אתר דעת -מכללת הרצוג
1
נצר-נ
1 3
מ
ו
צ
א
ד
א
ג
ו
ד
1
* * י ד י
נצד
י ד י י
י
כ *
י ^ ג ^ י
ת
ךג±ך>*-ז*7
הועתק והוכנס לאינטרנט
בתוכן:
§־00^8.01ר¥1ץ]:6כ¥.1161יז\־¥
ע״י ח י י ם ת ש ם ״ ט
1
יין שביעית אחר זמן הביעור /הרב שלמה זלמן אויערבך .
שיר*׳״׳
4
הנחה ותנופה בביכורים /יוסף עופר
זכרונות )ב( /הרב ד״ר משה אויערבך זצ״ל .
בעל מרכבת המשנה — מאתיים שנה לפטירתו
אברהם
. . .
10
/
38
בריק
55
הלעזים של רש״י /ד׳׳ר משה קטן
על ״תורה עם דרך ארץ״ בימינו
דו־שיח מבעד למחיצה /הרב שלמה וולבה .
. . .
59
על המחיצה השקופה /ד״ר עודד שרמר י
. . .
62
על ספרים ועל סופריהם
67
ס׳ עלי תמר על הירושלמי /דוד מצגר
בס״ד ירושלים תמוז תשמ״א * כרך כא ,כליון ד * המחיר
מגוי שנתי :כישראל
2 0 . -ש?ל
6 . -שקל
כחוץ לארץ — .
ירושלים ,טל׳ 288883
כתובת המערכת :רה׳ צפניה ,26
www.daat.ac.il
1 0
$
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
ש ל מ ה זלמן אויערבך
בענץ יין שביעית א ח ו זמן הביעור
]שאלה[
בס״ד מוצש״ק קדושים תשמ״א
לכבוד מורי ורבי הרב שלמה זלמן אויערבך שליט׳׳א
שמעתי תרעומת בענין יין שביעית של שומרי שביעית ששווק לפגי פסה.
בגתיים עבר זמן הביעור ואילו רוכשי היין לא ידעו על חיוב הביעור .על
הבקבוקים היה רשום לשמור אותם בקדושת שביעית ,אך לא צוין מתי ואיך
לעשות הביעור .מספר אגשים עשו ביעור רק אחרי פסח ויש שעד עכשיו
אינם יודעים שהיה היוב ביעור ואנשים אלה נכשלים עכשיו בשתית יין
שביעית אחרי הביעור .בשנת השמיטה הבאה בודאי יהיה צורך למנוע מכשולים
כאלה ,אך השאלה כעת אם יש מקום להתיר את היין הנ״ל.
הבצירה של הענבים נעשתה ע״י אוצר בית דין ולפי הרמב״ן בפרשת
בהר ״ואלו הפירות המכוסים לאוצר בית דין אינן צריכין ביעור אחר שכבר
מבועריךהן מן הבית״ .אך בחוברת ״דיני הביעור בשביעית ובשמינית״ בהוצאת
בית מדרש גבוה להלכה בהתישבות החקלאית )ירושלים תשמ״א( מובא
״במה דברים אמורים כשהיו ברשות הב״ד בזמן חיוב הביעור ,אבל אם היו
ברשותם קודם לכן וקנאם ישראל מיד הב״ד ,והגיע זמן הביעור בהיותם
ברשותו ,הייב לבערם״ )פרק ב ,סעיף ה( .המחבר לא הביא מקור לדבריו
ובהערתו )ם״ק כג( מסתמך על הפוסקים שפסקו לגבי פירות׳ עכו״ם ,שאם
באו לרשות ישראל קודם הביעור חייב לבערם בשעת הביעור .המחבר הוסיף
״ונראה ברור דה״ה הכא ב פ י ת ת הנמצאים ברשות אוצר ב״ד ,וכן מוכיחים
דברי הרמב״ן שם שכתב בטעם הפטור מן הביעור בהיותם ביד ב״ד ״שכבר
מבוערין הם מן הבית״ והיינו שנתקיימה בהם מצוות הביעור ,וזה שייזך רק
בשעת היוב הביעור ,שהרי אם ביער את הפירות מן הבית והזר וזכה בהם
קודם זמן ההיוב ,אינו כלום״.
'לפענ״ד אין דברים אלה מוכרחים .ההשואה עם פירות עכו״ם שהגיעו
לישראל לפני זמן הביעור ,אינה עולה יפה .ומדברי הרמב״ן אפשר ללמוד
ההיפך .והרמב״ן כתב במפורש שהפירות באוצר בית דין אינן צריכין ביעור
אהר שכבר מבוערין הם מן הבית ,כלומר פירות שעברו אוצר בית דין אין
עליהם חיוב ביעור .הרמב״ן לא חילק בין פירות באוצר בית דין לפני הביעור
לבין בזמן הביעור.
וכך אפשר להוכיח מהמשך דברי הרמב״ן וז״ל ״וכשאין אוצר בעיר ולא
ב״ד והפירות ביד המלקט אותם מן ההפקר הוא צריך לבערם מן הבית בשעת
הביעור״ .הרמב״ן כתב כאן ברור שישנן שתי אפשריות :א׳ פ י ת ת המכונסים
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לאוצר בית דין .ב׳ כשאין אוצר בית דין וחפירות ביד המלקט .הרמב״ן לא
דיבר על מקרה בינוני שהפירות יצאו מאוצר בית דין לרשות פרטי לפני
זמן הביעור .לפי ענ״ד אין צורך להזכיר מקרה זה ,שהרי זה כלול בדינם
של פירות אוצר בית דין .אבל אם רוצים לומר שבמקרה דנן חפירות חייבים
ביעור ,אז פליאה גדולה על הרמב״ן למה לא הזכיר מקרה שכיח זה .לכן
לפענ״ד נראה ש פ י ת ת שגלקטו ע״י אוצר בית דין גכללים בדין הראשון של
הרמב״ן ונקראים ״שכבר מבוערין הם מן הבית״ ,שהרי מקורם באוצר בית
דין ואין הבדל מתי יצאו מאוצר בית דין.
וכן משמע קצת מדברי הרב פנחס עפשטיין זצ״ל שאתרוגים שנלקטו ע״י
אוצר בית דין ,אינם חייבים בביעור אחר כך ,וזה בהתאם לדברי הרמב״ן חנ״ל*.
ואולי יש עוד מקום להתיר את היין הנ״ל אחר הביעור ע״פ דברי המשנה
ראשונה )שביעית פרק ט ,משנח ט( שאחר זמן הביעור הפירות אסורים כשהן
ביד הבעלים ,אבל אם נתן לאהר ,אפשר להפקירן עכשיו ומותרים — ,מובא
ב״תורת השמיטה״ סוף פרק טו ב״תוםפת שביעית״ ושם שהרידב״ז כתב ע״ז
שהדין דין אמת .לפי זה יש לפרסם שמי שיש לו יין אחר זמן הביעור יתנו
לאתר וזה יפקירו.
אודה לכב׳ מורי ורבי שליט״א אם יואיל לחוות דעתו בזה.
בברכת התורה
יונה עמנואל
]תשוגה[
אחרי ת ת שלו׳ וברכה כיאות ,הנני בתשובה קצרה למכתבו .לכאורה
נראה כדבריהם ]בחוברת הנ״ל[ דמה שהי׳ ברשות האוצר בי״ד לפני זמן
הביעור איגו יכול לפטור את חפירות מחובת ביעור לכשיגיע הזמן ,שהרי
אפי׳ הי׳ הפקר גמור כל הזמן ,מ״מ הזוכה בהם לעצמו לפני זמן הביעור
שפיר חייל עליו אח״כ הובת ביעור ואם כן מהיכ״ת נימא דמה שהפירות
היו באוצר בי״ד עדיף טפי מהפקר ממש.
ומה שכב׳ שאל כהוגן דא״כ למה כתב הרמב״ן, :״,וכשאין אוצר בעיר
ולא בי״ד והפירות ביד המלקט אותם מן ההפקר הוא צריך לבער״ דלפי
דבריהם שהייב בביעור ״אז פליאה גדולה על ד״רמב״ן למה לא הזכיר מקרה
שכיח זה״ — נראה דאפשר מפני שהרמב״ן הביא שם שבי״ד ״מהלק להן מהן
בערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו״ וכיון שכן לא שכיח כלל שישאר
במכתב מיום כ״ט אלול תשכ״ו אישר הרב פנחס עפשטיין זצ״ל בשם הביד״ץ וירושלים
שמותר להוציא אתרוגי שביעית לחוץ לארץ ,בהתאם להוראות הרידב״ז ור״ח ברלין
״ועוד יש כמה עצות להתיר בזה ובאוצר בי״ד אין צורך ביעור כמו שכתב החזו״א
זצ״ל״ —• ומזה משמע שאחר לקיטת האתרוגים ע״י אוצר בית דין ,שוב אין חיוב
ביעור ,אף שהאתרוגים עברו לעי הסוחרים .אך אין כאן הוכחה ברורה.
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אצלם לאהר זמן הביעור ,ואם במה שבי״ד נותנים להם סמוך לזמן הביעור,
הרי כשיעור של מזון שלש סעודות שלקהם לאכילה ולא על דעת לעכב אותם
לאחר זמן שפיר מותר באכילה בהם גם לאחר זמן הביעור.
גם נראה דאף להר״ש הזקן אשר המבי״ט ובנו המהרי״ט סמכו עליו
להקל ולפטור פירות גכרים מביעור משום דמצות ביעור חשיב כדבר התלוי
בממון ולכן פטור הלוקח מביעור מפני שאומר קאתינא מכה גברא דלא מצית
לאשתעויי דינא בהדי /דאע׳׳ג שבמס׳ דמאי פ״ג מ״ד כתב שם הר״ש משאנץ
לענין חובת נתינה של מעשר ראשון ותרומת מעשר ״ואפשר דלמאי דמסיק
קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה אפי׳ מכר טבלו לנכרי
ובא ישראל ולוקח ממנו מעשרן וחן שלו״ ,מ״מ בשל שביעית לענין ביעור
גראה פשוט דכיון שגדלו ברשות ישראל וחייל עלייהו חובת ביעור לכשיגיע
זמן הביעור ,שפיר מסתבר דבכגון דא אין מקום להסתפק דודאי לא שייך
לומר קאתיגא וכוי ,ואפי׳ להר״ש הזקן לא פטור אלא כשגדלו אצל הגכלי
דכיון שמהרגע הראשון שחל על הפירות קדושת שביעית לא גתחייבו כלל
הבעלים בביעור כיון שהבעלים הוא נכרי ,אבל מ״מ אי אפשר כלל לפטור
בגלל יד עכו״ם באמצע והרי זה חשיב רק כאילו היו הפירות ברשותו של
מאן דלא ציית דינא ,וה״ה בנד״ד דלא פטור מפני אוצר בי״ד שבאמצע
וכדאמרן דלא עדיף מהפקר ממש .וגם נראה דלא קשה מזה שכתוב שם
ברמב״ן ״בערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו ,הגיע שעת הביעור עניים
אוכלין אהר הביעור״ וכוי ,כי הקטע של הגיע זמן הביעור לא קאי כלל על
תפירות שקבלו מאוצר בי״ד ,רק על מה שלקטו פירות מהשדה ,עי״ש.
אך אעפי״כ מסופקני דאולי יש מקום לומר דמה שבי״ד מתלק לכל אהד
ואחד כפי צרכו דאפי׳ מה שמהלקים הרבה זמן לפני הביעור מ״מ אפשר
דהרי זה חשיב כמזון של ג׳ סעודות שמחלקים סמוך לזמן הביעור לשכניו
וקרוביו ולעניים ,דאף שהם זוכים בזה לעצמם ואין זה הפקר ,אפי״ה הם
פטורים מביעור ,וה״ג גם בחלוקת בי״ד ליון שזה ניתן ע״י בי״ד למאכל ולא
לעכב לזמן מרובה אפשר דפטור.
ואיך שהוא נלענ״ד דיתכן שלמעשה יש לסמוך בזה על מ״ש בס׳ חרדים
במצות ביעור פירות שביעית ,שאם נאנס ולא הפקירן בזמן הביעור דאין הפירות
נאםרין .וחושבני דכיון דמה שהפירות נאסרין קיי״ל שהוא רק קנם חכמים,
מסתבר דלא גאסר אלא כשעבר בזדון ולא ביער אבל שוגג חשיב נמי כאונס,
ולכן בידוע שלא גתכוין לעכב את היין עד אחר זמן הביעור ומה שלא
ביער הוא רק מפני ששגג ולא ידע שכבר הגיע זמן הביעור הרי זה מותר,
כיון דלא מציגן שגם בזה קנסו שוגג אטו מזיד.
גם מסתבר מ״ש כב׳ דיש לסמוך בזה על המשנה ראשוגה שמתיר ליתן
בחנם את חפירות לאחרים ,והם יעשו ביעור ,כיון שהובא שם מהרי״ט אלגאזי
שכך סובר גם הר״ש סיריליאו.
בהוקרה ובברכה
שלמה זלמן אויערכאר
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י ו ס ף עופר
הנחה ותנופה בגיבורים
״והנחתו — זו תנופה׳׳
בפרשת בכורים )דברים כו( אנו מוצאים שתי הנחות של הבכורים
במקדש :תחלה ״ולקח הכהן הטנא מידך ,וחניחו לפני מזבח ה׳ אלקיך״ )ד(
ולאחר מקרא בכורים ״וחנחתו לפני ה׳ אלקיך״ )י(.
׳
והכפילות תמוהה :מדוע יש צורך בהנחה כפולה ,וכיצד בכלל ניתן לבצע
אותה ? וכי יחזור ויקה את הפירות שכבר הונחו לפני ה׳ ל והלא הפרשה אינה
כותבת את לקיחת הבכורים אהרי הנחתם הראשונה?!
שלש תשובות עיקריות לבעיה בדברי חד׳ל ,אך לשם בירורם עלינו
להקדים ולפרש משנה במסכת בכורים )פרק ג משנה ו( ,העוסקת בסדר הבאת
הבכורים:
״עודנו הסל על כתפו קורא מ׳הגדתי היום לה׳״ אלקיזך׳ עד שגומר
כל הפרשה .רבי יהודה אומר :עד ׳ארמי אבד אבי׳ .הגיע ל׳ארמי
אבד אבי׳ מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו ,וכהן מניח
ידו תתתיו ומניפו .וקורא מ׳ארמי אבד אבי׳ עד שהוא גומר כ ל
הפרשה .ומניחו בצד המזבח וחשתחוה ויצא״.
יש לברר עד היכן הם דברי רבי יהודה במשנה זו ומהם דברי תנא קמא.
לכאורה נראה שמתתלת דברי רבי יהודה עד סוף המשנה הכל דברי רבי יהודה,
אך יש קושי בדבר ,שהרי כל המשניות עד עתה היו תיאור רצוף ב׳סתם
משנה׳ של מעשה הבאת הבכורים ואף כך סופו של התיאור )חחנחה וההשתחויה
שלאחר הקריאה( הסר בסתם משנה.
רבי יהודה מתחיל את דבריו באמצע משפט .הערה קטועה מסוג ז ה
סביר לראותה כהערה קצרח חמתייחסת לנוסח קודם .אעפ״כ אין לפרש שרכי
יהודה אומר רק את המלים ״עד ארמי אבד אבי״ .אם נפרש כך תווצר סתירה
בדעת ת״ק :״עודהו הסל על כתפו קורא …עד שגומר כל הפרשה״ ,ומאיזזך
״הגיע לארמי אבד אבי מוריד הסל מעל כתפו״ .גם קריאת ״ארמי אבד אבי׳/
כתובה פעמיים .
׳
1
נראה לומר )וכך נוקט הר״ש סירילאו מובא ב״מלאכת שלמה״ ד ״ ה
ומניחו בצד המזבח( ,שהערתו של רבי יהודה מסתיימת במלים ״עד שהוא
1ברמב׳׳ם )הלכות בכורים פ״ב( ,שפסק בפיהמ״ש שלא כרבי יהודה ,משמע לכאור
שדברי רבי יהודה הם רק המשפט ״עד ארמי אבד אבי״ .ועיין בתוי״ט שמנסה להסכיד
את המשנה בדרך זו .אך התוי״ט עצמו חזר בו ,ולפי דעתו אין במשנה כלל מחלוקת.
אך דעה זו אינה נראית ,ופשוט יותר לפרש שהרמב׳׳ם חזר בו.
ה
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גומר כל הפרשה״ ואילו המשפט ״ו״מגיחו בצד המזבח והשתחוה ויצא״ הואי
מדברי סתם משנה ודברי הכל .כך מתקבל ספור דברים שלם בדברי סתם
משנה ,כשבאמצע הערתו של רבי יהודה.
רבי יהודה.מוסיף קטע למשנה ,באופן כזה שאחרי הוספתו תקרא המשנה
כתיאור רצוף באופן שוטף .רמז ברור רמז לקורא היכן יסתימו דבריו :הם
יסתיימו כאשר יחזור לאותו שלב ואל אותו משפט אותו השמיט מדברי ת״ק —
״עד שגומר כל הפרשה״.
מתוך הסבר זה של המשגה ,עולות שתי שיטות בישוב הסתירה בפסוקים,
אותה הבאנו בראשית דברינו :הראשונה לדעת ת״ק והשניה לדעת רבי יהודה.
א .לדעת ת״ק — הנחה אחת היא! שני הפסוקים רומזים אל אותה.הנחה.
שתתבצע בסוף ,לאחר הקריאה.
כך עולה גם מדברי הירושלמי על־אתר ,חאומר שיש להניח את הבכורים
בקרן דרומית מערבית של המזבח.
הריבמ״ץ במקום מפרש שהחנחה בקרן דרומית־מערבית נובעת משילוב
הפסוקים ״והניחו לפני מזבח ה׳ אלקיך״ ) = ד ר ו ם ( ,״והנחתו לפני ה׳ אלקיך״
)=.מעדב() .אמנם בירושלמי עצמו אין הכרח לפרש כך(.
ההנחה הראשונה הכתובה בפסוקים קובעת רק את המטרה • הכללית של
הבאת הבכורים ,ומתבצעת רק לאחר קריאת פרשת ״ארמי אבד אבי״ .הסתירה
בין הפסוקים — את ההנחה הראשונה מבצע הכהן ,והשניה מיוחסת לבעלים —
סתירה זו מתיישבת על ידי כך שהבעלים עושה את הכהן שליח להניח את
הבכורים והדי זה כאלו הניח בעצמו •י
9
ב .שיטת רבי יהודה — החנחה הראשונה תנופה היא! זו' היא הדדד'
הפשוטה להבין את שיטת רבי יהודה .שכן מציגו בברייתא בגמרא ישר׳ יהודה
סובר שאחת ההנחות — תגופה היא:
״תניא .רבי יהודה אומר :׳והנחתו׳ — זו תנופה .אתה -אומר זו
תנופה ,או אינו אלא הנחה ממש? כשהוא אומר ׳והניחו׳ — הרי
הנחה אמור ,הא מה אני מקיים ׳והנחתו׳ — זו תנופה״) .סוכה
מז :מכות יח :מנחות סא.(:
אך כאן מתעוררת קושיה .ברייתא זו אינה מתאימה בדיוק למשנה :לפי
הברייתא הפסוק הראשון )״והניחו״( עוסק בהנהה ממש..,והפסוק .השני
)!,הנחתו״( פירושו תנופה ,ואילו לפי המשנה מניף תחלה ואח״כ מניח.
בעקבות קושיא זו הגיה הגר״א את דברי רבי יהודה שבברייתא וקבע .שההנחה
2כך מפרש רש״ר הירש ,ופירושו מובא בדברי רד״צ הופמן .וראה יגם את הדיון בסוף
י ־
דברינו מיהו המניח לדעת ת״ק.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הראשונה תנופה היא )״שנות אליהו״ על מסכת בכורים שם( .אך לא ידוע
לי מקור להגהה זו .ניתן אולי ליישב את הנוסח שלנו בכך שהתנופה צריכה
להיות לפני ה׳ וההנחה לפני המזבח ,כמו בכל מקום בתורה )ויקרא ח כז—כח
במדבר ה כה( ,אע״פ שבפועל הסדר הוא תנופה ואח״כ הנחה) .ע״פ רד״צ
הופמן שם ,ומקצת ראיה לדבר :לכ״ע ההנחה היא לפני המזבח ,ונראה שר׳
יהודה למד זאת מהכתוב בפס׳ ד(.
(
פתרון שלישי אנד מוצאים בדברי הספרי )לפס׳ י(:
ג.
״והנחתו לפני ה׳ אלקיר — מלמד שטעונים הנח1ז שתי פעמים,
אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחויה״
זוהי הגירםא בכתבי היד חטובים של חםפרי )רומי וברלין( ,והגר״א
תומך בה )״שנות אליהו״ על בכורים שם( .על פי גרסה זו הכל הולד כסדר
הפרשה :הנחה ראשונה מניח הכהן לפני קריאת ״ארמי אבד אבי״ ,ישראל
חוזר ונוטל ,קורא את הפרשח ,ולבסוף מניח בעצמו את הבכורים בפעם
השניה <
**
*
שלשה פתרונות ,ולכל אחד קשיים משלו:
א .לת״ק — אם הנהה אחת היא ,מדוע צריכה התורה לכתבה פעמים,
פעם כתאור לעתיד ופעם בשעת הבצוע בפועל? ואם אמנם ההנחה הראשונה
נכתבה דרך כלל והשניה כפרוט ובצוע מעשי היה מקום לכתוב בתחילה את
המשלח — הבעלים .שעיקר ההנחה שלהם היא .ולבסוף לפרט את הבצוע
בפועל ביד הכהן .ומדוע לא נאמר בפירוש שהבעלים מניחים באמצעות הכהן?
ב .לר׳ יהודה — כיצד ניתן לפרש את מילת ״הנחה״ שנשנתה בפרשה ,בשני
פירושים שונים? מלת ״הנהה״ אינה סובלת ע״פ הפשט את הפירוש ״תנופה״
)הנפה היא תנועה לכוון מעלה ,הנחה היא להביא למצב סטטי ,למטה( .ראשונים
פירשו ״הנחה״ מלשון ״ל;ך נחה״ )תוס׳ סוכה מז :ר״ש בבכורים שם( ,והוא
פירוש קצת דחוק.
ג .לספרי — מדוע מצוה התורה לחניח שתי פעמים? ומדוע לא כתובה
בתורה הלקיחה של הטנא לאחר הנחתו הראשוגה ?
3בספרי ישנה גרסה שניה שהיתה לפני רש״י והתוספות •:״מלמד •שטעונים הנפה שני
פעמים״ .לגירםה זו עדיין יש לברר אם מניחים את הבכורים פעמיים או רק לבסוף .היכן
כתובה הנחה שבסוף? יתכן ש״והנחתו״ כולל תנופה והנחה .את הספרי בגרסא זו ניתן
להסביר שאם ההנחה הראשונה הפכה לתנופה ,אף הנחה שניה יש לפרשה כך .ועיין ביר״ש
בבכורים שם.
בגמרא במנחות )סא (:לומד ראב״י את התנופה הראשונה ממלת -ידך״ .אם כך ,ל א
התנופה יש לקיים את ׳והניחו׳ אם מיד ואם לבסוף .לא מן הנמנע שאף ד׳ יהודד,
שבמשנה דורש תנופה מ״ידך״ ,ואת שתי ההנחות הוא מקיים כאחת בסוף הקריאה .אך
הבנתנו פשוטה יותר ,והגמרא שם מסיעת לה באמרה שרבי יהודה למד תנופה ממלת הנחה,
ח ף
1
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נתקדם צעד גדול לקראת הפתרון ,אם נבחין שלא ההנחה בלבד נכפלה
בפרשתגו ,אף ההגדה כפולה היא .עוד קודם לפרשת ״ארמי אבד אבי״ מכריז
מביא הבכוו+ם :״הגדתי היום לה׳ אלקיד כי באתי אל הארץ..אשר נשבע ה׳
לאבתינו לתת לנו״.
לשון ״הגדתי היום״ אין פירושו הריני עומד לומר בפרשה
להלן — אין כל צורך להודיע לכהן מה תכניתו של מביא הבכורים.
שאקרא
ונראה פירושו של ר״ע ספורנו :״הודעתי לכל מתור מעשי אלה כמו )במות
אבשלום — ש״ב יט ז( כי הגדת היום כי אין לד שרים ועבדים״ .מביא
הבכורים מכריז בחייעיות שעצם הבאת הבכורים מוכיחה שהקב״ה קיים אתי
שבועתו והביאנו לארץ.
וכיה ששתי הודות כאז ושתי הנחות כאו — פירוש הדבר ששני חלקים
נפרדים ומקבילים של חבאת בכורים בפרשתנו ,ולכל אחד יחוד משלו.
ניתן איפוא להסביר את הפרשה בדרד הבאה:
והיה כי תבא אל הארץ …ולקחת מראשית כל פרי האדמה…
והלכת
אל המקום אשר יבחר ה״…
,
וענית ואמרת לפני ה אלקיך
״ארמי אבד אבי…״
והנחתו לפני ה׳ אלקיך
והשתחוית …ושמחת בכל הטוב.
ובאת אל הכהן …ואמרת אליו
״הגדתי ז^יום לה׳ אלקיך…״
יילקח הכהן הטנא• מידך
ההנידוו לפגי מזבח ה׳ אלקיך
בטור הימיני )פסוקים ג—ד( מתואר חחלק האחד — הבכורים הם
כקרבן הקרב לפגי חמזבח באמצעות הכהן ,ואף ההגדה להקב״ה עקיפה היא
— באמצעות הכהן .תוכן ההגדה הוא כניסה לארץ שהובטחה לאבות וקיום
השבועה לאבות.
4
בטור השמאלי )פסוקים ה—יא( החלק השני — האדם בא במישרין לפני
הקב״ה ומביא לו את פרי אדמתו .קריבה של אהבה יש כאן :אין כל מחיצות,
הדיבור וההנחה הם באופן ישיר להקב״ה ללא צורך בכחן ובמזבח ,וסיומם
בשמחה ובהשתהויה לפני ה .תוכן ההגדה אינו קיום השבועה לאבות ,אלא
הודיה על הגאולה משעבוד מצרים בעקבות צעקת בני ישראל במצרים ,והודיה
על חסדי המקום שהסיאגו ל א ר ץ .
,
5
4ללשון ״ה׳ אלקיך׳ כלפי הכהן ,השוה דברי חזקיהו לישעיהו )מ׳׳ב יט ד( ודברי שאול
לשמואל <ש״א טו טו(.
5לשני צדדים אלו של הודיה מצויות מקבילות בספר שמות .בפרק ב ,כג—כה ובפרק ו,
ג—ה מוזכרת הזעקה ,אך עיקר הגאולה שם היא בזכות הברית שנכרתה עם האבות.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכתיבת "שתי בחינות אלו בנפרד' ,מורה לנד התורה לקיים את~ שתיהן:
לעבוד את הקב״ה ביראה ובאהבה גם"יהד ,להודות על הגאולה שבזכות
השבועה לאבותיגו ועל ההצלה בזכות תפלתנו במצריים.
אך כיצד ניתן לשלב בפועל שתי הודיות ושתי דרכי עבודה שונות כאלו?
לכך באו שלשת הפתרונות בתורה שבעל־פה )ונפרט אותם בסדר הפוך מאשר
־•
י
י ־
קודם(.
•ג( הספרי נותן את הפתרון הפשוט £1יותר :אם .אינך יכול לבצע שתיגתיגות שוגדת .כאחת ,בצע אותן בזו אחר זו י לאחר שםימת להודות על קיום
השבועה ,והבכורים.הונחו על ידי הכהן ,עדיין עליך להודות ישירות לפני הקב״ה.
על ישועתו לעם ישראל ,ולחניח בעצמף את הבכורים לפני ה . /אין לך אלא
ליקח את הטנא מן המזבח ,לקרוא ״ארמי אבד אבי״ ולחניחו בשנית .התורה
לא כתבה א ת הלקיחה מלפני המזבח ,כי אין התורה .כותבת את הביצוע
המעשי של ההבאה אלא את שני החלקים ,שכל אחד כשלעצמו ראוי להיות
דרך הבאת הבכורים ,הלקיחה מתהייבת רק משילובם של שני החלקים.
־
ב( רבי יהודה אינו סובר כחםפרי .לאחר שחנחת את הבכורים לפני ה׳
ונתתם כבר לה׳ — סובר רבי יהודה — יאי אתה יכול לחזור ולקחתם .עליך
לשלב את שתי ההבאות בצורה אחרת :ההנחה הראשונה הופכת לתנופה:
בתנופה מתקיים היסוד של הקדשה ונתינה להקב״ה ,ועם זאת אין פה עדיין
ניתוק מן הבעלים .אף בשעת התנופה אוחז בעל ה פ י ת ה בשפת הטנא להוכיח
שעדיין הבכורים בידו ה ם .ולכן יכולים הבעלים לקרא את פרשת ״ארמי
אבד אבי״ ולהשלים אחריה את ההנחה במלואה .עתה אין להקשות מדוע לא
כתבה התורה תנופה — התורה תארה שני חלקים נפרדים שכל אחד ראוי
להסתיים -בהנחה של ממש ,ורק שלובם יחד מלמד אותנו לבצע את ההנחה
הראשונה על ידי תנופה.
6
א( ואיילו לדעת ת״ק שבמשנה השלוב נעשה בדרך שונה ,שתי ההגדות
נאמרות בזו אחר זו ,ואלו שתי ההנחות מתאחדות יחד ומתבצעות לבסוף.
לעומת זאת בפרק ג ,ט עיקרה של הגאולה בזכות צעקת בנייישראל.
יתכן שיש קשר בין אופן הבאת הבכורים לתוכן ההגשה :כאשר הבאת הבכורים היא בדרך.
של יראה באמצעות• הכהן ,גם הביאה לארץ עליה אנו מודים אינה בזכותנו אלא בזכות
האבות .לעומת .זאת כאשר הבאת הבכורים היא בדרך של אהבה ,ישירות להקב״ה ,גם החסדים
עליהם אנו מודים באו בזכותנו :״ונצעק אל ה׳ אלקי אבותינו״ .בדרך זו אנו מודים
על כל החסדים שבאו בעקבות הצעקה :יציאת מצרים וכניסה לארץ.
6בנגוד לדברי הר״ש בבכורים והתוס׳ )סוכה מזנ( נראה אולי לומר שקשה לקשר את
דין בכורים להנפת מנחה שבה ״כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף״ .במנחה דורשת
ההלכה שגם הכהן וגם הבעלים יניפו ,ולכן יד שניהם תחת הכלי .בבכורים התנוסד,
שייכת רק לכהן ,והבעלים רק אוחז בשפת הכלי כדי להוכיח שעדיין הבכורים לא יצאר
־מרשותו.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סך אין צורך ליטול את הטנא לאחר הנחתו או להחליף הנחה בתנופה .יש רק
לבדוק כיצד נשלב את ״ולקח הכהן …והניחו״ עם ״והנחתו /כלומר מיהו
המניח ? יתכן שהכהן הוא המניח ובחיותו שליחו של הבעלים מתקיים גם
״והנתתו״ .אם נפרש כך ,נצטרך לומר ש״מניחו בצד המזבח״ שבמשנה מכוון
לכהן או לישראל באמצעות הכהן )או שנפרש שקטע זה הוא רק מדברי רבי
יהודה( .יתכן שהנהר .על ידי הכהן ועל ידי הבעלים אינן יכולות להתיישב
יחדו .כיון שההגדה האחרונה היא ההגדה הישירה להקב״ה ,הרי גם ההנחה
היא על ידי הבעלים .״ולקה הכהן חטנא מידך״ — יתקיים בשלב מאוחר יותר
כאשר הבכורים יהפכו לה1ות מתנות כהונה ויעברו ל כ ה ן .
הצד השוה .לכל הפירושים ,שאליבא דכולם התורה צותה להביא את
הביכורים בשתי בחינות שונות ,ותארה פעמיים את תהליך התקרבה .לא נהלקו
אלא כיצד לשלב שתי בחינות אלו למעשה.
,
7
ד הכהן זוכה בבכורים מכח הכתוב בפרשת קרח )במדבר יח יג( .בחינה זו שבה הבכורים
הם מתנות כהונה ,אינה קשורה דוקא לאחד המהלכים שהצגנו .לפי כל אחד מהם ,לאחר
ההקרבה למזבת )בין במישרין ובין באמצעות הכהן( הבכורים הופכים למתנות כהונה
וממלאים בכך את יעודם הנוסף.
הגדתי המם מ באתי אל הארץ
ו א מ ר ת אליו
)פרשת ביםרים(
-ש א י נ ך כפןי ט ו ב ה )רש״י מ ס פ ר י (
י ת כ ן שיורו רבותינו ב ז ה ת ו כ ן ה מ ו ב ן ב מ ל ת ה ג ד ת י ,ש א י נ ו לשון ה ג ד ה
פשוטה
כ א ש ר יבינוהו ה מ פ ר ש י ם ,א ב ל ה ו א
ש ב ת "ותהלה
ע ל זכייתו
בישיבת
הארץ
מ א מ ר נשגב ו ה ו א נ ת י נ ת
הקדושה ,והוא
מלת
הגדתי
נגזר מן ש ם גד א ש ר ה ו ר א ת ו ה צ ל ח ה ל ב ר כ ה . . .ע ל ז ה עוררונו רבותינו
ב מ ״ ש ש א י נ ך כפוי ט ו ב ה ל ה ב י ן לשון ה ג ד ת י ע ל כוונה זו.
הכתב והקבלה ,דברים כו ,ג
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה ר ב משה אויערבך זצ״ל
ז כ ד ו ג 1ח
מלחמת
)ב(
העולם הראשונה
פה בארצנו ,לא ראינו בתחילה א ת המלחמה בעצמה ,אבל הרגשנו תיכף א ת
תוצאותיה הראשונות.
היינו מנותקים מחצי העולם .הים התיכון היה סגור ,אע״פ שבשבועות הראשונים
תורכיה לא השתתפה במלחמה ,אבל האנגלים ידעו שהיא נטתה לצד גרמניה
והחרימו א ת כל ה ח ו ף .עד המלחמה עבר כמעט כל היבוא והיצוא דדך הים,
ופתאום חדלו .מרתפי היין הגדולים בראשון לציון ובזכרון יעקב הלכו ונתמלאו,
ואין קונה .הפרדסים מלאו תפוחי זהב ואין סיכוי למכור פירותיהם בחדשי הקטיף,
והבנקים לא יכלו להלוות לפדדסנים ולשלם לפועלים .בתי חרושת הפסיקו ארז
עבודתם ,והמסחר והתעשיה הקטנה היו משותקים .כל אלה אשר חיו מתמיכות
פרטיות מחו״ל ,ומקבלי החלוקה ובני הישיבות — עמדו ממול הרעב .פקידי המוסדות
והמורים לא קבלו א ת משכורתם התדשית — אשר רובה ככולה באה מאירופה
ואמריקה — זמן דב גם במוסדות התלויים בגרמניה ואוסטריה ,אשר ממשלותיהן
היו ידידים ואחר כך בעלי ברית של תורכיה .וכל התחבורה דרך היבשה לאירופה
המרכזית ,היתה תפושה ע״י הצבא ,והועדים לא יכלו להעביר כספים ארצה.
60
מובו ,לעוס לי לא היו הסכומים לתשלום משכורות המורים של בתי ספדנו.
פניתי אל מר הופיין ,מנהל ה״אנגלו—פלשתינה-בנק״ .לעצתו ,שלחתי מברק לועד
שלנו בפרנקפורט ,שיעבירו הסכומים הנחוצים למרכז האפ״ק בהולנד ,והופיין הבטיח
לי לשלם תיכף אם המרכז יאשר לו א ת קבלת הכסף .אבל אין קול ואין ק ש ב !
אתר שנים שמעתי ,שבקורת הדאר בגרמניה לא נתנה להעביר א ת המברק ,בגלל
השם ״אנגלו-פלשתינה-בנק״ .להצלה פורתא ,היתה לי ההצעה של סיטונאי
בפתח־תקוה ,למכור לי סחורה ובתוכה כמות גדולה של נפט רוסי ,נגד המחאה ע ל
אלף פרנק זהב ,שתפדה רק אחר המלחמה .מובן שקבלתי א ת ההצעה ,ושלמתי א
המשכורת של החדש הראשון בפתי נפט .בתהילה לא הסכימו המורים ,אבל כ א ש ד
מחיר הנפט עלה -קבלו בשמחה א ת הפחים למחיר אשר אני שלמתי לסיטונאי,
והרבה מורים נעשו סוחרי נ פ ט .
ת
6 1
התחילו ימי החופש של בתי הספר ,ועליתי עם אשתי לירושלים ונכנסנו א ל
בית החולים ״שערי צדק״ ,אשד ׳מנהלו ד״ר משה ואלאך זצ״ל היה לי ידיד נאמן .63
60ראה בנספח אודות גירוש יפו.
61ראה בנספח :זכרונוח מהמלחמה העולמית הראשונה.
62ראה בנספח :זכדונות אישיים על ד״ר ואלאך זצ״ל .קוים לאישיותו של ד״ר ואלאך,
העלה ר׳ אליהו פרוש ז״ל )מפקידיו הראשונים של ביה״ח שע״צ( בספרו ״שערי צדק״
)ירושלים תשי״ב( ,עמ׳ ל״ו ואילך .כמו״כ מתואר בספר זה ,חלקו של ביה״ח בעת
10
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם נולד בני שמואל אברהם שיחי׳ .כל הוני היו שטרות של אפ״ק על מאתיים
פרנק נייר ,אשר עמדו אז .80 /תשלום ההוצאות יכולתי רק להבטיה ,אם אקבל
את משכורתי מפרנקפורט .באדיבות גדולה קבלו ידידי -הרופא ד״ר ׳משה ולך
ומנהל ביה״ה מר יונה מרכס -א ת הבטחתי ,באמרם שכל זמן שיש להם מה
לאכול -יהיה גם לנו .בשנים ההן היו בביה״ח עוד חדרים פנויים ,וגרנו שם עד
אחר החגים .עשינו תשבון ,שזולת הוצאות הלידה ,נשלם המחיר האש״ל כפי שעלה
לבית החולים.
0
0
בירושלים היה לי עוד תפקיד -למלא מקום הרב יונתן הורוויץ ,בא כת של
ה״פקידים״ באמסטרדם ,שנסע לפני המלחמה לאירופה .בני כולל הו״ד )הולנד
63
מלחמת העולם הראשונה .בזכרונותיו ,מספר המחבר ,כי ד״ר ואלאך ז״ל סעד גדולי
ישראל אחדים בחוליים ,וכשחלה הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ״ל )ה״שדי חמד״( —
נסע אליו ד״ר ואלאך לחברון ,והצטרפו אליו בנסיעתו זו הרב משה אויערבך וכותב
הדברים .כאשר היה צורך ,בשנת תרצ״ז ,למנות ועד לביה״ח שע״צ ,אשר יעמוד
לצדו של ד״ר ואלאך בניהול ביה״ח ,נמנה רמ״א על חבריו יחד עם ד״ר פלק שלזינגר
)אשר היה אח״כ מנהל ביה״ח( ,ד״ר יצחק ברויאר ,ד״ר שמואל אופנהיימר ,עו״ד ד״ר מ.
בוקסבוים ור׳ ישראל לאבל.
63על הפעילות הענפה והמסורה — ראה לקמן .יחד עם רמ״א עבד ד״ר ואלאך ,ובמזכיר
שימש ר׳ ישראל לאבל ,שהיה גם המבצע של מפעל ההצלה הנרחב של הפקוא״ם .את
מפעל בתי התבשיל וחלוקת המזון ,ניהלה במרץ ובמסירות עילאית — המורה גב׳ ת.
דרייפום .תאור וסקירה על ״בתי התבשיל מיסוד הגברת דרייפוס״ ,כתב יצחק יעקב
ילין ,בקובץ ״לפי שעה״ )חלק א׳ ,ירושלים תשרי תרע״ו ,עמ׳ : (43״במשך הקיץ
פתחה הגב׳ דרייפום בעירנו שלשה בתי תבשיל ,האחד — בעיר פנימה ,בבתי מחסה.
השני — במחנה יהודה ,והשלישי — במאה שערים .את היסוד ליסוד והנהלת הבתים
האלה ־מקבלת כנראה הגב׳ דרייפוס מאת אגודת היראים בפרנקפורט ,אבל היא העמידה
אותם בתור בלתי־מפלגתיים ,והיא מקבלת אפוא ,עזר כסף להנהלתם מכל מקום .בבתי
התבשיל האלה אוכלים גם תלמידי התלמוד תורה וגם תלמידי• בתי־ספר ,מלבד עניים
מתושבי העיר .שלשת הבתים ביחד מחלקים בכל יום קרוב לשלשת אלפים מנות .בערך
החצי מזה — מקבלים תלמידים .בבית־התבשיל אשר בעיר מוכרים תבשיל גם במחיר.
כל מנה — בעשיריה אחת .סכום המנות הנמכרות הוא בערך משלש עד ארבע מאות
ליום״ .ובהמשך )עמ׳ ,48הערה מס׳ : (4״בי״ג שבט התאחדו כל בתי הלחם ,ומנו את
הר׳ זאב שחור לסוכן כללי ,שאליו יכנסו כל הכספים בעד ארבעת בתי הלחם :מאה
שערים ,בעיר פנימה ,יבנה ,כנסת ישראל .לידו הגיעו הכספים האלה בעד ארבעת בתי
הלחם :על ידי הגרי״י דיסקין — 4000פרנק ,על ידי הד״ר אוירבך — ,1000ע״י
הד״ר ולך — ,1000מקופת הסיוע האמריקאית — ,10 572על חשבון הועד הכללי
הוציא הסוכן — 3058״.
על עזרתם של יהודי הו״ד בעת המלחמה ,כתב א״מ לונץ בלוח א״י )תרע״ה—תרע״ו,
•עמ׳ :(259.״בראשית החורף )תרע״ה( ,הסתדרו כבר פקידי ואמרכלי אה״ק שבאשכנז
והולנדיה ,שהיו תמיד הראשונים לדאוג לטובת ארה״ק בעת צרה וצוקה ,ויחלו גם הם
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ודויטשלנד( קבלו תמיכה תדירה מן ה״פקידים״ באמסטרדם .ה״פקידים״ שלחו לי
מברק ,שעלי לקבל לצורך הכולל כחמשת אלפים פרנק זהב בבנק ירושלמי ,אשר
״פקידים״ עבדו אתו כבר כמאה שנה .אבל מנהל הבנק לא שילם ,ב א מ ת שעכשיו
במלחמה הוכרז מורטוריום ,ואינו בטוח א ם ה״פקידים״ ישלמו אתר כך .מובן
שבני הכולל עמדו לפני הרעב .ואז עזר לי סוחר נאמן -מר האוסדורף ,בהצעה
שימסור לי מצרכים בהמחאות על 300פרנק ,וזמן הפרעון -לפי יכולתי! קבלתי
א ת ההצעה ,אבל בני הכולל לא רצו לקבל א ת המצרכים .אבל עברו ימים מ ס פ ד
64
לקבץ כספים לטובת נגועי הרעב והמחסור שבאה״ק ,ולאושרם נמצא אז בחו״ל באיכוחם
שבירושלים — הרב ר׳ יונתן בנימין הלוי הורוויץ ,ויעזור הרבה לזה ,ואחרי זמן קצר
עלה בידם למצוא דרך איך להגיע הכספים לארה״ק לידי סוכנם — הבנקיר מר ח .א.
ולירו .וסדר חלוקת הכסף להקלת המצב — מסרו לידי הרב ד״ר משה אוירבאך )מנהל
בתי הת״ת ״נצח ישראל״ בפ״ת( ולידי הר״ר ישראל פורת בירושלים .הכספים י נתחלקו
ג״כ לסעיפים שונים ,והם :א( בתי תבשיל בעד הגיכי הת״ת ,ולעניים בחנם ובמחיר
קטן; וחלוקת קמח לעניים צנועים .ב( תמיכות שונות לאומנים ולמשפחות שאבותיהם
עובדים בצבא .ג( עזר לחולים ברופאים ורפואות .ד( תמיכה לתלמידי חכמים שתורתם
אומנותם .ה( תמיכה והלואה לת״ת והישיבות ,החזקת בתי החנוך ״דורש ציון״,
ישיבת ״ציון״ ות״ת התימנים״< .על ת״ת ״דורש ציון״ — ראה בהמשך הזכרונות.
ת״ת זה עבד גלגולים שונים והנהלות שונות ,עד אשר קבלוהו הפקוא״מ תחת חסותם,
ולרמ״א היה הלק בניהולו ובתכניות הלימודים בו .פרטים מלאים על כך — בקונטרס :
75שנה ל״דורש ציון״ ,ירושלם תש״א ,עמ׳ 48י.(47-
בראיון עם רש״ז זוגגפלד )ח״ג ,עמ׳ ,(31הוסיף רמ״א :״ענין הקצבת מנות המזון
לילדי בתי הספר מקופת הפקוא״מ ,נעשה בהסכמתו המלאה של ר״ח זוננפלד • .בלי
ר״ח זוננמלד ,עצתו והסכמתו — לא נעשה שום דבר .כחבר ההנהלה הנכבד ביותר
של פקוא״מ בירושלים והסמכות התורתית המוסמכת בירושלים ,לא היה הורוויץ עושה
דבר בלי ר׳ חיים״ )וראה בנספח על ר״ח זוננפלד(.
כשירדה ,בניסן תרע״ה ,מכת הארבה ,ו־ 450בני ישיבה מירושלים נשלחו ע״י הממשלה
לפרדסי פ״ת לאסוף את ביצי הארבה ,קיבלו אותם תושבי פ״ת בכבוד ,ורמ״א
ביחד עם ר׳ דב ימיני — פתחו בית תבשיל מכספי פקוא״מ ,שכלכל את בני הישיכד,
כל תקופת שהותם בפ״ת.
64מורטוריום = תדחית ,שמיטת כספים ,חוק ממשלתי )הניתן עפ״י רוב בשעת חרום( הקיכ;3
משךזמן מסוים שבעלי החובות והבנקים רשאים לדחות בו את פרעון חובותיהם לנושים.
65מלבד פעילותו כמ״מ ב״כ הפקוא״מ ,נטל רמ״א חלק בפעולות ״ועד הסיוע״ שנוסד
ע״י חברת ״עזרה״ הגרמנית )הילפספעראיין( ,יחד עם נציגה — אפרים כהן וד״ר יאלאך,
ופעילות זו הביאה לברכה מרובה )ראה — זוננפלה ח״ג עמ׳ ד 3תאור מלא על פעילות-
סיוע אלו ,כתב אפרים כהן—ריים :מזכרונות איש ירושלים ,הוצאת ״ספרית הישוב״ ,ירושליס
תשכ״ז ,עמ׳ ,371—381וראה עוד :ן151ע6נ >1ת 3ת1116 1231*3 ¥61*61׳ 2 :־31וומ161ן
51;1*1116,ת 1)001*: 0£ 1116 1,60 £3601*: 1־¥631־( £010012311011 011 ?31631:1116
. 261-289).ע .ע ^01• 24 (1979),
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג 0
ומחיר המצרכים עלה ,ואז קבלו בשמהה לפי המתיר הקודם .אבל דאגתי לשבועות
הבאים .ועוד הפעם עזר ליי ידיד -מר מיכאל לאנגה מלונדון ,אשר גר אז בזכרון יעקב.
היתה לו אמנה גדולה באפ״ק בירושלים ,ועל חשבונו נתן לי הבנק א ת חמשת
אלפים פרנק לפי הבטתת מברק ה״פקידים״ .יכולתי )לשלם למר האוסדורף א ת
המצרכים אשר המציא לי( לתת לבני כולל הו״ד א ת תמיכתם לחדשים אהדים.
ומאז והלאה היינו חיים בנסים .אמרתי ,שעובר אני בכל יום על מאמר חז״ל
לא לסמוך על הנסים ,אבל סמכתי עליהם ,ודי בחסדו עשה א ת הנסים להחיות
עם רב.
כאשר שבתי לפתת תקוה ,הודיע לי הקונסול הגרמני ביפו ,שבא עבורי סכום
של 125לירות זהב אנגליות .אה״כ נודע לי שאחי ר׳ אהרן ,אשר היה אז סותר
:מפורסם בהמבורג ,מצא דרך להמציא לי א ת הכסף .ככה יכולתי לע״ע לשלם
משכורת המורים בכל בתי ספר ״נצה ישראל״ -בפ״ת ובמושבות ובחיפה .אך
עברו תדשים — ואין קול ואין כסף .פתאום קבלתי ׳מכתב מר״י רוזנהיים ,שהעביר
לי באמצעות הבנק הגרמני בברלין סכום של 1600לירות אנגליות ,אשר עלי לקבל
מן מנהל המסחר הממשלתי קטבק .הסכום הזה מיועד לבתי ספר ״נצח ישראל״
)אבל עוד מ ע ט אקבל עוד סכום לתמיכת נצרכים לפי דעתי( .מנהל מסחר הטבק
מסר לי א ת הכסף ב־ 5000מג׳ידות תורכיות )המגיידה — כמעט 4פרנק זהב(.
לא יכולתי לשאת א ת המשא היקר ,ושמש המנהל הוביל לי א ת השק מלא הכסף
אל משרד ידידי מאיר האוסדורף ביפו ,שם חלקתי א ת הסכום למורי ״נצת ישראל״
בכל מ ק ו מ ו ת י ה ם .
66
עברו שבועות ,וכתב לי ר״י רוזנהיים ,שאניה אמריקאית תביא לי סכום גדול
אשר עלי לתלק ,לפי דעתי ,לנצרכים ,אבל לא הודיע לי בשם מי יבוא הכסף.
קבלתי ע״י הקונסול האמריקאי בירושלים שק של 1800לירות אנגליות זהב .פחדתי
ללכת רגלי עם סכום גדול כל כך ,ושכרתי עגלה לביה״ת ״שערי צדק״ ,שם היה
ארגז ברזל בטות .בלילה ישבנו אשתי וד״ר ואלאך ומר מרכס ,וסדרנו א ת הזהב
בגלילות של ארבעים לירות ) 1000-פרנק ז ה ב ( .
67
66בכת״י א׳ הוסיף רמ״א לספר :״שלמתי את החוב למר לנגה .כאשר שלמתי למר האוסדורף
את המצרכים לפי המחיר שדברנו ,לא רצה לקבל את הכל ,מחשש רבית .את המחיר אשר
חשב מקודם ,היה לפי נייר־ערך של האנגלו־בנק ,אבל ערך הכסף היה רק 8070של
הכסף המזומן .את ההפרש נתתי לאחותו ,שהיתה ילידת כולל הו״ד ,אבל התחתנה
עם בן כולל אחר ונתאלמנה ,ולפי הנוהג — לא היתד .לה עוד זכות לחלוקת כולל הו״ד״.
67לעובדה זו ,מוסיף בגו — מר שמואל א .את הסבר העובדות :״יהודי גרמניה פנו דרך
הולנד הנייטרלית ליהדות ארה״ב .ואמנם ,משם הגיע משלוח גדול של מטבעות זהב
על סיפון אניית מלחמה אמריקאית — ליפו )אמריקה היתד .עדיין נייטרלית( .ככתובת
בארץ ,נמסר שמו של הרב ד״ר משה אויערבך .בלווי שני בחורים חסונים ,הלך לקבל
שגי שקים כבדים מלאים מטבעות זהב ,להעבירם לירושלים .בפחד גדול מפני השודדים
הרבים ,הגיעו בשלום .לירושלים ,ולילה שלם ישבו במרתף ביה״ח שע״צ לספור ולמיין
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הכסף בא בזמנו ,כי המצב בירושלים היה נורא -רעב ומתלות )מחלת טיפוס
האבעבועות ועוד( .היו מקרים ,אשר אנשים נפלו ברתובות עטופי ר ע ב .ועוד
גזרת גרוש וגזרת הצבא ,בי הממשלה התורכית גרשה א ת האזרחים הרוסיים א ם
לא קבלו א ת האזרחות העותומנית ,ואם קבלו אותה -לוקתו לצבא עם האזרחים
ה ת ו ר כ י י ם .ובצבא היה המצב הסניטרי רע כל כך ,עד יום ויום מתו תיילים
בטיפוס ומחלות אתרות .לעומת זאת ,היה אפשר לפדות א ת עצמו מן הצבא באלף
פרנק זהב.
68
69
מובן שבהתיעצות עם דיר ואלאך ,הוצאתי א ת ההלק הראשי של הכספים
לרעבים וחולים .להרבה רבנים ,נתתי א ת התמיכה בצורת הלואה ״עד שירחיב״ .יכולתי
״צייו״ ־־ עובי
לשלם משכורת למורים של ת״ת ״דורש ציון״ וכן לרבנים של י
המוסדות עמדו אז ת ח ת חסות הפקוא״ם .להרבה אנשים נתתי תמיכות לפדיונם מ ן
הצבא .במכתבי לר״י רוזנהיים ,שהלך דרך הקונסוליה הגרמנית ,קראתי אותן ״ ת מ י כ ח
למשפתות חיילים״ ,בדעתי כי זאת היא עזרה ,אם בעלי הבית יוכלו להשאר א צ ל
ש י ב ת
את הזהב .הנצרכים היו רבים מאד .לכן החליטו לרכוש מזון במחירים זולים ולחלקו
למשפחות .לשם כך נשלח המורה לערבית לעבר־הירדן ,לקנות חיטה אצל הבדואים ,ואילו
שליח אחר נשלח לדמשק ,ורכש שם שני קרונות רכבת תפוהי־אדמה ,שהגיעו לירושלים
בדיוק לפני הפסח — הצלת נפשות ממש למשפחות הרעבות}״.
68תאור מפורט על מצבה של ירושלים בזמן המלחמה ,מביא הרב משה בלוי זצ״ל בספרו
״על חומותיך ירושלים״ )הוצאת ״נצח״ ב״ב ,תשכ״ח( — פרק יז׳ .בין היתר הוא כ י ת
)עמ׳ נ״ט( :״הרעב והלכלוך שבעיר ,חוסר המים וסבון גם בבתים והלחם המגואל,
גרמו להתפשטות מחלת טיפוס המעיים באופן מבהיל .אלפי יהודים נפלו קרבן למחלה
זו ,מעוברות הפילו ,תנוקות מתו במידה מבהילה .הזדמן לידי פנקס חברהיקדישא ע ל
העדה הספרדית ,ומצאתי שתמותת הילדים בעדה זו — שהיתר ,בשנים כתקונן 3^6
לחודש — עלתה אז למאה—מאה ועשרים לחודש .גם נפוחי כפן מתו למאות .א ס ש
היה לראות יהודי ,ביחוד מבני הישיבות שהכנסתם נפסקה ,כשסימני נפוח היו נראים 3
לחייו היו מתנפחים ,וכעבור כמה ימים שמענו שאיננו עוד בחיים ,ומת ברעב .מ ת ו ך
שהייתי מטפל בחלוקת החטה או הקמח והלחם ע״י הסנדיקט ,ונהלתי סטטיסטיקה מדויקת
מהתושבים היהודיים — עמדתי על המציאות הנוראה ,שבשנות המלחמה ירי מ ס פ
יהודי ירושלים עד חצי בערך ,מ־ 50אלף בפרוץ המלחמה עד 25אלף בערך ,ב ס ו
וביהוד לא יכלו להתקיים הזקנים והחלשים״.״ )וראה עוד — א .אלמליח :א״י וסורית
בימי מלחמת העולם )תרפ״ח—תרפ״ט( ,י .ילין :לפי שעה )תרע״ו((.
כ
ר
ו׳
ר
ס ה
69גזירות הגיוס לוו בעונשים קשים ואכזריים של התורכים ,אשר הגבירו את א כ ז ר י ו
בעקבות פרשת גיל״י .ר״מ בלוי )שם ,עמ ג״ט( ,מתאר מקצת מה״שיטות״ אשר
נהוגות באותם ימי אימה וחרדה :״מפעם לפעם נעשו חיפושים לשם תפישת ״משתמטים״
הביאו לגיון מיוחד של אכזרים מתורקיה ,גוי אשר לא תשמע לשונו …והם ה
פחדים בכל מקום הופעתם ,גם על עבריינים מסוגים אחרים .כל יום היו מפרסמים פ ק ו ד
חדשות ועונשים חדשים .ענשו גם עונש גופני ,הלקו הנאשמים ברגליהם ובאברי
ת0
;
ף י י ן
נ ז י ל ן
ו ת
ג ן
14
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^
^
*
^
ביה .יתשלם היו
^
| הרבנות הראשית§
באה״ק
זכרו מרחוק את ׳
ןן 8*8818ע^מ? £
ב ב ב ם
^ 1 6 8 * 1 0 0״ ? $>!8 13
ה
^ויתשלםתעלהע 5,
5
והועד הכללי
1£
י""* " י " '
ן לעדת הספרדים יעיז $
| כעחיקירושלםהוננ״א $
,
,
לשנה
תכתבו
כעת האיומה הזאת ,אשר עיח״ק
יהשלם ת״ו עידנה סובלת סהםשברים
הנוראים אשר הקיפוה מנל צד ,ודמי
העניים והאביונים ,והיתושים והאלמנות,
נשפכים כמים ,ותלמידי ההנמיס סובלים
חרפת רעב על ידי היוקר הנורא ,והעדר
כל תמיכה מאחינו שבהויל .נוםפיז עחה
שאלת הצבא ! על ידה נשארות סשפהות
משפהות בלי כל משען להם ,ויום יום $
יצבאו על כיח ועדנו משפחות למאות< ,
|
בבכי יבאו ,ובתחנונים ילבו ,ועיננו
|
ן 1,ן
ר ו א ן ח
נ
ות
ל
א ן ן י ם
>.
.
, ^ .
<
ע
1
אשר חשינ ירו ,ובמוקדם האפשרי ,יניח״־ 1
בישי הרחמים והסליחות האלו ,עוררו נא |
לבב םניריכס ומיודעיכם ! עשו קבוצות |
(
ל
י
כ ג י
ם
צ ץ
1
ן ה ת ת
ב י א י
מ ט ר ה
ל
ז י ת נ י 1
ז ן !
טובה
ותחתמו
טייערע
אחינו הימרים!
א י ש
כ י
א י ש
כ א ו
כ כ ל
ס י ם
עד נפש !!1
מזי ישלם לכס כנםולכס ,ויזככס
לראות בשובו שיבת ציון וירושלם ,ויכתבבם
דחחסכם להייב טובים ולשלום ,בעתירת
מוקיריכם ומבבדיכם חצופים לישועה.
ראש הרבנים באה״ק חו״ב והו״ר
ופקיה־ ועד העדה ,ההותטים—בברכה
ושלום.
נא־ משה פראנקן חככ נאזי,
נאם ת ד פאפו ואפו הועד,
*
*
בריעדעריאון שוועסטער
די זעהר טרויעריגע לאנע פון ירושלש
אין דער לעצטער צייט ,איו אייך נעמיס
כעקאנט ,דער קריזים האט פעיאורזאכט ראם
הונדערטער און מויזענדער אירק זאלין
וואנדלען אין די נאפען ,הונגעדיגע און עלינדע,
אוננליקליכע און האפפנונגםלאזע ,און וועהרענד
די ארנזוטה וןערט פון טאג צו טאג שטארק
און אונענטרענליך ,פעמאכלעפיגען אונזערע
ברירער אין אויסלאנד די היילינע פפליכט צו
העלפין אונז וויא נעיועהנליך אפילו גיזאהער.
וואס זאלין מהון די עלינדע פאםיליען,
וואס גע-־ק ממש ארס פון הונכער ,און
וואם זייערע מענער מסען נאך דיענען אין
כיליטער ,און טהייל נעסען אין די קייעג
נעגען איטאליען ,און אליין בלייבען זי• דא מ׳ ט
דיא קליינע קינדערליך ,אין א פערצווייפעלטע
לאגע .וואס א־ז ה־מעלשרייעגד !
טרויעריג ,זע־י טרויעריג!
ערבאריםט אייך 1זאל זיך ויהי־ען א
פוגקרהשנות ביי אייך ,צו העלפקן או״ ,כיד
זאלין קענען האטש םיט וויפיעל עם איז
העלפען די אונגליקליכע ,זיי זאלין ניט אין
נאנצין פערצווייפעלן! גאט וועמ אייך
דערפאר העלפין וואו איהר מעט י ו ?ערי!
און מעניין ,און צוא שרייבען אייך א נייעם
נוטען יאהר ,פול טיט ;ליק און פערגענינק,
וויא עם ווינשען אייך
דער אנערראנינער פון ירושלם,
און דער וועד הכללי פון די אללע יירישע
ספרדישע קהלות אין ירושלם הובכ״א.
י ״ הנגיד .גבריאל.
נ*= יוסף מרדכי הלןי,
!אט טשה יצחק מירהש.
נ* 0יוסף ברואני.
קריאה משגת תרע״ד ,מ א ת ההכם באשי והועד הכללי לעדת הספרדים בירושלים,
להתלץ לעזרת תושבי ירושלים הרעבים ,ובפרט לעזרת משפתות המגויסים.
)פרסום המודעה מתוך הספר :מן המקור -הישוב הישן על
לוח המודעות ,מ א ת בנימין קלוגר ,באדיבותו של המו״ל(
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפתותיהם .הצלה מיותרת היתה לי בס״ד בשחרור תלמידי ישיבת ״צייו״ .ל פ י
החוק ,היו ההכמים הרשמיים פטורים מן הצבא ,ובתווך העו״ד ר׳ יוסף חי פ נ י ז י ל
השגתי בעד 40תלמידי הישיבה תעודות רשמיות להכמים.
עזרה מיותרת קבלתי ע״י הקונסול האמריקאי בירושלים -מר גלייסבדוג
" • א הי״!,
הודות לעבודתה הפוריה של הגב׳ תרזה דרייפוס ־ ע י
אזרתית שוייץ ,ויכלה לנסוע לאירופה ואמריקה להמציא כספים נוספים
ירושלים .עשינו ועד ליסוד מטבתים לכל הנצרכים בירושלים ,והרבה ע ז ר ל
הקונסול האצילי .כאשר הבעתי לו תודתי ,השיב לי התשובה היפה :״הוביג ק ו נ ס ו ל
ארצות הברית היא ,לעזור לכל מי שזקוק לזה״ .במטבחות בירושלים אכלו ב כ ל
כ־ 4500נפש .סדרנו תפריט מפת ,קטניות ושמן זית ,בתשבון של ' 2000קלוריות.
ה מ י י ה
א ז
: 1פ
ה י
ת
70
י
ו
ס פ ת י
א
כ
ת
ן
ס
גי
מנהלי ל ב י ה ת נ ו ך
לא רציתי שהילדים יאכלו במטבח כללי ,ולכי א
• ,״גדולר-
בירושלים ,חוץ משל ״עזרה״ בברלין ,אשר היא בעצמה דאגה
לגימה — שהיא מקרבת א ת הרחוקים״ — גם מנהלי תלמודי תורה ״ ^ רזייבז״
׳ ^לג׳י
ו״תיי עולם״ וגם של בתי ספר ה״אליאנס״ — השתתפו באסיפה•
מעונד;
מספר התלמידים יקבל כל בית חנוך תפריטים בכל יום .הסדר הזה נמשי
ל ב י ת
ס פ ר ה
ס ד ר נ ו
י ו ת ר
שונים ,וההכאה הוצאה לפועל באכזריות נוראה .כמעט כל פקודה היתה מלווה
• ***-ירם
עונש מוות …כשהנצורים היו מרובים ,והחוטפים חששו פן ימלטו אחדים בדרך
י י תיר
עמי
־ '
' '' '
'
׳
ע
קושרים בחבל אריד
60—70איש ברחוב ,כפותים ומובלים בלי חמלה אל המשטרה ,ביניהם זקנים ,רבנים
ו^ם
חולים .אגשים שלא שרתו בצבא ,היו נתפשים מפעם לפעם ונלקחים לעבודות כ ו ד י ו
ולכל עבודה שהמפקד מצא לנחוץ לבצענה .לפעמים תפשו ת״ח זקן או חלש׳ והכי־י״
•יוזזו
לסחוב לחוץ לעיר נבלת סוס או חמור .אנשים שעברו את הגיל של — 45נלקחו ל
לעתים לאיר״,
מטאטאי הרחובות .אלד ,כבר ראו את עצמם מאושרים• י
'יקית,
,
לפגוש יהודים נכבדים ומעודנים ,בני משפחות רמות ,מטאטאים את הרחובות יהיכילד•
״ יייתי
'
'
" ^
'
'
•
בהיותו בידי התורכים האכזריים )שם ,עמי ס״ב—ס״ד( .וראה — .זוננפלד ,ח ״ -
?מי
,33—34מעשה מופלא שאירע לרמ״א אצל הקונסול האיטלקי ,בתווכו של פ ר ו פ ׳ :
ז ר ו
א ת
ו ת י ה ם
א ח ד
ל
ב ש ו י ר
ש ג י
מ ה
ש
י
י כ ה
ל ס
ל כ י
צ
ת
א פ ש ר
א
ה א ש פ ת ו ת ״
ת
י
ג ם
א
פ י י ש
מ ת א ר
ב ס פ י י
] ז :
ל
י א ה
ג ך ן
ה י ה
( 6 2
ה ע
א
ת
13
0
0ל
א
ש
י
ד ,ב י א
3
נ פ ש י ת !
ו כ ן
י א ה
ב נ ס פ ח :
ה ג י ו ס
ב פ
ת
תיע
ד,
ז5
י
י נ :נ ס
מח
" ~" " ׳
"
׳
^׳ '
^ ,
זכרונות על ה״בימבאשי״.
70בכת״י א׳ הוסיף רמ״א ,שמאוחר יותר ,לא נתנה הממשלה אמון בעבודת ה ה ס •
גב׳ דרייפוס וחשדה בה כמרגלת ,ונאסר עליה לחזור לא׳׳י .״כאשר אשתי ואני
בשנת תרע׳׳ו מגרמניה — רצתה לנסוע עמנו .אך על הגבול הבולגרי—תורכי הופידז•
י עיטר
.
תורכי ותמונתה בידו ,והכריח אוהד ,לעזוב את הרכבת .נבהלנו ,וכאשר נסית-
עבורה רשות להמשיך את הנסיעה — איים בי השוטר להוריד גם אותי מן ה ר כ 3י
זה בליל חמישי ,וכאשר באנו לסטמבול בע״ש אח״צ ,תיכף הלכתי לשגריר האמריק^* '" ,
אברהם האלקוס ,לבקש עזרתו .הוא ישב בסעודה ,אבל תיכף יצא והבטיחני ל ב ק ^
הציר בסופיה ,לדאוג לטובת הגי דרייפוס .קיים את ההבטחה ,ותחת החסות האנ-17
נסעה היא חזרה לשויצריה״ .הגב׳ דרייפוס מתגוררת עד היום בשוייץ ,לאי״ט.
:
ד
ש
ל
ל
י ג
ת
,
7,
1 2 3
16
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
71
עד שבמשך הזמן כמעט כל ההסתדרויות מצאו דרך להמציא תמיכות לארץ י ש ר א ל .
71במאמרו ״צדיק כתמר יפרח״ )״שערים״ כ״ו אייר תשל״א — ,(21.5.71לרגל מלאות
איש ירושלים ,את רחשי לבו
90־ שנה לרמ״א ,כתב הרב רפאל קצנלינבויגן זצ״ל
על אותם הימים ,וראויים הדברים להחקק כאן לזכרון:
״כתם מחפיר על הישוב הותיק והישן הירושלמי ומשגה חמור עליו ,על היסח־הדעת,
על השכחה הגדולה שהשכיחו מלהעלות על הכתב ,למען יהיו לזכרון לדורות הבאים,
את כל הפעולות והמעשים של היהדות החרדית במערב אירופה למען הישוב בארץ־
ישראל ,התרחבותו והתפתחותו .אין להביע תמהון על ״הסופרים החילוניים״ שהתעלמו
מהפעולות הכבירות למען הישוב היהודי בארצנו …אבל ,אחינו הירושלמיים ,אלה שחיו
בימים אלה ,ומבשרם הרגישו את כל הפעולות ובעינם ראו כל זאת — איך הם שכחו
את הכל ? איך לא נמצא אחד מכל החבורה שינציח את ראשי וטובי היהדות המקורית
של מערב אירופה ?
אין כאן המקום ,ואין בכוחי לפרט את כל הפעולות והמעשים שפקוא״מ באמסטרדם
ואגודת היראים בפרנקפורט עשו למען הישוב בארצנו ,החל משנת תקע״ב עד הכיבוש
הבריטי בשנת תרע״ט .כדאי לציין פרט אחד מההשקפות של יהודים גדולים וחשובים
אלה במעשיהם ובפעולותיהם בארצנו ובעיה״ק ירושלם .המוסד פקוא״מ באמסטרדם,
היה המוסד הראשון והיחידי בארץ שלא היתה קיימת אצלו הפלייה בין העדות השונות,
ובימים אלה ,שכל הישוב התחלק לפי עדות ,ארצות ומדינות מוצאן ,ושהיה מכונה אז
בשם ״כוללים״ ,ולפי המונחים המודרניים של זמננו אנו — ״לאנדסמאנשאפטך ,אם ״עולי
פולין״ ,״עולי אונגריא״ ,״עולי גרמניא׳׳ ,״עולי יון״ ,״עולי רומניא״ וכוי .הפקוא״מ בא
לעזור לכל יהודי בלי הבדל ,אם הוא ממדינת אשכנז ,או ארצות מזרח התיכון .וככה
התנהגו כל המוסדות שהתקיימו בירושלים מטעם מערב אירופה .בדיחה היתד ,נפוצה
בין תושבי ירושלים :אם אתה רוצה שד״ר וואלאך )ז״ל( יקבל את החולה המבוקש
לביה״ח שלו )אז היו כל המאושפזים בביה״ח בחינם ,בלי שום תשלום( — יתחפש בפרסי,
מפני שד״ר וואלאך מקרב את היהודים הפרסים ,באמרו כי היהודים האלה הם הם
הזקוקים ביותר לעזר וסיוע ,כי אין מי שידאג להם .ואותו הקו ואותה השיטה היתד ,גם
בשטח הבנין ,בגיני הדיור .בבנין ״בתי מחסה״ ,שזה נבנה ביזמת היהדות החרדית
במערב אירופה ושמרכזו היה בפראנקפורט ,היתד ,תקנה שמספר .מסוים של בתי
דיור יהיו מיועדים לתלמידי חכמים ספרדיים.
אולם מה שברצוני לציין כעת ,הם הפעולות והמעשים בימי מלחמת העולם הראשונה,
שהיו אז ממש שנות רעב ,במלוא מובן המלה .ובראש הפעולות והמעשים היו אז החוט
המשולש ,שהרי כל העולם היה סגור ומסוגר לא״י .רוסיא ,בריטניא ,צרפת ,ואמריקא
היו במצב מלחמה עם התורקים שמשלו אז בא״י .כל צנורות ההכנסה נעלמו .הפתח
היחידי היה גרמניא ,אוסטריא ,שהם היו בברית עם החורקים ,והחוט המשולש ההוא,
ה״ה :הרה״ג רבי יהונתן הלוי הורביץ ,שהוא היה ב״כ והמנהל של פקוא״מ
באמסטרדם ,כאן בירושלם ,ד״ר משה וואלאך ז״ל ,ויבדלח״ט רבי משה אויערבאך ,שהיה
ב״כ ומנהל בתי החינוך שנתייסדו בארצנו ע״י אגודת היראים בפרנקפורט ,היו נתיני
גרמניא ואוסטריא ,היו להם קשרים ויחסים הגונים עם שלטונות הצבא של גרמניא
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דבר ־גדול עשו הפקוא״ם בעד הישיבות הגדולות ,הודות למרצו של הרב יונתן
הורוויץ ,שנשאר בתהילת המלחמה באירופה ולא היה יכול לשוב לא״י ,ועבד עכשיו
באירופה בכל כוחו בשם הפקוא״ם ,להמציא כספים ל א ״ י .לפי התכנית ששלחו
לי הפקוא״ם ,קיבל כל בן ישיבה תמיכה תדשית של 40פרנק ,וכל המלמדיבן
והמזכירים 60 -פרי .בפירוש כתבו לי הפקוא״ם ,למסור לגאון ר׳ מיכל טוקצ׳ינסקי,
מנהל ישיבת ות״ת ״עץ חיים״ ~ 100 -פרנק לתודש ,אבל הוא לא רצה לקבל
.ההוספה ,באמרו שהוא איגו יותר משאר מזכירי הת״ת .בתמיכתם ,דאגו הפקוא׳״ס
לא רק בעד בני הישיבות ,אלא גם בעד קיום הישיבות ב ע צ מ ן .הם בקשו ל מ ס ו ר
72
7
ת
א
74
ואוסטריא שנמצאו אז בארצנו ,וממילא היו להם גם קשרים עס השלטון התורקי ,והיתד,
אז מעין חלוקת תפקידים בין החוט המשולש הנז׳ — הרב י .ב .הורביץ היה נודד
.בימים אלה למדינות אשכנז ואוסטריה לגייס כספים בכדי לעזור במה שאפשר ליהודיס
הירושלמיים שהיו גוועים ברעב ממש ,ולשם זה נוסדו בתי־תבשיל בכל פינות העיר
וחילקו מנות תבשילים לארוחת צהריים ,ביחוד לילדים ,וכל מיני עזרה יסיוע• הד״ר
וואלאך ויבדל״ח רבי מ .אויערבאך — הם סדרו העבודה כאן ,עוד סוג של עזר וסיוןן
היה אז — כידוע ,שמפקד הצבא התורקי שמשל אז בירושלים היה גימל פחה ,ס ן -
שונא מוחלט ליהודים ,ביחוד לישוב היהודי ,והרבה נפשות ניצלו ממשפטי הצבא ע ״ ,
השתדלותם ועבודתם המאומצת של ד״ר וואלאך ז״ל ויבל״ח רבי מ .אויערבאך ד,י״
ובפה מלא יכולים אנשי ירושלם לומר ולהעיד ,ששלושת האנשים הדגולים האלה ה
ממש שלוחי־דרהמנא להציל את אלה שנשארו בחיים ,ממיתת רעב וממשפטי ה א כ ז ר י
של הצבא התורקי .יודע אני מקרים ,שממש במסירות־נפש פעל ועשה ידידנו רכי
אויערבאך ,בכדי להציל יהודים ממשפטי השלטון הצבאי התורכי ,והכל בצנעה י כ ל ,רעש״) .דו״ח מלא על מפעל העזרה של הפקוא״מ בשנות המלחמה ,נתפרסם בסוף
תרע׳׳ט ,ותמצית ממנו מובאת בספרו של רש״ז זוננפלד ,ח״ג עמי .36וראה ה נ ס פ .
פגישה עם ג׳מאל פחה ,והנספח :זכייביי(.
ה י
וי
י ו
ות
מ
ע
ת
ב
ח
72״זכור לטוב הרב יונתן בנימין הורביץ ז״ל ,שנסע לגרמניה בעצם ימי המלחמה,
סכומים גדולים ,העביר אותם דרך קושטא והושיט כאן עזרה קבועה ליחידים ,ל מ ו ן
יכו,
ק
"יי• ׳
יתומים׳
תורה ,ישיבות ותלמודי־תורה ,למוסדות חסד׳
ואפשר לומר כמעט כבטחון ,שאלמלא הוא ,היה מספד הגוועים ברעב מגיע לכמה א ל
נפשות נוספות״ )הרב משה בלוי :על חומותיך ירושלים ,עמי ם״ג( .וראה ב ה ע ד ר
הבאר״
ס
א
ס ך
ב ת י
ב ת י
מ ו ש ב י
0,
ז
ף
ת
נ י ם
פ י ס
י ה ג י ע
ש ל י ם
ל י
כ ח י י מ
אדר
יי
73הגאון רי״מ טוקצ׳ינסקי ,נולד בלעכעויץ בשנת תרל״ב׳
תרמ״ב .כיהן כמנהל ישיבת *עץ היים״ ומוסדותיה ,ונמנה על גדולי תלמידי ה ח כ מ י ס
שבירושלים ,ועל נקיי הדעת שבה .בין חיבוריו המפורסמים :גשר החיים ,ספר יישנןיטר
ל ה ו פ י 5
ע ״ י
ב נ ו
ה י ״ י
ג י ס ן
ש י ׳ (
ב ל ב
ע
ב ר ,י י ת י
כ ב ן
פ ״ ג
• אחר,
"
'
~~
ולוח א״י )הממשיל
פטירתו של רי״ב הורוויץ ,פירסם רימ״ט סדרת מאמרים בשבועון ״קיל ישראלי׳ )קיץ
הלקר
ל ׳
תש״א( ,בה תיאר בהרהבה את פעולות הפקוא״מ בירושלים
•של הרב הורוויץ בפעולות אלו.
74בהקשר לכך ,מביא הר״מ בלוי בספרו ,כי הגרי״י דיסקין זצ״ל חסך כספים לטובת
ב ש נ ו ת
ה מ
ח מ ה
י א ת
כ
18
www.daat.ac.il
י
ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
את הכספים לקופות הישיבות ,אשר מהן יקבלום בני הישיבות,
רשימות הקבלה בתתימות כל אהד ואהד מן המקבלים.
אמנם
דרשו
ביתס למוסדות הנוך אהרים ,היה מצבנו במושבות ובהיפה -לא רע .באמצעות
הבנק הגרמני—פלסטינה ,קבלו המורים א ת משכורתם — אמנם בנייר — מדי תדש
בחדשו .היה לי הסכם עם הבנק ,שבכל פעם שמסרתי לו מברק לועדנו בפרנקפורט
למסור למרכז הבנק בגרמניה איזה סכום ,קבלתי תיכף התצי ,ואחר שמרכז הבנק
אישר א ת הכל -קבלתי א ת ההלק השני .אך צרת האינפלציה של המטבע התורכי
פגעה בנו .ערך הלירה התורכית ירד במשך הזמן עד 15 /של המהיר הרשמי .הועד
הפרגקפורטי הכפיל א ת המשכורות ,אבל גם 3070המשכורת הנמוכה הספיקו בקושי
לצורך ההוצאות הכי גתוצות .אבל ההברים התמסדו לעבודתם ,וגם עכשיו הלכו
הלימודים כסדרם .ויכולתי להוסיף לת״ת עוד כתה תשיעית — כעין ישיבה לצעירים,
ומגיד השעורים היה ר׳ מרדכי דוד לוין ,המורה לתלמוד בכתה ת׳ )אתר המלהמה
היה ר״מ בישיבת הצעירים של ״עץ היים״ בירושלים(.
כך נמשך עד תתילת שנת תרע״ז .עד אז הרגשנו בארץ הצרות של המלהמה,
אבל היא בעצמה לא קרבה אלינו .אבל עכשיו הלך וכבש הצבא האנגלי ,שעמד
במצרים ,א ת הנגב ועמד להתקדם צפונה ,ועוד מ ע ט יכבוש א ת כל הארץ .ידענו ,שאז
יגותק כל קשר עם גרמניה ועם הועד של מוסדותינו ,ולא יוכל עוד להתזיקם .ואני
בעצמי ,כאזרת גרמני ,עמדתי להישבות ולהיות אסיר במהנה השבויים של האנגלים.
עזבתי עם אשתי א ת הארץ בתקוה לשוב אם יעבור הזעם .נסענו כארבעה שבועות
דרך תורכיה וארצות ה ב ל ק ן .בשובי לגרמניה ,קבלתי א ת ההצעה לנהל הגימנסיה
0
0
75
היתומים שלו ,ובפרוץ המלחמה היו ברשותו 5—6אלפים נפוליון זהב — סכום עתק
באותם הימים ,ובמיוחד שהיה זה זהב• ולא כסף תורכי .״ההשגחה הפרטית נראתה
ביחס למוסד זה -.פעמיים ניצל הכסף מסכנה .הוא היה מופקד בבנק גרמני ״דייטשע
בנק״ ,ורק ימים אחדים לפני פרוק הבנק עלה כעין נבואה קטנה בדעתו של הגרי״י דיסקין
להעביר את הכסף לבנק עותומן — בנק צרפתי .אולם גם בבנק זה נעקלו כל הכספים
ע״י השלטונות והוכרז מורטוריום על כל מיני פקדונות ושטרי חוב .בית היתומים
היה עלול להיות בכל רע ,ושוב פלא .אותו האכזר — גימל פחה ,נתן צו לבנק,
כתוצאה מבקור הגרי״י דיסקין אצלו ,להמציא את הכסף בשלמות במטבעות זהב לידי
הגרי״י דיסקין זצ״ל .מאז היה הכסף שמור במזומן בקופת המוסד בבית הגרי״י דיסקין
זצ״ל ,ולא נמסר עוד לבנק״ )שם עמ׳ ס״ד( .על חלקו של רמ״א בפרשה זו ,ראה בנספח:
הגרי״י -דיסקין זצ״ל ,ובנספח :זכי־ביי.
75ראה בנספח :פגישה עם ג׳מאל פחה .בצאתו את הארץ ,קיוה רמ״א שיציאה זו —
תהיה זמנית בלבד ,ועד מהרה יוכל לשוב ארצה .מכיון שראה את שהותו י בחו״ל
כארעית ,השאיר את רהיטיו בפ״ת ,וטמן את כלי הכסף ודברים נוספים מתחת למרצפות
ביה״ס לבנות בפ״ת )על בנין זה היה רשום ,שנבנה ע״י נדיב יהודי משוייץ ,בתקוה
שהעובדא שהבית נבנה ע״י אזרח שוייץ הגייטראלית ,תגרום לכך שהבנין יישמר ע״י
כל כובש בא״י — .מפי בנו( .כפי שמספר רמ״א עצמו בהמשך זכרונותיו ,סירב
לקנות ־רהיטים במשך כל תקופת מגוריו בקלן ,ודר בדירה שכורה מרוהטת.
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
76
לבנות .החבצלת״ בוורשא .
בפולין
כל פולניה היתה ארץ כבוש הצבא הגרמני ,והממשלה היתה מעונינת ל מ ש ו ך
א ת יהודי פולין ,והרשתה ליהודים אזרהי גרמניה לבא ,בתקוה שהם ישפיעו ל ט ו ב ת ן
על יהודי פולין ,ואנתנו היינו מעונינים לעזור לאתינו בפולין -ע״י השפעתנו ע ל
המושלים הגרמניים .בכוון הזה עסקו בהצלתה כבר מתתילת הכבוש ,הרבנים ז-״ן.
פינחס כהן ועמנואל קרליבך" .הם הצילו א ת בתי הת״ת בפולין הכבושד;*^
עוות מעגינת לראותו את עצמו כבן א״י אף בשהותו בחו״ל ,היא התשובה ה ה ל כ ת י
•שניתנה לרמ״א בעת היותו בפולין ע״י הג״ר חיים יעקב זילברברג זצ״ל — רבד• ,
וורשא ,אשר נשאל ע״י רמ״א כיצד ינהג ביו׳יט שגי של גלויות .עם שובו מ פ ו ל י ן
לגרמניה ,עדיין ראה רמ״א את עצמו כתושב הארץ ,ופנה בשאלה נוספת בעניו ל ה ג ר ד ״
הופמן זצ״ל ,אשר הסתמך בתשובתו על תשובתו ההלכתית )המענינת ביותר כתיכנד(,
של הרב ח״י זילברברג .שתי התשובות פורסמו בספר ״מלמד להועיל׳׳ ,או״ח סי׳ ק״ט־—ק״
רק משביקר שוב בא״י בשנת תר״פ ונוכח בהשתנות התנאים בה ,ומשהתמנה ל
ומרצה בביהמ׳׳ד לרבנים בברלין — הרשה לעצמו לקנות רהיטים .בשובו לא״י —
את חפציו ,במקום בו גנזם )מפי בנו(.
ת
ש ל
צ
יי
ר ׳ ׳ ס
מ
א
צ
76בכת״י א׳ גוםף :״הרבי מגור זצ״ל ,פנה ל״אגודת ישראל״ בפרנקפורט ,בבקשה ל ע ל
לוורשא פדגוג חרדי לנהל את הגימנסיה ,כי ראה הכרח לייסד גימנסיה לבנות,
שהבנות מבתים חרדיים לא תבקרנה את הגימנסיה הפולנית .כי לרגלי לימיי ה כ נ ו ת
שם ,היה מצב דתי מסוכן מאד בוורשא .הבנות חונכו בהשכלה פולנית ,והיו ר ח ו ק ו ת
מן ההשקפות של יהדות״ ,ודאה בהמשך הדברים .וראה עוד — דוד פלינקד :מ א ד ש
בסדרת ״ערים ואמהות בישראל״ ,מוסד הרב קוק ,ירושלים תש״ח )עמ׳ .(168
ד״ר ע .קרליבך ,ראה ביסוד בי״ס חרדי לבנות — את אחת ממטרותיו העיקריות ,יזניסד
להגשמת המטרה עם יסודה של הגימנסיה ״החבצלת״ באוקטובר ,1917והתמנותו #
הסוף
׳
״א ל
הרב אויערבך למנהלה .שובי ל
הפרק( — גרם לרב קרליבך אכזבה ומפח־נפש )הרב ד״ר א .קרליבך בספרו ה מ
לקמן בהעי ,78עמ׳ 70ועמ׳ .(103
ו ח
כ ך ד
ה
ן ן ף
ל
ש
ר מ
ג ר מ נ י ה
כ ע ב י י
פ ח ו ת
) י א ה
מ ש נ ה
ו ז כ ר
ב ג י ש ה
3
כ ת ב
ב ג ו ת
ד ,ר כ
משד
~־
״״" יי
.על ההבדל בין יהודי מערב אירופה למזרחה׳
״ ( ׳ יכין
אויערבך ,במאמרו :״על אודות מכללה חרדית לבנות״ )״המעיד׳׳
״כנסת
היתר כתב שם :״בפירוש אמר לי הגאון רמ״מ עפשטיין ״ ל 1־ ־ י
ישראלי׳ סלאבודקה־חברון .נר״א[ לפני יותר מארבעים שנה :״בחנוך הבגות —
הצלחתם״.
נ י ם ן
זצ
אש
ת ש כ
י
י ש י ב ת
א
77אודות הרב קרליבך — ראה הערה מס׳ .27הרב ד״ר פינחס כהן )בוואריה !867
ירושלים ,(1942היה תלמידם של ר״ע הילדסהיימר ושל הרב אביעזרי א ו י ן
בהלברשטט ,וכיהן כרבה של קהילת אנסבך במשך עשרים שנה ) •(1896-1916ג ^ ז נ י ס
1916—1918שימש כיועץ שלטונות הכיבוש הגרמניים בפולין ,לעניני חנוך י ה ו
יחד עם הרב ע .קרליבך ,ובחכמתו העמוקה חולל נפלאות בהצלתם הריחנית ש ל
5ד כ ך
ד י
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלטונות הצבא טענו ,שהשפה האידית היא גרמנית ,זא״כ היהודים ה ם גרמנים )ולפי
הסיבה הזאת ,הלק גדול של פולין הם בכה אזרהים גרמניים( והיתה תכניתם ליסד
בתי ספר גרמניים ,ולהכריח א ת היהודים להכניס שמה א ת בניהם .בקושי רב.
בטלו שני הרבנים א ת התכנית .הם הסבירו ,כי סוף סוף גם לדעת הממשלה,
הגרמנית ,לא תהיה פולין ס ת ם מדינה גרמנית ,אלא לכל היותר מלכות תלויה
בגרמניה ,ורוב תושביה יהיו פולנים ,ואם עכשיו — בשעת המלתמה — היהודים
יהודי פולין בכלל ,ובתחום החנון־ התורני בפרט .הוא היה איש הביניים ,אשר הצליח לרכוש
השפעה מוחלטת על האחראי על החנוך מטעם שלטונות גרמניה — ד״ר לודוויג האאס
מקרלסרוהה )אשר היה מתבולל גמור( ,אשר לא עשה דבר מבלי להתייעץ עם ר׳ פנחס
כהן ,וכמו״כ עמד בקשרי ידידות אמיצים עם האדמו״ר רא״מ מגור זצ״ל ,ועבד עמו
יד ביד בכל הנוגע לארגונה של אגו״י .בשובו מוורשא ,התיישבי בוינה ״והתמסר
ל״אגודת ישראל״ — ״ …ומאז עמד יותר' מחצי יובל שנים בשרות היהדות החרדית
העולמית בחכמה עמוקה" ובמסירות נפש מאין כמוה ,והפך לה למנהיג וסמל״ )ר״י
י דוזנהיים ,עמ׳ קצ״ו( .דברים לזכרו של מנהיג דגול זה ,כתב רב״ז יעקבזון בספרו
י
)פרק ם״ז(.
78על פעליהם הברוכים — ראה בהרחבה בזכרונות ר״י רוזנהיים ,עמ׳ קצ״ה—קצ״ח.
ראויה לציון כאן ,עדותו של רב״ז יעקבזון )עמ׳ ק׳( :״יו״ר הועה״פ הוינאי ,הרב ד״ר
פנחס כהן — שמו חרות בציפורן שמיר בספר דברי ימי עמנו .הלאומיים שפכו
בוז עליו ועל חברו ידידו הרב ד״ר עמנואל קרליבך מקלן ,בגין פעולתם בפולניה
בימי המלחמה העולמית הראשונה .אבל אנו ידענו ,וחברינו בפולניה הדגישו זאת
בכל הזדמנות :פעולתם זו הצילה את נפש היהדות הפולנית ,הצילה את ה״חדר״״.״.
לעומת זאת ,שונה היתד ,ההתייחסות בבואם לראשונה לפולין :״.״האדמורי״ם והרבנים
בווארשה התייחסו לכתחילה באי־אמון ובקרירות ל״דוקטורים״ .הם לא ידעו לאן
מועדות פניהם של הללו .״האם לא באו בכדי להפוך את פולין ל״דייטשן״ז — האם
אינם רוצים לעשות את רבני פולין ל״דוקטורים״ ?״ ומהרה נוכחו לדעת ,שרעיון זה
זר ללבם של רבני גרמניה .אדרבה ,הללו היו מעונינים לשמור על הצביון המסורתי
של החיים היהודיים ,ואינם דורשים כלל שיהודי ווארשה ישנו ממנהגיהם .והם מסייעים
להפצת תורה ,ואוספים כספים לטובת המוסדות התורניים ,וכל כוונתם היא ל א ר ג ן
את היהדות החרדית ,וכך נעשו מבאי ביתם וחצרם של האדמורי״ם …יהודי ווארשה
היו אז נוטים להתייחס אל השלטון הגרמני כאל ממשלת חסד .ומאד התפלאו מקורבי
האדמו״ר מגור ,כשנודע להם שהרב פנחס כהן ה״גרמני״ — ממנהיגי אגו״י ,שנפטר
אח״כ בא״י )תש״ג( — אמר לרבי מגור :״אל תאמינו בגרמנים ,הללו מזרע עמלק״…
)ד .פליגקר :שם עמ׳ .(134—135פרטים מלאים על פעילות הרבגים כהן וקרליבך
והווי החיים בוורשא ,נכתבו ע״י הרב ד״ר אלכסנדר קרליבך במאמר מקיף הכולל
3011 :נ161ז(^. 03
חלק ממכתביו של הרב ע .קרליבך לבני משפחתו — ת3מד061
)ו31111116 (196ת 13001*: 0! 1116 1,60 83601^ 1־1 §063 £331;. ¥631נ1נ1131
). 60-121נן .ג! וביתר הרחבה ,בספרו6 :ת§ 01 0010ת1ד1964) ^0353 ¥6511111
,(861!351פרק ,3עמ׳ .51—75
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהפכו לגרמנים — מובן שיסבלו אחר כך מן הפולנים .נעשתה פשרה ,שבתי וזתי׳ון
ימשיכו א ת למוריהם ,אבל יוסיפו בכל יום שתי שעות ללמודי חשבון ו ה ש פ ה
הפולנית ,ת ח ת השגתת מהנכים מטעם' השלטון הגרמני .ובכלל ,לא התערב ה מ מ ש ל
הצבאי בענינים הפנימיים של היהודים ,ולא נגע — לא במקואות ולא בשחיטה .ג
בסכסוכים בין אגשים פרטיים ובץ מפקדי הצבא — יעצו שני הרבנים לפשר ולהציל.
ם
בגימנסיה הבנות ״החבצלת״ ,מצאתי מצב מוזר .מספר המורות היה גדול מ א
וכל מורה לימדח רק כשלש עד חמש שעות בשבוע .אתר זמן קצר נפתרה התידה —
רוב המורות-באו יותר ללמוד מללמד ,ז״א הוריהן שלהו אותן כדי שתהיינה באוידוץ
דתית שתשפיע עליהן .המורות באו אמנם ממשפתות הסידיות ,אבל לא כל אב הירן
שורר בביתו .היו בתים אשר בשבת ,האב והבנים ישבו בחדר אחד ועסקו ב ת ו ד ה ,
ובחדר השני ישבה הבת הגדולה וחללה א ת השבת בכתיבה ,להכין א ת שעודירן
באוניברסיטה .א ת זאת הבנתי לרגל שיחה פרטית עם מזכירת הגימנסיה .חיא א מ ד ת
לי ,שכמעט אין סטודנטית יהודית שאינה כותבת בשבת .בתמימות ה ש ב ת י . :״
אי אפשר ,כי שתים מן המורות לומדות באוניברסיטה״ .המזכירה נסתה להרגיעני,
באמרה שאולי אחדות אינן מחללות א ת השבת .למרות רצוני הטוב להאמין זאת׳ ק י י מ ת י
א ת דברי חז״ל — לברר הזקה שאפשר לבררה .
ד ״
ז ה
79
התייעצתי עם הרבנים כהן וקרליבך ,וקראתי אסיפת המורות .אמרתי להן מ ת
ששמעתי מן המזכירה ,והוספתי ,שאיני רוצה לרמות ,לא א ת עצמי ולא א ת ת ו ד ו
79ראה — דוד פלינקר :שם עמ׳ . 163—164׳׳ ״כנגד חנוך הבנים ,היה חנוך בנות ישראל
מפגר הרבה …המלמד לימד את הילדה ״עברי״ ו״עברי־טייטש״ ,כדי שתדע להתפלל
ולקרוא את ה״תחינות״ בלשון המדוברת ,ובזה נסתיים סדר חינוכן של .בנות ישראל…
בערים הגדולות ,בדורות האחרונים ,היו גם הבנות משכילות בעלות תרבות ,א
תרבות שונה וזרה לזו של אבותיהן ובעליהן…״ .״העסקנים המשמרים ,שלא ה ח ש י
את חינוך הבנות ,לא ראו כל סיבה להלחם בבתי הספר לנערות .מקופחת האשה
שאינה מוכשרה ללמוד תורה ,תקבל נא תגמול בלימוד הלשון הפולנית ותורת ה ח ש ב ו ן
ההשקפה הזאת חדרה גם לבתי החסידים בגז׳יבוב ,ורחוב טווארדה .עשירי וואד?ז
האדוקים ,שהרחיקו את בניהם מכל שמץ של השכלה חילונית ,לא נתנו עינם ל ר ן
בבנותיהם הלומדות פולנית .החסידים העשירים התייחסו להשכלת בנותיהם כאל קשיט…
ובנות ווארשה היהודיות שנחזקו כ״כ הרבה שנים בבורות ,שותות בצמאון מ מ ע י ן
ההשכלה .הן עשו חיל בלימודיהן ,והתוצאות באו מאליהן…״ .וראה — רב״ז יעקכזרן,
עמ׳ רל״א :״בהזדמנויות שונות כבר הדגשתי ,כי מייסדי ״בית יעקב״ היו י ־ ש ל ר
המקום שבאו להציל דור שלם של בנות ,אשר לאור התנאים החברתיים המיוחדים
בפולין נתגדל ,אם בבורות גמורה ואם בניגוד מסויים מאד לדרכי החסידות של ה א
יעקב״
ושל האחים ,באשר היה חסר לו המרכז שממנו תוצאות־חיים :האדמו״י ״
נעשה עבור כמה — וכמה צעירות ,ובמשך הזמן עבור רבבות—המרכז החי ה ז ה ׳ /
״כי
י
יליו קי
לאחרונה ,תואר ממקור ראשון ,מצבן העגום ל
יעקב״ ע״י גב׳ שרה שגירד ,בכתבה :״אשת פלאים״ מאת יפה גורא — ר ג ט נ כ
)״שערים״ ,כ״ח אדר ב׳ תשמ״א(.
ב ל
ב י
ת
5ה
חי
כ
!
ש
ה ב נ ו ת
בפ
ד ם
י ס ו ד
ב י ת
ש ת
ת
ד ג
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
התלמידות .ואז הודתה מורה אתת ,שלעת הצורך היא רושמת בשבת א ת ההרצאה
של המרצה .מורה אחרת אמרה ,שלמעשה אינה כותבת בשבת ,כי כעת אמה זקוקה
אה .בקושי התאפקתי ,ואמרתי שכעת תתיעצגה המורות בלא גוכתותי על הדבר,
ואם לא אקבל הבטחה גמורה ,שמן השבת הבאה והלאה אף אתת לא תהלל א ת
ה ש ב ת -א ס ג ו ר א ת בית הספר .עזבתי את החדר לתכות לחשובח בחדר השגי .אחר
שעתיים בקשו ממני המורות לשוב לאסיפה ,וכולן הבטיחו לי ,שמן היום והלאה לא
יקרה עוד ,שמורה של ״חבצלת״ תתלל א ת השבת.י׳— ׳ אוי לנצחון כזה בבית ספר
חרדי! רגש האתריות כלפי התלמידות והוריהן ,הכריתני לא לעזוב א ת מקומי ,בתקוה
שבמשך הזמן אצליח — בהתיעצות עם הרבנים כהן וקרליבך ועם הורי התלמידות —
לשנות את הרכב המורות ,שיתאים לרוח בית חנוך חרדי ,אשר מורותיו תקיימנה
תורה ומצוות לא רק בגלל הבטחתן להנהלה ,אלא מתוך מצפונן.
התעוררה שאלה חינוכית -פנימית .שפת ההוראה ללימודים כלליים היתה
למדו באידיש .והנה התלמידות
פולנית ,אבל א ת למודי הקדש שהיו ביד מורים
העריכו את הפולנית כשפה תרבותית ,ובעיניהן היתה אידיש .שפה של דרגה שניה,
או גם נמוכה יותר .מובן שזה השפיע לרעה גם על תוכן למודי הקדש ,ששפת הוראתם
היתה לתלמידות אינה מכובדת .התייעצתי אצל ועד ההורים איד לתלזו .פולנית או
גרמנית ללמודי קדש — היו בעיני ההורים כמעט גשר ח״ו לשמד .אמרתי .שלדעתי
השפה העברית — לשון הסדש ,היא השפה הטבעית ללמודי קידש .הרבה הורים
התמדו ,אבל הסכימו שאלד עם שני חסידי רוז׳יו לאדמו״רס ,כי הרבי מ ג ו ר
לא היה באותו זמן בוורשא .הסברתי לרבי הריז׳יני א ת העניו ,ושאלתיו אם הוא
יסכים ללמד למודי קדש בעברית .אמרתי ,שאם יתנגד — לא אעשה ,כי מטעם
פדגוגי איני רוצה שהתלמידות תהשובנה ,שתנוכן לא כרצון הרבי .אמנם — הוספתי —
כי אז האחריות להמשך המצב הנוכחי -לא עלי ,אלא עליו .והנה הרבי הסכים
לגמרי ,ועכשיו גם ההורים .לעת עתה ,הכנסתי עברית כשפת הוראה ללמודי קדש
רק בכתה הנמוכה ,בכונה שבמשך הזמן כל הכתות תלמדנה בעברית .כאשר האדמו״ד
מנוד שב לוורשא ולא התנגד -הסכימו כל ההורים.
80
81
במשך הזמן התקשרתי בקשר נפשי חזק עם גימנסיה *התבצלת״ .ראיתי ת״ל
הצלחה בעבודתי ,בהנוך התלמידות וגם קצת המורות .אשתי ואני התרגלנו בהיי
חוגי התרדים בוורשא ,ומצאנו שם הרבה ידידים ,אשר קבלו אוחנו במידה יפה של
הכנסת אורתים .אשתי עשחה גם הרבה בשביל ההיילים היחודיים בצבא הגרמני,
אשר היו פה מנותקים ממשפתותיהם ,והם קראו אותה , -א ם התיילים״.
80בשיחה בעל־פה ,ציין רמ׳יא ,שהיה זה האדמו״ר הזקן מציורטקוב — רבי ישראל
פרידמן זצ״ל.
81האדמו״ר ר׳ אברהם מרדכי אלתר מגור זצ״ל ,בנו של ה״שפת אמת״ זצוק״ל ,היד,
מגדולי מנהיגיה של היהדות החרדית ,ומנהיגם של רבבות חסידים בפולין .נמנה על
מייסדיה של ״אגודת ישראל״ ,והיה נערץ בשל גדלותו הגאונית ובשל צדקותו וחריפותו.
נלב״ע בעיה״ק ירושלים בחג השבועות תש״ח.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א ך מסיבה משפתתית הוכרתנו בתחילת גיסן תרע״ח ,לשובי למ־מיי!-
•״זגיה•־־־ ,קשה
היתה לנו הפחדה מן העיר התוססת חיים יהודיים נם בימי המלהמה .מי י
*נית־ הספר
ומן ידידינו .אבל בסיבה לעזוב א ת וורשא עוד לפני הפסת ,ת א
*זגי״ השגתה
^
,
פרטית לטובתנו ,כי שבועות אחדים אחר כך התהילה המהפכה בגדמדי״
^ ־ ׳ ידמנבא
.
.
הגרמני עזב א ת פולין ,ומובן שעכשיו לא היה שם עוד מקום לאזרחים .
גרמניים-.
1
ה
״
בשליחות
״אגודת ישראל״
2
בקיץ תרע״ח ,נסעתי יהד עם ר״י רוזנהיים ור׳ יצחק ב מ י א ר ״ .יי" ־ ״
הורוויץ לקושטא ,בפקודת ״אגודת ישראל״ ״ .אתר הצהרת בלפור ביזת-״" ״
־•׳ "״ *יי
־) ,(2.11.17רצתה גם ממשלת תורכיה להראות פנים ליהודים ,ל ת ח ל
ל 3לממלת
־•:׳
בית בארץ ישראל ,והזמינה א ת אנו״י ואת ה ה ס ת ד ת ת הציונית ,ל״י,*,
ן ה^•^3״^-
לקושטא -להתייעץ על א״י .אז היתה עדיין ארצנו נתלקוז
^ .האנגלי
בדרום ,והתורכי בצפון .בראש המשלחת הציונית עמד ע ן ״
וכמדומני השתתף במשלתת גם מאיר דיזנגוף ,אשר היה אז בתוך הניד*
־הארצי•
~
1
15
7
נ ן
ב י
ה
ר ח נ כ ן י 0
ד
מ י י ל ג א
84
ה
82ד״ר יצחק ברויאר )פאפא — 1883ירושלים ,י״ג מנ״א תש״ו — (1946
,״
ברויאר זצ״ל ,רבה של קהילת פרנקפורט )לאחר פטירת חותנו —
־־
-זזגדדיז
ב נ ן
ה ר ש
ה י ה
מ ש פ ט
ה י ג ד ,
י 5י ת
י ג י ל ,
,
10
ה א י ד א ו ל ו ג י ם
,
א ג י
ש ל
י
ד
ז
ימד
**^
>871י
"
יי ׳
ו י
׳ זנסקניז׳
המסורים .בין כתביו הרבים ,מפורסמים ספריו ־ .״מוריה״ ו״נחליאל״^ .
עיי בזכרונותיהם של ר״י רוזגהיים ורב״ז יעקבזון .בין רמ״א וד״ר ב ר ״ ^ -י מ ל ת ו -י
^ ת י ר קעל
^
ידידות ,עוד מתקופת עבודתם המשותפת ב ^ ^ /
ר י ד י ד י ת ז!
נשארה הדוקה על אף חילוקי דעות שהיו ביניהם בסוגיות
יי*
י
מרדכי ברויאר(.
ל
ה ע ר ה
ר ל
ע ן ג ן ״
3
83בזכרונותיו )עמ׳ ר-ח^ כותב ר״י רוזנהיים- :למסרה זו יצאה משלחת
כי לא היו לפעולה זו כל תוצאות מדיניות ,ראויים בודאי דרכה של מ ש ל ן ן
י ימעסירי
שאקדיש להם שורות אחדות בפרקי זכרונותי …בתחילת חודש
.לשהדי
״
מוקדמות בברלין .משם עמדה לצאת המשלחת שהיתה מורכבת
זצ״ל וד״ר משה אוירבך ,ואליהם עמד להצטרף הרב יונתן הורמיץ זצ* : / ^ ^ *,כ ר ד *
.,בקושםא …הדברים התגלגלו כך ,שביום י״ז בתמוז היינו בדרכנו ל ק ' ' * * .ב ג י
? ^גיגנבי^
נמשכה ארבעה ימים( ,ובתשעה באב היינו כדרך — חזרה .אכן ׳״בין ז״יה^
אשר בסופם הוכרע הטף הצבאי הגרמני־סורקי סופית .בידי ב נ ו ת ־ ה כ * " " ^ , . ,ודליה
׳העדביוו*
את ד״ר אלפרד נוססיג ,אשר הרבה תקוות תלינו בו ,כאיש המכיר
ת
ז
ת ם ן ן
מ
מ ך
י
ד
,
־ ז נ ע
ד
0,
1
ואת יושביו ,מצאנו בבית החולים .הוא חלה במחלת .״הקדחת הזנהוכן,-״
תופעה יוםייומית אז בקושטא — אך מצבו הלך והשתפר .נאלזנר
ה
ו ש י ם
כ ד י
ש ג ת
ב ל
ל י א י י ן
א צ ל
י ,ו ו ז י
י
ע
*י*• זזמל•
' "3קת ^
מ ז
:
נ
י ־ד ^ *^ ,י" '£ע*5
?
בעצמנו את הצעדים י י
־ י?7תיג*
ויתר המנהיגים האזרחיים והצבאיים .לרב יונתן הורוויץ .אשר הצטרף
0קוש:ז
וגם לד״ר משה אוירבך ,היו כבר קשרים מסוימים ,מתקופת ? י ל ו ת י ת ^
* "י^,-׳*-
84מאיר דיזנגוף ) ,(1861—1937היה מראשי החלוצים וחבר אגודת ״
ג ד י
יז
י
3
5
3נ י
24׳
www.daat.ac.il
ג
?
י
3
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראלית בקושטא .שתי המשלתות התיעצו יתדיו להשיב תשובות מתאימות לממשלה.
מובן ,שבישיבות הורגשה גם התנגדות בין שתי המשלחות ,אבל הסכמנו לא להראות
זאת לתורכים ,אלא ברות א ת ת לדרוש בית לאומי בארצנו .שתי המשלתות התקבלו
כל א ת ת בפגי עצמה ,אבל הרגשנו שלא היתה לממשלה התורכית כונה רצינית
למלא א ת דרישתנו .כל עובדת הזמנתנו לקושטא ,היתת יותר 111 3113111(1 {601356
ז ,1^€311ז״א שיראה כלפי הוץ ,שהיא רצתה לעשות איזה דבר לטובת היהודים
בארץ ישראל .בלי ספוק ,אבל גם בלי אכזבה ,שבנו לגרמניה.
85
אני תזרתי לקלן ,ולימדתי בת״ת של גיסי הרב פנהס וולף )שליט״א( ז צ ״ ל .
היתה עבודה נעימה ופוריה בצוותא תדירה ,בפרט למוד גמרא עם קבוצת סטודנטים
צעירים ,אשר רובם לפני זמן קצר שוהררו מן הצבא הגרמני .בקשר ידידות נתקשרתי
עם הברי הרב משה יעקבוביטש ז צ ״ ל ,ועם המכרים הקודמים — ר' מיכל מונק
ובנו ד ליאו )יהודה( ,ור׳ אליעזר וולף -אתי גיסי .השתתפתי אז ביסוד
הגימנסיה ״יבנה״ ,אשר בזמן קצר התפתתה תתת הנהלת המהנך הדגול ,ידידי ר׳
מאיר כהן זצ״ל מ פ ו ל ד א .
88
8 7
88
8 9
אמנם ראיתי עבודתי בקלן רק בזמנית ,בתקוה למהר ולשוב לארצנו הקדושה .
זאת היתה גם תקותה של אשתי ,ועל כן לא שכרנו דירה ,אלא גרנו עם בנינו
בדירה מרוהטת .לצדנו עמדה אתותי הנאמנה הילנה -אשת הר״ר פינחס וולף.
לבנין הארץ בדרכים שונות ועסק ברכישת קרקעות ובהרחבת גבולות המושבות .נמנה
על חברי ועד אגודת ״אחוזת בית״ אשר יסדה ב־ 1909את תל-אביב ,ונתמנה לראש
העיריה הראשון שלה.
85ראה לעיל הערה מס׳ .28
86מי שכהן אח״כ .כדיין בקהילתו של הרב יוסף ברייער זצ״ל בניו־יורק .היה גדול
בתורה וביראה ,והניח אחריו חמשה בנים בני־תורה מצוינים )ראה — רב״ז יעקבזון,
עמ׳ מ״ז(.
87ר׳ מיכל מונק היה בעל — אחותו של הרב פינחס וולף .ראה אודותיו בזכרונותיו של
רב״ז יעקבזון )שם( ובהקדמה לספר ״בית פנחס״ )פ״ת תשכ״ט( עמ׳ ,9וכן בספרו
של הרב ד״ר א ,קרליבך ,המצויין בהערה הבאה.
88ראה לעיל הערה מס׳ .27ד״ר מאיר כהן נפטר כעבור שנתיים ) .(24.1.1922על יסודה
של הגימנסיה ,מנהליה ומוריה — ראה בספרו של הרב ד״ר א .קרליבך^ 3 5 5 :
1 0! 0010206ז11־111ב ¥651עמ׳ .101—104
89כל ימיו ,היתד .א״י בראש מאוייו .בביקורי האחרון אצלו ,לרגל מלאת לו צ״ה שנה,
סיפר לי דו״ז ,כי אף בעת שהותו בגרמניה ,היה לבו נתון תמיד לא״י ולמתרחש
בה .פעם היה ענין חשוב אשר העסיק את היהדות החרדית בגרמניה ,והוא לא גילה
ענין רב בנעשה .ואז פנה אליו גיסו — הרב פ .וולף זצ״ל ,ואמר לו :״אותך מעניין
רק מה שנעשה בארץ ישראל!״ .והוסיף דו״ז :״אני מצטער על השנים שבהן לא
הייתי בא״י ,אך אינני מצטער על שבליתי את אותן השנים בגרמניה״ .רגישותו לכל
הנעשה בא״י ,הביאתו להגיב בחריפות ,כאשר נרצח פרופ׳ יעקב ישראל דיהאן הי״ד
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביזמת הפקוא״ם ,היתה בתורף תר״פ באמסטרדם ישיבה משותפת של הפקוא״נז,
״אגודת ישראל״ ו״המזרחי״ ,על אודות התנוך הדתי בארץ י ש ר א ל .מ צ ד ה פ ק ו א י מ
השתתף כל הועד בראשות הרב הראשי אוגדרויזר ,מצד ״המזרתי״ -הרבנית
מאיר ברלין וד״ר אביגדור שינפלד מלונדון .אני הייתי בא-כה של ״ א ג ו ד ת
ישראל״ וקצת גם של הפקוא״ם .אוירה טובה ,גם ידידותית ,שררה בישיבות,
בהתיעצות על המטרה המשותפת לכולנו -התנוך הדתי בארצנו .באופן אישי,
התידדתי עם הרב ד״ר שינפלד ־מלונדון ,והותלט ששנינו נסע יחד לא״י ,ל ר א ו ת
שם א ת המצב .רצינו שנינו אחד כך לנסוע לארצות הברית באמריקה ,לאסוף א ת
האמצעים לחנוך תרדי בלתי מפלגתי ,א ם רק נשיג א ת הסכמתם ,גם של ה״אגודה״
90
91
93
92
ןכ״ח סיון תרפ״ח .בשבועון ״קול ישראל״ גליון מ״ב ,ט׳ תמוז תדפ״ה כתב :״ ר צ
קרה על אדמת הקדש .מאורע שאי־אפשר להעריך את נודאותיו ,ואת מי פגעו ח צ י
הרוצחים? את אחד מבחירי בני ישראל ,מהיותר עדינים והיותר בעלי מרץ — א
ר׳ יעסב ישראל דיהאו ז״ל .דבר זה צריך שיוגד כאן כלפי החורפים — כי לא א
כבוד הפרופסור חללו ,כי אם את כבודם עצמם .ע״י הכרה פרטית אינטימית ,היה הפרופסור
דיהאו קרוב אלי מאד .אמרתי כבר באסיפות ובשיחות פרטיות ,ולדאבוני ניתנה ל
עכשיו ההזדמנות לשוב ולהגיד :דיהאז היה בעל נפש זכה וטהורה ,צדקתו וישרת
לבבו — הן אשר משכו עליו כ״כ שנאה ואיבד,״.
ח
ת
ת
י
90על הייגישות הללו ,ראה בזכרונותיו של ר״י רוזוהיים ,עמי רנ״ד .באותה העת׳ כבר
היתד ,א״י תחת שלטון בריטי ,ובישוב היהודי תלו תקוות רבות ב״הצהרת בלפור״
אשר הבטיחה להקים בא״י ״בית לאומי״ לעם היהודי .ההסתדרות הציונית ,אשר ראתה
ב״הצהרת בלפור״ הישג אישי של פרופ׳ ח .וייצמן ,הצליחה להשתלט על רוב המוסדות
והארגונים בארץ ,וברור שראשי ההנהלה הציונית ואח״כ הועד הלאומי ליהודי א״י׳ רצו
להיות ה״בעלי בתים״ גם על החנוך היהודי כולו .״המזרחי״ טען אמנם ,שהובטחה ל
אוטונומיה בעניני חינוך ,אך לא היה כל ספק ,שתלות כספית בגורמים חילוניים תתן ב ס ו
של דבר את אותותיה השליליים גם במערכת החינוך הדתי .על רקע זה ניתן להבין א ת
מטרות הפגישה באמסטרדם ואת אי־רצונו של רמ״א לנהל את ביה׳׳ם בפ״ת ת
רשת החנוך ״המזרחי״ ,המוזכר בקטע הבא.
ר
ס ו
ה
ת
91הרב א .ש .אונדרוייזר ) ,(1862—1934למד בביהמ״ד לרבנים של הרב דינר באמסטדד
ובאוניברסיטה המקומית .ב־ 1888נתמנה כרבה של אמסטרדם ,וב־ד 191נבחר לרב ראשי
של הולנד .באישיותו האצילה פעל רבות למען יהודי הולנד ,והוא גרם להקמתו
ארגון עובדים ופקידים יהודיים — ״בצלאל״ .ב־ 1895פורסם תרגומו להולנדית
התורה ופירוש רש״י.
ס
92הרב מאיר ברלין — בר־אילן )וולוז׳ין ,אייר תר״מ
בנו הצעיר של הנצי״ב מוולוזיין ונכדו של ר׳ יחיאל
השלחך .כיהן כנשיא הסתדרות ״המזרהי״ העולמית,
וחסר )ראה — פרקי זכרתותיו ״מוולוז׳ין עד ירושלים״,
נכתבו ע״י יוסף תירוש בראש ספר זה(.
93ראה — זכרונות ד״י רוזנהיים ,עמי רנ״ד.
26
www.daat.ac.il
— ירושלים ,ניסן תש״ט^ ד,יז-
מיכל הלוי עפשטיין ,בעל ״ערוך
ופעל רבות בעסקי צבור׳ תורד,
מהדורת תשל״א ,ובתולדותיו א ש
4
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
וגם של ,המזרתי״ .לצערנו ,לא קבלנו אותה .גם הההלטה של הנסיעה המשותפת
לא״י -לא נתקיימה ,לצערנו ,כי הרב שינפלד לא היה יכול לנסוע לרגל מתלת
אביו ,ואני נסעתי לבדי .94
באתי לפתח תקוה ,וועד הת״ת ורוב המורים היו מוכנים להתזיר לי א ת בתי
ספר ״נצת' ישראל״ ,אם אוכל להבטית את משכורת המורים לשתי שנים .לזה.
הספיקו 2000לירות אנגליות .בקשתי א ת ההבטהה לסכום זה מן ועד ה״אגודה״
בגרמניה ,אבל לא קבלתי אותה ,והמוסדות נשארו בידי ״המזרחי״ ״ ; ועד ההורים
הציע לי לקבל א ת ההנהלה מיד ״ה״מזרתי״ ,אבל לא רציתי ,ובאכזבה שבתי
למשרתי בקלן.
95
^3יי :י ״ .::
)המשך
-בגליון הבא(
94נסיעתו של רמ״א לא״י נתעכבה בשל היות א״י תחת שלטון בריטי ,והאזרחים הגרמניים
לא הורשו להכנם אליה ,בהיותם נתיני אויב .רק בשנת תר״פ קיבל סוף—סוף תעודת
מסע בתווך הקונסוליה ההולנדית )מאת בנו — מר .שמואל א-.(.
95״כאן המקום להסביר את השינוי שחל במצבם הכלכלי של יהודי גרמניה י וסיבת י אי־
היכולת לגייס את הסכום הקטן יחסית של אלפיים לי״ש להבטחת המשך קיומם
העצמאי של מוסדות ״נצח ישראל״ בפ״ת .השנים הראשונות לאחר סיום מחה״ע
הראשונה ,היו קשות מאד לכלכלתה של גרמניה …למרות התאוששותם הכלכלית של
יהודי גרמניה לא חזרו למעמדם המרכזי ביהדות העולם .הם ,שהיו זמן רב בין
התורמים העיקריים לכל קרנות העזרה ,הפכו בימי האינפלציה בשנים 3־ 1922לנזקקים
בעצמם ,ומשפחות רבות קיבלו אז חבילות מזון מיהודי ארה״ב .היתד ,זאת ההתחלה
של תהליך הסטורי — ההשגחה הא־לקית — בו הפכה יהדות אמריקה לכח המרכזי,
הכלכלי והמדיני של עמנו״ )מאת בנו — מר שמואל אויערבך( .ובהקשר לכך ,ראוי
לספר עובדה נוספת האופיינית לצדקותו של רמ״א :בשנים הקשות הללו בגרמניה,
נשלחה לו חבילת מזון מארה״ב — כסיוע .פנה רמ״א אל שולח החבילה בבקשה
שינקוב מחירה — ״כדי שנוכל ,בלי נדר ,לתת את דמיהם לאלה אשר זקוקים יותר
לעזרה ,כי אף שמצב הפקידים בגרמניה אינו מזהיר כידוע ,אבל ת״ל יש לנו לחם
לאכול .אבל יש בעוה״ר ,אשר להם גם זה חסר״ )ר״ע הילדסהיימר ,במאמרו על רמ״א,
בראש ספר ״יד דוד״ — ברכות וזרעים ,מכון ירושלים תשל״ז(.
96ראה — ר״י רוזנהיים ,עמ׳ קצ״ט :״בזמן בו הונחו בפולין ,בעצם שנות המלחמה,
יסודותיו של המרכז האגודאי רב הפעולות והמעש ,הייתי עד לצערי להרס רשת
החינוך שלנו במושבות אה״ק ,אשר הוקמי ,במאמצים גדולים ובאהבה רבה .בעקבות
המלחמה הופסק הקשר עם א״י .אי אפשר היה להעביר לשם כל סכום של כסף ,כך
שד״ר משה אוירבך נאלץ לבסוף לעזוב את הארץ ולחזור לגרמניה ,ובתי הספר עברו
לידי ״המזרחי״…״.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ ס פ ח י ם
הג״יר יצחק ירוחם דיםקץ זצ״ל
כאשר באתי לירושלים -היה כבר איש זקן ,אבל דאג הרבה לטובת בית היתומים
״דיסקין׳ אשר גוסד ע״י הוריו -הגאון ר׳ יהושע לייב דיסקין ואשתו זצ״ל .בתתילוז
לקחה הרבנית יתומים עזובים אל ביתם ,וכאשר גדל מספר הילדים -שכרו עבורם
דירה .מזה התפתה אה״כ המוסד הגדול ״בית יתומים דיסקין״.
לפני המלתמה ,אסף הגרי״י סכומים הגונים כדי לבנות את הבית הזה .ע ד
ימים אהדים לפני המלתמה ,היה כל הכסף מופקד בבנק הגרמני בירושלים ,ורק
ממש לפגי פרוץ המלהמה העביר הגרי״י א ת הכסף ל״בנק דה פרנס״ בירושלים.
כאשר התחילה המלתמה ,דרש א ת הכסף במזומן כדי להעבירו למקום בטוח .מ נ ה ל
הבנק סירב ,ב א מ ת שעכשיו מורטוריום ואינו מתויב להוציא כסף .הדבר נודע לזכי־ביי
המושל הטורקי האהרון בירושלים ,אשר היה איש משכיל והגון מאד .הוא הזמיןא ת מנהל הבנק הצרפתי ,ושאלו אם קיבל כסף מהרב דיסקין .כאשר השיב ה מ נ ה ל
שאמנם קיבל כסף ,אך אינו הייב להוציאו במלהמה ,השיב זכי־ביי שזו רשעות ו ד ב
זה אינו הולם בנק נכבד .הוא איים שיפטר את המנהל וימנה מנהל הגון מטעתי
הממשלה .מובן ,שהמנהל העביר א ת כל הסכום -כעשרת אלפים פראנק זהכ,
לביה״ת ״שערי צדק״ בו עמדה קופת בחל .עיי״ז הציל די יצהק ירוהם כמה פ ע מ י ם
א ת •היתומים בימי המלהמה מרעב.
ד
הגרי״י ידע א ת כל הנעשה בבית היתומים .פעם בקשו ממני לבתון בשעור תלמור.
הילדים למדו פרק ״איזהו נשך״ ,ובשמתה רבה בהן המורה א ת בקיאות התלמידים,
אשר באמת הפליאתני .בכל פעם אשר הזכיר מלה כלשהי בגמרא — ה מ ש י
התלמידים א ת כל המימרא .אבל כאשר שאלתי איזו שאלה באתת הסוגיות — ל^ן
ידעו להשיב .כעבור ימים אתדים באתי לר' יצחק ירוחם ,והוא אמר לי :תפסת טו!-
א ת המורה ,אשר שם לב יתר על המידה לבקיאות ופחות להבנה בעיון.
כ ן
ר׳ יצחק ירוחם היה איש עדין מאד .באשר בקרתיו בפעם הראשונה אמר ל י .
מדוע לא הבאת א ת אשתך ז -אשתי תשמח להכיר אותה .וכנדולתו כך ענותנותו.
בהווסד העדה החרדית בירושלים ,רצו גדולי הרבנים ובראשם הגרייה זוננפלד ז צ ״ ל
שר׳ יצחק ירוחם יהיה רב העדה .הוא דחה א ת ההצעה בהיותו זקן מאד .ובקען
מהגר״ת זוננפלד לקבל א ת הרבנות .כאשר הוא סירב ,אמר לו ר׳ יצחק ירוחם :ה א ת ת
לץ לקכל
י'
רוצה שאני אהיה הרב ז -א״כ גוזרני עליך שתקבל א ת
א ת הגזירה…
ה ר ב ג ו ת1
הג״ד מאיר אויעדבאך זצ״ל
ח י י מ
ג א
-הרב מקאליש
בבואי לירושלים כבר לא מצאתי א ת הרב מקאליש ,אך שמעתי עליו ה ד 3
דברים גדולים .הוא בא לירושלים בימי הג״ר שמואל סלנט זצ״ל ,ובבואו ביק<ןן
ממנו לקבל א ת ״ההתימה הראשונה׳ )כך כונתה אז עמדת הרב( .הרב מ ק א ל י ״ ן
ה
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סירב .כעבור שנים גסע ר' שמואל סלגט לאירופה ,וביקש א ת הרב אויערבאך למלא
את מקומו בזמן העדרו .בשובו לירושלים דרש שהרב מקאליש ימשיך בעבודתו ,אך
הלה סירב• .מאז והלאה — עד פטירת ר׳ שמואל ,כיהנו שני הגאונים הללו יהד.
לפעמים ראו הספרדים א ת עצמם כאזרהים האמיתיים ,ואת האשכנזים כתושבי־
משגה .עקב זה פרצו הרבה מריבות ,כגון שאלת השחיטה .רוב הקצבים היו ספרדים,
וגם הערבים נהגו לקנות אצלם כי גם רצו בשר שהוט ,אע״פ שלא דקדקו על
ההלכות .כאשר האשכנזים פתהו איטליזים ,אמרו קצבים אהדים שאיגם יודעים
בבירור אם האשכנזים הם יהודים ,ועדיף לערבים לא לקנות אצלם בשר .הרבה
מריבות פרצו גם על כספי ה״הלוקה״ ,אשר באו מאירופה המזרתית והמרכזית .עפ״י
החוק הטורקי ,עמדו כל יהודי ירושלים תחת שלטון ההכם־באשי הספרדי ,ועיי׳׳ז
בעקיפין תחת ועד הקהלה הספרדית .עקב זאת רצו הרבה אשכנזים להיות מסודרים
בקהילה אשכנזית ,ולדרוש מהממשלה להכיר ברב קהילתם כ״חכם־באשי״ לאשכנזים.
בלי דעת הרב אויערבאך הציעו אותו כמועמד למשרה הרמה ההיא .כאשר נודע לו
הדבר ,אסר באסור גמור להביא א ת המריבה בין האשכנזים והספרדים לפני
הממשלה ,והלך בעצמו להתייעץ עם ההכם־באשי .כך סודר היהס בין שתי
הקהלות בדרכי שלום.
זכרונות אישיים על ד״ר ואלאך ז״ל
הכרתי א ת ד״ר ואלאך עוד מהעיר קלן ,כאשר הוא בא לחופשה באירופה .היתה
לו זכות של הודש הופש בכל שנה ,והוא אגר א ת כל הדשי התופש של שנים
אחדות וניצל א ת מרבית חופשתו להשתלמות בבתי החולים הגדולים של גרמניה.
לקלן בא רק לבקר א ת הוריו ומכריו .מיום בואי לא״י התייחס אלי ד״ר ואלאך כאח
גדול אשר לו נסיון רב .בפרט כאשד באתי אליו כחולה אחד חג הסוכות הראשון
בשנת תר״ע ,כי אז היתה מגפת שפעת בכל סביבות ת״א ,ואני חליתי ולא ידעתי
עצה אתרת ,כי אם לנסוע לביה״ת ,שערי־צדק״ .אז דאג לי ד״ר ואלאך לא רק
כאה כי אם כאב ,ומאז והלאה היינו ידידים כאהים .שנינו באנו מהוגי גרמניה הדומים
זל״ז ,וגם •מוסדותינו היו קרובים זל״ז — הרבה חברי ועד אחד היו גם חברים בועד
השני .ד״ר ואלאך הכיר א ת ירושלים היטב ,ובפרט ידע להוקיר א ת גדולי התורה
האשכנזים והספרדים נם יתד ,כר׳ היים זוננפלד ור׳ היים אלישר זצ״ל ,ועל ידו
נכנסתי גם אגי אל הוג ממדיהם ומוקיריהם .לפני נשואי הייתי אצלו בכל תג פסת,
ואז ראיתי לראשונה היאך איש זה מסור לעבודתו להציל נפשות .בכל סדר וסדר
באו אנשים לקרא לו ,ותיכף רץ לדאוג לתולים ואת״כ שב לסדרנו .מאז נישואי
בשנת תרע״ג ,הוא נעשה לא רק לרופא דואג אלא ידיד מסור לביתי ולאשתי .פעם
תלתה אשתי ,ושלתתי לקרוא לד״ר ואלאך והוא בא מיד -אמנם לא נכנס לחולה
ללא רשות הרופא של פ״ת .כאשר נודע במושבה שד״ר ואלאך בא ,הסתובבו מכל
הצדדים לבקש א ת עצתו וגם הרופא התייעץ אתו ,כי שמה על ההזדמנות ללמוד
אצל רופא מנוסה.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפרוץ המלחמה בשנת תרע״ד ,הלכה אשתי לפני לידת בננו הבכור לביה״רן
,שערי צדק״ .הייתי אז בימי ההופשה מביה״ס והייתי עסוק •מאד בירושלים ב פ ק ו ד
הפקוא״ם באמשטרדם במקום בא־כוחם הרב יונתן הורביץ ,שנסע לאירופה ל ה ש ת ת ף
בכנסיה הגדולה של אגו״י )אשר בוטלה עקב פרוץ המלחמה( .מצבי הכלכלי היה —
כלכל תושבי א״י -מצומצם מאד ,וכל רכושי היה מאתיים פראנק בנימת ש ל
האפ״ק ,אשר הוציא אותן לשעת חירום .ד״ר ואלאך ואדון מרקס -שהיה א
האדמיניסטרטור של ביה״ה ,הודיעו לנו ,שכל זמן שיהיה להם מה לאכול ־־ נ א כ ל
גם אנו ,וסמכו עלינו שנשלם להם בהזדמנות הראשונה .גרנו בחדר פנוי ,וגם אכלנו
יחד עם האתיות לפי חשבון התקציב של האהים והאחיות 6 -פראנק ליום .ח ק
בשבת היינו אורחיו הפרטיים של ד״ר ואלאך .בי״ב אלול נולד בני שמואל נ ״ י .
הברית והסעודה היו ב״שערי צדק״ -ד״ר ואלאך היה המוהל והג״ר תיים זוגנפלז•
היה הסנדק.
ת
ז
אירע מקרה ,שהולה א ח ת נפטרה ממתרת יוה״כ .לפני הצום השב ד״ר ו א ל א ך
שהתולה תוכל להתענות ,אבל בכ״ז צוה להכין אוכל ושתיה עבור החולה ,וגם צןן-
על האתות בביה״ת לבקר אותה .עקב מותה של החולה ,התלו לרנן בירושלים ש ד *
ואלאך הכרית א ת התולה לצום וגרם למותה .היה בכך גם קצת פוליטיקה -
פורקי עול אשר שנאו א ת הרופא בהיותו יר״ש ,והם ניסו לנצל הזדמנות זו ל ג ד
ך
לסלוקו .הם התחצפו כנגדו ואיימו עליו במכתבי איום שיעזוב את ירושלים
ימים אחדים .הייתי אז בפ״ת ,ובבואי אל ירושלים מצאתי א ת ד״ר ואלאך שרוי ב פ ת
מפני הבריונים ,ולא יצא מביתו ללא חסות של שומר ראש .שאלתיו׳ מריע ת ו
ל אפען
חושש ואיגו מוסר א ת הענין לידי המשטרה .הוא השיב לי ,שדבי
מכיון שאהד התותמים על מכתבי האיום -היגו עריק מהצבא הרוסי ,ואס ו
יפנה למשטרה — תמסור זו א ת החותם לקונסול הרוסי ,והלה ישלה אותו לרועזי
ושם יוצא להורג ,ואילו הוא אינו מוכן לקבל ע״ע א ת האחריות להריגתו ש ^
יהודי …דבר זה אופייני הוא לד״ר ואלאך -הוא פהד על נפשו עקב האיומים כנגז׳ן
אך לא רצה להציל א ת עצמו מחשש שמא יהרג בגללו אותו אדם המאיים ע ל י ן
להרגו! .אמנם אה״כ הודיעו הרבה אנשים נכבדים בפומבי ,כי הרופא עשה כ ח ו ב ת ו
והמאיימים התביישו ולא נעשה ד ב ר .
ד
ה י ן
ו 0
ר 1ן
ד
א
ז ה
ב
ת י
ד י
7ן א
ה
3
גרוש יפו -־ תרע״ ה
לפני פסת תרע״ה ,גרשה הממשלה הטורקית א ת כל יהודי יפו מן העיר,
פהדה שהם יסייעו ביד האנגלים להכנס לא״י דרך הים .מאותו נמוק ,ה ם ג ד ש
כ
י
י
י מ
3פרטים בענין דומה לזה ,פורסמו ב״החרות״ גליון רע״ו ,ותגובה נ ג י — להגנתו
של ד״ר ואלאך — פורסמה בכרוז גדול בשם ״דברים כהויתם״ )תצלום הכרוז סורסס
בספרו של בנימין קלוגד :מן המקור — הישוב הישן על לוח המודעות ,ירישליס
תשל״ח ,עמ׳ .(151במקרה זה ,הואשם ד״ר ואלאך על שלא הגיש טיפול לחולה כ ש ב
ואייהגשת הטפול גרמה למותו.
ת /
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם את הערבים ,כך שלמעשה ,זולת הלק הפקידות האזרתית והצבא ,נתרוקנה העיר
מתושביה .ביפו ישבו אז כשמונת אלפים יהודים ,ומהם באו כ־ 4000לפ״ת — .רובם
רגלי .בקשנו מהרבה מושבות לשלות לנו עגלות כדי להביא א ת התולים ,הזקנים
והטף .בשבוע לפני פסת נשארו עוד מאות יהודים ביפו ,ורצינו להוביל אותם לפ״ת.
הייתי אז בועד ההצלה לטובת הפליטים ,ובבקר השכם באו ידידים להודיעני שהטורקים
החרימו א ת העגלות .למעלה משעתיים התוכתתי עם הקצינים עד שלבסוף שהררו
אותן .אנשי פ״ת ,ויתד אתם מנכבדי יפו כמאיר דיזנגוף ובצלאל יפה ,הכיגו כל מה
שבידם לקבל א ת האתים .פניתי א ת חדרי הת״ת וביה״ס לבנות ע״מ לתת אשפוז.
כבר מקודם אפינו •מצות ,ובפעם הזאת עבדנו כולנו יתד -אכרי פ״ת והפועלים.
במאפיה הגדולה שלהם אפינו א ת המצות .במגרש ביה״ס עמדו שתי תביות יין
גדולות :האחת — תרומת היקב בראשל״צ ,והשגיה — מ א ת כרמי פ״ת .כל מי
שבא ובקבוק בידו ,קיבל תנם א ת יינו .היו אמנם גם אגשים אשר הפצו להרויה
מן האסון ודרשו מהיר מופרז עבור דירה מ א ת הפליטים אשר היה להם כסף ,אך
כאשר שמענו זאת בועד ,הכרזנו שהפליטים ישלמו שכר־דירה מתאים לועד ,ובעלי
הבתים יקבלו א ת שכר־ הדירה מידי הועד .היו גם בעלי בתים אתדים אשר לא רצו
להכניס א ת הפליטים ,ואז גכגסו צעירים -עפ״י בקשת הועד — דרך התלונות,
ופתחו את פתהי הבתים והכגיסו א ת הפליטים .בליל התקדש חג ,אתר תפילת
מעריב ,עברגו בתוצות כדי להזמין כאו״א לסדר .לבסוף מצאתי זקן אחד ,אשר
עדיין לא היו לו מצות ויין ,וכאשר שאלתיו על מרור -השיב שכבר שבע די מרירות.
הזמנתו אותו לביתי לסדר .היה לגו אוכל די והותר ,כי אשתי תלתה מן ההתרגשות
של היום ולא יכלה לאכול .זמן מועט קודם הפסה התקבלו כספים מהג׳וינט
האמריקאי ,וכך היו לנו האמצעים לפרגס א ת המגורשים ,ובפרט לתת הלב לילדים
ולחולים עפ״י דרישת הרופאים .בשם הועד רציתי לתתום על הקבלות בשם הגיוינט,
אבל בעלי הפרות לא רצו לקבל תתימה כזאת ,ודרשו ממגי תתימה אישית .כך היה
לי אמון יותר גדול מהגיויגט.
אחרי הפסה ,הששו הרופאים פן תפרוצנה מתלות לרגל הצפיפות הגדולה בעיר,
כי קודם הגרוש מגתה העיר 4500איש ועכשיו גדלה האוכלוסיה למעלה מ־ 8000איש.
הרבה פליטים עזבו עכשיו א ת פ״ת ,ובשביל האהרים הקמנו סוכות על מגרש של
כפר סבא שהיה אז בבעלות אנשי פ״ ת — ,סוכות אהר הפסה״ .על ידי כל הצרות
הייתי מבולבל כ״כ ,עד שקרה לי ,ששבועיים אהר הפסה שכתתי לרגע שכבר עבר
החג ,וכאשר ביקש ממני ידידי רא״מ ליפשיץ -מנהל הסמינר למורים של ,המזרהי״,
להשאיל לו ספר ,השבתי לו שאביא א ת הספר בבואי בהג הפסח לירושלים .במשך
הזמן עזבו גם אנשי הסוכות בכ״ס ,והתפזרו ברובם לגליל וקצתם התיישבו בפ״ת
ובמושבות יהודה.
הגיוס במתח־תקזה ח ר ע ״ ה -ע ״ ו
כל היהודים שהיו לפי התוק נתינים עותומניים ,גקראו להתגייס לצבא התורכי.
אמנם הרבה ראו א ת הנולד והפכו לנתיני ספרד ,כי הקונסול הספרדי ביפו קיבל
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עדויות על כל אהד שנולד בקזבלנקה ,ונתן לו דרכון ספרדי )תמורת תשלום מלא(.
יש אשר נעשו נתינים אוסטריים ,והדבר נעשה באופן כזה :כבר בתחילת המלחמה
ההריבו הרוסים ערים ועיירות רבות בגליציה ,וכאשר באו שני עדים וחעי" לפני
סגן הקונסול האוסטרי בצפת ,שיהודי פלוני נולד בעיר פלונית ההרבה אשר ק
לודאי לא נשאר שם ארכיון -נתן לו סגן הקונסול דרכון זמני שהוא גהשב ל ע ״
כאוסטרי .אם יהודים אלה היו נתינים תורכיים — העידו בתחילה שני העדים
בשלטונות בצפת שהם מתו .כך ,מתו״ בתורכים ו,קמו לתהיה״ כאוסטרים.
למרות כל הספרדים והאוסטרים החדשים ,נשארו בפ״ת עוד יהודים שהיו ידועים
לשלטונות התורכיים ביפו כנתיני תורכיה.
ב
ת
ע
ך
א
למוכתר פ״ת ,ברוך דינוביץ׳ ,נודע שביום המתרת עתידים לבוא קצינים תורכייס
עם חיילים לפ׳׳ת ,בכדי לתפוס א ת התייבים בגיוס ,והוא הזהיר ערב קידם ־־ ש ע ל
גתיגי טורקיה יעלמו מהמושבה .ביום הגיוס תפסו חחיילים הטורקיים כל צ ע י ר
בטענה שהיגו הייב גיוס .באופן כזה תפסו למעלה מ־ 70איש .האנשים טעגו ש ה
נתינים ספרדיים ,אך החיילים שלא ידעו לקרא א ת הכתוב בדרכון ־ לא ה א מ י נ ן
להם .כאשר באו הקצינים אשר ידעו לקרוא ,הם שחררו א ת כל הצעירים הללו .באיתר
מם לא נמצא בפ״ת אף יהודי בר־ גיוס .אמנם אחר זמן מה נתפסו 4יהודים ע ן ל
נזהרו כראוי ,והם נלקחו לזמן מה לצבא ,עד שמצאו הזדמנות לקבל הופשה
,התארכה״ עד סוף המלחמה…
ס
א
א
ן
ע
ך
עפ״י ההוק הטורקי ,אפשר היה להיפדות מן הצבא תמורת 100פראנק ז ה ע 4
כי הממשלה טענה שבסכום זה משלמים לממלא מקומו .כאשר הייתי ב א מ צ ע
יעוני
״
המלתמה בגרמניה ,קבלתי מכתב
מביתי ,אך פייסתי אותו במאה פרנק״ .פירוש הדבר היה , -ב ן דודי״ מכוון ל י ש מ ע א ל
היינו הממשלה התורכית, ,רצה לגרשני מביתי״ הייגו לגייס אותי לצבא ,״פייסתי א ו ת ו
במאה פרנק״ -הוא כסף הפדיון .אמנם בסוף המלהמה הממשלה חדלה מ ל ק ב ל
בסף תמורת השחרור מהצבא.
מ
א
ח
ה מ ו ר י ם
ד
כ ת ו ב :
ו ב ו
ב ן
ד ו ד י
י צ ה
ל ג
מורה אחר שחרר א ת עצמו באופן אחר .היה לו גיס מרוקני בעל דרכון דזפדז-ד
והלה נפטר .המורה קיבל על עצמו א ת פרנסת אחותו האלמנה וילדיה ,ולעומת ן1
ירש א ת דרכון גיסו .הוא הוציא א ת תמונת הנפטר ובמקומה הכניס א ת ת מ ו נ ת ו
וביקש מהמשרד הממשלתי לאשר שאכן זוהי תמונתו .כך היה לבעל דרכון סנ׳ךן*-
אמיתי ושוהרר מהצבא.
ז
באמצע המלתמה באה ועדת בקורת לפ״ת .עפ״י החוק הטורקי היתה פ ״ ת
פשוט ,והמוכתר -ראש הכפר -מונה ע״י הממשלה .למעשה התנהל : 1פ ״
ל מגדעו
סדר טוב של כל הנחלות ,וגם ספר הנחלות
ובעליו .הממשלה ידעה זאת ,אך עכשיו -בימי המלחמה ,רצו לרדוף ק צ ת
כ
5
ף
ת
) ט א ב ו (
מ ד ו י ק
ה י ה
ו נ י ש ם
ב ו
כ
*ז ת
מ ל ח מ ת
ה ע ו
ם
י מ ״ א
ל
4ראה לעיל ,בזכרונותיו על
אלף פראנק זהב .מסתבר ,שהסכום המצוין כאן — הוא הנכון.
32
www.daat.ac.il
ה
ר
א
ש
ו
נ
ה
י
מ
צ
י
י
ו
ש ס כ י ם
ד ,ס ד י ר
ו
היד
אתר דעת -מכללת הרצוג
היהודים בכדי לסתוט מהם כסף פדיון .ועדת הבקורת ביפו אסרה א ת ראש הועד,
בטענה שהוא קיבל משרה שלא כהוק .הביאו אותו אל המלון היחידי בפ״ת כדי
לשלות אותו אל בית הסוהר ביפו ,אך קודם ה ק ת אותו מי הם הבריו ,ע״מ לאסור
נם אותם .הוא השיב שאין לו הברים ,וכי עשה א ת הכל לבדו וכרצונו .הדבר היה
בערב שבת ,והוא ביקש להביא א ת בני משפתתו בכדי לקדש בפניהם א ת קדוש ליל
שבת .הוא התל א ת הקדוש לפני אשתו ובניו בנגון המסורתי ,ובתוך הנגון המשיך
לומר להם -אל תפחדו ,השי״ ת יצילני .דעו ,שאמרתי שאין לי .כל הברים בועד,
ועל כן אימרו לחברים שלא יפחדו ויכתישו א ת קיומו של ועד כלשהו ,ויאמרו שרק
אדם אחד עושה הכל .וכך היה ,אתר יומיים שתררו א ת ראש הועד ,והנהלת המושבה
המשיכה כמקודם .אמנם נציג הכפר היה המוכתר הממונה מטעם הממשלה וקבל
את משכורתו מן הועד ,ועשה הכל עפ״י פקודותיו.
בליל גשמים ,באמצע המלהמה ,דפקו על דלת ביתנו שני אנשים -ראש הועד
והשמש .הם באו עם שק גדול ובתוכו ספר האתוזות של פ״ת .הועד פהד שהמשטרה
התורכית תמצא א ת הספר ברשותם ,בו בזמן שהדבר היה אי־הוקי ,כי מציאות
הספר הוותה הוכתה ל״ממשלה יהודית בפ״ת״ .היות ואני הייתי אזרח גרמני,
וגרמניה היתה בת־בריתה של טורקיה -הרי שלא היה מקום בטוה להטמין את
הספר מאשר בביתי .הספר הוטמן בארון הלבנים של אשתי ,ושם נשאר עד אשר
עזבנו את פ״ת ונסענו בסוף המלהמה לגרמניה .אז גקבר הספר וגגנז לשנים רבות.
פגישה עם גימל 0חה
בסוכות תרע״ו בקרתי א ת ד״ר ואלאך בסוכתו .באותו זמן בא גם ג׳מל פהה —
המפקד העליון בא״י ובסורית ,לבקר א ת ד״ר ואלאך ,ושוחחנו יחדיו שיחה ידידותית,
וגימל אמר לי שבדעתו לבקר בקרוב בפ״ת ,וגם יבקר אותי .כאשר שמעתי שיבא,
הכינותי א ת ביה״ס לקבל א ת פניו והמורה לערבית — הרכבי )אשר ידע גם
טורקית( לימד א ת התלמידים שיר טורקי ,לקבל א ת פני המפקד העליון .אה״כ
ביקרגי גימל בביתי לשתות קפה ,ושם שיהק עם בני שמואל שהיה פעוט בן 3-4
הדשים .מובן שבקור זה עשה רושם במושבה ,וגם על הפקידים הטורקיים במחוז
יפו .כאשר היו סכסוכים קטגים בין הצבא הטורקי לבין הועד של פ״ת ,בקרתי אצל
המפקד של יפו יהד עם המורה הרכבי .דברתי עם המפקד קצת צרפתית ,אך עיקר
השיהה התנהלה בטורקית באמצעות תרגומו של הרכבי .מובן שהזכרתי דרך אגב .
ש״ג׳מל פהה ביקר אצלי״ ,וכן עשיתי בכל פגישה עם קצינים טורקיים ,והדבר פעל
א ת פעולתו .עם אחד הקציגים התידדתי .מאד ,עד שהוא שתרד .א ת היהודים ,
בגדודו במשך שבועות אתדים ,מערב שבת בתצות היום ועד מוצש״ק בתצות הלילח.
כאשר הוא שמע שאולי א ס ע לירושלים ,ביקש שאדבר טוב עליו לפגי גימל-.
ההזדמגות לכך באה כאשר הפקידות הטורקית דרשה מועד פ״ת דברים קשים,
ובפקודתו נסעתי ביום המישי אהה״צ לירושלים .בע״ש בבקר היתה לי פגישה עם
ג׳מיל והוא נתן פקודה.לעשות כרצון הועד של פ״ת .אז דברתי גם לטובת הבימבאשי
)מייגיור(.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כאחר 1הדשים ,נסעתי עם אשתי לגרמניה כדי להביא לשבו א ת בגנו ,כי פרודבו
שיבא הזמן בו נאלץ לברות ,ולא רצינו לסכן א ת הפעוט .הוכרחנו לנסוע דרך ה י ב ש ת
כי האנגלים תסמו א ת המעבר בים ,והיתה זו נסיעה של כמעט 4שבועות )כי א ז
עדיין לא נשלמה מסילת הברזל ת ת ת הרי הטאורוס( .גימל פהה נתן לי ה מ ל צ ת
מצוינת לכל פקידי הצבא ,אך המלצה זו עזרה רק עד חלב -גבול מפקדת ג י מ ל .
היה מקרה ,שממשלת טורקיה לא רצתה להרשות לנו לנסוע דרך הטאורוס ,ואז ע ז ר ו
לגו ההיילים הגרמנים הפשוטים ,אשר אספו אותנו לתוך הקרון הצבאי ,וכאשר ב ק ש ו
הטורקים לערוך בקורת ־־ ל א נתנו להם להיכנס .א ת ה ט א ו ת ס עברנו ב מ כ ו נ י ת
צבאית ללא ידיעת הקצינים ,וכך לגו גם במתנה הצבאי הגרמני בדיך א י ׳ ל י ג א ל י ת .
התיילים נתנו לגו מקום וגם תה וסוכר .כך נכנסנו לאסיה הקטנה דרך איסוס ־—
.בעקבות אלכסנדר מוקדון״.
א ת אסיה הקטנה עברנו ברכבת ,בנסיעה רצופה של 3ימים .בכל ה ר ע ב ת
היה שמואל הפעוט היחיד ,והקציגים הטורקיים דאגו למים חמים עבורו .ב ע צ ת
ד״ר ואלאך ,הכינה אשתי קוביות של חלב וסוכר ,ואותם שמנו אח״כ לתוך ה מ י ת
התמים .שבועות אתדים לפני כן ,כתבנו לאהינו אהרן וברטה קובר בברסלאו ש נ כ י
להם א ת הילד ,אך הם לא שמעו זאת ישירות ע״י מכתבנו ,אלא דרך פרופ .ב א ד ^ ן
מברסלאו אשר היה המבקר בדאר הגרמני ,והוא הודיע להם יעל בואנו.
א
זמ-ביי
הוא היה המושל התורכי האהרון בירושלים ,והיה איש משכיל ,תרבותי ו ה ג ו ן
מאד .הוא התידד עם הרבה יהודים נכבדים ,ובפרט עם ד״ר ואלאך ומר מרקס _
האדמיניסטרטור של ״שערי צדק״ .היה הרבה פעמים אורתו לסעודת שבת של ב ן
מרקס .הוא היה תבר בכת מוסלמית מיותרת אשר ראתה באיםלם א ת ה צ ד ק
העולמי ,והוא סיפר לי שלפי שיטתם היה מחובתו של ראש האיסלם — ש י
אל-איסלם ,לדרוש מן השולטן שהוא יבקש א ת הצאר הרוסי -לאחר הפרוגדובן
של קישיגוב -להעניש א ת הרוצתים ,ואם הקיסר לא יעשה זאת ,מוטלת ח ו 3
על ראש האיסלם להכריז על מלתמת קדש נגד מדינה אשר בה אין רוצתיס ב א
על ענשם.
ד
י ך
ה
י 0
כבר הזכרתי ,שהוא הכרית א ת מנהל ״בנק דה פרנס״ לההזיר להנרי״י דיסקין ז*י״ל
א ת הפקדון של בית היתומים .בכלל נהג לשים לב שסדרי ירושלים ,אף ה פ ר ט י י ם
יתנהלו בצדק .היה מקדה ,שבנקאי עשיר השתמש בבנו כפקיד בקמצנות יוצאת מ ג ד ר
הרגיל ,ולא שילם לו כראוי כדי פרנסת משפתתו .זכי־ביי הזמין א ת הבנקאי״ י א מ ר
לו שהנהגתו כלפי בנו היא קרובה לשגעון ,ואם ימשיך ביחסו זה -יבקש ה ו א
המושל ,משבעה רופאים לבדוק אותו א ם הוא משוגע ,ואם הם יאשרו ז — י מ נ ת
א ת בנו לאפוטרופוס על נכסיו .מובן שהאיום הועיל ,והבנקאי שילם לבנו א ת מ ש כ ו ר ת ו
כראוי .זכי־ביי לא אהב במיותד א ת המצביאים הגרמניים שבאו לעזרת התורכיכן
בזמן המלהמה .הוא אמד ,שהם שרים כפי שאדון מרקס רגיל לשיר ״שיר ה מ ע ל ו ת ״
בסעודת ליל שבת — בנגון השירים הפאטריוטיים הגרמניים…
״
א ת
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זכייביי הקפיד מאד על חוקי האיסלם ,ולא שתה יין ועוכר .פעם היינו עלו
במלון ברחובות ושם נתגו לאכול איוה קרם ,אשר זכי־ביי השד שיש בו יין ,וווא
ביקש את אשתי לטעום תחילוז.נאשר היא טעמה ט ע ם יין -לא אכל את הקס.
באותה מידה בה הוא שמר על ותו ,כך כיבד מאד א ת היהודים שומרי המצוות?1< .ר
הכרותי עמו היה מבקוריו בביה׳ה.
זכומות על ה״נימבאש•" )(*13101:
בקרבת פית היה מחנה גדול של פועלים בשרות הצבא .עבדו שם כ־500ו אןעו
וביניהם כ ׳ 300יהודים .היתה לי הזדמנות להתידד עם מפקד המתנה -הבימבא־זי,
טורקי שמוצאו מאלבניה .היתה לו קצת השכלה ודיבר צרפתית ,והוא הבדיל בעצמו
בין היהודים שעמדו -גם לדעתו -על רמה תרבותית גבוהה יותר מאשר הערניס,
שהיו בורים לגמרי .גם הקצינים הנמוכים שרובם היו ערבים ,היו אנשים פשוסיס.
הבימבאשי היה בא לפעמים לביתי לבקרני וגם אני בקרתיו במהנה .בקשתיו לתת
ליהודים מזון טרי ולמנות שוחט לטבח צבאי ,והוא מילא א ת בקשותי ומסר לשוחט
בהמות לשחיטה .באופן כזה יכלו היהודים לשמור על כשדות .הוא גם שיהדר את
היהודים בכל ערב שבת על תנאי שישובו במוצ״ש ,והחיילים שבתו בכל פעם בפ״ת.
תושבי פ״ת השתדלו מאד במצות הכנסת אורתים ודאגו לאורחים .היה לנו ועד
קטן ,שתפקידו היה לארגן את תלוקת האורחים בין התושבים ~ כל בעל בית
קיבל אורת .אמנם קרו מ ק ד ם שאנשים חטבו לבתיהם אורתים י אשר נימגו על בעלי־
בתים אחרים .ראוי לציין ,שפ״ת מנתה אז כ־ 4000תושבים והם קבלו בכבוד בכל
שבת כ־ 300אורחים .הסדר הזה נמשך כשמונה שבתות -כל זמן שהמחנה עמד
סמוך לפ״ת .לפעמים אירע שחייל יהודי נטל לעצמו תופשה ואת״כ התחרט .מובן
שעפ״י חוקי הצבא היתה זו עבירה ,והחייל היה צפוי לעונש .סדרנו שבזמן שהבימבאשי
ביקר בביתי ־׳ ביקש ממנו הבורח סליחה ,והבימבאשי סלח לו לכבודי ,וזה היה
בודאי כדאי .אשתי ואני כבדנו מאד את הבימבאשי בבואו להתארת אצלנו .הוא היה
איש דתי מאד ,וכמה פעמים ביקש בבואו שיתנו לו מים ושטית להתפלל .מלאנו
בלב שלם את בקשתו ,בכדי שגם הוא יבין א ת בקשת החיילים לתת להם •זמן
לנסוע לירושלים ,והבימבאשי ביקש להצטרף אלי
ל י ^
א .באב אל וואד״( ,עצרנו כדי לתת לסוסים
.
.י במקום מלון קטן ונכנסתי לתדר להתפלל מנחה.
לנות א
ל ו אחר ע״מ להתפלל .בגמר התפילה ברכני שה׳
א גם אגי•
י ל
ת פ
פ
ל ן
מ ס י ע ת י
ע
ב ך ך ה
ת
ב א ן ת ז
א
ג
ש
ע
מ נ ו ח ת
ה ז מ ן
ק ב
ם
א
ח
ת
ת
ה י ה
ך
ל י
ע נ י ן
ה ג י א
) א ז
ה צ ה ר י ם
נ ב נ ס
ת פ י ל ת י
ג ם
ה
ה
ה ב י מ ב א ש י
ן כ ך
ג ק ר
ח ד
ה ש ב ת י
סדר* ההנהלה כמושבה *חח־תקוה
ע פ
,
ל
ה
נ ר ש מ ה
ה
מ
מ
ש
ם
י
א
כ ל
ע
ע
ד
ל
מ
י
ה י ו
ת
ו ק
0ו
ן א ח י
אזרחים עותומניים רשאים לקנות אדמה .לכן
משפחות נתינים טורקיים ורק הם הוכרו ע״י
מונה למוכ״ר הכפר .אמנם למעשה נתלקו כל
מ ו ז ם
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המגרשים לפי .מפת נתלות של בעלי האדמה האמיתיים״ והכל נרשם בספר הנחלות
ע״ש בעלי הבתים .אתד מתושבי פ״ת -ר׳ היים משה סלור ,למד שרטוט מפות
והוא ניהל א ת ספר הנתלות .עפ״י התקנות הראשונות ,גתשבו רק בעלי האחוזות
לאזרתים ,ומי שלא היה בעל אהוזה נתשב כתושב .רק האזרחים היו רשאים לבחור
א ת ועד המושבה אשר בידו היו כל זכויות ההנהלה ,מכות גביית המיסים ) -ללא
התערבות הממשלה( .המנהג בתורכיה היה ,שהממשלה ההכירה בכל שנה א ת מיסל
כל מהוז ומהוז וקבלה א ת כספי החכירה ,וביד החוכרים היה לגבות א ת המיסים.
בפ״ת היה ועד המושבה ההובר ,ששילם בכל שנה לממשלה איזה סכום וגבה אותו
מבעלי האתוזות .הועד גם מינה את השוטרים ,אשר אמנם בתוך המושבה היו
כמעט מהוסרי עבודה ,אך היו עסוקים מ א ד בהגנה על" המושבה ורכושה מפגי
הפורעים הערביים.
בין השוטרים היה מפורסם השומר אברהם שפירא ,אשר מגבורתו פהדו כל
הליסטים הערביים .קרה שגגזלו סוסים ,ואברהם שפירא וחבריו רדפו אהריהם ותפסובז
והביאום עם הסוסים לפ״ת .הוא ידע גם להעניש אותם ,אך בתכמתו הסתפק בעונעו
קל ולא מסר אותם לממשלה כי עיי״ז נעשו הגזלנים כעין ידידים .זכורני ,ב א ו ז
השבתות עמדנו בתפילה ולפתע בא נער ערבי מכפר סבא להודיע ,שהערביס
התנפלו על היהודים .שנשארו שם בשבת — .אדמת כפר סבא היתה רכושם ש ל
הרבה מתושבי פ״ת ,ובכל שבת שבו בעלי המושבות למושבה והשאירו שם כי0ן
בהורים לשמור על הרכוש ובפרט על מטעי השקדים .הערבים התנפלו על הבהוריכן
וכלאום ,וגזלו א ת השקדים .עלה ביד הבחורים לשלוח נער ערבי לפ״ת אל אבדהק
שפירא .הנער בא אל שפירא בשעת התפלה ,והלה פגה מיד אל הרב אורלנסקיצ
שיפסוק מה ל ע ש ו ת .הרב פסק שיש לנו דין של אנשי ה ס פ ר ,ויש להציל
רכוש היהודים אף בשבת .כ־ 50איש רכבו על סוסיהם ונשקם לכפר סבא .כ א ש ד
ראו הערבים א ת גדוד היהודים פתדו ויצאו לקראתם בקריאה ,שלם״ )שלום(,
אברהם שפירא קרא לעומתם ״מא־שלם״ )אין שלום( ודרש מהם לשהרר מ י ד
מ
7
8
5הג״ר אהרן הכהן אורליאנסקי — רבה הראשון של פ״ת )בנו — הרב
יעקב הי״ד ,היה רבה של זכרון יעקב ונרצח במאורעות בחברון(.
א
ת
א
ך
אברד
>0
6במלאת לאברהם שפירא 95שנה ,ראיינו יוסף בן־מאיר )״הצפה״ כ״ו תמוז תשכ״ד(,
וכה סיפר :״הייתי בכל המקומות בארץ — לא הגעתי אליהם בטיולים׳ אלא ברדיסז-
אחרי שודדים וגנבים ערביים להחזיר את הגניבות …תמיד יצאתי וחזרתי ב״ה בשלים..
בלא תפילין ובלא תפילה לא יצאתי אף פעם מן הבית …מאז ה״בר מצור.״ שלי וןןך
היום הזה ,לא הפסקתי אפילו פעם אחת מלהניח תפילין .אני בטוח ,במאה א
שהתפילין תמיר שמרו עלי״.
׳
ח ו ל
ובראיון עתונאי אחר ,הוסיף :״כאשר באו פעם התורכים לאסור אותי — הלכתי ן
השוטרים ,אך פתאום ראיתי שלא לקחתי אתי את התפילין .עמדתי ,ואמרתי להם ש ל
אלך אפילו צעד אחד קדימה עד שיתנו לי לחזור הביתה כדי לקחת עמי את התפילין
שלי לבית־הםוהר .לא היתד .להם ברירה והם הסכימו״) .״פנים אל פנים״ כ״ו טבת תשכ״ן(
ד שו״ע או״ח סי׳ שכ״ט סעי׳ וי.
? ס
א
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את היהודים הכלואים במחסן ולהחזיר א ת השקדים חגזולים למחסן .שפירא *)סר
על היהודים לירות כל זמן שלא יחן פקודה ,כי ידע שאם ייהרג ערבי ,לא יהיה שלום
גם בעתיד ,עקב גאולת דם הנהרג .הו*<דיבר עם ׳הערבים קשות !איייםילמסור א ת
הדבר לממשלה .הערבים התפזרו והיהודים נשארו עד צאת הכוכבים .אתדים מהם
נשארו לתזק "אתי השמירה ,והשאר שבו בשלום לפית .עכשיו התחיל מו״מ מצד
הערבים אשר התתננו לא למסור א ת הענין לממשלה ,כי עפ״י ההוק היו צפויים
למאסר של שנים רבות .לבסוף נענו יהודי פ״ת לסלות ,בתנאי שהערבים ישלמו
סכום גדול )כמדומני 200לירות זהב( .הערבים באו לפ״ת .לסעודת סולתה .הכבשים
נשחטו והסעודה התחילה ,ואז קם אברהם שפירא ואמר שלשם סולהה הוא םוותר
על מחצית הסכום .הערבים עזבו א ת פ״ת מאושרים בהבעת .תודה על שהענין
לא נמסר לממשלה .מאז והלאה נעשו כידידים ונמנעו .מלנגוע כיהודים.. .
זכהגות הרב משה אויעדבך
המחפרסמים
ב״המעיף׳
זצ׳יל
ה ח ל מגליון ניסן ת ש מ ״ א -
יופיעו ב ע ״ ה ג ם בגליון ה ב א
וירומו
אחר־כך
להדפיס
מיוחד
)עם
הןספות(
מערכת;.רזמעין
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם בריק
ד מ שלמה חעלמא ,בעל ״מרכבת המשגה״
מאתיים שנה לפטירתו כ״א תממ תקמ״א־־תשמ״א
הגאון הנפלא רבי שלמה חעלמא ,ידוע בעיקר בשם בעל ״מרכבת המשנה״
על הדמב״ם .ספד זה נחשב לאחד הפירושים המקיפים ביותר על ספר י י ד
החזקה .בדמותו של רבי שלמה ראב״ד חעלמא ואחר כך ראב״ד לבוב ,ה ת מ ז ג ו
פרשן חריף זעמוק ,פוסק ,פייטן ומדקדק ,דרשן והוגה־דעות .גאון זה ש ל ט
שליטה גמורה בש״ם ,בספרא ובמדרשים ,בראשונים ,בשולחן ערוך ומפרשיו
ואף בתנ״ד ובספרי הגות של גדולי הראשונים ,בדקדוק ,בטעמי ה מ ק ר א
ובמטמטיקה ,עד שלא השאיר תחום אחד בתורה כולה שלא התעמק כר.
בקיץ זה ימלאו מאתיים שנה לפטירתו ומן הראוי לעמוד במקצת על ד מ ו ת
גאונית זו ועל ספריו הרבים.
שלשלת זזיוחםין
1
אחד מחשובי טובי העיר ונכבדיה של זאמושץ )בפלר ל ו ב ל י ן ( במאו-
הי״ח היה רבי משה ח ר ״ ח ,למדן גדול ועתיר נכסים ומגזע היחס וחמעלה.
הוא היה נין ונכד מצד אביו להגאון רבי שלמה הלפרין ,אבי הגאון ר׳ י ח י א ל
היילפרין ממינסק מחבר הספר ״סדר הדורות״ המפורסם ומצד אמו שפרינצד,
בת הרב ר׳ חיים סגל ,אבד״ק יאברוב .הוא היה מצאצאי המשפחות המפורסמות
של גדולי הרבנים בפולין :רבי מאיר ב״ר גדליה מלובלין ,הנודע על ש
פירושו לש״ם ״מהר״ם״ והגאון רבי יהושע ב״ר יוסף ,מחבר הספרים ש ו ״
״פגי יהושע״ ו״מגיני שלמה״ ,שהתייחס למשפחת רש״י.
3
ס
ת
1אינציקלופדיה עברית כרך ,16ערך שלמה בן משה .וראה ד׳ שיפמן ״משא זמושץ״
המליץ״ גליון ; 20י .שאצקי -זאמאשטש און פרץ״ ,ייוא בלעטער ,ניו יארק ,1964גליון 28ו״זמושץ בגאונה ובשברה״ ,תל אביב תשכ״ו ,עורך מ .תמרי.
׳
2חר״ח ראשי תיבות חותן ר׳ חיים )חיים הלוי אב״ד ק׳ יאברוב( .דוגמאות להקיא בר׳׳ת
בשם החותן הן רבות ,ראה ״רשומות״ כ״ה עמ׳ ,317הערה .78
•3ראה -בית אברהם״ שו״ת להרב ר׳ אברהם הכהן גיסו של
וחידושים בשמו וכותב ״הרב …ר׳ משה ז״ל .דרש על
להדפסת מס׳ ברכות בבלי אמשטרדם תקי״ב חותם רש״ח ה׳
המסכימים לספרו של רש״ח מרכבת המשנה ,פפד״א תקי״א״
דק׳ חעלמא …בן הרב המופלא מוהר׳ ר׳ משה ז״ל .וכן
החריף …ר׳ משה מזמושט״ וראה להלן הערה .6
38
www.daat.ac.il
רש״ח המביא דברי ת ו
מדרש ואתחנן״ ,הסכמה
שלמה בהרב …משה ז׳׳ל
כבוד הרב שלמה.״ אכ״ך
רבים מכנהו )בתור -ה
ר ה
י
ר 3
אתר דעת -מכללת הרצוג
קשה להחליט בוודאות אם דבי משה שימש כרב בזאמושץ ,אבל אין ספק
כי היה גדול ב ת ו ר ה .לערך בשנת תע״ז ) *(1717נולד לר׳ משה בן .לרך
הנולד קראו שלמה ,כנראה על שם ס ב — ס ב ו .
3
5
8
כבר משהד ילדותו ניכר שהילד שלמה נוצר לגדלות .עוד בהיותו פעוט
הבחינו בפקחותו היוצאת מגדר הרגיל ,בשכלו השנון והחריף ,בכשרונו לחדור
לתור—תוכו של הענין והעיקר בתפיסתו המהירה ובזכרונו האדיר המסוגל
לקלוט כבור סיד שאינו מאבד ט י פ ה .הוא הפליא ־את כל מכיריו ושמו יצא
כהעילוי מזאמושץ.
7
הזכרנו לעיל את חרב ר׳ חיים סגל אב״ד דק׳ יאברוב ,סבו של רש״ח
מצד אמו .מצאצאי חמשפחות המפורסמות של גדולי הרבנים בפולין ,מפעילי
הוועד של ארבע הארצות .באותה תהופה עמדו בראש .הוועד דד״א האחים
אברהם מליסא פרנס הועד ואחיו ר׳ משה .גם הוא פרנס מליםא ,בגי מנהיג
הדור ד יוסח יוסקי .בפגישתם הרבנים והפרנסים הניעו כנראה גם לאזניהם
שמו של העילוי מזאמושץ .וכד זכה מנהיג — ופרנס הוועד ,רבי משה בן
הרב יוסף יוםקי ,רבה הראשי של קהילת ל י ס א ,להשיא את שתי בנותיו
לתלמידי חכמים צעירים שעתידים היו להיות גדולי הדור :חתנו הראשון
היה ר׳' מאיר אשכנזי בנו של הרג ר׳ יעקב עמדין ,ואילו חתנו השני של רבי
משה ,היה רבי שלמה העילוי מזאמושץ שנתפרסם כמתמיד ושקדן גדול.
8
9
10
בבית הותנו הרהיב ההתן ר׳ שלמה את ידיעותיו בתורה ואף למד מדעים
שונים ,כגון מטימטיקה ,הנדסה ,אסטרונומיה ועוד,׳ כאשר עיקר עיסוקו היה
ש״ם ופוסקים .שנים אחדות ישב ר׳ שלמה בבית ח ו ת נ ו " .קהילות גדולות
וחשובות הזמינו אותו לכחן כרב וראש בית דין .טרם מלאו לו עשרים וחמש
שנה ,נתקבל לשרת בקודש בקהילת חעלם ,אחת הקהילות הכי נכבדות בפולין.
4יש מקדימים שנת לידתו לשנת תע״ה.
5רבי שלמה הלפרין ,אבי המחבר -סדר הדורות״.
6בהיותו נער למד אצל אביו ״על ברכי אבי הרב המנוח ז״ל נתגדלתי ובנתיב הישר
הדריכני תמיד״ )הקדמה ל״מרכבת המשנה״(.
ד בהקדמה ל״מרבבת המשנה״ :ובלימודי הייתי מתמיד ועל דלתות ספרי גדולי הראשונים
ואחרונים הייתי שוקד ,צללתי במים אדירים ,ומלאתי לי ארבעה טורים ,בלימוד הש״ם
והפוסקים״.
8ראה י .היילפרין ״פנקס וועד ארבע ארצות״ עמ׳ .205בץ החותמים עם ״האלופים
הקצינים ראשי מדינה …י״א תשרי תמ״ז לפ״ק פה יריד יעדסלב״ הק׳ חיים מיאברוב,
וראה מרכבת המשנה ,הל׳ איסורי ביאה פ״ג הל״ב ״אנא דאתינא מדוד מצד אמי נ״ע״.
9שם ,פנקס דד״א עמ׳ 313הערה 14
״מחשובי המנהיגים בפולין הגדול״.
10ראה הסכמת ר׳ יוסף יוסקי על הספר ״שב יעקב״ לר׳ יעקב פפרש• ,פפד״א תע״ו.
11ראה געשיכטע דער יידן אין ליסא )גרמנית( ,עמ׳ 329
39.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רש״ח" כתב חיבוריו הרבים',על אף עבודתו הענפה ברבנות ״ ו ע ם ' ה י ו ת י
טרדא
רובץ תחת משא עם קודש ק״ק חעלמאיהבירה ,עמוס התלאות
הסכמות לספרים של מחברים שונים ,על תשובות י שהשיב לשואלים ו ע ל
פרוטוקולים של ועד דד״א שבו השתתף• ,אם כי בסוף ימיו יצא שמו כ א ב ׳ ׳ ד
ור״מ דק״ק לבוב• המפורסמת.
הרבנות בהעלם באותו זמן היתד .בעלת -השיבות מרובה ,שכן שימש רהעיר •ורב הכולל לכל המחוז ,כלומר אב״ד של תשע ק ה י ל ו ת .כרב ה ק ה ל ה
החשובה שמצודתו פרוסה היתה על הערים מסביבה ,עסק בצרכי ציבור ,ה ו ר ה
שאלות בענייני הוראה ,ולקח חבל פעיל בכינוסי המוסר העליון ש ל ,י ה ו ד י
פולין ,וואלין ו ר ו ס י ה — ,ועד ארבע הארצות ,כנציג עירו ותשע הקהללית.
רבים הם כרוזי ועד ד׳ ארצות בענינים גורליים של היישוב היהודי ב פ ו ל י ן ,
ששמו של רבי שלמד .חתום עליהם עם חתימות שאר גדולי הדור.
ב
13
והנה ,׳ נציין תעודה אחת אשר גם רבי שלמד ,חעלמא חתם • ע ל י ה – ,י ד ,ו
רק בן עשרים וחמש.׳ בשנת ת ק ״ ב ) (1742דנו צירי אסיפת הועד ב ע י
טישוויץ בבקשה שהגיעה מארץ ישראל .בה מבקשים ראשי הקחלות ה ק ד ו ש ו ת
בצפת ושאר ערי ארץ הקודש תרומה בשביל עניי אה״ק .הועד דנה אם מ ו
לקחת ממעות שנאספו •לטובת עניי אה״ק לצרכי ציבור של ״אחינו בני י ש ר א ל
בגולה״ והחליטו לאסור לקחת ממעות א״י לצרכי ציבור אחרים .בין ה ת ו ת מ י ם
על הפסק .אנו מוצאים חתימת ,..שלמה מזאמשטש נבחר מגליל פוזין ״ ״ .
א
ד
ת
ד
בסוף שנת תקכ״ט נקרא רבי -שלמה לכהן כרב וראש מתיבתא של ז א מ ו ש ץ
והגליל ולאחר פטירתו של הגאון המפורסם רבי חיים כהן ראפאפארט מ ל ב ו כ ,
הוזמן לממלא מקומו כרב ראשי בקהילת י לבוב והגליל ,שם כיהן שש ש ס
עד שנת תקל״ט .בשנה זו •עלה רבי שלמה לארץ ישראל ,מהוז הפצי מ ש נ י ס
רבות .אחר כך נסע לסלוניקי בקשר להדפסת ספריו מרכבת המשנה ,מ ה ד ו ר ה
משלימה ,אך נפטר שם בכ״א תמוז תקמ״א ונטמן יחד עם אשתו בבית החי^ס
של סלוניקי .הוא נאסף במגיפת דבר יחד עם מאות יהודים ומצבת ק ב ו ר ת ו
וקבר הרבנית )נספו ביום אחד( נשמרו עד היום בסלוניקי.
נ י
ן
רש״ח .החשיב מאוד את מקום קהילתו ואימץ לו מיד את שמה
ל
לעצמו :ר׳ ״שלמה -העלמא״ וכך ,הוא התם ע ל .ספריו המרובים שחיבר.,
12פנקס 397בכינוס יערסלב תקי׳׳ד .הוועד דן במחלוקת הטראגי בעניין הקמיעות כין
ביייי יערסלב
אייבשיץ ור׳ יעקב עמדין .בין החותמים יום ו׳ ד׳ מרחשיז .תקי׳׳י
יצ״ו ״הק׳ שלמה חו׳ בק״ק חעלמא והגליל ,נבחר מתשע קהילות בה׳׳ס מרכבת המשגר,״
)רש׳׳ח חתם על הכרוז הוועד להצדיק את ר׳׳י אייבשיץ ,על אף הקרבה המשפחתית 9
ר״י עמוין ,בהיותו גיסו של ר׳ מאיר בן ר׳ יעקב עמדין(.
13שם פנקס .334היו מקרים שמנהיגי הקהילות לקחו ממעות עזרה לא״י לצרכיי ד,קד,ל
יעל מנח להחזיר .ראה הלפרין ״יהודים ויהדות במזרח — אירופה״ ,ירושלים ת ש כ ״
עמ׳ 63הערה .23ר׳ שלמה חעלמא כהן אז גם כרב לקהלת מישוויץ;
ק
א
ר
ע
ד ״ י
ס ה
ם
ד
ס
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דציבורא״ ** .לכן חשש שמא לא יספיק להוציא י לפועל הדפסת י חיבוריו
המרובים והיקרים ״וחיל ורעדה אחזני חלחלה מלאה מתני מי יתן ויחוקו
בספר •מילי ,בעט ועופרת ,והיה למשמרת״' )שם(.
רש״ח הזדרז וסיים הכנת הספיר ״מרכבת המשנה״ ״ לדפוס .״בעוד הכוחות
והחושים ,לכל חפציהם דרושים ,בחיותו בן שלושים ושלש אחלץ חושים,
למלאות 'השקי בעוד הזמן ,כי הזמן נוגד ",וחיים של האדם תלויים לו מנגד״.
'הוא קוה שספר ״מרכבת המשנה״ ישמש לדורות הבאים כאבן יסוד ,להבין
את הלכות ״הנשר הגדול בעל הכנפיים ארך האבר …אבי כל בגי עבר…
ובינו משה בן מיימון …לכל היד החזקה …־אשר עשה״ )שם( .על השיבותו
המיוחדת שהוא ראה בהופעת בדפוס של הספר ״מרכבת המשנה״ אנו קוראים,
בהמשך :״ובכל עמלי מה יתרון ,אם לא אניח אחרי זכרוך .להלן נתעכב על
מטרת חיבורו זה .בשנת תקי״א הופיע החלק הראשון של ספרו ״מרכבת
המשנה״ בפרנקפורט דאדר .עם חופעת חחלק חראשון חתחיל בהכנות לדפוס
יתר החלקים על מנת לחשלימם ״בעת אמצא־ מרגוע־ לנפשי חשתי מהרה,
וללה כיום האירה ,לעשות מהדורה בתרא ,ולסדר כסדר על המיי׳ ולרצפה
.ולצחצחה״.
״עשרה שלחנות״
־־ בחעלם עוד הספיק רש״ח לחבר עשרה ספרים ,הידועים־ בשם ״עשרה
שלחנות״ ,שהם כעין היבור דומה לארבע חלקי שלחן־עחיך ,להורות־ •וללמד
את האדם בישראל כיצד להתנהג ולסדר את חייו ,בין אדם לחבירו ,במשא
ומתן ובמלאכה ,וכר ,בין אדם למקום ,דיני.שבתות ,וימים טובים ,וכוי .אין
המחבר דולג על אף דין אהד אשר יהודי נתקל בו ,והוא מלווה אותו מהשכמת
הבוקר עד עלות על משכבו ,ומיום הוולדו ועד להחזרת נשמתו למרומים.
15
,מתוך עשרה שולהנות אלה ,הגיעו אלינו בדפוס רק אחד מהם ,״שלחן
עצי שטים״ ,על הלכות שבת וערובין ברלין תקכ״ב .חלק מ״שלחן .הטהור״
בהלכות אבן העזר נדפס לפני חמשים וחמש שנה בירושלים ע״י הרב חיים
יהודה לייב אויערבך זצ״ל עם פירוש של המהדיר )ירושלים תרפ״ז( .כעת
הופיעו כל הלכות קדושין בספר זכרון דרכי מנהם )ירושלים תשמ״א(.
מימות חרמ״א עד לימינו ,לא ידוע על חיבור בעל הקיף כה גדול כמו
״עשרה־ השלהבות״ .המתבר מעיד בהקדמתו :״הביאנו עד הלום רוב חשקידה,
כי נדדתי שינה מעיני ,לילה כיום האיר לי ,לא משתי מתוך אהלי ,׳ ואת כל
כלי מששתי״.
״י* את ערכם הרב של עשרה השלהנות יש לראותי בעובדה ,שעוד בהיותם
בכתב־יד כבר ידועים היו בין לומדי התורה בדורו.
14בהקדמה ל״מרכבת המשגה״.
15ראה מאמרי ״גורל כתבי־היד של ר׳ שלמה חעלמא״ ,״סיגי״ ב׳ ,סט< אב—אלול תשל״א.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעל ״משנה ברורה״ מסתמך בהלכות שבת לא מעט על
״שלחן עצי שטים״ הן ב״ביאור ההלכה״ וכן ב״שער הציון״ .
הכרעתו
של
19
אהד מיסודותיו בקביעת ההלכה בין שיטות השונות שהביאו המחבר א ו
הרמ״א ,הוא ״דרכי מאזניי צדק שיקול הדעת והכרעה ,עליו תמכתי י ת ד ו ת י
בכל פנה ,לפסוק כדעה הראשונה שבב״י ורמ״א נגד דעה האחרונה ,כ ש ה ד ע ה
השנייה בלשון ״ויש אומרים״ והראשונה בלשון סתם ,אין הולכין א ח ר
החיתום ,אפילו לחחמיר בדין תורח אלא לעצמו ולא לאחרים ,וכל שכן ב ד ב ר
סופרים״ ל!
בהקדמתו ל״שלחן עצי שטים״ .השזור צירופי פםוהים ומאמרי חז״ל ,ב ד ר ך
לשוו נופל על לשון ,מביע רש״ח דעתו נגד הלומדים והמחברים ב ד ו ר ו
המזלזלים בהכרעותיו של המחבר והרמ״א .כיד המליצה הטובה עליו ה ו א
כ ו ת ב עליהם ״רק התחילו לקרוא שתים ושלש דלתות במרוצה ,וינם ו י צ א
החוצה ,וימשוד בהםתו ובנצו ,ובוסר גומל יהיה נצה .ותשלר אמת א ר צ ה ״ .
דש״ח גמנח ביו יחידי חמפרשים שחיבר חיבורים יעל הרמב״ם ואף חיבור׳יס
מקיפים על השלחן ערוד ונושאי כליו.
ביקורותו גם מ ח ב ר י ם
עצי שטים״ חוא מעביר תחת שבט
ב״שלחן
ודיייים חמחמירים באיסורים שלא כדיו ״ויש גם מחברים חמרבים ב א י ם י ר י ס
וגונבים פירושים על פירושים ,מה שאחד בונה השני סותר ,והמה מ א ל מ י ם
אלומים לאםר איםר על נפשו ,איסור מוסף ואיסור כולל ,מחומרי בית ש מ א י
וחומרי בית הלל״) .שם(.
׳
״נעיה ז&ירות״
לספר שלחן עצי שטים חקדיש רש״ח נוסף להקדמה גם מבוא גדול כ ת ו ב
בסגנון פרוזה חרוזית .מיוחד במינו הוא חיבור פיוטי זה ״נעים זמירות״ ע ל
ל״ט מלאכות האסורות בשבת ,כל טור וטור בפיוטו מציין אב מלאכה ^
תולדה מסוימת בהלכות שבת.
ר
הפיוט נעים זמירות מכיל מאה ושלושים בתים ובכל בית ארבע ש ו ר ו ת
המחורזות בחירוז פנימי .חלק ממנו ,שלושים ושניים בתים נדפסו ב ש ע ת ו
16כגון משנה ברורה סי׳ רמו ,סע׳ ד ,שער הציון ס״ק לד .וראה ביאור הלכה* סי׳ רמ״׳ט
סע׳ ב ד״ה מותר בענין דברי המגן אברהם שגם בשבת בבוקר מברכים על הסת מיד
אחרי הקידוש .ב״ביאור הלכה׳׳ מובא דעת המקילין ,אך מוסיף ״ומ״מ יש אנשי מעשה
שמחמירין לעצמן במקום דאפשר כדעת המג״א ותיכף אחד הקידוש נוטלין לידים
ומברכין על הפת ואוכלין הכל בתוך הסעודה וכ״כ בספר שלחן עצי שטים״ .והשוד,
״מעשה רב״ לגר״א סי׳ קכב ״אף בקדוש היום אינו מקדש אלא במקום סעודה גמורה
ולא מיני תרגימא או יין״.
17ראה שם ״הקדמת הרב המחבר״.
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגןדוזגז
הרב
משנה שאינה צריכה שגיתי .וחוץ לגדרי יצאתי .בצאתי
מבית הספר חפשי .תשתוחח עלי נפשי .ולבבי הומה.
ב:ו5וא־ת לחנכה .ואבא אילימד -ושם שתים עשרה עינות
סיס ושבעים תמרים .בחכמת המספר שלמים ושברים .וחכמת
האלגינוד -יפה וברה .ומופתי ההנדסה .בדוק ומניסה ..ואבן
ניחן ואבן׳פגה .בחכמת הגיאיומטריה והתבונה .לרוץ אורח
מניר .בסוד העיבור .ופתח התקוד -בחשבונות ומדידה של
כדו -ונגעתי באצבע קטנה חכמת הטבע ומה שאחר הטבע.
להזונ עמודי שבע .ובין העמודים שמתי לי מהלכים .בס׳
בורה נבונים .והצבתי לי ציון .במלאכת הדקדוק וההגיון.
לרקמד .ולכבחות .למהר לדבר צחות .ולקטתי בין העמרים!
יוני המעקל והשירים :על המשקוף ועל שתי המזוזות .תורי
״ ע 67הווזות .וחבלים נפלו לי בנעימים .לנקד על פה פסקי
1
הטעמים :ועשיתי הגהות על מחברת שערי זמרה .אשר בעל
מין ?למה חיברה :מה שתפשתי עליו במקומות רבים .ותחת
ידי הנה בכתובים :גם המחבר ההוא לא ביאר בשערים .זולת
טעמי איו סנרים :ואנכי הוספתי עליו חלק שני לגמרה ולהשלימד״
יקיאהי את שמו שערי נעימה :פותחת וחותמת בנגינות ספרי
אמי -באלה היה עסקי .למלאות חשקי :חמני לבלר -בשעה
דאינה לא יום ולא לילה :ואולם לא פטרתי את העיקר בטפלה.
וסיןידין תפידין כסדרן לא מנעתי .ועתים לתורה קבעתי.
ל מ ו ך מ ר י ביין לבי תרתי .כי דרשתי וחקרתי :הבל יפצה פי.
היסיליס בלמוד החכמות שמץ דופי! כאשר ירדוף הקורא.
םמרא דליעול ירקא ליעול בשרא ומורא .לגמור והדר לסבור
כנוא! זד .דרכם כסל למו כי אין בפיהם מענה .וננעלו לפניהם
מ ו י בינה :ויעבירו קול במחנה .סורו ממנה :כמאמר
ההנש השנאה אשר מצד הקנאה אין לה תקנה .וזבובי מות
?מן רוקח יבאיש .בנפשו דבר ה א י ס :נ י איר לבני עמנו אורד,
לא תזרח וחמתה שקעה .ומקרא עומד וצווח חצבה עמודיה שבעי:
לנד .זה ימוש מפיכם .והיא חכמתכם ובינתכם! לעיני העמים.
יזיבח הכתוב את אבי החכמים .וידבר אל העצים ואל האבנים.
וכי יהיה במושבי זקנים! בעיבור חדש ועיבוד שנד -מהרה
יבנה! ופי יציץ התחומין ומגרשי הערים .לקדר בהרים!
ואומדן הסטת וחולה ביום הכפורים .אם מקור החכמות לא נודעו
נ מ ר י ם ו ועיץ בס׳ גובלות חכמד״ שהאריר שמה! שכל
גדולי הקדמונים רוב בנין ורוב מנין .היה להם בכל החכמות
מיז• ליאות את הענין! אשר נתן אלקים לאדם לענות בו.
לאכול מפריו ולשבוע מטובו! ומי שראה את החדש יבא ויעד.
גבית ד-יןד! שמלאכת ההגיון .בלמוד השיס לוטש הרעיון!
לרבים כתופת .ללמד דרכי ההיקש והמופת :עמוד והתבוגן.
נס׳ כריתות לחריש מקינון .בכמה כללי השים האיר העיון.
ע״פ מלאכת הגיון :ובעל קרבן אהרן בס׳ המדות .הוסיף עשר
יוזי :.ובהקישיס הגיוניים גמר אומר .דרכי הקל וחומר! ודקדוק
י-ללון .ראש וראשון :בלעדו לא ירים איש את ידו .ולא
יזליח בלימודו :להבין תכלית כוונת מחבר ולעמוד על סוף
יעיזו .כנדש הרערל להרמ״א בתשובתו! ושונאיו ילבשו בשת.
נ נ מ ת אשר התורה בהן נדרשת .היכא דאסמכוה אקרא .והוא
נקודה לא הערה :ומקהה ביה קיוהא .והוא כהה :מלבד עולת
הימה בתפלות ותחנונים וקריאת התורה .מצות ד׳ ברד -ל ד ב ר
נ?פה ברורה :ולמוד התכונה• מחזק כח המצייר בשכל הנקנה!
יייעבא במחנה• תא ואחיי לד שיננא! לעלות במעלות הסולם.
י*?י מגיע־ השכימה ולבו סתווז כפתחו של אולם .מי הקשה
*ליו וישולם! ומופתי המדידה .כסלת וסםידא! דבר ארצה
לזו ניתך .והמופת חותך :פועל צדק והילד תמים .גדר מזה
*ומאות
•אשכלותיה
גיגזזןבר
וגדר מזה במשעול הכרמים :ימין ושמאל אין לנטות .פוקזז
מאמצים
עורים ועינים תרוטות :והאלגיברה והחשבונות.
הדמיונות! מלבד פתח התקוה .לשער המקור .ז ותשב בפתח
עיגים .במסכת כלאים .ושיעור בית מאתים .שבעים א פ ה
ושיריים .ורביעית אצבעים על אצבעים .ומשקל מנה ומאתים.
ותחומין אלפים .וקיצי הראייה בירושלים .וכאלה רבות .מדות
קצובות .:תילתא בגודש . .חולין שנעשו על טהרת הקדש :ואין
כוונתי חיו להטיל מום בקדשים .להיות קובל על הפרושים:
אשר הורת ד׳ בפיהם .ובה יבלו כל ימיהם :וחכמות תרומיות
אין להם עסק בהם :כי זך וישר פעלם .לא אני ־ .לארץ מנלם !
במים אדירים צולל .ובזאת יתהלל המתהלל :אך אני כועס
על המלגלג .תנא ופלג :המה פרשו רשת .כי ירא לגשת.
הרחק כמטחוי קשת :ויען ויאמר אתה הראית לדעת .והנד.
היא מגרעת :אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני .רגל גאוזז
אל תשיבני .לו חכמו ישכילו את זאת .ויחזו את גיחזות:
יעידון ויגידון כי לו יאתה .כדורדא.סומקא לסוסיא ח י ו ר ת *
ולבב נבוב ילבב .שפתי ישנים דובב :בקשרי המלחמה קשת
לתומו מושך .כיתרון האור מן החשך :קולע במסלה .אל
הנקודה שבתוך העגולה :ולא יחטא .וכלפי צדק מטה ו יוצא
ביד רמה .מלומד מלחמה! ידיו רב לו .ורב חילו :כאיל
ינגח קדמה וימה .אל מקום אשר הרוח ללכת שמה •.בי פתחי
מבואות החכמה לפניו מפולשות .עושה חדשות .ורעיוניו
לטושות :ברק חרבו שנונה ושחוזה במשחזת .כשלהבת בגחלת
נאחזת! צופה אחרית דבר מראשיתו .הזהר שלא תכווה בגחלתו!
ובקושטא קאמינא .עדות נאמנה :מה שיעשה המשולל אחר
יגיעה עצומה .וחיפוש בנרות ועבודה תמה :יום או יומים.
בר ל ב ב יוסיף אומץ לתושיה כפלים' .מהבקר ועד הצהרים!
1
בהקדמתו לס׳ מרכבת המשנה עמד המחבר על
היתרונות של לימוד התורה הנעזר בידיעות
בחכמות כלליות .ישנם מסתייגים מתוך פרישות,
״אך אני כועס על המלגלג״ .הוא מסיים שמה
השולל החכמות מבין רק אחרי יגיעה רבה ,מבין
בר לבב — בעל חחכמה בזמן קצר.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בראש הספר ״שלהן עצי שטים״ ואילו רוב החיבור נשאר בכתב־יד .ע כ ש י ר
יצא החיבור לאור מכת״י המחבר עם מבוא והערות ,מקורות וביאורים ע ״ ד
כותב הטורים א ל ה " .
יחד עם חיבור זה ,הופיע ״קונטרס אבל השטים״ מתוך כת״י ח מ ח ב ר ע ל
הלכות גמילות חסדים ,הלכות טומאת כהן והלכות שמחות )אבלות( עם ס י ר ו ש
״זר זהב״ .המחבר אף הביא )פרק ה ס״ק יד—טו( דיני קדיש ,דיני ק ד י מ ה ב י ן
אבלים ,הכל מסודר בסדר מופתי.
״שעריי נעימה
,,
אזכיר עוד ספר של מרכבת המשנה שחיבר בישבו על כס ה ר ב נ ו ת ב ק י
העלם ,והוציאו לאור בהייו ,והוא ספר ״שערי נעימה״ לטעמי אמ״ת ) א י ו ב
משלי תהלים( ,פפד״א תקכ״ו.
ייש לציין שחיבור זה למעשה הוא
לימים רכש לו ידיעות מקיפות ועמוקות
לגדר יצאתי …והצבתי לי ציון ,במלאכת
והוא גם מנמק ומוסיף ״ודקדוק הלשון
את ידו ,ולא יצליה ב ל י מ ו ד ו ״ .
חראשון מחיבוריו .בעודו עוד צ ע י ר
בדיקדוק הלשון וטעמי המקרא ״ י ח ו ץ
הדקדוק וההגיון ,למהר לדבר צ ח ו ת ׳ . /
^
ראש וראשון ,בלעדו לא ירים
19
ולמטרה זו הוא קנה ספרי לימוד על דקדוקי הלשון וטעמי נ ג י נ ה
המדקדק הידוע רבי שלמה זלמן חענא) ,וכן ספרים אחרים( כגון ״יסוד הניקוז־^,
ש
ש ע ר
ו ה ס ם
ת פ ל ה
ש ע ר י
ע
ז מ ר י ז ״
ל
ל
טעמי
י ״
"
״צוהר התיבה״ ,״בנין שלמי׳״״ ״
נ״וך .רש״ח הצעיר התעמק והעיר הערות והגהות לספר שערי זמרה .ו
כותב :״ועשיתי הגהות על מחברת שערי זמרה …מה שתפשתי עליו ב מ ק ו מ ו ת
רבים ,ותהת ידי ב כ ת ו ב י ם ״ .
20
כ ן
31
23
תוך עבודת קודש זו ,הגהותיו על ספר ״שערי ז מ ר ה ״ ,מצא ש ה מ ד ק ד ק
ה
ר
ב
ש ז
ה
ת
נ
א
ש י י
ש ה
ח י ב
ם פ ר ר
ק
ע
ת
ו
ר
ה
ב ב י
י אים.
^
י
י
יי
־־־ י י ׳
״ ׳
המלומד
לכן ניגש רש״ח והשלים את עבודת רשז״ה והיבר ספר על קריאת ה ט ע מ י ס
ו ה מ י נ ו ת על כתובים שסימנם ״אמ״ת״ ~ איוב ,משלי ,תהלים .את שם ה ס
קרא ״שערי נעימה״ .הוא כותב ״המחבר ההוא ]שז״ה של שערי זמרה[ ל
ס
ד
א
י ״
18ראה ״נעים זמירות״ על ל״ט מלאכות האסורות בשבת לר׳ שלמה חעלמא,
לראשונה מכת״י המחבר ,מכון ירושלים תש״מ.
19בהקדמה ל״מרכבת המשנה״.
20רוב הספרים דנים בחקירת לשון של כתבי הקודש על פי יסודות הדיקדוק ו מ ע מ י
הנגינות.
21בהקדמה ל״מרכבת המשנה״.
22״שערי זמרה״ מאת הרב ר׳ שלמה זלמן בר׳ יהודה ליב ש״ץ הכהן המכונה י ׳ שלמד,
זלמן הענא ,המבורג תע״ח.
י
44
www.daat.ac.il
ל
אתר דעת -מכללת הרצוג
ביאר — בשערים ,זולת טעמי א״ך ספרים :ואנכי הוספתי עליו חלק שני
לגמרה ולהשלימה ,וקראתי שמו שערי נעימה ,פותחת וחותמת בנגינות ספרי
אמת י .בספר ,קטן הכמות ורב האיכות זה ,הוא מבאר את טעמי המקרא
בשלשת הספרים ,איוב משלי תהלים לפי הטעמים המיוחדים לחוקי טעמי
אמ״ת .
3
24
,,מרכבת המשנה׳׳ על הרמב״ם
בישבו על כס הרבנות בקהילת העלמא הופיע הלק הראשון של הספר
מרכבת המשנה פפד״א תקי״א ומאז ואילך התם עצמו :הק׳ שלמה חעלמא
בעל מרכבת המשני-
בשער הספר קבע לו רש״ח מטרת היבורו ,״ליישב ולתרץ השגות האשל
הגדול הראב״ד זצוק״ל והערות המפרשים הראשונים והאחרונים הלא המה
המגיד משנה ,והכסף משנה והלחם משנה והמשנה למלך ולברר וללבן מקום
מוצא הדין …אשר קיצרו המפרשים״.
עם הופעת בדפוס הרמב״ם ״־יי החזקה״ עם מפרשי הראשונים הידועים
נשם ״נושאי כליו״ דומה היה שהמפרשים כבר חשפו כל מקורותיו וצפונותיו
של רבנו .אך לא כן! מקום הונח לאהד מגדולי הדור האחרונים ,רבי שלמה
חעלמא להתגרד בביאור משנה תורה של הנשר הגדול ,לגלות מקורותיו שעל
פיהם פסק הרמב״ם .״וכל נושאי כליו לא הראו מקום מוצא״ )הל׳ סוטה ,פ״ג
ה״א( ושם ״כיצד סדר השקאת סוטה ,עמ״ל שהגיה בצ״ע סדר רבנו ,ויגעת
ומצאתי ת״ל מקום מוצא נכון שלו אחת לאחת״ .ושוב ״המפרשים לא הראו
מקומו ,וז״ל הירושלמי …ומשם הוציא רבנו״.
על הנושא בריקת ובירורי נוסהאות ,נכתבו ספרים רבים .הרמב״ם בעצמו
עמד על הטעויות בכתבי היי בתשובתו למשיגיו ״יראה לי מרבריכם שיש
בספר שלכם ה ס מ ן דברים …תקנו הספר ויהיה שכרכם כפול מן השמים״
)קובץ תשובות הרמב״ם ,סי׳ לה( .לרשותו של בעל מרכבת המשנה עמדה
ספרייה גדולה עם ספרים נדירים ועתיקים.
״סוף רבר כל היבריס יגעים .,.ועיקר הגי׳ בלשון הראב״ד כפי שהוא במיי׳
דפוס ווינציא ישן״ )הל׳ תמירין ומוספין ,פרק ב ,ה״ז( .אחרי שקבע את הנוםה
23בהקדמה ל״מרכבת המשנה״.
24בהקדמה ציין* :לספרי אמ״ת מערכת טעמים מיוחדת ופשוטה יותר )ששה־עשר במקום
עשרים־וששה( ,מכיון שהפסוקים קצרים יותר .בספרי אמ״ת ישנו עוד טעם אחד מכין
טעמי הקריאה ,שמו הוא עולה — ויורד < כחו יותר גדול מכח האתנחא״ ,בספרו ״שערי
נעימה ,שער החמישי מדגים המחבר שמנה הדגמות שע״י הסימן ״עולה ויורד״ מקבל
פירוש הפסוק משמעותו הנכון .אחרי הדגמות והסבר נוסף הוא מסיים ״ואידך פירושו
זיל גמור״.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה נ כ י ן
י
נ י ג ש
פ
ר
ש
ע
פ י
ד י ו ק
ש י ן
ה
מ
י ה ו א
ש
י
ב
ו כ ד י
מ ש י ג
לייעזב ד ב ר י
״
ל
ל •
ל
ייל׳ י א ( ״ ו ב מ ק ו ם
׳
" <ייל׳
רבנו ולבאר …נדקדק בלשוני
אחר הוא כותב על השגת הראבי׳ד :״וזה גרם לראב״ד מיעוט השגחתי על ד ב ר י
רבנו שצריך לדקדק בלשונו׳) /הל׳ גרושיז פרק י׳ ,הלכה כ(.
ה צ ח
ועוד
ז 7י ג ד ,
ב
ר
פ
ה
פ
א ד ו מ ה
ר
1
?
על הגרסה הנכונה שבדפוס ווינציה :״ואני אומר ש ב ד ק ד ם
״ תי״ד(.
" י " *י '"'
'
ט
ע
י
ת
ו ה ב כ י ז
כ ג י
י ש נ ה
ד
א י ס ו ר י
,
פ י
ב י א ה
חדע
ז
״וכל זה ליתא בך״ו״ )שם הי״ג( .אך גם דפוס ווינציה איננה מ ו ש ל מ ת * ש כ ל
•עגין שלא כדרכה נשמט בד״ו מחמת עלילת או לעג האומות וכן
ב
א
כ
יי
ן
ט
בד״ו …אלא דבד״ו ישן ג ר ם י נ ך )הל׳ מלכים פ׳יט ה״ז(.
הספר מרכבת המשנה נכתב ויצא לאור בשתי מהדורות .מהדורה ז ז ר א ש ו ב
ה
היא מצומצמת ונכתבה בקיצור נמרץ; מהדורה שניה מהדורת ש א ל ו ג י ק ל
מורחבת.
בהקדמה למהדורה הראשונה הוא כותב ״ובקיצור מופלא ט ם ס ת י
רבנו ולשון מפרשי דבריו לא העתקתי ,אך פסקי ראשי הלכות ר ש
עי
מ
י
ת
^
ש
״
בעל מרכבת המשנה סמך על הלומדים המעניינים בספרו ש י ב י ד י
בלי אריכת דברים והוא יצא מהנחה שלומדי פירושו למדו ועיינו כ ב ת
הרמב״ם והראב״ד ,הכסף משנה ואף בפירושי הלחם משנה ו ה מ ש ג ה
לכן לא ציטט את דברי קודמיו ״כי ידעתי שלא יקבל תועלת מםפך'-,
אם התיירים הצוללים במים אדירים״ )הקדמה לספרו(.
ד
ר
^
ל
ד #
ך
ז
כ
י׳
י
במקומות אחדים הביא בעל מרכבת המשגה את דברי הכמי דירי ש ס ב ר
בשאלות על הרמב״ם .״ונשאלתי מהמופלג מ׳ וייבש מקרעמניץ״ ) ה ל כ ו ת
פי״ג הי״ב( .בהלכות שבת מובאים החלפת מכתבים בינו לבין א
" ^י
דורו ,הרב רפאל מייזלש ,בעל תוספות ש ב ת .במקומות רבים צ ״ ץ
בע ^
י אי
שהרחיב בסוגיה הנדונה בחידושי
ותשובות י ,מאידך היו רבנים שפנו אל רש״ח ובקשו הסברים נ
.ל
פירושיו :״ראיתי ספרו הנחמד מעשה ידיו להתפאר ועליו ראוי ל ב ר ך ב ר
הגזזגין
^ ^
אך ורק להיות שרמעכ״ת
באשר הוא עשה חיבוריו לבן גילו )כלומר לומדים בקיאים כמןך ן( ^ ^ ק י מ י ת ,
י"
איש בחסרון הבקיאות כמוני היום ,לא יבין אחד מאלף ,אשר ע ל
אמדתי
ולא הביישן למד …להשיבני תשובח …ולחן וחסד ר ב יחשב.,״
*'יי
ד
ח
ע
ת
ו
ר
ה
7
ה ב מ צ א י ם
ב
כ
ת
ב
1
7
א
3
ל
ק
ם
ל
)
=
ש
ך
ן
ם
מ ע ? 1ת
כ ב ן ד
ת ן ר ת ן
ר
ת
ד
ס
כ
כ
י
ע
ת
י צ ך
״
1 0 3
ן
כ
25מרכבת המשנה ח-ב ,הלכות עבת פרק ט-ז ,הלכה ב ושש פרק כד ,הלכה * -
י• "?ירי-
? 26מרכבת המשנה ח״ב הלכות שבת פרק ו הלכה כד -ונשאלתי על לשון
*
י
תשובתי״ .ובסיום דבריו -ובחלק שו״ת כת״י שי״ט וש״ך הארכתי״ .וכן
הלכה ב -ונשאלתי על לשון זה מהרב בעל תוספות שבת וז״ל.״״ .ן ב ס * " ^ ,גז״ן
ויישוב קושי׳ זו תמצא בחלק שו״ת שכ״ם דאין זה שייך לחיבורי זד,״^ .ןןן׳יק
.י
שו״ת שמ״א נשאלתי מבן אחותי הרב מ׳ גור אריה …והשבתי לו״•*
ז
ד
ד
ע
ז
ת
ס
1
7
ד כ ד י י
1 1 3
י
46
www.daat.ac.il
ד
אתר דעת -מכללת הרצוג
מתנצל המרכבה ומשיב ״ולהיות שראיתי שלא עמר כ״ת ) -כ ב ו ד תורתו(
על כוונת דברי כי טפסתי בקצרה ,על כן צריך אני להרהיב הדיבור ולפרש
שיחתי בארוכה״ )שו״ת לב שלמה סי׳ יב(.
במהדורה השניה של מרכבת המשנה מובאים פירושים נוספים על הרמב״ם
ואף הסברים על דברי המחבר במהדורה הראשונה ,כגון ״עמ״ש ח״א )עיין
מה שכתבתי הלק ראשון( ונשאלתי על לשון זה וזאת תשובתי בקצרה״.״
)הל׳ שבת פ״ו הכ״ד(* .המהדורה השניה יצאה לאור לאחר פטירת המחבר,
בשנת תקמ״ב .במהדורה זו ״נדפס פה שאלוניקי יע״א״ מובא המחבר בתור
אב״ד ור״מ דק״ק לבוב ואגפי׳ .על מטרת החיבור נדפס בשער הספר ״וכפטיש
יפוצץ סלע המהלוקת לישב ולתרץ כל ההשגות האשל הגדול הראב״ד זלה״ה״.
הביטוי ״וכפטיש ׳יפוצץ סלע המחלוקת״ ,זהו סגנון הריף ,אך יש להדגיש
שהביטוי הנ״ל נכתב אך ורק ע״י המו״ל לשם תפארת המליצה ואין לייהס
לבעל מרכבת המשנה גישה של ביטול כלפי השגתיו של הראב״ה אדרבה!
במקומות רבים דן בעל מרכבת המשנה בחרחבה בשיטת הראב״ד ,במקורותיו
ובעומק מחשבותיו ,עד שלפעמים טען שהמפרשים הקודמים לא בררו את שיטת
הואב״ד כל צרכה .״ובזה יש פנים מסבירות למ״ש הראב״ד״ )הל׳ מכירה פ״ז
ה״ז^ .״ולפי גי׳ זו פי׳ הראב״ד נוה״ )הל׳ תרומות פ״ד הי״ד( .״והכ״מ לא
ירד לסוף דעת הראב״ד וכתב דברים תמוהין וכוונת הראב״ד פשוטה וברורה״
)שם הי״ט( .״וזה ברור בכוונת הראב״ד לפי הגי׳ בד״ו ישן״ )הל׳ בית הבהירה
פ״ב ה״ח(.
במקומות אהדים הידש בעל מרכבת המשנה שהראב״ד לא בא לחלוק על
הומב״ם אלא לפרש את דבריו .״ונדמה לו להכ״מ דהראב״ד פליג ובאמת לא
בא לחלוק אלא לפרש ופירושו מוכרה״ )הל׳ מעשר פ״ו הכ״ב( .״ובהכרח יש
ט״ס בדברי רבנו כמ״ש הראב״ד״ )הל׳ טומאת צרעת פי״א ה״ד( .״מיהו מסיק
הראב״ד דהנכון כפי׳ רבנו״ )הל׳ פרה אדומה ה ״ ה ( .וכן להיפך .״וכפי
הנראה דגם רבנו מפרש כפירוש הראב״ד״ )הל׳ טומאת אוכלין פ״ב הי״א(.
בדברי המרכבת המשנה הנ״ל מופרכים דברים השטחיים של היים טשרנוביץ,
״הרב הצעיר״ ,כאילו ״הראב״ד אינו מתוכה עם רבנו הרבה …הוא מבטלו
כליל״ )תולדות הפוסקים ,הלק א׳ עמ׳ .(272לנכון עמדו כבר על טעותו
של הרב הצעיר .במקורות הנ״ל ב״מרכבת המשנח״ חוכחה נוספת לטעותו של
טשרגוביץ .בעל מרכבת המשגה הביא מקורות רבים לשיטות הרמב״ם והראב״ד
והרחיב והעמיק בבירור יסודות המתלוקת בין שני גדולי הראשונים אלה אשר
מקיפים לפעמים סוגיות שונות בש״ס ,הן בבלי ,הן ירושלמי והן מדרשי הלכה
של התנאים.
27
27וראה לשונו בהל׳ כלים פי״ג סוף הי״ב ״וכפי הוראה דכל הטורח של הראב״ד דהי׳
ניחא לי׳ לפרש מתני׳ לענין …וירא כי לא יכול לו הוכרח להודו׳ לרבנו ואכתי כל
דברי ההשגו׳ מגומגמין וצריכים נגר״.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אנו מוצאים במרכבת המשנה אף עיונים ארוכים במושגי יסוד ש ל ה ל כ ו ת
מסובכות .כך למשל ,הרחיב בהלכות שבת )פרק א( בבירור הכללים ד ב ר ש א י נ ו
מתכוון ,מלאכה שאינה צריכה לגופה ,פסיק רישא וכר .כעין זה ק ו נ ט ר ס ג ו פ י
,ץ
הלכות בהלכות איסורי ביאה )פרק ו( ב״ט פתחים בהלכות נדה )נ״ט .
נד״ה( .וכן בהלכות ביאת המקדש )פרק ד ,הלכה ז( בענין ציץ מרצה כ ט ו מ א ת
התהום .וכן בהלכות טומאת מת )פרק יט ,הלכה א( כל פרטי ט ו מ א ת כ ו ו ר ת
עם י״א סעיפים .אך גם כאשר הרחיב ,נמנע בעל המרככת מ פ ל פ ו ל י ם ו כ ל
מטרתו לברר שיטות הראשונים ,ובמיוהד שיטת הרמב״ם.
כ מ נ
בסוף סדר זמנים צירף רש״ח ״קונטרס אחרון על סוגית דח״י ד ב ר ׳ /
על י״ת גזרות חז״ל המובאים בפרק ראשון של מסכת שבת.
ר ו ת י ו
ב
ש
חיבור
ע
ל משבר
ל
במרכבת המשנה אנו מוצאים עיונים רבים ב ח ק י
למלך על הרמב״ם .היבה יתירה הראה רש״ה למשנה למלך ״ראשו כ ש מ י
יהוז־ד
י
ל לי•״
י
ידיו רב לו ,ורב חילו ,להחזיר
רוזאניש ,זה קרוב לזמננו היה …ידע מה בהשוכא ועמיה שרי י ר א .ש כ י ג ג י '
דאשא וזיקוקין דנורא ,ורוח קדשו מרחפת ,לצרף ולברר וללבן דברי ר ב ו ת י נ ו
בעלי התוספות ,עושה פלא עצות מרחוק …פלאי פלאים ,כאחד מן ה א מ ר
)הקדמה למרכבת המשנה( .במקומות רבים העלה בעל משנה למלד חקימ""
חדשות אך ״אין פותר ,כי לכל צד מראה פנים ,כמראה אופנים ,ו ב ס פ ר פ נ י "
כמל
יפות ,כצפרים עפות ,כי יקרא מצפון ותימן ,פרט למזומז״ ) > •
האחרונות מרומזת תמיהה מסוימת ,ואכן במרכבת המשנה מובאים ל פ ע
^
מקורות נאמנים כדי לפתור ספקות של המשנה למלך.
ד ,ת ו
ה
ב פ
פ ו
ת
ה
א
נ
ב ר
ה ג ד ו ל
נ ה
א ל ס
0
שם
,,חוג האיץ׳׳ על גבולות הארץ והתנחלות השבטיפ.
בספרו ״מרכבת המשנה״ מהדורת פפד״א תקי״א לא נזכר חיבור ז ה
לא בהקדמתו לספרו ״שלהן עצי שטים״ ברלין תקכ״ב .המקום הראשון ש ה ס
,ל
הוג הארץ נזכר בו ,הוא ״מרכבת המשנה״ מהדורת שאלוגיקי ת ק מ ״ ב ,
תרומות פרק א ,הלכה ז בדיון על התנהלות השבטים למקומותיהם .ו ל מ ע ן
הבנה וביתרות הנושאים ציטט רש״ה שירטוט תרשים על ג ב ו ל ו ת
1/
וצירף את התרשים לעגין הנידון ,והוא כותב ״בספרי הוג הארץ ב א ר ת י
ערי א״י לגבולותיה סביב וכאן רשמתי ראשי פרקים הצריכין לעניננו״.
ף
י
כ
ד
ת
י
ת
ד
)סי ד
לפני עשר שנים כתבתי במאמרי ״גורל כתבי־יד של הרש״ח״
£
אב—אלול תשל״א( :״הכתב־יד נאבד ואיננו ואין באפשרותינו ל ד י ן
״ ל ל׳ אוצ
תוכנו״ .ובהמשך דיון על יתר כתבי־ יד של הרש״ח׳ י
יקרים אלה שנאבדו״.
נ
ש
מ
ת
י
ח ב
ע
י
י
ת
והנה הכתב־יד נמצא בירושלים .הספר ״חוג הארץ״ גתגלה ב מ ח ב ר
עם מחברת חפיוט נעים זמירות על ל״ט אבות מלאכח .חיבור זה כ ! ^ – -
למעלת ,ולשתי חמחברות גורל אחד .אוד מוצל מאש תאי־חגזים י כ ב ש כ י
ת
א ד ז ת
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השריפה והתגלגלו גילגולים רבים ,מפולין לאונגריה ומאונגריה למהנות הרצח,
ממחנות המות לארצות הברית ,עד שהגיעו לארץ *.
8
את תשוקתו לעיר הקודש אנו קוראים בהקדמתו ל״הוג הארץ׳׳ :״יבנה
המקדש ועיר הקודש תכון על תלה ,בנוי לתלפיות ,אז בקול רנה והמון חוגג,
אליו נעלה במםלה ,להלך בה ד׳ אמות בטרם אמות״.
מדברי רש״ה בהקדמתו ל״הוג הארץ״ משמע שהוא כתב ספר זה על
גמלות הארץ ועריה ,בחיותו בחוץ לארץ .המהבר ציין בהקדמתו שהיה עליו
לעיין בספרי העמים ב״לשונות העמים״ ואף השתמש ב״לשון לועז״ ,כלומר
התעיין והתעמק במפות אומות העולם ,אבל לא סמך עליהם ,כדי לצייר את
גמלות הארץ ״הריה ,עריה ועמקיה״ ,עד שהכל מתאים למקרא ותלמוד .הספר
מחולק לשתי מערכות :מערכה ראשונה ,שש מאות ואהד עשר ערכים של
מקומות ונהרות וכוי; והמערכה השניה ,העוסקת בגבולות הארץ ,המקיפה
מאתיים וארבעים ושתיים ערכים .רש״ח דייק בשמות הנכונים של כל מקום
ולכן ציין בכל ערך השם חמופיע במפח של חחוקרים .במקומות רבים ציין
המחבר שההוקרים טעו ,כגון ערך ״בית העמק״; במפה מופיע ״בעתעמעת״
ווש״ח תיקן :״וצ״ל בעתעמעק והוא באשר למזרת בית דגון״.
כתב היד של ספר ״הוג הארץ״ נמצא כבר כעשר שנים בארץ ,אך לדאבוננו
טרם נמצא הגואל להדפסת חחיבור חחשוב הזד -הרב חמחבר מופיע כאן במלא
קומתו ,גדול בתנ״ך ,בבלי וירושלמי ,ובקי בספרי הוקרי ארץ ישראל.
נביא כאן קטע מתוך כתב היד ,בענין ערי ראובן בעבר הירדן .וזה לשונו:
ערי ראובן יהושע י״ג )ט״ו( ויתן משה למטה בני ראובן
למשפחותם .ויהי להם חגבול מערעוער אשר על שפת נחל ארגון
והעיר אשר בתוך הנהל וכל המישר עד מידכא .חשבון וכל
עריה אשר במישר דיבן ובמות בעל ובית בעל מעון ויהצה
וקדמות ומפעת .וקריתים ושבמה וצרת השהר בהר העמק .ובית
פעור ואשדות הפסגה ובית הישימות ,וכוי .דע כי דיבון הוא
בגד שכן כתיב במדבר ל״ב )ל״ד( ויבנו בני גד את דיבון ואת
עטרות ואת ערוער ,ומזה מוכח שגם ערוער הוא בחלקו של גד.
וכן השבון אע״ג דכתיב )שם ל״ב ,לז( ובני ראובן בנו את
חשבון וגו׳ בהכרה הוא בהלקו של גד שהרי השבון הוא מערי
הלוים של גד .ובהכרה הכי מתפרש קרא )חנ״ל( ויחי לחם
הגבול מערעוער ,ולחוץ לדרום והא דקאמר קרא חשבון וכל
עריה וכו׳ דיבון וכוי היינו שהמהוז שנוכה השבון וריבון היו
28עמדתי על זה במבוא לסי נעים זמירות ,הוצאת מכון ירושלים תש״מ .וראה דברי
יר׳ יהודה ליב ביאלר ז״ל ב״מן הגנזים״ ג׳ עמ׳ .61—54וראה מאמרי ב״סיני״ אדר
תשמ״א ״רבי שלמה חעלמא וספרו חוג הארץ״.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גבואת שבט ראובן
3 0 3
נ ב ו ל ו ת
ש
ב
ט
ר א ו ב
ב מ ז י ח
י ם
ה מ ל ח
• שיכן
ו
יי׳ על
מפה בספר חוג האר?׳
לקו מנקודות מדרום לצפון מערב ,מסעות אחרונות של בגי ישראל ב מ ד ג ד
!הגיעם לנבול הירדן בצפונו של ים המלח .המספרים 39ו 40-מציינים מספר ה ת ח נ ו ן ^
www.daat.ac.il
2,
אתר דעת -מכללת הרצוג
נקראים מהוז השבון ומהוז ריבון ואותן המהווים היו לראובן
ולפ״ז ענין ערי ראובן א׳ מידבא ,ב׳ במות בעל ,ג׳ בעל מעון,
ד׳ יהצה ,ה׳ קדמות ,ו׳ מפעת ,ז׳ קריתים ,ה ׳ .שבמה ,ט צרת
השהר ,יריד בית פעור ,י״א אשדות הפסגה י״ב בית הישימות.
ובמפה מוסיף א׳ הילון עיין ירמי מ״ת )כ״א( ,ב׳ תופל דברים
א׳ )א( ,ג׳ מכרת עיין ד״ה א׳ ,י״א )ל״ו( הפר המכרתי ,ד׳ אבל
השטים במדבר לג )מ״ט( ,ה׳ גבו במדבר ל״ב )ג( ,ר אלעלה
במדבר ל״ב )ג( ,ז׳ בצר עיר המקלט דראובן ,ה׳ נהליאל במדבר
כ״א )י״ט( ,ט׳ מתנה ד״א )י״ה( ,יו״ד שטים .הרי ך״ב ערים
ועוד מוסיף ב׳ ערים ,א׳ לאסה או קלירואה. ,ב׳ בית הברה ,הרי
כ״ד ערים .ואלו הן הסימנים שבגבול ראובן א׳ הר נבו ,ב׳ הר
פעור ,ג׳ במות הגיא ,ד׳ הר הפסגה ,ה׳ נהל ארנון ,ו׳ נהל היוצא
מצד לאסה ונופל לים המלה .ושארי הערים שבה״ל הם ידועים
והנה מעלה הלוהית עיין ירמי׳ מ״ה ה׳.
,
,
רש״ה הוסיף מפות להיבורו הוג הארץ .צרפנו במאמר זה גלופה מציור
המסה של ארץ שבט ראובן ,צפון מזרה מים המלח.
שם הספר ״חוג הארץ״ מוסבר בהקדמה :״והארכתי בהקירה ודרישה
ופרישה וציירתי כל גבוליו ועריו במחוגה ,כדי לידע המרהק שבין עיר לעיר
בשושנה סוגה ,ע״כ קראתיו חוג הארץ״.
שרית לב שלמה
גם כפוסק הלכה תפש רבי שלמד• חעלמא מקום מיוחד .ייהודו זה מתבטא
הן בדרכו בפסיקה ,הן בנושאים הרבים שנדונים בתשובותיו ,דיני שבת ומועד,
איסור והיתר והיתר עגונות .אך גם כאן עמדו לו דרכו המיוהדת וידיעותיו
המקיפות .רבים הם המשיבים בעניני הלכות ספר תורה ,ספקות בכשרותן בגלל
טעויות או אותיות שנשתבשו .מעטים הם גדולי התורה שקבלו עליהם אהריות
להכריע בנוסתאות בתורה אשר עליהן התעוררו ספקות ,אך בודאי יתיד במינו
רבי שלמה העלמא אשר הכריע בספק כזה על פי תורת הטעמים ,וע״פ הנגינות
שבעלי המסורה קבעו .והנה נשאל רבי שלמה )שו״ת לב שלמה סי׳ כה( על
הגירסא הנכונה בויקרא יה ,כב ״את זכר לא תשכב״ או ״ואת זכר״ .התשובה
חד משמעית :״כל תיבה שהיא ארוכה ,ויש שלש תנועות או ב׳ תנועות,
ושוא או ב׳ שואין נעין ,ותנועה לפני מקום הנהת הטעם ,אז ׳יהי׳ בפשטא קטן,
אבל אם אין לפני מקום הנהת הטעם רק ב׳ תנועות יבא במקומו זקף גדול,
וכיון שבכל ההומשים אפי׳ באותן שיש ״את זכר״ מגוגן בטעם פשטא קטן,
מכלל דט״ם הוא .וצריך להיות :ואת זכר ,לפיכך אני מורה הלכה ובא לפסול
ם״ת שכתוב בה ואת זכר״ .בתשובה זו המשיר המהבר וקבע גרסאות ,סתומות
ופחותות ,ע״פ בקיאותו הרבה בהכמת הטעמים.
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמובן שאף בתשובותיו הסתמך רבי שלמה חעלמא על ד י ו ק י ם ב י ״ מ ב ״ ם
ב ס י לא הוא נשאל ע״י רבי רפאל מייזליש )בעל תוספות ש ב ת ( ע ל ס ת י ר ו ת
בענין מי שאינו מאמין לדברי הז״ל דינו כעברים ממש או לא .ב ת ש ו ב ת ו ה כ ר י ע
רבי שלמה שיש להלק בין מ י שהתפקר מדעתו לבין מ י שמעשי א ב ו ת י ך
כופר
ההוכחה בדברי הרמב״ם הל׳ תשובה ,פרק ג ,הלכה ח ב ה ג ד ר ה ש ל
כגון
בתורה ״וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מ ג י ד י ה
צדוק ובייתום״ .ומסביר רבי שלמה ״ומדלא כתב כגון צדוקים ו ב י י ת ו ס י ם ,מ כ ל ל
דכוונתו רק על צדוק ובייתוס עצמו ,שלא הי׳ מעשה אבותיהם ב י ד י ה ם .ע ל
,
3
ד
ר
ן
, ,
ז
מ
ה
ת
ר
ק
ץ
ו
ש
י
ה ש
ת
ד
ב י י
ק
ם י ׳
״
נ
ס
ט
״ ק י ׳ • אמנבש
"
"י
פי פירושו־חידושי
רבים מחלקים בין כופר לבין תינוק שנשבה ,בעקבות דברי ה ר מ ב ״ ם ,ה ל כ ו ת
להחזירן
ממרים ,פרק ג׳ הלכה ג שבני התועים הם כתינוק שנשבה י ״ י א י י
בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיתזרו לאיתן התורה״ ,אך ד ש ״ ת ד י י ק
ביתגת
מהדוגמא שהרמב״ם נתן ,צדוק ובייתום ,ומזה משמע שהגדרת כ ו פ ר
רק לאנשים כאלה שהתפקדו מעצמם ולא לסתם צדוקים ובייתוסים א ש ר מ ע ש י
אבותם בידם.
כ
קונטרס ״כרכות בחשבון״
, ,
•בספרי
עמדנו כבר על תרומתו החשובה בפירושיו על ה״יד ה ח ז ק ה ,
י יז־יעיתיר
•
הלכה ,בתורת הניקוד וטעמי המקרא ,ב ב ל
הרבים בשטחים אחרים כגון ,תכונה )אסטרונומיה( והשבון ) מ ט י מ ט י ק ה ( .ב מ ד ע י
אלה השקיע מזמנו היקר .בעקבות לימוד הכמת החשבון חיבר ״ ק ו נ ט ר ס כ ר כ ו ת
בחשבון״ .הוא כותב בהקדמה לספרו מרכבת המשנה הלק א׳ )ספד״א ת ק י ״ א ( ״
ש נ ו ת
י ב ם ס י ק ה
נ
ע
מ
ד
ו
ע
'
^
י
״ומי יהיה במושב ק ׳
התחומין ומגרשי הערים …אם מקור החכמות לא נודעו בשערים״.
ז
ב ע י ב ו
נ י ם
ח
ו
ד
ש
ו ע י ב ו ר
י ב ב ה
מ ד ,ר י
?
י2ניי'
׳ ימי
להס3י •
כהרמב״ם בשעתו וכהגר״א בתקופתו ,מצא גם המרכבת ה צ י י ד
שמסירותו ללימודים המדעים נבע אצלו ,קודם כל ,מהשאיפה להביו ארג ה ת י ר ד ־
^ * עמגו
^ י "
ל
ולהסתייע בהם להסיק מסקנותיי ל י ל
אורה לא תזרח וחמתה שקעה …למה זה ימוש מפיכם ,והיא ה כ מ ת כ ס ו ב י ב ת כ ס ״
והוא מוסיף ומדגיש שהוא הולך בעקבות גדולי הקדמונים שלמדר ה י ז כ מ ר *
הנ״ל והגו בהם ״שכל גדולי הקדמונים רוב בנין ורוב מנין ,היה ל ה ם
החכמות קנין ,לראות את הענין אשר נתן אלקים לאדם לענות ב ו ׳ /
ד
ר
כ ו ת
פ ת ו ר
ו
1
2 7
1 1
, 3 3
כ י
כבעל מלומד גדול גם בחכמת ההשבון ,פנו אליו תלמידי ח כ מ י ם ל פ ת ו ר
שאלות הלכה הקשורים בידיעת מדע זה ״נשאלתי ממופלג אחד ל ב ר י ל ר ע ״
ה
מ
ו
פ
ת
מ
ש
ה ש
)
ש
״
ע
י ו ר ה
ד ע ה
ב
ש
ס
צ ג
ד
מ
' *
י
׳ ייל'
"יי
"
שיהי׳ רוחב הקדרה גדול כ״כ שיהזיק מים שיהו ם׳ נגדו ,כ מ ן
ש
כ
ח
ת
ק
ל עמי^
שנחשתר
ורחבה גדול וכמ״ש ב״י ע״ש״ .כדרכו עונה ומסביר על סמך מדע מ ט י מ ט י ק א י
״וזאת אשר השבתי לו נדרשתי לבקשת מע״כ והמצאתי ב נ ד ה זה כ ל ל
אשר לא קדמני אדם מעולם״ )בשפתינו זה נקרא
חשבון( .והוא מסיים :״ונתקיימו דברי חכמים״.
52
www.daat.ac.il
המצאת
פורמלה
תך^
1
בתירת
ך
אתר דעת -מכללת הרצוג
במקום אהד שם בקוגטרס הנ״ל דן רש״ח ־ בדיון גיאומטרי.שהעסיקה את
ובי חיים בכרך מווירמייזא שהיבר קונטרס הדן בפירוש ב״ קויין־ של הרמב״ם
בס׳ מורה נבוכים .בעל הוות יאיר ערער על דברי המורה נבוכים •בנושא •הנ״ל,
״המצאת ייהס בעל אמצאי ושתי קצוות׳ /שאלה גיאומטרית ידועה .החוות יאיר
כתב בתשובתו למחגדס אחד :״אין אפשרות בעולם להמציא יחס בעל אמצאי
ושתי קצוות״ .רש״ח הולק עליו והוסיף דברי עקיצה כלפי המהנדס :״ואומר
אני שהרב המהנדס חחוא לא טעם טעם חכמת חנדםח וקצרת ידו:מלהושיע,
והרב בעל חוות יאר לא נחית ׳לעומקא ,ובחינם טרה לומר שאין צלעות
המעשר והמשושה בתור העיגול״.
דרשותיו על תורה ..ונביאים וכתובים
,
גדול יהיה כוהו של רבי שלמה גם במקצוע הדרוש .בספרו ״מרכבת המשנה״
על תורה נביאים וכתובים שנדפס גם־ כן רק בזמננו הוא כותב בלשון״ קצרה
ולשונו הוא לשון הדרשנים המובהקים של תקופתו .דרשותיו׳ מקוריות בתכנן.
הוא בונה את רוב דרשותיו על פסוקי תורה ,ועל ההפטרות ,כשהוא משלבם
בדברי הז״ל בשני התלמודים והמדרשים ולפעמים .גם על הזוהר ,כתבי .מקובלים
ופושגים קודמים לו ,כגון ה״כלי יקר״ והר״מ אלשיך.
י־ רבי שלמה חעלמא אוהב ההכמה והמדע ,אינו עוסק ־בספר זה בבעיות
עיוניות ובדברי מהקר והגות .אפילו את ס פ ת היסודי בפילוסופיה של הרמב״ם
״מורה נבוכים׳ /שהיבה יתירה היבב אותו ,כמעט שאינו מזכיר .־ הספר מלא
נימוקי מקראות והוא משלב הלכה באגדה ודורשם כמין חומר .הוא מערב גם
מדרש ,הלכה וקבלה ,מאגד מאמרים זרים ,מדרשי פליאה ,כדי ..שיתאימו זה
לזה ״ויהיו לאהד״.
גם בדרשותיו.הקדיש רבי שלמה העלמא מקום לארץ .ישראל ,טובת .הארץ
וקדושתה.׳ ״כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא .כארץ מצרים היא״
)דברים יא ,י( .רש״י מביא את דברי חז״ל שהמקום הפחות טוב בארץ.ישראל
עולה על המקום הטוב ביותר שבמצרים..רבי שלמה מאריך להסביר שארץ
ישראל בטבעה עולה על מצרים עוד לפני שבני ישראל הגיעו לארץ ישראל
״כי בעת צאתם ממצרים היתד• ארץ ישראל טובה מארץ מצרים מצד הטבע
בכמה מעלות טובות למקום ,אפי׳ אין ישראל דרים בה …ואם "ישראל דרים
בה ועושים רצונו של מקום היתד• טובה יותר ויותר במעלות השבח "יותר״"":
מלבד דרשותיו על ההפטרות כתב רבי שלמה העלמא פרושים קצרים על
חמש מגילות ,פרקי אבות ,הגדר .של פסח ופיוטים.
כנראה כתב רש״ח היבור גוסף בדרוש .רמז לכך בדבריו במרכבת המשגה,
כגון הל׳ בית הבהירה )פרק ה ה״א( ״ועפ״ז הארכתי בדרושים״ .אגב יצוין
שבמקומות רבים ציין רש״ח שכחב חידושי תורה בסוגיות הש״ס- ,אך גם לזה
לא זכינו.
**
]53
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ארצות
הזכרנו בתחלת המאמר השתתפותו של הרש״ח בכינוסי וועד• א ר ב ע
כמיצג את קהילות חעלמא ותשע הקהילות השייכות לה.
נזכיר עוד השתתפותו בדיון הלכתי מפורסם.
בשנת תקי״א בהתוועדות וועד ארבע הארצות בעיר ק א נ ס ט א ב ט י ן ,ד נ ר
ויעקב
הרבנים בםיכםוך הידוע בענין זכות הדפסת חש״ס ,בין ד״אהים יוסד*
פרופם כץ ,בעלי דפוס באמשטרדאם ,והמדפים משולם זלמן מ ז ו ל צ ב ^ ד .ש נ י ם
עשר רבני הדור מגדולי הרבנים בתקופה ההיא התמו על ה פ ם ק ־ ד י ן .ב י ן
ההותמים ״כ״ד הרבנים המאורות הגדולים המפורסמים גאוני ארץ …ה ק ׳ ש ל מ ה
החונה בק״ק חעלמא יצ״ו בה״מ מרכבת המשנה״ א.
28
מובן שהגאון הנפלא רבי שלמה חעלמא לא יצא חובת כ ל ב ב י ד ו ר ד .
רש״ח הצטרף למתירים של ה״גט מקליווא״ הידוע ,בניגוד ל ד ע ת ם ש ל ר ב נ י
.,שלמה
׳פרנקפורט .ב כ ת ב השמצה נגד המתירים ,יצא הקצף במיוחד נ ג ד
בהמ״ם מ ר כ ב ת המשנה …הוא איש מפורסם ,לכל מי שהולך על י ר י ד ל י י פ צ י ג
ורואה קאנסערטין ש פ י ל ע ך )׳( .בעלי כרוז השמצה ידעו אף ל ס פ ר ש ר ש ״ ח
״רגיל תמיד״ במשחק ש ח — מ ט .
20
בחוגי חסידים הובאה טענה שבעל מרכבת המשנה היה ביז ג ד ו ל י ה מ ת נ ג ד י ם
לתםידות .גם על זה נכתב כבר ואין לחזור עליהם" .למעשה ל א י ד ו ע ע ל
שום־ כרוז נגד החסידות שרש״ח חתם עליו .אך אין לחכחיש • ש ל י מ ו ד ד ז ת ו ר ה
בהיקף כ ה גדול של רש״ח ,אשר בו חשתמש גם בחכמות אומות ה ע ו ל ם ,ל א
,התאים למקובל בעולם החסידות .יש כאן שיטות שונות ,כאשר כ ל א ח ת י ש
על מי להסתמר.
דבי
כ מ ו רמב״ם ,בעל תוספות יום טוב והגאון מוילנא בשעתם ,ה י ה
מכמגי*
שלמה חעלמא 'גדול בישראל אשר מעטים כמוהל בגאונותו ב כ ל
התורה .ספריו הפכו לצאן ברזל של עם ישראל ,ובמיוהד של ג ד י ל י ת ר מ ה .
ביטוי לזה נתן הגאון רבי עקיבא א מ ר זצ״ל ,בכותבו ״וראיתי ב ס פ ר מ ר כ ב ת
המשנה שזכיתי לספריו חלק שני״ )דרישת ציון ,מאמר קדישיז ,ס י ׳ ה ( .מ י
שיודע את דיוק לשונו של רבי עקיבא איגד ,יכיר לנכון את מ ש מ ע ו ת ש ל
ביטוי זה '״שזכיתי לספריו״.
יום הזכדון המאתיים של רבי שלמה העלמא ראוי להיות ש ע ת
להוצאת כל כ ת ב י היד של גאון נפלא זה ובזכות זה אולי נזכה ע ו ד
יד אחדים שטרם נתגלו.
׳28א פנקס דד״א 392
29ראה מאמרי ב״סיני׳י׳ כרך סא ,אייר—תמוז תשכיז עמ׳ קעג—קעד.
30ראה במאמר הנ-ל 7מ׳ קעז—קסד.
54
www.daat.ac.il
תביפה
לכתבי
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר משה קטן
הלעזים של רשי׳י
אין בן תורה ,שאינו לומד את פירוש רש״י בחריצות .על התלמוד ודאי,
על החומש כמובן ,ולפעמים גם על שאר ספרי המקרא .כי אין כמו רש״י
לבהירות ,לדיוק ולקיצור.
בקריאת פירושיו של ר׳ שלמה כר׳ יצחק )כפי שהיה הותם את תשובותיו
ההלכתיות נתקלים מפעם לפעם בצירופי אותיות מוזרים ,שעל פי רוב הם
מודגשים בדפוםינו בחטלת גרשיים בין חאות חאחרונה לקודמתה ,וכן בציון
״בלע״ז״ .אלו הן מלים בשפה המדוברת אצל היהודים ־בזמנו )אחרי שנת
לידתו תת״ק לאלף ההמישי ,למניינם (1040ובמקומו )טרוי״ש ,היינו 1*1:0765׳ ,
בירת חבל שמפניא 6ת1)3£וז11£11כ> בצפון־מזרח צרפת( של רש״י ,כלומר בצרפתית
עתיקה*.
1
2
ג
בדרך הלימוד המקובלת מדלגים בדרך כלל על השרידים האלה .רוב
תלמידי־חכמים ,במאות חאחרונות ,לא ידעו צרפתית ,ואף אם ידעו ,לא היו
מסוגלים לפענח מלים ,שחשתנתח צורתם מאז ימי־חבינייס ,וגם נשתבשו
לפעמים עד ללא חיכר בחעתקות חרצופות בידי סופרים ,שלא הבינו מח
שכתבו .וחבל ,כי לא בכדי חכניס רש״י מלים אלד .בפירושיו ,אלא בשל
תויםפת הביאור הטמון בהן .ולא מעטים הם המקרים ,שרש״י נקט שיטה זו:
בפירושו לתלמוד מוצאים בערך 2500לעזים ,המייצגים כאלף מלים ־שונות.
ובפירושו למקרא ,יש יותר מאלף .הלעזים השובים להבנת התורה שבכתב
ושבעל־פה .א ב ל לא רק בשביל לומדי התורה .הלעזים הם הומר־גלם מצוין להקר
ראשית השפה הצרפתית .כי בימיו של רש״י ידעו קרוא וכתוב רק הכמרים
וכיוצא בהם ,והם כתבו כמעט תמיד בשפה הלטינית .וכן לא היה על־פי רוב
בתיבוריהם אלא ענייני דת .כך שהלעזים של רש״י הם לעתים' קרובות
המקור היחיד ,או מכל מקום העתיק ביותר ,של מלים צרפתיות אהדות ,שהרי
בתלמוד עוסקים בכל ענייני ההיים ,הקלאות ,מלאכה- ,מדע ,בניין -,לבוש,
משחקים וכר וכוי.
1
2
3
4
מהדורת י״ש אלסנביין )ניו־יורק ,תש״ג( ,למשל בתשובות מ״ג ,פ׳׳ב ,פ״ג ,פ״ג ,ק״ה ועוד.
גם כאן הגרשיים להדגשה ,אף כי ״לעז״ מלה עברית היא )ר׳ תהלים קי״ד ,א׳(,
שמשמעותה *לשון זרה״ .ולא ראשי תיבות של -לשון עבודה זרה״ או כדומה.
אמנם טוענים ,שרש״י שייך לקהילות שו״ם — שפייה וורמס ,מייגץ ,או לפי שמן
המסורתי :אשפירא ,גרמיזא ,מגנצא — הגרמניות ,אבל מוכח ,שהוא נולד ,פעל ומת
בטרויש ,ורק למד שנים אחדות בישיבות וורמס ומיינץ.
פה ושם יש לעזים בגרמנית ואף בשפות אחרות .אף־על־פי שרש״י ידע ללא ספק
גרמנית ואולי שפות גוםפוח ,לפחות חלק מהם הם הוספות או תרגומים של מעתיקים.
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבל הבלשנים הדגולים של השפות ה״רומניות״ לא ידעו ־ ־ ע ל ל :מ ט מ ו ן ז ה ,
והמעורים בתלמוד לא היו מסוגלים לפענח את הלעזים ,ובדרך כ ל ל ה ת ע ל מ ו
מהם .אמנם כבר לפני כמאתיים שנה גיסו ה״מבארים״ ואחרים מחוגי ה מ ש כ י ל י ם
ל״תרגם״ את המלים הצרפתיות שבפיתשי רש״י ,אבל התוצאות ה י ו ע ל ו ב ו ת
למדי ,בגלל השיבושים הרבים שבנוסח המודפס וכן בגלל ידיעותיהם ה ק ל ו ש ו ת
בשפה המדוברת בחבל שמפניא בימי־הביניים .כך שלמרות העמל ,״ ש ה ש ק י ע ו
בהם המחברים ,אין הרבה תועלת ב״מרפא לשון; באורי ה מ ל י ם ׳ ה ז ר ו ת
בפירוש רש״י בתנ״ר ובתלמוד בבלי״ מאת ר׳ משה ב״ר ישראל ל נ ד א ) א ר ד י ם ה ,
תרכ״ה( ,וכן ב״המתרגם״ מאת ר׳ מרדכי ב״ר שלמה ,שנדפס א ז ז ר י .כ ל . .מ ם כ ת
בש״ם וילגא.
עד •שבא הגואל בדמותו של ארסן דרמםטטר )ז651616וז1זגם 6מ 6מ ג ( ,
שנולד בחבל לורן )צפוךמזרח צרפת( בשנת 1846ולמד ב ב י ת ־ ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם
בפריז ,אולם עבר אחר־כך ללימודי־חול ונעשח אחד מדגולי ה ל ב ש נ י ם ,ש י ס ד ו
את המחקר המדעי על התפתהות השפה הצרפתית ,ונתמנה פרופסור ב ם ו ר ב ו ב ה
הפריזאית .בהיותו הדור בהכרת שתי התרבויות ,הוא הבין את ה ע ו ש ר ^ ה ט מ ו ן
בחיבורי חכמי צרפת הקדמונים ,והחל לסייר בעולם )בשליהות מ ש ר ד .ה ח י נ ו ך
הצרפתי( כדי לגלות בספריות הגדולות של צרפת ,אנגליח ,איטליה ..,ג ר מ נ י ה
ועוד את כתבי־היד העתיקים של רש״י וחבריו ולרשום את ג ר ס ו ת י ה ם .א ל
שהמדען הצעיר מת בדמי־ימיו בשנת 1888ולא זכה לגמור .א ת מ ל א כ ת ו
־ -
הנהדרת.
א
באשר ללעזים ש ב פ י ת ש רש״י על התלמוד הושלם מפעלו ש ל ד ר מ ם ט ט ר
על־ידי בלשן יהודי אמריקאי מזהיר ,דוד שמעון בלונדהיים • ) ש נ ו ל ד -ו מ ת
בבולטימור .(1937-1884 ,רשימתו המצוינת של לעזי רש״י ע ל ה ת ל מ ו ד ,
שיצאה לאור בפריז בשנת ,*1929היא דוגמה של עבודה מ ד ע י ת מ ד י י ק ת ,
מקיפה ומעמיקה• .ברם גם בלונדהיים לא האריך ימים וערך ר ק ח ל ק ז ע י ר
מהכרך .השני של ספרו ,המוקדש להסברים בלשניים על הלעזים.
גדוע.
מזלם של הלעזים שבפירוש רש׳יי על המקרא היה עוד י ו ת ר
בכתב־העת 65ע1״נ 065 6111(168״
נתפרסמה בהמשכים
דשימתם
) ,1907כרך נ״ג ,ע׳ ;193-161נ״ד ;235-205 ;34-1 ,־1908׳ נ ״ ה ,־ 72
ל
•83ג״ו ,(98—70ואחר־כך נאספו ב ח ו ב ר ת ,בעריכת אחד מ ת ל מ י ד י ו
9
ש
דרמסטטד ,לואי
ברנדין)מ(11ת ,(1,01115 3!3אבל כ מ
ע ט
ב
מ
צ
ב
ג ו ל מ י
-
בכל החיבורים של הכמי צרפת )התוספות ,מחזור ויטרי ,פירושי ה מ ק ר א
של ר׳ יוסף קרא וכר( מצויים לעזים ,אחדים זכו לפענוח פתות או י ו ת ר נ כ ו ן
16111311-65 *3111111(11(11165 (16 5ז11ז031565 (13115 163 001מ3ז010563 £
16 : 16×76 (165 §10563ז.835011]. 70016
5 13 £1516 (?3118, 1909) 6מ031565 (16 11350111 (13ת3ז 6 ^ 010563 £ע .
56
www.daat.ac.il
.1^8
אתר דעת -מכללת הרצוג
בידי מהדירים ובלשנים ,אחרים נשארו באלמוניותם .מקור אחר מאותו סוג,
שגם בו עסק בזרימת דרמסטטר ,הם ה״גלוסרים״ ,כלומר רשימת מלים
וביטויים קשים במקרא ,לפי סדר הפסוקים ,ותרגומם הצרפתי )באותיות
עבריות( לצדם .האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לקחה תחת חסותה
מפעל • הוצאתם לאור של ח״גלוסרים״ בניחולו של פרופ׳ -מנחם בניט,
מאוגיברסיטת תל־אביב ,ועד עתה גדפם בצורה מהודרת הגלוםר המפורסם
מספריית אוגיברםיטת בזל )תשל״ב(.
• בתר ,שפרשן כמו רש״י ,שכל דיבוריו שקולים במאזני אמת ,לא מסר
בלי כוונה הסבר בשפה המדוברת .ובמקרים רבים אין ספק ,שבכך הוא מוסיף
נופך לפיתשו .וחבל ,שאי־ אפשר לנצל את כל החומר הזה .לכן הכין כותב
הטורים האלה ,בתמיכתו של פרופ׳ הלל בלונדהיים מהפקולטה לרפואה בעין־
כרם )בנו של ד״ש בלונדהיים( ,רשימה מבוקרת .של 2464 .הלעזים שבפירוש
התלמוד של רש״י ,עם תרגום עברי והערות ,שאי״ה תתפרסם בקרוב.
ידיעת הלעזים משגה לגמרי את הבנת התלמוד .גיתן לכך שלוש דוגמאות,
כולן ממסכת שבת.
א( דף קמז .״ולא מגררין .גרסינן
עובדא דתול״.
במגררת
שקורין אשטרייל״א דהוי
׳לפי נוסה הדפוסים נראה בעליל ,שכוונת רש״י לאשר את הגרסה
״מגררין״ ברי״ש ,כי קיימת גם הצורה ״מגרדיך בדלי״ת ,בערך באותה
המשמעות .ולא היא! עיון בכתבי־היד מגלה ,ש״גרסינך הוא טעות סופר,
)•3161־! ,8מלה צרפתית ,שפירושה ״לגרד״( .אחד
וצריך לקרוא ״גרטי״ר״
המעתיקים ,כנראה ,השב לפום ריהטא ,שלפניו כתוב ״גרםי״ /ולאהר־מכן
כתבו במפורש ״גרסינך.
ב( דף קז :״הטפויין .שיתץ .הטפויין וביצי כינים מתניתא היא…״ כאן
אין ״שירח״ אלא כמין תיקון מתוך חוםר־ידיעה .במקורות קוראים במקומו
״שייתנ״ש״ )3ת0ז ,561בצרפתית חדישח5 :ת0ז1נ>( ,חרקים קטנטנים.
ג( דף קל״ג :גמרא :״אמר אביי אמרה לי אם איספלניתא דכולהון כיבי
שב מינאי תרבא והדא קירא )אמרה לי אמי :התהבושת ההולמת את כל
הפצעים היא ]משחח ,שבח[ שבעד ,חלקים של חלב ואחד של שעווה( .רבא
אמר קירא וקלבא רישיגא״ .רש״י :״קירא וקלבא רישיגא .הוא זפת של עץ
שמוציאין ממנו שלא ע״י האור והיא לבנה״.
רבא מציע לחוסיף על חשעווח של חמשחה עוד חומר אחר ״קלבא
רישיגא׳׳ ,ורש״י מפרש ,שמדובר בשרף של עץ .בדיקת חמקורות מראח,
שהנקודה בפירוש רש״י חוזזח ממקומח ,וצריך לקרוא :קירא וקלבא .רישינא,
<
ד כס שלימד אותי מורי ורבי ד׳ יחיאל יעקב ויינכרג זצ״ל.
57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוא זפת ו כ ר ״ .ריסינא )אם לדייק :רישינ׳׳א( הוא הלעז 6ת651ז — מ ל ה ,
שעד היום מציינת בצרפתית שרף של עץ .מתי ואיד הסתנן הלעז ש ל ר ש ״ י
לתוך נוסת התלמוד ,אין הדבר ברור כל צורכו .תופעות כאלה ,לגבי ק ם ע י ם
מתוך הפירוש המשתלבים בגוף התלמוד ,אינן נדירות ,כי מעתיקים ת ב י ס
ידעו בעל־פה גמרא ופירש״י ולא תמיד הקפידו להבחין בין זה לזה .א ו ל ם
כמדומני זו חפעם חיחידה ,שקפצה לתור התלמוד מלה צרפתית.
9
חקר חלעזים מעלח בעיות מבעיות שונות ,פרשניות ,בלשניות ,ת ר ב ו ת י ו ת .
נעמוד כאו רק על אתת מהן :שיטת התעתיה של רש׳יי .כאשר הוא ד ר ש ם
מלה צרפתית באותיות עבריות .לפי אילו כללים הוא נוהג ז מתון* ה כ ר ה
רבת־ימים בחומר .סבורני .שמותר לי *הביע .כי לרש״י שיטה עקבית ל מ י פ ת ,
וכשמוצאיס םתירח או חריגות .יש להגיה .שלפנינו טעית סופר .ומה נ מ צ א נ ו
למדים .למשל :שבסי יהודי צפון צרפת .בדורו של רש״י .לא חייתח ה ב ח נ ה
בין שי״ן ימנית לשי״ן שמאלית .וזו וזו נהגו כמו סמ״ד".
עוד הרבה דברים אפשר ייוניר על הלעזים .אבל הצר המצע מ ה ש ת ד ע ,
ולעת עחה נםחמק בכד .בחייויה שירכי המבינים בחחים זר* מעבר ל א ו ת ו
הצי־תריםר מדענים )לכל היותר( העוסקים כיום בסוגיה זו.
8כדי להבין את כוונתו של רש-י ,נחוץ לעתים קרובות לדעת את עולם המחשבות ו א ת
דמות סביבתו של הפרשן .כותב סורים אלה עוסק זה למעלה משלושים שנה בליקוס
הפרטים בכתבי רש״י ,המצביעים על דרך חייו ,קו מחשבתו ,כלי שימושו ,והמנמא המעשי,
שבתוכו פעל רשיי .כך למשל מסביר רש־י את האפוד )שמות כ״ח .ד( ״כמין סינר_
שהשרות חוגרות כשרוכבות על הסוסים.-
9ר׳ יגים גוםפרץ ,״מבטאי שפתנו־ )ירושלים ,תשי״ג^ ע׳ .15—12
58
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ל מ ה וולבה
הרב
דרשיח מבעד למחיצה
ד״ר מרדכי ברויאר נ״י היתווה במאמת ״מבעד למחיצה״ )״המעין״,
ניסו תשמי׳א( את שיטת תורה עם דרך ארץ על־פי ציטוט מפירוש החומש
של רשר״ה זללה״ה .״ידיעה ורגש אחריות לגבי המעשים והליכות הנפש
שבחברה היהודית הקרובה והרחוקה ,שבתוכה חי .גישת חתייחסות זו אף
צריכה להביא לידי מעשים וכו׳״ .אם זוהי הגדרת שיטת חועד״א — אין מי
שהולק עלי׳ .יש רק להעיר ,כי הדברים הנ״ל מתארים את השלב השני של
ההיגוך היהודי .השלב הראשיז הוא בהכרח :דעת תורה ודעת עצמו! ״ידיעה
ללמוד ,בקיאות מקיסה ,מאמץ לקנות המעלות שהתורה נהנית בהן ,ועם כל
זה להכיר את עצמו ,מעלותיו ומגרעותיו בכדי לדעת כיצד להתנהג :ממה
להיזהר .כיצד להשתמש בכחותיו לעבודת ה׳ .ואחרי כל אלה — ידיעה ורגש
אהריות לגבי המעשים והליכות הנפש שבחברה היהודית המביאים לידי
מעשים .זהו חיגור מושלם .ואינני מסופק שד״ר ברויאר מסכים אתי בזה.
,,
מ כ ל מהים ,ד׳׳ר ברויאר מתאר רק את השלב השני של חחינור ,והוא
טוען שהישיבות הודילות והממשות מתנגדות לו .כראי׳ לזה הוא מצטט
כ ס פ ר עלי שור המלים הראשונות בההדמה., :מחיצה עבה מבדילה בין עולם
התירה וביו העולם אשר מבחוץ״ ,והוא מבאר הדברים כד., :דע .השער הזה,
לכשייםגר מאחוריך כמחיצה עבה ביניך ובין ההברה שמעברו השני ,עולם
סגור ומסוגר הוא עולם החזרה ובל ישיאך יצרך לשאת עיניך ולהטות אזגיך
אל הגעשה בהברה שבחוץ וכו״׳ .וד״ר ברויאר הבין ,כי זהו המכוון ב״מחיצה
העבה המבדילה״ ,״בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים״ .הדברים מפליאים,
כי בהמשך הדברים שם ב״עלי שור״ מבואר בצורה שאינה משתמעת לשתי
פנים מהו ה״פנים׳׳ ומהו ה״הוץ״ שהמחיצה מבדילה ביניהם :אלה שלמדו תורה
בלי לשמש תלמידי חכמים ״עדיין בחוץ הם עומדים ,על אף הידיעות הרבות
שרכשו להם בתורה! ״בחוץ״ הם עמדים— זאת אומרת שלא הגיע לפנימיות
התורה ולפגימיות עצמם״ .הדברים ברורים לגמרי :יש ציבור גדול המקיים
מצוות וגם לומד תורה מכלי להכנם לפנימיותם של הדברים ,ומי שזכה להיקלט
במקום תורה ,מהנכים אותו להגיע לפנימיות זו .אכן ,הבן העומד על מפתן
עולם התורה אומרים לו :דע שבתוך מהיצות הישיבה שולטים מושגים אהרים
מאשר בתוץ ,בתורה ,ביראה ,ב״לשמה״ ובשלימות האדם .הוי אומר :המהיצה
העבה מבדילה בשלב הראשון של התינוך ,שעליו דילג ד״ר ברויאר משום מה.
ואשר לשלב השני ,רגש האחריות וההתיחסות לחברה מבחוץ —
אותו ספר ,עלי שור ,ברור מיללן והרוצה לעיין שם ימצאם בעמ׳ רסד
״לקראת תפקיד״ ולפי מיטב ידיעתי זהו גם החינוך הניתן לתלמידי
אותו ספד .והנה ד״ר ברויאר ציטט גם הספר השני של אותו מחבר,
דברי
בפרק
מחבר
״בין
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ששת לעשור״ ,ולמרבה הפלא הוא מתעלם כליל מהדברים המפורשים -ש ם
מכמה מקומות על אחריותם של בני תורה עבור הדור ,וכבר בהקדמה ל א ו ת ו
ספר ,״עם הספר״ ,נאמר :״שקטים וחממים עומדים מבצרי התורה ,מ ל א י א ו ר
מבפנים ,אך צנועים והדשים כלפי הוץ .והנה ,הגיעה השעה לצאת מ ח ב י ד ן
עוזה של פנימיות התורה — חחוצד .אל מחפשי הדרך ,להושיט יד ,ל ק ר ב ,
ללמד ולהסביר! כי הם קרואים לסייע בתהליך זה של שיבת העם ל ת ו ר ה
ולמצוות .רק בהם תלוי הדבר ,תלמידי הכמים שכבר הספיקו לספוג ש ״ 0
ופוסקים וכבר זכו להבנה פנימה לפרדס התורה וכו׳״ .לא נרבה לצטט .ב א ו ת ו
ספר יש מאמר ,הנאמר בכנס מרביצי תורה מתנדבים של .״מורשת א ב ו ת ״ ,
הדן בהרהבה על היובם של בני תורה כלפי הדור .״מורשת אבות״ הוא א י ר ג ו ן
מיסודו ובנשיאותו של מרן הגר״א שר שליט״א ,וכל העוסקים בקירוב ר ח ו ק י ם
באירגון זה הנם בני תורה ,וזאת בעידוד האוטוריטטה הגדולה ביותר ב ע ו ל ם
הישיבות .אי לזאת ,אי אפשר לדבר עוד על ״הסתגרות הישיבות״.
ונשאלת כאן שאלה :למה דילג ד׳׳ר ברויאר על השלב הראשון של ה ח י ב ו ך ,
שהוא הכניסה לפנימיות התורה ועצמו ,ולמה הזדקק ל פ י ת ש ״ ה מ ח י צ ה
המבדלת״ המתעלם כליל מהמשד הדברים באותו ספר ז וד״ר ברויאר נ י ס ה
עוד לתזק את דבריו ע״י ציטוט ממאמרי בהמעץ בביטוי ״שרח־ן ש ל ב ר ז ל
שאינו חדיר״ — ולא שם לב כי ביטוי זה הוא ציטוט ממאמרו הוא ב ה מ ע י ן ,
תמוז תש״מ עמ׳ 24קטע ב׳! — אין בכוונתי להתפלמס .אלא לד״עיר ,א ו
לעורר .יסוד מאמרי על מו״ר הגר״י ברויאר זללה״ה הי׳ :שיטת ר ש ר ׳ ׳ ה
בתועד״א היא שיטה המעוגנת ביראת שמים ,ואם מנתקים אותה מ י ס ו ד ה זה,
היא עלולה ליהפך קרש קפיצה להתבוללות ,וזה ההיפר הקיצוגי מ כ ו ו נ ת
רשר״ה .בטרמיגולוגי׳ של מאמר זה :דרך ארץ הוא רק השלב העתי; ה ש ל ב
הראשון ,במעלה ובזמן ,הוא :תורה עם כל גדרי׳ .זהו לכאורה דבר פשוט ב י ו ת ר ,
אשר רשר״ה עצמו לא נלאה להדגישו ,אבל מרוב להט המאבק ע ל ת ו ר ה
עם דרך ארץ עלולים לשכוח ,כי ״יסוד לנפש האדם וצבי עדיו והטוב ו ה ע י ק ר
והתועלת והיקר אשר בו — עבודת השי״ת ויראתו ותורתו״ ,כלשון ר ב י נ ו
מנה )שע״ת ג ,קמת( .ואשר לתסיסה המוטעית במחיצה — אולי בעלי ש י ט ת
תועד״א כל כך משוכנעים שיש בידם המוגופולין על רגש האהריות לגבי ה כ ל ל ,
שאיגם יכולים להאמין כי גם הוג שאינו דוגל בתועד״א יכול להיות פ ת ו ח
להתיהסות לבעיות הכלל ,וכי גישת התיחסות זו תביא גם אותו ל מ ע ש י ם
של ממש.
אי־ההבנה העמוקה במה שמתרחש בעולם הישיבות ,כסי שבאה לידי ב י ט ו י
במאמרו של ד״ר ברויאר הביאתני לידי מהשבה זו :כל השיטות שיצרו ג ד ו ל י
ישראל ,השפיעו במרוצת חזמן אחת על השני׳ והיפרו זו את זו .ה ח ס י ד ו ת
השפיעה על המוסר; המתבונן בסי׳ ל׳ בספר אור ישראל יראה ,כ י ר ב ע ו
הגר״י סלנטר נ״ע בונה על רגש ושמחה — שני עיקרים יסודיים בחסידות,
אלא שהוא מילא אותם בתוכן הדש .המוסר השפיע על עולם ההלכה ,כ פ י
שנראה בספר האמונה והבטחון של בעל חזון איש .האם שיטת תועדי׳א הי׳
60
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יותר מדי ב״בדידות מזהירה״ ז למי מתקרב החוג הדוגל בתועד״א —
לבריסקאים ז למוסר ז לחסידות ן וכנראה מנהיגי החוג מרגישים בזה ,חיפשו
ומצאו קירבת דעת בין רשר״ה והרב קוק זללה״ד״ אך ,כמדומני — ה״שידוך״
אינו עולה יפה .שני ״המשודכים״ היו מסתייגים ממנו הסתייגות נמרצת.
שמעתי מבר־סמכא גדול ,שהי׳ מקורב להרב קוק ,שהוא הי׳ מתנגד נלהב
לרשר״ה ושיטתו ,ולא פחות הי׳ רשר״ה מנתגד נלהב לשיטת הרב קוק .המתעמק
ב״אורות הקודש״ ומוצא בהם דברים עמוקים ונפלאים ,מוצא בצדם דברים
שבהם ניכרת השפעה של דעות שלא צמחו על קרקע היהדות — דעות אשר
גגדן נלחם רשר״ר• בחירוף נסש.
שאלתי פעם מדען חרדי בעל שם בינלאומי :בשנות 39—33עלו ארצה
אקדמאים רבים אנשי תועד״א — למה לא היתה להם שום השפעה על רוח
הישוב? תשובת אותו מדען הפתיעה אותי .הוא אמר :״הש לא היו בני־תורה,
לכן לא היתד .להם השפעה .אנהנו בני תורה ,לכן כן תהי׳ לנו השפעה !״
)אכן ,השפעתו הברוכה ניכרת היטב!( תלה מדען זה את ההצלחה דווקא בזה
שהוא בן־תורה .הרי הלימוד בישיבה וההתקרבות לגדולי התורה אינם מביאים
לידי הסתגרות והתעלמות מן העולם בהוץ ,אדרבה :הם פותחים העיניים
ויוצרים לב מבין לחורה ולכלל ישראל ,וחוש בריא למעשים הדרושים.
אי לזאת — יתקרב גא חוג אנשי תועד״א לעולם התורה ולא יראה
מתיצות במקום שאינן קימות ותהי׳ התקרבות זאת לטובתו ולטובת השפעה
ברוכה ,,בתור העיר״!
כ ל דבר תורה לאמיתה
המעבדה
היא
החיים
מ ע ב ד ה בצידו ,ב ה א פ ש ר ל נ ס ו ת ו ולבררו:עצמם.
יכניסו ד ב ר
תורה
לתוך
ה ח י י ם .יחיו
ל פ י ו — ויבוררו ה ד ב ר י ם ו י ח א מ ת ו בלב .״לולי ה א מ נ ת י ל ר א ו ת ב ט ו ב
ה׳ — ב א ר ץ החיים״.
1
הרב שלמה מלבה :עלי שור ,עמי כא
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד״ר עודד שרמר
על המחיצה השקופה
יש טעם לשוב ולעיין במאמרו של ד״ר מרדכי ברויאר ״מבעד ל מ ח י צ ה ״
)המעין ,ניסן תשמ״א ,כ״א גליון ג׳( מנקודת־המבט של מדיניות לחמוד ת ו ר נ י
גברה .יתכן שלא לכך נתכוון בעל המאמר לעורר ,כי אם להבהרה נ ו ס פ ת
הכרתית בעיקרה — של התפיסה ׳תורה עם דרך ארץ׳ ,בחינת ׳התיבוך ל א ז ר ח ו ת ׳
של בן־תורה .ברם ,במאמר זה ניתנה הזדמנות לחדש את הדיון הבסיסי ע ל
דרכה של הישיבה הגבוהה כמוסד אקדמי והינוכי מובהק .כך בעיקר א ם
מקובלת עלינו ההנהה שהגיעה השעה לגסות לשוב לשאלות הגדולות ב נ ו ש א
זה שהוקפאו מאז השואה ומוראותיה מזה ,והקמת המדינה מזה .ה ר א ש ו נ ה
חייבה להציל ,להתבצר ,לשקם מסגרות .האהרוגה אכן הוכיחה שקיים קשר ב י ן
עוצמה פוליטית וההזקתו של הינוך .בשגי התחומים הלה תזוזה; גם ה ס ב י ב ה
לא קפאה על שמריח .דומח ,שיותר ויותר רמי״ם ומשגיחים מתנערים מ ה ה ע ר כ ה
האומרת שערכי היהדות נתונים באיום אינטלקטואלי ותברתי כבעבר ,מ צ ב
הגוזר מתוכו מדיניות של הגגתיות והסתגרות .את מקומה תוססת ו ה ו ל כ ת
מנטאליות הדשה ,הגורסת כי התמודדות נמרצת טובה ממנה .תזוזה חלה ג ם
בהתעוררות ההבנה הציבורית ,שהגיעה השעה לתת בכורה לשאלות התוכן ו ט י ב ־
התיים שמתכוונים לכונן בארץ הזאת .העם שנתן את תשובתו על ע ר ע ו ר
זכותו על הארץ על־ידי מעשה־ישובה בפועל ,הולך ומכיר שעובדת ה י ש ו ב
אינה מספקת ושדמותה של החברה המתפתחת כאן היא ענין מכריע .ב מ צ ב
ענינים זה יש ליהדות הדתית לגווניה דבר לתרום; התשובות המסומנות ב ש י ט ו ת
דוגמת ״תורה עם דרך ארץ״ או ״תורה ועבודה״ הופכות אופציות ר ל י ב נ ט י ו ת
הראויות לדיון .התשובה המסורתית של עולם הישיבות ,שצמהה בסיטואציה
שונה ,אינה מספקת ותשובה הדשה טרם ניתנה.
על רקע זה יש טעם לבחון את הסטרטגיה של ״המחיצה״ ,שבה דן ד ״ ר
ברויאר ,שכן הל בה טישטוש שבין משמעותה כאמצעי היגוכי לבין מ ש מ ע ה
כמדיניות ציבורית .כמדיניות ציבורית היא חסרת שחר :עולם הישיבות ק ב ע
את סולם העדיפויות המדיני שלו כשהחליט לרכז את מאמציו בתהום החינוך
ולהפקיע עצמו מתהומי־ההיים האחרים ,והכרעה זו גופה פירושה ה מ ע ש י
השתתפות מלאה במהלכים המדיניים ,אמנם בדרך של הגהתם בידי אחרים
לנווטם .זה כלל נקוט בתורת־הנידינה ,שהעשב בשב־ואל־תעשה נותן ב כ ך
את תמיכתו למפלגת הרוב ,ולתמיכה פאסיבית זו משקל אקטיבי ניכר• אד כ פ י
שד״ר ברויאר הראה במאמרו ,״עולם התורה״ מעורב בפועל הרבה מ ע ב ר
לטיפוס זה של תמיכה במהלכים המדיניים חבטחוניים והכלכליים של הרוב.
המהיצה ,כסטרטגיה של חינוך גבוח ,ראויח לשימת־לב ולחיוב ,אם מ ט ר ת ה
ש״הגיגיו ומעשיו של בן־התורה יהיו גתוגים לתורה ולעבודה ולגמילות חסדים
62
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב ק ר ב הברת הישיבה והנילווים אליה״ ,כדברי בעל ״עלי־שור״ .לשון אחרת,
יען טעם לבודד אתבךהישיבר ,ולתיתו כולו ללמודיו העיוניים ,מבלי לקשור
א ו ת ם לעולם המעסה ,אם תכלית הבידוד היא להשקיעו כולו בעולם־הדיוגים־
והעיונים של הלכה־לשמה .ההשקעה של החברה בהחזקת הישיבות מכוונת
ל פ ט ו ר את התלמיד מעולה של פרנסתו על־מנת שישקוד ויצטיין בלימודיו.
ל פ ט ו ר דומה זוכה גם בעל המילגה האוניברסיטאית ,האמור להסתופף בעולם
ש ל לימודים ולמצותו ככל שאפשר הדבר .פרישה כזאת נדרשת מהמבקש
ל ר כ ו ש את שפת הלימוד ,מושגיו ותכניו ,שלא יהיו לגגד עיניו אלא הספר
והידיעה .הישיבה ,כמוסד להשכלה גבוהה ,אמורה ליצור את התנאים הסביבתיים
לגזירות כזאת על־מנת שתתממש ולנתק אותו מ״העולם אשר בחוץ״ בסגירת
ה ש ע ר אשר ״לכשייםגר מאחוריך יתייצב כמחיצה עבה בינך לבין ההברה
ש מ ע ב ר ו השני״ .רק בשלב לימודים מאוחר יותר ,ובהדרגה ,ייפתח השער
ו ת ע ו צ ב אורינטאציה חברתית בבן־התורה ,בחזונו של ד״ר ברויאר .או אז
יעסוק במעשי־חכמים ולא רק בתורתם ,וילמד להבחין בשיקולים של הלכה
ל מ ע ש ה והשפעתם על הפסיקה והנוהג שבפועל; ספרות שאלות ותשובות
ואיגרות וכחזים יוכלו לשמש מקור להליכותיהם של גדולי התורה בתוך עמם
ו ע מ ו ; השקפות ותורות יגותחו על־רקע גםיבות המקום והזמן ויקרע בפני
בן־הישיבח פתח להלוך־המחשבה הפוליטי הפרגמאטי של מנהיגי האומה
במקומותיהם.
)אמנם כן ,מקובלת מאד ההנחה הפסיכולוגית ,שאופי הלימודים בשלבים
המוקדמים של חינוכו של בךהישיבה עתיד להכריע את המשכם .מהשבה
פרוידיאגית זו ,המשווה חשיבות עליוגה לאירועים פסיכולוגיים מוקדמים,
מ ת א י מ ה לגיל הרך; טרם הוכח שהיא הולמת את השלבים המאותרים בהתפתהות
האינטלקטואלית של האדם .יש גם רגלים לסברא שהאדם רברסיבילי )ניתן
לשיגוי; הסיד( בהתפתחותו ,כפי שמבטא מושג ה׳תשובה׳ ביהדות .במושג זה
מ ו נ ה ת ההבנה שיש באדם היכולת הנפשית לשנות ,ושאין הוא מוקבע סופית
בחינוכו .ובנדון דידן ,מגמת ההתכנסות והריכוז שאנו מציעים לשלבים
המוקדמים של העבודה בחינוך הורגי גבוה ,אינה צריכה בהכרח לנעול את
יכולתו של בן־הישיבה לשוב ולהתמודד עם ״העולם שבחוץ״(.
דא עקא ,שהדימוי הציורי של ,,מחיצה״ ,בשימושי אצל ד״ר ברויאר,
כ כ ל שחוא מיוחם לעולם־התורה בהווה — מוטעה מיסודו .הוא מבטא,
לדעתנו ,מישאלת־לב בלבד שאין בינה לבין המציאות חשוררת בישיבות־
הגבוהות ולא כלום .אין זו אמת ,שהישיבות מנתקות את חניכיהן מהמתרחש
סביבן ,ואוטמות בפניהם את ה״רעש הקומוניקאטיבי״ מחחוץ המלווה את
הלימודים .די לשהות יום אחד בישיבה כזאת ולהקשיב לשיחות־הולין אקראיות,
כ ד י לעמוד על ההתעגיגות שמגלים הבחורים בנעשה מעבר לכותלי בית־המדרש
ו ע ל עובדת התמצאותם בעולם חחולין ובעולמו של אדם .אין זה המצב מחמת
רפיון כלשהו מצד המתגכים; היפוכו של דבר ,מצב זה טבוע באופיו של הלימוד.
המשא־ומתן הלימודי בסוגיות התלמוד רווי כולו הליהות על טיב האדם
www.daat.ac.il
63
אתר דעת -מכללת הרצוג
והלוך־מתשבתו ,על הנוהגים הרווחים בהברה ,על טובת הציבור ועל חיים־
לאור־עקרונות .כיוצא בו דרשות המוסר והשיחות בעניני השקפה ,עגיגו
חאחרון היא שיגרת היומיום ובעיות־היםוד של ההתנהגות האנושית .לימודים
כאלה מטבע הוויתם נזקקים לדוגמות היות מן העבר ומן ההווה ,כדי י לתת
בהפשטות הכלולות בהם משמעות קונקרטית .שיעור הדברים ,ש״מחיצה״
דמיוגית בלבד חוצצת בין חישיבח לחברה ,או בין ״מגדלי־שן״ אקדמיים אחרים
לבין חמציאות על־ ידי חבריות .מכאן שמוטב לפרש את תסתייגויותיו של ד״ר
ברויאר ,במאמרו ,כמכוונות לשני מאפיינים בטיב־ההתייחסוח של בגי־חורה
לעולם שמחוץ לישיבה ,שני מאפיינים שיכונו בזהירות חוהר־בעדלות וחוסר-
מחוייכות במו״מ חאינטלקטואלי וחחברתי שלהם עם חעולם חזח.
הראשון ,משמעו חתייחסות תמימח ,פשטנית ,תיאורטית או מופשטת,
והד־סיבתית וצר־םיבתית לבעיות הסבוכות שבהן נתונה חברח .בעקבותיה
כרוך גם הוסר־הערכה משווע לקשייה הריאלים של הברה בהתמודדותה עם
מצבי־הייה הממשיים ,שרק מי שעול של פרנסה שרוג על צואריו או שהוא
נתון בעול של הנהגת הציבור חש בו לאשורו .חוסר תיחכום והעמקה כלפי
המורכבות של החיים במישוריהם השונים וממילא הוסר־ יכולת לנתה בהכמה
את המתרחש .חוסר רגישות וחוסר הבחנה בדקויות של תהליכים פוליטיים,
הכרתיים וכלכליים .כל אלה אינם בלתי גובעים מדלות אוצר־המושגים
חאיגטלקטואלי לגבי תחומי החול ,שבאמצעותו יכולה המחשבה לטפל בסבך
החיים מתוך ראיה מעמיקה .אין לד״חסז ולתלות מצב־ענינים זה רק בקיפוחם
של בני־ישיבות בתחום ההשכלה הכללית .בפשטנות דומה ניתן להיתקל גם
בשיהות עם סטודנטים באוניברסיטאות ,ואפילו עם כמה מדענים ורופאים
בשיחם בעניני חברה ורוח ,למרות שזכו למנות השכלה כללית כהנה וכהנה.
השאלה היא ,האם לימודם נעשה מתוך היוב הנילמד והוקרתו ,החיוב חמביא
עמו גם הפנמה .האם ההגדרות ,ההבחנות ,נקודות־הראות ,דרכי העבודה
גרכשו כאמצעים להתייהםות ממשית למציאות — או
האינטלקטואלית
כאינפורמציות תלושות גרידא ,׳מסים׳ או ׳חובות׳ שבפרעונם מתנה החברה
את השתלבוחם במעגל החברתי והכלכלי י יש אמנם לשליטה המדעית ערכיות
גבוהה ,המשווה לנושאיה הצטיינות ויוקרה גם בתחומים אחרים חחורגים
מההתמהות הישירה ,וכזה אף דימויים העממי .אולם ,לאמיתו של דבר ,תופעה
זו טרם הוכחה.
ובאשר לישיבה; ראוי היה לבדוק ,ראשונה ,את הלקה ביצירת המהסומים
הנפשיים לרכישת הכלים האינטלקטואליים הדרושים לצעיר לשם טיפול מתוהכם
יותר בבעיות האדם הממשי ,ושברובם צמחו בהסות המדעים .כשרים וידיעות
כאלה דרושים ללא ספק גם לנושאי־תפקידים ולמנהיגים בחברה דתית .שגית,
ראוי להקור אילו מגגוגים הינוכיים המופעלים במהלך ההיים בישיבה תורמים
ליצירת אשלית־השליטה והבטחון המדומה האופייניים לכמה מבוגריה ,ומח
הקשר שבינן לבין הוסר־הבשילות הנזכר .מהסומים אלה מהווים הציצה בין
בני הישיבה לבין העולם הממשי ,שכן הם מחליפים את העולם המדומה,
64
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
המעוצב בתודעתם התמיסה והפשטנית ,עם מציאות חייט סבוכה ומורכבת.
המחיצה האחרת ,שעליה ראוי לעמוד ,מאופיינת בחוסר־מחוייבות כלפי
העניגים־בעולם שאליהם מתייחסים כמה מבני־הישיבות ,כאילו היו הדברים
שעשוע אינטלקטואלי חלוש מחובה מוסרית .פירושו של רש״ר זצ״ל .לפסוק
״אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר״ )בראשית י״ה ,כד( ,שנזכר במאמר
הנ״ל מבטא את הסתייגותו מאישיות הנתונה בטיפוח עצמה בלא שתייתם
השיבות עצמית טבועה לעולם שמהוצה לה .רשר״ה ,כאישיות מעורבת
בסביבתה וחדורת אחריות נאדרת כלפיה ,מוטרד מטיפוס האדם שקשריו
לקהילה הם מכסירניים וחיצוניים )אקסטרינזיים( גרידא הוא מוצא טעםללםגםי
בעילוי אינדוידואליסטי העושה את ההישג האישי תכלית עליונה ,ורואה בה
עמדה המרוקנת ממשמעותה החיובית את ההתעלות גופה .די לדעת מעט על:
רשר״ה ופועלו ההסטורי כדי להבין עד כמה מגוגדת ודחויה עליו דמות זו.
מעגינת לעצמה ההבנה של סמל הצדיק המופיעה בפירוש שלפניגו :אין זה
בא כאן במשמע של מי שזכוןותיו מרובות ,או מי שמרסן תאוותיו ומצמק
בתור כך את עולמו )ר׳ בחיי בן אשר( ,או אישיות המאוזנת בהנהגותיה"
ומפיצה תורת—איזון—צדק זו ברבים )ל׳ יוסף גי׳קאטיליה( ,כי אם זה
שאישיותו היהודית באת על מימושה בכל" תחומי החיים ,״בתוך .סדום״ ואיגד.
יודעת מידור )דהיינו ,עשיית חתיים מדורים מדורים( ,פיצול או פרישה .אמנם
המוגה ׳דרי ארץ׳ שבמישנת רשר״ה הובנה בעקבות ״אגרות צפון״ כמכוון
לטוב שבתרבות האדם ושחיובו בא לו מאנושיותו ,דהיינו להשכלה .הכללית
בלבד .אך במאמרו של ד״ר ברויאר כרוכים בו יחדיו דתיות יהודית עם
ההשכלה ועם המעורבות הסוליטית־חברתית .על הראשונה אמר ברויאר בדיון
א ח ד :״מי שסבור שאין אדם רוכש את תרבותו של בית ישראל י היום לפי
מידת אותו מינימום שבלעדיו לא תהיה לו שפח אל ליבו ,אלא ׳על־ידי•:ביקור
באוניברסיטה ,הרי שלא יסטה מן ההגיון אם יביע את דעתו שעל מי שמתכוגן
להיות רב להמון בית ישראל לבקר באוניברסיטה״ .ובשניה עסק במאמר
שלפגיגו ,והלך בעקבות רשר״ה ב״הורב״ ,הדורש מן היחיד לתייב באופן
עקרוגי את קיום הציבור כעדה ,וממילא להיות ער לבעיותיו ולצרכיו ,כלפי
העדה וצרכיה על־ידי ׳מחשבה׳ על טובת העדה ; ׳פעולה׳ — דהייגו השתתפות
כאזרח בעניגיה ,רמעשה׳— התגייסות בפועל למענה ונשיאה בעול התפקידים
שהיא צריכה לו בהם .השקפה כזאת דוחח מכל וכל אגואיזם או תכליתניות
איגדוידואליסטית שאפתגית שאין לה דבר עם צורכי הכלל .״הן אמגם אין
צ ר ואויב גדול בעד העדה ולצרכי הציבור כמו העמידה מרחוק וקרת—חרוח…
יען תכונה כזאת איננה יודעת רק טובת הפרט וביהוד רק את טובת עצמו…
1
1מ׳ ברויאר ,׳דרכי ההכשרה של מנהיגות רוחגית־דתית לדדונו׳ )דברים בסימפוזיון(,
י׳ אייזנר )עורך( איט טל העדה .ירושלים תשיל״ג )משרד החינוך והתרבות ,המחלקה
לתרבות תורנית( עמי .297
www.daat.ac.il
65
אתר דעת -מכללת הרצוג
2
ומילתה תמיד על לשובו :מה יועיל מה יזיק לי ו״ .דברים חד־משמעיים אלה
לא באו לתקוף פרישה היונקת מהתנשאות אינטלקטואלית ,כי אם מעורבות
אינטרסנטית ,מחושבת ומדודה העושה למען עצמה.
ת מ נ י ,שלא על אלה אנו מונים א ת בני־הישיבות ,גם לא אלד .בהם
השקועים בטיפוח .עצמם ,לסוגיו .הדאגה גתונה להעדר החיוב המפורש מצידם
לתקומת העם היהודי בארצו כגוף מ ד ע י ; על העדר התמודדותם עם הנסען
החםטורי חמיוחד שהאומה בכל אתר מגוייםת לו; על מדידת המתרהש באמות־
מידה צרות של היהיר ,מבלי להודות ברשות הרבים ובגובע מאופיה ה ח י ל ו נ י ;
על קטנות־מוחין עיירתנית בעת ׳תקופה גדולה׳ ,התובעת עשיה גדולה .לשון
אחרת ,בני הישיבות אמנם מעורבים בחיי חציבור ואיגם מסוגרים מאחורי
מחיצה כלל ,אולם בסיסי מעורבותם זו לקויים חן ברמתם וחן באינטרםנטיות
מוסדית מובהקת ,כאילו היו קבוצת־לחץ ולא אינטליגנציה לאומית.
3
׳חינוך לאזרהות׳ בשלבים המאוהרים בישיבה גבוהה ענינו עיסוק בעניני
מ ד ע ה והברה ברמה גבוהה ומעמיקה .אתת היא אם האידיאולוגיה המנהה
תימצא שוללת את התשובות הלאומיות או מהייבת אותן ,עצם הדיון בעניני
הציבור הוא הנדרש .לשם כך הייב להשתנות מעמדו של הלימוד בספרות
המהשבה ,וממושא לעיון במסגרת לא־פורמאלית ראוי שיתפוס את מקומו
כמקצוע מחייב ושיטתי .את מקומו של הטון המוסרי וההטפתי של העיסוק
בעניני הכלל ראויה לתפוס גישה רציונאלית ,ריאליסטית ופרגמאטית ורחבת־
אופקים .הניתוה הביקורתי של המציאות יעשה מעמדה של שותפות ולא מעמדה
של זרות האופיגית למיעוט נרדף ,כביכול; והתגובה תעובד בפיקחות ובאחריות.
.ד״ר ברויאר סיים את מאמרו בשאלה הנוקבת ״הילכו שניהם יהדיו״ ז —
התשובה לשאלתו נעוצה במדיניות הדשה של החינוך התורני הגבוה בזמננו.
2רש״ר הירש ,חורב ,ניו־יורק תשי״ג )פלדהיים( :חובת העדה — לשאת בעול עם
הציבור ,סעיף ח׳ עמוד .446
3ראה לענין של התרשמות אנאליטית ממעמד החילוניות בזמננו עיון משוה בגישות
רבני הדור הקודם ודורנו אצל צ׳ ירון ,מ ש נ ת ו טל הרב קוק ירושלימ תשל״ד) ,המחלקה
לחינוך ולתרבות תורגיים בגולה( ,הסעיף :׳בדלנות ומציאות חברתית׳ עמ׳ .332—328
66
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע ל ספרים ועל סופריהם
דוד מצגר
עלי חמר
עלי תמר ,ירושלמי עם פירוש ללי תמר מאת הרב
ישכר תמר .חלק א׳ :ברכות—דמאי ,תשל׳׳ט .חלק
בי :כלאים—בכורות ,תש״מ.
בשנה חאחרונח נתוסף לספרות התורנית חיבור שלם על םדר .זרעים של
ה ת ל מ ו ד הירושלמי מההל ועד כלה ,פרי מפעלו של הרב ישכר תמר שליט״א.
שלא כהבבלי ,פירוש על הירושלמי הוא חזיון בלתי נ פ ת .על כן ראוי
ה ס פ ר לתשומת לב מיוחדת ,וראוי המחבר להערכה על שנטל על עצמו משימה
-בכבדה זו.
המלים ההפכיות מן הקצה אל הקצה ״אור וחשד׳ נאמרו על שנ* חתלמודים.
אמר ד׳ ירמיה במהשכים הושיבני זכו׳ )איכה ג( זה תלמודה של ב ב ל .ואילו
ע ל הירושלמי נאמר עד אשר לא תהשד השמש והאור )קהלת יב( ,והאור -זה
ת ל מ ו ד ירושלמי מ ה י ר נהורא דאורייתא מבתר .דאתבטל דא כביכול אשתרי
בחשוכא דכתיב במהשכים הושיבני זה תלמוד בבלי דאזלין ביה ב נ י עלמא
במחשכים*.
1
־
למרות דברים ברורים אלו ,מאז חתימת חבבלי ועד חיום על גדות תלמוד
ה ב ב ל י ישבנו ואילו על הירושלמי אנו יבולים לקרא חפסוק במחשכים הושיבני
כי רבו סתומותיו ואין פותח .נתקיים בו הפסוק כי נדהר .קראו לה ציון
דורש אין לה )ירמיה ל ,ין(.
חכמי ישראל בכל הדורות קבעו למודם ועיונם בבבלי ,הסבוראים הגאונים
והראשונים הגיהוהו ופירשוהו כסלת נ^יה .לא כן הירושלמי .אף שהגאונים
1סנהדרין כד ,א .וברש״י שם :שאין נוחין זה לזה ותלמודם ספק בידם .ובפסחים לד ,ב
מפרש רש״י דכשאינם יודעים טעמו של דבר בודים מלבם טעם שאינו .ומה שפירש
דש״י חגיגה י ,א שהבבלי הוא עמוק ,יש לישב עס״י הרימב״א המובא בהערה הבאה.
2זוהר חדש איכה דף קיב עמי ב .הריטב״א יומא נז ,א מביא בשם הרמב״ם בתשובה
]וכבר הוכח שאינה לו אלא לאביו ר׳ מיימון[ שמבאר משום דלא נהיר לחכמי בבל
טעמי המשניות כמו לחכמי א״י .ומוסיף שלא בכל הדורות היה כן אלא בימי רבה
ורב יוסף אביי ורבא שהיו גזירות שמד בבבל ,אבל אח״כ נתגברה התורה בבבל ,כ״ש
בימי רב אשי דאמריגן מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד.
ומסיים הריטב-א על דברים אלו וחיים הם למוצאיהס.
www.daat.ac.il
67
הרצוג
מכללת
זכה דעת -
והראשונים זכרוהו לא אתר
ושנוי • י ורק יחידים׳ בדור ידעוהו <
שגור
להיות
ועל כן באה במקומה משאלתו של הרב המחבר כי ״תלמודא םתימתא לא
עוד ,תלמודא גלויי יהיה שמך עדי עד״.
יקדא לד
אף שזכינו לפירושי חאחרונים על הירושלמי )רשמם חמחבר במבוא ,והוסיף
אף מאלח שנשארו בכת״י ולא זכינו לאורם( ,עדיין לא נתפרשו כל הסוגיות
הסתומות שבירושלמי ועדיין מרובים הם המקומות שהפירושים שבידינו
דחוקים .על כן כל ספר חדש על הירושלמי חשיבותו נמדדת עד כמה הוא
מפיץ אור ופותח לפני הלומד את סוגית הירושלמי.
חבור על הירושלמי
עקריים :גירםאות ,ציונים
אחד בלבד ,ואילו בספר
תחומים אלו .בכל מקום
לביאור הענין.
דורש יגיעה ועבודה מאומצת בשלשה תחומים
ופירושים .ימין שבחרו להם כעיקר להתעסק בתחום
שלפנינו מוצאים אנו התפשטות והתמצאות בג׳
בולטת ידענותו של חמחבר באותו תחום הנדרש
זאת ועוד ,בדרך י כלל אין הרבנים היושבים על מדין מצויים אצל תורתם
ישל הגאונים והראשונים שהיו' גנוזים"בכתבי יד מאות שנים ,וראו יאור
בתקופה חאחרונח .חבורי הגאונים בפרושיהם ,פםקיהם ותשובותיהם ל?< יקנו
עדיין זכות אזרח בספרות התוח+ת .יוצא דופן חוא מחברנו ,שנהירים־ לו דברי
הגאונים והראשונים ־שנתגלו ויצאו לאור בזמן חאחרון .התמצאות׳ •זו מסיעתו
ר ב ו ת ׳ בבואו לגלות צפונות הירושלמי.״
. – . . .י ה ד י דוגמאות• אחדות_על דרך ע ב ו ד ת ו . . :
ירושלמי כרכית מ״א ה״ה :וכתיב ודד אלמימ אמת ,מדו א?זת׳..אמר ד ג י
,אכין .שהוא אלקים חיים ומלך עולם .הפני משה מפרש שאמת נוטריקון אללים
מלך תמיד .אבל אין פירושו.מתקבל כי אין במשמעות דברי רבי אבין לפרש
עפ״י נוטריקון .ואלו המחבר מפרש ע״פ פי׳ הרד״ק לפסוק וה׳ אלהים אמת
הוא אלקיים היים ומלך עולם )ירמיה י ,י( וז״ל :האלהים שעושיץ הגויים
לעבדם שקר והם מתים כי איגם אלהיט ואין יכולת בהם אבל ה׳ אלקים אמת
הוא לבדו אלקים אמת ־ויכול על י הכל ושופט הכל ,ואשר זולתו אינו אמת
אעפ״י שהם אלהים כי אין כוהם אלא ממנו והוא לבדו היכול האמתי והשופט
האמתי שאין כוחו והנהגתו תלויים ביד אהר ,הוא אלקים חיים ,הוא החי
חאמתי שאין חייו תלויים .באחר זכר .ומבאר המחבר שביאורו של ר ב י .א ב י ן
למלה אמת הוא כביאורו של הרד^׳ק שה׳ .אלקים אמת שהוא אלקים חיים
.
ומלך ע ו ל ם .
5
?3ראה בהקדמת פאת השולחן בשם הגר״א טעם הדבר שהגאונים והראשונים לא פרשוהו.
4וז״ל הרשב״א )במיוחסות סי׳ צו( :רבו השבושים בנוסחאות שבירושלמי …ואין עומדין
עליו רק אחד בדור.
־ 5־נראה שפי׳ דברי רבי אבין נמצא בדברי חז״ל במקום־ אחר .בויק׳׳ר פ׳׳ו פי׳ ו׳ מובאת
השואה בין מלך פדה ומלך בשר ודם ,שמלך ב״ו אינו אמת לפי שסופו למות ,ולכן אינו
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
״ -י ך ז ם״א ה״א :ותני שמואל כן אץ הלבנה זורחת ב ש ע ה
עמד-י^ ^
1עמ גיא עדהגות בעמיה-שזלתמה זורחת .כבר הגיה הגר״א בירושלמי
^
• החמה זורחת ,ובן מפרש הפג״גו .המחבר בבקיאותו •מבםם הגהה
זר_
פרקי דר״א פ״ז :שאץ אור החמה מושל באור הלבבה ו ל א אור
־
׳ •התמד -והרד״ל שם מביא הירושלמי וכהגהת הגר״א המתאימה
.
י פי׳ הירושלמי הוא שאין שביהם מושלים בזמן אחד.
ירושלמי״ שש
^ רבי חייא רבא ורבי שמעון כן חלפתא הוו מהלכיו כהדא בקעת
.אדיפל
* )מזעוכמזז( וראי אייל״ השחר.שבקע .אורד* חמחבר מוצא קשר
^
^ איילת השחר ,מדוע ראוה בבקעה זו .שהרי.מציבו במדרש זרובבל
ן
מ 1שבבקעת ארבל יופיע משית בן דוד.וילחם שם עם אויבי ישראל
״יתה לה׳ המלוכה .ויתכן אולי שמסורת .אגדה זו..שמשה סבר ,לר״ח
חשוב על החלת הגאולה במקום הזה ,ומצאו רמז .וסמר לכך
. .שמר הבוקעת בבקעה זו .וכמובן .שמגדר השערה לא.ייצא.
שמפרש כסלות בפסוק עפ״י הירושלמי .בדברים ד ,כב נאמר:־יכי
^ •בארץ הזאת אינני עובר אוד• הירדן .לכאורה סוף הפסוק כפול׳ •ומיותר.
.
מצינו בירושלמי כלאים פ״ט ה״ג שהשיב עולא לחכמים שהבטיחוהו
^ ח עצמותיו מבבל לא״י שאיגו דומה הפולטת•־ואת ,חנשמח( -בחיק
^
טה בתיק בכריה .וזהו שהצטער •משה• רבינו על שני דברים שאבד
^
תי בארץ נכריה וזהו כי אנכי מת בארץ הןאת .ועוד שלא יעלו את
^^.-
" י ׳ וזהו אינני עובר את "הירדן ״.
אחר מפרש קטע בפייט עפ״י הירושלמי .בסדר הושענות בסייט
*
^
ף ״ נאמר למען חין )בכת״י :חיך( מכרכר בשיר המלמד תורה
^
י שיר .ברור שהבונה לדוד המלך ,אלא שיש כאן שנוי.מן חמקובל שהרי
^
ר הלומד אלא המלמד .ומשום כך נוטה המחבר מהפי׳ המיוחם לרש״י
^
באוצר התפילות עפ׳׳י הבבלי( ,שכנות של דוד היה מנגן .מאליו ודוד
^
היה עוסק בתורה .והוא מפרש עפ״י הירושלמי ברכות פ״א ה״א :מה היה
^
ושה גוטל בבל וכנור ונותנו מראשותיו ועומד בהצי הלילה ומנגן בהם
^
ישמעו חכיריו תורה .מבואר שע״י שבגן בחצי הלילה עמדו החכמים
תורה .וזהו מכרכר בשיר המלמד תורד ,וכו׳.
ייש שדן בגירםית הירושלמי .בברכות פ״א ה״ד :תבי יצאת בת קול
* י יאלי דברי אלקים חיים אבל הלכה כבית הלל .ביבמות פ״א ה״ו
ה פ״ג ה״ד הגירסא היא הלכח כב״ח לעולם .ואף שכבוםח שלפביבו בברכות
קדושיו פ״א ה״א ,מ״מ קרוב הדבר שנשמטה במקומות אלו
? ^
^
י לעולם .וזאת בהםתמר על בוםחת הירושלמי ברכות שעם פי׳ הרש״ס שם
ע ״ י
;
ן
ב
ל
ה
ג
ת ה
ד
1
פ
ם
ו י :ב צ ח ם
א
ל
א
5
ל א
מ ה י ס
ת מ
כ ? ן י
ל
ל
ה
ן ם
ב
י
י
מ
י
כ
י ל לאמת ולקיים את הבטחתו ,ועל זה קאמר רבי אבין במדרש שם שהוא אלקים
^ חיים ומלו עילם .ועי׳ חיי הרד״ל לויק״ר פכ״ו.
כיין להרשב״ס פסחים קיט ,ב שמפרש כן סםוק זה.
www.daat.ac.il
׳69
אתר דעת -מכללת הרצוג
נמצאת מלה זו ,והעקר שכן הוא נוסח הירושלמי אצל הגאונים ,שהרי כ ר
מעתיק הירושלמי רע״ג בסדורו .אך לא נחה דעתו בזה שהרי מימרא'זו נמצאת
בבבלי ערובין יג ,ב ושם ליתא המלה לעולם.
ובדרך מקורית ומעבינת הוא מבאר שהבבלי אינו יכול לומר המלה
לעולם .שהרי מבואר שם ג׳ שנים נהלקו ב״ש וב״ה כמי ההלכה עד שיצאה
ב״ק ואמרה הלכה כב״ה רק על מהלוקות אלו ,ולא על המהלוקות שמכאן
ולהבא ,ולפיכך הוצרך הירושלמי לומר הלכה כב״ה -לעולם.
בירושלמי ברכות פ״ג ה״ג מביא חמחבר את הברייתא התמוהה במסכת ־
סופרים פי״ח ה״ד שנשים הייבות בקריאת שמע ,ומבאר עפ״י המג״א סי׳
רפ״בםק״ג שמיישב הנאמר בברייתא שם שנשים חייבות לשמוע קריאת חתורח,
שלשון חיוב יש לו שמוש לשון לא רק במובן של הובה ,אלא גם במובן ש ל
מדת חסידות או מנד״ג טוב .וחביא שכבר עמדו על כך חקדמונים .בשו״ת
חגאונים )מזרח ומערב סי׳ קמא( ורש״י )עה״ת שמות כ ,א( ותוסיף מדיליה
דוגמאות.
דומה שאפשר לפרש ברייתא זו במובן של היוב ממש ,והוא עפ״י שיטת
חאחל מועד )מובא בב״י אר׳ח סי׳ ע( שאשה ועבד חייבים בקבלת חייזזוד
דחיינו פסוק ראשון של ק״ש .וא״כ יש לפרש דנשים חיבות בקבלת עול
מלכות שמים שיש בקריאת חפםוק שמע י ש ר א ל .
8
ואף מליצות חירושלמי טורח חמחבר לבארן .וחרי דוגמא אחת .בירושלמי
מע״ש פ״ה ה״ג נאמר :שמע רבי אלעזר בן עזריה אמר מרצעה דעקיבא בן
יוסף בא ל כ א ן .בבקיאות הרבה מוצא המחבר ביאור למליצה זו באחד
מספרי הקדמונים עה״ת .בלקה טוב )לר׳ טוביה ב״ר אלעזר( פרשת משפטים
א ו ת מ ״ ט מובא קטע מכת״י וז״ל :והגישו אל הדלת ,מביא לפני הדלת ואומר
לו כשם שהדלת הזה סוגר ופותה ואין לו מנוהה כך אותו האיש לא יהיה
לו מנוהה מרוב העבודות ,וכשם שהדלת רומסים אותה בני אדם ,כך אותו האיש
יהיה למרמס תהת רגלי האדם ,ורצע את אזניו לא רציעה ממש ,כי אם היה
מדבר לו דברים קשים הדומים למרצע .הרי שהמלה מרצע משמשת כבטוי
להטחת דברים ק ש י ם .
7
8
קצר המצע מהשתרע ויותר ממה שכתוב כאן נמצא בשני הכרכים חמובחים
6ואמנם בספר גחלת אריאל על מסכת סופרים )להרב אריה לייב שפירא מו״צ כוילגא
בזמן הגר״א( מציין לדברי הב״י ,דקאי על פס׳ ראשון בלבד .ובשנתון נועם כרך כ
עמ׳ רפח—דצ הארכתי בזה.
ד גו״כ הירושלמי מפרשים מלשון רצועה ,והיינו קושיות ותחבולות שהקשה ר״ע לראב״ע
ואינו נראה שהרי רצועה לחוד ומרצע לחוד.
8ראה בעה״ש ערך מרצע שציין למקורות הנ׳׳ל ,אך את הלק״ט לא הביא.
70
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לפנינו* .המעין בהם ימצא שפע של ביאורים במקראות ובדברי חז״ל; בהלכה
ובאגדה ,בקטעי תפילה ופיוטים ,ואף במנהגי העדות השונות .זכן מקורות
לרמב״ם וראשונים בירושלמי ,וכדרכם של ת״ה יש בספר מו״מ בדברי
*•!*•'.ן*1
.,
האתרוגים.
אין ספק שספר זה יש בו תרומה מרובה בביאור הירושלמי .ומקוים אנו
שנזכה במהרה לראות את השלמת המפעל על כל הירושלמי יוצא לאור עולם.
9 -כ״א :תלח עמי .כ״ב :רסו עמי.
כרך
כ א
רשימת המאמרים בכרך כא גלימות א -ד
שם המחנך
שם המאמר
הגלמן העמוד
אברהם ,ד״ר אברהם ס׳
הגאה מ מ ת עכו״ם
א
52
אברהם ,ד״ר אברהם ס׳
ורפא ירפא
ב
22
אוערבך ,הרב ד״ר משח
זכרונות )א( •
ג
ו
אוערבך ,הרב ד״ר משה
זכרונות )ב( •
ד
אויערבך ,הרב שלמה זלמן
יין שביעית אחר זמן הביעור
ד
ו
בהיאר ,ד״ר מרדכי
מבעד למחיצת
ג
37
רבני קצנאלבוגין בוועד ד' ארצות
א
44
ב ך
י ק ,אברהם
10
ךיק ,אברהם
ה״מרבבת משנה״ ,מאתיים שנה לפטירתו
ד
38
מלבה ,הרב שלמה
הרב ד״ר יוסף ברויער זצ״ל
ב
10
וולבה ,הרב שלמה
דו שית מבעד למחיצה
ד
59
וונדר ,מאיר
שאלות הלכה בירושת ספרים
ג
83
ויטמן ,זאב
בענין אכילת מצה בתפזון
ג
59
כהנא ,הרב קלמן
זמירה בשאר אילנות בשביעית )סוף(
א
19
כהנא ,הרב קלמן
בעניני ביעור שביעית
ב
30
כרמל ,הרב אריה
כאשר עשה ולא כאשר זמם
א
ב
•
26
הוכן לדפוס עם הערות ע״י הרב רפאל אויערבך.
www.daat.ac.il
71
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם המחבל
שם המאמר
הגלמן ר,עמ11
לוי ,פרופ׳ יהודה
דרכיה דרכי נועם ,מקור להלכה
א
33
לוי ,הרב יצחק
המשך דרכם של עולי אשכנז
ב-
75
מצגר ,דוד
סי עלי תמר על הירושלמי
מרצבך ,הרב יונה זצ״ל
ההלכה כמורה דרך
ד
ב
67
י
ו
עופר ,יוסף
הנחה ותנופה בביכורים
ד
4
עמנואל ,מנה
ערכים של יהודת אשכנז
א
39
עמנואל ,יונה
דברי סופרים לפי הרמב״ם
ב
63
עמנואל ,שמחה
שו״ת הרשב״א דפוס קושטא
ג
46
קובר ,מאיר
שיטת תורה עם ד״א והמסתייגים
א
61
קופרמן ,הרב יהודה
לא פלוג דאורייתא
ב
14
קורמן ,אברהם
על ,ורוח לבשה את עמשי״
ב
79
קימלמן ,ד״ ר אריה
ישובי אבותינו בחצי האי סיני )א(
א
3
קימלמן ,ד״ר אדיה
ישובי אבותינו בחצי האי סיני )ב(
ב
43
קיציס ,הרב גרשון
ס׳ החסידות של אהרן מרכוס
א
64
קיציס ,הרב גרשון
ס׳ החסידות של ר״ א מרכוס
כ
74
קעפעטש ,הרב א״ב
הערות לסי ברכת החמה כהלכתה
ג
78
שביב ,הרב יהודה
ערב פסח שחל להיות בשבת
ג
71
שרמר ,ד״ר עודד
על המחיצה השקופה
ד
62
,
המשתתפים ב כ י ר זה:
חרב ש״ז אויערבך ,שכ׳ שערי חסד ,ירושלים
יוסף עופר ,ישיבת הר עציון ,אלון שבות
הרב רפאל אויערבך ,קבוץ שעלבים
אברחם בריק ,רח׳ אהד העם ,6ירושלים
ד״ר משה קטן ,רח׳ בליליום' ,4ירושלים
הרב שלמה וולבה ,רח׳ גבעת שאול 20ב ,ירושלים
ד״ר עודד שרמר ,רח׳ בית וגן ,94ירושלים
רדד מצגר ,רח׳ אבן העזר ,15ירושלים
72
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דפוס ״בהר״ך ,רח׳ סלונים 13ירושל־ם
www.daat.ac.ilירושלי'
העורך ה::ד,ראי :יונה עמנואל ,רה׳ צפניה ,26