L I B R A R Y OF A G U D A S C H A B A D
אתר דעת -מכללת הרצוג
נצר־כ
1
מ ו צ א ? אול S17יד**
בד 1
>זגרד*-1כ יע1דאל
כ*רכ**7
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewb ooks. org
בתוכן:
ע״יחייםתשס״ט
ו
סמכות רבנית בזמן הזה /הרב יוסף גבריאל בקהופר
ביאור בשיטת רבנו תם בזמני היום ושקיעת ההמה /רן בן־נון 10 .
מעורבותם האישית של נביאי ישראל בנבואתם /
25
הרב אברהם נחשון
37
הכנסת כתב עברי לבית הכסא /הרב ברוך אפרתי
תגובות והערות
עוד בענין בעל ה״לשם״ /הרב נתן קמנצקי
ועוד על זהות מחבר ספר החינוך /יוסף אברמסון
תגובות קצרות /הרב ישראל מ׳ פלס
קצר -צר -צרר -צרה -מיצר /הרב יעקב קאפל רייניץ . . .
47
52
53
54
על ספרים וסופריהם
מניעים ומגמות בחיבורו של ׳ספר הערוך׳ /גבריאל יצחק רוונה
"הנשר הגדול׳׳ -גלגולו של כינוי כבוד /ד״ר מיכאל רינלר . .
׳משנה מפורשת מסכת ברכות׳ לרב סנדר צבי שמש /מרדכי מאיר
׳שערוריית אדישות׳ -או סערה מיותרת! /הרב יואל קטן . .
נתקבלו במערכת /י״ק
55
68
74
82
91
רשימת המאמרים בכרך מו
95
נ ס ״ ד ירושלים תמוז תשס׳יו • ברד מו גליון ד • המחיר 20.-ש״ח
בחוץ לארץ 25.- :דולר
מגוי שנתי :בישראל 70.- :ש ״ ח
www.daat.ac.ilת״ד ,16508ירושלים 91164
מוסד יצחק ברויאר,
אתר דעת -מכללת הרצוג
עורך אחראי)תשכ״ד-תשס״ב( :ר׳ יונה עמנואל זצ״ל
המערכת:
ד״ר שמעון בולג
הרב שמעון שלמה גולדשמידט
פרופ׳ מרדכי ברויאר
הרב שמעון ויזר
העורך :הרב יואל קטן ,קרית הישיבה ,שעלבים ,ד״נ שמשון 99784
טלי ;08-9276664 :פקס ;08-9276639 :דואר אלקטרוניwso@shaalvim.co.il :
למנויים :מוסד יצחק ברויאר ,ת״ד ,16508ירושלים 91164
© כל הזכויות שמורות למוסד יצחק ברויאר ,ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב יוסף גבריאל בקהופר
ס מ כ ו ת רבנית בזמן הזה
לפני מאתיים ש נ ה ,ב ש נ ת ה ״ א ת ק ס ״ ו ) 1 8 0 6ל מ נ י י נ ם /כינס הקיסר נפוליון בפריז
מ א ה ושנים ע ש ר צירים יהודים מ מ ר ח ב י ממלכתו ,והציג בפניהם ת ר י ס ר ש א ל ו ת על
1
התייחסות ה י ה ד ו ת למדינה מודרנית .בין הצירים היו גם רבנים ,ו ב ר א ש ם ה ג ר י ״ ד
זינצהיים ז צ ״ ל מ ח ב ר ספרי יד דוד .בנוסף ע ל כ ך נ ש ל ח ו ש א ל ו ת הקיסר גם ל ה ג ׳ ׳ ר
2
י ש מ ע א ל ממודינא זצ״ל ,ב ע ל ש ו ״ ת ז ר ע אמת ,א ש ר ה ש י ב ע ל י ה ם ב כ ת ב .היות
שתשובות
ה א ס י פ ה יחד עם ה ת ש ו ב ו ת ש ל הגר״י ממודינא הן ה ר א ש ו נ ו ת לדון
ב ש א ל ת ס מ כ ו ת ה ר ב נ ו ת ב ת ק ו פ ה ש ל א ח ר האמנציפציה )הענקת זכויות ש ל אזרחות
ליהודי אירופה( ,ש ו מ א עלינו לבחון ת ש ו ב ו ת אלה ,ל ד ע ת אם יש בהן דברים ל א מ י ת ה
ש ל ת ו ר ה ש א פ ש ר להסיק מ ה ם מסקנות ל מ ע ש ה אודות ס מ כ ו ת ר ב נ י ת במדינות
3
החופשיות ש ל זמננו ,או ש מ ע ו ר ב ת בהן פ ס ו ל ת ש ל ה כ נ ע ה וחנופה ל מ ל כ ו ת .
ה ש א ל ו ת ה נ ו ג ע ו ת לענינינו הן ש א ל ו ת ז-ט.
ש א ל ה ז היתה :״ מ י הוא ה מ כ ת י ר ב כ ת ר ה ר ב נ ו ת חכמיהם ומוריהם?״
ש א ל ה ח היתה :״ א י ז ה מ ש פ ט מדיני נוהגים הרבנים ש ל ה ם ב ק ה ל ע ד ת ם ? ״
ש א ל ה ט היתה :״מינוי ה ר ב נ י ם ו ה נ ה ג ו ת מדיניות ש ל ה ם ה נ ״ ל הוא מכח ציווי ה ד ת
או מ נ ה ג ב ע ל מ א ? ״
ע ל ש א ל ה ז ע נ ת ה האסיפה:
מאז ה מ ר ד ]הצרפתי[ ,ב כ ל מקום ש י ש מספיק יהודים להחזיק רב ,רוב ר א ש י
ה מ ש פ ח ו ת ממנים א ת ה ר ב ,אחרי שיוקדמו חקירות ל ג ב י ה י ו ש ר והידיעות ש ל
המועמדים .אכן אין אופן ה ב ח י ר ו ת שוד .ל ג מ ר י — מ ש ת נ ה הוא לפי המקום,
ו ע ד היום כ ל ה ק ש ו ר ל ב ח י ר ת ר ב מ ו ט ל בספק.
1
2
3
אשר חלק מהם היוו בשנה שאחרי זה את ה״סנהדרין״ של נפוליון ,שאישרה ,בתקנות
קבועות ,את רוב תשובות האסיפה.
עקב זקנותו המופלגת נבצר ממנו להשתתף אישית באסיפה.
תשובות האסיפה ניתנו בצרפתית .הציטוטים כאן הם תרגום שלי מהתרגום לאנגלית שיצא
לאור לראשונה בשנת תקם״זTransactions of the Parisian Sanhedrin or Acts of the :
Assembly of Israelitish (sic) Deputies of France and Italy. Collected by Diogene
.Tama and translated by F.D. Kirwan, London 1807תשובות הגר״י דמודינא ניתנו
בלה״ק והודפסו ע״י הרב יהודה רוזנטאל ברבעון ״תלפיות״ שנת תש״ט מס׳ ,3-4עמ׳ 565
והלאה.
המעין ,תמוז תשס״ו 1מו .דן
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב ה ג ד ו ל והיותר ח ש ו ב בכל קהל וקהל בהסכמת טובי וחשובי העיר.
על ש א ל ה ח ע נ ת ה האסיפה:
אין הרבנים נוהגים שום מ ש פ ט מדיני בקהל היהודים .אין למצוא את המושג
״ ר ב ״ בתורת מ ש ה ,ואף בימי ה ב י ת הראשון ל א מוזכר מושג כזה .לראשונה
הוא מוזכר בסוף ימי ה ב י ת השני .ב ע ת ה ה י א שלטו הםנהדריאות או בתי הדין
ביהודים .בית דין עליון ,ש נ ק ר א הסנהדרין הגדולה ,ישב בירושלים ,והיה
מורכב מ ש ב ע י ם ו א ח ד דיינים .היו גם בתי דין נמוכים אשר הורכבו מ ש ל ו ש ה
דיינים ,ל ש פ ו ט דיני ממונות ומשפטים מדיניים ,ועוד ]סנהדרין[ של )כ״ב(
] כ ״ ג [ דיינים א ש ר י ש ב ה בעיר הבירה על מנת להחליט בעניינים פחות
חשובים ] מ א ל ה א ש ר נידונו בסנהדרין הגדולה[ ,אשר נקראה הסנהדרין
הקטנה .רק ב מ ש נ ה ו ב ת ל מ ו ד נמצא ל ר א ש ו נ ה ה מ ו ש ג ״ ר ב ״ במובן ש ל מומחה
בדינים ,ואדם זכה ל ת ו א ר זה הן הודות למוניטין שלו ,והן הודות לדעת ה ק ה ל
ע ל אודות חכמתו .כ א ש ר גלו י ש ר א ל לרחבי ת ב ל ,במקומות אשר הורשו
ל ה ת י י ש ב מספר מספיק ] ש ל יהודים[ הם הצטרפו כדי לייסד קהילות קטנות.
פעמים ,בנסיבות אלה ,ר ב עם עוד שני מומחים הרכיבו מין מועצה ,ה נ ק ר א ת
בית דין ,דהיינו בית משפט .ה ר ב מ י ל א א ת התפקיד ש ל השופט ,ושני האחרים
היו לעוזריו.
סמכויותיהן ואף עצם קיומן ש ל מועצות אלה ,עד עצם היום הזה ,תלויות
ברצון ה מ מ ש ל ו ת א ש ר ת ח ת ם גרים היהודים ,ובמידת הזכויות א ש ר להן זכו.
מאז ה מ ר ד ]הצרפתי[ אין מ ו ע צ ו ת רבניות א ל ה מתקיימות בצרפת ובאיטליה
בכלל .היהודים ,ש ה ו ע ל ו ל ד ר ג ת אזרחים ,מצייתים בכל דבר לחוקות המדינה.
היות וכן ,תפקידי הרבנים ,במקומות הימצאותם ,מוגבלים ל ד ר ש ת מוסר בבתי
הכנסיות ,וסידור קידושין וגיטין.
במקום א ש ר אין בו ר ב ר ש א י היהודי הכי מלומד בדת לסדר לסדר קידושין
ל ל א סיוע ש ל רב .היות ש ז ה מלווה בבעיות ,א ש ר בודאי מן הראוי למנוע,
י ש ל ה ח י ל ע ל כ ל א ד ם ה נ ק ר א ל ס ד ר קידושין א ת ה ה ג ב ל ו ת א ש ר בהן ה ר ש ו ת
ה מ ק ו מ י ת מ ג ב י ל ה א ת תיפקוד הרבנים בתחום זה.
ב א ש ר לסמכויות שיפוטיות ,אין ל ה ם ]לרבנים סמכויות אלה[ כ ל ל וכלל מפני
שאין א צ ל ם מ ע ר כ ת שיפוטית דתית ,וכמו כן אין ל ה ם ]זכות[ לכוף מ ש מ ע ת
ב א ש ר ל ת פ ק י ד י ה ם הדתיים.
ו ה ג ר ״ י ענה:
בימים חלפו ל מ ו היו כ ל ק ה ל ו ק ה ל מ ש ת ד ל י ם ל ה ש י ג מן ה ש ר ה ש ו ל ט עליהם
קיומים ל ה ר ש ו ת ם ל ה ת נ ה ג ביניהם ע ״ פ ת ו ה ״ ק ,ו ג ״ כ היה נותן להם ר ש ו ת מן
2
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדליה שנטבעה לכבוד כינוס
ה׳םנהדרץ׳ ע״י נפוליאון
ציור של אחת מישיבות ה׳םנהדרין׳
עמודי השער של הוכרת התפילות שנאמרו בפתיחת כינוס ה׳סנהדרין׳
המעין .תמוז תשס״ו ונדו .דן
www.daat.ac.il
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ש ר ל ה ט י ל חרם או קנם ממון וכיוצא .א ב ל כ ע ת שכל אחד עושה מה ש ל ב ו
חפץ ,ואין יכולת ביד הרבנים ל מ ח ו ת בידם ,אין הרבנים יכולים ל ע ש ו ת ר ק
ל ה ש י ב כדין ו כ ה ל כ ה למי ש ב א ל ש א ו ל להם דיני איסור והיתר ולדרוש ל ע ם
בענייני הדין והמוסר ו א ה ב ת חברים בעבור ישמע העם וייטיבו דרכיהם
ומעלליהם ויהיה י ר א ת ה׳ ע ל פניהם ,וזה יועיל למי שהוא ירא שמים ו ב א
ל ש מ ו ע דברי ת ו ר ה ל ש מ ו ר ולעשות.
ע ל ש א ל ה ט ענתה האסיפה:
אחרי ה מ ע נ ה ל ש א ל ה ה ק ו ד מ ת א ך ל מ ו ת ר ל ה ש י ב ע ל זאת ,אלא רק ל ה ע י ר
שאפילו יצוייר ש ה י ה שמור לרבנים עד עצם היום הזה איזו םמכות שיפוטית־
מדינית — א ש ר אכן אינו כן — ל א היו לסמכות זאת או לצורת הבחירות
]לרבנות[ תוקף הלכתי ,ומקורן אך ב מ נ ה ג גרידא.
ו ה ג ר ״ י ענה:
מינוי הרבנים ו ה נ ה ג ה ד ת י ת ונימוםית ל ת ו ע ל ת העם הנזכרת ב ש א ל ה ה נ ״ ל
הוא ע ״ פ תורתנו ה ק ד ו ש ה ,כ ד כ ת י ב בספר ש מ ו ת סי׳ י ״ ח בעצת יתרו ל מ ש ה ,
ע ת ה ש מ ע בקולי וכו׳ ו ה ז ה ר ת ה א ת ה ם א ת החוקים ואת התורות וכו׳ ו י ש מ ע
מ ש ה לקול חותנו וכו׳ ,והיא ג ״ כ מצות ע ש ה ב פ ר ש ת משפטים ,וכמו כן בספר
דברים סי׳ י ״ ז שופטים ושוטרים תתן ל ך בכל שעריך וכו׳ ושפטו א ת ה ע ם
מ ש פ ט צ ד ק וכו׳ ע ד סוף ה פ ר ש ה ,וכן ב כ מ ה דוכתי אחריני .א ב ל כ ע ת אין
בידינו להוציא זה מן ה כ ח א ל ה פ ו ע ל ב ש ל ם שבפנים ,כמו ש כ ת ב ת י ב ת ש ו ב ה
הקודמת.
והנה ,נ פ ק ״ מ ג ד ו ל ה בין ת ש ו ב ו ת ה ״ ס נ ה ד ר י ן ״ ל ת ש ו ב ו ת ה ג ״ ר י ש מ ע א ל די מודינא.
ש ה ר י ב ע ת ש ב ת ש ו ב ה ל ש א ל ה ז׳ פקפקו הסנהדרין באופן ותוקף הבחירות ,ל ד ע ת
ה ג ר ״ י י ש אופן ברור ,ו מ מ י ל א אף תוקף ,ל ב ח י ר ת הרב .ובמקום מ ע נ ה הסנהדרין
ל ש א ל ה ח׳ ,א ש ר ג ד ש ו א ת המידה ל ש ל ו ל מן הרבנים כ ל סמכות ,עד א ש ר כ מ ע ט
ש ל א חילקו בין ר ב ב י ש ר א ל לבין יהודי פ ש ו ט אך מלומד ,מ ש ת מ ע מדברי ה ג ר ״ י
שעדיין היה ל ר ב נ י ם סמכות ,אם ל א ״ ש כ ל א ח ד ע ו ש ה מה ש ל ב ו חפץ ואין יכולת ביד
ה ר ב נ י ם ל מ ח ו ת בידם״ .ו ב ה מ ש ך ל ה ב ד ל זה בין הסנהדרין להגר״י ,דקדקו הםנהרין
עוד יותר ב ת ש ו ב ת ם ל ש א ל ה ט׳ ל ה ד ג י ש א ת חוסר הסמכות המוחלטת ש ל הרבנים,
ואילו ל ה ג ר ״ י יסוד מינוי וסמכות הרבנים נ מ ש ך בלי הפסק מתקופת יתרו עד היום,
א ל א ש א ״ א ״ ל ה ו צ י א זה מן ה כ ח א ל ה פ ו ע ל ב ש ל ם ש ב פ נ י ה ״ כ א ש ר מקדמת דנא,
ו א מ נ ם א פ ש ר ,ל כ א ו ר ה ,ל ס ב ו ר ש ה ס נ ה ד ר י ן עיוותו א ת הדין ביודעין /ואין מ ה
ל ד ק ד ק ב ד ב ר י ה ם כלל .א ל א ש כ א מ ו ר היו בין חבריו גם גדולי תורה ,ולכן שומא עלינו
לבחון א ם א פ ש ר ל ה ס ב י ר א ת ע מ ד ת הסנהדרין באופן ש י ע ל ה בידינו מחלוקת ש ל
מ מ ש בינם לבין ד ע ת ה ג ר ״ י ה נ ״ ל .
4
|
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו ה נ ר א ה בזה הוא ,שהיו דברים מעולם .ת ״ נ ש נ ה לפני פ ר ש ה זאת נפלה מחלוקת
בזה ,גם ה י א בצרפת .ב ש נ ת ה ״ א ק כ ״ ג ) 1 3 6 3למניינם( מינה ה מ ל ך ש א ר ל )קארל,
קארלום ,צ׳ארלם( החמישי א ת ר׳ מ ת ת י ה ו טריויש ,ת ל מ י ד ה ר ״ ן ורבנו פרץ הכהן,
ל ר ב ה ר א ש י ש ל פריז .הוענק לר׳ מ ת ת י ה ו ת ו א ר הכבוד ״ מ ו ר נ ו ״ ,ומשפחתו היתד,
פטורה מ ל ע נ ו ד א ת אות הקלון ש ה י ה חייב כל יהודי ל ה ת ה ל ך בו .כ א ש ר נפטר ר׳
מתתיהו ב ש נ ת ק מ ״ ז ) 1 3 8 7למניינם( מ י ל א בנו ר׳ יוחנן א ת מקומו ב ה ס כ מ ת ה מ ל ך
דאז ,ש א ר ל השישי .אולם זמן קצר אחרי כן טען תלמידו ש ל ר׳ מתתיהו ,ר׳ י ש ע י ה
בר א ב א מרי ,ש ל ו זכות ה ר ב נ ו ת — דהיינו הסמכות ה ב ל ע ד י ת למנות רבנים ולהחזיק
י ש י ב ה בצרפת .ר ב ה ש ל וינה ר ב נ ו מ א י ר בר ברוך ) מ ה ר ״ ם הלוי( עמד לימין ר׳
ישעיה ,וגזר ב א ז ה ר ת נידוי ש ת ה י ה מ מ ש ל ת ו ע ל כ ל מ ל כ ו ת צרפת ,ורב א ש ר יקום
ל ת פ ו ש י ש י ב ה ב צ ר פ ת בלי ר ש ו ת ה ר ״ ר י ש ע י ה יהיו כ ל הגיטין והחליצות ש י ע ש ו
לפניו פסולים ,וכליו כלי גוים .ל ע ו מ ת ם ל צ ד ר׳ יוחנן עמדו ה ר י ב ״ ש ורבנו חסדאי
ק ר ש ק ש .ל ב ס ו ף ד ע כ ה ה מ ח ל ו ק ת ב ע ק ב ו ת ג י ר ו ש יהודי צרפת ב ק נ ״ ד ) 1 3 9 4למניינם(.
ב ש ו ״ ת ה ר י ב ״ ש ) ס י מ נ י ם רםט־רעב( מ ב ו א ר ענין ה מ ח ל ו ק ת באריכות .ב ר א ש דבריו
ת מ ה ה ר י ב ״ ש :״ א י ך יצא ד ב ר כזה מלפני מ ה ר ״ ם הלוי ,ליטול ש ר ר ה ולגזור ב א ר ץ
ל א לו? ואף כי ה ו א מופלג בחכמה ,מ ו פ ל ג בזקנה ,אין לו לגזור במלכות צרפת בלתי
ר ש ו ת ק ה ל ו ת ה מ ל כ ו ת ההיא ,או ר ש ו ת החכמים והרבנים ש ב מ ל כ ו ת ההוא! ואף אם
ר א ה כי י ש איתו און ויכולת ,אילות ו מ מ ש ל ת ,לגזור ע ל כ ל תפוצת הגולה ,איך נתן
ה מ מ ש ל ה ל ה ר ״ ר י ש ע י ה ע ל מ ל כ ו ת צרפת ,א ש ר גם הוא מחוץ ל מ ל כ ו ת ההוא מושבו״.
ת ח י ל ה ב י א ר ה ר י ב ״ ש ש ה ס מ י כ ה ה נ ה ו ג ה בצרפת אין יסודה ב ר ש ו ת שהיו נוטלים
חכמים בעידן ה ת ל מ ו ד מ ר י ש גלותא ,כפי ש מ ב ו א ר ב ס נ ה ד ר י ן ) ה ,ב( ״ ר א ש י גלויות
ש ב ב ב ל הן עומדין במקום מלך; ויש ל ה ם ר ש ו ת לרדות א ת י ש ר א ל בכל מקום ולדין
עליהם בין רצו בין ל א רצו ,כמו ש א מ ר ו ש ם ל א יסור ש ב ט מיהודה אלו ר א ש י גליות
ש ב ב ב ל שרודין א ת העם ב ש ב ט .ומי שאין לו ר ש ו ת מ ר י ש ג ל ו ת א ,ודן א ת הדין וטעה,
מ ש ל ם מביתו ,א א ״ כ קיבלוהו עליהם ב ע ל י הדין ,ר ״ ל ש ה ו א ל א כפה אותם לדון
לפניו ,א ל א ש ה ם באו לפניו מ ע צ מ ם לדון להם .ואז ה ו א פטור אם טעה .ואם נ ט ל ר ש ו ת
מ ר י ש ג ל ו ת א יכול לכוף ב ע ל י דין לדון לפניו ,ואף אם י ט ע ה בדינו יהיה פטור ,שכיון
ש נ ט ל ר ש ו ת הרי הוא כאילו קיבלו ע ל י ה ם ב ע ל י הדין״; ש ה ר י מי ש נ ס מ ך לרבנות
ב ז ה ״ ז איננו נוטל ר ש ו ת מן ה מ ל ך ,א ל א ל ע ו ל ם ״ צ ר י ך ש י ק ב ל ו ב ע ל י דינין א ת הדיין
ושידין ל ה ם מרצונם ,או ש י ק ב ל ו ה ו ע ל י ה ם ה ק ה ל ויתנו לו ר ש ו ת לדון בכפיה ,דאז הוי
כמו אם ק ב ל ו ע ל י ה ם ה ב ע ל י דינין .א ב ל שיקום ר ב אהד ,ומובהק ] ר ״ ל מ ה ר ״ ם הלוי[,
ויתן לו ר ש ו ת לדון בכפיה ,ו ש י ה י ה פטור אם טעה ,זה ל א ש מ ע נ ו מעולם ,והוא עצמו
4
אם דן בכפיה ו ט ע ה חייב ל ש ל ם ״ .והיות שאין ל ר ב מוסמך ש ל ימינו זכות כפיה ,איך
יגזור מ ה ר ״ ם הלוי אומר כ א ש ר עשה?
4
הריב״ש שלל גם את הסברא שהסמיכה היא לפי שהתלמיד שלא הגיע להוראה אסור לו
להורות ,ושע״י הסמיכה נותן לו רשות להורות ,עייש״ה.
המעין ,תמוז תשס״ו ומר .דן
www.daat.ac.il
5
אתר דעת -מכללת הרצוג
והוסיף ה ר י ב ״ ש לתמוה על מ ה ר ״ ם הלוי ,ש מ ע ו ל ם ״ ח כ ם אהד לא היה אוסר וגוזר
גזרות על כל י ש ר א ל ,כי אם לבני עירו ולגבולותיה ,כי האחרים אין להם ל ק ב ל
גזרותיו .ו מ ה ר ״ ם הלוי שהוא דר באשכנז ,אם יגזור במלכות צרפת יגזור ג ״ כ ב כ ל
י ש ר א ל ,כיון ש ה ו א גוזר חוץ לעירו ואף חוץ למדינתו ואף תוץ לגלילו .ו כ ״ ש ש י ש
חכמים אחרים בצרפת ,וביחוד מ ה ר ״ ר יוחנן נר״ו! ו ה ל א בימי חכמי המשנה ,כ ש ה י ת ה
מחלוקת בין החכמים בדבר הוראה ,כל אחד מהם היה מנהיג בני מקומו כפי ס ב ר ת ו
ואף ל ה ק ל ,כדאמרינן בפרק כל ה ב ש ר ) ח ו ל י ן קטז( במקומו ש ל ר׳ אליעזר היו כורתין
עצים ל ע ש ו ת פחמין ל ע ש ו ת ברזל ,במקומו ש ל ר׳ יוסי היו אוכלין בשר עוף בחלב,
ואף א ח ר מכאן כ ש נ פ ס ק ה ה ל כ ה ד ל א כר׳ יוסי היו מניחין אותן על מנהגן ,כדאמרינן
ה ת ם לוי א י ק ל ע לבי יוסף רישבא ,אייתו לקמיה ר י ש א דטווסא בחלבא ,ולא אכל ו ל א
א מ ר ל ה ו ו ל א מידי .כי א ת א לקמיה דרבי ,אמר ליה :מ ״ ט ל א תשמתינהו? אמר ליה:
א ת ר י ה דר׳ יהודה בן בתירא הוה ,ואמינא ד ל מ א ד ר ש להו כרבי יוסי הגלילי וכו׳.
וכל שכן ,שאין ל ר ב אחד לגזור ולאסור במלכות אחרת חוץ לממשלתו דברים
המותרין מדין התלמוד ,כמו מה ש ג ז ר מ ה ר ״ ם הלוי ש ל א יתפוש שום רב י ש י ב ה
5
בצרפת אם ל א ב ר ש ו ת מ ה ר ״ ר י ש ע י ה ״ .
והסיק ה ר י ב ״ ש :״ ו מ כ ל מה ש נ א מ ר יצא לנו ש ה ג ז ר ה שגזר מ ה ר ״ ם הלוי היא ש ל א
כדין וכהלכה ,כבודו במקומו מונח ,ואין ל ח ו ש לה ,א ל א שתלמידיו ותלמידי מ ה ר ״ ר
ישעיה ,אותם ש ר ו ב חכמתם מהם ,אין ל ה ם להורות ,ולקבוע מדרש ,ולתפוש ישיבה,
א א ״ כ נטלו ר ש ו ת ממנו ,כמו ש ה ו א מן הדין .ו א פ ש ר ש ע ל א ל ה ל ב ד נתכוין מ ה ר ״ ם
הלוי ,שחזקה ע ל אדם גדול כמוהו ש ל א יצא מ ת ח ת ידו ד ב ר שאינו מתוקן• ואף אם
הוסיף וגזר בגזרת נידוי חרם ש מ ת א ,ס מ ך לו ע ל מ ״ ש בירושלמי דמו״ק ה ד א א מ ר ה
ה ע ו ש ה ד ב ר ש ל א כ ש ו ר ה צריך נידוי .אך הפריז ע ל מידותיו לומר שגיטיו וחליצותיו
פםולין ,ובזה חתרנו ל מ צ ו א לו פתח או ט ע ם נכון ,כי חפצנו צדקו ,ו ל א מצאנו״.
א ח ר כ ל זאת ה ב י א ה ר י ב ״ ש עוד ש ל ו ש ה טעמים לעמדתו לימין ר׳ יוחנן ,ומה
ש נ ו ג ע לענינינו ה ו א ה ט ע ם הרביעי :״ ש נ ת מ נ ה ]ר׳ יוחנן[ בהורמנא דמלכא ,ודינא
ד מ ל כ ו ת א דינא .ואפילו ש ט ר ו ת ה ע ו ל ו ת ב ע ר כ א ו ת ש ל גוים הן כשרים מטעם דינא
ד מ ל כ ו ת א ,כ ״ ש ש א ם מינה ה מ ל ך במלכותו דיין י ש ר א ל שידין בין א י ש לחברו ,והוא
מ ו מ ח ה ובקי בדינין ,שדיניו דין ,ויכול לכוף ב ע ל י דיניו לדון לפניו ,כדאמרינן ב ג מ ר א
)סנהדרין שם( פ ש י ט א מ ה כ א ל ה ת ם מהני ,ד ה כ א ש ב ט והתם מחוקק ,דתניא ל א יסור
ש ב ט מיהודה אלו ר א ש י גליות ש ב ב ב ל שרודין א ת י ש ר א ל בשבט .ומחוקק מבין ר ג ל י ו
א ל ו בני בניו ש ל ה ל ל ש מ ל מ ד י ן ת ו ר ה ברבים .ופירש רש״י ז״ל ,שרודין ,ש י ש ל ה ם
כ ח ו ר ש ו ת מ א ת מ ל כ י פרם .ע ״ כ .ו א ע ״ פ ש נ ש י א י ארץ י ש ר א ל גדולים בתורה יותר,
ועוד ש ה ם םמוכין ,ובני ב ב ל כייפי להו ב מ ל ת א דאםורא ,ויש ל ה ם ל ל כ ת ב מ נ ה ג ם
כחומרי מקום ש י צ א משם ,כדאמרינן בפרק מקום ש נ ה ג ו ) נ א ,א( א ב ל מ א ר ץ י ש ר א ל
5
6
שוב שלל הריב״ש סברא שרבני צרפת כולם נחשבים לתלמידי מהר״ם הלוי.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ב ב ל כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו .א פ ״ ה בענין נטילת רשות ,ד ד ב ר ש ל
ממון הוא ,ר א ש ה ג ו ל ה ש ב ב ב ל עדיף מ נ ש י א ש ב א ר ץ ישראל ,ש ה נ ש י א מ צ ד התורה
אין לו ל ת ת ר ש ו ת ר ק ב א ר ץ י ש ר א ל ובעיירות הסמוכות לה ,ו ר א ש ה ג ו ל ה ש ב ב ב ל
יש לו ל ת ת ר ש ו ת ב ב ב ל ו ב א ר ץ י ש ר א ל ,וזהו מפני הכה ש י ש ל ר א ש גולה מ מ ל ך פרם
שהיה מולך ב כ ל ה א ר ץ ההיא ,ולזה הוא ש ל י ט גם ע ל הנשיא ,כדאמרינן בפרק ב ת ר א
ד ה ו ר י ו ת ) י א ,ב( ב ע א מיניה רבי מרבי חייא ,כגון אני מ ה אני ב ש ע י ר י כלומר נ ש י א ו ת
דידי מי הוה נ ש י א ו ת מעליא ,דאילו הוינא בזמן שבית ה מ ק ד ש קיים מייתינא שעיר,
או לא? א מ ר ליה הרי צ ר ת ך בבבל ,כ ד ת נ י א ל א יסור ש ב ט מיהודה אלו ר א ש י גליות
ש ב ב ב ל .ופירש ר ש ״ י ז״ל ,הרי ר א ש ג ו ל ה ש ב ב ב ל דהוי ע ל גבך ,ובעינן שאין ע ל
גביו א ל א ה׳ אלהיו .וכן הוא מ ל ך צרפת היום במלכותו ,ו ש א ר המלכים במלכותם,
כמו מ ל ך פרם בימים ההם ב א ר צ ו ת ההם .ו ה ר ש ב ״ א ז ״ ל כ ת ב ב ת ש ו ב ה דכל שלטון
הממונה ו מ ו ש ל במקומו דינו דין ,והוא בעירו ב כ ל ל דינא ד מ ל כ ו ת א כ ל ש ע ש ה כחוקי
6
מקומו ,ובודאי מחוקי המלוכה הוא למלכי האומות למנות שופטים ב א ר ץ ״ .
ומסיים ה ר י ב ״ ש ש מ ״ ש ה ט ו ר ) ח ו ש ן מ ש פ ט סי׳ ג( ״ ש ע ת ה בזמן הזה שאין לנו ר י ש
ג ל ו ת א ו ל א נ ש י א אין נטילת ר ש ו ת מן ה מ ל ך מועיל ,דדוקא הנהו דנפקי לן מקרא
ד ל א יסור ש ב ט א פ ש ר דהיינו דוקא למי שאינו מומחה ,דהיינו דגמיר ולא סביר ,דריש
ג ל ו ת א או ה נ ש י א יכולין ל ת ת לו ר ש ו ת כיון דגמיר ,כ מ ״ ש שם ,ו ל א המלך ,כיון ד ל א
סביר .א ב ל במומחה ,דגמיר וסביר ,שמן הדין ,יכול לדון ביחידי ב ל א רשות ,כדמםיק
ב ר י ש מ כ ל ת י ן ) ס נ ה ד ר י ן שם( ,ר ש ו ת ה מ ל ך מועיל לו ל ה י פ ט ר מן הטעות ,ו ל א ג ר ע
מ ר י ש ג ל ו ת א ד א ת י מחמתיה״.
והנה ל כ א ו ר ה ת ש ו ב ו ת ה ״ ם נ ה ד ר י ן ״ עולים בקנה א ח ד עם דברי ה ר י ב ״ ש ,דהיינו
שאין כ ל ס מ כ ו ת עצמית ל ר ב בזמן הזה ,וכל פ ר ש ת גדולתו אך ורק מפני ו כ א ש ר
7
הרשוהו המלכות .וכשיטת ה ר י ב ״ ש פסק ה ר מ ״ א ב ח ו ״ מ סי׳ ג סעיף ד .אכן ,מאידך
גיסא ,וכי ב ק ט ל י קניא ב א ג מ א קעסקינן? ה א קמן חד מתקיפי קדמאי ,אדיר התורה
מ ה ר ״ ם הלוי ,שהחזיק את עצמו ל ב ע ל סמכות עצמית )אפילו עד כדי יכולת לפסול
גיטין( ש ל א בגלילו ,ובמה כוחו גדול?
ו ה נ ר א ה בזה ה ו א שנחלקו ה ר י ב ״ ש ו מ ה ר ״ ם הלוי בשני נושאים .ה ר א ש ו ן הוא בדין
ד ע ת חכם ב ת ק נ ה שמקורו ב ב ״ ב )ט ,א( :״ ה נ ה ו בי תרי טבחי ד ע ב ד י עניינא בהדי
הדדי ,ד כ ל מאן ד ע ב י ד ביומא דחבריה נקרעוה למשכיר .,אזל חד מנייהו ע ב ד ביומא
דחבריה ,קרעו למשכיה; אתו ל ק מ י ה ד ר ב א ,חייבינהו ר ב א לשלומי .איתיביה ר ב יימר
בר ש ל מ י א לרבא :ולהסיע ע ל קיצתם! ל א א ה ד ר ליה רבא .אמר ר ב פפא :שפיר ע ב ד
ד ל א א ה ד ר ליה מידי ,הני מילי ה י כ א ד ל י כ א אדם חשוב ,א ב ל היכא דאיכא אדם ח ש ו ב
ל א ו כ ל כמינייהו דמתנו״.
6
אלא שמסתייג הריב״ש שאין לאדם ליטול רשות מן המלך ,שלא ברצון הקהלות ,וכש״כ מי
שאינו ראוי לדון.
7
עיי״ש בש״ר ם״ק טו ,בגר״א ם״ק כו־כז ,ובפ״ת ס״ק ח בשם החת״ס.
המעין ,תמוז תשס״ו ומר .דן
www.daat.ac.il
7
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונחלקו המחבר ו ה ר מ ״ א ב ח ו ״ מ סוף סי׳ ר ל א אם דוקא בני אומניות צריכים א ת
ד ע ת החכם בתקנותיהם ,או אף בני העיר .ומקור ד ע ת המחבר שאין בני העיר ז ק ו ק י ם
ל ד ע ת החכם ה ל א הוא מ ר א דשמעתין ,ה ר י ב ״ ש .אכן ה ש ״ ך שם ס ״ ק ד ו ה פ ״ ת ס ״ ק
8
ו החזיקו ב ש י ט ת ה ר מ ״ א ש א ף ת ק נ ת בני העיר אין ל ה תוקף בלי הסכמת החכם.
והנה ,מדברי ה ר י ב ״ ש ע ו ל ה שזהו דווקא בחכם הממונה ע ל עניני הציבור א ש ר
התנו הסרים ל מ ש מ ע ת ו בפירוש ל ק ב ל א ת דבריו ,דאם ל א כן אין דבריו מ ח י י ב י ם
9
א ו ת ם ; אכן לשון ה ר מ ב ״ ם
1 0
ב ה ג ד ר ת החכם הוא :״ ח כ ם חשוב לתקן מ ע ש ה ה מ ד י נ ה
ו ל ה צ ל י ח דרכי יושביה״ .ו כ ב ר כ ת ב ב ש ו ״ ת מ ה ר י ט ״ ץ )החדשות סימן קסח( ע ״ פ
ש י ט ת הרמב״ם :״ ה ר י למדנו ש כ ש י ש חכם חשוב לתקן דרכי המדינה דוגמת נ ד ו ן
ה ש ו א ל אין מועילים תיקונים ש י ע ש ו ב ע ל י אומניות .אם כן דון מינה דהיכא דהוא ת י ק ן
ת ק נ ה להצליח דרכי יושביה ל ש ם שמים ולהציל ע ש ו ק מיד עושקו בודאי ש מ ע ש י ך
קיימים ותקנתו קיימת ואפילו ש ל א מדעתם ,ש ה ר י התוכחת שמוכיחם במילי ד ש מ י א
ל א פ ר ו ש י מאיםורא בודאי ש י ש שאינם חפצים בו וקצים בתוכחתו ,ו ע כ ״ ז מ ו כ י ח ם
ומייסרם ודבריו נ ש מ ע י ם ע ל כרחן ,ה כ א נמי ת ק נ ה זו אפרושי איסורא הוא ,שאין ל ך
איסור ]גדול[ מגזל וחמס מ ש ו ד עניים מ א נ ק ת אביונים ואלמנות ,ואם העשירים א י נ ם
שמים ע ל ל ב ע ב י ר ה היא בידם ,ו ת ב ו א ע ל החכם ב ר כ ה שתיקן להם תקנה ז ו ״ ) ע י י ״ ש
ש ד ח ה דברי ה ר י ב ״ ש דידן(.
ו נ ר א ה ש מ ח ל ו ק ת זאת נעוצה בחקירה אם גדר סמכות החכם הוא גדר ש ל ש ר ר ה
מכח תורתו ,או ג ד ר ה ק נ א ה ש ה ס כ י מ ו הסרים ל מ ש מ ע ת ה ר ב להקנות לו זכויות
11
מ ם ו י י מ ו ת .ובכן ,אם ס מ כ ו ת החכם ה ו א אכן גדר ש ל שררה ,אזי סמכות זאת נ ו ג ע ת
גם לבני העיר גם בענינים ש ל א התנו במפורש להקנות לחכם זכות ל א מ ר א ת ד ע ת ו .
ברם אם סמכות החכם הוא ג ד ר ש ל הקנאה ,אין ל א ל החכם ל ה ת ע ר ב בעניני ה ע י ר
א ש ר ל ג ב ם ל א התנו אתו .ו ע ״ כ ם ״ ל ל מ ה ר ״ ם הלוי כמהריט״ץ ,ש ב ת ו ר חכם מ מ ו נ ה
י ש ל א ל ידו ל ה ת ע ר ב בענין גדול זה ש ל ה ר ב נ ו ת ה ר א ש י ת שבפריז.
א ל א שעדיין ק ש ה א ש ר ה ש י ג עליו ה ר י ב ״ ש ,היאך מ ל א ו לבו למיגזר מ מ ד י נ ה
למדינה?
ו נ ר א ה ש מ ק ר א מ ל א ד י ב ר ה ה ג מ ר א בזה .ד ה נ ה מ כ ב ר ראינו ש כ ת ב ה ר י ב ״ ש ש ר א ש
ה ג ו ל ה ש ב ב ב ל היה לו ל ת ת ר ש ו ת ב ב ב ל ו ב א ר ץ י ש ר א ל מפני הכח ש ה י ה ל ר א ש
ה ג ו ל ה מ מ ל ך פרס ,ש ה י ה מולך בכל ה א ר ץ ההיא ,ומשום זה היה ר א ש ה ג ו ל ה ש ל י
ט
גם ע ל הנשיא .והסיק ה ר י ב ״ ש שכן היה דין מ ל ך צרפת בימיו במלכותו ו ש א ר ה מ ל כ י ם
8
ע״פ הרא״ש בב״ב שם ושו״ת הרשב״א סי׳ אלף רו.
9
ע״ע בחידושי הרשב״א ל ב ״ ב שם ,ובשו״ת התשב״ץ חוט המשולש טור א סי׳ טו אות כ.
10
הל׳ מכירה פי״ד הל׳ י-יא ,עיי״ש בכם״מ ובשו״ת אבקת רוכל סי׳ קפו-קפח ,ובאבן האזל
שם הי״ד.
11
ומעין חקירת שו״ת דבר אברהם ח״א סי׳ א סוף ענף ב• וע״ע בספרנו בגדי שש על מם׳ ב ״
סי׳ יט והע׳ כה.
8
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
כ
אתר דעת -מכללת הרצוג
במלכותם כמו מ ל ך פ ר ס בימים ה ה ם ב א ר צ ו ת ההם ,ש כ ל מ ל ך י ש ל ו כ ח ל ה ע נ י ק
סמכות לרבנים שבמדינתו ,א ך ל א מ ע ב ר לגבולותיו.
אכן בספר אורים ותומים סי׳ ג ם ״ ק ו ,א ש ר ת ק ף א ת ה ר י ב ״ ש קשות ,ה ק ש ה עליו
בזה :״ ל א ה ב נ ת י מאיזה ט ע ם יהיה כ ח ביד ר י ש ג ל ו ת א ב ב ב ל ליתן ר ש ו ת לא״י משום
דהיה ל ה ם כ ח מ ל ך פרם — וכי מ ל ך פ ר ם מ ש ל בזמן רבי ודור ש ל אחריו בא״י? ה ל ו א
ל א היה ל ו כ ל ל ציווי ו מ מ ש ל ה בא״י ,והיתד .א״י ת ח ת מ מ ש ל ת קיסרי רומא ,ת ח ת
אנטונינום בימי ר ב י ״ וכו׳ ,ע י י ״ ש שהוסיף ת מ י ה ה ע ״ ג תמיהה ,עד ש ה ס י ק ש ה ס מ כ ו ת
היתירה ש ל ר י ש ג ל ו ת א ה י ת ה ע ק ב ייחוסו לזכרים דבית דוד ל ע ו מ ת ייחום ה נ ש י א
12
בא״י ל נ ק ב ו ת ד ב י ת דוד כ מ ב ו א ר ב ס נ ה ד ר י ן .
א ל א ש ב ר ו ר ש ל א כן ל מ ד ר ש ״ י א ת הםוגיא ,א ל א שהבין ש ע י ק ר ה ה ו א מטעמי
שררה .ש ה ר י כ ת ב ש ה כ ח ו ה ר ש ו ת מ א ת מלכי פרס ,ל ע ו מ ת ה ש ר ר ה ה מ ו ע ט ת ש ל
הנשיאים ,הם עמדו ל ר י ש ג ל ו ת א ל ה ע נ י ק ל ו סמכות יתירה .וברור ש ד ע ת ו ש ל מ ר ו ת
היותן ש ת י מדינות ח ל ו ק ו ת ) ו ד ל א כ ר י ב ״ ש ( ,ולמרות ש מ ל כ ו ת רומי היתד .החזקה יותר
כ מ ״ ש בספר אורים והומים ש ם ב ה מ ש ך דבריו ,כ ל ממונה נ ע ר ך ל ע ו מ ת ממונה חברו
ע ״ פ מידת ה ר ש ו ת א ש ר קיבל לידיו ,ו ה ע ר כ ה ז א ת נכונה אף מ ע ב ר ל ג ב ו ל ו ת הארצות.
ו ע ״ כ ס ב ר מ ה ר ״ ם הלוי שכוחו יפה ג ם מ ע ב ר ל ג ב ו ל ארצו ,בצרפת.
ו א ם אמנם אין ל א ל ידינו ל ש ע ר מי קיבל לידו יותר סמכות ,ה ר ב בווינה או ה ר ב
בפריז ,הרי ב ס פ ר אורים ותומים ה נ ״ ל כ ת ב ש ל ו ל א ייחוסו היתר ש ל ר י ש ג ל ו ת א היה
מ ס ת ב ר איפכא ,ש מ ן הראוי היה שרבי ,ש ק י ב ל ס מ כ ו ת מ מ ל כ ו ת רומי החזקה ו ה מ ו ש ל ת
בכיפה ,היה צ ר י ך להיות ב ע ל כ ח ל ת ת ר ש ו ת ב מ ל כ ו ת פ ר ס ה ח ל ו ש ה ,עיי״ש .ושוב
אכן ה ״ ה בנידון ד י ד ן ש ה ר י בעידן הוויכוח ע ל ר ב נ ו ת פריז היתה וינה בירת
׳
ה ״ א י מ פ ר י ה ה ר ו מ א י ת ה ק ד ו ש ה ״ ,א ש ר היתה ה מ מ ש ל ה ה ב כ י ר ה והחזקה באירופה
בתקופה ההיא .ויתכן ש מ ש ו ם ש ה מ מ ש ל ה א ש ר ממנה קיבל א ת סמכותו היתה חזקה
יותר ,ש ו ב ה י ה ל ו ל מ ה ר ״ ם הלוי כ ח לכוף א ת בני המדינות ה ט פ ל ו ת לדעתו.
ו מ ע ת ה ברור ש ל מ ה ר ״ ם הלוי ודעימיה ר ש א י ר ב )״חכם המדינה״( ש ה ת מ נ ה
לתפקידו לכוף א ת עדתו בסמכותו העצמית ,גם א ם ל א התנו הם ל ק ב ל ד ע ת ו בתחום
זה .ו ר ב א ש ר ק י ב ל סמכות מ מ מ ש ל ה חזקה י ש לו לכוף א ת ד ע ת ו גם ב ג ל י ל ו ת אחרות,
כ ל ש ה ן ט פ ל ו ת למדינתו .ובוודאי ש כ ן היה הדין ל ג ב י ר ב ש ה ת מ נ ה ב מ ל כ ו ת נפוליון,
א ש ר מ ל ך בכיפה ברחבי אירופה ,א ם ל א ש ה מ ל כ ו ת מ נ ע ה מן הרבנים א ש ר בתחומה
ל ה ו צ י א א ת כ ח ה ת ו ר ה ש ל ה ם מ ן ה כ ח א ל הפועל ,כ א ש ר רמז ה ג ״ ר י ש מ ע א ל ממודינא
בתשובותיו ה נ ״ ל .
12
שם בתוד״ה דהכא מן הירושלמי .ועי׳ בחי׳ הגרי״ז על התורה פרשת ויחי.
המעין ,תמוז תשס״ו ומר .דן
www.daat.ac.il
|
9
אתר דעת -מכללת הרצוג
רן בךנון
ביאור בשיטת רבינו ת ם בזמני היום ושקיעת החמה
המאמר מוקדש לעילוי
נשמתו של אחי יואב ז״ל
זזהןדמה
ע ל זמנו ש ל בין ה ש מ ש ו ת ,נחלקו חכמים כ ב ר במשנה ,ו ל א חדלו מלדון ו ל ח ל ו ק
ב ד ב ר עד ימינו אלו .הדיון ש ל הראשונים ב מ ש מ ע ו ת הזמן של בין ה ש מ ש ו ת נ ו ב ע
בעיקרו מ ה ם ת י ר ה בין שתי סוגיות בגמרא ,ה א ח ת במסכת ש ב ת והשניה בפסחים;
ב ש ת י סוגיות אלו מופיע מ ש ך זמן שונה ל ק ט ע היום ש ת ח י ל ת ו ב ש ק י ע ת ה ש מ ש וסיומו
ב צ א ת הכוכבים.
ש י ט ת רבינו ת ם ב נ ו ש א זמני ה ש ק י ע ה ובין ה ש מ ש ו ת ,כפי שהיא מבוארת ב א ר י כ ו ת
ע ל ידי האחרונים ,מעוררת קשיים גדולים ,א ש ר פורטו בספרים ומאמרים רבים.
ב מ א מ ר זה ברצוני לנסות ל ה צ י ג ביאור שונה ל ד ב ר י רבנו תם ,כפי ש מ ש ת ק ף ל ע נ ״ ד
מדבריו ב׳ספר הישר׳ ,וכן מדברי רוב הראשונים שדנו בשיטתו .אתמקד ב ה ב נ ת ם
ה מ י ל ו ל י ת ש ל המינוחים השונים המובאים בסוגיות העוסקות בענין זה ,ב מ ג מ ה ל ה ב י ן
כיצד תיארו ח ז ״ ל א ת מ ה ל ך גרמי השמים ,ולאור זה להציע ה ב נ ה שונה מ ה מ ק ו ב ל
בספרי רוב האחרונים בדברי רבינו תם .אם ה ב נ ה זו נכונה ,תוסרנה מאליהן ר ו כ
הקושיות ש ה ע ר י מ ו האחרונים ע ל שיטתו .אין בכוונתי להיכנס למשמעויות ה ה ל כ ת י ו ת
ה נ ו ב ע ו ת מ ה ה ס ב ר י ם השונים ,ומיותר לומר שאין במאמר זה שום כוונה ל ה ו ר א ה
ה ל כ ת י ת כ ל ש ה י ,א ל א רק מ ט ר ה לימודית ׳ ל ה ג ד י ל תורה ולהאדיר׳.
הםוגיד! כ מ ס כ ת ש כ ת
ה ג מ ר א ב מ ס כ ת ש ב ת ) ל ד ,ב( ע ו ס ק ת ב ה ב נ ת ה מ ו ש ג ״ ב י ן ה ש מ ש ו ת ״ ,ו ב מ ס ג ר ת
ז ו
מ ב י א ה ברייתא:
ת ״ ר ,בין ה ש מ ש ו ת ספק מן היום ומן ה ל י ל ה ספק כולו מן היום וספק כולו מן
ה ל י ל ה מטילין א ת ו ל ח ו מ ר שני ימים ,ואיזהו בין ה ש מ ש ו ת מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה
כ ל זמן שפני מזרח מאדימים ,הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין ה ש מ ש ו ת
הכסיף העליון ו ה ש ו ה לתחתון זהו ל י ל ה דברי רבי יהודה ר׳ נחמיה אומר ו ג ו . . /
ו ה ג מ ׳ מוסיפה :׳ ש י ע ו ר ב י ה ״ ש בכמה ,אמר ר ב ה אמר ר ב יהודה אמר ש מ ו א ל
ש ל ו ש ה ח ל ק י מיל׳ וכו׳ .ו ב ה מ ש ך ה ם ו ג י א ) ד ף לה ,ב( מוזכרת ש ו ב דעתו ש ל ש מ ו א ל ,
10
|
המעין .תמוז תשס׳׳ו ומו .דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ש ר יוצרת זהות בין סוף בין ה ש מ ש ו ת ובין צ א ת הכוכבים :׳ א ״ ר יהודה אמר שמואל,
,
כ ו כ ב אחד יום ,שנים בין ה ש מ ש ו ת ,ש ל ו ש ה ל י ל ה ״ .
ה ר א ש ו נ י ם הסיקו מהםוגיא ,כפי ש ג ם נפסק ב ש ו ״ ע סי׳ ר ס א ס ע ׳ א ,שזמן זה ש ל
בין ה ש מ ש ו ת הוא הזמן ש ת ח י ל ת ו מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה וסופו ב צ א ת הכוכבים ,ואורכו הוא
1
שלושת רבעי מיל .
הסוגיה ב מ ס כ ת פסחים
ה ג מ ר א בפסחים דנה ב ס ו ג י א ש ל ״איזו היא ד ר ך ר ח ו ק ה ״ לענין ה ק ר ב ת קרבן פסח.
ב מ ס ג ר ת ה ד י ו ן ) ד ף צד ,א( מ ב י א ה ה ג מ ׳ ברייתא:
רבי יהודה אומר עוביו ש ל רקיע א ח ד מ ע ש ר ה ביום ,ת ד ע כ מ ה מ ה ל ך אדם
בינוני ביום ע ש ר פרסאות ,ו מ ע ל ו ת ה ש ח ר עד הנץ החמה א ר ב ע ת מילין,
מ ש ק י ע ת ה ח מ ה ו ע ד צ א ת הכוכבים א ר ב ע ת מילין ,נ מ צ א ת עוביו ש ל רקיע
אחד מ ע ש ר ה ביום.
2
ר ב י יהודה ס ו ב ר שעובי ה ר ק י ע הוא 4מ י ל י ן ,ולצורך ה ג ד ר ת הזמן הזה מ ש ת מ ש
גם רבי יהודה במונהים ״ ש ק י ע ת ה ח מ ה ״ ו ״ צ א ת הכוכבים״.
ע ל פניה קיימת כאן סתירה ברורה בין ש ת י הסוגיות .כ ל א ח ת מהסוגיות מ ג ד י ר ה
מ ש ך ש ו נ ה לחלוטין לזמן המפריד בין ש ת י נקודות זמן זהות — ב מ ס כ ת ש ב ת זמן זה
הוא ש ל ו ש ת ר ב ע י מיל )כ־ 13.5דקות( ,ו ב מ ס כ ת פסחים זמן זה הוא א ר ב ע ה מילין
)כ־ 72דקות(!
רבינו ת ם )ספר ה י ש ר חלק החידושים מהד׳ ש ל ז י נ ג ר סימן רכא( מ ב ד י ל בין שתי
שקיעות ,ו ב כ ך מ י י ש ב את הסתירה .וזה לשונו שם:
ר ב ה א מ ר ר ב יהודה א מ ר ש מ ו א ל כרוך ותני ,אי זה ה ו א בין ה ש מ ש ו ת
מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה כ ל זמן שפני מזרח מאדימין ,הכסיף התחתון ו ל א הכסיף
העליון בין ה ש מ ש ו ת ,והכסיף העליון ו ה ש ו ה לתחתון לילה .ו ל א ת י מ א מ ש ע ה
ש ר ו צ ה ח מ ה ליכנם ב ר ק י ע דמאז הוא מתחיל ליאדם ,א ל א מ ש ת ש ק ע החמה
ש כ ב ר נ כ נ ס ה ברקיע ו ע ב ר ה בעוביו ש ל רקיע והוא עדיין כ נ ג ד החלון ,ומשום
שעדיין ל א ע ב ר א ת חלונו ו ל א פסק חלונו ל ל כ ת אחרי הכיפה הוא מטיל
זהורורין ומאדים מושבו.
ו ע ל כ ר ח י ך אני צריך ל פ ר ש מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה כמו ש פ י ר ש ת י ש כ ב ר נכנסה
ברקיע ,דאי ת י מ א מ ש ע ה ש מ ת ח י ל ליכנם — זה אינו יכול להיות ,ד ה א אמרינן
1
2
משכייהזמן אשר מקובל לייחס אותם למהלך מיל נעים בין 18דקות ל־ 24דקות .במאמר זה
נחשב את הזמן של מהלך מיל ע״פ הדעה המקובלת שהיא 18דקות ,לכן %מיל הם 13.5
דקות.
אם מיל אחד הוא 18דקות 4 ,מילין הם זמן השווה ל־ 72דקות.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
11
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפרק מי שהיה ט מ א בפסחים דעוביו ש ל רקיע אחד מ ש ש ה ש ל יום״ .ו א ם
א ת ה מ פ ר ש מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה כמו ש ק י ע ת החמה ,ואם כן הוי בין ה ש מ ש ו ת
ח מ ש ת מילין ,ואם כן ק ש י א ד ר כ ה אדרבה ,ד ר כ ה אמר לקמן ד ל א הוי ב י ן
ה ש מ ש ו ת א ל א ת י ל ת א ריבעי מיל.
א ל א ע ל כרחיך מ ש ק י ע ת ה ח מ ה יום גמור הוא .ומשום הכי גרסינן ב י ה
מ ש ק י ע ת החמה ,מ ש ע ה שיתחיל ליכנם ברקיע לשקוע .ו מ ש ת ש ק ע מ ש מ ע
ש נ כ נ ס כבר ,ועדיין ל א ה ג י ע לאחורי כיפה מכל וכל.
3
ש י ט ת ר ב ע ו ת ם ב א ה ל ת ר ץ םתירה־לכאורה בדעתו ש ל רבי יהודה ,ולכן י ש
להבין ת ח י ל ה א ת שיטתו ש ל ר׳ יהודה .י ש גם להבין נכונה את המונחים ב ה ם
מ ש ת מ ש י ם ח ז ״ ל ,ו ב ע ק ב ו ת י ה ם הראשונים ,לתיאור ה ת נ ה ג ו ת גרמי השמים ה ש ו נ י • /
שקיעה -בין ה ש מ ש ו ת ) ש ב ת (
כפי שראינו ,ב מ ס כ ת ש ב ת מוזכרת ה ש ק י ע ה כ ח ל ק מהתיאור של בין ה ש מ ש ו ת
במונח ׳ מ ש ת ש ק ע החמה׳ .ה ג מ ר א מ ב ר ר ת א ת ה מ ש מ ע ו ת המדוייקת ש ל חילופי ה צ ב ע
5
בשמים ,וכל הצופה א ל השמים מיד ל א ח ר ה ש ק י ע ה ה נ ר א י ת יכול להבחין ב ח י ל ו פ י
ה צ ב ע י ם ש ה ב ר י י ת א מתארת .ל א ו ר זאת סביר להניח שכוונת הברייתא לזמן ש ל
ה ש ק י ע ה הנראית? אך אי א פ ש ר ל ה ת ע ל ם מכך ש ה ב ר י י ת א אינה נעזרת בתיאור ב י ן
ה ש מ ש ו ת בפרט ה ב ו ל ט ביותר לעין — ה ש ק י ע ה הנראית עצמה! כמו כן ל א ברור ה א ס
כוונת ה ב ר י י ת א היא ש ׳ מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה ׳ הוא הזמן של ה ת ח ל ת בין ה ש מ ש ו ת ,אך
ש ׳ מ ש ת ש ק ע ה ח מ ה ׳ היא מ ש ך הזמן ש ל כ ל בין השמשות.
שקיעה -ע ו ב י ה ר ק י ע ) פ ס ח י ם (
ה ג מ ר א בפסחים ה ב י א ה א ת ה ב ר י י ת א ה מ ב א ר ת את חלקו ש ל הרקיע מתוך ש ע ו ת
היום ,בעזרת בחינת מ ש ך הזמן בו ה ש מ ש נ מ צ א ת בעולם .חכמים יצאו מתוך ה נ ח ה
3
כמו גם רוב שיטות הראשונים ,חוץ משיטת ר׳ אליעזר ממיץ הרא״ם )ספר היראים סוף ס י ׳
רעד ]קב[ ,עי׳ שם ב׳יראים השלם׳ בהערות ׳תועפות ראם׳ אות רכג( שע״פ שיטתו כל ע ו י
כ
הרקיע וכן גם כל משך בין השמשות נגמרים לפני השקיעה הנראית .שיטת זו בוודאווו
חולקת על ר״ת.
4
חז״ל הסבירו את תנועת השמש והכוכבים באופן שונה מהמקובל בעידן המודרני .לעניוון
דעתי יש להבנתם ה״מילולית״ וה״טכנית״ של המושגים השונים בדברי חז״ל ח ל ק
משמעותי בהבנת שיטת ר״ת ,כפי שיבואר בהמשך• ועי׳ בשתי תשובות של האדמו״ו-
מחב״ד זצ״ל בחוברת אמונה ומדע תשל״ז עמ׳ .103-104
5
במונח ״השקיעה הנראית״ הכוונה לשימוש המקובל היום לשקיעה — ירידת גלגל ה ש מ ^
אל מתחת לאופק .כמובן שגם לאחר השקיעה הנראית לא משתרר באופן מיידי חושך
הארץ ,אלא עדיין קיימת רמה הולכת ויורדת
12
המעין ,תמוז תשס״ו ו1זו ,דו
www.daat.ac.il
ש
ל אור בשמים במשר זמן רב.
ע
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
שקיימת חפיפה בין הזמן בו מ ה ל כ ת ה ש מ ש בעולם לזמן ה מ ו ג ד ר כ ׳ י ו ם /רבי יהודה
מ ב א ר כי אדם מ ה ל ך בכל ש ע ו ת היום 10פ ר ס א ו ת )כל פ ר ס ה היא בת א ר ב ע ה מילין,
כלומר 40מילין בם״ה( ,מתוכן א ר ב ע מילין הם הזמן א ש ר בו חוצה ה ש מ ש את הרקיע
בבוקר ,ועוד א ר ב ע מילין בחציית ה ר ק י ע א ח ה ״ צ .
ן רקיע[]
אי!
}__
[] יקיע[
העולם־ שעות היום
{
צריך ל ב ר ר מהי כוונת ח ז ״ ל בביטוי ׳עובי הרקיע׳ ,הרי ע ל פי ידיעותינו כיום
6
הרקיע הוא ב ע ל מימדים אין ס ו פ י י ם !
מהלך• זזשמש כ א ר ץ והרקיע
ב ה מ ש ך ה ס ו ג י א בפסחים מ ב י א ה ה ג מ ר א מ ח ל ו ק ת נוספת בין ר ב י לחכמים:
…חכמי י ש ר א ל אומרים ביום ח מ ה מ ה ל כ ת ל מ ט ה מן ה ר ק י ע ו ב ל י ל ה ל מ ע ל ה
מן הרקיע ,וחכמי אומות העולם אומרים ביום ח מ ה מ ה ל כ ת ל מ ט ה מן הרקיע
ו ב ל י ל ה ל מ ט ה מן ה ק ר ק ע ,אמר רבי ונראים ד ב ר י ה ם מדברינו…
7
ב מ ד ר ש מ ו ב א ת מחלוקת דומה:
ויתן אותם אלוקים ב ר ק י ע השמים ,כיצד ג ל ג ל חמה ו ל ב נ ה שוקעים ברקיע,
ר ב י יהודה בר א ל ע א י ורבנן ,רבנן אומרין מאחורי הכיפה ולמטה ,רבי יהודה
בר א ל ע א י אומר מאחורי הכיפה ולמעלה …ו א מ ר ר ב י שמעון בן יוחאי אין אנו
יודעים אם פורחין הן באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן ,ה ד ב ר
ק ש ה מאוד ,ואי א פ ש ר לבריות ל ע מ ו ד עליו.
ע ל פי זה ס ב ר ר ב י יהודה ש ה ש מ ש חוזרת ב ל י ל ה מ ע ל הרקיע ,מ מ ע ר ב למזרח,
8
ו ב מ ש ך היום מ ה ל כ ת ה ש מ ש בין ה ר ק י ע ובין ה א ר ץ .יתכן ש ה ו א ת י א ר א ת ה א ר ץ
כשטוחה
ו מ ו ג ב ל ת באורכה ורוחבה ,כ א ש ר ס ב י ב ה סובבים הכוכבים והמזלות
ב מ ס ל ו ל י ם ) ג ל ג ל י ם ( עגולים .ה מ ר ח ב בו סובבים ה ג ל ג ל י ם ס ב י ב ה א ר ץ נ ק ר א ״ ר ק י ע ״ .
בשונה מ ה א ר ץ ה ש ט ו ח ה ו ג ל ג ל י הכוכבים העגולים ,ס ו ב ב ת ה ש מ ש ב מ ס ל ו ל ייחודי
מ ש ל ה ,בחלקו ת ח ת ה ר ק י ע — ב מ ה ל ך ש ע ו ת היום ,ובחלקו מ ע ל ה ר ק י ע — ב מ ה ל ך
6
ראה רמב״ם הלכות יסודי התורה פרק ד.
7
בראשית רבה פרשה ו סעיף ח.
8
דעתם של שאר חכמי ישראל לא ברורה :בסוגיה בפסחים נוטה דעת חכמים לדעתו של רבי
יהודה ,ולעומת זאת במדרש נוטה דעת רבנן לדעתו של רבי החולק על רבי יהודה .אנו
עוסקים רק בהבנת דעתו של רבי יהודה] .ועי׳ בספר ׳קו התאריר הישראלי׳ מאת רמ״מ כשר
המעין ,תמוז תשס״ו ]מו .דן
www.daat.ac.il
13
הרצוגל ה א ר ץ ואין אנו רואים א ת ה ש מ ש ,
מכללתי כ ה ע
דעת -ר ת ח ש
אתר ש ו ר
ש ע ו ת הלילה .ה ע ו ב ד ה ש ב ל י ל ה
מוכיחה ש ה ג ב ו ל ה ע ל י ו ן ) ה ח י צ ו נ י ( ש ל ה ר ק י ע הוא אטום לחלוטין .ל ע ו מ ת ו ה ג ב ו ל
הפנימי)התחתון( ש ל הרקיע הוא ג ב ו ל שקוף ,וכך מ ת א פ ש ר לנו לראות את ה כ ו כ ב י ם
ב ש ע ו ת החשיכה; הכוכבים קיימים במקומם ב ג ל ג ל י ה ם גם בשעות היום ,אולם ה א ו ח
החזק והמםנוור ש ל ה ש מ ש ל א מ א פ ש ר ל נ ו לראותם .ולסיכום — הרקיע ה ו א מ ר ח ב
ע ג ו ל א ש ר תוחם א ת העולם ,גבולו הפונה ל א ר ץ שקוף וגבולו החיצוני אטום.
ציור הארץ ,הרקיע ,הגלגלים ומסלול השמש ,כפי שהיה מצייר רבי יהודה
ב מ ש ך היום ע ו ב ר ת ה ש מ ש א ת ה מ ר ח ב א ש ר בין הארץ והרקיע ממזרח ל מ ע ר ב .9
כ א ש ר מסיימת ה ש מ ש א ת מ ה ל כ ה מ ע ל ה א ר ץ ה י א ממשיכה לנוע מ ע ר ב ה ,ונכנסת א ל
ת ח ו ם ה ר ק י ע בו נמצאים הכוכבים .כ א ש ר ה ש מ ש מסיימת לחצות א ת הרקיע מ ע ר ב ה ,
וחוצה א ת ג ב ו ל ו החיצוני ש ל ה ר ק י ע — ה י א יוצאת מן העולם ,מ ב צ ע ת שינוי ח ד
בשער השני)בעיקר מעמ׳ כא עד לד( שהאריך שם בעניו המחלוקת בין חכמי ישראל לחכמי
אומות העולם על פי שיטות הראשונים והגירםאות השונות ,ובענין צורת כדור הארץ ,ועוד[.
9
14
במסלול פנימי ישר או מעוגל; אין לכד כל משמעות.
|
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,ד1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב מ ה ל כ ה ופונה כלפי מ ע ל ה ,מ ע ל הרקיע .בזמן זה ,ל א ח ר הפנייה ש ל ה אל מ ע ל לרקיע,
מחוץ לעולם ,מתחיל ל ה ת ג ב ר ה ח ו ש ך ע ל הארץ .ה ש מ ש מ מ ש י כ ה לנוע מ ע ל הרקיע
מ מ ע ר ב למזרח ע ל מנת להיות מוכנה ש ו ב בצד מזרח לזריחה ש ל הבוקר ה ח ד ש
למחרת .ש ע ו ת היוםץהאור ע ל ה א ר ץ כ ו ל ל ו ת א ת ה ש ע ו ת בהן ה ש מ ש נ מ צ א ת מ ע ל
הארץ ,ובנוסף גם א ת הזמן בו ה י א חוצה א ת הרקיע .כ א ש ר ה ש מ ש כ ב ר אינה נ מ צ א ת
מ ע ל ה א ר ץ א ל א בתוך תחום הרקיע ,ה י א נ מ צ א ת ב מ ר ח ב א ש ר פתוח לחלוטין א ל
ה א ד ם העומד ע ל ה א ר ץ ,לכן נ ר א ה עדיין האור ע ל הארץ ,ו א פ ש ר ל ר א ו ת את ה ש מ ש
1 0
למרות ש ה י א כ ב ר בתוך ה ר ק י ע .
1 1
ראשונים רבים ,ה ל כ ו בעקבותיו ש ל רבינו תם .גם ה ר מ ב ״ ן בספר תורת ה א ד ם ,
ב מ ס ג ר ת הדיון ב ת ו ס פ ת העינוי ב ע ר ב יום כיפור ,מ ב י א א ת פירושו ש ל ר״ת:
וראיתי לרבינו ת ם בספר ה י ש ר ש ל ו פירוש נכון בסוגיא ההיא בפרק במה
מדליקין,
ש ה ו א ז ״ ל פ י ר ש ד מ ש ת ש ק ע החמה ד א י ת מ ר ה כ א ש ה ו א בין
ה ש מ ש ו ת היינו מסוף ש ק י ע ת החמה ,כ ל ו מ ר מ ש ע ה ש נ ש ק ע ה ברקיע והיא
עדיין כ נ ג ד חלונה ,לפי ש ל א ע ב ר ה הלונה ועדיין אינה מ ה ל כ ת אחורי כיפה
פני ה ר ק י ע מאדימין כ נ ג ד מקומה ש ל חמה ,וזהו כ ל זמן שפני חמה מאדימין
איתמר ב ג מ ר א ,א ב ל ת ח י ל ת ש ק י ע ת ה ח מ ה ש ה י א ה ש ע ה ש ה ת ח י ל ה ליכנם
ברקיע ו נ ס ת ל ק ה זריחתה מן ה א ר ץ קודם לזמן הזה הוא…
10
כניסת החמה לרקיע אינה שקיעה כלפי מטה ,אלא המשך מסלול השמש בדיוק כמו שהיה
במשך כל היום .לכן למרות היותה של השמש בתוך הרקיע ,ועזיבתה את הארץ ,אין מניעה
לכך שנמשיר לראותה או להנות מאורה.
11
מהדורת הרב שעוול ,מוסד הרב קוק ,כרך ב עמוד רנא.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
|
15
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ0ו »1ש!3יעת החמה
הביטוי ״םון 6ש ק י ע ת ה ח מ ה ״ מתייחם ל מ ש ך ש ל זמן ,ו ל א
ל נ ק ו ד ת זמן ,והכוונה היא ל מ ש ך הזמן ש ה ו א בין ה ש מ ש ו ת .
״ מ ש ע ה ״ — ל א ח ר הזמן שבו ע ב ר ה ה ש מ ש א ת רוב עובי ה ר ק י ע .
כלומר משעה
ח ז ״ ל ו ה ר א ש ו נ י ם מ ש ת מ ש י ם בביטוי ׳׳שקיעה׳׳ ע ל מ נ ת ל ת א ר
שנשבעה כרקיע
א ת ה מ ע ב ר ש ל ה ש מ ש ב ת ו ך הרקיע ,ב ה ש א ל ה מ ש ק י ע ה ב ת ו ך
מים ,כ נ י ס ה אל תוך חומר שקוף׳ ,זאת בניגוד ל ש י מ ו ש ה י ו ם
בביטוי ׳ ש ק י ע ה ׳ כירידה ל מ ט ה ,שקיעה א ל מ ת ח ת ל א ו פ ק .
כנגד״,
כ ל ו מ ר עדיין ל א עברה את חלונה.
והיא עדיי_1כנגד
״עדיין
חלונה/
״חלונדד — הכוונה ל פ ת ח ב ג ב ו ל החיצוני האטום ש ל ה ר ק י ע ,
ש א מ ו ר ל א פ ש ר ל ש מ ש ל ע ב ו ר דרכו אל מ ע ב ר ל ר ק י ע .מ י ד
ל א ח ר ה מ ע ב ר ד ר ך החלון ה ש מ ש מ ש נ ה כיוון ו מ ת ח י ל ה ל נ ו ע
מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה כ א ש ר היא מקיפה א ת הרקיע מבחוץ׳ ע ל מ נ ת
ל ה ג י ע ל ק ר א ת ה ב ו ק ר ל מ ח ר ת אל החלון המזרחי ולזרוח ש ו ב .
ר ק יציאת ה ש מ ש אל מחוץ לעולם ושינוי כיוונה הוא סוף ה י ו ם
ותחילת הלילה.
לפי שלא עברה הלוכד.
זמן זה הוא הזמן ש ל בין השמשות .למרות ש פ ר ק זמן ז ה
מתחיל ב ש ק י ע ה ה נ ר א י ת ל א מ ש ת מ ש בכך ה ר מ ב ״ ן ל ה ס ב ר ו ,
ועדיין אינה מהלכת
אחורי כיפה פני הרקיע כ נ ר א ה מ ש ו ם ש ל ה ב נ ת ו ה ש ק י ע ה ה נ ר א י ת אינה זמן מ ו ח ל ט
מאדימין כנגד מקומר׳ א ל א זמן יחסי ,התלוי בקוצר ראותם ש ל בני האדם; מ ב ח י נ ה
״ א מ י ת י ת ״ אין ב א ר ץ י ש ר ה שקיעה נראית .באופן ת י א ו ר ט י
של חמה
א ם ה א ד ם ה י ה ה ו ל ך ע ד סוף העולם הוא היה ר ו א ה א ת ה ש מ ש
נ ע ל מ ת א ל תוך חלונה כלפי מעלה ,ו ל א ״ ש ו ק ע ת ״ כ ל פ י מ ט ה .
אכל תחילת שי!יעת
״ ת ה י ל ת ש ק י ע ת ה ח מ ה ״ הוא הזמן א ש ר מתחיל א ת ה ס פ י ר ה
החמה שהיא השעה
ש ל 4מ י ל י ן ) ז מ ן זה ת ו א ם כמעט במדויק א ת ״ פ ל ג ה מ נ ח ה ״ ,
ו ע ל כ ך נרחיב ב פ ס ק ה הבאה(.
שהתחילה ליבנפ
״ ה ת ח י ל ה ל י מ ס ברקיע״ — כלומר ש ה ש מ ש חוצה א ת ה ג ב ו ל
ביי.יע
הפנימי־השקוף ש ל הרקיע ,והיא עכשיו נכנסת ל ת ח ו ם
כ
ו
נמצאים הכוכבים .ה ח ל ב ש ע ה הזו ו ל מ ש ך 4מילין ח ו צ ה
ה ש מ ש א ת ה ר ק י ע ,ו ב מ ש ך 3%מילין מ ת ו ך הזמן הזה ה י א ע ד י י ן
נ ר א י ת /מ א י ר ה בארץ ,כ ל ו מ ר מבחינתנו זה עדיין זמן ש ל י ו
/ 0
ורק לאחריו מתחיל ב י ה ״ ש ל־ #מיל נוספים א ש ר מ ש ל י מ י ם
א ת ע ו ב י ה ר ק י ע ל־ 4מילין.
ונסתלקה זריחתה מן
״ ז ר י ה ת ה ״ הכוונה ש ה ש מ ש כבר אינה נ מ צ א ת מ ע ל ה א ר ץ ^
א ל א נ מ צ א ת בתוך הרקיע .גם כאן מ ש ת מ ש י ם החכמים ב מ י נ ו ת
2
״ ז ר י ח ה ״ באופן ש ו נ ה מ א ש ר בשימוש ה מ ק ו ב ל בו ה י ו ם ! .
12
16
הרמ״א כותב באו״ח סי׳ נח ש״שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם ש י ע ל
|
המעין .תמוז תשס״ו ונזו ,דו
www.daat.ac.il
ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ס כ ר ה מ ו ש ג י ם על פי ש י ט ת ר״ת
א.
״ ש ק י ע ת ה ח מ ה ׳ ׳ — ה ת ח ל ת ה ש ק י ע ה ,זמן א ש ר ל א ד ם ה ע ו מ ד ע ל ה א ר ץ ו מ ס ת כ ל
ע ל ה ש מ ש ל א נ ר א ה בו שינוי חד ב מ ה ל ך ה ש מ ש ,א ל א ר ק היחלשות מ ת מ ש כ ת
1 3
ש ל אור ה ש מ ש ; אולם בזמן זה ה ה ל ל מ ע ש ה ת ה ל י ך ה ש ק י ע ה ,ו ה ש מ ש כ ב ר ל א
נמצאת מ ע ל ה א ר ץ א ל א ב ת ו ך הרקיע.
ב.
״ ה ש ק י ע ה ה נ ר א י ת ״ — לזמן זה אין מ ש מ ע ו ת ה ל כ ת י ת מוחלטת ,משום שאין
ל ש ק י ע ה ה נ ר א י ת מ ש מ ע ו ת ״ א ו ב י י ק ט י ב י ת ״ מבהינת סוף היום בעולם ,א ל א רק
מ ש מ ע ו ת ״ ס ו ב י י ק ט י ב י ת ״ ל כ ל א ד ם ואדם ע ״ פ מיקומו ה ר ג ע י ע ל ה א ר ץ באותו
הזמן .זה הזמן ש ב ו מתחיל הספק ש ל בין ה ש מ ש ו ת .
ג.
״ ל י ל ה ״ — מבחינה ה ל כ ת י ת ה ל י ל ה מתחיל ר ק ל א ח ר ש ה ש מ ש ע ב ר ה א ת כל
הרקיע ,יצאה א ל מחוץ ל ע ו ל ם ו ש י נ ת ה א ת כיוון תנועתה .ע ״ פ ח ז ״ ל ג מ ר מ ע ב ר
השמש
בחלון ,כלומר י צ י א ת ה ש ל ה ש מ ש אל מהוץ לרקיע ,הוא הזמן
ה ״ א ו ב י י ק ט י ב י ״ ש ל סוף היום ו ה ת ח ל ת הלילה .מכיוון שאין אדם א ש ר נמצא
בסוף ה א ר ץ ע ל מנת ל ר א ו ת א ת מ ע ב ר ה ש מ ש בחלון ,רק צ א ת הכוכבים הוא
האינדיקציה ל כ ך ש מ ע ב ר ה ש מ ש בחלון הושלם ,ו ב כ ך הסתיים היום והחל
הלילה.
ד.
״ ב י ן ה ש מ ש ו ת ״ — בין ה ש מ ש ו ת נ מ ש ך ל א ו ר ך כ ל ״ ס ו ף ה ש ק י ע ה ״ ,הוא מתחיל
ב ש ק י ע ה ה נ ר א י ת ומסתיים בסוף היום־תחילת הלילה ,בסוף האמיתי ש ל ה ש ק י ע ה
14
— יציאת ה ש מ ש מ ה ר ק י ע — צ א ת ה כ ו כ ב י ם .
ה.
״ ע ו ב י הרקיע׳׳ — מ ש ך זמן ש ל 4מילין מ ת ח י ל ת ה ש ק י ע ה ע ד סוף השקיעה .זה
הזמן א ש ר לוקח ל ש מ ש ל ח צ ו ת א ת כל עוביו ש ל ה ר ק י ע עד מ ע ב ר לחלון.
כל גוף השמש על הארץ״ .התוספת של הרמ״א באה להבחין בין הנץ החמה — ה״זריחה״
שהיא הופעת השמש לעינינו ,לבין ״יעלה כל גוף השמש על הארץ״ — שהוא זמן מאוחר
יותר בכשעה ,בדומה לאבחנה שבין ״נסתלקה זריחתה מן הארץ״ לבין ״סוף שקיעה״ שהיא
צאת הכוכבים .״שיעור שעה אחת״ הוא ליתר דיוק 58.5דקות 3 :מילין שלמים 18*3שהם
54דקות ,ועוד yמיל שהוא 4.5דקות .הנטייה הטבעית היא שתהיה םימטריה בין הבוקר
A
לערב׳ אד מבחינה הלכתית קיימת התייחסות שונה לגמרי לסוף היום בערב )המעבר מיום
אחד ליום אחר( לעומת הופעת השמש בבוקר )זמני התפילות והמצוות אשר נוהגות ביום,
תפילין ,ציצית וכדי( ,והניסיון ליצירת השוואה בין המונחים ההלכתיים ״עלות השחר״
ל״צאת הכוכבים״ וביו ״זריחה״ ל״שקיעה״ יכול להביא למסקנות שגויות .הרמ״א נקט
״יעלה כל גוף השמש על הארץ״ ולא מונח הלכתי ,כדי להסביר לאיזה זמן במציאות
מתכוונת ההלכה בענין זה.
13
״ותירץ ר״ת שיש חילוק בין משקיעת החמה ובין משתשקע החמה .דמשקיעת משמע מתחלת
שקיעה ,שמתחלת ליכנס בעובי הרקיע ומתדולת אורה להיות פהה ,ומאז ועד צאת הכוכבים
איכא ד׳ מילין.״״ תוספות הרא״ש שבת לה ,א.
14
הביטוי ״סוף שקיעה היינו צאת הכוכבים״ מופיע בתום׳ מנחות ב ,א ובמרדכי בתחילת פרק
במה מדליקי! ובעוד ראשונים ,בבית יוסף או״ח סימן תקסב ובב״ח סימן תרעב ,ועוד.
המעין ,ת מ ה תשס״ו 1מו .דן
www.daat.ac.il
17
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ל פי הסברים אלו ברור שאין ל ק ב ו ע א ת ה ג ב ו ל בין היום והלילה לפי ה י ע ל מ ו ת
ה ש מ ש מעיני ה א ד ם — ש ה ו א ענין סובייקטיבי ,ו ל א לפי ה ת מ ע ט ו ת האור ב ע ו ל ם
ש ה ו א ת ה ל י ך ה מ ת מ ש ך זמן רב ,א ל א ע ל פי מדד אובייקטיבי ש ל יציאת ה ש מ ש מ ן
העולם .כאינדיקציות ב ל ב ד לזמן זה א פ ש ר להיעזר במופע ש ל צ א ת ש ל ו ש ה כ ו כ ב י ם ,
או במדידת זמן ל א ח ר ה ש ק י ע ה הנראית .רבנו תם ל א בא א ל א לפתור ס ת י ר ה ב י ן
הסוגיות ב א מ צ ע ו ת ה ס ב ר ע ל ת ה ל י ך ה ש ק י ע ה ,והוא ל א התכווץ ל ח ד ש שיטה ב נ י ג ו ד
ל מ ק ו ב ל בענין זמן סיום היום ותחילת הלילה.
כ י א ו ר ש י ט ו ת התנאים האחרים
ה מ ח ל ו ק ת בין החכמים ה י א ע ל הזמן בו מתחיל בין ה ש מ ש ו ת — הזמן ש ה ו א ס פ ק
יום וספק לילה; אין מ ח ל ו ק ת ע ל כך שסיום זמן הספק והתחלת ה ל י ל ה ה ו א צאר!
הכוכבים ,ש ה ו א סוף ה ש ק י ע ה ,15
א .ד ע ת ו ש ל ר ב י יהודה ה י א ה ד ע ה א ש ר פורטה באריכות לעיל :ב י ה ״ ש מ ת ח י ל
ב ר ג ע ש א נ ו כ ב ר ל א יכולים ל ר א ו ת א ת ה ש מ ש בעיניים )השקיעה הנראית( ,ו ה ו א
מסתיים ב צ א ת הכוכבים .גם רבי יהודה ס ו ב ר ש ב ש ק י ע ה הנראית עדיין ל א ה ס ת י י ם
בוודאות היום וממילא ל א החל הלילה ,אולם מכיוון ש צ א ת הכוכבים ה ו א ר ק
אינדיקציה עקיפה לסוף היום ו ה ת ח ל ת ה ל י ל ה ,ועוד ש צ א ת הכוכבים אינו זמן מ ס פ י ק
מובהק ,לכן מ ר ג ע ש א נ ו כ ב ר ל א רואים א ת ה ש מ ש בעינינו אין לנו ברירה א ל א
להתייחם לזמן הזה כ ס פ ק יום וספק לילה.
ב .ד ע ת ר׳ נחמיה ה י א ש ש י ע ו ר בין ה ש מ ש ו ת הוא ׳כדי שיהלך אדם מ ש ת ש ק ע
ה ח מ ה חצי מיל׳ ,ו ע ל כך א מ ר ר׳ חנינא :׳ ה ר ו צ ה ל י ד ע שיעורו ש ל ר׳ נהמיה יניח ה ת מ ה
16
ב ר א ש ה כ ר מ ל וירד ו י ט ב ו ל ׳ . . . .ר ב י נחמיה ס ו ב ר כמו רבי יהודה ,שהסוף ה א מ י ת י ש ל
היום ו ת ת י ל ת ה ל י ל ה ה ו א ר ק ב צ א ת הכוכבים ,כ ל ו מ ר מ ע ב ר ה ש מ ש א ת כ ל ע ו ב י
ה ר ק י ע והחלון ,ו ע ד אז הזמן עדיין נ ח ש ב יום .ה מ ח ל ו ק ת של רבי נחמיה עם רבי י ה ו ד ה
ה י א ר ק ב ש א ל ה מתי מ ת ח י ל הספק; לפי ר ב י יהודה הספק מ ת ה י ל מיד עם ה ס ת ת ר ו ת
ה ש מ ש מעיני ה א ד ם ה ע ו מ ד ע ל ה א ר ץ ,ו ל ע ו מ ת זאת סובר רבי נחמיה ש ה ס פ ק ש ל
1 7
ב י ה ״ ש מ ת ח י ל ר ק 4.5דקות מ א ו ה ר י ו ת ר .
ר׳ חנינא ב ג מ ר א מ ב א ר א ת ד ע ת ו ש ל ר ב י נהמיה באופן הבא :כ ל זמן ש י ש ל נ ו
15
״ר׳ יוסי אומר בין השמשות כהרף עין זה נכנם וזה יוצא,
כהרף עין זה נכנס וזה ויצא,
כולהו תנאי מודו דכץ השמשות
אלא דמספקא להו מתי הוא אותו הרף עין…״ תוספות הרא״ש
שבת לד ,ב.
16
שבת לה ,א.
17
ראה תוספות הרא״ש שבת לד ,ב ד״ה וירד :׳ונראה לפרש ,הרוצה לידע תחלת בין השמשות
דרבי נחמיה מתי מתחיל יניח חמה בראש הכרמל ו כ ו /ואחר כל זה יתחיל השיעור׳״4.5 .
דקות הם ההפרש בין חצי מ י ל ) 9דקות( של ר׳ נחמיה ,וביו « מיל) 13.5דקות( של ר׳ יהודה.
18
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וודאות ס ב י ר ה ש ה ש מ ש ) ל מ ר ו ת שאנו כ ב ר ל א רואים אותה ישירות בעיניים( עדיין
ל א עברה את חלונה ,עדיין זהו יום ודאי .כך ל מ ש ל כ א ש ר נעמוד ע ל ש פ ת הים ,ואין
כל הפרעה ל ר א ו ת מ ע ר ב ה — כ ל זמן ש ה ש מ ש מ א י ר ה א ת ר א ש ה כ ר מ ל זהו סימן ודאי
ש ה ש מ ש עדיין ל א ע ב ר ה א ת חלונה ,ולכן זה עדיין יום ודאי .רק ל א ח ר מכן מתחיל
1 8
זמן ה ס פ ק .
ג .״ ר ב י יוסי אומר בין ה ש מ ש ו ת כ ה ר ף עין זה נכנם וזה יוצא ואי א פ ש ר לעמוד
19
ע ל י ו ״ .נ ר א ה שאין לר׳ יוסי מ ח ל ו ק ת עם שני התנאים האחרים ב ש א ל ה ע ל מ ב נ ה
השמים ,או ב ש א ל ה מתי הוא ה ג ב ו ל בין היום ללילה .ר׳ יוסי טוען בברייתא ש ה ו א
יודע לציין א ת הזמן המדוייק בו ע ו ב ר ת ה ש מ ש את חלונה ,ה ג ב ו ל ה ״ א ו ב י י ק ט י ב י ״ בין
2 0
היום והלילה ,ולכן זמן ש ל ספק ל ש י ט ת ו נ מ ש ך ר ק כהרף ע י ן .
לסיכום ,ר׳ יהודה ור׳ נחמיה מסכימים עם ר׳ יוסי שהזמן החולף בין ה ש ק י ע ה
הנראית לחציית החלון אינו ל י ל ה ודאי; אולם ל ד ע ת ם אין א פ ש ר ו ת לבן אנוש ל ד ע ת
במדוייק את הזמן בו מסתיים היום ומתחיל הלילה .לכן בכל מ ק ר ה ש י ש צורך הילכתי
בכך ,כמו בענין כניסת ה ש ב ת ,י ש ל ק ב ו ע סייג ,ו ל ה ג ד י ר בסוף ה ש ק י ע ה זמן ש ל ספק.
לעומת זאת ,ב ה ד ל ק ת נרות חנוכה ל מ ש ל ,מפרשים רבים א ת סוף ה ש ק י ע ה ישירות
כ צ א ת הכוכבים
2 1
.
פלג ה מ נ ח ה
קרבן ה מ נ ח ה היה קרב ב ש ע ה ת ש ע ומחצה ,כ ל ו מ ר ש ע ת י י ם וחצי לפני הלילה .פ ל ג
המנחה הוא מונח ה מ ג ד י ר א ת מחצית )-פלג( הזמן בין ה ק ר ב ת קרבן המנהה ובין
הלילה ,והוא ש ע ה ו ר ב ע ב ש ע ו ת זמניות.
פ ל ג המנחה נזכר ב ג מ ר א ב מ ס פ ר הקשרים ,כאן נדון בשנים מהם .ה ר א ש ו ן הוא זמן
תוספת שבת :פ ל ג ה מ נ ח ה ה ו א ה ת ח ל ת הזמן בו ניתן ל ק ב ל א ת ה ש ב ת ,ולהתחיל את
זמן ׳תוספת ש ב ת /ה ה ק ש ר ה ש נ י הוא ק ב י ע ת זמן הסיום ש ל ת פ י ל ת המנחה ,ו ה ת ח ל ת
זמנה ש ל ת פ י ל ת ערבית.
2 2
כך כ ו ת ב ה ר מ ב ״ ן :
ובכאן ה ב י א הענין ל פ ר ש ד ב ר נ ע ל ם מ ד ע ת רבים ,ש ה ר א ש ו נ י ם ל א הרחיבו
בפירושו ,והוא זמן ה ת ו ס פ ת הזה שמוםיפין ביום הכיפורים ו ב ש ב ת ו ת וימים
18
מבדיקה שערכתי מתברר שהפרש הזמנים בין השקיעה הנראית לאדם העומד על שפת הים
בחוף הכרמל לבין העומד על פסגות הכרמל הקרובות לים עומד אכן על 4.5דקות.
19
שבת לד ,ב.
20
ר׳ יוסי לא מסביר לנו איר הוא יודע את הזמן המדוייק הזה ,ומתי הוא אותו הזמן.
21
במסכת שבת כ א א נאמר על נר חנוכה :׳מצותה משתשקע החמה /וראה בית יוסף או״ח
׳
סימן תרעב :׳פירוש סוף שקיעה ,היינו צאת הכוכבים׳.
22
תורת האדם הנ״ל הע׳ ,11לפני ואחרי הקטע שנזכר לעיל.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
|
19
אתר דעת -מכללת הרצוג
טובים מחול ע ל הקודש ,דודאי קודם בין ה ש מ ש ו ת הוא ,דהא ת ו ס פ ת ע ש ה ,
ובין ה ש מ ש ו ת ספק …ו ש י ע ו ר בין ה ש מ ש ו ת איפליגו עליה אמוראי ב פ ר ק ב מ ה
2 3
מדליקין ,ומםקנא מ ש ת ש ק ע ה ה מ ה הוי בין ה ש מ ש ו ת עד צ א ת הכוכבים ,ו א ם
כן ה ת ו ס פ ת הזה קודם ש ק י ע ת ה ח מ ה הוא .וזה דבר גדול ש ל תימה ,ש ת ד
״ א
ח מ ה זורחת כ נ ג ד ו וחייב בעינוי ו א ס ו ר במלאכה …ופשטו זה אני אומר ,ד מ ש ע ה
2 4
ש ה ת ח י ל ה ש מ ש ל ה ש ת ק ע ,עד זמן ביאת השמשות ,והוא הזמן הנזכר ב פ ר ק
ב מ ה מדליקין ,והוא בכלל ת ו ס פ ת מחול ע ל ה ק ו ד ש מ ה ל ך ש ל ו ש ת מילין ו ר ב י ע
2 5
מ י ל .ר צ ה להוסיף כל הזמן הזה מחול על הקודש מוסיף ,ואם ר צ ה ל ע ש ו ת
מ ק צ ת ו חול ומקצתו ת ו ס פ ת ע ו ש ה ,ו ב ל ב ד שיוסיף ממנו …כלומר ב ר ג ע ש ה ו א
יום י ה א בודל ל ש ו ם ת ו ס פ ת ו ל א מ ש ו ם ס פ ק לילה …א ל א ר ג ע ש ה ו א ב ר ו ר
ש ה ו א יום מוסיף ודאי .והיינו דאמרינן במס׳ ברכות :רבי יהודה אומר ע ד פ ל ג
המנחה ,והוא זמן קרוב ל ת ח י ל ת ה ש ק י ע ה ,אין ביניהם א ל א מ ה ל ך ש ל א ר ב ע
2 6
2 7
] מ א ו ת [ אמות ב ק ר ו ב ,ד ק א ס ב ר רבי יהודה לענין תפילה ב ת ר ש מ ש א
אזלינן ,דבעינן ל ת פ י ל ת מנחה יראוך עם ש מ ש ,ולפני ירח דור דורים ל ש ל
ערבית.
ר ב י יהודה ב ס ו ג י א ש ל זמני התפילות ,קובע כי ה ח ל מזמן ש ל פ ל ג ה מ נ ה ה א פ ש
ר
ל ה ת ח י ל ו ל ה ת פ ל ל ערבית .אם הזמן ש ל פ ל ג ה מ נ ח ה היה דומה לזמן ש ל ה ת ח ל ת
ה ש ק י ע ה א פ ש ר היה להבין א ת ההיגיון ש ב ד ב ר ,כי ה ת ח ל ת ה ש ק י ע ה מ ב ט א ת א ת ה ז מ ן
בו ה ש מ ש כ ב ר אינה נ מ צ א ת ) ז ו ר ח ת ( מ ע ל ה א ר ץ א ל א שוקעת והולכת אל ת י ד ע ו ב י
ה ר ק י ע אל ע ב ר חלונה ,כי ל מ ר ו ת שזמן זה הוא עדיין יום מבחינת האור בעולם ,ו כ ן
מ ב ח י נ ת ה ה ג ד ר ה ה ה ל כ ת י ת ,אולם כ ב ר מ ת ה י ל התהליך שבסופו יגיע הלילה• ל כ ן
מבחינות מסויימות א פ ש ר ל ה ת ח י ל לקיים בזמן הזה מעשים הקשורים ל ל י ל ה ,כ מ ו
ת פ י ל ת ערבית ,וכמו ת ו ס פ ת ש ב ת .ל ע ו מ ת זאת לפני ה ת ח ל ת השקיעה ,ש ז ה גם ל פ נ י
פ ל ג המנחה ,זהו יום גמור ,ואין שום מ ש מ ע ו ת ל ק ב ל ת ש ב ת בו ,או ל ה ת פ ל ל
ו
כ
ערבית.
23
״משתשקע החמה״ כלומר בהתחלת סוף השקיעה ,היינו השקיעה הנראית.
24
התחלת השקיעה ,כניסת השמש לתוך עובי הרקיע.
25
4מילין של עובי הרקיע פחות א מיל של ביה״ש.
26
כצ״ל.
27
הפער של כארבע מאות אמה 3 ,דקות ,נובע מהחישוב הבא :פלג המנחה הוא הזמן של ש ע
ד >
ורבע 75 ,דקות לפני צאת הכוכבים .סוף היום הוא צאת הכוכבים .תחילת השקיעה היא סדךן
מהלר השמש מעל הארץ וכניסתה לתור עובי הרקיע ,והוא מ
ת ח י ל
4
מ י ל י
ו ל
פ נ י
ס י
ף היוס.
זמן 4מילין הוא 72דקות .כלומר קיים הפרש של 3דקות בין פלג המנחה ל ה ת ח ל ו ;
השקיעה .במונחים של מילין החישוב הוא כזה :מיל 2,000-אמה .זמן מהלך מ י ל 1 8 -דקרון
זמן מהלך דקה 111 -אמות ,כלומר 3דקות הן זמן מהלך 333אמה ,שהם ארבע מאות אמן!
בקרוב.
20
|
המעין .תמוז תשס״ו ומן .ד(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הסוגיא כ י ר ו ש ל מ י — מ ח ל ו ק ת ר ב י יהודה ו ר ב י
בירושלמי ב ת ח י ל ת פרק ר א ש ו ן ש ל מ ס כ ת ברכות נ מ צ א ת םוגיא דומה ל ב ב ל י
הנ״ל:
כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום .הכסיפו זהו בין ה ש מ ש ו ת .השחירו נ ע ש ה
העליון ש ו ה לתחתון זהו לילה .ר ב י אומר ה ל ב נ ה בתקופתה ,התחיל ג ל ג ל המה
ל ש ק ע ו ת ח י ל ת ג ל ג ל ל ב נ ה ל ע ל ו ת זהו בין ה ש מ ש ו ת .אמר רבי חנינא סוף
ג ל ג ל חמה ל ש ק ו ע ו ת ח י ל ת ג ל ג ל ל ב נ ה לעלות.
ה ת ח ל ת הםוגיא והציטוט מ ה ב ר י י ת א דומים לסוגיית הבבלי ,אולם ב ה מ ש ך מביא
הירושלמי מ ח ל ו ק ת נוספת ע ל מ ש מ ע ו ת הזמן ש ל ״ ה ל ב נ ה ב ת ק ו פ ת ה ״ .רבי סובר
ש ב א מ צ ע ה ח ו ד ש מ ת ר ח ש י ם ש ל ו ש ה אירועים באותו הזמן :ש ק י ע ת ה ש מ ש ,זריחת
הירח ו ה ת ח ל ת בין ה ש מ ש ו ת .ע ל פניו תיאור זה ת ו א ם בדיוק את ד ע ת ש א ר החכמים,
וכן הוא מ ת א י ם לתיאור ה מ ק ו ב ל עלינו היום .לכן ל א מובן ע ל מ ה חולק רבי חנינא,
או מה הוא רוצה ל ה א י ר ע ל ד ע ת ו ש ל רבי .ל א נ ר א ה סביר כי הוא חולק ע ל המציאות
ה מ ת ו א ר ת ע״י רבי ,כ ל חודש א פ ש ר ל ר א ו ת בברור כי זריחת הירח ב א מ צ ע החודש
מ ת ר ח ש ת עם ש ק י ע ת השמש.
רוב סוגיות ה ג מ ר א והפוסקים ה ו ל כ ו ת ב ע ק ב ו ת ר ב י יהודה ,ה ס ו ב ר ש ה ש מ ש חוזרת
2 8
בלילה מ ע ל הרקיע; ל ע ו מ ת ו ס ו ב ר ר ב י ש ה ש מ ש ה ו ל כ ת ב ל י ל ה ל מ ט ה מן ה ק ר ק ע .
לעניות ד ע ת י ר ב י ורבי חנינא ל א חולקים כאן בעניין הלכתי ,א ל א ב ה ג ד ר ת המושגים
הקשורים ל מ ב נ ה השמים :עבור ר ב י ) א ש ר ס ו ב ר כי ה ש מ ש יורדת ב ע ר ב אל מ ת ח ת
לארץ( ה ש ק י ע ה ה נ ר א י ת ה י א ״ ה ת ה ל ת ה ש ק י ע ה ״ ,כ א ש ר חציית ה ש מ ש א ת הרקיע
מ ת ר ח ש ת ל א ח ר השקיעה .ל ע ו מ ת זאת עבור ש א ר חכמי י ש ר א ל ,שסוברים ש ה ש מ ש
בלילה ע ו ל ה כלפי מ ע ל ה ,ה ש מ ש צריכה קודם כ ל ל ח צ ו ת א ת ה ר ק י ע לפני סוף היום.
לכן ב א ר ב י חנינא ו מ ד ג י ש לנו בירושלמי כי אותו הזמן א ש ר מבחינת רבי הוא
״ ה ת ח י ל ג ל ג ל ח מ ה ל ש ק ע ״ ,מבחינתנו ,ש א ר הכמי י ש ר א ל ,מ ש מ ע ו ת הזמן הזה היא
״ ס ו ף ג ל ג ל ח מ ה ל ש ק ו ע ״ • ל א ח ר ש ה ב ה י ר לנו ר ב י הנינא מתי הוא הזמן ש ל ״ ס ו ף
ג ל ג ל ח מ ה ל ש ק ע ״ ,ה ש ק י ע ה הנראית ,או ע ״ פ המינוחים ש ל ח ז ״ ל סוף השקיעה,
מ מ ש י כ ה הםוגיא ו מ ב א ר ת לנו מתי הוא הזמן בו ״ ה ת ח י ל ג ל ג ל חמה ל ש ק ע ״ .ל ד ע ת
רבי ש מ ו א ל בר חייא בר יהודה ב ש ם ר ב י חנינא כ ש מ ת ח י ל ג ל ג ל חמה ל ש ק ע ׳ א ד ם
28
2 9
פסחים צד ,ב .אין משמעות לשאלה האם רבי סבר כי הארץ עגולה או שטוחה ,אולם בוודאי
דעתו היתה שמהלך השמש הוא בסיבוב סביב הארץ מלמטה.
29
כמובן שאין כוונתו של רבי חנינא לתת לנו דרך למדידת הזמן מהתחלת השקיעה עד סוף
היום ,משום שהזמן הזה של התחלת השקיעה — התחלת כניסת השמש לעובי הרקיע _ אינך
זמן הניכר לעיני האדם .כוונתו של ר׳ חנינא היא ,שאם נמדוד את הזמן אחורנית מסוף
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
|
21
אתר דעת -מכללת הרצוג
עומד ב ר א ש ה ר כ ר מ ל ויורד וטובל בים ה ג ד ו ל ועולה ואוכל בתרומתו ,חזקה ב י ו ם
טבל׳.
ה ש י מ ו ש ב ד ו ג מ א ש ל ה ש מ ש והר ה כ ר מ ל דומה ב ב ב ל י ובירושלמי ,אולם ב כ ל א ח ת
מהסוגיות מ ד ו ב ר בתיאור ש ל מ ק ר ה ש ו נ ה לגמרי .ב ב ב ל י מ ג מ ת רבי חנינא היא ל ב א ר
לנו מדוע רבי נחמיה מתחיל א ת ב י ה ״ ש ש ל ו מ ע ט מאוחר יותר מ א ש ר רבי יהודד;,
ל ע ו מ ת ז א ת בירושלמי מ ג מ ת ר ב י חנינא ל ב א ר לנו כי הזמן ש ל ״ ה ת ח י ל ג ל ג ל ח מ ה
ל ש ק ו ע ״ ) ה ת ח ל ת השקיעה( הוא זמן א ש ר מוקדם ב ע ר ך ב ש ע ר .
30
להתחלת ב י ה ״ ש ,
כ ל ו מ ר ל ש ק י ע ה הנראית .מ ש ך זמן א ש ר מ א פ ש ר לאדם א ש ר עומד במרומי ה ר
ה כ ר מ ל ,כ א ש ר מ ת ח י ל ה השקיעה ,להספיק ל ר ד ת לחוף הים התיכון ו ל ט ב ו ל ע ד י י ן
ביום.
ב ה מ ש ך ה ם ו ג י א בירושלמי מופיעה מימרא נוספת ,אשר שייכת ל ה ב נ ת זמני ה י ו ם
ומיקום ה ר ק י ע ב מ ה ל ך ש ע ו ת היממה.
…א״ר יוסי בי ר׳ בון ,אם אומר ליתן עוביו ש ל רקיע ל ל י ל ה בין ב ע ר ב י ת ב י ן
שהרית ,נ מ צ א ת אומר שאין היום והלילה שויו ,ותני ב א ח ד בתקופת נ י ס ן
ו ב א ח ד בתקופת ת ש ר י היום ו ה ל י ל ה שוין .א ״ ר הונא נלפינה מדרך ה א ר ץ ,ש ר י
מ ל כ א נפק א ע ״ ג ד ל א נפק אמרין דנפק ,שרי עליל ל א אמרין ד ע ל עד ש ע ת ה
דייעול.
אם נ ע מ י ד א ת מ ה ל ך ש ע ו ת היום ש ל ר ב י יהודה כפי שביארנו לעיל ,ע ל גבי ג ר ף
ש ע ו ת ש ל 24ש ע ו ת ,כ א ש ר חצות היום הל ב ש ע ה ,12נקבל א ת הציור הבא:
עוב•
ן עובי
,
י״יי•
יאיץ
™* i
<«יר,
הרקיע
6 15 14 13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 24י ?23 22 21 20 1 !8 1
24
לעומת ז א ת ציור שעות היום ע" פ רבי אמור להראות כך:
עוג•
<ייה
2| 4
T~1
ע1ב•
:
התן*
5 T"3
י
האח
10 9~~8 T"J6
U
15 U 13 1| 2
|
!
היקי*!
1"716
<י<ה
23 22 21 20 19 1| 8
השקיעה)השקיעה הנראית( נגיע אל התחלת השקיעה ,ולשם המחשה אפשר לתאר זאת כזמן
הלוקח לאדם לרדת ברגל מהר הכרמל ועד הים.
30
22
58.5דקות ליתר דיוק 72 .דקות של 4מילין פחות 13.5דקות של ביה״ש.
המעין ,ת מ ה תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ״ פ הציורים נ ר א ה כי ל ש י ט ת ר ב י אין ב ע י ה עם ש א ל ת ו ש ל ר׳ יוסי בי ר׳
בון .רבי חולק ע ל ר׳ יהודה ,מבחינתו עובי ה ר ק י ע מתחיל ל א ח ר ה ש ק י ע ה הנראית
ואינו חלק מ ש ע ו ת היום .ר׳ יוסי כ נ ר א ה מ ק ש ה ע ל שיטתו ש ל ר׳ יהודה :הוא מניח
כי גם אצל ר׳ יהודה עובי ה ר ק י ע אינו ח ל ק מהיום ,ולכן יש לשייך את ש ע ו ת
מ ע ב ר ה ש מ ש ברקיע ל ל י ל ה )בדומה לרבי( ,ויישארו ליום רק כ־ 9.5ש ע ו ת בעוד
הלילה יכלול כ־ 14.5שעות ,וזאת ב ס ת י ר ה ל ב ר י י ת א שהיום והלילה שווים .על
כך מתרץ ר ב ה ו נ א שעובי ה ר ק י ע לפי ר׳ יהודה נ כ ל ל ב ש ע ו ת היום ו ל א ב ש ע ו ת
3 1
הלילה .
םיכומ
בתמצית א פ ש ר ל ת א ר א ת ש י ט ת ו ש ל ר ״ ת באופן הבא:
• בין ה ש מ ש ו ת מתחיל מיד ל א ח ר ה ש ק י ע ה הנראית.
• ה ל י ל ה מתחיל %מיל ל א ח ר ה ש ק י ע ה הנראית ,זה הזמן א ש ר בו מופיעים ש ל ו ש ה
כוכבים בינוניים.
• 58.5דקות לפני ה ש ק י ע ה ה נ ר א י ת ) 72דקות לפני צ ה ״ כ ( מסיימת ה ש מ ש את
מ ה ל כ ה מ ע ל ה א ר ץ ומתחילה לנוע בתוך הרקיע ,ולזמן הזה קוראים ח ז ״ ל ׳ ה ת ח ל ת
השקיעה׳.
• פ ל ג ה מ נ ח ה חל 75דקות לפני צ ה ״ כ 3 ,דקות לפני הזמן ש ל ׳ ה ת ח ל ת השקיעה׳.
ע ״ פ זה י ש זהות גמורה ב ק ב י ע ת הזמן ש ל בין ה ש מ ש ו ת בין ש י ט ת ר ״ ת לבין הבנה
ה מ ק ו ב ל ת ב ד ע ו ת הגאונים ו ה ר מ ב ״ ם .ה ה ב ד ל בין ה ה ס ב ר הזה ב ש י ט ת ר ״ ת ,לבין
שיטת חלק מ ה א ח ר ו נ י ם
32
ה ו א במועד אליו מתכוונים ה ז ״ ל כ׳עובי הרקיע׳ ,יתרת
3
א ר ב ע ת המילין ש מ ע ב ר ל־! /מיל ש ל ב י ה ״ ש :ע ״ פ ה ב נ ת נ ו ב ש י ט ת ר ״ ת ׳עובי הרקיע׳
חל לפני ה ש ק י ע ה ,והוא חלק מ ש ע ו ת היום; ל ע ו מ ת זאת ע ״ פ האחרונים ׳עובי הרקיע׳
חל ל א ח ר ה ש ק י ע ה ,והוא הזמן א ש ר ע ד סיומו יוצאים כ ל הכוכבים ,ולכן הוא ח ל ק
מהלילה .האחרונים מתרצים א ת ה ס ת י ר ה בין ה ג מ ר א ב ש ב ת ל ג מ ר א בפסחים ע׳׳י
ה ג ד ר ת ש ק י ע ה א ח ת ושני צ א ת הכוכבים ,ל ע ו מ ת ר ״ ת א ש ר מ ג ד י ר שתי שקיעות וצאת
כוכבים אחד.
31
אין אפשרות להעמיד ששיטת ר׳ יהודה היא שעובי הרקיע הוא לאחר השקיעה הנראית,
משום שאז תהיה המשמעות שעובי הרקיע שייך ללילה ,ואז באמת היום והלילה שווים ,ואין
קושיה .אם בכל זאת היתה ה״א להעמיד את שיטת ר׳ יהודה כאשר עובי הרקיע )כל משך
הזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים( הוא לאחר השקיעה הנראית — קושיית ר׳ יוסי הייתה
צריכה להיות הפוכה :״אם ניתן את עובי הרקיע ליום ,לא יהיו היום והלילה שווים?״
32
לדוגמא הגר״א באו״ח סי׳ רסא.
המעין .תמוז תשס״ו ומו .ד[
www.daat.ac.il
23
I
זמןהרצוג
מכללת
אתרלדעת
אחד הן יראו כך:
גבי -קו
אם נצייר א ת ש ת י ה ש י ט ו ת ע
P1
מילין
7
3%
שיטת ר ת
שיטת האחרונים.
מיי?•[4
a
מיי
3
/4
r
[{
מיל׳
3%
ועי׳ ב ש ו ״ ת ה ר ד ב ״ ז ח ל ק ד סימן א ל ף ש נ ג ) ר פ ב ( ,שכתב:
ה ר א ש ו נ י ם כולם ה ע ל ו ד ש ת י ש ק י ע ו ת הוו ,ו ל א הוי בין ה ש מ ש ו ת ע ד ם ר ף
ה ש ק י ע ה ]אלא[ כ ש י ע ו ר ת ל ת א ר ב ע י מילא …ואני ל א מצאתי בכל ה פ ו ס ק י ם
ו ה מ פ ר ש י ם הנמצאים אצלנו מי ש ח ו ל ק בדין זה א ל א רא״ם …והוי י ו ד ע
ש א ע פ ״ י שחזרו חכמי י ש ר א ל להודות ש ה ח מ ה חוזרת בלילה ת ח ת כ ד ו ר
ה א ר ץ ,ואינה נכנסת בחלונות ו מ ה ל כ ת אחורי כיפה כמו שהיו אומרים ת ה י ל ה ,
דודאי ה ש ת א קים לן דכוכב קבוע ו ג ל ג ל חוזר — ל א נפקא מינה מידי ל ש י ע ו ר
בין ה ש מ ש ו ת ,דבין הכי שיעורו הוא ת ל ת א רבעי מילא ,ד מ ש ע ה ש מ ס ת ל ק ר ן
ה ח מ ה מ ע ל ה א ר ץ הוי ת ח י ל ת בין ה ש מ ש ו ת ,ו כ ש ש ו ק ע ת ב מ ע ר ב ועדיין ל
א
נראו ג׳ כוכבים הוי בין ה ש מ ש ו ת והוא סוף שקיעה .ו ב צ י ו ר ה ש ק י ע ה היד•
ה מ ה ל ו ק ת ,לא ב ש י ע ו ר ה .ת ד ע ,ש ה ר י כ ל המפרשים ז ״ ל ל א הזכירו ד ב ר מ ז ה
ב ה ל כ ו ת ש ב ת ,והרי ה ם היו בקיאים ב מ ה ל ך השמש ,ויודעים שחזרו ח כ מ י
י ש ר א ל ל ה ו ד ו ת לחכמי אומות העולם ,ואי איתא דאיכא נפקותא ל ש י ע ו ר כ י ן
ה ש מ ש ו ת — היה ל ה ם לפרש! אלא ודאי לא נפקא מינה מידי…
מ כ א ן ש ג ם ל ד ע ת ה ר ד ב ״ ז ש י ט ת ר ״ ת אינה חידוש ב ה ל כ ה החולק ע ל ה ג א ו נ י ם
33
ו ה ר מ ב ״ ם ,א ל א רק ד ר ך לימודית ש ו נ ה ל ה ס ב ר דברי רבי י ה ו ד ה .
33
24
וע׳׳ע בענין זה בספרו של ר׳ ח״פ בייניש ׳הזמנים בהלכה׳ ח״א פרק מב עמוד ש ע
I
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
ז
הרב אברהם נחשון)קופרמן(
אתר דעת -מכללת הרצוג
מעורבותם האישית של נביאי ישראל בנבואתם
א .הנביא כמתפלל עבור העם
ב .הנביא כמתייסר ,מוכה ,מבוייש ונהרג
ג .הנביא והניסים
ד .כתיבה היסטורית נבואית
סיכום
א .ה נ ב י א כ מ ת פ ל ל ע ב ו ר ה ע ם
1
נביאי י ש ר א ל ר א ו את א ח ד מתפקידיהם ל ה ת פ ל ל עבור עם ישראל .כ ב ר מ ש ה
3
2
רבנו מ ת פ ל ל עבור עם י ש ר א ל ל א ח ר ח ט א ה ע ג ל ,ל א ח ר ח ט א ה מ ר ג ל י ם ,בזמן
5
4
חטא קרח ו ע ד ת ו ועוד .ה׳ מ ר א ה מ ר א ו ת נבואיים ל ע מ ו ם ו ב ה ם נראית מ כ ת א ר ב ה
ו א ח ״ כ מ כ ת א ש ה ש ו ר פ ת ומכלה ,ושניהם עתידים ל ה כ ו ת ב ע ם ישראל; בשני המקרים
,
מ ת פ ל ל עמוס ע ל ׳ י ע ק ב כי דל ה ו א /ו ה מ ב ט ל א ת הגזירות .ה ׳ אומר לירמיהו :״ א ל
6
ת ת פ ל ל ב ע ד ה ע ם הזה ל ט ו ב ה ״ ,מכאן שירמיהו אכן ה ת פ ל ל עליהם ,או לפחות רצה
ל ע ש ו ת כן.
האם תפילה ע ל ע ם י ש ר א ל ה י א תפקיד מוצהר ש ל כ ל נביא ,או ש ה ו א ע ו ש ה זאת
ע ל ד ע ת עצמו ב ג ל ל נבואתו?
7
ה ג מ ר א ב פ ס ה י ם ש ו א ל ת כיצד ציוה ה ק ב ״ ה ע ל ה נ ב י א ה ו ש ע ל ק ח ת ל ע צ מ ו א ש ת
זנונים וילדי זנונים ,ואומרת:
אמר לו ה ק ד ו ש ברוך ה ו א להושע :בניך חטאו .והיה לו לומר :בניך הם ,בני
חנוניך הם ,בני א ב ר ה ם יצחק ויעקב ,ג ל ג ל רחמיך עליהן! ל א דיו ש ל א א מ ר
כך ,א ל א א מ ר לפניו :רבונו ש ל עולם ,כ ל ה ע ו ל ם ש ל ך הוא — ה ע ב י ר ם
1
2
3
4
5
ראה במאמרי ׳שליחויות הנביא ותפקידיו׳ ,׳המעין׳ טבת תשס״ה ]מה ,ב[ עמ׳ 18ו א י ל ך
שמות לב ,יא-יג ,לא-לב•
במדבר יד ,יג-יט.
במדבר טז ,כב.
עמום ז ,א-ו.
6
7
ירמיהו יד ,יא.
פז ,א.
המעין ,תמוז תשס״ו)מו .דן
www.daat.ac.il
25
הרצוג א ע ש ה לזקן זה? אומר לו :ל ך ו ק ח
מכללתא :מ ה
ברוך ה ו
אתרו ש
באומה אחרת .אמר ה ק ד
דעת -
א ש ה זונה והוליד ל ך בנים זנונים ,ואחר כך אומר לו ש ל ח ה מ ע ל פ נ י ך ,א ם
הוא יכול ל ש ל ו ח
8
_ אף אני א ש ל ח א ת ישראל .ש נ א מ ר ויאמר ה ׳ א ל
ה ו ש ע לך קח ל ך א ש ת זנונים וילדי זנונים ,וכתיב וילך ויקה את ג מ ר
כ
ת
דבלים…
מ פ ו ר ש כאן ש ה ׳ ציפה מ ה ו ש ע ל ה ת פ ל ל על עם ישראל ,בודאי ש ל א ל ק ט ר ג ע ל י ה ם ,
9
וקל וחומר ש ל א ל ה צ י ע לו להחליפם .מ מ ש י כ ה ה ג מ ר א ו מ ת א ר ת :
ל א ח ר שנולדו ]לו[ שני בנים ו ב ת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא ל ה ו ש ע :ל א
היה ל ך ללמוד מ מ ש ה רבך ,שכיון ש ד ב ר ת י עמו — פירש מן ה א ש ה ,א ף א ת ה
בדול ע צ מ ך ממנה .אמר לו :רבונו ש ל עולם ,יש לי בנים ממנה ואין אני י כ ו ל
להוציאה ו ל א ל ג ר ש ה ! א מ ר ליה ה ק ד ו ש ברוך הוא :ומה אתה ,ש א ש ת ך ז ו נ ה
ובניך ]בני[ זנונים ,ואין א ת ה יודע אם ש ל ך הן אם של אחרים הן
_
3
ך
י ש ר א ל ,שהן בני ,בני בחוני ,בני א ב ר ה ם יצחק ויעקב ,אחד מ א ר ב ע ה ק נ י נ ץ
שקניתי בעולמי …ו א ת ה א מ ר ת ה ע ב י ר ם באומה אחרת?! כיון שידע ש ח ט א ע מ ד
ל ב ק ש רחמים ע ל עצמו .א מ ר לו ה ק ב ״ ה :עד ש א ת ה מ ב ק ש רחמים ע ל ע צ מ ך
— ב ק ש רחמים ע ל י ש ר א ל ,ש ג ז ר ת י עליהם ש ל ש גזירות בעבורך .ע מ ד ו ב ק ש
1 0
רחמים וביטל גזירה ,והתחיל לברכן ,ש נ א מ ר :׳והיה מספר בני י ש ר א ל כ ח ו ל
הים וגו׳ והיה במקום א ש ר יאמר ל ה ם ל א עמי אתם יאמר ל ה ם בני א ל
ונקבצו בני יהודה ובני י ש ר א ל יחדו וגו׳ ,וזרעתיה לי בארץ ורחמתי א ת ל א
ר ח מ ה ואמרתי ל ל א עמי עמי אתה׳.
לפי ה ג מ ר א ה ו ש ע ש ב ב ת ש ו ב ה ,ה ת פ ל ל על עם י ש ר א ל וגם ברך אותם ,ו פ ס ו ק י
ה ב ר כ ה הנאמרים בפרק ב׳ הם ה ב ר כ ה ש ל הושע .נ ש א ל ת השאלה :הרי פרק ב׳ ה ו א
פרק נבואי ש ה ו ש ע קיבל אותו כ נ ב ו א ה מד׳קב״ה ,ואינו ברכה ש ה ו א ברך מ ע צ מ ו ?
וצריך לומר או ש ה ו ש ע ברך מעצמו א ת עם י ש ר א ל במילים אלו ,וה׳ הסכים ע ל ידך
1 1
ונתן ל ה ם תוקף ש ל נ ב ו א ה ; או שרצונו ש ל ה נ ב י א ל ב ר ך את עם י ש ר א ל ג ר ם ש ה ׳
נתן לו נ ב ו א ה בלשון זו ,ו ב ר כ ת ו ה י א נבואתו.
8
הושע א ,ב-ג.
9
שם ע״ב.
10
11
הושע ב ,א-ב ,כה.
ומצאנו דבר דומה באברבנאל ,שהנביא מקבל מה׳ רק את המסר הנבואי והוא זה ש מ נ ס ח
ובספרי הנביאים נכתבו דבריו וסגנונו .כך גם מצאנו בספר תהילים בפרקים שמתחיליס
ב׳מזמור לדוד׳ ,שחז״ל אמרו לנו בפסחים )קי ,א( שקודם אמר שירה ואח״כ שרתה ע ל י ו
רוח הקודש ,שנראה שכוונתם היא שהוא אמר את הפרק מלבו ומדעתו ,ורק אחר כך ק י
גושפנקא של רוח הקודש :אך שם מדובר בכתובים וברוח הקודש ,ולא בנבואה.
ר׳
ז
3ל
26
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
הגמרא בברכות
1 2
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ת א ר ת א ת מ ה ש ה ת ר ח ש בין ה ק ב ״ ה ובין מ ש ה מיד ל א ח ר ח ט א
העגל:
1 3
׳וידבר ה׳ א ל מ ש ה לך ר ד ׳ ,מאי לך רד? אמר רבי אלעזר ,א מ ר לו ה ק ד ו ש
ברוך הוא למשה :משה ,רד מגדולתך! כלום נתתי לך ג ד ו ל ה א ל א ב ש ב י ל
י ש ר א ל ,ועכשיו י ש ר א ל חטאו — א ת ה ל מ ה לי? מיד ת ש ש כחו ש ל מ ש ה ו ל א
14
היה לו כח לדבר .וכיון שאמר :׳ ה ר ף ממני ו א ש מ י ד ם ׳ ,א מ ר משה :ד ב ר זה
תלוי בי — מיד עמד ונתחזק ב ת פ ל ה ו ב ק ש רחמים .מ ש ל ל מ ל ך ש כ ע ס על בנו
והיה מכהו מ כ ה גדולה ,והיה אוהבו יושב לפניו ו מ ת י ר א לומר לו דבר .אמר
המלך :א ל מ ל א אוהבי זה ש י ו ש ב לפני הרגתיך! אמר :ד ב ר זה תלוי בי — מיד
ע מ ד והצילו.
ב ג ל ל ה א מ י ר ה ׳ ל ך רד׳ הבין מ ש ה שאין לו כ ל ל כח ל ה ת פ ל ל עבור עם ישראל ,כי
כל גדלותו וכח תפילתו נובעים מכוחו ש ל עם י ש ר א ל ,והם הלוא ירדו מ ג ד ו ל ת ם
בעקבות ח ט א ה ע ג ל .אמירת ׳ ה ר ף ממני ו א ש מ י ד ם ׳ היא ה מ ל מ ד ת אותו ש י ש בידו כח
להתפלל ,כמו אוהבו ש ל המלך .ל א ח ר ש ה ו א מבין זאת ,ברור לו ש ה ו א מ ת פ ל ל עבור
העם.
בנוגע ל ש א ל ת נ ו ניתן לדחות ולומר ש מ ש ה רבינו הוא מ נ ה י ג ם ש ל כ ל ל י ש ר א ל ,
ולכן עליו ל ה ת פ ל ל עליהם ,מ ה שאין כן ב ש א ר הנביאים :ה ו ש ע ל ע ו מ ת מ ש ה רבנו
הוא רק נביא ,ואינו מ ל ך ו ל א מנהיג; תחום עיסוקו הוא רוהני בעיקרו .כך גם עמוס
וירמיה אינם מנהיגי העם ,א ל א ע ו ב ד ת היותם נביאים מ צ י ב ה בפניהם תפקיד נוסף ש ל
תפילה ע ב ו ר עם י ש ר א ל ,ומהם י ש נ ה ראיה.
15
בויקרא ר ב ד .מושווים נביאי י ש ר א ל ל נ ב י א י הגויים ,ובין ה ש א ר מופיעים הדברים
הבאים:
א מ ר רבי א ל ע א י בר מנחם :כ ת י ב
1 6
׳רהוק ה׳ מרשעים׳ ,וכתיב ׳ ו ת פ ל ת צדיקים
ישמע׳ .׳רחוק ה׳ מ ר ש ע י ם ׳ אלו נביאי אומות העולם ,׳ ו ת פ ל ת צדיקים ישמע׳
אלו נביאי ישראל.
נביאי י ש ר א ל נקראים צדיקים ,ונביאי הגויים — רשעים .ב מ ד ר ש זה ה ה ש ו ו א ה
אינה נ ו ג ע ת ל צ ו ר ת ק ב ל ת ה נ ב ו א ה או לזמן ק ב ל ת ה ,ה ה ב ח נ ה היא בין הצידקות ובין
הרישעות ,בין ת פ י ל ת ם ש ל נביאי י ש ר א ל ש מ ת ק ב ל ת ,לבין הריהוק ש ל ה ק ב ״ ה
12
לב ,א.
13
שמות לב ,ז.
14
דברים ט ,יד.
15
א ,יג.
16
משלי טו ,כט.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
|
27
אתר דעת -מכללת הרצוג
מנביאי האומות .ו מ כ ל ל ה ד ב ר י ם למדנו ,ש ת פ י ל ת נביאי י ש ר א ל הינד .יסוד מ ה ו ת י
בנבואתם.
ומפורשים ה ד ב ר י ם גם ב מ ד ר ש מ ש ל י ) פ ל ׳ ׳ א ( :
אשר ,י ר א ת ה׳ היא ת ת ה ל ל — זה משה …אמר ר׳ יוסי בר ירמיה :מ פ נ י מ ה
הוא ה מ ש י ל א ת הנביאים בנשים? א ל א מה האשד ,הזאת אינה מ ת ב י י ש ר ן
מ ל ת ב ו ע צרכי ביתה מ ב ע ל ה ,כ ך הנביאים אינן מתביישין מ ל ת ב ו ע צ ר כ י ה ן ש ל
י ש ר א ל מלפני ה ק ב ״ ה .
1 7
ה ד ב ר י ם מ ו ס ב ר י ם ע ל פי דברי ה ר מ ח ״ ל בדרך ה ׳ ,ש ה נ ב ו א ה היא ד ב ק ו ת נ ש מ ת י ת
ש ל ה נ ב י א ב ק ב ״ ה ,ו כ ת ו צ א ה מ מ נ ה מ ת ק ב ל ת תפילתו ש ל הנביא יותר מ ת פ י ל ת
18
אתרים .גם ל ש י ט ו ת ה ד ו ר ש ו ת מ ה נ ב י א להיות ב ע ל שלימות מ י ד ו ת י ה ,
מובן
ש ת פ י ל ת ו ש ל א ד ם ב ע ל ר מ ה רוחנית ג ב ו ה ה ת ת ק ב ל ע ״ י רבונו ש ל עולם.
כ .הנכיא כמתייסר ,מוכה ,מכוייש ונהרג
מוצאים אנו א ת הנביאים מתייסרים עבור אמירת הנבואה ,מתביישים ,מ ו כ י ם ,
ולעיתים אף נ ה ר ג י ם ב ע ק ב ו ת אמירתה .כך ירמיהו מ נ ב א נבואת הורבן ע ל י ר ו ש ל י ם
ו ע ל ערי יהודה ,ו ב ע ק ב ו ת נבואתו מכה אותו פ ש ח ו ר בן אימר הכהן ,ונותן א ו ת ו ע ל
1 9
המהפכת .ובהמשך
2 0
מסופר ע ל ירמיה ש מ נ ב א ואומר לעם בחצר בית ה׳ ש א ם ל
א
ישובו ב ת ש ו ב ה י ח ר ב בית ה מ ק ד ש כמו מ ש כ ן שילה ,ונאמרים הדברים הבאים:
ויהי כ כ ל ו ת ירמיהו ל ד ב ר א ת כל א ש ר צוה ה׳ לדבר אל כל העם ,ו י ת פ ש ו א ת ו
הכהנים והנביאים וכל ה ע ם ל א מ ר מות תמות .מדוע נבית בשם ה׳ ל א מ ר כ ש ל ו
יהיה ה ב י ת הזה והעיר ה ז א ת ת ח ר ב מאין יושב ,ויקהל כל ה ע ם אל י ר מ י ה ו
ב ב י ת ה׳.״ ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל ה ע ם ל א מ ר ,מ ש פ ט
מות ל א י ש הזה כי ניבא א ל ה ע י ר ה ז א ת כ א ש ר ש מ ע ת ם באזניכם .ו י א מ
ר
ירמיהו א ל כ ל ה ש ר י ם ו א ל כ ל ה ע ם לאמר …ואני הנני בידכם ,ע ש ו לי כ ט ו
כ
ו כ י ש ר בעיניכם .אך ידע ת ד ע ו כי אם ממיתים אתם אותי כי דם נקי א ת
ס
היה מ ת נ ב א ב ש
ס
נותנים עליכם ו א ל ה ע י ר ה ז א ת ו א ל יושביה …וגם א י ש
2 1
ה׳ אוריהו בן ש מ ע י ה ו מ ק ר י ת היעדים ,וינבא על העיר הזאת ועל ה א ר ץ ה ז א ת
17
ח״ג פ״ג ,עמ׳ 104כהוצאת פלדהיים.
18
רמב״ם יסודי התורה פ״ז ה״א :מורה נבוכים ח״ב פל״ב :על פי הגמרא בנדרים לח ,א.
19
ירמיהו יט ,יד -כ ,ו.
20
פרק כו פס׳ ח ו א י ל ך
21
רש״י פס׳ כו :וגם איש היה מתנבא — מי שאמר זו לא אמר זו ,עד כאן דברי צדיקים ,ו ע מ ד ו
רשעים שהיו שם ואמרו :גם איש מתנבא וגו׳ ,כשם שאוריה נהרג יהרג ירמיה ,כד מפורז^
בספרי.
28
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ כ ל דברי ירמיהו .ו י ש ל ח ה מ ל ך יהויקים אנשים מצרים …ויוציאו את אוריהו
ממצרים ויביאוהו אל ה מ ל ך יהויקים ויכהו בחרב ,ו י ש ל ך את נ ב ל ת ו אל קברי
בני העם.
ובדברי ה י מ י ם
22
מסופר ע ל הנביא זכריה בן יהוידע ,ש ג ם הוא שילם בחייו ע ל
23
אמירת נ ב ו א ת ו .
נביאים אתרים נדרשו ל ע ש ו ת מ ע ש י ם שמביישים אותם בעיני הציבור .יחזקאל
מצטווה ל ע ש ו ת לו כ ל י גולה ,ל ג ל ו ת ממקומו למקום אהר ,לתתור בקיר ,ל צ א ת ב ע ר ב
24
כבורח ,ולכסות א ת פ נ י ו .ה ו ש ע מצטווה ל ק ח ת א ש ת זנונים וילדי זנונים ,ושניהם
אכן עושים כן.
הרמב״ם במורד,
25
ס ב ו ר ש ה מ ע ש י ם המביישים ל א קרו במציאות א ל א ב מ ר א ה
הנבואה; זו ד ע ת ו ל ג ב י הציווי ה נ ״ ל ל ה ו ש ע ,כ ך ל ג ב י ירמיה והאזור ,וכך גם ל ג ב י
מ ע ש י יהזקאל בפרקים ד-ה .ה ס י ב ה ה ע י ק ר י ת היא :״ ו ח ל י ל ה ל א -ל ש י ע ש ה א ת נביאיו
ל ע ג וקלם לנבלים ,ויצוום ל ע ש ו ת מ ע ש י ש ט ו ת ״ .
אך בניגוד ל ר מ ב ״ ם סבורים ח ז ״ ל ב מ ס כ ת
2 6
פסהים ש מ ע ש ה ה ו ש ע נ ע ש ה בפועל,
2 7
בעולמנו הגשמי .ו ל ג ב י מ ע ש ה האזור כ ו ת ב ה ר ד ״ ק :״ א פ ש ר ש ה י ה ממש ,ו ע ש ה כן
ירמיהו מה שצווהו ה א -ל ״ .ו ב ס פ ר חסידים ל ר ב י יהודה ה ח ס י ד
2 8
כ ת ב שישעיהו ה ל ך
2 9
בפועל ערום ויחף ,ושיחזקאל גילת א ת זקנו; וכך ה י א גם ד ע ת ה א ב ר ב נ א ל .
22
דהי״ב כד ,כ-כא.
23
ובירושלמי תענית פ״ד ה״ה נאמר :שבע עבירות עברו ישראל באותו היום ,הרגו כהן ,ונביא,
ודיין ,ושפכו דם נקי ,וטימאו את העזרה ,ושבת ויום הכיפורים היה .ובקהלת רבה פרשה ג
סי׳ טז נאמר שדמו של זכריה היה תוםם במשך ׳רנ״ב שנה מן יואש עד צדקיה׳ ,ונבוזראדן
כשעלה להחריב את ירושלים מצאו תוסס ,ושפך עליו דמי הרבה יהודים עד שאמרו לו במה
מדובר ,וכך מופיע גם בבבלי גיטין נז ,עב .אך בקהלת רבה פרשה י סי׳ ד מובאת בקורת
על זכריה :׳אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח׳ ,כי באתה לך ממשלה אל תנח מדת
ענוותנותך ,ללמדך שכל המניח ענוותנותו גורם מיתה לעולמו ,וחטאת לדורו .וממי את למד?
מזכריה ,שנאמר :ורוח אלהים לבשה את זכריה וגו׳ ויעמוד מעל לעם ,וכי מעל ראשי העם
היה ה ו ל ח אלא שראה עצמו גדול מכל העם ,חתן המלך וכהן ונביא ודיין ,התחיל מדבר
גדולות ,ואומר להם :למה אתם עוברים את מצות ה׳ ולא תצליחו וגו׳ ,מיד ויקשרו עליו
וירגמו אותו אבן במצות המלך …אבל יחזיאל לא עשה כן ,אלא )דהי״ב כ ,יד( ויחזיאל בן
זכריה בן בניה בן יחזיאל בן מתניה הלוי מבני אסף היתר ,עליו רוח ה׳ בתוך הקהל ,מהו
בתוך הקהל? שהשוה עצמו לקהל…
24
יחזקאל יב ,ג-טז.
25
ח״ב פמ״ו.
26
פז ,א.
27
ירמיה יג ,א.
28
ספר חסידים מהדורת הרב ראובן מרגליות )י-ם תשי״ז( סי׳ קצג.
29
הושע א ,א.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
|
29
אתר דעת -מכללת הרצוג
מדוע ע ל ה נ ב י א להתייסר? מדוע לעיתים עליו להיות מוכה ,מאויים למוות ,ו א פ י ל ו
נהרג? מהי מ ט ר ת ה מ ע ש י ם הנבואיים המביישים?
ה ס י ב ה ה ר א ש ו נ ה ה י א ש ע ל ה נ ב י א ל ב ט א את מסירותו המוחלטת ל א מ י ר ת ה נ ב ו א ה ,
א
ו א ת נכונותו ל ה ק ר י ב א ת עצמו ע ב ו ר שליחות ה ק ב ״ ה לכבוד הבורא ,ו ל פ ר ס ם
ת
ש מ ו י ת ב ר ך בעולם .זו ד ע ת רבי יהודה החסיד בספר חסידים .הוא מזכיר ש ל ו ש
על
ד ו ג מ א ו ת ש ל צדיקים ,ו ש ל ו ש ת ם הם נביאי ה /שקיבלו את ה ב ו ש ה ו ה מ י ו ן
30
נבואתם ל כ ב ו ד ו ש ל ה׳ .ו א ל ה ד ב ר י ו :
ל
…כמו שהצדיקים שמחו ל ק ב ל ב ו ש ת ובזיון לכבוד הבורא ,שנאמר :פ נ י
א
3 1
ה ס ת ר ת י מכלימות ו ר ו ק ,ויהזקאל ש ג י ל ח זקנו ,וישעיה ש ה ל ך ערום ו י ח ף .
ל ד ע ת ה ר מ ב ׳ ׳ ם במורה ש ה מ ע ש י ם ה ת ר ח ש ו ב מ ר א ה הנבואה ,קיימת ס י ב ה א ח ר ־
ת
ל מ ע ש י ם אלו :הם מהווים ת ל ק מ מ ס כ ת ה מ ה ש ת ה נ ב ו א ה לנביא עצמו ו ל ע ם ) א ם ע ל י ן
ל ס פ ר א ת ה מ ר א ו ת ה ל ל ו לעם(.
3 2
ל ה ב נ ת מ ט ר ה שלישית ,נמשיך ונעיין ביחזקאל פרק ד ׳ :
ו א ת ה ש כ ב ע ל צדך ה ש מ א ל י ו ש מ ת את עון בית י ש ר א ל עליו ,מ ס פ ר ה י מ י
ם
א ש ר ת ש כ ב עליו ת ש א א ת עונם .ואני נתתי לך את שני עונם ל מ ס פ ר י מ י
ם
ש ל ש מ א ו ת ו ת ש ע י ם יום ,ו נ ש א ת עון בית ישראל.
ל ד ע ת ה ר ד ״ ק ה ד ב ר נ ע ש ה ב מ ר א ה הנבואה ,אך מרש״י מ ש ת מ ע ש י ה ז ק א ל ע ש
ה
זאת בפועל .מ ה ה מ ט ר ה בזה?
ר ש ״ י במקום כותב:
ע ל צדך ה ש מ א ל י — ל ס ב ו ל צ ע ר וייסורין מניין ימים כמנין ש נ י ם
3 3
ע
הציקתני רותי כביכול ע ל ש ה כ ע י ס ו ל פ נ י ,ותכפר ל
ע ו נ ם
׳
א ח ר י
א
ש
א ש
ר
י קש
ה
בעיניך הפורענות שאני אומר ל ה ב י א ע ל י ה ם נתתי לך א ת שני עונם ו ג ו ׳
הקילותי עליך ל ק ב ל א ת צ ע ר ש ס ב ל ת י אני למנין שנים ש ח ט א ו לפני ,ה פ כ ת י
ם
ל ך למנין ימים.
רבונו ש ל עולם ה צ ט ע ר ע ל ה ע ב ו ד ה הזרה ש ב י ש ר א ל ,והנביא יסבול א ת ה ס ל
כ
ש כ ב י כ ו ל ס ב ל ה׳ .ה נ ב י א ה ו א נציגו ש ל עם ישראל ,וסבלו יכפר ע ל ה ע ם .ה ׳
3 4
ברחמיו מ ס ת פ ק ב צ ע ר מיניאטורי ש ל הנביא ,והוא יום ל ש נ ה .צ ע ר ה נ ב י א
30
31
א
שם.
ישעיהו נ ,ו :גוי נתתי למכים ולחיי למורטים ,פני לא הסתרתי מכלימות ורוק.
32
פס׳ ד-ה.
33
היה אולי מקום לומר שיםוריו היו כדי שיחוש בצער השכינה :אך רש״י ממשיך :ותכפר
34
עוונם.
השווה דרך ה׳ לרמח״ל ,חלק שני ,פרק שלישי ׳בהשגחה האישית׳ סוף אות ח ,בנוגע ל י
30
י
נ
ך
המעין .תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
ע
ל
0ו ר י
אתר דעת -מכללת הרצוג
במטרה ל ה ב י א א ת ד ב ר ה׳ בכל מחיר אל העם ,ו ל א ל ה מ ח ש ה ,א ל א כדי ל כ פ ר על
העם.
ובמלכים א ׳
3 5
מופיע ה מ א ו ר ע הבא:
ואיש א ה ד מבני הנביאים אמר אל ר ע ה ו ב ד ב ר ה׳ הכיני נא ,וימאן ה א י ש
להכותו .ויאמר לו יען א ש ר ל א ש מ ע ת בקול ה׳ הנך ה ו ל ך מ א ת י והכך האריה,
וילך מ א צ ל ו וימצאהו ה א ר י ה ויכהו .וימצא א י ש אחר ויאמר הכיני נא ,ויכהו
ה א י ש ה כ ה ופצוע.
ב ק ש ה מוזרה כזו מפי נביא ב ד ב ר ה /טעונה הסבר ,ואכן ה ר ד ״ ק מביא את ביאור
חז״ל:
הכה ופצוע — הפצע ה ו א מ כ ת דם ,ובדרש :אותה טיפת דם ש י צ א ה מן הצדיק
היתה כ פ ר ה ל י ש ר א ל ש ל א מתו מ ה ם ב מ ל ה מ ו ת רמות ג ל ע ד ,שהרי אמר לו
הנביא ו ע מ ך ת ח ת עמו ,כי חייבי מ י ת ה היו ,א ל א ש א ו ת ה טיפת ד ם
3 6
היתד,
כפרה להם.
גם במקרה זה רואים אנו שיסורי ה נ ב י א אינם ל כ ב ו ד ה׳ ,א ל א כדי לכפר ע ל עם
ישראל ,כדי ש ל א ימותו מהם במלהמה.
לדעת ר״י א ב ר ב נ א ל
3 7
קיימת ס י ב ה רביעית :מ ע ש י ה ו ש ע עם א ש ת הזנונים ,ומות
38
א ש ת י ח ז ק א ל ,ו ה ל י כ ת י ש ע י ה ערום ויחף א ר ע ו אכן במציאות ,ולמרות שמצד
הנביאים עצמם ודאי ראויים ה ם ל כ ב ו ד כ כ ב ו ד מלכים — הנביאים היו שלוחי ה׳
ליישר א ת ה ע ם ו ל ה ש י ב ם ב ת ש ו ב ה ,ולכן ל א ח ש ה׳ ע ל כ ב ו ד ם ו ע ל צרכיהם ,א ל א על
תקנת העם והיישרתם ,ו ע ש ה ל נ ב י א י ם דברים ש י ש פ י ע ו ע ל ה ע ם אפילו אם הם יפגעו
אישית בנביאים ו ב ס ו ב ב י ם אותם .דברים מוחשיים ש נ ר א י ם בעינים — משפיעים ע ל
הרואים ה ר ב ה יותר מדברים ש ר ק נ ש מ ע י ם באוזן .ב ש י ט ת ה א ב ר ב נ א ל מ ו ד ג ש ת
ה ת ו ע ל ת ל ע ם י ש ר א ל ,ל א מצד ה כ פ ר ה הרוהנית ,א ל א מ צ ד ה ח ד ר ת ה מ ס ר הנבואי
לתודעתו בצורה מוחשית.
הצדיק עבור אחרים :״ואמנם כיון שהם שלמים וראויים לטוב ,ושהם מתייסרים רק בעבור
אחרים ,ודאי שתתפייס מידת הדין במועט בהם כבמרובה בחוטאים עצמם״ .הרמח״ל עוסק
שם בצדיקים המכפרים לא רק על דורם הם ,אלא על כל הדורות כולם ,ויתכן שגם ישעיהו
כלול בהגדרה זו ,י ו א מכפר במקרה זה על דורות שעברו במשר שלוש מאות ותשעים
שנה.
כ
ה
35
כ ,לה-לז.
36
דברי הרמח״ל הנ״ל תקפים גם כאן ,למרות שכאן עוסקים בכפרה על דור אחד•• לכן מדגישים
חז״ל ׳טיפת דם׳ ,והיא תמורת מניעת מותם של רבים מעם ישראל.
37
38
על תחילת הושע )עמ׳ ב( :הדברים מובאים כאן בשינויים קלים.
יחזקאל כד ,טו.
המעין .תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
|
31
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ .ה נ ב י א והניםים
ה נ ב י א ק ש ו ר לניםים בכמה אופנים .י ש נביא המביא אות ומופת ע ל א מ י ו ז ך
ת
נבואתו ,י ש ניםים ה נ ע ש י ם ע ל ידי הנביא ,ויש ניםים שאמנם א ץ הנביא ע ו ש ה א ו ת ם ,
אך ה ו א מ ב ש ר עליהם טרם בואם.
ד ע ת ר ם ״ ג באמונות ודעות היא ש כ ל נביא ה נ ש ל ח לבני אדם מביא סימן ע ל י ,
ד
3 9
שינוי ה ט ב ע :
40
ו כ ל ש ל י ח ש ב ח ר ו ה ב ו ר א לשליחותו ,ע ש ר .לנוהג שנותן לו אות מן ה א ו ת ו
הללו ,או שינוי ט ב ע במניעת ה א ש מלשרוף ,או ל ש נ ו ת ע י ן
4 1
מ
הדבר ,כ ג ו ן
ש ה ו פ ך ב ע ל חי לדומם …ו כ א ש ר מוסר לו סימן מסוג זה נ ת ח י י ב כ ל מי שראד,-
א ו ת ם מבני אדם לכבדו ו ל ה א מ י ן לו בכל מה שיאמר להם …מפני ש ה י א נ א מ ן
לפניו.
א
ל ד ע ת ר ם ״ ג ה א ו ת ושינויי ה ט ב ע ה ם הם ה ד ר ך היחידה ש ב ה מ א מ ת ה נ ב י א
מ
נבואתו ו א ת ה י ש ל ח ו ע ל ידי הבורא.
ה ר מ ב ׳ ׳ ם מסכים עם ר ס ׳ ׳ ג ש א ח ת הדרכים ש ב ע ז ר ת ם מ א מ ת הנביא א ת נ ב ו א ת ו ה י
א
4 2
ע ש י י ת א ו ת ונס ,א ך ס ו ב ר שישנן גם דרכים נוספות .ה א ח ת — עליו לומר ע ת י ד ו
ת
ועליהן להתקיים כולן בלי יוצא מן ה כ ל ל אפילו בפרט קטן ,ובודקים אותו ד .ר ן 1
כ
4 3
פ ע מ י ם .ו ה ש נ י ה ה י א ש נ ב י א א ח ר שהוהזק כנביא א מ ת מעיד עליו ש ה ו א
כ
נ
^
י
4 4
א מ ת .בכל אופן ל ד ע ת שניהם זהו ה ק ש ר ה ר א ש ו ן שבין הנם לבין הנביא.
ה ק ש ר ה ש נ י ה ו א ה ע ו ב ד ה ש ה ת ו ר ה והנביאים מלאים סיפורים ע ל נביאים ש כ י צ 7
ג ו
ניסים ,ה ח ל מ מ ש ה רבינו במכות מצרים ,דרך י ה ו ש ע בבקיעת הירדן ו ב ה ע מ ד ת ה ש מ ^
בגבעון ,ע ב ו ר לניםי אליהו ו א ל י ש ע המפורטים בספר מלכים ,וכלה ב י ש ע י ה ו ש מ ש - ,
נ
את מהלך השמש.
ה א ם מחייב ה ד ב ר ש א ד ם יהיה נ ב י א בכדי שיוכל ל ב צ ע נם? בספרות ח ז ״ ל מ ו צ א י
ק
אנו ניםים ש ב ו צ ע ו ע ל ידי תנאים ואמוראים שחיו בתקופת בית שני ואחריה ,ב ו ז ק י פ ! -
4 5
ש ל א היו בה כ ב ר ל א נ ב ו א ה ו ל א רוח ה ק ו ד ש .מכאן מוכח שאין צורך ל ה י ו ת נ י ^
כ
ה ׳ כדי ל ב צ ע נם ,א ל א צדקות ה א ד ם ודבקותו ב ק ב ״ ה הם ה מ א פ ש ר ו ת לו זאת.
39
הנבחר באמונות ובדעות ,מהדורת הרב יוסף קאפח )ירושלים וניו יורק התש״ל(
ה
0
א
השלישי עמי קכד-קכה.
40
-הבורא.
41
הרב קאפח כותב בהערה שניתן לתרגם ׳עצם׳.
42
הרמב״ם יסודי התורה פ״ז ה״ז ופ״ח ה״ב.
43
בעבודת המלד לרב קרקובםקי הסתפק בכמה פעמים מדובר .ובספר ארבעה
ט ו ר י
א ב ן ,ד,ו
בספר הליקוטים לרמב״ם פרנקל ,כתב בביאור הרמבי׳ם שמדובר על שלוש פעמים.
ך
ל
דבריו קצת קשה להבין מדוע לא כתב כן הרמב״ם במפורש.
44
שם פ״י ה״ה.
45
ראה רשימה בספר בית יחזקאל לר׳ משה יחיאל הלוי צוריאל )וייס( ,בני ברק ת ש מ ׳ ,
32
I
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
"°
אתר דעת -מכללת הרצוג
4 6
ה ק ש ר ה ש ל י ש י בין הנם והנביא מופיע גם הוא ב ר ס ״ ג :
שאין ה ב ו ר א יתרומם ו י ת ע ל ה מ ש נ ה עצם ד ב ר עד ש י ע י ר א ת ה ע ם ש ה ו א
מ ש נ ה אותו ,ו ה ט ע ם ל כ ך כדי שיאמינו בנביאו…
ר ס ״ ג סובר ש ל כ ל נם ת ק ד ם ה ו ד ע ת נביא .ק ב י ע ת ו זו ש ל ר ם ״ ג מחייבת דיון נפרד,
שהרי י ש לנו לפתות א ר ב ע ה סוגים שונים ש ל מטרות לניםים — ישנם ניםים ל ה צ ל ת
עם י ש ר א ל כגון בקיעת ים סוף ,ניסים ל ה צ ל ת יהיד מ ה ע ם כגון א ת א ב ר ה ם אבינו וכן
את חנניה מ י ש א ל ועזריה מ כ ב ש ן ה א ש וכגון ה צ ל ת דניאל מ ג ו ב האריות ,ישנם ניסים
הקשורים ל ה ת ג ל ו ת ה ק ב ״ ה כגון א ש וקול שופר מן השמים וראיית הקולות בזמן מתן
תורה ,וסוג רביעי הוא נס ל נ ק מ ה באויבי עם י ש ר א ל כגון האבנים שיורדים בבית
הורון בזמן יהושע ,וכגון מ ל א ך ה׳ ש מ כ ה ב מ ח נ ה א ש ו ר ב מ ב ו א ו ת ירושלים בזמן
חזקיהו ה מ ל ך )ישנם גם שילובים בין המטרות ,כגון ה צ ל ת עם י ש ר א ל ונקמה
באויביו(.
ל א מצאנו ב ת נ ״ ך הודעה מקדימה ב כ ל נם ,ה מ פ ו ר ש ת בפשוטו ש ל מקרא .וכאן
נ ש א ל ת ה ש א ל ה ,ה א ם כ ו ל ל ר ס ״ ג ב ק ב י ע ת ו א ת כ ל הניסים הללו ,או ש י ש חילוקים
ביניהם? אולי ניסים שנועדו ל ה צ ל ת ו ש ל צדיק יחיד אינם כלולים ב ג ד ר זה?
בכל אופן ,מודה הרם׳׳ג ש ל נ י ס י ם ש נ ע ש ו בתקופת ח ז ״ ל ל א קדמה ה ו ד ע ת נביא,
שהרי פסקה ה נ ב ו א ה ורוח הקודש .ו ה ד ב ר י ם ברורים מתוך דבריו ,שהרי הוא כ ת ב
ש מ ט ר ת ה ה ו ד ע ה היא ״ כ ד י שיאמינו ב נ ב י א ו ״ ,כ ל ו מ ר ש מ ט ר ת ה ה ו ד ע ה איננה מצד
הנם ,א ל א מצד הנביא ,ואם אין נביא אין צורך בהודעה.
ד .כ ת י ב ה ה י ס ט ו ר י ת נ ב ו א י ת
כתיבה היסטורית נבואית גם ה י א ה ל ק מתפקידיו ש ל הנביא .נביאים ראשונים הם
דוגמה מ ו ב ה ק ת לכך .תיאור ה מ א ו ר ע ו ת כפי ש ה ת ר ח ש ו ,נ כ ת ב ב נ ב ו א ה ע ל ידיהם.
הגמרא בבבא ב ת ר א
4 7
אומרת ,ש י ה ו ש ע כ ת ב א ת ספרו ,ו ש מ ו א ל כ ת ב א ת ספר
שופטים ו א ת ספר ש מ ו א ל עד ל ת י א ו ר מותו ,ו ש נ ת ן ה נ ב י א ו ג ד ההוזה השלימוהו,
ושירמיהו כ ת ב א ת ספר מלכים .לפי ר ש ״ י
4 8
הנביאים כ ת ב ו א ת ספריהם ר ק לפני
מותם ,ואם כן ה כ ת י ב ה ההיסטורית ה נ ב ו א י ת אינה ש ל י ח ו ת לדורם ,א ל א לדורות עולם.
במה מתייתדת ה כ ת י ב ה ההיסטורית הנבואית? ל א נעמוד ב מ ס ג ר ת זו ע ל כ ל
עקרונותיה ו ע ל כ ל מטרותיה ,ונסתפק בציון עקרונות כלליים .ה כ ת י ב ה ההיסטורית
עמי קכב .הרב צוריאל מונה שם שלושים ואחד ניסים ,שחלק מהם כוללים בתוכם
כמה ניסים.
46
שם עמ׳ קכה.
47
יד ,ב -טו ,א.
48
טו ,א דייה כתבו ישעיה.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
|
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
הנבואית מ ת י י ח ס ת ר ב ו ת לפן הערכי ,התורני והדתי .למשל ,ת א ו ר ה ע ב ו ד ה ה ז ר ה
4 9
ש ש ב ט י י ש ר א ל ע ב ד ו ב ת ק ו פ ת ה ש ו פ ט י ם עובר כחוט השני לכל אורך ה ס פ ר .ה י א
גם מתייהםת ל א נ ש י ם הפועלים ב מ ו ש ג י ם ש ל טוב ורע .בתאור מלכי י ש ר א ל ו י ה ו ד ה
בספר מלכים ,מופיעה בצורה ק ב ו ע ה ה ה ע ר כ ה ה א ם ה מ ל ך ע ש ה ה י ש ר בעיני ה׳ ו ה ל ך
5 0
בדרכי דוד ,או ש ע ש ה ה ר ע בעיני ה ׳ .ה ש ג ח ת ה׳ בעולם ,ותגובתו על מ ע ש י ע ם
י ש ר א ל ו ע ל מ ע ש י אומות העולם ,גם הם מהווים מרכיב מרכזי בכתיבה ה ה י ס ט ו ר י ת
5 1
הנבואית .ה פ ל ש ת י ם ש ש ב ו א ת ארון ה׳ לוקים בעוון ז ה ,ולהבדיל ,דוד מונה א ת
עם י ש ר א ל ,ו כ ע ו נ ש מתים ש ב ע י ם א ל ף א י ש מעם ישראל.52
א ך בוודאי ש ס פ ר י הנביאים מ ל א י ם גם בפרטים צבאיים ,מדיניים ,כ ל כ ל י י ם ,
דמוגרפיים ,חברתיים ,גאוגרפיים ,תאריכים ,אורך תקופות היסטוריות ,ובפרטים ע ל
צמחים ו ע ל ב ע ל י חיים .י ש נ ם פרטים ע ל מ ש פ ח ו ת שונות ,מקצועות שונים ,ו א פ י ל ו
תיאורים ב ע ל י אופי פסיכולוגי .ח ז ״ ל ו ב ע ק ב ו ת י ה ם הראשונים והאחרונים ראו ע ר ך
בסדרי הזמנים כ ש ל ע צ מ ם .ל מ ש ל ,ל ג ב י םררי הזמנים ב ת נ ״ ך י ש בידינו ה ס פ ר ׳ ס ד ר
עולם׳ ,המיוחם ל ת נ א ר ב י יוסי בן חלפתא .גם ראשונים כ ר א ב ״ ד הראשון ו ה מ א י ר י
ועוד כ ת ב ו חיבורים שונים העוסקים בכרונולוגיה .לימוד הרקע הכללי והריאלי ש ה י ה
קיים בתקופת ה ת נ ״ ך מ א פ ש ר להבין נכוחה א ת המאורעות ו א ת יחס ה ק ב ״ ה א ל י ה ם ,
יהס ש מ ת ג ל ה ד ר ך ה נ ב ו א ה ) כ ג ו ן נביאים אהרונים המתייחסים ל מ א ו ר ע ו ת ש ה ת ר ה ש ו
בזמנם ,ותוארו בנביאים הראשונים( ,ודרך דברי הז״ל.
םיכופ
ה ג ר ׳ ׳ א בביאורו ל פ ר ק ש ב ו מ ו ק ד ש ישעיהו לנביא׳ על הפסוק ׳ ו א ש מ ע א ת קול ה ׳
53
אומר א ת מי א ש ל ח ומי ילך לנו ,ואומר הנני ש ל ח נ י ׳ ,מסביר:
ומי י ל ך לנו .פירוש ,אליהו ת ב ע כבוד ה א ב ולא כבוד הבן ,ש ל א מ צ י נ ו
ש ה ת פ ל ל ב ע ד י ש ר א ל .יונה ת ב ע כבוד הבן ,ש ל א רצה ב ת ש ו ב ת נינוה ש ל א
יצא ר י ע ו ת א ל י ש ר א ל ,ו ל א ת ב ע כבוד האב .א ב ל מ ש ה אמר ל מ ה יחרה וכן׳ 54
5 5
ודי זהב ו כ ו ׳ ,ו ת ב ע כבוד ה א ב ,ואמר ל י ש ר א ל ח ט א ת ם ח ט א ה גדולה .ו ז ה
ש כ ת ב כאן :ומי י ל ך לנו ,רצונו לומר ב ש ב י ל שנינו.
49
פרק ב כולו :ג ,ז־ח ,יב :ד ,א :ו ,א ,כה-לב :ז ,ד ברש״י וברד״ק :ח ,לג-לה ,וכן הלאה ע ל
זו הדרך.
50
למשל :מלכים ב ח ,יח ,כז :יב ,ג! יג ,ב ,ועוד.
51
שמואל א ו.
52
שמואל ב כד.
53
ו ,ח.
54
מתפלל על עם ישראל לאתר תטא העגל ,ובעוד מקומות.
55
משה מסנגר על עם ישראל ,עד כדי אמירה שנקראת בפי חז״ל הטחת דברים כלפי מעלה
כמבואר בברכות לב ,א :מאי ודי זהב? אמרי דבי רבי ינאי ,כך אמר משה לפני הקדוש ברוך
34
המעין .ת מ ת תשס״ו ןמו ,ד(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגר״א מסביר שכבוד האב הוא לדרוש מעם ישראל לחזור בתשובה ,ולהוכיחו
בדברים על חטאיו ,וכבוד הבן הוא להתפלל עבור עם ישראל .מקור דברי הגר״א
הוא המכילתא דרבי ישמעאל יי:
6
נמצאת אתה אומר שלושה בנים הם ,אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן ,ואחד
תבע כבוד האב ולא כבוד הבן ,ואחד תבע כבוד הבן ולא בכבוד האב .ירמיה
תבע כבוד האב וכבוד הבן שנאמר נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת ,לכך
נכפלה נבואתו …אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן …ומה נאמר שם …ואת
אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך …שאי איפשי בנבואתך .יונה תבע כבוד
הבן ולא כבוד האב] …מה כתיב[ ויהי דבר ה׳ אל יונה שנית לאמר ,שנית
נדבר עמו לא שלישית.
בדברי הגר״א מוזכר משה כדורש כבוד האב והבן ,כעוד שבמכילתא מוזכר
ירמיהו .יתכן שמכיוון שישעיהו קדם הרבה לירמיהו לא יתכן שהדוגמה שתובא לו
תהיה מנביא המאוחר לו .אך יתכן שמקור דברי הגר״א הוא מדרש פסיקתא רבתי,
שמזכיר לא שלושה אלא ארבעה בנים :
57
אלא ארבעה בנים ]הם[ ,אחד תבע כבוד האב ולא תבע כבוד הבן ,ואחד תבע
כבוד הבן ולא תבע כבוד האב ,ושנים תבעו כבודו של בן וכבודו של אב.
אליהו תבע כבודו של הקדוש ברוך הוא ,כשהיה עומד ומקטרג…
ואם כי אין שם פירוט כי הנוסח שבפנינו חסר ,יתכן שבפני הגר״א היה הנוסח
שלם ,והיה כתוב בו שהבן הרביעי הוא משה שתבע את כבוד האב ואת כבוד הבן
גם יחד; ואולי גם בפניו לא היה כתוב במפורש ,והוא כתב זאת מסברתו .בכל אופן
למדנו מדברי הגר״ א בהקשר לדברי חז״ל הללו ,שמשה ,ישעיהו וירמיהו דרשו
שלושתם את כבוד האב ,וגם את כבוד הבן .כבוד האב כולל את שליתויות הנביא
ומשימותיו הנעשים לכבודו של הקב״ה ,וכבוד הבן את הנעשים לכבודו ולסיועו של
עם ישראל.
הנביא מתפלל עבור העם ,וזהו כמובן כבוד הבן ; הוא מתייסר ,מוכה ,מאויים
ונהרג ,פעמים הוא עושה זאת לכבוד הבורא ,ופעמים לכבוד הבן; הניםים הנעשים
על ידי הנביא ,וניסים שהוא מבשר עליהם טרם בואם ,אלו הקשורים להתגלות
58
הוא :רבוגו של עולם ,נשכיל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די — הוא גרם
שעשו את העגל.
56
פרשת בא ,מסכתא דפםתא פרשה א ד״ה בארץ מצרים.
57
פסיקתא רבתי ,מהדורת ר״ט ,איש שלום ,פרשה כס ד״ה דבר אחר איכה.
58
אמנם בכל תפילה עמוקה ישנה עבודת ה׳ שהיא כבוד שפים ,עיין במאמרי ׳מלכות ועבודה
בתפילת שניגנה עשרה /׳המעין׳ תשרי תש״ן ]ל ,א[ עמ׳ 19ואילך .וע״ע במאמרי הנ״ל
בהעי Aבעיקר כסיכום עמ׳ .32
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
|
35
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקב״ה הם לכבודו ,ואלו שנעשים להצלת עם ישראל ,להצלת יחיד מהעם ,ולנקמה
באויבי עם ישראל הם ודאי לכבוד הבן .
למה נועדה הכתיבה הנבואית ההיסטורית? זו המבטאת את התגלות ה׳ ואת דרכי
השגחתו היא לכבוד שמים ,וזו המביעה את הצלחות עם ישראל וכבודו היא לכבוד
הבן .הפרטים והתיאורים שאינם באים לכאורה לא לכבוד האב ולא לכבוד הבן,
מטרתם להמחיש את הקשר הנבואי בין ריבונו של עולם לבין עם ישראל; קשר זה
החל מאבות האומה ,ונמשך עד לתהילת בית שני .הקשר הנבואי שלו זכה עם ישראל
הוא אחד מסימני הבחירה האלוקית בנו .
59
60
59
אם כי אויבי עם ישראל הם גם אויבי ה /כנאמר ברש״י שמות טו ,ז :וברוב גאונך תהו־ס
קמיך — תמיד אתה הורם קמיך הקמים נגדך :ומי הם הקמים כנגדו ,אלו הקמים על ישראל,
וכן הוא אומר)תהלים פג ,ג( כי הנה אויביך יהמיון ,ומה היא ההמיה?)שם ב( על עמך יערימו
סוד ,ועל זה קורא אותם אויביו של מקום .וכן ברד״ק נחום א ,ב :ואויבי ישראל הם אויכי
הא־ל וצריו .והמקור לכך בחז״ל הוא בספרי זוטא )פיםקא י אות לה( :ויפצו אויביך וינסו
משנאיך ,וכי מה הם כל גויי הארץ וכל ממלכות האדמה שהם קרואים אויבים ושונאים
למקום? אלא כל שהוא אויב ושונא לישראל ,כאלו הוא אויב ושונא למקום …כשהוא אומד
עמו אנכי בצרה)תהלים צא ,טו( ,הא ידעת שכל זמן שישראל בצרה אף הקב״ה כאלו עמהן
בצרה ) ה מ ^ ע ת האחרונים נמצאו בעזרת פרוייקט השו״ת של בר אילן( .אויבי ישראל הם
כאמור אויבי ה׳ כי עם ישראל מייצג את הקב״ה בעולם :אך הרבה פעמים שונאי י ש ר א ל
מבזים ומתריסים בגלוי כלפי מעלה ,כגון פרעה וסנחריב ,בשתי האפשרויות יהיה בנקמד,
בהם גם כבוד הי.
60
ברכות ז ,א :ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי :שלושה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך
הוא ונתן לו :בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו ,שנאמר :הלא בלכתך עמנו ,בקש ש ל א
תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו ,שנאמר :ונפלינו אני ועמך .ועי׳ כוזרי מאמר א א ו
ת
קטר .׳ועם כל זה לא ישתוה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח ,כי האזרחים לבדם הם ראויים
לנבואה ,וזולתם ,תכלית ענינם שיקבלו מהם ושיהיו חכמים וחסידים ,אך לא נביאים׳ .האמור
בכוזרי הוא לגבי גרי צדק ,וקל וחומר לגבי גויים.
36
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,ד1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ברוך אפרתי
הכנסת כ ת ב עברי ל ב י ת ה כ ס א
קדושתה של הלשון העברית
1
הרמב״ם כותב )מו״נ ג ,ח בתרגום הרב קאפח( :״ויש לי עוד טעם במה שנקרא
לשוננו זה לשון הקודש ,ואין לחשוב כי זה התפארות מצידנו או טעות ,אלא זה אמת,
והוא כי הלשון הזה המקודש לא הונח בו כלל שם לכלי המשגל …כל הדברים הללו
לא הונה להם ביטוי ראשוני כלל בשפה העברית ,אלא מכנים אותם בשמות מושאלים
וברמזים״ .לפי טעם זה לשון הקודש נטולת קדושה עצמית ,וכל קדושתה נובעת
מנקיותה הרבה מן הדברים הנחותים .קיימת התיחםות נוספת של הרמב״ם לנושא
באחת מתשובותיו ,בה אסר לרקום על טלית פסוקים בכתב אשורי ,בין היתר משום
שמותר מעיקר הדין להיכנס עם הטלית לבית הכסא ולדורםה ברגל וכד ,״ואיך
נפקיר פסוקי התורה שנכתבו בקדושה ,שנכתבו מפי הגבורה ,לאלו הטינופות
והזלזולים״! ואין הכוונה רק לקדושת התוכן ,שהרי בהמשך כתב הרמב״ם ״וממד.
שחייבים לדעתו שזה הכתב ,רצוני לומר כתב אשורי ,הואיל ובו ניתנה תורה וכו׳
מגונה להשתמש בו חוץ מאשר בכתבי הקודש …ובגלל זה הענין שינו הספרדים כתבם
ונתנו לאותיות צורות אחרות עד שנעשה כאילו כתב אחר ,כדי שיהיה מותר
להשתמש בו בדברי חול״• וא״כ קדושתו של הכתב האשורי נובעת מקדושת התורה
שבו נכתב.
2
3
דברים ברוח זו אנו מוצאים בדברי הרמ״א :״ומה שכתב לי אדוני ששגגתי באיזו
1
המאמר מוקדש לזכרו של סבי הרב שמעון אפרתי דיל ,אשר עסק בתורה ובהוראתה כל
חייו .בכל המאמר המושגים ׳עברית׳ ו׳לשון הקודש׳ משמשים בשווה .אגב כך אציין שהר״י
רצאבי נעקד יבשר׳ע המקוצר שלו ,כפי מסורת תימן המתייקת( ׳בית ה כ ס א /מלשון כיסוי,
וכלל לא מלשון כיםא-מושב!
2
3
שו״ת הרמב״ס מהד׳ בלאו סי׳ רסח ,הובא לדינא בברכי יוסף או״ח סי׳ פה ם״ק י.
שו״ת הרמ״א סי׳ ז ,בתשובה למהרש״ל .מענין לציין את הקירבה בין דברי הרמב״ם לדברי
הרמ״א בתחומי מחשבה נוספים; למשל באותו סימן בשו״ת הרמ״א הוא כותב למהרש״ל,
־שיזקף אותו על הזכרתו את אריסםו ״הערל״ ,את הדברים הבאים :״אם נאמר שאסרו ללמוד
בכל ספריהם גזירה משום דברים האסורים שבהם — מ״מ בספרי חכמינו ז״ל אשר מימיהם
אנו שותים ,ובפרס הרב הגדול הרמב״ם ז״ל ,בזה לא עלה על שום דעת לאסור״ :דהיינו
שדבריו של הרמ״א על אריסםו וכו׳ בעניני הפילוסופיה מותרים ,ויוכיח הרמב״ם .וכן ביו״ד
סי׳ רכן בהלכות ת״ת מביא הרמ״א את הסברו הפילוסופי של הרמב״ם למילה ״פרדס״,
יעוי״ש ובהערת הגר״א שם כביאורו)וראה גם בהערות הבאות(.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
|
37
אתר דעת -מכללת הרצוג
מילות בדקדוק ,כאשר העלה מר על ספר ,אומר ,אינני מכת המדברים בעלי הלשון,
כי כבד פה ולשון אנוכי ,כי אנוכי נזהר בענין המכוון ,ולא במילות)שאינו מעלה ולא
מוריד לעניין דינא( ,ואני מודה ששותא דמר לא ידענא ,אך אומר שזהו דקדוק עניות,
ושרי לי מרי״ .נראה א״כ שלדעת הרמ״א אין מעלה עצמית ללשון הקודש )במה
שלא נוגע לענין דינא( ,ואיכפת לנו רק ״הענין המכוון״ ,דהיינו קדושת התוכן ולא
הכתב ,עד כדי כתיבת הביטוי ״דקדוק עניות״ על תיקוני טעויות בדקדוק לשון
הקודש .
4
ש י ט ת כ ע ל י הסוד
5
הרמב״ן ,מגדולי בעלי הקבלה ,סובר אחרת )בפירושו על שמות ל ,יג( :״והנה
הוא הלשון שהקב״ה יתעלה שמו מדבר בו עם נביאיו ועם עדתו …ובו נקרא בשמותיו
4
אולם העיר לי ר״ש בולג מעורכי ׳המעין׳ שאין מכאן ראיה גמורה ,כי יתכן שהרמ״א יחשוב
שאלו דקדוקי עניות גם אם קיימת קדושה בעצם השפה.
5
בניגוד לרמב״ם ,וכדברי החוות יאיר)סי׳ קט( :״מכל שכן כשהכותב מחשב ע״פ סוד …והוא
זיווג והארת האורות העליונים) …אף בי הרמב״פ לעג עליהם בכמה מקומות(״ .ואכן ד ע ת
רבים מגדולי ישראל שהרמב״ם אינו מבעלי הסוד :א .כתבי הרמב״ן מלאים מדברים בסגנון
״הרב ]-הרמב״ם[ כתב] ,…ובניגוד לכך[ ועל דרך האמת•״״ .וכן הוא בענין היחס לאריסטו,
שהרמב״ן מכנהו לעיתים בשמות גנאי חריפים ,לעומת הרמכ״ם שכדברי הרמ״א שם ״ ע ש ה
ספר המורה שכולו אינו אלא מזה המין״ …ב .הרמ״א שם כותב בפירוש שבעניני ״מהות
המציאות וטבעיהן״ יש ״למקובלים דעת אחרת בזו״ ,לעומת ״ספר המורה ובעל העקידה
ושאר מחברים גדולים״ .ג .הגר״א ביו״ד סי׳ רמו ם״ק יח כותב על דברי הרמ״א שעיסוק
בפרדם זהו לימוד בספרי פילוסופיא)״שאר חכמות״( את הדברים הקשים הבאים :״אבל ל א
ראו את הפרדס לא הוא ולא הרמב״ם״ :משמע שאין מה שהם מכנים פרדס מה ש ה ג ר ״ א
)בעל הסוד( מכנה פרדס .ובמקום אחר )יו״ד סי׳ קעט( הפליא הגר״א וכתב :״והוא
)-הרמב״ם ,והרמ״א בעקבותיו( נמשך אחר הפלוםופיא -אכל כ ב ר הכו א ו ת ו על קדקדו…
והפלוסופיא הארורה היטתו ברוב ליקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ,ולעקור אותם
מפשטן .וחס ושלום איני מאמין בד& ,ולא מהפ ולא מהמונפ ,אלא כל הדברים הם כפשטן,
אלא שיש בהם פנימיות ,לא פנימיות של כעלי הפלוסוסיא שמשליכץ א ו ת ה לאשפה ,אלא
של בעלי האמת״ .הסגנון הזה כלפי הרמב״ם חריג בתכלית ,ואמנם היו שערערו על אמיתת
הדברים והכחישו שהם יצאו מתחת קולמוסו של הגר״א; כך בספר קריה נאמנה לרש״י פין
מווילנא)עמ׳ קם( הובא מכתב הרב צבי הירש קצנלבויגן אל המחבר ,שנאמד בו בין השאר:
״ושמעתי מפי הגאון רבי מנשה מאילייא ז״ל ,שמ״ש בביאורי הגר״א יו״ד )סקע״ט ס ״ ק
יג( על הרמב״ם ,שהפילוםופיא הארורה הטתו ברוב לקחה ]וכר[ ,אבל כבר הכו על קדקדו
ו כ ו /ע״ש! וכן מ״ש בביאורי הגר״א יו״ד )םרמ״ו ם״ק יח( ע״ד הרמ״א בהגה שלא ר א ה
את הפרדס לא הוא ולא הרמב״ם וכו׳ ע״ש ,מעולם לא יצאו הדברים האלה מעטו ומפה קדשו
של הגר״א ,ואיש אחד הציג דברים אלו בתוך ביאורי הגר״א בשעת ההדפסה ,והוא היה
מכיר את האיש ואת שיחו״ .אולם בספר עליות אליהו)יג׳ א( הובא מכתב ממהר״ש לוריא
)שהוציא לאור את ספרי הגר״א ובכל כתבי יד קדשו נאמן הוא ,לפי עדות הרב המחבר
38
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .ד1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הקדושים …והנה אין צורך לטעם הזה )של הרמב״ם במורה הנבוכים( כי הדבר ברור
שהלשון קודש קודשים הוא ,כמו שפירשתי״ .ניכר אם כן שהרמב״ן רואה ערך גם
בעצמותה של הלשון ,שכן ״בו נקרא בשמותיו הקדושים״ ,ו״הלשון)-עצמה( קודש
קודשים״.
וכ״כ ריה״ל)כוזרי מאמר שני אות סו ,על פי תרגום אבן תבון( :״והמעלה לעברית
בעצם הלשון …היא הלשון אשר דבר בה השם יתברך עם אדם וחוהי'״ .וכ״כ גם
הרדב״ז)שו״ת הרדב״ז ח״ג סי׳ תמב( :״ובזמן שקיבל משה רבינו עליו השלום את
הלוחות למדוהו האותיות וציורן וםודותן .ומרוב קדושת הכתב לא נתן רשות למשה
כשכתב י״ב ספרי התורות שיכתוב בכתב אשורי״ .פשוט אם כן שישנו ענין של
״קדושת הכתב״ שנפעל מ״םודותך של האותיות ,ולא מדובר רק על שפה נקיה
וכדומה .
אמנם ,אם נדייק נבחין שגם הרמב״ם תלה קדושה בכתב יותר מאשר בלשון ,שהרי
כתב שקדושתו של הכתב אינה נפעלת משפתו הנקיה )כקדושת הלשון לשיטתו( כי
7
הנ״ל( ,שדברי הגר״ א בביאוריו ליריד יסקע־׳ט וכרבי־ ׳ nנמצאים בכתב יד קדשו ,ולכן מ״ש
רבי צבי הירש קצנלבויגן כי־־יה נאמנה הי׳׳ל .לדבר תועה עי מסדרי הדברים הני׳ל ,אינה
קריאה נאכינה ,ושיץ־ ענה .עיי״ש .וכ״כ ר׳ אהרן מרכוס בספר החסידות )ערוד עט( לדחות
דברי רבי צבי הירש הנ״ל ,ע״פ עדות הגאון רד " שקבע אמיתות הדברים ע״פ כתב היד
של הגר״א .וכ״כ ר׳ יצחק מלצאן באבן שלמה יפי׳׳א א״ג .1שכן נמצא בכי״ק של הגר״א,
ושלא כיש אומרים שאין זה מדברי הגר״א יבשו״ע דפוס וילנא ׳עידנו׳ מעט את נוכח
הדברים בביאור הגר״א הנ״ל יו״ד סי׳ קעט .וראה מ״ש הגר״ע יוסף בשו״ת יביע אומר
ח״א יו״ד סי׳ סט ,וכן החכימני בזה מורי הרב ד־׳ר יגאל שפרן( .ד .ב׳שם הגדולים׳ לחיד״א
ערך ׳הרמב״ם׳ נמצאים הדברים הבאים :כתב מהרח׳־ו ז־ י …ולכך יא זכה לחכמת הזהר.
עכ״ד .ובספר מגדל עוז כתב שהרמב״ם בסוף ימיו עסק בקבלה ,משמע שאר ימיו לא .וידוע
שבסוף ימיי לא כתב כלום אלא עסק ברפואה בלבד ייעויין הקדמת הרב יוסף קפאח ז״ל
לספר המורה בהוצאתו ,ובהערה הבאה( .אמנם אפשר לומר שהרבה מדבריו של הרמב״ם
תואמים את המקבילות בתורת הסוד )ולכך נוטה דעתם של הרב צבי יהודה קוק ,הרב יהודא
ליאון אשכנזי ועוד( ,אלא שאין לאנוס את כל משנת הרמבי־ם כדי להתאימה בכח ובדוחק
לספרי הסוד הראשוניים ,כפירוש המיוחס לראב״ד לספר יצירה ופירושי רמב״ן השונים,
ודאי לא לכתבי האר״י וגוריו .ועי׳ במה שכתב מרן הרב קוק זצ״ל ב׳מאמרי הראיה׳ במאמר
על משנת הרמב״ם )ומן ריסן המחקרי ראה בכפר ׳מחקרי קבלה׳ לג״ש ח״א פ״ז על תהליך
׳הפיכת׳ הרמב״ם מפילוסוף למקובל ,ואכמ׳ לג
ובתרגום אבן שמואל הלשון היא :״זאת היא הלשון אשר בה נגלה האלוה אל אדם ואל
חוה״ .אבן שמואל הבין שמדובר בהתגלות לאדם ולאו דוקא בדיבורו של הקב״ה ,בעוד
שר״ש אבן תבוז הבין כנראה שמדובר ב״הי־שון אשר ה־ דבר בה״ .ואמנם אין זה מוחלט
לתלות כוונות אלו בהבדלי התרגום .אני מודד .למורי הרב יואל קטן שהסב את תשומת לבי
לענין זה.
וכעין זה בחוות יאיר )סי׳ קםג ׳־והכל מפני שאינו כתב הקדש …כי גם לשון הקדש קדושתו
מפני חיבור אותיות הקדושות שבו ,שנודע ליידע מעט מזעיר בחכמת אמת …בעשותו האות
בתמונה ההיא כדת משה וישראל ,וממילא נמשך עליו קדושה מצד התמונה העליונה ההיא״.
1
,,,
1
הוזעץ .תחוז חשס״ו ווזו .דן
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
לרמב״ן וסיעתו והן לרמב״ם ,על קדושת
אם מהעובדה שבו ניתנה התורה .ואם כן הן
הכתב אין מחלוקת ,אלא רק על סיבת קדושת הכתב והאותיות :לרדב״ז הקדושה
נפעלת מעצמותן של האותיות ,ולרמב״ם מהשימוש ההיסטורי בהן.
׳
8
דיבור עברית כ ב י ת הכסא
הגמרא)ברכות סב ,א( אומרת :״גמרינן קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא״.
ובמקום אחר אומרת הגמ׳)תמיד כו ,א( :״ובית הכסא של כבוד — זה היה כבודו,
מצאו נעול יודע שיש שם אדם ,פתות — בידוע שאין שם אדם״ ,וכתב על כך ר ש ״ י
)ברכות סב ,ב( :״אלמא אין מספרין בבית הכסא״ .ומדוע אין זה ׳מכובד׳ לשוחת
בבית הכסא כהגדרת הגמרא? המפרש )במסכת תמיד כז ,ב ד״ה עד כאן( תולה א ת
הענין בצניעות ,וכך פירש דברי אמורא שנכנס לבית הכסא ותכירו דיבר ש
״…שאינך צנוע…״ .וכן רש״י עצמו בברכות)שם ד״ה עד כאן( :״שאינן צנועין בכית
הכסא …אלמא אין מדברין בבית הכסא״.
אמנם לדעת הרש״ש)על רש״י ברכות סב ,ב ד״ד .אלמא( אין לתלות את הצניעות
בבית הכסא באיסור לדבר שם :״יותר היה נראה לפרש דלאו אורה ארעא להיפנות
שניים יחד״ ,דהיינו שאין בית הכסא נקרא ״של כבודי׳ בגלל השקט שבו ,אלא בגלל
שאין נפנין בו שני בני אדם יחדיו .ובאמת שדברי הרש״ש לקוחין מדברי השיטה
מקובצת)ברכות סב ,ב ד״ה אתא( :״אלמא אין דרך שיכנסו שניים כאחד״ .
אמנם גם לפי הסברא שהשתיקה משום צניעות כרש״י ועוד ,מנין לנו שיש לשתוק
בבית הכסא בגלל מעלת הלשון?
מצינו בזה דברים מפורשים בספר חסידים )תתקצד( :״אמרו לזקן ,במה הארכת
ימים? אמר ,כי היו אורחים בבית המרחץ ולא היו מבינים בלשוני והיו מדברים עמי
בלשון עברית ,ואני לא דברתי מעולם בבית המרחץ ובבית הכסא ואפי׳ דברים של
חול אע״פ שמותר ,והואיל ועשיתי גדר ותוספת הוסיפו לי על שנותי״ .
וכן כתב גם רבי יוסף היים מבגדד ב׳בן יהוידע׳)ברכות סב ,א( :״הכוונה הוא על
שתיקה מדברים ,שלא ידברו שם ,מפני שרוחות רעות יתחזקו ויתאחזו בדבור א ו ת י ו
היוצא מפי האדם״ .אמנם ,שמא נאמר שחיזוק כוחות אלו נעשה ע״י עצם הקול היוצא
מהפה ,ולא בגלל קדושת האותיות? לכן הוא ממשיך וכותב :״מה שאין כן השמעת
קול בלתי חתוך אותיות — אינו מזיק״ .לפנינו שיטה מחודשת ,שהפסול לדבר בבית
ס :
9
10
ת
8
9
10
דעתו של הרמב״ן לא בהירה בזה ,כי הוא התבטא רק לגבי קדושת הלשון :אך סביר ל ה נ י
שיודה לרדב״ז.
אמנם ברור שלמעשה בשעת צורך ניתן לדבר בבית הכסא ,וכל הםוגיא היא לכתחילה ב ל ב ד .
קשה לומר שנקט ׳עברית׳ לאו בדווקא ,שהרי תיבה זו מוזכרת ככל ספר חסידים ר ק עוד
פעם אחת .וכ״כ בשו״ת מנחת יצחק )ח״ד סי׳ םא( :״מדברי המג״א )או״ת סי׳ פה ס ק ״
מוכח דס״ל הפירוש בדברי הספר חסידים דקאי דוקא על הדבור בלשון הקדש״ .ולהלן ע ו ד
נדון בדברי המגן אברהם הנ״ל.
ח
כ (
40
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ווזו ,דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכסא הוא משום ״נתינת כת״ לצדדים פחותים בבריאה ע ״ י השפה הקדושה"
המתבטאת באותיות.
מקור ההיתר המפורש כגמרא )שבת מ ,ב( האובדת :״דברים של חול ביותר לאבדן
בלשון הקדש״ )בבית הכסא ובבית המרחץ( .וכן נפסק בשו״ע )או״ח סי׳ פה סע׳ ב(:
״דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקדש״.
על פניו נראה שיש פה מחלוקת עקרונית בין סוגיות התלמוד .מהסוגיא במסכת
ברכות נראה שאסור כלל לדבר הן מ״קבלה דבית הכסא״ והן מ״בית כסא של כבוד״
)לפחות לפי הסבר אחד( ,אך המחבר פסק כגמרא בשבת ,הסוברת שדברים של חול
מותר לאומרן בלשון הקדש בבית הכסא ובית המרחץ׳ .והמגן אברהם )שם סק״ב(
כותב :״ומדת הסירות הוא להחמיר״ .ואם כן יש פה הכרעה לדינא שניתן להקל
כסוגיא בשבת ,ונתינת מקום למנהג חסידות כגמרא בברכות ותמיד ,וכמו שנהג הזקן
דםפר חסידים .אולם הרמ״א חלק על המחבר ,וכתב )או״ח סי׳ ג סע׳ ב על פי
האו״ז( :״ולא ילכו שני אנשים ביהד ,גם לא ידבר שם״ ,ומקורו הוא כמובן מהגמ׳
דברכות )סב ,ב( ,וכן מהרמב״ם )הלכות דעות פ״ה ה״ו :1״צניעות גדולה נוהגין
תלמידי חכמים בעצמן …ולא ידבר כשהוא נפנה ,אפילו לצורך גדול״ .הגר״א שם
מפנה לגמרא בברכות )ח ,ב( :״תניא א״ר גמליאי" בשלושה דברים אוהב אני את
הפרסיים …צנועין בבית הכסא״ .אם כן הדבר נתון במתלוקת המחבר ודדמ״א.
1
13
,,,
כתב עברי כ ב י ת הכסא
עתה נותר לנו לברר האם אותה מחלוקת של המחבר והרמ״א קיימת גם כשמדובר
על לשון כתובה ,או רק על לשון המבוטאת בפי האדםיי.
11
הבן יהוידע לא כתב שאין לדבר דוקא בעברית .אך כך מסתבר.
12
פשוט למחבר שהגמרא דיברה שם על בית הכסא .לכרות שכתוב שם בכתביא שדברים של
חול כותר לאומרן בלשון הקדש ,כפי שברמב״ם והלכות ק׳ יש פ״ג ה״ד (,הבין וכתב :״דברים
של חול מותר לאומדן בלשון הקדש בבית הכסא״ .וכ״כ הרא״ש וע״ז פ״ג אות סד.(,
13
ומורי הרב יואל קטן העיר שיתכן שהפשט בגמ׳ בשבת הוא שזו רק מידת חסידות ולא איסור
כלל ,וא״כ אין מחלוקת בין הסוגיות.
14
ואכנס לכאורה נראה היה לתרץ שאין מחלוקת כלל בין המחבר והרמ״א ,שהרי הרמב״ם
עצרו כתב והלכות ק״ש פ״ג ה״ד :(.״דברים של חול מותר לאומדן בלשון הקדש בבית
הכסא״ ובמקום אחר כתב ודעות פייה ד.י׳ו> :״ולא ידבר אפילו לצורך גדול״ .ובשו״ת מנחת
יצחק )ח״ ד סי׳ סא( כתב ליישב שאין לדבר בעת שנפנה ממש ,אך כאשר אינו נפנה ממש
שרי לדבר שם עברית .ויתכן לפי זה שמרן התיר רק בפסק מלהפנות ,והרמ״א שאסר הוא
בעודו נפנה .אך דא עקא שבשערי תשובה ואו״ח סי׳ ג ס״ק ב( כתב ״ואפשר דהרמב״ם
דוקא בשעה שהוא נפנה ממש קאמר דאפילו לצורך גדול אסור ,ודדמ״א שכתב ולא ידבר
שם דהיינו בבהכ״ס אפשר דבעת שאינו נפנה עדיין שרי לצורך״ :משמע שדברי ד״רכי״א
אינם בעת שנפנה בדוקא ,ונשארה בעינה מחלוקת המחבר והרמי׳ א אליבא דהפת״ש .וצ״ע.
15
בענץ דומה כתכ דדמ״א ביו״ד סימן רפד סעיף ב :׳ ויש אומרים שאין לכתוב דברים של
חול בכתב אשורית שכותכין בו התורה״.
תזעץ ,וזחה ת שם־ ו! יזו .דן
www.daat.ac.il
41
הרצוג
לענין דעת -
התייחסות ישירה ראשונה אתר
יעקב עמדין)שו״ת שאילת יעב׳׳ץ
מכללת ר׳
מצינויאצל
סי׳ י( :״ואהא םמיכנא ועבידנא עובדא לעיין בבית הכסא בספרי פ ל ו ס ו פ י
המועתקים ללשון עברי ,כגון ספר המדות לאריסטו …אף על פי שבלי ספק יש קדושה
בלשון גם מצד עצמו״ .גם אם נאמר שהיעב״ץ פסק בענץ הדיבור בבית הכסא
כמחבר ולא כרמ״א ,עדיין ״מידת תםידות הוא להחמיר״ כספר חסידים וכדעת
המג״א; ובכל זאת ריעב״ץ מקל להכניס ספר בלשון הקודש לבית הכסא .החיד״א
הביא בברכי יוסף )סי׳ פה אות א ואות ב( את שאילת יעבץ הנ״ל ,ואם כן נראה
שפסק כמוהו.
אמנם ,מוסיף היעב״ץ ואומר)שם( :״שמעתי על הרמב״ן ז״ל שהיה מעיין בספרי
לשון לעז של חכמי אוה״ע בבית הכסא ,וכן היה מנהגו של אבי מורי הגאון ז ״ ל ״
ומכאן הוא לומד שאין לעיין בספרים המלמדים דקדוק של הלשון העברית שכן ״ א י
אפשר לעמוד בהם בלי הרהור דברי תורה ופסוקי המקרא׳ /משום ש״אין דרך להגיע
לידיעת לשון הקדש על נכון כי אם על פי כתובים אשר יורו באצבע על כללי
הדקדוק״ .אולם לכאורה מהנהגת הרמב״ן וההכם צבי נראה שאין לקרוא כ ל ל
בספרים הכתובים בלה״ק בבית הכסא משום קדושת אותיות לה״ק וכשיטת הרמב״ן
לעיל ,ולא רק בספרי לשון ודקדוק המביאים להרהור בדברי תורה שאסורים לכו״ע 17
י
א
16
י
דברי הרמב״פ
הרמב״ם הנ״ל )שו״ת הרמב״ם סי׳ רסה( אסר לכתוב פסוקים על טלית מפני
שעצם הכתב קדוש ,והוא ״מפקיר פסוקי תורה לידי זלזול ,שמותר להכנס בטלית
מצויצת לבית הכסא …כתב אשורי הואיל ובו ניתנה תורה ובו נכתבו לוחות ה ב ר י
מגונה להשתמש בו חוץ מאשר בכתבי הקדש״ .אמנם ,ניתן היה להשיב ש ה ר מ ב ״
מדבר על ״כתב אשורי״ ש״בו נתנה תורה״ ומכאן קדושתו ,ובכתב עברי שלנו ש
לא ניתנה תורה יהיה מותה אך בשו״ת הרדב״ז)ח״ג סי׳ תמב( כתוב :״אלא כך ה
הצעתן של דברים ,כי עשרת הדברות הכתובים על הלוחות לכולי עלמא היו ב כ ו ז
ת
18
ם
כ ך
ס
כ
16
17
הלא הוא החכם צבי.
ומצאנו דבר דומה בכתיבה כעין דיבור בחוות יאיר )סי׳ טז( בעדן ברכת התורה לפני כ ת י כ
ד״ת :״ש״מ דכתיבה מקרי שפיר דיבור״ .בטעם האיסור ,כתב הגר״א )ביו״ד סי׳ רפד ס ,
ב( ע״פ דברי הרמב״ן ,שכיון שאסור לכתוב בכתב אשורי כתיבה ללא שירטוט)קו של ש ו ר
כדי שהאותיות תצאנה ישרות( אסרו לכתוב כתיבה אשורית לדברי חולין ,שבהם ניתן ל ה נ י
שלא יקפידו תמיד על שרטוט שורה .ויש לציין שמצאנו דעה מקילה של הרמח״ל בםסו-ך
׳דרך חכמה׳ בדבריו בענין סדר הלימוד הראוי :׳והחכמות והמלאכות החיצוניות כ ש י ד ע
יניחם ,אך למען לא ישכחם יחזור עליהן בהיפנותו אל בית המים׳ .סביר להניח שאין כ ו ו נ ת ו
ל ס<,-»5
?׳ י
על לימוד בעל פה בענייני שירה ומתמטיקה
שירה ומליצה בעברית .וצ״ע.
18
תודה לידידי ר׳ דוד הלפרין שהאירני בעניין זה.
מ
ע
ה
ח
0
כ
42
|
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ומי ,דן
www.daat.ac.il
ה
ם
ר ,ו א
ע ו ס
נ ר א ה
ש
ה
ו
א
מ
ד
ב
ר
ג ם ע
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשורית ,ובזר .אין חולק כלל …ובזמן שקבל משה רבעו עליו השלום את הלוחות
לימדוהו האותיות …ומרוב קדושת הכתב לא נתן רשות למשה כשכתב י״ב ספרי
התורות שיכתוב בכתב אשורי ,ונתנה להם בכתב עברי שהיו משתמשים בו שם ועבר
והנמשכים אחריהם״ .הרדב״ז נוקט אם כן שהלוחות בלבד ניתנו בכתב אשורי אך
ספרי התורה ניתנו בכתב עברי ,ולפי זה אם נחיל את סברת הרמב״ם לאסור בזיון
לכתב הקדש בגלל היותו הכתב שבו ״נתנה תורה״ על הכתב העברי שבו לפי
הרדב״ז נתנה תורה ,הרי שאין לבזות כתב עברי כלל ,וודאי שלא להכניסו לבית
הכסא.
אולם כידוע אין הכתב העברי האמור ברדב״ז הנ״ל דומה לכתב העברי המרובע
של הדפום של ימינו אלה ,שכן הכתב העברי שעליו דיבר הרדב״ז הוא הכתב הקרוי
דעץ )או רעץ בשיבוש( ,והכתב שלנו הוא כעין כתב אשורי)אך אין בו תגין וכו׳
ולכן הוא פסול לם״ת( ,ואם כן הדרא קושיא לדוכתא ,שהרי רמב״ם ורדב״ז דיברו
שהקדושה קיימת בכתבים מסויימים)כל אתד לשיטתו( ,אך בכתב המצוי היום שמא
אין קדושה כלל ,שכן בו לא ניתנה תורה?
אלא שיש לנו לעיין בדברי רב האי גאון)הובאו ע״י המרדכי פ״א דשבועות סימן
תשנח( :״ולא עוד אלא כיוון שכתוב בתוכן כל אותיות שבאלף בית הרי א״ב
מצטרפין אותיות שלו וכמה שמות והן גופן של תורה״ ,ולמד מכאן הבית יוסף)יו״ד
סי׳ רלז( :״ולפי זה אפילו הנוטל אלף בית בידו ונשבע בה הרי זה שבועה ,ואפילו
הנוטל ספר מחכמת חיצוניות ונשבע בו הוי שבועה אם הוא כתוב אשורית״ .וכתב
על כך רבי יאיר בכרך )שו״ת חוות יאיר סי׳ קט( :״נראה דכל זה מיירי בכתבו
ישראל ,דמתשבתו אפילו בכתיבות אלף בית ללמוד בו תינוק או שאר חכמה בעשותו
האות בתמונה ההיא …וממילא נמשך עליו קדושה מצד התמונה העליונה ההיא,
ואפילו לא יחשוב דבר ממילא כך הוא …וראיתי ספר אקלידום ואבן סיני של רפואות
בכתב אשורית בדפוס …אף כי יש למנוע מלנהוג בהם בזיון לקנח בהן ולזורקן לארץ
או למקום אבדון …וראיתי משתמשים בהם בתנויות ומוכרי בשמים ורוכלים ,וכך
ראיתי גם כן חנווני ישראל ,ולא רציתי למחות בידם מאחר שכבר נתפשט היתרו.
ומכל מקום אני בביתי נמנע מלזורקם לאשפה ,כל שכן תשמיש של גנאי)כגון לדבקם
בתלונות( …כי מזדעזע כולי …בראותי …באותיות קדושות דהם תמונות צורות
עליונות ,וממילא ראוי לנהוג בהם כבוד״ .בהנחה פשוטה לכל בר דעת שספר
אוקלידום היווני שהחו״י ראח לא היה מודפס באשורית מדוקדקת של ספר תורה עם
תגין וכו /לפנינו א״כ השוואה ברורה בענין קדושת האותיות בין הכתב האשורי לבין
האותיות המרובעות שלנו י אין זו רק דעתו של ההוות יאיר אלא שכך הוא הבין את
9נ
19
ובענין כתב שלנו המלופף ,אותיות בצורת ׳כתב׳ בניגוד לצורת ׳דפוס׳ ,מה שמכונה בפוסקים
״כתב משיטה״ ,יעויין בשדי חמד מערכת הד׳ כללים כלל לח ,שמביא בשם שו״ת חוות יאיר
שיש להקל בכתב המלופף שלנו ,וכן מביא שם בשם ספר דברי יוסף בשם מורו שיש להקל
בכתב רש״י טפי מכתב אשורי .וכן יעויין בדברי הגאון הר״י הלוי הרצוג הרב הראשי
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ןמו ,ד1
www.daat.ac.il
43
אתר דעת -מכללת הרצוג
הב״י ,ודווקא מהרמב״ם )ואולי גם מהרדב״ז( נלמד שאץ לבזות כתב עברי מ ר
של היום.
הרמב״ם שם המשיך :״…ועל כן שינו הספרדים כתיבתם ,ושמו אותותם א י ת ר
אהרות ,עד שנעשה ככתב אחר ,להתיר להשתמש בו בדברי חול״ .מוטל עלינו א ״
לברר על איזה כתב העיד הרמב״ם ש״שמו אותות …להתיר להשתמש בו כ ד - ,
חול״ .
ר כ ע
ת
כ
3ר
20
האחרונים המחמירים
בנוסף לדיוקנו מדברי החיד״א בברכ״י הנ״ל ולדברי החוות יאיר שהבאנו!2
מצאתי עוד מספר אתרונים הפוסקים שהכתב המרובע שלנו דינו ככתב אשורי כ ש ר
לענין קדושתו .ראה בשו״ת משנה הלכות )חי״ב סי׳ ריז( :״ומהאי טעמא ן ־
מרבותינו אפילו את ספריהם שהדפיסו לא הדפיסו אלא בכתב רש״י ,שלא רצו ב ו ־ ו
ענוותנותם להשתמש בכתב אשורית שחשבו שאינו ראוי להם בספריהם כי ש מ א ל
זכו״ .הרי ש״כתב אשורית״ הוא אותיות הדפוס שלנו ,ולא דווקא כתב של ס״ת .ו
גם מוכה מדברי הבית הלל)הובא בגליון המהרש״א יו״ד סי׳ רפד סע׳ ב ד״ה ד
של חול( :״ואם כן לא יפה מה שרושמים הסותרים לפני פתחי חנויותיהם מיני םחוו-ן-
שיש להם למכור באותיות מרובעים״.
ועוד עי׳ בשו״ת דברי יציב )או״ח סי׳ כט( :״והנראה כי הנה יש להסתפק כ כ ל
ו כ
3
א
כ ן
י
ס
3
ר
ע
ל
משיט״א)בשבת( כיוון שהוא נלקח מאשורי ואינו אשורי אין זה כתב …וכתב מ ש י ט ״ א א י
נ ו
לישראל בשו״ת היכל יצחק או״ח לו :״אפשר שצדקו בזה שאין חייבים מן ה ת ו ר ה
אשורי אף על פי שתולדתו מכתב אשורי״ .וכן בשו״ת טנחת שלמה ח״א ס״ז כתב ה ג ר ש ו ׳ ^ ,
על פוסק שהורה לרופא לחתום בשבת בלועזית :״הוא תמוה ,הרי אין חותמין בכתב א ש ו ן , -
ואם כן אין שום חילוק בין כתב שלנו ללועזית״ .וכן הוא בשו״ת משנה הלכות ח י ״
כ
ת
ס י
׳
ריז :״אמנם נראה פשוט דבכתב משיטא שלנו או כתב רש׳יי וכיוצא בו שאינו כ ת ו ב כ ת כ
אשורית מותר לכתוב בו בכל מקום ודברי חול ,ומהאי טעמא תקנו כתב זה״.
20
מה עוד שמרן הב״י הביאו בב״י סי׳ רפג לדינא ,ועלינו לבדוק אם זה מתיישב עם ה כ נ ה
החוות יאיר את שיטת הב״י דלעיל .ויעויין בשו״ת הרשב״א )ח״א סי׳ עח( :״ א ב ל י״יטענו-
הנכונה היא משום דכתיבה זו אינה אשורית מותר לכתוב בלא שרטוט״ ,ואין לעשווץ l p
בכתב אשורי .צורת אותיות הדפום שלנו דומה יחסית לכתב אשורי של ספר תורה ,ר י ח
כ
שבה אכן יש להחמיר .וכן מעיד גם הרמב״ן)גיטין ו ,ב םוד״ה וכתב( :״…שאינה כ ת י
3ד
כלל …ועל דא אנא סמיך למיכתב בכתיבה זו בלא שרטוט ,וכן עמא דבר״ .ברור ש י י ׳ כ ת כ
העברי בתקופת הראשונים הספרדים היה שונה משלנו ,ולא היה דומה כלל לאותיות ס - ,
ס
תורה ,וממילא אין להקיש מדברי הרמב״ם שהתיר כתב הספרדים דאז על הכתב ה מ ו ־
ים
היום )צילום של כת״י הרמב״ם נמצא בספרים ש י נ ׳ למשל
ב
ס
פ
ר
"
ה ג א ו נ י ם
ו ה ר א ש
ו כ 5 7
יניס״
הוצאת ספרית אלינר עמ׳ ,135והוא שונה בתכלית משלנו :וכן מובאת שם תתימתי ,ש ה י
ודאי ״דברי חול״ .וזהו הכתב שהתירו לכתוב בו ולבזותו(.
21
44
שו״ת חו״י סי׳ קט ,ויש לציין שהפתחי תשובה הביאו להלכה ביו״ד סי׳ דלו סק״ב.
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ]מי .דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפטי צורות האותיות וקוציהן האם נמסר למשה מסיני שכן תואר האות והם שייכים
לעצם האות …והיה נראה מזה שעצם האות היא כמו שהוא נראה לתינוק ,אלא שבאו
כמה ענינים כהוספה לעצם האות״ .וכתב בהמשך שכן דעתו ,והביא זאת בשם כמה
ראשונים .אם אין התגין מעצם האות ,כיון שבדפוסים האותיות בדרך כלל הן אותיות
שלמות רק ללא תגין ,הרי הם אותיות אשוריות ללא ״הוספה לעצם האות״ ,ולפי
הסברם של כל הראשונים יש באותיות הללו קדושה ,שכן הם עיקר השפה ,והם
נמסרו למשה.
מכך שהקדמונים כשדנו בעיסוק בבית הכסא נתנו עצות להרהר בדברים שונים,
ואף לא אחד כתב לקרוא שם ספרים ,נראה שגם הם החמירו באותיות מרובעות .עי׳
בדברים רבה)פ״ח( :״אמר להו שמואל תיתי לי דלא מעיינא בהו אלא בעידן דנפקא
למיא״ .ופירשו התוספות)תענית ז ,א ד״ה אף( :״פירוש להטיל מים״ .שם מדובר על
עיון במהשבה בעניני איצטגנינות ,ולא על קריאה בהם .וכן במורה הנבוכים )ח״ג
נא( :״תשים מ ח ש ב ת ך במילי דעלמא …בעת היותך במרחץ״ ,וכן בשל״ה )שער
האותיות ,קדושת האכילה ד״ה ומאחר בהגה״ה( :״ירגיל עצמו ]בבית הכסא[
ב ח ש ב ו נ ו ת ,ובשבת נראה לי שיחשוב בבנינים נאים מצויירים ובממשלה שרים
וכיוצא בזה״ .וכן בספר חסידים )תקמו( :״ ו מ ח ש ב ו ת חפציך לא ת ח ש ו ב אותם בעת
שתוכל ללמוד תורה ,אלא כשתלך בבית הכסא או בבית המרחץ אז ת ח ש ו ב בם״.
אין ראיה מכל המקורות האלו שאסור לקרוא כתב אשורי בבית הכסא אלא סניף
בעלמא ,כיוון שיתכן שמדובר במצב שאין אפשרות לקרוא בבית הכסא ,ומצד שני
לא בכל מקום כתבו והדפיסו באותיות מרובעות.
22
ה א ח ר ו נ י ם המקילים
מנהג מקובל בימינו שלא להכניס לבית הכסא כתבים בשפה העברית .אולם
להלכה נראה שקיימת מחלוקת אתרונים בדבר ,ורובם מקילים.
הפתחי תשובה )יו״ד סי׳ דלו ס״ק ב( הפנה לדברי ההוות יאיר שאסר לבזות כתב
דפוס פשוט כשל היום ,אך מצד שני הרמ״א שאסר דיבור בבית הכסא לא פירש
שקיים איסור קריאה שם ,וגם משמע שדעתו היא שאין כתב הדפוס שלנו כתב אשורי
לענין קדושתו ,שהרי כתב)יו״ד סי׳ רפד ס״ב( :״ויש אומרים דאין לכתוב דברים של
חול בכתב אשורית ש כ ו ת ב י ז ב ו התורה״ ,ועוד יותר מכך הבאר היטב שהעיר)על
הרמ״א שכתב לאסור דיבור בבית הכסא באו״ח סי׳ ג סע׳ ב ם״ק ב( :״וכל שכן שלא
יאכל״ לא המשיך וכתב ״ולא יקרא שם״ ,וכבר ראינו את עדותו המפורשת של
היעב״ץ על עצמו שעשה מעשה והיה קורא בבית הכסא ספרי חול בעברית .וכך הוא
גם בציץ אליעזר)חט״ו ם״ז( :״מותר להכנם לבית הכסא בדברי חול הכתובים בכתב
22
שו״ת הרא״ש בג ,יא ,רי״ו נתיב ב ח״ב בשם רבינו יוסף ,מאירי בקרית ספר ריש מאמר
שני ח״א.
המעין .תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
45
אתר דעת
הרצוג״ובדבר הכנסת עיתונים וכן מ י ל ו ן
מכללתע:0
ח״ב -סו״ם
עברי״ .וכן באגרות משה )יו״ד
שנדפסו באותיות מרובעות של דפוס לבית הכסא אין בזה שום איסור׳ כי איבם
אותיות ששייך ללמוד מהן דינים״ .והסברו מופיע במקום אחר )אג״מ יו״ד ה ״ ג ם י ׳
קב( שניתן להקל היות ש״עשו באותיות קצת שינויים עד שנעשה ככתב אהד ,ו כ מ ע ט
שרוב האותיות הנדפסות המרובעות הם בשינוי קצת״ .ונראה שכך הבינו גם ה ג ד ״ ח
פלאג׳י ורבי יוסף ודים :״כתב אשורית …יש בה קדושה וראוי להגנז …כיודן
שההקפדה היא בעבור כתב אשורית שיש בו קדושה …מי שרוצה לכתוב ס ו ד
לחבית …אם כתב כתב של ספר תורה זה נקרא בשעת הדהק פעם ביובל ,ו ב ה כ ר ח
ועל כל פנים יזהיר אותו שיגנה הכתב במקום מוצנע דרך כבוד״ .וכן בשו״ת ד ב ר י
יוסף)אירגאם ,סי׳ מא( כתב להתיר ,והעיד שכן המנהג.
ועוד יש לדון בענין הדפוס עצמו ,האם לאותיות הנדפסות יש גדר של אותיות
שנכתבות או לא; יעויין בשדי המד)מערכת הד׳ כלל לח( שמסיק שיש להשוותם ו ל
להקל באותיות הנדפסות ,והביא הבל פוסקים שפסקו כך .אלא שהגר״ע י ו ס ף ) י כ י ״
ח״ד יו״ד סי׳ כא( סובר שדפוס אינו ככתב ,והביא גם הוא עוד חבל פוסקים ה ס ו כ ח י •
כך ,יעוי״ש .וכן ראיתי בשו״ת מנחת יצחק)ח״א סי׳ יח אות כא( שמחלק שיש ל ה ק ל
בדפוס יותר מבכתב יד .ויתכן שדפוס צילום קל עוד יותר מדפוס ,כמו שעולה מ ד ב ר י
המהרש״ם )ח״ג סי׳ שנז( ,וכן מדברי הגר״ע יוסף )שם( :״ומכל שכן בנידון
שנעשו ע״י צילום שהוא גרוע יותר מהדפסה רגילה״ ,ובדפוסים המודרניים ל
ההדפסה נעשית למעשה בצילום ולא בהטבעת אותיות.
מכל זה נראה שאין לאסור מצד הדין להכניס כתב עברי לשירותים ,אך יש בדכו-
ענין של חסידות שיש לו מקום .
23
א
א
ד נ ן
3
24
23
שו״ת ר ב פעלים ח״ד יוי׳ד םל״ב בשם הרח״פ כרוח חיים יו״ד רעו ,שהבין כן כ ד ע
הרמב״ם דלעיל.
24
בשו״ת ציץ אליעזר חלק טו סימן ז הכריע :״מותר ליכנס לבית הכסא בדברי חול ה כ ת י כ י
בכתב עברי ,וגם לרבות אפילו בכתובים בכתב אשורי״ וסמך דבריו על דברי ה ׳ ש א י י
יעב״ץ׳ שזכרנו לעיל .ואמר לי הרב יעקב אריאל ,שכיוון שנהוג להכניס דברי ד
לשירותים יש לומר שהתקבלה הדעה שאין זה כתב אשורי של םת״ם ,ומותר ל כ ת ח י ל
והרב שלמה אבינר הוסיף שהמחמיר תבוא עליו ברכיי• ושמעתי מהרב מרדכי אליהו ש ס י ^ ״
על אחד מגדולי ירושלים רבי יהודה צדקה שהיה מרים מן הקרקע כל דבר כתוב ע ב ר ־ י
אפילו דברים של חול בעטיפות ממתקים .ובענין האותיות מרובעות שלנו כתב רח״ד הלו^
בשו״ת עשה לך ר ב חלק ה שגם בהם יש להקפיד ,ולא להכניסם לבית הכסא ,ו ב ג ל ל ס י כ ן -
זו נהגו הספרדים לכתוב בכתב משיט״א והאשכנזים בכתב אחר )כגון כתב רש״׳( ,ל«ןף
שכו/
שכיום מקילים לכתוב בכתב מרובע אין להכניס ספר ככתב זה לשירותים• י י
ה ר ב רפאל שטרן ששמע מהגרז״נ גולדברג שבשנים הראשונות של בית החולים ׳ ש ע ,
צדק׳ בירושלים הטפסים והכרטיסים היו בכתב רש״י מסעם איסור כתיבת דברי חולין ב כ ת
אשורי)אד לא מצאתי םמד לדעה הרווחת בקרב ת״ח ש׳הבן איש הי׳ אסר להכניס
עברי לבית הכסא ,ואודה למי שיאיר את עיני(.
ת
0
וז
7
0
0
ו
ה
ת
א י ת י
כ
ד
ב
כ
46
|
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
ת
ב
תגובות והערות
אתר דעת -מכללת הרצוג
עוד בענין ב ע ל ה״לשם״
ב ע ק ב ו ת פרסום מאמרי ב ״ ה מ ע י ן ״ ה א ח ר ו ן ) ׳ ע ל פ ג י ש ת ה ״ ל ש ם ״ עם ר׳ י ש ר א ל
מסלנט׳ ,׳המעין׳ ניסן ת ש ס ״ ו ]מו ,ג[ עמ׳ 81ואילך( ה ת ק ש ר אליי ה ר ב ישעיהו הדרי,
ומסר לי ש ש מ ע מפי הרב דב כ ״ ץ ז״ל ,מ ח ב ר ספרי ״ ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר ״ ,ש ה ו א היה נוכח
כ ש ה ״ ח פ ץ חיים״ נ פ ג ש עם ב ע ל ״ ל ש ם ש ב ו ו א ח ל מ ה ״ בעיר הומל ,ו ה ״ ל ש ם ״ ש א ל
א ת ה ח ״ ח מדוע אינו לומד ק ב ל ה ) א ו ת ה ש א ל ה ש ש א ל את ר׳ י ש ר א ל םלנטר ,ש ע ל י ה
ס ו ב ב מאמרי הנ״ל( ,והלה ענה לו ,כ ש ה ו א מ צ ט ט א ת מזמור ק ל ״ א בתהילים :אני
״ כ ג מ ו ל עלי אמו״ .עד כאן סיפורו ש ל ה ר ב ד ב כ ״ ץ .א ת ה ד ב ר ש מ ס ר הרב הדרי
א י ש ר לי בנו ש ל ב ע ל ״ ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר ״ ,שכני ה ט ו ב ה ר ב י ע ק ב כ ״ ץ ,שהוסיף שאביו
אמר לו ש ב ת ק ו פ ת גלותו בהומל ,דהיינו ב ש נ ו ת ת ר ע ״ ה -ת ר ע ״ ו ,כ ש ה י ה כבן
ש ש ־ ע ש ר ה ,היה בית הוריו ש ם מקום מ ע ב ר ל ר ב י ם מהפליטים גדולי התורה שהוגלו
ע ״ י הרוסים מליטא .והנה ,בחלק ה׳ ש ל ״ ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר ״ )ירושלים ת ש כ ״ ג ( ,
ה מ ו ק ד ש ל א י ש י ו ת ם ופעלם ש ל תלמידי ר׳ ש מ ח ה זיםל מקלם ,ת י א ר ר׳ דב )בעמ׳
1
(266-285א ת אביו ,הרב י ע ק ב כ ״ ץ ז ״ ל ,ו א ת ה י ש י ב ה שהקים בהומל ,והזכיר את
ה א נ ש י ם ה ג ד ו ל י ם ש ג ל ו בימים הרבים ההם ל ע י ר ההיא ,ביניהם ה ״ ח פ ץ חיים״ ,ר׳
חיים עוזר גרודזנסקי ור׳ איצל מפוניבז׳.
מתוך ה ע ו ב ד ה ש ה ״ ל ש ם ״ ה צ י ג א ת ש א ל ת ו ל ח ״ ח ״ מ ד ו ע אינו לומד ק ב ל ה ״ בעיר
הומל ,י ש ל כ א ו ר ה הוכחה ל מ ה ש כ ת ב ת י ב מ א מ ר י ש ה ח ״ ח ל א נ פ ג ש עם ה ״ ל ש ם ״ עד
הגיעו ל ע י ר ההיא ,כי לולא זאת מ ס ת מ א היה ה ״ ל ש ם ״ ש ו א ל א ת רעהו ש א ל ה זו
מכבר .ואכן ,ה ר ב א ר י ה לוין כ ת ב ב ״ ת ו ל ד ו ת ה ׳ ל ש ם ׳ ״ ש ב ה ו מ ל נ פ ג ש ו השניים ,ודלא
כמו ש ה ש י ג ה ר ב צבי הירש פ ר ב ר ע ל דברי ר׳ אריה ,בכותבו ב א ת ד ממכתביו ״ ג ם
בשאוויל ביקרו ]הח״ח[ ,והיו אוכלים יהדיו ,וגם ה ב נ ו ת ל א היו ב ש ״ ק ע ל השולחן
כ ש ה י ה ה ח ״ ת — כן סיפרו לי״ .א ל א שמתיאורו ש ל ה ר ב פ ר ב ר מ ש מ ע ש ה ב י ק ו ר עליו
1
ר׳ יעקב כ״ץ היה אחד מבעלי המוסר המובהקים בדור ההוא; אחרי שהרב ליבצ׳יק חסמן
עזב את הכהונה של משגיח בישיבת טלז ,בה שירת שבע שנים מתרנ״ו עד תרם״ג ,התמנה
ר׳ יעקב במקומו ושירת שם כשנה וחצי .כל השנים האלו היו קשות לישיבת טלז ,כי בהן
אירעו לעתים תכופות הפרעות ומרידות של התלמידים נגד ההנהלה ,כפי שתיארתי אני
בספרי ״גידולו של גדול״ ,עיי״ש בכמה מקומות .משנת תרם״ו ישב הרב יעקב כ״ץ על
התורה על העבודה ועל המוסר בכיסא הרבנות של העיירה קליקול ,שנמצאת כשישים ק״מ
צפוניתימזרחית לםלז ,ומשם הוגלה לעיר הומל בגלות רוב רובם של יהודי ליטא במלה״ע
הראשונה.
המעין .תמוז תשס׳׳ו ]נזו ,דן
www.daat.ac.il
|
47
היו הרצוג
מכללת
אתר דעת -
עדיין סמוכות על שולחן אביהן ט ר ם
ה״לשם״
סיפרו לו התקיים כשבנותיו של
נישאו ,ולפי זה ייתכן שאכן נפגשו השניים עוד בשנות המ׳ כשה״לשם״ היה עדיין
באמצע דרכו בשבילי הקבלה ,ולכן לא שאל את עמיתו שאלה כזאת .ומכל מקדם
נוטה אני להעדיף את דברי ר׳ אריה לוין על פני מה שסיפרו לר׳ צבי הירש ,שהשניים
באמת לא נפגשו עד גלות הומל ,כי התיאור איך הבנות נעקרו ממקומן ליד שולחן
השבת בגלל נוכתותו של הח״ח )ובפרט בשנות המי( נראה בעיניי בדמיוני ובלתי
אמיתי.
ברם ,צריכים אנו לעיין בדו־שיח שבין ה״לשם״ וה״חפץ חיים״ הנ״ל כפי
שמםרוהו הרב הדרי והרב כ״ץ מפי בעל ״תנועת המוסר״ ,האם הדברים סותרים א ת
דבריי במאמרי ב״המעין״ משתי בחינות .ואתייחס לבחינה בחינה בנפרד .האחת היא
שבמאמרי נקטתי שה״לשם״ לא היה שואל את ר׳ ישראל מםלנט מדוע איננו ל ו מ ד
קבלה לולא שר׳ ישראל היה מקדים ופותח בעניין של לימוד הקבלה )בהציעו
ל״לשם״ את עבודת ההגהה בכתבי הגר״א בחוכמת הקבלה ,כמו שכתבתי שם(.
וצ״ע אם דבריי נסתרים מזה שה״לשם״ אכן שאל שאלה זאת את הח״ח גם מ כ ל י
שהלה יקדים לדבר אליו על ענייני לימוד הקבלה .אבל נראה שאין כאן קושיא ע ל
דבריי ,כי מי יימר שה״חפץ חיים״ אכן לא יזם שיחה עם ה״לשם״ על התעסקותו ש ל
ה״לשם״ בלימוד הקבלה ,ואולי רק אז שאלו בר־שיחו למה הוא ,ה״חפץ חיים״ ,אינו
לומד חוכמה זו? ואפילו אם נימא שה״לשם״ הוא זה שפתח בשאלה ,גם איו קושיא
על דבריי ,שהרי אינו דומה היחס של ה״לשם״ לח״ח לייחסו לר׳ ישראל מםלנט ,כי
ה״לשם״ היה צעיר מה״חפץ חיים״ רק בשלוש שנים ,וכבן־גילו לא היה מהסס
לשאול אותו מדוע אינו לומד קבלה ,מה שה״לשם״ לא היה יכול לשאול את ר׳
ישראל שהיה מבוגר ממנו בשלושים ואחת שנים ,לולא שר׳ ישראל פתח בעניין
לימוד הקבלה של ה״לשבד ,כפי שכתבתי במאמרי.
הבחינה השניה היא בקשר למה שכתבתי במאמרי על תשובתו של ר׳ ישראל
ל״לשם״ לשאלה למה איננו לומד קבלה ,שלפי עדותו של משגית ישיבת מיר ,ו,-
ירוחם הלוי ליבוביץ ,הייתה ״מאי נפ״מ לי על איזה רקיע הקב״ה יושב ,אהה אני
יודע כי יכו בשוטים ומאוד יכאב וכו׳ ומה עוד״ .וכתבתי שתשובה זו איננה יכולה
להיות כפשוטה ,דהיינו שר׳ ישראל טען ואמר שאיננו לומד דברים שאין בהם נ פ ״
כלפיו ,כי בוודאי למד גם דברים שאין בהם שום נפ״מ אליו,־ אלא כוונת תשובתו ש ל
ר׳ ישראל הייתה כפי שביארה ר׳ ירוהם הלוי בשיתה המוסרית בישיבת מיר ,דהיינו,
שר׳ ישראל אמר שהוא מרגיש שלא הגיע עךיין לדרגה שיכול הוא להתעסק בדברים
הבעלים של חוכמת הקבלה ,כי הוא עדיין צריך ליישב את דעתו בדברים היםודייס
של שכר ועונש .וצריך עיון האם את תשובת ה״חפץ חיים״ לשאלה ,כפי שמסרה ר׳
דב כ״ץ שהיה עד שמיעה ,יכולים אנו להבין כפשוטה ,או שמא גם בה צריכים א
להעמיס כוונה אחרת .ונראה לומר בזה ,שמתשובתו של ר׳ ישראל סלנטר הרי ה י
משמע שביטל את כל הלימוד של קבלה כיון שהוא דבר שאין נוגע למעשה ,וזה ל
ייתכן כלל ,ולכן היינו מוכרהים להעמיס כוונה אחרת בדבריו; אבל תשובת הח״ח
מ
נ ו
ה
א
48
המעין ,תמוז תשס״ו ןמו .דו
www.daat.ac.il
מכללת
הרצוג ק ב ל ה מפני שדרכם בחיים
מלימוד
דעתו -ר י ם
אתר פ ט
ש ת ו כ נ ה הוא ש י ש סוג אנשים שמעיקרם
ה י א ״ כ ג מ ו ל עלי אמו״ ,שפיר יכולים אנו ל ק ב ל ה כפשוטה .בדברו ע ל מהותו ,תיאר
ב ע צ ם ר׳ י ש ר א ל מאיר הכהן א ת עצמו כפי ש נ ע י ם זמירות י ש ר א ל תיאר את עצמו
בפסוקי המזמור הנ״ל :״ ל א ג ב ה לבי ,ו ל א רמו עיניי ,ו ל א הילכתי בגדולות ובנפלאות
ממני .אם ל א שיוויתי ודוממתי עליי נפשי כ ג מ ו ל עלי א מ ו ,כ ג מ ו ל עליי נפשי״;
ופשוטו כמשמעו ,והוא ש ת ו ר ת ה ״ ג ד ו ל ו ת ו ה נ פ ל א ו ת ״ ,ש ה י א תוכמת ה״ן ,ל א ניתן
ל א ד ם שכמותו ,והוא פטור מלימודה .ואם נ ש א ל אנחנו :ל מ ה ל א ענה ר׳ ישראל
2
ם ל נ ט ר את ה ״ ל ש ם ״ ב ש ע ת ו כ ת ש ו ב ת ה ח ״ ח ? התירוץ הוא פשוט ,כי ר׳ י ש ר א ל ל א
היה מ ס ו ג ה א נ ש י ם שיכולים ל ק ר ו א ע ל עצמם א ת הפסוקים ה א ל ו ש ל המזמור ,כי הרי
ר׳ י ש ר א ל מ ם ל נ ט אכן הילד ״ ב ג ד ו ל ו ת ו ב נ פ ל א ו ת ״ כ ש ח י ד ש ש י ט ה ח ד ש ה של מוסר,
ו ל א ה ל ך בדרך הישנה ו ה פ ש ו ט ה כ א ש ר ע ש ה ב ע ל ה ״ ח פ ץ חיים״ .ו ע י ץ בספרי
״ ג י ד ו ל ו ש ל ג ד ו ל ״ עמ׳ 574ואילך איך ש ה ח ״ ה ל א ׳החזיק׳ מדרך בעלי המוסר,
תלמידי תלמידיו ש ל ר׳ י ש ר א ל מםלנט ,וכמו ש כ ת ב ה ר ב י ש ר א ל זיםל דבורץ בספרו
״ ה ג א ו ן ר ב י מ ש ה מרדכי א פ ש ט י י ן ״ ) ה ו צ א ת נצח ,ת ל א ב י ב ,ת ש ״ ד ( עמ׳ ,55-56וז׳׳ל:
״]ישיבת רדיו[ ה ת נ ה ג ה כ ל השנים ע ל פי הנוסח ה ע ת י ק ש ל ימי נעורי הגאון הקדוש
ב ע ל ׳חפץ חיים׳ ,והוא האמין בתום ל ב ב ו ש י ע ל ה בידו ל נ ה ל את ה י ש י ב ה ע ל פי הנוסח
הזה כל הימים .אולם א ד מ ו ״ ר ה ג ״ ר נתן צבי פינקל ] ה ס ב א מסלבודקה[ המומחה
הגאוני ב מ ק צ ו ע זה …ר א ה והכיר ש ה ד ב ר הזה מן הנמנע הוא ]בתקופה החדשה[.
לדעתו ,אי א פ ש ר היה ל ה ל י ש י ב ה ש ל ת ו ר ה ל ה ת ק י י ם — אם ל א ע ל פי שיטת המוסר
מיסודו ש ל גאון קדוש י ש ר א ל מ ס ל נ ט זצוק״ל …ו ע ל כן ח ש ב תמיד מהשבות כיצד
ל ה ש פ י ע ע ל ה נ ה ל ת ישיבת רדין …ומן ה א מ צ ע י ם העיקריים שאחז בהם היה ז ה שהיה
׳
שולח תמיד א ת טובי הכוחות ב ג ד ל ו ת ה ת ו ר ה והמוסר שבין מיודעיו ומחונכיו ללמוד
ב י ש י ב ת רדיו …והם היו מ ש מ ש י ם מעין …׳ מ ש פ י ע י ם רוחניים׳ …מובן ה ד ב ר שמכיון
ש ל א נתמנו באופן רשמי ,ל א הייתה ה ש פ ע ת ם ע ל ה י ש י ב ה שלמה .ו ב כ ל זאת ה ש ת מ ט
מרן ה׳הפץ היים׳ כ ל הזמן מלאהוז בסדרי ה י ש י ב ו ת החדשים ,ע ד ש ב א ה המהפכה
הרוסית ] ב ת ר ם ״ ה [ וזעזעה א ת כ ל ההיים הרוחניים ,וכותלי י ש י ב ת רדין נטו גם הם
ליפול ,ואז הכיר בצדקת ה ג ר נ צ ״ פ והסכים ל ה צ ע ו ת י ו ולמינויים ה נ ״ ל ״ .ע כ ״ ל .
ובספרי הוספתי ש ג ם אחרי ת ק ו פ ת ה מ ה פ כ ה ה ה י א ל א ש ו כ נ ע ר׳ י ש ר א ל מאיר הכהן
3
ב צ ד ק ת ש י ט ת ה מ ו ס ר ו ל א א י מ צ ה כ ל ל ,ע י י ״ ש בעמודים ה נ ״ ל .ולכן א ף ב ש נ ו ת
ת ר ע ״ ה -ת ר ע ״ ו בעיר הומל א מ ר בצדק ל ב ע ל ה ״ ל ש ם ״ ש ה ו א פטור מלימוד ה ק ב ל ה
כי דרכו ה י א ה ד ר ך הישנה ,ולו נ א ה ולו י א ה לומר על עצמו ש ה ו א כ ג מ ו ל עלי אמו
שאינו מ ה ל ך ב ג ד ו ל ו ת ונפלאות.
2
וכפרט אם ננקוט שר׳ ישראל באמת ידע את חוכמת הקבלה ,ורק התחמק מלגלות לאחרים
שמשנה זו סדורה בידו ,כמו שכתבתי במאמר.
3
ומה שכתב ר׳ ישראל זיסל דבורץ שהכהן הגדול הכיר בצדקת הסבא מסלבודקה הוא מוגזם,
כי ה״חפץ חיים״ לא הכניס את שיטת המוסר לישיבתו אלא כהוראת שעה בלבד.
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,ד!
www.daat.ac.il
49
אתר
הרצוגע ל ה ׳ ל ש ם ׳ ״ של ה ר ב א ר י ה לוין:
מכללתו ת ב
דעת -״ ת ו ל ד
מזעריות על
אסיים ב ש ל ו ש ה ע ר ו ת
)א( מ ה ש ה ו ד פ ס ש ם ש ״ מ ר ת ש ר ה ל א ה בתו ש ל ה׳לשם׳ הייתה א ש ת ה ר ב ה ג א ו ן
ר׳ ש ל ו ם ר ב דוויינאווא״ — צריך ל ה י ו ת ר ב ד מ י י ג א מ א ) ב ג י מ ״ ל ל א בנו״ן( .ה ע י י ר ה
ה ז א ת נ מ צ א ת 13ק ״ מ מהעיר קלם ד 4 5ק ״ מ מהעיר הגדולה שאוויל ,ר 3 4ק ״ מ
מעיירת מ ו ל ד ת /ציטעוויאן.
)ב( ה מ ח ב ר כתב :״ ל מ ר ו ת ס ב ל ו מדקדוקי עניות ,מסר נפשו על דקדוקי ת ו ר ה
ודקדוקי סופרים לקיים כ ל המצוות ב כ ל ההידורים בשמחה עצומה״ .אמנם בעניין ז ה
מ צ א ת י ד ב ר מעניין בקונטרס ״ פ ר ק י זכרונות״ ש ל שמחה דולינסקי ,ש ה י ה בנו ש ל
4
ה ר ב זלמן ד ו ל י נ ם ק י ) ר א ד י נ ע ר ( .מ ר דולינםקי כ ו ת ב ש ב ש נ ת תרם״ז חזר א ב י ו ) ב ג ל ל
מחלתו ,מ מ נ ה נפטר ש ל ו ש שנים א ח ר כ ך כ ש ה ו א רק בן ארבעים( מ ה ע י ר מיר ,ש ם
ש ה ה ש נ ה ב ש ל י ח ו ת ש ל ה ס ב א מ ס ל ב ו ד ק ה כדי להכניס בישיבה ד ש ם א ת ש י ט ה
המוסר .ואז ע ש ה ב ה ו ד ש אלול ובימים הנוראים בםלבודקה ,ולסוכות בא ל ש א ו ו י ל ,
עיר מגורי משפחתו .בנו הקטן ש מ ח ה התלווה לאביו ב ש ל ו ש ת המקומות .ו כ ך מ ת א ר
ב ע ל הזכרונות א ת א ח ת מחוויותיו כ ש ה ג י ע לשאוויל :״ ב ש מ ח ת תורה בצהריים ה ו ז מ נ ו
5
לכיבוד א צ ל ה ר ב ש ל מ ה פ י י ך — הוא ר׳ ש ל מ ה אליאשעוו בעל ה ״ ל ש ם ״ .״ ה ו
א
היה ידוע כ ר ב ׳ מ ק ו ב ל ״ י ו ש ב תמיד ע ל התורה .הוא בנה לו סוכה מהודרת ,עם ד ל ת ו ת
וחלונות ,תריסים ע ל החלונות ו ג ג מתרומם ,והכל היה צבוע בצבעים מרהיבים .ר׳
ש ל מ ה פיין היה איש אמיד
) ה ה ד ג ש ה שלי ,נ.ק ,(.ואת חג הסוכות ח ג ג ברוב פ א ר
6
והדר .הכיבוד ש ל ש מ ת ת ת ו ר ה היה ב ס ו כ ה ״ .ה ״ ל ש ם ״ היה ׳איש אמיד׳ — או ׳ ס ו ב ל
מדקדוקי עניות׳? כ ו ת ב הזכרונות היה ר ק בן ש ב ע כשהזר לשאוויל ,ובן ע ש ר ה י ה
כ ש ה ת י י ת ם מאביו ,ו ל א היה מי שיחנך אותו כדבעי ,ו כ ש ה ע ל ה את פרקי ז כ ת נ ו ת י ו
ע ל י גליון כ ב ר ס ט ה ש מ ח ה דולינסקי מ ד ר ך אבותיו והיה גר ב מ ו ש ב ג ב ע ת ח ן
שבשרון .ייתכן ש ה ה ע ר כ ה ש ה ״ ל ש ם ״ היה אדם עשיר נ ב ע ה מרושם ילדות מ ו ט ע ה ,
ויכול ג ם ל ה י ו ת ש כ ש ר א ה א י ך ר׳ ש ל מ ה ה ו ג ג א ת ה ח ג ברוב פ א ר ו ה ד ר ה ג י ע ב ע צ מ ו
ל מ ס ק נ ה ש ר ׳ ש ל מ ה היה בוודאי עשיר .ו א ע ״ פ ש מ ר ש מ ח ה כ ש ר היה ב א ו ת ה ש ע ה ,
ל א ה י ה יכול אז ל ר ד ת לעומקו ש ל מה ש ר ׳ אריה לוין קבע כ מ ע ט ש ל ו ש י ם ש נ ה ל א ח ר
מכן ,ש ר ׳ ש ל מ ה היה ״ מ ו ס ר א ת נפשו לקיים כ ל המצוות בכל ההידורים״ ל מ ר ו ת
ש ״ ס ב ל מדקדוקי עניות״.
)ג( ה מ ח ב ר כותב :״ א ח ר י ס ב ל ו ה ר ב ל ע ת זקנותו בתקופת ה מ ל ח מ ה ה ע ו ל מ י ת ב ע ת
4
אחד מעשרת בעלי המוסר שתולדותיהם רשומות בחלק ה׳ של ״תנועת המוסר״ ה נ ״ ל
ושהרב יחיאל יעקב וויינברג שהושפע ממנו בלומדו בסלבודקה כתב עליו ש״בפתיל הנשזד
ונטויה מעורקי לבו הבוער הדליק את הנר בלב הצעירים״.
5
שקרא אז את שם משפחתו ע״ש משפחת תותנו שתמך בו — וכך נהג לאחר מכן גם ת ת נ ו
של בעל ה ״ ל ש ם ׳ /כשקרא את שם משפחתו אליאשעוו ע״ש משפחת חותנו.
6
מר שמחה דולינםקי ממשיך לתאר שם את שמחת התורה בשאוויל — וכידוע גם בשמחת
תודה היו שותים לשוכרה בליטא ,כמו כפירים.
50
I
המעין .תמוז תשס׳׳ו)יזו .ד!
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גזירת גירוש
בפנים רוםיא ב ג ל ג ו ל י צרות מ ש ך ש ב ע ש נ י ם ועוד ,ו א ח ר י ש ו ב ו עוד ל ה א מ ל א ,
התגברה תשוקתו ,א ש ר נ כ ס ף והשתוקק כל יבין ,ל ע ל ו ת א ל א ר ץ ה ק ו ד ש ״ ״ .ה מ ח ב ר
לא פירט כמה זמן ש ה ה ה״לשם״ בעיר ב ר ד י א נ ם ק שבמהוז טוורידה ,ואף לא פירט
המחבר מדוע עבר לשם .מסתמא ברח ה״לשם״ מהומל בגלל מלהמת האזרחים בין
המלוכנים)הלבנים( והבולשביקים)האדומים( שפרצה בשנת תרע״ח ,אשר בעקבות
התוהו ומהו ששרר אז כמרחבי אוקראינה נרצחו בשנים הבאות לפי האומדן כעשר
רבבות יהודים הי״ד .חומל ,אע״פ שהיא נמנית על רוסיה הלבנה ,שוכנת קרוב
לגבולה של אוקראינה ,וגם היא הייתה מקום מסוכן־ ורק מחוז טוורידה ,שלא היה
באוקראינה ממש אלא כמה שנקרא אז רוסיה החדשה )כי מאתיים שנה לפנים היה
גם צפון הים השחור תחת שליטת העותומנים המוסלמים( ,היה יותר בטוח .המצב
הנורא שרר באוקראינה בשנים תרע״ה עד תרפ״א ,ולכן סבורני שר׳ שלמה חזר
להומל בעת ההיא ,כלומר בתרפ״א .ולפי חשבון זה ,מספר שנות ״הסבל הרב״
שעבת על ר׳ שלמה ,שהתתילו מגירוש יהודי ליטא בםיון תרע״ה ,היו שש ולא שבע.
בתמוז תר״פ כבר הורשו הפליטים לתזור למולדתם מטעם הממשלה הקומוניסטית של
רוסיה ובסיועה ,אבל ה״לשם״ בחר להישאר בהומל אצל חתנו ,כי החתן לא היה
פליט ,שהרי את הרבנות קיבל כמה שנים לפני מלחמת העולם ,ובהומל מושבו ,ולו
ולבנו בוודאי לא היו מרשים הקומוניסטים לחזור לליטא .בשנת תרפ״ב כתב ר׳
שלמה את שני המכתבים המודפסים ב״איגרות לראי״ה״ )ירושלים תשמ״ו; סי׳ עח
ו-פד( בהם מבקש מ״ידידו מאז הרב הכולל״ הראי״ה קוק להשתדל להשיג היתרי
כניסה לארץ ישראל עבור משפחת פייגין מתשובי העיר הומל ,ובמכתב השני גם
בעדו ובעד ביתו .ואחרי שנתיים ,בשנת תרפ״ד ,עלה ה״לשם״ לציון ברינה.
שאוויל ב ש נ ת ת ר ע ״ ה . . .ב ה י ו ת ו ב ה א מ ל א ,ו א ח ״ כ ב ע י ר ב ר ד י א נ ם ק י
7
נתן קמנצקי
עיר נמל על החוף הצפוני של הים השחור ,הרחוקה מהומל 780ק״מ בקו אווירי בכיוון
דרונדמזרח ,יותר ממה שהומל רחוקה משאוויל
600 -ק״מ גם כן בכיוון דרום־מזרח.
המעין .תמוז תשס״ו ונזו .דו
www.daat.ac.il
|
51
ר הרצוג
מכללת
אתר
ספר החינוך
זהותדעתמ-ח ב
ועוד על
1
תודה לר׳ דניאל כץ על הערותיו המחכימות אודות זיהוי מחבר ס פ ר החינוך .אולם איני
סבור שעל סמר הנימוקים שהביא ניתן לדחות באופן נחרץ את דבריו של פרופ׳ תא שמע,
שהמחבר הינו ר׳ פינחס הלוי.
א .אין משמעות מכרעת לטענת ר״ד כץ שבספר החינוך מצוד ,ת הרמב״ן מוזכר בברכת
המתים ,ושלכן טעה תא שמע כשזיהה את ״מורינו ישמרם א־ל״ באותה מצוה כרמב״ן
כי כבר העירו החוקרים על תופעה מצויה בספרות הראשונים ,שלחכם פלוני מוצמדת
לפעמים באותו ספר ברכת החיים וברכת המתים .הרב א׳ ונגרוב הציע שברכות המתים
שיוחסו לרמב״ן בספר החינור הינם הוספה של מעתיקים ,שנשמעו להוראתו של המחבר
בפתיחת ספרו שיש רשות למעתיק לתקן בספר אח חדרוש תיקון •׳ אד יחנן לדעתי
שהמחברים לא טרחו להשוות בספר את ברכות החיים והמתים כדי להבליט שהיה להם
קשר עם חחכם הנזכר בעודו בחיים .ולתואר ׳מורנו׳ — מצוי שתלמיד ,ואף תלמיד חכר,
לא יכנח את רבו בשמו בעודו בחיים אלא יכנהו ׳מורנו׳ בסתם .
ב .בענין חחזרה בטעה בברכת המזון בשבתוח ויו״ט ,ממנה רצה הכוחב להוכיח שאין
מחבר חחינוך תלמיד הרשב״א — קיימת מחלוקת זהה בין בעלי התוספות ,ויתכן מארד
שהחינוך הכריע כאחד הצדדים במחלוקת בלי שהיה תלוי בדעת הרשב״א ,ולכן לא ציין
הפעם שקיבל הלכה זו ממוריו או רבותיו ,כדרכו לתעד מסורות מעין אלה.
ג .מצאתי שבמצות שופר מגדיר החינור שהכלי הראוי לקיום המצור .הוא זה שיש לן
נקבות וזכרות חוץ מקרן של פ ר ה ,ובסיום דבריו כתב :״והארכתי לד בני מעט בכאן לסי
שהפירוש הזה נתחדש במשנה זו מזמן לרוב״ ,וזהו חידושו של הרמב״ן ! מכאן ניתן
להוכיח שהחינור חי בתקופת הרמב״ן ,ולא בזמן חלמידי הרשב״א .
יוסף א ב ר מ ם ר ן
2
3
4
5
6
7
8
1
׳המעין׳ ,תשרי תשם״ו ןמו ,א[ עמ׳ .63
2
ספר החינוד עם תרגום והערות באנגלית מאת הרב אלחנן ונגרוב ,הוצאת ספרים פלדהייס
תשד״מ ,ח״ה עמ׳ xiהע׳ ,8לגבי הזכרת הרמב״ן בשתי הברכות באותו הדף של חידושי
הרשב״א :חקרי יהדות ,הרב ד״ר ש׳ פדרבוש ,מוסד הרב קוק ,תשכ״ו ,הריטב״א ,עמ׳ ;295
,
ושם ,גם לגבי המאיר ,-חידושי הריטב״א ,ב״ב ,מוסד הרב קוק ,בההדרת הרב י״ד אילן,
עמ׳ :9-10שם ,דף קסא ,א מוזכר הרא״ה בשתי הברכות .רבינו בחיי עה״ת ,מבוא ל ס ס ר
בראשית ,הרב שעוועל ,מוסד הרב קוק ,עמ׳
4
8-9.
3
שם ,עמ׳ .xi
הגדרתו כ״תלמיד חבר״ מובא בכנסת מחקרים ,ישראל מ׳ תא שמע ,תשס״ד ,ח״ב ,עמ׳ .201
5
ברכות מט ,ב ד״ה אי ,סוכה כז ,א ד״ה אי)טור או״ח סי׳ קפח בבית יוסף(.
6
מצור ,תה.
7
עי׳ בדרשה לר״ה ,כתבי הרמב״ן מהד׳ מוסה״ק ח״א עמ׳ רכח ״ודבר זה חדשתי אותר
בילדותי״ )ציין לכף המהדיר במהד׳ מכון ירושלים(.
8
עוד יש לציין שהרב ונגרוב במהדורתו הנ״ל מצא נימוקים נוספים המחזקים את שיטתו ש ל
פרופ׳ תא שמע שמחבר החינוד הוא ר׳ פינחס אחיו ורבו של הרא״ה ,והוא מוסיף שס ש ע ו ד
לפני תא שמע זיהה את ר׳ פנחס כמחבר החינוך האדמו״ר רבי יצחק מקאמרנא ,עי׳ באוצר
החיים סוף פרשת ב ה ר ) ב כ ך נראה שחזר הרב ונגרוב בו ממה שייחס את החינוך לר׳ אהרן
בחומש שמות בעמ׳ ,(xlviii-lבהתאם להכרעתו גם קבע הרב ונגרוב בשער מהדורתו
באנגלית שהספר הוא ״כנראה מאת רבינו פנחס)אחיו של רבנו אהרון( הלוי איש ברצלונה״.
52
המעין .תמוז תשס״ו 1מו ,ד(
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תגובות קערות
לעורך ש ל ו /
א .נהניתי מתוכן בקורתו של ד״ר אלטמן על ספרם של שגיא וםטטמן)גל׳ תשרי ת ש ס ״ ו
]מו ,א[ עמ׳ 67ואילך( ,אך אינני מסכים לאפיק אליו הוא מפנה אותה; אל ישליך הכותב
מדרכם של שני אנשי אקדמיה — על ׳המדע׳ ועל ׳האוניברסיטאיות׳ .כיום הכירו אפילו
חכמי מדעי הטבע כי העולם איננו מקום מסודר לחלוטין ,ואי אפשר לצפות הכל מראש,
וקיימים גם גורמים אקראיים בסדר העולמי :עם זאת לא בטלה כוונת המדע בכללותו לתאר
את העולם ,ולנסח את הכללים שעל פיהם הוא פועל .גם את עולם הרוח אפשר לתמצת
בכללים; הרי לנו ראשי עולם הישיבות ׳הליטאי׳ ,שניסחו נושאי הלכה רבים)ואחדים מהם,
כר׳ יצחק הוטנר זצ״ל — אף נושאי אגדה( בצורת כללים .לדעתי קראו מחברי הספר את
המקורות עליהם הסתמכו קריאה סובייקטיבית ,מוטית ולעיתים מוטעית בגלל הסיבות
חשכיחות )חלק מהן או כולן( :הרצון לחדש! השאיפה להישאר קשור ל׳יהדות׳ ללא צורך
באמונח וללא חיוב לקיים מצוות! הרצון לנגח את שומרי המצוות בדורינו שחם פחות
׳יהודיים׳ מאהיהם החילוניים ,שהרי הם כובשים ומדכאים וכו׳.
ב .בדיון אודות ׳מעוז צור׳ ובתים שנוספו ל ו ) ג ל ׳ טבת ת ש ס ״ ו ]מו ,ב[ עמ׳ 29ואילך(
כדאי היה לציין לפיוט ״אזי מים שטפוני״ שנאמר במקורו כזמר למוצ״ש )פרסמתי אותו
מכת״י ]מאותר[ בשנת תשנ״ב בספר הזכרון למרן הגרי״י פרנקל בהוצאת מכון ירושלים(:
יש בו הודאה על ההצלה מהגלויות ,אך לא נזכרו בו כלל היוונים .הוא נמצא כבר בכת״י
אשכנזי ה מ ת ו א י ר בערך לשנת ם׳) ,(1300ואפשר מאד ש׳מעוז צור׳ הוא חיקוי לזמר זה,
חיקוי שיועד לחנוכה ]הכיוון ההפוך אינו מסתבר ,שכן ההקיין לא היה נמנע מלהזכיר את
גלות יון[ .היה מקום להזכיר אף אח ״אחר שובי משבי ב ב ל ״ שחיבר ר׳ אליח בלין כזמר
לחנוכה )צפונות ב ,טבת תשמ״ט(.
ג .מסקנח מאמרו של גלצר )שם עמ׳ 46ואילר( היא שהמדליק נר חנוכה בפנים צריר
״לחפש לו אילן אהר להיתלות בו״ ,ונוצר רושם ,כאילו בתור דבריו נמצאת הוכחה —
מכתבי היד ,או ממקום אהר — הפורכת את פרשנותו של ר׳ מאיר יונה ש ״ ץ מפרש
העיטור ,שמצא בבעל העיטור מקור קדמון המצדיק את המנהג להדליק בזמן הזה נרות
חנוכה בתור הבית.
ולא היא .ראשית ,הפיסוק שמציע גלצר לא נמצא בשום כת״י .שנית ,ועיקר ,אם
בפרשנותו — המשפט הקשה כולו מיותר ,ומה הוסיף לנו בו בעל העיטור? מה היינו חסרים
אילו כתב ״ ו ב ש ע ת הסכנה•״ ,ומי שיכול…״?
ל ע נ ״ ד הפירוש הנכון נמצא באמצע הדרך ,בין הקצוות הנ״ל :העיטור ל א בא להצדיק
את המנהג ,אך גם אינו מתנה אותו בסכנה .בתחילה הוא מתאר מצב :״ואחר שנהגו על
הסכנה — נהגו״ גם ללא סכנה ,ואח״כ הוא מביע את המלצתו :״ונלמדות הנהוג[ מי
שיכול…״ .א״כ ,לדעתי ,אכן אי אפשר לקבוע שהעיטור מצדיק את המנהג להדליק נר
חנוכה בפנים — אר אי אפשר להתעלם מכר שהוא מקבלו כעובדה ,ואינו פוסלו כמנהג
טעות או מנהג שטות.
חחזקנה ידיך
,
ישראל מ פלס
המעין .תמוז תשס־׳ו ומו .דו
www.daat.ac.il
|
53
אתר דעת -מכללת הרצוג
ערה -מיער
קער ־ ער -ערר -
׳קצר — קטן באורכו ,הפך מן ארוך׳ :׳צר -מצומצם ברוחבו) /מילון אבן שושן(
אך בלשון חז״ל ׳קצר׳ משמש גם במובן צר ,וכך אמרו)ברכות סא׳ א( :׳אף אשד,
קצרה ]-צרה[ מלמעלה ורחבה מלמטה /וכך מצאנו בפירוש רש״י)ב״ק נ ,ב ד״ה חריצץ
וכו׳( בחארו את ׳שיח׳ :׳ארוכה וקצרה׳ ]-צר[.
וכבר העיר על תופעה זו בספר ׳היכל רש״י׳ עמ׳ תתשסו:
1
השימוש בקצר במקום צר תמוה כיום ,וכנראה כתבו כן כאילו התכוונו לומר קצר
ברוחבו …קדמוננו לא הקפידו להבהין בין קצר שהוא היפוכו של ארוך ,כלומר
קטן ,לבין קצר שהוא היפוכו של רהב ,כלומר צר .לפיכך אין תימה שרש״י כתב
ארור וקצר במקום ארוך וצר …ועוד תימה שבמלוני התלמוד וגם במלון בן יהודה
]וכן במילון אבן שושן .יק״ר[ אין כלל קצר בהוראת צר.
ואכן כך הוא פירושו של רש״י לפסוק ׳ותקצר נפש העם בדרך׳)במדבר כא ,ד(:
בטורח הדיר שהוקשה להם …וכל דבר קשה על אדם נופל בו לשון קיצור נפש,
כאדם שהטורח בא עליו ,ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר ,ואין לו מקום בלבו
לגור שם אוחו הצער …כללו של פירושי ,כל לשון קיצור נפש בדבר — לשון שאין
יכול לסובלו הוא ,שאין הדעח סובלתו.
האדיר בפירושו שלא כדרכו ,ולבסוף גם ׳סיכם׳ :׳כללו של פירושי׳ וכו׳.
תורף פירושו ,כי ׳בדרך אינו ציון מקום היכן קצרה ]-נעשית צרה[ נפש העם ,כי אס
סיבת קוצר הנפש ,לאמור :טירחת הדרך שהוקשה להם ]ובי״ת ׳בדרך׳ יתפרש במשמע
׳בגלל׳[.
וכר יהיה ביאורו של הפסוק ׳ כ צ ר לך ומצאוך כל הדברים האלה׳)דברים ד ,ל( :שלא
חחיח דעתר רחבה לקבל את ׳כל הדברים האלה׳ .וסימוכין לפירוש רש״י אפשר למצוא
בדברי נעים זמירות ישראל )תהילים כה ,יז( :׳צרות לבבי הרחיבו׳ ,ואין לי מקום בתוך
לבי לגור שם אותו הצער! והטעם שהם רבות )ראב״ע שם( .ומכאן נגזרת המילה ׳צרה/
מלשון ׳צר׳ ,שאין מקום בלב להכיל אותה )ואכן לשניהם שורש אחד והוא ׳צרר׳( .וגם
לשון ׳צרור את המדינים׳)במדבר כה ,יז( תתפרש בדרך זו ,עשה שיהיה להם צר מלהכיל
הצער שיגרם להם.
וכך ׳האריר׳ גם ר״י בעל הטורים את ה׳דרך )במדבר כא ,ד( ,ש׳בצר לד מצאיר ]בד[,
כל הצרות האלו׳ ,בהוסיפו ׳מלמד שראו כל הצרות שיבואו עליהם ]בדרך[ בגלות אדום,
ואיך ימשך גלות אדום/
וזאת חזינו על בשרנו בשנות הגזירה תש״א-תש״ה ,שקצרה נפשנו בדרך הארוכה,
בסבלנו צרות שאין הדעת םובלתן :עד שהקב״ה ברחמיו הוציאנו מן ה מ י צ ר — למרחביה.
1ראה במאמרו של ד״ר נ״מ ברונזניק ׳המעין׳ ניסן תשם״ו ]מו ,ג[ עמ׳ ;52כהע׳ 32שם הוא
מפנה למאמרו ׳מלשון חכמים ללשון מקרא׳)בית מקרא תשנ״ב( ,שבו בעמ׳ 208-210הוא
עוסק בענין קצר במשמעות צר.
הרב יעקב קאפל רייניץ
54
המעין .תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
על סופרים וסופריהם
אתר דעת -מכללת הרצוג
גבריאל יצחק תונה
מניעים ומגמות בחיבורו של ׳ספר ה ע ר ו ך
פתיחה
ל א ה ר ב ה ידוע ע ל קורות חייו ש ל ר ב י נתן א י ש רומי ] ד ׳ ת ש צ ״ ה -ד ת ת ס ״ ו
) (1035-1106בערך[ .כ כ ל ה נ ר א ה ,התייחס ע ל מ ש פ ח ת הענווים ברומא .אביו ,רבי
1
יחיאל ,ה י ה מחכמי ה י ש י ב ה ב ע י ר זו ,ו ג ם פייטן ש ח י ב ר כ מ ה ק ר ו ב ו ת .אחרי פטירת
אביו מ י ל א ע ם ש נ י אתיו ,ר ב י ד נ י א ל ו ר ב י א ב ר ה ם ,א ת מקומו כ ר א ש י ש י ב ה ב י ש י ב ת
רומא; ה א ח י ם אף ענו בצוותא ע ל ש א ל ו ת ב ה ל כ ה .ידוע ג ם ע ל בית כ נ ס ת שהקים ר׳
2
נ ת ן .ב ע י ק ר נ ת פ ר ס ם רבי נ ת ן ע ל שום ספרו ׳ ה ע ר ו ך ,ה מ ס ו ד ר במילון תלמודי ,ומכיל
בתוכו ערכים ב ס ד ר אלפביתי ,ה ל ק ו ח י ם מן ה ת ל מ ו ד י ם ,ה מ ד ר ש י ם ו כ ת ב י הגאונים.
יתכן וקדם ל ס פ ר ה ע ר ו ך ס פ ר ד ו מ ה ב ש ם ז ה ה ש נ ת ח ב ר בידי ר ב צ מ ח גאון ,אולם
3
ס פ ר זה אינו מצוי ב י ד י נ ו .מילון א ח ר ב ס ד ר א ל פ ב י ת י נ ת ח ב ר ב א ש כ נ ז ב ת ק ו פ ת חייו
ש ל ר ב י נ ת ן בידי ר ב י מכיר ב ר ב י יהודה ,אהיו ש ל ר ב נ ו ג ר ש ו ם מ א ו ר ה ג ו ל ה ,אך גם
1
על קורות רבנו ועל ספרו ראה במבואו של אלכסנדר קוהוט לערוך השלם ,כרך א ,ניו יורק
תרל״ח .ראה גם :ישראל משה תא שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,ירושלים תשנ״ט ,חלק
א עמ׳ :218-223ד״ר מרדכי מרגליות ןעורך[ ,אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ,תל
אביב תשל״ג ,כרך רביעי עמ׳ :1181-1177ראה גם בחוברתו של מאיר רפלד ,בפרדס
המילונים ,רמת גן תשם״ג ,המוקדשת ברובה לערוך ולנושאי כליו :לסיכום ממצה בתוספת
הפניות רבות ראהShimeon Brisman, History and Guide to Judaic Dictionaries and :
.
2
7
5
2
7
4
,
pp
2
3
יש המצביעים על מבנה עתיק שבו שכן ,לפי המשוער ,בית כנסת זה .ראה :אטיליו מילנו,
גטו רומא — תמונות מן העבר ,ירושלים תשנ״ב ,עמ׳ .134-133
ראה :תא שמע שם עמ׳ .218לשאלת קיומו של ספר זה והאם היה לעיניו של רבי נתן ראה:
קוהום שם עמ׳ :16ר׳ חיים צבי טויבש ,הערוך של רבי נתן והערוך הקדמון של רבי צמח
בר פלטוי גאון ,ספר זיכרון לשלמה ה׳ מאיר ,ירושלים ה׳תשט״ז ,עמ׳ .141-126לדעתם
ספר כזה אכן נתחבר ,אך רבי נתן לא הכיר אותו .לעומתם סבור שרגא אברמםון שהערוך
שלפנינו הוא המילון התלמודי הראשון שנכתב בעברית ,ראה במאמרו יספר הערוך לרבי
נתן ב״ר יחיאל מרומא׳ ,סיני צה א-ב ]ניסן אייר תשד״מ[ עמ׳ כח-כט.
המעין .תמוז תשס׳׳ו ומו .דן
www.daat.ac.il
55
I
ממש,מכללת
של דעת -
הוא לא שרד .מלבד ספרים אתר
הרצוג רשימות שונות ,מעין מילונים
התקיימו
בסיסיים ,עוד קודם להיווצרות הספרות הפרשנית לספרי חז״ל .
חכמים שונים התחבטו בשאלה האם יש לראות בערוך מילון שעיקר מגמתו
בלשנית ,ולא באו קטעי הפרשנות שבו אלא כדי להבהיר את פירושי המילים; אר
שמא מטרתו פרשנית ,ואין הסדר האלפביתי אלא עניין של סדר וצורה .כבר ציין
שרגא אברמםון כי ״לצערנו לא נשארו לנו הרבה דברים להתעוררות שנתעורר ע ל
ידה לחבר את הספר ,והשיירים שנשארו בידינו אינם מגלים אפילו טפת ממה שחשב
המחבר״ .מחד גיסא מתאר רבנו את יצירתו בשיר החתימה שלו ״יגעתי עבור
תיבות הקשות דיבור עם דיגומו הות כרוך״ ,ומסביר את מטרתו ״לסדר ספר הערוך
לכל רכבי צחרה ,תיבות הקשות מתורה שבעל פה לחברה״ ,תיאור שממנו עולה,
לכאורה ,שייעודו של הספר לשמש במילון :מאידך גיסא גדוש הספר במקורות
ובביאורים ענייניים ,ההולמים פירוש יותר מאשר מילון .יש שקבעו שהערוך אכן
4
5
6
7
8
4
תא שמע ,שם :אברהם גרוסמן ,חכמי אשכנז הראשונים ,ירושלים תשמ״ט ,עמ׳ .105-102
בין השאר קובע גרוסמן כי רבי נתן לא הכירו .גם שרגא אברמסון במאמרו הנ״ל מ ט ע י ס
את ראשוניותו של הערוך ,ומדגיש כי רבי נתן לא הכיר ספר זה ולא הושפע ממנו.
5
תא שמע שם עמ׳ .27
6
כך למשל מציג תא שמע את הדברים במאמרו ׳הרקע האיטלקי של ספר הערוך׳ ]La
:[Rasscgna Mcnsile di Israel 67 Ganio-Agosto 2001 pp. 24״האם יש לאתר את ה מ נ י ע
היצירתי בתחום הלימודי — או שמא קשור הדחף בהתעניינותו הלשונית המיוחדת ש ל
המחבר?״ עיי״ש.
7
אברמסון שם עמ׳ ל.
8
אף זאת היטיב תא שמע לתאר ]שם עמ׳ כב[ :״פעמים הרבה הביא יותר מפירוש אחד ,ו ג ס
יותר משנים ושלושה ,באופן זה הפך הספר למעין אוסף של מאות ואולי יותר סוגיות ,ק צ ר ו ת
או ארוכות ,מבוארות ללומד לפי מיטב המסורת הפרשנית ,ומתוך ספרים שבמקורם ל א ה י ו
מצויים כבר לרוב חכמי ימי הביניים שאחריו לעיין בהם .והכל ,לכאורה ,אגב רצונו ל פ ר ש
מילה אתת מתוכה של הסוגיה .תופעה זו ,שהקנתה לספר את פרסומו הרב בימי הביניים ו ע
לעת החדשה …עוררה את השתאותם של החוקרים ,שהתקשו להבין כיצד קרה כדבר ה ז ה
האם היתר ,זו עיקר כוונתו מתהילה להרבות בסוגיות ובביאורים ,אף על פי שבהקדמתו
המחורזת לספר ,הסתומה למדי ,לא רמז כלל בכיוון הזה ,וגם מבנה הספר אינו מתאים כ ל ל
לצורך זה :או שמא איבד המחבר ,כביכול ,שליטה על ספרו ויצאה המתכונת המורכבת הזו?״
שרגא אברמסון ]שם עמ׳ לט[ סבור שההרחבות באו להביא מקורות עלומים לידיעת
הלומדים ,״ומשום שבעל הערוך ידע שמקורותיו הרבים אינם ידועים לכל הלומדים ה ש ת ד ל
להכניס לספרו יותר ממה שמשתמע לכאורה מעיקר כוונתו ,היינו לא מילון בלבד עשה א ל
פירוש נרחב לכמה מן הפסקאות והסוגיות שבהן הוא עסוק ,הכל לפי מה שמצא במקום
שלפניו ,והרחיב את המסגרת אף על דברים שלא נזכרו בערך הזה ואף אינם שיכים לערך…
וכיוצא בזה אף לעניין פסק הלכה ,לכאורה אין בעל הערוד פוסק הלכה בספר הזה ,אלא א ס
מצא פסק הלכה במקור שלפניו והעתיק אותו ,ואף כאן ,לא לערך הזה אלא לכל מה שישנו
בםוגיא הזאת …אין צריך לומר שאין אנו באים בטרוניה על ע ל הערוך שהוציא את ה ס פ ר
מכלל מילון ,משום שעל ידי ההרחבה נמצאנו זוכים בתורה שלמה מתורתן של ראשונים״
ד
א
ב
56
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ומר .דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
9
מכיל בתוכו שני ממדים — פרשני ומילוני .אין להקל ראש בשאלה זו ,ואין לראות
בה חקר קדמוניות גרידא ,בבחינת ׳מאי דהווה הווה׳ ,-ידיעת היעוד שכיוון לו המחבר
עשויה לתרום תרומה גדולה לאיכות הלימוד בספר ,להבנתו ולמאות .
10
העריד כ צ ו מ ת הזמנים ו ה ת ק ו פ ו ת
בחינת הנסיבות שבהן נתתבר הערוך ,האווירה הרוחנית ששררה בזמנו ובמקומו
של רבי נתן והשפעתה על יצירתו ,מלמדת אותנו שהן מצד המקום והן מצד הזמן עמד
בעל הערוך בנקודת מפגש ,באזור אליו התנקזו מסורות מגוונות ,ובעידן של תמורות.
יהדות איטליה ,היושבת בצומת שבין מזרה ומערב צפון ודרום ,התאפיינה ביכולת
לתבר מסורות שונות ולמזגן ,וספר הערוך הוא במידה רבה אהד הביטויים המובהקים
לתכונה זו .״היהדות האיטלקית היתר ,מקום חנייתן של כל הצורות שפשטה ולבשה
היהדות במשך אלפיים שנה ,התחממה לאורם של הניצוצות האחרונים של היהדות
במקום חיותה ,ומשמשת אספקלריה אשר כל החליפות והתמורות שעברו על היהדות
בגלות משתקפות בה״ ,״מקום יש באכסנייתה לכל מיני הזרמים השונים ,וכבעלת
אכסניה חרוצה היתר ,יודעת להטיל שלום ביניהם״ ,ו״הערוך הוא דמות דיוקנה של
היהדות האיטלקית ,כאילו התגלמה בתוכו נשמתה״ ,שכן ״נראה כאילו נתלקטה
חכמת כל תפוצות ישראל ובאה ושכנה בערוך״ .לחכמי איטליה ניתנה ההזדמנות
להכיר בתי מדרש רבים ושונים ,ולא פלא שבקרבם צמתה יצירה המלכדת בתוכה את
תורת הגאונים עם זו של ישיבות אשכנז .הפירושים שבערוך ,מלבד אלה שקיבל רבי
נתן מרבותיו ,שאובים ממיטב מסורת הגאונים מהד ,ומן הספרות הפרשנית
המתתדשת בצפון אפריקה ובאשכנז מאידך .מצד אהד כלולים בו הרבה מפירושי רבנו
11
12
13
14
9
אמנם ,נראה שיש למצוא הסבר מקיף ועמוק יותר לדברים ,בייחוד לאור קיומם של ערכים
שאינם מילוניים ]כגון העיר יעשר׳[ :ראה להלן.
ראה :רבי יוסף הלוי ,יקר הערך ,כרך א ,תל אביב ה׳תש״א ,הקדמה כללית עמ׳ :7הרב חיים
דוד שאוועל ,ערכי ופרושי הערוך למסכת סוטה ,הדרום ,יז ,עמ׳ .45דו־ממדיות זו באה לידי
ביטוי בנושאי כליו של הערוך ,יש מהם שהתמקדו בפן הבלשני שלו ויש מהם שעסקו דווקא
בערוך כפרשן .על נושאי הכלים של הערוך ראה בספרו הנ״ל ^ Shimeon Brismaiעמ׳
:62-71וראה עוד לקמן .יש להוסיף שבשיר החתימה השני מציין רבי נתן שבחיבור ספר
הערוך הוא מקיים נדר הקשור לאסונות אישיים שפקדו אותו ,אך אין בכך כדי להסביר את
הבחירה בסוג זה של יצירה או את מטרתה המעשית.
10
פוק חזי כמה קולמוסים נשתברו בניסיונות להסביר ,למשל ,אח מניעיו של הרמב״ם בחיבור
ספרו הגדול .ראה :מנחם אלון ,המשפט העברי ,תולדותיו מקורותיו ועקרונותיו ,חלק ג,
ירושלים תשמ״ח ,עמ׳ :980-1004יצחק טברםקי ,מבוא למשנה תורה להרמב״ם ,ירושלים
תשנ״א ,עמ׳ :74-49יוסף פאור ,עיונים במשנה תורה להרמב״ם ,ירושלים תשל״ח ,עמ׳
.54-60
11
12
ישעיה זנה ,היהדות האיטלקית ,תל אביב תשכ״א ,עמ׳ ו.
שם עמ׳ טז.
13
שם עמ׳ כ.
14
אברמםון שם עמ׳ לז.
המעין .תמוז תשס״ו ומו .ד[
www.daat.ac.il
|
57
1 6אתר דעת -מכללת הרצוג
15
7
חננאל ,אף הוא יליד איטליה ,שמוצאם בבית מדרשם של הגאונים ' .מצד שני,
קירבתו הגיאוגרפית ,ההיסטורית והתרבותית הגדולה של המרכז היהודי שבאיטליה
לחברו שבגרמניה ,קירבה שבגוף וברוח ,הביאה לקליטתם של פירושי מגנצא
באיטליה סמוך להתהוותם ' .רבנו נתן מרבה להסתמך עליהם ' ועל פירושי רכנו
גרשום מאור הגולה ,אותו הוא מזכיר בשמו כשלושים פעם .רבי נתן גופו ספג את
תורתו בבתי מדרש שונים,־ תחילת לימודו היתד ,אצל אביו ברומא ,אך הוא גם ג ל ה
למקומות תורה .כך למד אצל רבי משה הדרשן בנרבונה שבפרובנס :אצל רבי מצליה
בן אלבצק ,תלמיד רב האי גאון ,בסיציליה ,ממנו קיבל הרבה מן הפירושים ש ה ו
מביא בספרו בשם רב האיי או בשם ׳הגאון׳ סתם :ובדרום איטליה למד כנראה ג
אצל רבי משה כלפו מבארי' .לפי בעל היוחסין נדד עד בבל ולמד שם מפיו של רב
האי :ואם כי אין מקור אחר לכך שרבי נתן עצמו ביקר בבבל ,ברור שהיו מחכמי
רומי שעשו כן ,ומן הסתם שמע רבנו לקח מפיהם .
זמנו של רבי נתן הוא זמן של שינויים בעולם הרוח הישראלי :תהליך הפנמת
תורתם של חכמי בבל באיטליה ובאירופה כולה מגיע לנקודת שיא ,התלמוד הבבלי
הופך לסמכות העליונה ,ומהנוהג הארץ ישראלי נותרים שרידים בלבד .גם צורת
הפרשנות משתנה .לא בבת אתת התמזגה של המורשת הבבלית ,עד כדי הפיכתה
9
8
20
א
ם
2
23
22
24
15
קוהוט שם עמ׳ :12ת א שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,כרך א עמ׳ :218ג׳יי רובנר ,י ח ס ו
של ר׳ נתן מרומי אל פירוש רבנו חננאל ,דברי הקונגרס העולמי ה־ 11למדעי היהדוון
ירושלים תשנ״ד ,חטיבה ג פרק ראשון ,עמי .191-197
16
17
ת א שמע שם עמ׳ .123
וכבר ציינו זאת קדמונים בני המאה הי״ב ,ראה תא שמע שם.
18
19
20
שם.
שם.
קוהוט שם עמ׳ :11-12תא שמע שם .על היחס בין פירושי מגנצא לפירושי רבנו ג ר ש ו ס
ומידת הבחנתו של רבי נתן ביניהם ראה :גרוסמן ,חכמי אשכנז הראשונים ,עמ׳ !74-165
לשאלת הבתנתו של בעל הערוך בין פירושי מגנצה לבין פירושי רגמ״ה ראה גם ת א ש ט ,
ע
כנסת מחקרים — עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים ,ירושלים תשם״ד ,עמ׳ .12ע ל
מקורותיו של הערוך ראה בהרחבה :קוהוט ,שם עמ׳ :10-21אברמסון שם עמ׳ לב .ישנם ג ס
חיבורים שלא ברור אם רבי נתן עשה בהם שימוש ,כזה הוא למשל ספר השורשים ל ר י
כ
יונה בן ג׳נאח ]ראה :שרגא אברמםון ,ענינות בתורת הגאונים ,ירושלים תשל״ג ,עמ׳ ! 15
הערה .[3ככל הנראה גם לא השתמש ב״ספר המפתח״ של רנ״ג ,עקב היותו כתוב כ ל ש ו ן
הערבית ]ראה :שרגא אברמסון ,ר ב ניםים גאון — חמישה ספרים ,ירושלים תשכ״ה ,ע מ ׳
,27-19ראה גם :הנ״ל ,ענינות בתורת הגאונים ,ירושלים תשל״ג ,עמ׳ .[171על שימושו
של בעל הערוך ב״מגילת סתרים״ של רנ״ג ראה :הנ״ל ,רב ניםים גאון ,עמ׳ .225-222
21
22
קוהוט עמ׳ .10-11
שרגא אברמםון ,לחקר הערוך ,לשוננו לו ]תשל״ב[ עמ׳ .122
23
24
שם.
ראה :אברהם גרוסמן ,אימתי פסקה ההגמוניה הארץ ישראלית באיטליה ,בתוך משאת משד,
— מחקרים בתרבות ישראל וערב מוגשים למשה גיל ,עמ׳ .153
58
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,ד!
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לזרם המרכזי והשולט ,בקהילות שעמדו עד אז כעיקר תחת השפעה ארץ ישראלית,
קרי — קהילות איטליה ואשכנז .התהליך שהחל במאה התשיעית הבשיל במאה
העשירית ,ויש המאחרים את סופו לאמצע המאה האחת עשרה ,במקביל
להתרחשות הדומה באשכנז .מכל מקום ,אין ספק שכבר במאה העשירית ניכרת
היטב ההשפעה הבבלית בפעילותם של חכמים שונים .חכמים איטלקיים ,ביניהם גם
תושבי רומי ,יצאו ללמוד בישיבתו של רב האי גאון .החכמים הידועים רבי
קלונימום ובנו רבי משולם ינקו אף הם מן המורשת הבבלית ; פסיקתם ההלכתית
מתבססת על התלמוד הבבלי ועל תשובות הגאונים ,והתלמוד הירושלמי כמעט ואינו
מוזכר .רישומו של התהליך ניכר ,בין השאר ,בתורתה של ישיבת מגנצה .חכמיה
עסקו בהתאמת המסורות שבידיהם להלכה התלמודית הבבלית ,ובעקבותיהם הלך
רבי נתן .התהליך הינו ,אם כן ,דו סטרי — המורשת הבבלית מובאת לאשכנז דרך
איטליה ,ישיבות אשכנז מפתחות שיטה למדנית לשילובה במסורות הקיימות ,ושיטה
זו עוברת משם שוב לאיטליה ומתיישמת גם בה .גם מורה הדרך הבולט האחר של
רבי נתן — רבנו חננאל ,מזווג בפירושו את תורת בבל עם זו של ארץ ישראל .
הערוד מהווה אם כן ציון דרך בתהליך הפנמת המורשת הבבלית באירופה בכלל
ובאיטליה בפרט ,ותפקיד זה כשלעצמו כבר מעניק לו מעמד של יצירה למדנית
פרשנית.
25
26
27
28
29
30
31
32
תהליכים נוספים ששימשו ככל הנראה כזרזים לחיבורו של הערוך ,הם אלה
שהתרחשו בשדה הפרשנות .עד זמנו של רבי נתן רווח בעיקר הפירוש ה׳פאראפרזי/
בו מרצה המפרש בהרחבה ובפירוט את כל מהלך הסוגיה או את ראשי פרקיה בלשונו
ובלא דילוגים .המעבר לשיטה פרשנית שונה ניכר בפירוש התלמוד של רש״י ,בן
דורו של רבי נתן :רש״י אינו מסכם את הסוגיה אלא מכניס את ביאוריו למסגרת של
׳דיבורים מתתילים׳ .כרש״י ,עזב גם רבי נתן את הדרך של קודמיו ,אלא שבמקום
לבחור בדרך של צמידות לסוגיות — הוא בחר במיון אלפביתי של הפירושים .נראה
33
25
על תהליך זה ראה :ראובן בונפיל ,בין ארץ ישראל לבין בבל ,קווים לחקר תולדות התרבות
של היהודים באיטליה הדרומית ובאירופה הנוצרית בימי הביניים המוקדמים ,שלם ,ה
]התשמ״ז[ ,עמ׳ :1-30הנ״ל ,מיתוס ,רטוריקה ,היסטוריה? -עיון במגילת אתימעץ ,בתור:
תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים ,קובץ מאמרים לזכרו של ח״ה בן ששון,
ירושלים תשמ״ט ,עמ׳ :99-135אברהם גרוםמן שם עמ׳ :143-157הני׳ל ,חכמי אשכנז
הראשונים עמי •424-435
26
גרוסמן ,אימתי פסקה ההגמוניה הארץ ישראלית באיטליה ,שם.
27
גרוסמן ,חכמי אשכנז הראשונים ,עמ׳ .433
28
גרוסמן ,אימתי פסקה ההגמוניה הארץ ישראלית באיטליה ,עמ׳ .153-152
29
30
31
גרוםמן ,חכמי אשכנז הראשונים ,עמ׳ •427,75
גרוםמן ,שם ,עמ׳ :75הנ״ל ,אימתי פסקה ההגמוניה הארץ ישראלית באיטליה ,שם.
ישראל משה ת א שמע ,םפר שיבולי הלקט וכפיליו ,איטליה יא ] תשנ״ה [2001עמ׳ מד.
32
ת א שמע שם.
33
ת א שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,חלק א ,עמ׳ .40-39
המעין .תמוז תשס״ו 1מו ,דו
www.daat.ac.il
59
מכללת הרצוג
בשירדעת -
שרבי נתן היה מודע לשינוי :אתר
לספרו הוא כותב ״שבח הוד ותפארת
ההקדמה
לעימיה ששריה נהורא ,שיעצני והשכילי בדרך הטובה והישרה ,מה ששמעתי וראיתי
וסברתי בערך לשוטרה ,בתפוחי זהב במשכיות כסף בלי לסתרה״ .כלומר — רבי נ ת ן
מודה לה׳ שהעניק לו את הרעיון לסדר ]׳לשוטרה׳[ את הדברים אותם שמע מרבותיו
]׳שמעתי׳[ קרא בספרים ]׳ראיתי׳[ וחידש בעצמו ]׳סברתי׳[ בצורה חדשה .א פ ש ה
שגם לכך ולא רק למגמות מילוניות ,כיוון בדבריו ״יגעתי עבור תיבות הקשות
דיבור עם דיגומו הות כרוך׳ /או ״לסדר ספר הערוך לכל רכבי צחרה תיבות הקשות
מתורה שבעל פה לחברה״ .באותה תקופה הפרשנות החלה עוברת מן העיסוק
הבלעדי בנושאים של קביעת הנוסה ,פירוש מלותיו ,מקור המימרות ,כוונת הדברים
בהקשרם המקורי והנוכהי והסדר הפנימי בסוגיא ,אל העיסוק בשאלות מקיפות יותר
— טעמן של המימרות בסברה ,מידת התאמתן אל מקורות מקבילים ,מידת ההתאמה
למקורות חיצוניים ,ההכרעה בין אפשרויות פרשניות חלופיות ומבחן הפסיקה.
בספר הערוך ,המרבה לעסוק בנושאים אלה גם כאשר אין זה חיוני לעבודתו
ה׳מילונאית׳ ,ניכרת תשומת לב לבעיות הפרשניות בהן החלו לעסוק אז .נוסף ע ל
כך ,יתכן שרבי נתן ביכר שיטה שבה אין צורך לחזור ולהסביר את אותה מילה או
אותו ביטוי בכל מקום שהם מופיעים ,דבר הגורם לחסכון בעבודת ההעתקה ,בדיו
בנייר ובקלף .
הווי אומר — ספר הערוך עומד בצומת של זמנים ומקומות .הוא מתה בר בארץ
שבה מזרח ומערב נשקי אהדדי ,בקהילה שחכמיה טיפחו את אומנות האיסוף והמיזוג,
הכינוס והתתימה ,בעידן שבו תקופה אהת מסתיימת והבאה אחריה מתהילה .טבעם
של מקומות וזמנים כאלה שמתהברים בהם ספרי סיכום וחתימה .כזה הוא ג
הערוך — סיכום המכיל את תמצית תורתם של הפרשנים שקדמו לו ,והנחלתה
לדורות שלאחריו .צדקו אם כן הללו שראו בערוך ספר פרשני ,ש״כל כוונת חיבורך
ומלאכתו לערוך ולהציע לפנינו פירושים שונים וגרסאות שונות״ ,אותם ק ו ו י
האופייניים לפרשנות התלמוד האיטלקית בת המאה י״ — 39ההיקף הכמותי הגדול
של היצירה הפרשנית ,השפעה חזקה של פירוש רבנו חננאל ,מיזוג מסורת פרשניה
׳
34
ם
ג
35
36
37
0
38
ס
ה
ב
3 4ה ד ב ר י ם מתחדדים בייחוד לאור גישתו של אברמסון ]ראה לעיל הערה [1לפיה היה ר ב י
הראשון שחיבר מילון תלמודי בעברית.
3n
35
36
תא שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,חלק א ,עמ׳ .219
ראה :דב רפל ,מילונים עבריים כספרי לימוד ,סיני קא ]תשמ״ח[ עמ׳ רלה.
37
על עקרון חיבורם של ספרי סיכום בסיומן של תקופות ראה בהרחבה :שלמה זלמן הבלי׳
על ׳החתימה הספרותית׳ כיסוד התלוקה לתקופות בהלכה ,מחקרים בספרות התלמודית _
יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה לשאול ליברמן ,ירושלים תשמ״ג ,עמ׳ .148-192
38
39
60
יקר העיר
א
על מסכת ברכות ,ת ל אביב ת ש ״ ׳ ייקימה
ע מ
רבי יוסף הירץ הלוי,
״יקר הערר״ ראה עוד לקמן.
ריבמ״ץ ,רבי שלמה בן היתום ,ר׳ ברור ב״ר שמואל הספרדי .לתיאורם של אלה ראה:
שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,ח״א ,עמ׳ .225-226
המעין .תמוז תשס״ו 1מו ,דן
www.daat.ac.il
׳
1 0
• על ס
0
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
אשכנזית במערכת פרשנית הבנויה על יסודות גאוניים וצפון אפריקאיים — נמצאים
גם בערוך.
גישה כזו ,הרואה בערוך קודם כל יצירה פרשנית ,אנו מוצאים כבר סמוך לתיבורו:
בשנת ד׳תתם״א ) (1101נתחבר ׳נושא הכלים׳ הראשון של ספר הערוך ,׳האגור׳
לרבי שמואל ברבי יעקב ג׳מע ,שחי ככל הנראה בקאבס שבצפון אפריקה .
בהקדמתו של רבי שמואל מתוארת בצורה מליצית מסירת התורה שבעל פה ממשה
רבנו ,דרך הנביאים ,הזוגות ,התנאים ,רבנו הקדוש ,האמוראים ,רב אשי ורבינא ,רב
האי ואחריו ׳בנו׳ הרוחני — רבי נתן איש רומי ,בעל הערוך — ״ואחד מבניו גדל
ברומי ,ערוך מלחמה ,מלומד לקרב ,מנשיאי הרבנים נושקי רומי קשת ,אחוזי חרב
מלומדי מלחמה לנקום נקמת ה׳ באדום ,העורכים לגד שולהן טמא להשליך עליהם
נעל רמסם בפעמי דלים .ויגדל האיש ויחכם מכל האדם אשר בדורו ,מקום הניחו לו
אבותיו להתגדר בו ,זכה ונחלו ,ישר הדור ושם עקוב למישור ורכםים לבקעה ,ערך
ערך לחם לפני ה׳ תמיד וסידרו נגד כל הבאים אחריו והטעים צפיתית בדבש ,לתם
אבירים ,מן הנבלע ברמ״ח איברים ליודעי דת ודין ,לכן כל המשכיל ומבין בתורת
האלוקים ויודע עצם יגיעת המלמד ,עונה כנגד רבו בהזכירו שמועותיו במתענג במתק
פירושיו ומדיבוב שפתיו בשנתו בהדביב כומר ענבים״ י .אם כי המליצה קשה למדי
להבנה ,ניתן להסיק ממנה שרבי שמואל רואה ברבי נתן ובחיבורו חוליה מרכזית
בשלשלת מסירת התורה :רבי נתן מתמצת את דברי קודמיו ומגישם מנופים ומבוררים
לדורות הבאים .מן הראוי לתת את הדעת לכך שרבי שמואל מציג את רבי נתן כמפיץ
תורתה של בבל ,ראייה העולה בקנה אחד עם תפקידו של רבי נתן בתהליך קבלתה
של המסורת הבבלית באיטליה.
40
4
הישיבה כ ב י ת היוצר של הערוך
הספרות הפרשנית נוצרה ברובה הגדול ,אם לא כולה ,מתוך הלימוד המשותף
בישיבה .סביר להניח שתערוך ,שנתחבר בידי ראש ישיבה ,אינו יוצא מכלל זה.
בדיונים שנערכו בפני התלמידים ובשיתופם נולדו ,כנראה ,גם ההערות אותן מוסיף
רבי נתן לפירושים אותם הוא מצטט .בניסיונו כראש ישיבה הבחין רבי נתן בקשיים
הניצבים בפני הלומד והיפש דרכים להקל עליו .מלאכה זו התאפשרה עקב גישתו
42
43
44
40
יצא לאור בידי שלמה נובר ,כרםלוי תרמ״ת .לסקירה תמציתית עליו ראה :בריםמן עמ׳ :17
41
רפלד ,בפרדס המילונים ,עמ׳ .5
רבי שמואל גמע ,אגור ,ברסלוי תרמ״ח עמ׳ .15
42
43
תא שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,עמ׳ .25
ראה :שרגא אברמםון ,לחקר הערוך ,לשוננו לו ]תשל״ב[ עמ׳ .149-148
44
עי׳ מ״ש תא שמע במאמרו ׳הרקע האיטלקי לספר הערוך׳ עמ׳ כד :גם שרגא אברמסון עמד
על המגמה הדידקטית של העיור ,אד בלא להטעים את זיקת העניין לתפקידו של רבי נתן
כראש ישיבה ]ספר הערוד לרבי נתן ברבי יחיאל מרומא ,עמ׳ לא[.
המעין .תמוז תשסי׳ו ומו .ד1
www.daat.ac.il
|
61
מכללת הרצוג
בתקופתו לא היו נגישים לכל• כ ש ם
דעת -שכבר
רביםאתרמהם
שפירושו של רש׳׳י לתלמוד הוא ,בעיקרו של דבר ,גיבוש בכתב של הפירוש
המסורתי והמועבר בעל פה של היהדות האשכנזית ,כך מהווה ספר הערוד ג י ב ו ש
כתוב של הפרשנות המקובלת בבית המדרש שברומי .אגב כך יש להזכיר כי פ ע מ י ם
הרבה שאבו שני חכמים אלה מאותן מסורות ,ואפשר שמכאן הדמיון בין פירושי
הערוך לבין פירושי רש״י ,למרות שככל הנראה רש״י לא הכיר את ספר הערוך 48
ברם ,אין להסיק מכך אלא על מסורות מקבילות ,אך לאו דווקא על מקור ישיר
משותף .
היקפו של הערוך משקף נאמנה את היקף הלימודים בישיבה .יש לזכור שחומר
הלימודים באיטליה כלל לא רק את התלמוד הבבלי ,אלא הרבה מעבר ל כ ך ,ו ה ד ב ר
ניכר היטב בתוכנו של ספר הערוך .ישנם בו גם עקבות לנוהג ,האופייני אף הוא ל ב י ת
המדרש האיטלקי באותה תקופה ,ללמוד את המשנה בפני עצמה ולאו דווקא בצמוד
לתלמוד .למעלה מכך ,התפשטותו של הערוך בצרפת ובאשכנז הביאה בכנפיה
להרחבת היצע המקורות שנלמדו בישיבות שם ,ומשזכו הכמי ארצות אלה לפירוש
45
ש
ל
ר ב י נ ת ן
46
ל מ ק ו ר ו ת
47
49
50
51
45
לדעת אברמסון נגישותו של רבי נתן למקורות עודדה אותו לקבל עליו את המשימה ש ל
הקלת קשיי הלימוד ]שם עמ׳ לא[.
46
שם עמ׳ לט.
47
א״י איגום ,רש״י ובית מדרשו ,ב ת ו ך תקופת האופל ,תל אביב תשל״ג ,עמ׳ .154
48
כך היא דעתו של איגום שם .אמנם יתכן שבסוף ימיו הכיר רש״י את ספר הערוך ,ראה :ש מ א
יהודה פרידמן ,פירושי רש״י לתלמוד ,הגהות ומהדורות ,כתוך :רש״י — עיונים ב י צ י ד ו /ו
רמת גן תשנ״ג ,עמ׳ 173הערה .141
49
יואל פלורסהיים ,דברי הערוך שמקורם בר״ח ובגאונים הנמצאים גם בפירוש רש״י ל ת ל מ ו ד
סיני קח ]אב-אלול תשנ״א[ רלב-רלז.
50
על ההיקף הרחב של חומר הלימודים בישיבות איטליה ראה :יעקב זוסמן ,כתבי יד ו מ ס י ר ו ת
נוסח של המשנה ,דברי הקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות ,ירושלים
ת ש מ
״ א ,עמ׳
235הערה :88הנ״ל ,פירוש הראב״ד למסכת שקלים? בתוך :מאה שערים — עיונים כ ע ו ל מ ס
הרוחני של ישראל ביה״ב לזכר יצחק טברםקי ,ירושלים תשם׳יא ,עמ׳ 156הערה ;99מ ר ד כ י
ברויאר ,אוהלי תורה — הישיבה תבניתה ותולדותיה ,ירושלים תשס״ד ,עמ׳ !29 ,116
.137
51
על נוהג זה ראה יעקב זוםמן שם עמ׳ ,235-236וראה שם ביחוד הערות .88-89ד ו ג מ א
ללימוד נפרד של המשנה ניתן למצוא בכך ,שהמילה ׳לכש׳ שמקורה במשנה ] ש ב ת ב ,א-ן
מופיעה בערכה בצורה ׳לגש׳ ]ערוך השלם ,ערך לגש ,כרך חמישי עמ׳ ל •[1אד ב ע י ד יעמו/-
]חלק שישי עמ׳ [218ובערך ׳שך׳ ]חלק שביעי עמ׳ [179הנוסח הוא ׳ ל כ ש /כמות ש
ה
ו
א
בכל כתבי היד של הבבלי ובעדי הנוסח .אולם ,סקירת כתבי היד הידועים של המשנה מ ל מ ד ו /
שבכולם הגרסה היא ׳לגש׳ .כנראה ,הואיל והלומדים נתקלו במילה זו בעת עיסוקם כמשנן,-
פירש רבי נתן את הגרסה שהיתר ,לפניו שם .לעומת זאת ,כאשר בא להסביר מ י ל י 0
תלמודיות הוא מצטט את הנוסח שבספרי התלמוד — ׳לכש׳.
62
|
המעין ,תמוו תשס׳׳ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
למילים הקשות שבמדרשים שונים הגבירו את עיסוקם בהם ,ואף זיכו את הדורות
הבאים בפירושים משלהם .
ניכר שאיסוף החומר וקביעתו לא נעשו בבת אחת :יש שפירוש שנקבע לציטטה
זו אינו מתאים לציטטה אחרת .כנראה ,דומה דרך התפתחותו של הערוך לזו של
פירושי מגנצא מהם שאב ,מתוך ׳קונטרסים׳ שנרשמו אגב לימוד שוטף והלכו
ונתרחבו במרוצת הזמן .אפשר שבתחילה רשם רבנו נתן את פירושיו על סדר
התלמוד ושאר ספרי חז״ל שעסק בהם ,ורק לאחר מכן סיווגם לפי סדר חא״ב :כך
משמע מן העובדה שפירושי הערוך מבוססים ,כמו שציינו ,על יצירות פרשניות —
פירושי רבנו חננאל ,רבנו גרשום ופירושי מגנצה .אולי ׳קונטרס רומי׳ הנזכר בפירוש
המיוחס לרש״י למסכת תענית הוא הוא ששימש תשתית ויסוד לספר הערוך.
לסברה זו ישנן השלכות על הדרך שבה יש ללמוד ולהבין את הערוך .שכן ,לפיה
פירושיו ונוסחיו של הערוך להלק מסוים של התלמוד מהווים יחידה אהת גם אם הם
מפוזרים על פני ערכים הרחוקים זה מזה ,והדברים עודם טעונים בריקה .הקביעה
בדבר חיבורו ההדרגתי של הערוך תוך כדי לימוד ישיבתי תומכת בהשערה לפיה
הביא עמו רבי קלונימום ברבי שבתי מרומא לוורמייזא רשימות חלקיות של ספר
הערוך ; אם כי ספר הערוך במלואו נתפרסם רק עשרים וחמש שנה מאוחר יותר ,
הרי שיסודותיו הונתו כבר אז.
52
53
54
55
56
58
57
העריד -י צ י ר ת סיכום ש י מ ו ש י ת
דומה שהראשונים אכן ראו בערוך מעין פירוש שעיקר ייעודו לסייע ללומדים,
ומכאן קצרה הדרך ליצירת פירושים דומים נוספים .לא מכבר מצא פרופ׳ תא שמע
ז״ל קונטרס פירושים אלפביתי קדום למדרשי בראשית רבה וויקרא רבה ,ערוך בידי
אחד מתלמידיו של רבי קלונימום איש רומי ,המבוסם במוצהר על ספר הערוד .ככל
הנראה נועד הקונטרס לשימושם של לומדי המדרשים אותם הוא מפרש ,הרוויים
59
52
תא שמע ,פירוש אשכנזי קדום למדרשי בראשית וויקרא רבה ,מכילתא וספרי ,בכתב יד,
בתוך מהדורת מ״ב לרנר לפירוש זה ,ירושלים תשנ״ה ,עמ׳ .11
53
אברמסון ,ספר ה ע ך לרבי נתן ברבי יחיאל מרומי ,עמ׳ לז.
54
על נוהג כתיבת הקונטרסים ראה :אליעזר מאיר לפשיץ ,רש״י ,ירושלים תשל״ו ,עמ׳ נה-םז־
ר ו
תא שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,עמ׳ .168 ,422אברהם גרוסמן ,חכמי אשכנז
הראשונים ,עמ׳ .422
55
תענית בא .וראה לפשיץ שם עמ׳ סג.
56
גישה מעין זו ניתן למצוא במאמרו של ג׳י רובנר הנ״ל הע׳ .15
57
גרוםמן ,תכמי אשכנז הראשונים ,עמ׳ :351תא שמע ,פירוש אשכנזי קדום ,עמ׳ .11
58
גרוסמן שם.
59
אם כי יש בו חומר נוסף ושימוש גם בלעזים אחרים ,מלבד אלה שנשתמש בהם רבי נתן.
יחודו של הקונטרס בכך שאין הוא מקיף את ספרות חז״ל כולה אלא פלח מסוים מאד שלה.
ראה :תא שמע ,פירוש אשכנזי קדום ,עמ׳ •10
המעין ,תמוז תשס״ו)מו ,דן
www.daat.ac.il
|
63
מכללת הרצוג
אתר דעת -
שהערוך נתפס בידי בני דורו כפירוש
להקיש מכאן
במילים יווניות .יתכן שניתן
שימושי ,שבו ניתן למצוא בקלות את ביאורן של מילים קשות.
60
היקפו ו ת ו כ נ ו של הערוד כ ב י ט ו י ל נ ס י כ ו ת ח י ב ו ר ו
ראיית הערוך כיצירת סיכום פרשנית מסבירה את היקפו הרחב ,את קיומם ש ל
ערכים פרשניים טהורים ושל ציטטות שאינן הכרחיות להבנת משמעותם המילולית
של ביטויים שונים ,את הימצאותם של קטעים שונים בערוך הנראים לכאורה
כשייכים לערך שבו עוסק רק במקצת ,את ציטוטם של דברי פרשנות גם כשאין
הם נוגעים בהכרה לפירוש המילה ,את קיומם של ערכים שתוכנם אינו לשוני כ ל ל
אלא פרשני־תוכני טהור ,ואת עובדת ציטוט קטע שלם לכאורה ללא צורר • ל א ו ר
דברינו לא פלא שרבי נתן בספרו הערות הלכתיות שונות ,בייחוד בנושאים השנויים
במחלוקת .כך למשל ,בערך ר א ש הוא עוסק במנהגי ראש השנה ובתפילותיו.67
61
62
63
65
64
66
הערוד -אוסף מ ק ו ר ו ת א ו יצירה אחידה?
כדרכם של חכמי איטליה ,הערוך לא רק זימן מקורות רבים לאכסניה משותפת
אלא גם גיבשם לכלל מקשה אחת .לעיתים קרובות פרשנים שונים צורפו זה ליד זה
ולא הוזכרו בשמם ; לפעמים פירוש שהועתק מרבנו תננאל מבאר תיבה מגירסת
גמרא שונה מזו שגרס רבנו חננאל עצמו ,או פירוש מאת רבנו חננאל במקום א
מובא כפירוש לגמרא אחרת .דרכו של רבי נתן להביא נוסח תלמוד בערי א ח ד
ולפרשו לפי המקור שלפניו ,ובערך אחר פירש לפי גרסה אחרת ,ואין הוא ח ו ש
מפני סתירות פנימיות בין חגירסאות ,תרגומן ופירושן .גם כשנוסח גמרא שונה מזה
שבספרים שלו מופיע במקור שממנו העתיק לא תמיד הוא מציין זאת ,כשם שלא ת מ י ד
68
ח ד
69
70
ש
71
שם ,עמ׳ .11
60
תא שמע,
61
ראה על כך :אברמםון ,ספר הערוך לרבי נתן ברבי יחיאל מרומי ,עמ׳ לו ,לם.
62
על תופעה זו ראה :שרגא אברמםון ,לחקר הערוך ,לשוננו לו ןתשל״ב[ עמ׳ .125
63
אברמסון ,שם ,עמ׳ .126
64
כאלה הם למשל הערכים אבד ]ערוך השלם ,כרך א עמ׳ ד[ ,אחר אחר ]שם עמ׳ ״ ,rא ל ע ז ו -
]שם עמ׳ נז[ ועוד.
גרוםמן ,חכמי אשכנז הראשונים ,עמ׳ .56
65
66
67
68
69
70
71
64
שם ,כרך ז ,עמי .234
מאיר רפלד ,והשיאנו בראש השנה :גלגולים ונוהגים ,כתוך :דניאל שפרבר ,מנהגי י ש ר א ל
חלק ז ,ירושלים תשם״ג ,עמ׳ ריד-רטו.
אברמםון ,ספר הערוד לרבי נתן ב׳יר יחיאל מרומא ,עמ׳ לז.
רובנר שם עמ׳ .192
שרגא אברמםון ,לחקר הערוד ,עמ׳ .91
תא שמע ,הספרות הפרשנית לתלמוד ,כרד א עמ׳ .219
|
המעין ,תמוז תשס׳׳ו 1מו .ד!
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
72
הוא מציין את מקורותיו ,גירסה המופיעה בערוך ועליה פירוש רבנו חננאל אינה
בהכרח גרסתו של רבנו חננאל ,ומובא פירוש שאינו מתאים לנוסח הגמרא כפי
שהוא מצוטט בערוך .אמנם כאשר הערוך מביא מן המקורות פסקה ללא פירוש
ודאי שכך חיא גרסתו שלו .מעמדו כלקט ,מגובש ואחיד ככל שיהיה ,מחייב אותנו
גם להניח שאין להקשות מערך אחד לערך שני ,שכן יתכן והאחד מבוסם על מקור
מסוים בעוד חברו בנוי על מקור אחר .
73
74
75
76
עיסוקו של כ ע ל העריד כענייני נ ו פ ח
ערכו של הערוך מתבטא גם כמשמר נוסחאות ישנות ,וחשיבות יתירה קיימח
בעבודתו של רבנו נתן בבירור הנוסח .לעתים מביא בעל הערוך את לשון התלמוד
בלבד ,ללא תוספת פרשנית! רבי ישעיה ברלין ,בעל ׳הפלאה בערכין /סבור שמטרתו
בכך היא לקבוע גרסה מסוימת כנכונה ,והסיבה לכך שלפעמים מביא הערוך סוגיה
מאוחרת ולא את הסוגיה המקבילה לה המוקדמת יותר היא משום שלדעתו הנוסח בזו
המאוחרת הוא הנכון .אמנם אין רבנו חושש כלל ועיקר מפני סתירות פנימיות
אפשריות בין הגרסאות ,תרגומן ופירושן ,אין הוא עקבי בנוםהאותיו ויש להיזהר
מלהסיק מדבריו אודות נכונות גרסה זו או אחרת .יתכן שאופיו המילוני המיוהד
של הספר הוא שגרם למחברו לתת את הדעת באופן מיוחד לחילופי נוסח ,אם כי
העיסוק וההכרעה בין הנוםתאות השונות רווחים בין חכמי איטליה בכלל .גם
בתהום הנוסח השפיע הערוך על הדורות הבאים .מן הראוי לציין שלפעמים לא
מופיעה בערוך במפורש גרסה שונה מזו שבתלמוד שלפנינו ,אך ניתן להבין מדבריו
כי גרסה שכזו אכן עמדה לפני רבי נתן .
77
78
79
80
81
82
83
84
2ד
73
אברמםון שם עמ׳ 126
רוכנר שם.
74
אברמםון שם עמ׳ •91
75
אברמםון ,ספר הערוך לרבי נתן ב״ר יחיאל מרומא ,עמ׳ לח.
76
רבי יוסף הירץ הלוי ,יקר הערך על מסכת ברכות ,ת ל אביב תשי״א ,עמ׳ .10
77
קוהוט שם עמ׳ .5
78
רבי ישעיה ברלין ,הפלאה בערכין ,ווין תרי״ט ,בסוף הספר במדור ׳שכחת המלקט׳.
9ד
תא שמע ,הספרות פרשנית לתלמוד ,עמ׳ .123
80
81
אברמסון ,ספר הערוך לרבי נתן ברבי יחיאל מרומי ,עמ׳ לח.
יעקב ש׳ שפיגל ,עמודים בתולדות הספר העברי — הגהות ומגיהים ,ר מ ת גן תשנ״ו ,עמ׳
) 87מהדורה שנייה תשס״ד ,עמ׳ .(95
שם עמ׳ ) 89מהדורה שנייה עמ׳ .(97
ישנה סברה לפיה בעל ׳ילקוט שמעוני׳ עשה שימוש ר ב בספר הערוד ,ולעתים ביכר את
גרסאותיו .ראה :עמום גאולה ,חידת מפתח הפסוקים שבכת״י מוסקבה ,גינצבורג ,1420/7
תרביץ ע ,ג־ד!ניסן אלול תשס״א[ עמ׳ .454-456
הרב שלמה יוסף זוין ,סופרים וספרים ,כרך א ,ת ל אביב תשי״ט ,עמ׳ .79
82
83
84
המעין .תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
|
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
עיכודי ה ע ר ו ך כ פ י ר ו ש על סדר ה ת ל מ ו ד
היות הערוד ספר פרשני לא פחות מאשר מילון הניעה מספר חכמים לנסות ולשחזר
את הערוך על סדר הש׳׳ם .הראשון עליו ידוע שניגש למלאכה זו הוא רבי שלמה
במברגר ,שהוציא בגרמניה בין השנים תרכ״ח־תר״ן מספר כרכים של ספרו ׳לימוד
ערוך׳ .ספר זה כולל את פירושי הערוך מסודרים למסכתות שבת ,ברכות ,ר ״
תענית ,סוכה ומגילה .
יצירה דומה היא ספר ׳יקר הערך׳ מאת רבי יוסף הירץ הלוי מראשון לציון .לדבריו
עבד על ספרו ארבעים וחמש שנה ,והמהדורה אותה מסר לפרסום היא המהדורה
השלישית .מהסכמת הראי״ה קוק לספר ,שנכתבה ביום כ״ד כסליו תרע״ב ,עולה
שאז כבר היה כתב היד של הספר שלם .אף על פי כן כרך אחד שלו ,על מסכת
ברכות וסדר זרעים ,יצא רק בשנת תש״א .בשנת תשי״ט הוציא לאור מוסד הרב קוק
את התלק על מסכת שבת ,ובו נוספה הקדמה מאת הרב יהודה ליב מימון ,בה הוא
מוסר שכתב היד המקורי מכיל שנים עשר כרכים .בשנת תשם״ה יצאו לאור חלקים
נוספים ,אך טרם הושלמה הדפסת הספר כולו.
בהקדמתו לספר מביע רבי יוסף הלוי את דעתו לפיה כיוון בעל הערוך לשתי
מטרות :׳׳א .לכנס ולקבץ את פירושי ותשובות הגאונים …להציגם בערכים מיוחדים
לפי סדר הא״ב במקום הראוי להם לפי עניינם …כעין ספר ׳מילון׳ .ב .לתת לפני
החכמים העוסקים בתורה את עצם דברי רבותינו הגאונים והמפרשים הנ׳׳ל במקורם…
שיהיה להם ספר לימוד ופירוש״ .לדעתו ,מטרתו הראשונה של הערוך הושגה 9
לעומת זאת ״מטרתו השניה טרם הושגה ובתור ספר לימוד ועיון ללימוד מספרו א
פירושי הגאונים והראשונים נעזב כמעט לגמרי ואינו נדרש״ .העריכה החדשד
לפי סדר המסכתות ,נועדה להחזיר את ספר הערוך לתודעת הלומדים .לכרך
הראשון של ׳יקר הערך׳ נתפרסם מאמר ביקורת אוהד מאת הרב שלמה יוסף זווץ.93
85
ה ׳
86
87
88
89
90
ת
(/
92
85
לסקירת יצירות אלה ראה בריםמן עמ׳ 274הע׳ .40
86
בריסמן ]שם[ מגדיר את רבי שלמה במברגר כמי ש״המיר את העבודה ממילון רבני ל פ י ר ו ש
תלמודי״ .לדרכנו אין הגדרה זו מדויקת ,שכן גם בתבניתו המילונית מהווה הערוד פירוש.
87
יקר הערך ,כרך א ,תל אביב ה׳תש״א ,הקדמה כללית עמ׳ .7
88
הסכמת הראי״ה קוק חזרה ונדפסה בתוך :הסכמות הראי״ה ,ירושלים תשמ״ח ,עמ׳
!7-16
שם היא כותרה כהסכמה לספר ׳הערוך׳ ,ולא היא ,ההסכמה נתנה כמובן ל׳יקר הערך׳ ו ל
א
לערוך .הראי״ה ממליץ למחבר ,בין השאר ,להוציא תחילה חוברת לדוגמא ולניסיון ו ר ק א ח ר
כר לגשת להוצאת היצירה כולה; מלבד הסכמה זו מעוטר הספר בהסכמות גם מהרב י צ ח ק
הלוי הרצוג ומהרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
89
90
91
92
93
66
יקר ה ע ר ך כרד ב ,ירושלים ה׳תשי״ט ,הקדמה עמ׳ •6-5
שם כרד א
עמ׳ .7
שם עמ׳ .8
שם.
הרב שלמה יוסף זווין ,סופרים וספרים ,תל אביב תשי״ט ,עמ׳ .71-78
שאוועל ,ערכי ופרושי הערוף למסכת סוטה ,הדרום ,יז ,עמ׳ .45-57
|
המעין ,תמוז תשס״ו 1מו .ד1
www.daat.ac.il
וראה גם ר ח ״
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר׳ מאיר מייזליש ,תושב כני ברק ,הוציא את ספריו ״הערוך על הש״ס״ בשלושה
כרכים ]בני ברק תשנ״ב[ ו״הערוך על תלמוד ירושלמי״ בשני כרכים ]בני ברק
תשנ״ד[ .שני הספרים ערוכים במתכונת דומה ,ויש בהם ,מלבד דברי הערוך עצמו,
מספר הערות של המלקט המודפסות בפני עצמן בפתיחת הספר ותוספות המופיעות
בצמוד לדברי הערוך עצמו ,בהן הערות המבוססות על מפרשי ומגיהי הערוך
הקודמים )בייחוד על קוהוט ב״ערוך השלם״( ,איורים להמתשת הכתוב והערות
הנוגעות למקורן של המילים הלועזיות .הערות לשוניות אלה הן בעיקר פרי עבודתו
של החכם הצנוע יוסף רופא ז״ל ,שהיה בקיא בלשונות יוון ורומי .במה שנוגע
להילופי גרסאות מסתפק מייזליש בציון המקומות בהם שונה גרסת הערוך מהנוסח
המופיע בש״ס וילנה ,ואין בו הפניות לעדי נוסה ולכתבי יד־ ,לכל היותר הוא משווה,
כנראה בעקבות קוהוט ,לגרסה המופיעה ברבנו חננאל .מטרת הספר היא בעיקרה
שימושית — לתת בידי הלומדים את פירושיו של הערוך במקביל לש״ם ,בצורה נוחה
ומאירת עיניים.
עריכה מתורשת של הערוך על סדר המסכתות נוספה ,בין המפרשים הנמצאים
בסוף כל מסכת ומסכת של מהדורת הש״ם של ׳עוז והדר׳ ]ירושלים תשנ״ח[ ,תתת
הכותרת ׳ספר הערוך על הש״ס׳ .דברי הערוך מלווים בלקט מתוך נושאי כליו —
מוסף הערוך ,הפלאה שבערכין ובית אהרן .יתרונה של עריכה זו הוא בכך שהיא
מעודדת את הלומד לפנות לערוך הנמצא ככרך שבידיו.
םיכום
ספר הערוך כולל בתוכו שני ממדים — מילוני ופרשני ,כשהמניע לחיבורו הוא
ככל הנראה בעיקר הפרשני — הרצון לסכם את תמצית הפרשנות התלמודית שנוצרה
עד ימיו :עובדה זו מסבירה את הימצאותם של ערכים ,תכנים וקטעי פרשנות בספר
הערוך שאין להם מקום במילון בעלמא ,ואין הם נהוצים לצורך הבהרה בלשנית.
מובן שגם הממד הבלשני קיים בספר ,אך הוא לכל היותר כבעל מעמד שווה
לרעהו הפרשני .יתכן שבתהילה היה החומר שבערוך מסודר כפירוש למסכתות
התלמוד ולמדרשים בהם הוא עוסק ,ורק בשלב מאותר יותר ערכו רבי נתן בסדר
אלפביתי .תשיבותו של הערוך היא לא רק בפירושים שבו ,אלא גם בגירםאות
אותן הוא מציע .את נושאי כליו של הערוך ניתן לסווג להללו המתמקדים בעיקר
בפן הלשוני שבו ,ולהללו המתרכזים בפן הפרשני .חלק מאלה האחרונים סידרו
מחדש את הערוד בהתאם לסדר הש״ם ,במגמה לעודד ולהקל את השימוש בו
כפרשן.
יהי רצון שזכותו של רבי נתן בעל הערוך ותורתו יעמדו לנו לזרענו ולכל ישראל
עד עולם.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,ד[
www.daat.ac.il
67
ד״ר מיכאל ריגלר
אתר דעת -מכללת הרצוג
״הנשר הגדול״ -גלגולו של כינוי כבוד
בשנת תשם״ה ציין עם ישראל שמונה מאות שנה לפטירתו של גדול הפוסקים,
׳׳אהרון הגאונים בזמן ,ראשם בחשיבות ,הרב המורה הגדול הרמב״ם זצ״ל ,אשר
אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד״י .ארון הספרים היהודי
גדוש בהיבורים הדנים בדברי הרמב״ם בכל ענפי התורה ,כתיבה שההלה סמוך
לפרסום כתביו ולא פסקה עד עצם היום הזה .עם ישראל הביע את עומק הערצתו
למורו הגדול באימרה המפורסמת ״ממשה עד משה לא קם כמשה״ .אישיות ענקית
זו ,שכל שבח נוסף לגדולתו בפסיקה ובפרשנות ובהגות ,ברפואה ובהנהגת ציבור,
עלול לגרוע מדמותו הענקית ,הוא אביר ההוכמה ואדיר התורה ,נר ישראל ונביא
החוכמות ,המאור הגדול — וה״נשר הגדול״.
ואכן ,מכל תארי הכבוד שדבקו בו ,המפורסם מכולם הוא ״הנשר הגדול״ .הנשר
הוא הגדול ,הבולט והמרשים ביותר בין העופות היציבים בארץ ,והוא נזכר במקרא
ובספרות חז״ל עשרות פעמים .אורח חייו זכה לכמה תיאורים במקרא ,וגם בספרות
תז״ל היה הנשר מקור לתיקוי למתבונן בו :׳יהודה בן תימא אומר הוי …קל כנשר…
לעשות רצון אביך שבשמים״ ,ולדעת ר״י בעל הטורים בתחילת ספר אורת חיים _
כהוראה להתרחק מן העבירה ,או כרמז להזור על לימודיך ללא יגיעה ,כדכתיב ״יעלו
אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו״ .הצירוף ׳הנשר הגדול׳ נמצא בספר יתזקאל )יז ,ג(:
׳הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה׳ וכו׳ ,תיאור הרומז למלך התקיף
ביותר של התקופה ,נבוכדנצר מלך בבל .וכן במשנת רבי אליעזר נזכר :״מה הוא
הנשר הגדול — זה נבוכדנצר״ .כינוי זה לרבי משה בן מימון נשמר בפי ה ע
2
3
4
5
6
ם
1
ר׳ ידעיה הפניני בסוף ספרו בחינת עולם )מהד׳ ירושלים תשי״ד( מג ע״א .הרמכ״ם נ ו ל ד
בספרד בערב פםח ד׳תתצ״ח ,ונפטר במצרים בכ׳ טבת ד׳תתקם״ה.
2
דברים כח ,כט• ,ירמיהו מח ,מ; איוב לט ,כז-כט :חבקוק א ,ח :ועוד•
3
אבות ה ,כ.
4
ישעיה מ ,לא .ועי׳ רע״ב אבות שם ,ובתפא״י שם בהסבר המשל.
5
מדרש ל ״ ב מידות מהד׳ ענעלאו)ניריורק תרצ״ד( דרשה ו עמ׳ . 110וכ״ה במדרש על מ ש ל י
שם.
6
וכ״ה במדרש פנים אחרות מהד׳ בובר)ווילנא תרמ״ז :מכונה גם ״ספרי אגדתא על א ס ת ר ״ (
נוסח א דף כד .וכ״ה בדרשות ר״י אבן שועיב ,מהד׳ הרב ז׳ מצגר )ירושלים תשנ״ב( עמ׳
פז ,ועוד שם בעמ׳ קיב.
68
המעין .תמוז תשס״ו)מו .דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ובמקורות הכתובים לאייר כל הדורות ,שכן הגביה עוף יותר מכל חכמי ישראל
שקדמו לו בהבנה ובלמדנות ,ברוהב אופקיו ויכולתו להציב משנה סדורה בהלכה
ובמשפט .האיזכור המוקדם ביותר שמצאתי המייחס לרמב״ם את התואר הזה הוא
בספרו של הרמ״ה« ״כתאב אלרםאייל״ ,בתשובתו של הרב אהרן ב״ר משולם
מלוניל לרבינו הרמ״ה :״…כי מי שמע כזאת מי ראה כאלה ,וכדבר הגדול הזה
הנהיה ,כי על נשר הגדול ,גדול כנפי חכמה ותושיה ,ורב נוצה בדעת ושכל ומועצה,
יקומו יוני גאיות לשבת במארב להכות בצדיה ,להשגות ישרים להפוך פליליה,
ולהפוך שורק כולו זרע אמת סורי הגפן נוכריה…״ .
רבים מהפונים בשאלות אל הרמב״ם הכתירוהו בתוארי כבוד מפליגים :כך
למשל :״יורנו גאוננו אדונינו משח הרב הגדול אור העולם ופלאו ממזרח שמש עד
מבואו ירום הודו למעלה למעלה…״ ,ובסי׳ תם הפונה כותב ״…הדרת יקרת תפארת
מרנו ורבינו משה הרב המובהק נר המערבי דגל הרבנים אור עולם ומלואו ממזרח
שמש עד מבואו…״ ,ובגניזה הקהירית נמצאה אגרת שאלה המופנית לרמב״ם
הפותחת בשורה ארוכה של דברי שבח :״…גאון מקדשינו ,זוהר שמשנו ,עטרת
ראשינו ,מחמד נפשנו …מנהיגנו ואלופנו …משה ראש הראשים …עמוד הימיני …הרב
המובהק …נחל נובע בחכמה …דגל הרבנים …יחיד הדור ופלאו…״ ,אד לא נמצא
בהם התואר ׳הנשר הגדול׳ :רק בדורות מאוחרים יוחר נקבע כינוי זה לרמב״ם :כך
למשל בהקדמתו של בעל ״התוספות יום טוב״ למשנה :״…וסיבת וטעם כל דין ודין
כ י י ר חיבור הנשר הגדול הרמב״ם ודומיו…״ ,וכך כתב רבי אברהם אחי הגר״א
בספרו ״מעלות התורה״ :״…והנה הקדמונים נתלבטו במניין המצוות …וכל אחד ואחד
סותר מניינו של הבת …וגם מניינו של הנשר הגדול הרמב״ם ז״ל אשר כל האחרונים
נמשכים אתריו….״ .כך גם בספרי גדולי דורנו :למשל בשו״ת ״ציץ אליעזר״ כתוב
״מפי הנשר הגדול בעל הכנפים הרמב״ם ז״ל״ :ועוד הרבה.
7
9
10
1,
12
13
14
15
י
8
9
10
n
12
13
14
15
ראה :א׳ דוד ,עורך ,הנשר הגדול בבית הספרים — יצירות הרמב״ם באוצרות בית הספרים,
תערוכה לציון 800שנה לפטירתו ,ירושלים ,בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ,תשם״ה
)דברי המבוא מאת פרופ׳ י׳ צפריר והעורך(.
ר׳ מאיר הלוי אבולעפיה )ד׳תתק״ל-ה׳ד.(1244-1170 :
ספר האיגרות איגרת כ .הספר ראה אור לראשונה בפאריס תרל״א.
מתלמידי הראב״ד ,נפטר בשנת ד״א תתק״ע ).(1210
איגרת זו נדפסה שנית בכתב העת ״טעם זקנים״ )פפד״מ (1854עמ׳ םה־ע.
מהדורת בלאו סי׳ שעג.
א׳ גוטםדינר ,״המורה״ ,בתוך :רבנו משה בן מימון ,חייו ,ספריו פעולותיו ודעותיו — קובץ
תורני מדעי …לזכר מלאת 800שנה ליום הולדתו ,ירושלים ,מוסד הרב קוק ,תרצ״ה ,עמ׳
צג.
יום טוב ליפמאן וולרשטיין בהר״ר נתן הלוי העליר ז״ל ,של״ט-תי״ד ).(1654-1579
חלק יז סי׳ ז וסי׳ לא ,חלק יח סי׳ ל ,ועוד.
המעין ,תמה תשס״ו)מו ,דן
www.daat.ac.il
|
69
לימיםהרצוג
כונהמכללת
אתר דעת -
בתואר ה נ ש ר ה ג ד ו ל ,ו ג ם א ח ר י ם
אמנם ג ם ה ר א ב ״ ד ב ע ל ה ה ש ג ו ת
1 7
1 6
זכו ב מ ש ך הזמן לכינוי זה .ר א ש ו ן ל ה ם ל א ח ר ה ר מ ב ״ ם הוא ר׳ א ב א מרי מלוניל :ב ס פ ר
״מנחת קנאות״
1 8
״ מ ה ר ב ה ג ד ו ל א ב א מרי ב ״ ר מ ש ה ב ״ ר יוסף הירחי דון א ם ט ח ־ ק ^
מחכמי לוניל א ש ר י ש ב במונפיליע״ ,כ ת ו ב ) מ כ ת ב מא( :״…הנשר ה ג ד ו ל ה ח כ ם ה ש ל ם
ר ׳ א ב א מ ר י ב ר א כ ה ן ו ב ר אוריין״ …ו ע ל ח כ ם א ח ר ) מ כ ת ב עב( :״ ה נ ש ר ה ג ד ו ל מ ל א
2 0
ה ר ק מ ה ,״ ״ .אהד השואלים את ה ר א ״ ש
2 1
פונה א ל ה ר א ״ ש בזו הלשון :״ מ י כ ה ח כ ם
ומי יודע פ ש ר ד ב ר ,כ מ ל א ך אלוקים ש ה כ ל תלוי בו ,הנשר ה ג ד ו ל ב ע ל הכנסים ,כ י
לו מ ש פ ט ה ב כ ו ר ה פי שנים ,מ ר נ א ו ר ב נ א ה ״ ר א ש ר נר״ו…״ .יותר מ א ו ח ר מ כ נ ה ר ׳
יצתק ב ר ש ש ת ) ה ר י ב ״ ש ,ברצלונה ה׳פו — א ל ג ׳ י ר ה׳קסח (1408-1326 ,ת ל מ י ד ו ש ל
ה ר ״ ן ,א ת מ ה ר ״ ם הלוי מווינה בן ד ו ר ו
2 2
״…הנשר הגדול גדול הכנפים מ ל א ת ו ר ה
23
א ש ר לו ה ח כ מ ה מ ה ר ״ ם חלוי נ ר ״ ו . . .״ .ור׳ צ מ ח ב ״ ר ש מ ע ו ן ) ד ו ר חמישי ל ר ש ב ״ ץ ,
ב ש ו ״ ת ה ת ש ב ״ ץ ח ״ ד ״ ח ו ט ה מ ש ו ל ש ״ טור א סי׳ נג( כותב :״…וליראת ה ה ו ר א ה
נםמכתי בחומה ג ב ו ה ה ה ו א ה נ ש ר ה ג ד ו ל מ ה ר א ״ ם ז ״ ל ״ ,כשכוונתו ל ר ׳ אליהו מ ז ר ה י ,
מ ג ד ו ל י חכמי ה ת ו ר ה בטורקיה בדור ה ב ״ י .ב א ר ץ אשכנז כונה בכינוי זה ה מ ה ר ״ ש
24
מ נ ו י ש ט ט .א ח ד ה א י ש י ם הבולטים בדור גירוש ס פ ר ד היה דון יצחק א ב ר ב נ א ל ,ו ג ם
עליו כ ת ו ב ב ס פ ר ״ ק ו ר א ה ד ו ר ו ת ״
2 5
2 6
״ ה נ ש ר הגדול מהר״י אברבנאל ז ״ ל ״ ; ו כ ך
ה ו א מכונה ג ם ב ש ע ר ה ג ד ה ש ל פ ס ח ״ ז ב ח פסח״ :״ ה ש ר ה נ ש ג ב ה נ ש ר ה ג ד ו ל מ ׳
יצהק א ב ר ב נ א ל מ ש ו ע י ס פ ר ד ג ז ע י ש י ב י ת הלחמי״.
ומכאן ל ר ב י יוסף ק א ר ו ) ט ו ל ד ו ר מ ״ ה — צ פ ת ש ל ״ ג (1575-1488 ,ו ג ד ו ל י ד ו ר ו :
16
הוא ר׳ אברהם בן דוד מפושקיירש תת״פ-תתקנ״ט ) ,(1198-1120מכונה גם ה ר א כ ״ ד
השלישי .המאירי הכתירו כ״גדול המפרשים״ ,הרשב״א ״גדול המורים״ ,והרא״ש ״ ג ד ו ל
הדיינים אשר בארץ״.
17
שו״ת אחיעזר לגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי על קדשים חלק ד סימן ע )דף םא במהד׳
ירושלים תשמ״ז(.
18
פרעםבורג תקצ״ט.
19
מחכמי פרובנס ,בן דורו של הרשב״א.
20
עפ״י הנאמר ביחזקאל שם ,״הנשר הגדול …אשר לו הרקמה״ וגר.
21
נפטר בשנת ה׳פ״א ) :1320עי׳ במבוא לשו״ת זכרון יהודה לר״י בן הרא״ש ,מהד׳ מכון
שלמה אומן — מכון ירושלים תשס״ה ,עמ׳ :(27-28שו״ת הראש כלל פה סי׳ י.
22
שו״ת הריב״ש סי׳ רעא ,מהד׳ מכון ירושלים תשנ״ג ,דף שנד.
23
הוא הרב מאיר בן ברוך הלוי ,מגדולי חכמי אשכנז במאה הי״ד ,נולד בפולדא ,ושימש
ברבנות בווינה .הריב״ש העריכו מאוד ,וכתב עליו בכבוד מ ו פ ל ג ) ש ם בתשובה( .ע ל ח כ ם
זה ראה :ש׳ שפיצר ,״מהר״ם הלוי מוינה ופסקיו״ ׳סיני׳ פד עמ׳ לז־מו.
24
בשו״ת מהרי״ל )מהד׳ סץ ,ירושלים תש״ם( סי׳ י .ר׳ שלום ב״ר יצחק זקיל היה ר ב העיר
נוישטט שבאשכנז במאה הי״ד ,והיה רבו המובהק של המהרי״ל .מוכר גם כר׳ ש ל
מאושטרייך.
25
לר״ד קונפורטי ,מהד׳ דוד קאםםעל ,ברלין ת ר ״ ו ) ד ״ צ ירושלים תשכ״ט( דף ל ,א.
26
לשון זהה הובאה ב״בית יוסף״ או״ח סי׳ קםח.
70
|
המעין .תמה תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
ו ם
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשו״ת בית יוסף סי׳ יג הופנתה אל מרן שאלה ביחס לגט בהאי לישנא :״הנשר
הגדול בעל הכנפים המגביה לשבת על מרומי שמי התורה ,טעמי הסברא כנשר יעוף
השמים יפרוש כנפיו כל היום יחרוש וידרוש על דבר האמת״.״ .וכך כותב
המהרשד״ם אל הרדב״ז :״…כי מה האיש אשר כמוני אשר יכה את קרית ספר,
קרית חנה דוד ,ואיך ישרוק חזבוב קצוץ חכנפים אל הנשר הגדול בעל הכנסים ,הטוב
כי יחקור החוח שחוח לארז בלבנון.״״ .ורבי יוסף טיטאצ׳ק ,שחכמי דורו ראוהו
כגדול הדור ,ועליו קרא ר״י קארו ״אור ישראל וקדושו עטרת בני הגולה…״ ,נכתב
עליו בשו״ת ״דברי ריבות״ סי׳ מח לר׳ יצחק בר שמואל אדרבי תלמידו :״…זהו
מה שפירש הנשר הגדול החכם השלם כמו״ר הרב יוסף טיטאצק יצ״ו״.״ .וכך כונה
גם מהר״י בירב)רל״ד-ש״א( בסוף ימיו? בשו״ת ״גינת ורדים״ לרב אברהם הלוי
מגדולי רבני מצרים כתוב :״…ראה ראינו גזרת ספיר ויהלם ה״ה הנשר הגדול רבינו
יעקב בי רב ז״ל…״ לר׳ אברהם הלוי בעל שו״ת גינת ורדים״ היה תלמיד מובהק,
רבי ישועה שכאבו ,שכתב פירוש לספרו של רבו בשם שו״ת ״פרת שושן״ .בחיבור
זה כתב :״…מידי עוברי בדברי הפוסקים ז״ל מצאתי להנשר הגדול משה איש
האלוקים הרב פני משר .בתשובה ח״ב סי׳ עז שאיזן וחיקר…״
החיד״א)תפ״ד-תקם״ו( הכתיר כמה וכמה מגדולי ישראל בתואר המדובר ,ביניהם
הרשב״ץ ור׳ ישעיח באסאן .כידוע שימש החיד״א שד״ר בכמה מארצות
אירופה ,שם התוודע לחכמי תורה מאשכנז ולספריהם ,וכך הוא כותב על אחד מהם:
27
29
28
30
31
32
33
34
36
27
35
37
מהד׳ ירושלים תש״ך ,דף קצז-רד.
28
29
רבי שמואל די מדינה ,שאלוניקי רע״ח־ש״מ ).(1581 -1518
ר׳ דוד בן שלמה ן׳ זמרא ,רל״טי־של״ג) ,(?1573-1479ממגורשי ספרד שחי ופעל בצפת
ובירושלים ורוב ימיו במצרים ,בשו״ת הרדב״ז אה״ע םי׳ קםה בתשובה.
30
נולד בספרד לפני הגירוש בשנת רמ״ז ,ובעודו ילד בא עם אביו לשאלוניקי .נפטר בקושטא
בשנת ש״ה.
31
מגדולי חכמי שאלוניקי במאה הט״ז ,היה תלמידו של ר׳ יוסף טיטאצק ,הספר ראה אור
בשאלוניקי שמ״ב).(1582
32
חלק אבן העזר כלל ד סי׳ יב ,מהד׳ ירושלים תשנ״א.
33
חלק אה״ע כלל ד םי׳ א ,מהד׳ ירושלים תשנ״ד.
34
מחבר הספר הוא הרב משה בנבנשתי שעמד בראש ישיבה בקושטא בשנים תם״ח־תקל״ז
) ,(1677-1608השו״ח מחזיק שלושה כרכים.
35
בשו״ת גינת ורדים חו״מ כ ל ל ה סי׳ ט מעניק המחבר את התואר גם לרמב״ן :״…וידוע מה
36
שכתב הנשר הגדול הרמב״ן בהקדמת ספר מלחמות ה׳…״
שו״ת חיים שאל ח״ב סי׳ כ! רבי שמעון בן צמח דוראן בעל שו״ת התשבץ ,קכ״א־ר״ד
).(1361-1444
37
שם חלק א סי׳ י .ר׳ ישעיהו בן ישראל חזקיהו באםאן ,רבו של הרמח״ל .שימש כ ר ב ברייג׳ו
)דרום איטליה( ,ונפטר בשנת תצ״ט .חיבר את שו״ת ״לחמי תודה״ ,ונחשב מגדולי הפוסקים
בדורו.
המעין .תמוז תשס״ו ומו .ד|
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
״הנשר הגדול חד מן קמי״א מכת ראשונה של גדולי רבני אשכנז האחרונים מהר׳׳ם
מריזבורק ״…
ר׳ שלמה בן אברהם הכהן)המהרש״ך( מגדולי הרבנים בעלי ההלכה בטורקיה
בסוף המאה הט״ז ,הכתיר את המהרי״ט בתואר הנשר הגדול :׳.״אולי לא שמע דברי
הנשר הגדול מוהררי״ט)שכ״ט-שצ״ט( זלה״ה ,ומי הוא זה ואיזה הוא אשר לבם
כחודו של מחט סדקית שיוכל להכריע בדברים חמורים כאלה״.״.
מקרב רבני ארם צובה )חלב( ,שנודעה ברבניה בדורות עברו ,זכה הרב מרדכי
אצבאן להיקרא ׳הנשר הגדול׳ :בשו״ת ״מכתם לדוד״ לרבי דוד פארדו כותב
המחבר :״…הנשר הגדול הרב כמוהר״ר ]מרדכי[ אצבאן ז ״ ל ושאר הרבנים
שבצובה ,וגם נלוו אליהם כמוהר״ר משה ן׳ אדרית ז ״ ל שבעה״ק צפת…״,
אישיות הלכתית נוספת שזכתה לכתר הנשר הגדול היה ר׳ יעקב ן׳ נהמיאש .מי
שכינהו בתואר זה היה המהרח״ש — ר׳ חיים שבתי)לפני שט״ו־ת״ז( ,שאחרי שנת
ת׳ היה לרבה הראשי של סלוניקי ,וסמכותו ההלכתית פשטה בכל ארצות המזרח .44
ויש שחכם קורא לרבו הנשר הגדול ,אך לא ציין מי היה רבו המובהק; כזהו המקרה
של ר׳ נסים חיים משה מזרחי ,שבספרו ״שו״ת אדמת קודש״ כתב בח״ב יו״ד סי׳
יז :״…דהלילה והס ליה לזרעא דאבא לאורויי באתרא דרכיה הוא הנשר הגדול מ׳׳ו
]-מורי ורבי[ מופלא שבסנהדרין ה״י ]־ה׳ ישמרהו[ ,ככתוב תורת משה…״
ר׳ מאיר אייזנשטט היה מרבניה החשובים של יהדות אשכנז במאות ט״ז־י׳׳ז
)מהר״ם א״ש ,ת״ל־תק״ד( .מבין היבוריו נודע במיוהד ״שו״ת פנים מאירות״ ,ובו
בה״א סי׳ קד פנה אליו השואל בהאי לישנא :״…מורינו ורבנו מוכתר בכתר תורה
38
39
41
40
42
43
45
46
38
חי ופעל באשכנז במאה הי״ד .ר׳ יהודה מינץ כותב עליו :״יש להם להתגדל בו ו ל ת ל ו ת
באילן גדול הגאון מוהר״ר מנחם מרזבורק ז״ל שאיזן וחיקר ותיקן …מנחם בן ה״ר פ נ ח ס
מעיל צדק…״ .במקום אחר נזכר שהיה מגדולי חכמי אושטרייר )שו״ת מהר״י מינץ סי׳ י .
ג
ים של שלמה למהרש״ל על מס׳ חולין פ״ז סי׳ טז( .על ר׳ מנחם ממירזבורק ראו :י׳ זימר,
ר׳ מנחם ממירזבורק ונימוקיו ,סיני עח)תשל״ו( עה-פח.
39
ר׳ יוסף טרני ,נולד בצפת.
40
חלק יו״ד סי׳ נא )דף קלט ,ב(.
41
חיבר ספר ״זבח תודה״ קושטא תצ״ג .הוא נפטר בשנת תק״י .עליו ראו :ד׳ לאנייאדו,
״לקדושים אשר באר״ץ״ ,ירושלים תש״ם ,סי׳ טו.
י42
חתום על תעודה של שלוחי ארץ ישראל לאיטליה ,ראו :ספר צפת)א( ,ירושלים תשנ״ב עמ׳
שם״ו ,וכן ,א׳ יערי ,שלוחי א״י ,ירושלים תשם״ב ,ח״ב ,עמ׳ .432-431
43
ל א הצלחתי למצוא אודותיו פרטים ביוגרפיים ,נראה שהיא היה מן הדמויות הבולטות באזור
תורכיה־יוון-הבלקן .בספרו של י״ש עמנואל ,״מצבות סלוניקי״ ירושלים תשכ״ח ח ״ ב
׳
נזכרו כמה חכמים בשם יעקב ן׳ נחמיאש ,אחד נפטר בשנת ,1674והאחר בשנת .1793
44
בקונטרס ׳עיגונא דאיתתא׳ שבספרו שו״ת תורת חיים )שאלוניקי תי״א(.
45
היה מחכמי ישיבת ״בית יעקב״ ,בראשה עמד הרב ישראל יעקב פירירה ,ועל פניו נראה
שהוא ׳הנשר הגדול׳ .הרב נסים חיים מזרחי נתמנה לראשון לציון ורב ראשי בירושלים
בשנת תצ״ב) (1732עד פטירתו בשנת תק״ט )•(1749
46
72
מהד׳ לעמבערג תרנ״ט ,ח״א שאלה קד )מט ,ב(.
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונאוה מוהר״ר מאיר נר״ו המאי״ר לארץ ולדרים ,מתיר אסורים ,הנשר הגדול היודע
לשוט בים התלמוד ובכל הפוסקים ,חכו ממתקים ,נופת מתוקים ,שבעתיים
מזוקקים.״״ .גם ר׳ יעקב עמדין היעב״ץ בספרו ״שאילת י ע נ ״ ץ ״ מצטט שואל
שכותב לו בזו הלשון :״כבוד אדמו״ר הגאון הגדול החסיד המפורסם הנשר הגדול
כעל הכנפים…״.
48
47
49
בעל ה״חתם סופר״ מכנה בשו״ת שלו כמה וכמה חכמים בתואר הנשר הגדול.
בראש וראשונח את מורו הרב נתן אדלר :״…כקש״ת ]כבוד קדושת שם תפארה[
מוהר״ר נתן כחן צדיק על החסידים ועל הצדיקים הוא הנשר הגדול המרחף על גוזליו
תלמידיו הותיקים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה ירקרקים…״ .בהלק ו׳ של שו״ת
חתם סופר)במהדורה הנדפסת( סי׳ יג משיב החת״ס לרבי פייש וואלערשטיין אב״ד
מאהר )תקע״ב־תק״צ( ומכנה אותו :״הנשר הגדול …ידידי המופלא המופלג״ וכו׳.
החתם סופר עצמו )תקכ״ב־תקצ״ט( כונה בשו״ת ״אפרקסתא דעניא״ לר׳ דוד
שפרבר הנשר הגדול ,וכן הוא בשו״ת ״גבורות יצחק״ לר׳ יצחק רוזנברג)נולד
תר״ך(.
50
התואר הנשר הגדול לא פסח על מחברי ספרי מוסר ומהשבה .כך מצאנו בספר
״ווי העמודים״ לרבינו ישעיה הורוויץ )בתוך ספר ״שני לוחות הברית״( :״הקדמה
שניה שתיבר הנשר הגדול בעל הכנפים מופת דודינו הגאון המופלג בחכמה ובתםידות
במעלות ובמידות ,כבוד הרב אב״ד בדת הישראלי כמהר״ר שעפטעל סג״ל נ ר ״ ו
בן כבוד הרב המחבר ספר זה״ …גם האר״י הקדוש כונה כך ע״י ר׳ יוסף חיים בן
אליהו מבגדד ה״בן איש חיי׳ )בגדד תקצ״ב־תרס״ט( ,וכן האדמו״ר ר׳ חיים
הלברשטאם מצאנז)תקנ״ג־תרל״ו( בשרית ״רב פעלים״ ח״א יריד סי׳ נו .בספר
״עצות ישרות״ לרבי נחמן מברםלב נכתב בהקדמה על תלמידו ר׳ נתן :״…הנשר
הגדול הלוא הוא הרב הקדוש ,צדיק יסוד עולם ,בוצינא קדישא איש אלוקים מורנו
ורבנו הרב רבי נתן זכר צדיק וקדוש לברכה״ ,ובשו״ת ״משנה הלכות״ לר׳ מנשה
קליין חי״ד סי׳ רנג כותב המהבר על הרבי מחב״ד :״…הנשר הגדול אספקלריא
המאירה הגאון הגדול מרביץ תורה לאלפים מזכה את הרבים …כ״ק מוהר״ר מנחם
מנדל שניאורםאהן…״.
51
52
אולם אין ספק שבספרות הדורות האחרונים ,היתיד שתואר הנשר הגדול מלווה
אותי ללא עוררין הוא רבנו משה בן מימון.
47
תנ״ז-תקל״ו).(1776-1697
48
49
מהד׳ לעמבערג תרמ״ד ,ח ״ כ סי׳ קכ.
יו״ד סי׳ קםז )דף סח ,ב( ד״ה ״תיתי שלמא רבא…״ .רבי נתן אדלר הכהן מפפד״מ
)תק״ב-תק״ם( היה מורו המובהק של מרן החתם סופר .בכינויו הנשר הגדול יש כוונה דו
משמעית :עצם התואר ,וכן רמז לשם ״אדלר״ שמשמעו בלשון אשכנז ״נשר״.
50
51
מהד׳ ברוקלין 2002ח״ג אה״ע סי׳ רעג.
הר״ר שבתי שעפטיל בן השל״ה ,ש״ן?-ת״כ ).(?1660-1590
52
שו״ת ״תורה לשמה״ םי׳ לט ,מהד׳ ירושלים תשל״ג עמ׳ מג.
המעין .תמוז תשס׳׳ו 1מו .דו
www.daat.ac.il
|
73
אתר דעת -מכללת הרצוג
מרדכי מאיר
׳משנה מפורשת מ ס כ ת כרכות׳
ל ר ב סנדר צבי שמש
פתיחה
א .המבוא
ב .לשון המשנה
ג .פירוש המשנה
ד .ההערות
ה .המקורות
סיכום
פתיחה
1
בשעה שלמדתי ועיינתי בפירושו של ר׳ אליעזר לוי ׳משנה מפורשת׳ נתקלתי
בחיבור בעל שם זהה ,שמחברו הוא הרב םנדר )אלכסנדר( צבי שמש .באותו זמן
לא נתתי דעתי עליו ,שכן עיקר ענייני היה בחיבור של ר׳ אליעזר לוי; משהתפניתי
מעיסוק זה שבתי לחיבורו של הרב שמש ומצאתי שיש בו עניין ,ובשורות הבאות
אפנה אליו בקצרה את תשומת לב הקוראים.
הספר ׳משנה מפורשת מסכת ברכות׳ יצא לאור בשנת תרפ״ט בירושלים בדפוס
מוריה ,ובו כשבעים עמודים .בראש הספר מופיעה הסכמתו של הרב הראשי ר׳
אברהם יצחק הכהן קוק .לאחר מכן נמצאים ׳דברים אחדים׳ מאת הרב שמש ,בהם
הוא מתאר בקווים כלליים את מטרת החיבור .הפירוש עצמו כולל ארבעה חלקים :א.
2
3
4
1
עיון שהוביל למאמר :״פירוש ׳משנה מפורשת׳ לר׳ אליעזר לוי״ ,המעין מו ,א ] ת ש ר י
תשס״ו[ ,עמ׳ .73-84
2
הרב פרופ׳ נריה גוטל)מכותבי הראי״ה ,ירושלים תש״ם ,עמ׳ ;218וראה גם עמ׳ קיז( זיהה
אותו עם הרב אלכסנדר צבי גדליה טכורש .זיהוי זה ככל הנראה אינו מדויק ,שכן ב ש ע ר
ספרו של הרב שמש נזכר שם אביו ״חיים גרשון הלוי׳ /ואילו אביו של הרב טכורש נ ק ר א
אברהם יצחק )ראה :יצחק רפאל ,אנציקלופדיה לציונות הדתית ,ב ,ירושלים תש״ד ,עמ׳
,(424-427כמו כן הרב טכורש ל א היה לוי.
X X I Y W + 1 3עמודים ,ועוד שלושה עמודי הערות לא ממוספרים בסוף הספר.
נדפסה גם אצל י׳ ישמח ,הסכמות הראי״ה ,ירושלים תשמ״ח ,הסכמה מט.
3
4
74
|
המעין .תמוז תשס״ו ומו .דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מבוא .ב .לשון המשנה .ג .פירוש המשנה .ד .הערות ומקורות .בסוף הספר נדפסו
הערות של הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הסכמה והערה של הרב יעקב משה תרל״פ,
והערות של הראי״ה קוק .במהלך ההדפסה התרחשו מאורעות תרפ׳׳ט ,ובגב השער
מתייחם הרב שמש לאירועים אלו תוך שהוא מתאר את הזעזוע הקשה שעבר על
היישוב ,והוא מקדיש את ספרו לזכר ההרוגים.
5
א .ה מ ב ו א
בדברי המבוא עוסק הרב שמש בקצרה בחמישה נושאים ,השלושה הראשונים —
מהות המשנה בכללה ,זמן המשנה וסדרה ,לשון המשנה וסגנונה — אינם קשורים
דווקא למסכת ברכות .ביתם לנושא הראשון כתב הרב שמש )עמ׳ (3שהמשנה
מתאפיינת בעיסוק בהלכה ,ולא במחשבה וחכמה ,ולדעתו נקודה זו מייצגת תפיסה
עקרונית של היהדות שכן ״בנגוד לדעות אחרות שהמחשבה והחכמה הן עיקר שלמות
האדם ,אומרת תורתנו הקדושה :ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם
האדם וחי בהם )ויקרא יח ,ה( ,ועל יסוד המצוות המעשיות נבנתה המשנה״.
לאחר מכן הוא פונה לעסוק במסכת ברכות ותוכנה ,ועומד שוב על כך שהמםכת
עוסקת אך ורק בהלכות קריאת שמע ולא בתכניה ,״על פי הכלל שהמעשים הנכונים
משפיעים על המחשבה״ .אח״כ הוא מונה רשימה של עשרים מחכמי המשנה
המוזכרים במסכת ברכות ,לפי סדר הופעתם במסכת .
הרב שמש מייתם את תתילת סידור המשנה לר׳ עקיבא בן יוסף ,עשורים בודדים
אחרי חורבן הבית ,פעולה שנמשכה על ידי תלמידו ר׳ מאיר ,ובאה לידי סיום על ידי
רבי יהודה הנשיא .הוא מציין שלשון המשנה היא השפה שהייתה מדוברת בתקופת
המשנה בארץ ישראל ,שהיא עברית הכוללת השפעות ארמיות ,סוריות ,יווניות
ודומיות ,כאשר המילים שהובאו משפות זרות ׳גוירו׳ ולבשו צורה עברית .הרב
שמש קובע ,ששפת המשנה נקייה יותר מזו שהייתה מדוברת באותם הימים ,ושככל
שמדובר במשניות קדומות יותר — ״הן יותר לשון העברי טהור״ .
כפי שהזכרתי לעיל ,מונה הרב שמש את שמות התנאים שבמסכת ומציין מספר
פרטים ביוגרפים אודותיהם .אודות ר׳ מאיר כתב בין השאר :״.,.מרוב פלפולו לא כוון
כל כך להלכה למעשה ,ולא ירד לעמק ההלכה לפרטי פרטיה .בהלכות של מסכת זו
לא מצא כנראה כר נרתב לפלפולו ויש ממנו מאמר אהד…״ .הרב קוק בהערותיו
6
7
8
9
10
5
שבו ונדפסו בהסכמות הראי״ה)לעיל הערה ,(4וכן אצל הרב ש׳ אבינר ,צבי קודש ,א ,בית
6
אל תשס״ה ,עמ׳ .182
עמ׳ .5
7
8
9
ראה עמ׳ 12בהערה.
בעמ׳ 4הוא מביא לכך מספר דוגמאות ביניהן :אמצע ,נטל ,מלסטם ועוד.
שם.
10
עמ׳ .8
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,ד1
www.daat.ac.il
75
אתר דעת -מכללת הרצוג
11
שנדפסו בסוף הספר לא נשא פנים ״להרב הגאון היקר׳׳ ,והעיר על כך :״ח״ו לומר
כן ,כי חבריו לא יכלו לעמוד על סוף דעתו …ובתורתו של ר׳ מאיר כתנות אור כתיב
בה ,שמורה על בהירות התורה הקדושה אצלו ,וחס לן לומר שלא מצא כר נרחב
בענייני ברכות ,והלא בתוספתא נזכר בעוד מקומות ,ו׳סתם משנה ר׳ מאיר׳ גם ע ל
מסכת ברכות נאמרה״.
כ .לשזץ ה מ ש נ ה
12
ב׳לשון המשנה׳ הרב שמש ״מעתיק ומבאר באופן קל המילים שאינם
רגילים במקרא ,גם מביא שרש המלה ,ולפעמים גם מקורה במקרא !״.
ההרחבות כוללות גם עיסוק בתופעות נוספות ,כמו זיהוי הבניין או המשקל ש ל
13
5
14
16
11
לשון הרב קוק בהסכמה בראש הספר.
12
דבריו בעמ׳ .2
13
יש שהוא מביא שני פירושים למילה)פ״ט מ״ב הזיקין(.
14
בדי־ד כלל הוא מביא רק אפשרות אחת ראה :פ״א מ״א נכנסים )כנס( :פ״א מ״ב ו ג ו מ ר ה
)גמר(; פ״א מ״ב הפסיד )פסד(; פ״א מ״ג יטה )נטה(; פ״א מ״ד רשאי )רשה(; פ ״ א מ ״ ד
להאדיר )ארד( :פ״א מ״ד לחתום )חתם( :פ״א מ״ה זכיתי)זכה( :פ״ב מ״א המקרא )קרא(:
פ״ב מ״א כון)כדן(; פ״ב מ״ג דקדק )דקק( :פ״ב מ״ב למפרע )פרע(; פ״ב מ״ו אסור )אסר(:
פ״ב מ״ז לטול)נטל(; פ״ג מ״א מוטל)טול( :פ״ג מ״ב להתחיל)תחל -ומדגיש שאין ה כ ו ו נ ה
לשורש חלל(; פ״ג מ״ה לטבול )טבל(; פ״ד מ״א מנחה )נחה( :פ״ד מ״א קבע )קבע(; ס ״ ד
מ״א מוספין)יסף( :פ״ד מ״ב בכניסתו)כנס(; פ״ד מ״ב תקלה)תקל(; פ״ד מ״ב הודיה)ידה(;
פ״ד מ״ג שגורה )שגר( :פ״ד מ״ד פרשת )פרש( :פ״ד מ״ד העבור )עבר(; פ״ה מ״ד ה ט ר ו ף
)טרף( :פ״ה מ״ה סימן)םים(; פ״ה מ״ה מטורף )טרף(; פ״ו מ״ג גידולו )גדל(; פ״ו מ ״ ה
פרפרת )**•(! פ״ו מ״ו הסבו)סבב( :פ״ו מ״ו מוגמר )גמר(; פ״ו מ״ז טפלה )טפל(; פ״ו מ ״ ז
שלק)שלק(; פ״ז מ״א דמאי)דמה(; פ״ז מ״א טבל )טבל(; פ״ז מ״ג מרובים )רבה( :פ״ז מ ״
ג
מועטים )מעט(; פ״ז מ״ה מצטרפין)צרף(; פ״ח מ״ג מפה )נפף( :פ״ח מ״ג כסת )כסה(; פ ״ ח
מ״ג מכבדין)כבד( :פ״ח מ״ה יאותו)אות(; פ״ט מ״ג מעוברת)עבר(; פ״ט מ״ג צוחה )צוח(;
פ״ט מ״ד כרך )כרד(; פ״ט מ״ד הודיה )ידה( :פ״ט מ״ה יצריך )יצר(; פ״ט מ״ה מדה )מדד(,-
פ״ט מ״ה הוי)הוה(; פ״ט מ״ה יקל )קלל(; פ״ט מ״ה רקיקה )רקק( .במקרה אחד היה מ ס ו פ ק
מהו השורש והוא הציע שתי אפשרויות ,ראה פ״א מ״ב הנץ )בוץ או נצץ(.
15
פ״א מ״א האשמורה :פ״א מ״א רבי :פ״א מ״א עמוד השחר :פ״א מ״ב וגומרה :פ״א מ ״ ב
הנץ החמה :פ״ב מ״א בפרקים :פ״ב מ״א לא יפסיק :פ״ב מ״א כדי :פ״ב מ״א נוהג :פ ״ ב מ ״ ד
הנדבר :פ״ב מ״ה פטור :פ״ב מ״ה שנשא :פ״ב מ״ה לבטל :פ״ב מ״ו אסור :פ״ב מ״ז כ ש ר
;
פ״ד מ״ג מעין :פ״ד מ״ד פרשת! פ״ה מ״ב ושואלין :פ״ו מ״ג הנובלות :פ״ו מ״ז טפלה :פ ״ ז
מ״ב כענין :פ״ז מ״ה שמקצתן :פ״ח מ״ב מוזגין :פ״ט מ״א נסים :פ״ט מ״ב הזיקין :פ״ט מ ״ כ
הזועות :פ״ט מ״ג צוחה :פ״ט מ״ה יצריד :פ״ט מ״ה היי; פ״ט מי׳ה ובמנעלו.
16
בפ״ה מ״ה כתב ש׳םימן׳ הוא שם תואר ,ועל דברים אלה חלק הרב צבי יהודה הכהן ק ו ק
בהערה המופיעה בסוף הספר.
76
|
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ומו .דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
18
17
20
19
המילה .כמו כן הוא עומד על נשילת אותיות ,חילופי אותיות ושיכול אותיות .
בנוסף לכך הוא שם לב להבדלי משמעות בין לשון המקרא ללשון חכמים ,וכן
להבדלים דקדוקיים שונים בין לשון המקרא ללשון חכמים ,ובין לשון הכמים
לעברית המודרנית .את ההרחבות ,מעבר לפירושה של המילה ,הוא כותב לאחר
שסיים את ביאור המילה ,״כדי מי שאינו רוצה להתעמק בלשון ימצא תיכף ביאור
המילה ופירושה״ .
כמו כן הוא עומד על קיומן של מילים שמקורן בשפות זרות — ארמית ,יוונית
ורומית .למילים אלה ״ניתן להם על פי רוב צורה ונטייה עברית״ ,והוא מביא לכך
דוגמאות .לצד ׳גיורן׳ של מלים זרות קיים גם תהליך הפוך ,בו מלים עבריות מקבלות
צורה ארמית .
21
22
23
24
26
25
27
28
ג .פירוש ה מ ש נ ה
הפירוש עצמו מתאפיין בקיצורו הנמרץ ,״לתת באופן קל את הבנת המשנה לפי
פשוטה״ .הוא אינו כולל את ציון פסק ההלכה במקרים בהם המשנה כוללת
מחלוקות שונות ,גם נעדר ממנו כל איזכור של שמות המפרשים בהם עשה הרב שמש
שימוש ,אולם הוא מסביר את מחלוקות התנאים בהסברים מגוונים .במקרים מסוימים
29
י
יש לציין שבשני התחומים האלו ,הבניינים והמשקלים ,לא תמיד הצעותיו מתאימות לצורה
בה מקובל היום לנתח את המילים הנידונות.
18
׳קוריו׳ ולא ׳קודאין׳)פ״א מ״א קורץ(; ליחלק ולא להיחלק )פ״ז מ״ד ליחלק(.
19
פ״ב מ״ב טעה במקום תעה ״שאותיות דטלנ״ת מתחלפות״.
20
פ״ז מ״ג מועטים ולא מעוטים.
21
פ״א מ״א רבי — צמצום המשמעות של התואר רב :פ״ב מ״א בפרקים — הרחבת המשמעות
של המילה פרק; פ״ב מ״ב נוהג — הרחבת המשמעות של שורש נהג! פ״ג מ״ה לטבול —
שינוי המשמעות של שורש טבל.
2 2
כר למשל ציין שפעמים רבות האות ׳ש׳ שבמקרא הופכת לאות ים׳ במשנה )פ״ב מ״א לא
יפסיק( .כמו כן עמד על שינויי בניין)פ״ב מ״ה לבטל( :למילה ׳פרי׳ אין ריבוי בלשון המקרא
)פ״ו מ״א פרי — שם ציין שנוסח הברכות הוא על פי לשון המקרא(; ׳פת׳ בלשון המקרא
׳ ח ת י כ ת לחם׳ ואילו בלשון המשנה ׳לחם׳)פ״ו מ״א פת( :׳גובי׳ במקרא ללא אל״ף ,ובמשנה
׳גובאי׳ עם אל״ף בהשפעת הארמית )פ״ו מ״ג(.
23
כר למשל לגבי סיומת צורת הריבוי ׳ין׳ לעומת ׳ים׳ )ברכות פ״א מ״א קורץ( :שינוי
במשמעות המילה הקדש )פ״ז מ״א והקדש(.
24
עמ׳ .2
25
פ״ב מ״ד האילן — ארמית? פ״ו מ״ג — הנ״ל סוף הע׳ .23
26
27
28
פ״ד מ״ו קרון — מיונית•
אסדה; פ״ט מ״ה ובפונדתו; פ״ט מ״ה קפנדריא — מרומית.
עמ׳ .4
29
עמ׳ .2
המעין ,תמוז תשס׳׳ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
|
77
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא טוען שהתנאים נחלקו בהבנת השורש של המילה בה עושה התורה שימוש ,30
או לגבי הבנתה של המילה עצמה! .3מדי פעם נמצאים בפירוש עצמו)ולא רק בחלק
ההערות והמקורות( פירושים מחודשים .לדוגמא ,את המילים ״לא הפסיד״ הנאמרות
על מי שקרא קריאת שמע לאהר זמנה הוא מבאר ״לא עבר על ׳לא תוסיפו ו ל א
תגרעו ממנו׳)דברים ד ב( ,שמצות למוד התורה תמידית״)פ״א מ״ב( .כך בביאורו
למשנה ״ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו״)פ״ה מ״ד( כתב ״אפילו אין
כהן מלבד החזן״ .בהתייחסו למחלוקת בית הלל ובית שמאי בדבר היוב ברכת המזון
במקום האכילה)פ״ח מ״ז( נימק את דעת בית שמאי המחייבים לאכול דווקא במקום
האכילה :״כי הברכה היא לדעתם על עצם הנאת אכילה ,וצריך לברך במקום ש א כ ל ׳ /
ואילו בית הלל מתירים לברך בכל מקום כי ״עיקר הברכה על השובע ,ויכול לברך
בכל מקום״ .בדבריו על הברכות בשעה שנכנסים לעיר ויוצאים ממנה הביא א ת
הרקע ההיסטורי :״בסוף זמן הבית ,וביותר אחרי החורבן ,ישבו בכל הערים הגדולות
הרומים והיונים ,שהיצרו את היהודים הבאים שמה ,ובפרט בפתח שער העיר מקום
שלוקחים מכם מכל הנכנס ויוצא״)פ״ט מ״ה(.
32
ד .ה ה ע ר ו ת
באופן לא־מפתיע חלק ה׳הערות והמקורות׳ הוא המעניין בין חלקיו השונים ש ל
הפירוש .הוא כולל ארבעים ואחת הערות ,מהן קצרות ביותר — חלקן בנות שלוש
ארבע שורות — ומהן ארוכות המשתרעות על פני עמוד ויותר; חלקן בעלות גוון
ישיבתי ,וחלקן בעלות גוון מחקרי .אביא כאן כמה דוגמאות:
.1בהתייחסו לפ״א מ״ג ביאר שרק לגבי קריאת שמע של שחרית עושה המשנה
שימוש בשעות)״וגומרה עד שלוש שעות״( ,בשל העובדה ששעות נמדדו בזמנם רק
בעזרת הצל )׳שעון שמש׳( ,דבר שהיה אפשרי רק בשעות היום .
.2באותה משנה נאמר בסופה ״הקורא מכאן ואילך לא הפסיד…״; הרב שמש ל א
מקבל את ההסבר לפיו הכוונה לברכות קריאת שמע ,מכיוון שברכות קריאת שמע
נזכרות לראשונה רק במשנה ד .לכן הוא מציע ש׳לא הפסיד׳ הכוונה שלא עבר על
איסור בל תוסיף .
33
34
35
30
כף ביאר את המחלוקת בפ״א מ״א לגביי זמן קריאת שמע ,האם שורש ישכב׳ מ ש מ ע ו
ההליכה לשכב בלבד או שמא גם עצם השכיבה.
31
כד בפ״א מ״ה הסביר את מחלוקת בן עזאי וחכמים בכך שלמילה ׳כל׳ שני מובנים :״א.
במובן תואר כמותי להראות על שלמות הדבר כמו ׳כל היום׳ .ב .שם מספר כללי ,ל כ ל ל
פרטים הרבה כמו ׳כל הימים׳ ובן זומא דורש אותו במובן הראשון] …וחכמים מ״מ[ ד ו ר ש י ס
אותו במובנו השני״.
32
וראה להלן ליד הערה .35
33
עמ׳ .1
34
כעין זה העיר גם ח׳ אלבק בהערותיו על משנה זו.
35
עמ׳ .111-11שאלה זו הקשו מספר מפרשים לפניו)לדוגמא ר׳ משה זכותא בקול הרמ״ז( ,וכעין
78
המעין ,תמוז תשס״ו 1מו .ד[
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.3בפ״א מ״ג מסופר על ר׳ טרפון שנהג באמירת קריאת שמע כבית שמאי .את
דבריו פותח ר׳ טרפון במילים ״אני הייתי בא בדרך״ .על דברים אלה מעיר הרב
שמש :״הלשון שלא כרגיל ,ומדוע זה לא אמר הלכתי בדרך? והוא משיב :אולי
רצה לתרץ את עצמו איך הלך בדרך בלילה ,והלא אמרו ׳לעולם יכנס אדם בכי טוב׳
— והינו ביום ,לכן אמר ׳הייתי בא׳ ,כלומר שנסתובב ככה שלא כרצונו״ .על
השאלה העומדת בבסיס חידושו של הרב שמש יש להעיר כי דווקא הלשון ״הייתי
בא״ היא הלשון הרגילה בלשון המשנה ,וכך נכתבו שני מעשים ברבן גמליאל
ובזקנים :״…מעשה ברבן גמליאל וחוקנים שהיו באין בספינה…״ )מעשר שני פ״ה
מ״ט; שבת פט״ז מ״ח(.
.4ההבדלים בין לשון ׳שחר׳ ,׳ערב׳ ,׳שחרית׳ ו׳ערבית׳ המתגלים בין המשניות
הראשונות במסכת ברכות ,מובילים את הרב שמש להסיק שמשניות ג־ד קדומות
למשניות א-ב .
.5בפ״ב מ״ב מובאים דברי ר׳ יהודה האומר :״בין ויאמר לאמת ויציב לא
יפסיק״ .המילה ׳ויציב׳ לכאורה מיותרת ,ועל כן מסיק הרב שמש שהדברים
אמורים רק ביחס לתפילת שתרית בה נאמרה פרשת ציצית ,מה שאין כן בתפילת
ערבית .
36
37
38
39
.6דברים מעניינים במיותד מצויים בדבריו על המתלוקת הכפולה של ת״ק)המזוהה
בברייתא כר׳ יהודה( ור׳ יוסי בעניין ׳קרא ולא השמיע לאוזנו׳ ו׳קרא ולא דקדק
באותיותיה׳ )פ״ב מ״ג( .בראשית דבריו הוא מנסה להציע נקודת מתלוקת אחת
שתסביר את שתי המחלוקות .לדעתו לדעת ר׳ יהודה קריאת שמע מהווה גילוי חיצוני
של המחשבה הפנימית של האדם ,ואיננה ניסיון להשפיע על האדם; ועל כן מחד אם
לא השמיע לאוזנו יצא ,אך מאידך קריאה בצורה לא מדוקדקת ״מראה על קלקול
המתשבה״ ועל כן לא יצא בה .לעומתו ר׳ יוסי סובר שהמטרה בקריאת שמע היא
״שתשפיע על מחשבותיו״ של הקורא ״וקריאה בלי הרמת קול אין בכוחה להשפיע״,
ומאידך לדעת ר׳ יוסי ב׳קרא ולא דקדק באותיותיה יצא׳ שכן ״קול המילים והתיבות
ישנו לכן בכוחם להשפיע על המחשבה״ .לאחר הצעת הסבר זו ניגש הרב שמש לדון
בקריאה בהרהור ,והוא מציע שהרהור כדיבור רק באונס ,ובכך אפשר ליישב אתת
40
41
תירוצו של הרב שמש נכתב על ידי הרב ראובן פינק)תנובת יהודה ,קראקא תרנ״ו ,ברכות
ט ע״ב(.
36
שאלה זו נשאלה גם על ידי אחרים .ראה :הרב ש״א ורטהימר ,משנת שלמה )ירושלים
תשנ״ב( ברכות פ״א מ״ג )שם תירץ באופן אחר( .וכן פירושו של הרב חרל״פ בהערה
שהוסיף להסכמתו לספר )מופיעה בסוף הספר(.
עמ׳ .111
עמ׳ .111
39
40
עמ׳ .VIייתכן שמקור הדברים הוא ברש״ש ,כמו בעמ׳ .XVII ;XVI ;XIII
עמ׳ .VI
41
עמ׳ .VII
37
38
המעין .תמוז תשס׳׳ו 1מו .ח
www.daat.ac.il
|
79
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם מהלך ארוך של הראי״ה קוק בו
מקושיותיו של רע׳׳א)ברכות אות ל( .הוא מביא
הוא מציע יישוב אתר .
ואלה הם רק דוגמאות מתוך העושר הרב המצוי בחלק זה של הפירוש.
42
ה .ה מ ק ו ר ו ת
בחלק ההערות ,בניגוד לפירוש ,ניתן למצוא מגוון רחב של מקורות בהם משנה
ותוספתא ,תלמוד בבלי וירושלמי על מפרשיהם השונים :ר ש ״ י ,תוספות46
רבנו יונה ,רא״ש ,ההשלמה ,רש״ש ; ועל הירושלמי :מראה פנים ,פני
משה ,פנים מאירות ; ומפרשי המשנה בהם :הרמב״ם ,ר׳ עובדיה מברטנור 55
תוספות יום טוב ,מלאכת שלמה ,שנות אליהו ,תפארת ישראל וזו־ע
ישראל ,תוספות תדשים ותוספות ר׳ עקיבא איגר .
בנוסף לכך נזכרו :רמב׳ץ על התורה ,משנה תורה לרמב״ם ולתם משנה65
וחידוש של הרב א׳יי קוק שככל הנראה לא נדפס בשום מקום נוסף .כמו כן מובאים
43
44
48
47
52
45
49
51
50
54
53
ה
57
56
60
58
61
59
62
63
64
66
42
43
44
45
;
עמ׳ .Vlll-Vllוראה להלן ליד הערה .66
עמ׳ .XVI ;XI ;IV ;1
עמ׳ .XXIII ;IX ;II
עמ׳ .xxiv ;V
עמ׳ .xxi ,11
46
4 7ע מ ׳ .11XV ;11
V11 48עמ׳ ; . V
49עמ׳ .xil ;XI
xix;XV11עמ׳. 1 1 1 X
5 1ע מ ׳ .11X
52עמ׳ .XIX ;XVII ;XII
53
עמ׳ .xxiii
.V-,111
XX
5פ ע מ י י ם)IVעמ׳(;
55עמ׳ .IV
56עמ׳ .xix
57עמ׳ .XVI
58עמ׳ .XXI ;XVIII ;XVII ;XV ;XII ;XI
59עמ׳ .XXI ;XVIII ;XI ;IV
60עמ׳ .IX
61עמ׳ .XXIII !V
6 2ע מ ׳ . 1 1 X I X ;V
63עמ׳ .XI
64עמ׳ .xvi
65עמ׳ .xvi
66ג ם ב׳טוב רואי׳ לברכות ,שאמור להיות ליקוט כל תידושיו של הראי״ה למסכת ,ל א נדפסך
80
המעין .תמוז תשס־׳ו ןמו .ד!
www.daat.ac.il
67
אתר דעת -מכללת הרצוג
68
דבריו של ר׳ שלום אלבק ,ר׳ אברהם משה לונץ לירושלמי ,דברים מתוך
אנציקלופדיה אוצר ישראל ומספר אוצר הלשון ,ועוד .
70
69
71
סיכום
חלום גדול היה לנגד עיניו של הרב שמש ״להוציא לאור כל המשנה ,מסכת אהר
מסכת״ .אך לא כל חלום בא לידי מימוש .הקשיים שהעולם המעשי הציב בפניו,
״העבודה הכבירה וההוצאה הרבה״ ,הובילו לכך שהחלום החל ונגמר בהוצאת
מסכת ברכות בלבד ,וגם פירוש זה לא הותיר כל תותם על לומדי המשנה .ואף על פי
כן — חן מיוחד נסוך על פני היבור זה ,בו קיים שילוב מיוחד בין הסבר פשוט ביותר,
כפי שזה בא לידי ביטוי בחלקים העוסקים בלשון המשנה ובפירוש המשנה ,לבין
הרחבות מאלפות ומאירות בהערות.
72
73
הדברים בשלמותם ,אם כי חלק מהחידוש נמצא שם באות קנא .ואלו הדברים)עמ׳ :(V11-V1H
"…וכשדברתי מעניין זה עם כבוד מרן הגאון האמתי פאר ישראל מו״ה אברהם יצחק הכהן
קוק שליט״א רצה לתרץ באופן אחר ,והוא שכיוון שרוצה לצאת שם על ידי דיבור ש׳שומע
כעונה׳ אינו יוצא כבר בהרהור ,וכמו שאמרו בגמרא על המשנה ׳ראה את המציאה ונפל
עליה ובא אחר והגביה קנה ,ויקנה לו ארבע אמות שלוי כיון שנפל עליה ,גילה דעתו
שמפילה ניחא ליה לקנות ולא בארבע א מ ו ת ׳ ) ב ב א מציעא ו ע״א(] .עכ״ד[ .אלא שיש
לפקפק בזה ,שאינו דומה לגמרי לשם ,ששם נפילה וד׳ אמות הם שני דברים נפרדים וכשקונה
בזה אינו קונה בזה ,אבל כאן מכוין לצאת בשניהם יחד ,בדיבור ובמחשבה ,כי לכתחילה
צריכים שניהם בברכת המזון ,וכשאינו יוצא על ידי דיבור למה לא יצא על ידי הרהור? וכן
משמע מהרא״ש שהזכרנו שנדחק לפרש שרבינא סובר כרבי מאיר ,והלא יכול לםבור כר׳
יוסי ,אלא כיון שקרא בפיו גילה דעתו שרוצה לצאת בדיבור לא בהרהור ,והדיבור בלחש
אינו דבור ,לכן לא יצא! אלא על כורחר שאין לחלק בזה ,ולרבינא יוצא בכל אופן .ובהמשד
הדיבור תירץ ]הראי״ה[ גם באופן זה שתירצנו קודם ,וברור שכיוונתי לדעת גדול״.
67
עמ׳ .1הדברים נדפםו לראשונה בתור :עלים לדוגמה מתלמוד בבלי עם פירוש חדש )ורשא
תרע״ג :נדפס מחדש בספר ׳בית הועד לעריכת כתבי רבותינו׳ ]ירושלים תשם״ג[ ,ושם
הדברים בעמ׳ ,(245-246ובנו ח׳ אלבק הביאם בלשונם בתוך פירושו לסדר זרעים)ירושלים
— תל אביב תשי״ט( עמ׳ .325-326
68
עמ׳ ) x v iפעמיים(.
69
עמ׳ . x v i i i
70
71
עמ׳ .XX
יוסט )עמ׳ ,(XVהאלצמן)עמ׳ ,(XXIטשרנוביץ)׳רב צעיר׳( מספרו קצור התלמוד )עמ׳ ;1
,(XXIמאמר של ה׳ לויזון על דקדוק המשנה )עמ׳ ,(4וכן פילון ויוםיפון)עמ׳ .(XVII
ב׳הערות ומקורות׳ בעמ׳ XXIIמוזכרים בלשון סתמית ׳ספרי היסטוריה׳.
72
עמ׳ ) 2לא ממוספר(.
שם.
73
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
81
הרב יואל קטן
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳שערוריית אדישות׳ ־ או סערה מיותרת?
״הרבי ה מ ל ך המשיח״ ,שערוריית האדישות ,והאיום ע ל
א מ ו נ ת ישראל .מ א ת דוד ברגר .ירושלים :אורים ה ו צ א ה
לאור ,תשס׳׳ה 207 .ע מ (02-6797633) /
בניגוד למקובל בסקירות ספרים ,אפתח את דבריי על הספר הנ״ל בתשובה
הלכתית קצרה של הרב יעקב אריאל שליט״א ,רבה של רמת גן:
שאלה :האם האמונה שהרבי מליובביץ׳ ז״ל הוא המשיח אינה דומה לאמונה הנוצרית?
כיצד יש להתייחס ליהודים המאמינים באמונה זו ,ומה יש לעשות עם כתביהם?
תשובה :הרבי מליובביץ׳ זצוק״ל היה אדם גדול בתורה ,בחסידות ובהנהגה .ה ה ע ר צ ה
אותו מובנת .ייתכן שאם היה מגיע לארץ ישראל ומנהיג את המדינה כולה ,הן ה נ ה ג ה
מדינית והן הנהגה רוחנית ,היה יכול להיות אולי המשיח .אולם הוא נפטר ,ולא זכה
ולא זכינו לכר .המאמינים בו שלא מת הופכים אותו למעין א-ל כביכול ,ויש ב כ ר שמץ
וחשש לעבודה זרה חלילה .יש להעמיד מאמינים אלו על טעותם ,שהרי ל א ייתכן
שהרבי זצוק״ל גדול יותר ממשה רבינו וכל גדולי האומה שמתו :אפילו יעקב ש נ א מ ר
עליו שלא מת אין הדבר כפשוטו ,וכמאמר הגמ׳ בתענית ׳וכי בכדי חנטו חנטיא וספדו
םפדניא׳י מומלץ ל א לעיין בכתביהם.
הדברים הקצרים האלו של הרב יעקב אריאל ,שאינו נוטה כידוע לקיצוניות
ולהתלהמות כלל ,מבטאים למעשה הכרזת מלחמה על תנועת חב״ד כיום ,שהרי חלק
ניכר מרבני חב׳׳ד ומחםידיה אכן מאמינים שהרבי עדיין חי ואו שהוא המשיה ,גם
אתרי שנפטר — לפי כל קנה מידה ארצי ואנושי — בג׳ תמוז תשנ״ד בניו יורק .גם
המיעוט מחסידי חב״ד שאינם מאמינים בדברים כפי שנוסחו כאן — רובם ככולם אינם
מותים ,אף משתפים פעולה ,ודאי חברים באותו ארגון ומקבלים על עצמם אותם
רבנים ,כמו הרבים שלפי דבריו השקולים של הרב אריאל טועים בטעות שיש בה
׳שמץ וחשש של עבודה זרה׳; ולאו מילתא זוטרתא היא! ואכן ,אלו ,ויותר מאלו ,הם
הדברים שזועק הרב פרופ׳ דוד ברגר בספרו .התמחותו במדעי היהדות ובהיסטוריה
של הדתות ,בספרות הפולמוס היהודית־נוצרית ובתולדות העימותים שאירעו במשך
הדורות בין יהודים לנוצרים ,חידדה את ראייתו ,והביאה אותו למסקנה נחרצת ,שמה
שקורה בחב״ד היום כבר עבר את ׳הקו האדום׳ .מאוהד מושבע של התנועה ,שאף
הורה בבית ספר בעל גוון חב״די בשליחות במזרח אירופה ,הפך לאויב מר של
התהליכים הקורים בה בשנים האתרונות ,תהליכים שהאיצו והעצימו תהליכים
אחרים ,׳לגיטימיים׳ יותר ,שקורים בתנועה זו כבר שנים רבות .למרות שכל רצונו
שקריאתו תישמע ותביא את גדולי ישראל לפעולה ,לא ויתר המחבר על הכותרת
82
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המורכבת שנתן לספר ,כותרת לא ׳פוטוגנית׳ ולא אלגנטית במיוחד ,כנראה כי לדעתו
הכותרת הזו היא־היא מהות הקריאה שלו ,הנואשת ,אל כל מי שיכול להרים את קולו
נגד התופעות הבעייתיות בחב״ד ונגד קבלתן בשתיקה ע״י רוב שלומי אמוני ישראל,
לקום ולעשות מעשה .בהתאם לכך הוא פותח את ספרו במשפט ׳סכנה קיומית אורבת
לאמונת ישראל /לא פחות!
המהדורה הראשונה של הספר הופיעה באנגלית בשנת תשס״ב ,ובה ניסה המחבר
לשכנע את מנהיגי יהדות ארה״ב שהגבולות האמוניים שהפרידו בין היהדות לבין
הנצרות לאורך כל הדורות הולכים ונעלמים ,בעקבות ההגדרות המשיחיות החדשות
מבית מדרשה של הב״ד .הוא מגדיר את חיבורו כניתוח היסטורי ופולמוס דתי־הלכתי
מכאן — וקינה ותוכחה מכאן ,והוא מצפח ומייחל שהרבנים והמנהיגים הרוחניים של
שלומי אמוני ישראל ישימו לב לקטסטרופה שלדעת המחבר הולכת ומתרגשת על
היהדות כולה .עיקר הבעית לדעתו חיא ,ששתי קביעות שהיו מוסכמות על כל יהודי
באשר הוא במשך רורות רבים נתונות עתה בספק ,אחרי שההיפך הגמור שלהן הפך
לאופציה לגיטימית אצל יהודים רבים שומרי מצוות :א .שגם אדם שנפטר לפני שבאה
הגאולה יכול ללא כל הסתייגות לחיחשב עדיין משיח ,למרות שלא גאל את עם
ישראל ולא בנה את בית המקדש ולא הביא את חעולם כולו להכיר בה׳ אלוקי
ישראל .ב .שיתכן מצב שמשיח־פוטנציאלי יכריז על דורו כדור הגאולה ,יכין את
הגאולח ואף יתחיל לממש אותח — אך ימות ויקבר לפני שהסתיימה ,וחסידיו יאמינו
שהגאולה השלמה תתקיים אחרי שיקום שוב לתחיה .חלק ניכר מחסידי הב״ד אכן
מאמינים בשתי הנחות אלו :הם מאמינים שהרבי הנפטר הוא המשיח למרות שלא גאל
את ישראל ולא בנה את בית המקדש וכר ,ו/או שהוא הכין את הגאולה והביא אותנו
עד פיתחה ,וסיומה יגיע על ידו ובהנהגתו אחר שיקום הוא עצמו לתחיה מחודשת.
המאמינים בדברים אלו נחשבים בעיני רוב מכיריהם כיהודים יראים ושלמים ,חלקם
אף מחזיקים בתפקידי רבנות ודיינות בארץ ובעולם ,כאשר לכאורה אכן יש כאן
בעיה ,משהו כאן לא בסדר ,משהו כאן לא מתאים לעיקרי האמונה כפי שהיו מקובלים
מאז ומתמיד בעם ישראל ,ובעיקר בפסקי הלכה מפורשים של הרמב״ם.
אמנם חלקים מן הציבור ההרדי־ליטאי ,בעיקר אלו שהיו כפופים להוראותיהם של
הרב שך והםטייפלר ועוד לפני כן של ר׳ אהרן קוטלר זצ״ל ,אכן מתייחסים בשלילה
לתב״ד כבר שנים רבות ,ועוד יותר בשנים האחרונות; אך רבים אחרים ,בציבור
החרדי־חסידי ובציבור ההרדי־ליטאי המתון יותר ,ה׳ירושלמי׳ ,וכמובן בציבור החרדי
והדתי המודרני יותר ,הדתי־פלורליםטי יותר ,הם ורבניהם ,אינם מוכנים לעשות את
החשבון המתמטי הפשוט אותו עשה הרב אריאל בציטוט שהובא בראש דברינו,
ולהתייחם אל רבני חב״ד וחסידי חב״ד בכל ההומרה הראויה למי שחשודים על
קירבה לע״ז ,לא פחות.
לכאורה כל מי שמכריז ׳יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח׳ ,ומתכווץ לאדם
שנפטר — אכן פוגע בעצם מעצמיה של עיקרי האמונה היהודית? ואיך אם כן עוברים
דברים אלו לסדר היום ע״י רובה ככולה של היהדות הנאמנה? להסבר תמיהה קשה
המעין ,תמוז תשס״ו 1מו ,ד(
www.daat.ac.il
83
אתר דעת -מכללת הרצוג
האירועים ,הכתבות בעיתונות היהודית
זו מוקדש רוב הספר .המחבר מתאר את מהלך
בארה״ב ,הפולמוסים שהתלקחו ,הדיונים במועצות רבנים וחכמים למיניהם,
ההצלחות המעטות והכשלונות הרבים שנחל במאבק זה ,יחיד נגד רבים ,הלש נגד
חזקים ,והדברים נוגעים ללב .אבל מה ״תכל׳ס״? מה התשובה של אלו שיושבים
ואינם עושים דבר ,ומהי תשובתם של ה׳חשודים׳ באמונות ודעות כה בעייתיות?
הספר שזור כולו בתשובות ,תשובות שאינן משכנעות ,ומשאירות אצל הקורא
תחושה קשה ביותר; הקונפליקט הפנימי הולך וגדל ,שהרי כל אחד מכיר ומוקיר
׳חב״דניק׳ זה או אחר ,מאיר פנים ועושה הסד ,המוסר את נפשו למען התורה ,החינוך,
היהדות והיהודים — ומצד שני אין לו תשובות משכנעות לשאלות הקשות שהוא
נשאל ע״י המחבר! גם עדויות מפורשות על דעתו של הרבי זצ״ל עצמו לא מצליהות
להבהיר את הדברים :מצד אחד לא אמר מעולם דברים ברורים וחדים על משיהיותו
שלו ,ומצד שני קיימים אלפי רמזים ,ואף עדויות מצולמות ,על התייתסותו בסבר פנים
יפות לרבים שתיארו אותו כמשיח בשנותיו האחרונות .גם בדברים הכתובים מפיו אין
אמירה מפורשת ,אך ישנם רמזים דו משמעים ,שכל צד מושך אותם לכיוונו .אף בין
מקורביו ומזכיריו הדעות תלוקות ,ולמען האמת לא תמיד ניתן לסמוך על כך
שהתבטאויותיהם של בעלי תפקידים בחב״ד בנושא הזה מבטאות את דעתם
האמיתית .לדבריו של ברגר גם מסיונרים כבר ׳עלו׳ על התופעה החב׳׳דית־
משיתיסטית ,והם משתמשים בה כהוכהה לכך שגם ביהדות מאמינים עתה באפשרות
שמשיח מת יכול לקום לתחיה ,ועל כן הם שבים ומסבירים לכל מי שמוכן לשמוע
להם שההתנגדות היהודית ההיסטורית למועמד ׳שלהם׳ כבר אינה תופסת…
איך אם כן כל זה עובר כמעט בשתיקה ע׳׳י רוב רבני ישראל? פרופ׳ ברגר מציע
לכך כמה תשובות )פרק יג בספר( :הרצון להימנע ממחלוקת; הפיצול הקיים ממילא
בין קבוצות שונות ביהדות שומרת המצוות; המראה וההתנהגות הדתיים־לגיטימיים
של כלל חסידי חב״ח התדמית החיובית כל־כך של חסידי חב״ד בארץ ובעולם;
הקושי לנהל מאבק נגד תנועה מאורגנת כחב״ד ,והקושי הכפול ומכופל לפתוח
במאבק ציבורי תםר פשרות כשאין לכך גיבוי ארגוני וכספי .אז מה לעשות? בפרק
האחרון של הספר מציע המתבר שכל רבני ישראל וקהילות ישראל יקפידו לא
להעסיק רבנים ,שוחטים וק״ו דיינים וכד׳ מאלו שמאמינים במשיחיותו של הרבי גם
אחרי שנפטר; לא יאכלו בשר משחיטה של שוחט ׳משיחיםט׳ ולא ישתו יין שנגע בו
׳משיחיםט׳ ללא חקירת דעותיהם; אין להופיע בפני בי״ד שיש בו דיין ׳משיחי׳ ,או
שראש ביה״ד הוא כזה גם אם הוא אינו נוכח בדיון׳ ,אין להתפלל בבית כנסת
שמכריזים בו ׳יחי אדוננו׳ וכו׳; ואין לתת בשום אופן למורה ׳משיתי׳ להורות בבית
ספר .מובן מאליו לדעתו שאין לשלוח ילדים למחנות קיץ או פעילויות אתרות בהם
המדריכים או האחראים משיחיים .לדעתו אי אפשר בשום אופן להסתפק בקבלת
תשובה שלילית מהמועמד החב״דניק לאהד מתפקידים אלו לשאלה ׳האם אתה
משיתיםט /כי רבים מחסידי חב׳׳ד אינם מכריזים בפומבי על אמונתם במשיתיות הרבי
ולכן אינם מגדירים את עצמם כ׳משיחיםטים׳ ,אלא צריך לקבל תשובה חיובית ברורה
84
|
המעין .תמוז תשס׳׳ו ומו .דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ש א ל ה ׳האם אתה מכיר בכך שחרבי מ ח ב ״ ד אינו המשיח ו ל א יהיה המשיח׳ .ובכל
אופן ,הוא מדגיש ,שפיכת קיטונות ש ל נאצות על המשיחיסטים אינה סימן מובהק
כ ל ל לאי־משיחיות.
ואחרון חכביד :פרופ׳ ברגר מתאר מיעוט קטן אך מ ש מ ע ו ת י ב ח ב ״ ד שבהגדרותיו
כ ב ר מתקרב לכך שמעמד הרבי זצ״ל הוא מעמד אלוקי ,כמו ה ה ג ד ר ה שהרבי כל
מציאותו אלוקית ,שהוא כל יכול ויודע הכל ,ו ש ה ו א ל א היה מ ס ו ג ל כ ל ל לתטוא!
הגדרות מעין אלו נמצאות עדיין בשוליים ש ל תםידות ת ב ״ ד ,אך פורצות יותר ויותר
פנימה לכיוון המרכז ,נאמרות מדי פעם גם ע ״ י ׳משפיעים׳ ומחנכים בפורומים
שונים ,ומי יודע מח ילד יום .אמנם רוב חסידי ת ב ״ ד מתייתסים בזלזול לקבוצה
ה׳אלוקיסטית׳״הקיצונית שבתוכם ,אך בדרך כ ל ל נמנעים מלהוקיע אותם באופן ברור
ונחרץ ,וזח מח שמעורר דאגה .גם מ ע ש י הטעייה נ ע ש ו מצדדים שונים :חסיךי ח ב ״ ד
נוהגים לחציג את תתימתו ש ל הגאון ר׳ אהרן םולוביצ׳יק ז צ ״ ל ,אחיו הצעיר ש ל
ה ר ב מבוסטון ומגדולי תלמידי החכמים ב א ר ה ״ ב ,על מ כ ת ב באנגלית ,בו כתוב
במפורש שאי א פ ש ר ׳לחעמיד מחוץ לאורטודוקםיה׳ א ת האמונה ש ה ר ב י ה מ ת יקום
ויהיה משיח .אך ל א ח ר זמן חזר ה ר ב ב מ כ ת ב פומבי והסביר ו ה ד ג י ש ש א מ ו נ ח ש ה מ ש י ח
יקום מבין המתים אינה אמיתית ונוגדת את היהדות ,ומי שמאמין בה אולי אינו מין
— אך בוודאי ש ה ו א טועה ו מ ט ע ה )וכנראה ש ה ו ט ע ה בחתימתו ע ל נוסח ה כ ת ב
הראשון ,ר א ה בספר עמ׳ ,(73-75ואלו הם ל מ ע ש ה בדיוק הדברים ש כ ת ב הרב אריאל
לעיל .זו כנראח נקודת חמחלוקת בין ה מ ח ב ר לבין רבים מתלמידי החכמים ומנהיגי
ה מ ה אלו מ ס ת כ ל י ם על חסידי ה ב ״ ד המשיחיסטים )ואין ספק ש ה ם מהווים רוב
מוחלט בין חסידי ח ב ״ ד היום( כטועים ,אולי כטפשים ,א ב ל ל א ככופרים בעיקרי
אמונה מקובלים ,ולעומתם המחבר ,כ ש ל צ י ד ו כ מ ה מ ג ד ו ל י ה ת ו ר ה הליטאים בדורנו
ובדור הקודם ועוד מיעוט ש ל רבנים בני דורנו ,ר ו א ה אותם בעיניים מחמירות ה ר ב ה
ה ר ב ה יותר.
* •
•
בוודאי ש א נ י הקטן ל א א ב י ע כאן א ת ד ע ת י ה א י ש י ת בענין כ ה המור וכה כבד ,ב ע ל
מ ש מ ע ו ת היסטורית ותורנית ב ל ת י מצויה ,שעיקרי אמונת י ש ר א ל תלויים בו מצד
אחד ,ו ש ל ו מ ה ואתדותר ,ש ל היהדות ה ד ת י ת בדורנו תלויים בו מן ה צ ד השני .גם אצלי
ר ב ו ת ה ת מ י ה ו ת ע ל כמה ה נ ה ג ו ת ואמונות ח ב ״ ד י ו ת ,ולעומתן ר ב ה ה ח י ב ה ל ת נ ו ע ת
ח ב ״ ד ו ל מ ע ש י ה הנפלאים ב א ר ץ ובעולם .א ך מה שבוודאי אוכל לומר הוא ,ש ל ע נ ״ ד
ה ס פ ר ש ל פרופ׳ ב ר ג ר הוא ס פ ר רציני ,מ ע ו ר ר מ ח ש ב ה ,מ צ י ג ש א ל ו ת כ ב ד ו ת מ ש ק ל ,
ו מ ת ב ס ס ע ל ע ו ב ד ו ת ומסמכים וציטוטים בדוקים; כל ב ע ל תפקיד תורני־ציבורי ,וכל
מי ש ה נ ו ש א הזה מטריד את מנוחתו ,חייב ל ע ב ו ר ע ל ה ס פ ר ברצינות ו ב כ ו ב ד ר א ש ,
ל פ ת ו ת כדי ׳ ל ד ע ת מד ,ל ש א ו ל /
׳אני מאמין ב א מ ו נ ה ש ל מ ה ב ב י א ת המשיח ,ו א ע ״ פ ש י ת מ ה מ ה א ה כ ה לו בכל יום
שיבוא׳.
המעין .תמוז תשס״ו ןמו ,דן
www.daat.ac.il
|
85
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקבלו במערכת
ס פ ר מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה על היד החזקה להרמב״ם מרבינו שלמה מ ח ע ל מ א
זצללה״ה .מהדורה חדשה ׳משנה המרכבה׳)בשני הכרכים שיצאו עתה יש
ט ״ ס ב ש ם המהדורה בשער( ,שילוב והרכבה של שתי מהדורות ׳ מ ר כ ב ת
ה מ ש נ ה /ב ה ו ס פ ת דברי הרמב״ם והשגות הראב״ד .מהדיר :ה ר ב צבי יהושע
לייטנר 6 .כרכים ,תש״ס-תשס״ו .ירושלים ,הוצאת ס פ ר י ם פלדהיים.
)(02-6536061
לפני שש שנים ב ל ב ה בשנת תש׳׳ס ,יצא לאור הכרך הראשון של המהדורה המחודשת של א ח ד
החיבורים החשובים ביותר על משנה תורה להרמב״ם; עתה זוכה ר׳ יעקב פלדהיים ,היוזם
והמממן והדוחף של מהדורה מתוקנת זו ,לברך ]כמעט[ על המוגמר ,כאשר שני כ ר כ י ם יצאו
כעת כאחד ,ה כ ר כ י ם הראשון והאחרון ־ כרך מדע־אהבה-נשים-קדושה)זמנים כ ב ר יצא בכרך
נפרד בשנת תשס׳׳בו וכרך נזיקין-קנין-משפטים-שופטים .בצדק התחילו המהדירים ב ה ה ד ר ת
חלקי הפלאה ,זרעים וטהרה ,שלא יצאו לאור מעולם במהדורה נוספת חוץ מדפוסי צילום של
ה ד פ ו ס הראשון הקשה מאוד ללימוד ,ורק אח״כ המשיכו בההדרת שאר החלקים .הצירוף של
שתי ה׳מהדורות׳ שכתב הגאון המופלא רש״ח זצ״ל )ראה מ׳׳ש עליו במבוא לכרך הראשון של
המהדורה החדשה של ספרו ׳שולחן תמיד׳ על אורח חיים ,שיצא לאור מכת״י ע״י מכון שלמה
אומן בשנת תש״ס ,עמ׳ 19ואילך ]הכרך השני יצא לאור בתשס״ד[( ל ס פ ר אחד ,מהדורות שכל
א ח ת מהן ה י א למעשה חיבור נפרד; העתקת לשון הרמב״ם והראב״ד לפני כ ל דיון ]כפי שהיה
רצונו המפורש של המחבר[; והוספת הערות ,הפניות ומפתחות וכד׳ -פותחים תקופה חדשה
למעיינים ב ס פ ר ׳מרכבת המשנה /ולמעשה לכלל המעיינים בספר משנה תורה ל ה ר מ ב ״ ם עצמו.
׳כמעט׳ לברך על המוגמר אמרנו ק ו ד ם -כי א״א עדיין לברך בשלמות כאשר ח ל ק נ כ ב ד מ ה ס פ ר ,
ה ק ו נ ט ר ס ׳בריכות בחשבון /שבו עיונים גאוניים למדניים־חשבוניים בסוגיות שונות בש״ס שיש
להן ה י ב ט מתמטי ,ק ו נ ט ר ס שנספח לחיבור מרכה״מ מ א ז הדפוס הראשון -עדייו ל א נ ד פ ס
במהדורה חדשה זו; הוצאת ׳פלדהיים׳ מתכוונת להוציא אותו לאור בנפרד ,אני מקווה מ א ו ד
שעם ה ר ח ב ת ענייני החשבונות שב׳קונטרס׳ זה ,באופן שהלימוד בו יביא ללומדים א ת התועלת
הראויה .מ פ ת ח כללי בין למעלה מ מ א ה עמודים סוגר א ת הכרך האחרון ,א ך בעיון מהיר מ צ א ת י
שחלו בו כ מ ה אי־דיוקים קלים ,כגון שספר השאילתות ל ר ב א ח א י גאון מופיע בין המדרשים,
למרות ש ס פ ר הלכות גדולות למשל ,גם ה ו א מ ת ק ו פ ת הגאונים ,נמצא בצדק בין המפרשים.
כמויכן ל א צויין מאיזה ד פ ו ס העתיקו המהדירים א ת לשון הרמב׳׳ם והראב״ד ,עובדה בעלת
חשיבות מכרעת לעיתים קרובות ,בעיקר כאשר יצאו כ ב ר בימינו כ מ ה מהדורות מתוקנות של
׳משנה תורה׳ .כ ל ל המעיינים ברמב״ם מפיקים ויפיקו תועלת מרובה ממהדורה חדשה זו של
׳מרכבת ה מ ש נ ה /המהווה פ ת ח ל ה ע מ ק ת הלימוד ב ס פ ר גאוני זה ,של גדול מפרשי ה ר מ ב ״ ם
לדעת רבים.
ס פ ר י ק ב א פ ר י ם מ ו ע ד י ם .כ ר ך א חג ה פ ס ח וכרך ב חג השבועות; כ ר ך ג
ימים נ ו ר א י ם וכרך ד חג הסוכות; וכרך ה חנוכה -ט״ו ב ש ב ט -א ר ב ע
פרשיות -ימי הפורים .מ א ת ה ר ב יעקב ק א פ י ל שווארץ .ברוקלין ניו יורק,
תשנ״ט-תש״ס 3 .כרכים(03-5700276).
86
I
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כרכים רבים ונושאים רבים בסידרת ספרי ׳יקב אפרים׳ ,ועל כמה מ ה ם כבר כתבנו במדור זה.
בכרכים על המועדים קיים שילוב של הלכה ואגדה ,רמז וסוד ,רעיונות וחידושים ,כיד ה׳ הטובה
על הגאון המחבר .בסימן הראשון בכרך השלישי דן ה מ ח ב ר עם דודו־זקנו הרב דוד בן ציון קליין
שליט״א מיסודות ,ה׳ יחזקהו וירפאהו ,בענין מה שכתב זה בספרו ׳תהלות דוד׳ על המנהג הקיים
היום אצל רבים להדליק גר חנוכה בפנים ,שלא כעיקר תקנת חז״ל )ובשיטת בעל העיטור; נושא
שנידון לאחרונה גם על דפי גלימות ׳המעין׳( .ומחדש ה מ ח ב ר שרצונם של חז״ל ב ת ק נ ת ם להדליק
בחוץ היה שיהיה ניכר שזהו נר למצוה ולא למאור ,ואחר שנהגו להדליק בפנים מפני ה ס כ נ ה
יעל שולחנו׳ -שוב חזר ההיכר שזהו נר מצוה ,כ״ש בימינו שאץ נוהגים להדליק כלל נרות כאלו
לשם תאורה .אולם המחבר מדגיש)עמ׳ ט( שכתב ס ב ר א זו רק ׳מדוחק הדבר מה שברוב תפוצות
ישראל אין מדקדקין כלל להדליק מבחוץ ,אף שאין שום ס כ נ ה בדבר :ולא שכך ראוי לנהוג
לדעתו לכתחילה.
ב י א ו ר י הראי׳׳ה לפרקי א ב ו ת .מ א ת הרב ר׳ א ב ר ה ם יצחק הכהן קוק ־זצ׳׳ל.
בהוצאת המכון על שם הרצי״ה קוק זצ״ל .עריכה :בן ציון כ ה נ א שפירא וזאב
נוימו• עיה״ק ירושלים ,אדר תשס״ו .תרלח עמ׳(02-6524793).
מעיינו של מרן הראי״ה אינו פוסק .ספר זה כולל ביאורים על פרקי אבות מ ל ו ק ט י ם מ ס פ ר
׳עולת ראיה /משאר ספרי הרב הנדפסים ומכתבי היד המרובים שעדיין נותרו ,והוא מאיר
באורות חדשים א ת ׳פרקי אבות׳ .כך למשל על משנת ׳חביב א ד ם שנברא בצלם׳»ג ,י ת וכל
א ד ם הרי נברא בצלם ,מאריך הרב זצ״ל בכת״י ש ט ר ם נ ד פ ס בענץ ה ה ב ד ל בין אומות העולם
שנצטוו רק ביראת ה׳ ׳טבעית /בניגוד לעם ישראל שנצטוו במצות עשה של יראת ה /המחייבת
א ו ת ם לחקור בנפלאות ה׳ ולהגיע למדרגה הרבה יותר גבוהה ביראת ה׳ מזו ה׳טבעית /מדרגה
שהיא ה ב ס י ס לקיום כל המצוות .במבוא מביעים העורכים א ת רחשי ת ו ד ת ם לרב א ב נ ר שליו,
שכבר ערך מפתחות לפרקי א ב ו ת מ כ ל כתבי הראי״ה ,וכאשר שמע על עבודתם של העורכים
הנ״ל מ ס ר לידם א ת החומר שהכין וביטל א ת תוכניתו; כשם שקיבל שכר על הדרישה כך יקבל
על הפרישה.
ד ר ש ה ל פ ס ה .רבי אלעזר מוורמייזא .ההדיר והוסיף מ ב ו א והערות שמחה
עמנואל .הוצאת מקיצי נרדמים ,ירושלים תשס״ו 152 .עמי(02-9973486).
ידידי פרופ׳ שמחה עמנואל נר״ו ,שבין שאר תפקידיו התמנה לאחרונה למזכיר ׳חברת מקיצי
נ ר ד מ י ם /ה ח ל י ט להוציא לאור ב מ ס ג ר ת פרסומיה חיבור חשוב שמעולם ל א נדפס ,שהוצאתו
לאור ב א ה לתקן במעט א ת מיעוט החיבורים בהלכה שהגיעו לידינו מ א ת ׳חכמי שו״ם׳ בתחילת
תאלף השישי ,ח כ מ י ם ששמותיהם מופיעים אין־סוף פעמים בספרות ה ה ל כ ה -א ך ר ק מ ע ט
מזעיר מ ת ו ר ת ם נ מ צ א באוצר ה ס פ ר י ם התורני .הדרשה של ר׳ אלעזר בעל ס פ ר ׳הרוקח׳ היא
דרשה הלכתית ק ל א ס י ת של שבת הגדול ,ש נ א מ ר ה ע״י א ח ד מגדולי הראשונים בתקופת בעלי
התוספות .בין א ם הכתוב הוא ט י ו ט א שחיבר לפני א מ י ר ת הדרשה בציבור ,ובין א ם העלה א ת
ה ד ב ר י ם ש א מ ר על ה כ ת ב מ א ו ח ר יותר ,נ ר א ה שאין הדרשה הכתובה משקפת א ת הדברים כפי
שנאמרו ,מפני שמובאות בה ב כ מ ה נושאים דעות שונות ,ו מ צ ו ט ט י ם ב ה ק ט ע י ם ר ב י ם מתוך
ספרי רבותיו וראשונים שקדמו לו ,דברים שקשה להניח שנאמרו כפי שהם כתובים לפני ק ה ל
ועדה .ב מ ב ו א ו המקיף פורש פרופ׳ עמנואל א ת כ ל הידוע על ר׳ אלעזר מוורמייזא ,ובעיקר על
שני חיבורים נ ו ס פ י ם שלו שנמצאו לאחרונה בכתבי יד ומצפים לגואלם .נוסף להערות
והמקבילות וההפניות בגוף הדרשה הוסיף המהדיר שני נספחים ,א ח ד מ ה ם ציטוט מדוייק
ו מ ב ו א ר של כ מ ה קטעי אוטוגרף של ר״א מוורמייזא שנמצאו ב כ ת ב יד המצוי בספריית
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,ד1
www.daat.ac.il
|
מכללת הרצוג
אתר דעת -
רישומים על־גבי כתבי יד ,במנהג לצייר א ת
תמונה׳ של
אוקספורד ,והשני דיון ,מלווה ב׳מדרשי
מצות המצוה בתקופת הראשונים .א ת ה ס פ ר מקדיש המהדיר לאביו ,עורך ׳המעין׳ ר׳ יונה
עמנואל זצ״ל .בסוף פ ת ח הדבר)עמ׳ יא-יב( הוא מ ב י א א ת סיפורו של אביו זצ״ל על ליל ה ס ד ר
שנת תש״ה במחשכי ברגן בלזן ,א ח ר שאיבד רבים מבני משפחתו בזה א ח ר זה; היא ערך א ת
ה׳סדר׳ ליד מ י ט ת א מ ו הגוססת ,בלי יין ,בלי מצה וגם בלי חמץ …רק מרור בלב היה לו בשפע.
כשהגיע הנער יונה למילים ׳כן ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים א ח ר י ם
ה ב א י ם ל ק ר א ת נ ו לשלום ,שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך׳ -פרץ בבכי ,ולא יכול היה עוד
להמשיך; ה ו א ל א האמין שהוא או מישהו מ ה ס ו ב ב י ם אותו יזכה להגיע לרגלים א ח ר י ם בשלום.
והנה ,בדיוק א ר ב ע י ם שנה א ח ר המעשה הזה ,בסעודת ברית מילה לנכדו שנערכה בביתו ב ע ר ב
פ ס ח תשמ״ה ,סיפר ב פ ע ם הראשונה לבני ביתו על אותו ליל סדר נורא ,והוסיף :׳לו ידעתי א ז
שעוד א ז כ ה לשבת בירושלים הבנויה ,עם אשתי ,ילדיי ונכדיי -ולשמש ס נ ד ק בברית ה מ י ל ה של
נכדי -אולי הייתי מצליח ל ס י י ם א ת ק ר י א ת ההגדה׳…
ח ב ל נ ח ל ת ו .מ א מ ר י ם ותשובות בדיני תורה .ה ל ק תמ<שי .מ א ת יעקב
אפשטיין .עיר האמונה ,תשס״ו 336 .עמי(054-6672712).
הגלות שנגזרה על תושבי גוש קטיף ל א יכלה לתורה שבה היה ספוג הגוש כולו .א ח ת ה ר א י ו ת
לכך היא ה כ ר ך החדש של יחבל נחלתו׳ שחיבר הרב יעקב אפשטיין -ת״ח מוותיקי עצמונה
וחוקר במכון התורה והארץ .בזמן הוצאת ה ס פ ר היה תושב ׳עיר האמונה׳ -העיירה ה פ ל א י ת
שקמה לה ס מ ו ך לנתיבות ,ובה גרו בתנאים־לא־תנאים מגורשי עצמתה ,שלא רצו ל ק ב ל א ת
׳גזירת׳ השהות בבתי מלון במשך חודשים ר ב י ם על כל תחלואיה; וכעת הוא מחלוצי היישוב
שומריה ש ב ח ב ל לכיש בגלגולו החדש .הרבה תורה יש בספר ,ומעט מאוד קינה על העבר;
ב ה ק ד מ ה מ ת א ר ה מ ח ב ר במילים נרגשות שעיירות גוש קטיף ׳נתלשו ממקומן׳ למרות ש׳לא היה
ח ב ל ארץ שהחזיק בשכר סופרים ומשנים ,ואשר פעמו בו חיי תורה והתיישבות בארץ׳ יותר
מ ח ב ל קטיף .כ מ ע ט שלא היה ישוב בגוש קטיף שלא היה בו מ ו ס ד חינוכי של תלמוד תורה ,בין
א ם זו ישיבה או א ו ל פ נ א או ׳כולל׳ או מכון תורני ,ובחלק גדול היו כ מ ה וכמה מוסדות כ א ל ו -
ואעפ״כ א ב ד ה הארץ ונצתה כ מ ד ב ר מבלי יושב …מ א ת ה׳ היתה זו היא נ פ ל א ת בעינינו׳ .ח מ י ש י ם
ה ס י מ נ י ם ש ב ס פ ר ע ו ס ק י ם בעניינים שונים מ כ ל חלקי השו״ע ,ורק ח ל ק ם דן בשאלות שהזמן
גרמן -שימוש חולין בכלי בתי כנסיות של גוש קטיף ,פקודת מלך בלתי חוקית ,ת פ ק י ד י ה
וסמכויותיה של הרבנות הצבאית ,דין מזוזה באוהלים ,חיוב קריעה בפינוי ישובים ועוד .בין
השאלות האחרות ,ה׳רגילות׳ ,נ מ צ א בירור בענין דרך ה נ ח ת תפילין על גבס ,ה א י ס ו ר לכהן ל ב ר ך
בנשיאת כפיים שלא ב מ ס ג ר ת תפילה בציבור ,שיטת ה א ו ר זרוע לעניו ס ו כ ה גזולה ) ה ת פ ר ס ם
ב׳המעין׳ תשרי שעבר ןמו ,א[ עמ׳ 9ואילך( ,היתר השימוש בחוטי ניילון לקשירת הסכך ,ח ו ב ת
תשלומי נזק של מי שהזיק או גנב כשהיה ק ט ן ) -פטור מצד הדין ,וחייב רק ממידת ח ס י ד ו ת ג
ועוד .ה ס פ ר מ ס ת י י ם ב ה ס פ ד על הצדיק מ ר צדוק ראב ,׳ ס ב א צדוק /איש ׳תורה ועבודה׳ ב מ ל ו א
מובנו העמוק והיפה של הביטוי ,שעבר א ת אימי השואה והשבי הירדני וכל חייו בנה א ת ארץ
הקודש בעשר אצבעותיו ,ובשנותיו האחרונות היה תושב עצמונה .הוא נ פ ט ר שבע ימים ומעשים
בלב שבור זמן קצר ל א ח ר הגירוש)ימים ס פ ו ר י ם אחרי שסיפר א ת סיפור חייו ה מ ר ת ק לתלמידי
ישיבת שעלביםג א ה ו ב ונערץ על כל תושבי היישוב .עוד מוקדש ה ס פ ר לרה״ג ר׳ מ נ ח ם ליבמן,
תושב עצמונה גם הוא ,שנפטר זמן קצר אחריו ל א ח ר מ ח ל ה קשה .שנותיו הקצרות היו קודש
לתורה וליישוב הארץ ,בכמות ובאיכות נדירות .תנצב״ה
88
|
המעין .תמוז תשס״ו ומו .ד[
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ נ ס ת מ ח ק ר י ם .עיונים בספרות הרבנית בימי הכינים .כ י ד ג :איטליה
וביזנטיון .ישראל מ׳ תאישמע .ירושלים :מוסד ביאליק ,תשס׳׳ו .ח 360+עמ׳.
)(02-6783554
פרופ׳ י״מ ת א שמע שהלך לעולמו זה מקרוב היה מגדולי החוקרים בתולדות הספרות התורנית
בדורות האחרונים ,וכותב פורה וחרוץ .מעטים יודעים שהיה בעל יסורים ,ובשנים האחרונות
התדרדרה בריאותו מאוד .פ ל א שלמרות הכל הספיק להכין לדפוס ,נוסף לכל שאר ספריו ,א ת
הסידרה ׳כנסת מחקרים' ,ובה ארבעה כרכים :אשכנז ,ספרד ,איטליה וביזנטיון ,פרובנס
והמזרח .שני הכרכים הראשונים יצאו לאור בחיי ה מ ח ב ר בשנת תשס״ד ,השני כאשר כ ב ר שכב
על ערש דווי .עתה יוצא לאור מעזבונו הכרך השלישי ,על פי התוכנית שכבר היתווה בחייו .זכות
הקדימה אכן הגיעה לשני הכרכים הראשונים ,שכן ׳ראשוני׳ אשכנז וספרד ל ה ם משפט
הבכורה ,בכמות ובאיכות ,בעולם הספרות התורני של תקופת הראשונים .לידם לפרובנס
בגדולתה נתבצר מ ק ו ם מיוחד ,ולעומתה שרידי גדולי התורה שבמזרח עלומים בדרך כלל; שני
מרכזים אלו יקבלו א ת מ ק ו מ ם בכרך הבא ,האחרון ,של סידרה זו .א ך איטליה היוותה מאז
ומתמיד מרכז תורני מיוחד ,מושפע ומשפיע ועומד בפני עצמו ,והספרות התורנית בתקופת
הראשונים בביזנטיון)איזורי יוון ודרום איטליה( מהווה כ ר פורה ל מ ח ק ר ולגילוי חדשות .רוב
פ
י ק י ה ס פ ר עוסקים בתרבות התורנית של ביזנטיון והקשרים בין חכמיה לבין חכמי אשכנז,
מאירים למשל א ת קשריו המיוחדים של ר׳ משה הדרשן מ פ ר ו ב נ ס ע ם תורת ביזנץ ,א ת
דמויותיהם של ר׳ ברוך הספרדי ׳מארץ יוון' ,רבנו הלל ב״ר א ל י ק י ם ועוד ,חוקרים לעומק א ת
מהות מדרש ׳לקח טוב׳ ,ס פ ר ׳תעלומות חכמה׳ ו׳פירוש הגאונים ל ס ד ר טהרות' ,וכולם עומדים
ת ח ת הכותרת של פרק יד :׳על לימוד התורה בביזנטיון -ח כ מ י ם רבים ויצירה מועטה׳ .יתכן
שכרך זה יתרום פחות ללומדי התורה מבחינת ה א ר ת דמויות ראשונים ש ה ם מכירים ,עימם ה ם
נפגשים יום יום -לענין זה יפיקו יותר תועלת משני ה כ ר כ י ם הראשונים; א ך אין ס פ ק שחידושים
תורנייםיספרותיים־היסטוריים ימצאו הרבה יותר בכרך על חכמי איטליה וביזנטיון ,שתורתם
שנותרה בכתב היא מ כ ר ה זהב לחוקר ספרות זו .בידיו של פרופ׳ ת א שמע אכן עלו גושי זהב
רבים ,א ו ת ם ידע ליצוק לפרקים מ ל א י תוכן וענין ,שמצליחים להפיח רוח חיים בדורות שלמים
שתורתם היתה כ מ ע ט עלומה מאתנו .הפרק הראשון ב ס פ ר עוסק באפשרות שספר ׳הערוך׳ חובר
בהשראת מילון לטיני־נוצרי ידוע שחובר כ מ ה עשרות שנים לפניו במתכונת דומה; א ם נכונה
השערה זו -יש בעבודתו של ר׳ נתן מרומי בעל הערוד יישום של דברי חז״ל ׳חכמה בגויים
תאמין /ו׳יפייפותו של יפת תשכון באהלי שם׳ ,בעיקר מפני שפרופ׳ ת א שמע מ ר א ה שספר
הערוך ה ר ב ה יותר מקיף ,עקבי ושיטתי ב מ ל א כ ת ו ממקבילו הלטיני ,להבדיל בין קודש לחול.
בסוף ה ס פ ר מ פ ת ח מפורט ,ובו בין השאר רשימה של יותר מ מ א ת י י ם ח כ מ י ם ו כ מ א ה וחמישים
ס פ ר י ם שנידונו בכרך זה .הערה אחת :ב מ פ ת ח הנ״ל )עמ׳ 1348-349ה ו כ נ ס ה רשימת כתבי היד
ש ל ה ם נזקק ה מ ח ב ר א ל תוך רשימת המקורות הספרותיים שבספר ,בין ייחוסי ת נ א י ם
ואמוראים׳ לביו ׳ליקוטי פרדס׳; לענ״ד מ ת א י ם יותר ל ה ב י א ה בנפרד.
ו ש מ ח ת ב ח י י ן .תולדותיו וחזונו של הרב מרדכי פינחס טייץ .רבקה טייץ
בלאו .ירושלים :אורים הוצאה לאור ,תשסי׳ו 180 .עמי(02-6797633).
ה ס פ ר מ ת א ר א ת תולדות חייו של ה ר ב מרדכי פ י נ ח ס טייץ ,מגדולי הרבנים בארה״ב )נפטר
בתשנ״וו .ה ו א פותח בסיפור ילדותו ובית הוריו בליטא ,דרך לימודיו בישיבות ומעברו לארה״ב,
ועד לפעליו המיוחדים במינם ב ה ק מ ת קהילה ומוסדות חינוך למופת בעיר אליזבת ה ס מ ו כ ה לניו
יורק ,ובפעילות ל א י נ פ ס ק ת בהפצת תורה ויהדות לקרובים ולרחוקים .בין השאר היה הרב
מראשוני הפעילים בהפצת אור התורה מ ע ב ר ל מ ס ך הברזל ,ונסע [!] 22פעמים לברית המועצות
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
|
89
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשליחויות חינוכיות ותורניות א ל היהודים הנצורים בה .זהו תיאור מעניין של הגשמת ח ל ו מ ו ת
חינוכיים ורוחניים באמריקה ההישגית והיקרה /על רקע החיים היהודיים ודמויות מ ו פ ת
יהודיות באירופה ובארה׳׳ב ,תיאור שנעשה בידי בת א ו ה ב ת ומעריצה ,שזכתה שבנה מ מ ל א כ ע ת
א ת מ ק ו ם ס ב ו כ ר ב ה של קהילת אליזבת .מהדורה זו היא תרגום לעברית של המהדורה ה א נ ג ל י ת
של ה ס פ ר שיצאה לאור לפני כ מ ה שנים ,וחבל רק ששכחו ׳לייהד׳ בה א ת רוב ה ת א ר י כ י ם
הנוצריים המופיעים בספר.
ד ב ר ח ב ר ו ן .שאלות ותשובות ובירורי דינים להלכה ולמעשה .ח ל ק א ב ן
העזר וחושו משפט .חיברתיו וערכתיו ב ח ס ד ה׳ עליי הצב״י משרת ע ם
קדושים דב ליאור ,מ ר א ד א ת ר א עיר ה א ב ו ת קרית ארבע -חברון עיה״ק
תובב״א .מכון לרבני ישובים ,קרית ארבע ,תשס״ה 272 .עמי(02-9964722).
הרב ליאור נושא בשני כתרים :כתר רבנות חברון וקרית ארבע ,וכתר ראשות ישיבת ׳ניר׳
שבקרית ארבע .א ו ל ם כתרים נ ו ס פ י ם לו ,ב ה ם ראשות ׳המכון לרבני ישובים׳ שעל יד הישיבה
ובית הדין של חברון ,בראשון מ ב ר ר י ם א ת ה ה ל כ ה ובבית הדין דנים אותה בפועל בין איש
לרעהו ובין איש לאשתו .עתה א ס ף הרב 160מפסקיו ותשובותיו בחלקי אה״ע וחו״מ ,ר ב י ם מ ה ם
פ ס ק י דין שדן ביושבו על מדין ,והוא מציגם לעיני כל ישראל ,כשהוא מצפה -כדבריו ב ה ק ד מ ת ו
־ שהתועלת העיקרית ש ב ה ם תהיה לרבנים צעירים ,שיוכלו לדמות מ ה ם מ י ל ת א ל מ י ל ת א
ולהיעזר ב ה ם בשעת הצורך .רוב ה פ ס ק י ם והתשובות קצרים ,מנומקים באופן הגיוני ־ א ב ל
מ מ ע ט י ם ב ה ב א ת מקורות ,א ך בסופם ,ל ל א יוצא מן הכלל ,ה ח ל ט ה ברורה וחדה ,ש א י נ ה
משאירה ספיקות ו ל ב ט י ם בהכרעה הראויה למעשה ,גם כאשר ל מ ד ק ד ק בדברים יש על מ ה
לדון .כך למשל מכריע ה ר ב ה מ ח ב ר שליט״א בסי׳ יז אות ד שבדיקת רקמות הנעשית בימינו כדי
לקבוע א ב ה ו ת עשויה לקבוע גם ממזרות ודאית -ולא רק לעורר ס פ ק ממזרות ,פ ס ק ש ל מ י ט ב
ידיעתי אינו מ ק ו ב ל )עדיין?( ברוב בתי הדין .לפני כן בסי׳ ה דן הרב בשאלה ש ה ת פ ר ס מ ה בזמנו,
ה א ם לאשה הזכות לדרוש שישתילו בה ביצית מופרית מזרע בעלה ,שעתה הוא פרוד מ מ נ ה
ובתהליכי גירושין ומתנגד בכל תוקף להפריית זול בית המשפט העליון בזמנו ברוב קולות ד ח ה
א ת בקשתה ,ורק השופט הדתי ,ל א ח ר שהתייעץ עם ת״ח חשוב ,קבע שאכן זו זכותה; ל א ח ר לחץ
ציבורי נערך דיון נוסף ,ובית המשפט העליון נכנע כדרכו לדעת ה ק ה ל והפך א ת ה ח ל ט ת ו -מ ו ת ר
לאשה ה מ ס כ נ ה הזו ,שזו ההזדמנות האחרונה שנותרה לה להרות ,להשתמש בביציות ה מ ו פ ר ו ת
ה מ ו ק פ א ו ת שנותרו גם בניגוד לרצון בעלה .א ו ל ם הדין לכאורה אינו כן :על ס מ ך מ ה ניתן ל ק ב ו ע
שהביצית המופרית שייכת לה? היא שייכת ל א פחות לבעל ,ואולי אף יותר -מפני שהדין ב א ש ה
הרה שנפגעה ׳ויצאו ילדיה׳ הוא שהבעל מ ק ב ל א ת דמי הוולדות שהופלו ,מכאן שהעובר א ו
העוברונים)שהרי ביצית מופרית היא כעוברון ל כ ל דבר( שייכים יותר לו מאשר לה! ודאי ש א ם
העוברון כ ב ר היה בתוכה ,כ ב ר התחיל לגדול בגופה ,ביו א ם תחילת גידולו היתה ׳בדרד כ ל
הארץ׳ ובין א ם הושתל ל א ח ר זמן -׳עובר ירך אמו׳ הוא ,והוא נחשב כ ח ל ק ממנה; א ו ל ם כ א ש ר
ה ו א מחוץ לגופה א ץ לה בו לכאורה שום זכות ממונית׳ ועם כל ה ר ח מ י ם עליה זכותו של
הבעל־לשעבר לעכב א ו ת ה מלהשתמש בו .הסימן האחרון ,סי׳ ק י א בחלק חו״מ ,כולל שש
שאלות ותשובות קצרות בענייני גזל ,בהן קובע הרב בין השאר שמי שהיה חייב כ ס ף לוועד ה ב י ת
ו ל א שילם ,ועתה כשהוא רוצה לשלם כ ב ר התחלפו ח ל ק מהדיירים ,יכול לשלם לוועד ה ב י ת
הנוכחי ,ב ה נ ח ה שהכסף אינו ׳ממון השותפים׳ א ל א שייך ליבית׳ ול׳ועד הבית׳ לצורך ה ט י פ ו ל
השוטף כבנין .בסוף ה ס פ ר נמצאות הערות של הראשל״צ הר״ש עמאר ,בהן באות ג הוא מעיר
על התשובה הנ״ל בענין ועד הבית ,שלדעתו א ם דיירי הבית שילמו יותר בגלל זה שלא שילם
בזמו ־ יש לו חיוב לפצות אותם; משיב לו ה מ ח ב ר שמי שמשלם ס כ ו ם מסויים לוועד ה ב י ת
90
|
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתייאש מהכסף שנתן ,ק״ו א ם הוא עובר אח״כ דירה ,ואין חובה ע״פ הדין להשיב לו אותו,
אפילו א ם ל א נ א מ ר של׳ממון הבית׳ יש גדר נפרד .לסוף ה ס פ ר נוספו תקצירי ה פ ס ק י ם ומפתח
נושאים מפורט.
ס פ ר ד ו ל ה ו מ ש ק ה .לקש שיחות בענייני חנוכה שנאמרו מפי מו״ר רה״י
הגר״י הורוביץ שליט״א בבית המדרש דישיבת אופקים בין השנים
תשנ״ד־תשס״ד .נערד ונכתב ע״י תומר חיים בכר .ירושלים ,פלדהיים,
תשס״ה+31 .שמו עמ׳(02-6536061).
גיסי מו״ר הרב יעקב הורוביץ שליט״א בנה עולם של תורה באופקים -ישיבה שהפכה לקהילה
שהולכת והופכת א ת העיר כולה לעיר של תורה .עיקר מאמציו מוקדשים ללימוד ולהוראה
בישיבה בעיון התלמוד ,אך עוד יותר משיעוריו יצא שמם בעולם התורה של שיחותיו המוסריות־
עיוניות .בדרכו של מורו הגר״י הוטנר זצ״ל מהלך גם תלמידו שליט״א ,ו מ ב ס ס על מדרשי תז״ל
ועל תורת המהר״ל מפראג שיטה חינוכית שלמה ,שביטויה העיקרי מופיע בשיחות ס ב י ב מועדי
השנה .תלמידיו ,ובראשם קרובו הרב יוסף חיים הברמן ועורך ה ס פ ר תומר חיים בכר ,עשו
מעשה ,נטלו א ת ה׳מאמרים׳ שנאמרו במשך כ מ ה שנים סביב ימי החנוכה ,סיכמו וערכו,
שיכתבו וציינו ,הוסיפו מקורות ומפתחות וחילקו לסעיפים; מקורבו של ראש הישיבה ר׳ יעקב
פלדהייס נטל על עצמו א ת ההדפסה; וכך הגיע לידינו קובץ מ ל א וגדוש בעיון מוסרי־חינוכי־
מחשבתי עמוק וגם מעניין על ימי החנוכה .כך למשל עוסק כל הפרק האחרון ב ה ס ב ר דברי
הרמב״ם שחלק מ נ ס החנוכה היה ש׳חזרה מלכות לישראל יתר על מ א ת י י ם שנה' ,כשהפרק כולו
הוא שילוב של שיחה בשבת חנוכה תשס״ד עם ׳מאמרי׳ חנוכה תשנ״ח ותש״ס .הרב שליט״א
משווה בסוף דבריו)עמ׳ שג-שח בין דור החשמונאים ,שאחרי החושך של ימי יוון חזרה מלכות
התורה לאיתנה במהירות מפליאה ,ובכח זה שבה וניצחה א ת ה ק מ י ם עליה לדורות עולם ,לבין
דורנו ,שאחרי השפל של השואה ושל החילוניות ה ח ל ה התורה להיות חביבה על לומדיה ביתר
שאת ועוז ,ועתידה עוד לפניה .יהי רצון שימשיך גיסי ראש הישיבה בהרבצת תורה וחינוך עוד
שנים רבות וטובות ,בבריות גופא ונהורא מעליא.
ידי מ ש ה .דרשות במחנה ה ס ג ר בצרפת בימי השואה .הרב משה קלנברג.
עריכה :א ס ת ר פרבשטין .ירושלים ,המרכז ללימוד השואה ,תשס״ה 285 .עמ׳
] 10+עמ׳ באנגלית בסוף הספר[(02-6797315).
הרב קלנברג הי״ד היה בן גליציה שהתגלגל לרבנות קהילה בעיר מץ שבצרפת דרך בודפשט,
וינה ועוד ,עד שהוגלה למחנה הריכוז לה־לנד במרכז צרפת ,ואחרי חודשים ארוכים של ס ב ל
הובל לאושוויץ ונרצח שם .נותרה מ מ נ ו מ ח ב ר ת של דרשות ונאומים שהוא נשא בהיותו עצור
בלהילנד עם רבים מבני קהילתו ,והוא אף ה ס פ י ק לקרוא שם לחיבורו זה ,שלא ידע כלל א ם
יוותר ממנו שריד :׳ידי משה׳ ,שהרי גם ידיו פרושות היו בתפילה מול עמלק דורו כמשה רבנו
בשעתו .הגיגיו ודברי תורתו כוללים סיפורים על קורותיו ,ו ה ם מעבירים מול עינינו תמונות חיות
של קהילה בבית האסורים ,כשרבה בראשה מנחם ,מעודד ,מחנך ומהווה דוגמא .הגב׳ פרבשטין,
ראש המרכז ללימוד השואה ב מ כ ל ל ת ירושלים לבנות ,נ ט ל ה על עצמה א ת עריכת הספר ,ונוספו
לו מ ב ו א היסטורי מ א ת פרופ׳ שוורצפוקס בשם ׳הדרך הארוכה ממץ לאושוויץ׳ ,ודברים על הרב
ואבותיו ומסעיו ותורותיו מ א ת בנו ,לשעבר מרבני בריסל .גם הרבנית פרבשטין עצמה האריכה
ב ח ל ק ה׳עיונים׳ ש ב ס פ ר בפרק ש ל ם על האיש ועל ספרו ,ועוד נוספו ל ס פ ר נספחים ומפתחות.
יד ושם ראויים למנהיג עדה ,ת״ח צנוע ואמיץ ,שניספה בימי הרעה
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
|
91
מעלה אדומים .קובץ לציון שמונה
מ ע ל י ו ת כ ה .ביטאון ישיבת
משה׳הרצוג
׳ברכת מכללת
אתר דעת -
מאות שנה לפטירת הרמב״ם .אלול ה׳תשס״ה 388 .עמ׳(02-5353655).
הישיבה במעלה א ד ו מ י ם כ ב ר גידלה דור של בני תורה ,מ ה ם תלמידי חכמים ,בניחוח מיוחד של
א ה ב ת תורה ולימודה בעיון ,עם גוון ׳מדעי׳ מסויים ,כתבנית דמותו של ראש הישיבה ה ר ב פרופ׳
נ ח ו ם אליעזר רבינוביץ ,ואולי אף כתבניתו של הרמב׳׳ם ,שהרבה מעיסוקו התורני של זה מ ו ק ד ש
לתורתו של זה .׳מדעי׳ במובן החיובי התכוונתי -כתיבת מ ח ק ר י ם תורניים דייקניים ,מ ס ו ד ר י ם ,
כאשר לעיון הישיבתי נוסף גוון של דיוק במקורות ,התבוננות היסטורית ותורנית־ספרותית ,ו א ף
ה ק פ ד ה א ס ט ט י ת ב ה ד פ ס ת הספר .בכרך הזה מופיעים זה לצד זה מ ח ק ר תורני־מדעי על דף ח ד ש
של טיוטת כ מ ה הלכות ב ס פ ר משנה תורה בכתב ידו של הרמב״ם ,עם הערות של מהדירו ה ר ב
יצחק שילת ושל ראש הישיבה; ק ט ע חדש מ ה ס פ ר המיוחד במינו ׳המספיק לעובדי ה״ של ר׳
א ב ר ה ם בנו מתורגם לעברית בידי נ ס י ם סבתו ,וגם מ ח ק ר על ה ס פ ר מ א ת הרב כ ר מ י א ל בהן,
כותב ותיק ב׳המעין׳ ומעורכי המהדורה החדשה של פירוש הרלב״ג לתורה; ועוד כ ע ש ר י ם
מ ח ק ר י ם ו מ א מ ר י ם למדניים ס ב י ב משנת הרמב״ם .בצדק מעיד ראש הישיבה בדברי ה פ ת י ח ה
שלו שמאז ייסודה של הישיבה העיסוק בתורת הרמב״ם נעשה נ ח ל ת ם של רוב ה ל ו מ ד י ם בה,
וכמה ו כ מ ה ס פ ר י ם שלו ועליו יצאו לאור ע״י רבני הישיבה )רבים מ ה ם נ ס ק ר ו ע״ג ד פ י ם אלו(.
ראוי לציון מ א מ ר גדול בכמות ואיכות של הרב ד״ר דרור פיקסלר מבוגרי הישיבה על ׳לשון
וסגנון בפירוש המשנה לרמב״ם׳ ,ובו בירור מדוקדק של יחס הרמב״ם לשפה העברית ו ל ס ג נ ו נ ה
כפי שזה ב א לידי ביטוי בפירוש המשנה ,שעיקרו נכתב כידוע בערבית דווקא .ה ר ב שלומי א ל ד ר ,
גם הוא מבוגרי הישיבה ,חוזר לעניו הגדרת ׳הלכה למשה מסיני׳ במשנת הרמב״ם ,ומיישב א ת
הקשיים ה ר ב י ם בענין זה בהנחה שלכל הלכה למשה מסיני קיים גרעין ש נ מ ס ר בלשונו ה ק ד ו מ ה ,
ועל גביו נ ו ס פ ה פרשנות של חז״ל שאינה תמיד חלק מן ההלל״מ עצמה; הכותב מ נ ס ה ל ה ו כ י ח
א ת דבריו משתי סוגיות ,ויש ב ה ם ממש .פירותיה של ישיבת ׳ברכת משה׳ מתוקים וצילה נ א ה ,
יהי רצון שתעלה מחיל א ל חיל.
ב א ל ה דן א נ ו כ י .עיונים בפרשות השבוע מאת יוסף חיים שפיגל .אדר
תשס״ו 210 .עמ׳)(08-9467796
ה ר ב שפיגל ז׳׳ל ,תלמיד ח כ ם מעולה וצנוע ,מרביץ תורה ומחנך בישיבת הדרום ברחובות ,רצה
ל ה ק י ם מ צ ב ה להוריו ב ס פ ר ובו דברים שפירסם שבת־בשבתו על פרשת השבוע ב ק ר ב בני
קהילתו -והנה ה ק י ם לדאבון משפחתו וכל מכריו מצבה לעצמו .ה ס פ ר כולל דברי תורה כ ס ד ר
הפרשות ,ומשולבים ב ה ם ל ק ט וחידוש ,פשט ודרש ,דברים המתיישבים על הלב .כך בפרשת
ישלח לך׳ ,נוסף לדעות השונות על מהות ח ט א המרגלים ,מביא ה מ ח ב ר ז׳׳ל )עמ׳ (154פ י ס ק א
מ ס פ ר ׳אם ה ב נ י ם שמחה׳ לר׳ יששכר שלמה טייכטל ,בה הוא מ ס ב י ר שהמרגלים העדיפו ׳ ל ח ם
שמים׳ ועלייה בתורה ובמידות בצל משה רבנו במדבר ,על פני הנסיונות והקשיים שיגיעו א ל י ה ם
ב ה י כ נ ס ם א ל ארץ נושבת .׳דיבת הארץ׳ לפי זה ה ם הקשיים האמיתיים שיש בכיבוש ה א ר ץ
ובהתיישבות בה ,קשיים שעשויים ל ס מ א אף א ת עיניהם של גדולים בישראל ו ל ה ר ח י ק ם מ ד ר ך
ה׳ ומרצונו .ה פ ר ק האחרון ב ס פ ר דן ב ה ב נ ת הכינוי ׳עבד ה״ שניתן למשה רבנו; כל מכיריו יעידו
שגם ר׳ יוסי שפיגל המנוח זכה ל מ ע ט מבחינה זו ,וחבל על דאבדין .תנצב״ה.
ע מ ו ד י ם ב ת ו ל ד ו ת ה ס פ ר ה ע ב ר י .כ ת י ב ה והעתלןה .יעקב שמואל שפיגל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן .תשס״ה 653 .עמי.
ה ס פ ר העברי .הגהות ומגיהים .מהדורה שנייה .יעקב שמואל שפיגל .הוצאת
אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן .תשס״ה 689 .עמי(03-9240084).
עמודים ב ת ו ל ד ו ת
92
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב׳המעין׳ ניסן תשנ״ז ]לז ,ג[ עמ׳ 69ואילך כתבנו סקירה מפורטת על המהדורה הראשונה של
החלק ׳הגהות ומגיהים /הראשון בסידרת ׳עמודים בתולדות ה ס פ ר העברי׳ .פרופ׳ שפעל ,ת״ח
וידען מופלג בכל התחומים ב ה ם הוא עוסק ,מציג לפני כל חובב ס פ ר תורני ,ובאופן מיוחד לפני
כל העוסקים בכתיבה והגהה ועריכה וההדרה של ס פ ר י ם תורניים בדורנו ,שני ספרים
מונומנטליים ,שיש ב ה ם מ כ ל טוב בתחומים הנקודתיים ב ה ם ה ם דנים .ו א ל יהיה הדבר קל
בעיני הקורא :ניכר שפרופ׳ שפיגל מקפיד להצטמצם בענין הספציפי שבו הוא עוסק ,ו׳כובש א ת
מעיינו׳ שלא לעבור מעניו לעניו; א ך כמות המידע ,הנתונים ,ההערכות ,הדוגמאות ,הכללים
והפרטים שהוא מגיש לקורא בקנה ,כשולחן ערוך ומוכן לסעודה ,ה ם לעיתים בכמות ואיכות
בלתי נתפסים .ע צ ם זה שספר ׳כבד /׳מקצועי /׳נקודתי׳ שכזה זכה למהדורה שניה מורחבת
ומתוקנת שנים ספורות א ח ר שנדפס ,מ ר א ה על החשיבות ועל הענין שיש במחקרים אלו לקהל
רחב .כי אכן כ ל א ח ד מ ס פ ר י ם אלו מכיל ל ל א גוזמא מאות רבות של מחקרים ,שכל א ח ד מ ה ם
היה בו כדי ל פ ר נ ס מ א מ ר שלם בעל משמעות באחד מכתבי העת התורניים מחד ,או בכאלו
שעוסקים ב מ ח ק ר מדעי היהדות מאידך .רק על קצה המזלג אעבור על כ מ ה מפרקי ח ל ק ׳כתיבה
והעתקה׳ :ה פ ר ק הראשון ׳כתיבת החיבור ע״י ה מ ח ב ר או באי כוחו׳ מתחיל בסוגי הכתיבה
השונים במקרא ,דן בחשיבות המיוחדת של כתיבה בכתב־ידו של המחבר ,על חתימת המחבר
כתחליף לכתיבתו ,על זיהוי כתיבת ה מ ח ב ר במקרים של ספק ,על כתיבות של אנשים הקרובים
למחבר וכתיבות שונות של תלמידים -כאלו שאפשר ושאי־אפשר לסמוך עליהם .הפרק השני
עוסק בתהליך הכתיבה ,צורת סידור ה ק ו נ ט ר ס י ם בכתבי היד העתיקים ומשמעותה ,דרך הפניות
המחברים מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם בספר ,והחשיבות של ה ס ד ר התוכני בכתבי הקדמונים .הפרק ה ב א
עוסק בהגהת הכתיבה הראשונה והעתקתה ,ובעריכת החיבור שלא ע״י ה מ ח ב ר עצמו .הפרק
הרביעי עוסק במהדורות מתוקנות של ספרי קדמונים ובהגדרת המונח ׳מהדורה /ובין השאר דן
בשאלה עתיקת היומין של ה׳מהדורות׳ השונות בפירוש רש״י לתלמוד .בפרק זה מנתח ה מ ח ב ר
עשרות ספרי ראשונים שיש ב ה ם שינויים בין מהדורות שונות ,ומכריע מתי אכן מדובר על
׳מהדורה׳ חדשה ומתי מדובר על תיקונים שונים שתיקן ה מ ח ב ר במהדורתו ,ואין ב ה ם למעשה
בכדי להיקרא ׳מהדורה׳ אחרת .אח״כ הוא בוחן סוגים שונים של ׳מהדורות שניות׳ -קצרות,
מורחבות ,מתוקנות ,מתורגמות ומשולבות ,ו א ת ההתייחסות ל כ ל א ח ת מתופעות א ל ו בהיבט
ההלכתי והמחקרי ,ועוד פ ר ק שלם לו שעוסק בספרי השו״ת ובדרך כ ת י ב ת ם ועריכתם .ישים לב
הקורא שאנו מציינים כאן ר ק ראשי פרקים מתוך הנושאים ש ב ה ם עוסק א ח ד משני ס פ ר י ם
אלו ,ועוד ל א הגענו לחצי אותו ספר! המפתחות המפורטים ה נ ס פ ח י ם ל כ ל א ח ד משני ה ס פ ר י ם
כ ש מ ם כן ה ם -מפתחות ב ה ם ניתן ל ה י כ נ ס לאוצרות הבלומים הכלולים בהם ,א ך ח ב ל שלא
נוסף ג ם מ פ ת ח מקורות נוסף למפתחות האישים ,ה ס פ ר י ם והענייניים .ב מ פ ת ח ה ס פ ר י ם
מופיעים ספרי השו״ת לעיתים לפי ש מ ם ולעיתים ע ם הקידומת ׳שו״ת׳ או ׳תשובות /ולענ״ד יש
צורך להקפיד יותר על אחידות .והערה כללית :שם הסידרה הוא ׳עמודים בתולדות ה ס פ ר
העברי /ו ב מ ס ג ר ת ה כ א מ ו ר יצאו לאור עד עתה שני כרכים )הראשון ש ב ה ם כ ב ר זכה כנ״ל
למהדורה מ ו ר ח ב ת ומתוקנת(; א ך בגב הכריכה נ מ צ א רק שם הסידרה ,וחוץ מהצבע השונה של
הכריכה א ץ שום סימן כדי לדעת על איזה כרך מדובר! כאשר יהיו בסידרה זו ח ל ק י ם נוספים
בעז׳׳ה הקושי למצוא בספריה א ת הכרך ה מ ת א י ם יודגש עוד יותר; עניו זה חייב לבוא לידי
תיקון .ה א מ ת ניתנה ל ה י א מ ר שספרים רחבי־יריעה א ל ו דורשים עיון מפורט וממושך ,ו א ח ר י ה ם
ניתן יהיה בעז״ה לכתוב עליהם שוב בהרחבה; ׳ספרים מונומנטליים׳ אמרתי ,וגם זה בלשון
המעטה יהי י« WW WW 1ד י ש jppj ftfe
נ/מודים)יסכים /שיעליעם שני א ח י ה ם
הבכורים א ת ח ק ר ה ס פ ר התורני במעלות נוספות ,ויהיו ב ס י ס לתהדרה מתוקנת ומושלכת של
כתבים תורניים ,בדור זה שבייה התורה חנינה
נ ו
על לומדיה והיגיה.
המעין .תמוז תשס״ו ומו ,דו
www.daat.ac.il
|
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש י ב ת ציון .ב א ו ר י ם חדושים ועיונים בהלכות העתידות לבוא ,ט ה ר ה ו ב י ת
המקדש .מ א ת ה ר ב יוסף דוב לובאן .ירושלים 3 .כרכים :ט ו מ א ת אוכליו -
כ ס ל ו תשס״ה; מקדש וקדשיו -סיון תשס״ה; ט ו מ א ת מגע מ ש א מושב ו מ ש כ ב
־ כ ס ל ו תשס״ו(02-6250319).
הרי״ד לובאן ,ת״ח מעולה וצנוע משכונת שערי ח ס ד בירושלים ,ל א פוסק מלחדש בהלכות שהן
כ מ ע ט ׳מת מצוה׳ ו׳הלכתא למשיחא׳ .בזריזות שאינה מצויה הוא מוציא לבדו ,נוסף ללימודיו
ולחיבוריו האחרים ,כרך א ח ר כיד של עיונים וסיכומי הלכה בהלכות הקשות של ט ו מ א ה
וטהרה ,כאשר הוא מודע לפער הקיים בין הסוגיות המפוזרות בספרות חז״ל בנושאים א ל ו לבין
ה׳אסוקי שמעתא א ל י ב א דהלכתא׳ ,ה ה ל כ ה למעשה ,כאשר חוץ מן הרמב״ם אין כ מ ע ט פ ו ס ק י ם
שדנו ל ה ל כ ה ברוב סוגיות אלו .א מ נ ם מפרשי המשנה הגדילו לעשות ב מ ס כ ת ו ת אלו יותר מ א ש ר
בשאר המסכתות ,ונימוקם כמובן עמם ,ובכל זאת ח ס ר ס פ ר שירצה א ת ה ה ל כ ה בנושאים ה א ל ו
כפי שמקובל בענייני ה ל כ ה אחרים .נ ט ל על עצמו א פ ו א מ ח ב ר זה עבודה אדירה ,והיא ל ס ר ו ק
א ת שיטות ה ת נ א י ם והאמוראים ,הראשונים וגדולי האחרונים ,ו ל ס כ ם א ת ה ה ל כ ה סעיף א ח ר י
סעיף ע ם מקורות ובירורים .הוא מעיד על עצמו ,ב ה ק ד מ ה לכרך האחרון)בינתיים( ,שיכל ת מ צ י ת
הלכה נ כ ת ב ה תוך כדי מיצוי דמי שלי ,בבחינת עבודה קשה שבמקדש׳ .כל כרך פותח ב ת ק צ י ר
ה ס י מ נ י ם והסעיפים שבו ,אח׳׳כ גוף ה ס פ ר שבו ההלכות בקצרה בראש העמוד והעיונים
והבירורים במדור ההערות ,ובחלק מ ה פ ר ק י ם אף נוספו פרקי עיון לנושאים מסויימים שנותר
בלבו ובקולמוסו מ ה להרחיב בהם .הכרך על הלכות פרה אדומה כבר יצא לאור בשנה שעברה,
ו ה כ ר כ י ם הנ׳׳ל ממשיכים בבנין הנפלא ,שיהיה לעזר רב לכל מי ש׳משלם פרים שפתיו׳ עתה,
ובעז״ה בקרוב ישמשו א ת כולנו ה ל כ ה למעשה .נ ר א ה לענ״ד שטובה גדולה היה עושה ה מ ח ב ר
ללומדי הלכות אלו א ם היה מוסיף ט י ר ח א על טירחתו ומצרף מפתח מפורט בסוף כ ל כ ר ך
להלכות ולבירורי ה ה ל כ ה שבו ,ושמא רצונו להכין מ פ ת ח מ ל א על כל הלכות ט ו מ א ה ו ט ה ר ה
בסוף הכרך האחרון בסידרה זו; ע״פ זריזותו וחריצותו של הרב לובאן ל א ירחק היום שנזכה ג ם
לזה.
פ ר ש נ י ם ו פ ו ס ק י ם א ח ר ו נ י ם ב פ י ר ו ש ו ש ל ה ר ב שייר ה י ר ש על ה ת ו ר ה .
מ א ת יונה עמנואל .מהדורה שניה -כסליו תשס״ה 16 .עמ׳] .בעריכת בנו
מרדכי עמנואל[(02-6526328).
א ח ת מעבודותיו החשובות הראשונות של ר׳ יונה עמנואל זצ״ל בשדה ה ס פ ר התורני ה י ת ה
רשימת ה פ ו ס ק י ם והמפרשים מתקופת האחרונים שנזכרו בפירוש הרשר״ה לתורה ,ב ת ו ס פ ת
ציונים ביבליוגרפיים קצרים ,הערות ומראי מקומות .החוברת הזו יצאה לאור בשנת תשכ״ב,
ובמשך השנים הוסיף בה ה מ ח ב ר תוספות לרוב .א ת החוברת המעודכנת הוציא עתה ל א ו ר בנו
ר׳ מרדכי נר״ו ,ויש בה תועלת ר ב ה למעיינים בכתבי הרשר״ה .מעניין לציין שאחד ממקורותיו
של ה ר ב הירש היה הפירוש ל ס פ ר ויקרא של נפתלי הירץ וויזל ,שיצא לאור ב מ ס ג ר ת ה ח ו מ ש י ם
של משה מנדלסון .הרשר׳׳ה ,שהיה כידוע קנאי באמונותיו ודעותיו ,ל א רק שהביא כעשרה
ציטוטים מפירוש זה ודן ב ה ם כ ד ר כ ה של תורה ,א ל א שהוא אף מציין א ח ר שמו של וויזל ׳נ״ע׳
]־נוחו עדן[; מ כ א ן שלמרות הביקורת הקשה שנמתחה על וויזל על קשריו ע ם מנדלסון ועל
תוכניותיו החינוכיות החדשניות ,ל א ר א ה אותו רשר׳׳ה ,שהיה קרוב אליו בזמן ובמקום ,כ מ י
שייצא מחוץ לגדר׳!
94
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .דן
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר ש י מ ת ה מ א מ ר י ם ב כ ר ך מ ו 1תשס״ו ,1ג ל י ו נ ו ת א -ד
גליון עמוד
שם המהבר
שם המאמר
]המערכת[
׳תכלה שנה וקללותיה׳…
א
אברמסון יוסף
ועוד על זהות מחבר ספר החינוך
ד
52
אלטמן דייר יעקב
בין מוסר תורני למוסר ׳אקדמי׳
א
67
אפרתי הרב ברוך
הכנסת כתב עברי לבית הכסא
ד
37
אפשטיין הרב יעקב
עיון בשיטת האור זרוע בסוכה גזולה
א
9
במברגר שלמה
אונקלוס ועקילם
ג
61
בן־נון רן
ביאור בשיטת רבנו תם בזמני היום ושקיעת החמה
ד
10
1
בקהופר יוסף גבריאל
סמכות רבנית בזמן הזה
ך
1
בראור הרב יצחק
״לחדד את התלמידים״
ב
18
בראלי הרב מאיר
קידוש על לחם משנה
א
23
ברונזניק ד״ר ג״מ
להוראותיו של ׳דעת׳ בלשון חכמים
ג
48
ברנר הרב ברוך
דוגמא לעיון תלמודי בביאור הרלב״ג לתורה
ג
57
גוטל הרב גדיה
׳חדשים גם ישנים׳ :עובדות לאשורן
ב
79
גלאנצר אברהם מאיר
פירושי לעזי רש״י במילונים הצרפתיים
ג
65
גלצר אהרן
אךץה מלים לענני ןאבינה מה יאמר לי
א
35
גלצר מרדכי
הדלקת נרות חנוכה בפנים שלא בשעת הסכנה
ב
46
דסברג הרב אורי
בית שאן והאנציקלופדיה התלמודית
ב
69
המבורגר הרב בנימין ש׳
הברכה על הטלית בחופה
ב
5
הנקין הרב י״ה
מילוי פקודה המנוגדת להלכה
ב
35
ויזל אברהם
משמעות חדשה בכיסוי החודש בראש השנה
א
30
ולדמןידעאל
׳סוף מעשה במחשבה תחילה׳ -
סוף הלכות טומאת צרעת
ורהפטיג אושרי
הכרעת ספק לחומרא -חובה ,רשות או איסור
א
52
ב
59
חרל״פ הרב יעקב ח׳
המחלוקת בענין קדושת בית הכנסת
ב
48
יסלזון אליעזר דניאל
סופי ההלכות במשנה תורה לרמב״ם
ב
77
יסלזון שמואל
׳אבינו מלכנו׳ -מקורותיו במקרא ובתלמוד
א
12
יצחקי הרב דויד
תיקון הקוראים ׳המדוייק׳ -׳איש מצליח׳
ג
69
כהן הרב כרמיאל
דוגמא לעיון תלמודי בביאור הרלב״ג לתורה
ג
57
כנרתי הרב עמיחי
תריסר הלכות מספר ׳לקט יושר׳ הלכות חנוכה
ב
1
כנרתי הרב עמיחי
אמירת ״חסל סידור פסח״ בהגדה
ג
17
כץ דניאל
ועוד על זהות מחבר ספר החינוך
א
63
המעין ,תמוז תשס״ו ומו ,ד1
www.daat.ac.il
95
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם המאמר
שם המהבר
כ״ץ ד״ר משה
״משונה רעה זו בכתיבתה ובלשונה״
לוינגר יעקב
המונח ׳בקע׳ -מרבי יצחק הישראלי דרך ישייר
מקנדיאה ועד החזו״א
ליפסון דניאל
״מעוז צור״ ממבט היסטורי
לרנר אליעזר
ארבעת המינים כקרבן בתלמוד הירושלמי
מאיר מרדכי
פירוש ׳משנה מפורשת׳ לר׳ אליעזר לוי
מאיר מרדכי
׳משנה מפורשת מסכת ברכות׳ לרב סנדר צבי שמש
נבגצל הרב אביגדר
׳באנו לפניך׳ -תחינה ליום הקדיש הכללי
נחשון הרב אברהם
מעורבותם האישית של נביאי ישראל בנבואתם
עמנואל הרב מרדכי
חיוב בית שאן בתרומות ומעשרות
עמנואל הרב מרדכי
עיונים ב׳מעדני ארץ׳ כלאים-פאה
פיקסלר דרור
דרשה לפני תפילת מוסף
פלס הרב ישראל מ׳
תגובות קצרות
צ׳צ׳יק הרב מ״ד
לשאלת עריכת פירוש לתלמוד
מאת הרב ח״י עהרנרייך זצ״ל
קורמן הרב אברהם
החכם והרשע בהגדה
קטן הרב יואל
נתקבלו במערכת
קטן הרב יואל
]תגובה ל״חדשים גם ישנים׳ :עובדות לאשורן[
קטן הרב יואל
נתקבלו במערכת
קטן הרב יואל
נתקבלו במערכת
קטן הרב יואל
נתקבלו במערכת
קטן הרב יואל
׳שערוריית אדישות׳ -או סערה מיותרת?
קמנצקי הרב נתן
על פגישת ה״לשם״ עם ר׳ ישראל מסלנט
קמנצקי הרב נתן
עוד בענין בעל ה״לשם״
ת ו נ ה גבריאל יצחק
מניעים ומגמות בחיבורו של ׳ספר הערוך׳
רוזנווסר משה
האותיות המשונות שבתורה
רוזנפלד יקותיאל
״לדורון לתפילה ולמלחמה״
רוזנפלד הרב שלמה
קדושת עמק בית שאן מן הדין ולא מן הארכיאולוגי!
ריגלר דיר מיכאל
״הנשר הגדול״ -גלגולו של כינוי כבוד
רייניץ הרב יעקב קאפל
״מפתח גדול לפתוח בו מנעולי תורה״
רייניץ הרב יעקב קאפל
׳באנו לפניך׳ -תחינה ליום הקדיש הכללי
רייניץ הרב יעקב קאפל
קצר -צר -צרר -צרה -מיצר
רייסקין שלומי
בענין שמות המקומות המצויינים ב״כתובת רחוב״
שטרן הרב רפאל
תענית גשמים בזמן הזה
96
המעין ,תמוז תשס״ו ומו .ד1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה מ ש ת ת פ י ם בגליון זה:
יוסף אברמסון ,רחוב שושנה ,15ירושלים 96305
הרב ברוך אפרתי ,חמדת 10990 ,217
רן בן־נון ,קיבוץ מירב19148 ,
Zabriskie Ter, Monsey NY, USA
3
ד״ר מרדכי מאיר ,דוד אלעזר ,2גבעת שמואל 54032
הרב אברהם נחשון ,רבן יוחנן בן זכאי ,17אלעד 48900
הרב ישראל מרדכי פלס ,אבני נזר ,16בני ברק 51394
הרב יואל קטן ,מכון שלמה אומן ,ישיבת שעלבים 99784
הרב נתן קמנצקי ,סורוצקין 9ב ,ירושלים 94423
גבריאל יצחק תונה ,הצבי ,47באר שבע 84732
ד״ר מיכאל ריגלר ,הרב צבי יד1דה ,10ירושלים 95438
הרב יעקב קאפל רייניץ ,שמואל נתן ,6ירושלים 96412
www.daat.ac.il