חוברת ד

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך כ"ט, גיליון ד', 1989 · כרך כג, תשמ"ג

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מוצא‬
‫&‪n‬‬
‫‪r‬־* * ^ י־־*‬
‫‪1‬‬

‫‪r 3‬‬

‫‪1‬‬

‫ד** ‪•?* fri* 11‬י‬
‫!גדיי^גד‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬

‫בתוכן‪:‬‬

‫ע״י היים תשס״ט‬

‫הגר״ע הילדםהיימר ובית מדרשו ‪ /‬הרב קלמן כהנא ‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫תורה ודרך ארץ ב״שםת אמת״)המשך( ‪ /‬ה ר ב א׳ הגדלר‬

‫‪9‬‬

‫עיונים בסי׳ ר״ע סםורנו)המשך( ‪ /‬ה ר ב י׳ קופרמן‬

‫‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫תרגומי ״איש״ בתרגום אוגקלום ‪ /‬הרב ר ״ ב פוזן ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫הפשט והדרש ‪ /‬ד״ר צבי ביברסלד‬

‫‪41‬‬

‫ר׳ שלמה חלמא וס׳ מרכבת המשנה ‪ /‬הרב יואל קטן ‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫מדברי ר׳ רפאל גארדאן לירושלמי ‪ /‬סרופ׳ ש׳ אברמםון‬

‫‪57‬‬

‫תלמוד תורה‪ ,‬אומגות ושאר הכמות ‪ /‬יצחק נ פ ח א ‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪.‬‬

‫על כפרים ועל סופריהם‬
‫‪,‬‬

‫ספר עלה יונה מאת הרב יוגה מרצבך ‪ /‬י עמנואל‬

‫‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫ם׳ אדרת אליהו מאת הרב אליהו ראם ‪ /‬דוד מצגר‬

‫‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫כפ״ד ירושלים תמוז תשמ׳ש‬

‫• כרד כמ‪ ,‬גליוו ד‬

‫מנוי ש נ ת י ‪ :‬בישראל‪ 20.—:‬שקל‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫המחיר —‪ 6.‬שקל‬

‫כתרן לארץ‪ 12.5 :‬דולר‬

‫כתובת המערכת‪ :‬רח׳ צפניה ‪ ,26‬ירושלים‪ ,‬טל׳ ‪288883‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•הרב קלמו כהנא‬

‫הגר׳׳ע הילדםהיימר ובית מדרשו *‬
‫ד׳ ת מ ו ז ת ש מ ״ ט ‪ -‬צ ׳ ש נ ה ל ה ס ת ל ק ו ת ו‬

‫״הרב ד׳׳ר עזריאל הילדסהיימר לא הניח אחריו ספרים הרבה; מלבד מבואו‬
‫המקיף לסכר הלכות גדולות וכמה חבורים תורניים המעידים על גדלותו בהלכה‪,‬‬
‫היתד‪ .‬פעילותו הספרותית בעיקר בשדה הפובליציסטיקה״‪ .‬כך כ ת ב לפני שנים‬
‫ל א רבות פרוס׳ מרדכי אליאב במבואו למהדורת אגרות ר״ע הילדסהיימר שהוציא‬
‫לאור בשגת תשכ״ו בירושלים‪.‬‬
‫לכאורה נשתנתה התמונה בשנים חאחרונות‪ .‬מעזבוגו הספרותי של רע״ה‬
‫נתפרסמו שני כרכים שו״ת רבי עזריאל )ת״א תשכ״ט ותשל״ו( והידושי רבי עזריאל‬
‫ע ל מסכתות יבמות—כתובות )ירושלים תשד״מ(‪ .‬תורגמו ויתורגמו מאמריו שנכתבו‬
‫בשעתו בשפה גרמגית‪ ,‬שהיא עבורגו כעת שסה מתה‪ ,‬ובלבושם החדש בלשון הקדש‬
‫יזכו מאמריו אלה להחיאה מחודשת‪.‬‬
‫אין כל ספק שפרסומים אלה יגדילו תורה וישמשו מקור נובע לביסוס השפעתו‬
‫תלמודית וההלכתית של ר״ע‪ .‬אך הם לא יוכלו לגרוע מרושם השפעתו האישית‬
‫שהפעיל על ידי חינוך ולימוד משך כל ימי הייו‪ .‬ידובבו אמנם כעת שפתותיו של‬
‫ר״ע בקבר ע״י כתביו‪ ,‬אבל הם דובבו גם עד פרסום כתביו וימשיכו לדובב ע״י‬
‫תלמידיו ותלמידי תלמידיו‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬שרידי התלמידים של בית מדרשו של ר״ע בברלין‪ ,‬כבר לא זכינו להכירו‬
‫אישית‪ .‬מאז פטירתו עברו כבר קרוב לתשעים שנה‪ .‬אבל ראינו והכרנו את תלמידיו‬
‫ותלמידי תלמידיו ומהם נסינו ללמוד‪ ,‬ולמדנו‪ .‬כינויו בפיהם היה ״הרבי״‪ ,‬וכרבי‬
‫הכרנו אותו‪ ,‬כרבי של כולנו‪ .‬דמותו הרותה בקרבנו כאיש אשר נפש עשה בחרן‪,‬‬
‫בהתפשט הרונו של עולם‪ ,‬כשמקובלות ומוסכמות התערערו‪ ,‬וניבעה פרצה המורה‬
‫בחומת בית ישראל‪ .‬בפתח בית המדרש התנוססה לעינינו תמונתו ועינינו ראו‬
‫את מורנו‪ ,‬מורה לגו את השגור על לשונו ומנחה אותו בכל חייו‪ :‬בכל דרכיך דעהו‬
‫והוא יישר אורחותיך‪.‬‬
‫לא כאן המקום להאריך בתיאור דמות חתקופה בה חחל לפעול‪ .‬אבל אולי‬
‫שלשה ארבעה אירועי מבזק יבהירו את מצב הענינים אז‪.‬‬

‫ע ם הופעת חידושי רבי עזריאל ליבמות ולכתובות ע״י מכון ירושלים )תשד״מ( נ ע ר כ ה‬

‫*‬

‫באיחוד שיבת ציון בתל אביב‪ ,‬מ ס י ב ה לכבוד המאורע‪ ,‬ב ה נ ת ב ק ש ת י ל ש א ת דברים‬
‫מתוך לימודי בבית המדרש לרבנים בברלין‪ .‬ליום הזכרון התשעים לפטירתו של רע״ה‬
‫‪.‬‬

‫משוחזרים מתוך ה ק ל ט ת הדברים ש נ א מ ר ו אז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ר״ע נולד בשנת תק״פ‪ .‬בזמנו כיהן ר׳ וולף המבורג )נפטר בשנת תר״י( ב ע ל‬
‫״שער זקנים״ ו״שמלת בנימין״ כמורה צדק בפירט‪ .‬עד כמה שידוע לי לא זכה כ ב ר‬
‫בהכרה רשמית כרב‪ .‬היה מאחרוני הרבנים מהדור הקודם של גדולי אשכנז‪ .‬ח ב ר‬
‫עמית לבעל חת״ם סופר‪ .‬מהקדמות ספריו אפשר ללמוד עד כמה שטמוהו ו ר ו ב ו‬
‫תקיפי קהילת פירט‪ ,‬שנתפסו למגמות הריפורמח‪ .‬בכוח גירשו את תלמידי ישיבתו‪,‬‬
‫ולא נותר לו אף תלמיד אחד‪ .‬אלימות במלחמה נגד דרך התורה היתה כלי נשק מ ו ת ר‬
‫בעיני ה״נאורים״‪ .‬ומאז לא קמה קהילת פירט הנהדרת יותר‪ .‬רק בודדים נ ו ת ר ו‬
‫שומרי אמונים‪.‬‬
‫בעל נחל אשכול‪ ,‬ר׳ צבי בנימין אויערבך‪ ,‬נבחר לרבה של דרמשטט‪ .‬מ צ א‬
‫ראשונה חן בעיני ה״מתקנים״ שחשחיתו כל חלקה טובח‪ ,‬אשר חשבו ש ה ת ו א ר‬
‫האקדימי )דוקטור( שרכש לו‪ ,‬מורה‪ ,‬כי‪ ,‬חלילה‪ ,‬עמדותיו קרובות לעמדותיהם‪.‬‬
‫אך בשנת תרי״ז‪ ,‬אחרי שכיהן כרב העיר זמן מה‪ ,‬הוכרח לנטוש את הקהלה‪ ,‬א ש ר‬
‫רדפה אותו על נאמנותו לדרך ה ‪/‬‬
‫ר׳ יצחק ברניים כיהן כמרא דאתרא של המבורג‪ .‬הוא מוכר לנו בתארו‪ :‬ה כ ס‬
‫‪,‬ברנייס‪ .‬ואכן מאם בתואר ״רב״ מפני שרבו חמתחדרים בתואר זח‪ ,‬וכל מ ג מ ת ם‬
‫‪.‬היתה להנהיג את צאן מרעיתם בניגוד לדרך חתורה‪ .‬ואף בתואר לא רצה להזדהות‬
‫אתם‪ .‬שיעוריו הקבועים בכוזרי משכו קהל שומעים רב‪ ,‬והיתה להם השפעה ע ל‬
‫•מאזיני‪.‬לקחו‪ .‬כדי למנוע השפעה זו מצאו מתנגדיו עילה להלשין על שיעוריו א ל ה‬
‫במשטרה‪ .‬האשימוהו בפני גויים‪ ,‬כי הנו מטיף נגד הדת השלטת‪ ,‬חנצרות‪.‬‬
‫אבל זה לא מספיק לאיפיון התקופה‪ ,‬תקופה של הורדת ע‪1‬ל‪ ,‬של נסיון לההדיר‬
‫ריפורמה‪ ,‬התבוללות‪ ,‬הליכה בדרכי הגויים ונםיון להידמות להם‪ ,‬ובשימוש ב כ ל‬
‫‪.‬האמצעים‪ ,‬הלשנה ודילטוריה ואלימות‪ .‬גם בפנים המחנה בא לא פעם לביטוי הוסר‬
‫•הבנה‪ ,‬עירפול‪.‬‬
‫בברלין היה קיים מקום תורה וריכוז חברח תורתיית‪ ,‬בית מדרש‪ .‬אותו ב י ת‬
‫בית מדרש ניהל בשנת תרכ״ז מו״מ עם' ר״ע‪ ,‬שכיהן אז כרב באייזנשטט‪ ,‬ב כ ד י‬
‫שיעבור לברלין ויקים במסגרת אותו בית מדרש מוסד שישמש כעין התחלה ל ב י ת ‪-‬‬
‫מדרש לרבנים‪ .‬אחד התנאים שחתנה ר״ע במו״מ שגיחל היה‪ ,‬כך מתברר מ ח ל י פ ת‬
‫מכתבים‪ ,‬שבהנהלת בית המדרש לא יוכל להשתתף איש המוביל את ילדיו לנצרות‪.‬‬
‫ר׳ מאיר‪ ,‬בנו של ר״ע‪ ,‬שפרסם מכתב זה‪ ,‬מציין בהערה שהכוונה היתה לפלוני‪,‬‬
‫שהנו מזהה אותו רק בראשי תיבות של שמו‪ ,‬אשר מחד לחם נגד כל ריפורמה‪,‬‬
‫׳הציג עצמו כשומר תורה וכלוחם בעד ״אורטודוקםיה״‪ ,‬אך אשתו היתד• גויה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ומאידך מצויים בו בזמן עדיין שני בחורים‪ ,‬או אברכים‪ ,‬ר יונה ב״ר מנדיל‬
‫צלל־רוזנבוים )מי שהיה לאחר זמן חותנו של הגרד״צ חופמן( ור׳ אנשיל שטרן‬
‫)מי שהיה אח״כ רבה של המבורג( המוציאים לאור ספר גידולי טהרה של ר ב ס‬
‫ר׳ מנדיל קרגוי‪ .‬מודפס חנחל אשכול ומודפסים ספריו של הרב מווירצבורג‪ ,‬ואף‬
‫ר׳ וולף חמבורג מדפיס את ספריו‪.‬‬
‫אביו של ר״ע הנו תלמידו של בעל הפלאה‪ .‬ר״ע מביא בספריו פה ושם מדברי‬
‫תורתו של אביו‪ .‬אמנם נתייתם ר״ע בצעירותו מאביו‪ ,‬אבל חי הוא במקום תורה‪,‬‬
‫לומד תורה בהלברשטט עיר לידתו‪ ,‬שבה היתה קיימת קהלה מושתתת על יסודות‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫' ה ת ו ר ה עד לימיה האחרונים של יהדות גרמניה‪ .‬בהיות ר״ע בן שבע עשרה שגד•‬
‫ה נ ו גולה למקום תורה‪ ,‬לישיבתו של בעל ״ערוך לנר״ באלטונה‪ .‬שם למד בהתמדה‬
‫ר ב ה ‪ ,‬וחנו מעיד על עצמו‪ ,‬שעל אף שאלטונח לא חיתה כל כך מרוחקת מהלברשטט‪,‬‬
‫ה ר י ארבע וחצי שנים לא ביקר אצל אמו‪ ,‬ואמו אף לא דרשה זאת ממנו‪ .‬בהיותו‬
‫באלטוגה שמע גם הרצאותיו ושיעוריו החשקפתיים וחפילוסופיים של חכם ברניים‬
‫בהמבורג השכנה‪.‬‬
‫בשנים שלאהר מכן רכש לו תואר אקדימי‪ .‬ר״ע לא היה הראשון בין רבני‬
‫גרמני׳ שביקר באוניברסיטה‪ .‬גם רש״ר הירש המבוגר ממנו )נולד בשנת תקס״ח(‬
‫ל מ ד באוניברסיטה‪ ,‬אם כי לא סיים לימודיו בתואר דוקטור‪ .‬קדמו לחם חנחל אשכול‪,‬‬
‫ה ע ר ו ך לנר וחחכם ברנייס‪ .‬והמעיין בהמלצת תכנית למודים שחוברה ע״י הבעל שם‬
‫ממיכלשטט ייווכח‪ ,‬עד כמה היתד• מקובלת בגרמניה באותה תקופה ולפניה התעסקות‬
‫ב ח כ מ ו ת חיצוגיות‪.‬‬
‫מסופר‪ :‬פעם פנה אחד מגדולי אונגריה לר״ע ואמר‪ :‬אנו רבני אונגריה לא פעם‬
‫משוחחים על צדקת כב׳ וגדולתו‪ .‬אבל אנו מלאי תמיהה‪ .‬היאך זה שכב׳ מקדיש זמן‬
‫ללימודי חול‪ ,‬וחרי בזמן זח אפשר לעסוק בתורח‪ .‬נניח לחילוקי דיעות שביניגו‬
‫א ם מותר ללמוד למודי חול‪ ,‬אבל האם לא חבל על חזמן ? ענחו ר״ע‪ :‬בזמן שאתם‬
‫משוחחים עלי‪ ,‬בו בזמן אני עוסק בלמודים חיצוניים‪ .‬ספור זח‪ ,‬אף אם אולי אינו‬
‫אוטנטי‪ ,‬מתאים לגודל שקידתו והתמדתו בתורד‪ .‬של ר״ע‪.‬‬
‫שנים אחדות חי עוד ר״ע בחלברשטט‪ ,‬שנים בחן חחל במאבקו הספרותי נגד‬
‫הריפורמים‪ ,‬בעסקנות צבורית ובשימוש בהוראה‪ .‬אך בוערת בו אש אהבת התורה‪,‬‬
‫הרצון להמשיך בסגנון הישן ביסודו‪ ,‬בדרך של הפצת התורה בלימוד ישיבתי‪ .‬הוא‬
‫עורך מחקר על שרידי הישיבות שבגרמניה‪ ,‬מהפש אותן בכל ישוב וישוב‪ ,‬והולך‬
‫ומונה כל כמר• תלמידים שמתמסרים עוד ללימודה של ת ו ר ה — בםררת מאמרים‬
‫שפורסמה בשבועון ״איזראליט״‪ ,‬מאמרים שמטרתם היתה לדרבן צעירים להמשיך‬
‫ללמוד תורה בדרך ישיבתית ולעורר את הציבור על ההכרה להמשיך בדרך זו‪.‬‬
‫חג״ר יצחק ספקטור רבה של קובנא מעיד עליו‪ ,‬ש״עזב משכנות מבטחים בעירו‬
‫אשר ישב שמח על גפי מרומי חאושר וחעושר ויקבל עליו משרת חרבנות בק״ק‬
‫אייזנשטט בארץ אונגרן למען יסד שמה ישיבה גדולה לחחזיק בעץ חחיים״‪.‬‬
‫שנות רבנותו באיזנשטט לא היו קלות‪ .‬אמנם קיבל הרבנות ״למען יסד ישיבה‬
‫‪ .‬גדולה״‪ ,‬אך עם התמנותו לרב לקהלה נכבדה‪ ,‬עבדות של מנהיג צבור הוטלה עליו‪,‬‬
‫ומנהיג לא רק לעדתו‪ ,‬אלא השתתפות בהנהגה של יהודי אונגריה בכלל‪ .‬היתד‪ .‬זו‬
‫תקופת מאבקים קשים עם הריפורמים‪ ,‬ניאולוגים בלשון אותה מדינה בזמן ההוא‪,‬‬
‫תקופה שבה היד‪ .‬צורך לקבוע עמדות‪ ,‬דרכי אירגון ותגובות למחדשים‪ ,‬כדי לשמור‬
‫על דרכה של תורה ולבצר אותה‪ .‬עמדתו העקרונית איננה מכירה פשרות‪ .‬״אנו‬
‫הפרושים אין לנו שום דבר מחייב שאינו בר חילוף‪ ,‬אלא הדינים על פי המקור‬
‫•ואיננו מכירים שום אבטוריטה מלבד זו״‪ .‬ובמאבקו נגד הריפורמים הצהיר ברורות‪:‬‬
‫אילו הייתי עומד לבהור בין אמנציפציה — שבה דגלו ובשמה נאבקו כאילו חמחדשים‬
‫— ובין נאמנות לתורח‪ ,‬ברור שאין לי דרך אחרת אלא וויתור על האמנציפציה‪.‬‬
‫אך היו גם חילוקי דיעות בין שומרי חאמונים עצמם על תכסיסי פעולח‪ .‬ר״ע מחפש‬
‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הדרך להיות היובי‪ .‬אין הוא רוצה תמיד להגיד לא‪ ,‬הוא רוצה להיות חיובי‪ ,‬והבד‬
‫מודע לכך שההצלחה בענין רחוקה ממנו‪ .‬ויחד עם זאת הוא מצהיר ומקיים א ת‬
‫‪.‬מה שמצהיר‪ :‬אני לא אקום ולא אעשה שום פעולה‪ ,‬אשר תהיה נגד גדולי ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫כך הוא פעל במאבקו באונגריד‪ .‬במסגרת אסיפות ״הקונגרס״‪ ,‬אסיפות נציגי י ה ד ו ת‬
‫זו‪ ,‬וכך פעל משך כל ימי הייו‪.‬‬
‫אין זאת אומרת שלא היו לו וויכוחים‪ ,‬אין זאת אומרת שלא היו קיימים ח י ל ו ק י‬
‫דיעות‪ .‬החיים לא היו קלים — כרגיל‪ ,‬לא היתד‪ .‬כאן אידיליה‪ .‬לישיבה שלו ה ק ד י ש‬
‫עם כל עיסוקו‪ ,‬עם פעולתו כרב וכמנהיג צבור‪ ,‬את רוב מעיניו‪ ,‬כי היה מ ש ו כ נ ע‬
‫שרק לימוד התורה‪ ,‬הפצתה‪ ,‬חינוך תלמידי חכמים ורבנים יודעים דרך ה מ א ב ק‬
‫על נפש הצבור‪ ,‬הם הערובה להמשכה של יהדות אמת‪ .‬אך לא כולם היו ת מ י מ י‬
‫דיעה אתו בתכנית הלימודים שהנהיג בישיבתו‪.‬‬
‫תכנית הלימודים בישיבתו כללה גם לימודי חול‪ ,‬לימודי השפה הגרמנית‪ ,‬י ד י ע ת‬
‫הארץ וההיסטוריה עד כמה שנדרש לדעת לאדם משכיל‪ .‬לימודי מתמטיקה מה ש ב ח ו ץ‬
‫לחבנח ספרות ההלכה — ערוגה‪ ,‬סוכה העשויה ככבשן‪ ,‬פיה״מ לרמב״ם‪ .‬ל ט י נ י‬
‫לחקירת האטימולוגיה והדקדוק של ביטויים משפח זו‪ ,‬שגכללו בגמרא ו ב מ ד ר ש ‪.‬‬
‫לדעתו יש צורך בזה מול פעולות אחרים‪ .‬הכוונה לאנשי ״מדע היהדות״‪ ,‬ה ר י פ ו ר מ י •‬
‫הפועלים בשטח זה ומתרברבים בכך מולנו‪ .‬אמנם לימוד לטינית בכדי ל י ה נ ו ת‬
‫משירתו של הורץ )מגדולי משוררי יוון(‪ ,‬או‪.‬בכלל בכדי לחדור לספרות ה ק ל ט י ת‬
‫מבלי שזה יהיה קשור לחקירת עתיקותינו המקובלות‪ ,‬הינו סטיה מושחתת מ ה ת ו ר ה‬
‫— ביטול זמן‪ ,‬כדבריו‪.‬‬

‫ת‬

‫רע״ה מפנה תפילתו לקב״ה‪ :‬הרחב גבולי בתלמידים הגונים‪ ,‬הוגים ב ת ו ר ת‬
‫לשמה‪ ,‬מופלגים ביראת שמים‪ ,‬ומעוטרים במידות טובות ובמעשים טובים‪ .‬חזק ל ב ם‬
‫ללחום מלחמת חובה‪ ,‬ולהחזיק במדתם להטיב עם זולתם בכל מאמצי כחם‪.‬‬
‫סיפוקו הוא מוצא ב כ ך ‪ :‬דבר זה הרגיעני כי התעסקות במדעים עומדת ב י ח ס‬
‫הנכון אל העיקר—לימוד התורה‪.‬‬
‫כדאי לחביא כאן פיסקא אחת מתשובתו לשאלה שנשאל )שו״ת ה״ב סי׳ ק מ ״ ה ( ‪.‬‬
‫באחת הקהלות שבגרמניה היה עזבון מדור קודם‪ ,‬שהכנסותיו היו מוקדשות ל ב נ י‬
‫תורה שבמקום‪ .‬אחד מצאצאיו של בעל העזבון שאל שאלה‪ ,‬היאך להשתמש ב כ ס ף‬
‫כי ״עתה בעוה״ר הבור ריק ואין בו מים של תורה כלל״‪ .‬ר״ע פוסק‪ ,‬שיש ל ה ש ת מ ש‬
‫בכסף למטרת לימוד תורה במקום אחר‪ ,‬הכרעתו שצריך להוציא הרווחים ל ל י מ ו ד‬
‫תורה‪ ,‬״שהוא התכלית העליון מכל התכליות‪ .‬ומסופקני אם איננו בדור היתום ש ל נ ו‬
‫אף יותר מפדיון שבויים‪ ,‬באשר אין שבויה יותר מתוה״ק‪ ,‬באשר העשירים מ ו נ ע י ם‬
‫בניהם מהגיון‪ ,‬דהיינו מהגיון התורה‪ ,‬והעניים האומללים והנדכאים כמעט מייאשים‬
‫לעסוק בתורה מרוב לחצם‪ ,‬ותורה מה תהא עליה״‪.‬‬
‫זכה ר״ע למאות תלמידים ברבנותו הראשונה באיזנשטט‪ ,‬״בעלי בתים״‬
‫תלמידי הכמים‪ ,‬ורבנים מורי הוראה‪ .‬ובין תלמידיו גם בניהם של גדולי הדוד׳ כ מ ו‬
‫המהר״ם שיק ור׳ יהודה אסאד‪ .‬אך עיקר פעולתו חחינוכית היתר‪ ,‬עם העברתו לברלין‪,‬‬
‫עם ייסוד הקהלה החרדית שם ״עדת ישראל״ והקמת בית המדרש לרבנים‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אפיני לו מה שכתב לאלה שניהל אתם מו״מ על העברתו לברלין‪ :‬״אינני‬
‫מתבייש להודות שאני מורה )אולי יותר נכון לתרגם כאן ממכתב שכתוב גרמנית‪:‬‬
‫מלמד(‪ ,‬והנני רוצה להיות מורה‪ ,‬שהטבע שלי מוליך אותי לכך‪ ,‬ושהנני מקדיש‬
‫למקצוע הקדוש הזה ברוך השם זה עשרות בשנים את רוב זמני״‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫והנה משהו על סדר יומו העמוס של ר״ע )שו״ת ח״ב סי רי״א(‪ ,‬כשמתנצל‬
‫ע ל איחור תשובתו לשאלה‪ :‬״ומובטחני שידינני לכף זכות אם אודיע לו קושט‬
‫דברי אמת‪ ,‬כי אני מושאל לאחרים מדי יום יום ארבע עשרה שעות‪ ,‬הן שש שעות‬
‫ל ל מ ו ד עם בני היקרים‪ ,‬ולקיים מצות ולמדתם וכר‪ ,‬ומצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬והן‬
‫ב ב י ת הינוך נערים דקהלתנו‪ ,‬הן ובפרט בעסק עם התלמידים‪ .‬ונוסף לזה בחדשים‬
‫שעברו עלינו‪ ,‬העסק הגדול לחצלת נפשות למאות ולאלפים ופיקוח נפש על אדמת‬
‫הקודש‪ .‬יאמין לי‪ ,‬כי עלי היו כולנה‪ ,‬הן הדפסת המכתבים הנדפסים‪ ,‬הן הרצת כתבים‬
‫למאות‪ ,‬הן הודעה באיזה מכתבי עתים‪ ,‬ונוסף לזה טרדות אחרות נחוצות לא לבד‬
‫לשעתן רק גם לרגעים‪ .‬ידעתי כי אינני צריך להוסיף יותר‪ .‬רק בימים האלו אשר‬
‫הבחורים חוגגים ימי חחנוכה כמו בכל הישיבות )ובאמת יש לחניח להם‪ ,‬אם ילמדו‬
‫בכל השנה בהתמדה‪ ,‬ובפרט פח ק״ק א״ש אשר מטעם חגאון מחר״ם א״ש חרם גמור‬
‫לשחוק בקארטען בכל ימות השנה מלבד חנוכה( אוכל לקחת קצת פנאי לעיין קצת‬
‫בתכריך גדול )יותר מחמישים מכתבים( חמונח עוד לפני ועם כבוד ידידי הסליחה״‪.‬‬
‫לשיא פעולתו ולשיא יצירתו הגיע ר״ע בתקופת כחוגתו בברלין‪ .‬לא הזניח‬
‫א ת כל עיסוקיו אשר חית נתון בחם מקודם‪ ,‬לא מפעלי חסד וצדקה‪ ,‬לא קשר עם‬
‫ארץ ישראל ויושביה ורצון לראות בקידום היישוב היהודי והיאחזותו בה‪ ,‬ולא‬
‫המאבק בגד הריפורמה‪ .‬אבל במרכז פעילותו היו מחד הקמתה וביצורה של קהלה‪,‬‬
‫עדה של שומרי תורה‪ ,‬על סיפוק כל צרכיהם בחיים היהודיים‪ ,‬כולל היבוך הדור‬
‫הצעיר — הקמת בתי ספר אשר חחל בחם‪ ,‬פיתח אותם‪ ,‬ואשר — גדולים צדיקים‬
‫במיתתם — זכו לחתפתחות ולקידום‪ ,‬ולהקמת דורות שלמים של בתים שומרי תורה‬
‫ומצוות בקפדבות‪ ,‬דורות של אוחבי תורה מוקיריה ולומדיה‪ .‬ובעיקר זכה לפרי‬
‫הילולים של בית חמדרש לרבבים‪.‬‬
‫לו התמסר כל כולו‪ ,‬לצד הארגובי‪ ,‬לצד התיבוכי‪ ,‬ולצד הלימודי שבו‪ .‬הוא היה‬
‫המוציא ומביא בלימוד‪ ,‬בבחירת תלמידים ועיקוב אחרי התקדמותם‪ ,‬לקיומם החומרי‪,‬‬
‫ואף‪.‬לשילובם בגמר לימודיהם בתפקידים המתאימים להם‪.‬‬
‫ועם כל הריכוזיות של פעולתו‪ ,‬הבין להקים על ידו חבר עוזרים מתאימים‬
‫ובכבדים‪ .‬יצירת ״מדע יהדות״ על בסים התורה ומתוך באמבות לה‪ ,‬הבר היודעים‬
‫להשיב מלחמה שערה לכל סילופי חכמת היהדות הריפורמית‪.‬‬
‫בשילוב דרך ארץ לתורה ידע לשים הדגש לביצול הידע שבמדע ודרכי החקירה‬
‫שלו גם במסגרת מדע התורח‪ ,‬ויצר כמעט יש מאין בשטח זה‪ .‬כותב ר׳ ד״צ הופמן‬
‫ז״ל‪ ,‬ודאי מתוך ענוה יתרה שהיתה בו‪ ,‬אבל ביסוד‪ ,‬דברים המצביעים על תרומתו‬
‫של ר״ע בשטח זה‪ :‬אילו ר׳ עזריאל הילדסהיימר לא היה מוציא אותי ממקום‪-‬משרתי‪,‬‬
‫שהייתי מורה שם בפרנקפורט ענ״מ‪ ,‬הייתי חי כל ימי היי כמורה בבית ספר לבני‬
‫נוער‪ ,‬הייתי מפרסם אולי כמה מאמרים בכתבי עת ולא יותר‪ .‬אך עינו החדה של‬
‫‪5‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ר״ע הבחינה באוצרות הגלומים באישיותו של רד״צ הופמן‪ ,‬העמידו• אותו ב מ ק ו ם‬
‫הנכון‪ ,‬והוא הפך לרב רבנן של יהדות גרמניה ומערב אירופה‪ ,‬למייצג מדע ה י ה ד ו ת‬
‫בדרך התורה‪ ,‬ללוחם מלחמתה של תורה בכל דרכי המחקר ואביזריו‪ ,‬ו ל א ח ד‬
‫מהפוסקים הדגולים של הדור אשר תורתו דוברת וממשיכה לפעול‪.‬‬
‫מעוזריו ומסייעיו דרש גדלות בתורה‪ .‬עובדא היא שכל שנות קיומו ש ל ב י ת‬
‫המדרש בברלין פעלו בו תמיד‪ ,‬גם בדור שלאחר ר״ע‪ ,‬גדולי תורה בדמותם ש ל‬
‫הגאונים ר׳ דוד צבי הופמן בעל ״מלמד להועיל״‪ ,‬ר׳ אברחם אליהו קפלן׳ א ש ר‬
‫נקטף בצעירותו ואשר החדיר מתורת ישיבת ליטא לכותלי בית המדרש‪ ,‬ו א ף‬
‫לשכבות נוספות ביהדות החרדית בגרמניה‪ ,‬ומורי ורבי הבלתי נשכח ר׳ יעקב י ח י א ל‬
‫וינברג‪ .‬אנשי מחקר כר׳ אברהם ברלינר‪ ,‬כר׳ יעקב ברט‪ ,‬וכר׳ משה אויערבך‪ ,‬א ש ר‬
‫יראתם ולמדנותם קדמה לחכמת המדע שלהם‪ .‬והגדול ביניהם מורי ורבי ר׳ י ו ס ף‬
‫וולגמוט‪ .‬מעורה בחכמת הפילוסופיה של ימיו‪ ,‬שעקב אחרי פרסומי ה ע ו ס ק י ם‬
‫בשטח זה בתמידות‪ ,‬הורה בבית המדרש על יד פילוסופית היהדות‪ ,‬בעיקר ש ו ל ח ן‬
‫ערוך יורה דיעה‪ ,‬ועסק בהפצת תורת המוסר ובחתעמקות במסילת ישרים‪.‬‬
‫הזכרנו שסיסמת חייו היתה ״בכל דרכיך דעהו״‪ ,‬וסיסמת תורה עם דרך א ר ץ‬
‫שירתה אותה‪ ,‬ממש רקחות וטבחות היו חחכמות החיצוניות בשילוב זה של ת ו ר ה‬
‫עם דרך ארץ‪ .‬לא נוצרה אצלו פילוסופיה של תורה עם דרך ארץ‪ ,‬של דרך א ר ץ‬
‫שטעונה השלמתה של תורה או של דרך ארץ המחכה ומצפה‪ ,‬שתורה תאיר א ו ת ה‬
‫ותפרה אותה‪ .‬היא איבה אלא משרתת‪ ,‬שפחה לתורה‪ ,‬כשהיא נאמנה לתורה‪ .‬ת ו ר ה‬
‫עם דרך ארץ כהכרח מציאותי‪ ,‬כדרך פרגמטית הכרחית‪.‬‬
‫לא באתי לומר בזח שלא נשמעו גם צלילים אחרים במשך הזמן בבית המדרש‪.‬‬
‫הגדול בתורח בעל ״שרידי אש״‪ ,‬ור׳ יוסף וולגמוט בעל חחשקפה המאירה ו ה ח ו ת ר‬
‫להבנת כל הסובב את האדם‪ ,‬בריאתו של הקב״ה‪ ,‬הם אשר הושפעו ללא ספק מ ד ר כ ו‬
‫של רש״ר הירש בשיטת תורה עם דרך ארץ שלו‪ ,‬שרצתה להפעיל ולהשפיע ע ל‬
‫כל הליכי החיים והמהשבה‪ ,‬על כל המידע והחקירה האנושית‪ ,‬ולראותם מ ת ו ך‬
‫אספקלריה של תורה‪ .‬ובדרכם זו‪ ,‬שלהם‪ ,‬עמדו להם המעורבות בחיי התורה והישיבות‪,‬‬
‫בהכרה במרכזיות של לימוד תורה בחיי כל יהודי‪ ,‬וההערכה חמוחלטת לגדולי ת ו ר ה‬
‫ודבריה‪ .‬הגדלות בתורה של בעל ״שרידי אש״ איפשדה לו לתת מקום לדרך ארץ —‬
‫ואולי מדד אותה במידת גדלותו הוא‪ .‬ור׳ יוסף וולגמוט עם כל הערכתו והזדהותו‬
‫עם שיטת תורה עם דרך ארץ‪ ,‬נסיונו להשקיף על כל שיטה פילוסופית‪ ,‬שהיו ל ה‬
‫דוברים חדשים לבקרים‪ ,‬מבחינת היהדות‪ ,‬ונסיונו לדלות מכל אחת גרעיני א מ ת‬
‫התואמים את השקפת התורה‪ ,‬היה מודע בהחלט לכך‪ ,‬שאין זו דרך בלעדית ליהדות‪,‬‬
‫בהחלט נחוצה לדעתו והכרחית בנסיבות זמן‪ ,‬אך מעלה עמה גם את ה ש א ל ה ‪:‬‬
‫תורה מה תהא עליה‪ ,‬אם ההתעסקות במדע תחדור ואולי אף תשלוט בחייו ש ל‬
‫היהודי‪.‬‬
‫אותה יצירה של בית המדרש הצילה קהילות שלימות לדרך התורה‪ .‬משך א ו ת ם‬
‫דורות עד לחורבבה של יהדות גרמביה היא אשר הקימה מנהיגים‪ ,‬רבנים‪ ,‬מורי ד ר ך‬
‫ומחנכים לרוב רובן של קהילות גרמניה אשר לא נגררו אחרי הריפורמה‪ ,‬ומנעה מהן‬
‫היגררות זו‪ .‬וגם מעבר לגרמניה‪ ,‬לקהילות רבות באירופה נשלחו שליחיה‪ ,‬שליחים‬
‫‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נאמנים‪ ,‬אשר לא פעם במסירות גפש גדולה עמדו על משמר התורה‪ ,‬ולא פעם‬
‫מ ת ו ך תנאים כלכליים קשים ודחוקים דאגו לגדל דורות ישרים‪ .‬ואין כל ספק‪,‬‬
‫שההצלחה שהאירה להם‪,‬פנים‪ ,‬קשורה בדוגמא החינוכית שעיצב ר״ע בבית מדרשו‪.‬‬
‫אישיות חינוכית היווה‪ ,‬ובצירוף לגדלותו בתורה וביראח‪ ,‬קרנה אישיותו החינוכית‬
‫מאורה‪ ,‬היוותה דוגמא למסייעים לו ועומדים על ידו‪ ,‬והם הורישו דרכם זו לבאים‬
‫אחריהם‪ ,‬אשר ידעו לפתח אותה ולנצלה לטובה‪ .‬יעידו כמאה עדים דבריו של‬
‫מוךי ורבי הבלתי נשכח בעל ״שרידי אש״ שהדפיס בשולי תשובתו )ח״ב סי׳ לי(‬
‫ל ר ב ה של גאילינגן מוהר״מ בורר הי״ד‪ :‬השואל היה תלמיד ותיק של בית מדרש‬
‫לרבנים‪ ,‬מיסודו של מרן הגאון הצדיק מהר״ר עזריאל הילדסהיימר זצ״ל‪ .‬הוא נספה‬
‫בשואה הגדולה ע״י המרצחים הגרמנים‪ ,‬ימ״ש‪ .‬הוא היה צדיק תמים‪ ,‬עוסק בתורה‬
‫יומם ולילה ונוהג בקדושה ובטהרה בכל חוויות חייו‪ .‬ואף שהיה באפשרותו להציל‬
‫א ת עצמו קודם פרוץ המלחמה כדרך שעשו שאר רבני גרמניה‪ ,‬לא רצה לעזוב‬
‫א ת קהלתו לבדה בשעת צרה ומצוקה‪ .‬וראוי לקבוע לדורות‪ ,‬כי בין רבני גרמניה‬
‫נמצאו אנשים צדיקים חסידים וקדושים‪ ,‬אשר במדינות אחרות היו רבבות אנשים‬
‫רצים אחריהם‪ ,‬ליהנות מזיו תורתם ויראתם‪ .‬את השכלתם האקדימאית שקבלו‬
‫במכללות גרמניה‪ ,‬הורידו למדרגה של רקחות וטבחות ממש‪ ,‬לא יאומן כי יסופר‪.‬‬
‫א ת התוארים האקדימאיים הסתירו מעין כל ולא השתמשו בהם אלא במגעם עם‬
‫השלטונות ובמלחמתם נגד חחפשיים המתבוללים‪ .‬ואין לנו נחמה אלא התקוה‬
‫המעודדת כי ינקום ה׳ נקמת דם עבדיו השפוך‪.‬‬
‫וראוי לציין‪ .‬ר׳ צבי הירש קלישר עורך שאלה לר״ע ובראש השאלה )שו״ת‬
‫רע״ז ח״א סי׳ רכ״ט( הבו כותב‪ :‬״נפשי יודעת כי מכ״ת איש אמת‪ ,‬ואוהב דרוש‬
‫אמת לאמתו‪ ,‬ע״כ אערכה לפביו דעתי״‪ .‬ואל תהא מידה זו משבית ערך בעינינו‪.‬‬
‫אמת‪ ,‬אהבת דרוש אמת‪ ,‬לימוד לאמיתה של תורה‪ .‬חלילה‪ ,‬לא רק להובות אחרים‪,‬‬
‫אלא לא להשלות את עצמו‪ ,‬לא לפגוע בנקודת האמת בעצמו‪ .‬מידת כבות זו שהיתר‪.‬‬
‫בר״ע הוקרנה על חבר עוזריו ומסייעיו‪ ,‬עברה לתלמידיו‪ .‬ומי שהכיר רבני גרמניה‬
‫בפעולותיהם‪ ,‬בלימודם‪ ,‬בחנחגת קחילתם‪ ,‬בדרך חינוכם‪ ,‬לא יכול היה שלא להתרשם‬
‫ממידת הכינות שלה התהנכו ואותה יישמו בהייהם ובהנהגת הציבור‪.‬‬
‫בית המדרש הפך‪ ,‬על ראשיו‪ ,‬למוסד הלכתי מכריע לנאמני התורה בגרמניה‬
‫ומעבר לה‪ .‬תלמידיו פנו מקהילותיהם לרבותיהם‪ ,‬וכך הפך בית המדרש למרכז פסיקה‬
‫לארצות ולמדינות ששאבו ממנו דבר הלכה‪ .‬ספר שו״ת של ר׳ עזריאל‪ ,‬מלמד‬
‫להועיל של רד״צ הופמן‪ ,‬שרידי אש של רי״י וינברג הם בבואה נאמנה לכך‪.‬‬
‫ויורשה לי לעמוד על עוד שטח בפעילותו‪ :‬קהילתו עדת ישראל‪ .‬קהילה לא‬
‫גדולה במספר חבריה בברלין רבתי‪ .‬ובכל גרמניה רק אי קטן בים גדול‪ .‬אך השפעתה‬
‫רבה על כל יהודי שזיק אמיתי לו ליהדות‪..‬קהילה במלא מובן המלה‪ .‬על מוסדות‬
‫החינוך שלה‪ ,‬על בית הדין שלה‪ ,‬ועל דאגה לכשרות‪ ,‬על בתי כנסת ובתי מדרש‪,‬‬
‫ועל מקואות‪ ,‬ובמיוחד על חיחס חחם התדיר שבין ראשיה ורבניה לאנשי הקהילה‪,‬‬
‫אך גם לכל דורש‪ ,‬ותובע דבר ח׳‪ ,‬חיזוק ועידוד‪.‬‬
‫אך ברור‪ :‬קהילה נפרדת‪ .‬קוראים לזה היום ״מתבדלת״‪ .‬קהילה‪ ,‬שבמרכזה‬
‫עמדו החברים •אשר יצאו מהקהילה הכללית‪ ,‬על אף שגם היא לא היתה צריכה‬
‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫להתבייש ברבניה‪ ,‬כמובן הבונה לרבנים האמיתיים נאמני התורה‪ ,‬ועל מוסדותיה‬
‫ופעולותיה התואמים את דרך התורה‪.‬‬
‫אך ראה זה פלא‪ .‬אותה יצירה מתבדלת לא יצרה שנאה‪ .‬מיוהד לקהלה זו‪,‬‬
‫שביום מלאת לאחד רבניה שבעים שנה‪ ,‬הרי הקהלה הכללית‪ ,‬זו שממנה נפרדו‬
‫אנשי עדת ישראל בצו אותו רב וחבריו‪ ,‬כיבדה את אותו הרב וקראה את מטבחה‬
‫המרכזי — כמובן הכשר — לסטודנטים‪ ,‬על שמו של אותו רב‪.‬‬
‫הוקמה קהלה נפרדת‪ .‬יצאו חבריה מהקהלה הכללית‪ .‬מפני שלא ראו רבניהס‬
‫אפשרות להיות חברים בקהלה‪ ,‬אשר לה מוסדות המרימים יד בתורת משה‪ ,‬אשד‬
‫לא השלחן הערוך‪ ,‬ההלכה‪ ,‬בלעדית נר לרגליה ולפעולותיה‪ .‬אך לא שנאה ליוותה‬
‫אותם בדרכם‪ .‬לא העדר אחריות בעד הציבור בכללו השתרש ביניהם‪ .‬ראו עצמס‬
‫גם הלאה קשורים לאתים תועים‪ ,‬ורוצים טובתם‪ .‬הצליחו לחחדיר ידיעה זו גס‬
‫בקרב אותם אחים אף שתועים היו‪ .‬גמולם היתה הערכה‪.‬‬
‫פעלו של רע״ה המשיר לפעול הרבה מעבר לשנות חייו‪ .‬אין כל ספק שממשיך‬
‫הוא גם עתה ע״י תלמידי תלמידיו‪ ,‬שומעי לקחו‪ ,‬ודורשי תורה מפיהם‪ .‬כתביו‬
‫שהופיעו לאחרונה‪ ,‬ואי״ד‪ .‬ימשיכו להתפרסם‪ ,‬ירחיבו ויעמיקו פועל זה לברכה‪,‬‬
‫פועל להגדלת התורה ולהאדרתה‪.‬‬

‫זכר ד׳ לבני אדום את יום ירושלים‬

‫) ת ה ל י ם קלו‪ ,‬ז(‬

‫א ת י ו ם י ר ו ש ל י ם ־‪-‬־ ד ה י י נ ו ש ה ם ע ש ו ר ש ע ת ם ב ג ל ו י כ ג ל י ו ן ה י ו ם ו ה ג ד י ל ו‬
‫פ ש ע ם ע ד ב ל י די‪.‬‬
‫בת‪-‬בבל‬
‫ישראל‬

‫השדודה אשרי שישלם לך )שם( — הבבלים דימו ל ש ד ד א ת‬

‫ו ב א מ ת ה ם שדדו א ת עצמם‪ .‬ובוודאי ה ר ש ע ה ה ז א ת ומעשה ב ה מ י ת‬

‫לא‪-‬אנושית‬

‫ה א ל ה כ א ש ר ש ו ד ד ת ל ח ו ץ נ ג ד האויבים‪ ,‬בן ה י א ש ו ד ד ת ב פ ג י ם‬

‫נגד עצמם‪ ,‬וזהו ת ק ו מ ת ישראל‪.‬‬
‫שו״ת הרב עזריאל הילדםהיימר‪ ,‬ח״ב עמי ת ק כ ו‬

‫‪8‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אריה הנדלר‬

‫הרב‬

‫תורה ודרר ארץ במשנת השפת אמת ״‬
‫)המשך(‬

‫המאמר הקודם עסק בפן הרעיוני של שילוב תורה ודרך ארץ במשנה ה״שפת‬
‫א מ ת ״ ‪ .‬הלק זה מהוה את המצע להתיהסותו המעשית של ה״שפת אמת״ לשלשה‬
‫נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תורה וחכמות חצוניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תורה ומדות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תורה ומלאכה‪.‬‬
‫נושאים אלו העסיקו את ה״שפת אמת״ במקומות נוספים על אלו המוזכרים‬
‫להלן‪ .‬אולם מאמר זה מתיהם רק למקומות בהם ערך ה״שסת אמת״ השואה בין‬
‫נושאים אלו ובין המושגים ״תורה ודרך ארץ״‪.‬‬

‫תורה‬

‫וחכמות חצוניות‬

‫את השואת המושגים תורד• ודרך ארץ‪ ,‬לחכמת התורה וחכמות הצוגיות ערך‬
‫ה״שפת אמת״ לגבי ארבעה נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אברהם אבינו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אליעזר מול יצחק‪.‬‬
‫ג‪ .‬יתרו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בנית המשכן‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫אברהם אבינו‬

‫הצור האלוקי לאברחם— ״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך״ג‪ ,‬נראה‬
‫תמוה במקצת על רקע סיומה של פרשת נח—״ויקח תרח את אבדם בנו ואת לוט‬
‫בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת‬
‫ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם״»‪ .‬על פי סדרם הפשוט של המקראות יצא‬
‫כבר אברהם לכוון ארץ כנען בשעה שבא אליו הצווי ללכת לשם‪ .‬פרשני המקרא‬

‫•‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫מאמר זה הוא המשכו של המאמר שעסק בנושא זה בחוברת המעין הקודמת‪.‬‬
‫בראשית י״ב סס׳ א׳‪.‬‬
‫בראשית י׳׳א סם׳ ל׳׳א‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ע מ ד ו ע ל בעיה זו» ובהקשר עניננו נזכיר כ א ן א ת הסברו ש ל ה ר מ ב ״ ן ‪ .‬ל ד ע ת ו ‪,‬‬
‫ע ז ב אברהם א ת אור כשדים ב ש ל העימות הרעיוני־דתי‪ ,‬שהיה לו ע ם מ ל ך ה כ ש ר י ם ‪,‬‬
‫כ מ ק ל ט ב ח ר ל ו א ב ר ה ם א ת ה ר ן ו כ א ן ב א א ל י ו ה צ ו ר ל ל כ ת א ל א ר ץ כ נ ע ן *‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫נדודיו ש ל אברהם קבלו בדברי המדרש מ ש מ ע ו ת ר ע י ו נ י ת ‪:‬‬
‫״ ו י א מ ר ה׳ א ל אברם ל ך ל ך מ א ר צ ך וגו׳ ר׳ י צ ח ק פ ת ח ש מ ע י ב ת ו ד א י‬
‫והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך אמר רבי יצחק מ ש ל ל א ה ד ש ה י ה‬
‫ע ו ב ר מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו ר א ה ב י ר ח א ח ת ד ו ל ק ת א מ ר ת א מ ר ש ה ב י ר ה זר‬
‫בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני ה ו א ב ע ל ה ב י ר ה‬
‫‪ .‬כ ך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה ב ל א מ נ ה י ג‬
‫‪.:‬־;‪.‬־‪.•.‬‬

‫‪.‬‬

‫הציץ עליו ה ק ב ״ ה ואמר לו א נ י ה ו א ב ע ל ה ע ו ל ם ‪ . . .‬״ « ‪.‬‬
‫ז‬

‫ב ד ב ר י פ ר ש נ ו ת ו ש ל ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ל מ ד ר ש זד‪ , .‬ח ב ח י ן ב ש ת י ש מ י ע ו ת ה נ ז כ ר ו ת‬
‫‪8‬‬

‫בפסוק הנדרש במדרש ‪ ,‬״ ש מ ע י ב ת וראי״ ולאחר מכן ״והטי אזנך״‪ .‬ש ת י ש מ י ע ו ת‬
‫ש מ ע א ב ר ה ם ב מ ה ל ך ה ת ג ל ו ת ו ש ל ח ב ו ר א אליו‪ ,‬ח א ח ת ח י צ ו נ י ת ו ה ש נ י ה פ נ י מ י ת ‪.‬‬
‫ר א ש י ת התוודעות• אברהם לאלוקיו ב א ה מ כ ח ההכרה העצמית‪ .‬כל מ י ש ה ו א מ ש כ י ל‬
‫י‪.‬מל‪.‬לד‪.‬כיד א ת מ י ש א מ ר והיה העולם מ ת ו ך התבוננות בהנהגת הטבע‪ .‬וזו ה י ת ד ‪,‬‬
‫ר א ש י ת ד ר כ ו ש ל א ב ר ח ם ש ח כ ם ג ד ו ל היד‪ ,‬ו ח ב י ן ח כ מ ת מ ע ש ה ב ר א ש י ת ‪ .‬ה כ ר ה ז ר‬
‫היא בחינת ה״דרך ארץ״ במדעי חאלוקות»‪.‬‬
‫אולם‬
‫הפנימית‬

‫הכרת האלוקות מתוך עולם ה ט ב ע אינה א ל א ש ל ב מקדים‬

‫בבחינת ״דרך ארץ הקודמת ל ת ו ר ה ״ ״ ‪ .‬ההתגלות הפנימית ה ב א ה‬

‫ביטוי בצווי ״לך לך״‬
‫ההתגלות‬

‫‪3‬‬

‫להתגלות‬

‫‪1 1‬‬

‫אינה בנויה על ההכרות השכליות והמחקריות‬

‫‪1 2‬‬

‫לידד‬

‫‪ ,‬אלא על‬

‫ה ב א ה מ ן הבורא‪ .‬ה ת ג ל ו ת זו מ ז ו ה ה ע ם ב ח י נ ת ״ ה ת ו ר ה ״ ‪ .‬ה ג י ו ן ה ת ו ר ה‬

‫רש״י בראשית י ״ ב פס׳ ב׳; ראב״ע תחילת פ ר ש ת לך־לך‪ .‬וברובד ה פ נ י מ י ר א ה ז ו ה ר‬
‫ח ״ א ד ף ע״ז ע״ב‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫רמב״ן בראשית י ״ א פס׳ כ״ח; י ״ ב פס׳ א׳‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫השוה רמב״ם הלכות ע ב ו ד ת כוכבים פ ר ק א׳ הל׳ ג׳‪ :‬״כיון שנגמל איתן זה ח ת ח י ל‬
‫לשוטט ב ד ע ת ו ‪ . . .‬״ ‪.‬‬

‫‪6‬׳ ‪ ,‬בראשית רבד‪ ,‬פ ר ׳ ל ״ ט א ו ת א׳‪.‬‬
‫‪ .. 7‬ל ך ל ך ת ר נ ״ ד ד ״ ה במדרש‪ ,‬כ ר ך א׳ ע מ ׳ ‪ .55‬ע ל ש י ט ת ו ש ל ה ש פ ״ א ב פ ר ש נ ו ת ה מ ד ר ש‬
‫‪4‬‬

‫'‪-‬ראה המעיז תשרי תשמ״ח‪ ,‬כרך כ״ח גליון א׳ ע מ ׳ ‪.3—22‬‬
‫‪:, $‬תהילים‪ .‬מ׳׳ה פ ס ׳ י״א‪.‬‬
‫‪$‬‬

‫‪ ,‬ש פ ״ א ל ך לך ת ר נ ״ ד ד ״ ה במדרש‪ ,‬כרך א ׳ ע מ ׳ ‪ ,55‬דברים אלו מ ב ס ס ה ש פ ״ א ע ל ד ב ר י‬
‫הזוהר ח ״ א דף ע״ז ע״א‪ ,‬ע״ח ע״א‪ .‬וע״ע שפ״א לך לך תרמ׳׳ג ד ״ ה במדרש‪ ,‬כ ר ך א ׳‬
‫ע מ ׳ ‪ ;48‬ת ר מ ״ ט ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪ ;51—52‬תרס״ה ד׳׳ה במדרש‪ ,‬כ ר ך א ׳ ע מ ׳ ‪.61‬‬

‫‪ 10‬ויקרא‪ :‬רבה‪.‬פר׳‪ .‬ט ׳ א י ה ג ׳ ; ת נ א ד ב י אליהו פרק א׳‪ .‬וע״ע תו״ש ב ר א ש י ת ג ׳ א ו ת ר מ ״ כ ‪.‬‬
‫‪ 11‬שפ״א לך לך ת ר מ ״ ג ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרך א ׳ ע מ ׳ ‪.48‬‬
‫‪ 12‬ע י ׳ ש פ ״ א לך לך ת ר ל ״ ה ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרך א ׳ ע מ ׳ ‪.42‬‬

‫‪10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ו ה ה ש ג ה הבאה מכוחו‪ ,‬איננו מזוהה בהכרח עם ההגיון האנושי ולכן יש צורך בנתינתו‬
‫משמים «‪.‬‬
‫לאור דברי הרמב״ן שהוזכרו בראש הדברים‪ ,‬שתי הליכות הלך אברהם אבינו‪.‬‬
‫ה א ת ת מאור כשדים לחרן—מדעתו‪ ,‬וחשניח מחרן לארץ ישראל — על פי הצווי‬
‫ה א ל ו ק י ‪ :‬״לך לך״‪ .‬הליכת ה״לך ל ך ׳ היא ההליכה חבאד‪ .‬מכח חהתגלות ומשום כך‬
‫אין אברהם יודע מראש לאן פניו מועדות «‪ .‬ההכרה העצמית מפנה את מקומה להכרה‬
‫העליונה שכולה בידי הבורא המציץ אל אברהם « ‪.‬‬
‫בעומק התבוננותו המוסרית חושף ה״שפת אמת״ את הסכנה הגלומה בהכרת‬
‫האלוקות מתוך חכמת הטבע‪.‬‬
‫הכרת ה״דרך ארץ״ המבוססת על עבודתו העצמית של האדם מפתחת באדם את‬
‫ה א מ ו נ ה ביכולתו להבין‪ .‬יש בהקירה עצמית זו מעין צורר נפשי של האדם לענות‬
‫ל ע צ מ ו על שאלותיו‪ ,‬ומתוך כך לחוש את יכולתו להתמודד‪ .‬עבודה כגון זו למרות‬
‫עיסוקה במדעי האלוקות‪ ,‬שמץ של נגיעה מעורב בה‪ .‬נגיעה זו סופה בגאוח‪ .‬לעומתה‬
‫ע ו מ ד ת הכרת ה״תורה״ שכל ענינה הוא קבלת ההתגלות מהבורא תוך ביטול היכולת‬
‫השכלית של האדם שאיננח שיכת לתחום זה של השגה‪ .‬כך מביא גלוי זה את האדם‬
‫לשלמות הכרת ה׳ מתוך ענוה והתבטלות ״ ‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫אליעזר מול יצחק‬

‫כבר עמדנו על כך שהיחס בין דרך ארץ ותורה הושווה אצל ה״שפת אמת״‬
‫ליחס שבין עבד ובן ״ ‪ .‬עבודת ח׳ מתוך עולם חחומר היא דרך העבד ואילו העבודה‬
‫מ ת ו ך הרוח היא דרך הבן‪ .‬הבחנה זו היא החבחנח שבין אליעזר ויצחק כפי שעושה‬
‫אותה המדרש‪:‬‬
‫״עבד משכיל ימשול בבן מ ב י ש ‪ . . .‬עבד משכיל זה א ל י ע ז ר ‪ . . .‬ימשול‬
‫בבן מביש זה יצחק שבייש את כל עובדי כוכבים בשעה שנעקד על‬
‫גבי ה מ ז ב ח ״ « ‪.‬‬

‫‪ 13‬שפ׳׳א לך לך תרנ״ד ד״ה במדרש‪ ,‬כ ר ך א׳ ע מ ׳ ‪ ;35‬תרמ״ג ד״ה במדרש‪ ,‬כ ר ך א׳ עמ׳ ‪.48‬‬
‫‪ 14‬שפ״א לך לך תרמ״ג ד״ד‪ .‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪ .48‬עי׳ ברש׳׳י בראשית י ״ ב פס׳ ב׳‬
‫וברמב״ן שם פס׳ א׳ ש ע מ ד על כך‪ ,‬ובעקבותיו בשפ״א תרל״ב ד״ד‪ .‬ברש״י‪ ,‬כרך א׳‬
‫עמי ‪ ;41‬תרל״ד ד״ד‪ .‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ עמי ‪.42‬‬
‫‪ 15‬שפ״א לך לך תרנ״ב ד״ד‪ .‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪ .54‬לאור האמור ניתן להמשיך את‬
‫ההשואה לפיה צורת ההכרה הראשונה — מתוך ה ט ב ע ה י א האופינית לעבודתו של‬
‫אברהם באור כשדים‪ ,‬עי׳ רמב״ם הלכות עבודת כוכבים פרק א׳ הל׳ ג׳‪.‬‬
‫‪ 16‬שפ״א לך לך תרל״ה ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ עמי ‪ .42‬וע״ע שפ״א נח ת ר נ ״ ב ד״ד‪ .‬בענין‪,‬‬
‫כ ר ך א ׳ ע מ ׳ ‪ ,33‬שבאר באופן זה א ת ח ט א דור הפלגה‪ .‬על סכנת שכחת הבורא בעקבות‬
‫לימוד ה כ מ ת הטבע עי׳ שפ״א חנוכה תרס״א ד״ד‪ ,‬כשעמדה‪ ,‬כ ר ך א׳ ע מ ׳ ‪. .242‬‬
‫‪ 17‬המעין‪ ,‬כרך כ״ט גליון ג׳‪ ,‬ניסן תשמ״ט‪ ,‬ע מ ׳ ‪,6-7‬‬
‫‪ 18‬בראשית ר ב ה פר׳ ם׳ אות בי‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם הזיקה שבין הבורא לאדם נבחנת בשתי בחינות אלו‪ .‬הזיקה שבין ע ב ד ל ר ב ו‬
‫היא זיקה שכלית‪ .‬העבד מרגיש את עצמו מקושר ומחויב למי שמסרנסו ודואג ל כ ל‬
‫מחסורו‪ .‬לעומת זאת הזיקה שבין אב לבנו איננה נמדדת בכלי השכל‪ .‬יסודה ב ק ש ר‬
‫הפנימי הנעוץ בעצם העובדה שבן זה‪ ,‬בן לאביו הוא‪ .‬מכאן שבים אנו לשתי ה ה כ ר ו ת‬
‫בהן מכיר האדם את בוראו‪ .‬דרך העבד היא ״דרך ארץ״‪ ,‬מתוך עבודת החומד כ ל ו מ ר‬
‫מתוך המציאות הטבעית‪ .‬העבד מגיע מתוך התבוננות בבריאה להכרה כי יש מ נ ה י ג‬
‫לבירה‪ ,‬הדואג לכל מחסורה‪ .‬מאידך דרכו של הבן היא ה״תורה״‪ ,‬מתוך הקשר ה פ נ י מ י‬
‫לו זוכה האדם במערכת התורה והמצוות המביאות את האדם לידי ד ב ק ו ת ש ע ג י נ ה‬
‫למעלה מהשגתו השכלית של האדם‪.‬‬
‫כך עולים יפה דברי המדרש שהוזכרו בראש הדברים‪ .‬דרכו של ה ע ב ד ה י א‬
‫בדרך ההשכלה‪ ,‬מתוך התבוננות שכלית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק בן שהקשר ביני לבין א ב י ו‬
‫שבשמים הוא פנימי ורוחני‪ ,‬מעבר לכל שיקול שכלי‪ ,‬יכול למסור את עצמי ל ע ק י ד ה‬
‫על גבי המזבח » ‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫יתרו‬

‫סמיכות הפרשיות של ביאת יתרו למתן תורה נתפרשה אף היא אצל ה ״ ש ס ת‬
‫אמת״ על פי היחס שבין ״דרך ארץ״ ו״תורה״‪ .‬במדרש נ ד ר ש הפסוק ״כבוד ה כ מ י ם‬
‫י נ ח ל ו ״ על יתרו‪ .‬יתרו הזוכה לתואר חכם מגיע אל הכרת הבורא ב ח כ מ ת ו ‪22‬‬
‫מתוך התבוננות בהנהגת הבורא את הבריאה‪ ,‬התבוננות המגלה את טובות ה ב ו ר א‬
‫וחסדיו ה מ ר ו ב י ם ‪ .‬יתרו הוא מן החכמים הנוחלים כבוד‪ .‬כבוד זה הוא כ ב ו ד ה ‪/‬‬
‫המצד בבריאה שהרי הכל לכבודו ברא‪ .‬התעמקות בחכמת הטבע מביאה ל ג ל ו י‬
‫כבוד ה׳ בבחינת כבוד מלכים חקור דבר « ‪.‬‬
‫‪2 0‬‬

‫‪21‬‬

‫‪23‬‬

‫הקדמת פרשת יתרו לפרשת מתן תורה היא בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״ ‪8‬‬
‫הכרת חאלוקות מתוך חכמת הטבע היא שלב מכין ומקדים להתגלות ה א ל ו ק י ת‬
‫שבמתן ת ו ר ה ‪ .‬העימות בין יתרו למתן תורה‪ ,‬סוגר את מעגל הפסוק ה נ ד ר ש‬
‫במדרש על יתרו ״כבוד חכמים ינחלו״ « לעומת ״ותמימים ינחלו טוב״ ״ ‪ .‬ע נ י ב ה‬

‫‪2‬״‬

‫‪26‬‬

‫‪ 19‬שפ״א חיי שרה תרנ״ד ד״ד‪ .‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ עמי ‪ .97-98‬וע״ע תרמ״ט ד״ד‪ .‬במדרש‬
‫כרך א׳ עמי ‪ ;94—95‬נ ח תרנ״ז ד״ד‪ .‬בפסוק‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪.37‬‬
‫‪ 20‬ש מ ו ת רבד‪ .‬פ ר ׳ כ״ז א ו ת ב׳‪.‬‬
‫‪ 21‬מ ש ל י ג׳ פס׳ ל״ה‪.‬‬

‫‪ 22‬שפ״א יתרו תר״מ ד״ה במדרש‪ ,‬כרך ב׳ ע מ ׳ ‪.92‬‬
‫‪ 23‬שפ״א יתרו תרמ״א ד״ד‪ .‬הקדמת‪ ,‬כרך ב׳ ע מ ׳ ‪.92‬‬
‫‪ 24‬שפ״א יתרו ת ר מ ״ ה ד״ד‪ .‬במדרש‪ ,‬כרך ב׳ ע מ ׳ ‪.95‬‬
‫‪ 25‬ע י ׳ לעיל ה ע ר ה ‪.10‬‬

‫‪ 26‬שפ״א יתרו תרמ״א ד״ה הקדמת‪ ,‬כרך ב׳ עמי ‪ .92‬וע״ע תר״מ ד״ד‪ .‬במדרש‪ ,‬כ ר ך כ ׳‬
‫ע מ ׳ ‪.92‬‬
‫‪ 27‬מ ש ל י ג׳ פם׳ ל״ה‪.‬‬

‫‪ 28‬מ ש ל י כ״ח פ ס ׳ יי‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש ל ה ת מ י מ ו ת היא ההתבטלות‪ .‬הכרה המבוססת ע ל הגלוי ש ל האור האלוקי המצוי‬
‫שהיא למעלה משכלו של א ד ם‬

‫בתורה‪,‬‬
‫ההכמות‬

‫‪5 0‬‬

‫‪ .‬חכמת התורה כוללת בתוכה א ת כל‬

‫המתגלות מתוך הטבע‪ .‬בקבלת התורה משתחרר עם ישראל מן השעבוד‬

‫ל ה כ ר ה התלויה בעולם החומר‪ ,‬ועולה אל ההכרה הרוחנית‪ ,‬כדברי ה מ ש נ ה ״כל ה מ ק ב ל‬
‫ע ל י ו ע ו ל ת ו ר ה מ ע ב י ר י ן מ מ נ ו ע ו ל מ ל כ ו ת ו ע ו ל ד ר ך א ר ץ ״ ‪ .»°‬ה ת ג ל ו ת ז ו ש ל ד ר ך‬
‫ה ת ו ר ה ה י א ה ג ו ר מ ת ליתרו‪ ,‬ש ״ מ ת ן ת ו ר ה ש מ ע ו ב א ״ » ‪ ,‬ל ה נ י ח א ת ח ק י ר ת ו ה ש כ ל י ת‬
‫ב ת כ מ ת ה ט ב ע ולכפוף א ת עצמו בסני ח כ מ ת התורה ״ ‪.‬‬

‫בנית המשכן‬

‫ד‪.‬‬

‫ה פ ס ו ק י ם ״ ה כ מ ו ת ב נ ת ה ב י ת ה ה צ ב ה ע מ ו ד י ה ש ב ע ה ט ב ח ה טבהד‪ .‬מ ס כ ה י י נ ה‬
‫א ף ע ר כ ה שלחנה שלחה נערותיה תקרא על גפי מרמי ק ר ת מ י פ ת י יסור הנה ח ס ד לב‬
‫אמרה‬

‫ל ו ״ « ‪ ,‬מהווים במדרש‬

‫‪3 4‬‬

‫פתיחתא לפרשת שמיני חעוסקת בחנוכת המשכן‪.‬‬

‫ל פ י ר ו ש ם ש ל פסוקים אלו נדרשו במדרש מ ס פ ר דרשות‪ .‬ל ד ע ת ר׳ ירמיה עוסקים‬
‫פ ס ו ק י ם א ל ו בברייתו ש ל עולם‪ .‬ל ד ע ת בר קסרא עוסקים פסוקים אלו בתורה‪ .‬ו ל ד ע ת‬
‫‪,‬‬

‫ר א ב א עוסקים פסוקים אלו באוהל מועד‪ .‬בדברי םרשנותו למדרש א נ ד ה ״ ש פ ת‬
‫א ת כל‬

‫אמת״‬

‫מושתתת‬

‫שלושת הפרשנויות‬

‫ע ל ח כ מ ת הבורא‪ .‬העיסוק‬

‫למסכת רעיונית‬
‫בחכמת‬

‫אחת״‪.‬‬

‫ברייתו ש ל עולם‬

‫ה ט ב ע ״ מאפשר לאדם לגלות את‬

‫ה ה כ מ ה ה ג נ ו ז ה ב מ ע ש ה ב ר א ש י ת ‪ .‬ע ד ש ל א נ י ת נ ה ת ו ר ה ‪ ,‬היתד‪ .‬ד ר ך זו‪ ,‬ה ד ר ך ל ה כ ר ת‬
‫מ צ י א ו ת הבורא בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״ «‪.‬‬
‫כ ב ר עמדנו לעיל‬
‫הטבע‪.‬‬

‫‪3 8‬‬

‫ע ל ה ס כ נ ה ה מ ו ס ר י ת הגלומד‪ .‬ב ח כ ר ת ה א ל ו ק ו ת מ ת ו ך ה כ מ ת‬

‫תחושת היכולת ש ל חאדם לחקור להבין ולהשיג א ת המציאות האלוקית‪,‬‬

‫ש מ ץ ש ל ג א ו ה מ ו נ ח בה‪ .‬ב ד ר ך זו מ ב א ר ה ״ ש ס ת א מ ת ״ א ת ח ט א ו ש ל א ד ם ה ר א ש ו ן‬

‫‪ 29‬ש פ ״ א ת ר מ ״ ה ד ״ ה במדרש‪ ,‬כרך ב ׳ ע מ ׳ ‪ ;95-96‬תר״מ ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרך ב׳ ע מ ׳ ‪.92‬‬
‫‪ 30‬א ב ו ת פרק ג׳ מ ש נ ה ה׳‪.‬‬
‫‪ 31‬מ כ י ל ת א ראש פרשת יתרו; וע״ע תו״ש ש מ ו ת י״ח‪ ,‬א׳ ובהערה שם‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫ש פ ״ א יתרו תרנ״ד ד״ד‪ ,‬בענין‪ ,‬כרך ב׳ ע מ ׳ ‪.103—104‬‬

‫‪ 33‬מ ש ל י ט ׳ פס׳ א׳—ד׳‪.‬‬
‫‪ 34‬ויקרא ר ב ה פ ר ׳ י ״ א אות א׳‪.‬‬
‫‪ 35‬ע י ׳ שפ״א שמיני תרנ״ו ד ״ ה במד׳‪ ,‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪ :121‬״ ח כ מ ו ת ב נ ת ה ביתד‪ ,‬כו׳ ע ״ ש‬
‫כ ל הדרשות״‪ .‬ע ל דרכו זו של השפ״א בפרשנותו ל מ ד ר ש ר א ה ״פרשנות ה ש פ ״ א למדרש״‬
‫המעין תשרי תשמ״ח‪ ,‬כ ר ד כ״ח גליון א׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 4‬ובהערה ‪.8‬‬
‫‪ 36‬ע י ׳ ב ר א ב ״ ע למשלי ט ׳ פם׳ א ׳ שפירש א ת ״חצבה עמודיה ש ב ע ה ״ כ נ ג ד ש ב ע ה ח כ מ ו ת‬
‫ש ב י ת ה ח כ מ ה נכון עליהם‪ .‬ובדברי השפ״א ש מ י נ י תרנ״ט ד״ד‪ .‬במד׳‪ ,‬כ ר ך ג ׳ ע מ ׳ ‪:123‬‬
‫״וז׳ עמודים דז׳ י מ י בראשית שעל ידם יחכם אדם למצוא כבוד ה ׳ ״‪.‬‬
‫‪ 37.‬ע י ׳ לעיל הערר‪.10 .‬‬
‫‪ 38‬בסוף הפרק העוסק באברהם אבינו‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪3 9‬‬

‫״שהלך‬

‫אחר דעתו של נחש״‬

‫במעשה‬

‫בראשית‪ .‬במקום להגיע מתוך הכרת הבורא בטבע לידי ה ת ב ט ל ו ת ‪,‬‬

‫‪ ,‬ועשה שימוש לרעה בחכמת הטבע ש ה ו ע נ ק ה‬

‫י האדם לשאיפה להיות ״כאלוקים י ן ך י‬
‫ע‬

‫משלא‬

‫ט‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ו ר ע‬

‫לו‬

‫הגיע‬

‫״ ‪.40‬‬

‫הסכין האדם לעמוד ב״דרך ארץ״ של חכמת הטבע נתנה לו‬

‫התורה‬

‫ש ב א מ צ ע ו ת ה יכול הוא להגיע להכרת הבורא ללא ת ע ר ו ב ת ש ל ח כ מ ו ת ח צ ו נ י ו ת ! ‪, 4‬‬
‫אלא מתוך התגלות רוחנית שהיא למעלה מ מ ע ש ה בראשית‬

‫‪4 2‬‬

‫‪.‬‬

‫מ ש ל א ע מ ד האדם ב מ ת ח רוחני זה ניתן לו המשכן‪ .‬ב מ ע ש ה ה מ ש כ ן חוזר ה א ד ם‬
‫דרכו הראשונה‪ .‬דברים רבים נאמרו בחז״ל ביחס לקשר שבין מ ע ש ה ה מ ש כ ן‬

‫אל‬

‫ל מ ע ש ה ב ר א ש י ת « ‪ .‬הכרת הבורא מ ת ו ך עולם ה ט ב ע בנויה על גלוי ה א ל ו ק ו ת ב צ י ו ר י ם‬
‫ה ג ש מ י י ם ‪ .‬א ת ד״עתקם ש ל צ י ו ר י ם א ל ו מ ו צ א י ם א נ ו ב מ ל א כ ת ה מ ש כ ן ‪ .‬ג ו ו נ י ה ט ב ע‬
‫של‬

‫תכלת וארגמן המופיעים במשכן משיבים אל עבודת ה״דרך ארץ״ ש ל‬

‫הכרת‬

‫‪ .‬ה א ל ו ק ו ת מ ת ו ך ה ט ב ע ‪.44‬‬
‫י גלגולי ״תורה ודרך ארץ״ אלו שופכים אור ח ד ש בדבריו ש ל ה ״ ש פ ת‬

‫אמת״‬

‫ע ל ש ל ו ש ת הפירושים ש ה ו ע נ ק ו לפסוקים ״ ח כ מ ו ת ב נ ת ה ב י ת ה ״ וכר‪ ,‬ב מ ד ר ש ה ע ו מ ד‬
‫בצלה של חנוכת המשכן‪.‬‬

‫הארה‬
‫ה ח ש ש המוסרי אותו מביע ה ״ ש פ ת אמת״‪ ,‬מספר פעמים‪ ,‬מפני העיסוק ב ח כ מ ת‬
‫' ה ט ב ע ‪ ,‬ע ל ו ל ל ה ו ב י ל ל מ ס ק נ ה מ ו ט ע י ת ש ל ש ל י ל ת ד ר ך זו ל ה כ ר ת ח ב ו ר א ‪ .‬א ו ל ם ל א כ ך‬
‫ד ר כ ו ש ל ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ‪ .‬ל א ח ר ה ה ש ו א ה ש ה ו ז כ ר ה ל ע י ל בין א ל י ע ז ר ו י צ ח ק ‪ ,‬ל ב י ן‬
‫ד ר ג ת ע ב ד — ״דרך א ר ץ ׳ ‪ /‬ובין — ״תורה״ כ ת ב ‪:‬‬
‫״וז״ש‬

‫בעוד ש ל א זכינו ל ב ח י נ ת בן צריכין לעבוד אותו כ ע י נ י ע ב ד י ם‬

‫כו׳ ע ד שיחננו ולא נ צ ט ר ך ל ב א לידי מ ש ל י ם ודמיונות ה א ל י ׳ ו ע כ ״ ז‬
‫ד ר ך א ר ץ ק ד מ ה לתורד‪ ,‬כ נ ״ ל ל כ ן ע ב ד מ ש כ י ל י מ ש ו ל ב ב ן מ ב י ש ו ע י ק ר‬
‫עבודת‬

‫ה א ד ם ח ו א ב ב ח י ׳ זו ו ב ח י ׳ ב ן ה ו א מ ת נ ה מ ן ה ש מ י ם ‪ . . .‬״‬

‫‪39‬‬

‫ויקרא רבה פר׳ י״א א ו ת א׳‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫בראשית ג׳ פס׳ ה׳‪ .‬שפ״א ש מ י נ י ח ר ״ מ ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרד ג׳ ע מ ׳ ‪ ;114‬ת ר נ ״ ט ד ״‬

‫ד ׳‬

‫במד׳‪ ,‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪.123‬‬
‫‪41‬‬

‫שפ״א ש מ י נ י ת ר נ ״ ט ד״ד‪ ,‬במד׳‪ ,‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪.123‬‬

‫‪42‬‬

‫ש פ ״ א ש מ י נ י תרנ״ו ד״ד‪ ,‬במד׳‪ ,‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪.121‬‬

‫‪43‬‬

‫ל ד ו ג מ א ע י ׳ מ ג י ל ה י׳ ע״ב‪ :‬״ויהי ביום ה ש מ י נ י ת נ י א אותו היום היתד‪ ,‬ש מ ח ה ל פ נ י‬
‫הקב״ד‪ ,‬כיום ש נ ב ר א ו בו ש מ י ם וארץ״‪ .‬ש ב ת פ״ז ע״ב‪ :‬״ויהי ביום ה ש מ י נ י ת נ א א ו ת ו י ו ס‬
‫נטל ע ש ר ע ט ר ו ת ראשון ל מ ע ש ה ב ר א ש י ת ‪ . . .‬״ ‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫שפ״א ש מ י נ י תרג״ו ד״ד‪ ,‬במד׳‪ ,‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪ ;121‬תרנ״ט ד״ד‪ ,‬במד׳‪ ,‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪.123‬‬

‫‪45‬‬

‫שפ״א חיי ש ר ה תרנ׳׳ד ד״ד‪ ,‬במדרש‪ ,‬כרך א׳ עמ׳ ‪ ;97—98‬וע״ע שמיני ת ר נ ״ ט ד״ד‪ ,‬ב מ ד ׳‬
‫כרך ג׳ עמ׳ ‪.123‬‬

‫‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תורה‬

‫ומדות‬

‫את‬

‫י‬

‫•‬

‫היחס בין ת ו ר ה ודרך ארץ לתורה ומדות מוצאים בדברי ה ״ ש פ ת א מ ת ״‬

‫ב ש ל ש ה מישורים‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫ג ת ודורו‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫האבות‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫מ ת ן תורה‪.‬‬

‫נ ח ודורו‬

‫א‪.‬‬

‫ע מ ד נ ו ״ על ה ה ש ו א ה בין ת ק ו פ ת ב ר א ש י ת ל ת ק ו פ ת האבות‪ ,‬ש ג י ׳אלפים‬

‫כבר‬

‫־תוהו לעומת שני אלפים תורה‬

‫בדברי ה ״ ש פ ת א מ ת ״ מסמלות ש ת י תקופות אלו‬

‫א ת ' מ ה ל ך ה ת פ ת ה ו ת ו ה מ ו ס ר י ת ש ל ה א ד ם ‪ .‬ה ת פ ת ה ו ת זו ב נ ו י ה א ף ה י א ב ה ד ר ג ה ש ל‬
‫״ ד ר ך א ר ץ ק ד מ ה ל ת ו ר ה ״ « ‪ .‬״דרך ארץ״ מ ס מ ל ת א ת ע ב ו ד ת ה׳ מ ת ו ך ההומר‪ ,‬וכך‬
‫י ה ם פ ג י ה ד ב ר י ם ג ם ב ע ב ו ד ת ו ה מ ו ס ר י ת ש ל האדם‪.‬־ ״ ד ר ך א ר ץ ״ מ ו ר ה ע ל ת י ק ו ן ה ג ו ף‬
‫' ו ה מ י ד ו ת — תיקון ש ה ו א חיצוני ביסודו‪ .‬תיקון חיצוני זה ע ת י ד ל ה ב י א א ת ה א ד ם‬
‫‪9‬‬

‫׳ ל ש ל מ ו ת ה פ נ י מ י ת ־ ר ו ח נ י ת ‪ ,‬ב ב ח י נ ת ״ ת ו ר ה ״ >‪ .‬ש ת י ת ק ו פ ו ת א ל ו מ א ו פ י נ ו ת ב צ ד י ק י ם‬
‫; ה ב ו ל ט י ם בהן‪ ,‬גת ל ע ו מ ת א ב ר ח ם ‪ .‬ב ד ב ר י ח מ ד ר ש מ ו צ ג נ ח כ צ ד י ק ש א י ן כ ח ו י פ ה‬
‫‪8 0‬‬

‫‪:‬‬

‫כ כ ו ח ו ש ל א ב ר ח ם ‪ .‬שלמותו של נח היא שלמות חמתיחסת למערכת החיצונית‬

‫־חמרית־של ה א ד ם — חמידות ״ ‪ .‬אולם רק לאחר שעובר העולם א ת תהליך ה ה כ נ ה ש ל‬
‫תיקון‬

‫ה מ ד ו ת בדרכו ש ל נח‪ ,‬זוכה הוא לתיקון ה פ נ י מ י בדרכו ש ל אברחם ״ ‪ .‬ע ל‬

‫מ ש מ ע ו ת זו ש ל דור ה מ ב ו ל ניתן ל ל מ ו ד מ ת ו ך ה ק ל ל ה ש נ ק ב ע ה ב מ ש נ ה ‪ :‬״ מ י ש פ ר ע‬
‫מ א נ ש י ד ו ר ה מ ב ו ל ו מ ד ו ר ה פ ל ג ה « ה ו א ע ת י ד ל פ ר ו ע מ מ י ש א י נ ו ע ו מ ד ב ד י ב ו ר ו ״ י״‪.‬‬
‫י ק ל ק ו ל ו ש ל דור המבול כמו תיקונו של נח סובב על ציר המידות ו מ ע ר כ ת ה ה ת נ ה ג ו ת‬
‫ישל האדם‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫ה מ ע י ן כרך כ״ט גליון ג ‪ /‬ניסן תשמ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬

‫‪47‬‬

‫סנהדרין צ״ז ע״א‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫ע י ׳ לעיל הערה ‪.10‬‬

‫‪49‬‬

‫ש פ ״ א נ ח תר״מ ד״ד‪ ,‬חטא‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪ .26‬וע״ע מ צ א תרל״ה ד״ד‪ ,‬בזוה״ק‪ ,‬כרך א׳‬
‫ע מ ׳ ‪ ;125‬מקץ תרל״ג ד״ה חלום‪ ,‬כרך א׳ עמ׳ ‪ ;183‬חנוכה ת ר ל ״ ב ד ״ ה זאת‪ ,‬כרך א ׳‬
‫ע מ ׳ ‪ ;201—202‬תרל״ז ד״ד‪ ,‬הרגיל‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪.209‬‬

‫י‪50‬‬

‫‪,‬‬

‫ב ר א ש י ת רבה פר׳ ל׳ אות י׳; וכעין זה ברש״י בראשית ו׳ סס׳ ט ‪ :‬״ נ ח צריך סעד‬
‫לתמכו״‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫ש פ ״ א נח ת ר ״ מ ד״ה חטא‪ ,‬כרך א׳ עמ׳ ‪.26‬‬

‫‪52‬‬

‫ש פ ״ א נח תרל״ט ד״ד‪ ,‬ברש״י‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪.25‬‬

‫‪53‬‬

‫על איזכורם של אנשי דור הפלגה בהקשר זה עי׳ י פ ה תואר •לבראשית ר ב ה פר׳ ל׳‬
‫‪,‬‬

‫י‪.:‬‬

‫א ו ת ‪ ,‬ב ‪. .‬־‬

‫‪54‬‬

‫ב ב א מ צ י ע א מ ״ ד ע״א‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב‪.‬‬

‫האבות‬

‫תקופת האבות גצבת בפרשת דרכים של מעבר מ״דרך ארץ״ ל״תורה״‪ ,‬מ ע ב ו ד ת‬
‫החומר לעבודת הרות « ‪ .‬ראשיתה של עבודת המידות אצל האבות מבוססת על ה ה כ ר ה‬
‫הטבעית והפשוטה‪ .‬ה מ ע ו ת המציגות את אברהם ויצחק — חסד וגבורה‪ ,‬יסודן כ מ ב נ ה‬
‫הטבעי של גפש האדם‪ .‬מידות אלו משותפות לכל אדם מאשר הוא אדם‪ .‬ולכן י ש‬
‫לאומות העולם נגיעה בסוג זה של מדות‪ .‬נגיעה זו מאופינת בלידתו של י ש מ ע א ל‬
‫מאברהם‪ ,‬ועשו מיצחק‪ .‬מידות טבעיות אלו נועדו לסלול דרך למערכת מדות פ נ י מ י ת‬
‫יותר ורוחנית יותר שאיננה מושתתת על ההתנהגות הטבעית האנושית אלא ע ל‬
‫דפוסי התנהגות רוחניים אלוקיים‪ ,‬בבחינת ״דרך ארץ קדמה לתורה״««‪.‬‬
‫ביעקב מגיע המעבר מ״דרך ארץ״ ל״תורה״ לידי גמר‪ .‬המדה המאפיגת א ת‬
‫יעקב היא מדת האמת שאיננה כפופה לנטיות הלב הטבעיות של האדם‪ .‬אלא מ ו נ ח י ת‬
‫על סמך אמות מוסר א ל ו ק י ו ת ״ ‪ .‬ומכאן הזהות לבחינת ה״תורה״ המאסינת א ת‬
‫התגלות המוסר האלוקי לאדם ״ ‪.‬‬
‫על רקע התגלות המוסר האלוקי שבתורה מגיעה גם ההבחנה שבין י ש ר א ל‬
‫לאומות העולם‪ .‬המוסר אצל אומות העולם הוא פועל יוצא של צורך נפשי מםויש‪.‬‬
‫האדם פועל במוסריות מתוך תחושותיו ולא מתוך השתעבירח לבייא• י ? א צ ל‬
‫עם ישראל המאופין בדרכו של יעקב‪ ,‬הופכות המרות הטבעיות למדות ה מ ו נ ח ו‬
‫בצו אלוקי תורני‪ .‬זו הסיבה לשלמות מטתו של יעקב «‪ .‬יעקב היוצר ר מ ת מ ו ס ד‬
‫שעיקרה ביטול נטיות המוסר הטבעי אל המוסר האלוקי‪ ,‬יוצר א ת החייץ ביז י ש ר א ל‬
‫לאומות העולם ‪.*°‬‬
‫ת‬

‫‪9‬‬

‫ג‪,‬‬

‫מ ת ז תורד•‬
‫‪4 1‬‬

‫במדרש עמדו חז״ל על כך שפרשת מתן תורה מוקפת בפרשיות דינים ל פ נ י ה‬
‫הבחנה‬
‫ולאחריה‪ .‬לפניה‪ :‬״שם שם לו תק ו מ ש פ ט ״ « ולאחריה‪ :‬״אלה המשפטים״‬
‫זו בין עשרת הדברות ובין הדינים‪ ,‬נתפרשה אצל ה״שפת אמת״ כהבחנה בין מ צ ר י ת‬
‫שבין אדם למקום ובין מצוות שבין אדם לחבירו ״ ‪.‬‬
‫‪55‬‬

‫המעין כ ר ך כ ״ ט גליון גי‪ ,‬גיםן תשמ״ט‪ ,‬עמי ‪.6‬‬

‫‪56‬‬

‫עי׳ לעיל הערה ‪ .10‬ש פ ״ א תולדות תרג״ט ד״ד• בענין‪ ,‬כרך א׳ ע מ ׳ ‪.121‬‬

‫‪57‬‬

‫ש פ ״ א תולדות תרנ״ט ד״ד‪ .‬בעגין‪ ,‬כרך א׳ עמ׳ ‪ .121‬וע״ע וירא תרם״ב ד״ד‪ .‬ב ע נ י ה כ י ד א ‪/‬‬
‫ע מ ׳ ‪ ;80‬תולדות ח ר מ ״ ד ד״ד‪ ,‬בפסוק‪ ,‬כרך א׳ עמי ‪.111‬‬

‫‪58‬‬

‫ש פ ״ א תולדות ת ר נ ״ ט ד״ד‪ .‬בענין‪ ,‬כרך א ׳ ע מ ׳ ‪.121‬‬

‫‪59‬‬

‫זוהר ח ״ א רל״ה ע״א; ר ״ מ ע״ב; ר ״ נ ע״ב‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫ש פ ״ א ת ו ל ד ו ת ת ר נ ״ ט ד״ד‪ ,‬בעניו‪ ,‬כרך א׳ עמי ‪ .121‬וע״ע ח ר מ ״ ב ד״ד‪ .‬א ב ר ה ם ‪ .‬כ י ד א ׳‬
‫ע פ ׳ ‪.110‬‬

‫‪61‬‬

‫ש מ ו ת רבה פר׳ ל׳ אות ג׳‪,‬‬

‫‪62‬‬

‫ש מ ו ת ט״ו פ ס ׳ כ״ד‪ .‬ע ״ פ סנהדרין ג״ו ע״ב‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫ש מ ו ת כ ״ א פס׳ א׳‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫ש פ ״ א מ ש פ ט י ם ת ר מ ״ ב ד״ד‪ ,‬ואלה‪ ,‬כרך ב׳ עמ׳ ‪ ;115‬תרמ״ח ד״ד‪ .‬ואלה‪ ,‬כ ר י כ ׳‬
‫‪ ;117‬ת ר נ ״ ז ד״ד‪ .‬ואלה‪ ,‬כ ר ך ב ׳ ע פ ׳ ‪.121‬‬

‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ע ‪,‬‬
‫מ‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫המצוות שבין אדם לחבירו מ ו ש ת ת ת ע ל היסודות המוסריים של האדם‪.‬‬

‫״״׳‪.‬מערכת‬

‫מ ש ו ם כ ך נצטוו בני ישראל על הדינים עוד לםגי מ ת ן תורה במהלך ש ל‬

‫״‬

‫ד ר ך ארץ‬

‫ק ד מ ה לתורה״ ״ ‪ ,‬המדות והמוסר הטבעי הקודמים לדרך התורה‪.‬‬
‫מ ת ן ת ו ר ה מ ע נ י ק גם ל מ ע ר כ ת ה מ ו ס ר י ת מ ד ו ת י ת ש ל ה א ד ם ג ו ש פ נ ק א אלוקית‪.‬‬
‫ב א ה פרשיות הדינים שלאחר מתן תורה ומציגה מ ע ר כ ת מדותית הסובבת על‬

‫כך‬

‫; י ת ס י ה א ד ם לחבירו ומושתתת על יסודות מוסר א ל ו ק י י ם ״ ‪.‬‬
‫זו ש ל תקון ה מ ד ו ת ה ט ב ע י ו ת קודם מ ת ן ת ו ר ה מ ג י ע ה ל ע י ב ט ו י גם‬

‫דרך‬

‫ב ה ת נ ה ג ו ת ו ש ל משח‪ .‬״ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה׳ געשה וישב מ ש ה‬
‫ז‬

‫ד ב ר י ה ע ם א ל ה ׳ ״ «‪ .‬ה ש ב ת ד ב ר י ה ע ם א ל ה ׳ נ ד ר ש ה ב מ כ י ל ת א‬

‫את‬

‫‪8 8‬‬

‫והובאה‬

‫ב ד ב ר י ר ש ״ י ‪ :‬״וכי היה מ ש ה צריך להשיב אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מ מ ש ה‬
‫א מ ך ה ו א י ל ו י ו ד ע מ י ש ש ל ה נ י א י נ י צ ר י ך ל ה ש י ב ״ ״«‪.‬‬

‫שלא‬

‫ה ד ג ש ת ם ש ל ח ז ״ ל ע ל מ ד ת ה ״ ד ר ך א ר ץ ״ שהיתר‪ .‬ב מ ש ה ‪ ,‬ז מ ן ק צ ר ל פ נ י מ ת ן‬

‫‬

‫נתפרשה אצל ה״שפת אמת״ במהלך של ״דרך ארץ קדמה לתורה״ ״ ‪ .‬מ ש ה‬

‫תורה‬
‫מעביר‬
‫האדם‬

‫לנו א ת המסר‪ ,‬כי לפני ה ה ת ג ל ו ת האלוקית המתווה אורח היים אלוקי‪ ,‬על‬
‫לתקן א ת עצמו ע ד כ מ ה ש ד ע ת ו משגת‪ .‬תיקון ה מ ד ו ת והנימוסים הוא הלק‬
‫‪1‬‬

‫ל מ ת ן תורה ל‪.‬‬

‫מההכגה‬

‫ב ד ר ך זו מ ו ס ב ר ת ג ם ס מ י כ ו ת ה פ ס ו ק י ם ב פ ר ש ת א ה ר י מ ו ת ‪ :‬״ כ מ ע ש ה א ר ץ מ צ ר י ם‬
‫א ש ר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם ש מ ה לא תעשו‬
‫ובתקתיהם‬

‫לא תלכו — את מ ש פ ט י ת ע ש ו ואת הקתי תשמרו ללכת בהם אני ה׳‬

‫• א ל ו ק י כ ם ״ ‪2‬ד‪.‬‬
‫כ ב ר תמהו חז״ל על אזהרה ז ו ‪ :‬״וכי מ ה חניח הכתוב ש ל א א מ ר ו ? ״ ״ ‪ .‬כל‬
‫מערכת‬

‫ה א ז ה ר ו ת נ א מ ר ה כ ב ר ב פ י ר ו ש ו א ם כ ן מ ה ו מ ש מ ע ו ת ו ש ל צ ו ו י ס ת מ י זה‪.‬‬

‫בדברי‬

‫ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ק י ב ל ה א ז ה ר ה זו מ ש מ ע ו ת ‪ .‬כ ו נ ת ה פ ס ו ק ל י צ ו ר ה ב ד ל ה ב י ן‬

‫‪ .‬י ש ר א ל לאומות העולם במערכת המידות אף כשאיננה קשורה באופן ישיר לאיסור זה‬
‫א ו אחר‪ .‬כ ל מ ע ש י ו ש ל א י ש ישראל צריכים ל ה י ו ת שוגים מ מ ע ש י הגוי‪ .‬ת י ק ו ן כ ל ל י‬
‫זה ב א כ ת ו צ א ה מתיקון המידות‪ ,‬פרישות מקנאה‪ ,‬תאוה וכבוד‪.‬‬
‫מתוך‬

‫ת י ק ו ן ז ה מ ת ב ר ר ת ס מ י כ ו ת א ז ה ר ה זו ל צ ו ו י ש ל א ה ר י ה ‪ :‬״ א ת מ ש פ ט י‬

‫תעשו״* ‪.‬‬

‫ת י ק ו ן ה מ ד ו ת ו ה ה ת נ ה ג ו ת ה ו א ת נ א י ל ק ב ל ת ע‪1‬ל ת ו ר ה ‪ .‬ש ו ב ח ו ז ר י ם‬

‫‪7‬‬

‫‪65‬‬

‫ע י ׳ לעיל הערה ‪.10‬‬

‫‪66‬‬

‫ש פ ״ א משפטים תרמ״ב ד״ד‪ .‬ואלה‪ ,‬כרך ב׳ ע ם ׳ ‪ .115‬וע״ע תרמ״ח ד״ד‪ .‬ואלה‪ ,‬כ ר ד ב ׳‬
‫ע מ ׳ ‪.117‬‬

‫‪67‬‬

‫ש מ ו ת י״ט פס׳ ח׳‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫מ כ י ל ת א מם׳ דפםחא ב א פתיחתא‪ .‬וע״ע ת ו ״ ש ש מ ו ת י״ט אות קכ״ג ובהערה שם‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫רש״י ש מ ו ת י״ט פם׳ ח׳‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫עיי לעיל הערה ‪.10‬‬

‫‪71‬‬

‫ש פ ״ א שבועות תרמ״ג ד״ד‪ .‬בפסוק וישב‪ ,‬כרך ד ׳ ע מ ׳ ‪.34‬‬

‫‪72‬‬

‫מ ק ר א י״ת פם׳ ג׳—ד׳‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫תו״כ ויקרא פרק י״ג‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫ויקרא י״ח פ ס ׳ ד׳‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫;הדברים במהלך ש ל ״דרך ארץ קדמה לתורה״ ‪ M‬ראשית תיקון מ ע ר כ ת ה ה ת נ ה ג ו ת‬
‫־האנושית ורק א ח ״ כ ה ת ג ל ו ת הצווי האלוקי — ״ ת ו ר ה ״ ״ ‪.‬‬

‫‪.‬תורה ו מ ל א כ ה‬
‫תודה‬

‫ד ב ר י ו ש ל ה ״ ש פ ת א מ ת ״ ע ל ה י ח ס ש ב י ן ״ ת ו ר ה ״ ו ״ ד ר ך א ר ץ ״ לבין‬
‫ו מ ל א כ ה בנויים ע ל ש ל ש ה מ א מ ר י ח ז ״ ל עקריים‪.‬‬

‫״ ר ב ן ג מ ל י א ל ב נ ו ש ל ר ׳ י ה ו ד ה ה נ ש י א א ו מ ר י פ ה ת ל מ ו ד ת ו ר ה עם ד י ר א ר ץ‬

‫א‪.‬‬

‫ש י ג י ע ת ש נ י ה ם מ ש כ ח ת עוון ו כ ל ת ו ר ה שאין ע מ ה מ ל א כ ה ס ו פ ה ב ט ל ה ו ג ו ד ר ת‬
‫י י עןן־ך זד‪ .‬־ •‬
‫י‬

‫ב‪.‬‬

‫״ כ ל ה מ ק ב ל ע ל י ו ע‪1‬ל ת ו ר ה מ ע ב י ר י ן מ מ נ ו ע‪1‬ל מ ל כ ו ת וע‪1‬ל ד ר ך א ר ץ ״ ‪8‬ד‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫״ ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם ע ש ו ת ו ר ת ן ק ב ע ו מ ל א כ ת ן ע ר א י ז ו ו ז ו נ ת ק י י מ ה ב י ד ן ״ ‪79‬‬

‫‪t‬‬

‫ל ש ם ה ב ה ר ת ה ג י ש ה כ ו ל ה י ש ל ב ח ו ן א ת ד ב ר י ו ב ה ת י ח ם ל ש ל ש ה מ א מ ר י ם א ל ן ‪80‬‬

‫ת ל מ ו ד ת ו ר ה עם דרר ארץ‬

‫א‪.‬‬

‫כבר עמדנו על כך כי חטא אדם הראשון גרם לו לעבור מ ד ר ג ת ע ב ו ד ה ש כ ו ל ד‬
‫רוחנית 'לעבודה המשולבת בעולם החומר‬
‫א‬

‫מ ע ס‬

‫ה‬

‫ת‬

‫מעבר זה יצר א ת הצורר שבשילוב‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ם‬

‫ב ע ו‬

‫ד ‪ ,‬ח ו מ‬

‫ם‬

‫א ו‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ת‬

‫'׳ י‬
‫י‬
‫'י‬
‫יקי׳‬
‫תורה ומלאכה‪ .‬המלאכי׳‬
‫ע ו ל ה ע ב ו ד ת ח ר ו ח ו ל כ ן ״ כ ל ת ו ר ה ש א י ן ע מ ה מ ל א כ ה ס ו ס ה ב ט י ל ה ״ ג‪.8‬‬

‫ו‬

‫י עולם ז‬

‫ד‬

‫העיסוק ב מ ל א כ ה מכליל גם א ת עולם ה ט ב ע בתוך מ ע ר כ ת הרוח ו כ ך נ ו צ ר ת‬
‫ה ש ל מ ו ת המקיפה א ת חאדם בכל מעשיו‪ .‬ש ט ו ת חיא לחשוב ש מ י ש פ י ר ש מהעיסו‪-,‬‬
‫ב‬

‫ד‬

‫א‬

‫י‬

‫ז‬

‫ע‬

‫ו‬

‫י‬

‫ס‬

‫ק‬

‫ר‬

‫?‬

‫ב‬

‫ת‬

‫י‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫א‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ש‬

‫י ח‬

‫^י‬
‫ל י׳י‬
‫י‬
‫"‬
‫״ יד‬
‫שאיננה קשורה בעולם המעשה לא רק שאיננה תורה שלימה׳‬

‫ו‬

‫מ‬

‫א‬

‫פ‬

‫נ‬

‫ל‬

‫ם‬

‫א‬

‫י י ם ו‬

‫יי• תורד‬
‫שאיו בה א י‬

‫‪ 75‬ע י ׳ לעיל הערה ‪.10‬‬
‫‪ 76‬ש פ ״ א אחרי מ ו ת תרמ״ב ד״ד‪ .‬כמעשה‪ .‬כרך ג׳ ע מ ׳ ‪ .146‬עיין ש ם ש ב א ר ב א ו פ ו זי• ~‬

‫״» א ת‬
‫ס‬

‫פ‬

‫י‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ה ע ו מ‬

‫ל מ ת‬

‫ת ו י ה‬

‫י י‬
‫י‬
‫י‬
‫הקדמת‬
‫יי י תרמ״ג ד״ד‪ .‬בפסוק וישב‪ ,‬כרך ד ׳ ע מ ׳ ‪.34‬‬
‫‪ 77‬א ב ו ת פ ר ק ב׳ מ ש נ ה ב׳‪.‬‬

‫א ש י ת‬

‫ת י ק ו ן‬

‫ה מ י ד י ת‬

‫י‬

‫י‬

‫ק א ח‬

‫"‬

‫כ‬

‫ת י י י‬

‫"‬

‫ר ע ״ ע‬

‫ש כ‬

‫יעות‬

‫‪ 78‬אבות פרק ג׳ מ ש נ ה ה׳‪.‬‬
‫‪ 79‬ב ר כ ו ת ' ל ״ ה ע ״ ב ‪.‬‬
‫‪ 80‬י ש לציין כ י דברים אלו ל א נאמרו ישירות כפרשנות לתורה •או ל מ ד ר ש א ל א כ ב ד י ד א ג‬

‫‪3‬‬

‫ובסוף הדברים‪ .‬נראה שהיה בהזכרת נושאים א ל ה משום התווית ד ר ך ל ק ה ל ה ש ו מ ע ‪,‬‬
‫והתיחםות אידאולוגית ל ב ע י ה יומיומית — הפרנסה‪.‬‬
‫‪ 81‬המעין כרך כ ״ ט גליון גי‪ ,‬ניסן תשמ״ט‪ ,‬ע מ ׳ ‪.4—6‬‬
‫‪ 82‬א ב ו ת פ ר ק ב׳ מ ש נ ה ב׳; ש פ ״ א בראשית תרמ״ד ד ״ ה בפסוק‪ ,‬כ ר ך א׳ ע מ ׳ ‪.!0—11‬‬
‫‪* .‬‬
‫שפ״א ל מ ס כ ת א ב ו ת שם ד״ד‪ .‬וכל‪ ,‬ע מ ׳ ‪.23‬‬

‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ההתגוננות בפגי העוון וכך לא רק ש״סופה בטילה״ אלא ש א ף ״ ג ו ל ו ת‬

‫יכולת‬

‫עוון״ ‪.85‬‬

‫כ ל ה מ ק ב ל עליו עול ת ו ר ה מעבירין מ מ נ ו ‪ . . .‬ע ו ל ד ר ר א ר ץ‬

‫ב‪.‬‬

‫מ ש מ ע ו ת ה ע ב ר ת ע‪1‬ל ד ר ך א ר ץ ה נ ז כ ר ת ב מ ש נ ה ‪ ,‬א י ן מ ש מ ע ה ה ת נ ת ק ו ת מ ע ב ו ד ת‬
‫ה ה ו מ ר ‪ .‬ה ש א י פ ה היא שעל ידי ה ש ל ט ת עולם הרוח על פעילותו התמרית של האדם‬
‫ה ע ו ל שבעולם ההומר‪ .‬כך יהפוך עולם ההומר לכלי משלים לעולם הרוח‬

‫יוסר‬

‫‪8‬‬

‫ו מ ת ו ך ה ח ו מ ר יתגלח חרוח * ‪.‬‬
‫כך‬

‫ה ם גם הדברים ביחס ל ע ב ו ד ת ה א ד ם לפרנסתו‪ .‬ש ש ה ימים עסוק ה א ד ם‬

‫במלאכה‬

‫ל פ ר נ ס ת ו ‪ ,‬יום ה ש ב ת ה א ס ו ר ב מ ל א כ ה מ י ו ע ד ל ע ב ו ד ת ה ר ו ח ש ל ה א ד ם ‪.‬‬

‫בכוחו‬

‫ש ל ח א ד ם לאמץ ל ע צ מ ו א ת ערכי חרוח ביום ה ש ב ת ומכוהם ל צ א ת לעולם‬

‫המעשה‬

‫ש ל י מ ו ת ההול‪ .‬י צ י א ה שכזו יכולה לגבור ע ל העול החמרי ש ב מ ל א כ ה‬

‫ו ע ל י ד י ע‪1‬ל ת ו ר ה ל ה ע ב י ר ע ו ל ד ר ך א ר ץ ״ ‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ד ו ר ו ת הראשונים‬
‫ל א ו ר כל‪ .‬ה א מ ו ר י ש ל ר א ו ת א ת ה א י ד י א ל א ו ת ו מ י צ ג י ם ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם ‪ .‬ד ו ר ו ת‬

‫א ל ו ע ס ק ו במלאכה על מ נ ת ליצור א ת הקשר שבין עולם חרוח לעולם ההומר‪ ,‬אולם‬
‫ע ש ו א ת ת ו ר ת ן ק ב ע ‪ .‬חתורד‪ — ,‬ע ו ל ם ח ר ו ח ‪ ,‬היתד‪ .‬ה צ י ר ה מ ר כ ז י ע ל י ו ס ב ב ה ע ב ו ד ת‬
‫החומר‬
‫להדגשה‬

‫שלהם‬

‫ו מ ת ו ך כ ך היתד‪.‬‬

‫מ ת ק י מ ת ״ ‪ .‬ביתר עומק מתיחס‬

‫ה״שפת אמת״‬

‫״ ת ו ר ת ן ״ ו ״ מ ל א כ ת ן ״ ה נ ז כ ר ת ב ד ב ר י ח ז ״ ל ‪ .‬ה ד ג ש ה זו מ ו ר ה ע ל ה ז י ק ה‬

‫ה פ נ י מ י ת של האדם אל תורתו ומלאכתו‪ ,‬זיקה של שיכות‪ ,‬זיקה ה מ ס מ ל ת א ת עבודתו‬
‫של‬

‫ה א ד ם ה ב א ה ל ה ו צ י א מ ת ו ך מ ל א כ ה זו א ת נ ק ו ד ת ו ה פ נ י מ י ת ז‪.8‬‬

‫‪83‬‬

‫ש פ ״ א ל מ ס כ ת אבות פרק ב׳ מ ש ג ה ב׳ עט׳ ‪ ,24—25‬יעויין שם שנוםה התבטאותו חריף‬
‫יותר מ א ש ר נכתב כאן‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫בהרחבה ראה המעין כרך כ״ט גליון ג׳‪ ,‬ניסן תשמ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪.7—8‬‬

‫‪85‬‬

‫ש פ ״ א תולדות תרמ״ח ד״ד‪ .‬ב מ ד ר ש בזמן‪ ,‬כרד א׳ עמ׳ ‪ .115‬וע״ע תרנ״ב ד״ד‪ .‬בעגין‪,‬‬
‫כ ר ך א ׳ ע מ ׳ ‪.118‬‬

‫‪86‬‬

‫ש פ ״ א דברים תרנ״ו ד״ד‪ .‬בפסוק לא‪ ,‬כרך ה׳ ע מ ׳ ד ‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫ש פ ״ א בראשית תרמ״ד ד״ד‪ .‬בפסוק‪ ,‬כרך א׳ עם׳ ‪.10-11‬‬

‫*‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב• יהודה קופרמן‬

‫עיונים בפירוש דבי עובדיה ספורנו על התורה‬
‫)המשך(‬

‫ג‪ .‬חטא העגל‬
‫ש מ ו ת כ ה יב‬
‫ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת האבן‪ ,‬והתורה והמצות א ש ר כ ת ב ת י ל ה ו ר ו ת ס‬
‫‪1‬‬

‫כ י לולא חטאו בעגל‪ ,‬היתה כל התורה נתונה מ י ד הבורא יתברך‬

‫כמו הלוחות ‪2‬‬

‫כ מ ו ש ה ע י ד ב א מ ר ו ) ד ב ר י ם לג‪ ,‬ב ( ‪ :‬״ ו א ת א מ ר ב ב ו ת ק ו ד ש ‪ ,‬מ י מ י נ ו אש ד ת ל מ ו ׳ ‪'8 /‬‬
‫ומאן‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫א ח ר לבך‬

‫ש ח ט א ו ב ע ג ל ל א ז כ ו לכך ־‪ ,‬א ב ל כ ת ב ה מ ש ה ב מ צ ו ת ו ‪ ,‬כ א מ י י‬

‫)להלן לד‪ ,‬כז( ״ כ ת ב ל ך א ת הדברים האלה״«‪ .‬ולא הביא מ ש ה רביגו את ה ל י ח ו ת ד‬
‫א ל א כ ד י לשברם לעיניהם‪ ,‬ל ש ב ר א ת ל ב ם הזונח‪ ,‬כ ד י שיחזרו ב ת ש ו ב ה ‪.‬‬

‫גיטין ם‪ ,‬א א ״ ר יוחנן משום רבי בנאה‪ :‬תורה מגילה מגילה נ י ת נ ה )רש״י — כ ש‬
‫ח‬

‫פ ר ש ה ל מ ש ה היה כותכה‪ ,‬ולבסוף מ ׳ שנה‪ ,‬כשנגמרו כל הפרשיות‪.‬‬
‫‪ . . .‬ר ׳ שמעון ס ל ?‬

‫י ש‬

‫ת ו ר ה‬

‫א ו מ ר ‪:‬‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ו‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ש‬

‫נ י ת נ ה‬

‫<י ״י־־‬

‫י‬

‫ל א‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ב ג‬

‫ח‬
‫כ‬

‫ב‬

‫ת‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ידין יתסרן(‬

‫ה‬

‫*י‬

‫‪0‬‬

‫מ*‬

‫ע‪/‬‬

‫לאחר ש נ א מ ר ו כל הפרשיות כולן‪ .‬והנאמרו לו ב ש נ ה ראשונה ו ש נ י ה ה י ו ס ד י ר ו ת‬
‫פ‬

‫ע ל פד‪ .‬ע ד שכתבן(‪ .‬ש ל א כפירוש רש׳׳י ש״חתומה״‬

‫ר‬

‫י‬

‫ו‬

‫ה‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ת‬

‫י‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ב ס י‬

‫י?‬

‫ך‬

‫ל‬

‫י‬

‫ף ארכעי‬

‫השנה‪ ,‬מבאר רביגו כי ״חתומה״ היא סוג כתיבה ע ו ד מ ת ח י ל ת ארבעים ה ש נ י ם ‪ .‬כ ו ־ א ד‬
‫ל ב א ר כ י כוונתו לכתיבת התורה ברצף של אותיות ל ל א הפסק מ ל י ם ‪ .‬ה י א ה מ כ ו ב ד ‪-‬‬
‫א צ ל הרמב״ן בשם ״שמותיו של הקב״ה״‪ .‬וזה לשון הרמב״ן ב ה ק ד מ ה ל פ י ר ו ש י ל ת ו ר ן ‪ -‬י‬
‫ע ו ד י ש בידינו קבלה של אמת‪ ,‬כי כ ל התורה כולה שמותיו ש ל ה ק ב ״ ה ‪ ,‬ש ה ת י כ ו ^‬
‫מתחלקות לשמות בענין אחר‪ .‬כאילו תחשוב על דרך משל‪ ,‬כי פסוק ״ ב ר א ש י ת ״ י ת ת ל‬
‫לתיבות אחרות‪ ,‬כגון ״בראש יתברא אלקים״‪ ,‬וכל התורה כן‪ ,‬מ ל ב ד צ י ר ו פ ם י ג י מ ש ר ‪-‬‬
‫ח י ו ת‬

‫יאותיהם של שמות‪ ,‬עכ״ל‪ .‬ובעקבות רבינו כ ת ב מד׳רי״ז‬

‫<‬

‫י ו מ א‬

‫ע ״ ה‬

‫‪:‬‬

‫א‬

‫׳ > קיימא ל‬

‫תורה ח ת ו מ ה נ י ת נ ה כ ש ע ת מ ע מ ד ה ר מ ע י ‪ . . .‬עכ״ל‪ .‬וביתר ביאור מ צ י נ ו א צ ל ה נ צ י ‪/ ,‬‬
‫)אשר‪ ,‬כידוע‪ ,‬היה זה אשר השפיע על בעלי דפוס ראם בוילנא ל ה כ נ י ס א ת ס י ן י ף ^‬
‫הםפורגו ל״מקראות גדולות״( בהעמק ד ב ר לפסוקנו ד״ד‪ .‬והתורה‪ :‬פ י ר ש ו ח ז ״ ל ב ב ר כ ו ת‬
‫ח ‪:‬‬

‫ז ה‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ר‬

‫א‬

‫א‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ע‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ח‬

‫א י נ‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ה‬

‫י‬

‫א‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ל פ נ י נ ו‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ר‬

‫י‬

‫א‬

‫״׳ נשלמז־‬
‫׳‬
‫י‬
‫י‬
‫ל‬
‫••״‬
‫דר‬
‫עדיין‪ ,‬א ל א כ מ ו שהיתד‪ .‬כ ת ו ב ה לפני ה׳ כולד‪ .‬שמותיו של ה ק ב ״ ה ש ב ה ם ב ר א ש מ י ש‬
‫ו א ר ץ ‪ . . .‬וכל זד‪ .‬ניתן למשה בסיגי‪ ,‬א ל א ש ל א נ ת פ ש ט שמותיו על צורה ש נ י ת נ ה ל‬
‫א ל א פרשות ב כ ל מ ש ך ארבעים ש נ ה ע ד מ ו ת מ ש ה ‪ .‬והתורה ה ל ז — היינו ש מ ו ת י ו ‪*20‬‬
‫ג‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ק ב ״ ה — היו כתובים על הלוחות ה ר א ש ו נ ו ת ‪ . . .‬וגם בלוחות ה ש נ י ו ת ‪ . . .‬עכ״ל‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫ע י י ן ב ד ב ר י הנצי״ב בסוף ההערה הקודמת‪ .‬ועיין בספר בית אלקים מהמבי״ט‪ ,‬ש ע ר‬
‫ה י ס ו ד ו ת פרק כב‪ ,‬שם רושם א ת אותיות ע ש ר ת הדברות ברצף אותיות על פ י מ ת כ ו נ ת‬
‫״ ש מ ו ת י ו ש ל הקב״ד‪.‬״‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ א ש ר ה׳ בא לתת תורה לישראל )דהיינו לפני ח ט א העגל( היה זה בדרגת‬
‫״ מ י מ י נ ו א ש ד ת למו״‪ .‬ומפרש רש״י‪ :‬שהיתר‪ .‬כתובה מאז לפניו ב א ש שחורה ע ל ג ב י‬
‫א ש ל ב נ ה ‪ ,‬נתן להם הלוחות כ ת כ י ד ימינו‪ .‬עכ׳׳ל‪ .‬וכן ברמב׳׳ן בהקדמה לבראשית‪:‬‬
‫ו ה ט ע ם לכתיבת התורה בלשון הזה )גוף שלישי נסתר( מ פ נ י ש ק ד מ ה לבריאת העולם‪,‬‬
‫א י ן צ ר י ך לומר ללידתו של מ ש ה רבינו‪ ,‬כמו ש ב א לנו בקבלה‪ ,‬שהיתר‪ ,‬כתובה ב א ש‬
‫ש ח ו ר ה ע ל גבי א ש לבנה‪ .‬והנה מ ש ה כסופר המעתיק מ ס פ ר קדמון וכותב‪ ,‬ולכן כ ת ב‬
‫ס ת ם ‪ .‬עכ״ל‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫כ י ד ר ג ה זאת של כתיבת תורה ע ל ידי הקב״ה בעצמו‪ ,‬בצורת ״שמותיו ש ל הקב״ה׳׳‪,‬‬
‫ה י א ההולמת את בני ישראל בדרגת ״פרחה נ ש מ ת ם ״ במתן תורה‪ ,‬ש א ו ח ז ת ל ד ר ג ת‬
‫ה א ב ו ת )״למעלת אבותם ישובו״( שהיא דרגת אדם הראשון לפני ה ה ט א )כמבואר בדברי‬
‫ר ב י ג ו לעיל יט‪ ,‬ו ד״ה וגוי קדוש‪ ,‬יב‪ ,‬כ ב ד ״ ה מ ן הדם א ש ר בסף‪ ,‬ובראשית ל‪ ,‬ם ז‬
‫ד״ד‪ ,‬א ל י תבא(‪ .‬בדרגה עילאית זאת של כ ת י ב ת הקב״ה )ולא משד‪ ,‬מ פ י הגבורה(‬
‫ב ט י ל ו ת המחיצות שבין תורה ש ב כ ת ב ותורה שבעל פה ב מ ש מ ע ו ת המקובלת‪ ,‬ובמקומן‬
‫קיים יתם של קשר ישיר‪ ,‬א ש ר לפיו האותיות מתפרשות )ולא נדרשות( לפי המצבים‬
‫ה מ ש ת נ י ם ‪ .‬כשם שהותר ליעקב אבינו לשאת ש ת י אחיות בחייהן‪ ,‬וכשם שהותר לעמרם‬
‫ל ש א ת א ת דודתו‪ ,‬כ ד היה מוכרע כל ענין ועניו על ידי העיון בשמותיו ש ל הקב״ה‬
‫ב ט כ ס ט של התורה‪ ,‬על פ י כללי פרשנות — ל א של י״ג ולא ש ל ל״ב מידות — ש ל א זכינו‬
‫להכירם‪ ,‬כי אינם כי לקח אותם האלקים כאשר הוריד את עדים של אבותינו מ ה ר חורב‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ר מ ב ״ ן שם‪ :‬אבל זה אמת ו ב ת ר הוא‪ ,‬שכל התורה מ ת ח י ל ת ס פ ר בראשית ע ד ״לעיני‬
‫כ ל ישראל׳׳ הגיע מפיו של הקב״ה לאזנו של מ ש ה ‪. . .‬‬

‫‪6‬‬

‫ע י י ן להלן בדברי רבינו שם‪ ,‬וכן בפירוש הנצי״ב שם‪.‬‬

‫ד‬

‫ק ש ה ע ת ה לרבינו‪ ,‬אם בטלה הדרגה של קבלת תורה לפי ״שמותיו של הקב״ה״‪ ,‬ובמקום‬
‫כ ת י ב ת ו הוא יתברר באה הכתבתו למשה‪ ,‬לשם מ ה להביא א ת הלוחות כתובים ב א צ ב ע‬
‫אלקיס‪ ,‬כ א ש ר הם כביר אינם רלבנטיים ל מ צ ב החדש‪.‬‬

‫ש מ ו ת כ ה יח‬
‫ויהי מ ש ה ב ה ר‬
‫ג‬

‫ב כ ל פ ע ם ש ע ל ה ש ם * מ כ א ן ו א י ל ו ש ה ה א ר ב ע י ם יום ו א ר ב ע י ם ל י ל ה ‪ ,‬כ י מ י י צ י ר ת‬
‫‪8‬‬

‫הולד ‪,‬‬

‫לקנות תחתיה*‬

‫שם‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫הויה נ כ ב ד ת ‪ ,‬ראויה לשמוע מפי הרב מ ה שלא‬
‫‪8‬‬

‫י ש י ג ה ו ז ו ל ת ו ל‪ ,‬כ מ ו ש ח ע י ד ב א מ ר ו ) ל ח ל ן לד‪ ,‬כ ט ( ״ כ י ק ר ן ע ו ר פ נ י ו ב ד ב ר ו א ת ו ״ ‪.‬‬
‫וקלקל‬

‫ז ה ה ט א ם * ב ס ו ף א ר ב ע י ם יום ר א ש ו ג י ם ‪ ,‬ב ע ת ש ה י ה ר א ו י ל ה ש י ג ו ‪ ,‬כ א מ ר ו‬

‫) ל ה ל ן ל ב ‪ ,‬ז( ״ ל ד ר ד כ י ש ח ת ע מ ו ״ « ‪ .‬ו ב א מ צ ע י י ם « ‪ ,‬כ פ י ה ק ב ל ח ש ה י ו ב כ ע ס »‬
‫ו ל א זכו ל י ה נ ו ת מ ק ר ג י ההוד‪ ,‬והושג זה בארבעים יום אחרונים‪ ,‬ובהם נ צ ט ו ה ע ל‬
‫מלאכת‬

‫‪1 8‬‬

‫ה מ ש כ ן ‪ ,‬כ מ ו ש ב י א ר ב א מ ר ו )כה‪ ,‬כ א ( ‪ :‬״ ו א ל ה א ר ו ן ת ת ן א ת ה ע ד ו ת‬

‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪1 1‬‬

‫א ש ר א ת ן אליך״‪ .‬וזה לא נתקיים בלוחות ראשונות‪ ,‬ש ל א באו לשום א י ה ‪ /‬א ל א‬
‫ש ב ר י ה ם ב ל ב ד « ב ל ת י ׳ ע ד ו ת ‪ /‬כ א מ ר ם ז ״ ל ) פ ס ח י ם פז‪ ,‬ב ( ‪ :‬ל ו ח ו ת נ ש ב ר ו ו א ו ת י ו ת‬
‫פ ו ר ח ו ת « ‪ .‬ו ז ה ״ ב ע צ מ ו ב י א ר ב א מ ר ו ) כ ה ‪ ,‬ח( ״ ו ע ש ו לי מ ק ד ש ו ש כ נ ת י ב ת ו כ ם ״ ‪^ -‬‬
‫ל א כ מ ו ש י ע ד ק ו ד ם ל כ ן ב א מ ר ו )כ‪ ,‬כ א ( ״ מ ז ב ח א ד מ ה ת ע ש ה ל י ‪ . . .‬ב כ ל ה מ ק ו ם‬
‫‪1 8‬‬

‫א ש ר אזכיר א ת ש מ י אבא אליך וברכתיך״‪ .‬אבל‬
‫ב א מ ר ו )כח‪ ,‬א(‬

‫התבדאר‬

‫ע ת ה י צ ט ר ך ל כ ה נ י ם ‪ .‬וזה כ ע צ מ ו‬

‫״ ו א ת ה ה ק ר ב א ל י ך א ת א ח ר ן א ח י ך ״ ‪ .‬והבי• ל א נ כ ה ר‬

‫ש ב ט ל ו י ל ש ר ת ע ד א ח ר מ ע ש ה ה ע ג ל ‪ ,‬כ מ ו ש ה ע י ד ב א מ ר ו ) ד ב ר י ם י‪ ,‬ה ( ״ ב ע ת ה ה י א‬
‫ה ב ד י ל ה ׳ אתי ש ב ט ח ל ו י ‪ . . .‬ל ש ר ת ו ו ל ב ר ך ב ש מ ו ״ ‪ .‬א מ ר א ם כ ן ש ב כ ל פ ע ם ש ע ל‬

‫ד‬

‫מ ש ה ל ה ר ש ה ה א ר ב ע י ם יום ו א ר ב ע י ם ל י ל ה ‪ .‬ו ה פ ע ם א ש ר ב ה ה ש י ג ז ה ה ת כ ל י ת » ב‬
‫היתד‪ .‬ה פ ע ם ה א ח ר ו נ ה ל כ ו ל ם ‪ ,‬ש ב ה צוד‪ .‬ע ל מ ל א כ ת ה מ ש כ ן ‪ .‬ו א ח ר ש ס י י ם מ ל א כ ת‬
‫‪2 0‬‬

‫המשכן‬

‫א‬

‫ס‬

‫י‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ל א ע נ ה מ ל ב ו ׳ ) א י כ ה ג‪ ,‬לג(‪ ,‬א ל א ש י ש ר א ל‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ח‬

‫י‬

‫האל‬
‫עי‬

‫ובגדי כהונה והקטורת « ושמן המשהה «‪ ,‬ביאר שבסוף הראשונים נתל‬
‫ה‬

‫יתברך הלוחות‬

‫ד‬

‫א‬

‫ש‬

‫ו‬

‫נ‬

‫ו‬

‫ת‬

‫) ק ז א‬

‫י ח (‬

‫׳‬

‫ו‬

‫׳‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ת‬

‫א‬

‫י‬

‫ע‬

‫י‬

‫ב‬

‫י‬

‫ת‬

‫ב‬

‫י‬

‫נ‬

‫ם‬

‫י י‬
‫כ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ר‬

‫י )לב‬

‫איחור‬

‫״ כ י ש ח ת ע מ ך ״ ‪ .‬ו ב א מ צ ע י י ם כ פ י ק ב ל ת ר ב ו ת י נ ו ז ״ ל היתד‪ .‬פ ר ש ת ) ל ג ׳ י ב (‬
‫את‬

‫ז(‬

‫״ך‬

‫ד‬

‫א‬

‫א ו מ ר א ל י ״ ‪ ,‬ו ״ פ ם ל ל ך ״ )לד‪ ,‬א(‪ .‬ו ב ש ל י ש י ת ה י ה כ ל ה ע נ י ן ש ס י פ ר ב א מ ד ר‬

‫)לד‪ ,‬כ ח ( ״ ו י ה י ש ם ע ם ה ׳ א ר ב ע י ם יום ו א ר ב ע י ם ל י ל ה ‪ . . .‬ו י כ ת ו ב ע ל ה ל ו ח ו ת ״‬
‫ו י ר ד א ז ע ם ק ר נ י ה ה ו ד )לד‪ ,‬כ ט ( ‪ ,‬וצוד‪ .‬ע ל מ ל א כ ת ה מ ש כ ן « ‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ב י נ י‬

‫ן‬

‫מ‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ש ד ‪ ,‬ו א‬

‫ג ו ג ז ט‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ל‬

‫פ‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ע‬

‫י‬

‫׳‬

‫כ‬

‫ם‬

‫ש‬

‫י‬

‫ט‬

‫י‬

‫ח‬

‫י‬

‫ר ש ״ י‬

‫ת‬

‫) ל י י ל ן לג‬
‫י‬
‫ד״ד‪ ,‬ושב אל המחנה( וראב״ע )להלן לד‪ ,‬ב ד ״ ה והיה נכון לבוקר ו ע ל י ת —‬
‫ז‬

‫ת‬

‫א‬

‫י‬

‫ה פ ע ם השלישית‪ ,‬שבכל פעם ישב ארבעים יום וארבעים לילה(‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫ה‬

‫ואין הכוונה לפעם בודדת זו‪ .‬כי לכתחילה‬
‫‪n‬‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ת‬

‫ה ש י ג‬

‫ס ג ו‬

‫מ י ו ח ד ת‬

‫א‬

‫ש‬

‫ר‬

‫ל‬

‫א‬

‫ת‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ה‬

‫ש‬

‫י‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ה י א‬

‫ר‬

‫פ‬

‫ב ל ע ד י‬

‫ר‬

‫ק‬

‫ז מ ו‬

‫ד‬

‫ז ד‬

‫ה‬

‫י‬

‫מ‬

‫ו‬

‫ח‬

‫ז ה י‬

‫ד‬

‫ב ז מ‬

‫ת‬

‫א י ש ו א‬

‫׳‬
‫"‬
‫׳׳י׳‬
‫'׳‬
‫י ™‬
‫הציווי לעיל בפסוק יב ״והיה שם״ שרבינו פירש‪ :‬עמוד שם איזה זמן ארוך‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫אש‬

‫ן‬

‫ר‬

‫‪ .‬ביאוד‬

‫לפי חז״ל בברכות כט‪ ,‬ב ונדה ל‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪ 4‬י ב א ו ת ה שהיה‪.‬‬
‫שי״ן קמוצה; כלומר בהר‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ח‬

‫מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ר‬

‫י‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ה‬

‫כ י‬

‫ב כ‬

‫ל אחד‬
‫"‬
‫דרגה רוחנית גבוהה יותר‪ ,‬עליה בסילם‬
‫‪6‬‬
‫שער ח כ מ ה אחר שלא בחכמתו של חבירו‪ ,‬ומספרם מקובל להם ע ל ה מ ד י י ‪-‬‬

‫מ‬

‫ז‬

‫ס‬

‫‪7‬‬

‫‪r‬‬

‫‪n‬‬

‫שהם *'‬

‫המשים חוץ מאחד‪ ,‬ואפשר שהיה השער הזה בידיעת הבורא י ת ע ל ה ש ל א נ מ ס ר ל‬
‫א‬

‫)לשון הרמב״ן ב ה ק ד מ ה לבראשית(‪ .‬ומקורו ב ר א ש ה ש נ ה כא‪ ,‬ב‪ :‬נ׳ ש ע ר י ביני• ‪-‬‬
‫״ בכדאי‬
‫בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד‪ .‬וכן בנדרים לח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫כ י כגובה דרגת מ ש ה כ ך עולה השגתו את דבריו יתברך ע ק ב דביקותו ו ה ת ד ק‬

‫‪8‬‬

‫ראב״ע‪ :‬ב ע ב ו ר ' ש נ ר א ה הכבוד על פניו‪ ,‬על כן הזהירו כזוהר הרקיע‪ .‬ובמורד‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫יי‬

‫בפתיחה‪ :‬כי יש מ ה נ ב י א י ם מ ה שיברק עליו הברק פעם א ח ת ‪ . . .‬ויש ש י ב ר ק‬

‫ע‬

‫ו י ‪1 1‬‬
‫כ ר‬

‫'‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪ ,‬ב ר ?‬

‫*‬

‫נ‬

‫‪*,‬‬

‫י ך‬
‫י‬

‫פ ע ם אחר פעם ב מ ע ט הפרש ביניהם‪ ,‬כאילו הוא באור תמיד‪ ,‬לא יסור ל ע י ל ‪* -‬‬
‫חלילה אצלו כיום‪ ,‬וזאת היא מ ד ר ג ת גדול הנביאים אשר נ א מ ר ב ו ״ ו א ת י ׳ ש ד‬
‫״״‪7‬ס ויש‬
‫־־ ע מ ד י ״ ונאמר בו ״כי קרן עור פניו״ )עכ״ל(‪ .‬ל ד ע ת רבינו‪ ,‬כ ב ר בסוף‬
‫עמוד‬
‫ו כ‬

‫‪,‬‬

‫א‬

‫י‪.‬‬

‫ר‬

‫‪3‬‬

‫ע‬

‫ה ר א ש ו נ י מ היה אמור מ ש ה להשיג א ת דרגת ״קרן עור פניו״‪ ,‬ד ב ר ש ל א צ מ י ן‬
‫‪.‬עד‬

‫לארבעים יום האחרונים‪ ,‬משום שחטאו בעגל‪ .‬בזה מ ק ב י ל ס ו ף‬

‫‪72‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫פרשת‬

‫ס‬

‫י‬

‫‬‫ת‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫י‬

‫כ‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫) ה י א ה ש ה י י ה ה ש ל י ש י ת — א ח ר ל העגל( לסוף פ ר ש ת מ ש פ ט י ם )היא השהייה הראשונה‬
‫' ‪ /‬ו מ י ד ל א ח ר ‪ .‬מ ת ן ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת — לפגי החטא(‪ .‬שתי הפרשיות מופיעות כהקדמה ישירה‬
‫׳•׳•־ לציווי ׳מלאכת המשכן — זו של תרומה־תצוה‪ ,‬וזו של ויקד״ל־פקודי‪ ,‬כאשר בשתיהן צוין‬
‫־ ש ה ש ה י י ה היתד! של ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬היא התקופה של יצירת הולד‪ ,‬כלומר‬
‫•התהוות ח ד ש ה ״בעליה רוהנית‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫כלומר; חטאם של בני ישראל קלקל את דרגת מ ש ה ״לא נ ת ת י לך גדולה אלא בשבילם׳׳‬
‫) ר ש ״ י להלן לב‪ ,‬ז(‪.‬‬

‫‪ : 10‬ו ב פ י שביאר ר ב י נ ו ) ל ב ‪ ,‬ח( ״סרו מהר״ — קודם שאגמור לתת לך מ ה שיעדתי לתת‪ ,‬והם‬
‫״ ה ת ו ר ה והמצור‪ ,‬אשר כתבתי״ )ועיין ביאורנו שם‪ ,‬וביאורנו לדברי רבינו לעיל כד‪ ,‬י ב‬
‫ד״ד‪ ,‬״ א ש ר כתבתי״(‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫ה ם ארבעים יום האמצעיים מ־ח״י תמוז ועד כ״ט אב‪ .‬ע ל ימים אלה נמצאנו למדים‬
‫מ ש מ ו ת לב‪ ,‬י ״ועתה אעלה אל ה׳ אולי אכפרה בעד חטאתכם״‪ ,‬ודברים ט ‪,‬ח ״ואתנפל‬
‫ל פ נ י ה׳ כראשונים ארבעים יום וארבעים ל י ל ה ‪ . . .‬על כל הטאתכם אשר ה ט א ת ם ‪ . . .‬״‬

‫‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫ו ב פ ס ו ק כח ״ואתנפל לפני ה׳ ארבעים היום וארבעים ה ל י ל ה ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫ד ב ר י ם י‪ ,‬י ״ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים״‪ ,‬רש״י‪ :‬של לוחות ראשונות‪ ,‬מ ה הם‬
‫ברצון אף אלה ברצון‪ .‬אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס )מקורו‬
‫ב ס ד ר עולם פרק‪.‬וי(‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫כלומר‪ ,‬ציווי מלאכת המשכן שבפרשות תרומה־תצוה ניתן למשה בארבעים יום האחרונים‬
‫מ ר ״ ח אלול ע ד יום כיפור‪ .‬זה כ ד ע ת רש״י )לא‪ ,‬יח ד״ד‪ ,‬ויתן אל מ ש ה וכוי( שאין‬
‫מוקךם ומאוחר בפרשיות וחטא העגל היה לפני ציווי מ ל א כ ת ה מ ש כ ן ) ו ע י י ן בדברי רבינו‬
‫ל ה ל ן לא‪ ,‬יח(‪ .‬ה צ מ ד ת פרשות תרומה־תצוד‪) ,‬הציווי ש ל א ח ר ח ט א העגל( לסוף פ ר ש ת‬
‫מ ש פ ט י ם )ארבעים הימים ש ל פ נ י העגל( נועדה לתת את הרצף ההיסטורי של השיגוי‬
‫ב ד ר ג ת בני ישראל מזו של סוף פ ר ש ת יתרו )״ככל מקום אשר אזכיר׳׳( אל זאת ש ל‬
‫״ ו ע ש ו לי מקדש״‪ .‬רק אחרי ששינוי זה נקבע ברצף ההיסטורי‪ ,‬מ ת פ נ ה התורה לחזור‬
‫ולהסביר לנו כיצד קרה שינוי מהותי זה — וזאת על ידי סיפור ח ט א העגל‪ .‬עם תום‬
‫סיפור ה ח ט א )פרק לב( ו ה מ ש ת מ ע מ מ נ ו )פרקים לג—לד( חוזרת התורה לספר שוב‬
‫א ת ציווי המשכן‪ ,‬בבחינת ״נחזור אל ה ר א ש ו נ ו ת ! )ועיין להלן בהערה ‪ 23.‬הסבר‬
‫ב ש ת י ״מהדורות״ אלו של ציווי מ ל א כ ת המשכן על פי ש י ט ת רבינו(‪ .‬ע ת ה מ ב י א רבינו‬

‫ ־ כמה"הוכחות־ לעמדתו שציווי מ ל א כ ת המשכן בתרומה־תצוה שייך לארבעים •הימים‬
‫האהרונים ולא הראשונים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫ו ל א נות לרבינו לפרש הפסוק ע ל כוונתו ש ל ה׳ אשר ל א ה ג י ע ה לידי ביצוע ע ק ב ה ט א‬

‫׳'‬

‫העגל‪ ,‬כי ד ב ר ה׳ לא ישוב ריקם‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ב ב א בתרא יד‪ ,‬א—ב הן לשיטת ר׳ מ א י ר והן לשיטת ר׳ יהודה‪.‬‬

‫‪ 16‬ובלי אותיות של שמותיו של הקב״ה אין ״עדות״ אלא אבנים בלבד‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫הוכחה שניה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫הוכחה שלישית‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫שקרן עור פניו‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫בפרשת תרומה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫בפרשת תצוה‪.‬‬

‫‪ .22‬ר י ש פ ר ש ת ת ש א ‪. .‬‬

‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ע ר ד ‪,‬‬

‫‪ 23‬פרשת ויקהל־פקודי י‪ .‬ואמנם בפי שביארנו ) ם י י‬
‫החזרות של תרומהד ו מ ו ת אצל זיק״ל־פקייי ״ ל‬
‫את ירידת‬
‫כשפ שביאר הוא את‬
‫ירידת הדורות‬

‫מ‬

‫ק‬

‫ש‬

‫ל‬

‫א‬

‫^‬

‫‪3‬‬

‫‪,‬‬

‫‪0‬‬

‫״ ל ״ ו א ^ י י י ‪to,‬‬

‫״ ג ח ז י‬

‫ל‬

‫‪! *** * / w‬נ!‬

‫י‬

‫י ע ש י‬

‫״‬

‫ש ג י ז‬

‫;•דביל‬

‫_‪ h<( ».‬הד*׳‬

‫*‪J‬‬

‫‪k. {0‬׳‬
‫‪s‬‬

‫י‬

‫פ ו ת‬

‫שווייפי׳‬
‫״‬
‫פירשו את שתי ״המהדורות״ של מ ל א כ ת המשכן כ מ ש ?‬
‫"*ויי‬
‫* ‪ , V‬ת בייגי‬
‫'‬
‫ל‬
‫ל"‬
‫ישראל ‪w‬‬
‫מציינות א ת ההוד‪ .‬אמינא‪ ,‬כלומר‪ ,‬א ת המשכן כפי שהיד׳‬
‫ל ן מ ו‬

‫ב‬

‫י‬

‫ג‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫ת‬

‫ז ז ח ט א‬

‫מ‬

‫ע ו מ ת‬

‫ש‬

‫ז‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ג‬

‫ת‬

‫ד ‪ ,‬ז ‪ /‬ט א‬

‫א ח ד י‬

‫& ‪A‬‬

‫‪ 1‬ל ‪ 5‬נ י‬

‫ל פ י‬

‫ה י‬

‫צ ד י ד‬

‫ב נ י‬

‫ע ש י י ת י‬

‫בעוד ויקהל־פקודי מציינות א ת המשכן עובר ל‬
‫ה‬

‫ה‬

‫א‬

‫ט‬

‫ד‬

‫ן ב י י ש ז ב‬

‫ב‬

‫י‬

‫ר ב י נ ו‬

‫י‬

‫ת‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ל‬

‫ג ד י ל י‬

‫ט‬

‫י‬

‫א‬

‫א‬

‫י‬

‫ש‬

‫ל פ י‬

‫ע ם ק י‬

‫פ‬

‫ב‬

‫נ ג י ז‬

‫י " ^ הסקי*׳‬

‫י‬

‫מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫‬
‫י‬
‫ן‬

‫חכמה(•‬

‫יד‪.‬לר בחוסן יהושע‪ ,‬הנצי״ב בהעפק דבר ודי מאיר שמחר‪ ,‬ב מ ש י‬

‫ש מ ו ת כה‪ ,‬ט‬
‫וכן ת ע ש י‬

‫ה‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫ב ל‬

‫ז‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ל‬

‫י‬

‫ל?‬
‫א ת ם ‪ ,‬כדי ש א ש מ ן ב ת ו כ כ ם ־ ‪ -‬ל ד ב ר ע מ ד‬
‫( ״בכל המקום‬
‫ל א כ מ ו ש ה י ה העני? ק ו ד ם ה ע ג ל כ א מ ר ו )כ‪,‬‬

‫י י‬

‫ת‬

‫!*ףאב* ^ *'‬

‫י‬

‫כ א‬

‫?יפי״ יי׳‬
‫מ‬

‫‪ 1‬לעומת ״ ו ש כ נ ת י ‪ . . .‬א נ י מ ר א ה ‪ /‬מוסב ״וכן תעשר׳ ע ל ״‬
‫‪ ..‬ישראל‪.‬‬

‫י‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ל י‬

‫׳"י‬

‫ו כ י‬

‫ןלם ב א נ‬

‫‪2‬‬

‫על פי התנאים ש מ נ ה רבינו בד״ד‪ .‬קודם ״ושכנתי‬

‫‪3‬‬

‫משד‪ .‬יבינו‪ .‬הדיבור אל מ ש ה מרומז ומוזכר אצל רביני בר׳׳י'‬

‫ןרי;‬

‫נ א‬

‫ר ‪ ,‬ק‬

‫האופן שאני מראה אותך שכינתי בהר על הכפורת ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ . 4‬כאמור‪ ,‬כבד לכתחילה נועד המשכן הן לתפילה והן לקרבנות‪.‬‬
‫ילא אל מקום אחד בלבד‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ #‬מ ו ת לא< י ח‬
‫ויתד א ל מ ש ה כ כ ל ו ת ו‬

‫ע י &‬

‫ב ס‬

‫אחר שספר מ ה היה הטוב שהושג‬
‫פ‬

‫י‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ט‬

‫ע‬

‫ם‬

‫מ‬

‫פ‬

‫נ‬

‫י‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ה‬

‫א‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ה‬

‫ת‬

‫כ‬

‫לד‬
‫כ‬

‫ת‬

‫י‬

‫י׳‬

‫ל‬
‫ג‬

‫י‬

‫ש‬

‫פ ע מ י ם‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ל‬
‫)יט‪ ,‬ו( ״ ו א ת ם ת ה י ו ל י מ מ ל כ ת כ ה נ י ס י ו ג ו י ק ד ו ש ׳ ׳‬

‫ש ש ד ‪ ,‬ד ״‬

‫ל‬

‫א‬

‫‪,‬‬

‫ת‬

‫י‬
‫ב‬

‫י‬

‫ח‬
‫א‬

‫ב‬
‫מ‬

‫ר‬
‫ר‬

‫)‬

‫כ‬

‫'י' ׳‬
‫*יי‬
‫י ״‬
‫זד‪ .‬ב ס ב ת ר ו ע ב ח י ר ת י ש ר א ל ‪ .‬כ י א מ נ ם ב ס ו ף א ר ב ע י ם י ו ם ה ר‬
‫ע‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ל י‬

‫ב כ ל‬

‫מ ק י מ‬

‫א‬

‫ב‬

‫א‬

‫א ל‬

‫׳‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ו‬

‫צ‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ע‬

‫ש‬

‫י‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ג‬

‫^ * ת ו ו י ״‬
‫ד‬

‫י‬

‫ין‬

‫ן{»‪.‬‬

‫ב‬

‫מ‬
‫א‬

‫‪s ^ i a • f‬‬
‫‪h‬‬
‫יהויי*‬

‫כ‬

‫׳‬

‫&‬

‫‪C‬‬
‫ש‬

‫י‬

‫^‬

‫ג‬

‫י‬

‫ם‬

‫־'נתז י '‬
‫ולעיל‬

‫ל‬

‫ו‬
‫‪,‬‬

‫י‬

‫ר‬

‫ג‬

‫י‬

‫י ׳ ^ מ ל ו <ל ׳‬
‫מ ע ש ה אלקים* לקדש א ת כולם ל נ ה נ י ם נ וגוי קדוש ככל‬
‫כ‪ ,‬כ א ( ‪ .‬ו ה מ ה מ ר ו ו ה ש ח י ת ו ד ר כ ם ו נ פ ל ו מ מ ע ל ת ם כ מ ו שהעיז־‬
‫ב‬

‫א‬

‫״ויתנצלו בני ישראל א ת עדים מהר חורב״»‪.‬‬

‫שני‬

‫‪w‬‬

‫לוחות העדות‬
‫‪*.‬תו ״ י ׳‬

‫א ו ת ם ש י ע ד ־ ב א מ ר ו )כד‪ .‬י ד ( ״ ו א ת נ ה ל ד א ת ל ו ח ו ת ד ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א ב ד‬

‫‪ .‬וטרם‬

‫‪m‬‬

‫ה‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.‬‬
‫ב מ ע ע י‬

‫* ״ * * י כתבי‪ ,‬באשר יעד‪ ,‬התהילי‬
‫ט והתעמל״ ״ ‪.‬‬

‫' י‬

‫‪°‬‬

‫^ למשי'‬
‫י‬

‫ל י ד‬

‫‪1‬‬

‫*‪***.‬ד‬

‫״״*מממן לכליו ״ושכנתי כתונם״‪ .‬זאת לדעת דמני‬
‫'*ייעייממ לאתרי מסא העגל‪.‬‬

‫;״״י״״*‬
‫י‬

‫ט ל‬

‫ל‬

‫‪,‬‬
‫ב ד‬

‫נ י ש‬

‫ל ר ‪/ ,‬‬

‫ש ר ח י ‪( 0‬‬

‫י‬

‫י א‬

‫' ‪ °‬׳ <= ‪°‬‬
‫‪4‬‬
‫כלי <ממ ״אנא אליל וברכתיל״‪.‬‬
‫י • ״י» נממ פסוקנו‪ ,‬בללמד מת‪ ,‬לזהות י א‬
‫)גי‪,‬ש‪-‬יה(‪.‬‬
‫פ כ‬

‫ע ר‬

‫‪ ,‬בשב* מי*י *‬

‫פ ר י‬

‫'‬
‫משפטי‬

‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪,‬ף * י *‬
‫״‬
‫״ן^״ל״״ ^‪!:‬‬

‫י ש י ן <‪0‬‬
‫ש י נ י פ‬

‫ח י‬

‫׳‬

‫׳‬

‫י ת י מ ‪0‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ 1‬ל‬

‫בים‬

‫ב‬

‫ל‬

‫‪ • 1‬״ נ‪0‬‬
‫ז לפי?‬
‫זנייהפ מזה ומזי׳ י' י " ־‬
‫? ^‬
‫"י׳ יי*‬
‫י ^ נ‬
‫<* הראלי להניא באז *‬
‫»י«י‪ .‬ד;משיב בזה שגי דבריפ‪ :‬א׳‪ :‬י ״ * ' ' * * ‪ ,‬׳ י דהגווג ' * ‪,‬ויינז‬
‫? "בל^‬
‫יי' *‪ J£‬היי ' * ״ י ״ '‬
‫' *״י‬
‫ל י״״‬
‫‪,‬ומדים ׳ ‪4,‬ל‪0‬ים‬
‫'‬
‫״*״״‪…‬עזן נבלב‪-‬נונז׳ ״י' «‬
‫מ‬

‫ח‬

‫‪ 3‬ל‬

‫ש ב ל י ה י ת‬

‫‪0‬‬

‫ה‬

‫יר‬

‫כ נ ס‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫י ‪,‬‬

‫פ ז נ י‬

‫ם‬

‫ש ‪:‬‬

‫״ י ‪,‬‬

‫ג נ ‪0‬‬

‫זי‬

‫זמ‬

‫*'־ ״‪ * » n*n»1‬ה ^ י ־ ־ ״ י ״ ^ **דיים י׳יי' ' * ^ פ * ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫״ו ר!שא לי ** '‪°‬‬
‫* * ג ״הפנתב מכתב אלקים״׳ ™ ' ' ^‬
‫מקביל ל * » ״' י ‪ .‬״ב‪ .‬ירא"* ׳ י •‬
‫‪,‬‬
‫״‪5‬‬
‫״ו‬
‫^‬
‫* ״* בזה ״שני דינים״ ~ נ ‪ 0‬בחומי יילי‬
‫שד‬

‫י‬

‫יי‬

‫י י‬

‫ם‬

‫ה ר‬

‫ש פ ה ן ק‬

‫י‬

‫י‬

‫ע ז‬

‫מזת‬

‫י נ‬

‫ב‬

‫י נ ם‬

‫כ א י‬

‫ל ה ל ן ;‬

‫‪7‬‬

‫י‬

‫ירגי‬

‫״ ״ ״ ? מ הלריי׳ י ' ' י ' ^ כיבד‬
‫* י י * יביני למלשנ הורדת ״״יי‬
‫•‬
‫)ועייז י ״‬
‫י^עד הנכבד‪ ,‬עכ״ל‪ .‬פלשלן ״זית״גלד מדייק י *‬
‫* לזגללת עליד׳ם‬
‫ז׳ש‪j* ,‬״ ‪,‬‬
‫נ‬

‫ע ז‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫‪c‬‬

‫ע ל‬

‫ק ד י ט‬

‫) פ ‪ 0‬ן ק‬

‫מ‬

‫ה ק ב‬

‫ע‬

‫ל‬

‫י‬

‫‪1 3‬‬

‫י‬

‫ח‬

‫י נ י‬

‫"‬
‫היה יעוד מיוחל‪ ,‬ולבז»י«* " »‬
‫י‬
‫*עשי׳ שממל דגהלנ לעיל ;״נתב״ נמקים ״‬
‫וד‪.‬שהיתי י י‬
‫*‪ J‬ד*« ‪,‬‬
‫ח ) ח‬

‫כ ת ב ת‬

‫?דגרין ש ‪ / 7‬י ר י ד ה ד י ת ה ‪Q ) V Q‬‬

‫ש ד‬

‫כ ר ה ‪0‬‬

‫*ל פי‬
‫דנייז נ נ י א‬

‫זרגי‬

‫ש ם‬

‫(‬

‫מ ר ז‬

‫י מהד*‬

‫קידש‬
‫י ד‬

‫״ ת‬

‫* * » י לתת לך מה שיערתי ל ׳‬
‫י'‬
‫י י « פנאי *השזורות ל‬
‫א ה י ת‬

‫ב ק ז נ ב‬

‫באיפ;‬
‫פ ע ל י‬

‫;‬

‫ם‬

‫ר‬

‫׳ " ׳‬
‫ירי• לכתיבתה•‬

‫י‬

‫ד י ר‬

‫תז‬

‫‪T °‬‬

‫׳עלז פרפ השלים הקכ״מ את‬‫!‬
‫‪ * » .‬י הספיק ה׳ ל״" י< ^ יל""*‬
‫י י ' למצפי גפ את ״התלרד‪ ,*,‬לד־יא י^ל^ '‪°‬‬
‫‪333‬‬

‫ת י ד ה‬

‫״‬

‫‪w‬‬

‫לפעילי•‬
‫‪ ,‬לכתי‬

‫‪5‬‬

‫יפןר‬

‫ד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫נ א ע ר‬

‫י״רש י ב‬
‫יחב‪ .‬י‬
‫‪,/* ^ 7‬רד‪* *< ,‬‬

‫י ג י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫׳ תורד‪,‬׳ז‪:‬יכמוההמב״ן‪— :‬אם כן‪ ,‬״התורה״ יכלול הסיפורים מ ת ח י ל ת בדאשלת‪. ,‬כי ה ו א‬
‫י‬

‫‪0‬‬

‫י‬

‫מורה אנשים בדרך בענין האמונה( וגם א ת ״המצוד!״ — הוא ה ח ל ק ההלכתי ש כ ה ‪.‬‬

‫שמות׳‪.‬לד‪ ,‬כז‬

‫‪'.‬‬

‫‪:‬׳‪••.‬׳•‬

‫כ ת ב לף א ת הדכרים האלה‬
‫אף על פי שקודם העגל אמרתי לתת לך )כד‪ ,‬יב( ״את לוחות האבן ו ה ת ו ר ה ' י ה מ צ ו ד י‬
‫״וכתבתי״ *‬

‫אשר כתבתי״‪ ,‬עכשיו שחטאו‪ ,‬ואתה )לעיל לד‪ ,‬א ( ״פסל ילך״ הלוחות‬
‫‪3‬‬

‫)שם שם(‪ 1‬ולא אתן לך גם כן ״התורה והמצור‪ ,‬אשר כ ת ב ת י ״ ‪ ,‬אבל ״ כ ת ב ל ך ״ _ _ ג‬
‫‪4‬‬

‫אוזר׳ •‪.,. .‬‬
‫‪.1‬‬

‫י‪. v.‬‬

‫יי• ••• י •י‬

‫‪. . .‬‬

‫בניגוד ללוחות ראשונים א ש ר ״ מ ע ש ה אלקים המה״‪ ,‬ולא מ ע ש ה אדם‪.‬‬

‫‪ 72‬ובזה ה י ד ו ש גדול ש״המכתב אלקים״ ע ת ה הרות על הלותות א ש ר מ ע ש ה אדם ־ ה מ ד‬
‫‪3‬‬

‫‪n‬שד‬

‫זפי‬

‫יי ל י‬

‫ש‬

‫עיין בדברי ר ב ע ו לעיל לא‪ ,‬יח ובהערות‪.‬‬

‫ל‬

‫?‬

‫‪n‬‬

‫^‬

‫׳‬

‫ל פ י‬

‫פ י ר י ש‬

‫ר ב י נ י‬

‫׳‬

‫פ ס ו ק נ ר‬

‫ה י א‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ד‬

‫י ש י‬

‫י‬

‫מ פ ס ו‬

‫ק אי• כלומר­‬

‫‪ .,‬אע״פ שהקב״ה מוכן לכתוב א ת עשרת הדברות על הלוחות ש מ ש ה ר ב י ב י פ ס ל‬
‫ל כ ת י ב ה נוספת תהיה לא על ידו‪ ,‬א ל א — ‪ :‬ה ק ב ״ ה אומר‪ ,‬ו מ ש ה א ו מ ר ו כ ו ת ב ) ב ב א‬
‫';‪../‬יד‪ ,‬א(‪ .‬י ; י י‬
‫‪1‬׳‬

‫י י‬

‫י‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫‪l‬‬

‫‪n‬‬

‫^‬
‫א‬

‫•‬

‫ב מ ד ב ר ג‪ ,‬ז‬
‫מ ש מ ר ת ‪ :‬כ ל ה ע ד ה ? ל פ נ י א ה ל מועד‪ ,‬ל ע ב ו ד א ת ע ב ו ד ת ה מ ש כ ו‬
‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫לשרית בצרכי העבודה ‪ ,‬שזה היה ראוי לעדת הסנהדרין ״ לולא עוז ה ע ג ל *‬
‫־׳‬

‫»‪..‬‬

‫‪. 1‬רבינו ע ו מ ד על ה ה ב ד ל בין ״משמרת העדה״ בפסוקנו‪ ,‬ובין ״ מ ש מ ר ת ב נ י י ‪^ .‬‬
‫שייאל״‬
‫‪ . :‬״ ‪ .‬׳ • ׳ • •‬
‫ד!‬‫בפסוק הבא‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫כלומר‪ ,‬לסייע לכהנים בעבודתם במקדש‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫״ ע ד ה ״ כסנהדרין‪ ,‬ע ל פ י ) ב מ ד ב ר לה‪ ,‬כד—כה( ״ושפטו ה ע ד ה ‪ . . .‬ו ה צ י ל ו העדה״‬
‫י‬
‫למדו חז״ל לשאר מקומות‪.‬‬
‫שבגללו הועבר התפקיד לשבט המיוחד לכך‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ד‬

‫•‬
‫^ ‪°‬‬

‫‪.‬ד‪ .‬חטא המרגלים‬
‫ב מ ד ב ר ט‪ ,‬א‬
‫בחודש הראשון‬
‫אחר ׳שפקד אנשי •הצבא )פרק א( וסידר הדגלים )פרק ב׳( ונושאי המשכן ) פ ר ק‬
‫‪1‬‬

‫להכניסם‪.‬לארץ׳ ‪ •,‬וטוהר‪:‬מחניהם מן הטמאים )פרק ה׳ א—ד(‪ ,‬כ א מ ר ו ) ד ב ר י ם כ *‬
‫‪2>$‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪*1‬‬

‫׳־״*<‪ /‬טי(‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2‬‬

‫׳ > ו ה י ה • מ ח נ י ך ק ד ו ש ״ ‪ ,‬ו מ ן ה מ מ ז ר י ם ב ע נ י ן ה ס ו ט ה ) פ ר ק ה׳‪ ,‬י א — ל א ( ‪ ,‬ל מ ע ן ת ה י ה‬
‫השכינה‬

‫ביניהם‬

‫במחנה‬

‫‪3‬‬

‫צבאותם ‪,‬‬

‫י ש ר א ל ‪ ,‬ש ב ה ם זכו ל י כ נ ס ל א ר ץ מ י ד‬

‫סיפר‬
‫‪4‬‬

‫הכתוב‬

‫ארבעה מעשים‬

‫טובים‬

‫שעשו‬

‫ב ל ת י מ ל ח מ ה ״‪ ,‬ל ו ל א ה מ ר ג ל י ם ‪ ,°‬כ מ ו ש ה ע י ד‬
‫‪7‬‬

‫מ ש ה ר ב י נ ו ב א מ ר ו ל ח ו ב ב )י‪ ,‬כ ט ( ‪ :‬״ נ ו ס ע י ם א נ ח נ ו א ל ה מ ק ו ם ״ ‪ .‬ר א ש ו נ ה ‪ ,8‬ס י פ ר‬
‫ח נ ו כ ת ‪ .‬ה מ ז ב ח ‪) .‬ז‪ ,‬א — ח ‪ ,‬ד(‪ .‬ש נ י ת ‪ ,‬ז ר י ז ו ת ם ״ ב ע נ י ן ח י נ ו ך ה ל ו י י ם )ח‪ ,‬ה — כ ו ( ‪.‬‬
‫שלישית‪,‬‬
‫במדבר״‪,‬‬
‫ארוכים״‬

‫ז ר י ז ו ת ם ״ ב ק ר ב ן ה פ ס ח )ט‪ ,‬א — י ד ( ‪ .‬ר ב י ע י ת ‪ ,‬ל כ ת ם א ח ר י ה א ל י ת ב ר ך‬
‫אף על פי שהיה‬
‫פעמים‬

‫קצרים‬

‫‪1 5‬‬

‫ו ה מ ס ע « ‪ .‬ולהודיע כל א ל ה‬

‫העלות‬

‫הענן״‬

‫בזמנים‬

‫בלתי‬

‫נודעים‬

‫‪1 3‬‬

‫— פעמים‬

‫— באופן ש ה י ה ראוי ש ת ק ש ה עליהם מ א ו ד ה ח נ י ה *‬
‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫סיפר אותם כפי מ ד ר ג ת היותם לרצון לפניו‪ ,‬לא לפי‬

‫ה ז מ ן שהיו ב ו « ‪ .‬ולכן סיפר בכאן ענין חנוכת ה מ ז ב ח והלויים ו ה פ ס ח שהיו ב ח ו ד ש‬
‫הראשון — ו ה י ת ה « תחילת הספר בחודש‬

‫ה ש נ י — ו ה י ה ענין‬

‫הניתם‬

‫‪1 8‬‬

‫ונסיעתם‬

‫ע ל פ י ה ׳ מ י ו ם צ א ת ם מ מ צ ר י ם « ‪ .‬ו ע ל כ מ ו ז ה א מ ר ו )פסחים‪ .‬ו‪ ,‬ב ו ע ו ד ( ‪ :‬״ א י ן מ ו ק ד ם‬
‫ו מ א ו ח ר בתורה״‪ .‬וזה כ א ש ר תכוין ת כ ל י ת מ ה‬

‫‪2 0‬‬

‫— זולת הזמן‬

‫‪2 1‬‬

‫— ב ס ד ר ה מ ס ו פ ר ‪,22‬‬

‫‪1‬‬

‫שהרי כל הנסיעה היתה בכיוון א ת ישראל‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫כ י זאת היתה מ ט ר ת שילוה הטמאים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫וכן ברמב״ן )ה‪ ,‬כ ד ״ ה וטעם ואת כי ש ט י ת ( ‪ . . . :‬כ י ה פ ץ ל מ ע ן צדקו ליטר הנשים‬
‫שלא תעשינה מ מ ת יתר העמים‪ ,‬ולנקות ישראל מ ן הממזרות שיהיו ראויים להשרות‬
‫ש כ י נ ה ב ת ו כ ם ‪ . . .‬עכ״ל‪. .‬לדעת רבינו‪ ,‬ה ש ר א ת ה ש כ י נ ה בחוך ה מ ח נ ה ה י א ה מ ש ו ת ף בין‬
‫שתי הסוגיות הגדולות של פרק ה ׳ ) ש י ל ו ח ה ט מ א י ם וסוטה(‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫כפי שמוכיח רבינו להלן מדברי מ ש ה אל חובב‪ ,‬בלשון ה‪1‬ה )״נוסעים״( כלומד עתה‪.‬‬

‫‪ ..‬ו כ ן מצינו בספרי לדברים א‪ ,‬ב ד״ה אחד עשר יום‪ .‬אילו זכו ישראל‪ ,‬לאחד עשר יום‬
‫היו נכנסים ל א ר ץ ‪ . . .‬לשלושה ימים היו נ כ נ ס י ם ‪. . .‬‬
‫‪5‬‬

‫מקורו בספרי פיסקא ז‪ :‬אמר להם‪ ,‬כשאתם נכנסים לארץ אין אתם צריכים כלי זיין‪,‬‬
‫א ל א קובע דיופטין ומחלק‪ .‬וכן בת״י‪ :‬לא תצטרכון למיטול זיינא‪ ,‬עולו ואחםינו ית ארעא‬
‫וקבעו בה דפטייא ופלגיה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מקורו ברש״י לדברים א‪ ,‬ח ד ״ ה בואו ו ר ש ו ‪ . . .‬אילו לא שלהו מרגלים ל א היו צריכים‬
‫לכלי זיין‪.‬‬

‫ד‬

‫על הסתירה בין דברים אלה של מ ש ה ובין כל הפסוקים בספר ש מ ו ת מ ש ם ל מ ד ו שכבר‬
‫גגזר על מ ש ה לא להיכנס לארץ‪ ,‬עיין ״לפשוטו של מקרא״ מאמר‪ :‬פ ש ו ט ו של מ ק ר א‬
‫ב מ ש נ ת בעל גור אריה‪ ,‬פרק‪ :‬שלח נ א ביד תשלח‪ ,‬עמודים‪ 246 .‬ע ד ‪.248‬‬

‫‪8‬‬

‫כלומר‪ ,‬ארבעת הדברים המנויים להלן‪ ,‬הם אשר זיכו א ת בני ישראל להיכנס לארץ‬
‫בדרגה גבוהה של השגחה פרטית אשר כהוצאה מ מ נ ה לא יהיה כל צורך במלחמה‪ ,‬א ל א‬
‫כל ש ב ע ת העמים יברחו מעצמם‪ ,‬כמו שהגרגשי פ נ ה מ א ל י ו )עיין ב ר ב י נ ו לעיל א‪ ,‬ב‬
‫ד״ה ש א ו את ראש(‪ .‬מ ב נ ה משותף זה הוא אשר הכתיב א ת כתיבתם ביתד בפרקים‬
‫ז—ט‪ ,‬לקראת אותה הנסיעה )להלן י‪ ,‬לג( ״ויסעו מ ה ר ה׳ דרך שלושת ימים״‪ ,‬א ש ר‬
‫אמורה היתד‪ .‬להסתיים בכניסתם לארץ‪ ,‬אבל נסתיימה בפרשת ה מ ת א ו נ נ י ם — מ ת א ו י ם‬
‫ת א ו ה — ל ש ו ן הרע של מרים — המרגלים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫דייק רבינו בענין הזריזות )עיין מסילת ישרים פרקים ו—ט( ע ל פ י ש י ט ת ו לעיל ה‪ ,‬כ‬
‫ד״ד‪ ,‬ו י ע ש מ ש ה ואהרן וכל ע ד ת בני ישראל ללויים )״עשו פ ש כ י ל הלויים ולעזרתם‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪27.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ענין הגילוח וכיבוס הבגדים ו ה ק ר ב ך ( ‪ ,‬וד״ה כן ע ש ו להם ב נ י י ש ר א ל ) ״ ה ז ד ד ז ד י ש ר א ל‬
‫ל ע ש ו ת ג ש כ י ל פ כ ד י שיהיה רצון קונם נעשה״(‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫להיפטר‬

‫גם כאן ע ל פ י ש י ט ת ר ב י נ ו )להלן פסוק ב( שעשו את חססח א ע ״ ס ש י כ ל ר‬

‫מ ן המצוד! ע ק ב ש מ ח ת המצוד‪ .‬ש ל ה נ ו כ ת המשכן )עיין שם ו ב ב י א ו ר י נ ו ( ‪ .‬ע ש י י ת נ מ ו ד‬
‫שניחן‬

‫לקבל מ מ נ ה פטור‪ ,‬בזריזות ת י ח ש ב )מסילת ישרים‪ :‬כ ן צ ר י ד‬

‫גדול‬

‫פקחית‬

‫והשקפה לאחוז במצוות ולזכות בהן ולא ת א ב ד נ ה ממנו(‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫אחדיר‬

‫וכלשון ר ב י נ ו להלן ט‪ ,‬י ז ד״ד‪ .‬ובמקום וכר‪ :‬סיפר זכותם של י ש ר א ל ע ל ל כ ת ם‬
‫במדבר‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫להלן פסוק יז‪ :‬״ולפי העלות ה ע נ ן ‪ . . .‬יסעו בני ישראל״‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫מראש‪.‬‬

‫‪ 14‬במקום ל א נוח לחניה‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫במקום נוח ביותר לחניה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫כי ל א הובאו ב כ ת ו ב בסדר הכרונולוגי של המאורעות‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫כלומר‪ ,‬אף על פ י ש ה י ת ה לכו׳‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫הוא הענין הרביעי‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫כלומר‪ ,‬החל עוד ב ש נ ה ה ק ו ד מ ת !‬

‫‪20‬‬

‫מ ט ר ה מסוימת‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫הסדר הכרונולוגי‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬ה ב א ת ן של א ר ב ע פרשיות אלו כאן נועדה ל ה ד ג י ש א ת ה מ ש י ת ן *‬
‫הפרשיות‪ ,‬והוא הקניית זכות להיכנס לארץ מ י ד ובלי כ ל י זיין‪ .‬ו ב ד י ד ד י מ ה‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ביסח‬

‫בעל ב א ר יצתק לרש״י ש מ ו ת לא‪ ,‬יה‪ :‬שהתורה לא תשמור א ת ה ס ד ר ה ז מ נ י כ ז * ‪ 3‬ר י ו‬
‫רק ס ד ר אחר המוקדם )־־ עדיף‪ ,‬לשון נופל על לשון ן י‪.‬ק‪ (.‬ב מ ע ל ה ו מ ד ר ג ה‬

‫ע‬

‫ל‬

‫הסדד‬

‫הזמני‪.‬‬

‫ב מ ד ב ר י‪ ,‬ל ה‬

‫ויהי ב נ ם ו ע ה א ר ו ן‬
‫ל ל כ ת ו ל ה י כ נ ס ל א ר ץ י ש ר א ל ‪,1‬‬

‫ק ו מ ה ה׳ ו י פ ו צ ו א ו י ב י ך‬
‫כ י א מ נ ם ‪ ,‬ל ו ל א ש ל ח ו מ ר ג ל י ם ה י ו נ כ נ ס י ם ב ז ו ל ת מ ל ח מ ה ג‪ ,‬ש ה י ו ה א ו מ ו ת ב ו ר ח י ש ‪%‬‬
‫״ כ ע ז ו ב ת החורש והאמיר א ש ר עזבו מ פ נ י בני י ש ר א ל ״ * )ישעיה יז‪ ,‬ם(‪.‬‬

‫וינוסו מ ש נ א י ך מ פ נ י ך‬
‫פן יבואו ישראל להחרימם‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫כפי ש ב י א ר ר ב י נ ו בפסוקים לג—לד‪ ,‬בפסוקים אלה )לה—ל‪0‬‬

‫א י ן‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ר‬

‫על‬

‫הנוהג‬

‫הקבוע בארבעים ש נ ו ת נסיעות במדבר‪ ,‬כי אם ב א ו ת ה נסיעה מיוהדת ב ת ש ל ו ש ת ה י ש י ש‬

‫‪28‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אשד• אמורה היתה להסתיים בארץ כנען ונסתיימה ב ח ט א המתאוננים‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫כ מ ב ו א ר אצל רבינו לעיל ט‪ ,‬א ד״ה בחודש הראשון‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ו ז ה לשון ״ויפוצו״‪ ,‬לא שבני ישראל יגרשם‪ ,‬ואף לא ה׳ יגרשם )״ויפיץ״(‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ר ד ״ ק ‪ . . . :‬כ י מ ש ב ע ת אומות‪ ,‬רבים מהם ברחו ועזבו עריהם כ ש ב א ו ישראל לארץ‪.‬‬
‫ו ב ד ר ש אומר כי הכנעני פ נ ה לפניהם והלך לאפריקי‪ ,‬ויש אומרים כי הפריזי פגה‪.‬‬
‫כ ן ישראל עזבו אפילו ערי המעוז מ פ נ י מ ל ך אשור‪.‬‬

‫ב מ ד ב ר טו‪ ,‬ב—ג‬
‫ריח ג ח ו ח ‪ . . .‬והקריב המקריב‪:‬‬

‫לעשות‬

‫ה נ ה ע ד העגל היה הקרבן ״ריח נחוח״ בזולת מ נ ח ה ונסכים‪ ,‬כענין בהבל‬
‫‪3‬‬

‫ובאברהם‬
‫‪.‬זבתים‬
‫‪.‬לעולת‬
‫להכשיר‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ובנה‬

‫‪2‬‬

‫ו כ ע נ י ן ) ש מ ו ת כד‪ ,‬ה ( ״ ו י ש ל ח א ת נ ע ר י ב נ י י ש ר א ל ו י ע ל ו ע ו ל ו ת ו י ז ב ח ו‬
‫‪9‬‬

‫ש ל מ י ם ל ה ‪ /‬פרים*•‪ ,‬ל א ז ו ל ת ז ד ‪ . .‬ו ב ח ט א ם ב ע ג ל ה צ ר י ך מ נ ח ה ו נ ס כ י ם‬
‫‪8‬‬

‫התמיד שהיא קרבן צ ב ו ר ‪ ,‬ומאז שחטאו במרגלים הצריך מ נ ח ה ונסכים‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫גם ק ר ב ן י ח י ד ‪.‬‬

‫א מ נ ם לא מ צ ע ו את הביטוי ״ריח נחוח״ בקרבנו‪ ,‬אבל רבינו בודאי מבין כי ״ ו י ש ע ה׳ ״‬
‫‪,‬‬

‫ה ו א ענין ״ריח נחוח״ )כתרגום אונקלוס ״והות רעוא מן קדם ה ״ ‪ ,‬וכן ת ר ג ם —‬
‫‪,‬‬

‫ויקרא א‪ ,‬ט ״אשד‪ .‬ריח נחות לה׳‬
‫׳‪2‬‬

‫״ ע ל ת א קורבן ד מ ת ק ב ל ברעוא קדם ה ״ ( ‪.‬‬

‫א ח ר י המבול בראשית ח‪ ,‬כ א ״ מ ר ח ח׳ א ת ריח הגחוח״ )ועיין בנצי״ב ו ב מ ש ך ח כ מ ה‬
‫ש ב י ט ו י זה המציין את המקסימום בתכלית הקרבן הוא א ש ר ל י מ ד א ת חז״ל ש נ ח הקריב‬
‫א ת קרבנו בהר המוריה(‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ל א זכיתי להבין את דבריו‪ ,‬ב א ש ר ל א מ צ י נ ו שהקריב אברהם קרבנות )סרט לאיל אחרי‬
‫ע ק י ד ת יצהק(‪ .‬ואם נפרש כי כוונתו ל ) ב ר א ש י ת יב‪ ,‬ה( ״ויבן שם מ ז ב ה ויקרא בשם ה׳ ״‬
‫)ועיין במפרשים המבארים כי הכוונה לתפילה ולא ל ק ר ב ן — ועיין ב ז ה ב מ א מ ר נ ו‬
‫״ואל‬

‫מ ע ל ת אבוחם ישובו״(‪ ,‬הרי אין כל זכר לריח נחוח‪ .‬ואולי כוונת הספורנו‬

‫ל ח ש י ב ו ת שחז״ל נתנו ל א ר ב ע ה מזבחות ש ב נ ה אברהם )השוד‪ .‬רש״י ב מ ד ב ר כג‪ ,‬ד(‪,‬‬
‫רעיון שהדגיש הספורנו גם בהקדמתו לספר ב ר א ש י ת בכותבו ש ה מ ז ב ח ו ת ש ל אברהם‬
‫אבינו מכוונים לארבעה מזבתות בתהלת ימי ישראל‪ ,‬משכן במדבר‪ ,‬שילה‪ ,‬גוב וגבעון‪,‬‬
‫עי״ש‪ ,‬ודבריו הנ״ל עדיין צריכים עיון‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫ואין זכר למנחת נסכים‪ ,‬ואילו ה מ ש ך הפסוקים מ ל מ ד על הרצון )רעוא( ש ב ק ר ב נ ו ת‬
‫אלה בכריתת הברית‪ ,‬ועד לדרגת ״ויתזו את האלקים ויאכלו וישתו״ )פסוק יא( —‬
‫כל זאת בדיוק ליד )פסוק יב( ״ואתנה לך א ת לותות ה א ב ן והתורה והמצוה אשר‬
‫כתבתי׳׳! כלומר‪ ,‬הדרגה הגבוהה ביותר אשר לפיה כתב ה ק ב ״ ה בעצמו ל א רק א ת‬
‫ע ש ר ת הדברות אלא גם א ת חחלק ההלכתי והלא הלכתי של התורה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫כלומר‪ ,‬לא היה צורך בדבר נוסף‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ל ה ב י א ו לדרגת ״ריח נחוח״‪ .‬המנחות והנסכים בקרבן ציבור מ צ ע ו א ח ר י ח ט א ה ע ג ל‬
‫ב פ ר ש ת אמור )ויקרא כג(‪ ,‬בעוד בפרקים א׳ )עולת יחיד( ו־ג׳ )שלמי יחיד( צ י י נ ה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪29‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫התורה א ת דין ״ריח נחות״ באופן קבוע‪ ,‬כ א ש ר אין זכר ל מ נ ח ת נ ס כ י ם — ו ה ל א ד ב ר‬
‫הוא!‬
‫ד‬

‫כלומר‪ ,‬ל ה ב י א לידי ד ר ג ת ״ריח נהוה״‪ ,‬וכלשון פסוקנו ״ ל ע ש ו ת ר י ח נ ח ו ת ״ ‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כמבואר בפרשתנו‪.‬‬

‫ב מ ד ב ר טו‪ ,‬כ‬
‫תרימו תרומה‪:‬‬

‫חלה‬
‫אחר‬

‫בבתיהם‬

‫ח ט א ה מ ר ג ל י ם ה צ ר י ך גם ה ח ל ה ! ‪ ,‬ל מ ע ן יהיו ראויים ש ת ח ו ל ב ר כ ה‬

‫ב י ת ך ״ ‪'2‬‬

‫כ א מ ר ו ) י ח ז ק א ל מ ד ‪ ,‬ל( ״ ו ר א ש י ת ע ר י ס ו ת י כ ם ת ת נ ו ל כ ח ן ל ה נ י ח ב ר כ י • א ל‬

‫‪1‬‬

‫נוסף על מ צ ו ת ביכורים )ועיין בהערה הבאר!(‪.‬‬

‫‪2.‬‬

‫דברי רבינו יובנו על פי דבריו בפירושו לשמות מ ש פ ט י ם כג‪ ,‬י ט ) ב ע נ י ן מ צ י ת כ י כ י ד י ב ן‬
‫הבאה ״לההליף״ א ת פולח*‬
‫ה‬

‫בחלב‬

‫א‬

‫ם‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ס‬

‫ג‬

‫ת‬

‫ר‬

‫פ ו‬

‫ל‬

‫ח ז‬

‫ה פ‬

‫ע‬

‫ב‬

‫י‬

‫י י‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ז‬

‫ז ר ה‬

‫ה‬

‫ש ל ה ם‬

‫ש‬

‫>•‬

‫א ו מ ו ת‬

‫ל‬
‫ד‬

‫"‬

‫ה‬

‫א‬

‫ל‬

‫‪,‬‬

‫י^י ״‬
‫ת‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ש‬

‫‪13‬‬

‫ג ד י‬

‫א‬

‫ש‬

‫ב‬

‫י‬
‫ח‬

‫ל‬

‫ב י ש‬

‫לי‬

‫א‬

‫‪:‬‬

‫ב‬

‫ו‬

‫מ‬

‫את‬
‫ל‬

‫הגדי‬
‫תעשר‬

‫א‬

‫כמו אלח הפעולות להרבות הפירות‪ ,‬כ מ ח ש ב ת עובדי ע ב ו ד ה זרח‪ ,‬א ל א ״ ר א ש י ת ב י כ י ד י‬
‫‪m.‬‬
‫א ד מ ת ך ת ב י א ״ כאמור )יחזקאל מד‪ ,‬ל( ״וראשית כל ביכורי וכל ת ר ו מ ת כ ל‬
‫עסכל‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ל כיתד״‬
‫*‬
‫תרומותיכם לכהנים יהיה‪ ,‬וראשית ע ר‬
‫) = ;״שתחול ברכה בבתיהם״(‪ .‬וכן בספורנו לשמות לד‪ ,‬כו ד״ה ר א ש י ת ב י כ ו ר י‬
‫ש ל גדי״‬
‫תביא‪ :‬ובזה תשיג ההצלחה כפירות כ א מ ר ו )יחזקאל מד‪ ,‬ל ( ‪ . . .‬״ ל א‬
‫י‬
‫כ מ ע ש ה בני כנען שהיו חושבים להשיג בזה ההצלחה כפירות או ב מ ק נ ה ‪,‬‬
‫ת‬

‫י ס ו ת י כ ם‬

‫נ‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ה ב י ח‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ה‬

‫א‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ב‬

‫םירם‪ :‬התיקון לעתיד לבא‬
‫' ו י ק ר א בו‪ ,‬י ב‬
‫והתהלכתי‬

‫בתוככם‬

‫ענין המתהלך‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ה ו א ה ה ו ל ך א נ ה ו א נ ה ‪ ,‬ל א א ל מ ק ו ם א ח ד ב ל ב ד י• א מ ר‬

‫•אתהלך‪.‬בתוככם‪ ,‬כי לא אל מקום א ח ד ב ל ב ד ירד ש פ ע הכבוד‪ ,‬כ מ ו ש ה י‬

‫א‬
‫ה‬

‫ס‬

‫‪3‬‬

‫מ‬

‫ן‬

‫^‬

‫כ‬

‫‪4‬‬

‫‪ ,‬ו ב מ ק ד ש ‪ ,‬כ א מ ר ו ) ש מ ו ת כה‪ ,‬ח( ״ ו ע ש ו לי מ ק ד ש ו ש כ נ ת י ב ת ו כ ם ׳ ‪ /‬כ ל ו מ ר‬
‫‪.‬האופן » ובאותו המקום‬
‫אועד‬

‫לך‬

‫בתוככם‬

‫‪9‬‬

‫שמיי״‬

‫)‬

‫ש‬

‫‪8‬‬

‫ם‬

‫ב ל ב ד א ש כ ו ן ב ת ו כ ם י‪ .‬ו ב י א ר ז ה ב א מ ר ו ) ש ם ל ‪ ,‬ך( ‪,‬‬
‫כ ט‬

‫׳‬

‫מ ג‬

‫>‬

‫״‬

‫ו ב ו ע ד ת י‬

‫ש‬

‫מ‬

‫י'‬

‫ויראה כבודי ב כ ל מקום ש ת ה י ו שם‪ .‬כ י‬

‫ב נ י‬

‫י ש ר א ? ז ״‬

‫‪8‬‬

‫ל‬

‫‪1 0‬‬

‫אמנם בכל מקום ש י ה י ו‬

‫צ ד י ק י ה ד ו ר ‪ ,‬ה ו א ) ת ה ל י ם מ ו ‪ ,‬ה( ״ ק ד ו ש מ ש כ נ י ע ל י ו ן ״ ״ ‪ .‬ש ב ו‬

‫‪1 2‬‬

‫•‬

‫א‬

‫ב‬

‫ל‬

‫י‬

‫‪30‬‬

‫כ ז ה‬

‫י‬

‫ד‬

‫י‬
‫ש‬

‫תשלם כור‬
‫ז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬

‫אתד־?‬

‫• כ א מ ר ו ) י ש ע י ה סו‪ ,‬א — ב ( ״ ה ש מ י ם כ ס א י ו ה א ר ץ ה ד ו ם ר ג ל י ‪ . . .‬ו א ל ז ה א ב י ט א ל‬
‫‪.‬ובכה ר ו ח ו ח ר ד ע ל ד ב ר י ״ « ‪.‬‬

‫‪:‬‬

‫‪°‬‬

‫י ז י‬

‫'‬

‫ג‬

‫י‬

‫ג‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שם‬

‫והייתי ל כ ם לאלקים ״‬
‫‪1 5‬‬

‫• א ה י ה לאלקים מיוחד לכם‪ ,‬ל א י ה י ה לכם אלקים ו מ נ ה י ג ז ו ל ת י ‪ .‬ו ב כ ן י ה י ה נ צ ח י ו ת‬
‫‪ .‬מ צ י א ו ת כ ם ממני בלתי אמצעים‪ ,‬וכמו שהוא לשאר הנבדלים הנצחיים‬

‫‪1 6‬‬

‫‪' ,‬בהיותכם‬

‫‪1 8‬‬

‫א ז ב צ ל מ י בדמותי‪ ,‬כמו ש ה י ת ה הכוונה ב ב ר י א ת ה א ד ם ״ ו ב מ ת ן ת ו ר ה ‪ . .‬ו ל ז ה א מ ר‬
‫) ש מ ו ת ו‪ ,‬ז( ״ ו ל ק ח ת י א ת כ ם ל י ל ע ם‬

‫‪1 9‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ ,‬ו ה י י ת י ל כ ם ל א ל ק י ם ״ ‪ . °‬כיי א מ נ ם ב מ ת ן‬

‫‪ ,‬ת ו ר ה ‪ . ,‬ל ו ל א ‪ ,‬ה ש ת י ת ו היתה הכוונה לשום אותם ב מ ע ל ת י מ ו ת ' ה מ ש י ח ועולם ה ב א‬
‫שיעד‬

‫ב ז א ת ה פ ר ש ה בלי ספק‪ .‬א מ נ ם ב פ ר ש ת ״ א ת ם‬

‫נצבים״‬

‫אבל‬

‫יעד‬

‫‪.‬שיקים ‪.‬אותם‬
‫אבל‬

‫לעם‪ ,‬כ ד י‬

‫פעולות התמיד*‬

‫‪2‬‬

‫שיהיה הוא‬

‫״להיותל‬

‫‪2‬‬

‫לאלקים‪,‬‬

‫לא‬

‫של משכן‪ ,‬באמרו )שמות כט‪ ,‬מה(‬

‫‪ ,‬י ש ר א ל והייתי להם ל א ל ק י ם ״‬
‫•אמר‬

‫‪2 1‬‬

‫‪2 5‬‬

‫אמר שהכוונה'‬

‫‪2 2‬‬

‫‪2 3‬‬

‫שיהיה כן " א ז ‪.‬‬

‫״ושכנתי בתוך בני‬

‫‪2 6‬‬

‫י ע ד ב כ ל ע נ י ן ז א ת ה פ ר ש ה ‪ .‬א ב ל בשאר־ ה מ ק ו מ ו ת‬

‫לכם לאלקים ואתם ת ה י ו‬

‫‪2 8‬‬

‫לי לעם״‪ ,‬ש ת ה י ה כל מ ג מ ת פניכם‬

‫•‪.‬לעשות רצוני ולעבדגי שכם אחד בלי ספק‪ ,‬כמו שראוי ש י ע ש ה כל עם ל מ ל כ ו‬
‫‪2‬‬

‫•באמת״ ‪.‬‬

‫בהתפעל‪ ,‬לעומת ההולך‪.‬‬

‫*‪1‬‬

‫־‪ 2‬י כ מ ו שמצינו אצל אדם הראשון )בראשית ג‪ ,‬ה( ״וישמעו א ת קול ה׳ א> מ ת ה ל ך בגן‬
‫״‬

‫״‬

‫לרוהיהיום״‪ ,‬שם• מ פ ר ש ר ב ע ו )ד״ה מתהלך בגן(‪ :‬א נ ה ת מ ה ‪. . .‬‬
‫‪3‬‬

‫בי ההולך מ ג י ע אל מקום אחד‪ ,‬ואי אפשר לו להיות בשני מקומות •בעת ובעונח‪:‬אחת‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ו ל ד ע ת רבינו )ריש פ ר ש ת פקודי( דרגת ש פ ע הכבוד אשר י ר ד מ א ת ה ׳ היתה‪ .‬ג ד ו ל ה‬
‫וגבוהה יותר במשכן אשר בנה מ ש ה ר ב ע ו ‪ ,‬מ א ש ר אפילו ב מ ק ד ש הראשון אשר ב נ ה‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫שלמההמלך‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫י‪.‬‬

‫‪ 5‬־ ע ש י ה כך וכך )ארון‪ ,‬מנורה‪ ,‬שלחן וכי׳(‪.‬‬
‫‪ 6‬״ מקום זה וזה )קודש‪ ,‬קודש קדשים‪ ,‬הצר וכוי(‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫כ ך ש״ועשו לי מ ק ד ש ׳ ) א ו פ ן ומקום( הוא תנאי ל ה ש ר א ת ה ש כ י נ ה‬

‫‪8‬‬

‫הלשון ״שמה״ ) = לשם( בשני הפסוקים מציינת א ת ת נ ו ע ת ירידת ש פ ע ה כ ב ו ד א ל מקום‬
‫מסוים‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫א נ ה ואנה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫כאן הידושו של רבינו‪ ,‬שלעתיד לבא יוכל כל צדיק ל ש א ת על כ ת פ י ו הוא א ת השכינה‪,‬‬
‫א ו ת ה ש כ י נ ה )״שפע הכבוד״( אשר עד אז אפשר היה למצוא רק במקום מסוים‪ ,‬בכלים‬
‫מסוימים )ולעתים‪ ,‬בזמנים מסוימים(‪] .‬ועיין ב מ ש ך ח כ מ ה לבהעלותך ט‪ ,‬י ד״ד• א י ש א י ש‬
‫כי יהיה ט מ א לנפש‪ ,‬כיצד מסביר את התעוררות סוגית פסח שני רק אחרי ח ט א העגל‪,‬‬
‫בהסתמכו על שיטה זאת של רבעו[‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫מצודת‪ :‬פלגי הנהר היוצא מ ב י ת ה מ ק ד ש ‪ . . .‬המים ההם י ש מ ה ו יושבי ע י ר אלקים ש ה י א‬
‫מקום קדוש אשר שם מ ש כ נ י עליון‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫בצדיק כזה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫לא אל מקום מסוים כי אם אל אדם מסוים מ ו פ נ ה ה מ ב ט של הקב״ה )״כוונתו״(‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פסוקנו אינו מ ד ב ר כלל על פעולות בני ישראל ויהסם אל ה׳‪ ,‬כי אם על פ ע ל ו ש ל ה ׳‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪31-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ביחס א ל י ה ם — ״ ו ה ת ה ל כ ת י ‪ . . .‬והייתי״‪.‬‬

‫‪ 15‬כלומר‪ ,‬מנותקים מ כ ו ה המזלות‪ ,‬ונתונים לגמרי ל ה ש פ ע ה ו ק ש ר י ש י ר י ם עם ה ׳ ‪.‬‬
‫‪ 16‬כ מ ו המלאכים‪.‬‬
‫‪ 17.‬ע ל פ י ב ר א ש י ת א‪ ,‬כ ו ״בצלמנו כ ד מ ו ת נ ו ״ ) ו ע י י ן שם בדברי ר ב ע ו ( ‪.‬‬
‫'‪ 18‬וכלשון רביגו ב ש מ ו ת יט‪ ,‬ו ד״ד‪ ,‬וגוי קדוש‪ .‬בלתי נ פ ס ד י ם ‪ . . .‬כ מ ו ש י ה י ה ה ע נ י ו ל ע ת י ד‬
‫ל ב א‬

‫י**‬

‫י ז ה‬

‫כ י‬

‫א מ ב ם‬

‫ה י ת ה‬

‫י ‪ ,‬א ל‬

‫כ ו ו נ ת‬

‫ב מ ת ז‬

‫י ת ב י י‬

‫ל‬

‫ת י ר ה‬

‫ה‬

‫ם‬

‫א‬

‫ז‬

‫כ ל הטוב‬

‫ה ע ת י ד לולי השתיתו דרכם ב ע ג ל ‪. . .‬‬
‫‪19.‬‬

‫ב מ ע מ ד הר ס י ג י ) ס פ ו ר נ ו שם(‪.‬‬
‫ל‬

‫‪ 20‬ה ו א הביטוי המדויק ה נ מ צ א בפסוקנו‪ ,‬משמע‪ ,‬איפוא‪ ,‬ש מ ע מ ד ה ר ס י ג י י ל ע ת י ד‬

‫מ‬

‫שוימ הם‪.‬‬
‫‪ 21‬דברים כ ט ‪ ,‬י ב ״למען הקים אותך היום לו לעם‪ ,‬והוא יהיה לר ל א ל ק י ס כ א ש ר ל כ ר ל ך *‬
‫‪ 22‬״למען״‪.‬‬
‫‪ 23‬ולכן ״והוא י ה י ה ל ד ל א ׳ ״‪ ,‬ולא ״והייתי לך לא׳ ״‪ ,‬כלומר ע ת י ד פ ש ו ט ה מ צ י י ן‬
‫) ע י י ן‬

‫ה ה י פ ו‬

‫מ ל ב י‬

‫ם‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫פ‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ת ז י י ע‬

‫ש‬

‫ר‬

‫י‬

‫ה‬

‫שעב‬
‫*׳‬
‫"‬
‫ד‬
‫יותר מ א ש ר עבר בתוספת יי״י‬
‫פשוט מציין ע ב ר יותר )עבר מוקדם( מעבר רגיל המצויין ע ל י ד י ע ת י ד ב ת י ם ם ת‬
‫‪1‬‬

‫ההיפוך‪ .‬ה ק מ ת ישראל לו לעם ת ה י ה א מ נ ם ״היום״‪ ,‬א ב ל ה י ו ת ו ל נ ו ל א י • ל ‪, -‬‬
‫היה‬
‫לעתיד לבא‪.‬‬

‫ד»‬

‫‪r‬‬

‫‪, ,‬‬

‫‪ 24‬בפרשת ״וזה א ש ר ת ע ש ה על המזבה כבשים בני ש נ ה שנים ליום ת מ י ד ) ש מ ו ת כ ט‬
‫‪ 25‬הרי הכל מ צ ד ה ׳ ) ״ ו ש כ נ ת י ‪ . . .‬והייתי״( ושוב הביטוי של פ ס ו ק נ ו ״ ו ה י י ת י ל כ ס ל א ׳ »‬
‫*‬

‫‪ 26‬של לעתיד לבא‪ ,‬כאשר ההבדל הוא ב כ ך שבספר שמות צריכים א ת ה מ ש כ ן ‪ ,‬ילעתין‪- -‬נ‬
‫כ‬

‫ד י ב״צדיקי הדור״ ש ה ם ״קדוש משכני עליון״‪.‬‬

‫א‬

‫•‪ 27‬ולא ״והייתי׳׳‪ ,‬כלומר זוהי שאיפה אשר טרם הושגה‪.‬‬
‫‪ 28‬מ צ ד ם ש ל בגי ישראל ולא מצדו של הקב״ה‪.‬‬
‫ז‬

‫ב‬

‫א‬

‫א ח‬

‫י‬

‫ה י ו ת‬

‫כ ם‬

‫א‬

‫ל ל ׳ ׳‪ /‬כליפר‬
‫י ״ל‬
‫‪ 29‬כלומר‪ ,‬אומה ה נ א מ נ ת למלכה‪ ,‬כ א ש י י ׳‬
‫ה י א להגיע לידי עבודת האומה א ת ה׳‪ .‬ואילו פסוקנו מ ד ב ר ע ל ה ש ג ח ת‬
‫ד ״ ‪/‬‬

‫בדרגת ״והתהלכתי״‪ ,‬ולכן אין בו זכר על היותנו לו לעם‪ ,‬כ י א ם ע ל ה י ו ת ו ל‬
‫וזאת כ ב ר ל א כמטרה )״להיות״(‪ ,‬א ל א כמציאות קיימת )״והייתי״(‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג ן‬

‫ע‬

‫ל‬

‫^‬

‫ט‬

‫י‬

‫ה‬

‫ע‬

‫מ‬

‫י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫דזרב ר פ א ל בנימין פוזן‬

‫תרגומי תיבת ״איש״ בתרגום אונקלום‬
‫)דוגמאות מתוך ספר ״פרשגן״ — פירוש ח ד ש לתרגום אונקלום(‬

‫ה ״ פ ר ש ג ך נכתב כפירוש רציף על סדר התורה‪.‬‬
‫במאמר‬

‫ש ל פ נ י ג ו רוכזו ק ט ע י ם מ ת ו ך ה ״ פ ר ש ג ך ב ג ו ש א ס פ צ י פ י — ת ר ג ו מ י‬

‫אונקלוס לתיבת ״איש״‪ .‬בספר עצמו מרוחקים הקטעים שלפנינו זה מ ז ה ומשובצים‬
‫ה ם ע ל סדר הפסוקים‪ .‬ריכוזם ל כ פ י פ ה א ח ת נ ע ש ה ב מ א מ ר זה ל צ ו ר ך ה ב ח ר ת ה ע נ י ן‬
‫בשלמותו‪ .‬מקוצר היריעה לא גכללה כאן ר ש י מ ה ביבליוגרפית ש ל מ ה ש ל מ פ ר ש י‬
‫אוגקלוס בהם מ ס ת י י ע ת עבודתנו‪.‬‬
‫ה מ ח ב ר יכיר ת ו ד ה לכל ה ע ר ה והארה‪.‬‬

‫ש מ ו ת י‪ ,‬בג‬
‫ל א ר א ו א י ש א ת אחיו ו ל א ק מ ו א י ש מ ת ח ת י ו — ל א ח ז ו ג ב ר י ת א ח ו ה י‬
‫ו ל א קמו א ג ש מתחותוהי‪.‬‬
‫חילופי‬

‫התרגום‬

‫לתיבת‬

‫״איש״ הן מן‬

‫הבעיות‬

‫‪1‬‬

‫באונקלוס ‪ .‬מתוך‬

‫הקשות‬

‫ל מ ע ל ה ממאתים פעם בהן מופיעה ה מ ל ה ״ א י ש ״ בתורה )כולל ה ו פ ע ת ה עם א ו ת י ו ת‬
‫השמוש‬

‫‪,‬‬

‫״לאיש״ ״ואיש״ ו כ ד ( — מתורגם הרוב המכריע ״גבר״‪ .‬עם זאת קרוב‬

‫לשלושים פעם מופיע חתרגום ״אנש״‪ ,‬פעם אחת מתורגם ״ נ פ ש א ״ ופעם נוספת —‬
‫״בעל״‪.‬‬

‫בכמח מקומות מתחלפים שני התרגומים אפילו בעגין א ח ד ולעיתים אף‬

‫ב א ו ת ו הפסוק ד ו ג מ ת פסוקנו‪ ,‬וכן ב מ ק ו מ ו ת ה ב א י ם‬
‫‪.1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪:‬‬

‫״ א י ש ל פ י א כ ל ו ל ק ט ו ״ ) ש מ ׳ ט ז יח( ״ ג ב ר ל פ ו ם מ י כ ל י ה ״ ‪.‬‬
‫״ א י ש אל יותר מ מ נ ו ע ד בקר״ )שם יט( ״ א נ ש לא י ש א ר מ נ י ה ״ ‪.‬‬

‫<ב‬

‫‪1‬‬

‫״ מ כ ה א י ש ו מ ת ״ ) ש מ ׳ כ א יב( ״ ד י מ ח י ל א נ ש ויקטלינה״‪.‬‬

‫ר׳ אליהו בחור ב״מתורגמן״ התייאש מ מ צ י א ת סדר הגיוני בהילופים א ל ה וקבע‪ :‬״ א י ש ״‬
‫מתורגם ״ ג ב ר ״ ‪ . . .‬גם ״ א נ ש ״ ‪ . . .‬והכלל שאין להם סדר)!( גם אין הספרים מסכימים זה‬
‫לזה״ )מתורגמן‪ ,‬ערך אנש(‪ .‬אמת כי בעיית הילופי הנוסתאות מ כ ב י ד ה גם היא‪ ,‬א ך‬
‫‪,‬‬

‫דברינו מבוססים על הרוב המכריע של הנוסחאות הישנות ועל ה ת א ג ‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫רשימה מלאה‪ .‬תרגום הפסוק ״שבו א י ש תחתיו אל יצא א י ש ממקומו״ )שמות ט ז כ ט (‬
‫הוא‪ :‬״תיבו א נ ש תחותוהי לא יםוק א נ ש מאתריה״ — פ ע מ י ם ״ א נ ש י ‪ .‬ב מ ק צ ת נוםהאות‬
‫ישגות הראשון ״גבר״‪ .‬אך בתאג׳ וביא״ר הוא כפי שכתבנו וכן ברוב כ ת ״ י ודפו״י‬
‫במהדורת שפרבר‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫;‪33‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫״ ו כ י י ז י ד א י ש ע ל ר ע ה ו ל ה ר ג ו ״ ) ש ם יד( ״ ‪ . . .‬ג ב ר ‪ .‬ע ל ח ב ר י ה ״ ‪ .‬י‬
‫״ ו ג נ ב א י ש ו מ כ ר ו ״ ) ש ם טז( ״ ו ד י ג נ ו ב נ פ ש א ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫״שימו א י ש חרבו ע ל ‪ . . .‬והרגו א י ש א ת אחיו ו א י ש א ת ר ע ה ו ו א מ ן‬

‫‪.3‬‬

‫קרבו״‬

‫א‬

‫)שמ׳ ל ב כז( ״שוו נ כ ר ח ר ב י ה ‪ . . .‬וקטלו נ ב ר י ת א ח ו ת י י כ ב ד‬

‫ת‬

‫י‬

‫ת‬

‫חבריה ו א ; ש ית קריביה״‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫• ״יבאלי׳ ל‬
‫גבר״‪.‬‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫ה‬

‫מ‬

‫*י*‬

‫ם‬

‫ו‬

‫ק‬

‫ד‬

‫י‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ו א ד ‪ ,‬ר ז‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ה‬

‫כ‬

‫ז‬

‫) ב מ‬

‫"‬

‫כ‬

‫'‬

‫ס‬

‫י‬

‫(‬

‫ד‬

‫״ *״ לא היה‬

‫ולא גותר מהם א י ש כי אם כ ל ב ‪ . . .‬ויהושע״ )שם סה( ״ ו ל א א ש ת א ר מ נ ה ו ן‬
‫אנשי׳‪.‬‬
‫‪.5‬‬

‫״ולא גפקד ממנו איש׳׳ )במדבר לא מט( ״ולא ש ג א מ נ נ א א נ ש ״ ‪.‬‬
‫״ ו נ ק ר ב א ת ק ר ב ן ה ׳ א י ש א ש ר מ צ א ״ ) ש ם נ( ״ ‪ . . .‬ג ב ר ד א ש כ ת ״ ‪.‬‬

‫מ פ ר ש י אונקלום נסו ל ק ב ע כללים בשימושי ״ א נ ש ״ ו״גבר״‪ .‬ה ר א ש ו ן ה י א ה י א ״ ד‬
‫א‬

‫‪ .=]..‬מפרש‬
‫ק‬

‫*־‬

‫ע‬

‫ל‬

‫מ ו ב י‬

‫כ י ס‬

‫^'‬

‫נ‬

‫^ימיז•‬
‫ש‬

‫ש ה‬

‫''‬

‫כ‬

‫?‬

‫^‬

‫ר א‬

‫י א‬

‫י ם‬

‫''‬

‫ע‬

‫׳'י‬
‫מ י י ת‬

‫״‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ש י ‪ ,‬ו א‬

‫ב‬

‫י‬

‫ה‬

‫ע צ מ ו‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ה ע י י‬

‫נ‬

‫ת‬

‫כ י‬

‫ר י‬

‫א‬

‫א י ן‬

‫ב‬

‫‪4 5 1‬‬

‫״ ׳‬
‫ם‬

‫ה‬

‫ד י‬

‫למניגםז‬

‫*‬
‫ש‬

‫׳‬

‫כ‬

‫ז ביתד‬

‫ל מ צ ו א ג ם ל ה ם י ו צ א י ם מ ה כ ל ל ‪ .‬מ פ ר ש י ם מ א ו ח ר י ם ל י א ״ ר ח ז ר ו ל ע י ת י ם ע ל ‪^,t,t,P‬‬
‫‪3‬‬

‫מ ב ל י להזכירו ונסו כמו כן להציע דרכים נוספות ‪.‬‬
‫הרי סיכום הדברים שהוצעו כפתרון כ ל ל י ‪:‬‬
‫״ א נ ש ״ הוא שם כולל לזכרים ונקבות בעוד ש ״ ג כ ר ״ מ י ו ח ד לזכרים‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫ל ח ב ח נ ה זו מ ס י י ע י ם ת ר ג ו מ י ה ש מ ו ת ״ נ פ ש ״ א ו ״ א ד ם ׳ ‪ /‬א ש ר ב מ ש מ ע ו ת ם נ כ ל ל י‬
‫ס‬

‫זכרים ונקבות ומתורגמים ״אנש״‪ ,‬ה ש ו ה ‪:‬‬
‫״ נ פ ש כ י ת ח ט א ב ש ג ג ה ״ )ויק׳ ד ב( ״ א כ ש א ר י י ח ו ב ב ש ל ו ״ ‪.‬‬
‫>׳וכל ה נ פ ש א ש ר ת ע ש ה כ ל מ ל א כ ה ״ ) ש ם כ ג ל( ״ ו כ ל א נ ש ‪ . . .‬״ ‪.‬‬

‫•־‬
‫‪-‬‬

‫״ נ ע ש ה א ד פ )בר׳ א כו( ״ נ ע ב י ד א נ ש א ״ ‪.‬‬
‫״ ו מ כ ה א ד ם י ו מ ת )ויק׳ כ ד כ א ( ״ ו ד י ק ט ו ל א נ ש א ‪ . . .‬״ ‪.‬‬

‫ ו מ כ א ן כי כל ״ א י ש ״ המתורגם ״ א נ ש ״ מ ש מ ע ו זכרים ונקבות‪ ,‬ה ש ו ה ‪:‬‬‫״ ה ו צ י א ו כ ל א י ש מ ע ל י ״ ) ב ר ׳ מ ה א( ״ א פ י ק ו‬

‫כ‬

‫ל‬

‫א‬

‫נ‬

‫ש‬

‫מעלול״‪.‬‬

‫״ א י ש ב ח ט א ו י ו מ ת ו ״ ) ד ב כ ד טז( ״ א ‪ :‬ש בחוביהון י מ ו ת ו ך ‪.‬‬
‫א‬

‫ת‬

‫ם‬

‫נ‬

‫צ‬

‫ב‬

‫י‬

‫ם‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫ם‬

‫כ‬

‫כ‬

‫ם‬

‫י‬

‫כ‬

‫א י י ט‬

‫י ש ר א ל‬

‫) ש ם‬

‫כ ט‬

‫ט (‬

‫״ *י‬

‫ל *• ל‬
‫"‬
‫ל ע ו מ ת ז א ת ב ר ו ר כ י ״ ג ב ר ״ מ ש מ ש ב א ו נ ק ל ו ס ב ה ו ר א ת זכר‪ ,‬ה ש ו ה ‪:‬‬

‫כ‬

‫ל‬

‫א‬

‫נ‬

‫ש‬

‫ישראל״‬

‫״ כ י י מ צ א א י ש בערה ב ת ו ל ה ״ ) ד ב ר י ם כ ב כ ח ( ״ א ר י י ש כ ח ג ב ר ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫כי י ק ח א י ש א ש ה ״ ) ש ם כ ד א( ״ארי יסב ג ב ר א ת ת א ״ ‪.‬‬

‫דברי היא״ר מצוים ב ב מ ד ב ר כו ס ד שם עסק בהרחבה בנושא‪ .‬ר א ח גם ד ב ר י ך ‪* ,‬‬

‫ש‬
‫ת‬

‫ט ז כט‪ .‬ועי׳ עוד‪ :‬דברי הג׳ ר׳ שאול בר׳ יוסף )קצנלבויגן( ב ה ס כ מ ת ו ל ס פ ר א ד ג י י ‪ • ,‬״‬
‫)וילנא תק״פ( נסיון להגדרה מקורית ומחודשת )הובאו בפירושנו ל ב מ ד ב ר כ ­‬
‫״ א ו ה ב גר״ לשמות ב יב‪ ,‬הגדרה חלקית‪ .‬״עוטר‪ .‬אור״ כלל ה‪ ,‬ד ניסוח ש י ט ת י א ך ‪-‬‬
‫אינם עומדים ת מ י ד ב מ ב ח ן ) ב י ן השאר גם בגלל נוסחות שגויות שהיו ל פ נ י ו ( ‪ .‬״ נ פ ש‬
‫מ ב ו א •לחלק א׳ ע ׳ ‪) 1‬ניסוחיו קרובים מ א ד ליא״ר אך יותר מפורטים(‪ .‬וכן ך ‪_ -‬‬
‫ב‬

‫‪1‬‬

‫״"‬

‫בעל‬

‫״ מ ר פ א לשון״ לכל א ח ד מהפסוקים שהזכרנו )פתרונותיו חריפים א ך מקומידרן ״‬
‫יאיבם‬

‫‪34‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ת ו ר ה ל ד ב ר ב ל ש ו ן ז כ ר מ ת ר ג ם גם א ו נ ק ל ו ם ב ד ר ך זו ו ה ו א ה ת ר ג ו ם ה ר ו ו ח‬

‫כדרך‬

‫ו א פ י ל ו כ ש ב א בכפל לשון‪ ,‬ה ש ו ה ‪:‬‬
‫‪4‬‬

‫״ א י ש א י ש מ ב י ת י ש ר א ל ‪ . . .‬״ ) ו י ק ר א יז ג( ״ ג ב ר ג ב ר ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫ת י ב ת ״איש״ הבאה במשפט שלילה מ ש מ ע ה שום א ח ה בהתאם לכך מ ת ר ג מ ת‬

‫ב‪.‬‬

‫'אונקלוס ״אגש״‪ ,‬השוה‪:‬‬
‫״ ו א י ן א י ש מ א נ ש י ה ב י ת ש ם בבית״ )בר׳ ל ט יא( ״ולית א ג ש ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫״ א ם ב ה מ ה א ם א י ש ל א י ח י ה ״ ) ש מ ו ת י ט יג( ״ א ם ב ע י ר א א ם א נ ש א ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫״ ו א י ש ל א י ע ל ה ע מ ך ו ג ם א י ש א ל י ר א ‪ . . .‬״ ) ש מ ׳ ל ד ג( ״ ו א נ ש ל א י ס ק ע מ ך‬
‫ואף‬

‫א נ ש לא יתחזי‪…‬״‪.‬‬
‫'כלל ח ש ו ב זה מ י י ש ב א ת מ ר ב י ת תרגומי ״ א ג ש ״ ש ב ת ו ר ה א ש ר כעשרים מ ח ם‬

‫‪.‬באו‬
‫‪.‬ג‪.‬‬

‫במשפטי שלילה‪.5‬‬
‫י ש ו ח י ל ו פ י ה ת ר ג ו ם מ י ו ס ד י ם ע ל פ ר ש נ ו ת ו ב ע ק ב ו ת מ ד ר ש י ח ז ״ ל )כגון ד ו ג מ א ו ת‬

‫‪" 4 ,2‬ו־‪ 5‬ו ה ת ב א ר ו ב מ ק ו מ ם ( ‪.‬‬
‫לחילופי הלשון בפסוקנו נאמרו כ מ ה הצעות‪ .‬ל ד ע ת ״ נ פ ש הגר״ הוא‬

‫ביחס‬

‫כ כ ל ל ב׳ לעיל‪ :‬חביטוי ״לא ראו איש את אחיו״ אינו שלילה כוללת — לכן תרגמו‬
‫‪.‬״גבר״‪ .‬בניגוד לאחרון — ״ ל א קמו איש מ ת ח ת י ו ״ — שהוא ביטוי שלילה ומתורגם‬
‫‪6‬‬

‫לפיכך ״אנש״‪ .‬ודוחק ‪.‬‬
‫ה״מרפא‬
‫מציין‬

‫לשון״ לפסוקנו סבור כי ״ א נ ש ״ ה ע ו מ ד בניגוד ל״גבר״‬

‫) = גיבור(‬

‫א ת ח ח ל ו ש י ם ב ב נ י א ד ם ‪ .‬ל פ י ״ ז ״לאי ר א ו ״ א פ י ל ו ב ע ל י ה ר א ו ת ' ה מ ש ו ב ח ת‬

‫)״גבר״(‬

‫א ב ל ״ולא קמו״ מ ח מ ת חולשתם — וחיינו ״ א נ ש ״ ד ‪.‬‬

‫ו ע י י ן ל ק מ ן ב א ו ר ג ו ל כ ל ח פ ס ו ק י ם ש ב ד ו ג מ א ו ת ‪.1—5‬‬
‫‪ .‬מציעים עיקרון כולל(‪ .‬״באורי א ו נ ק ל ו ס ״ ) פ ע ר ל ם ( ‪ ,‬לשמות י כא‪ ,‬חמתוכח עם בעל ע ו ט ה‬
‫אור )וגם שם יא ב(‪ .‬״ נ ת י נ ה לגר״ להלק מהפסוקים הנ״ל‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫ואע״פ שדרשו הז״ל כי השוה הכתוב אשד‪ ,‬לאיש לכל ענשים שבתורה )ב״ק טו‪ .‬ועיי״ש‬
‫בתום׳ ד״ה השוה(‪ ,‬מתרגם הוא בלשון ״גבר״ כי עם העיקר ידבר‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בעוד ש נ פ ש הגר סבור כי הוא כלל מוצק ללא יוצאים מ ן הכלל הרי יא״ר )במדבר שם(‬
‫רומז לכלל זה כפתרון אפשרי בלבד )״או אפשר שבמקום שרצה לכלול הכל‪ ,‬כאילו‬
‫א מ ר ״שום נפש״ — תרגם ״אנש״(‪ .‬והדין עמו‪ :‬לא בכל מ ש פ ט י השלילה ת ק ף כלל זה‪.‬‬
‫ר׳ פסוקנו וכן דוגמאות ‪ 4‬ו־‪ .5‬כמו כן קשה לראות ההבדל בין שני הפסוקים הבאים‪:‬‬
‫״ולא תשקרו איש בעמיתו״ )ויקרא יט יא( שתרגומו ״ ‪ . . .‬א נ ש בחבריה״ לבין ״ולא‬
‫תונו א י ש את עמיתו״ )שם כה יז( המתורגם ״ ‪ . . .‬גפר בחבריה״ הגם ששניהם מ ש פ ט י‬
‫שלילה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫לדעתו‪ ,‬רק ביטויי שלילה המתייהסים ל״איש״ באופן סתמי מתורגמים ״אנש״‪ .‬מ ש א ״ כ‬
‫בביטוי‬

‫ל א ראו א י ש א ת אחיו ״מוכרת לתרגם גבר משום שאם ה י ה מהסתומים‬

‫) = סתמי( לא היה לו אח״‪.‬‬
‫‪7-‬‬

‫וכך באר גם את דוגמא ‪ 4‬ר׳ שם באורנו‪ .‬כהבחנתו זו בין ״ א נ ש ״ ל ״ ג ב ר ״ מ ו ב א כ ב ר‬
‫ביא״ר ל ב מ ד ב ר כו סד מ פ י ר׳ מ א י ר ש״ץ‪ .‬בע< ביאורי אוגקלוס‪ .‬לפסןקגו ס ב ר כי זוהי‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪35:‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש מ ו ת טז‪ ,‬י ח‬
‫א י ש‬

‫לטופ מיבליה לקטו‪.‬‬

‫לפי אבלו לקטו — ג ב ר‬

‫ואילו בפסוק הבא ״ א י ש אל יותר ממנו ע ד בקר״ — ״ א ג ש ל א י ש א ר מ‬
‫כ‬

‫ג‬

‫נ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫א‬

‫ר‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ר‬

‫ג‬

‫ו‬

‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫לעיל י‬
‫התרגום הרווח ל״איש״ ומשמעו ז כ י‬
‫זכרים ונקבות‪.‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫"‬

‫ד ו‬

‫א‬

‫ב‬

‫ק‬

‫א י ש ‪ /‬׳‬

‫ב‬

‫ע‬

‫ב י ז‬

‫•‬
‫ו‬

‫ד‬

‫ש‬

‫״‬

‫ד ‪ ,‬י ת‬

‫א‬

‫נ‬

‫ש‬

‫י‬

‫״ י‬

‫ה‬

‫‪ ,‬ו א‬

‫ם‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ש‬

‫נ‬

‫ם‬

‫כ‬

‫ו‬

‫כ י‬

‫״‬

‫י‬

‫ג‬

‫״‬

‫נ י ד ״ ״‬

‫״‬

‫ב‬

‫ד " ה מ‬
‫ל ל לבני א ד ם‬
‫י‬

‫נ מ צ א שהתרגום מדויק‪ ,‬שבפעולת הלקיטה תרגם ״ ג ב ר ״ מ ש ו ם ש ה ג ב ר י ם ד ר כ‬
‫ל ל ק ט א ב ל בפסוק ה ב א ש ב א לשלול א ת כולם תרגם ״ א י ש א ל י ו ת ר ״ — ״ א‬

‫נ‬

‫ש‬

‫״‬

‫״‬

‫לפי״ז י ק ש ה תרגומו לפסוק כט ל ה ל ן ‪:‬‬
‫״שבו א י ש תחתיו אל יצא איש ממקומו״ — ״תיבו א נ ש ת ח ו ת ו ה י ל א י פ ו ק‬
‫מאתריה״‪.‬‬
‫ה ש נ י מתורגם ״ א נ ש ״ כמשפט‪ ,‬שכן בא לשלול א ת כולם‪ .‬א ך ב ר א ש ו ן ה י ד ל‬
‫‪1‬‬

‫לכאורה לתרגם ״גבר״ ז‬
‫ברם חז״ל למדו מפסוקנו ש ת י הלכות והובאו שתיהן ב ר ש ״ י‬

‫ע‬

‫ל‬

‫אתך‪.‬‬

‫״‬

‫ד‬

‫יי‬

‫שבו איש ת ח ת י ו ‪ :‬״מכאן סמכו חכמים ד׳ אמות ליוצא מחוץ לתחום ג׳ ל ג י פ י * י א‬
‫ח‬

‫לפישוט ידים ורגלים״‪.‬‬

‫ת‬

‫ד ״ ה אל יצא וגו׳‪ :‬״אלו אלפים אמה של תחום שבת״‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬א י ל ו ה י ה מ ת ר ג ם ב ר י ש א ״ ג ב ר ״ ‪ ,‬ה י ה מ ק ו ם ל ט ע ו ת ש כ א י ל ו ה ה ל כ ה ה ר א ש‬
‫י‬

‫אמורה בזכרים ב ל ב ד — ל פ י כ ך כשם שתרגם בסיפא ״ א נ ש ״ )וכדרכו ל ת ר ג ם ״ א‬
‫נ‬

‫כ ש ב א ב ש ל י ל ה ( ‪ ,‬ת ר ג ם כ ך ג ם ב ר י ש א ‪.8‬‬

‫נ‬

‫״‬

‫ש‬

‫"‬

‫ש מ ו ת טז‪ ,‬ב‬
‫ויתרו‬

‫א נ ש י ם — ואשארו‬

‫גב די א‪.‬‬

‫כ ך הגירסא בכל הנוסחות הישנות )מהד׳ שפרבר(‪ .‬וכן גרס ה י א ״ ר ו ל כ ן ד‬
‫ש ה י ה לו לתרגם ״ ג ו ב ר י ך ‪ ,‬שכן ״גובריא״ הוא תרגום ל ״ ה א נ ש י ם ״ ו ה ר י ל א ‪' 2‬‬

‫ק ‪ 2 7‬ו י‬

‫א‬

‫ר‬

‫בפסוק‪ .‬והשיב ב״באורי אוגקלוס״ כי לשון התרגום תואם ל מ ד ר ש ה ז ״ ל »‬

‫ה‬

‫א ‪ 7‬ן ן ר‬

‫א ת האנשים כ ד ת ן ואבירם ונמצאת הגירםא מכווגת‪ .‬אמגם ב ת א ג ׳ גרם ״ ג ו ב ר‬

‫י ן‬

‫״‬

‫'‬
‫ז‬

‫ז י ה ד‬

‫ש מ ו ת כא‪ ,‬יב‬
‫מכה‬

‫א י ש‬

‫ו מ ת — דימחי‬

‫ל א ג ש ויקטלניה‪.‬‬

‫כללי תרגום ״ א י ש ״ נתבארו לעיל י כג עיי״ש‪.‬‬
‫מדרכו של אוגקלוס לגוון ולא לחזור על אותה מ ל ה פעמים בפסוק‪ .‬ב כ ד ס ב ר‬
‫ת‬

‫א ת כל החילופים ש ב א ו בפסוק אחד‪ .‬ומה י ע נ ה לשמות ט ז כ ט ז‬
‫‪8‬‬

‫נ פ ש הגר מ ב ו א לחלק א׳ ע ׳ ‪ .1‬הצעתו ש ל ר״פ פערלעם )״באורי אונקלוס״ ש מ ו ) ‪/‬‬
‫שהתרגום מ ח ל י ף ״ א נ ש ״ ו״גבר״ כדי להמנע מחזרה על אותו ביטוי ב ע נ י ן‬

‫א‬

‫ח‬

‫‪C‬‬

‫ד‬
‫נ‬

‫מהפסוק המוזכר )כט(‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫ם‬

‫י‬

‫ת‬

‫ת‬

‫שמו״ר פ ר ש ה כ ה י‪ :‬״ ‪ , . .‬ומי הם ז אמר ר״ש בן לקיש אלו דתן ואבירם״‪ .‬ו כ ן‬
‫לפסוקנו ד ״ ה א נ ש י ם ‪ :‬״דתן ואבירם׳׳‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫י‬

‫ד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫י־ * "'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ר ו ב ציוויי התורה באו בלשון ״ א י ש ׳ ‪ /‬והיינו פנייה לזכרים‪ ,‬א מ נ ם כ ב ר ד ר ש ו‬
‫ח ז ״ ל כ י ״השוה הכתוב אשה לאיש לכל ענשם ש ב ת ו ר ה ״‬

‫‪1 0‬‬

‫ולא בא הכתוב להפקיע‬

‫נ ש י ם מ ח י ו ב י מצוות‪ .‬עם זאת‪ ,‬מתרגם אונקלום בדרך כ ל ל ת י ב ת ״ א י ש ״ — ״גבר׳׳‬
‫) = זכר( והוא תרגום מילולי וכדרך לשון התורה‪.‬‬
‫כ א ן תרגם ״אנש״ שהוא שם כולל לזכרים ונקבות‪ ,‬ללמדנו כי הייב ע ל ה ר י ג ת‬
‫כ ל א ד ם ש ה ר י מפורש בתורה ״ואיש כי יכה כל נ פ ש אדם מ ו ת י ו מ ת ״ )ויקרא כ ד יז(‪.‬‬
‫ו כ ן ד ר כ ו ל ת ר ג ם ה ס ת ו ם ע ״ פ ה מ פ ו ר ש ב כ ת ו ב ב מ ק ו ם א ח ר ‪ .‬ו כ ן ה ו א ב ר ש ״ י כ א ן ‪.11‬‬
‫ו ר א ה גם תרגומו לעיל כ יג ״ ל א ת ר צ ח ״ — ״ ל א ת ק ט ל נ פ ש ״ הוסיף ת י ב ת ״ נ פ ש ״‬
‫ע ״ פ ה מ ב ו א ר ב ו י ק ר א )ועי׳ ב מ ש ״ כ ש ם ( ‪.‬‬
‫ו ע ׳ י ע ו ד ל ה ל ן פ ס ו ק טז‪.‬‬
‫שמות‬
‫וגנב‬

‫כא‪ ,‬טז‬
‫א י ש ומברו — ודיגנוב ג פ ש א מ ן בני ישראל‪.‬‬

‫ת ר ג ם כאן ע ״ פ המפורש בדברים כ ד ז ״כי ימצא איש ג נ ב נ פ ש מאחיו מ כ נ י‬
‫י ש ר א ל ״ ‪ .‬ולולי כן היה מתרגם ״ א י ש ״ — ״גבר״ כדרכו וכמו ש נ ת ב א ר לעיל י‬
‫גם‬

‫כ‬

‫ג‬

‫״‪.‬‬

‫ה ת ו ס פ ת ״מן בני ישראל״ ש א י נ ה כ ת ו ב ה בפסוקנו‪ ,‬ב א ה כאן בתרגום ע ל פ י‬

‫ה כ ת ו ב בדברים שם‪.‬‬
‫ש מ ו ת לב‪ ,‬כז‬
‫א י ש‬

‫שימו‬
‫ו א י ש‬
‫ו ג ב ר‬

‫חרבו על ירכו‪…‬והרגו‬

‫א ת קרבו — שוו‬

‫גבר‬

‫א י ש‬

‫א ת אחיו‬

‫חרביה על י ר כ ה ‪. . .‬וקטלו‬

‫ו א י ש‬

‫א ת רעהו‬

‫ג ב ר ית אחוהי‬

‫י ת חבריה ו א נ ש י ת קריביה‪.‬‬

‫א ר ב ע תיבות ״ א י ש ״ בפסוקנו‪ ,‬ש ל ש הראשוגות מ ת ו ר ג מ ו ת ״ ג ב ר ״ ואילו ח א ח ר ו נ ה‬
‫— ״ א נ ש ״ ‪ .‬ו כ ב ר נ ת ב א ר ו ל ע י ל י‪ ,‬כ ג כ ל ל י ת ר ג ו ם ״ א י ש ״ ו ש ם ה ו ב א ו ד ו ג מ א ו ת‬
‫נוספות‬

‫לחילופי תרגום ״גבר״ ו ״ א נ ש ״ ואפילו בפסוק אחד‪.‬‬

‫ע ל פ י מ ה שחוכחנו שם ש ״ ג ב ר ״ מציין זכרים דווקא‪ ,‬ב ע ו ד ש ״ א נ ש ״ הוא ש ם‬
‫כולל לזכרים ונקבות — הוצע בפסוקנו חהסבר ה ב א ‪:‬‬
‫הביטוי ״ואיש א ת קרבו״ הוקשה לאונקלום‪ ,‬ש ה ר י כ ב ר נ א מ ר ״ א י ש א ת אתיו‬
‫‪10‬‬

‫ב״ק טו‪ .‬ועיי״ש בתום׳ ד״ה השוה‪ .‬והטעם ללשון ״איש׳* ״ ‪ . . .‬כי ע ם העיקר ידבר׳׳‪.‬‬

‫‪ 11‬ד״ד• ואיש כי י כ ה ‪ :‬״ ‪ . . .‬ואם נאמר ׳ מ כ ה איש׳ ולא נ א מ ר ׳ואיש כי י כ ה )כל נ פ ש (‬

‫‪,‬‬

‫הייתי אומר אינו הייב ע ד ש י כ ה איש‪ .‬הכה את ה א ש ה מ נ י י ן ת״ל ׳ כ ל נ פ ש אדם׳ אפילו‬
‫אשד‪ .‬ואפילו קטן״‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫״גתיגה לגר״‪ .‬וב״באורי אונקלום״ הוסיף כי העדיף לתרגם ״ נ פ ש א ״ ולא ״ א נ ש ״ א ף ש ג ם‬
‫״ א נ ש ״ כולל זכרים ונקבות וזאת ע״ם דברי רם״ג )המובאים ברמב״ן לפסוק ט ו ( ‪:‬‬
‫״ כ י רוב הנגנבים הם הקטנים ו׳נפשא׳ כולל גם קטנים לעומת ׳אנש׳ ש ה ו א זכרים‬
‫וגקבות גדולים בלבד״‪ .‬וכבר קדמו יא״ר בהשערה זו )בדבריו ל ב מ ד ב ר כו סד( ו ה ק ש ה‬
‫ע ל י ה מ ״ א ד ס כי ימות באהל״ )במדבר יט יד( ואחד גדול ואחד קטן ב מ ש מ ע ומתורגם‬
‫״אנש״‪ .‬הרי ש ה ה ב ה נ ה בין ״אנש״ ל״נסשא״ א י נ ה מבוססת‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד‪3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ואיש א ת רעהו״ ומהי התוספת ב״איש א ת קרבו״ ן ברם ל פ י ה ת ר ג ו ם ״ א נ ש י ׳ מ י ו ש ב‬

‫י‬

‫ש כ א ן כ ל ל ג ם א ת ה נ ש י ם ; ג ם ה ן נ צ ט ו ו ל ה ר ג א ת ע ו ב ד י ה ע ג ל ו ה י י נ ו ״ א ג ש ״ ‪.13‬‬

‫ב מ ד ב ר כו‪ ,‬ס ד‬
‫א י ש מפקודי מ ש ה ואהרן ה כ ה ן — ‪ . . .‬לא ה ו ה ג ב ד‪.‬‬

‫ובאלה‪.‬לא היה‬

‫אי^ן‬

‫כאן ת ר ג ם ״ א י ש ״ בלשון ״גבר״‪ .‬לעומת הפסוק ה ב א ״ ו ל א נ ו ת ר מ ה ם‬
‫כ י א ם כ ל ב ב ן י פ נ ה ו י ה ו ש ע ב ן נון״‪ ,‬ש ת ר ג ם ״ ו ל א א ש ת א ר מ נ ה ו ן א ג ש ‪ , , .‬״ ‪,‬‬
‫כ‬

‫כללי תרגום ״איש״ נתבארו בשמות י כג ושם התברר‬

‫י‬

‫ג‬

‫"‬

‫ב‬

‫״‬

‫ר‬

‫מציין זכרים‬

‫ד ו ק א בעוד ש ״ א נ ש ״ הוא ש ם כולל לזכרים ונקבות‪ .‬ל פ י כ ך ל א ב ר ו ר ל כ א ו ר ה ה ט ע ם‬
‫לחילוף הלשון בשני הפסוקים שלפנינו‪.‬‬
‫ביא״ר לפסוקנו העלה כמה השערות בבאור ה ע נ י ן ‪:‬‬
‫ה ת ו א ר ״ ג ב ר ״ חולם אדם במלא כחו והיינו מ ב ן ע ש ר י ם ש נ ה ו ע ד ב ן ש ש י‬

‫א‪.‬‬

‫ש נ ה ש א ז הוא נ מ נ ה ע ל יוצאי הצבא‪ .‬ברם לאחר גיל זה ת ש כ ו ח ו ו ה ר י ה ו‬
‫*׳אנש"‪ .‬ל פ י כ ך ב פ ס ו ק ס ד ה מ ס פ ר כ י ב מ פ ק ד ה ש נ י ש ב ע ר ב ו ת מ ו א ב ״ ל א‬
‫מפקודי‬
‫‪x‬‬

‫‪s‬‬

‫‪1‬‬

‫‪f‬‬

‫מ ש ה ואהרן״ היוצאים‬
‫י ה ו ש‬

‫^‬

‫כ‬

‫‪ 2‬י ל‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ש‬

‫ב‬

‫א‬

‫י‬

‫נ‬

‫לצבא— ת‬

‫ם‬

‫ר ג ם‬

‫בבחינת גב‬

‫‪m‬‬

‫ש‬

‫' י״׳‬

‫כ‬

‫ן‬

‫?‬

‫ע‬

‫^‬
‫ת‬

‫ה‬

‫‪D‬‬

‫כ‬

‫"‬
‫ב‬

‫ג ב ר‬

‫"‬

‫ה י י‬

‫י‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ד‬

‫מ ע‬

‫׳‬

‫ד‬

‫׳‬

‫ל‬

‫י‬

‫ב‬

‫^‬

‫כ‬

‫ה י ה —‬
‫‪3‬‬

‫‪,‬‬

‫י ׳‬

‫‪0‬‬

‫מתו‬
‫מכני‬

‫ה‬

‫עזשים"‬

‫ב ר ם ב פ ס ו ק סד‪ .‬ה מ צ י י ן ב ע י ק ר א ת ה ש ר ד ו ת ם ש ל י ה ו ש ע ו כ ל ב ‪ ,‬ד ק ד ק ל ת ר ג ם ״ א ג ש ״‬
‫ללמדנו כי אף הם ש נ ש א ר ו — ה י ו עתה בבחינת ״ א נ ש ״ « ‪.‬‬
‫מ ט ע ם יופי הסגנון‪ ,‬היינו ש ל א לחזור על מ ל ה א ח ת פ ע מ י ם ‪ ,‬מ ש נ ה ה מ ת ד‬

‫ב‪.‬‬
‫‪1 0‬‬

‫בלשונו ‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪p‬‬

‫*‬

‫״ נ פ ש הגר״ ובדומה לו ״נתינה לגר״‪ .‬ורמז לכך גם ביא״ר ב ב מ ד ב ר כ ו ס ד ‪ .‬ו ב מ י ס א ל‬
‫י כ ת ב ״ ‪ . . .‬דאצל אח ורע שהם גבורים כמותם — תרגם ״גבר״ ו א צ ל ה ק ד ו ב י י מ‬
‫'*־• ‪ °‬ש י ש‬
‫‪,,‬‬
‫בכללם נשים וזקנים תרגם ״אנש״‪ .‬ומזה י ש ללמוד ש כ ך צוד‪ .‬א ו ת ם מ ש ה ש ד י ‪. – ,‬‬

‫״י»»גבודי‪0‬‬
‫ילכו להלחם בגבורים והחלשים ילכו כנגד החלשים כמותם״‪.‬‬
‫‪ 14‬את הפירוש הזה מסיים היא״ר ב מ י ל י ם ‪ :‬״ ז ה שמעתי מ פ י ה מ א י ר ע י נ י ג ו בדברי­י­‬
‫*־׳ *‪-‬די ת ו ד ה‬
‫' " לתהילי‬
‫"‬
‫" ׳" '‬
‫'‬
‫"‬
‫‪°‬‬
‫ע ג י ב ובתום׳ ר״ה יא‪ .‬דה אלא‪ ,‬וא״כ היה רבו של היא״ר מ ב ע ל י ה ת ו ם ׳ י ־ ‪! – ,‬‬
‫׳קרומים‬
‫י ׳ אד החלי‬
‫"‬
‫'׳‬
‫*‬
‫י'‬
‫ק‬
‫י •‬
‫ י כי זמנו מאוחר יותר שכן מצאנו ליא״ר כי הביא גם את הרשב״ץ ו ה ו א נ פ ט ר י ‪. – -‬‬
‫"אשירי‬
‫י • ה מ ה א השלישית לאלף הששי‪.‬‬
‫ה‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ר‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫״‬

‫ץ‬

‫ב ו‬

‫כ ה ״ ה‬

‫ש מ ע י ו‬

‫י ׳‬

‫ז צ‬

‫‪,‬‬

‫<‬

‫י‬

‫מ‬

‫א‬

‫י‬

‫י‬

‫ש‬

‫ז‬

‫ג‬

‫מ ו ז כ ר‬

‫ם‬

‫ב ר ש‬

‫י‬

‫ש ח י ו‬

‫ע ו ד‬

‫ב ז מ ו‬

‫ש ״ י‬

‫ו י א ה‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ד‬

‫מ‬

‫ת‬

‫נ ת ז‬

‫ר ל ר‬

‫ס פ ד‬

‫ד ‪ ,‬י א‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ד‬

‫ז‬

‫ב כ‬

‫‪V‬‬

‫י‪.‬‬

‫על פ ר ו ש זה הרבה היא״ר ל ה ק ש ו ת ‪:‬‬

‫א‪ .‬נ א מ ר ב מ ש ה ״והאיש מ ש ה ענו מאד״ )במדבר י ב ג( והיה ל מ ע ל ה מ ב י‬
‫״־» ש מ ו נ י ם‬
‫י ‪ .‬ועם זאת מתורגם ״וגוברא משה״‪ .‬ובהמשך ״ ‪ . . .‬ועוד קשיא מ ״ ק ח ל ד א ת י ה ו ש ע‬
‫״ ( י וי״ל ל פ י ‪~,‬‬
‫א ש ר רוח בו״ )להלן כז יח‪ ,‬ותרגומו ״גבר דרוח נבואה‬
‫שסמוי•‬
‫י‬
‫ל׳אשר רוח ב ר ״ ‪.‬‬
‫״‬

‫י‬

‫א‬

‫ב י ה‬

‫ב‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫‪W‬‬

‫כמו כן ה ק ש ה על ההגדרה ה מ ח ו ד ש ת ; א מ ת כי ״גבר״ מ מ ע ט ב כ ל ה ת ו ד ו ‪-‬‬

‫מ ב ן י״ג בדומה ל״איש״‪ ,‬אך ל א מ צ א נ ו כי ימעט ג ס ל מ ע ל ה מ ב ן ששים‪.‬‬

‫ס‬

‫ח‬

‫י‬

‫איש איש ל מ ט ה א י ש ר א ש ל ב י ת א ב י ז י י‬
‫‪ 15‬ו מ ה י ע נ ה יא״ר לבמדבר א ד ״ואתכם יהיו‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪38‬‬
‫" י י הוא״‬

‫ת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כ א פ ש ר ו ת נ ו ס פ ת מ ע ל ה י א ״ ר א ת ה ה ש ע ר ה כ י ״תיבת ״ א י ש ״ ה ב א ה ב מ ש פ ט‬

‫ג‪.‬‬

‫ש י ל י ל ה — מ כ ו ו נ ת ל ש ל ו ל כ ל אדם‪ .‬ב ה ת א ם ל כ ך מ ת ר ג מ ת א ו נ ק ל ו ם ״ א נ ש ׳ ‪ /‬ה ש ו ה ‪:‬‬
‫״ואין א י ש מ א נ ש י ה ב י ת שם ב ב י ת ״ ) ב ר א ש י ת ל ט יא( ״ ו ל י ת א ג ש ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫״ א ם ב ה מ ה אם א י ש ל א י ח י ה ״ ) ש מ ׳ י ט יג( ״ א ם ב ע י ר א א ם א נ ש א ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫כ ל ל ז ה א ף כי י פ ה ה ו א ב ר ו ב ה מ ק ר י ם )ר׳ ע ל כ ך ב ב א ו ר ג ו ל ש מ ו ת י כ ג ( ‪ ,‬א י נ ו‬
‫מ ו ע י ל בפסוקים שלנו שהרי שניהם מביעים ש ל י ל ה וראוים היו אפוא ל ה ת ר ג ם ש נ י ה ם‬
‫בלשון ״אנש״«‪.‬‬
‫פירוש‬
‫דצניעותא‬

‫מ ק ו ר י מ ו ז כ ר ב ה ס כ מ ת ו ש ל ר׳ י ו ס ף ב ״ ר ש א ו ל‬

‫)קצנלבוגן(‬

‫לספרא‬

‫ע ם ב א ו ר ח ג ר ״ א ש ח ו צ י א ל א ו ר ר ׳ ח י י ם מוולוזין‪ .‬ת ל מ י ד ה ג ר ״ א ‪ .‬ב ע ל‬

‫ה ה ס כ מ ה ‪ ,‬ש ה י ה רב בוילנא והכיר א ת הגר״א‪ ,‬מפליג בשבחו וכותב עליו בין ה י ת ר ‪:‬‬
‫״ ‪ . . .‬הוא הקדוש והטהור‪ ,‬הוא א י ש א־להים‪ ,‬מ ח צ י ו ו ל מ ט ה א י ש ו מ ח צ י ו‬
‫ו ל מ ע ל ה א ־ ל ה י ם ‪ ,‬כ י מ ל ת ״ א י ש ״ י א מ ר פ ע ם ע ל ה ג ו ף ו פ ע ם ‪7‬ןל ה נ פ ש ‪.‬‬
‫וזד•‪.‬הדבר א ש ר פ ע מ י ם ת ר ג ם א ו ג ק ל ו ם ״ א ג ש ״ ו פ ע מ י ם ״ ג ב ר ״ כ י ד ר כ ו‬
‫לתרגם על ״ נ פ ש ״ ״ א נ ש ״ )עיין ב ס ד ר ויקרא ו ב ה ר ב ה מ ק ו מ ו ת ( ״‬
‫״‪…‬ובדרך‬

‫זה פרשנו ״ ו ב א ל ה לא היה א י ש ״ תרגם ״ ג ב ר ״ ובפסוק‬

‫שאחרי זה ״ולא נותר מהם א י ש כי אם כ ל ב ״ וגו׳ ת ר ג ם ״ א נ ש ״ ‪ .‬והוא‬
‫כי ל כ א ו ר ה נ ר א ה ״ ו ל א נ ו ת ר מ ח ם א י ש ״ מ י ו ת ר ‪ .‬ו ח נ כ ו ן כ י ״ ו ב א ל ה‬
‫לא היה א י ש ״ )פסוק ס ד ( — ק א י ע ל דור ה מ ד ב ר ‪ .‬״ ו ל א נ ו ת ר מ ה ם‬
‫א י ש ״ ) פ ס ו ק סה( — ק א י ע ל ה מ ר ג ל י ם ‪ .‬ש ל כ ן ס מ ך ל ו ה כ ת ו ב ״ כ י א ם‬
‫כלב‬
‫שדור‬

‫ב ן י פ ו נ ה ו י ה ו ש ע ב ן בון״‪ .‬ו א ו נ ק ל ו ם‬

‫ב ש י ט ת ר ב ו ר׳ א ל י ע ז ר‬

‫ה מ ד ב ר י ש ל ח ם ח ל ק ל ע ו ה ״ ב )עי׳ ת ו ס ׳ ב ״ ב ע ג ‪ :‬ד״ד‪ .‬ו ד מ ו‬

‫כ י מ ב ס מ ו ( ‪ ,‬ל כ ן ת ר ג ם ״ ג ב ר ״ ה י י נ ו ש ר ק הגופיות׳ ל א ע ל ו מ ן ה מ ד ב ר ‪.‬‬
‫אבל המרגלים לכ״ע אין להם חלק לעוה״ב לכן תרגם ״ א נ ש ״ ש ג ם‬
‫י הנפש לא נותר מהם״‪.‬‬
‫״וכן יתפרש ״ולא נפקד ממנו איש״ )במדבר לא מט( תרגם ״ א נ ש ״‬
‫ובפסוק ש א ה ר י זה ״ א י ש א ש ר מ צ א ״ תרגם ״גבר״‪ .‬היינו‪ ,‬רמז ה מ ת ר ג ם‬
‫דרשת‬
‫הפירוש‬
‫רוח‪,‬‬

‫חז״ל ״ולא נפקד ממנו איש״ — בעבירה״‪.‬‬

‫מיוסד‪ .‬על ח נ ח ה הצריכה עיון )מכיון ש ״ נ פ ש ״ = ״ א נ ש ״ לכן ״ א נ ש ״ =‬

‫נשמה(‪ .‬אמנם אונקלוס תרגם כמה פעמים ״ נ פ ש ״ — ״אנש״‪ .‬א ל א ש ״ נ פ ש ״‬

‫מ ש מ ש במקרא בשתי הוראות‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫כיבוי ב י ח ו ד ל א ד ם ‪ ,‬י ל ו ד א ש ח ‪ .‬ב‪ .‬נ ש מ ה ‪ ,‬ר ו ח ה ח י י ם ב כ ל ח י ‪.‬‬

‫שתרגומו הוא ״ ‪ . . .‬גוברא גוברא ל ש ב ט א גבר ריש ל ב י ת אבהתוהי הוא״‪ ,‬חרי ש ל א נ מ נ ע‬
‫מ ל ש ל ש לשונו בפסוק אחד ואף כי לכפול‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬הכלל ביסודו נבון ולדוגמא‬
‫עיין בראשית ב ה בתרגומי תיבת ״ארץ״‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫לשון י א ״ ר ‪ :‬״או אפשר כי במקום שרצה לכלול הכל‪ ,‬כאילו א מ ר ״שום נ פ ש ׳ — תרגם‬

‫‪:‬‬

‫״ א נ ש ״ ״ ‪ .‬לשון ״אפשר״ מוכיחח כי יא״ר חיה ער ליוצאי מ ן הכלל ש א י נ ם גפתריס‬
‫ע״י כלל זח‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪39‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ד ו מ ה כ י כ א ש ר אונקלום מתרגם ״ נ פ ש ״ — ״ א נ ש ״ ‪ ,‬כ ו ו נ ת ו למשמע‬

‫הראשון‬
‫)ול‬

‫בלבד‪ .‬ל ע ו מ ת זאת כאשר ״נפש״ באה בהוראה השניה ת ר ג ו מ ה ה ו א ״ ג פ ש א ״‬

‫א‬

‫״אנש״(‪,‬יהשוה‪:‬‬
‫״ ו ה נ פ ש ה א כ ל ת מ מ נ ו עונד‪ .‬ת ש א ״ ) ו י ק ׳ ז י( ״ ו א נ ש ‪ . . .‬״‬
‫״ ו ה נ פ ש א ש ר ת א כ ל ב ש ר ״ ) ש ם ש ם כ( ״ ו א נ ש ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫לעומת‪:‬‬
‫״ נ פ ש ב נ פ ש עין בעין״ )דב׳ י ט כא( ״ נ פ ש א ח ל ף נ פ ש א ‪ . . .‬״ ‪.‬‬
‫״ כ א ש ר י ק ו ם ‪ . . .‬ו ר צ ח ו נ פ ש ׳ ׳ ) ד ב ׳ כ ב כו( ״ ‪ . . .‬ו י ק ט ל י נ י ה נ פ ש ״ ‪.‬‬

‫במדבר לא‪ ,‬מט‬
‫ו ל א נ פ ק ד מ מ נ ו א י ש — ו ל א ש ג א מ נ ג א א נ ש‪.‬‬
‫ברם בפסוק ה ב א תרגם ״איש״ — ״ ג ב ר ״ ‪:‬‬
‫״ונקרב א ת קרבן ה׳ א י ש אשר מ צ א ״ — ״ ‪ . . .‬ג ב ר ד א ש כ ח ״ ‪.‬‬
‫בבאורנו ל ש מ ו ת כג י הבאנו א ת סיכומי הדעות בהסבר הילוסי ה ת ר ג ו ם ל ת י ב ת‬
‫ז‬

‫״איש״‪ ,‬עיי״ש‪ .‬א ף הוכחנו ש ם כי בלשון ״גבר״ מתכון התרגום ל‬

‫ר‬

‫כ‬

‫י‬

‫ם‬

‫ד‬

‫י‬

‫ק א כערך‬

‫ש ״ א נ ש ״ כולל זכרים ונקבות‪.‬‬
‫תי‪3‬‬

‫הפתרון היותר נראה לפסוקנו מיוסד על הכלל השני ש ה ב א נ ו ש ם ‪ :‬כ א ש ר‬

‫ת‬

‫״ א י ש ״ מ ו פ י ע ה ב מ ש פ ט שלילה‪ ,‬מ ש מ ע ה שום איש‪ ,‬בין זכר ובין נ ק ב ה ולכן ת י ג ו מ ד‬
‫הוא ״אנש״‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫א‬

‫י‬
‫י ע‬

‫ה‬

‫ע‬

‫ל‬
‫ל‬
‫ואף א נ ש לא יתחזי‪…‬׳‪/‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫י‬

‫ג‬

‫ם‬

‫^‬

‫א‬

‫ל‬

‫י ר א‬

‫י י ׳"‬

‫)‬

‫ש‬

‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫? ‪ 1‬י‬

‫ג (‬

‫"‬

‫י‬

‫א‬

‫נ‬

‫ש‬

‫ל‬

‫א‬

‫י‬

‫ס‬

‫ק עמד‬

‫וכן בפסוקנו‪ ,‬ביטוי השלילה ״ולא נפקד ממנו א י ש ״ ב א לכלול כ ל א ד ם ו מ‬
‫אפוא‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ר‬

‫ג‬

‫י‬
‫ס‬

‫״ א נ ש ״ ‪ .‬ל ע ו מ ת ו בפסוק ה ב א תרגם ״ א י ש ״ — ג ב ר ״ כ מ ש פ ט ז!‪.‬‬

‫ב ר א ש י ת ב‪ ,‬כג‬

‫כי מ א י ש ל ק ח ה ז א ת — א ד י מ ב ע ל ה ג ס י ב א ד א‬
‫‪.‬‬

‫גשמי‬

‫ל א תרגם ״ א י ש ״ בתיבת ״גבר״ כדרכו )כללי תרגום ״ א י ש ״ נ ת ב א ר ו‬

‫ת‬

‫י כ ג ו ע י ״ ש ( ‪ ,‬כ ד י ל ר מ ו ז כ י מ ח כ מ ת ה ב ו ר א היד‪ .‬ל ב ו ר א ה מ ב ע ל ה ד ו ק א ו ל א כ ‪1 ,‬‬
‫כ‬

‫ה‬

‫א ח ר ת ש ב ר י א ת ה מאביה‪ .‬בכך נתיסדו יחסי האהבה שבין א י ש ל א ש ה כ מ ב ו א ר‬
‫״ודבק‬

‫א‬

‫ד‬

‫‪3‬‬

‫באשתו״‪.‬‬

‫ד‬

‫י‬

‫‪ 17‬ע ״ פ יא״ר לבמדבר בו סד‪ .‬ב״מרפא לשון״ לפסוקנו ה ב י א א ת תרוצו ש ל‬

‫ר‬

‫)קצגלבוגן( הנדפס בתוך הסכמתו לספרא דצניעותא עם פירוש הגר״א‪ .‬ה ב א ג ן‬

‫י‬

‫׳‬

‫ד‬

‫לעיל ל ב מ ד ב ר כ ו ס ד ועיי״ש ב מ ה שהערנו ע ל דבריו‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫י‬

‫״ נ פ ש הגר״ ו״מרפא לשון וקרוב ל ז ה ב״נתינה לגר״‪ ,‬בניגוד ל ״ א ו ה ב ג ר ״ ש י צ א ל ­‬
‫נ ו ס ח ת ״ ג ב ר ״ שבת״י‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫^‬

‫‪°‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עבי ביברפלד‬

‫הפשט‬

‫והדרש‬

‫״ ע ד ה י ו ם זו ע ב ו ד ת ה ק ו ד ש ב נ י ת ו ר ה ל ד י י ק ה מ ק ר א ו ת ו ל י י ש ב ם ע ״ פ ה מ א מ ר י ם‬
‫ש ה ם ת ו ר ה ש ב ע ל פ ה ״ ‪ ,‬א ל ו ד ב ר י ה ר ׳ ר ׳ ח י י ם ן׳ ע ט ר ז ״ ל ב ״ א ו ר ה ח י י ם ״ ע ל ה ת ו ר ה‬
‫) ו י ק ר א יג‪ ,‬לז( ז‪.‬‬
‫ב מ א ה וחמשים שנים האחרונות חוברו פירושים גדולים על התורה ש ח ל ק ח ש ו ב‬
‫מהם‬

‫מ ו ק ד ש ל מ ט ר ה זו ש ח א ו ״ ח ז ״ ל מ צ י י ן ב ד ב ר י ו ה נ ״ ל ‪ .‬ה מ ל ב י ״ ם כ ת ב ב ה ק ד מ ה‬

‫לספר‬

‫ויקרא‪ ,‬להראות ״כי כל דברי ת ו ש ב ע ״ פ ה ל א הם כתובים ב א צ ב ע א ל ק י ם‬

‫ב ת ו ר ת ה כ ת ב ״ ‪ ,‬ו כ י ״ ה ד ר ש ה ו א ה פ ש ט ה פ ש ו ט ״ ‪.2‬‬
‫מ ט ר ת המאמר הנוכהי היא להבהיר איזה מקומות ש ש ם חז״ל קבעו א ת ההלכה‬
‫לא‬
‫ישר‬

‫ע ל פ י ד ר ש )או מ ד ר ש ( ו ל א ע ״ י א ח ת ה מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת ב ה ם ‪ ,‬א ל א‬
‫ב מ ש מ ע ו ת ה פ ש ו ט ה ש ל מילד‪ .‬א ח ת ב כ ת ו ב ‪ .‬ו א ם ב י א ו ר ם נ ר א ה ר ח ו ק א ו ז ר‬
‫‪1‬‬

‫בעינינו ‪,‬‬

‫גישה מדויקת אל המילה והבנתה ת ג ל ה לנו ש ל א מ ת ו ש ל ד ב ר ביאור‬

‫ו ת ר ג ו ם נ כ ו ן ש ל ה מ י ל ה ה ו א י ס ו ד ה ד ר ש ש ל ח ז ״ ל ‪ .‬א פ ש ר ל ו מ ר ב ד ר ך צ ח ו ת ע״פ‬
‫ד ב ר י המלבי״ם שכאן לא ״הדרש הוא ה פ ש ט ״ אלא להפך ״ ה פ ש ט ה ו א הדרש״‪.‬‬

‫״ א י ו ע ד א ל א שנים׳‪/‬‬
‫״כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב א ח ד וגר ״ )סוטה‬
‫ב‪ ,‬ב ( ‪ .‬ק ש ה מ א מ ר ז ה ש ל ה ג מ ר א ש ה ר י ל כ א ו ר ה נ ר א ה ש מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ י ל ה ״ ע ד ״‬
‫ה ו א איש אחד המעיד ולא שנים ואיך נאמר שהוא שגים כדרשת הגמרא ן‬
‫ו כ ן ב ע ש ר ת ה ד ב ר ו ת ) ש מ ו ת כ‪ ,‬יג( ״ ל א ת ע נ ה ב ר ע ך ע ד ש ק ר ״ ‪ ,‬ה י ה ל ו ל ו מ ר‬
‫ל א ת ע נ ח ברעך עדות שקר לפי חוקי הלשון‪ .‬ו ב א מ ת העיר ה א ב ן עזרא ש ם ‪ :‬שנים‬
‫רבות הפשתי בלבי טעם זאת המילה לאמור עד שקר ולא אמר עדות שקר ע״כ‪.‬‬
‫אבל‬
‫‪1‬‬

‫מצינו בפרשת פגישת יעקב ולבן‬

‫) ב ר א ש י ת לא‪ ,‬מ ז ( ‪ :‬ויקרא לו ל ב ן‬

‫ע ו ד שם‪ :‬״וזו עבודת בני ישראל עמלי התורה שישבו ההלכות שנאמרו ל מ ש ה מ ס י נ י‬

‫‪:‬‬

‫והסודות והדרשות כלם יתנו להם מקום בתורה שבכתב״‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫נוסף על פרושו של המלבי״ם יש להזכיר פירושיהם של הר׳ רש״ר ה י ר ש ז״ל‪ ,‬ה כ ת ב‬
‫• והקבלה‪ ,‬תורה תמימה‪ ,‬מ ש ך הכמה‪ ,‬ה ע מ ק דבר‪ ,‬פירושו של הרי ר ד ״ צ ה ו פ מ ן ז״ל‬
‫ע ל ויקרא ודברים‪ ,‬הרכסים לבקעה‪ ,‬לפני אלו רביד הזהב‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫״וכן נעתקו עלינו הרבה פירושים על המקראות אשר מ ת נ ג ד י ם לפשטות ה כ ת ו ב ב ה ש ק פ ה‬
‫ראשונה״‪.‬‬

‫)הר׳ צבי חיות‪ ,‬מ ב א התלמוד ב״כל כתבי הרצ״ת״‪ ,‬ד ף רפ״ד‪ ,‬ירושלים‬

‫ת ש ״ ח ( ‪ .‬פעמים קבלו הלומדים דרש ה ד ל שהוא ב א מ ת ״ מ ת נ ג ד ״ ל ה ב נ ה ישרה ולא ל ב ד‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪41‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫י ג ר ש ה ד ו ת א ו י ע ק ב ק ר א ל ו ג ל ע ד ‪ .‬ר א י נ ו שמד‪ .‬ש ק ר א י ע ק ב ב ל ׳ ׳ ה ק ו ד ש ״ ‪ 7 y‬״‬
‫ק ר א ל ב ן ב ל ׳ א ר מ י ״ ש ה ד ו ת א ״ ‪ ,‬ל ש ו ן ע ד ו ת ‪ .‬והנד‪ .‬ב ״ ה ע מ ק ד ב ר ״ מ ע ו ר י ע ל ז ה ש ם ‪,‬‬
‫ו כ ן ב ש מ ו ת )שם( כ ת ב ‪ :‬ו ב ח נ ם ד ח ק ה א ״ ע כ א ן ש מ ש מ ע ו ת ע ד ב ל ה ׳ ׳ ק ע ד ו ת כ מ ו‬
‫ש כ ת ב ת י בספר ב ר א ש י ת לא‪ ,‬מז‪ .‬ו ב א מ ת ת ״ א ב ש מ ו ת ) ש ם ( ס ה ד ו ת א ד ש ק ר א ‪.‬‬
‫ו ב ״ ה כ ת ב והקבלה״ )שמות ש ם ( ‪ :‬ה א ״ ע נדחק לפרש ש ה כ ת ו ב מ ד ב ר עם ה ע ד‬
‫א ת ה ע ד ש ק ר ל א ת ע נ ה ברעך‪ .‬אמנם אין ט ע ם לקראו ע ד ש ק ר ק ו ד ם ש ה ע י ד ו מ ה‬
‫יעבה ל מ ק ר א ש כ ת ו ב מפיץ וחרב איש ע נ ה ברעהו ע ד שקר‪ ,‬ו ב א מ ת ש ם ע ד ה ו א כ נ ו י‬
‫ל ה מ ג י ד )צייגע־ויטבעם( ותרגומו סה״ד או םהדא וגם ל ה ג ד ת ה ע ד ) צ י י ג נ י ס ״ ם ע ס ט י ‪-‬‬
‫מ א ב י ( ו ת ר ג ו מ ו ס ה ד ו ת א ) ב ש ם ר ל ״ ש ( *‪.‬‬
‫כךימדייק רש״י ז״ל מהגמרא שהבאנו בראש המאמר‪ .‬כ ת ב ר ש ״ י ז ״ ל ש ם ב ד י ׳ ד‬
‫ע‬

‫ד‬

‫ו‬

‫א‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ד‬

‫י‬

‫ם‬

‫י ג‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ע‬

‫מ י ג ד‬

‫ד‬

‫'‬

‫ע‬

‫ד‬

‫'‬
‫" ל‬
‫ממשמע שנאמר‬
‫לשון‪.‬עדיות ו ס ת ם עדות שבים״ ע״כ‪ .‬מכל ז ה מ ש מ ע ש פ ש ט‬
‫וזו ה י א ד ר ש ת חז״ל ״אין ע ד אלא שנים״‪.‬‬

‫ש‬

‫י ת‬

‫ם‬

‫מ‬

‫ד ‪ ,‬מ י‬

‫ה‬

‫נ‬

‫י‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ל ״‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ד‬

‫י‬

‫א‬

‫ב‬

‫י אלא‬
‫" הוא ע ד ו ת‬

‫ועבדו לעולם‬
‫כ ת י ב ב ע ב ד ה נ ר צ ע ) ש מ ו ת כ א ‪ ,‬ו( ו ר צ ע א ד ו נ י ו א ת א ז נ ו ב מ ר צ ע ו ע ב ד י ל ע ו ל ם‬
‫ר ש ״ י ז ״ ל מ ב י א פ י ר ו ש ע ל זר‪ .‬מ ה ג מ ר א ) ק י ד ו ש י ן ט ו ‪ ,‬א ( ‪ :‬ל ע ו ל ם ‪ .‬ע ד ה י ו ב ל א ן‬

‫*‬

‫א ל א כ מ ש מ ע ו ת ״ ל )ויקרא כח( ו א י ש א ל מ ש פ ח ת ו ת ש ו ב ו מ ג י ד ש ה מ ש י ם‬

‫שנד‬

‫‪5‬‬

‫קרויים עולם ולא שיהא עובדו כל חמשים ש ג ה א ל א עובדו ע ד ה י ו ב ל ביז יל^• י‬

‫**» ס מ ו ך‬
‫בין מופלג‪ ,‬ע״כ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ב ה ש ק פ ה ראשונה‪ .‬איתא בגמרא )סוכה כז‪ ,‬ב(‪ :‬כל האזרח ב י ש ר א ל ישכו כ ס י כ ו ת‬
‫מ ל מ ד ש כ ל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת‪ ,‬ע״כ‪ .‬הכתוב כ מ ו ש ה ו א מ ו ב א‬
‫י‬

‫כ‬

‫מ‬

‫ג‬

‫מ ב י ע דווקא ההפד ממה שהגמרא רוצה לדרוש מ מ נ ו ר״ל שכל א ח ד מ י ש ר א ל י ש ב כ ס י‬
‫ה ר ב ה ומובן שזה אינו‪ .‬אבל באמת הדרש א מ ת והוראתו א מ ת ‪ ,‬ש ה ר י ע ת ש נ ו ס‬
‫י י ד י ע‬

‫ה ו א ״ מ ל א ״ )בסוכות( הנוסת בתורה הוא ״חסר״ )בסוכת(•‬

‫מ‬

‫מ‬

‫י‬

‫ק‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ח‬

‫אח‬

‫ר‬

‫יו‪ ,‬ב( ש ז ה נדרש לפי המסורת לשון יחיד‪ ,‬וכמו שפרש״י שם‪ :‬ס ו כ ת ח ד ה י א‬
‫י‬

‫מ ו ב ן ד ר ש הגמרא מ ל מ ד וג׳ בסוכה אחת‪) .‬וע׳ ערוך ל נ ר ש ם ( ‪ ) .‬ל א מ צ א ת י‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫ל א נ מ צ א בכל התורה עדות במאלפום כ י א ם ב ל י‬
‫־‬

‫ח ו ת ‪:‬‬

‫ה ע ד ו ת‬

‫ל ו ח ו ת‬

‫מ‬

‫׳‬

‫ש‬

‫א ו ה ל העדות והכל ע ל הלוחות‪ .‬א ב ל המצוות קרא עדות בחולם‪ ,‬ה ע ד ו ת‬
‫מ‬

‫ע‬

‫י‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ה‬

‫א‬

‫י‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ד‬
‫ס ז‬

‫ן הזמ־ *‬
‫ת‬

‫ו‬
‫ע‬

‫ז‬

‫‪u‬‬

‫ש א י נ ו דפוס ווילנא להשוות(‪.‬‬
‫ר ל ״ ש )הוא ר׳ יהודה ליב שפירא( כ ת ב בספר ״הרכסים ל ב ק ע ה ״ ) ש מ ו ת‬
‫כ‬

‫כ‬

‫ד‬

‫'‬
‫״ ‪,‬‬
‫**ו ש ״ מ‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ש‬

‫ט‬

‫ל‬

‫א‬

‫״‬
‫‪0‬‬

‫י שהי '‬
‫החוקים והעדות‪ ,‬עדותי זו אלמדם ובן כלם‪ .‬המצווה‬
‫‪ .‬הזכר קרוי ע ד והנקבה ע ד ה ה מ צ ב ה והרבות עדות‪ .‬ע ל כ ן גראה נ כ ו ן ו א מ ת ל ס י ~ ' ' '‬
‫ד‬

‫‪1‬‬

‫*שוטר‬

‫א י ן ע ד ו ת במאלפום מ מ ש מ ע ו ת ע ד ועדים א ל א ה ו א ע ד י וחלי כ ת ם ע ד י ם מיזי‪-‬‬
‫ש ש ר ש ן ע ד ה מנחי ל מ ד וגו׳ ע״ש‪ .‬וע׳ בפירושו שמות כ‪ ,‬יג ו ב ר א ש י ת )שם>‪• .‬‬
‫א שלי‬
‫" '‬
‫י‬
‫״ ־־־ <‬
‫‪ 5‬א ״ א מ ו ״ ר הר״ר חיים ז״ל ב י ב ר פ ל י ״‬
‫ב ס פ ר ״הקר ועיון״‪ ,‬ה ״ א )ת״א תש״כ(‪ ,‬מאמר ״ מ ש מ ע ופשט״( — ״ י ס ו ד נ כ ב ד ב ס ר ע י‬
‫י ש ל ר ש ״ י ‪ -‬־ ו ל א רק ש ל ר ק ״ י ״ ‪ .‬״לדבריו קודמת לפשט דרגא א ה ר ת ו ה ו א ד ‪^ , ,‬‬
‫ג י ל ד ‪,‬‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כ ד ב ר י‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ר‬

‫י‬

‫ק‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ה‬

‫נ‬

‫א‬
‫ת‬

‫י‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ידוע הקושי איך תוכל הגמרא להוציא ה מ ק ר א מידי פ ש ו ט ו — א ו לפי ר ש ״ י‬
‫מ מ ש מ ע ו — והלא משמעה של המלה ״לעולם״ נראה שהוא ״בלי קץ וסוף״‪ ,‬וחז״ל‬
‫נ ת נ ו בו קץ וסוף ע ד חמשים ש נ ה או פחות‪ .‬ע ל זה ר א ה פרושים מקוריים ב פ י ר ו ש‬
‫ד ו ד צ ב י חופמן ז״ל לויקרא כח‪ ,‬מ וחרב מ א י ר ש מ ח ה ז ״ ל ב מ ש ך ח כ מ ה ‪,‬‬

‫הרב‬

‫ש מ ו ת י כ א ‪ ,‬ו‪ .‬א נ ו נ נ ס ה כ א ן ל ע י י ן ב מ ש מ ע ו ת ש ל ה מ ל ה ״ ל ע ו ל ם ״ ‪.‬‬
‫ל פ ס ו ק ל א ידון ר ו ח י ב א ד ם ל ע ו ל ם ) ב ר א ש י ת ו‪ ,‬ג( פ ר ש ״ י ז ״ ל ‪ :‬ל ע ו ל ם ‪ ,‬ל א ו ר ך‬
‫י מ י ם ‪ .‬וכן שם עוד ה פ ע ם ‪ :‬לא יהיה מדון זה ברוחי לעולם כ ל ו מ ר לאורף ימים‪.‬‬
‫ב ס פ ר ש מ ו א ל )א‪ ,‬א‪ ,‬כ ב ( ע ל ה פ ס ו ק ‪ :‬ו י ש ב ) ש מ ו א ל ( ש ם ) ב מ ש כ ן ( ע ד ע ו ל ם ‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫פ ר ש ״ י י ז ״ ל ‪ :‬ע ד ע ו ל ם ‪ :‬עולמם ש ל לויים ח מ ש י ם שנה‪ ,‬ע״כ‪ .‬ומובן ש ג ם ש ם ח מ ש י ם‬
‫ש ב ה אינו מדויק וקבוע אלא קבע זמן מירבי ל ״ ע ו ל ם ״ ־ ע ד מ ו ת הלוי או ע ד סוף‬
‫^זבות עבודתו‪.‬‬
‫י י‬

‫פ י ר ו ש זה ש ל ר ש ״ י ז ״ ל מ י ו ס ד ע ל ה מ כ י ל ת א ) ש מ ו ת ש ם ‪ ,‬ע ״ פ ג י ר ס ת ה ג ר ״ א ( ‪:‬‬

‫ר ב י אומר בוא וראה שאין העולם ]של חנרצע[ א ל א ח מ ש י ם ש ג ה ש ג ׳ ) ש מ ו א ל שם(‬
‫ו י ש ב ישם‬

‫ע ד עולם‪ ,‬ע ״ כ ‪ .‬ע ל ה פ ס ו ק ל ם ר ב ה ה מ ש ר ה‬

‫ו ג ו ׳ ‪ . . .‬ו מ ע ת ה ועד עולם‬

‫י ש ע י ה ו ט‪ ,‬ו פ ר ש ״ י ‪ :‬מ ע ת ה ו ע ד ה ע ו ל ם ‪ :‬ע ו ל מ ו ש ל ח ז ק י ה כ ל י מ י ו ‪ .‬ו כ ן מ צ י ג ו‬
‫ש א מ ר ה חבה ע ל ש מ ו א ל ו י ש ב ש ם ע ד ע ו ל ם «‪ ,‬כ ן פ י ר ש ה א ב ן ע ז ר א ז ״ ל ) ב ר א ש י ת‬
‫ג‪ ,‬ו( ״ד״ד‪ .‬ו ב ח מ ד ה ע ץ ‪ .‬ו ע ץ ה ח י י ם ש י ו ס י ף ח י י ם ו י ח י ה ה א ד ם ש ב י ם ר ב ו ת ו א י ן מ י ל ה‬
‫ל ע ו ל ם ע ד ע ו ל ם ו ע ד ‪ ,‬והבה כ ן ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ו י ש ב ש ם ע ד ע ו ל ם ו ר ב י ם א ח ר י ם ע ״ כ ‪.‬‬
‫) ש מ ו ת כא‪ ,‬ו( ד ״ ה ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם פ י ר ש ה א ״ ע ז ״ ל ‪ :‬י ד ע ב ו כ י מ י ל ת ל ע ו ל ם‬

‫וכאן‬

‫ב ל ש ו ן ה ק ו ד ש ה ו א ז מ ן כ מ ו כ ב ר ה י ה ל ע ו ל מ י ם זמבים ו י ש ב ש ם ע ד ע ו ל ם ע ד ז מ ן‬
‫‪,‬‬

‫ש י ה י ה ג ד ו ל וכן ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ל ז מ ב ו ש ל י ו ב ל ו ג ו ‪.‬‬
‫י‬

‫ע ל הפסוק ויקרא שם בשם ה׳ א ־ ל עולם ) ב ר א ש י ת כא‪ ,‬לג( כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ‪:‬‬

‫פירש‬

‫ה כ ת ו ב שקרא בשם ה׳ המבהיג הזמן ברוחו או ש ק ר א ה ש מ י ם ו ה א ר ץ עולם‬

‫בלשון‬

‫ה ב א ת מ י ד ב ד ב ר י רבותיבו‪ ,‬ע ״ כ ‪ .‬ב פ ס ו ק ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ה ב י א ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל‬

‫פירוש האבן עזרא ז״ל כדלעיל ואחר־כך מביא פירושו־הוא ב ה ק ד מ ת מלין ״ ו ה מ ש כ י ל‬
‫י ב י ן ״ ‪ ,‬ר ״ ל ע ״ פ ק ב ל ח )ואבחבו ז ו כ ר י ם ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ב ה ק ד מ ת ו ל פ י ר ו ש ו ע ה ״ ת‬
‫״ואין לך עסק בבסתרות״(‪ .‬אבל מפירושו ל ק ח ל ת מ ש מ ע בבחירות ש ג ם ח ר מ ב ״ ן ז״ל‬
‫מ ס כ י ם ש א י ן פ י ר ו ש חמלד‪ .‬״ ע ו ל ם ״ ״ ק י ו ם בצחי״‪.‬‬
‫בסוף פירושו כ ת ב הרמב״ן ז ״ ל ‪ :‬ושכח ר ״ א מ ה ש ח ש כ י ל ו כ ת ב במקום אחר‪,‬‬
‫ע ״ כ ‪ .‬ל פ י ה ר ב ש ע ו ו ע ל ז ״ ל כוון ז ה ל פ ׳ ה א ״ ע ב פ ר ש ת ב ה ר ) ו י ק ר א כ ה ‪ ,‬מ א ( א ב ל‬
‫)מ׳ ראשונה בהיריק(‪ .‬אומר רש״י פשוטו כ מ ש מ ע ו )בכמה מקומות( מכלל ש ל א ת מ י ד‬
‫פשוטו כמשמעו ו ג ו ׳ ״ ‪ .‬״מסקנתו של הרב ח״ב ז״ל הוא ש ה ״ מ ש מ ע ״ הוא מ ד ר ג ה ש ל‬
‫ה ב נ ת תוכן המקרא שאינה מעמיקה אפילו כ ״ פ ש ט ״ ‪ . . .‬״ ה מ ש מ ע ״ הוא קרוב להסבר‬
‫־ מלולי ביותר אף מ ה פ ש ט וגו׳ ״ ע״ש‪ .‬א״א ז״ל מ ב י א ראיות מחז״ל להדושו כמו ל מ ש ל ‪:‬‬
‫״ מ מ ש מ ע שנאמר״‪ ,‬״משמעות דורשין איכא בינייהו״ ועוד‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫לכאורה קשה מאמר של רבי במכילתא‪ ,‬שהרי לפי ה ג מ ר א )חולין כד‪ ,‬א( ל א נפסלו‬
‫הלויים במשכן שילה בחמשים שנד‪ .‬אלא בקול‪ .‬וע׳ חדושי מחר״ץ חיות )שם( שציין‬
‫םהמ״צ של הרמב״ם שורש שני‪ .‬אבל אפשר לפרש שרבי במכילתא ורש״י ב ש מ ו א ל‬

‫• ‪ -‬ובישעיה אין כוונתם לומר שעבודת הלויים בשילח חיא ח מ ש י ם ש נ ה א ל א כוונו לאורך‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪43‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ע ל ״ ט ו ב י ר ו ש ל י ם ״ )ירושלים תשמ״ח( מציע ש ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל כוון למה שכ׳ ה א ״ ע‬

‫ז ״ ל ב ו י ק ר א )כה‪ ,‬ב ( ד ״ ה ו ש ב ת ה ה א ר ץ ‪ :‬ו ס ו ד י מ י ע ו ל ם ר מ ו ז ב מ ק ו ם הזה‪ .‬וכן פ ‪/‬‬
‫ה ר מ ב ״ ן ע צ מ ו ב ״ ד ר ש ה ע ל ד ב ר י ק ה ל ת ״ ) ד ף ק פ ח ‪ ,‬ה ו צ א ת ה ר ב שעוועל(‪ .‬הדמב׳ין‬
‫מ ב י א ש ם ד ב ר י ה ר מ ב ״ ס ז ״ ל במורד‪ .‬נ ב ו כ י ם )ב‪ ,‬כ ח ( ״ כ י מ ל ת ל ע ו ל ם ל א י ח י י‬

‫ב‬

‫בלשון ה ק ו ד ש קיום נ צ ח י א ל א כשידבק בה מ ל ת ועד״ ע ״ כ ‪ .‬ו כ ת ב שם ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל‬

‫‪:‬‬

‫ו ב ו ד א י א מ ת אמר הרב כי מ ל ת לעולם כ ל ש ו ן ה ק ו ד ש ל א יחייב קיום נ צ ח י • ו א י נ י‬
‫מ ב י א ר א י ה בזד‪ .‬ה מ ל ה ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ‪ ,‬ש ה ו א ע ד ה י ו ב ל כ מ ו ש מ ב י א י ם ה מ פ ר ש י ם ‪ ,‬ע ״‬

‫כ ״‬

‫) ו ג ם ש ם ר מ ז ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ל ״ ם ו ד ג ד ו ל ״ ב ד ב ר י ם ו ע ב ד ו ל ע ו ל ם ( ‪ .‬ב כ ל אופן מ ס כ י ם‬
‫ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל ש ם ש א י ן מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ ל ה ל ע ו ל ם ה ו א ב ל י ס ו ף )ע״פ נ ג ל ה ( א ל א‬
‫זמן ארוך‪ ,‬ש י ש ל ו קץ ביובל ו כ ד ‪.‬‬
‫ה ר ב ש ‪ .‬ר‪ .‬ה י ר ש ז ״ ל ח ו ל ק ע ל ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן ז ״ ל א ל ו ‪ .‬ל ד ע ת ו ל א נ מ צ א ת ה מ ל ה‬
‫״עולם״‬

‫) ב ר א ש י ת שס(^‬

‫בשום מקום ב ת נ ״ ך במובן מרחבי )״תבל״(‪ .‬ע׳ פירושו‬

‫ורש״ר ה י ר ש מ מ ש י ך ‪ :‬״ ו ד ב ר גדול לאין שיעור פעלו חז״ל כ ש ב ח ר ו מ ל ת ״עולם״‬
‫‪ P‬את׳יל‬

‫במובן ת ב ל — להיות מורגל בפינו מ כ ל מדות ה ק ב ״ ה ‪ . . .‬״ ‪ .‬״ י ת ר על‬

‫א מ ת ע ו ד י ו ת ר ע מ ו ק ה ט מ ו נ ה בזה‪ .‬נ ר א ה ש ה מ ל ה ״ ע ו ל ם ״ ב ת נ ״ ך — א י ן פ י ר ו ש ה‬
‫ר ק ה ע ב ר ו ה ע ת י ד נ ס ת ר י ם ‪ ,‬א ל א ב כ ל ל כ ל ה נ ס ת ר ו ה נ ע ל ם מ ע י נ י נ ו ‪ .‬הז א ד מ ת י ה ר‬
‫ה א ו מ ר ש ר ק ה ע ב ר ו ה ע ת י ד נסתרים ממנו‪ ,‬גם ההווה ה מ מ ש י ב י ו ת ר ‪ .‬היא‬
‫ולאמתו‬

‫ד ב ר — ״עולם״‪ .‬כל ממשות עיקרה ושורשה‬

‫של‬

‫ש‬

‫ב״גזגלם״‬

‫ביסודו‬
‫לבדו‬

‫לי‬

‫ה מ צ י א ו ת ה נ ע ל ה ביותר‪ .‬הדמויות ו ה צ ו ר ו ת — מ ת ח ל פ ו ת ‪ :‬הכוח ה פ ו ע ל ה נ ס ת ר ד י מ ו ג ת‬
‫ביסודו ש ל כ ל גגלה‪ ,‬המופשט‪ ,‬ה ״ נ ע ל ם ״ — הוא ה ע ו מ ד לעולם‪ .‬י ת ר ה מ ז ו ז ־ — ה ו א‬
‫ו‬

‫ה נ מ צ א ה א מ ת י ה י ח י ד ש ע ל י ו א פ ש ר ל ב נ ו ת ו ג ׳ ״‪ .‬ע ״ ש ד ב ר י ו ה ע מ ו ק י ם י‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ס‬

‫י‬

‫לעימקה‬

‫ש ל ה ב נ ת המושג ״עולם״ )הציטטה היא מספר בראשית ע ״ פ הרש״ר הירש‬

‫‪T‬‬

‫״‪t,‬‬

‫בתרגום ל ל ה ״ ק ע ״ י ה ר ב מ ר ד כ י ברויאר שליט״א‪ ,‬ירושלים ת ש ל ״ ז ( ‪.‬‬
‫ר מ ב‬

‫ע ז ר א‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ב‬

‫י‬

‫ר‬

‫(‬

‫ש‬

‫א י ן‬

‫י‬

‫פ‬

‫י‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ש‬

‫ל "לעולם׳‪/‬‬
‫״ו׳‬
‫׳‬
‫ל פ י המפרשים הנ״ל )אבז‬
‫לעולם ועד‪ .‬וכן ב ע ב ד נרצע ״לעולם״ הוא זמן בלי מוגבל שתלוי ב מ ס פ ר ה ש נ י ם‬
‫מ ה ר צ י ע ה ע ד היובל וזו ד ר ש ת חז״ל ע ״ פ מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה מ ל ה ״ ל ע ו ל ם ״ ‪ .‬ג ם כ א ן‬
‫״ ה פ ש ט ה ו א ה ד ר ש ״ ז‪,‬‬
‫י מ י חיי שמואל שחי המשים שנה )מעת ב א ו לשילה(‪ .‬כן מ ב י א ה א ב ד ב נ א ל ב י ש ע י‬
‫מפרשים שלדעתם גם הזקיה ח י חמשים שני׳‬

‫ע‬

‫ש‬

‫״ ׳‬

‫ו ר צ ו‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ו מ ר‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ו‬

‫א‬

‫י ת ז‬

‫ל‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫ק י יתיר‬

‫כימי עבודת ה א י י ם כדכ׳ ומבן חמשים ישוב מ צ ב א ה ע ב ו ד ה ו ל א יעבד עוד )כמז־כד‬
‫ה‪ ,‬כה(‪ .‬וקצת ראיה מפרש״י ז״ל בשמואל )שם( בד׳׳ה וישב ש ם ע ד עולם׳ סו־ש״‪,‬‬
‫עולמם של לויים המשים ש נ ה שנאמר ומכן ח כ ש י ם ש נ ה י ש ו כ מצכא העכורה ) כ מ ד ב ר‬
‫ה׳( ו כ ן היו ימיו ש ל שמואל וגו׳‪ .‬רש״י ז״ל ל א התיהם כ א ן ל ה מ ש ד עבודת ד״לוייס‬
‫ב ש י ל ה א ל א להמשך עבודתם כגזרת הכתוב‪ ,‬שהוא צ ט ט כ א ן ר״ל ע ד ג י ל חמשיס ש‬

‫ב ד‬

‫‪,‬‬

‫וזה מתאים לשני היי שמואל )והזקיה(‪ .‬הרי ראינו שגם בישעיה — ב ה ק ב ל ה ל ס ש מ ו א ל‬
‫ופרש״י שם — אין שם שיכות כ ״ ע לעבודת‬

‫ה‬

‫ו י י ם‬

‫ל‬

‫ו ר ש‬

‫״ י "ל‬

‫פ‬

‫י‬

‫ז‬

‫ו ב ז ר ע‬

‫ע‬

‫י‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ש ״ ע ו‬

‫ם‬

‫ל ״ יייא ז מ ן‬

‫ארוך ש נ י היים אדם‪.‬‬
‫ש‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ד ב ר י ם‬

‫כ ח‬

‫מ ו‬

‫ו ה י‬

‫ב‬

‫ל א י ת‬

‫ו‬

‫מ ו פ ת‬

‫ע ו ל ם‬

‫ג‬

‫״‬

‫כ‬

‫י ש להכין‬
‫״‬
‫י‬
‫ל‬
‫י > ״ י י‬
‫י )‬
‫ד מה‬
‫ע ״ פ ה ב נ ת הז״ל ע ל דרך שהבאנו‪ .‬אמרו הז״ל )ב״ב קלג ובילקוט שמעוגי(; א ״‬

‫ר‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נ ח ל ת ה׳‬
‫א י ת א ת ״ ר לעולם ידור אדם בארץ י ש ר א ל ואפילו ב ע י ר ש ר ו ב ה נ כ ר י ם ו א ל י ד ו ר‬
‫ואפילו בעיר שרובה ישראל ש כ ל הדר ב א ״ י ד ו מ ה כמי ש י ש לו א ל ו ־ ה‬

‫בחו״ל‬
‫וכל‬

‫ה ד ר בהו״ל דומה כ מ י שאין לו א ל ו ־ ה ש נ א ׳ ל ת ת ל כ ם א ת א ר ץ כ נ ע ן ל ה י ו ת‬

‫לכם‬

‫ל א ל ק י ם )ויקרא כה(‪ .‬ו כ ל ש א י נ ו ד ר ב א ר ץ א י ן ל ו א ל ו ־ ה ? א ל א ל ו מ ר ל ך‬
‫ה ד ר ב ח ו ״ ל כ א ל ו ע ו ב ד ע ״ ז ו כ ן ב ד ו ד ה ו א א ו מ ר ) ש מ ו א ל א ׳ כו‪ ,‬י ט ( כ י ג ר ש ו נ י‬

‫כל‬

‫ה י ו ם מ ה ם ת פ ח ב נ ח ל ת ה ׳ ל א מ ר ל ך ע ב ו ד א ל ה י ם אחרים• ו כ י מ י א מ ר ל ו ל ד ו ד ל ך ע ב ו ד‬
‫ע ״ ז א ל א ל ו מ ר ל ך כ ל ה ד ר ב ה ו ״ ל כ א י ל ו ע ו ב ד ע ״ ז ) ג מ ר א כ ת ו ב ו ת קי‪ ,‬ב ( ‪.‬‬
‫ל כ א ו ר ה ק ש ה לשון הברייתא לעולם ידור וכו׳ ו א פ י ל ו ב ע י ר ש ר ו ב ה נכרים ו כ ר ‪.‬‬
‫מנא‬

‫ל י ה הא ? הרי על פי לשון הכתובים נ ר א ה ש ר ק ב י ש ו ב ב א ר ץ ת ל י א מ י ל ת א‬

‫ולא‬

‫ביושבים בה ? א ב ל דיוק בלשון ה מ ק ר א מוכיח ש ד ב ר י ח ז ״ ל בנוים ע ל פ ש ו ט ו‬

‫ש ל מקרא‪.‬‬
‫ד ו ד המלך לא ה ש ת מ ש בדבריו אל שאול בלשון ה ר ג י ל ה לציין ארץ י ש ר א ל ‪:‬‬
‫ארץ‬

‫‪,‬‬

‫כ נ ע ן או א ר ץ י ה ו ד ה ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬א ל א ב ח ר ב ל ש ו ן ז ר ה ״ נ ח ל ת ה ״ מ ה ז ה ו ע ל‬

‫מ ה ז ה ? מד‪ .‬ה י א נ ח ל ת ה ׳ ?‬
‫לא‬
‫עם‬

‫מצינו שארץ ישראל נקראת ״נחלת ה ״‬

‫‪,‬‬

‫במקרא‪ ,‬אלא נחלת ה׳ הוא —‬

‫ישראל‪ ,‬וארץ ישראל נקראת נחלת ישראל‪ ,‬או נ ח ל ת יעקב‪ .‬וכן כ ת י ב ב ה ד י א‬

‫) ת ה ל י ם לג‪ ,‬י ב ( ‪ :‬א ש ר י ה ג ו י א ש ר ה ׳ א ל ק י ו ה ע ם ב ח ר ל נ ח ל ה ל ו ; מ ש מ ע ב ב ר ו ר‬
‫‪ .‬ש נ ח ל ת ה ׳ ה ו א ע ם י ש ר א ל ‪ .‬ו ד ו ג מ א ו ת נ ו ס פ ו ת ‪ :‬א ל ת ש ח ת ע מ ך ו ג ח ל ת ך ) ד ב ר י ט» כ ו ( ‪,‬‬
‫והם‬

‫ע מ ך ו נ ח ל ת ך )שם כ ט ( ‪ . . . ,‬ו נ ח ל ת י י ש ר א ל ) י ש ע י ׳ י ט ‪ ,‬כ ה ( ‪ ,‬ע ל ע מ י ו נ ח ל ת י‬

‫ישראל‬

‫) י ו א ל ד‪ ,‬ב(‪ ,‬ו ב ר כ ו א ת נ ח ל ת ה ׳ ) ש מ ו א ל ב ׳ כ א ‪ ,‬ג( ב ר ו ך ע מ י מ צ ר י ם‬

‫ו נ ח ל ת י י ש ר א ל ) י ש ע י ׳ יט‪ ,‬כ ה ( ‪ ,‬ע מ ך ה ׳ י ד כ א ו ו נ ח ל ת ך י ע נ ו ) ת ה ל י ם צ ד ‪ ,‬ה ( ו ע ו ד ‪.‬‬
‫ודוגמאות‬

‫שארץ ישראל נקראת נ ח ל ת ישראל או נ ח ל ת י ע ק ב ‪ :‬א ל ה א ר ץ א ש ר‬

‫ה ׳ א ל ק י ך נ ו ת ן ל ך נ ח ל ה ) ד ב ר י ם ח‪ ,‬כ א ו ע ו ד ה ר ב ה ב ס פ ר ד ב ר י ם ( ‪ ,‬ו נ ת ן א ר צ ם נ ח ל ת‬
‫ל י ש ר א ל ע מ ו ) ת ה ל י ם קלח‪ ,‬יב(‪ ,‬נ ח ל ה ל י ש ר א ל ע ב ד ו ) ש ם ק ל ו ‪ ,‬כ א ו כ ב ( ‪ .‬ו ע ׳ ב מ כ י ל ת א‬
‫ב ש ל ה ע ה ״ פ ת ב א מ ו ותטעמו בהר גחלתך וגו׳‪ :‬א ר ב ע ה נקראו נ ח ל ה ‪ :‬ב י ת ה מ ק ד ש‬
‫נ ק ר א נ ח ל ה ש נ ׳ ב ח ר נ ח ל ת ך ‪ ,‬א ר ץ י ש ר א ל ג ק ר א ת גחלר‪ ,‬ש ג ׳ ב א ר ץ א ש ר ה ׳ א ל ק י ך‬
‫נ ו ת ן ל ך נ ח ל ה ) ד ב ר י ם יט(‪ ,‬ה ת ו ר ה נ ק ר א ת נ ח ל ה ש נ ׳ ו מ מ ח נ ה נ ח ל י א ל ) ב מ ד ב ר כ א ( ‪,‬‬
‫י ש ר א ל קרויין נ ח ל ה ש נ ׳ ע מ י ו נ ח ל ת י י ש ר א ל )יואל ד( וגו׳ ע ״ ש ‪ .‬מ צ י נ ו ש ה מ כ י ל ת א‬
‫קרא‬

‫ארץ ישראל נחלת ישראל )״לך נחלה״(‪ ,‬אבל עם י ש ר א ל קרויין נ ת ל ת ה׳‬

‫)״נחלתי״(‪ .‬כן פירש ה א ״ ע ז״ל ב פ ש ט ו ת ‪ :‬והנה עם ישראל הוא נ ח ל ת זד )דברים‬
‫ד‪ ,‬יט(‪.‬‬
‫מ ש מ ע מ כ ל ז ה ש כ ו נ ת ו ש ל ד ו ד ה מ ע ״ ה היתד‪ .‬ל ע ם י ש ר א ל ע ל א ד מ ת ו ) ו ל כ ן‬
‫מ ב י א ה ה ג מ ר א מקרא זה לראיה לברייתא‪ ,‬נוסף ע ל הפסוק מ ן ה ת ו ר ה ש ש ם מ ד ב ר‬
‫ע ל ״ א ר ץ ״ י ש ר א ל ( ‪ .‬ד ו ד ה ר ג י ש ו י ד ע ש ב ה י ו ת ו נ פ ר ד ו נ ב ד ל מ ע ם ה׳‪ ,‬ל ד ו ר ב י ן ה ג ו י י ם‬

‫י ־ א ל כ ס נ ד א י ר׳ יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב א ח י ש נ ה )ישעי׳ ם(( זכו א ה י ש נ ה‬
‫ל א זכו בעתה‪ .‬ראינו ג״כ שלדעת חז״ל הבטוי ״לעולם״ הוא יהםי )רעלאטיבי( בלי קץ‬
‫י קבוע‪ ,‬ורהמנא יזכנו לראות ב״אהישנה׳׳ בבי״א‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪45‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א י א פ ש ר לו ל ע ב ו ד א ת ה׳ כהוגן‪ .‬ו ב א מ ת הרגיש בזה מ ח ב ר ס פ ר ״ מ ו ס ר ‪ ,‬ה נ ב י א י ם ״‬
‫וז״ל ש ם ‪ :‬אי אפשר לאדם להתקיים ב י ה ד ו ת ו ‪ . . .‬בכוחות ע צ מ י י ם ‪ . . .‬ו ל כ ר מ י ש ה ו א‬
‫י נ מ צ א ב א ״ י ש ה ו א מ ע ו ר ב ע ם הכלל אז יש עליו עול מ ל כ ו ת ש מ י ם וכוי‪ .‬ע ׳ ג ם ב ס פ ר‬
‫' ״ ד ע ת סופרים״ שם‪ .‬אבל לא הראו ש מ ש מ ע ו ת ן ש ל ה מ ל י ם ג ח ל ת ה ׳ ה י א ד ו ו ק א ע ל‬
‫•עם ה ׳ ב מ ש מ ע ו ת ה כ ת ו ב ‪.‬‬
‫ולכן י״ל ש מ כ א ן יש הוכחה לשיטת הברייתא שצריך ע כ ״ פ ל ה י ו ת מ ע ו ט י ה ו ד י ם‬
‫ב ע י ר ב א ״ י ש ח ם נ ח ל ת ה׳ צ ב ו ר ש ל י ש ר א ל ‪ — .‬ו ב ר ו ך ה ׳ א ש ר ל א ע ז ב ת ס ד ו מ ע מ נ ו‬
‫'והושיע א ת עמו וברך נחלתו ועוד נראה בגאולח ש ל מ ה‬

‫‪8‬‬

‫ב ב‬

‫י ״ ‪.9 , 8‬‬
‫א‬

‫ר‬

‫בהשקפה ראשונה נראה שיש סתירה לבאורנו ש״נחלת ה׳•״ ה ו א ע ם י ש ר א ל מ פ י‬

‫ש‬

‫י‬

‫״‬

‫בשמואל )שם(‪ .‬על פסוקנו ״בי גרשוני היום מ ה ס ת פ ח ב נ ח ל ת ה׳ ו ג ו ׳ ״ ס ׳ ר ש ״ י כ ז ה ‪:‬‬
‫כ י גרשוני מא״י‪ :‬לך עבוד אלקים אחרים‪ .‬היוצא מ א ״ י להו״ל כ א י ל ו ע ו ב ד ע ״ ז‬
‫‪.‬‬

‫וי״‬

‫ת‬

‫אזיל דוד ביני ע מ מ י א פלחי טעותא‪ ,‬ע״כ‪ ,‬לכאורה פירש רש״י כ א ן ש נ ה ל ת ה ׳ ה ו א א ״ י ‪.‬‬
‫א ב ל הרגיל לדייק פרש״י כיאות מ כ י ר שאם רש״י‬

‫ה‬

‫י‬

‫ה‬

‫ח ב ר פירושו ״א״י״ אל המלים ״ נ ח ל ת ה׳ ״‪ ,‬כלומר‬

‫נ‬

‫ח‬

‫ל‬

‫ם‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ו‬

‫י׳׳‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ו‬

‫א‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ח‬

‫א‬

‫ת‬

‫ה‬

‫ה‬

‫'‬

‫י‬

‫ו‬

‫א‬

‫א‬

‫״‬

‫י היה‬

‫א‬

‫״ ׳ י ל אל ה מ ל י ם‬

‫״כי גרשוני״‪ ,‬אבל לפי מ ה שכתב רש״י ז״ל פירוש הכתוב חוא‪ :‬כ י ג ר ש ו נ י ה י ו ם‬

‫מ‬

‫״‬

‫א‬

‫י‬

‫ו ז ה מ נ ע אותי מהסתפח בנהלת ה׳ כאלו לעבוד ע״ז‪ .‬והנה ר ש ״ י מ ב י א ה ת ״ י ש ה ד י ד ו ך‬
‫ש‬

‫י ל ד בין עובדי ע״ז במקום חיים בתוך עם ה׳‪ .‬והשוה ל ז ה )דברים ד ‪ ,‬כו( ו ע ב ד ת ם‬

‫ס‬

‫אלהים מ ע ש י ידי אדם‪ ,‬פרש״י‪ :‬ועבדתם שם אלהים‪ .‬כתרגומו ) ו ת פ ל ח ו ן ת מ ז ל ע מ מ י א‬
‫פלחי טעותא( מ ה שאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים ל ה ם ע ״ כ • ע ו ד ה ש ו ה‬
‫)דברים יא‪ ,‬טז( וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וגו׳‪ .‬וסרתם פ ר ש ״ י ל פ ר ו ש מ ן ה ת ו ר ה‬
‫ומתוך כך ועבדתם אל׳ אחרים שכיון ש א ר ב פורש מן התורה הולך ו מ ד ב ק ב ע ״ א‬

‫ו‬

‫כ‬

‫ד‬

‫ן‬

‫ו‬

‫ד‬

‫אומר )שמואל א׳ מ‪ ,‬יט( כי גרשוני היום וגו׳ ומי אמר לו כן א ל א כ י ו ן ש א ג י מ ג ו ר ע ן‬
‫מלעפוין כתורה הריני קרוב לעבוד אל׳ אחרים )ובספרי‬

‫ש‬

‫ם‬

‫ה ל ש‬

‫יז‬

‫‪:‬‬

‫כ י ו‬

‫תורה כ א ל ו הולך ומדבק בעבודת כוכבים ע״כ(‪ .‬עיקר ה ש ש ו ש ל ד ו ד‬

‫ש‬

‫*‬
‫ה‬

‫פ‬

‫ס‬

‫ו‬

‫י א שאם‬

‫יש‬

‫מקומות ששם לכאורה נראה‬

‫שמשמעותן של חמלים‬

‫ה׳״‬

‫‪,‬‬
‫י‬

‫נכרת מתופסי התורה יהיה עלול ח״ו להתקרב אל מ ח ש ב ו ת זרות כ א י ל ו ע ו ב ד‬
‫״נחלת‬

‫ק מז־בו^‬

‫ע‬

‫״‬

‫ן‬

‫י י‬

‫' '‬

‫הוא‬
‫‪"[.‬‬

‫ארץ ישראל כמו ״ותבאו ו ת ט מ א ו את ארצי ונחלתי ש מ ת ם ל ת ו ע ב ה ״ ) י ר מ ‪, ,‬‬

‫י ק ז ו‬

‫"אלקיס י‬
‫׳ ^׳‬
‫'‬
‫'י "‬
‫א ו ״ ע ל חללם א ת ארצי ותועבוחידימ‬
‫גוים ב נ ח ל ת ך ״ )תה׳ עט‪ ,‬א(‪ .‬אבל דיוק כל אלה המקראות יראח שהמילד‪ .‬נ ח ל ה‬
‫׳׳׳חסת‬
‫מ ? ‪ 1‬א ו‬

‫א‬

‫ת‬

‫ג ח‬

‫ת י‬

‫) י ר מ י‬

‫ט ז‬

‫י ח‬

‫א‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫אל העם או אל המקומות הקדושים‪ .‬הארץ נ ט מ א ה בחטאי חעם ב ת ו ע ב ו ת א ש י •‬

‫א‬

‫י‬

‫‪-‬‬

‫א ב ל לעולם ל א ת ה י ה ארץ הקדושה לתועבה‪ .‬השוה ״כי כל ה ת ו ע ב ו ת ה א ל ה ע ש ו‬
‫ו ת ט מ א חארץ״ )ויקרא יח‪ ,‬כז(‪ .‬וכן בעזרא )ט‪ ,‬יא( ״הארץ אשר א ת ס‬

‫ב‬

‫א‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪.‬‬

‫ארץ בדה היא ב נ ד ת עמי הארצות בתועבותיהם אשר מ ל א ו ה מפד‪ .‬א ל פד‪ .‬ב ט ו מ א ת ם ״‬

‫‪46‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫*״ ״‬
‫ת י‬

‫'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ר ב י ו א ל קטן‬

‫‪,‬‬

‫ר שלמה הלמא וספרו ״מרכבת המשנה״‬

‫‪1‬‬

‫ר ׳ ש ל מ ה בן מ ש ה ח ל מ א נ ו ל ד ב ז מ ו ש ץ ׳ ש ב פ ו ל נ י ה ב ש נ ת ת ע ״ ז ‪ .‬ה ו א ה י ה‬
‫בן להורים מכובדים ממשפחות מיוחסות ן רבו הראשון ]והיחיד[ היה אביו ‪ n‬מ ש ה‬
‫] כ ך ה ו א ה י ה נקרא‪ ,‬כ נ ר א ה ר ״ ת ש ל ״ ח ת ן ר׳ ח י י ם ״ [ ‪ ,‬שהיד‪ .‬מ ע ש י ר י ה ע י ר‬

‫חר״ה‬

‫‪2‬‬

‫ו ל מ ד ן ה ש ו ב ‪ .‬מ י ל ד ו ת ו ה י ה ר׳ ש ל מ ה מ ו כ ר כ י ל ד פ ל א ‪ ,‬ש נ ו ס ף ל ה צ ט י י נ ו ת ו ב ל י מ ו ד י ו‬
‫ה ת ו ר נ י י ם — ה ת ע נ י י ן ו ע ס ק גם ב ל י מ ו ד י ם כ ל ל י י ם ‪ ,‬כ א ש ר ב י ו ז מ ה ו ב ב י צ ו ע ש ל ל י מ ו ד י ם‬
‫א ל ו ה י ה ע צ מ א י לחלוטין‪ .‬הוא נ ש א בגיל צ ע י ר ב ת ש ל יהודי ע ש י ר ו נ כ ב ד מ ה ע י ר‬
‫• ל י ס א ‪ ,‬ש ה ס כ י ם להחזיקו על שולחנו וכך ל א פ ש ר לו ל ה מ ש י ך א ת לימודיו‪ .‬ש ם נ ת פ ר ס ם‬
‫־ כ ג א ו ן צ ע י ר ‪ ,‬ו ל פ נ י ש מ ל א ו לו ע ש ר י ם ־ ו ח מ ש ש נ ה ] ב ש נ ת ת ק ״ ב [ כ ב ר נ ב ח ר ל ר ב ה‬
‫של‬

‫העיר החשובה חלם והקהילות סביבותיה‪ ,‬ובעקבות זה גם אימץ ל ע צ מ ו א ת‬
‫‪3‬‬

‫ש ם ה ע י ר כ ש ם מ ש פ ח ה ) ב כ ת י ב ה מ ק ו ב ל א ז — ח ל מ א ( ‪ .‬ר ׳ ש ל מ ה היד‪ .‬ח ב ר ב ״ ו ו ע ד‬
‫א ר ב ע הארצות״‪ ,‬ו ב מ ס ג ר ת ו ה י ה בין ה מ כ ר י ע י ם ל ט ו ב ת ד ״ י א י י ב ש י ץ ב מ ח ל ו ק ת ו ע ם‬
‫‪4‬‬

‫ר י ע ב ״ ץ ‪ .‬בעגין הגט מקליווא היה מ ר א ש י המתירים א ת האשה‪ ,‬בניגוד ל ד ע ת ם ש ל‬
‫י ח ב ר י ביה״ד של פרנקפורט ד מ י י ן ; על זה זכה לספוג קיתון ש ל שופכין בכרוזיהם‪,‬‬
‫א ך ה ו א ה י ה מ ן ה נ ע ל ב י ם ו א י נ ם ע ו ל ב י ם ‪.5‬‬
‫ר׳ ש ל מ ה כ ת ב ה ר ב ה ; מ ע ט נדפס בחייו ומיד ל א ח ר מותו‪ ,‬ורוב ספריו נ ש א ר ו‬
‫בכי״י‬

‫שנתפזרו‬

‫בארבע כנפות חארץ‪.‬‬

‫חלק מהם‬

‫יצאו־לאור‬

‫בשנים‪ .‬האחרונות‬

‫]בין השאר ע״י המכון ע ״ ש ש ל מ ה אומן הי״ד ש ע ״ י י ש י ב ת שעלבים[‪ ,‬וחלקם נעלמו‬
‫ב מ ש ך הדורות‪ .‬ראוי לציון מיוחד הספר ״חוג ה א ר ץ ״ ‪ :‬הספר עוסק בזיהוי י ש ו ב י א ״ י‬
‫וגבולותיה‪,‬‬

‫מתוך ידע עצום במקרא ובמפרשיו‪ ,‬משנה‪ ,‬תוספתא‪ ,‬בבלי‪ ,‬ירושלמי‬

‫ומדרשים ומפרשיהם‪ ,‬ומתוך עיון במפות קיימות — ו ש ר ט ו ט מ פ ו ת ח ד ש ו ת ; יש לו‬
‫‪6‬‬

‫ערך־קיים בזיהוי גבולות וישובים‪ ,‬בפרט ב מ ק ו מ ו ת ש ז ה נוגע ל ה ל כ ה ו ל מ ע ש ה ‪ .‬בין‬
‫‪1‬‬

‫לשם ההתמצאות הכרונולוגית — הוא היה מ ב ו ג ר ב ש ל ו ש שנים מהגר״א; מ ע נ י ן לציין‬
‫• שלא ידוע על קשר כלשהו ביניהם‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בשיר הסיום להקדמת ספר מרכה״מ ]ראה עליה להלן[ מקדים רש״ח לשם אביו את‬
‫הכינוי ״הרב ההמ״ר׳ — כנראה ר״ת של ״הגאון המפורסם ]או ״המופלא״[ מורנו ורבנו״‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫לאהרונה שינו בקטלוג הםפריה הלאומית את שמו בכרטסת ל״ר׳ ש ל מ ה בן מ ש ה‬
‫מ ל מ ב ר ג ׳ ‪ /‬ע״ש מקום רבנותו האחרון ]למברג־־־לבוב[; א ך ל ע נ ״ ד אין ל ז ה הצדקה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫למרות העובדה שגיסו‪ ,‬בעל־אחות־אשתו‪ ,‬היה ר׳ מ א י ר אשכנזי בן היעב״ץ‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ראה ע ל כך במאמרו של ר׳ ש ל מ ה טל‪ ,‬סיני כרך כ ד ]תש״ט[ ע ׳ רל‪ ,‬ובספרו ״פרי‬
‫היים״‪ ,‬בעיקר ע׳ ‪.171‬‬

‫‪6‬‬

‫הספר י״ל לאחרונה מכ״י‪ ,‬אך שלא כדברי מחדירו רש״ד רוזנטל שליט״א‪ ,‬קרוב לוודאי‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬
‫‪47‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ספריו גם ״ ע ש ר ה ש ו ל ח נ ו ת ׳ ‪ /‬סידרת ספרים המקיפה א ת כ ל ה ה ל כ ו ת ה מ ו פ י ע ו ת בשו׳׳ע‬

‫כ ש ה ן מפורטות ומבוארות‪ ,‬כאשר בולט מאוד שסידור ההלכות מ ו ש פ ע מ ע ק ר ו נ ו ת‬
‫את‬

‫ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ו א י נ ו ת ו א ם ת מ י ד א ת ס ד ר ה ט ו ש ו ״ ע ‪ .‬ואכן‪ ,‬כ ל י מ י ו ה ע ר י ץ ר ש ״ ח‬

‫ה ר מ ב ״ ם ו א ת כתביו‪ ,‬בהלכה ובפילוסופיה‪ .‬ד ב ר זה בא לידי ביטוי מ י ו ח ד ב ה ג י ע ו ל ה ל ם ‪,‬‬
‫ש ם ה ח ל א ת חיבור ספרו ה ח ש ו ב ביותר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ ע ל מ ש נ ה ת ו ר ה ל ה ר מ ב ״ ם ‪.‬‬
‫ב ש נ ת ת ק ו ״ ה ןתקי״א[ נדפס חלקו הראשון בפרנקפורט דאודר‪ ,‬כ א ש ר מ ל א י ל מ ח ב ר‬
‫ל ״ ג שנים‪ .‬א ת הספר מלוות הסכמות נלהבות של ש ב ע ה מגדולי ה ד ו ר ה ה ו א ‪ /‬ב י נ י ה ם‬
‫ר׳ ד ו ד פ ר נ ק ל מברלין‪ ,‬ב ע ל ״קרבן ה ע ד ה ״ ע ל הירושלמי‪.‬‬
‫ה ק ד מ ת ו הארוכה ]והמחורזת[ לספר מ ר כ ה ״ מ היא יצירה ס פ ר ו ת י ת ב פ נ י ע צ מ ה ‪,‬‬
‫״וראוי ל ה א ר י ך מ ע ט ב ת י א ו ר ה ‪ .‬ח ל ק ה ה ר א ש ו ן ה ו א ת י א ו ר ש ל ו ש כ י ת ו ת ‪ = 1‬ס ו ג י [‬
‫ארבע‬

‫ה ל מ ד נ י ם ש ל דורו‪ ,‬ל פ ע מ י ם בלשון חריפה ועוקצנית‪ .‬ב כ ת ה ר א ש ו נ ה י ש‬
‫ק ב ו צ ו ת ‪ :‬א ח ת מ ה ם — אלו ״הממלאים כ ר ס ם ‪ . . .‬לגמור גמרא ו ל א לסבור ס ב ר א‬

‫ונרפים ה מ ה נ ר פ י ם ״ ‪ ; . . .‬ויש מהם העוסקים יתר על המידה באגדת‪ ,‬ו ע ו י נ י מ ל ב ע ל י‬
‫ה ע י ו ן ב א מ ר ם ״ ל מ ה ז ה ת י ג ע ו ן ל ר י ק ז מ ן ארוך‪ ,‬ו ה ש ל ח ן ל פ נ י ע ר י ה ו ע ל י ו ה מ מ ה‬
‫‪.‬פרוסה‪,‬‬

‫לדעת את‬

‫ה מ ע ש ה ״ ‪ — . . . ,‬״וידעו כי ערומים‬

‫העוסקים‬

‫הם״!‪. ..‬ומהם‬

‫ב ק ב ל ה — ״ואיך מלאו לבו לעלות במעלות הסולמות‪ ,‬ראשו בשמים ב ע ו ל ם ה נ ש מ ו ת ‪,‬‬
‫והוא בער ממזימות״!‬
‫הקבוצה‬

‫ל ע נ ו ת בי׳‬

‫הנוספת ש ל ה כ ת הראשונה נתנה ענין לחוקרים‬

‫מפני‬

‫ש מ ש מ ע מ מ נ ה ש ר ש ״ ח י ו צ א ב ח ר י פ ו ת רבד‪ .‬נ ג ד ה ח ס י ד ו ת ‪ ,‬ו א ״ כ ה י ה היא מ ר א ש ו נ י‬
‫‪ .‬ה ל ו ח מ י ם בה‪ ,‬ע ו ד ב ת ח י ל ת התפשטותה‪ .‬ו ז ״ ל ‪ :‬״ויש מ ה ם ר י ק מ כ ל מדע • ״‪ .‬מ ד ל ג‬
‫ע ל ההרים‪ ,‬ובתפלות ותחנונים‪ ,‬בשיר ו ר נ נ י ם ‪ . . .‬ומעשיו משונים‪ ,‬ע ו ט ה ל ב נ י ם ‪. . .‬‬
‫סגולות‬

‫‪.‬וכיוצא מ ז ה דברים א ש ר לא שערום אבותינו‪ ,‬בעינינו ראינו‪ ,‬ו א ל ה ה ם‬

‫‪ .‬ז מ נ נ ו ! ו א ף כ י ל א קרא ולא ש נ ה — הכים יתקרי ורבי י כ ו נ ה ‪ . . .‬ודמים ת ר ת י מ ש מ ע‬
‫לך‬

‫מ ו ת ר י ם ״ ‪ . . .‬ו ע ו ד ועוד‪ .‬א ך ק ר ו ב ל ו ו ד א י ש ז ה א י נ ו נ כ ו ן ‪ ,‬כ י‬

‫עדיין ל א ה ת פ ש ט ה חחסידות כלל ע ד למקומו; וכנראה שאיי‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ו‬

‫נ ת‬

‫בשנת‬
‫ו‬

‫תקי״‬

‫א‬

‫אלא ל״בעלי‬

‫ש ם ״ למיניהם שנפוצו בציק־העיתים באזורים אלו‪ .‬ואכמ״ל‪.‬‬
‫ה ב ת השניה היא ההפוכה מהראשונה‪ ,‬המדגישה א ת החריפות לפני‬

‫ה כ‬

‫קיאות‪,‬‬

‫״ ‪ . . .‬ז ה ב ו נ ה ו ז ה ס ו ת ר ‪ ,‬ז ה ח ו ל ם וזד‪ .‬פ ו ת ר ‪ ,‬ז ה פ ו ת ח ו ז ה ח ו ת ם ‪ ,‬ז ה ה ו פ ר ו ז ה סותם'‪,‬‬
‫והמליץ‬

‫בינותם‪ ,‬ותעל‬

‫צ ע ק ת ם ״ ‪ . . .‬״ומוציאים המקרא מפשוטי׳ ו ל א‬

‫סדר‬

‫ידעו‬

‫הדורות ]![‪ ,‬ו מ ע ש י ה ם מ ע ש ה חידודים״‪ ,‬וכר‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫״ ו ה כ ת ה ש ל י ש י ת מ ן ה ש ל ו ש ה ה כ י נ כ ב ד ‪ ,‬ז ב ד נ י א ל ו ק י ם א ו ת ו זבד׳ ״ • י ש כ ל‬
‫מגמתם‬

‫להבין דברי חכמים ולהעמיד משפטי ה ד ת על תלה‪ ,‬״ואיננו יוצא מ מ ר כ ז‬

‫ה נ ק ו ד ה ש ב ת ו ך ה ע ג ו ל ה ״ ‪ ,‬ג ם ב ק י א י ם ו ג ם מ ע י י נ י ם ‪ ,‬״כזד‪ .‬ר א ה ו ה ד ש ״ ‪.‬‬
‫ש * ן כ ת ב ־ ה י ד כי״ק של רש״ח‪ ,‬מפני שבראשו כתוב כ כ ת כ ־ י ד ה ז ה ה ל ש א ר ה ש מ ד‬
‫״ ה ק ד מ ת הרב הגאון מוהר״ר ש ל מ ה ״ ‪ , . . .‬ואין שום ספק שרש״ה ל א ה י ה כ ו ת ב‬

‫כ‬

‫ך‬

‫ע ל עצמו‪ .‬המענין הוא שגם רש״ד רוזנטל עצמו מזכיר בהקדמתו ]ע׳ כז—כח[ ש כ ת ב‬
‫ה י ד הוא ש ל מעתיק מקצועי‪ ,‬ורק נוספו לו — עובר‪ .‬להדפסה — ה ע ר ו ת ש ל‬
‫ל ה ש ל מ ת הדברים‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫רש״ןן‬

‫• ב ה מ ש ך דבריו מ ת א ר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫רש״ת את דרך הלימוד‬

‫שלו‬

‫בצעירותו‪,‬‬

‫איך‬

‫בחר‬

‫ב ר א ש ו נ י ם כרבותיו ל ל מ ו ד א ת ד ר ך ה ע י ו ן ה א מ י ת י ‪ ,‬ו א י ך ש נ ה ״ מ ש נ ה ש א י נ ה צ ר י כ ה ״‬
‫ב ת כ מ ו ת החשבון והטבע ״ומה ש מ ע ל ה ט ב ע ״ וכו׳; איך ע ס ק ב מ ו ר ה נבוכים‪ ,‬ו ב ט ע מ י‬
‫המקרא‬

‫]עליהם כתב א ת ספרו ״ ש ע ר י נ ע י מ ה ״ [ ‪ ,‬כ א ש ר ה ו א מ מ ש י ך ל ק ב ו ע א ת‬

‫ע י ת ו ת י ו לתורה‪ ,‬ו ב נ ו ש א י ם ה צ ד ד י י ם ה ו א ע ו ס ק ר ק ב ז מ נ י ם ״ ש א י נ ם מ ן ה י ו ם ו א י נ ם מ ן‬
‫הלילה״‪ .‬הוא מאריך בחשיבות שיש בלימוד החכמות‪ ,‬חמכונות א צ ל ו ״חולין ש ג ע ש ו‬
‫ז‬

‫טהרת הקודש״ ‪ .‬יותר מאוחר פונה ר ש ״ ח ״להוציא מן ה כ ח אל הפועל ]פרי[‬

‫על‬

‫ש כ ל י ״ ‪ .‬אחרי שכבר החליט להוציא לאור א ת חידושיו על סוגיות ב ש ״ ם — חזר בו‬
‫מכוונתו‪ ,‬מפני ש״ים ה ת ל מ ו ד סוער‪ ,‬מ ל א על כל גדותיו‪ ,‬ו ת א ר כ נ ה סארותיו״‪ ,‬מ פ נ י‬
‫נושא מ ת פ ר ד לרבים‪ ,‬וכמה נ ו ש א י ם מ ת ח ל פ י ם ‪ .‬ל ב ס ו ף ה ג י ע ל מ ס ק נ ה ש כ ד א י‬

‫שכל‬
‫לפרש‬

‫מסכת אחת על־הסדר‪ ,‬והתל‬

‫במסכת ש ב ת ; אך גם כאן ר א ה שהדברים‬

‫א ר ו כ י ם ויגעים‪ ,‬ד ר ך ק צ ר ה — ו א ר ו כ ה ‪ .‬ע ד ש י ד ה ׳ היתד‪ .‬ע ל י ו ל ל כ ת ב ד ר ך ה ר מ ב ״ ם‬
‫ה נ ש ר הגדול‪ ,‬שליקט וסידר סידור גפלא א ת כל ההלכה‪ ,‬״ ו א ת א ש ר ב ק צ ו ו ת ה ש ״ ם‬
‫מפוזרים ומפורדים—חיו בידו לאחדים״‪ ,‬וגם דייק מ א ו ד בלשונו‪ .‬ואז הזר להלכות‬
‫‪8‬‬

‫ש ב ת ‪ ,‬ה ל כ ה אחר הלכה‪ ,‬ועיין במקור הדין ״וכל אביזרייהו וכל ה נ ו ג ע ב א פ ס ק צ ה ו ״ ‪,‬‬
‫ע ד שסיים א ת הלכות ש ב ת ושאר ״הלכות ה ש ב י ת ה ״ — ערובין‪ ,‬ש ב י ת ת ע ש ו ר ויו״ט‪.‬‬
‫א ך גם אחרי שסיים נ מ נ ע מ ל ה ו צ י א א ת חידושיו לאור‪ ,‬כי ״ י ר א ת י ל נ פ ש י ‪. . .‬‬
‫להיות‬

‫מ ג ל ה מצפוגי ת ע ל ו מ ו ת ס׳ ה מ י י מ ו ג י ‪ . . .‬טרם א ד ע ד ר כ י מ פ ר ש י ד ב ר י ו ״ ;‬

‫והוא מונה את ששת מפרשי הרמב״ם העיקריים — מגיד־משנה‪ ,‬הגהות מיימוניות‪,‬‬
‫מגדל־עז‪ ,‬כסף־משנה‪ ,‬לחם־משנה ומשנה־למלך‪ ,‬ומנתת ניתות ניפלא א ת תכונותיהם‪.‬‬
‫על‬

‫ה ״ ה ]הרב המגיד[ הוא מעיר ש ל פ ע מ י ם הוא מ ק צ ר מ ד י ״ ע ד ש צ י ר ך פ ר ו ש‬

‫לפרושו״‪ ,‬וכן מיצר שאינו מ פ ר ש א ת ה ה ל כ ו ת ש א י ג ו נ ו ה ג ו ת ב ז מ ן הזה‪ .‬ע ל ה ה ג ה ו ת‬
‫מימוניות הוא אומר שבעצם אינו מנושאי כלי הרמב״ם‪ ,‬מ פ נ י ש ״ ע ל הרוב נ ט ה‬
‫מ ע ל אוהלי אפדנו‪ ,‬והוא כרוך אחרי ד ע ת ה ת ו ס פ ו ת ו מ ה ר ״ ם ב ״ ר ברוך״‪ .‬הוא מ א ר י ך‬
‫ב ש ב ח י המגדל־עז‪ ,‬אך מודה ״ ש ע ל הרוב ה נ ר א ה לעיניים אין לדבריו כוונה‪ ,‬ש מ ע ת י‬
‫ו ל א א ב י נ ה ‪ ,‬ז ו ל ת י קול — ו א י נ נ י מ כ י ר ה ת מ ו ג ה ״ ! א ך ל מ ר ו ת ה כ ל ה ו א איבו מ ו כ ן‬
‫לקבל א ת לעגו של הרש״ל על ה מ ג ״ ע » — כי ״איך לא יינבא ת ל מ י ד ה ר ש ב ״ א ״ ?‬
‫ומסכם ש ״ ל ב י אומר לי דהיכא ד ג ד ל ה ה מ ב ו כ ה ‪ . . .‬א י ן ל ת ל ו ת א ל א ב ט ע ו ת ס ו פ ר ‪. . .‬‬
‫ולהפך בזכותו״‪…‬‬
‫א ת ה כ ס ״ מ הוא איגו מפסיק לשבח‪ ,‬״וכל חכם ל ב י ת פ ל א — א י ך ה ס פ י ק לו ה ז מ ן‬
‫ה ח ל וכלה‪ ,‬לעשות כ א ל ה ו כ א ל ה ״ ? א ך גם עליו י ש לו ה ע ר ה ‪ :‬״ואולם ה י ו ת כ י ‪. . .‬‬
‫נפשו ה ש ק ה לגמרו ‪ /‬טרם יכבה נ ר ו ‪ . . .‬ותקפה עליו מ ש נ ת ו ‪ /‬ל ע ת ז ק ג ת ו ‪ . . .‬על כן‬
‫השיגה‬

‫ד‬

‫יד ה א ח ר ו נ י ם ‪ . . .‬הקיפוהו בתנורו של ע כ נ א י ״ ‪ . . .‬דהיינו ש ה מ ה י ר ו ת והגיל‬

‫זהו מקור השוב לעגין ״תורה עם דרך ארץ״‪ ,‬וחבל ש ל א ה ו ב א אצל ה מ א ס פ י ם השוגים‬
‫של עניגים א ל ת‬

‫‪8‬‬

‫א ה ד הביטויים הוזביבים על רש׳׳ה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫בהקדמת י ש י ש על ב״ק‪ ,‬ובפרק ההובל סי׳ ט‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪49‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ג ר מ ו ל ז ה ש נ ש א ר ו מ ק ו מ ו ת ת מ ו ה י ם ב כ ם ״ מ ‪ ; 1°‬ו א ח ת מ מ ט ר ו ת י ו ב ס פ ר ה י א ״ ל ב ש ת י‬
‫י ש ע ‪ . . .‬ל ח פ ש לאור הנר אחרי אדם גדול בענקים‪ ,‬ב ח ו ר י ם ו ס ד ק י ם ׳ ‪ /‬ו ל י י ש ב‬

‫בגדי‬

‫ק ו ש י ו ת ה א ח ר ו נ י ם ע ל י ו ‪ .‬א ך גם כ ך נ א מ ן ר ש ״ ח ל ש י ט ת י ל ה ק פ י ד ל ק נ ל‬

‫את‬

‫ד״רמב״ם‬

‫דברי‬

‫והחליט‬

‫רק‬

‫בהקדמת מו״ג על הסיבות לסתירות המצויות‬

‫]ע״ש![‪,‬‬

‫ש ל א לחשוש מלחלוק ע ל קודמיו כאשר אחרי העיון נ ר א י ם ד ב ר י י ח ז ק י ם‬

‫ואמיתיים‪,‬‬
‫ומשווה‬

‫בספרים‬

‫את‬

‫״מדרך עקלון נטיתי‪ ,‬סעיפים שנאתי״‪ .‬א ח ״ כ הוא מ ש ב ח א ת ה ל ח ״ מ‬

‫א ת פ ר ו ש ו ע ל ה ר מ ב ״ ם ל פ ר ו ש ה מ ה ר ש ״ א ע ל ת ו ס פ ו ת ‪ ; [!J‬ו מ פ ר י ע ה ל ו‬

‫העובדה ש״בכל מקום אשר להושיע קצרה‬

‫יביא‬

‫ידו—לחמו‬

‫‪/‬‬

‫ממרחק‬

‫ת‬

‫א‬

‫הלחץ זה הדחק״!‬
‫אחרון חביב הוא חמל״מ‪ ,‬שמאריך בפרוש דברי בעלי ה ת ו ס פ ו ת ‪ ,‬ו מ ק ש ה ק ו ש י ו ת‬
‫״ פ ל א י פלאים‪ ,‬כאחד ה א מ ו ר א י ם ‪ . . .‬ולכל צ ד מ ר א ה פ נ י ם ״ ; ורק ש ת י ה ע ר ו ת י ש ל ו‬
‫ע ל י ו — ש ה ר ב ה ספיקות הוא מ ש א י ר בלי פתרון‪ ,‬ושרק בסוף דיוניו ב ס ו ג י א ו ב ד ב ר י‬
‫ר ש ״ י ו ת ו ׳ ה ו א ע ו ב ר ל ד ו ר גם ב ד ב ר י ה ר ״ ם ״ ‪ .‬מ ע נ י י ן ל צ י י ן ש א ת ה ר א ב ״ ד א י ן ה ר ש ״ ת‬
‫מז כ י ר ברשימתו; כנראה שאין הוא מתייחם אליו כלל כ א ל ״ ג ו ש א‬
‫כחלק‬

‫כלים״_ ‪1,‬‬
‫א‬

‫א‬

‫מעצמו־ובשרו ש ל ספר מ ש נ ה תורה‪ .‬וראה ע ל כ ך ע ו ד לקמן‪.‬‬
‫ע‬

‫• בהמשך כותב רש״ח סיבה‪.‬נוספת לכתיבת חידושיי‬

‫ה‬

‫ל‬

‫ר‬

‫ב‬

‫מ‬

‫ם‬

‫"‬

‫‪7‬‬

‫*ייקא׳ ו ד ‪ ,‬י‬

‫א‬

‫ש ב ח י ד ו ש י הגמ׳ ״יד הכל ממשמשים‪ ,‬הלכו בו שועלים‪ ,‬ש ו ע ל י ם ק ט נ י ם ‪ ,‬מ ח ב ל י ם‬
‫ב‬

‫כרמים‪ ,‬מכל חכמה ערומים; וכרמי סמדר‪ ,‬פרי עץ הדר — יהיה‬
‫ישיחו בו יושבי ש ע ר ‪ . . .‬סוחרים‬
‫שגי‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ו‬

‫ב‬

‫ר‬

‫י‬

‫ד ר כ י ם‬

‫ו‬

‫׳‬

‫פ‬

‫ס‬

‫ק‬

‫י‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ם‬

‫י‬

‫י‬

‫כ‬

‫פ ס‬

‫י‬

‫ס‬

‫ל ובער‬

‫קי לומדים‬

‫הפכים״! על כן ״גמרתי בדעתי לסדר חיבורי ז ה ע ל ד ד ך ח מ י י ׳ ו ה ל כ ו ת י ו‬
‫ע ד ת חמתחכמים לא ידרכו ע ל במותיו״ ]![‪ .‬ואז‪ ,‬הוא כ ו ת ב ‪ ,‬ע ש ה ״ מ ה ד ו ר א‬

‫אשר‬

‫י ה ו ס י‬

‫ב ת ר א ״ מחדושיו על התלמוד וההלכות ע ״ פ סדר ספרי הרמב״ם•‬

‫ע‬

‫ף‬

‫ל פרושו‬

‫ע ל ה ל כ ו ת ש ב י ת ה פרוש ע ל ס פ ר טהרה‪ ,‬ובן עיונים ב ש י ט ת ] = ס ו ג י י ת [ ה ״ י ד ב ר‬
‫חידושים מפוזרים שהיו‬

‫ועוד‬

‫תורה״;‬

‫ב א מ ת ח ת ו על ספר מ ש נ ה‬

‫הדפיס‬

‫ומזה‬

‫א ת ספרו הראשון‪ ,‬״מרכבת ה מ ש נ ה ״ מ ח ד ו ר ת פ פ ד ״ א תקי״א‪ .‬ב ש ע ר מ צ ו י י ז ש ל‬

‫מ‬

‫ה מ ש נ ה יש א ר ב ע ה אופנים‪ :‬הראשון ״חידושים נפלאים על דיני ש ב י ת ה ׳ ‪/‬‬
‫השגות‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ליי‬

‫הראב״ד והערות המפרשים‪ ,‬ולברר א ת מקור הדין במקום ש ק י צ ר ו‬

‫ש‬

‫שאר‬

‫נ ו ש א י ־ ה כ ל י ם ‪ ,‬״ ל א הגיח דבר גדול וקטן א ש ר לא דיבר בו ד ב ר ד ב ו ר ע ל א ו פ נ י ו ״ ‪.‬‬
‫האופן‬
‫‪10‬‬

‫ה ש נ י ״על מקומות רבים מם׳ זרעים ועבודה וטהרה‪ ,‬ו כ מ ה ו כ מ ה ח י ד ו ש י ס‬

‫ל ע נ י ן זה ש א ת הספר כס״מ כ ח ב מרן הב״י מאוחר־יותר— ראה גם ב ד ב ר י ח מ ו ד ו ת‬
‫ה ר א ״ ש סוף ברבות ם״ק צז‪ ,‬ובלח״מ חל׳ אבל ם״ה ה״ח‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫מ פ ל י א שרש״ה לא ראה את דברי המהדיר של המל״מ‪ ,‬הר״י כולי‪ ,‬ב ה ק ד מ ת ו ל מ י ל ״‬

‫‪. . .‬שבעצם ס פ ר מ ל ״ מ הוא ליקוט של דברי הר״י רוזאנים על פ י ס ד ר הרמב״וש‬

‫י‬

‫‪-‬‬

‫״‬

‫י •כל ד‬
‫לא התכוייז‬

‫ל ה י ו ת‬

‫‪8‬‬

‫יי*‬

‫ע‬

‫ל ד ‪,‬‬

‫י"‬

‫ם ‪1‬‬

‫ו ז‬

‫"‬

‫ל‬

‫]‬

‫ב‬

‫א‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ע‬

‫י‬

‫לפניך דברי צדיקים‪ ,‬מרוב לשונות הפוסקים עורכי‬

‫"‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ח‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ה‬

‫מ נ ח ם ‪: 1‬‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ק‬

‫י‬

‫ל‬

‫"‬

‫א ם‬

‫ו ט ר י‬

‫א‬

‫ב ד‬

‫ב‬

‫ו‬

‫א‬

‫יאעדכד‬

‫׳ ו הרב ‪7‬״ל'‬

‫ע ד ר ע ד ר לבדו — הרי זה לקט ואינו לפי כבודו‪ ,‬כי על כן הכינותי • • • ע ל ס ד י ה ל כ ו ת‬
‫הרמב״ם ז׳׳ל״ וכר‪.‬‬
‫‪12‬‬

‫וכן הוסיף על זה את קונטרס ״ברכות בחשבון״ על כ מ ה סוגיות ה ש ב ו נ י ו ת כ ת ל מ ת ‪-‬‬
‫ד ב ר זה גם הוזכר בשער‪ ,‬ומעניין ש ב ה ק ד מ ה לא הוזכר‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫;‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ל ו ק ט י ם על כל הי״ד ס פ ר י ם ״ ‪ ; . . .‬ה ש ל י ש י ״קונטרס אחרון ע ל ה ש י ט ה ד י ״ ח ד ב ר‬
‫‪ ..-.‬וכל הנוגע באפם קצהו״ ״ ; וחרביעי ״נובלות ופרפראות לחכמה‪ ,‬חולין ש נ ע ש ן‬
‫ע ל ט ה ר ת ה ק ו ד ש ‪ . . .‬קונטרס ברכות בחשבון״‪.‬‬
‫למרות‬
‫כתובים‬

‫ה י ו ת ה ס פ ר מ ל א ו ג ד ו ש ה צ ל י ח ל ה ו צ י א ו ב כ ר ך א ח ד ‪ ,‬ב ן ‪ 146‬ד פ י ם‬

‫בצפיפות‪ .‬בהקדמה הוא מ ת נ צ ל ש ל א הדפים גם א ת ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ו א ת‬

‫ד ב ר י • ה מ פ ר ש י ם ה א ח ר י ם ‪ ,‬ב ג ל ל א ר ב ע ס י ב ו ת ‪ :‬א‪ .‬״ כ ב ד ה ע ל י ה ע ת ק ת כ ל ה ד ב ר י ם ‪,‬‬
‫כ ח מ ו ר ־ נ ו ש א ס פ ר י ם ״ ; ב‪ .‬״ ה ו צ א ת ה ד פ ו ס ר ב ה ״ ‪ .‬ג‪ .‬ל פ ע מ י ם ה ו א ר ק מ ו ס י ף ה ע ר ה‬
‫ק צ ר ה ‪ ,‬ואין הגיון ש ב ש ב י ל ה י ע ת י ק דברים רבים‪ .‬ד‪ .‬אינו ר ו צ ה ל ה י ר א ו ת כ מ ת ג א ה‬
‫ש ל א הוא כ ת ב ‪ .‬ו ל מ ר ו ת ש כ ך ה ס פ ר י ה י ה ש י מ ו ש י ר ק ל א ל ו ש י ש ב י ד ם א ת‬

‫במה‬

‫ס פ ר י כל הנו״כ האלו — ״הלא כ ת ב ת י לך במועצות כ א ש ר קדם — ל א רציתי‬
‫ש י מ ש מ ש ב ו יד כל א ד ם ״ !‬
‫ר ש ״ ח מסיים א ת ה ק ד מ ת ו בהסבר ל ב ח י ר ת ה ש ם ה ז ה לספר‪ .‬א ח ״ כ ה ו א מ צ ר ף‬
‫ב ק ש ה ש ל א להזדרז מדי בביקורת‪ ,‬למרות ש ״ א ם עיני ה מ ע י י ן ‪ . . .‬יתפוס ע ל י ת פ י ס ה‬
‫— ל א יחמול ולא יכסה״‪ ,‬ומוסיף ש ת י ה ע ר ו ת ח ש ו ב ו ת ל מ ע י י נ י ם ‪ :‬ה א ח ת ״ ש ב כ ל‬
‫א ש ר ר ש מ ת י ׳עיין ש ם ׳ ו ה צ ב ת י צ י ו נ י ם — ה ק ו ר א ס י ר ו ג י ן ל א י צ א ע ד א ש ר‬

‫מקום‬

‫יעיין ש ם ע ל כל פנים״‪ .‬ו ה ש נ י ה — ש ה ו א אינו נ מ נ ע מ ל נ ט ו ת מ ד ב ר י ב ע ל י התום׳‬
‫מ ב ל י ל ה ע י ר ע ל כך‪ ,‬מ פ נ י ש פ ע מ י ם ר ב ו ת ד ר ך ה ר מ ב ״ ם ש ו נ ה מ ד ר כ ם ‪ .‬ל ס ו ף ה ה ק ד מ ה‬
‫מ צ ר ף ש י ר ש ק ו ל ומחורז‪ ,‬ש ב ו ה ו א מ ש ל ב א ת ש מ ו ע ם ס פ ר ״ מ ש נ ה ת ו ר ה ״‬

‫הוא‬

‫ו ש מ ו ת מפרשיו העיקריים‪ ,‬כולל ספר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש ג ה ״ ‪.‬‬
‫בשנת‬
‫לא״י‪.‬‬
‫אנו‬
‫ראה‬

‫תקל״ז‪ ,‬אחרי ש ש י מ ש ברבנות בגדולות ש ב ע ר י פולין‪ ,‬ה ח ל י ט ל ע ל ו ת‬

‫ב ש נ ת ת ק ל ״ ט הגיע לתורכיה‪ ,‬ו ה ת ע כ ב ב ק ו ש ט א ו ב א י ז מ י ר ״ ‪ .‬יותר מ א ו ח ר‬
‫מוצאים אותו בסלוניקי‪ ,‬מ כ י ן לדפוס א ת ה ח ל ק ה ש נ י ] ״ ה מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה ׳ ‪/‬‬
‫לקמן[‬

‫של ספר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ ‪.‬‬

‫בתוך כך‬

‫נדבק‬

‫במגפת דבר‬

‫שפרצה‬

‫שם‪ ,‬ואחרי זמן קצר נפטרו מן העולם הוא ורעיתו ביום א ח ה ע ר ש ״ ק כ ״ א תמוז‬
‫תקמ״א‪,‬‬
‫קדושה(;‬

‫בעודו עוסק‬

‫בהכנה‬

‫לדפוס של‬

‫הפרוש על‬

‫הלכות‬

‫שחיטה‬

‫)סוף ס פ ר‬

‫‪1 5‬‬

‫ושם בסלוניקי ק ב ו ר ת ם ‪ .‬הוא ל א הספיק‪ ,‬א ם כן‪ ,‬ל ר א ו ת א ת ה ס פ ר‬

‫י ו צ א לאור‪ ,‬ו א ח ד מ י ד י ד י ו ב ס ל ו נ י ק י ד א ג ל ה מ ש ך ה ה ד פ ס ה ‪ ,‬ש נ ס ת י י מ ה ל א ח ר כ מ ה‬
‫חודשים‪.‬‬

‫י ש ר ג ל י י ם ל ד ב ר ש ה פ צ ת ה מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה היתד‪ .‬ד י מ צ ו מ צ מ ת ‪ ,‬ו ה ר ב ה‬

‫מ ג ד ו ל י האחרונים הכירו רק א ת ה מ ה ד ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ; בכל אופן‪ ,‬ש ת י ה מ ה ד ו ר ו ת‬
‫לא הודפסו מחדש עד השנים האחרונות‪ ,‬והספר נ ע ש ה נדיר יותר ויותר « ‪.‬‬
‫‪ 13‬׳במקומות רבים בספר נקרא הקונטרס הזה בקיצור ״ק״א״‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫י ש שמועות וסברות שגם הגיע לא״י‪ ,‬הקשורות לדעה שהיה מ ר א ש י ה מ ת נ ג ד י ם לחסידות;‬
‫אך כנראה שאינן נכונות‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫מצבותיהם נתגלו שוב לאחרונה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ה ר ב ה מהפרטים‪ ,‬בעיקר הביוגרפיים‪ ,‬נלקטו מ מ ב ו א ו של הרב א ב ר ה ם בריק לספר‬
‫״נעים זמירות״‪ ,‬מכון ירושלים תש״ם‪ ,‬וממאמריו ב״סיני״ כרך ס א ]תשכ״ז[ ע ׳ קסח‬
‫ואילך‪ ,‬וב״המעין״ כרך כא ]תשמ״א[ גל׳ ד‪ ,‬ע׳ ‪ 38‬ואילך; וכן ממבואו ש ל ה ר ש ״ ד‬
‫רוזנטל‪.‬לספר ״הוג הארץ״‪ ,‬מכון הרב פראנק‪ ,‬ירושלים תשמ״ח‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‪51‬‬

‫הרצוגד י ד י ו ו ת ו מ כ י ו ל ד א ו ג ל ס י ו ם ה ס פ ר ‪.‬‬
‫מכללתח ד מ י‬
‫דעתת ‪ -‬א ת א‬
‫אתרל צ ו ו‬
‫לפני מותו הספיק כאמור‬
‫ז ה מ י נ ה א ת א ח ד מ ד י י נ י סלוניקי‪ ,‬ר ׳ ש מ ו א ל ס ו ר ג א ג ה ‪ ,‬כ א ח ר א י ע ל ה ה ד פ ס ה ‪ ,‬ו ה ו א‬
‫ה ז מ י ן ת ״ ח א ח ר ‪ ,‬ר ׳ ש ל מ ה מ ר ד כ י בן א ה ר ן מ ח ו ט י ן ‪ ,‬ל ע ר ו ך ו ל ה ג י ה א ת כ ה ״ י ‪ .‬ה י ה‬
‫צ ו ר ך ב ז ה מ פ נ י ש ח ל ק מ ה כ ת ב י ם היו מ ו כ ת מ י ם ו ק ש י ם ל ק ר י א ה ‪ ,‬ו כ ן מ פ נ י ש ר ש ״ ח‬
‫״ ב מ כ ת ב כ ת ב אשכנזית מר כי אתריה״‪ ,‬וצורת ה כ ת ב ל א היתד‪ .‬ת מ י ד ב ר ו ר ה‬

‫כתב‬

‫ח ח י ל ת מלאכתו ש ל המגיה‪ ,‬ע ״ פ דבריו ב ח ח י ל ת ה ס פ ר ‪ ,‬ה י ת ה ל ע ב ו ר‬

‫למדפיסים‪.‬‬

‫מ ח ד ש ע ל מ ה שנדפס בימי מחלתו של רש״ח‪ ,‬כי מיום ״ ג ה ל ה ו ר פ ה ידיים‬
‫המכשלה‬

‫ב‬

‫ר‬

‫״‬

‫ד‬

‫בין ד ו פ ס ״ י ״ התורה׳‪ /‬ואח״כ פגה לחגיה את ה מ ש ך ה ה ד פ ס ה ‪ .‬ב ע ק ב ו ת‬

‫הגהותיו ערך ״לוח ט ע ו ת ״ בסוף פרוש כל ספר וספר מ״משגד‪ .‬ת ו ר ה ׳ ‪ /‬כ א ש ר ב ס פ ר‬
‫ק ד ו ש ה ר ו ב ה ת י ק ו נ י ם ה ם ע ל ה פ ר ו ש ש מ פ ר ק י׳ ש ל ה ל ׳ מ א כ ל ו ת א ס ו ר ו ת ע ד ת ח י ל ת‬
‫ש ח י ט ה — כ נ ר א ה מ ה ש ג ד פ ס ללא־ר״שגחה ב ת ק ו פ ת מ ח ל ת ו ש ל ר ש ״ ה ‪ .‬ה ס פ ר‬

‫הל׳‬

‫נדפס בסלוניקי תקמ״ב‪ ,‬ובשער מצויין שזהו החלק השני ש ל מ ס ר מ ר כ ה ״ מ ש י ״ ל‬
‫בפפד״א תקי״א‪ ,‬ושבניגוד לחלק הראשון — השני ״הולך וסובב ע ל כ ל ה י ״ ד ה ח ז ק ה‬
‫ל ה ר מ ב ״ ם ז״ל‪ ,‬ו כ פ ט י ש יפוצץ ס ל ע ה מ ח ל ק ו ת ל י י ש ב ולתרץ כ ל ה ש ג ו ת ה א ש ל ה ג ד ו ל‬
‫הראב״ד‬
‫ידם‬

‫ז ל ה ״ ה ‪ . . .‬ו ג ם שאר הערות המפרשים הראשונים והאחרונים‬

‫תשיג‬

‫אשי‬

‫על הרמב״ם״‪ ,‬העתק כמעט־מדוייק של תאור ׳האופן הראשון׳ ש ל ה מ ה ד ו ר ד‬

‫הראשונה״‪.‬‬

‫על‬

‫זאת־אומרת שהמהדורה השניה באה בעצם להשלים א ת ה פ ר ו ש‬

‫ה ס פ ר י ם וההלכות ש ב ״ מ ש נ ה תורה״‪ ,‬ש ל א זכו ב ה מ ה ד ו ר ה ה ר א ש ו נ ה ל פ ר ו ש‬
‫׳*י מ ק י ף‬
‫ושיטתי‪ .‬ה מ ג י ה גם הוסיף ״םימגים ל ר א ש י ־ ת י ב ו ת ׳ ‪ /‬ותרגום ״ ה ת י ב ו ת ה ב א ו ת ב ס פ ר‬
‫ה ז ה מ ל ש ו ן א ש כ נ ז ״ ‪,19‬‬
‫ידוע‬
‫להרגיע‬
‫שאין‬

‫לכל לומד המתקשה בהלכה מהלכות הרמב״ם‪ ,‬בעיקר א ם‬
‫את נפשו בכמה מספרי נושאי־הכלים‬

‫א‬

‫ש‬

‫כ מ ו ספר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ לתרץ וליישב‪ ,‬לסייע וליישר׳ ל ה א ר י ך‬

‫הצורך—ולקצר‬
‫וגס‬

‫ו ע ד י י ן‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ה‬

‫נ‬

‫פ‬

‫כבר‬
‫ו‬

‫במקום שבו לא אמרו להאריך‪ ,‬גם כ ש ר ו א י ם א ו ת ו‬

‫כשהוא מובא ב״כלי ש נ י ״ ״ ‪ ,‬יש להוסיף למעלות הספר‬

‫הרבים‬

‫ה מ צ ו י י ם בו‪ ,‬ל א ר ק ע ל ם ו ג י ת י ״ ח ד ב ר ו ה ח ש ב ו ג ו ת‬

‫את‬

‫ניסר‬

‫למנוהתד'‬
‫במקום‬

‫״בסניס״‬
‫״‬

‫ה קונטרםים״‬

‫שבש״ם—‪ .‬ל‬
‫א‬

‫א‬
‫ג‬

‫בעניני ש ב ת ) מ ל א ש א צ ל ״ ג ופס״ר(‪ ,‬ווסתות‪ ,‬טהרות ועוד‪.‬‬
‫ועם‬

‫זה—שמעתי‬

‫לא‬

‫פעם‬

‫מלומדי‬

‫תורה‬

‫שמצאו‬

‫הפניה‬

‫מפורשת‬

‫ס‬

‫לעיין‬

‫‪17‬‬

‫משהק־מילים‪ :‬מ ד פ י פ י בצורת תופסי‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫ואין בנוסח זה ״סגנון הריף״ או פ ג י ע ה בראב״ד‪ ,‬שלא כדברי ה ר ב ב ר י ק כ ״ ה מ ‪ .‬״‬
‫)לעיל הע׳ ‪ (16‬ע ׳ ‪.46‬‬

‫‪19‬‬

‫מעניין לציין שבין ראשי־התיבות יש גם ״ד״ז״‪ ,‬אותיות שפורשו ע ״ י ה מ ג י ד ‪.‬‬
‫י‬
‫זקני‪ ,‬ו ה ו א הסמ״ןע ז׳׳ל״! לא ידוע לי שאכן היה הסמ״ע דודו ש ל רש״ת‪.‬‬

‫כ‬

‫דודי‬

‫‪ 20‬ב פ ת ח ־ ד ב ר לספר ״שולחן ערוך״ לרש״ח‪ ,‬ה״א ע׳ ‪ ,7‬מגדיר הר״י בוקסבוים א ת « ‪— ,‬‬
‫* סרכה״מ‬
‫כ ס פ ר ״ א ש ר נערך וחתייקר אצל חלומדים כחיבור הטוב והחשוב ב י ו ת ר כ י ד ‪-‬‬
‫*־ ‪ 1‬מ פ ר ש י‬
‫הרמב״ם האחרונים״! א נ י מצטרף בפדרמלא להגדרה זו‪ ,‬עם ההסתייגות ש ה י א‬
‫בעיקר ל״לומדים״ אשר מ ש ת מ ש י ם בקכיעות ככפר‪ ,‬ואלה די מ ע ט י ם ; ר א ה ל ה ל ן‬
‫ת‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ״ מ ר כ ב ת ה מ ש ג ה ״ בעבין מ ס ו י י ם « ש ה ם י ג ע ו — ו ל א מ צ א ו ‪ .‬י ת ר ע ל כ ן ‪ :‬ג ם ה ר ב ה‬
‫המכירים ומוקירים‬

‫מתלמידי־ההכמים‬

‫ל ה ש ת מ ש בו‪.‬‬

‫את הספר — ממעטים מאוד‬

‫מ ה ן הסיבות לתופעות אלו ?‬
‫לענ״ד‬

‫נראה שהבעיה נעוצה בסדר ה מ ש ו ב ש‬

‫ובצורה חלא־נוחה‪ ,‬המצויים‬

‫ב מ ה ד ו ר ו ת המקובלות של הספר‪ .‬ת ק ל ו ת אלו נ ו ב ע ו ת מ כ מ ה ס י ב ו ת ‪:‬‬
‫א‪.‬‬

‫כפי ש כ ב ר צ ו י י ן — נ ח ל ק ה ה ד פ ס ת ה ס פ ר ל ש ת י תקופות‪ ,‬כ א ש ר‬

‫כשלושים‬

‫שנה מפרידות בין ה ה ד פ ס ה הראשונה ל ש נ י ה ; זהו ת מ י ד‬

‫פתח לתקלות שונות‪.‬‬
‫בהלק ש נ ד פ ס לראשונה יש‪ ,‬כאמור‪ ,‬א ר ב ע ה ח ל ק י ם ש ו נ י ם ] ׳ א ר ב ע ת‬

‫ב‪.‬‬

‫אופנים׳[‪ ,‬ש נ י י ם ה כ ו ל ל י ם ח י ד ו ש י ם ע ל ה ר מ ב ״ ם ) ב ע י ק ר ע ל ר ו ב ס פ ר‬
‫זמנים(‪ ,‬ו ש נ י ק ו נ ט ר ס י ם ; כ מ ו ־ כ ן ל א מ צ ו י ן כ ש ו ם מ ק ו ם ב ם פ ר ש ה ו א‬
‫ראשון״‪ .‬ההדפסה ה ש נ י ה יצרה‬

‫״חלק‬

‫שני כרכים‬

‫נוספים‪ ,‬ש נ י ה ם‬

‫ח י ד ו ש י ם ע ל כ ל ״ מ ש נ ה ת ו ר ה ״ ‪ ,‬ו ה ם נ ק ר א ו ח ל ק שני ו ח ל ק שלישי‪.‬‬
‫כך שנוצרת בעיה ש ל התמצאות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬

‫התאורים וההסברים בשערים ש ל ש ת י ה מ ה ד ו ר ו ת כתובים בלשון‬

‫מליצית‬

‫ומסובכת‪ ,‬ה מ ג ל ה ט פ ח ומכסה טפחיים‪ ,‬ו מ ק ש ה‬

‫את הבנת‬

‫הענין‪.‬‬
‫ד‪.‬‬

‫הדפוסים המקוריים‪ ,‬ו ב ע ק ב ו ת י ה ם ח ל ק ניכר מדפוסי־הצילום‪ ,‬קשים‬

‫לקריאה‪ ,‬האותיות צ פ ו פ ו ת ו ה ר ב ה מ ה ן ש ב ו ר ו ת ‪ ,‬ב ח ל ק ניכר מ ה ס פ ר י ם‬
‫אין מיספור לדפים‪ ,‬ויש ה ר ב ה פ י ס ק א ו ת ארוכות ביותר‪.‬‬
‫ה‪.‬‬

‫ה ד פ ו ם ה ח ד י ש יותר‪ ,‬נ י ו ־ י ו ר ק ת ש ״ ח — ת ש ט ״ ז ‪ ,‬א י נ ו כ ו ל ל ) ע ד י י ן ז‬

‫ראה בהמשך( א ת כל הפרוש‪ .‬ל ע ו מ ת ז א ת ניסה ה מ ד פ י ם ל א ח ד בין‬
‫שתי‬

‫ההדפסות‪ ,‬ולצרף יחד א ת כל הפרושים לכל ספר ש ב ״ מ ש נ ה‬

‫תורה״‪ ,‬כדי ״ ש ל א יצטרכו ל ח פ ש כל ע נ י ן ב ש נ י ספרים מ י ו ת ר י ם ״ ;‬
‫חצלחתו חיתח רק חלקית‪ ,‬מ פ נ י שאין מ פ ת ח ש י ס מ ן א ת ה ס ד ר החדש‪,‬‬
‫ומפני שיש טעויות בסידור הספרים והמהדורות‪ ,‬ו ב ה ת א מ ת השערים‬
‫הנכונים אליהם‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫בדפוסי חצילום חחדשים־יותר שינו ש ו ב א ת הסדר )בתלק מ ה מ ה ­‬

‫דורות(‪ ,‬כך ש כ מ ע ט כ ל ה ד פ ס ה ש ו נ ה מ ח ב ר ת ה ‪ .‬ה ד ב ר מ ת ב ט א ב ע י ק ר‬
‫במיקום הקונטרסים ובהלוקת הספרים לכרכים‪ ,‬ומוסיף ל א י ־ ס ד ר ולאי‪-‬‬
‫נוהות ש ב ש י מ ו ש בספר‪.‬‬
‫ת א ו ר מ פ ו ר ט י ו ת ר ש ל מ ה ש מ כ י ל ה ס פ ר ״ מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ״ ע ל מ ה ד ו ר ו ת י ו יתן‬
‫לנו א ת התמונה הבאה ״ ‪:‬‬
‫כ ח ל ק הראשון‪ ,‬שנדפס כאמור בפפד״א ב ש נ ת ת ק י ״ א בכרך אתד‪ ,‬י ש ב ע צ ם‬
‫ארבעה הלקים )״ארבעה אופנים״ בלשון ה ש ע ר ( ‪ :‬הראשון הוא חידושים ובאורים‬
‫‪21‬‬

‫בעיקר במפתח של הרמב׳׳ם מהדורת פרנקל; והוא רק א ת ת מ מ ע ל ו ת י ה המרובות ש ל‬
‫מהדורה זו‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫הלק מהדברים כבר נאמרו‪ ,‬אך כאן‪ ,‬לנוחות חקורא‪ ,‬ירוכזו כל הפרטים‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪53‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫נרחבים על ה ר מ ב ״ ם ונושאי כליו ״על כל דיני שביתה‪ ,‬דהיינו ה ל כ ו ת ש ב ת ׳ ו ה ל ׳‬

‫]‪ 63‬ד פ י ם ב ד פ ו ס ה ר א ש ו ן ן ‪.‬‬

‫עירובין‪,‬‬

‫והל׳ ש ב י ת ת עשור‪ ,‬והל׳ יו״ט‪ ,‬כ ס ד ר ״ ‪. . .‬‬

‫ה״אופן״‬

‫ה ש נ י כולל חידושים מלוקטים על כל ש א ר ״ מ ש נ ה ת ו ר ה ״ ‪ ,‬ב ע י ק ר‬

‫על‬

‫ז ר ע י ם ‪ ,‬ע ב ו ד ה ן ‪ +‬ק ר ב נ ו ת [ ו ט ח ר ח ]‪ 22‬ד ׳ ע ל ס פ ר ט ה ר ה ‪ ,‬ו־‪ 39‬ד ׳ ע ל כ ל ה ש א ר [ ‪.‬‬
‫ה ש ל י ש י הוא ״קונטרס אחרון״ על סוגיית י ״ ח דבר‪ ,‬מ פ ר ש א ת ״ כ ל ה נ ו ג ע ב א פ ם‬
‫ק צ ה ו ״ ש ל ע נ י ג י ג ז ר ו ת י ״ ח ד ב ר ש ב ר י ש מ ס כ ת ש ב ת ] י ו ת ר מ־‪ 12‬ד פ י ם צ פ ו פ י ם‬
‫הכוללים‬
‫לפרש‬
‫ז״א‬

‫סניפים והוספות[‪ .‬החלק הרביעי הוא ״ ק ו נ ט ר ס‬

‫גם‬

‫ברכות‬

‫בחשבון״'‬

‫ד ב ר י ח ז ״ ל ב ע נ י נ י ח ש ב ו ן ]‪ 4‬ד׳[ ה א ו פ ן ה ר א ש ו ן ו ה ש נ י נ ד פ ס ו ב מ ש ו ל ב '‬
‫ש ש מ ו נ ה הדפים ‪.‬הראשונים‬

‫)אחרי ה ה ק ד מ ה ו ה ה ס כ מ ו ת‬

‫וחלק‬

‫מהמפתחות(‬

‫ה מ פ ר ש י ם • א ת ס פ ר י מ ד ע ו א ה ב ה ש י י כ י ם ב ע צ ם ל א ו פ ן ה ש נ י ‪ ,‬א ח ״ כ ב א י ם ‪ 63‬ד פ י‬
‫האופן‬

‫הראשון ]הכוללים א ת הפרוש ע ל רוב ספר זמנים[‪ ,‬ורק א ת ״ כ מ ו ד פ ס י ם‬

‫החידושים‬

‫ה מ ל ו ק ט י ם ע ל ש א ר ״ מ ש נ ה תורד״״; ב ס ו ף ב א י ם ה ק ו נ ט ר ס י ם ו ש א ר י ת‬

‫המפתחות‪.‬‬
‫ל ה פ ת ע ת י מ צ א ת י בספר חלוקה נוספת‪ ,‬מוזרה ב מ ק צ ת ‪ :‬א ח ר י ס פ ר ז מ נ י ם כ ת ו ב‬
‫״ ס ל י ק ח ל ק ר א ש ו ן ״ ; ב ת ח י ל ת ס פ ר בשים כ ת ו ב ״ ח ל ק ש ב י ״ ו ב ס ו ף ק ד ו ש ה ״ ס ל י ק‬
‫ש נ י ״ — למרות שכל הפרושים על נשים וקדושה מ ש ת ר ע י ם ע ל א ר ב ע ה ד ר‬

‫חלק‬

‫ם‬

‫ם‬

‫ב ל ב ד ! א ת ״ כ ״ ח ל ק ש ל י ש י ״ מ ה פ ל א ה ע ד ט ה ר ה ‪ ,‬ו ״ ח ל ק ר ב י ע י ״ ב ן ש נ י ד פ י ם ]‪[1‬‬
‫נזיקין ע ד שופטים‪ ,‬והכל כאמור בכרך אחד ן ה ל א ד ב ר ה ו א ? ו נ ״ ל קרוב ל ו ו ד א י‬
‫ש ה ה ס ב ר ל ת ו פ ע ה זו ה ו א ה מ ב ה ג ש ה י ה ר ו ו ח ב ז מ נ ו ל ה ד פ י ס א ת ס פ ר ״ מ ש נ ה ת ו ר ד ‪ ,‬״‬
‫ב א ר ב ע ה כרכים‪ ,‬ע ״ פ החלוקה ה ב ״ ל ; כך הוא בדפוס ה נ פ ו ץ ־ א ז — א מ ס ט ר ד ם ת ם ״‬

‫‪3‬‬

‫ו כ ן ב מ ה ד ו ר ה ש ב ה ה ש ת מ ש כבראח ג ם ר ש ״ ח — י ם ב י ץ ת ״ ק ‪ ,‬ו ב ה ר ב ה ד פ ו ס י ם א ח ר י ם '‬
‫ככל‬

‫ולכן החלוקה לארבעת חחלקים האלו נראתה טבעית‪ ,‬ואולי אפילו ה כ ר ת י ת ‪.‬‬
‫אופן‪ ,‬ג ם ת ו פ ע ה זו עלולה ל ה ט ע ו ת א ת ה מ ע י י ן « ‪,‬‬

‫ש נ י ה ח ל ק י ם ש נ ד פ ס ו מ א ו ה ד יותר‪ ,‬םלוביקי ] ש א ל ו ב י ק י [ ת ק מ ״ ב ‪ ,‬ה ם ב ע צ ם ס‬
‫א ח ד שבחלק לשביים ״יען כי רב מ א ו ד מחבהו וגדול כ ב ו ד ״ ו‬
‫לשתי ממלכות‬

‫‪2 5‬‬

‫‪2 4‬‬

‫‪ ,‬ש ב י ע ו ש ה ש ל י ש י כ י ה י כ י ד ל א ל ה ו י ד ה ב א פ ר י כ א ב מ ט ר ת א ״ ‪. 26‬‬

‫כ ך נדפס ב ש ע ר החלק השלישי‪ ,‬הוא הכרך ה ש נ י של ה ה ד פ ס ה השניה‪ .‬ה ס פ ר‬
‫השלמה‪.‬של‬

‫ס‬

‫ד‬

‫כי על כז ל ״ י י ח צ ו‬

‫הפרוש על ״משנה תורה״‪ ,‬היות והחלק הראשון‪ ,‬כזכור‪ ,‬כ ל ל‬

‫מ פ ו ר ט רק ע ל הלכות השביתה‪ ,‬וחידושים מלוקטים בלבד על ה ש א ר ‪ .‬כ מ ע ט‬
‫ע מ ו ד י ש ה פ ב י ו ת לעביבים ש נ ת פ ר ש ו ב ח ל ק ה ר א ש ו ן ‪ ,‬ב ל ש ו ן ״ ע מ ״ ש‬

‫ב ח‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ו‬

‫א‬

‫ן‬

‫ש‬

‫בכל‬

‫״א״ אחרי‬

‫ה צ י ו ן ל ה ל כ ה מ ס ו י י מ ת ; ה פ נ י ו ת א ל ו ע ש ו י ו ת גם ל ש מ ש כ ס י מ ן מ ו ב ה ק ל ל ו מ ד ש ה ס פ ד‬
‫פתוח‬
‫‪23‬‬

‫ל פ נ י ו ב מ ה ד ו ר ה ה ש נ י ה ‪ .‬ב כ ר ך ה ר א ש ו ן י ש ‪ 53‬ד פ י ם ע ל מ ד ע ־ ז מ נ י ם ‪ ,‬י מ א ה‬

‫י ש גם לציין שבתחילת ״התלק השלישי״‪ ,‬היינו בתחילת הפרוש על ה פ ל א ה ‪ ,‬ק י י ס ש י ג ן ‪,‬‬
‫במספר הדפים — ג ו־ד במקום ע ט ו־פ‪ ,‬ואח״כ מ מ ש י ך המיספור הרגיל; י ת כ ן ש ה ד ב ר‬
‫נ ו ב ע מ מ ה ש ב ה שהיתה להוציא א ת הספר בשני כרכים‪ ,‬ורק אחרי ש ג ל י ה א ח ד ה ו ד פ ס‬
‫כבר — שב רש״ח ממחשבתו והחליט להוציאו בכרך אחד‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫מ ש ח ק מ י ל י ם שפרושו שבכרך א ח ד ה י ה הספר יוצא גדול וכבד מדי‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫כנ״ל‪ ,‬כן יחצו לשתיים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫הידוד לשון ע?פ הגמ׳ בע״ז י‪ ,:‬יעו״שן‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2 7‬‬

‫דפים ]במיספור הדש![ על נשים־קדושה ; הכרך השני הוא בעל מספר רב של‬
‫דפים‪ ,‬למעלה מ־‪ ,340‬שגם הם מחולקים לשתי קבוצות מיםפור ע״פ עיקרון החלוקה‬
‫הנ״ל‪ :‬הפלאה־טהרה—‪ ,217‬ונזיקין־שופטים— ‪ .122‬שער נוסף הפריד בין שני‬
‫החלקים של חכרך חשני‪ ,‬״חלק שלישי ב׳ ״‪ ,‬והוא פותח את החידושים על החלק‬
‫המגיה כותב בתחילת חלק ג׳ שמצא הבדלים בין כתה״י‬
‫הרביעי—נזיקין־שופטים‬
‫של רש״ח ״בכתב אשכנזית״ — להעתקתו‪ ,‬ושהוא מסמן את ההבדלים האלו ואת‬
‫תיקוניו ב״לוח הטעות״‪.‬‬
‫מעניין לציין שרש״ח מונה בשערי המהדורה השניה את מספר ההשגות של‬
‫הראב״ד‪ ,‬״והמה סך אלפיים קכ״ח״‪ ,‬מפני שעליהן בעיקר מוסבים חידושיו—‬
‫״כפטיש יפוצץ סלע המהלוקות ליישב ולתרץ כל ההשגות״; ובדייקנותו המופלגת‬
‫טרח רש״ה לציין גם בסוף כל ספר את מספר ההשגות לספר זה‪ ,‬ולהוסיף למספר‬
‫סימן הקשור לתוכן הספר‪ .‬לדוגמא‪ :‬״סכום ההשגות בספר אהבה פ״ד‪ ,‬וסי׳ למען‬
‫ילמד לאהבה את ה׳ ״ ‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫אסיים בתאור שתיים מהמהדורות הנפוצות היום‪:‬‬
‫מהדורת נ״י תש״ח—תשט״ז )וצילומיה( כולה מהדפסה חדשה ]אין בה ד״צ‬
‫של מהדורות פפד״א וסלוניקי[‪ ,‬והיא מופיעה בארבעה כרכים‪ .‬ככרך הראשון —‬
‫ח״א וה״ב של מדע‪ ,‬אהבה וזמנים‪ ,‬ללא קונטרס י״ח דבר‪ .‬בכרך השני — ח״א וח״ב‬
‫של נשים וקדושח ]לוח התיקון נמצא בסוף הספר[‪ .‬בכרד השלישי ‪ — 30‬עבודה‬
‫׳וקרבנות ח״א וח״ב «‪ .‬בכרך הרביעי — נזיקין‪ ,‬קנין‪ ,‬משפטים ושופטים ח״א וח״ב‪.‬‬
‫‪.‬לא הודפסו הפלאה‪ ,‬זרעים וטהרה‪ ,‬ואולי מתכננים לחדפיםם בעתיך ‪,33‬‬
‫ברשותי יש את אחת ממהדורות־הצילום המקובלות‪ :‬היא בת שלושה כרכים‪,‬‬
‫כאשר רק בשער של הכרך השלישי מצויין ״נדפס מחדש פעיה״ק ירושלם תובב״א‬
‫שנת תשכ״ט״‪ .‬הספרים כוללים בתוכם ערוב של שתי המהדורות‪ ,‬כאשר חלקן הוא‬
‫צילום ]מוקטן במקצת[ של ההדפסות המקוריות — פפד״א תקי״א וסלוניקי תקמ״ב‪,‬‬
‫‪8 2‬‬

‫‪ 27‬כולל מפתחות ומ״מ; המפחחות בהלקם כוללים א ת ה י ד ו ש י המהדורה הראשונה‪ ,‬והמגיה‬
‫כותב שזהו ע״פ רצון המחבר‪.‬‬
‫‪ 28‬בעותק שראיתי בבית הספרים הלאומי לא היה קיים חשער הנוסף הזה‪.‬‬
‫‪ 29‬חלוקת ההשגות ע׳׳פ המניו שבסוף ההלכות ה י א כ ז ו ‪:‬‬
‫על הקדמת הרמב״ם ל״משנה תורה״—‪ ,19‬מ ד ע — ‪ ,58‬א ה ב ה — ‪ ,84‬ז מ נ י ם — ‪,253‬‬
‫נ ש י ם — ‪ ,129‬קדושה— ‪ ,150‬ה פ ל א ה — ‪ ,106‬זרעים— ‪ ,239‬עבודה—‪ ,160‬ק ר ב נ ו ת — ‪,50‬‬
‫ט ה ר ה — ‪ ,388‬נזיקין—‪ ,100‬ק נ י ן — ‪ ,200‬מ ש פ ט י ם — ‪ ,139‬ש ו פ ט י ם — ‪.53‬‬
‫‪ 30‬על הספר שראיתי מסומן בטעות ״כרך ד׳ ״‪.‬‬
‫‪ 31‬בח״ב נכתב בטעות קרבנות במקום ע ב ו ד ה ולהיפך‪.‬‬
‫‪ 32‬בטעות )כנ״ל הע׳ ‪ (30‬מסומן עליו ״ג״‪.‬‬
‫‪ 33‬יש מוכרי־םפרים המוכרים את ארבעת החלקים האלו ב ל ב ד ]לפעמים אפילו בקופסא![‪,‬‬
‫כאשר חקונח לא שם לב שאין בידו א ת כל חלקי הספר‪ .‬ה ד ב ר מ ט ע ה במיוחד מ פ נ י‬
‫שלא תמיד י ש התאמה בין מ ה שמודפס על כריכת ה ס פ ר — לבין פ ה ש מ צ ו י בפועל‬
‫בפנים‪…‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪55‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וחלקן צילום ]מוקטן כנ״ל[ של מהדורת ניו־יורק חש״ח—תשט״ז‪ .‬ה ח ל ו ק ה ה י א כ ז ו ‪:‬‬
‫בכרך הראשון—צילום השער של מהדורת נ״י שהוא העתק של ש ע ר מ ה ד ו ר ת‬
‫פפד״א‪ ,‬כשבגבו ״דברים אחדים מהמוציאים לאור״ של מהדורת ב״י‪ ,‬ה ס כ מ ו ת‬
‫ומפתחות ד״צ םפד״א‪ ,‬ואח״כ צילום של מחדורת נ ״ י ) כ ו ל ל הסכמות נ ו ס פ ו ת ו מ ב ו א‬
‫של המחבר( על ספרי מדע‪ ,‬אהבה וזמנים ח״א ]עד דף קכח‪ ,[.‬ומשם ה ו ד פ ס ״ ק ו נ ט ר ס‬
‫י״ה דבר״ מצילום של פפד״א ]‪ 16‬דפים; במהדורת נ״י לא הודפס כ ל ל * [ ; א ח ׳ י כ‬
‫שער של חלק שני ממהדורת נ״י ]העתק של שער דפוס סלוניקי[‪ ,‬ו מ ד ע ׳ א ה ב ה‬
‫‪,‬‬
‫וזמנים ח״ב ]ע׳ דפים[•‬
‫ככרך השני—השער הוא צילום של מהדורת פפד״א‪ ,‬וכל השאר צ י ל ו ם ש ל‬
‫מהדורת ג״י‪ :‬נשים וקדושה ח״א ]‪ 7‬דפים בלבד![‪ ,‬שער של ה״ב ] כ נ ״ ל ב כ ר ך‬
‫ראשון[‪ ,‬ונשים וקדושה ח״ב ]קיט דפים; בגבו של השער הודפס ל ו ח ת י ק ו נ י ם [ ‪.‬‬
‫אח״כ שער נוסף ד״צ ממהדורת נ״י ]העתק של שער פפד״א[; נזיקין‪ ,‬קנין׳ מ ש פ ט י ם‬
‫ושופטים ח״א ]‪ 4‬דפים![ ; והנ״ל ח״ב ]קמו דפים[‪.‬‬
‫ככרד השלישי—בתחילה מודפס ד״צ של הכרך השני של ח״כ‪ ,‬חייגו מ ה ד ו ר ת‬
‫סלוניקי; בשער כתוב ״ספר מרכבת המשנה חלק שלישי״‪ ,‬ובקטן י ו ת ר ‪ :‬״ ו ה ו א‬
‫הנפרד מחלק שני״ וכר‪ .‬הספר מכיל את ח״ב של הפלאת‪ ,‬זרעים ו ע ב ו ד ה נ ב ע ד ך‬
‫‪ /‬״‬
‫‪ 130‬דפים[‪ .‬אח״כ מופיע שער נוסף דומה לקודם שכותרתו ״ ‪ . , .‬הלק ש ל י ש י‬
‫שאחריו הפרוש על קרבנות וטהרה מהדורת סלוניקי ]בערך ‪ 80‬ד פ י ם [ ‪ .‬ה ש ע ר‬
‫אינו במקומו‪ ,‬משום שהוא אמור היה להפריד בין מהרה לנז־קץ; לא ב ר ו ר ל מ ה‬
‫המדפיסים החדשים מצאו צורך למקמו כאן‪ ,‬ולהוסיף בלבול על הקייס‪ .‬ב ט ו ף ה כ ר ך‬
‫דף אחד של ״מראה מקומות״‪ .‬רק עכשיו מודפס ח״א‪ ,‬ד״צ פפד״א‪ ,‬ע ל ה פ ל א ה ‪,‬‬
‫זרעים‪ ,‬עבודה‪ ,‬קרבנות וטהרה ]‪ 60‬דפים בערך[‪ ,‬ובסוף קונטרס ב ר כ ו ת ב ח ש ב ו ן‬
‫ד״צ הנ״ל ]‪ 5‬דפים[‪.‬‬
‫כ‬

‫לסיכום‪ :‬ספר ״מרכבת המשנה״‪ ,‬על שתי מהדורותיו וקונטרםיו השונים‪ ,‬מ כ י ל‬
‫פרושים מעולים ומפורטים על כל ההלכות המסובכות ומעוררות־הקשיים ה נ מ צ א ו ת‬
‫בספר ״משנה תורה״‪ .‬סידורו וצורתו במהדורות הנפוצות הם הגורמים ה ע י ק ר י י ם‬
‫למיעוט־היחסי של השימוש באוצרותיו ע״י לומדי התורה‪ ,‬ו ח ב ל ! מי יתן ו ס ק י ר ה‬
‫ל‬
‫זו תהית פתח למהדורח חדשח ומתוקנת־באמת של ספר ״מרכבת ה מ ש נ ה ״‬
‫הרמב״ם‪ ,‬מלווה במפתחות מושלמים ובהפניות אל ספריו האחרים; כ ד ב ע ז ׳ י ה‬
‫יוכל הספר לתפוס את המקום ההולם אותו במדף הספרים של כל ב ך ת ו ר ה ‪ ,‬ו ל ה י ו ת‬
‫בשימוש יומ־יומי של כל רב וצורב להבנת אמת של דברי אדוננו ה ר מ ב ״ ם ב ם פ ר‬
‫״משנה תורה״‪.‬‬
‫ע‬

‫‪5$‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שרגא אברמםון‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מדברי הגאון ר״ רפאל גארדאן לירושלמי‬

‫בספר ״השלמה לירושלמי״‪ ,‬והוא כרך שישי של הירושלמי דפוס ראם בווילנא‪,‬‬
‫ישנן כידוע הרבה הגהות והערות של גאוני זמננו‪ ,‬ובתוכם הרב ר׳ רפאל גארדאן‪,‬‬
‫הרב מוואשלקאוו)לפני המדור ״רוח זקנים״(‪.‬‬
‫לספרייה הלאומית הגיע עותק ה״השלמה״ מספרייתו של הרב גארדאן‪ ,‬ובגליונות‬
‫ישנן הרבה הערות שהוסיף בכתב ידו‪ .‬לסי הצעתי הוכנס העותק הזה לספרי ‪.R‬‬
‫ומשום שההערות השובות ללומדי תורה אמרתי שכדאי לפרסמן‪.‬‬
‫ר׳ רפאל היה מופלא כבר בצעירותו‪ ,‬וכח זכרונו היה מפורסם כל השנים‪,‬‬
‫אמרו עליו שכשהיה כבן המש עשרה היה זוכר ומבין את רוב הש״ם‪ ,‬וטבעו זה‬
‫עמד לו שעד מהרה היה בקי בשני התלמודים‪ ,‬המדרשים וראשונים וכר‪ .‬ספרו‬
‫״נחל עדן״ שהוא מלא וגדוש בתורה ובחכמה הכיר אותו לכל עולם התורה‪ .‬ור׳‬
‫שלמה הכהן)ר׳ שלמהלי( מו״ץ ווילנא כותב בהסכמתו‪ :‬״וכמה פעמים היד‪ .‬בא לפני‬
‫להראות חזותו בהלכה ובסברא ישרה והכרתי אז רב גובריה וחילו לאורייתא‬
‫וכי הוא בקי בכולא תלמודא בבלי וירושלמי ומדרשי חז״ל בתכלית הבקיאות‬
‫חרותים על לוח לבו ומונחים על זכרונו ונבהלתי מראות לאיש רך בשנים כמוהו‬
‫שיהיה אב בחכמה ומלא על כל גדותיו בדברי הש״ם ופוסקים קנקן חדש מלא ישן״‪.‬‬
‫אף ר׳ שמואל זיבערטאנסקי)ר׳ שמואל לובטשער( מגדולי ווילנא שהיה מופלא‬
‫בחריפותו )עיין למשל בהקדמה לספרו ״עולת שמואל״(‪ ,‬משבח בהסכמה על ״נהל‬
‫עדן״ את ידיעתו הנפלאה בכל מקצועות התורה‪ .‬במאמרי חז״ל בהלכה ובאגדת‪.‬‬
‫ועוד חבה יתירה נודעת לו כי ידיו רב לו בידיעת קביעת החדשים והמועדות וכביר‬
‫תמצא ידו להצדיק קודש דעת רבותינו ז״ל בזה‪.‬‬
‫מטבעו לא נטר‪ .‬לרבנות‪ ,‬ואחרי נישואיו לבת עשיר באמדור ליד גראדנא׳ ישב‬
‫סמור על שולהן חותנו ועסק בתורה והשתלם במדעים בעיקר במטמטיקה ותכונה‪,‬‬
‫ושמו יצא בכל המדינה‪ .‬אף בעלי ה״תכונה״ התפעלו ממנו‪ ,‬וספרו ״נחל עדן״ מלא‬
‫מכל טוב בכל חמקצועות‪ .‬תקון אחד שלו בספר הטור‪ ,‬אורח חיים לעניין השכונות‬
‫חודשי העיבור‪ ,‬״המליץ״ גליון ‪ ,125‬זכה לשבחו של ר׳ צבי הירש יפה‪ ,‬בספר‬
‫״קורות חשבון העיבור״ עמ׳ קסד‪ ,‬ואומר‪ :‬שזכה לכוין לאמת כי כך מצא אף בכתב‬
‫יד הטור‪.‬‬
‫‪ n‬חיים יחיאל בארנשטיין‪ ,‬מרא דשמעתא של חשבונות העיבור ותולדותם‬
‫הביא הערה בשמו‪ .‬במאמרו ״פליטה מני קדם״‪ ,‬שפרסם ב״זכרון אברחם אליהו״‬
‫)ספר היובל להרכבי( ההלק העברי עמ׳ ‪ 505‬בהערה‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪57‬‬

‫בקיאותו‬
‫להתפרסם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ע מ י ד ה אותו בויכוח ע ל‬

‫בתלמודים‬

‫י ר ו ש ל מ י קדשים‪.‬־• ש ה ת ח י ל‬

‫ור׳ ר פ א ל ה י ה בין המצדדים והגלחמים ל א מ ת ת ו ‪.‬‬

‫אין ט ע ם לחזור ע ל המפורסמות‪ ,‬ובנוגע לר׳ רפאל עיין ל מ ש ל בספר ה ק ט ן‬
‫‪3‬‬

‫״שאלו שלום ירושלים״‬

‫ל ר ׳ מ א י ר ד ן פ ל א צ ק י ‪ ,‬ד ף נ ע ״ א ו א י ל ך *‪.‬‬

‫הערות ע ל יענינים שונים ובהם בביאור הגר״א לסדר זרעים‪ ,‬פרסם בקובץ‬
‫״ ש ע ר י ת ו ר ה ״ ח ל ק ש נ י ‪ ,‬ו ו א ר ש א ת ר ס ז ‪ ,‬ס י מ ן ז‪ ,‬ד ף י א ע ״ ב ו ס י מ ן מ ה ד ף ע ה ע ״ ב ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫)מהם נדפסו דברי ב ״ ה ש ל מ ה ״ לירושלמי( ‪.‬‬
‫והנני מעתיק כאן א ת ש כ ת ב בגליונות ה״השלמה״‪.‬‬
‫על דברי בעל ״אור שמח״‪.‬‬
‫מ ״ ש ל י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת פ ״ א ד‪.‬׳‪.‬‬
‫אינו מובן דבריו כלל ד ב א מ ת הכוונה להיפך ד פ ש ט מ ה ב ר י י ת א ד א ם קרא בין‬
‫ה ש מ ש ו ת ל א י צ א ידי חובתו וצריך לקרות בלילה עוד הפעם‪ .‬ו ע ״ כ ד ק ״ ש דאורייתא‬
‫וספק דאורייתא לחומרא ואינו יוצא ב מ ה ש ק ר א בין ה ש מ ש ו ת ו א ״ כ מ מ י ל א ד ם ס ק‬
‫קרא ספק לא קרא צריך ג ״ כ לקרוא ע ו ד ק״ש‪ .‬א ב ל א ם אמרינן ק ״ ש ד ר ב נ ן א ם‬
‫בהמ״ש)!( י צ א ידי חובתו וכן אם ס פ ק ר א ) = ס פ ק קרא( א ״ צ ל ק ר ו א דספק ר ב נ ן‬
‫‪1‬‬

‫הספר מצוי עכשיו בדפוס צילום בשם ״ ש י ט ה מקובצת לירושלמי״‪ ,‬ה ו צ א ת מ ק ו ר ‪ .‬ח<*ק‬
‫מ ן הספר ״נחל עדן״ צולם בירושלים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ש׳ וויינגרטן במאמרו ב״םיני״ כרך ס ב ע מ ׳ רפו‪ ,‬ספר בקצרה א ת ת ו ל ד ו ת מ ע ש י‬
‫פרידלנדר‪ ,‬עד מ ה שנדפס בזמננו לאחר כל המתלוקת‪ ,‬וטוב לקרוא א ת ד ב ר י ו ה א ח ר ו נ י ם‬
‫בעיון מדוקדק‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫על ביטוי א ח ד יש להעמיד‪ .‬הוא כותב באגרתו לר׳ מאיר ד ן ד ף נ א ע ״ א ‪ :‬שת״ל‬
‫נ צ ח נ י אדם ת״ל‪ .‬בטחון גדול כזה אינו מצוי‪ ,‬כידוע מיהסים א מ ר ה ז א ת ל ר מ ב ״ ם ש א מ ד‬
‫מ ע ו‬

‫ל‬

‫ם‬

‫ל‬

‫א‬

‫ב צ ח נ י‬

‫א‬

‫ד‬

‫ם א‬

‫ל‬

‫א ב ע‬

‫ל‬

‫מ‬

‫ל‬

‫א‬

‫כ‬

‫ה‬

‫א ח ת‬

‫י י‬

‫הנד‬

‫׳‬

‫מ‬

‫צ‬

‫א‬

‫ת‬

‫י‬

‫ל‬

‫ג‬

‫א‬

‫י‬

‫ז‬

‫מ‬

‫ו‬

‫פ‬

‫ל‬

‫א‬

‫א‬

‫ח‬

‫ר‬

‫ב א י ת‬

‫י זמן‬

‫הוא הגאון ר׳ ראובן גינזבורג‪ ,‬מדווינסק )ר׳ ראובלה מדינאבורג( ש א מ י כר כ א ח ת‬
‫מתשובותיו‪ ,‬עיין בספר ״ראש לראובני״ בראש סי׳ כט‪ ,‬ב ת ש ו ב ה להרב ר׳ מ ש י ׳ ' ק ר י י ב י‬
‫מווילנא )בעל ״נהל משה״( כתב‪ :‬״ ה ב נ ת י מדברי מ ע כ ״ ת כ י ברור ב ד ע ת ו ש ת ד ח ה‬

‫כ‬

‫ש‬

‫‪$‬‬

‫דברי‪ ,‬ע ד ה נ ה ל א נםיתי כ ז ה כ ע ז ר ת ה׳‪ ,‬ומובטחני כל זמן שנותז לי י י ע ל י מ א ת ש כ ל י‬
‫י ה א כן העליון יעזרני ש ל א להסיר מ מ נ י כל י מ י היי״‪.‬‬
‫י‬

‫בספר ״יהדות ליטא״ ש י ש שם דברים אהדים על ר ׳ רפאל‪ ,‬נזדקרה ט ע ו ת ו כ ת ו ב‬

‫ש‬

‫ס‬

‫י * ־ ח ל ק שלישי ע מ ׳ ‪ ,38‬שר׳ רפאל היה מ ן הראשונים שגילה א ת זיוף י ר ו ש ל מ י ק ד ש י ם !‬
‫׳‬

‫ונהפוך הוא‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ל א א מ נ ע מלהזכיר נשכחות‪ ,‬בשעתו היו רגילים לבוא אליו תלמידי י ש י ב ת בית י ו ס ף‬
‫שבביאליםטוק‪ ,‬לשוחח א ת ו ולשמוע מ מ נ ו דברי תורה )וואשלקאוו ס מ ו כ ה ל ב י א ל י ס ט ו ק (‬
‫ופעם א ח ת א מ ר להם ש ל א יהשבו ש מ ה שאמרו חז״ל ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ״ ח י י ב ׳מיתה׳׳‬

‫•‬

‫ש ב ק ש ו לומר ש ב א מ ת ה ו א י ה י י ב מיתה א ל א בקשו להפחיד ב נ י אדם ש י ז ה ר ו במד‪,‬‬
‫שצריך להיזהר‪ .‬הדברים היו חדשים להם והם הופתעו לשמוע דברים כ א ל ה מפי ג א ו ן‬
‫מפורסם‪ ,‬א ף ע ל פי שכבר כתבו כך לפניו‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫לקולא‪ .‬ודברי הגאון ה מ ח ב ר ז ״ ל א י נ ו מ ו ב ן כ ל ל ו ד ב ר י ה ת ו ם ׳ צ ו ד ק י ם ו כ ל ה פ ו ס ק י ם‬
‫מ ו ד י ם לתוספות ד א ם ס פ י ר ה ד ר ב נ ן א ם ס פ ר כ י ה ש ׳ ׳ מ א ״ צ ל ס פ ו ר ע ו ד ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לפרק ט ה ״ ג ‪.‬‬
‫ה נ ה ל ב ד ח ד ו ח ק ה ג ד ו ל ב פ י ׳ ד ב ר י ה י ר ו ש ל מ י כ מ ו ב ן ) כ מ ו כ ן ?( ת מ ו ה ד ה ל א‬
‫ה י ר ו ש ל מ י ס״ל ד ת ש ״ י ו ש ״ ר ש ת י מ צ ו ת ה ן ו א י ן מ צ ו ת ל ה נ י ח ת פ י ל י ן ע ל ש ״ י ש י י כ ת‬
‫ל מ צ ו ת תפילין ש מ ב ר ך ע ל ש ״ ר כ מ ו ש מ א ר י ך ב מ ר א ה ה פ נ י ם פ ר ק ה י ה ק ו ר א ה ״ ג ש ם‬
‫ו כ ן כ ת ב ה ג ר ״ א ז ״ ל ד ל י ר ו ש ל מ י ש ״ י ו ש ״ ר ש ת י מ צ ו ת הן‪ ,‬א ב ל ה א מ ת ה ב ר ו ר ה ו א‬
‫ד צ ״ ל ב י ת ׳ תפילין ש ״ י ע ד ש ל א יקשור תפילין ש ״ ר ע ד ש ל א יבא ה א אם י ב א‬
‫כ ב ר בא‪ ,‬כן ה ג י ה ר ב י נ ו ה ג ר ״ א ז ״ ל ו ה פ י ׳ ד ת פ י ל י ן ש ״ י ה ו י ע ו ב ר ל ע ש י י ת ן כ ל ז מ ן‬
‫ש ל א יקשור לא נ ג מ ר ה ה מ צ ו ה ש ל ה נ ח ת ש ״ י א ב ל ש ל ר א ש ה ו י ר ק ע ד ש ל א ב א ו‬
‫'התפילין ש ל ר א ש ע ל ר א ש ו א ב ל א ם ר ק ב א ה ת פ י ל י ן ש ״ ר ע ל ר א ש ו כ ב ר ב א ו נ ג מ ר‬
‫המצוד‪ .‬ש ל ה ג ה ת ת פ י ל י ן ש ל ר א ש ע ל ר א ש ו ו נ ג מ ר ה מ צ ו ה ו ל א ש י י ך ל ב ר ך א ח ר‬
‫ביאתן על ראשו הברכה של מ צ ו ת תפילין ע ל ה נ ח ת ש ״ ר מפני ש ת י כ ף כ א ש ר בא‬
‫התפילין ש״ר על ראשו כבר בא ונגמר מצותו‪ ,‬אבל בתפילין ש ״ י אפי׳ א ס בא‬
‫ה ת פ י ל ה ש ל יד ע ל זרועו כ ל ז מ ן ש ל א ק ש ר א ו ת ו ק ש ר א מ י ץ ע ל י ד ו ע ד י י ן ל א נ ג מ ר‬
‫ה מ צ ו ה ש ל ה נ ח ת ש ל י ד ע ל זרועו‪ .‬ו ד ו ק כ י כ ן ה ו א ה א מ ת ה ב ר ו ר ב פ ש ט ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ושלא כדברי הגאון חמחבר הלז ז״ל ודו״ק‪.‬‬
‫שם לירושלמי ש ב ת פרק יד ה ״ א )עור עוף(‪.‬‬
‫ב מ ח כ ת ה ״ ג ב נ ה מ ג ד ל ה פ ו ר ח ב א ו י ר ‪ ,‬ד ב א מ ת ר ק ב ה ב ת י ם ש ל ת פ י ל י ן י ש דיעד‪.‬‬
‫דא״צ עיבוד לשמח אבל בפרשיות ש ל תפילין לית מאן דפליג דצריך בודאי עיבוד‬
‫ל ש מ ה ] כ ״ ה ב ר ש ״ י ו ר מ ב ״ ם ו ע י ׳ ב י א ו ר ה ג ר ״ א ב ס י ׳ ל ב ס ע י ף לז[‪.‬‬
‫וגם מ ו פ ר ך מ ע י ק ר א ד ח ר י ש מ ו א ל ם ״ ל ב מ נ ח ו ת מ ב ב כ ר ש ב ״ ג ד ב ע י ע י ב ו ד‬
‫ל ש מ ה ו מ ״ מ ס ״ ל ב י ר ר מ ג י ל ה דמזוזד‪ .‬ק ו ד מ ת ‪ ,‬ו ג פ ב י ד ו ׳ מ נ ח ו ת כ ת ״ י ה ג י ר ם א ל ה י פ ך‬
‫וכמו‬

‫דאיתא בבבלי דתפילין ש ב ל ו אין עושין מזוזה ום״ל להירו׳ כמו ה ב ב ל י‬

‫ד ק ד ו ש ת ת פ י ל י ן ח מ י ר י ו ת ר מ מ ז ו ז ה ‪ .‬ע ״ כ י ט ו ל מ ה ש ח י ד ש בזה‪ ) .‬ה ו ס פ ה ( ו ל פ י כ ת ״ י‬
‫הירו׳ מ נ ח ו ת ס ״ ל להירו׳ ד ק ד ו ש ת ת פ י ל י ן חמיר מ מ ז ו ז ה ולכן א ש מ ו ע י נ ן ד ר ק ב מ ז ו ז ה‬
‫פליגי רבנן ום״ל דלא בעי עיבוד ל ש מ ה א ב ל תפילין ב ע י עיבוד ל ש מ ה אפי׳ ל ד ע ת‬
‫רבנן ג״כ‪.‬‬
‫ו ל כ ן ל ד ע ת ירו׳ ר ק ב מ ז ו ז ה מ ו ת ר ל כ ת ו ב ע ל ע ו ר ע ו ף א ב ל ב ת פ י ל י ן א ס ו ר ל כ ת ו ב‬
‫ע ל ע ו ר עוף‪ ,‬א ב ל ד ע ת ה ב ב ל י א י נ ו כ ן ד א פ י ל ו ב ת פ י ל י ן ס ״ ל ל ר ב נ ן ד ל א ב ע י ע י ב ו ד‬
‫ל ש מ ה וגם אפי׳ בתפילין מ ו ת ר ל כ ת ו ב ע ל עור עוף ו ל ד ע ת ש מ ו א ל ד ם ״ ל ד מ ז ו ז ה‬
‫תמיר מתפילין ום״ל בבבלי כרשב״ג דגם תפילין בעו עיבוד ל ש מ ה ס ״ ל במזוזה‬
‫בוודאי כ ר ש ב ״ ג ד ב ע י עיבוד ל ש מ ה ואולי ל ד ד י ה במזוזה אסור ל כ ת ב ה ע ל עור ע ו ף‬
‫וזהו היפך לגמרי מ ד ב ר י ה ר ב ה מ ח ב ר כאן ודוק היטב‪ ,‬בזה‪.‬‬
‫וזהו ה כ ל אם מ ח ל ו ק ת חכמים ו ר ש ב ״ ג הוא גם בפרשיות ש ל ת פ י ל י ן א ב ל לפי‬
‫דעת רש״י ורמב״ם בהפלוגתא של חכמים ורשב״ג היא רק)?( בחבתים של תפילין‬
‫יאבל ב פ ר ש י ו ת ש ל ת פ י ל י ן מ ו ד י ן ר ב נ ן ל ר ש ב ׳ ׳ ג ד ב ע י ע י ב ו ד ל ש מ ה ו כ ך ה י א ה ה ל כ ה‬
‫פסוקה ב ש ״ ע ורק במזוזה ס ״ ל לרבנן ד א ״ צ עיבוד ל ש מ ה ו כ ״ פ ה ר מ ב ״ ם ש ם ו ל פ ״ ז‬
‫נפל כל הפלפול הנ״ל בבירא ודו״ק‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫*‪5‬‬

‫לפסחים פרק א ה״ז‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פלא דקרי להרמב״ן והרשב״א בפ״ב דב״ב כ ע ״ א ולהרא״ש בפ״ק ד א ה ל ו ת‬
‫ד ג ר ס י ב י ד ו ׳ ב כ ל י ש ט ף ״ מ ת ע ק ש י ם ״ אתמהד‪ ? .‬ו ב א מ ת מ ז ה ה י ר ו ש ל מ י ה ב י א ה ר מ ב ״ ן‬
‫והרשב״א‬

‫ו ה ר א ״ ש ד ל א כ ה ר מ ב ״ ם ד ד ו ק א כ ל י מ ת כ ו ת המד‪ ,‬כ ה ל ל ו ל א כ ל י ש ט ף‬

‫ומוכרת ה ו א ד מ ו ק י ם ה כ ל בירו׳ ד מ ש ל י ש י ג ע ש ה ר א ש ו ן כ ד א ו ק מ י ב ג מ ׳ ד י ד ן ו כ ״ כ‬
‫ה ר מ ב ״ ן ב ב ״ ב ז ה הלשון כ ד ל ק י ם בגמ׳ דילן דשלישי נ ע ש ה ראשון א ב ל ב כ ל י ח ר ם‬
‫נ ע ש ה רק ש נ י וא״כ מ א י ״הוסיף״ ר ״ ע כדהקשה בגמ׳ דילן וגם לשון ה י ר ד מ ש מ ע‬
‫דאוקימתא ״ ח ד א ״ ד נ ע ש ה ״ראשון״ ולא בשתי אוקימתות‪ .‬ב א ו ק י מ ת א ה ד א ד נ ע ש ה‬
‫‪,‬‬

‫״שני׳ ובאוקימתא שניה דנעשה ״ראשון״ והכלל דברי הראשונים דברי אלקיס ח י י ם‬
‫הן ואי אפשר למידתי אותם בגילא דחיטתא בעלמא וד״ל‪.‬‬
‫וגם אי א י ת א דמיירי בנר חרם ד נ ע ש ה השמן רק ש נ י ל י ת נ י ב מ ת נ י ת י ן ה נ ד‬
‫שנטמא בשרץ דאז גם כלי מתכות נעשה רק ראשון והשמן נ ע ש ה רק ש ג י כ ד פ ר י ד גי׳כ‬
‫בבבלי י ד ב וע״כ ל א מיירי בכלי חרס רק בכלי ש ט ף ד נ ג ע ו אפי׳ ב מ ת ע צ מ ו ד נ ע ש ו‬
‫ד‬

‫א ב הטומאה והשמן נ ע ש ה ראשון ובכלי מתכות מיירי‬

‫נ‬

‫ג‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ט‬

‫ב‬

‫א‬

‫מ‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ילא‬

‫במת‬

‫ע צ מ ו דנעשו רק א ב ה ט ו מ א ה ולכן המעיין הישר בלא ע ק ש ו ת י ו ד ה ד ד ב ר י ה ד מ ב ״ ן‬
‫ו ה ר ש ב ״ א וד״רא״ש ב ר י ש א ה ל ו ת ה מ ה ד ב ר י ם א מ ת י י ם ‪ ,‬ו ה ר ב ה ג א ו ן ה ל ז ז צ ״ ל ד ב ר י ו‬
‫דחויים ה מ ה במחכתה״ג‪.‬‬
‫ליבמות פ ״ ב ה״ד‪ ,‬לירושלמי סנהדרין פ ״ ב ‪ :‬כלי ה מ ל ך ש נ ש ת מ ש ב ה ו ה ד י ו ט‬
‫י‬

‫וכוי ק ו ש י א ז ו כ ב ר ה ק ש ה ב פ ר ש ת ד ר כ י ם ב ד ר ך ה מ ל ך ו ת י ר ץ ב ש ם ה מ ר ״ ש‬

‫פ‬

‫ה‬

‫ד ל א י ד ע ד ו ד הדבר‪ ,‬והוא ז״ל תירץ ד ל א בא באמת אבנר ע ל י ה ו ר ק ד א י ש ב ו ש ת‬
‫ח ש ד ו ב ז ה וכן פי׳ ה ר ד ״ ק בזה‪ .‬ותירצו ש ל ה מ ח ב ר ז״ל רחוק‪.‬‬
‫ל״מיכל המים״‪ ,‬לירושלמי תרומות פרק א ה״ד‪.‬‬
‫כ מ ה רחוק לאמר דתיבות ״מהו שיקרא ש מ ע ״ הכוונה לברכות ע ל ש מ ע ‪ .‬ו ה ג ר ״ א‬
‫ז ״ ל פי׳ בסי׳ צ ט דהכוונה לברכות ב ה מ ״ ז ופליג ע ל מ ה ש א מ ר ה ק ] ד מ ו נ י ם [ ד ב ר כ ת‬
‫מזון מ ו ת ר לברך אפי׳ מדומדם‪ .‬וכ״ז ד ו ח ק גדול‪ .‬א ב ל א ר א י ך ק ו ר א י ק ר ד ב א ב ו ד ר ה ם‬
‫הגי׳ )בגליון‪ :‬הגירסא( ״כאן לקרות כ א ן לברך״ והיינו ד ל ק ר ו ת ק ״ ש א ס ו ר ו ל ב ר ך‬
‫ב ה מ ״ ז מותר‪ .‬וזהו גי׳ נפלאה ואמיתית ש ל א ידעו מ ז ה כולם וכל ה מ ב ק ר י ם ו מ פ ר ש י ם‬
‫ראשובים ואחרונים נעלם מ ה ם גירםת ה א ב ו ד ר ה ם ז״ל‪.‬‬
‫ש ם ‪ ,‬ל ע ר ל ה פ ״ ב ה ״ א )ז ע ״ ב ( ‪.‬‬
‫כלפי לייא תרומה מותר בהנאה ו ע ר ל‬

‫ה‬

‫א‬

‫ס‬

‫י‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ה‬

‫נ‬

‫א‬

‫ה‬

‫א‬

‫׳‬

‫ב‬

‫ל י‬

‫ה‬

‫ב י נ ו‬

‫ד‬

‫ג‬

‫ו ל )היינו‬

‫ה ג ר ״ א ז״ל( מ ג י ה דצ״ל ת ר ו מ ה איסור ״עולם״ דלעולם כ ל מ ה ש מ ו צ י א ה‬
‫תבואה מתחייבת בתרומה אבל האילגות אחר‬

‫ש ל ש ר‬

‫•‬

‫ש‬

‫נ‬

‫י‬

‫ם‬

‫ז‬

‫ש‬

‫ה‬

‫מ‬

‫ו‬

‫צ‬

‫י‬

‫ה א י‬

‫א‬

‫השדה‬

‫לן מותר‬

‫באכילה ואין עליחם איסור כלל‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לביכורים פ ״ ב ה״א‪.‬‬
‫הפירוש ה ז ה ה ו א ת מ ו ה דלפי זה אדרבה היו מתים ל ש ב ע י ם ש נ ה יזיל‬

‫מזה‬

‫עשרים ש נ ה ד ל א מ ע נ ש י נ ן עלייתו‪ ,‬ו ב א מ ת ה ו א ק ו ש י ת ת ו ס פ ו ת ב מ ״ ק כ ח א ‪ .‬י ה א מ ת‬
‫כפי׳‬

‫הרא״פ ז״ל והגר״א ז״ל דצ״ל בירושלמי את״כ ״ובגבורות ש מ ו נ י ם‬
‫פ‬

‫ודל מ ז ה עשרים ש נ ה נשארו ששים שנה והכרת כורת ™ ‪ 1‬״ ל ל‬

‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג א ‪, ,‬‬

‫נ‬

‫ש‬

‫א‬

‫ר‬

‫שנה״‬

‫י שלש‪,‬‬

‫ם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫שנה‬

‫ו ב י ח ד עם ע ש ר י ם ש נ ה ד ל א מ ע נ ש י נ ן ה ן ה מ ש י ם ש נ ה ‪ .‬ו ד ב ר י ה ם ה ן ד ב ר י‬

‫א ל ק י ם חיים מתוק מ ד ב ש ו נ ו פ ת צופים‪.‬‬
‫ל ״ מ ק ו ר ברוך״‪.‬‬
‫למסכת פאה פ״ב ה״ה‪.‬‬
‫שייך למסכת פאה פ ״ ב ה ״ ה ב מ ש ״ כ ש מ מ ע ט פ א ה ד ה ו ״ ל א ע ״ פ ש ה י א ח ו ב ת‬
‫קרקע‪ ,‬באמת ה]עלמ[מת עין אני רואה כאן ש ל א ר א ה ב פ ״ מ ש פ י ר ש ש פ י ר ו ת א ״ י‬
‫י צ א ו לחו׳׳ל‪ .‬והגר״א ז ״ ל פ י ר ש ש ק צ ר ב א ״ י ל צ ו ר ך ח ו ״ ל ו ע י י ן ב פ י ׳ ה ג ר י ״ ש ] ה י י נ ו‬
‫ה ג א ו ן ר ׳ יוסף ש א ו ל נ ת נ ז ו ן [ ו ב מ ש ״ כ א ב י ו ב ז ה ‪ .‬ע כ ״ פ ת מ י ה ת ו ב ה ב ל י ס ו ד ה ‪.‬‬
‫לשביעית פ״ז ה״א‪.‬‬
‫דחי דברי הגר״א בגילא ד ח י ט ת א ו ל כ ת ח י ל ה אסור מ ח מ ת ד א ס ו ר לסחור ב ד ב ר‬
‫ש ה ו א רק למיכל מ ה מ ת ש י ה א בזה ל א כ ל ש ק צ י ם ו מ ט ע ם ז ה א ם נ ז ד מ נ ו לו ש א י ן‬
‫כ מ ו ת ו לאכל מותר לסחור שאין שקצים אסור בהנאה‪.‬‬
‫שם‪ ,‬ל ת ר ו מ ו ת פ ״ ת ה ״ ג ‪ ,‬ד ״ ה א ך ‪.‬‬
‫כ ב ר נ ד פ ס בגליון ה י ר ו ׳ כ א ן ד פ י ׳ ד ה א ו ר ז ר ו ע ס ״ ל ד ב ע ל ע ב י ר ו ת א ס ו ר ל ה ת ע ס ק‬
‫בקבורתו‪.‬‬
‫שם‪ ,‬ל ח ל ה פ ״ א ה״ו‪.‬‬
‫כבר כתוב כן בתוספות בחולין קלו ע ״ א ד ״ ה א ף ר א ש י ת ה ג ז ש י ה י ה ניכרץ‬
‫ועל הרדב״ז כבר ה ק ש ה במהרי״ט אלגזי בהל׳ ח ל ה )דפוס ר א ם כז ע ״ ג ( ש נ ע ל ם‬
‫מ ה ר ד ב ״ ו דברי התוספות ח נ ״ ל ואין ח ד ש ו ת בדבריו וד״ל‪.‬‬
‫שם‪ ,‬למועד קטן פ ״ א ה״א‪.‬‬
‫ו א נ כ י צ ר לי ע ל ש ה ש ד ל ה ס ה ״ ד ב ז ה כ י ב ד פ ו ס ו ו י נ צ י א ה ג י ׳ ר ׳ ב י ם נ א ב ש ם‬
‫ר ׳ ל א ל א ש נ ו כו׳ ו נ ש מ ט ת י ב ת ״ ל א ״ ק ו ד ם ת י ב ת ״ ל א ש נ ו ״ ‪ ,‬ו פ ש ו ט ‪.‬‬
‫ואף בסוף ה ״ ה ש ל מ ה ״ שם שהביאו א ת ה ת מ י ה ה ה ז א ת כ ת ב ‪ ,‬ר׳ ר פ א ל ‪:‬‬
‫אינו‬
‫לא‬

‫טעות כלל כי בי]רושלמי[ דפוס וויניציא ה ג י ר ס א ר׳ ביםנא ב ש ם ר‬

‫‪,‬‬

‫״ ל א ש נ ו ״ כו׳ ו נ ש מ ט ב י ר ר מ ל ‪ . . .‬ת י ב ת ״ ל א ״ ק ו ד ם ת י ב ת ״ ל א ״ ש נ ו כ ר ‪.‬‬

‫ו ת י ב ת ״ ל א ״ הראשונה הוא ב א מ ת ״ר׳ ל א ״ ה א מ ו ר א ד ה ו א ר׳ א י ל א ב ב ב ל י כידוע‪.‬‬
‫ש ם ‪ ,‬ל כ ת ו ב ו ת פ ״ ד ה ״ ג ) ע מ ׳ ‪.(8‬‬
‫הכוונה אפי׳ לא ת ב ע א ו ת ה ל ת ש מ י ש ב ל א מ ע ש ה גופיה‪.‬‬
‫ו א ח ר כ ך כ ת ב כ ת ו ב כן ב פ י ׳ נ ח ל ת י ע ק ב ב מ ״ ס ש ם ‪ ,‬ו כ ן ג ר מ ז ב ה ג ה ו ת ר ב י נ ו‬
‫ה ג ר ״ א ז ״ ל שם‪ ,‬ו א י ן ח ד ש ו ת ו ד ״ ל ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לקידושין פ ״ א ה״א‪.‬‬
‫ב א מ ת לא הבין כלל כוונת הירו׳ ו ב ת ״ כ סוף ויקרא מ ש ו ם ד ל א כ ח י ב ״ ל ה ט ו א ״‬
‫בה‪ ,‬ד ה י ה ה כ ו ו נ ה ש ח ט א נ ג ד ח מ ק ו ם א ף ב פ ח ו ת מ ש ״ פ א ב ל כ ת ו ב ״ ל א ש מ ה ״ ד ב ר‬
‫שאשם לחבירו שחייב לשלם לחבירו ובפחות מ ש ״ פ אינו חייב לשלם לחבירו מ ש ו ם‬
‫ש כ ב ר מ ח ל ח ב י ר ו ל ו כ מ ״ ש ר ש ״ י ב ס נ ה ד ר י ן גז ש ם ‪ ,‬ו כ ן כ ת ב ח ג א ו ן מ ל ב י ״ ם ש ם‬
‫ואין ס ת י ר ה כלל וקושי על ר ש ״ י מירו׳ הלז‪ .‬ו ה מ ח ב ר ל א ה ב י ן ולי׳ כ ל ל וד״ל‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לקידושין פ״א ה״ח‪.‬‬
‫עיין ב מ ״ ר ב ה ג ה ו ת הגרד״ל‪ ,‬ופי׳ ה מ ח ב ר אין לו מ ק ו ם ‪ . . .‬שם‪ ,‬ע ״ ש ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לגיטין ם״ד ה״ט‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫־‪61‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫כ ב ר ה ו א ב מ ש נ ה ל מ ל ך פ ״ א מ ש מ י ט ה ויובל ה ״ א ע ״ ש ב ה ד י א ה י ו ׳ ה ל ן ‪ ,‬ו א י ן‬
‫חדשות‪.‬‬
‫ל״כוכב מיעקב״‪.‬‬
‫ד מ א י פ ״ ב ח״א‪.‬‬
‫ל ״ ק כ ל ל דהרי ה כ א מיידי ״ ב ק ס ר י ך ודינו הוא כמו ״ ם ו ר י א ״ ד י ש ק נ י ן ל ע ו ״ ג‬
‫״אפי׳ מ ד ר ב נ ן ״ ואינו נוהג דין שביעית א צ ל עכו״ם א ב ל ב א ר ץ י ש ר א ל ע צ מ ו‬

‫שם‬

‫י ש פ ל ו ג ת א א ם י ש ק נ י ן ל ע ו ״ ג ב א ״ י א ו לא‪ ,‬ו ק ו ש י ת ו א י נ ו כ ל ו ם ב מ ח כ ת ה ״ ג ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לפסחים פ ״ א סוף ה״ח‪.‬‬
‫‪.‬ה״ה א ד ר ב ה הרמב״ן הקשה על רבינו שמואל ד א מ ר דזר ש א כ ל ת ר ו מ ה ט מ א ה‬
‫אינו ב מ י ת ה ד ב א מ ת ד מ ה אינו נ ״ מ אם התרומה ט מ א ה או ל א ד א ף ב ת ר ו מ ה ט מ א ה‬
‫חייב הזר מיתה‪ ,‬וכן מפורש בתוספתא פ״ו דתרומות וירושלמי פ ״ ד ד ת ר ו מ ו ת כ ן‬
‫אינו ה ב ד ל בין תרומה ט מ א ה לטהורה ואף ב ט מ א ה ה י י ב ה ז ר מ י ת ה ‪ ,‬ו כ ״ פ‬

‫דבזר‬

‫ו ה ל ח ״ מ לא י ד ע מקורו בזה וכבר הקשו עליו ד נ ע ל ם מ מ נ ו‬

‫‪,‬הרמב״ם‬
‫והירושלמי‬

‫התוספתא‬

‫הנ״ל‪ .‬ודברי המחבר שגגה גדולה דנעלם מ מ נ ו ג ״ ב ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א‬

‫ו י ר ו ׳ ה נ ״ ל ] ו ל ע י ל ה ז כ י ר הירו׳ ר פ ״ ב ד ת ר ו מ ו ת ו כ א ן ה ע ל י ם מ ה י ר ו ׳ ה נ ״ ל ו א ״ כ ל פ י‬
‫ה א מ ת אין ל ה ק ש ו ת כלום וד״ל[‪.‬‬
‫‪ ,‬שם‪ ,‬מגילה פ״א ה״ד‪.‬‬
‫המה‬

‫דברים בטלים דהרי בטלה מגילת תענית והמגהג‬

‫מצות‬

‫לבטלו‬

‫ד‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫מ נ ה ג טעות‪ ,‬וד״ל‪.‬‬
‫י ••‬

‫שם‪ ,‬למועד קטן פ ״ א ה״א‪.‬‬
‫מש״כ‬

‫להקשו‪:‬ת ע ל הירו׳ מ]ועד[ ק]טן[ מ ת ו ס פ ת א ד מ ק ו א ו ת ג ם‬

‫הירושלמי‬

‫ח ס ר ‪ . . . . , .‬ד מ י י ר י במעיין ומעיין מ ט ה ר בכל שהוא‪ ,‬לכלים לכל ה ד ע ו ת ו א י ן ת י מ א‬
‫‪ .‬כ ל ל ו א נ א א י נ י גגר ו ב ר גגר ו ת ״ ל ש ת ר צ ת י ד ב ר י ה י ר ו ׳ ב ט ו ב ‪ ,‬ו א י נ ו ס ת י ר ה כ ל ל‬
‫מ ה ת ו ס פ ת א והר״ש באריכות וכאן קצר הגליון מהכיל‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לגיטין סוף פרק השולח‪.‬‬
‫נעלם ממנו שכבר ה ק ש ה כן המשנה למלך בפי״א מ ש מ י ט ה ויובל ה ״ א מ י ר ו ש ל מ י‬
‫כאן‪,‬‬
‫‪,‬שם‪ ,‬לקידושין פ ״ ב ה״א‪.‬‬
‫לא ראה בק״ע דבש״ק דמפרש להיפך שבא לרבות בפסוק ואם ה מ ר י מ י ר נ ו‬
‫ל ר ב ו ת השליח‪ ,‬וצ״ל בירר סברין מימר ״שאין״ שלוחו ש ל א ד ם כ מ ו ת ו א ל א ש ר י ב ה‬
‫הכתוב‪,‬‬

‫ו כ ן ב ש י נ ו י נ ו ס ח א ו ת ה ג י ׳ ש א י ן ה ש ל י ח וכוי‪ ,‬ו ב א מ ת ל ״ מ ד ה ״ א ש י א מ ר ו‬

‫•דתמוךה אין שלוחו ש ״ א כמותו‪.‬‬
‫שם‪ ,‬לירושלמי הוריות פ ״ א ה״ב‪.‬‬
‫בגליון אפרים הגיה ד צ ״ ל דאכלו ״ביוה״כ״‪ ,‬ויפה הגיה ועל ה פ ״ מ ת מ ה כ מ ו‬
‫שתמה‪,‬כאן‪. .‬‬
‫ל״רוח‬

‫זקנים״ לשקלים )מן ״יפה עיגים״ ל כ ת ו ב ו ת קו ע״א(‪.‬‬

‫ל י ת א שם ש ה י ו קורין בו ביוה״כ‪.‬‬
‫על‬

‫‪62‬‬

‫קושית החכם‪ ,‬ש ם ‪ :‬קושית אותו חכם היא קושית התוספות ב ב כ א‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בתדא‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫א ד ״ ה שלא יהא ס ״ ת וכוי ו ת ר י צ ו ש ה י ו י כ ו ל י ן ל י כ נ ם כ ד י ל ת ק ן ם ״ ת כ ד י‬

‫יד‬

‫ש ל א י ת ע ם ש ויתקלקל וגם מ ש ה ר ב מ ש כ ן ש י ל ה ע ד ש ב נ ה ש ל מ ה ב י ה מ ״ ק ה י ו י כ ו ל י ן‬
‫ל ה ו צ י א ו מ ן הארון ולעיין ב ו ע כ ״ ל התום׳‪.‬‬
‫ש ם ‪ ,‬ע ל ״ונראה״‪ :‬מ ה ש ת י ר ץ ד ב א מ ת ל א היתד‪ .‬ב א ר ו ן כ ״ א ב ש ע ת ה ב מ ו ת ‪,‬‬
‫נ ע ל ם מ מ נ ו המקרא ש מ ב י א ה ג מ ׳ ב ב ״ ב ש ם מ מ ש ״ כ ב מ ל כ י ם א י ן ב א ר ו ן ר ק ש נ י‬
‫ל ו ת ו ת אבנים ואין מיעוט א ח ר מ י ע ו ט א ל א ל ר ב ו ת ס ״ ת ש מ ו נ ח ב א ר ו ן ו ש ם מ י י ר י‬
‫ב א ר ו ן ש ה י ה בבית ה מ ק ד ש ש ב נ ה שלמד‪ .‬ה ר י ח ז י נ ן ש ב ז מ ן ) ? ( ש ב י ת ה מ ק ד ש ה י ה‬
‫ס ״ ת מ ו נ ח בארון‪ ,‬ופלא ש נ ע ל ם מ מ נ ו ה ג מ ׳ ב ב ״ ב י ד א ש מ ב י א ב ע צ מ ו כ א ן ‪ .‬א ת מ ה ה ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬ל ב ב א מ צ י ע א פ ״ ה ה ״ ג )מן א ו ר זרוע‪ ,‬ב ב א מ צ י ע א פ ״ ה ס י ׳ ר ל ו ( ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫ט ע ם ט ע ו ת גדול ד ת י ב ת ״ ר ב א ״ ש י י ך ל ת י ב ת ר ׳ ה י י א ‪ ,‬ו ה ו א ר ה י י א ר ו ב ה‬
‫שבירו׳ שלפנינו‪.‬‬
‫ל ס ו ף ה״השלמה״‪ ,‬ה ש מ ט ו ת מ ה י ר ו ש ל מ י ‪:‬‬
‫סי׳ ח ‪ . . .‬ד ה ו א ד ו ק א ש ק ו ר א ב ת ו ר ה ש ל א י א מ ר ו ש ח ס ר ב ת ו ר ה א ב ל ב ת פ ל ה‬
‫אין חשש‪.‬‬
‫ל ה ע ר ה בסי׳ ט ‪ :‬ולי נראה‪ .‬א ל ו ר א ה ב פ י ׳ ה ר א ב ״ ד ב ש ם ס פ ר ה מ ק צ ו ע ו ת ל א כ ת ב‬
‫כ ן ‪ ,‬ד ש ם א מ ר ו בפירוש ד ה ו א מ ה מ ת ט ו מ א ה ד א פ י ׳ נ מ י א ם נ ד ה ב ב י ת א ס ו ר ל מ י ם ק‬
‫ל ד ו כ ן ד ל מ א נגע ב מ י ד י ד נ ג ע ה ו ע ״ ש ב א ר י כ ו ת ‪ ,‬ו ה מ ג י ה ה ל ז ל א י ד ע מ ז ה כ ל ל ‪) .‬עיין‬
‫ב מ י ו ה ד ל ר א ב ״ ד ב מ ס כ ת ת מ י ד פ ״ ז ‪ .‬בס׳ ה מ ק צ ו ע ו ת מ ה ד ו ר ת ה ר ״ ש א ס ף ע מ ׳ מ ה ב י א‬
‫ש ב פ ר ״ ח )פרי חדש( ל א ו ״ ח סי׳ ק כ ה מ ב י א ז ה ב ש ם י ר ו ש ל מ י ו א י נ ו ב פ ר ״ ח ! ו ב מ ח ז י ק‬
‫ב ר כ ה ל א ו ״ ח סי׳ קכח ו ב ״ ח ו מ ת א נ ך ״ ל ר ח י ד ״ א ל י ח ז ק א ל ל ו י ז ה ע י ר מ ת נ ח ו מ א מ צ ו ר ע ‪,‬‬
‫ס ו פ ו ‪ :‬המשיל הקב״ה א ת ישראל ב ט ו מ א ת ה מ ת וכו׳ א ל א ב נ ד ה מ ש ל ן ש ה כ ה ן ע ו מ ד‬
‫ע מ ה ב ב י ת ואיגו הושש‪ .‬ו א י ל ו ה ג ר א ״ ד ר א ב י נ ו ו י ץ ־ ת א ו מ י ם ‪ ,‬ב ״ כ ג ס ת ה ג ד ו ל ה ״ ש ל‬
‫ס ו ב ל ס ק י ס פ ר ר ב י ע י ע מ ׳ ‪ 56‬ה ק ש ה ע ל ה ר א ב ״ ד ה ר ב ה ‪ .‬ו מ ש ב ת פ ג ע ״ ב ע ״ ש ( ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬מ ה ג ה ו ת א ש ר י ל מ ס ׳ ב ב א ב ת ר א ‪ :‬כ ב ר ג ד פ ס ד ב ר ז ה ב ש ״ ם ר א ם ש ג ד פ ם‬
‫ת ר מ ״ ג בסוף ה מ ס כ ת ״ ב ש ם ג א ו ן א ח ד ״ ‪ ,‬ו כ ״ כ ב ג ל י ו ן י ר ו ש ל י ם ב י ר ו ש ל מ י‬

‫בשגת‬

‫פ ׳ ה כ ו ת ב ב ד ף גא ע ״ ב ב ש ם א ב י ו ז״ל‪.‬‬

‫בם״ד‬
‫מוסד יצחק ברויאר‪ ,‬ירושלים‬
‫הופיע‬

‫קובץ‬

‫״לדורו ולדורות״‬
‫•‬

‫ה ר ב שמשון ר פ א ל הירש זצ״ל — מ א ה ש נ ה ל פ ט י ר ת ו‬
‫תולדותיו‪,‬‬
‫•‬

‫מ א מ ר י ם וליקוטים‬

‫ליקוטים מפירוש ל ת ו ר ה ולתהלים‪ ,‬יפה ת ל מ ו ד ת ו ר ה ע ם‬
‫ד ר ך ארץ‪ ,‬נגד הריפורמה‪ ,‬ע ל ה א נ ט י ש מ י ו ת ועוד‪.‬‬

‫•‬

‫פרקים מספר חורב‬

‫•‬

‫מכתבים‬
‫ה מ ח י ר ‪ 12‬ש ״ ח‬
‫ההפצה‪:‬‬

‫ג י מ ל ס ו כ נ ו י ו ת ‪ ,‬ת ״ ד ‪ ,13232‬י ר ו ש ל י ם‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪91131‬‬

‫;‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יצחק נ פ ח *‬

‫תלמוד תורה‪ ,‬אומנות ושאר חכמות‬

‫ב ב ב ל י מ נ ח ו ת צ ״ ט ע ״ ב מ ס ו פ ר על בן ד מ א בן א ח ו ת ו ש ל ר׳ י ש מ ע א ל‬

‫)א(‬

‫ש ש א ל לר׳ י ש מ ע א ל ‪ :‬״׳כגון אני ש ל מ ד ת י כל התורה כולה‪ ,‬מ ה ו ל ל מ ו ד ח כ מ ה י ו ו נ י ת ‪/‬‬
‫קרא עליו רבי ישמעאל המקרא הזה ׳לא ימוש ספר התורה ה ז ה מ פ י ך ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם‬
‫)יהושע א ‪ /‬ח׳(‪ .‬צ א ובדוק ש ע ה ש א י נ ה ל א מ ן היום ו ל א מ ן ה ל י ל ה ו ל מ ו ד‬

‫ולילה׳‬

‫ב ה ח כ מ ה יוונית״‪ .‬ת ש ו ב ת ו ש ל ר׳ ישמעאל היתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬ש מ פ נ י ב י ט ו ל ת ו ר ה ש ל ן‬
‫אסור ל ו ל ל מ ו ד ח כ מ ה יוונית‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י פאר‪ .‬פ ״ א ה ״ א מ צ ע ו ‪ ,‬ש ש א ל ו א ת ר ׳ י ה ו ש ע מ ה ו ש י ל מ ד א ד ם‬

‫)ב(‬

‫א ת בנו יוונית ‪ 1‬א מ ר להם ילמדנו בשעה שאינה ל א יום ו ל א ל י ל ה ד כ ת י ב ״ ו ה ג י ת‬
‫ב ו יומם ולילה״ והיינו כ ת ש ו ב ת ר׳ י ש מ ע א ל ל ב ן ד מ א ב ב ב ל י מ נ ח ו ת ש ם ‪.‬‬
‫א ל א ש ב י ר ו ש ל מ י הזרו ו ש א ל ו ע ל כ ך מ ד ב ר י ר׳ י ש מ ע א ל ע צ מ ו‬
‫״ובחרוז‬

‫הפסוק‬

‫ב‬

‫י‬

‫ח‬

‫ם‬

‫י‬

‫)דבר‬

‫״‬

‫י ם‬

‫י‬

‫ל׳׳‬

‫ל ל מ ד בנו אומנות משום ביטול תורה‬

‫ד‬

‫ט‬

‫" >‬
‫‪1‬‬

‫כ‬

‫ה‬

‫ו‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ל‬

‫א ו מ ג י ת‬

‫ו‬

‫׳‬

‫א‬

‫כ ן‬

‫ם‬

‫שפירש‬

‫׳ ייייי׳‬

‫את‬

‫אטור‬

‫וחשיב על כך רבי בריה ד י ׳ ח י י א ב ר ו ו א‬

‫ב ש ם ר׳ יוחנן‪ ,‬מ פ נ י המסורות‪ .‬דאםור ל ל מ ד בנו יוונית מ פ נ י ה מ ל ש י נ ו ת ‪ ,‬ש א ס י כ י‬

‫ר‬

‫ב ל ש ו נ ם וברמזיהם י ה א רגיל ע מ ה ם וימסור‪.‬‬
‫וצריך להבין מדוע בבבלי ד ה ש א ל ה היתה לר׳ ישמעאל‪ ,‬ל א ח ז ר ו ו ש א ל ו ה ו‬

‫)ג(‬

‫מ מ ה ש א מ ר ב ע צ מ ו ו ב ח ר ת ב ח י י ם — זו א ו מ ג ו ת ? !‬
‫שנבאר הענין נקדים דברי החיד״א בברכי יוסף יורה ד ע ה ס י מ ן‬

‫וקודם‬

‫ר‬

‫א ו ת א׳‪ ,‬ש ה ב י א ש ש מ ע ק ו ש י ת א ח ד ק ד ו ש מ ד ב ר‬
‫ישמעאל‪,‬‬

‫מ‬

‫ו מ‬

‫י‬

‫יז‬

‫ד‬

‫ש ה‬

‫י '‬

‫י‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ד ב מ ג ח ו ת מ פ ר ש דחובה ללמוד כ ל היום מ ק ר א ד ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם‬

‫ואילו בברכות ל ״ ה ע ״ ב סבירא ליה שהפסוק ואספת דגנך׳ בא להוציא‬

‫ש‬

‫דמ״ו‬

‫א ל אדר‪/‬‬
‫ול‪.^.,‬‬

‫ל א נפר י‬

‫ה פ ס ו ק ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם ו ל י ל ה כ כ ת ב ו ‪ ,‬א ל א ה נ ה ג ב ה ם מ נ ה ג ד ר ך ארץ״ ש י ה ר ו ש‬

‫ו ל ז‬

‫ויקצור בזמן חרישה‪ ,‬זריעה וקצירה‪ .‬ומבאר חחיד״א דאין ס ת י ר ה ב י ן ש נ י מ א מ ר י‬
‫‪D‬‬

‫א ל ו ש ל ר׳ ישמעאל‪ ,‬כי בברכות שם מדובר ב מ י שעוסק בדרך א ר ץ ל פ ר נ ס ת ו ‪ ,‬ד ק‬
‫"ל‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫ש‬

‫י * י"‬

‫א‬

‫י‬

‫נ‬

‫ו‬

‫כ‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ו‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫א‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ב‬

‫מ‬

‫נ‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ד‬

‫י‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ב‬

‫מ‬

‫י‬

‫ש‬

‫א‬

‫י‬

‫נ‬

‫ו‬

‫^‬

‫‪3 0‬‬

‫*‬

‫ד‬

‫ב‬

‫י ד‬

‫ואין לומר ד ש א נ י אומנות דהוי מצוה‪ ,‬מ ש א ״ כ ה כ מ ה יווגית‪ ,‬ד ו ד א י כ ו ו נ ת היי‪-‬י««‪..‬‬
‫יישלמי‬
‫י‬
‫לומר ש מ ו נ י ת נ מ י הוי אומנות להתפרנס בה‪ ,‬ויהא מ ו ת ר בתורת א ו מ נ ו ת ‪.‬‬
‫ו‬

‫‪64‬‬

‫א *‬

‫כ‬

‫ן‬

‫ק‬

‫י‬

‫ר‬

‫הגאון ר׳ ב ״ ד ליבוביץ בברכת שמואל‪ ,‬קידושין סי׳ כ״ז א ו ת ז׳‪ ,‬והגאון ר ׳ א ״ י • ‪« ,‬‬

‫י‬

‫בקובץ שיעורים ה ״ ב סי׳ מ״ז‪.‬‬

‫י‬

‫*־ וסי*מז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ובאומנות לצורכי פרנסתו ההכרחית‪ ,‬הרי הוא ב״לא י מ ו ש ״ ככתבו ואסור לעסוק‬
‫‪2‬‬

‫ב ח כ מ ה י ו ו נ י ת או ח י צ ו נ י ת ‪.‬‬
‫)ד(‬
‫דכיון‬

‫ויש להטעים דדבריו מדוייקים בלשון הגמרא ״קרא עליו המקרא הזה ו כ ר ״‬

‫ש א י נ ו צ ר י ך ל ה ת ע ס ק ב ד ר ך ארץ‪ ,‬ה ר י ע ל י ו נ א מ ר ו ה ג י ת ב ו י ו מ ם ו ל י ל ה ‪,‬‬

‫ו א ס ו ר לו ל ל מ ו ד ח כ מ ה י ו ו נ י ת מ ש ו ם ב י ט ו ל ת ו ר ה ‪ .‬א ב ל מ י ש מ ת ע ס ק ב ד ר ך א ר ץ ע ל י ו‬
‫גאמר ואספת דגנך‪ ,‬ואינו בכלל והגית בו יומם ולילה כ כ ת ב ו ואין זה ביטול ת ו ר ה‬
‫ל ע ס ו ק ב ד ר ך ארץ‪ ,‬כ י ו ן ד ה ו י מצוד‪..‬‬
‫)ד‪(.‬‬

‫וראיתי לנכון ל ה ב י א גם א ת יתר ד ב ר י ה ת י ד ״ א ש ם ב מ ה ש כ ת ב ל ב א ר‬

‫דאין סתירה בין מ ה ש א מ ר ר ש ב ״ י ב מ נ ה ו ת צ ״ ט ע ״ ב אפילו לא קרא אדם א ל א‬
‫קריאת ש מ ע ש ח ר י ת ו ע ר ב י ת קיים ל א ימוש‪ ,‬ואילו ב ב ר כ ו ת ל ״ ה ע ״ ב חולק ע ל ר‬

‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫י ש מ ע א ל וסבירא ליה דלא ימוש ככתבו‪ ,‬דאם ל א כן תורה מ ה ת ה א ע ל י ה ‪ .‬ו מ ב א ר‬
‫ה ח י ד ״ א דלענין מ צ ו ת ת ל מ ו ד תורה גם ר ש ב ״ י מ ו ד ה דמקיים ל א י מ ו ש ב ק ר י א ת ש מ ע‬
‫וערבית‪ ,‬אלא דסבירא ליה ש ב מ צ ו ת ת ל מ ו ד תורה י ש נ ה ע ו ד מ צ ו ת והיא‬

‫שחרית‬

‫ידיעת התורה‪ ,‬ל ד ע ת כל התורה כולה‪ ,‬כלליח‪ ,‬פ ר ט י ה ודקדוקיה‪ ,‬מ ש פ ט י ה ודיניה‬
‫ו כ ל נ ת י ב ו ת י ה וזו מ ע ל ה א ר ו כ ה ד מ י ם ש א י ן ל ה ם ס ו ף ‪ ,‬ו ע ל י ד י ע ת כ ל ה ת ו ר ה ק א מ ר‬
‫ר ש ב ״ י ש ם תורה מ ה ת ה א עליה‪ ,‬ולא ה ש י ב לר׳ י ש מ ע א ל ה ר י כ ת ו ב ל א ימוש‪ ,‬ד ב ז ה‬
‫‪.‬מקיים מצות תלמוד תורה כשאין עושים רצונו של מקום וצריכים לואספת דגנך‬
‫ב ע צ מ ך ולא ע ״ י אחרים‪.‬‬
‫)ו(‬

‫והנה המעיין בבבלי ובירושלמי יראה ש א ף שעוסקים הם ב ש א ל ת לימוד‬

‫יוונית או ח כ מ ה יוונית‪ ,‬מ כ ל מ ק ו ם י ש ש י נ ו י בולט ב נ י ס ו ח ה ש ל ה ש א ל ה ‪ .‬ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ש א ל ו מחו ש י ל מ ד אדם א ת בנו יוונית‪ ,‬ואילו ב ב ב ל י ה ש א ל ה א י נ ה ע ל ל י מ ו ד בנו‪,‬‬
‫א ל א על בן ד מ א ש ש א ל ע ל ע צ מ ו א ם מ ו ת ר לו ל ל מ ו ד ח כ מ ה יוונית כיון ש ל מ ד כ ל‬
‫התורה‪ .‬ונראה ש י ש חילוק בדין בין ש ת י ש א ל ו ת אלו‪ .‬ד ל ל מ ד א ת בנו אף ש מ ו ת ר‬
‫ללמדו אומנות‪ ,‬והוא הדין יוונית בתורת אומנות‪ ,‬מכל מקום לימוד יוונית נאסר‬
‫המסורות‪ ,‬כמו שאירע בימי החשמונאים ואח״כ בפולמוס ש ל טיטוס בימי‬

‫מפני‬

‫חורבן הבית‪ ,‬וגזרו על כך בארור א ש ר י ל מ ד א ת בנו ח כ מ ה יוונית‪ ,‬א ת בנו ד י י ק א‬
‫ש ל א ידוע מ ה יהיה כשיגדל‪ .‬אבל על אדם גדול ש ל א שייך בו ח ש ש שימסור — לא‬
‫גזרו‪ .‬ו ז ה ו ש ש א ל ב ן ד מ א א ם לו ב ע צ מ ו מ ו ת ר ל ל מ ו ד ח כ מ ה י ו ו ג י ת ‪ .‬ו ה ש י ב ו ר ׳‬
‫ישמעאל‬
‫ללמוד‬

‫ש ע ל י ו נ א מ ר והגית בו יומם ולילה כ כ ת ב ו וכמשמעו‪ .‬ו מ מ י ל א אסור לו‬
‫גם א ו מ נ ו ת מ ט ע ם ביטול תורה‪ ,‬ש ה ר י ל א ה י ה צריך לעסוק ב ד ר ך א ר ץ‬

‫ל פ ר ג ם ת ו ‪ ,‬ו ל כ ן ל א ש א ל ו ב ב ב ל י ש י ה א מ ו ת ר לו מ צ ד א ו מ ג ו ת ‪.‬‬
‫)ז(‬

‫וראיתי ש ד ב ר זה מ פ ו ר ש ב א ח ד מהראשונים וגם באחרוגים‪ .‬בראשוגים ה ל א‬

‫הוא בפירוש ר׳ ישראל ב ״ ר ש ל מ ה מ ט ו ל י ד ו ל מ ס כ ת אבות‪ ,‬ה מ ו ב א בפירוש ר׳ י צ ח ק‬
‫‪2‬‬

‫וכיון לזה בקונטרס אהרון לשאגת אריה סי׳ א׳‪ ,‬שר׳ ישמעאל ידע שאין ללימוד ה כ מ ה‬
‫יוונית כל גגיעה לפרנסתו של בן ד מ א ויש סיפק בידו ללמוד ולכן מ ה ו י ב ללמוד תמיד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫עיין ״ י פ ה מראה״ על הירושלמי ריש פאר‪ .‬שהקשה כ ן וכבר הקשו כן בעלי התוספות‪,‬‬
‫ראה תוספות ר׳ יהודה ההסיד ותוספות הרא״ש ברכות שם‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪65‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב״ר ש ל מ ה מטולידו לאבות ]נדפס מכת״י‪ ,‬ירושלים ת ש כ ״ ה [ פ ר ק ב׳ מ ש נ ה י ״ ד ‪,‬‬
‫ובקצרה ב מ ד ר ש ש מ ו א ל ]להר״ש אוזידה[ שם מ ש נ ה ט״ז‪ ,‬וזה ל ש ו נ ו ‪:‬‬
‫הוי ש ק ו ד ל ל מ ו ד תורה לידע מ ה ש ת ש י ב לאפיקורוס‪ ,‬ל ל מ ד נ ו ו ל ה ו ר ו ת לנו ד ר ך‬
‫הלימוד‪ ,‬כי ראוי לאדם להקדים תחילה לימוד התורה ו ה ת ל מ ו ד והלכותיו ו ל ה ג ו ת‬
‫בו ולדקדק עד אשר ישקע בלבו וידע כלליו ופרטיו ודיניו ומשפטיו‪ ,‬ו א ת ״ כ י ל מ ו ד‬
‫החכמות‬

‫‪4‬‬

‫החצוניות כדי לדעת תשובות הטעמים וינצחם בטענותיהם ׳ ולכז א מ ר ו‬

‫ח ז ״ ל ) ב ר כ ו ת מ׳‪ ,‬ב׳( מ נ ע ו ב נ י כ ם מ ן ה ה ג י ו ן ו ל א א מ ר ו מ נ ע ו ע צ מ כ ם ‪ ,‬ל פ י ש ה ב נ י ם‬
‫ל א רוו צ מ א ו ן ש כ ל ם ב ת ו ר ה ו ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ו א ם י ל מ ד ו מ י ד ה ה ג י ו ן ו ה ו א ה ק ד מ י ׳ ל ל י מ ו ד‬
‫החכמות‪ ,‬אולי ישתבשו בסברתם ויצאו מהרה מן הכלל בר מינן׳ וכן א מ ר ו‬

‫שאר‬

‫ארור ה מ ל מ ד א ת בנו ח כ מ ה יוונית ולא אמרו ארור ש י ל מ ו ד ח כ מ ה יוונית מ ט ע ם‬
‫ש א מ ר נ ו ‪ .‬ו ע ו ד א מ ר ו ] י ר ו ש ל מ י פאר‪ .‬ה נ ״ ל [ ש א ל ו א ת ר׳ י ה ו ש ע מ ה ו ש י ל מ ו ד א ד ם‬
‫א ת ב נ ו ח כ מ ה י ו ו נ י ת וכר‪ ,‬ג ם כ א ן ל א ה ז כ י ר ו ר ק א ת בנו‪ ,‬ע ״ כ ‪.‬‬
‫הרי לנו דברים מפורשים שגזרו רק ע ל לימוד הבנים מ ט ע מ י הינוכם‪ ,‬כ ד י ש ל‬

‫א‬

‫י ש ת ב ש ו בסברתם‪ ,‬א ב ל מ י ש ל מ ד ת ו ר ה כבן ד מ א ל א גזרו עליו‪.‬‬
‫ו כ א מ ו ר ‪ ,‬ע מ ד ו ע ל כ ך גם ש נ י א ח ר ו נ י ם ש מ ת נ ב א י ס ב ס ג נ ו ן ז ה ‪ ,‬ה ל א ה ם‬

‫)ח(‬

‫ה ש י ר י ק ר ב ן ] ל ח ר ״ ר ד ו ד א ב ד ״ ק ד ע ם א [ ו ח ר ב ר׳ ד ו ד פ ר י ד מ ן מ ק ר ל י ן ב ק ו נ ט ר ס ו‬
‫‪8‬‬

‫ברכה ‪.‬‬

‫עמק‬

‫בשירי קרבן בירושלמי סוטה פ ״ ט הט״ו‪ ,‬כ ו ת ב ע ל ש א ל ת ה י ר ו ש ל מ י ש ם מ ה ו‬
‫ש י ל מ ד א ד ם א ת בנו יוונית‪ ,‬בזה ה ל ש ו ן ‪ :‬ב ב ב ל י ב מ נ ח ו ת ד ף צ ״ ט ע ״ ב ‪ ,‬ג ו פ י ׳ ע ז א ל‬
‫בן ד מ א וכר כפי ש מ ו ב א למעלה‪ .‬ו כ ת ב ת ו ס פ ו ת ] ד ״ ה מ ה ו [ ‪ :‬וכי ל א ה י ה י ו ד ע ד ג ז ר ו‬
‫עליה‪ ,‬ולעיל פרשתי בריש רבי י ש מ ע א ל )ם״ה ע ״ ב ( ע ״ כ ‪ .‬ותירוצם ש ם ד ה י ע ״ ש ‪,‬‬
‫ולי נראה ד ל א אסרו א ל א ש ל א ילמוד א ת בנו מ פ נ י ה מ ס ו ר ו ת א ב ל ה ו א ע צ מ ו ש י ו ד ע‬
‫בעצמו‬

‫ש ל א י ע ב ו ר ח ״ ו ע ל ד ב ר י ת ו ר ה ש ר י ‪ .‬ור׳ י ש מ ע א ל ה ש י ב ו ד א ם ו ר מ ש ו ם‬

‫ד כ ת י ב ו ה ג י ת בו י ו מ ם ו ל י ל ה ‪ .‬ו ז ה ב ר ו ר ב ע י נ י ע כ ״ ל ‪ .‬ה ר י ש כ ת ב ל ה י י א ש ע ל מ י‬
‫ש י ו ד ע ש ל א י מ ס ו ר ל א גזרו‪ ,‬ו ל ב ן ד מ א א ס ר ר׳ י ש מ ע א ל מ ש ו ם ש ע ל י ו נ א מ ר ו ה ג י ת‬
‫ב ו י ו מ ם ולילד‪ .‬כ כ ת ב ו ו כ מ ש מ ע ו ‪.‬‬
‫)ט(‬
‫מקרלין‬

‫בקונטרס ע מ ק ברכה )ירושלים ת ר מ ״ א ( מ א מ ר ד׳ כ ו ת ב ה ר ב ר׳ ד ו ד פ ר י ד מ ן‬
‫בזה ה ל ש ו ן ‪ :‬ונראה לי בדקדוק לשון המאמרים ובחילוקים ש ב י ן‬

‫הבבלי‬

‫ו ה י ר ו ש ל מ י כך‪ .‬ד ה ב ב ל י ש א ו ס ר ל ל מ ו ד א ת ב נ ו ח כ מ ה י ו ו ג י ת מ ש ו ם ה ג ז י ר ה ד ב י ת‬
‫חשמונאי‬
‫ענין‬

‫)מנחות ס״ד ע״ב( או דפולמום ש ל טיטוס )סוטה מ ״ ט ע ״ א ( ה כ ל ה ו א‬

‫ח ש ש מ ס ו ר ו ת ‪ ,‬ש ע ״ י זד‪ .‬י כ ו ל ל מ ס ו ר ח ב ר ו א ו א ת ה ע ם ב כ ל ל ע ״ י ח ר מ י ז ו ת‬

‫כמו שאירע להם בימי חשמונאים ובימי חורבן הבית‪ ,‬והגזרה היתי׳ י ק ע ל ח י נ ו ך‬
‫‪4‬‬

‫ודומה לזה כ ת ב הרמב״ם )באגרתו לר׳ יהונתן הכהן מלוניל(‪ ,‬על התורה ו ע ל ה ח כ מ ו ת‬
‫ההיצוניות וז״ל‪ :‬״ואף גם הרבה נשים נכריות געשו לה צ ר ו ת ‪ . . .‬ו ה ש ״ י י ו ד ע כ י ‪* ,‬‬
‫גלקחו מ ת ח י ל ה אלא להיותן לרקחות ולטבתות ולאופות להראות ה ע מ י ם ו ה ש ר י ם‬

‫א‬

‫א‬

‫ת‬

‫יופיד‪….‬״‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫קונטרס בלתי ידוע זה‪ ,‬חראני ידידי הרח״ג ר׳ דוד מצגר שליט״א‪ ,‬ותודתי נ ת ו נ ה »*‪,‬‬
‫ע ל כד‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה ב נ י ם ש ל א י ל מ ד א ת ב נ ו ב ח כ מ ה זו ש א י נ ו י ו ד ע מ ה י ה י ה מ מ נ ו ‪ ,‬ו א ו ל י ת ה י ה ח כ מ ה‬
‫זו ה ר ב בידו להרוג‪ ,‬ל כ ן א ס ר ו ע ל ה א ב ש ל א י ל מ ד א ת ב נ ו ד ב ר זה‪ .‬א ב ל ל א ד ם ג ד ו ל‬
‫ל ל מ ד א ת ע צ מ ו ל א גזרו כ ל ל ‪ ,‬ד מ מ ה נ פ ש ך א ם י ו ד ע ת כ ו נ ת נ פ ש ו ש ל א י מ ס ו ר מ ו ת ר‬
‫לו ללמוד‪ ,‬ואם ה נ ה ו מ ו ס ר ל א י ש מ ע ל נ ו ג ם ב ד ב ר ה ז ה ו ל א ש י י כ א ש ו ם ג ז י ר ה ב א ד ם‬
‫גדול‪ .‬ובמנהות‪ ,‬ש א ל ת בן ד מ א ה י א ש א ל ה א ח ר ת ‪ ,‬ש ש א ל ע ל ע צ מ ו ש ה י ה צ ד י ק‬
‫ו ג ד ו ל אם מ ו ת ר לו ל ל מ ו ד ח כ מ ה יווגית‪ ,‬א ף ש ע ל ל י מ ו ד א ד ם ל ע צ מ ו ל א גזרו‪ ,‬ז ה‬
‫דוקא באיש שאין תורתו אומנותו כ ר ש ב ״ י וחבריו‪ ,‬ש ר ו צ ה ל ל מ ו ד ל ה ת פ ר נ ס מ ז ה‬
‫ל ע ש ו ת זה ל א ו מ נ ו ת אין כ א ן איסור‪ ,‬מ ה ש א י ן כ ן ב ן ד מ א היד‪ .‬ת ו ר ת ו א ו מ נ ו ת ו ו ל א‬
‫ר צ ה ללמוד זה ל א ו מ נ ו ת ‪ ,‬כ ד י ש ל א ל ב ט ל מ ן ה ת ו ר ה ‪ ,‬ש ל א ר צ ה ל ח נ י ת ה י י ע ו ל ם‬
‫ו ל ע ס ו ק בהיי ש ע ה ‪ ,‬ו א פ ש ר ש ה י ה ע ש י ר ג ד ו ל ו ל א ח ס ר כ ל ו ם ‪ ,‬ר ק ש ו א ל כ י ו ן ש כ ב ר‬
‫ל מ ד את כל התורה אזי מ י פ ט ר עוד מ מ צ ו ת לימוד ה ת ו ר ה ויכול ללמוד ח כ מ ו ת‬
‫‪6‬‬

‫ח י צ ו נ י ו ת ‪ .‬ו א מ ר לו ש ל א ד ם ש ר ו צ ה ל ק נ ו ת ר ק ח י י ע ו ל ם ו ל ה י ו ת כ ר ש ב ״ י ו ח ב ר י ו‬
‫ש א י נ ו רוצה ב א ו מ נ ו ת ‪ ,‬ר ק ר ו צ ה ל ל מ ו ד ח כ מ ו ת ח י צ ו נ י ו ת מ ח מ ת ש א י נ ו צ ר י ך ל ו ע ו ד‬
‫ל י מ ו ד התורה‪ .‬ל ז א ת ק א מ ר ל י ה ד ל י מ ו ד ה ת ו ר ה א י ן ל ו ש י ע ו ר ‪ ,‬ש מ ה ו י י ב ל ה ג ו ת ב ו‬
‫יומם ולילה‪ .‬ר״ל‪,‬אם כ ב ר ל מ ד כ ל ה ת ו ר ה ו ה ג ה ב ה י ו מ ם ולילד‪ .‬ו י מ צ א ח ד ש ו ת ב כ ל‬
‫יום ויהגה בתורתו כ ד ר ש חז״ל ואינו בן חורין ל ה פ ט ר ממנה‪ .‬וסרה ב ז ה קושית‬
‫ה ת ו ס פ ו ת ש ם ה א ק א י בארור‪ ,‬ש ה ג ז ר ה ל א ה י ת ה ע ל ל י מ ו ד א ד ם ג ד ו ל ל ע צ מ ו ‪ ,‬ר ק‬
‫ע ל ל י מ ו ד בניו א ר ר ו ו כ מ ״ ש ו ד ו ״ ק ‪.‬‬
‫)י(‬

‫מבואר מכל הנ״ל שלימוד שאר הכמות )כמובן כשאין בהם ח ש ש מינות‬

‫ואפיקורסות(‬

‫מותר כשלמדם כאומנות‪ ,‬כשם ש מ ו ת ר ללמוד ש א ר אומניות לצורך‬

‫פרגסה‪ .‬והוסיף ה ג א ו ן ר׳ ד ו ד פ ר י ד מ ן ש ם ש ה י ר ו ש ל מ י ש א ס ר ל ש ו ן י ו ו נ י ת ‪ ,‬א י נ ו א ל א‬
‫בימיהם שהיו בזמן גזירות ו ש מ ד ו ת והיו צריכים לקיים ה מ צ ו ו ת בסתר‪ ,‬ו ח ש ש ו למיגים‬
‫ש י מ ס ר ו ם ב י ד י ה א ו י ב י ם ‪ ,‬ד כ ל ז ה ה י ה ב ז מ נ ם ‪ ,‬א ב ל ב ז מ ג י ג ו ד ל א ש י י ך ח ש ש זה‪ ,‬א י ן‬
‫ש ו ם איסור ל ל מ ד ל ב נ י ם ש פ ו ת ה מ ת נ ה ל ו ת ב א ר ץ ו י ד י ע ת ד ר כ י ה ח ש ב ו ן ו ע ו ד ל י מ ו ד י ם‬
‫הנצרכים לצרכי מסחר וחיי האדם‪ ,‬ורק כמובן ש ת ה י ה ת ח ת ה ש ג ח ת אנשים יראים‬
‫וכשרים‬

‫ש י ד ע ו ל כ ו י ן ד ר כ ם ו כ מ ה ע צ ו ת ל ה ג ב י ל ע ל זה‪ ,‬כ י י ש ש צ ר י ך ל ע ש ו ת‬

‫תורתן קבע ומלאכתן ארעי‪ ,‬ויש להיפך לפי מ י ד ת ה ש ג ת ם וכשרונם‪ ,‬ובדרך הזה היו‬
‫ז‬

‫מ ק י י מ י ם ד ב ר י ח ז ״ ל ו ב ח ר ת ב ח י י ם — זו א ו מ נ ו ת ‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫יש לבאר יותר השאלה והתשובה כפי שמבואר בשו״ת בית הלוי בהקדמה וזח לשונו‪:‬‬
‫וזהו דאיתא במנחות ד ף צ״ט‪ .‬שאל בן ד מ א וכר דהחיוב דהוי משום קיום המצוות ה א‬
‫כבר יצא בו‪ ,‬כיון שיודע כל חתורח כולד‪ .‬תיאר לעשות‪ ,‬דדבר חנעשד‪ .‬לאיזח תכלית‬
‫אין לו להמשיך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית חמבוקש‪ ,‬ורק מכל מקום חייב מ צ ד‬
‫עצם המצוד‪ ,‬של לימוד תורה‪ ,‬ע״ש‪ .‬דבן ד מ א סבר ש י ש תכלית א ה ת ללימוד התורה‬
‫והיא לדעת היאך לקיים המצוות‪ ,‬וכיון שהוא כ ב ר ל מ ד הכל וידע הכל רשאי הוא להפטר‬
‫ממצות תלמוד תורה והשיבו ר׳ ישמעאל דעצם הלימוד הוא ת כ ל י ת לעצמו אף ש י ו ד ע‬
‫כל התורה‪ ,‬ולכן גם הוא הייב בתלמוד תורה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫וכן כתב הנצי״ב בשו״ת מ ש י ב דבר ה״א סי׳ מ ״ ד קרוב לסופו ב ד ״ ה מ כ ״ ז למדגו‪,‬‬
‫בענין אם יצטרכו עפ״י המלכות ללמוד לימודי הול‪ ,‬והוא מבתין בין לימוד ת ו ר ה‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪67‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ומן הראוי לציין שבדבר זה דגו שנים מגדולי ר א ש י ה י ש י ב ו ת‬

‫)יא(‬

‫בדור‬

‫שלפנינו‪ ,‬בתשובתם לשואל מ מ ד י נ ת אשכנז‪.‬‬
‫ה ג א ו ן ר׳ א ל ח נ ן ו ב ר מ ן ב ס פ ר ו ק ו ב ץ ש י ע ו ר י ם ח ״ ב ס י ׳ מ ״ ז ‪ ,‬ה ש י ב ע פ ״ י ה י ר ו ש ל מ י‬
‫פאד‪ ,‬ה נ ״ ל ‪ ,‬ש ב ת ו ר ת א ו מ נ ו ת מותר»־ ו ש א י ן ה א י ס ו ר ש ל ל י מ ו ד י ו ו נ י ת א ל א‬
‫קלקול‬

‫מחמת‬

‫המלשינים ולא מ ט ע ם ביטול תורה‪ .‬א ב ל מ י שאינו צ ר י ו ל ל ו מ ד ה‬

‫אומנות‪,‬‬
‫מיירי‬

‫א ל א ש ר ו צ ה ל ה ש ת ע ש ע בה‪ ,‬י ש מקום לאסור מ ש ו ם ב י ט ו ל ת ו ר ה ‪,‬‬
‫ה ר מ ״ א יורה ד ע ה בסי׳ רמ״ו ס״ד‪ ,‬ש כ ת ב ש מ ו ת ר ל ל מ ו ד‬

‫חכמות‪,‬‬

‫בתורת‬
‫ובזה‬

‫באקראי‬

‫בשאר‬

‫ש ל א י ע ש ם ק ב ע אלא ארעי‪ ,‬ודן ש ם אם למוד בדרך ק ב ע ש א י נ ו‬

‫לצורך‬

‫א ו מ נ ו ת אסור מ ש ו ם ביטול תורה‪ ,‬או מ ש ו ם ש ל א י ת ן ל ה ם ת ש ו ב ו ת ב ת ש ו ב ו ת ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ונפקא‬

‫מ י נ ה ל ג ב י נשים ד ב י ט ו ל ת ו ר ה לא שייך בהם‪ ,‬ו מ ס י ק ד ש א ר ה ת כ מ ו ת ה ם‬

‫אמצעי להתכלית‪ ,‬אבל תכלית כל הבריאה היא התודה לבדה‪ ,‬ו ה ע ו ש ה ש א ר ח כ מ ו ת‬
‫ק ב ע ש ל א ב ת ו ר ת א ו מ נ ו ת זהו נגד ד ע ת ת ו ר ה ואסור גם לנשים‪.‬‬
‫)יב(‬

‫אולם‪ ,‬הגאון ר׳ ב ״ ד ליבוביץ בספר ברכת ש מ ו א ל ק י ד ו ש י ן ס י מ ן‬

‫א ו ת ז׳‪ ,‬מ ב א ר ה י ר ו ש ל מ י ד א ח ר ש א ס ר ו ל י מ ו ד י ו ו נ י ת מ פ ג י ה מ ס ו ר ו ת ‪ ,‬ש ו ב‬

‫כ״ז‬
‫אסור‬

‫ללמוד יוונית מדאורייתא גם משום ביטול תורה»‪ .‬והוא מ ב א ר ש מ ה ש מ ו ת ר ל ל מ ו ד‬
‫ש א ר חכמות לצורך אמנות היינו רק שלא בדרך קבע‪ ,‬אבל בדרך ק ב ע אוי ל צ ו ר ך‬
‫א ו מ נ ו ת אסור‪ ,‬ד ע י ״ ז ע ו ש ה ש י ש עוד ד ב ר ח ש ו ב ל ה ש ל מ ת ה א ד ם מ ל ב ד ה ת ו ד ה ‪ ,‬ו ז ה ו‬
‫ביטול תורה בידים‪ ,‬מ ה ש א י ן כן בלימוד א ו מ נ ו ת מ מ ש ‪ ,‬אין ז ה ה י ת ר ל ב י ט ו ל ת ו ר ה ‪,‬‬
‫אלא‬

‫ד ל א ה ו י ב י ט ו ל ת ו ר ה ‪ ,‬כ י ו ן ד ה ו י מצוד‪ ,‬ו ת ל מ ו ד ת ו ר ה נ ד ת י ת מ פ נ י ה כ מ ב ו א ר‬

‫ולימודי הול שיש בהם אמנם כדי לשמור על הדת‪ ,‬לבין לימוד ת ו ר ה ב ל ב ד ש מ מ נ ו ו ר ק‬
‫מ מ נ ו א פ ש ר להגיע להוראה‪ ,‬ד א י א פ ש ר להגיע לכך א ם מ ת ע ס ק י ם ג ם ב ד ב ר י ם א ח ר י ם ‪,‬‬
‫ע י ״ ש שהאריך בזה‪ .‬וראה עוד דברים נכבדים בזה בספר ד ל י ו ת י ח ז ק א ל ל ה ג א ו ן ר ׳‬
‫יחזקאל סרנא זצ״ל ראש י ש י ב ת חברון הלק ב׳ אגרת מ׳׳ז שלצורד פ ר נ ס ה י ש ה י ת ר‬
‫ללמוד‪ ,‬ולמי שפרנסתו מצויה הרי זה ביטול תורה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫בספרו קובץ הערות ליבמות בהוספות א ו ת א׳‪ ,‬הוא מ ב א ר ד ח י ו ב ת ל מ ו ד ת ו ר ה א י נ ו‬
‫ה ל על האדם ב ש ע ה שהוא פנוי ובטל מעשיית צרכיו‪ ,‬דקרא כ ת י ב ו א ס פ ת ד ג נ ך ‪ ,‬ד ב ש ע ד ‪,‬‬
‫שהוא עסוק במלאכתו או במצוה אחרת אינו מחוייב כלל ב ת ל מ ו ד תורי׳• ו א י ן ה פ י ר ו ש‬
‫שמצות תלמוד תורה נדחית מ ח מ ת מצות אחרות‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫בקונטרס אחרון ל ש א ג ת אריה סי׳ א׳ ד״ד‪ ,‬א ך מ ע י ר מהרי״ם פ א ד ו ו ה ) ע י ״ ש כ ס ו ף‬
‫סי׳ ג׳( שמהירושלמי מ ש מ ע שאיסור ח כ מ ה יוונית אינו מ ט ע ם ח י ו ב ל י מ ו ד ת ו ר ה ‪ ,‬ו א י ל ו‬
‫מ ה ב ב ל י מ נ ח ו ת מ ש מ ע דאסור מ ש ו ם ביטול תורה‪ .‬ו מ ה מ ת הערה זו כ ת ב ה ב ר כ ת ש מ ו א ל‬
‫ש ג ס לטעם הירושלמי אסור משום והגיח‪ .‬אך כ ב ר הובא לעיל מ ח ב ר כ י י ו ס ף ו ע ת •‬
‫אחרונים שלבן ד מ א ל א ה י ה היתר ללמוד י מ נ י ת מ ח מ ת אומנות‪ ,‬ו א ״ כ א צ ל ו ה ו י ג י ט ^‬
‫תורה‪ .‬אבל בירושלמי מיירי במי ש מ ו ת י לי ל ל מ י י י‬

‫ו ו נ י ת‬

‫מ‬

‫ח‬

‫מ‬

‫ת‬

‫א י מ ב ו ת‬

‫׳‬

‫י‬

‫לכן ם״ל‬

‫להירושלמי ד ל א שייך בו איסור ביטול תורה‪ .‬וכן גקיט הגאון ר א ״ ב ו ם ר מ ן כ ק ו ב ץ‬
‫שיעורים שם‪ .‬וכן נראה מפירוש מהר״א פולדא לירושלמי שם ש כ ת ב ש מ ס ג י ה מ ס ו‬

‫ר ו ת‬

‫ד ה ה אותו ר׳ יהושע‪ ,‬שהרי בקורא ק״ש שחרית וערבית מקיים מ צ ו ת ו ה ג י ת ב ו יוכןגן‬
‫ולילה‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ש נ ו ת אליהו ל ה ג ר ״ א ר י ש פ א ה ‪ .‬ו מ ב א ר ש ז ו כ ו ו נ ת ‪ .‬ה ר מ ״ א ב ס י מ ן ר מ ״ ו ם ״ ד ‪ .‬ו צ ר י ך‬
‫ב י א ו ר דכיון ד ל ו מ ד ש א ר ח כ מ ו ת ר ק כ ד י ל ה ת פ ר נ ס מ ה ם ‪ ,‬מ א י ש נ א מ ש א ר א ו מ נ ו ת ‪,‬‬
‫ו א מ א י יהיה אסור א ף ב ע ו ש ה ז א ת ד ר ך ק ב ע ‪ ,‬ס ו ף ס ו ף א י נ ו ע ו ש ה ז א ת ל ה ח ש י ב ה‬
‫כתורה‪ ,‬א ל א ל צ ו ר ך פ ר נ ס ת ו ‪.‬‬
‫)יג(‬

‫וראיתי לסיים מ א מ ר זה ב ד ב ר י ר ש ב ״ י ב מ כ י ל ת א ר י ש פ ר ש ת ב ש ל ת ‪:‬‬

‫לא הביאן הקב״ה דרך פ ש ו ט ה לארץ י ש ר א ל א ל א ד ר ך ה מ ד ב ר ‪ ,‬א מ ר ה ק ב ״ ה א ם‬
‫אני מביא עכשיו א ת ישראל לארץ‪ ,‬מיד מחזיק אדם ב ש ד ה ו ואדם בכרמו והם בטלים‬
‫מ ן התורה‪ ,‬א ל א א ח ז י ק ם ב מ ד ב ר מ ׳ ש נ ה ש י ה ו א ו כ ל י ם מ ן ו ש ו ת י ם מ י ה ב א ר ו ה ת ו ר ה‬
‫נ ב ל ל ת בגופן‪ .‬מ כ א ן ה י ה ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר ל א נ י ת נ ה ה ת ו ר ה ל ד ר ו ש א ל א ל א ו כ ל י‬
‫ה מ ן ושניים ל ה ם א ו כ ל י ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ה מ ג ן א ב ר ה ם ב ס פ ר ו ז י ת ר ע נ ן ע ל ה י ל ק ו ט ש מ ע ו נ י‬
‫‪,‬‬

‫] ד ף י״ט‪ ,‬א [ ה ק ש ה ד מ ש מ ע ש ר ק ל א ו כ ל י ה מ ן נ י ת נ ה תורד‪ .‬ל ל מ ו ד ‪ ,‬ש ל א צ ר י כ י ם‬
‫ל ט ר ו ח לפרנסתם‪ ,‬א ב ל ב ז מ ן ה ז ה צ ר י ך ל ע ס ו ק ב מ ל א כ ת ו ש י ה י ה ל ו מ ה ל א כ ו ל ‪ .‬ו א י ל ו‬
‫בברכות ל״ה ע״ב סובר רשב״י שאם אדם ינהג מנהג דרך ארץ ויחרוש ב ש ע ת‬
‫חרישה‪ ,‬תורה מ ה ת ה א ע ל י ה ? ה ר י ש צ ר י ך ל ל מ ו ד ו ל א ל ה ת ע ס ק ב ד ר ך א ר ץ ש י ה י ה‬
‫לו מה לאכול ועיי״ש מ ה ש כ ת ב ליישב‪ .‬וראיתי בפירוש מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה על ה מ כ י ל ת א‬
‫שם דאדרבא רשב״י לשיטתו ד ס ״ ל דקרא לא ימוש דברים כ כ ת ב ן ו מ ל א כ ת ן נ ע ש י ת‬
‫ע ״ י אחרים‪ ,‬ו ה י י נ ו ד נ י ת ן ל י ש ר א ל ש י ה י ו כ א ו כ ל י מ ן ב ע ל י ב ט ח ו ן ש ו ד א י מ ל א כ ת ן‬
‫נעשית‬

‫ע ״ י אחרים‪ ,‬ו ל כ ן ה ק י פ ם ב מ ד ב ר מ ׳ ש נ ה ״ ‪ ,‬ו ל א כ ן ש י ט ת ר ׳ י ש מ ע א ל ‪,‬‬

‫דלכן הקיפן שאם הכניסם לארץ ש ו ר ת הדין נותן ש י ה א א ד ם חורש ב ש ע ת ח ר י ש ה‬
‫ל כ ך הקיפן‪ ,‬ו מ ו ס י ף ש ל כ ן ש נ י י ם ל ה ם כ ה נ י ם א ו כ ל י ת ר ו מ ה ‪ ,‬ש ה מ ת נ ו ת ל כ ה נ י ם כ ד י‬
‫‪1‬‬

‫ש י ו כ ל ו ל ה ת ע ס ק כ ל ה ז מ ן ב ת ו ר ה ו ל ה ו ר ו ת א ת ה ע ם •י־‪.‬‬

‫‪ 10‬ונראה שלזח גם נתכוין חמגן אברהם בתירוצו עיי״ש‪.‬‬
‫‪ 11‬ועיין שו״ת בנין שלמח )לר׳ שלמח חכהן מ ו י ל נ א בעל ח ש ק שלמה על הש׳׳ם( ס י מ ן‬
‫ל״ג שפירש המכילתא אליבא דר׳ ישמעאל‪ .‬ולענין להגיע לחוראח‪ .‬ויש לדון בדבריו‬
‫עפ׳׳י הכתוב למעלת‪ .‬ויתכן ש מ ה שפסק הרמב״ם בסוף הלכות ש מ י ט ה ויובל‪ ,‬שכל א ד ם‬
‫שקבל על עצמו לעבוד את ה׳ ופרק מעליו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בגי האדם‪,‬‬
‫יזכה לו ה׳ בעוה״ז דבר חמםפיק לו כ מ ו שזכה לכהנים וללוייס‪ ,‬והרדב״ז שם ל א ה ר א ה‬
‫מקור דבר זה איה מוצאו‪ ,‬רק כתב שהרמב״ם מיושר דעתו וסברתו כ ת ב כן‪ ,‬ויתכן‬
‫שכתב כן עפ״י המכילתא הנ״ל ש מ י ש מ ק ד י ש ע צ מ ו ל ע ב ו ד ת ה׳ ללמוד תורה‪ ,‬ה׳ מ ה ז י ק‬
‫בו‪ ,‬וכמו ש ע ש ה הקב״ה לבנ״י והקיפן מ ׳ ש נ ה ב מ ד ב ר ללמדם ד ב ר זה‪ .‬ועיין ב ב ר כ ת‬
‫שמואל שם שכתב בשם רבו הגר״ה זצ״ל שמקור הרמב״ם בסוף הלכות ש מ י ט ה ר ו ב ל‬
‫הוא מדברי רשב״י והן הן הדברים‪ .‬וראה עוד בשו״ת חתם סופר או״ה סי׳ ר״ת ד ״ ה‬
‫נתזור‪ ,‬שכל דבריו שם מבוארים במכילתא ורמב״ם הנ״ל‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪69‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬
‫עמנואל‬

‫יונה‬

‫ספר עלה יונה מאת הרב יוגה מרצבך•‬
‫ס פ ר ע ל ה יונה‪ ,‬א ס ו פ ת מ א מ ר י ם ו כ ת ב י ם מ א ת ה ר ב‬
‫יונה מרצבך זצ״ל‪ .‬ירושלים ‪ -‬בני־ ברק ה ׳ ת ש מ ״ ט ‪.‬‬

‫רבים‬
‫רבים‬

‫קבלו בברכה א ת ה ו פ ע ת ספר ״ ע ל ה יונה״‪ ,‬בו רוכזו מ א מ ר י ם ו כ ת ב י ם‬

‫שהותיר אחריו הרב יונה מ ר צ ב ך זצ״ל‪ ,‬רבה ש ל ק ״ ק‬

‫דרמשטט בגרמניה‬

‫ואתר כך מ ר א ש י ישיבת קול תורה בירושלים וחבר מ ע ר כ ת ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ה ת ל מ ו ד י ת ‪.‬‬
‫ה ר ב מ ר צ ב ך כ ת ב מ א מ ר י ם רבים ב כ ת ב י ־ ע ת שונים וכן רשם ל ע צ מ ו ח י ד ו ש י ת ו ר ה ‪.‬‬
‫בניו ונכדיו עשו דבר נאה בקיבוץ המאמרים למקום אחד‪ .‬ה ס פ ר מכיל קרוב ל ח מ ש‬
‫עמודים‪ ,‬בחם נדונים נושאים רחבים‪ ,‬בעיות רבות ב ע נ י נ י ת ק ו פ ו ת ו ז מ נ י ם ‪,‬‬

‫מאות‬
‫דרשות‬

‫חז״ל‪ ,‬שיעורי חז״ל‪ ,‬מאמרים בנושאים תלמודיים‪ ,‬ח י ד ו ש י ש ״ ס ‪ ,‬פ י ר ו ש י ם‬

‫על ת נ ״ ד ומאמרים על בעיות השעה‪.‬‬
‫הרב‬

‫יונה מרצבך היה תלמיד חכם יחודי ומקורי; מ י ש ז כ ה ל ה כ י ר א ו ת ו ‪,‬‬

‫לא זקוק להוכחות‪ ,‬ולמי ש ל א הכיר אותו‪ ,‬ק ש ה להסביר א ת ה י ת ו ד ו א ת ה מ ק ו ר י ו ת ‪,‬‬
‫הוא היה תלמיד חכם אמיתי‪ ,‬שאין בעולמו אלא ד׳ א מ ו ת ש ל הלכה‪ ,‬ב ק י ב ת נ ״ ך ‪,‬‬
‫ש ״ ם ופוסקים‪ ,‬בקי במתמטיקה‪ ,‬פיסיקה ואסטרונומיה‪ ,‬ב ק י ב נ ב כ י ת ק ו פ ו ת ו מ ז ל ו ת‬
‫מ ו ר ה הוראה וראש ישיבה — ועם כל זה יהודי ענוותן‪ ,‬בעל ר ג ש עם ד ר י ש ו ת ר ב ו ת‬
‫כ ל פ י ‪ . . .‬ע צ מ ו ! ואכן‪ ,‬מ י ש ל א ז כ ה ל ה כ י ר ו ‪ ,‬ק ש ה ל ת א ר ל ו א ת ה ר ב מ ר צ ב ך ‪.‬‬
‫בסוף‬

‫הספר הוסיפו בני ה מ ש פ ח ה ״פרקי חיים״‪ ,‬ש מ ו נ ה ע מ ו ד י ם ע ל ת ו ל ד ו ת‬

‫חייו‪ .‬ה ד ב ר י ם נ כ ת ב ו ב ק י צ ו ר ר ב ו ז ה ב ו ו ד א י ל ר ו ח ו ש ל ב ע ל ה ס פ ר ‪ ,‬ש ה ת נ ג ד כ ל י מ י ו‬
‫לפרסום‬
‫לא‬

‫ולהתבלטות‪,‬‬

‫אף שהקורא יוצא‬

‫מפסיד מהקיצור‪.‬‬

‫יהודי מ ע ר ב‬

‫אירופה‬

‫בהפצת‬

‫סיפורים‬

‫אהבו סיפורי מ ע ש י ו ת ע ל רבנים והרבנים בודאי לא דגלו‬

‫ע ל עצמם‪ .‬ע ל הרב יונה מרצבך היה אפשר לספר הרבה‪ ,‬על דרכו ב ע ב ו ד ת ה ש ם ‪,‬‬
‫ע ל דקדוקי המצוות‪ ,‬על פ ג י ש ו ת עם רבנים ועם יחסו החם ל ב ע ל י בתים ו פ ש ו ט י ה ע ם !‬
‫ה ר ב ה מ ק ו ר י ו ת היתד‪ ,‬בו‪ .‬ז כ י ת י ל ה כ י ר ו ו כ ל פ ע ם ש ג פ ג ש ת י א ת ו א ו י ש ב ת י ב מ ח י צ ת ו‬
‫ה ת פ ע ל ת י מ א י ש י ו ת מ י ו ח ד ת זו‪ .‬ל א כ ו ל ם ה ס כ י מ ו ע ם ד ע ת ו ‪ ,‬א ב ל כ ל מ י ש ג פ ג ש א ת ו‬
‫הרגיש‪ ,‬ש א צ ל ו ה ת מ ז ג ו כל התכוגות וכל הידיעות ש ל ת ל מ י ד חכם אמיתי• ה י א ה י ה‬
‫כולו חרד למצוא א ת ה א מ ת והביע אותה ללא כחל ושרק‬
‫‪1‬‬

‫דוגמא אחת ש ל‬

‫דר‬

‫כ‬

‫ו‬

‫ה ר ב מ ר צ ב ד נ מ נ ה בין הרבנים החרדים שפעלו במסגרת של א ג ו ד ת ה ר ב ג י ם ה ח ר ד י ס‬
‫ואף נ ת מ נ ה מזכיר הארגון‪ .‬הוא היה בין הלוחמים נ ג ד כל ויתור בענין ה י ת ר ש ח י ט ה‬

‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ב ה ל י כ ו ת חיים י ו ם ־ י ו ם ‪ :‬ה ר ב מ ר צ ב ך ח י ב א ר ץ י ש ר א ל ש נ י ם ר ב ו ת ב צ מ צ ו ם ו ב ר מ ת‬
‫היים לא־גבוהה‪ .‬ב כ ל ז א ת ה ק פ י ד ש מ מ ש כ ו ר ת ו י נ ו כ ה כ ל ה מ ם ה מ ג י ע ל ק ו פ ת ה מ ד י נ ה‬
‫גם כ א ש ר ק י ב ל מ ש כ ו ר ו ת מ מ ש ר ו ת ש ו נ ו ת ‪.‬‬
‫״תלמיד חכם צריך להיות בקי ב כ ״ ד ספרים״ ]תנ״ך[‪ ,‬מ ו ב א בפירש״י‪ ,‬ש מ ו ת‬
‫לא‪ ,‬יח‪ ,‬ו א כ ן ה ר ב מ ר צ ב ך י ד ע ת נ ״ ך ע ל בוריו‪ ,‬כ ו ל ל מ פ ר ש י ם ‪ .‬ה ו א ל מ ד ו ל י מ ד‬
‫‪2‬‬

‫ת נ ״ ך ‪ ,‬לא כ ש י ע ו ר ב ה י ס ט ו ר י ה ‪ ,‬א ל א כ י ה ו ד י ה מ ח פ ש א ת ה ר ו ח ה א מ י ת י ת ש ל נ ב י א י‬
‫‪,‬‬

‫ה ‪ .‬ולא רק י ד ע ת נ ״ ך ‪ .‬ה ו א ח י א ת ר ו ח ה ת נ ״ ך ‪ ,‬א ת י ו פ י ו ו ה כ מ י ה ה ש ל ה נ ב י א י ם‬
‫ל ק ר ב ת ה׳ ו ל ת י ק ו ן ע ו ל ם ב מ ל כ ו ת ש ד ־ י ‪ .‬מ י ש ש מ ע א ת ה ר ב מ ר צ ב ך ק ו ר א ש י ר‬
‫השירים ב ש ב ת ח ו ל ח מ ו ע ד פ ס ח ‪ ,‬ל א י ש כ ח ז א ת ל ע ו ל ם — ד י ו ק ב כ ל מ י ל ה ו ת ג ו ה ו א‬
‫כולו געגועים‪ .‬א י ז ו ד״תלחבות ב ק ר י א ת ״ מ ש כ נ י א ח ר י ך נ ר ו צ ה ה ב י א נ י ה מ ל ך ח ד ר י ו‬
‫נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מ י ש ר י ם אחבוך״‪ .‬ואיזו ש מ ח ה על פניו כ א ש ר‬
‫זכה‬

‫ללכת‬

‫לכותל חמערבי‬

‫בחג‬

‫השבועות תשכ״ז אחרי מלחמת‬

‫ש ש ת הימים‪.‬‬

‫ה ו א היה כולו ש מ ח ה ו ה ו ד י ה ‪.‬‬
‫הרב מרצבך ל מ ד מ צ ע י ר ו ת ו ע ד סוף ימיו והוא ש ל ט ש ל י ט ה ב ל ת י ר ג י ל ה ב ש ״ ס‬
‫ופוסקים‪,‬‬

‫במדרשי ה ל כ ה ואגדה‪ .‬ש ״ ם ותנ״ך‪ ,‬פ ש ט ודרש‪ ,‬הלכה ו א ג ד ה נתמזגו‬

‫אצלו להטיבה א ח ת ש ל יהדות שלמה‪ ,‬ל ל א מחיצות‪ .‬והוא ה ע י ז ! למרות כ ל ההיסוסים‪,‬‬
‫הוא נגש אל קודש פ נ י מ ה ! חוכחה לכך מ א מ ר ו על ״ ב י ת ה מ ק ד ש והמשכן״‪ ,‬בו‬
‫התמודד למצוא פתרון לשינויים ש ש ל מ ה המלך ע ש ה בבית ה מ ק ד ש לעומת המידות‬
‫ש ב מ ש כ ן ) ע ל ה יונה‪ ,‬ע מ ׳ ש ס ד ( ‪ .‬ע מ ו ק י ם ה ם ה ס ב ר י ו ע ל ה מ ק ד ש ו מ ד ו ת י ו ‪ ,‬ע ל מ ד ו ת‬
‫המשכן ועל כלי המקדש‪ .‬ב ה מ ש ך ה מ א מ ר הוא מזכיר א ת הדרך בה ה ל ך הכהן הגדול‬
‫ביום ה כ פ ו ר י ם א ל ק ו ד ש ח ק ד ש י ם ‪ .‬א פ ש ר ו י ו ת א ח ד ו ת ע מ ד ו ל פ נ י ה כ ה ן ה ג ד ו ל ‪ .‬ה ר ב‬
‫מרצבך מסיים א ת מאמרו ברעיון נשגב‪ ,‬הכמוס בעובדה ״ ש א ר ב ע ה דרכים ישנם‬
‫ללכת בהם כשכהן גדול נכנם אל ה ק ו ד ש פ נ י מ ה ‪ . . .‬בין מ ז ב ח למנורה‪ ,‬ובין ה ש ו ל ח ן‬
‫ע״י הימום‪ ,‬גם ב ש ע ת הדחק בשעת השלטון הנאצי בגרמניה‪ ,‬ראה ש ר ת שרידי אש‪,‬‬
‫ה״א‪ ,‬עמ׳ שעז‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫הרב מרצבך ראה השיבות בפרסום מאמרים על קריאה נכונה בתורה‪ .‬ראה בעמ׳ תג‪:‬‬
‫״התחיל ׳המעין׳ במצוח לפרסם מאמרים על טעויות ח ק ר י א ח ‪ . . .‬אחרי שיודעי ד ב ר‬
‫כבר מזמן נלחמים נ ג ד בעלי קריאה שאינם מתחשבים כראוי ע ל חשיבות חטעמים‬
‫כמפסיקים או כמחברים״‪ .‬לכן כחב מאמר‪ ,‬בו ד״תריע נגד מו״לים ש ח ש מ י ט ו כל ס י מ נ י‬
‫טעמים בסידורים ובהוצאות תהלים‪ ,‬חוץ מ א ת נ ח ת א והמו״לים לא יודעים שבספרי א מ ״ ת‬
‫)איוב‪ ,‬משלי ותהלים( קיימים ט ע מ י ם לא פחות מפסיקים מאתנחתא‪ .‬ה מ א מ ר חופיע‬
‫בשעתו ב״המעין״ ט ב ת תשכ״א‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לציין הנוהג של בעלי קריאה לעשות הפסקה בסוף כל פרק ב מ ג י ל ת‬
‫אסתר‪ .‬אמנם הרב מרצבך ל א העיר ע ל זח‪ ,‬א ב ל בודאי ד ע ת ו ל א חיתח נוחה מזה‪,‬‬
‫שהרי יש לנו סימני הפסק‪ ,‬סתומה ופתוחה‪ ,‬ואילו הלוקת הנושאים לפי פרקים מקורה‬
‫בנוצרים‪ .‬בעלי קריאה אחדים המציאו נוהג ח ד ש לסיים בל פרק במגילת אסתר ע ״ י‬
‫ח ט ע מ ח מיוחדת‪ ,‬גם אותם הפרקים שלפי המסורת אין להפריד ביגיהם‪ ,‬כגון סוף‬
‫פרק ד‪ ,‬ו‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪71‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ל מ ז ב ח ‪ . . .‬״ ‪ .‬ו ה ו א מ ס ב י ר ‪ :‬״ ש ו ל ח ן זו מ ל כ ו ת ‪ ,‬ו מ נ ו ר ה זו ר ו ח ב י ו ת ; כ מ ה ו כ מ ה ד ר כ י ם‬
‫יש לכל א ח ד בישראל כפי תכונותיו‪ ,‬ללכת בהם אל הקודש פנימה‪ ,‬וכולם כ ש ר י ם ‪,‬‬
‫בין ע ב ו ד ת ה׳ ועריכת השולחן‪ ,‬או זה בינה ובין עולם ח ר ו ת ׳ א ו א פ י ל ו‬

‫הדרך‬

‫ל ה ל א ה מ ה ש ו ל ח ן ומהמנורה‪ ,‬ביניהם ובין כותל הקודש ו ב ל ב ד ש י ו ל י ך ה ד ר ד ב ת ו ך‬
‫חלל‬

‫ה ק ו ד ש ‪ .‬ו ב ל ב ד שסופו ו מ ט ר ת ו ‪ :‬לעמוד לפני ארון הקודש‪ ,‬בין‬

‫לפני‬

‫ה ׳ ״ )עמ׳ שעא(‪ .‬ע ל הרעיון הזה חזר הרב מ ר צ ב ך ב מ א מ ר י ם אחרים‪ ,‬כ ג ו ן‬

‫במאמר‬

‫בדי הארון‪,‬‬
‫החשוב‬

‫על עם י ש ר א ל כ ״ ע ם ה ש ב ט י ם ״ )עמ׳ ש ל ד והלאה( ו כ ן ב מ א מ ר‬

‫״ ה ה ל כ ה כ מ ו ר ה ד ר ך ב ב ע י ו ת א ק ט ו א ל י ו ת ״ )עמ׳ שפו(‪.‬‬
‫בהקשר‬
‫הסנהדרין‬

‫זה י ש ל צ י י ן ט ע נ ה נ ו ס פ ת ש ה ע ל ה ה ר ב מ ר צ ב ך ב ש ע ת ו נ ג ד ה י ד ו ש‬

‫בימינו‪ ,‬ש א י א פ ש ר להבטיח ש א כ ן כל תלקי י ש ר א ל‬

‫ביהדות‬

‫הנאמנה‬

‫י ק ב ל ו י י צ ו ג ה ו ל ם ) ע מ ׳ ש נ ה ( ‪ .‬גם פ י ר ו ד ל ב ב ו ת מ ו נ ע ה ק מ ת ס נ ה ד ר י ן ב י מ י נ ו ‪ .‬ה ר ב‬
‫הכיר היטב א ת ה מ צ ב ‪ :‬״ויש מאידך גיסא כ א ל ה שדורשים ל ע צ מ ם י ת ד‬

‫מרצבך‬

‫ע ל המדה‪ ,‬מכיון שהם ומשפחותיהם)!( כבשו להם א ת הקרקע ו א ת ה ש ט ת ב ש ד ה‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬ויש בהם שעוד לא הגיעו לרחבות ה ל ב ש י ש מ ה ע ל‬

‫הרבנות‬

‫ששנים־עשר‬

‫זה‬

‫שבטים יחנו מסביב לאוהל מועד״‪ .‬ה מ א מ ר הופיע ב ״ ה מ ע י ן ״ ‪ ,‬ת ש ר י‬

‫תשי״ג‪ ,‬ז״א לפני יותר משלושים וחמש שנים‪ .‬אכן אין ח ד ש ת ח ת ה ש מ ש ‪.‬‬
‫ע ל הרעיון הנ״ל‪ — ,‬עם התורה ה מ א ח ד בתוכו כיוונים שונים‪ — ,‬ח ז ר ח ר ב מ ר צ ב ך‬
‫פ ע ם ב ה ס פ ד ו ע ל מורנו י ע ק ב רוזנהיים‪ ,‬ש ז כ ה ל א ח ד א ת‬

‫עוד‬

‫ביהדות‬

‫המחנות‬

‫הנאמנה‪ ,‬״יהודי פולניה בחםידותם הלוהטת‪ ,‬יהודי ליטא בחריפות ת ו ר ת ם ו ל י מ ו ד ם ‪,‬‬
‫הונגריה וצ׳כוסלובקיה בקהילות העצמאיות‪ ,‬וחרדי גרמניה ו מ ע ר ב א י ר ו פ ה‬

‫יהודי‬

‫בשיטות‬

‫ה׳״‬

‫חייהם ובעיניהם הפתוחות אף למדע ולחכמה‪ ,‬וכולם מ ס ב י ב ל מ ש כ ן‬

‫)עמ׳ תל(‪ .‬ל פ י דעתו‪ ,‬״ א ג ו ד ת י ש ר א ל ״ — זה ארגון ״ ב ה נ ה ל ת כ ל ג ד ו ל י י ש ר א ל ״‬
‫ולכן אין ל ב ג ו ד בה‪ ,‬״ואפילו יהיו ל ה כ ש ל ו נ ו ת ו א ף אם נ ע ש ו מ מ נ ה מ ש ג י ם ‪ . . .‬א י ן‬
‫מ א ב ד י ם מ ה ש נ ת נ ו ג ד ו ל י ה ד ו ר ‪ ,‬ה מ א ב ד מ ה ש ג ו ת ג י ם לו‪ ,‬ה ר י ס י מ ן ש ל ה ס ר ד ע ה‬
‫ה ו א ״ ) ע מ ׳ תלא(‪.‬‬
‫השקפתו‬

‫האגודאית של הרב‬

‫מ ר צ ב ך היתד‪ .‬א י ת נ ה ו מ ב ו ס ס ת‬

‫על‬

‫ההשקפה‬

‫האגודאית המקורית‪ .‬לכן הדגיש את התנגדותו להשקפה כאילו ת פ ק י ד ה ש ל ה י ה ד ו ת‬
‫הנאמנה‬

‫רק למנוע עבירות‪ .‬אוי לנו אם נ פ ת ח ה ש ק פ ה ש ל ת ו ר ה ״ א י ן‬

‫קשר‬

‫לה‬

‫ע ם החיים הזורמים‪ ,‬ע ם החיים הלאומיים ח ח ד ש י ם — ז א ת מ ע ו ל ם ס י ס מ ת ה א ו י ב י ם‬
‫בנפש‬

‫של היהדות החרדית״‬

‫)עמי שכא(‪ .‬והוא מ מ ש י ך ‪ :‬״ ו ע ל י נ ו ל ה ו ד ו ת‬

‫שרעל‬

‫ה ס י ס מ ה ה ז א ת חדר באופן מ ב ה י ל ל ת ו ך חוגי החרדים‪ .‬גם ש ם ה ת ר ח ב ה ה ה ש ק פ ה ‪,‬‬
‫כאילו‬

‫ההלכה העתיקה אין ביכולתה לפתור את הבעיות הגדולות ש ל ה מ ד י נ י ו ת ‪,‬‬

‫ש ל הטכניקה‪ ,‬ושל הכלכלה‪ ,‬גם אצלנו ר ב ת ה ה ד ע ה שעלינו ל ה ס ת פ ק ל ש א ו ף ב ש ל ט ו ן‬
‫התורה‬

‫במובן ז ה ‪ :‬ש ד י אם לא יפגעו בדיניה‪ ,‬אם לא יעברו ע ב י ר ו ת ;‬

‫שמטרתנו‬

‫למצוא פ ש ר ה בין החיים מ צ ד אחד ובין הדין מ צ ד שני״‪.‬‬
‫ולמד‪ ,‬ל א נ ע ש ה כ מ ע ט ד ב ר כ ד י ל ה ר א ו ת א ת נ צ ח י ו ת ה ש ל ה ת ו ר ה ב כ ל ת ו פ ע ו‬

‫ת‬

‫החיים של המדינה ? הוא מודה ״דברי חכמינו ותקנותיהם נאמרו בזמן ש ל מ צ י א ו ת‬
‫א ח ר ת מהיום ואי אפשר להעבירם ת מ י ד כמו שהם על יסודות א ח ר י ם ‪ .‬ש ע ל י ה ם נ ב נ י ם‬

‫‪2‬ז‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫חיינו״‪ .‬כאן יש ת פ ק י ד ל ל ו מ ד י ת ו ר ה ב ד ו ר נ ו ‪ :‬״ א ו ל ם ד ו ק א זה ה ו א ת פ ק י ד ה ל ו מ ד ‪.‬‬
‫עליו לחדור אל ה ה ש ק פ ה ‪ ,‬א ל ה ג י ש ה ‪ ,‬ז ״ א א ל ד ע ת ה ת ו ר ה ה ט מ ו נ ה ב כ ל ד י ן ת ו ר ה ‪,‬‬
‫וכפי דעה מ ק ו ד ש ת זו‪ ,‬ע ל י ו ל פ ת ו ר א ח ר י כ ן ה ב ע י ו ת ‪ .‬ה י א ה י א ה ג י ש ה ה נ כ ו נ ה‬
‫בין הגישות ה ש ו נ ו ת ה א פ ש ר י ו ת ‪ .‬ו מ מ נ ה ע צ ה ו ת ו ש י ה ״ )שם(‪.‬‬
‫הדברים ברורים ל מ ד י ‪ .‬ב כ מ ה מ א מ ר י ם צ י י ן ה ר ב מ ר צ ב ך ש ה ו א ח ו ש ש ש ד ב ר י ו‬
‫הם כקול קורא ב מ ד ב ר ‪ .‬ה ו א ח י פ ש א ת ה א מ ת ‪ ,‬ה ב י ע א ת ד ע ת ו מ ת ו ך א ח ר י ו ת כ ל פ י‬
‫עצמו וכלפי הדור‪ ,‬א ף כ י י ד ע ש ל א כ ל ד ב ר י ו י ת ק ב ל ו ב צ י ב ו ר ה ת ו ר ת י ‪ .‬ו א ו ל י‬
‫לא מאוחר מ ד י ?‬
‫הרב מ ר צ ב ך ה י ה ב ק י ב ש ט ח י ם א ח ד י ם ב ח כ מ ת ה ת ו ר ה ‪ ,‬ש ר ק י ח י ד י ם מ ת מ צ א י ם‬
‫בהם‪ .‬עשרות ע מ ו ד י ם ב ס פ ר מ ו ק ד ש י ם ל ע י ו נ י ם ב ״ ת ק ו פ ו ת ו ז מ נ י ם ״ ‪ ,‬כ ג ו ן ״ א י י ל ת‬
‫השחר ועמוד ה ש ח ר ״ ‪ ,‬״ ח ש ב ו ן ה מ ו ל ד ו ת ו ק ו ה ת א ר י ך ״ ‪ ,‬״ צ א ת ה כ ו כ ב י ם ו ש י ט ת ר ״ ת ״‬
‫ועוד*‪ .‬עיונים א ח ד י ם ק ש ו ר י ם ב ב ע י ה ה י ד ו ע ה ״ ל ש א ל ת קו ה ת א ר י ך ״ ‪ ,‬״ ל ש א ל ת ח ש ב ו ן‬
‫הימים במדינת יפן״‪ .‬כ י ד ו ע ה ג י ע ו ב מ ל ח מ ת ה ע ו ל ם ה ש נ י ה ב נ י ת ו ר ה ר ב י ם ל י פ ן‬
‫ושם התעוררה ב ע י ת ק ב י ע ת ה ש ב ת ביפן‪ ,‬ו ב מ י ו ח ד ב ע י ת ת ח ו ל ת יום ה כ פ ו ר י ם ‪ .‬ר ב י ם‬
‫סברו שקו ה ת א ר י ך נ מ צ א ב א מ צ ע ה א ו ק י נ ו ם ה ג ד ו ל ו א י ל ו ה ״ ח ז ו ן א י ש ״ פ ס ק ש ק ו‬
‫התאריך נ מ צ א ב ק צ ה י ב ש ת א ס י ה ‪ .‬ל ר ב מ ר צ ב ך ה י ת ה ש י ט ה א ח ר ת ‪ ,‬ק ו ה ת א ר י ך‬
‫נמצא אחרי כ ל חאיים‪ ,‬כ ו ל ל יפן‪ ,‬ש ב מ ז ר ח א ס י ה ו א י ל ו ה א י י ם ה ק ר ו ב י ם ל י ב ש ת‬
‫אמריקה שייכים ל א מ ר י ק ה ) ע מ ׳ מ א ( ‪ .‬ה ר ב מ ר צ ב ך מ ו ד ה ש ״ י ש ל י ד ע ה ב פ נ י ע צ מ ה‬
‫וראיה מ ה ד ע ת ה ז ״ ל ו ה ר א ש ו נ י ם ב ע נ י ן ז ה ״ ) ע מ ׳ ל ט ( ו ה ו א מ ד ג י ש ״ ו א ע ״ פ ש ע פ ר‬
‫אני תחת רגלי גדולי ח ד ו ר — ו ב ר א ש ם ת ח ת מ ר ן ה ג א ו ן החזון א י ש נ ״ י ]זצ״ל[ —‬
‫תורה היא‪ ,‬ו ל ה ל כ ה ו ל א ל מ ע ש ה נ י ת נ ה ל פ ל פ ל ב ה ״ )שם(‪ .‬א ם ת מ צ א לומר‪ ,‬ש י ט ה זו‬
‫אופיינית ל ה ב נ ת ו ה מ ד ע י ת ש ל ה ר ב מ ר צ ב ך ‪ .‬ה מ ס ת כ ל ע ל ה מ פ ה ש ל א י ר ו פ ה ר ו א ה‬
‫את אנגליה ואירלנד כ ח ל ק ש ל אירופה והוא הדבר כ ל פ י האיים ש מ ש נ י צ ד ד י‬
‫האוקיינוס ה ג ד ו ל ב י ן א ס י ה ו א מ ר י ק ה ‪ .‬ו א כ ן ה ר ב מ ר צ ב ך ה ש ת מ ש ב ח ו כ ח ה ש ל ״ ה מ ס ת כ ל‬
‫ב מ פ ה ״ )עמ׳ מ ( ו ״ נ ר א י ם ה ם ב ר ו ר ״ ) ע מ ׳ מ א ( ו ״ כ ל ה מ ס ת כ ל ב מ פ ה ״ ) ע מ ׳ מ ב ( ‪.‬‬
‫והוא א ף מ ו ס י ף ״ ו מ י י ו ד ע א ם ל א מ ק ו ד ם ‪ ,‬כ ג ו ן ל פ נ י ה מ ב ו ל ב א מ ת ה י ו מ ח ו ב ר י ם‬
‫וקשורים ל י ב ש ת ש ל א ס י ה ״ ‪ .‬ל פ נ י ה מ א מ ר כ ת ב ו ע ו ר כ י ה ס פ ר ה ק ד מ ה ע ם ה ס ב ר י ם‬
‫נהוצים ל ה ב נ ת ה ב ע י ה ש ב ש ע ת ה ה ס ע י ר ה א ת ע ו ל ם ה ת ו ר ה ‪ .‬מ ו ב א י ם כ א ן ס פ ר י ם‬
‫ומאמרים א ה ד י ם ה ד נ י ם ב ב ע י ה ז ו ; ה י ה מ ן ה ר א ו י ל צ י י ן א ת מ א מ ר ו ה מ ק י ף ש ל‬
‫ה ש ב ת בכדור הארץ״ בספר ״האיש וחזונו״‬

‫הרב ק ל מ ן כ ה נ א ש ל י ט ״ א ״ ת ח ו ל ת‬
‫)מהדורה ש נ י ה ‪ ,‬ת ש כ ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ע ב — ק ( ‪.‬‬

‫אין פ ל א ש מ ע ר כ ת ה א נ צ י ק ל ו פ ד י ה ה ת ל מ ו ד י ת פ נ ת ה א ל ה ר ב מ ר צ ב ך להיות ש ו ת ף‬
‫למפעל הגדול של עריכת מושגי הלכה בצורה אנציקלופדית‪ .‬כשלושים ש נ ה ה ק ד י ש‬

‫‪3‬‬

‫בקיאות באסטרונומיה רכש הרב מרצבך באוגיברםיטת מרבורג‪ ,‬אהרי ש ל מ ד ב ב י ת‬
‫המדרש לרבנים אצל הרב ד ו ד צבי הופמן והרב אברהם אליהו קפלן‪ .‬הרב מרצבך ה י ה‬
‫דוגמא גסלאה של ת ל מ י ד הכם שהיה ל ו י ד ע רב בהכמות הטבע‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪73‬‬

‫הרצוג ל ה צ ל ח ת ה מ פ ע ל ה ג ד ו ל הזה*‪.-‬‬
‫מכללתק ב ו ת ו‬
‫דעת ‪ -‬ו מ ד י י‬
‫אתרע ו ת י ו‬
‫מרצבך כחבר מערכת מידי‬

‫הרב‬

‫בשעתו‬

‫קמה ביקורת‬

‫על האנציקלופדיה‬

‫חסרה כאן מדעיות‪,‬‬

‫התלמודית‪ ,‬כאילו‬

‫והרב מ ר צ ב ך ל א היסס ל ה ש י ב ע ל הביקורת )עמ׳ תנז והלאה(‪.‬‬
‫מאמר מקורי מובא בעמ׳ ש נ ט והלאה על ״ביאור ההבדל בין שניים לשני״‬
‫בו‬

‫ה ס ב ר ע ל ה ה ב ד ל בין ״ ש נ י י ם ״ ה מ ר א ה ע ל שוני‪ ,‬ו ״ ש נ י ״ ה מ ר א ה ע ל שויון‪.‬‬

‫יהושע שלח ״שנים אנשים מרגלים״‪ ,‬שהם לפי חז״ל כלב בן יפונה ופנחס הכהן‪.‬‬
‫בן יפונה הלך בדרכו המיוחדת כאשר רצה להשתיק‬

‫כלב‬

‫במדבר‪,‬‬
‫הוא‬

‫את טענות המרגלים‬

‫דרך ה ה ת ח כ מ ו ת כאילו היה איש שלחם‪ .‬פנחס הכהן ב ח ר ב ד ר ד אחרת‪,‬‬

‫ק נ א ק נ א ת ה׳‪ .‬ח ז ״ ל א מ ר ו ש ר ק כ ל ב ה ס כ י ם ש ר ח ב ה ז ו נ ה ה ט מ י נ ה א ו ת ו‬

‫׳‬

‫״ ו ת ט מ נ ו ״ כתיב‪ ,‬ואילו פ נ ח ס ד ח ה כל תחבולות בני אדם‪ .‬ה ב ד ל ז ה מ ר ו מ ז ב ״ ש נ י ם‬
‫אנשים מרגלים״‪ .‬ואולי ה ל ך חרב מ ר צ ב ך גם ב ח ס ב ר זח ל פ י ש י ט ת ו ש ק י י מ ו ת ד ר כ י ם‬
‫שונות‬
‫ולא‬

‫בעבודת ה ‪ /‬בסיום ה מ א מ ר מובאים פסוקים נוספים ש כ ת ו ב בהם ״ ש נ י י ם ״‬
‫״שני״‬

‫השלמה מ א ח ד מפנקסיו שלהרב מרצבך‪ .‬מאמר זה י ש ל ה ש ל י ם ע ם‬

‫ד ב ר י ה ג ד ״ א ב״קול אליהו״‪ ,‬סי׳ ב ע ל ״ ש נ י המאורות״‪ ,‬ה מ ר מ ז ע ל ה ש ו י ו ן בין ה ש מ ש‬
‫‪5‬‬

‫ו ה י ר ח ביום היבראם‪ ,‬ע י ״ ש דוגמאות נ ו ס פ ו ת ‪.‬‬
‫הופעתו של ספר ״ ע ל ה יונה״ היא ד ב ר בעתו‪ .‬אנשים רבים ה ב י ע ו א ת ש מ ח ח ם‬
‫ו ה נ א ת ם מהספר‪ .‬ולא רק קוראים בספר‪ ,‬אלא לומדים ומעירים‪ .‬ב ס פ ר מ ו ב א ת ש א ל ת‬
‫כיסוי מזבח הנחושת במדבר‪ .‬האם חמזבח היה מכוסה ועליו עמדו הכהנים‪ ,‬א ו פ ת ו ח‬
‫באמצע‬

‫ו ה כ ה נ י ם ע מ ד ו ע ל ה א ד מ ה ש מ ל א ו בד‪ .‬א ת ה מ ז ב ח ‪ .‬ב מ ד ו ר ״ פ י ר ו ש י ם ע ל‬

‫ת ג ״ ך ׳ פ ר ש ת תרומה )עמ׳ שג( כ ת ב הרב מ ר צ ב ך ״המפרשים כ מ ע ט ש א י ן מ ד ב ר י ם‬
‫ע ל זה״‪ ,‬אחי ר׳ ש מ ו א ל נ ״ י בקיבוץ ש ע ל ב י ם העיר ש א מ נ ם ב פ ר ש ת ת ר ו מ ה ב ה ו ר א ו ת‬
‫ע ל מ ז ב ח ה נ ח ו ש ת )פרק כ ז ( ר ש ״ י ל א כ ת ב ע ל זה‪ ,‬א ב ל ב ס ו ף פ ר ש ת ת צ ו ד ׳ ) ל ׳ ג (‬
‫בדיני מ ז ב ח הקטורת‪ ,‬פירש רש״י וז״ל ״ א ב ל מובח העולה לא היה לו גג‪ ,‬א ל א‬
‫מ מ ל א י ם ח ל ל ו א ד מ ה ב כ ל ח נ י י ת ן )עי׳ מ כ י ל ת א ס ו ף י ת ר ו ( ״ ‪ .‬א כ ן ד ב ר י ם מ פ ו ר ש י ם ן‬
‫קוראי ״ ה מ ע י ן ״ זכו ב ש ע ת ו לקרוא מאמרים אחדים מ פ ר י ע ט ו ש ל ח ר ב מ ר צ ב ך ‪,‬‬
‫״לכבוד‬

‫הופעת הכרך הראשון של פירוש התורה מרשר״ה ב ש פ ת לשון ה ק ו ד ש ״‬

‫כ ת ב ה ר ב מ ר צ ב ך מ א מ ר ״ ע ל ט ע מ י מ צ ו ו ת ‪ ,‬ח ק י ר ו ת ה ל כ ה ור׳ ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ״‬
‫)המעין‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫ט ב ת תשכ״ז‪ ,‬עמי ‪ 1‬והלאה(‪ .‬ה מ א מ ר הופיע עכשיו בספר ״ ע ל ה י ו נ ח ״‬

‫ידידות והערכה הדדית שררו בין הרב ש ל מ ה יוסף זוין והרב יונה מרצבך‪ .‬מ ש ד ש ב י ס‬
‫רבות י ש ב ו ש נ י הרבנים בביתו של הרב זוין וקבעו את חנוסח הסופי של ע ר כ י ם ר ב י ם‬
‫באנציקלופדיה התלמודית‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ואולי י ש להשלים רשימה זו‪ ,‬כגון ״כבשים ב נ י ש נ ה תמימים שנים ליום ע ו ל ה ת מ י ד ״‬
‫)במדבר כח‪ ,‬ג(‪ ,‬ולא ״ ש נ י כבשים בני שנה״‪ .‬ויתכן שלזה כיוגו הז״ל ״ ה א מ ה א נ י‬
‫מקיים שנים ליום — כ נ ג ד היום‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬ת מ י ד של שחר היה נ ש ח ט ע ל קרן צ פ ו נ י ת‬
‫מ ע ר ב י ת ושל בין הערבים על קרן מזרחית צפונית״ )תמיד לא‪ ,‬ב(‪ .‬ה פ י ר ו ש ה פ ש ו ט‬
‫שחז״ל למדו א ת חדין הזה מ״ליום״‪ ,‬אבל יתכן שעיקר הלימוד מ ״ ש נ י פ ליום״‪ 7 ,‬״‬
‫המילה ״ ש נ י ם ״ מ ר א ה שיש איזה חבדל בין ת מ י ד של שחר ושל הערבים‪,‬‬

‫‪74‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫א‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עמ׳ קט ו ה ל א ה ת ח ת ה כ ו ת ר ת ״ ט ע ם מ צ ו ת ט ב י ל ה ״ ‪ .‬ב מ א מ ר ז ה ד ן ה ר ב מ ו צ ב ך‬
‫בחקירתו ש ל ה ר ש ״ ר ה י ר ש ה מ ו ב א ת ב ש ו ״ ת ש ע ר י ד ע ה ) ל מ ב ר ג ת ר ל ״ ה ( ‪ ,‬א ם ה ט ב י ל ה‬
‫מטהרת א ת ה ט מ א ב ת ו ך ה מ י ם א ו ר ק ב צ א ת ו מ ן ה מ י ם ‪ .‬ה ר ב מ ר צ ב ך מ צ י י ן ש ע ל‬
‫שאלה זו ד ג ו ר ב נ י ם א ה ר י ם ו ה ו א מ ס ב י ר ל מ ה ה ר ב ה י ר ש ח ק ר ב ש א ל ה מ ו פ ש ט ת ןו‪.‬‬
‫הרב הירש ע ס ק א ז ב פ י ר ו ש ו ל ס פ ר ו י ק ר א ו ח ק ר א ת ט ע ם מ צ ו ת ט ב י ל ה ‪ .‬מ ק ו ר ה ח ק י ר ה‬
‫בדברי הכסף מ ש נ ה ‪ ,‬ה ל ׳ א ב ו ת ה ט ו מ א ה ‪ ,‬פ ר ק ו‪ ,‬ה ל כ ה ט ז ״ ש א י ן ה ט מ א נ ט ה ר א ל א‬
‫‪6‬‬

‫בעלייתו מ ה מ ק ו ה ל א ב ע ו ד ו ב ת ו ך המקור!״ ‪.‬‬
‫ואולי אין ה ו כ ה ה מ ד ב ר י ה כ ״ מ ‪ .‬מ ד ו ב ר ש ם ב ד י ן צ ד ד י ‪ ,‬ב ה ל כ ו ת א ב ו ת ה ט ו מ א ה ‪,‬‬
‫ולא בהלכות מ ק ו ו א ו ת ‪ ,‬ב ד י ן ״ ה נ ו ג ע ב א ב מ א ב ו ת ה ט ו מ א ו ת ה מ ו ש ל ך כ ת ו ף ה מ ק ו ה‬
‫‪ . . .‬ו כ ש י ע ל ה מ ן ה מ ק ו ה ז ה ה נ ו ג ע י ט ה ר ״ ‪ .‬המעיין‪ .‬ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ר ו א ה ש מ ק ו ר‬
‫הכסף מ ש נ ה ב ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬מ ד ו ב ר כ א ן ב מ ק ר ה מ י ו ח ד ‪ ,‬א ד ם ש נ ג ע ב ת ו ך ה מ י ם‬
‫באב ה ט ו מ א ה ו ז ה י ט ה ר ר ק כ א ש ר י ע ל ה מ ן ה מ י ם ‪ .‬א י ן ל ל מ ו ד מ כ א ן ע ל ה מ ק ר ה‬
‫הרגיל ש ל א ד ם ט מ א ש נ כ נ ס ל מ ק ו ה ‪ ,‬ש כ נ ר א ה י ט ה ר מ י ד ו א י ן ט ה ר ת ו ת ל ו י ה ב ע ל י י ת ו‬
‫מ ן המים‪.‬‬
‫אהד כמה שנים )תשל״ח( הופיע חלק חמישי של שו״ת מ נ ח ת יצחק מ א ת הרב‬
‫יצחק י ע ק ב ווייס ז צ ״ ל ‪.‬‬

‫בסי׳ צט‪ ,‬ם ״ ק ד מ ו ב א ה ה ס כ מ ת ו ש ל ה ר ב י״י ווייס‬

‫זצ״ל עם ב ע ל ט ה ר ו ת יום ט ו ב ‪ ,‬ח ל ק יג‪ ,‬ש כ ת ב ש ה כ ״ מ ד ן ר ק ב ט ה ר ה ש ל א ד ם‬
‫ש נ ט מ א כ ת ו ך ה מ ק ו ה ו ל כ ן ב ט ב י ל ה ר ג י ל ה ש ל אשד‪ .‬ש ב א מ צ ע ה ט ב י ל ה נ ח ס ר ש י ע ו ר‬
‫המקוה‪ ,‬האשד‪ .‬ט ה ו ר ה ‪ ,‬ל מ ר ו ת ש ב ע ל י ת ה המקור‪ .‬פ ס ו ל ‪ .‬כ ת ב ת י א ז ל ה ר ב מ ר צ ב ך ו ה ו א‬
‫‪7‬‬

‫הסכים ש א כ ן י ש מ ק ו ם ל ה ב נ ה זו ב ב ״ מ ‪ .‬ו כ ן מ ו ב א ב ש ו ״ ת מ ש נ ה ה ל כ ו ת מ א ת‬
‫הרב מ נ ש ה ק ט ן )קליין(‪ ,‬ה ״ ה ) ת ל א ב י ב ת ש ל ״ ב ( סי׳ ק נ ב ו ק נ ו ש ה כ ס ף מ ש נ ה ד ן‬
‫‪8‬‬

‫בעיקר ב ט ה ר ה א ח ר י נ ג י ע ה ב ט ו מ א ה ב ת ו ך ה מ ק ו ה ‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סמך לתנאי של יציאה מהמים בטבילה בדברי הזל ״ ט ב ל ועלה אוכל במעשר״ )פםהים‬
‫לה‪ ,‬א‪ ,‬יבמות עד‪ ,‬ב‪ ,‬נדד‪ .‬עא‪ ,‬א(‪ .‬וכן ״יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול ויעלה״‬
‫)שבח לה‪ ,‬א( וראה אור שמח‪ ,‬הל׳ משכב ומושב פרק יב‪ ,‬הל׳ כב‪ .‬וראה ם׳ אישים‬
‫ושיטות‪ ,‬עמ׳ ‪ ,13‬הערר‪ 13 .‬וא״ת כרך י״ח‪ ,‬ערך טבילח‪ ,‬חערות ‪.96-93‬‬

‫ד‬

‫אחרי פרסום המאמר ב ״ ה מ ע י ך היתה לי הליפת מ כ ת ב י ם עם הרב מ ר צ ב ך על נושא זה‪,‬‬
‫אבל הוא דחה אז הבנה אחרת בדברי הכ״מ‪ ,‬וכן מ ש מ ע ברש״ש נדרים עו‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫וראה שם מראי מקומות נוספים לספרים הדנים בכוונת ה״כםף משנה״‪ ,‬כגון ם׳ מ א י ר ע י נ י‬
‫חכמים מהד״ת סי׳ א; שו״ת צור יעקב סי׳ כד; תכלת מרדכי‪ ,‬כלים פרק ה; שיירי ט ה ר ה‬
‫להר״מ אריק; אמרי יושר ח״א סי׳ קצט ועוד‪ .‬וראה שערי ט ב י ל ה להרב יחיאל מ י כ ל‬
‫שטרן )ירושלים תשל״ט( סי׳ מ ה ם״ק א—ד ום׳ טבילת כלים עמ׳ קצ״א־‪-‬ב‪.‬‬
‫וכנראה‬

‫קיימים שני פירושים בכוונת ה כ ״ מ וקשה להכריע‪ .‬אם כוונת ה כ ״ מ רק‬

‫להשגת הסהרה אחרי נגיעה בטומאה בתיד המים‪ ,‬נשארת שאלתו הנ״ל של הרב הירש‬
‫בעינה‪ .‬וראה מ א מ ר ״יישום ההלכה״ מ א ת הרב קלמן כ ה נ א שליט״א בקובץ ״לדורו‬
‫ולדורות — הרב שמשון רפאל הירש זצ״ל — מ א ה ש נ ה לפטירתו״ )ירושלים ת ש מ ״ ט ( ‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪.73‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪75‬‬

‫הרצוג ם ב ת נ ״ ך ‪ ,‬ח י ד ו ש י ש ״ ס ‪ ,‬ר מ כ ״ ם‬
‫מכללת ע י ו נ י‬
‫דעתם‪ -‬רבים‪,‬‬
‫אתרו ש א י‬
‫בספר ״ ע ל ה יונה״ מרוכזים נ‬
‫וכן מאמרים על שיעורי חז״ל ונושאים שונים ומגוונים‪ .‬ע ו ר כ י ה ס פ ר עשו‬

‫ושו״ע‬

‫ע ב ו ד ה ר ב ה ואף רכזו הידושי תורה מתוך פנקסים ש ב ה ם רשם ה ר ב מ ר צ ב ך משך‬
‫ע ש ר ו ת ש נ י ם חידושים ופירושים‪ ,‬הערות והברקות‪ .‬ב ר א ש ה ס פ ר י ש מ כ ת ב ה ס כ מ ה‬
‫מ מ ו ״ ר ה ר ב ש ל מ ה זלמן אויערבך שליט״א אשר העיד ״ידעתיו לגדול מ א ו ד בתורה‬
‫ויראת ד׳ טהורה‪ ,‬גם היה ענותן ואיש אמת‪ ,‬מ ל ב ד היותו א י ש סגולה והאשכולות״‪.‬‬
‫״ א י ש א מ ת ״ היה הרב מרצבך‪ .‬הוא לא סבל שום סטית מדרך ה א מ ת ‪ .‬לכן ה ת נ ג ד‬
‫לכך ש ב נ י ג ו ד לדברי חז״ל ״כיצד מרקדין לפני הכלה׳׳ )כתובות טז‪ ,‬ב(‪ ,‬ש ר י ם היום‬
‫מרקדים לפני החתן״‪ .‬כמו כן התנגד לשירת ״ ש א ו שערים ר א ש י כ ם ויבא‬

‫״כיצד‬

‫מ ל ך ה כ ב ו ד ״ ; א מ נ ם ח ח ן ד ו מ ה למלך‪ ,‬אבל אין הוא ד ו מ ה ל מ ל ך ה כ ב ו ד ‪ .‬ה ר ב מ ר צ ב ך‬
‫י ה ד ו ת צ ר ו פ ה ואמיתית‪ .‬הוא היה ביקורתי‪ ,‬אבל מ ת ו ך ה ב נ ה ו מ ת ו ך אהבה‪.‬‬

‫דרש‬

‫ה ע ר ה ביקורתית‪ ,‬בעל פה או ב כ ת ב ‪ — ,‬ז א ת ה י ת ה סימן ש ל ה ע ר כ ה !‬
‫עיון ב ס פ ר ״ ע ל ה יונה״ פותת פ ת ח לתורתו ש ל ת ל מ י ד חכם מקורי‪ ,‬א ש ד ת ר ‪0‬‬
‫ת ר ו מ ה מ י ו ח ד ת ללימוד תורה כתורת חיים ללא סטיות‪ .‬העיון ב ס פ ר ח ש ו ב ז ה מ ו ס י ף‬
‫י ד ע ת ו ר נ י ר ב ו מ ר ח י ב א ת ד ע ת ו ש ל בן ת ו ר ה ה מ ח פ ש ל י מ ו ד ת ו ר ה ב ת ח ו מ י ם מ ג ו ו נ י ם ‪,‬‬
‫מיוסד ע ל ה ש ק פ ה תורתית איתנה‪.‬‬

‫מצגר‬

‫דוד‬

‫אדרת אליהו‬
‫ספר זכרון לכבודו של הגאון האדיר המפורסם שר ה ת ו ר ה מ ג ד ו ל י‬
‫ההוראה בציון וירושלים הראב״ד מרן רבי אליהו ראם זצ״ל‪ .‬ב ה ו צ א ת‬
‫מכון הרב פרנק ובעריכת הרב שבתי רוזנטל י״ם ת ש מ ״ ה ‪.‬‬
‫בתורה‬

‫מצינו גדולים בתורה שתורתם מכרזת עליהם לנצח‪ ,‬ע״י ה ת ד ב ק ו ת ם‬

‫זכו •לסממן הנצחיות שבה‪ .‬ולעומתם ישנם כאלה ש ב ש ע ת ם לא היו פ ה ו ת י ם מ ה •‬
‫ב ג ד ל ו ת ם ‪ .‬ו ב כ ל ז א ת ר ק י ח י ד י ס ג ו ל ה יכירום‪.‬‬
‫ע ל ה בגורלו ש ל הגר״א ראם זצ״ל* ש א ך לפני ש ג ו ת דור ה י ה מ ג ד ו ל י‬

‫כך‬
‫ההוראה‬
‫והוראותיו‬
‫שחרו‬

‫פה‬

‫ע י ה ״ ק ירושלים‪ ,‬כל הדבר‬

‫ה ק ש ה יביאון אליו‪.‬‬

‫אמרותיו‪,‬‬

‫הדושיו‬

‫היו מ פ ו ר ס מ ו ת בחייו ואף מ ע ט לאהר הסתלקותו‪ .‬בני י ר ו ש ל י ם‬

‫אשר‬

‫ל מ ו צ א פיו העבירו מ פ ה לאוזן א ת ש מ ו ע ו ת י ו ו ב ז ה נ ת ק י י ם זכרונו• א ו ל ם‬

‫כ כ ל ש נ ת ר ח ק נ ו מדורו נ ש ת כ ח ה תורתו ש ב ע ל פה‪ .‬ונתעורר הצורך ל מ ס ו ר א ת ת ו ר ת ו‬
‫לדורנו ולדורות הבאים בכתב‪ ,‬כדי ששוב יתקיים בו מ א מ ר רז״ל ״הן הן זכרונם״‪.‬‬
‫ז כ ו ת זו נ ת ג ל ג ל ה ל י ד ו ש ל ה ר ב ש ב ת י ד‪ .‬ר ו ז נ ט ל ש ל י ט ״ א ‪ .‬ע ל ה ב י ד ו ל ה ש י ב‬
‫עטרה‬

‫למקומה ולגלות טפח מתורתו של הגר״א ראם זצ״ל‪ ,‬ובזה ה צ י ב ל ו‬

‫בין החיים שיאמרו דבר ה ל כ ה בשמו‪.‬‬

‫‪8‬ד‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש‬

‫ם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מ ש י מ ה זו ל א היתד‪ .‬ק ל ה ‪ .‬ה ג ר ״ א ר א ם ז צ ״ ל ל א ה י ה ס י פ ק ב י ד ו ו א ף ל א ר א ד‬
‫צורך להעלות א ת תורתו באופן קבוע על הכתב‪ .‬רק מ ק צ ת מ ן ה מ ק צ ת כ ת ב בשולי‬
‫גליונות הספרים א ש ר ל מ ד בהם‪ ,‬אם בביתו‪ ,‬או ב ב ת י כ נ ס י ו ת ו ב י ש י ב ו ת בהן הסתופף‪.‬‬
‫והם בבחינת ״ ה צ י ב י לך ציונים״ לחדושים גאוניים ומקוריים‪ .‬כפי ש כ ו ת ב העורך‬
‫שליט״א‬

‫במבוא הספר היה עליו לעסוק תתלה במלאכת ״מעמר״ שהיא מלאכת‬

‫מהשבת‪ ,‬ש״סים‪ ,‬משניות‪ ,‬רמב״ם‪ ,‬טור ושו״ע עתיקים ש א ב ק דורות נערם עליהם‬
‫הוצאו מן הגניזה בעלית בית המדרש בשכונת ״כרם״ בירושלים‪ .‬ומתוכם נלקטו‬
‫פנינים יקרים ש ט ר ם היו לברות לשיגי הזמן‪ ,‬והיו חתומים ב ח ו ת מ ו ש ל הכהן הגדול‬
‫במקדש‬

‫חתורה‪.‬‬

‫שנתפרסמו‬

‫כמו״כ‬

‫נמצאו‬

‫לאחר‬

‫חיפוש‬

‫מחיפוש‬

‫מספר‬

‫מאמרים‬

‫וחדושים‬

‫בשעתם בבמות תורניות שונות‪ .‬אליחם צורפו ליקוטים שנמצאו אצל‬

‫בגי מ ש פ ח ת ו ‪ .‬ו ב מ פ ת י ע ג ת ג ל ה בארכיונו ש ל ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ה ג ר י ״ א הרצוג‬
‫זצ״ל קובץ תשובות ש ה ש י ב הגר״א ראם זצ״ל בענינים חמורים ש ה ע ב י ר הגרי״א‬
‫הרצוג להכרעתו‪.‬‬
‫ואכן‬

‫ע ב ו ד ה מ א ו מ צ ת זו נ ש א ה פרי‪ .‬ו ל פ נ י נ ו ס פ ר ה מ כ י ל ה ו ר א ו ת ו ח י ד ו ש י ם‬

‫בכל מ ק צ ו ע ו ת התורח‪ .‬בד׳ ח ל ק י ש ו ל ח ן ערוך‪ ,‬ב מ צ ו ו ת ה ת ל ו י ו ת בארץ‪ ,‬בעניני קדשים‬
‫וביאורים נפלאים במקראי קדש‪ .‬ח ב ל רק ש ל א צוינו ה מ ק ו ר ו ת מ ה ם לוקטו המאמרים‪.‬‬
‫מתגלה לפנינו דמות תורנית מדור הנפילים‪ .‬בקיאות מ ד ה י מ ה בכל מ כ מ נ י החורה‪,‬‬
‫בשגי התלמודים בבלי וירושלמי ומפרשיהם‪ ,‬בספרי הפוסקים ר מ ב ״ ם טור ושו״ע‪.‬‬
‫ובתשובותיהם ש ל ראשוגים ואחרונים‪.‬‬
‫מוצאים אנו אצל חז״ל שהיו מונים שבחן ש ל חכמים‪ .‬יש ״גל ש ל אגוזים״‬
‫ו י ש ״ ק ב ו ג ק י ״ ‪ ,‬י ש ״ ס י ג י ״ ו י ש ״ ע ו ק ר ה ר י ם ״ ) ג י ט י ן סז‪ ,‬א‪ ,‬ה ו ר י ו ת יב‪ ,‬א(‪ .‬ג ל ש ל‬
‫אגוזים לפי פ ר ש ״ י הכוגה לבקי‪ ,‬מ ה גל ש ל אגוזים אדם נוטל א ח ד מ ה ן והן גקבצות‬
‫ו ג ו פ ל ו ת זו ע ל זו כולן‪ ,‬כ ך ב א ת ל מ י ד ו ש ו א ל ו ד ב ר מ ב י א ל ו ר א י ה מ מ ק ר א ‪ ,‬מ ד ר ש ‪,‬‬
‫משנה‪ ,‬ה ל כ ה ואגדה הכל יחד‪ .‬יש בקיאות ויש בקיאות‪ ,‬יש ב ק י א ו ת שטחית‪ ,‬כך וכך‬
‫כתוב שם‪ ,‬ויש בקיאות עיונית ה מ ע י ד ה על ה ב נ ה מ ע מ י ק ה ש ל דמוי מ י ל ת א למילתא‪.‬‬
‫ו כ ן ב ח ר י ף י ש ב׳ מ ד ו ת ‪ ,‬י ש ח ר י פ ו ת ש ל פ ל פ ו ל מ ח ו ד ד ו י ש ח ר י פ ו ת ש ל ה ע מ ק ה‬
‫חחודרת לשיתין ש ל הסוגיא‪.‬‬
‫הגר״א ראם היה מפורסם בבקיאות בכל מ כ מ נ י התורה‪ .‬ואכן ב ״ א ד ר ת אליהו״‬
‫שלפנינו מוצאים אנו בקיאות עיונית‪ .‬ונציין כ א ן ג׳ ד ו ג מ א ו ת ‪:‬‬
‫א(‬

‫בדונו ב ש א ל ה אם ש כ ח ה מקרי אונס או לא )מג״א סי׳ קח סקי״א(‪ ,‬מ ב י א‬

‫ה ג ר ״ א ר א ם )סי׳ ג( ר א י ה מ פ ת י ע ה מ מ ק ו ם ל א צ פ ו י ‪ ,‬מ ש נ ה מ פ ו ר ש ת ה י א ב ת ר ו מ ו ת‬
‫פ ״ ב מ ״ ג ‪ ,‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר א ם היד‪ .‬י ו ד ע ב ת ח י ל ה א ע ״ פ ש ה ו א ש ו ג ג ל א ע ש ה כ ל ו ם ‪,‬‬
‫ו מ פ ר ש ה ר ע ״ ב אם ה י ה יודע בו ב ת ח י ל ה ש ה ו א ט ב ל או ש ה ו א ט מ א א ע ״ פ ש ב ש ע ה‬
‫ש ת ר ם היה שוגג‪ ,‬ש ש כ ח ש ה ו א ט ב ל או ש ה ו א טמא‪ ,‬הוי שוגג קרוב למזיד‪ .‬וכן נפסק‬
‫להלכה ברמב״ם הל׳ תרומות פ ״ ד ה״ח‪ .‬הרי חזיגן להדיא ש ש כ ח ה היא פ ש י ע ה ולא‬
‫אוגס‪.‬‬
‫ב(‬
‫‪1‬‬

‫כשגשאל האיר יוצאין יד״ח קידוש בתפלה‪ ,‬הרי אין עושין מצוות חבילות‬

‫גולד בבירז׳ אשר בליטא ב ש נ ת תרל״ב‪ ,‬וגפטר בירושלים ב ש ב ו ע ו ת תשי״ט‪,‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪77‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫)סי׳ ט ( ח י ל ק ב ש ו פ י ‪ ,‬ד ז ה ל א ש י י ך ר ק כ ש ע ו ש ה ב ר כ ו ת ש ו נ ו ת ע ל כ ו ס‬

‫חבילות‬
‫או‬

‫אחת‪,‬‬

‫שמקרב‬

‫שני דברים‬

‫לעשותם‬

‫בבת א ח ת כגון‬

‫להשקות‬

‫ש ת י סוטות‪,‬‬

‫ו ה ט ע ם מ ש ו ם ד נ ר א ה עליו כמשא‪ ,‬ורוצה להפטר מהרבה מ צ ו ו ת ב ב ת א ח ת י משא״כ‬
‫עשיית‬

‫ב ׳ מ צ ו ו ת ב א מ י ר ה א ח ת ‪ ,‬א ף ש ה ה י ל ו ק ברור ב ס ב ר א ‪ ,‬א י נ ו מ ס ת פ ק ב כ ך‬

‫ומביא‬

‫ל ז ה ר א י ה ב ר ו ר ה מ מ ר ח ק ‪ ,‬ב מ נ ח ו ת צט‪ ,‬ב א י ת א ש ב ק ר י א ת ש מ ע י ו צ א י ם‬

‫ידי ח ו ב ת ת ל מ ו ד תורה‪ .‬הרי להדיא שאמירה א ח ת ש י ש ב ה ש ת י מ צ ו ו ת אין בזה‬
‫משום אין עושין מצוות חבילות‪.‬‬
‫כ מ ו ״ כ ה ב י א ר א י ׳ מ ג מ ׳ זו ש ל א כ ד ע ת ה א ח ר ו נ י ם ש א ״ א ל כ ו י ן ע ל ש ת י מ צ ו ו ת‬
‫כ א ח ת ‪ ,‬ש ה ר י ה כ א י ו צ א י ד ״ ח ק ״ ש ו ת ״ ת מ ה ת ו ר ה ‪ ,‬ה ר י ש ש י י ך כ ו נ ה ע ל ש ת י מ צ ו ו ת ‪.2‬‬
‫ב ס י ׳ ע ז מ ב י א ר א י ה מ ע י ר ו ב י ן סז‪ ,‬א ש ש ו ת ף ש ה פ ק י ר ח ל ק ו ‪ ,‬ה ש נ י ז ו כ ה‬

‫ג(‬

‫מ מ י ל א ב ח ל ק ח ב י ר ו ‪ ,‬ש ה ר י א מ ר ו ש ם אם מ ת נ כ ר י ב ש ב ת ) ו ד ר י ם ע מ ו ש נ י י ש ר א ל י ם‬
‫ו ל א ש כ ר ו ו ל א ע י ר ב ו ( ד צ ר י כ י ן ל ב ט ל ז ה לזה‪ .‬ה ר י מ ש מ ע ש ה ש ו ת ף א י נ ו ז ו כ ה מ מ י ל א‬
‫כששותפו‬

‫מ פ ק י ר ז כ ו ת ו ‪ .‬ש ו ב ר א י ה מ מ ק ו ם ב ל ת י צפוי‪ .‬ו א ו ל ם ר ק ב ק י א ו ת ע י ו נ י ת‬

‫ש ל ה ג ר ״ א ראם זצ״ל וחריפות חחודרת לשיתין של הסוגיא‪ ,‬יש בהן ל ק ר ב דחוקים‬
‫ו ל ע ש ו ת כל התורה דבר אחד‪.‬‬
‫כ ה נ ה וכהנה פזורים בספר פתרונות קצרים לשאלות גדולות ו ל ס פ י ק ו ת ח מ ו ר י ם‬
‫ח ל ק י ש ו ״ ע א ש ר ה ג ר ״ א ר א ם ה ג י ש ל ש ו א ל י ו ב מ ח י יד‪ .‬כ מ ו ״ כ ל י ק ט ה ע ו ר ך‬

‫בד׳‬

‫פ נ י נ י ם ע ה ״ ת ‪ .‬ו ח ב ל ש ל א ה ב י א א ת מ ה ש כ ו ת ב ב ש מ ו ד״גרצ״פ פ ר נ ק ז צ ״ ל ב מ ק ר א י‬
‫ק ד ש ל י מ י ם גוראים סי׳ יח אות ב ״ ש מ ע ת י מ ה ג ר ״ א ראם כי ב ת ק י ע ו ת ה ת ר ו ע ה ב א מ צ ע‬
‫ב י ן ש ת י ה ת ק י ע ו ת ‪ ,‬ר מ ז כי ת ק י ע ה ה ו א ל ש מ ח ה כ מ ו ש נ א מ ר ו ב י ו ם ש מ ח ת כ ם ו ג ן ‪/‬‬
‫ו ת ר ו ע ה הוא יללא כתרגומו יבבא‪ ,‬כמו שנאמר‪ ,‬על ה צ ר ה צ ו ר ר א ת כ ם ‪,‬‬

‫ותקעתם‪,‬‬

‫לרמוז שבחוץ יש להתנהג בפנים ש ל שמחה אבל בפנים יללא״‪ .‬ודפח״ח‪.‬‬
‫אולם‬
‫הוסיף‬

‫קדמוגים‪,‬‬
‫הארץ״‬

‫אין הספר כולל רק מהידושיו ותשובותיו ש ל הגר״א ראם זצ״ל‪ ,‬א ל א‬

‫לו המהדיר מדור ״דובב שפתי ישנים״ שבו מ ת פ ר ס מ י ם ל ר א ש ו נ ה כ ת ב י‬
‫ב ה ל כ ו ת התלויות בארץ‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬ה ל כ ו ת כלאים ל ח ד מ ק מ א י ‪ ,‬ס פ ר ״ ח ו ג‬

‫ע ל ג ב ו ל ו ת ה א ר ץ לר׳ ש ל מ ה מ ח ע ל מ א ב ע ל מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ע ל ה ר מ ב ״ ם‬

‫׳‬

‫ח י ד ו ש י ת ו ר ה מר׳ אליעזר נהום ]בעל החזון נחום ע ל מ ש נ י ו ת [ ב ע ג י ן ה ב א ת ב כ ו ר י ם‬
‫בחג‪,‬‬

‫ה ע ר ו ת וחדושים מ ב ע ל חיי אדם על מגילת א ס ת ר ועוד‪ .‬צ ר ף לזה ק ו נ ט ר ס‬

‫חשוב‬

‫בענין ש ל י ח ו ת גט שעסקו בזה חכמי ירושלים בדור האחרון ב מ ש א ו מ ת ן‬

‫ש ל ה ל כ ה ע ם החזו״א‪ ,‬הלוא הם ה ג ר צ ״ פ פרגק‪ ,‬הגר״י קלמם‪ ,‬ה ג ר ״ י ע ד ס ו ה ר א ש ל ״ צ‬
‫הרב עוזיאל זצ״ל‪.‬‬
‫מקום‬

‫מיוחד קובע לעצמו פרסומו של הפנקס ״ מ ש מ י ע שלום״ צ פ ת ת ק פ ״ ח ‪,‬‬

‫על דבר הסכם שלום ש נ ע ש ה בצפת בין קהלות הספרדים — בראשם ר׳ חיים נ ס י ם‬
‫‪2‬‬

‫י ש לדון בכל זה עפ״י מ ה שכתבו התוס׳ מו״ק ח‪ ,‬ב ד ״ ה לפי‪ ,‬שאין עושין מ צ ו ו ת ח ב י ל ו ת‬
‫חבילות כדי ש י ה א לבו פנוי למצוה אהת‪ .‬ולענין ת פ ל ה נ ר א ה פשוט ש כ ך נ ת ק ן ל ק ד ש‬
‫בתפלה‪ ,‬והיינו ש י ש בתפלה חלק שהוא קדוש ותקנו לאומרו בחפלה‪ .‬ואינו מ ע כ ב א ת‬
‫חתפלח‪ ,‬ע י ׳ תום׳ רי״ד פסחים קיז‪ ,‬ב ומנחת הינוך מצוה לא‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫אבולעפיה‪ ,‬ה פ ר ו ש י ם — ב ר א ש ם ר ׳ י ש ר א ל מ ש ק ל ו ב ‪ ,‬ו ה ח ס י ד י ם ב ר א ש ם ר׳ ע מ ר ם‬
‫חסידה‪ .‬פ נ ק ס ז ה ה מ ת פ ר ס ם כ א ן ל ר א ש ו נ ה מ ה ו ה מ ס מ ך ה ס ט י ר י ר ב ח ש י ב ו ת ל ת ו ל ד ו ת‬
‫הישוב היהודי ב צ פ ת ל פ נ י כ מ א ת י י ם ש נ ה ‪.‬‬
‫כמו״כ צ י ר ף ה ע ו ר ך מ ח י ד ו ש י ו ש ל אחיו‪ ,‬ה ג ״ ר י ו נ ה ר א ם ז צ ״ ל ‪ ,‬ש נ פ ט ר ב צ ע י ר ו ת ו ‪,‬‬
‫והגר״א ראם ז צ ״ ל מ י ל א א ת מ ק ו מ ו ב ר ב נ ו ת י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ג ם כ א ן מ ו צ א י ם א נ ו ה ע ו ש י ם‬
‫מבריקים ו מ פ ת י ע י ם כ א ח ד ‪.‬‬
‫המרא ל מ ר י ה ו ס י ב ו ת י ה ל ש ק י י ה ‪ ,‬ל ה ר ב ש ב ת א י ר ו ז נ ט ל מ נ ה ל מ כ ו ן ה ר ב פ ר נ ק ‪,‬‬
‫שהגיש לנו ת ו ר ה נ א ה ב כ ל י נ א ה ‪.‬‬

‫נתקבל במערכת‬
‫שו״ת מ ר א ש צ ו ר י ה ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ב ש ו ״ ע א ו ״ ח ‪ ,‬ב ע נ י נ י ב ר כ ו ת ‪ ,‬ת פ ל ה ‪ ,‬ו ק ר י א ת‬
‫התורה‪ .‬ד י נ י ש ב ת ב מ ט ב ח ‪ ,‬ב ר פ ת ו ב ל ו ל ‪ .‬מ א ת ה ר ב ש מ ו א ל ד ו ד ‪ ,‬א ל ו ן ש ב ו ת ‪.‬‬
‫הוצאת יד שפירא‪ ,‬אלון ש ב ו ת תשמ״ח‪.‬‬
‫ממלכת כתנים וגוי ק ד ו ש קובץ מ א מ ר י ם ל נ ש מ ת דוד כהן הי״ד‪ .‬מ א מ ר י ם בעניני‬
‫ת ו ר ה ע ם ד ר ך ארץ‪ ,‬מ צ ו ו ת ה ת ו ר ה ב ח ב ר ה ו ב מ ד י נ ה ‪ ,‬ש ע ר ה ז י כ ר ו ן ל ד ו ד כ ה ן‬
‫הי״ד‪ .‬ח ו צ א ת ח מ ש פ ח ה ו ח ח ב ר י ם ‪ .‬ת ש מ ״ ט ‪.‬‬
‫הגיון מ ח ק ר י ם ב ד ר כ י ח ש י ב ה ש ל ח ז ״ ל ‪ ,‬ב ע נ י ג י רוב‪ ,‬ח ז ק ה ‪ ,‬ק ב ו ע ‪ ,‬ג ו ר ל ו ע ו ד ‪ .‬ע י ו נ י ם‬
‫בכללי‬

‫חז״ל ושיטת חשיבתם‪ .‬בעריכת ד ״ ד עלי מ ר צ ב ך וד״ר מ ש ה קופל‪.‬‬

‫ה ו צ א ת א ל ו מ ח ‪ ,‬ג ל י ו ן א‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש מ ״ ט ‪.‬‬
‫עלי ספר כ ת ב ־ ע ת ל ב י ב ל י ו ג ר פ י ה ו ל ח ק ר ה ס פ ר ה ע ב ר י ‪ .‬ג ל י ו ן טו‪ ,‬ה ו צ א ת א ו ג י ב ר ם י ט ת‬
‫בר־אילן‪ ,‬ת ש מ ״ ט ‪.‬‬

‫המשתתעיפ כ ג ל י ת ז ה ‪:‬‬
‫הרב קלמן כהנא‪ ,‬רה׳ פנים מאירות ‪ ,9‬ירושלים‬
‫הרב אריה הנדלר‪ ,‬קרית הישיבה‪ ,‬שעלבים‪ ,‬ד ״ נ אילון‬
‫הרב יהודה קופרמן‪ ,‬מכללה ירושלים לבנות‪ ,‬בית וגן‪ ,‬ירושלים‬
‫הרב ר״ב פוזן‪ ,‬רה׳ מ ש ג ב לדך ‪ ,15‬ירושלים‬
‫הרב יואל קטן‪ ,‬קרית הישיבה‪ ,‬שעלבים‪ ,‬ד״נ אילון‬
‫פרופ׳ ש׳ אברמסון‪ ,‬גן רחביה‪ ,‬ירושלים‬
‫צבי ביברפלד‬

‫‪Canada3 6230 De Vimy Montreal, H3 S2 R‬‬

‫יצחק נפחא‪ ,‬רח׳ בית וגן ‪ ,41‬ירושלים‬
‫יונה עמנואל‪ ,‬רח׳ צפניח ‪ ,26‬ירושלים‬
‫הרב דוד מצגר‪ ,‬רה׳ בית וגן ‪ ,20‬ירושלים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪79‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כרו כ״ט‬

‫ר ש י מ ת ה מ א מ ר י ם ב ב ר ך ב״ט‪ ,‬ג ל י ו נ ו ת א — ד‬
‫שפ המחכד‬

‫שפ המאמר‬

‫ארבעה צריכים להודות‬
‫אברהם‪ ,‬פרופ׳ אברהם ס‪.‬‬
‫מדברי ר׳ רפאל גארדאן לירושלמי‬
‫אברמסון‪ ,‬פרופ׳ שרגא‬
‫״הנה איש — צ מ ח שמו״‬
‫אויערבך‪ ,‬הרב רפאל‬
‫נוסח ברכות במקדש וענייתן‬
‫אויערבך‪ ,‬הרב רפאל‬
‫לענין ״ברור שם כבוד מלכותו לעולם ו ע ד ״‬
‫אורבך‪ ,‬יעקב‬
‫הפשט והדרש‬
‫ביברפלד‪ ,‬ד״ר צ ב י‬
‫במברגר‪ ,‬חרב יצחק ד ב זצ״ל מכתבים בין הרב במברגר והרב ה י ר ש‬
‫על דרכם של חרדי ג ר מ נ י ה‬
‫ברום‪ ,‬יצחק‬
‫בעת ה ח ד ש ה )המשך(‬
‫הירש‪ ,‬הרב שמשון רפאל זצ״ל הפר ישעיהו — פרק ו‬
‫הירש‪ ,‬הרב שמשון רפאל זצ״ל תשובות‪ ,‬אגרות וכתבי י ד‬
‫׳הירש‪ ,‬הרב שמשון רפאל זצ״ל תשובות‪ ,‬אגרות וכתבי יד )המשך(‬
‫הירש‪ ,‬הרב שמשון רפאל זצ״ל מכתבים בין הרב במברגר והרב הירש‬
‫הירש‪ ,‬הרב שמשון רפאל זצ״ל הוי הלימודים של הז״ל‬
‫הירש‪ ,‬הרב שמשון רפאל וצ״ל הוי הלימודים של חז״ל )המשך(‬
‫על שתוף הפעולה בין הרבנים‬
‫הלוי‪ ,‬ג‪.‬‬
‫במברגר והירש‬
‫תורה ודרך ארץ ב ״ ש פ ת אמת״‬
‫הנדלר‪ ,‬ה ר ב אריה‬
‫תורה ודרך ארץ ב״שפת א מ ת ״ ) ה מ ש ך (‬
‫הנדלר‪ ,‬הרב אריה‬
‫עיונים בשנות דור ודור‬
‫וינברגר‪ ,‬צ ב י‬
‫בגנות המחלוקת וחלול השם‬
‫החפץ חיים‪ ,‬זצ״ל‬
‫הגר״ע הילדסהיימר ובית מ ד ר ש ו‬
‫כהנא‪ ,‬ה ר ב קלמן‬
‫תקומת מ ד י נ ת ישראל במקורותינו‬
‫כרמל‪ ,‬הרב אריה‬
‫הלילה הזה כלו מ צ ה‬
‫להמן‪ ,‬הרב מ א י ר זצ״ל‬
‫הרב הירש כמורה דרך לדורנו‬
‫לוי‪ ,‬פרופ׳ יהודה‬
‫הנץ החמה לפי הנראה בירושלים‬
‫מנת‪ ,‬ד״ר מרדכי וידידיה‬
‫ובבני־ברק‬
‫ספר אדרת אליהו מאת הרב אליהו ראם‬
‫מצגר‪ ,‬ד ו ד‬
‫תלמוד תורה‪ ,‬אומנות ושאר חכמות‬
‫נפחא‪ ,‬יצחק‬
‫ישראל מול נצרות בספרי הרב הירש‬
‫עמנואל‪ ,‬יוגה‬
‫ספר ״עלה יונה״ מ א ת הרב יוגה מ ר צ ב ך‬
‫עמנואל‪ ,‬יונח‬
‫נ ת י נ ת מ ע ש ר שני ללוי ולעני‬
‫עמנואל‪ ,‬מרדכי‬
‫תרגומי ״איש״ בתרגום אונקלוס‬
‫פוזן‪ ,‬חרב ר״ב‬
‫על שיטת תורה עם דרך ארץ‬
‫צוריאל‪ ,‬הרב מ ש ה‬
‫קופרמן‪ ,‬הרב יהודה‬
‫עיונים בפי׳ ר״ע ספורנו על התורה‬
‫קופרמן‪ ,‬הרב יהודה‬
‫עיונים בפי׳ ר״ע םשורנו על התורה )המשך(‬
‫קטן‪ ,‬ה ר ב יואל‬
‫ר׳ שלמח חלמא וס׳ מרכבת ה מ ש נ ה‬
‫קטן‪ ,‬ד״ר מ ש ה‬
‫ניע )באור המילה(‬
‫שביב‪ ,‬הרב יהודה‬
‫חוקרים הזהרו בעיוגכם‬

‫‪80‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫גליון‬

‫עמוד‬

‫ג‬
‫ד‬

‫‪69‬‬
‫‪57‬‬
‫‪71‬‬
‫‪39‬‬
‫‪50‬‬
‫‪41‬‬
‫‪35‬‬
‫‪57‬‬

‫א‬
‫א‬
‫כ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ב‬

‫‪3‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪35‬‬
‫‪23‬‬
‫‪34‬‬
‫‪71‬‬

‫ג‬
‫ג‬
‫ד‬
‫א‬
‫ב‬

‫ד‬
‫א‬
‫ג‬
‫ד‬

‫כ‬
‫ג‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ד‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ד‬
‫א‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א‬
‫א‬

‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪81‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪69‬‬
‫‪1‬‬
‫‪50‬‬
‫‪56‬‬
‫‪76‬‬
‫‪64‬‬
‫‪38‬‬
‫‪70‬‬
‫‪51‬‬
‫‪33‬‬
‫‪59‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪47‬‬
‫‪80‬‬
‫‪87‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך‬

‫ה א ח ר א י ‪ :‬י ו נ ה ע מ נ ו א ל ‪ ,‬ר ח ׳ צ פ נ י ה ‪ ,26‬י ר ו ש ל י ם‬

‫‪www.daat.ac.il‬ם‬
‫ד פ ו ם צור־אות‪ ,‬ירושלי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)