אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ת ו כ ך :
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks. org
ע״י חיים תשס״ט
.
תורה עם ק צ ת ד ר י ארץ /ה מ ע ר כ ת
הודעה גאמגה /ה ר ב ד ו ד צ ב י הופמן זצ״ל .
קרבנות ה ג הסוכות ומשמעותם /ה ר ב ז א ב וישמן .
הערות בי״ג יסודות ה א מ ו נ ה /ה ר ב א י ת מ ר ורהפטיג
מלכות בתפילת שמונה ע ש ר ה /ה ר ב אברהם גהשון
מ ש פ ה ת דורקטי /פח־פ׳ אברהם ם אברהם .
הרב אביעזרי ז׳ אויערבד /ה ר ב רפאל אויערבך .
בענין ש ג ת יציאת מצרים /מ ש ה ווייס .
1
3
4
12
19
24
29
46
,
על ספריפ ועל סופריהם
מ ס כ ת ביכורים — הקר ו ע מ ן /י׳ עמנואל
יהדות ו מ ד ע כהכמות מ ש ל י מ ו ת /ה ר ב מ ׳ צוריאל
52
61
הערות ומילואים
על המיו ש ל ה ר ב ז׳ וורמםר /ג׳ ב א ב ״ ד .
על הירושלמי ב״פרי ח ד ש ״ או״ח סי׳ קכה
ארבעה צריכים להודות
כ פ ״ ד ירושלים תשרי ת ש ״ ו
•
כ י ד ל ,ג ל י מ א
ש״ח.-25
מנוי ש נ ת י :בישראל
www.daat.ac.il
68
70
70
•
ה כ ח י ד —n*y 8.
כ ח מ לארץ 5X1דולר
כתובת ה מ ע ר כ ת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,סל׳ 288883
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תודה עם קצת דיר ארץ
לרגל יום הזכרון המאה של ה ר ג שמשון ב״ר ר פ א ל הירש זצ״ל הופיעו מאמרים
ואף קבצים עיוניים הדנים במשנתו של הרב הירש .גם במסגרת ״המעין״ התפרסמו מאמרים,
מכתבים ותרגומים.
אנו רואים חובה להתריע על נושא שמבחינת השם הוא דומה ל״תורה עם דרך ארץ״״
אבל אולי אין קשר ישיר בין הנושאים.
מאורעות
השנה האחרונה מוכיחים שקיימת סכנה מוחשית ליהדות הנאמנה ,א ם
ל א תצליח לשמור על הרעיון של ״תורה עם ק צ ת ד י ר ארץ״ .יש מקום לויכוחים ,יש מקום
לביקורת נוקבת ,אבל הכל במסגרת של ״תורה עם קצת דרך ארץ״ .האם היהדות הנאמנה
חושבת שיכולה להרשות לעצמה שנאה בלי מצרים ,שנאה תהומית בין שומרי מצוות
לבין עצמם ,כפי ששלטה השנה ב ת ק ו פ ת הבחירות ,ומאז ועד עכשיו?
כאמור יש צורך בביקורת ,כגון ע ל התיחםות ״פופולרית״ לקדושי עליון .״המעין•
מברר כל טיפול אחראי בנושא זה .תנאי ראשון לביקורת כזו ,שמחננו ידע לשמור ע ל
״תורה עם ק צ ת דרר ארץ״ .א ם בתור המחנה חוג א ח ד משמיץ א ת השני ל ל א הרף,
איר תגיע לביטוי ביקורת אמיתית ונחוצה? איזה הד יהיה לביקורת מוצדקת ,כאשר בל
הביקורת אינה נקיה מהגזמות וטילופים ?
ל מ ה כ ל המאבק מופנה נגד א ד ם א ח ד י הבעיה ל א נולדה בשלהי תשמ״ט .חבר המערבת
פרסם ב״המעין״ תשרי תשל״ה מ א מ ר ע ל בעית ״ספרים נחוצים עם תוכן פטול למחצה״.
ל מ ה ל א טפלו כ ל השנים בבעיה ,תור אחריות חינוכית ובלי אינטרסים צדדיים?
ל ק ר א ת השנה החדשה אנו מבקשים א ת קוראינו ל מ ל א א ת תלוש ההזמנה בדף זה
)או להעתיקו( ולשלוח לנו בהקדם.
דמי מנוי לשנה ) 4גליונות( — 25.שקל ,בחוץ לארץ — 12.5.דולר
לכבוד
מערכת
המעין
רחוב צפניה 26
ירושלים 95301
הריני חותם בזה על מנוי שנתי ל״המעין״ ומצרף בזה דמי מנוי.
השם
הכתובת
העיר
מיקוד
חתימה
1
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
ועוד דוגמא של חוסר אתר
ארץ״ .קיימות דעות שונות כלפי ה ר ח ב ת
דרך
דעת -קצת
״תורה עם
ההתישבוח ביהודה ,שומרון וחבל עזה ,הן בחוגים חרדיים והן בחוגים דתיים־לאומיים.
אבל מכאן ע ד להטיל ספק בנאמנותם התורתית של המתישבים ,הדרך ארוכה ו מ ס ו כ נ ת .
האם מותר לפקפק בשמירת תורה ומצוות של אלפי יהודים כ״י שומרי תורה ו מ צ ו ז ת
היושבים בעשרות ישובים כיי? האם מותר לכתוב על יושבי עה״ק חברון ת״ו ,ב י נ י ה ם
עשרות לומדי תורה ,שהם אנשי הימור שדרכם מהולה ב״תרפ״טין״ )!( ,שלא למדו א ת
הלקח ממאורעות ת ר פ ״ ט י ! והאם מותר להכריז שהמתישבים אולי)!( אינם מ ד ק ד ק י ם
בהלכות ט׳ ב א ב י אוי לנו שהגענו ל מ צ ב כל כר טרגי ומסוכן בארץ הקודש.
מקור הבעיה הוא א ח ד :העדר של כבוד ודרר ארץ כלפי יהודים שומרי תורה ו מ צ ו ו ת ,
איש ע ל מחנהו ואיש על דגלו.
אנו רואים חובה להתריע ולהזהיר .אולי ירחם עם עני ואביון ע ל עצמו .א ו ל י ,
אולי ושמא מישהוא יתעורר ע ״י הדברים האלה .עורו ישנים ,עורו נא ,התעוררו נ א !
אוי לנו א ם ל א נשמור על כבוד הדדי בתור המחנה.
ואם אין קצת דרר א ר ץ — ח״ו אין תורה ,ח״ו אין יהדות נאמנה.
בסיום שנת הזכרון המאה של הרב ש״ר הירש אנו מאחלים לכל עם ישראל ש נ ת ש ל ו ם
וברכה ,שנת שמחה ובנין הארץ ,שנת תורה עם דרר ארץ.
המערכת
2
www.daat.ac.il
הרצוג ה
דעת -אמכללתמ נ
ה ו ד ע ה אתר נ
ואהובנו הבחור מוהר״ר
לתלמידנו
מאת
(1
מוריו ה ח ת ו מ י ם
[e
<Zy
• M׳ >?Cf.ffry
למטה.
כיוס הפרדך מישיבת בית מדרשנו׳ בעת אשר ממך יסתרו ויבנפו מוריך• כעת הזאת אזניך
תשמענה הדברים האלה מאחריך לאםר :זה הדרך ת ל ך בו• לא תסור ממנו ימין ושמאל.
אתה הגבר כי תוקס על באחת הקהלות הקדושות• עליך להקיש עולה של תורה הכתובה
והמסורה׳ על פי היסודות והעקרים׳ אשר הורונו רבותינו הקדושים• כאשר הוגד לך ושמעת
פעמים אין מספר מפי סלמדיך להועיל ומדריכיך כדרך השם.
א ת ה למוד ה־ הלא ידעת גס שמעת׳ כי רבו הקהלות אשר פרקו מעליהן עול התורה
והסציה• ויקומו בהן ממרים אשר לא ישמעו לקול מורים׳ וזה החילם לעשות ל ל כ ת בהקות בגי
דתות אחרות• להעמיד בכית ה־ בלי שיר ולנגן בו גם ביום שבת קדש לחלל כקהל עם
א ת שבתות הי.
גם לא גכחד ממך• כי יותר שהיה העון הזה גדול וכבד מאד מאד• עוד נהיה לשרש פורה
ראש ולענה׳ לעבירה גוררת עבירות אחרות ותועבות גדולות• בי ל א יארכו הימים ולרגל הארגעל
קול מקהלות נשים שרות נשמע בהיכל ה•• וכסדר התפלה אשר קבלנו מאבותינו נפרצה פרצה
אחד פרצה׳ ונהרסו שתות העבידה שבלב על ידי הישפה וגרעין׳ על ידי שנויים והלופיס• אשר
יענו ויעידו׳ כי כפרו הםהרסים ובעטו בהבטחות ה׳ על ידי נביאיו• להשיב שכינתו לציון ושדר
העבודה לירושלים באחרית הימים.
ועתה הבן יקיר לנו׳ אם אנשי קהלה אשר פרצו באחת החטאות כאלה יקראוך להיות להם
לרב ומורה• לא תאבה ולא תשמע להם עד אשד הרימו והסירו בל מכשול מבית התפלה אשר
יכינו ל ך להתפלל ולהטיף שם מלותיך׳ כי לא תוכל לקרב אל פ ת ח בית הכגשת• אשר בו יזידו
ביד רמה נגד פקודי דתנו.
גס אס בבר ישבת על כסא הרבנות בתיך קהלת •עקב• ויקומו שם אנשים וידיחו א ת יושבי
עירם להביא אחת מחקות המחטיאות הגזברית למעלי .אל בית תפלתך• ל א תעמוד בדרך אתם׳
בי אס הסר א ת משרת הרבנית הזאת מעל שכמך׳ מקומך ת נ ח ותשים כסלך בד׳ ועליו
תשלך יהבך.
והנה היום היה הורשת להורות ולדון בישראל׳ היום הזה נסמכת בשמיכת חכמים׳ היום
הזד .קבלת כ ת ב תעודת דרבנות .על ידנו היתה זאת לך׳ יען כי בטוחים אנהנו־ כי תשמור
הפקודים הנזכרים• באשר בבר הראית לדעת׳ כ׳ נאמנה רוחך א ת הי ואת תורתו״ ובצפיתנו
צפינו .בי תהיה תמיד הולך המים ופועל צדק באשר היית עד הנה – .והיד .א ס ודיו רוח אחרת
תעבור עליך ותשליך אזהרתנו זאת אחרי גוך .בין תבין א ת אשר לפניך ותדע ותשכיל• כי אזי כ ל
דברי התרה ורשות וסמיכה הנמצאים׳ דן בכתב ה ת ר ת הוראה אשר ניתן לך והן בכתב תעודת
הרבנות א ש י ת ח ת ידיך• בטלין וסבוטלין ל א שרירין ולא קיימין- .
אמנם כן תקית נפשנו• להיות מצות התודה על לבבך תמיר• ל ל כ ת בדרך טיניש ולעמוד
ארחות צדיקים׳ כי אז תצליח ואז תשכיל.
א ל ה ד ב ר י מוריך המזהירים באזהרה סגולה עם א ה ב ה מ ס ו ת י ח
•<*.£/ח~
>י*1
£ * f * 1 1
י־'*־^
יד**•?-/׳/
תלמידי בית המדרש לרבנים בברלין ,מיסודו של הרב עזריאל הילדםהיימר זצ״ל ,אשר קבלו
״היתר הוראה״ ,קבלו יתד עם זה ״הודעה נאמנה״ ,אזהרה שהיתר ההוראה יהיה מבוטל,
אם בוגר בית המדרש יקבל משרה בקהילה שפרקה מעליה עול תורה ומצוות.
המכתב שצולם כאן קיבל בשעתו ,ח״י אדר ב תר״ע ,הרב אהרן גויבירס זצ״ל.
תודתנו לבנו ,הרב י׳ יהושע בויבירס שליס״א שהמציא לנו המכתב.
www.daat.ac.il
הרב זאב ויטמן
אתר דעת -מכללת הרצוג
קרבנות דוג הסוכות ומשמעותם
א.
טעם לפרטי הקרבנות ומגינם — ה א מ נ ם ״הזיה גדולה״?
בענין ט ע מ י המצוות כ ת ב הרמב״ם במו״נ ,ח״ג ,פ כ ״ ה )ע״פ תרגום הרב ק א פ ח ( :
״ואשר ראוי שיסבור בענין )טעמי המצוות( כל מי שדעתו שלימה הוא מ ה ש א ב א ר ,
והוא ,שכלל המצוות יש להן טעם בהחלט ,ובגלל תועלת מסוימת ציווה בהן ,א ב ל
פרטיהן הן אשר נאמר בהן שהן לפשט ה צ ו ו י ) . . .בהן אין טעם כמבואר ל ה ל ן ( ;
מ ה שיש להדגים בו ב א מ ת מענין הפרטים הוא הקרבן ,שהציווי בהקרבת ה ק ר ב ן
יש לו ת ו ע ל ת גדולה ברורה כמו שאבאר ,אבל היות הקרבן הזה כבש וזה א י ל
ושיהיה מנינן מנין מסוים ,לזה אי־אפשר ליתן טעם כלל ,וכל מי שמעסיק ע צ מ ו ,
לדעתי ,בחמצאת טעמים לאחד מהסרטים הללו הרי הוא הוזה הזיה גדולה ,ש א י נ ו
מסלק בה זרות אלא מוסיף זרויות ,ומי ש מ ד מ ה שיש ל א ל ה טעמים ,רחוק הוא מ ן
הנכון…״.
בכל זאת עלינו לעסוק בברור משמעותם וטעמם של שבעים פרי חג ה ס ו כ ו ת ,
ולא בגלל שיש מקום להלוק על הרמב״ם ,אלא מסתבר שלא כנגד ברור ט ע מ ם
של פרטים כאלו כיוון הרמב״ם א ת דבריו .הרמב״ם מסביר שהסיבה לכך ,שאין מ ק ו ם
לחפש טעמים לפרטים היא ,כיוון שכדי לומר א ת המצווה יש הכרח באמירת פ ר ט י ם
מסוימים ,ולכן אין מקום לחפש אהר טעמם .למשל ,לפי הרמב״ם ,אין לשאול מ ד ו ע
חייבים להקריב דווקא כבשים לקרבן תמיד ,שהרי בכל קרבן יש צורך להקריב מ ש ה ו
)או פרים או כבשים או אילים( ואם אין סיבה מיוחדת לחעדיף אילים או פ ר י ם
ע ל ־ פ נ י כבשים ,ה ש א ל ה איננה לגיטימית .כיוצ״ב אי־אפשר להקשות מ ד ו ע כ ב ש
אהד בבקר וכבש שני בין הערביים כיוון שיש צורך לקבוע מין שיוקרב ,מ נ י ן
המוקרבים ו מ ו ע ד להקרבה .ולכן השאלה מדוע נקבע דווקא מין זה ולא א ח ה מ ו ע ד ז ה
ולא אחר ,או מנין זה ולא אהר ,היא ש א ל ה שאין מקום לעסוק בה ,ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם .
לעומת זאת ברור ,שאילו כל קרבגות המועדים היו זהים ,ורק קרבן חג א ח ד
היה יוצא דופן באופן בולט ,היה מחובתנו להעלות א ת השאלה מדוע אין מ ת כ ו נ ת ו
של קרבן זה שווה ל מ ת כ ו נ ת הקרבנות האחרים ,ובודאי ש ה י ה עלינו ל ה ש ק י ע
מ א מ ץ בחיפוש א ה ד טעם הדבר .ואמנם כך הם פני הדברים בענין מספרם ש ל
קרבנות הג הסוכות ,וממילא בנידון זה מדובר בשאלה לגיטימית שבהחלט יש מ ק ו ם
להעלותה ושוב אי־אפשר להגדיר את העיסוק בה כהזיה ,גם אליבא ד ה ר מ ב ״ ם .
הראיה לכך היא ,שגם חז״ל עסקו בשאלה זו ,ובודאי אין כוונת הרמב״ם לרמוז ל ח ז ״ ל
בביטויו ובהגדרותיו — המכוונים כנגד אלו העוסקים בברור ט ע מ י פרטי הקרבגות.
כדי להבהיר שאמנם מדובר בשאלה לגיטימית שדורשת התיחםות והסבר גם
אליבא דהרמב״ם ,נקדים ונעיין בטבלה ה ב א ה ה מ צ י ג ה א ת קרבנות ה ח ג י ם :
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המועד
שבת
ראש־ חדש
פסח )כל יום(
שבועות
ראש־השנח
יום־הכפורים
שמיני־עצרת
סוכות )כל יום(
הקרבז
פדים
כבשים
אילים
שעיר
2
7
7
7
7
7
7
14
—
—
—
1
1
1
1
1
1
2
1
1
1
1
1
1
1
2
2
2
1
1
1
7—13
טבלה זו מצביעה על מספר ע ו ב ד ו ת :
.1שבכל חמועדים מוקרב באופן קבוע שעיר ח ט א ת אחד ליום והשנויים שבין
המועדים מתבטאים בקרבנות העולה בלבד.
.2שבכל המועדים כולם מוקרבים 7כבשים ואייל אחד ,מ ל ב ד בכל ימי חג
הסוכות שבהם מוקרב קרבן כפול של 14כבשים ושני אילים בכל יום.
.3לגבי קרבן הפרים מוצאים אנו שלושה מועדים )ראשי־חדשים ,פסח
ושבועות( שבהם מוקרבים שני פרים ,ושלושה מועדים אחרים )ראש־השנה ,יום־
חכפורים ושמיני־עצרת( ,שבחם מוקרב רק פר אחד .שוב בולט ייחודו של חג הסוכות,
הן בעובדה שקרבנות הפרים שבו אינם זהים לאף אחת מ ש ת י הקבוצות הללו ,והן
בכר שמספרם חורג מסדרי הגודל של מספרי הפרים בשאר המועדים .דהיינו ,אם לגבי
הכבשים והאיל יש איזד .יחם בין קרבנות שאר החגים לקרבנות סוכות )שמספרם
כפול( ,חרי ש ל ג ב י חפרים אין כל יחם בין מספרי הפרים בסוכות למספרי הפרים
בשאר חחגים.
כיוון שכך ,מוטל עלינו לברר את חםיבח לכך שסוכות יוצא דופן בקרבנותיו
בכלל ובקרבנות הפרים בפרט .כמו־כן ,טעונה חסבר חעובדח ,שחרכב קרבנות
חחגים כולם דומה מ א ו ד א ה ד לשני וההבדל חמקםימלי שבין מועד א ח ד למשנהו
מ ת ב ט א בפר אחד ,כשלעומת זאת בסוכות עדים אנו לקרבן שונח בכל אחד מ י מ י החג,
כאשר ההבדל בין היום הראשון של סוכות ובין היום האחרון של סוכות מ ג י ע לכדי
שישה)!( פרים.
יתכן מאוד שאין מקום לשאול ,ל ד ע ת הרמב״ם ,מ ד ו ע מקריבים 7כבשים ואילאחד ולא להיפר ,ומדוע ב ר א ש ־ ה ש נ ה מוקרב פר אחד ואילו ב ר א ש ־ ח ד ש מוקרבים
שני פרים .אבל מותר לשאול מ ד ו ע קרבנות ש מ י נ י ־ ע צ ר ת זהים •לקרבנות ר ״ ה ויו״כ
ולעומת זאת ,קרבנות ר״ח זחים לקרבנות פסח ושבועות — דהיינו ,מ ה מ ש מ ע ו ת ן
של שתי קבוצות ההגים הבאים לידי ביטוי בשתי קבוצות ה ק ר ב נ ו ת ? ,ובודאי
1
1
א .הקרבנות הזהים בראש השנה ,יום הכיפורים ושמיני עצרת רומזים אולי לקשר מהותי
בין שלושת המועדים הללו .הקשר בין ראש השנה ליום הכיפורים מפורסם ומוכר,
אך האם גם שמיני עצרת שייך לחטיבת מועדים אלו — מועדי דין והתקרבות כין ישראל
5
www.daat.ac.il
מכללת
דעת -
שיש מקום ,ואולי אף חובה אתר
הרצוגחג הסוכות מכל שאר המועדים ב כ ך ,
נשתנה
מדוע
לשאול,
שדווקא בו מוקרבים כפול כבשים וכפול אילים ,ומדוע כה יוצאים דופן ק ר ב נ י ת
הסרים שבו משאר קרבנות הפרים שבשאר החגים.
כדי להזק א ת השאלה יש להשוות תופעה זו לרשימת הקרבנות המופיעה ב ם ס ר
יחזקאל )פרק מה( ,שמבלי להכנם לשאלת הסתירה שבין פ ת ט הקרבנות ש ם
לפרוטם בתורה ושאלת ענינם ומגמתם של קרבנות אלו ,הרי ששם יש זהות מ ו ח ל ט ת
בין קרבנות פסח לקרבנות סוכות וכפי שהיינו מצפים שיהיה גם בפרשת ה ק ר ב נ י ת
שבתודה.
ב.
י י ח ו ד ם ש ל ק ר ב ג ו ת ס ו כ ו ת ע ״ פ ח ד ׳ ל ,רש׳׳י ו ה ר ש ׳ ׳ ר ה י ר ש
לאחר שנוכחנו לדעת ,שענין קרבנות חג הסוכות — ב כ ל ל ; וקרבנות הפרים
בפרט ,אומרים דורשני ,נסנד• לתשובות שניתנו לשאלח זו.
הגמרא במסכת סוכה )נה ע״ב( שואלת ״הגי 70פרים כנגד מ י ? ״ ו מ ש י ב ה
״כנגד 70אומות העולם״.
על ת ש ו ב ה זו ניתן עדיין להקשות ,אם עיקר הענין הוא להקריב 70ס ר י ס
במשך החג ,מדוע שלא נקריב 10פרים בכל יום ויום ?
תשובה לקושיה זו נוכל למצוא בדברי רש״י על התורה )במדבר כט ,י ח (
המסביר ע ״ פ המדרש שהפריט מ ת מ ע ט י ם מיום ליום כדי לרמוז שאומות ה ע ו ל ם
פוחתים והולכים וסופם שיכלו מ ן ה ע ו ל ם ) .זאת למרות שעצם ההקרבה נ ו ע ד ה
3
לקב״ה י האם רמז יש כאן שהיתום הדין — הכולל גם את הדין על המים — נמשד ע ד
לשמיני עצרת ז
הקשר בין שלושת המועדים הללו ניכר גם בכד שמועדים אלו אינם נזכרים ב ר ש י מ ו ת
ההגים ב0פר שמות ודברים והם הטיבה נפרדת משלושת הרגלים.
כמו־כז ,נפקדים מועדים אלו מרשימת המועדים בספר יחזקאל )פרקים מה-־מו( ,אס כ י
שם נפקד גם מקומו של חג השבועות.
ב .גם הזהות שבין קרבן ראש חודש לקרבנות המועדים הינד .מעניינת ואולי רומזת ל כ ך
שבעבר נהגו בראשי חודשים לשבות ממלאכה במו במועדים .ואף על פי ש ב פ ר ש ת
המועדים בפרשת אמור לא מוגדר ראש חודש כמקרא קדש — ביטוי המציין ש ב י ת ה
מכל מלאכת ע ב ו ד ה — ה ר י שלמעשה ניתן להוובח שראשי חודשים היו מקראי ק ד ש
מבחינת עשיית מלאכה .ראה למשל יחזקאל מו ,א :״שער החצר יהיה סגור ששת י מ י
המעשה וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח״ )וראה גם שמו״א ,כ ,יח—יט וברש״,
שם ,עמום ח ,ה ,ישעיהו א ,יג וברש״י וברד״ק שם .והשווה גם ראש השנה כ״ג ע׳׳א
שבשני ימי ראש הודש היה ביטול מלאכה שני ימים ,ומגילה ב״ב ע״ב שקורין א ר ב ע ה
בהול המועד ובראשי חודשים כיוון שאין בכד ביטול מלאכה לעם(.
2
שבעה פרים ,שבעה אילים ושעיר עיזים לחטאת — בפסח ,ובסוכות גס כן יעשה כ א ל ה
שבעת ימים )סוף פרק מ״ה(.
3
לשאלה זו ניתן להציע הסבר נוסף המתבסס על דברי הגמרא — המייחסים מ ש מ ע ו ת
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכפר ולהתפלל אף עליהם ,וכדברי ר׳ יוחנן שם ב ג מ ר א :״אוי להם לגויים שאבדו
ואין יודעים מ ה איבדו ,שבזמן שביהמ״ק קיים מזבח מכפר עליהם ועכשיו מ י מכפר
עליהם ?״(
מדוע כפרה זו נקבעח דווקא לחג הסוכות ? על־כך משיב רש״י בדבריו על
הגמרא שם ,שבסוכות נידונים על המים וכיוון שהגשם יורד בכל העולם ומיטיב
ומברך את כל העולם ,יש לכפר על העולם כולו כדי שיהיה זכאי לירידת הגשמים.
בפירושו לתורה )במדבר כט ,יג( ,וכן במאמרו ״סוכתו של לויתן״ ,במעגלי
שנה ה״א ,מ צ ט ט הרב ש״ר הירש א ת דברי חז״ל ש ״ ה נ י שבעים פרים כנגד מ י -
כנגד שבעים אומות״ ורואה כאן ביטוי של קרבן לכלל האנושות וקרבן ישראל זה
מבטא בקשה לכפר על כלל האנושות .הרב הירש מסביר שהעובדה שמספר קרבנות
האילים והכבשים בסוכות כפול מקרבנות ש א ר החגים ,מעידה ש י ש לחלק א ת
קרבנות חג הסוכות לשתי קבוצות .קבוצה א ח ת מציינת א ת קרבנות חג הסוכות
היסודיים ,וחם שבעח כבשים ואיל א ח ד — כמקובל בכל שאר המועדים — ושבעה
פרים המיהדים א ת סוכות מ כ ל שאר המועדים; והקבוצה השניה היא שוב ש ב ע ה
כבשים ואיל א ח ד כמקובל ושישה פרים הפוהתים והולכים מידי יום ע ד שביום
השביעי לא מוקרב אפילו פר אהד .הקבוצה חראשונח מציינת ע ל ־ פ י חרב הירש
את עם ישראל ,כאשר הקבוצה השניה מציינת א ת אומות חעולם ,כשפחיתת הפרים
מציינת א ת ח ק ט נ ת חניגוד שבין אומות חעולם וישראל ע ד לביטולו חמוחלט של
ניגוד זה.
בפרוש זח מצינו ש נ י חידושים, :
א .ה מ ש מ ע ו ת העיקרית של קרבנות חפרים איננח במספרם חכללי ,א ל א במספר
הפרים המוקרב מידי יום ביומו ,כשיש מ ש מ ע ו ת לשינוי המספר מידי יום ביומו.
ב .קרבנות חג הסוכות הינם ,למעשה ,צרוף של ש נ י קרבנות המוקרבים יחדיו.
פרושו זח של חרב חירש מותיר עדיין מספר ש א ל ו ת :
א .לא מוסבר היחס שבין מספר הפרים הרב שבסוכות ) 7ליום בקבוצה היסו־
דית( ובין מספר הפרים בשאר המועדות.
ב .לא ברור על סמך מ ה מוצע לחלק א ת ש ת י הקבוצות באופן זה ולא באופנים
אפשריים אהרים.
למספר הכולל של קרבנות הפרים בסוכות ולא למספר הקרבנות שהוקרב בכל יום —
והוא שאם היינו מצטווים להקריב 10פרים כל יום היינו עלולים לטעות ולחשוב
שהרעיון והמשמעות של פרי ההג הוא בעובדה שמקריבים 10פרים בבל יום ,ולא היינו
מעלים על דעתנו שהמשמעות האמיתית היא בסכום הבולל של הפרים .בבד שהתורה
שינתה את מספר הפרים מידי יום; וכיוון שלא סביר שהתורה באה ללמדנו שכל יום
בסוכות שונה מהותית מ מ ש נ ה ו ) מ ע ב ר לשוני שבין פסה ובין ר״ח ,למשל — שקרבנותיהם
שווים( הרי שעל־כרחד עלינו להגיע למסקנה שבניגוד לשאר קרבנות החגים ,בהם
אנו מחפשים את משמעות מספר הקרבנות המוקרב בכל יום בפני עצמו ,הרי בסוכות
יש להפש אחר משמעות הסכום הכולל של הפרים שהוקרבו במשך החג בולו.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג .לא ברור על סמך מ ה מזוהות הקבוצות כישראל מול אומות העולם ) .ש א ל ד ,
זו ,אף שאפשר אולי להפנות גם כנגד סרושם של חז״ל ,ק ש ה בעיקר ע ל ם ד ו ש
הרב הירש כיוון שלחז״ל שחתיחםו לכל קרבנות הפרים כקבוצה א ח ת ו ה ג י ע ו
למספר 70פשוט יותר להבין שקשרו זאת לאומות חעולם שמספרם כפי ש י ד ו ע ל ב ו
ממקורות אחרים הוא .(70
ד .כמו כן לא ברור כיצד פ ה י ת ת מספר הפרים מציינת את ה ק ט נ ת ה נ י ג ו ד
שבין ישראל לעמים ע ד לביטולו חמוחלט.
לכן יש מקום להוסיף נדבך נוסף.
ג.
ת ו ס פ ת הפרים בסוכות זהה בדיוק למספר פדי כל ש א ר ה מ ו ע ד י מ
כפי שעולה מעיון במספרי הקרבנוח ,השינויים שבין המועדים מ ת ב ט א י ם
במספר הפרים .כיוון שכך העובדה שבסוכות הוכפלו גם מספרי הכבשים ו ה א י ל י ם
מ ל מ ד ת שאמנם עדים אנו בסוכות לקרבן כפול ,ולכן הצעתו של הרב הירש ל ח ל ק
א ת קרבנות ח ג הסוכות לשתי קבוצות נראית מכוונת לפשוטו של מקרא.
מ צ ד שני ,כאמור לעיל )הערה ,(3נראית גישת חז״ל למצוא מ ש מ ע ו ת ב מ ס פ ר
הכולל של הפרים כמכוונת יותר לפשוטו של מקרא.
לאור זאת ,יש מקום להציע שאמנם קרבנות חג הסוכות מורכבים מ ש ת י ק ב ו צ ו ת
— כדברי הרב הירש — כאשר קבוצח אחת זהה לקרבנות פסח ושבועות ) 2סרים
כפי שהיה צפוי ש י ה י ה ; ואילו הקבוצה השניה מורכבת בנוסף לקרבן ה כ ב ש י ם
והאילים חסטנדרטי מ־ 11פרים ) (13—2שפוחתים והולכים עד ל־ 5פרים ב י ו ם
השביעי ובסה״כ 56פרים במשך כל ש ב ע ת ימי חחג ,ושכאמור לעיל ,במספר ז ה
כלומר ,במספר הכולל — יש לחפש א ת מ ש מ ע ו ת קבוצת הקרבנות ה ז ו — ו כ ג י ש ת
חז״ל.
מד• משמעותו של חג שמקריבים בו 56פרים ? או במילים אהרות ,מ ה מ ב ט א ת
הקרבת 56פרים במהלך חג הסוכות בנוסף לקרבנות החג הרגילים ? ה ת ש ו ב ה ל כ ך
תתבהר אם נערוך סיכום של כל קרבנות הפרים בכל מועדי ה ש נ ה )כאשר אנו נ ו ת נ י ם
גם לסוכות 2פרים כבשאר חרגלים ו ר ״ ח ( :
—
סרים
—
—
ראש 2חדש
פריםפסח
2
חדשיהשנח(2
x
x
פרים
—
שבועות
2
2
x
פדים
סוכות
ימיחחג(7
(
1
(
= 14
= 2
1 x
ימיהחג(7
= 24
(
= 14
ראש חשנח
— 1
= 1
יום כפורים
— 1
-
1
סך הכל
)פרי כל המועדים(
—
56
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפי זה ,ניתן להעלות רעיון פשוט להבנת רבוי פרי החג ,והוא ש מ ע ב ר להיותו
של סוכות מ ו ע ד כשאר המועדים ,הרי הוא חג השקול כ נ ג ד כל שאר מועדי ה ש נ ה
ולכן גם יש בסוכות קרבן כ פ ו ל :
אחד — קרבנות סוכות כמועד במסגרת שאר המועדים )שבעה כבשים ,איל אהד
ושני פרים(.
והשני — קרבנות סוכות כחג מרכזי השקול כנגד כל מועדי ה ש נ ה )שבעה
כבשים ,איל אחד וחמישים ושישה פרים(.
יתרונו של פרוש זה הינו בכך שהוא מבאר את ענין חכפילות בקרבנות הכבשים
והאילים; הוא מתבסס על כך שיש בקרבנות סוכות גם את קבוצת הקרבנות המקו־
בלים בהגים ד ו מ י ם ; ומספר הקרבנות שבקבוצה השניה מקבל את מ ש מ ע ו ת ו והסברו
מתוך נתונים המצויים בפרשה גופה ,מבלי להזדקק למקורות ולחנחות שאינן מ צ ד ו ת
בפרשה עצמה.
כדי לבסס כיוון זה ,יש לברר ש נ י דברים.
א .האם העובדה שפר שמיני־עצרת לא חובא בחשבון מ ע ר ע ר ת א ת השוויון
המדויק שבין קרבנות כל המועדים ובין קרבנות קבוצת הקרבנות השניה בסוכות —
שוויון עליו ה צ ב ע נ ו בדברינו ?
ב .האם מצינו מקורות נוספים חמעידים על אופיו חכפול של חג הסוכות ואולי
על היותו חג השקול כנגד שאר חחגים כולם ?
לגבי השאלה הראשונה פשוט שפר ש מ י נ י ־ ע צ ר ת איננו פוגע בשוויון המדויק
עליו הצבענו לעיל ,כיוון ש ש מ י נ י ־ ע צ ר ת הינו מבהינות מסוימות סיומו ש ל סוכות
ומבחינות אחרות היגו רגל בפני עצמו« ,ולכן אם באנו לצרף א ת פר ש מ י נ י ־ ע צ ר ה
לחשבון חפרים עומדות בפנינו ש ת י אפשרויות חגיוניות ב ל ב ד ; או לצרפו גם לסוכות
וגם לשאר המועדים ,או להעמידו באופן נפרד וייחודי ולא לצרפו לא לסוכות
ולא לשאר המועדים .ש ת י האפשרויות הללו יביאו בסופו ש ל דבר לשמירת השוויון
חמדויק שבין פרי חחג לפרי שאר ה מ ו ע ד ו ת .
8
4
״הג הסוכות שבעת ימים״ )ויקרא כ״ג לד( ״חג ה׳ שבעת ימים״ )שם שם לט( ,ומיד
לאחר מכן ״ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון״ )שם שם לט( ,ושוב לאחר
מכן :״ושמתתם לפני ה׳ שבעת ימים״ )שם שם מ—מא( .וכן גם בספר במדבר ״וחגותם
חג לה׳ שבעת ימים״ )כ״ט יב( ,ובהמשך ״ביום השמיני ע צ ר ת . . .״ )שם שם לה(.
וראה גם ריש פרק רביעי במסכת סוכה.
5
מתוך העובדה שבשמיני עצרת יש רק שבעה כבשים ואיל אהד ,נראית יותר האפשרות
השניה והיא ,ששמיני עצרת איננו שייך להג הסוכות על שני מרכיביו ,ושני מרכיבים
אלו מתיתםים לשבעת ימי הסוכות בלבד .ומצד שני ,שמיני עצרת הינו מועד הקשור
והנובע מסוכות ואיננו שייך לכל המועדים האחרים ,כי אין כל אפשרות לראותו
כמועד עצמאי העומד בפני עצמו ,שהרי סוף סוף הוא היום השמיני הבנוי על שבעת
הימים הקודמים לו .לכן אין פר היום יכול להמנות לא בין קרבנות סוכות ולא בין
קרבנות המועדים האהרים שכנגדם שקול הג הסוכות.
מה הרעיון הטמון בחג מיוהד זה ז לענ״ד נראה שמגמתו של שמיני עצרת היא לכנוס
הביתה את כל השסע ,הברכה והלימוד שנרכשו במשך שבעת ימי הסוכות על שני
9
www.daat.ac.il
ד.
דעתר-אמכללת הרצוג
י י ח ו ד ו ש ל ח ג ה ס ו כ ו תאתרב מ ק
לגבי השאלה השניה נראה שאמנם ניתן למצוא מקור לעובדת היותו ש ל ח ג
הסוכות הג כפול ,וזאת בפרשית המועדות שבספר ויקרא )כג ,לג—מד( .ב פ ר ש י ה ז ו
מוקדשים שני קטעים נפרדים לחג הסוכות ,דהיינו ,מצוות הג הסוכות נזכרת ב פ ר ש ה
זו פעמיים ,כאשר כל קטע כולל פתיחה הקובעת את תאריכו המדויק של החג׳ א ת
מספר הימים של החג ואת מצוות ימי השבתון בראשון ובשמיני .סביר מאוד ל ה נ י ח
שכפילות זו נועדה להדגיש את אופיו הכפול של חג הסוכות.
יתירח מזו ,ניתן לראות ש מ צ ד אחד מופיע חג הסוכות במסגרת ה ר ש י מ ה
הכללית של כל חחגים )ויקרא כג ,לג—לו( ,ומצד שני ,עומד חג חםוכות כ ש ק ו ל
כנגד כל שאר המועדים ,כאשר לאחר ה ח ת י מ ה המופיעה בתום רשימת כל ה מ ו ע ד י ם
)שם ,שם ,לז—לח :״אלה מועדי ה׳ אשר תקראו אותם מקראי קדש ,להקריב א ש ה
ל ח ׳ . . .מ ל ב ד ש ב ת ו ת ח ׳ ״ וכר( נזכר חג חםוכות ,כביכול ,כעומד בפני ע צ מ ו
ברשימה נפרדת ועצמאית )שם ,שם ,לט—מג( :״אך בחמשה עשר יום לחדש ה ש ב י ע י
באספכם את תבואת הארץ תחגו את־ חג ־ה׳ ש ב ע ת ימים״ וכוי.
חבטוי ״אך״ מ ל מ ד שלאחר שנםתימה רשימת המועדים והתורה ס י כ מ ה :
מ ו ע ד י ח ׳ ״ וכר ,עדיין נותר חג נוסף שאיננו שייך לרשימה הכללית אלא
בפני עצמו ,ולמעשה יש בפנינו שתי רשימות חגים ,שאחת כוללת את כל
כולל ס ו כ ו ת ; והשניה כוללת את חג הסוכות ,בלבד ,ששקול כנגד כל רשימת
הראשונה.
״אלה
עומד
החגים
חחגים
,
עובדח זו מודגשת גם בכנויו חמיוחד של ס ו כ ו ת — ״חג ה ״ — כ י נ ו י ש ב ו
מ ש ת מ ש ת התורה לצורך הגדרת החג בהופעתו ה ש נ י ה :״אלה מועדי ה׳ אשר ת ק ר א ו
אותם מקראי ק ד ש . . .א ך בחמשה ע ש ר י ו ם . . .ת ח ג ו א ת ־ ח ג ־ ח ׳ ״ .יש ל צ י י ן
ש ב פ ר ש ת המועדים בויקרא כ ״ ג נזכר הביטוי ״מקרא קדש״ 11פעמים עד ל ח ת י מ ה
ש ל פ נ י הזכרתו השניה של חג הסוכות ובטוי זח מתיחס לגבי כל המועדים ,ל ע ו מ ת
זאת ,בפרשה השניה של חג הסוכות לא הוזכר הביטוי ״מקרא קדש״ ו ה ת ו ר ה
הסתפקה בביטוי ״שבתון״ .כמו־כן הביטוי חג־ה׳ שנזכר פעמיים בפרשיה ה ש נ י ה
של סוכות לא נזכר אף לא פעם א ח ת בכל פרשית המועדות הארוכה ה מ פ ר ט ת
א ת כל שאר החגים )בפרשיה הראשונה נ ז כ ר :חג ה מ צ ו ת לה׳ ,ש ב ת . . .ל ה /ח ג
ה ס ו כ ו ת . . .לה׳ ,אך אף פעם לא כמו בפרשיה השניה של סוכות :חג־ח׳ וחג לה׳(,
ופעם נוספת נזכר ביטוי זה בפרשית המועדות בספר ״במדבר״ ושוב אך ורק ל ג ב י
סוכות — שלא נזכר שם בשמו אלא רק בכינוי ״חג ל ה ׳ ״ .
מ ה ההסבר לשני פנים אלו של חג הסוכות י יתכן שההבדל היסודי בין ס ו כ ו ת
לשאר החגים נעוץ בעובדה שסוכות מעבר להיותו חג הנובע ממצוותו של ה ק ב ״ ה ,
כמו כל שאר החגים ,הוא גם חג ט ב ע י הנהוג ע״י כל עם הזוכה לאסוף א ת י ב ו ל
אדמתו ,כדי להודות לאלוהיו על שפע הברכה ,ולבקש ולהתפלל לברכה גם ב ש נ ה
מרכיביו .מבחינה זו ,כל שבעת ימי הסוכות הינם הכנה לקראת שמיני עצרת שהוא
פסגת הג הסוכות ותכליתו .ואכמ״ל.
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבאה .ואת אותו חג טבעי מצווה התורה לחוג לה׳ שהוא א־להינו ,ואליו יש להפנות
את התפילה לגשם ולברכה ולו יש להודות על כל הטובה של ה ש נ ה שחלפה«.
ייחודו זה של חג חםוכות כחג טבעי שאותו יש לחוג לה׳ בא לידי ביטוי
בעוד מקור מענין .הכוונה לסוף ספר זכריח שם מוזכר חג הסוכות כקריטריון קובע
ומרכזי לקבלת עול מלכות ה ק ב ״ ה :
״והיה כל הנותר מכל־הגויים הבאים על ירושלים ועלו מ ד י ש נ ה ב ש נ ה להש־
תהוות למלך ה׳ צבאות ולחוג א ת חג הסוכות .והיה אשר לא יעלה מ א ת משפחות
הארץ אל״ירושלים להשתתוות למלך ה׳ צבאות ולא עליהם יהיה ה ג ש ם . . .המגפה
אשר יגוף ח׳ את חגויים אשר לא יעלו לחוג א ת חג הסוכות .זאת תהיה ח ט א ת
מצריים וחטאת כל חגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות״.
אולי גם העובדח שסתם חג במקרא ובהז״ל הינו חג חםוכות מעידח על ייחודו
זד .של חג הסוכות ,כיוצא דופן בין שאר חחגים וכעומד בפני עצמו .ראה מל״א,
ח ,ג ; ושם פס׳ ם ה ; מל״א ,יב ,ל ב ; דבחי״ב ,ז ,ח ועוד .וכן במשנד .בכורים א ,ו ;
ראש השנה ,א ,ב ועוד חרבח בדברי חז״ל.
ואולי גם חשמחה היתירח שמצינו בחג הסוכות נובעת מייחודו זד .של סוכות
ומקורה בעובדח שחג חםוכות חינו ,למעשח ,חג כפול .והשווה זאת לפרוש המובא
בדעת זקנים מבעלי חתוםפות )דברים טז ,טו( ,שבפסח לא כתוב בשום מקום
״שמחה״ ,בשבועות פעם אחת ואילו בסוכות שלוש פעמים ,שחרי ״אז לקטו התבואות
ופירות חאילן וגם חכל נאסף לתוך הבית ,אז ה ש מ ח ה ה י א ש ל מ ה ,לכך כתיב ביה
שלש שמחות״.
6
רעיון זד .נאמר כבר ע״י הר״מ ברויאר בםפרו ״פרקי מועדות״ ,וראה שם בעיקר
בעמוד .578
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב א י ת מ ר ורדזפטיג
הערות בי״ג יסודות האמונה של הרמב״ם
הרמב״ם בפירוש המשגה ,בהקדמתו לפרק חלק ,קובע י״ג יסודות אמונה.
הרמב״ם כותב בסיום דבריו ש ם :״ראיתי שזה תועלת ב א מ ו נ ה . . .והתבונן ב ה ם
ה י ט ב . . .ש א נ י לא כתבתיו איך שנזדמן אלא אחר התבוננות וישוב ה ד ע ת ו ע י ו ן
בדעות נכונות ובלתי נכונות וסכום מ ה שצריך להאמין מ ה ם . . .״ .
ליסודות אלו מ ע מ ד הלכתי .לכופר בהם אין הלק בעוה״ב ,כמבואר בהל׳ ת ש ו ב ה
להלן .יתר על כן ,הרמב״ם בפיה״מ שם א ו מ ר :״וכאשר יהיו קיימים לאדם כל ה י ס ו ד ו ת
הללו ואמונתו בהם אמיתית ,הרי הוא נכנס בכלל ישראל ,וחובה ל א ה ב ו . . .ו א פ י ל ו
ע ש ה מ ה שיכול להיות מן חעבירות מ ח מ ת ת א ו ת ו . . .וכאשר יפקפק אדם ב י ס ו ד
מ א ל ו היסודות הרי זה יוצא מן הכלל וכפר בעיקר ונמצא מין ואפיקורוס ו ק ו צ ץ
בנטיעות ,וחובה לשנותו ולהשמידו ועליו הוא אומר הלא משנאיך ה׳ א ש נ א ו כ ר ״ .
וראה עוד בחבורו ,הל׳ רוצח פ ״ ד ה״י ,הל׳ עדות פי״א ה״י ,והל׳ שחיטה פ ״ ד ה י ״ ד .
יסודות אלו זכו לתפוצה רבה .יש מ י שקצרם ואלו נכנסו ת ה ת ה כ ו ת ר ת
י״ג עיקרים לסדר התפילח ונאמרים מדי יום בתפילת שחרית .יש מי שהיבר ע ל פ י ה ם
את הפזמון הידוע בשם ״יגדל״ המופיע בראש הסידור.
אולם ד״רמב״ם עצמו חוזר על יסודות אלו בחבורו — הלכות תשובה ,כ א ש ר
בדבריו שם יש חלוקה פנימית באלו עיקרים הכופר בהם נקרא מין אפיקורוס ו כ י ו צ ״ ב .
בכוונתי כאן להשוות דבריו בפיה״מ לדבריו בהל׳ תשובה ובנספח ,גם ל א מ ו ר
בי״ג העיקרים חמופיעים בסוף תפילת שחרית כנ״ל.
םקירה כללית
תחילה נחלק א ת העיקרים לקבוצות.
ח מ ש ת הראשונים עוסקים באמונה ב ה /ל א מ ר :מציאותו ,אחדותו ,ש ל י ל ת
הגשמתו ,קדמותו ,ועבודתו ללא אמצעי.
השישי והשביעי — נבואה בכלל ויחודה של נבואת משה.
השמיני והתשיעי — תורה מן השמים ונצחיותה.
העשירי וחאחד עשר — ידיעת הבורא מ ע ש ה בני אדם ,והשגהתו — שכר ועונש.
השנים עשר והשלשה עשר — ביאת חמשיח ותחית המתים.
הלכות תשובה
בהל׳ תשובה פ ״ ג ה״ו אומר ה ר מ ב ״ ם :״ואלו שאין לחם חלק ל ע ו ה ״ ב . . .ה מ י נ י ם
והאפיקורםין והכופרים בתורה והכופרים בתחית המתים ובביאת הגואל״ .א ל ו
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקבילים לכופרים בי״ג יסודות האמונה כמבואר בסמוך .אח״כ גוםפו ע ו ד :״המורדים
ומחטיאי הרבים והפורשין מדרכי ציבור והעושה עבירות ביד ר מ ה בפרהסיא
כיהויקים והמוסרים ומטילי אימה על הציבור שלא לשם שמים ושופכי דמים ובעלי
לה״ר והמושך ערלתו״ .אלו הנוספים אינם כופרים באמונה אלא עוברים ב מ ע ש ה
ואינם נוגעים לנ״ד.
אח״כ מפרט ה ר מ ב ״ ם :״חמשה הן הנקראים מינים״ ,ואלו מקבילים לה׳ יסודות
האמונה בה׳ ,ו ז ״ ל :״האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג )כנגד יסוד א(,
והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר )כנגד יסוד ב( ,והאומר שיש שם
ריבון אהד אבל שהוא גוף ובעל תמונה )כנגד יסוד ג( .וכן האומר שאינו לבדו
הראשון וצור לכל )כנגד יסוד ד( ,וכן העובד כוכב או מזל כדי להיות מליץ בינו
ובין רבון העולמים )כנגד יסוד ה(״.
ממשיך ה ר מ ב ״ ם :״ ש ל ש ה הן הנקראים אפיקורםין :האומר שאין שם נבואה
כלל ואין שם מ ד ע שמגיע מהבורא לבני אדם )כנגד יסוד ו( והמכחיש נבואתו של
משה רבנו )כנגד יסוד ז( ,והאומר שאין הבורא יודע מ ע ש ה בני אדם )כנגד
יסוד י ( . . .״ .ו ב ה מ ש ך :״ ש ל ש ה הן הכופרים ב ת ו ר ה :האומר שאין התורה מעם ה׳
אפילו פסוק אחד אפילו תיבח א ח ת אם אמר מ ש ה אמרו מפי עצמו ה״ז כופר בתורה
)כנגד יסוד ח( וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון
צדוק ובייחוס )כנגד יסוד ח ,כמבואר להלן( והאומר שהבורא החליף מצוה זו
במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו א ע ״ פ שהיא ה י ת ה מעם ח׳ כגון חחגרים )כנגד
יסוד ט ( . . .״ וכבר הזכיר הרמב״ם לעיל ,בהלכה ו ,א ת הכופרים בתחיית המתים
)כנגד יסוד יג( ובביאת הגואל )כנגד יסוד יב( ,ולא ראה צורך לחזור עליהם שנית,
שכן אינם טעונים ביאור.
הקושי בהשוואה — ת ו ר ה שבעי׳פ
והנה אם נשווה דבריו כאן לי״ג היסודות ש ב י פ ה ״ מ יש לעמוד על שני ענינים.
בפיה״מ יש שני כופרים בתורה )ח—ט( ואילו כאן — שלשה .אלא יתכן כי אכן
עיקר ח׳ בפיה״מ כולל בתוכו ,לא רק אמונה בתורה מן השמים אלא גם אמונה
בפרושה המקובל ,וז״ל הרמב״ם ש ם :״היסוד השמיני הוא תורה מן השמים ,שנאמין
שכל התורה הזו נ מ צ א ת בידינו היום הנה התורה ש נ י ת נ ה למשה ושהיא כולה מפי
ה ג ב ו ר ה . . .וזהו ע נ י ן — ״אין תורה מן השמים״ ,אמרו שהוא האומר שכל התורה
כולה מ פ י ה ק ב ״ ה חוץ מפסוק אחד שלא אמרו ה ק ב ״ ה אלא מ ש ה מ פ י ע צ מ ו . . .וכן
פרושה המקובל גם הוא מפי הגבורה ,וזהו שאנו עושים היום צורת הסוכה והלולב
והשופר והציצית והתפילים וזולתם היא ע צ מ ה הצורה שאמר ה׳ למשה ואמר לנו,
והוא רק מוביל שליחות נאמן במה ש ה ב י א . . .״ .
הרי גם תורה ש ב ע ״ פ בכלל ,והרמב״ם בחל׳ תשובח חילק יסוד זה לשנים —
כופר בתורה ש ב כ ת ב וכופר בתורה ש ב ע ״ פ .1
1
אפשר עוד להעמיק בהשוואה בין נםוה העיקרים בשני המקומות .כך ,למשל ,מוסיף
הרמב״ם בחבורו ״והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתום״ .ועיין עוד בתחילת הלכות
ממרים.
13
www.daat.ac.il
ה ש מ ט ת יסוד ה ה ש ג ח ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקושי הגדול בהשואה הוא כי יסוד יא כלל אינו מופיע בהל׳ תשובה ,י ס ו ד י
מופיע — ״האומר שאין הבורא יודע מ ע ש ה בני האדם״ אך יסוד יא המשלימו ב מ ד ד ,
ידועה ,נשמט ,וז״ל ב פ י ה ״ מ :״שהוא יתעלה משלם גמול למי שמקיים מ צ ו ת ה ת ו ר ה
ומעניש מ י שעובר על אזהרותיה ושגמולו הגדול הוא העולם הבא ,ועונשו ה ה מ ו ר '
ה כ ר ת . . .״ .ולמעשה ,מ ה דינו של מי שכופר בשכר ועונש ז לפי פיה״מ הוא ב כ ל ל
הכופרים כנ״ל ,אך לכאורה לא כן הוא לפי ה׳ תשובה.
אעלה כמה תרוצים בישוב הקושי ,אם כי אין לבי שלם ,אף לא באחד מ ה ם
כמבואר להלן.
א.
׳ימרה כ נ ג ד מדד.״ ה י ד ו ע מ ס ב ר ה
הרמב״ם בחבורו עוסק במי שאין לו חלק בעוה״ב ,וביסוד יא בפיה״מ ק ו ב ע
הרמב״ם כי עיקר הגמול הוא בעוה״ב ,והאריך בזה גם בחבורו שם ס״ח ,ואם כ ן
ברור כי מי שאינו מאמין בעוה״ב אין לו הלק בו ,ולא הוצרך הרמב״ם ל ה ז כ י ר ו .
אין זה סתם ענין של מדד .כנגד מדד ;- .אלא גם בסברה מובן שהגמול לא י נ ת ן
למי שכופר בו.
רעיון זה נמצא כבר בגמרא .על דברי חמשנד .ריש פרק חלק )סנהדרין צ ,א (
״ואלו שאין להם הלק לעוה״ב ,האומר אין ת ה י י ת המתים מן ה ת ו ר ה . . .״ מ ס ב י ר ה
הגמ׳ ש ם :״וכל כך למה ,ת נ א הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהיה לו ח ל ק
בתחיית המתים ,שכל מדותיו של ה ק ב ״ ה מדד .כנגד מ ד ה . . .״ .
אמנם מכאן מ ש מ ע כי עוח״ב ותחיית המתים הד הם ,כ ש י ט ת הרבה ר א ש ו נ י ם
שאף ציינו לסוגיה זו ,שלא כ ד ע ת הרמב״ם ,כמבואר להלן .אך לא ה ב א ת י ק ט ע זד,
מ ן הגמ׳ אלא כדי להצביע על העקרון כי הכופר בדבר אינו ראוי לאותו דבר.
t
3
אמנם על הסבר זה ניתן לשאול ,ראשית ,דרך פוסק לפרש דבריו ,ולא ל ס מ ו ר
ע ל ה ב נ ת נ ו מסברה .והרי המשנה פירשה ,ולא סמכה על הבנתנו .אמנם מ ב ה י נ ה ז ו
י״ל כי ה מ ש ג ה רוצה גם להשמיענו א ת חקשר שבין תחיית המתים לעוה״ב כ נ ״ ל .
שנית ,גס אם נקבל הסבר זה ל ה ש מ ט ת העוה״ב ,עדיין ניתן להפריד בין עקרון ה ג מ ו ל
לבין עוה״ב ,שכן מ ה דינו של אדם שאינו מאמין בשכר ועונש ,אך מאמין ב ע ו ה ״ ב ,
השארות הנפש לכל ,ללא חשבון גמול ? לכאורה הוא כופר בעקרון הגמול ,ו א י נ ו
בן עוה״ב ,אם כן מ ד ו ע לא מנאו הרמב״ם ?
בפיה״מ מדגיש הרמב״ם את משה כשליח הגבורה ,שמסר לגו את התורה ופירושה,
וברור שפרושה המקובל של התורה הגיע אלינו באמצעות ״מגידיה״ ,כפי שתוארו בראש
מסבת אבות ,ובהקדמת הרמב״ם למשנה תורה.
2
ראה סוטה ,ח ,ב.
3
ראה רמב״ן בספרו תורת האדם ,שער הגמול )הוצאת שעוועל ,עמ׳ רצט( ,והר״ן בחדושיו
לסנהדרין באן.
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובדוחק י״ל כי אין הרמב״ם עוסק באמונה חלקית בעיקרים ,ובמצב הרגיל
אין להפריד בין מושג חגמול לבין עוח״ב .
4
ב.
עולם ה ב א בכלל תחיית המתים
8
הרב יעקב אריאל )שטיגליץ( עוסק אף הוא בהשואה בין פ י ה ״ מ להיבור
)הל׳ תשובה( ,ובנ״ד הוא א ו מ ר :״כי בכך ש מ נ ה הרמב״ם א ת הכופר בתחיית המתים
בין הללו שאין להם חלק בעוה״ב הוא יצא ידי ח ו ב ת ו . . .ו מ ה הכופר רק בחללן
מהגמול )תחח״מ( אין לו חלק לעוה״ב ,הכופר בעיקר הגמול )העוה״ב לשיטתו
של הרמב״ם( על אחת כמה וכמה .בקיצור ,כוונת הרמב״ם לומר ,שאפילו הכופר
בתחח״מ אין לו חלק ל ע ו ה ״ ב . . .״ .
על כך יש להעיר ,בדרך שהערנו לעיל .אף אם נראה את ת ח ה ״ מ כחלק מגמול
עוה״ב ,עדיין יתכן להפריד בין עצם הגמול לבין עוה״ב ,ולא נכפול את דברינו
דלעיל.
אך עצם חנחת חרב אריאל ,כי ת ח ה ״ מ היא גמול נופף צריכה עיון .הרמב״ם
כאמור מפריד בין עוה״ב ,שהוא עולם הנשמות ,ללא גוף ,הקיים מ י ד לאחר ה מ ו ת
)הל׳ תשובח סוף פ״ח( לבין תהיית המ!ים.
טעמה של תחיית המתים סתום ברמב״ם ,גם לאחר שטרח לכתוב א ג ר ת ש ל מ ה
בענינה .הרמב״ם שם מציין כי זו תופעה נסית ,״כי אותם בני אדם אשר יחזרו
נפשותם לאותם חגופות יאכלו וישתו וישמשו ויולידו וימותו אחרי אריכות ימים
הרבה כימי אותם הנמצאים בימות המשיח ,אבל החיים שאין מות אחריחם חם חיי
העולם הבא לפי שאין בו ג ו ף . . .״ .
6
אין הרמב״ם מזכיר כי ת ח ה ״ מ חיא חלק מן הגמול כלל.
בפיה״מ לפרק חלק ,שם נאמר כי ת ח ה ״ מ תהיה לצדיקים.
שתי השערות בטעם ה ד ב ר :״א .אולי ירידת הנפשות אינה
שיחזרו ,אלא לצורך בני העוה״ז ,שיראו את נם ה ו פ ע ת ם . . .
שבירידה מחודשת לעוה״ז היא בכך שיוכלו להמשיך ולהשתלם
אפשר אולי שרמז יש
הרב י׳ ש י ל ת מ ע ל ה
לצורכם של הצדיקים
ב .יש לומר ש ה מ ע ל ה
בתורה ו ב מ ע ש ״ ט . . .״
7
העולה מן האמור כי עלינו להאמין בתחה״מ כנס לא מוסבר ,שכן הודיענו
דניאל בספרו )עי׳ באגרתו של הרמב״ם שם( .כ מ ה קשה לאור זאת לומר כי יסוד
הגמול ,שהוא מובן ומוסבר באריכות בכמה מקומות ברמב״ם ,כלול כאן.
4
לא שאלתי להיפר ,מה דינו של אדם שמאמין בגמול ,אך רק בעוה״ז ,ולא בעוה״ב ?
שכן ממה נפשך .אם הוא בן עוה״ב ,מובן שלא מנאו הרמב״ם ,ואם אינו בן עוה״ב
)עי׳ היטב בל׳ הרמב״ם בפיה״מ( ,הרי הוא כלול במי שכופר בעוה״ב.
5
במאמרו ״י״ג העיקרים להרמב״ם״ ,סיני כרך נח עמ׳ נח ,תודתי נתונה לרב י׳ שילת
שהפנה אותי למאמר זה ,ולהםברו של הרב נ׳ רביגוביץ המובא להלן.
6
אגרות הרמב״ם ,מהדורת הרב קאפח ,הוצאת מוסד הרב קוק ,תשל״ב עמ׳ פב.
7
בהערותיו למהדורתו את אגרות הרמב״ם ה״א עמ׳ שנ.
15
www.daat.ac.il
ג.
אתר דעת -מכללת הרצוג
גמול בכלל מומר לכל התורה
הסבר אהר מובא בספרו של הרב נהום א .רבינוביץ ,״יד פשוטה״ על הרמב״ם
בהל׳ תשובה פ״ג ה״ט .הרמב״ם שם מ מ ש י ך ברשימת אלו שאין להם חלק ל ע ו ה ״ ב :
״שנים הם המשומדים ,המשומד לעבירה אהת והמשומד לכל התורה כולה .מ ש ו מ ד
לעבירה אהת — זה שהחזיק עצמו לעשות אותה עבירה בזדון ונתפרסם בה והורגל
. . .והוא שיעשה אותה להכעיס ,והמשומד לכל התורה — כגון ,החוזר ל ד ת י הגויים
בשעה שגוזרין ש מ ד וידבק בהם ו י א מ ר :מ ה בצע לי לדבוק בישראל שהם שפלים
ונרדפים ,טוב לי שאדבק באלו שידם ת ק י פ ה . . .״ .
מ ש מ ע מדבריו כי בעצם המומר לעבירה אחת כופר בתורה ,וע״ע מו״נ ח ״
פמ״א ,ואם כן מה בינו לבין מומר לכל ה ת ו ר ה ? מסביר בעל ״יד פשוטה״ ש
״אמנם רבינו דייק בלשונו להשמיענו שאפילו לא עבר שום עבירה כלל מ ש ו מ ד ה ו א
בזה שאומר מה בצע לי להדבק בישראל שהם שפלים ונרדפים ו כ ו ׳ . . .נמצא שהאומר
מה פ צ ע כופר בשכר ו ע ו נ ש . . .הוא היסוד הי״א׳ .נמצא כי הרמב״ם כלל יסוד זד,
בהלכה ט.
הסבר זה נראה לי דהוק משני טעמים .ראשית ,לא מסתבר שהרמב״ם ה ב ל י ע
א ח ד מיסודות האמונה אגב דין מחודש בדבר מי שפירש מעל עם ישראל ב ש ע
צרתו .שנית ,קשה לדעת מה השיקולים של אותו פורש מהציבור .אולי מאמין הוא
בהשגחה אך אין לו הכה הנפשי להתמודד עם המציאות העכשוית ,ומוכן היא לותר
על חלקו בעוה״ב ובלבד שיהא לו ע ו ח ״ ז ? במלים אחרות ,נראה שהרמב״ם כ א ן
עוסק בפגם במעשה ,או אף באמונה הכרוכה במעשה ,והם בכלל ״המורדים״ ,ו ל א
בפגם באמונח לכשעצמד .שנידונו בחל׳ ז—ח ,שהם בכלל ״המינים ,אפיקורסים
וכופרים״ ,ראה שם ה״ו.
8
ג
ם :
ת
ד.
טועה ביסוד ה ה ש ג ח ה
חרמב״ם במורח נבוכים ח״ג פי״ז מונה השקפות שונות בדבר ההשגחה ,פוסל
ארבע דרכים ,ומציג את השקפתו — היא השקפת התורה.
נסקור בקצרה דברי חדמב״ם ולאורם נבחן את שאלתנו.
ההשקפה הראשונה חמיוחםת לאפיקורוס ,מייחסת א ת כל המציאות למקרה.
ההשקפה השניה השקפת אריםטו ,מאמינה בהשגחה בחוקי ה ט ב ע ״הגלגלים ומד,
שיש בהם״ ,אך זו נסתיימה עם גלגל הירח ,ואין הבורא משגיח על ה נ ה ג ת בני
אדם ה מ ש ת נ י ת ״כללו של ד ב ר . . .כ ל דבר שראהו תדיר לא יפםד ולא י ש ת נ ה
לו נוהג כלל ,כמו המצבים ה ג ל ג ל י י ם . , .זה ב ה נ ה ג ה . . .וכל מ ה שרואה שאינו נוהג
לפי מ ש ט ר ואינו צמוד לסדר ומצבי פרטי כל מין מן הצומח והחי והאדם ,א ו מ ד
ש ז ה במקרה ,לא בהנהגת מנהיג ,כלומר שאין ה ה ש ג ח ה האלוקית מתלווה עמו,
וסובר כי לווי ההשגחה גם למצבים אלה נמנעת ,וזה נספח להשקפתו בקדמות העולם,
ושכל מ צ ב י המציאות הזו כ פ י שהם הפכם נמנע ,ואשר דעתם כפי השקפה זו גם
מאותם שיצאו מכלל תורתנו הם האומרים עזב ה׳ א ת הארץ״.
8
מהדורה שניה ומתוקנת ,עמ׳ נו—נז.
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ההשקפה השלישית ,של כ ת ״האשעריה״ המוסלמית ,מ א מ י נ ה שהכל גזור מראש,
הנהגת האדם כהנהגת ההי ,צומח ודומם ,שלא על פ י בהירה הופשית ושכר ועונש.
ההשקפה הרביעית של כ ת ״ ה מ ע ת ז ל ה ״ מ א מ י נ ה בבחירה חופשית א ך סבורה
כי חכל בא בחשגחה ,גם הריגת הפרעוש ונשירת העלה וכיוצ״ב ,ואף בפגעי ב נ י אדם
יש בהשקפתם מן הזרות ,כך הם מסבירים אבדן חחםיד ,למשל ,״ כ י זח לחרבות
גמולו לעתיד לבא״.
בניגוד לכל אלו השקפת תורתנו היא כי השגחה פרטית נוהגת רק במין האנושי,
כאשר בהתאם לבהירתו החופשית של כל אדם ,ה ק ב ״ ה גומל לו ט ו ב או רע .ביחס
לבעלי היים יש רק השגחה כללית לקיום המין .בהמשך דבריו מסביר הרמב״ם
יחודה של ידיעת ה /שם גם מזכיר ש א ל ת ״צדיק ורע לו ,ר ש ע וטוב לו״.
והנח אם נחזור לנ״ד נוכח כי מ י שמאמין ביסוד י כ י ה ק ב ״ ה יודע מ ע ש ה
בני אדם ,בניגוד לתפישה כי ע ז ב ה׳ א ת הארץ ,כדברי הרמב״ם בפיה״מ ובחבורו,
כבר יצא משיטתם של אפיקורוס ואריםטו ,ומאמין בהשגהה באופן מםויים.
יתר ע ל כן ,בפיה״מ שם נאמר ביסוד ה ע ש י ר י :״שהוא יתעלה יודע מ ע ש ה
בני אדם ו ל א הזניחם ולא כ ד ע ת האומרים ע ז ב ה׳ א ת הארץ א ל א כמו שאמר גדול
העצה ורב העלילח אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם ,ואמר וירא ה׳
כי רבה ר ע ת האדם בארץ ,ואמר זעקת סדום ועמורה כ י ר ב ה . . .״ .
מ ש מ ע בפשטות שאין מדובר בסתם ידיעה אלא בידיעה אם ט ו ב או רע הוא
מ ע ש ה האדם ,אם כ י עדיין יתכן שמאמין הוא בהשקפה ה ש ל י ש י ת או הרביעית
הנ״ל.
9
יתכן אם כן לומר כ י תחילה — בפיה״מ — סבר הרמב״ם כי ההשקפה ה נ כ ו נ ה
באשר לחשגחה היא יסוד בפני ע צ מ ו ) י ״ א ( ,שחכופר בו נחשב אפיקורוס ,אך בחבורו
חזר בו ,ולכן לא חזכירו ,שכן אותו אדם טועה א ד אינו בגדר אפיקורוס .10
חרמב״ם בחמשך דבריו במורח נבוכים שם )פרקים כב—כג( מייחם א ת חחש־
קפות השונות בדבר החשגחה לאיוב ורעיו .איוב ,בעקבות מ ח שקרה לו ,נ ט ה ת ה י ל ה
להשקפת אריסטו ,ע ד שהזר בו .בלדד השוהי נ ט ה ל ש י ט ה השלישית )של ה ״ מ ע ת ־
זלה״( ,צופר ה נ ע מ ת י נטה להשקפה הרביעית )״אשעריה״( ,ואילו אליפז הביע א ת
השקפת התורה.
והמתבונן במורה נבוכים ,שם מתרשם שחרמב״ם מתיחם לבלדד השוהי וצופר
ה נ ע מ ת י כטועים ,לא כאפיקורסים ,שאין להם חלק לעוה״ב,
9
אם כנים אנו בדברינו נהה דעתי בקושי אחר שהציק לי .הרמב״ם בפ״ה מהל׳ תשובה
מאריך בעגינה של הבחירה ההופשית וקובע )שם ,ה״ג( :״ודבר זה עיקר גדול הוא,
והוא עמוד התורה והמצור….״ ,ומדוע לא מנה זאת כאהד מעיקרי האמונה ו אלא י״ל
כי בפיה״מ יסוד זה כלול ביסוד י״א של ההשגהה ,ואילו בהבורו סבר כי יש טועים
שמאמינים בהשגחה ,ללא בהירה חופשית ,ואינם בגדר אפיקורסים )ובבר שמעתי,
גם בימינו ,על פסיכולוג דתי ,שאינו מאמין בבחירה חופשית ,שרי ליה מריה(.
10כד ,למשל ,אומר הרמב״ם במו״נ ,ח״ג ,פי״ח ,כי ההשגחה על בני אדם משתנה בהתאם
לדרגתם הרוחנית ,ונ״ל פשוט כי מי שאינו מאמין בפרט זה אינו בגדר כופר ביסוד
ההשגחה בכלל.
17
www.daat.ac.il
תחם דעת -
ואם תאמר מה טעם אתר
הרצוגבין ההשקפה הראשונה והשניה לבין
מכללתגבול
הרמב״ם
השלישית והרביעית ,נראה שהרמב״ם ראה כיסוד שאין ״לותר״ בו — קשר בין ה ׳
ובני אדם ,בניגוד לתפיסת אריםטו כי עזב ה׳ את הארץ .בהל׳ תשובה שם ,כורך
הרמב״ם את הכופר ביסוד י יהד עם כופר בנבואה )יסוד ו—ז( ,שהוא ביטוי לקשר
זה ,ומסתבר שכך יש להבין את דבריו בהל׳ ע״ז פ״ב ה״ג ובהל׳ רוצח פ״ד ה״י,
שם הוא מזכיר את הכופר ״בתורה ובנבואה״ שהוא כנראה מקביל לדבריו בהל׳
תשובה פ״ג ה״ה.
נ ס פ ח :ה ש ו א ה לי״ג עיקרים שבסידור
מכאן נעבור לסידור התפילה .כזכור י״ג העיקרים מופיעים פעמיים .בפזמון
״יגדל״ ובקיצור שנדפס בסוף תפילת שחרית .התואמים הדברים לדברי ה ר מ ב ״
עצמו בפיח״מ ובחבורו? על מחבר פזמון ״יגדל״ קשר ,לבוא בשאלות אם א מ נ
החרוזים משקפים בדיוק את האמור בפיה״מ .המחבר מוגבל בשורות קצרות ש ל
שירה ודי בהבעת הרעיון .אבל ממהבר קיצור הי״ג עיקרים שבסוף תפילת ש ח ר י
יש מקום לדרוש יתר דיוק.
מכאן עולות שתי ש א ל ו ת :
א .עיקר ה׳ אומר :״ . . .שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה ל מ ש
רבנו ע״ה״ .אין כאן רמז לתורה שבע״פ ,יסוד שמופיע בדברי הרמב״ם ,גם ב פ י ה ״ ^
וגם בחבורו בהל׳ תשובה .ואם היה מותר הייתי מציע להוסיף כ ך :״ . . .שכל ה ת ו ר ך
המצויה ע ת ה בידינו ,ופירושה המקובל ,היא ה נ ת ו נ ה . . .״ .
ב .עיקר י״א א ו מ ר :״שהוא יתעלה משלם גמול טוב למי שמקיים מצוות ה ת ו ר
ומעניש מי שעובר על אזהרותיה ושגמולו הגדול הוא העוה״ב ועונשו ה ח מ ו ר .״ !
ה כ ר ת . . .״ .בהל׳ תשובה פ״ה מאריך הרמב״ם בהסבר עניינו של עוה״ב ל ד ע ת ו
וכבר עמדנו על הקושי ש ב ה ש מ ט ת יסוד זה בפ״ג שם.
ק
ס
ת
ה
ד
עכ״פ בעיקרים שבסידור מופיע יסוד שכר ועונש ,אך אין רמז לעוה״ב ,ו ז ״ ל .
״ . . .גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש למי שיעבור על מצוותיו״ .וכיצד זה י *
כי העוה״ב שהיא תכלית העוה״ז כלל אינו נזכר י
ת
ושוב אם היה מותר הייתי מציע להוסיף בסוף יסוד י א :״ . . .מצוותיו ,כזה ו כ כ *
או כעולם הזה ובכא.
האומר את י״ג העיקרים שבסידור מדי יום וסופג בקרבו את יסודות ה א מ ו נ ד
שברמב״ם ,ראוי לו גם להחדיר בעצמו את האמונה בתורה שבע״פ ,ובעוה״ב.
18
www.daat.ac.il
הרב א ב ר ה ם נחשון )קופרמן(
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלכות ועבודה בתפילת שמונה עשרה
הגמרא בברכות מ ׳ :מביאה מחלוקת אמוראים:
״ ג ו פ א :אמר רב — כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה,
ור׳ יוחנן אמר — כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה.
ומקשים הראשונים :מדוע לדעת ר׳ יוחנן אין מוזכרת מלכות בשמונה־עשרה ז
תוס׳ בדף מ״ט .כותבים :״ובברכות של י״ח ברכות ,כולם סמוכות לברכות
א־ל הי וקיים ,אי נמי א־להי אברהם היינו מ ל כ ו ת . . .״ ,לדעתם יש צורך במלכות
גם בכל ברכה חםמוכד .לחברתה ,אלא שהמלכות שבברכה הראשונה עולה ע ל שאר
הברכות ,ונהלקו התירוצים באם המלכות היא בברכת גאל ישראל או בברכת אבות.
ואילו תום׳ בדף מ ׳ :כ ת ב ו :״וברכות של ש מ ״ ע אין בהן מלכות ,דאינן באין
בפתיהה ובהתימה אין שייך מ ל כ ו ת . . .״ .לדעת תום׳ שם אין מלכות ,כ י בברכה
אין סתיהה .הזכרת המלכות טפילה לאזכור ״ברוד״ ,וסביר שגם להזכרת השם,
וכשאין מזכירים אותם ,אין מזכירים גם מלכות.
הנפ״מ בין התירוצים היא ,שלתירוץ הראשון דווקא בברכה הסמוכה ל ה כ ר ת ה
א ״ צ במלכות ,ולתירוץ השני ,אם אין פתיחה לברכה אפילו בגלל סיבה אחרת,
לא תוזכר בה מלכות .ושונים התירוצים זה מזה ,שלראשון יש צורך במלכות גם
בברכה הסמוכה לחברתה ,אלא שהמלכות שבברכה הראשונה עולה על כל הסמוכות
לה ,ואילו לתירוץ השני ,אין כלל צורר במלכות .בנוסף לכד יש לציין ,שבתירוץ
השני נ א מ ר :״אין שייר מלכות״ ,והכוונה בצורה שלילית — אין לומר מלכות,
אד בשטמ״ק שם דן בזה והביא שתי אפשרויות האם אין לומר או שאין הובה לומר,
אד אם רוצים ,הרשות ביד חכמים לתקן לומר.
כיוון אחר מופיע בראבי״ה ובמאירי .הם מחלקים בין סוגים שונים של ב ר כ ו ת :
בברכות תפילה ו ב ק ש ה — א״צ במלכות ,ואילו בברכות הודאה ,ע ל ה נ א ה או על
מצוות ,יש צורד במלכות .וגם בתירוץ זה ישנו שוני בין הראשונים ה ש ו נ י ם :
הראבי״ה בםם״י קי״ד כ ו ת ב :״ . . .ל א אמרינן מלכות משום ד ר ה מ י נינהו וכל מ ל ד
הוא מ ש מ ע מ י ד ת הדין דכתיב מ ל ד במשפט יעמיד א ר ץ . . .״ ,ז״א כאשר מ ב ק ש י ם
הסד מ א ת הקב״ה ,אין ראוי להזכיר א ת מ י ד ת מלכותו ,שהיא מידת־דין .ואילו במאירי
בדף מ ׳ :כ ו ת ב :״שלא נאמרה הזכרת מלכות אלא בברכה ה נ ע ש י ת על בריאת העולם
או על המצוות .כלומר שהוא גוזר ועושה כרצונו ,וזה כעין מלכות ,הא כל שהוא
תפילה ובקשת רהמים ,אין צריך למלכות״ .לדעתו ברכות הנהנין ,או ברכות הראיה,
מתייחסות לבריאת־העולם ,ובהן יש מקום להזכיר א ת מלכותו ש ל הקב״ה ,וכן
המצוות הן גזירותיו של הקב״ה ,ולכן בסוג כזה של ברכות ,יש צורר להזכיר מלכות,
אד בברכה של בקשה ,אין צורר.
19
www.daat.ac.il
שלפי מכללת
אתר דעת -
הרצוג א״צ בסיבה מיוחדת כ ד י ל ה ז כ י ר
הראבי״ה
ההבדל ביז התירוצים הוא,
מלכות ,אלא בכל ברכה מסתמא אומרים ,אא״כ היא רחמי ,שאז אין מ ת א י ם ל ו מ ר .
ואילו למאירי ,יש צורך בסיבה חיובית כדי להזכיר מלכות ,והסיבה היא קשר ל ב ר י א ת
העולם או למצוות ,אהרת מ ס ת מ א אין אומרים .והנפ״מ המעשית היא ,ש ל ר א ב י ״ ה
מלכות בשמ״ע אינה שייכת ,בעוד ש ל מ א י ר י — א י ן צורך ,אך אין גם מ נ י ע ה .
כיוון נוסף נמצא במאירי ,בתום׳ וברוקח סי׳ שס״ג .המאירי כ ו ת ב :״ ה ו א י ל
ולזכירת אבות הותקנה ,וקודם זמנם לא היתד .מלכותו מפורסמת בפי ד .ב ר י ו ת
לא חזכירו בד .מלכות״ .וברוקח כתב בצורה דומה ,אך שונה ב מ ק צ ת :״ ל ס י ש א י ן
לשנות מ מ ס ב ע הפסוק כלשון שהורה אליעזר עבד אברהם ,ברוך ה׳ א ־ ל ה י א ד נ י
אברהם ,עמדו ותקנו אותו לשון בלשון מלכות ,ומלכות לא הזכיר ,שהרי ה ק כ ״ ד ,
עדיין לא הודיע מלכותו לבריותיו ,׳ושמי ה׳ לא נודעתי׳ בימיהם״.
אך בתום׳ בדף מ ׳ :כתבו א ח ר ת :״אבל א־להי אברהם הוי כמו מלכות ,ד א ב ר ז ז ם
אבינו המליך הקב״ה על כל העולם ,שהודיע מלכותו״ .לדעת המאירי אין צ ו ר ך
באזכור מלכות בברכת אבות ,ואילו לתוס׳ יש צורך ,אך ״א־להי אברהם״ ה ו א
במקום מלכות.
לרוקח ש י ט ת ביניים :יש צורך בהזכרת תוכן המלכות ,אך לא בלשון מ ל כ י ת .
עקרון חדש נמצא בדברי ח ר ו ק ח :בברכות ש מ ״ ע אין לשנות מ מ ט ב ע ו ש ל
אליעזר.
יוצאת מהכלל היא שיטת ה ש ט מ ״ ק בדף מ״ט .ד ״ ה ר״ס ,הוא סבור ש י ש מ ל כ ו ת
בברכת אבות — ״מלך עוזר ומושיע ו מ ג ן . . .״ .כל שאר הראשונים ש ה ת ק ש ו מ ד ו ע
אין מלכות בברכת אבות סבורים ,לעומתו ,שעל המלכות להיות מוזכרת ב ת ה י ל ת
הברכה .יוצא מכללם הוא המאירי ,ש א ע ״ פ שמסכים שעל המלכות להיות מ ו ז כ ר ת
בתחילת הברכה ,כ ו ת ב :״ ו מ ״ מ השלימוהו בסוף הברכה כ א מ ר ו :מלך ע ו ז ר . . .״ .
לדעתו האזכור בסוף הוא בבחינת תשלומין.
׳
ננסה לעבור להבנת רובד עמוק יותר בדברי התוס׳ .ונפתח ב ש א ל ה :
ל ד ע ת תום׳ במקום הזכרת מלכות הזכירו ״ א ־ ל ה י אברהם״ ,אך מ ד ו ע ד ו ו ק א
בברכת אבות בחרו להמיר את הזכרת המלכות ,ב״א־להי אברהם״ ,מ ה מקום ל ש י נ ן ד
הזה ,אם לכל הברכות טובות המילים ״מלך העולם״ ,במה נ ש ת נ ת ה ברכת א ב ו ת
כדי לענות על ה ש א ל ה נזקק לשאלה א ח ר ת :תפילה נקראת ״עבודה״ ,נ א מ ר
בספרי :״ולעבדו — זו עבודה שבלב״ .והכוונה לתפילה .וקשה ,הרי עבודה ק ש ו ר ה
בהענקה ,בנתינה ,ואילו בתפילה אנו מבקשים א ת צרכי עצמינו ,אנו מ מ ל א י •
את צרכינו ,ולא נותנים ,זהו ההיפוך מ ע ב ד ו ת ומעבודה ז
יש המתרצים ש ה ק ב ״ ה רוצה א ת עצם הקשר איתנו ,ובקשת הצרכים היא א מ צ ע י
ל ה ש ג ת הקשר ,אך אין בזה די ,כי עדיין קשה ,הרי אין בכך ע ב ד ו ת ?
ובמהר״ל בנתיב ה ע ב ו ד ה בפרק ג׳ כ ת ב :״כבר בארנו ,כי התפילה היא אל ה ש
יתברך ,שצריך האדם שהוא העלול פונה אל העילה ונתלה ב ו . . .״ ,כלומר מ ט ר
התפילה היא להביע א ת תלותינו בקב״ה ,ולפי זה העבודה אינה באספקת ה צ ר כ י ס
ש א ו ת ה מ ס פ ק הקב״ה לנו ,אלא בתחושת תלותינו בקב״ה ,שאותה אנו מ פ ת ח י ס
בתוכינו ,זוהי בקשת צרכים של ע ב ד מאדוניו.
?
ס
ת
׳
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גישת המהר״ל היא הכיוון הראשון לתירוץ השאלה ,אם כי על סי דבריו אין
עדיין עבודה בעצם בקשת הצרכים ,אלא בהרגשת התלות המתלווה אליהם.
על פי דברי הרמב״ם בהלכות דעות פ״ג ה״ג ניתן לחדור לרובד עמוק יותר.
הרמב״ם כ ו ת ב :״המנהיג עצמו על פי הרפואה ,אם שם על ליבו שיהיה כל גופו
ואבריו שלמים כלבד ,ושיהיו לו בנים עושין מלאכתו ועמלין לצורכו ,אין זו דרך
טובה .אלא ישים על ליבו ,שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה נפשו ישרה ל ד ע ת
את ה׳ ,שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות ,והוא רעב וחולה ,או א ה ד מאבריו כואב.
וישים על ליבו שיהיה לו בן ,אולי יהיה חכם וגדול בישראל .נמצא המהלך בדרך זו
כל ימיו עובד את ה׳ תמיד ,אפילו בשעה שנושא ונותן ,ואפילו בשעה שבועל ,מ פ נ י
שמחשבתו בכל כדי שימצא צרכיו ,עד שיהיה גופו שלם לעבוד את ה .ואפילו
בשעה שישן ,אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה,
ולא יוכל לעכור את ה׳ והוא הולה .נמצאת שינה שלו ב ע ו ד ה למקום ברוך הוא.
ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו :וכל מעשיך יהיו לשם שמים .והוא שאמר שלמה
בחכמתו :״בכל דרכיך דעהו ,והוא יישר אורהותיך״.
,
אם יעשה את צרכי גופו ,ומטרתו היא כדי שגופו ונפשו יחיו במצב טוב שיאפשר
לעבוד בעזרתם את הקב״ה ,נמצא שכל צרכי גופו הם לשם שמים ,ומדייק הרמב״ם
וכותב — שכל מעשיו הופכים לעבודה .בעקבות דבריו ,אפשר להבין גם א ת נושא
העבודה שבתפילה כשמתפלל האדם ומבקש את צרכי גופו .אך מ ט ר ת בקשתו היא
כדי שיוכל להתפנות ולעבוד את הקב״ה בצורה טובה ,הרי שעצם ה א מ צ ע י הופך
גם הוא ל מ ט ר ה ; בקשת הבריאות ,הממון ,האוכל ושאר צרכי גופו ,הם אמצעים
לעבודת ה׳ יתברך ,וכך הופך טעם העץ לטעם הפרי ,האמצעי גס הוא הופך להלק
מהמטרה ,ולעבודת ה׳.
לעומק נוסף נגיע בעקבות דבריו של ר׳ חיים מוולוז׳ין .בנפש חחיים בשער שני
דן הוא בארוכה בנושא עבודת ה׳ שבתפילה ,וכותב ש מ ט ר ת הבקשות אינה לצרכינו
חאגואיםטיים ,אלא לקידוש ח׳ ,ולמניעת חילול ה׳ .ושתי צורות ל כ ך :ישנן ברכות
שכל טיבן הוא בקשה על כבוד שמים ,כגון ״והשב את העבודה לדביר ב י ת ד . . .״ ,
וכגון תפילות על צרות של כלל ישראל ועל בקשת שלימותם ,כ ג ו ן :קבוץ נדחי
ישראל ,ה ש ב ת המשפט התורני ,שבירת יד חרשעים ,וחרמת קרן חצדיקים ,בנין
ירושלים והשבת מלכות בית דוד למקומח .צרת כלל ישראל נחשבת כמיעוט בכבוד
שמים ,ובחילול ה /ובקשה על הסרת הצרה ,כמוה כבקשה על ריבוי כבוד שמים
בעולם.
אד ישנו סוג אחר של ברכות־בקשה — על צרכינו האישיים ,כגון בקשת רפואה
ופרנסה ,כיצד יתקשרו הן לקידוש ה׳ ? כאן מציג נפש החיים יסוד חדש .כשיחודי
סובל ,שכינה מצרה עימו .הקב״ה אינו מ ת ג ל ה בעולם בצורה שלימה ,כאשר יהודי,
ואפילו יחודי אחד סובל ,ועל זה נ א מ ר :״עמו אנכי בצרה״ .וכאשר מתפלל האדם
לא על צערו האגואיסטי ,אלא על צערה של השכינה ,כאשר מסוגל הוא ל צ א ת
מהמסגרת הצרה שלו עצמו ,אל ההסתכלות חרחבה והכוללת ,אל הרצון לגילוי
כבוד ה׳ בעולם ,למרות שהוא עוסק בעניינים הפרטיים והקטנים שלו ,אין לד
עבודת ה׳ גדולה מזו.
ומוסיף נפש החיים ואומר שלתפילתנו ישנה השפעה גם מעבר לעצם א מ י ר ת ה :
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המתרחשים בעולם ,ועל מציאויות ר ו ח נ י ו ת
התפילה משפיעה על תחליכים רוחניים
עליונות הנמצאות בעולמנו ,או בלשונו — על כל העולמות כולם ,ובודאי ש כ א ש ר
המתפלל מתכוון להוסיף קדושה וטוב בכל העולמות כולם ,הוא אינו דואג רק ל צ ד כ י
עצמו ,אלא הופך לעבד ה׳ ,הדואג לעולמות כולם .ובלשונו של נפש חחיים ב ש ע ר
א׳ פרק ד ׳ :
״וזאת תורת ה א ד ם ; כל איש ישראל אל יאמר בליבו ,ה״ו ,כ י מ ה א נ י
ומה כוהי לפעול במעשי השפלים שום ענין בעולמות .אמנם י ב י ן ו י ד ע
ויקבע במהשבות ליבו ,שכל פרטי מעשיו ודיבוריו ומהשבותיו כ ל ע ת
ורגע ,לא איתאבידו ה״ו ,ומה רבו מעשיו ,ומאד גדלו ורמו ,ש כ ל א ח ד
עולה כפי שורשה לפעול פעולתה בגבהי מרומים ,בעולמות ו צ ח צ ו ח
האורות ה ע ל י ו נ י ם . . .״ .
ובשער שני הוסיף להסביר ולהעמיק במשמעות הברכה והתפילה ,ו ה ש פ ע ו ת י ה !
על כלל העולמות.
לנדבך האחרון בהבנת עבודת התפילה מגיעים אנו בעקבות דבריו של ה ר א י ׳ י ה
קוק .היסוד לדבריו מובע בפרק ״הרצון הכללי״ המופיע באורות הקודש )ח״ג ס כ ״ ס ( .
וכך הם דברי ה ר ב :
״אי אפשר להבין את פליאת הרצון של האדם ,בכל פאר הוסשו ,ר ק
)הכוונה — אלא רק( בתור ניצוץ אהד מהשלהבת הגדולה ש ל ה ר צ ו ן
הגדול שבכל ההוויה כולה ,הופעת רצון ריבון כל העולמים ,ברוד ה ו א ״ .
רצון האדם אינו מתהיל ממנו ,אלא מהקב״ה .רצון הקב״ה הוא הגדול ו ה ח ש ו
בעולם ובמציאות ,וסניף קטן ממנו ,הוא רצונו של האדם .האדם הוא מ צ י א ו ת ש ז כ ת ה
לפרוד קטן מהרצון הגדול של הקב״ה .ההתהלה אינה מאיתנו ,ואין אנו ה ע י ק ר ,
העיקר הוא הקב״ה ורצונו.
בתפילה אנו מביעים את רצוננו ,ולפי חםבר נפש חחיים ,עלינו ל ע ש ו ת א
רצוננו כרצונו של הקב״ה ,ולבקש את בקשותינו למטרת מילוי רצון ה׳ ב ע ו ל ם .
יסוד זה של נפש ההיים כתוב בדברי הרב בפרק ל ״ ה :
3
ת
״ההפץ האישי ,בהיותו מבוטא במהלד עילויו למקורו — ה ת פ י ל ה . .
הרצון האישי של המתפלל מ ת ע ל ה למקורו ,כלומר האדם מ ת א מ ץ ו מ ת פ ל ל ל ר צ ו ן
ה׳ ,שהוא מקור הרצון ,ושלו שייד הרצון הנעלה .וכאן מופיע חידושו של הרב .ב ס ר ק
ל״ו כותב ה ר ב :
״יסוד התפילה היא התרוממות הרצון והתגלותו ,כשהמבוקש ה מ מ ל א
א ת רצונו של אדם ,מובע בקשר הרעיון וההסץ בא־להים עולה ה ר צ ו ן
למרומי ערכו ,מ ת א ח ד הוא עם הרצון הכללי ,הרצון ה ע ו ל מ י . . .״
יש לתפילה שני כיוונים :האדם מ ת א מ ץ להתפלל על רצון ה /ולחפור א ת ר צ ו ן
עצמו לרצון ה׳ ,והקב״ה מצידו עוזר לאדם ,וממשיד והופד את רצון האדם ,ו מ ש נ ה ו
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להיות כרצונו .״עשה רצונו כרצונך ,כדי שיעשה רצונך כרצונו״ ,התפילה הינד .תהליך
שבו האדם מביע את רצונו ,ומזהה את כוונתו עם כוונתו של הקב״ה ,והקב״ה מצידו
ממשיך את התהליך ,ובהיזון חוזר מוכן לשנות את רצוננו ,ולהופכו להיות כרצונו
של הקב״ה.
ואם כך ,מתרחשת בתפילה עבודת ה׳ נפלאה .המתפלל מזכך את רצונו בפועל,
והופך להיות עבד ה׳ ,רצונו של העבד — העובד — הוא כרצונו של א ת נ ו ,וזהו
העובד האמיתי .והעבודה אינה רק מ ל מ ט ה למעלה ,כלומר במאמץ של המתפלל
לכוון לרצון ה׳ ,כדברי נפש החיים ,ואינה מ ס ת פ ק ת בהשפעה של העולמות העליונים
כדבריו הקדושים שם ,אלא חוזרת ופועלת את פעולתה על ה מ ת פ ל ל — העובד —
בשעת עבודתו ,השפעה מלמעלה למטה.
ומכאן יכולים אנו לחזור ולענות על שאלתנו ה ר א ש ו נ ה :לדעת תום׳ ,מדוע דווקא
בברכת אבות בחרו חז״ל להמיר את הזכרת המלכות ב״א־להי אברהם״ ?
והתשובה :כשמגיעים לשמונה עשרה — לעבודת ה׳ ,עלינו לזכור כיצד להתפלל,
עלינו לעבוד את הקב״ה ,ובקשותינו ,גם על צרכינו ,צריכות להיות כדי שנרגיש
את תלותנו בו )—מהר״ל( ,כדי שנוכל להתפנות לעבוד את ה׳ בצורה טובה
)—רמב״ם( ,כדי למנוע חילול ה׳ ,ולהרבות בקידושו ) — נ פ ש החיים( ,כדי להשפיע
קדושה וברכה על כל העולמות ) — נ פ ש החיים( ,וכדי לחשפיע חזרה על רצוננו
שיהפוך בפועל להיות כרצון בוראנו )—)הראי״ה( .חז״ל ההליטו במקום ״ מ ל ך
העולם״ ,לנקוט בלשון ״א־להי אברהם״ ,כי אברהם הוא הדוגמה ההיה לאדם שהפך
את רצונו להיות כרצון בוראו ,עובד ה׳ אמיתי ,שזכה ומעשיו נהקקו במפורט
ובאריכות בתורה .זו דוגמה לאדם שחייו הם עבודת ה׳ גדולה ומקיפה ,המדריר
כל יהודי וקורא ל ו :״לך בדרכי״ .״צריך אדם לומר מ ת י יגיעו מ ע ש י למעשי אבותי
אברהם יצחק ויעקב״ .ובתחילת התפילה מזכירים אנו את אברהם שהמליך את הקב״ה
עליו ,ועל כל העולם כולו ,ובעקבות זה ניגשים אנו לעבודה האישית שלגו.
ו כ מ ו ב ע ץ ה ד ר ר י ח ו ט ע ם ,כ ן ב ע ם זו מ צ ו ת ו ד ע נ ו ע ם .
ו כ מ ו בכן« ת מ ר ט ע ם ו ל א ריח ,בן ב ע ם זו ב ע ל י מ צ ו ת ב ל א ד ת ו ר י ח .
ו כ מ ו ב ע ב ו ת ר י ח ו ט ע ם מר ,בן ב י נ י מ ו ה ו ג י ד ת ו ח כ ם מ ר .
ו כ מ ו ע ר ב ה ב ל א ט ע ם וריח ,כן ב י נ י מ ו ע ק ש י ם א ט ו מ י ם מ ל ה ר י ח .
וכמו ע ץ פרי עלי סרק מ ח פ י ם ,כן ישרים עלי ר ש ע י ם מ ח ו פ פ י ם .
וכמו ה ם אגודים א ל ה באלה ,כן תלויים א ל ה באלה ,ל מ ש ו ך א ל ה א ת אלה,
לעשות א ל ה כאלה ,להנעים זמירות אלה ,למי ברא אלה.
מ ת ו ר יוצר ליום ראשון ש ל סוכות
23
www.daat.ac.il
פ ר ו פ ׳ א ב ר ה ם ם .א ב ר ה ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפחת דורלןטי
1
כותב חשו״ע :טען ט ע נ ת דמים ,אם היתד .מ מ ש פ ח ת דורקטי )פי׳ דור ק ט ו ע
כלומר משפחה של עקרים שעל ידה הדור קטוע מבנים( הרי זו בהזקתה וכר .ו מ ק ו ר
הדין ב כ ת ו ב ו ת צ :ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל חזקן ,אמר לו רבי ב ע ל ת י
ולא מ צ א ת י דם ,אמרה לו רבי מ מ ש פ ח ת דורקטי אני שאין להן לא דם נ ד ה ו ל
דם בתולים .בדק רבן גמליאל בקרובותיה ומצא כדבריה .אמר לו לד זכה ב מ ק ח
אשריד שזכית ל מ ש פ ח ת דורקטי .מ א י דורקטי ,דור קטוע .אמר רבי הנינא ,ת ג ח ו מ י ס
של הבל ניהמו רבן גמליאל לאותו האיש ,דתני רבי הייא כשם שהשאור יפה ל ע י ס ה
כר דמים יפים לאשה ,ותנא משום רבי מאיר ,כל אשד .שדמיה מרובין בניה מ ר ו ב י ם .
רבי ירמיה בר אבא אמר זכה במקהד אמר ליה ורבי מ ס י בר אבין אמר נ ת ח י י ב
במקהד אמר ליה .בשלמא למאן דאמר נתהייב ,היינו דרבי הנינא אלא ל מ א ן ד א מ ד
זכה מ א י זכותא ? דלא אתי לידי ספק נדה ,עכ״ל הגמרא .וכותב ר ש ״ י :דור ק ט ו ע
שאין להם לא דם נדה ולא דם בתולים .ומעיר המהר״ם ש י ף :אפשר הא דלא מ פ ר ש
דור קסוע שהדורות נקסעיס שאין בניהם מרובין ,משום דלמאי דקאמר רבן ג מ ל י א ל
אשריד שזכית למשפחת דור קטוע ,מ ש מ ע לכאורה דלית ליה הא דרבי ה נ י נ א
כשם שהשאור וכר ,עכ״ל .וכן עיין במשנה י וברש״י שם שכותב ושאין לה ) ב ת ו ל י ם
ודמים( הרי זה דור קטוע דכיון שאין להן דמים מרובים אין בניהן מרובין.
א
ד ׳
4
ש
כ
ו
ת
ב
:
ו ר ב י
י ה ו ד ה
א ו מ
כ י
נ ש י ם
שאיו ל ה ן
יש
י
ושיטה אהרת להרמב״ם
דם כלל ,לא דם נדה ולא דם בתולים ואמנם לא תוליד וזהו ענין דורקטי שהוא מ ו ר
מב׳ שמות דור קטוע ,והלכה כרבי יהודה ,עכ״ל .ומאיז־ד הוא עצמו פוסק :ט ע ן
ואמר לא מ צ א ת י ה בתולה וכר אם אמר מפני שלא מצאתי דם ,בודקים ב מ ש פ ח ה
ש מ א אין להם דם כלל ,לא דם נדה ולא דם בתולים ,אם נמצאו כולן כן ה ר י
בחזקתה וכר ,עכ״ל.
וק״ל ,דאמנם לשיטת רש״י שיש לחן דמים מועטים ניחא ,אד לשיטת ה ר מ ב ״ ס
הלא אין לה דמים כלל ,ואנו יודעים ש א ש ה שאין ל ה דם נדה כלל אין ל ה ב י ו ץ
וממילא אינה יכולה להתעבר )פרט למקרה נדיר שנערה מ ת ע ב ר ת מהביוץ ה ר א ש ו ן
עוד לפני שהספיקה לראות דם נדה( ,וא״כ למה לא כתב הרמב״ם לשיטתו ש י ש כ א ן
כ 3
8
ז ו
1
2
3
4
5
אהע״ז םי׳ סח םע׳ ה.
י ע״ב.
נדד .סוף פ״ט ובגמרא שם םד ע״ב.
פי׳ המשניות נדה שם.
הלכות אישות פי״א הי״ב.
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
8
ז
מקח טעות וכפי שכתב בהלכה הקודמת .וכן עיין ב מ א י ר י .ועיין בפחד י צ ח ק
ש כ ו ת ב :דורקטי ,עיין איילונית.
וראיתי במשנה א ח ר ו נ ה ש כ ו ת ב :ור״י דאמר דכל גפן יש בה יין מ ש מ ע
דמיעוטא הוא שאין בהם ,ולדידיה אפשר שאם לא מצא הוי מקה טעות ,עכ״ל .וצ״ע
למה כתב ״אפשר״.
והנה כותב הים של שלמה ׳ :ומדלא הביא הרי״ף והרא״ש הר שקליא וטריא,
משמע דלא פליגי לענין הלכתא דאף לר׳ חנינא לא יכול לומר חטעוני ומקחי ט ע ו ת
הוא אף שאשר .שדמיה מרובים וכר ,מ ״ מ גם זו ראויה לחוליד ואין כאן מ ק ח טעות,
עכ״ל .וזה כשיטת רש״י ,אך לפי מה שכתב ה ר מ ב ״ ם הא לא יכולה להיכנס
להריון כלל ,וצ״ע.
ש כ ו ת ב :ומה דקמ״ל רבי יהודה י״ל ד ר ש ״ י סי׳ על
עוד ראיתי בערוך לנר
הרי זה דור קטוע ,וכיון שאין להם דמים מרובים אין בניהם מרובים ,עכ״ל ,מ ש מ ע
שיש לה בנים רק לא מרובים .אמנם הרמב״ם בפי׳ ה מ ש נ ה כ ת ב שלא ת ל ד כלל
ונ״ל דזה תלי בפי׳ דור קטוע דרש״י בכתובות פי׳ קטוע מדם שאין לה דם נדה
ודם בתולים ולפי״ז י״ל דתלד ,רק שאין לה בנים מרובים כ ד ת נ א ר ״ מ ועפ״ז סי׳
הכא כן .אבל הרמב״ם מפרש כפי׳ הערוך שהביא שם מהרש״א ה ״ א בכתובות,
דור קטוע שלא תלד ויפסוק הדור .ולפי״ז י״ל דפליגי בזה ר״י ור״מ ,דלר״י לא ת ל ד
כלל ולר״מ רק אין בניה מרובים אבל ראויה לילד ,ובזה י״ל דפליגי ב׳ לשונות
בכתובות וכר .וי״ל שאם אינה ראויה לילד אין לך מקח טעות גדול מזה דאין אשד.
אלא לבנים כדאמרינן סוף תענית ,ואיך א״ל ר״ג נתחייב במקחך .ולכן ע ״ כ לר׳ יוסי
צ״ל דם״ל דר״ג היה סובר כר״מ שאפשר שתלד ואע״פ שאין לד .בנים מרובים,
עדיין לא הוי כמום שיהיה מותר לגרשה בלא כתובה או שיהיה קדושי טעות ,אבל
לר׳ ירמיה ם״ל ר״ג כר׳ יהודה דאין ראויה לילד כלל וא״כ א״צ לקיימה ולכן פייס
אותו לומר זכה במקחך דיהיה לך טובה ע״ז שלא תבא לידי ספק נדה .ויש נפקותא
לדינא דלר׳ יהודה שהיא כעקרה ,אין רשאי לישא אותה מ י שלא קיים פריה ורביה
ולר״מ שרי .ולפי״ז צ״ל דאותו האיש שבא לפני ר״ג כבר היה לו בנים ד א ל ״ כ
איד אמר לו זכה במקהך ,עכ״ל של הערוך לנר .וכן כ ת ב השו״ת שואל ומשיב ״ .
א
J
1 0
11
1 3
וכן כותב השו״ת דברי מלכיאל :דפשטות הש״ם בכתובות מ ש מ ע דדורקטי
בניהם מועטים אבל אינו ודאי שלא ילדו כלל וכן פירש״י שם דור קטוע ש א ץ להן
דם נדות ובתולים ולא פירש שקטוע מלהוליד וכוי .וכן פירש הר״ן וכר .ולפירוש
הערוד והרמב״ם וכו׳ י״ל דכיון שאפשר לישא אהרת אם כן אין זה הםרון ויש בה
6
ד
8
9
10
11
12
13
כתובות שם ונדה שם בסוף פי׳ על המשנה.
ערך דורקטי.
נדה שם.
כתובות שם םי׳ לא.
גם בפי׳ המשניות וגם ביד ההזקה שם.
על המשנה בנדה סד ע״ב.
מהדו״ג ח״א סי׳ רעג.
ה״ג סי׳ קב.
25
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
כגוןדעת -
מ ע ל ה שהיא ת מ י ד טהורה ,או אתר
וכוי .וכל זה דוחק והעיקר כפירש׳׳י
בנים
שיש לו
והר״ן שיולדת וכ״כ בסדרי טהרה סי׳ קצד שדורקטי יולדת וכוי ,עכ״ל.
וז״ל :הגה
ואחר ש כ ת ב ת י את כל זה מ צ א ת י בעז״ה תשובה בנידון באג״מ
בדבר בתולה אחת שהיא בת עשרים ויש לה שערות אבל עדיין לא בא לה ה א ו ר ח
כנשים ויש מהרופאים שאומרים שכאשר תנשא לאיש ותבעל יהיה לה הוסת ו ת ו ל י ד
בנים ,אם יכול אביה להשיאה לאיש בסתם שלא לגלות לו זה שעדיין לא היה ל ה
אורח כנשים ולא יהיה בזה חשש קידושי טעות .לע״ד איכא ראיה מפורשת מ כ ת ו ב ו ת
דף י וכר הרי חזינן שאף לר׳ יוסי בר אבין שר״ג נמי סובר כדתני ר״ח ו כ ר ״ מ
ש מ ה שאין לה דמים הוא חסרון לבנים ו מ ״ מ קיים המקח אף שהוא חוב לו ,ו צ ר י ך
לומר דגם בלא דמים אפשר לה להוליד בנים אך לא מרובים .ולמה שפרש״י ש י פ י ן
לאשח לר׳ חייא הוא למהר לה הריון הוי חחםרון שאפשר ימשך איזה זמן ש ל א י ה י ה
הריון ,וכוונתו אולי הוא בשנים ,שזו שיש לה דמים מ ת ע ב ר ת גם כשחיא צ ע י ר ה
ביותר דהוא תיכף כשנעשית גדולה ,וזו שאין לה דמים מתעברת כשהיא גדולה י ו ת ר
כגון בת י״ח או בת כ׳ ,ואולי כוונתו הוא בסך הביאות ,שזו שיש לה דמים מ ת ע ב ר ת
לפעמים תיכף בביאה ראשונה שאחר ביאה ראשונה שהשירה הבתולים ,וזו שאין ל ה
דמים מ ת ע ב ר ת רק אחר שעברו עליה כמה ביאות .עכ״פ היא ראויה לבנים ו ז ה
שיבא בקושי או רק בנים מועטים אינו חסרון לקדושין.
14
וממשיך ה א ג ״ מ :אבל הרמ״א סימן סח סע׳ ה כתב על משפחת דורקטי סי/
דורקטי וכר ,אבל עכ״פ הא נמי מפורש שאינו מום למקח טעות משום דאף ש נ מ צ א
במשפחתה יותר עקרות מ ב מ ש פ ה ה אחרת ,מ ״ מ כיון ש נ מ צ א ו גם במשפהה זו א ל ו
שאינן עקרות והרי אמה נולדח מ מ ש פ ח ה זו וגם היא עצמה נולדח מ מ ש פ ח ה ז ו
ואם מ ש פ ח ת אביה היא דורקטי נמי הא נולד אביה והיא עצמה ,אין זה כבר מ ו ס
מאחר שאפשר שגם היא תלד .וכן מפורש בים של שלמה וכר.
איברא דבפירוש המשנה להרמב״ם נדה סוף פ ״ ט וכו׳ שלפ״ז יש לחיות מ ק ח
טעות ,ועיין במשנה אחרונה שכתב וכר ,אבל הא הוא טעות גמור וכו׳ וגם ה א
הרמב״ם עצמו כ ת ב דין זה דר״ג שבודקין במשפחתה וכו׳ ומשמע שאין ט ע נ ת ו כ ל ו
ואם מרגשה בשביל זה חייב לה כתובה וכו׳ ,ואם הוא מקח טעות לא היה לה כ ת ו ב ה
וכר .וחזינן שגם חרמב״ם סובר שאין לחוש בזו למקח טעות שמוכרחין לומר ש ג ס
הרמב״ם מודה שראויה להוליד והוא או דנימא שחרמב״ם חזר בו מפירושו ,ו מ פ ר ש
כרש״י ,או שגם בפירושו סובר שאפשר ש ת ל ד כדמשמע מרמ״א ובשביל ספק ס ו ב ר
שלא הוי מקח ט ע ו ת אף לחוציא ממנו ממון דחוא לחייבו בכתובה ויש לגרוס
אמנם אפשר שלא ת ל ד וכו׳.
והטעם שבשביל ספק אינו מום ליפטר אף מכתובה ,אולי הוא משום ד מ ע מ י ד י ן
לה אחזקת אמה שילדה אף שהיא מהמשפחה שאין לה דמים ואף שלהרע״ב ש כ ת כ
דעקרה היא מוכרחין לומר שיפרשו מ ש פ ח ת דוקרטי היא שנולדים בה הרבה ב נ ו ת
שאין להן דמים ואלו שילדו בנים היה להן דמים וכו׳ והיתה אימה שילדה מ א ל ו
שיים לה דמים ,וא״כ היא שנשתנית מ א מ ה שאין לה דמים ,אין לה הזקה ש ת ל ד כ א מ ה
הא הרמב״ם בהלכות לא סבר כן אלא מפרש שאף לאלו שילדו אין להן ד מ י ם '
׳
ס
14אהע״ז ח״ג סי׳ כז.
26
www.daat.ac.il
שלכן שייר להעמידה
כולן כן ה״ז בחזקתה,
אין להיות לה הכתובה
טעות ,לזה כתב ה״ז
כדבארתי.
אתר דעת -מכללת הרצוג
אחזקת אמה שתלד אף שאין לה דמים ,וכדכתב אם נמצאו
שמשמע שכולן אף אלו שילדו אין להן דמים וכו .מ ״ מ הא
מצד מקח טעות דאף אם היא ספק נמי יש לההשיב זה למקה
בחזקתה שהיא בחזקת אמה ש ת ל ד אף כשאין לה דמים
,
עוד ממשיך ה א ג ״ מ :והנה הראה לי וכו׳ אשר גם בערוך לנר וכר .ולכן לדינא
אין לחוש כלל ,דמאחר דב׳ הלשונות אליבא דר״ג סברי דאינו מקח טעות אף אם
נימא כדבריו דלרבי יהודה הוא מקה טעות הרי פליגי עליו ר ״ מ ור״ג ,וגם ר״ח
ור׳ הנינא סברי דאפשר שתלד ,שודאי אין לפסוק כר׳ יהודה שחוא יחיד וגם שר״ח
ור׳ חנינא לא סברי כוותיה וכו׳ .אלא צ״ל שהזר בו )הרמב״ם( בהלכותיו מ מ ש ״ כ
בפירושו כדאשכהן זימני טובא או שהגירםא גם בפירושו צריך להיות אפשר
שלא תלד כדכתבתי לעיל.
ומסכם ה א ג ״ מ :וכיון שראויה בעצם לבנים וכו׳ ויש גם בזה ספק מ צ ד שיש
מהרופאים שאומרים שלאהר ש ת נ ש א יבוא לה האורה כנשים ותוכל להוליד גס תיכף
וגם הרבה בנים וכו׳ ,עכ״פ כיון שנקט הספק איני רואה שיהיה חיוב לגלות זה.
ולרווחה דמילתא יחליטו האב והבת שאם יעבור זמן של ארבע שנים ולא ת ת ע ב ר
וגם לא יבא לה אורח כנשים ,תתקבל ממנו גט בלא קושי ובלא שום תביעות ממנו,
שלההלטה זו שוב לא יהיה להנשואה כמעט שום הפסד ,שודאי לא יצטרכו לגלות
אף לא ממדת הםידות ,עכ״ל של האג״מ.
ואמנם שמהתי מאד ש ב ע ״ ה שאחר יגיעה והיפוש מ צ א ת י א ת כל אותם המקורות
שכבר ידע עליהם האג״מ ,אך עדיין קשה לי להסביר כרופא איך ב מ ש פ ח ת דורקטי
כשמדובר על תופעח תורשתית )שחלק מהנשים במשסהה נגועים כי הלא אמה
של האשה כן הולידה( שאשר .שאין לה וסת כלל יכולה להיכנס להריון וא״כ ש ו ב
הוזרת הקושיא למה אין כאן מקה םעות ,דבר שלא מוזכר לא בגמ׳ ולא ברמב״ם
ולא בשו״ע.
שוב מצאתי בשר׳ ת המשולש ,בשו״ת מהגאון ר׳ אליעזר יצהק ,נכדו של מוה״ר
חיים מוולאזין ש כ ו ת ב :והן מה שנסתפק מר מדינא כיון דאין לה וסת עדיין אסור
משום בטול פ״ו ,לפ״ד אין להסתפק בזה כלל כי מוכח מ כ מ ח סוגיות בש״ס דאף
אשה שלא ראתה עדיין יכולה להתעבר ,והעולה על זכרוני לע״ע ,בכתובות י ע ״ ב
דא״ל ר׳׳ג לך זכה במקהך ,אף שהיתח מ מ ש פ ח ת דורקטי שאין לה דם בתולים
ודם נדה .ואף ששם קאמר שאין בניה מרובים ,היינו בדורקטי שלא יהיה לה לעולם
דם נדה ,אבל עכ״ס מוכח שיכולה להתעבר ,דאל״כ הרי הוי מקח ט ע ו ת דומיה
דנמצא איילונית .וכן מוכה להדיא בנדה ה ע״ב ילדה וראתה דם מ ה מ ת לידה עדיין
אני קורא אותה בתולת דמים ,מוכח להדיא דיכולה להוליד אף שהיא בתולת דמים
שלא ראתה דם מעולם .גם מצינו בנדה סו ע ״ א רבינא איעםק ליה לבריה בי רב
חנינא וכר א״ל מאי האי וכו׳ א״ל אימר דאמר רבא בגדולה דקא חזי דמא בקטנה
דלא חזי דמא מי אמר .א׳׳כ הרי היתד .קטנה עדיין ש ל א ראתה מעולם )ודוחק לומר
דכבר היה לו בנים לבריח דרבינא וקיים מצות פ״ו דלישנא דאיעםק ליה מ ש מ ע
1 5
15
סי׳ כג.
27
www.daat.ac.il
הרצוג
בדיה -מכללת
אתר דעת
על ברייתא )שם יג ע״ב( ד א ם ו ר
דרבינא
באשתו הראשונה( .וכי עבר ח״ו
למנםב קטנות דלאו בנות אלודי .אלא ע״כ מוכח דכיון שהגיע לכלל שנים ש ר א ו י ה
לילד ,אף שאין לה וסת נדות עדיין חשבינן לה לראויה לילד ,ובסרט ש ה ו כ ח ת י
שיולדות אף אם לא ראו וכר ,עכ״ל.
ודברתי ארוכות עם רופא נשים מומחה שאמר לי שלדעתו אין אשד .כ ז א ת
יכולה להיכנס להריון .אך במקרה בודד של בהורה שאף פעם לא היתד .לח ו ס ת ,
יכול להיות בין כל הסיבות ,גם סיבה פסיכולוגית ,וא״כ ,ובמיוחד כשיש ס י מ נ י ם
של בגרות מינית ,יתכן ששינוי במצבה ,כגון נשואין ,יביא למצב שיהיה לה ו ס ת
ותיכנס להריון.
וכתב לי הגרש״ז אויערבאך ש ל י ט ״ א :בענין דורקטי פתחתי ספר חנא ו ה ס ד א
על פ״ק דכתובות דף קםז וראיתי שהביא חבל מהברים שנו״ג בענין זה .ו ל ד י נ א
ודאי פשוט הדבר דלדעת הסוברים שהיא מ מ ש עקרה יכול ודאי לגרשה בלא כ ת ו ב ה .
וכן אם אין לו בנים וגם אין לו אשד ,אחרת אף דבזה״ז אין כוסין על כך ,מ ״ מ
יכול ודאי לגרשה .וצריכים ודאי לומר שהגמ׳ והשו״ע מיירי רק לענין ט ע נ ת ד מ י ם ,
וזה שאמר לו זכה במקחד נתכוין רק לענין דאית בי׳ נמי טיבותא ,אבל עדיין צ ר י ך
לעשות חשבון בנוגע למצות פו״ר ,עכ״ל.
וכעת ראיתי בשו״ת ציץ אליעזר « שמביא ראיח גם מרבינו גרשום מאור ח ג ו ל ה
לפירוש רש״י ,כי כותב רגמ״ה )במרדכי יבמות פרק החולץ סי׳ קיג( ואע״פ ש א י נ ה
רואה כשאר נשים לא תפסיד כתובה שאין זה קרויה איילונית דאין הדם מ ס י מ נ י
איילונית וכר הלכך א ע ״ פ שאינה רואה יש לה כתובה וכר ,עכ״ל רגמ״ה .ו כ ו ת 3
הציץ א ל י ע ז ר :ומדברי רגמ״ה וכו׳ ובע״כ דפירש כוונת הגמ׳ בההיא ד כ ת ו ב ו ת
כפי שמבארים בכוונת רש״י שם )עיין במהרש״א ובמהר״ם שיף שם( ש מ ש פ ח ת
דורקטי רק אין בניהם מרובים אבל אין זה מן הנמנע שתוכל ללדת ,עכ״ל .ו מ ס כ ם
ב ס ו ף :אמנם זאת נראה דבגוונא שמתברר במציאות שלא תוכל ללדת ו ש ה א ש ה
העלימה זאת מ ב ע ל ה לפני נשואיה ,אפילו אם הבעל כבר קיים פו״ר ,מ ״ מ יוכל ל ט ע ו ן
ט ע נ ת מ ק ה משום דלהרבה בני אדם הוי זה כשלעצמו שלא תוכל ה א ש ה ל ל ך
מום שאינם מתרצים לזח .וכן מ צ א ת י בספר שו״ת אמרי יושר ח״ב סי׳ ק נ ט ו כ ו ׳
שאשר ,שאינד ,ראויד .בודאות ללדת )שכרתו לד .רחמח( ,אף שאיני׳ א י י ל ו נ י ת
הוי מקח טעות ואינה צריכה גט כלל לרוב חפוסקים אף שיש לו בנים ו כ כ ז א ת ה ע ל ה
גם בספר לבושי מרדכי חאהע״ז סי׳ נח דניטלה האם חשוב מום ,עכ״ל של ח צ י ץ
אליעזר.
ת
16
ח״ז סי׳ מח פ״ה.
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב ר פ א ל נ .א ו י ע ר ב ך
,
הגאון ר אביעזרי זעליג אויעדבר זצ״ל
חייו ו ת ק ו פ ת ו
א.
ה ר ב ר׳ אביעזרי זעליג א ו י ע ר ב ך נ ו ל ד
בכ״ז
ב כ ס ל ו ה ׳ ת ר ״ א )(24.12.1840
ב ד ר מ ש ט ט ש ב מ ד י נ ת הסן ,ל א ב י ו הגדול מ ו ה ר ״ ר צ ב י בנימין ) ב ע ל ״ נ ח ל א ש כ ו ל ״ (
1
א ש ר כיהן ב א ו ת ה ה ע ת כ ר ב ה ש ל ה ק ה י ל ה ו ד ו כ ס ו ת הסן ,ו ל א מ ו מ ר ת ל א ה ב ת
ר׳ יצחק־אייזעמאן ס ר ע נ ק ע ל מוויצנהאוזן
ימים קשים עברו ע ל שומרי ה ת ו ר ה ו ה מ צ ו ו ת ב א ש כ נ ז ,ב א ו ת ה ח ע ת .ב מ ק ו מ ו ת
רבים הרימו הרפורמים א ת ר א ש ם ודרשו ל ה כ נ י ס ״ ת י ק ו נ י ם ״ ב ד ת .ב ת י כ נ ס ת נ נ ע ל ו
ו ב מ ק ו מ ם נ פ ת ח ו ״טמפלים״ ,מ ק ו א ו ת נ ס ג ר ו ו ר ב נ י ם ב נ י ה ד ו ר ה ״ י ש ך ה ו ע ב ר ו מ ת פ ־
קידיהם .גם ה ר ב צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך ,א ש ר ה י ה מ ג ד ו ל י ה ת ו ר ח ב א ש כ נ ז בדורו,
נרדף ע״י הרפורמים ב ק ה ל ת ו ,א ש ר ל א ב ה ל ו ב ש ו ם א מ צ ע י ם כ ד י ל א ל צ ו ל פ ר ו ש
ממשרתו ,ואף הלשינו עליו ב ת ו א נ ו ת ש ו נ ו ת ל ש ל ט ו נ ו ת .
ב ש נ ת ת ר ״ ד ) (1844ה ת ק י י מ ה ב ב ר א ו נ ש ו ו י י ג א ש ר ב צ פ ו ן ג ר מ נ י ה ה א ס י פ ה ה ר א
שונה ש ל ״רבנים״ ו מ ו ר י ־ ד ת יהודיים ש ו ה ר י ה ר פ ו ר מ ה ביהדות .ה ה ל ט ו ת ה א ס י פ ה ,
אשר כ ל ל ו ״תיקונים״ ב ד ת ״ ב ה ת א ם ל ר ו ח הזמן״ ,ה ב י א ו ל פ ר ס ו ם ק ו ב ץ ״ ת ו ר ת
הקנאות״ אשר פורסם בתחילת ש נ ת תר״ה ואשר הכיל א ת מ כ ת ב י ה ם ומחאותיהם
ש ל 116מ ר ב נ י אירופה כ נ ג ד ה ה ל ט ו ת א ס י פ ת בראונשווייג .ע ל ה מ כ ת ב ה ר א ש ו ן
המודפס
בקובץ,
ה ת ו מ י ם :ה ר ב א ב ר ה ם א ו י ע ר ב ך ) ל פ נ י ם א ב ״ ד בונא ,א ב י ו ש ל
ג
רצ״ב( ,ה ר ב י ע ק ב ק א פ י ל ה ל ו י ב מ ב ר ג ר )אב״ד וורמייזא ,ר ב ו ש ל רצ״ב(»־ ,ה ר ב
צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך ) א ב ״ ד ד א ר מ ש ט ט ( ,ה ר ב א ה ר ן א ו י ע ר ב ך ) ב נ ו ש ל ה ר ב א ב ר ה ם
1
בצוואתו אסר לכנותו בתואר כלשהו או לכתוב עליו דברי שבח ,ואף אסר לכתוב
אודותיו — זצ׳׳ל ,ולחיזוק דבריו כתב :״ואיני מוהל מי שיכתוב עלי שום שבה״ .בני
ק״ק הלברשטט ,אשר נזהרו מלעבור על הוראת ר ב ם — נמנעו מכתיבת דברי שבח
על מצבתו ,והקקו בשוליה את ההערה :״כן צוד ,הרב ז״ל לכתוב על מצבת קבורתו,
והזהיר בל יוסיף אדם דבר .ת׳נ׳צ׳ב׳ה׳״.
2
בנוסף לר׳ אביעזרי ,היו לרצ״ב אויערבך ואשתו — 5בנות ,ובן — אברהם ,אשר נפטר
בהיותו כבן 10שנים.
3
אהיינו ותתנו של הגאון ר׳ יוסף דוד זינצהיים זצ״ל ,בעל ״יד דוד״ ,ומתלמידיו של
הגאון ר׳ נתן הכהן אדלר זצ״ל .ראה אודותיו בהקדמה ל״מנחת עני״ )״מכון ירושלים״
תשל״ד ,עמ׳ .(13
4
ראה אודותיו — ״המעין״ .תמוז תשל״ה.
29
www.daat.ac.il
הרצוג
מכללת
דעת -
א .וממלא מקומו כרבה של אתר
פרענקעל )אב״ד וויצגהאוזן ,ג י ס ו
מאיר
הרב
בונא(,
של רצ״ב( והרב וואלף מוהר )אב״ד מיכלשטט(.
פרסום קובץ ״תורת הקנאות״ העלה את חמתם של ראשי הריפורמים ו ה ג ב י ר
א ת התקפותיהם בדרמשטט כנגד הרב ,אשר הייו נעשו קשים מ ש נ ה לשנה .ש ג י ם
לאהר מכן ,שאלו אהד מפקידי הממשלה הבכירים — מדוע אינו מתפטר ״ מ ר צ ו נ ו
ה ט ו ב ״ ? ותשובתו של רצ״ב ה י ת ה :״ברצון הייתי עושה זאת ,באם הייתי י ו ד ע
שאויערבך אחר יעמוד ת ח ת י וימשיך במלהמתי למען קדשינו ה נ ע ל י ם ! . . .״ » .
עשרים־ושלש שנח שמר רצ״ב אויערבך א ת משמרת חקדש בדרמשטט ,ע ד
שנאלץ לפרוש מתפקידו בשנת תרי״ז ) .(1857בנו ,ר׳ אביעזרי ,היה בן י״ז ש נ י
באותה עת ,והמאבקים אותם היה צריך אביו לנהל כנגד המתכלים בכרם ה׳ —
הטביעו א ת רישומם על הבן הצעיר ,אשר נקרא לימים למלא מקום אביו הגדול.
ס
מכתב ״חבר״ בהגיעו לבר מצוד.
5
ראה :הרב צבי בנימין אויערבך ז״ל— קובץ ליום הזכרון המאה לפטירתו ,הוצאוז
׳המעין״ ,ירושלים תשל״ג ,עמ׳ .14
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -
הרצוגר כ ש ה ש כ ל ה כ ל ל י ת ב ב י ת ־
מכללת ב י ל
אביו ,ו ב מ ק
בנעוריו למד ר׳ אביעזרי ת ו ר ה אצל
ה ס פ ר התיכון ה מ מ ש ל ת י ש ב ע י ר מ ו ל ד ת ו ו ב פ ר נ ק ס ו ר ט ־ ד מ י י ן ה ס מ ו כ ה ,א ל י ה ע ב ר ה
המשפחה משנאלץ ר צ ״ ב ל ע ז ו ב א ת ד ר מ ש ט ט .ה ת מ ד ת ו ה ג ד ו ל ה ו כ ש ר ו נ ו ת י ו ה מ ב ו ר כ י ם
הביאוהו להישגים לימודיים גדולים ,ועל א ף מ א מ צ י ו ל ה צ נ י ע ז א ת — נ י כ ר ה ד ב ר
ברבים .דומה ,כי אין ע ד ו ת גדולה י ו ת ר ל ה ע ר כ ת אישיותו ש ל ה נ ע ר הצעיר ,מ א ש ר
תואר
״הבר״
ש ה ו ע נ ק לו
ע״י
דודו — ה ר ב מ א י ר
סרענקעל,
אב״ד
וויצנהאוזן,
עם הכנסו לעול המצוות .ת ו א ר זה היה מ ק ו ב ל ב ק ה י ל ו ת ה ח ר ד י ם ב ג ר מ נ י ה ו ב ה ו נ ג ר י ה ,
והוענק ב ד ר ך ־ כ ל ל ל ב ע ל י ־ ב ת י ם שהצטיינו ב ק ב י ע ת ע ת י ם ל ת ו ר ה ,ב י ר א ת ה׳ ו ב מ ע ש י ם
טובים .ה ע נ ק ת ת ו א ר זה ל נ ע ר בן י״ג ש נ י ם — היה ב ו ד א י מ ע ש ה ח ר י ג ו ר ב ־ מ ש מ ע ו ת ,
אשר העיד על אישיותו ומידותיו של מ ק ב ל ו .
ישמח ה א ב ו ת ג ל ה י ו ל ד ת ע ל בן ח כ ם ש נ ת ן ל ה ם הוא ה י נ י ק ו ח כ י ם
בלמודו
ו כ מ ע ש ה ו מ נ ע ו ר י ו כ׳ א ב י ע ז ר ה מ כ ו נ ה ז ע ל י ג בן גיסי ח ר ב
מהור״ר
צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך נר״ו ב ק ״ ק ד ״ ש « ,ר א י ת י ו ו ש מ ע ת י ו
כאשר
מנעוריו הלך
ב ד ר ך הישר ו ל א ה ה ס י ר ל ק ב ו ע ע ת י ם
בתורה
ו ב ״ ח הצליח וגם ע ש ה פ ר י ה ל ו ל י ם ק ד ש לה׳ ב ת ו ר ת ו ו ב י ר א ת ו ה ק ו ד מ ת
להכמתו,
ו מ א ה ר ש ה ג י ע לו ע ת ל ט ו ב ח ל י כ נ ם ב ש נ ת י״ג ש נ ח א ש ר
הוליכהו מ כ א ן ו ל ה ב א ג״כ ה י צ ר ה ט ו ב ל ס מ כ ו ו ל ס ע ד ו ,ע ״ כ א ב ט ה בו
ו א מ ר ת י ל ו גאה ו י א ה ל ס מ כ ו ב ס מ י כ ת ה ב ר שאין מ ו צ י א ד ב ר ש א י נ ו
מ ת ו ק ן מידיו נ ק י כפים ,ב כ ן ס מ כ ת י ו ל ק ר א ת ו ב ש ם ה ח ב ר ר ב י א ב י ע ז ר י
בן מ ה ו ר ״ ר צ ב י בנימין ל כ ל ד ב ר ש ב ק ד ו ש ה ת ו ך ע ד ה ק ד ו ש ה ,ו כ ל
קוראיו י ת נ ו כ ב ו ד ל ש מ ו ל ק ר א ת ו ד כ י א ב י ע ז ר ה מ כ ו נ ה ז ע ל י ג בשם,
ו ל כ ל ה ש ו מ ע י ם ל ב ק ש ת י י ב א ב ר כ ת ט ו ב ויונעם ,ו ח ת י מ ת י ז א ת ל כ ב ו ד
ה ת ו ר ה ו ל ו מ ד י ה ולזרז ה נ ״ ל ל ש ב ה ל כ ל ט ו ב ל מ ש מ ר ת ע ו ל ם יום ד׳
הק׳ מ א י ר בן כ ה ר ״ ר י צ ח ק ה מ כ ו נ ה
ג׳ ד ה נ ו כ ה ת ר י ״ ד ל פ ״ ק
אייזעמאן פ ר ע נ ק ע ל ח ו נ ה פ ה ק ״ ק ו ו י ט צ ע נ ה ו י ס ע ן ו ה ג ל י ל יע״א.
כ.
עם סיום לימודיו בתיכון ,ה מ ש י ך ר׳ א ב י ע ז ר י ל ל מ ו ד פ י ל ו ס ו פ י ה ו ש פ ו ת ש מ י ו ת
באוניברסיטאות
של מ י נ כ ן וברלין .י ה ד ע ם ז א ת ה מ ש י ך ל ה ג ו ת ב ת ו ר ה ב ה ת מ ד ה
אצל הרה״ג ר׳ מ י כ א ל ל א נ ד ס ב ע ר ג זצ״ל ב ״ ב י ת ה מ ד ר ש ״ ה ב ר ל י נ י ש ב ה י י ד ר ו י ט ר ־
גאםה •י ,וכן היה מן ה נ כ נ ס י ם והיוצאים ב ב י ת ו ש ל ח ח כ ם ר׳ י ה י א ל מ י כ ל ד ״ ר ז ק ״ ש
6
נטריד .רהמנא ופרקיה ,בקהילה קדושה דרמשטט.
7
״בית המדרש״ הישן במרכזה של ברלין ,נוסד בשנת תק״ד ) ,(1744כנראה ביזמת הגאון
ר׳ דוד פרנקל זצ״ל )בעל ״קרבן העדה״ על התלמוד הירושלמי( — ר ב ה של ברלין,
ושימש במסך כמאתיים שנה )עד שנת תש״ד( כ״קלויז״ ללימוד תורה־לשמה והרבצתה
ברבים ע״י גדולי תורה ,אשר בחלקם שימשו גם בדייני הקהילה .ביניהם היו ר׳ מאיר
שמהה ודיל זצ״ל ,ר׳ אלחנן ראזנשטיין זצ״ל — מתלמידי הגאון ר׳ עקיבא אייגר
זללה״ה ומדייני הקהילה ור׳ מיכאל לאנדםבערג זצ״ל .רבו האהרון של ״בית המדרש״
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האב והבן
הרב צבי בנימין אויערבך ,בעל ״נהל אשכול״ ,עם בנו הרב אביעזרי זליג
)—רבד .של פראג בשנים ,1836—1844ואח״כ רב ובלשן בברלין( .ברור ,כי
בתקופה זו המשיר ללמוד אצל אביו ,אותו הוקיר כל ימיו כרבו המובהק.
דרד לימודו ,אשר שילבה לימודים תורניים עם מדעים כלליים ,היתד• א ו פ י י נ י ת
ג
32
www.daat.ac.il
ס
דעתם -מכללת
הרצוגר ה ת ע ת ד ו ל ש ר ת ב ק ד ש
צעירים א ש
אתרא ו ת
לחרדי אשכנז ב א ו ת ה ה ת ק ו פ ה ,ו ב ס ר ט ל
ודיינים
כרבנים
בקהילות .ס ב ו ש ל ר׳
אביעזרי— הרב אברהם
אויערבך
)אב״ד
בונא( ,השתייך לדור האחרון ש ל ר ב נ י ם ב ג ר מ נ י ה מ ן ה ט י פ ו ס ה ״ י ש ך — א ש ר ה ק ד י ש ו
א ת כ ל הייהם א ך ורק לתורה .ה ו א נ י מ נ ה ע ל ק ב ו צ ת ת ל מ י ד י ו ה מ צ ו מ צ מ ת ש ל הגאון
ר׳ נ ת ן הכהן א ד ל ר ז ל ל ה ״ ה בססד״מ ,א ש ר כ ל ל ה בין ה י ת ר א ת ר׳ מ ש ה ס ו פ ר —
ה ״ ה ת ם סופר״ מ ס ר ש ב ו ר ג ,א ת ר׳ א ב ר ה ם ביגג — א ב ״ ד ווירצבורג ,ר׳ ז ע ק ל ו ו א ר מ ס ר
— ה ״ ב ע ל שם״ מ מ י כ ל ש ט ט ,ר׳ יהודה לייב ק א ר ל ב ו ר ג — א ב ״ ד ק ר י ס ע ל ד ור׳ מ נ ד ל
קארגוי מפיורדא — ב ע ל ״גידולי טהרה״ .כ ל א ל ה ,ו כ ן גדולי ת ו ר ה א ח ר י ם ב ד ו ר ם
כר׳ י ע ק ב קאסיל
במברגר
הלוי
מוורמייזא ור׳
אברהם
וולף
המבורג
)אוה״ב(
מ פ י ו ר ד א — ל א רכשו כ ל ה ש כ ל ה כ ל ל י ת ,ו ל א ר א ו ב ה כ ל צורך.
אולם כ א ש ר ב א ח ר י ת ימיהם קדרו ש מ י ה י ה ד ו ת ב א ש כ נ ז ע ם ה ת ג ב ר ו ת ם ש ל
מרשיעי־ברית ,ו מ ס פ ר ם ש ל ה נ א מ נ י ם ל ת ו ר ה — ה ל ך ו פ ת ת ,ה ב י נ ו גדולי ה ת ו ר ה כי
על־מנת
ל ק ר ב א ת ה נ ו ע ר ל ת ו ר ה ומצוות — יש ל ד ב ר ע מ ו ב ש פ ת ו ,ו ל ש ם כ ך יש
להצטייד גם ב ה ש כ ל ה א ק ד מ א י ת ,ב נ ו ס ף ל ל י מ ו ד י ה ם ה ת ו ר נ י י ם ,כ ״ ר ק ח ו ת ו ט ב ה ו ת ״ .
ע ל גדולי ה ת ו ר ה ש ב א ש כ נ ז ב נ י ה ד ו ר ה ז ה נימנו אביו ש ל ר׳ א ב י ע ז ר י — ה ר ב צ ב י
בנימין אויערבך )ה״ נחל א ש כ ו ל ״ ( — א ב ״ ד ד ר מ ש ט ט ו ה ל ב ר ש ט ט ,ר׳ י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר
)ה״ערוך
ל נ ר ״ ( — א ב ״ ד א ל ט ו נ א ,ה ר ב שמשון ר פ א ל ה י ר ש מ ס ס ד ״ מ ,ר׳ ע ז ר י א ל
8
הילדסהיימר — א ב ״ ד א י י ז נ ש ט ט וברלין ,ואחרים ,ו כ ל א ל ה ב י ק ר ו ב א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת .
א מ נ ם יש להדגיש ,כי ב א ו ת ו הדור עדיין היתד ,ר כ י ש ת ה ה ש כ ל ה ה מ ד ע י ת —
פרי ״יזמתו״ ה פ ר ט י ת ש ל כ ל א ח ד מ ן ה ר ב נ י ם ה ל ל ו ו ל א ה י ה קיים ג ו ף מכוון או
מוסד המכשיר ר ב נ י ם ב ע ל י ה ש כ ל ה א ק ד מ י ת .כ פ י ש ה י ה ה ד ב ר ב מ ז ר ה ־ א י ר ו פ ה ב ד ו ר ו ת
הקודמים,
בטרם הוקמו ישיבות ,כ ך ה י ה ג ם ב א ש כ נ ז — ת ל מ י ד י ם ה ת ק ב צ ו ס ב י ב
לאחד מגדולי ה ת ו ר ה ולמדו ת ו ר ה מסיו ב״קלויז״ ה מ ק ו מ י .א ת ל י מ ו ד י ה ם ה א ק ד מ י י ם
השלימו ל א ה ר מכן ,ו ל ע ת י ם — ת ו ך כ ד י ל י מ ו ד ם א צ ל ר ב ם .ב י ת ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם
)ה״סמינר״(
מיסודו ש ל ר׳ ע ז ר י א ל הילדםהיימר ,ה ו ק ם ב ב ר ל י ן ר ק ב ש נ ת ת ר ל ״ ד
) ,(1873ומאז יסודו ע ב ר ו ד ר כ ו מ ר ב י ת ר ב נ י ק ה י ל ו ת אשכנז ,ע ד ל ה ו ר ב נ ו ב ש נ ת
תרצ״ט
) ,(1938כ ש ת כ נ י ת
לימודיהם
מורכבת
באופן
מסודר
וממוסד
מלימודים
היה הרב ד״ר אברהם ביברפלד זצ״ל .קול התורה לא נדם בבימ״ד זה עד לחורבנה
של יהדות אשכנז ,וגם בימים שמספרם של לומדי התורה בגרמניה היה מועט — העמיד
״בית המדרש״ תלמידי הכמים ,אשר היו למורי־דרך בקהילות אשכנז .ביניהם יש לציין
את ר׳ עזריאל הילדםהיימר — רבה של ברלין ,ר׳ מאיר להמן — רבה של מגנצא )מיינץ(,
ר׳ שלמה קרליבך — רבה של ליבק ,ר׳ זאב וולף פיילכנפלד — ר ב ה של פוזן ור׳ אביעזרי
אויערבך — רבה של הלברשטט] .ועי׳ בספרו של פרופ׳ מ .ברויארJuedische Ortho- :
doxie im Deutschen Reich 1871-1918 (Juedischer Verlag bei Athenaeum,
)p,(1986.120-121
8
p
.
אם כי לא כולם סיימו את לימודיהם האקדמיים ולא רכשו דוקטוראט .יש לציין במיוחד
את הרב יצהק דב הלוי במברגר — ״הרב מוירצבורג״ ,אשר התנגד עקרונית ללימודים
אקדמיים ורק כאשר נבחר לכהן כ ר ב ה של וירצבורג — רכש לעצמו ,באופן פרטי ומזורז,
את ההשכלה שנדרשה לו לשם הצלחה במלאכת הקדש.
33
www.daat.ac.il
הרצוג
אתר דעת
של ר׳ עזריאל ה י ל ד ס ה י י מ ר ל ה ק מ ת
מכללת ת ו
פלא – ,ש ת כ נ י
ת ו ר נ י י ם ו מ ל י מ ו ד י ם אקדמיים .אין
ה ס מ י נ ר — נ ת ק ל ה ב ה ת נ ג ד ו ת ם של אחדים מ ג ד ו ל י ה ת ו ר ה בגרמניה ,וביניהם גם כ א ל ו
א ש ר ב ק ר ו ב ע צ מ ם ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ורכשו ת ו א ר אקדמאי ,אך יראו מ מ ו ס ד א ש ר י ח נ ך
ויכוון ל ש י ל ו ב הזה — כ ד ר ך ל ר ב י ם ״.
ג.
ב ק ה י ל ת פ י ו ר ד א אשר בבאווריה ,כמו ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ב ר ח ב י אשכנז ,היה ה מ צ ב
הרוחני,
ב א ו ת ם הימים ,ב ש פ ל ה מ ד ר ג ה .ה ש פ ע ת ם של ה ר י פ ו ר מ י ם ו ה ת נ כ ל ו י ו ת י ה ס
הביאו ל ס ג י ר ת ה ש ל הישיבה ה מ פ ו ר ס מ ת א ש ר נוסדה ע״י הגאון ר׳ א ב ר ה ם ו ו ל ף
ה מ ב ו ר ג זצ״ל ,ולימוד ה ת ו ר ה ה ל ך ו פ ח ת .עדיין נ ו ת ר קומץ של מ ש פ ח ו ת ש ו מ ר ו ת -
מצוות ,אך גם ב ק ר ב ה ל ל ו לא נ מ צ א ו ה א נ ש י ם ה מ ת א י מ י ם א ש ר ישכילו ל ק ר ב א ת
ה א מ ו נ ה בה׳ ל ל ב ו ת י ה ם של הצעירים א ש ר נ ת פ ת ו ל ל כ ת ש ו ל ל אחרי פ ת ו י י ה ם ש ל
מ ר ש י ע י ־ ב ר י ת .וגם א ם עדיין היו ב פ י ר ט מ ס ג ר ו ת ״ ל י מ ו ד יהודיות פרטיות ,הרי ב ע ו ד
ש ר מ ת הלימודים ה כ ל ל י י ם ה י ת ה מ ש ב י ע ת ר צ ו ן — היתד ,ר מ ת ם ש ל לימודי ה ק ו ד ש
בירידה מ ת מ ד ת .
ואז ק מ ה ק ב ו צ ה ק ט נ ה ש ל מ ת נ ד ב י ם יראי ה׳ ו ק י ב ל ה ע ל ־ ע צ מ ה ל ח ז ו ר ו ל פ ת ו ח
א ת ב י ת ־ ה ס פ ר היהודי ,ברוח ה ת ו ר ה .ב נ ד י ב ו ת ל ב ם נ ט ל ו על ש כ מ ם א ת העול ה א ר ג ו נ י
ו ה כ ס פ י ה כ ב ד ,א ך היה ב ר ו ר כ י ל ל א אישיות ח י נ ו כ י ת ־ ת ו ר נ י ת א ש ר ת ש כ י ל ל ה א צ י ל
מ ר ו ח ה ע ל בני ה נ ו ע ר — אין סיכוי ל ה צ ל ח ת ו ש ל המוסד .שמעו ה ט ו ב ש ל א ב י ע ז ר י
א ו י ע ר ב ך מ פ פ ד ״ מ — בן ר ב ה ל ש ע ב ר ש ל ד ר מ ש ט ט — הגיע לאזניהם ,והם פ נ ו א ל י ו
1 0
והציעו ל ו ל ק ב ל ע ל ע צ מ ו א ת ניהולו של ביה״ס ו פ י ת ו ח ו .
מ ו ע ט היה מ ס פ ר ם ש ל ה ת ל מ י ד י ם — 42ב ל ב ד — ב ע ת ח נ ו כ ת ו של ב י ת ה ס פ ר
ב ם ת ו ת ר כ ״ ג ) א ו ק ט ו ב ר ,(1862א ו ל ם ר׳ א ב י ע ז ר י היה מ ו ד ע ל מ ש י מ ה ה ג ד ו ל ה שהוצעז־
לו ,והוא נ ע נ ה ל ה ל ש מ ח ת ל ב ם ש ל הרדי ק ה י ל ת פירט.
כאן התגלו כשרונותיו הברוכים ולהט מסירותו לתורה ולכל דבר שבקדישד,
— ב מ ל א ע צ מ ת ם .יחד עם ח ב ר מורים צעירים ,נ ל ה ב י ם ל ח י נ ו ך חרדי ,ה צ ל י ח ת ו ך
זמן ק צ ר ל ה ע ל ו ת א ת מ ס פ ר ם ש ל ת ל מ י ד י ביה״ם ל־ 120תלמידים ,ושמו ה ט ו ב ש ל
ה מ ו ס ד ג ר ם ל ס ג י ר ת ם ש ל ש נ י ב ת י ה ס פ ר היהודיים ב פ י ר ט א ש ר ל א נוהלו ברוך,
ה ת ו ר ה .ב א ה ב ת ו לתלמידיו ,ה צ ל י ח ל ה ד ב י ק ם ב א ה ב ת ה ת ו ר ה ש ל ו והוא ל א ידע ג ב ו ל
ב מ ס י ר ו ת ו אליהם .הוא ק ב ע ש ע ת ל י מ ו ד ע ם ת ל מ י ד י ם ה ש כ ם ב ב ק ר או מ א ו ה ר ב ע ר
ב
ל א ח ר ת ו ם ה ל י מ ו ד י ם ב ב י ת ה ס פ ר ,ואף ע ם צ ע י ר י ם א ש ר כ ב ר סיימו א ת ב י ה ״ ס ^1
ה י ה י ו ש ב ולומד .ל ע ת י ם היה מ ש ת ת ף ב מ ש ח ק י ה ם ש ל הנערים ,ודאג ו ח ת ע נ י י ן
ל ש ל ו מ ו ש ל כ ל א ח ד מהם .אין פ ל א ,ש ה ת ל מ י ד י ם נ ק ש ר ו אליו ב ע ב ו ת ו ת ש ל אהבד,
ו ע ו ד שנים ל א ח ר ע ז ב ו א ת פ י ר ט — ח ו ז כ ר ש מ ו ב ה ע ר צ ה .
9
ראה :הרב ד״ר משה אויערבך — לדרכו של ביהמ״ד לרבנים בברלין ,״המעין״ כ י ד כ ״
ז
א׳ ,תשרי תשמ״ז.
10
מרבית הפרטים בפרק זה לקוחים מתוך נאומו־הםפדו של ד״ר א .פיילכנפלד ) מ נ ה ל
ביה״ם בפירט( ,בעצרת־זכרון שנערכה לזכרו של הרב אביעזרי אויערבך בחודש ח ש
תרס״ב ) ,(1901לאחר הסתלקותו.
34
www.daat.ac.il
ר ן
אתר דעת -מכללת הרצוג
אולם מ ס י ר ו ת ו ו פ ע י ל ו ת ו ל מ ע ן ה ר ב צ ת ת ו ר ה ו י ר א ת ש מ י ם — ל א ה צ ט מ צ מ ו בין
הספר
כתלי בית
ב ל ב ד .לילותיו הוקדשו
להתעלות
עצמית
ב ת ו ר ה ולשיעורים,
ו ב א ה ב ת ו ל ת ו ר ה ס ח ף ר ב י ם עמו .ב נ ו ס ף לשיעוריו ,ה ח ל ל ד ר ו ש מ ד י ש ב ת ב ש ב ת ו
ל פ נ י ציבור מ ב ו ג ר י ם מ ח ב ר י הקהילה ,ב א ו ל ם ב י ת ־ ה ס ס ר ,ו ע ד מ ה ר ה היה ה מ ק ו ם
צ ר מ ל ה כ י ל א ת הבאים .ד ר ש ו ת י ו היו ס פ ו ג ו ת ל ה ט א מ ו נ ה ו י ר א ת ה׳ ,ו ב נ ו ס ף ל ד ב ר י ו
ע ל פ ר ש ת ה ש ב ו ע — היה מ ש ת ד ל ל ה ת י י ח ס ל ב ע י ו ת ה ש ע ה ה א ק ט ו א ל י ו ת ו ל ה א י ר ן
בהשקפה
ת ו ר נ י ת ״ .ב פ י ר ט היתר .זו ת ו פ ע ה ח ד ש ה — ל ר א ו ת ת ל מ י ד ־ ח כ ם צעיר,
ב ע ל י ד ע והיקף ת ו ר נ י גדול ויחד ע ם ז א ת — ב ע ל ה ש כ ל ה א ק ד מ א י ת ו ש פ ה ג ר מ נ י ת
עשירה ,היודע ל ה ת י י ח ס ל מ צ י א ו ת היומיומית ,ל ה ת מ ו ד ד ע מ ה ו ל ה א י ר ה ב א ו ר ה ת ו ר ה .
ל א ר ק כ ש ר ו נ ו ת י ו הריטוריים סייעו בידו ל ה ש פ י ע ע ל ק ה ל שומעיו ,א ל א ה י ת ה זו —
ב ר א ש ו ר א ש ו נ ה — א מ ו נ ת ו ה ל ו ה ט ת ל כ ל ד ב ר ש ב ק ד ו ש ח ,א ש ר ס ח פ ה כ ל מ י שהכירו.
גם כ א ש ר ה ש מ י ע ב ד ר ש ו ת י ו ד ב ר י ם א ש ר ל א נ ע מ ו לשומעיו ,ה כ י ר ו ה כ ל ב ע ו ב ד ת
ה י ו ת ם יוצאים מ ל ב טהור ,ויחס זה ש ל ה ע ר צ ה כ ל פ י ו א ף בין ה מ ת נ ג ד י ם ל ד ר כ ו
ודעותיו — בא לידי ביטוי ב כ ל ש נ ו ת חייו ,בהיותו ר ב ה ש ל ק ״ ק ה ל ב ר ש ט ט ומגדולי
ה ת ו ר ה באשכנז .״ ב פ נ י א ד ם ז ה — א י ־ א פ ש ר ל ע מ ו ד י ״ — ה ת ב ט א פ ע ם א ח ד מ ג ד ו ל י
הנדבנים
בגרמניה ,ל א ח ר ביקור ש ל ה מ נ ה ל ה צ ע י ר ב ב י ת ו ל מ ע ן ת מ י כ ה כ ס פ י ת
ב ב י ת הספר .ב נ ו ס ף ל כ ך ,ריכז ס ב י ב ו צעירים ש ע ס ק ו ב מ ק צ ו ע ו ת שונים והיו מ ע ו נ ־
ינים ל ל מ ו ד — והוא ה כ נ י ס ם ל ע ו ל מ ה ש ל תורה.
כ ש נ ה ל א ה ר הגיעו ש ל ר׳ א ב י ע ז ר י לפירט ,נ ב ה ר א ב י ו ל ר ב ה ש ל ק ״ ק ה ל ב ר ש ט ט
) ה א ל ב ע ר ש ט א ד ט ( .ק ה י ל ה ע ת י ק ה ו מ פ ו ר ס מ ת זו היוותה א ח ד מ מ ב צ ר י ה י ה ד ו ת ה ה ר ־
ד י ת באשכנז ,וכיהנו ב ה כ ר ב נ י ם גדולי ת ו ר ה כר׳ ה י ר ש ל חריף ,ר׳ לייב אייגר
1 2
)דודו ש ל ה ג ״ ר ע ק י ב א איגר מפוזן( ,ר׳ ע ק י ב א איגר )בן דודו ש ל ה ג ר ע ״ א ( ו ע ו ד .
ק ה י ל ה זו היתד .ע ר ש ם ש ל אישים גדולים ב ד ב ר י ימיה ש ל י ה ד ו ת ג ר מ נ י ה — כר׳
י ש ש כ ר ב ע ר מ א ן ) ב ה ר נ ד להמן( ,ר׳ ע ז ר י א ל ה י ל ד ס ה י י מ ר ו מ ש פ ח ת ה ג ב י ר י ם ה נ ד י ב י ם
ל ב י ת הירש ,ו ע ל א ף היותה ק ה י ל ה ק ט נ ה ב כ מ ו ת — ז כ ת ה ת מ י ד ל ה י מ נ ו ת ע ל ה ק ה י ל ו ת
התשובות באשכנז.
ב ש נ ת תרכ״ג) (1863נ פ ט ר ר׳ מ ת ת י ה ו ) מ ת ס ( ל ב י א ן — ר ב ה הישיש ש ל הקהילה,
ו ע ל ־ פ י ה מ ל צ ת ם ש ל ה ר ב מ א י ר ל ה מ ן מ מ ג נ צ א )מיינץ( ו ר ב י שמשון ר פ א ל ה י ר ש
מפרנקפורט־דמיין — נבהר רבה של ק״ק דארמשטט לשעבר ,ה ר ב צבי
בנימין
אויערבך ,כ ר ב ה ש ל ה ל ב ר ש ט ט .ב ת ו ך ק ה י ל ה זו ,א ש ר י ד ע ה ל ה ו ק י ר א ת א י ש י ו ת ו
ה ג ד ו ל ה — הי ר צ ״ ב ב ש ל ו ה ובאושר .הוא ע צ מ ו ת י א ר א ת ת ש ע ש נ ו ת מ ג ו ר י ו ש ם —
עד
לפטירתו — כשנים
ולהרביץ
המאושרות
בהייו.
בהלברשטט היה
סיפק
בידו
לכתוב
ת ו ר ח ברבים ,ושנים א ל ו חיוו נ ח מ ה ע ב ו ר ו ע ל ה ס ב ל ה ר ב א ש ר ס ב ל
בדרמשטט.
מראשית
בואו ל ה ל ב ר ש ט ט ,נ ק ש ר ר צ ״ ב ב ק ש ר י י ד י ד ו ת ע ם פ ר נ ס י ה ק ה י ל ה
11זכינו ,וחלק מאותן הדרשות — נמצא בידינו ,ועם סיום תרגומן ללה״ק — נשתדל להוציאן
לאור בעה״י.
12ראה — ד״ר ע .הילדםהיימר :רבני הלברשטט וחכמיה ,ספר אביעד )לזכר ד״ר י .וולפס־
ברג־אביעד( ,מוסד הרב קוק — ירושלים.
35
www.daat.ac.il
הרצוגל ה ע ר י ך א ת ג ד ו ל ת ו ב ת ו ר ה .ה ל ל ו
מכללתידעו
ואחיו- ,א ש ר
ה נ ד י ב י ם — ר׳ יוסף הלוי הירש
אתר דעת
היו בניו ש ל ר׳ אהרן ה י ר ש ־ ג ע ט י נ ג ן — מ י י ס ד ב י ת ה מ ס ח ר ל מ ת כ ו ת ״אהרן ה י ר ש
1 3
ו א ש ר א י ה ד ת ו ר ה ו ג ד ו ל ה ב מ ק ו ם א ח ד ,ו ה מ ש י כ ו ב ד ר ך אביהם ,ב י ר א ת
ובניו״ ,
1 4
שמים
א
ו ב נ ד י ב ו ת ם ל כ ל ד ב ר ש ב ק ד ו ש ה .היה ז ה ר׳ יוסף הירש א ש ר ה ב י א
ת
ה ר ב ה ה ד ש מ פ פ ד ״ מ ל ה ל ב ר ש ט ט ,והוא ואחיו סייעו בידו ש ל ר צ ״ ב ל ה ו צ י א ־ ל א ו ך
א ת ס פ ר ״האשכול״
ל ר ב י א ב ר ה ם ב ״ ר יצחק ,א ב ״ ד נרבונא ,ע ם פירושו
״נחל
אשכול״.
ל א ע ב ר ו ימים ,ור׳ בנימין — ב נ ו ה ג ד ו ל ש ל ר׳ יוסף הירש — נ ש א לאשר,
א
ת
מ ר ת יוליה ,ב ת ו ש ל ה ר ב ,ו ק ש ר י הידידות בין ה מ ש פ ח ו ת ה ת ה ד ק ו ל ק ש ר י ם מ ש פ ח
תיים .ש ל ש שנים ל א ח ר מ כ ן ,ב ש נ ת ת ר כ ״ ז ) ,(18.6.1867נ ש א ר׳ א ב י ע ז ר י ל א ש ד ,
א ת מ ר ת ר י י ס כ א ־ ר ו ז ה — ב ת ו ש ל ר׳ יוסף חירש ,ו ח ר ב צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך ו ר ׳ י ו ס ף
הירש נעשו מחותנים כפולים .האשה הצעירה הלכה ב ע ק ב ו ת בעלה לפירט ,ו י ח ד י ו
ה ק י מ ו ב י ת ל מ ו פ ת ,ועוד שנים ר ב ו ת ל א ח ר ע ז ב ם א ת ה מ ק ו ם — הוזכר ש מ ם ב ה ע ר כ ה
ו ב ג ע ג ו ע י ם .מ ר ת רוזה ,א ש ר ג ד ל ה ב ב י ת ש נ ת א ח ד ו בו ת ו ר ה וגדולה ,ה י ת ה ד מ י ת
אצילית אשר כ ל הליכותיה אמרו מלכותיות ,וכאשר נתמנה בעלה — כעבור ש נ י ס
א ה ד ו ת — כ ר ב ה ש ל ה ל ב ר ש ט ט ,היתד .ה י א זו א ש ר ב נ ת ה א ת ״ ב י ת ה ר ב ״ ו ה א ו י ר ד ,
שמסביבו ,בסגנון ״ ת פ א ר ת שבמלכות״.
ל א ה ר נישואיו ה מ ש י ך ר׳ א ב י ע ז ר י ל ה ק ד י ש א ת ש ע ו ת היום ל ה י נ ו כ ם ש ל י ל ד
י
י ש ר א ל ו ל ה ר ב צ ת תורה ,ו ב ש ע ו ת ה ל י ל ה ע ס ק ב ת ו ר ה ב ה ת מ ד ה וביגיעה .ע מ ל ה ת ו ר ד ,
ש ל ו ו ש א י פ ת ו ל א מ ת ב ה ב נ ת הסוגיא — איפיינו א ת ד ר ך לימודו כ ל ימיו ו מ ש כ ו א ל י ו
תלמידים רבים .ע ל א ף ש כ ב ר היה ראוי להתעטר בםמיכת־הכמים ,ל א ר צ ה א ב י ו
1
ה ג ד ו ל ל ס מ ו ך ידיו ב ע צ מ ו ע ל ב נ ו י• ,ו ע ל כן פ נ ה הגאון ר׳ ע ז ר י א ל ה י ל ד ס ה י י מ ר ז צ ״ ל
׳
1 3
א ש ר ה י ה ד ו ד ־ א ש ת ו ש ל ר׳ א ב י ע ז ר י ,א ל הגאון ר׳ י צ ח ק א ל ח נ ן מ ק ו ב נ א ז צ ״ ל
1 6
ו ב י ק ש ו כ י י ס מ ו ך א ת ר׳ א ב י ע ז ר י ל ה ו ר א ה .ר׳ י צ ח ק א ל ח נ ן נ ע נ ה ל ב ק ש ת ו ש ל
ר׳ ע ז ר י א ל ח י ל ד ס ח י י מ ר ו ש ל ח ל ר ׳ א ב י ע ז ר י י״ה ש א ל ו ת ב ה ל כ ה בד׳ ח ל ק י ש ו ׳ ׳ ע
וביקשו
הוראה״
ל ה ש י ב עליהן ,ו מ ש ק י ב ל א ת ה ת ש ו ב ו ת — ס מ ך ידיו עליו ו כ ב ד ו ב ״ ה י ת ר
1 7
:
13ר׳ אהרן הירש־געטינגן היה הותנו של הגאון ר׳ עזריאל הילדסהיימר זצ״ל.
14ראה — ״מהלברשטט עד פתה תקוה״ — זכרונות הרב ד״ר משה אויערבך ,ירושליס
תשמ״ז ,עמ׳ ,18—17הע׳ .9—8
15מתוך מאמרו של ב נ ו — הרב ד״ר משה אויערבך ,בספר ״בנימין הירש״ )ירושליש
תש״ח( ,עמ׳ ם״ז.
16ד״ר א .פיילכנפלד )עי׳ לעיל בהערה ,(10מציין במאמר הספדו ,כי כ ב ר קודם ל כ ן
הוסמך ר׳ אביעזרי להוראה ע״י ר ב ו של אביו — הגאון ר׳ יעקב קופל הלוי במברג-,
מוורמייזא .אם כי לא מצאתי לכך כל אישור ,יתכן הדבר .רי״ק במברגר נפטר ב ש נ
מ
תרכ״ד ) ,(1864בהיות ר׳ אביעזרי בן 23שנים.
17מכתבו של רי״א מקובנא בצירוף שאלותיו ומכתב תשובתו של ר׳ אביעזרי — ש מ ו ר י
בידי המשפחה.
36
www.daat.ac.il
ס
אתר דעת -מכללת הרצוג
קושט ם ה ד ו ת א ניתן מ מ נ י ל ה ע י ד ב ש ע ר י ב ת ר ב י ם ע ל מ ע ל ת ה ״ ה ה א י
ג ב ר א יקירא ה ר ב הגדול חריף ו ב ק י ו מ פ ו ר ס ם ב ת ו ר ה ו ב י ר א ה כ ק ש ״ ת
מו״ה א ב י ע ז ר י ה מ כ ו נ ה זעליג א ו י ע ר ב א ך נ״י מק׳ פ י ו ר ד א ב ה ר ב הג׳ מ ו ״ ה
צ ב י בנימין ג״י א ש ר ש ל ח ת י לו ש מ נ ה ע ש ר ש א ל ו ת שיודיעני ה ו ו ת
ד ע ת ו ה ר מ ה ב כ ל זה וכהיום הגיע לי ת ש ו ב ו ת י ו מ ה ש ה ש י ב ע ל ה כ ל
כהוגן ו כ ה ל כ ה ו כ א ש ר ר א י ת י כי יש לו יד ל א ם ו ק י ש מ ע ת ת א א ל י ב א
ד ה ל כ ת א ולדון ו ל ה ו ר ו ת ל ע ם ד׳ כ ת ו ר ה ו כ ה ל כ ה ע ״ פ י ס ו ד ו ת פ ו ס ק י ם
ר א ש ו נ י ם ו א ח ר ו נ י ם כ י ד ד׳ ה ט ו ב ה ע ל י ו ו ב ש כ ל ישר כראוי ו ע ״ כ ידי
ת כ ו ן ע מ ו וכל מן דין ם מ ו כ ו ל נ א יורה יורה ידין ידין י ס ד ר גיטין ו ח ל י צ ו ת
וכל בני י ש ר א ל י ס מ כ ו עליו ו כ א ה ד מן ה ר ב נ י ם ה מ פ ו ר ס מ י ם ב י ש ר א ל
וחפץ ד׳ בידו יצליח וישכיל ו י ע ל ה מ ע ל ה מ ע ל ה ו ל ה ת ק ב ל ל ר ב ומ״ץ
באיזה קהי׳ ר מ ה שירצו ל ק ב ל ו כי ראוי ה ר ב הג׳ ה נ ״ ל ל ה י ו ת כ ת ר
הרבנות
ה ו ל מ ת ו ו ב ע ז ״ ה י ק ב ל ו ר ו ב נ ח ת מ מ נ ו ב כ ל ה ע נ י נ י ם ועוצם
ת ו ר ת ו ו י ר א ת ו ה ע צ ו מ ה ת ג ן ע ל י ה ם ל ב ר כ ם ב ר ו ב ב ר כ ו ת וחו״ש ו כ ״ ט
סלה .ו ל מ ע ן כ ב ו ד האי ג ב ר א ר ב א ויקירא ו כ ב ו ד ה ת ו ר ח כי מ ח ז ר ת ע ל
א כ ם נ י א ש ל ה ב א ת י ע ל ה ח ת ו ם יום ד׳ כ״ז א ב ת ר ״ ל ל פ ״ ק פ ״ ק קאוונא
נ א ם י צ ח ק א ל ח נ ן ב ה ר ב מ׳ י ש ר א ל איםר זצ״ל
ח ו פ ״ ק ק א ו ו נ א ב ע ח מ ״ ח ס פ ר ב א ר יצחק.
ה ק ש ר בין ר׳ א ב י ע ז ר י וגדול הדור — ה פ ך ל ק ש ר ש ל קיימא ,ו ב ר ב ו ת ח ש נ י ם
היה ר׳ א ב י ע ז ר י ש ו ת ף ל פ ע ל ו ש ל ר׳ ע ז ר י א ל ה י ל ד ם ה י י מ ר ב ת ה ו מ י ם כ ל ל ־ י ש ר א ל י י ם
שונים ב ה ם היה ג ם ר׳ י צ ח ק א ל ח נ ן קשור .ב א ח ת מ ת ש ו ב ו ת י ו ב ה ל כ ה ש ל ר׳ י צ ח ק
א ל ה נ ן לר׳ ע ז ר י א ל )שו״ת ר׳ ע ז ר י א ל הילדםחיימר ,או״ח סי׳ ה ׳ ( הוסיף ר׳ י צ ח ק
׳
א ל ח נ ן ב ש ו ל י מ כ ת ב ו )מיום ה׳ י״ב ת מ ו ז ת ר מ ״ ו ( :״כן ה נ נ י ד ו ר ש ב א ה ״ ר ש ל ו ם
בן גיסו היקר ה״ה ה ר ב הג׳ ה צ ד י ק ח מ פ ו ר ם ם ב נ ן ש ל ק ד ו ש י ם וכו׳ כ ק ש ״ ת מ ו ״ ה
אבי
עזרי זעליג א ו י ע ר ב א ך ש ל י ט ״ א ה א ב ד ״ ק ה א ל ב ע ר ש ט א ט יע״א ,ו ש ל ו ם גיסיו
היקרים הרה״ג ה מ פ ו ר ס מ י ם ח ו ״ נ פ א ר י ע ד ת ם וכו׳ כ ש ״ ת מ ו ״ ה ב נ י מ י ן נ ״ י ומו״ד.
מ ר ד כ י נ״י מ ש פ ח ת ה׳ הירש — כ ל ם י ע מ ד ו ע ל ה ב ר כ ה ו כ ט ״ ס . . .״ .
בכ״ז ב א ל ו ל ת ר ל ״ ב נ פ ט ר ח ר ב צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך — ר ב ח ח נ ע ר ץ ש ל ק ״ ק
ה ל ב ר ש ט ט ,ו מ ו ת ו ה י ש ר ה א ב ל כ ב ד ב כ ל ר ה ב י ק ה י ל ו ת א ש כ נ ז ה נ א מ נ ו ת ל ד ב ר ה׳
קודם
הלויתו,
1 8
.
ה ת א ס פ ו ר א ש י ה ק ה י ל ה ו ה ח ל י ט ו פ ח א ח ד — ע ל ד ע ת ו ש ל הגאון
ר׳ ע ז ר י א ל ה י ל ד ס ה י י מ ר — ל מ נ ו ת א ת ר ב י א ב י ע ז ר י זעליג כ מ מ ל א מ ק ו ם אביו ,כ ר ב ה
של
ק״ק ה ל ב ר ש ט ט .ע ל אף ח ק ו ש י ח נ פ ש י ל ח י פ ר ד מ מ פ ע ל ו ה ח י נ ו כ י ב פ י ר ט ,ידע
ר׳ א ב י ע ז ר י כי היתד .זו מ ש א ל ת ל ב ו ש ל א ב י ו ל ר א ו ת א ת ב נ ו ־ י ח י ד ו כ מ מ ל א מקומו,
והוא נ ע נ ה ל פ נ י י ת ם ש ל בני ה ל ב ר ש ט ט .ל ב נ י ק ה י ל ת פ י ר ט היה ק ש ה ל ה ס ת ג ל ל ר ע י ו ן
ה פ ר י ד ה מן האיש ח ד ג ו ל ו מ ש פ ח ת ו א ש ר מ ס ר ו נ פ ש ם ל מ ע ן ח י נ ו כ ם ש ל י ל ד י ישראל,
והם שיגרו א ל י ו מ ש ל ח ת ל ה ל ב ר ש ט ט ב ה ו ה ״ מ ס ו כ ו ת ו ב ק ש ו ה ו ל ה ש א ר ע מ ם .ע ל א ף
שר׳ א ב י ע ז ר י נ ש א ר ב ח ח ל ט ת ו ל מ ל א מ ק ו ם א ב י ו ב ר ב נ ו ת ,ה ב ט י ח ל ב נ י ק ״ ק פ י ר ט
כ י ל א יטוש א ת ב י ה ״ ס ב ט ר ם י מ צ א מ נ ה ל חדש ,ו א מ נ ם נ ש א ר ב ת פ ק י ד ו כ מ ע ט כ ל
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ־ ׳ r
A
7
*
^ ^ A
a
׳
« v
^
(הי*.
י,/
'^VA&A
י/
±>>0 f. r
א
י׳ ׳ י
t1
/
ך(,
ן/
v /t
h
/£ ,,
c
^
&Ct&L
^ G p
/&/ה
ע 1ז /
- / , ^ ^ c׳׳(/׳
*G>* nfa
; ^ ,ך י^/וה
י י י
38
www.daat.ac.il
לד
^
^ ? ^ /" /לק
ע " 0י < ^ / £ 0ע/*/ן
^ ״<־י׳ * * י
,יתר ר׳י
י
י/
ראר
׳
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרשי החורף של אותה השנה ,ובש״ק ס׳ זכור תרל״ג נכנס לשרת בקדש כרבה של
ק״ק הלברשטט.
ד.
״ . . .של נעליך מעל רגליך ,כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא״
)שמות ג׳ ה׳( .במלות הפסוק הללו סתח הרב הצעיר את דרשתו בעמדו לראשונה
לפני קהל עדתו ,בהדגישו את גודל האחריות במילוי מקומו של אביו הגדול וכל יתר
גדולי ישראל אשר כיהנו פאר בק״ק הלברשטט .קהילת הלברשטט הצטיינה במוסדות
התורה והחסד שלה .ב״קלויז״ המפורסם שהוקם בשנת 1703ע״י ה ש ת ד ל ן והנדיב
המפורסם ר׳ יששכר בערמן הלוי )בהרנד להמן( וברבניו שישבו בו ועסקו בתורה
ושימשו גם בדייני הקהילה .מוסדות הקהילה נוהלו על ידי שומרי התורה ,ואף
אותם יהודי העיר שלא ניהלו אורח חיים המבוסס על תורה ומצוות — קיבלו על עצמם
את מרותו של המרא־דאתרא ומוסדות הקהילה .בכך נחסמה הדרך בפני מגמות
הריפורמה שהתפשטו ברחבי גרמניה — להדור לקהילת הלברשטט ,ולא היה צורך
בהקמת קהילה נפרדת עבור שומרי התורה ,כסי שהיה בערים שונות בגרמניה
)בפרנקפורט ,ברלין ועוד( .בשנות רבנותו של ר׳ אביעזרי זעליג ,הגיעה הערצת
בני הקהילה לרבם — לשיא ,והשפעתו של הרב הקיפה א ת כל תחומי החיים.
עם הבחרו כרבה של הקהילה ,נתמנה ר׳ אביעזרי גם כמנהל בית הספר היהודי
בעיר — ״השארת צבי״ )ביה״ס הראשון מסוגו בגרמניה ,אשר נוסד בשנת תרג״ה—
1796וכלל מסגרת לימודי קדש משולבת בלימודים כלליים( .הרב הצעיר ,לא רק
שלא ראה בתפקיד זה עול מכביד ומיותר ,אלא שראה בו את אחד היסודות החשובים
להשפעתו על בני קהילתו .וכך אמר בדרשתו ,בעת כניסתו לתפקידו )תרגום מגר־
מ נ י ת ( :״החשוב ביותר בין תפקידי הוא מצות חינוך ומצות תלמוד ת ו ר ה . . .זהו
התפקיד החשוב ביותר למנהיג הקהילה .דאגתו הראשית היא לשמור על רמת
הלימודים ,במיוחד ב י י ת הספר .מי ששולט על בית הספר ,עליו אומרים — שהוא
יוצר את הדור הבא ,ואני מוסיף ואומר — כי על פי רוב ,הוא יוצר גם את בית
הוריהם של התלמידים .כאשר המורה ידע להנך את תלמידיו תורת אמת ידע גם כן
שהוראתו תיכנס לבית ה ו ר י ו . . .״ .ואכן ,כשרונותיו ונסיונו הקודם סייעו בידו לרכוש
עד מהרה את לבם של המורים ותלמידיהם ,ואהבתם אליו היתד ,לחלק בלתי נפרד
מאהבתם של כל בני הקהילה לרבם.
השנים הראשונות בהלברשטט — לא היו קלות כלל ועיקר .ראש הקהילה היה
ר׳ שניאור זיסקינד הירש — דודה וגיסה של אשת ר׳ אביעזרי ,ואחריו מילא תפקיד
זה אהיה — ר׳ בנימין הירש ,שהיה גם בעל אחותו של הרב .מובן איפוא ,שהיו
אנשים אשר טילנו כי הרב החדש נתון להשפעתה של מ ש פ ה ת אשתו .אך לא חלף
זמן רב ,וכולם הכירו כי גם אם אמנם הוקיר הרב את מ ש פ ח ת הירש׳ אשר פעלה
כה רבות עבור הקהילה ולמען כלל ישראל ,הרי שבהנהגת הקהילה — נהג ביד רמה
ובמסירות עבור כל אחד מבני הקהילה במידה שווה .ואדרבא ,הרב ידע להפעיל
את השפעתו על מ ש פ ח ת הירש בכל הקשור בעניני צדקה — המקומיים והכלל־
ישראליים ,והשלטון אשר זכה לו הרב בקהילתו יהד עם גיסו ר׳ בנימין הירש —
לא נמצא כמוהו בשום קהילה בגרמניה.
39
www.daat.ac.il
השפעתו
הרצוג
אתרמ ידעת -
געשה ד ב ר ח ש ו ב ב ק ה י ל ה
מכללתל א
החיים ,ו
הקיפה את כל תחו
ללא
ה ס כ מ ת ו .פ ע ם קרה ,ש ס ו ח ר עשיר פ ש ט א ת ה ר ג ל ו ל א היה יכול ל פ ר ו ע א ת ח ו ב ו ת י ו
ב מ ו ע ד והיה צפוי ל מ א ס ר .ה ד ב ר אירע ימים א ח ד י ם ל פ נ י יום הכיפורים .ה ר ב כ י נ ס
א ת נ כ ב ד י ה ע ד ה ו ד ר ש מ ה ם ל ה ל ו ו ת ל ס ו ה ר א ת ה ס כ ו ם הנחוץ ל ו ו ל ה צ י ל ו מן ה כ ל א ,
והודיע כ י ל א יתן ל ק ה ל ל ה ת פ ל ל ב ל י ל ״כל נדרי״ א ם ל א יצילו א ת אחיהם .ב ע ר ב
י ו ה כ ״ פ נ א ס ף ה ס כ ו ם במלואו ,ה ס ו ח ר ניצל מ מ א ס ר ו ה ק ה ל נ כ נ ם ל ב י ת ה כ נ ס ת ב ה כ ר ת
ת ו ד ה ל ר ב ו הנערץ.
והעידו ,כ י מ י ש ר א ה א ת ש נ י ה א נ ש י ם ה ג ד ו ל י ם — ה ר ב ר׳ א ב י ע ז ר י א ו י ע י ־ ב ך
ור׳
בנימין הירש — ע ו מ ד י ם ביום ה כ י פ ו ר י ם ב כ ו ת ל ה״מזרה״ ש ל ב י ת ה כ נ ס ת
.
״
יכול היה ל ת א ר ל ע צ מ ו מ ש ה ו מ ד מ ו ת כ ה ו נ ה ג ד ו ל ה ו מ ל כ ו ת . . . .
א ת עיקר ת פ ק י ד ו כ ר ב ר א ה ב ה ר ב צ ת ת ו ר ה ברבים .ה ת מ ד ת ו ו מ ס י ר ו ת נ פ ש ו ל מ ע ן
ל י מ ו ד ת ו ר ה — חיו ל ש ם ד ב ר ב ר ח ב י אשכנז ,ו ע ד מ ה ר ה הוכר כ פ ו ס ק ו כ ג ד ו ל ב ת ו ר ה .
כ מ ו ב ש נ ו ת ה י ו ת ו בפיורדא ,ה ש ת ד ל גם ב ה ל ב ר ש ט ט להגיע ל כ ל ש כ ב ו ת ה צ ב ו ר
.
ל ק ט נ י ם כגדולים ,ל ע מ ל י כפיים כ ת ל מ י ד י הכמים ,ו ס ד ר יומו היה גדוש בשיעורים.
ה״קלויז״ ש ל ה ל ב ר ש ט ט היה ידוע ב ר ח ב י א ש כ נ ז כ מ ק ו ם תורה ,ומאז ה י ו ו ס ד ו
ב ש נ ת 1703ישבו בו ת ל מ י ד י ה כ מ י ם ש ע ס ק ו ב ת ו ר ה ו ה ת פ ר נ ס ו מ ק ר ן מ י ו ה ד ת ש ה ו ק מ ה
ל ש ם כ ך ע״י ה נ ד י ב ר׳ י ש ש כ ר ב ע ר מ ז ) ב ה ר נ ד להמן( ,ו מ ת ק צ י ב י ם ש ה ו ז ר מ ו ע ״ י
משפהת
חפכה
צעירים
ועד
הירש העשירה .ר׳ א ב י ע ז ר י זעליג ה ר ה י ב א ת ה מ ס ג ר ת ,ו ב ש נ ו ת ר ב נ ו ת ו
חלברשטט לאבן שואבת לצעירים שחשקה נפשם בתורה .אט אט ה ת ל ק ט ו
א ש ר ה פ צ ו ל ק ב ל ת ו ר ה מ ר ב ה ה ג ד ו ל של ה ק ה י ל ה ה ח ר ד י ת
המפורסמת,
מ ה ר ה נ ת י י ם ד ״קיבוץ״ בהורים ב ה ל ב ר ש ט ט ,ישיבה א ש ר ב ה ע ס ק ו
בתורה
ל ל א ת ע ר ו ב ת ש ל לימודים כלליים .ל א היתד .זו א מ נ ם מ ס ג ר ת מ מ ו ס ד ת ש ל י ש י ב ה ,
ב מ ו ב ן ה מ ק ו ב ל ש ל המושג ,א ך ב ק ר ב צעירים ר ב י ם היה זה מ ו ב ן מאליו ,כ י ב ט ר ס
י ק ב ל ו ע ל ע צ מ ם ת פ ק י ד רוחני כ ל ש ה ו או ב ט ר ם יצאו ל ע ו ל ם ה מ ע ש ה — י ש ב ו ש נ ה
או ש נ ת י י ם ל ר ג ל י ו ש ל ה ר ב מ ה ל ב ר ש ט ט ו י ת ב ש מ ו מ א ו י ר ה המיוהד ש ל ק ה י ל ה זו.
ה ב ח ו ר י ם ה ת ג ו ר ר ו בדירות ,ל מ ד ו ב מ ש ך היום ב״קלויז״ ו ש מ ע ו שיעורים ב ב י ת ד .ר
3
ו א צ ל דייני הקהילה .בין ה ת ל מ י ד י ם א ש ר ל מ ד ו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ב ה ל ב ר ש ט ט ו ש י מ ש ו
מאוהד יותר כרבנים בגרמניה ,נימנים ח ר ב פינחס כהן )רבה של אנםבך ו מ מ נ ה י ג י ה
של
״ א ג ו ד ת ישראל״( ,ה ר ב פ י נ ה ם וולף ) ר ב ה ש ל ק ה י ל ת ״ ת ל מ ו ד ת ו ר ה ״
ו״מקור
חיים״
בקלן
ב פ ת ח ת ק ו ה .נ ש א א ת ב ת ו ש ל ר׳ א ב י ע ז ר י ( ,ה ר ב מ ר ד כ י מ ר ק ו ס
פ ט ו ה ו ב ס ק י מ ב ר ל י ן ו ה ר ב ד ב ח ל ל ק ע נ י ג ס ב ע ר ג ר )רבד .ש ל פ ל ע ש ע ן ( .
על־פי עדות אהד מתלמידיו
1 9
,ה ת נ ה ל ס ד ר יומו ש ל ה ר ב בדייקנות ,ב ש ק י ד ה
ו ב ס ד ר מ ו פ ת י .שעד .ל פ נ י ת פ י ל ת שחרית ,ע ו ד ב ט ר ם ה א י ר היום ,א מ ר שיעור ל ת ל מ י ד י
18
באותה שנה נפטר גם חותנו של ר׳ אביעזרי — ר׳ יוסף הלוי הירש ,פרנסה ומנהיגה
של קהילת הלברשטט ,אשר פיזר מהונו ומאונו לכל דבר שבקדושה .בעתונות התקופה
)״הלבנון״ ,״המגיד״ ,״דער איזראעליט״( מתואר בהרחבה שברה של הקהילה אשר
שיכלה את שני ״תאומי הצכיה״ בשנה אחת.
19
מתוך מאמרו של הרב ד״ ר דניאל פינק ,״איזראעליט״ שנה מ״ב ,תרם״ב— 1901גל׳
.84—78
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה״קיבוץ״ בביתו .כל אימת שתגיעו התלמידים — מצאוהו מוכן ומזומן לתחילת
השיעור .לאחר התפילה — שתה בום קפה ,ומיד סנה לחגדת שיעור נוסף .חפעם ישבו
סביב לשולהנו צעירים בעלי מקצועות שינים ,אשר למדו אצל הרב את שיעורם
היומי בטרם יפנו לעסקיהם .רק אהרי השעה ת ש ע בבוקר ה ת פ נ ה לארגון עניני
הקהילה ולהשיב תשובות בהלכה ,ואז הלך לבית הספר — ל ל מ ד שיעורים ולעמוד
על סדרי הלימודים .בעש״ק לפני הצהרים היה לומד עם תלמידיו שו״ע יורה־דעה
ותנ״ך.
לאהר סעודת הצהרים — נה קמעא ,כשהוא נשען על מ ש ע נ ת הספה ,וזמן קצר
לאחר מכן הגיעו רבני ה״קלויז״ ודייני הקהילה )הרה״ג ר׳ ש ל מ ה כהן והרה״ג
ר׳ יוסף נאבעל זצ״ל( לדון בצוותא עם ה מ ר א ־ ד א ת ר א בנושאי הלכה שעמדו על
הפרק .הזמן שלפני תפילת מנהה־מעריב ולאהריה — הוקדש שוב לשיעורים עם
תלמידיו ,ובשעות הערב הצטופפו סביב לשולהנו מבני הקהילה לשמיעת שיעוריו.
שעות הלילה יוחדו ללימוד עצמי ,ורק בשער .מאוחרת עלה על יצועו .הוא השקיע
את כל כהו להתרגל לסדרים קבועים ,והצטער כאשר נאלץ — בשל תפקידיו המרובים
— לשנות את סדר יומו או לבטל אהד משיעוריו .סדריו הקבועים נמשכו כ מ ע ט
כל ימי חייו ,עד שתקפה אותו המחלה אשר מ מ נ ה לא קם.
הרב לא ההמיץ הזדמנות להדריך את בני קהילתו ותלמידיו בהשקפה מוצקה
לנאמנות לתורה ומצוותיה .דרשותיו בבית הכנסת נאמרו בתקיפות מרובה ולא חחניף
לאיש ,ועל אף שלא תמיד הסכימו עמו כולם — התייחסו אליו בהערצה ובכבוד,
ואהוב היה על הכל .אצילותו ומדותיו — הרשימו אף את חחלוקים עמו בדעות.
ביתו היה פתוח לכל ,על אף שחיו לו ולרעיתו 12ילדים .תלמידיו זכו ליחס של
בנים ,ובכל סעודה הסבו לשולחנם נצרכים ואורחים .כ מ ע ט כל משכורתו חולקה
לצדקח ,בידעו שכל אימת שיזדקק לכסף — יוכל לפנות אל מ ש פ ח ת א ש ת ו . . .ואכן,
רעיתו חרבנית ,אשר גדלח בבית נדיבים מוקירי תורח ,ניחלח את ״ ב י ת חרב״
באצילות ובמלכותיות.
אין פלא ,שלדרשותיו ושעוריו היתד .תמיד אוזן קשבת .בלילות ש ב ת חארוכים
בימות החורף ,היה יוצא מביתו והולך לדרוש על בעיות הזמן לאור התורה ,והציבור
שגדש את חאולם — ח ע י ד על כח המשיכה שבדבריו .כאשר הנהיג לתלמידי ח״קיבוץ״
שיעור בלילות ש״ק בספר ״חובות הלבבות״ ,התרעמו בני הקהילה על כך שאין
השיעור מיועד עבורם ,ולא ויתרו ע ד שניתן גם להם ל ה צ ט ר ף . . .כל נאום או דרשח
במאורע ,בשבת או בחג — נועדו לרומם את השומעים ,ולא אהת ה ש מ י ע דברים
ש ל א נעמו לאוזן שומעיו .בתקיפותו ובכוהו המוסרי ה ת נ ג ד לחםפיד אגשים שבהייהם
התנגדו לאורה היים של מצוות או שהיו באופן לא־מוםרי.
איש א מ ת היה הרב בכל הליכותיו ובאופן לימודו .תלמידיו העידו ,כי בכל
לימודו ושיעוריו חתר אל ה פ ש ט ושאף לירד לסוף דעתם של הראשונים בהבנת
הםוגיא .הדבר ניכר גם מדרשותיו בהלכד .שנאמרו ב ״ ש ב ת שובח״ ו ב ״ ש ב ת הגדול״.
בדרשות אלו ,הקיף א ת הםוגיא בעיון ובבקיאות ועמד על שיטות הראשונים .דרשות
אלו חיו נאמרות בשני חלקים ,כאשר ה מ ה צ י ת השניה נאמרה בשבת הוה״מ
)סוכות—פסח( .חמקורות לםוגיא חולקו לציבור כחודש קודם לכן ,ורבני ח״קלויז״
היו עוברים עם הבעלי־בתים על המקורות ומכינים אותם לקראת דרשתו ש ל המרא־
41
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
דאתרא ]דרשות־םוגיות אלו אתר
בע״ה בקרוב כספר[ .עבודת ה׳ שלך
דעת -להופיע
עומדים
באה לידי ביטוי במועדי השנה ,אם בתפילות הימים הנוראים ואם בשמחת החג ש ל ו .
בפרט גדולה היתד ,שמחתו בשמחת תורה ,וכאשר התאספו בביתו כל בני ה ק ה י ל ה
לקראת סיומו של ה ה ג — היה חוזר ומדגיש בפניהם א ת גודל ערכו של ל י מ ו ד
התורה ומעוררם להרבות בהשתתפות בשיעורים ובחינוך ילדיהם לתורה ומצוותיה.
ה.
ע ד מהרה הוכר ר׳ אביעזרי בכל רחבי גרמניה כגדול בתורה וכמנהיג צ י ב ו ר
בעל שיעור קומה .במאמר הערכה שהתפרסם שנים לאחר מכן בעתון החרדי ״ ד ע ר
איזראעליט״ ,במלאת הצי־יובל לרבנותו של ר׳ אביעזרי בק״ק הלברשטט )שנה ,39
גליון מם׳ ,(20נכתב כדלהלן )בתרגום מ ג ר מ נ י ת ( :״אם ניתן לומר על מישהו בדורנו
א ת התואר אשר ניתן ליעקב א ב י נ ו — ״איש תם יושב אהלים״ ,הרי זה מ ת א י ם
למנהיג הרוחני אשר בהלברשטט .בצניעות ובהתמדה הקדיש האדם הזה א ת ע צ מ ו
ללמוד וללמד את תורתנו הקדושה .בשנים הראשונות לכהונתו ברבנות — הוזכר
ש מ ו בחוץ אך במעט ,אך ע ד מהרה נשמע לעתים תכופות יותר ובאופן ברור יותר
מ פ י תלמידי חכמים אשר שהו ת ו ך כדי מסעם בהלברשטט ,כי הרב ד מ ת א הינו ל מ ד ן
של מ מ ש במובנו הישן של המושג .יותר ויותר החלו צעירים בני כל ה מ ע מ ד ו ת
ל ש ב ת לרגליו ,ועד מהרה הפנו מורי ההוראה בישראל א ת מבטם בשאלות ה ל כ ה
אל עיר ההרץ העתיקה ) = הלבדשטט( ,בכדי לשמוע את עצתו ודעתו של ה א ב ״ ד
דשם .בד בבד גדל תחום פעילותו החוצה ,ויחד עם זאת המשיכה פעילותו הפוריה
בתוככי קהילתו״.
במיוהד היו קשריו הדוקים עם דוד־אשתו — הגאון ר׳ עזריאל הילדסהיימר
זצ״ל ,והוא הפך להיות שותפו הנאמן בעניני ציבור — בגרמניה ומחוצה לה .ב ר ״ ח
חשון תרל״ד ) (1873נהנך בית המדרש לרבנים בברלין ע ״ י מייסדו — ר׳ עזריאל
הילדסהיימר .למן הווסדו ,היה ר׳ אביעזרי חבר פעיל בחבר הנאמנים )הקוראטוריום(
של המוסד ,והיה אהראי על ועדת הבחינות <י= .ר׳ עזריאל הוקיר מ א ד א ת ר׳ אביעזרי,
ועוד בתקופת ההכנות לקראת פתיחתו של בית המדרש — בהיות ר׳ אביעזרי בפירט
— נסע אליו ר׳ עזריאל והתייעץ עמו בכל הנוגע לתכנית הלימודים של ה מ ו ס ד
המתוכנן .כאמור לעיל ,היו בין גדולי התורה באשכנז גם כאלה אשר הסתייגו מרעיון
ה ק מ ת ביהמ״ד לרבנים ,ועליהם נמנה גם הרב צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך — ה ״ נ ח ל
א ש כ ו ל ״ .ר׳ עזריאל פנה אל ר׳ אביעזרי ובקשו להשפיע על אביו ולהסביר לו
א ת הערך וההכרח של בימ״ד לרבנים בגרמניה .ר׳ אביעזרי ,אשר הכיר בהשיבותו
של מוסד זה בהתאם לתנאי התקופה ,היה לו תומך נאמן ,והיו בין תלמידי בית
המדרש אשר ע ש ו הפסקה בלימודיהם בברלין ובאו ללמוד במשך ש נ ה אצל ה א ב ״ ד
21
9
20מתוך דו״ח הקוראטוריום מיום א׳ בניסן תרס״ב — ,8.4.1902בשנתון ביהמ״ד לרבנים
תרם״א — ,1900/01עמ׳ ,3^1״איזראעליט״ שנה 39מם׳ ,(10.3.1898) 20מ .הילדם־
היימר :כתבים בדבר יסוד ביהמ״ד לרבנים בברלין ,״המעין״ ,טבת תשל״ד ,עמ׳ .12
21אשר לא זכה אמנם לראות בפתיחתו של ביהמ״ד לרבנים .הרב צב״א נלב״ע בכ״ז
אלול תרל״ב,
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דהלברשטט .בשנות חייו האחרונות שימש ר׳ אביעזרי כיו״ר ו ע ד ביהמ״ד ,וכאשר
חלה ר׳ עזריאל הילדםהיימר ולא היה יכול להמשיר ולנהל א ת בית מדרשו — היה
זה מובן מאליו שהתפקיד יוצע לרבה הנערץ של ה ל ב ר ש ט ט -־ .ר׳ אביעזרי ד ח ח
את פנייתם של הברי צוות ביהמ״ד לרבנים וחברי הועד — מ ט ע מ י ם שונים ,והגאון
ר׳ דוד צבי הופמן )ה״מלמד להועיל״( — נתמנה ליורשו של ר׳ עזריאל .היתה זאת
יד ההשגחה העליונה ,מאחר ורבה של הלברשטט הסתלק לעולמו זמן לא־רב לאחר
דודו ־.
a
קשרי המשפחה בין ר׳ עזריאל הילדםחיימר ור׳ אביעזרי אויערבך ובין חאחים
הגבירים בני מ ש פ ח ת הירש — הביאו לשיתוף פעולה פורח וחדוק בתחומים שונים,
בין אם היו אלו ענינים הנוגעים להיי היהודים בגרמניח )על כך — לקמן( ובין
בפעילות ציבורית במדינות אחרות ,כסיוע ליהודים הנרדפים ברוסיה בשנות ה־80
או סיוע לישוב ארץ־ישראל .ר׳ אביעזרי נימנה ע ל גבאי ״פקידים ואמרכלים דערי
הקדש״ )פקוא״מ( *׳; ובני משסהת הירש ה י ו — בעדודו של ר׳ עזריאל הילדסהיימר
— מ ן התומכים הגדולים בישוב א״י .הם הירבו לתרום למען עניי אה״ק ולמען
מוסדות ומפעלים שונים ,והקימו את אגף ״נוה שלום״ שבשכונת ״ ב ת י מ ה ס ה ״
בירושלים העתיקה י•׳־־ .במיוחד בא שיתוף חפעולח בין כל בני חמשפחה לידי ביטוי
כאשר ערערו ר׳ עזריאל הילדסהיימר ור׳ בנימין הירש ע ל סדרי ח״חלוקה״ בארץ־
ישראל ודרשו כי חלק מן התרומות הנאספות בין יהודי אירופה ייועד לפרודוקטי־
ביזציה של הישוב — לעידוד התיישבות והכשרח מ ק צ ו ע י ת ולחקמתם ש ל מפעלים
קונסטרוקטיביים כבית הולים ,בתי יתומים ובתי ספר ,ובכך לצמצם את התמיכה
האישית ללומדי תורה ולאותם שאינם יכולים להתפרנס בלבד .ר׳ בנימין הירש
פירסם בשנת תרל״ז ) (6.4.1877תזכיר ,בו סיכם א ת הצעות דודו — ר׳ עזריאל,
בנידון .התזכיר עורר ויכוהים נוקבים — הן בגרמניה ע צ מ ה והן בארץ־ישראל,
ור׳ עזריאל הילדסהיימר ובני מ ש פ ח ת ו המסורים למען יישובה של ארץ ישראל ,מ צ א ו
עצמם במרכזה של סערה גדולה ,בין תומכים ומתקיפים .
על המתנגדים נימנו ראשי הכוללים בירושלים ,ובראשם אנשי כולל הו״ד
)הולנד ודויטשלאנד( אשר חחזיקו בשלטון ח״חלוקה״ ביד רמה ,והללו נתמכו ע״י
ראשי הפקוא״מ באמסטרדם ואנשי ״הישוב הישן״ אשר ה ת נ ג ד ו לכל התערבות
מבחוץ בסדרי חחיים בירושלים ובאה״ק .ו מ א י ד ך רבים בגרמניה דרשו לעשות
2 6
22״אלגמיינע צייטונג דעם יודענטומס״ מם׳ (4.10.1901) 40עמ׳ ,2הרב ד״ר מ .אויערבך
במאמרו המוזכר בהערה ,15מאמר הערכה לזכרו בדו״ח הקוראטוריום המוזכר בהערה ,20
23ר׳ עזריאל הילדםהיימר נלב״ע בד׳ תמוז תרנ״ט ור׳ אביעזרי נלב״ע בט׳ תשרי תרם״ב.
24מרדכי אליאב :אהבת ציון ויהודי הו״ד ,ת״א תשל״א ,עמ׳ 126הע׳ .17בתפקיד זה
שימשו גם אביו — הרב צ״ב אויערבך )שם עמ׳ 125הע׳ (11וגיסו — הרב ד״ר אליעזר
לאב מאלטונה )שם ,העי .(17
25מ .אליאב — שם ,פרק ד׳ ואילך ,ד״ר י .הירש :ר׳ בנימין הירש ז״ל ,ירושלים תש״ח,
אברהם בר־טורא :ירושלים בעיני רואיה ,ירושלים תשל״ה,
26מ .אליאב — שם ,פרקים ג׳—ו׳—ט׳—י׳—י״ב ,מ .אליאב :אגרות הרב עזריאל הילדם־
היימר ,הוצאת ראובן מם )מכון ליאו בק( ,ירושלים תשכ״ו.
43
www.daat.ac.il
ריאורגניזציה
אתר דעת -מכללת הרצוג
וסדר במשטר ״החלוקה׳ /ואיימו להפסיק א ת התמיכות ה כ ס פ י ו ת
הקבועות.
על אף שר׳ אביעזרי נמנה על גבאי הפקוא״מ ,ת מ ך בכל לבו ביזמתם ש ל
ד ו ד ו ־ ר ׳ עזריאל ו ג י ס ו -ר ׳ בנימין הירש ,וכדוגמא לדעתו בנידון יכול ל ש מ ש
מ כ ת ב ששלח לר׳ יחיאל מיכל פינס )מיום ט׳ חשון תרל״ח (16.10.1877
ישא ברכה מ א ת ה׳ ידידי הרבני המופלא והמופלג לו נפתחו ש ע ר י
תורה ושערי ה מ ד ע כ ש ״ ת מוהר״ר יהיאל מיכל פינם נר״ו.
. . .וע״ד עניני אה״ק אין לי לספר דברים משמחי לב .ה נ ה כל ה ת ש ו
בות אשר באו מהכוללים שם לפקו״א באמשטרדם — חוץ מב׳ או ג׳
מכתבים מאיזה כוללי ספרדים — כולם פח אחד ענו ואמרו ש כ ל
מחשבות גיסי כמוהר״ר בנימין חירש נ״י חן מחשבות חוץ ,ולדעת א י ז ה
ממונים — מחשבות פיגול גמור ,וחם והלילה להוציא מחשבות כ א ל ה
אל הפועל .זהו תוכן דברי הממונים על הכוללים״ ואנחנו — גיסי נ ר ״ ו
ואני — לא שמהנו על משפטם זה ,כי לא היה ספק בידינו שכל מ מ ו נ י
הכוללים והכמי אה״ק לא יאבו עמנו לשנות שום דבר ממנהגם ו ב פ ר ט
כולל הו״ד ,אשר מ ת ע נ ג היום על רב טוב היתרון מכל יושבי ארצנו,
והפקו״א באמשטרדם שלחו א ת התשובות האלה לגיםי נ״י ומהם י ד ע
כ י עמהם הדין והסברה הישרה באמרם כי דרכי גיסי אינם הדרכים
לתקן עניני אחינו אשר בארץ הקדושה .וגיסי נ״י לא ע ש ה ע ד י י ן
מאומה בענינים האלה ,ודעתו להמתין ע ד אשר ישפות ה׳ שלום במהרה,
ואז יקוה שתיעשה אסיפה ע ״ י הפקו״א ועל־ידה יוודע ,אם יסכימו
כל אוהבי ציון או רובם לשנות סדר החלוקה הנהוג אם לא .והנה ד ע ת י
הקלושה נודעת לכב״מ מאז כאשר יחדיו נמתיק סוד .ידידי נר״ו יזכור
שאין אני מסכים בכל הפרטים עם גיסי שי׳ ,אולם בעיקר דבריו —
ד ע ת נ ו שוח ,ולי נראח שמחויבים אנחנו לעשות מ ה דאפשר ל ע ש ו ת
כ ע ת והוא )כאשר חויתי ד ע ת י לכ״מ( ש מ ש נ ת תר״מ ,ש נ ח ש ת כ ל ה
פ ה הפשרה הישנה בין הפקוה״א ובין כל הכוללים אשר בארץ —
והלאה ינכו מכל ההכנסות איטר יבואו לידם ,הן מעות אנשים יהידים
או מעות המוקדש לענינים יחידים ,הן מ ע ו ת אשר הובאו תרומה ל ס ת ם
א״י — חלל! רביעי — 25%ובו יתוקנו דברים כוללים כ ג ו ן :א( ביקור
הולים .ב( תלמוד תורה לתינוקות .ג( הוראת דרכי מ ש א ומתן ו י ד י ע ת
הלשון ושאר מדעים והוראת דרכי האומנות )הענין השלישי אין מגלים
אלא לצנועים וד״ל( וכפי שראיתי מחשבון ש ל הפקוה״א מ ש נ ת ת ר ל ״ ג
אשר כ ע ת ת ח ת ידי על כל ההכנסות בשנה הנ״ל ,לקרוב 200,000פל׳.
ואם כן ע ״ פ חשבון זח אפשר לפזר בכל ש נ ח 50,000פל׳ לדברים טובים
אשר ייהנו מהם כל יושבי עה״ק ולמצוה קיימת לדור ודור יחשב,
ואם יסכימו גם גבאי שאר הכוללים אשר בחר׳ ל ובפרט גבאי כוללי
27מתוך :הארכיון הציוני ,תיק ) 109A^4/הובא גם בספרו הנ״ל של מ .אליאב ,עמ׳ .(398
44
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רוםיא ,מ ה טוב ו מ ה נעים ,אז י ע ל ה ה ס ף א ש ר י ת ו ק נ ו ב ו ה ע נ י נ י ם
ל ט ו ב ת ה כ ל ל ב א ה ״ ק ל פ ח ו ת ל מ א ת א ל ף גולדן ב כ ל ש נ ה ו ש נ ה .
ו ז א ת היא עצתי ,י ת ח י ל כ ב ״ מ ל ש י ם א ת מ ח ש ב ת י ה ז א ת לעיני ג ב א י א״י
ב מ ד י נ ו ת רוסיא ו ל פ נ י גדולי הדור שם ,אולי ת מ צ א חן ב ע י נ י ה ם . . .
כ״ד החותם בשלום רב אוהבו ומוקירו כערכו ה ר ב
הק׳ אביעזרי זעליג ב ל א א מ ו ״ ר מ ה ר צ ב ״ ה ז ל ל ה ״ ה א ו י ע ר ב ר .
׳W
ii
ii
עבודת
|
חינור
|j
והוראה
\
דרושים
*
ן
n
גברים או/ו נשים המוכנים ל ל מ ד ילדים א ו /ו ל ע ב ו ד ע ם בני נוער
אנו מחפשים מועמדים עם ידיעות טובות ביהדות ובעלי
מ ו ע מ ד י ם ב ע ל י ר ק ע מ ת א י םר,ק דעו בכרליל יג.ר מ נ י ת ) א ו ה ס ו ב ר י ם ש י ו כ ל ו
1
|
ן!
\
א ת ה ש פ ה ( והרואים בחינוך יהודי ב ת פ ו צ ו ת תפקיד,
יפנו אלינו.
\
\
*
ן
אנו מעוניינים ב ה מ ש כ י ו ת ולבן אין אנו מ ח פ ש י ם מ ו ע מ ד י ם
מידיים בלבד .ייתכן גם לבעוד שנה-שנתיים
||
1ן3
|
|
אנו מציעים:
ק ה י ל ה פעילה ,נוער טוב ,ע ב ו ד ה מ ע נ י י נ ת ו ת נ א י ע ב ו ד ה טובים.
|
מועמדים יפנו א ל :
I$
ללמוד
jjj
Israelitische Gemeinde Basel
|»j
Leimenstr. 24 Ch — 4003 Basel
|Jj
Schweiz
^feiagiagioioii
45
www.daat.ac.il
מ ש ה ווייס
אתר דעת -מכללת הרצוג
בענין שנת יציאת מצרים
לע״נ אבי מורי ואמי מורתי ,זצ״ל
א״ר שמעון בן פזי א״ר יהושע בן לוי משום בר ק פ ר א :״כל היודע
להשב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר ׳את פועל ה׳
לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׳ ״.
אמר ר׳ שמואל בר נחמני א״ר יוחנן :״מנין שמצוה על האדם להשב
תקופות ומזלות ש נ א מ ר :׳ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם
לעיני ה ע מ י ם . . .׳ איזו הכמה ובינה שהיא לעיני העמים ,הוי אומר
זה חישוב תקופות ומזלות״.
)שבת עה(.
אנו מתקרבים לשנת ה׳תש״ן לבריאת העולם שהיא שנת ג׳ אלפים וג׳ מ א ו ת
ליציאת מצרים .בספרים רבים מייחסים א ת שנת ב׳תמ״ח ליציאת מצרים ,א ב ל
שיטתם מבוססת על חשבון שאינו מדויק ומטרת מאמרי זה היא להוכיח ש ש נ ה
שיצאו בני ישראל ממצרים היתד! שנת ב׳ת״ן לבריאת העולם למנין שאנו מונים
היום .עמד על זה הרב שלמה במברגר נ״י במאמר ב״המעין״ ,כמבואר ב ה מ ש ך
מ א מ ר זה ,וכוונת מאמרנו זה להרהיב ולהוסיף הוכחות לשיטה זו.
(1יש לעיין בכל השנים הכתובות בתורה בדורות הראשונים ,כשאירע איזה
מעשה ,אם כבר נגמרה השנה הכתובה ואנו עומדים כבר בשנה שלאהריה ,או שאנו
עומדים בתוך השנה הכתובה ועוד לא נגמרה .למשל ,אדם הראשון הי 130ש נ ה
כשהוליד בנו שת ,האם הולידו אחר 130שנים שלמות וכבר עמד בתוך ה ש נ ה
ה־ 131שלו או עמד בתוך השנה ה־ 130שלו ,ולא עברו אלא 129שנים ש ל מ ו ת
מבריאת העולם .מצינו שני האופנים האלה בתורה ושניהם אמת .בשמות ז׳ ז׳ כתוב
ש מ ש ה רבנו היה בן 80שנח בדברו לפרעח קודם חתחלת המכות .כיון ש ה י ה בן
פ׳ שנה שלמות באדר שקדם לניסן של יציאת מצרים ועשר המכות התחילו כ ש נ ה
לפני זה ,מוכרחים לומר שמשה רבנו עמד כתוך השנה ה־ 80שלו .בבראשית י״ז
כ״ד כתוב שאברהם אבינו היה בן 99כשנמול ופירש רש״י שם ש מ ל א ו לאברהם
99שנה שלמות בו ביום.
כתוב בבראשית ז׳ ו׳ ״ונח בן שיש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ״,
עוד לא הוכרע אם ע מ ד בתוך השנה ה־ 600או ה־ 601שלו ,לכך כתוב שם ז׳ י״א
״ ב ש נ ת ש ש מאות שנה לחיי נ ח . . .נבקעו כל מ ע י נ ת . . .״ .וכן כתוב שם ח׳ י ״ ג
״ויהי באחת ושש מאות שנה ב ר א ש ו ן . . .חרבו ה מ י ם . . .״ .מ ע ת ה שהמבול התחיל
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתוף השנה ה־ 600של נח .וע׳ בראשית רבה כ״ו ב ׳ :״אפ׳ י פ ת שהוא הגדול
לכשיבוא המבול אינו בן מ א ה שראוי לעונשים״ .אפילו אם נאמר ש נ ח ה י ה בן
500שנים שלמות כשהוליד את בנו יפת ,כיון שהמבול התחיל בשנת ה־ 600שלו,
א״כ לא היה יפת בן 100שנים שלמות )וע׳ ברש״ש ע ״ ז ט(.
(2עכשו נברר מקור השגיאה בהרבה ספרים .כתוב בתורח ״ויחי אדם שלשים
ומאת שנה ו י ו ל ד . . .״ .מכאן ואילך נמשכת הרשימה של כל הדורות מאדם ע ד יצחק,
ומיצחק עד יציאת מצרים עברו 400שנה .אדם הראשון הי 130שנים שלמות
קודם לידת ש ת וא״כ בנו נולד כתור השנה ה־ 131לבריאת העולם .וכשתוסיף
כ ל השנים של כל הדורות ע ד יציאת מצרים ,ת מ צ א שעברו 2048שנים שלמות
ועוד הצי שנה עד פסח כשנולד יצחק ויציאת מצרים היתח א ח ר 2448שנים
וחצי שנה אבל לא בתוך השנה ה־ 2448לבריאה .והם ש כ ת ב ו ש ש נ ת יציאת מצרים
היתד .כתור ש נ ת ,2448התחילו החשבון במספר 130במקום !131ואם תאמר
אולי ע מ ד אדם הראשון כתור השנה ה־ 130שלו כשהוליד א ת ש ת ולא עברו אלא
129שנים שלמות וא״כ היתה יציאת מצרים כתוך ה ש נ ה ה־ 2448של בריאת
ה ע ו ל ם ? התורה הששה לזה והוסיפה עוד ש נ י כתובים ״ויהיו ימי אדם אחרי
ה ו ל י ד ו . . .ש מ נ ה מ א ת ש נ ה . . .״ ,״ויהיו כל ימי אדם ת ש ע מ א ו ת ש נ ה ושלשים
שנה וימת״ .לאחר הדגשה משולשת כזו ,הדגשה שחוזרת כ מ ה פעמים בדורות
אחר אדם הראשון ,אין ספק שהתורה רוצח ללמד אותנו שאדם חי 130שנים
שלמים קודם לידת בנו .מובן שא״א לומר שכל א ה ד בשלשלת חדורות הראשונים
הוליד בנו בדיוק בסוף השנה הכתובה ,אלא ברור הוא שהתורה באד .להודיענו
שדרכה למנות בשלשלת הדורות רק השנים השלמות שעברו.
יש עוד דרך אהרת לבאר שנות הדורות מאדם עד יציאת מצרים .ה נ ה ידוע
מ ה שהקשה רש״י בשמות ל• ט״ ז איך אפשר שהיו ש נ י המגינים של בני ישראל
במספר א ח ד הלא היו יותר מששד .חדשים ביניהם .ורש״י תירץ שהולכים אהר
ש נ ו ת העולם ולא אחר ש נ ו ת האנשים ושני המנינים היו ב ש נ ה אחת .וע׳ בטורי אבן
על ר״ה י :בד״ה מדאכתי ועוד שם יא .שמוכיה מ ן הגמרא בר״ה כ ש י ט ת
ד ש ״ י ואע״ג ש כ ת ב שם ש ז ה היה רק עד מ ת ן תורה ,אפשר לומר ש ר ש ״ י סבר
ש ע ד אחר מנין ש נ י לא הוחלפה שיטה זאת ,אבל אחר־כך בודאי מודה ר ש ״ י שהולכים
אחר שנות בגי אדם כדאיתא בערכין י ה :לגבי כ מ ה מצוות שבתורה .לפי פירוש
של רש״י נתברר הדבר ב פ ש י ט ו ת :אם נאמר שלא עברו א ל א 1291שנים מבריאת
העולם ללידת שת ,כבר נקראת שנה זו ש נ ת ה־ 130על שם אדם ובר״ה של ש נ ת 131
שנים ,אז בר״ה של
i130
,
הוליד אחר
ש נ ת 132מתחילה ש נ ת 2לשת משום שלא מצינו אלא 130שנים לאדם וברור הוא
שאין למנות ש נ ה א ח ת גם לאב וגם לבנו.
(3יש עוד מקור לטעות — וכן מובא במאמר ב״המעין״ המובא ל ה ל ן :
איתא בע״ז ט .״כמה בצרן ,מ ד ת נ י ת נ א ארבע מ א ה ארבעים ו ת מ נ י שנין הויין״.
פ׳ כמד .חםרין .מ ש נ ת מ ת ן תורה ,ו ש נ ת מ ת ן תורה בכלל ,ע ד סוף ד׳ א ל פ י ם ?
448שנים! כלומר ,א ת ה צריך להקדים 448שנים לשנת מ ת ן תורה ומאז ע ד סוף
ש נ ת ד׳ אלפים ת מ צ א ב׳ אלפים תורה .ולכן אין מקום לומר ש ב ׳ אלפים תורה
התחילו בשנת 2000ואז ת מ צ א ש נ ת יציאת מצרים ומתן תורה בשנת ,2448
47
www.daat.ac.il
אלא ב׳ אלפים תורה התחילו בשנת ) 2001אחר 2000שנים שלמות של ת ו ה ו (
אתר דעת -מכללת הרצוג
ושנת יציאת מצרים היתד .ש נ ת ,2449כלומר כשתוסיף 448שנים שלמות על ה ש נ י ם
של תוהו ,אז מתהילה ש נ ת יציאת מצרים ומתן תורה .וגם רש״י שם כ ת ב ״ נ מ צ א
ממתן תורה עד ]סוף י[ ד׳ אלפים 1552 ,שנים ,ופשוט הוא ש ש נ ת מ ת ן תורה ב כ ל ל ,
וא״כ עברו 448שנים שלמות ועוד הצי ש נ ה מתהילת ב׳ אלפים תורה ע ד מ ת ן ת ו ר ה .
(4גם החזון איש בפירושו על הרמב״ם הלכות שמיטה ויובל י׳ ג׳ כ ת ב :
״מדברי רש״י בע״ז ט .נראה דרד״ו ש נ ה נגמרו בתשרי ת מ ״ ט לב״ע והיו י ש ר א ל
עוד במצרים יותר מהצי שנה״.
(5אתר שיודעים שיציאת מצרים ומתן תורה היו בשנת ב׳ ת מ ״ ט ל ב ״ ע ,
יש עוד להוסיף שנה א ה ת שבזמן הגמרא ועד ימי הראשונים מ נ ו השנים מ מ ו ל ד
וי״ד ,כלומר ממולד אדם הראשון שהיה ביום ו׳ י״ד שעות ליום .אבל היום א נ ו
מונים השנים ממולד ב׳ה׳ר׳ר׳ שהיה שנד .א ח ת קודם למולד אדם ,וא״כ נ ב ר א
אדם הראשון בר״ה של ש נ ת ב׳ ויציאת מצרים היתה בשנת ב׳ת״ן לביה׳ר׳ד׳.
(6ראיתי ב ״ ה מ ע י ך ט ב ת ת ש ל ״ ג )עמ׳ (48ראיה יפה מאוד מ א ת הרב ש ל מ ה
במברגר נ ״ י :בשמות י״ב ב׳ כ ת ב רש״י ״הראהו הלבנה בהידושה״ ,נתקשה מ ש ה
על מולד ה ל ב נ ה . . .והראהו עם השכר.״ ובמנהות כט .כ ת ב רש״י ״ ב ש ע ת מ ו ל ד
הלבנה אינה נראית כי אם מ ע ט ואינה נ י כ ר ת . . .״ .לפי זה ה י ה הקב״ה מדבר ע ם
מ ש ה בשעת המולד או סמוך לה מאוד .לפי השבון המולדות היה מולד ניסן ב ׳ ת ״ ן
בתהילת ליל המישי ,אהר ב׳ שעות ו־ 332הלקים בלילה ולכן לא היתד .ה ל ב נ ה
נראית אלא ביום חמישי בערב סמוך לשקיעת ההמה .ובשבת פז .נהלקו ה ת נ א י ם ,
לר׳ יוסי היתד ,יציאת מצרים וא״כ גם ר״ח ניסן ביום ד.׳ ,ולרבנן ביום ר .ו ע כ ש ו
יש להבין היטב ביאור מ ה ל ו ק ת ם :ר׳ יוסי סבר ש א ע ״ ג שנתקשה בדבר ,מ ״ מ ק י ד ש
משד .רבנו א ת חחודש עוד לפני השקיעה והוקבע יום ה׳ לר״ה ,ולרבנן כבר ש ק ע ה
ההמה ויום ר היה ר״ה .וכל זה מתאים אך ורק בשנת ב׳ת״ן ,אבל בשנת ב ׳ ת מ ״ ט
לב׳ה׳ר׳ד׳ היה המולד או ביום ש ב ת או באמצע ליל ש ש י )זה תלוי אם היתה ה ש נ ה
פשוטה או מעוברת( וא״כ אין מקום למהלוקת התנאים.
(7וע״ע בפסחים ו :״ מ מ א י דבריש ירחא קאי ,דילמא בד׳ או בה׳ בירהא
קאי״ .התאריך ד׳ או ה׳ בניסן לאו דוקא אלא נ ק ט ד׳ וה׳ כמו בחרבח מ ק ו מ ו ת
בש״ס ,אבל בתום׳ שם בד״ה מ מ א י כ ת ב ״בג׳ או בד׳ ״ ולמה שינה לשון הגמרא ז
וע׳ בהגהות יעב״ץ שם שכתב ׳שבערב ש ב ת וגם בשבת לא בא מ ש ה אל בגי ישראל
וא״כ לא בא אלא ביום א׳ וזה היד .יום ג׳ לחודש לרבנן ויום ד׳ לחודש לר׳ יוסי.
(8בספר יוחסין בתחילת מאמר א׳ מביא שיטה ש ש נ ת יציאת מצרים היתד,
ש נ ת י״ח למחזור קטן וזח מתאים ל ש נ ת ב׳ת״ן לבחר״ד .אך הוא מביא גם ש י ט ו ת
אחרות.
(9בתוספות מנהות ל .ד ״ ה מכאן מביא בשם סדר עולם ש מ ש ה רבנו מ ת
ביום ו׳ בז׳ אדר ,וכ״ח בניסן היה ביום שבת .מולד ניסן ב ש נ ת ב׳ת״ף ה י ה ביום ו׳,
י ״ ז ש ע ו ת ו־ 827חלקים ויתכן שעשו ר״ח ביום א׳ וגם זה מתאים י פ ה עם ש נ י
חתאריכים הג״ל.
(10יש להביא רמז בתורה מ ת ק ו פ ת ניסן ש ל ח מ ה שבאותה ש ג ה ב׳ת״ן
לב׳ה׳ר׳ד׳ .בענין תקופת החמה יש שיטת שמואל ש מ ו נ ה שם״ה ימים ועוד ו׳ ש ע ו ת
48
www.daat.ac.il
מכללת
הרצוגיותר מדויקת והוא מוגה ש ם ״ ה
שהיא
דעתא-ב א
אתרבר
לשנת החמה ויש שיטת ר ב א ד א
ימים ,ה׳ שעות 48/76 997 ,חלקים .להלכה אגו פוסקים כשמואל לגבי א מ י ר ת
טל ומטר וקידוש החמה .כשמחשבים תקופת גיסן של ה מ ה ש ל כ ל שגה ,אגו צריכים
להםר ז׳ ימים ט׳ שעות ותרמ״ב חלקים מיתרון תקופת ה ח מ ה ע ל מולד גיסן
לשמואל ורק ט׳ תרמ״ב לרב אדא בר א ב א ואחר ההסרה הזאת א ג ו יודעים מ ת י
חלה התקופה אהר מולד ניסן .מדברי המפרש על חרמב״ס חל׳ קידוש החודש מ ש מ ע
שהסרת ט׳ תרמ״ב נוסד לשיטת ר׳ יהושע שסבר בניסן נברא העולם והסרת
ז׳ ט׳ חרמ״ב נוסד לר׳ אלעזר שסבר בתשרי נברא העולם .והנה בגמרא ר״ד .יב.
קי״ל כר׳ יהושע )ע׳ רש״י שם( דלתקופה מונים מניסן וא״כ אין ל נ ו להםר א ל א
ס׳ תרמ״ב וזה מה שקדמה החמה ללבנה בבריאה ש ה ח מ ה נ ת ל י ת ב ת ה י ל ת ל י ל ד׳
והלבנה אחר ט׳ שעות ותרמ״ב חלקים כסרש״י שם .א ב ל ב א מ ת אפשר אם קי״ל
כר׳ יהושע ,מ ״ מ לשמואל צריכים לעולם להםר ז׳ ט׳ תרמ״ב ,משום דלשיטתו
יש יתרון של ש ע ה א׳ ותס״ח חלקים בכל מחזור קטן וא״כ חיום ,אחר ש ע ב ר ו יותר
מ־ 300מחזורים ,יש כבר יותר מ־ 16ימים מ ח ש ת ק ו פ ת ניסן ש ל ח מ ה ה ל ה אחר
מולד ניסן ו ב ש ע ת מ ת ן תורה ה י ה היתרון הזד .יותר מז׳ ימים ומשום זה מסירים
ז׳ ימים כדי לגרוע ק צ ת מ ן היתרון הזה .וכל זד ,א ל א לשמואל א ב ל לרב א ד א
בר אבא אין יתרון כלל אחר מהזור ש ל י ״ ט שנים ו א ״ כ אין לנו להםר אלא
ט׳ תרמ״ב.
והנה בשנת ב׳ת״ן ,ש נ ת יציאת מצרים ,ה ל ה תקופת ניסן ש ל ה מ ה ל פ י ש י ט ת
שמואל ,והלכה כמותו ,ס ״ ו ימים ,י ״ ג שעות 310 ,חלקים א ח ר המולד .וכשתסיר
ט ׳ תרמ״ב כר׳ יהושע ,והלכה כמותו ,וכשתוסיף השאר )ט״ו ג׳ ת ש מ ״ ה ( ע ל מ ו ל ד
הלבגה שהיה אז ביום ה /ב׳ ש ע ו ת בלילה ,ש ל ״ ב הלקים ,ת מ צ א ש ה ת ק ו פ ה ה ל ה
בחצות הלילה בליל ט ״ ו ניסן ב ש ע ת מ כ ת בכורות ,ביום ש ש י אליבא דרבגן
דר׳ יוסי .כתוב בתורח ״חיום אתם יוצאים בחודש האביב״ )שמות י ״ ג ד׳( לפי
הנ״ל מרומז בפסוק זח שהגאולה התחילה בחידושו של אביב ,פ׳ בתקופת גיסן
של חמה .א ע ״ ג שביאור זה רק לשמואל וחשבונו אינו מדויק ,אנו מוצאים כזה
בעגיז קו ש ל שלושים אמד) .מלכים א׳ ,ז׳ כ״ג( וע׳ בתום׳ ערובין יד .ב ד ״ ה והאיכא.
י צ י א ת מ צ ד י ם גיסן ב׳תי׳ן ל מ ו ל ד ב ה ר ״ ב
ח מ ו ל ד 4.2.332 :בתחילת ליל ה׳.
ש נ ת ב ׳ ת ״ ן 128 :מחזורים קטנים והיא ש נ ת י״ח למ״ק ,א ״ כ מגיםן ש ג ת א׳
ע ד ניסן ב׳ת״ן צריכים לחשב ב־ 128מחזורים ועוד י״ז שנים.
49
www.daat.ac.il
מכללת ו א ל :
ב׳ת״ן ל ש מ
חשבון תקופת ח מ ה של ניסן
הרצוג
אתר דעת -
חלמיפ
ששת
x 128
128
62080
ש
על
חמה
יתרון שנת
357
3468
748
x438 6
17
4
ימיפ
יתרון מחזור=
170
—
1.485
1 1 0 . 2 1 . 2 0 4
+
192
עיבור נבלעו
חדשי %
ו׳ 177
29.12.793
]ג׳ ו׳ ח׳
310
13
642
9
1
15
%
מה שתקופה ראשונה קדמה למולד
748
3
15
332
2
4
+
מולד ניסן ב׳ת״ן
6
19
=
חצות הלילה בט״ו ניסן יום ששי.
(11הרמב״ם בהלכות ש מ י ט ה ויובל פרק י׳ הלכה ב׳ כ ת ב :״ נ מ צ א ת א ו מ ר
בשנת 2503ליצירח מר״ח מאחר מולד אדם הראשון שהיא ש נ ה שנייה ל י צ י ר ה
התחילו למנות ,ועשו ש נ ת 2510ל י צ י ר ה . . .שמיטה״ .ומזח מבואר שגם ח ר מ ב ׳ ׳ ם
מ נ ה השנים ממולד ב׳ה׳ר׳ד׳ ,ו מ ש נ ת 2504לבהר״ד התחילו למנות ועשו ש נ ת 2510
שמיטה) .הכסף משגה חבין חרמב״ם בדרך אחרת וכתב שאין אנו חוששין א ל א
ע ל יצירת האדם ואין אנו מונים אלא ממולד וי״ד .וצ״ע( וע׳ שם ברמב״ם הלכה n
ש כ ת ב :״ולפי חשבון זח ש נ ח זו שהיא ש נ ת 1107לחרבן שהיא ש נ ת 1487ל מ נ י ן
שטרות ,שהיא ש נ ת 4936ל י צ י ר ה . . .״ וכיון שהרמב״ם מנד .חשנים מ מ ו ל ד ב ה ר ״ ד
וכיון שהתחילו למנות לשטרות בדיוק 1000שנים אהר ש נ ת יציאת מצרים ,א ״ כ
מבואר מדברי הרמב״ם ש ש נ ת יציאת מצרים היתד .ש נ ת 2450ו ש נ ה ראשונה ל ש ט ר ו ת
היתד ,ש נ ת 3450וחרבן בית ש נ י שנחרב בשנת 420לבנינו ל ש י ט ת הרמב״ם ה י ה
ב ש נ ת 3829כ ז ה :
ממולד בהר״ד לניסן של י״מ
במדבר
כבוש ירושלים אלי׳ דחזון איש
16יובלות
2449,5שנים
40,0
13,5
800,0
חרבן בית א׳ בשנת 36ליובל
36,0
גלות בבל
70,0
בית שני עמד
420,0
חרבן בית שני בשנת
3829,0לבהר״ד
הרבה ראשונים כתבו שחרבן ב י ת ש נ י היה בשנת 421לבנינו וזד .היה ב ש נ ת
3830לבהר״ד ,עי׳ בבעל המאור ע ״ ז ט :זאכמ״ל.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
(12איתא בסדר עולם ר ב א סרק טו שבית ראשון נ ב נ ה ״ ב ש נ ה הרביעית
בשבוע״ ולסי שיטת הרמב״ם נבנה בשנה הששית ב ש ב ו ע :ה ת ה י ל ו שמיטין ויובלות
מ ש נ ת 2504לבהר״ד ,והבית נבנה 480שנים אהר יציאת מצרים ו ז ה ה י ה בשנת 2930
וא״כ תתחילו לבנות בשנה הששית ב ש ב ו ע ! ואס׳ אם נאמר ש ב א מ ת התחילו לבנות
בשנת ה־ 480ליציאת מצרים ,כלומר אחר 479שנים ש ל מ ו ת ועוד חודש א ח ד נבנח
הבית וכן סירש הגר״א שם במלכים א׳ ו׳ א׳ ,מ ״ מ עדיין נ מ צ א ת ה ת ח ל ת הבנין
ש נ ה א ה ת אהר מה שכתוב בסע״ר .אין חשבון בסע״ר מ ת א י ם א ל א אם נאמר ש ש נ ו ת
הכבוש וההילוק היו 14,5שנים ,אבל זה כנגד ההזון א י ש ע ל ה ר מ ב ״ ם ש מ י ט ה ויובל
י׳ ג׳ ע״ש ,ועדיין צ״ע.
טהורות:
רמב״ם הלבות קידוש החודש ,ה׳ ג /י׳ א׳ ובפירוש שם.
תום׳ ר״ד ,ח .בד״ה ולתקופות.
רד״ק על התורה ,בראשית ה׳ ג׳.
חזון למועד לרב י .ד .מרגליות־יפה ]פרסבורג תר״ג(.
חזון איש על הרמב״ס ,הלבות שמטה ויובל י׳ גי.
חזון איש על מועד ,הלבות ראש השגה ,סימן קלח—קמא.
ספר סדרי זמנים מאת א .א .עקביא ןתל אביב תש״ג(.
מי שרוצה לאהוב א ת
שההורים טיפלו ,ד א ג ו
ואילו ה ב ן — ל א ע ש ה
לכבדם ,ולכן ה ר ג ש ת
השני — צריך ל ת ת לו י ו ל א ל ק ב ל ממנו .ד ו ק א בגלל
ומסרו א ת נפשם עבור ה ב ן — לכן ה ם אוהבים אותו!
מ א ו מ ה ע ב ו ר הוריו .ה ו א ר ק י ו ד ע ו מ ב י ן ש ה ו א ח י י ב
ה א ח ד ו ת ש ל ו בלפי הוריו ,פ ח ו ת ה ל א י ן -ע ר ו ר .
הרב אביגדור נבנצל :שיחות ל ר א ש השנה ,עמ׳ קכז
51
www.daat.ac.il
על םפרים ועל סופריהם
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה ע מ נ ו א ל
מסכת בכורים
ח ק ר ועיון
מסכת בכורים ,הקר ועיון ,כולל המשנה עם פי׳ ר׳ ש מ ש ו ן
משאנץ ,תלמוד ירושלמי עם פי׳ ר׳ שלמה ס י ר י ל י א ו ,
הגהות וביאורי הגר״א ועטור ביכורים ,לקט פירושים.
מ א ת הרב קלמן כהנא .הוצאת המכון ללימודי ה מ צ ו ו ת
התלויות בארץ ,ירושלים ת ש מ ״ ט
א.
1
״הצרכנו ל ח ד ש ש פ המלוכה להעכיר מ מ צ ו ת התלויות כארץ דשתור טעי ה ת ל ו ד ן -
על פי ה ה ל כ ה /כך כתב הרב אישתורי חפרחי לפני כשש מאות ש נ ה בהקדמה ל ס פ ר ו
חגדול ״כפתור ופרת״ על מצוות התלויות בארץ .לימוד ובירורים רבים על מ צ ו ו ת
אלו ועל גבולות חארץ קדמו לחיבור .בעל ״כפתור ופרה״ ניגש לעבודה זו מ ת ו ך
הרגשה נפלאה שאכן בספרו הוא צועד צ ע ד ״לחדש חמלוכח״ ע״י חורדת החלודד,
מהלק בלתי נפרד של התורה .הרב אישתורי הפרהי המשיר והתנצל על ה ע ז ת ו
״ א ת פי לא הםמתי לדבר דבר לצורך השעה על רוב המצות הנוהגות היום ב א ר ץ ״ .
אכן יש צורך בהעזה דקדושא להדש א ת פני המלוכה של מצוות ה ת ל ר ו ת בארץ.
קשה להבין א ת ה מ ש מ ע ו ת העמוקה של חדברים ,שמחדשים א ת המלוכה ד ו ק
בלימוד של המצוות התלויות בארץ ובמאמצים לשמירתן הלכה למעשה .לא ה צ ה ר ו ת
ריקות על ארץ ישראל ,לא דיבורים בעלמא ,אבל גם לא התעלמות מהמצוה ה ג ד ו ל ה
ללמוד בהתמדה חלק בלתי נפרד זה של התורה ,תורה שבכתב ותורה ש ב ע ל פ ה
מ ס כ ת ו ת רבות וסוגיות בכל הש״ם ,ספר שביעי ]![ של יד התזקה ,אשר גדולי ה א ח
רונים ה ב ה עליו ספרים ופירושים.
לימוד המצוות התלויות בארץ אפף מאז ומתמיד אוירה של כמיהה ק ד ו ש ה .
המוגי עם ישראל ולומדי תורה בגולה הרגישו שלימוד זה הוא הקשר בין ה ע ב ר
המפואר והעתיד המיוחל .כל לימוד הוא קודש ,כל לימוד נוגע ל נ ש מ ת העם׳ א כ ל
הלימוד של ההלכות המיוחדות של ארץ ישראל גוון מיוחד לו ,שחרי כ א ן . . .
מחדשים א ת המלוכה ,כאן יש תיקון של הזנחה .קושי הגלות ושעבוד מלכויות ג ר מ ו
בעו״ה לכך ש ל א הרגשנו כראוי שסכנת ״חלודה״ איימה ה״ו ע ל מאות ה ל כ ו ת
,
;
א
׳
1
ע״ס בבא מציעא בו ,א ״דשתיך טפי״ — פירש״י ״העלו חלודה רבה״.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודינים .-בדור הקודם אמר חרב יוסף חיים זוננפלד שאמנם מםני חטאינו גלינו
מארצנו ,אבל אנחנו הוספנו ח ט א :״והתרחקנו מ ע ל אדמתנו״.
אכן לימוד זה הוא אבז פינה לקראת הידוש המלוכה .אחים תועים ש ל א זכו
לחינוך ללימוד תורה וקיום המצוות אינם יודעים כלל ע ל פינה יקרה זו .ה ם ש מ ע ו
קצת על ש ב ת ועל שולהנו הטהור של עם ישראל ,א ב ל אין להם מ ו ש ג מ ח ל ב ו ת
כלאים ,תרומות ומעשרות והלכות ש ב ת הארץ .אין להם מ ו ש ג מ ק ד ו ש ת ארץ ישראל,
קדושה של מצוות מיוחדות הנוהגות בארץ ישראל .אבל גם רבים מאחיגו בגי ישראל,
שומרי תורה ומצוות ,ביניהם לומדי תורה בהתמדה ,לא העריכו לנכון ל ת ת א ת
הכבוד הראוי למלכות ,למצוות התלויות בארץ .רבים לא הרגישו א ת ש ע ת הכושר
להדש את המלוכה ,להתמסר ביתר שאת ללימוד יקר זה .הזנהה זו הדרה כ מ ע ט
לכל חחוגים .קבלת היתר הוראה מטעם הרבנות הראשית במדינת ישראל אינה
מותנית היום בבחינות במצוות חתלויות בארץ .אפשר לחבחן במקצוע זח ,כתחליף
להלכות אבלות וכדומח! לא תמיד חיתח הזנחה זו .ש מ ע ת י מהרב יהושע י׳ נויבירט,
שכאשר התכונן להיבחן לקבל חיתר חוראה ,אמר לו חרב חראשי ,חרב יצחק א׳ הלוי
חרצוג ,שאין לגשת למבחן בלי לימוד מקיף בהלכות התלויות ב א ר ץ ! וכן ש מ ע ת י
שהרב הרצוג הבטיח בשעתו לרב שעלח מן חגולח ,לעזור לו כאן בקבלת משרה
רבנית ,אבל התנה ת נ א י מפורש ,שעל הרב ללמוד קודם־כל מצוות התלויות בארץ.
אנו עדים ב״ה להתעוררות בלימוד התורה ,אבל במרבית מוסדות התורה אין
נותנים את הכבוד הראוי להלק זה של לימוד התורה .גדולי תורה ש ל י ט ״ א כ ת ב ו
2
ראה הקדמת הרב יעקב עטלינגר ל״ערוד לנר״ על מסכתות מכות וכריתות ושם תלונה
על מיעוט הלימוד ״בעניני שמיטות תרומות ומעשרות וסנהדרין ועדים וקדשים וטהרות
. . .ואין זה דרך נכונה ולא אורח דעת ותבונה להשליך אחרי גיוו העיון ברוב מצות
התורה ולשים מסוה על פני יפה וברה ,על אשר בעוננו הגלות החשיך ת ו א ר ה . . .״ ,
עי״ש .וראה בהקדמת בעל חיי אדם לספרו שערי צדק על מצוות התלויות בארץ.
בסיום ההקדמה ל״שבת הארץ״ )עמ׳ יד( הדגיש הרב א״י הכהן קוק :״התלמוד בעצמו
יביא לידי מעשה ,שינון ההלכות יחקוק בלבבות את חיובם בלב ומשמיטה לשמיטה
יתוספו רבים ,אשר בעז ד׳ בלבבם ירחיבו את גבול המצוד ,בכל הרחבתה ופרטיה״.
ולא רק החקלאים חייבים ללמוד מצוות אלו :״וביותר את אהי אשר אקרא להם ׳נעם׳
אלו תלמידי־חכמים שבארץ ישראל ,להרחיב דברים על המצות־התלויות־בארץ בכלל
ועל מצות שביעית בפרט״.
״במקום הקדמה״ לספר שנת השבע )מהדורת תל אביב תשי״ב( כתב הרב ק׳ כהנא
״הוראת המצוות התלויות בארץ״ .פרסום המאמר ,תור הרחבה והתאמה להיום ,יביא
בודאי ברכה למורים ומחנכים.
וראה איכה רבה ,פרשה א ,נד שרבי שמעון בן יוחאי אמד שנביאי אמת דרשו מישראל
להפריש תרומות ומעשרות בבבל וכנסת ישראל אמרה על זה ״קראתי למאהבי המה
רמוני״ .ואולי סבר רשב״י שאם יפסיקו להפריש תרו״מ ,יהיה קשה להזור למצוות אלו
בעתיד לבוא ,עי״ש בהמשך המדרש .וראה הכתב והקבלה ור״א ברלינר על פירש״י,
דברים יא ,יה.
53
www.daat.ac.il
דעת -מימכללת
הרצוגת דבריהם ,מי למד א ת ה י ס ו ד י ת
לומד א
אתראבל
חיבורים יקרים בהלכות א ל ו י ,
כדי להבין ,מ י מפלפל בחידושיהם ומי מ נ ס ה ל ד ע ת הלכה ברורה כ ד י להביה מ י
מפלפל בחידושיהם ומי מפיץ ברבים הלכה ברורה ומשנה ברורה בפינה זו ש ל ה ת ו ר ה .
צאו וראו ב כ ת ב י ־ ע ת וירחונים תורניים ותחפשו מאמרים וחידושי תורה ב מ צ ו ו ת
התלויות בארץ .ל מ ע ש ה אנו עומדים עוד בתחילת חדרך לקראת ״חידוש ה מ ל ו כ ה ׳ /
ואולי ההמצנו הזדמנות נדירה להוריד א ת ההלודה ממצוות התלויות בארץ.
ב.
קצת הארכנו ,אבל נ ד מ ה שמותר ל ה ש ת מ ש בהגדרה נשגבה זו ש ל " ל ח ד ש
המלוכה״ ,כאשר נסקור כ א ן היבור נוסף של הרב קלמן כהנא שליט״א .לא באנו ח ״ ו
ל מ ע ס בזכותם של גדולי ישראל רבים שעשו למען הידוש השמירה ש ל מ צ ו ו ת
התלויות בארץ בדורנו .הם עשו גדולות ,כתבו היבורים ,פסקו הלכות ועודדו א ת
החקלאים לשמור על הדינים המיוחדים של ארץ ישראל .לא באנו ח ״ ו ל מ ע ט בזכותם,
אבל השיבות מיוהדת לפועלו ש ל הרב קלמן כהנא .לא באנו להרחיב א ת ה י ר י ע ה
על מאמציו ,על ספריו ומאמריו ,על הדרכתו הנאמנה ועל רצונו ל א להכנע ו ל א
להתייאש .הרב כהנא עיין והדריך ,ל מ ד ולימד ,מ ת ו ך מעורבות אישית ו מ ע ש י ת
בישוב הארץ ובעיות ההלכתיות שמתעוררות בקיום מצוות התלויות בארץ ,ב י נ י ה ן
הלכות רבות ש מ א ו ת ש נ ה לא חגיעו למבחן מעשי .אכן זה מפעל הייו של הרב כ ה נ א .
והתוצאות מורגשות ב״ה בשטח ,בקיבוצים ובמושבים ,בישובים ותיקים ו ח ד ש י ם .
לפני כחמישים והמש שנה ,בהיותו ע ו ד בהוץ לארץ ,ההל הרב כהנא ב מ א מ צ י ו
להחדיר א ת לימוד מצוות התלויות בארץ ו א ת קיומן הלכה למעשה .חמישים ש נ ה
כ ת ב וחדריך ,חקר ותבע עד שבם״ד זכה לשינוי מ ש מ ע ו ת י ביהם כלפי הלכות א ל
הן בלימודן והן בקיומן .עוד ר ב ה הדרך ,עוד רבה מאוד המלאכה ,אבל ה ר ב כ ה נ א
זכה לראות פירות למאמציו ,שהרי הצליח להוריד א ת ההלודה מ ע ל הלכות א ל
בתביעתו של בעל ״כפתור ופרה״ .לזה היתד ,דרושה עבודה של עשרות שנים ו ל ז ה
חקדיש חרב כחנא מיטב כוחותיו הברוכים .מספרים על הרב כהנא שבהיותו ר ״
בישיבת פולדא בגרמניה ,הגה הרעיון ל ת ת שיעורים במצוות חתלויות בארץ.
אלא מ א י ? הוא לא מ צ א ספר מתאים .לכן נסע לפרנקפורט והיפש שם ב ס פ ר י ה
א ת ספר שערי צ ד ק מ א ת בעל היי אדם על מצוות התלויות בארץ .ה ר ב כ ה ג א
העתיק בעצמו וע״י תלמידיו א ת הספר והעתק זה שימש ספר יסוד ל ל מ ד א ת
הצעירים ,אשר רובם התכוננו לעלות לארץ ישראל.
ו ׳
ו ׳
מ
עוד בהיותו בחו״ל פ נ ה חרב כחנא אל רבי חיים עוזר גרודזינסקי ב ו ו י ל נ א
וזה הורה לו לפנות בכל השאלות אל הרב אברהם ישעי׳ קרליץ ב ע ל חזו״א ב ב נ י
ברק .וכך נוצר הקשר בין חחלוצים חחרדים חראשונים ובין בעל חזון איש.
3
בין הספרים החשובים שהופיעו בשנים האחרונות יש לציין ספר ״דרך אמונה״ »אוז
הרה״ג חיים קניבםקי ,בני ברק תשמ״ד ,על הלכות כלאים ומתנות עניים .הפירוש מקיף
ותמציתי ובמדור ״ביאור הלכה״ נמצאים חידושים ובירורים בצורה למדנית־ישיבתית,
תוך עיון בשיטות השונות ובמיוחד שיטת החזו״א .ידוע לי שהרב היים קניבסקי ע ו נ
בכתב על כל שאלה או הערה.
54
www.daat.ac.il
ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב כהנא כתב םסרים רבים .אשר בחלקם הגדול מוקדשים לבירור הלכות
ארץ ישראל ,דיני שמיטה ותרומות ומעשרות וכר .נוסף לזה הוציא הרב כהנא
מ ס כ ת שביעית עם סירושי הראשונים ,תוך עיונים הלכתיים ובירורי נוסחאות.
עכשיו זיכה אותנו הרב כחנא בחיבור נוסף ,מ ס כ ת ביכורים — חקר ועיון ,ה מ ש ך
לחיבור מסכת שביעית — חקר ועיון ,שני חלקים .אמנם הלכות ביכורים א י אפשר
לקיימן בזמן הזה הלכה למעשה ,אבל חיבור הדש זה מ ש ת ל ב יסד .במסכת של כמיהה
לחידוש המלוכה .קצת תמוה שרבינו הקדוש סידר מ ס כ ת ביכורים בסוף סדר זרעים.
מקומה לכאורה לפני מסכתות שביעית ,תרומות וכר .ואולי זח בא ללמדנו ש מ ס כ ת
ביכורים הכוללת הפרשת ביכורים בשדה עם הבאת הפירות אל מ ק ד ש ה׳ ,מ ס י י מ ת
א ת התהליך הנשגב של הידוש המלוכה.
מטרה אחת לכל לימוד במצוות התלויות בארץ — להדש המלוכה.
עמל רב השקיע חרב כחנא בחכנת חחיבור החדש ,מ ס כ ת ביכורים — חקר ועיון.
ידועים כיוונים שונים בחיבורים על פירושי הראשונים .יש מהברים שעיקר עבודתם
קביעת הנוםהאות הנכונות של הפירוש ויש מהברים שמטרתם להסביר א ת שיםות
חמחבר ,לעמוד על ההידוש שבפירוש ואף לציין מקורות ומקבילות .בהיבוריו של
הרב כהנא יש תשומת לב לשני הכיוונים .עבודת נמלים בבדיקת כ ת ב י י ד רבים
קדמה לחיבור הנוכחי .כידוע פירוש רבינו שמשון משאנץ המודפס אינו נקי
משיבושים וזה מקשה על הלימוד ולפעמים אינו מאפשר להבין א ת פירוש ר״ש
משאנץ .ויותר מזה .לימוד בפירוש עם שגיאות גורם לפעמים ל ה ה ל ט ה פזיזה
ש״כנראה״ יש כאן םעות ואין צורך להתאמץ .לעומת זה — לימוד בנוסה מבוקר
ונקי מיקל בהבנה ואף מדרבן לעיון נוסף ,תור ידיעה שהדברים מובאים כאן
כהוויתם ובלשונם המדויקת.
עיון בפירוש רבי ש ל מ ה םיריליו,
פירוש פני מ ש ה או קרבן העדה,
פירוש הרש״ם על סדר זרעים,
הרב כהנא הדפים את הירושלמי
כ״י מוסקבה ועל פי כ ״ י בריטיש
לימוד ירושלמי סדר זרעים לא יתכן היום בלי
מגולי ספרד .פעם למדו את הירושלמי בעיקר עם
אבל אהרי שרבי היים יוסף דינקלם הדפים א ת
תופס פירוש זה מקום מרכזי בכל עיון בירושלמי.
על מסכת ביכורים עם פירוש הר״ש סיריליו על פי
מתיאום.
הרב כהנא הוסיף לחיבורו את נוסח הירושלמי ע ״ פ מהדורת אמסטרדם תי׳ע
] ,[1710אשר עליה רשם הגר״א את הגהותיו וביאוריו .הרב כהנא חיפש שנים רבות
את כ ת ב היד המקורי של הגר״א עד שמצאן אצל אדם פרטי ,בלום אנג׳לם במערב
ארצות הברית .רק מעטים יודעים כמה מאמצים היו כרוכים בחיפוש אהרי חיפוש
ע ד שהרב כהנא קיבל צילום מוסמך .לפני שנים ש מ ע ת י מהרב כהנא ש י ת כ ן ש מ צ א
את עקבות כתב היד ,אבל עדיין קיימים קשיים רבים .אכן על זה נאמר ״ כ מ ע ס
שעברתי מהם עד ש מ צ א ת י את שאהבה נפשי ,אהזתיו ולא ארפנו עד שהביאותיו
אל בית אמי ואל הדר הורתי״.
בסוף החיבור הוסיף הרב כהנא ״עיטור ביכורים״ ,ליקוט מפירושים אחדים
מראשונים ואחרונים ועוד עיונים אחדים.
בניגוד למסכת שביעית — חקר ועיון ,לא נדפס חפעם פירוש רבי יצחק בן
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת
הרצוגבש״ם זילנא ,אבל דוקא ל י מ ו ד
פירוש זד.
מלכי צדק .נדמה שזה חסרון .אמנם נדפס
בעיון בפירוש הר״ש משאנץ דורש השוואה עם פירוש מהר״י בן מלכי צדק .ר כ י ם
חושבים שמהר״י בן מלכי צדק כ ת ב א ת פירושו ע ״ פ פירוש הר״ש משאגץ׳ א ב ל
ז א ת טעות .הר״ש כתב ע ״ פ פי׳ הר״י במ״ץ ,הרחיב ופירש ואף הביא פירושים נוספים.
לימוד בפי׳ חר״ש דורש עיון במקורותיו ,בבלי וירושלמי וגם עיון בפירוש ה ר י ב מ ״ ץ .
בש״ם ווילנא אמנם נדפס הפירוש ,אבל לא בשלמות ועל כמה משניות ,כגון פ ר ק א ,
מ ש נ ה ו—ז ]וכן סוף מ ש נ ה ה[ חסר הפירוש ,אף שהפירוש קים ונדפס ע״י ר ״ נ ז ק ש
במהדורת פירוש הריבמ״ץ ,מ ש נ ה זרעים ,הוצאת מכון התלמוד הישראלי ה ש ל ם ,
ירושלים תשל״ה.
ההערות בשולי פירושי הראשונים ,הר״ש והרש״ם מוסיפות מקורות ו ה ש ל מ ו ת .
בניגוד לחערות במסכת שביעית — חקר ועיון ,אין במסכת ביכורים — חקר ו ע י ו ן
עיונים רבים ע״פ ספרי החזון איש וגדולי ישראל אחרים .כאמור מ ס כ ת ב י כ ו ר י ם
עדיין אינה מסכת ״ מ ע ש י ת ״ והפירושים השונים בדרך כלל אינם גוגעים כ ע ת
להלכה ולמעשה.
ג.
להלן הערות אהדות לשם עיון נוסף.
בפרק א ,מ ש נ ח ו מובא בשם רבי יחודח שמביאים ביכורים עד חנוכה ,א ב ל
אין קוראים .ושם בפירוש הר״ש ״ועד חנוכח מצויין ואינן כלין לחיח מן ה ש ד ה ׳ /
והכוונה שזה הטעם שאין מביאים ביכורים אהרי חנוכה .הרב כחנא )שם בהערה נ א (
מאדיר ודן בבעיה שדברי הר״ש ]ע״פ רש״י סםהים לו ,ע״ב[ מעוררים .ה ר ש ״ ש
)שם( הקשה מפםהים גג ע ״ א שלענין ביעור ש ב י ע י ת קיימים תאריכים הרבה י ו ת ר
מאוחרים לגבי ״כלח לחיה מן השדה״ ,תמרים בפורים ,זיתים בעצרת ,עגבים כ ס ס ה
וגרוגרות בחגוכה .החזון איש )שביעית סי׳ טו ,ם״ק ה( רמז לבעיה זו והרב כ ח נ א
מסביר שלפי חחזו״א לגבי זמני ביעור פירות שביעית קובע חזמן ש מ צ ו י ל ח י ה
במקומות איסוף שלד .ואילו לביכורים העיקר שאפשר עוד להביא מן ה ש ד ה ו ל כ ן
המושג ״כלה להיה מ ן השדר.״ מציין שם תאריר יותר מוקדם .חרב כהנא מ פ ג ה
למאמרו בם׳ חקר ועיון ,ה״ה עמ׳ קגא בקשר לשגי פירושים ללשון אחת.
זה דיון מ ע ש י חשוב .ידוע שלגבי זמני ביעור כפירות שביעית קמו מ ע ר ע ר י ם
וטענו שבמציאות של היום יש להקדים את זמני הביעור של פירות שביעית .א י ן
לחתעלם מ כ ד שלמערערים ,לכאורח ,טענד .נ ו ס פ ת :קביעת חנוכה כתאריד א ח ר ו ן
של ה ב א ת ביכורים מתור נימוק שמחנוכח ואילד כלין לחיח מ ן חשדח .מ א י ד ד י ת כ ן
שיש כאן דוקא חיזוק לאלה ה מ ה ד ק י ם בתאריכים המאוהרים לגבי ביעור ס י ר ו ת
שביעית ,שהרי יש כאן הוכחה שהז״ל קבעו שלגבי ה ב א ת ביכורים כבר ב ח נ ו כ ה
כלים הסירות לחיה מן ה ש ד ה ובכל זאת קבעו תאריכים יותר מאוחרים לגבי ב י ע ו ר
פירות שביעית .אם שינוי חתאריכים נקבעו כבר בתורח שבעל פח ,אז אפשר להוכיח
בודאות ,שאכן קיימים תנאים שונים לקביעת ״כלה לחיה מן חשדח״.
ואולי אין כאן סתירה כלל .לגבי ביעור שביעית ,שיש איסור להפסיד פ י ר ו ת
שביעית ,נקבעו תאריכים שוגים ,כל פרי לפי זמגו האחרון .מ א י ד ד לגבי סיום ה ב א ת
56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביכורים — ״ראשית בכורי אדמתך״ — קבעו הז״ל תאריך אחד ,התאריך של הפרי
הראשון שהגיע ל״כלה לחיה מן ה ש ד ה ׳ /כלומר גרוגרות בחנוכה*.
במדור ״עיטור ביכורים׳ /עמ׳ ק ל ט מ ו ב א ת שיטת החזון איש שאין חיוב מן
התורה ,אפילו לא מדרבנן ,ל ת ת את הביכורים לאנשי משמר .אין זה ״אלא ע צ ה
טובה׳ /״אבל מעיקר הדין נותבו לכל כ ה ן שירצה אחר שקיים מ צ ו ת הנהר.״)חזון איש
זרעים — לקוטים סי׳ ח ,ם״ק ד( .החזו״א ס ו ב ר :״ונראה דודאי בכורים כתרומה
וטובת הנאה לבעלים ונותנה לכל כחן שירצח״ .ה ו כ ח ה לשיטה זו במסכת מ ע ש ר שני,
סרק ה ,מ ש נ ה ו שלפי רבי שמעון הביכורים ניתנים לכהנים ב ש ע ת ביעור מעשרות.
החזו״א הקשה איד יש מציאות של ביכורים בפסה ,ומכאן ש א ה ר י ת נ ו פ ת הביכורים
בבית המקדש מותר לבעל חביכורים לחזור עם חביכורים ]לירושלים[ ולחלק אותם
אחר כר לסי רצונו עד זמן ביעור מעשרות .ע ל ש י ט ה זו חזר החזון איש בגליונות
ע ל חידושי רבינו חיים על חרמב״ם ,חל׳ ערכין וחרמין ,פרק ו חל׳ טז .רבינו חיים
כ ת ב שם שלפי החכמים חביכורים ניתנים מדאורייתא ל א נ ש י מ ש מ ר והחזו״א חולק
על זה ,לסי שיםתו הנ״ל.
וכנראה יש עוד לדון בזה .ע ל הפסוק ״ובאת אל הכהן א ש ר יהיה בימים ההם״
)דברים כו ,ג( כ ת ב הרמב״ן וז״ל ״וטעם ׳אל הכהן אשר יהיה בימים ההם׳ אל הכהן
אשר יהיה שם בימים ההם כי הם נתונים לאגשי מ ש מ ר כ כ ל הקרבגות ,ל א שיוליד
ע מ ו כהן מעירו להקריב בכוריו״ .ל פ י הרמב״ן כוונת ״ א ש ר יהיה בימים ההם״ לא רק
כהן בתקופה ההיא ,אלא עוד יותר מצומצם ,דוקא כהן א ש ר נ מ צ א בבית המקדש
בשעת הבאת הביכורים .וכן בפירוש הרמב״ן לבמדבר ה ,ט וז״ל ״לפיכר דרש
]רבי ישמעאל[ ׳אשר יקריבו׳ בבכורים שהם טעונין תנופה והגשה ,יאמר הכתוב
כי כל הבכורים אשר יקריבו הבעלים לשם לכהן המקריב לו יהיה״ .ק ש ה לומר
שלפי הרמב״ן דין זה רק ״עצה טובה״ .וכן סיים שם הרמב״ן ״ולמדנו עוד מכאן
שיהו הבכורים לאנשי משמר שיקריבוה ואינה לכל כהן שירצה כתרומה״ .
8
וז״ל רש״י ,סוכה מז ,ב )ד״ה זו חנחה( ״ ש מ ג י ד ל ד שמצור .להניחו לפני המזבח
ואח״כ יטלוהו חכחנים ויאכלוחו״ .מפירש״י מ ש מ ע שאסור לבעלים לקחת הביכורים
אחרי קיום מצות ״והניחו״.
וכן בקרית ספר ,חלכות ביכורים ,פרק ג ״חבכורים נתנים לאנשי משמר ,מחלקים
אותם ביניהם כקדשי מ ק ד ש משום דכהן מניף אותם ובמורם מ ת ו ד ה כתיב ׳והניף
אותם הכהן תנופה וגו׳ ק ד ש הוא לכהן׳ למדנו שהכהן המניף הוא האוכל אותם״.
4
בידוע קיימות שיטות שונות לגבי צורת הביעור של פירות שביעית ,אבל גם לפי השיטה
המקובלת שביעור שביעית — היינו להפקיר א ת תפירות ,בכל זאת פידות שלא קיומו
ב ה ם מצות ביעור חייבים בילוי .לכן מובן שחז׳׳ל נתנו ל כ ל פרי א ח זמן הביעור
המאוחר ביותר ,כדי לא לגרום הפסד פירות שביעית.
וראה ״הליכות שדה׳ /גליון ,52כסלו תשמ״ח ,עמ׳ .20-21
5
בני ר׳ יוסף חיים נ״י הראה לי שכן הקשה על החזו״א בם׳ ״משמר הלוי״ זבחים ,םי׳ קו,
מאת הרב מרדכי הלוי שולזינגר ,בני ברק תשמ״ה.
57
www.daat.ac.il
וז״ל החינוך )מצוה צא( אתר דעת
הרצוג נצטוינו להביא למשרתי ב י ת ו
מכללת ו ה . . .
״משרשי -ה מ צ
ראשית הפרי ה מ ת ב ש ל ב א י ל נ ו ת י נ ו . . .מדיני ה מ צ ו ד . . . .ושנותניז הביכורים ל א נ ש י
המשמר״ .חחינוך מ ד ג י ש ששורש המצוד .להביא א ת הביכורים דוקא למשרתי ה ב י ת ,
כלומר הכהנים העובדים בבית חמקדש.
החזון איש )שם( מודה שלפי שיטתו יש חכרח להסביר את דברי ה ר מ ב ״ ם
)הל׳ ביכורים ,פ״א ,הל׳ י( דביכורים ניתנים לזכרי כהונה ״שהרי ל א נ ש י מ ש מ ר ה ן ׳ /
ש ז ה ״אינו אלא מ ד ר ב נ ן ׳ /אבל לפי החזון איש מוכרחים לומר שגם רש״י ,ר מ ב ״ ן ,
התינוך וקרית ספר דנים רק בדין דרבנן .בכל אופן יש צורך למצוא לפי רבי ש מ ע ו ן
מציאות של ביכורים מ ש נ ה שעבר שמקיימים בהם ביעור מעשרות בפסח ע ״ י
מסירתם ל כ ה ן .
ואולי יש לומר שרבי שמעון הולך לפי שיטת רבי יהודה בסוף מסכת ביכורים
שנותנים חביכורים לכחן חבר בטובח ,בניגוד לחכמים )שם( שנותנין אותם ל א נ ש י
משמר .בירושלמי ,פרק א ,הלכה ב מובא שלפי רבי יהודה הביכורים הוקשו ל ק ד ש י
הגבול ולפי חכמים הוקשו לקדשי מקדש] .אגב ,הלשון ״הוקשו״ מ ר א ה ש ז ה
מדאורייתא![ .רבי שלמה סיריליו )שם( מסביר שזו מחלוקת בין ר״י וחכמים ב ס ו ף
מ ס כ ת ביכורים .וכן ברש״ס בסוף ביכורים ״דקסבר ר׳ יהודה דקדשי גבול נ י נ ה ו ׳ /
לפי רבי יחודד .אין חיוב להשאיר הביכורים לאנשי מ ש מ ר וקיימת מציאות של ביכורים
בידי חבעלים בפסח .א ב ל הלכה כחכמים שביכורים הוקשו לקדשי מזבח וחייבים
למסור אותם לאנשי משמר .
6
7
6
הרמב״ם פסק לפי חכמים )הל׳ מעשר שני ,פרק יא ,הלכה ח( שביכורים מתבערים
בכל מקום ואפשר לומר שמדובר בביכורים שנשארו בידי אנשי משמר ,אבל לפי
רבי שמעון ״הביכורים ניתנים לכהנים״ ומזה הוכיה החזון איש שמדובר בביכורים
שעוד לא נמסרו לכהנים ,כלומר ביכורים שהובאו כבר למקדש.
וראה ספר כלי חמדה ,פרשת כי תבא ,אות ו )עמ׳ רסב( וספר השקפה לברכה ע ל
דיני ביעור מעשרות מאת הרב יוסף צבי הלוי ,עמ׳ קנ והלאה.
בני ר׳ אלהנן נ״י העיר לי שיש דין של ישראל שנפלו לו תרומות בירושה מ ב י ת
אבי אמו כהן )בכורות יא ,א( .ישראל זה ירש ביכורים מבית אבי אמו כהן שקיבל
אותם במקדש ועל זה אמר רבי שמעון שבביעור מעשרות חייבים לתת אותם לכהנים.
לפי אוקימתות אלו מדובר בביכורים בירושלים ,הן כקדשי גבול בידי ישראל והן
כקדשי מזבח בידי כהנים .וצריך עיון בלשון המשנה והרמב״ם שהביכורים מתבערים
״בכל מקום״ .וראה להלן הערה 7דברי הרדב״ז והמנחת חינוך.
7
וראה אור שמה ,הלכות ביכורים ,פרק ג ,הלכה א :״ונראה לי דר״י ל ט ע מ ו . . .דהוי
כקדשי גבול ,אבל אנן דקיי״ל דהנחה ע״ג מזבה מעכבא דתנא ביה ק ר א . . .שזכו אותן
מעל גבי המזבח ומתחלק לאנשי מזבח כמו כל קדשי מ ז ב ה . . .וזה ברור״.
וראה רדב״ז ,הלכות ביכורים פ״ב הלכה ו שיש ביכורים אהרי חנוכה ,כ ג ח פירות
שהפרישם לפני חנוכה ולא נרקבו .וראה מנחת חינוך ,מצוה צא )ד״ה והנה הרמ״ח(
שלפי הראב״ד חפירות שביכרו לפני חנוכה מביא מהם תמיד .כאן מציאות של ביכורים
בידי הבעלים בפסח ,אך ראה שם שהטו״א הולק על זה .בכל אופן מדובר כאן בביכורים
״בכל מקום״ ולאו דוקא בירושלים.
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נזכיר עוד אחד מריבי ביכורים .גר מביא ביכורים וקורא א ת פ ר ש ת ביכורים,
למרות שהוא אומר ״כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה׳ לאבתינו לתת לנו״ .הרמב״ם
מסביר ״הרי נאמר לאברהם אב המון גויים נתתיר ,הרי הוא אב כל העולם כולו
שנכנסין תחת כנסי השכינה״ )הל׳ ביכורים ,סרק ד ,הלכה ג( .רמב״ם פסק נ י
ע״ס הירושלמי סרק א ,הלכה ד .לגבי וידוי מעשרות ססק חרמב״ם שחגר אינו מתוודה
מסני שהוא אומר ״ואת האדמה אשר נתתה לנו״ )הלי מ ע ש ר שני ,סרק יא ,הלכה יז(.
במדור ״עיטור ביכורים״ )עמ׳ קלג( מביא הרב כ ה נ א תירוץ שהופיע ל פ נ י
שנים אהדות בשו״ת רבי עזריאל הילדםחיימר ,ח״א ,סי׳ ג .חרב פסח פרנקל כ ת ב
לרבי עזריאל :״ונהירנא כאשר יצקתי מים ע״י רביגו הגדול מהרמ״ם זצוק״ל
]ההתם סופר[ שמעתי מפיו הקדוש ישוב נכון בשם מ ה ר ברוך סרענקל זלה״ה
מלייפניק )בעל ברוך טעם[ ע״פ דברי רמב״ן על התורה בפרשת ווידוי מ ע ש ר
שהקשה על הא דכתיב כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש ,הא לא נזכר
בשבועת האבות זבת הלב ודבש ותירץ דקאי על אבותינו יוצאי מצרים שנאמר להם
אל ארץ זבת הלב ודבש ,וממילא מיושב דעת הרמב״ם דלכד בווידוי מ ע ש ר אין הגר
קורא דאין לפרש כוונת לאבותינו על אברחם כיון דכתיב בי׳ זבת ח ל ב ודבש,
אבל בפרשת ביכורים לא נזכר זבת חלב ודבש״ .כוונת התירוץ ש ל פ י הרמב״ן
מתייחסים במקרא ביכורים לשבוע שנאמרה לאברהם ,ש ה י ה אב המון גויים וכולל
גם גרים ,אבל בווידוי מעשרות מתיהסים לשבועה על ארץ ז ב ת חלב ודבש ושבועה זו
נאמרה לאבותינו כמצרים ולא לאברהם אבינו .גר מתייחס לאברהם אבינו שהיה
אב המון גויים ,אבל לגר אין קשר לאבותינו במצרים.
יש להעיר שהשואל בשו״ת רבי עזריאל כנראה קיצר ובעל ברוך םעם בודאי
הקדים והדגיש שבדבריו נכונים אך ורק ע״פ ההסבר השני בפי׳ הרמב״ן .לפני כן
כתב הרמב״ן במפורש שגם השבועה בענין ארץ זבת חלב ודבש נאמרה לאברהם.
וז״ל ״ולא יקשח בעיניך כאן כי לא נזכר בשבועות האבות ארץ זבת ח ל ב ו ד ב ש
כי מאחר שהארץ ההיא ב ע ת ההיא ארץ זבת ה ל ב ודבש ,ה נ ה נ ש ב ע לחם בארץ
זבת חלב ודבש״ .התירוץ הנ״ל בשו״ת רבי עזריאל יוצא מ ה ה נ ח ה שחרמב״ם הלך
אך ורק לפי ההסבר השני ש ל ח ר מ ב ״ ן :״או ׳לאבותינו׳ יוצאי מצרים ,שנאמר להם
אל ארץ זבת חלב ודבש ,כעין וירעו לנו מצרים ולאבותינו״.
ואולי אין כאן סתירה ברמב״פ .הרמב״ם מביא א ת ההכרעה והמסקנה של
האמוראים והשאלה היא למה בענין ביכורים הירושלמי הכריע במפורש נגד סתם
משנה ואילו בווידוי מעשרות לא .לפי זה אפשר לומר שהרמב״ם השאיר לנו א ת
הסתירה שבהכרעת האמוראים ועלינו לחפש יישוב לסתירה זו.
במקום אחר ,בספר ״שנת השבע״ ,פרק ביעור ווידוי מעשרות ,מ ב י א הרב כ ה נ א
תירוצים אחרים ואף מ פ נ ה )הערר (61 ,לססרים אחרים שדנו בזה ,ביניהם מ ה ר ״ י
קורקום ,סוף הל׳ מעשר שני .יש להוסיף שמהר״י קורקום דן בסתירה זו בחדהבה
גם בהל׳ ביכורים ,פרק ד ,הלכה ג .מ ן הראוי ל צ ט ט ק ט ע מדברי מ ה ר ״ י קורקום )שם(,
שחיח כידוע אחד מגדולי מפרשי הרמב״ם שאף הכסף מ ש נ ה הסתמך עליו .וז״ל
״דגבי מעשר אין שם אלא וידוי ואין כל חשש אם לא יתודה ,אבל כאן במביא
הבכורים אם אינו קורא יראה זלזול ג ד ו ל . . .״ .כוונת מ ח ר ״ י קורקום שרבים אינם
יכולים לומר וידוי מעשרות מסגי סיבות שוגות ולכן אין זלזול בגר אם הוא
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא יתוודה .ל ע ו מ ת זה ,הגר חייב להביא ביכורים ,ואם מונעים מ מ נ ו לומר
ביכורים בשעת ה ב א ת ביכוריו במקדש ,יהיה בזה זלזול בגר .היום אולי
בהסבר זה תירוץ של ״ ב ע ל י בתים״ ,אבל לפענ״ד יש כאן הסבר מוסרי
המובא תוך שילוב עם הסברים הלכתיים אחרים .לא מצאתי שהסבר זה מ א ח ד
מפרשי הרמב״ם מוזכר בדיונים על פסקי הרמב״ם הנ״ל .8
פרשת
רואים
מקורי
מגדולי
* * #
חרב קלמן כחנא סיים את חיבורו וביאוריו על מסכת ביכורים ,אבל ב ט ו ח נ י
שאין הכוונה לעשות סיום על סדר זרעים .בבית המדרש להלכה בחתישבות ח ח ק ל א י ת
עומדים להוציא לאור הבורים נוספים וכן ספרי הלכה עבור הציבור הרהב .ה ר ב ק ל מ ן
כהנא עומד בראש בית המדרש והוגה תוכניות מקיפות נוספות ,יהד עם צוות מ ע ו ל ה
של תלמידי חכמים בהדרכתו הברוכה של הרב יוסף אפרתי.
אנו מקוים לראות פירות נוספים רבים בבית מדרש מיוהד זה ,שכל מ ט ר ת ו
״להדש המלוכה״ ,מלכות מצוות התלויות בארץ.
ובזכות חדוש המלוכה נזכה למקדש מלך עיר מלוכה.
8
באנציקלופדיה תלמודית ,ערך גר ,הערות ,93—94צוינו כמה אחרונים שדנו בסתירה זו,
אבל לא צויין מהר״י קורקום שדן על זה בשני מקומות ,אף שכנראה מהר״י קורקום
הקדים את המפרשים האהרים שדנו בסתירה הנ״ל.
עיקר ענין מ צ ו ה ה ו א ב מ ע ש ה ד ו ק א ל צ ר ף ולזכר ו א ף ש ז ה ע ב ו ד ה ק ש ה
ויותר נח ב מ ד ת ה ר ח מ י ם והטוב לגמרי ,א ך בני ישראל מ ב ק ש י ם א ת ה ע ו ל
ומחבבים ה מ צ ו ת ורוצים ש ג ם בעולם עשיה יתברר כבוד שמים ובכן ת ן פ ח ד ך
בו׳ ו י ר א ו ך כ ל ה מ ע ש י ם ,ו ל ב ר ח ו ז ר י ם ו ת ו ק ע י ם ו מ ר י ע י ם ג ם כ ש י ו ש ב י ם . . .
כ ד י ל ה ש א ר א צ ל ם מ ל ב ו ת ש מ י ם וזברון ה ש ם י ת ב ר ך גם ב ע ו ל ם ה ע ש י ה .
ש פ ת א מ ת ,ל י ק ו ט י ם ,ר א ש ה ש נ ה ,ע מ ׳ 76
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב מ ש ה צוריאל
יהדות ומדע כחכמות משלימות
יהדות ומדע כחכמות מ ש ל י מ ו ת מ א ת פרוט׳
יהודה לוי .הוצאת כנה ,ירושלים ת ש מ ״ ז
הרב יהודה לוי שליט״א מוכר לציבור תלמידי חכמים בישראל ע ל ידי ספרו
״זמני היום בהלכה״ ,לוחות זמני התחלת היום וסופו ,לכל אזורי העולם ,עם מ ב ו א
מקיף וממצח .כן נודע לשבח םירושו העיוני ו ה ת מ צ י ת י ״ ק ב ונקי״ ע ל ירושלמי
מסכתות שביעית ותרומות .פירושים אלה על הירושלמי חיבר חרב לוי י ח ד עם
הרב אריה כרמל שליט״א ,תלמיד ותיק של הרב א״א דסלר זצ״ל .לסני שנים אחדות
הוציא הרב לוי לאור םסר הדרכה ללומדי תורה ״שערי ת ל מ ו ד תורה״ ה מ ג י ש חומר
רב של עצות ללימוד תורד ,שניתנו ע״י עשרות גדולי ישראל .כן סרםם חוברת ת ש ו ב ה
״גבר ואשד! לאור היהדות״ ,ועוד כמד ,מאמרים שהופיעו בשנים חאחרונות ב ״ ה מ ע י ך .
המהבר זכה לשמש שגים רבות את הגאון רבי יצהק הוטגר זצ״ל והגאון רבי יעקב
קמיגצקי זצ״ל .האחרון וכן רבו המובהק הגאון רבי יוסף ברייער זצ״ל סמכו אותו
בסמיכת הכמים.
בהיות חמחבר עוד בארצות נכר ,חבר ספר בתחום התמהותו ״אלקטרו־אופטיקה״
וזכה להכרה בינלאומית כאשר ספר זה מ ש מ ש ט ק ס ט סטנדרטי לבוגרי אוניברסיטה
ומהנדסים בלימוד נושא זה .המחבר שימש בתפקיד סרוססור בנושא זה והיום מ ו פ ק ד
במשרה רמה של רקטור של בית־הםפר הגבוה לטכנולוגיה )״מכון לב״( אשר
בירושלים.
חרב יחודד ,לוי מחסידי שיטת ״תורה עם דרך ארץ״ הנו נאה דורש ונאה מקיים
שאיפה זו של הנהג עמה — עם התורה — דרך ארץ .ספרו ״יהדות ומדע כחכמות
משלימות״ אשר פורסם על ידו בשעתו בצורתו המקורית באנגלית וחמונח עכשיו
לפנינו במהדורה עברית חנו ביטוי מתאים לכך.
ידיעת חכמת ה ט ב ע יכולה לתפוס מקום נ כ ב ד בחיי ל ו מ ד תורח .דברי ר׳ יהושע
בן לוי בשם בר קפרא ״כל היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב ,עליו הכתוב
אומר )ישעי׳ ה ,יב( ׳ואת פועל ה׳ לא יביטו ומעשי ידיו לא ראו׳ ״ )שבת עה ,א(
מורים על כך,
לדברי הרמב״ס )הל׳ יסודי התורה פ ״ ב ה״ב( הדרך להשיג א ה ב ת ה׳ ויראתו
היא ההתבוננות במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן הכמתו וכר .וכבר
כ ת ב הרמ״א )שו״ת ס י ז( ש ״ ל א אסרו ללמוד דברי החכמים וחקירתם במהות
המציאות וטבעיהן כי א ד ר ב ה ע ״ י זה גודע גדלותו של יוצר בראשית יתברך״ .אמנם
בהסתייגות ,כפי שפסק ביו״ד )סי׳ רמו ,סע׳ ד ( :״ ו מ ״ מ מותר ללמוד באקראי בשאר
,
61
www.daat.ac.il
הרצוגבין החכמים טיול בפרדם ,ו א י
שנקרא
מינים,
וזהומכללת
דעת -
חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי אתר
לאדם לטייל בפרדם רק לאחר שמילא כריסו בשר ויין ,וחוא יודע איסור ו ה י ת ר
ודיני המצוות״.
בפירושיו של רש״ר הירש לספר דברים שיצא לאור לאחרונה בלשון ה ק ו ד ש
נאמר לכתוב ״כי שאל נא לימים ראשונים אשר חיו לפניך למן היום אשר ברא א ׳
אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים״ )דברים ד ,ל ב ( :״רכוש ל ך
ידיעות על כל העבר ועל ההוד ,בכל ה א ר ץ . . .ה כ ר ת ההיסטוריה והטבע ב מ ס ג ר ת
הגבולות ] = מאז בריאת העולם ,דברים המצויים בתוך העולם הארצי ש נ ב ר א [
איגגה רק מותרת אלא היא רצויה בהיקף רחב ב י ו ת ר . . .שכן רק אם אדם סוקר א ת
כל הזמנים ואת כל המקומות ,יתברר לו הייהוד הגמור של מ ע מ ד ישראל בעולם״.
במאמר שהופיע ב ״ ה מ ע י ך )תשרי תשמ״ט( כבר ציינתי עמדתם התיובית ש ל
גדולי ישראל רבים לרכישת ידע בהכמות הטבע .מצאנו כי הרמב״ן היה רופא מ ו מ ח ה
ומייעץ בעניני לידות )בית יוסף ,בדק חבית ,על טור יו״ד סי׳ קנד( ורבי חיים ו י ט א ל
הקדיש שנתיים והצי ללימוד אלכימיה )ספר ״מקור ברוך״ של בעל ״תורד ,ת מ י מ ה ״ ,
כרך שלישי ,דף ת ר נ ״ ט ה מ צ ט ט א ת רה״ו עצמו( .בעל ״תוספות יום ט ו ב ״ ה י ה
בעל ידע רב בחכמות כלליות ובמיוהד בהכמת ההנדסה והאלגברה ,מצאנו כי ר ב י
יהונתן אייבשיץ מציע תוכנית הנדסית לשלוה ספינה אל חחלל )תסארת יהונתן,
פרשת נח( .ואף רבי יעקב עמדן מ ש ב ח ומחלל לימוד ח כ מ ת ה ט ב ע ובמיוחד ה ר פ ו א ה
)שו״ת שאילת יעבץ ,ח״א סי׳ מא( .והגר״א מעיד מ מ ה שכתוב בספרי ה ט ב ע )ביאור
הגר״א לשו״ע יו״ד ,סי׳ רא ,ס״ק ו(.
בדורות חאחרונים ראינו כי רבינו חמלבי״ם חית בקי בחכמת ה ס ב ע כמובא בספר
הביוגרפי ״המלבי״ם״ מ א ת ד״ר נח רוזנבלום ,מוסד הרב קוק .רבי ישראל ליפשיץ,
בעל ״תפארת ישראל״ על משניות מ ג ל ח ידיעות גרחבות במדעים בסוף מ א מ ר ו
״דרוש אור ההיים״ )שנדסם בסוף סדר טהרות( ובעוד מקומות מספר בפירושו
למשניות ,כגון כלאים פרק שמיני )בועז( ובפירושו לחולין ,פרק תשיעי )בועז(.
ואף בעל ״ערוך לנר״ על הש״ם ו״ביכורי יעקב״ על הלכות סוכר ,וארבע מינים,
ל מ ד הכמות כלליות.
יש להדגיש שלימודים כלליים אצל גדולי ישראל היו תמיד לימודי עזר ל ה ב נ ה
יותר טובה בתורה .לכן תלמיד הכם רציני הרוצה ללכת בעקבות אותם גדולי ישראל,
יש לו על מי לסמוך.
וגוםיף גקודה .לימוד הגמרא קשור בכוה הבקורת והיכולת לשאול שאלות ,לבהון
ת ש ו ב ו ת ולהסבירן .כל דרך הלימד בש״ם יוצרת בשכלו של האדם גישה בריאה
ש ל ״הגיון״ הבוהן ובודק כל דבר לאישורו .כך בהבגה בלימוד התורה .ואין זה
מ ת ק ב ל על ה ד ע ת ש ב ע נ י נ י ד ע ל מ א יעצום יהודי נאמן א ת עיניו ולא ירצה ״ ל ה ב י ן ״
א ת התופעות חםובבות אותו .כאשר רבא חשב אודות רב פפא ,שאיננו מכיר בהוויות
העולם ]מתוך רוב שקידתו והםתגרותו בארבע אמות של לימוד התורה[ ,גער ב ו :
״בהורשיא קא אכיל ל י ה ? ״ )שבועות ו ,ב ,עיי״ש רש״י( .זאת אומרת ,גדרשת
מ ת ל מ י ד הכם גישה של ידע והבנה ,בין בלימודו דברי קודש ,ובין ב ה ש ת מ ש ו ת ו
במימצאי־תבל .ואולי ,אדרבה ,חוסר ה ת ע מ ק ו ת בשטח אהד עלולה להרגיל א ת ה א ד ם
ל ע ש ו ת כך גם בלימודו בתורה ,להצטמצם להבנה ש ט ה י ת של דברי הראשונים
62
www.daat.ac.il
הרצוג
על מכללת
דעת -
והאחרונים ,ללא שיקול ד ע ת אתר
ומסקנות .מ י ש ח ו ש ב שבלימודים
אבחנות
המיוסד
כלליים ובהוויות העולם אסשר להיות מומחה בלי לימוד והכנה ,עלול להגיע להשליות
גם בהבנתו בלימוד התורה .עמד על כך רבי מנשה מאיליה זצ״ל ,מ ב א י ביתו ש ל
הגר״א בםסרו אלפי מנשה ,ח״ב) ,ט ,כז(.
נעיין עכשיו בםםרו החדש של הרב יהודה לוי ״יהדות ו מ ד ע כ ח כ מ ו ת משלימות״.
עליגו להודות כי הציבור של קוראיו הפוטנציאלים מוגבל מ א ד היום .מן הראוי
שנברר את הסיבות לכך ,שהרי יש לכך השלכות מעשיות.
]א[ המהבר הרב יהודה לוי הסנה ת ש ו מ ת ־ ל ב לבעיה זו)בםסרו ,עמ׳ 69ואילך(
ומסביר שמתקוסת ימי־הביניים ואילך ה ת ג ב ר ה בין רבני ישראל ההתגגדו ללימוד
״חכמות חיצוניות״ כלימוד אינטנסיבי )כלשונו של חמחבר( ,ויש בכך רמז לדברי
הרמ״א בשו״ע יו״ד סי׳ רמו סע׳ ד שהתיר רק באוסן ארעי בגלל התוצאות האומללות
כאשר נמשכו רבים לאסיקורםות על ידי לימוד זה .מחבר םסרנו דוהה תשש זה,
באומרו כי ״יש להלק״ ,יש להבדיל בין ״לימודי מ ד ע י הרוה״ )סילוסופיה ,פסיכו
לוגיה ,סוציולוגיה ,ספרות וכיו״ב( ל מ ד ע י ה ט ב ע )סיסיקה ,כימיה ,הגדםה ,מתימטיקה,
רפואח וכו׳( .חילוק נבון זח מצאנו במחרי״ל )גתיבות עולם ,ח״א ,דף ם׳ טר ימיני(
ובשו״ת שאילת יעב״ץ לר״י עמדן )ח״א ,סום״י מא( ועוד גדולי עולם אחרים.
]ב[ עוד סיבה לתתנגדות חיא ח ח ש ש סן יגררו ללימוד באוניברסיטאות .מום־
דות ״השכלה״ אלה שימשו בעבר מבצר־כסרנות .כיום רואה ר׳ יהודה לוי ס כ נ ה
נוססת לקלקול מ ה מ ת הירידה חמוםרית ש ח ת פ ת ח ה בקמפוסים .על כן הוא מ ג י ע
למסקנה שאין הכרח ללמוד באוניברסיטה כדי להגיע ל ״ ה ש כ ל ה מדעית״ .קיימת היום
ספרות פופולרית מעולה ,כולל כתבי עת ,חמדווחת ע ל ח ת פ ת ח ו ת בכל ע נ פ י מ ד ע י
ה ט ב ע ומי שלמד יסודות במתמטיקה יכול ,עם ק צ ת מאמץ ,בעזרת אותה םסרות
להיות די מעודכן .לדבריו ״יכול היהודי שאינו מדען במקצועו ללמוד א ת מ ס ק נ ת
המדע בלי להתמסר ברוב מאמציו להשגתו ,אלא לעיקר שהוא לימוד התורה״.
]ג[ מציירים את שוללי לימודי הול כאילו הם גוש מגובש ש ל כל מורי הוראה.
זהו תיאור שאיננו נכון .ראינו שהרמ״א ד ה ה ט ע נ ח ז ו :״זו מ ח ל ו ק ת י ש נ ה בין
החכמים ,ולא אצטרך להשיג עליה ,כ י כבר ת ש ו ב ת ו ערוכה בתשובת הרשב״א ח ״ א
תי״ה ,מ ה שהשיבו חכמי סרובינצא להרשב״א על זה .ואף הרשב״א ז״ל לא כתב ש ם
אלא לאסור ]חלימוד[ בינקותו של אדם ,קודם שילמוד ח כ מ ת התלמוד ,והוא הבשר
והיין ש כ ת ב הרמב״ם ]יםוה״ת סוף פ״ד[״ .הרי למדנו מדבריו של ה ר מ ״ א כי ה ח ש י ב
דברי הבדרשי כשוויי־משקל ל ט ע נ ו ת ש ל הרשב״א ן!
כל חנ״ל כתבנו כדי לחםביר א ת מ צ ב נ ו כעת ,כאשר מחייבי הלימודים הכלליים
בין בני תורה נשארו במיעוט מצומצם מאד .כמובן ש מ ח ב ר חספר אינו מ צ י ע
שכל בן תורה ילמד לימודים כלליים *.
]יש מקום לאפשר לבן תורה גם ללמוד לימודים כלליים ולהמשיד להיות בן תורה .האם
אפשר לפנות דרישה זו אל ראשי הישיבות הגדולות ,כאשר אפילו במסגרת של ישיבות
ההסדר כמעט אין מסגרת ישיבתית המאפשרת לימודים אלה .כנראה שגם ראשי ישיבות
63
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -
משלימות״ אינה קלה .ריבוי ה ש י מ ו ש
כחכמות
קריאת הספר ״יהדות ומדע
במילים לועזיות והרצאת הדברים בספר מעידים על כך שהספר מיועד למי ש י ש ל ו
רקע של השכלה פורמלית ,כמו בוגרי ישיבות תיכוניות .ספרנו עומד מול מ ש י מ ה
קשה להשפיע על אלו שמלכתחילה מנועים )ו׳ שרוקד (.על פי חנוכם ,מ ת ה ו ם ־
מ ח ש ב ה זה .אבל מ צ ד שני ,הספר יעניין מ א ד בעלי־תשובד• המתחילים לחקור א ת
דרכם הרוחנית .כן ימצאו ענין בספרנו מייסדי מוםדות־חינוך חדשים ,ע ת ש י ר כ י ב ו
את תכנית חלימודים .מעל לכל ,םסרנו יחזק את ידיחם של אלו שכבר בחרו ב נ ת י ב -
מהשבתי זה ,אלא שהם נבוכים בגלל ריבוי הבורות בעם ,וכדבריו של ח ר מ ב ״ ם
בתחילת ״המורה לנבוכים״ :״ואין הכוונה במאמר זה להבין להמון ,ולא ל מ ת ח י ל י ם
בעיון ,ולא ללמד מי שלא עיין אלא בידיעת התורה ]בלבד[ כלומר ד י נ י ה ] . . .אלא[
היא ידיעת התורה באמת שכבר נקבע בלבו א מ ת ת תורתנו ,והוא שלם בדתו ו ב מ ד ו ת י ו
ועיין במדעי ה ס י ל ו ס ו פ י ם . . .״ .לציבור כגון זה נועד אף ססרנו.
רמת אוצר־מלים שהספר מ ש ת מ ש בו ,כאמור ,מ ע י ד ה שהספר נועד לקורא ב ע ל
השכלה ״ישיבה־תיכונית״ לכל הסתות .הדבר בולט יותר כאשר מעלעלים ב ד פ י
המקורות המרובים ,שנדסםו בסוף הםסר ,המציינים גם כן םסרות לועזית .ואכן,
בארה״ב אשר שם הוםיע חםסר בתחילה ,בשסה אנגלית ,הרי זה מקובל ב ח ו ג י
הישיבות ,מ ה שאין כן כאשר התוכן מועבר לציבור ארצישראלי.
אין הספר מתמסר לטיסול מקיף ,מסועף ומסורט ,בבעיות שאותן הוא מזכיר,
לכל ענין בפני עצמו .המחבר הסתפק בנקיטת הדגמה אחת או שתיים .כ ד ב ע נ י ן
ש א ל ת הנסים חסוגעים בסידור בלתי־מעורער של חוקי הטבע )עמ׳ ,(23או בירור
אודות גיל העולם )עמ׳ ,(19או יחסם של חז״ל למושגי ״ י ו ס י ״ ) ע מ ׳ .(45אין ה מ ת ב ר
פורש לפגי חקורא דברי שאר תלמידי חכמים המבארים ״ מ ח ש ב ת י ש ר א ל ׳ /כ ג ו ן
חרב א״א דםלר ,ר׳ ירוחם ממיר ועוד .אם היד .פותח כל פרק בשתים או ש ל ו ש
שאלות ,עליחן יתן תשובות )כדרכו של ר״י אברבגאל( היד .מיקל על הבגת הקריאה.
ואולי יש בכל זאת יתרון בשיטתו של המהבר .הוא מ פ נ ה א ת חםבריו לאלו ש ע ד י י ן
הם בבהינת ״מתהילים״ בנושא זה ,ולכן טוב עשה שהכין נושאים מרובים וקצרים.
מטרת חםפר לעורר א ת חקורא גם ל מ ח ש ב ה מקורית וגם לקריאה גוםפת בגומרו א ת
חםפר .לכן יש עזר רב ברשימת 594מקורות ,מפורטים חיטב ,בבחיגת ״והשאר
פירושא הוא״ .ואולי היה עדיף לו גדפםו חמקורות בתחתית כל ע מ ו ד בכדי ל ה ק ל
על המעיין .דבר יפה עשה המחבר ,שהכין בסוף הספר רשימה לזיהוי האישים והספרים
שהוזכרו בספר ,עם ציון התקופה ההיםסורית בה הם פעלו .אבל יש הםרון גיכר
בספר ,שאין בו לוה־תרגום של עשרות המונהים הלועזים בהם הספר משתמש.
המתבר מ ת נ צ ל שאיננו מ ש ת מ ש במקורות מ ן ה ק ב ל ה :״ ע ק ב ההשש ש מ י ד ת
הבנתנו בקבלה לוקה ,והשימוש בה עלול להטעותנו״ )עמ׳ .(87אפשר להבין
שהמחבר מסתייג משימוש בלתי מבוקר ממקורות בקבלה ,אבל אין מנוס מ ל ה ע י ר
ההסדר רואים כאן בעיות .אפשר לצאת בדרישה כזו לאותם חוגים הדוגלים בשיטת
תורה עם דרד־ארץ .אם חוגים אלה אינם מצליחים ליצור מסגרת תורתית המאפשרת
גם לימודים אוניברסיטאיים ,אין לבוא בדרישות לאותן הישיבות שאינן דוגלות כלל
בדיד זו — .הערת העורך!.
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיש בכך חםרין ,וכדברי הרב ק ו ק :״רזי התורה מתבארים על סי כל החכמות
שבעולם״)אורות התורה ,סוף סרק י׳( .מאידך התבססות על הקבלח דורשת התעמקות
ואף ספר שלם לא היה מספיק לכך.
כבר הזכרנו ,כי אין הספר מנסה למצות את הבירור והעיון בנושאים ש ד ן בהם,
אבל מצד שני זכינו שהספר מעורר אותנו לענינים רבים ושולה קווי־אור לכיווני
מחשבה פוריים ומועילים,
והרי כמה דוגמאות:
1א[ המוסר הרסואי )עמ׳ 33ואילך( .כאשר חחברות לייצור תרוסות חדשות
משווקות תוצרת הדשה ,הרי הן מעוניינות לקבל מהרופאים מידע מהימן אודות
מדת ההצלחה והתועלת שקבלו חתולים מהתרופות והמינון שלהן ,בהשוואה לאלו
התולים שלא קבלו א ת התרופות האלו .נשאלת השאלה ,האם מותר לרופא למנוע
באופן שרירותי מ ת ן התרופה המוצאת ל מ ה צ י ת אוכלוסיית החולים )אשר סובלים
כאבים גם הם( ,בכדי להועיל באוסן מסחרי לחברה )גם הוא מ ק ב ל תשלום מ ן החברה
עבור שרותו זו( .לתורה ולהלכה ישנה דעה בענין.
]ב! האנושות היה תחת צל כבד של סחד מסני סרוץ מ ל ח מ ת האטום ,לסי
קאסריזה ,״התרגשות אישית״ ,של איזה רודן מטורף )עמ׳ .(329מ ה תלמדנו תורה
על הכשרת הדור למניעת ח ח ש ש ?
]ג[ ישנה אסשרות ע״י מ ת ן סמים מסוימים ,מוסווים ,תוך מזון המםופק לאוכ־
לוםיח ,לגרום הרדמת העירנות ,הרדמת כה הרצון והעצמאות .כך עושים כבר להיות־
בר בגני היות ,לבל יסכנו א ת היי שומריהם .האם יבוא יום ,ש ה מ מ ש ל ו ת יארגנו
וויסות מרכיבי־מזון הללו ,למען המשך מ ש ט ר ן ז )עמ׳ .(36
]ד[ ישנה בעיה מעמיקה ,בעידן המודרני ,יותר ויותר .כאשר מכונות מ מ ו ח
שבות להסליא עושות א ת כל מלאכתנו ובני אדם רבים נשארים מבוטלים ממלאכתם,
ויש שעות־סנאי ר ב מ ד י בידיהם )עמ׳ .(37ה ס ת מ נ ו ת ש ל אומות העולם ,העיסוק
בשעשועי־םפורט אקטיביים ,מוגבל לדור הצעיר בלבד .גס הצפייה בשעשועיהם
של אתרים לא תוכל למלא כל שעות היום .מ ה ת ע ש ה האגושות ולא ת ה ט א ? לתורה
יש פתרון.
]ה[ בתעשייה המודרנית ,בעידננו ,ישנן הרבה חברות הגורמות נזק מ מ ש י
ועצום לכל סביבתם ,בין ע״י פ ל י ט ת המרים מזיקים לנהרות ,או פ ל י ט ת גאזים רעילים
לאויר )עמי .(47מ ה ת ג ו ב ת ההלכה בבחינת נזקי־שכנים ז
]ו[ הבעיה הסוציולוגית של תכנון־ערים ,ה ח ש ש להיפגע מ ן הגזקים ש ל פ ש ע י
חיי־כרך )עיין עירובין כא ,ב ״אל תדינני כיושבי כרכים״ ,וכן כתובות קי ,ב
״ישיבת כרכים קשה״( .לתורה הדרכה מ ה י מ נ ה )עמ׳ .(49
]ז[ בעית הזוללות הבהמית ,הפושה יותר ויותר בהכרתנו ,ב ג ל ל שיסוי וגירוי
יצרים של התקשורת ,הפרסומת של חרחוב בזמננו ) ע מ .(44י ש בכך גם גגיעה
בשאלת ב ל ־ ת ש ח י ת )כמבואר ב ש ב ת קמ ,ב( ,נוסף ע ל ה ש ת ת ת בריאות הגוף.
וכן עוד רשימה ארוכה שאין ביכולתנו להביאה בשלימותה .המתבר הצליח
להוכיה בבהירות בהרצאתו המקיפה ,כי אין לגהוג כ ע ת כ ב ת ־ י ע נ ה ה ע ו צ מ ת א ת עיניה
מ ן הבעיות האמיתיות שנוצרו .האנושות ,המדינה ,החברה וכו׳ לא יוכלו להמםר
,
65
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
לשלטונם האנוכיי של כ מ ה אתר דעת -
האוחזים בהגה המנהיגות ה ל א ־ ת ר ת י ת .
אינטרסנטים
המחבר מוכית לנו כי הציביליזציה המודרנית הולכת ושוקעת )כמו ברומא ה ע ת י ק ה ( ,
אובדן דרך ,בגלל חוסר הארה של דבר ה /היהדות הנאמנה מסוגלת להדריך א ת
עם ישראל לקראת מ צ י א ת דרכים תורתיות לפתור את בעיות היסוד ש ל ה ח ב ר ה
הנאבקת על דרכה לקראת העתיד .רק בני תורה מסוגלים למצוא פתרונות ,א ב ל
לשם כך יש צורך בידע ונםיון בלימודים כלליים.
*
המחבר הוסיף לנו קוגטרם שלם בפני עצמו ,בעימות הישגי הפסיכולוגיה ה מ ק ־
צועית הנוכהית ,מול ייעדי התורה )עמ׳ ,90—102וכן עמ׳ .(106—113הפסיכולוגיה
המודרנית ,על אף הישיגיה המרשימים לא יישבה את הקונפליקטים )ההתנגשויות
הנפשיות( שיש בנשמתו של האדם המודרני .המהבר העיר כי במהקר שנערך ב י ן
10,000איש ,אודות תפוצת מ ה ל ת ־ ל ב עורקית ,נמצא שיהודים דתיים ס ו ב ל י ם
כ מ ה צ י ת מ מ ה שהיהודים החילוניים סובלים ) 2.9%לעומת .(5.8%מובן מ א ל י ו
כי חבטחון בה׳ ,המרגוע הנפשי שהאדם יודע שגורלו הוא בידי ה׳ ,הם ה מ ו נ ע י ם
מ ת ח ומשבר ורישומן בעורקי הלב.
עוד קונטרס י פ ה מגיש לנו ה מ ה ב ר :המיבנה ההנדסי של אבר עינו ש ל א ד ם
)עמ׳ 81י .(79-מ ה רבו מעשיך ה׳!
הגדיל המהבר לעשות בהגשת קונטרס נפרד ״העקרון האנתרופי״ ,כלומר ,ה כ ר ח
מציאותו של הבורא י ת /ע״י תשומת ליבנו למערכת פלאות ,מ ת ו א מ ת ו מ ד ו י י ק ת
בדייקנות נפלאח ,בכל מערכות חטבע ,אשר בלעדיחם לא חיו חיי אנוש א פ ש ר י י ם
כלל )עמ׳ .((76—79
שרות השוב ע ש ה לנו המחבר ,בהצביעו על נקודות הולשה של המדע ,לבל נ א מ י ן
בו אמונה עיוורת )עמ׳ .(18המדע רק יכול לערוך לפנינו טבלה של מ ד ת ח ש כ י ח ו ת
והתדירויות של תופעות מסויימות .אבל בשום פנים לא יוכל לצפו! א ת ה ע ת י ד
של התופעות בצורה מוהלטת .למעשה ,צורת הדיבור של מ ד ע נ י דורנו ,מוכיחה א ת
אמונתם האלילית במדע ללא שום בסים חגיוני י )עמ׳ .(125כן מסביר חמחבר א ת
טעויות המחשבה של תומכי שיטת האבולוציה )״התפתחות המינים״( )עמ׳ .(122
המחבר מבאר לגו בקטעים יפים איך יכולים להגיע מתוך לימוד א ח י ד ו ת ש ל
חוקי ה ט ב ע לאמונה באחדות הבורא )עמ׳ .(31
יש להצטער על כך שאין המהבר מ נ ס ה ליצור הארה חדשה ,תיאוריה ת ו ר ת י ת -
מדעית ,לפי חעקרון שקבע — ״חכמות משלימות״ של תורה ומדע .כמובן אין ה ת ו ר ה
זקוקה ח״ו לשום השלמה ,אבל ה פ צ ת התורה ויישומן בעולם המפותח ,דורשים
ה ש ל מ ת ידיעותינו בתורה ע ״ י הבנה ושליטה במדעים .אבל דרושה גם ה ג ד ר ה
מדוייקת של תופעות ה ט ב ע לפי השקפת התורה .אמנם מסביר המחבר טיב ת ה ו ש ו ת י נ ו
א ת תופעות ה ט ב ע )עמ׳ 18ואילד( ,אבל הרי ידוע שישנן גישות רבות ב נ ו ש א
יפלוםופיה ש ל ה מ ד ע )ראה אנציקלופדיה עברית ,כרד כב ,עמ׳ .(314—319ה ו ש ב נ י
כ י י ש מסר גדול ומועיל לדברי תורתנו בנידון .דוקא היום ,כאשר בסיסים מ ח ש ב ת י י ם
רבים ונושאים של המדע של ה מ א ה שעברה ,הופרכו ,היינו צופים ומצפים ל ג י ש ה
66
www.daat.ac.il
מכללת הרצוג
אתר דעת -
התחבטו בהם ,כאילו יש סתירה בין
שהדורות
יותר רעננה .שאלות תיאולוגיות,
תורה ומדע ,הוכהו כבטלות להלוטין ,לפי ההבנה העמוקה של כמה מ מ ד ע נ י תקופתנו,
וגם הכופרים שביניהם .לכל אלו ,מהברנו לא תתייחס.
והנה ,לדוגמא ,לסי הרב קוק ,המדע היא זרוע מםויימת של התורה .וכך ד ב ר י ו :
״]הללו שמהוםרים רזי־החורה[ כל זמן שרוצים ל א ח ד א ת התורה ]בלי פנימיותה[
עם המדע ,אין עומדים על יסוד האמת .השאיפה העליונה שאור ח א מ ת זורח בה
היא ההכרה שהמדע הוא בעצמו אחד מהארות התורה במובנה האמתי .באופן זה
היא הרצאתו של הרמב״ם ]בתהילת יסודי התורה[ .והנטיה הגוברת לצד הנסתר,
שהיא מבססת את יסוד התורה במה שהוא למעלה מן הטבע ,אינה מסלקת א ת המדע
מעצמיותה של תורה ,אלא היא מראה ש ה מ ד ע הגלוי הוא אמנם הלק בהתגלות
התורה ,אבל הלק שאינו מואר באורה הפנימי כל זמן ש ה מ ד ע הוא מצומצם בשכל
המוגבל של ח א ד ם . . .״ )גנזי ראי״ח ,חנוכה ,עמ׳ .(6אמנם הרב קוק הזהיר שאין
לעסוק בתורה ובמדע כ ע ת תקופת־ לימוד אחת״ ,דמחברי אהדדי״ )שם ,עמ׳ ד(.
חסרונו של הספר שהוא קצר ) 150ע מ ו ד ( ! אך הוא ״מיעוט חמחזיק את המרובה״.
יש לברך את המחבר שחעמיד שוב לנגד עינינו דברי חחתם סופר זצ״ל )עמ׳ : (65
״ואספת ד ג נ ך . . .מ ש ו ם מצוות ישוב ארץ י ש ר א ל . . .ו ל א לבד ע ב ו ד ת קרקע אלא
לימוד כל אומנות משום יישוב וכבוד ישראל שלא יאמרו לא נ מ צ א בכל ארץ ישראל
סנדלר ובנאי וכדומה ,ויביאם מארצות רחוקים״ ,עכ״ל .וכמובן ,אפשר לחרחיב
את חדוגמא ,ולא תתכוון ל״םנדלר״ בלבד .דבריו חקדושים אקטואליים ביותר כעת.
אם וכאשר ציבור בני תורח יתפתחו בחכמח ומדע וישתמשו בכשרונותיהם
המעולים ובכוונותיהם הטהורות ,לא למען ב צ ע כסף או יוקרה ,אלא כדי ל ש ר ת
את עם ישראל ,או אז בודאי כי אור תורתם ,זוחר יראת שמים שבהם ,יזריחו ויופיע
זיו נפלא ,להקרין ד ע ת בעם.
אנו פונים אל המחבר הנכבד שימשיך בכתיבתו הפוריה ולכל נקודה שהעיר
עליה בקצרה כעת ,יקציב לה מסה יותר נרהבה .ויהי ה׳ ע מ ו !
מ ע ת ה ד ע מ ע ל ת ל י מ ו ד המוסר ,כי ע״י כר מ ת ע ו ר ר ה א ד ם ל ה כ י ר חטאיו,
ו ל ה ר ג י ש ש ט ו ת ו ו ע ק מ ו מ י ת ל ב ו ,א ם כ ן נ ת ח ד ש לנו ,ש מ ל ב ד מ ע ל ת ה ב ה כ נ ה
והתעוררות לתשובה ,הרי היא גם עיקרה של ת ש ו ב ה עצמה .הוי אומר
״ ה כ ר ת ה ח ט א ״ כ מ ושנתבאר ,ו נ מ צ א ש א ד ם ה ל ו מ ד מ ו ס ר — ל ש ם מוםר,
מקיים בזה מ צ ו ת עשה של תשובה י
ה ר ב י ה ו ד ה ל י ב ח ס מ ן ז צ ״ ל :א ו ר יהל ,ח ״ ג ,ע מ ׳ ר מ ח
67
www.daat.ac.il
גדלי׳ דניאל באב״ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
על חמיו של מריה זעלןל ווארמםד ז״ל
ב ס פ ר ש ו ״ ת ״זכר ש מ ח ה ״ ) פ פ ד ״ מ ת ר פ ״ ה ( נ ד פ ס ו ת ש ו ב ו ת מ מ ו ״ ה ש מ ח ה ה ל ו י
ב מ ב ר ג ר ז״ל וכן ת ש ו ב ו ת מ א ב י ו ) ח ר ב מ ו ו י ר צ ב ו ר ג ( ז״ל .ב ח ק ד מ ת ת ס פ ר ) ד ף (VI
כ ו ת ב * ב נ ו מו״ה ז ע ק ל ב מ ב ר ג ר ז״ל א ב ״ ד קיםינגען ,כ ה א י ל י ש נ א :״ א ש ת ו ש ל ח ג א ו ן
מוה׳ ז ע ק ל ז צ ל ל ה ״ ה מ ר ת צ ע ר ל א ה י ת ה ב ת ו ש ל חגאון ח ח ם י ד ה נ ו ד ע מ ו ה ׳ נ ת ן
א ד ל ע ר הכהן ז צ ל ל ה ״ ה מ פ ס ד ״ מ וזוגתו מ ר ת ק י ל א ב ת ו ש ל הגאון מוה׳ ד ו ד ש ט ר ו י ם
2
זצ״ל ה א ב ד ק ״ ק פיורדא״ ,עכ״ל .ו ב מ ח י ל ת כ ב ו ד ו ה ר מ ה ט ע ה ב ז ה ו כ ד ל ה ל ן :
ל א י ת כ ן ש מ ו ״ ה ז ע ק ל ה י ה ה ת נ ו ש ל הגאון מ ו ״ ה נ ת ן א ד ל ע ר ב ע ת ש ל א
א(
נ ש א ר מ ה ג א ו ן מו״ה נ ת ן א ד ל ע ר זרע ש ל קיימא ,כי כן כ ו ת ב ת ל מ י ד ו ה נ א מ ן ב ע ל
התתם
ס ו פ ר ז״ל ב מ כ ת ב ו וכהאי ל י ש נ א :״ ש י ל ״ ת פ ״ ב יום ב׳ ה׳ כ ס ל י ו ת ק ע ״ ח
לס״ק .ה ח ו ה ״ ש ל א י ש ו ב י ת ו ידי״נ ה ר ב נ י השנון ה מ ו ס ל ג צו״נ כ ב ו ד מ ו ״ ה מ ר ד כ י
ל י ב נ״י ,נ ע י מ ו ת בימינו כ ו ת ב ת ה ג ס ה בידי אהיו שיהי׳ ר א י ת י ו ה נ ה נ ד ר ג ד ו ל נ ד ר
ל א ל ק י י ש ר א ל ל ש ל י ח ל ח ת ס ל ל ו ל ח ש ת ט ח ע ל ק ב ר איש א ל ק י ם קדוש מ ר נ ״ א ז צ ״ ל ,
ל ה ת ס ל ל ו ל ב ק ש ר ה מ י ם ע ל ר ז א ד נ א וכן י ע ש ה יקום דבריו ,ו א נ י אחי׳ ש י ח ל ד ב ר
ב ר צ ו ת ה /כ א ש ר יצוה מ ע ל ת ו ,י ש ל ח ל י ד י ל ע ר ך א ד ו ם ז ה ב ו א צ ו ה ל א י ז ה צ ד י ק י ם
מתלמידיו
זצ״ל יעשו כ א ש ר אצור .עליהם ,ו ה נ ה ביצקי מ י ם ע״י ב ת ח ל ת ב ו א ו
ל ב א ם ק א ו ו י ץ ו ל א ה י ה לו כ י א פ כ ן קטן ו כ ת א ח ת כ מ ו כ ת י׳׳ב ש ג ה א ה ו ב ה ל ו ב מ ע ש י ׳
כ א מ ה כן ב ת ה ,א ״ א ל ס ס ר ב ש ב ה ה ו ב ע ו ״ ה מ ת ה ש פ ו ל א ד מ ע ע י נ ו והי׳ מ צ ד י ק ה ד י ן
בשמחה גדולה ונפלאה אשר לא ראיתי ממנו דוגמתו ב ת ס ל ת שמהת תורה אך ביום
ה ש ב ת פ׳ וירא ,והוא היה רגיל ל ע ל ו ת ל כ ה ן ו מ פ ט י ר ב כ ל ש ב ת וגם באו!ח ש ב ת
ש ב ת ו ך הז׳ ל א מ נ ע מ ה נ ״ ל אז ב א מ ר ו ה ה פ ט ר ה זלג ד מ ע א׳ מ ע י נ ו ו ק י ב ל ו בידו,
ו מ י ד חזר ו נ ה פ ך ל א ה ר ,ו ש ו ב ל א נ ר א ה בו ש ו ם ר מ ז ע צ ב ו ת ולא הזכיר ש מ ה כ ל ל ,
ו ל א היה לו י ל ד א ח ר ל ע ו ל ם ולא ע ש ה ל ז ה שום ת ה ב ו ל ה ,גם כ י ל ד ע ת י ח ד ל מ מ נ ה
אורח ,ו ל א ר צ ה ל ה ט ר י ח כ ל פ י מ ע ל ח ל ש נ ו ת ח ט ב ע ,כ י חיש ק ל י ו ת ר ח״ו י ג ר ו ם מ י ת ה
ל א ש ת ו חלילח ,ו מ פ נ י זד .גם א נ כ י ל א ב ק ש ת י מ מ נ ו זצ״ל ל ע ו ל ם ל ב ק ש ר ח מ י ם ע ל
א ש ת י ה ר א ש ו נ ה זצ״ל מ ט ע ם ה נ ״ ל ,ו כ ל שאין ד ו ה ק ה ש ע ה אין ה ש ע ה ד ו ח ק ת ו ו ה ר ב ה
ר י ו ח ו ה צ ל ה ל פ נ י ו ית״ש ,ה ר ו פ א ל ש ב ו ר י ל ב ו ה מ ה ב ש ל ע צ ב ו ת ם הוא יגדור פ ר צ ו ת ם ,
8
ויבנד ,ח ו ר ב ו ת ם ,ו ג ם י ג ו נ ם ו א נ ח ו ת ם וכו׳ א ״ נ ל נ צ ח .מ ש ה ״ ק ס ו פ ר מ פ ״ פ ״ .
1
וממנו הועתק בטעות בספר ״משפדות במברגר״ ירזשליס תשל״ט.
2
אמנם בספר שו״ת זכר שמחה הנ״ל מובא שם בהערה למטה ממימורבוך דק״ק פולדא,
״שמרת צערלא היתה בת הגאון מו״ה נתן אדלער״ ,מכל מקום לאו מר בר רב אשי
חתום על הממימורבוך הנ״ל.
3
המכתב הנ״ל של החתם סופר נדפס בכמה מקומות ,מהם ,בספר ״דרך הנשר״ )תולדות
מו״ה נתן אדלער( ,ובספר ״חוט המשולש״)תולדות ההתם סופר(.
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכן בהקדמת הספר ״משנת רבי נתן״ )פרנקפורט דמיין תרכ״ב( כותב שם
המוציא לאור הגאון בעל נחל אשכול :״אמר הצב״א נדרשתי לאשר שאלוני ,אנשי
היל מיקירי ק״ק פפד״מ ,להעתיק כל ההגהות ופרושים הנמצאים במסגרת מ ש נ י ו ת
רבנו נתן אדלער הכהן זצ״ל ,להבר מהם הבור שלם ולהוציאם לאור ,למען יעמדו
ימים רבים לזכר עולם למהברם ,אשר לא נשאר לו זרע אדם מ ר ב ה א ר ץ . . .״
ב( הרב מווירצבורג ז״ל היה חתנו של הגאון מו״ה זעקל הנ״ל ,ו כ ת ב בהקדמת
ספרו ״מלאכת שמים״ בהאי ל י ש נ א :״ושם זוגתי הרבנית ח כ מ ת לב בעלת מ ד ו ת
טובות ומעשים ישרים וטובים מרת קילה תי׳ בת מ״ת הרה״ג מו״ה זעקל ווארמםר
זללה״ה ואמה הרבנית מרת צערלה זללה״ה היתה מ צ ד אביה מ מ ש ס ה ת הרב ההםיד
מוהר״ן אדלר הכהן זללה״ה מפסד״מ ואמה היתה בת הרה״ג מו״ה דוד שטרוים
זללה״ה אב״ד דק״ק פיורדא״ ,עכ״ל .ומעתה מדברי הרב מווירצבורג ז״ל הג״ל
יוצא מפורש שהגאון מו״ה זעקל היה תתנו של הגאון מו״ה דוד שטרוים ,כ י כן כותב
בפירוש :״ואמה ]היינו אמה של מרת צערלה[ היתד .בת הרה״ג מו״ה שטרוים״ *.
,
ג( הרב מווירצבורג כשמזכיר בםסרו מ ל א כ ת שמים )כלל ט ״ ו בינה ם״ק ב (
את זקגו )אבי אמו( הגאון מו״ה משה ארי׳ כותב כהאי ל י ש נ א :״ויש בידי ש ר ׳ ת
בעגין זה מאא׳׳ז הרב מו״ה משה ארי׳ הלוי׳ /ומדוע כשמזכיר א ת ז ק ג ו ) א ב י תמותו(
]היינו אבי תמותו לסי דברי ה ק ד מ ת שו״ת זכר ש מ ה ה הג״ל[ הגאון מ ו ״ ה גתן אדלער
הכהן לא כותב עליו שום תואר כגון ״חו״ז״ וכדומה ,מאי ש נ א זקנו זה מזקנו זה ?
אלא מאי יש להבין מזה שהגאון מו״ה נתן אדלער לא היה זקנו )היינו חמותו מ ר ת
צערלה לא היתד .בת הגאון מו״ה נתן אדלער(.
5
מססר (4מיותר לומר שגם מ ה ש כ ת ב מ ו ״ ה זעקל
ש מ ה ה ה נ ״ ל :״וזוגתו מ ר ת קילא בתו של הגאון
פיורדא״ ,הוא טעות ,כ י זוגתו של הגאון מו״ה
של הרבני מו״ה פייש כ״ץ התן הגאון מ ו ״ ה דוד
ולפי דברינו הנזכרים )בהערה
במברגר הנ״ל בהקדמת שו״ת זכר
מוה׳ דוד שטרוים זצ״ל האבדק״ק
נתן אדלער היתד .מ ר ת רייכל בתו
שטרוים א ב ״ ד דק״ק פיורדא.
והיות שבםסר ״משסחת במברגר״ )ירושלים תשל״ט( חועתקה בסדר היוחסין
בלשון אנגלית דף xivהטעות הנ״ל ,כאילו שהגאון מו״ה זעקל ווארמםר ז״ל היה
התן הגאון מו״ה נתן אדלער הכהן זללח״ח ,וספר ״ מ ש פ ח ת במברגר״ הנ״ל ה נ ו מופץ
בתסוצה מרובה בין מאות צאצאי הרב מווירצבורג זללה״ה ,לכן מ צ א ת י לגכון לפרסם
שזה לא נכון ,והאמת כי הגאון מו״ה זעקל ווארמםר זללה״ה היה חתן הגאון מו״ה
דוד שטרוים זללה״ה א ב ״ ד דק״ק סיורדא ,והכל על מקומו יבוא בשלום.
4
ומה שכותב הרב מווירצבורג ״ואמה הרבנית מרת צערלה זללה״ה היתד .מצד אביה
ממשפחת הרב החסיד מוהר״ן אדלר הכהן זללה״ה״ ,הוא כן :כי להגאון מו״ה דוד שטרויס
היה עוד בת בשם קילה )חוץ מ ב ת ו צערלה הנ״ל( ובעלה של מרת קילה היה הרבני
מו״ה פייש כ״ץ ,והגאון מו״ה נתן אדלער הכהן מפפד״מ היה חתנו של הרבני מו״ה
פייש הנ״ל )דרך הנשר עמוד ו—ז(.
5
עיין מלאכת שמים כלל י״ב בינה ם״ק ד׳ וכלל כ״ו בינה ם״ק ג׳ ובשו״ת יד הלוי
בכמה מקומות.
69
www.daat.ac.il
מילואים
אתר דעת -מכללת הרצוג
לעגיז הירושלמי שב״פדי חדש״ או״ח סי׳ לןבח
)המעין תמוז תשמט עמ׳ (63
כ ת ב מהר״ץ חיות בהגהותיו למסכת מגילה יב ע ״ א וזה ל ש ו נ ו :׳ובמאמר לקיים
דברי אגרת אראה עוד מאמרים מהירושלמי שחיח נוכח עיני הראשונים ו נ א ב ד מ מ נ ו .
ולדוגמא וכו׳ בפר״ח או״ח סי׳ קק״ח )צ״ל קכה( בשם הירושלמי כל מ י ד א י ת ל י ה
נדד .בבית אסור למיסק לדוכן׳ וכו׳.
ולא חתעורר לבדוק בפר״ח ,שהיה רואה שהפר״ח לא הביא כך בשם חירושלמי.
בוא ודאה בספרו ״דרכי ההוראה״ פרק שני הביא דברי הפר״ח ושם כ ת ב :׳ויש לדבר
זה שורש בירושל׳ י ובהערה כ ת ב :׳אולי בירושלמי קדשים׳.
ובובר במאמרו ״ירושלים הבנויה״ ,״ירושלים״ של לונץ ,כרך שביעי עמ׳ 277
הביא אף הוא א ת הפר״ח ואף הוא מביא שחפר״ח הביא בשם הירושלמי .ולנכון העיר
בובר שכל הענין נמצא בברייתא של מם׳ נדה שהו״ל האראוויץ בתוספתא ע ת י ק א
עמ׳ .25ובסוף ספר ההשלמה לירושלמי הנ״ל העתיק את כל המובאה• מן חסר״ח
בשם הירושלמי ,עיין שם במדור השמטות מהירושלמי אות י .בהערה שם רמז לדברי
בית אסרים ש נ ת ק ש ה להסביר הדבר.
ובית אפרים כבר ציין לו ב״דרכי ההוראה״ שהוא בתשובות ״ ב י ת אפרים״ ח ל ק
או״ח סי׳ ו .ומה שביקש ב״ההשלמה״ לבאר את העניין משום שהכהן אבל ואין כ ה ן
אבל נושא את כפיו ,אין הוא נכון כלל שחרי מפורש בפר״ח ש ח ח ש ש הוא ש מ א
נגע ב נ ד ה !
ש׳ אברהמסון
ברצוני להוסיף למאמרי ״ א ר ב ע ה צריכים להודות״ שהופיע בהמעין ,ניסן
תשמ״ט כדלקמן:
כותב החפץ חיים זצ״ל פעמיים במאמרו ״ צ פ י ת לישועה״ )הראה לי גיסי היקר
הרב מ ש ה טורעצקי ש ל י ט ״ א רב דק״ק בלונדון( ו ז ״ ל :וכן בודאי ב ע ת הגאולה
כשיעברו חים ויוצרך כל אחד להביא קרבן תודה או על חולה שנתרפא וכו׳ )פ״ג
ד ״ ה ובאמת( ,ו ש ו ב :או אם הוא אחד מארבעת שצריכין לתודות ,כגון חולד .ש נ ת ר פ א
או שהיה חבוש בבית האסורים וכה״ג ,ובזמן המקדש היה צריך להביא קרבן תודה,
ועכשיו צריך ללמוד דיני הקרבת התודה ,ועיין בסוף שו״ע או״ח ב ה ש מ ט ה ש ם
שביררנו שם ההנהגה בענין זה ,עכ״ל )שם ד ״ ה וע״כ כשאנו אומרים ,בהערה(.
ובהשמטת )קבלתי באדיבותו של הרב יעקב יהושע זקם שליט״א ,נכדו של החפץ
חיים זצ״ל( כותב חחפץ ח י י ם :וגם לפעמים ש נ ח ל ה ונתרפא והיה מחויב להביא
קרבן תודה וכידוע שהוא א ח ד מארבעה שצריכין לתודות ,ובזמנינו יש לו ל ל מ ו ד
ע כ ״ פ דיני הקרבת תודה וכו׳ ,עכ״ל.
אברהם ם׳ אברהם
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקבלו במערכת
מסכת ביכורים—חקר ועיון ,כולל המשנה עם פי׳ ר״ש משנץ ,תלמוד
ירושלמי עם פי׳ ר״ש סיריליאו ,תלמוד ירושלמי עם הגהות וביאורי
הגר״א ו״עיטור טפרים״ ,לקט מראשונים ואחרונים .מאת הרב קלמן
כהנא .הוצאת המכון ללימודי המצוות התלויות בארץ .ירושלים תשמ״ט.
שגי פירושי ר׳ אברהם אבן עזרא לתרי־עשר .הפירוש המקובל ע״פ כת״י
מונטיפיורא ו״שיטה אחרת״ שעדיין לא ראתה אור .עם חילופי גירסאות,
מראי מקומות ,ביאור ומבוא .מאת אוריאל טימון .כרך ראשון :הושע,
יואל ,עמוט .הוצאת אוניברסיטת בר-אילן .רמת גן תשמ״ט.
שוי׳ת חעדור לגר מאת הרב יעקב שטלינגר ,אב״ד אלטונא .שני כרכים.
ברר א :שו״ת בנין ציון ושו״ת בנין ציון החדשות .טודר מחדש עם
מבוא ,ציוני מקורות ומילואים .ברך ב :קובץ תשובות חלק ג׳ ,ליקוטי
שו״ת ,חידושים ומאמרים .בעריבת הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ.
הוצאת דבר ירושלים ,ירושלים תשמ״ט.
ספר טהרת הבית חלק ראשון ,הלכות נדה עם משמרת הטהרה כולל מקורות
ההלכה ובירורי דינים ,הערות והארות בדברי הפוםקים .מאת הרב
עובדיה יוסף .נלוה אליו בטופו קונטרס טהרת הבית הקצר .ירושלים
תשמ״ט.
בית אהרן על עניני שבת ומועדים עפ״י סדר מועדי השנה .מאת רבי אהרן
כהן זצ״ל ,ראש ישיבת חברון בירושלים ת״ו .הביא לדפוס הרב זלמן
כהן .ירושלים תשמ״ט.
צפונות במה לצפונות גנזי קדם ,מאמרים ומחקרים תורניים ,חקר היצירה
התורנית ותולדות ישראל .שנה א׳ ,גליון ד׳ .בני ברק ,תמוז תשמ״ט.
המשתתפים בגליון ז ה :
הרב זאב ויטמן ,כפר עציון ,גוש עציון
הרב איתמר ורהפטיג ,ארזי הבירה ,50ירושלים
הרב אברהם נחשון)קופרמן( ,גוה דקלים ,ד״נ חוף עזה
פרום׳ אברהם ם׳ אברהם ,רח׳ בין וגן ,86ירושלים
הרב רפאל נ׳ אויערבך ,רה׳ קםוטו ,22ירושלים
Zurich,Suisse4,80003
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
הרב משה צוריאל ,רח׳ בית הלל ,13בגי ברק
גדלי׳ דניאל באב״ד ,רה׳ גבעת שאול ,17ירושלים
71
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בם״ד
בתחילת השנה ,אנו מבקשים מכל קוראי המעין לחדש
את המנוי על ידי מלוי הטופס בעמ׳ ו ]או להעתיקו[ ולשלחו
למערכת.
המעין
רח׳ צפניה 26
ירושלים 95301
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורר האחראי :יונח עמנואל ,דתי צפנית ,26ירושלים
דפוס צור-אות ,ירושלים
www.daat.ac.il