר / ,
ש ר ח י ( 0
י
י א
' °׳ <= °
4
כלי <ממ ״אנא אליל וברכתיל״.
י • ״י» נממ פסוקנו ,בללמד מת ,לזהות י א
)גי,ש-יה(.
פ כ
ע ר
,בשב* מי*י *
פ ר י
'
משפטי
0
6
,ף * י *
״
״ן^״ל״״ ^!:
י ש י ן <0
ש י נ י פ
ח י
׳
׳
י ת י מ 0
,
,
,
1ל
בים
ב
ל
• 1״ נ0
ז לפי?
זנייהפ מזה ומזי׳ י' י " ־
? ^
"י׳ יי*
י ^ נ
<* הראלי להניא באז *
»י«י .ד;משיב בזה שגי דבריפ :א׳ :י ״ * ' ' * * ,׳ י דהגווג ' * ,ויינז
? "בל^
יי' * J£היי ' * ״ י ״ '
' *״י
ל י״״
,ומדים ׳ 4,ל0ים
'
״*״״…עזן נבלב-נונז׳ ״י' «
מ
ח
3ל
ש ב ל י ה י ת
0
ה
יר
כ נ ס
י
1
י ,
פ ז נ י
ם
ש :
״ י ,
ג נ 0
זי
זמ
*'־ ״ * » n*n»1ה ^ י ־ ־ ״ י ״ ^ **דיים י׳יי' ' * ^ פ * .
4
״ו ר!שא לי ** '°
* * ג ״הפנתב מכתב אלקים״׳ ™ ' ' ^
מקביל ל * » ״' י .״ב .ירא"* ׳ י •
,
״5
״ו
^
* ״* בזה ״שני דינים״ ~ נ 0בחומי יילי
שד
י
יי
י י
ם
ה ר
ש פ ה ן ק
י
י
ע ז
מזת
י נ
ב
י נ ם
כ א י
ל ה ל ן ;
7
י
ירגי
״ ״ ״ ? מ הלריי׳ י ' ' י ' ^ כיבד
* י י * יביני למלשנ הורדת ״״יי
•
)ועייז י ״
י^עד הנכבד ,עכ״ל .פלשלן ״זית״גלד מדייק י *
* לזגללת עליד׳ם
ז׳שj* ,״ ,
נ
ע ז
3
י
c
ע ל
ק ד י ט
) פ 0ן ק
מ
ה ק ב
ע
ל
י
1 3
י
ח
י נ י
"
היה יעוד מיוחל ,ולבז»י«* " »
י
*עשי׳ שממל דגהלנ לעיל ;״נתב״ נמקים ״
וד.שהיתי י י
* Jד*« ,
ח ) ח
כ ת ב ת
?דגרין ש / 7י ר י ד ה ד י ת ה Q ) V Q
ש ד
כ ר ה 0
*ל פי
דנייז נ נ י א
זרגי
ש ם
(
מ ר ז
י מהד*
קידש
י ד
״ ת
* * » י לתת לך מה שיערתי ל ׳
י'
י י « פנאי *השזורות ל
א ה י ת
ב ק ז נ ב
באיפ;
פ ע ל י
;
ם
ר
׳ " ׳
ירי• לכתיבתה•
י
ד י ר
תז
T °
׳עלז פרפ השלים הקכ״מ את!
* » .י הספיק ה׳ ל״" י< ^ יל""*
י י ' למצפי גפ את ״התלרד ,*,לד־יא י^ל^ '°
333
ת י ד ה
״
w
לפעילי•
,לכתי
5
יפןר
ד
www.daat.ac.il
נ א ע ר
י״רש י ב
יחב .י
,/* ^ 7רד* *< ,
י ג י
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳ תורד,׳ז:יכמוההמב״ן— :אם כן ,״התורה״ יכלול הסיפורים מ ת ח י ל ת בדאשלת. ,כי ה ו א
י
0
י
מורה אנשים בדרך בענין האמונה( וגם א ת ״המצוד!״ — הוא ה ח ל ק ההלכתי ש כ ה .
שמות׳.לד ,כז
'.
:׳••.׳•
כ ת ב לף א ת הדכרים האלה
אף על פי שקודם העגל אמרתי לתת לך )כד ,יב( ״את לוחות האבן ו ה ת ו ר ה ' י ה מ צ ו ד י
״וכתבתי״ *
אשר כתבתי״ ,עכשיו שחטאו ,ואתה )לעיל לד ,א ( ״פסל ילך״ הלוחות
3
)שם שם( 1ולא אתן לך גם כן ״התורה והמצור ,אשר כ ת ב ת י ״ ,אבל ״ כ ת ב ל ך ״ _ _ ג
4
אוזר׳ •.,. .
.1
י. v.
יי• ••• י •י
. . .
בניגוד ללוחות ראשונים א ש ר ״ מ ע ש ה אלקים המה״ ,ולא מ ע ש ה אדם.
72ובזה ה י ד ו ש גדול ש״המכתב אלקים״ ע ת ה הרות על הלותות א ש ר מ ע ש ה אדם ־ ה מ ד
3
nשד
זפי
יי ל י
ש
עיין בדברי ר ב ע ו לעיל לא ,יח ובהערות.
ל
?
n
^
׳
ל פ י
פ י ר י ש
ר ב י נ י
׳
פ ס ו ק נ ר
ה י א
ה
מ
ש
ד
י ש י
י
מ פ ס ו
ק אי• כלומר
.,אע״פ שהקב״ה מוכן לכתוב א ת עשרת הדברות על הלוחות ש מ ש ה ר ב י ב י פ ס ל
ל כ ת י ב ה נוספת תהיה לא על ידו ,א ל א — :ה ק ב ״ ה אומר ,ו מ ש ה א ו מ ר ו כ ו ת ב ) ב ב א
';../יד ,א( .י ; י י
1׳
י י
י
י
3
l
n
^
א
•
ב מ ד ב ר ג ,ז
מ ש מ ר ת :כ ל ה ע ד ה ? ל פ נ י א ה ל מועד ,ל ע ב ו ד א ת ע ב ו ד ת ה מ ש כ ו
8
2
לשרית בצרכי העבודה ,שזה היה ראוי לעדת הסנהדרין ״ לולא עוז ה ע ג ל *
־׳
»..
. 1רבינו ע ו מ ד על ה ה ב ד ל בין ״משמרת העדה״ בפסוקנו ,ובין ״ מ ש מ ר ת ב נ י י ^ .
שייאל״
. :״ .׳ • ׳ • •
ד!בפסוק הבא.
2
כלומר ,לסייע לכהנים בעבודתם במקדש.
3
״ ע ד ה ״ כסנהדרין ,ע ל פ י ) ב מ ד ב ר לה ,כד—כה( ״ושפטו ה ע ד ה . . .ו ה צ י ל ו העדה״
י
למדו חז״ל לשאר מקומות.
שבגללו הועבר התפקיד לשבט המיוחד לכך.
4
ד
•
^ °
.ד .חטא המרגלים
ב מ ד ב ר ט ,א
בחודש הראשון
אחר ׳שפקד אנשי •הצבא )פרק א( וסידר הדגלים )פרק ב׳( ונושאי המשכן ) פ ר ק
1
להכניסם.לארץ׳ •,וטוהר:מחניהם מן הטמאים )פרק ה׳ א—ד( ,כ א מ ר ו ) ד ב ר י ם כ *
2>$
www.daat.ac.il
*1
׳־״*< /טי(
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
׳ > ו ה י ה • מ ח נ י ך ק ד ו ש ״ ,ו מ ן ה מ מ ז ר י ם ב ע נ י ן ה ס ו ט ה ) פ ר ק ה׳ ,י א — ל א ( ,ל מ ע ן ת ה י ה
השכינה
ביניהם
במחנה
3
צבאותם ,
י ש ר א ל ,ש ב ה ם זכו ל י כ נ ס ל א ר ץ מ י ד
סיפר
4
הכתוב
ארבעה מעשים
טובים
שעשו
ב ל ת י מ ל ח מ ה ״ ,ל ו ל א ה מ ר ג ל י ם ,°כ מ ו ש ה ע י ד
7
מ ש ה ר ב י נ ו ב א מ ר ו ל ח ו ב ב )י ,כ ט ( :״ נ ו ס ע י ם א נ ח נ ו א ל ה מ ק ו ם ״ .ר א ש ו נ ה ,8ס י פ ר
ח נ ו כ ת .ה מ ז ב ח ) .ז ,א — ח ,ד( .ש נ י ת ,ז ר י ז ו ת ם ״ ב ע נ י ן ח י נ ו ך ה ל ו י י ם )ח ,ה — כ ו ( .
שלישית,
במדבר״,
ארוכים״
ז ר י ז ו ת ם ״ ב ק ר ב ן ה פ ס ח )ט ,א — י ד ( .ר ב י ע י ת ,ל כ ת ם א ח ר י ה א ל י ת ב ר ך
אף על פי שהיה
פעמים
קצרים
1 5
ו ה מ ס ע « .ולהודיע כל א ל ה
העלות
הענן״
בזמנים
בלתי
נודעים
1 3
— פעמים
— באופן ש ה י ה ראוי ש ת ק ש ה עליהם מ א ו ד ה ח נ י ה *
8
1
סיפר אותם כפי מ ד ר ג ת היותם לרצון לפניו ,לא לפי
ה ז מ ן שהיו ב ו « .ולכן סיפר בכאן ענין חנוכת ה מ ז ב ח והלויים ו ה פ ס ח שהיו ב ח ו ד ש
הראשון — ו ה י ת ה « תחילת הספר בחודש
ה ש נ י — ו ה י ה ענין
הניתם
1 8
ונסיעתם
ע ל פ י ה ׳ מ י ו ם צ א ת ם מ מ צ ר י ם « .ו ע ל כ מ ו ז ה א מ ר ו )פסחים .ו ,ב ו ע ו ד ( :״ א י ן מ ו ק ד ם
ו מ א ו ח ר בתורה״ .וזה כ א ש ר תכוין ת כ ל י ת מ ה
2 0
— זולת הזמן
2 1
— ב ס ד ר ה מ ס ו פ ר ,22
1
שהרי כל הנסיעה היתה בכיוון א ת ישראל.
2
כ י זאת היתה מ ט ר ת שילוה הטמאים.
3
וכן ברמב״ן )ה ,כ ד ״ ה וטעם ואת כי ש ט י ת ( . . . :כ י ה פ ץ ל מ ע ן צדקו ליטר הנשים
שלא תעשינה מ מ ת יתר העמים ,ולנקות ישראל מ ן הממזרות שיהיו ראויים להשרות
ש כ י נ ה ב ת ו כ ם . . .עכ״ל. .לדעת רבינו ,ה ש ר א ת ה ש כ י נ ה בחוך ה מ ח נ ה ה י א ה מ ש ו ת ף בין
שתי הסוגיות הגדולות של פרק ה ׳ ) ש י ל ו ח ה ט מ א י ם וסוטה(.
4
כפי שמוכיח רבינו להלן מדברי מ ש ה אל חובב ,בלשון ה1ה )״נוסעים״( כלומד עתה.
..ו כ ן מצינו בספרי לדברים א ,ב ד״ה אחד עשר יום .אילו זכו ישראל ,לאחד עשר יום
היו נכנסים ל א ר ץ . . .לשלושה ימים היו נ כ נ ס י ם . . .
5
מקורו בספרי פיסקא ז :אמר להם ,כשאתם נכנסים לארץ אין אתם צריכים כלי זיין,
א ל א קובע דיופטין ומחלק .וכן בת״י :לא תצטרכון למיטול זיינא ,עולו ואחםינו ית ארעא
וקבעו בה דפטייא ופלגיה.
6
מקורו ברש״י לדברים א ,ח ד ״ ה בואו ו ר ש ו . . .אילו לא שלהו מרגלים ל א היו צריכים
לכלי זיין.
ד
על הסתירה בין דברים אלה של מ ש ה ובין כל הפסוקים בספר ש מ ו ת מ ש ם ל מ ד ו שכבר
גגזר על מ ש ה לא להיכנס לארץ ,עיין ״לפשוטו של מקרא״ מאמר :פ ש ו ט ו של מ ק ר א
ב מ ש נ ת בעל גור אריה ,פרק :שלח נ א ביד תשלח ,עמודים 246 .ע ד .248
8
כלומר ,ארבעת הדברים המנויים להלן ,הם אשר זיכו א ת בני ישראל להיכנס לארץ
בדרגה גבוהה של השגחה פרטית אשר כהוצאה מ מ נ ה לא יהיה כל צורך במלחמה ,א ל א
כל ש ב ע ת העמים יברחו מעצמם ,כמו שהגרגשי פ נ ה מ א ל י ו )עיין ב ר ב י נ ו לעיל א ,ב
ד״ה ש א ו את ראש( .מ ב נ ה משותף זה הוא אשר הכתיב א ת כתיבתם ביתד בפרקים
ז—ט ,לקראת אותה הנסיעה )להלן י ,לג( ״ויסעו מ ה ר ה׳ דרך שלושת ימים״ ,א ש ר
אמורה היתד .להסתיים בכניסתם לארץ ,אבל נסתיימה בפרשת ה מ ת א ו נ נ י ם — מ ת א ו י ם
ת א ו ה — ל ש ו ן הרע של מרים — המרגלים.
9
דייק רבינו בענין הזריזות )עיין מסילת ישרים פרקים ו—ט( ע ל פ י ש י ט ת ו לעיל ה ,כ
ד״ד ,ו י ע ש מ ש ה ואהרן וכל ע ד ת בני ישראל ללויים )״עשו פ ש כ י ל הלויים ולעזרתם
www.daat.ac.il
27.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ענין הגילוח וכיבוס הבגדים ו ה ק ר ב ך ( ,וד״ה כן ע ש ו להם ב נ י י ש ר א ל ) ״ ה ז ד ד ז ד י ש ר א ל
ל ע ש ו ת ג ש כ י ל פ כ ד י שיהיה רצון קונם נעשה״(.
10
להיפטר
גם כאן ע ל פ י ש י ט ת ר ב י נ ו )להלן פסוק ב( שעשו את חססח א ע ״ ס ש י כ ל ר
מ ן המצוד! ע ק ב ש מ ח ת המצוד .ש ל ה נ ו כ ת המשכן )עיין שם ו ב ב י א ו ר י נ ו ( .ע ש י י ת נ מ ו ד
שניחן
לקבל מ מ נ ה פטור ,בזריזות ת י ח ש ב )מסילת ישרים :כ ן צ ר י ד
גדול
פקחית
והשקפה לאחוז במצוות ולזכות בהן ולא ת א ב ד נ ה ממנו(.
11
אחדיר
וכלשון ר ב י נ ו להלן ט ,י ז ד״ד .ובמקום וכר :סיפר זכותם של י ש ר א ל ע ל ל כ ת ם
במדבר.
12
להלן פסוק יז :״ולפי העלות ה ע נ ן . . .יסעו בני ישראל״.
13
מראש.
14במקום ל א נוח לחניה.
15
במקום נוח ביותר לחניה.
16
כי ל א הובאו ב כ ת ו ב בסדר הכרונולוגי של המאורעות.
17
כלומר ,אף על פ י ש ה י ת ה לכו׳.
18
הוא הענין הרביעי.
19
כלומר ,החל עוד ב ש נ ה ה ק ו ד מ ת !
20
מ ט ר ה מסוימת.
21
הסדר הכרונולוגי.
22
במקרה דנן ,ה ב א ת ן של א ר ב ע פרשיות אלו כאן נועדה ל ה ד ג י ש א ת ה מ ש י ת ן *
הפרשיות ,והוא הקניית זכות להיכנס לארץ מ י ד ובלי כ ל י זיין .ו ב ד י ד ד י מ ה
3
י
ביסח
בעל ב א ר יצתק לרש״י ש מ ו ת לא ,יה :שהתורה לא תשמור א ת ה ס ד ר ה ז מ נ י כ ז * 3ר י ו
רק ס ד ר אחר המוקדם )־־ עדיף ,לשון נופל על לשון ן י.ק (.ב מ ע ל ה ו מ ד ר ג ה
ע
ל
הסדד
הזמני.
ב מ ד ב ר י ,ל ה
ויהי ב נ ם ו ע ה א ר ו ן
ל ל כ ת ו ל ה י כ נ ס ל א ר ץ י ש ר א ל ,1
ק ו מ ה ה׳ ו י פ ו צ ו א ו י ב י ך
כ י א מ נ ם ,ל ו ל א ש ל ח ו מ ר ג ל י ם ה י ו נ כ נ ס י ם ב ז ו ל ת מ ל ח מ ה ג ,ש ה י ו ה א ו מ ו ת ב ו ר ח י ש %
״ כ ע ז ו ב ת החורש והאמיר א ש ר עזבו מ פ נ י בני י ש ר א ל ״ * )ישעיה יז ,ם(.
וינוסו מ ש נ א י ך מ פ נ י ך
פן יבואו ישראל להחרימם.
1
כפי ש ב י א ר ר ב י נ ו בפסוקים לג—לד ,בפסוקים אלה )לה—ל0
א י ן
מ
ד
ו
ב
ר
על
הנוהג
הקבוע בארבעים ש נ ו ת נסיעות במדבר ,כי אם ב א ו ת ה נסיעה מיוהדת ב ת ש ל ו ש ת ה י ש י ש
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשד• אמורה היתה להסתיים בארץ כנען ונסתיימה ב ח ט א המתאוננים.
2
כ מ ב ו א ר אצל רבינו לעיל ט ,א ד״ה בחודש הראשון.
3
ו ז ה לשון ״ויפוצו״ ,לא שבני ישראל יגרשם ,ואף לא ה׳ יגרשם )״ויפיץ״(.
4
ר ד ״ ק . . . :כ י מ ש ב ע ת אומות ,רבים מהם ברחו ועזבו עריהם כ ש ב א ו ישראל לארץ.
ו ב ד ר ש אומר כי הכנעני פ נ ה לפניהם והלך לאפריקי ,ויש אומרים כי הפריזי פגה.
כ ן ישראל עזבו אפילו ערי המעוז מ פ נ י מ ל ך אשור.
ב מ ד ב ר טו ,ב—ג
ריח ג ח ו ח . . .והקריב המקריב:
לעשות
ה נ ה ע ד העגל היה הקרבן ״ריח נחוח״ בזולת מ נ ח ה ונסכים ,כענין בהבל
3
ובאברהם
.זבתים
.לעולת
להכשיר
1
1
ובנה
2
ו כ ע נ י ן ) ש מ ו ת כד ,ה ( ״ ו י ש ל ח א ת נ ע ר י ב נ י י ש ר א ל ו י ע ל ו ע ו ל ו ת ו י ז ב ח ו
9
ש ל מ י ם ל ה /פרים*• ,ל א ז ו ל ת ז ד . .ו ב ח ט א ם ב ע ג ל ה צ ר י ך מ נ ח ה ו נ ס כ י ם
8
התמיד שהיא קרבן צ ב ו ר ,ומאז שחטאו במרגלים הצריך מ נ ח ה ונסכים
7
8
גם ק ר ב ן י ח י ד .
א מ נ ם לא מ צ ע ו את הביטוי ״ריח נחוח״ בקרבנו ,אבל רבינו בודאי מבין כי ״ ו י ש ע ה׳ ״
,
ה ו א ענין ״ריח נחוח״ )כתרגום אונקלוס ״והות רעוא מן קדם ה ״ ,וכן ת ר ג ם —
,
ויקרא א ,ט ״אשד .ריח נחות לה׳
׳2
״ ע ל ת א קורבן ד מ ת ק ב ל ברעוא קדם ה ״ ( .
א ח ר י המבול בראשית ח ,כ א ״ מ ר ח ח׳ א ת ריח הגחוח״ )ועיין בנצי״ב ו ב מ ש ך ח כ מ ה
ש ב י ט ו י זה המציין את המקסימום בתכלית הקרבן הוא א ש ר ל י מ ד א ת חז״ל ש נ ח הקריב
א ת קרבנו בהר המוריה(.
3
ל א זכיתי להבין את דבריו ,ב א ש ר ל א מ צ י נ ו שהקריב אברהם קרבנות )סרט לאיל אחרי
ע ק י ד ת יצהק( .ואם נפרש כי כוונתו ל ) ב ר א ש י ת יב ,ה( ״ויבן שם מ ז ב ה ויקרא בשם ה׳ ״
)ועיין במפרשים המבארים כי הכוונה לתפילה ולא ל ק ר ב ן — ועיין ב ז ה ב מ א מ ר נ ו
״ואל
מ ע ל ת אבוחם ישובו״( ,הרי אין כל זכר לריח נחוח .ואולי כוונת הספורנו
ל ח ש י ב ו ת שחז״ל נתנו ל א ר ב ע ה מזבחות ש ב נ ה אברהם )השוד .רש״י ב מ ד ב ר כג ,ד(,
רעיון שהדגיש הספורנו גם בהקדמתו לספר ב ר א ש י ת בכותבו ש ה מ ז ב ח ו ת ש ל אברהם
אבינו מכוונים לארבעה מזבתות בתהלת ימי ישראל ,משכן במדבר ,שילה ,גוב וגבעון,
עי״ש ,ודבריו הנ״ל עדיין צריכים עיון.
4
ואין זכר למנחת נסכים ,ואילו ה מ ש ך הפסוקים מ ל מ ד על הרצון )רעוא( ש ב ק ר ב נ ו ת
אלה בכריתת הברית ,ועד לדרגת ״ויתזו את האלקים ויאכלו וישתו״ )פסוק יא( —
כל זאת בדיוק ליד )פסוק יב( ״ואתנה לך א ת לותות ה א ב ן והתורה והמצוה אשר
כתבתי׳׳! כלומר ,הדרגה הגבוהה ביותר אשר לפיה כתב ה ק ב ״ ה בעצמו ל א רק א ת
ע ש ר ת הדברות אלא גם א ת חחלק ההלכתי והלא הלכתי של התורה.
5
כלומר ,לא היה צורך בדבר נוסף.
6
ל ה ב י א ו לדרגת ״ריח נחוח״ .המנחות והנסכים בקרבן ציבור מ צ ע ו א ח ר י ח ט א ה ע ג ל
ב פ ר ש ת אמור )ויקרא כג( ,בעוד בפרקים א׳ )עולת יחיד( ו־ג׳ )שלמי יחיד( צ י י נ ה
www.daat.ac.il
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
התורה א ת דין ״ריח נחות״ באופן קבוע ,כ א ש ר אין זכר ל מ נ ח ת נ ס כ י ם — ו ה ל א ד ב ר
הוא!
ד
כלומר ,ל ה ב י א לידי ד ר ג ת ״ריח נהוה״ ,וכלשון פסוקנו ״ ל ע ש ו ת ר י ח נ ח ו ת ״ .
8
כמבואר בפרשתנו.
ב מ ד ב ר טו ,כ
תרימו תרומה:
חלה
אחר
בבתיהם
ח ט א ה מ ר ג ל י ם ה צ ר י ך גם ה ח ל ה ! ,ל מ ע ן יהיו ראויים ש ת ח ו ל ב ר כ ה
ב י ת ך ״ '2
כ א מ ר ו ) י ח ז ק א ל מ ד ,ל( ״ ו ר א ש י ת ע ר י ס ו ת י כ ם ת ת נ ו ל כ ח ן ל ה נ י ח ב ר כ י • א ל
1
נוסף על מ צ ו ת ביכורים )ועיין בהערה הבאר!(.
2.
דברי רבינו יובנו על פי דבריו בפירושו לשמות מ ש פ ט י ם כג ,י ט ) ב ע נ י ן מ צ י ת כ י כ י ד י ב ן
הבאה ״לההליף״ א ת פולח*
ה
בחלב
א
ם
ב
מ
ס
ג
ת
ר
פ ו
ל
ח ז
ה פ
ע
ב
י
י י
ו
ד
ז
ז ר ה
ה
ש ל ה ם
ש
>•
א ו מ ו ת
ל
ד
"
ה
א
ל
,
י^י ״
ת
ב
ל
ש
13
ג ד י
א
ש
ב
י
ח
ל
ב י ש
לי
א
:
ב
ו
מ
את
ל
הגדי
תעשר
א
כמו אלח הפעולות להרבות הפירות ,כ מ ח ש ב ת עובדי ע ב ו ד ה זרח ,א ל א ״ ר א ש י ת ב י כ י ד י
m.
א ד מ ת ך ת ב י א ״ כאמור )יחזקאל מד ,ל( ״וראשית כל ביכורי וכל ת ר ו מ ת כ ל
עסכל
,
י
ל כיתד״
*
תרומותיכם לכהנים יהיה ,וראשית ע ר
) = ;״שתחול ברכה בבתיהם״( .וכן בספורנו לשמות לד ,כו ד״ה ר א ש י ת ב י כ ו ר י
ש ל גדי״
תביא :ובזה תשיג ההצלחה כפירות כ א מ ר ו )יחזקאל מד ,ל ( . . .״ ל א
י
כ מ ע ש ה בני כנען שהיו חושבים להשיג בזה ההצלחה כפירות או ב מ ק נ ה ,
ת
י ס ו ת י כ ם
נ
ת
ו
ו
ב
ה ב י ח
כ
ר
ע
ה
א
ת
מ
ד
ב
םירם :התיקון לעתיד לבא
' ו י ק ר א בו ,י ב
והתהלכתי
בתוככם
ענין המתהלך
1
2
ה ו א ה ה ו ל ך א נ ה ו א נ ה ,ל א א ל מ ק ו ם א ח ד ב ל ב ד י• א מ ר
•אתהלך.בתוככם ,כי לא אל מקום א ח ד ב ל ב ד ירד ש פ ע הכבוד ,כ מ ו ש ה י
א
ה
ס
3
מ
ן
^
כ
4
,ו ב מ ק ד ש ,כ א מ ר ו ) ש מ ו ת כה ,ח( ״ ו ע ש ו לי מ ק ד ש ו ש כ נ ת י ב ת ו כ ם ׳ /כ ל ו מ ר
.האופן » ובאותו המקום
אועד
לך
בתוככם
9
שמיי״
)
ש
8
ם
ב ל ב ד א ש כ ו ן ב ת ו כ ם י .ו ב י א ר ז ה ב א מ ר ו ) ש ם ל ,ך( ,
כ ט
׳
מ ג
>
״
ו ב ו ע ד ת י
ש
מ
י'
ויראה כבודי ב כ ל מקום ש ת ה י ו שם .כ י
ב נ י
י ש ר א ? ז ״
8
ל
1 0
אמנם בכל מקום ש י ה י ו
צ ד י ק י ה ד ו ר ,ה ו א ) ת ה ל י ם מ ו ,ה( ״ ק ד ו ש מ ש כ נ י ע ל י ו ן ״ ״ .ש ב ו
1 2
•
א
ב
ל
י
30
כ ז ה
י
ד
י
ש
תשלם כור
ז
www.daat.ac.il
ן
אתד־?
• כ א מ ר ו ) י ש ע י ה סו ,א — ב ( ״ ה ש מ י ם כ ס א י ו ה א ר ץ ה ד ו ם ר ג ל י . . .ו א ל ז ה א ב י ט א ל
.ובכה ר ו ח ו ח ר ד ע ל ד ב ר י ״ « .
:
°
י ז י
'
ג
י
ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם
והייתי ל כ ם לאלקים ״
1 5
• א ה י ה לאלקים מיוחד לכם ,ל א י ה י ה לכם אלקים ו מ נ ה י ג ז ו ל ת י .ו ב כ ן י ה י ה נ צ ח י ו ת
.מ צ י א ו ת כ ם ממני בלתי אמצעים ,וכמו שהוא לשאר הנבדלים הנצחיים
1 6
' ,בהיותכם
1 8
א ז ב צ ל מ י בדמותי ,כמו ש ה י ת ה הכוונה ב ב ר י א ת ה א ד ם ״ ו ב מ ת ן ת ו ר ה . .ו ל ז ה א מ ר
) ש מ ו ת ו ,ז( ״ ו ל ק ח ת י א ת כ ם ל י ל ע ם
1 9
2
,ו ה י י ת י ל כ ם ל א ל ק י ם ״ . °כיי א מ נ ם ב מ ת ן
,ת ו ר ה . ,ל ו ל א ,ה ש ת י ת ו היתה הכוונה לשום אותם ב מ ע ל ת י מ ו ת ' ה מ ש י ח ועולם ה ב א
שיעד
ב ז א ת ה פ ר ש ה בלי ספק .א מ נ ם ב פ ר ש ת ״ א ת ם
נצבים״
אבל
יעד
.שיקים .אותם
אבל
לעם ,כ ד י
פעולות התמיד*
2
שיהיה הוא
״להיותל
2
לאלקים,
לא
של משכן ,באמרו )שמות כט ,מה(
,י ש ר א ל והייתי להם ל א ל ק י ם ״
•אמר
2 1
2 5
אמר שהכוונה'
2 2
2 3
שיהיה כן " א ז .
״ושכנתי בתוך בני
2 6
י ע ד ב כ ל ע נ י ן ז א ת ה פ ר ש ה .א ב ל בשאר־ ה מ ק ו מ ו ת
לכם לאלקים ואתם ת ה י ו
2 8
לי לעם״ ,ש ת ה י ה כל מ ג מ ת פניכם
•.לעשות רצוני ולעבדגי שכם אחד בלי ספק ,כמו שראוי ש י ע ש ה כל עם ל מ ל כ ו
2
•באמת״ .
בהתפעל ,לעומת ההולך.
*1
־ 2י כ מ ו שמצינו אצל אדם הראשון )בראשית ג ,ה( ״וישמעו א ת קול ה׳ א> מ ת ה ל ך בגן
״
״
לרוהיהיום״ ,שם• מ פ ר ש ר ב ע ו )ד״ה מתהלך בגן( :א נ ה ת מ ה . . .
3
בי ההולך מ ג י ע אל מקום אחד ,ואי אפשר לו להיות בשני מקומות •בעת ובעונח:אחת.
4
ו ל ד ע ת רבינו )ריש פ ר ש ת פקודי( דרגת ש פ ע הכבוד אשר י ר ד מ א ת ה ׳ היתה .ג ד ו ל ה
וגבוהה יותר במשכן אשר בנה מ ש ה ר ב ע ו ,מ א ש ר אפילו ב מ ק ד ש הראשון אשר ב נ ה
•
.
שלמההמלך.
.
י.
5־ ע ש י ה כך וכך )ארון ,מנורה ,שלחן וכי׳(.
6״ מקום זה וזה )קודש ,קודש קדשים ,הצר וכוי(.
7
כ ך ש״ועשו לי מ ק ד ש ׳ ) א ו פ ן ומקום( הוא תנאי ל ה ש ר א ת ה ש כ י נ ה
8
הלשון ״שמה״ ) = לשם( בשני הפסוקים מציינת א ת ת נ ו ע ת ירידת ש פ ע ה כ ב ו ד א ל מקום
מסוים.
9
א נ ה ואנה.
10
כאן הידושו של רבינו ,שלעתיד לבא יוכל כל צדיק ל ש א ת על כ ת פ י ו הוא א ת השכינה,
א ו ת ה ש כ י נ ה )״שפע הכבוד״( אשר עד אז אפשר היה למצוא רק במקום מסוים ,בכלים
מסוימים )ולעתים ,בזמנים מסוימים(] .ועיין ב מ ש ך ח כ מ ה לבהעלותך ט ,י ד״ד• א י ש א י ש
כי יהיה ט מ א לנפש ,כיצד מסביר את התעוררות סוגית פסח שני רק אחרי ח ט א העגל,
בהסתמכו על שיטה זאת של רבעו[.
11
מצודת :פלגי הנהר היוצא מ ב י ת ה מ ק ד ש . . .המים ההם י ש מ ה ו יושבי ע י ר אלקים ש ה י א
מקום קדוש אשר שם מ ש כ נ י עליון.
12
בצדיק כזה.
13
לא אל מקום מסוים כי אם אל אדם מסוים מ ו פ נ ה ה מ ב ט של הקב״ה )״כוונתו״(.
14
פסוקנו אינו מ ד ב ר כלל על פעולות בני ישראל ויהסם אל ה׳ ,כי אם על פ ע ל ו ש ל ה ׳
www.daat.ac.il
31-
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביחס א ל י ה ם — ״ ו ה ת ה ל כ ת י . . .והייתי״.
15כלומר ,מנותקים מ כ ו ה המזלות ,ונתונים לגמרי ל ה ש פ ע ה ו ק ש ר י ש י ר י ם עם ה ׳ .
16כ מ ו המלאכים.
17.ע ל פ י ב ר א ש י ת א ,כ ו ״בצלמנו כ ד מ ו ת נ ו ״ ) ו ע י י ן שם בדברי ר ב ע ו ( .
' 18וכלשון רביגו ב ש מ ו ת יט ,ו ד״ד ,וגוי קדוש .בלתי נ פ ס ד י ם . . .כ מ ו ש י ה י ה ה ע נ י ו ל ע ת י ד
ל ב א
י**
י ז ה
כ י
א מ ב ם
ה י ת ה
י ,א ל
כ ו ו נ ת
ב מ ת ז
י ת ב י י
ל
ת י ר ה
ה
ם
א
ז
כ ל הטוב
ה ע ת י ד לולי השתיתו דרכם ב ע ג ל . . .
19.
ב מ ע מ ד הר ס י ג י ) ס פ ו ר נ ו שם(.
ל
20ה ו א הביטוי המדויק ה נ מ צ א בפסוקנו ,משמע ,איפוא ,ש מ ע מ ד ה ר ס י ג י י ל ע ת י ד
מ
שוימ הם.
21דברים כ ט ,י ב ״למען הקים אותך היום לו לעם ,והוא יהיה לר ל א ל ק י ס כ א ש ר ל כ ר ל ך *
22״למען״.
23ולכן ״והוא י ה י ה ל ד ל א ׳ ״ ,ולא ״והייתי לך לא׳ ״ ,כלומר ע ת י ד פ ש ו ט ה מ צ י י ן
) ע י י ן
ה ה י פ ו
מ ל ב י
ם
י
י
ש
פ
ר
ש
ת
כ
ת ז י י ע
ש
ר
י
ה
שעב
*׳
"
ד
יותר מ א ש ר עבר בתוספת יי״י
פשוט מציין ע ב ר יותר )עבר מוקדם( מעבר רגיל המצויין ע ל י ד י ע ת י ד ב ת י ם ם ת
1
ההיפוך .ה ק מ ת ישראל לו לעם ת ה י ה א מ נ ם ״היום״ ,א ב ל ה י ו ת ו ל נ ו ל א י • ל , -
היה
לעתיד לבא.
ד»
r
, ,
24בפרשת ״וזה א ש ר ת ע ש ה על המזבה כבשים בני ש נ ה שנים ליום ת מ י ד ) ש מ ו ת כ ט
25הרי הכל מ צ ד ה ׳ ) ״ ו ש כ נ ת י . . .והייתי״( ושוב הביטוי של פ ס ו ק נ ו ״ ו ה י י ת י ל כ ס ל א ׳ »
*
26של לעתיד לבא ,כאשר ההבדל הוא ב כ ך שבספר שמות צריכים א ת ה מ ש כ ן ,ילעתין- -נ
כ
ד י ב״צדיקי הדור״ ש ה ם ״קדוש משכני עליון״.
א
• 27ולא ״והייתי׳׳ ,כלומר זוהי שאיפה אשר טרם הושגה.
28מ צ ד ם ש ל בגי ישראל ולא מצדו של הקב״ה.
ז
ב
א
א ח
י
ה י ו ת
כ ם
א
ל ל ׳ ׳ /כליפר
י ״ל
29כלומר ,אומה ה נ א מ נ ת למלכה ,כ א ש י י ׳
ה י א להגיע לידי עבודת האומה א ת ה׳ .ואילו פסוקנו מ ד ב ר ע ל ה ש ג ח ת
ד ״ /
בדרגת ״והתהלכתי״ ,ולכן אין בו זכר על היותנו לו לעם ,כ י א ם ע ל ה י ו ת ו ל
וזאת כ ב ר ל א כמטרה )״להיות״( ,א ל א כמציאות קיימת )״והייתי״(.
32
www.daat.ac.il
ג ן
ע
ל
^
ט
י
ה
ע
מ
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
דזרב ר פ א ל בנימין פוזן
תרגומי תיבת ״איש״ בתרגום אונקלום
)דוגמאות מתוך ספר ״פרשגן״ — פירוש ח ד ש לתרגום אונקלום(
ה ״ פ ר ש ג ך נכתב כפירוש רציף על סדר התורה.
במאמר
ש ל פ נ י ג ו רוכזו ק ט ע י ם מ ת ו ך ה ״ פ ר ש ג ך ב ג ו ש א ס פ צ י פ י — ת ר ג ו מ י
אונקלוס לתיבת ״איש״ .בספר עצמו מרוחקים הקטעים שלפנינו זה מ ז ה ומשובצים
ה ם ע ל סדר הפסוקים .ריכוזם ל כ פ י פ ה א ח ת נ ע ש ה ב מ א מ ר זה ל צ ו ר ך ה ב ח ר ת ה ע נ י ן
בשלמותו .מקוצר היריעה לא גכללה כאן ר ש י מ ה ביבליוגרפית ש ל מ ה ש ל מ פ ר ש י
אוגקלוס בהם מ ס ת י י ע ת עבודתנו.
ה מ ח ב ר יכיר ת ו ד ה לכל ה ע ר ה והארה.
ש מ ו ת י ,בג
ל א ר א ו א י ש א ת אחיו ו ל א ק מ ו א י ש מ ת ח ת י ו — ל א ח ז ו ג ב ר י ת א ח ו ה י
ו ל א קמו א ג ש מתחותוהי.
חילופי
התרגום
לתיבת
״איש״ הן מן
הבעיות
1
באונקלוס .מתוך
הקשות
ל מ ע ל ה ממאתים פעם בהן מופיעה ה מ ל ה ״ א י ש ״ בתורה )כולל ה ו פ ע ת ה עם א ו ת י ו ת
השמוש
,
״לאיש״ ״ואיש״ ו כ ד ( — מתורגם הרוב המכריע ״גבר״ .עם זאת קרוב
לשלושים פעם מופיע חתרגום ״אנש״ ,פעם אחת מתורגם ״ נ פ ש א ״ ופעם נוספת —
״בעל״.
בכמח מקומות מתחלפים שני התרגומים אפילו בעגין א ח ד ולעיתים אף
ב א ו ת ו הפסוק ד ו ג מ ת פסוקנו ,וכן ב מ ק ו מ ו ת ה ב א י ם
.1
2
:
״ א י ש ל פ י א כ ל ו ל ק ט ו ״ ) ש מ ׳ ט ז יח( ״ ג ב ר ל פ ו ם מ י כ ל י ה ״ .
״ א י ש אל יותר מ מ נ ו ע ד בקר״ )שם יט( ״ א נ ש לא י ש א ר מ נ י ה ״ .
<ב
1
״ מ כ ה א י ש ו מ ת ״ ) ש מ ׳ כ א יב( ״ ד י מ ח י ל א נ ש ויקטלינה״.
ר׳ אליהו בחור ב״מתורגמן״ התייאש מ מ צ י א ת סדר הגיוני בהילופים א ל ה וקבע :״ א י ש ״
מתורגם ״ ג ב ר ״ . . .גם ״ א נ ש ״ . . .והכלל שאין להם סדר)!( גם אין הספרים מסכימים זה
לזה״ )מתורגמן ,ערך אנש( .אמת כי בעיית הילופי הנוסתאות מ כ ב י ד ה גם היא ,א ך
,
דברינו מבוססים על הרוב המכריע של הנוסחאות הישנות ועל ה ת א ג .
2
רשימה מלאה .תרגום הפסוק ״שבו א י ש תחתיו אל יצא א י ש ממקומו״ )שמות ט ז כ ט (
הוא :״תיבו א נ ש תחותוהי לא יםוק א נ ש מאתריה״ — פ ע מ י ם ״ א נ ש י .ב מ ק צ ת נוםהאות
ישגות הראשון ״גבר״ .אך בתאג׳ וביא״ר הוא כפי שכתבנו וכן ברוב כ ת ״ י ודפו״י
במהדורת שפרבר.
www.daat.ac.il
;33
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ ו כ י י ז י ד א י ש ע ל ר ע ה ו ל ה ר ג ו ״ ) ש ם יד( ״ . . .ג ב ר .ע ל ח ב ר י ה ״ .י
״ ו ג נ ב א י ש ו מ כ ר ו ״ ) ש ם טז( ״ ו ד י ג נ ו ב נ פ ש א . . .״ .
״שימו א י ש חרבו ע ל . . .והרגו א י ש א ת אחיו ו א י ש א ת ר ע ה ו ו א מ ן
.3
קרבו״
א
)שמ׳ ל ב כז( ״שוו נ כ ר ח ר ב י ה . . .וקטלו נ ב ר י ת א ח ו ת י י כ ב ד
ת
י
ת
חבריה ו א ; ש ית קריביה״.
4
• ״יבאלי׳ ל
גבר״.
ה
א
י
ה
מ
*י*
ם
ו
ק
ד
י
ש
מ
ו א ד ,ר ז
ה
ה
ה
כ
ז
) ב מ
"
כ
'
ס
י
(
ד
״ *״ לא היה
ולא גותר מהם א י ש כי אם כ ל ב . . .ויהושע״ )שם סה( ״ ו ל א א ש ת א ר מ נ ה ו ן
אנשי׳.
.5
״ולא גפקד ממנו איש׳׳ )במדבר לא מט( ״ולא ש ג א מ נ נ א א נ ש ״ .
״ ו נ ק ר ב א ת ק ר ב ן ה ׳ א י ש א ש ר מ צ א ״ ) ש ם נ( ״ . . .ג ב ר ד א ש כ ת ״ .
מ פ ר ש י אונקלום נסו ל ק ב ע כללים בשימושי ״ א נ ש ״ ו״גבר״ .ה ר א ש ו ן ה י א ה י א ״ ד
א
.=]..מפרש
ק
*־
ע
ל
מ ו ב י
כ י ס
^'
נ
^ימיז•
ש
ש ה
''
כ
?
^
ר א
י א
י ם
''
ע
׳'י
מ י י ת
״
ש
כ
ת
ש י ,ו א
ב
י
ה
ע צ מ ו
מ
ד
ש
ה ע י י
נ
ת
כ י
ר י
א
א י ן
ב
4 5 1
״ ׳
ם
ה
ד י
למניגםז
*
ש
׳
כ
ז ביתד
ל מ צ ו א ג ם ל ה ם י ו צ א י ם מ ה כ ל ל .מ פ ר ש י ם מ א ו ח ר י ם ל י א ״ ר ח ז ר ו ל ע י ת י ם ע ל ^,t,t,P
3
מ ב ל י להזכירו ונסו כמו כן להציע דרכים נוספות .
הרי סיכום הדברים שהוצעו כפתרון כ ל ל י :
״ א נ ש ״ הוא שם כולל לזכרים ונקבות בעוד ש ״ ג כ ר ״ מ י ו ח ד לזכרים.
א.
ל ח ב ח נ ה זו מ ס י י ע י ם ת ר ג ו מ י ה ש מ ו ת ״ נ פ ש ״ א ו ״ א ד ם ׳ /א ש ר ב מ ש מ ע ו ת ם נ כ ל ל י
ס
זכרים ונקבות ומתורגמים ״אנש״ ,ה ש ו ה :
״ נ פ ש כ י ת ח ט א ב ש ג ג ה ״ )ויק׳ ד ב( ״ א כ ש א ר י י ח ו ב ב ש ל ו ״ .
>׳וכל ה נ פ ש א ש ר ת ע ש ה כ ל מ ל א כ ה ״ ) ש ם כ ג ל( ״ ו כ ל א נ ש . . .״ .
•־
-
״ נ ע ש ה א ד פ )בר׳ א כו( ״ נ ע ב י ד א נ ש א ״ .
״ ו מ כ ה א ד ם י ו מ ת )ויק׳ כ ד כ א ( ״ ו ד י ק ט ו ל א נ ש א . . .״ .
ו מ כ א ן כי כל ״ א י ש ״ המתורגם ״ א נ ש ״ מ ש מ ע ו זכרים ונקבות ,ה ש ו ה :״ ה ו צ י א ו כ ל א י ש מ ע ל י ״ ) ב ר ׳ מ ה א( ״ א פ י ק ו
כ
ל
א
נ
ש
מעלול״.
״ א י ש ב ח ט א ו י ו מ ת ו ״ ) ד ב כ ד טז( ״ א :ש בחוביהון י מ ו ת ו ך .
א
ת
ם
נ
צ
ב
י
ם
ה
י
י
ם
כ
כ
ם
י
כ
א י י ט
י ש ר א ל
) ש ם
כ ט
ט (
״ *י
ל *• ל
"
ל ע ו מ ת ז א ת ב ר ו ר כ י ״ ג ב ר ״ מ ש מ ש ב א ו נ ק ל ו ס ב ה ו ר א ת זכר ,ה ש ו ה :
כ
ל
א
נ
ש
ישראל״
״ כ י י מ צ א א י ש בערה ב ת ו ל ה ״ ) ד ב ר י ם כ ב כ ח ( ״ א ר י י ש כ ח ג ב ר . . .״ .
כי י ק ח א י ש א ש ה ״ ) ש ם כ ד א( ״ארי יסב ג ב ר א ת ת א ״ .
דברי היא״ר מצוים ב ב מ ד ב ר כו ס ד שם עסק בהרחבה בנושא .ר א ח גם ד ב ר י ך * ,
ש
ת
ט ז כט .ועי׳ עוד :דברי הג׳ ר׳ שאול בר׳ יוסף )קצנלבויגן( ב ה ס כ מ ת ו ל ס פ ר א ד ג י י • ,״
)וילנא תק״פ( נסיון להגדרה מקורית ומחודשת )הובאו בפירושנו ל ב מ ד ב ר כ
״ א ו ה ב גר״ לשמות ב יב ,הגדרה חלקית .״עוטר .אור״ כלל ה ,ד ניסוח ש י ט ת י א ך -
אינם עומדים ת מ י ד ב מ ב ח ן ) ב י ן השאר גם בגלל נוסחות שגויות שהיו ל פ נ י ו ( .״ נ פ ש
מ ב ו א •לחלק א׳ ע ׳ ) 1ניסוחיו קרובים מ א ד ליא״ר אך יותר מפורטים( .וכן ך _ -
ב
1
״"
בעל
״ מ ר פ א לשון״ לכל א ח ד מהפסוקים שהזכרנו )פתרונותיו חריפים א ך מקומידרן ״
יאיבם
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ת ו ר ה ל ד ב ר ב ל ש ו ן ז כ ר מ ת ר ג ם גם א ו נ ק ל ו ם ב ד ר ך זו ו ה ו א ה ת ר ג ו ם ה ר ו ו ח
כדרך
ו א פ י ל ו כ ש ב א בכפל לשון ,ה ש ו ה :
4
״ א י ש א י ש מ ב י ת י ש ר א ל . . .״ ) ו י ק ר א יז ג( ״ ג ב ר ג ב ר . . .״ .
ת י ב ת ״איש״ הבאה במשפט שלילה מ ש מ ע ה שום א ח ה בהתאם לכך מ ת ר ג מ ת
ב.
'אונקלוס ״אגש״ ,השוה:
״ ו א י ן א י ש מ א נ ש י ה ב י ת ש ם בבית״ )בר׳ ל ט יא( ״ולית א ג ש . . .״ .
״ א ם ב ה מ ה א ם א י ש ל א י ח י ה ״ ) ש מ ו ת י ט יג( ״ א ם ב ע י ר א א ם א נ ש א . . .״ .
״ ו א י ש ל א י ע ל ה ע מ ך ו ג ם א י ש א ל י ר א . . .״ ) ש מ ׳ ל ד ג( ״ ו א נ ש ל א י ס ק ע מ ך
ואף
א נ ש לא יתחזי…״.
'כלל ח ש ו ב זה מ י י ש ב א ת מ ר ב י ת תרגומי ״ א ג ש ״ ש ב ת ו ר ה א ש ר כעשרים מ ח ם
.באו
.ג.
במשפטי שלילה.5
י ש ו ח י ל ו פ י ה ת ר ג ו ם מ י ו ס ד י ם ע ל פ ר ש נ ו ת ו ב ע ק ב ו ת מ ד ר ש י ח ז ״ ל )כגון ד ו ג מ א ו ת
" 4 ,2ו־ 5ו ה ת ב א ר ו ב מ ק ו מ ם ( .
לחילופי הלשון בפסוקנו נאמרו כ מ ה הצעות .ל ד ע ת ״ נ פ ש הגר״ הוא
ביחס
כ כ ל ל ב׳ לעיל :חביטוי ״לא ראו איש את אחיו״ אינו שלילה כוללת — לכן תרגמו
.״גבר״ .בניגוד לאחרון — ״ ל א קמו איש מ ת ח ת י ו ״ — שהוא ביטוי שלילה ומתורגם
6
לפיכך ״אנש״ .ודוחק .
ה״מרפא
מציין
לשון״ לפסוקנו סבור כי ״ א נ ש ״ ה ע ו מ ד בניגוד ל״גבר״
) = גיבור(
א ת ח ח ל ו ש י ם ב ב נ י א ד ם .ל פ י ״ ז ״לאי ר א ו ״ א פ י ל ו ב ע ל י ה ר א ו ת ' ה מ ש ו ב ח ת
)״גבר״(
א ב ל ״ולא קמו״ מ ח מ ת חולשתם — וחיינו ״ א נ ש ״ ד .
ו ע י י ן ל ק מ ן ב א ו ר ג ו ל כ ל ח פ ס ו ק י ם ש ב ד ו ג מ א ו ת .1—5
.מציעים עיקרון כולל( .״באורי א ו נ ק ל ו ס ״ ) פ ע ר ל ם ( ,לשמות י כא ,חמתוכח עם בעל ע ו ט ה
אור )וגם שם יא ב( .״ נ ת י נ ה לגר״ להלק מהפסוקים הנ״ל.
4
ואע״פ שדרשו הז״ל כי השוה הכתוב אשד ,לאיש לכל ענשים שבתורה )ב״ק טו .ועיי״ש
בתום׳ ד״ה השוה( ,מתרגם הוא בלשון ״גבר״ כי עם העיקר ידבר.
5
בעוד ש נ פ ש הגר סבור כי הוא כלל מוצק ללא יוצאים מ ן הכלל הרי יא״ר )במדבר שם(
רומז לכלל זה כפתרון אפשרי בלבד )״או אפשר שבמקום שרצה לכלול הכל ,כאילו
א מ ר ״שום נפש״ — תרגם ״אנש״( .והדין עמו :לא בכל מ ש פ ט י השלילה ת ק ף כלל זה.
ר׳ פסוקנו וכן דוגמאות 4ו־ .5כמו כן קשה לראות ההבדל בין שני הפסוקים הבאים:
״ולא תשקרו איש בעמיתו״ )ויקרא יט יא( שתרגומו ״ . . .א נ ש בחבריה״ לבין ״ולא
תונו א י ש את עמיתו״ )שם כה יז( המתורגם ״ . . .גפר בחבריה״ הגם ששניהם מ ש פ ט י
שלילה.
6
לדעתו ,רק ביטויי שלילה המתייהסים ל״איש״ באופן סתמי מתורגמים ״אנש״ .מ ש א ״ כ
בביטוי
ל א ראו א י ש א ת אחיו ״מוכרת לתרגם גבר משום שאם ה י ה מהסתומים
) = סתמי( לא היה לו אח״.
7-
וכך באר גם את דוגמא 4ר׳ שם באורנו .כהבחנתו זו בין ״ א נ ש ״ ל ״ ג ב ר ״ מ ו ב א כ ב ר
ביא״ר ל ב מ ד ב ר כו סד מ פ י ר׳ מ א י ר ש״ץ .בע< ביאורי אוגקלוס .לפסןקגו ס ב ר כי זוהי
www.daat.ac.il
35:
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש מ ו ת טז ,י ח
א י ש
לטופ מיבליה לקטו.
לפי אבלו לקטו — ג ב ר
ואילו בפסוק הבא ״ א י ש אל יותר ממנו ע ד בקר״ — ״ א ג ש ל א י ש א ר מ
כ
ג
נ
ת
ב
א
ר
ו
ת
ר
ג
ו
מ
י
ת
לעיל י
התרגום הרווח ל״איש״ ומשמעו ז כ י
זכרים ונקבות.
י
ת
"
ד ו
א
ב
ק
א י ש /׳
ב
ע
ב י ז
•
ו
ד
ש
״
ד ,י ת
א
נ
ש
י
״ י
ה
,ו א
ם
ר
ב
ש
נ
ם
כ
ו
כ י
״
י
ג
״
נ י ד ״ ״
״
ב
ד " ה מ
ל ל לבני א ד ם
י
נ מ צ א שהתרגום מדויק ,שבפעולת הלקיטה תרגם ״ ג ב ר ״ מ ש ו ם ש ה ג ב ר י ם ד ר כ
ל ל ק ט א ב ל בפסוק ה ב א ש ב א לשלול א ת כולם תרגם ״ א י ש א ל י ו ת ר ״ — ״ א
נ
ש
״
״
לפי״ז י ק ש ה תרגומו לפסוק כט ל ה ל ן :
״שבו א י ש תחתיו אל יצא איש ממקומו״ — ״תיבו א נ ש ת ח ו ת ו ה י ל א י פ ו ק
מאתריה״.
ה ש נ י מתורגם ״ א נ ש ״ כמשפט ,שכן בא לשלול א ת כולם .א ך ב ר א ש ו ן ה י ד ל
1
לכאורה לתרגם ״גבר״ ז
ברם חז״ל למדו מפסוקנו ש ת י הלכות והובאו שתיהן ב ר ש ״ י
ע
ל
אתך.
״
ד
יי
שבו איש ת ח ת י ו :״מכאן סמכו חכמים ד׳ אמות ליוצא מחוץ לתחום ג׳ ל ג י פ י * י א
ח
לפישוט ידים ורגלים״.
ת
ד ״ ה אל יצא וגו׳ :״אלו אלפים אמה של תחום שבת״.
ולכן ,א י ל ו ה י ה מ ת ר ג ם ב ר י ש א ״ ג ב ר ״ ,ה י ה מ ק ו ם ל ט ע ו ת ש כ א י ל ו ה ה ל כ ה ה ר א ש
י
אמורה בזכרים ב ל ב ד — ל פ י כ ך כשם שתרגם בסיפא ״ א נ ש ״ )וכדרכו ל ת ר ג ם ״ א
נ
כ ש ב א ב ש ל י ל ה ( ,ת ר ג ם כ ך ג ם ב ר י ש א .8
נ
״
ש
"
ש מ ו ת טז ,ב
ויתרו
א נ ש י ם — ואשארו
גב די א.
כ ך הגירסא בכל הנוסחות הישנות )מהד׳ שפרבר( .וכן גרס ה י א ״ ר ו ל כ ן ד
ש ה י ה לו לתרגם ״ ג ו ב ר י ך ,שכן ״גובריא״ הוא תרגום ל ״ ה א נ ש י ם ״ ו ה ר י ל א ' 2
ק 2 7ו י
א
ר
בפסוק .והשיב ב״באורי אוגקלוס״ כי לשון התרגום תואם ל מ ד ר ש ה ז ״ ל »
ה
א 7ן ן ר
א ת האנשים כ ד ת ן ואבירם ונמצאת הגירםא מכווגת .אמגם ב ת א ג ׳ גרם ״ ג ו ב ר
י ן
״
'
ז
ז י ה ד
ש מ ו ת כא ,יב
מכה
א י ש
ו מ ת — דימחי
ל א ג ש ויקטלניה.
כללי תרגום ״ א י ש ״ נתבארו לעיל י כג עיי״ש.
מדרכו של אוגקלוס לגוון ולא לחזור על אותה מ ל ה פעמים בפסוק .ב כ ד ס ב ר
ת
א ת כל החילופים ש ב א ו בפסוק אחד .ומה י ע נ ה לשמות ט ז כ ט ז
8
נ פ ש הגר מ ב ו א לחלק א׳ ע ׳ .1הצעתו ש ל ר״פ פערלעם )״באורי אונקלוס״ ש מ ו ) /
שהתרגום מ ח ל י ף ״ א נ ש ״ ו״גבר״ כדי להמנע מחזרה על אותו ביטוי ב ע נ י ן
א
ח
C
ד
נ
מהפסוק המוזכר )כט(.
9
ם
י
ת
ת
שמו״ר פ ר ש ה כ ה י :״ , . .ומי הם ז אמר ר״ש בן לקיש אלו דתן ואבירם״ .ו כ ן
לפסוקנו ד ״ ה א נ ש י ם :״דתן ואבירם׳׳.
36
י
ד
www.daat.ac.il
3
7
1
י־ * "'
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ו ב ציוויי התורה באו בלשון ״ א י ש ׳ /והיינו פנייה לזכרים ,א מ נ ם כ ב ר ד ר ש ו
ח ז ״ ל כ י ״השוה הכתוב אשה לאיש לכל ענשם ש ב ת ו ר ה ״
1 0
ולא בא הכתוב להפקיע
נ ש י ם מ ח י ו ב י מצוות .עם זאת ,מתרגם אונקלום בדרך כ ל ל ת י ב ת ״ א י ש ״ — ״גבר׳׳
) = זכר( והוא תרגום מילולי וכדרך לשון התורה.
כ א ן תרגם ״אנש״ שהוא שם כולל לזכרים ונקבות ,ללמדנו כי הייב ע ל ה ר י ג ת
כ ל א ד ם ש ה ר י מפורש בתורה ״ואיש כי יכה כל נ פ ש אדם מ ו ת י ו מ ת ״ )ויקרא כ ד יז(.
ו כ ן ד ר כ ו ל ת ר ג ם ה ס ת ו ם ע ״ פ ה מ פ ו ר ש ב כ ת ו ב ב מ ק ו ם א ח ר .ו כ ן ה ו א ב ר ש ״ י כ א ן .11
ו ר א ה גם תרגומו לעיל כ יג ״ ל א ת ר צ ח ״ — ״ ל א ת ק ט ל נ פ ש ״ הוסיף ת י ב ת ״ נ פ ש ״
ע ״ פ ה מ ב ו א ר ב ו י ק ר א )ועי׳ ב מ ש ״ כ ש ם ( .
ו ע ׳ י ע ו ד ל ה ל ן פ ס ו ק טז.
שמות
וגנב
כא ,טז
א י ש ומברו — ודיגנוב ג פ ש א מ ן בני ישראל.
ת ר ג ם כאן ע ״ פ המפורש בדברים כ ד ז ״כי ימצא איש ג נ ב נ פ ש מאחיו מ כ נ י
י ש ר א ל ״ .ולולי כן היה מתרגם ״ א י ש ״ — ״גבר״ כדרכו וכמו ש נ ת ב א ר לעיל י
גם
כ
ג
״.
ה ת ו ס פ ת ״מן בני ישראל״ ש א י נ ה כ ת ו ב ה בפסוקנו ,ב א ה כאן בתרגום ע ל פ י
ה כ ת ו ב בדברים שם.
ש מ ו ת לב ,כז
א י ש
שימו
ו א י ש
ו ג ב ר
חרבו על ירכו…והרגו
א ת קרבו — שוו
גבר
א י ש
א ת אחיו
חרביה על י ר כ ה . . .וקטלו
ו א י ש
א ת רעהו
ג ב ר ית אחוהי
י ת חבריה ו א נ ש י ת קריביה.
א ר ב ע תיבות ״ א י ש ״ בפסוקנו ,ש ל ש הראשוגות מ ת ו ר ג מ ו ת ״ ג ב ר ״ ואילו ח א ח ר ו נ ה
— ״ א נ ש ״ .ו כ ב ר נ ת ב א ר ו ל ע י ל י ,כ ג כ ל ל י ת ר ג ו ם ״ א י ש ״ ו ש ם ה ו ב א ו ד ו ג מ א ו ת
נוספות
לחילופי תרגום ״גבר״ ו ״ א נ ש ״ ואפילו בפסוק אחד.
ע ל פ י מ ה שחוכחנו שם ש ״ ג ב ר ״ מציין זכרים דווקא ,ב ע ו ד ש ״ א נ ש ״ הוא ש ם
כולל לזכרים ונקבות — הוצע בפסוקנו חהסבר ה ב א :
הביטוי ״ואיש א ת קרבו״ הוקשה לאונקלום ,ש ה ר י כ ב ר נ א מ ר ״ א י ש א ת אתיו
10
ב״ק טו .ועיי״ש בתום׳ ד״ה השוה .והטעם ללשון ״איש׳* ״ . . .כי ע ם העיקר ידבר׳׳.
11ד״ד• ואיש כי י כ ה :״ . . .ואם נאמר ׳ מ כ ה איש׳ ולא נ א מ ר ׳ואיש כי י כ ה )כל נ פ ש (
,
הייתי אומר אינו הייב ע ד ש י כ ה איש .הכה את ה א ש ה מ נ י י ן ת״ל ׳ כ ל נ פ ש אדם׳ אפילו
אשד .ואפילו קטן״.
12
״גתיגה לגר״ .וב״באורי אונקלום״ הוסיף כי העדיף לתרגם ״ נ פ ש א ״ ולא ״ א נ ש ״ א ף ש ג ם
״ א נ ש ״ כולל זכרים ונקבות וזאת ע״ם דברי רם״ג )המובאים ברמב״ן לפסוק ט ו ( :
״ כ י רוב הנגנבים הם הקטנים ו׳נפשא׳ כולל גם קטנים לעומת ׳אנש׳ ש ה ו א זכרים
וגקבות גדולים בלבד״ .וכבר קדמו יא״ר בהשערה זו )בדבריו ל ב מ ד ב ר כו סד( ו ה ק ש ה
ע ל י ה מ ״ א ד ס כי ימות באהל״ )במדבר יט יד( ואחד גדול ואחד קטן ב מ ש מ ע ומתורגם
״אנש״ .הרי ש ה ה ב ה נ ה בין ״אנש״ ל״נסשא״ א י נ ה מבוססת.
www.daat.ac.il
ד3
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואיש א ת רעהו״ ומהי התוספת ב״איש א ת קרבו״ ן ברם ל פ י ה ת ר ג ו ם ״ א נ ש י ׳ מ י ו ש ב
י
ש כ א ן כ ל ל ג ם א ת ה נ ש י ם ; ג ם ה ן נ צ ט ו ו ל ה ר ג א ת ע ו ב ד י ה ע ג ל ו ה י י נ ו ״ א ג ש ״ .13
ב מ ד ב ר כו ,ס ד
א י ש מפקודי מ ש ה ואהרן ה כ ה ן — . . .לא ה ו ה ג ב ד.
ובאלה.לא היה
אי^ן
כאן ת ר ג ם ״ א י ש ״ בלשון ״גבר״ .לעומת הפסוק ה ב א ״ ו ל א נ ו ת ר מ ה ם
כ י א ם כ ל ב ב ן י פ נ ה ו י ה ו ש ע ב ן נון״ ,ש ת ר ג ם ״ ו ל א א ש ת א ר מ נ ה ו ן א ג ש , , .״ ,
כ
כללי תרגום ״איש״ נתבארו בשמות י כג ושם התברר
י
ג
"
ב
״
ר
מציין זכרים
ד ו ק א בעוד ש ״ א נ ש ״ הוא ש ם כולל לזכרים ונקבות .ל פ י כ ך ל א ב ר ו ר ל כ א ו ר ה ה ט ע ם
לחילוף הלשון בשני הפסוקים שלפנינו.
ביא״ר לפסוקנו העלה כמה השערות בבאור ה ע נ י ן :
ה ת ו א ר ״ ג ב ר ״ חולם אדם במלא כחו והיינו מ ב ן ע ש ר י ם ש נ ה ו ע ד ב ן ש ש י
א.
ש נ ה ש א ז הוא נ מ נ ה ע ל יוצאי הצבא .ברם לאחר גיל זה ת ש כ ו ח ו ו ה ר י ה ו
*׳אנש" .ל פ י כ ך ב פ ס ו ק ס ד ה מ ס פ ר כ י ב מ פ ק ד ה ש נ י ש ב ע ר ב ו ת מ ו א ב ״ ל א
מפקודי
x
s
1
f
מ ש ה ואהרן״ היוצאים
י ה ו ש
^
כ
2י ל
ב
ו
ש
ב
א
י
נ
לצבא— ת
ם
ר ג ם
בבחינת גב
m
ש
' י״׳
כ
ן
?
ע
^
ת
ה
D
כ
"
ב
ג ב ר
"
ה י י
י
ש
ג
ד
מ ע
׳
ד
׳
ל
י
ב
^
כ
ה י ה —
3
,
י ׳
0
מתו
מכני
ה
עזשים"
ב ר ם ב פ ס ו ק סד .ה מ צ י י ן ב ע י ק ר א ת ה ש ר ד ו ת ם ש ל י ה ו ש ע ו כ ל ב ,ד ק ד ק ל ת ר ג ם ״ א ג ש ״
ללמדנו כי אף הם ש נ ש א ר ו — ה י ו עתה בבחינת ״ א נ ש ״ « .
מ ט ע ם יופי הסגנון ,היינו ש ל א לחזור על מ ל ה א ח ת פ ע מ י ם ,מ ש נ ה ה מ ת ד
ב.
1 0
בלשונו .
13
p
*
״ נ פ ש הגר״ ובדומה לו ״נתינה לגר״ .ורמז לכך גם ביא״ר ב ב מ ד ב ר כ ו ס ד .ו ב מ י ס א ל
י כ ת ב ״ . . .דאצל אח ורע שהם גבורים כמותם — תרגם ״גבר״ ו א צ ל ה ק ד ו ב י י מ
'*־• °ש י ש
,,
בכללם נשים וזקנים תרגם ״אנש״ .ומזה י ש ללמוד ש כ ך צוד .א ו ת ם מ ש ה ש ד י . – ,
״י»»גבודי0
ילכו להלחם בגבורים והחלשים ילכו כנגד החלשים כמותם״.
14את הפירוש הזה מסיים היא״ר ב מ י ל י ם :״ ז ה שמעתי מ פ י ה מ א י ר ע י נ י ג ו בדבריי
*־׳ *-די ת ו ד ה
' " לתהילי
"
" ׳" '
'
"
°
ע ג י ב ובתום׳ ר״ה יא .דה אלא ,וא״כ היה רבו של היא״ר מ ב ע ל י ה ת ו ם ׳ י ־ ! – ,
׳קרומים
י ׳ אד החלי
"
'׳
*
י'
ק
י •
י כי זמנו מאוחר יותר שכן מצאנו ליא״ר כי הביא גם את הרשב״ץ ו ה ו א נ פ ט ר י . – -
"אשירי
י • ה מ ה א השלישית לאלף הששי.
ה
ה
מ
ר
א
י
י
ש
״
ץ
ב ו
כ ה ״ ה
ש מ ע י ו
י ׳
ז צ
,
<
י
מ
א
י
י
ש
ז
ג
מ ו ז כ ר
ם
ב ר ש
י
ש ח י ו
ע ו ד
ב ז מ ו
ש ״ י
ו י א ה
ב
ה
ד
מ
ת
נ ת ז
ר ל ר
ס פ ד
ד ,י א
ד
ש
ד
ז
ב כ
V
י.
על פ ר ו ש זה הרבה היא״ר ל ה ק ש ו ת :
א .נ א מ ר ב מ ש ה ״והאיש מ ש ה ענו מאד״ )במדבר י ב ג( והיה ל מ ע ל ה מ ב י
״־» ש מ ו נ י ם
י .ועם זאת מתורגם ״וגוברא משה״ .ובהמשך ״ . . .ועוד קשיא מ ״ ק ח ל ד א ת י ה ו ש ע
״ ( י וי״ל ל פ י ~,
א ש ר רוח בו״ )להלן כז יח ,ותרגומו ״גבר דרוח נבואה
שסמוי•
י
ל׳אשר רוח ב ר ״ .
״
י
א
ב י ה
ב.
:
W
כמו כן ה ק ש ה על ההגדרה ה מ ח ו ד ש ת ; א מ ת כי ״גבר״ מ מ ע ט ב כ ל ה ת ו ד ו -
מ ב ן י״ג בדומה ל״איש״ ,אך ל א מ צ א נ ו כי ימעט ג ס ל מ ע ל ה מ ב ן ששים.
ס
ח
י
איש איש ל מ ט ה א י ש ר א ש ל ב י ת א ב י ז י י
15ו מ ה י ע נ ה יא״ר לבמדבר א ד ״ואתכם יהיו
www.daat.ac.il
38
" י י הוא״
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ א פ ש ר ו ת נ ו ס פ ת מ ע ל ה י א ״ ר א ת ה ה ש ע ר ה כ י ״תיבת ״ א י ש ״ ה ב א ה ב מ ש פ ט
ג.
ש י ל י ל ה — מ כ ו ו נ ת ל ש ל ו ל כ ל אדם .ב ה ת א ם ל כ ך מ ת ר ג מ ת א ו נ ק ל ו ם ״ א נ ש ׳ /ה ש ו ה :
״ואין א י ש מ א נ ש י ה ב י ת שם ב ב י ת ״ ) ב ר א ש י ת ל ט יא( ״ ו ל י ת א ג ש . . .״ .
1
״ א ם ב ה מ ה אם א י ש ל א י ח י ה ״ ) ש מ ׳ י ט יג( ״ א ם ב ע י ר א א ם א נ ש א . . .״ .
כ ל ל ז ה א ף כי י פ ה ה ו א ב ר ו ב ה מ ק ר י ם )ר׳ ע ל כ ך ב ב א ו ר ג ו ל ש מ ו ת י כ ג ( ,א י נ ו
מ ו ע י ל בפסוקים שלנו שהרי שניהם מביעים ש ל י ל ה וראוים היו אפוא ל ה ת ר ג ם ש נ י ה ם
בלשון ״אנש״«.
פירוש
דצניעותא
מ ק ו ר י מ ו ז כ ר ב ה ס כ מ ת ו ש ל ר׳ י ו ס ף ב ״ ר ש א ו ל
)קצנלבוגן(
לספרא
ע ם ב א ו ר ח ג ר ״ א ש ח ו צ י א ל א ו ר ר ׳ ח י י ם מוולוזין .ת ל מ י ד ה ג ר ״ א .ב ע ל
ה ה ס כ מ ה ,ש ה י ה רב בוילנא והכיר א ת הגר״א ,מפליג בשבחו וכותב עליו בין ה י ת ר :
״ . . .הוא הקדוש והטהור ,הוא א י ש א־להים ,מ ח צ י ו ו ל מ ט ה א י ש ו מ ח צ י ו
ו ל מ ע ל ה א ־ ל ה י ם ,כ י מ ל ת ״ א י ש ״ י א מ ר פ ע ם ע ל ה ג ו ף ו פ ע ם 7ןל ה נ פ ש .
וזד•.הדבר א ש ר פ ע מ י ם ת ר ג ם א ו ג ק ל ו ם ״ א ג ש ״ ו פ ע מ י ם ״ ג ב ר ״ כ י ד ר כ ו
לתרגם על ״ נ פ ש ״ ״ א נ ש ״ )עיין ב ס ד ר ויקרא ו ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת ( ״
״…ובדרך
זה פרשנו ״ ו ב א ל ה לא היה א י ש ״ תרגם ״ ג ב ר ״ ובפסוק
שאחרי זה ״ולא נותר מהם א י ש כי אם כ ל ב ״ וגו׳ ת ר ג ם ״ א נ ש ״ .והוא
כי ל כ א ו ר ה נ ר א ה ״ ו ל א נ ו ת ר מ ח ם א י ש ״ מ י ו ת ר .ו ח נ כ ו ן כ י ״ ו ב א ל ה
לא היה א י ש ״ )פסוק ס ד ( — ק א י ע ל דור ה מ ד ב ר .״ ו ל א נ ו ת ר מ ה ם
א י ש ״ ) פ ס ו ק סה( — ק א י ע ל ה מ ר ג ל י ם .ש ל כ ן ס מ ך ל ו ה כ ת ו ב ״ כ י א ם
כלב
שדור
ב ן י פ ו נ ה ו י ה ו ש ע ב ן בון״ .ו א ו נ ק ל ו ם
ב ש י ט ת ר ב ו ר׳ א ל י ע ז ר
ה מ ד ב ר י ש ל ח ם ח ל ק ל ע ו ה ״ ב )עי׳ ת ו ס ׳ ב ״ ב ע ג :ד״ד .ו ד מ ו
כ י מ ב ס מ ו ( ,ל כ ן ת ר ג ם ״ ג ב ר ״ ה י י נ ו ש ר ק הגופיות׳ ל א ע ל ו מ ן ה מ ד ב ר .
אבל המרגלים לכ״ע אין להם חלק לעוה״ב לכן תרגם ״ א נ ש ״ ש ג ם
י הנפש לא נותר מהם״.
״וכן יתפרש ״ולא נפקד ממנו איש״ )במדבר לא מט( תרגם ״ א נ ש ״
ובפסוק ש א ה ר י זה ״ א י ש א ש ר מ צ א ״ תרגם ״גבר״ .היינו ,רמז ה מ ת ר ג ם
דרשת
הפירוש
רוח,
חז״ל ״ולא נפקד ממנו איש״ — בעבירה״.
מיוסד .על ח נ ח ה הצריכה עיון )מכיון ש ״ נ פ ש ״ = ״ א נ ש ״ לכן ״ א נ ש ״ =
נשמה( .אמנם אונקלוס תרגם כמה פעמים ״ נ פ ש ״ — ״אנש״ .א ל א ש ״ נ פ ש ״
מ ש מ ש במקרא בשתי הוראות:
א.
כיבוי ב י ח ו ד ל א ד ם ,י ל ו ד א ש ח .ב .נ ש מ ה ,ר ו ח ה ח י י ם ב כ ל ח י .
שתרגומו הוא ״ . . .גוברא גוברא ל ש ב ט א גבר ריש ל ב י ת אבהתוהי הוא״ ,חרי ש ל א נ מ נ ע
מ ל ש ל ש לשונו בפסוק אחד ואף כי לכפול .ומכל מקום ,הכלל ביסודו נבון ולדוגמא
עיין בראשית ב ה בתרגומי תיבת ״ארץ״.
16
לשון י א ״ ר :״או אפשר כי במקום שרצה לכלול הכל ,כאילו א מ ר ״שום נ פ ש ׳ — תרגם
:
״ א נ ש ״ ״ .לשון ״אפשר״ מוכיחח כי יא״ר חיה ער ליוצאי מ ן הכלל ש א י נ ם גפתריס
ע״י כלל זח.
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד ו מ ה כ י כ א ש ר אונקלום מתרגם ״ נ פ ש ״ — ״ א נ ש ״ ,כ ו ו נ ת ו למשמע
הראשון
)ול
בלבד .ל ע ו מ ת זאת כאשר ״נפש״ באה בהוראה השניה ת ר ג ו מ ה ה ו א ״ ג פ ש א ״
א
״אנש״(,יהשוה:
״ ו ה נ פ ש ה א כ ל ת מ מ נ ו עונד .ת ש א ״ ) ו י ק ׳ ז י( ״ ו א נ ש . . .״
״ ו ה נ פ ש א ש ר ת א כ ל ב ש ר ״ ) ש ם ש ם כ( ״ ו א נ ש . . .״ .
לעומת:
״ נ פ ש ב נ פ ש עין בעין״ )דב׳ י ט כא( ״ נ פ ש א ח ל ף נ פ ש א . . .״ .
״ כ א ש ר י ק ו ם . . .ו ר צ ח ו נ פ ש ׳ ׳ ) ד ב ׳ כ ב כו( ״ . . .ו י ק ט ל י נ י ה נ פ ש ״ .
במדבר לא ,מט
ו ל א נ פ ק ד מ מ נ ו א י ש — ו ל א ש ג א מ נ ג א א נ ש.
ברם בפסוק ה ב א תרגם ״איש״ — ״ ג ב ר ״ :
״ונקרב א ת קרבן ה׳ א י ש אשר מ צ א ״ — ״ . . .ג ב ר ד א ש כ ח ״ .
בבאורנו ל ש מ ו ת כג י הבאנו א ת סיכומי הדעות בהסבר הילוסי ה ת ר ג ו ם ל ת י ב ת
ז
״איש״ ,עיי״ש .א ף הוכחנו ש ם כי בלשון ״גבר״ מתכון התרגום ל
ר
כ
י
ם
ד
י
ק א כערך
ש ״ א נ ש ״ כולל זכרים ונקבות.
תי3
הפתרון היותר נראה לפסוקנו מיוסד על הכלל השני ש ה ב א נ ו ש ם :כ א ש ר
ת
״ א י ש ״ מ ו פ י ע ה ב מ ש פ ט שלילה ,מ ש מ ע ה שום איש ,בין זכר ובין נ ק ב ה ולכן ת י ג ו מ ד
הוא ״אנש״ ,כגון:
א
י
י ע
ה
ע
ל
ל
ואף א נ ש לא יתחזי…׳/
מ
י
י
ג
ם
^
א
ל
י ר א
י י ׳"
)
ש
מ
י
ת
? 1י
ג (
"
י
א
נ
ש
ל
א
י
ס
ק עמד
וכן בפסוקנו ,ביטוי השלילה ״ולא נפקד ממנו א י ש ״ ב א לכלול כ ל א ד ם ו מ
אפוא
ו
ת
ר
ג
י
ס
״ א נ ש ״ .ל ע ו מ ת ו בפסוק ה ב א תרגם ״ א י ש ״ — ג ב ר ״ כ מ ש פ ט ז!.
ב ר א ש י ת ב ,כג
כי מ א י ש ל ק ח ה ז א ת — א ד י מ ב ע ל ה ג ס י ב א ד א
.
גשמי
ל א תרגם ״ א י ש ״ בתיבת ״גבר״ כדרכו )כללי תרגום ״ א י ש ״ נ ת ב א ר ו
ת
י כ ג ו ע י ״ ש ( ,כ ד י ל ר מ ו ז כ י מ ח כ מ ת ה ב ו ר א היד .ל ב ו ר א ה מ ב ע ל ה ד ו ק א ו ל א כ 1 ,
כ
ה
א ח ר ת ש ב ר י א ת ה מאביה .בכך נתיסדו יחסי האהבה שבין א י ש ל א ש ה כ מ ב ו א ר
״ודבק
א
ד
3
באשתו״.
ד
י
17ע ״ פ יא״ר לבמדבר בו סד .ב״מרפא לשון״ לפסוקנו ה ב י א א ת תרוצו ש ל
ר
)קצגלבוגן( הנדפס בתוך הסכמתו לספרא דצניעותא עם פירוש הגר״א .ה ב א ג ן
י
׳
ד
לעיל ל ב מ ד ב ר כ ו ס ד ועיי״ש ב מ ה שהערנו ע ל דבריו.
18
י
״ נ פ ש הגר״ ו״מרפא לשון וקרוב ל ז ה ב״נתינה לגר״ ,בניגוד ל ״ א ו ה ב ג ר ״ ש י צ א ל
נ ו ס ח ת ״ ג ב ר ״ שבת״י.
40
^
°
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עבי ביברפלד
הפשט
והדרש
״ ע ד ה י ו ם זו ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ב נ י ת ו ר ה ל ד י י ק ה מ ק ר א ו ת ו ל י י ש ב ם ע ״ פ ה מ א מ ר י ם
ש ה ם ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה ״ ,א ל ו ד ב ר י ה ר ׳ ר ׳ ח י י ם ן׳ ע ט ר ז ״ ל ב ״ א ו ר ה ח י י ם ״ ע ל ה ת ו ר ה
) ו י ק ר א יג ,לז( ז.
ב מ א ה וחמשים שנים האחרונות חוברו פירושים גדולים על התורה ש ח ל ק ח ש ו ב
מהם
מ ו ק ד ש ל מ ט ר ה זו ש ח א ו ״ ח ז ״ ל מ צ י י ן ב ד ב ר י ו ה נ ״ ל .ה מ ל ב י ״ ם כ ת ב ב ה ק ד מ ה
לספר
ויקרא ,להראות ״כי כל דברי ת ו ש ב ע ״ פ ה ל א הם כתובים ב א צ ב ע א ל ק י ם
ב ת ו ר ת ה כ ת ב ״ ,ו כ י ״ ה ד ר ש ה ו א ה פ ש ט ה פ ש ו ט ״ .2
מ ט ר ת המאמר הנוכהי היא להבהיר איזה מקומות ש ש ם חז״ל קבעו א ת ההלכה
לא
ישר
ע ל פ י ד ר ש )או מ ד ר ש ( ו ל א ע ״ י א ח ת ה מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת ב ה ם ,א ל א
ב מ ש מ ע ו ת ה פ ש ו ט ה ש ל מילד .א ח ת ב כ ת ו ב .ו א ם ב י א ו ר ם נ ר א ה ר ח ו ק א ו ז ר
1
בעינינו ,
גישה מדויקת אל המילה והבנתה ת ג ל ה לנו ש ל א מ ת ו ש ל ד ב ר ביאור
ו ת ר ג ו ם נ כ ו ן ש ל ה מ י ל ה ה ו א י ס ו ד ה ד ר ש ש ל ח ז ״ ל .א פ ש ר ל ו מ ר ב ד ר ך צ ח ו ת ע״פ
ד ב ר י המלבי״ם שכאן לא ״הדרש הוא ה פ ש ט ״ אלא להפך ״ ה פ ש ט ה ו א הדרש״.
״ א י ו ע ד א ל א שנים׳/
״כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב א ח ד וגר ״ )סוטה
ב ,ב ( .ק ש ה מ א מ ר ז ה ש ל ה ג מ ר א ש ה ר י ל כ א ו ר ה נ ר א ה ש מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ י ל ה ״ ע ד ״
ה ו א איש אחד המעיד ולא שנים ואיך נאמר שהוא שגים כדרשת הגמרא ן
ו כ ן ב ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת ) ש מ ו ת כ ,יג( ״ ל א ת ע נ ה ב ר ע ך ע ד ש ק ר ״ ,ה י ה ל ו ל ו מ ר
ל א ת ע נ ח ברעך עדות שקר לפי חוקי הלשון .ו ב א מ ת העיר ה א ב ן עזרא ש ם :שנים
רבות הפשתי בלבי טעם זאת המילה לאמור עד שקר ולא אמר עדות שקר ע״כ.
אבל
1
מצינו בפרשת פגישת יעקב ולבן
) ב ר א ש י ת לא ,מ ז ( :ויקרא לו ל ב ן
ע ו ד שם :״וזו עבודת בני ישראל עמלי התורה שישבו ההלכות שנאמרו ל מ ש ה מ ס י נ י
:
והסודות והדרשות כלם יתנו להם מקום בתורה שבכתב״.
2
נוסף על פרושו של המלבי״ם יש להזכיר פירושיהם של הר׳ רש״ר ה י ר ש ז״ל ,ה כ ת ב
• והקבלה ,תורה תמימה ,מ ש ך הכמה ,ה ע מ ק דבר ,פירושו של הרי ר ד ״ צ ה ו פ מ ן ז״ל
ע ל ויקרא ודברים ,הרכסים לבקעה ,לפני אלו רביד הזהב ,ועוד.
3
״וכן נעתקו עלינו הרבה פירושים על המקראות אשר מ ת נ ג ד י ם לפשטות ה כ ת ו ב ב ה ש ק פ ה
ראשונה״.
)הר׳ צבי חיות ,מ ב א התלמוד ב״כל כתבי הרצ״ת״ ,ד ף רפ״ד ,ירושלים
ת ש ״ ח ( .פעמים קבלו הלומדים דרש ה ד ל שהוא ב א מ ת ״ מ ת נ ג ד ״ ל ה ב נ ה ישרה ולא ל ב ד
www.daat.ac.il
41
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ג ר ש ה ד ו ת א ו י ע ק ב ק ר א ל ו ג ל ע ד .ר א י נ ו שמד .ש ק ר א י ע ק ב ב ל ׳ ׳ ה ק ו ד ש ״ 7 y״
ק ר א ל ב ן ב ל ׳ א ר מ י ״ ש ה ד ו ת א ״ ,ל ש ו ן ע ד ו ת .והנד .ב ״ ה ע מ ק ד ב ר ״ מ ע ו ר י ע ל ז ה ש ם ,
ו כ ן ב ש מ ו ת )שם( כ ת ב :ו ב ח נ ם ד ח ק ה א ״ ע כ א ן ש מ ש מ ע ו ת ע ד ב ל ה ׳ ׳ ק ע ד ו ת כ מ ו
ש כ ת ב ת י בספר ב ר א ש י ת לא ,מז .ו ב א מ ת ת ״ א ב ש מ ו ת ) ש ם ( ס ה ד ו ת א ד ש ק ר א .
ו ב ״ ה כ ת ב והקבלה״ )שמות ש ם ( :ה א ״ ע נדחק לפרש ש ה כ ת ו ב מ ד ב ר עם ה ע ד
א ת ה ע ד ש ק ר ל א ת ע נ ה ברעך .אמנם אין ט ע ם לקראו ע ד ש ק ר ק ו ד ם ש ה ע י ד ו מ ה
יעבה ל מ ק ר א ש כ ת ו ב מפיץ וחרב איש ע נ ה ברעהו ע ד שקר ,ו ב א מ ת ש ם ע ד ה ו א כ נ ו י
ל ה מ ג י ד )צייגע־ויטבעם( ותרגומו סה״ד או םהדא וגם ל ה ג ד ת ה ע ד ) צ י י ג נ י ס ״ ם ע ס ט י -
מ א ב י ( ו ת ר ג ו מ ו ס ה ד ו ת א ) ב ש ם ר ל ״ ש ( *.
כךימדייק רש״י ז״ל מהגמרא שהבאנו בראש המאמר .כ ת ב ר ש ״ י ז ״ ל ש ם ב ד י ׳ ד
ע
ד
ו
א
נ
א
מ
ר
ע
ד
י
ם
י ג
ש
מ
ע
מ י ג ד
ד
'
ע
ד
'
" ל
ממשמע שנאמר
לשון.עדיות ו ס ת ם עדות שבים״ ע״כ .מכל ז ה מ ש מ ע ש פ ש ט
וזו ה י א ד ר ש ת חז״ל ״אין ע ד אלא שנים״.
ש
י ת
ם
מ
ד ,מ י
ה
נ
י
מ
ש
ע
ל ״
ע
ד
ד
י
א
ב
י אלא
" הוא ע ד ו ת
ועבדו לעולם
כ ת י ב ב ע ב ד ה נ ר צ ע ) ש מ ו ת כ א ,ו( ו ר צ ע א ד ו נ י ו א ת א ז נ ו ב מ ר צ ע ו ע ב ד י ל ע ו ל ם
ר ש ״ י ז ״ ל מ ב י א פ י ר ו ש ע ל זר .מ ה ג מ ר א ) ק י ד ו ש י ן ט ו ,א ( :ל ע ו ל ם .ע ד ה י ו ב ל א ן
*
א ל א כ מ ש מ ע ו ת ״ ל )ויקרא כח( ו א י ש א ל מ ש פ ח ת ו ת ש ו ב ו מ ג י ד ש ה מ ש י ם
שנד
5
קרויים עולם ולא שיהא עובדו כל חמשים ש ג ה א ל א עובדו ע ד ה י ו ב ל ביז יל^• י
**» ס מ ו ך
בין מופלג ,ע״כ.
.
ב ה ש ק פ ה ראשונה .איתא בגמרא )סוכה כז ,ב( :כל האזרח ב י ש ר א ל ישכו כ ס י כ ו ת
מ ל מ ד ש כ ל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת ,ע״כ .הכתוב כ מ ו ש ה ו א מ ו ב א
י
כ
מ
ג
מ ב י ע דווקא ההפד ממה שהגמרא רוצה לדרוש מ מ נ ו ר״ל שכל א ח ד מ י ש ר א ל י ש ב כ ס י
ה ר ב ה ומובן שזה אינו .אבל באמת הדרש א מ ת והוראתו א מ ת ,ש ה ר י ע ת ש נ ו ס
י י ד י ע
ה ו א ״ מ ל א ״ )בסוכות( הנוסת בתורה הוא ״חסר״ )בסוכת(•
מ
מ
י
ק
ם
ד
ח
אח
ר
יו ,ב( ש ז ה נדרש לפי המסורת לשון יחיד ,וכמו שפרש״י שם :ס ו כ ת ח ד ה י א
י
מ ו ב ן ד ר ש הגמרא מ ל מ ד וג׳ בסוכה אחת) .וע׳ ערוך ל נ ר ש ם ( ) .ל א מ צ א ת י
3
4
ל א נ מ צ א בכל התורה עדות במאלפום כ י א ם ב ל י
־
ח ו ת :
ה ע ד ו ת
ל ו ח ו ת
מ
׳
ש
א ו ה ל העדות והכל ע ל הלוחות .א ב ל המצוות קרא עדות בחולם ,ה ע ד ו ת
מ
ע
י
ד
ת
ו
ע
ל
מ
ש
ה
א
י
כ
ר
ד
ס ז
ן הזמ־ *
ת
ו
ע
ז
u
ש א י נ ו דפוס ווילנא להשוות(.
ר ל ״ ש )הוא ר׳ יהודה ליב שפירא( כ ת ב בספר ״הרכסים ל ב ק ע ה ״ ) ש מ ו ת
כ
כ
ד
'
״ ,
**ו ש ״ מ
ה
מ
ה
ש
ט
ל
א
״
0
י שהי '
החוקים והעדות ,עדותי זו אלמדם ובן כלם .המצווה
.הזכר קרוי ע ד והנקבה ע ד ה ה מ צ ב ה והרבות עדות .ע ל כ ן גראה נ כ ו ן ו א מ ת ל ס י ~ ' ' '
ד
1
*שוטר
א י ן ע ד ו ת במאלפום מ מ ש מ ע ו ת ע ד ועדים א ל א ה ו א ע ד י וחלי כ ת ם ע ד י ם מיזי-
ש ש ר ש ן ע ד ה מנחי ל מ ד וגו׳ ע״ש .וע׳ בפירושו שמות כ ,יג ו ב ר א ש י ת )שם>• .
א שלי
" '
י
״ ־־־ <
5א ״ א מ ו ״ ר הר״ר חיים ז״ל ב י ב ר פ ל י ״
ב ס פ ר ״הקר ועיון״ ,ה ״ א )ת״א תש״כ( ,מאמר ״ מ ש מ ע ופשט״( — ״ י ס ו ד נ כ ב ד ב ס ר ע י
י ש ל ר ש ״ י -־ ו ל א רק ש ל ר ק ״ י ״ .״לדבריו קודמת לפשט דרגא א ה ר ת ו ה ו א ד ^ , ,
ג י ל ד ,
42
www.daat.ac.il
כ ד ב ר י
ש
ל
ה
ר
י
ק
ל
מ
ו
כ
ה
נ
א
ת
י
אתר דעת -מכללת הרצוג
ידוע הקושי איך תוכל הגמרא להוציא ה מ ק ר א מידי פ ש ו ט ו — א ו לפי ר ש ״ י
מ מ ש מ ע ו — והלא משמעה של המלה ״לעולם״ נראה שהוא ״בלי קץ וסוף״ ,וחז״ל
נ ת נ ו בו קץ וסוף ע ד חמשים ש נ ה או פחות .ע ל זה ר א ה פרושים מקוריים ב פ י ר ו ש
ד ו ד צ ב י חופמן ז״ל לויקרא כח ,מ וחרב מ א י ר ש מ ח ה ז ״ ל ב מ ש ך ח כ מ ה ,
הרב
ש מ ו ת י כ א ,ו .א נ ו נ נ ס ה כ א ן ל ע י י ן ב מ ש מ ע ו ת ש ל ה מ ל ה ״ ל ע ו ל ם ״ .
ל פ ס ו ק ל א ידון ר ו ח י ב א ד ם ל ע ו ל ם ) ב ר א ש י ת ו ,ג( פ ר ש ״ י ז ״ ל :ל ע ו ל ם ,ל א ו ר ך
י מ י ם .וכן שם עוד ה פ ע ם :לא יהיה מדון זה ברוחי לעולם כ ל ו מ ר לאורף ימים.
ב ס פ ר ש מ ו א ל )א ,א ,כ ב ( ע ל ה פ ס ו ק :ו י ש ב ) ש מ ו א ל ( ש ם ) ב מ ש כ ן ( ע ד ע ו ל ם ,
.
פ ר ש ״ י י ז ״ ל :ע ד ע ו ל ם :עולמם ש ל לויים ח מ ש י ם שנה ,ע״כ .ומובן ש ג ם ש ם ח מ ש י ם
ש ב ה אינו מדויק וקבוע אלא קבע זמן מירבי ל ״ ע ו ל ם ״ ־ ע ד מ ו ת הלוי או ע ד סוף
^זבות עבודתו.
י י
פ י ר ו ש זה ש ל ר ש ״ י ז ״ ל מ י ו ס ד ע ל ה מ כ י ל ת א ) ש מ ו ת ש ם ,ע ״ פ ג י ר ס ת ה ג ר ״ א ( :
ר ב י אומר בוא וראה שאין העולם ]של חנרצע[ א ל א ח מ ש י ם ש ג ה ש ג ׳ ) ש מ ו א ל שם(
ו י ש ב ישם
ע ד עולם ,ע ״ כ .ע ל ה פ ס ו ק ל ם ר ב ה ה מ ש ר ה
ו ג ו ׳ . . .ו מ ע ת ה ועד עולם
י ש ע י ה ו ט ,ו פ ר ש ״ י :מ ע ת ה ו ע ד ה ע ו ל ם :ע ו ל מ ו ש ל ח ז ק י ה כ ל י מ י ו .ו כ ן מ צ י ג ו
ש א מ ר ה חבה ע ל ש מ ו א ל ו י ש ב ש ם ע ד ע ו ל ם « ,כ ן פ י ר ש ה א ב ן ע ז ר א ז ״ ל ) ב ר א ש י ת
ג ,ו( ״ד״ד .ו ב ח מ ד ה ע ץ .ו ע ץ ה ח י י ם ש י ו ס י ף ח י י ם ו י ח י ה ה א ד ם ש ב י ם ר ב ו ת ו א י ן מ י ל ה
ל ע ו ל ם ע ד ע ו ל ם ו ע ד ,והבה כ ן ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ו י ש ב ש ם ע ד ע ו ל ם ו ר ב י ם א ח ר י ם ע ״ כ .
) ש מ ו ת כא ,ו( ד ״ ה ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם פ י ר ש ה א ״ ע ז ״ ל :י ד ע ב ו כ י מ י ל ת ל ע ו ל ם
וכאן
ב ל ש ו ן ה ק ו ד ש ה ו א ז מ ן כ מ ו כ ב ר ה י ה ל ע ו ל מ י ם זמבים ו י ש ב ש ם ע ד ע ו ל ם ע ד ז מ ן
,
ש י ה י ה ג ד ו ל וכן ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ל ז מ ב ו ש ל י ו ב ל ו ג ו .
י
ע ל הפסוק ויקרא שם בשם ה׳ א ־ ל עולם ) ב ר א ש י ת כא ,לג( כ ת ב ה ר מ ב ״ ן :
פירש
ה כ ת ו ב שקרא בשם ה׳ המבהיג הזמן ברוחו או ש ק ר א ה ש מ י ם ו ה א ר ץ עולם
בלשון
ה ב א ת מ י ד ב ד ב ר י רבותיבו ,ע ״ כ .ב פ ס ו ק ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ה ב י א ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל
פירוש האבן עזרא ז״ל כדלעיל ואחר־כך מביא פירושו־הוא ב ה ק ד מ ת מלין ״ ו ה מ ש כ י ל
י ב י ן ״ ,ר ״ ל ע ״ פ ק ב ל ח )ואבחבו ז ו כ ר י ם ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ב ה ק ד מ ת ו ל פ י ר ו ש ו ע ה ״ ת
״ואין לך עסק בבסתרות״( .אבל מפירושו ל ק ח ל ת מ ש מ ע בבחירות ש ג ם ח ר מ ב ״ ן ז״ל
מ ס כ י ם ש א י ן פ י ר ו ש חמלד .״ ע ו ל ם ״ ״ ק י ו ם בצחי״.
בסוף פירושו כ ת ב הרמב״ן ז ״ ל :ושכח ר ״ א מ ה ש ח ש כ י ל ו כ ת ב במקום אחר,
ע ״ כ .ל פ י ה ר ב ש ע ו ו ע ל ז ״ ל כוון ז ה ל פ ׳ ה א ״ ע ב פ ר ש ת ב ה ר ) ו י ק ר א כ ה ,מ א ( א ב ל
)מ׳ ראשונה בהיריק( .אומר רש״י פשוטו כ מ ש מ ע ו )בכמה מקומות( מכלל ש ל א ת מ י ד
פשוטו כמשמעו ו ג ו ׳ ״ .״מסקנתו של הרב ח״ב ז״ל הוא ש ה ״ מ ש מ ע ״ הוא מ ד ר ג ה ש ל
ה ב נ ת תוכן המקרא שאינה מעמיקה אפילו כ ״ פ ש ט ״ . . .״ ה מ ש מ ע ״ הוא קרוב להסבר
־ מלולי ביותר אף מ ה פ ש ט וגו׳ ״ ע״ש .א״א ז״ל מ ב י א ראיות מחז״ל להדושו כמו ל מ ש ל :
״ מ מ ש מ ע שנאמר״ ,״משמעות דורשין איכא בינייהו״ ועוד.
6
לכאורה קשה מאמר של רבי במכילתא ,שהרי לפי ה ג מ ר א )חולין כד ,א( ל א נפסלו
הלויים במשכן שילה בחמשים שנד .אלא בקול .וע׳ חדושי מחר״ץ חיות )שם( שציין
םהמ״צ של הרמב״ם שורש שני .אבל אפשר לפרש שרבי במכילתא ורש״י ב ש מ ו א ל
• -ובישעיה אין כוונתם לומר שעבודת הלויים בשילח חיא ח מ ש י ם ש נ ה א ל א כוונו לאורך
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ע ל ״ ט ו ב י ר ו ש ל י ם ״ )ירושלים תשמ״ח( מציע ש ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל כוון למה שכ׳ ה א ״ ע
ז ״ ל ב ו י ק ר א )כה ,ב ( ד ״ ה ו ש ב ת ה ה א ר ץ :ו ס ו ד י מ י ע ו ל ם ר מ ו ז ב מ ק ו ם הזה .וכן פ /
ה ר מ ב ״ ן ע צ מ ו ב ״ ד ר ש ה ע ל ד ב ר י ק ה ל ת ״ ) ד ף ק פ ח ,ה ו צ א ת ה ר ב שעוועל( .הדמב׳ין
מ ב י א ש ם ד ב ר י ה ר מ ב ״ ס ז ״ ל במורד .נ ב ו כ י ם )ב ,כ ח ( ״ כ י מ ל ת ל ע ו ל ם ל א י ח י י
ב
בלשון ה ק ו ד ש קיום נ צ ח י א ל א כשידבק בה מ ל ת ועד״ ע ״ כ .ו כ ת ב שם ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל
:
ו ב ו ד א י א מ ת אמר הרב כי מ ל ת לעולם כ ל ש ו ן ה ק ו ד ש ל א יחייב קיום נ צ ח י • ו א י נ י
מ ב י א ר א י ה בזד .ה מ ל ה ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ,ש ה ו א ע ד ה י ו ב ל כ מ ו ש מ ב י א י ם ה מ פ ר ש י ם ,ע ״
כ ״
) ו ג ם ש ם ר מ ז ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ל ״ ם ו ד ג ד ו ל ״ ב ד ב ר י ם ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ( .ב כ ל אופן מ ס כ י ם
ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ש ם ש א י ן מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ ל ה ל ע ו ל ם ה ו א ב ל י ס ו ף )ע״פ נ ג ל ה ( א ל א
זמן ארוך ,ש י ש ל ו קץ ביובל ו כ ד .
ה ר ב ש .ר .ה י ר ש ז ״ ל ח ו ל ק ע ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל א ל ו .ל ד ע ת ו ל א נ מ צ א ת ה מ ל ה
״עולם״
) ב ר א ש י ת שס(^
בשום מקום ב ת נ ״ ך במובן מרחבי )״תבל״( .ע׳ פירושו
ורש״ר ה י ר ש מ מ ש י ך :״ ו ד ב ר גדול לאין שיעור פעלו חז״ל כ ש ב ח ר ו מ ל ת ״עולם״
Pאת׳יל
במובן ת ב ל — להיות מורגל בפינו מ כ ל מדות ה ק ב ״ ה . . .״ .״ י ת ר על
א מ ת ע ו ד י ו ת ר ע מ ו ק ה ט מ ו נ ה בזה .נ ר א ה ש ה מ ל ה ״ ע ו ל ם ״ ב ת נ ״ ך — א י ן פ י ר ו ש ה
ר ק ה ע ב ר ו ה ע ת י ד נ ס ת ר י ם ,א ל א ב כ ל ל כ ל ה נ ס ת ר ו ה נ ע ל ם מ ע י נ י נ ו .הז א ד מ ת י ה ר
ה א ו מ ר ש ר ק ה ע ב ר ו ה ע ת י ד נסתרים ממנו ,גם ההווה ה מ מ ש י ב י ו ת ר .היא
ולאמתו
ד ב ר — ״עולם״ .כל ממשות עיקרה ושורשה
של
ש
ב״גזגלם״
ביסודו
לבדו
לי
ה מ צ י א ו ת ה נ ע ל ה ביותר .הדמויות ו ה צ ו ר ו ת — מ ת ח ל פ ו ת :הכוח ה פ ו ע ל ה נ ס ת ר ד י מ ו ג ת
ביסודו ש ל כ ל גגלה ,המופשט ,ה ״ נ ע ל ם ״ — הוא ה ע ו מ ד לעולם .י ת ר ה מ ז ו ז ־ — ה ו א
ו
ה נ מ צ א ה א מ ת י ה י ח י ד ש ע ל י ו א פ ש ר ל ב נ ו ת ו ג ׳ ״ .ע ״ ש ד ב ר י ו ה ע מ ו ק י ם י
ד
ר
ס
י
לעימקה
ש ל ה ב נ ת המושג ״עולם״ )הציטטה היא מספר בראשית ע ״ פ הרש״ר הירש
T
״t,
בתרגום ל ל ה ״ ק ע ״ י ה ר ב מ ר ד כ י ברויאר שליט״א ,ירושלים ת ש ל ״ ז ( .
ר מ ב
ע ז ר א
ר
ה
ה
ב
י
ר
(
ש
א י ן
י
פ
י
ר
ש
ש
ל "לעולם׳/
״ו׳
׳
ל פ י המפרשים הנ״ל )אבז
לעולם ועד .וכן ב ע ב ד נרצע ״לעולם״ הוא זמן בלי מוגבל שתלוי ב מ ס פ ר ה ש נ י ם
מ ה ר צ י ע ה ע ד היובל וזו ד ר ש ת חז״ל ע ״ פ מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ ל ה ״ ל ע ו ל ם ״ .ג ם כ א ן
״ ה פ ש ט ה ו א ה ד ר ש ״ ז,
י מ י חיי שמואל שחי המשים שנה )מעת ב א ו לשילה( .כן מ ב י א ה א ב ד ב נ א ל ב י ש ע י
מפרשים שלדעתם גם הזקיה ח י חמשים שני׳
ע
ש
״ ׳
ו ר צ ו
ל
ש
ו מ ר
ש
מ
ו
א
י ת ז
ל
ד
,
ק י יתיר
כימי עבודת ה א י י ם כדכ׳ ומבן חמשים ישוב מ צ ב א ה ע ב ו ד ה ו ל א יעבד עוד )כמז־כד
ה ,כה( .וקצת ראיה מפרש״י ז״ל בשמואל )שם( בד׳׳ה וישב ש ם ע ד עולם׳ סו־ש״,
עולמם של לויים המשים ש נ ה שנאמר ומכן ח כ ש י ם ש נ ה י ש ו כ מצכא העכורה ) כ מ ד ב ר
ה׳( ו כ ן היו ימיו ש ל שמואל וגו׳ .רש״י ז״ל ל א התיהם כ א ן ל ה מ ש ד עבודת ד״לוייס
ב ש י ל ה א ל א להמשך עבודתם כגזרת הכתוב ,שהוא צ ט ט כ א ן ר״ל ע ד ג י ל חמשיס ש
ב ד
,
וזה מתאים לשני היי שמואל )והזקיה( .הרי ראינו שגם בישעיה — ב ה ק ב ל ה ל ס ש מ ו א ל
ופרש״י שם — אין שם שיכות כ ״ ע לעבודת
ה
ו י י ם
ל
ו ר ש
״ י "ל
פ
י
ז
ו ב ז ר ע
ע
י
ר
ש
ש ״ ע ו
ם
ל ״ יייא ז מ ן
ארוך ש נ י היים אדם.
ש
נ
א
מ
ד ב ר י ם
כ ח
מ ו
ו ה י
ב
ל א י ת
ו
מ ו פ ת
ע ו ל ם
ג
״
כ
י ש להכין
״
י
ל
י > ״ י י
י )
ד מה
ע ״ פ ה ב נ ת הז״ל ע ל דרך שהבאנו .אמרו הז״ל )ב״ב קלג ובילקוט שמעוגי(; א ״
ר
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ח ל ת ה׳
א י ת א ת ״ ר לעולם ידור אדם בארץ י ש ר א ל ואפילו ב ע י ר ש ר ו ב ה נ כ ר י ם ו א ל י ד ו ר
ואפילו בעיר שרובה ישראל ש כ ל הדר ב א ״ י ד ו מ ה כמי ש י ש לו א ל ו ־ ה
בחו״ל
וכל
ה ד ר בהו״ל דומה כ מ י שאין לו א ל ו ־ ה ש נ א ׳ ל ת ת ל כ ם א ת א ר ץ כ נ ע ן ל ה י ו ת
לכם
ל א ל ק י ם )ויקרא כה( .ו כ ל ש א י נ ו ד ר ב א ר ץ א י ן ל ו א ל ו ־ ה ? א ל א ל ו מ ר ל ך
ה ד ר ב ח ו ״ ל כ א ל ו ע ו ב ד ע ״ ז ו כ ן ב ד ו ד ה ו א א ו מ ר ) ש מ ו א ל א ׳ כו ,י ט ( כ י ג ר ש ו נ י
כל
ה י ו ם מ ה ם ת פ ח ב נ ח ל ת ה ׳ ל א מ ר ל ך ע ב ו ד א ל ה י ם אחרים• ו כ י מ י א מ ר ל ו ל ד ו ד ל ך ע ב ו ד
ע ״ ז א ל א ל ו מ ר ל ך כ ל ה ד ר ב ה ו ״ ל כ א י ל ו ע ו ב ד ע ״ ז ) ג מ ר א כ ת ו ב ו ת קי ,ב ( .
ל כ א ו ר ה ק ש ה לשון הברייתא לעולם ידור וכו׳ ו א פ י ל ו ב ע י ר ש ר ו ב ה נכרים ו כ ר .
מנא
ל י ה הא ? הרי על פי לשון הכתובים נ ר א ה ש ר ק ב י ש ו ב ב א ר ץ ת ל י א מ י ל ת א
ולא
ביושבים בה ? א ב ל דיוק בלשון ה מ ק ר א מוכיח ש ד ב ר י ח ז ״ ל בנוים ע ל פ ש ו ט ו
ש ל מקרא.
ד ו ד המלך לא ה ש ת מ ש בדבריו אל שאול בלשון ה ר ג י ל ה לציין ארץ י ש ר א ל :
ארץ
,
כ נ ע ן או א ר ץ י ה ו ד ה ו כ ד ו מ ה ,א ל א ב ח ר ב ל ש ו ן ז ר ה ״ נ ח ל ת ה ״ מ ה ז ה ו ע ל
מ ה ז ה ? מד .ה י א נ ח ל ת ה ׳ ?
לא
עם
מצינו שארץ ישראל נקראת ״נחלת ה ״
,
במקרא ,אלא נחלת ה׳ הוא —
ישראל ,וארץ ישראל נקראת נחלת ישראל ,או נ ח ל ת יעקב .וכן כ ת י ב ב ה ד י א
) ת ה ל י ם לג ,י ב ( :א ש ר י ה ג ו י א ש ר ה ׳ א ל ק י ו ה ע ם ב ח ר ל נ ח ל ה ל ו ; מ ש מ ע ב ב ר ו ר
.ש נ ח ל ת ה ׳ ה ו א ע ם י ש ר א ל .ו ד ו ג מ א ו ת נ ו ס פ ו ת :א ל ת ש ח ת ע מ ך ו ג ח ל ת ך ) ד ב ר י ט» כ ו ( ,
והם
ע מ ך ו נ ח ל ת ך )שם כ ט ( . . . ,ו נ ח ל ת י י ש ר א ל ) י ש ע י ׳ י ט ,כ ה ( ,ע ל ע מ י ו נ ח ל ת י
ישראל
) י ו א ל ד ,ב( ,ו ב ר כ ו א ת נ ח ל ת ה ׳ ) ש מ ו א ל ב ׳ כ א ,ג( ב ר ו ך ע מ י מ צ ר י ם
ו נ ח ל ת י י ש ר א ל ) י ש ע י ׳ יט ,כ ה ( ,ע מ ך ה ׳ י ד כ א ו ו נ ח ל ת ך י ע נ ו ) ת ה ל י ם צ ד ,ה ( ו ע ו ד .
ודוגמאות
שארץ ישראל נקראת נ ח ל ת ישראל או נ ח ל ת י ע ק ב :א ל ה א ר ץ א ש ר
ה ׳ א ל ק י ך נ ו ת ן ל ך נ ח ל ה ) ד ב ר י ם ח ,כ א ו ע ו ד ה ר ב ה ב ס פ ר ד ב ר י ם ( ,ו נ ת ן א ר צ ם נ ח ל ת
ל י ש ר א ל ע מ ו ) ת ה ל י ם קלח ,יב( ,נ ח ל ה ל י ש ר א ל ע ב ד ו ) ש ם ק ל ו ,כ א ו כ ב ( .ו ע ׳ ב מ כ י ל ת א
ב ש ל ה ע ה ״ פ ת ב א מ ו ותטעמו בהר גחלתך וגו׳ :א ר ב ע ה נקראו נ ח ל ה :ב י ת ה מ ק ד ש
נ ק ר א נ ח ל ה ש נ ׳ ב ח ר נ ח ל ת ך ,א ר ץ י ש ר א ל ג ק ר א ת גחלר ,ש ג ׳ ב א ר ץ א ש ר ה ׳ א ל ק י ך
נ ו ת ן ל ך נ ח ל ה ) ד ב ר י ם יט( ,ה ת ו ר ה נ ק ר א ת נ ח ל ה ש נ ׳ ו מ מ ח נ ה נ ח ל י א ל ) ב מ ד ב ר כ א ( ,
י ש ר א ל קרויין נ ח ל ה ש נ ׳ ע מ י ו נ ח ל ת י י ש ר א ל )יואל ד( וגו׳ ע ״ ש .מ צ י נ ו ש ה מ כ י ל ת א
קרא
ארץ ישראל נחלת ישראל )״לך נחלה״( ,אבל עם י ש ר א ל קרויין נ ת ל ת ה׳
)״נחלתי״( .כן פירש ה א ״ ע ז״ל ב פ ש ט ו ת :והנה עם ישראל הוא נ ח ל ת זד )דברים
ד ,יט(.
מ ש מ ע מ כ ל ז ה ש כ ו נ ת ו ש ל ד ו ד ה מ ע ״ ה היתד .ל ע ם י ש ר א ל ע ל א ד מ ת ו ) ו ל כ ן
מ ב י א ה ה ג מ ר א מקרא זה לראיה לברייתא ,נוסף ע ל הפסוק מ ן ה ת ו ר ה ש ש ם מ ד ב ר
ע ל ״ א ר ץ ״ י ש ר א ל ( .ד ו ד ה ר ג י ש ו י ד ע ש ב ה י ו ת ו נ פ ר ד ו נ ב ד ל מ ע ם ה׳ ,ל ד ו ר ב י ן ה ג ו י י ם
י ־ א ל כ ס נ ד א י ר׳ יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב א ח י ש נ ה )ישעי׳ ם(( זכו א ה י ש נ ה
ל א זכו בעתה .ראינו ג״כ שלדעת חז״ל הבטוי ״לעולם״ הוא יהםי )רעלאטיבי( בלי קץ
י קבוע ,ורהמנא יזכנו לראות ב״אהישנה׳׳ בבי״א.
www.daat.ac.il
45
אתר דעת -מכללת הרצוג
א י א פ ש ר לו ל ע ב ו ד א ת ה׳ כהוגן .ו ב א מ ת הרגיש בזה מ ח ב ר ס פ ר ״ מ ו ס ר ,ה נ ב י א י ם ״
וז״ל ש ם :אי אפשר לאדם להתקיים ב י ה ד ו ת ו . . .בכוחות ע צ מ י י ם . . .ו ל כ ר מ י ש ה ו א
י נ מ צ א ב א ״ י ש ה ו א מ ע ו ר ב ע ם הכלל אז יש עליו עול מ ל כ ו ת ש מ י ם וכוי .ע ׳ ג ם ב ס פ ר
' ״ ד ע ת סופרים״ שם .אבל לא הראו ש מ ש מ ע ו ת ן ש ל ה מ ל י ם ג ח ל ת ה ׳ ה י א ד ו ו ק א ע ל
•עם ה ׳ ב מ ש מ ע ו ת ה כ ת ו ב .
ולכן י״ל ש מ כ א ן יש הוכחה לשיטת הברייתא שצריך ע כ ״ פ ל ה י ו ת מ ע ו ט י ה ו ד י ם
ב ע י ר ב א ״ י ש ח ם נ ח ל ת ה׳ צ ב ו ר ש ל י ש ר א ל — .ו ב ר ו ך ה ׳ א ש ר ל א ע ז ב ת ס ד ו מ ע מ נ ו
'והושיע א ת עמו וברך נחלתו ועוד נראה בגאולח ש ל מ ה
8
ב ב
י ״ .9 , 8
א
ר
בהשקפה ראשונה נראה שיש סתירה לבאורנו ש״נחלת ה׳•״ ה ו א ע ם י ש ר א ל מ פ י
ש
י
״
בשמואל )שם( .על פסוקנו ״בי גרשוני היום מ ה ס ת פ ח ב נ ח ל ת ה׳ ו ג ו ׳ ״ ס ׳ ר ש ״ י כ ז ה :
כ י גרשוני מא״י :לך עבוד אלקים אחרים .היוצא מ א ״ י להו״ל כ א י ל ו ע ו ב ד ע ״ ז
.
וי״
ת
אזיל דוד ביני ע מ מ י א פלחי טעותא ,ע״כ ,לכאורה פירש רש״י כ א ן ש נ ה ל ת ה ׳ ה ו א א ״ י .
א ב ל הרגיל לדייק פרש״י כיאות מ כ י ר שאם רש״י
ה
י
ה
ח ב ר פירושו ״א״י״ אל המלים ״ נ ח ל ת ה׳ ״ ,כלומר
נ
ח
ל
ם
ת
ב
ו
י׳׳
ר
ש
ב
ו
א
ה
ל
ח
א
ת
ה
ה
'
י
ו
א
א
״
י היה
א
״ ׳ י ל אל ה מ ל י ם
״כי גרשוני״ ,אבל לפי מ ה שכתב רש״י ז״ל פירוש הכתוב חוא :כ י ג ר ש ו נ י ה י ו ם
מ
״
א
י
ו ז ה מ נ ע אותי מהסתפח בנהלת ה׳ כאלו לעבוד ע״ז .והנה ר ש ״ י מ ב י א ה ת ״ י ש ה ד י ד ו ך
ש
י ל ד בין עובדי ע״ז במקום חיים בתוך עם ה׳ .והשוה ל ז ה )דברים ד ,כו( ו ע ב ד ת ם
ס
אלהים מ ע ש י ידי אדם ,פרש״י :ועבדתם שם אלהים .כתרגומו ) ו ת פ ל ח ו ן ת מ ז ל ע מ מ י א
פלחי טעותא( מ ה שאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים ל ה ם ע ״ כ • ע ו ד ה ש ו ה
)דברים יא ,טז( וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וגו׳ .וסרתם פ ר ש ״ י ל פ ר ו ש מ ן ה ת ו ר ה
ומתוך כך ועבדתם אל׳ אחרים שכיון ש א ר ב פורש מן התורה הולך ו מ ד ב ק ב ע ״ א
ו
כ
ד
ן
ו
ד
אומר )שמואל א׳ מ ,יט( כי גרשוני היום וגו׳ ומי אמר לו כן א ל א כ י ו ן ש א ג י מ ג ו ר ע ן
מלעפוין כתורה הריני קרוב לעבוד אל׳ אחרים )ובספרי
ש
ם
ה ל ש
יז
:
כ י ו
תורה כ א ל ו הולך ומדבק בעבודת כוכבים ע״כ( .עיקר ה ש ש ו ש ל ד ו ד
ש
*
ה
פ
ס
ו
י א שאם
יש
מקומות ששם לכאורה נראה
שמשמעותן של חמלים
ה׳״
,
י
נכרת מתופסי התורה יהיה עלול ח״ו להתקרב אל מ ח ש ב ו ת זרות כ א י ל ו ע ו ב ד
״נחלת
ק מז־בו^
ע
״
ן
י י
' '
הוא
"[.
ארץ ישראל כמו ״ותבאו ו ת ט מ א ו את ארצי ונחלתי ש מ ת ם ל ת ו ע ב ה ״ ) י ר מ , ,
י ק ז ו
"אלקיס י
׳ ^׳
'
'י "
א ו ״ ע ל חללם א ת ארצי ותועבוחידימ
גוים ב נ ח ל ת ך ״ )תה׳ עט ,א( .אבל דיוק כל אלה המקראות יראח שהמילד .נ ח ל ה
׳׳׳חסת
מ ? 1א ו
א
ת
ג ח
ת י
) י ר מ י
ט ז
י ח
א
י
3
אל העם או אל המקומות הקדושים .הארץ נ ט מ א ה בחטאי חעם ב ת ו ע ב ו ת א ש י •
א
י
-
א ב ל לעולם ל א ת ה י ה ארץ הקדושה לתועבה .השוה ״כי כל ה ת ו ע ב ו ת ה א ל ה ע ש ו
ו ת ט מ א חארץ״ )ויקרא יח ,כז( .וכן בעזרא )ט ,יא( ״הארץ אשר א ת ס
ב
א
י
ם
.
ארץ בדה היא ב נ ד ת עמי הארצות בתועבותיהם אשר מ ל א ו ה מפד .א ל פד .ב ט ו מ א ת ם ״
46
www.daat.ac.il
*״ ״
ת י
'
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב י ו א ל קטן
,
ר שלמה הלמא וספרו ״מרכבת המשנה״
1
ר ׳ ש ל מ ה בן מ ש ה ח ל מ א נ ו ל ד ב ז מ ו ש ץ ׳ ש ב פ ו ל נ י ה ב ש נ ת ת ע ״ ז .ה ו א ה י ה
בן להורים מכובדים ממשפחות מיוחסות ן רבו הראשון ]והיחיד[ היה אביו nמ ש ה
] כ ך ה ו א ה י ה נקרא ,כ נ ר א ה ר ״ ת ש ל ״ ח ת ן ר׳ ח י י ם ״ [ ,שהיד .מ ע ש י ר י ה ע י ר
חר״ה
2
ו ל מ ד ן ה ש ו ב .מ י ל ד ו ת ו ה י ה ר׳ ש ל מ ה מ ו כ ר כ י ל ד פ ל א ,ש נ ו ס ף ל ה צ ט י י נ ו ת ו ב ל י מ ו ד י ו
ה ת ו ר נ י י ם — ה ת ע נ י י ן ו ע ס ק גם ב ל י מ ו ד י ם כ ל ל י י ם ,כ א ש ר ב י ו ז מ ה ו ב ב י צ ו ע ש ל ל י מ ו ד י ם
א ל ו ה י ה ע צ מ א י לחלוטין .הוא נ ש א בגיל צ ע י ר ב ת ש ל יהודי ע ש י ר ו נ כ ב ד מ ה ע י ר
• ל י ס א ,ש ה ס כ י ם להחזיקו על שולחנו וכך ל א פ ש ר לו ל ה מ ש י ך א ת לימודיו .ש ם נ ת פ ר ס ם
־ כ ג א ו ן צ ע י ר ,ו ל פ נ י ש מ ל א ו לו ע ש ר י ם ־ ו ח מ ש ש נ ה ] ב ש נ ת ת ק ״ ב [ כ ב ר נ ב ח ר ל ר ב ה
של
העיר החשובה חלם והקהילות סביבותיה ,ובעקבות זה גם אימץ ל ע צ מ ו א ת
3
ש ם ה ע י ר כ ש ם מ ש פ ח ה ) ב כ ת י ב ה מ ק ו ב ל א ז — ח ל מ א ( .ר ׳ ש ל מ ה היד .ח ב ר ב ״ ו ו ע ד
א ר ב ע הארצות״ ,ו ב מ ס ג ר ת ו ה י ה בין ה מ כ ר י ע י ם ל ט ו ב ת ד ״ י א י י ב ש י ץ ב מ ח ל ו ק ת ו ע ם
4
ר י ע ב ״ ץ .בעגין הגט מקליווא היה מ ר א ש י המתירים א ת האשה ,בניגוד ל ד ע ת ם ש ל
י ח ב ר י ביה״ד של פרנקפורט ד מ י י ן ; על זה זכה לספוג קיתון ש ל שופכין בכרוזיהם,
א ך ה ו א ה י ה מ ן ה נ ע ל ב י ם ו א י נ ם ע ו ל ב י ם .5
ר׳ ש ל מ ה כ ת ב ה ר ב ה ; מ ע ט נדפס בחייו ומיד ל א ח ר מותו ,ורוב ספריו נ ש א ר ו
בכי״י
שנתפזרו
בארבע כנפות חארץ.
חלק מהם
יצאו־לאור
בשנים .האחרונות
]בין השאר ע״י המכון ע ״ ש ש ל מ ה אומן הי״ד ש ע ״ י י ש י ב ת שעלבים[ ,וחלקם נעלמו
ב מ ש ך הדורות .ראוי לציון מיוחד הספר ״חוג ה א ר ץ ״ :הספר עוסק בזיהוי י ש ו ב י א ״ י
וגבולותיה,
מתוך ידע עצום במקרא ובמפרשיו ,משנה ,תוספתא ,בבלי ,ירושלמי
ומדרשים ומפרשיהם ,ומתוך עיון במפות קיימות — ו ש ר ט ו ט מ פ ו ת ח ד ש ו ת ; יש לו
6
ערך־קיים בזיהוי גבולות וישובים ,בפרט ב מ ק ו מ ו ת ש ז ה נוגע ל ה ל כ ה ו ל מ ע ש ה .בין
1
לשם ההתמצאות הכרונולוגית — הוא היה מ ב ו ג ר ב ש ל ו ש שנים מהגר״א; מ ע נ י ן לציין
• שלא ידוע על קשר כלשהו ביניהם.
2
בשיר הסיום להקדמת ספר מרכה״מ ]ראה עליה להלן[ מקדים רש״ח לשם אביו את
הכינוי ״הרב ההמ״ר׳ — כנראה ר״ת של ״הגאון המפורסם ]או ״המופלא״[ מורנו ורבנו״.
3
לאהרונה שינו בקטלוג הםפריה הלאומית את שמו בכרטסת ל״ר׳ ש ל מ ה בן מ ש ה
מ ל מ ב ר ג ׳ /ע״ש מקום רבנותו האחרון ]למברג־־־לבוב[; א ך ל ע נ ״ ד אין ל ז ה הצדקה.
4
למרות העובדה שגיסו ,בעל־אחות־אשתו ,היה ר׳ מ א י ר אשכנזי בן היעב״ץ.
5
ראה ע ל כך במאמרו של ר׳ ש ל מ ה טל ,סיני כרך כ ד ]תש״ט[ ע ׳ רל ,ובספרו ״פרי
היים״ ,בעיקר ע׳ .171
6
הספר י״ל לאחרונה מכ״י ,אך שלא כדברי מחדירו רש״ד רוזנטל שליט״א ,קרוב לוודאי
www.daat.ac.il
47
אתר דעת -מכללת הרצוג
ספריו גם ״ ע ש ר ה ש ו ל ח נ ו ת ׳ /סידרת ספרים המקיפה א ת כ ל ה ה ל כ ו ת ה מ ו פ י ע ו ת בשו׳׳ע
כ ש ה ן מפורטות ומבוארות ,כאשר בולט מאוד שסידור ההלכות מ ו ש פ ע מ ע ק ר ו נ ו ת
את
ה ר מ ב ״ ם ,ו א י נ ו ת ו א ם ת מ י ד א ת ס ד ר ה ט ו ש ו ״ ע .ואכן ,כ ל י מ י ו ה ע ר י ץ ר ש ״ ח
ה ר מ ב ״ ם ו א ת כתביו ,בהלכה ובפילוסופיה .ד ב ר זה בא לידי ביטוי מ י ו ח ד ב ה ג י ע ו ל ה ל ם ,
ש ם ה ח ל א ת חיבור ספרו ה ח ש ו ב ביותר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ ע ל מ ש נ ה ת ו ר ה ל ה ר מ ב ״ ם .
ב ש נ ת ת ק ו ״ ה ןתקי״א[ נדפס חלקו הראשון בפרנקפורט דאודר ,כ א ש ר מ ל א י ל מ ח ב ר
ל ״ ג שנים .א ת הספר מלוות הסכמות נלהבות של ש ב ע ה מגדולי ה ד ו ר ה ה ו א /ב י נ י ה ם
ר׳ ד ו ד פ ר נ ק ל מברלין ,ב ע ל ״קרבן ה ע ד ה ״ ע ל הירושלמי.
ה ק ד מ ת ו הארוכה ]והמחורזת[ לספר מ ר כ ה ״ מ היא יצירה ס פ ר ו ת י ת ב פ נ י ע צ מ ה ,
״וראוי ל ה א ר י ך מ ע ט ב ת י א ו ר ה .ח ל ק ה ה ר א ש ו ן ה ו א ת י א ו ר ש ל ו ש כ י ת ו ת = 1ס ו ג י [
ארבע
ה ל מ ד נ י ם ש ל דורו ,ל פ ע מ י ם בלשון חריפה ועוקצנית .ב כ ת ה ר א ש ו נ ה י ש
ק ב ו צ ו ת :א ח ת מ ה ם — אלו ״הממלאים כ ר ס ם . . .לגמור גמרא ו ל א לסבור ס ב ר א
ונרפים ה מ ה נ ר פ י ם ״ ; . . .ויש מהם העוסקים יתר על המידה באגדת ,ו ע ו י נ י מ ל ב ע ל י
ה ע י ו ן ב א מ ר ם ״ ל מ ה ז ה ת י ג ע ו ן ל ר י ק ז מ ן ארוך ,ו ה ש ל ח ן ל פ נ י ע ר י ה ו ע ל י ו ה מ מ ה
.פרוסה,
לדעת את
ה מ ע ש ה ״ — . . . ,״וידעו כי ערומים
העוסקים
הם״!. ..ומהם
ב ק ב ל ה — ״ואיך מלאו לבו לעלות במעלות הסולמות ,ראשו בשמים ב ע ו ל ם ה נ ש מ ו ת ,
והוא בער ממזימות״!
הקבוצה
ל ע נ ו ת בי׳
הנוספת ש ל ה כ ת הראשונה נתנה ענין לחוקרים
מפני
ש מ ש מ ע מ מ נ ה ש ר ש ״ ח י ו צ א ב ח ר י פ ו ת רבד .נ ג ד ה ח ס י ד ו ת ,ו א ״ כ ה י ה היא מ ר א ש ו נ י
.ה ל ו ח מ י ם בה ,ע ו ד ב ת ח י ל ת התפשטותה .ו ז ״ ל :״ויש מ ה ם ר י ק מ כ ל מדע • ״ .מ ד ל ג
ע ל ההרים ,ובתפלות ותחנונים ,בשיר ו ר נ נ י ם . . .ומעשיו משונים ,ע ו ט ה ל ב נ י ם . . .
סגולות
.וכיוצא מ ז ה דברים א ש ר לא שערום אבותינו ,בעינינו ראינו ,ו א ל ה ה ם
.ז מ נ נ ו ! ו א ף כ י ל א קרא ולא ש נ ה — הכים יתקרי ורבי י כ ו נ ה . . .ודמים ת ר ת י מ ש מ ע
לך
מ ו ת ר י ם ״ . . .ו ע ו ד ועוד .א ך ק ר ו ב ל ו ו ד א י ש ז ה א י נ ו נ כ ו ן ,כ י
עדיין ל א ה ת פ ש ט ה חחסידות כלל ע ד למקומו; וכנראה שאיי
כ
ו
ו
נ ת
בשנת
ו
תקי״
א
אלא ל״בעלי
ש ם ״ למיניהם שנפוצו בציק־העיתים באזורים אלו .ואכמ״ל.
ה ב ת השניה היא ההפוכה מהראשונה ,המדגישה א ת החריפות לפני
ה כ
קיאות,
״ . . .ז ה ב ו נ ה ו ז ה ס ו ת ר ,ז ה ח ו ל ם וזד .פ ו ת ר ,ז ה פ ו ת ח ו ז ה ח ו ת ם ,ז ה ה ו פ ר ו ז ה סותם',
והמליץ
בינותם ,ותעל
צ ע ק ת ם ״ . . .״ומוציאים המקרא מפשוטי׳ ו ל א
סדר
ידעו
הדורות ]![ ,ו מ ע ש י ה ם מ ע ש ה חידודים״ ,וכר,
,
״ ו ה כ ת ה ש ל י ש י ת מ ן ה ש ל ו ש ה ה כ י נ כ ב ד ,ז ב ד נ י א ל ו ק י ם א ו ת ו זבד׳ ״ • י ש כ ל
מגמתם
להבין דברי חכמים ולהעמיד משפטי ה ד ת על תלה ,״ואיננו יוצא מ מ ר כ ז
ה נ ק ו ד ה ש ב ת ו ך ה ע ג ו ל ה ״ ,ג ם ב ק י א י ם ו ג ם מ ע י י נ י ם ,״כזד .ר א ה ו ה ד ש ״ .
ש * ן כ ת ב ־ ה י ד כי״ק של רש״ח ,מפני שבראשו כתוב כ כ ת כ ־ י ד ה ז ה ה ל ש א ר ה ש מ ד
״ ה ק ד מ ת הרב הגאון מוהר״ר ש ל מ ה ״ , . . .ואין שום ספק שרש״ה ל א ה י ה כ ו ת ב
כ
ך
ע ל עצמו .המענין הוא שגם רש״ד רוזנטל עצמו מזכיר בהקדמתו ]ע׳ כז—כח[ ש כ ת ב
ה י ד הוא ש ל מעתיק מקצועי ,ורק נוספו לו — עובר .להדפסה — ה ע ר ו ת ש ל
ל ה ש ל מ ת הדברים.
48
www.daat.ac.il
רש״ןן
• ב ה מ ש ך דבריו מ ת א ר
אתר דעת -מכללת הרצוג
רש״ת את דרך הלימוד
שלו
בצעירותו,
איך
בחר
ב ר א ש ו נ י ם כרבותיו ל ל מ ו ד א ת ד ר ך ה ע י ו ן ה א מ י ת י ,ו א י ך ש נ ה ״ מ ש נ ה ש א י נ ה צ ר י כ ה ״
ב ת כ מ ו ת החשבון והטבע ״ומה ש מ ע ל ה ט ב ע ״ וכו׳; איך ע ס ק ב מ ו ר ה נבוכים ,ו ב ט ע מ י
המקרא
]עליהם כתב א ת ספרו ״ ש ע ר י נ ע י מ ה ״ [ ,כ א ש ר ה ו א מ מ ש י ך ל ק ב ו ע א ת
ע י ת ו ת י ו לתורה ,ו ב נ ו ש א י ם ה צ ד ד י י ם ה ו א ע ו ס ק ר ק ב ז מ נ י ם ״ ש א י נ ם מ ן ה י ו ם ו א י נ ם מ ן
הלילה״ .הוא מאריך בחשיבות שיש בלימוד החכמות ,חמכונות א צ ל ו ״חולין ש ג ע ש ו
ז
טהרת הקודש״ .יותר מאוחר פונה ר ש ״ ח ״להוציא מן ה כ ח אל הפועל ]פרי[
על
ש כ ל י ״ .אחרי שכבר החליט להוציא לאור א ת חידושיו על סוגיות ב ש ״ ם — חזר בו
מכוונתו ,מפני ש״ים ה ת ל מ ו ד סוער ,מ ל א על כל גדותיו ,ו ת א ר כ נ ה סארותיו״ ,מ פ נ י
נושא מ ת פ ר ד לרבים ,וכמה נ ו ש א י ם מ ת ח ל פ י ם .ל ב ס ו ף ה ג י ע ל מ ס ק נ ה ש כ ד א י
שכל
לפרש
מסכת אחת על־הסדר ,והתל
במסכת ש ב ת ; אך גם כאן ר א ה שהדברים
א ר ו כ י ם ויגעים ,ד ר ך ק צ ר ה — ו א ר ו כ ה .ע ד ש י ד ה ׳ היתד .ע ל י ו ל ל כ ת ב ד ר ך ה ר מ ב ״ ם
ה נ ש ר הגדול ,שליקט וסידר סידור גפלא א ת כל ההלכה ,״ ו א ת א ש ר ב ק צ ו ו ת ה ש ״ ם
מפוזרים ומפורדים—חיו בידו לאחדים״ ,וגם דייק מ א ו ד בלשונו .ואז הזר להלכות
8
ש ב ת ,ה ל כ ה אחר הלכה ,ועיין במקור הדין ״וכל אביזרייהו וכל ה נ ו ג ע ב א פ ס ק צ ה ו ״ ,
ע ד שסיים א ת הלכות ש ב ת ושאר ״הלכות ה ש ב י ת ה ״ — ערובין ,ש ב י ת ת ע ש ו ר ויו״ט.
א ך גם אחרי שסיים נ מ נ ע מ ל ה ו צ י א א ת חידושיו לאור ,כי ״ י ר א ת י ל נ פ ש י . . .
להיות
מ ג ל ה מצפוגי ת ע ל ו מ ו ת ס׳ ה מ י י מ ו ג י . . .טרם א ד ע ד ר כ י מ פ ר ש י ד ב ר י ו ״ ;
והוא מונה את ששת מפרשי הרמב״ם העיקריים — מגיד־משנה ,הגהות מיימוניות,
מגדל־עז ,כסף־משנה ,לחם־משנה ומשנה־למלך ,ומנתת ניתות ניפלא א ת תכונותיהם.
על
ה ״ ה ]הרב המגיד[ הוא מעיר ש ל פ ע מ י ם הוא מ ק צ ר מ ד י ״ ע ד ש צ י ר ך פ ר ו ש
לפרושו״ ,וכן מיצר שאינו מ פ ר ש א ת ה ה ל כ ו ת ש א י ג ו נ ו ה ג ו ת ב ז מ ן הזה .ע ל ה ה ג ה ו ת
מימוניות הוא אומר שבעצם אינו מנושאי כלי הרמב״ם ,מ פ נ י ש ״ ע ל הרוב נ ט ה
מ ע ל אוהלי אפדנו ,והוא כרוך אחרי ד ע ת ה ת ו ס פ ו ת ו מ ה ר ״ ם ב ״ ר ברוך״ .הוא מ א ר י ך
ב ש ב ח י המגדל־עז ,אך מודה ״ ש ע ל הרוב ה נ ר א ה לעיניים אין לדבריו כוונה ,ש מ ע ת י
ו ל א א ב י נ ה ,ז ו ל ת י קול — ו א י נ נ י מ כ י ר ה ת מ ו ג ה ״ ! א ך ל מ ר ו ת ה כ ל ה ו א איבו מ ו כ ן
לקבל א ת לעגו של הרש״ל על ה מ ג ״ ע » — כי ״איך לא יינבא ת ל מ י ד ה ר ש ב ״ א ״ ?
ומסכם ש ״ ל ב י אומר לי דהיכא ד ג ד ל ה ה מ ב ו כ ה . . .א י ן ל ת ל ו ת א ל א ב ט ע ו ת ס ו פ ר . . .
ולהפך בזכותו״…
א ת ה כ ס ״ מ הוא איגו מפסיק לשבח ,״וכל חכם ל ב י ת פ ל א — א י ך ה ס פ י ק לו ה ז מ ן
ה ח ל וכלה ,לעשות כ א ל ה ו כ א ל ה ״ ? א ך גם עליו י ש לו ה ע ר ה :״ואולם ה י ו ת כ י . . .
נפשו ה ש ק ה לגמרו /טרם יכבה נ ר ו . . .ותקפה עליו מ ש נ ת ו /ל ע ת ז ק ג ת ו . . .על כן
השיגה
ד
יד ה א ח ר ו נ י ם . . .הקיפוהו בתנורו של ע כ נ א י ״ . . .דהיינו ש ה מ ה י ר ו ת והגיל
זהו מקור השוב לעגין ״תורה עם דרך ארץ״ ,וחבל ש ל א ה ו ב א אצל ה מ א ס פ י ם השוגים
של עניגים א ל ת
8
א ה ד הביטויים הוזביבים על רש׳׳ה.
9
בהקדמת י ש י ש על ב״ק ,ובפרק ההובל סי׳ ט.
www.daat.ac.il
49
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג ר מ ו ל ז ה ש נ ש א ר ו מ ק ו מ ו ת ת מ ו ה י ם ב כ ם ״ מ ; 1°ו א ח ת מ מ ט ר ו ת י ו ב ס פ ר ה י א ״ ל ב ש ת י
י ש ע . . .ל ח פ ש לאור הנר אחרי אדם גדול בענקים ,ב ח ו ר י ם ו ס ד ק י ם ׳ /ו ל י י ש ב
בגדי
ק ו ש י ו ת ה א ח ר ו נ י ם ע ל י ו .א ך גם כ ך נ א מ ן ר ש ״ ח ל ש י ט ת י ל ה ק פ י ד ל ק נ ל
את
ד״רמב״ם
דברי
והחליט
רק
בהקדמת מו״ג על הסיבות לסתירות המצויות
]ע״ש![,
ש ל א לחשוש מלחלוק ע ל קודמיו כאשר אחרי העיון נ ר א י ם ד ב ר י י ח ז ק י ם
ואמיתיים,
ומשווה
בספרים
את
״מדרך עקלון נטיתי ,סעיפים שנאתי״ .א ח ״ כ הוא מ ש ב ח א ת ה ל ח ״ מ
א ת פ ר ו ש ו ע ל ה ר מ ב ״ ם ל פ ר ו ש ה מ ה ר ש ״ א ע ל ת ו ס פ ו ת ; [!Jו מ פ ר י ע ה ל ו
העובדה ש״בכל מקום אשר להושיע קצרה
יביא
ידו—לחמו
/
ממרחק
ת
א
הלחץ זה הדחק״!
אחרון חביב הוא חמל״מ ,שמאריך בפרוש דברי בעלי ה ת ו ס פ ו ת ,ו מ ק ש ה ק ו ש י ו ת
״ פ ל א י פלאים ,כאחד ה א מ ו ר א י ם . . .ולכל צ ד מ ר א ה פ נ י ם ״ ; ורק ש ת י ה ע ר ו ת י ש ל ו
ע ל י ו — ש ה ר ב ה ספיקות הוא מ ש א י ר בלי פתרון ,ושרק בסוף דיוניו ב ס ו ג י א ו ב ד ב ר י
ר ש ״ י ו ת ו ׳ ה ו א ע ו ב ר ל ד ו ר גם ב ד ב ר י ה ר ״ ם ״ .מ ע נ י י ן ל צ י י ן ש א ת ה ר א ב ״ ד א י ן ה ר ש ״ ת
מז כ י ר ברשימתו; כנראה שאין הוא מתייחם אליו כלל כ א ל ״ ג ו ש א
כחלק
כלים״_ 1,
א
א
מעצמו־ובשרו ש ל ספר מ ש נ ה תורה .וראה ע ל כ ך ע ו ד לקמן.
ע
• בהמשך כותב רש״ח סיבה.נוספת לכתיבת חידושיי
ה
ל
ר
ב
מ
ם
"
7
*ייקא׳ ו ד ,י
א
ש ב ח י ד ו ש י הגמ׳ ״יד הכל ממשמשים ,הלכו בו שועלים ,ש ו ע ל י ם ק ט נ י ם ,מ ח ב ל י ם
ב
כרמים ,מכל חכמה ערומים; וכרמי סמדר ,פרי עץ הדר — יהיה
ישיחו בו יושבי ש ע ר . . .סוחרים
שגי
ו
ע
ו
ב
ר
י
ד ר כ י ם
ו
׳
פ
ס
ק
י
ע
ב
ל
ב
י
י
ת
פ
ם
י
י
כ
פ ס
י
ס
ל ובער
קי לומדים
הפכים״! על כן ״גמרתי בדעתי לסדר חיבורי ז ה ע ל ד ד ך ח מ י י ׳ ו ה ל כ ו ת י ו
ע ד ת חמתחכמים לא ידרכו ע ל במותיו״ ]![ .ואז ,הוא כ ו ת ב ,ע ש ה ״ מ ה ד ו ר א
אשר
י ה ו ס י
ב ת ר א ״ מחדושיו על התלמוד וההלכות ע ״ פ סדר ספרי הרמב״ם•
ע
ף
ל פרושו
ע ל ה ל כ ו ת ש ב י ת ה פרוש ע ל ס פ ר טהרה ,ובן עיונים ב ש י ט ת ] = ס ו ג י י ת [ ה ״ י ד ב ר
חידושים מפוזרים שהיו
ועוד
תורה״;
ב א מ ת ח ת ו על ספר מ ש נ ה
הדפיס
ומזה
א ת ספרו הראשון ,״מרכבת ה מ ש נ ה ״ מ ח ד ו ר ת פ פ ד ״ א תקי״א .ב ש ע ר מ צ ו י י ז ש ל
מ
ה מ ש נ ה יש א ר ב ע ה אופנים :הראשון ״חידושים נפלאים על דיני ש ב י ת ה ׳ /
השגות
ד
ע
ליי
הראב״ד והערות המפרשים ,ולברר א ת מקור הדין במקום ש ק י צ ר ו
ש
שאר
נ ו ש א י ־ ה כ ל י ם ,״ ל א הגיח דבר גדול וקטן א ש ר לא דיבר בו ד ב ר ד ב ו ר ע ל א ו פ נ י ו ״ .
האופן
10
ה ש נ י ״על מקומות רבים מם׳ זרעים ועבודה וטהרה ,ו כ מ ה ו כ מ ה ח י ד ו ש י ס
ל ע נ י ן זה ש א ת הספר כס״מ כ ח ב מרן הב״י מאוחר־יותר— ראה גם ב ד ב ר י ח מ ו ד ו ת
ה ר א ״ ש סוף ברבות ם״ק צז ,ובלח״מ חל׳ אבל ם״ה ה״ח.
11
מ פ ל י א שרש״ה לא ראה את דברי המהדיר של המל״מ ,הר״י כולי ,ב ה ק ד מ ת ו ל מ י ל ״
. . .שבעצם ס פ ר מ ל ״ מ הוא ליקוט של דברי הר״י רוזאנים על פ י ס ד ר הרמב״וש
י
-
״
י •כל ד
לא התכוייז
ל ה י ו ת
8
יי*
ע
ל ד ,
י"
ם 1
ו ז
"
ל
]
ב
א
מ
צ
ע
י
לפניך דברי צדיקים ,מרוב לשונות הפוסקים עורכי
"
ה
מ
ל
מ
ח
ל
מ
ד
ה
מ נ ח ם : 1
ד
ש
ק
י
ל
"
א ם
ו ט ר י
א
ב ד
ב
ו
א
יאעדכד
׳ ו הרב 7״ל'
ע ד ר ע ד ר לבדו — הרי זה לקט ואינו לפי כבודו ,כי על כן הכינותי • • • ע ל ס ד י ה ל כ ו ת
הרמב״ם ז׳׳ל״ וכר.
12
וכן הוסיף על זה את קונטרס ״ברכות בחשבון״ על כ מ ה סוגיות ה ש ב ו נ י ו ת כ ת ל מ ת -
ד ב ר זה גם הוזכר בשער ,ומעניין ש ב ה ק ד מ ה לא הוזכר.
50
www.daat.ac.il
;
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ל ו ק ט י ם על כל הי״ד ס פ ר י ם ״ ; . . .ה ש ל י ש י ״קונטרס אחרון ע ל ה ש י ט ה ד י ״ ח ד ב ר
..-.וכל הנוגע באפם קצהו״ ״ ; וחרביעי ״נובלות ופרפראות לחכמה ,חולין ש נ ע ש ן
ע ל ט ה ר ת ה ק ו ד ש . . .קונטרס ברכות בחשבון״.
למרות
כתובים
ה י ו ת ה ס פ ר מ ל א ו ג ד ו ש ה צ ל י ח ל ה ו צ י א ו ב כ ר ך א ח ד ,ב ן 146ד פ י ם
בצפיפות .בהקדמה הוא מ ת נ צ ל ש ל א הדפים גם א ת ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ו א ת
ד ב ר י • ה מ פ ר ש י ם ה א ח ר י ם ,ב ג ל ל א ר ב ע ס י ב ו ת :א .״ כ ב ד ה ע ל י ה ע ת ק ת כ ל ה ד ב ר י ם ,
כ ח מ ו ר ־ נ ו ש א ס פ ר י ם ״ ; ב .״ ה ו צ א ת ה ד פ ו ס ר ב ה ״ .ג .ל פ ע מ י ם ה ו א ר ק מ ו ס י ף ה ע ר ה
ק צ ר ה ,ואין הגיון ש ב ש ב י ל ה י ע ת י ק דברים רבים .ד .אינו ר ו צ ה ל ה י ר א ו ת כ מ ת ג א ה
ש ל א הוא כ ת ב .ו ל מ ר ו ת ש כ ך ה ס פ ר י ה י ה ש י מ ו ש י ר ק ל א ל ו ש י ש ב י ד ם א ת
במה
ס פ ר י כל הנו״כ האלו — ״הלא כ ת ב ת י לך במועצות כ א ש ר קדם — ל א רציתי
ש י מ ש מ ש ב ו יד כל א ד ם ״ !
ר ש ״ ח מסיים א ת ה ק ד מ ת ו בהסבר ל ב ח י ר ת ה ש ם ה ז ה לספר .א ח ״ כ ה ו א מ צ ר ף
ב ק ש ה ש ל א להזדרז מדי בביקורת ,למרות ש ״ א ם עיני ה מ ע י י ן . . .יתפוס ע ל י ת פ י ס ה
— ל א יחמול ולא יכסה״ ,ומוסיף ש ת י ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת ל מ ע י י נ י ם :ה א ח ת ״ ש ב כ ל
א ש ר ר ש מ ת י ׳עיין ש ם ׳ ו ה צ ב ת י צ י ו נ י ם — ה ק ו ר א ס י ר ו ג י ן ל א י צ א ע ד א ש ר
מקום
יעיין ש ם ע ל כל פנים״ .ו ה ש נ י ה — ש ה ו א אינו נ מ נ ע מ ל נ ט ו ת מ ד ב ר י ב ע ל י התום׳
מ ב ל י ל ה ע י ר ע ל כך ,מ פ נ י ש פ ע מ י ם ר ב ו ת ד ר ך ה ר מ ב ״ ם ש ו נ ה מ ד ר כ ם .ל ס ו ף ה ה ק ד מ ה
מ צ ר ף ש י ר ש ק ו ל ומחורז ,ש ב ו ה ו א מ ש ל ב א ת ש מ ו ע ם ס פ ר ״ מ ש נ ה ת ו ר ה ״
הוא
ו ש מ ו ת מפרשיו העיקריים ,כולל ספר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש ג ה ״ .
בשנת
לא״י.
אנו
ראה
תקל״ז ,אחרי ש ש י מ ש ברבנות בגדולות ש ב ע ר י פולין ,ה ח ל י ט ל ע ל ו ת
ב ש נ ת ת ק ל ״ ט הגיע לתורכיה ,ו ה ת ע כ ב ב ק ו ש ט א ו ב א י ז מ י ר ״ .יותר מ א ו ח ר
מוצאים אותו בסלוניקי ,מ כ י ן לדפוס א ת ה ח ל ק ה ש נ י ] ״ ה מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה ׳ /
לקמן[
של ספר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ .
בתוך כך
נדבק
במגפת דבר
שפרצה
שם ,ואחרי זמן קצר נפטרו מן העולם הוא ורעיתו ביום א ח ה ע ר ש ״ ק כ ״ א תמוז
תקמ״א,
קדושה(;
בעודו עוסק
בהכנה
לדפוס של
הפרוש על
הלכות
שחיטה
)סוף ס פ ר
1 5
ושם בסלוניקי ק ב ו ר ת ם .הוא ל א הספיק ,א ם כן ,ל ר א ו ת א ת ה ס פ ר
י ו צ א לאור ,ו א ח ד מ י ד י ד י ו ב ס ל ו נ י ק י ד א ג ל ה מ ש ך ה ה ד פ ס ה ,ש נ ס ת י י מ ה ל א ח ר כ מ ה
חודשים.
י ש ר ג ל י י ם ל ד ב ר ש ה פ צ ת ה מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה היתד .ד י מ צ ו מ צ מ ת ,ו ה ר ב ה
מ ג ד ו ל י האחרונים הכירו רק א ת ה מ ה ד ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ; בכל אופן ,ש ת י ה מ ה ד ו ר ו ת
לא הודפסו מחדש עד השנים האחרונות ,והספר נ ע ש ה נדיר יותר ויותר « .
13׳במקומות רבים בספר נקרא הקונטרס הזה בקיצור ״ק״א״.
14
י ש שמועות וסברות שגם הגיע לא״י ,הקשורות לדעה שהיה מ ר א ש י ה מ ת נ ג ד י ם לחסידות;
אך כנראה שאינן נכונות.
15
מצבותיהם נתגלו שוב לאחרונה.
16
ה ר ב ה מהפרטים ,בעיקר הביוגרפיים ,נלקטו מ מ ב ו א ו של הרב א ב ר ה ם בריק לספר
״נעים זמירות״ ,מכון ירושלים תש״ם ,וממאמריו ב״סיני״ כרך ס א ]תשכ״ז[ ע ׳ קסח
ואילך ,וב״המעין״ כרך כא ]תשמ״א[ גל׳ ד ,ע׳ 38ואילך; וכן ממבואו ש ל ה ר ש ״ ד
רוזנטל.לספר ״הוג הארץ״ ,מכון הרב פראנק ,ירושלים תשמ״ח.
www.daat.ac.il
י51
הרצוגד י ד י ו ו ת ו מ כ י ו ל ד א ו ג ל ס י ו ם ה ס פ ר .
מכללתח ד מ י
דעתת -א ת א
אתרל צ ו ו
לפני מותו הספיק כאמור
ז ה מ י נ ה א ת א ח ד מ ד י י נ י סלוניקי ,ר ׳ ש מ ו א ל ס ו ר ג א ג ה ,כ א ח ר א י ע ל ה ה ד פ ס ה ,ו ה ו א
ה ז מ י ן ת ״ ח א ח ר ,ר ׳ ש ל מ ה מ ר ד כ י בן א ה ר ן מ ח ו ט י ן ,ל ע ר ו ך ו ל ה ג י ה א ת כ ה ״ י .ה י ה
צ ו ר ך ב ז ה מ פ נ י ש ח ל ק מ ה כ ת ב י ם היו מ ו כ ת מ י ם ו ק ש י ם ל ק ר י א ה ,ו כ ן מ פ נ י ש ר ש ״ ח
״ ב מ כ ת ב כ ת ב אשכנזית מר כי אתריה״ ,וצורת ה כ ת ב ל א היתד .ת מ י ד ב ר ו ר ה
כתב
ח ח י ל ת מלאכתו ש ל המגיה ,ע ״ פ דבריו ב ח ח י ל ת ה ס פ ר ,ה י ת ה ל ע ב ו ר
למדפיסים.
מ ח ד ש ע ל מ ה שנדפס בימי מחלתו של רש״ח ,כי מיום ״ ג ה ל ה ו ר פ ה ידיים
המכשלה
ב
ר
״
ד
בין ד ו פ ס ״ י ״ התורה׳ /ואח״כ פגה לחגיה את ה מ ש ך ה ה ד פ ס ה .ב ע ק ב ו ת
הגהותיו ערך ״לוח ט ע ו ת ״ בסוף פרוש כל ספר וספר מ״משגד .ת ו ר ה ׳ /כ א ש ר ב ס פ ר
ק ד ו ש ה ר ו ב ה ת י ק ו נ י ם ה ם ע ל ה פ ר ו ש ש מ פ ר ק י׳ ש ל ה ל ׳ מ א כ ל ו ת א ס ו ר ו ת ע ד ת ח י ל ת
ש ח י ט ה — כ נ ר א ה מ ה ש ג ד פ ס ללא־ר״שגחה ב ת ק ו פ ת מ ח ל ת ו ש ל ר ש ״ ה .ה ס פ ר
הל׳
נדפס בסלוניקי תקמ״ב ,ובשער מצויין שזהו החלק השני ש ל מ ס ר מ ר כ ה ״ מ ש י ״ ל
בפפד״א תקי״א ,ושבניגוד לחלק הראשון — השני ״הולך וסובב ע ל כ ל ה י ״ ד ה ח ז ק ה
ל ה ר מ ב ״ ם ז״ל ,ו כ פ ט י ש יפוצץ ס ל ע ה מ ח ל ק ו ת ל י י ש ב ולתרץ כ ל ה ש ג ו ת ה א ש ל ה ג ד ו ל
הראב״ד
ידם
ז ל ה ״ ה . . .ו ג ם שאר הערות המפרשים הראשונים והאחרונים
תשיג
אשי
על הרמב״ם״ ,העתק כמעט־מדוייק של תאור ׳האופן הראשון׳ ש ל ה מ ה ד ו ר ד
הראשונה״.
על
זאת־אומרת שהמהדורה השניה באה בעצם להשלים א ת ה פ ר ו ש
ה ס פ ר י ם וההלכות ש ב ״ מ ש נ ה תורה״ ,ש ל א זכו ב ה מ ה ד ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ל פ ר ו ש
׳*י מ ק י ף
ושיטתי .ה מ ג י ה גם הוסיף ״םימגים ל ר א ש י ־ ת י ב ו ת ׳ /ותרגום ״ ה ת י ב ו ת ה ב א ו ת ב ס פ ר
ה ז ה מ ל ש ו ן א ש כ נ ז ״ ,19
ידוע
להרגיע
שאין
לכל לומד המתקשה בהלכה מהלכות הרמב״ם ,בעיקר א ם
את נפשו בכמה מספרי נושאי־הכלים
א
ש
כ מ ו ספר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ לתרץ וליישב ,לסייע וליישר׳ ל ה א ר י ך
הצורך—ולקצר
וגס
ו ע ד י י ן
ל
ש
ב
ה
נ
פ
כבר
ו
במקום שבו לא אמרו להאריך ,גם כ ש ר ו א י ם א ו ת ו
כשהוא מובא ב״כלי ש נ י ״ ״ ,יש להוסיף למעלות הספר
הרבים
ה מ צ ו י י ם בו ,ל א ר ק ע ל ם ו ג י ת י ״ ח ד ב ר ו ה ח ש ב ו ג ו ת
את
ניסר
למנוהתד'
במקום
״בסניס״
״
ה קונטרםים״
שבש״ם— .ל
א
א
ג
בעניני ש ב ת ) מ ל א ש א צ ל ״ ג ופס״ר( ,ווסתות ,טהרות ועוד.
ועם
זה—שמעתי
לא
פעם
מלומדי
תורה
שמצאו
הפניה
מפורשת
ס
לעיין
17
משהק־מילים :מ ד פ י פ י בצורת תופסי.
18
ואין בנוסח זה ״סגנון הריף״ או פ ג י ע ה בראב״ד ,שלא כדברי ה ר ב ב ר י ק כ ״ ה מ .״
)לעיל הע׳ (16ע ׳ .46
19
מעניין לציין שבין ראשי־התיבות יש גם ״ד״ז״ ,אותיות שפורשו ע ״ י ה מ ג י ד .
י
זקני ,ו ה ו א הסמ״ןע ז׳׳ל״! לא ידוע לי שאכן היה הסמ״ע דודו ש ל רש״ת.
כ
דודי
20ב פ ת ח ־ ד ב ר לספר ״שולחן ערוך״ לרש״ח ,ה״א ע׳ ,7מגדיר הר״י בוקסבוים א ת « — ,
* סרכה״מ
כ ס פ ר ״ א ש ר נערך וחתייקר אצל חלומדים כחיבור הטוב והחשוב ב י ו ת ר כ י ד -
*־ 1מ פ ר ש י
הרמב״ם האחרונים״! א נ י מצטרף בפדרמלא להגדרה זו ,עם ההסתייגות ש ה י א
בעיקר ל״לומדים״ אשר מ ש ת מ ש י ם בקכיעות ככפר ,ואלה די מ ע ט י ם ; ר א ה ל ה ל ן
ת
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ״ מ ר כ ב ת ה מ ש ג ה ״ בעבין מ ס ו י י ם « ש ה ם י ג ע ו — ו ל א מ צ א ו .י ת ר ע ל כ ן :ג ם ה ר ב ה
המכירים ומוקירים
מתלמידי־ההכמים
ל ה ש ת מ ש בו.
את הספר — ממעטים מאוד
מ ה ן הסיבות לתופעות אלו ?
לענ״ד
נראה שהבעיה נעוצה בסדר ה מ ש ו ב ש
ובצורה חלא־נוחה ,המצויים
ב מ ה ד ו ר ו ת המקובלות של הספר .ת ק ל ו ת אלו נ ו ב ע ו ת מ כ מ ה ס י ב ו ת :
א.
כפי ש כ ב ר צ ו י י ן — נ ח ל ק ה ה ד פ ס ת ה ס פ ר ל ש ת י תקופות ,כ א ש ר
כשלושים
שנה מפרידות בין ה ה ד פ ס ה הראשונה ל ש נ י ה ; זהו ת מ י ד
פתח לתקלות שונות.
בהלק ש נ ד פ ס לראשונה יש ,כאמור ,א ר ב ע ה ח ל ק י ם ש ו נ י ם ] ׳ א ר ב ע ת
ב.
אופנים׳[ ,ש נ י י ם ה כ ו ל ל י ם ח י ד ו ש י ם ע ל ה ר מ ב ״ ם ) ב ע י ק ר ע ל ר ו ב ס פ ר
זמנים( ,ו ש נ י ק ו נ ט ר ס י ם ; כ מ ו ־ כ ן ל א מ צ ו י ן כ ש ו ם מ ק ו ם ב ם פ ר ש ה ו א
ראשון״ .ההדפסה ה ש נ י ה יצרה
״חלק
שני כרכים
נוספים ,ש נ י ה ם
ח י ד ו ש י ם ע ל כ ל ״ מ ש נ ה ת ו ר ה ״ ,ו ה ם נ ק ר א ו ח ל ק שני ו ח ל ק שלישי.
כך שנוצרת בעיה ש ל התמצאות.
ג.
התאורים וההסברים בשערים ש ל ש ת י ה מ ה ד ו ר ו ת כתובים בלשון
מליצית
ומסובכת ,ה מ ג ל ה ט פ ח ומכסה טפחיים ,ו מ ק ש ה
את הבנת
הענין.
ד.
הדפוסים המקוריים ,ו ב ע ק ב ו ת י ה ם ח ל ק ניכר מדפוסי־הצילום ,קשים
לקריאה ,האותיות צ פ ו פ ו ת ו ה ר ב ה מ ה ן ש ב ו ר ו ת ,ב ח ל ק ניכר מ ה ס פ ר י ם
אין מיספור לדפים ,ויש ה ר ב ה פ י ס ק א ו ת ארוכות ביותר.
ה.
ה ד פ ו ם ה ח ד י ש יותר ,נ י ו ־ י ו ר ק ת ש ״ ח — ת ש ט ״ ז ,א י נ ו כ ו ל ל ) ע ד י י ן ז
ראה בהמשך( א ת כל הפרוש .ל ע ו מ ת ז א ת ניסה ה מ ד פ י ם ל א ח ד בין
שתי
ההדפסות ,ולצרף יחד א ת כל הפרושים לכל ספר ש ב ״ מ ש נ ה
תורה״ ,כדי ״ ש ל א יצטרכו ל ח פ ש כל ע נ י ן ב ש נ י ספרים מ י ו ת ר י ם ״ ;
חצלחתו חיתח רק חלקית ,מ פ נ י שאין מ פ ת ח ש י ס מ ן א ת ה ס ד ר החדש,
ומפני שיש טעויות בסידור הספרים והמהדורות ,ו ב ה ת א מ ת השערים
הנכונים אליהם.
ו.
בדפוסי חצילום חחדשים־יותר שינו ש ו ב א ת הסדר )בתלק מ ה מ ה
דורות( ,כך ש כ מ ע ט כ ל ה ד פ ס ה ש ו נ ה מ ח ב ר ת ה .ה ד ב ר מ ת ב ט א ב ע י ק ר
במיקום הקונטרסים ובהלוקת הספרים לכרכים ,ומוסיף ל א י ־ ס ד ר ולאי-
נוהות ש ב ש י מ ו ש בספר.
ת א ו ר מ פ ו ר ט י ו ת ר ש ל מ ה ש מ כ י ל ה ס פ ר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ ע ל מ ה ד ו ר ו ת י ו יתן
לנו א ת התמונה הבאה ״ :
כ ח ל ק הראשון ,שנדפס כאמור בפפד״א ב ש נ ת ת ק י ״ א בכרך אתד ,י ש ב ע צ ם
ארבעה הלקים )״ארבעה אופנים״ בלשון ה ש ע ר ( :הראשון הוא חידושים ובאורים
21
בעיקר במפתח של הרמב׳׳ם מהדורת פרנקל; והוא רק א ת ת מ מ ע ל ו ת י ה המרובות ש ל
מהדורה זו.
22
הלק מהדברים כבר נאמרו ,אך כאן ,לנוחות חקורא ,ירוכזו כל הפרטים.
www.daat.ac.il
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
נרחבים על ה ר מ ב ״ ם ונושאי כליו ״על כל דיני שביתה ,דהיינו ה ל כ ו ת ש ב ת ׳ ו ה ל ׳
] 63ד פ י ם ב ד פ ו ס ה ר א ש ו ן ן .
עירובין,
והל׳ ש ב י ת ת עשור ,והל׳ יו״ט ,כ ס ד ר ״ . . .
ה״אופן״
ה ש נ י כולל חידושים מלוקטים על כל ש א ר ״ מ ש נ ה ת ו ר ה ״ ,ב ע י ק ר
על
ז ר ע י ם ,ע ב ו ד ה ן +ק ר ב נ ו ת [ ו ט ח ר ח ] 22ד ׳ ע ל ס פ ר ט ה ר ה ,ו־ 39ד ׳ ע ל כ ל ה ש א ר [ .
ה ש ל י ש י הוא ״קונטרס אחרון״ על סוגיית י ״ ח דבר ,מ פ ר ש א ת ״ כ ל ה נ ו ג ע ב א פ ם
ק צ ה ו ״ ש ל ע נ י ג י ג ז ר ו ת י ״ ח ד ב ר ש ב ר י ש מ ס כ ת ש ב ת ] י ו ת ר מ־ 12ד פ י ם צ פ ו פ י ם
הכוללים
לפרש
ז״א
סניפים והוספות[ .החלק הרביעי הוא ״ ק ו נ ט ר ס
גם
ברכות
בחשבון״'
ד ב ר י ח ז ״ ל ב ע נ י נ י ח ש ב ו ן ] 4ד׳[ ה א ו פ ן ה ר א ש ו ן ו ה ש נ י נ ד פ ס ו ב מ ש ו ל ב '
ש ש מ ו נ ה הדפים .הראשונים
)אחרי ה ה ק ד מ ה ו ה ה ס כ מ ו ת
וחלק
מהמפתחות(
ה מ פ ר ש י ם • א ת ס פ ר י מ ד ע ו א ה ב ה ש י י כ י ם ב ע צ ם ל א ו פ ן ה ש נ י ,א ח ״ כ ב א י ם 63ד פ י
האופן
הראשון ]הכוללים א ת הפרוש ע ל רוב ספר זמנים[ ,ורק א ת ״ כ מ ו ד פ ס י ם
החידושים
ה מ ל ו ק ט י ם ע ל ש א ר ״ מ ש נ ה תורד״״; ב ס ו ף ב א י ם ה ק ו נ ט ר ס י ם ו ש א ר י ת
המפתחות.
ל ה פ ת ע ת י מ צ א ת י בספר חלוקה נוספת ,מוזרה ב מ ק צ ת :א ח ר י ס פ ר ז מ נ י ם כ ת ו ב
״ ס ל י ק ח ל ק ר א ש ו ן ״ ; ב ת ח י ל ת ס פ ר בשים כ ת ו ב ״ ח ל ק ש ב י ״ ו ב ס ו ף ק ד ו ש ה ״ ס ל י ק
ש נ י ״ — למרות שכל הפרושים על נשים וקדושה מ ש ת ר ע י ם ע ל א ר ב ע ה ד ר
חלק
ם
ם
ב ל ב ד ! א ת ״ כ ״ ח ל ק ש ל י ש י ״ מ ה פ ל א ה ע ד ט ה ר ה ,ו ״ ח ל ק ר ב י ע י ״ ב ן ש נ י ד פ י ם ][1
נזיקין ע ד שופטים ,והכל כאמור בכרך אחד ן ה ל א ד ב ר ה ו א ? ו נ ״ ל קרוב ל ו ו ד א י
ש ה ה ס ב ר ל ת ו פ ע ה זו ה ו א ה מ ב ה ג ש ה י ה ר ו ו ח ב ז מ נ ו ל ה ד פ י ס א ת ס פ ר ״ מ ש נ ה ת ו ר ד ,״
ב א ר ב ע ה כרכים ,ע ״ פ החלוקה ה ב ״ ל ; כך הוא בדפוס ה נ פ ו ץ ־ א ז — א מ ס ט ר ד ם ת ם ״
3
ו כ ן ב מ ה ד ו ר ה ש ב ה ה ש ת מ ש כבראח ג ם ר ש ״ ח — י ם ב י ץ ת ״ ק ,ו ב ה ר ב ה ד פ ו ס י ם א ח ר י ם '
ככל
ולכן החלוקה לארבעת חחלקים האלו נראתה טבעית ,ואולי אפילו ה כ ר ת י ת .
אופן ,ג ם ת ו פ ע ה זו עלולה ל ה ט ע ו ת א ת ה מ ע י י ן « ,
ש נ י ה ח ל ק י ם ש נ ד פ ס ו מ א ו ה ד יותר ,םלוביקי ] ש א ל ו ב י ק י [ ת ק מ ״ ב ,ה ם ב ע צ ם ס
א ח ד שבחלק לשביים ״יען כי רב מ א ו ד מחבהו וגדול כ ב ו ד ״ ו
לשתי ממלכות
2 5
2 4
,ש ב י ע ו ש ה ש ל י ש י כ י ה י כ י ד ל א ל ה ו י ד ה ב א פ ר י כ א ב מ ט ר ת א ״ . 26
כ ך נדפס ב ש ע ר החלק השלישי ,הוא הכרך ה ש נ י של ה ה ד פ ס ה השניה .ה ס פ ר
השלמה.של
ס
ד
כי על כז ל ״ י י ח צ ו
הפרוש על ״משנה תורה״ ,היות והחלק הראשון ,כזכור ,כ ל ל
מ פ ו ר ט רק ע ל הלכות השביתה ,וחידושים מלוקטים בלבד על ה ש א ר .כ מ ע ט
ע מ ו ד י ש ה פ ב י ו ת לעביבים ש נ ת פ ר ש ו ב ח ל ק ה ר א ש ו ן ,ב ל ש ו ן ״ ע מ ״ ש
ב ח
ה
ה
ד
ו
א
ן
ש
בכל
״א״ אחרי
ה צ י ו ן ל ה ל כ ה מ ס ו י י מ ת ; ה פ נ י ו ת א ל ו ע ש ו י ו ת גם ל ש מ ש כ ס י מ ן מ ו ב ה ק ל ל ו מ ד ש ה ס פ ד
פתוח
23
ל פ נ י ו ב מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה .ב כ ר ך ה ר א ש ו ן י ש 53ד פ י ם ע ל מ ד ע ־ ז מ נ י ם ,י מ א ה
י ש גם לציין שבתחילת ״התלק השלישי״ ,היינו בתחילת הפרוש על ה פ ל א ה ,ק י י ס ש י ג ן ,
במספר הדפים — ג ו־ד במקום ע ט ו־פ ,ואח״כ מ מ ש י ך המיספור הרגיל; י ת כ ן ש ה ד ב ר
נ ו ב ע מ מ ה ש ב ה שהיתה להוציא א ת הספר בשני כרכים ,ורק אחרי ש ג ל י ה א ח ד ה ו ד פ ס
כבר — שב רש״ח ממחשבתו והחליט להוציאו בכרך אחד.
24
מ ש ח ק מ י ל י ם שפרושו שבכרך א ח ד ה י ה הספר יוצא גדול וכבד מדי.
25
כנ״ל ,כן יחצו לשתיים.
26
הידוד לשון ע?פ הגמ׳ בע״ז י ,:יעו״שן
54
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
2 7
דפים ]במיספור הדש![ על נשים־קדושה ; הכרך השני הוא בעל מספר רב של
דפים ,למעלה מ־ ,340שגם הם מחולקים לשתי קבוצות מיםפור ע״פ עיקרון החלוקה
הנ״ל :הפלאה־טהרה— ,217ונזיקין־שופטים— .122שער נוסף הפריד בין שני
החלקים של חכרך חשני ,״חלק שלישי ב׳ ״ ,והוא פותח את החידושים על החלק
המגיה כותב בתחילת חלק ג׳ שמצא הבדלים בין כתה״י
הרביעי—נזיקין־שופטים
של רש״ח ״בכתב אשכנזית״ — להעתקתו ,ושהוא מסמן את ההבדלים האלו ואת
תיקוניו ב״לוח הטעות״.
מעניין לציין שרש״ח מונה בשערי המהדורה השניה את מספר ההשגות של
הראב״ד ,״והמה סך אלפיים קכ״ח״ ,מפני שעליהן בעיקר מוסבים חידושיו—
״כפטיש יפוצץ סלע המהלוקות ליישב ולתרץ כל ההשגות״; ובדייקנותו המופלגת
טרח רש״ה לציין גם בסוף כל ספר את מספר ההשגות לספר זה ,ולהוסיף למספר
סימן הקשור לתוכן הספר .לדוגמא :״סכום ההשגות בספר אהבה פ״ד ,וסי׳ למען
ילמד לאהבה את ה׳ ״ .
29
אסיים בתאור שתיים מהמהדורות הנפוצות היום:
מהדורת נ״י תש״ח—תשט״ז )וצילומיה( כולה מהדפסה חדשה ]אין בה ד״צ
של מהדורות פפד״א וסלוניקי[ ,והיא מופיעה בארבעה כרכים .ככרך הראשון —
ח״א וה״ב של מדע ,אהבה וזמנים ,ללא קונטרס י״ח דבר .בכרך השני — ח״א וח״ב
של נשים וקדושח ]לוח התיקון נמצא בסוף הספר[ .בכרד השלישי — 30עבודה
׳וקרבנות ח״א וח״ב « .בכרך הרביעי — נזיקין ,קנין ,משפטים ושופטים ח״א וח״ב.
.לא הודפסו הפלאה ,זרעים וטהרה ,ואולי מתכננים לחדפיםם בעתיך ,33
ברשותי יש את אחת ממהדורות־הצילום המקובלות :היא בת שלושה כרכים,
כאשר רק בשער של הכרך השלישי מצויין ״נדפס מחדש פעיה״ק ירושלם תובב״א
שנת תשכ״ט״ .הספרים כוללים בתוכם ערוב של שתי המהדורות ,כאשר חלקן הוא
צילום ]מוקטן במקצת[ של ההדפסות המקוריות — פפד״א תקי״א וסלוניקי תקמ״ב,
8 2
27כולל מפתחות ומ״מ; המפחחות בהלקם כוללים א ת ה י ד ו ש י המהדורה הראשונה ,והמגיה
כותב שזהו ע״פ רצון המחבר.
28בעותק שראיתי בבית הספרים הלאומי לא היה קיים חשער הנוסף הזה.
29חלוקת ההשגות ע׳׳פ המניו שבסוף ההלכות ה י א כ ז ו :
על הקדמת הרמב״ם ל״משנה תורה״— ,19מ ד ע — ,58א ה ב ה — ,84ז מ נ י ם — ,253
נ ש י ם — ,129קדושה— ,150ה פ ל א ה — ,106זרעים— ,239עבודה— ,160ק ר ב נ ו ת — ,50
ט ה ר ה — ,388נזיקין— ,100ק נ י ן — ,200מ ש פ ט י ם — ,139ש ו פ ט י ם — .53
30על הספר שראיתי מסומן בטעות ״כרך ד׳ ״.
31בח״ב נכתב בטעות קרבנות במקום ע ב ו ד ה ולהיפך.
32בטעות )כנ״ל הע׳ (30מסומן עליו ״ג״.
33יש מוכרי־םפרים המוכרים את ארבעת החלקים האלו ב ל ב ד ]לפעמים אפילו בקופסא![,
כאשר חקונח לא שם לב שאין בידו א ת כל חלקי הספר .ה ד ב ר מ ט ע ה במיוחד מ פ נ י
שלא תמיד י ש התאמה בין מ ה שמודפס על כריכת ה ס פ ר — לבין פ ה ש מ צ ו י בפועל
בפנים…
www.daat.ac.il
55
אתר דעת -מכללת הרצוג
וחלקן צילום ]מוקטן כנ״ל[ של מהדורת ניו־יורק חש״ח—תשט״ז .ה ח ל ו ק ה ה י א כ ז ו :
בכרך הראשון—צילום השער של מהדורת נ״י שהוא העתק של ש ע ר מ ה ד ו ר ת
פפד״א ,כשבגבו ״דברים אחדים מהמוציאים לאור״ של מהדורת ב״י ,ה ס כ מ ו ת
ומפתחות ד״צ םפד״א ,ואח״כ צילום של מחדורת נ ״ י ) כ ו ל ל הסכמות נ ו ס פ ו ת ו מ ב ו א
של המחבר( על ספרי מדע ,אהבה וזמנים ח״א ]עד דף קכח ,[.ומשם ה ו ד פ ס ״ ק ו נ ט ר ס
י״ה דבר״ מצילום של פפד״א ] 16דפים; במהדורת נ״י לא הודפס כ ל ל * [ ; א ח ׳ י כ
שער של חלק שני ממהדורת נ״י ]העתק של שער דפוס סלוניקי[ ,ו מ ד ע ׳ א ה ב ה
,
וזמנים ח״ב ]ע׳ דפים[•
ככרך השני—השער הוא צילום של מהדורת פפד״א ,וכל השאר צ י ל ו ם ש ל
מהדורת ג״י :נשים וקדושה ח״א ] 7דפים בלבד![ ,שער של ה״ב ] כ נ ״ ל ב כ ר ך
ראשון[ ,ונשים וקדושה ח״ב ]קיט דפים; בגבו של השער הודפס ל ו ח ת י ק ו נ י ם [ .
אח״כ שער נוסף ד״צ ממהדורת נ״י ]העתק של שער פפד״א[; נזיקין ,קנין׳ מ ש פ ט י ם
ושופטים ח״א ] 4דפים![ ; והנ״ל ח״ב ]קמו דפים[.
ככרד השלישי—בתחילה מודפס ד״צ של הכרך השני של ח״כ ,חייגו מ ה ד ו ר ת
סלוניקי; בשער כתוב ״ספר מרכבת המשנה חלק שלישי״ ,ובקטן י ו ת ר :״ ו ה ו א
הנפרד מחלק שני״ וכר .הספר מכיל את ח״ב של הפלאת ,זרעים ו ע ב ו ד ה נ ב ע ד ך
/״
130דפים[ .אח״כ מופיע שער נוסף דומה לקודם שכותרתו ״ . , .הלק ש ל י ש י
שאחריו הפרוש על קרבנות וטהרה מהדורת סלוניקי ]בערך 80ד פ י ם [ .ה ש ע ר
אינו במקומו ,משום שהוא אמור היה להפריד בין מהרה לנז־קץ; לא ב ר ו ר ל מ ה
המדפיסים החדשים מצאו צורך למקמו כאן ,ולהוסיף בלבול על הקייס .ב ט ו ף ה כ ר ך
דף אחד של ״מראה מקומות״ .רק עכשיו מודפס ח״א ,ד״צ פפד״א ,ע ל ה פ ל א ה ,
זרעים ,עבודה ,קרבנות וטהרה ] 60דפים בערך[ ,ובסוף קונטרס ב ר כ ו ת ב ח ש ב ו ן
ד״צ הנ״ל ] 5דפים[.
כ
לסיכום :ספר ״מרכבת המשנה״ ,על שתי מהדורותיו וקונטרםיו השונים ,מ כ י ל
פרושים מעולים ומפורטים על כל ההלכות המסובכות ומעוררות־הקשיים ה נ מ צ א ו ת
בספר ״משנה תורה״ .סידורו וצורתו במהדורות הנפוצות הם הגורמים ה ע י ק ר י י ם
למיעוט־היחסי של השימוש באוצרותיו ע״י לומדי התורה ,ו ח ב ל ! מי יתן ו ס ק י ר ה
ל
זו תהית פתח למהדורח חדשח ומתוקנת־באמת של ספר ״מרכבת ה מ ש נ ה ״
הרמב״ם ,מלווה במפתחות מושלמים ובהפניות אל ספריו האחרים; כ ד ב ע ז ׳ י ה
יוכל הספר לתפוס את המקום ההולם אותו במדף הספרים של כל ב ך ת ו ר ה ,ו ל ה י ו ת
בשימוש יומ־יומי של כל רב וצורב להבנת אמת של דברי אדוננו ה ר מ ב ״ ם ב ם פ ר
״משנה תורה״.
ע
5$
www.daat.ac.il
שרגא אברמםון
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדברי הגאון ר״ רפאל גארדאן לירושלמי
בספר ״השלמה לירושלמי״ ,והוא כרך שישי של הירושלמי דפוס ראם בווילנא,
ישנן כידוע הרבה הגהות והערות של גאוני זמננו ,ובתוכם הרב ר׳ רפאל גארדאן,
הרב מוואשלקאוו)לפני המדור ״רוח זקנים״(.
לספרייה הלאומית הגיע עותק ה״השלמה״ מספרייתו של הרב גארדאן ,ובגליונות
ישנן הרבה הערות שהוסיף בכתב ידו .לסי הצעתי הוכנס העותק הזה לספרי .R
ומשום שההערות השובות ללומדי תורה אמרתי שכדאי לפרסמן.
ר׳ רפאל היה מופלא כבר בצעירותו ,וכח זכרונו היה מפורסם כל השנים,
אמרו עליו שכשהיה כבן המש עשרה היה זוכר ומבין את רוב הש״ם ,וטבעו זה
עמד לו שעד מהרה היה בקי בשני התלמודים ,המדרשים וראשונים וכר .ספרו
״נחל עדן״ שהוא מלא וגדוש בתורה ובחכמה הכיר אותו לכל עולם התורה .ור׳
שלמה הכהן)ר׳ שלמהלי( מו״ץ ווילנא כותב בהסכמתו :״וכמה פעמים היד .בא לפני
להראות חזותו בהלכה ובסברא ישרה והכרתי אז רב גובריה וחילו לאורייתא
וכי הוא בקי בכולא תלמודא בבלי וירושלמי ומדרשי חז״ל בתכלית הבקיאות
חרותים על לוח לבו ומונחים על זכרונו ונבהלתי מראות לאיש רך בשנים כמוהו
שיהיה אב בחכמה ומלא על כל גדותיו בדברי הש״ם ופוסקים קנקן חדש מלא ישן״.
אף ר׳ שמואל זיבערטאנסקי)ר׳ שמואל לובטשער( מגדולי ווילנא שהיה מופלא
בחריפותו )עיין למשל בהקדמה לספרו ״עולת שמואל״( ,משבח בהסכמה על ״נהל
עדן״ את ידיעתו הנפלאה בכל מקצועות התורה .במאמרי חז״ל בהלכה ובאגדת.
ועוד חבה יתירה נודעת לו כי ידיו רב לו בידיעת קביעת החדשים והמועדות וכביר
תמצא ידו להצדיק קודש דעת רבותינו ז״ל בזה.
מטבעו לא נטר .לרבנות ,ואחרי נישואיו לבת עשיר באמדור ליד גראדנא׳ ישב
סמור על שולהן חותנו ועסק בתורה והשתלם במדעים בעיקר במטמטיקה ותכונה,
ושמו יצא בכל המדינה .אף בעלי ה״תכונה״ התפעלו ממנו ,וספרו ״נחל עדן״ מלא
מכל טוב בכל חמקצועות .תקון אחד שלו בספר הטור ,אורח חיים לעניין השכונות
חודשי העיבור ,״המליץ״ גליון ,125זכה לשבחו של ר׳ צבי הירש יפה ,בספר
״קורות חשבון העיבור״ עמ׳ קסד ,ואומר :שזכה לכוין לאמת כי כך מצא אף בכתב
יד הטור.
nחיים יחיאל בארנשטיין ,מרא דשמעתא של חשבונות העיבור ותולדותם
הביא הערה בשמו .במאמרו ״פליטה מני קדם״ ,שפרסם ב״זכרון אברחם אליהו״
)ספר היובל להרכבי( ההלק העברי עמ׳ 505בהערה.
www.daat.ac.il
57
בקיאותו
להתפרסם
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ע מ י ד ה אותו בויכוח ע ל
בתלמודים
י ר ו ש ל מ י קדשים.־• ש ה ת ח י ל
ור׳ ר פ א ל ה י ה בין המצדדים והגלחמים ל א מ ת ת ו .
אין ט ע ם לחזור ע ל המפורסמות ,ובנוגע לר׳ רפאל עיין ל מ ש ל בספר ה ק ט ן
3
״שאלו שלום ירושלים״
ל ר ׳ מ א י ר ד ן פ ל א צ ק י ,ד ף נ ע ״ א ו א י ל ך *.
הערות ע ל יענינים שונים ובהם בביאור הגר״א לסדר זרעים ,פרסם בקובץ
״ ש ע ר י ת ו ר ה ״ ח ל ק ש נ י ,ו ו א ר ש א ת ר ס ז ,ס י מ ן ז ,ד ף י א ע ״ ב ו ס י מ ן מ ה ד ף ע ה ע ״ ב .
8
)מהם נדפסו דברי ב ״ ה ש ל מ ה ״ לירושלמי( .
והנני מעתיק כאן א ת ש כ ת ב בגליונות ה״השלמה״.
על דברי בעל ״אור שמח״.
מ ״ ש ל י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת פ ״ א ד.׳.
אינו מובן דבריו כלל ד ב א מ ת הכוונה להיפך ד פ ש ט מ ה ב ר י י ת א ד א ם קרא בין
ה ש מ ש ו ת ל א י צ א ידי חובתו וצריך לקרות בלילה עוד הפעם .ו ע ״ כ ד ק ״ ש דאורייתא
וספק דאורייתא לחומרא ואינו יוצא ב מ ה ש ק ר א בין ה ש מ ש ו ת ו א ״ כ מ מ י ל א ד ם ס ק
קרא ספק לא קרא צריך ג ״ כ לקרוא ע ו ד ק״ש .א ב ל א ם אמרינן ק ״ ש ד ר ב נ ן א ם
בהמ״ש)!( י צ א ידי חובתו וכן אם ס פ ק ר א ) = ס פ ק קרא( א ״ צ ל ק ר ו א דספק ר ב נ ן
1
הספר מצוי עכשיו בדפוס צילום בשם ״ ש י ט ה מקובצת לירושלמי״ ,ה ו צ א ת מ ק ו ר .ח<*ק
מ ן הספר ״נחל עדן״ צולם בירושלים.
2
ש׳ וויינגרטן במאמרו ב״םיני״ כרך ס ב ע מ ׳ רפו ,ספר בקצרה א ת ת ו ל ד ו ת מ ע ש י
פרידלנדר ,עד מ ה שנדפס בזמננו לאחר כל המתלוקת ,וטוב לקרוא א ת ד ב ר י ו ה א ח ר ו נ י ם
בעיון מדוקדק.
3
על ביטוי א ח ד יש להעמיד .הוא כותב באגרתו לר׳ מאיר ד ן ד ף נ א ע ״ א :שת״ל
נ צ ח נ י אדם ת״ל .בטחון גדול כזה אינו מצוי ,כידוע מיהסים א מ ר ה ז א ת ל ר מ ב ״ ם ש א מ ד
מ ע ו
ל
ם
ל
א
ב צ ח נ י
א
ד
ם א
ל
א ב ע
ל
מ
ל
א
כ
ה
א ח ת
י י
הנד
׳
מ
צ
א
ת
י
ל
ג
א
י
ז
מ
ו
פ
ל
א
א
ח
ר
ב א י ת
י זמן
הוא הגאון ר׳ ראובן גינזבורג ,מדווינסק )ר׳ ראובלה מדינאבורג( ש א מ י כר כ א ח ת
מתשובותיו ,עיין בספר ״ראש לראובני״ בראש סי׳ כט ,ב ת ש ו ב ה להרב ר׳ מ ש י ׳ ' ק ר י י ב י
מווילנא )בעל ״נהל משה״( כתב :״ ה ב נ ת י מדברי מ ע כ ״ ת כ י ברור ב ד ע ת ו ש ת ד ח ה
כ
ש
$
דברי ,ע ד ה נ ה ל א נםיתי כ ז ה כ ע ז ר ת ה׳ ,ומובטחני כל זמן שנותז לי י י ע ל י מ א ת ש כ ל י
י ה א כן העליון יעזרני ש ל א להסיר מ מ נ י כל י מ י היי״.
י
בספר ״יהדות ליטא״ ש י ש שם דברים אהדים על ר ׳ רפאל ,נזדקרה ט ע ו ת ו כ ת ו ב
ש
ס
י * ־ ח ל ק שלישי ע מ ׳ ,38שר׳ רפאל היה מ ן הראשונים שגילה א ת זיוף י ר ו ש ל מ י ק ד ש י ם !
׳
ונהפוך הוא.
5
ל א א מ נ ע מלהזכיר נשכחות ,בשעתו היו רגילים לבוא אליו תלמידי י ש י ב ת בית י ו ס ף
שבביאליםטוק ,לשוחח א ת ו ולשמוע מ מ נ ו דברי תורה )וואשלקאוו ס מ ו כ ה ל ב י א ל י ס ט ו ק (
ופעם א ח ת א מ ר להם ש ל א יהשבו ש מ ה שאמרו חז״ל ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ״ ח י י ב ׳מיתה׳׳
•
ש ב ק ש ו לומר ש ב א מ ת ה ו א י ה י י ב מיתה א ל א בקשו להפחיד ב נ י אדם ש י ז ה ר ו במד,
שצריך להיזהר .הדברים היו חדשים להם והם הופתעו לשמוע דברים כ א ל ה מפי ג א ו ן
מפורסם ,א ף ע ל פי שכבר כתבו כך לפניו.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לקולא .ודברי הגאון ה מ ח ב ר ז ״ ל א י נ ו מ ו ב ן כ ל ל ו ד ב ר י ה ת ו ם ׳ צ ו ד ק י ם ו כ ל ה פ ו ס ק י ם
מ ו ד י ם לתוספות ד א ם ס פ י ר ה ד ר ב נ ן א ם ס פ ר כ י ה ש ׳ ׳ מ א ״ צ ל ס פ ו ר ע ו ד .
שם ,לפרק ט ה ״ ג .
ה נ ה ל ב ד ח ד ו ח ק ה ג ד ו ל ב פ י ׳ ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י כ מ ו ב ן ) כ מ ו כ ן ?( ת מ ו ה ד ה ל א
ה י ר ו ש ל מ י ס״ל ד ת ש ״ י ו ש ״ ר ש ת י מ צ ו ת ה ן ו א י ן מ צ ו ת ל ה נ י ח ת פ י ל י ן ע ל ש ״ י ש י י כ ת
ל מ צ ו ת תפילין ש מ ב ר ך ע ל ש ״ ר כ מ ו ש מ א ר י ך ב מ ר א ה ה פ נ י ם פ ר ק ה י ה ק ו ר א ה ״ ג ש ם
ו כ ן כ ת ב ה ג ר ״ א ז ״ ל ד ל י ר ו ש ל מ י ש ״ י ו ש ״ ר ש ת י מ צ ו ת הן ,א ב ל ה א מ ת ה ב ר ו ר ה ו א
ד צ ״ ל ב י ת ׳ תפילין ש ״ י ע ד ש ל א יקשור תפילין ש ״ ר ע ד ש ל א יבא ה א אם י ב א
כ ב ר בא ,כן ה ג י ה ר ב י נ ו ה ג ר ״ א ז ״ ל ו ה פ י ׳ ד ת פ י ל י ן ש ״ י ה ו י ע ו ב ר ל ע ש י י ת ן כ ל ז מ ן
ש ל א יקשור לא נ ג מ ר ה ה מ צ ו ה ש ל ה נ ח ת ש ״ י א ב ל ש ל ר א ש ה ו י ר ק ע ד ש ל א ב א ו
'התפילין ש ל ר א ש ע ל ר א ש ו א ב ל א ם ר ק ב א ה ת פ י ל י ן ש ״ ר ע ל ר א ש ו כ ב ר ב א ו נ ג מ ר
המצוד .ש ל ה ג ה ת ת פ י ל י ן ש ל ר א ש ע ל ר א ש ו ו נ ג מ ר ה מ צ ו ה ו ל א ש י י ך ל ב ר ך א ח ר
ביאתן על ראשו הברכה של מ צ ו ת תפילין ע ל ה נ ח ת ש ״ ר מפני ש ת י כ ף כ א ש ר בא
התפילין ש״ר על ראשו כבר בא ונגמר מצותו ,אבל בתפילין ש ״ י אפי׳ א ס בא
ה ת פ י ל ה ש ל יד ע ל זרועו כ ל ז מ ן ש ל א ק ש ר א ו ת ו ק ש ר א מ י ץ ע ל י ד ו ע ד י י ן ל א נ ג מ ר
ה מ צ ו ה ש ל ה נ ח ת ש ל י ד ע ל זרועו .ו ד ו ק כ י כ ן ה ו א ה א מ ת ה ב ר ו ר ב פ ש ט ה י ר ו ש ל מ י
ושלא כדברי הגאון חמחבר הלז ז״ל ודו״ק.
שם לירושלמי ש ב ת פרק יד ה ״ א )עור עוף(.
ב מ ח כ ת ה ״ ג ב נ ה מ ג ד ל ה פ ו ר ח ב א ו י ר ,ד ב א מ ת ר ק ב ה ב ת י ם ש ל ת פ י ל י ן י ש דיעד.
דא״צ עיבוד לשמח אבל בפרשיות ש ל תפילין לית מאן דפליג דצריך בודאי עיבוד
ל ש מ ה ] כ ״ ה ב ר ש ״ י ו ר מ ב ״ ם ו ע י ׳ ב י א ו ר ה ג ר ״ א ב ס י ׳ ל ב ס ע י ף לז[.
וגם מ ו פ ר ך מ ע י ק ר א ד ח ר י ש מ ו א ל ם ״ ל ב מ נ ח ו ת מ ב ב כ ר ש ב ״ ג ד ב ע י ע י ב ו ד
ל ש מ ה ו מ ״ מ ס ״ ל ב י ר ר מ ג י ל ה דמזוזד .ק ו ד מ ת ,ו ג פ ב י ד ו ׳ מ נ ח ו ת כ ת ״ י ה ג י ר ם א ל ה י פ ך
וכמו
דאיתא בבבלי דתפילין ש ב ל ו אין עושין מזוזה ום״ל להירו׳ כמו ה ב ב ל י
ד ק ד ו ש ת ת פ י ל י ן ח מ י ר י ו ת ר מ מ ז ו ז ה .ע ״ כ י ט ו ל מ ה ש ח י ד ש בזה ) .ה ו ס פ ה ( ו ל פ י כ ת ״ י
הירו׳ מ נ ח ו ת ס ״ ל להירו׳ ד ק ד ו ש ת ת פ י ל י ן חמיר מ מ ז ו ז ה ולכן א ש מ ו ע י נ ן ד ר ק ב מ ז ו ז ה
פליגי רבנן ום״ל דלא בעי עיבוד ל ש מ ה א ב ל תפילין ב ע י עיבוד ל ש מ ה אפי׳ ל ד ע ת
רבנן ג״כ.
ו ל כ ן ל ד ע ת ירו׳ ר ק ב מ ז ו ז ה מ ו ת ר ל כ ת ו ב ע ל ע ו ר ע ו ף א ב ל ב ת פ י ל י ן א ס ו ר ל כ ת ו ב
ע ל ע ו ר עוף ,א ב ל ד ע ת ה ב ב ל י א י נ ו כ ן ד א פ י ל ו ב ת פ י ל י ן ס ״ ל ל ר ב נ ן ד ל א ב ע י ע י ב ו ד
ל ש מ ה וגם אפי׳ בתפילין מ ו ת ר ל כ ת ו ב ע ל עור עוף ו ל ד ע ת ש מ ו א ל ד ם ״ ל ד מ ז ו ז ה
תמיר מתפילין ום״ל בבבלי כרשב״ג דגם תפילין בעו עיבוד ל ש מ ה ס ״ ל במזוזה
בוודאי כ ר ש ב ״ ג ד ב ע י עיבוד ל ש מ ה ואולי ל ד ד י ה במזוזה אסור ל כ ת ב ה ע ל עור ע ו ף
וזהו היפך לגמרי מ ד ב ר י ה ר ב ה מ ח ב ר כאן ודוק היטב ,בזה.
וזהו ה כ ל אם מ ח ל ו ק ת חכמים ו ר ש ב ״ ג הוא גם בפרשיות ש ל ת פ י ל י ן א ב ל לפי
דעת רש״י ורמב״ם בהפלוגתא של חכמים ורשב״ג היא רק)?( בחבתים של תפילין
יאבל ב פ ר ש י ו ת ש ל ת פ י ל י ן מ ו ד י ן ר ב נ ן ל ר ש ב ׳ ׳ ג ד ב ע י ע י ב ו ד ל ש מ ה ו כ ך ה י א ה ה ל כ ה
פסוקה ב ש ״ ע ורק במזוזה ס ״ ל לרבנן ד א ״ צ עיבוד ל ש מ ה ו כ ״ פ ה ר מ ב ״ ם ש ם ו ל פ ״ ז
נפל כל הפלפול הנ״ל בבירא ודו״ק.
www.daat.ac.il
*5
לפסחים פרק א ה״ז.
אתר דעת -מכללת הרצוג
פלא דקרי להרמב״ן והרשב״א בפ״ב דב״ב כ ע ״ א ולהרא״ש בפ״ק ד א ה ל ו ת
ד ג ר ס י ב י ד ו ׳ ב כ ל י ש ט ף ״ מ ת ע ק ש י ם ״ אתמהד ? .ו ב א מ ת מ ז ה ה י ר ו ש ל מ י ה ב י א ה ר מ ב ״ ן
והרשב״א
ו ה ר א ״ ש ד ל א כ ה ר מ ב ״ ם ד ד ו ק א כ ל י מ ת כ ו ת המד ,כ ה ל ל ו ל א כ ל י ש ט ף
ומוכרת ה ו א ד מ ו ק י ם ה כ ל בירו׳ ד מ ש ל י ש י ג ע ש ה ר א ש ו ן כ ד א ו ק מ י ב ג מ ׳ ד י ד ן ו כ ״ כ
ה ר מ ב ״ ן ב ב ״ ב ז ה הלשון כ ד ל ק י ם בגמ׳ דילן דשלישי נ ע ש ה ראשון א ב ל ב כ ל י ח ר ם
נ ע ש ה רק ש נ י וא״כ מ א י ״הוסיף״ ר ״ ע כדהקשה בגמ׳ דילן וגם לשון ה י ר ד מ ש מ ע
דאוקימתא ״ ח ד א ״ ד נ ע ש ה ״ראשון״ ולא בשתי אוקימתות .ב א ו ק י מ ת א ה ד א ד נ ע ש ה
,
״שני׳ ובאוקימתא שניה דנעשה ״ראשון״ והכלל דברי הראשונים דברי אלקיס ח י י ם
הן ואי אפשר למידתי אותם בגילא דחיטתא בעלמא וד״ל.
וגם אי א י ת א דמיירי בנר חרם ד נ ע ש ה השמן רק ש נ י ל י ת נ י ב מ ת נ י ת י ן ה נ ד
שנטמא בשרץ דאז גם כלי מתכות נעשה רק ראשון והשמן נ ע ש ה רק ש ג י כ ד פ ר י ד גי׳כ
בבבלי י ד ב וע״כ ל א מיירי בכלי חרס רק בכלי ש ט ף ד נ ג ע ו אפי׳ ב מ ת ע צ מ ו ד נ ע ש ו
ד
א ב הטומאה והשמן נ ע ש ה ראשון ובכלי מתכות מיירי
נ
ג
ו
ע
ט
ב
א
מ
ת
מ
ילא
במת
ע צ מ ו דנעשו רק א ב ה ט ו מ א ה ולכן המעיין הישר בלא ע ק ש ו ת י ו ד ה ד ד ב ר י ה ד מ ב ״ ן
ו ה ר ש ב ״ א וד״רא״ש ב ר י ש א ה ל ו ת ה מ ה ד ב ר י ם א מ ת י י ם ,ו ה ר ב ה ג א ו ן ה ל ז ז צ ״ ל ד ב ר י ו
דחויים ה מ ה במחכתה״ג.
ליבמות פ ״ ב ה״ד ,לירושלמי סנהדרין פ ״ ב :כלי ה מ ל ך ש נ ש ת מ ש ב ה ו ה ד י ו ט
י
וכוי ק ו ש י א ז ו כ ב ר ה ק ש ה ב פ ר ש ת ד ר כ י ם ב ד ר ך ה מ ל ך ו ת י ר ץ ב ש ם ה מ ר ״ ש
פ
ה
ד ל א י ד ע ד ו ד הדבר ,והוא ז״ל תירץ ד ל א בא באמת אבנר ע ל י ה ו ר ק ד א י ש ב ו ש ת
ח ש ד ו ב ז ה וכן פי׳ ה ר ד ״ ק בזה .ותירצו ש ל ה מ ח ב ר ז״ל רחוק.
ל״מיכל המים״ ,לירושלמי תרומות פרק א ה״ד.
כ מ ה רחוק לאמר דתיבות ״מהו שיקרא ש מ ע ״ הכוונה לברכות ע ל ש מ ע .ו ה ג ר ״ א
ז ״ ל פי׳ בסי׳ צ ט דהכוונה לברכות ב ה מ ״ ז ופליג ע ל מ ה ש א מ ר ה ק ] ד מ ו נ י ם [ ד ב ר כ ת
מזון מ ו ת ר לברך אפי׳ מדומדם .וכ״ז ד ו ח ק גדול .א ב ל א ר א י ך ק ו ר א י ק ר ד ב א ב ו ד ר ה ם
הגי׳ )בגליון :הגירסא( ״כאן לקרות כ א ן לברך״ והיינו ד ל ק ר ו ת ק ״ ש א ס ו ר ו ל ב ר ך
ב ה מ ״ ז מותר .וזהו גי׳ נפלאה ואמיתית ש ל א ידעו מ ז ה כולם וכל ה מ ב ק ר י ם ו מ פ ר ש י ם
ראשובים ואחרונים נעלם מ ה ם גירםת ה א ב ו ד ר ה ם ז״ל.
ש ם ,ל ע ר ל ה פ ״ ב ה ״ א )ז ע ״ ב ( .
כלפי לייא תרומה מותר בהנאה ו ע ר ל
ה
א
ס
י
ר
ב
ה
נ
א
ה
א
׳
ב
ל י
ה
ב י נ ו
ד
ג
ו ל )היינו
ה ג ר ״ א ז״ל( מ ג י ה דצ״ל ת ר ו מ ה איסור ״עולם״ דלעולם כ ל מ ה ש מ ו צ י א ה
תבואה מתחייבת בתרומה אבל האילגות אחר
ש ל ש ר
•
ש
נ
י
ם
ז
ש
ה
מ
ו
צ
י
ה א י
א
השדה
לן מותר
באכילה ואין עליחם איסור כלל.
שם ,לביכורים פ ״ ב ה״א.
הפירוש ה ז ה ה ו א ת מ ו ה דלפי זה אדרבה היו מתים ל ש ב ע י ם ש נ ה יזיל
מזה
עשרים ש נ ה ד ל א מ ע נ ש י נ ן עלייתו ,ו ב א מ ת ה ו א ק ו ש י ת ת ו ס פ ו ת ב מ ״ ק כ ח א .י ה א מ ת
כפי׳
הרא״פ ז״ל והגר״א ז״ל דצ״ל בירושלמי את״כ ״ובגבורות ש מ ו נ י ם
פ
ודל מ ז ה עשרים ש נ ה נשארו ששים שנה והכרת כורת ™ 1״ ל ל
60
www.daat.ac.il
ג א , ,
נ
ש
א
ר
שנה״
י שלש,
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
שנה
ו ב י ח ד עם ע ש ר י ם ש נ ה ד ל א מ ע נ ש י נ ן ה ן ה מ ש י ם ש נ ה .ו ד ב ר י ה ם ה ן ד ב ר י
א ל ק י ם חיים מתוק מ ד ב ש ו נ ו פ ת צופים.
ל ״ מ ק ו ר ברוך״.
למסכת פאה פ״ב ה״ה.
שייך למסכת פאה פ ״ ב ה ״ ה ב מ ש ״ כ ש מ מ ע ט פ א ה ד ה ו ״ ל א ע ״ פ ש ה י א ח ו ב ת
קרקע ,באמת ה]עלמ[מת עין אני רואה כאן ש ל א ר א ה ב פ ״ מ ש פ י ר ש ש פ י ר ו ת א ״ י
י צ א ו לחו׳׳ל .והגר״א ז ״ ל פ י ר ש ש ק צ ר ב א ״ י ל צ ו ר ך ח ו ״ ל ו ע י י ן ב פ י ׳ ה ג ר י ״ ש ] ה י י נ ו
ה ג א ו ן ר ׳ יוסף ש א ו ל נ ת נ ז ו ן [ ו ב מ ש ״ כ א ב י ו ב ז ה .ע כ ״ פ ת מ י ה ת ו ב ה ב ל י ס ו ד ה .
לשביעית פ״ז ה״א.
דחי דברי הגר״א בגילא ד ח י ט ת א ו ל כ ת ח י ל ה אסור מ ח מ ת ד א ס ו ר לסחור ב ד ב ר
ש ה ו א רק למיכל מ ה מ ת ש י ה א בזה ל א כ ל ש ק צ י ם ו מ ט ע ם ז ה א ם נ ז ד מ נ ו לו ש א י ן
כ מ ו ת ו לאכל מותר לסחור שאין שקצים אסור בהנאה.
שם ,ל ת ר ו מ ו ת פ ״ ת ה ״ ג ,ד ״ ה א ך .
כ ב ר נ ד פ ס בגליון ה י ר ו ׳ כ א ן ד פ י ׳ ד ה א ו ר ז ר ו ע ס ״ ל ד ב ע ל ע ב י ר ו ת א ס ו ר ל ה ת ע ס ק
בקבורתו.
שם ,ל ח ל ה פ ״ א ה״ו.
כבר כתוב כן בתוספות בחולין קלו ע ״ א ד ״ ה א ף ר א ש י ת ה ג ז ש י ה י ה ניכרץ
ועל הרדב״ז כבר ה ק ש ה במהרי״ט אלגזי בהל׳ ח ל ה )דפוס ר א ם כז ע ״ ג ( ש נ ע ל ם
מ ה ר ד ב ״ ו דברי התוספות ח נ ״ ל ואין ח ד ש ו ת בדבריו וד״ל.
שם ,למועד קטן פ ״ א ה״א.
ו א נ כ י צ ר לי ע ל ש ה ש ד ל ה ס ה ״ ד ב ז ה כ י ב ד פ ו ס ו ו י נ צ י א ה ג י ׳ ר ׳ ב י ם נ א ב ש ם
ר ׳ ל א ל א ש נ ו כו׳ ו נ ש מ ט ת י ב ת ״ ל א ״ ק ו ד ם ת י ב ת ״ ל א ש נ ו ״ ,ו פ ש ו ט .
ואף בסוף ה ״ ה ש ל מ ה ״ שם שהביאו א ת ה ת מ י ה ה ה ז א ת כ ת ב ,ר׳ ר פ א ל :
אינו
לא
טעות כלל כי בי]רושלמי[ דפוס וויניציא ה ג י ר ס א ר׳ ביםנא ב ש ם ר
,
״ ל א ש נ ו ״ כו׳ ו נ ש מ ט ב י ר ר מ ל . . .ת י ב ת ״ ל א ״ ק ו ד ם ת י ב ת ״ ל א ״ ש נ ו כ ר .
ו ת י ב ת ״ ל א ״ הראשונה הוא ב א מ ת ״ר׳ ל א ״ ה א מ ו ר א ד ה ו א ר׳ א י ל א ב ב ב ל י כידוע.
ש ם ,ל כ ת ו ב ו ת פ ״ ד ה ״ ג ) ע מ ׳ .(8
הכוונה אפי׳ לא ת ב ע א ו ת ה ל ת ש מ י ש ב ל א מ ע ש ה גופיה.
ו א ח ר כ ך כ ת ב כ ת ו ב כן ב פ י ׳ נ ח ל ת י ע ק ב ב מ ״ ס ש ם ,ו כ ן ג ר מ ז ב ה ג ה ו ת ר ב י נ ו
ה ג ר ״ א ז ״ ל שם ,ו א י ן ח ד ש ו ת ו ד ״ ל .
שם ,לקידושין פ ״ א ה״א.
ב א מ ת לא הבין כלל כוונת הירו׳ ו ב ת ״ כ סוף ויקרא מ ש ו ם ד ל א כ ח י ב ״ ל ה ט ו א ״
בה ,ד ה י ה ה כ ו ו נ ה ש ח ט א נ ג ד ח מ ק ו ם א ף ב פ ח ו ת מ ש ״ פ א ב ל כ ת ו ב ״ ל א ש מ ה ״ ד ב ר
שאשם לחבירו שחייב לשלם לחבירו ובפחות מ ש ״ פ אינו חייב לשלם לחבירו מ ש ו ם
ש כ ב ר מ ח ל ח ב י ר ו ל ו כ מ ״ ש ר ש ״ י ב ס נ ה ד ר י ן גז ש ם ,ו כ ן כ ת ב ח ג א ו ן מ ל ב י ״ ם ש ם
ואין ס ת י ר ה כלל וקושי על ר ש ״ י מירו׳ הלז .ו ה מ ח ב ר ל א ה ב י ן ולי׳ כ ל ל וד״ל.
שם ,לקידושין פ״א ה״ח.
עיין ב מ ״ ר ב ה ג ה ו ת הגרד״ל ,ופי׳ ה מ ח ב ר אין לו מ ק ו ם . . .שם ,ע ״ ש .
שם ,לגיטין ם״ד ה״ט.
www.daat.ac.il
־61
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ב ר ה ו א ב מ ש נ ה ל מ ל ך פ ״ א מ ש מ י ט ה ויובל ה ״ א ע ״ ש ב ה ד י א ה י ו ׳ ה ל ן ,ו א י ן
חדשות.
ל״כוכב מיעקב״.
ד מ א י פ ״ ב ח״א.
ל ״ ק כ ל ל דהרי ה כ א מיידי ״ ב ק ס ר י ך ודינו הוא כמו ״ ם ו ר י א ״ ד י ש ק נ י ן ל ע ו ״ ג
״אפי׳ מ ד ר ב נ ן ״ ואינו נוהג דין שביעית א צ ל עכו״ם א ב ל ב א ר ץ י ש ר א ל ע צ מ ו
שם
י ש פ ל ו ג ת א א ם י ש ק נ י ן ל ע ו ״ ג ב א ״ י א ו לא ,ו ק ו ש י ת ו א י נ ו כ ל ו ם ב מ ח כ ת ה ״ ג .
שם ,לפסחים פ ״ א סוף ה״ח.
.ה״ה א ד ר ב ה הרמב״ן הקשה על רבינו שמואל ד א מ ר דזר ש א כ ל ת ר ו מ ה ט מ א ה
אינו ב מ י ת ה ד ב א מ ת ד מ ה אינו נ ״ מ אם התרומה ט מ א ה או ל א ד א ף ב ת ר ו מ ה ט מ א ה
חייב הזר מיתה ,וכן מפורש בתוספתא פ״ו דתרומות וירושלמי פ ״ ד ד ת ר ו מ ו ת כ ן
אינו ה ב ד ל בין תרומה ט מ א ה לטהורה ואף ב ט מ א ה ה י י ב ה ז ר מ י ת ה ,ו כ ״ פ
דבזר
ו ה ל ח ״ מ לא י ד ע מקורו בזה וכבר הקשו עליו ד נ ע ל ם מ מ נ ו
,הרמב״ם
והירושלמי
התוספתא
הנ״ל .ודברי המחבר שגגה גדולה דנעלם מ מ נ ו ג ״ ב ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א
ו י ר ו ׳ ה נ ״ ל ] ו ל ע י ל ה ז כ י ר הירו׳ ר פ ״ ב ד ת ר ו מ ו ת ו כ א ן ה ע ל י ם מ ה י ר ו ׳ ה נ ״ ל ו א ״ כ ל פ י
ה א מ ת אין ל ה ק ש ו ת כלום וד״ל[.
,שם ,מגילה פ״א ה״ד.
המה
דברים בטלים דהרי בטלה מגילת תענית והמגהג
מצות
לבטלו
ד
ה
ו
א
מ נ ה ג טעות ,וד״ל.
י ••
שם ,למועד קטן פ ״ א ה״א.
מש״כ
להקשו:ת ע ל הירו׳ מ]ועד[ ק]טן[ מ ת ו ס פ ת א ד מ ק ו א ו ת ג ם
הירושלמי
ח ס ר . . . . , .ד מ י י ר י במעיין ומעיין מ ט ה ר בכל שהוא ,לכלים לכל ה ד ע ו ת ו א י ן ת י מ א
.כ ל ל ו א נ א א י נ י גגר ו ב ר גגר ו ת ״ ל ש ת ר צ ת י ד ב ר י ה י ר ו ׳ ב ט ו ב ,ו א י נ ו ס ת י ר ה כ ל ל
מ ה ת ו ס פ ת א והר״ש באריכות וכאן קצר הגליון מהכיל.
שם ,לגיטין סוף פרק השולח.
נעלם ממנו שכבר ה ק ש ה כן המשנה למלך בפי״א מ ש מ י ט ה ויובל ה ״ א מ י ר ו ש ל מ י
כאן,
,שם ,לקידושין פ ״ ב ה״א.
לא ראה בק״ע דבש״ק דמפרש להיפך שבא לרבות בפסוק ואם ה מ ר י מ י ר נ ו
ל ר ב ו ת השליח ,וצ״ל בירר סברין מימר ״שאין״ שלוחו ש ל א ד ם כ מ ו ת ו א ל א ש ר י ב ה
הכתוב,
ו כ ן ב ש י נ ו י נ ו ס ח א ו ת ה ג י ׳ ש א י ן ה ש ל י ח וכוי ,ו ב א מ ת ל ״ מ ד ה ״ א ש י א מ ר ו
•דתמוךה אין שלוחו ש ״ א כמותו.
שם ,לירושלמי הוריות פ ״ א ה״ב.
בגליון אפרים הגיה ד צ ״ ל דאכלו ״ביוה״כ״ ,ויפה הגיה ועל ה פ ״ מ ת מ ה כ מ ו
שתמה,כאן. .
ל״רוח
זקנים״ לשקלים )מן ״יפה עיגים״ ל כ ת ו ב ו ת קו ע״א(.
ל י ת א שם ש ה י ו קורין בו ביוה״כ.
על
62
קושית החכם ,ש ם :קושית אותו חכם היא קושית התוספות ב ב כ א
www.daat.ac.il
בתדא
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ד ״ ה שלא יהא ס ״ ת וכוי ו ת ר י צ ו ש ה י ו י כ ו ל י ן ל י כ נ ם כ ד י ל ת ק ן ם ״ ת כ ד י
יד
ש ל א י ת ע ם ש ויתקלקל וגם מ ש ה ר ב מ ש כ ן ש י ל ה ע ד ש ב נ ה ש ל מ ה ב י ה מ ״ ק ה י ו י כ ו ל י ן
ל ה ו צ י א ו מ ן הארון ולעיין ב ו ע כ ״ ל התום׳.
ש ם ,ע ל ״ונראה״ :מ ה ש ת י ר ץ ד ב א מ ת ל א היתד .ב א ר ו ן כ ״ א ב ש ע ת ה ב מ ו ת ,
נ ע ל ם מ מ נ ו המקרא ש מ ב י א ה ג מ ׳ ב ב ״ ב ש ם מ מ ש ״ כ ב מ ל כ י ם א י ן ב א ר ו ן ר ק ש נ י
ל ו ת ו ת אבנים ואין מיעוט א ח ר מ י ע ו ט א ל א ל ר ב ו ת ס ״ ת ש מ ו נ ח ב א ר ו ן ו ש ם מ י י ר י
ב א ר ו ן ש ה י ה בבית ה מ ק ד ש ש ב נ ה שלמד .ה ר י ח ז י נ ן ש ב ז מ ן ) ? ( ש ב י ת ה מ ק ד ש ה י ה
ס ״ ת מ ו נ ח בארון ,ופלא ש נ ע ל ם מ מ נ ו ה ג מ ׳ ב ב ״ ב י ד א ש מ ב י א ב ע צ מ ו כ א ן .א ת מ ה ה .
שם ,ל ב ב א מ צ י ע א פ ״ ה ה ״ ג )מן א ו ר זרוע ,ב ב א מ צ י ע א פ ״ ה ס י ׳ ר ל ו ( :
,
ט ע ם ט ע ו ת גדול ד ת י ב ת ״ ר ב א ״ ש י י ך ל ת י ב ת ר ׳ ה י י א ,ו ה ו א ר ה י י א ר ו ב ה
שבירו׳ שלפנינו.
ל ס ו ף ה״השלמה״ ,ה ש מ ט ו ת מ ה י ר ו ש ל מ י :
סי׳ ח . . .ד ה ו א ד ו ק א ש ק ו ר א ב ת ו ר ה ש ל א י א מ ר ו ש ח ס ר ב ת ו ר ה א ב ל ב ת פ ל ה
אין חשש.
ל ה ע ר ה בסי׳ ט :ולי נראה .א ל ו ר א ה ב פ י ׳ ה ר א ב ״ ד ב ש ם ס פ ר ה מ ק צ ו ע ו ת ל א כ ת ב
כ ן ,ד ש ם א מ ר ו בפירוש ד ה ו א מ ה מ ת ט ו מ א ה ד א פ י ׳ נ מ י א ם נ ד ה ב ב י ת א ס ו ר ל מ י ם ק
ל ד ו כ ן ד ל מ א נגע ב מ י ד י ד נ ג ע ה ו ע ״ ש ב א ר י כ ו ת ,ו ה מ ג י ה ה ל ז ל א י ד ע מ ז ה כ ל ל ) .עיין
ב מ י ו ה ד ל ר א ב ״ ד ב מ ס כ ת ת מ י ד פ ״ ז .בס׳ ה מ ק צ ו ע ו ת מ ה ד ו ר ת ה ר ״ ש א ס ף ע מ ׳ מ ה ב י א
ש ב פ ר ״ ח )פרי חדש( ל א ו ״ ח סי׳ ק כ ה מ ב י א ז ה ב ש ם י ר ו ש ל מ י ו א י נ ו ב פ ר ״ ח ! ו ב מ ח ז י ק
ב ר כ ה ל א ו ״ ח סי׳ קכח ו ב ״ ח ו מ ת א נ ך ״ ל ר ח י ד ״ א ל י ח ז ק א ל ל ו י ז ה ע י ר מ ת נ ח ו מ א מ צ ו ר ע ,
ס ו פ ו :המשיל הקב״ה א ת ישראל ב ט ו מ א ת ה מ ת וכו׳ א ל א ב נ ד ה מ ש ל ן ש ה כ ה ן ע ו מ ד
ע מ ה ב ב י ת ואיגו הושש .ו א י ל ו ה ג ר א ״ ד ר א ב י נ ו ו י ץ ־ ת א ו מ י ם ,ב ״ כ ג ס ת ה ג ד ו ל ה ״ ש ל
ס ו ב ל ס ק י ס פ ר ר ב י ע י ע מ ׳ 56ה ק ש ה ע ל ה ר א ב ״ ד ה ר ב ה .ו מ ש ב ת פ ג ע ״ ב ע ״ ש ( .
שם ,מ ה ג ה ו ת א ש ר י ל מ ס ׳ ב ב א ב ת ר א :כ ב ר ג ד פ ס ד ב ר ז ה ב ש ״ ם ר א ם ש ג ד פ ם
ת ר מ ״ ג בסוף ה מ ס כ ת ״ ב ש ם ג א ו ן א ח ד ״ ,ו כ ״ כ ב ג ל י ו ן י ר ו ש ל י ם ב י ר ו ש ל מ י
בשגת
פ ׳ ה כ ו ת ב ב ד ף גא ע ״ ב ב ש ם א ב י ו ז״ל.
בם״ד
מוסד יצחק ברויאר ,ירושלים
הופיע
קובץ
״לדורו ולדורות״
•
ה ר ב שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל — מ א ה ש נ ה ל פ ט י ר ת ו
תולדותיו,
•
מ א מ ר י ם וליקוטים
ליקוטים מפירוש ל ת ו ר ה ולתהלים ,יפה ת ל מ ו ד ת ו ר ה ע ם
ד ר ך ארץ ,נגד הריפורמה ,ע ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ועוד.
•
פרקים מספר חורב
•
מכתבים
ה מ ח י ר 12ש ״ ח
ההפצה:
ג י מ ל ס ו כ נ ו י ו ת ,ת ״ ד ,13232י ר ו ש ל י ם
www.daat.ac.il
91131
;
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצחק נ פ ח *
תלמוד תורה ,אומנות ושאר חכמות
ב ב ב ל י מ נ ח ו ת צ ״ ט ע ״ ב מ ס ו פ ר על בן ד מ א בן א ח ו ת ו ש ל ר׳ י ש מ ע א ל
)א(
ש ש א ל לר׳ י ש מ ע א ל :״׳כגון אני ש ל מ ד ת י כל התורה כולה ,מ ה ו ל ל מ ו ד ח כ מ ה י ו ו נ י ת /
קרא עליו רבי ישמעאל המקרא הזה ׳לא ימוש ספר התורה ה ז ה מ פ י ך ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם
)יהושע א /ח׳( .צ א ובדוק ש ע ה ש א י נ ה ל א מ ן היום ו ל א מ ן ה ל י ל ה ו ל מ ו ד
ולילה׳
ב ה ח כ מ ה יוונית״ .ת ש ו ב ת ו ש ל ר׳ ישמעאל היתה ,אם כן ,ש מ פ נ י ב י ט ו ל ת ו ר ה ש ל ן
אסור ל ו ל ל מ ו ד ח כ מ ה יוונית.
ב י ר ו ש ל מ י פאר .פ ״ א ה ״ א מ צ ע ו ,ש ש א ל ו א ת ר ׳ י ה ו ש ע מ ה ו ש י ל מ ד א ד ם
)ב(
א ת בנו יוונית 1א מ ר להם ילמדנו בשעה שאינה ל א יום ו ל א ל י ל ה ד כ ת י ב ״ ו ה ג י ת
ב ו יומם ולילה״ והיינו כ ת ש ו ב ת ר׳ י ש מ ע א ל ל ב ן ד מ א ב ב ב ל י מ נ ח ו ת ש ם .
א ל א ש ב י ר ו ש ל מ י הזרו ו ש א ל ו ע ל כ ך מ ד ב ר י ר׳ י ש מ ע א ל ע צ מ ו
״ובחרוז
הפסוק
ב
י
ח
ם
י
)דבר
״
י ם
י
ל׳׳
ל ל מ ד בנו אומנות משום ביטול תורה
ד
ט
" >
1
כ
ה
ו
נ
ה
ל
א ו מ ג י ת
ו
׳
א
כ ן
ם
שפירש
׳ ייייי׳
את
אטור
וחשיב על כך רבי בריה ד י ׳ ח י י א ב ר ו ו א
ב ש ם ר׳ יוחנן ,מ פ נ י המסורות .דאםור ל ל מ ד בנו יוונית מ פ נ י ה מ ל ש י נ ו ת ,ש א ס י כ י
ר
ב ל ש ו נ ם וברמזיהם י ה א רגיל ע מ ה ם וימסור.
וצריך להבין מדוע בבבלי ד ה ש א ל ה היתה לר׳ ישמעאל ,ל א ח ז ר ו ו ש א ל ו ה ו
)ג(
מ מ ה ש א מ ר ב ע צ מ ו ו ב ח ר ת ב ח י י ם — זו א ו מ ג ו ת ? !
שנבאר הענין נקדים דברי החיד״א בברכי יוסף יורה ד ע ה ס י מ ן
וקודם
ר
א ו ת א׳ ,ש ה ב י א ש ש מ ע ק ו ש י ת א ח ד ק ד ו ש מ ד ב ר
ישמעאל,
מ
ו מ
י
יז
ד
ש ה
י '
י
ש
מ
ע
ד ב מ ג ח ו ת מ פ ר ש דחובה ללמוד כ ל היום מ ק ר א ד ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם
ואילו בברכות ל ״ ה ע ״ ב סבירא ליה שהפסוק ואספת דגנך׳ בא להוציא
ש
דמ״ו
א ל אדר/
ול.^.,
ל א נפר י
ה פ ס ו ק ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם ו ל י ל ה כ כ ת ב ו ,א ל א ה נ ה ג ב ה ם מ נ ה ג ד ר ך ארץ״ ש י ה ר ו ש
ו ל ז
ויקצור בזמן חרישה ,זריעה וקצירה .ומבאר חחיד״א דאין ס ת י ר ה ב י ן ש נ י מ א מ ר י
D
א ל ו ש ל ר׳ ישמעאל ,כי בברכות שם מדובר ב מ י שעוסק בדרך א ר ץ ל פ ר נ ס ת ו ,ד ק
"ל
1
א
י
מ
י
ש
י * י"
א
י
נ
ו
כ
כ
ת
ב
ו
מ
מ
ש
י
א
ב
ל
ב
מ
נ
ח
ו
ת
מ
ד
י
ב
ר
ב
מ
י
ש
א
י
נ
ו
^
3 0
*
ד
ב
י ד
ואין לומר ד ש א נ י אומנות דהוי מצוה ,מ ש א ״ כ ה כ מ ה יווגית ,ד ו ד א י כ ו ו נ ת היי-י««..
יישלמי
י
לומר ש מ ו נ י ת נ מ י הוי אומנות להתפרנס בה ,ויהא מ ו ת ר בתורת א ו מ נ ו ת .
ו
64
א *
כ
ן
ק
י
ר
הגאון ר׳ ב ״ ד ליבוביץ בברכת שמואל ,קידושין סי׳ כ״ז א ו ת ז׳ ,והגאון ר ׳ א ״ י • « ,
י
בקובץ שיעורים ה ״ ב סי׳ מ״ז.
י
*־ וסי*מז
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובאומנות לצורכי פרנסתו ההכרחית ,הרי הוא ב״לא י מ ו ש ״ ככתבו ואסור לעסוק
2
ב ח כ מ ה י ו ו נ י ת או ח י צ ו נ י ת .
)ד(
דכיון
ויש להטעים דדבריו מדוייקים בלשון הגמרא ״קרא עליו המקרא הזה ו כ ר ״
ש א י נ ו צ ר י ך ל ה ת ע ס ק ב ד ר ך ארץ ,ה ר י ע ל י ו נ א מ ר ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם ו ל י ל ה ,
ו א ס ו ר לו ל ל מ ו ד ח כ מ ה י ו ו נ י ת מ ש ו ם ב י ט ו ל ת ו ר ה .א ב ל מ י ש מ ת ע ס ק ב ד ר ך א ר ץ ע ל י ו
גאמר ואספת דגנך ,ואינו בכלל והגית בו יומם ולילה כ כ ת ב ו ואין זה ביטול ת ו ר ה
ל ע ס ו ק ב ד ר ך ארץ ,כ י ו ן ד ה ו י מצוד..
)ד(.
וראיתי לנכון ל ה ב י א גם א ת יתר ד ב ר י ה ת י ד ״ א ש ם ב מ ה ש כ ת ב ל ב א ר
דאין סתירה בין מ ה ש א מ ר ר ש ב ״ י ב מ נ ה ו ת צ ״ ט ע ״ ב אפילו לא קרא אדם א ל א
קריאת ש מ ע ש ח ר י ת ו ע ר ב י ת קיים ל א ימוש ,ואילו ב ב ר כ ו ת ל ״ ה ע ״ ב חולק ע ל ר
,
3
י ש מ ע א ל וסבירא ליה דלא ימוש ככתבו ,דאם ל א כן תורה מ ה ת ה א ע ל י ה .ו מ ב א ר
ה ח י ד ״ א דלענין מ צ ו ת ת ל מ ו ד תורה גם ר ש ב ״ י מ ו ד ה דמקיים ל א י מ ו ש ב ק ר י א ת ש מ ע
וערבית ,אלא דסבירא ליה ש ב מ צ ו ת ת ל מ ו ד תורה י ש נ ה ע ו ד מ צ ו ת והיא
שחרית
ידיעת התורה ,ל ד ע ת כל התורה כולה ,כלליח ,פ ר ט י ה ודקדוקיה ,מ ש פ ט י ה ודיניה
ו כ ל נ ת י ב ו ת י ה וזו מ ע ל ה א ר ו כ ה ד מ י ם ש א י ן ל ה ם ס ו ף ,ו ע ל י ד י ע ת כ ל ה ת ו ר ה ק א מ ר
ר ש ב ״ י ש ם תורה מ ה ת ה א עליה ,ולא ה ש י ב לר׳ י ש מ ע א ל ה ר י כ ת ו ב ל א ימוש ,ד ב ז ה
.מקיים מצות תלמוד תורה כשאין עושים רצונו של מקום וצריכים לואספת דגנך
ב ע צ מ ך ולא ע ״ י אחרים.
)ו(
והנה המעיין בבבלי ובירושלמי יראה ש א ף שעוסקים הם ב ש א ל ת לימוד
יוונית או ח כ מ ה יוונית ,מ כ ל מ ק ו ם י ש ש י נ ו י בולט ב נ י ס ו ח ה ש ל ה ש א ל ה .ב י ר ו ש ל מ י
ש א ל ו מחו ש י ל מ ד אדם א ת בנו יוונית ,ואילו ב ב ב ל י ה ש א ל ה א י נ ה ע ל ל י מ ו ד בנו,
א ל א על בן ד מ א ש ש א ל ע ל ע צ מ ו א ם מ ו ת ר לו ל ל מ ו ד ח כ מ ה יוונית כיון ש ל מ ד כ ל
התורה .ונראה ש י ש חילוק בדין בין ש ת י ש א ל ו ת אלו .ד ל ל מ ד א ת בנו אף ש מ ו ת ר
ללמדו אומנות ,והוא הדין יוונית בתורת אומנות ,מכל מקום לימוד יוונית נאסר
המסורות ,כמו שאירע בימי החשמונאים ואח״כ בפולמוס ש ל טיטוס בימי
מפני
חורבן הבית ,וגזרו על כך בארור א ש ר י ל מ ד א ת בנו ח כ מ ה יוונית ,א ת בנו ד י י ק א
ש ל א ידוע מ ה יהיה כשיגדל .אבל על אדם גדול ש ל א שייך בו ח ש ש שימסור — לא
גזרו .ו ז ה ו ש ש א ל ב ן ד מ א א ם לו ב ע צ מ ו מ ו ת ר ל ל מ ו ד ח כ מ ה י ו ו ג י ת .ו ה ש י ב ו ר ׳
ישמעאל
ללמוד
ש ע ל י ו נ א מ ר והגית בו יומם ולילה כ כ ת ב ו וכמשמעו .ו מ מ י ל א אסור לו
גם א ו מ נ ו ת מ ט ע ם ביטול תורה ,ש ה ר י ל א ה י ה צריך לעסוק ב ד ר ך א ר ץ
ל פ ר ג ם ת ו ,ו ל כ ן ל א ש א ל ו ב ב ב ל י ש י ה א מ ו ת ר לו מ צ ד א ו מ ג ו ת .
)ז(
וראיתי ש ד ב ר זה מ פ ו ר ש ב א ח ד מהראשונים וגם באחרוגים .בראשוגים ה ל א
הוא בפירוש ר׳ ישראל ב ״ ר ש ל מ ה מ ט ו ל י ד ו ל מ ס כ ת אבות ,ה מ ו ב א בפירוש ר׳ י צ ח ק
2
וכיון לזה בקונטרס אהרון לשאגת אריה סי׳ א׳ ,שר׳ ישמעאל ידע שאין ללימוד ה כ מ ה
יוונית כל גגיעה לפרנסתו של בן ד מ א ויש סיפק בידו ללמוד ולכן מ ה ו י ב ללמוד תמיד.
3
עיין ״ י פ ה מראה״ על הירושלמי ריש פאר .שהקשה כ ן וכבר הקשו כן בעלי התוספות,
ראה תוספות ר׳ יהודה ההסיד ותוספות הרא״ש ברכות שם.
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב״ר ש ל מ ה מטולידו לאבות ]נדפס מכת״י ,ירושלים ת ש כ ״ ה [ פ ר ק ב׳ מ ש נ ה י ״ ד ,
ובקצרה ב מ ד ר ש ש מ ו א ל ]להר״ש אוזידה[ שם מ ש נ ה ט״ז ,וזה ל ש ו נ ו :
הוי ש ק ו ד ל ל מ ו ד תורה לידע מ ה ש ת ש י ב לאפיקורוס ,ל ל מ ד נ ו ו ל ה ו ר ו ת לנו ד ר ך
הלימוד ,כי ראוי לאדם להקדים תחילה לימוד התורה ו ה ת ל מ ו ד והלכותיו ו ל ה ג ו ת
בו ולדקדק עד אשר ישקע בלבו וידע כלליו ופרטיו ודיניו ומשפטיו ,ו א ת ״ כ י ל מ ו ד
החכמות
4
החצוניות כדי לדעת תשובות הטעמים וינצחם בטענותיהם ׳ ולכז א מ ר ו
ח ז ״ ל ) ב ר כ ו ת מ׳ ,ב׳( מ נ ע ו ב נ י כ ם מ ן ה ה ג י ו ן ו ל א א מ ר ו מ נ ע ו ע צ מ כ ם ,ל פ י ש ה ב נ י ם
ל א רוו צ מ א ו ן ש כ ל ם ב ת ו ר ה ו ב ת ל מ ו ד ,ו א ם י ל מ ד ו מ י ד ה ה ג י ו ן ו ה ו א ה ק ד מ י ׳ ל ל י מ ו ד
החכמות ,אולי ישתבשו בסברתם ויצאו מהרה מן הכלל בר מינן׳ וכן א מ ר ו
שאר
ארור ה מ ל מ ד א ת בנו ח כ מ ה יוונית ולא אמרו ארור ש י ל מ ו ד ח כ מ ה יוונית מ ט ע ם
ש א מ ר נ ו .ו ע ו ד א מ ר ו ] י ר ו ש ל מ י פאר .ה נ ״ ל [ ש א ל ו א ת ר׳ י ה ו ש ע מ ה ו ש י ל מ ו ד א ד ם
א ת ב נ ו ח כ מ ה י ו ו נ י ת וכר ,ג ם כ א ן ל א ה ז כ י ר ו ר ק א ת בנו ,ע ״ כ .
הרי לנו דברים מפורשים שגזרו רק ע ל לימוד הבנים מ ט ע מ י הינוכם ,כ ד י ש ל
א
י ש ת ב ש ו בסברתם ,א ב ל מ י ש ל מ ד ת ו ר ה כבן ד מ א ל א גזרו עליו.
ו כ א מ ו ר ,ע מ ד ו ע ל כ ך גם ש נ י א ח ר ו נ י ם ש מ ת נ ב א י ס ב ס ג נ ו ן ז ה ,ה ל א ה ם
)ח(
ה ש י ר י ק ר ב ן ] ל ח ר ״ ר ד ו ד א ב ד ״ ק ד ע ם א [ ו ח ר ב ר׳ ד ו ד פ ר י ד מ ן מ ק ר ל י ן ב ק ו נ ט ר ס ו
8
ברכה .
עמק
בשירי קרבן בירושלמי סוטה פ ״ ט הט״ו ,כ ו ת ב ע ל ש א ל ת ה י ר ו ש ל מ י ש ם מ ה ו
ש י ל מ ד א ד ם א ת בנו יוונית ,בזה ה ל ש ו ן :ב ב ב ל י ב מ נ ח ו ת ד ף צ ״ ט ע ״ ב ,ג ו פ י ׳ ע ז א ל
בן ד מ א וכר כפי ש מ ו ב א למעלה .ו כ ת ב ת ו ס פ ו ת ] ד ״ ה מ ה ו [ :וכי ל א ה י ה י ו ד ע ד ג ז ר ו
עליה ,ולעיל פרשתי בריש רבי י ש מ ע א ל )ם״ה ע ״ ב ( ע ״ כ .ותירוצם ש ם ד ה י ע ״ ש ,
ולי נראה ד ל א אסרו א ל א ש ל א ילמוד א ת בנו מ פ נ י ה מ ס ו ר ו ת א ב ל ה ו א ע צ מ ו ש י ו ד ע
בעצמו
ש ל א י ע ב ו ר ח ״ ו ע ל ד ב ר י ת ו ר ה ש ר י .ור׳ י ש מ ע א ל ה ש י ב ו ד א ם ו ר מ ש ו ם
ד כ ת י ב ו ה ג י ת בו י ו מ ם ו ל י ל ה .ו ז ה ב ר ו ר ב ע י נ י ע כ ״ ל .ה ר י ש כ ת ב ל ה י י א ש ע ל מ י
ש י ו ד ע ש ל א י מ ס ו ר ל א גזרו ,ו ל ב ן ד מ א א ס ר ר׳ י ש מ ע א ל מ ש ו ם ש ע ל י ו נ א מ ר ו ה ג י ת
ב ו י ו מ ם ולילד .כ כ ת ב ו ו כ מ ש מ ע ו .
)ט(
מקרלין
בקונטרס ע מ ק ברכה )ירושלים ת ר מ ״ א ( מ א מ ר ד׳ כ ו ת ב ה ר ב ר׳ ד ו ד פ ר י ד מ ן
בזה ה ל ש ו ן :ונראה לי בדקדוק לשון המאמרים ובחילוקים ש ב י ן
הבבלי
ו ה י ר ו ש ל מ י כך .ד ה ב ב ל י ש א ו ס ר ל ל מ ו ד א ת ב נ ו ח כ מ ה י ו ו ג י ת מ ש ו ם ה ג ז י ר ה ד ב י ת
חשמונאי
ענין
)מנחות ס״ד ע״ב( או דפולמום ש ל טיטוס )סוטה מ ״ ט ע ״ א ( ה כ ל ה ו א
ח ש ש מ ס ו ר ו ת ,ש ע ״ י זד .י כ ו ל ל מ ס ו ר ח ב ר ו א ו א ת ה ע ם ב כ ל ל ע ״ י ח ר מ י ז ו ת
כמו שאירע להם בימי חשמונאים ובימי חורבן הבית ,והגזרה היתי׳ י ק ע ל ח י נ ו ך
4
ודומה לזה כ ת ב הרמב״ם )באגרתו לר׳ יהונתן הכהן מלוניל( ,על התורה ו ע ל ה ח כ מ ו ת
ההיצוניות וז״ל :״ואף גם הרבה נשים נכריות געשו לה צ ר ו ת . . .ו ה ש ״ י י ו ד ע כ י * ,
גלקחו מ ת ח י ל ה אלא להיותן לרקחות ולטבתות ולאופות להראות ה ע מ י ם ו ה ש ר י ם
א
א
ת
יופיד….״.
5
קונטרס בלתי ידוע זה ,חראני ידידי הרח״ג ר׳ דוד מצגר שליט״א ,ותודתי נ ת ו נ ה »*,
ע ל כד.
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ב נ י ם ש ל א י ל מ ד א ת ב נ ו ב ח כ מ ה זו ש א י נ ו י ו ד ע מ ה י ה י ה מ מ נ ו ,ו א ו ל י ת ה י ה ח כ מ ה
זו ה ר ב בידו להרוג ,ל כ ן א ס ר ו ע ל ה א ב ש ל א י ל מ ד א ת ב נ ו ד ב ר זה .א ב ל ל א ד ם ג ד ו ל
ל ל מ ד א ת ע צ מ ו ל א גזרו כ ל ל ,ד מ מ ה נ פ ש ך א ם י ו ד ע ת כ ו נ ת נ פ ש ו ש ל א י מ ס ו ר מ ו ת ר
לו ללמוד ,ואם ה נ ה ו מ ו ס ר ל א י ש מ ע ל נ ו ג ם ב ד ב ר ה ז ה ו ל א ש י י כ א ש ו ם ג ז י ר ה ב א ד ם
גדול .ובמנהות ,ש א ל ת בן ד מ א ה י א ש א ל ה א ח ר ת ,ש ש א ל ע ל ע צ מ ו ש ה י ה צ ד י ק
ו ג ד ו ל אם מ ו ת ר לו ל ל מ ו ד ח כ מ ה יווגית ,א ף ש ע ל ל י מ ו ד א ד ם ל ע צ מ ו ל א גזרו ,ז ה
דוקא באיש שאין תורתו אומנותו כ ר ש ב ״ י וחבריו ,ש ר ו צ ה ל ל מ ו ד ל ה ת פ ר נ ס מ ז ה
ל ע ש ו ת זה ל א ו מ נ ו ת אין כ א ן איסור ,מ ה ש א י ן כ ן ב ן ד מ א היד .ת ו ר ת ו א ו מ נ ו ת ו ו ל א
ר צ ה ללמוד זה ל א ו מ נ ו ת ,כ ד י ש ל א ל ב ט ל מ ן ה ת ו ר ה ,ש ל א ר צ ה ל ח נ י ת ה י י ע ו ל ם
ו ל ע ס ו ק בהיי ש ע ה ,ו א פ ש ר ש ה י ה ע ש י ר ג ד ו ל ו ל א ח ס ר כ ל ו ם ,ר ק ש ו א ל כ י ו ן ש כ ב ר
ל מ ד את כל התורה אזי מ י פ ט ר עוד מ מ צ ו ת לימוד ה ת ו ר ה ויכול ללמוד ח כ מ ו ת
6
ח י צ ו נ י ו ת .ו א מ ר לו ש ל א ד ם ש ר ו צ ה ל ק נ ו ת ר ק ח י י ע ו ל ם ו ל ה י ו ת כ ר ש ב ״ י ו ח ב ר י ו
ש א י נ ו רוצה ב א ו מ נ ו ת ,ר ק ר ו צ ה ל ל מ ו ד ח כ מ ו ת ח י צ ו נ י ו ת מ ח מ ת ש א י נ ו צ ר י ך ל ו ע ו ד
ל י מ ו ד התורה .ל ז א ת ק א מ ר ל י ה ד ל י מ ו ד ה ת ו ר ה א י ן ל ו ש י ע ו ר ,ש מ ה ו י י ב ל ה ג ו ת ב ו
יומם ולילה .ר״ל,אם כ ב ר ל מ ד כ ל ה ת ו ר ה ו ה ג ה ב ה י ו מ ם ולילד .ו י מ צ א ח ד ש ו ת ב כ ל
יום ויהגה בתורתו כ ד ר ש חז״ל ואינו בן חורין ל ה פ ט ר ממנה .וסרה ב ז ה קושית
ה ת ו ס פ ו ת ש ם ה א ק א י בארור ,ש ה ג ז ר ה ל א ה י ת ה ע ל ל י מ ו ד א ד ם ג ד ו ל ל ע צ מ ו ,ר ק
ע ל ל י מ ו ד בניו א ר ר ו ו כ מ ״ ש ו ד ו ״ ק .
)י(
מבואר מכל הנ״ל שלימוד שאר הכמות )כמובן כשאין בהם ח ש ש מינות
ואפיקורסות(
מותר כשלמדם כאומנות ,כשם ש מ ו ת ר ללמוד ש א ר אומניות לצורך
פרגסה .והוסיף ה ג א ו ן ר׳ ד ו ד פ ר י ד מ ן ש ם ש ה י ר ו ש ל מ י ש א ס ר ל ש ו ן י ו ו נ י ת ,א י נ ו א ל א
בימיהם שהיו בזמן גזירות ו ש מ ד ו ת והיו צריכים לקיים ה מ צ ו ו ת בסתר ,ו ח ש ש ו למיגים
ש י מ ס ר ו ם ב י ד י ה א ו י ב י ם ,ד כ ל ז ה ה י ה ב ז מ נ ם ,א ב ל ב ז מ ג י ג ו ד ל א ש י י ך ח ש ש זה ,א י ן
ש ו ם איסור ל ל מ ד ל ב נ י ם ש פ ו ת ה מ ת נ ה ל ו ת ב א ר ץ ו י ד י ע ת ד ר כ י ה ח ש ב ו ן ו ע ו ד ל י מ ו ד י ם
הנצרכים לצרכי מסחר וחיי האדם ,ורק כמובן ש ת ה י ה ת ח ת ה ש ג ח ת אנשים יראים
וכשרים
ש י ד ע ו ל כ ו י ן ד ר כ ם ו כ מ ה ע צ ו ת ל ה ג ב י ל ע ל זה ,כ י י ש ש צ ר י ך ל ע ש ו ת
תורתן קבע ומלאכתן ארעי ,ויש להיפך לפי מ י ד ת ה ש ג ת ם וכשרונם ,ובדרך הזה היו
ז
מ ק י י מ י ם ד ב ר י ח ז ״ ל ו ב ח ר ת ב ח י י ם — זו א ו מ נ ו ת .
6
יש לבאר יותר השאלה והתשובה כפי שמבואר בשו״ת בית הלוי בהקדמה וזח לשונו:
וזהו דאיתא במנחות ד ף צ״ט .שאל בן ד מ א וכר דהחיוב דהוי משום קיום המצוות ה א
כבר יצא בו ,כיון שיודע כל חתורח כולד .תיאר לעשות ,דדבר חנעשד .לאיזח תכלית
אין לו להמשיך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית חמבוקש ,ורק מכל מקום חייב מ צ ד
עצם המצוד ,של לימוד תורה ,ע״ש .דבן ד מ א סבר ש י ש תכלית א ה ת ללימוד התורה
והיא לדעת היאך לקיים המצוות ,וכיון שהוא כ ב ר ל מ ד הכל וידע הכל רשאי הוא להפטר
ממצות תלמוד תורה והשיבו ר׳ ישמעאל דעצם הלימוד הוא ת כ ל י ת לעצמו אף ש י ו ד ע
כל התורה ,ולכן גם הוא הייב בתלמוד תורה.
7
וכן כתב הנצי״ב בשו״ת מ ש י ב דבר ה״א סי׳ מ ״ ד קרוב לסופו ב ד ״ ה מ כ ״ ז למדגו,
בענין אם יצטרכו עפ״י המלכות ללמוד לימודי הול ,והוא מבתין בין לימוד ת ו ר ה
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומן הראוי לציין שבדבר זה דגו שנים מגדולי ר א ש י ה י ש י ב ו ת
)יא(
בדור
שלפנינו ,בתשובתם לשואל מ מ ד י נ ת אשכנז.
ה ג א ו ן ר׳ א ל ח נ ן ו ב ר מ ן ב ס פ ר ו ק ו ב ץ ש י ע ו ר י ם ח ״ ב ס י ׳ מ ״ ז ,ה ש י ב ע פ ״ י ה י ר ו ש ל מ י
פאד ,ה נ ״ ל ,ש ב ת ו ר ת א ו מ נ ו ת מותר»־ ו ש א י ן ה א י ס ו ר ש ל ל י מ ו ד י ו ו נ י ת א ל א
קלקול
מחמת
המלשינים ולא מ ט ע ם ביטול תורה .א ב ל מ י שאינו צ ר י ו ל ל ו מ ד ה
אומנות,
מיירי
א ל א ש ר ו צ ה ל ה ש ת ע ש ע בה ,י ש מקום לאסור מ ש ו ם ב י ט ו ל ת ו ר ה ,
ה ר מ ״ א יורה ד ע ה בסי׳ רמ״ו ס״ד ,ש כ ת ב ש מ ו ת ר ל ל מ ו ד
חכמות,
בתורת
ובזה
באקראי
בשאר
ש ל א י ע ש ם ק ב ע אלא ארעי ,ודן ש ם אם למוד בדרך ק ב ע ש א י נ ו
לצורך
א ו מ נ ו ת אסור מ ש ו ם ביטול תורה ,או מ ש ו ם ש ל א י ת ן ל ה ם ת ש ו ב ו ת ב ת ש ו ב ו ת ה ת ו ר ה .
ונפקא
מ י נ ה ל ג ב י נשים ד ב י ט ו ל ת ו ר ה לא שייך בהם ,ו מ ס י ק ד ש א ר ה ת כ מ ו ת ה ם
אמצעי להתכלית ,אבל תכלית כל הבריאה היא התודה לבדה ,ו ה ע ו ש ה ש א ר ח כ מ ו ת
ק ב ע ש ל א ב ת ו ר ת א ו מ נ ו ת זהו נגד ד ע ת ת ו ר ה ואסור גם לנשים.
)יב(
אולם ,הגאון ר׳ ב ״ ד ליבוביץ בספר ברכת ש מ ו א ל ק י ד ו ש י ן ס י מ ן
א ו ת ז׳ ,מ ב א ר ה י ר ו ש ל מ י ד א ח ר ש א ס ר ו ל י מ ו ד י ו ו נ י ת מ פ ג י ה מ ס ו ר ו ת ,ש ו ב
כ״ז
אסור
ללמוד יוונית מדאורייתא גם משום ביטול תורה» .והוא מ ב א ר ש מ ה ש מ ו ת ר ל ל מ ו ד
ש א ר חכמות לצורך אמנות היינו רק שלא בדרך קבע ,אבל בדרך ק ב ע אוי ל צ ו ר ך
א ו מ נ ו ת אסור ,ד ע י ״ ז ע ו ש ה ש י ש עוד ד ב ר ח ש ו ב ל ה ש ל מ ת ה א ד ם מ ל ב ד ה ת ו ד ה ,ו ז ה ו
ביטול תורה בידים ,מ ה ש א י ן כן בלימוד א ו מ נ ו ת מ מ ש ,אין ז ה ה י ת ר ל ב י ט ו ל ת ו ר ה ,
אלא
ד ל א ה ו י ב י ט ו ל ת ו ר ה ,כ י ו ן ד ה ו י מצוד ,ו ת ל מ ו ד ת ו ר ה נ ד ת י ת מ פ נ י ה כ מ ב ו א ר
ולימודי הול שיש בהם אמנם כדי לשמור על הדת ,לבין לימוד ת ו ר ה ב ל ב ד ש מ מ נ ו ו ר ק
מ מ נ ו א פ ש ר להגיע להוראה ,ד א י א פ ש ר להגיע לכך א ם מ ת ע ס ק י ם ג ם ב ד ב ר י ם א ח ר י ם ,
ע י ״ ש שהאריך בזה .וראה עוד דברים נכבדים בזה בספר ד ל י ו ת י ח ז ק א ל ל ה ג א ו ן ר ׳
יחזקאל סרנא זצ״ל ראש י ש י ב ת חברון הלק ב׳ אגרת מ׳׳ז שלצורד פ ר נ ס ה י ש ה י ת ר
ללמוד ,ולמי שפרנסתו מצויה הרי זה ביטול תורה.
8
בספרו קובץ הערות ליבמות בהוספות א ו ת א׳ ,הוא מ ב א ר ד ח י ו ב ת ל מ ו ד ת ו ר ה א י נ ו
ה ל על האדם ב ש ע ה שהוא פנוי ובטל מעשיית צרכיו ,דקרא כ ת י ב ו א ס פ ת ד ג נ ך ,ד ב ש ע ד ,
שהוא עסוק במלאכתו או במצוה אחרת אינו מחוייב כלל ב ת ל מ ו ד תורי׳• ו א י ן ה פ י ר ו ש
שמצות תלמוד תורה נדחית מ ח מ ת מצות אחרות.
9
בקונטרס אחרון ל ש א ג ת אריה סי׳ א׳ ד״ד ,א ך מ ע י ר מהרי״ם פ א ד ו ו ה ) ע י ״ ש כ ס ו ף
סי׳ ג׳( שמהירושלמי מ ש מ ע שאיסור ח כ מ ה יוונית אינו מ ט ע ם ח י ו ב ל י מ ו ד ת ו ר ה ,ו א י ל ו
מ ה ב ב ל י מ נ ח ו ת מ ש מ ע דאסור מ ש ו ם ביטול תורה .ו מ ה מ ת הערה זו כ ת ב ה ב ר כ ת ש מ ו א ל
ש ג ס לטעם הירושלמי אסור משום והגיח .אך כ ב ר הובא לעיל מ ח ב ר כ י י ו ס ף ו ע ת •
אחרונים שלבן ד מ א ל א ה י ה היתר ללמוד י מ נ י ת מ ח מ ת אומנות ,ו א ״ כ א צ ל ו ה ו י ג י ט ^
תורה .אבל בירושלמי מיירי במי ש מ ו ת י לי ל ל מ י י י
ו ו נ י ת
מ
ח
מ
ת
א י מ ב ו ת
׳
י
לכן ם״ל
להירושלמי ד ל א שייך בו איסור ביטול תורה .וכן גקיט הגאון ר א ״ ב ו ם ר מ ן כ ק ו ב ץ
שיעורים שם .וכן נראה מפירוש מהר״א פולדא לירושלמי שם ש כ ת ב ש מ ס ג י ה מ ס ו
ר ו ת
ד ה ה אותו ר׳ יהושע ,שהרי בקורא ק״ש שחרית וערבית מקיים מ צ ו ת ו ה ג י ת ב ו יוכןגן
ולילה.
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ש נ ו ת אליהו ל ה ג ר ״ א ר י ש פ א ה .ו מ ב א ר ש ז ו כ ו ו נ ת .ה ר מ ״ א ב ס י מ ן ר מ ״ ו ם ״ ד .ו צ ר י ך
ב י א ו ר דכיון ד ל ו מ ד ש א ר ח כ מ ו ת ר ק כ ד י ל ה ת פ ר נ ס מ ה ם ,מ א י ש נ א מ ש א ר א ו מ נ ו ת ,
ו א מ א י יהיה אסור א ף ב ע ו ש ה ז א ת ד ר ך ק ב ע ,ס ו ף ס ו ף א י נ ו ע ו ש ה ז א ת ל ה ח ש י ב ה
כתורה ,א ל א ל צ ו ר ך פ ר נ ס ת ו .
)יג(
וראיתי לסיים מ א מ ר זה ב ד ב ר י ר ש ב ״ י ב מ כ י ל ת א ר י ש פ ר ש ת ב ש ל ת :
לא הביאן הקב״ה דרך פ ש ו ט ה לארץ י ש ר א ל א ל א ד ר ך ה מ ד ב ר ,א מ ר ה ק ב ״ ה א ם
אני מביא עכשיו א ת ישראל לארץ ,מיד מחזיק אדם ב ש ד ה ו ואדם בכרמו והם בטלים
מ ן התורה ,א ל א א ח ז י ק ם ב מ ד ב ר מ ׳ ש נ ה ש י ה ו א ו כ ל י ם מ ן ו ש ו ת י ם מ י ה ב א ר ו ה ת ו ר ה
נ ב ל ל ת בגופן .מ כ א ן ה י ה ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר ל א נ י ת נ ה ה ת ו ר ה ל ד ר ו ש א ל א ל א ו כ ל י
ה מ ן ושניים ל ה ם א ו כ ל י ת ר ו מ ה .ו ה מ ג ן א ב ר ה ם ב ס פ ר ו ז י ת ר ע נ ן ע ל ה י ל ק ו ט ש מ ע ו נ י
,
] ד ף י״ט ,א [ ה ק ש ה ד מ ש מ ע ש ר ק ל א ו כ ל י ה מ ן נ י ת נ ה תורד .ל ל מ ו ד ,ש ל א צ ר י כ י ם
ל ט ר ו ח לפרנסתם ,א ב ל ב ז מ ן ה ז ה צ ר י ך ל ע ס ו ק ב מ ל א כ ת ו ש י ה י ה ל ו מ ה ל א כ ו ל .ו א י ל ו
בברכות ל״ה ע״ב סובר רשב״י שאם אדם ינהג מנהג דרך ארץ ויחרוש ב ש ע ת
חרישה ,תורה מ ה ת ה א ע ל י ה ? ה ר י ש צ ר י ך ל ל מ ו ד ו ל א ל ה ת ע ס ק ב ד ר ך א ר ץ ש י ה י ה
לו מה לאכול ועיי״ש מ ה ש כ ת ב ליישב .וראיתי בפירוש מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה על ה מ כ י ל ת א
שם דאדרבא רשב״י לשיטתו ד ס ״ ל דקרא לא ימוש דברים כ כ ת ב ן ו מ ל א כ ת ן נ ע ש י ת
ע ״ י אחרים ,ו ה י י נ ו ד נ י ת ן ל י ש ר א ל ש י ה י ו כ א ו כ ל י מ ן ב ע ל י ב ט ח ו ן ש ו ד א י מ ל א כ ת ן
נעשית
ע ״ י אחרים ,ו ל כ ן ה ק י פ ם ב מ ד ב ר מ ׳ ש נ ה ״ ,ו ל א כ ן ש י ט ת ר ׳ י ש מ ע א ל ,
דלכן הקיפן שאם הכניסם לארץ ש ו ר ת הדין נותן ש י ה א א ד ם חורש ב ש ע ת ח ר י ש ה
ל כ ך הקיפן ,ו מ ו ס י ף ש ל כ ן ש נ י י ם ל ה ם כ ה נ י ם א ו כ ל י ת ר ו מ ה ,ש ה מ ת נ ו ת ל כ ה נ י ם כ ד י
1
ש י ו כ ל ו ל ה ת ע ס ק כ ל ה ז מ ן ב ת ו ר ה ו ל ה ו ר ו ת א ת ה ע ם •י־.
10ונראה שלזח גם נתכוין חמגן אברהם בתירוצו עיי״ש.
11ועיין שו״ת בנין שלמח )לר׳ שלמח חכהן מ ו י ל נ א בעל ח ש ק שלמה על הש׳׳ם( ס י מ ן
ל״ג שפירש המכילתא אליבא דר׳ ישמעאל .ולענין להגיע לחוראח .ויש לדון בדבריו
עפ׳׳י הכתוב למעלת .ויתכן ש מ ה שפסק הרמב״ם בסוף הלכות ש מ י ט ה ויובל ,שכל א ד ם
שקבל על עצמו לעבוד את ה׳ ופרק מעליו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בגי האדם,
יזכה לו ה׳ בעוה״ז דבר חמםפיק לו כ מ ו שזכה לכהנים וללוייס ,והרדב״ז שם ל א ה ר א ה
מקור דבר זה איה מוצאו ,רק כתב שהרמב״ם מיושר דעתו וסברתו כ ת ב כן ,ויתכן
שכתב כן עפ״י המכילתא הנ״ל ש מ י ש מ ק ד י ש ע צ מ ו ל ע ב ו ד ת ה׳ ללמוד תורה ,ה׳ מ ה ז י ק
בו ,וכמו ש ע ש ה הקב״ה לבנ״י והקיפן מ ׳ ש נ ה ב מ ד ב ר ללמדם ד ב ר זה .ועיין ב ב ר כ ת
שמואל שם שכתב בשם רבו הגר״ה זצ״ל שמקור הרמב״ם בסוף הלכות ש מ י ט ה ר ו ב ל
הוא מדברי רשב״י והן הן הדברים .וראה עוד בשו״ת חתם סופר או״ה סי׳ ר״ת ד ״ ה
נתזור ,שכל דבריו שם מבוארים במכילתא ורמב״ם הנ״ל.
www.daat.ac.il
69
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספרים ועל סופריהם
עמנואל
יונה
ספר עלה יונה מאת הרב יוגה מרצבך•
ס פ ר ע ל ה יונה ,א ס ו פ ת מ א מ ר י ם ו כ ת ב י ם מ א ת ה ר ב
יונה מרצבך זצ״ל .ירושלים -בני־ ברק ה ׳ ת ש מ ״ ט .
רבים
רבים
קבלו בברכה א ת ה ו פ ע ת ספר ״ ע ל ה יונה״ ,בו רוכזו מ א מ ר י ם ו כ ת ב י ם
שהותיר אחריו הרב יונה מ ר צ ב ך זצ״ל ,רבה ש ל ק ״ ק
דרמשטט בגרמניה
ואתר כך מ ר א ש י ישיבת קול תורה בירושלים וחבר מ ע ר כ ת ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ה ת ל מ ו ד י ת .
ה ר ב מ ר צ ב ך כ ת ב מ א מ ר י ם רבים ב כ ת ב י ־ ע ת שונים וכן רשם ל ע צ מ ו ח י ד ו ש י ת ו ר ה .
בניו ונכדיו עשו דבר נאה בקיבוץ המאמרים למקום אחד .ה ס פ ר מכיל קרוב ל ח מ ש
עמודים ,בחם נדונים נושאים רחבים ,בעיות רבות ב ע נ י נ י ת ק ו פ ו ת ו ז מ נ י ם ,
מאות
דרשות
חז״ל ,שיעורי חז״ל ,מאמרים בנושאים תלמודיים ,ח י ד ו ש י ש ״ ס ,פ י ר ו ש י ם
על ת נ ״ ד ומאמרים על בעיות השעה.
הרב
יונה מרצבך היה תלמיד חכם יחודי ומקורי; מ י ש ז כ ה ל ה כ י ר א ו ת ו ,
לא זקוק להוכחות ,ולמי ש ל א הכיר אותו ,ק ש ה להסביר א ת ה י ת ו ד ו א ת ה מ ק ו ר י ו ת ,
הוא היה תלמיד חכם אמיתי ,שאין בעולמו אלא ד׳ א מ ו ת ש ל הלכה ,ב ק י ב ת נ ״ ך ,
ש ״ ם ופוסקים ,בקי במתמטיקה ,פיסיקה ואסטרונומיה ,ב ק י ב נ ב כ י ת ק ו פ ו ת ו מ ז ל ו ת
מ ו ר ה הוראה וראש ישיבה — ועם כל זה יהודי ענוותן ,בעל ר ג ש עם ד ר י ש ו ת ר ב ו ת
כ ל פ י . . .ע צ מ ו ! ואכן ,מ י ש ל א ז כ ה ל ה כ י ר ו ,ק ש ה ל ת א ר ל ו א ת ה ר ב מ ר צ ב ך .
בסוף
הספר הוסיפו בני ה מ ש פ ח ה ״פרקי חיים״ ,ש מ ו נ ה ע מ ו ד י ם ע ל ת ו ל ד ו ת
חייו .ה ד ב ר י ם נ כ ת ב ו ב ק י צ ו ר ר ב ו ז ה ב ו ו ד א י ל ר ו ח ו ש ל ב ע ל ה ס פ ר ,ש ה ת נ ג ד כ ל י מ י ו
לפרסום
לא
ולהתבלטות,
אף שהקורא יוצא
מפסיד מהקיצור.
יהודי מ ע ר ב
אירופה
בהפצת
סיפורים
אהבו סיפורי מ ע ש י ו ת ע ל רבנים והרבנים בודאי לא דגלו
ע ל עצמם .ע ל הרב יונה מרצבך היה אפשר לספר הרבה ,על דרכו ב ע ב ו ד ת ה ש ם ,
ע ל דקדוקי המצוות ,על פ ג י ש ו ת עם רבנים ועם יחסו החם ל ב ע ל י בתים ו פ ש ו ט י ה ע ם !
ה ר ב ה מ ק ו ר י ו ת היתד ,בו .ז כ י ת י ל ה כ י ר ו ו כ ל פ ע ם ש ג פ ג ש ת י א ת ו א ו י ש ב ת י ב מ ח י צ ת ו
ה ת פ ע ל ת י מ א י ש י ו ת מ י ו ח ד ת זו .ל א כ ו ל ם ה ס כ י מ ו ע ם ד ע ת ו ,א ב ל כ ל מ י ש ג פ ג ש א ת ו
הרגיש ,ש א צ ל ו ה ת מ ז ג ו כל התכוגות וכל הידיעות ש ל ת ל מ י ד חכם אמיתי• ה י א ה י ה
כולו חרד למצוא א ת ה א מ ת והביע אותה ללא כחל ושרק
1
דוגמא אחת ש ל
דר
כ
ו
ה ר ב מ ר צ ב ד נ מ נ ה בין הרבנים החרדים שפעלו במסגרת של א ג ו ד ת ה ר ב ג י ם ה ח ר ד י ס
ואף נ ת מ נ ה מזכיר הארגון .הוא היה בין הלוחמים נ ג ד כל ויתור בענין ה י ת ר ש ח י ט ה
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ה ל י כ ו ת חיים י ו ם ־ י ו ם :ה ר ב מ ר צ ב ך ח י ב א ר ץ י ש ר א ל ש נ י ם ר ב ו ת ב צ מ צ ו ם ו ב ר מ ת
היים לא־גבוהה .ב כ ל ז א ת ה ק פ י ד ש מ מ ש כ ו ר ת ו י נ ו כ ה כ ל ה מ ם ה מ ג י ע ל ק ו פ ת ה מ ד י נ ה
גם כ א ש ר ק י ב ל מ ש כ ו ר ו ת מ מ ש ר ו ת ש ו נ ו ת .
״תלמיד חכם צריך להיות בקי ב כ ״ ד ספרים״ ]תנ״ך[ ,מ ו ב א בפירש״י ,ש מ ו ת
לא ,יח ,ו א כ ן ה ר ב מ ר צ ב ך י ד ע ת נ ״ ך ע ל בוריו ,כ ו ל ל מ פ ר ש י ם .ה ו א ל מ ד ו ל י מ ד
2
ת נ ״ ך ,לא כ ש י ע ו ר ב ה י ס ט ו ר י ה ,א ל א כ י ה ו ד י ה מ ח פ ש א ת ה ר ו ח ה א מ י ת י ת ש ל נ ב י א י
,
ה .ולא רק י ד ע ת נ ״ ך .ה ו א ח י א ת ר ו ח ה ת נ ״ ך ,א ת י ו פ י ו ו ה כ מ י ה ה ש ל ה נ ב י א י ם
ל ק ר ב ת ה׳ ו ל ת י ק ו ן ע ו ל ם ב מ ל כ ו ת ש ד ־ י .מ י ש ש מ ע א ת ה ר ב מ ר צ ב ך ק ו ר א ש י ר
השירים ב ש ב ת ח ו ל ח מ ו ע ד פ ס ח ,ל א י ש כ ח ז א ת ל ע ו ל ם — ד י ו ק ב כ ל מ י ל ה ו ת ג ו ה ו א
כולו געגועים .א י ז ו ד״תלחבות ב ק ר י א ת ״ מ ש כ נ י א ח ר י ך נ ר ו צ ה ה ב י א נ י ה מ ל ך ח ד ר י ו
נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מ י ש ר י ם אחבוך״ .ואיזו ש מ ח ה על פניו כ א ש ר
זכה
ללכת
לכותל חמערבי
בחג
השבועות תשכ״ז אחרי מלחמת
ש ש ת הימים.
ה ו א היה כולו ש מ ח ה ו ה ו ד י ה .
הרב מרצבך ל מ ד מ צ ע י ר ו ת ו ע ד סוף ימיו והוא ש ל ט ש ל י ט ה ב ל ת י ר ג י ל ה ב ש ״ ס
ופוסקים,
במדרשי ה ל כ ה ואגדה .ש ״ ם ותנ״ך ,פ ש ט ודרש ,הלכה ו א ג ד ה נתמזגו
אצלו להטיבה א ח ת ש ל יהדות שלמה ,ל ל א מחיצות .והוא ה ע י ז ! למרות כ ל ההיסוסים,
הוא נגש אל קודש פ נ י מ ה ! חוכחה לכך מ א מ ר ו על ״ ב י ת ה מ ק ד ש והמשכן״ ,בו
התמודד למצוא פתרון לשינויים ש ש ל מ ה המלך ע ש ה בבית ה מ ק ד ש לעומת המידות
ש ב מ ש כ ן ) ע ל ה יונה ,ע מ ׳ ש ס ד ( .ע מ ו ק י ם ה ם ה ס ב ר י ו ע ל ה מ ק ד ש ו מ ד ו ת י ו ,ע ל מ ד ו ת
המשכן ועל כלי המקדש .ב ה מ ש ך ה מ א מ ר הוא מזכיר א ת הדרך בה ה ל ך הכהן הגדול
ביום ה כ פ ו ר י ם א ל ק ו ד ש ח ק ד ש י ם .א פ ש ר ו י ו ת א ח ד ו ת ע מ ד ו ל פ נ י ה כ ה ן ה ג ד ו ל .ה ר ב
מרצבך מסיים א ת מאמרו ברעיון נשגב ,הכמוס בעובדה ״ ש א ר ב ע ה דרכים ישנם
ללכת בהם כשכהן גדול נכנם אל ה ק ו ד ש פ נ י מ ה . . .בין מ ז ב ח למנורה ,ובין ה ש ו ל ח ן
ע״י הימום ,גם ב ש ע ת הדחק בשעת השלטון הנאצי בגרמניה ,ראה ש ר ת שרידי אש,
ה״א ,עמ׳ שעז.
2
הרב מרצבך ראה השיבות בפרסום מאמרים על קריאה נכונה בתורה .ראה בעמ׳ תג:
״התחיל ׳המעין׳ במצוח לפרסם מאמרים על טעויות ח ק ר י א ח . . .אחרי שיודעי ד ב ר
כבר מזמן נלחמים נ ג ד בעלי קריאה שאינם מתחשבים כראוי ע ל חשיבות חטעמים
כמפסיקים או כמחברים״ .לכן כחב מאמר ,בו ד״תריע נגד מו״לים ש ח ש מ י ט ו כל ס י מ נ י
טעמים בסידורים ובהוצאות תהלים ,חוץ מ א ת נ ח ת א והמו״לים לא יודעים שבספרי א מ ״ ת
)איוב ,משלי ותהלים( קיימים ט ע מ י ם לא פחות מפסיקים מאתנחתא .ה מ א מ ר חופיע
בשעתו ב״המעין״ ט ב ת תשכ״א.
בהקשר זה יש לציין הנוהג של בעלי קריאה לעשות הפסקה בסוף כל פרק ב מ ג י ל ת
אסתר .אמנם הרב מרצבך ל א העיר ע ל זח ,א ב ל בודאי ד ע ת ו ל א חיתח נוחה מזה,
שהרי יש לנו סימני הפסק ,סתומה ופתוחה ,ואילו הלוקת הנושאים לפי פרקים מקורה
בנוצרים .בעלי קריאה אחדים המציאו נוהג ח ד ש לסיים בל פרק במגילת אסתר ע ״ י
ח ט ע מ ח מיוחדת ,גם אותם הפרקים שלפי המסורת אין להפריד ביגיהם ,כגון סוף
פרק ד ,ו ,ח.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל מ ז ב ח . . .״ .ו ה ו א מ ס ב י ר :״ ש ו ל ח ן זו מ ל כ ו ת ,ו מ נ ו ר ה זו ר ו ח ב י ו ת ; כ מ ה ו כ מ ה ד ר כ י ם
יש לכל א ח ד בישראל כפי תכונותיו ,ללכת בהם אל הקודש פנימה ,וכולם כ ש ר י ם ,
בין ע ב ו ד ת ה׳ ועריכת השולחן ,או זה בינה ובין עולם ח ר ו ת ׳ א ו א פ י ל ו
הדרך
ל ה ל א ה מ ה ש ו ל ח ן ומהמנורה ,ביניהם ובין כותל הקודש ו ב ל ב ד ש י ו ל י ך ה ד ר ד ב ת ו ך
חלל
ה ק ו ד ש .ו ב ל ב ד שסופו ו מ ט ר ת ו :לעמוד לפני ארון הקודש ,בין
לפני
ה ׳ ״ )עמ׳ שעא( .ע ל הרעיון הזה חזר הרב מ ר צ ב ך ב מ א מ ר י ם אחרים ,כ ג ו ן
במאמר
בדי הארון,
החשוב
על עם י ש ר א ל כ ״ ע ם ה ש ב ט י ם ״ )עמ׳ ש ל ד והלאה( ו כ ן ב מ א מ ר
״ ה ה ל כ ה כ מ ו ר ה ד ר ך ב ב ע י ו ת א ק ט ו א ל י ו ת ״ )עמ׳ שפו(.
בהקשר
הסנהדרין
זה י ש ל צ י י ן ט ע נ ה נ ו ס פ ת ש ה ע ל ה ה ר ב מ ר צ ב ך ב ש ע ת ו נ ג ד ה י ד ו ש
בימינו ,ש א י א פ ש ר להבטיח ש א כ ן כל תלקי י ש ר א ל
ביהדות
הנאמנה
י ק ב ל ו י י צ ו ג ה ו ל ם ) ע מ ׳ ש נ ה ( .גם פ י ר ו ד ל ב ב ו ת מ ו נ ע ה ק מ ת ס נ ה ד ר י ן ב י מ י נ ו .ה ר ב
הכיר היטב א ת ה מ צ ב :״ויש מאידך גיסא כ א ל ה שדורשים ל ע צ מ ם י ת ד
מרצבך
ע ל המדה ,מכיון שהם ומשפחותיהם)!( כבשו להם א ת הקרקע ו א ת ה ש ט ת ב ש ד ה
בארץ ישראל ,ויש בהם שעוד לא הגיעו לרחבות ה ל ב ש י ש מ ה ע ל
הרבנות
ששנים־עשר
זה
שבטים יחנו מסביב לאוהל מועד״ .ה מ א מ ר הופיע ב ״ ה מ ע י ן ״ ,ת ש ר י
תשי״ג ,ז״א לפני יותר משלושים וחמש שנים .אכן אין ח ד ש ת ח ת ה ש מ ש .
ע ל הרעיון הנ״ל — ,עם התורה ה מ א ח ד בתוכו כיוונים שונים — ,ח ז ר ח ר ב מ ר צ ב ך
פ ע ם ב ה ס פ ד ו ע ל מורנו י ע ק ב רוזנהיים ,ש ז כ ה ל א ח ד א ת
עוד
ביהדות
המחנות
הנאמנה ,״יהודי פולניה בחםידותם הלוהטת ,יהודי ליטא בחריפות ת ו ר ת ם ו ל י מ ו ד ם ,
הונגריה וצ׳כוסלובקיה בקהילות העצמאיות ,וחרדי גרמניה ו מ ע ר ב א י ר ו פ ה
יהודי
בשיטות
ה׳״
חייהם ובעיניהם הפתוחות אף למדע ולחכמה ,וכולם מ ס ב י ב ל מ ש כ ן
)עמ׳ תל( .ל פ י דעתו ,״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ — זה ארגון ״ ב ה נ ה ל ת כ ל ג ד ו ל י י ש ר א ל ״
ולכן אין ל ב ג ו ד בה ,״ואפילו יהיו ל ה כ ש ל ו נ ו ת ו א ף אם נ ע ש ו מ מ נ ה מ ש ג י ם . . .א י ן
מ א ב ד י ם מ ה ש נ ת נ ו ג ד ו ל י ה ד ו ר ,ה מ א ב ד מ ה ש ג ו ת ג י ם לו ,ה ר י ס י מ ן ש ל ה ס ר ד ע ה
ה ו א ״ ) ע מ ׳ תלא(.
השקפתו
האגודאית של הרב
מ ר צ ב ך היתד .א י ת נ ה ו מ ב ו ס ס ת
על
ההשקפה
האגודאית המקורית .לכן הדגיש את התנגדותו להשקפה כאילו ת פ ק י ד ה ש ל ה י ה ד ו ת
הנאמנה
רק למנוע עבירות .אוי לנו אם נ פ ת ח ה ש ק פ ה ש ל ת ו ר ה ״ א י ן
קשר
לה
ע ם החיים הזורמים ,ע ם החיים הלאומיים ח ח ד ש י ם — ז א ת מ ע ו ל ם ס י ס מ ת ה א ו י ב י ם
בנפש
של היהדות החרדית״
)עמי שכא( .והוא מ מ ש י ך :״ ו ע ל י נ ו ל ה ו ד ו ת
שרעל
ה ס י ס מ ה ה ז א ת חדר באופן מ ב ה י ל ל ת ו ך חוגי החרדים .גם ש ם ה ת ר ח ב ה ה ה ש ק פ ה ,
כאילו
ההלכה העתיקה אין ביכולתה לפתור את הבעיות הגדולות ש ל ה מ ד י נ י ו ת ,
ש ל הטכניקה ,ושל הכלכלה ,גם אצלנו ר ב ת ה ה ד ע ה שעלינו ל ה ס ת פ ק ל ש א ו ף ב ש ל ט ו ן
התורה
במובן ז ה :ש ד י אם לא יפגעו בדיניה ,אם לא יעברו ע ב י ר ו ת ;
שמטרתנו
למצוא פ ש ר ה בין החיים מ צ ד אחד ובין הדין מ צ ד שני״.
ולמד ,ל א נ ע ש ה כ מ ע ט ד ב ר כ ד י ל ה ר א ו ת א ת נ צ ח י ו ת ה ש ל ה ת ו ר ה ב כ ל ת ו פ ע ו
ת
החיים של המדינה ? הוא מודה ״דברי חכמינו ותקנותיהם נאמרו בזמן ש ל מ צ י א ו ת
א ח ר ת מהיום ואי אפשר להעבירם ת מ י ד כמו שהם על יסודות א ח ר י ם .ש ע ל י ה ם נ ב נ י ם
2ז
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חיינו״ .כאן יש ת פ ק י ד ל ל ו מ ד י ת ו ר ה ב ד ו ר נ ו :״ א ו ל ם ד ו ק א זה ה ו א ת פ ק י ד ה ל ו מ ד .
עליו לחדור אל ה ה ש ק פ ה ,א ל ה ג י ש ה ,ז ״ א א ל ד ע ת ה ת ו ר ה ה ט מ ו נ ה ב כ ל ד י ן ת ו ר ה ,
וכפי דעה מ ק ו ד ש ת זו ,ע ל י ו ל פ ת ו ר א ח ר י כ ן ה ב ע י ו ת .ה י א ה י א ה ג י ש ה ה נ כ ו נ ה
בין הגישות ה ש ו נ ו ת ה א פ ש ר י ו ת .ו מ מ נ ה ע צ ה ו ת ו ש י ה ״ )שם(.
הדברים ברורים ל מ ד י .ב כ מ ה מ א מ ר י ם צ י י ן ה ר ב מ ר צ ב ך ש ה ו א ח ו ש ש ש ד ב ר י ו
הם כקול קורא ב מ ד ב ר .ה ו א ח י פ ש א ת ה א מ ת ,ה ב י ע א ת ד ע ת ו מ ת ו ך א ח ר י ו ת כ ל פ י
עצמו וכלפי הדור ,א ף כ י י ד ע ש ל א כ ל ד ב ר י ו י ת ק ב ל ו ב צ י ב ו ר ה ת ו ר ת י .ו א ו ל י
לא מאוחר מ ד י ?
הרב מ ר צ ב ך ה י ה ב ק י ב ש ט ח י ם א ח ד י ם ב ח כ מ ת ה ת ו ר ה ,ש ר ק י ח י ד י ם מ ת מ צ א י ם
בהם .עשרות ע מ ו ד י ם ב ס פ ר מ ו ק ד ש י ם ל ע י ו נ י ם ב ״ ת ק ו פ ו ת ו ז מ נ י ם ״ ,כ ג ו ן ״ א י י ל ת
השחר ועמוד ה ש ח ר ״ ,״ ח ש ב ו ן ה מ ו ל ד ו ת ו ק ו ה ת א ר י ך ״ ,״ צ א ת ה כ ו כ ב י ם ו ש י ט ת ר ״ ת ״
ועוד* .עיונים א ח ד י ם ק ש ו ר י ם ב ב ע י ה ה י ד ו ע ה ״ ל ש א ל ת קו ה ת א ר י ך ״ ,״ ל ש א ל ת ח ש ב ו ן
הימים במדינת יפן״ .כ י ד ו ע ה ג י ע ו ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ב נ י ת ו ר ה ר ב י ם ל י פ ן
ושם התעוררה ב ע י ת ק ב י ע ת ה ש ב ת ביפן ,ו ב מ י ו ח ד ב ע י ת ת ח ו ל ת יום ה כ פ ו ר י ם .ר ב י ם
סברו שקו ה ת א ר י ך נ מ צ א ב א מ צ ע ה א ו ק י נ ו ם ה ג ד ו ל ו א י ל ו ה ״ ח ז ו ן א י ש ״ פ ס ק ש ק ו
התאריך נ מ צ א ב ק צ ה י ב ש ת א ס י ה .ל ר ב מ ר צ ב ך ה י ת ה ש י ט ה א ח ר ת ,ק ו ה ת א ר י ך
נמצא אחרי כ ל חאיים ,כ ו ל ל יפן ,ש ב מ ז ר ח א ס י ה ו א י ל ו ה א י י ם ה ק ר ו ב י ם ל י ב ש ת
אמריקה שייכים ל א מ ר י ק ה ) ע מ ׳ מ א ( .ה ר ב מ ר צ ב ך מ ו ד ה ש ״ י ש ל י ד ע ה ב פ נ י ע צ מ ה
וראיה מ ה ד ע ת ה ז ״ ל ו ה ר א ש ו נ י ם ב ע נ י ן ז ה ״ ) ע מ ׳ ל ט ( ו ה ו א מ ד ג י ש ״ ו א ע ״ פ ש ע פ ר
אני תחת רגלי גדולי ח ד ו ר — ו ב ר א ש ם ת ח ת מ ר ן ה ג א ו ן החזון א י ש נ ״ י ]זצ״ל[ —
תורה היא ,ו ל ה ל כ ה ו ל א ל מ ע ש ה נ י ת נ ה ל פ ל פ ל ב ה ״ )שם( .א ם ת מ צ א לומר ,ש י ט ה זו
אופיינית ל ה ב נ ת ו ה מ ד ע י ת ש ל ה ר ב מ ר צ ב ך .ה מ ס ת כ ל ע ל ה מ פ ה ש ל א י ר ו פ ה ר ו א ה
את אנגליה ואירלנד כ ח ל ק ש ל אירופה והוא הדבר כ ל פ י האיים ש מ ש נ י צ ד ד י
האוקיינוס ה ג ד ו ל ב י ן א ס י ה ו א מ ר י ק ה .ו א כ ן ה ר ב מ ר צ ב ך ה ש ת מ ש ב ח ו כ ח ה ש ל ״ ה מ ס ת כ ל
ב מ פ ה ״ )עמ׳ מ ( ו ״ נ ר א י ם ה ם ב ר ו ר ״ ) ע מ ׳ מ א ( ו ״ כ ל ה מ ס ת כ ל ב מ פ ה ״ ) ע מ ׳ מ ב ( .
והוא א ף מ ו ס י ף ״ ו מ י י ו ד ע א ם ל א מ ק ו ד ם ,כ ג ו ן ל פ נ י ה מ ב ו ל ב א מ ת ה י ו מ ח ו ב ר י ם
וקשורים ל י ב ש ת ש ל א ס י ה ״ .ל פ נ י ה מ א מ ר כ ת ב ו ע ו ר כ י ה ס פ ר ה ק ד מ ה ע ם ה ס ב ר י ם
נהוצים ל ה ב נ ת ה ב ע י ה ש ב ש ע ת ה ה ס ע י ר ה א ת ע ו ל ם ה ת ו ר ה .מ ו ב א י ם כ א ן ס פ ר י ם
ומאמרים א ה ד י ם ה ד נ י ם ב ב ע י ה ז ו ; ה י ה מ ן ה ר א ו י ל צ י י ן א ת מ א מ ר ו ה מ ק י ף ש ל
ה ש ב ת בכדור הארץ״ בספר ״האיש וחזונו״
הרב ק ל מ ן כ ה נ א ש ל י ט ״ א ״ ת ח ו ל ת
)מהדורה ש נ י ה ,ת ש כ ״ ד ,ע מ ׳ ע ב — ק ( .
אין פ ל א ש מ ע ר כ ת ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ה ת ל מ ו ד י ת פ נ ת ה א ל ה ר ב מ ר צ ב ך להיות ש ו ת ף
למפעל הגדול של עריכת מושגי הלכה בצורה אנציקלופדית .כשלושים ש נ ה ה ק ד י ש
3
בקיאות באסטרונומיה רכש הרב מרצבך באוגיברםיטת מרבורג ,אהרי ש ל מ ד ב ב י ת
המדרש לרבנים אצל הרב ד ו ד צבי הופמן והרב אברהם אליהו קפלן .הרב מרצבך ה י ה
דוגמא גסלאה של ת ל מ י ד הכם שהיה ל ו י ד ע רב בהכמות הטבע.
www.daat.ac.il
73
הרצוג ל ה צ ל ח ת ה מ פ ע ל ה ג ד ו ל הזה*.-
מכללתק ב ו ת ו
דעת -ו מ ד י י
אתרע ו ת י ו
מרצבך כחבר מערכת מידי
הרב
בשעתו
קמה ביקורת
על האנציקלופדיה
חסרה כאן מדעיות,
התלמודית ,כאילו
והרב מ ר צ ב ך ל א היסס ל ה ש י ב ע ל הביקורת )עמ׳ תנז והלאה(.
מאמר מקורי מובא בעמ׳ ש נ ט והלאה על ״ביאור ההבדל בין שניים לשני״
בו
ה ס ב ר ע ל ה ה ב ד ל בין ״ ש נ י י ם ״ ה מ ר א ה ע ל שוני ,ו ״ ש נ י ״ ה מ ר א ה ע ל שויון.
יהושע שלח ״שנים אנשים מרגלים״ ,שהם לפי חז״ל כלב בן יפונה ופנחס הכהן.
בן יפונה הלך בדרכו המיוחדת כאשר רצה להשתיק
כלב
במדבר,
הוא
את טענות המרגלים
דרך ה ה ת ח כ מ ו ת כאילו היה איש שלחם .פנחס הכהן ב ח ר ב ד ר ד אחרת,
ק נ א ק נ א ת ה׳ .ח ז ״ ל א מ ר ו ש ר ק כ ל ב ה ס כ י ם ש ר ח ב ה ז ו נ ה ה ט מ י נ ה א ו ת ו
׳
״ ו ת ט מ נ ו ״ כתיב ,ואילו פ נ ח ס ד ח ה כל תחבולות בני אדם .ה ב ד ל ז ה מ ר ו מ ז ב ״ ש נ י ם
אנשים מרגלים״ .ואולי ה ל ך חרב מ ר צ ב ך גם ב ח ס ב ר זח ל פ י ש י ט ת ו ש ק י י מ ו ת ד ר כ י ם
שונות
ולא
בעבודת ה /בסיום ה מ א מ ר מובאים פסוקים נוספים ש כ ת ו ב בהם ״ ש נ י י ם ״
״שני״
השלמה מ א ח ד מפנקסיו שלהרב מרצבך .מאמר זה י ש ל ה ש ל י ם ע ם
ד ב ר י ה ג ד ״ א ב״קול אליהו״ ,סי׳ ב ע ל ״ ש נ י המאורות״ ,ה מ ר מ ז ע ל ה ש ו י ו ן בין ה ש מ ש
5
ו ה י ר ח ביום היבראם ,ע י ״ ש דוגמאות נ ו ס פ ו ת .
הופעתו של ספר ״ ע ל ה יונה״ היא ד ב ר בעתו .אנשים רבים ה ב י ע ו א ת ש מ ח ח ם
ו ה נ א ת ם מהספר .ולא רק קוראים בספר ,אלא לומדים ומעירים .ב ס פ ר מ ו ב א ת ש א ל ת
כיסוי מזבח הנחושת במדבר .האם חמזבח היה מכוסה ועליו עמדו הכהנים ,א ו פ ת ו ח
באמצע
ו ה כ ה נ י ם ע מ ד ו ע ל ה א ד מ ה ש מ ל א ו בד .א ת ה מ ז ב ח .ב מ ד ו ר ״ פ י ר ו ש י ם ע ל
ת ג ״ ך ׳ פ ר ש ת תרומה )עמ׳ שג( כ ת ב הרב מ ר צ ב ך ״המפרשים כ מ ע ט ש א י ן מ ד ב ר י ם
ע ל זה״ ,אחי ר׳ ש מ ו א ל נ ״ י בקיבוץ ש ע ל ב י ם העיר ש א מ נ ם ב פ ר ש ת ת ר ו מ ה ב ה ו ר א ו ת
ע ל מ ז ב ח ה נ ח ו ש ת )פרק כ ז ( ר ש ״ י ל א כ ת ב ע ל זה ,א ב ל ב ס ו ף פ ר ש ת ת צ ו ד ׳ ) ל ׳ ג (
בדיני מ ז ב ח הקטורת ,פירש רש״י וז״ל ״ א ב ל מובח העולה לא היה לו גג ,א ל א
מ מ ל א י ם ח ל ל ו א ד מ ה ב כ ל ח נ י י ת ן )עי׳ מ כ י ל ת א ס ו ף י ת ר ו ( ״ .א כ ן ד ב ר י ם מ פ ו ר ש י ם ן
קוראי ״ ה מ ע י ן ״ זכו ב ש ע ת ו לקרוא מאמרים אחדים מ פ ר י ע ט ו ש ל ח ר ב מ ר צ ב ך ,
״לכבוד
הופעת הכרך הראשון של פירוש התורה מרשר״ה ב ש פ ת לשון ה ק ו ד ש ״
כ ת ב ה ר ב מ ר צ ב ך מ א מ ר ״ ע ל ט ע מ י מ צ ו ו ת ,ח ק י ר ו ת ה ל כ ה ור׳ ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ״
)המעין,
4
ט ב ת תשכ״ז ,עמי 1והלאה( .ה מ א מ ר הופיע עכשיו בספר ״ ע ל ה י ו נ ח ״
ידידות והערכה הדדית שררו בין הרב ש ל מ ה יוסף זוין והרב יונה מרצבך .מ ש ד ש ב י ס
רבות י ש ב ו ש נ י הרבנים בביתו של הרב זוין וקבעו את חנוסח הסופי של ע ר כ י ם ר ב י ם
באנציקלופדיה התלמודית.
5
ואולי י ש להשלים רשימה זו ,כגון ״כבשים ב נ י ש נ ה תמימים שנים ליום ע ו ל ה ת מ י ד ״
)במדבר כח ,ג( ,ולא ״ ש נ י כבשים בני שנה״ .ויתכן שלזה כיוגו הז״ל ״ ה א מ ה א נ י
מקיים שנים ליום — כ נ ג ד היום ,הא כיצד ,ת מ י ד של שחר היה נ ש ח ט ע ל קרן צ פ ו נ י ת
מ ע ר ב י ת ושל בין הערבים על קרן מזרחית צפונית״ )תמיד לא ,ב( .ה פ י ר ו ש ה פ ש ו ט
שחז״ל למדו א ת חדין הזה מ״ליום״ ,אבל יתכן שעיקר הלימוד מ ״ ש נ י פ ליום״ 7 ,״
המילה ״ ש נ י ם ״ מ ר א ה שיש איזה חבדל בין ת מ י ד של שחר ושל הערבים,
74
www.daat.ac.il
א
אתר דעת -מכללת הרצוג
עמ׳ קט ו ה ל א ה ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״ ט ע ם מ צ ו ת ט ב י ל ה ״ .ב מ א מ ר ז ה ד ן ה ר ב מ ו צ ב ך
בחקירתו ש ל ה ר ש ״ ר ה י ר ש ה מ ו ב א ת ב ש ו ״ ת ש ע ר י ד ע ה ) ל מ ב ר ג ת ר ל ״ ה ( ,א ם ה ט ב י ל ה
מטהרת א ת ה ט מ א ב ת ו ך ה מ י ם א ו ר ק ב צ א ת ו מ ן ה מ י ם .ה ר ב מ ר צ ב ך מ צ י י ן ש ע ל
שאלה זו ד ג ו ר ב נ י ם א ה ר י ם ו ה ו א מ ס ב י ר ל מ ה ה ר ב ה י ר ש ח ק ר ב ש א ל ה מ ו פ ש ט ת ןו.
הרב הירש ע ס ק א ז ב פ י ר ו ש ו ל ס פ ר ו י ק ר א ו ח ק ר א ת ט ע ם מ צ ו ת ט ב י ל ה .מ ק ו ר ה ח ק י ר ה
בדברי הכסף מ ש נ ה ,ה ל ׳ א ב ו ת ה ט ו מ א ה ,פ ר ק ו ,ה ל כ ה ט ז ״ ש א י ן ה ט מ א נ ט ה ר א ל א
6
בעלייתו מ ה מ ק ו ה ל א ב ע ו ד ו ב ת ו ך המקור!״ .
ואולי אין ה ו כ ה ה מ ד ב ר י ה כ ״ מ .מ ד ו ב ר ש ם ב ד י ן צ ד ד י ,ב ה ל כ ו ת א ב ו ת ה ט ו מ א ה ,
ולא בהלכות מ ק ו ו א ו ת ,ב ד י ן ״ ה נ ו ג ע ב א ב מ א ב ו ת ה ט ו מ א ו ת ה מ ו ש ל ך כ ת ו ף ה מ ק ו ה
. . .ו כ ש י ע ל ה מ ן ה מ ק ו ה ז ה ה נ ו ג ע י ט ה ר ״ .המעיין .ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ר ו א ה ש מ ק ו ר
הכסף מ ש נ ה ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ,מ ד ו ב ר כ א ן ב מ ק ר ה מ י ו ח ד ,א ד ם ש נ ג ע ב ת ו ך ה מ י ם
באב ה ט ו מ א ה ו ז ה י ט ה ר ר ק כ א ש ר י ע ל ה מ ן ה מ י ם .א י ן ל ל מ ו ד מ כ א ן ע ל ה מ ק ר ה
הרגיל ש ל א ד ם ט מ א ש נ כ נ ס ל מ ק ו ה ,ש כ נ ר א ה י ט ה ר מ י ד ו א י ן ט ה ר ת ו ת ל ו י ה ב ע ל י י ת ו
מ ן המים.
אהד כמה שנים )תשל״ח( הופיע חלק חמישי של שו״ת מ נ ח ת יצחק מ א ת הרב
יצחק י ע ק ב ווייס ז צ ״ ל .
בסי׳ צט ,ם ״ ק ד מ ו ב א ה ה ס כ מ ת ו ש ל ה ר ב י״י ווייס
זצ״ל עם ב ע ל ט ה ר ו ת יום ט ו ב ,ח ל ק יג ,ש כ ת ב ש ה כ ״ מ ד ן ר ק ב ט ה ר ה ש ל א ד ם
ש נ ט מ א כ ת ו ך ה מ ק ו ה ו ל כ ן ב ט ב י ל ה ר ג י ל ה ש ל אשד .ש ב א מ צ ע ה ט ב י ל ה נ ח ס ר ש י ע ו ר
המקוה ,האשד .ט ה ו ר ה ,ל מ ר ו ת ש ב ע ל י ת ה המקור .פ ס ו ל .כ ת ב ת י א ז ל ה ר ב מ ר צ ב ך ו ה ו א
7
הסכים ש א כ ן י ש מ ק ו ם ל ה ב נ ה זו ב ב ״ מ .ו כ ן מ ו ב א ב ש ו ״ ת מ ש נ ה ה ל כ ו ת מ א ת
הרב מ נ ש ה ק ט ן )קליין( ,ה ״ ה ) ת ל א ב י ב ת ש ל ״ ב ( סי׳ ק נ ב ו ק נ ו ש ה כ ס ף מ ש נ ה ד ן
8
בעיקר ב ט ה ר ה א ח ר י נ ג י ע ה ב ט ו מ א ה ב ת ו ך ה מ ק ו ה .
6
סמך לתנאי של יציאה מהמים בטבילה בדברי הזל ״ ט ב ל ועלה אוכל במעשר״ )פםהים
לה ,א ,יבמות עד ,ב ,נדד .עא ,א( .וכן ״יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול ויעלה״
)שבח לה ,א( וראה אור שמח ,הל׳ משכב ומושב פרק יב ,הל׳ כב .וראה ם׳ אישים
ושיטות ,עמ׳ ,13הערר 13 .וא״ת כרך י״ח ,ערך טבילח ,חערות .96-93
ד
אחרי פרסום המאמר ב ״ ה מ ע י ך היתה לי הליפת מ כ ת ב י ם עם הרב מ ר צ ב ך על נושא זה,
אבל הוא דחה אז הבנה אחרת בדברי הכ״מ ,וכן מ ש מ ע ברש״ש נדרים עו ,א.
8
וראה שם מראי מקומות נוספים לספרים הדנים בכוונת ה״כםף משנה״ ,כגון ם׳ מ א י ר ע י נ י
חכמים מהד״ת סי׳ א; שו״ת צור יעקב סי׳ כד; תכלת מרדכי ,כלים פרק ה; שיירי ט ה ר ה
להר״מ אריק; אמרי יושר ח״א סי׳ קצט ועוד .וראה שערי ט ב י ל ה להרב יחיאל מ י כ ל
שטרן )ירושלים תשל״ט( סי׳ מ ה ם״ק א—ד ום׳ טבילת כלים עמ׳ קצ״א־-ב.
וכנראה
קיימים שני פירושים בכוונת ה כ ״ מ וקשה להכריע .אם כוונת ה כ ״ מ רק
להשגת הסהרה אחרי נגיעה בטומאה בתיד המים ,נשארת שאלתו הנ״ל של הרב הירש
בעינה .וראה מ א מ ר ״יישום ההלכה״ מ א ת הרב קלמן כ ה נ א שליט״א בקובץ ״לדורו
ולדורות — הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מ א ה ש נ ה לפטירתו״ )ירושלים ת ש מ ״ ט ( .
ע מ ׳ .73
www.daat.ac.il
75
הרצוג ם ב ת נ ״ ך ,ח י ד ו ש י ש ״ ס ,ר מ כ ״ ם
מכללת ע י ו נ י
דעתם -רבים,
אתרו ש א י
בספר ״ ע ל ה יונה״ מרוכזים נ
וכן מאמרים על שיעורי חז״ל ונושאים שונים ומגוונים .ע ו ר כ י ה ס פ ר עשו
ושו״ע
ע ב ו ד ה ר ב ה ואף רכזו הידושי תורה מתוך פנקסים ש ב ה ם רשם ה ר ב מ ר צ ב ך משך
ע ש ר ו ת ש נ י ם חידושים ופירושים ,הערות והברקות .ב ר א ש ה ס פ ר י ש מ כ ת ב ה ס כ מ ה
מ מ ו ״ ר ה ר ב ש ל מ ה זלמן אויערבך שליט״א אשר העיד ״ידעתיו לגדול מ א ו ד בתורה
ויראת ד׳ טהורה ,גם היה ענותן ואיש אמת ,מ ל ב ד היותו א י ש סגולה והאשכולות״.
״ א י ש א מ ת ״ היה הרב מרצבך .הוא לא סבל שום סטית מדרך ה א מ ת .לכן ה ת נ ג ד
לכך ש ב נ י ג ו ד לדברי חז״ל ״כיצד מרקדין לפני הכלה׳׳ )כתובות טז ,ב( ,ש ר י ם היום
מרקדים לפני החתן״ .כמו כן התנגד לשירת ״ ש א ו שערים ר א ש י כ ם ויבא
״כיצד
מ ל ך ה כ ב ו ד ״ ; א מ נ ם ח ח ן ד ו מ ה למלך ,אבל אין הוא ד ו מ ה ל מ ל ך ה כ ב ו ד .ה ר ב מ ר צ ב ך
י ה ד ו ת צ ר ו פ ה ואמיתית .הוא היה ביקורתי ,אבל מ ת ו ך ה ב נ ה ו מ ת ו ך אהבה.
דרש
ה ע ר ה ביקורתית ,בעל פה או ב כ ת ב — ,ז א ת ה י ת ה סימן ש ל ה ע ר כ ה !
עיון ב ס פ ר ״ ע ל ה יונה״ פותת פ ת ח לתורתו ש ל ת ל מ י ד חכם מקורי ,א ש ד ת ר 0
ת ר ו מ ה מ י ו ח ד ת ללימוד תורה כתורת חיים ללא סטיות .העיון ב ס פ ר ח ש ו ב ז ה מ ו ס י ף
י ד ע ת ו ר נ י ר ב ו מ ר ח י ב א ת ד ע ת ו ש ל בן ת ו ר ה ה מ ח פ ש ל י מ ו ד ת ו ר ה ב ת ח ו מ י ם מ ג ו ו נ י ם ,
מיוסד ע ל ה ש ק פ ה תורתית איתנה.
מצגר
דוד
אדרת אליהו
ספר זכרון לכבודו של הגאון האדיר המפורסם שר ה ת ו ר ה מ ג ד ו ל י
ההוראה בציון וירושלים הראב״ד מרן רבי אליהו ראם זצ״ל .ב ה ו צ א ת
מכון הרב פרנק ובעריכת הרב שבתי רוזנטל י״ם ת ש מ ״ ה .
בתורה
מצינו גדולים בתורה שתורתם מכרזת עליהם לנצח ,ע״י ה ת ד ב ק ו ת ם
זכו •לסממן הנצחיות שבה .ולעומתם ישנם כאלה ש ב ש ע ת ם לא היו פ ה ו ת י ם מ ה •
ב ג ד ל ו ת ם .ו ב כ ל ז א ת ר ק י ח י ד י ס ג ו ל ה יכירום.
ע ל ה בגורלו ש ל הגר״א ראם זצ״ל* ש א ך לפני ש ג ו ת דור ה י ה מ ג ד ו ל י
כך
ההוראה
והוראותיו
שחרו
פה
ע י ה ״ ק ירושלים ,כל הדבר
ה ק ש ה יביאון אליו.
אמרותיו,
הדושיו
היו מ פ ו ר ס מ ו ת בחייו ואף מ ע ט לאהר הסתלקותו .בני י ר ו ש ל י ם
אשר
ל מ ו צ א פיו העבירו מ פ ה לאוזן א ת ש מ ו ע ו ת י ו ו ב ז ה נ ת ק י י ם זכרונו• א ו ל ם
כ כ ל ש נ ת ר ח ק נ ו מדורו נ ש ת כ ח ה תורתו ש ב ע ל פה .ונתעורר הצורך ל מ ס ו ר א ת ת ו ר ת ו
לדורנו ולדורות הבאים בכתב ,כדי ששוב יתקיים בו מ א מ ר רז״ל ״הן הן זכרונם״.
ז כ ו ת זו נ ת ג ל ג ל ה ל י ד ו ש ל ה ר ב ש ב ת י ד .ר ו ז נ ט ל ש ל י ט ״ א .ע ל ה ב י ד ו ל ה ש י ב
עטרה
למקומה ולגלות טפח מתורתו של הגר״א ראם זצ״ל ,ובזה ה צ י ב ל ו
בין החיים שיאמרו דבר ה ל כ ה בשמו.
8ד
www.daat.ac.il
ש
ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ש י מ ה זו ל א היתד .ק ל ה .ה ג ר ״ א ר א ם ז צ ״ ל ל א ה י ה ס י פ ק ב י ד ו ו א ף ל א ר א ד
צורך להעלות א ת תורתו באופן קבוע על הכתב .רק מ ק צ ת מ ן ה מ ק צ ת כ ת ב בשולי
גליונות הספרים א ש ר ל מ ד בהם ,אם בביתו ,או ב ב ת י כ נ ס י ו ת ו ב י ש י ב ו ת בהן הסתופף.
והם בבחינת ״ ה צ י ב י לך ציונים״ לחדושים גאוניים ומקוריים .כפי ש כ ו ת ב העורך
שליט״א
במבוא הספר היה עליו לעסוק תתלה במלאכת ״מעמר״ שהיא מלאכת
מהשבת ,ש״סים ,משניות ,רמב״ם ,טור ושו״ע עתיקים ש א ב ק דורות נערם עליהם
הוצאו מן הגניזה בעלית בית המדרש בשכונת ״כרם״ בירושלים .ומתוכם נלקטו
פנינים יקרים ש ט ר ם היו לברות לשיגי הזמן ,והיו חתומים ב ח ו ת מ ו ש ל הכהן הגדול
במקדש
חתורה.
שנתפרסמו
כמו״כ
נמצאו
לאחר
חיפוש
מחיפוש
מספר
מאמרים
וחדושים
בשעתם בבמות תורניות שונות .אליחם צורפו ליקוטים שנמצאו אצל
בגי מ ש פ ח ת ו .ו ב מ פ ת י ע ג ת ג ל ה בארכיונו ש ל ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ה ג ר י ״ א הרצוג
זצ״ל קובץ תשובות ש ה ש י ב הגר״א ראם זצ״ל בענינים חמורים ש ה ע ב י ר הגרי״א
הרצוג להכרעתו.
ואכן
ע ב ו ד ה מ א ו מ צ ת זו נ ש א ה פרי .ו ל פ נ י נ ו ס פ ר ה מ כ י ל ה ו ר א ו ת ו ח י ד ו ש י ם
בכל מ ק צ ו ע ו ת התורח .בד׳ ח ל ק י ש ו ל ח ן ערוך ,ב מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ ,בעניני קדשים
וביאורים נפלאים במקראי קדש .ח ב ל רק ש ל א צוינו ה מ ק ו ר ו ת מ ה ם לוקטו המאמרים.
מתגלה לפנינו דמות תורנית מדור הנפילים .בקיאות מ ד ה י מ ה בכל מ כ מ נ י החורה,
בשגי התלמודים בבלי וירושלמי ומפרשיהם ,בספרי הפוסקים ר מ ב ״ ם טור ושו״ע.
ובתשובותיהם ש ל ראשוגים ואחרונים.
מוצאים אנו אצל חז״ל שהיו מונים שבחן ש ל חכמים .יש ״גל ש ל אגוזים״
ו י ש ״ ק ב ו ג ק י ״ ,י ש ״ ס י ג י ״ ו י ש ״ ע ו ק ר ה ר י ם ״ ) ג י ט י ן סז ,א ,ה ו ר י ו ת יב ,א( .ג ל ש ל
אגוזים לפי פ ר ש ״ י הכוגה לבקי ,מ ה גל ש ל אגוזים אדם נוטל א ח ד מ ה ן והן גקבצות
ו ג ו פ ל ו ת זו ע ל זו כולן ,כ ך ב א ת ל מ י ד ו ש ו א ל ו ד ב ר מ ב י א ל ו ר א י ה מ מ ק ר א ,מ ד ר ש ,
משנה ,ה ל כ ה ואגדה הכל יחד .יש בקיאות ויש בקיאות ,יש ב ק י א ו ת שטחית ,כך וכך
כתוב שם ,ויש בקיאות עיונית ה מ ע י ד ה על ה ב נ ה מ ע מ י ק ה ש ל דמוי מ י ל ת א למילתא.
ו כ ן ב ח ר י ף י ש ב׳ מ ד ו ת ,י ש ח ר י פ ו ת ש ל פ ל פ ו ל מ ח ו ד ד ו י ש ח ר י פ ו ת ש ל ה ע מ ק ה
חחודרת לשיתין ש ל הסוגיא.
הגר״א ראם היה מפורסם בבקיאות בכל מ כ מ נ י התורה .ואכן ב ״ א ד ר ת אליהו״
שלפנינו מוצאים אנו בקיאות עיונית .ונציין כ א ן ג׳ ד ו ג מ א ו ת :
א(
בדונו ב ש א ל ה אם ש כ ח ה מקרי אונס או לא )מג״א סי׳ קח סקי״א( ,מ ב י א
ה ג ר ״ א ר א ם )סי׳ ג( ר א י ה מ פ ת י ע ה מ מ ק ו ם ל א צ פ ו י ,מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת ה י א ב ת ר ו מ ו ת
פ ״ ב מ ״ ג ,ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר א ם היד .י ו ד ע ב ת ח י ל ה א ע ״ פ ש ה ו א ש ו ג ג ל א ע ש ה כ ל ו ם ,
ו מ פ ר ש ה ר ע ״ ב אם ה י ה יודע בו ב ת ח י ל ה ש ה ו א ט ב ל או ש ה ו א ט מ א א ע ״ פ ש ב ש ע ה
ש ת ר ם היה שוגג ,ש ש כ ח ש ה ו א ט ב ל או ש ה ו א טמא ,הוי שוגג קרוב למזיד .וכן נפסק
להלכה ברמב״ם הל׳ תרומות פ ״ ד ה״ח .הרי חזיגן להדיא ש ש כ ח ה היא פ ש י ע ה ולא
אוגס.
ב(
1
כשגשאל האיר יוצאין יד״ח קידוש בתפלה ,הרי אין עושין מצוות חבילות
גולד בבירז׳ אשר בליטא ב ש נ ת תרל״ב ,וגפטר בירושלים ב ש ב ו ע ו ת תשי״ט,
www.daat.ac.il
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
)סי׳ ט ( ח י ל ק ב ש ו פ י ,ד ז ה ל א ש י י ך ר ק כ ש ע ו ש ה ב ר כ ו ת ש ו נ ו ת ע ל כ ו ס
חבילות
או
אחת,
שמקרב
שני דברים
לעשותם
בבת א ח ת כגון
להשקות
ש ת י סוטות,
ו ה ט ע ם מ ש ו ם ד נ ר א ה עליו כמשא ,ורוצה להפטר מהרבה מ צ ו ו ת ב ב ת א ח ת י משא״כ
עשיית
ב ׳ מ צ ו ו ת ב א מ י ר ה א ח ת ,א ף ש ה ה י ל ו ק ברור ב ס ב ר א ,א י נ ו מ ס ת פ ק ב כ ך
ומביא
ל ז ה ר א י ה ב ר ו ר ה מ מ ר ח ק ,ב מ נ ח ו ת צט ,ב א י ת א ש ב ק ר י א ת ש מ ע י ו צ א י ם
ידי ח ו ב ת ת ל מ ו ד תורה .הרי להדיא שאמירה א ח ת ש י ש ב ה ש ת י מ צ ו ו ת אין בזה
משום אין עושין מצוות חבילות.
כ מ ו ״ כ ה ב י א ר א י ׳ מ ג מ ׳ זו ש ל א כ ד ע ת ה א ח ר ו נ י ם ש א ״ א ל כ ו י ן ע ל ש ת י מ צ ו ו ת
כ א ח ת ,ש ה ר י ה כ א י ו צ א י ד ״ ח ק ״ ש ו ת ״ ת מ ה ת ו ר ה ,ה ר י ש ש י י ך כ ו נ ה ע ל ש ת י מ צ ו ו ת .2
ב ס י ׳ ע ז מ ב י א ר א י ה מ ע י ר ו ב י ן סז ,א ש ש ו ת ף ש ה פ ק י ר ח ל ק ו ,ה ש נ י ז ו כ ה
ג(
מ מ י ל א ב ח ל ק ח ב י ר ו ,ש ה ר י א מ ר ו ש ם אם מ ת נ כ ר י ב ש ב ת ) ו ד ר י ם ע מ ו ש נ י י ש ר א ל י ם
ו ל א ש כ ר ו ו ל א ע י ר ב ו ( ד צ ר י כ י ן ל ב ט ל ז ה לזה .ה ר י מ ש מ ע ש ה ש ו ת ף א י נ ו ז ו כ ה מ מ י ל א
כששותפו
מ פ ק י ר ז כ ו ת ו .ש ו ב ר א י ה מ מ ק ו ם ב ל ת י צפוי .ו א ו ל ם ר ק ב ק י א ו ת ע י ו נ י ת
ש ל ה ג ר ״ א ראם זצ״ל וחריפות חחודרת לשיתין של הסוגיא ,יש בהן ל ק ר ב דחוקים
ו ל ע ש ו ת כל התורה דבר אחד.
כ ה נ ה וכהנה פזורים בספר פתרונות קצרים לשאלות גדולות ו ל ס פ י ק ו ת ח מ ו ר י ם
ח ל ק י ש ו ״ ע א ש ר ה ג ר ״ א ר א ם ה ג י ש ל ש ו א ל י ו ב מ ח י יד .כ מ ו ״ כ ל י ק ט ה ע ו ר ך
בד׳
פ נ י נ י ם ע ה ״ ת .ו ח ב ל ש ל א ה ב י א א ת מ ה ש כ ו ת ב ב ש מ ו ד״גרצ״פ פ ר נ ק ז צ ״ ל ב מ ק ר א י
ק ד ש ל י מ י ם גוראים סי׳ יח אות ב ״ ש מ ע ת י מ ה ג ר ״ א ראם כי ב ת ק י ע ו ת ה ת ר ו ע ה ב א מ צ ע
ב י ן ש ת י ה ת ק י ע ו ת ,ר מ ז כי ת ק י ע ה ה ו א ל ש מ ח ה כ מ ו ש נ א מ ר ו ב י ו ם ש מ ח ת כ ם ו ג ן /
ו ת ר ו ע ה הוא יללא כתרגומו יבבא ,כמו שנאמר ,על ה צ ר ה צ ו ר ר א ת כ ם ,
ותקעתם,
לרמוז שבחוץ יש להתנהג בפנים ש ל שמחה אבל בפנים יללא״ .ודפח״ח.
אולם
הוסיף
קדמוגים,
הארץ״
אין הספר כולל רק מהידושיו ותשובותיו ש ל הגר״א ראם זצ״ל ,א ל א
לו המהדיר מדור ״דובב שפתי ישנים״ שבו מ ת פ ר ס מ י ם ל ר א ש ו נ ה כ ת ב י
ב ה ל כ ו ת התלויות בארץ ,כ ג ו ן :ה ל כ ו ת כלאים ל ח ד מ ק מ א י ,ס פ ר ״ ח ו ג
ע ל ג ב ו ל ו ת ה א ר ץ לר׳ ש ל מ ה מ ח ע ל מ א ב ע ל מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ע ל ה ר מ ב ״ ם
׳
ח י ד ו ש י ת ו ר ה מר׳ אליעזר נהום ]בעל החזון נחום ע ל מ ש נ י ו ת [ ב ע ג י ן ה ב א ת ב כ ו ר י ם
בחג,
ה ע ר ו ת וחדושים מ ב ע ל חיי אדם על מגילת א ס ת ר ועוד .צ ר ף לזה ק ו נ ט ר ס
חשוב
בענין ש ל י ח ו ת גט שעסקו בזה חכמי ירושלים בדור האחרון ב מ ש א ו מ ת ן
ש ל ה ל כ ה ע ם החזו״א ,הלוא הם ה ג ר צ ״ פ פרגק ,הגר״י קלמם ,ה ג ר ״ י ע ד ס ו ה ר א ש ל ״ צ
הרב עוזיאל זצ״ל.
מקום
מיוחד קובע לעצמו פרסומו של הפנקס ״ מ ש מ י ע שלום״ צ פ ת ת ק פ ״ ח ,
על דבר הסכם שלום ש נ ע ש ה בצפת בין קהלות הספרדים — בראשם ר׳ חיים נ ס י ם
2
י ש לדון בכל זה עפ״י מ ה שכתבו התוס׳ מו״ק ח ,ב ד ״ ה לפי ,שאין עושין מ צ ו ו ת ח ב י ל ו ת
חבילות כדי ש י ה א לבו פנוי למצוה אהת .ולענין ת פ ל ה נ ר א ה פשוט ש כ ך נ ת ק ן ל ק ד ש
בתפלה ,והיינו ש י ש בתפלה חלק שהוא קדוש ותקנו לאומרו בחפלה .ואינו מ ע כ ב א ת
חתפלח ,ע י ׳ תום׳ רי״ד פסחים קיז ,ב ומנחת הינוך מצוה לא.
78
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבולעפיה ,ה פ ר ו ש י ם — ב ר א ש ם ר ׳ י ש ר א ל מ ש ק ל ו ב ,ו ה ח ס י ד י ם ב ר א ש ם ר׳ ע מ ר ם
חסידה .פ נ ק ס ז ה ה מ ת פ ר ס ם כ א ן ל ר א ש ו נ ה מ ה ו ה מ ס מ ך ה ס ט י ר י ר ב ח ש י ב ו ת ל ת ו ל ד ו ת
הישוב היהודי ב צ פ ת ל פ נ י כ מ א ת י י ם ש נ ה .
כמו״כ צ י ר ף ה ע ו ר ך מ ח י ד ו ש י ו ש ל אחיו ,ה ג ״ ר י ו נ ה ר א ם ז צ ״ ל ,ש נ פ ט ר ב צ ע י ר ו ת ו ,
והגר״א ראם ז צ ״ ל מ י ל א א ת מ ק ו מ ו ב ר ב נ ו ת י ר ו ש ל י ם ,ג ם כ א ן מ ו צ א י ם א נ ו ה ע ו ש י ם
מבריקים ו מ פ ת י ע י ם כ א ח ד .
המרא ל מ ר י ה ו ס י ב ו ת י ה ל ש ק י י ה ,ל ה ר ב ש ב ת א י ר ו ז נ ט ל מ נ ה ל מ כ ו ן ה ר ב פ ר נ ק ,
שהגיש לנו ת ו ר ה נ א ה ב כ ל י נ א ה .
נתקבל במערכת
שו״ת מ ר א ש צ ו ר י ה ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ב ש ו ״ ע א ו ״ ח ,ב ע נ י נ י ב ר כ ו ת ,ת פ ל ה ,ו ק ר י א ת
התורה .ד י נ י ש ב ת ב מ ט ב ח ,ב ר פ ת ו ב ל ו ל .מ א ת ה ר ב ש מ ו א ל ד ו ד ,א ל ו ן ש ב ו ת .
הוצאת יד שפירא ,אלון ש ב ו ת תשמ״ח.
ממלכת כתנים וגוי ק ד ו ש קובץ מ א מ ר י ם ל נ ש מ ת דוד כהן הי״ד .מ א מ ר י ם בעניני
ת ו ר ה ע ם ד ר ך ארץ ,מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה ב ח ב ר ה ו ב מ ד י נ ה ,ש ע ר ה ז י כ ר ו ן ל ד ו ד כ ה ן
הי״ד .ח ו צ א ת ח מ ש פ ח ה ו ח ח ב ר י ם .ת ש מ ״ ט .
הגיון מ ח ק ר י ם ב ד ר כ י ח ש י ב ה ש ל ח ז ״ ל ,ב ע נ י ג י רוב ,ח ז ק ה ,ק ב ו ע ,ג ו ר ל ו ע ו ד .ע י ו נ י ם
בכללי
חז״ל ושיטת חשיבתם .בעריכת ד ״ ד עלי מ ר צ ב ך וד״ר מ ש ה קופל.
ה ו צ א ת א ל ו מ ח ,ג ל י ו ן א ,י ר ו ש ל י ם ת ש מ ״ ט .
עלי ספר כ ת ב ־ ע ת ל ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ו ל ח ק ר ה ס פ ר ה ע ב ר י .ג ל י ו ן טו ,ה ו צ א ת א ו ג י ב ר ם י ט ת
בר־אילן ,ת ש מ ״ ט .
המשתתעיפ כ ג ל י ת ז ה :
הרב קלמן כהנא ,רה׳ פנים מאירות ,9ירושלים
הרב אריה הנדלר ,קרית הישיבה ,שעלבים ,ד ״ נ אילון
הרב יהודה קופרמן ,מכללה ירושלים לבנות ,בית וגן ,ירושלים
הרב ר״ב פוזן ,רה׳ מ ש ג ב לדך ,15ירושלים
הרב יואל קטן ,קרית הישיבה ,שעלבים ,ד״נ אילון
פרופ׳ ש׳ אברמסון ,גן רחביה ,ירושלים
צבי ביברפלד
Canada3 6230 De Vimy Montreal, H3 S2 R
יצחק נפחא ,רח׳ בית וגן ,41ירושלים
יונה עמנואל ,רח׳ צפניח ,26ירושלים
הרב דוד מצגר ,רה׳ בית וגן ,20ירושלים
www.daat.ac.il
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרו כ״ט
ר ש י מ ת ה מ א מ ר י ם ב ב ר ך ב״ט ,ג ל י ו נ ו ת א — ד
שפ המחכד
שפ המאמר
ארבעה צריכים להודות
אברהם ,פרופ׳ אברהם ס.
מדברי ר׳ רפאל גארדאן לירושלמי
אברמסון ,פרופ׳ שרגא
״הנה איש — צ מ ח שמו״
אויערבך ,הרב רפאל
נוסח ברכות במקדש וענייתן
אויערבך ,הרב רפאל
לענין ״ברור שם כבוד מלכותו לעולם ו ע ד ״
אורבך ,יעקב
הפשט והדרש
ביברפלד ,ד״ר צ ב י
במברגר ,חרב יצחק ד ב זצ״ל מכתבים בין הרב במברגר והרב ה י ר ש
על דרכם של חרדי ג ר מ נ י ה
ברום ,יצחק
בעת ה ח ד ש ה )המשך(
הירש ,הרב שמשון רפאל זצ״ל הפר ישעיהו — פרק ו
הירש ,הרב שמשון רפאל זצ״ל תשובות ,אגרות וכתבי י ד
׳הירש ,הרב שמשון רפאל זצ״ל תשובות ,אגרות וכתבי יד )המשך(
הירש ,הרב שמשון רפאל זצ״ל מכתבים בין הרב במברגר והרב הירש
הירש ,הרב שמשון רפאל זצ״ל הוי הלימודים של הז״ל
הירש ,הרב שמשון רפאל וצ״ל הוי הלימודים של חז״ל )המשך(
על שתוף הפעולה בין הרבנים
הלוי ,ג.
במברגר והירש
תורה ודרך ארץ ב ״ ש פ ת אמת״
הנדלר ,ה ר ב אריה
תורה ודרך ארץ ב״שפת א מ ת ״ ) ה מ ש ך (
הנדלר ,הרב אריה
עיונים בשנות דור ודור
וינברגר ,צ ב י
בגנות המחלוקת וחלול השם
החפץ חיים ,זצ״ל
הגר״ע הילדסהיימר ובית מ ד ר ש ו
כהנא ,ה ר ב קלמן
תקומת מ ד י נ ת ישראל במקורותינו
כרמל ,הרב אריה
הלילה הזה כלו מ צ ה
להמן ,הרב מ א י ר זצ״ל
הרב הירש כמורה דרך לדורנו
לוי ,פרופ׳ יהודה
הנץ החמה לפי הנראה בירושלים
מנת ,ד״ר מרדכי וידידיה
ובבני־ברק
ספר אדרת אליהו מאת הרב אליהו ראם
מצגר ,ד ו ד
תלמוד תורה ,אומנות ושאר חכמות
נפחא ,יצחק
ישראל מול נצרות בספרי הרב הירש
עמנואל ,יוגה
ספר ״עלה יונה״ מ א ת הרב יוגה מ ר צ ב ך
עמנואל ,יונח
נ ת י נ ת מ ע ש ר שני ללוי ולעני
עמנואל ,מרדכי
תרגומי ״איש״ בתרגום אונקלוס
פוזן ,חרב ר״ב
על שיטת תורה עם דרך ארץ
צוריאל ,הרב מ ש ה
קופרמן ,הרב יהודה
עיונים בפי׳ ר״ע ספורנו על התורה
קופרמן ,הרב יהודה
עיונים בפי׳ ר״ע םשורנו על התורה )המשך(
קטן ,ה ר ב יואל
ר׳ שלמח חלמא וס׳ מרכבת ה מ ש נ ה
קטן ,ד״ר מ ש ה
ניע )באור המילה(
שביב ,הרב יהודה
חוקרים הזהרו בעיוגכם
80
www.daat.ac.il
גליון
עמוד
ג
ד
69
57
71
39
50
41
35
57
א
א
כ
א
ב
ג
ב
3
17
1
35
23
34
71
ג
ג
ד
א
ב
ד
א
ג
ד
כ
ג
ב
ג
ד
ד
3
ד
ג
ד
א
ד
ד
א
א
3
9
81
2
1
69
1
50
56
76
64
38
70
51
33
59
15
20
47
80
87
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורך
ה א ח ר א י :י ו נ ה ע מ נ ו א ל ,ר ח ׳ צ פ נ י ה ,26י ר ו ש ל י ם
www.daat.ac.ilם
ד פ ו ם צור־אות ,ירושלי
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il