חוברת ד

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך ל"ט, גיליון ד', 1999 · כרך כג, תשמ"ג

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1AJ‬־‪J‬‬

‫מ ו צ א ד א ‪*11‬‬
‫‪1‬‬

‫יד*«‬

‫‪113‬‬
‫‪ T‬יי צ ‪ t-1‬עדן ! נ מ י י ^ נ ד‬
‫! ‪ a * V J L T I‬זד ‪ j-1 1‬י ע ‪ 1‬מ א ל‬
‫‪4‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪: t D 1 Jl S‬‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י היים תשס״ט‬

‫מ א ה ש נ ה לפטירת הרב עזריאל הילדסהיימר ז צ ״ ל‬
‫מדבריו‬
‫על לימוד מידות בית ה מ ק ד ש בזמן הזה‬
‫על כינוס הרבנים במיכאלוביץ‬
‫א י ן כלי מ ה ז י ק ב ר כ ה ל י ש ר א ל א ל א ה ש ל ו ם‬
‫ולא יהא מ ט מ א למתים ו מ ש מ ש בבית המרדש‬
‫ע ד י ו ת פ ר ק א ' מ ש נ ה ג׳‪-‬ו׳‬

‫ו‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7 . . .‬‬
‫‪8‬‬
‫וך‬

‫ס מ י נ ר א ו ישיבה לרבנים? ‪ /‬יונה ע מ נ ו א ל‬
‫א ו ר ת ו ד ו ק ס י ה בין נסיגה‪ ,‬ע מ י ד ה ו ע ש י י ה י צ י ר ת י ת ‪/‬‬
‫פרופ׳ מ ר ד כ י ב ר ו י א ר‬
‫הרב אברהם אליהו קפלן זצ״ל ‪ /‬הרב י״ג בקהופר ‪.‬‬
‫על נוסה הגר״א בתפילה ‪ /‬הרב יואל ק ט ן‬
‫בין י ר מ י ה ו ל מ ש ה רבינו ‪ /‬דייר נ ״ מ ב ר ו נ ז נ י ק‬
‫ב ע נ י ן דברי ת ו ר ה ודברי ק ב ל ה ‪ /‬ה ר ב מ ש ה פ ר ץ‬

‫‪7‬ן‬
‫‪31 . . .‬‬
‫‪47‬‬
‫‪55‬‬
‫‪64‬‬

‫על ספדיס ועל סופריהם‬
‫מ נ ח ת ש ל מ ה ח ״ ב ו ת ״ ג מ א ת ה ר ב ש ״ ז א ו י ע ר ב ך זצ׳׳ל ‪66 . .‬‬
‫פיהוק ולעזיו בהלכה ‪ /‬א ב ר ה ם מ א י ר גלאנצר‬

‫•‬

‫ב ם ״ ד ירושלים ת מ ה ת ש נ ״ ש‬

‫מנוי שנתי‪ :‬בישראל‪ :‬־‪ 60.‬ש ״ ח‬
‫‪,‬‬

‫פרדלטגליוןד‬

‫‪7 5‬‬

‫•‬

‫המחיר ‪ 8 . -‬ו ש י ׳ ח‬

‫ב ח י ץ לארץ‪ :‬־ ‪ 2 5 .‬דזלר‬
‫‪,‬‬

‫כ ת ו ב ת ה מ ע ר כ ת ‪ :‬ר ח ב ר א נ ד ‪ ,17‬י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ט ל ‪6525908‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מאה שנה ל פ ט י ר ת הרב עזריאל הילדסהיימר זע״ל‬
‫ד׳ תמוז תרנ״ט‪-‬תשנ״ט‬

‫מדבריו‬
‫על לימוד מידות בית המקדש בזמן הזה *‬
‫ל א זו ב ל ב ד ש א נ ו מקיימים ב כ ך מ צ ו ת ת ל מ ו ד ת ו ר ה ) ו ר א ה י ה ו ש ע א‪ ,‬ה(‪ ,‬כ י א ם אף‬
‫מקיימים בכך ב צ ו ר ה עיונית א ת מצות בנין בית הבהירה‪ .‬כ ך מצינו ב ת ל מ ו ד ) מ נ ח ו ת‬
‫ק י א(‪ :‬״ ר ׳ יותנן א מ ר א ל ו ת ל מ י ד י חכמים ה ע ו ס ק י ם ב ה ל כ ו ת ע ב ו ד ה מ ע ל ה ע ל י ה ם‬
‫׳‬

‫הכתוב כ א י ל ו נ ב נ ה ה מ ק ד ש בימיהם‪ .‬א מ ר ר י ש ל ק י ש מ א י ד כ ת י ב ז א ת ה ת ו ר ה ל ע ו ל ה‬
‫ל מ נ ח ה ו ל ח ט א ת ו ל א ש ם )ויקרא ז‪ ,‬לז(‪ ,‬כ ל ה ע ו ס ק ב ת ו ר ה כ א י ל ו ה ק ר י ב ע ו ל ה מ נ ח ה‬
‫‪,‬‬

‫ח ט א ת ואשם‪ .‬א מ ר ר יצתק מ א י ד כ ת י ב ז א ת ת ו ר ת ה ח ט א ת ) ש ם ו‪ ,‬יה(‪ ,‬וזאת ת ו ר ת‬
‫ה א ש ם ) ש ם ז‪ ,‬א(‪ ,‬כ ל ה ע ו ס ק ב ת ו ר ת ח ט א ת כ א י ל ו ה ק ר י ב ה ט א ת ו כ ל ה ע ו ס ק ב ת ו ר ת‬
‫‪,‬‬

‫א ש ם כ א י ל ו ה ק ר י ב א ש ם ׳ )וכעין זה מ ג י ל ה לא‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫כ ך נ א מ ר ב מ ד ר ש ל ג ב י לימוד ה מ י ד ו ת ש ל בית ה מ ק ד ש ‪ ,‬ר א ה מ ד ר ש ת נ ח ו מ א‬
‫)פרשת צו סימן יד(‪ :‬כ ש ה ק ב ״ ה מ ר א ה ל י ח ז ק א ל א ת צ ו ר ת ה ב י ת מ ה ה ו א א ו מ ר ה ג ד‬
‫א ת בית י ש ר א ל א ת ה ב י ת ויבלמו מעונותיהם ומדדו א ת ת כ נ י ת ) י ת ז ק א ל מ ג ‪ ,‬י(‪ ,‬א מ ר‬
‫יחזקאל לפני ה ק ב ׳ י ה ר ב ש ״ ע ע ד ע כ ש י ו אנו נתונים ב ג ו ל ה ב א ר ץ שונאינו ו א ת ה אומר‬
‫לי ל י ל ך ו ל ה ו ד י ע ל י ש ר א ל צ ו ר ת ה ב י ת ו כ ת ו ב אותו ל ע י נ י ה ם ו י ש מ ר ו א ת כ ל צורותיו‬
‫ו א ת כ ל חוקותיו וכי יכולין ה ם ל ע ש ו ת ‪ ,‬הניח ל ה ם ע ד ש י ע ל ו מן ה ג ו ל ה ו א ה ר כ ך אני‬
‫הולך ואומר ל ה ם ‪ ,‬א מ ר לו ה ק ב ״ ה ל י ח ז ק א ל ו ב ש ב י ל ש ב נ י נתונים ב ג ו ל ה י ה א בנין‬
‫ביתי בטל‪ ,‬א מ ר לו ה ק ב ״ ה ג ד ו ל קרייתה ב ת ו ר ה כפנינה‪ ,‬ל ך אמור ל ה ם ו י ת ע ס ק ו‬
‫ל ק ר ו ת צ ו ר ת ה ב י ת ב ת ו ר ה ו ב ש כ ר ק ר י י ת ה ש י ת ע ס ק ו ל ק ר ו ת ב ה אני מ ע ל ה ע ל י ה ם‬
‫‪,,‬‬

‫כאילו ה ם עוסקין כבנין ה ז ה ‪ .‬וכן ב מ ד ר ש ר ב ה ) פ ר ש ת צו סימן ז‪ ,‬א ו ת ג(‪ :‬״ ש מ ו א ל‬
‫אמר ואם נ כ ל מ ו מ כ ל א ש ר ע ש ו ) י ה ז ק א ל מ ג ‪ ,‬יא(‪ ,‬וכי י ש צ ו ר ת ה ב י ת ע ד עכשיו‪ ,‬א ל א‬
‫‪,,‬‬

‫א מ ר ה ק ב ״ ה ה ו א י ל ו א ת ם מ ת ע ס ק י ם בו כ א י ל ו א ת ם בונים א ו ת ו )וראה רבינו בחיי‬
‫בפירושו ל ש מ ו ת סוף פ ר ש ת ויקהל(‪.‬‬
‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬לידיעות מדוייקות ע ל ד ב ר בית ה מ ק ד ש נ ו ד ע ת ח ש י ב ו ת גם ה ל כ ה‬
‫ל מ ע ש ה ‪ ,‬לדוגמה‪ :‬באיזה ח ל ק ש ל ה ר המוריה ע מ ד ב י ת ה מ ק ד ש ו ע ל י ו ת ל ה א י ס ו ר‬
‫‪,,‬‬

‫‪,‬‬

‫להיכנס ב ו ) כ ל י ם א‪ ,‬ח; ר מ ב ״ ם ה ל בית ה ב ה י ר ה פ ״ ז ה ט ו ( ‪ .‬כי ר ק ה ל ק ש ל ה ה ר‬

‫*‬

‫מתוך ההקדמה לחיבור ״מידות בית המקדש ש ל הורדום ב מ ס כ ת מידות ובכתבי יוסף בן מתתיהו׳׳‬
‫)ברלין ת ר ל ״ ז ( ‪ ,‬ת ו ר ג ם ע ״ י נ כ ד ו ה ר ב ע ׳ הילדםהיימר‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש ל ״ ד ‪ ,‬ה ו צ א ת חיים ג י ט ל ר ‪.‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ט ]לס‪ ,‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪1‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש י מ ש ב ש ב י ל בית ה מ ק ד ש ) פ ס ק י תוספות מידות אות ה(; קביעה מדוייקת של מקום‬
‫המזבת ב ה ת ח ש ב ב ד ע ת ו ש ל רבי י ה ו ש ע ) ״ ש מ ע ת י שמקריבין אף על פי שאין בית‪…‬‬
‫ש ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה ק י ד ש ה ל ש ע ת ה וקידשת לעתיד ל ב ו א ׳ ‪ /‬עדיות ח‪ ,‬ו( ש ה ל כ ה כמותו‬
‫)השווה ר מ ב ״ ם ה ל ׳ בית ה ב ח י ר ה פ ״ ו הט״ו‪ ,‬והספרים המיוחדים ל נ ו ש א זה‪ :‬ד ר י ש ת‬
‫ציון לר׳ צבי ה י ר ש ה י ר ש קלישר‪ ,‬ש ו ״ ת בנין ציון ל מ ו ״ ר יעקב עטלינגר סי׳ א‪,‬‬
‫ע ב ו ד ה ת מ ה לר׳ תיים נטמון(; ידיעות מדוייקות ע ל ת ב נ י ת ה מ ק ד ש בתלקיו וצורת כ ל י‬
‫ה מ ק ד ש ‪ ,‬כדי ל ה י מ נ ע מ ע ש ו ת כ ד ו ג מ ת ם לצרכים פ ר ט י י ם ) ר א ש ה ש נ ה כז‪ ,‬א; רמב׳׳ם‬
‫ה ל ׳ בית ה ב ח י ר ה פ ״ ז ה״י(‪ .‬ו א ל ה דברי ה ר מ ב ״ ם בהקדמה למשנה‪ :‬״ ו ה ב י א אחר ת מ י ד‬
‫מדות ואין בו ענין א ת ר א ל א ספור ש ה ו א זוכר מדות ה מ ק ד ש וצורתו ובנינו וכל ענינו‬
‫ו ה ת ו ע ל ת ש י ש בענין ה ה ו א כי כ ש י ב נ ה ב מ ה ר ה בימינו י ש ל ש מ ו ר ו ל ע ש ו ת ה ת ב נ י ת‬
‫ה ה י א ו ה ע ר ך ה ה ו א ״ )וראה ת ו י ״ ט בפתיתתו ל מ ס כ ת מידות(‪.‬‬

‫על כינוס הרבנים במיכאלוביץ *‬
‫ה נ ה ה א י ר ל נ ג ד עינינו ע ל ה אהד‪ ,‬א ש ר ב ש ם ״ פ ס ק דין״ יכונה‪ ,‬ו א ש ר רבים וכן‬
‫ש ל מ י ם ורבנים מ ג ל י ל התתתון באונגארן‪ ,‬וגם ה ר ב א ב ד ק ״ ק צאנז נר״ו‪ ,‬חתומים‬
‫תתתיו‪ ,‬ו א ש ר פ ת י ח ת ה ד ב ר י ם בעניני מוסר ע ל התיוב המוטל על רבני ארץ ל מ ת ו ת‬
‫בעוברי ע ב י ר ה ‪ ,‬וכי מי ש ל א ימתה הוא בארור — הסכימו בדברים ברורים ב ל י‬
‫ה ע ת ק ת מקור מ ו צ א הדין‪:‬‬
‫א‪ :‬א ס ו ר ל ד ר ו ש ד ר ש ה ב ל ש ו ן א ו מ ״ ה ע ‪ ,‬וכן אסור ל ש מ ו ע ד ר ש ה ה א מ ו ר ה בלשון‬
‫א ו מ ״ ה ע — ע ״ כ צריך כ ל בר י ש ר א ל ‪ ,‬א ש ר י ש מ ע ל ר ב או ל א ת ר ד ו ר ש בלשון נכריה‬
‫ל ע ז ו ב ב ה כ ״ נ ו ל צ א ת חוצה; ו ה ד ו ר ש צריך ל ד ר ו ש ב ל ש ו ן יהודית ש מ ד ב ר י ם בו‬
‫י ש ר א ל י ם ה כ ש ר י ם א נ ש י מדינה הזאת‪.‬‬
‫ב‪ :‬א ס ו ר ל כ נ ו ס ל ב י ה כ ״ נ ל ה ת פ ל ל א ש ר אין לו בימה באמצע‪.‬‬
‫ג‪ :‬א ס ו ר ל ע ש ו ת ב י ה כ ״ נ במגדל‪.‬‬
‫ד‪ :‬אסור ל ע ש ו ת מ ל ב ו ש י ם מיוהדים ל ש ״ ץ ו ל מ ש ו ר ר י ם באופן שיהיו דומים ל ש א ר‬
‫נימוסי דתות‪.‬‬
‫ה‪ :‬א ס ו ר ל ע ש ו ת ה מ ת י צ ה ה מ ב ד ל ת בין עזרת נשים ו א נ ש י ם באופן שיוכלו ל ה ס ת כ ל‬
‫א נ ש י ם בנשים‪ ,‬ר ק י ע ש ן כ נ ה ו ג מימי קדם; וכן אם כ ב ר נ ע ש ה ‪ ,‬ל א יכנסו בו‪. .‬‬
‫ו‪ :‬א ס ו ר ל ש מ ו ע ת פ י ל ת ק א ה ר ]מקהלה[‪ ,‬ק ו ״ ת ל ה ת פ ל ל ע מ ה ם או ל ע נ ו ת אמן‬
‫אחריהם א ף א ם ה ו א מ ו כ ר ח לקיים ע י ״ ז י ש ב ב ד ד וידום וכר‪.‬‬

‫*‬

‫ב ש נ ת תרמ״ו)‪ (1865‬התקיימה אסיפת רבנים במיכאלוביץ‪ ,‬הונגריה‪ ,‬ב ה נ ת ק ב ל ו מ ס פ ר החלטות‬
‫נ ג ד שינויים ב ס ד ו ר י ב ת י כ נ ס ת ‪ .‬ה ר ב הילדםהיימר דן ע ל ה ח ל ט ו ת א ל ה ב מ א מ ר י ם אחדים ב ג ר מ נ י ת‬
‫בעתון החרדי ‪ ,ISRAELIT‬ע ם סיכום בלה״ק‪ .‬המאמרים הופיעו בשנת ת ר פ ״ ג ב ס פ ר מאמרי ה ר ב‬
‫ע ׳ ה י ל ד ם ה י י מ ר ]בגרמנית[‪ .‬ה ס י כ ו ם מ ו ב א כאן‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז ת ש נ ״ ס ]לס‪ ,‬ד‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ז‪ :‬בתי כנסיות ה נ ק ר א י ם ק ה א ר ש ו ה ל ]בתי כ נ ס ת עם מקהלה[‪ ,‬מ א ח ר ש ה ו א בית‬
‫‪,‬‬

‫אפיקורסות אסור ל כ נ ו ס לתוכה‪ ,‬כ ד א י ת א במס׳ ש ב ת רף ק ט ״ ז ע ״ א ‪ ,‬א מ ר ר טרפון‬
‫וכו׳ שאפילו א ד ם רודף אהריו ל ה ו ר ג ו ו נ ת ש ר ץ ל ה כ י ש ו נכנם ל ב י ת ע ״ ז ו א ל יכנס‬
‫לבתיהם ש ל א ל ו וכוי‪.‬‬
‫ח‪ :‬אסור ל ע ש ו ת הופה ב ב י ה כ ״ נ ר ק ת ת ת השמים‪.‬‬
‫ט‪ :‬אסור ל ש נ ו ת שום מ נ ה ג יהודית או שום נימוס ב ה כ ״ נ מ א ש ר מ ק ו ב ל מאבותינו‬
‫ומאבות אבותינו‪ — .‬אלו בתי כנסיות א ש ר כ ת ב נ ו ש א ס ו ר ל כ נ ו ס ל ת ו כ ם אין תילוק‬
‫בין ש א ר ימים ל ש ב ת ו ר ״ ה ויוה״כ‪ :‬ו א ף אם צריך ל ה ת פ ל ל ע י ״ כ ביתידות‪.‬‬

‫• • *‬
‫והנה כ ש ם ש א ס ו ר ל ה ת י ר א ת האסור‪ ,‬כ ך אסור ל א ס ו ר א ת המותר‪ ,‬כ מ ב ו א ר ב ש ״ ך‬
‫י ״ ד סוף סי׳ ר מ ״ ב ‪ ,‬ו א ע פ י ״ כ ל מ י ג ד ר מ י ל ת א מותר אפילו ל ה ק ל נ ג ד איסור דאורייתא‪,‬‬
‫כמבואר יבמות דף צ ע ״ ב ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ט מ ה ל ׳ יסודי ה ת ו ר ה ה ״ ג ; ו מ כ ״ ש להתמיר‪,‬‬
‫וכבר ביאר ה ר מ ב ״ ם ב פ ״ ב מ ה ל ׳ ממרים׳‪ ,‬ובלי ס פ ק ידעו ה ר ב נ י ם ה מ ו פ ל ג י ם ה נ ״ ל כי‬
‫בגליל ש ל ה ם נכון ל ג ד ו ר ג ד ר אף ב ד ב ר ש ל א נ מ צ א ה א י ס ו ר ב ש ״ ם ופוסקים‪ ,‬ואף‬
‫שאין גוזרים גזירה ע ל הציבור א א ״ כ רוב הציבור יכולים ל ע מ ו ד בה‪ ,‬כ מ ב ו א ר ב פ‬

‫‪,‬‬

‫אין מעמידין ו ב ר מ ב ״ ם פ ״ ב מ ה ל ׳ ממרים ה ״ ה ; בלי ס פ ק ה ם יודעים כי ב ג ל י ל ש ל ה ם‬
‫באמת רוב הציבור יכולים ל ע מ ו ד ב א ל ו התקנות‪ ,‬ואין לדיין א ל א מ ה שעיניו רואות‪.‬‬
‫אכן כ ל האיסורים ש א ס ר ו ה ר ב נ י ם ה נ ״ ל אין ל ה ם שום קיום ר ק ב ק ה ל ת ם‬
‫ולהשוכנים ת ת ת ד ג ל ם ל ב ד ‪ ,‬א ב ל ל ש א ר מקומות ו ה ג ל י ל י ם אין ל ה ם שום כח ו ר ש ו ת‬
‫למיגדר מ י ל ת א ולגזור גזירות ו ל ת ק ן תקנות; כי ר ק ל ב ״ ד ה ג ד ו ל ל ב ד י ש כ ת זה‪,‬‬
‫כמבואר ב ר מ ב ״ ם ה ל כ ו ת ממרים‪ ,‬ו ה ע ו ב ר ע ל איסורים ה א ל ו ל א נ כ ש ל ב ש ו ם ד ב ר‬
‫איסור‪ ,‬והוא בלי שום פקפוק שבעולם‪ .‬ואנהנו התותמים מ ל מ ט ה ‪ ,‬בראותנו כי ל א ל ב ד‬
‫במדינות ש ל נ ו אין ר ו ב הציבור יכולים ל ע מ ו ד בה‪ ,‬ר ק ג ם יצמח מזה ה פ ס ד ג ד ו ל יותר‬
‫ויותר מן ה ש כ ר א ש ר המבין יבין זה ב ע צ מ ו — ו ה ד ב ר י ם ארוכים מ ל ה ר ת י ב זה בדיבור‪,‬‬
‫— ע׳׳כ מ צ א נ ו א ת עצמינו מתובים ל ה ו ד י ע איזהו מן הפסקים מותרים מ צ ד הדין‪,‬‬
‫ואיזהו אסורים‪.‬‬
‫א‪] :‬בענין ד ר ש ה ב ל ש ו ן האומות[ — ל א נ מ צ א ב ש ו ם פוסק‪ ,‬ו ה ר א י ו ת א ש ר מביאים‬
‫לסמוך יםודותם ע ל י ה ם ק צ ת ם אינם מבריתות ו ק צ ת ם י ש ל ד ח ו ת ת ש ו ב ה נצתת; ומובן‬
‫מעצמו כי ל א נ מ צ א שום רמז ב ש ו ם מקום ש ה ש ו מ ע י ם מחויבים ל צ א ת תוצה‪.‬‬
‫ב‪] :‬בענין בימה ש א י נ ה ב א מ צ ע [ — אף כי ח ו ב ה עלינו ל ה ע מ י ד ה ב י מ ה ב א מ צ ע‬
‫ביהכ׳׳נ‪ ,‬כ מ ב ו א ר ב ש ״ ע א ש ר אנתנו כפופים ל כ ל הלכותיו‪ ,‬עכ׳׳ז ל א נ מ צ א ש ו ם רמז‬
‫שאסור לכנוס ל ב י ה כ ״ נ א ש ר ה ב י מ ה איננה באמצע‪ :‬ומה נ ע ש ה ל ר ו ב בתי כ נ ס י ו ת ש ל‬
‫הספרדים א ש ר ה ב י מ ה ש ל ה ם ב מ ק צ ו ע מערבית?‬
‫ג‪] :‬איסור מ ג ד ל ל ב י ה כ ״ נ [ — א מ ת ש א ס ו ר ל ע ש ו ת ביהכנ׳׳ס ו מ ג ד ל עליו ו ל א ל ב ד‬
‫מ ג ד ל א ש ר ק ש ה לסיים ב כ ל פ ע ם מ ה זה נ ק ר א מ ג ד ל ו מ ה בנין ג ב ו ה הנזכר ב א ו ״ ת‬
‫סי׳ ק ״ ן סעי׳ ג‪ ,‬ר ק כ ל מ ה ש נ ע ש ה ל ה ת ד מ ו ת בזה ל צ ו ר ת בית ת פ י ל ת ה ע מ י ם וראוי‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ם ]לס‪ ,‬ד(‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל ה ס י ר ו א ף א ח ר שנעשה; אכן ש ל א לכנוס ל ב י ה כ ״ נ כזה‪ ,‬לזה ל א נמצא שום מ ק ד ה‬
‫ע פ ״ י ד ת והלכה‪.‬‬
‫ד‪ ] :‬מ ל ב ו ש י ם ל ש ״ ץ [ — גם אנו מסכימים ש י ש בזה איסור תמור ל ע ש ו ת מ ל ב ו ש י ם‬
‫מיוחדים ל ש ״ ץ ומשוררים ל ה ד מ ו ת ב ז ה ל ח ו ק ו ת הגוים‪ .‬אמנם אין להחליט מ י ד‬
‫איסור כזה! וכי כ ל ה נ ה ג ה בביהכ׳׳נ א ש ר פעמים רבות גם הכשרים מוצאים את ע צ מ ם‬
‫מוכרחים לתווך ה ש ל ו ם ל ה נ ״ ל וכוונתם רצוי׳ ל ה ס י ר ע י ״ כ מ כ ש ל ה גדולה מזה‪ ,‬י פ ו ל‬
‫ח״ו ע‬

‫‪, , ,‬‬

‫דמיון רחוק ה נ ״ ל ת ח ת איסור החמור ה נ ״ ל ו‬

‫ה‪] :‬איסור ה ס ת כ ל ו ת אנשים בנשים ב ב י ה כ ״ נ [ — בזה אנו מסכימים בכל וכל ע ם‬
‫פ ס ק ב ״ ד ה נ ״ ל ומקור דין זה ב מ ש נ ה ובגמ׳ פ׳ התליל וברכות דף כ ד ו ש ״ ע א ״ ח ע ב‬
‫ס ע י ף א־ב‪.‬‬
‫ו־ז‪] :‬מקהלה[ — ה ר ב ה מיני ק ה א ר יש‪ ,‬המכוער ש ב ה ם הוא ע ״ י זמרי נשי ו ע נ י‬
‫ג ב ר י או להיפר ו ת ״ ו ליכנם ל ב י ת כזה וכל באיה ל א ישובון‪ — .‬המין הב׳ ע ״ י א נ ש י ם‬
‫ל ב ד א ב ל ב ה כ פ ל ת אמירת ה ש ם ב ״ ה או מ ל ת ״ א ח ד ״ ב ״ פ ב ק ד ו ש ת מוסף‪ .‬ו ב א מ ת‬
‫עוד י ש מין ג ׳ א ש ר ל א נ ע ש ה שום איסור מאיסורים ה א ל ה או ש א ר איסורים ע ל י ד י‬
‫זה ו ב י ת כזה ח ל י ל ה ל ת ו א ר ו ל ב י ת אפיקורסות וחיץ לדמותו ל ה מ ד ו ב ר ב ש ב ת ק ט ז ‪,‬‬
‫ואף ש ה ת ד ש א ס ו ר מן ה ת ו ר ה ב כ ל מקום‪ ,‬ו ל א ל ב ד שנכון ש ל א ל ה נ ה י ג גם ה מ י ן‬
‫האחרון‪ ,‬ר ק י ש ל מ נ ו ע ע ד מקום שידינו מ ג ע ת ‪ ,‬אם ל א נגרום הפסד יותר מ ר ו ב ה‬
‫מ ש כ ר ו ע ״ י א ש ה מ ח ל ו ק ת וכר‪ ,‬א ב ל ע כ ״ פ ש י ה א אסור לכנוס ל ב ה כ ״ נ כזה ו ל ש ב ת‬
‫ב ד ד ולדום ב ש ב ת ק ו ד ש ו ר ״ ה ויוה״כ‪ ,‬ל ד ב ר י ם כ א ל ה אין שום יסוד מצד הדין‪.‬‬
‫ח‪] :‬איסור חופה ב ב י ה כ ״ נ [ — ל ה ע מ י ד חופה ב ב י ה כ ״ נ ל א יכונה בשום מקום ב ש ״ ע‬
‫‪,,‬‬

‫ב ש ם ״ א י ס ו ר ‪ ,‬ר ק ה ר מ ״ א מ ב י א ״ י ש א ו מ ר י ם ״ ל ה ע מ י ד תופר‪ .‬ת ת ת השמים‪ ,‬ו מ ט ע ם‬
‫זה מ ק ד מ ת ד נ א ל א ק ב ל ו ע ל י ה ם ה מ נ ה ג הזה כ מ ה קהילות ומדינות קדושות‪ ,‬ואם כ י‬
‫ל א ו ת ם ש ק ב ל ו י ש ל מ נ ו ע השנוי כמו ב כ ל מנהג‪ ,‬אכן אין ל ה א ש י ם ע ל אותם ש מ ת ו ך‬
‫‪/,‬‬

‫ה ה כ ר ה מסכימים ל ז ה א ש ר כ מ ה גדולים וצדיקים מ צ א ו טוב יותר ש ל א ל ה ב ע י ר ע י ז‬
‫א ש המתלוקת‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ט‪ ] :‬א ץ ל ש נ ו ת מנהגים[ — זה מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ו ה ו ב א ב מ ״ א ה ל תפילה‪ .‬אכן א נ ו‬
‫‪, ,‬‬

‫מוצאים אנחנו א ע מחויבים ל ע ו ר ר א ח ב ״ י ב א ז ה ר ה זו‪ ,‬כי גם שינוי מנוסח א ש כ נ ז י‬
‫ה מ ס ו ר ל נ ו מ א ב ו ת י נ ו ו א ב ו ת אבותינו ל נ ו ס ח ס פ ר ד אין ל מ צ ו א ה י ת ר ע פ ״ י הדין ל ה נ ה י ג‬
‫כ ז א ת ב ת פ י ל ת ציבור‪.‬‬
‫‪, ,‬‬

‫כ ל ה נ ״ ל ע ל ה ב ה ס כ מ ה לנו ח מ ותפילתנו ל א ל ק י ם חיים ש י ע ש ה ש ל ו ם בין‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫המאמינים ב ה ו ב ת ו ר ת ו ה ק ד ו ש ה ו ל א יחצו עוד ב כ ל יום ויום ל ש נ י מחנות‪ ,‬ו ה עוז‬
‫ל ע מ ו יתן ו י ב ר ר א ת ע מ ו ב ש ל ו ם * ‪.‬‬
‫*‬

‫ב ת ש ו ב ה זו כ ל ו ל ה ה ס כ מ ה ל ד ר ש ו ת ב ש פ ת המדינה‪ .‬ב ה ס ב ר י ו ש ם ע ל א י ס ו ר ח ו ק ת ה ג ו י ה ר ב‬
‫ה י ל ד ס ה י י מ ר מ ס ב י ר ש א י ן ש ו ם א י ס ו ר ל ד ר ו ש ב ש פ ת המדינה‪ ,‬כ מ ו ש ע ש ו ז א ת ״צדיקים ו ג א ו נ י‬
‫‪,‬‬

‫ה ד ו ר ׳ ‪ ,‬ב י נ י ה ם ר ב ו ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ‪ ,‬ב ע ל ע ר ו ך ל נ ר וביכורי י ע ק ב ‪ .‬מ א י ד ך ב ו ל ט ת ה ת נ ג ד ו ת ו‬
‫ל ש י נ ו י י ם ב מ ח י צ ה בין ע ז ר ת א נ ש י ם ל ע ז ר ת נ ש י ם ו כ ן ה ת נ ג ד ו ת ל מ ק ה ל ה ה ח ו ז ר ת ע ל ש ם ה ש ם‬
‫ב ״ ה א ו ע ל מ י ל י ם ב ק ד ו ש ה ‪ .‬א י ס ו ר זה ח ל ב ו ד א י ג ם ע ל הווזן‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ׳׳ס ]לט‪11 .‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אין בלי מחזיק ברבה לישראל א ל א השלום״‬
‫אמר ר׳ שמעון בן ל ק י ש פינחס ה ו א אליהו‪ .‬מ ד ר ש זה ה ו ב א בילקוט ב ר א ש פ ר ש ת‬
‫פינחס‪ ,‬אך ל א א ד ע כ ע ת מקורו‪ ,‬א ב ל ענינו מ ו ב א גם במקומות אחרים‪ ,‬עיין בזוהר‬
‫ברעיא מ ה י מ נ א ל פ ר ש ת פינחס‪ ,‬ש ל ״ ה דפוס א מ ס ט ר ד ם דף ש ס ״ ה ע ״ ב ‪ ,‬עקרים פרק‬
‫אחרון‪.‬‬
‫‪…‬אכן י ש בזה בחינה נ פ ל א ה מאוד‪ ,‬נתוצה ב ע ת ו ב ע ו נ ה ה ז א ת א ש ר ׳ ׳ ש ל ו ם ש ל ו ם‬

‫‪,,‬‬

‫על כל פנים ותנאי מעבירין ב ת ו ך ה מ ח נ ה ה ע ב ר י ם ע ד ש ע י ״ ז י ח ל ש ו א נ ש י דורנו‬
‫בתכלית ה ח ו ל ש ה ו נ ג ד כ ל ה ר ם ח ד ש ש מ ה ר ס י ם מ ש נ א י נ ו ומנדינו ]ואין ש נ א ה כ ש נ א ת‬
‫הדת[ אין ל ה ם ר ק ה ת ל ט ה א ת ת לתזור אתור פ ע ם אתר פ ע ם כ ל כ מ ה שירתמו ב ע ל י‬
‫ריבנו ש ל א להוסיף ת ד ש ו ת ע ל הישנות‪ ,‬ונתונים נתונים ה מ ה ה נ ת ל ש י ם ב ת ו ל ש ה זו‬
‫ממש ביד ה מ ת פ ר צ י ם כתומר ביד היוצר ו כ ע ב ד י ם ביד אדונים ק ש י ם ה מ מ י ת י ם כ ל חיות‬
‫עבדיהם ע ד ש נ ע ש ו כ פ ג ר י ם מתים‪ ,‬ו ש ל ו ם כזה ה ו א מ מ ש כמו שמקונן ירמיהו ״ ו י ר פ א ו‬
‫‪,‬‬

‫‪, ,‬‬

‫את ש ב ר עמי ע ל נ ק ל ה ל א מ ו ר ש ל ו ם ש ל ו ם ואין ש ל ו ם ) י ר מ י ה ו יד‪ ,‬ת יא(‪ ,‬כי אין‬
‫‪,‬‬

‫דרך ל ע ש ו ת ש ל ו ם ע ם ׳ פ ג ר מ ת כידוע מפי ה מ ל ך ה א ד י ר ב צ ר פ ת ש נ פ ל פ ת א ו ם א ת ״ כ ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫והנה רודפי ש ל ו ם יעל כ ל מ ח י ר ח ו ש ב י ם ש י ש ל ה ם ס מ ך ואילן ג ד ו ל ל ת ל ו ת בו‬
‫אשר א ץ ג ד ו ל ממנו‪ ,‬דהיינו ק ו ד ש א בריך ה ו א בכבודו ו ב ע צ מ ו ב מ ר א ה ש ה ר א ה אליהו‬
‫‪,‬‬

‫הנביא ״ ל א ברוח ד ו א ח ר ה ר ו ח ר ע ש ל א ב ר ע ש ד ו א ח ר ה ר ע ש א ש ל א ב א ש ד‬
‫ואחר ה א ש קול ד מ מ ה ד ק ה ״ ) מ ל כ י ם א יט יא־ב(‪.‬‬
‫‪…‬אם יהיה ב א מ ת כי ה ד ר ך הנכון ב ה ת נ ה ג ו ת א ל ק י ת ה ו א ר ק ״ ב ק ו ל ד מ מ ה ד ק ה ״ ‪,‬‬
‫למה ח ט א ה ק ב ״ ה ב כ ב ו ד ו ו ב ע צ מ ו כ ב י כ ו ל נ ג ד יסוד ה מ ו ס ד הזה‪ ,‬ו ב א ו ת ו מקום דהיינו‬
‫הר תורב ש נ ר א ה ה ש י ״ ב ל א ל י ה ו ו ב א ו ת ו ה ר נ ג ל ה ה ק ב ״ ה בגילוי ש כ י נ ת ו ב מ ת ן ת ו ר ה‬
‫״ויהי קולות וברקים‪ …‬וקול ש ו פ ר חזק מ א ו ד ״ ‪ ,‬ע ד ש ח ר ד כ ל ה ע ם א ש ר במחנה‪ .‬ל מ ה‬
‫נתן ה ק ב ״ ה ה ק ו ל ו ת וברקים — ו ל א בקול ד מ מ ה דקה‪.‬‬
‫‪…‬והענין ה ו א כך‪ .‬מי ל א ידע ב כ ל א ל ה כי אין כ ל י מהזיק ב ר כ ה י ו ת ר מן ה ש ל ו ם ‪,‬‬
‫ה ל א הוא מ ש נ ה סוף ה מ ש נ י ו ת א ב ל תםר עוד ב ה ע ת ק מ ל ח א ח ת דהיינו אין כ ל י מחזיק‬
‫ברכח ל י ש ר א ל דהיינו א ם א פ ש ר ל ה י ו ת עוד י ש ר א ל ע ם ח ו ב ת ו המצווה לו מ ת ו ה ״ ק ‪.‬‬
‫ואם כן ר ק באופן זה י ש לקיים ה ש ל ו ם א ם אנתנו מוכנים ב כ ל ע ת ו ב כ ל עונה ל ה ל ח ם‬
‫ולמסור נפשינו ב ע ד קיום ה ת ו ר ה והמצוה‪ ,‬א ב ל ל א ל ה ע ל י ם עינינו מתובותינו ש נ ו כ ל‬
‫ל ש ב ת ע י ״ ז ב ה ש ק ט ובבטתה‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫‪…‬ועפ״ז נכון מ א ו ד ה מ א מ ר ש ה ת ת ל נ ו בו ״ פ י נ ה ם זה א ל י ה ו ‪ .‬כי זה ה כ ל ל האמיתי‪,‬‬
‫מקודם ]כל אתד[ נתוץ לזיין א ת ע צ מ ו ב כ ח ה ק נ א ה לד׳ א ל ק י צ ב ־ א ו ת ע ד ש ה ו א מוכן‬
‫ומזומן בכל ע ת ועונה ל ה ל ת ם ב ע ד ו כי כ ב ר ה ג י ע ב ג ב ו ל האתרון ש ל א ה ב ת שלום‪,‬‬
‫‪, ,‬‬

‫ו א ח ״ כ ב א מ ת י ש ל ל כ ת ב ג ד ר ״ ק ו ל ד מ מ ה ד ק ה ע ד ה ג ב ו ל האתרון‪ .‬ע ל כן ג ם ה ק ב י ׳ ה‬
‫בכבודו ו ב ע צ מ ו מ ת ה ל ה ב א ל ה ר ת ו ר ב ב ק ו ל ו ת וברקים ו כ ר ‪ ,‬ובזמן ר ב א ח ״ כ הורה‬
‫ההוראה ש ל ״ ק ו ל ד מ מ ה ד ק ה ״ ‪.‬‬
‫*‬

‫״ ע ל ה ת ו ר ה ״ ‪ ,‬ב ס ו ף ש ו ״ ת ר ב י ע׳ הילדםהיימר‪ ,‬ח ״ ב ‪ ,‬עמ׳ ת צ ט ‪ -‬ת ק ‪.‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז ת ש נ ״ ס ]לס‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪5‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת‬
‫הרצוגישראל*‬
‫ארץ‬
‫למען ישוב‬

‫‪…‬ומדי דברי זכר אזכר גודל מצות ישוב ארצנו ה ק ד ו ש ה ת׳׳ו ומצור‪ .‬גדולה ש א י ן‬
‫ל ש ע ר ע ר כ ה להתזיק יד אותן א ש ר אין ידם מ ש ג ת לקנות קאלאניא ש ל מ ה עם כ ל‬
‫מכשירים ו ל ה י ו ת ל א ל ו לאחיעזר ואחיםמך‪ ,‬ומי יתן ויתנדבו הגבירים ה נ ד י ב י ם‬
‫מ א ר צ ו ת א ש כ נ ז רוםיא עםטריך וכר כסף קדשים ל מ ט ר ת החפץ ה נ ש ג ב הלזה‪ .‬ו א נ י‬
‫מוכן ומזומן ל ק ת ת גם אלו ה נ ד ב ו ת ו ל ש מ ר ם בפקדון על אתריותי והיה מ ע ש ה ה צ ד ק ה‬
‫שלום‪.‬‬
‫ו ה ש ם יראנו ב נ ח מ ת ציון וירושלים ויזכנו ל ב נ ו ת חורבותיה —‬
‫פ ק ״ ק בערלין ביום הנ׳׳ל ]יום ג׳ ל ס ד ר ולפרט ותתן לנו נתלת ש ד ה וכרם ל פ ״ ק ‪,‬‬
‫כ׳׳ו םיון ת ר מ ״ ב [ ‪.‬‬

‫*‬

‫ץ‬

‫מ ו ע ת ק מ ם ׳ א ג ר ו ת ר ב י ע ז ר י א ל הילדםהיימר‪ ,‬מ א ת מ ר ד כ י א ל י א ב ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש כ ״ ו ‪ ,‬עמ׳ ס ח ‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫ש א ל ה ‪:‬‬
‫• פ ר נ ס י קהלתנו אחר פםירח מו״ר הגאון סו״ה עזריאל הילרעזהייסער‬
‫אי רשאין להביא אח םסתו לביהכ״נ ולהספידו שם‪.‬‬

‫ת ש ו ב ה ‪:‬‬
‫הנה החכמת ארם מתרעם על המנהג שנוהגין להכניס הטח לביהכ״נ‬
‫וכתב שרק להגר״א שהיה יחיד בדורו עשו כן‪ ,‬וסו״ר םהר״ם שיק בסי׳‬
‫שס״ה עשה תבלין לדברי החכםח ארם וכתב שרינו נכון זברור‪ .‬אמנם‬
‫בענינא רירן אין ספק שםוחר להכניס ארון של רבינו הכ״ס לביהכ׳י׳נ‪ ,‬כי הוא‬
‫היה ג״כ יחיר ברורו רור יתום‪ ,‬אשכול איש שהכל בו קרושה וטהרה‬
‫חריפות ובקיאוח‪ ,‬הגה ויגע יומם ולילה בתורה ובמצוזת ובסעשים מוכים‪p ,‬‬
‫כצבי תבור כארי לעבור לעמול בשביל עניי אודי׳ק ובשביל יפאר עניים האומללים‪,‬‬
‫מסר נפשו ונלחם בעד אמונתנו ננר כל אויביה והכל בחנם לא בער בצע‬
‫כסף ולא ררף אחר הכבור‪ ,‬כי אם היה ענוזחן ושפל ברך‪ ,‬וכיבד לכל תלמיד‬
‫חכם שבא אצלו כאילו היה רבו מובהק‪ ,‬ועור מדוח סוכות שאין לשער‬
‫ולספר היו בו‪ ,‬וע״כ משום כבור התורה והעבודה ונם״ח ראוי להכניס מםחו‬
‫לביהכ״נ ולהספידו שם‪ .‬ושמעתי שהמנהג במדינות אונגארן שסכניסק ארון‬
‫רב גדול לביהכ״נ‪ ,‬וכן עשו לארונו של םו״ר הגאון כתב סופר זצ׳י׳ל‪ ,‬וכן‬
‫העירו שהכניסו אח ארונו של רע״א זצ״ל לביהכ״נ‪ ,‬ואין כאן בית מיחוש‪.‬‬
‫ועי ס׳ תורת חיים על או״ח סי׳ קנ״א אות ר‪.‬‬
‫_ _ ‪L‬‬

‫׳<‬
‫שו״ת מלמד להועיל להרב דוד צבי הופמן זצ״ל‪ ,‬ה״ב סי׳ קו‬

‫‪6‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ‪1‬לט‪ .‬ד!‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫בבית המדרש‬
‫ולא <הא מטמא למתים ומשמש‬

‫)דמאי פ״כ‪ ,‬מ״ג(‬
‫המפרשים ל א פ ר ש ו מ ה כוונת ת נ א י זה ל ה ת ק ב ל כחבר‪ .‬ה ר ב א ב ר ה ם צבי ווינדר‬
‫‪,‬‬

‫מפרסבורג ש א ל ב ש ע ת ו א ת ה ר ב ע ז ר י א ל הילדםהיימר ״ ל א י ד ע ת י פ י ד ה א י מ ש נ ה‬
‫סתומה פ ״ ב ד ד מ א י מ ״ ג ד ״ ה ו ל א י ה א מ ט מ א ל מ ת י ם ו מ ש מ ש ב ב ה מ ד ״ ר ו כ ר ״ ‪ .‬ה ר ב‬
‫הילדסהיימר ה ש י ב ) ש ו ״ ת ר ע ״ ז ‪ ,‬ת ״ א א ו ״ ה סי׳ נג( וז״ל‪ :‬״ ל א א ד ע ל פ ר ש כיון ד כ ל‬
‫‪,‬‬

‫המפרשים ה ר א ש ו נ י ם והאתרונים תופסים ב מ ד ת ה ש ת י ק ה ואולי ב ה ד ב ר י ם שייכי‬
‫‪,‬‬

‫להדדי והיינו לפי ה י ר ו ש ל מ י כ ת ב ו ה ר א ״ ש ב פ מי ש מ ת ו דאין מ ד ק ד ק י ם ב מ ת בבית‬
‫המדרש י ע ״ ש ו א ״ כ אולי ה פ י ר ו ש ד מ מ ד ת ת ב ר ו ת ה ו א ד ל א י ה א מ ט מ א ל מ ת י ם ו מ ש מ ש‬
‫ב ב ה מ ״ ד דהיינו כ ש ה ו א ב ב ה מ ״ ד ‪ .‬ותוץ מזה י ״ ל ע כ ״ פ ד ש י מ ו ש ב י ה מ ״ ד ה ו א ד ב ר‬
‫‪,‬‬

‫בפני עצמו ו מ ש מ ש ש ם ל ל מ ו ד הדינים ה צ ר י כ י ם ‪/‬‬
‫‪,‬‬

‫הכוונה ל ד ב ר י ה ר א ״ ש ‪ ,‬ב ר כ ו ת פ ״ ג ‪ ,‬סי׳ יב ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י כ ל א י ם ‪ ,‬פ ר ק ט‪ ,‬ה ל א‬
‫״תני אין מדקדקין ב מ ת ו ל א ב כ ל א י ם ב ב י ת ה מ ד ר ש ״ ‪ ,‬ובפני מ ש ה ש ם ״ מ ש ו ם ביטול‬
‫תורה״‪ .‬ע ל ה ת ב ר ל ד ע ת ש י ש ת ש ש ט ו מ א ה ב ב י ה מ ״ ד ‪.‬‬
‫ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת ה ר ב הילדםהיימר הופיעו ר ק ב ש נ ת ת ש כ ״ ט ‪ ,‬אף ש ה ת ש ו ב ה‬
‫נכתבה לפני כ מ א ה ו ע ש ר י ם שנה‪ .‬ו ה נ ה שנים ר ב ו ת אתרי ש ה ר ב עזריאל כ ת ב א ת‬
‫פירושו ה נ ״ ל ‪ ,‬דן התזון א י ש ז צ ״ ל ב מ ש נ ה זו‪ ,‬ו ה צ י ע כ מ ע ט אותו פירוש‪ .‬ו ז ״ ל )חזון‬
‫‪,‬‬

‫איש דמאי‪ ,‬ס י ה‪ ,‬ס ״ ק ט(‪ :‬״ ו ל א י ה א מ ט מ א ל מ ת י ם ו מ ש מ ש ב ב י ה מ ״ ד ‪ .‬אין ס פ ק‬
‫שהחברים אינם צריכים ל ה מ נ ע מ ל ט מ א ל מ ת י ם ולהנית מצות ק ב ו ר ה ל ע ״ ה ‪ ,‬ו ה ל כ ך‬
‫אין פ ע ו ל ת ה ת ט מ א ל מ ת י ם מ ג ו נ ה ח ל י ל ה א ל א ש ר א ו י ל ט מ א מ ת ל ה ת ר ח ק מן‬
‫הטהורים ש ל א י ג ר ו ם ל ה ם ט ו מ א ה ‪ ,‬ו ש י מ ו ש ב ב י ה מ ״ ד בזמן ה ט ו מ א ה ה י א פ ע ו ל ה‬
‫יתירה בקירוב בין הטהורים ש ב ב י ה מ ״ ד כולן פרושים והן נמצאין ש ם כ ל היום ואם‬
‫בא ל ב י ה מ ״ ד בזמן ט ו מ א ת ו גורם גם ט ו מ א ה לאתרים‪ ,‬ולשון מ ש מ ש צריך פירוש‬
‫אם ר ״ ל ש י מ ו ש ש ל כיבוד וריבוץ ו כ י ו ״ ב ש ב ז ה מ ט פ ל י ו ת ר ב כ ל י ם ש ל ב י ה מ ״ ד‬
‫ואין הצורך בו ג ד ו ל כ ל כ ך א ב ל ב א ל ל מ ו ד ת ו ר ה אינו ב כ ל ל זה או אפי׳ ב א ל ל מ ו ד‬
‫ב כ ל ל זה״‪.‬‬
‫בין לומדי ת ו ר ה נפוצה ה א י מ ר ה ש כ א ש ר א ה ד זוכה ל ת ד ש ה ס ב ר טוב‪ ,‬דבריו יאמרו‬
‫אחר כך גם במקומות אחרים‪.‬‬

‫י‪ .‬ע‪.‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ט ]לס‪ .‬ד‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪7‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב עזריאל הילדסהיימר זע״ל‬

‫עדיות פרק א׳ משנה ג׳־ו׳*‬

‫כ ד ג ‪ .‬הלל א ו מ ר מ ל א ה י ן מ י ם ש א ו ב י ן פוםלין א ת ה מ ק ו ה א ל א ש א ד ם ה י י כ ל ו מ ר‬
‫ב ל ש ו ן ר ב ו ‪ ,‬ו ש מ א י א ו מ ר ת ש ע ה ק ב י ן נ ו ה ו א פ י ש ל ש מ ה מ ד ה ה נ ז כ ר ת ע׳׳י ה ל ל‬
‫ש ה ה י ן ש ו ו ה לג׳ קבין[‪ ,‬ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם ל א כ ד ב ר י זה ו ל א כ ד ב ר י זה‪ ,‬א ל א ע ד‬
‫ש ב א ו שני גרדייפ מ ש ע ר ה א ש פ ו ת והעידו מ ש ו ס שמעיה ואבטליון שלשה לוגין‬
‫נ ש ה ו א ר ב י ע י ת ה ה י ן ה מ ו ז כ ר ת ז ד י הלל[ מ י ם ש א ו ב י ן פוסלין א ת המקוה‪ ,‬ולןיימו‬
‫ה כ מ י פ א ת דבריהם‪.‬‬
‫מ ״ ד ‪ .‬ו ל מ ה מ ז כ י ר י פ א ת ד ב ר י ש מ א י והלל ל ב ט ל ה ‪ ,‬ל ל מ ד ל ד ו ר ו ת ה ב א י פ ש ל א‬
‫י ה א א ד פ ע ו מ ד על ד ב ר י ו ש ה ר י א ב ו ת ה ע ו ל פ ל א ע מ ד ו על ד ב ר י ה פ ‪.‬‬
‫כדה‪ .‬ולמה מזכיריפ דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כ ד ב ר י‬
‫ה מ ר ו כ י ן ‪ ,‬ש א פ י ר א ה ב י ת ד י ן א ת ד ב ר י ה י ח י ד ו י פ מ ו ך עליו‪ ,‬ש א י ן ב י ת ד י ן י כ ו ל‬
‫ל ב ט ל ד ב ר י ב י ת ד י ן ח ב ר ו ע ד ש י ה י ה גדול מ מ נ ו ב ח כ מ ה ו ב מ נ י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫כדו‪ .‬א מ ר ר ב י יהודה א פ כ ן למה מזכירין דברי היחיד ב ץ המרוביפ לבטלה‪,‬‬
‫ש א פ י א מ ר ה א ד פ כך א נ י מ ק ו ב ל נ כ ד ע ת היהיד[‪ ,‬י א מ ר לו כ ד ב ר י א י ש פ ל ו נ י‬
‫שמעת‪.‬‬
‫ב מ ש נ י ו ת א ל ו ר ב ו ה ק ש י י ם והתמיהות‪ ,‬נ מ נ ה א ח ד ו ת מהן‪ .‬א‪ .‬ב מ ״ ג ‪ ,‬מ ה ה ב י א ו ר‬
‫למשפט‬

‫‪, /‬‬

‫א ל א ש א ד ם הייב ל ו מ ר ב ל ש ו ן ר ב ו ׳ ‪ /‬ב‪ .‬שם‪ ,‬מ ה היא ד ע ת הכמים‪ ,‬ל א י ת כ ן‬

‫ש ה ם ר ק הולקים ב ל י ל ה ב י א במקום זה ד ע ה א ח ר ת ‪ ,‬ר א ה ל מ ש ל נ ד ה פ ״ א מ ״ א ‪ ,‬ו מ ה‬
‫‪, ,‬‬

‫ה ס ב ר ה מ ל י ם ״ א ל א ע ד וכף‪ .‬ג‪ .‬שם‪ ,‬מ ה פ י ר ו ש ״וקיימו תכמים א ת ד ב ר י ה ם ״ ‪ ,‬ו כ י‬
‫שייך קיום ל ד ב ר י ק ב ל ה ‪ ,‬ואם היתד‪ .‬ל ה ם ק ב ל ה ‪ ,‬מ ד ו ע ל א העידוד‪ .‬מיד‪ .‬ד‪ .‬ב מ ״ ד ‪ ,‬מ ה‬
‫פירוש ״ ל ב ט ל ה ״ )כך ה ג י ר ם ה ג ם בעין י ע ק ב ‪ ,‬ב מ ש נ ה ש ב ת ל מ ו ד ו ב מ ש נ י ו ת ד פ ו ס‬
‫ר א ש ו ן וכן בעין י ע ק ב ד פ ו ס ר א ש ו ן ‪ ,‬ה ג י ר ם ה ״ ל ב ט ל ן ״ ‪ ,‬ו ר א ה דקדוקי סופרים(‪ .‬ה‪.‬‬
‫ב מ ״ ו ‪ ,‬א מ ר ר ״ י ״ א ם כ ן ״ וכוי‪ ,‬מ ש מ ע ש נ ו ק ט כ ד ע ה ש ק ד מ ה לו ב מ ״ ה ‪ ,‬ו ל כ א ו ר ה ה ו א‬
‫•‬

‫‪8‬‬

‫במקורו נכתב בגרמנית בכת העת ״איסראליטשע מונאטשריפט״‪ ,‬בשנת ‪ 1886‬גליון ‪ ,2‬תחת‬
‫הכותרת‪ :‬״נםיון לפירוש המשנה עדיות פרק א׳ משנה ג׳‪-‬ו׳״‪ .‬תורגם ע״י נכדו הרב עזריאל‬
‫הילדסהיימר זצ״ל‪ ,‬ועובד לצורך ההדפסה‪ .‬רבי עזריאל זצ׳׳ל לחם מלחמת חרמה נגד תנועת‬
‫הרפורמה שהחלה להתפשט בתקופתו‪ ,‬וניסתה בין היתר לערער על סמכות קבלת חז׳׳ל ודרכי‬
‫פסיקתם‪ .‬על רקע זה נכתב מאמר זה‪.‬‬
‫|‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ‪1‬לס‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מתנגד לה‪ ,‬ש ל פ י ד ע ה זו יתכן ש ל ד ע ת המיעוט ינתן א ת ״ כ תוקף‪ ,‬ואילו ל ד ע ת ר ״ י‬
‫אין תוקף ל ד ע ת המיעוט‪ .‬ו‪ .‬י ש להבין מ ה ה ו א ה ק ש ר בין מ ש נ י ו ת אלו‪.‬‬
‫ה מ ש פ ט ״ א ל א ש א ד ם תייב לומר ב ל ש ו ן ר ב ו ״ מ פ ו ר ש ע׳יי ה ר מ ב ׳ ׳ ם ‪ ,‬ש ר ב ו ת י ה ם‬
‫של ה ל ל ושמאי‪ ,‬ש ה ם ש מ ע י ה ו א ב ט ל י ו ן ) ג י ט י ן נז‪ ,‬ב(‪ ,‬ביטאו כ ג ר י ם אות א‪ ,‬במקום‬
‫ה ׳ ) ״ א י ן ״ במקום ״ ה י ן ״ ( ‪ ,‬ו ה ל ל מ ס ר א ת ש מ ו ע ת ם בדיוק ב א ו ת ה ל ש ו ן ש א מ ר ו ‪ ,‬וכפי‬
‫שמוסיף ה ג ר ״ א מווילנא‪ ,‬ה ל ל א מ ר ״ מ ל א ה י ן ״ ו ל א ר ק ״ ה י ן ״ ‪ ,‬מפני ש ב ל י ה ו ס פ ת‬
‫המילה ״ מ ל א ״ ‪ ,‬יתכן ש ה ש ו מ ע ה י ה מבין ש ״ א י ן מים ש א ו ב י ן פוםלין א ת המקור‪.‬״‪,‬‬
‫ובהוספת ה מ ל ה ״ מ ל א ״ נותנת א ת ה מ ש מ ע ו ת האמיתית‪ ,‬ו ל מ ר ו ת ש ה ל ל יכול היד‪.‬‬
‫לבטא ברורות א ת ה א ו ת ה׳‪ ,‬היינו ״ ה י ן ״ ‪ ,‬ו ל א היה מקום ל ט ע ו ת ‪ ,‬ב כ ל ז א ת א מ ר ״ מ ל א‬
‫הין״‪ ,‬כיון ש ר ב ו ת י ו א מ ר ו כך‪ .‬בניגוד ל ב י א ו ר זה מ ב א ר ה ר א ב ״ ד ‪ ,‬ש ה ק ו ש י היה מ ד ו ע‬
‫ה ל ל ו ש מ א י ל א ק ב ע ו א ת כ מ ו ת ה ש א ו ב י ן לפי ״ ק ב ״ ) ש ל ש ה קבין( ה ר ג י ל בדברי‬
‫המשנה‪ ,‬א ל א נקטו בציון ״ ה י ן ״ ) ה ז ה ה ל ש ל ו ש ה קבין( ה כ ת ו ב בתורה‪.‬‬
‫ה ל ל ו ש מ א י ל א ש מ ע ו י ש י ר ו ת א ת ה ה ל כ ה מפי רבותיהם‪ ,‬ו כ ל א ח ד ש מ ע מפי ת ל מ י ד‬
‫חכם א ח ר ש ה י ה נ ר א ה בעיניו ב ר ם מ כ א ב ד ב ר א מ י ת ו ת ה ק ב ל ה ‪ .‬תכמים ש ש מ ע ו ש ת י‬
‫דעות מנוגדות אלו‪ ,‬הוכרחו ש ל א ל ה ג י ע ל ה כ ר ע ה ‪) .‬בזמן ש ס נ ה ד ר י ן עוד ה י ה קיים‪,‬‬
‫ל א היו ספקות ] ר מ ב ״ ם ה ל ׳ מ מ ר י ם פ ״ א ה״ד[‪ .‬ר ק כ א ש ר ר ב ו ת ל מ י ד י שני בתי‬
‫מדרשות אלו ש ל א ש מ ש ו כ ל צרכן‪ ,‬ה ת ת י ל ה ה ק ב ל ה ל ה י ו ת מ ו ט ל ת ב ס פ ק ]סנהדרין‬
‫פח‪ ,‬ב; ס ו ט ה מז‪ ,‬ב[‪ .‬אילו היתר‪ .‬בידי חכמים ק ב ל ה מוסמכת‪ ,‬ל א יכלו ג ם ש נ י ה א ו ר ג י ם‬
‫להכחיש א ת דבריהם(‪ .‬כ א ש ר ב א ו לפניהם ש נ י האורגים‪ ,‬ומסרו ע ד ו ת זהח ו י ש ר ה ‪,‬‬
‫החליטו חכמים ב ה ת א ם ל ר ו ב יחסי זה ל פ ס ו ק ה ל כ ה כך‪ ) .‬ר א ה מ ה ר י ״ ק ש ו ר ש מ ״ א ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫מובא ב ר מ ״ א ח ו ״ מ ס י כ ״ ה ס ע י ף ב ‪ /‬ש ב ס פ ק ה ל כ ה הולכים א ח ר ר ו ב ש ד ע ת ם שוות‬
‫אף שנימוקם ש ו נ ה זה מזה‪ .‬ב ד ו מ ה ל כ ך יתכן ש א י ן ל ד ב ר ע ל ר ו ב מ ו ח ל ט כ ש ד ע ו ת‬
‫שניים מנוגדות ל ד ע ת שניים אתרים‪ ,‬ש ה ם א מ נ ם אינם שוים בינם לבין עצמם‪ ,‬הם‬
‫מתנגדים ל ה ח ל ט ת שנים האחרים(‪ .‬יתכן ש ל ב ס ו ף אף ה ל ל ו ש מ א י ע צ מ ם ק ב ל ו א ת‬
‫עדות הגרדיים ב ג ל ל נ א מ נ ו ת ה ה ג ד ו ל ה יותר‪ ,‬וזה מ ה ש נ א מ ר בסיום ה מ ש נ ה ״וקיימו‬
‫חכמים א ת ד ב ר י ה ם ״ ‪ ,‬ש ה כ ו ו נ ה ל כ ל החכמים שהוזכרו‪ ,‬כ ו ל ל ה ל ל ו ש מ א י ‪ ,‬ו מ ש ו ם כ ך‬
‫נוספה כ א ן ה מ י ל ה ״ ת כ מ י ם ״ ש ל כ א ו ר ה נ ר א י ת מיותרת‪.‬‬
‫מ מ ש י כ ה מ ש נ ה ד ו ש ו א ל ת ‪ ,‬מ ד ו ע מוזכרים ד ב ר י ה ל ל ו ש מ א י ל ב ט ל ה )גם ע ״ י‬
‫עצמם‪ ,‬שהזרו בהם(‪ .‬ו מ ש י ב ה ‪ ,‬כדי ש נ ל מ ד ש ל א ל ע מ ו ד ע ל ד ע ת נ ו ה ק ר ו ב ה ל ה י ו ת‬
‫מיוסדת ע ל ט ע ו ת ‪ ,‬ש ה ר י אפילו א ב ו ת ה ע ו ל ם ל א התזיקו ב ד ע ת ם א ף ש ל א יצרו אותן‬
‫בעצמם והיו בנויות ע ל יסוד ק ב ל ה ‪ ,‬ו ב מ ק ו מ ו ת מםויימים ניתן ל ע מ ו ד ע ל י ה ן אפילו מול‬
‫ה מ ר ו ב י ם ) ר א ה ל ה ל ן פ ״ ה מ״ו(‪ ,‬ו מ ה ג ם ש כ א ן נידהו ד ב ר י ה ם ר ק ע ״ י ר ו ב ד ע ו ת יהםי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ב מ ש נ ה ה מ מ ש י כ ה ה מ ש נ ה ו ש ו א ל ת ‪ ,‬ה ג ם ש ה ה ס ב ר ש ב מ ש נ ה ה ק ו ד מ ת דיו ל ה צ ד י ק‬
‫מקרה ש ל ק ב ל ה מ ו ל ר ו ב ד ע ו ת יהםי‪ ,‬א ך ה י א ך ניתן ל ה ס ב י ר הזכרת ד ע ת יתיד כ ש ה ו א‬
‫עומד בניגוד ל ר ו ב ברור ו ל ע ת י ם א ף ר ו ב מ ו ח ל ט ‪ ,‬הרי הפסוק אומר ״ א ת ר י רבים‬
‫ל ה ט ו ת ״ ‪ ,‬ומכאן ש ל מ י ע ו ט אין חשיבות‪ .‬ע ל כן נ י ת נ ה ה ת ש ו ב ה ה ע ק ר ו נ י ת ‪ ,‬היתם ש ל‬
‫רוב ומיעוט ה ו א ר ק ב ק ש ר ל ב נ י אדם‪ ,‬א ך ל ע ו ל ם ל א ב ק ש ר לרעיון עצמו‪ ,‬ו ה ג ם‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז ת ש נ ״ ס ]לס‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪9‬‬

‫אתרבדעת ‪-‬‬
‫הרצוגגדולי הפוסקים ב ד ב ר איסור ו ה י ת ר‬
‫מכללת ד ע ת‬
‫דיינים או‬
‫שרצונו ש ל נותן ה ת ו ר ה ש ל ר ו‬

‫י ש ת ו ק ף כ ד ע ת אמיתית בלעדית‪ ,‬ולפיה צריך לנהוג ל מ ע ש ה ‪ ,‬אין זה נ ו ג ע ל ר ע י ו ן‬
‫כ ש ה ו א לעצמו‪ ,‬ויתכן ש ב פ ע ם אתרת יסכימו הדיינים ל ד ע ת היחיד‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ב מ ש נ ה ר נחלקו המפרשים‪ .‬לפי ת ו ם ש א נ ץ )והשווה גם פירוש ה ר א ב ״ ד ( ‪ ,‬ר ׳‬
‫יהודה תולק ע ל ה מ ש נ ה הקודמת‪ ,‬ואילו לפי ה ר מ ב ״ ם זה ה מ ש ך ל נ א מ ר קודם‪ ,‬ש כ א ן‬
‫‪,,‬‬

‫ר י דן ב ד ע ת יתיד ש ל ע ו ל ם אין עושים ב ״ ד כדבריו‪ ,‬וכפי ש מ ס ב י ר ה ת ו י ו ״ ט ע מ פ ש ״ כ‬
‫׳‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ה ר מ ב ״ ם ב ה ל ממרים פ ״ ב ה ״ ג ״ ש ר א ו ב ד לגזור ולאסרן ל ע ש ו ת סייג‪ ,‬א ם פ ש ט‬
‫איםורין ב כ ל י ש ר א ל אין ב ״ ד גדול אתר יכול ל ע ק ר ן ולהתירן אפילו היה ג ד ו ל מ ן‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ״ ‪ .‬ל כ א ו ר ה שני הביאורים מוקשים‪ .‬לפי הפירוש הראשון‪ ,‬במקום ״ א מ ר ר ב‬
‫‪,,‬‬

‫י ה ו ד ה ‪ ,‬היה צ ״ ל ״ ר ב י יהודה א ו מ ר ״ ‪ ,‬כפי ש כ ת ו ב ב ת ו ס פ ת א פ ״ א ה ״ ב ) ר א ה‬
‫ב ר א ב ״ ד ( ‪ ,‬ל מ ר ו ת ש י ש מקרים יוצאים מן ה כ ל ל ש כ ת ו ב כעין ז ה ) ר א ה ת ו י ו ״ ט ב י כ ו ר י ם‬
‫פ ״ ג מט״ז(‪ .‬ועוד ק ש ה לפי פירוש ה ר א ב ״ ד ‪ ,‬מ ש ״ כ ״ א ם כן״‪ ,‬כן ק ש ה לפי ש נ י‬
‫‪,,‬‬

‫הפירושים הכפילות ב ש א ל ה ״ ל מ ה מזכירים דברי היחיד בין ה מ ר ו ב י ם ש ה ו ז כ ר ה כ ב ר‬
‫קודם‪ ,‬ש ע ל י ה ניתנה‪ ,‬לפי פירוש אחד‪ ,‬ת ש ו ב ה הפוכה‪ ,‬ולפי הפירוש השני‪ ,‬ה ר ח ב ה‬
‫ש ל המקרים ש ה ו צ י א ה ה מ ש נ ה ה ק ו ד מ ת מן הכלל‪ .‬ועוד ק ש ה ‪ ,‬לפי ה פ י ר ו ש ה ש נ י‬
‫ה ע י ק ר ח ס ר מו הספר‪.‬‬
‫ש מ א ניתן ל פ ר ש כך‪ .‬ב מ ש נ ה ה ׳ נ ש א ל ה ה ש א ל ה מ ד ו ע ה ו ב א ה ב כ ל ל ד ע ת ה י ח י ד ‪,‬‬
‫ו ע ל כ ך נ י ת נ ה ה ת ש ו ב ה ש ה ד ע ה כ ש ל ע צ מ ה ל א נ ד ח ת ה ויתכן ש ה י א ת ת ק ב ל ב פ ע ם‬
‫‪,‬‬

‫אחרת‪ .‬ב מ ש נ ה ו ה ש א ל ה ‪ ,‬אף ש ה ז כ ר ת ד ע ת היחיד מוצדקת‪ ,‬מדוע ה י א הוזכרה י ת ד‬
‫עם ד ע ת ה ר ב י ם ש נ פ ס ק כמותם‪ ,‬ו ל א הובאד‪ .‬בנפרד במקום אחר‪ ,‬ש ג ם ב צ ו ר ה זו ה י א‬
‫‪,‬‬

‫ל א ת ש כ ח ‪ .‬לפיכך ה ה ב ד ל בין ש ת י ה ש א ל ו ת ה ו א כך‪ ,‬ש ב מ ש נ ה ה ה ה ד ג ש ה ה י א ע ל‬
‫״ ל מ ה מזכירין״‪ ,‬ו ב מ ש נ ה ר ע ל ״ ב י ן המרובין״‪) .‬תמוה ש ה ר א ב ״ ד מ פ ר ש כ ך א ת‬
‫ה ת ו ס פ ת א ש ה ו ב א ה ע ל ידו‪ ,‬א ב ל כ ו ת ב ש א ת ה מ ש נ ה י ש ל פ ר ש ב ד ר ך א ח ר ת ‪ ,‬ו ש ר ׳ ׳ י‬
‫‪,‬‬

‫מתייתם ל ש א ל ה ש ב מ ש נ ה ה׳ ונותן ע ל י ה ת ש ו ב ה הפוכה מזו ש כ ת ו ב ה ב מ ש נ ה ה ‪ .‬ו ל פ י‬
‫ה נ ״ ל ניתן ל ה ס ב י ר א ת ה מ ש נ ה כפי התוספתא(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ה ת ש ו ב ה ש ה ש י ב ר יהודה ע ל ש א ל ה זו מ ק ב י ל ה ל ת ש ו ב ה ש נ י ת נ ה ב מ ש נ ה ה ק ו ד מ ת‬
‫ו מ ש ל י מ ה אותה‪ .‬ל מ ר ו ת ש ד ע ת היחיד יכולה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ל ח ת ק ב ל ב פ ע ם א ח ר ת ‪ ,‬א ץ‬
‫ל נ ה ו ג כ ך בנקל‪ .‬כ ד י ל מ נ ו ע זאת‪ ,‬ה ו ע מ ד ו א ל ה ש נ ק ט ו כ ד ע ת ה ר ו ב מול א ל ה ש נ ק ט ו‬
‫כ ד ע ת המיעוט‪ ,‬ו ב כ ל ז א ת ל א הסכים ה ר ו ב ל ד ע ת המיעוט‪ ,‬ומכאן ל ב א י ם א ת ר י ה ם‬
‫ש צ ר י כ י ם ל ש ק ו ל א ת ד ב ר י ה ם ה י ט ב קודם שיסכימו ל ד ע ת ה מ י ע ו ט ) ו ר א ה ב ״ מ ל ד ‪ ,‬א‬
‫‪,‬‬

‫‪,,‬‬

‫ועוד ״ מ י ד י ג ב י ה ד ד י ת נ י א ״ ‪ ,‬ו ב ר מ ״ א ח ו ״ מ ס י כ ״ ה ס ב ( ‪.‬‬
‫באופן ה נ ״ ל י ו ש ב ו ה ק ש י י ם הרבים‪ ,‬ובין א ר ב ע ה מ ש נ י ו ת קיים ק ש ר הגיוני‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״מ ]לט‪ ,‬ד‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יונה עמנואל‬

‫סמינר או ישיבה לרבנים ?‬
‫‪,‬‬

‫ליום הזכרון המאה של הרב ע הילדסהיימר זע״ל‬
‫‪,‬‬

‫ד תמוז תרנ״ט‪-‬תשנ״ט‬

‫שמו ש ל ה ר ב עזריאל הילדםהיימר ז צ ״ ל ק ש ו ר ק ש ר הדוק ע ם ה ס מ י נ ר ל ר ב נ י ם‬
‫ליהדות ה ת ר ד י ת ב ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ב ע י ר ה ב י ר ה ברלין‪ .‬ה ק מ ת ה ס מ י נ ר ב ש נ ת ת ר ל י ׳ ג ) ‪( 1 8 7 3‬‬
‫ל א נ ת ק ב ל ה בעין יפה בתלקים שונים ב י ה ד ו ת הנאמנה‪ .‬ל א ל מ ד ו לימודי הול בסמינר‪,‬‬
‫א ב ל ה מ ג מ ה היתד‪ .‬ש ת ל מ י ד י ה ס מ י נ ר ילמדו גם באוניברסיטה‪ .‬סיכום מ מ צ ה ב נ ו ש א‬
‫‪,‬‬

‫זה כ ת ב פ ר ו פ מרדכי ב ר ו י א ר נ ״ י ב מ א מ ר ״ ב י ן ס מ י נ ר ל י ש י ב ה ״ ב ״ ה מ ע י ן ״ תמוז‬
‫‪,‬‬

‫ת ש נ ״ ה ‪ ,‬ע מ ‪.26-14‬‬
‫‪,‬‬

‫בסוף מ א מ ר זה ת י א ר פ ר ו פ ברויאר א ת ה ת נ ג ד ו ת ו ה נ מ ר צ ת ש ל רבינו תיים עוזר‬
‫גרודזנםקי ז צ ״ ל ל ה ע ב ר ת ה ס מ י נ ר ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬אתרי ע ל י י ת ה נ א צ י ם ל ש ל ט ו ן‬
‫בגרמניה‪ .‬ג ם ר א ש ה ס מ י נ ר ב ש נ י ם אלו‪ ,‬ה ר ב י ע ק ב יתיאל ויינברג ז צ ״ ל ‪ ,‬ל א צידד‬
‫ב ה ע ב ר ת ה ס מ י נ ר ל א ״ י ‪ ,‬א ב ל נ ע ל ב ‪ ,‬כ א ש ר רבינו תיים עוזר כ י נ ה א ת ה ס מ י נ ר ״ ב י ת‬
‫ח ר ו ש ת ל ר ב נ י ם ״ ונימק ב כ ך א ת ה ת נ ג ד ו ת ו ל ה ע ב ר ת ה ס מ י נ ר ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬ב מ כ ת ב ו‬
‫אל ר ב י חיים עוזר מ ח ה ה ר ב ויינברג ע ל כינוי זה‪ ,‬ואף ט ע ן ש ב ס מ י נ ר זחירים יותר‬
‫במתן היתר ה ו ר א ה מ ב י ש י ב ו ת בפולין וליטא‪ ,‬״ כ י ת ל מ י ד י ם ש ל א יכלו ל ח ש י ג א צ ל נ ו‬
‫ת ע ו ד ה ב ש ב י ל מיעוט י ד י ע ת ם נ ס ע ו לפולין ו ל ל י ט א ולמדו איזה זמנים — ל א ל מ ד ו‬
‫‪,‬‬

‫א ל א בילו ש ם — ו ק ב ל ו ס מ י כ ו ת ״ ) ה מ ע י ן ‪ ,‬ש ם ע מ ‪.(25‬‬
‫ה ר ב י ״ י ו י י נ ב ר ג הודיע ל ח ר ב חיים עוזר ש ב ה נ ה ל ת ה ס מ י נ ר ל א נ ת ק ב ל ה ש ו ם‬
‫ה ח ל ט ה ע ל ה ע ב ר ת ה ס מ י נ ר ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬ל א ידועים נימוקיו ש ל ה ר ב ויינברג נ ג ד‬
‫העברת הסמינר לארץ ישראל‪ .‬האם הרב ויינברג ה ת ה ש ב בהתנגדות עולם הישיבות‬
‫מ ש ר ע ש ר ו ת שנים ל ע צ ם ה ס מ י נ ר בברלין‪ ,‬ולכן ג ם ה ו א ה ת נ ג ד ל ה ק מ ת סמינר ל ר ב נ י ם‬
‫ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬בפלטין ש ל מלך? ואולי ה ר ב ויינברג היה ב ד ע ה ‪ ,‬ש ם מ י נ ר ל ר ב נ י ם‬
‫טוב ונחוץ במקום שאין י ש י ב ו ת כ מ ו ש ה י ה בגרמניה‪ .‬ה א ם ה ר ב ויינברג ת ש ש‬
‫ש ב ב ר ל י ן ה ס מ י נ ר ה י ה מ ו ס ד תרדי‪ ,‬ואילו ה ק מ ת ו ע ל יד י ש י ב ו ת קיימות ת ד ח ו ף א ת‬
‫הסמינר ל ה י ו ת מ ו ס ד ה ר ו א ה א ת ע צ מ ו כ מ ו ס ד מתקדם‪ — ,‬ת ת ל י ף א ק ד מ א י לישיבה?‬
‫מי ש ק ר א א ת מ א מ ר י ה ר ב ויינברג ע ל ש נ ו ת נעוריו ב ס ב י ב ת גדולי ה ד ו ר ו ר א ש י‬
‫תנועת המוסר בישיבות ליטא‪ ,‬מרגיש את ההזדהות הנפשית העמוקה ש ל הרב‬
‫ויינברג עם ע ו ל ם הישיבות‪ .‬ל כ ן ס ב י ר ל ה נ י ה ש ה ו א ל א ר צ ה ל ה ע ב י ר א ת ה ס מ י נ ר‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ט ]לט‪ ,‬ד‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪11‬‬

‫למקום בו קיימות ישיבות‪ .‬אתר‬
‫הרצוג ה התנגד הרב ויינברג ל ה ט י ל ד ו פ י‬
‫מכללתת ה א ל‬
‫דעתה‪-‬ח ש ש ו‬
‫למרות‬

‫בסמינר בברלין‪ ,‬בו ג ד ל ו מאות תלמידים והיו לרבנים חשובים ונאמנים‪ ,‬ש ת ל ק ם א ף‬
‫ת ל כ ו ל ל מ ו ד ב י ש י ב ו ת ל י ט א ל א ח ר סיום לימודיהם בסמינר‪.‬‬
‫דרכו ש ל ה ס מ י נ ר ל א היתה ק ל ה מיום היווסדו‪ .‬גם חלק מרבני גרמניה‪ ,‬ב י נ י ה ם‬
‫ה ר ב יצתק דוב ב מ ב ר ג ר ‪ ,‬ה ר ב מוירצבורג‪ ,‬ר א ו בסמינר לרבנים ד ב ר מיותר‪ .‬ה ר ב‬
‫ש׳יר ה י ר ש ל א ר א ה תשיבות‪ — ,‬בניגוד ל ה ר ב עזריאל הילדםהיימר‪ — ,‬ש ר ב נ י ם‬
‫עוסקים במחקרים תורניים ובתולדות עם ישראל‪ ,‬גם אם אין בהם פ ג י ע ה ב ע ק ר ו נ ו ת‬
‫‪1‬‬

‫היהדות ה נ א מ נ ה ‪ .‬גדולי פולין וליטא ר א ו בסמינר מוסד ש ל ״ ב ד י ע ב ד ״ ‪ ,‬א ב ל ש ב ת ו‬
‫א ת ר א ש י ה ס מ י נ ר ע ב ו ר מסירותם ל ש מ ו ר ע ל ג ת ל ת היהדות הנאמנה ב ג ר מ נ י ה ‪.‬‬
‫ל מ ע ש ה ה ס מ י נ ר ה י ה עוגן ה צ ל ה עבור מ ק צ ת תלמידי ישיבות במזרת א י ר ו פ ה‬
‫ו ב ה ו נ ג ר י ה ש ב ק ש ו ל ה ש ת ל ם בלימודים כלליים‪ ,‬ואכן אתוז ל א קטן מתלמידי ה ס מ י נ ר‬
‫היו ת ל מ י ד י ם ממזרח אירופה‪ ,‬ש ל מ ד ו בסמינר לימודי קודש ולמדו גם ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ‪.‬‬
‫הכינוי ״ ב י ת ת ר ו ש ת ל ר ב נ י ם ״ ‪ ,‬בו כינה רבינו חיים עוזר את הסמינר ל ר ב נ י ם ‪,‬‬
‫מ ב ט א נ א מ נ ה א ת ה ג י ש ה הקרירה ו ה ת ש ת י ת כלפי הסמינר‪ .‬כך נהיה הסמינר ״ כ ב ש ר ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫ש ח ו ר ה ״ ו ״ ע ו ג ן ה צ ל ה ״ כאחד‪ .‬מ צ ד שני‪ ,‬גדולי ליטא‪ ,‬כגון ה ר ב מפוניבז ז צ ״ ל ו ר ב‬
‫אלתנן וםרמן ה י ״ ד נתנו שיעורים בסמינר בזמן ביקורם בברלין‪.‬‬
‫ר ב ע ו תיים עוזר פ נ ה ב ש ע ת ו גם א ל ה ר ב א ״ י קוק ז צ ״ ל בירושלים ו ב י ק ש פ ע מ י ם‬
‫א ח ד ו ת א ת עזרתו ל מ נ ו ע א ת ה ע ב ר ת הסמינר ל א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ל א לירושלים‪ ,‬ו ג ם ל א‬
‫‪2‬‬

‫ל ת ל א ב י ב ‪ .‬רבינו חיים עוזר ב י ק ש מ ה ר ב ויינברג ל א ל ה ע ב י ר א ת הסמינר ל א ר ץ‬
‫י ש ר א ל א ל א א ל ״ מ ד י נ ו ת ה ס מ ו כ ו ת מ מ ע ר ב אירופה״‪ .‬ב מ כ ת ב זה‪ ,‬ב ת א ר י ך ר ״ ח א ד ר‬
‫ת ר צ ״ ד ‪ ,‬רבינו חיים עוזר מ ש ב ח א ת ה ר ב ויינברג ״ ש מ א ש י מ י ם א ת כ ת ״ ר כי ר ו צ ה‬
‫ל ש נ ו ת מ ס מ י נ ר לישיבה‪ ….‬והלואי ש י ע ל ה בידו כי מעלין ב ק ד ש ו ל א מ ו ר י ד י ך ‪ .‬ל ג ב י‬
‫ה מ צ ב ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬ה ר ב היים עוזר ציין ״ ב ו ד א י טוב שיהיו ש ם א י נ ט ע ל ע ג ע נ צ י ע‬
‫תרדית ו ש ת ה י ׳ ה ש פ ע ת ם ניכרת‪ ,‬א ב ל ל א ש ת ה י ה ה ת ח ל ה מרבנים א י נ ט ע ל ע ג ע נ ט י ם ״ ‪.‬‬
‫מ ש מ ע ו ת ר ב ה ל מ ש פ ט זה ש ל ר ב ן ש ל כ ל בני הגולה‪ ,‬ש ה י ה ד ו ת התרדית ב א ר ץ‬
‫י ש ר א ל צ ר י כ ה ל ע ו ד ד א י נ ט ל ג נ צ י ה תרדית‪ ,‬א ב ל אין צורך ברבנים ״אינטליגנטים׳׳*‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫ב מ כ ת ב זה א ל ה ר ב ויינברג אין כינוי ש ל הסמינר בברלין כ ״ ב י ת ח ר ש ת ל ר ב נ י ם ‪.‬‬
‫כ א מ ו ר ה ר ב ויינברג ט ע ן ב מ כ ת ב ו א ל ה ר ב חיים עוזר‪ ,‬ש ה ס מ י נ ר מ נ ע ת ע ו ד ת ה י ת ר‬

‫‪1‬‬

‫ר א ה ע ל ז ה ב ס ׳ ע ד ה ו ד י ו ק נ ה מ א ת פ ר ו פ ׳ מ ׳ ב ר ו י א ר ) י ר ו ש ל י ם ת ש נ ״ א ( ע מ ׳ ‪ .126-121‬מ א י ד ך ‪,‬‬
‫ע ו ד ל פ נ י פ ת י ח ת ה ס מ י נ ר ל ר ב נ י ם ב ש נ ת ת ר ל ״ ד היו ג ד ו ל י י ש ר א ל ב ג ר מ נ י ה ש ר כ ש ו ה ש כ ל ה‬
‫כ ל ל י ת ‪ ,‬כ ג ו ן ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ‪ ,‬ב ע ל ע ר ו ך ל נ ר וביכורי י ע ק ב ‪ ,‬ה ר ב צבי בנימין א ו י ע ר ב ך ‪,‬‬
‫ב ע ל נ ח ל א ש כ ו ל ‪ ,‬ה ר ב ש ״ ר ה י ר ש ועוד‪ .‬ו ר א ה ד ב ר י ה ר ב ר פ א ל א ו י ע ר ב ך ש ל י ט ״ א ב ה ק ד מ ה‬
‫ל ס ׳ א ב י ה נ ח ל ) י ר ו ש ל י ם ת ש נ ״ א ( ע מ ׳ ‪.10‬‬

‫‪2‬‬

‫א ג ר ו ת ל ר א י ״ ה ‪ ,‬ס י ׳ שטז‪ ,‬שיח‪ ,‬ש כ ‪ ,‬ש כ ה ‪ ,‬ו ב ע י ל ך ש ם סי׳ שיח ״ א ב ל א י ך י ע ל ה ]על[ ה ד ע ת‬
‫ל י ם ד ב י ת ח ר ש ת כזה ל ר ב נ י ם באה״ק‪ …‬ש א צ ל ם ד ר ך א ר ץ ע י ק ר ו ת ו ר ה ט פ ל ״ ‪ .‬ו ר א ה ע ו ד ש ס‬
‫סי׳ ש כ ח ‪ ,‬שנד‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪12‬‬

‫ה מ כ ת ב נ ד פ ס מ ת ו ך כ ״ י ב ם ׳ חידושי ב ע ל שרידי א ש ) י ר ו ש ל י ם ת ש נ ״ ה ( עמ׳ ת ק ע ח ־ ט ‪.‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ס ‪1‬לס‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הוראה מ ת ל מ י ד י ם ש א י נ ם ראויים ל ק ב ל ה י ת ר הוראה‪ ,‬א ב ל ל פ ע מ י ם ה ם ה ש י ג ו אותו‬
‫אחרי ש ״ ב י ל ו ״ זמן מ ה ב י ש י ב ו ת בפולין ובליטא‪ .‬ו ל א ר ק בזמנו ש ל ה ר ב ויינברג ה י ה‬
‫‪,‬‬

‫כך‪ .‬ד ״ ר מ ל ך ש פ י ר א נ ״ י פ ר ס ם ב ׳ ׳ ה מ ע י ן ״ ) ת מ ו ז תשנ׳׳ז‪ ,‬ע מ ‪ (3-2‬מ כ ת ב מ ה ר ב דוד‬
‫צבי הופמן ז צ ״ ל א ל ה ר ב ש ל מ ה םופר ז צ ״ ל ‪ ,‬א ב ״ ד ב ע ר ע ג ם א ם בהונגריה‪ ,‬כתצי ש נ ה‬
‫‪,‬‬

‫לפני פטירתו ש ל ה ר ב ע ז ר י א ל הילדםהיימר‪ ,‬בדיוק לפני מ א ה ש נ ה ‪ ,‬ב ״ י ו ם ב ל ס ד ר‬
‫אנשים אתים אנתנו ת ר נ ״ ט ל פ ׳ ׳ ק ״ ‪ .‬ה ר ב ד ״ צ הופמן ה ש י ב ע ל ט ע נ ת ה ר ב סופר‬
‫שהסמינר נתן ה י ת ר ה ו ר א ה ל ד ״ ר פונק‪ ,‬ש ד ר ש א ח ר כ ך ב ב י ת כ נ ס ת ש ב ו ע מ ד עוגב‪.‬‬
‫הרב הופמן ה ש י ב ש ה א י ש א מ נ ם ל מ ד בסמינר‪ ,‬א ך ל א נ י ג ש ל א ף בהינד‪ ,.‬א ב ל ה ש י ג‬
‫היתר ה ו ר א ה מ ש נ י ר ב נ י ם בהונגריה!‬
‫למרות ה ה צ ל ח ו ת ש ל ה ס מ י נ ר ל ר ב נ י ם מיסודו ש ל ה ר ב הילדםהיימר‪ ,‬ה ס מ י נ ר ל א‬
‫נולד במזל טוב‪ .‬ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה אינה מ ק ב ל ת ב ק ל ו ת שינויים בדפוסי התינוך‪] .‬גם‬
‫היום קיימות ישיבות‪ ,‬כגון י ש י ב ו ת ה ה ס ד ר ‪ ,‬בהן לומדים ב ה ת מ ד ה ‪ ,‬א ב ל הן ל א הוקמו‬
‫לפי ה ד ג ם ה מ ק ו ב ל ‪ ,‬ולכן מ ש פ ט ן תרוץ בעיני היהדות התרדית‪ .‬מ א י ד ך קיימות י ש י ב ו ת‬
‫ש ב מ ש ך הזמן נכנסו בהן ר י ב מ כ ו ע ר ואף קטטות‪ ,‬ו ב כ ל ז א ת הן מ צ ל י ת ו ת ל ש מ ו ר ע ל‬
‫שמן הטוב‪[.‬‬
‫אולי י ש ל ה ב י ן א ת הכינוי‬

‫‪, /‬‬

‫‪,,‬‬

‫ב י ת ח ר ו ש ת ל ר ב נ י ם בצורה פתות המורה‪ .‬ב י ש י ב ו ת‬

‫לומדים ת ו ר ה ל ל א ה ג ב ל ת זמן‪ ,‬ואילו מ ט ר ת הסמינר ל ר ב נ י ם לסיים אתרי שנים‬
‫‪,,‬‬

‫אחדות א ת הלימודים‪ .‬א ם כ ך ‪ ,‬י ש מקום לכינוי ״ ב י ת ח ר ו ש ת ‪ ,‬מ ת ת י ל י ם ו מ ס י י מ י ם‬
‫א ת הלימוד‪ ,‬כמו ע ב ו ד ה ק ב ו ע ה ב ב י ת תרושת‪ .‬זה מ ת א י ם ל ט ע נ ה נוספת ש ל רבינו‬
‫חיים עוזר ״ א י ך י ע ל ה ע ל ה ד ע ת ליםד בית ת ר ו ש ת כזה ל ר ב נ י ם ב א ה ״ ק ש י ש ש ם‬
‫ישיבות גדולות ורבנים גדולים‪ ,‬ג ד ו ל י ת ו ר ה ויראה‪ ,‬ל ב ח ו ר ברבנים ח ד ש י ם ש א צ ל ם‬
‫‪4‬‬

‫דרך־ארץ ע י ק ר ו ת ו ר ה ט פ ל ״ ‪.‬‬
‫כ נ ר א ה ש ה ת ש ש מפני ״ ר ב נ י ם ת ד ש י ם ש א צ ל ם דרך־ארץ ע י ק ר ו ת ו ר ה ט פ ל ״ מ ב ט א‬
‫נאמנת א ת מ ש ב ר האימון ש ל ר א ש י ה י ש י ב ו ת ב ל י ט א כלפי הסמינר‪ .‬כאן יסוד הויכות‪.‬‬
‫היו תלמידים ש ה י ה א פ ש ר ל ט ע ו ן כ ל פ י ה ם ש ע ש ו א ת ה ת ו ר ה טפל‪ ,‬א ב ל ה א ם י ש‬
‫ל ה ש מ י ע ט ע נ ה זו ג ם נ ג ד ה ר ב שלמר‪ .‬ק ר ל י ב ך ובניו‪ ,‬ה ר ב מ א י ר להמן‪ ,‬ה ר ב תיים‬
‫ביברפלד‪ ,‬ה ר ב ע ז ר א מונק‪ ,‬ה ר ב פינתם כהן‪ ,‬ה ר ב ש ל מ ה א נ ם ב כ ר ובניו‪ ,‬ה ר ב יונה‬
‫מרצבך‪ ,‬ה ר ב פינחס וולף ובנו ה ר ב א ב ר ה ם ‪ ,‬ה ר ב יחיאל מ י כ ל שלזינגר‪ ,‬ה ר ב מ ש ה‬
‫אריה ב מ ב ר ג ר ואחיו ה ר ב ש מ ח ה ‪ ,‬ה ר ב אהרן נויבירט‪ ,‬ה ר ב מ ש ה אויערבך‪ ,‬ה ר ב קלמן‬
‫כהנא ו ע ו ד ר ב נ י ם רבים‪ ,‬ש ל מ ד ו ב ס מ י נ ר לרבנים‪ ,‬וכל חייהם היו קדושים ל ל י מ ו ד‬
‫תורה ו ה פ צ ת התורה‪ .‬ו מ ה ע ם ה ר ב א ה ר ן ש מ ו א ל א ם א ד ואחיו ה ר ב מרדכי‪ ,‬בניהם ש ל‬
‫מ ה ר ״ י א ם א ד ש ל מ ד ו א צ ל ה ר ב ה י ל ד ס ה י י מ ר ב י ש י ב ת אייזנשטט? ה א ם א פ ש ר ל ו מ ר‬
‫‪,,‬‬

‫ע ל תלמידי ה ס מ י נ ר ש ה ם ״ ר ב נ י ם ת ד ש י ם ש א צ ל ם דרך־ארץ ע י ק ר ותורה ט פ ל ? נכון‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫א ג ר ו ת ה ג ר ח ״ ע זצ׳׳ל‪ ,‬ב ס ו ף א ג ר ו ת מ א ת מ ר ן החזון איש‪ ,‬ח ״ ב ‪ ,‬בני ב ר ק ת ש ט ״ ז ‪ ,‬ע מ ׳ ק ע ב‬

‫׳‬

‫מובא ג ם במאמר הנ׳׳ל ש ל פרופ׳ מרדכי ברויאר‪ .‬וראה ל ע י ל בהערה ‪ 2‬מ״מ למכתבי רבינו‬
‫חיים ע ו ז ר ל ה ר ב א ״ י קוק‪.‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז ת ש נ ״ ס ]לס‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪13‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ם סיימו א ת לימודיהם בסמינר אתרי שנים אחדות‪ ,‬אבל הם המשיכו בלימוד ת ו ר ה‬
‫באופן מ ו פ ל א ביותר‪ .‬ה א ם לימוד תורה ומסירות הנפש שלהם ליהדות צרופה ל א ע ל ו‬
‫ע ל א ל ה ש ל יוצאי י ש י ב ו ת ל י ט א ל א מעטים?‬
‫ב ש ע ת ו ל א ה ג י ב ה ר ב ויינברג ע ל ה ט ע נ ה ה נ ״ ל ‪ ,‬למרות שכנראה זה ה י ה י ס ו ד‬
‫אי־ההבנה בין ר א ש י הישיבות במזרח אירופה ורבני מערב אירופה‪ .‬ב ה ע ר ת ש ו ל י י ם‬
‫ב ש ו ״ ת שרידי א ש ‪ ,‬ת ״ ב ) י ר ו ש ל י ם ת ש כ ״ ב ( ‪ ,‬סי׳ ל מ ת א ר ה ר ב ויינברג א ת ת ל מ י ד ו‬
‫ה ר ב מ ש ה בורר ה י ״ ד ‪ ,‬א ב ״ ד גאלינגען‪ ,‬ש נ ס פ ה במחנה ריכוז אתרי מ ע צ ר ו ב ל י ל‬
‫הבדולח‪ ,‬ו ז ״ ל ״ ה ש ו א ל היה ת ל מ י ד ותיק ש ל בית מדרש לרבנים‪ ,‬מיסודו ש ל מ ר ן‬
‫הגאון הצדיק מ ה ר ״ ר עזריאל הילדםהיימר זצ״ל‪ .‬הוא נספה בשואה ה ג ד ו ל ה ע ׳ ‪ /‬י‬
‫המרצתים ה ג ר מ נ י ם י מ ״ ש ‪ .‬הוא היה צדיק תמים‪ ,‬עוסק בתורה יומם ו ל י ל ה ו נ ו ה ג‬
‫ב ק ד ו ש ה ו ב ט ה ר ה ב כ ל הוויות תייו‪ .‬ואף שהיה באפשרותו להציל א ״ ע קודם פ ר ו ץ‬
‫ה מ ל ח מ ה כ ד ר ך ש ע ש ו ש א ר רבני גרמניא‪ ,‬ל א ר צ ה לעזוב א ת קהלתו ל ב ד ה ב ש ע‬

‫ת‬

‫צ ר ה ומצוקה‪ .‬וראוי ל ק ב ו ע לדורות‪ ,‬כי בין רבני גרמניא נמצאו אנשים צ ד י ק י ם ‪,‬‬
‫תסידים וקדושים‪ ,‬א ש ר במדינות אחרות היו ר ב ב ו ת אנשים רצים אחריהם ל י ה נ ו ת מ ז י ו‬
‫ת ו ר ת ם ויראתם‪ .‬א ת ה ש כ ל ת ם ה א ק ד י מ א י ת ש ק ב ל ו במכללות גרמניא‪ ,‬הורידו ל מ ד ר ג ה‬
‫ש ל ר ק ת ו ת ו ט ב ת ו ת מ מ ש ‪ ,‬ל א יאומן כי יסופר‪ .‬א ת התוארים האקדמאיים ה ס ת י ר ו מ ע י ן‬
‫כ ל ו ל א ה ש ת מ ש ו ב ה ם א ל א ב מ ג ע ם עם ה ש ל ט ו נ ו ת ו ב מ ל ח מ ת ם נ ג ד ה ת ו פ ש י י ס‬
‫ה מ ת ב ו ל ל י ם ״ ‪ .‬ה ר ב ויינברג ה ש י ב כאן ע ל ה ט ע נ ה שבוגרי הסמינר לרבנים ע ש ו‬

‫א‬

‫ת‬

‫‪5‬‬

‫התורה טפל ודרך ארץ עיקר ‪.‬‬

‫* • •‬
‫ה ס מ י נ ר ל א ה ו ע ב ר מברלין ל א ר ץ ישראל‪ .‬מ ה ש ט ו ב לברלין אינו מוכרת ל ה י ו‬
‫טוב‬

‫לירושלים‪.‬‬

‫ההתנגדות‬

‫ל ס מ י נ ר לרבנים‬

‫לא‬

‫ה צ ט מ צ מ ה ליהדות‬

‫ת‬

‫החרדיה‬

‫ה א ג ו ד א י ת ‪ .‬ג ם ג ד ו ל י ר ב נ י ״ ה צ י ו נ ו ת ה ד ת י ת ״ ל א ת ש ב ו ע ל ה ק מ ת סמינר ל ר ב נ י ם‬
‫בירושלים‪ .‬ה ר ב א ״ י קוק ז צ ״ ל ל א הקים בירושלים סמינר לרבנים‪ ,‬א ל א י ש י ב ה‬
‫גדולה‪ ,‬י ש י ב ת מרכז הרב‪ .‬ה ר ב י ״ א ה ר צ ו ג ז צ ״ ל הקים ב ל ב שכונת ר ה ב י ה א ת י ש י‬

‫כ ת‬

‫א ה ל תורה‪ ,‬״ ב י ת ה מ ד ר ש ה ג ב ו ה ל ת ל מ ו ד ״ ‪ ,‬בו למדו תלמידי חכמים מ ו כ ש ר י ם וידוע‪•,‬‬
‫שם‪ .‬אין ר ב ר א ש י ל י ש ר א ל ש ה ב י ע א ת רצונו להקים סמינר לרבנים‪ .‬ה ר כ נ ו ה‬
‫ה ר א ש י ת ל י ש ר א ל מ א ר ג נ ת מ כ ה נ י ם ל ה י ת ר הוראה‪ ,‬בהם נבתנו מ ש ך ה ש נ י ם א ל פ י כ נ י‬
‫תורה‪ .‬הנבחנים ל א נ ד ר ש י ם ל ה ש ת ל ם בלימודים כלליים‪ ,‬ואף ל א נבחנים ב ת נ ״ ך‬
‫ודקדוק‪ ,‬ואפילו אין הובר‪ .‬ל ה י ב ח ן ב ה ל כ ו ת א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬מצוות התלויות בארץ!‬
‫לימוד ה ת ו ר ה ש ו ק ק ב א ר ץ י ש ר א ל ב מ א ו ת י ש י ב ו ת וכוללים‪ .‬גם קמו מ כ ו נ י ם‬
‫ל ה ו צ א ת כ ת ב י ר א ש ו נ י ם ואתרונים‪ ,‬כגון מ ו ס ד ה ר ב קוק ומכון ירושלים‪ .‬ת ל מ י ד ‪,‬‬
‫תכמים מ ו כ ש ר י ם מ צ א ו כ ר ר ת ב ש ל פ ע י ל ו ת תורנית‪ .‬ע ו ב ד ה ה י א ש ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה‬

‫‪5‬‬

‫ו ר א ה ש ם ח ל ק י ו ר ה ד ע ה ‪ ,‬ס י ׳ ס ו ‪ ,‬ד ב ר י ה ע ר כ ה ע ל ה ר ב י ו ס ף צבי ק ר ל י ב ך ה י ״ ד ‪ ,‬א ך ר א ה ג‬
‫ש ם סי׳ סה‪ ,‬ד ״ ה ואולם מ ה שכת׳׳ר‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ט ולס‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ש‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חיה ל ל א סמינרים לרבנים! אלפי צעירים מ כ ל ההוגים רוצים להיות ״ ב נ י ת ו ר ה‬

‫‪,,‬‬

‫ורעיונו ש ל ה ר ב עזריאל הילדםהיימר ז צ ״ ל אינו מ ק ו ב ל היום‪ .‬לפני שמונים ש נ ה‬
‫היה ה ש ם ׳ ר ב ד ״ ר ׳ ש ם כבוד‪ ,‬ואילו היום ה ת ו א ר הזה אינו מ ב ט י ה הרבה! רבינו‬
‫חיים עוזר ה ו ד ה ב ת ש י ב ו ת ה ס מ י נ ר בזמן היוםדו ״ ל ה ת ח ר ו ת ע ם הריפורמים והי׳ בזה‬
‫צורך ה ש ע ה ‪ ,‬הזמן והמקום‪ ,‬שיהיו גם ל ק ה ל ו ת התרדיות ר ב נ י ם מדופלמים בעלי‬
‫ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה ׳ ׳ ) ש ם ( ‪ .‬ה ר ב היים עוזר ק ב ע ‪ ,‬ש ר ק ב מ ע ר ב אירופה י ש צורך בסמינר‬
‫לרבנים‪.‬‬
‫היום ר ב אינו זקוק ל ת ו א ר דוקטור בפילוסופיה‪ ,‬ב מ ת מ ט י ק ה או בהםטוריה‪ ,‬כדי‬
‫להיות רועה נאמן לקהילתו‪ .‬אולי קיימות קהילות מ ע ט ו ת בהוץ ל א ר ץ ה מ ת פ ש ו ת דוקא‬
‫רב עם ת ו א ר אקדמאי‪ ,‬א ב ל זה יוצא מן הכלל‪ .‬אנו זקוקים ל ר ב נ י ם ש ה ם מ ל א י ם תורה‪,‬‬
‫ש׳׳ס‪ ,‬ראשונים ואהרונים‪ .‬י ש ד ר י ש ה ל ר ב נ י ם ש ל מ ד ו שנים ר ב ו ת בישיבות‪ .‬א ב ל ל א‬
‫די בכך‪ .‬ע ל ר ב ה ק ה י ל ה ל ה י ו ת בקי גם ב ת נ ׳ ׳ ך ומפרשיו‪ ,‬מ ד ר ש ‪ ,‬ת ו ר ת ה מ ו ס ר‬
‫והחסידות‪ ,‬דקדוק ל ש ו ן הקודש‪ ,‬ת פ י ל ה ופיוטים‪ ,‬היסטוריה ש ל ע ם י ש ר א ל ועוד‪ .‬ר ב‬
‫בישראל ל א צריך ל ה י ו ת מומתה בפילוסופיה ה ע ת י ק ה ‪ ,‬א ב ל ה ו א צ ר י ך ל ד ע ת איך‬
‫להסביר א ת היסודות ש ל ת ו ר ה ש ב כ ת ב ותורה ש ב ע ל פה‪ ,‬היהם בין פ ש ט ו ד ר ש ‪ ,‬ועליו‬
‫לדעת איך מכינים ד ר ש ה ‪ ,‬מ ה ל ו מ ר ו מ ה ל א לומר‪ ,‬ל א ל ה ת ת י ל כ ל ד ר ש ה ע ם מ ס פ ר‬
‫‪6‬‬

‫קושיות‪ ,‬ואף ל א ל ה א ר י ך ‪ .‬ר ב ה מ כ ה ן היום כ ר ב במדינת י ש ר א ל צ ר י ך להיות בקי‬
‫במצוות התלויות ב א ר ץ ‪ ,‬בעיות כ ש ר ו ת ‪ ,‬ר פ ו א ה וטכנולוגיה ועוד‪ .‬ר ב ב י ש ר א ל מוכרת‬
‫לדעת מ ה זה כ ת ב יד מינכן ש ל ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬מ ה ו ע ר כ ם ותםרונם ש ל כ ת ב י יד‪ ,‬מהו יסוד‬
‫המאבק בין יהדות נ א מ נ ה ל י ה ד ו ת שמרנית‪ ,‬מ ה ת ש ו ב ת נ ו ל ב י ק ו ר ת ה מ ק ר א ו ל מ ת ק ר‬
‫מדעי ש ל התלמוד‪ ,‬מ ה זו ׳ ׳ מ ס ו ר ה ״ ה מ ו פ י ע ה ב מ ק ר א ו ת גדולות‪ ,‬ועוד י ד י ע ו ת‬
‫ת ו ר נ י ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬ש ל א לומדים ב י ש י ב ה ואי א פ ש ר ל ר כ ו ש אותן ע ״ י ק ר י א ת מ א מ ר י ם‬
‫פובליציסטיים בעתונות‪ .‬ה צ ל ח ת ו ש ל ר ב ב י ש ר א ל אינה ת ל ו י ה בידיעותיו במדעים‪,‬‬
‫אלא ב ש ל י ט ת ו ב ש ״ ס ופוסקים ובידיעותיו התורניות‪.‬‬
‫רבים תושבים היום ש ע ב ר זמנו ש ל סמינר לרבנים‪ ,‬א ב ל ב ק ב י ע ה זו ל א פתרנו א ת‬
‫הבעיות‪ .‬י ש לבחון ב ת ב ו נ ה איך ל ח נ ך בני ת ו ר ה מתאימים להיות רבנים ל ק ה י ל ו ת‬
‫ישראל‪ .‬כ ב ר נ פ ר צ ה התומר‪ .‬ה פ ס י כ ו ל ו ג י ת ש ל ה ת נ ג ד ו ת מ ו ת ל ט ת לשינויים‪ .‬לפני כ מ ה‬
‫עשרות שנים ל א הכירו ע ר י כ ת בתינות בישיבות‪ ,‬והיום זה מ ק ו ב ל ‪ ,‬ואף חובה‪ .‬עלינו‬
‫להמשיך ב ד ר ך זו‪ ,‬ל ש י פ ו ר הלימוד‪ ,‬בזהירות ובצורה מבוקרת‪ .‬י ש ל מ צ ו א ד ר ך‬
‫ה מ א פ ש ר ת ל ב נ י ת ו ר ה ל ל מ ו ד ת נ ״ ך עם מ פ ר ש י ם בין כ ו ת ל י הישיבה‪ .‬הכוונה כמובן‬
‫ללימוד ת נ ״ ך כ מ ו ש צ ר י כ י ם ל ל מ ו ד ת נ ״ ך ‪ ,‬עם ה מ פ ר ש י ם ה מ ק ו ב ל י ם ועם ת ר ד ת‬
‫קודש‪ ,‬ב ל י פזילה ל ל י מ ו ד מדעי־ביקורתי‪ .‬י ש ל מ צ ו א א ת ה ד ר ך ש ב י ש י ב ו ת ה ג ד ו ל ו ת‬

‫‪6‬‬

‫תלמידי ה ס מ י נ ר נ ש ל ח ו ל ד ר ו ש ב ש ב ת ו ת ב ב ת י כ נ ס י ו ת ש ל ק ה י ל ת ע ד ת י ש ר א ל ב ב ר ל י ן ‪ ,‬ו כ ך‬
‫ה ת ר ג ל ו ל ד ר ו ש ב ר ב י ם ‪ .‬פ ע ם א מ ר ה ר ב י״י ו י י נ ב ר ג ל ר ב צעיר ש ק י ב ל מ ש ר ה ר ב נ י ת ‪ ,‬שאין צ ו ר ך‬
‫שישמיע ב ד ר ש ה ה ר א ש ו נ ה א ת כ ל ידיעותיו‪ ,‬ו ה ר ב ו י י נ ב ר ג ה ו ס י ף ״ ת ש א י ר מ ש ה ו ל ד ר ש ה‬
‫הבאה!״ — כ ך ש מ ע ת י מ ה ר ב ק ל מ ן כ ה נ א זצ״ל‪.‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד(‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪15‬‬

‫הרצוג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫המקובלים‪ ,‬כגון רמב׳׳ן ו ר ״ ע מ פ ו ר נ ו ‪,‬‬
‫המפרשים‬
‫אתר עם‬
‫לומדים ח מ י ש ה תומשי ת ו ר ה‬

‫ואף ס פ ר ויקרא ע ם פירוש המלבי״ם‪ .‬א ג ב ‪ ,‬ה נ צ י ״ ב לימד כל יום חומש ב י ש י ב ת‬
‫וולוזין‪.‬‬
‫ת ל מ י ד י ה י ש י ב ו ת לומדים ש ״ ם ומפרשים‪ ,‬א ב ל אינם לומדים כ ל מה ש ר ב ב י ש ר א ל‬
‫צריך ל ד ע ת היום‪ .‬גם לימוד ה ל כ ה ד ו ר ש הכנה טובה‪ .‬גם בני תורה שלמדו ב י ש י ב ו ת‬
‫״ צ י ו נ י ו ת ״ אינם מצטיינים תמיד בידיעות ו ב ה כ נ ו ת תורניות הדרושות ל ר ב ב י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ק ר י א ה בבטאון ש ל בוגרי י ש י ב ה אינה מבטיחה תמיד קריאת מאמרים על פ ר ש נ ו ת‬
‫ה מ ק ר א המיוסדים ע ל אמונת חכמים ו ע ל ענוה רצויה‪.‬‬
‫י ש צורך ב ה ד ר כ ה ל ר ב נ י ם צעירים‪ ,‬בדרך ש ל שיעורים נוספים בין כותלי ה י ש י ב ה ‪.‬‬
‫יתכן ש ר א ש י ה י ש י ב ו ת מעדיפים ל א ל ש נ ו ת א ת ה ד ר ך ה מ ק ו ב ל ת בישיבות‪ ,‬ו ל כ ן י ש‬
‫ל ה ק י ם י ש י ב ו ת מיותרות ל ה כ ש ר ת רבנים‪ .‬מ א ה ש נ ה אתרי פטירת ה ר ב ע ז ר י א ל‬
‫הילדםהיימר ו ש י ש י ם ש נ ה אתרי ס ג י ר ת הסמינר לרבנים בברלין אין ל ה ת ע ל ם ע ו ד‬
‫מ ב ע י ת ה כ ש ר ת רבנים‪ .‬עלינו ל ד ע ת ‪ ,‬ש א ם אנו ל א נ ד א ג ל ה כ ש ר ת רבנים‪ ,‬י ע ש ו ז א ת‬
‫חוגים אחרים‪.‬‬
‫ועוד נקודה ת ש ו ב ה ב ה כ ש ר ת רבנים לתפקידם‪ .‬בני תורה‪ ,‬אפילו לומדי ת ו ר ה מ ש ך‬
‫שנים ר ב ו ת ‪ ,‬צריכים ל ד ע ת ד ב ר יסודי‪ :‬בני ת ו ר ה אינם יודעים א ת הכל‪ ,‬ו ה י ו ה ר ה‬
‫כ א י ל ו יודעים א ת ה כ ל ומבינים א ת ה כ ל מזיקה מאוד‪ .‬ר כ י ש ת הידע התורני ה ד ר ו ש‬
‫היום ל ר ב ב י ש ר א ל אינה מ ה ד ב ר י ם הקלים‪ ,‬ואין ל ה ש ל ו ת א ת עצמנו‪ ,‬כ א י ל ו‬

‫ר‬

‫כ‬

‫ב י ש ר א ל י ל מ ד ויודע א ת הכל‪ .‬אנו זקוקים לבני ת ו ר ה ש כ ב ר בצעירותם ל מ ד ו ל ו מ ר‬
‫‪,‬‬

‫ש ת י מילים פ ש ו ט ו ת ו כ ו ב ש ו ת לבבות‪ :‬״ א י נ נ י יודע״‪ .‬זהו ה מ פ ת ה וזה ה ש ע ר ל ה ‪.‬‬
‫ואידך זיל גמור‪.‬‬

‫‪ . . .‬ו א נ י נ ש א ר ת י ל ב ד י ב ב ק ש ת י ל ה א צ י ל ה ל ק מ נ ד ב ו ת א ה ב ׳ ׳ י גס ל מ ש ת ו ק ק י ס‬
‫ל א ר ץ אבותינו ל ר צ ו ת א ב נ י ה ולהונן א ת עפרה‪ ,‬א ך שומע ל א היה לי ו מ ל ם ה ה‬
‫א ה ד ההליטו‪ ,‬כי אין ט ו ב לפני הנודדים בלי א ם ל צ א ת ל א מ ר י ק ה ‪ ,‬ל א ר ץ ה ה ר ו ה‬
‫ולכונן ש ם מ ו ש ב ו ת ב ר ב י ר ב ב ו ת כ ס ף הקדשים‪ .‬ומה ה י ת ה א ח ר י ת ה ד ב ר ה ז ן‬

‫ז ?‬

‫ל ד א ב ו ן מ י ס ד י ה י ש ו ב ב א מ ר י ק א הזרו כ מ ה ו כ מ ה א ל פ י ם ע ר ו מ י ם ו ה ס ר י כ ל ל ש ו‬

‫כ‬

‫לארץ מולדתם‪.‬‬
‫אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר‪ ,‬ע מ ׳ ע‬
‫‪16‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ע‬

‫‪,‬‬

‫פרופ מרדכי ברויאר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אורתודוקסיה בין נסיגה‪ ,‬עמידה ועשייה יצירתית‬

‫א ב ק ש לפתוה בתיקון ה ה נ ח ה ה ש ג ו י ה המופיעה ש ו ב ו ש ו ב ב ס פ ר י ם ו ב מ א מ ר י ם‬
‫הנוגעים ב נ ו ש א שלפנינו‪ .‬המונה ״ א ו ר ת ו ד ו ק ס י ה ״ ‪ ,‬המציין א ת זרם ה י ה ד ו ת ה מ א מ י נ ה‬
‫והשומרת מצוות‪ ,‬מקורו אינו בדבריו ש ל פקיד מ מ ש ל ת י מ ב ר ם ל א ו ב ש נ ו ת ה ת ש ע י ם‬
‫ש ל ה מ א ה ה ש מ ו נ ה ־ ע ש ר ה ‪ ,‬ו ל א בנאומו ש ל א ת ד מתברי א ס י פ ת ה נ כ ב ד י ם ב פ א ר י ס‬
‫בעשור ה ר א ש ו ן ש ל ה מ א ה ה ת ש ע ־ ע ש ר ה ‪ .‬ה א י ש ה ר א ש ו ן ב ע ל מ ע מ ד ציבורי‪,‬‬
‫ש ה ש ת מ ש במונח זה ל ג ב י יהודי היה‪ ,‬ל מ י ט ב ידיעתי‪ ,‬ה כ ם ה ת י א ו ל ו ג י ה והמזרתן‬
‫החשוב יוהאן דוד מ י כ א ל י ס מגטינגן‪ .‬ב ש נ ת ‪ ,1770‬בעיתון מקומי )‪Gottinger‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ ,(Anzeigen‬ה צ י ג ה מ ל ו מ ד הזה א ת ע מ ד ת ו בפולמוס ל א ו ו א ט ר ־ מ נ ד ל ם ו ן ‪ .‬ה ו א נתן‬
‫ביטוי ל א ה ד ת ו למנדלםון וכינה אותו ״ י ה ו ד י אורתודוקסי״‪ ,‬א ף כ י ה ר צ ה א ת ה ש ק פ ת‬
‫‪2‬‬

‫היהדות ב ל ב ו ש פילוסופי ו ב ש פ ה מ ו ד ר נ י ת ‪ .‬מנדלסון עצמו ה ש ת מ ש במונח זה כ ע ב ו ר‬
‫שש־עשרה ש נ ה בפרסומו האתרון ש ה י פ נ ה אותו ׳ א ל ידידי ל ם י נ ג ‪ /‬ו ל מ ר ב ה ה ה פ ת ע ה‬
‫בהתייחסו א ל ל א א ה ר מ א ש ר שפינוזה‪ .‬ה ו א כ ת ב ‪ :‬׳ י ד ע ת י ש י ש ג ם שפינוציזם מזוקק‬
‫העולה יפה מ א ד ב ק נ ה א ת ד ע ם כ ל ד ב ר מ ע ש י ש ב ד ת ו ב ת ו ר ת המוסר; ]‪ […‬ידעתי‬
‫שניתן היטב ל א ח ד א ת הםפינוציזם המזוקק הזה ב ר א ש ו ב ר א ש ו נ ה ע ם היהדות‪,‬‬
‫וששפינוזה‪ ,‬ל מ ר ו ת מ ש נ ת ו הםפקולטיווית‪ ,‬יכול ה י ה ל ה י ש א ר יהודי אורתודוקסי‪,‬‬
‫א ל מ ל א ל א כ פ ר ב י ה ד ו ת ה א מ י ת י ת ב כ ת ב י ם אתרים‪ ,‬ו ב כ ך ה ו צ י א א ת עצמו מ ח ו ק ת‬
‫‪,‬‬

‫‪3,‬‬

‫ה ת ו ר ה ‪ .‬ובכן רואים אנתנו ש מ ל כ ת ה י ל ה מציין המונח ״ א ו ר ת ו ד ו ק ס י ׳ יהודי החי ע ל‬
‫פי מצוות התורה‪ ,‬בין א ם ה ו א א ד ם ״ נ א ו ר ״ פתות בין א ם יותר‪.‬‬
‫נ ש א ל עתה‪ :‬ה א ם יהודי אורתודוקסי עדיין אורתודוקסי ג ם א ם אינו מ ד ק ד ק במצוות‬
‫כחוט השערה? ש א ל ה זו נ ו ג ע ת ביסוד חילוקי ה ד ע ו ת בין י ע ק ב כ ״ ץ ל ע ז ר י א ל ש ו ת ט‬
‫ל ג ב י ה מ ש מ ע ו ת ה ה י ס ט ו ר י ת ש ל סימני הרפיון בקיום ה מ צ ו ו ת ב ה ב ר ה היהודית‬
‫בגרמניה לפני תקופתו ש ל מנדלםון‪ .‬ב ע ו ד ש ש ו ח ט ב י ק ש ל ה ק ד י ם ב כ מ ה דורות א ת‬
‫שינוי ה מ י ב נ ה הרותני ש ל התברר‪ ,‬היהודית ביתםה ל מ ס ו ר ת ע ל ס מ ך החומר התיעודי‬

‫‪1‬‬

‫כתבי הפולמוס הזה הופיעו בתרגום עברי בכתבי משה מנדלסזון‪ ,‬ספר ראשון‪ ,‬תל־אביב תש״ז‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.213-177‬‬

‫‪ 2‬אלכסנדר אלטמן‪ ,‬משה מגדלםון)אנגלית(‪ ,‬פילדלפיה ‪ ,1973‬עמ׳ ‪.241‬‬
‫‪ .‬מנדלםון השתמש‬
‫‪p‬‬
‫‪,295‬‬
‫במונח ״אורתודוקס״ גם בהקשר חיבורו ׳ירושלים׳‪ ,‬ראה אלטמן)הערה ‪ ,(2‬עמ׳ ‪.518,516‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ט ]לט‪ ,‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪17‬‬

‫אתר דעת ‪-‬‬
‫הרצוג שינוי המיבנה בטרם ה ת ר ח ש ש י נ ו י‬
‫מכללתר ע ל‬
‫שאין ל ד ב‬
‫הרב שאסף‪ ,‬עמד כ ״ ץ על כך‬

‫ב ת ו ד ע ה שיתקיף א ת מ ע ר כ ת הדת בתור שכזאת‪ ,‬ודבר זה אין ל ק ב ו ע לפני ת ק ו פ ת ו‬
‫‪4‬‬

‫ש ל מ נ ד ל ם ו ן ‪ .‬ל ד ע ת ו ש ל כ׳׳ץ‪ ,‬מידת אדיקותו ש ל ציבור יהודי כ ל ש ה ו בקיום מ צ ו ו ת‬
‫קפדני פתות או יותר אין בה משום קריטריון לזיקתו לאורתודוקסיה‪ .‬הקריטריון מ צ ו י‬
‫ב ע מ ד ת ו ה ע ק ר ו נ י ת כ ל פ י תוקף חיובה ש ל חוקת התורה בכללותה‪ .‬עוברי ע ב י ר ו ת ה י ו‬
‫מצויים ב י ש ר א ל מאז ו מ ת מ י ה החידוש ש ב ה ש כ ל ה היה בעליית ה ת ו פ ע ה ש ל כ ו פ ר י ם‬
‫‪5‬‬

‫ב ע צ ם ח ו ב ת קיום ה מ צ ו ו ת ‪.‬‬
‫נ ש ק ם ש ל א נ ש י ה ה ש כ ל ה הורכב בהלקו ה ג ד ו ל ממושגים ומרעיונות ש נ ל ק ח ו‬
‫מ ד ר כ י ה מ ח ש ב ה ש ל הפילוסוף עמנואל קאנט‪ .‬די בהצצה א ל היבורו ׳מהי ה ש כ ל ה ? ׳‬
‫ע ל מ נ ת ל ה ב י ן א ת ה ה ת נ ג ש ו ת בין כיוון מ ח ש ב ת ו לבין האורתודוקסיה ה י ה ו ד י ת‬
‫ה ש ו מ ר ת מצוות‪ .‬אני מצטט‪ :‬׳יציאת ה א ד ם מתוך מ צ ב הוסר ה ד י ע ה ה ע צ מ י ת ש ה ב י א‬
‫‪,‬‬

‫ע ל עצמו׳; ׳ ס י ס מ ת ה ה ש כ ל ה ‪ :‬היה אמיץ ו ה ש ת מ ש ב ש כ ל ך ש ל ך ; ׳ ל צ ו ר ך ה ש כ ל ה ז ו‬
‫ל א ד ר ו ש א ל א החופש‪…‬הווה אומר‪ ,‬התופש ל ה ש ת מ ש ב ת ב ו נ ת ך בפרהסיא ל ג ב י כ ל‬
‫עניין ו ע נ י י ן ‪/‬‬
‫ב ת ה י ל ה עמדו נציגי המסורת‪ ,‬ו ב פ ר ט הרבנים מ ה א ס כ ו ל ה הישנה‪ ,‬מוכי ת ד ה מ ה מ ו ל‬
‫ה ת ו פ ע ה ה ח ד ש ה ‪ .‬ש פ ת המשכילים ה י ת ה ל ה ם בלתי־מובנת‪ .‬א ב ל ה ש ק פ ת ם ש ל ר ב י ם‬
‫מבין ה מ ש כ י ל י ם הרדיקאליים‪ ,‬ש ע ל פיה מצוות התורה‪ ,‬כולן א ו חלקן‪ ,‬נ ט ו ל ו ה כ ו ת‬
‫מחייב מ ב ת י נ ה עקרונית‪ ,‬היתד! ר ק ראש־תץ ל מ ת ק פ ה ע ל המסורת‪ .‬נוספו ל כ ך ‪:‬‬
‫ה ה צ ט ב ר ו ת ה כ מ ו ת י ת ש ל ה ע ב י ר ו ת ע ל תוקים ומנהגים ש ב מ ס ו ר ת הדתית? ה ה ת ק ו מ מ ו ת‬
‫בפומבי כ נ ג ד מ ר ו ת ה ו ס מ כ ו ת ה ש ל ה ר ב נ ו ת )אף מנדלםון ד ה ה א ת ה ש י מ ו ש ב א מ צ ע י‬
‫כפייה מצד ה ר ב נ י ם והפרנסים(; פקודת ה ס ו ב ל נ ו ת ש ל הקיסר יוסף ה ש נ י ) ‪ ( 1 7 8 1‬ו כ ד ‪,‬‬
‫סעיפים ע ל ענייני החינוך היהודי ש ת ו ל ל ו שינויים מעמיקים ב מ ס ו ר ת ה י ה ו ד י ת ‪-‬‬
‫‪,‬‬

‫האשכנזית; ה י מ ר ה ת ע מ ו ל ה ש ל נפתלי הירץ ויזל‪ ,‬״ ד ב ר י ש ל ו ם ו א מ ת ׳ ‪ /‬א ש ר‬
‫כ ב י כ ו ל ה ע נ י ק ל פ ק ו ד ה א ת ב ר כ ת ם ש ל הוגי היהדות ה ש מ ר נ י ת )החיבור ה ו כ ר ץ‬
‫על־ידי ר ב נ י ם ח ש ו ב י ם כ ס פ ר פסול(; שיתוף פ ע ו ל ה בין יהודים עוברי ע ב י ר ו ת ל ב י ן‬
‫ר ש ו י ו ת ה מ ל כ ו ת ב מ ט ר ה ל ה ג ב י ל א ת א מ צ ע י הכפייה ש ב י ד י ה ר ב נ ו ת ו ה ק ה י ל ה ‪/‬‬
‫ה א ח ר ו נ ה ש ב ר ש י מ ת ה ת ו פ ע ו ת ה א ל ה ‪ ,‬ה ״ ב ר י ת ״ שבין היהודים ה ״ ח ד ש י ם ״ ו כ ץ‬
‫רשויות ה א ב ס ו ל ו ט י ז ם הנאור‪ ,‬קוממה א ת היהודים השמרניים באופן מיותד‪ .‬ה ת ר כ ך‬
‫מקרים ש ה צ ב י ע ו ע ל ״ ב ר י ת ״ שכזאת‪ :‬ה ח ב ר ה ק ד י ש א ש ל ברלין נ א ל צ ה לוותר‪ ,‬ל ג כ י‬
‫מ ש פ ח ו ת ״ מ ת ק ד מ ו ת ״ ‪ ,‬ע ל העקרון ה ד ת י ש ל איסור ה ל נ ת המת; ובברסלאו‪ .‬נ ו ס ד‬

‫‪4‬‬

‫ע ז ר י א ל ש ו ח ט ‪ ,‬ע ם חילופי ת ק ו פ ו ת ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש ״ ך ‪ :‬י ע ק ב כ ״ ץ ‪of the Ghetto ,‬‬

‫‪Out‬‬

‫ק י מ ב ר י ד ג ׳ ) מ א ם ׳ ( ‪ ,1973‬ע מ ׳ ‪ 34‬ואילך‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫ע ל ה ה ב ד ל בין עבריינים ו כ ו פ ר י ם ר א ה גם‪ :‬א ר נ ם ט סימון‪Entscheidung zum Judentum ,‬‬
‫פ ר נ ק פ ו ר ט ע נ ״ מ ‪ ,1979‬ע מ ׳ ‪.41‬‬

‫‪6‬‬

‫‪18‬‬

‫י ׳ כ ״ ץ ) ה ע ר ה ‪ ,(4‬ע מ ׳ ‪ 161‬ואילך‪.‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ביוזמת ה מ מ ש ל ה ב י ת ה ס פ ר ה מ ל כ ו ת י ע ל ש ם ו י ל ה ל ם ע ב ו ר היהודים‪ ,‬והיה זה מ ו ס ד‬
‫‪7‬‬

‫ש ת כ נ י ת הלימודים ש ל ו ס ט ת ה במידה ר ב ה מן ה מ ק ו ב ל ת ‪.‬‬
‫פרוץ‬

‫ה מ ה פ כ ה ה צ ר פ ת י ת ‪ ,‬פתות מ ש ל ו ש שנים ותצי אתרי מ ו ת מנדלםון‪,‬‬

‫ו ה ש פ ע ו ת י ה ארוכות הטווח ב ג ר מ נ י ה ובאירופה כולה‪ ,‬יצרו א ק ל י ם תברתי־פוליטי‬
‫ש ה ג ב י ר פי כ מ ה א ת ה ל ח ץ החיצוני ע ל ה ח ב ר ה היהודית ל ה ר ב ו ת ה ש כ ל ה ‪ ,‬מודרניזציה‬
‫ו ט מ י ע ה ב ת ר ב ו ת אירופה וגרמניה‪ .‬ר ו ב ה ר ב נ י ם ש ק ע ו יותר ויותר בפסיביות קפואה‪.‬‬
‫מ ת א ו ת י ה ם ש ל ר ב נ י ם נ ג ד תידושים ב א ו ר ה התיים היהודי נ ש א ר ו ל ר ו ב ל ל א תוצאות‪.‬‬
‫ביוזמת א ב ב י ת הדין ה ר ב נ י ב א ל ט ו נ ה ) ר ׳ מנתם מ נ ד ל פרנקפורטר‪ ,‬ס ב ו ש ל ר ׳ ש מ ש ו ן‬
‫ר פ א ל הירש( נוסד ב ש נ ת ‪ 1805‬ב ק ה י ל ת ה מ ב ו ר ג — ק ה י ל ת ו ש ל ו י י ז ל — ב י ת ס פ ר א ש ר‬
‫התתשב‬

‫בתכניתו‪ ,‬ב מ י ד ה ידועה‪ ,‬ברות הזמן‪ ,‬ו ב כ ך ה ע נ י ק לוייזל מ י ד ה ש ל‬

‫צידוק־לאחר־מעשה‪ .‬במיוחד י ש לציין ש ר ב י ם מבני ה ח ב ר ה ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ת הכניסו‬
‫ל ב ת י ה ם א ת ה ״ ב י א ו ר ״ ש ל מנדלםון‪ ,‬ש ע ם הופעתו ה ב י ע ו כ מ ה ר ב נ י קהילות ח ש ו ב י ם‬
‫‪8‬‬

‫א ת מורת ר ו ח ם ‪ .‬ב ע ו ד ש ה ר ב נ י ם ה ש מ י ע ו א ת ד ר ש ו ת י ה ם ב ב ת י ה כ נ ס ת ב ש פ ת יידיש‬
‫ה מ ע ר ב י ת כבימים ימימה‪ ,‬ע ב ר ו ב ב ת י ם פנימה‪ ,‬ו ב פ ר ט בני ה ד ו ר ה צ ע י ר ‪ ,‬ב ה ד ר ג ח א ך‬
‫בביטחה‪ ,‬א ל ה ש י מ ו ש ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת התקנית‪ .‬בעיניהם ש ל מ ש כ י ל י ם ‪ ,‬יהודים‬
‫ונוצרים כ א ה ד ‪ ,‬מ ע ב ר זה היה ה ר ב ה יותר מדי איטי‪ .‬הרי ה ת ב ד ל ו ת ם ה ל ש ו נ י ת ש ל‬
‫היהודית ה י ת ה כצנינים אפילו בעיני א ו ת ם הנוצרים ש ה ש ת ד ל ו ב א ו ר ה פ ע י ל ל ט ו ב ת‬
‫היהודים ו ל מ ע ן ה ש ו ו א ת ת נ א י תייהם ל א ל ה ש ל הנוצרים‪ .‬היינריך ו י ר צ ר ) ‪, ( w u r z e r‬‬
‫מורה בכיר נוצרי ש נ י ה ל ב ת ת י ל ת ה מ א ה ה־‪ 19‬ב י ת ס פ ר ציבורי מ ת ק ד ם ב ה מ ב ו ר ג ‪,‬‬
‫ש ה י ה מיועד במיותד ל י ל ד י היהודים‪ ,‬פירםם מ א מ ר ש ב ר ו ב ו ה י ה מ ו ק ד ש ל ה ד י פ ת‬
‫ת ל ו נ ו ת נ ג ד היהודים‪ ,‬ו ש ם כ ת ב ‪ :‬׳ ל א א ו כ ל להבין ל מ ה היהודים ש ל נ ו ב ח ל ק ם ה ג ד ו ל‬
‫ביותר עדיין מ ת ע ק ש י ם כ ל כ ך ל ד ב ר ב ע ג ה מ ש ו ב ש ת ו פ ג ו מ ה ש ל ה ש פ ה הגרמנית‪.‬‬
‫איזו ת ו ע ל ת ת צ מ ת מ ש י מ ו ש ב ד ר ג ו ן זה? ש ו ם תועלת! ש פ ה זו ה ב ו ל ט ת כ ל כ ך בייחודה‬
‫‪9,‬‬

‫הבלתי־נעים ה י א א ת ד מ מ פ ר י ע י ה ש ל ו ם ה ע י ק ר י י ם ‪ .‬שנים ר ב ו ת ל א ח ר מ כ ן מ צ א א י ש‬
‫ה מ ב ו ר ג א ת ר א ת ה ה ס ב ר הנכון ל ע ק ש נ ו ת ש ב ה ה מ ש י כ ו עדיין ה ר ב ה אורתודוקסים‬
‫ל ה ש ת מ ש ב ש פ ת יידיש‪ :‬האורתודוקסים נחרדו נוכח חריפות מ א ב ק ם ש ל חלוחמים‬
‫ל מ ע ן ה פ ק ר ת כ ל ד ב ר יהודי ת ח ת מ ת ץ ה ש פ ע ת ה ש ל ה מ ה פ כ ה הצרפתית‪ ,‬ולכן נסוגו‬
‫‪1 0‬‬

‫ע ו ד יותר א ל א ו ר ח היי ה מ ס ו ר ת ‪.‬‬
‫בפרנקפורט דמיין ניתן ה י ה ל צ פ ו ת ב ת מ ו ר ה ש ה ת ר ח ש ח ב ק צ ב מ ו א ץ במיוחד‪ .‬עוד‬
‫‪ 7‬מרדכי אליאב‪ ,‬החינוך היהודי בגרמניה בימי ההשכלה והאמנציפציה‪ ,‬ירושלים תשכ״א‪ ,‬עמ׳ ‪.80‬‬
‫‪Steven M. Lowenstein, The Readership of Mendelssohn's Bible Translation,' 8‬‬
‫‪ ;Hebrew Union College Annual 53 (1982), pp. 179-213‬מאיר הילדסהיימר‪ ,‬׳עמדתו‬
‫של החתם סופר כלפי מנדלסון׳)אנגלית(‪Proceedings of the American Academy for ,‬‬
‫‪Jewish Research 60 (1994), pp. 141-187‬‬
‫‪P. Freimark, F. Kopitzsch (Hg.), Spuren der Ver- :‬‬
‫‪9‬‬
‫‪gangenheit sichtbar machen, Hamburg 1991, p. 18‬‬
‫‪.Allgemeine Zeitung des Judenthums 9 (1845), pp. 93-95 10‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ‪1‬לט‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪19‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בסוף ה מ א ה ה־‪ 18‬ה י ת ה קיימת ש ם ק ב ו צ ה תםידית־קבלית‪ ,‬ש ד ו ב ר בה ה ר ב ה‬
‫ו ש ה ם ע י ר ה א ת הרותות ב ק ה י ל ה " ‪ .‬תלמידים נמשכו מקרוב ומרתוק א ל ה י ש י ב ה‬
‫ה ג ד ו ל ה ‪ .‬ת ו ך שנים מ ע ט ו ת התפזר ה ה ו ג ההסידי ו ה י ש י ב ה נסגרה‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1794‬נ י ס ו‬
‫כ מ ה בעלי־בתים ל פ ת ו ת בית ספר יהודי עם ת כ נ י ת לימודים מ ו ת א מ ת לעידן ה ת ד ש ;‬
‫ר ב ה ק ה י ל ה ‪ ,‬ר ׳ פינתם הורוויץ ב ע ל ״ ה מ ל א ה ״ ‪ ,‬הטיל עליו חרם‪ ,‬אולם תוך ע ש ר ה‬
‫ימים ב י ט ל אותו ם י נ א ט העיר‪ .‬ו ע ד ה ק ה י ל ה ע ר ע ר ע ל צ ע ד זה ש ל הםינאט‪ ,‬א ו ל ם‬
‫ה ע ר ע ו ר נ ד ת ה על־ידי בית הדין ה ג ב ו ה ש ל הרייך)‪ (Reichskammergericht‬ב ו ו צ ל א ר ‪.‬‬
‫אכן ב ג ל ל מ ה ו מ ו ת ה מ ל ח מ ה ו ה ש ר י פ ה ה ג ד ו ל ה ברחוב היהודים)‪ (1796‬נ ת ע כ ב ה ל פ י‬
‫ש ע ה פ ת י ת ת בית הספר‪ .‬ל א ח ר מכן‪ ,‬ב ש נ ת ‪ ,1804‬הוקם בית ה ס פ ר ש נ ו ד ע ב ש ם‬
‫״ פ י ל א נ ט ר ו פ י ן ״ ‪ ,‬ו ה ו א ה ת פ ת ה ו נ ע ש ה תוך זמן קצר ל א ה ד המרכזים העיקריים ש ל‬
‫ת נ ו ע ת ה ק י ד מ ה ו ה ר פ ו ר מ ה היהודית בגרמניה‪ .‬בשנים ש ל א ת ר מכן ע ב ר ה ע ל ק ה י ל ת‬
‫פ ר נ ק פ ו ר ט ת מ ו ר ה ע מ ו ק ה א ש ר ה ב י א ה ב ש נ ו ת ה א ר ב ע י ם לידי ק ר ע חריף בין מ י ע ו ט‬
‫קטן ש ל שומרי מ ס ו ר ת ובין ר ו ב מותלט ולוהם ש ל ידידי הרפורמה‪ .‬ת מ ו ר ה זו ה י ת ה‬
‫‪1 2‬‬

‫קיצונית יותר מ א ש ר ב ק ה י ל ו ת גדולות א ת ר ו ת ‪ ,‬ובין נסיבות ה ר ק ע שהיו ב ג ו א צ י י ן‬
‫במיותד ש נ י גורמים תיצוניים‪ .‬האתד‪ :‬נפילת תומות הגיטו ש א פ ש ר ה ל י ה ו ד י ם‬
‫ל ה ש ת ח ר ר מן ה מ ו ע ק ה הפיסית ש ל ר ח ו ב היהודים הצר‪ ,‬ה ח ש ו ך ו ה מ ל ו כ ל ך ו ל צ א ת א ל‬
‫האויר התופשי ש ל העיר; ויש לזכור ש ל א היו ב ש ו ם מקום אתר ב ג ר מ נ י ה ת נ א י מ ג ו ר י‬
‫ה ג י ט ו כ מ ו בפרנקפורט‪ .‬ה ג ו ר ם ה א ח ר ב א מכוח ה ש פ ע ת ו החזקה ש ל רעיון ה ה י ר ו ת‬
‫ש ז ר מ ה מ ה צ ה ר ו ת י ה ם ו מ מ ק צ ת מ ע ש י ה ם ש ל ש ל ט ו נ ו ת ה כ י ב ו ש הצרפתי ב פ ר נ ק פ ו ר ט‬
‫ו ש ל ב ע ל י בריתם הגרמניים‪.‬‬
‫ה ח ת פ ת ח ו י ו ת הפנימיות ביהדות היו נתונות במידה מ כ ר ע ת ל ה ש פ ע ו ת‬

‫אכן‪,‬‬

‫תיצוניות‪ .‬ש ת י ה ע י ק ר י ו ת ש ב ה ן היו ג ם הן כ ר ו כ ו ת ב ה ג מ ו נ י ה הצרפתית‪ :‬ה ״ ם נ ה ד ר י ך ׳‬
‫בפרים ו ה ת ל ט ו ת י ה ‪ ,‬והקונםיםטוריה )גוף ה ה נ ה ג ה היהודית הדתית( ש ל וםטפאליד‪,‬‬
‫והוראותיה‪ .‬ת ו ל ד ו ת י ה ם ש ל ש נ י ה מ ו ס ד ו ת ה א ל ה ו ה ש פ ע ת ם ע ל ה ה ת פ ת ח ו ת ה פ נ י מ י ת‬
‫ש ל ה י ה ד ו ת ח ש ו ב ו ת לענייננו‪ ,‬א ך אין כאן מקום לפורטן‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר ת ב ו ס ת נאפוליון ה מ ש י כ ו מ מ ש ל ו ת י ה ן ש ל א ר צ ו ת גרמניות ר ב ו ת‬
‫א ת המדיניות הזאת‪ .‬פ ק ו ד ת היהודים ש ל בוואריה מ ש נ ת ‪ 1813‬ו מ ג מ ת ה ק י ד מ ה ש ל‬
‫מ מ ש ל ת בוואריה ושל ממשלות אחרות במחצית הראשונה של המאה ה ת ש ע ־ ע ש ר ה‬
‫צידדו ב ר פ ו ר מ ה וקידמו אותה‪ .‬מ ג מ ה זו ג ר מ ה ל כ ך ש ה ת נ ו מתן זכויות אזרח נ ו ס פ ו ת‬
‫ל א ר ק בשינויים ל ג ב י מתיות היהודים א ל א גם בתיקונים ב מ נ ה ג י הדת‪ .‬במקרים ר ב י ם‬
‫ב י ק ש ה ה מ מ ש ל ה ל ק ד ם תיקונים א ל ה בדרכי כפייה‪ :‬רבנים ש ל א עמדו בבתינד‪,‬‬
‫בלימודי הול‪ ,‬ש ה ו נ ה ג ה ע ל פי חוק‪ ,‬נ א ל צ ו ל פ ר ו ש ממשרותיהם; היו מ ק ר י ם‬
‫ש ה מ ש ט ר ה ס ג ר ה ב ת י כ נ ס ת בחם ש י מ ש ו ר ב נ י ם או חזנים ש ל א עמדו ב כ י ש ו ר י ם‬
‫הדרושים‪ .‬ב מ ל כ ו ת ה נ ו ב ר ה ו צ א ה ב ש נ ת ‪ 1820‬פקודה ש מ ו ת ר ל ק ב ו ר מ ת י ם י ה ו ד י ם‬

‫‪11‬‬

‫ר ח ל א ל י א ו ר ‪ ,‬׳ נ ת ן א ד ל ר ו ה ע ד ה ה ח ס י ד י ת ב פ ר נ ק פ ו ר ט ׳ ‪ ,‬ציון נ ט ) ת ש נ ״ ד ( ‪ ,‬עמ׳ ‪.64-31‬‬

‫‪12‬‬

‫י ע ק ב כ ״ ץ ‪ ,‬ב ו נ י ם ח ו פ ש י ם ויהודים‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש כ ״ ח ‪ ,‬עמ׳ ‪ 80‬ו א י ל ך ‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לם‪ .‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ר ק כ ע ב ו ר ‪ 48‬ש ע ו ת אתרי פטירתם‪ ,‬ד ב ר ש נ ו ג ד א ת ה ה ל כ ה ‪ ,‬ועוד ב ש נ ת ‪ 1838‬הזהיר‬
‫‪1 3‬‬

‫‪,‬‬

‫ר ב המדינה האורתודוקסי ר נתן א ד ל ר א ת הפרנסים שיקיימו פקודה ז ו ‪ .‬במדינות‬
‫באדן ו ו י ר ט מ ב ר ג הקימו ה מ מ ש ל ו ת רשויות־על יהודיות‪ ,‬כ ד ו ג מ ת הקונםיםטוריות‬
‫הצרפתיות‪ ,‬ש ה נ ה י ג ו ד ר ך הוראות מתייבות רפורמות ב ת פ י ל ה בציבור ובתינוך‪.‬‬
‫פרנסים אמידים‪ ,‬ו א ל ה היו ב ד ר ך כ ל ל שוהרי ה ר פ ו ר מ ה ‪ ,‬נהנו מיהם אוהד ש ל‬
‫הרשויות‪ .‬במדינת ב א ד ן נ ק ב ע כ ב ר ב ש נ ת ‪ 1809‬ש א ס ו ר ל ר ב נ י ם לדון דיני ממונות?‬
‫ל א ת ר מכן ה ל כ ו מ ד י נ ו ת א ה ר ו ת בעקבותיה‪.‬‬
‫ברם קידום ת נ ו ע ת ה ר פ ו ר מ ה בידי ה ר ש ו י ו ת ב מ ס פ ר מדינות ג ר מ נ י ו ת אין פירושו‬
‫ש ל א היתד! ל ת נ ו ע ה זו דינמיקה פנימית־יהודית מ ש ל ה ‪ .‬א ת ה ה ו כ ח ה ה ט ו ב ה ביותר ל כ ך‬
‫סיפקה מדינת פרוסיה‪ .‬כ א ן ה ל כ ה מדיניות היהודים ש ל פ ר י ד ר י ך ו י ל ח ל ם ה ש ל י ש י‬
‫ב ד ר ך ש ל ר י א ק צ י ה ו ש מ ר נ ו ת ו ש א פ ה ל מ נ ו ע כ ל שינוי וחידוש ב ת פ י ל ת ה צ י ב ו ר ש ל‬
‫היהודים‪ .‬א ו ל ם ד ב ר זה ה ש פ י ע א ך ב מ ע ט ע ל ה ת פ ת ת ו ת ת נ ו ע ת ה ר פ ו ר מ ה בפרוסיה‬
‫בדורות הללו‪ .‬צ מ י ת ת ה נ ע צ ר ה ל פ י ש ע ה ל מ ר א י ת עין‪ ,‬א ו ל ם ל א ת ר מכן ח ת ח ד ש ה‬
‫ו פ ר צ ה ב י ת ר ש א ת ‪ .‬אפילו ה מ ש ט ר ה הפרוסית ה י ע י ל ה ל א י כ ל ה ל ע צ ו ר א ת ״ ל י ד ת‬
‫המודרנה״‪.‬‬
‫ב ש נ י ם ה ל ל ו ה ת ל במקומות ר ב י ם ת ה ל י ך ש ל התנוונות ה ק ה י ל ה כ ת ב ר ה דתית‪.‬‬
‫הוכנסו שינויים ב ת פ י ל ת ה צ י ב ו ר ב ב ת י הכנסת‪ ,‬כ מ י ד ת נטייתם ש ל ה ר ב והפרנסים‬
‫ל ע ב ר הרפורמה‪ .‬ה מ ת פ ל ל י ם נ ח ל ק ו ל ק ב ו צ ו ת נ ב ד ל ו ת שיתםי א י ב ה ש ר ר ו ביניהן‪ .‬כ ך‬
‫ה פ ך בית ה כ נ ס ת מ א ת ר ה ת כ נ ס ו ת ה ק ה י ל ה למרכז הפילוג‪ .‬ה מ ת פ ל ל י ם הפכו יותר‬
‫ויותר מ מ ש ת ת פ י ם פ ע י ל י ם למאזינים סבילים‪ .‬לימוד התורה‪ ,‬ש ה י ה מימים י מ י מ ה ה ל ק‬
‫ב ל ת י נ פ ר ד ש ל ה פ ע י ל ו ת ש ה ת נ ה ל ה ב ב י ת הכנסת‪ ,‬ש ק ע יותר ויותר ב ת ה ו ם הנשייה‪.‬‬
‫יהדותם ש ל יהודים ר ב י ם ש ו ב ל א ה ת ב ט א ה בביקור יומיומי ב ב י ת ה כ נ ס ת ‪ ,‬א ל א‬
‫בחברות‬

‫ב א ר ג ו ן יהודי כ ל ש ה ו ‪ ,‬במינוי ע ל עיתון יהודי ו ב ה ת ע נ י י נ ו ת ב ו ע ר ת‬

‫באמנציפציה ו ב ה ש כ ל ה ‪ .‬ה ר ב נ ו ת ב מ ת כ ו נ ת ה ה י ש נ ה היתר‪ .‬ב ק ה י ל ו ת ר ב ו ת ב מ צ ב ש ל‬
‫גסיסה‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬כ א ש ר ה ת פ נ ת ה מ ש ר ת רב‪ ,‬הותירו א ו ת ה פנויה ב מ ש ך שנים‪.‬‬
‫ב ק ה י ל ו ת ג ד ו ל ו ת ר ב ו ת ‪ ,‬כ ג ו ן בברלין ו ב ה מ ב ו ר ג ‪ ,‬הניחו א ת ה ה נ ה ג ה ה ר ב נ י ת ב מ ש ך‬
‫שנים בידי ר ב נ י מ ש נ ה ודיינים‪ .‬קם ו ע ל ה טיפוס ח ד ש ש ל ר ב ש ע י ק ר תפקידו ה צ ט מ צ ם‬
‫ב ה ש מ ע ת ד ר ש ו ת ש ב ו ע י ו ת ב ש פ ה הגרמנית‪ .‬ד ר ש ו ת א ל ה היו ח י ד ו ש ח ש ו ב ‪ ,‬ל א‬
‫רק‬

‫ב א ש ר ל ש פ ה א ל א עוד יותר בתוכנן‪ .‬ב ד ר ך כ ל ל ב ל ט ה ב ד ר ש ו ת הנימה‬

‫המוםרית־פילוסופית? המטיפים ציטטו א מ נ ם פ ה ו ש ם איזה פסוק‪ ,‬א ב ל כ מ ע ט ש ו ם‬
‫מ א מ ר מן ה ג מ ר א ו ה מ ד ר ש ‪ .‬ה ם הקפידו ש ל א להזכיר ל מ ת פ ל ל י ם א ת ת ו ב ת קיום‬
‫ה מ צ ו ו ת ו ל א ניסו ל ה א י ר א ת עיני ש ו מ ע י ה ם ב ע ל י ה ש כ ל ה ר ב נ י ת ב ש ק ל א ־ ו ט ר י א‬
‫בסוגיה ה ל כ י ת כ ל ש ה י ‪ ,‬ד ב ר ש מ ע ו ל ם ה י ה מוקד ה ד ר ש ה ב ב י ת הכנסת‪ .‬מטיפים‬
‫‪1 4‬‬

‫ש כ א ל ה מונו ע ת ה ב מ י ד ה ג ו ב ר ת בקהילות‪ ,‬אפילו במקומות כמו ו ו ר מ ם ‪ ,‬ש ם עדיין‬

‫‪13‬‬
‫‪14‬‬

‫עותק הודעותיהם של המשטרה ורב המדינה נמצא בארכיון ישיבה אוניברסיטה‪ ,‬אוסף ברנשטיין‪.‬‬
‫‪Fritz Reuter, Warmaisa, Frankfurt a.M. 1987, pp. 161 f.‬‬
‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪21‬‬

‫הרצוגא היה מוכן ל ד ר ו ש ד ר ש ו ת ב ס ג נ ו ן‬
‫מכללתאו ל‬
‫דעת ‪-‬מ ס ו ג ל‬
‫אתר ה י ה‬
‫כיהן ר ב אורתודוקסי‪ ,‬א ך ה ל ה ל א‬
‫התדש‪ .‬מ א ו ת ר יותר ה ו צ ע פתרון מעין זה אפילו מ ט ע ם אישיות אורתודוקסית‪ .‬ה ר ב‬
‫צ ב י ה י ר ש ק א ל י ש ר מטורן‪ ,‬ש ל א כיהן כ ר ב הקהילה‪ ,‬א ך ה י ה ת ל מ י ד ה כ ם וסופר מ א ד‬
‫מכובד‪ ,‬ה צ י ע ב ש נ ת ‪ 1846‬ש כ ל ק ה י ל ה ת מ נ ה ליד ה ר ב ד ר ש ך מ ט י ף כזה‪ :‬ה מ ח ד ש י ם‬
‫‪1 5‬‬

‫ימצאו סיפוק בדברי המטיף‪ ,‬ושותרי ה מ ס ו ר ת — בדברי ה ר ב ‪.‬‬
‫אולם ל כ ל ה מ א ו ת ר מ ש נ ת ‪ 1816‬כ ב ר נ ש א ו רבנים אורתודוקסים ד ר ש ו ת ב ש פ ה‬
‫הגרמנית‪ .‬ב א ו ת ה ש נ ה הופיעה בעיתון היהודי שותר הקידמה ״ ש ו ל מ י ת ״ כ ת ב ה ב ה‬
‫נ א מ ר ש ה ר ב ש מ ו א ל ) ז א נ ו י ל ( לוי א י ג ר ) א ו איגרם( בבראונשווייג‪ ,‬ש ל א ה ר מכן ש י מ ש‬
‫כ ר ב המדינה‪ ,‬וכן ר ב נ י ם אתרים‪ ,‬׳עושים מ ע ש ה למופת ב כ ך ש ה ם מסדרים ק י ד ו ש י ן‬
‫ב ב י ת ה כ נ ס ת ב צ ו ר ה נאותה‪ ,‬ל ל א דברים שוליים ] כ נ ר א ה רמז לוויתור ע ל ה ״ ה ק פ ו ת ״‬
‫ש ל ה כ ל ה ס ב י ב התתן[‪ ,‬ובו בזמן פונים א ל בני הזוג ב ד ר ש ה נ מ ל צ ת ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת‬
‫‪1 6‬‬

‫ע ל ה ת ו ב ו ת ה כ ר ו כ ו ת ב מ ע מ ד ם ה ת ד ש ה ת ש ו ב ׳ ‪ .‬איגר גילם א ת הטיפוס ש ל ר ב מ ה ס ו ג‬
‫הישן‪ ,‬ש ל א ע צ ם א ת עיניו בפני שינויי העיתים א ל א ניסה ל ה ת ה ש ב בהם‪ .‬ה ע מ ד ת‬
‫התופה ב ב י ת ה כ נ ס ת ‪ ,‬ו ל א בתצר ב י ת ה כ נ ס ת או ברחוב שלידו כנהוג ע ד אז‪ ,‬ה י ה‬
‫ב ה מ ש ו ם ויתור ל א בלתי־תשוב ל ט ו ב ת העידן ה ת ד ש ש נ ת ק ב ל ע ל ידי ר ב נ י ם‬
‫אורתודוקסים רבים‪ ,‬ו ש ע ד א מ צ ע ה מ א ה ה ו נ ה ג ב כ ל בתי ה כ נ ס ת האורתודוקסים‪ .‬ו א ל ה‬
‫כ מ ה מן החידושים ה א ח ר י ם ש א ו מ צ ו ב ה ד ר ג ה בקהילות האורתודוקסיה ב מ ר ו צ ת‬
‫ה מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל המאה‪ :‬ה ג ל י מ ה ש ל ב ש ו ה ר ב והחזן‪ ,‬ש י ר ת ה מ ק ה ל ה וזמן מ ה‬
‫‪1 7‬‬

‫ט ק ס בת־מצוה ב ב י ת ה כ נ ס ת ‪ .‬א ף א ח ד מבין החידושים ה א ל ה ל א נ ת ק ב ל ל ל א‬
‫ה ת נ ג ד ו ת ‪ ,‬ב כ ל מקום פרצו ע ל אודותיהם ויכותים מרים‪ ,‬אולם ל ת ץ ה פ ר נ ס י ם‬
‫ו ב מ ק ו מ ו ת ידועים נכונותם ש ל ה ר ב נ י ם ל ב ו א ל ק ר א ת ה מ ח ד ש י ם הכריעו א ת ה כ ף ‪,‬‬
‫ו ה צ י ב ו ר ח ת ר ג ל לחידושים‪ ,‬ע ם ש ה י ו בו כ א ל ה ש ה ת מ ר מ ר ו ורטנו‪.‬‬
‫ל א כ א ן ה מ ק ו ם ל מ נ ו ת א ת כ ל ה ר ב נ י ם האורתודוקסים ש ה נ ה י ג ו או ה ש ל י מ ו ע ם‬
‫רפורמות מ ת ו נ ו ת ב ש נ ו ת ה ע ש ר י ם ו ה ש ל ו ש י ם ונקטו כ ל פ י ה ם ע מ ד ה פםיווית או נ ט ל ו‬
‫ב ה ם ת ל ק פעיל‪ .‬ה ם ל א יצאו מן ה כ ל ל א ל א נכון יותר לומר ש ה ם ייצגו א ת ה כ ל ל ‪.‬‬
‫נ ס ת פ ק כ א ן בציון ה ח ש ו ב י ם שבהם‪.‬‬
‫א ת ״ ה ק פ ו ת ״ ה כ ל ה שהזכרנו ל מ ע ל ה ביטל כ ב ר ״ ה ח כ ם ״ ר ׳ יצחק ברניים‪ ,‬ר ב ה‬
‫‪18‬‬

‫ש ל ה מ ב ו ר ג ‪ ,‬א ח ד הלוחמים ב ר פ ו ר מ ה ‪ .‬אכן ה ו א נ ט ל ל ע צ מ ו א ת ה ת ו א ר ״ ת כ ם ״ —‬
‫‪,‬‬

‫ל ה ב ד י ל ו מ ן ה ת ו א ר ״ ר ב ׳ הישן‪ .‬ש כ נ ו ב א ל ט ו נ ה ‪ ,‬ה ר ב י ע ק ב עטלינגר‪ ,‬ש ע ל מ נ ה י ג ו ת ו‬
‫ב מ ל ה מ ה נ ג ד ה ר פ ו ר מ ה נ ש מ ע ל ה ל ן ‪ ,‬ניהל זמן מ ה א ת טקסי הבת־מצוה ב ב י ת ה כ נ ס ת‬
‫ו נ ש א ד ר ש ה ב מ ע מ ד זה‪ .‬ת ל מ י ד ו ה ר ב צ ב י בנימין א ו י ע ר ב ך נכנם לכהונתו ב ד ר מ ש ט ט‬
‫ב ת ת י ל ת ‪ .1835‬ב ה ו ר א ו ת ש ק י ב ל מ א ת ה פ ר נ ס י ם ל ג ב י ביצוע שירותו נ ק ב ע ב ס ע י ף ‪6‬‬

‫‪15‬‬

‫ש ו מ ר ציון ה נ א מ ן ) ג ר מ נ י ת ( ‪ ,1846‬ע מ ׳ ‪.56‬‬

‫‪16‬‬

‫ש ו ל מ י ת )גרמנית( ש נ ת ו ן ‪ 4‬כ ר ך ‪ ,6‬ע מ ׳ ‪.400‬‬

‫‪17‬‬

‫מ ר ד כ י ב ר ו י א ר ‪ ,‬ע ד ה ודיוקנה‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש נ ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.45-44‬‬

‫‪18‬‬

‫י צ ח ק היינמן‪ ,‬׳ ה י ח ס שבין ש‪.‬ר‪ .‬ה י ר ש ו י צ ח ק ב ר נ י י ם ר ב ו ׳ ‪ ,‬ציון ט ז ) ת ש י ״ א ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.87-86‬‬

‫‪22‬‬

‫|‬

‫המעין‪ ,‬ת מ ו ז תשנ׳יס ]לם‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש ע ל ה ר ב להכין <את ילדי י ש ר א ל ל ק ר א ת הבר־מצוה ו ש ע ל י ו ל נ ה ל ט ק ס זה‪.‬‬
‫א ו י ע ר ב ך הנתה א ת ט ק ס י הבר־מצוה בפומבי ב ב י ת הכנםת‪ ,‬ש כ ל ל ו בחינה‪ ,‬בנוכתות‬
‫‪1 9‬‬

‫אנשי־דת נוצרים וחברי ו ע ד ה ק ה י ל ה ‪ ,‬י ה ד לבנים ו ל ב נ ו ת ‪ .‬ב ש ת י ש נ ו ת כהונתו‬
‫ה ר א ש ו נ ו ת ה נ ה י ג ש י ר ת מ ס פ ר ר ב ש ל מזמורי ת ח ל י ם ושירים ב ש פ ה ה ג ר מ נ י ת לפני‬
‫ואחרי ה ד ר ש ה ‪ ,‬אולם כ א ש ר יותר מ מ ת צ י ת ה ק ה ל נתנו ביטוי ל מ ו ר ת רותם נוכת‬
‫רפורמה זו‪ ,‬ה ש מ י ט אותה‪ .‬ל ב ס ו ף א י ל ץ ה ו ע ד א ת א ו י ע ר ב ך ל פ ר ו ש מ מ ש ר ת ו‬
‫בדרמש ‪.20‬‬
‫טט‬

‫ת ל מ י ד נוסף ש ל ר ״ י ע ט ל י נ ג ר ‪ ,‬ש ה י ה ג ם ת ל מ י ד ו ש ל רי׳י ברניים‪ ,‬היה ה ר ב ש מ ש ו ן‬
‫ר פ א ל הירש‪ .‬ב כ ל מקומות כהונתו כ ר ב ה ל ך בעניני ה ע מ ד ת החופה ב ע ק ב ו ת מוריו‪,‬‬
‫וגם בדברים רבים אהרים ה י ה כ ״ מ ת ד ש ״ בעיני ה ״ א ו ר ת ו ד ו ק ם י ם ה י ש נ י ם ״‬

‫‪2 1‬‬

‫‪ .‬׳במקום‬

‫ש מ ה שקיים אינו שפיר‪ ,‬עליו ל ס ג ת בפני ה ד ב ר ה מ ש ו פ ר י ו ת ר ‪ /‬כ ת ב ה י ר ש ב ש נ ת‬
‫‪ 1841‬לזכריה פ ר א נ ק ל ‪ ,‬ואילו ב ש ל ב מ א ו ת ר יותר ע ת י ד היה ל ג נ ו ת בפומבי א ת סטייתו‬
‫ש ל פ ר א נ ק ל מן האורתודוקסיה‪ .‬ב כ ל ז א ת ל א היסס ר א ש י ש י ב ת פירט‪ ,‬ר׳ וולף‬
‫המבורג‪ ,‬מ מ נ ה י ג י ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ה ה י ש נ ה ‪ ,‬ל ס נ ג ר ע ל ר ש ״ ר ה י ר ש נ ג ד א ה ד ש נ י ס ה‬
‫‪2 2‬‬

‫ל ה כ פ י ש א ת שמו‪ ,‬וציין אותו כ ר ב מצוין‪ ,‬׳ א ש ר עומד תמיד ל נ ס ע מ י ם ׳ ‪ .‬ר׳ נתן‬
‫אדלר‪ ,‬ש ק ד ם ל ר ש ״ ר ה י ר ש ב א ו ל ד נ מ ר ג ו ש ש י מ ש ל א ח ר מכן כ ר ב ר א ש י ב א נ ג ל י ה ‪,‬‬
‫ק ב ע ב ש נ ת ‪ ,1832‬כרב־המדינה בהנובר‪ ,‬ס ד ר י בית ה כ נ ס ת ש א מ נ ם ל א ס ט ו מסעיפי‬
‫ה ש ו ל ת ך ע ר ו ך ‪ ,‬א ך ב כ ל ז א ת א פ ש ר היה בדין ל כ נ ו ת אותם ׳רפורמה ש ל מ ע ר כ ת‬
‫‪2 3‬‬

‫החינוך היהודי וסדרי ה ת פ י ל ה ב ב י ת ה כ נ ס ת ׳ ‪ .‬אי־הםדר‪ ,‬ה ר ע ש וחוסר ה כ ב ו ד‬
‫והדרך־ארץ‪ ,‬ש פ ר צ ו מ ז ה דורות ב ב ת י ה כ נ ס ת ו א ש ר היה ב ה ם מ מ ש מ ש ו ם ניוון‪,‬‬
‫הצדיקו ר פ ו ר מ ה ש כ ז א ת דווקא מ ב ת י נ ת דיני ה ש ו ל ח ך ע ר ו ך ‪ ,‬ד ב ר ש ר ש ״ ר ה י ר ש ל א‬
‫חדל מ ל ה ד ג י ש ב ש ל ב מ א ו ח ר יותר‪.‬‬
‫ה ר ב י ע ק ב )קופל( ב מ ב ר ג ר בוורמייזא היה ר א ש ישיבה‪ ,‬מ ש כ י ל במידח י ד ו ע ה‬
‫ו ת פ ש ע מ ד ה מ ת ו נ ה כ ל פ י מ ג מ ו ת ה ר פ ו ר מ ה ש ב ק ח י ל ח ‪ ,‬ד ב ר ש ח ח ו ג האורתודוקסי‬
‫‪2 4‬‬

‫המחמיר ב ק ה י ל ה ל א ס ל ח ל ו ‪ .‬ה ר ב א ב ר ה ם זוטרא )מינםטר ופאדרבורן( ה צ ט ר ף‬
‫ב ת ח י ל ח א ל החידושים ש ל הקונםיםטוריה בקאםל‪ ,‬א ב ל אחרי ‪ 1830‬ש י נ ה כיוון‬

‫‪J. Lebermann, 'Das Darmstadter Rabbinat', Jahrbuch der JUdisch-literarischen 19‬‬
‫‪Gesellschaft 20 (1929), p. 195.‬‬
‫‪ 20‬העתק התכתובת בין הרב אויערבך וועד הקהילה בנוגע לדרישות הוועד להנהיג רפורמות‬
‫)‪ (1848‬נמצא ברשותי‪.‬‬
‫‪ 21‬היינמן)הערה ‪ ,(18‬עמ׳ ‪.87‬‬
‫‪ 22‬כ״י הטיוטה של המכתב אל פראנקל נמצא ברשותי‪ .‬דברי ר׳ וולף המבורג על רש״ר הירש‬
‫מופיעים באיגרת שנדפסה בתוך‪ :‬אברהם הלוי שישא‪ ,‬ויוסף אברהם‪ ,‬לונדון תשנ״ד‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ .31-29‬אני מודה לרב אליהו מאיר קלוגמן שהיפנה אותי אל הפירםום הזה‪.‬‬
‫‪"…da die Juden in unsern Landen einen Rabbiner erwehlen". BeitrSge zum 300. 23‬‬
‫‪Jahrestag der Errichtung des Landrabbinats Hannover, Hannover 1987, pp. 34f.‬‬
‫‪ 24‬תיעוד על כך מצוי בארכיון ייו״א בניו יורק‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ ,‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪23‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל ע מ ד ה מ ח מ י ר ה יותר‪ ,‬ו ב ש נ ת ‪ 1836‬התחיל לפרסם שורה ש ל כ ת ב י פ ו ל מ ו ס נ ג ד‬
‫ה ר פ ו ר מ ה ב ש ם מ ל ח מ ו ת השם‪.‬‬
‫ל ב ס ו ף י ש להזכיר א ת מרדכי וצלאר‪ ,‬ר ב בגודנםברג‪ ,‬בנפת פריצלאר ש ב מ ד י נ ת‬
‫הסן‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1838‬ה ו א כ ת ב א ל ר ב אורתודוקסי צעיר ש ה י ה מיודד אתו‪ ,‬אהרי ש ה ל ה‬
‫ה ר א ה ל ו תיבור א פ ו ל ו ג ט י ש ע ס ק בכתיבתו‪ .‬מכתבו ש ל ו צ ל א ר אופייני ל ג י ש ת ם‬
‫העייפח‪ ,‬ח נ ע ד ר ת ר ו ח לחימה‪ ,‬ש ל רבנים אורתודוקסים רבים באותן השנים‪ .‬ה ו א כ ת ב ‪:‬‬
‫׳אולי ה מ ל ה ה מ ו ד פ ס ת ת ת פ ר ש ש ל א כ ה ל כ ה ע ל ידי המתנגדים‪ ,‬ו א ם י ש ב ח י ב ו ר‬
‫ק ט ע י ם מוקשים‪ ,‬ה ר י ש י נ צ ל ו אותם לצורך ה ת ק פ ו ת תדשות‪ .‬יותר מאי־פעם ת ו פ ש כ א ן‬
‫ה כ ל ל הישן ש ל ״ ש ב ו א ל ת ע ש ה עדיף״; ר ק ע ל ידי ה ש ת י ק ה ניתן לעייף א ת ה מ ת נ ג ד ‪.‬‬
‫ה ח כ ם ברניים בוודאי מ ס ו ג ל ל ה ת מ ו ד ד ע ם התיאולוגים המודרניים‪ ,‬ועם ז א ת א י נ ו‬
‫מ כ ב ד א ו ת ם ע ל ידי איזכור כ ל ש ה ו ‪ ,‬מ ת ע ל ם מ א ת ג ר י ה ם ‪ ,‬הולך בדרכו ב ש ל ו ו ה ו מ ט פ ל‬
‫ב ע ס ק י רבנותו‪ .‬נ ו ה ג זה ה ו א ע ת ה התכם ביותר‪ ,‬כי אפילו ה ר מ ב ״ ם ע ש ה ר ק ש י ר ו ת‬
‫‪25‬‬

‫מפוקפק ל י ה ד ו ת כ א ש ר כ ת ב א ת מורה נ ב ו כ י ם ׳ ‪.‬‬
‫ג ם מ ה ת ב ט א ו י ו ת י ו ש ל וולף היידנהיים ע ל מ צ ב האורתודוקסיה מ ש ת מ ע ת ז ה י ר ו ת‬
‫ד ו מ ה ונטייה לפםיוויות נוכה ה ה ת ג ר ו י ו ת מ מ ת נ ה הרפורמה‪ .‬היידנהיים‪ ,‬ת ו ש ב ך ד ל ה י י ס‬
‫ל י ד ) ה י ו ם פרוור( פ ר נ ק פ ו ר ט דמיין‪ ,‬ל א ה י ה ר ב ‪ ,‬א ב ל ה י ה ידוע ומוכר ב ע ו ל ם ה י ה ו ד י‬
‫כ ת ל מ י ד חכם‪ .‬הסידורים והמחזורים‪ ,‬ש י צ א ו ל א ו ר בעריכתו ועם ביאוריו ו ב ח ל ק ם ע ם‬
‫ת ר ג ו ם גרמני‪ ,‬נפוצו ב כ ל ה ק ה י ל ו ת ש ל מ נ ה ג אשכנז‪ .‬היידנהיים כ ת ב ב ה ב נ ה ו ב א ה ד ה‬
‫‪26‬‬

‫ע ל פ ע י ל ו ת ה ר ב נ י ם ש ל הקונםיסטוריה ש ב ו ו ם ט פ א ל י ה ‪ ,‬ע ם כ י הגוף הזה ה נ ה י ג כ מ ה‬
‫רפורמות מתונות‪ .‬א ף ע ל פי כן כ ת ב עליו ה ר ב האורתודוקסי המיליטנטי ר׳ מ ש ה ס ו פ ר‬
‫‪2 7‬‬

‫) ״ ח ת ״ ם ס ו פ ר ״ ( ת מ י ד ב כ ב ו ד גדול וכיבד אותו ב ת ו א ר ר ב ‪ .‬גם ה י ר ש ל ל ה ר ן‬
‫ב א מ ס ט ר ד ם ‪ ,‬ש ה י ה ידוע ב ש ל פ ע י ל ו ת ו ל מ ע ן תיזוק האורתודוקסיה‪ ,‬ה ע ר י ך מ א ד א ת‬
‫‪28‬‬

‫ה י י ד נ ח י י ם ‪ .‬ב ש נ ת ‪ ,1821‬אחרי פ ת י ת ת ה ט מ פ ל הרפורמי ב ה מ ב ו ר ג ‪ ,‬כ ת ב ה י י ד נ ה י י ם‬
‫א ל נ מ ע ן בלתי־ידוע ב ה מ ב ו ר ג ע ל ׳ ה מ צ ב ה ע ג ו ם ש ל דתנו ה ק ד ו ש ה ‪ ,‬ש ב ע ת ה ז א ת‬
‫מ ע מ ד ה ר ע ו ע כ ל כך; ג ם א ל ה ה מ ב ק ש י ם ל ה ג ן ע ל י ה ר ק מוסיפים ע ל מ ע מ ד זה כ ה נ ה‬
‫ו כ ה נ ה מ ת ו ך ק נ א ו ת ב ל ת י מ ת ו ש ב ת ו מ ר ח י ק ה לכת‪ .‬ל צ ע ר נ ו קטן ו ת ל ש מ ס פ ר ה א נ ש י ם‬
‫כמוך ]הנמען[ מכדי ל ה ק י ם ס כ ר איתן כ נ ג ד הזרם ה מ ת פ ר ץ והםוחף‪ ,‬א ם ל א ת פ ע ל‬
‫‪2 9‬‬

‫ה ה ש ג ח ה ו ת ח ו ל ל ניםים ה ג ל ו י י ם ל ע י ן ׳ ‪ .‬ע ם כ ל יושר אמונתו ד ה ה ה י י ד נ ה י י ם‬
‫ב ע ק י ב ו ת כ ל קנאות‪ ,‬ונוסף ע ל כ ר ל א ר א ה כ ל א פ ש ר ו ת ל ה ת ג ב ר ע ל ה ת נ ו ע ה‬
‫ל ע י צ ו ב ־ מ ח ד ש ש ל הדת‪.‬‬

‫‪M. J• Japhet, 'Erinnerungen an Rabbi Mordechai Wetzlar', Jahrbuch der 25‬‬
‫‪jQdisch-literarischen Gesellschaft 22 (1931/32), p. 279.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬

‫ישורון ‪ ,(1923) 10‬ע מ ׳ ‪.213‬‬
‫ש ו ״ ת ח ת ם ס ו פ ר ‪ ,‬א ו ״ ח ס י ׳ ט‪ :‬ח ו ״ מ ס י ׳ עטי‪ ,‬ק ו ב ץ ת ש ו ב ו ת ‪ ,‬ס י ׳ מוז‪ ,‬ל י ק ו ט י ם ס י ׳ יב‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫ד ב ר זה מ ת ו ע ד ב כ ״ י א י ג ר ת ש ל היידנהיים ה נ מ צ א ב ר ו ז נ ט ל י א נ ה ש ב א מ ש ט ר ד ם ‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪Monatsschrift filr Geschichte und Wissenschaft des Judentums, 1932, p. 11.‬‬

‫‪24‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ק ש ה ל ק ב ו ע ב כ ל מ ק ר ה ו מ ק ר ה א ת המניעים לנכונותם ש ל ר ב נ י ם אורתודוקסים‬
‫ל ה ת פ ש ר ע ם הרפורמה‪ .‬א צ ל ר ב י ם היתד! זו ר ת י ע ה פ ה ו ד ה בפני ל ת ץ היצונין א צ ל‬
‫אחרים — ה ב נ ה ל ג ב י צרכיו ש ל עידן הדש; והיו כ א ל ה ש ל ג ב י ה ם ה י ה זה נסיון טקטי‬
‫ל ה י ד ב ר ו ת כ ד י ל מ נ ו ע ה י ד ר ד ר ו ת נוספת‪ .‬א צ ל ר ב זה או א ת ר מצויה ה י ת ה ג ם מידה‬
‫י ד ו ע ה ש ל ח ו ל ש ה אישית‪ .‬ב ש נ ת ‪ 1810‬כ ת ב ה ר ב זנוויל א י ג ר א ל נ ש י א הקונםיםטוריה‬
‫י ש ר א ל יעקובםון‪ ,‬ש ה ו א ורבנים אורתודוקסים אחרים‪ ,‬בניגוד ל ר צ ו נ ם ש ל כ מ ה רבנים‬
‫׳חשובים ו נ כ ב ד י ם ‪ /‬סירבו ל מ ת ו ת ע ל הרפורמות ש ה נ ה י ג ה הקונםיםטוריה ב ת פ י ל ה‬
‫בציבור‪ ,‬ו ז א ת ׳כיון שיתכן ש ה ר פ ו ר מ ו ת ה א ל ה יביאו לידי ש י ב ה ל צ ו ו ת א ד ת י מ ש ו ת ף‬
‫‪,‬‬

‫א ת נ ו אותו ה ל ק ש ל בני ע מ נ ו א ש ר פ נ ה עורף ל א מ ו נ ה ה י ה ו ד י ת ‪ .‬א ו ל ם בתריפות מ ת ה‬
‫ה ר ב א י ג ר ע ל פ ג י ע ת ה ש ל הקונםיםטוריה בדיני י ש ר א ל הקיימים כ א ש ר ב י ט ל ה א ת‬
‫‪3 0‬‬

‫איסור ה ק ט נ י ו ת בפסה‪ ,‬ו ב כ ך ה פ ע י ל ה כ פ י י ת מצפון כ ל פ י ה ר ב נ י ם ‪ .‬ת ש ו ב לציין‬
‫שאיגר ה ש ת מ ש כאן להנמקת הימנעותו מלמתות ע ל הרפורמות בתהום התפילה‬
‫בציבור — באותו נימוק עצמו כמו ר ב נ י הרפורמה‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬ל ה ש י ב א ל היהדות‪,‬‬
‫ולו א ל יהדות רפורמית‪ ,‬יהודים ש כ ב ר נ ע ש ו אדישים לדתם‪ .‬א ם ה י ה א י ג ר מ ו ד ע ל כ ך‬
‫או ל א — צריך עיון‪.‬‬
‫א ת ת ה ס י ב ו ת העיקריות‪ ,‬ש ג ר מ ו ל כ ך ש ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ה פ ם ת ה ע ל ש ת י הסעיפים‬
‫ב י ח ס ה כ ל פ י ת נ ו ע ת הרפורמה‪ ,‬היתד‪ .‬ע מ ד ת ה ה ה ס ס נ י ת ב ע ד ו נ ג ד האמנציפציה‪ .‬ה ק ש ר‬
‫בין ה א מ נ צ י פ צ י ה ו ה ר פ ו ר מ ה ה י ה גלוי לעין‪ .‬כ ל י ל ד ידע‪ ,‬ש מ ע ו ר א ה ש ״ ת י ק ו ן ״‬
‫היהודים‪ ,‬ג ם מ ב ח י נ ה ד ת י ת ‪ ,‬ה ו א ה מ ח י ר ש ה י ה ע ל י ה ם ל ש ל ם ע ב ו ר השוויון חאזרחי‪.‬‬
‫יהודים ונוצרים ת ק ע ו ת ד י ר ב ש ו פ ר זה‪ .‬ל ד ח ו ת א ת ה א מ נ צ י פ צ י ה מ כ ל ו כ ל ב ג ל ל‬
‫הסכנות ש ה ע מ י ד ה ב ה ן א ת ה נ א מ נ ו ת ל מ ס ו ר ת — ז א ת ע ל ה ע ל ד ע ת ם ש ל מ ע ט י ם ב ל ב ד‬
‫מבין יהודי גרמניה‪ .‬ל א ה י ה ב נ מ צ א ר ב ב ג ר מ נ י ה ‪ ,‬ויהא א ף אויב מ ו ש ב ע לרפורמה‪,‬‬
‫ש ע ל ה ע ל דוכן בית ה כ נ ס ת ו נ ש א קולו ל ה ב י ע ד ב ר י צ ע ר וגינוי ע ל האמנציפציה‪,‬‬
‫‪3 1‬‬

‫כ ד ר ר ש נ ה ג ה ר ב מ ש ה סופר ב פ ר ש ב ו ר ג ‪ .‬אמנם י ש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן ש ב ז מ נ ו ש ל‬
‫ה ח ת ם סופר ה י ת ה ה א מ נ צ י פ צ י ה ב ה ו נ ג ר י ה עדיין ת ק ו ע ה ל ג מ ר י ב ש ל ב ש ל ויכוח‬
‫‪,‬‬

‫ציבורי‪ .‬ואילו ר י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר ה ש מ י ע ב ש נ ת ‪ 1824‬בקארלםרוח‪ ,‬ב ת ו ר מ ו ע מ ד צ ע י ר‬
‫לרבנות‪ ,‬ד ר ש ה ‪ ,‬ש ב ה דיבר ב ל ש ו ן נ ו ק ב ת ע ל כ ך ש ש פ ע ־ י ת ר ש ל א ו ש ר א ר צ י ׳יהנוק‬
‫‪,‬‬

‫רגשות אציליים ושבקרבתו ׳קול הרינה והישועה ש ל ה ד ת מוכרחה לעתים קרובות‬
‫ל ה ש ת ת ק ׳ ‪ .‬א ף ע ל פ י כ ן סיים א ת ד ר ש ת ו ב ד ב ר י ח י ו ב ו ש מ ח ה ע ל האמנציפציה‪ :‬׳ א ל‬
‫ת י ר א יעקב! א ב ו ת מ ד י נ ת נ ו ה נ כ ב ד י ם והמפוארים ]‪ […‬כ ב ר ש ב ר ו א ת ע ו ל ח ל ת ץ‬
‫‪32‬‬

‫הגופני מ ע ל צ ו א ר ך ]‪ […‬והישוו א ת מ ע מ ד ך א ל מ ע מ ד ש א ר ת ו ש ב י א ר צ ו ת י ה ם ׳ ‪.‬‬
‫‪B. H. Auerbach, Geschichte der israelitischen Gemeinde Halberstadt, Halberstadt 30‬‬
‫‪1866, pp. 217-19.‬‬
‫‪ 31‬ראה על כך מאמרי ׳האמנציפציה והרבנים׳ )אנגלית(‪ ,‬ניב המדרשית יג )תשל״ח‪/‬ט(‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.51-26‬‬
‫‪Predigten, gehalten in den Synagogen zu Karlsruhe und Brilhl, Carlsruhe 1824, 32‬‬
‫‪pp. 27, 36.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳־ט ]לט‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪25‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫למהומות הפ־הפ בווירצבורג‪ ,‬ש ם ל מ ד‬
‫דעתי נ‪ -‬ג ר ע ד‬
‫אתרע ט ל‬
‫שנים מ ע ט ו ת לפני כן ה י ה ר ״ י‬
‫‪33‬‬

‫באוניברסיטה ‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫ע ת ה מ ג י ע י ם אנו א ל מ א ו ר ע ו ת ש י ש לראותם כ ״ פ ר ש ת ד ר כ י ם ביחסים ש ב י ן‬
‫ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ה ל ת נ ו ע ת הרפורמה‪ ,‬דהיינו אסיפת הרבנים הרפורמיים ב ב ר א ו נ ש ו ו י י ג‬
‫ב ש נ ת ‪ 1844‬ו ת ג ו ב ו ת האורתודוקסיה בעקבותיה‪ .‬באסיפה זו ע ש ת ה ת נ ו ע ת ה ר פ ו ר מ ה‬
‫נםיון ר א ש ו ן ל ל כ ד א ת מנהיגיה‪ ,‬ל א ת ד אותם בדרך ש ל התלטות משותפות ו ל ס כ ם‬
‫כ מ ה מן השינויים העיקריים בתיי ה ד ת היהודית ש י ש לדגול בהם‪ .‬ת ת ת ה ר ו ש ם ש ל‬
‫א ס י פ ת ב ר א ו נ ש ו ו י ג ו ה ת ל ט ו ת י ה ה ת ל כ ד ה האורתודוקסיה‪ ,‬ע ב ר ה להתקפה‪ ,‬פ י ת ח ה‬
‫ת ה ו ש ה תזקה ש ל בטתון עצמי‪ ,‬ה ה ד י פ ה א ת עמדותיה הדתיות — בקיצור‪ ,‬ק י ב ל ה א ו ת ו‬
‫אופי ש ל אורתודוקסיה מ ג י ב ה ‪ ,‬קשותה ולותמת ש ע ד אז נמנעה בדרך כ ל ל מ ל ה צ י ג ו ‪.‬‬
‫כ ב ר בסוף ש נ ו ת ה ש ל ו ש י ם ג ב ר ה יותר ויותר תוקפנות הפרנסים שותרי ה ר פ ו ר מ ה ‪.‬‬
‫ה ג י ע הזמן ש ד ו ר ילידי ש נ ו ת ה מ ה פ כ ה ה צ ר פ ת י ת ת פ ס א ת ה ג ה ה נ ה ג ת ה ק ה י ל ו ת ‪,‬‬
‫‪3 4‬‬

‫ובמקומות ר ב י ם ל א יכלו רבנים אורתודוקסים ל ע מ ו ד בפני ל ת צ ם ‪ .‬ב ב ר ם ל א ו‬
‫ה ת נ ה ל ס כ ס ו ך ק ש ה בין ש ת י ה מ פ ל ג ו ת ‪ ,‬מאז שהפרנםים מינו ב ש נ ת ‪ 1838‬א ת ה ר ב‬
‫הרפורמי ה ת ש ו ב א ב ר ה ם גייגר ל ר ב שני ליד ר ב הקהילה האורתודוקסי ש ל מ ה‬
‫‪35‬‬

‫ט י ק ט י ן ‪ .‬ב ש נ י ם ‪ 1838‬ר‪ 1843‬א ס ר הםינט בפרנקפורט דמיין‪ ,‬ע ל פי יוזמת פ ר נ ס י‬
‫‪36‬‬

‫הקהילה‪ ,‬א ת פ ת י ת ת ב י ת ס פ ר יהודי מ ס ו ר ת י ‪ .‬בסוף ‪ 1843‬מינו הפרנסים א ת ה ר ב‬
‫הרפורמי ליאופולד שטיין ל ר ב ש נ י ת ת ת ר ב ה ק ה י ל ה ה ק ש י ש זלמן טריר‪ .‬ה נ ס י ב ו ת‬
‫המיותרות ש ל מינוי זה‪ ,‬ש ה ב י א לידי ניתוק ה ק ש ר י ם בין ו ע ד ה ק ה י ל ה לבין ה מ נ ה ל‬
‫‪3 7‬‬

‫האורתודוקסי ש ל סניף ב נ ק ר ו ט ש י ל ד בפרנקפורט‪ ,‬עוררו ס נ ס צ י ה ‪ .‬נוסף ע ל כ ך‬
‫עלו ע ל הבמה ״ידידי הרפורמה‬

‫‪,,‬‬

‫ש ל פרנקפורט ע ם התלטותיהם ה מ ה פ כ נ י ו ת‬
‫‪,‬‬

‫וכוונותיהם ב מ ג מ ה ש ל ׳ א פ ש ר ו ת ש ל עיצוב מ ת מ ש ך ובלתי־מוגבל ש ל ד ת מ ש ה ‪ ,‬ו ה ם‬
‫ל א נ ע צ ר ו אפילו בפני מצוות ברית המילה‪ .‬גילויי ה ד ע ת ע ל ה מ י ל ה ) פ ר נ ק פ ו ר ט‬
‫‪ ,(1844‬ש פ י ר ם ם ה ר ב ט ר י ר ע ק ב כ ך ‪ ,‬גילו א ת עיניהם אף ש ל א נ ש י מ ס ו ר ת מ ת ו נ י ם ‪,‬‬
‫ע ד כ מ ה יהודי ר פ ו ר מ ה קיצוניים היו מוכנים ל ה ר ת י ק לכת‪ .‬כ ל זה אינו א ל א ס י כ ו ם‬
‫ק צ ר מ ת ו ך ר ש י מ ה א ר ו כ ה ש ל מ א ו ר ע ו ת שזיעזעו א ת האורתודוקסים בשנים א ל ה ע ד‬
‫ל ע מ ק י נשמתם‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬

‫‪26‬‬

‫יעקב כ׳׳ץ‪ ,‬׳פרעות ״הפ־הפ״ של שנת ‪ 1819‬בגרמניה על רקען ההיסטורי׳‪ ,‬ציון לח)תשל״ג(‬
‫עמ׳ ‪ 78‬הע׳ ‪.91‬‬
‫על כך ניתן ללמוד מן התכתובת בין הרבנים קופל במברגר‪ ,‬וולף המבורג וצ״ב אועירבך‪,‬‬
‫השמורה בארכיון ייוו״א בניו יורק‪.‬‬
‫מיכאל מאיר‪ ,‬בין מסורת לקדמה‪ .‬תולדות תנועת הרפורמה ביהדות‪ ,‬ירושלים תש״נ‪ ,‬עמ׳ ‪132‬‬
‫ואילך‪.‬‬
‫על כך ועל הדברים הבאים ראה‪Robert Liberies, Religious Conflict in Social :‬‬
‫‪ntext,‬‬
‫‪Westport/London 1985, pp. 70‬‬
‫‪37Mordechai Breuer, 'Die Frankfurter Rothschilds und die Spaltung der JOdischen‬‬
‫‪5/6 1995.170-78.‬‬
‫׳‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ולס‪ .‬דו‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ואז ב א ה בראונשוויג‪ .‬ב ש נ ת ‪1837‬‬

‫ה ת ח י ל לודוויג פיליפםון‪ ,‬׳מטיף יהודי‬

‫במגךבורג׳‪ ,‬ל ה ו צ י א ל א ו ר א ת ״ ה ע י ת ו ן ה כ ל ל י ש ל ה י ה ד ו ת ״ ) ‪Aiigemeine Z e i t u n g‬‬
‫‪ (des Judentums‬ש ה ו א ה ק פ י ד ל ה צ י ג אותו כ ׳ ב ט א ו ן בלתי־מפלגתי ל כ ל ענין יהודי׳‪.‬‬
‫׳‬

‫פיליפםון ה י ה א ה ד מ מ נ ה י ג י ת נ ו ע ת ה ר פ ו ר מ ה ‪ ,‬אולם ה ו א הדפים בעיתונו ג ם כ ת ב ו ת‬
‫מ ה מ ת נ ה האורתודוקסי‪ ,‬כ ד י ל ה פ ג י ן א ת ת כ ו נ ת ו ה ב ל ת י ־ מ פ ל ג ת י ת ‪ ,‬כביכול‪ .‬א ב ל כ א ש ר‬
‫נ ט ל א ת היוזמה ל ק ר ו א לכינוס א ס י פ ת ה ר ב נ י ם ו ע ש ה א ת עיתונו ל ד ו ב ר ר ש ו פ ר ו ש ל‬
‫הכינוס‪ ,‬ל א נ ש א ר זכר ל ע מ ד ה ה ב ל ת י ־ מ פ ל ג ת י ת ‪ .‬מ ע ת ה נוכת כ ל ק ו ר א העיתון ל ד ע ת‬
‫ש ה ר פ ו ר מ ה ה י א עניינה ש ל מ פ ל ג ה א ת ת ‪ ,‬ו ע ל כ ל ר ב ה י ה ל ה ה ל י ט אם ה ו א ב ע ד או‬
‫נגד‪ .‬בזה ניתן ה א ו ת ל ה ת ל כ ד ו ת האורתודוקסיה‪.‬‬
‫בוועידת בראונשווייג י ש ב ר א ש ״ ה ר ב ה ר א ש י ״ )‪ (Oberkirchenrat‬יוסף מאיר‬
‫מ ש ט ו ט ג ר ט ‪ ,‬ש ה נ ה י ג ב ו ו י ר ט מ ב ר ג ר פ ו ר מ ו ת דתיות בכות מינויו ה מ מ ש ל ת י ‪ .‬ד ב ר זה‬
‫ה כ ע י ס א ת האורתודוקסים‪ .‬א ו ל ם מ ס פ ר ה מ ש ת ת פ י ם בוועידה ל א ע ל ה ע ל ‪ ;23‬מבין‬
‫ה ק ה י ל ו ת ה ג ד ו ל ו ת ה ו פ י ע ה נ צ י ג ו ת ר ק מ ה מ ב ו ר ג ‪ ,‬ו ל א מברלין‪ ,‬פרנקפורט ע נ ״ מ ‪,‬‬
‫ברסלאו‪ ,‬קניגםברג‪ .‬מ כ ל בוואריה ל א הופיע אפילו נ צ י ג אהד‪ :‬ה מ מ ש ל ה א ס ר ה ע ל‬
‫ה ר ב נ י ם ל ה ש ת ת ף ‪ .‬ד ב ר י ם א ל ה אימצו א ת ר ו ת האורתודוקסיה‪ .‬ל א ת ר פירםום‬
‫הפרוטוקולים ש ל ו ע י ד ת ב ר א ו נ ש ו י י ג נ ט ל ה ר ב י ע ק ב ע ט ל י נ ג ר יוזמה והפיץ קול־קורא‬
‫נ ג ד ר ב נ י ה ר פ ו ר מ ה ) ש ל ו מ י א מ ו נ י י ש ר א ל ‪ ,‬ת ר ״ ה ( ‪ ,‬ש ח ת מ ו עליו ר ב נ י ם אורתודוקסים‬
‫רבים בגרמניה‪ ,‬צ ר פ ת ) א ל ז ם ( והונגריה‪.‬‬
‫ה נ ק ו ד ה ה ע י ק ר י ת ה מ ע נ י י נ ת א ו ת נ ו כ א ן מ ו פ י ע ה מ י ד ב ר א ש הקול־קורא‪ .‬ר ״ י‬
‫ע ט ל י נ ג ר קובע‪ :‬א ל ו ל א פירםום הפרוטוקולים מ ב ר א ו נ ש ו ו י י ג היינו שותקים כ מ ו ע ד‬
‫כה‪ .‬י ח ד ע ם ה ק ו ל ‪ -‬ק ו ר א פ י ר ם ם מ ס פ ר ר ב ש ל גילויי ד ע ת נ ג ד ה ר פ ו ר מ ה ‪ ,‬חתומים בידי‬
‫ל מ ע ל ה מ מ א ה רבנים‪ .‬כ א ן נציין ר ק מ ש פ ט א ת ד מ ת ו ך גילוי ה ד ע ת ש ל ה ר ב ש מ ש ו ן‬
‫ר פ א ל ה י ר ש ב ש פ ה ה ע ב ר י ת ‪ ,‬כיון ש ה ו א נ ו ג ע ב נ ו ש א שלנו‪ .‬אחרי ש ה ו א מ ד ג י ש א ת‬
‫בטחונו ש ת ק ו ו ת ת נ ו ע ת ה ר פ ו ר מ ה ל ע ו ל ם ל א ת ת ג ש מ נ ה ‪ ,‬ה ו א ממשיך‪ :‬׳ורק בזה ת ר ע ו‬
‫לנו‪ ,‬י ע ן א ש ר ר ק ב מ ע ו ל מ ע ל ב ק ו ד ש ךמיתם ל ר פ א ו ת ש ב ר נתלתנו‪ ,‬כ מ ע ט ה ב א ש ת ם‬
‫ר י ח כ ל ת ר ו פ ה ו כ ל תיקון בעיני ה ו ל כ י ם בתום‪ ,‬ב כ ל ת ד ש ‪ ,‬א ף כי ב ק ו ד ש יםודתו‪,‬‬
‫‪3 8‬‬

‫ימאסו מ ד א ג ה פן מ מ ק ו ר נ ר פ ש כ ד מ ו ת ע צ ת כ ם נ ו ב ע ׳ ‪ .‬כ פ י ש כ ב ר ר א י נ ו ה י ה ה ר ב‬
‫הירש‬

‫ב ה ח ל ט ב ד ע ה ש י ש ל ש פ ר כ מ ה פרטים באורחות חיי ה ד ת ש ל ה צ י ב ו ר‬

‫האורתודוקסי‪ ,‬ולכן ה ר ה ל ו במיוחד ש ה ר פ ו ר מ ה ה ט י ל ה צ ל ש ל ח ש ד א ף ע ל ה צ ע ו ת‬
‫תיקון‬

‫ש ה י ו כ ש ר ו ת מ ב ח י נ ת ה ה ל כ ה ‪ .‬פ ע ם א ח ת ‪ ,‬ב ש נ ת ת ״ ר )‪ ,(1839‬ביטל‬

‫ב א ו ל ד נ ב ו ר ג א ת א מ י ר ת כ ל נדרי ב ל י ל יום כיפור‪ ,‬מנימוקים ש נ ר א ו ל ו נוקבים‪ ,‬אולם‬
‫ב ל ח ץ ר ב נ י ם אורתודוקסים מ ב ו ג ר י ם ממנו‪ ,‬ביניהם מורו ה ח כ ם ברניים‪ ,‬נ א ל ץ לחזור‬
‫‪3 9‬‬

‫בו מ ח י ד ו ש ז ה ‪.‬‬
‫אין ט ע ם ‪ ,‬אפוא‪ ,‬לאפיין א ת ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ה ה י ה ו ד י ת ב ג ר מ נ י ה לפני א מ צ ע ה מ א ה‬

‫‪2‬‬

‫‪38‬‬

‫י ו נ ה ע מ נ ו א ל )עורך(‪ ,‬ה ר ב ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש מ ש נ ת ו ושיטתו‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש מ ״ ט ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.335‬‬

‫‪39‬‬

‫ר א ה מאמרי‪ :‬׳ ע ל ב י ט ו ל ״ כ ל נ ד ר י ״ ב ק ״ ק א ו ל ד נ ב ו ר ג ׳ ‪ ,‬המעין‪ ,‬ט ב ת ת ש כ ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.12-7‬‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]למ‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪27‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫אתר‬
‫לחומרות בשמירת המצוות ו א י נ ה מ ו כ נ ה‬
‫הנוטה‬
‫מיליטנטית‬
‫התשע־עשרה כקבוצה‬

‫ל ש ו ם ויתורים ל ט ו ב ת ה ש ג ת ה ב נ ה יהודית כללית‪ .‬כ מ ע ט שנות דור ש ל ם ‪ ,‬מ י י ס ו ד‬
‫ה ט מ פ ל ב ה מ ב ו ר ג ו ע ד ל א ס י פ ת הרבנים בבראונשווייג‪ ,‬היו צריכות ל ת ל ו ף כ ד י‬
‫ש נ א מ נ י ה מ ס ו ר ת ירצו ויוכלו ל ה ת ל כ ד ו ל ע ב ו ר מ ה ג נ ה עצמית ושמירה ע ל ה ק י י ם א ל‬
‫ד ר ך ש ל ה ת ק פ ה מרוכזת ו ב ל ת י י מ ת פ ש ר ת ע ל מתנגדיהם‪ ,‬תוך עשייה חיובית ו ה י פ ו ש י‬
‫מ ע נ ה יצירתי ל א ת ג ר י העידן החדש‪ .‬מ ע ב ר זה ל א ייתד א ת המהנה ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י‬
‫ב ג ר מ נ י ה בלבד‪ .‬ג ם במזרה אירופה ל א קפאו שומרי התורה ל א ו ר ך ימים ע ל ה ש מ ר י ם‬
‫ש ל ה ת נ ג ד ו ת ע י ק ש ת ל ת ב י ע ו ת המודרנה — ותו לא‪ .‬גם שם צמתו מתוך קיפאון‪ ,‬ח ו ס ר‬
‫אונים ו ת ג ו ב ת י ו ת מ ת מ י ד ה ש ב ת ה י ל ה — נכונות‪ ,‬רצון ו מ ת ו ת ל ה ש ת ל ב ו ת ת י ו ב י ת‬
‫ויצירתית ב מ צ ב י ם תדשים‪ .‬ל ה ל ן נסקור בקצרה‪ ,‬מ מ ש ע ל קצה המזלג‪ ,‬ש מ ו נ ה ת ו פ ע ו ת‬
‫ב ת ו ל ד ו ת ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה ל ת ו ר ה ברחבי אירופה מאז ע ל ו ת תנועת ה ה ש כ ל ה ‪ ,‬ת ו פ ע ו ת‬
‫ה מ ס מ נ ו ת א ת ה צ מ י ה ה הנזכרת‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ח ס י ד ו ת ‪ .‬ל ד ע ת ם ש ל הוקרים רבים היתד‪ .‬ב ה בתסידות משום ת ג ו ב ה ח י ו ב י ת ‪,‬‬
‫יצירתית‪ ,‬ע ל נ ס י ב ו ת תברתיות מ ש ת נ ו ת בעיירות היהודיות‪ .‬עלייתה ק ד מ ה א מ נ ם‬
‫ל ע ל י י ת ה ה ש כ ל ה ‪ ,‬א ו ל ם ה ת ב ר ר ש ה י א היוותה מעין ״ ר פ ו א ה ש ק ד מ ה ל מ כ ה ׳ ‪/‬‬
‫כ ש ה מ כ ה ה י א ש ק י ע ת כ ו ח ה ה מ ל כ ד ו ה מ נ ח ה ש ל הקהילה‪ ,‬והרפואה — י צ י ר ת מ ו ק ד י‬
‫ה נ ה ג ה חלופיים בדמותן ש ל ת צ ר ו ת ה א ד מ ״ ו ר י ם ו ה ת פ ש ט ו ת אורח חיים‪ ,‬ש ב ו ה ד ב י ק ו ת‬
‫ה ד ת י ת ה ר ג ש נ י ת ו ה ע מ מ י ת ה ה ל י פ ה במידת מ ה א ת עליונותה ש ל א ל י ט ה ל מ ד נ י ת‬
‫מ צ ו מ צ מ ת ומוגדרת‪.‬‬
‫‪ .2‬ת נ ו ע ת ה י ש י ב ו ת ‪ .‬עם ה ק מ ת י ש י ב ת וולודין ב ת ת י ל ת ה מ א ה ה ת ש ע ־ ע ש ר ה פ ת ה‬
‫‪,‬‬

‫ר חיים מוולודין פ ר ק ת ד ש ב ת ו ל ד ו ת הישיבות‪ .‬ח ל ק ניכר ש ל ההידושים ש ה נ ה י ג‬
‫ב י ש י ב ת ו ו ש ה נ ה י ג ו ר א ש י ח י ש י ב ו ת ש ב א ו אחריו‪ ,‬נועד ל ע צ ב פנים ח ד ש ו ת ל מ ו ס ד‬
‫ה י ש י ב ה ‪ ,‬ל ש ת ר ר אותו מן ה ת ל ו ת בקהילה‪ ,‬לזקוף קומתם ש ל התלמידים ו ל ל כ ד א ו ת ם‬
‫ב ע ד ת לומדים ת ו ס ס ת ו מ ל א ה ש מ ח ת חיים‪ ,‬ל ש ת ר ר א ת הלימודים מ נ ט ל ה פ ל פ ו ל ה ע ק ר‬
‫ו ה מ ע ו ו ת ו ל ע ש ו ת א ו ת ם ל א ת ג ר א י נ ט ל ק ט ו א ל י אמיתי — ת ר ת י מ ש מ ע ‪.‬‬

‫נראה‬

‫ש ב ת ת י ל ה היו י ש י ב ת וולוזיין‪ ,‬ו ה י ש י ב ו ת ש נ פ ת ח ו בעקבותיה‪ ,‬אמורות ל ה ת מ ו ד ד ע‬

‫ס‬

‫א ת ג ר החסידות‪ .‬ב מ ר ו צ ת ה מ א ה ‪ ,‬ש ב ס ו פ ה ה ח ל ו ישיבות חסידיות ל ה י פ ת ח מ ט ע ם‬
‫גדולי ה א ד מ ״ ו ר י ם ב ע צ מ ם ‪ ,‬נ ע ש ת ה ה י ש י ב ה ל מ י ב צ ר מול ה א ת ג ר י ם והפיתויים ש‪7‬י‬
‫ה ת נ ו ע ו ת היהודיות החילוניות ש ר א ו ב י ש י ב ו ת א ת ה י ע ד העיקרי ל ת ע מ ו ל ת ן ‪ .‬כ ל‬
‫ה א מ ו ר ב ס ע י ף זה יפה‪ ,‬בשינויים לפי העניין‪ ,‬גם ל ג ב י ישיבות ה ו נ ג ר י ה ב ע ק ב ו ת‬
‫י ש י ב ת פ ר ש ב ו ר ג ש ב ר א ש ו ת ו ש ל ה ת ת ם סופר‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ .3‬ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר ‪ .‬ת נ ו ע ה יצירתית זו‪ ,‬מייסודו ש ל ר י ש ר א ל םלנטר‪ ,‬היתד‪ .‬א מ ו ר ה‬
‫ל ח ו ל ל שינוי ג ד ו ל ב א ו ר ח ההיים ה ש ג ו ר י ם ש ל בעלי ה ב ת י ם ו ל ה ע מ י ד א ת ד ר י ש ו ת‬
‫‪,‬‬

‫המוסר‪ ,‬ה י ו ש ר ו ה ח ס ד ב מ ו ק ד תודעתם‪ .‬ב ח ש פ ע ת תלמידיו ש ל ר י ש ר א ל ה ת פ ש ט ה‬
‫ה ת נ ו ע ה ב י ש י ב ו ת ליטא‪ .‬בו בזמן ג ב ר ח מ א ד ח ד י ר ת פיתויי ה ה ש כ ל ה ו ש א ר ת נ ו ע ו ת‬
‫תילוניות מ ב ע ד ל כ ו ת ל י ה י ש י ב ו ת ו ה מ ו ס ר ה ו ע מ ד כקיר מגן בפני ח ד י ר ה זו‪ .‬ה מ ו ס ד‬
‫ע נ ה ע ל ש נ י צ ר כ י ם היוניים‪ :‬ה ו א ה ע ל ה א ת איכות החיים הפנימיים ו ה א י ש י י ם ש ל ב נ י‬
‫‪28‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ .‬ח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הישיבות׳‪ ,‬והוא הציע ל ה ם א ת ג ר א י נ ט ל ק ט ו א ל י רב־צדדי‪ ,‬מ ע ב ר ל ע י ס ו ק ה ב ל ב ד י‬
‫‪40‬‬

‫ב ש ״ ס ו פ ו ס ק י ם ‪ .‬מימד ההידוש הנועז ש ב ה נ ה ג ת ת נ ו ע ה זו ב ת ו ך ה י ש י ב ו ת ה ש ת ק ף‬
‫בבירור בפולמוס החריף והממושך‪ ,‬״ פ ו ל מ ו ס ה מ ו ס ר ״ ‪ ,‬ש ז ע ז ע א ת אושיות ה י ש י ב ו ת‬
‫ועם זאת ח י ש ל וליכד א ת ישיבות המוסר ו א ת ע ד ת תלמידיהן‪.‬‬
‫‪ .4‬ת ו ר ה ע ם ד ר ך א ר ץ ‪ .‬ה ת נ ו ע ו ת ש נ ס ק ר ו ע ד כ ה ה ת פ ת ת ו במזרת אירופה‬
‫והתמודדו עם א ת ג ר י ם קשים‪ ,‬ש ה ו ע מ ד ו בפני ה י ה ד ו ת ה נ א מ נ ה ל ת ו ר ה ‪ ,‬מתוך קבוצות‬
‫יהודיות אתרות‪ .‬ב מ ע ר ב אירופת ובמרכזה היה ה א ת ג ר ה ע י ק ר י ב ע ל אופי א ת ר לגמרי‪,‬‬
‫ידידותי ל כ א ו ר ה ו ל א עוין‪ ,‬והוא ב א מ ג ו ר ם חיצוני‪ ,‬מ מ ו ש ל י א ר צ ו ת הגויים‪:‬‬
‫האמנציפציה‪.‬‬

‫ה ת ג ו ב ה ה א י נ ס ט י נ ק ט י ב י ת ש ל יהודים תרדים ל א מ נ צ י פ צ י ה ה י ת ה‬

‫שלילית‪ ,‬ש ה ר י ה י א ט מ נ ה כ ת ו ב ה ס כ נ ו ת ג ד ו ל ו ת ומיידיות ל א ו ר ח חחיים המסורתי‪.‬‬
‫אולם קמו רבנים גדולים מרתיקי ר א ו ת ו ב ע ל י ה ע ז ה ד ק ד ו ש ה ‪ ,‬מ ש י ע ו ר ק ו מ ת ם ש ל ר׳‬
‫ש מ ש ו ן ר פ א ל ה י ר ש ור׳ עזריאל הילדםהיימר‪ ,‬והורו ד ר ך ה ד ש ה ש ל ה ש ת ל ב ו ת חיי‬
‫‪41‬‬

‫ת ו ר ה ש ל מ ה עם פתיתות ל ג ב י ה ע ו ל ם ה מ ו ד ר נ י ‪.‬‬
‫‪ .5‬ה כ ש ר ת ר ב נ י ם ‪ .‬עידן ה א מ נ צ י פ צ י ה ונסיבותיה ג ר ר ו ע מ ה ם א ת ה צ ו ר ך ב ע י צ ו ב‬
‫דמות ה ד ש ה ש ל ר ב ה מ מ ז ג באישיותו ובכישוריו תורה‪ ,‬ה כ מ ה ‪ ,‬ט ו ה ר מידות ופתיחות‬
‫ל ה י ש ג י ה מ ד ע והטכנולוגיה‪ .‬ה י ש י ב ו ת ש ה י ו קיימות אז במזרת אירופה ל א ר א ו‬
‫ב ה כ ש ר ת רבנים מ ט ר ה מרכזית‪ ,‬ואילו ב מ ע ר ב אירופה נ ס ג ר ו ה י ש י ב ו ת ב מ ר ו צ ת‬
‫ה מ ח צ י ת ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה ה ת ש ע ־ ע ש ר ה ‪ .‬נוכח מ צ י א ו ת ש כ ז א ת הקים ר ׳ ע ז ר י א ל‬
‫הילדםהיימר א ת בית ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם בברלין‪ ,‬ש ש ם לו ל מ ט ר ה א ת עיצוב דמותו ש ל‬
‫ר ב ב ע ל תכונות וידיעות ה ד ר ו ש ו ת ל ק ה י ל ו ת התרדיות ב מ ע ר ב אירופה‪ .‬היה זה ל א‬
‫פחות מ מ ע ש ה ה צ ל ה ‪ ,‬ו ה ע י ק ר לענייננו כאן‪ :‬מ ע ש ה תיובי‪ ,‬תלוצי‪ ,‬ב ע ל אופי יצירתי‬
‫מובהק‪.‬‬
‫‪ .6‬מ ח ק ר ו מ ד ע ‪ .‬ה א מ נ צ י פ צ י ה פ ת ח ה לפני היהודים א ת ש ע ר י כ ל ה ת ע ס ו ק ו ת ש ה י ו‬
‫לפני כן נ ע ו ל ו ת בפניהם‪ .‬ב ת ק ו פ ת ה ג ט ו ל א הניתו ליהודים ל ה ת פ ר נ ס א ל א מ ת ל ק‬
‫מצוצם‬

‫ש ל עסקי כספים ומסתר‪ .‬ע ת ה הותרו ל ה ם מחיות בתתום ה מ ק צ ו ע ו ת‬

‫ה״חופשיים״‬

‫והאקדמיים‪,‬‬

‫ש ה כ נ י ס ה א ל י ה ם היתר‪ .‬מותנית‬

‫בהכשרה ממושכת‬

‫במוסדות ל ה ש כ ל ה גבוהה‪ .‬ה כ ש ר ה זו היתד‪ .‬ב ב ה י נ ה א ל י ה וקוץ בה‪ :‬ה י א ח ב ט י ח ה‬
‫פ ר נ ס ה מ ר ו ו ח ת ו מ כ ו ב ד ת ) כ ג ו ן פ ר נ ס ת רופא‪ ,‬ע ו ר ך דין‪ ,‬מ ה נ ד ס וכיו״ב(‪ ,‬א ו ל ם ה י ה ב ה‬
‫מ ש ו ם ס כ נ ה ר ב ה ש ל ה ת ק ר ב ו ת ל א ו ר ח חיים ש ל אומות העולם‪ .‬ב ר א ש י ת ה מ א ה‬
‫ה ע ש ר י ם ה ת ב ר ר כי ל מ ר ו ת ס כ נ ה זו ג ד ל מ ש נ ה ל ש נ ה מ ס פ ר בני ה ק ה י ל ו ת התרדיות‬
‫ש ל מ ד ו באוניברסיטאות‪ .‬ג ם נוכח מ צ י א ו ת זו נוצרה ת נ ו ע ה ב ע ל ת מ ט ר ו ת חיוביות‬
‫וכותות יצירה‪ ,‬ה י א ת נ ו ע ת ה א ק ד מ א י ם שומרי ת ו ר ה ומצוות‪ .‬ת נ ו ע ה זו הקיפח מ א ו ת‬

‫‪40‬‬
‫‪41‬‬

‫ראה‪ :‬מרדכי ברויאר‪ ,‬׳תולדות הישיבות כאספקלריה של תולדות ישראל׳‪ ,‬ר׳ פלדור‪ ,‬ע׳ אטקס‬
‫)עורכים(‪ ,‬חינוך והיסטוריה‪ ,‬ירושלים תשנ״ט‪ ,‬עמ׳ ‪ 191‬ואילך‪.‬‬
‫ראה גם מאמרי ׳אורתודוקסיה ותמורה׳‪ ,‬מרדכי ברויאר )עורך(‪ ,‬תורה עם דרך ארץ —‬
‫התנועה‪ ,‬אישיה‪ ,‬רעיונותיה‪ ,‬רמת־גן תשמ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ 85‬ואילך‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪29‬‬

‫תלמידי חכמים‪ ,‬ש ע ס ק ו בענפי מ ח ק ר ו מ ד ע‬
‫ביניהם‬
‫אורתודוקסיים‪,‬‬
‫ר ב ו ת ש ל יהודים‬
‫מכללת הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫אתר‬
‫ב ל א ש ע י ס ו ק ם זה פ ג ע כ ה ו א זה ב ש מ י ר ת המצוות והאמונה‪.‬‬
‫‪ .7‬א ר ץ י ש ר א ל ‪ .‬ב מ ר ו צ ת ה מ א ה ה ת ש ע ־ ע ש ר ה ע ל ה ע ל הפרק נ ו ש א ש י ב ת ע ם‬
‫י ש ר א ל א ל ארצו ויישוב ש מ מ ו ת הארץ‪ .‬ב ץ ר א ש י המדברים היו ר ב נ י ם ו ת ל מ י ד י‬
‫‪,‬‬

‫חכמים ב ע ל י ש י ע ו ר ק ו מ ה כגון ר צבי ה י ר ש קאלישר‪ .‬ב ר ב ע האהרון ש ל ה מ א ה ‪ ,‬ת ח ת‬
‫ר ו ש ם גילויי ש נ א ת י ש ר א ל מתודשת‪ ,‬ה ח ל ה ה ת א ר ג נ ו ת ס ב י ב נ ו ש א א ר ץ י ש ר א ל ‪,‬‬
‫ת ה י ל ה ב מ ס ג ר ת ״ ת ו ב ב י ציון״ ו ל א ת ר מכן ב מ ס ג ר ת ה ה ס ת ד ר ו ת הציונית‪ ,‬ו ר כ ב י ם‬
‫ב ע ל י ה ש פ ע ה וביניהם ר א ש י ישיבות דגולים‪ ,‬הביעו א ה ד ת ם ל ת נ ו ע ו ת א ל ה ו א ף‬
‫הצטרפו עליהן‪ .‬בין ה א ו ה ד י ם והפעילים ל ל א ל א ו ת היה ר׳ עזריאל ה י ל ד ם ה י י מ ‪. 4 2‬‬
‫ר‬

‫כ א ש ר ג ב ר ו ב ת נ ו ע ו ת א ל ה ידם ש ל שוהרי התילוניות וגם ביישוב ה ת ד ש כ א ר ץ‬
‫י ש ר א ל נ ר א ו סימנים מ ד א י ג י ם ש ל פניית עורף ל ד ת ולמסורת‪ ,‬נוצר ק ר ע ב י נ י ה ן ל ב י ן‬
‫הלקים גדולים ש ל ה י ה ד ו ת הנאמנה‪ .‬אף ע ל פי כן נוצרה תנועה ציונית־דתית ל מ ע ן‬
‫יישוב א ר ץ י ש ר א ל ברות התורה‪ ,‬וגם ת נ ו ע ה זו ש א פ ה ל ה ש ת ל ב בעידן ה מ ו ד ר נ י‬
‫ב י ש ר א ל ב ד ר ך התיוב והיצירה‪.‬‬
‫‪ .8‬ח י נ ו ך ה ב נ ו ת ו ה נ ש י ם ‪ .‬וזו אולי ג ד ו ל ה מכולן‪ .‬ת נ ו ע ת הינוך ה ב נ ו ת ו ה נ ש י‬

‫ס‬

‫ביהדות ה ת ו ר נ י ת כ מ ו ה כ מ ה פ כ ה מ מ ש ‪ ,‬ל א פחות‪ .‬הרי ע ד ש ל א ק מ ה ת נ ו ע ה זו לא י ד ע ך‬
‫ק ה י ל ו ת י ש ר א ל באשכנז‪ ,‬מ ע ר ב ומזרח‪ ,‬אף ל א תלקים גדולים ש ל עדות ה מ ז ר ה ‪ ,‬ח י נ ו ך‬
‫פורמלי‪ ,‬כ ל ו מ ר כ י ת ו ת בית ספר‪ ,‬ל ב נ ו ת ו ה ש כ ל ה יהודית מ ע מ י ק ה לנשים‪ .‬ת נ ו ע ת ת ו ר ת‬
‫ע ם ד ר ך א ר ץ ב מ ע ר ב אירופה‪ ,‬מ א ז מ ח צ י ת ה מ א ה ה ת ש ע ־ ע ש ר ה ‪ ,‬ו ת נ ו ע ת ב י ת י ע ק‬

‫‪3‬‬

‫במזרחה‪ ,‬באיתור ל מ ע ל ה מיובל שנים‪ ,‬שינו שינוי רדיקלי א ת ת פ י ס ת ה ו א ת מ ע ש י ר ‪,‬‬
‫ש ל היהדות ה ת ר ד י ת בתחום זה‪ .‬מ ה פ כ ה ע ל שום מה? ע ל שום ש ל כ א ו ר ה א ר ג ו ן ח י נ ו ך‬
‫א‬

‫ה ב נ ו ת ב מ ס ג ר ו ת ש מ ב ח י נ ה פ ו ר מ ל י ת אינן שונות מ מ ס ג ר ו ת תינוך ה ב נ י ם נ ו ג ד‬

‫ת‬

‫מ ס ו ר ת ההינוך ב י ש ר א ל ה מ ו ש ר ש ת במקורות המצוד‪ .‬והאמונה‪ .‬והוא הדין ל ג ב י א ר ג ו ן‬
‫ציבור נשים ל ש מ י ע ת ש י ע ו ר י ת ו ר ה ו ה ר צ א ו ת תורניות‪ .‬א ל א מה? ׳ ע ת ל ע ש ו ת‬

‫לח׳‬

‫הפרו ת ו ר ת ך ‪ .‬כ ך ה כ ר י ע ו גדולי י ש ר א ל נוכח צורכי ה ש ע ה וצעדו לפני ה מ ה נ ה ו כ י‬

‫ד ‪0‬‬

‫ד ג ל ה ע ש י י ה והיצירה‪.‬‬
‫ר ש י מ ה זו ש ל ה ע ש י י ה ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ת נ ר ש מ ה כאן ע ל ר ג ל א ת ת‬

‫ויש לפיט י ל כ ס‬

‫ס‬

‫א ת הדברים‪ .‬ה ק ו ר א המעוניין יוכל ב נ ק ל ל מ צ ו א א ס מ כ ת א ו ת ל כ ל מ ה ש נ א מ ר כ א ן‬
‫ניתן גם ב ק ל ו ת ל ה ו ס י ף ע ל ה ר ש י מ ה ו ל כ ל ו ל בה‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬א ת עליית‬

‫ה מ פ ל ג ה הפוליטית‬

‫ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ת או י צ י ר ת ה ע י ת ו נ ו ת ה א ו ר ת ו ד ו ק ס י ת למן ״ ש ו מ ר ציון ה נ א מ ן ״ מייסוד!־‬
‫ש ל ר׳ י ע ק ב עטלינגר‪ .‬בגליונו ה ר א ש ו ן ש ל עיתון זה)‪ (1846‬הופיע מ א מ ר פ ר ו ג ר מ ת י‬
‫בו נ א מ ר שאורתודוקםיד‪ .‬אין פ י ר ו ש ה קיפאון‪ .‬ה ת נ ו ע ו ת ש ס ק ר נ ו הוכיתו א ת ה א מ ת‬
‫ש ב ה ג ד ר ה זו‪ ,‬ו ל א עוד‪ ,‬א ל א ה צ ד ה ש ו ו ה ש ב י ן כ ל החידושים שמנינו ה י ה ב כ ך ‪ ,‬ש‬
‫ל א היו נםיונות ל ש מ ו ר ע ל ה מ ס ו ר ת ו ע ל הקיים ויהי מה‪ ,‬א ל א ל ה ע נ י ק ל מ ס ו ר ת‬
‫תיים בעידן המודרני‪ .‬ה ד ש ן מ ו ב ה ק במובן זה היה ר ב י עזריאל הילדםהיימר‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪30‬‬

‫ראה‪ :‬מ ר ד כ י א ל י א ב ‪ ,‬א ה ב ת ציון ו א נ ש י ה ו ״ ד ‪ ,‬ת ל ־ א ב י ב ת ש ל ״ א ‪ ,‬פ ר ק שלישי‪.‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה‬

‫כוחו‬

‫‪0‬‬

‫ת‬

‫הרב יוסף גבריאל בקהופר‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב א ב ר ה ם אליהו קפלן זצ״ל‬
‫שבעים וחמש שנה לפטירתו)תרפ״ד‪-‬תשנ״ט(‬

‫חלק א׳‬
‫ש ב ע י ם ו ת מ ש ש נ ה ע ב ר ו מ א ז פטירתו ה פ ת א ו מ י ת ש ל ה ר ב א ב ר ה ם אליהו קפלן‬
‫ז צ ״ ל והוא א ך בן ל ״ ד שנה‪ .‬ר ׳ א ב ר ה ם אליהו כיהן כ ר א ש י ש י ב ה ב ב י ה מ ״ ד ל ר ב נ י ם‬
‫מיסודו ש ל ה ג ר ״ ע הילדםהיימר ז צ ״ ל בברלין‪ ,‬כ א ר ב ע שנים ב ל ב ד ‪ .‬ב ר ם ג ד ו ל י תורה‪,‬‬
‫ש מ ב ו ג ר י ם ממנו היו‪ ,‬ש י ב ה ו ה ו ב ה ת ב ט א ו י ו ת נפלאות‪ .‬ה ג ר א ׳ ׳ ז מ ל צ ר ז צ ״ ל כ ת ב‬
‫עליו ‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫ה ו ר ג ל נ ו ל ר א ו ת צדיקים זקנים‪ ,‬א ו א ל ה ש ל פ ח ו ת כ ב ר ע ב ר ו ר ו ב שנותיהם‪.‬‬
‫א ב ל א י ש גאון וצדיק בימי הנעורים‪ ,‬הוויתו ק ש ה ‪ ,‬ק ש ה להימצא‪ .‬אין א ו מ ר‬
‫ודברים ל ב א ר ג ם ב מ ק צ ת ה א ב ד ה ה ג ד ו ל ה ל כ ל ל י ש ר א ל ‪ .‬אילן ג ד ו ל ב ע ל‬
‫ש ר ש י ם מרובים ויחד ע ם ז א ת פ ר ח נ פ ל א מ ר ה י ב עין‪ .‬ה ז ק נ ה ו ה ב ת ר ו ת ש מ ש ו‬
‫בו כ א ת ת ב כ ח נפלא‪ …‬ס פ ר ש ל ם נחוץ ל ע ש ו ת לזכרון נשמתו‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ב א ז כ ר ה ש נ ע ר כ ה ב י ר ו ש ל י ם ע ש ר שנים א ת ר פ ט י ר ת ר א ב ר ה ם אליחו‪ ,‬א מ ר‬
‫ה ג ר א י ״ ה קוק זצ״ל‪:‬‬
‫‪…‬וגדלות ה מ ת ש ב ה ו ה ת כ נ י ת ש ל המנות ר א ו י ה ל ה י ו ת נזכרת לדורות‪ .‬ב א ד ם‬
‫ה ג ד ו ל ה ז ה נ צ ט ב ר ו ונתמזגו כ מ ה מ ע ל ו ת ותכונות בכשרון‪ ,‬ב ר ג ש ‪ ,‬בזקוק‬
‫המדות‪ ,‬בסדרנות‪ ,‬ב מ ב ט פילוסופי‪ ,‬ו ע ל ה כ ל ב י ר א ת ש מ י ם ע מ ו ק ה ו ב ש א י פ ה‬
‫ל ה ש פ י ע ע ל כ ל ע ו מ ק התיים‪ .‬ולכן י ש ו י ש להזכיר אותו ו א ת מ ת ש ב ו ת י ו‬
‫ה נ ש ג ב ו ת ג ם אחרי עידן ו ע י ד נ י ם ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ רעב(‪.‬‬
‫מי ה י ה א י ש פ ל א ז ה י‬
‫‪ 1‬״בעקבות היראה״‪ ,‬מהד״ב‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬תשמ״ח‪ ,‬עמ׳ רעג‪ .‬יש לציין שהרבה מן החומר‬
‫אשר נדפס ב״בעקבות היראה״ יצא לאור לראשונה באחד משני מקומות‪ :‬בכת״ע ״ישורון״‬
‫בעריכת ד״ר יוסף וולגמוט זצ״ל‪ ,‬שיצא לאור בברלין‪ ,‬או בכת״ע ״הנאמן — ירחון חרדי‬
‫מוקדש לדור הצעיר״ אשר יצא לאור בטלז שבליטא‪ ,‬ואשר הודפס מחדש לאחרונה )תשנ״ו(‬
‫ע״י מרכז ״זכרון קדושי פולין״ ת‪ .‬ד‪ ,3620 .‬אשדוד‪.77135 ,‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]למ‪ .‬ר[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪31‬‬

‫א‪ .‬חייו ופעלו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ר׳ א ב ר ה ם אליהו נ ק ר א ע ל ש ם אביו‪ ,‬ש נ פ ט ר — אף הוא ב ש נ ת ה ש ל ו ש י ם ו א ר ב ע‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫לחייו — לפני ה ו ל ד ת בנו‪ .‬ר א ב ר ה ם אליהו ה א ב נודע כ׳׳עילוי מ ר ק ו ב ‪ /‬ו ה י ה י ד י ד ו‬
‫‪,‬‬

‫‪,,‬‬

‫ש ל ב ע ל ה ״ ח פ ץ ת י י ם ז צ ״ ל ) ב ע ק ב ו ת היראה‪ ,‬ע מ רםט(‪ .‬הגריי׳ד ם ו ל ו ב י י צ ׳ י ק ז צ ׳ ׳ ל‬
‫סיפר שזקנו‪ ,‬ה ג ר י ׳ ח ז צ ״ ל אמר‪:‬‬
‫אין אני מאמין כעילויים ש ש מ ם מ ה ל ך לפניהם‪ .‬ר ק אחד היה יוצא מן ה כ ל ל ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫ו ה ו א העילוי מ ר ק ו ב ש ל א ה א ר י ך י מ י ם ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ רפ״ה(‪.‬‬
‫מסופר ש ב ש נ ת פ ט י ר ת ו נ י ג ש ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה א ב ל א ׳ מידידיו ו ל ה ש ל ו ש ח ש ש‬
‫ש ל א יוציא שנתו‪ .‬ל ש א ל ת רעו ב ש ל מ ה ח ש ש זה‪ ,‬א מ ר לו‪:‬‬
‫כי ת ש ה ו א ל ע צ מ ו עתידות ל א טובות‪ ,‬ש נ ה זו‪ ,‬משום שזה כ ל ע ש ר ת י מ י‬
‫ת ש ו ב ה ל א נ ת ת ד ש ו לו שום תידושי תורה‪ .‬ד ב ר זה כ ל כ ך הפליאהו ע ד כ י ה י ד ‪,‬‬
‫בעיניו לסימן ר ע ויפג לבו‪ .‬ואכן כ ך היה‪ ,‬כי ב א ו ת ה ש נ ה מ ת מ י ת ה ת ט ו פ ה ‪.‬‬
‫)הנאמן‪ ,‬אייר־סיון ת ר פ ״ ט ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(13‬‬
‫ר ׳ א ב ר ה ם אליהו הבן נולד‪ ,‬ו ב י ל ה א ת ש נ ו ת ילדותו‪ ,‬בבית א ב י אמו ש ב ק י י ד ן ‪,‬‬
‫פ ר ב ר קובנו ש ב ל י ט א ‪ .‬ק ט ע מיומנו ש ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו מ ת ר ס ״ ב — בהיותו כ ב ן י ״‬

‫כ‬

‫— מ ג ל ה א ת מ ע מ ק י נ פ ש ו ו א ת ניצני ה מ ח ש ב ה ה נ ו ק ב ת א ש ר התפתתו א ת ״ כ ‪:‬‬
‫ב ש ע ת עייפות הרוח‪ — ,‬ב ש ע ה שהזכרון מחיה א ת צ ל ל י ה ע ב ר ו ק ו ר ה ו ד ר‬
‫מ ה ם א ל ה ל ב ‪ — ,‬ב ש ע ה שהרעיון‪ ,‬כמו ש מ ש סתיו‪ ,‬מאיר ע ל ה ע ר ב ו ב י ה ש ל‬
‫ההוה‪ ,‬ו מ ת ב ד ר בזעף ע ל מקום אהד‪ ,‬מאין אונים ל ה ת נ ש א א ל ע ל ו ל ע ו ף‬
‫קדימה‪ — ,‬ב ש ע ו ת ה ר ע ו ת ה א ל ה ש ל עייפות הרות אני ר ג י ל ל צ י י ר ל פ נ י ‪,‬‬
‫בדמיוני‪ ,‬א ת אפיו ה נ ש ג ב ש ל האדם‪ .‬האדם! כאילו ש מ ש ילוד ב נ פ ש י ‪ /‬מ ד י‬
‫זכרי אותו‪ …‬האדם‪ …‬עזוב ל נ פ ש ו ותפשי‪ ,‬כמו העולם‪ ,‬פוסע לו שפי — ק ד י מ ה !‬
‫או מ ת נ ש א לו ש פ י — למעלה! ה א ד ם היפה והטרגדי!‪ …‬א ב ד בין ע ר ב ו ת ה צ י ה‬
‫יחידי ע ל כדור־ארץ ה ט ס ה ב מ ה י ר ו ת ב מ ר ח ב י ה שאיז‬

‫ל ו‬

‫ס‬

‫יף‬

‫י ח י ד‬

‫׳ ימעונה‬

‫בלי־תשך ע ״ ה ש א ל ה ה מ ע נ ה א ת נפשו‪ — :‬״ ב ש ל מ ה ה ו א חי?״ — יחידי ד ‪ ,‬ו‬
‫ש ו א ף ב ע ז מ ה — קדימה! ולמעלה! ב ד ר ך הניצחונות ע ל רזי א ר ץ ו ש מ י ם ‪.‬‬

‫א‬

‫^‬

‫קדימה ולמעלה‪ ) …‬ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ קנג(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ב ע ת ה ה י א נ י ש א ה א ם ר ׳ א ב ר ה ם אליהו ל א י ש ה ע י ר טלז‪ ,‬ו ר א ב ר ה ם א ל י ה ו ה י ה‬
‫‪, ,‬‬

‫‪,‬‬

‫מ ק ו ר ב מ א ד ל א ב י ו ה ה ו ר ג ‪ ,‬ו א ף ק ר א ל ו ״ ה א ב ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ח(‪ .‬מ ש ך ה ש נ י ס‬
‫ה ב א ו ת ל מ ד ר׳ א ב ר ה ם אליהו ב י ש י ב ה שבמקום‪ .‬ב ה ג י ע ו ל ג י ל ש ש ע ש ר ה נ מ ש ך‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫א ב ר ה ם א ל י ה ו א ח ר רוח ת נ ו ע ת המוסר‪ ,‬ו נ ס ע ל ל מ ו ד ב י ש י ב ה ש ב ק ל ם ‪ ,‬מיסודו ש ל‬
‫‪2‬‬

‫ה ג ״ ר ש מ ה ה זיסל זיו ז צ ״ ל ‪ .‬מ ש ם ה ו א ע ב ר ל י ש י ב ה ה מ פ ו ר ס מ ת ש ב ם ל ב ו ד ק ה‬
‫‪2‬‬
‫‪32‬‬

‫ראוי לציין ששירו המפורסם ביותר של ר׳ אברהם אליהו)אשר היה משורר בחסד עליך‪/.‬‬
‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]למ‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪, /‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,,‬‬

‫ש ב ר א ש ה עמדו ד ע ר א ל ט ע ר ה ס ב א מםלבודקה‪ ,‬ר״ג״ר נתן צ ב י פינקל זצ׳׳ל ו ה ג ׳ ׳ ר‬
‫‪,‬‬

‫מ ש ה מרדכי עפשטיין זצ״ל‪ .‬ר א ב ר ה ם אליהו נ ש א ר ב ם ל ב ו ד ק ה ש ב ע שנים‪ ,‬ע ד‬
‫שפרוץ מלחמת העולם ה ר א ש ו נ ה הכריתו ל ה י ש א ר ב ב י ת אמו בטלז‪.‬‬
‫בםלבודקה מצא ר׳ א ב ר ה ם אליהו א ת מנותתו ונתלתו‪ .‬ל ר ג ל יום ה ו ל ד ת ו ה ע ש ר י ם‬
‫ואחד חרט ביומנו א ת רישומיו בזמן בואו ל ם ל ב ו ד ק ה לפני א ר ב ע שנים ) ב ע ק ב ו ת‬
‫‪,‬‬

‫היראה ע מ רמט(‪:‬‬
‫פ ה ח ח ר הגלגל! פה מתחילים חיים חדשים! — ו ב ע ר ב אחד‪ ,‬ב ש ו ב י מ ב י ת‬
‫ה מ ש ג י ח ]הסבא[‪ ,‬אחרי ש מ ע י דברי כ ב ו ש י ם כבירים ש ח ד ר ו עמוק ל ל ב ב י ‪,‬‬
‫שרפתי בתוזק יד — א ת כ ל השירים ו כ ל הכתבים‪ .‬ניצחון ג ד ו ל ה ר ג ש ת י‬
‫בקרבי ב ש ע ה ה ג ד ו ל ה ה ה י א ואיני יודע א ם עוד יהיה ל י בתיי ר ג ע יפה ונהדר‬
‫מ ל א עוז ו א מ ת כמותו!‬
‫‪,‬‬

‫מני אז מ ו ר ג ש ת ה ט ע מ ה א ת ר ת ברשימותיו ש ל ר א ב ר ה ם אליהו‪ ,‬ה ט ע מ ה ש ל‬
‫שמתה‪ ,‬פעמים אפילו עליזות‪ .‬ב ר ש י מ ה ש ר ש ם זמן ק צ ר א ת ר בואו ל ם ל ב ו ד ק ה אנו‬
‫מוצאים א ת הנקודה ה ע י ק ר י ת ש ב מ ה ל ך מתשבותיו‪:‬‬
‫ה ח ר ב היותר ה ד ה המונתת ע ל צווארנו ואינה נ ו ת נ ת א ו ת ם ל ה ת פ ש ט בקומה‬
‫זקופה נ ג ד החיים‪ ,‬ה ט ב ע ו ת ש ל ברזל היותר כבירות ה מ ע י ק ו ת ע ל א צ ב ע ו ת י נ ו‬
‫ו מ ע כ ב ו ת אותן מ ה ת כ נ ם ל א ג ר ו ף חזק א ח ד כ ל פ י אירופה ״ ה ח צ ו פ ה ״ ה נ ל ת מ ת‬
‫אתנו — ה ם א ו ת ם הרעיונות ה ג ד ו ל י ם ע ״ ד ה ב ל י ו ת ה ע ו ל ם הזה ש ה ו ר י ש לנו‬
‫ה ״ מ ו ס ר ״ מ ב ל י ל ל מ ד אותנו מ ת י ל ה ש ת מ ש ב ה ם ו מ ת י ל ס ו ר ל א י ד ך גיסא‪…‬‬
‫בהיפגשנו עם ג ל קטן ש ל חיים‪ ,‬עם מ ע צ ו ר א ה ד ש ל ה ע ו ל ם הזה‪ ,‬אנו מ ב ט ל י ם‬
‫אותו מיד כ ע פ ר א ד א ר ע א ‪ ,‬ונסים ממנו ב נ ש י מ ה אתת‪ ,‬מ ב ל י ה ת ב ו נ ן כלל‪ :‬מ ה‬
‫י ש לנו ל ע נ ו ת עליו? מ ה ת ו ב ע ה ו א מאתנו‪ ,‬ו א ם ב א מ ת מודים אנחנו ל ו ב מ ק צ ת‬
‫או כופרים בכל?‪ …‬כ ל ע ב ו ד ת נ ו ל א ל ק י י ש ר א ל א י נ ה א ל א מ ״ י ר א ה ״ ח ל ש ה‬
‫)לא י ר א ת ה ח ט א ח ג ד ו ל ח ש ל לוצאטו‪ (…‬מ ח ש ש א ש ל ר פ י ו ך ה ע צ ב י ם פן נ כ ש ל‬
‫ח ״ ו ב ד ב ר ש א י נ ו הגון‪ …‬אנו אין לנו אלא‪ …‬ג מ ג ו ם ש ל מלים‪ :‬״ ש מ א ‪ ,‬ש מ א ‪,‬‬
‫ש מ א ל א ט ו ב כך‪ …‬פן‪ ,‬פן‪ ,‬פן ל א נ א ה כ ך ‪ . . /‬ובזה אנו מחזיקים אותנו ל י ר א י‬
‫שמים‪ .‬אוי ל א ו ת ה ב ו ש ה וכלימה! א י ה ה ב ר י א ו ת ה א ב י ר ה ש ל שכל־התורה?‬
‫איה ה א ב י ר ו ת ה ב ר י א ה ש ל ה ה ו ר א ה ה ת ל מ ו ד י ת ש ל נ ו ה נ ו ק ב ת ב ״ ד י ף ׳ א ת‬
‫ה״הר״?!‬

‫״שקעה חמה״ )בעקבות היראה עמ׳ קעא(‪ ,‬אשר מלא יגון נפשי והתלבטויות על תכלית חיי‬
‫אנוש עלי חלד‪ ,‬חובר על ידו לפגי בואו לקלם או בעת שהותו שם‪ ,‬ואין השיר משקף כלל את‬
‫האישיות מליאת השמחה אשר היה ר׳ אברהם אליהו אחרי בואו לםלבודקה‪) .‬ברצוני לציין‬
‫שהפעם הראשונה ששמעתי על ר׳ אברהם אליהו היה בהיותי תלמיד בכתה ט׳ בישיבת נתיב‬
‫מאיר בעיה״ק‪ ,‬וביום אביב אחד הוציא הר״מ‪ ,‬הרב ר׳ אברהם כ״ץ נר״ו‪ ,‬את הכתה‪ ,‬הושיב‬
‫אותנו על הדשא‪ ,‬ולימד אותנו שיר זה‪(.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪33‬‬

‫השכל־הניסיוני‪ ,‬לפקפקנים‬
‫מכללתש י‬
‫דעתם‪ -‬ל ח ל‬
‫אתרע ש י‬
‫— ו מ ש ו ם כ ך אנו נ‬
‫הרצוג‬

‫גרידא‬

‫ה מ ע ו ר ר י ם ג ע ל נפש‪ ,‬ומשום כ ך איננו יכולים ליכנם בשיחה עם מ א ך ד ה ו א ‪,‬‬
‫ל ב ר ר ו ל ל ב ן לפניו א ת הגיונותינו במלים הדיפות וקצרות‪ ,‬כ א ש ר ה ס כ י נ ו‬
‫ל ע ש ו ת תכמי ה ת ו ר ה ב כ ל דור ודור‪ ,‬ו ג ם אתרי כנוס ר ב ש ל כותות ה ל ב‬
‫ו ה מ ה ש ב ה אנו מ ו כ ש ר י ם ל פ ל ו ט רק א ת הפראזה‪ :‬״רתוקים אתם מן ה ת ו ר ה ‪,‬‬
‫ט ו ב ע י ם א ת ם בבוץ התיים‪ ,‬על כן ל א תבינו אותנו!״ א ב ל ה ת ו ר ה מ ה א ו מ ר ת ?‬
‫״ ש ו ב ו ל א ש ר העמיקו סרה״‪ …‬ה ת ו ר ה י ש ל ה מלים ובאורים גם ב ע ד א ל ה‬
‫א ש ר ש כ ת ו כ ב ר א ת ל ש ו ן בני האדם‪…‬‬
‫הוי‪ ,‬ע ם שפנים‪ ,‬ע ד מ ת י תהיו לשפנים?! )בעקבות היראה עמ׳ קנד(‪,‬‬
‫שנותיו ש ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו ב ם ל ב ו ד ק ה היו מלאי ה ת ע ל ו ת — ו ה ת ע מ ק ו ת ‪.‬‬
‫ברשימותיו ה ו א מ ט פ ל ב צ ו ר ה פתותה ו ב ר ו ר ה באידיאלים ובאידיאולוגיות‪ ,‬הן ש ל‬
‫אירופה ה מ ו ד ר נ י ת והן ש ל הציונות‪ .‬ה ו א מ ט י ל ת ת ת בקרתו מגוון ע ש י ר ש ל ה ו ג י‬
‫דיעות‪ ,‬מ ב י א ל י ק ו ע ד טולםטוי‪ ,‬ובורר מ ה ל ק ר ב ומה לרהק‪ .‬הוא עורך ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת‬
‫א ת ת ש ב ו ן נ פ ש ו הפרטי‪ ,‬ובותן ע ב ו ד ת ו א ת בוראו‪ ,‬תוך כדי ה ע ר כ ו ת נ מ ש כ ו ת ש ל‬
‫תובתו ו ת כ ל י ת ו בעולמו‪ .‬ל מ ר ו ת ש ל ק ו ר א י ם כ ע ר כ נ ו ברור ה ד ב ר ש ה ש ת י י ך ל מ ד ר ג ה‬
‫ה ע ל י ו נ ה ש ל בני עליה‪ ,‬א ל ה שניתן לקרותם ״ ב ע ל י מ ו ס ר ״ באמת‪ ,‬הוא ב ע צ מ ו‬
‫מ ס ת פ ק בכך‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה י ה ת ל מ י ד ו ה א ה ו ב ביותר ש ל ה ס ב א ‪ .‬ק ש ר הדוק היה ב י נ י ה ם ‪,‬‬
‫ור׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ה ר ג י ש ש ה ס ב א מיודע ל מ ת ש ב ו ת י ו הכי נסתרות‪ .‬תוך כ ד י ש י ה ד ‪,‬‬
‫מסוימת ב ש נ ת ת ר ע ״ ג ה ע י ר ה ס ב א ע ל רוחות הזמן ש ה ט ר י ד ו א ת ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ‪:‬‬
‫מבין אני לרעך‪ …‬יודע אני מ ה ש א ת ה צריך ל ת ש ו ב עתה‪ .‬ת מ ה א ת ה ע ל כ ל‬
‫א ו ת ם ה ד ב ר י ם ש ע ו מ ד י ם ברומו ש ל עולם‪ ,‬כל אותם ה ש א י פ ו ת ו ה מ ג מ ו ת‬
‫והרצונות ש ע ל ידם הולכים ו נ ג ד י ם נתלי־דם שאין ל ה ם סוף מדור ל ד ו ח‬
‫וממדינה למדינה‪ ,‬כ ל אותן ה מ ד ו ת המנצתות ב ק ר ב ההיים — ת מ ה א ת ה‬
‫עליהם‪ ,‬א י כ ה נ ת ש ב ו פה‪ ,‬בד׳ א מ ו ת שלנו‪ ,‬לנבלי־תרש שאין ל ה ם ת ק נ ה ‪,‬‬
‫ל צ ל ל י ם ש א י ן ב ה ם ממש? מבין אני לך‪ ,‬ג ם אני ת מ ה כמוך‪ ,‬א ב ל אין ת י מ ה ו ן‬
‫זה מ ב י א נ י לידי עיוורון! ה א מ ת ה י א אמת‪ ,‬א ע ״ פ ש י ש ע ל י ה תולקין! ו א נ י‬
‫ל ע צ מ י ‪ ,‬ל פ י ה ב נ ת י ) ל א לפי מעשי( איני ר ו א ה ב כ ל הרצונות א ל א ד מ י ו נ ו ת‬
‫כוזבים בלבד!! ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ קם(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ר א ב ר ה ם אליהו כ ו ת ב ע ל אופן ה ת ב ט א ו ת ו ש ל הסבא‪:‬‬
‫ה א מ ר ה ה א ח ר ו נ ה ה ז א ת י צ א ה בעוז נפלא‪ ,‬ונדמה היה כ א ל ו גזרה א ת ה א ו י ר‬
‫לגזרים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪34‬‬

‫‪p.eb Yaakov: The Life and Times of HaGaon Rabbi Yaakov Kamenetsky,‬‬
‫‪Mesorah, New York, 1993, p. 85.‬‬
‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרצוג החיים ע ל י אדמות‪ ,‬ואילו כ ל‬
‫מכללתע י ק ר‬
‫דעתת ‪ -‬הינד•‬
‫אתרת מ ד‬
‫ר׳ א ב ר ה ם אליהו הבין‪ :‬ה ת ע ל ו ת מ‬
‫נטיה‪ ,‬ש א י פ ה או מ ט ר ה אתרת‪ ,‬ט פ י ל ה היא‪.‬‬
‫הפרםפקטיבה ה ס ל ב ו ד ק א י ת ש ק י ב ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו מ ר ב ו מ ש ת ק פ ת בצורה‬
‫ב ו ל ט ת בשיתה ש ל ה ס ב א ש ר ׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ר ש ם לעצמו‪:‬‬
‫מ ה הוא ה א ד ם התי ו מ ה ה ו א ה ע ו ל ם הזה? — אין ל ך ע ש ב מ ל מ ט ה שאין לו‬
‫מ ל א ך מ ל מ ע ל ה ‪ ,‬המכהו ואומר לו‪ :‬גדל! ו ה א ד ם מטייל ע ל ר ב ב ו ת ע ש ב י ם ‪,‬‬
‫דורך עליהם במנוחה ו ב ק ל ו ת ‪ ,‬ו ע ו ש ה ע ל י ה ם מ ה ש ל ב ו חפץ‪ ,‬ואינו מ ר ג י ש כ ל ל‬
‫כי עומד ה ו א ע ל במתי ה ח כ מ ה ‪ ,‬כי ת ת ת ר ג ל י ו מוטלים ת כ ל י ו ת החיים ש ל‬
‫מ ל א כ י ה׳ א ש ר כ ל ה ו ר ת ם ה ו א ר ק ל ג ד ל ע ש ב א ח ד קטן‪ …‬״ ו כ ל ה ע ו ל ם כולו‬
‫ל א נ ב ר א א ל א לצוות ל ז ה ״ ‪ ,‬ו ג ם ה ע ש ב הפתות הזה ל א נ ב ר א א ל א ב ש ב י ל‬
‫האדם‪ ,‬בא ו ר א ה מ ה ג ד ו ל ה ו א האדם!‪ …‬כ מ ה צ ר י כ ה ה י א נ פ ש ה א ד ם‬
‫להתרומם‪ ,‬ב צ א ת ו התוצה ו ב ם ק ר ו בעינו ע ל כ ל א ל ה החבורות־חבורות ש ל‬
‫מלאכי־יצירה‪ ,‬ש נ ב ר א ו ר ק להנאתו‪ .‬ה ל א י מ ל א אז ל ב ו הדרת־קדש ו ר ח ש י‬
‫ת ו ד ה ע ל כ ל ה כ ב ו ד הזה ש נ ע ש ה לו‪ ,‬ע ל תופת ה ש מ י ם ש נ ש ת ט ת ה עליו ל ג א ו ן‬
‫ו ל ת פ א ר ת ‪ ,‬ע ל ר צ פ ת ה ד ש א הירוק ה ר ך כ מ ש י ‪ ,‬ו ע ל האויר הזך והבהיר המוכן‬
‫ב ע ד ו לנשימתו‪ .‬איכה יעיז ה א ד ם ליכנם ל ת ו ך א ה ל ־ ה ק ד ש הזה בנעליו‬
‫המטונפות ו ב ב ג ד י ו הצואים? איך ל א י ב ו ש ב ל ב ו ל ה ר ה ר ב ש ע ה זו ב כ ל א ו ת ם‬
‫ה ה ב ל י ם הריקים והפותזים?!‪ …‬כ ל ה ע ו ל ם הזה בכלליו‪ ,‬בפרטיו ובפרטי־פרטיו‪,‬‬
‫זכרון ה ו א לנו ע ל כ ל צ ע ד ו ש ע ל ל ד ע ת א ת ה׳‪ ,‬״ ב כ ל דרכיך ד ע ה ו ״ ) ב ע ק ב ו ת‬
‫‪4‬‬

‫היראה‪ ,‬ע מ ׳ ר כ א ( ‪.‬‬
‫ה ת ע ל ו ת ו ש ל ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ב ע ב ו ד ת בוראו נ ת ל ו ו ת ח בפיתוח כשרונותיו‬
‫הכבירים בתחומים אתרים‪ .‬מסופר ש כ א ש ר נ ש א ה ג ״ ר אהרן ק ו ט ל ר ז צ ״ ל א ת בתו‬
‫ש ל ה ג ״ ר איסר זלמן מ ל צ ר ז צ ״ ל ‪ ,‬ה ע ב י ר ר׳ א ה ר ן ״ פ ל פ ו ל ״ מ ס ו ב ך ל ה פ ל י א ‪ ,‬א ש ר‬
‫ע ק ב היקפו ועומקו נ ל א ו ה ש ו מ ע י ם להבינו‪ .‬אז ק ם ר ׳ א ב ר ה ם אליהו‪ ,‬וחיוך נסוך ע ל‬
‫‪5‬‬

‫שפתיו‪ ,‬ותזר בדייקנות ע ל ה ש י ע ו ר — ב ח ר ו ז י ם !‬
‫ר׳ א ב ר ה ם אליהו ח ש ב ל פ ע מ י ם ש כ ב ר ה ג י ע הזמן ל ש ו ב א ת ם ל ב ו ד ק ה ‪ ,‬ו א ף ע ש ה‬
‫ז א ת מ פ ע ם לפעם‪ ,‬ב ה ר ג י ש ו ש ה ה ד ג ש ה ע ל ה ע ב ו ד ה ה מ ו ס ר י ת ה י ת ה מדי אינטנסיבית‪.‬‬
‫ברם פ ע ם א ח ר פ ע ם חזר למקום‪ ,‬ו א ף כתב‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫אפייני לאסכולות המוסריות)להוציא ישיבת טלז‪ ,‬עובדא שנעיר עליה בעז״ה בהמשך( הינה‬
‫ההתעלמות מן היסודות שבתורת הנסתר שניתן לדון בהן כאשר מתייחסים לדברי חז״ל אלה‪.‬‬
‫ההדגשה הינה על הלקח המוסרי‪ ,‬ההשלכה ל״צירוף הבריות״ שיש בדברי אגדה אלה‪ .‬המיוחד‬
‫שבגישד‪ .‬הםלבודקאית הינד‪ .‬הכוונת הלקח ל״גדלות האדם״ — מן עקרונות היסוד של הסבא‪.‬‬
‫בעקבות היראה‪ ,‬עמ רעז ורצז‪ .‬ר׳ אברהם אליהו היה חנון בכשרון מיוחד בתחום זה‪ .‬מסופר‬
‫שכאשר חזרה ישיבת םלבודקה מגלותה בתום מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ואף ר׳ אברהם אליהו‬
‫חזר לבקרה‪ ,‬חזר בחרוזים על שיחתו הראשונה של הסבא)‪ Reb Yaakov‬שם(‪.‬‬
‫׳‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪35‬‬

‫סיני א ח ד י ש לנו בדורנו זה — ס ל ב ו ד ק א שמה• וכל הפורש מן הסיני א ל י ק ו ו ה‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ל מ צ ו א אחר‪ :‬י ו ת ר נכון‪ ,‬כ ל ה פ ו ר ש מן ה ה ר נופל בבקעה‪ ) …‬ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ‪,‬‬
‫עמי קצד(‪.‬‬
‫ר‬

‫‪,‬‬

‫א ב ר ה ם אליהו ב י ל ה א ת ש נ ו ת מ ל ח מ ת העולם ה ר א ש ו נ ה בטלז‪ ,‬ו ה ת ע מ ק‬

‫בלימודיו ו ר כ ש אז ידיעות מקיפות ב ש ״ ם ‪ ,‬בבלי וירושלמי‪ .‬הוא יצר ק ש ר ע ם ר ב‬
‫ה ע י ר ו ר א ש י ש י ב ת טלז‪ ,‬ה ג ׳ ׳ ר יוסף ל י ב בלוך זצ״ל‪ .‬ל מ ר ו ת ש ר ׳ יוסף ל י ב ו י ש י ב ת ו‬
‫הזדהו ע ם ת נ ו ע ת המוסר‪ ,‬ש י ט ת ה מ ת ש ב ה ו ה ע ב ו ד ה בטלז ה ת ב ס ס ה גם ע ל י ס ו ד ו ת‬
‫‪6‬‬

‫״ ע ו ל מ ם ש ל יודעי ח ״ ן ״ — ת ו פ ע ה ש ה י ת ה נדירה ב ע ו ל ם ה י ש י ב ו ת ה ל י ט א י ו ת ‪ .‬ו כ ך‬
‫כ ת ב ה ג ר י ״ ל לזכרו ש ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו‪:‬‬
‫ר כ י ם וכן ש ל מ י ם יעריכו א ת אישיותו ש ל אהוב נפשי‪ ,‬גאון צעיר‪ ,‬ה מ נ ו ח‬
‫ר א ״ א קפלן ז ״ ל בתור פ ו ע ל ומשפיע‪ ,‬מורה ומאיר‪ ,‬כפי א ש ר הספיק ל ה ר א ו ת‬
‫ב מ ש ך ימי הייו הקצרים‪ .‬א ך ב ל ב י עוד הי ר ג ש ה א ה ב ה וההוקרה‪ ,‬א ש ר ע ו ר ר‬
‫בי תמיד‪ ,‬בהיותו ת ל מ י ד ב ב י ת מ ד ר ש נ ו ה ג ד ו ל ו א ת א ש ר ר ה ש לו ל ב י א ז‬
‫א ע ל ה בזה ע ל הגליון‪.‬‬
‫מצויין ה י ה ר א ״ א קפלן ב א ה ב ת ו ל ה כ מ ה ו ב ת ש ו ק ת ו העזה ל י ד י ע ת ה ת ו ר ה‬
‫והבנתה‪ .‬כ ש ם ש ה י ה ר א ש ו ן ב מ ע ל ה כך היה תמיד ראשון בזמן‪ ,‬מ ק ד י ם‬
‫ומשכים א ל ה ש י ע ו ר י ם והלימודים ב ה ל כ ה ובאגדה‪…‬‬
‫א ו ה ב ח כ מ ה ה ו א ה ת ר ג ו ם ש ל ה ת ו א ר ה מ ק ו ב ל ״ פ י ל ו ס ו ף ״ ‪ ,‬כי מ ו ש ג ש‬

‫ם‬

‫״ ח כ ם ״ אין לו שיעור‪ ,‬ומיוהד הוא בעיקרו למי ש ה ה כ מ ה שלו‪ ,‬א ב ל ג ד ו ל‬
‫ה א ד ם ‪ ,‬א י ש ר ם ה מ ע ל ה ‪ ,‬מסומן ב ש ם א ו ה ב הכמה‪ ,‬ו ע ל מ ע ל ה י ת י ר ה ב מ ד ר ג ת‬
‫ה ת כ מ ה צ ר י ך ל ע מ ו ד ה א ד ם בכדי ל ש א ו ף אליה‪ ,‬ו ס ג ו ל ו ת נפשיות נ ע ל ו ת‬
‫ו נ ש ג ב ו ת ד ר ו ש ו ת לו‪ ,‬בכדי ל ט ע ו ם א ת צוף אמריה ו ל ה ר ג י ש א ת נועם ד ב ר י ה ‪.‬‬
‫וכן תכמינו ז ״ ל ת א ו ר א ת גדוליהם ב ש ם ״ ת ל מ י ד ת כ ם ״ ב א ש ר ז א ת ה י א‬
‫ה מ ע ל ה ה נ פ ש י ת הנכונה ל א ד ם ב א ש ר ה ו א אדם‪ ,‬להיות ת ל מ י ד ההכמה‪.‬‬
‫ת ו א ר י ם א ל ה ה י ה ה ה ו ל מ י ם ל ו ל א ה ו ב י המנוחו ה נ ״ ל ) ה נ א מ ן ה נ ״ ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(3‬‬
‫ל ק ר א ת ס ו ף ה מ ל ח מ ה ‪ ,‬ה ת ת י ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו ל ע ס ו ק בצרכי ציבור ו ה ר ב צ ת‬
‫תורה‪ .‬ה ו א ה ש ת ת ף בייסוד ת נ ו ע ת נוער תורנית‪ ,‬״ ת ו ר ה ועז״‪ ,‬ו ת נ ו ע ה מ ק ב י ל ה ל ב נ ו ת‬

‫‪6‬‬

‫‪36‬‬

‫יתכן שנטיד‪ .‬למיםטורין מתגלית בשירו של ר׳ אברהם אליהו מתר״ף ״הארע״ )בעקבות‬
‫היראה עמ׳ קפב‪ ,‬רגז(‪ .‬ידוע גם שלר׳ יוסף ליב היה יחס חיובי לעולם היהדות של אשכגז _‬
‫יחם שכנראה לא היה לסבא מםלבודקה‪ .‬מסופר שהסבא אכן התנגד לתכניתו של ר׳ אברמס‬
‫אליהו לעבור לברלין‪ .‬יש מקום להשערה שר׳ יוסף ליב היה זה שעודד אותו בצעד זה‪ .‬אולי‬
‫גישה חיובית זאת נעוצה בשנות מגע עם התרבות היהודית שבגרמניה משך הכיבוש בימי‬
‫המלחמה‪ .‬ואולי גם את הפעילות נוסח חרידי אשכנז של ר׳ אברהם אליהו ל^־את סוף הסלחשן•‬
‫יש לזקוף על חשבון זה‪.‬‬
‫|‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪7‬‬

‫״ א ג ו ד ת בנות י ש ר א ל ״ ‪ .‬בתום שנות המלחמה‪ ,‬ב ש נ ת ת ר ע ״ ט ‪ ,‬ה ע נ י ק ה מ מ ש ל ת ל י ט א‬
‫ה ע צ מ א י ת אוטונומיה לתושבים היהודים‪ .‬ה ת נ ו ע ה ש ר ׳ א ב ר ה ם אליהו עזר ל ה ק י ם‬
‫ג ד ל ה עד שנהיתה הסתדרות עם שלותות בכל רתבי ליטא‪ ,‬ו נ ק ר א ה ב ש ם ״ צ ע י ר י‬
‫‪8‬‬

‫י ש ר א ל ״ ‪ .‬ר׳ אברהם אליהו ייצג את ה ת נ ו ע ה בוועד ה ל א ו מ י ש ל יהודי ליטא‪ ,‬והיה‬
‫א ח ד ‪ p‬היושבים בראש מ ח ל ק ת ה החינוכית‪ .‬ברם ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה ת ל ב ט ל ג ב י‬
‫התעסקותו בצרכי הציבור‪ ,‬ו כ ת ב ע ל זה‪:‬‬
‫אולם מתוך כל ריבוי־העבודה הזה ת ש מ ע נ פ ש י קול מדבר‪ :‬״ ו ה ת ו ר ה מ ה ת ה א‬
‫עליה? תורה זו ש ע מ ל ת ע ל י ה כל ימי נעורים‪ ,‬ש ב ז ב ז ת ל ה א ת כ ל ה ג י ג י ך‬
‫ו ש נ ע ש ת ה לך למקור היים ו ע נ ג — ה א ם ת ע ז ב נ ה ע ת ה ו נ ט ש ת ה ? זו ת ו ר ה וזו‬
‫שכרה?!״‪ …‬אמנם אמת‪ ,‬נכון הדבר‪ ,‬כי גם ע ב ו ד ה זו שבקורםין ת ח י ל ת ה ת ו ר ה‬
‫וסופה תורה ת ת י ל ת ה מ ת ך ת ו ר ה לצעירים העומדים ע ל מ פ ת ן כית‪-‬החיים‬
‫וסופה מ ת ך ת ו ר ה לילדים שילמדו מפיהם בימים יבואו — א ב ל סוף סוף א ץ‬
‫כאן מקום ל כ ל אותו המקצוע ה ר ח ב והנאור‪ ,‬ה כ ב י ר ו ה נ ש ג ב ‪ ,‬א ש ר נ ק ר א לו‬
‫״ ל ו מ ד ו ת ״ ‪ ,‬אותו הטיול ה נ ה ד ר ב ס י ר ת מ ת ש ב ת י ע ל ג ל י ים התלמוד‪ …‬במקום‬
‫פנטסיה להיות ר א ש בית־מדרש למורים‪ ,‬ה ל א ת ו כ ל ל ש מ ש לפני ברעיוני‬
‫הפנטסיה להיות ר א ש י ש י ב ה ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה עמ׳ רא(‪.‬‬
‫התקופה האחרונה בחיי ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה ת ה י ל ה ב ש נ ת ת ר ״ ף ‪ .‬ב ש נ ה ה ה י א נ ש א‬
‫א ש ה ב ת מ ש פ ח ה מיותםת מטלז‪ ,‬והוזמן ל ש מ ש ר ״ מ ב ב י ה מ ״ ד ל ר ב נ י ם מיסודו ש ל‬
‫ה ג ר ״ ע הילדםהיימר ז צ ״ ל בברלין )ה״םמינר״(‪ .‬ת כ ו נ ת ו ה נ פ ל א ה ש ל ר ׳ א ב ר ה ם‬
‫אליהו ל ל מ ו ד מ כ ל אדם ה ו ע י ל ה לו ל ק ל ו ט ת ו ך זמן ק צ ר א ת דרכו ש ל ר א ש ה י ש י ב ה‬
‫ש ל הסמינר‪ ,‬ה ג ״ ר דוד צבי הופמן ז צ ״ ל ה ״ מ ל מ ד ל ה ו ע י ל ״ ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳‬
‫רעו(‪ ,‬ו ל א ת ר פטירתו ש ל ה ג ר ד צ ״ ה ה י ה ר׳ א ב ר ה ם אליהו ר א ש עורכי ת ש ו ב ו ת י ו‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫דודתי‪-‬זקגתי‪ ,‬מרת לאה הולצברג שתחי‪ /‬היתה תלמידה של ר׳ אברהם אליהו בםלז בתקופה‬
‫ההיא‪ ,‬ולהבחל״ח‪ ,‬אחיה‪ ,‬סבי הרה״ג ר׳ דב יהודה שחט זצ׳׳ל אף הוא היה מן המושפעים מר׳‬
‫אברהם אליהו)סבי היה גם י ד ו נפש של אחיו של ר׳ אברהם אליהו‪ ,‬בן אמו מזווג שני‪ ,‬הרב‬
‫יצחק אליעזר רבינוביץ זצ׳׳ל הי״ד‪ ,‬שנספה בחורבן טלז בתש״א(‪ .‬שמעתי מדודתי שבעקבות‬
‫השפעתו של ר׳ אברהם אליהו נסע סבי מאוחר יותר לאוניברסיטה בלייפציג‪ .‬נפלא היה‬
‫לראות‪ ,‬בשיחות עם דודתי‪ ,‬אמו התלהבות עורר זיכרונו של ר׳ אברהם אליהו אחרי למעלה‬
‫משבעים שנה!‬
‫ר׳ אברהם אליהו אף כתב המנון לתנועה‪ ,‬אשר מתחיל‪:‬‬
‫אחים לעבודה כולנו יחדיו ‪ /‬נעבדה‪ ,‬נעמלה‪ ,‬נכונה לדור ‪ /‬דור בריא ורענן‪ ,‬דור על מעבדיו‬
‫‪ /‬תהיה תורתנו לו שמש אור ‪ /‬דור חי בתורה‪ ,‬דור חי ביהדות ‪ /‬דור בני עם חפשי‪ ,‬חפשי מכל‬
‫עבדות ‪ /‬דור בני עם קדוש‪ ,‬עם עובד השם ‪ /‬נעבדה‪ ,‬נכונה לחיים ההם! )בעקבות היראה‬
‫עמ׳ קפא(‪.‬‬
‫הבית השני של השיר מתמקד בארץ ישראל ובלשון הקודש‪ .‬ר׳ אברהם אליהו אהב את‬
‫אה״ק בכל נפשו‪ ,‬וכותב לעתים קרובות על שאיפותיו לעלות ולפעול בארץ‪ .‬אי אפשר להימלט‬
‫מן המחשבה שמטרת המנון זה היתר‪ .‬לשמש תחליף ל״התקוה״‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לנו‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪37‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לדפום‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו התל ל ש מ ש כ ת ו ב ת ל ש א ל ו ת בענייני ה ל כ ה מ כ ל ר ח ב י‬
‫גרמניה‪ ,‬ו כ א ש ר נ פ ט ר ג ר ד צ ״ ה ב ת ר פ ״ ב ‪ ,‬נ ת מ נ ה ר׳ א ב ר ה ם אליהו ל ר א ש י ש י ב ת‬
‫‪,‬‬

‫הסמינר‪ .‬כ ר א ש ה מ ו ם ד התורני ה ה ש ו ב ביותר בגרמניה‪ ,‬נ ע ש ה ר א ב ר ה ם א ל י ה ו א ח ד‬
‫מן ה כ ו ת ב י ם ו ה מ נ ה י ג י ם ה ג ד ו ל י ם שבמדינה‪.‬‬
‫ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו היה ה ר א ש ו ן ש ה ב י א א ת ה ד ר ך ה ל י ט א י ת ו ה מ ה ש ב ה ה ל מ ד נ י ת‬
‫ה מ ע מ י ק ה ל א ש כ נ ז — מדינה ש ע ד אז היתד‪ ,‬ה ר ב ה יותר קרובה ל ד ר ך ה ה ו נ ג ר י ת ‪.‬‬
‫ש נ ת י י ם א ת ר בואו ל ב ר ל י ן כ ת ב ר׳ א ב ר ה ם אליהו‪:‬‬
‫‪…‬כי ת ח ת א ש ר ב ר א ש י ת ע ב ו ד ת י הייתי אומר לנפשי‪ ,‬כי שיעור ש ל ט ל ז א י נ ו‬
‫יכול ל ה י א מ ר בברלין‪ ,‬אני יכול עכשיו לומר לי‪ ,‬כי שיעור ש ל ב ר ל י ן י כ ו ל‬
‫ל ה י א מ ר ב ט ל ז ״ ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה עמ׳ רד(‪.‬‬
‫א ה ד מ ה י ש ג י ו ה ג ד ו ל י ם היתד‪ ,‬ה ש פ ע ת ו ע ל תלמידיו ל ה מ ש י ך א ת ל י מ ו ד י ה ם‬
‫‪9‬‬

‫ב י ש י ב ו ת ל י ט א ‪ .‬ב ר ם ע ל כ ל מ ה ש פ ע ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו ע ל ת ה הצלתתו ב ה ב א ת‬
‫ת ו ר ת ה מ ו ס ר ליהודי אירופה ה מ ע ר ב י ת ‪ .‬היסוד ל ה צ ל ת ת ו היתר‪ ,‬ה ת נ ה ג ו ת ו ‪ ,‬ש ה י ת ה‬
‫ל מ ו פ ת ‪ ,‬ואופיו‪ ,‬ש ע ב ר צירוף א ת ר צירוף‪ .‬ע ל יסודות א ל ה ס ל ל ו שיחותיו ה מ ו ס ר י ו ת‬
‫א ת ה ד ר ך ע ב ו ר תלמידיו ל ה ש ל י ם א ת המישורים הרוהניים והנפשיים שבהם‪.‬‬
‫ע ל ה ש י ח ו ת ה א ל ו כ ת ב א ה ד ה ש ו מ ע י ם שהן‪:‬‬
‫הציתו ל ב ו ת ברקי אור רעיונות‪ ,‬נ ג ו ה ו ת הציפו ראשים‪ ,‬ר ט ט מזכך ת ק ף א ת‬
‫כ ל ההוויה‪ …‬ב ו ק ע אור יקרות מ ס ב י ב ‪ ,‬מ ש ת ל ט ע נ ג מסביב‪ .‬בפנים ו ל פ נ י‬
‫ולפנים‪ …‬נ כ ס פ ת ו ג ם כ ל ה ה נ פ ש ל ש מ ע כן יותר ויותר דבריו ש ל ה ר ב ‪.‬‬
‫ת ר ע פ נ ה נ א א מ ר ו ת החן‪ ,‬ירבו נא זרזיפי האורה‪ ,‬יימשך נא‪ ,‬י ש ג א נ א ש ט ף‬
‫צוף א מ ר י ק ש ט ס ל ה ‪ ,‬סלה‪ …‬ב ו ק ע ו ע ו ל ה תוקף וסוחף רצון אדיר‪ ,‬ת ש ו ק ה‬
‫כ ב י ר ה ל ה ט י ב ולהיטיב‪ ,‬ל ע ל ו ת ו ל ה ע ל ו ת ‪ ,‬ע ר להיות‪ ,‬ט ה ו ר ל ה י ו ת ב כ ל‬
‫הליכות האדם‪ ,‬להימסר לגמרי לנגהות קדושתה של תורה ובה לעשות חיל‪…‬‬
‫) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ רצד(‪.‬‬
‫ע ב ו ד ת ו ה א י ש י ת היתר‪ ,‬ל ש ם ד ב ר ‪ ,‬ו כ ך כתבו‪:‬‬
‫מי ש ל א ש מ ע ה ו ק ו ר א ב ל י ל ה פ ס ח א ת ה ה ל ל ב א כ ס ט ז ה ש ל מ ע ל ה ו ב נ ע י מ ה‬
‫א ש ר יצר ל ע צ מ ו עוד בימי י ל ד ו ת ו — ל א ר א ה חיי יהודי בדורנו‪ .‬מי ש ל‬
‫‪9‬‬

‫א‬

‫שמעתי מבנו יבלח״א‪ ,‬ר׳ צבי קפלן נר״ו מעיה״ק ירושלים ת״ו‪ ,‬ועי׳ במאמרו של הגר״י ס ר‬
‫זצ״ל ב״דברי תלמוד״ ח״א )מוסד הרב קוק‪ ,‬תשי״ח( עמ׳ ז‪ ,‬שהופיע לראשונה כמכתכ‬
‫ב״הנאמך׳ הנ״ל‪ ,‬וגם ב״הקדמת העורך״‪ ,‬ר׳ צבי קפלן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ יב‪ .‬יש לציין באכזכןן‬
‫שלמרות ש״בעקבות היראה״ נדפס הלוך וחזור במהדורות מהודרות‪ ,‬הרי ש״דברי תלמוד׳‪/‬‬
‫ספר של ב׳ כרכים המכיל את כתביו של ר אברהם אליהו בתלמוד ובהלכה )ואשר בעז״ד‪,‬‬
‫נייחד עליו את הדיבור בחלק ב׳ של מאמר זה( כבר אזל מן השוק מזמן‪ ,‬וא״א להשיג ‪pic‬‬
‫הספר‪ .‬אמנם מאמרו של ר׳ אברהם אליהו על עריכת פירוש חדש לש״ס)בלי הנספחות(‪ ,‬א ש‬
‫נזכיר בהמשך‪ ,‬נדפס ב״הנאמך׳ הנ״ל‪.‬‬
‫נ א‬

‫‪,‬‬

‫ד‬

‫‪38‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ס ]לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ראהו רוקד רקוד הרבי מקוצק ב ש מ ת ת ה ת ג — ל א ר א ה ש מ ח ת יהודי בדורנו‪,‬‬
‫היה ו ה ח י ה ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ רצז(‪.‬‬
‫ר ׳ א ב ר ה ם אליהו ל א נ ט ש ל ר ג ע א ת הרצון ל ה ת ע ל ו ת ‪ .‬רשימותיו מ ת ק ו פ ת היותו‬
‫בברלין מלאים ביקורת ע צ מ י ת והתתננות בפני ה׳ ל ע ז ר ה ב ה ש ת ל מ ו ת )עי׳ ב ע ק ב ו ת‬
‫ה י ר א ה ע מ ׳ קםה־קםז( הוא נ ה ג כ ל ש נ ה להזור לימים הנוראים ל ם ל ב ו ד ק ה ‪ ,‬ל ש א ו ב‬
‫ממקורות עבודתו‪ .‬ה ס ב א סידר ש ב ת ק ו פ ו ת א ל ה י ת א כ ס ן ר׳ א ב ר ה ם אליהו יתד עם‬
‫ת ל מ י ד צעיר בימים ה ה ם — ה ג ר ״ י הוטנר זצ״ל‪) .‬כך ש מ ע ת י מ א ת ת ל מ י ד ו ש ל‬
‫הגרי׳׳ה‪ ,‬י ב ל ה ״ א ‪ ,‬ה ר ב ר׳ מ ת ת י ה ו ג ר י נ ב ל ט נר׳יו מ ק ״ ק מונםי שבניו יורק‪(.‬‬
‫ה ש פ ע ת ו המוסרית ש ל ר ׳ א ב ר ה ם אליהו ל א ה צ ט מ צ מ ה ל כ ו ת ל י בית מ ד ר ש הסמינר‪.‬‬
‫רוחו ש ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה י ת ה מהכותות שדתפו א ת ד ״ ר נתן בירנבוים ז צ ״ ל‬
‫ומקורביו מ כ ל רתבי ה ג ל ו ת האירופאית‬

‫‪ -‬מ ע ר ב י ת ‪ ,‬מזרתית‪ ,‬ו א ף מ א ר ץ י ש ר א ל ‪,‬‬

‫לייסד א ת ת נ ו ע ת ״ ה ע ו ל י ם ״ ‪ ,‬ל פ ע ו ל ע ב ו ר ה ת ע ל ו ת בסגנון המוסרי האופייני ב כ ל‬
‫תהומי‬

‫התיים‪,‬‬

‫הפרטיים‬

‫והציבוריים‬

‫)״דעת‪,‬‬

‫תפארת‪,‬‬

‫האומה‬

‫רתמים״( ש ל‬

‫‪1 0‬‬

‫ה י ש ר א ל י ת ‪ .‬בקול קורא ש ה ת פ ר ס ם בביטאון א ג ו ד ת י ש ר א ל ב ג ר מ נ י ה ו ב ״ ה נ א מ ן ״‬
‫ב ש נ ת ת ר פ ״ ת ) ט ב ת ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (2‬מ ט ע ם ״ ה ע ו ל י ם ״ נאמר‪:‬‬
‫פ ה עלינו להזכיר ש ם א י ש א ה ד ש ל ד א ב ו נ נ ו כ ב ר נפטר ו ה ל ך מאתנו‪ :‬ה ר ב ר׳‬
‫א ב ר ה ם אליהו קפלן ז ״ ל ה י ה ב ת ו ך א ל ה ש ה ת ת י ל ו ל ה ת ר כ ז ת ח ת רעיון‬
‫ה ״ ע ו ל י ם ״ לפני איזה שנים ש ב א ע ל התתום ג ם ע ל הקול קורא חנוכחי‪ .‬בוודאי‬
‫היה ש מ ו כ ת ו ב ע ל ה ק ו ל קורא הזה והיה מ ש ת ת ף ב ע ב ו ד ת נ ו ג ם ע ת ה לעזר‬
‫ולהועיל‪ ,‬א ם ה י ה ע ו ד בתיים‪.‬‬
‫‪1 1‬‬

‫ר׳ א ב ר ה ם אליהו נפטר בצורה פ ת א ו מ י ת ‪ ,‬ביום ט ״ ו ל ת ו ד ש אייר ש נ ת ת ר פ ״ ד ‪.‬‬
‫ע ל מ צ ב ת ו נחרטו בין ה ש א ר מלים אלה‪:‬‬

‫‪ 10‬עי׳ ב מ א מ ר ו ש ל כ ו ת ב זה‪"Der Aufstieg: Dr. Nathan Birnbaum Zt"l, Ascent and :‬‬
‫‪Jewish Observer, New York,May‬‬
‫‪11‬‬

‫ש מ ע ת י מדודי זקני‪ ,‬ר ׳ יוסף ד ב ה ל ו י ה ו ל צ ב ר ג נ ר ״ ו מ ע י ה ״ ק י ר ו ש ל י ם ת ״ ו ‪ ,‬ש ה ן ר ׳ א ב ר ה ם‬
‫א ל י ה ו הבן‪ ,‬והן ר ׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ה א ב ‪ ,‬העילוי מ ר ק ו ב ‪ ,‬נ פ ט ר ו מ ש ט ף ד ם פ ת א ו מ י ב מ ו ח ‪ ,‬ב ה י ו ת ם‬
‫ש ק ו ע י ם ב מ ח ש ב ה בלימוד‪ ) .‬מ ש פ ח ת דודי‪ ,‬ו ב פ ר ט אביו‪ ,‬ד ״ ר ר פ א ל יצחק ה ל ו י עציון זצ׳׳ל‪,‬‬
‫ש ל פ נ י ע ל ו ת ו א ר צ ה ע מ ד ב ר א ש ה מ ע ר כ ת החינוכית ״ י ב נ ה ״ ש ב ט ל ז — ו א ש ר ד ב ר י ו ל ז כ ר ו ש ל‬
‫ר ׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו מופיעים ב ה נ א מ ן ה נ ״ ל ע מ ׳ ‪ — 30-32‬ה י ו מ ק ו ר ב י ם מ א ד ל מ ש פ ח ת ר ׳ א ב ר ה ם‬
‫א ל י ה ו ‪ ,‬ו א ף ל א ל מ נ ת ו ו ב נ ו ש ע ל ו א ר צ ה א ח ר י פטירתו(‪ .‬כ נ ר א ה ח ש ש ר ׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ש ל א‬
‫יאי־יד ימים‪ ,‬ש ה ר י מ י ו ם ה ו ל ד ת ב נ ו ה ת ח י ל ל כ ת ו ב יומן ב ש ם ״ ל מ ע ן יהיה ע מ ו כ א ש ר י ג ד ל ״ ‪,‬‬
‫ו ה ר י ק ט ע ממנו‪:‬‬
‫ס ו ד ן ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬זה ה ע י ק ר ‪ .‬ימי ה ע ו ל ם ה ז ה ל א כ ל כ ך פשוטים ה ם ‪ ,‬ר ב י ם ס ו ד ו ת י ה ם ‪ .‬כ ל‬
‫ה מ ט ה אוזן ש ו מ ע ם ‪ ,‬א ב ל מ י ש א י נ ו ש ו מ ע ם מ מ ש מ ע ש א י נ ו מ ט ה אוזן‪ …‬והמטה אוזן י ש מ ע א ת‬
‫ר נ נ ת ה ס ו ד ו ת ה מ ה ל כ י ם מ ע ו ל ם ו ע ד ע ו ל ם ד ר ך ה ע ו ל ם הזה‪ ,‬ו ה נ ה ה י א ס פ ו ג ה כ ו ל ה בסודן ש ל‬
‫ישראל‪) …‬הנאמן ה נ ״ ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(23‬‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ט ]למ‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪39‬‬

‫‪The‬‬

‫הרצוג‬
‫דעת ‪-‬‬
‫א י ש יהודי‪ ,‬ג ד ו ל ד ע ה אתר‬
‫וזך רוח‪.‬‬
‫מכללת ל ב‬
‫חיים‪ ,‬בר‬
‫וגדול‬

‫ש ר התורה‪ ,‬אדיר האמונה‪ ,‬א ב י ר ה ת ב ו נ ה ונעים זמירות‪.‬‬
‫א ו ה ב ל ר ע ה ו כמוהו ו ה ב י ב ל כ ל רואהו‪,‬‬
‫ל ת ל מ י ד י ו א ה ונפשם בו קשורה‪.‬‬
‫בזוהר ה ר ק י ע הזהיר מזרת ומערב‪.‬‬
‫ש ק ע ה ח מ ה ב ל ב יומה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫אתרי פ ט י ר ת ו ה פ ת א ו מ י ת ש ל ר א ב ר ה ם אליהו הופיע הספד מזעזע ב כ ת ב ה ע ת‬
‫‪1 2‬‬

‫״ישורון״ ‪.‬‬
‫מ ע ו ל ם ל א נ ר א ה ב ב ר ל י ן הזיון דומה ש ל קינה כזאת ש נ ש מ ע ה ב ע ת ש ה ו ב א‬
‫ר ׳ א ב ר ה ם אליהו קפלן למנוחת עולמים‪ .‬ה ה ת ב ט א ו י ו ת ש ל יגון קודר‪ ,‬ה ב כ י ו ת‬
‫ה מ מ ו ש כ ו ת ‪ ,‬ש ל יהודי מ ע ר ב אירופה א ש ר הורגלו בריסון ר ג ש ו ת י ה ם ‪ ,‬ל א ד י‬
‫ל ה ס ב י ר א ו ת ם כ ת ג ו ב ה ל מ א ו ר ע ה ט ר ג י ש ל א ב צעיר ש נ ק ר ע מ מ ש פ ח ת ו ו ש ל‬
‫קריירה מ ב ט י ה ה ש נ ג ד ע ה ‪ .‬ה י ה בזה ה ר ב ה יותר‪ .‬ממעמקי ת ת ־ ה ה כ ר ה ב ק ע ה‬
‫ת ת ו ש ה א ש ר ש ב ר ה בכותה ה כ ב י ר כ ל צורה מ ק ו ב ל ת ש ל ה ת נ ה ג ו ת ‪ ,‬ת ת ו ש ה‬
‫ש א מ ר ה לנו שמוות ז א ת ה כ ת ה א ת כולנו ו ה ב י א ה לסוף ה ר ו ש ם ה ק ד ו ש א ש ר‬
‫ש י כ נ ע א ת כולנו‪ ,‬כי זה ה א י ש ה י ה המיועד ל ה ב י א לידי תתיית ה י ה ד ו ת‬
‫בגרמניה‪.‬‬

‫כ‪ .‬עולפ מחשכתו‬
‫ה ד ו ג מ א ש ה א י ר ה א ת דרכו ש ל ר ׳ א ב ר ה ם אליהו ה י ת ה מרן ה ג ״ ר י ש ר א ל ס ל נ ט ר‬
‫ז צ ״ ל ‪ ,‬מ ח ו ל ל ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר — אישיותו ודרכיו‪ .‬ל פ י ר ׳ א ב ר ה ם אליהו‪ ,‬י ש ל ה ג ד י ר‬
‫‪,‬‬

‫״ מ נ ה י ג ב י ש ר א ל ״ ע ״ פ ה ב ט ח א ל ר ישראל‪:‬‬
‫ש ו ם ״ מ ר כ ז ״ ‪ ,‬ש ו ם ״ ו ע ד ה פ ו ע ל ״ ‪ ,‬ואפילו ״ מ ו ע צ ת גדולי ה ת ו ר ה ״ ו ״ כ נ ס י ה‬
‫ג ד ו ל ה ״ בכבודן ובעצמן‪ ,‬ל א יעצרו כ ח כ ל ם יתד לקנות ל ה ם ב ל ב ה ע ם א ו ת ה‬
‫ת ש י ב ו ת ו א ו ת ו כ ב ו ד ש ה ו א ר ו ת ש לתלמיד־חכם גדול ב ש ע ה ש ה ו א נ ג ל ה ל ו ‪,‬‬
‫ל א ב ת ו ר בא־כוהה ש ל מ פ ל ג ה ל ל מ ד פוליטיקה ל ר ב י ם כי א ם ב ת ו ר צ נ ו ע‬
‫י ו ש ב ־ א ה ל ה ל ו מ ד תורד‪ .‬בינו לבין ע צ מ ו ומוסר מ ה ש ל מ ד ל ת ל מ י ד י ב י ת‬
‫מ ד ר ש ו ‪ ,‬מ ו ר ה ד ר ך ב נ ח ת ל ב נ י קהילתו‪ ,‬וביו כ ר וכר נקנה לו שם־טוב ב כ ל‬
‫‪12‬‬

‫‪40‬‬

‫ראה תרגום ההספד בספר ‪"Three Generations: The Influence of Samson Raphael‬‬
‫‪Hirsch on Jewish Life and Thought, Jewish Post Publiations, London. 1958,‬‬
‫‪p. 77.‬‬
‫בספר זה מאת דיין הרב יצחק גרינפלד זצ׳׳ל‪ ,‬מעמ׳ ‪ 74‬והלאה ישנו חומר ביוגרפי תשוב על‬
‫ר׳ אברהם אליהו ועל ממלא מקומו‪ ,‬חברו מםלבודקא‪ ,‬הגרי״י ויינברג זצ׳׳ל‪ ,‬בעל ה״שרידי‬
‫אש״‪ .‬בספרו של הגרי״י ׳׳לפרקים״)בילגוריי‪ ,‬תרצ״ו( עמ׳ קנה‪ ,‬מופיע הספדו על ר׳ אברהס‬
‫אליהו‪.‬‬
‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ס ]לס‪ .‬ח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תפוצות י ש ר א ל על ש ם תורתו‪ ,‬י ר א ת ו וחכמתו‪ …‬די ל כ ך לזכור א ת שמו ש ל‬
‫ר׳ י ש ר א ל ם ל נ ט ר ז ״ ל ב כ ד י ל ה ס כ י ם א ל ה א מ ו ר ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ קא(‪.‬‬
‫מנהיג אמיתי — מ מ ש י ך ר׳ א ב ר ה ם אליהו‪ ,‬ה ו ל ך ב ע ק ב ו ת ר׳ י ש ר א ל ‪ ,‬מ ש ל י ם א ת‬
‫עצמו‪ ,‬ו ע י ״ ז מ ש פ י ע אף ע ל אתרים‪ .‬ובכן‪ ,‬ה ר ב ה ממאמריו עוסקים בבירור ויישום‬
‫ג י ש ת ר ׳ י ש ר א ל ל נ ו ש א הנידון‪ .‬וכך כ ו ת ב ר׳ י ש ר א ל ב מ א מ ר ו ה נ פ ל א ״ ש נ י ד ר כ י ם ״‬
‫ע ל ההבדלים שבין תמידות ת ב ״ ד ש ל ה א ד מ ו ״ ר מ ה ר ״ ש ז צ ״ ל מ ל י ו ב א ב י ט ש ו ה ג י ש ה‬
‫המוסרית ש ל ר׳ ישראל‪:‬‬
‫המוסר אינו ת ו ל ק ע ל התםידות‪ .‬ל ע ת י ם קרובות‪ ,‬רווה ה ו א ג ם נ ת ת ממנה‪.‬‬
‫בייחוד‪ ,‬מן התוםךהיהדותי ש ל ה ‪ ,‬ה י כ ו ל ת ש ל א ל ה ת ב ט ל בפני הסביבה; או מן‬
‫גלוי ה ל ב שבין א ד ם להכירו‪ ,‬ה מ ר כ ר א ת הנימוסיות החיצונית־השוטה‪,‬‬
‫האירופאית; או מן הנכונות ל ה ת מ ס ר ל מ ע ן מ ט ר ה נעלה‪ ,‬ולוותר ל ש מ ה ‪,‬‬
‫בקלות כ ״ כ ‪ ,‬ע ל הרגלי־חיים נוחים; או מן רוח הנעורים במצוות ו ב מ ע ש י ם‬
‫טובים‪ ,‬א ש ר ל א ת פ ס ק ו ל א ת י ב ו ל ע ד זקנה ושיבה; ועוד מ ע ל ו ת כגון אלה‪,‬‬
‫א ר כפי ש נ א מ ר כ ב ר לעיל‪ ,‬״ י ש לו ג ם ב ק ו ר ת ״ עליה‪ .‬והביקורת ג ד ו ל ה היא‪:‬‬
‫ר ו א ה ה ו א א ת ה ח ס י ד ו ת כתיצוניות יותר מדי‪ ,‬כרעיונית־מופשטת יותר מדי‪.‬‬
‫יותר מ מ ה ש י ש לו לתםיד מן התםידות — הריהו מ ש ל ה א ת נ פ ש ו כ י י ש לו‬
‫ממנה‪ .‬אכן‪ ,‬התסידות ע צ מ ה י ש ל ה ע ס ק ב מ ח ש ב ו ת עמוקות ו ב מ ע ש י ם גדולים‪,‬‬
‫א ר ב נ ו ג ע ל מ ה ו ת ו ש ל החסיד‪ ,‬הריהי נ ש א ר ת ו ע ו מ ד ת בחוץ‪ .‬ח ו ד ר ת ה י א א מ נ ם‬
‫א ל ת ו ך ת ו כ ם ש ל בעיות־התורה ה ג ד ו ל ו ת ביותר‪ ,‬ש ב י ן בורא ל נ ב ר א ‪ ,‬ושבין‬
‫ה נ ב ר א י ם לבין עצמם‪ ,‬אך פ ח ו ת מדי ת ו ד ר ת ה י א א ל תור ה ״ א נ י ״ ש ל האדם‪,‬‬
‫כדי ל ר א ו ת היכן ה ו א עומד ב ת ש ב ו ך ע ו ל מ ו ‪ ,‬בתשבון כ ל חובותיו בעולמו‪,‬‬
‫וסימן לדבר‪ :‬התםיד מ ט י ב ל ב ק ר א ת זולתו׳ א ר א ת עצמו — מ ע ט מאד‪ .‬החסיד‬
‫ה מ מ ו צ ע מ ש ל ה א ת נפשו‪ ,‬ד ר ך מ ש ל ‪ ,‬כי ניגון ש ה ו א מנגן הריהו ד ב ר היוצא‬
‫מן ה ל ב ‪ ,‬וכי ה ד ב י ק ו ת ש ה ו א ש ר ו י ב ה מ ק ו ר ה ב נ ש מ ה ‪ ,‬אף כי יתכן מ א ד ‪,‬‬
‫‪1 3‬‬

‫ש א י נ ם א ל א מ צ ב י ר ו ת בני־תלוף‪ ,‬ואין ל ה ם שייכות ל ע י ק ר מ ה ו ת ו ‪.‬‬
‫ודאי שאין ל ת ר ו ץ מ ש פ ט ב נ ק ל ע ל ד ב ר י ם כגון אלה‪ .‬ל א נוכל לומר ל ח ס י ד‬
‫— ואפילו ל פ ש ו ט ש ב פ ש ו ט י ם — ב ע ת היותו שרוי בדביקות‪ ,‬שאינו אמתי‬
‫דיו‪ .‬א ב ל א ו ת ה ״ ת ב י ע ה ע צ מ י ת ״ מ ת מ ד ת ‪ ,‬א ו ת ה מ ה ש ב ה ‪ :‬״ י ת כ ן ש א נ י מ ש ל ה‬
‫א ת נ פ ש י ״ ‪ ,‬א ו ת ה מ ח ש ב ה מ ת מ ד ת ״ ע ל אודות ע צ מ ו ״ ‪ ,‬ח מ ח ש ב ה ה מ ת ע ו ר ר ת‬
‫עם כ ל פ ר ט בר־ערך ב ה נ ה ג ת החיים‪ :‬כ ל ו ם ל א נטיתי כ א ן מן ה ד ר ך הישרה?‬
‫‪,‬‬

‫— כ ל ה נ כ ל ל באותו רעיון ש ת נ א י קודם ל ״ ש ו י ת י ה לנגדי ת מ י ד ״ ‪ ,‬כ ל זה‬
‫מצוי במוסר‪ ,‬י ו ת ר מ א ש ר ב ת ס י ד ו ת )אם ל א נ ה א מחמירים יותר מדי‪ ,‬ו ל א‬

‫‪13‬‬

‫יש להדגיש שלא היתר‪ ,‬כוונת ר׳ אברהם אליהו לשלול את כוחו של עולם הניגון כאמצעי‬
‫לדבקות בה׳ — מי לנו גדול בתחום זה מר׳ אברהם אליהו עצמו! )עי׳ בעקבות היראה עמ׳‬
‫רטו‪-‬ריז(‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לט‪ .‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪41‬‬

‫נאמר‪ ,‬כי בתםידות אתר דעת‬
‫הרצוגשאין זה מצוי כלל(‪ .‬ה ב ע ש י ׳ ט ז ״ ל‬
‫מכללתמ ע ט‬
‫שבימינו ‪ — -‬כ‬

‫ותלמידיו‪ ,‬ודאי שידעו מזה‪ ,‬ואף דברו ע ל זה — אך ב ה מ ש ך הזמן‪ ,‬נ ש ת ק ע‬
‫‪1 4‬‬

‫ה ד ב ר אט־אט‪) …‬בעקבות ה י ר א ה עמ׳ כ ב ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ר א ב ר ה ם אליהו מ מ ש י ך ל ה ב י א ד ו ג מ א ו ת ש ל ביקורתו העצמית ע ל כ ל צ ע ד ו ש ע ל‬
‫ש ל ר׳ י ש ר א ל ‪ .‬ר׳ י ש ר א ל היה ש ו ק ל כל פעולה‪ ,‬להבחין ש מ א יש בה ש מ ץ פ ס ו ל ז ה‬
‫א ש ר קוראים א ו ת ו חכמי המוסר ״ נ ג י ע ה ״ ‪ .‬נ כ ס פ ה נפשו ש ל ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ל ה ב י א‬
‫‪,‬‬

‫א ת המוסר ש ל ר י ש ר א ל לאירופה ה מ ע ר ב י ת )יעד ש ה צ י ב ר׳ י ש ר א ל ע צ מ ו ש נ י ם‬
‫לפני כן — עי׳ ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ קכ(‪ .‬א ח ד מחידושיו ש ל ר׳ י ש ר א ל ה י ה ה ר ע י ו ן‬
‫ש ל ״ ב י ת ה מ ו ס ר ״ ‪ ,‬מקום מיוהד ו מ ו ק ד ש א ך ורק ל ה ת ע ל ו ת מ ע ל שאונו ו ב ל ב ו ל ו ש ל‬
‫תיי יום יום‪ ,‬ו ת ו ך כדי ה ש ת ק ע ו ת בספרות המוסרית‪ ,‬ל ב ק ר ה א ד ם א ת ע צ מ ו ו א ת‬
‫ה ת נ ה ג ו ת ו ‪ ,‬ו ל ע ר ו ך ת ש כ ו ן נפשו ל ע ו מ ת הוכו בעולמו‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה א מ י ן ש י ו ת ד‬
‫מ כ ל ה ר צ א ה ב ע ״ פ או מ א מ ר ב כ ת ב ‪ ,‬טמונה יכולת ה א ד ם ל ה ג י ע ל נ ב כ י ל ב ב ו‬

‫_‬

‫ל מ ר ו ת ה מ ה ו מ ו ת ה נ ו ר א ו ת שהיי הכרכים ש ל ה מ ע ר ב גורמים לנפשו — כ מ פ ל ט א ל‬
‫בית המוסר‪ ,‬מקום ליהירים ה מ ב ק ש י ם א ת ה׳ ל ל כ ת ולתזק את עצמם ו א ת ה נ ל ו ו י ם‬
‫ע מ ה ם בביקושם‪ ,‬ע ״ י ה ש ק ט ת הרות‪ ,‬ה ת ב ו נ נ ו ת ותשכון נפש ) ב ע ק ב ו ת י י י י א ה ע מ ׳‬
‫קכא(‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬ר א ה ר׳ א ב ר ה ם אליהו א ת ה מ ו ס ר כ א מ ת ה מ ד י ד ה ש ל כ ל תופעות וענייני ת ב ל ‪.‬‬
‫י ש ל ק ת ת ל ד ו ג מ א א ת ה ש ק פ ת ו ש ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו ״ ע ל ח כ מ ת י ש ר א ל ו ה כ מ ה‬
‫ה א ו מ ו ת ״ ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה עמ׳ כז־לא‪ ,‬ו ב פ ר ט עמ׳ כת(‪ .‬ר׳ א ב ר ה ם אליהו נ י ג ש ל ב ר ר‬
‫א ת ה נ ו ש ע ע ״ י ה צ ג ת א ר ב ע ה כ ל ל י ם הלכתיים המגדירים א ת היתם שבין לימודי ק ו ד‬

‫ש‬

‫ולימודי תול‪:‬‬
‫א‪ .‬ת ל מ ו ד ת ו ר ה הייב ל ה י ו ת ע י ק ר עיסוקו ש ל אדם‪ ,‬ל א ענין צדדי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לימודו ה ר ג י ל והאינטנםיבי ש ל אדם יתמקד ב ר כ י ש ת ידיעות ת ו ר נ י ו ת ) ר ׳‬
‫א ב ר ה ם אליהו הכיר בצורר ל ר כ ו ש ה ק ד מ ו ת תיוניות מסוימות כדי להבין א ת ה כ מ ו ת‬
‫ה א ו מ ו ת — ברם ל א ט י פ ל ב ה ק צ ב ת זמן ו מ ש א ב י ם לצורר זה(‪.‬‬
‫‪1 5‬‬

‫ג‪ .‬אין ל ה ג ד י ר מ ו ש ג י ם תורניים ע ״ פ מ ו ש ג י ם העולים מן תכמות ה א ו מ ו ת ‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫ב מ ק ו ם א ח ר ציין ר ׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו שמייםדי ה ח ס י ד ו ת ידעו ה י ט ב ואף ה ו ר ו ל ש ו מ ע י ל ק ח ם‬
‫ש נ ח ת ל כ ל ע ו ב ד ה׳ ב י ק ו ר ת עצמית נ ו ס ח ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר ‪ — ,‬א ך ב ר ב ו ת ה ע ת י ם נ ש כ ח צ ח ‪ -‬ך‬
‫זה ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ קלו(‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ז ״ א שאין ל ע ר ב ב א ו ל מ ז ג א ת התחומין‪) .‬מעניין לציין ש מ ס ו פ ר ‪ ,‬ששנים ס פ ו ר ו ת א ח ר י בל׳ ע ו ז‬
‫ב י ק ש ו ר א ש י י ש י ב ת ר ׳ י צ ח ק א ל ח נ ן שבניו י ו ר ק ל מ נ ו ת א ת ה ג ״ ר שמעון ש ק א פ ז צ ״ ל‬

‫^‬

‫ה ו א ט ל ז א י — ל ר א ש ה י ש י ב ה ‪ ,‬ה ו א נ ע ת ר ל ב ק ש ת ם — ו א ף שימש ב מ ש ר ה ז א ת ש ש ה ח ד ש י‬

‫ס‬

‫— ב ת נ א י ש ל י מ ו ד י ה ק ו ד ש ו ה ח ו ל יתקיימו בבניינים נפרדים‪ .‬יש מ ע ם ל ה ש ו ו ת ג י ש ו ת א ל‬

‫ד‬

‫ל ג י ש ת ב נ ו ו מ מ ל א מ ק ו מ ו ש ל ר ׳ יוסף ל י ב ‪ ,‬ה ג ״ ר א ב ר ה ם יצחק ב ל ו ך ה י ״ ד ‪ ,‬א ש ר ב י ‪0‬‬

‫א‬

‫ב ת ש ו ב ת ו בענין ל י מ ו ד לימודי ח ו ל ש ה ב י א ד ׳ ר יהודה ל ו י נ ר ״ ו ב ס פ ר ו ״ ש ע ר י ת ל מ ו ד ת ו י ־ ה ״‬
‫א ב ל אכ״מ(‪ .‬ב מ א מ ר ב ק ו ר ת ע ל ״ י ס ו ד י ה מ ש פ ט ה ע ב ר י ״ ש ל ג ו ל ק ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ ס ז ‪ -‬ע ך ^‬
‫‪,‬‬

‫מ כ י ר ר א ב ר ה ם א ל י ה ו ב ע ר ך ר כ י ש ת ״ ‪ .‬״ ס כ ו ם הידיעות ה ל ש ו נ י ו ת וההיסטוריות ו כ ד ‪ ,‬ה נ צ י ־ כ ו ו ן‬

‫‪42‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד!‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד‪ .‬אסור לאדם שיאמר‪:‬‬

‫כ ב ר גמרתי אותה ]תורה[‪ ,‬א ל ך ו א ל מ ד ת כ מ ת ה א ו מ ו ת בלעדיה‪ …‬מעניין ה ו א‬
‫לראות ביאורו ש ל ר ש ״ ר ה י ר ש ז ״ ל ‪ ,‬ה מ ת א י ם ל פ ם ק זה‪ :‬ש ל א ל ה י פ ט ר מתוכן‬
‫— א ש ר גם בעםקנו בענפי מ ד ע אתרים — ל א נזניח ל ע ו ל ם א ת יסוד ה ת ו ר ה‬
‫ומטרתה‪ ,‬ולהן לבדן ת ה א עבודת־הרות ש ל נ ו מ ו ק ד ש ת ‪ ,‬ו מ א ל ה — אינך ר ש א י‬
‫ליפטר מתוכן‪.‬‬
‫ר׳ א ב ר ה ם אליהו ה מ ש י ך לומר שרצונו ש ל ה א ד ם ל ד ע ת ה כ ל ו ל ה ג ד י ר א ת ה כ ל —‬
‫הן א ת ההול והן את ה ק ו ד ש — הוא יסוד תכמות האומות‪ .‬ל ע ו מ ת ז א ת ג י ש ת תכמת‬
‫י ש ר א ל דורשת א ת ה ה כ ר ה שאין ביכולתנו ל ד ע ת ולהבין א ת הכל‪ .‬הרי ש ל מ ר ו ת‬
‫הרצון ש ל בני אדם ל ג ל ו ת ו ל ה ש י ג א ת סודות ה ע ב ר עתיק היומין‪ ,‬ה ע ת י ד הרתוק‪ ,‬א ת‬
‫האטום הזעיר‪ ,‬את ה ל ל השמים‪ ,‬ו ע ל כלנה‪ ,‬א ת ה ״ ל מ ה ״ שמאתורי כ ל פרטי הבריאה‪,‬‬
‫ש א ל ו ת א ל ה לעולם ל א תיפתרנה‪ .‬ה ג י ש ה המדעית‪ ,‬סוף סוף מ ו ג ב ל ת היא‪.‬‬
‫ש ו נ ה ה י א ח כ מ ת ישראל‪ .‬ל ר ׳ א ב ר ה ם אליהו‪ ,‬ח כ מ ת י ש ר א ל הינד‪ ,‬ש א י פ ת ו ש ל‬
‫ה ע ו ב ד ל ע ב ו ד א ת ה׳ ב ש ל מ ו ת מ ה ד גיסא‪ :‬״ י ש מ ה ל ב מ ב ק ש י ה ״ ‪ /‬מאידך‪ :‬״ א י ן ש מ ה ה‬
‫כ ה ת ר ת הספיקות״‪ .‬אם‪ ,‬כ א מ ו ר ‪ ,‬נ מ נ ע מ א ת נ ו ל מ צ ו א א ת כ ל ה ת ש ו ב ו ת ש נ ב ק ש ‪ ,‬כיצד‬
‫נשמה? כ מ ע נ ה ע ל כ ל גילו לנו ת ז ״ ל ) ש ב ת ל א ע ״ ב ( ש י ש ה כ מ ה אמיתית אתת בלבד‪:‬‬
‫״ ר א ש י ת ה כ מ ה י ר א ת ה ׳ ״ ו ״ ת כ ל י ת ח כ מ ה ת ש ו ב ה ו מ ע ש י ם טובים״‪ .‬בין ה ר א ש י ת‬
‫לתכלית‪ :‬ה ה ל כ ה והמצוות‬

‫‪ -‬ו ה כ ל למען ה ת ק ר ב לה׳‪ .‬ט ו ע נ ת הנצרות ש ה מ ד ע‬

‫והפילוסופיה תכמות ש כ ל י ו ת המה‪ ,‬ואילו י ר א ת ה א ל ק י ם הינה ענין ש ל רצון ג ר י ד א‬
‫— א ם ר ק ירצה ה א ד ם לירא‪ ,‬יירא! היהדות ח ו ל ק ת ע ל כ ך — ובתריפות‪ .‬י ר א ת ה ׳‬
‫הינד• ע ב ו ד ה מ מ ו ש כ ת ה ד ו ר ש ת חכמה‪ ,‬א ש ר ע ל ה א ד ם ל ש א ו ף ל ה ש י ג ו ל ה ת ג ד ל בה‪.‬‬
‫ר א ש י ת ה מוסר‪ ,‬ה מ ש כ ה ה ל כ ה ‪ ,‬וסופר‪ ,‬ת ש ו ב ה ו מ ע ש י ם טובים‪ .‬אז ב א ו ת ה ת ש ו ב ו ת‬
‫ל ש א ל ו ת ה מ ע י ק ו ת — מאליהן‪:‬‬
‫מ ה ר ב ו ת הן ה ש א ל ו ת א ש ר ת י פ ת ר נ ה‬

‫‪ -‬ע ״ י ש ל א יפתרון! כ ע ב ו ר אי־אילו‬

‫שנים‪ ,‬מ ו פ ת ע י ם מן ה ע ו כ ד א כי ה ש א ל ה א י נ ה קיימת ע ו ד ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה‬
‫ע מ ׳ ל(‪) .‬ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ה ב י א פ ת ג ם זה מפילוםוף צרפתי ידוע‪ ,‬רנן‪(.‬‬
‫וזוהי כוונת ח ז ״ ל )עי׳ ס ו ט ה יד‪ ,‬א( ב ד ב ר ם ע ל ה פ ס ו ק )דברים יג(‪ :‬״ א ח ר י ה ׳‬
‫א ל ק י כ ם ת ל כ ו ״ ‪ :‬״מד‪ ,‬ה ו א רתום א ף א ת ה רחום ו כ ר ״ ‪ .‬ה ד ב י ק ו ת ב ה י ״ ת ה מ ת ב ט א ת‬
‫בצירופן ש ל מ י ד ו ת ה א ד ם ו ה ת מ ס ר ו ת ו ל ה ש ג ת ו וביצועו ש ל רצון ה ׳ — ״ ד ב י ק ו ת ״‬
‫זאת הינד‪ .‬ה ״ ט ו ב ״ א ש ר ב ״ מ ע ש י ם ט ו ב י ם ״ א ש ר ה מ ה ת כ ל י ת ההכמה‪ .‬כ א ש ר נ ש י ג‬
‫ח כ מ ת י ש ר א ל ע ל בוריה‪ ,‬ה ת ש ו ב ו ת ת ה י י נ ה מונחות ב ד ב י ק ו ת א ש ר השגנו‪] .‬מעין יסוד‬
‫זה ה ו א ג ם ה פ ס ו ק ״ ט ע מ ו ו ר א ו כי ט ו ב ח׳״[‪.‬‬

‫לליבון יפה‪…‬״)שם עמ׳ עד(‪ ,‬אבל איננו מגדיר איך יגיע האדם לאיזון נכון של התעסקות בכל‬
‫התחומים השונים למיניהם‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ם ]למ‪ .‬ח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪43‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דרכו ש ל ר׳ י ש ר א ל היה ל ת פ ש א מ ת ו ה ת ע ל ו ת בכל מקום א ש ר ת י מ צ א ]ידוע ש ע ״ פ‬
‫עיקרון זה ר ׳ י ש ר א ל עודד א ת ה ה ד פ ס ה מ ח ד ש ש ל ספר ״ ח ש ב ו ן ה נ פ ש ״ ‪ ,‬ו א כ ״ מ [ ‪.‬‬
‫ל ה ו ר ו ת עיקרון זה מ ס פ ר ר׳ א ב ר ה ם אליהו שסבו‪ ,‬ר ב מובהק ומפורסם‪ ,‬ל מ ד מ ק ר א‬
‫ע ם ה ״ ב י א ו ר ״ מ א ת מ ש ה מנדלסון‪ .‬נ ש א ל ה ר ב איך יתכן שילמד ממקור כ ה מ פ ו ק פ ק ‪.‬‬
‫נ ע נ ה ה ס ב ש ה ב ע י ה ה ע י ק ר י ת עם ה ״ ב י א ו ר ״ הינה ה ג י ש ה הפסולה ל נ ב י א י ם ש נ מ צ א‬
‫ב מ ב ו א ו ת ל ס פ ר י ם ) א ש ר כינה ב ש ם ״ מ ב ו א ו ת אפלים״(‪ .‬ע ״ כ ה ש מ י ט ה ר ב‬

‫את‬

‫ה מ ב ו א ו ת ש ב ת נ ״ ך ש ב ר ש ו ת ו ‪ ,‬כ ר ך א ת הכרכים מ ח ד ש בלעדיהן‪ ,‬ו ש ו ב ה ש ת מ ש‬
‫ב ת ר ג ו ם ה מ ע ו ל ה ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ע מ ׳ קלט(‪.‬‬
‫ג י ש ה ד ו מ ה אפיינה א ת יתםו ש ל ר׳ א ב ר ה ם אליהו לציונות‪ .‬מהד גיסא‪ ,‬ה ש י ט ו ת‬
‫ה ת ר ב ו ת י ו ת ש ל הציונות ה כ ל ל י ת ל א הניתו ל ר ׳ א ב ר ה ם אליהו ל ה ת ר צ ו ת ל ה ש ת י י כ ו ת ו‬
‫ש ל ה ״ מ ז ר ת י ״ ל ת נ ו ע ה ה כ ל ל י ת ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה עמ׳ צב(‪ .‬מאידך ג י ס א ה ו א ת ל ה‬
‫תקוות ר ב ו ת ב ת נ ו ע ת א ג ו ד ת ישראל‪:‬‬
‫ו ב ת ו ד ש א ל ו ל ש נ ת ה׳ תרפ״ג‪ …‬מופיע ש ו ב בעולמן ש ל י ש ר א ל זמן כ נ ס י ה‬
‫גדולה‪ …‬מן ה ע ו ל ם כולו‪ ,‬מתפוצות י ש ר א ל בכל מקום שהם‪ .‬א מ נ ם נ ק ר א ה‬
‫ה כ נ ס י ה ה ז א ת ל א ע ״ י קהילות י ש ר א ל ‪ ,‬כי אם ע ״ י א ג ו ד ת ישראל; א ב ל א ץ‬
‫ה ה פ ר ש הזה תל א ל א ע ל ק ר י א ת ה ב ל ב ד ו ל א ע ל מ ה ו ת ה וערכה‪ .‬ב ש ע ה‬
‫ש ת ו פ י ע כ ב ר כ נ ס י ה זו ע ל ב מ ת היינו הכלליים‪ ,‬ב ר ג ע ש ת כ נ ם ל י ש י ב ת ה‬
‫ה ר א ש ו נ ח ו ת ת ח י ל לדון ב כ ו ב ד ־ ר א ש מ ת ו ך דעת־תורה בפתרון כ ל ש א ל ו ת‬
‫עמנו ה ע ו מ ד ו ת ע ל ה פ ר ק המפורק הזה ש א נ ו חיים בו — אז ת ח ד ל פ ת א ו ם‬
‫ל ה י ו ת א ת ר א י ת ר ק לפני אגודת־ישראל‪ ,‬כי א ם לפני כלל־ישראל‪.‬‬
‫ועיני י ש ר א ל א ל הכנםיה הזאת! הן זו ה י א ה ר א ש ו נ ה אתרי מ א ו ת ב ש נ י ם‬
‫א ש ר ת ו כ ל ל כ ת ו ב ב ר א ש הפרוטוקול ש ל ה כ א ש ר נהגו ל כ ת ו ב ב כ נ ס י ו ת‬
‫״ ה ו ו ע ד י ם ״ בימים ההם‪ :‬ר א ש י ת ה כ מ ה י ר א ת ה ‪ /‬ומי בכל תפוצות י ש ר א ל ‪,‬‬
‫מ ב נ י איזו מ ה נ ה ש ה י א ‪ ,‬ש ל א ישים א ת ל ב ו ל ה ס ת כ ל ה י ט ב ב א ת ר י ת ן ש ל‬
‫דרכי־התכמה‬
‫לב־האומה‬

‫אל‬

‫ש ע ת י ד י ם ל מ צ ו א תברי ה א ס י פ ה ה ז א ת כדי ל ל כ ת ב ם‬

‫ב צ א ת ם ל ד ר כ י ה ם א ל ה מ ת ו ך אותה ר א ש י ת ה כ מ ה ה נ ק ר א ת‬

‫‪,‬‬

‫י ר א ת ־ ה ? ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה ענ‪ 7‬קיד־קטו(‪.‬‬
‫ב ר ם ה ו א י ד ע ל ה כ י ר מ ה ה ע נ י ק תיאודור ה ר צ ל ל ע ם ישראל‪:‬‬
‫ה ו א ל א ל מ ד נ ו ת ו ר ת מ ש ה ‪ ,‬ה ו א ל א למדנו ה ל כ ה ו א ג ד ה ‪ ,‬ה ו א ל א ל מ ד נ ו‬
‫ח כ מ ת ־ י ש ר א ל ומוםר־יהדות — כי א ת כ ל א ל ה ל א הורו לו מעולם‪ .‬ה ו א נ ת ג ד ל‬
‫ב ס ב י ב ה ‪ ,‬א ש ר כ ל א ל ה ל א נ מ צ א ו בה‪ .‬א ך ה ו א למדנו ל ו מ ר ש ת י מ ל י ם ‪,‬‬
‫בהזדמנויות כ א ל ה א ש ר ע ד לו — ל א העזנו ו ל א יכולנו לאומרן בהן‪ :‬ע ב ר י‬
‫אנכי! — אכן‪ ,‬ב ב י ת ה מ ד ר ש ליד ה ע מ ו ד יכולנו לומר ז א ת תמיד‪ _ .‬י‬
‫אפילו‬

‫כ ו‬

‫ל‬

‫נ ו‬

‫ל כ ת ב ז א ת ו ל ק ר ו א ז א ת ב כ ל ספרינו ומאמרינו‪ ,‬ב כ ל ע י ת ו נ י נ ו‬

‫וחוברותינו‪ ,‬יכולנו להכריז ע ל עצמנו כ ע ם ב כ ל מקום שתרצו‪ ,‬ר ק ל א ב מ ק ו ם‬

‫‪44‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ס ]לס‪ ,‬ד!‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתד‪ ,‬באותו מקום בו אתר‬
‫הרצוגכ ל א ו מ ו ת ה ע ו ל ם — במדיניות‬
‫מכללתש א ת‬
‫דעת ‪-‬ב י ת ר‬
‫מיוצגים‬

‫העולמית!‬
‫שם היינו כצאן תועה‪ ,‬כפי ש כ ב ר א מ ר פ ע ם א ח ד טלזאי‪ :‬״ ל א עם‪ ,‬ל א עדה‪,‬‬
‫כי אם ע ד ר ״ ) י ל ״ ג ( ‪ .‬ו ל א כ א ו ת ם כ ב ש י ם א ש ר מלטפים ומפטמים אותם היינו‪,‬‬
‫כי אם כאותם א ש ר או שגוזזים אותם‪ ,‬או ש מ ו ב י ל י ם אותם לשחיטה‪ …‬ה ג י ע‬
‫ראשון לכולנו — הרצל‪ ,‬ו ה ב י ע ש ם בגלוי ותון־‪-‬תרות‪ ,‬ל ל א כ ל קושי ו ל ל א‬
‫כ ל מאמצים ארטיםטיים‪ :‬״ ע ב ר י אנכי״‪ .‬ועוד — ״ ג נ ב ג נ ב ת י מ א ר ץ העברים‪,‬‬
‫וגם פה ל א ע ש י ת י מאומה‪ ,‬כי שמו אותי בבור״‪ ) …‬ב ע ק ב ו ת היראה‪ ,‬עמ׳‬
‫פה־פו(‪.‬‬
‫כלום אין א ת ם ת ש י ם א ת ת נ ו ע ת י ד ה ה נ ס ת ר ת ש ל ה ה ש ג ת ה ז — ויודע אני‪,‬‬
‫כי כ ש ם שמוכרתה ה י ת ה ל ב א תתיית רוח־הלאום היהודי‪ ,‬כן מ ו כ ר ח ה ת ה י ה‬
‫ל ב א םוף־כל־םוף‪ ,‬ב ע ת י ד ה ב ל ת י נ ר א ה לעין‪ ,‬תתיית רוח־תורתנו‪ .‬כסוי־עבים‬
‫ה ו א א פ ק ה ש ל תורתנו‪ .‬ו ע ו ד יותר — אופקן ש ל מצוותיה‪ ,‬ש ל תוקי־התיים‬
‫א ש ר לה‪ .‬נעזבת ה י א ע ״ י הנוער‪ ,‬אין היא זוכה ל ת ש ו מ ת ־ ל ב מ א ת מנהיגי־הדור‬
‫המודרניים‪ .‬״ ו ה י א י ו ש ב ת ו ר א ש ה הפוי‪ ,‬כאשד‪ ,‬ע ק ר ה ש ל א י ל ד ה ״ — אך ה י א‬
‫עוד ילד תלד!‪ …‬ו ה א ל ק י ם א ש ר ישיבנו לציון — ישיבנו גם ל ת ו ר ה מציון‪— .‬‬
‫‪1 6‬‬

‫אני מאמין! ) ב ע ק ב ו ת ה י ר א ה עמ׳ צ א ( ‪.‬‬
‫בהלק שני של מאמר זה נעסוק בעז״ה ב״דברי תלמידו״ ובמאמרו ״בעקבות היראה״ של‬
‫ר׳ אברהם אליהו‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫מלבד המאמרים שהכץ לדפוס‪ ,‬בתחומי המחשבה‪ ,‬ההשקפה‪ ,‬הביקורת‪ ,‬ואף הסיפור המוסרי‪,‬‬
‫השאיר ר׳ אברהם אליהו הרבה ״רשימות״ — הערות וקטעי יומן‪ ,‬ושירים — לפעמים עם‬
‫מנגינה — אשר שופעים עבודת ה׳‪ ,‬אהבה ויראה טהורה‪ .‬דומה לכותב זה אשר חשיבותן עולה‬
‫על כל עיזבונו העשיר של ר׳ אברהם אליהו — בכך שרשימות ושירים אלה פותחים אשנב‬
‫לדמות המוסרית בשיא פיתוחו‪ ,‬וגדול כוחן לחזק כל מבקש את הקב״ה‪.‬‬
‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪45‬‬

‫נתקבל במערכת‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מנחת‬

‫ש ל מ ה ש א ל ו ת ותשובות‪ ,‬בירורי עגמים וחקרי הלכות‪ .‬חלק שגי בעניני א ו ״ ו ז‬
‫ויו״ד‪ .‬ח ל ק שלישי ממיני אה״ע‪ ,‬חו״מ זרעים וקדשים‪ .‬מ א ת הרב ש ל מ ה ז ל מ ן‬
‫אויערבך זצ״ל‪ .‬מכון ״אוצרות שלמה״‪ ,‬ירושלים תשנ״ט‪ .‬שעא ו ‪ -‬ר מ ד ע מ י ‪.‬‬
‫בצירוף מ פ ת ח ו ת לנ׳ ח ל ק י מנחת שלמה‪ ,‬רכט עמי‪.‬‬

‫מהר‬

‫ש ל ם עיוני תנ״ך — ענייני מקדש‪ .‬מ א ת הרב שלמה זלמן מףההר‪ .‬ה ו צ א ת‬
‫מרחבים‪ ,‬מרכז תורני ליהדות ולחינוך‪ .‬ירושלים תשנ״ט‪ .‬תכנ עמ׳‪.‬‬

‫אנציקלופדיה הלכתיתירפואית‬

‫כרך ששי ]ראות‬

‫‪ -‬תורת המוסר[‪ .‬מ א ת‬

‫פרופ׳ אברהם שטינברג‪ .‬בהוצאת המכון ע״ש ד״ר פלק שאיננר ז״ל ל ח ק ר‬
‫הרפואה ע״פ התורה ליד המרכז הרפואי שערי צדק‪ .‬ירושלים תשנ״ט‪ .‬י ח‬

‫‪+‬‬

‫‪ 754‬עמי‪.‬‬

‫פרנס‬

‫לדורות הגהות ומאמרות מהרב אליעזר ליפמן פרינץ ז״ל‪ .‬ספר המשך ל״׳פרנס‬
‫לדורו״‪ .‬ההדיר וביאר מאיר הרשקוביץ‪ .‬עורכת א ל ס בנדהיים‪ .‬ה ו צ א ת כ ת ב ‪,‬‬
‫ירושלים תשנ״ט‪ 496 .‬עמי‪.‬‬

‫באהלה של תורה‬

‫ש א ל ו ת ותשובות ביו״ד‪ ,‬אה״ע‪ ,‬חו״מ והלכות מדינה‪ .‬מ א ת‬

‫הרב יעקב אריאל‪ ,‬ר מ ת נן‪ .‬מכון התורה והארץ‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬תשנ״ח‪ 578 .‬ע מ י ‪.‬‬

‫מאהלי תורה‬

‫מאמרי הגות ומחשבה לתורה ולמועדים‪ .‬מ א ת הרב יעקב א ר י א ל ‪.‬‬

‫מהדורה שניה‪ .‬מכון התורה והארץ‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬תשנ״ח‪ 366 .‬עמ׳‪.‬‬

‫התורה והארץ‬

‫מאמרים בעניני תרומות ומעשרות‪ .‬ח ל ק ד‪ .‬מכון התורה ו ה א ר ץ ‪,‬‬

‫כפר דרום‪ ,‬תשנ״ט‪ 358 .‬עמי‪.‬‬

‫ט ו פ ס כתובות‬

‫כולל ביאורים בהלכות כתובות ונוסחאות מדוייקות ל ש ? ו ד‬

‫י‬

‫הכתובות‪ .‬מ א ת הצב״י יצחק רצאבי‪ .‬מכון פעולת צדיק מהרי״ץ זצוק״ל‪ .‬מ י ב ר ק‬
‫תשנ״ה‪ .‬שנז עמי‪,‬‬
‫שיחות ליום הכפורים ש י ח ו ת מוסר ומחשבה‪ ,‬עפ״י שיחות הרב אביגדור ה ל‬
‫נבנצל‪ .‬ע ם ה ס פ ד אבי אבי ע ל מורו ורבו הרב שלמה זלמן אויערבך ז צ ״ ל ‪.‬‬
‫ו י‬

‫מהדורה חדשה‪ ,‬ירושלים תשנ״ט‪ .‬ר ס עמ׳‪.‬‬
‫מעליות כ׳ עיונים וביאורים בדברי הרמב״ם‪ .‬ספר העשור השני לישיבת ״ ב ד כ‬
‫משה״ מ ע ל ה אדומים‪ .‬בעריכת הרב אלחנן ס מ ט ואייל פישלר‪ .‬ה ו צ א ת‬
‫מעליות‪ ,‬מ ע ל ה אדומים תשנ״ט‪ 338 .‬עמ׳‪.‬‬
‫מ‬

‫נחום איש גמזו והתיבה המופלאה‬

‫ס ר ט תקליטור תורני‪ ,‬ב ה פ ק ת ש‬

‫א‬

‫ו‬

‫ל‬

‫אביגור‪ .‬מ ס ר ט י ׳א מחיה!׳ מפעלי חינוך יהודיים נתשנ״ט[‪.‬‬
‫קישוטי תורה פירושים חידושים והגיגים לפי סדר פרשיות התורה‪ .‬והערות ל פ י ‪/‬‬
‫אור החיים‪ .‬מ א ת יעקב ק א פ ל רייניץ‪ .‬הוצאת אורייתא‪ ,‬נתניה תשנ״ט‪ .‬מ ה ד ו ד ! ‪-‬‬
‫שלישית‪ .‬ש כ א עמי‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪I‬‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ס ]לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב יואל קטן‬

‫|‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על נוסח הגר״א ב ת פ י ל ה‬

‫אין זה המקום ל ס פ ר ע ל גדלותו ה מ ו פ ל א ה ש ל הגאון ה ח ס י ד ר ׳ אליהו מוילנא‬
‫זצ׳׳ל‪ ,‬ש א נ ו כ ע ת עומדים ב ש נ ה המאתיים ו א ח ד ל פ ט י ר ת ו ) ל י ל ה ס ד ר ת ״ פ — הוהמ׳׳ם‬
‫תקנ״ה(‪ .‬גם מעיין היצירה כ ע ק ב ו ת תורתו ו מ ש נ ת ו ל א פסק‪ ,‬בכל תתומי התורה‪,‬‬
‫ה נ ג ל ה והנסתר‪ ,‬ה ה ל כ ה ‪ ,‬ה א ג ד ה ו ה ת נ ״ ך ‪.‬‬
‫ענין מיותד מבין תתומים אלו קיבל ת א ו צ ה ג ד ו ל ה לאתרונה‪ ,‬והוא הטיפול בנוסח‬
‫התפילה‪ .‬ה ג ר ״ א ‪ ,‬כמו ש ע ש ה ב כ ל הספרות התורנית‪ ,‬ע ס ק ג ם בניפוי‪ ,‬בסיקול‬
‫ובביקורת נוסת סידור התפילה‪ ,‬בין א ם באופן ישיר — ה ע ר ו ת ותיקונים ע ל נוסח‬
‫הסידור והתפילות‪ ,‬ו ה נ ה ג ו ת מיותרות ב ת פ י ל ה ש נ מ ס ר ו לנו מפי תלמידיו‪ ,‬ובין אם‬
‫באופן עקיף — ה ע ר ו ת ותיקונים בנוסה המקורות מ ה ם נ ב נ ת ה ה ת פ י ל ה היהודית‪.‬‬
‫ה מ ד ו ב ר ב ע צ ם ע ל בירור ג י ש ת ו ש ל ה ג ר ״ א בענין ד ב ר י הז׳׳ל‪ ,‬גאונים וראשונים מ כ ל‬
‫רתבי ה ס פ ר ו ת התורנית‪ :‬מ ד ר ש י ה א ג ד ה ו ה ה ל כ ה ‪ ,‬שני ה ת ל מ ו ד י ם ‪ ,‬ו כ ת ב י הקדמונים‬
‫ב נ ג ל ה ו ב נ ס ת ר — כ א ל ו המורים ע ל ס ד ר י ה ת פ י ל ה ונוסתה‪ ,‬וכן כ א ל ו ש ה ם ע צ מ ם‬
‫נהפכו‬

‫ב מ ש ך הדורות ל ח ל ק מהסידור‪ .‬למדנים וחוקרים‪ ,‬ו ס ת ם יהודים טובים‬

‫המחבבים כ ל חידוש ו ה נ ה ג ה מ ב י ת מ ד ר ש ו ש ל ה ג ר ׳ ׳ א ‪ ,‬התלו ל א ת ר ו נ ה ביתר־שאת‬
‫להפנות א ת ת ש ו מ ת ליבם לתהום זה מ ת ו ך מ ש נ ת הגאון מווילנא‪.‬‬
‫‪1 ,‬‬

‫ידוע שינוסה אשכנז׳ ה מ ק ו ב ל ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ ,‬נוסת ׳אשכנזים פ ר ו ש י ם ‪ ,‬ה ו ש פ ע‬
‫ה ר ב ה מ מ נ ה ג י ה ג ר ״ א ונוסחיו‪ ,‬מ א ח ר ש נ ק ב ע ברובו על־ידי ת ל מ י ד י ה ג ר ״ א ש ע ל ו‬
‫‪ -‬להגיע‬

‫ל א ר ץ בקבוצות ג ד ו ל ו ת יחסית; אולם אין ה ו א מ מ ש ׳נוסח ה ג ר ״ א ׳ ‪ .‬ב כ ל ל‬

‫ל׳נוםח ה ג ר ׳ ׳ א ׳ אינו ד ב ר פשוט‪ ,‬מפני ש כ א מ ו ר ל א הכין ה ג ר ״ א נ ו ס ח מ ש ל ו ‪ ,‬ו א ף ל א‬
‫תיקן כאופן ש י ט ת י סידור מםויים‪ .‬כ ך הרי נ ה ג ה ג ר ״ א ג ם בענייני ה ל כ ה — ה ו א ל א‬
‫כ ת ב ׳ ש ו ל ח ן ע ר ו ך ׳ מ ש ל ו ‪ ,‬ואף ל א כ ל ה ע ר ו ת י ו ע ל ה ש ו ״ ע מ ב ט א ו ת א ת ה כ ר ע ת ו‬
‫להלכה? פ ע מ י ם ר ב ו ת כ ת ב ה ג ר ״ א א ת מקור ה ה ל כ ה ש ל ב ע ל י ה ש ו ״ ע — מרן‬
‫הבית־יוםף ו ה ר מ ״ א — כ א ש ר ידוע ממקורות אתרים ש ד ע ת ו ה א י ש י ת ו ה נ ה ג ת ו ב פ ו ע ל‬
‫‪2‬‬

‫היו ש ו נ י ם ‪ .‬ח ו ב ב י ת ו ר ת ו ש ל ה ג ר ״ א ו ה ה ו ל כ י ם בדרכיו בפסקי ה ל כ ה נ א ל צ ו ל ח כ ו ת‬
‫דורות ר ב י ם ע ד ש נ ע ש ו נםיונות רציניים ל ה ג י ע לסידור ה מ ב ט א א ת ׳נוסח ה ג ר ״ א ׳ ‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫ל ה ב ד י ל מ נ ו ס ח י ה ח ס י ד י ם ע ל פ ל ג י ה ם השונים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ר א ה ע ל כ ך ב ה ר ח ב ה ב ס פ ר ׳עמודים ב ת ו ל ד ו ת ה ס פ ר ה ע ב ר י — ה ג ה ו ת ומגיהים׳ מ א ת פרופ׳‬
‫י ״ ש ש פ י ג ל ע מ ׳ ‪ 384‬ו א י ל ך ‪ ,‬ו ב ע י ק ר ע מ ׳ ‪ 410‬ו א י ל ך ‪.‬‬

‫המעץ‪ ,‬תמוז תשנ״ס]לס‪ .‬דו‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪47‬‬

‫הרצוגכ ל ל ל ש ח ז ר א ת נוסח ה ג ר ״ א ‪ ,‬כ י א ם‬
‫התיימרו‬
‫אתר כ ה‬
‫׳סידורי ה ג ר ״ א ׳ ש ה ת פ ר ס מ ו ע ד‬
‫דעת ל‪ -‬אמכללת‬
‫באופן תלקי ביותר‪ .‬לפני כ ש נ י ע ש ו ר י ם נ ע ש ה נםיון ר א ש ו ן בידי ה ר ב ש ר י ה ד כ ל י צ ק י‬
‫ש ל י ט ״ א ל ה ג י ע ל נ ו ם ה ה ג ר ״ א האמיתי; ה ו א הוציא ל א ו ר ׳סידור על־פי נ ו ס ח ה ג ר ׳ ׳ א ׳‬
‫ש ה י ה מ ע ש ה ש ע ט נ ז ש ל צילום ש ל סידור ר ג י ל — עם ה ג ה ו ת ‪ ,‬תיקונים ו ש י נ ו י י ם כ ת ו ך‬
‫ה ט ק ס ט ו ב ש ו ל י ה ד ף על־פי ד ע ת ה ג ר ״ א ‪ .‬לפני כ מ ה שנים יצא ל א ו ר ה ס י ד ו ר ׳ ע ל י ו ת‬
‫אליהו׳; ה ו א התייחד בציון שיטתי ש ל מקורותיהם ש ל קטעי ה ת פ י ל ה ה ש ו נ י ם‬
‫ובהפנייה ל ד ב ר י ח ז ״ ל והפוסקים ה ר א ש ו נ י ם ש ק ב ע ו לומר ק ט ע זה או א ת ר ב ת פ י ל ה ‪.‬‬
‫במקומות ר ב י ם ה ש ת ד ל ו מהדיריו ג ם ל ש ת ז ר א ת נוסח ה ג ר ״ א המקורי‪ ,‬ו ב מ ש י מ ה ז ו‬
‫הצליחו במידה מרובה‪.‬‬
‫אולם ה ש נ ה יצא ל א ו ר סידור ש ה ו א הנםיון הרציני ביותר ש נ ע ש ה מ ע ו ל ם ל ה ג י ע‬
‫לנוסח ה ג ר ״ א בתפילה‪ :‬סידור ׳אזור אליהו — ע ל פי נוסת ה ג ר ״ א ׳ ‪ ,‬י צ א ל א ו ר כ י ד י‬
‫מכון ׳כרם אליהו׳ בירושלים‪ ,‬ש נ ו ס ד בידי אחד מ ג ד ו ל י חובבי כ ת ב י ה ג ר ״ א ב ד ו ר נ ו‬
‫— ר׳ י ש ע י ה וינוגרד‪ ,‬א י ש ירושלים‪ .‬א ת ה ב ס י ס ל ע ר י כ ת הסידור הניח ה ר ב י ה ו ש ע‬
‫כהן ז ״ ל ‪ ,‬ת ל מ י ד ה כ ם מ ע ו ל ה וצנוע‪ ,‬ש כ צ א צ א ל מ ש פ ת ה ש ל תלמידי ה ג ר ״ א נ ה ג‬
‫מילדותו לפי מ נ ה ג י ה ג ר ״ א ב ה ל כ ה ו ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ו ב ב ג ר ו ת ו וזקנותו ע ס ק ב כ ל ר ג ע פ נ ו י‬
‫ב ה כ נ ה ש ל סידור ש ל ם ע ״ פ נוסת ה ג ר ״ א והנהגותיו‪ .‬ה ר ב י ה ו ש ע כהן ה ס פ י ק א ף‬
‫ל ק ב ו ע א ת ש ם הסידור — סידור ש א ז ן ו ח ק ר ר ׳‬

‫אליהו‪,‬‬

‫אך נפטר לפני ה ש ל מ ה‬

‫המלאכה; אז נרתמו לענין ר׳ י ש ע י ה ו וינוגרד ה נ ״ ל ו ה ר ב דוד כהן ש ל י ט ״ א ‪ ,‬ת ״ ה‬
‫י ר ו ש ל מ י ) ש א י נ ו ק ר ו ב מ ש פ ח ה ש ל ה מ ה ד י ר הראשון(‪ ,‬והם המשיכו א ת ה מ ל א כ ה ע ך‬
‫ל ה ד פ ס ת הסידור ׳אזור אליהו׳‪ ,‬בסיוע בניו ש ל ר׳ י ה ו ש ע ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫מ ל א כ ת שיתזור נוסה ה ג ר ״ א נ ע ש ת ה בשלבים‪ :‬ה ש ל ב ה ר א ש ו ן ה י ה ל מ צ ו א א ת‬
‫הסידור ש ב ו ה ת פ ל ל ה ג ר ״ א ‪ ,‬כדי ל ד ע ת מ ה תיקן‪ ,‬ו ל א פתות — מ ה ל א תיקן‪ ,‬ד ה י י נ ו‬
‫לאיזה נוסה הסכים‪ .‬ה ד ב ר נכון ג ם בספרי ה ג ר ״ א האתרים‪ ,‬ש ב ל י ל ד ע ת א ת נ ו ם‬

‫ח‬

‫ה ס פ ר ש ה י ה בידי ה ג ר ״ א ואותו ה ג י ה — פעמים ר ב ו ת מ ב י א ה ש י מ ו ש ב ה ג ה ה‬
‫‪3‬‬

‫ל ב י ל ב ו ל ג מ ו ר ‪ .‬א ת ה ש ל ב ה ר א ש ו ן ב י צ ע ה מ ה ד י ר באופן מושלם‪ :‬ל מ ר ו ת ש ה ם י ד ו ר י ס‬
‫ש ב ה ם ה ת פ ל ל ה ג ר ׳ ׳ א ל א ה ג י ע ו לידינו‪ ,‬ו ג ם ל א ניתן היה ל ו ו ד א בדיוק ב א ת ו מ ה ד ו ר ה‬
‫ה ת פ ל ל ‪ ,‬ה צ ל י ח ה מ ה ד י ר ל ה ג י ע ל מ ס ק נ ה ב ר ו ר ה איזה נוסת ת פ י ל ה ה י ה מ ק ו ב ל ב ו ו י ל‬

‫נ א‬

‫לפני כ מ א ת י י ם ותמישים ש נ ה ‪ ,‬כ ש ק ר ו ב לוודאי ש ב א ת ד הסידורים ה מ ב ט א נ ו ס ח ץן‪-‬‬
‫ה ת פ ל ל ג ם ר ב נ ו ה ג ר ״ א ‪ .‬א ך ה מ ה ד י ר ל א ה ס ת פ ק בכר‪ :‬ב מ ב ו א מ ת א ר ה מ ה ד י‬

‫ר‬

‫בתימצות א ר בדיוק ר ב א ת מ ה ל ך ה ת פ ת ח ו ת ו ש ל נוסח אשכנז‪ ,‬מאז ר א ש י ת ו כ נ ו ס ן ן‬
‫ס ד ר ר ב ע מ ר ם ג א ו ן ש ה ש פ י ע ר ב ו ת ע ל נוסח אשכנז‪ ,‬ד ר ך ה ה נ ה ג ו ת ו ה פ ס ק י ם ש ל‬
‫מ ה ר ׳ ׳ ם מ ר ו ט נ ב ו ר ג ‪ ,‬ר ב ו ת י ו ותלמידיו‪ ,‬ופםקיהם ו ה נ ה ג ו ת י ה ם ש ל מ י י צ ב י מ נ ה ג‬
‫אשכנז‪ ,‬ב ע ל י ס פ ר י ה מ נ ה ג י ם ה ג ד ו ל י ם — ה מ ה ר י ״ ל ‪ ,‬ר ׳ אייזיק ט י ר נ א ו ע ו ד ‪,‬‬
‫ל ק ב י ע ת ו בעידן הדפום‪ .‬ב ה מ ש ך מ ת א ר ה מ ה ד י ר א ת מ ה ל ך ה ת פ ל ג ו ת נ ו ס ה א ש כ‬

‫נ ז‬

‫למזרחי ו מ ע ר ב י ‪ ,‬כ א ש ר ה ג ר ״ א ה ת פ ל ל כמובן ב נ ו ס ח ש נ ה ג במזרת אירופה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫‪48‬‬

‫דוגמאות לבך ניתן למצוא בקונטרסו החשוב של הרב קלמן כהגא ז׳׳ל ׳לח?־ ביאורי הגד׳׳ ‪,,c‬‬
‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ־ס ]לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מכללת הרצוג‬
‫אתרתדעת ‪-‬‬
‫הסידור ש ה ט ב י ע ו א ת ח ו ת מ ם ע ל מ נ ה ג‬
‫מהדורות‬
‫המהדיר ממשיך ו מ ת א ר א ת ח מ ש‬

‫אשכנז‪ .‬הראשון ה ו א סידור ר ׳ ש ב ת י סופר‪ ,‬ש נ ע ר ך ב ש נ י ם ש ע ״ ד ־ ש ע ׳ ׳ ח ‪ ,‬ו ה ש פ י ע‬
‫‪4‬‬

‫עמוקות ע ל נוסח אשכנז למרות ש נ ש א ר בעיקרו ב כ ת ׳ ׳ י ‪ .‬ה ש נ י ה ו א סידור ׳ ד ר ך שיח‬
‫ה ש ד ה ׳ שנערך על־ידי ר׳ עזריאל ובנו ר׳ א ל י ה מ ו ו י ל נ א ) ד פ ו ״ ר פ פ ד ״ מ תם״ד(‪ .‬אחריו‬
‫סידור ׳בית תפילה׳ ש ע ר ך ר ש ״ ז כ׳׳ץ‪ ,‬הידוע יותר בכינויו ר ׳ זלמן ה ע נ א )הרז״ה;‬
‫ד פ ו ״ ר תפ׳׳ה(‪ ,‬ש י צ א כ ת ג ו ב ה ע ל סידור ר ׳ עזריאל ו ב נ ו י ‪ .‬ה ר ז ״ ה ה י ה ה ר א ש ו ן ש ש י נ ה‬
‫באופן שיטתי א ת הנוסח המקובל‪ ,‬על־פי כ ל ל י ד ק ד ו ק ש ח י ד ש ועל־פי ה ב נ ת ו בתוכן‬
‫התפילה* א ך ל מ ר ו ת ש ע ו ר ר עליו ביקורת חריפה ש ל גדולי י ש ר א ל אחדים‪ ,‬ביניהם‬
‫ר ׳ י ע ק ב עמדין וה׳נודע ביהודה׳‪ ,‬ו א ף נ ח ש ד בזיוף ח ל ק מ ה ה ס כ מ ו ת ש ק י ב ל — זכה‬
‫‪6‬‬

‫שרבים מחידושיו י ת ק ב ל ו על‪-‬ידי המדפיסים בדורות ה ב א י ם ‪ .‬הסידור ה ב א ש ע ל י ו‬
‫ח ת ב ם ם נוסח א ש כ נ ז ה ו א בעייתי ע ו ד יותר‪ :‬ה מ ד ו ב ר ע ל הסידור ׳ ו י ע ת ר יצחק׳ מ א ת‬
‫ה מ ש כ י ל הידוע יצחק ם ט נ ו ב ) ד פ ו ״ ר ברלין תקמ״ד(‪ .‬ם ט נ ו ב ה י ה מ ו מ ח ה ב ד ק ד ו ק ובקי‬
‫גדול‪ ,‬א ך ח ס ר אחריות ו ח ס ר מ ח ר י כ ו י ו ת מוסריות והלכתיות‪ .‬ס ט נ ו ב הוסיף ע ל שינוייו‬
‫ש ל ר ז ״ ה עוד מ א ו ת שינויים‪ ,‬ו ג ם ר ו ב ם ה ת ק ב ל ו — ל ל א ש ו ם ה צ ד ק ה — על‪-‬ידי‬
‫‪7‬‬

‫המדפיסים ש א ח ר י ו ‪.‬‬
‫החמישי הכי נ כ ב ד ה ו א הסידור ׳ ש פ ה ב ר ו ר ה ׳ ש נ ע ר ך בידי ר ׳ וולף היידנהיים‬
‫) ה ת ו ״ ה ן ד פ ו ״ ר ר ד ל ה י י ם תק״ם(‪ ,‬גדול ה מ ד ק ד ק י ם ו ב ע ל י ה מ ס ו ר ה בדורות האהרונים‪.‬‬
‫אולם צ ד ק המהדיר דידן כ ש ה ע י ר ש ג ם ה ר ו ו ״ ה נ מ ש ך להוותנו אחרי ׳תיקוניהם׳ ש ל‬
‫ר ז ״ ה ו ש ל סטנוכ? ה ת פ ו צ ה ה א ד י ר ה ש ז כ ה ל ה סידורו‪ ,‬כ מ א ת י י ם ]![ מהדורות‪ ,‬ה ח ד י ר ה‬
‫א ת ה׳תיקונים׳ ה א ל ו באופן כ מ ע ט בלתי־הפיך ל ת ו ך נוסח א ש כ נ ז המקובל‪.‬‬
‫נוסף ע ל כ ך ב ד ק ה מ ה ד י ר ק ר ו ב ל מ א ח סידורים נוסח א ש כ נ ז ש נ ה ג ו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה‬
‫במזרח אירופה‪ ,‬ו ע ר ך ה ש ו ו א ה ב ץ ה נ ו ס ח א ו ת ש ל ה ם ‪ .‬א ו ל ם ה מ ה ד י ר מ ד ג י ש ב מ ב ו א ו‬
‫ש א ץ ל ו ש ו ם כוונה ל ה מ ל י ץ ל ש נ ו ת א ת הנוסח ה מ ? ב ל ‪ ,‬א ל א ׳ ל ה צ י ע ל פ נ י המעיין‬
‫א ת נוסח א ש כ נ ז כפי ש ה י ה לפני ש ח ל ו בו ידי ה מ ש נ י ם ‪ /‬ג ם ה ג ר ״ ש ד ב ל י צ ק י מ ד ג י ש‬
‫*‬

‫ר ק ל א ח ר ו נ ה י צ א ל א ו ר ל ר א ש ו נ ה ר ו ב ו ש ל ה ס י ד ו ר ]ח׳׳א ת ש מ ״ ז ‪ ,‬ח ״ ב ת ש נ ״ ד [ בידי המומחים‬
‫בענייני נ ו ס ח ו מ ס ו ר ה — ה ר ב י צ ח ק ם ץ ו מ ש נ ה ו ה ר ב ד ו ד יצחקי‪ ,‬ש ס י י ע ו ג ם ל מ ה ד י ר דידן‪ ,‬כ פ י‬
‫דברי התודה ש ל ו במבוא‪ ,‬וחלק נוסף עומד ל צ א ת בקרוב‪ .‬המהדורה החדשה ש ל סידור הרש׳׳ם‬
‫נ ס ק ר ה בזמנו ב ה ר ח ב ה בידי הח׳׳מ ע ל י ג ב י ד פ י ׳המעיך‪ :‬׳ ס ד ו ר מ ה ׳ ׳ ר ש ב ת י ס ו פ ר מ פ ר ע מ י ש ל א ׳ ‪,‬‬
‫כ י ד ל ה ג ל י ו ן ג ]ניסן ת ש נ ״ ה [ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.78-71‬‬

‫‪5‬‬

‫ע מ י י צ א ל א ו ד ג ם ה ס פ ר ׳ ש ע ר י ת פ י ל ה ‪ /‬ה מ ב ס ס א ת ה כ ל ל י ם הדקדוקיים שעל־פיהם נ ע ר ך‬
‫הסידור‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ג ם ענין ז ה נ י ת ן ל צ ר ף לדיון ב ע נ ץ ק ב י ע ת ו ש ל ס ר ן הוזזו׳׳א‪ ,‬ש נ א מ ר ה ל ג ב י ג ו ם ח ה ת ל מ ו ד —‬
‫א ך גכונה ב ו ו ד א י ג ם ל ג ב י נ ו ס ח ס פ ר י ה ק ו ד ש ה א ח ר י ם ‪ ,‬ש ג ד ו ל י י ש ר א ל נ ת נ ו ב כ ל ה ד ו ר ו ת א ת‬
‫ד ע ת ם ל ש מ ו ר א ת ה נ ו ס ח מ כ ו ן ‪ .‬ו ד א ה ב ס פ ר ׳עמודים ב ת ו ל ד ו ת ה ס פ ר ה ע ב ר י ׳ ) ה נ י ׳ ל ה ע ׳ ‪ (2‬עמ׳‬
‫‪ 491‬ו א י ל ך ב ד ע ת ה ח ז ר ׳ א ב ע נ ץ ‪ ,‬ואבמ׳׳ל‪.‬‬

‫י‬

‫ם ס ג ו ב ה י ה ק ש ו ר ג ם ל ד ׳ ש א ו ל ל י ץ ־ ב ר ל ץ ‪ ,‬מ ד י ף ש ר י ת ׳ ב ש מ י ם ר א ש ׳ ; ע ל פ ר ש ה ז ו ר א ה בין‬
‫‪,‬‬

‫ה ש א ר ב מ א מ ר י י ע ל ש ר ׳ ת ב ש מ י ם ר א ש ו מ ח ב ר ו ‪ /‬׳ מ ס פ ר א ל ם י י פ א ‪ ,‬ג ל ׳ ‪ ,44-45‬י ש י ב ת‬
‫ש ע ל ב י ם ‪ ,‬ק י ץ ת ש נ ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 243‬ו א י ל ך ‪ ,‬ו ב מ ק ו ר ו ת שצויינו ש ם ‪.‬‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לנו‪ ,‬ח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪49‬‬

‫נוהגים ל ה ת פ ל ל ב׳נוםח ה ג ר ׳ ׳ א ׳ ל א‬
‫בהם‬
‫דעתא‪-‬ר ץ‬
‫אתרת ב‬
‫בהסכמתו‪ ,‬ש א פ י ל ו ב ב ת י כ נ ס‬
‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫נוהגים א ת כ ל מ נ ה ג י ה ג ר ״ א ‪ ,‬ו ש א ץ ל ש נ ו ת נוסתאות ומנהגי בתי כ נ ס ת ‪ ,‬ו ר ק ב מ נ י י נ י ם‬
‫ה ד ש י ם י ש אולי מקום ל ה נ ה י ג א ת כ ל פרטי מנהגי ה ג ר ״ א ‪ ,‬׳ואף זה א ו ל י כ א י ז ה‬
‫ה ג ב ל ו ת ש י ש ל ה ת י י ש ב בזה׳‪.‬‬
‫ה ש ל ב ה ש נ י היה איסוף כ ל המקורות ש מ ה ם א פ ש ר ל ל מ ו ד ע ל נוסת ה ת פ י ל ה ש ל‬
‫ה ג ר ״ א ‪ .‬ה מ ק ו ר העיקרי ה ו א ספר ׳ מ ע ש ה ר ב ׳ ש ח י ב ר ר׳ י ש ש כ ר ב ע ר ה מ ו ״ ץ ש ל‬
‫ו י ל נ א ) ה ו כ ן לדפוס ב ת ק ע ״ ז א ב ל נדפס ל ר א ש ו נ ה בתקצ״ב(‪ ,‬ובו נלקטו ר ו ב ה נ ה ג ו ת‬
‫‪8‬‬

‫ה ג ר ״ א ב ת פ י ל ה ‪ .‬ר׳ י ש ש כ ר היה אומנם ר ק בן ש מ ו נ ה ע ש ר ה ש נ ה כ א ש ר נ פ ט ר‬
‫הגר׳׳א‪ ,‬א ך ה ו א הספיק עוד ל ה ת פ ל ל באופן קבוע עם ה ג ר ״ א במניינו‪ ,‬ו א ת ר י מ ו ת ו‬
‫ל ה ת ק ר ב ל ג ד ו ל י תלמידיו? גם היותו מ ר ב י ץ ת ו ר ה ודיין בווילנא שנים ר ב ו ת מ ה ז ק א ת‬
‫מעמדו כ נ א מ ן מ נ ה ג י ה ג ר ״ א ונוםתיו‪ ,‬ו ל א ל ש ו א ראו גדולי הפוסקים ב ל י ט א ‪ ,‬כ ב ע ל‬
‫ה׳חיי אדם׳ וכרבנו ה ׳ ה פ ץ היים׳‪ ,‬ל ה ת י י ה ם ל ס פ ר בכבוד רב‪ .‬בנוסף ל ׳ מ ע ש ה ר כ ׳‬
‫ליקט המהדיר א ת ה נ ה ג ו ת ה ג ר ״ א ונוםחאותיו מ׳ביאור ה ג ר ״ א ׳ ע ל ש ו ׳ ׳ ע ‪,‬‬

‫ע‬

‫ם‬

‫ה ה ג ב ל ה ה נ ״ ל ש ל א ב כ ל מקום בביאוריו ה ג ר ״ א מ ב ט א א ת ד ע ת עצמו‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם ה ו א‬
‫ר ק מ פ נ ה ל מ ק ו ר ו ת י ה ם ש ל ב ע ל י ה ש ו ״ ע ‪ ,‬ה מ ה ב ר ו ה ר מ ״ א ‪ .‬מקורות ה ש ו ב י ם נ ו ס פ י ם‬
‫הם עדויות שונות ש ל ת ל מ י ד י ה ג ר ״ א ‪ ,‬הגהותיו במקורות הסידור‪ ,‬מ נ ה ג א ש כ נ ז י ם ‪-‬‬
‫פרושים ב א ר ץ י ש ר א ל ה מ ב ו ס ם כ א מ ו ר בתלקו ה ג ד ו ל ע ל ד ע ת ה ג ר ״ א ‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫י ש לציין ש ב מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם ה י ת ה ס ת י ר ה כ ץ נוסת מקורות הסידור ל ב י ן נ ו ס ה‬
‫‪9‬‬

‫הסידורים הישנים‪ ,‬ה ע ד י ף ה מ ה ד י ר א ת הנוםה ה מ ק ו ב ל ב ס י ד ו ר י ם ‪ ,‬א ל א א ם כ ן מ צ א‬
‫המהדיר גילוי ד ע ת מ פ ו ר ש ש ל ה ג ר ׳ ׳ א ע ל הנוסה הנכון בסידור לדעתו? ז א ת ל מ ר ו ת‬
‫ש ה ג ר ״ א ע צ מ ו ה ג י ה פ ע מ י ם ר ב ו ת א ת נוסת ה ת פ י ל ו ת עליפי נוסת מקורות ה ס י ד ו ר ‪.‬‬
‫מעניין ש ה מ ס ק נ ה ה ע י ק ר י ת ש ל ה מ ה ד י ר ה י א ש ר ו ב ה ג ה ו ת ה ג ר ״ א ׳הן חזרה ל נ ו ס ח‬
‫אשכנז ה ק ד ו ם ש ע ב ר שינויים ב ר ב ו ת הימים׳‪ ,‬ו ה ד ו ג מ א ו ת ה ב ו ל ט ו ת ביותר ל ע נ ץ ז ה‬
‫הן התוספות ש ל פרקי ת ה י ל י ם במקומות שונים ב ת פ י ל ה — מזמור ש י ר ת נ ו כ ת ה כ י ה‬
‫לפני ׳ברוך ש א מ ר ׳ ‪ ,‬׳ ל ד ו ד ה׳ אורי ו י ש ע י ׳ ב ת ו ד ש א ל ו ל ועוד‪ .‬התזרה לנוםת ה ם י ד ו ר י‬

‫‪0‬‬

‫הישנים ה ב י א ה ב י ך ה ש א ר גם ל ש י נ ו י ש י ט ת י ש ל ניקודה ש ל מ י ל ה מ פ ו ר ס מ ת — ׳ ר ב י ׳ ‪.‬‬
‫ה ו פ ת ע ת י ל ר א ו ת ש נ ו ם ה ׳ כ ל הסידורים הישנים ל ל א יוצא ‪ p‬ה כ ל ל ע ד ה מ א ו ת ר י ס‬
‫ש ב ה ם ׳ ה ו א ל נ ק ד א ת ה ת י ב ה ׳ ר ב י ׳ ב ש נ י היריקים‪ ,‬׳ ו ה ש ע ר ל ר ב י ב פ ת ה ה ו א מ ש י נ ו י י‬
‫‪10‬‬

‫ויי״צ׳‪ ,‬היינו ם ט נ ו ב ! גם הנוםת ׳ ת ש מ נ א י ׳ נ ה מ ״ ם בקובוץ[ ב ׳ ע ל הניםים׳ ה ו א ל ד ב ר י‬
‫‪ 8‬יש לציין במיוחד את המהדורה המצויינת של ׳מעשה רב׳ שערך ר׳ מרדכי זלושינםקי)דפו׳׳ו‪-‬‬
‫ירושלים תשמ׳׳ז‪ ,‬מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת ירושלים תש׳׳ן‪ ,‬ועוד(‪ ,‬על־פי כתכי ‪-P‬‬
‫וספרים רבים‪ ,‬עם הערות והפניות מחכימות‪.‬‬
‫ראה למשל עמ׳ ז בנוסח ׳ויהי רצץ שתרגילנו בתורתך‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬ההערה בענין נמצאת על ׳ר׳ ישמעל אומר׳ שלפני ׳ברוך שאמר‪ /‬ולא בברייתות שקודם ש ^ ‪.‬‬
‫בהן מופיע ׳רבי׳ן ואמר לי המהדיר ר״ד כהן שהדיון בענין זה במדקדקים הקדומים היא בהופער‬
‫זו של המלה‪ ,‬אולי בגלל שרובם לא גרסו כלל לומר את הברייתות הנוספות במקום זיי׳ ולכן‬
‫גם הוא השאיר את ההערה שם‪ ,‬והסתפק בהפנייה להערה זו בדעפעה הקודמת של ו^יבה ירכי׳‬
‫‪50‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המהדירים נוסח כ ל הסידורים הישנים‪ ,‬ו ב א רוו׳׳ה ושינה‪ ,‬וממנו ב כ ל הסידורים‪ .‬כמו‬
‫כן ביטלו המהדירים א ת ה ה פ ס ק ה בין ׳נאמן ל פ נ י ך ו׳וכרות ע מ ו ‪ /‬ש ה י א ש י ב ו ש‬
‫ש נ ב ע מן ה מ נ ה ג ש ה מ ו ה ל ו ב ע ל ה ב ר י ת ש ר י ם מ ׳ ו כ ר ו ת ע מ ר כ ש ה י ת ה ברית־מילה‬
‫בבית הכנסת‪ .‬הם גם ביטלו א ת ה ה פ ס ק ה לפני ׳ א ת ש ם ׳ ב ב ר כ ה ש ל פ נ י ק ״ ש ]עמ׳‬
‫ל*[׳ אר כ נ ר א ה ב ט ע ו ת האותיות מ ׳ א ת ש ם ׳ ע ד י ץ ג ד ו ל ו ת יותר‪.‬‬
‫אולם ה מ ל א כ ה ה כ ב י ר ה שלקתו ע ל ע צ מ ם המהדירים ה ש א י ר ה אתריה עוללות‪,‬‬
‫שניתן ל ע נ ״ ד לתקנם במהדורות הבאות‪ :‬ל מ ש ל ‪ ,‬בניגוד ל כ ל ל ה ע ו ב ר כחום ה ש נ י בכל‬
‫הסידור‪ ,‬שאין מ ת ח ש ב י ם במקובל בסידורים א ל א מציינים א ת מ נ ה ג ה ג ר ״ א ב ל ב ד —‬
‫מתחיל הסידור ב׳מה טובו׳ ו׳אדון עולם׳‪ ,‬על־פי ד ב ר י ה מ ה ד י ר — ׳כדי ש ל א ל ש נ ו ת‬
‫מצורת סידורי אשכנז הישנים׳; אר לפי מ נ ה ג י ה ג ר ״ א י ש ל ו מ ר א ת כ ל התפילות‬
‫והברכות שלפני ׳ברוך ש א מ ר ׳ בבית לפני התפילה‪ ,‬ואם־כן היה צורך ל ה ע מ י ד א ת‬
‫שני אלו לפני ׳ברוך שאמר׳! זהו ׳ויתור׳ ש ע ש ה ה מ ה ד י ר לנוםת המקובל‪ ,‬אולם ע ל‬
‫פי שיטתו ה ו א אינו מוצדק‪ .‬ועוד ה ע ר ה באותו ענין‪ :‬מ ק ו מ ה ש ל ב ר כ ת ה ת ו ר ה ש ל‬
‫שתרית בסידור ה ו א אחרי ה נ ח ת ת פ י ל ץ ‪ ,‬ו ר א ה ב ה ע ר ו ת ש ם ע מ ׳ יא; א ר ל ד ע ת ה׳תיי‬
‫״‬

‫אדם׳ י ש ל א ו מ ר ה אחרי אלוקי נ ש מ ה ‪ ,‬ו נ ר א ה ל ע נ ״ ד ש ד ר ך זו מ ת א י מ ה לרוב‬
‫ה מ ת פ ל ל י ם היום‪ ,‬גם ה נ ו ה ג י ם במנהגי ה ג ר ״ א ‪ ,‬ש א י נ ם אומרים א ת ברכות ה ש ח ר‬
‫ב ש ע ת קימתם — א ל א לפני יציאתם ל ב י ת ה כ נ ס ת או ל א ת ר ה ג י ע ם אליו‪ .‬א ו ל ם יתכן‬
‫ש ל ג ר ״ א י ש ס י ב ה מיוחדת לומר א ת ב ר כ ת ה ת ו ר ה לפני פ ר ש ת ה ת מ י ד דווקא‪ ,‬ו צ ״ ע ‪.‬‬
‫האמירה ׳ מ ו ד ה אני׳ אינה מופיעה בסידורים הישנים‪ ,‬ואף אין מ ק ו מ ה כ ל ל בסידור‬
‫— אמירתה ה י א ס ע י ף ב ש ו ״ ע ב ה ל כ ו ת ה ש כ מ ה ‪ ,‬ש ג ם אין עליו שום התייתםות מיותדת‬
‫ש ל ה ג ר ״ א ; מ ד ו ע אם־כן פ ו ת ח ׳ מ ו ד ה אני׳ א ת ת פ י ל ת שחרית? ש ו ב ע ו ל ה ש א ל ה‬
‫עקרונית‪ ,‬ש ש ב ה ו מ ב צ ב צ ת במקומות ר ב י ם בסידור‪ :‬היכן ה ג ב ו ל בין ׳סידור ג ר ״ א ׳‬
‫מקורי ו ש ל ם — לבין ׳ פ ש ר ו ת ׳ ב ע ר י כ ת חםידור הזח ל ט ו ב ת חנוםח ו ה מ נ ה ג‬
‫המקובלים? כ ר הכניסו המהדירים לסידור ׳אזור אליהו׳ א ת ה ה ק ד מ ה ל פ ר ש ת ה ק ט ו ר ת‬
‫׳ א ת ה ה ו א ה ״ וכוי‪ ,‬ש א י נ ה ב כ ל הסידורים הישנים? אולם ה א מ ת ש ג ם כ ל פ ר ש ת‬
‫ה ק ט ו ר ת ו ה ב ר י י ת א ל א נ מ צ א י ם ב ר ו ב הסידורים הישנים‪ ,‬ו ס פ ק א ם ה י ה צ ו ר ך‬
‫להכניסם? א א ״ כ י ש כ א ן ש ו ב פ ש ר ה ע ם ה נ ו ס ח ה מ ק ו ב ל ‪ ,‬ו ה ד ר א ק ו ש י א לדוכתא‪…‬‬
‫מ צ ד שני ל א נ מ צ א בסידור ה נ ו ס ח ש ל ׳הנני מכווין׳ ב ה נ ח ת תפילין‪ ,‬ש ה ו א חיוני‬
‫ל כ ל ה ר ו צ ה ל כ ו ו ץ ב ה נ ת ת ת פ י ל ץ ע ל פי ה ה ל כ ה ‪ ,‬ל מ ר ו ת ש א כ ן אינו מופיע בסידורים‬
‫הקדומים‪ .‬ה א ם הכוונות ש ח י י ב י ם על־פי הדין ל כ ו ר ן ב ה נ ח ת התפילין אינן עומדות‬
‫בקריטריונים ל׳ויתור׳ ע ל חחיקוי ש ל הסידורים חישנים‪ ,‬א ל י ב א דמחדירי הסידור‬
‫׳איזור א ל י ה ר ז כ ל ענין זה זוקק ע ד י ץ ליבון ואחידות‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫ראה ב׳מעשה רב׳ המהדורה הנ׳׳ל)הע׳ ‪ (8‬אות ת ]ב^ שם משמע שהח׳׳א טוען שברכת התורה‬
‫נאמרת לפני ׳לעולם יהא אדם׳ ולדעת הגר״א לאחריו; אך אמר לי המהדיר הרב דוד כהן‬
‫שוודאי לו שהח״א אמר את דעת עצמו‪ ,‬והוא לא התכוין לומד שהגר״א יסכים לאחר את ברכת‬
‫התורה‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשר׳ס)לס‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪51‬‬

‫המהדירים ל ש ה ז ר א ת הנוםת ה מ ק ו ר י —‬
‫דעת ‪-‬ח ש ש ו‬
‫המינים‪,‬‬
‫מכללת הרצוג‬
‫במקום א ח ר ‪ ,‬בנוםת ב ר כ ת אתר‬
‫׳ ל מ ש ו מ ד י ם א ל ת ה י ת ק ו ה ‪ ,‬ו כ ל המינים׳ וכר‪ ,‬ותיקנו א ת הנוסח עליפי ה נ מ צ א‬
‫במקורות שונים ב ש ם ה ג ר ״ א ‪ .‬אין ס פ ק שנוםת אשכנז שלפנינו ב כ ל הסידורים‪ ,‬כ ב ר‬
‫‪12‬‬

‫דורות ר ב י ם ‪ ,‬ש ו ב ש ל ת ל ו ט ץ בידי ה צ נ ז ו ר ‪ .‬כ ל יום ש ע ו ב ר בלי ל ה ש י ב ו ע ל כ נ ו ה ו א‬
‫א ב י ד ה ש א י נ ה תחרת! יותר מכך‪ :‬נוסח ה ג ר ״ א ששיחזרו המהדירים נ ר א ה ת מ ו ה‬
‫‪,‬‬

‫ביותר‪ ,‬מ ע ר ב ל ש ו ן יחיד ולשון ר ב י ם ]למשל‪ :‬׳וכל ה ר ש ע ה כ ר ג ע יאבדו ![‪ ,‬אין ב ו‬
‫כ ל ל א ת ה ל ש ו ן ׳מינים׳ ועוד‪ ,‬ו ל א ל ש ו א נ ש א ר ו בעניינו המחדירים ב צ ״ ע ‪ .‬ו ש מ א ג ם‬
‫ד ב ר י ה ג ר ״ א בענין ש ו ב ש ו מ ח ש ש מ ׳ ע י נ א בישא׳!‬
‫ב ע מ ׳ נ מ ו ב א ת ת פ י ל ת הכוהנים לפני ברכתם‪ ,‬ולמרות ש א י נ ה מופיעה ב ס י ד ו ר י ם‬
‫הישנים — צירפו א ו ת ה המהדירים על־פי נוסת ה ג מ ׳ בסוטה ]לט‪ ,‬א[‪ :‬׳יהי רצון‪…‬‬
‫ש ת ה א ב ר כ ה זו ש צ י ד ת נ ו ל ב ר ך א ת ע מ ך י ש ר א ל ל א יהיה בה מ כ ש ו ל ועוון׳‪ .‬כ ל ק ו ר א‬
‫ר ו א ה מיד ש י ש כ א ן כפל־לשון ל א מוסבר‪ :‬׳ ש ת ה א ׳ — ׳ ל א יהיה׳‪ .‬אין ס פ ק ש ה ג י ר ם ה‬
‫ב ג מ ר א ש ל נ ו ה י א מ ש ו ב ש ת ‪ ,‬ו ה ג י ר ם ה המופיעה ב ר מ ב ״ ם ]הל׳ ת פ ל ה פ י ״ ד ‪ ,‬ה י ״ כ [‬
‫ו ב ר א ש ו נ י ם אחרים ה י א הנכונה‪ :‬׳יהי רצון‪ …‬ש ת ה א ב ר כ ה זו שצויתנו ל ב ר ר א ת ע מ ך‬
‫י ש ר א ל ב ר כ ח ש ל י מ ה ‪ ,‬ו ל א יהיה ב ה מ כ ש ו ל ועון מ ע ת ה ו ע ד עולם׳‪ .‬כ ב ר מ ‪p‬‬
‫הבית־יוםף ] א ו ״ ח סי׳ קכח[ ח ע י ר ע ל כ ך ש ב נ ו ס ח ש ב ג מ ר א הענין ל א ברור‪ ,‬ו נ ו ס ח‬
‫‪1 3‬‬

‫ה ר מ ב ״ ם ברור ומובן‪ .‬ועי׳ דקדוקי סופרים ל ס ו ט ה ‪ ,‬ש ב ר ו ב כ ת ה י ״ י נוסת ה ג מ ׳‬
‫כנוסח ה ר מ ב ״ ם או ק ר ו ב לו ביותר? ו ר א ה ש ם בציונים ל ג י ר ס א ו ת ה ש ו נ ו ת ב ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫ה מ ה ד י ר מ ע י ר ש ה ו א נ ו ה ג כ ר ש ״ ם בסידורו‪ ,‬ש ב כ ל מקום ש ל ס פ ק בנוסח ה ת פ י ל ה י ש‬
‫ל ש ו ב ל נ ו ס ח המוזכר בתלמוד? א ך אי־אפשר ל ה ת ע ל ם מ כ ך ש ל א תמיד הנוםה ה מ ו פ י ע‬
‫ב ג מ ר ו ת שלפנינו ה ו א הנוםה המדוייק‪ ,‬ו ל א יתכן ש ל א ל ח ש ו ו ת אותו עם ה נ ו ס ח‬
‫המופיע ב ר א ש ו נ י ם ובכתבי־היד המדוייקים‪.‬‬
‫ג ם חידושים ל ה ל כ ה נובעים מן ה ד ק ד ו ק ש ד ק ד ק המהדיר בנוםת ובהערות‪ :‬א ה ר י‬
‫ב ר כ ת כוהנים מ ק ו ב ל היום ל ו מ ר א ת ה ת פ י ל ה ה ק צ ר ה ׳אדיר במרום שוכן ב ג ב ו ר ה ׳‬
‫וכר‪ ,‬א ר ה מ ה ד י ר מ ג ל ה ל נ ו ש מ פ ו ר ש ב ג מ ׳ ] ב ר כ ו ת נה‪ ,‬ב[ ש א ת הנוסח הזה א ו מ ר ר ק‬
‫מי ש ח ל ם חלום ר ע א ח ר י ש ס י י ם א ת ׳ ר ב ש ׳ ׳ ע אני ש ל ך וחלומותי ש ל ך ׳ ו כ ו ‪ /‬ו ל א כ ל‬
‫אדם‪ .‬ר ק ב ח ו ״ ל ‪ ,‬ש ב ר כ ת כוהנים נ ה ג ה פ ע מ י ם בודדות ב ש נ ה ‪ ,‬נ ה ג כ ל ח צ י ב ו ר ל ו מ ר‬
‫א ת ׳ א ד י ר במרום׳ אחרי ה ׳ ר ב ש ״ ע ׳ ל א ח ר ש מ י ע ת ב ר כ ת הכוהנים‪ ,‬כ ש ה ה נ ח ה ה י ת ה‬
‫שבזמן ה ר ב ש ע ב ר מ א ז ב ר כ ת הכוהנים ח ק ו ד מ ת בוודאי ח ל ם כ ל א ד ם חלום זה א ו‬
‫אחר‪ .‬א ו ל ם כ ע ת בא׳׳י אין ש ו ם צורך בזה‪ ,‬ת ו ה פ ס ק ה ש א י נ ה צ ר י כ ה באמצע‪,.‬ומרח‬
‫הש״ץ!‬
‫ה מ ה ד י ר ׳ויתר׳ ע ל ה כ נ ס ת ׳אין כ א ל ו ק י נ ר בסוף ת פ י ל ת שחרית‪ ,‬ש א כ ן מ נ ה ג א ש כ נ ז‬
‫ה ע ת י ק ש ל א ל א ו מ ר ו בימות החול‪ .‬א ו ל ם ה ס ר ת זה מ ק ש ה מאוד ע ל ח מ ת פ ל ל ה ע כ ש ו ו י ‪,‬‬
‫שצריך להביא ממרחק לחמו — שחרית ש ל שבת‪ .‬כר גם שינה המהדיר את ח ל ו ק ח‬

‫‪12‬‬

‫ר א ה ב מ ״ ש ב מ א מ ר ה נ ׳ ׳ ל ) ה ע ׳ ‪ (4‬ע מ ׳ ‪ 73‬ת מ ר ‪.10‬‬

‫‪13‬‬

‫מ ה ד ו ר ת מכון ה ת ל מ ו ד ה י ש ר א ל י כ ר ך ש נ י עמ׳ ק ע ‪ -‬ק ע א ‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוו תשנ־מ ולס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה פ ר ש ו ת ל ק ר י א ה בב׳ וה׳ ומנחה ב ש ב ת — ה ו א הבין מ פ י ם ק ה א ח ת ב מ ע ש ה רב‪ ,‬ב ה‬
‫כ ת ו ב ש ה ג ר ״ א ציווה ל ק ר ו א רק ע ש ר ה פסוקים בשני וחמישי ׳ואין להוסיף ש ל א‬
‫ל צ ו ר ך ‪ ,‬שאין צורך ל ש מ ו ר ע ל ה מ נ ה ג ה מ ק ו ב ל ב ח ל ו ק ת הפסוקים ל כ ל עולה‪,‬‬
‫ו ש ג ם אין חובה ל ש מ ו ר ע ל היגיון בחלוקת הפיםקאות ל ש ל ו ש ת העולים‪ .‬ב ה ע ר ה‬
‫הוסיף המהדיר שעליפי כ ת ״ י אחד ש ל ספר ׳ מ ע ש ה ר ב ׳ מ ש מ ע ש א פ י ל ו ל צ ו ר ך ה ת ח ל ה‬
‫וסיום ב ד ב ר טוב אין צורך ל ק ר ו א בשני וחמישי פסוקים נוספים‪ ,‬ש ה ר י כ ת ו ב בנוסח‬
‫זה ׳ואין להוסיף ש ל א לצורך‪ ,‬רק ע ד ס מ ו ר ל ב ׳ פסוקים ל פ ת ו ת ה או ס ת ו מ ה ׳ וכר; א ו ל ם‬
‫הדיוק הזה אינו חד־משמעי כלל‪ ,‬ש ה ר י לסיים ב ד ב ר ט ו ב דווקא ה ו א צורף ל א קטן!‬
‫ל ע נ ״ ד ל א ר ק ש י ש כאן סטייה מ ש מ ע ו ת י ת ביותר מ ה נ ו ה ג ה מ ק ו ב ל ‪ ,‬מ ה ש מ פ ר י ע‬
‫מאוד ל מ ת פ ל ל כ ע ת בסידור זה‪ ,‬א ל א ש כ ל ה ח ל ו ק ה הזו צ ר י כ ה עיון רב‪ :‬ה ס י ב ה‬
‫ל צ מ צ ו ם מספר הפסוקים למינימום ב ק ר י א ה ש ל ימות ה ח ו ל ה ו א ביטול מ ל א כ ה‬
‫ו׳טירחא דציבורא׳‪ ,‬ש ה ם כוודאי ענינים ש א י ן ל ה ת ע ל ם מהם‪ .‬א ו ל ם ל א מ ת ק ב ל כ ל ל‬
‫ע ל ח ד ע ת שיםרםו לחלוטין תוכן ש ל פסוקים‪ ,‬על־ידי ח פ ם ק ח ב א מ צ ע ו ש ל מ ש פ ט כדי‬
‫ל ה ס י ר כ מ ה שניות — איני יודע א ם ח ׳ צ ע ר א ד צ י ב ו ר א ׳ ב מ ק ר ח זח ל א ג ו ב ר ע ל‬
‫ה ׳ ט י ר ח א דציבורא׳! ו ר א ה ר ש ״ י ב מ ג י ל ה ]בא‪ ,‬ב ד ״ ה ראשון[‪ :‬׳ א ם י ש ל ה ם רווח‬
‫ב פ ר ש ה ו ק ר א ו כ ל א ח ד ד׳ פסוקים כ ו ל ם משובחים׳‪ .‬ה ג ר ׳ י א ע צ מ ו ב ע נ ץ ק ר י א ת שניים‬
‫מ ק ר א ואחד ת ר ג ו ם מקפיד ל ש מ ו ר ע ל התוכן‪ ,‬ו מ כ ר י ע ש ל א ל ו מ ר א ת ה ת ר ג ו ם ׳ א ח ר י‬
‫כ ל פסוק‪ ,‬ר ק א ח ר מקום ש נ ר א ה יותר ה פ ס ק ע נ ץ ׳ ] מ ע ״ ר א ו ת נם[‪ ,‬ה א ס יתכן שכדי‬
‫לחםיר כ מ ה שניות יעדיף ח ג ר ״ א לסיים א ת ח ק ר י א ח ב ש נ י ו ח מ י ש י ש ל פ נ י פ ר ש ת ׳חיי‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ש ר ח ׳ ל מ ש ל במילים ׳ ל כ ל באי ש ע ר עירו ל א מ ו ר ? או ב פ ר ש ת ׳ מ ק ץ אחרי מ ש פ ט‬
‫‪,‬‬

‫א ח ד ש ל ש ר המשקים‪ :‬׳ ר ת ן אותי ב מ ש מ ר אותי ו א ת ש ר ה א ו פ י ם ‪ ,‬ש ם ת ס ת י י ם‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫הקריאה? או ב פ ר ש ת ׳ ד ג ש במילים ׳ א ת ם י ד ע ת ם כי שניים י ל ד ה ל י א ש ת י !‬
‫י ש לתודות ש ג ם ב ק ט ע ש ק ו ר א ה מ פ ט י ר ב ש ב ת י ש ל פ ע מ י ם ה ת ח ל ה ב א מ צ ע ע נ ץ ‪,‬‬
‫ו א ץ מוסיפים פסוקים כ ד י ל ה ת א י ם א ת הפיםקא ה נ ק ר א ת לתוכן! א ך י ש ה ר ב ה מד•‬
‫ל ח ל ק — ש ם זו ב ע צ ם חזרה ע ל מר‪ .‬ש כ ב ר נקרא‪ ,‬ולת י ש ל ח ק פ י ד פ ח ו ת ע ל ה ח ל ו ק ה‬
‫ל ק ט ע ב ע ל תוכן מוגדר‪ ,‬ובנוסף ל כ ך ה ע י ק ר ה ו א הסיום — ו א צ ל ח מ פ ט י ר כמובן ת מ י ד‬
‫הסיום בסוף הפרשה! א ו ל ם מ פ ת י ע ל ר א ו ת ש ל מ ר ו ת ש ל כ ו ״ ע מ ע י ק ר ה ד ץ מ ס פ י ק‬
‫ל ק ר ו א ל מ פ ט י ר ש ל ו ש ה פסוקים ב ל ב ד ‪ ,‬א א ״ כ ל א נותרים ג׳ פסוקים מ פ ר ש ה פ ת ו ח ה‬
‫או ס ת ו מ ה קודמת‪ ,‬בכל־זאת ב ע ש ר מ פ ר ש ו ת ה ש ב ו ע ה ק ט ע ש ק ו ר א ה מ פ ט י ר על־פי‬
‫ה מ נ ה ג ה מ ק ו ב ל ה ו א ב ץ א ר ב ע ה ל ש י ש ה פסוקים‪ ,‬נוסף ל פ ר ש ו ת ש ב ה ם ע נ ץ זה ח כ ר ח י‬
‫ב ג ל ל פתוחות וסתומות‪ :‬נח‪ ,‬ל ך ל ך ‪ ,‬ו י ש ל ח ‪ ,‬ו י ש ב ד ח י ; משפטים; צו; פנהס‪ ,‬מטות!‬
‫ונצבים‪ .‬א ו מ נ ם ב ש ב ת י ש אולי פ ח ו ת צ ו ר ך ל ה ק פ י ד ע ל ט י ר ח א ד צ י ב ו ר א ‪ ,‬ו א ץ ב ה‬
‫ביטול מ ל א כ ה ‪ ,‬א ך דווקא ל ד ע ת ה ג ר ׳ ׳ א ע צ מ ו ג ם ב ש ב ת ׳ ט י ר ח א ד צ י ב ו ר א ׳ ה ו א ע נ ץ‬
‫‪1 4‬‬

‫רלוונטי‪ ,‬ויש ל כ ן ל ד ע ת ו ל מ נ ו ע ריבוי ע ו ל י ם ‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫מע׳׳ד א ו ת ק ל ב ‪ :‬ו ר א ה ל מ ש ל א ת ה ע ר ת ו ש ל א ׳ ׳ ס ד׳׳ר מ ש ה ק ט ן ד ל כ׳שיזז מישרים׳ ג ל ׳ ‪21‬‬
‫) ת ש ר י ח ש נ ״ א ( ע ס ׳ ‪ 18-17‬מ נ ץ ה ז ל ז ו ל ה נ ה ו ג ב מ י ן ׳ ם י ר ח א מ י ב ו ד א ׳ ‪.‬‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪53‬‬

‫הרצוגם קיימת הקפדה יתירה ל א ל ה א ר י ך‬
‫מכללת ם ש‬
‫דעתל ‪-‬א ד י ש ג‬
‫תימן ב‬
‫אולם ר א י ת י בסידור נוםת אתר‬
‫ב ק ר י א ת ש נ י ותמישי‪ ,‬ומגיעים ל ש ם מקסימום ל ת ר י ס ר פסוקים בכל פרשה; א ך ש ם‬
‫לפתות ה ג מ י ש ו ת לענין אי־הפםקה באמצע־ענין ר ב ה ה ר ב ה יותר מ ה ג י ש ה ה ׳ מ ת מ י ר ה ׳‬
‫ש ל מ ה ד י ר הסידור יאזור אליהו׳‪ .‬מצד שני מ ס ר לי ידידי ד י ר יוסי ע ו פ ר ה מ ו מ ה ה‬
‫׳‬

‫למסורה‪ ,‬ש ב כ ת ב י יד עתיקים ש ל הגניזה קיימת ת ו פ ע ה מעניינת — בב׳ והי ה ע ל י ה‬
‫ש ל הכהן והלוי ה י א ש ל ו ש ה פסוקים בדיוק ל כ ל א ת ד אולם ה ש ל י ש י ק ו ר א ע ד‬
‫׳‬

‫ל ה פ ס ק ה ל ׳ ש נ י ׳ ה מ ק ו ב ל ת היום! נ ו ב ע מכאן ל כ א ו ר ה ש ה ח ל ו ק ה ל ע ל י ו ת ה מ ק ו ב ל ת‬
‫היום ה י ת ה י ד ו ע ה כ ב ר מזמן‪ ,‬ל מ ר ו ת שאין ל ה מקור מפורש ב ח ז ״ ל או בקדמונים‪ ,‬א כ ל‬
‫ה ח ל ו ק ה ב ב ׳ וה׳ ל כ ה ן וללוי היתר‪ ,‬ש ו נ ה — ג׳ פסוקים בדיוק ל כ ל אהד! ו צ ״ ע ‪.‬‬
‫בסוף הסידור נ מ צ א ו ת ׳ ה ש ל מ ו ת ׳ ‪ ,‬כמנין בירורים הלכתיים ב ע נ ץ נוסח ה ת פ י ל ה ‪,‬‬
‫מעין ׳פירות ה נ ו ש ר י ם ׳ מ ע ר י כ ת הסידור‪ .‬בולט בהם הדיון ע ל ניקוד ה מ י ל ה ׳ ו ש ב ח ך ׳‬
‫בסוף ה ק ד ו ש ה ‪ ,‬נ ו ש א ש ע ל ה ל א ת ר ו נ ה לדיון מ ת ו ד ש בכתבי־עת תורניים‪ .‬ה מ ה ד י ר‬
‫ת ד מ ש מ ע י במסקנתו‪ :‬שורוק‪ ,‬שווא‪ ,‬קמץ‪ ,‬חטף פתה‪ ,‬וקמץ‪ .‬מעניין ש ב א ה ד ה מ א מ ר י ם‬
‫בנושא‬

‫‪1 5‬‬

‫סיכם ה כ ו ת ב א ת דבריו במילים ׳ א ף אתד מתלמידי הגאון ז׳׳ל ל א א מ ר‬

‫מ ע ו ל ם ב ש מ ו ו ש ב ה ך ]בניקוד ה נ ״ ל [ ‪ ,‬ו ה ל י ל ה לומר כן׳‪ ,‬ו ל ע ו מ ת ו המהדיר דנן מ ס י י ם‬
‫א ת דבריו במילים ׳ולוואי ונזכה גם ב י ת ר ה נ ה ג ו ת ה ג ר ״ א ל ב ה י ר ו ת כזר‪ ,‬כ ש מ ס ק נ ת ו‬
‫כ א מ ו ר הפוכה!‬
‫ע ל ה ג ר ״ א מ ס ו פ ר בין ה ש א ר ש ב ת פ י ל ת ו היה ׳ כ ש ר ה ע ו מ ד לפני ה מ ל ך ‪ .‬ה כ ו ו נ ה‬
‫ש ם אומנם ל צ ו ר ת ה ת פ י ל ה ‪ ,‬אופן ה ע מ י ד ה ו כ ר ‪ ,‬אך בוודאי שזה נכון ג ם ל ג ב י נ ו ס ח‬
‫ה ת פ י ל ה המדוקדק‪ ,‬ה ק ב י ע ה מ ה ל ו מ ר ומה ל א — ל א להוסיף ו ל א ל ג ר ו ע מ מ ה ש ק ב ע ו‬
‫קדמונים‪ ,‬ג ם א ם זה בניגוד ל מ נ ה ג ה מ ק ו ב ל ‪ ,‬ועוד‪ .‬ה מ ל א כ ה ה נ פ ל א ה ש ע ש ה ל נ ו‬
‫מ ה ד י ר הסידור ׳אזור א ל י ה ר מהווה ׳קפיצת מ ד ר י ג ה ׳ בדרכנו לנוםת ה ת פ י ל ה ה מ ד ו ק ד ק‬
‫ו ה מ ב ו ר ר ש ל ר ב נ ו ה ג א ו ן ר׳ אליהו מווילנא זצ״ל‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫‪54‬‬

‫הרב ראובן הכם‪ ,‬במדור ״דעת רבים׳‪ /‬יתד נאמן‪ ,‬סבת תשנ׳׳ט‪.‬‬
‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ־ס ]לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד״ר נחום מ‪ .‬ברונזניק‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בין ירמיהו למשה ר ג ע ו‬
‫עיון במקורות חז״ל‬

‫מ ל ב ד היות מ ש ה רבינו מ ע ת י ק ה ת ו ר ה מפי ה ג ב ו ר ה כ ל ש ו ן ר׳ נחמיה‪ :‬ה ק ב ״ ה אומר‬
‫ו מ ש ה כ ו ת ב ‪ ,‬הוא פ ע ל גם בתפקיד ש ל נ ב י א כ ל ש ו ן הכתוב‪ ,‬נ ב י א אקים ל ה ם מ ק ר ב‬
‫אחיהם כ מ ו ך ) ד ב ר י ם יח‪ ,‬יה(‪ ,‬ו ב ת פ ק י ד זה ה ו א נ ח ש ב ״ ר א ש ל נ ב י א י ם ״ ‪ .‬ב ת ו ר נ ב י א‬
‫א מ ר מ ש ה כ מ ה מזמורים ה כ ל ו ל י ם בספר תהלים‪ :‬א ח ד ע ש ר מזמורים ש א מ ר מ ש ה‬
‫כםכםיס ש ל נביאים אמרן‪ ,‬ו ל מ ה ל א נ כ ת ב ו בתורה‪ ,‬לפי ש א ל ו ד ב ר י ת ו ר ה ו א ל ו ד ב ר י‬
‫נבואה ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫י ש ל צ י ץ ש ג ם ס פ ר מ ש נ ה ת ו ר ה א מ ר מ ש ה אותו ב ר א ש ו נ ה בטכסים ש ל נבואה‪,‬‬
‫שכן בו מופיע מ ש ה בגוף ר א ש ו ן וה׳ בגוף שלישי‪ ,‬ל ע ו מ ת ש א ר ספרי ה ת ו ר ה ש ב ה ם‬
‫ה ד ב ר הוא להיפך‪ .‬כ ך מ ש ת מ ע מ ד ב ר י אביי האומר‪ :‬ק ל ל ו ת ש ב מ ש נ ה תורה‪ …‬מ ש ה‬
‫‪4‬‬

‫מפי עצמו א מ ר ן ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ו ת ש ם מוסיפים ״ ו כ ר ו ח ה ק ו ד ש ״ ‪ .‬והכוונה ל כ ל מ ש נ ה ת ו ר ה‬
‫‪5‬‬

‫ש מ ש ה אמרו מפי ע צ מ ו ‪ .‬כ מ ה פירושים ניתנו ל ד ב ר י אביי‪ ,‬ו מ ס ת ב ר פירושו ש ל‬
‫ה מ ל ב י ״ ם ב ר י ש דברים‪ ,‬ובדומד‪ ,‬לו ה א ב ר ב נ א ל ‪ :‬״ ה ד ב ר י ם ה א ל ה ד ב ר מ ש ה מ ד ע ת‬
‫עצמו בזמנים מחולפים כ ד ר ר ה ד ו ר ש והמוכיח‪ …‬כ ד ב ר י ת ו כ ח ה ש נ א מ ר ו ע ל פי חכם‪,‬‬
‫או כ ד ב ר י ם ש ד ב ר א י ש הרוח ברוח הקודש‪ ,‬א ב ל ב א ר ב ע י ם ש נ ה ב א ח ד ל ח ו ד ש ש ב ט‬
‫צוד‪ .‬לו ה ק ב ״ ה ל א מ ר ם ש נ י ת לישראל‪ …‬וכן צוד‪ ,‬לו ש י כ ת ב ם ב ס פ ר מפי ה ׳ ״ ‪ .‬ב א ש ר‬
‫לספקו ש ל ה מ ל ב י ״ ם באיזה אופן נ א מ ר ו ה ד ב ר י ם ב ר א ש ו נ ה י ש ל ה כ ר י ע כ צ ד ה ש נ י‬
‫ש נ א מ ר ו ב ט כ ס י ם ש ל ר ו ח ה ק ו ד ש ‪ .‬כ ך י ש ל ה ס י ק מ ד ב ר י ר ׳ יותנן‪ :‬כ ל ה א ו מ ר ש מ ש ה‬
‫‪6‬‬

‫הוכיח א ת י ש ר א ל מ ד ע ת ו אינו א ל א הוטא‪ …‬ל א הוכיחן א ל א מ ד ע ת ה ק ב ״ ה ‪ .‬ו כ ד מוסר‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫ב״ב סו‪ ,‬א‪ .‬השוה ספרי‪ ,‬דברים פי׳ שבז‪.‬‬
‫אםח״ר‪ ,‬פתיחתא י‪ .‬והשוה ״שהיה)משה( אביהן של נביאים״)ויק׳׳ר א‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫מדרש תהלים צ‪ ,‬ד‪.‬‬
‫מגילה לא‪ ,‬ב‪ .‬במאירי שם‪ :‬״פירושו‪ ,‬בלשון עצמו״‪ .‬וכוונתו‪ ,‬בסגנון עצמו‪ ,‬אבל עצם הדברים‬
‫בא מרוח הקודש‪.‬‬
‫״האי זא^־י משנה תורה‪ ,‬משה מפי עצמו אמרך׳)זוהר‪ ,‬ריש ואתחנן לדברים ד‪ ,‬יב(‪.‬‬
‫מדרש הגדול‪ ,‬דברים עמ׳ יב‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״מ ‪1‬לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪55‬‬

‫‪,‬‬

‫הרצוגדברים היו י ש ר א ל ש ו מ ע י ם א ת ד ב ר י‬
‫מכללתםפר‬
‫הגר׳׳א‪:‬‬
‫אתרמפי‬
‫ר יעקב קראנץ המגיד מדובנא‬
‫דעת ‪-‬‬
‫‪7‬‬

‫הספר הזה כ א ש ר ש מ ע ו ד ב ר י ה נ ב י א י ם א ש ר אחר מ ש ה ‪.‬‬
‫ה מ ל ה ״ כ מ ו ך ״ ב פ ס ו ק ד ל ע י ל ‪ ,‬נ ב י א אקים ל ה ם מ ק ר ב אחיהם כ מ ו ר ‪ ,‬נ ת פ ר ש ה‬
‫שהכוונה לירמיהו‪ :‬א ת מ ו צ א כ ל מ ה ש כ ת ו ב בזה כ ת ו ב בזה‪ .‬זה נ ת נ ב א א ר ב ע י ם ש נ ה‬
‫וזה נ ת נ ב א א ר ב ע י ם ש נ ה ‪ ,‬זה נ ת נ ב א ע ל יהודה ר ש ר א ל וזה נ ת נ ב א ע ל יהודה ו י ש ר א ל ‪,‬‬
‫זה עמדו בני ש ב ט ו כ נ ג ד ו וזה ע מ ד ו בני ש ב ט ו כנגדו‪ ,‬זה ה ו ש ל ך ליאור ת ה ה ו ש ל ך‬
‫לבור‪ ,‬זה הוצל ע ל ידי א מ ה וזה ה ו צ ל ע ל ידי עבד‪ ,‬זה ב א בדברי ת ו כ ת ו ה ה ה ב א‬
‫‪8‬‬

‫בדברי ת ו כ ת ו ת ‪ .‬בפירוש ה ר ו ק ה ע ל ה ת ו ר ה ו ב ע ל הטורים לפסוק י ש רמז ל ז ה ב מ ל י ם‬
‫״ נ ב י א אקים ל ה ם ״ ש ה ן ב ג י מ ט ר י א ״ ז ה ו ירמיהו״‪ .‬ו נ ר א ה שהנימוק ל כ ר ה ו א ב מ ל ה‬
‫״ נ ב י א ״ ש ה י א ל ש ו ן יתיד‪ ,‬ולכן פירשו ש ה כ ו ו נ ה במיותד לירמיהו‪ ,‬ש א ם ה כ ו ו נ ה ל כ ל‬
‫אחד מן הנביאים ש י ב ו א ו ה י ה ה כ ת ו ב אומר‪ ,‬נביאים אקים להם‪ ,‬ב ל ש ו ן רבים‪.‬‬
‫לפי מ ד ר ש ש א י נ ו לפנינו כ ב ר ב ת ח י ל ת נ ב ו א ת ו ש ל ירמיהו הודיע לו ה׳ ש ה ו א י ה י ה‬
‫נביא כ ד ו ג מ ת משה‪ :‬״ א מ ר ו תכמים ז ״ ל ‪ ,‬א מ ר ל י ה ה ק ב ״ ה לירמיד* ש י ה י ה ב מ ק ו ם‬
‫מ ש ה ‪ ,‬א מ ר לפניו‪ ,‬רבונו ש ל עולם‪ ,‬ה נ ה ל א י ד ע ת י ד ב ר כי נ ע ר אנכי‪ …‬מי אני ל ה י ו ת‬
‫במקומו ש ל מ ש ה מי יתן ש א ה י ה כ א ו ת ו ש נ א מ ר עליו‪ ,‬ו מ ש ר ת ו י ה ו ש ע בן נון נ ע ר ‪ ,‬ע ד‬
‫‪,‬‬

‫כאן ב מ ד ר ש ״ ) ד ר ש ו ת ע ל ה ת ו ר ה ל ר ׳ י ה ו ש ע א ב ן שועיב‪ ,‬ר י ש פ ר פנחס(‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫ב א ש ר ל ה ש ו ו א ו ת המנויות ל ע י ל גם כאן כ ד ר ך ה ז ״ ל ״ ת נ א ו ש י י ר ״ ‪ ,‬ש כ ן " א ט ו‬
‫‪1 0‬‬

‫ת נ א כי ר ו כ ל א ל י ה ש י ב ו ל י ז ל ״ ‪ .‬ו א כ ן ברוקה ע ל ה ת ו ר ה מוסיף‪ :‬מ ש ה ה ו צ י א ם‬
‫‪1 1‬‬

‫ממצרים וירמיה הוציא י׳ ש ב ט י ם ל י א ש י ה ו ו מ ל ך ע ל י ה ם ‪ .‬ויש ל צ י ץ ש מ מ ק ו ר ו ו ן‬
‫ח ז ״ ל עולות כ מ ה ה ש ו ו א ו ת נוספות‪ ,‬ו נ מ נ ה אותן א ת ת לאתת‪.‬‬
‫‪1 2‬‬

‫א‪ .‬מ ש ה נ ו ל ד מ ה ו ל וכן י ר מ י ו ע ‪ .‬ש מ ש ח נולד מ ח ו ל נ ל מ ד ש ם ‪ p‬חפםוק‪ ,‬ו ת ר א‬

‫‪7‬‬

‫א ה ל י ע ק ב ‪ .‬ר י ש ד ב ר י ם ‪ .‬ה ש ו ה ת פ א ר ת י ש ר א ל ל מ ה ר ׳ ׳ ל מ פ ר ג פמ׳׳ג‪ .‬יש לציין ש א ם כ י ‪,33‬‬
‫י ש ר א ל ש מ ע ו א ת ה ד ב ר י ם כ ד ר ך נ ב ו א ו ת ה נ ב י א י ם ש ב א ו אחרי מ ש ה ‪ ,‬א ב ל ה ו א ק ב ל א ת ה נ ב ו א ה‬
‫ב ד ר ך יחודית כ ל ש ו ן ה כ ת ו ב ‪ ,‬פ ה א ל פ ה א ד ב ר ב ו ) ב מ ד ב ר יב‪ ,‬ח(‪ .‬ו ל כ ן ר ק ב י ח ס ל מ ש ה נ א מ ‪, -‬‬
‫מ ד ב ר ה׳ א ל משה‪ ,‬ו ל א נאמר כ ך ל ש א ר הנביאים‪ .‬ו ב א ש ר ליהושע שנאמר‪ ,‬וידבר ה׳ א ל י ה ו ^‬
‫לאמר‪ …‬ת נ ו ל כ ם א ת ע ר י ה מ ק ל ט )יהושע כ‪ ,‬א; ב( ת ר צ ו ב ג מ ׳ ״ מ פ נ י שהן ש ל ת ו ד ה ״ ) מ כ ו ת‬
‫יא‪ ,‬א(‪ .‬מעניין לציין ש ב ב י ט ו י ‪ ,‬ו י ד ב ר ה ׳ א ל מ ש ה לאמו־ י ש ט פ ח א מ ת ח ת ל ש ם ה ‪ /‬א ב ל ב כ י ס ן ‪,‬‬
‫הנדון י ש זקף ק ט ן ע ל ש ם ה ׳ ‪ ,‬ש ה ו א ט ע ם מ פ ס י ק י ו ת ר גדול‪ .‬והטעם‪ ,‬כדי ל מ ע ט א ת י ש י ר‬

‫ו ת‬

‫ה ד י ב ו ר ש ל ה ׳ ל י ה ו ש ע ב ה ש ו ו א ה לזו ש ל משה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫פ ם ד ד ״ כ ‪ ,‬ד ב ר י ירמיהו‪ ,‬מהד׳ מ ג ד ל ב ו י ם ע מ ׳ ‪ .229‬כ ד א י ל ה ו ס י ף ש ה ש ו ו א ה זו מ ש ת ק פ ת ב מ ק ו ר ו ת‬
‫‪0‬‬

‫ח ז ״ ל ובפיוטים ג ם ב נ י ג ו ד י ם ש י ש בין ימי ירמיהו ל ב י ן ימי מ ש ה ) ס ם ד ד י ׳ כ * י ׳‬

‫עמ‬

‫ד‬

‫׳ ‪ 523‬א י כ ה‬

‫זוטא‪ ,‬יט(‪ .‬פיוטי יניי‪ ,‬מ ה ד ׳ ר ב י נ ו ב י ץ כ ״ ב ‪ ,309 ,‬והפניות ה מ ה ד י ר שם‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫ס ו כ ה נד‪ ,‬א‪ ,‬וש״נ‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫גיטין ל ג ‪ ,‬א ‪ ,‬ו ש ״ נ ‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫מ ג י ל ה יד‪ ,‬ב ועי׳ ב ה ג ה ו ת ר ׳ ש ק ב עמדין ש ם שהוכיח ז א ת ‪ p‬ה מ ק ר א ‪ .‬ע ר כ י ן ל ג ‪ ,‬א‪ .‬ו ר * ו ‪-‬‬
‫ה מ י ו ח ם ל ר ש ״ י ם נ ה ד ר ץ ק י ‪ ,‬ב‪ ,‬ד ׳ ה א ץ ע ת י ד י ם ל ח ז ו ר ‪ ,‬שירמיה ה ח ד ר ר ק מ ק צ ת מ כ ל ש ‪0 3‬‬
‫ושבט‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪56‬‬

‫אדר״נ פ״ב‪.‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תענ־ס)לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫מבוסם ע ל הרעיון ש א ץ אומרים כי‬
‫אותו כי ט ו ב הוא )שמות ב ב(‪ .‬ונראה ש ה ד ר ש‬
‫׳‬

‫טוב ע ל ד ב ר בלתי גמור‪ ,‬ולכן ל א נאמר ״ כ י ט ו ב ״ ע ל מ ל א כ ת יום שני ״ ל פ י ש ל א‬
‫‪1 3‬‬

‫נגמרה מלאכת ה מ י ם ״ ‪.‬‬
‫‪1 4‬‬

‫ב‪ .‬ע ל מ ש ה נ א מ ר ש מ ש ע ה ש נ ו ל ד היה הגון ל נ ב י א ו ת ‪ .‬אף ז א ת מ ב ו ס ם ש ם ע ל‬
‫הפסוק‪ ,‬דלעיל‪ ,‬ו ת ר א אותו כי טוב ועא‪ .‬ה ת ו א ר ט ו ב נ ת פ ס ב ד ר ש זה במובן ראוי והגון‬
‫ל ת פ ק י ד חשוב‪ .‬וכך מ ש מ ע ו בביטוי ״ ה ב ו ח ר בנביאים ט ו ב י ם ״ ) ב ב ר כ ו ת ההפטרה(‪,‬‬
‫דהיינו בנביאים ה ג ו נ י ם וראויים לתפקידם‪ .‬ו ע ל ירמיהו נ א מ ר מפורש‪ ,‬ו ב ט ר ם ת צ א‬
‫מ ר ח ם ה ק ד ש ת י ך נ ב י א לגוים נ ת ת י ך ) י ר מ י ה א‪ ,‬ד(‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם מ ש ה ו ג ם ירמיהו ס ר ב ו ב ר א ש ו נ ה ל ק ב ל ע ל י ה ם א ת ה ש ל י ת ו ת מ א ת ה׳ בטיעון‬
‫דומה‪ .‬מ ש ה טען שאינו ראוי ואמר ל א א י ש דברים אנכי‪ …‬כי כ ב ד פ ה ו כ ב ד ל ש ו ן אנכי‬
‫) ש מ ו ת ד‪ ,‬י(‪ .‬ב ד ו מ ה ל כ ך א מ ר ירמיהו ל א י ד ע ת י ד ב ר כי נ ע ר א נ כ י ) י ר מ י ה א‪ ,‬ו(‪ .‬ע ל‬
‫שניחם אמרו חז״ל‪ :‬כ מ ה ב י ק ש ירמיה ש ל א ל ה ת נ ב א ו ת ‪ ,‬ו נ ת נ ב א ש ל א בטובתו‪ …‬כ מ ה‬
‫‪1 5‬‬

‫ס ר ב מ ש ה ש ל א ל י ל ך ב ש ל י ח ו ת ו ש ל חקב״ח‪ …‬ו ל ב ס ו ף ח ל ך ב ע ל כ ר ח ו ‪ .‬מ ע נ י ץ‬
‫לציין ש ל א ת ר סירובו ש ל מ ש ה נתן ל ו ח׳ שני אותות‪ ,‬ח מ ט ח ש נ ח פ ך ל נ ח ש ‪ ,‬והיד‬
‫ש נ ה פ כ ה ל מ צ ו ר ע ת כ ש ל ג ) ש מ ו ת ד‪ ,‬ג? ו(‪ .‬ב ד ו מ ה ל כ ך ה ר א ה ה ׳ לירמיהו ש ת י מראות‪,‬‬
‫מ ק ל ש ק ד וסיר נ פ ו ח ) י ר מ י ה א‪ ,‬יא; יג(‪.‬‬
‫ד‪ .‬ירמיוע דומה ל מ ש ה ב ד ר ך ק ב ל ת הדיבור‪ .‬ע ל מ ש ה נאמר‪ :‬אני יורה ד ב ר י ל ת ו ך‬
‫‪1 6‬‬

‫פיך כ ח ץ ‪ .‬ג ם נאמר‪ :‬כמין סילון ש ל א ש ה י ה יורד מן ה ש מ י ם לבין ש נ י הכרובים‬
‫‪1 7‬‬

‫ו מ ד ב ר ע מ ו ‪ .‬ו ב מ ק ו ר א ה ר מוסיף‪ :‬כ ש ה י ה פניו ש ל מ ש ה מ א ד י מ ו ת היו יודעים‬
‫‪1 8‬‬

‫שהדיבור בא א צ ל ו ‪.‬‬
‫בדומה ל כ ך נ א מ ר ע ל ירמיהו‪ ,‬הנני נותן ד ב ר י בפיך ל א ש ) י ר מ י ה ה‪ ,‬יד(‪ .‬ו כ ך מפייט‬
‫‪1 9‬‬

‫‪,‬‬

‫יניי‪ ,‬זיק ד ב ר ו כ ח ץ ירה ב י ‪ .‬ה א מ ר לירמיהו‪ ,‬ו א ת כ ל א ש ר א צ ו ך תדבר‪ …‬ה נ ה נ ת ת י‬
‫ד ב ר י ב פ י ך ) י ר מ י ה א‪ ,‬ז? ט(‪ .‬ו כ ד ו מ ה ל כ ך בפסוק‪ ,‬נ ב י א א ק י ם ל ה ם מ ק ר ב א ח י ה ם כ מ ו ך‬
‫ונתתי ד ב ר י בפיו ו ד ב ר א ל י ה ם א ת כ ל א ש ר א צ ו נ ו ) ד ב ר י ם יח‪ ,‬יח(‪ ,‬ש נ ת פ ר ש ע ל‬
‫ירמיוע כ מ ב ו א ר לעיל‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ב ׳ ׳ ר ד‪ ,‬ו‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫ם ו ם ה יב‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫ש מ ו ׳ ׳ ר ד‪ ,‬ג‪ ,‬ו ה ש ו ה תגחומא‪ ,‬ש מ ו ת ‪ ,‬יח‪ .‬ר מ ש ״ כ מ ע י ר ש מ ש ה ה ת נ ה ג ע ל ‪8‬י ה כ ל ל ש ש ל י ח‬
‫ציבור פעם ראשונה יסרב‪ ,‬שניה מהבהב‪ ,‬ו ד ק נ פ ע ם השלישית יורד לפני ה ת י ב ה ) ב ר מ ת לד‪,‬‬
‫א(‪ .‬ו ב א ש ר ל כ ל ל ‪ ,‬אין מ ס ר ב י ם ל ג ד ו ל ) פ ס ח י ם פ ו ‪ ,‬ב( ה ו א מ ת ר ץ ע ל פ י ד ב ר י מ ג ז א ב ר ה ם ב ס י ׳‬
‫גג‪ ,‬ש ל ד ב ר ש ל ש ר ר ה א ף ל ג מ ל מ ס ר ב י ם )משן• ח כ מ ה ‪ ,‬פ ר ׳ וארא(‪ .‬ו ל י נ ר א ה ש ד ק א ם ה ו א‬
‫מ ס ר ב ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה מ ס ע ם ד ר ך א ר ץ אז ה כ ל ל ה ו א שאין מ ס ר ב י ם ל ג ד ו ל ‪ ,‬א ב ל א ם ה ו א מ ס ר ב‬
‫מ ש ש ש ה ו א מ ר ג י ש ש ה ו א אינו ר א ד ל ת פ ק י ד א ז ג ם ל ג ד ו ל מ ו ת ר ל ס ר ג‬

‫‪16‬‬

‫ת נ ח ו מ א ‪ ,‬מ ה ׳ ב ו ב ר ש מ ו ת יח‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫ס פ ר י ז ו ס א ‪ ,‬ס ו ף נ ש א ‪ .‬ה ש ו ה ב מ ׳ ׳ ר יד‪ ,‬מז‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫פםי׳׳ר‪ ,‬ויהי ביום כ ל ו ת ‪ ,‬מ ה ד ׳ איש״שלום כ ב ‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫מ ח ז ו ר פיתזי ר ב י מ י י ‪ ,‬מ ה ד ׳ ר ב י נ ו ב י ץ כ ׳ ׳ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.305‬‬

‫המעין‪ .‬תנזוז תשנ׳׳ס ]לס‪ .‬ד[‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪57‬‬

‫ה‪ .‬י ש דמיון בין ל ש ו ן ה ת ו כ ה ו ת ש ל ירמיה לבין זו ש ל משה‪ .‬כ ך הם דברי ר׳ ש מ ו א ל‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫]בר נחמן[‪ :‬מ ה ר א ה מ ש ה רבינו להוכיח א ת י ש ר א ל בלשון ״ א ל ה ׳ ‪ /‬ע ל ש א מ ר ו א ל ה‬
‫א ל ה י ך י ש ר א ל )שמות לב‪ ,‬ד(‪ .‬וכן ירמיה הוכיח אותן בלשון ״ א ל ה ׳ ‪ /‬ה ע ל א ל ה ל א‬
‫אפקד ב כ ם נ א ם ה ׳ ) י ר מ י ה ט‪ ,‬ת(‪ ,‬ואומר‪ ,‬ל א ב מ ת ת ר ת מ צ א ת י ם כי ע ל כ ל א ל ה ) ש ם‬
‫‪2 0‬‬

‫ב‪ ,‬ל ד ( ‪ .‬ו ש ם מ א מ ר נוסף שלפיו ב מ ל ה ״ א ל ה ״ שבפסוק‪ ,‬א ל ה ה ד ב ר י ם א ש ר ד ב ר‬
‫מ ש ה ‪ ,‬מרמז מ ש ה ל נ ב ו א ת ו ש ל ירמיהו‪ :‬מפני מ ה הוכיהן בלשון ״ א ל ה ״ ‪ ,‬א מ ר ל ה ם ‪,‬‬
‫אם עוברים א ת ם ע ל ש ל ש י ם ו ש ש כ ר י ת ו ת ש ב ת ו ר ה מנין ״ א ל ה ״ ‪ ,‬ע ת י ד נ ב י א ל ע מ ו ד‬
‫ולקונן עליכם במנין ״ א ל ה ״ ואיזה‪ ,‬זה ירמיה שקונן ע ל י ש ר א ל ‪ ,‬איכה י ש ב ה בדד‪..‬‬
‫מנין ״ א ל ה ״ ומנין ״ א י כ ה ״ שוין‬

‫‪2 1‬‬

‫‪.‬‬

‫ו‪ .‬גם בענין ש מ י ר ת ש ב ת י ש דמיון בין ירמיה לבין משה‪ .‬מ ש ה תיקן ש ב ת ל י ש ר א ל‬
‫עוד בהיותם במצרים כבמאמר‪ :‬ר א ה שאין ל ה ם מנותה‪ ,‬ה ל ך ואמר ל פ ר ע ה ‪ ,‬מי ש י ש‬
‫לו ע ב ד א ם אינו נת יום אתד‪ ,‬אינו מ ת ? ‪ . . .‬א מ ר לו ל ך ו ע ש ה ל ה ם כמו ש ת א מ ר ‪ .‬הלך‪…‬‬
‫‪2 2‬‬

‫ותקן ל ה ם א ת יום ה ש ב ת ל נ ו ה ‪ .‬ה מ ל א כ ה ה ר א ש ו נ ה ש מ ש ה ציווה א ת בני י ש ר א ל‬
‫ש ל א ל ע ש ו ת ב ש ב ת ה י א מ ל א כ ת הוצאה‪ ,‬בפסוק ׳ א ל יצא א י ש ממקומו ביום ה ש ב י ע י ‪,‬‬
‫‪2 3‬‬

‫)שמות טז‪ ,‬כ ט ( ‪ ,‬ב ד ו מ ה ל כ ך הוכית ירמיה א ת ה ע ם ע ל תלול ש ב ת )ירמיה יז‪,‬‬
‫כא־כז(‪ ,‬ובמיוהד ע ל איסור הוצאה‪ ,‬ו ל א תוציאו מ ש א מבתיכם ביום ה ש ב ת ‪ .‬ו מ ה‬
‫מעניין ש מ פ ס ו ק זה המסתיים במלים‪ ,‬ו כ ל מ ל א כ ה ל א ת ע ש ו ‪ ,‬למדו ש ה ו צ א ה נ ק ר א ת‬
‫‪2 4‬‬

‫מלאכה ‪.‬‬
‫ז‪ .‬וכמו כן י ש דמיון ב ת ג ו ב ת בני י ש ר א ל ל ת ו כ ת ת מ ש ה ו ש ל ירמיהו‪ ,‬כ ב מ א מ ר ‪ :‬י ע ן‬
‫ק ר א ת י ו ת מ א נ ו ) מ ש ל י א‪ ,‬כד( זה משה‪ …‬ש נ א מ ר ‪ ,‬ו ע ד א נ ה ל א יאמינו ב י ) ב מ ד ב ר י ד ‪,‬‬
‫יא(‪ .‬ד ב ר אהר‪ :‬זה ירמיה‪ …‬ש נ א מ ר ‪ ,‬וימאנו ל ה ק ש י ב ד ת נ ו כ ת ף ס ו ר ר ת ) ז כ ר י ה ז‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫וכך ב ד ר ש ע ל הפסוק‪ ,‬ו ת פ ר ע ו כ ל ע צ ת י ) מ ש ל י א‪ ,‬כה(‪ :‬זה משה‪ …‬ותוכחתי ל א א ב י ת ם‬
‫)שם(‪ :‬זה ירמיהו ו כ ו‬

‫‪2 5 ,‬‬

‫‪.‬‬

‫ח‪ .‬הפסוק‪ ,‬ויקנאו ל מ ש ה ב מ ח נ ה ) ת ה ל י ם קו‪ ,‬טז( נ ת פ ר ש ש ח ש ד ו ה ו מ א ש ת איש‪…‬‬

‫‪20‬‬

‫מ ד ר ש ה ג ד ו ל ‪ ,‬ד ב ר י ם עמ׳ ד‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫שם‪ .‬השוה סנהדרין קד‪ ,‬א וריש איכ״ר‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫ש מ ר ׳ ר א‪ ,‬כ ח ‪ .‬ל פ י א ח ד מן ה פ י ר ו ש י ם ז א ת ה כ ו ו נ ה ש ל הביטוי‪ ,‬ישמח מ ש ה ב מ ת ג ת ח ל ק ו‬
‫ב ת פ י ל ת ש ח ר י ת ל ש ב ת )סידור ר ב י נ ו ש ל מ ה מגרמייזא‪ ,‬מהד׳ ה ר ש ל ר עמ׳ קסו(‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫ע ר ו ב י ן יז‪ ,‬ב‪ ,‬ו ת ו ם ׳ ש ם ד ״ ה ל א ו ש נ י ת ן ל א ז ה ר ת מ י ת ת ב ״ ד ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫י ר ו ש ל מ י ש ב ת א ‪ ,‬א; ה ו ר י ו ת ד‪ ,‬א‪ .‬ה ש ו ה ד ב ר י ירמיהו ל י ש ר א ל ‪ :‬״ א פ י ל ו ד ב ר א ח ד א ם ק י י מ ת ס‬
‫אני ס ו ל ח ל כ ם ‪ ,‬ו א ת ה ה ד ב ר ה ז ה ‪ ,‬יום ה ש ב ת ‪ ,‬ש כ ן ה ו א א ו מ ר לירמיה‪ ,‬ל א ת ו צ י א ו מ ש א מ ב ת י כ ם‬
‫ביום ה ש ב ת ו כ ר ״ ) פ ם י ״ ר פ כ ״ ח ‪ ,‬סי׳ ד‪ ,‬מהד׳ איש־שלום עמ׳ ק ל ג ‪ ,‬א(‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫מ ד ר ש מ ש ל י ל פ ס ו ק ‪ .‬ו ק ש ה ‪ ,‬מ ה ענין פ ס ו ק מ ז כ ר י ה לירמיהו‪ .‬ברבר ב מ ה ד ו ר ת ו מ ע י ר ״ ו י ו ת ר ג כ ו ן‬
‫ל ה ב י א ק ר א מירמיה‪ ,‬ו ל א מזכריה‪ ,‬כ מ ו ה כ ת ו ב ‪ ,‬מאגו ק ח ת מ ו ס ר ) י ר מ י ה ה‪ ,‬ג(״‪ .‬ו נ ר א ה ל י י ש‬

‫‪3‬‬

‫שניתן ל י י ח ס פ ס ו ק מ ז כ ר י ה ל י ר מ י ה ו ע ל ס מ ך ה מ א מ ר ‪ ,‬ש ג ב ו א ת חגי זכריה ו מ ל א כ י כ ב ר היתד‪,‬‬
‫פ ק ו ד ה ב י ד ם ע ו ד מימי ירמיהו‪ .‬ר א ה ה ד ב ר י ם ל ה ל ן ל י ד ציון ‪.52‬‬

‫‪58‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ס ]לס‪ .‬ד‪1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2 6‬‬

‫ש כ ל אחד ואחד ק נ א א ת א ש ת ו מ מ ש ה ‪ .‬ו כ ז א ת נ א מ ר ג ם ע ל ירמיהו ש ח ש ד ו ה ו מ א ש ת‬
‫איש ‪.‬‬
‫‪2 7‬‬

‫ם‪ .‬לפי דעת ר׳ אליעזר כ א ש ר מ ש ה אמר לאהרן‪ ,‬קח צנצנת אתת ותן ש מ ה מ ל א‬
‫העמר מן והנח אותו לפני ה׳ ל מ ש מ ר ת ל ד ר ת י כ ם ) ש מ ו ת טז‪ ,‬לג( הכוונה ״ ל י מ ו ת ירמיה‬
‫הנביא‪ ,‬ש ב ש ע ה ש א מ ר ירמיה ל י ש ר א ל ‪ ,‬מפני מ ה אין א ת ם עוםקין בתורה‪ ,‬אמרו לו‬
‫במה נתפרנס‪ ,‬ב א ו ת ה ש ע ה הוציא ל ה ם צלוחית ש ל מן‪ ,‬ו א מ ר להם‪ ,‬הדור א ת ם ר א ו‬
‫‪2 8‬‬

‫ד ב ר ה׳ ו ג ר ״ ) י ר מ י ה ב‪ ,‬ל א ( ‪.‬‬
‫י‪ .‬בנוסף ע ל כ ל הצדדים דלעיל‪ ,‬גם ב ע צ ם תיפקודו ש ל ירמיה כ נ ב י א ה ו א דומה‬
‫למשה‪ .‬מ ש ה מכונה ב ת ו א ר ״ ס ר ס ו ר ״ ע ל יסוד הכתוב‪ ,‬אנכי עומד בין ה׳ וביניכם‬
‫‪2 9‬‬

‫)דברים ה‪ ,‬ה ( ‪ ,‬דהיינו מתוון־ בין ה׳ ו כ ץ ישראל‪ .‬מ ש ה היה ראוי ל כ ר לפי ר׳ נתמיה‪:‬‬
‫אמר לו ה ק ב ״ ה נזדרזת ב מ ל א כ ת ר לפני פ ר ע ה ב א ו ע ש ה ס ר ס ו ר ביני ובין בניי‬
‫‪3 0‬‬

‫שנקראים מ ל כ ו ת ‪ .‬ו מ ה מעניין ש ל כ ן ה י ה ע ל מ ש ה ל פ ס ו ל ב ע צ מ ו א ת הלותות‬
‫השניים‪ ,‬כי ה ה ל כ ה ק ו ב ע ת ״ א ם היה ס ר ס ו ר ביניהם נ ש ב ר ה ה ת ב י ת נ ש ב ר ה לסרסור‪,‬‬
‫‪3 1‬‬

‫אמר לו ה ק ב ״ ה א ת ה היית ס ר ס ו ר ביני לבין בני‪ ,‬א ת ה ש ב ר ת א ת ה מחליף ‪ .‬לפי ד ע ה‬
‫‪3 2‬‬

‫א ח ת מ ש ה זכה לקירון ע ו ר פניו ב ש כ ר ה ס ר ס ר ו ת ש ל ו ‪.‬‬
‫ויש לציין ש כ ת ת ל י ף ל ת ו א ר סרסור‪ ,‬א ב ל באותו מובן‪ ,‬מכונה מ ש ה ב ש ם ש ל י ש י‬
‫‪,‬‬

‫או שליש‪ .‬במקום ה ת ו א ר ס ר ס ו ר ב מ א מ ר ע ל הכתוב‪ ,‬אנכי עומד בין ה וביניכם‪,‬‬
‫‪3 3‬‬

‫דלעיל‪ ,‬מ כ ו נ ה מ ש ה במקור א ה ר ב כ י נ ה ש ל י ש י ‪ .‬בפיוטים במקום הכינוי ש ל י ש י‬

‫מכונה מ ש ה שלי ‪.34‬‬
‫ש‬

‫‪,‬‬

‫גם ירמיהו מכונה ב ת ו א ר ס ר ס ו ר ב ד ר ש ב א י כ ״ ר לפסוק‪ ,‬צדיק ה ו א ה כי פיהו‬
‫מ ר י ת י ) א י כ ה א‪ ,‬יח(‪ :‬פיהו ופוס סרסורו‪ ,‬היינו ירמיהו‪ .‬מ ה ש נ ש א ר ל ב ר ר ה ו א ט י ב ה‬
‫ש ל ס ר ס ר ו ת זו‪ ,‬הן ש ל מ ש ה והן ש ל ירמיהו‪ ,‬ואיך דומה ירמיהו ב כ ך ל מ ש ה ‪.‬‬

‫‪ ,rrp‬י‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫ס נ ה ד ר י ן ק י ‪ ,‬א; ת נ ח ו מ א ‪,‬‬

‫‪27‬‬

‫ב ׳ ׳ ק טז‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫מכילתא‪ ,‬ר ם ע ‪ ,‬פ״ה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫י ר ו ש ל מ י מ ג י ל ה ד‪ ,‬א‪ .‬ב מ ק ו ר א ח ר ה ו א מ כ ו נ ה ״ביביי״ ) כ מ ו ב א ב ת ר ב י ץ ‪ ,‬כ ר ך כ‪ ,‬עמ׳ ‪ .(96‬ע ל‬
‫הכינוי ס ר ס ו ר ל מ ש ה ב ס פ ר ו ת החיצונה‪ .‬ר א ה ג‪ .‬אלון‪ ,‬מ ח ק ר י ם ב ת ו ל ד ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬כ ״ א ‪ ,‬עמ׳ ‪.191‬‬
‫ו ע ל כינויים ל מ ש ה כ מ ת ו ו ך א צ ל השומרונים‪ ,‬ר א ה ז א ב ב ר ח י י ם ‪ ,‬ע ב ר י ת ו א ר מ י ת נ ו ס ח שומרון‪,‬‬
‫כ ״ ג ‪ ,‬ם ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.232‬‬

‫‪30‬‬

‫פ ם י ״ ר פ ״ ו ‪ ,‬ס י ׳ ב ‪ ,‬מ ה ד ׳ א י ש ־ ש ל ו ם כ ג ‪ ,‬א‪ .‬ה ש ו ה ש מ ו ״ ר ג‪ ,‬ה; ו‪ ,‬ג‪ .‬מ ש ה מ כ ו נ ה ס ר ס ו ר ג ם‬
‫ב ה ק ש ר א ח ר ) פ ם ד ר ״ כ ‪ ,‬החודש‪ ,‬מהד׳ מ נ ד ל ב ו י ם ע מ ׳ ‪.(84‬‬

‫‪31‬‬

‫ד ״ ר ג‪ ,‬י ב ע ל פ י מ ש נ ה ב ״ ב ה‪ ,‬ח‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ש מ ו ״ ר ל ג ‪ ,‬א‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫פ ם ד ד ״ כ ‪ ,‬ב ח ו ד ש ‪ ,‬מ ה ד ׳ מ נ ד ל ב ר ם ע מ ׳ ‪ .214‬ו א ו ל י י ש ל פ ר ש כ ך ג ם א ת הכינוי ״ ת ל י ת א י ״‬
‫ב א ר מ י ת ל ג ב י מ ש ה ) ש ב ת פ ח ‪ ,‬א( ב מ ו ב ן ש ל י ש ‪ ,‬ח ה ש ל א כ פ י ר ו ש ר ש ״ י שם‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫מחזור פיוטי ר ב י יניי‪ ,‬מהד׳ ר ב י נ ו ב י ץ כ ״ ב ‪ ,‬עמ׳ ‪ .182‬ו כ ן ב פ י ו ט ל י ה ו ד ה ״ י פ ה ו ב ר ה כ ר ד ה ל ג י א‬
‫פ ת ר ו ם י ם ״ ל ש ב ת ח ו ה ״ מ ס ו כ ו ת ‪ .‬ו כ ן ב פ י ו ט ״ א ו ר ח חיים ת ו כ ח ו ת מ ו ס ר ״ ל י ו ם ב ש ב ו ע ו ת ‪ ,‬בטור‪:‬‬
‫ש ל ש ת ש ל י ש מ ש ב ט שלישי‪.‬‬

‫המעין‪ .‬ת מ ו ז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד!‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪59‬‬

‫הרצוגהפסוק‪ ,‬מוכיח אדם אחרי חן ימצא‬
‫מכללת על‬
‫דעת ‪-‬בדרש‬
‫אתריפה‬
‫םרםרותו של משה מתוארת‬
‫)משלי כח‪ ,‬כג(‪ :‬אמר הקב׳׳ה כביכול משה הוכיחני אחר ישראל‪ ,‬והוכיה לישראל‬
‫אחרי‪ ,‬לישראל אמר אתם חטאתם)שמות לב‪ ,‬ל(‪ ,‬להקב״ה אמר‪ ,‬למה ה יהרה א פ ך‬
‫בעמך )שם פסוק יא( ‪ .‬משה משמש כאן כמתווך המראה לכל צד את הטיעון ש ל‬
‫הצד השני‪ .‬כעין זאת מפרש רש׳׳י לשון מוכיח בפסוק‪ ,‬לו יש בינינו מוכיה)איוב ט‪,‬‬
‫לג(‪ :‬מראח לכל אחד חובתו וזכותו‪ .‬בכך משמש הסרסור כמפשר בין שני הצדדים‪.‬‬
‫ואכן נאמר כך על משה‪ .‬את הפסוק‪ ,‬מי כהחכם ומי יודע פשר דבר)קהלת ח‪ ,‬א( מפרש‬
‫רש״י מי כמשה עושה פשרים בין ישראל לאביהם שבשמים ‪ .‬סרסרות זו מופיעה‬
‫במקורות בדימויים שונים‪ :‬כאן המקום ממיר ומשה מגביה‪ ,‬וכמקום אהר המקום‬
‫מגביח ומשח ממיך ; כשתראח אותי נותן רותחין הר נותן צונן‪ ,‬וכשתראה אותי נותן‬
‫צונן חוי נותן רותחץ ‪ .‬העולה מכל האמור‪ ,‬שהםרםור משמש כמפשר ומכריע כץ‬
‫שני צדדים בכך שהוא מסביר לכל צד את העמדה של הצד שכנגדו ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪35‬‬

‫‪36‬‬

‫‪37‬‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬

‫אף םרםרותו של ירמיהו כנביא דומה במהותה לזו של משה‪ .‬זאת משתקפת‬
‫במאמר‪ :‬שלשה בנים הם‪ ,‬אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן‪ ,‬ואחד תבע כבוד האב ו ל א‬
‫כבוד הבן‪ ,‬ואתד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב‪ .‬ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הכן‬
‫שנאמר‪ ,‬נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת)איכה ג‪ ,‬מב( ‪ .‬במקור אהר הנוסה ד‪1‬א‪:‬‬
‫‪40‬‬

‫‪35‬‬

‫ד ׳ ׳ ר א‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫פ ס ו ק זה נ ד ר ש ע ל מ ש ה ) ס ו ט ה יג‪ ,‬ב(‪ ,‬א ב ל ל א נ ת פ ר ש איך‪ .‬ו ג ם ש ם מ‪0‬רש ר ש ״ י ש ה י ה ‪yrr‬‬
‫ל ע ש ו ת פ ש ר ה ביני ובין בני‪ .‬ב ע ר ו ג ת ה ב ו ש ם ) ח ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (335‬נאמר‪ :‬נ ד ר ש ע ל מ ש ה ר כ י ג ו‬
‫ש ע ש ה פ ש ר ה ב י ן י ש ר א ל ל א ב י ה ם ש ב ש מ י ם ‪ .‬ד ר ש זה נ מ צ א ב מ ד ר ש ה ג ד ו ל ‪ ,‬ש מ ו ת ‪ ,‬ע מ ׳ ת ש י ז ‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש ה י ה ל פ נ י ה ם מ ק ו ר שאינו נ מ צ א בידינו‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫מ כ י ל ת א ‪ ,‬ויםע‪ ,‬פ ״ ו ; ס פ ר י ‪ ,‬ב מ ד ב ר ‪ ,‬פ י ׳ צ‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫ד׳׳ר ג‪ ,‬טו‪ .‬ה ש ו ו ה ש מ ו ׳ ׳ ר מ ה ‪ ,‬ב‪ :‬מ ד ר ש ת ה ל י ם כ ה ‪ ,‬ו‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫כ ך מ ש ת מ ע מן המאמר‪ :‬ס ד ר הדין כ ך ה ו א ‪ ,‬הדיין י ו ש ב והנידונין עומדים‪ ,‬ו ה ס ר ס ו ר מ כ ר י ^‬
‫ב י נ י ה ם ) ק ה ׳ ׳ ר י‪ ,‬טז(‪ .‬ה מ פ ר ש י ם נ ת ק ש ו ב מ ע מ ד ו ש ל ס ר ס ו ר ב ה ק ש ר ש ל ת ה ל י ך ב מ ת ן פ ס ק דין‪.‬‬
‫ו נ ר א ה ל ה צ י ע ש ה ס ר ס ו ר ה ו א מ ו פ ל א ש ל ב י ת דין‪ ,‬שאינו נ ח ש ב מ כ ל ל הדיינים‪ ,‬ואינו נ מ נ ה ע ס ו ז ס‬
‫) ת ו ם ׳ ס נ ה ד ר י ן ג‪ ,‬ב‪ ,‬ד ״ ה ר ׳ יהודה אומר(‪ .‬כ ך מ ש ת מ ע מ ן ה ד ר ש ב ו מ כ ו נ ה ה מ ו פ ל א ב כ י נ ו י‬
‫׳ ׳ ס ר י ס ״ ) ש ה ש ׳ ׳ ר ג‪ ,‬ז‪ .‬ה ש ו ה ידוש׳ ס נ ה ד ר י ן א‪ ,‬ב; ב׳׳ר ע‪ ,‬ח‪ ,‬מהד׳ ת י א ו ד ו ו ־ א ל ב ק ע מ ׳ ‪8 0 8‬‬
‫ו מ נ ח ת יהודה שם(‪ .‬ו ש ם מ ב ו א ר ׳ ׳ ל מ ה ק ו ר א א ו ת ו ס ר י ם ‪ ,‬ש מ ס ר ם א ת ה ה ל כ ה ״ ‪.‬‬

‫׳‬

‫המפרשים‬

‫נ ת ל ב ס ו ב פ י ר ו ש ו ש ל ביטוי זה‪ .‬ו ל י ג ר א ה ש ה ו א מ ל ש ו ן ס ר ס ו ר ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו מ י ש מ ר א ה פ ג י ס‬
‫ב ה ל כ ה ל ט ו ב ת כ ל צ ד בדין‪ .‬ה מ פ ר ש י ם ו ה ח ו ק ר י ם נ ח ל ק ו ב ה ג ד ר ת ת פ ק י ד ו ש ל ה מ ו פ ל א ‪ .‬ו נ ר א ז ן‬
‫ש כ ד י ל ה ב ט י ח שהדיינים יהיו מ ו ד ע י ם ל כ ל טיעון ח כ ו ת ש י ש‬

‫כ ד ‪,‬‬

‫ל‬

‫כ ה‬

‫ל כ ל צ י יייי• צייד‬

‫למנוז‪/‬‬

‫ח כ ם מ ו פ ל א ‪ ,‬א י ש ב ע ל י ד י ע ו ת ר ח ב ו ת ו ע מ ו ק ו ת ב ה ל כ ה ‪ ,‬ו ז ע א ה י ה מ ר א ה פנים ב ה ל כ ה ל ד י י נ י‬
‫ל כ א ן ו ל כ א ן ‪ .‬ו ל כ ן א ם ה ו ר ו ב ל י נ ו כ ח ו ת ה מ ו פ ל א אין ה ו ד י י ת ם הודייה ״ מ פ נ י ש ה י ה ל ה ם ל ל ס ו ך‬
‫ו ל א ל מ ד ד ׳ ) ה ו ד י ו ת ד ‪ ,‬ב(‪ .‬ב כ ך מ ת פ ר ש ה ד ר ש ב ש ה ש ״ ר ע ל הביטוי‪ ,‬א ל י ח ס ר ה מ ז ג ) ש ה ״ ש‬
‫ז‪ ,‬ג(־‪ .‬א ל ת ח ס ר ס נ ה ד ר י ן מ ו פ ל א שלה‪ …‬ז ח ש ה ו א מ מ ז ג ל ה א ת ה ה ל כ ה ) ר א ה טי׳ מהדז׳׳י ש ‪. ( 0‬‬
‫ו נ ר א ה ש ״ מ מ ז ג ״ פ י ר ו ש ו מי ש מ צ ר ף א ת כ ל צדדי ה ה ל כ ה ב נ ו ש א ש ע ו מ ד לדין‪ ,‬ו ה ו א מ צ י ע ‪ofTix‬‬
‫לסנהדרין‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫‪60‬‬

‫מ כ י ל ת א ‪ ,‬פ ס ח א ‪ ,‬פ ״ א ‪ .‬ב מ ק ו ר א ח ר ה נ ו ס ח ה ו א ״ ש ל ש ה נ ב י א י ם ה ס ״ ) א ז ־ ד ״ נ ‪ ,‬נ ד ׳ ב ‪ ,‬פמ׳׳ז(‪.‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ־׳ס ]לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ר ב ע ה בנים הם‪ ,‬א ח ד ת ב ע כבוד ה א ב ו ל א ת ב ע כ ב ו ד הבן‪ ,‬ואתד ת ב ע כ ב ו ד הבן ו ל א‬
‫ת ב ע כבוד ה א ב ‪ ,‬ושנים ת ב ע ו כבודו ש ל בן וכבודו ש ל אב‪ .‬אליהו ת ב ע כבודו ש ל‬
‫‪4 1‬‬

‫ה ק ב ״ ה כ ש ה י ה עומד ו מ ק ט ר ג ‪ .‬מכאן ו ה ל א ה הפיםקה קםועה והסירה‪ ,‬ל כ ן אין ל ד ע ת‬
‫מי הם השנים ש ת ב ע ו כבוד הבן וכבוד האב‪ .‬אולם ב ה ת א ם ל א מ ו ר נ ר א ה ש ה ש נ י ם הם‬
‫מ ש ה וירמיהו‪.‬‬
‫תפקיד זה בא לידי ב י ט ר במאמר‪ :‬רוח ה ק ו ד ש םניגוריא‪ ,‬ה י א מ ל מ ד ת זכות ל כ א ן‬
‫ולכאן‪ ,‬אומרת ל י ש ר א ל ‪ ,‬אל תהי עד חנם ב ר ע ר )משלי כד‪ ,‬כח(‪ ,‬ו א ח ״ כ א ו מ ר ת‬
‫‪4 2‬‬

‫ל ה ק ב ״ ה ‪ ,‬א ל ת א מ ר כ א ש ר ע ש ה לי כן א ע ש ה ל ו ) ש ם ( ‪ .‬כאן מ ש מ ש המונת רות‬
‫ה ק ו ד ש ב מ ש מ ע ו ת ב ע ל רוח הקודש‪ ,‬דהיינו הנביא‪ ,‬שכן זהו מתפקידו ש ל ה נ ב י א‬
‫ל ש מ ש כמתוור בין ה ע ם לבין ה׳ — תפקיד ש ב י צ ע אותו מ ש ה ב ש ל מ ו ת ו ו ב ד ו מ ה לו‬
‫ירמיהו‪.‬‬
‫ואולי ע ל פי האמור א פ ש ר ל פ ר ש א ת ה ב י ט ה ״ ו א ל ת פ ג ע ב י ״ בפסוק‪ ,‬״ ו א ת ה א ל‬
‫ת ת פ ל ל ב ע ד ה ע ם הזה‪ …‬ו א ל ת פ ג ע ב י ״ ) י ר מ י ה ז‪ ,‬טז( ב מ ש מ ע ש ו נ ה מן ה ש ג ו ר ‪ .‬הביטוי‬
‫ופגעו לי בעפרון בן צתר ) ב ר א ש י ת כג‪ ,‬ח( נתפרש‪ :‬םרםוניה לי‪ ,‬ואם ל א ו צ ל ו לי‬
‫‪43‬‬

‫ע י ל ו י ‪ .‬מכאן ש ה פ ו ע ל ל פ ג ו ע ב‪ …‬עשוי ל ש מ ש במובן לםרםר‪ .‬ובכן ניתן ל פ ר ש א ת‬
‫הפסוק ה נ ד ת כזאת‪ :‬א ל ת ת פ ל ל ב ע ד ה ע ם ו ג ם אל ת ה י ה ס ר ס ו ר ביני וביניהם‪.‬‬
‫ב א ש ר ל מ ע מ ד ו ש ל ה נ ב י א כסרסור‪ ,‬בבתינת ש ל י ש ומהוור‪ ,‬י ש להוסיף‪ ,‬ש ה ו א גם‬
‫‪,‬‬

‫עשוי להזדהות ל פ ע מ י ם הזדהות ש ל מ ה עם העם‪ ,‬ואז ה ו א פונה ל ה כ ״ א נ י ה א ת ר ״ ש ל‬
‫העם‪ ,‬כ א י ל ו הוא ח ע ם בזעיר אנפין‪ .‬ת ז ״ ל מ ת א ר י ם מ צ ב זח בדימוי מוחשי‪ .‬הביטוי‪,‬‬
‫ויאמרו ש ם ת ט א נ ו ל ה ׳ ) ש מ ״ א ז‪ ,‬ו( נ ת פ ר ש ש ש מ ו א ל ה ו א זה ש א מ ר זאה‪ ,‬כי ה ו א‬
‫״ ל ב ש חלוקן ש ל י ש ר א ל " ‪ ,‬כלומר‪ ,‬ש ה ו א ע מ ד במקום העם‪ .‬ב כ ר ניתן ל ב א ר א ת‬
‫ה ת ר ג ו ם לביטוי‪ ,‬ק ה ל גוים ) ב ר א ש י ת לה‪ ,‬יא( ב ת ״ י ״ כ י נ ש ת נביאין וכהנין״‪ .‬ע ל‬
‫כהנים מובן שניתן ל ה ת י י ה ם א ל י ה ם כגוי‪ ,‬כי ה ם ע ם בפני ע צ מ ם כמו ש נ א מ ר ״ כ ה נ י ם‬
‫‪4 5‬‬

‫‪4 6‬‬

‫איקרו ק ה ל ״ ‪ ,‬והם נ ק ר א י ם ״ ע ם ק ד ו ש י ך ‪ ,‬א ב ל ע ל ס מ ר מ ה י ש ל ה ת י י ה ם ל נ ב י א י ם‬
‫כעם‪ .‬ברם‪ ,‬ע ל פי ה א מ ו ר ניחא‪ ,‬כי ל פ ע מ י ם ה נ ב י א פ ו ע ל כ א י ל ו ה ו א ה ע ם בזעיר אנפץ‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬

‫‪44‬‬

‫‪45‬‬
‫‪46‬‬

‫פסי״ר‪ ,‬פר׳ ל‪ ,‬סי׳ ה‪ ,‬מהד׳ אישישלום קלח‪ ,‬א‪.‬‬
‫ויק׳׳ר ו‪ ,‬א‪ .‬השוה ד׳׳ר ג‪ ,‬יא‪.‬‬
‫ב׳׳ר נח‪ ,‬ז‪ .‬במקור אחר במקום ״םרסוניה לי״ נאמר‪ :‬אין פגיעה אלא פרקליסין)בתי מדרשות‪,‬‬
‫מהד׳ ורטהיימ־ כ״ב‪ ,‬עמ׳ תנס(‪ .‬ושניהם לאותו דבר מתכוונים‪ ,‬שכז סרסור פועל כעין פרקלים‬
‫לכל אחד מן הצדדים‪.‬‬
‫ירושלמי תענית ב‪ ,‬ז‪ .‬במקור מקביל‪ ,‬הלשון ״נתעטף שמואל בחלוק של ישראל״ )יל״ש‬
‫לפסוק‪ ,‬רמז קג(‪ .‬דימר זה נמצא גם בהקשרים אחרים‪ :‬לבש אדם לבושו של אביו הרי הוא‬
‫כיוצא בו)ב״ר עד‪ ,‬יג^ אמר לו)לאברהם( הקב״ה‪ …‬תפסת אומנתי בא לבוש לבושי‪ ,‬ואברהם‬
‫זקן)שם‪ ,‬סוף פג״ח(‪ .‬באשר למעמדו של משה יש להשוות‪ :‬׳׳משה הוא ישראל‪ ,‬וישראל הן‬
‫משה‪ ,‬ללמדך שראש הדור‪ ,‬כל הדור׳׳)במ׳׳ר ים‪ ,‬כח(‪.‬‬
‫הוריות ו‪ ,‬א‪.‬‬
‫משנה יומא ד‪ ,‬ב)יומא מא‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪61‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בכך י ש ל ה ס ב י ר א ת הדימוי נשים לנביאים‪ ,‬במאמר‪ :‬אשר‪ ,‬י ר א ת ה׳ ה י א ת ת ה ל ל‬
‫)משלי לא‪ ,‬ל(‪ ,‬זה משה‪ …‬מפני מ ה הוא מוש ל את הנביאים בנשים‪ ,‬א ל א מ ה ה א ש ד ‪,‬‬
‫ה ז א ת אינה ב ו ש ה ל ת ב ו ע צורכי ב י ת ה מ ב ע ל ה ‪ ,‬כך אין הנביאים מ ת ב י י ש י ן ל ת ב ו ע‬
‫‪4 7‬‬

‫צורכיהן ש ל י ש ר א ל מלפני ה ק ב ׳ ׳ ה ‪ .‬כידוע‪ ,‬כ נ ס ת י ש ר א ל מדומה כ ב י כ ו ל ל א ש ת ו‬
‫ש ל ה ק ב ״ ה ) ה ו ש ע ב‪ ,‬ד‪ :‬ירמיה ב‪ ,‬ב ועוד(‪ ,‬ולכן ניתן לדמות את ה נ ב י א ל א ש ה ‪ ,‬ש כ ן‬
‫ה ו א מ ס ו ג ל ל ה ר ג י ש ו ל פ ע ו ל כאילו הוא ה ע ם כזעיר אנפין‪.‬‬
‫ובכך י ש לנו ט ע ם ל ד ר ש בספרי ע ל הפסוק‪ ,‬נביא‪ …‬יקים ל ך ה ׳ ) ד ב ר י ם י ה ‪ ,‬ס ו ( ‪:‬‬
‫ו ל א ל ג ר ם ‪ ,‬ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך )ירמיה א‪ ,‬ה(‪ ,‬בנוהג מ נ ה ג ג ו י ם ‪.‬‬
‫והטעם‪ ,‬מכיון ש ל נ ב י א יש צורך ל י כ ו ל ת הזדהות גמורה עם העם אליו הוא ש ל ו ח ‪ ,‬ו א ת‬
‫זאת אי א פ ש ר ל א ח ד מ י ש ר א ל ל ה ר ג י ש ביחס לעם נכרי‪ .‬ו ב א ש ר ל נ ב ו א ו ת ש נ ב א ו‬
‫הנביאים ע ל האומות‪ ,‬ה ם ל א נבאו נ ב ו א ו ת א ל ה אל האומות‪ ,‬א ל א ל ב נ י י ש ר א ל ע ל‬
‫האומות‪ ,‬משום ש נ ב ו א ו ת א ל ה נוגעות ל י ש ר א ל והן מהוות ח ל ק בלתי נפרד מ ה נ ב ו א ו ת‬
‫המתייחסות לבני ישראל‪.‬‬
‫ר ק יונה ה נ ב י א נ ר א ה ל כ א ו ר ה כחריג‪ ,‬ש ה ר י הוא נ ש ל ח א ל נינוה ל ד ב ר א ל י ו ש ב י ה ‪.‬‬
‫ואמנם נ מ צ א ש ה ת ל ו נ ן על זאת ואמר‪ :‬מה נשתניתי אני מן הנביאים‪ ,‬ש ה ם מ ת נ כ א ץ‬
‫‪4 8‬‬

‫ממקומן אל העיירות ו ע ל האומות‪ ,‬ולי א ת ה אומר לך אל נינוה ו כ ר ‪ .‬ברם‪ ,‬א ם כ י‬
‫הוא חריג מבחינה זו‪ ,‬אך הוא ל א נ ש ל ח לנינוה בתור נביא ה מ ד ב ר ע ל ה ה ט א י ם ש ל‬
‫יושביה וקורא ל ה ם לחזור ב ת ש ו ב ה ‪ .‬תפקידו היה רק להכריז שנינוה ע ו מ ד ת ל ה ה ר כ‬
‫כמו ש כ ת ו ב ‪ ,‬ו ק ר א א ל י ה א ת הקריאה‪ …‬ויקרא ויאמר עוד א ר ב ע י ם יום ונינוה נ ה פ כ ת‬
‫)יונה ג‪ ,‬ב; ד(‪ .‬ו ה ת ש ו ב ה ש ע ש ו אנשי נינוה ב א ה מאליהם‪ .‬ולכן אין ס ת י ר ה מ י ו נ ה‬
‫ל ד ר ש בספרי שאין נביא מ י ש ר א ל לגויים‪.‬‬
‫אולם עדיין נ ה ש ב יונה ל ח ר י ג בזה ש ה ו א נ ש ל ח ל ע ם נכרי להכריז ה כ ר ז ה מ א ת ד‪,‬׳‪.‬‬
‫ונראה שזהו היסוד ל ד ר ש ו ת הבאות‪ :‬הביטוי‪ ,‬הן ה א ד ם היה כ א ח ד מ מ נ ו ) ב ר א ש י ת ג ‪,‬‬
‫‪4 9‬‬

‫כב(‪ ,‬והביטוי‪ ,‬ויהי ה א ח ד מפיל הקורה ) מ ל ״ ב ו‪ ,‬ה( נדרשים ש ה כ ו ו נ ה ל י ו נ ה ‪ .‬ו כ ן‬
‫‪5 0‬‬

‫הביטוי‪ ,‬אחד מבני ה נ ב י א י ם ) ש ם ט‪ ,‬א( נ ת פ ר ש שזהו י ו נ ה ‪ .‬הצד ה ש ו ה ב ד ר ש ו ת א ל‬
‫שהשם‬

‫״ א ה ד ״ מ ת פ ר ש בהן ש מ ש מ ע ו ‪ ,‬מיוהד ושונה‪ ,‬וזהו יונה ש ש ו נ ה‬

‫ה‬

‫משאר‬

‫הנביאים‪ .‬מ ע ת ה גם מובן ל מ ה נ ח ש ב יונה כ ס פ ר בפני עצמו‪ :‬״ ה ו ס י ף ע ל י ה ם י ״ א‬

‫מ‬

‫ן‬

‫‪5 1‬‬

‫תרי ע ש ר חוץ מן יונה ש ה ו א בפני ע צ מ ו ״ ‪.‬‬
‫עתה‬

‫נ ש ו ב לענייננו‪ .‬ירמיהו נ ח ש ב לאחרון הנביאים‪ :‬״ י ר מ י ה‬

‫א ח‬

‫ייז‬

‫לכל‬

‫‪5 2‬‬

‫ה נ ב י א י ם ״ ‪ .‬ו ע ל ה ש א ל ה ‪ ,‬ה ל א נ ת נ ב א ו אחריו חגי זכריה ומלאכי‪ ,‬ניתנו ש ם ש י‬
‫‪3‬‬

‫חרוצים‪ .‬האחד‪ ,‬״ כ ב ר היתד‪ .‬נ ב ו א ה פקודה בידן״ עוד מימי ירמיהו‪ ,‬והם פ י ר ס מ ו א ו‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬

‫‪62‬‬

‫פסדר״כ‪ ,‬בחודש השלישי‪ ,‬מהד׳ מנדלבוים עמ׳ ‪.204‬‬
‫בראשית רבתי‪ ,‬מהד׳ אלבק עמ׳ ‪.59‬‬
‫ב״ר כא‪ ,‬ה‪.‬‬
‫סדר עולם רבה פי״ח‪.‬‬
‫תנחומא‪ ,‬קרח‪ ,‬יב־‪ .‬במ״ר יח‪ ,‬כא‪ ,‬ועי׳ במתנות כהונה ורד׳׳ל שם‪.‬‬
‫פםדר״כ‪ ,‬דברי ירמיהו‪ ,‬מהד׳ מנדלבוים עמ׳ ‪.238‬‬
‫המעין‪ .‬תמוז תשנ־׳ס ולס‪ ,‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ת ה‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כ ל אחד מהם בשעתו‪ .‬השני‪ ,‬״קיצרי נבואה היו״‪ .‬ביטוי סתום‪ .‬ונראה ש י ש לפרשו‬
‫‪5 3‬‬

‫על פי לשון ״ ק צ ר י ם ״ בביטוי‪ ,‬ד ב ש יש בו ק צ ר י ם ‪ ,‬ושם הכוונה כ נ ר א ה ל ש ע ו ה‬
‫וכדומה‪ .‬ולכן ״ ק י צ ר י נ ב ו א ה ״ פירושו דברי נ ב ו א ה מאיכות אחרת‪ .‬ועדיין צריך עיון‪.‬‬
‫על פי האמור שירמיהו הוא ה נ ב י א האחרון מתווספת לנו ה ש ו ו א ה כוללנית בינו‬
‫ובין משה‪ ,‬שכן מבחינה מסויימת יש דמיון בין האחרון לראשון‪ .‬מ ש ה בתור ״ ר א ש‬
‫ל נ ב י א י ם ״ אצר בתוכו בכוח את ה ה ש ת ל ש ל ו י ו ת ש ל ה נ ב ו א ה ש ב א ו אחריו לידי גילוי‬
‫כמו שנאמר‪ :‬מ ש ה אמר כ ל דברי הנביאים ושלו‪ ,‬וכל ש ה י ה מ ת נ ב א מעין נבואתו ש ל‬
‫‪5 4‬‬

‫מ ש ה ה י ה ‪ .‬וירמיהו בתור הנביא האחרון קיפל וגילם בנבואתו א ת כ ל הנבואות‬
‫שנאמרו ע ל ידי הנביאים ש ב א ו לפניו‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫‪54‬‬

‫שהש׳׳ר א‪ ,‬ב‪.‬‬
‫שמו״ר מב‪ ,‬ח‪.‬‬
‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ןלס‪ ,‬דן‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪63‬‬

‫הרב משה פרץ‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בענין דברי תורה ודברי ק ב ל ה‬

‫ת ע נ י ת טו‪ ,‬א במתני׳‪ :‬הזקן ש ב ה ן אומר לפניהן ד ב ר י כבושין‪ ,‬אחינו‪ ,‬ל א נ א מ ר‬
‫ב א נ ש י נינוה ו י ר א א־ לה ים א ת ש ק ם ו א ת תעניתם‪ ,‬א ל א )יונה ב( וירא א ־ ל ה י ם א ת‬
‫מ ע ש י ה ם כי ש ב ו מ ד ר כ ם הרעה‪ .‬ו ב ק ב ל ה הוא אומר )יואל ב( קרעו ל ב ב כ ם ו א ל‬
‫בגדיכם‪.‬‬
‫ו ב פ י ר ו ש המיוהס ל ר ש ״ י ) ד ״ ה ו ב ק ב ל ה ( כתב‪ :‬ו ה ק ש ה תוספות מאן דהו‪ ,‬מ א י ש נ א‬
‫ב ה א י ק ר א ד כ ת י ב ביונה ו י ר א ה א ‪ -‬ל ה י ם א ת מ ע ש י ה ם ו ג ר ‪ ,‬ו ל א קרי ליה ד ב ר י ק ב ל ה ‪,‬‬
‫ו ב ה א י ק ר א דוקרעו ל ב ב כ ם קרי ליה קבלה‪ .‬ופריק איהו‪ ,‬כ ל מקום ש ה נ ב י א מצוד‪,‬‬
‫ומודיע ומזהיר א ת י ש ר א ל ‪ ,‬קרי ליה ק ב ל ה ‪ ,‬ו ב כ ל ד ו כ ת א ד ל א א י ת פ ק ד נביא‪ ,‬כ י ה א י‬
‫וירא ה א ל ה י ם ש ה ו א כ מ ס פ ר ו ה ו ל ך דיליף מיניה א ג ב אורחיה מ י ל ת א ‪ ,‬ל א ק ר י נ ן ל י ה‬
‫קבלה‪.‬‬
‫ובגליון ה ש ״ ם ציין ל ד ב ר י ר ש ״ י ב ח ו ל י ן ) ק ל ז ‪ ,‬א ד ״ ה ת ו ר ת משה(‪ .‬ו ז ״ ל ר ש ״ י ש ם ‪:‬‬
‫ת ו ר ת מ ש ה קרויה תורה‪ ,‬לפי ש נ ת נ ה ת ו ר ה לדורות‪ ,‬ו ש ל נביאים ל א קרי א ל א ק ב ל ה‬
‫ש ק ב ל ו מ ת ה ה ק ו ד ש כ ל נ ב ו א ה ו נ ב ו א ה לפי צורך הדור ו ה ש ע ה ו ה מ ע ש ה ‪ ,‬ע׳׳כ‪ .‬ו ה ת ם‬
‫מייתי ק ר א ד ל א מיירי בציווי‪ ,‬כי א ם בסיפור ד ב ר י ם גרידא‪ .‬ו א ״ כ ק ש ה א מ א י ק ר י ל ה‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ד ב ר י קבלה‪ .‬ו ב מ ס ו ר ת ה ש ״ ס ) ת ו ל י ן שם( ציין אף ה ו א ל ד ב ר י פי׳ המיותם ל ר ש ׳ כ א ן ‪.‬‬
‫גם ב ה ג ה ו ת מ ר א ה כהן כאן ציין ל ד ב ר י ה ג מ ׳ ב ר י ש ב ב א ק מ א ]ב‪ ,‬ב[ ד ק ר י ד ב ר י‬
‫ק ב ל ה ל פ ס ו ק ב נ ב י א א ע ״ ג ד ל א הוי ציווי‪ .‬ו כ ב ר ה ב י א ב ה ג ה ו ת מ ה ר י ״ ץ תיות כ א ן ‪,‬‬
‫ש ב ש ו ״ ת תות י א י ר ) ס י מ ן נ׳( כ׳ ד ת ל מ י ד ט ו ע ה כ ת ב א ת ד ב ר י ר ש ״ י כאן‪ ,‬ש ה ר י ר א י נ ו‬
‫ב ח ג י ג ה ) י א ‪ ,‬ב( ו ב נ ד ה ) כ ג ‪ ,‬א( ד ק ר א ה ה ג מ ׳ ד ב ר י ק ב ל ה א ף ש א י ן ענין ל ת ו כ ת ה ו מ ו ס ר ‪.‬‬
‫וכן ציין ל ד ב ר י ר ש ״ י בחולין ה נ ״ ל ‪ ,‬ע ״ ש ‪ .‬ו כ ״ כ ב ה ג ה ו ת י ו ל ח ו ל י ן ) ש ם ( ‪.‬‬
‫ו י ש לציין דאין ל ח ק ש ו ת מ ד ב ר י ר ש ״ י ב מ ס כ ת זו ל ר ש ״ י ב מ ס כ ת א ת ר ת ‪ ,‬ש כ ן כ פ י‬
‫ה נ ר א ה אין ה פ י ר ו ש ל ת ע נ י ת מ ר ש ״ י ‪ ,‬ו כ מ ״ ש ב ה ג ה ו ת מ ה ר ״ ץ תיות )בסוף ה מ ס כ ת ( ‪,‬‬
‫ע״ש‪.‬‬
‫ו י ״ ל דאין כ א ן מ ח ל ו ק ת ‪ ,‬וכן ד ב ר י ה ג מ ׳ ב כ ל ה מ ק ו מ ו ת ה נ ״ ל י ש ל י י ש ב ‪ ,‬ד מ ק ו ר‬
‫ה ש ם ״ ד ב ר י ק ב ל ה ״ ב א מ מ ה ש ק י ב ל ו ברוח ה ק ו ד ש כ ל נ ב ו א ה ו נ ב ו א ה ו כ מ ״ ש ר ש ״ ‪,‬‬
‫בהולין ה נ ״ ל ‪ ,‬וזה ל א שייך כי א ם ב ע צ ם ה נ ב ו א ו ת ו ל א בסיפורי הדברים‪ ,‬א ו ל ם מכירן‬
‫ש א ף ש א ר ה פ ס ו ק י ם ) ש ב ה ם סיפורי הדברים( אינם מ ת ו ר ת מ ש ה ‪ ,‬לכן נ ק ר א ו א ף ה‬
‫״דברי‬

‫ם‬

‫ק ב ל ה ״ ל ה ב ד י ל ם מ ת ו ר ת מ ש ה ‪ ,‬ומשום שהינם סמוכים ל ד ב ר י ה נ ב ו א ו ת‬

‫ש ה ת ק ב ל ו ברות ה ק ו ד ש ‪ .‬א ו ל ם ע י ק ר ו ש ו ר ש ה מ ו ש ג ״ ד ב ר י ק ב ל ה ״ ה ו א ה נ ב ו א ו ת‬

‫‪64‬‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ׳׳ט ]לט‪ .‬ד{‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫וכשהזקןהרצוג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫עצמן ש נ ת ק ב ל ו ברוח הקודש‪,‬אתר‬
‫אומר דברי כיבושין א מ ר ל ע ם דברי‬
‫וכנ״ל‪.‬‬

‫הפסוק ביונה בראשונה‪ ,‬וכשרצה לומר הפסוק ה ש נ י ביואל ש ה ו א מדברי נ ב ו א ה‬
‫ברוה״ק‪ ,‬רצה ל ה ד ג י ש ה ד ב ר ל ע ם ש ד ב ר זה נ א מ ר ע ״ י ה נ ב י א ב ע צ מ ו ב ק ב ל ת ו‬
‫מרוה״ק‪ ,‬ולכן אמר ״ ו ב ק ב ל ה הוא א ו מ ר ״ ל ה ב ד י ל מהפסוק הקודם ד א ע ״ ג ש א ף הוא‬
‫מדברי קבלה‪ ,‬מ ״ מ עיקר דברי ק ב ל ה הן ה נ ב ו א ו ת ברוה״ק‪.‬‬
‫וראיתי בס׳ ברכת ב צ ל א ל ל מ ה ר ב ״ ב יעקבזון ז ״ ל )במאמר דברי ת ו ר ה ודברי‬
‫ק ב ל ה שבםוה״ם( ש ה ב י א דברי ה מ ש נ ה ב ת ע נ י ת ודברי ה מ פ ר ש שם‪ ,‬וגם ה ב י א דברי‬
‫הגליון ה ש ״ ם ש ה ע י ר מדברי ר ש ״ י בתולין‪ ,‬ו ש ו ב כתב‪ :‬ו נ ר א ה לומר בזה ד ה נ ה דברי‬
‫ר ש ״ י בחולין צ ״ ע ‪ ,‬ד ה א במגילה )יד‪ ,‬א( איתא‪ ,‬תניא‪ ,‬ה ר ב ה נביאים עמדו ל ה ם‬
‫ל י ש ר א ל כפלים כיוצאי מצרים‪ ,‬א ל א נ ב ו א ה ש ה ו צ ר כ ה לדורות נכתבה‪ ,‬ו ש ל א ה ו צ ר כ ה‬
‫ל א נכתבה‪ .‬ו א ״ כ ‪ ,‬מה ש נ כ ת ב הוא לדורות‪ ,‬ואיך כ ת ב ר ש ״ י ד ד ב ר י ק ב ל ה דברי‬
‫נביאים ש נ כ ת ב רק לאותו דור‪ ,‬ו צ ״ ל ד ב א מ ת איכא ב׳ סוגי נבואות‪ ,‬ו כ מ ״ ש ר ש ״ י‬
‫בתענית‪ ,‬א׳ ש ז ה רק סיפור דברים‪ ,‬והב׳ ציווי‪ .‬ומה ש ה ש ״ ס א מ ר ש נ כ ת ב רק ה ת ל ק‬
‫ש ה ו צ ר ך לדורות‪ ,‬היינו דוקא בסוג ה נ ב ו א ה ש ל ציווי‪ ,‬א ב ל בסיפורי ה ד ב ר י ם ש א ף הם‬
‫דברי ק ב ל ה נ כ ת ב גם מ ה ש ל א נצרך לדורות‪ .‬ו מ ע ת ה ל א יסתרו דברי ר ש ״ י אהדדי‪,‬‬
‫ד ה א אי א פ ש ר לומר ר ק א ת התילוק ש ל ר ש ״ י בתענית‪ ,‬דאי הכי ק ש ה מ ה ג מ ׳ בתולין‪,‬‬
‫ואי א פ ש ר לומר ר ק א ת חילוקו ש ל ר ש ״ י בחולין‪ ,‬דהרי ק ש ה ע ל זה מ ה ג מ ׳ במגילה‪,‬‬
‫ולכן פירש ר ש ״ י א ת ב׳ הדברים‪ ,‬ושני ההלקים ה א ל ה נקראים דברי ק ב ל ה וכמו‬
‫שנתבאר‪ ,‬עכת״ד‪.‬‬
‫ומה ש ה ק ש ה ע ״ ד ר ש ״ י בהולין מ ד ב ר י ה ג מ ׳ במגילה‪ ,‬א פ ש ר ל י י ש ב ד א ע ״ ג‬
‫ש ה ו צ ר ך לדורות‪ ,‬מ ״ מ ודאי ש ה ו צ ר ך גם ל א ו ת ו דור‪ ,‬ולכן א מ ר ה נ ב י א א ת אותה‬
‫נ ב ו א ה באותו דור‪.‬‬
‫גם מ ה ש כ ת ב ל ב א ר דברי ר ש ״ י שאינם סותרים‪ ,‬ל א ה ב נ ת י דבריו‪ ,‬ש ה ר י הפסוק‬
‫ביונה ש מ ב י א ה ה מ ש נ ה הוא סיפור ד ב ר י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ולדברי ה ב ר כ ת ב צ ל א ל ה נ ״ ל‬
‫למיקרייה דברי ק ב ל ה א ע ״ ג ד ל א הוי לדורות‪.‬‬

‫מ ת ו ך ק ו ל ק ו ר א — כ א ר ב ע י ם וחמש שנה לפגי הוקי הגזע בגרמניה!‬
‫‪ . . .‬כ י ל ש ו נ א י נ ו ורודפינו די ה ו א א ם נ ו ל ד א ח ד כ ש ה ו א יהודי‪ ,‬ו א ף א ם נ ו ל ד ב ק ר ב‬
‫ע מ ם א ך א ב ו ת י ו א ו א ב ו ת א ב ו ת י ו היו יהודים‪ ,‬אזי כ ב ר נ ה ש ב ה ו א ב ע י נ י ה ם‬
‫כ ס ע מ י ט )‪ (Semite‬ג מ ו ר ו א ח ת ד ת ו ל ה ר ח י ק ו ו ל ג ר ש ו ו ל ק פ ח פ ר נ ס ת ו ב כ ל מ א י‬
‫דאפשר‪.‬‬
‫אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר‪ ,‬עמ׳ ע ט‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪65‬‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מ נ ח ת שלמה‬
‫ליקוטים מספר ״מנחת שלמה׳׳‪ ,‬תשובות‬
‫ובירורי הלכה מ א ת הרב שלמה זלמן אויערבך‬
‫זע׳׳ל‪ ,‬חלק כ‪-‬ג‪ ,‬ירושלים תשנ׳״ט‪.‬‬

‫אל החזון איש זע״ל‬
‫ל ג א ו ן י ש ר א ל ר ב נ ו ב ע ל תזון א י ש י ב ר ך ד׳ חילו ויזכנו במאור תורתו‪.‬‬
‫‪…‬פסק זה ש ל ר ב נ ו ג ר ם לי צ ע ר כי זה ל מ ע ל ה מ ע ש ר שנים שהי׳ לי מ ו ״ מ בזה ע ם‬
‫אתד מ ת ש ו ב י ה מ ו צ י ״ ם ש ב י ר ו ש ל ם ש ה ו א כ ב ר ב ע ל מ א דקשוט‪ ,‬ואהרי עיון ר ב ה ס כ י ם‬
‫ל ד ב ר י ו ע ש י ת י מ ע ש ה ל ה ת י ר — ל א מ י מורתי תחי׳ ש ל צ ע ר נ ו ה ג ד ו ל כ ב ד ו א ז נ י ה‬
‫מ ש מ ו ע — ל ה ש ת מ ש ב ש ב ת במכונה ש ק ו ל ט ת קול ה מ ד ב ר ו מ ק ר ב ת ו לאוזן ה ש ו מ ע‬
‫והוא מ מ ש ״ ט ל פ ו ן ק ט ן ״ לפתות ו ל ס ג ו ר ת מ י ד א ת הזרם היינו לפתוח ב ש ע ה ש ר ו צ י ם‬
‫ל ש מ ו ע ו א ת ״ כ סוגרים כדי ש ל א י כ ל ה כת ה ת ש מ ל י ש ל ה א ב ן ל ב ט ל ה וגם מפני ר ע ש‬
‫ה מ כ ו נ ה ש ק ש ה ל ס ב ו ל תדיר‪ ,‬והתרנו לפתות ו ל ס ג ו ר ב ש ב ת ו י ו ״ ט ] ב ס ו ג זה ש א י ן‬
‫מנורות‪ ,‬ו ג ם ל א ל ה כ נ י ס אבן ב ש ב ת כי זה דומה ל ה כ נ ס ת ר צ ו ע ה ה ד ש ה ת ו ך מ נ ע ל‬
‫ישן ש כ ת ב ה מ ג ״ א ב ש י ״ ז דאםור[‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ יז‪ ,‬א *‬

‫אל החזון איש זע״ל‬
‫ל ג א ו ן י ש ר א ל ר ב נ ו ב ע ל החזון א י ש ש ל י ט ״ א‬
‫ת ש ו ב ת ו ה י ק ר ה ק ב ל ת י ב ש מ ח ה ה מ ה ו ל ה ב ת ו ג ה בראותי כי ל ד ע ת רבנו ש י ח י ׳‬
‫נ כ ש ל ת י ח ״ ו ב ת ש ש ש ל איסור בונה‪ ,‬ולכן א מ ר ת י אהרי א ש ר ה ו א ל ת י ל ב ו א א ל ה מ ל ך‬
‫א ה ל ה פניו גם ל ד ב ר הזה ל ב ל יתר אפו אם אוסיף ל ד ב ר בענין זה עוד דברים א ת ד י ם‬

‫׳‬

‫ותקותי ת ש ע ש ע נ י ‪ ,‬כי ענותו ת ר ב נ י א ת ד ע ת ו ה ר ח ב ה ש נ י ת להודיעני‪.‬‬
‫מ נ ח ת ש ל מ ה ח ״ ב ‪ ,‬סי׳ יז‪ ,‬ב‬

‫* ראה ביאור נוסף בם׳ בנין שבת‪ ,‬פרק ז)עמ׳ נט והלאה(‪.‬‬
‫‪66‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ .‬ח‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מותרת ממושכת‬
‫כהליכה‬
‫אין איסור שבות‬
‫מכללת הרצוג‬
‫אתר דעת ‪-‬‬
‫גם נלענ׳׳ד ד ב כ ה ״ ג שבאותו ע מ ל וטורח קעביד נמי מצוד‪ ,.‬שפיר מודה גם ה ר מ ב ״ ן‬
‫בפר׳ אמור ]ויקרא כג‪ ,‬כד[ דליכא כ ל ל שום ס ר ך איסור וכמו ש מ ו ת ר ב ע מ ל ה ש ל‬
‫תורה כ ל היום כ ך מותר גם בעמלן ש ל מצוות‪ ,‬וכיון ש ב ה ל י כ ה התירו ש ב ו ת ד א מ י ר ה‬
‫ל ע כ ו ״ ם מ ש ו ם ט ע מ א ד צ ע ר ב ע ״ ח ‪ ,‬ה ״ ה נמי ד ב כ ה ״ ג ש פ י ר מ ו ת ר ל ה י ו ת י ו ש ב ועוסק‬
‫בכך כ ל היום‪.‬‬
‫מ נ ת ת ש ל מ ה ח ״ ב ‪ ,‬סי׳ כד‪ ,‬ב ם ״ ק ד‬

‫על שימוש כחשמל בשבת‬
‫ואף ש ב א ר נ ו ב מ ק ״ א ד א פ ש ר ש מ ע י ק ר הדין אין ל א ס ו ר ליהנות מ ה ח ש מ ל ב ש ב ת‬
‫אף אם נ ע ש ה ח ״ ו ע ״ י י ש ר א ל ‪ ,‬מ ״ מ יש ל ד ע ת ש ע ״ י ה ש י מ ו ש ש א נ ו מ ש ת מ ש י ם ב ש ב ת‬
‫ב ח ש מ ל הננו גורמים שיכופו שם א ת הפועלים ל ה ל ל ש ב ת ‪ ,‬וכמה מ כ ו ע ר הוא ל ה ת ע נ ג‬
‫ב ש ב ת ב א ש זרה א ש ר ל א צוה ה׳ ו כ ״ ש ל כ ב ד א ת מ ק ד ש י ד׳ א ל ו בתי כנסיות‬
‫ומדרשות באורים ש ה ם ח ו ש ך ו ל א אור‪ ,‬וחובה ג ד ו ל ה מ ו ט ל ת ע ל עיני ה ע ד ה ל ה א י ר‬
‫א ת ההולכים ב ת ו ש ך ל ל כ ת באור ד׳ והיה לנו ל א ו ר עולם‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ב ‪ ,‬סי׳ כז‪ ,‬ו‬

‫איסור מוקצה כתרופות‬
‫ב ד ב ר ט ל ט ו ל ת ר ו פ ו ת שאינן ראויות א ל א לחולה‪ ,‬נ ר א ה דכיון דמוקצה ש ל מ ל א כ ת ו‬
‫לאיסור‪ ,‬הוא אפי׳ כ ש ע ו מ ד ר ק ל א י ס ו ר דרבנן‪ ,‬ואף גם בזה כ ל ל א ה ו א ד א ף ש ע ו מ ד‬
‫קצת גם ל ה י ת ר א פ ״ ה אזלינן ב ת ר ר ו ב א ואסור ל ט ל ט ל מ ה מ ה לצל‪ ,‬וכיון שכן א פ ש ר‬
‫הואיל ורפואה הרי א ס ו ר ב ש ב ת ה ו ״ ל כ ע ו מ ד ע ״ פ רוב ל ד ב ר ה א ס ו ר ב ש ב ת —‬
‫בתרופות כ א ל ה ש כ ך הוא ה מ צ ב — ולכן אסור מ ש ו ם כ ך ל ט ל ט ל מ ת מ ה לצל‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ב ‪ ,‬סי׳ לד‪ ,‬ל א ם ״ ק א‬

‫רובה ואקדח בשבת‬
‫מ ע ו ל ם ל א א מ ר ת י ש א ק ד ת ג ר י ד א או מתסנית ג ר י ד א דינם כ ש ב ר י כ ל י ם ש ה ר י הם‬
‫עומדים ת מ י ד ל פ ר ק ולהחזיר‪ ,‬א ך מר‪ .‬ש א מ ר ת י שרובד‪ .‬או א ק ד ח דינם ב מ ל א כ ת ם‬
‫ל ה י ת ר — נכון ה ד ב ר ‪ ,‬כי הם עומדים ב ע י ק ר ל ה ט ל ת א י מ ה ופחד‪ ,‬א ך גם בזה אין שום‬
‫חילוק בין י ש בו מהםנית או לא‪.‬‬
‫מנתת שלמד‪ .‬ח ״ ב ‪ ,‬סי׳ לד‪ ,‬ל א ם ״ ק ג‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לס‪ ,‬ח‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪67‬‬

‫הרצוגשאינו שומר תו׳׳מ‬
‫רופא‬
‫דעת ‪-‬עם‬
‫משמרת‬
‫החלפת‬
‫מכללת‬
‫אתר‬
‫אם החולים הם יהודים אסור ל ה ח ל י ף עם י ש ר א ל אחר ש ה ו א עובר ע ב י ר ה ‪ ,‬ש ה ר י‬
‫ה ל ה ק ע ב י ד מצוה ואילו העבריין לפי מ ת ש ב ת ו הוא מ ח ל ל ש ב ת ‪ ,‬ר ק ל א א י כ פ ת ליה‪.‬‬
‫ואם החולים הם נכרים אין ל ח ל ל ש ב ת עבורם‪.‬‬
‫מנחת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ ל ד ‪ ,‬ל ה‬

‫שימוש בעגלה בשבת‬
‫בעניי ל א ידעתי איזה איסור י ש ב ה ו ל כ ת זקן חולה ב ש ב ת ב ע ג ל ה ע ״ י א ד ם ב מ ק ו ם‬
‫ש י ש עירוב‪.‬‬
‫מ נ ה ת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ ל ה ‪ ,‬א‬

‫אמירה לגברי בשבת‬
‫ה ד ב ר פ ש ו ט דבאיםור ת ו ר ה גמור אסור לרמז ל ע כ ו ״ ם גם ברמז שאינו ש ל ציווי‪.‬‬
‫‪…‬אמנם א ג י ד לו נ א מ נ ה שמיום עמדי ע ל ד ע ת י ראיתי שמקילים ל ק ר ו א ל ג ו י ו א ח ר‬
‫כ ך מרמזים לו ל ע ש ו ת מ ל א כ ה ברמז שאינו ש ל ציווי‪ ,‬אך ל א הבינותי כ ל ל ה י ת ר ב ז ה‬
‫וכמו ש ה ע י ר ורק במקום ד ל י ק ה התירו ל ק ר ו א ל ג ו י ) ע י ׳ א ו ״ ח ש ״ ז םי״ט(‪.‬‬
‫‪…‬אך מ ע ו ל ם ל א כ ת ב ת י בשום מקום בזה‪ ,‬כיון שאינני רוצה ש י ה א כ ת ו ב ב ש מ י‬
‫ל איס ור בה ש ה ו א ד ב ר ש נ ה ג ו ל ה ק ל ‪ ,‬ו ל ע ו מ ת זה אינני רוצה לומר היתר בזה‪.‬‬
‫מ נ ח ת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ ל ה ‪ ,‬י‬

‫ג‬

‫על שימוש במברשת שיניים בשבת‬
‫כנים ה ם ד ב ר י ה ר ה ״ ג ש י ש כ מ ה פנים ל ה י ת ר ו ל ע נ ״ ד הוא מ ה ד ב ר י ם ה מ ו ת ר י ם‬
‫ש נ ה ג ו ב ה ם איסור‪ ,‬ורבים מהיראים רואים בו איסור המור ע ד מ א ד ואני ל א י ד ע ת י‬
‫איסור‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ ל ה ‪,‬‬

‫ג‬

‫ניקוי שיגיים מכוסות זהב לפגי פסח‬
‫ו ע ת ה ט ר ם א כ ל ה ל ד ב ר הנני מ ב ק ש מ ה ד ר גאונו ש ל י ט ״ א ש ל א י ש י ב א ת פני ר י ק ם‬
‫ב ד ב ר זה ונא ל ה ז ד ק ק ל ש ו א ל בענין ולהודיעני ע ״ ז א ת ד ע ת ו ד ע ת ת ו ר ה כי נ ת ו ץ ל י‬
‫מ א ד ל ד ע ת ד ב ר זה לי ל ע צ מ י ש י ש לי שיניים מכוסות בזהב‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ח ״ ב ‪ ,‬ס י ׳ מר‬

‫‪68‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשדס ]לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כקשה אל החזון איש זע״ל‬
‫ב ״ ה ברביעי ל ח ד ש הראשון ש נ ת ת ר צ ״ ו ל פ ״ ק‬
‫אחרי מבוא ה ב ר כ ה והשלום ל כ ה ד ר ״ ג כמשפט‪ ,‬הנני מ ת כ ב ד בזה ל מ ש ד ר למר א ת‬
‫ספרי מאורי א ש ע ל ה ד ל ק ת ה א ל ק ט ר י ב ש ב ת ויו״ט‪ ,‬ותפץ אני מ א ד ש כ ת ר ״ ה יעיין‬
‫בו מעט ולהודיעני במה שימצא ש ש ג י ת י ולהעמידני בהם ע ל האמת‪ ,‬ועוד זאת א ב ק ש‬
‫אולי יואיל נא בטובו ל כ ב ד נ י בספרו ע ל עניני עירובין יען כי חפץ אני ל ל מ ו ד ה ל כ ה‬
‫זו ו ש מ ע ת י שהוא מעיר ומאיר ה ר ב ה בזה‪ ,‬ו ע ת ה הנני ל ה צ י ע לפני ה ד ר גאונו ש ל י ט ״ א‬
‫ש א ל ה ח ש ו ב ה ש נ ו ג ע ת לי ל מ ע ש ה ‪.‬‬
‫מנהת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ מו‬

‫ביקוד חולים כטלפון‬
‫מצות ביקור הולים כ ל ו ל ה ב ע ש י י ת הסד והיינו ל ע ש ו ת נתת רוה ל ה ו ל ה וכן ל ע ש ו ת‬
‫לו צרכיו ו ל ב ק ש עליו רחמים‪ ,‬ולכן אם הביקור איננו נות ל ה ו ל ה או בלתי א פ ש ר י‬
‫ודאי ש ג ם ל ש ו ת אתו בטלפון היא מצור‪ .‬ג ד ו ל ה וגם זה כ ל ו ל במצות ביקור חולים‪.‬‬
‫מ נ ה ת ש ל מ ה ת ״ ב ‪ ,‬סי׳ פב‪ ,‬ט‬

‫הקדמת נדבן ל ה ש ת ל ת כליה‬
‫יצו ד׳ אורך ימים ו ש נ ו ת היים ו כ ״ ט ס ל ה ל מ ע ״ כ ידידי ומכובדי תכים ורבי ] ד ״ ר [‬
‫י ע ק ב לוי הי״ו‪.‬‬
‫ע ב ר ת י ע ל מ א מ ר ו ה ת ש ו ב ו ל א מ צ א ת י בו שום ד ב ר ש נ ו ג ד א ת ה ה ל כ ה ‪ ,‬ו ל ע ו מ ת זה‬
‫ראיתי בו ה ר ב ה דברים ח ש ו ב י ם ש מ ע ו ר ר ו א ש ר הם ב א מ ת זקוקים לפתרון‪ .‬עם כ ל‬
‫זאת הנני ר ו ש ם ל ת ש ו מ ת לבו דברים אתרים‪.‬‬
‫כ א ש ר י ש כ ל י ה והנדון א ם להקדים א ת ה ע ש י ר כדי ל ה ר ת י ב א ת ה מ ה ל ק ה ויוכל‬
‫ל ה צ י ל א ת עצמו וגם אהרים‪ ,‬ל מ ה ל א יהיה לו זכות קדימה‪ ,‬הרי נוטל א ת ש ל ו וגם‬
‫נותן לאתרים‪.‬‬
‫מ נ ח ת ש ל מ ה ח ״ ב ‪ ,‬סי׳ פב‪ ,‬ג‬

‫על מות מוחי‬
‫ו ע ת ה הנני ל ה ד ג י ש ש ב ע י ק ר הנדון ב ת ו ל ה ש ש ו כ ב ע ל מ ט ת ו ו נ ת ב ר ר שמוחו כולו‬
‫הרום‪ ,‬זתלתי ו א י ר א מ ל ה י ו ת בין ה ק ו ב ע י ם ש ע ב ו ר זח ב ל ב ד כ ב ר נ ח ש ב למת‪ ,‬וכל מ ה‬
‫ש כ ת ב ת י ה ו א ר ק ע ל מי ש צ מ ו ד ל מ כ ו נ ת ה נ ש מ ה שזה ר ק כ א י ל ו ל א נותנים לו ל מ ו ת‬
‫ועדיין ה ו א חי‪.‬‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪69‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ר א י ת י מ כ ת ב י זה למחותני הגאון המפורסם ל ש ו ״ ת מ ו ה ר י ״ ש א ל י ש י ב ש ל י ט ׳ ׳ א‬
‫ושנינו הננו ב ד ע ה א ת ת ש י ש בדבר זה מ ש ו ם שפיכות דמים ו ח ל י ל ה ל ע ש ו ת כן‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫מנחת שלמה ה״ב‪ ,‬ס י פג‪ ,‬ב‬

‫ה ש ת ל ת איברים כארץ ישראל‬
‫ה ו ל ה ה מ ו ע מ ד ל ה ש ת ל ה ‪ ,‬אין לו ל ה מ צ י א א ת עצמו ל ק ב ל א ת ה ה ש ת ל ה ב א ר ץ‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬כי גורם ה ו א ב כ ך ל ק צ ר תייו ש ל התורם‪ ,‬ואף אם גם בלעדיו יהיו מ ו ע מ ד י ם‬
‫אתרים ש י ע ב ר ו ע ל כך‪ ,‬א פ י ״ ה א ס ו ר הואיל ו ב א ״ י רובם יהודים‪.‬‬
‫מנחת ש ל מ ה ח ״ ב ‪ ,‬סי׳ פ ג ‪ ,‬י א‬

‫גילוח במכונה‬
‫‪…‬ולכן איני יודע ל ה ו ר ו ת בזה‪ ,‬ל א ל ה י ת ר ו ל א לאיסור‪.‬‬
‫מ נ ח ת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ צז‪ ,‬ו‬

‫קימה לפני אשת תלמיד חכם‬
‫מ א ל ו ש ת ב י א ו ד ע ת ח א ר ״ י הק׳ מ ש מ ע שפוטר ל ג מ ר י לקום אפי׳ מפני א ש ת‬
‫ה ב ר בהיי ה ב ע ל ו ג ם בין נ ש י ם אין תיוב לקום לפניה ו ל א נזכר כ ל ל מפני ח צ נ י ע ו ת ‪.‬‬
‫‪…‬אך כ ל זה כ ת ב ת י ר ק ל ד ע ת ה א ר ״ י ‪ ,‬אולם ל ד י נ א ה ו ש ב נ י ד ש פ י ר צ ר י כ י ם ל ק ו ם‬
‫מפני א ש ת ה ב ר ו ל א ל י ה ו ש לצניעותא‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ב ‪ ,‬סי׳ צז‪ ,‬ח‬

‫הונאת הכריות כצדקה‬
‫ב ד ב ר ע ס ק ן שנותנים לו כ ס ף ל צ ד ק ה ש י ה ל ק לאיזה מוסד שירצה‪ ,‬ו ר ו צ ה ל ח ל ק‬
‫ל ת ״ ת ש ל בניו ו ל ה פ ט ר ע י ״ כ מ ש כ ר לימוד‪ .‬כפי ש נ ל ע נ ״ ד ג נ י ב ת ד ע ת ה ב ר י ו ת ה ו א‬
‫איסור תמור ואפי׳ ל מ א ן ד ש ר י גזל ע כ ו ״ ם מ ״ מ ג נ י ב ת ד ע ת אסור‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ב ‪ ,‬סי׳ צז‪ ,‬ט‬

‫הונאת הכריות כצדקה‬
‫הן א מ נ ם ת מ ה אני ת מ י ד ב מ ה ש י ד ו ע לי מ כ מ ה מקרים א ש ר ה מ ו ס ד ו ת מ מ ש ג ו נ ב י ם‬
‫ד ע ת ה ב ר י ו ת ושולתים שליתים תשובים ל ת ו ״ ל ל א ס ו ף כ ס ף עבורם‪ .‬ו מ ס ד ר י ם א ת‬
‫‪70‬‬

‫|‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשני׳מ ]לס‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הדבר בצורה זו להיות זהירים שהתורמים בל יעלו ע ל ד ע ת ם ש ה ש ל י ה ע ו ש ה א ת‬
‫מ ע ש ה ו ע ״ מ ל ק ב ל פרס‪ .‬כמו כן רבים ממוסדי התורה והחסד רגילים להגזים ע ל מספר‬
‫התלמידים או א ת מספר הנתמכים ע ל ידם וכדומה‪ .‬וזאת למודעי כי אין אני מ ה ר ה ר‬
‫ח ״ ו ע ל זה כי ידוע לי שגדולים וטובים ממני ע ש ו ועושים ד ב ר זה ו מ ס ת מ א בדקו‬
‫ומצאו היתר‪ ,‬אולם למען ה א מ ת הנני כותב לו כי אנכי בעניי ב ע ר אני ו ל א א ד ע מקור‬
‫להיתר זה‪.‬‬
‫מ נ ה ת ש ל מ ה ה ״ ב ‪ ,‬סי׳ צז‪ ,‬ט‬

‫תביעה שיש כה הלבגת פגים‬
‫פ ש ו ט ה ד ב ר ש א ם אחד ת ו ב ע מ ח ב ר ו ואומר לו בפה מ ל א ראיתי בעיני ש ג נ ב ת ממני‬
‫חפץ‪ ,‬והדין הוא ש ב י ״ ד מחייב את ה נ ת ב ע ב ש ב ו ע ת היםת‪ ,‬ואף ש ה ת ו ב ע יודע ש ה ג נ ב‬
‫חשוד ל ה ש ב ע גם ע ל שקר‪ ,‬א פ י ״ ה מותר ל ת ו ב ע ו ב ב י ״ ד ואינו צריך ל ח ש ו ש בזה‬
‫ש ל א ב י ו ו ל כ ל מ ש פ ח ת ו יהיה מ מ ש ה ל ב נ ת פנים‪ ,‬ש ה ר י עלבון גדול מ א ד ל ש מ ו ע‬
‫שאומרים עליו בפני ב י ״ ד ש ה ו א גנב‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ג ‪ ,‬סי׳ קה‪ ,‬ה‬

‫איסור הלבגת פגים של חשוד‬
‫ו ג ם מאי דמסיק ש מ ו ת ר ל ה ג י ד לעוזרת ״ ה נ נ י ת ו ש ד א ו ת ך ב ג נ י ב ה ״ ‪ ,‬ל ע נ ״ ד אין זה‬
‫כ ״ כ פשוט‪ ,‬ואם כדי ש ל א יעבור ע ל ל א ת ש נ א ‪ ,‬צריך ה ו א ל ג ב ו ר ע ל עצמו ש ה ל י ל ה‬
‫ל ש ו נ א ה ר ק מפני ה ש ד ו ל א ל ה ל ב י ן פניה ו ל ע ב ו ר ע ל אביזרא דרתיצה‪ ,‬או ל ה ת נ ה ג‬
‫כ ה ר מ ב ״ ם ב ה ל ׳ ד ע ו ת ה נ ״ ל ]פ״ו ח״ז[ ב מ ד ת תםידות ל מ ח ו ל ו ל א ל ש נ ו א ‪ ,‬ולכן א פ ש ר‬
‫דעדיף טפי ל פ ט ר א ו ת ה מפני ה ת ש ד בדרכי ש ל ו ם ו ל א ל ה ל ב י ן פניה‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬סי׳ קו‪ ,‬ז‬

‫על הפקר שביעית בירקות‬
‫א ל א ש ה י ה נ ל ע נ ״ ד ל ו מ ר בזה ד ב ר הדש‪ ,‬והוא ד ה פ ק י ר א ד ש ב י ע י ת ה ו ״ ל ר ק‬
‫״ ה פ ק ר לזמן״‪ .‬כ ל ו מ ר ש ה ת ו ר ה נ ת נ ה בהן בירקות זמן ש ל ש נ ה א ת ת ש י ו כ ל כ ל א ד ם‬
‫לזכות בהן‪ ,‬א ב ל א ם ע ב ר ה ש נ ת ה ש ב ע ו ל א זכה בהן שום אדם‪ ,‬ה ו ״ ל מ מ י ל א ש ל‬
‫ה ב ע ל י ם ב ל א ש ו ם קנין‪ ,‬כיון ש מ ע י ק ר א ל א הפקירן ה ת ו ר ה א ל א ל ש נ ה אתת‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬סי׳ קכה‪ ,‬ה‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪71‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הפרשת תרו׳׳מ באתרוגים‬
‫)ואגב נ ״ ל ל ה ע י ר ד ל פ ״ ז מוכרי אתרוגין ש ב ש ע ת לקיטתן לוקטים הם גם א ת ר ו ג י ן‬
‫שאינם ראוים כ ל ל ל ב ר כ ה א ל א לוקטים אותם לאכילה‪ ,‬אין לתרום מזה ע ל זה‪ ,‬כיון‬
‫ד א ל ה ש ל ק י ט ת ן למצור‪ ,‬ל א מהייבי ב ת ר ו ״ מ אף בזמן ה ב י ת א ל א מ ד ב ר י ה ם ‪ ,‬ו נ מ צ א‬
‫ש ה ת ו ר ם מזה ע ל זה ה ו ״ ל כתורם מ ת ב ו א ה ש ג ד ל ה בעציץ נקוב ע ל ת ב ו א ה ש ג ד ל ה‬
‫בעציץ ש א י נ ו נקוב‪ ,‬ע י י ש ״ ה ב ר מ ב ״ ם פ ״ ב מ מ ע ש ר ב כ ס ״ מ שם(*‪.‬‬
‫מנהה ש ל מ ה ח ״ ג ‪ ,‬סי׳ קכז‪ ,‬ג‬

‫על ביעור פידות שביעית‬
‫ברור ה ד ב ר ש ה א כ י ל ה ו ה ת ל ו ק ה הם לפני ש כ ל ה להיה מן ה ש ד ה וגם צריך ל ה ז ה י ר‬
‫א ת א ל ה ש מ ה ל ק ל ה ם ג׳ ס ע ו ד ו ת ש י ג מ ר ו אכילתן לפני זמן הביעור‪ …‬א ך גם א נ י‬
‫פ י ר ש ת י כדבריו** א ך ק צ ת באופן אהר‪ .‬עיקר המצוה הוא ״ ל א כ ו ל ״ כי ה ת ו ר ה א מ ר ה‬
‫״והיתד‪ ,‬ש ב ת ה א ר ץ ל כ ם ל א כ ל ה ״ ‪ ,‬״ ת ה י ה כל ת ב ו א ת ה ל א כ ו ל ״ ‪ ,‬ולכן מ צ ו ה ל ק י י ם‬
‫כ ל זה כ ל זמן ש א ו ת ו המין מצוי ב ש ד ה ‪ . . .‬ו מ ״ ש ״ ה ג י ע ש ע ת ה ב י ע ו ר ״ היינו ש א ם זמן‬
‫ה ב י ע ו ר מ מ ש מ ש ו ב א ימהר א כ י ל ת ן ע ״ י עצמו או ע ״ י חלוקה לאהרים כדי ש ל א י א ס ר ו‬
‫הפירות‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ג סי׳ ק ל ב ‪ ,‬טו‪ ,‬א‬

‫על תואדים מופלגים‬
‫ר ג י ל הייתי ל ה צ י ע ד ב ר י ם לפני גדולי תורה‪ ,‬א ב ל ר ק ב ה צ ע ה ב ל ב ד ‪ ,‬כי י ו ד ע א נ י‬
‫בעצמי ש ל צ ע ר י ל א ה ג ע ת י ל ה ו ר א ה ‪ ,‬ו ע ג מ ה נפשי בראותי ה ת ו א ר ש כ ת ב א ל י ב פ ת ח‬
‫מכתבו‪***.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬סי׳ ק ל ב ‪ ,‬יז‬

‫* יש להעיר‪ ,‬שמדובר שנטעו כל הפרדס עבור אתרוגים למצור‪ ,,‬וגם הפסולים המיועדים עכשיו‬
‫לאכילה נטעו ואולי אף נלקטו למצור‪ — .,‬המלקט‪.‬‬
‫** זה מתייחם למש״כ ב״המעין״‪ ,‬טבת תשכ״ז ]ז‪ ,‬ב[‪ ,‬עמ׳ ‪ ,33-32‬ושם הערה ‪3‬א‪ ,‬מובא ב״ברכת‬
‫הארץ״‪ ,‬עמ׳ ‪ .76‬וראה מנחת שלמה ח״ג‪ ,‬סי׳ קלב‪ ,‬יג ]בתאריך טו״ב אייר תשמ״ה[ שדעת‬
‫מו״ר זצ״ל לא כמקובל‪ ,‬וראה שם בסוף המכתב ״ותמה אני על עצמי שכתבתי לפני הרבה שנים‬
‫אחרת״‪.‬‬
‫*** הרב ש״ז אויערבך זצ״ל פסק בהלכות קשות ביותר‪ ,‬אך התנגד לכך שפונים אליו בתואר ״פוסק‬
‫הדור״ או בתואר דומה‪ .‬פעם התנצלתי לפניו שאינני משתמש במכתבים אליו בתואר ״מרן״ ואף‬
‫לא בתואר ״גאון״‪ .‬מו״ר קטע את דברי ואמר שאיננו רוצה כלל לדבר בנושא זה‪ ,‬ואף הוסיף‬
‫״חשבתי שאתה מכיר אותי״!‬

‫‪72‬‬

‫|‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ]לס‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫להפריש תדו׳׳מ שלא מדעת הבעלים‬
‫‪…‬סוף דבר נ ל ע נ ״ ד שהמעיין בכל הדברים ש כ ת ב נ ו בקונט׳ זה י ר א ה ש ק ש ה מ א ד‬
‫לסמוך ע ל ה פ ר ש ה זו אפילו ב ש ע ת הדחק‪ ,‬א ל א ש ע כ ״ ז תושבני ש ה כ מ י ת ו ר ה נבוני‬
‫ד ע ת יוכלו ודאי ל מ צ ו א ד ר ך נכונה איך ל ש כ ל ל את ה ה פ ר ש ה באופן ש י ה א ראוי ע כ ״ פ‬
‫לסמוך ע ל זה ב ש ע ת ה ד ח ק וצורך גדול‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬סי׳ ק ל ט‬

‫הפרשת תדו׳׳מ של פירות גוי שנגמרה מלאכתם אצל יהודי‬
‫והנני פותת ב ה א דםיים מר ו כ ת ב ״ ו פ ע ם ש א ל ת י א ת מרן ה ת ז ו ״ א ז ״ ל ע ל בננות‬
‫שקניתי מגוי אם מקרי גמר מ ל א כ ה א צ ל יהודי ו ה ש י ב בתיוב א ב ל ל א ש א ל ת י לענין‬
‫ב ר כ ה ׳ ‪ /‬ותמהני הרי ידוע שאין נוהגים כ ל ל ל ב ר ך ] ע ל ה פ ר ש ת ת ר ו ״ מ [ ע ל פירות‬
‫ש ג ד ל ו ב ר ש ו ת גוי ורק נ ג מ ר ה מ ל א כ ת ם ב ר ש ו ת י ש ר א ל ‪ ,‬ולכן ל א ידעתי מ ה נ ס ת פ ק‬
‫לענין ברכה‪.‬‬
‫מ נ ת ת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬סי׳ ק מ ד‬

‫אין להשתמש בטבל טמא‬
‫‪…‬ויצא לנו תידוש גדול‪ ,‬ד ד ו ק א ת ר ו מ ה ט מ א ה הוא ד ש ר י ל ה ד ל י ק ב ב ת י כנסיות‬
‫מפני ש מ צ ו ת ה בשריפה‪ ,‬מ ש א ״ כ ט ב ל ט מ א שאין בו מ צ ו ת ש ר י פ ה איו מ ד ל י ק ץ כלל‪,‬‬
‫ואסור בין ל י ש ר א ל ובין כהן ליהנות מ מ נ ה ב ש ע ת ביעורה‪.‬‬
‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ג ‪ ,‬סי׳ קמו‪ ,‬ג‪.‬‬

‫על הפרשות תרו״מ מקליפות תפו״זים‬
‫‪…‬אינו הייב כ ל ל ל ד ק ד ק בין קליפה ד ק ה ל ע ב ה ‪ ,‬וגם ב ל א ״ ה אף אם ננקוט כ ד ב ר י‬
‫מר‪ ,‬מ ״ מ ק ש ה איך מ ע ש ר י ן אגוזים‪ ,‬ו ד ל מ א א ה ד ריק או מ ק ו ל ק ל ע ד שאינו ראוי כ ל ל‬
‫ל א כ י ל ח גם ע ״ י חדתק‪ .‬א ל א ודאי ש ל א נ ת נ ח תורד‪ ,‬ל מ ל א כ י ח ש ר ת ואין ל ח ו ש כ ל ל‬
‫לכך‪ ,‬ד ח ל א ח ש ו ק ל מ ש ו ב ת מ ש ל ש ת ן ‪ ,‬ו א פ י ״ ח אין מחמירים כ ל ל לענין דיעבד‪ ,‬ו ע ״ כ‬
‫צ ״ ל ש מ ק ו ב ל הי׳ ל ח כ מ י ם ש ל א ל ח ו ש בזח ל א ל ר ב ו י ו ל א למיעוט‪ ,‬א ל א ל ע ש ר כ ד ר ך‬
‫ש ב נ י א ד ם עושים‪.‬‬
‫מ נ ח ת שלמד‪ ,‬ח ״ ג ‪ ,‬סי׳ קמח‪ ,‬א‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ס ]לט‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪73‬‬

‫גזירות‬
‫אתר אין‬
‫לחדשהרצוג‬
‫דעת ‪ -‬מכללת‬
‫אין ל ת ד ש כ ל ל גזירות מעצמינו ע ״ י ה ש ו א ה לגזירות ח ז ״ ל אף ב כ ה א י ג ו ו נ א ש מ צ ד‬
‫ה ס ב ר א אין שום מקום ל ה ל ק ביניהם‪ ,‬ו כ ״ ש בזה ש י ש כ מ ה ס ב ר ו ת להלק‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ג ‪ ,‬ס י ק נ א‬

‫מ כ ת ב אל הרב חיים עוזר גרודזינםקי זע״ל כשנת תרע״ה‬
‫ל מ ע ן ה ג א ו ן ה א ד י ר המפורסם ב כ ל קצוי ת ב ל ר ש כ ב ה ״ ג מרן ר׳ תיים ע ו ז ר‬
‫גראדזענסקי ש ל י ט ״ א ש ל ו מ ו ה ט ו ב י ש ג ה סלה‪.‬‬
‫א ת ד ש ״ ת ה ר מ ה כראוי‪ ,‬מ כ ת ב ק ד ש ו ה ג י ע נ י ב ש ב ו ע זה ע ״ י מ ו ״ ר ה ג ר א ״ ז מ ל צ ר‬
‫ש ל י ט ״ א ‪ ,‬והנני ל ש ל ם לו ת ו ד ה ע ל זה‪ .‬ואף כי ל א הגיעני הפסק ו ה ה ס כ מ ה ב מ ו ע ד‬
‫הראוי‪ ,‬יען כי זה ח ו ד ש והצי ש נ ג מ ר ה כ ב ר ה ד פ ס ת ספרי ]מאורי אש[‪ ,‬א ך מ ת מ ת‬
‫ת ש י ב ו ת דבריו ש ה ם ל ת ו ע ל ת גדול ה ד פ ס ת י אותם ה ד פ ס ה מיותדת ו ה ד ב ק ת י א ו ת ם ע ל‬
‫כ ל הספרים ה נ מ צ א י ם עוד ת ח ״ י ‪ ,‬והנני ש ו ל ה לו היום א ת ספרי יתד ע ם ד ב ר י ו‬
‫הקדושים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫מנתת ש ל מ ה ה ״ ג ‪ ,‬ס י ק נ ג‬

‫על ספר ״אשל אברהם״ מהרב א״י גיימרק כשנת תרח״ץ‬
‫תוזר אני ומודה לו ש ו ב פ ע ם ע ל ספרו זה ש כ ב ד נ י בו‪ ,‬ואם כי מי אנכי ל ה ג י ד ש נ ת מ ד‬
‫ה ע ץ ל ה ש כ י ל למעיינים בו‪ ,‬ב כ ״ ז ה א מ ת ניתן ל ה א מ ר ד א י ת ביה ״ מ י נ י פירות ש מ א י ר ץ‬
‫ה ע י נ י ם ״ ו ג ם י ש ל ה מ ל י ץ ע ל ס פ ר ו זה א ת א ש ר אמרו רבותינו ז ״ ל ב ס ו ט ה יוד ע י ׳ א‬
‫ויטע א ש ל — מ ל מ ד ש ע ש ה פ ר ד ס ו נ ט ע בו כ ל מיני מגדים‪.‬‬
‫מ נ ח ת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬סי׳ ק נ ה‬

‫על העעת הרב ק׳ כהגא לזרוע בשביעית בחממות‬
‫כיון ל מ ע ש ה סומכים ע ל הפוסקים ש ש ב י ע י ת ב ז ה ״ ז רק מדרבנן‪ ,‬לכן ח ו ש ב נ י ש נ כ ו ן‬
‫מ א ד ל ק ב ו ע א ת ה ד ב ר ל מ ע ש ה ו כ מ ו ״ ש כ ת ״ ר ‪ ,‬יהד עם צירוף ש ל עציץ ש א י נ ו נ ק ו ב‬
‫‪,‬‬

‫גם לענין ד ה ע ב ו ד ו ת ו ק ד ו ש ת שביעית‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫מנתת ש ל מ ה ת ״ ג ‪ ,‬ס י ק נ ה ‪ ,‬ז‬
‫]ליקט‪ :‬יונה ע מ נ ו א ל [‬

‫‪74‬‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״מ ]לס‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אברהם מאיר גלאנער‬

‫פיהוק ולעזיו ב ה ל כ ה‬
‫לעילוי נשמת אחי אמי מורתי ע״ה הי׳״ד‪,‬‬
‫הרה׳״ח ר׳ אלישע מיכאל בן הרה״ח ר׳‬
‫בצלאל פרידמן ז״ל םהאלמין — בני ברק‪.‬‬
‫נפטר ביום שב״ק ח׳ אייר תשנ׳׳ט‪ .‬תנעב״ה‪.‬‬

‫ב מ ש נ ה נ ד ה ) ם ג ‪ ,‬א(‪ :‬ו א ל ו הן הוסתות מ פ ה ק ת ובו׳ פירש״י‪ :‬״ א י ש ט ר י ל י י ״ ר בלעז״‪.‬‬
‫ואילו ב ש ב ת )קלו‪ ,‬א( ב ד ״ ה ש פ י ה ק פ י ר ש ״ י ״ ב י י ל י ״ ר ב ל ע ז ״ ‪ .‬בתוס׳ ב מ ס כ ת נדה‬
‫ש נ ב י א להלן‪ ,‬מביאים א ת לעזו ש ל ר ש ״ י ב ש ב ת ‪ ,‬ו ר ע ק ״ א בגליון ה ש ״ ם ל מ ס כ ת ש ב ת‬
‫שם מציין א ת התום׳ ב מ ס כ ת נדה‪.‬‬
‫הל ע ז א י ש ט ר י ל י י ״ ר ‪ ,‬שממנו‪ ,‬ורק ממנו‪ ,‬נ ו ב ע ת ה ל כ ה ת ש ו ב ה ב ר א ״ ש ובטור ובכל‬
‫הפוסקים‪ ,‬ל א ר ק מ ש ו ב ש ‪ ,‬כ ר ו ב הלעזים ב ר ש ״ י וראשונים‪ ,‬א ל א ש ה ו א גם מטעה! כי‬
‫לעז הזה פירושו ״ ל ק ר צ ף ״ ‪ .‬ומובא במובן זה ב ר ש ״ י פםהים יא‪ ,‬ב ב ד ״ ה מקרדין‪,‬‬
‫ביצה כג‪ ,‬א ב ד ״ ה ומקרדין ו ב ״ מ ס‪ ,‬ב ב ד ״ ה מזקפתא‪ ,‬וכאן צ ״ ל אישטינדליי״ר‪,‬‬
‫שפירושו ל ה ת מ ת ת ‪ ,‬זיך אויםשטרעקן‪ ,‬פישוט זרועות ואברים‪ .‬ומתמת דמיון הלעזים‬
‫בכתיב‪ ,‬ט ע ו ״ ו ת י ק נ ו ״ ה מ ע ת י ק י ם והמגיהים ו ש י ב ש ו הספרים‪.‬‬
‫כ ת ב הטור ב י ו ״ ד סי׳ ק פ ״ ט ) ם י ״ ט ( ‪ :‬״ י ש ק ו ב ע ת וכו׳ כגון מ פ ה ק ת ורואה ו פ י ר ש ״ י‬
‫כ א ד ם ש פ ו ש ט זרועותיו מ ת מ ת כובד‪ ,‬ו י ש מ פ ר ש י ם ]הכוונה לתוספות[ כ א ד ם ש פ ו ת ח‬
‫פיו מתמת כובד‪ ,‬ורבנו ח נ נ א ל פ י ר ש כ א ד ם שמוציא קול ד ר ך הגרון ]מתוך ה מ א כ ל‬
‫ש א כ ל — )פרישה([ ו ש ל ש ת ן א מ ת ״ ‪ .‬ו כ ת ב ע ״ ז ה ב״ י ‪ :‬״ ז ה לשון ה ר א ״ ש שם‪ ,‬מ פ ה ק ת‬
‫פ י ר ש ״ י א י ש ט נ ל י ׳ ׳ ר ‪ ,‬והוא א ד ם ש פ ו ש ט אבריו ו ב פ ר ק ר׳ אליעזר דמילה פ י ר ש‬
‫ב א ל י י ״ ר ו ה ו א א ד ם ה פ ו ת ה פיו‪ ,‬וכן נ ר א ה מ ה א דאמרינן ב ב ר כ ו ת )כד‪ ,‬ב( ג ב י ר ב י‬
‫כ ש ה י ה מ פ ה ק היה מנית ידו ע ל ס נ ט ר ו ״ ע כ ״ ל ‪.‬‬
‫ה ל ע ז א י ש ט נ ל י ״ ר ע ם ש י ב ו ש קטן‪ ,‬ע כ ״ פ בלי ל ע ר ב ב בין מ ת י ה ה לקירצוף‪ ,‬נ ש מ ר‬
‫ב ד ב ר י ה ב ״ י ה נ ״ ל ‪ ,‬אתרי ש ב ש ״ ם ו מ ש ם ב ר א ״ ש נ ש ת ב ש ל א י ש ט ר י ל י ״ ר )כי ל ב ״ י‬
‫ה י ת ה עוד ה ג י ר ס א היותר ט ו ב ה ב ר א ״ ש ( ‪ .‬יצויין ש ב ט ו ר י ם מ ה ד ו ר ת מכון ירושלים‬
‫ה ע ת י ק ו ב ט ע ו ת א ת ה ל ע ז ב ב ״ י מ ה ר א ״ ש ש ב ג מ ר ו ת שלנו‪ ,‬ויש ל ת ק ן ולההזיר את‬
‫ה ל ע ז כ ב ט ו ר י ם האהרים‪ .‬נ ב י א גם ש ה ל ע ז א ש ט י נ י ל י א ״ ר נ ש מ ר גם במאירי ב ר כ ו ת כד‪,‬‬
‫א ו ב נ ד ה שם‪ .‬ע ״ כ בענין ה ל ע ז הזה ש ה ו א ‪ ,‬כאמור‪ ,‬ה מ ק ו ר היתידי ל ש י ט ת ר ש ״ י ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫נעיין ב ד ב ר י ה ת ו ם ב נ ד ה ש ם ב ד ״ ה מפהקת‪ :‬״ פ י ׳ ב ק ו נ ט ר ס א י ש ט ר י י ל י ״ ר ) ! ( ואין‬
‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ .‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪75‬‬

‫הרצוגמ ת ב א ל י י ״ ר כ ד א מ ר ב ב ר כ ו ת ג ב י‬
‫מכללתפיהק ו‬
‫דעתת‪ -‬ג ב י‬
‫אתרב ש ב‬
‫נראה‪ ,‬א ל א כמו שפי׳ ]הקונטרס[‬
‫ר ב י ו כ ר ״ ‪ ,‬ע כ ״ ל ‪ .‬א ץ ל פ ר ש שכוונת התוס׳ ל ה ג י ה א ת הלעז או ש ר ש ״ י ה י ה צ ר י ך‬
‫ללעוז גם כ א ן כמו ב ש ב ת ‪ ,‬ש ה ר י ר ש ״ י ש ם ב ע ״ ב ע ל דברי ה ג מ ר א וכן כ י ו צ א ב ה ן‬
‫לאתויי וכו׳ גוםה‪ ,‬פ י ר ש ב ל א י י ״ ר ‪ ,‬ו א ״ כ פתיחת הפה‪ ,‬ל ר ש ״ י ‪ ,‬ה י א ר ק הריבוי ו א י נ ה‬
‫ב מ ש מ ע ו ת מ פ ה ק ת ש ב מ ש נ ה ‪ ,‬ודברי ר ש ״ י א ל ה מובאים ש ם בתוס׳ ד ״ ה מ ע ט ש ת ‪:‬‬
‫״ א י ש ט ו ר נ י ״ ר ‪ .‬וגוםה פ י ר ש ״ י ב ג מ ר א ב א ל י י ״ ר ‪ ,‬ואין נ ר א ה א ל א פירושו ר ו ט י ״ ר ‪ ,‬וכן‬
‫ג י ה ק ב ת פ י ל ה ר ו ט י ״ ר ״ ‪) .‬פירוש הלעזים ב ט ב ל א בסוף המאמר(‪.‬‬
‫ב ״ צ פ ו נ ו ת ״ גליון טו ע מ ׳ ע ׳ ה א ר כ ת י ל ב א ר כוונת ר ש ״ י בהביאו לעזים שונים ע ל‬
‫מ ל ה ע ב ר י ת אתת‪ ,‬ע י י ״ ש ‪ .‬והנה ל מ ל ת פיהוק י ש ל ר ש ״ י ש ת י משמעויות‪ ,‬ו ב צ ר פ ת י ת‬
‫י ש ל כ ל מ ש מ ע ו ת מ ל ה שונה‪ ,‬ל כ ן לועז ר ש ״ י ב כ ל המקומות‪ ,‬ללמדנו איזו מ ש מ ע ו ת‬
‫י ש ל מ ל ה במקום הנדון‪ .‬בדייליי״ר ) ‪ -‬ביילי״ר‪ ,‬ב א י ל ״ ר ועוד‪ ,‬ב ש י ב ו ש י ם ק ל י ם‬
‫בדפוסים( פירושו מ ה ש א נ ו קוראים לפהק‪ ,‬גענעצין‪ ,‬כ ה ג ד ר ת ר ש ״ י ב ב ר כ ו ת כ ד ‪ ,‬א‬
‫ב ד ״ ה פיהק‪ :‬״ ח י ך מלקוחיו פותח להוציא רוח ה פ ה מ ל א ‪ ,‬כ א ד ם ה ר ו צ ה לישון א ו‬
‫ש ע מ ד מ ש י נ ת ״ ‪ ,‬ואילו א י ש ט י נ ד ל י י ״ ר פירושו ל ה ת מ ת ח ‪ ,‬פישוט א ב ר י ם וזרועות‪.‬‬
‫ו ל ר ש ״ י ‪ ,‬ש נ י ה ם כלולים ב מ ל ת פיהוק‪ .‬מ פ ה ק ת ב נ ד ה פירושו ש פ ו ש ט ת אבריה‪ ,‬ו פ י ה ו ק‬
‫ב ש ב ת מ ש מ ע ו כ א ד ם ש פ ו ת ה פיו‪ .‬וזה מ ״ ש בתוספי ה ר א ״ ש ע ל ה ד ף ב נ ד ה ) ע ם‬
‫ה ש י ב ו ש י ם כנהוג(‪ .‬ו ע ״ ז כ ת ב ו התום׳ ״ ו א י ן נ ר א ה ״ ‪ ,‬כלומר פליגי א ר ש ״ י ה ס ו ב ר‬
‫ש מ פ ה ק ת ב נ ד ה פירושו זיך אויסשטרעקן‪ ,‬ולדידהו פירושו גענעצין כמו ש פ י ר ש ״ י‬
‫פיהק ב ש ב ת ‪ ,‬ואין ש ת י מ ש מ ע ו י ו ת לפיהוק‪ .‬ו ג ם מ ״ ש ר ש ״ י גוסה היינו ג ע נ ע צ י ן ״ א י ן‬
‫נ ר א ה ״ לתום׳‪ ,‬א ל א פירושו ר ו ט י ״ ר ־ ג ר ע פ צ י ן ‪ ,‬כמו גיהק ש ג ם ר ש ״ י פ י ר ש כ ך‬
‫ב ב ר כ ו ת שם‪) .‬והנה לפי׳ התום׳ י ש ל ל ע ז ר ו ט י ״ ר ש ת י מלים בעברית‪ ,‬גוםה ו ג ם גיהק(‪.‬‬
‫והדברים מבוארים בדברי הטור ו ה ב ״ י שהבאנו‪ .‬הטור כ ו ת ב ש מ פ ה ק ת פ י ר ש ״ י‬
‫כ א ד ם ש פ ו ש ט זרועותיו‪ ,‬ו ע ״ ז מ ב י א ה ב ״ י א ת מקורו ש ל הטור בדברי ה ר א ״ ש א ב י ו‬
‫שתירגם ופירש א ת ה ל ע ז ש ב ר ש ״ י א י ש ט נ ד ל י י ״ ר )כצ״ל( ״ ו ה ו א א ד ם ש פ ו ש ט‬
‫אבריו״‪ .‬ו מ ה ש ה ב י א ה ב ״ י א ת ה מ ש ך דברי ה ר א ״ ש ‪ :‬״ ו ב פ ר ק ר ״ א ד מ י ל ה פי׳‬
‫ב ל י י א ״ ר ו ה ו א א ד ם ה פ ו ת ה פיו‪ ,‬וכן נ ר א ה מ ה א דאמרינן ב ב ר כ ו ת וכו׳ ה י ה מנית ידו‬
‫ע ל ס נ ט ר ו ״ ‪ ,‬ל א ו ל מ י מ ר א ד ״ ו כ ן נ ר א ה ״ ש צ ר י ך ל ג ר ו ס גם כ א ן ב ר ש ״ י ב ל י י א ״ ר‬
‫שפירושו א ד ם ה פ ו ת ה פיו‪ ,‬דהרי ה ב ״ י ב א ל פ ר ש א ת דברי הטור ו ש ם ה ל כ ה זו מ ו פ י ע ה‬
‫ב ש ם ״ ו י ש מ פ ר ש י ם ״ ‪ ,‬ו ה ם ד ב ר י התום׳ שהבאנו‪ .‬ל ע ״ ד ‪ ,‬כוונת ה ב ״ י ו ג ם ה ר א ״ ש‬
‫ל ה ר א ו ת ש י ש ב מ ש מ ע ו ת פיהוק‪ ,‬ג ם ל ר ש ״ י ‪ ,‬א ד ם הפותה פיו‪ ,‬ו ה ר א י ה מ ז ה ש ר ב י ה נ י ח‬
‫ידו ע ל סנטרו‪) .‬או ד ה ר א ״ ש ם ״ ל כתום׳‪ ,‬ו ל פ ״ ז ה ״ י ש מ פ ר ש י ם ״ בטור ה ם גם ד ב ר י‬
‫ה ר א ״ ש ! מ ״ מ ה ר א י ה מ ב ר כ ו ת ש ה ב י א ו התום׳ ו ה ר א ״ ש אינה ב א ה ל ס ת ו ר א ת פ י ר ש ״ י‬
‫בנדה‪ ,‬דהרי ב ב ר כ ו ת ר ש ״ י עצמו לועז ו מ פ ר ש באריכות פתיתת ה פ ה ‪ ,‬א ל א כיון ד ש ם‬
‫א ״ א ל פ ר ש אתרת‪ ,‬ש ה ר י הניה ידו ע ל סנטרו‪ ,‬לכן נ ר א ה לתום׳‪ ,‬ואולי ג ם ל ר א ״ ש ‪,‬‬
‫ש כ ך פ י ר ו ש פיהוק ב כ ל מקום‪ .‬כנלע״ד‪ (.‬א ב ל מ פ ה ק ת בנדה‪ ,‬ל ר ש ״ י ‪ ,‬פ ו ש ט ת א ב ר י ם‬
‫ג ם לפי פירוש ה ר א ״ ש ו ה ב ״ י בדבריו‪ ,‬ומכאן פסקו ש ל הטור ו ה ב א י ם אהריו‪ .‬ו ר א ה‬
‫ג ם המאירי ב ר כ ו ת ש ם ‪ ,‬ו ב ר ט נ ו ר א בנדה‪ :‬״ מ פ ה ק ת י׳׳א פ ו ת ח ת פיה וי״מ פ ו ש ט ת‬

‫‪76‬‬

‫|‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ .‬ד(‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫דעת ‪-‬‬
‫הרצוגל ה מ ח ל ו ק ת בין ר ש ״ י ותום׳ רמז‬
‫מכללתע ״ ד ע‬
‫שם‪ .‬ו ל‬
‫אתר ״ י‬
‫זרועותיה ו ג ו פ ה ׳ ‪ /‬וראה גם ת פ א‬

‫ר ע ק ״ א בגליונו‪.‬‬
‫ו ל ת ת טעם ל מ ה לענין וסתות פ י ר ש ״ י א ה ר ת מ ש פ י ר ש בתינוק שפיהק‪ ,‬ל ד ע ת י‬
‫מוסבר ה ד ב ר בדברי ר ש ״ י בתינוק שפיהק‪ ,‬ש ם בשבת‪ :‬״ כ ל ו מ ר אתרי לידתו ל א ראו‬
‫בו א ל א ח י ו ת מ ע ט שפיהק ו מ ת ״ ‪ ,‬הרי שפיהוק ש ם הוא ד ב ר מועט‪ ,‬פתיתת ה פ ה‬
‫ג ר י ד א ) ו ה מ א י ר י שם‪ :‬״ ו ל א א מ ר ה בלשון פיהוק א ל א ש כ ך דרך הקטן כ ״ כ ש מ ע ט תולי‬
‫ממיתו בנקל וכו׳״( ואילו בנדה מפהקת מ ה מ ת כובד זרועות ואברים‪ .‬ו ב ג מ ר א מ פ ר ש‬
‫ר ש ״ י וכן כיוצא בהן לאתויי נמי גוםה ב א ל י י ״ ר ‪ ,‬דהיינו גם פ ת י ה ת הפה‪ .‬כ נ ״ ל ‪.‬‬
‫הנה גם ר ש ״ י ס ו ב ר ש ב ל א י י ״ ר ‪ -‬ג ע נ ע צ י ן מסימני הווסת הוא כ ד ע ת ה ת ו ם ‪ /‬א ל א‬
‫ש ה ו א לומד א ת זה מ מ ל ת גוסה ש ב ג מ ר א ‪ ,‬ו ל פ ״ ז ל א היה הטור צריך ל ה ב י א א ת‬
‫המלים ״ ו י ש מ פ ר ש י ם ״ ע ל פתיתת ה פ ה וגם ב ש ו ״ ע ) י ו ״ ד סי׳ ק פ ״ ט ס י ״ ט ( ע ל דברי‬
‫ה מ ח ב ר ״ כ ג ו ן ש מ פ ה ק ת דהיינו ש פ ו ש ט ת זרועותיה או כ א ד ם הפותה פיו״ מציין ב א ר‬
‫ה ג ו ל ה ש ה ר א ש ו ן ל פ י ר ש ״ י והשני לפי׳ התום׳ ]ולא הוסיף ״ ו ה ר א ״ ש ״ ‪ ,‬ודו״ק[(‪ ,‬דהרי‬
‫גם ר ש ״ י ס ו ב ר כ ך בשניהם‪ ,‬ו נ ״ ל דפירשו הכי מ ש ו ם דנקטו מ ל ת ״ מ פ ה ק ת ״‬
‫ש ב מ ש נ ה ‪ ,‬ובפירוש מ ל ה זו י ש נ ה המחלוקת‪ ,‬א ב ל ל ק ו ש ט א ״ ש ל ש ת ן א מ ת ״ ‪.‬‬
‫מעניין ש ה מ א י ר י לומד א ת שניהם בדיוק ב ד ר ך ה ה פ ו כ ה מ ש י ט ת רש״י‪ .‬א ת מ ל ת‬
‫מפהקת בנדה הוא מ פ ר ש ב ד ל י י א ״ ר ־ ג ע נ ע צ י ן ‪ ,‬ו ב ג מ ר א במקום מ ל ת גוסה הוא גורם‬
‫״ ג י י ס א ״ וכותב‪ :‬״ ר ״ ל מ פ ש ט ת זרועותיה בכבידות ל ה א י ג י ס א ו ל ה א י גיסא‪ ,‬והוא‬
‫ה נ ק ר א ב ל ש ו ן ל ע ז א ש ט י נ ד ל י ״ ר ״ )הלעז הנכון•(‪ ,‬והוא ממשיך‪ :‬״ ו י ״ מ ה ת ע ו ר ר ו ת‬
‫הקיא ו כ ו ״ ‪ /‬ו א פ ש ר ש ה ם ד ב ר י ה ר א ב ״ ד ש מ ב י א ש ם ר ״ א סופר‪ :‬״ ג י ס ה פי׳ ח ו ש ש ת‬
‫בכסלה‪ ,‬פי׳ א ה ר רוצה להקיא‪ ,‬מ ע י ן א כ י ל ה גםח׳׳‪.‬‬
‫א ת דברי ה ר א ב ״ ד ה א ל ה מצינו גם בפירושו ע ל ה ס פ ר א ע ה ״ פ ו א כ ל ת ם ל ה מ כ ם‬
‫ל ש ו ב ע ) ב ה ר פ ר ש ת א ג פ ״ ד ה ״ ד ( א ו כ ל ו ל א נ ו ס י ‪ :‬״ ו ל א א כ י ל ה גסה‪ ,‬פי׳ א כ י ל ה ג ס ה‬
‫אינה ל ש ו ב ע א ל א פ ש ט י ד י ״ ו ב ל ע ז ) ג ו ע ל ‪ ,‬בהילה(״‪ .‬תיפשתי ל ב ר ר איך מ פ ר ש ר ש ״ י‬
‫מ ל ת גוסי ש ב ס פ ר א ו מ צ א ת י ש ב ס פ ר א ב ת ו מ ש מ ל ב י ״ ם )אות לו( גורם ״ א ו כ ל ו ל א‬
‫נ י ס י י ״ ‪ ,‬ו ב ת ה י ל ה ת ש ב ת י ש ג ם ר ש ״ י ג ר ם כך‪ ,‬כי איך יפורש אוכל ו ל א גוםי‬
‫ב מ ש מ ע ו ת מ פ ה ק ‪ -‬ג ע נ ע צ י ן ? ובפירוש ה ח פ ץ חיים ע ל ה ג ה ו ת ה ג ר ״ א כתוב‪ :‬״ ו נ ר א ה‬
‫ש ה ו א ] ה ג ר ״ א [ מ פ ר ש ו ל א גוסי ש ל א ת צ ט ר כ ו ל א כ ו ל ה ר ב ה כי ב מ ע ט יהיו ש ב ע י ם ״ ‪,‬‬
‫וכותב עוד‪ :‬״ מ א מ ר ו ל א גוםי ל י ת א בילקוט‪ ,‬ולפי ה נ ר א ה ל א גרם זה ב ת ו ״ כ ״ ‪.‬‬
‫ו ה ש ב ת י ש ג ם ר ש ״ י ל א ג ר ם ליה‪ .‬ו א ת ״ כ ר א י ת י פי׳ ה ר ״ ש ‪ :‬״ א ו כ ל ו ל א גוםי‪ ,‬פי׳ אינו‬
‫צריך ל מ ל א ו ת בטנו עד ש י ה א פותה פ ה מ ת מ ת ה ב ל ו ו ע ש ן ש ל מ א כ ל ‪ ,‬א ל א ב א כ י ל ה‬
‫מ ו ע ט ת י ש ב ע ו ק ל ו ב ר י א ״ )והיא ה ג ד ר ה יפה ל ר ו ט י ״ ר ‪ -‬גרעפצין(‪ ,‬ומוסיף הת״ת‪:‬‬
‫״ ו ל פ י ה נ ר א ה רש׳׳י ג׳׳כ כ י ו ו ן ל פ י ר ו ש זה‪ ,‬ש ה ר י פ י ר ש א ו כ ל ק מ ע א ו מ ת ב ר ך במעיו‪,‬‬
‫ו ב ו ו ד א י כ ו ו נ ת ו ל מ א מ ר זה ש ל התו׳׳כ׳׳‪ .‬ע ״ כ ד ב ר י ה ת ״ ת ‪ ,‬ו א ״ כ ה ד ר ה ש א ל ת י‬
‫לדוכתה‪ ,‬אי ג ר ם ליה ה י א ך מ פ ר ש ליה‪ .‬ו ב כ ל ל צריך ביאור מה ה ה ב ד ל ל ר ש ״ י בין‬
‫פיהוק ל ג ב י תינוק ובין גוסה‪ ,‬ש ש נ י ה ם ת י ר ג ם ב א ל י י ״ ר ‪ -‬ג ע נ ע צ י ן ‪ ,‬ולתום׳ ה ה ב ד ל בין‬
‫גיהק ל ג ו ס ה ש פ י ר ש ו א ת ש נ י ה ם ר ו ט י ״ ר ־ ג ר ע פ צ י ן ‪ ,‬וגם איך ל א התייתסו מפרשי‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ס ]למ‪ ,‬ד[‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫|‬

‫‪77‬‬

‫הספרא לפירושו של רש״י על מלת גוסה בנדה סג‪ ,‬ב והמובא גם בתום׳ שם בע׳׳א‬
‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בד״ה מעטשת‪.‬‬
‫צ ר פ ת י ת עתיקה‬

‫פ י ר ו ש הלעז‬

‫המלה ב ל ע ז‬

‫צ ר פ ת י ת דהיום‬

‫אישטריליי״ר‬

‫לקרצף‬

‫‪estreillier‬‬

‫אישטינדיליי״ר‬

‫להתמתח‬

‫‪estendeillier‬‬

‫בדייליי״ר‬

‫לפהק )גענעצן(‬

‫‪badaillier‬‬

‫רוטי״ר‬

‫לגהק)גרעפצין(‬

‫‪router‬‬

‫‪ETRILLER‬‬
‫‪S ' E T I R E R S'ETENDRE‬‬
‫‪BAILLER‬‬
‫‪ROTER‬‬

‫אישטרנוא״ר‬

‫להתעטש)ניסן(‬

‫‪esternuer‬‬

‫‪ETERNUER‬‬

‫שנגלוט״ר‬

‫לשהק)שליקיצין(‬

‫‪sangloter‬‬

‫‪HOQUETER, SANGLOTS‬‬

‫פשטידי״ו‬

‫גועל‪ ,‬בהילה‬

‫‪(fastidieux, etym.‬‬

‫‪DEGOUT‬‬

‫)‪latine: fastidium‬‬

‫כ א ש ר א ת ם ]ראשי ת נ ו ע ת הרפורמה[ מ ש ת ת פ י ם ב ת ח ב ו ל ו ת וכותבים ׳פסקי דין׳‬
‫א ש ר אנשים פשוטים חושבים א ו ת ם כהוראה ר ב נ י ת מ ו ס מ כ ת ‪ ,‬אז א ס ו ר ל ש ת ו ק ‪.‬‬
‫ה ר ב עזריאל הילדסהייםר זצ״ל‪ :‬ע ל פסול עבריינים ל ע ד ו ת‬

‫יהיה טוב לנו‪ ,‬כ א ש ר יבינו במחננו ש כ ת י ב ת מ א מ ר היא חובה קדושה‪ .‬לדאבוננו‬
‫רוב הקוראים חושבים שפעילות זו ב א ה מ ת ו ך בזבוז זמן ואינטרסים אישיים‪ .‬זה נדיר‬
‫שהציבור מרגיש א ת הרצינות וההתנגדות הפנימית ל כ ת י ב ה ‪ ,‬כ ו ל ל הרצון ל ה פ ס י ק‬
‫באמצע‪ ,‬והצורך ב ה ת ג ב ר ו ת גדולה ע ל ה ה ת נ ג ד ו ת להמשיך‪.‬‬
‫ה ר ב עזריאל הילדסהיימר זצ׳׳ל‪ :‬ע ל חוקות הגוי‬
‫שום ד ב ר בעולם ל א יכול ל ה ת י ר ד ב ר ‪ ,‬בנימוק ש כ ך עושים בפריס או בלונדון‪,‬‬
‫בניו־יורק או בםדני‪ ,‬א ל א ר ק ה ו ר א ת פוסקים מוסמכים לפי ת ל מ ו ד ופוסקים‪.‬‬
‫ה ר ב עזריאל הילדסהיימר זצ׳׳ל‪ :‬ע ל הרפורמה בשבועה באוסטריה‬

‫‪78‬‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ ,‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כרך ל״ט‬
‫ר ש י מ ת המאמרים ב כ ר ך ל״ט‪ ,‬גליובות א ‪ -‬ד‬

‫שם ה מ ח ב ר‬

‫שם ה מ א מ ר‬

‫גליון‬

‫עמוד‬

‫אויערבך‪ ,‬הרב ש״ז זצ״ל‬
‫אויערבך‪ ,‬הרב ש״ז זצ״ל‬

‫על איסור לא תכלה במצות פאה‬
‫מנחת שלמה‪ ,‬ח׳׳ב וח׳׳ג‬

‫ב‬
‫ד‬

‫‪1‬‬
‫‪66‬‬

‫אליצור‪ ,‬איתי‬

‫ויכם הענן את אוהל מועד‬

‫ג‬

‫‪39‬‬

‫אופנהיימר‪ ,‬יעקב‬

‫ר״י האן על ״דע מה שתשיב״‬

‫א‬

‫בךשחר‪ ,‬הרב מתניה‬
‫בקהופר‪ ,‬הרב יוסף ג׳‬
‫ברויאר‪ ,‬פרופ׳ מרדכי‬
‫ברונזניק‪ ,‬ד״ר נ״מ‬

‫על מידת הזריזות‬
‫הרב אברהם אליהו קפלן זצ״ל‬
‫אורתודוקסיה בין נסיגה‪ ,‬עמידה וכר‬

‫ב‬
‫ד‬
‫ד‬

‫הניב ״מטייל‪…‬ארוכות וקצרות״‬
‫בין ירמיהו ומשה רבינו‬

‫ג‬
‫ד‬

‫בעניני מעשר שני‬

‫ג‬

‫על דרכי הבקורת‬

‫‪1‬‬
‫ג‬
‫ד‬

‫ברונזניק‪ ,‬ד״ר נ״מ‬
‫גולדברג‪ ,‬הרב ז״נ‬
‫גלאנצר‪ ,‬אברהם מאיר‬
‫גלאנצר‪ ,‬אברהם מאיר‬

‫עוד בענין ״הודה ולא בוש״‬
‫פיהוק ולעזיו בהלכה‬

‫גלאנצר‪ ,‬אברהם מאיר‬
‫הורביץ‪ ,‬אלעזר‬
‫הילדסהיימר‪ ,‬הרב עזריאל‬
‫הילדסהיימר‪ ,‬הר״ע ז״ל‬
‫הילדסהיימר‪ ,‬הר״ע ד ל‬

‫״קובץ חדש של תשובות הגאונים״‬
‫מאה שנה לפטירתו — מדבריו‬
‫לזכרו‬
‫דרשה לד אדר‬

‫הכהן‪ ,‬אביעד‬

‫הרי״ב זולטי על מנורה עגולה‬

‫ויינברג‪ ,‬הרב י״י זצ״ל‬

‫קבורת לא־יהודי בבי״ק יהודי‬

‫וילמן‪ ,‬הרב פנחס‬
‫יסלזון‪ ,‬שמואל‬

‫״שותף למעשה בראשית״‬
‫משה איש האלוקים — יומו האחרון‬

‫כהן‪ ,‬הרב כרמיאל‬
‫כהן‪ ,‬הרב כרמיאל‬

‫סכך פסול פוסל בארבעה‬
‫הלכה ״מורכבת״ ב ה ל הזכרת גשמים‬
‫הערות על מגילת אסתר‬

‫לוונטהל‪ ,‬הרב משה ד״מ‬
‫לוי‪ ,‬יהודה ויוסף‬
‫לוין‪ ,‬הרב פ ‪p‬‬

‫ההלכה במסכת אבות‬
‫גילויי המדע עוזרים‬
‫הגולל ספר תורה נוטל שכר כולן‬

‫לוין‪ ,‬הרב פ ח‬

‫על הגולל ספר תורה‬
‫על ספרי תורה שכתבו גדולי ישראל‬

‫לב‪ .‬פרופ׳ זאב‬

‫מצגר‪ ,‬הרב א׳‬

‫המעין‪ .‬תמוז תשנ״ט ]לט‪ ,‬ד‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪17‬‬
‫‪22‬‬
‫‪31‬‬
‫‪17‬‬
‫‪51‬‬
‫‪55‬‬
‫‪6‬‬
‫‪62‬‬
‫‪68‬‬
‫‪75‬‬
‫‪58‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪19‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪35‬‬
‫‪11‬‬
‫‪45‬‬

‫א‬
‫ד‬
‫נ‬
‫ג‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫נ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫נ‬
‫א‬
‫א‬

‫‪11‬‬
‫‪21‬‬

‫ב‬
‫ב‬

‫‪65‬‬
‫‪71‬‬
‫|‬

‫‪79‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שם המאמר‬

‫שם המחבר‬

‫גליון‬

‫עמ‬

‫נוי‪ ,‬ה׳‬

‫אמנם כן‪ ,‬יצר סוכן בנו‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫סבתו‪ ,‬הרב חיים‬

‫בסוגיה ״אדם חשובי׳ בקידושין‬

‫ב‬

‫‪17‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫]על ספר[ הערות במסכת סוכה‬

‫א‬

‫‪43‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫מסילת ישרים מהד׳ הרמ״ח שלנגר‬

‫א‬

‫‪52‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫ס׳ יונה‪ ,‬מהד׳ הרב״צ קריגר‬

‫א‬

‫‪55‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫פתיחה למסכת מעשר שני‬

‫ב‬

‫‪23‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫׳משכיל ל ד ו ד מהרב דוד אוקס ז״ל‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫אחרי ההפגנה הגדולה בירושלים‬

‫ב‬
‫ג‬

‫‪59‬‬
‫‪56‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫סדר החליצה למהר״י מרגלית‬

‫ג‬

‫‪59‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫סמינר או ישיבה לרבנים?‬

‫ד‬

‫עמנואל‪ ,‬הרב מרדכי‬

‫איסור כלאים במאכל בהמה‬

‫ג‬

‫‪11‬‬
‫‪9‬‬

‫פוזן‪ ,‬רפאל בנימין‬

‫הערה ל״הודה ולא בוש״‬

‫ב‬

‫‪69‬‬

‫פרץ‪ ,‬הרב משה‬
‫קטן‪ ,‬הרב יואל‬

‫בענין דברי תורה ודברי קבלה‬
‫דרשות ש פ ת אמת׳ מהר״א הנדלר‬

‫ד‬

‫‪64‬‬

‫א‬

‫‪49‬‬

‫קטן‪ ,‬הרב יואל‬

‫בנבכי התשובה מי׳ איזק וא׳ קליין‬

‫א‬

‫‪50‬‬

‫קטן‪ ,‬הרב יואל‬

‫מסכת ברכות ׳הלכה ברורה׳‬

‫ב‬

‫‪53‬‬

‫קטן‪ ,‬הרב יואל‬

‫תקליטורים תורניים חדשים‬

‫ב‬

‫‪56‬‬

‫קטן‪ ,‬הרב יואל‬

‫על נוסח הגר״א בתפילה‬

‫ד‬

‫‪47‬‬

‫קליין‪ ,‬הרב דוד ב״צ‬

‫בענין ״דן דין אמת״‬

‫ג‬

‫‪69‬‬

‫רובין‪ ,‬שמואל דוד‬

‫זריזות למצות לא־תעשה‬
‫הודה ולא בוש‬

‫ג‬

‫‪70‬‬

‫ג‬

‫‪57‬‬

‫תמר‪ ,‬פרופ׳ דוד‬

‫המשתתפים בגליון זה‪:‬‬
‫יונה עמנואל‪ ,‬רחוב בראנד ‪ ,17‬ירושלים‬
‫פרופ׳ מרדכי ברויאר‪ ,‬שד׳ בן מימון ‪ ,54‬ירושלים‬
‫הרב יוסף ג׳ בקהופר‪,‬‬
‫‪6147 N CENTRAL PARK AVE, CHICAGO ILL. 60659-2215, U.S.A.‬‬
‫הרב יואל קטן‪ ,‬מכון שלמה אומן‪ ,‬ישיבת שעלבים ‪99784‬‬
‫ד׳׳ר נחום מ׳ ברונזניק‪ ,‬רח׳ דיםקין ‪ ,11/35‬ירושלים‬
‫הרב משה פרץ‪ ,‬רח׳ הפסגה ‪ ,64‬ירושלים‬

‫‪,FRAN‬אברהם מאיר גלאנצר‬

‫‪80‬‬

‫‪BELGIE,‬‬

‫המעין‪ ,‬תמוז תשדט ]לס‪ .‬ח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ANTWERPEN,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫העורך האחראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רח׳ בראנד ‪ ,17‬ירושלים ‪93878‬‬

‫דפוס צור־אות‪ ,‬ירושלים‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)