חוברת ד

ספטמבר 20, 2012 · המעיין, כרך כ"א, גיליון ד', 1981 · כרך יט, תשל"ט

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪1‬‬

‫נצר‪-‬נ‬
‫‪1 3‬‬

‫מ‬

‫ו‬

‫צ‬

‫א‬

‫ד‬

‫א‬

‫ג‬

‫ו‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫* * י ד י‬

‫נצד‬

‫י ד י י‬

‫י‬
‫כ *‬

‫י ^ ג ^ י‬

‫ת‬

‫ךג‪±‬ך‪>*-‬ז‪*7‬‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫בתוכן‪:‬‬

‫§־‪00^8.01‬ר‪¥1‬ץ‪]:6‬כ‪¥.1161‬יז\־‪¥‬‬
‫ע״י ח י י ם ת ש ם ״ ט‬

‫‪1‬‬
‫יין שביעית אחר זמן הביעור ‪ /‬הרב שלמה זלמן אויערבך ‪.‬‬
‫שיר*׳״׳‬
‫‪4‬‬

‫הנחה ותנופה בביכורים ‪ /‬יוסף עופר‬
‫זכרונות )ב( ‪ /‬הרב ד״ר משה אויערבך זצ״ל ‪.‬‬
‫בעל מרכבת המשנה — מאתיים שנה לפטירתו‬
‫אברהם‬

‫‪. . .‬‬

‫‪10‬‬

‫‪/‬‬
‫‪38‬‬

‫בריק‬

‫‪55‬‬

‫הלעזים של רש״י ‪ /‬ד׳׳ר משה קטן‬
‫על ״תורה עם דרך ארץ״ בימינו‬
‫דו־שיח מבעד למחיצה ‪ /‬הרב שלמה וולבה ‪.‬‬

‫‪. . .‬‬

‫‪59‬‬

‫על המחיצה השקופה ‪ /‬ד״ר עודד שרמר י‬

‫‪. . .‬‬

‫‪62‬‬

‫על ספרים ועל סופריהם‬
‫‪67‬‬

‫ס׳ עלי תמר על הירושלמי ‪ /‬דוד מצגר‬

‫בס״ד ירושלים תמוז תשמ״א * כרך כא‪ ,‬כליון ד * המחיר‬
‫מגוי שנתי‪ :‬כישראל‬

‫‪ 2 0 . -‬ש?ל‬

‫‪ 6 . -‬שקל‬

‫כחוץ לארץ — ‪.‬‬

‫ירושלים‪ ,‬טל׳ ‪288883‬‬
‫כתובת המערכת‪ :‬רה׳ צפניה ‪,26‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪1 0‬‬

‫‪$‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב‬

‫ש ל מ ה זלמן אויערבך‬

‫בענץ יין שביעית א ח ו זמן הביעור‬
‫]שאלה[‬
‫בס״ד מוצש״ק קדושים תשמ״א‬
‫לכבוד מורי ורבי הרב שלמה זלמן אויערבך שליט׳׳א‬
‫שמעתי תרעומת בענין יין שביעית של שומרי שביעית ששווק לפגי פסה‪.‬‬
‫בגתיים עבר זמן הביעור ואילו רוכשי היין לא ידעו על חיוב הביעור‪ .‬על‬
‫הבקבוקים היה רשום לשמור אותם בקדושת שביעית‪ ,‬אך לא צוין מתי ואיך‬
‫לעשות הביעור‪ .‬מספר אגשים עשו ביעור רק אחרי פסח ויש שעד עכשיו‬
‫אינם יודעים שהיה היוב ביעור ואנשים אלה נכשלים עכשיו בשתית יין‬
‫שביעית אחרי הביעור‪ .‬בשנת השמיטה הבאה בודאי יהיה צורך למנוע מכשולים‬
‫כאלה‪ ,‬אך השאלה כעת אם יש מקום להתיר את היין הנ״ל‪.‬‬
‫הבצירה של הענבים נעשתה ע״י אוצר בית דין ולפי הרמב״ן בפרשת‬
‫בהר ״ואלו הפירות המכוסים לאוצר בית דין אינן צריכין ביעור אחר שכבר‬
‫מבועריךהן מן הבית״‪ .‬אך בחוברת ״דיני הביעור בשביעית ובשמינית״ בהוצאת‬
‫בית מדרש גבוה להלכה בהתישבות החקלאית )ירושלים תשמ״א( מובא‬
‫״במה דברים אמורים כשהיו ברשות הב״ד בזמן חיוב הביעור‪ ,‬אבל אם היו‬
‫ברשותם קודם לכן וקנאם ישראל מיד הב״ד‪ ,‬והגיע זמן הביעור בהיותם‬
‫ברשותו‪ ,‬הייב לבערם״ )פרק ב‪ ,‬סעיף ה(‪ .‬המחבר לא הביא מקור לדבריו‬
‫ובהערתו )ם״ק כג( מסתמך על הפוסקים שפסקו לגבי פירות׳ עכו״ם‪ ,‬שאם‬
‫באו לרשות ישראל קודם הביעור חייב לבערם בשעת הביעור‪ .‬המחבר הוסיף‬
‫״ונראה ברור דה״ה הכא ב פ י ת ת הנמצאים ברשות אוצר ב״ד‪ ,‬וכן מוכיחים‬
‫דברי הרמב״ן שם שכתב בטעם הפטור מן הביעור בהיותם ביד ב״ד ״שכבר‬
‫מבוערין הם מן הבית״ והיינו שנתקיימה בהם מצוות הביעור‪ ,‬וזה שייזך רק‬
‫בשעת היוב הביעור‪ ,‬שהרי אם ביער את הפירות מן הבית והזר וזכה בהם‬
‫קודם זמן ההיוב‪ ,‬אינו כלום״‪.‬‬
‫'לפענ״ד אין דברים אלה מוכרחים‪ .‬ההשואה עם פירות עכו״ם שהגיעו‬
‫לישראל לפני זמן הביעור‪ ,‬אינה עולה יפה‪ .‬ומדברי הרמב״ן אפשר ללמוד‬
‫ההיפך‪ .‬והרמב״ן כתב במפורש שהפירות באוצר בית דין אינן צריכין ביעור‬
‫אהר שכבר מבוערין הם מן הבית‪ ,‬כלומר פירות שעברו אוצר בית דין אין‬
‫עליהם חיוב ביעור‪ .‬הרמב״ן לא חילק בין פירות באוצר בית דין לפני הביעור‬
‫לבין בזמן הביעור‪.‬‬
‫וכך אפשר להוכיח מהמשך דברי הרמב״ן וז״ל ״וכשאין אוצר בעיר ולא‬
‫ב״ד והפירות ביד המלקט אותם מן ההפקר הוא צריך לבערם מן הבית בשעת‬
‫הביעור״‪ .‬הרמב״ן כתב כאן ברור שישנן שתי אפשריות‪ :‬א׳ פ י ת ת המכונסים‬
‫‪1‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לאוצר בית דין‪ .‬ב׳ כשאין אוצר בית דין וחפירות ביד המלקט‪ .‬הרמב״ן לא‬
‫דיבר על מקרה בינוני שהפירות יצאו מאוצר בית דין לרשות פרטי לפני‬
‫זמן הביעור‪ .‬לפי ענ״ד אין צורך להזכיר מקרה זה‪ ,‬שהרי זה כלול בדינם‬
‫של פירות אוצר בית דין‪ .‬אבל אם רוצים לומר שבמקרה דנן חפירות חייבים‬
‫ביעור‪ ,‬אז פליאה גדולה על הרמב״ן למה לא הזכיר מקרה שכיח זה‪ .‬לכן‬
‫לפענ״ד נראה ש פ י ת ת שגלקטו ע״י אוצר בית דין גכללים בדין הראשון של‬
‫הרמב״ן ונקראים ״שכבר מבוערין הם מן הבית״‪ ,‬שהרי מקורם באוצר בית‬
‫דין ואין הבדל מתי יצאו מאוצר בית דין‪.‬‬
‫וכן משמע קצת מדברי הרב פנחס עפשטיין זצ״ל שאתרוגים שנלקטו ע״י‬
‫אוצר בית דין‪ ,‬אינם חייבים בביעור אחר כך‪ ,‬וזה בהתאם לדברי הרמב״ן חנ״ל*‪.‬‬
‫ואולי יש עוד מקום להתיר את היין הנ״ל אחר הביעור ע״פ דברי המשנה‬
‫ראשונה )שביעית פרק ט‪ ,‬משנח ט( שאחר זמן הביעור הפירות אסורים כשהן‬
‫ביד הבעלים‪ ,‬אבל אם נתן לאהר‪ ,‬אפשר להפקירן עכשיו ומותרים‪ — ,‬מובא‬
‫ב״תורת השמיטה״ סוף פרק טו ב״תוםפת שביעית״ ושם שהרידב״ז כתב ע״ז‬
‫שהדין דין אמת‪ .‬לפי זה יש לפרסם שמי שיש לו יין אחר זמן הביעור יתנו‬
‫לאתר וזה יפקירו‪.‬‬
‫אודה לכב׳ מורי ורבי שליט״א אם יואיל לחוות דעתו בזה‪.‬‬
‫בברכת התורה‬
‫יונה עמנואל‬

‫]תשוגה[‬
‫אחרי ת ת שלו׳ וברכה כיאות‪ ,‬הנני בתשובה קצרה למכתבו‪ .‬לכאורה‬
‫נראה כדבריהם ]בחוברת הנ״ל[ דמה שהי׳ ברשות האוצר בי״ד לפני זמן‬
‫הביעור איגו יכול לפטור את חפירות מחובת ביעור לכשיגיע הזמן‪ ,‬שהרי‬
‫אפי׳ הי׳ הפקר גמור כל הזמן‪ ,‬מ״מ הזוכה בהם לעצמו לפני זמן הביעור‬
‫שפיר חייל עליו אח״כ הובת ביעור ואם כן מהיכ״ת נימא דמה שהפירות‬
‫היו באוצר בי״ד עדיף טפי מהפקר ממש‪.‬‬
‫ומה שכב׳ שאל כהוגן דא״כ למה כתב הרמב״ן‪, :‬״‪,‬וכשאין אוצר בעיר‬
‫ולא בי״ד והפירות ביד המלקט אותם מן ההפקר הוא צריך לבער״ דלפי‬
‫דבריהם שהייב בביעור ״אז פליאה גדולה על ד״רמב״ן למה לא הזכיר מקרה‬
‫שכיח זה״ — נראה דאפשר מפני שהרמב״ן הביא שם שבי״ד ״מהלק להן מהן‬
‫בערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו״ וכיון שכן לא שכיח כלל שישאר‬

‫במכתב מיום כ״ט אלול תשכ״ו אישר הרב פנחס עפשטיין זצ״ל בשם הביד״ץ וירושלים‬
‫שמותר להוציא אתרוגי שביעית לחוץ לארץ‪ ,‬בהתאם להוראות הרידב״ז ור״ח ברלין‬
‫״ועוד יש כמה עצות להתיר בזה ובאוצר בי״ד אין צורך ביעור כמו שכתב החזו״א‬
‫זצ״ל״ —• ומזה משמע שאחר לקיטת האתרוגים ע״י אוצר בית דין‪ ,‬שוב אין חיוב‬
‫ביעור‪ ,‬אף שהאתרוגים עברו לעי הסוחרים‪ .‬אך אין כאן הוכחה ברורה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אצלם לאהר זמן הביעור‪ ,‬ואם במה שבי״ד נותנים להם סמוך לזמן הביעור‪,‬‬
‫הרי כשיעור של מזון שלש סעודות שלקהם לאכילה ולא על דעת לעכב אותם‬
‫לאחר זמן שפיר מותר באכילה בהם גם לאחר זמן הביעור‪.‬‬
‫גם נראה דאף להר״ש הזקן אשר המבי״ט ובנו המהרי״ט סמכו עליו‬
‫להקל ולפטור פירות גכרים מביעור משום דמצות ביעור חשיב כדבר התלוי‬
‫בממון ולכן פטור הלוקח מביעור מפני שאומר קאתינא מכה גברא דלא מצית‬
‫לאשתעויי דינא בהדי‪ /‬דאע׳׳ג שבמס׳ דמאי פ״ג מ״ד כתב שם הר״ש משאנץ‬
‫לענין חובת נתינה של מעשר ראשון ותרומת מעשר ״ואפשר דלמאי דמסיק‬
‫קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה אפי׳ מכר טבלו לנכרי‬
‫ובא ישראל ולוקח ממנו מעשרן וחן שלו״‪ ,‬מ״מ בשל שביעית לענין ביעור‬
‫גראה פשוט דכיון שגדלו ברשות ישראל וחייל עלייהו חובת ביעור לכשיגיע‬
‫זמן הביעור‪ ,‬שפיר מסתבר דבכגון דא אין מקום להסתפק דודאי לא שייך‬
‫לומר קאתיגא וכוי‪ ,‬ואפי׳ להר״ש הזקן לא פטור אלא כשגדלו אצל הגכלי‬
‫דכיון שמהרגע הראשון שחל על הפירות קדושת שביעית לא גתחייבו כלל‬
‫הבעלים בביעור כיון שהבעלים הוא נכרי‪ ,‬אבל מ״מ אי אפשר כלל לפטור‬
‫בגלל יד עכו״ם באמצע והרי זה חשיב רק כאילו היו הפירות ברשותו של‬
‫מאן דלא ציית דינא‪ ,‬וה״ה בנד״ד דלא פטור מפני אוצר בי״ד שבאמצע‬
‫וכדאמרן דלא עדיף מהפקר ממש‪ .‬וגם נראה דלא קשה מזה שכתוב שם‬
‫ברמב״ן ״בערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו‪ ,‬הגיע שעת הביעור עניים‬
‫אוכלין אהר הביעור״ וכוי‪ ,‬כי הקטע של הגיע זמן הביעור לא קאי כלל על‬
‫תפירות שקבלו מאוצר בי״ד‪ ,‬רק על מה שלקטו פירות מהשדה‪ ,‬עי״ש‪.‬‬
‫אך אעפי״כ מסופקני דאולי יש מקום לומר דמה שבי״ד מתלק לכל אהד‬
‫ואחד כפי צרכו דאפי׳ מה שמהלקים הרבה זמן לפני הביעור מ״מ אפשר‬
‫דהרי זה חשיב כמזון של ג׳ סעודות שמחלקים סמוך לזמן הביעור לשכניו‬
‫וקרוביו ולעניים‪ ,‬דאף שהם זוכים בזה לעצמם ואין זה הפקר‪ ,‬אפי״ה הם‬
‫פטורים מביעור‪ ,‬וה״ג גם בחלוקת בי״ד ליון שזה ניתן ע״י בי״ד למאכל ולא‬
‫לעכב לזמן מרובה אפשר דפטור‪.‬‬
‫ואיך שהוא נלענ״ד דיתכן שלמעשה יש לסמוך בזה על מ״ש בס׳ חרדים‬
‫במצות ביעור פירות שביעית‪ ,‬שאם נאנס ולא הפקירן בזמן הביעור דאין הפירות‬
‫נאםרין‪ .‬וחושבני דכיון דמה שהפירות נאסרין קיי״ל שהוא רק קנם חכמים‪,‬‬
‫מסתבר דלא גאסר אלא כשעבר בזדון ולא ביער אבל שוגג חשיב נמי כאונס‪,‬‬
‫ולכן בידוע שלא גתכוין לעכב את היין עד אחר זמן הביעור ומה שלא‬
‫ביער הוא רק מפני ששגג ולא ידע שכבר הגיע זמן הביעור הרי זה מותר‪,‬‬
‫כיון דלא מציגן שגם בזה קנסו שוגג אטו מזיד‪.‬‬
‫גם מסתבר מ״ש כב׳ דיש לסמוך בזה על המשנה ראשוגה שמתיר ליתן‬
‫בחנם את חפירות לאחרים‪ ,‬והם יעשו ביעור‪ ,‬כיון שהובא שם מהרי״ט אלגאזי‬
‫שכך סובר גם הר״ש סיריליאו‪.‬‬
‫בהוקרה ובברכה‬
‫שלמה זלמן אויערכאר‬
‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י ו ס ף עופר‬

‫הנחה ותנופה בגיבורים‬
‫״והנחתו — זו תנופה׳׳‬
‫בפרשת בכורים )דברים כו( אנו מוצאים שתי הנחות של הבכורים‬
‫במקדש‪ :‬תחלה ״ולקח הכהן הטנא מידך‪ ,‬וחניחו לפני מזבח ה׳ אלקיך״ )ד(‬
‫ולאחר מקרא בכורים ״וחנחתו לפני ה׳ אלקיך״ )י(‪.‬‬

‫׳‬

‫והכפילות תמוהה‪ :‬מדוע יש צורך בהנחה כפולה‪ ,‬וכיצד בכלל ניתן לבצע‬
‫אותה ? וכי יחזור ויקה את הפירות שכבר הונחו לפני ה׳ ל והלא הפרשה אינה‬
‫כותבת את לקיחת הבכורים אהרי הנחתם הראשונה?!‬
‫שלש תשובות עיקריות לבעיה בדברי חד׳ל‪ ,‬אך לשם בירורם עלינו‬
‫להקדים ולפרש משנה במסכת בכורים )פרק ג משנה ו(‪ ,‬העוסקת בסדר הבאת‬
‫הבכורים‪:‬‬
‫״עודנו הסל על כתפו קורא מ׳הגדתי היום לה׳״ אלקיזך׳ עד שגומר‬
‫כל הפרשה‪ .‬רבי יהודה אומר‪ :‬עד ׳ארמי אבד אבי׳‪ .‬הגיע ל׳ארמי‬
‫אבד אבי׳ מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו‪ ,‬וכהן מניח‬
‫ידו תתתיו ומניפו‪ .‬וקורא מ׳ארמי אבד אבי׳ עד שהוא גומר כ ל‬
‫הפרשה‪ .‬ומניחו בצד המזבח וחשתחוה ויצא״‪.‬‬
‫יש לברר עד היכן הם דברי רבי יהודה במשנה זו ומהם דברי תנא קמא‪.‬‬
‫לכאורה נראה שמתתלת דברי רבי יהודה עד סוף המשנה הכל דברי רבי יהודה‪,‬‬
‫אך יש קושי בדבר‪ ,‬שהרי כל המשניות עד עתה היו תיאור רצוף ב׳סתם‬
‫משנה׳ של מעשה הבאת הבכורים ואף כך סופו של התיאור )חחנחה וההשתחויה‬
‫שלאחר הקריאה( הסר בסתם משנה‪.‬‬
‫רבי יהודה מתחיל את דבריו באמצע משפט‪ .‬הערה קטועה מסוג ז ה‬
‫סביר לראותה כהערה קצרח חמתייחסת לנוסח קודם‪ .‬אעפ״כ אין לפרש שרכי‬
‫יהודה אומר רק את המלים ״עד ארמי אבד אבי״‪ .‬אם נפרש כך תווצר סתירה‬
‫בדעת ת״ק‪ :‬״עודהו הסל על כתפו קורא‪ …‬עד שגומר כל הפרשה״‪ ,‬ומאיזזך‬
‫״הגיע לארמי אבד אבי מוריד הסל מעל כתפו״‪ .‬גם קריאת ״ארמי אבד אבי׳‪/‬‬
‫כתובה פעמיים ‪.‬‬

‫׳‬

‫‪1‬‬

‫נראה לומר )וכך נוקט הר״ש סירילאו מובא ב״מלאכת שלמה״ ד ״ ה‬
‫ומניחו בצד המזבח(‪ ,‬שהערתו של רבי יהודה מסתיימת במלים ״עד שהוא‬
‫‪ 1‬ברמב׳׳ם )הלכות בכורים פ״ב(‪ ,‬שפסק בפיהמ״ש שלא כרבי יהודה‪ ,‬משמע לכאור‬
‫שדברי רבי יהודה הם רק המשפט ״עד ארמי אבד אבי״‪ .‬ועיין בתוי״ט שמנסה להסכיד‬
‫את המשנה בדרך זו‪ .‬אך התוי״ט עצמו חזר בו‪ ,‬ולפי דעתו אין במשנה כלל מחלוקת‪.‬‬
‫אך דעה זו אינה נראית‪ ,‬ופשוט יותר לפרש שהרמב׳׳ם חזר בו‪.‬‬
‫ה‬

‫‪4‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גומר כל הפרשה״ ואילו המשפט ״ו״מגיחו בצד המזבח והשתחוה ויצא״ הואי‬
‫מדברי סתם משנה ודברי הכל‪ .‬כך מתקבל ספור דברים שלם בדברי סתם‬
‫משנה‪ ,‬כשבאמצע הערתו של רבי יהודה‪.‬‬
‫רבי יהודה‪.‬מוסיף קטע למשנה‪ ,‬באופן כזה שאחרי הוספתו תקרא המשנה‬
‫כתיאור רצוף באופן שוטף‪ .‬רמז ברור רמז לקורא היכן יסתימו דבריו‪ :‬הם‬
‫יסתיימו כאשר יחזור לאותו שלב ואל אותו משפט אותו השמיט מדברי ת״ק —‬
‫״עד שגומר כל הפרשה״‪.‬‬
‫מתוך הסבר זה של המשגה‪ ,‬עולות שתי שיטות בישוב הסתירה בפסוקים‪,‬‬
‫אותה הבאנו בראשית דברינו‪ :‬הראשונה לדעת ת״ק והשניה לדעת רבי יהודה‪.‬‬
‫א‪ .‬לדעת ת״ק — הנחה אחת היא! שני הפסוקים רומזים אל אותה‪.‬הנחה‪.‬‬
‫שתתבצע בסוף‪ ,‬לאחר הקריאה‪.‬‬
‫כך עולה גם מדברי הירושלמי על־אתר‪ ,‬חאומר שיש להניח את הבכורים‬
‫בקרן דרומית מערבית של המזבח‪.‬‬
‫הריבמ״ץ במקום מפרש שהחנחה בקרן דרומית־מערבית נובעת משילוב‬
‫הפסוקים ״והניחו לפני מזבח ה׳ אלקיך״ ) = ד ר ו ם ( ‪ ,‬״והנחתו לפני ה׳ אלקיך״‬
‫)=‪.‬מעדב(‪) .‬אמנם בירושלמי עצמו אין הכרח לפרש כך(‪.‬‬
‫ההנחה הראשונה הכתובה בפסוקים קובעת רק את המטרה • הכללית של‬
‫הבאת הבכורים‪ ,‬ומתבצעת רק לאחר קריאת פרשת ״ארמי אבד אבי״‪ .‬הסתירה‬
‫בין הפסוקים — את ההנחה הראשונה מבצע הכהן‪ ,‬והשניה מיוחסת לבעלים —‬
‫סתירה זו מתיישבת על ידי כך שהבעלים עושה את הכהן שליח להניח את‬
‫הבכורים והדי זה כאלו הניח בעצמו •י‬
‫‪9‬‬

‫ב‪ .‬שיטת רבי יהודה — החנחה הראשונה תנופה היא! זו' היא הדדד'‬
‫הפשוטה להבין את שיטת רבי יהודה‪ .‬שכן מציגו בברייתא בגמרא ישר׳ יהודה‬
‫סובר שאחת ההנחות — תגופה היא‪:‬‬
‫״תניא‪ .‬רבי יהודה אומר‪ :‬׳והנחתו׳ — זו תנופה‪ .‬אתה ‪ -‬אומר זו‬
‫תנופה‪ ,‬או אינו אלא הנחה ממש? כשהוא אומר ׳והניחו׳ — הרי‬
‫הנחה אמור‪ ,‬הא מה אני מקיים ׳והנחתו׳ — זו תנופה״‪) .‬סוכה‬
‫מז‪ :‬מכות יח‪ :‬מנחות סא‪.(:‬‬
‫אך כאן מתעוררת קושיה‪ .‬ברייתא זו אינה מתאימה בדיוק למשנה‪ :‬לפי‬
‫הברייתא הפסוק הראשון )״והניחו״( עוסק בהנהה ממש‪..,‬והפסוק ‪.‬השני‬
‫)‪!,‬הנחתו״( פירושו תנופה‪ ,‬ואילו לפי המשנה מניף תחלה ואח״כ מניח‪.‬‬
‫בעקבות קושיא זו הגיה הגר״א את דברי רבי יהודה שבברייתא וקבע‪ .‬שההנחה‬

‫‪ 2‬כך מפרש רש״ר הירש‪ ,‬ופירושו מובא בדברי רד״צ הופמן‪ .‬וראה יגם את הדיון בסוף‬
‫י ־‬
‫דברינו מיהו המניח לדעת ת״ק‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הראשונה תנופה היא )״שנות אליהו״ על מסכת בכורים שם(‪ .‬אך לא ידוע‬
‫לי מקור להגהה זו‪ .‬ניתן אולי ליישב את הנוסח שלנו בכך שהתנופה צריכה‬
‫להיות לפני ה׳ וההנחה לפני המזבח‪ ,‬כמו בכל מקום בתורה )ויקרא ח כז—כח‬
‫במדבר ה כה(‪ ,‬אע״פ שבפועל הסדר הוא תנופה ואח״כ הנחה‪) .‬ע״פ רד״צ‬
‫הופמן שם‪ ,‬ומקצת ראיה לדבר‪ :‬לכ״ע ההנחה היא לפני המזבח‪ ,‬ונראה שר׳‬
‫יהודה למד זאת מהכתוב בפס׳ ד(‪.‬‬
‫(‬

‫פתרון שלישי אנד מוצאים בדברי הספרי )לפס׳ י(‪:‬‬

‫ג‪.‬‬

‫״והנחתו לפני ה׳ אלקיר — מלמד שטעונים הנח‪1‬ז שתי פעמים‪,‬‬
‫אחת בשעת קריאה ואחת בשעת השתחויה״‬
‫זוהי הגירםא בכתבי היד חטובים של חםפרי )רומי וברלין(‪ ,‬והגר״א‬
‫תומך בה )״שנות אליהו״ על בכורים שם(‪ .‬על פי גרסה זו הכל הולד כסדר‬
‫הפרשה‪ :‬הנחה ראשונה מניח הכהן לפני קריאת ״ארמי אבד אבי״‪ ,‬ישראל‬
‫חוזר ונוטל‪ ,‬קורא את הפרשח‪ ,‬ולבסוף מניח בעצמו את הבכורים בפעם‬
‫השניה <‬

‫**‬
‫*‬
‫שלשה פתרונות‪ ,‬ולכל אחד קשיים משלו‪:‬‬
‫א‪ .‬לת״ק — אם הנהה אחת היא‪ ,‬מדוע צריכה התורה לכתבה פעמים‪,‬‬
‫פעם כתאור לעתיד ופעם בשעת הבצוע בפועל? ואם אמנם ההנחה הראשונה‬
‫נכתבה דרך כלל והשניה כפרוט ובצוע מעשי היה מקום לכתוב בתחילה את‬
‫המשלח — הבעלים‪ .‬שעיקר ההנחה שלהם היא‪ .‬ולבסוף לפרט את הבצוע‬
‫בפועל ביד הכהן‪ .‬ומדוע לא נאמר בפירוש שהבעלים מניחים באמצעות הכהן?‬
‫ב‪ .‬לר׳ יהודה — כיצד ניתן לפרש את מילת ״הנחה״ שנשנתה בפרשה‪ ,‬בשני‬
‫פירושים שונים? מלת ״הנהה״ אינה סובלת ע״פ הפשט את הפירוש ״תנופה״‬
‫)הנפה היא תנועה לכוון מעלה‪ ,‬הנחה היא להביא למצב סטטי‪ ,‬למטה(‪ .‬ראשונים‬
‫פירשו ״הנחה״ מלשון ״ל;ך נחה״ )תוס׳ סוכה מז‪ :‬ר״ש בבכורים שם(‪ ,‬והוא‬
‫פירוש קצת דחוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬לספרי — מדוע מצוה התורה לחניח שתי פעמים? ומדוע לא כתובה‬
‫בתורה הלקיחה של הטנא לאחר הנחתו הראשוגה ?‬
‫‪ 3‬בספרי ישנה גרסה שניה שהיתה לפני רש״י והתוספות‪ •:‬״מלמד •שטעונים הנפה שני‬
‫פעמים״‪ .‬לגירםה זו עדיין יש לברר אם מניחים את הבכורים פעמיים או רק לבסוף‪ .‬היכן‬
‫כתובה הנחה שבסוף? יתכן ש״והנחתו״ כולל תנופה והנחה‪ .‬את הספרי בגרסא זו ניתן‬
‫להסביר שאם ההנחה הראשונה הפכה לתנופה‪ ,‬אף הנחה שניה יש לפרשה כך‪ .‬ועיין ביר״ש‬
‫בבכורים שם‪.‬‬
‫בגמרא במנחות )סא‪ (:‬לומד ראב״י את התנופה הראשונה ממלת ‪-‬ידך״‪ .‬אם כך‪ ,‬ל א‬
‫התנופה יש לקיים את ׳והניחו׳ אם מיד ואם לבסוף‪ .‬לא מן הנמנע שאף ד׳ יהודד‪,‬‬
‫שבמשנה דורש תנופה מ״ידך״‪ ,‬ואת שתי ההנחות הוא מקיים כאחת בסוף הקריאה‪ .‬אך‬
‫הבנתנו פשוטה יותר‪ ,‬והגמרא שם מסיעת לה באמרה שרבי יהודה למד תנופה ממלת הנחה‪,‬‬
‫ח ף‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נתקדם צעד גדול לקראת הפתרון‪ ,‬אם נבחין שלא ההנחה בלבד נכפלה‬
‫בפרשתגו‪ ,‬אף ההגדה כפולה היא‪ .‬עוד קודם לפרשת ״ארמי אבד אבי״ מכריז‬
‫מביא הבכוו‪+‬ם‪ :‬״הגדתי היום לה׳ אלקיד כי באתי אל הארץ‪..‬אשר נשבע ה׳‬
‫לאבתינו לתת לנו״‪.‬‬
‫לשון ״הגדתי היום״ אין פירושו הריני עומד לומר בפרשה‬
‫להלן — אין כל צורך להודיע לכהן מה תכניתו של מביא הבכורים‪.‬‬

‫שאקרא‬

‫ונראה פירושו של ר״ע ספורנו‪ :‬״הודעתי לכל מתור מעשי אלה כמו )במות‬
‫אבשלום — ש״ב יט ז( כי הגדת היום כי אין לד שרים ועבדים״‪ .‬מביא‬
‫הבכורים מכריז בחייעיות שעצם הבאת הבכורים מוכיחה שהקב״ה קיים אתי‬
‫שבועתו והביאנו לארץ‪.‬‬
‫וכיה ששתי הודות כאז ושתי הנחות כאו — פירוש הדבר ששני חלקים‬
‫נפרדים ומקבילים של חבאת בכורים בפרשתנו‪ ,‬ולכל אחד יחוד משלו‪.‬‬
‫ניתן איפוא להסביר את הפרשה בדרד הבאה‪:‬‬
‫והיה כי תבא אל הארץ‪ …‬ולקחת מראשית כל פרי האדמה‪…‬‬
‫והלכת‬

‫אל המקום אשר יבחר ה״‪…‬‬
‫‪,‬‬

‫וענית ואמרת לפני ה אלקיך‬
‫״ארמי אבד אבי‪…‬״‬
‫והנחתו לפני ה׳ אלקיך‬
‫והשתחוית‪ …‬ושמחת בכל הטוב‪.‬‬

‫ובאת אל הכהן‪ …‬ואמרת אליו‬
‫״הגדתי ז^יום לה׳ אלקיך‪…‬״‬
‫יילקח הכהן הטנא• מידך‬
‫ההנידוו לפגי מזבח ה׳ אלקיך‬

‫בטור הימיני )פסוקים ג—ד( מתואר חחלק האחד — הבכורים הם‬
‫כקרבן הקרב לפגי חמזבח באמצעות הכהן‪ ,‬ואף ההגדה להקב״ה עקיפה היא‬
‫— באמצעות הכהן ‪ .‬תוכן ההגדה הוא כניסה לארץ שהובטחה לאבות וקיום‬
‫השבועה לאבות‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫בטור השמאלי )פסוקים ה—יא( החלק השני — האדם בא במישרין לפני‬
‫הקב״ה ומביא לו את פרי אדמתו‪ .‬קריבה של אהבה יש כאן‪ :‬אין כל מחיצות‪,‬‬
‫הדיבור וההנחה הם באופן ישיר להקב״ה ללא צורך בכחן ובמזבח‪ ,‬וסיומם‬
‫בשמחה ובהשתהויה לפני ה ‪ .‬תוכן ההגדה אינו קיום השבועה לאבות‪ ,‬אלא‬
‫הודיה על הגאולה משעבוד מצרים בעקבות צעקת בני ישראל במצרים‪ ,‬והודיה‬
‫על חסדי המקום שהסיאגו ל א ר ץ ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 4‬ללשון ״ה׳ אלקיך׳ כלפי הכהן‪ ,‬השוה דברי חזקיהו לישעיהו )מ׳׳ב יט ד( ודברי שאול‬
‫לשמואל <ש״א טו טו(‪.‬‬
‫‪ 5‬לשני צדדים אלו של הודיה מצויות מקבילות בספר שמות‪ .‬בפרק ב‪ ,‬כג—כה ובפרק ו‪,‬‬
‫ג—ה מוזכרת הזעקה‪ ,‬אך עיקר הגאולה שם היא בזכות הברית שנכרתה עם האבות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בכתיבת "שתי בחינות אלו בנפרד'‪ ,‬מורה לנד התורה לקיים את~ שתיהן‪:‬‬
‫לעבוד את הקב״ה ביראה ובאהבה גם"יהד‪ ,‬להודות על הגאולה שבזכות‬
‫השבועה לאבותיגו ועל ההצלה בזכות תפלתנו במצריים‪.‬‬
‫אך כיצד ניתן לשלב בפועל שתי הודיות ושתי דרכי עבודה שונות כאלו?‬
‫לכך באו שלשת הפתרונות בתורה שבעל־פה )ונפרט אותם בסדר הפוך מאשר‬
‫־•‬
‫י‬
‫י ־‬
‫קודם(‪.‬‬
‫ •ג( הספרי נותן את הפתרון הפשוט ‪£1‬יותר‪ :‬אם ‪.‬אינך יכול לבצע שתי‬‫גתיגות שוגדת‪ .‬כאחת‪ ,‬בצע אותן בזו אחר זו י לאחר שםימת להודות על קיום‬
‫השבועה‪ ,‬והבכורים‪.‬הונחו על ידי הכהן‪ ,‬עדיין עליך להודות ישירות לפני הקב״ה‪.‬‬
‫על ישועתו לעם ישראל‪ ,‬ולחניח בעצמף את הבכורים לפני ה ‪ . /‬אין לך אלא‬
‫ליקח את הטנא מן המזבח‪ ,‬לקרוא ״ארמי אבד אבי״ ולחניחו בשנית‪ .‬התורה‬
‫לא כתבה א ת הלקיחה מלפני המזבח‪ ,‬כי אין התורה ‪.‬כותבת את הביצוע‬
‫המעשי של ההבאה אלא את שני החלקים‪ ,‬שכל אחד כשלעצמו ראוי להיות‬
‫דרך הבאת הבכורים‪ ,‬הלקיחה מתהייבת רק משילובם של שני החלקים‪.‬‬
‫־‬

‫ב( רבי יהודה אינו סובר כחםפרי‪ .‬לאחר שחנחת את הבכורים לפני ה׳‬
‫ונתתם כבר לה׳ — סובר רבי יהודה — יאי אתה יכול לחזור ולקחתם‪ .‬עליך‬
‫לשלב את שתי ההבאות בצורה אחרת‪ :‬ההנחה הראשונה הופכת לתנופה‪:‬‬
‫בתנופה מתקיים היסוד של הקדשה ונתינה להקב״ה‪ ,‬ועם זאת אין פה עדיין‬
‫ניתוק מן הבעלים‪ .‬אף בשעת התנופה אוחז בעל ה פ י ת ה בשפת הטנא להוכיח‬
‫שעדיין הבכורים בידו ה ם ‪ .‬ולכן יכולים הבעלים לקרא את פרשת ״ארמי‬
‫אבד אבי״ ולהשלים אחריה את ההנחה במלואה‪ .‬עתה אין להקשות מדוע לא‬
‫כתבה התורה תנופה — התורה תארה שני חלקים נפרדים שכל אחד ראוי‬
‫להסתיים‪ -‬בהנחה של ממש‪ ,‬ורק שלובם יחד מלמד אותנו לבצע את ההנחה‬
‫הראשונה על ידי תנופה‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫א( ואיילו לדעת ת״ק שבמשנה השלוב נעשה בדרך שונה‪ ,‬שתי ההגדות‬
‫נאמרות בזו אחר זו‪ ,‬ואלו שתי ההנחות מתאחדות יחד ומתבצעות לבסוף‪.‬‬

‫לעומת זאת בפרק ג‪ ,‬ט עיקרה של הגאולה בזכות צעקת בנייישראל‪.‬‬
‫יתכן שיש קשר בין אופן הבאת הבכורים לתוכן ההגשה‪ :‬כאשר הבאת הבכורים היא בדרך‪.‬‬
‫של יראה באמצעות• הכהן‪ ,‬גם הביאה לארץ עליה אנו מודים אינה בזכותנו אלא בזכות‬
‫האבות‪ .‬לעומת‪ .‬זאת כאשר הבאת הבכורים היא בדרך של אהבה‪ ,‬ישירות להקב״ה‪ ,‬גם החסדים‬
‫עליהם אנו מודים באו בזכותנו‪ :‬״ונצעק אל ה׳ אלקי אבותינו״‪ .‬בדרך זו אנו מודים‬
‫על כל החסדים שבאו בעקבות הצעקה‪ :‬יציאת מצרים וכניסה לארץ‪.‬‬
‫‪ 6‬בנגוד לדברי הר״ש בבכורים והתוס׳ )סוכה מזנ( נראה אולי לומר שקשה לקשר את‬
‫דין בכורים להנפת מנחה שבה ״כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף״‪ .‬במנחה דורשת‬
‫ההלכה שגם הכהן וגם הבעלים יניפו‪ ,‬ולכן יד שניהם תחת הכלי‪ .‬בבכורים התנוסד‪,‬‬
‫שייכת רק לכהן‪ ,‬והבעלים רק אוחז בשפת הכלי כדי להוכיח שעדיין הבכורים לא יצאר‬
‫־מרשותו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סך אין צורך ליטול את הטנא לאחר הנחתו או להחליף הנחה בתנופה‪ .‬יש רק‬
‫לבדוק כיצד נשלב את ״ולקח הכהן‪ …‬והניחו״ עם ״והנחתו ‪ /‬כלומר מיהו‬
‫המניח ? יתכן שהכהן הוא המניח ובחיותו שליחו של הבעלים מתקיים גם‬
‫״והנתתו״‪ .‬אם נפרש כך‪ ,‬נצטרך לומר ש״מניחו בצד המזבח״ שבמשנה מכוון‬
‫לכהן או לישראל באמצעות הכהן )או שנפרש שקטע זה הוא רק מדברי רבי‬
‫יהודה(‪ .‬יתכן שהנהר‪ .‬על ידי הכהן ועל ידי הבעלים אינן יכולות להתיישב‬
‫יחדו‪ .‬כיון שההגדה האחרונה היא ההגדה הישירה להקב״ה‪ ,‬הרי גם ההנחה‬
‫היא על ידי הבעלים‪ .‬״ולקה הכהן חטנא מידך״ — יתקיים בשלב מאוחר יותר‬
‫כאשר הבכורים יהפכו לה‪1‬ות מתנות כהונה ויעברו ל כ ה ן ‪.‬‬
‫הצד השוה‪ .‬לכל הפירושים‪ ,‬שאליבא דכולם התורה צותה להביא את‬
‫הביכורים בשתי בחינות שונות‪ ,‬ותארה פעמיים את תהליך התקרבה‪ .‬לא נהלקו‬
‫אלא כיצד לשלב שתי בחינות אלו למעשה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫ד הכהן זוכה בבכורים מכח הכתוב בפרשת קרח )במדבר יח יג(‪ .‬בחינה זו שבה הבכורים‬
‫הם מתנות כהונה‪ ,‬אינה קשורה דוקא לאחד המהלכים שהצגנו‪ .‬לפי כל אחד מהם‪ ,‬לאחר‬
‫ההקרבה למזבת )בין במישרין ובין באמצעות הכהן( הבכורים הופכים למתנות כהונה‬
‫וממלאים בכך את יעודם הנוסף‪.‬‬

‫הגדתי המם מ באתי אל הארץ‬
‫ו א מ ר ת אליו‬

‫)פרשת ביםרים(‬

‫‪ -‬ש א י נ ך כפןי ט ו ב ה )רש״י מ ס פ ר י (‬

‫י ת כ ן שיורו רבותינו ב ז ה ת ו כ ן ה מ ו ב ן ב מ ל ת ה ג ד ת י ‪ ,‬ש א י נ ו לשון ה ג ד ה‬
‫פשוטה‬

‫כ א ש ר יבינוהו ה מ פ ר ש י ם ‪ ,‬א ב ל ה ו א‬

‫ש ב ת "ותהלה‬

‫ע ל זכייתו‬

‫בישיבת‬

‫הארץ‬

‫מ א מ ר נשגב ו ה ו א נ ת י נ ת‬

‫הקדושה‪ ,‬והוא‬

‫מלת‬

‫הגדתי‬

‫נגזר מן ש ם גד א ש ר ה ו ר א ת ו ה צ ל ח ה ל ב ר כ ה ‪ . . .‬ע ל ז ה עוררונו רבותינו‬
‫ב מ ״ ש ש א י נ ך כפוי ט ו ב ה ל ה ב י ן לשון ה ג ד ת י ע ל כוונה זו‪.‬‬

‫הכתב והקבלה‪ ,‬דברים כו‪ ,‬ג‬

‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה ר ב משה אויערבך זצ״ל‬
‫ז כ ד ו ג‪ 1‬ח‬
‫מלחמת‬

‫)ב(‬

‫העולם הראשונה‬

‫פה בארצנו‪ ,‬לא ראינו בתחילה א ת המלחמה בעצמה‪ ,‬אבל הרגשנו תיכף א ת‬
‫תוצאותיה הראשונות‪.‬‬
‫היינו מנותקים מחצי העולם‪ .‬הים התיכון היה סגור‪ ,‬אע״פ שבשבועות הראשונים‬
‫תורכיה לא השתתפה במלחמה‪ ,‬אבל האנגלים ידעו שהיא נטתה לצד גרמניה‬
‫והחרימו א ת כל ה ח ו ף ‪ .‬עד המלחמה עבר כמעט כל היבוא והיצוא דדך הים‪,‬‬
‫ופתאום חדלו‪ .‬מרתפי היין הגדולים בראשון לציון ובזכרון יעקב הלכו ונתמלאו‪,‬‬
‫ואין קונה‪ .‬הפרדסים מלאו תפוחי זהב ואין סיכוי למכור פירותיהם בחדשי הקטיף‪,‬‬
‫והבנקים לא יכלו להלוות לפדדסנים ולשלם לפועלים‪ .‬בתי חרושת הפסיקו ארז‬
‫עבודתם‪ ,‬והמסחר והתעשיה הקטנה היו משותקים‪ .‬כל אלה אשר חיו מתמיכות‬
‫פרטיות מחו״ל‪ ,‬ומקבלי החלוקה ובני הישיבות — עמדו ממול הרעב‪ .‬פקידי המוסדות‬
‫והמורים לא קבלו א ת משכורתם התדשית — אשר רובה ככולה באה מאירופה‬
‫ואמריקה — זמן דב גם במוסדות התלויים בגרמניה ואוסטריה‪ ,‬אשר ממשלותיהן‬
‫היו ידידים ואחר כך בעלי ברית של תורכיה‪ .‬וכל התחבורה דרך היבשה לאירופה‬
‫המרכזית‪ ,‬היתה תפושה ע״י הצבא‪ ,‬והועדים לא יכלו להעביר כספים ארצה‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫מובו‪ ,‬לעוס לי לא היו הסכומים לתשלום משכורות המורים של בתי ספדנו‪.‬‬
‫פניתי אל מר הופיין‪ ,‬מנהל ה״אנגלו—פלשתינה‪-‬בנק״‪ .‬לעצתו‪ ,‬שלחתי מברק לועד‬
‫שלנו בפרנקפורט‪ ,‬שיעבירו הסכומים הנחוצים למרכז האפ״ק בהולנד‪ ,‬והופיין הבטיח‬
‫לי לשלם תיכף אם המרכז יאשר לו א ת קבלת הכסף‪ .‬אבל אין קול ואין ק ש ב !‬
‫אתר שנים שמעתי‪ ,‬שבקורת הדאר בגרמניה לא נתנה להעביר א ת המברק‪ ,‬בגלל‬
‫השם ״אנגלו‪-‬פלשתינה‪-‬בנק״‪ .‬להצלה פורתא‪ ,‬היתה לי ההצעה של סיטונאי‬
‫בפתח־תקוה‪ ,‬למכור לי סחורה ובתוכה כמות גדולה של נפט רוסי‪ ,‬נגד המחאה ע ל‬
‫אלף פרנק זהב‪ ,‬שתפדה רק אחר המלחמה‪ .‬מובן שקבלתי א ת ההצעה‪ ,‬ושלמתי א‬
‫המשכורת של החדש הראשון בפתי נפט‪ .‬בתהילה לא הסכימו המורים‪ ,‬אבל כ א ש ד‬
‫מחיר הנפט עלה ‪ -‬קבלו בשמחה א ת הפחים למחיר אשר אני שלמתי לסיטונאי‪,‬‬
‫והרבה מורים נעשו סוחרי נ פ ט ‪.‬‬
‫ת‬

‫‪6 1‬‬

‫התחילו ימי החופש של בתי הספר‪ ,‬ועליתי עם אשתי לירושלים ונכנסנו א ל‬
‫בית החולים ״שערי צדק״‪ ,‬אשד ׳מנהלו ד״ר משה ואלאך זצ״ל היה לי ידיד נאמן ‪.63‬‬
‫‪ 60‬ראה בנספח אודות גירוש יפו‪.‬‬
‫‪ 61‬ראה בנספח‪ :‬זכרונוח מהמלחמה העולמית הראשונה‪.‬‬
‫‪ 62‬ראה בנספח‪ :‬זכדונות אישיים על ד״ר ואלאך זצ״ל‪ .‬קוים לאישיותו של ד״ר ואלאך‪,‬‬
‫העלה ר׳ אליהו פרוש ז״ל )מפקידיו הראשונים של ביה״ח שע״צ( בספרו ״שערי צדק״‬
‫)ירושלים תשי״ב(‪ ,‬עמ׳ ל״ו ואילך‪ .‬כמו״כ מתואר בספר זה‪ ,‬חלקו של ביה״ח בעת‬
‫‪10‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שם נולד בני שמואל אברהם שיחי׳‪ .‬כל הוני היו שטרות של אפ״ק על מאתיים‬
‫פרנק נייר‪ ,‬אשר עמדו אז ‪ .80 /‬תשלום ההוצאות יכולתי רק להבטיה‪ ,‬אם אקבל‬
‫את משכורתי מפרנקפורט‪ .‬באדיבות גדולה קבלו ידידי ‪ -‬הרופא ד״ר ׳משה ולך‬
‫ומנהל ביה״ה מר יונה מרכס ‪ -‬א ת הבטחתי‪ ,‬באמרם שכל זמן שיש להם מה‬
‫לאכול ‪ -‬יהיה גם לנו‪ .‬בשנים ההן היו בביה״ח עוד חדרים פנויים‪ ,‬וגרנו שם עד‬
‫אחר החגים‪ .‬עשינו תשבון‪ ,‬שזולת הוצאות הלידה‪ ,‬נשלם המחיר האש״ל כפי שעלה‬
‫לבית החולים‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫בירושלים היה לי עוד תפקיד ‪ -‬למלא מקום הרב יונתן הורוויץ‪ ,‬בא כת של‬
‫ה״פקידים״ באמסטרדם‪ ,‬שנסע לפני המלחמה לאירופה ‪ .‬בני כולל הו״ד )הולנד‬
‫‪63‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬בזכרונותיו‪ ,‬מספר המחבר‪ ,‬כי ד״ר ואלאך ז״ל סעד גדולי‬
‫ישראל אחדים בחוליים‪ ,‬וכשחלה הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ״ל )ה״שדי חמד״( —‬
‫נסע אליו ד״ר ואלאך לחברון‪ ,‬והצטרפו אליו בנסיעתו זו הרב משה אויערבך וכותב‬
‫הדברים‪ .‬כאשר היה צורך‪ ,‬בשנת תרצ״ז‪ ,‬למנות ועד לביה״ח שע״צ‪ ,‬אשר יעמוד‬
‫לצדו של ד״ר ואלאך בניהול ביה״ח‪ ,‬נמנה רמ״א על חבריו יחד עם ד״ר פלק שלזינגר‬
‫)אשר היה אח״כ מנהל ביה״ח(‪ ,‬ד״ר יצחק ברויאר‪ ,‬ד״ר שמואל אופנהיימר‪ ,‬עו״ד ד״ר מ‪.‬‬
‫בוקסבוים ור׳ ישראל לאבל‪.‬‬
‫‪ 63‬על הפעילות הענפה והמסורה — ראה לקמן‪ .‬יחד עם רמ״א עבד ד״ר ואלאך‪ ,‬ובמזכיר‬
‫שימש ר׳ ישראל לאבל‪ ,‬שהיה גם המבצע של מפעל ההצלה הנרחב של הפקוא״ם‪ .‬את‬
‫מפעל בתי התבשיל וחלוקת המזון‪ ,‬ניהלה במרץ ובמסירות עילאית — המורה גב׳ ת‪.‬‬
‫דרייפום‪ .‬תאור וסקירה על ״בתי התבשיל מיסוד הגברת דרייפוס״‪ ,‬כתב יצחק יעקב‬
‫ילין‪ ,‬בקובץ ״לפי שעה״ )חלק א׳‪ ,‬ירושלים תשרי תרע״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ : (43‬״במשך הקיץ‬
‫פתחה הגב׳ דרייפום בעירנו שלשה בתי תבשיל‪ ,‬האחד — בעיר פנימה‪ ,‬בבתי מחסה‪.‬‬
‫השני — במחנה יהודה‪ ,‬והשלישי — במאה שערים‪ .‬את היסוד ליסוד והנהלת הבתים‬
‫האלה ־מקבלת כנראה הגב׳ דרייפוס מאת אגודת היראים בפרנקפורט‪ ,‬אבל היא העמידה‬
‫אותם בתור בלתי־מפלגתיים‪ ,‬והיא מקבלת אפוא‪ ,‬עזר כסף להנהלתם מכל מקום‪ .‬בבתי‬
‫התבשיל האלה אוכלים גם תלמידי התלמוד תורה וגם תלמידי• בתי־ספר‪ ,‬מלבד עניים‬
‫מתושבי העיר‪ .‬שלשת הבתים ביחד מחלקים בכל יום קרוב לשלשת אלפים מנות‪ .‬בערך‬
‫החצי מזה — מקבלים תלמידים‪ .‬בבית־התבשיל אשר בעיר מוכרים תבשיל גם במחיר‪.‬‬
‫כל מנה — בעשיריה אחת‪ .‬סכום המנות הנמכרות הוא בערך משלש עד ארבע מאות‬
‫ליום״‪ .‬ובהמשך )עמ׳ ‪ ,48‬הערה מס׳ ‪ : (4‬״בי״ג שבט התאחדו כל בתי הלחם‪ ,‬ומנו את‬
‫הר׳ זאב שחור לסוכן כללי‪ ,‬שאליו יכנסו כל הכספים בעד ארבעת בתי הלחם‪ :‬מאה‬
‫שערים‪ ,‬בעיר פנימה‪ ,‬יבנה‪ ,‬כנסת ישראל‪ .‬לידו הגיעו הכספים האלה בעד ארבעת בתי‬
‫הלחם‪ :‬על ידי הגרי״י דיסקין — ‪ 4000‬פרנק‪ ,‬על ידי הד״ר אוירבך — ‪ ,1000‬ע״י‬
‫הד״ר ולך — ‪ ,1000‬מקופת הסיוע האמריקאית — ‪ ,10 572‬על חשבון הועד הכללי‬
‫הוציא הסוכן — ‪3058‬״‪.‬‬
‫על עזרתם של יהודי הו״ד בעת המלחמה‪ ,‬כתב א״מ לונץ בלוח א״י )תרע״ה—תרע״ו‪,‬‬
‫•עמ׳‪ :(259.‬״בראשית החורף )תרע״ה(‪ ,‬הסתדרו כבר פקידי ואמרכלי אה״ק שבאשכנז‬
‫והולנדיה‪ ,‬שהיו תמיד הראשונים לדאוג לטובת ארה״ק בעת צרה וצוקה‪ ,‬ויחלו גם הם‬
‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ודויטשלנד( קבלו תמיכה תדירה מן ה״פקידים״ באמסטרדם‪ .‬ה״פקידים״ שלחו לי‬
‫מברק‪ ,‬שעלי לקבל לצורך הכולל כחמשת אלפים פרנק זהב בבנק ירושלמי‪ ,‬אשר‬
‫״פקידים״ עבדו אתו כבר כמאה שנה‪ .‬אבל מנהל הבנק לא שילם‪ ,‬ב א מ ת שעכשיו‬
‫במלחמה הוכרז מורטוריום ‪ ,‬ואינו בטוח א ם ה״פקידים״ ישלמו אתר כך‪ .‬מובן‬
‫שבני הכולל עמדו לפני הרעב‪ .‬ואז עזר לי סוחר נאמן ‪ -‬מר האוסדורף‪ ,‬בהצעה‬
‫שימסור לי מצרכים בהמחאות על ‪ 300‬פרנק‪ ,‬וזמן הפרעון ‪ -‬לפי יכולתי! קבלתי‬
‫א ת ההצעה‪ ,‬אבל בני הכולל לא רצו לקבל א ת המצרכים‪ .‬אבל עברו ימים מ ס פ ד‬
‫‪64‬‬

‫לקבץ כספים לטובת נגועי הרעב והמחסור שבאה״ק‪ ,‬ולאושרם נמצא אז בחו״ל באיכוחם‬
‫שבירושלים — הרב ר׳ יונתן בנימין הלוי הורוויץ‪ ,‬ויעזור הרבה לזה‪ ,‬ואחרי זמן קצר‬
‫עלה בידם למצוא דרך איך להגיע הכספים לארה״ק לידי סוכנם — הבנקיר מר ח‪ .‬א‪.‬‬
‫ולירו‪ .‬וסדר חלוקת הכסף להקלת המצב — מסרו לידי הרב ד״ר משה אוירבאך )מנהל‬
‫בתי הת״ת ״נצח ישראל״ בפ״ת( ולידי הר״ר ישראל פורת בירושלים‪ .‬הכספים י נתחלקו‬
‫ג״כ לסעיפים שונים‪ ,‬והם‪ :‬א( בתי תבשיל בעד הגיכי הת״ת‪ ,‬ולעניים בחנם ובמחיר‬
‫קטן; וחלוקת קמח לעניים צנועים‪ .‬ב( תמיכות שונות לאומנים ולמשפחות שאבותיהם‬
‫עובדים בצבא‪ .‬ג( עזר לחולים ברופאים ורפואות‪ .‬ד( תמיכה לתלמידי חכמים שתורתם‬
‫אומנותם‪ .‬ה( תמיכה והלואה לת״ת והישיבות‪ ,‬החזקת בתי החנוך ״דורש ציון״‪,‬‬
‫ישיבת ״ציון״ ות״ת התימנים״‪< .‬על ת״ת ״דורש ציון״ — ראה בהמשך הזכרונות‪.‬‬
‫ת״ת זה עבד גלגולים שונים והנהלות שונות‪ ,‬עד אשר קבלוהו הפקוא״מ תחת חסותם‪,‬‬
‫ולרמ״א היה הלק בניהולו ובתכניות הלימודים בו‪ .‬פרטים מלאים על כך — בקונטרס ‪:‬‬
‫‪ 75‬שנה ל״דורש ציון״‪ ,‬ירושלם תש״א‪ ,‬עמ׳ ‪48‬י‪.(47-‬‬
‫בראיון עם רש״ז זוגגפלד )ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ ,(31‬הוסיף רמ״א‪ :‬״ענין הקצבת מנות המזון‬
‫לילדי בתי הספר מקופת הפקוא״מ‪ ,‬נעשה בהסכמתו המלאה של ר״ח זוננפלד‪ • .‬בלי‬
‫ר״ח זוננמלד‪ ,‬עצתו והסכמתו — לא נעשה שום דבר‪ .‬כחבר ההנהלה הנכבד ביותר‬
‫של פקוא״מ בירושלים והסמכות התורתית המוסמכת בירושלים‪ ,‬לא היה הורוויץ עושה‬
‫דבר בלי ר׳ חיים״ )וראה בנספח על ר״ח זוננפלד(‪.‬‬
‫כשירדה‪ ,‬בניסן תרע״ה‪ ,‬מכת הארבה‪ ,‬ו־‪ 450‬בני ישיבה מירושלים נשלחו ע״י הממשלה‬
‫לפרדסי פ״ת לאסוף את ביצי הארבה‪ ,‬קיבלו אותם תושבי פ״ת בכבוד‪ ,‬ורמ״א‬
‫ביחד עם ר׳ דב ימיני — פתחו בית תבשיל מכספי פקוא״מ‪ ,‬שכלכל את בני הישיכד‪,‬‬
‫כל תקופת שהותם בפ״ת‪.‬‬
‫‪ 64‬מורטוריום = תדחית‪ ,‬שמיטת כספים‪ ,‬חוק ממשלתי )הניתן עפ״י רוב בשעת חרום( הקיכ;‪3‬‬
‫משךזמן מסוים שבעלי החובות והבנקים רשאים לדחות בו את פרעון חובותיהם לנושים‪.‬‬
‫‪ 65‬מלבד פעילותו כמ״מ ב״כ הפקוא״מ‪ ,‬נטל רמ״א חלק בפעולות ״ועד הסיוע״ שנוסד‬
‫ע״י חברת ״עזרה״ הגרמנית )הילפספעראיין(‪ ,‬יחד עם נציגה — אפרים כהן וד״ר יאלאך‪,‬‬
‫ופעילות זו הביאה לברכה מרובה )ראה — זוננפלה ח״ג עמ׳ ד‪ 3‬תאור מלא על פעילות‪-‬‬
‫סיוע אלו‪ ,‬כתב אפרים כהן—ריים ‪ :‬מזכרונות איש ירושלים‪ ,‬הוצאת ״ספרית הישוב״‪ ,‬ירושליס‬
‫תשכ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ ,371—381‬וראה עוד‪ :‬ן‪151‬ע‪6‬נ ‪>1‬ת‪ 3‬ת‪1116 1231*3 ¥61*61‬׳ ‪2 :‬־‪31‬וומ‪161‬ן‬
‫‪51;1*1116,‬ת‪ 1)001*: 0£ 1116 1,60 £3601*: 1‬־‪¥631‬־( ‪£010012311011 011 ?31631:1116‬‬
‫‪ . 261-289).‬ע ‪ .‬ע ‪^01• 24 (1979),‬‬
‫‪12‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ג ‪0‬‬

‫ומחיר המצרכים עלה‪ ,‬ואז קבלו בשמהה לפי המתיר הקודם ‪ .‬אבל דאגתי לשבועות‬
‫הבאים‪ .‬ועוד הפעם עזר ליי ידיד ‪ -‬מר מיכאל לאנגה מלונדון‪ ,‬אשר גר אז בזכרון יעקב‪.‬‬
‫היתה לו אמנה גדולה באפ״ק בירושלים‪ ,‬ועל חשבונו נתן לי הבנק א ת חמשת‬
‫אלפים פרנק לפי הבטתת מברק ה״פקידים״‪ .‬יכולתי )לשלם למר האוסדורף א ת‬
‫המצרכים אשר המציא לי( לתת לבני כולל הו״ד א ת תמיכתם לחדשים אהדים‪.‬‬
‫ומאז והלאה היינו חיים בנסים‪ .‬אמרתי‪ ,‬שעובר אני בכל יום על מאמר חז״ל‬
‫לא לסמוך על הנסים‪ ,‬אבל סמכתי עליהם‪ ,‬ודי בחסדו עשה א ת הנסים להחיות‬
‫עם רב‪.‬‬
‫כאשר שבתי לפתת תקוה‪ ,‬הודיע לי הקונסול הגרמני ביפו‪ ,‬שבא עבורי סכום‬
‫של ‪ 125‬לירות זהב אנגליות‪ .‬אה״כ נודע לי שאחי ר׳ אהרן‪ ,‬אשר היה אז סותר‬
‫‪:‬מפורסם בהמבורג‪ ,‬מצא דרך להמציא לי א ת הכסף‪ .‬ככה יכולתי לע״ע לשלם‬
‫משכורת המורים בכל בתי ספר ״נצה ישראל״ ‪ -‬בפ״ת ובמושבות ובחיפה‪ .‬אך‬
‫עברו תדשים — ואין קול ואין כסף‪ .‬פתאום קבלתי ׳מכתב מר״י רוזנהיים‪ ,‬שהעביר‬
‫לי באמצעות הבנק הגרמני בברלין סכום של ‪ 1600‬לירות אנגליות‪ ,‬אשר עלי לקבל‬
‫מן מנהל המסחר הממשלתי קטבק‪ .‬הסכום הזה מיועד לבתי ספר ״נצח ישראל״‬
‫)אבל עוד מ ע ט אקבל עוד סכום לתמיכת נצרכים לפי דעתי(‪ .‬מנהל מסחר הטבק‬
‫מסר לי א ת הכסף ב־‪ 5000‬מג׳ידות תורכיות )המגיידה — כמעט ‪ 4‬פרנק זהב(‪.‬‬
‫לא יכולתי לשאת א ת המשא היקר‪ ,‬ושמש המנהל הוביל לי א ת השק מלא הכסף‬
‫אל משרד ידידי מאיר האוסדורף ביפו‪ ,‬שם חלקתי א ת הסכום למורי ״נצת ישראל״‬
‫בכל מ ק ו מ ו ת י ה ם ‪.‬‬
‫‪66‬‬

‫עברו שבועות‪ ,‬וכתב לי ר״י רוזנהיים‪ ,‬שאניה אמריקאית תביא לי סכום גדול‬
‫אשר עלי לתלק‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬לנצרכים‪ ,‬אבל לא הודיע לי בשם מי יבוא הכסף‪.‬‬
‫קבלתי ע״י הקונסול האמריקאי בירושלים שק של ‪ 1800‬לירות אנגליות זהב‪ .‬פחדתי‬
‫ללכת רגלי עם סכום גדול כל כך‪ ,‬ושכרתי עגלה לביה״ת ״שערי צדק״‪ ,‬שם היה‬
‫ארגז ברזל בטות‪ .‬בלילה ישבנו אשתי וד״ר ואלאך ומר מרכס‪ ,‬וסדרנו א ת הזהב‬
‫בגלילות של ארבעים לירות )‪ 1000-‬פרנק ז ה ב ( ‪.‬‬
‫‪67‬‬

‫‪ 66‬בכת״י א׳ הוסיף רמ״א לספר‪ :‬״שלמתי את החוב למר לנגה‪ .‬כאשר שלמתי למר האוסדורף‬
‫את המצרכים לפי המחיר שדברנו‪ ,‬לא רצה לקבל את הכל‪ ,‬מחשש רבית‪ .‬את המחיר אשר‬
‫חשב מקודם‪ ,‬היה לפי נייר־ערך של האנגלו־בנק‪ ,‬אבל ערך הכסף היה רק ‪ 8070‬של‬
‫הכסף המזומן‪ .‬את ההפרש נתתי לאחותו‪ ,‬שהיתה ילידת כולל הו״ד‪ ,‬אבל התחתנה‬
‫עם בן כולל אחר ונתאלמנה‪ ,‬ולפי הנוהג — לא היתד‪ .‬לה עוד זכות לחלוקת כולל הו״ד״‪.‬‬
‫‪ 67‬לעובדה זו‪ ,‬מוסיף בגו — מר שמואל א‪ .‬את הסבר העובדות‪ :‬״יהודי גרמניה פנו דרך‬
‫הולנד הנייטרלית ליהדות ארה״ב‪ .‬ואמנם‪ ,‬משם הגיע משלוח גדול של מטבעות זהב‬
‫על סיפון אניית מלחמה אמריקאית — ליפו )אמריקה היתד‪ .‬עדיין נייטרלית(‪ .‬ככתובת‬
‫בארץ‪ ,‬נמסר שמו של הרב ד״ר משה אויערבך‪ .‬בלווי שני בחורים חסונים‪ ,‬הלך לקבל‬
‫שגי שקים כבדים מלאים מטבעות זהב‪ ,‬להעבירם לירושלים‪ .‬בפחד גדול מפני השודדים‬
‫הרבים‪ ,‬הגיעו בשלום ‪.‬לירושלים‪ ,‬ולילה שלם ישבו במרתף ביה״ח שע״צ לספור ולמיין‬
‫‪13‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הכסף בא בזמנו‪ ,‬כי המצב בירושלים היה נורא ‪ -‬רעב ומתלות )מחלת טיפוס‬
‫האבעבועות ועוד(‪ .‬היו מקרים‪ ,‬אשר אנשים נפלו ברתובות עטופי ר ע ב ‪ .‬ועוד‬
‫גזרת גרוש וגזרת הצבא‪ ,‬בי הממשלה התורכית גרשה א ת האזרחים הרוסיים א ם‬
‫לא קבלו א ת האזרחות העותומנית‪ ,‬ואם קבלו אותה ‪ -‬לוקתו לצבא עם האזרחים‬
‫ה ת ו ר כ י י ם ‪ .‬ובצבא היה המצב הסניטרי רע כל כך‪ ,‬עד יום ויום מתו תיילים‬
‫בטיפוס ומחלות אתרות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היה אפשר לפדות א ת עצמו מן הצבא באלף‬
‫פרנק זהב‪.‬‬
‫‪68‬‬

‫‪69‬‬

‫מובן שבהתיעצות עם דיר ואלאך‪ ,‬הוצאתי א ת ההלק הראשי של הכספים‬
‫לרעבים וחולים‪ .‬להרבה רבנים‪ ,‬נתתי א ת התמיכה בצורת הלואה ״עד שירחיב״‪ .‬יכולתי‬
‫״צייו״ ־־ עובי‬
‫לשלם משכורת למורים של ת״ת ״דורש ציון״ וכן לרבנים של י‬
‫המוסדות עמדו אז ת ח ת חסות הפקוא״ם‪ .‬להרבה אנשים נתתי תמיכות לפדיונם מ ן‬
‫הצבא‪ .‬במכתבי לר״י רוזנהיים‪ ,‬שהלך דרך הקונסוליה הגרמנית‪ ,‬קראתי אותן ״ ת מ י כ ח‬
‫למשפתות חיילים״‪ ,‬בדעתי כי זאת היא עזרה‪ ,‬אם בעלי הבית יוכלו להשאר א צ ל‬
‫ש י ב ת‬

‫את הזהב‪ .‬הנצרכים היו רבים מאד‪ .‬לכן החליטו לרכוש מזון במחירים זולים ולחלקו‬
‫למשפחות‪ .‬לשם כך נשלח המורה לערבית לעבר־הירדן‪ ,‬לקנות חיטה אצל הבדואים‪ ,‬ואילו‬
‫שליח אחר נשלח לדמשק‪ ,‬ורכש שם שני קרונות רכבת תפוהי־אדמה‪ ,‬שהגיעו לירושלים‬
‫בדיוק לפני הפסח — הצלת נפשות ממש למשפחות הרעבות}״‪.‬‬
‫‪ 68‬תאור מפורט על מצבה של ירושלים בזמן המלחמה‪ ,‬מביא הרב משה בלוי זצ״ל בספרו‬
‫״על חומותיך ירושלים״ )הוצאת ״נצח״ ב״ב‪ ,‬תשכ״ח( — פרק יז׳‪ .‬בין היתר הוא כ י ת‬
‫)עמ׳ נ״ט(‪ :‬״הרעב והלכלוך שבעיר‪ ,‬חוסר המים וסבון גם בבתים והלחם המגואל‪,‬‬
‫גרמו להתפשטות מחלת טיפוס המעיים באופן מבהיל‪ .‬אלפי יהודים נפלו קרבן למחלה‬
‫זו‪ ,‬מעוברות הפילו‪ ,‬תנוקות מתו במידה מבהילה‪ .‬הזדמן לידי פנקס חברהיקדישא ע ל‬
‫העדה הספרדית‪ ,‬ומצאתי שתמותת הילדים בעדה זו — שהיתר‪ ,‬בשנים כתקונן ‪3^6‬‬
‫לחודש — עלתה אז למאה—מאה ועשרים לחודש‪ .‬גם נפוחי כפן מתו למאות‪ .‬א ס ש‬
‫היה לראות יהודי‪ ,‬ביחוד מבני הישיבות שהכנסתם נפסקה‪ ,‬כשסימני נפוח היו נראים ‪3‬‬
‫לחייו היו מתנפחים‪ ,‬וכעבור כמה ימים שמענו שאיננו עוד בחיים‪ ,‬ומת ברעב‪ .‬מ ת ו ך‬
‫שהייתי מטפל בחלוקת החטה או הקמח והלחם ע״י הסנדיקט‪ ,‬ונהלתי סטטיסטיקה מדויקת‬
‫מהתושבים היהודיים — עמדתי על המציאות הנוראה‪ ,‬שבשנות המלחמה ירי מ ס פ‬
‫יהודי ירושלים עד חצי בערך‪ ,‬מ־‪ 50‬אלף בפרוץ המלחמה עד ‪ 25‬אלף בערך‪ ,‬ב ס ו‬
‫וביהוד לא יכלו להתקיים הזקנים והחלשים״‪.‬״ )וראה עוד — א‪ .‬אלמליח‪ :‬א״י וסורית‬
‫בימי מלחמת העולם )תרפ״ח—תרפ״ט(‪ ,‬י‪ .‬ילין‪ :‬לפי שעה )תרע״ו(‪(.‬‬
‫כ‬

‫ר‬

‫ו׳‬

‫ר‬

‫ס ה‬

‫‪ 69‬גזירות הגיוס לוו בעונשים קשים ואכזריים של התורכים‪ ,‬אשר הגבירו את א כ ז ר י ו‬
‫בעקבות פרשת גיל״י‪ .‬ר״מ בלוי )שם‪ ,‬עמ ג״ט(‪ ,‬מתאר מקצת מה״שיטות״ אשר‬
‫נהוגות באותם ימי אימה וחרדה ‪ :‬״מפעם לפעם נעשו חיפושים לשם תפישת ״משתמטים״‬
‫הביאו לגיון מיוחד של אכזרים מתורקיה‪ ,‬גוי אשר לא תשמע לשונו‪ …‬והם ה‬
‫פחדים בכל מקום הופעתם‪ ,‬גם על עבריינים מסוגים אחרים‪ .‬כל יום היו מפרסמים פ ק ו ד‬
‫חדשות ועונשים חדשים‪ .‬ענשו גם עונש גופני‪ ,‬הלקו הנאשמים ברגליהם ובאברי‬

‫ת‪0‬‬

‫;‬

‫ף י י ן‬

‫נ ז י ל ן‬

‫ו ת‬

‫ג ן‬

‫‪14‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫^‬

‫^‬

‫*‬

‫^‬

‫ביה‪ .‬יתשלם היו‬

‫^‬

‫| הרבנות הראשית§‬
‫באה״ק‬

‫זכרו מרחוק את ׳‬

‫ןן ‪ 8*8818‬ע^מ? ‪£‬‬

‫ב ב ב ם‬

‫^ ‪ 1 6 8 * 1 0 0‬״ ? ‪$>!8 13‬‬

‫ה‬

‫^ויתשלםתעלהע ‪5,‬‬
‫‪5‬‬

‫והועד הכללי‬
‫‪1£‬‬
‫י""* " י " '‬
‫ן לעדת הספרדים יעיז ‪$‬‬
‫| כעחיקירושלםהוננ״א ‪$‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫לשנה‬
‫תכתבו‬

‫כעת האיומה הזאת‪ ,‬אשר עיח״ק‬
‫יהשלם ת״ו עידנה סובלת סהםשברים‬
‫הנוראים אשר הקיפוה מנל צד‪ ,‬ודמי‬
‫העניים והאביונים‪ ,‬והיתושים והאלמנות‪,‬‬
‫נשפכים כמים‪ ,‬ותלמידי ההנמיס סובלים‬
‫חרפת רעב על ידי היוקר הנורא‪ ,‬והעדר‬
‫כל תמיכה מאחינו שבהויל‪ .‬נוםפיז עחה‬
‫שאלת הצבא ! על ידה נשארות סשפהות‬
‫משפהות בלי כל משען להם‪ ,‬ויום יום ‪$‬‬
‫יצבאו על כיח ועדנו משפחות למאות‪< ,‬‬
‫|‬
‫בבכי יבאו‪ ,‬ובתחנונים ילבו‪ ,‬ועיננו‬
‫|‬
‫ן ‪ 1,‬ן‬
‫ר ו א ן ח‬

‫נ‬

‫ות‬

‫ל‬

‫א ן ן י ם‬

‫‪>.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪, ^ .‬‬
‫<‬
‫ע‬
‫‪1‬‬
‫אשר חשינ ירו‪ ,‬ובמוקדם האפשרי‪ ,‬יניח״־ ‪1‬‬
‫בישי הרחמים והסליחות האלו‪ ,‬עוררו נא |‬
‫לבב םניריכס ומיודעיכם ! עשו קבוצות |‬
‫(‬
‫ל‬
‫י‬
‫כ ג י‬

‫ם‬

‫צ ץ‬

‫‪1‬‬

‫ן ה ת ת‬

‫ב י א י‬

‫מ ט ר ה‬

‫ל‬

‫ז י ת נ י ‪1‬‬

‫ז ן !‬

‫טובה‬
‫ותחתמו‬

‫טייערע‬

‫אחינו הימרים!‬

‫א י ש‬

‫כ י‬

‫א י ש‬

‫כ א ו‬

‫כ כ ל‬

‫ס י ם‬

‫עד נפש !!‪1‬‬
‫מזי ישלם לכס כנםולכס‪ ,‬ויזככס‬
‫לראות בשובו שיבת ציון וירושלם‪ ,‬ויכתבבם‬
‫דחחסכם להייב טובים ולשלום‪ ,‬בעתירת‬
‫מוקיריכם ומבבדיכם חצופים לישועה‪.‬‬
‫ראש הרבנים באה״ק חו״ב והו״ר‬
‫ופקיה־ ועד העדה‪ ,‬ההותטים—בברכה‬
‫ושלום‪.‬‬
‫נא־ משה פראנקן חככ נאזי‪,‬‬
‫נאם ת ד פאפו ואפו הועד‪,‬‬

‫*‬

‫*‬

‫בריעדעריאון שוועסטער‬

‫די זעהר טרויעריגע לאנע פון ירושלש‬
‫אין דער לעצטער צייט‪ ,‬איו אייך נעמיס‬
‫כעקאנט‪ ,‬דער קריזים האט פעיאורזאכט ראם‬
‫הונדערטער און מויזענדער אירק זאלין‬
‫וואנדלען אין די נאפען‪ ,‬הונגעדיגע און עלינדע‪,‬‬
‫אוננליקליכע און האפפנונגםלאזע‪ ,‬און וועהרענד‬
‫די ארנזוטה וןערט פון טאג צו טאג שטארק‬
‫און אונענטרענליך‪ ,‬פעמאכלעפיגען אונזערע‬
‫ברירער אין אויסלאנד די היילינע פפליכט צו‬
‫העלפין אונז וויא נעיועהנליך אפילו גיזאהער‪.‬‬
‫וואס זאלין מהון די עלינדע פאםיליען‪,‬‬
‫וואס גע‪-‬־ק ממש ארס פון הונכער‪ ,‬און‬
‫וואם זייערע מענער מסען נאך דיענען אין‬
‫כיליטער‪ ,‬און טהייל נעסען אין די קייעג‬
‫נעגען איטאליען‪ ,‬און אליין בלייבען זי• דא מ׳ ט‬
‫דיא קליינע קינדערליך‪ ,‬אין א פערצווייפעלטע‬
‫לאגע‪ .‬וואס א־ז ה־מעלשרייעגד !‬
‫טרויעריג‪ ,‬זע־י טרויעריג!‬
‫ערבאריםט אייך ‪ 1‬זאל זיך ויהי־ען א‬
‫פוגקרהשנות ביי אייך‪ ,‬צו העלפקן או״‪ ,‬כיד‬
‫זאלין קענען האטש םיט וויפיעל עם איז‬
‫העלפען די אונגליקליכע‪ ,‬זיי זאלין ניט אין‬
‫נאנצין פערצווייפעלן! גאט וועמ אייך‬
‫דערפאר העלפין וואו איהר מעט י ו ?ערי!‬
‫און מעניין‪ ,‬און צוא שרייבען אייך א נייעם‬
‫נוטען יאהר‪ ,‬פול טיט ;ליק און פערגענינק‪,‬‬
‫וויא עם ווינשען אייך‬
‫דער אנערראנינער פון ירושלם‪,‬‬
‫און דער וועד הכללי פון די אללע יירישע‬
‫ספרדישע קהלות אין ירושלם הובכ״א‪.‬‬

‫י ״ הנגיד‪ .‬גבריאל‪.‬‬
‫נ*= יוסף מרדכי הלןי‪,‬‬

‫!אט טשה יצחק מירהש‪.‬‬
‫נ*‪ 0‬יוסף ברואני‪.‬‬

‫קריאה משגת תרע״ד‪ ,‬מ א ת ההכם באשי והועד הכללי לעדת הספרדים בירושלים‪,‬‬
‫להתלץ לעזרת תושבי ירושלים הרעבים‪ ,‬ובפרט לעזרת משפתות המגויסים‪.‬‬
‫)פרסום המודעה מתוך הספר‪ :‬מן המקור ‪ -‬הישוב הישן על‬
‫לוח המודעות‪ ,‬מ א ת בנימין קלוגר‪ ,‬באדיבותו של המו״ל(‬
‫‪15‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫משפתותיהם‪ .‬הצלה מיותרת היתה לי בס״ד בשחרור תלמידי ישיבת ״צייו״‪ .‬ל פ י‬
‫החוק‪ ,‬היו ההכמים הרשמיים פטורים מן הצבא‪ ,‬ובתווך העו״ד ר׳ יוסף חי פ נ י ז י ל‬
‫השגתי בעד ‪ 40‬תלמידי הישיבה תעודות רשמיות להכמים‪.‬‬
‫עזרה מיותרת קבלתי ע״י הקונסול האמריקאי בירושלים ‪ -‬מר גלייסבדוג‬
‫" • א הי״‪!,‬‬
‫הודות לעבודתה הפוריה של הגב׳ תרזה דרייפוס ־ ע י‬
‫אזרתית שוייץ‪ ,‬ויכלה לנסוע לאירופה ואמריקה להמציא כספים נוספים‬
‫ירושלים ‪ .‬עשינו ועד ליסוד מטבתים לכל הנצרכים בירושלים‪ ,‬והרבה ע ז ר ל‬
‫הקונסול האצילי‪ .‬כאשר הבעתי לו תודתי‪ ,‬השיב לי התשובה היפה‪ :‬״הוביג ק ו נ ס ו ל‬
‫ארצות הברית היא‪ ,‬לעזור לכל מי שזקוק לזה״‪ .‬במטבחות בירושלים אכלו ב כ ל‬
‫כ־ ‪ 4500‬נפש‪ .‬סדרנו תפריט מפת‪ ,‬קטניות ושמן זית‪ ,‬בתשבון של '‪ 2000‬קלוריות‪.‬‬
‫ה מ י י ה‬

‫א ז‬

‫‪ : 1‬פ‬

‫ה י‬

‫ת‬

‫‪70‬‬

‫י‬

‫ו‬

‫ס פ ת י‬

‫א‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ן‬

‫ס‬

‫גי‬

‫מנהלי ל ב י ה ת נ ו ך‬
‫לא רציתי שהילדים יאכלו במטבח כללי‪ ,‬ולכי א‬
‫• ‪,‬״גדולר‪-‬‬
‫בירושלים‪ ,‬חוץ משל ״עזרה״ בברלין‪ ,‬אשר היא בעצמה דאגה‬
‫לגימה — שהיא מקרבת א ת הרחוקים״ — גם מנהלי תלמודי תורה ״ ^ רזייבז״‬
‫׳ ^לג׳י‬
‫ו״תיי עולם״ וגם של בתי ספר ה״אליאנס״ — השתתפו באסיפה•‬
‫מעונד;‬
‫מספר התלמידים יקבל כל בית חנוך תפריטים בכל יום‪ .‬הסדר הזה נמשי‬
‫ל ב י ת‬

‫ס פ ר ה‬

‫ס ד ר נ ו‬

‫י ו ת ר‬

‫שונים‪ ,‬וההכאה הוצאה לפועל באכזריות נוראה‪ .‬כמעט כל פקודה היתה מלווה‬
‫• *‪**-‬ירם‬
‫עונש מוות‪ …‬כשהנצורים היו מרובים‪ ,‬והחוטפים חששו פן ימלטו אחדים בדרך‬
‫י י תיר‬
‫עמי‬
‫־ '‬
‫' '' '‬
‫'‬
‫׳‬
‫ע‬
‫קושרים בחבל אריד‬
‫‪ 60—70‬איש ברחוב‪ ,‬כפותים ומובלים בלי חמלה אל המשטרה‪ ,‬ביניהם זקנים‪ ,‬רבנים‬
‫ו^ם‬
‫חולים‪ .‬אגשים שלא שרתו בצבא‪ ,‬היו נתפשים מפעם לפעם ונלקחים לעבודות כ ו ד י ו‬
‫ולכל עבודה שהמפקד מצא לנחוץ לבצענה‪ .‬לפעמים תפשו ת״ח זקן או חלש׳ והכי־י״‬
‫•יוזזו‬
‫לסחוב לחוץ לעיר נבלת סוס או חמור‪ .‬אנשים שעברו את הגיל של ‪ — 45‬נלקחו ל‬
‫לעתים לאיר״‪,‬‬
‫מטאטאי הרחובות‪ .‬אלד‪ ,‬כבר ראו את עצמם מאושרים• י‬
‫'יקית‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לפגוש יהודים נכבדים ומעודנים‪ ,‬בני משפחות רמות‪ ,‬מטאטאים את הרחובות יהיכילד•‬
‫״ יייתי‬
‫'‬
‫'‬
‫" ^‬
‫'‬
‫'‬
‫•‬
‫בהיותו בידי התורכים האכזריים )שם‪ ,‬עמי ס״ב—ס״ד(‪ .‬וראה‪ — .‬זוננפלד‪ ,‬ח ״ ‪-‬‬
‫?מי‬
‫‪ ,33—34‬מעשה מופלא שאירע לרמ״א אצל הקונסול האיטלקי‪ ,‬בתווכו של פ ר ו פ ׳ ‪:‬‬
‫ז ר ו‬

‫א ת‬

‫ו ת י ה ם‬

‫א ח ד‬

‫ל‬

‫ב ש ו י ר‬

‫ש ג י‬

‫מ ה‬

‫ש‬

‫י‬

‫י כ ה‬

‫ל ס‬

‫ל כ י‬

‫צ‬

‫ת‬

‫א פ ש ר‬

‫א‬

‫ה א ש פ ת ו ת ״‬

‫ת‬

‫י‬

‫ג ם‬

‫א‬

‫פ י י ש‬

‫מ ת א ר‬

‫ב ס פ י י‬

‫] ז ‪:‬‬

‫ל‬

‫י א ה‬

‫ג ך ן‬

‫ה י ה‬

‫‪( 6 2‬‬

‫ה ע‬

‫א‬

‫ת‬

‫‪13‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 0‬ל‬

‫א‬

‫ש‬

‫י‬

‫ד ‪ ,‬ב י א‬

‫‪3‬‬

‫נ פ ש י ת !‬

‫ו כ ן‬

‫י א ה‬

‫ב נ ס פ ח ‪:‬‬

‫ה ג י ו ס‬

‫ב פ‬

‫ת‬

‫תיע‬

‫ד‪,‬‬

‫ז‪5‬‬

‫י‬

‫י נ ‪ :‬נ ס‬

‫מח‬

‫" ~" " ׳‬
‫"‬
‫׳‬
‫^׳ '‬
‫‪^ ,‬‬
‫זכרונות על ה״בימבאשי״‪.‬‬
‫‪ 70‬בכת״י א׳ הוסיף רמ״א‪ ,‬שמאוחר יותר‪ ,‬לא נתנה הממשלה אמון בעבודת ה ה ס •‬
‫גב׳ דרייפוס וחשדה בה כמרגלת‪ ,‬ונאסר עליה לחזור לא׳׳י‪ .‬״כאשר אשתי ואני‬
‫בשנת תרע׳׳ו מגרמניה — רצתה לנסוע עמנו‪ .‬אך על הגבול הבולגרי—תורכי הופידז•‬
‫י עיטר‬
‫‪.‬‬
‫תורכי ותמונתה בידו‪ ,‬והכריח אוהד‪ ,‬לעזוב את הרכבת‪ .‬נבהלנו‪ ,‬וכאשר נסית‪-‬‬
‫עבורה רשות להמשיך את הנסיעה — איים בי השוטר להוריד גם אותי מן ה ר כ ‪ 3‬י‬
‫זה בליל חמישי‪ ,‬וכאשר באנו לסטמבול בע״ש אח״צ‪ ,‬תיכף הלכתי לשגריר האמריק^‪* '" ,‬‬
‫אברהם האלקוס‪ ,‬לבקש עזרתו‪ .‬הוא ישב בסעודה‪ ,‬אבל תיכף יצא והבטיחני ל ב ק ^‬
‫הציר בסופיה‪ ,‬לדאוג לטובת הגי דרייפוס‪ .‬קיים את ההבטחה‪ ,‬ותחת החסות האנ‪-17‬‬
‫נסעה היא חזרה לשויצריה״‪ .‬הגב׳ דרייפוס מתגוררת עד היום בשוייץ‪ ,‬לאי״ט‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ל‬

‫ל‬

‫י ג‬

‫ת‬

‫‪,‬‬

‫‪7,‬‬

‫‪1 2 3‬‬

‫‪16‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪71‬‬

‫עד שבמשך הזמן כמעט כל ההסתדרויות מצאו דרך להמציא תמיכות לארץ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪ 71‬במאמרו ״צדיק כתמר יפרח״ )״שערים״ כ״ו אייר תשל״א — ‪ ,(21.5.71‬לרגל מלאות‬
‫איש ירושלים‪ ,‬את רחשי לבו‬
‫‪90‬־ שנה לרמ״א‪ ,‬כתב הרב רפאל קצנלינבויגן זצ״ל‬
‫על אותם הימים‪ ,‬וראויים הדברים להחקק כאן לזכרון‪:‬‬
‫״כתם מחפיר על הישוב הותיק והישן הירושלמי ומשגה חמור עליו‪ ,‬על היסח־הדעת‪,‬‬
‫על השכחה הגדולה שהשכיחו מלהעלות על הכתב‪ ,‬למען יהיו לזכרון לדורות הבאים‪,‬‬
‫את כל הפעולות והמעשים של היהדות החרדית במערב אירופה למען הישוב בארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬התרחבותו והתפתחותו‪ .‬אין להביע תמהון על ״הסופרים החילוניים״ שהתעלמו‬
‫מהפעולות הכבירות למען הישוב היהודי בארצנו‪ …‬אבל‪ ,‬אחינו הירושלמיים‪ ,‬אלה שחיו‬
‫בימים אלה‪ ,‬ומבשרם הרגישו את כל הפעולות ובעינם ראו כל זאת — איך הם שכחו‬
‫את הכל ? איך לא נמצא אחד מכל החבורה שינציח את ראשי וטובי היהדות המקורית‬
‫של מערב אירופה ?‬
‫אין כאן המקום‪ ,‬ואין בכוחי לפרט את כל הפעולות והמעשים שפקוא״מ באמסטרדם‬
‫ואגודת היראים בפרנקפורט עשו למען הישוב בארצנו‪ ,‬החל משנת תקע״ב עד הכיבוש‬
‫הבריטי בשנת תרע״ט‪ .‬כדאי לציין פרט אחד מההשקפות של יהודים גדולים וחשובים‬
‫אלה במעשיהם ובפעולותיהם בארצנו ובעיה״ק ירושלם‪ .‬המוסד פקוא״מ באמסטרדם‪,‬‬
‫היה המוסד הראשון והיחידי בארץ שלא היתה קיימת אצלו הפלייה בין העדות השונות‪,‬‬
‫ובימים אלה‪ ,‬שכל הישוב התחלק לפי עדות‪ ,‬ארצות ומדינות מוצאן‪ ,‬ושהיה מכונה אז‬
‫בשם ״כוללים״‪ ,‬ולפי המונחים המודרניים של זמננו אנו — ״לאנדסמאנשאפטך‪ ,‬אם ״עולי‬
‫פולין״‪ ,‬״עולי אונגריא״‪ ,‬״עולי גרמניא׳׳‪ ,‬״עולי יון״‪ ,‬״עולי רומניא״ וכוי‪ .‬הפקוא״מ בא‬
‫לעזור לכל יהודי בלי הבדל‪ ,‬אם הוא ממדינת אשכנז‪ ,‬או ארצות מזרח התיכון‪ .‬וככה‬
‫התנהגו כל המוסדות שהתקיימו בירושלים מטעם מערב אירופה‪ .‬בדיחה היתד‪ ,‬נפוצה‬
‫בין תושבי ירושלים‪ :‬אם אתה רוצה שד״ר וואלאך )ז״ל( יקבל את החולה המבוקש‬
‫לביה״ח שלו )אז היו כל המאושפזים בביה״ח בחינם‪ ,‬בלי שום תשלום( — יתחפש בפרסי‪,‬‬
‫מפני שד״ר וואלאך מקרב את היהודים הפרסים‪ ,‬באמרו כי היהודים האלה הם הם‬
‫הזקוקים ביותר לעזר וסיוע‪ ,‬כי אין מי שידאג להם‪ .‬ואותו הקו ואותה השיטה היתד‪ ,‬גם‬
‫בשטח הבנין‪ ,‬בגיני הדיור‪ .‬בבנין ״בתי מחסה״‪ ,‬שזה נבנה ביזמת היהדות החרדית‬
‫במערב אירופה ושמרכזו היה בפראנקפורט‪ ,‬היתד‪ ,‬תקנה שמספר‪ .‬מסוים של בתי‬
‫דיור יהיו מיועדים לתלמידי חכמים ספרדיים‪.‬‬
‫אולם מה שברצוני לציין כעת‪ ,‬הם הפעולות והמעשים בימי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫שהיו אז ממש שנות רעב‪ ,‬במלוא מובן המלה‪ .‬ובראש הפעולות והמעשים היו אז החוט‬
‫המשולש‪ ,‬שהרי כל העולם היה סגור ומסוגר לא״י‪ .‬רוסיא‪ ,‬בריטניא‪ ,‬צרפת ‪,‬ואמריקא‬
‫היו במצב מלחמה עם התורקים שמשלו אז בא״י‪ .‬כל צנורות ההכנסה נעלמו‪ .‬הפתח‬
‫היחידי היה גרמניא‪ ,‬אוסטריא‪ ,‬שהם היו בברית עם החורקים‪ ,‬והחוט המשולש ההוא‪,‬‬
‫ה״ה‪ :‬הרה״ג רבי יהונתן הלוי הורביץ‪ ,‬שהוא היה ב״כ והמנהל של פקוא״מ‬
‫באמסטרדם‪ ,‬כאן בירושלם‪ ,‬ד״ר משה וואלאך ז״ל‪ ,‬ויבדלח״ט רבי משה אויערבאך‪ ,‬שהיה‬
‫ב״כ ומנהל בתי החינוך שנתייסדו בארצנו ע״י אגודת היראים בפרנקפורט‪ ,‬היו נתיני‬
‫גרמניא ואוסטריא‪ ,‬היו להם קשרים ויחסים הגונים עם שלטונות הצבא של גרמניא‬
‫‪17‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דבר ־גדול עשו הפקוא״ם בעד הישיבות הגדולות‪ ,‬הודות למרצו של הרב יונתן‬
‫הורוויץ‪ ,‬שנשאר בתהילת המלחמה באירופה ולא היה יכול לשוב לא״י‪ ,‬ועבד עכשיו‬
‫באירופה בכל כוחו בשם הפקוא״ם‪ ,‬להמציא כספים ל א ״ י ‪ .‬לפי התכנית ששלחו‬
‫לי הפקוא״ם‪ ,‬קיבל כל בן ישיבה תמיכה תדשית של ‪ 40‬פרנק‪ ,‬וכל המלמדיבן‬
‫והמזכירים ‪ 60 -‬פרי‪ .‬בפירוש כתבו לי הפקוא״ם‪ ,‬למסור לגאון ר׳ מיכל טוקצ׳ינסקי‪,‬‬
‫מנהל ישיבת ות״ת ״עץ חיים״ ~ ‪ 100 -‬פרנק לתודש‪ ,‬אבל הוא לא רצה לקבל‬
‫‪.‬ההוספה‪ ,‬באמרו שהוא איגו יותר משאר מזכירי הת״ת‪ .‬בתמיכתם‪ ,‬דאגו הפקוא׳״ס‬
‫לא רק בעד בני הישיבות‪ ,‬אלא גם בעד קיום הישיבות ב ע צ מ ן ‪ .‬הם בקשו ל מ ס ו ר‬
‫‪72‬‬

‫‪7‬‬

‫ת‬

‫א‬

‫‪74‬‬

‫ואוסטריא שנמצאו אז בארצנו‪ ,‬וממילא היו להם גם קשרים עס השלטון התורקי‪ ,‬והיתד‪,‬‬
‫אז מעין חלוקת תפקידים בין החוט המשולש הנז׳ — הרב י‪ .‬ב‪ .‬הורביץ היה נודד‬
‫‪.‬בימים אלה למדינות אשכנז ואוסטריה לגייס כספים בכדי לעזור במה שאפשר ליהודיס‬
‫הירושלמיים שהיו גוועים ברעב ממש‪ ,‬ולשם זה נוסדו בתי־תבשיל בכל פינות העיר‬
‫וחילקו מנות תבשילים לארוחת צהריים‪ ,‬ביחוד לילדים‪ ,‬וכל מיני עזרה יסיוע• הד״ר‬
‫וואלאך ויבדל״ח רבי מ‪ .‬אויערבאך — הם סדרו העבודה כאן‪ ,‬עוד סוג של עזר וסיוןן‬
‫היה אז — כידוע‪ ,‬שמפקד הצבא התורקי שמשל אז בירושלים היה גימל פחה‪ ,‬ס ן ‪-‬‬
‫שונא מוחלט ליהודים‪ ,‬ביחוד לישוב היהודי‪ ,‬והרבה נפשות ניצלו ממשפטי הצבא ע ״ ‪,‬‬
‫השתדלותם ועבודתם המאומצת של ד״ר וואלאך ז״ל ויבל״ח רבי מ‪ .‬אויערבאך ד‪,‬י״‬
‫ובפה מלא יכולים אנשי ירושלם לומר ולהעיד‪ ,‬ששלושת האנשים הדגולים האלה ה‬
‫ממש שלוחי־דרהמנא להציל את אלה שנשארו בחיים‪ ,‬ממיתת רעב וממשפטי ה א כ ז ר י‬
‫של הצבא התורקי‪ .‬יודע אני מקרים‪ ,‬שממש במסירות־נפש פעל ועשה ידידנו רכי‬
‫ אויערבאך‪ ,‬בכדי להציל יהודים ממשפטי השלטון הצבאי התורכי‪ ,‬והכל בצנעה י כ ל ‪,‬‬‫רעש״‪) .‬דו״ח מלא על מפעל העזרה של הפקוא״מ בשנות המלחמה‪ ,‬נתפרסם בסוף‬
‫תרע׳׳ט‪ ,‬ותמצית ממנו מובאת בספרו של רש״ז זוננפלד‪ ,‬ח״ג עמי ‪ .36‬וראה ה נ ס פ ‪.‬‬
‫פגישה עם ג׳מאל פחה‪ ,‬והנספח‪ :‬זכייביי(‪.‬‬
‫ה י‬

‫וי‬

‫י ו‬

‫ות‬

‫מ‬

‫ע‬

‫ת‬

‫ב‬

‫ח‬

‫‪ 72‬״זכור לטוב הרב יונתן בנימין הורביץ ז״ל‪ ,‬שנסע לגרמניה בעצם ימי המלחמה‪,‬‬
‫סכומים גדולים‪ ,‬העביר אותם דרך קושטא והושיט כאן עזרה קבועה ליחידים‪ ,‬ל מ ו ן‬
‫יכו‪,‬‬
‫ק‬
‫"יי• ׳‬
‫יתומים׳‬
‫תורה‪ ,‬ישיבות ותלמודי־תורה‪ ,‬למוסדות חסד׳‬
‫ואפשר לומר כמעט כבטחון‪ ,‬שאלמלא הוא‪ ,‬היה מספד הגוועים ברעב מגיע לכמה א ל‬
‫נפשות נוספות״ )הרב משה בלוי‪ :‬על חומותיך ירושלים‪ ,‬עמי ם״ג(‪ .‬וראה ב ה ע ד ר‬
‫הבאר״‬
‫ס‬

‫א‬

‫ס ך‬

‫ב ת י‬

‫ב ת י‬

‫מ ו ש ב י‬

‫‪0,‬‬

‫ז‬

‫ף‬

‫ת‬

‫נ י ם‬

‫פ י ס‬

‫י ה ג י ע‬

‫ש ל י ם‬

‫ל י‬

‫כ ח י י מ‬

‫אדר‬
‫יי‬
‫‪ 73‬הגאון רי״מ טוקצ׳ינסקי‪ ,‬נולד בלעכעויץ בשנת תרל״ב׳‬
‫תרמ״ב‪ .‬כיהן כמנהל ישיבת *עץ היים״ ומוסדותיה‪ ,‬ונמנה על גדולי תלמידי ה ח כ מ י ס‬
‫שבירושלים‪ ,‬ועל נקיי הדעת שבה‪ .‬בין חיבוריו המפורסמים‪ :‬גשר החיים‪ ,‬ספר יישנןיטר‬
‫ל ה ו פ י ‪5‬‬

‫ע ״ י‬

‫ב נ ו‬

‫ה י ״ י‬

‫ג י ס ן‬

‫ש י ׳ (‬

‫ב ל ב‬

‫ע‬

‫ב ר ‪ ,‬י י ת י‬

‫כ ב ן‬

‫פ ״ ג‬

‫• אחר‪,‬‬
‫"‬
‫'‬
‫~~‬
‫ולוח א״י )הממשיל‬
‫פטירתו של רי״ב הורוויץ‪ ,‬פירסם רימ״ט סדרת מאמרים בשבועון ״קיל ישראלי׳ )קיץ‬
‫הלקר‬
‫ל ׳‬
‫תש״א(‪ ,‬בה תיאר בהרהבה את פעולות הפקוא״מ בירושלים‬
‫•של הרב הורוויץ בפעולות אלו‪.‬‬
‫‪ 74‬בהקשר לכך‪ ,‬מביא הר״מ בלוי בספרו‪ ,‬כי הגרי״י דיסקין זצ״ל חסך כספים לטובת‬
‫ב ש נ ו ת‬

‫ה מ‬

‫ח מ ה‬

‫י א ת‬

‫כ‬

‫‪18‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫י‬

‫ת‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫את הכספים לקופות הישיבות‪ ,‬אשר מהן יקבלום בני הישיבות‪,‬‬
‫רשימות הקבלה בתתימות כל אהד ואהד מן המקבלים‪.‬‬

‫אמנם‬

‫דרשו‬

‫ביתס למוסדות הנוך אהרים‪ ,‬היה מצבנו במושבות ובהיפה ‪ -‬לא רע‪ .‬באמצעות‬
‫הבנק הגרמני—פלסטינה‪ ,‬קבלו המורים א ת משכורתם — אמנם בנייר — מדי תדש‬
‫בחדשו‪ .‬היה לי הסכם עם הבנק‪ ,‬שבכל פעם שמסרתי לו מברק לועדנו בפרנקפורט‬
‫למסור למרכז הבנק בגרמניה איזה סכום‪ ,‬קבלתי תיכף התצי‪ ,‬ואחר שמרכז הבנק‬
‫אישר א ת הכל ‪ -‬קבלתי א ת ההלק השני‪ .‬אך צרת האינפלציה של המטבע התורכי‬
‫פגעה בנו‪ .‬ערך הלירה התורכית ירד במשך הזמן עד ‪ 15 /‬של המהיר הרשמי‪ .‬הועד‬
‫הפרגקפורטי הכפיל א ת המשכורות‪ ,‬אבל גם ‪ 3070‬המשכורת הנמוכה הספיקו בקושי‬
‫לצורך ההוצאות הכי גתוצות‪ .‬אבל ההברים התמסדו לעבודתם‪ ,‬וגם עכשיו הלכו‬
‫הלימודים כסדרם‪ .‬ויכולתי להוסיף לת״ת עוד כתה תשיעית — כעין ישיבה לצעירים‪,‬‬
‫ומגיד השעורים היה ר׳ מרדכי דוד לוין‪ ,‬המורה לתלמוד בכתה ת׳ )אתר המלהמה‬
‫היה ר״מ בישיבת הצעירים של ״עץ היים״ בירושלים(‪.‬‬
‫כך נמשך עד תתילת שנת תרע״ז‪ .‬עד אז הרגשנו בארץ הצרות של המלהמה‪,‬‬
‫אבל היא בעצמה לא קרבה אלינו‪ .‬אבל עכשיו הלך וכבש הצבא האנגלי‪ ,‬שעמד‬
‫במצרים‪ ,‬א ת הנגב ועמד להתקדם צפונה‪ ,‬ועוד מ ע ט יכבוש א ת כל הארץ‪ .‬ידענו‪ ,‬שאז‬
‫יגותק כל קשר עם גרמניה ועם הועד של מוסדותינו‪ ,‬ולא יוכל עוד להתזיקם‪ .‬ואני‬
‫בעצמי‪ ,‬כאזרת גרמני‪ ,‬עמדתי להישבות ולהיות אסיר במהנה השבויים של האנגלים‪.‬‬
‫עזבתי עם אשתי א ת הארץ בתקוה לשוב אם יעבור הזעם‪ .‬נסענו כארבעה שבועות‬
‫דרך תורכיה וארצות ה ב ל ק ן ‪ .‬בשובי לגרמניה‪ ,‬קבלתי א ת ההצעה לנהל הגימנסיה‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪75‬‬

‫היתומים שלו‪ ,‬ובפרוץ המלחמה היו ברשותו ‪ 5—6‬אלפים נפוליון זהב — סכום עתק‬
‫באותם הימים‪ ,‬ובמיוחד שהיה זה זהב• ולא כסף תורכי‪ .‬״ההשגחה הפרטית נראתה‬
‫ביחס למוסד זה‪ -.‬פעמיים ניצל הכסף מסכנה‪ .‬הוא היה מופקד בבנק גרמני ״דייטשע‬
‫בנק״‪ ,‬ורק ימים אחדים לפני פרוק הבנק עלה כעין נבואה קטנה בדעתו של הגרי״י דיסקין‬
‫להעביר את הכסף לבנק עותומן — בנק צרפתי‪ .‬אולם גם בבנק זה נעקלו כל הכספים‬
‫ע״י השלטונות והוכרז מורטוריום על כל מיני פקדונות ושטרי חוב‪ .‬בית היתומים‬
‫היה עלול להיות בכל רע‪ ,‬ושוב פלא‪ .‬אותו האכזר — גימל פחה‪ ,‬נתן צו לבנק‪,‬‬
‫כתוצאה מבקור הגרי״י דיסקין אצלו‪ ,‬להמציא את הכסף בשלמות במטבעות זהב לידי‬
‫הגרי״י דיסקין זצ״ל‪ .‬מאז היה הכסף שמור במזומן בקופת המוסד בבית הגרי״י דיסקין‬
‫זצ״ל‪ ,‬ולא נמסר עוד לבנק״ )שם עמ׳ ס״ד(‪ .‬על חלקו של רמ״א בפרשה זו‪ ,‬ראה בנספח‪:‬‬
‫הגרי״י ‪-‬דיסקין זצ״ל‪ ,‬ובנספח ‪ :‬זכי־ביי‪.‬‬
‫‪ 75‬ראה בנספח‪ :‬פגישה עם ג׳מאל פחה‪ .‬בצאתו את הארץ‪ ,‬קיוה רמ״א שיציאה זו —‬
‫תהיה זמנית בלבד‪ ,‬ועד מהרה יוכל לשוב ארצה‪ .‬מכיון שראה את שהותו י בחו״ל‬
‫כארעית‪ ,‬השאיר את רהיטיו בפ״ת‪ ,‬וטמן את כלי הכסף ודברים נוספים מתחת למרצפות‬
‫ביה״ס לבנות בפ״ת )על בנין זה היה רשום‪ ,‬שנבנה ע״י נדיב יהודי משוייץ‪ ,‬בתקוה‬
‫שהעובדא שהבית נבנה ע״י אזרח שוייץ הגייטראלית‪ ,‬תגרום לכך שהבנין יישמר ע״י‬
‫כל כובש בא״י‪ — .‬מפי בנו(‪ .‬כפי שמספר רמ״א עצמו בהמשך זכרונותיו‪ ,‬סירב‬
‫לקנות ־רהיטים במשך כל תקופת מגוריו בקלן‪ ,‬ודר בדירה שכורה מרוהטת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪76‬‬

‫לבנות ‪.‬החבצלת״ בוורשא ‪.‬‬
‫בפולין‬
‫כל פולניה היתה ארץ כבוש הצבא הגרמני‪ ,‬והממשלה היתה מעונינת ל מ ש ו ך‬
‫א ת יהודי פולין‪ ,‬והרשתה ליהודים אזרהי גרמניה לבא‪ ,‬בתקוה שהם ישפיעו ל ט ו ב ת ן ­‬
‫על יהודי פולין‪ ,‬ואנתנו היינו מעונינים לעזור לאתינו בפולין ‪ -‬ע״י השפעתנו ע ל‬
‫המושלים הגרמניים‪ .‬בכוון הזה עסקו בהצלתה כבר מתתילת הכבוש‪ ,‬הרבנים ז‪-‬״ן‪.‬‬
‫פינחס כהן ועמנואל קרליבך"‪ .‬הם הצילו א ת בתי הת״ת בפולין הכבושד;*^‬
‫עוות מעגינת לראותו את עצמו כבן א״י אף בשהותו בחו״ל‪ ,‬היא התשובה ה ה ל כ ת י‬
‫•שניתנה לרמ״א בעת היותו בפולין ע״י הג״ר חיים יעקב זילברברג זצ״ל — רבד‪• ,‬‬
‫וורשא‪ ,‬אשר נשאל ע״י רמ״א כיצד ינהג ביו׳יט שגי של גלויות‪ .‬עם שובו מ פ ו ל י ן‬
‫לגרמניה‪ ,‬עדיין ראה רמ״א את עצמו כתושב הארץ‪ ,‬ופנה בשאלה נוספת בעניו ל ה ג ר ד ״‬
‫הופמן זצ״ל‪ ,‬אשר הסתמך בתשובתו על תשובתו ההלכתית )המענינת ביותר כתיכנד‪(,‬‬
‫של הרב ח״י זילברברג‪ .‬שתי התשובות פורסמו בספר ״מלמד להועיל׳׳‪ ,‬או״ח סי׳ ק״ט־—ק״‬
‫רק משביקר שוב בא״י בשנת תר״פ ונוכח בהשתנות התנאים בה‪ ,‬ומשהתמנה ל‬
‫ומרצה בביהמ׳׳ד לרבנים בברלין — הרשה לעצמו לקנות רהיטים‪ .‬בשובו לא״י —‬
‫את חפציו‪ ,‬במקום בו גנזם )מפי בנו(‪.‬‬

‫ת‬

‫ש ל‬

‫צ‬

‫יי‬

‫ר ׳ ׳ ס‬

‫מ‬

‫א‬

‫צ‬

‫‪ 76‬בכת״י א׳ גוםף‪ :‬״הרבי מגור זצ״ל‪ ,‬פנה ל״אגודת ישראל״ בפרנקפורט‪ ,‬בבקשה ל ע ל‬
‫לוורשא פדגוג חרדי לנהל את הגימנסיה‪ ,‬כי ראה הכרח לייסד גימנסיה לבנות‪,‬‬
‫שהבנות מבתים חרדיים לא תבקרנה את הגימנסיה הפולנית‪ .‬כי לרגלי לימיי ה כ נ ו ת‬
‫שם‪ ,‬היה מצב דתי מסוכן מאד בוורשא‪ .‬הבנות חונכו בהשכלה פולנית‪ ,‬והיו ר ח ו ק ו ת‬
‫מן ההשקפות של יהדות״‪ ,‬ודאה בהמשך הדברים‪ .‬וראה עוד — דוד פלינקד‪ :‬מ א ד ש‬
‫בסדרת ״ערים ואמהות בישראל״‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תש״ח )עמ׳ ‪.(168‬‬
‫ד״ר ע‪ .‬קרליבך‪ ,‬ראה ביסוד בי״ס חרדי לבנות — את אחת ממטרותיו העיקריות‪ ,‬יזניסד‬
‫להגשמת המטרה עם יסודה של הגימנסיה ״החבצלת״ באוקטובר ‪ ,1917‬והתמנותו ‪#‬‬
‫הסוף‬
‫׳‬
‫״א ל‬
‫הרב אויערבך למנהלה‪ .‬שובי ל‬
‫הפרק( — גרם לרב קרליבך אכזבה ומפח־נפש )הרב ד״ר א‪ .‬קרליבך בספרו ה מ‬
‫לקמן בהעי ‪ ,78‬עמ׳ ‪ 70‬ועמ׳ ‪.(103‬‬
‫ו ח‬

‫כ ך ד‬

‫ה‬

‫ן ן ף‬

‫ל‬

‫ש‬

‫ר מ‬

‫ג ר מ נ י ה‬

‫כ ע ב י י‬

‫פ ח ו ת‬

‫) י א ה‬

‫מ ש נ ה‬

‫ו ז כ ר‬

‫ב ג י ש ה‬

‫‪3‬‬

‫כ ת ב‬

‫ב ג ו ת‬

‫ד ‪ ,‬ר כ‬

‫משד‬
‫~־‬
‫״״" יי‬
‫‪ .‬על ההבדל בין יהודי מערב אירופה למזרחה׳‬
‫״ ( ׳ יכין‬
‫אויערבך‪ ,‬במאמרו‪ :‬״על אודות מכללה חרדית לבנות״ )״המעיד׳׳‬
‫״כנסת‬
‫היתר כתב שם‪ :‬״בפירוש אמר לי הגאון רמ״מ עפשטיין ״ ל ‪ 1‬־ ־ י‬
‫ישראלי׳ סלאבודקה־חברון‪ .‬נר״א[ לפני יותר מארבעים שנה‪ :‬״בחנוך הבגות —‬
‫הצלחתם״‪.‬‬
‫נ י ם ן‬

‫זצ‬

‫אש‬

‫ת ש כ‬

‫י‬

‫י ש י ב ת‬

‫א‬

‫‪ 77‬אודות הרב קרליבך — ראה הערה מס׳ ‪ .27‬הרב ד״ר פינחס כהן )בוואריה ‪!867‬‬
‫ירושלים ‪ ,(1942‬היה תלמידם של ר״ע הילדסהיימר ושל הרב אביעזרי א ו י ן‬
‫בהלברשטט‪ ,‬וכיהן כרבה של קהילת אנסבך במשך עשרים שנה )‪ •(1896-1916‬ג ^ ז נ י ס‬
‫‪ 1916—1918‬שימש כיועץ שלטונות הכיבוש הגרמניים בפולין‪ ,‬לעניני חנוך י ה ו‬
‫יחד עם הרב ע‪ .‬קרליבך‪ ,‬ובחכמתו העמוקה חולל נפלאות בהצלתם הריחנית ש ל‬

‫‪ 5‬ד כ ך‬

‫ד י‬

‫‪20‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שלטונות הצבא טענו‪ ,‬שהשפה האידית היא גרמנית‪ ,‬זא״כ היהודים ה ם גרמנים )ולפי‬
‫הסיבה הזאת‪ ,‬הלק גדול של פולין הם בכה אזרהים גרמניים( והיתה תכניתם ליסד‬
‫בתי ספר גרמניים‪ ,‬ולהכריח א ת היהודים להכניס שמה א ת בניהם‪ .‬בקושי רב‪.‬‬
‫בטלו שני הרבנים א ת התכנית‪ .‬הם הסבירו‪ ,‬כי סוף סוף גם לדעת הממשלה‪,‬‬
‫הגרמנית‪ ,‬לא תהיה פולין ס ת ם מדינה גרמנית‪ ,‬אלא לכל היותר מלכות תלויה‬
‫בגרמניה‪ ,‬ורוב תושביה יהיו פולנים‪ ,‬ואם עכשיו — בשעת המלתמה — היהודים‬

‫יהודי פולין בכלל‪ ,‬ובתחום החנון־ התורני בפרט‪ .‬הוא היה איש הביניים‪ ,‬אשר הצליח לרכוש‬
‫השפעה מוחלטת על האחראי על החנוך מטעם שלטונות גרמניה — ד״ר לודוויג האאס‬
‫מקרלסרוהה )אשר היה מתבולל גמור(‪ ,‬אשר לא עשה דבר מבלי להתייעץ עם ר׳ פנחס‬
‫כהן‪ ,‬וכמו״כ עמד בקשרי ידידות אמיצים עם האדמו״ר רא״מ מגור זצ״ל‪ ,‬ועבד עמו‬
‫יד ביד בכל הנוגע לארגונה של אגו״י‪ .‬בשובו מוורשא‪ ,‬התיישבי בוינה ״והתמסר‬
‫ל״אגודת ישראל״ — ״‪ …‬ומאז עמד יותר' מחצי יובל שנים בשרות היהדות החרדית‬
‫העולמית בחכמה עמוקה" ובמסירות נפש מאין כמוה‪ ,‬והפך לה למנהיג וסמל״ )ר״י‬
‫י דוזנהיים‪ ,‬עמ׳ קצ״ו(‪ .‬דברים לזכרו של מנהיג דגול זה‪ ,‬כתב רב״ז יעקבזון בספרו‬
‫י‬
‫)פרק ם״ז(‪.‬‬
‫‪ 78‬על פעליהם הברוכים — ראה בהרחבה בזכרונות ר״י רוזנהיים‪ ,‬עמ׳ קצ״ה—קצ״ח‪.‬‬
‫ראויה לציון כאן‪ ,‬עדותו של רב״ז יעקבזון )עמ׳ ק׳(‪ :‬״יו״ר הועה״פ הוינאי‪ ,‬הרב ד״ר‬
‫פנחס כהן — שמו חרות בציפורן שמיר בספר דברי ימי עמנו‪ .‬הלאומיים שפכו‬
‫בוז עליו ועל חברו ידידו הרב ד״ר עמנואל קרליבך מקלן‪ ,‬בגין פעולתם בפולניה‬
‫בימי המלחמה העולמית הראשונה‪ .‬אבל אנו ידענו‪ ,‬וחברינו בפולניה הדגישו זאת‬
‫בכל הזדמנות‪ :‬פעולתם זו הצילה את נפש היהדות הפולנית‪ ,‬הצילה את ה״חדר״״‪.‬״‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שונה היתד‪ ,‬ההתייחסות בבואם לראשונה לפולין‪ :‬״‪.‬״האדמורי״ם והרבנים‬
‫בווארשה התייחסו לכתחילה באי־אמון ובקרירות ל״דוקטורים״‪ .‬הם לא ידעו לאן‬
‫מועדות פניהם של הללו‪ .‬״האם לא באו בכדי להפוך את פולין ל״דייטשן״ז — האם‬
‫אינם רוצים לעשות את רבני פולין ל״דוקטורים״ ?״ ומהרה נוכחו לדעת‪ ,‬שרעיון זה‬
‫זר ללבם של רבני גרמניה‪ .‬אדרבה‪ ,‬הללו היו מעונינים לשמור על הצביון המסורתי‬
‫של החיים היהודיים‪ ,‬ואינם דורשים כלל שיהודי ווארשה ישנו ממנהגיהם‪ .‬והם מסייעים‬
‫להפצת תורה‪ ,‬ואוספים כספים לטובת המוסדות התורניים‪ ,‬וכל כוונתם היא ל א ר ג ן‬
‫את היהדות החרדית‪ ,‬וכך נעשו מבאי ביתם וחצרם של האדמורי״ם‪ …‬יהודי ווארשה‬
‫היו אז נוטים להתייחס אל השלטון הגרמני כאל ממשלת חסד‪ .‬ומאד התפלאו מקורבי‬
‫האדמו״ר מגור‪ ,‬כשנודע להם שהרב פנחס כהן ה״גרמני״ — ממנהיגי אגו״י‪ ,‬שנפטר‬
‫אח״כ בא״י )תש״ג( — אמר לרבי מגור‪ :‬״אל תאמינו בגרמנים‪ ,‬הללו מזרע עמלק״‪…‬‬
‫)ד‪ .‬פליגקר‪ :‬שם עמ׳ ‪ .(134—135‬פרטים מלאים על פעילות הרבגים כהן וקרליבך‬
‫והווי החיים בוורשא‪ ,‬נכתבו ע״י הרב ד״ר אלכסנדר קרליבך במאמר מקיף הכולל‬
‫‪3011 :‬נ‪161‬ז‪(^. 03‬‬
‫חלק ממכתביו של הרב ע‪ .‬קרליבך לבני משפחתו — ת‪3‬מד‪061‬‬
‫)ו‪31111116 (196‬ת‪ 13001*: 0! 1116 1,60 83601^ 1‬־‪1 §063 £331;. ¥631‬נ‪1‬נ‪1131‬‬
‫)‪. 60-121‬נן ‪.‬ג! וביתר הרחבה‪ ,‬בספרו‪6 :‬ת§‪ 01 0010‬ת‪1‬ד‪1964) ^0353 ¥6511111‬‬
‫‪ ,(861!351‬פרק ‪ ,3‬עמ׳ ‪.51—75‬‬
‫‪21‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהפכו לגרמנים — מובן שיסבלו אחר כך מן הפולנים‪ .‬נעשתה פשרה‪ ,‬שבתי וזתי׳ון‬
‫ימשיכו א ת למוריהם‪ ,‬אבל יוסיפו בכל יום שתי שעות ללמודי חשבון ו ה ש פ ה‬
‫הפולנית‪ ,‬ת ח ת השגתת מהנכים מטעם' השלטון הגרמני‪ .‬ובכלל‪ ,‬לא התערב ה מ מ ש ל‬
‫הצבאי בענינים הפנימיים של היהודים‪ ,‬ולא נגע — לא במקואות ולא בשחיטה‪ .‬ג‬
‫בסכסוכים בין אגשים פרטיים ובץ מפקדי הצבא — יעצו שני הרבנים לפשר ולהציל‪.‬‬
‫ם‬

‫בגימנסיה הבנות ״החבצלת״‪ ,‬מצאתי מצב מוזר‪ .‬מספר המורות היה גדול מ א‬
‫וכל מורה לימדח רק כשלש עד חמש שעות בשבוע‪ .‬אתר זמן קצר נפתרה התידה —‬
‫רוב המורות‪-‬באו יותר ללמוד מללמד‪ ,‬ז״א הוריהן שלהו אותן כדי שתהיינה באוידוץ‬
‫דתית שתשפיע עליהן‪ .‬המורות באו אמנם ממשפתות הסידיות‪ ,‬אבל לא כל אב הירן‬
‫שורר בביתו‪ .‬היו בתים אשר בשבת‪ ,‬האב והבנים ישבו בחדר אחד ועסקו ב ת ו ד ה ‪,‬‬
‫ובחדר השני ישבה הבת הגדולה וחללה א ת השבת בכתיבה‪ ,‬להכין א ת שעודירן‬
‫באוניברסיטה‪ .‬א ת זאת הבנתי לרגל שיחה פרטית עם מזכירת הגימנסיה‪ .‬חיא א מ ד ת‬
‫לי‪ ,‬שכמעט אין סטודנטית יהודית שאינה כותבת בשבת‪ .‬בתמימות ה ש ב ת י ‪ . :‬״‬
‫אי אפשר‪ ,‬כי שתים מן המורות לומדות באוניברסיטה״‪ .‬המזכירה נסתה להרגיעני‪,‬‬
‫באמרה שאולי אחדות אינן מחללות א ת השבת‪ .‬למרות רצוני הטוב להאמין זאת׳ ק י י מ ת י‬
‫א ת דברי חז״ל — לברר הזקה שאפשר לבררה ‪.‬‬
‫ד ״‬

‫ז ה‬

‫‪79‬‬

‫התייעצתי עם הרבנים כהן וקרליבך‪ ,‬וקראתי אסיפת המורות‪ .‬אמרתי להן מ ת‬
‫ששמעתי מן המזכירה‪ ,‬והוספתי‪ ,‬שאיני רוצה לרמות‪ ,‬לא א ת עצמי ולא א ת ת ו ד ו‬
‫‪ 79‬ראה — דוד פלינקר‪ :‬שם עמ׳ ‪. 163—164‬׳׳ ״כנגד חנוך הבנים‪ ,‬היה חנוך בנות ישראל‬
‫מפגר הרבה‪ …‬המלמד לימד את הילדה ״עברי״ ו״עברי־טייטש״‪ ,‬כדי שתדע להתפלל‬
‫ולקרוא את ה״תחינות״ בלשון המדוברת‪ ,‬ובזה נסתיים סדר חינוכן של‪ .‬בנות ישראל‪…‬‬
‫בערים הגדולות‪ ,‬בדורות האחרונים‪ ,‬היו גם הבנות משכילות בעלות תרבות‪ ,‬א‬
‫תרבות שונה וזרה לזו של אבותיהן ובעליהן‪…‬״‪ .‬״העסקנים המשמרים‪ ,‬שלא ה ח ש י‬
‫את חינוך הבנות‪ ,‬לא ראו כל סיבה להלחם בבתי הספר לנערות‪ .‬מקופחת האשה‬
‫שאינה מוכשרה ללמוד תורה‪ ,‬תקבל נא תגמול בלימוד הלשון הפולנית ותורת ה ח ש ב ו ן‬
‫ההשקפה הזאת חדרה גם לבתי החסידים בגז׳יבוב‪ ,‬ורחוב טווארדה‪ .‬עשירי וואד?ז‬
‫האדוקים‪ ,‬שהרחיקו את בניהם מכל שמץ של השכלה חילונית‪ ,‬לא נתנו עינם ל ר ן‬
‫בבנותיהם הלומדות פולנית‪ .‬החסידים העשירים התייחסו להשכלת בנותיהם כאל קשיט‪…‬‬
‫ובנות ווארשה היהודיות שנחזקו כ״כ הרבה שנים בבורות‪ ,‬שותות בצמאון מ מ ע י ן‬
‫ההשכלה‪ .‬הן עשו חיל בלימודיהן‪ ,‬והתוצאות באו מאליהן‪…‬״‪ .‬וראה — רב״ז יעקכזרן‪,‬‬
‫עמ׳ רל״א‪ :‬״בהזדמנויות שונות כבר הדגשתי‪ ,‬כי מייסדי ״בית יעקב״ היו י ־ ש ל ר‬
‫המקום שבאו להציל דור שלם של בנות‪ ,‬אשר לאור התנאים החברתיים המיוחדים‬
‫בפולין נתגדל‪ ,‬אם בבורות גמורה ואם בניגוד מסויים מאד לדרכי החסידות של ה א‬
‫יעקב״‬
‫ושל האחים‪ ,‬באשר היה חסר לו המרכז שממנו תוצאות־חיים‪ :‬האדמו״י ״‬
‫נעשה עבור כמה — וכמה צעירות‪ ,‬ובמשך הזמן עבור רבבות—המרכז החי ה ז ה ׳ ‪/‬‬
‫״כי‬
‫י‬
‫יליו קי‬
‫לאחרונה‪ ,‬תואר ממקור ראשון‪ ,‬מצבן העגום ל‬
‫יעקב״ ע״י גב׳ שרה שגירד‪ ,‬בכתבה‪ :‬״אשת פלאים״ מאת יפה גורא — ר ג ט נ כ‬
‫)״שערים״‪ ,‬כ״ח אדר ב׳ תשמ״א(‪.‬‬
‫ב ל‬

‫ב י‬

‫ת‬

‫‪ 5‬ה‬

‫חי‬

‫כ‬

‫!‬

‫ש‬

‫ה ב נ ו ת‬

‫בפ‬

‫ד ם‬

‫י ס ו ד‬

‫ב י ת‬

‫ש ת‬

‫ת‬

‫ד ג‬

‫‪22‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫התלמידות‪ .‬ואז הודתה מורה אתת‪ ,‬שלעת הצורך היא רושמת בשבת א ת ההרצאה‬
‫של המרצה‪ .‬מורה אחרת אמרה‪ ,‬שלמעשה אינה כותבת בשבת‪ ,‬כי כעת אמה זקוקה‬
‫אה‪ .‬בקושי התאפקתי‪ ,‬ואמרתי שכעת תתיעצגה המורות בלא גוכתותי על הדבר‪,‬‬
‫ואם לא אקבל הבטחה גמורה‪ ,‬שמן השבת הבאה והלאה אף אתת לא תהלל א ת‬
‫ה ש ב ת ‪ -‬א ס ג ו ר א ת בית הספר‪ .‬עזבתי את החדר לתכות לחשובח בחדר השגי‪ .‬אחר‬
‫שעתיים בקשו ממני המורות לשוב לאסיפה‪ ,‬וכולן הבטיחו לי‪ ,‬שמן היום והלאה לא‬
‫יקרה עוד‪ ,‬שמורה של ״חבצלת״ תתלל א ת השבת‪.‬י׳— ׳ אוי לנצחון כזה בבית ספר‬
‫חרדי! רגש האתריות כלפי התלמידות והוריהן‪ ,‬הכריתני לא לעזוב א ת מקומי‪ ,‬בתקוה‬
‫שבמשך הזמן אצליח — בהתיעצות עם הרבנים כהן וקרליבך ועם הורי התלמידות —‬
‫לשנות את הרכב המורות‪ ,‬שיתאים לרוח בית חנוך חרדי‪ ,‬אשר מורותיו תקיימנה‬
‫תורה ומצוות לא רק בגלל הבטחתן להנהלה‪ ,‬אלא מתוך מצפונן‪.‬‬
‫התעוררה שאלה חינוכית ‪ -‬פנימית‪ .‬שפת ההוראה ללימודים כלליים היתה‬
‫למדו באידיש‪ .‬והנה התלמידות‬
‫פולנית‪ ,‬אבל א ת למודי הקדש שהיו ביד מורים‬
‫העריכו את הפולנית כשפה תרבותית‪ ,‬ובעיניהן היתה אידיש‪ .‬שפה של דרגה שניה‪,‬‬
‫או גם נמוכה יותר‪ .‬מובן שזה השפיע לרעה גם על תוכן למודי הקדש‪ ,‬ששפת הוראתם‬
‫היתה לתלמידות אינה מכובדת‪ .‬התייעצתי אצל ועד ההורים איד לתלזו‪ .‬פולנית או‬
‫גרמנית ללמודי קדש — היו בעיני ההורים כמעט גשר ח״ו לשמד‪ .‬אמרתי‪ .‬שלדעתי‬
‫השפה העברית — לשון הסדש‪ ,‬היא השפה הטבעית ללמודי קידש‪ .‬הרבה הורים‬
‫התמדו‪ ,‬אבל הסכימו שאלד עם שני חסידי רוז׳יו לאדמו״רס ‪ ,‬כי הרבי מ ג ו ר‬
‫לא היה באותו זמן בוורשא‪ .‬הסברתי לרבי הריז׳יני א ת העניו‪ ,‬ושאלתיו אם הוא‬
‫יסכים ללמד למודי קדש בעברית‪ .‬אמרתי‪ ,‬שאם יתנגד — לא אעשה‪ ,‬כי מטעם‬
‫פדגוגי איני רוצה שהתלמידות תהשובנה‪ ,‬שתנוכן לא כרצון הרבי‪ .‬אמנם — הוספתי —‬
‫כי אז האחריות להמשך המצב הנוכחי ‪ -‬לא עלי‪ ,‬אלא עליו‪ .‬והנה הרבי הסכים‬
‫לגמרי‪ ,‬ועכשיו גם ההורים‪ .‬לעת עתה‪ ,‬הכנסתי עברית כשפת הוראה ללמודי קדש‬
‫רק בכתה הנמוכה‪ ,‬בכונה שבמשך הזמן כל הכתות תלמדנה בעברית‪ .‬כאשר האדמו״ד‬
‫מנוד שב לוורשא ולא התנגד ‪ -‬הסכימו כל ההורים‪.‬‬
‫‪80‬‬

‫‪81‬‬

‫במשך הזמן התקשרתי בקשר נפשי חזק עם גימנסיה *התבצלת״‪ .‬ראיתי ת״ל‬
‫הצלחה בעבודתי‪ ,‬בהנוך התלמידות וגם קצת המורות‪ .‬אשתי ואני התרגלנו בהיי‬
‫חוגי התרדים בוורשא‪ ,‬ומצאנו שם הרבה ידידים‪ ,‬אשר קבלו אוחנו במידה יפה של‬
‫הכנסת אורתים‪ .‬אשתי עשחה גם הרבה בשביל ההיילים היחודיים בצבא הגרמני‪,‬‬
‫אשר היו פה מנותקים ממשפתותיהם‪ ,‬והם קראו אותה ‪ , -‬א ם התיילים״‪.‬‬

‫‪ 80‬בשיחה בעל־פה‪ ,‬ציין רמ׳יא‪ ,‬שהיה זה האדמו״ר הזקן מציורטקוב — רבי ישראל‬
‫פרידמן זצ״ל‪.‬‬
‫‪ 81‬האדמו״ר ר׳ אברהם מרדכי אלתר מגור זצ״ל‪ ,‬בנו של ה״שפת אמת״ זצוק״ל‪ ,‬היד‪,‬‬
‫מגדולי מנהיגיה של היהדות החרדית‪ ,‬ומנהיגם של רבבות חסידים בפולין‪ .‬נמנה על‬
‫מייסדיה של ״אגודת ישראל״‪ ,‬והיה נערץ בשל גדלותו הגאונית ובשל צדקותו וחריפותו‪.‬‬
‫נלב״ע בעיה״ק ירושלים בחג השבועות תש״ח‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫א ך מסיבה משפתתית הוכרתנו בתחילת גיסן תרע״ח‪ ,‬לשובי למ־מיי!‪-‬‬
‫•״זגיה•־־־‪ ,‬קשה‬
‫היתה לנו הפחדה מן העיר התוססת חיים יהודיים נם בימי המלהמה‪ .‬מי י­‬
‫*נית־ הספר‬
‫ומן ידידינו‪ .‬אבל בסיבה לעזוב א ת וורשא עוד לפני הפסת‪ ,‬ת א‬
‫*זגי״ השגתה‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫פרטית לטובתנו‪ ,‬כי שבועות אחדים אחר כך התהילה המהפכה בגדמדי״‬
‫^ ־ ׳ ידמנבא‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הגרמני עזב א ת פולין‪ ,‬ומובן שעכשיו לא היה שם עוד מקום לאזרחים ‪.‬‬
‫גרמניים‪-.‬‬
‫‪1‬‬

‫ה‬

‫״‬

‫בשליחות‬

‫״אגודת ישראל״‬
‫‪2‬‬

‫בקיץ תרע״ח‪ ,‬נסעתי יהד עם ר״י רוזנהיים ור׳ יצחק ב מ י א ר ״ ‪ .‬יי" ־ ״‬
‫הורוויץ לקושטא‪ ,‬בפקודת ״אגודת ישראל״ ״ ‪ .‬אתר הצהרת בלפור ביזת‪-‬״" ״‬
‫־•׳ "״ *יי‬
‫־)‪ ,(2.11.17‬רצתה גם ממשלת תורכיה להראות פנים ליהודים‪ ,‬ל ת ח ל‬
‫ל ‪3‬לממלת‬
‫־•‪:‬׳‬
‫בית בארץ ישראל‪ ,‬והזמינה א ת אנו״י ואת ה ה ס ת ד ת ת הציונית‪ ,‬ל״י‪,*,‬‬
‫ן ה^‪•^3‬״‪^-‬‬
‫לקושטא ‪ -‬להתייעץ על א״י‪ .‬אז היתה עדיין ארצנו נתלקוז‬
‫‪ ^ .‬האנגלי‬
‫בדרום‪ ,‬והתורכי בצפון‪ .‬בראש המשלחת הציונית עמד ע ן ״‬
‫וכמדומני השתתף במשלתת גם מאיר דיזנגוף ‪ ,‬אשר היה אז בתוך הניד*‬
‫־הארצי•‬
‫~‬
‫‪1‬‬

‫‪15‬‬

‫‪7‬‬

‫נ ן‬

‫ב י‬

‫ה‬

‫ר ח נ כ ן י ‪0‬‬

‫ד‬

‫מ י י ל ג א‬

‫‪84‬‬

‫ה‬

‫‪ 82‬ד״ר יצחק ברויאר )פאפא ‪ — 1883‬ירושלים‪ ,‬י״ג מנ״א תש״ו ‪— (1946‬‬
‫‪,‬״‬
‫ברויאר זצ״ל‪ ,‬רבה של קהילת פרנקפורט )לאחר פטירת חותנו —‬

‫־־‬
‫‪ -‬זזגדדיז‬

‫ב נ ן‬

‫ה ר ש‬

‫ה י ה‬

‫מ ש פ ט‬

‫ה י ג ד ‪,‬‬

‫י ‪ 5‬י ת‬

‫י ג י ל ‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪10‬‬

‫ה א י ד א ו ל ו ג י ם‬

‫‪,‬‬

‫א ג י‬

‫ש ל‬

‫י‬

‫ד‬

‫ז‬

‫ימד‬

‫**^‬
‫>‪871‬י‬
‫"‬
‫יי ׳‬
‫ו י‬
‫׳ זנסקניז׳‬
‫המסורים‪ .‬בין כתביו הרבים‪ ,‬מפורסמים ספריו ־‪ .‬״מוריה״ ו״נחליאל״‪^ .‬‬
‫עיי בזכרונותיהם של ר״י רוזגהיים ורב״ז יעקבזון‪ .‬בין רמ״א וד״ר ב ר ״ ^ ‪ -‬י מ ל ת ו ‪-‬י‬
‫^ ת י ר קעל‬
‫^‬
‫ידידות‪ ,‬עוד מתקופת עבודתם המשותפת ב ‪^ ^ /‬‬
‫ר י ד י ד י ת ז!‬
‫נשארה הדוקה על אף חילוקי דעות שהיו ביניהם בסוגיות‬
‫יי*‬
‫י‬
‫מרדכי ברויאר(‪.‬‬
‫ל‬

‫ה ע ר ה‬

‫ר ל‬

‫ע ן ג ן ״‬

‫‪3‬‬

‫‪ 83‬בזכרונותיו )עמ׳ ר‪-‬ח^ כותב ר״י רוזנהיים‪- :‬למסרה זו יצאה משלחת‬
‫כי לא היו לפעולה זו כל תוצאות מדיניות‪ ,‬ראויים בודאי דרכה של מ ש ל ן ן‬
‫י ימעסירי‬
‫שאקדיש להם שורות אחדות בפרקי זכרונותי‪ …‬בתחילת חודש‬
‫‪.‬לשהדי‬
‫״‬
‫מוקדמות בברלין‪ .‬משם עמדה לצאת המשלחת שהיתה מורכבת‬
‫זצ״ל וד״ר משה אוירבך‪ ,‬ואליהם עמד להצטרף הרב יונתן הורמיץ זצ*‪ : / ^ ^ *,‬כ ר ד *‬
‫‪.,‬בקושםא‪ …‬הדברים התגלגלו כך‪ ,‬שביום י״ז בתמוז היינו בדרכנו ל ק ' ' * * ‪ .‬ב ג י‬
‫? ^גיגנבי^‬
‫נמשכה ארבעה ימים(‪ ,‬ובתשעה באב היינו כדרך — חזרה‪ .‬אכן ׳״בין ז״יה^‬
‫אשר בסופם הוכרע הטף הצבאי הגרמני־סורקי סופית ‪.‬בידי ב נ ו ת ־ ה כ ‪* " " ^ , . ,‬ודליה‬
‫׳העדביוו*‬
‫את ד״ר אלפרד נוססיג‪ ,‬אשר הרבה תקוות תלינו בו‪ ,‬כאיש המכיר‬
‫ת‬

‫ז‬

‫ת ם ן ן‬

‫מ‬

‫מ ך‬

‫י‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫־ ז נ ע‬

‫ד‬

‫‪0,‬‬

‫‪1‬‬

‫ואת יושביו‪ ,‬מצאנו בבית החולים‪ .‬הוא חלה במחלת ‪.‬״הקדחת הזנהוכן‪,-‬״‬
‫תופעה יוםייומית אז בקושטא — אך מצבו הלך והשתפר‪ .‬נאלזנר‬
‫ה‬

‫ו ש י ם‬

‫כ ד י‬

‫ש ג ת‬

‫ב ל‬

‫ל י א י י ן‬

‫א צ ל‬

‫י ‪ ,‬ו ו ז י‬

‫י‬

‫ע‬

‫*י*• זזמל•‬
‫' "‪3‬קת ^‬
‫מ ז‬

‫‪:‬‬

‫נ‬

‫י ־ד‪ ^ *^ ,‬י" '‪£‬ע‪*5‬‬
‫?‬
‫בעצמנו את הצעדים י י‬
‫־ י?‪7‬תיג*‬
‫ויתר המנהיגים האזרחיים והצבאיים‪ .‬לרב יונתן הורוויץ‪ .‬אשר הצטרף‬
‫‪0‬קוש‪:‬ז‬
‫וגם לד״ר משה אוירבך‪ ,‬היו כבר קשרים מסוימים‪ ,‬מתקופת ? י ל ו ת י ת ^‬
‫* "י^‪,-‬׳*‪-‬‬
‫‪ 84‬מאיר דיזנגוף )‪ ,(1861—1937‬היה מראשי החלוצים וחבר אגודת ״‬
‫ג ד י‬

‫יז‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 3‬נ י‬

‫‪24‬׳‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ג‬

‫?‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ישראלית בקושטא‪ .‬שתי המשלתות התיעצו יתדיו להשיב תשובות מתאימות לממשלה‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬שבישיבות הורגשה גם התנגדות בין שתי המשלחות‪ ,‬אבל הסכמנו לא להראות‬
‫זאת לתורכים‪ ,‬אלא ברות א ת ת לדרוש בית לאומי בארצנו‪ .‬שתי המשלתות התקבלו‬
‫כל א ת ת בפגי עצמה‪ ,‬אבל הרגשנו שלא היתה לממשלה התורכית כונה רצינית‬
‫למלא א ת דרישתנו‪ .‬כל עובדת הזמנתנו לקושטא‪ ,‬היתת יותר ‪111 3113111(1 {601356‬‬
‫ז‪ ,1^€311‬ז״א שיראה כלפי הוץ‪ ,‬שהיא רצתה לעשות איזה דבר לטובת היהודים‬
‫בארץ ישראל‪ .‬בלי ספוק‪ ,‬אבל גם בלי אכזבה‪ ,‬שבנו לגרמניה‪.‬‬
‫‪85‬‬

‫אני תזרתי לקלן‪ ,‬ולימדתי בת״ת של גיסי הרב פנהס וולף )שליט״א( ז צ ״ ל ‪.‬‬
‫היתה עבודה נעימה ופוריה בצוותא תדירה‪ ,‬בפרט למוד גמרא עם קבוצת סטודנטים‬
‫צעירים‪ ,‬אשר רובם לפני זמן קצר שוהררו מן הצבא הגרמני‪ .‬בקשר ידידות נתקשרתי‬
‫עם הברי הרב משה יעקבוביטש ז צ ״ ל ‪ ,‬ועם המכרים הקודמים — ר' מיכל מונק‬
‫ובנו ד ליאו )יהודה( ‪ ,‬ור׳ אליעזר וולף ‪ -‬אתי גיסי‪ .‬השתתפתי אז ביסוד‬
‫הגימנסיה ״יבנה״‪ ,‬אשר בזמן קצר התפתתה תתת הנהלת המהנך הדגול‪ ,‬ידידי ר׳‬
‫מאיר כהן זצ״ל מ פ ו ל ד א ‪.‬‬
‫‪88‬‬

‫‪8 7‬‬

‫‪88‬‬

‫‪8 9‬‬

‫אמנם ראיתי עבודתי בקלן רק בזמנית‪ ,‬בתקוה למהר ולשוב לארצנו הקדושה ‪.‬‬
‫זאת היתה גם תקותה של אשתי‪ ,‬ועל כן לא שכרנו דירה‪ ,‬אלא גרנו עם בנינו‬
‫בדירה מרוהטת‪ .‬לצדנו עמדה אתותי הנאמנה הילנה ‪ -‬אשת הר״ר פינחס וולף‪.‬‬
‫לבנין הארץ בדרכים שונות ועסק ברכישת קרקעות ובהרחבת גבולות המושבות‪ .‬נמנה‬
‫על חברי ועד אגודת ״אחוזת בית״ אשר יסדה ב־‪ 1909‬את תל‪-‬אביב‪ ,‬ונתמנה לראש‬
‫העיריה הראשון שלה‪.‬‬
‫‪ 85‬ראה לעיל הערה מס׳ ‪.28‬‬
‫‪ 86‬מי שכהן אח״כ ‪ .‬כדיין בקהילתו של הרב יוסף ברייער זצ״ל בניו־יורק‪ .‬היה גדול‬
‫בתורה וביראה‪ ,‬והניח אחריו חמשה בנים בני־תורה מצוינים )ראה — רב״ז יעקבזון‪,‬‬
‫עמ׳ מ״ז(‪.‬‬
‫‪ 87‬ר׳ מיכל מונק היה בעל — אחותו של הרב פינחס וולף‪ .‬ראה אודותיו בזכרונותיו של‬
‫רב״ז יעקבזון )שם( ובהקדמה לספר ״בית פנחס״ )פ״ת תשכ״ט( עמ׳ ‪ ,9‬וכן בספרו‬
‫של הרב ד״ר א‪ ,‬קרליבך‪ ,‬המצויין בהערה הבאה‪.‬‬
‫‪ 88‬ראה לעיל הערה מס׳ ‪ .27‬ד״ר מאיר כהן נפטר כעבור שנתיים )‪ .(24.1.1922‬על יסודה‬
‫של הגימנסיה‪ ,‬מנהליה ומוריה — ראה בספרו של הרב ד״ר א‪ .‬קרליבך‪^ 3 5 5 :‬‬
‫‪1 0! 0010206‬ז‪11‬־‪111‬ב‪ ¥651‬עמ׳ ‪.101—104‬‬
‫‪ 89‬כל ימיו‪ ,‬היתד‪ .‬א״י בראש מאוייו‪ .‬בביקורי האחרון אצלו‪ ,‬לרגל מלאת לו צ״ה שנה‪,‬‬
‫סיפר לי דו״ז‪ ,‬כי אף בעת שהותו בגרמניה‪ ,‬היה לבו נתון תמיד לא״י ולמתרחש‬
‫בה‪ .‬פעם היה ענין חשוב אשר העסיק את היהדות החרדית בגרמניה‪ ,‬והוא לא גילה‬
‫ענין רב בנעשה‪ .‬ואז פנה אליו גיסו — הרב פ‪ .‬וולף זצ״ל‪ ,‬ואמר לו‪ :‬״אותך מעניין‬
‫רק מה שנעשה בארץ ישראל!״‪ .‬והוסיף דו״ז‪ :‬״אני מצטער על השנים שבהן לא‬
‫הייתי בא״י‪ ,‬אך אינני מצטער על שבליתי את אותן השנים בגרמניה״‪ .‬רגישותו לכל‬
‫הנעשה בא״י‪ ,‬הביאתו להגיב בחריפות‪ ,‬כאשר נרצח פרופ׳ יעקב ישראל דיהאן הי״ד‬
‫‪25‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ביזמת הפקוא״ם‪ ,‬היתה בתורף תר״פ באמסטרדם ישיבה משותפת של הפקוא״נז‪,‬‬
‫״אגודת ישראל״ ו״המזרחי״‪ ,‬על אודות התנוך הדתי בארץ י ש ר א ל ‪ .‬מ צ ד ה פ ק ו א י מ‬
‫השתתף כל הועד בראשות הרב הראשי אוגדרויזר ‪ ,‬מצד ״המזרתי״ ‪ -‬הרבנית‬
‫מאיר ברלין וד״ר אביגדור שינפלד מלונדון ‪ .‬אני הייתי בא‪-‬כה של ״ א ג ו ד ת‬
‫ישראל״ וקצת גם של הפקוא״ם‪ .‬אוירה טובה‪ ,‬גם ידידותית‪ ,‬שררה בישיבות‪,‬‬
‫בהתיעצות על המטרה המשותפת לכולנו ‪ -‬התנוך הדתי בארצנו‪ .‬באופן אישי‪,‬‬
‫התידדתי עם הרב ד״ר שינפלד ־מלונדון‪ ,‬והותלט ששנינו נסע יחד לא״י‪ ,‬ל ר א ו ת‬
‫שם א ת המצב‪ .‬רצינו שנינו אחד כך לנסוע לארצות הברית באמריקה‪ ,‬לאסוף א ת‬
‫האמצעים לחנוך תרדי בלתי מפלגתי‪ ,‬א ם רק נשיג א ת הסכמתם‪ ,‬גם של ה״אגודה״‬
‫‪90‬‬

‫‪91‬‬

‫‪93‬‬

‫‪92‬‬

‫ןכ״ח סיון תרפ״ח‪ .‬בשבועון ״קול ישראל״ גליון מ״ב‪ ,‬ט׳ תמוז תדפ״ה כתב‪ :‬״ ר צ‬
‫קרה על אדמת הקדש‪ .‬מאורע שאי־אפשר להעריך את נודאותיו‪ ,‬ואת מי פגעו ח צ י‬
‫הרוצחים? את אחד מבחירי בני ישראל‪ ,‬מהיותר עדינים והיותר בעלי מרץ — א‬
‫ר׳ יעסב ישראל דיהאו ז״ל‪ .‬דבר זה צריך שיוגד כאן כלפי החורפים — כי לא א‬
‫כבוד הפרופסור חללו‪ ,‬כי אם את כבודם עצמם‪ .‬ע״י הכרה פרטית אינטימית‪ ,‬היה הפרופסור‬
‫דיהאו קרוב אלי מאד‪ .‬אמרתי כבר באסיפות ובשיחות פרטיות‪ ,‬ולדאבוני ניתנה ל‬
‫עכשיו ההזדמנות לשוב ולהגיד‪ :‬דיהאז היה בעל נפש זכה וטהורה‪ ,‬צדקתו וישרת‬
‫לבבו — הן אשר משכו עליו כ״כ שנאה ואיבד‪,‬״‪.‬‬
‫ח‬

‫ת‬

‫ת‬

‫י‬

‫‪ 90‬על הייגישות הללו‪ ,‬ראה בזכרונותיו של ר״י רוזוהיים‪ ,‬עמי רנ״ד‪ .‬באותה העת׳ כבר‬
‫היתד‪ ,‬א״י תחת שלטון בריטי‪ ,‬ובישוב היהודי תלו תקוות רבות ב״הצהרת בלפור״‬
‫אשר הבטיחה להקים בא״י ״בית לאומי״ לעם היהודי‪ .‬ההסתדרות הציונית‪ ,‬אשר ראתה‬
‫ב״הצהרת בלפור״ הישג אישי של פרופ׳ ח‪ .‬וייצמן‪ ,‬הצליחה להשתלט על רוב המוסדות‬
‫והארגונים בארץ‪ ,‬וברור שראשי ההנהלה הציונית ואח״כ הועד הלאומי ליהודי א״י׳ רצו‬
‫להיות ה״בעלי בתים״ גם על החנוך היהודי כולו‪ .‬״המזרחי״ טען אמנם‪ ,‬שהובטחה ל‬
‫אוטונומיה בעניני חינוך‪ ,‬אך לא היה כל ספק‪ ,‬שתלות כספית בגורמים חילוניים תתן ב ס ו‬
‫של דבר את אותותיה השליליים גם במערכת החינוך הדתי‪ .‬על רקע זה ניתן להבין א ת‬
‫מטרות הפגישה באמסטרדם ואת אי־רצונו של רמ״א לנהל את ביה׳׳ם בפ״ת ת‬
‫רשת החנוך ״המזרחי״‪ ,‬המוזכר בקטע הבא‪.‬‬
‫ר‬

‫ס ו‬

‫ה‬

‫ת‬

‫‪ 91‬הרב א‪ .‬ש‪ .‬אונדרוייזר )‪ ,(1862—1934‬למד בביהמ״ד לרבנים של הרב דינר באמסטדד‬
‫ובאוניברסיטה המקומית‪ .‬ב־‪ 1888‬נתמנה כרבה של אמסטרדם‪ ,‬וב־ד‪ 191‬נבחר לרב ראשי‬
‫של הולנד‪ .‬באישיותו האצילה פעל רבות למען יהודי הולנד‪ ,‬והוא גרם להקמתו‬
‫ארגון עובדים ופקידים יהודיים — ״בצלאל״‪ .‬ב־‪ 1895‬פורסם תרגומו להולנדית‬
‫התורה ופירוש רש״י‪.‬‬
‫ס‬

‫‪ 92‬הרב מאיר ברלין — בר־אילן )וולוז׳ין‪ ,‬אייר תר״מ‬
‫בנו הצעיר של הנצי״ב מוולוזיין ונכדו של ר׳ יחיאל‬
‫השלחך‪ .‬כיהן כנשיא הסתדרות ״המזרהי״ העולמית‪,‬‬
‫וחסר )ראה — פרקי זכרתותיו ״מוולוז׳ין עד ירושלים״‪,‬‬
‫נכתבו ע״י יוסף תירוש בראש ספר זה(‪.‬‬
‫‪ 93‬ראה — זכרונות ד״י רוזנהיים‪ ,‬עמי רנ״ד‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫— ירושלים‪ ,‬ניסן תש״ט^ ד‪,‬יז‪-‬‬
‫מיכל הלוי עפשטיין‪ ,‬בעל ״ערוך‬
‫ופעל רבות בעסקי צבור׳ תורד‪,‬‬
‫מהדורת תשל״א‪ ,‬ובתולדותיו א ש‬

‫‪4‬‬

‫ד‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וגם של ‪,‬המזרתי״‪ .‬לצערנו‪ ,‬לא קבלנו אותה‪ .‬גם הההלטה של הנסיעה המשותפת‬
‫לא״י ‪ -‬לא נתקיימה‪ ,‬לצערנו‪ ,‬כי הרב שינפלד לא היה יכול לנסוע לרגל מתלת‬
‫אביו‪ ,‬ואני נסעתי לבדי ‪.94‬‬
‫באתי לפתח תקוה‪ ,‬וועד הת״ת ורוב המורים היו מוכנים להתזיר לי א ת בתי‬
‫ספר ״נצת' ישראל״‪ ,‬אם אוכל להבטית את משכורת המורים לשתי שנים‪ .‬לזה‪.‬‬
‫הספיקו ‪ 2000‬לירות אנגליות‪ .‬בקשתי א ת ההבטהה לסכום זה מן ועד ה״אגודה״‬
‫בגרמניה‪ ,‬אבל לא קבלתי אותה ‪ ,‬והמוסדות נשארו בידי ״המזרחי״ ״ ; ועד ההורים‬
‫הציע לי לקבל א ת ההנהלה מיד ״ה״מזרתי״‪ ,‬אבל לא רציתי‪ ,‬ובאכזבה שבתי‬
‫למשרתי בקלן‪.‬‬
‫‪95‬‬

‫‪ ^3‬יי‪ :‬י ״ ‪.::‬‬

‫)המשך‬

‫‪ -‬בגליון הבא(‬

‫‪ 94‬נסיעתו של רמ״א לא״י נתעכבה בשל היות א״י תחת שלטון בריטי‪ ,‬והאזרחים הגרמניים‬
‫לא הורשו להכנם אליה‪ ,‬בהיותם נתיני אויב‪ .‬רק בשנת תר״פ קיבל סוף—סוף תעודת‬
‫מסע בתווך הקונסוליה ההולנדית )מאת בנו — מר ‪.‬שמואל א‪-.(.‬‬
‫‪ 95‬״כאן המקום להסביר את השינוי שחל במצבם הכלכלי של יהודי גרמניה י וסיבת י אי־‬
‫היכולת לגייס את הסכום הקטן יחסית של אלפיים לי״ש להבטחת המשך קיומם‬
‫העצמאי של מוסדות ״נצח ישראל״ בפ״ת‪ .‬השנים הראשונות לאחר סיום מחה״ע‬
‫הראשונה‪ ,‬היו קשות מאד לכלכלתה של גרמניה‪ …‬למרות התאוששותם הכלכלית של‬
‫יהודי גרמניה לא חזרו למעמדם המרכזי ביהדות העולם‪ .‬הם‪ ,‬שהיו זמן רב בין‬
‫התורמים העיקריים לכל קרנות העזרה‪ ,‬הפכו בימי האינפלציה בשנים ‪3‬־‪ 1922‬לנזקקים‬
‫בעצמם‪ ,‬ומשפחות רבות קיבלו אז חבילות מזון מיהודי ארה״ב‪ .‬היתד‪ ,‬זאת ההתחלה‬
‫של תהליך הסטורי — ההשגחה הא־לקית — בו הפכה יהדות אמריקה לכח המרכזי‪,‬‬
‫הכלכלי והמדיני של עמנו״ )מאת בנו — מר שמואל אויערבך(‪ .‬ובהקשר לכך‪ ,‬ראוי‬
‫לספר עובדה נוספת האופיינית לצדקותו של רמ״א‪ :‬בשנים הקשות הללו בגרמניה‪,‬‬
‫נשלחה לו חבילת מזון מארה״ב — כסיוע‪ .‬פנה רמ״א אל שולח החבילה בבקשה‬
‫שינקוב מחירה — ״כדי שנוכל‪ ,‬בלי נדר‪ ,‬לתת את דמיהם לאלה אשר זקוקים יותר‬
‫לעזרה‪ ,‬כי אף שמצב הפקידים בגרמניה אינו מזהיר כידוע‪ ,‬אבל ת״ל יש לנו לחם‬
‫לאכול‪ .‬אבל יש בעוה״ר‪ ,‬אשר להם גם זה חסר״ )ר״ע הילדסהיימר‪ ,‬במאמרו על רמ״א‪,‬‬
‫בראש ספר ״יד דוד״ — ברכות וזרעים‪ ,‬מכון ירושלים תשל״ז(‪.‬‬
‫‪ 96‬ראה — ר״י רוזנהיים‪ ,‬עמ׳ קצ״ט‪ :‬״בזמן בו הונחו בפולין‪ ,‬בעצם שנות המלחמה‪,‬‬
‫יסודותיו של המרכז האגודאי רב הפעולות והמעש‪ ,‬הייתי עד לצערי להרס רשת‬
‫החינוך שלנו במושבות אה״ק‪ ,‬אשר הוקמי‪ ,‬במאמצים גדולים ובאהבה רבה‪ .‬בעקבות‬
‫המלחמה הופסק הקשר עם א״י‪ .‬אי אפשר היה להעביר לשם כל סכום של כסף‪ ,‬כך‬
‫שד״ר משה אוירבך נאלץ לבסוף לעזוב את הארץ ולחזור לגרמניה‪ ,‬ובתי הספר עברו‬
‫לידי ״המזרחי״‪…‬״‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נ ס פ ח י ם‬
‫הג״יר יצחק ירוחם דיםקץ זצ״ל‬
‫כאשר באתי לירושלים ‪ -‬היה כבר איש זקן‪ ,‬אבל דאג הרבה לטובת בית היתומים‬
‫״דיסקין׳ אשר גוסד ע״י הוריו ‪ -‬הגאון ר׳ יהושע לייב דיסקין ואשתו זצ״ל‪ .‬בתתילוז‬
‫לקחה הרבנית יתומים עזובים אל ביתם‪ ,‬וכאשר גדל מספר הילדים ‪ -‬שכרו עבורם‬
‫דירה‪ .‬מזה התפתה אה״כ המוסד הגדול ״בית יתומים דיסקין״‪.‬‬
‫לפני המלתמה‪ ,‬אסף הגרי״י סכומים הגונים כדי לבנות את הבית הזה‪ .‬ע ד‬
‫ימים אהדים לפני המלתמה‪ ,‬היה כל הכסף מופקד בבנק הגרמני בירושלים‪ ,‬ורק‬
‫ממש לפגי פרוץ המלהמה העביר הגרי״י א ת הכסף ל״בנק דה פרנס״ בירושלים‪.‬‬
‫כאשר התחילה המלתמה‪ ,‬דרש א ת הכסף במזומן כדי להעבירו למקום בטוח‪ .‬מ נ ה ל‬
‫הבנק סירב‪ ,‬ב א מ ת שעכשיו מורטוריום ואינו מתויב להוציא כסף‪ .‬הדבר נודע לזכי־ביי‬
‫ המושל הטורקי האהרון בירושלים‪ ,‬אשר היה איש משכיל והגון מאד‪ .‬הוא הזמין‬‫א ת מנהל הבנק הצרפתי‪ ,‬ושאלו אם קיבל כסף מהרב דיסקין‪ .‬כאשר השיב ה מ נ ה ל‬
‫שאמנם קיבל כסף‪ ,‬אך אינו הייב להוציאו במלהמה‪ ,‬השיב זכי־ביי שזו רשעות ו ד ב‬
‫זה אינו הולם בנק נכבד‪ .‬הוא איים שיפטר את המנהל וימנה מנהל הגון מטעתי‬
‫הממשלה‪ .‬מובן‪ ,‬שהמנהל העביר א ת כל הסכום ‪ -‬כעשרת אלפים פראנק זהכ‪,‬‬
‫לביה״ת ״שערי צדק״ בו עמדה קופת בחל‪ .‬עיי״ז הציל די יצהק ירוהם כמה פ ע מ י ם‬
‫א ת •היתומים בימי המלהמה מרעב‪.‬‬
‫ד‬

‫הגרי״י ידע א ת כל הנעשה בבית היתומים‪ .‬פעם בקשו ממני לבתון בשעור תלמור‪.‬‬
‫הילדים למדו פרק ״איזהו נשך״‪ ,‬ובשמתה רבה בהן המורה א ת בקיאות התלמידים‪,‬‬
‫אשר באמת הפליאתני‪ .‬בכל פעם אשר הזכיר מלה כלשהי בגמרא — ה מ ש י‬
‫התלמידים א ת כל המימרא‪ .‬אבל כאשר שאלתי איזו שאלה באתת הסוגיות — ל^ן‬
‫ידעו להשיב‪ .‬כעבור ימים אתדים באתי לר' יצחק ירוחם‪ ,‬והוא אמר לי‪ :‬תפסת טו!‪-‬‬
‫א ת המורה‪ ,‬אשר שם לב יתר על המידה לבקיאות ופחות להבנה בעיון‪.‬‬
‫כ ן‬

‫ר׳ יצחק ירוחם היה איש עדין מאד‪ .‬באשר בקרתיו בפעם הראשונה אמר ל י ‪.‬‬
‫מדוע לא הבאת א ת אשתך ז ‪ -‬אשתי תשמח להכיר אותה‪ .‬וכנדולתו כך ענותנותו‪.‬‬
‫בהווסד העדה החרדית בירושלים‪ ,‬רצו גדולי הרבנים ובראשם הגרייה זוננפלד ז צ ״ ל‬
‫שר׳ יצחק ירוחם יהיה רב העדה‪ .‬הוא דחה א ת ההצעה בהיותו זקן מאד‪ .‬ובקען‬
‫מהגר״ת זוננפלד לקבל א ת הרבנות‪ .‬כאשר הוא סירב‪ ,‬אמר לו ר׳ יצחק ירוחם‪ :‬ה א ת ת‬
‫לץ לקכל‬
‫י'‬
‫רוצה שאני אהיה הרב ז ‪ -‬א״כ גוזרני עליך שתקבל א ת‬
‫א ת הגזירה‪…‬‬
‫ה ר ב ג ו ת‪1‬‬

‫הג״ד מאיר אויעדבאך זצ״ל‬

‫ח י י מ‬

‫ג א‬

‫‪ -‬הרב מקאליש‬

‫בבואי לירושלים כבר לא מצאתי א ת הרב מקאליש‪ ,‬אך שמעתי עליו ה ד ‪3‬‬
‫דברים גדולים‪ .‬הוא בא לירושלים בימי הג״ר שמואל סלנט זצ״ל‪ ,‬ובבואו ביק<ןן‬
‫ממנו לקבל א ת ״ההתימה הראשונה׳ )כך כונתה אז עמדת הרב(‪ .‬הרב מ ק א ל י ״ ן‬
‫ה‬

‫‪28‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סירב‪ .‬כעבור שנים גסע ר' שמואל סלגט לאירופה‪ ,‬וביקש א ת הרב אויערבאך למלא‬
‫את מקומו בזמן העדרו‪ .‬בשובו לירושלים דרש שהרב מקאליש ימשיך בעבודתו‪ ,‬אך‬
‫הלה סירב‪• .‬מאז והלאה — עד פטירת ר׳ שמואל‪ ,‬כיהנו שני הגאונים הללו יהד‪.‬‬
‫לפעמים ראו הספרדים א ת עצמם כאזרהים האמיתיים‪ ,‬ואת האשכנזים כתושבי־‬
‫משגה‪ .‬עקב זה פרצו הרבה מריבות‪ ,‬כגון שאלת השחיטה‪ .‬רוב הקצבים היו ספרדים‪,‬‬
‫וגם הערבים נהגו לקנות אצלם כי גם רצו בשר שהוט‪ ,‬אע״פ שלא דקדקו על‬
‫ההלכות‪ .‬כאשר האשכנזים פתהו איטליזים‪ ,‬אמרו קצבים אהדים שאיגם יודעים‬
‫בבירור אם האשכנזים הם יהודים‪ ,‬ועדיף לערבים לא לקנות אצלם בשר‪ .‬הרבה‬
‫מריבות פרצו גם על כספי ה״הלוקה״‪ ,‬אשר באו מאירופה המזרתית והמרכזית‪ .‬עפ״י‬
‫החוק הטורקי‪ ,‬עמדו כל יהודי ירושלים תחת שלטון ההכם־באשי הספרדי‪ ,‬ועיי׳׳ז‬
‫בעקיפין תחת ועד הקהלה הספרדית‪ .‬עקב זאת רצו הרבה אשכנזים להיות מסודרים‬
‫בקהילה אשכנזית‪ ,‬ולדרוש מהממשלה להכיר ברב קהילתם כ״חכם־באשי״ לאשכנזים‪.‬‬
‫בלי דעת הרב אויערבאך הציעו אותו כמועמד למשרה הרמה ההיא‪ .‬כאשר נודע לו‬
‫הדבר‪ ,‬אסר באסור גמור להביא א ת המריבה בין האשכנזים והספרדים לפני‬
‫הממשלה‪ ,‬והלך בעצמו להתייעץ עם ההכם־באשי‪ .‬כך סודר היהס בין שתי‬
‫הקהלות בדרכי שלום‪.‬‬
‫זכרונות אישיים על ד״ר ואלאך ז״ל‬
‫הכרתי א ת ד״ר ואלאך עוד מהעיר קלן‪ ,‬כאשר הוא בא לחופשה באירופה‪ .‬היתה‬
‫לו זכות של הודש הופש בכל שנה‪ ,‬והוא אגר א ת כל הדשי התופש של שנים‬
‫אחדות וניצל א ת מרבית חופשתו להשתלמות בבתי החולים הגדולים של גרמניה‪.‬‬
‫לקלן בא רק לבקר א ת הוריו ומכריו‪ .‬מיום בואי לא״י התייחס אלי ד״ר ואלאך כאח‬
‫גדול אשר לו נסיון רב‪ .‬בפרט כאשד באתי אליו כחולה אחד חג הסוכות הראשון‬
‫בשנת תר״ע‪ ,‬כי אז היתה מגפת שפעת בכל סביבות ת״א‪ ,‬ואני חליתי ולא ידעתי‬
‫עצה אתרת‪ ,‬כי אם לנסוע לביה״ת ‪,‬שערי־צדק״‪ .‬אז דאג לי ד״ר ואלאך לא רק‬
‫כאה כי אם כאב‪ ,‬ומאז והלאה היינו ידידים כאהים‪ .‬שנינו באנו מהוגי גרמניה הדומים‬
‫זל״ז‪ ,‬וגם •מוסדותינו היו קרובים זל״ז — הרבה חברי ועד אחד היו גם חברים בועד‬
‫השני‪ .‬ד״ר ואלאך הכיר א ת ירושלים היטב‪ ,‬ובפרט ידע להוקיר א ת גדולי התורה‬
‫האשכנזים והספרדים נם יתד‪ ,‬כר׳ היים זוננפלד ור׳ היים אלישר זצ״ל‪ ,‬ועל ידו‬
‫נכנסתי גם אגי אל הוג ממדיהם ומוקיריהם‪ .‬לפני נשואי הייתי אצלו בכל תג פסת‪,‬‬
‫ואז ראיתי לראשונה היאך איש זה מסור לעבודתו להציל נפשות‪ .‬בכל סדר וסדר‬
‫באו אנשים לקרא לו‪ ,‬ותיכף רץ לדאוג לתולים ואת״כ שב לסדרנו‪ .‬מאז נישואי‬
‫בשנת תרע״ג‪ ,‬הוא נעשה לא רק לרופא דואג אלא ידיד מסור לביתי ולאשתי‪ .‬פעם‬
‫תלתה אשתי‪ ,‬ושלתתי לקרוא לד״ר ואלאך והוא בא מיד ‪ -‬אמנם לא נכנס לחולה‬
‫ללא רשות הרופא של פ״ת‪ .‬כאשר נודע במושבה שד״ר ואלאך בא‪ ,‬הסתובבו מכל‬
‫הצדדים לבקש א ת עצתו וגם הרופא התייעץ אתו‪ ,‬כי שמה על ההזדמנות ללמוד‬
‫אצל רופא מנוסה‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בפרוץ המלחמה בשנת תרע״ד‪ ,‬הלכה אשתי לפני לידת בננו הבכור לביה״רן‬
‫‪,‬שערי צדק״‪ .‬הייתי אז בימי ההופשה מביה״ס והייתי עסוק •מאד בירושלים ב פ ק ו ד‬
‫הפקוא״ם באמשטרדם במקום בא־כוחם הרב יונתן הורביץ‪ ,‬שנסע לאירופה ל ה ש ת ת ף‬
‫בכנסיה הגדולה של אגו״י )אשר בוטלה עקב פרוץ המלחמה(‪ .‬מצבי הכלכלי היה —‬
‫כלכל תושבי א״י ‪ -‬מצומצם מאד‪ ,‬וכל רכושי היה מאתיים פראנק בנימת ש ל‬
‫האפ״ק‪ ,‬אשר הוציא אותן לשעת חירום‪ .‬ד״ר ואלאך ואדון מרקס ‪ -‬שהיה א‬
‫האדמיניסטרטור של ביה״ה‪ ,‬הודיעו לנו‪ ,‬שכל זמן שיהיה להם מה לאכול ־־ נ א כ ל‬
‫גם אנו‪ ,‬וסמכו עלינו שנשלם להם בהזדמנות הראשונה‪ .‬גרנו בחדר פנוי‪ ,‬וגם אכלנו‬
‫יחד עם האתיות לפי חשבון התקציב של האהים והאחיות ‪ 6 -‬פראנק ליום‪ .‬ח ק‬
‫בשבת היינו אורחיו הפרטיים של ד״ר ואלאך‪ .‬בי״ב אלול נולד בני שמואל נ ״ י ‪.‬‬
‫הברית והסעודה היו ב״שערי צדק״ ‪ -‬ד״ר ואלאך היה המוהל והג״ר תיים זוגנפלז•‬
‫היה הסנדק‪.‬‬
‫ת‬

‫ז‬

‫אירע מקרה‪ ,‬שהולה א ח ת נפטרה ממתרת יוה״כ‪ .‬לפני הצום השב ד״ר ו א ל א ך‬
‫שהתולה תוכל להתענות‪ ,‬אבל בכ״ז צוה להכין אוכל ושתיה עבור החולה‪ ,‬וגם צןן‪-‬‬
‫על האתות בביה״ת לבקר אותה‪ .‬עקב מותה של החולה‪ ,‬התלו לרנן בירושלים ש ד *‬
‫ואלאך הכרית א ת התולה לצום וגרם למותה‪ .‬היה בכך גם קצת פוליטיקה ‪-‬‬
‫פורקי עול אשר שנאו א ת הרופא בהיותו יר״ש‪ ,‬והם ניסו לנצל הזדמנות זו ל ג ד‬
‫ך‬
‫לסלוקו‪ .‬הם התחצפו כנגדו ואיימו עליו במכתבי איום שיעזוב את ירושלים‬
‫ימים אחדים‪ .‬הייתי אז בפ״ת‪ ,‬ובבואי אל ירושלים מצאתי א ת ד״ר ואלאך שרוי ב פ ת‬
‫מפני הבריונים‪ ,‬ולא יצא מביתו ללא חסות של שומר ראש‪ .‬שאלתיו׳ מריע ת ו‬
‫ל אפען‬
‫חושש ואיגו מוסר א ת הענין לידי המשטרה‪ .‬הוא השיב לי‪ ,‬שדבי‬
‫מכיון שאהד התותמים על מכתבי האיום ‪ -‬היגו עריק מהצבא הרוסי‪ ,‬ואס ו‬
‫יפנה למשטרה — תמסור זו א ת החותם לקונסול הרוסי‪ ,‬והלה ישלה אותו לרועזי‬
‫ושם יוצא להורג‪ ,‬ואילו הוא אינו מוכן לקבל ע״ע א ת האחריות להריגתו ש ^‬
‫יהודי‪ …‬דבר זה אופייני הוא לד״ר ואלאך ‪ -‬הוא פהד על נפשו עקב האיומים כנגז׳ן‬
‫אך לא רצה להציל א ת עצמו מחשש שמא יהרג בגללו אותו אדם המאיים ע ל י ן‬
‫להרגו!‪ .‬אמנם אה״כ הודיעו הרבה אנשים נכבדים בפומבי‪ ,‬כי הרופא עשה כ ח ו ב ת ו‬
‫והמאיימים התביישו ולא נעשה ד ב ר ‪.‬‬
‫ד‬

‫ה י ן‬

‫ו ‪0‬‬

‫ר ‪ 1‬ן‬

‫ד‬

‫א‬

‫ז ה‬

‫ב‬

‫ת י‬

‫ד י‬

‫‪ 7‬ן א‬

‫ה‬

‫‪3‬‬

‫גרוש יפו ‪-‬־ תרע״ ה‬
‫לפני פסת תרע״ה‪ ,‬גרשה הממשלה הטורקית א ת כל יהודי יפו מן העיר‪,‬‬
‫פהדה שהם יסייעו ביד האנגלים להכנס לא״י דרך הים‪ .‬מאותו נמוק‪ ,‬ה ם ג ד ש‬
‫כ‬

‫י‬

‫י‬

‫י מ‬

‫‪ 3‬פרטים בענין דומה לזה‪ ,‬פורסמו ב״החרות״ גליון רע״ו‪ ,‬ותגובה נ ג י — להגנתו‬
‫של ד״ר ואלאך — פורסמה בכרוז גדול בשם ״דברים כהויתם״ )תצלום הכרוז סורסס‬
‫בספרו של בנימין קלוגד‪ :‬מן המקור — הישוב הישן על לוח המודעות‪ ,‬ירישליס‬
‫תשל״ח‪ ,‬עמ׳ ‪ .(151‬במקרה זה‪ ,‬הואשם ד״ר ואלאך על שלא הגיש טיפול לחולה כ ש ב‬
‫ואייהגשת הטפול גרמה למותו‪.‬‬
‫ת ‪/‬‬

‫‪30‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם את הערבים‪ ,‬כך שלמעשה‪ ,‬זולת הלק הפקידות האזרתית והצבא‪ ,‬נתרוקנה העיר‬
‫מתושביה‪ .‬ביפו ישבו אז כשמונת אלפים יהודים‪ ,‬ומהם באו כ־‪ 4000‬לפ״ת —‪ .‬רובם‬
‫רגלי‪ .‬בקשנו מהרבה מושבות לשלות לנו עגלות כדי להביא א ת התולים‪ ,‬הזקנים‬
‫והטף‪ .‬בשבוע לפני פסת נשארו עוד מאות יהודים ביפו‪ ,‬ורצינו להוביל אותם לפ״ת‪.‬‬
‫הייתי אז בועד ההצלה לטובת הפליטים‪ ,‬ובבקר השכם באו ידידים להודיעני שהטורקים‬
‫החרימו א ת העגלות‪ .‬למעלה משעתיים התוכתתי עם הקצינים עד שלבסוף שהררו‬
‫אותן‪ .‬אנשי פ״ת‪ ,‬ויתד אתם מנכבדי יפו כמאיר דיזנגוף ובצלאל יפה‪ ,‬הכיגו כל מה‬
‫שבידם לקבל א ת האתים‪ .‬פניתי א ת חדרי הת״ת וביה״ס לבנות ע״מ לתת אשפוז‪.‬‬
‫כבר מקודם אפינו •מצות‪ ,‬ובפעם הזאת עבדנו כולנו יתד ‪ -‬אכרי פ״ת והפועלים‪.‬‬
‫במאפיה הגדולה שלהם אפינו א ת המצות‪ .‬במגרש ביה״ס עמדו שתי תביות יין‬
‫גדולות‪ :‬האחת — תרומת היקב בראשל״צ‪ ,‬והשגיה — מ א ת כרמי פ״ת‪ .‬כל מי‬
‫שבא ובקבוק בידו‪ ,‬קיבל תנם א ת יינו‪ .‬היו אמנם גם אגשים אשר הפצו להרויה‬
‫מן האסון ודרשו מהיר מופרז עבור דירה מ א ת הפליטים אשר היה להם כסף‪ ,‬אך‬
‫כאשר שמענו זאת בועד‪ ,‬הכרזנו שהפליטים ישלמו שכר־דירה מתאים לועד‪ ,‬ובעלי‬
‫הבתים יקבלו א ת שכר־ הדירה מידי הועד‪ .‬היו גם בעלי בתים אתדים אשר לא רצו‬
‫להכניס א ת הפליטים‪ ,‬ואז גכגסו צעירים ‪ -‬עפ״י בקשת הועד — דרך התלונות‪,‬‬
‫ופתחו את פתהי הבתים והכגיסו א ת הפליטים‪ .‬בליל התקדש חג‪ ,‬אתר תפילת‬
‫מעריב‪ ,‬עברגו בתוצות כדי להזמין כאו״א לסדר‪ .‬לבסוף מצאתי זקן אחד‪ ,‬אשר‬
‫עדיין לא היו לו מצות ויין‪ ,‬וכאשר שאלתיו על מרור ‪ -‬השיב שכבר שבע די מרירות‪.‬‬
‫הזמנתו אותו לביתי לסדר‪ .‬היה לגו אוכל די והותר‪ ,‬כי אשתי תלתה מן ההתרגשות‬
‫של היום ולא יכלה לאכול‪ .‬זמן מועט קודם הפסה התקבלו כספים מהג׳וינט‬
‫האמריקאי‪ ,‬וכך היו לנו האמצעים לפרגס א ת המגורשים‪ ,‬ובפרט לתת הלב לילדים‬
‫ולחולים עפ״י דרישת הרופאים‪ .‬בשם הועד רציתי לתתום על הקבלות בשם הגיוינט‪,‬‬
‫אבל בעלי הפרות לא רצו לקבל תתימה כזאת‪ ,‬ודרשו ממגי תתימה אישית‪ .‬כך היה‬
‫לי אמון יותר גדול מהגיויגט‪.‬‬
‫אחרי הפסה‪ ,‬הששו הרופאים פן תפרוצנה מתלות לרגל הצפיפות הגדולה בעיר‪,‬‬
‫כי קודם הגרוש מגתה העיר ‪ 4500‬איש ועכשיו גדלה האוכלוסיה למעלה מ־‪ 8000‬איש‪.‬‬
‫הרבה פליטים עזבו עכשיו א ת פ״ת‪ ,‬ובשביל האהרים הקמנו סוכות על מגרש של‬
‫כפר סבא שהיה אז בבעלות אנשי פ״ ת — ‪,‬סוכות אהר הפסה״‪ .‬על ידי כל הצרות‬
‫הייתי מבולבל כ״כ‪ ,‬עד שקרה לי‪ ,‬ששבועיים אהר הפסה שכתתי לרגע שכבר עבר‬
‫החג‪ ,‬וכאשר ביקש ממני ידידי רא״מ ליפשיץ ‪ -‬מנהל הסמינר למורים של ‪,‬המזרהי״‪,‬‬
‫להשאיל לו ספר‪ ,‬השבתי לו שאביא א ת הספר בבואי בהג הפסח לירושלים‪ .‬במשך‬
‫הזמן עזבו גם אנשי הסוכות בכ״ס‪ ,‬והתפזרו ברובם לגליל וקצתם התיישבו בפ״ת‬
‫ובמושבות יהודה‪.‬‬

‫הגיוס במתח־תקזה ח ר ע ״ ה ‪ -‬ע ״ ו‬
‫כל היהודים שהיו לפי התוק נתינים עותומניים‪ ,‬גקראו להתגייס לצבא התורכי‪.‬‬
‫אמנם הרבה ראו א ת הנולד והפכו לנתיני ספרד‪ ,‬כי הקונסול הספרדי ביפו קיבל‬
‫‪31‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫עדויות על כל אהד שנולד בקזבלנקה‪ ,‬ונתן לו דרכון ספרדי )תמורת תשלום מלא(‪.‬‬
‫יש אשר נעשו נתינים אוסטריים‪ ,‬והדבר נעשה באופן כזה‪ :‬כבר בתחילת המלחמה‬
‫ההריבו הרוסים ערים ועיירות רבות בגליציה‪ ,‬וכאשר באו שני עדים וחעי" לפני‬
‫סגן הקונסול האוסטרי בצפת‪ ,‬שיהודי פלוני נולד בעיר פלונית ההרבה אשר ק‬
‫לודאי לא נשאר שם ארכיון ‪ -‬נתן לו סגן הקונסול דרכון זמני שהוא גהשב ל ע ״‬
‫כאוסטרי‪ .‬אם יהודים אלה היו נתינים תורכיים — העידו בתחילה שני העדים‬
‫בשלטונות בצפת שהם מתו‪ .‬כך ‪,‬מתו״ בתורכים ו‪,‬קמו לתהיה״ כאוסטרים‪.‬‬
‫למרות כל הספרדים והאוסטרים החדשים‪ ,‬נשארו בפ״ת עוד יהודים שהיו ידועים‬
‫לשלטונות התורכיים ביפו כנתיני תורכיה‪.‬‬
‫ב‬

‫ת‬

‫ע‬

‫ך‬

‫א‬

‫למוכתר פ״ת‪ ,‬ברוך דינוביץ׳‪ ,‬נודע שביום המתרת עתידים לבוא קצינים תורכייס‬
‫עם חיילים לפ׳׳ת‪ ,‬בכדי לתפוס א ת התייבים בגיוס‪ ,‬והוא הזהיר ערב קידם ־־ ש ע ל‬
‫גתיגי טורקיה יעלמו מהמושבה‪ .‬ביום הגיוס תפסו חחיילים הטורקיים כל צ ע י ר‬
‫בטענה שהיגו הייב גיוס‪ .‬באופן כזה תפסו למעלה מ־‪ 70‬איש‪ .‬האנשים טעגו ש ה‬
‫נתינים ספרדיים‪ ,‬אך החיילים שלא ידעו לקרא א ת הכתוב בדרכון ־ לא ה א מ י נ ן‬
‫להם‪ .‬כאשר באו הקצינים אשר ידעו לקרוא‪ ,‬הם שחררו א ת כל הצעירים הללו‪ .‬באיתר‬
‫מם לא נמצא בפ״ת אף יהודי בר־ גיוס‪ .‬אמנם אחר זמן מה נתפסו ‪ 4‬יהודים ע ן ל‬
‫נזהרו כראוי‪ ,‬והם נלקחו לזמן מה לצבא‪ ,‬עד שמצאו הזדמנות לקבל הופשה‬
‫‪,‬התארכה״ עד סוף המלחמה‪…‬‬
‫ס‬

‫א‬

‫א‬

‫ן‬

‫ע‬

‫ך‬

‫עפ״י ההוק הטורקי‪ ,‬אפשר היה להיפדות מן הצבא תמורת ‪ 100‬פראנק ז ה ע ‪4‬‬
‫כי הממשלה טענה שבסכום זה משלמים לממלא מקומו‪ .‬כאשר הייתי ב א מ צ ע‬
‫יעוני‬
‫״‬
‫המלתמה בגרמניה‪ ,‬קבלתי מכתב‬
‫מביתי‪ ,‬אך פייסתי אותו במאה פרנק״‪ .‬פירוש הדבר היה ‪ , -‬ב ן דודי״ מכוון ל י ש מ ע א ל‬
‫היינו הממשלה התורכית‪, ,‬רצה לגרשני מביתי״ הייגו לגייס אותי לצבא‪ ,‬״פייסתי א ו ת ו‬
‫במאה פרנק״ ‪ -‬הוא כסף הפדיון‪ .‬אמנם בסוף המלהמה הממשלה חדלה מ ל ק ב ל‬
‫בסף תמורת השחרור מהצבא‪.‬‬
‫מ‬

‫א‬

‫ח‬

‫ה מ ו ר י ם‬

‫ד‬

‫כ ת ו ב ‪:‬‬

‫ו ב ו‬

‫ב ן‬

‫ד ו ד י‬

‫י צ ה‬

‫ל ג‬

‫מורה אחר שחרר א ת עצמו באופן אחר‪ .‬היה לו גיס מרוקני בעל דרכון דזפדז‪-‬ד‬
‫והלה נפטר‪ .‬המורה קיבל על עצמו א ת פרנסת אחותו האלמנה וילדיה‪ ,‬ולעומת ן‪1‬‬
‫ירש א ת דרכון גיסו‪ .‬הוא הוציא א ת תמונת הנפטר ובמקומה הכניס א ת ת מ ו נ ת ו‬
‫וביקש מהמשרד הממשלתי לאשר שאכן זוהי תמונתו‪ .‬כך היה לבעל דרכון סנ׳ךן‪*-‬‬
‫אמיתי ושוהרר מהצבא‪.‬‬
‫ז‬

‫באמצע המלתמה באה ועדת בקורת לפ״ת‪ .‬עפ״י החוק הטורקי היתה פ ״ ת‬
‫פשוט‪ ,‬והמוכתר ‪ -‬ראש הכפר ‪ -‬מונה ע״י הממשלה‪ .‬למעשה התנהל ‪ : 1‬פ ״‬
‫ל מגדעו‬
‫סדר טוב של כל הנחלות‪ ,‬וגם ספר הנחלות‬
‫ובעליו‪ .‬הממשלה ידעה זאת‪ ,‬אך עכשיו ‪ -‬בימי המלחמה‪ ,‬רצו לרדוף ק צ ת‬
‫כ‬

‫‪5‬‬

‫ף‬

‫ת‬

‫) ט א ב ו (‬

‫מ ד ו י ק‬

‫ה י ה‬

‫ו נ י ש ם‬

‫ב ו‬

‫כ‬

‫*ז ת‬
‫מ ל ח מ ת‬

‫ה ע ו‬

‫ם‬

‫י מ ״ א‬

‫ל‬
‫‪ 4‬ראה לעיל‪ ,‬בזכרונותיו על‬
‫אלף פראנק זהב‪ .‬מסתבר‪ ,‬שהסכום המצוין כאן — הוא הנכון‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ה‬

‫ר‬

‫א‬

‫ש‬

‫ו‬

‫נ‬

‫ה‬

‫י‬

‫מ‬

‫צ‬

‫י‬

‫י‬

‫ו‬

‫ש ס כ י ם‬

‫ד ‪ ,‬ס ד י ר‬

‫ו‬

‫היד‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היהודים בכדי לסתוט מהם כסף פדיון‪ .‬ועדת הבקורת ביפו אסרה א ת ראש הועד‪,‬‬
‫בטענה שהוא קיבל משרה שלא כהוק‪ .‬הביאו אותו אל המלון היחידי בפ״ת כדי‬
‫לשלות אותו אל בית הסוהר ביפו‪ ,‬אך קודם ה ק ת אותו מי הם הבריו‪ ,‬ע״מ לאסור‬
‫נם אותם‪ .‬הוא השיב שאין לו הברים‪ ,‬וכי עשה א ת הכל לבדו וכרצונו‪ .‬הדבר היה‬
‫בערב שבת‪ ,‬והוא ביקש להביא א ת בני משפתתו בכדי לקדש בפניהם א ת קדוש ליל‬
‫שבת‪ .‬הוא התל א ת הקדוש לפני אשתו ובניו בנגון המסורתי‪ ,‬ובתוך הנגון המשיך‬
‫לומר להם ‪ -‬אל תפחדו‪ ,‬השי״ ת יצילני‪ .‬דעו‪ ,‬שאמרתי שאין לי‪ .‬כל הברים בועד‪,‬‬
‫ועל כן אימרו לחברים שלא יפחדו ויכתישו א ת קיומו של ועד כלשהו‪ ,‬ויאמרו שרק‬
‫אדם אחד עושה הכל‪ .‬וכך היה‪ ,‬אתר יומיים שתררו א ת ראש הועד‪ ,‬והנהלת המושבה‬
‫המשיכה כמקודם‪ .‬אמנם נציג הכפר היה המוכתר הממונה מטעם הממשלה וקבל‬
‫את משכורתו מן הועד‪ ,‬ועשה הכל עפ״י פקודותיו‪.‬‬
‫בליל גשמים‪ ,‬באמצע המלהמה‪ ,‬דפקו על דלת ביתנו שני אנשים ‪ -‬ראש הועד‬
‫והשמש‪ .‬הם באו עם שק גדול ובתוכו ספר האתוזות של פ״ת‪ .‬הועד פהד שהמשטרה‬
‫התורכית תמצא א ת הספר ברשותם‪ ,‬בו בזמן שהדבר היה אי־הוקי‪ ,‬כי מציאות‬
‫הספר הוותה הוכתה ל״ממשלה יהודית בפ״ת״‪ .‬היות ואני הייתי אזרח גרמני‪,‬‬
‫וגרמניה היתה בת־בריתה של טורקיה ‪ -‬הרי שלא היה מקום בטוה להטמין את‬
‫הספר מאשר בביתי‪ .‬הספר הוטמן בארון הלבנים של אשתי‪ ,‬ושם נשאר עד אשר‬
‫עזבנו את פ״ת ונסענו בסוף המלהמה לגרמניה‪ .‬אז גקבר הספר וגגנז לשנים רבות‪.‬‬

‫פגישה עם גימל ‪0‬חה‬
‫בסוכות תרע״ו בקרתי א ת ד״ר ואלאך בסוכתו‪ .‬באותו זמן בא גם ג׳מל פהה —‬
‫המפקד העליון בא״י ובסורית‪ ,‬לבקר א ת ד״ר ואלאך‪ ,‬ושוחחנו יחדיו שיחה ידידותית‪,‬‬
‫וגימל אמר לי שבדעתו לבקר בקרוב בפ״ת‪ ,‬וגם יבקר אותי‪ .‬כאשר שמעתי שיבא‪,‬‬
‫הכינותי א ת ביה״ס לקבל א ת פניו והמורה לערבית — הרכבי )אשר ידע גם‬
‫טורקית( לימד א ת התלמידים שיר טורקי‪ ,‬לקבל א ת פני המפקד העליון‪ .‬אה״כ‬
‫ביקרגי גימל בביתי לשתות קפה‪ ,‬ושם שיהק עם בני שמואל שהיה פעוט בן ‪3-4‬‬
‫הדשים‪ .‬מובן שבקור זה עשה רושם במושבה‪ ,‬וגם על הפקידים הטורקיים במחוז‬
‫יפו‪ .‬כאשר היו סכסוכים קטגים בין הצבא הטורקי לבין הועד של פ״ת‪ ,‬בקרתי אצל‬
‫המפקד של יפו יהד עם המורה הרכבי‪ .‬דברתי עם המפקד קצת צרפתית‪ ,‬אך עיקר‬
‫השיהה התנהלה בטורקית באמצעות תרגומו של הרכבי‪ .‬מובן שהזכרתי דרך אגב ‪.‬‬
‫ש״ג׳מל פהה ביקר אצלי״‪ ,‬וכן עשיתי בכל פגישה עם קצינים טורקיים‪ ,‬והדבר פעל‬
‫א ת פעולתו‪ .‬עם אחד הקציגים התידדתי‪ .‬מאד‪ ,‬עד שהוא שתרד ‪ .‬א ת היהודים ‪,‬‬
‫בגדודו במשך שבועות אתדים‪ ,‬מערב שבת בתצות היום ועד מוצש״ק בתצות הלילח‪.‬‬
‫כאשר הוא שמע שאולי א ס ע לירושלים‪ ,‬ביקש שאדבר טוב עליו לפגי גימל‪-.‬‬
‫ההזדמגות לכך באה כאשר הפקידות הטורקית דרשה מועד פ״ת דברים קשים‪,‬‬
‫ובפקודתו נסעתי ביום המישי אהה״צ לירושלים‪ .‬בע״ש בבקר היתה לי פגישה עם‬
‫ג׳מיל והוא נתן פקודה‪.‬לעשות כרצון הועד של פ״ת‪ .‬אז דברתי גם לטובת הבימבאשי‬
‫)מייגיור(‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כאחר ‪ 1‬הדשים‪ ,‬נסעתי עם אשתי לגרמניה כדי להביא לשבו א ת בגנו‪ ,‬כי פרודבו‬
‫שיבא הזמן בו נאלץ לברות‪ ,‬ולא רצינו לסכן א ת הפעוט‪ .‬הוכרחנו לנסוע דרך ה י ב ש ת‬
‫כי האנגלים תסמו א ת המעבר בים‪ ,‬והיתה זו נסיעה של כמעט ‪ 4‬שבועות )כי א ז‬
‫עדיין לא נשלמה מסילת הברזל ת ת ת הרי הטאורוס(‪ .‬גימל פהה נתן לי ה מ ל צ ת‬
‫מצוינת לכל פקידי הצבא‪ ,‬אך המלצה זו עזרה רק עד חלב ‪ -‬גבול מפקדת ג י מ ל ‪.‬‬
‫היה מקרה‪ ,‬שממשלת טורקיה לא רצתה להרשות לנו לנסוע דרך הטאורוס‪ ,‬ואז ע ז ר ו‬
‫לגו ההיילים הגרמנים הפשוטים‪ ,‬אשר אספו אותנו לתוך הקרון הצבאי‪ ,‬וכאשר ב ק ש ו‬
‫הטורקים לערוך בקורת ־־ ל א נתנו להם להיכנס‪ .‬א ת ה ט א ו ת ס עברנו ב מ כ ו נ י ת‬
‫צבאית ללא ידיעת הקצינים‪ ,‬וכך לגו גם במתנה הצבאי הגרמני בדיך א י ׳ ל י ג א ל י ת ‪.‬‬
‫התיילים נתנו לגו מקום וגם תה וסוכר‪ .‬כך נכנסנו לאסיה הקטנה דרך איסוס ־—‬
‫‪.‬בעקבות אלכסנדר מוקדון״‪.‬‬
‫א ת אסיה הקטנה עברנו ברכבת‪ ,‬בנסיעה רצופה של ‪ 3‬ימים‪ .‬בכל ה ר ע ב ת‬
‫היה שמואל הפעוט היחיד‪ ,‬והקציגים הטורקיים דאגו למים חמים עבורו‪ .‬ב ע צ ת‬
‫ד״ר ואלאך‪ ,‬הכינה אשתי קוביות של חלב וסוכר‪ ,‬ואותם שמנו אח״כ לתוך ה מ י ת‬
‫התמים‪ .‬שבועות אתדים לפני כן‪ ,‬כתבנו לאהינו אהרן וברטה קובר בברסלאו ש נ כ י‬
‫להם א ת הילד‪ ,‬אך הם לא שמעו זאת ישירות ע״י מכתבנו‪ ,‬אלא דרך פרופ‪ .‬ב א ד ^ ן‬
‫מברסלאו אשר היה המבקר בדאר הגרמני‪ ,‬והוא הודיע להם יעל בואנו‪.‬‬
‫א‬

‫זמ‪-‬ביי‬
‫הוא היה המושל התורכי האהרון בירושלים‪ ,‬והיה איש משכיל‪ ,‬תרבותי ו ה ג ו ן‬
‫מאד‪ .‬הוא התידד עם הרבה יהודים נכבדים‪ ,‬ובפרט עם ד״ר ואלאך ומר מרקס _‬
‫האדמיניסטרטור של ״שערי צדק״‪ .‬היה הרבה פעמים אורתו לסעודת שבת של ב ן‬
‫מרקס‪ .‬הוא היה תבר בכת מוסלמית מיותרת אשר ראתה באיםלם א ת ה צ ד ק‬
‫העולמי‪ ,‬והוא סיפר לי שלפי שיטתם היה מחובתו של ראש האיסלם — ש י‬
‫אל‪-‬איסלם‪ ,‬לדרוש מן השולטן שהוא יבקש א ת הצאר הרוסי ‪ -‬לאחר הפרוגדובן‬
‫של קישיגוב ‪ -‬להעניש א ת הרוצתים‪ ,‬ואם הקיסר לא יעשה זאת‪ ,‬מוטלת ח ו ‪3‬‬
‫על ראש האיסלם להכריז על מלתמת קדש נגד מדינה אשר בה אין רוצתיס ב א‬
‫על ענשם‪.‬‬
‫ד‬

‫י ך‬

‫ה‬

‫י ‪0‬‬

‫כבר הזכרתי‪ ,‬שהוא הכרית א ת מנהל ״בנק דה פרנס״ לההזיר להנרי״י דיסקין ז*י״ל‬
‫א ת הפקדון של בית היתומים‪ .‬בכלל נהג לשים לב שסדרי ירושלים‪ ,‬אף ה פ ר ט י י ם‬
‫יתנהלו בצדק‪ .‬היה מקדה‪ ,‬שבנקאי עשיר השתמש בבנו כפקיד בקמצנות יוצאת מ ג ד ר‬
‫הרגיל‪ ,‬ולא שילם לו כראוי כדי פרנסת משפתתו‪ .‬זכי־ביי הזמין א ת הבנקאי״ י א מ ר‬
‫לו שהנהגתו כלפי בנו היא קרובה לשגעון‪ ,‬ואם ימשיך ביחסו זה ‪ -‬יבקש ה ו א‬
‫המושל‪ ,‬משבעה רופאים לבדוק אותו א ם הוא משוגע‪ ,‬ואם הם יאשרו ז — י מ נ ת‬
‫א ת בנו לאפוטרופוס על נכסיו‪ .‬מובן שהאיום הועיל‪ ,‬והבנקאי שילם לבנו א ת מ ש כ ו ר ת ו‬
‫כראוי‪ .‬זכי־ביי לא אהב במיותד א ת המצביאים הגרמניים שבאו לעזרת התורכיכן‬
‫בזמן המלהמה‪ .‬הוא אמד‪ ,‬שהם שרים כפי שאדון מרקס רגיל לשיר ״שיר ה מ ע ל ו ת ״‬
‫בסעודת ליל שבת — בנגון השירים הפאטריוטיים הגרמניים‪…‬‬
‫״‬

‫א ת‬

‫‪34‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זכייביי הקפיד מאד על חוקי האיסלם‪ ,‬ולא שתה יין ועוכר‪ .‬פעם היינו עלו‬
‫במלון ברחובות ושם נתגו לאכול איוה קרם‪ ,‬אשר זכי־ביי השד שיש בו יין‪ ,‬וווא‬
‫ביקש את אשתי לטעום תחילוז‪.‬נאשר היא טעמה ט ע ם יין ‪ -‬לא אכל את הקס‪.‬‬
‫באותה מידה בה הוא שמר על ותו‪ ,‬כך כיבד מאד א ת היהודים שומרי המצוות‪?1< .‬ר‬
‫הכרותי עמו היה מבקוריו בביה׳ה‪.‬‬

‫זכומות על ה״נימבאש•" )‪(*13101:‬‬
‫בקרבת פית היה מחנה גדול של פועלים בשרות הצבא‪ .‬עבדו שם כ־‪500‬ו אןעו‬
‫וביניהם כ ׳ ‪ 300‬יהודים‪ .‬היתה לי הזדמנות להתידד עם מפקד המתנה ‪ -‬הבימבא־זי‪,‬‬
‫טורקי שמוצאו מאלבניה‪ .‬היתה לו קצת השכלה ודיבר צרפתית‪ ,‬והוא הבדיל בעצמו‬
‫בין היהודים שעמדו ‪ -‬גם לדעתו ‪ -‬על רמה תרבותית גבוהה יותר מאשר הערניס‪,‬‬
‫שהיו בורים לגמרי‪ .‬גם הקצינים הנמוכים שרובם היו ערבים‪ ,‬היו אנשים פשוסיס‪.‬‬
‫הבימבאשי היה בא לפעמים לביתי לבקרני וגם אני בקרתיו במהנה‪ .‬בקשתיו לתת‬
‫ליהודים מזון טרי ולמנות שוחט לטבח צבאי‪ ,‬והוא מילא א ת בקשותי ומסר לשוחט‬
‫בהמות לשחיטה‪ .‬באופן כזה יכלו היהודים לשמור על כשדות‪ .‬הוא גם שיהדר את‬
‫היהודים בכל ערב שבת על תנאי שישובו במוצ״ש‪ ,‬והחיילים שבתו בכל פעם בפ״ת‪.‬‬
‫תושבי פ״ת השתדלו מאד במצות הכנסת אורתים ודאגו לאורחים‪ .‬היה לנו ועד‬
‫קטן‪ ,‬שתפקידו היה לארגן את תלוקת האורחים בין התושבים ~ כל בעל בית‬
‫קיבל אורת‪ .‬אמנם קרו מ ק ד ם שאנשים חטבו לבתיהם אורתים י אשר נימגו על בעלי־‬
‫בתים אחרים‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שפ״ת מנתה אז כ־‪ 4000‬תושבים והם קבלו בכבוד בכל‬
‫שבת כ־ ‪ 300‬אורחים‪ .‬הסדר הזה נמשך כשמונה שבתות ‪ -‬כל זמן שהמחנה עמד‬
‫סמוך לפ״ת‪ .‬לפעמים אירע שחייל יהודי נטל לעצמו תופשה ואת״כ התחרט‪ .‬מובן‬
‫שעפ״י חוקי הצבא היתה זו עבירה‪ ,‬והחייל היה צפוי לעונש‪ .‬סדרנו שבזמן שהבימבאשי‬
‫ביקר בביתי ־׳ ביקש ממנו הבורח סליחה‪ ,‬והבימבאשי סלח לו לכבודי‪ ,‬וזה היה‬
‫בודאי כדאי‪ .‬אשתי ואני כבדנו מאד את הבימבאשי בבואו להתארת אצלנו‪ .‬הוא היה‬
‫איש דתי מאד‪ ,‬וכמה פעמים ביקש בבואו שיתנו לו מים ושטית להתפלל‪ .‬מלאנו‬
‫בלב שלם את בקשתו‪ ,‬בכדי שגם הוא יבין א ת בקשת החיילים לתת להם •זמן‬
‫לנסוע לירושלים‪ ,‬והבימבאשי ביקש להצטרף אלי‬
‫ל י ^‬
‫א ‪.‬באב אל וואד״(‪ ,‬עצרנו כדי לתת לסוסים‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬י במקום מלון קטן ונכנסתי לתדר להתפלל מנחה‪.‬‬
‫לנות א‬
‫ל ו אחר ע״מ להתפלל‪ .‬בגמר התפילה ברכני שה׳‬
‫א גם אגי•‬
‫י ל‬
‫ת פ‬

‫פ‬

‫ל ן‬

‫מ ס י ע ת י‬

‫ע‬

‫ב ך ך ה‬

‫ת‬

‫ב א ן ת ז‬

‫א‬

‫ג‬

‫ש‬

‫ע‬

‫מ נ ו ח ת‬

‫ה ז מ ן‬

‫ק ב‬

‫ם‬

‫א‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ת‬

‫ה י ה‬

‫ך‬

‫ל י‬

‫ע נ י ן‬

‫ה ג י א‬

‫) א ז‬

‫ה צ ה ר י ם‬

‫נ ב נ ס‬

‫ת פ י ל ת י‬

‫ג ם‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ה ב י מ ב א ש י‬

‫ן כ ך‬

‫ג ק ר‬

‫ח ד‬

‫ה ש ב ת י‬

‫סדר* ההנהלה כמושבה *חח־תקוה‬
‫ע פ‬

‫‪,‬‬

‫ל‬

‫ה‬

‫נ ר ש מ ה‬

‫ה‬

‫מ‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ם‬

‫י‬

‫א‬

‫כ ל‬

‫ע‬

‫ע‬

‫ד‬

‫ל‬

‫מ‬

‫י‬

‫ה י ו‬

‫ת‬

‫ו ק‬

‫‪ 0‬ו‬

‫ן א ח י‬

‫אזרחים עותומניים רשאים לקנות אדמה‪ .‬לכן‬
‫משפחות נתינים טורקיים ורק הם הוכרו ע״י‬
‫מונה למוכ״ר הכפר‪ .‬אמנם למעשה נתלקו כל‬

‫מ ו ז ם‬

‫‪35‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המגרשים לפי ‪.‬מפת נתלות של בעלי האדמה האמיתיים״ והכל נרשם בספר הנחלות‬
‫ע״ש בעלי הבתים‪ .‬אתד מתושבי פ״ת ‪ -‬ר׳ היים משה סלור‪ ,‬למד שרטוט מפות‬
‫והוא ניהל א ת ספר הנתלות‪ .‬עפ״י התקנות הראשונות‪ ,‬גתשבו רק בעלי האחוזות‬
‫לאזרתים‪ ,‬ומי שלא היה בעל אהוזה נתשב כתושב‪ .‬רק האזרחים היו רשאים לבחור‬
‫א ת ועד המושבה אשר בידו היו כל זכויות ההנהלה‪ ,‬מכות גביית המיסים ) ‪ -‬ללא‬
‫התערבות הממשלה(‪ .‬המנהג בתורכיה היה‪ ,‬שהממשלה ההכירה בכל שנה א ת מיסל‬
‫כל מהוז ומהוז וקבלה א ת כספי החכירה‪ ,‬וביד החוכרים היה לגבות א ת המיסים‪.‬‬
‫בפ״ת היה ועד המושבה ההובר‪ ,‬ששילם בכל שנה לממשלה איזה סכום וגבה אותו‬
‫מבעלי האתוזות‪ .‬הועד גם מינה את השוטרים‪ ,‬אשר אמנם בתוך המושבה היו‬
‫כמעט מהוסרי עבודה‪ ,‬אך היו עסוקים מ א ד בהגנה על" המושבה ורכושה מפגי‬
‫הפורעים הערביים‪.‬‬
‫בין השוטרים היה מפורסם השומר אברהם שפירא‪ ,‬אשר מגבורתו פהדו כל‬
‫הליסטים הערביים‪ .‬קרה שגגזלו סוסים‪ ,‬ואברהם שפירא וחבריו רדפו אהריהם ותפסובז‬
‫והביאום עם הסוסים לפ״ת‪ .‬הוא ידע גם להעניש אותם‪ ,‬אך בתכמתו הסתפק בעונעו‬
‫קל ולא מסר אותם לממשלה כי עיי״ז נעשו הגזלנים כעין ידידים‪ .‬זכורני‪ ,‬ב א ו ז‬
‫השבתות עמדנו בתפילה ולפתע בא נער ערבי מכפר סבא להודיע‪ ,‬שהערביס‬
‫התנפלו על היהודים‪ .‬שנשארו שם בשבת‪ — .‬אדמת כפר סבא היתה רכושם ש ל‬
‫הרבה מתושבי פ״ת‪ ,‬ובכל שבת שבו בעלי המושבות למושבה והשאירו שם כי‪0‬ן‬
‫בהורים לשמור על הרכוש ובפרט על מטעי השקדים‪ .‬הערבים התנפלו על הבהוריכן‬
‫וכלאום‪ ,‬וגזלו א ת השקדים‪ .‬עלה ביד הבחורים לשלוח נער ערבי לפ״ת אל אבדהק‬
‫שפירא‪ .‬הנער בא אל שפירא בשעת התפלה‪ ,‬והלה פגה מיד אל הרב אורלנסקיצ‬
‫שיפסוק מה ל ע ש ו ת ‪ .‬הרב פסק שיש לנו דין של אנשי ה ס פ ר ‪ ,‬ויש להציל‬
‫רכוש היהודים אף בשבת‪ .‬כ־‪ 50‬איש רכבו על סוסיהם ונשקם לכפר סבא‪ .‬כ א ש ד‬
‫ראו הערבים א ת גדוד היהודים פתדו ויצאו לקראתם בקריאה ‪,‬שלם״ )שלום(‪,‬‬
‫אברהם שפירא קרא לעומתם ״מא־שלם״ )אין שלום( ודרש מהם לשהרר מ י ד‬
‫מ‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 5‬הג״ר אהרן הכהן אורליאנסקי — רבה הראשון של פ״ת )בנו — הרב‬
‫יעקב הי״ד‪ ,‬היה רבה של זכרון יעקב ונרצח במאורעות בחברון(‪.‬‬

‫א‬

‫ת‬

‫א‬

‫ך‬

‫אברד‬

‫>‪0‬‬

‫‪ 6‬במלאת לאברהם שפירא ‪ 95‬שנה‪ ,‬ראיינו יוסף בן־מאיר )״הצפה״ כ״ו תמוז תשכ״ד‪(,‬‬
‫וכה סיפר‪ :‬״הייתי בכל המקומות בארץ — לא הגעתי אליהם בטיולים׳ אלא ברדיסז‪-‬‬
‫אחרי שודדים וגנבים ערביים להחזיר את הגניבות‪ …‬תמיד יצאתי וחזרתי ב״ה בשלים‪..‬‬
‫בלא תפילין ובלא תפילה לא יצאתי אף פעם מן הבית‪ …‬מאז ה״בר מצור‪.‬״ שלי וןןך‬
‫היום הזה‪ ,‬לא הפסקתי אפילו פעם אחת מלהניח תפילין‪ .‬אני בטוח‪ ,‬במאה א‬
‫שהתפילין תמיר שמרו עלי״‪.‬‬

‫׳‬

‫ח ו ל‬

‫ובראיון עתונאי אחר‪ ,‬הוסיף‪ :‬״כאשר באו פעם התורכים לאסור אותי — הלכתי ן‬
‫השוטרים‪ ,‬אך פתאום ראיתי שלא לקחתי אתי את התפילין‪ .‬עמדתי‪ ,‬ואמרתי להם ש ל‬
‫אלך אפילו צעד אחד קדימה עד שיתנו לי לחזור הביתה כדי לקחת עמי את התפילין‬
‫שלי לבית־הםוהר‪ .‬לא היתד‪ .‬להם ברירה והם הסכימו״‪) .‬״פנים אל פנים״ כ״ו טבת תשכ״ן(‬
‫ד שו״ע או״ח סי׳ שכ״ט סעי׳ וי‪.‬‬
‫? ס‬

‫א‬

‫‪36‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫את היהודים הכלואים במחסן ולהחזיר א ת השקדים חגזולים למחסן‪ .‬שפירא *)סר‬
‫על היהודים לירות כל זמן שלא יחן פקודה‪ ,‬כי ידע שאם ייהרג ערבי‪ ,‬לא יהיה שלום‬
‫גם בעתיד‪ ,‬עקב גאולת דם הנהרג‪ .‬הו*<דיבר עם ׳הערבים קשות !איייםילמסור א ת‬
‫הדבר לממשלה‪ .‬הערבים התפזרו והיהודים נשארו עד צאת הכוכבים‪ .‬אתדים מהם‬
‫נשארו לתזק "אתי השמירה‪ ,‬והשאר שבו בשלום לפית‪ .‬עכשיו התחיל מו״מ מצד‬
‫הערבים אשר התתננו לא למסור א ת הענין לממשלה‪ ,‬כי עפ״י ההוק היו צפויים‬
‫למאסר של שנים רבות‪ .‬לבסוף נענו יהודי פ״ת לסלות‪ ,‬בתנאי שהערבים ישלמו‬
‫סכום גדול )כמדומני ‪ 200‬לירות זהב(‪ .‬הערבים באו לפ״ת ‪.‬לסעודת סולתה‪ .‬הכבשים‬
‫נשחטו והסעודה התחילה‪ ,‬ואז קם אברהם שפירא ואמר שלשם סולהה הוא םוותר‬
‫על מחצית הסכום‪ .‬הערבים עזבו א ת פ״ת מאושרים בהבעת‪ .‬תודה על שהענין‬
‫לא נמסר לממשלה‪ .‬מאז והלאה נעשו כידידים ונמנעו‪ .‬מלנגוע כיהודים‪.. .‬‬

‫זכהגות הרב משה אויעדבך‬
‫המחפרסמים‬

‫ב״המעיף׳‬

‫זצ׳יל‬

‫ה ח ל מגליון ניסן ת ש מ ״ א ‪-‬‬

‫יופיעו ב ע ״ ה ג ם בגליון ה ב א‬
‫וירומו‬

‫אחר־כך‬

‫להדפיס‬

‫מיוחד‬

‫)עם‬

‫הןספות(‬

‫מערכת;‪.‬רזמעין‬

‫‪37‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אברהם בריק‬

‫ד מ שלמה חעלמא‪ ,‬בעל ״מרכבת המשגה״‬
‫מאתיים שנה לפטירתו כ״א תממ תקמ״א־־תשמ״א‬
‫הגאון הנפלא רבי שלמה חעלמא‪ ,‬ידוע בעיקר בשם בעל ״מרכבת המשנה״‬
‫על הדמב״ם‪ .‬ספד זה נחשב לאחד הפירושים המקיפים ביותר על ספר י י ד‬
‫החזקה‪ .‬בדמותו של רבי שלמה ראב״ד חעלמא ואחר כך ראב״ד לבוב‪ ,‬ה ת מ ז ג ו‬
‫פרשן חריף זעמוק‪ ,‬פוסק‪ ,‬פייטן ומדקדק‪ ,‬דרשן והוגה־דעות‪ .‬גאון זה ש ל ט‬
‫שליטה גמורה בש״ם‪ ,‬בספרא ובמדרשים‪ ,‬בראשונים‪ ,‬בשולחן ערוך ומפרשיו‬
‫ואף בתנ״ד ובספרי הגות של גדולי הראשונים‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬בטעמי ה מ ק ר א‬
‫ובמטמטיקה‪ ,‬עד שלא השאיר תחום אחד בתורה כולה שלא התעמק כר‪.‬‬
‫בקיץ זה ימלאו מאתיים שנה לפטירתו ומן הראוי לעמוד במקצת על ד מ ו ת‬
‫גאונית זו ועל ספריו הרבים‪.‬‬
‫שלשלת זזיוחםין‬
‫‪1‬‬

‫אחד מחשובי טובי העיר ונכבדיה של זאמושץ )בפלר ל ו ב ל י ן ( במאו‪-‬‬
‫הי״ח היה רבי משה ח ר ״ ח ‪ ,‬למדן גדול ועתיר נכסים ומגזע היחס וחמעלה‪.‬‬
‫הוא היה נין ונכד מצד אביו להגאון רבי שלמה הלפרין‪ ,‬אבי הגאון ר׳ י ח י א ל‬
‫היילפרין ממינסק מחבר הספר ״סדר הדורות״ המפורסם ומצד אמו שפרינצד‪,‬‬
‫בת הרב ר׳ חיים סגל‪ ,‬אבד״ק יאברוב‪ .‬הוא היה מצאצאי המשפחות המפורסמות‬
‫של גדולי הרבנים בפולין‪ :‬רבי מאיר ב״ר גדליה מלובלין‪ ,‬הנודע על ש‬
‫פירושו לש״ם ״מהר״ם״ והגאון רבי יהושע ב״ר יוסף‪ ,‬מחבר הספרים ש ו ״‬
‫״פגי יהושע״ ו״מגיני שלמה״‪ ,‬שהתייחס למשפחת רש״י‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ס‬

‫ת‬

‫‪ 1‬אינציקלופדיה עברית כרך ‪ ,16‬ערך שלמה בן משה‪ .‬וראה ד׳ שיפמן ״משא זמושץ״‬
‫המליץ״ גליון ‪ ; 20‬י‪ .‬שאצקי ‪-‬זאמאשטש און פרץ״‪ ,‬ייוא בלעטער‪ ,‬ניו יארק ‪,1964‬‬‫גליון ‪ 28‬ו״זמושץ בגאונה ובשברה״‪ ,‬תל אביב תשכ״ו‪ ,‬עורך מ‪ .‬תמרי‪.‬‬

‫׳‬

‫‪ 2‬חר״ח ראשי תיבות חותן ר׳ חיים )חיים הלוי אב״ד ק׳ יאברוב(‪ .‬דוגמאות להקיא בר׳׳ת‬
‫בשם החותן הן רבות‪ ,‬ראה ״רשומות״ כ״ה עמ׳ ‪ ,317‬הערה ‪.78‬‬
‫‪ •3‬ראה ‪-‬בית אברהם״ שו״ת להרב ר׳ אברהם הכהן גיסו של‬
‫וחידושים בשמו וכותב ״הרב‪ …‬ר׳ משה ז״ל‪ .‬דרש על‬
‫להדפסת מס׳ ברכות בבלי אמשטרדם תקי״ב חותם רש״ח ה׳‬
‫המסכימים לספרו של רש״ח מרכבת המשנה‪ ,‬פפד״א תקי״א״‬
‫דק׳ חעלמא‪ …‬בן הרב המופלא מוהר׳ ר׳ משה ז״ל‪ .‬וכן‬
‫החריף‪ …‬ר׳ משה מזמושט״ וראה להלן הערה ‪.6‬‬
‫‪38‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫רש״ח המביא דברי ת ו‬
‫מדרש ואתחנן״‪ ,‬הסכמה‬
‫שלמה בהרב‪ …‬משה ז׳׳ל‬
‫כבוד הרב שלמה‪.‬״ אכ״ך‬
‫רבים מכנהו )בתור ‪ -‬ה‬
‫ר ה‬

‫י‬

‫ר ‪3‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫קשה להחליט בוודאות אם דבי משה שימש כרב בזאמושץ‪ ,‬אבל אין ספק‬
‫כי היה גדול ב ת ו ר ה ‪ .‬לערך בשנת תע״ז )‪ *(1717‬נולד לר׳ משה בן‪ .‬לרך‬
‫הנולד קראו שלמה‪ ,‬כנראה על שם ס ב — ס ב ו ‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫כבר משהד ילדותו ניכר שהילד שלמה נוצר לגדלות ‪ .‬עוד בהיותו פעוט‬
‫הבחינו בפקחותו היוצאת מגדר הרגיל‪ ,‬בשכלו השנון והחריף‪ ,‬בכשרונו לחדור‬
‫לתור—תוכו של הענין והעיקר בתפיסתו המהירה ובזכרונו האדיר המסוגל‬
‫לקלוט כבור סיד שאינו מאבד ט י פ ה ‪ .‬הוא הפליא ־את כל מכיריו ושמו יצא‬
‫כהעילוי מזאמושץ‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫הזכרנו לעיל את חרב ר׳ חיים סגל אב״ד דק׳ יאברוב‪ ,‬סבו של רש״ח‬
‫מצד אמו‪ .‬מצאצאי חמשפחות המפורסמות של גדולי הרבנים בפולין‪ ,‬מפעילי‬
‫הוועד של ארבע הארצות ‪ .‬באותה תהופה עמדו בראש ‪.‬הוועד דד״א האחים‬
‫אברהם מליסא פרנס הועד ואחיו ר׳ משה‪ .‬גם הוא פרנס מליםא‪ ,‬בגי מנהיג‬
‫הדור ד יוסח יוסקי ‪ .‬בפגישתם הרבנים והפרנסים הניעו כנראה גם לאזניהם‬
‫שמו של העילוי מזאמושץ‪ .‬וכד זכה מנהיג — ופרנס הוועד‪ ,‬רבי משה בן‬
‫הרב יוסף יוםקי‪ ,‬רבה הראשי של קהילת ל י ס א ‪ ,‬להשיא את שתי בנותיו‬
‫לתלמידי חכמים צעירים שעתידים היו להיות גדולי הדור‪ :‬חתנו הראשון‬
‫היה ר׳' מאיר אשכנזי בנו של הרג ר׳ יעקב עמדין‪ ,‬ואילו חתנו השני של רבי‬
‫משה‪ ,‬היה רבי שלמה העילוי מזאמושץ שנתפרסם כמתמיד ושקדן גדול‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫בבית הותנו הרהיב ההתן ר׳ שלמה את ידיעותיו בתורה ואף למד מדעים‬
‫שונים‪ ,‬כגון מטימטיקה‪ ,‬הנדסה‪ ,‬אסטרונומיה ועוד‪,‬׳ כאשר עיקר עיסוקו היה‬
‫ש״ם ופוסקים‪ .‬שנים אחדות ישב ר׳ שלמה בבית ח ו ת נ ו " ‪ .‬קהילות גדולות‬
‫וחשובות הזמינו אותו לכחן כרב וראש בית דין‪ .‬טרם מלאו לו עשרים וחמש‬
‫שנה‪ ,‬נתקבל לשרת בקודש בקהילת חעלם‪ ,‬אחת הקהילות הכי נכבדות בפולין‪.‬‬

‫‪ 4‬יש מקדימים שנת לידתו לשנת תע״ה‪.‬‬
‫‪ 5‬רבי שלמה הלפרין‪ ,‬אבי המחבר ‪-‬סדר הדורות״‪.‬‬
‫‪ 6‬בהיותו נער למד אצל אביו ״על ברכי אבי הרב המנוח ז״ל נתגדלתי ובנתיב הישר‬
‫הדריכני תמיד״ )הקדמה ל״מרכבת המשנה״(‪.‬‬
‫ד בהקדמה ל״מרבבת המשנה״‪ :‬ובלימודי הייתי מתמיד ועל דלתות ספרי גדולי הראשונים‬
‫ואחרונים הייתי שוקד‪ ,‬צללתי במים אדירים‪ ,‬ומלאתי לי ארבעה טורים‪ ,‬בלימוד הש״ם‬
‫והפוסקים״‪.‬‬
‫‪ 8‬ראה י‪ .‬היילפרין ״פנקס וועד ארבע ארצות״ עמ׳ ‪ .205‬בץ החותמים עם ״האלופים‬
‫הקצינים ראשי מדינה‪ …‬י״א תשרי תמ״ז לפ״ק פה יריד יעדסלב״ הק׳ חיים מיאברוב‪,‬‬
‫וראה מרכבת המשנה‪ ,‬הל׳ איסורי ביאה פ״ג הל״ב ״אנא דאתינא מדוד מצד אמי נ״ע״‪.‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬פנקס דד״א עמ׳ ‪ 313‬הערה ‪14‬‬

‫״מחשובי המנהיגים בפולין הגדול״‪.‬‬

‫‪ 10‬ראה הסכמת ר׳ יוסף יוסקי על הספר ״שב יעקב״ לר׳ יעקב פפרש‪• ,‬פפד״א תע״ו‪.‬‬
‫‪ 11‬ראה געשיכטע דער יידן אין ליסא )גרמנית(‪ ,‬עמ׳ ‪329‬‬
‫‪39.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רש״ח" כתב חיבוריו הרבים‪',‬על אף עבודתו הענפה ברבנות ״ ו ע ם ' ה י ו ת י‬
‫טרדא‬
‫רובץ תחת משא עם קודש ק״ק חעלמאיהבירה‪ ,‬עמוס התלאות‬
‫הסכמות לספרים של מחברים שונים‪ ,‬על תשובות י שהשיב לשואלים ו ע ל‬
‫פרוטוקולים של ועד דד״א שבו השתתף‪• ,‬אם כי בסוף ימיו יצא שמו כ א ב ׳ ׳ ד‬
‫ור״מ דק״ק לבוב• המפורסמת‪.‬‬
‫ הרבנות בהעלם באותו זמן היתד‪ .‬בעלת ‪-‬השיבות מרובה‪ ,‬שכן שימש ר‬‫העיר •ורב הכולל לכל המחוז‪ ,‬כלומר אב״ד של תשע ק ה י ל ו ת ‪ .‬כרב ה ק ה ל ה‬
‫החשובה שמצודתו פרוסה היתה על הערים מסביבה‪ ,‬עסק בצרכי ציבור‪ ,‬ה ו ר ה‬
‫שאלות בענייני הוראה‪ ,‬ולקח חבל פעיל בכינוסי המוסר העליון ש ל ‪ ,‬י ה ו ד י‬
‫פולין‪ ,‬וואלין ו ר ו ס י ה ‪ — ,‬ועד ארבע הארצות‪ ,‬כנציג עירו ותשע הקהללית‪.‬‬
‫רבים הם כרוזי ועד ד׳ ארצות בענינים גורליים של היישוב היהודי ב פ ו ל י ן ‪,‬‬
‫ששמו של רבי שלמד‪ .‬חתום עליהם עם חתימות שאר גדולי הדור‪.‬‬
‫ב‬

‫‪13‬‬

‫והנה‪ ,‬׳ נציין תעודה אחת אשר גם רבי שלמד‪ ,‬חעלמא חתם • ע ל י ה ‪ – ,‬י ד ‪ ,‬ו‬
‫רק בן עשרים וחמש‪.‬׳ בשנת ת ק ״ ב )‪ (1742‬דנו צירי אסיפת הועד ב ע י‬
‫טישוויץ בבקשה שהגיעה מארץ ישראל‪ .‬בה מבקשים ראשי הקחלות ה ק ד ו ש ו ת‬
‫בצפת ושאר ערי ארץ הקודש תרומה בשביל עניי אה״ק‪ .‬הועד דנה אם מ ו‬
‫לקחת ממעות שנאספו •לטובת עניי אה״ק לצרכי ציבור של ״אחינו בני י ש ר א ל‬
‫בגולה״ והחליטו לאסור לקחת ממעות א״י לצרכי ציבור אחרים‪ .‬בין ה ת ו ת מ י ם‬
‫על הפסק ‪.‬אנו מוצאים חתימת ‪,..‬שלמה מזאמשטש נבחר מגליל פוזין ״ ״ ‪.‬‬
‫א‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ד‬

‫בסוף שנת תקכ״ט נקרא רבי‪ -‬שלמה לכהן כרב וראש מתיבתא של ז א מ ו ש ץ‬
‫והגליל ולאחר פטירתו של הגאון המפורסם רבי חיים כהן ראפאפארט מ ל ב ו כ ‪,‬‬
‫הוזמן לממלא מקומו כרב ראשי בקהילת י לבוב והגליל‪ ,‬שם כיהן שש ש ס‬
‫עד שנת תקל״ט‪ .‬בשנה זו •עלה רבי שלמה לארץ ישראל‪ ,‬מהוז הפצי מ ש נ י ס‬
‫רבות‪ .‬אחר כך נסע לסלוניקי בקשר להדפסת ספריו מרכבת המשנה‪ ,‬מ ה ד ו ר ה‬
‫משלימה‪ ,‬אך נפטר שם בכ״א תמוז תקמ״א ונטמן יחד עם אשתו בבית החי^ס‬
‫של סלוניקי‪ .‬הוא נאסף במגיפת דבר יחד עם מאות יהודים ומצבת ק ב ו ר ת ו‬
‫וקבר הרבנית )נספו ביום אחד( נשמרו עד היום בסלוניקי‪.‬‬
‫נ י‬

‫ן‬

‫רש״ח ‪.‬החשיב מאוד את מקום קהילתו ואימץ לו מיד את שמה‬
‫ל‬
‫לעצמו‪ :‬ר׳ ״שלמה‪ -‬העלמא״ וכך‪ ,‬הוא התם ע ל ‪ .‬ספריו המרובים שחיבר‪.,‬‬
‫‪ 12‬פנקס ‪ 397‬בכינוס יערסלב תקי׳׳ד‪ .‬הוועד דן במחלוקת הטראגי בעניין הקמיעות כין‬
‫ביייי יערסלב‬
‫אייבשיץ ור׳ יעקב עמדין‪ .‬בין החותמים יום ו׳ ד׳ מרחשיז‪ .‬תקי׳׳י‬
‫יצ״ו ״הק׳ שלמה חו׳ בק״ק חעלמא והגליל‪ ,‬נבחר מתשע קהילות בה׳׳ס מרכבת המשגר‪,‬״‬
‫)רש׳׳ח חתם על הכרוז הוועד להצדיק את ר׳׳י אייבשיץ‪ ,‬על אף הקרבה המשפחתית ‪9‬‬
‫ר״י עמוין‪ ,‬בהיותו גיסו של ר׳ מאיר בן ר׳ יעקב עמדין(‪.‬‬
‫‪ 13‬שם פנקס ‪ .334‬היו מקרים שמנהיגי הקהילות לקחו ממעות עזרה לא״י לצרכיי ד‪,‬קד‪,‬ל‬
‫יעל מנח להחזיר‪ .‬ראה הלפרין ״יהודים ויהדות במזרח — אירופה״‪ ,‬ירושלים ת ש כ ״‬
‫עמ׳ ‪ 63‬הערה ‪ .23‬ר׳ שלמה חעלמא כהן אז גם כרב לקהלת מישוויץ;‬
‫ק‬

‫א‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ד ״ י‬

‫ס ה‬

‫ם‬

‫ד‬

‫ס‬

‫‪40‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דציבורא״ **‪ .‬לכן חשש שמא לא יספיק להוציא י לפועל הדפסת י חיבוריו‬
‫המרובים והיקרים ״וחיל ורעדה אחזני חלחלה מלאה מתני מי יתן ויחוקו‬
‫בספר •מילי‪ ,‬בעט ועופרת‪ ,‬והיה למשמרת״' )שם(‪.‬‬
‫רש״ח הזדרז וסיים הכנת הספיר ״מרכבת המשנה״ ״ לדפוס‪ .‬״בעוד הכוחות‬
‫והחושים‪ ,‬לכל חפציהם דרושים‪ ,‬בחיותו בן שלושים ושלש אחלץ חושים‪,‬‬
‫למלאות 'השקי בעוד הזמן‪ ,‬כי הזמן נוגד‪ ",‬וחיים של האדם תלויים לו מנגד״‪.‬‬
‫'הוא קוה שספר ״מרכבת המשנה״ ישמש לדורות הבאים כאבן יסוד‪ ,‬להבין‬
‫את הלכות ״הנשר הגדול בעל הכנפיים ארך האבר ‪ …‬אבי כל בגי עבר‪…‬‬
‫ובינו משה בן מיימון‪ …‬לכל היד החזקה‪ …‬־אשר עשה״ )שם(‪ .‬על השיבותו‬
‫המיוחדת שהוא ראה בהופעת בדפוס של הספר ״מרכבת המשנה״ אנו קוראים‪,‬‬
‫בהמשך‪ :‬״ובכל עמלי מה יתרון‪ ,‬אם לא אניח אחרי זכרוך‪ .‬להלן נתעכב על‬
‫מטרת חיבורו זה‪ .‬בשנת תקי״א הופיע החלק הראשון של ספרו ״מרכבת‬
‫המשנה״ בפרנקפורט דאדר‪ .‬עם חופעת חחלק חראשון חתחיל בהכנות לדפוס‬
‫יתר החלקים על מנת לחשלימם ״בעת אמצא־ מרגוע־ לנפשי חשתי מהרה‪,‬‬
‫וללה כיום האירה‪ ,‬לעשות מהדורה בתרא‪ ,‬ולסדר כסדר על המיי׳ ולרצפה‬
‫‪.‬ולצחצחה״‪.‬‬
‫״עשרה שלחנות״‬
‫־־ בחעלם עוד הספיק רש״ח לחבר עשרה ספרים‪ ,‬הידועים־ בשם ״עשרה‬
‫שלחנות״ ‪ ,‬שהם כעין היבור דומה לארבע חלקי שלחן־עחיך‪ ,‬להורות־ •וללמד‬
‫את האדם בישראל כיצד להתנהג ולסדר את חייו‪ ,‬בין אדם לחבירו‪ ,‬במשא‬
‫ומתן ובמלאכה‪ ,‬וכר‪ ,‬בין אדם למקום‪ ,‬דיני‪.‬שבתות‪ ,‬וימים טובים‪ ,‬וכוי‪ .‬אין‬
‫המחבר דולג על אף דין אהד אשר יהודי נתקל בו‪ ,‬והוא מלווה אותו מהשכמת‬
‫הבוקר עד עלות על משכבו‪ ,‬ומיום הוולדו ועד להחזרת נשמתו למרומים‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫‪,‬מתוך עשרה שולהנות אלה‪ ,‬הגיעו אלינו בדפוס רק אחד מהם‪ ,‬״שלחן‬
‫עצי שטים״‪ ,‬על הלכות שבת וערובין ברלין תקכ״ב‪ .‬חלק מ״שלחן‪ .‬הטהור״‬
‫בהלכות אבן העזר נדפס לפני חמשים וחמש שנה בירושלים ע״י הרב חיים‬
‫יהודה לייב אויערבך זצ״ל עם פירוש של המהדיר )ירושלים תרפ״ז(‪ .‬כעת‬
‫הופיעו כל הלכות קדושין בספר זכרון דרכי מנהם )ירושלים תשמ״א(‪.‬‬
‫מימות חרמ״א עד לימינו‪ ,‬לא ידוע על חיבור בעל הקיף כה גדול כמו‬
‫״עשרה־ השלהבות״‪ .‬המתבר מעיד בהקדמתו‪ :‬״הביאנו עד הלום רוב חשקידה‪,‬‬
‫כי נדדתי שינה מעיני‪ ,‬לילה כיום האיר לי‪ ,‬לא משתי מתוך אהלי‪ ,‬׳ ואת כל‬
‫כלי מששתי״‪.‬‬
‫״י* את ערכם הרב של עשרה השלהנות יש לראותי בעובדה‪ ,‬שעוד בהיותם‬
‫בכתב־יד כבר ידועים היו בין לומדי התורה בדורו‪.‬‬
‫‪ 14‬בהקדמה ל״מרכבת המשגה״‪.‬‬
‫‪ 15‬ראה מאמרי ״גורל כתבי־היד של ר׳ שלמה חעלמא״‪ ,‬״סיגי״ ב׳‪ ,‬סט< אב—אלול תשל״א‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעל ״משנה ברורה״ מסתמך בהלכות שבת לא מעט על‬
‫״שלחן עצי שטים״ הן ב״ביאור ההלכה״ וכן ב״שער הציון״ ‪.‬‬

‫הכרעתו‬

‫של‬

‫‪19‬‬

‫אהד מיסודותיו בקביעת ההלכה בין שיטות השונות שהביאו המחבר א ו‬
‫הרמ״א‪ ,‬הוא ״דרכי מאזניי צדק שיקול הדעת והכרעה‪ ,‬עליו תמכתי י ת ד ו ת י‬
‫בכל פנה‪ ,‬לפסוק כדעה הראשונה שבב״י ורמ״א נגד דעה האחרונה‪ ,‬כ ש ה ד ע ה‬
‫השנייה בלשון ״ויש אומרים״ והראשונה בלשון סתם‪ ,‬אין הולכין א ח ר‬
‫החיתום‪ ,‬אפילו לחחמיר בדין תורח אלא לעצמו ולא לאחרים‪ ,‬וכל שכן ב ד ב ר‬
‫סופרים״ ל!‬
‫בהקדמתו ל״שלחן עצי שטים״‪ .‬השזור צירופי פםוהים ומאמרי חז״ל‪ ,‬ב ד ר ך‬
‫לשוו נופל על לשון‪ ,‬מביע רש״ח דעתו נגד הלומדים והמחברים ב ד ו ר ו‬
‫המזלזלים בהכרעותיו של המחבר והרמ״א‪ .‬כיד המליצה הטובה עליו ה ו א‬
‫כ ו ת ב עליהם ״רק התחילו לקרוא שתים ושלש דלתות במרוצה‪ ,‬וינם ו י צ א‬
‫החוצה‪ ,‬וימשוד בהםתו ובנצו‪ ,‬ובוסר גומל יהיה נצה‪ .‬ותשלר אמת א ר צ ה ״ ‪.‬‬
‫דש״ח גמנח ביו יחידי חמפרשים שחיבר חיבורים יעל הרמב״ם ואף חיבור׳יס‬
‫מקיפים על השלחן ערוד ונושאי כליו‪.‬‬
‫ביקורותו גם מ ח ב ר י ם‬
‫עצי שטים״ חוא מעביר תחת שבט‬
‫ב״שלחן‬
‫ודיייים חמחמירים באיסורים שלא כדיו ״ויש גם מחברים חמרבים ב א י ם י ר י ס‬
‫וגונבים פירושים על פירושים‪ ,‬מה שאחד בונה השני סותר‪ ,‬והמה מ א ל מ י ם‬
‫אלומים לאםר איםר על נפשו‪ ,‬איסור מוסף ואיסור כולל‪ ,‬מחומרי בית ש מ א י‬
‫וחומרי בית הלל״‪) .‬שם(‪.‬‬
‫׳‬

‫״נעיה ז&ירות״‬
‫לספר שלחן עצי שטים חקדיש רש״ח נוסף להקדמה גם מבוא גדול כ ת ו ב‬
‫בסגנון פרוזה חרוזית‪ .‬מיוחד במינו הוא חיבור פיוטי זה ״נעים זמירות״ ע ל‬
‫ל״ט מלאכות האסורות בשבת‪ ,‬כל טור וטור בפיוטו מציין אב מלאכה ^‬
‫תולדה מסוימת בהלכות שבת‪.‬‬

‫ר‬

‫הפיוט נעים זמירות מכיל מאה ושלושים בתים ובכל בית ארבע ש ו ר ו ת‬
‫המחורזות בחירוז פנימי‪ .‬חלק ממנו‪ ,‬שלושים ושניים בתים נדפסו ב ש ע ת ו‬

‫‪ 16‬כגון משנה ברורה סי׳ רמו‪ ,‬סע׳ ד‪ ,‬שער הציון ס״ק לד‪ .‬וראה ביאור הלכה* סי׳ רמ״׳ט‬
‫סע׳ ב ד״ה מותר בענין דברי המגן אברהם שגם בשבת בבוקר מברכים על הסת מיד‬
‫אחרי הקידוש‪ .‬ב״ביאור הלכה׳׳ מובא דעת המקילין‪ ,‬אך מוסיף ״ומ״מ יש אנשי מעשה‬
‫שמחמירין לעצמן במקום דאפשר כדעת המג״א ותיכף אחד הקידוש נוטלין לידים‬
‫ומברכין על הפת ואוכלין הכל בתוך הסעודה וכ״כ בספר שלחן עצי שטים״‪ .‬והשוד‪,‬‬
‫״מעשה רב״ לגר״א סי׳ קכב ״אף בקדוש היום אינו מקדש אלא במקום סעודה גמורה‬
‫ולא מיני תרגימא או יין״‪.‬‬
‫‪ 17‬ראה שם ״הקדמת הרב המחבר״‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הגןדוזגז‬

‫הרב‬

‫משנה שאינה צריכה שגיתי‪ .‬וחוץ לגדרי יצאתי‪ .‬בצאתי‬
‫מבית הספר חפשי‪ .‬תשתוחח עלי נפשי‪ .‬ולבבי הומה‪.‬‬
‫ב‪:‬ו‪5‬וא־ת לחנכה‪ .‬ואבא אילימד‪ -‬ושם שתים עשרה עינות‬
‫סיס ושבעים תמרים‪ .‬בחכמת המספר שלמים ושברים‪ .‬וחכמת‬
‫האלגינוד‪ -‬יפה וברה‪ .‬ומופתי ההנדסה‪ .‬בדוק ומניסה‪ ..‬ואבן‬
‫ניחן ואבן׳פגה‪ .‬בחכמת הגיאיומטריה והתבונה‪ .‬לרוץ אורח‬
‫מניר‪ .‬בסוד העיבור‪ .‬ופתח התקוד‪ -‬בחשבונות ומדידה של‬
‫כדו‪ -‬ונגעתי באצבע קטנה חכמת הטבע ומה שאחר הטבע‪.‬‬
‫להזונ עמודי שבע‪ .‬ובין העמודים שמתי לי מהלכים‪ .‬בס׳‬
‫בורה נבונים‪ .‬והצבתי לי ציון‪ .‬במלאכת הדקדוק וההגיון‪.‬‬
‫לרקמד‪ .‬ולכבחות‪ .‬למהר לדבר צחות‪ .‬ולקטתי בין העמרים!‬
‫יוני המעקל והשירים‪ :‬על המשקוף ועל שתי המזוזות‪ .‬תורי‬
‫״ ע ‪ 67‬הווזות‪ .‬וחבלים נפלו לי בנעימים‪ .‬לנקד על פה פסקי‬
‫‪1‬‬
‫הטעמים‪ :‬ועשיתי הגהות על מחברת שערי זמרה‪ .‬אשר בעל‬
‫מין ?למה חיברה‪ :‬מה שתפשתי עליו במקומות רבים‪ .‬ותחת‬
‫ידי הנה בכתובים‪ :‬גם המחבר ההוא לא ביאר בשערים‪ .‬זולת‬
‫טעמי איו סנרים‪ :‬ואנכי הוספתי עליו חלק שני לגמרה ולהשלימד״‬
‫יקיאהי את שמו שערי נעימה‪ :‬פותחת וחותמת בנגינות ספרי‬
‫אמי‪ -‬באלה היה עסקי‪ .‬למלאות חשקי‪ :‬חמני לבלר‪ -‬בשעה‬
‫דאינה לא יום ולא לילה‪ :‬ואולם לא פטרתי את העיקר בטפלה‪.‬‬
‫וסיןידין תפידין כסדרן לא מנעתי‪ .‬ועתים לתורה קבעתי‪.‬‬
‫ל מ ו ך מ ר י ביין לבי תרתי‪ .‬כי דרשתי וחקרתי‪ :‬הבל יפצה פי‪.‬‬
‫היסיליס בלמוד החכמות שמץ דופי! כאשר ירדוף הקורא‪.‬‬
‫םמרא דליעול ירקא ליעול בשרא ומורא‪ .‬לגמור והדר לסבור‬
‫כנוא! זד‪ .‬דרכם כסל למו כי אין בפיהם מענה‪ .‬וננעלו לפניהם‬
‫מ ו י בינה‪ :‬ויעבירו קול במחנה‪ .‬סורו ממנה‪ :‬כמאמר‬
‫ההנש השנאה אשר מצד הקנאה אין לה תקנה‪ .‬וזבובי מות‬
‫?מן רוקח יבאיש‪ .‬בנפשו דבר ה א י ס ‪ :‬נ י איר לבני עמנו אורד‪,‬‬
‫לא תזרח וחמתה שקעה‪ .‬ומקרא עומד וצווח חצבה עמודיה שבעי‪:‬‬
‫לנד‪ .‬זה ימוש מפיכם‪ .‬והיא חכמתכם ובינתכם! לעיני העמים‪.‬‬
‫יזיבח הכתוב את אבי החכמים‪ .‬וידבר אל העצים ואל האבנים‪.‬‬
‫וכי יהיה במושבי זקנים! בעיבור חדש ועיבוד שנד‪ -‬מהרה‬
‫יבנה! ופי יציץ התחומין ומגרשי הערים‪ .‬לקדר בהרים!‬
‫ואומדן הסטת וחולה ביום הכפורים‪ .‬אם מקור החכמות לא נודעו‬
‫נ מ ר י ם ו ועיץ בס׳ גובלות חכמד״ שהאריר שמה! שכל‬
‫גדולי הקדמונים רוב בנין ורוב מנין‪ .‬היה להם בכל החכמות‬
‫מיז• ליאות את הענין! אשר נתן אלקים לאדם לענות בו‪.‬‬
‫לאכול מפריו ולשבוע מטובו! ומי שראה את החדש יבא ויעד‪.‬‬
‫גבית ד‪-‬יןד! שמלאכת ההגיון‪ .‬בלמוד השיס לוטש הרעיון!‬
‫לרבים כתופת‪ .‬ללמד דרכי ההיקש והמופת‪ :‬עמוד והתבוגן‪.‬‬
‫נס׳ כריתות לחריש מקינון‪ .‬בכמה כללי השים האיר העיון‪.‬‬
‫ע״פ מלאכת הגיון‪ :‬ובעל קרבן אהרן בס׳ המדות‪ .‬הוסיף עשר‬
‫יוזי‪ :.‬ובהקישיס הגיוניים גמר אומר‪ .‬דרכי הקל וחומר! ודקדוק‬
‫י‪-‬ללון‪ .‬ראש וראשון‪ :‬בלעדו לא ירים איש את ידו‪ .‬ולא‬
‫יזליח בלימודו‪ :‬להבין תכלית כוונת מחבר ולעמוד על סוף‬
‫יעיזו‪ .‬כנדש הרערל להרמ״א בתשובתו! ושונאיו ילבשו בשת‪.‬‬
‫נ נ מ ת אשר התורה בהן נדרשת‪ .‬היכא דאסמכוה אקרא‪ .‬והוא‬
‫נקודה לא הערה‪ :‬ומקהה ביה קיוהא‪ .‬והוא כהה‪ :‬מלבד עולת‬
‫הימה בתפלות ותחנונים וקריאת התורה‪ .‬מצות ד׳ ברד‪ -‬ל ד ב ר‬
‫נ?פה ברורה‪ :‬ולמוד התכונה• מחזק כח המצייר בשכל הנקנה!‬
‫יייעבא במחנה• תא ואחיי לד שיננא! לעלות במעלות הסולם‪.‬‬
‫י*?י מגיע־ השכימה ולבו סתווז כפתחו של אולם‪ .‬מי הקשה‬
‫*ליו וישולם! ומופתי המדידה‪ .‬כסלת וסםידא! דבר ארצה‬
‫לזו ניתך‪ .‬והמופת חותך‪ :‬פועל צדק והילד תמים‪ .‬גדר מזה‬
‫*ומאות‬
‫•אשכלותיה‬

‫גיגזזןבר‬

‫וגדר מזה במשעול הכרמים‪ :‬ימין ושמאל אין לנטות‪ .‬פוקזז‬
‫מאמצים‬
‫עורים ועינים תרוטות‪ :‬והאלגיברה והחשבונות‪.‬‬
‫הדמיונות! מלבד פתח התקוה‪ .‬לשער המקור‪ .‬ז ותשב בפתח‬
‫עיגים‪ .‬במסכת כלאים‪ .‬ושיעור בית מאתים‪ .‬שבעים א פ ה‬
‫ושיריים‪ .‬ורביעית אצבעים על אצבעים‪ .‬ומשקל מנה ומאתים‪.‬‬
‫ותחומין אלפים‪ .‬וקיצי הראייה בירושלים‪ .‬וכאלה רבות‪ .‬מדות‬
‫קצובות‪ .:‬תילתא בגודש‪ . .‬חולין שנעשו על טהרת הקדש‪ :‬ואין‬
‫כוונתי חיו להטיל מום בקדשים‪ .‬להיות קובל על הפרושים‪:‬‬
‫אשר הורת ד׳ בפיהם‪ .‬ובה יבלו כל ימיהם‪ :‬וחכמות תרומיות‬
‫אין להם עסק בהם‪ :‬כי זך וישר פעלם‪ .‬לא אני ־‪ .‬לארץ מנלם !‬
‫במים אדירים צולל‪ .‬ובזאת יתהלל המתהלל‪ :‬אך אני כועס‬
‫על המלגלג‪ .‬תנא ופלג‪ :‬המה פרשו רשת‪ .‬כי ירא לגשת‪.‬‬
‫הרחק כמטחוי קשת‪ :‬ויען ויאמר אתה הראית לדעת‪ .‬והנד‪.‬‬
‫היא מגרעת‪ :‬אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני‪ .‬רגל גאוזז‬
‫אל תשיבני‪ .‬לו חכמו ישכילו את זאת‪ .‬ויחזו את גיחזות‪:‬‬
‫יעידון ויגידון כי לו יאתה‪ .‬כדורדא‪.‬סומקא לסוסיא ח י ו ר ת *‬
‫ולבב נבוב ילבב‪ .‬שפתי ישנים דובב‪ :‬בקשרי המלחמה קשת‬
‫לתומו מושך‪ .‬כיתרון האור מן החשך‪ :‬קולע במסלה‪ .‬אל‬
‫הנקודה שבתוך העגולה‪ :‬ולא יחטא‪ .‬וכלפי צדק מטה ו יוצא‬
‫ביד רמה‪ .‬מלומד מלחמה! ידיו רב לו‪ .‬ורב חילו‪ :‬כאיל‬
‫ינגח קדמה וימה‪ .‬אל מקום אשר הרוח ללכת שמה‪ •.‬בי פתחי‬
‫מבואות החכמה לפניו מפולשות‪ .‬עושה חדשות‪ .‬ורעיוניו‬
‫לטושות‪ :‬ברק חרבו שנונה ושחוזה במשחזת‪ .‬כשלהבת בגחלת‬
‫נאחזת! צופה אחרית דבר מראשיתו‪ .‬הזהר שלא תכווה בגחלתו!‬
‫ובקושטא קאמינא‪ .‬עדות נאמנה‪ :‬מה שיעשה המשולל אחר‬
‫יגיעה עצומה‪ .‬וחיפוש בנרות ועבודה תמה‪ :‬יום או יומים‪.‬‬
‫בר ל ב ב יוסיף אומץ לתושיה כפלים‪' .‬מהבקר ועד הצהרים!‬
‫‪1‬‬

‫בהקדמתו לס׳ מרכבת המשנה עמד המחבר על‬
‫היתרונות של לימוד התורה הנעזר בידיעות‬
‫בחכמות כלליות‪ .‬ישנם מסתייגים מתוך פרישות‪,‬‬
‫״אך אני כועס על המלגלג״‪ .‬הוא מסיים שמה‬
‫השולל החכמות מבין רק אחרי יגיעה רבה‪ ,‬מבין‬
‫בר לבב — בעל חחכמה בזמן קצר‪.‬‬

‫‪43‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בראש הספר ״שלהן עצי שטים״ ואילו רוב החיבור נשאר בכתב־יד‪ .‬ע כ ש י ר‬
‫יצא החיבור לאור מכת״י המחבר עם מבוא והערות‪ ,‬מקורות וביאורים ע ״ ד‬
‫כותב הטורים א ל ה " ‪.‬‬
‫יחד עם חיבור זה‪ ,‬הופיע ״קונטרס אבל השטים״ מתוך כת״י ח מ ח ב ר ע ל‬
‫הלכות גמילות חסדים‪ ,‬הלכות טומאת כהן והלכות שמחות )אבלות( עם ס י ר ו ש‬
‫״זר זהב״‪ .‬המחבר אף הביא )פרק ה ס״ק יד—טו( דיני קדיש‪ ,‬דיני ק ד י מ ה ב י ן‬
‫אבלים‪ ,‬הכל מסודר בסדר מופתי‪.‬‬
‫״שעריי נעימה‬

‫‪,,‬‬

‫אזכיר עוד ספר של מרכבת המשנה שחיבר בישבו על כס ה ר ב נ ו ת ב ק י‬
‫העלם‪ ,‬והוציאו לאור בהייו‪ ,‬והוא ספר ״שערי נעימה״ לטעמי אמ״ת ) א י ו ב‬
‫משלי תהלים(‪ ,‬פפד״א תקכ״ו‪.‬‬
‫ייש לציין שחיבור זה למעשה הוא‬
‫לימים רכש לו ידיעות מקיפות ועמוקות‬
‫לגדר יצאתי‪ …‬והצבתי לי ציון‪ ,‬במלאכת‬
‫והוא גם מנמק ומוסיף ״ודקדוק הלשון‬
‫את ידו‪ ,‬ולא יצליה ב ל י מ ו ד ו ״ ‪.‬‬

‫חראשון מחיבוריו‪ .‬בעודו עוד צ ע י ר‬
‫בדיקדוק הלשון וטעמי המקרא ״ י ח ו ץ‬
‫הדקדוק וההגיון‪ ,‬למהר לדבר צ ח ו ת ׳ ‪. /‬‬
‫^‬
‫ראש וראשון‪ ,‬בלעדו לא ירים‬

‫‪19‬‬

‫ולמטרה זו הוא קנה ספרי לימוד על דקדוקי הלשון וטעמי נ ג י נ ה‬
‫המדקדק הידוע רבי שלמה זלמן חענא‪) ,‬וכן ספרים אחרים( כגון ״יסוד הניקוז־‪^,‬‬
‫ש‬

‫ש ע ר‬

‫ו ה ס ם‬

‫ת פ ל ה‬

‫ש ע ר י‬

‫ע‬

‫ז מ ר י ז ״‬

‫ל‬

‫ל‬

‫טעמי‬
‫י ״‬
‫"‬
‫״צוהר התיבה״‪ ,‬״בנין שלמי׳״״ ״‬
‫נ״וך ‪ .‬רש״ח הצעיר התעמק והעיר הערות והגהות לספר שערי זמרה‪ .‬ו‬
‫כותב‪ :‬״ועשיתי הגהות על מחברת שערי זמרה‪ …‬מה שתפשתי עליו ב מ ק ו מ ו ת‬
‫רבים‪ ,‬ותהת ידי ב כ ת ו ב י ם ״ ‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫כ ן‬

‫‪31‬‬

‫‪23‬‬

‫תוך עבודת קודש זו‪ ,‬הגהותיו על ספר ״שערי ז מ ר ה ״ ‪ ,‬מצא ש ה מ ד ק ד ק‬
‫ה‬

‫ר‬

‫ב‬

‫ש ז‬

‫ה‬

‫ת‬

‫נ‬

‫א‬

‫ש י י‬

‫ש ה‬

‫ח י ב‬

‫ם פ ר ר‬

‫ק‬

‫ע‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ה‬

‫ב ב י‬

‫י אים‪.‬‬
‫^‬
‫י‬
‫י‬
‫יי‬
‫־־־ י י ׳‬
‫״ ׳‬
‫המלומד‬
‫לכן ניגש רש״ח והשלים את עבודת רשז״ה והיבר ספר על קריאת ה ט ע מ י ס‬
‫ו ה מ י נ ו ת על כתובים שסימנם ״אמ״ת״ ~ איוב‪ ,‬משלי‪ ,‬תהלים‪ .‬את שם ה ס‬
‫קרא ״שערי נעימה״‪ .‬הוא כותב ״המחבר ההוא ]שז״ה של שערי זמרה[ ל‬
‫ס‬

‫ד‬

‫א‬

‫י ״‬

‫‪ 18‬ראה ״נעים זמירות״ על ל״ט מלאכות האסורות בשבת לר׳ שלמה חעלמא‪,‬‬
‫לראשונה מכת״י המחבר‪ ,‬מכון ירושלים תש״מ‪.‬‬
‫‪ 19‬בהקדמה ל״מרכבת המשנה״‪.‬‬
‫‪ 20‬רוב הספרים דנים בחקירת לשון של כתבי הקודש על פי יסודות הדיקדוק ו מ ע מ י‬
‫הנגינות‪.‬‬
‫‪ 21‬בהקדמה ל״מרכבת המשנה״‪.‬‬
‫‪ 22‬״שערי זמרה״ מאת הרב ר׳ שלמה זלמן בר׳ יהודה ליב ש״ץ הכהן המכונה י ׳ שלמד‪,‬‬
‫זלמן הענא‪ ,‬המבורג תע״ח‪.‬‬
‫י‬

‫‪44‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ל‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ביאר — בשערים‪ ,‬זולת טעמי א״ך ספרים‪ :‬ואנכי הוספתי עליו חלק שני‬
‫לגמרה ולהשלימה‪ ,‬וקראתי שמו שערי נעימה‪ ,‬פותחת וחותמת בנגינות ספרי‬
‫אמת י ‪ .‬בספר‪ ,‬קטן הכמות ורב האיכות זה‪ ,‬הוא מבאר את טעמי המקרא‬
‫בשלשת הספרים‪ ,‬איוב משלי תהלים לפי הטעמים המיוחדים לחוקי טעמי‬
‫אמ״ת ‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪24‬‬

‫‪,,‬מרכבת המשנה׳׳ על הרמב״ם‬
‫בישבו על כס הרבנות בקהילת העלמא הופיע הלק הראשון של הספר‬
‫מרכבת המשנה פפד״א תקי״א ומאז ואילך התם עצמו‪ :‬הק׳ שלמה חעלמא‬
‫בעל מרכבת המשני‪-‬‬
‫בשער הספר קבע לו רש״ח מטרת היבורו‪ ,‬״ליישב ולתרץ השגות האשל‬
‫הגדול הראב״ד זצוק״ל והערות המפרשים הראשונים והאחרונים הלא המה‬
‫המגיד משנה‪ ,‬והכסף משנה והלחם משנה והמשנה למלך ולברר וללבן מקום‬
‫מוצא הדין‪ …‬אשר קיצרו המפרשים״‪.‬‬
‫עם הופעת בדפוס הרמב״ם ״־יי החזקה״ עם מפרשי הראשונים הידועים‬
‫נשם ״נושאי כליו״ דומה היה שהמפרשים כבר חשפו כל מקורותיו וצפונותיו‬
‫של רבנו‪ .‬אך לא כן! מקום הונח לאהד מגדולי הדור האחרונים‪ ,‬רבי שלמה‬
‫חעלמא להתגרד בביאור משנה תורה של הנשר הגדול‪ ,‬לגלות מקורותיו שעל‬
‫פיהם פסק הרמב״ם‪ .‬״וכל נושאי כליו לא הראו מקום מוצא״ )הל׳ סוטה‪ ,‬פ״ג‬
‫ה״א( ושם ״כיצד סדר השקאת סוטה‪ ,‬עמ״ל שהגיה בצ״ע סדר רבנו‪ ,‬ויגעת‬
‫ומצאתי ת״ל מקום מוצא נכון שלו אחת לאחת״‪ .‬ושוב ״המפרשים לא הראו‬
‫מקומו‪ ,‬וז״ל הירושלמי‪ …‬ומשם הוציא רבנו״‪.‬‬
‫על הנושא בריקת ובירורי נוסהאות‪ ,‬נכתבו ספרים רבים‪ .‬הרמב״ם בעצמו‬
‫עמד על הטעויות בכתבי היי בתשובתו למשיגיו ״יראה לי מרבריכם שיש‬
‫בספר שלכם ה ס מ ן דברים‪ …‬תקנו הספר ויהיה שכרכם כפול מן השמים״‬
‫)קובץ תשובות הרמב״ם‪ ,‬סי׳ לה(‪ .‬לרשותו של בעל מרכבת המשנה עמדה‬
‫ספרייה גדולה עם ספרים נדירים ועתיקים‪.‬‬
‫״סוף רבר כל היבריס יגעים‪ .,.‬ועיקר הגי׳ בלשון הראב״ד כפי שהוא במיי׳‬
‫דפוס ווינציא ישן״ )הל׳ תמירין ומוספין‪ ,‬פרק ב‪ ,‬ה״ז(‪ .‬אחרי שקבע את הנוםה‬

‫‪ 23‬בהקדמה ל״מרכבת המשנה״‪.‬‬
‫‪ 24‬בהקדמה ציין‪* :‬לספרי אמ״ת מערכת טעמים מיוחדת ופשוטה יותר )ששה־עשר במקום‬
‫עשרים־וששה(‪ ,‬מכיון שהפסוקים קצרים יותר‪ .‬בספרי אמ״ת ישנו עוד טעם אחד מכין‬
‫טעמי הקריאה‪ ,‬שמו הוא עולה — ויורד < כחו יותר גדול מכח האתנחא״‪ ,‬בספרו ״שערי‬
‫נעימה‪ ,‬שער החמישי מדגים המחבר שמנה הדגמות שע״י הסימן ״עולה ויורד״ מקבל‬
‫פירוש הפסוק משמעותו הנכון‪ .‬אחרי הדגמות והסבר נוסף הוא מסיים ״ואידך פירושו‬
‫זיל גמור״‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ה נ כ י ן‬

‫י‬

‫נ י ג ש‬

‫פ‬

‫ר‬

‫ש‬

‫ע‬

‫פ י‬

‫ד י ו ק‬

‫ש י ן‬

‫ה‬

‫מ‬

‫י ה ו א‬

‫ש‬

‫י‬

‫ב‬

‫ו כ ד י‬

‫מ ש י ג‬

‫לייעזב ד ב ר י‬
‫״‬
‫ל‬
‫ל •‬
‫ל‬
‫ייל׳ י א ( ״ ו ב מ ק ו ם‬
‫׳‬
‫" <ייל׳‬
‫רבנו ולבאר‪ …‬נדקדק בלשוני‬
‫אחר הוא כותב על השגת הראבי׳ד‪ :‬״וזה גרם לראב״ד מיעוט השגחתי על ד ב ר י‬
‫רבנו שצריך לדקדק בלשונו׳‪) /‬הל׳ גרושיז פרק י׳‪ ,‬הלכה כ(‪.‬‬
‫ה צ ח‬

‫ועוד‬
‫ז ‪ 7‬י ג ד ‪,‬‬

‫ב‬

‫ר‬

‫פ‬

‫ה‬

‫פ‬

‫א ד ו מ ה‬

‫ר‬

‫‪1‬‬

‫?‬

‫על הגרסה הנכונה שבדפוס ווינציה‪ :‬״ואני אומר ש ב ד ק ד ם‬
‫״ תי״ד(‪.‬‬
‫" י " *י '"'‬
‫'‬
‫ט‬

‫ע‬

‫י‬

‫ת‬

‫ו ה ב כ י ז‬

‫כ ג י‬

‫י ש נ ה‬

‫ד‬

‫א י ס ו ר י‬

‫‪,‬‬

‫פ י‬

‫ב י א ה‬

‫חדע‬

‫ז‬

‫״וכל זה ליתא בך״ו״ )שם הי״ג(‪ .‬אך גם דפוס ווינציה איננה מ ו ש ל מ ת * ש כ ל‬
‫•עגין שלא כדרכה נשמט בד״ו מחמת עלילת או לעג האומות וכן‬

‫ב‬

‫א‬

‫כ‬

‫יי‬

‫ן‬

‫ט‬

‫בד״ו‪ …‬אלא דבד״ו ישן ג ר ם י נ ך )הל׳ מלכים פ׳יט ה״ז(‪.‬‬
‫הספר מרכבת המשנה נכתב ויצא לאור בשתי מהדורות‪ .‬מהדורה ז ז ר א ש ו ב‬

‫ה‬

‫היא מצומצמת ונכתבה בקיצור נמרץ; מהדורה שניה מהדורת ש א ל ו ג י ק ל‬
‫מורחבת‪.‬‬
‫בהקדמה למהדורה הראשונה הוא כותב ״ובקיצור מופלא ט ם ס ת י‬
‫רבנו ולשון מפרשי דבריו לא העתקתי‪ ,‬אך פסקי ראשי הלכות ר ש‬

‫עי‬
‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫^‬
‫ש‬

‫״‬

‫בעל מרכבת המשנה סמך על הלומדים המעניינים בספרו ש י ב י ד י‬
‫בלי אריכת דברים והוא יצא מהנחה שלומדי פירושו למדו ועיינו כ ב ת‬
‫הרמב״ם והראב״ד‪ ,‬הכסף משנה ואף בפירושי הלחם משנה ו ה מ ש ג ה‬
‫לכן לא ציטט את דברי קודמיו ״כי ידעתי שלא יקבל תועלת מםפך‪'-,‬‬
‫אם התיירים הצוללים במים אדירים״ )הקדמה לספרו(‪.‬‬

‫ד‬

‫ר‬

‫‬‫^‬

‫ל‬

‫ד ‪#‬‬
‫ך‬

‫ז‬

‫כ‬

‫י׳‬

‫י‬

‫במקומות אחדים הביא בעל מרכבת המשגה את דברי הכמי דירי ש ס ב ר‬
‫בשאלות על הרמב״ם‪ .‬״ונשאלתי מהמופלג מ׳ וייבש מקרעמניץ״ ) ה ל כ ו ת‬
‫פי״ג הי״ב(‪ .‬בהלכות שבת מובאים החלפת מכתבים בינו לבין א‬
‫" ^י‬
‫דורו‪ ,‬הרב רפאל מייזלש‪ ,‬בעל תוספות ש ב ת ‪ .‬במקומות רבים צ ״ ץ‬
‫בע ^‬
‫י אי‬
‫שהרחיב בסוגיה הנדונה בחידושי‬
‫ותשובות י ‪ ,‬מאידך היו רבנים שפנו אל רש״ח ובקשו הסברים נ‬
‫‪ .‬ל‬
‫פירושיו‪ :‬״ראיתי ספרו הנחמד מעשה ידיו להתפאר ועליו ראוי ל ב ר ך ב ר‬
‫הגזזגין‬
‫^ ^‬
‫אך ורק להיות שרמעכ״ת‬
‫באשר הוא עשה חיבוריו לבן גילו )כלומר לומדים בקיאים כמןך ן( ^ ^ ק י מ י ת ‪,‬‬
‫י"‬
‫איש בחסרון הבקיאות כמוני היום‪ ,‬לא יבין אחד מאלף‪ ,‬אשר ע ל‬
‫אמדתי‬
‫ולא הביישן למד‪ …‬להשיבני תשובח‪ …‬ולחן וחסד ר ב יחשב‪.,‬״‬
‫*'יי‬

‫ד‬

‫ח‬

‫ע‬

‫ת‬

‫ו‬

‫ר‬

‫ה‬

‫‪7‬‬

‫ה ב מ צ א י ם‬

‫ב‬

‫כ‬

‫ת‬

‫ב‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫ל‬

‫ק‬

‫ם‬

‫ל‬

‫)‬

‫=‬

‫ש‬

‫ך‬

‫ן‬

‫ם‬

‫מ ע ? ‪ 1‬ת‬

‫כ ב ן ד‬

‫ת ן ר ת ן‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ס‬

‫כ‬

‫כ‬

‫י‬

‫ע‬

‫ת‬

‫י צ ך‬

‫״‬

‫‪1 0 3‬‬

‫ן‬

‫כ‬

‫‪ 25‬מרכבת המשנה ח‪-‬ב‪ ,‬הלכות עבת פרק ט‪-‬ז‪ ,‬הלכה ב ושש פרק כד‪ ,‬הלכה * ‪-‬‬
‫י• "?ירי‪-‬‬
‫?‪ 26‬מרכבת המשנה ח״ב הלכות שבת פרק ו הלכה כד ‪-‬ונשאלתי על לשון‬
‫*‬
‫י‬
‫תשובתי״‪ .‬ובסיום דבריו ‪-‬ובחלק שו״ת כת״י שי״ט וש״ך הארכתי״‪ .‬וכן‬
‫הלכה ב ‪-‬ונשאלתי על לשון זה מהרב בעל תוספות שבת וז״ל‪.‬״״‪ .‬ן ב ס ‪ * " ^ ,‬גז״ן‬
‫ויישוב קושי׳ זו תמצא בחלק שו״ת שכ״ם דאין זה שייך לחיבורי זד‪,‬״‪^ .‬ןןן‬‫׳יק‬
‫‪ .‬י‬
‫שו״ת שמ״א נשאלתי מבן אחותי הרב מ׳ גור אריה‪ …‬והשבתי לו״•*‬
‫ז‬

‫ד‬

‫ד‬

‫ע‬

‫ז‬

‫ת‬

‫ס‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫ד כ ד י י‬

‫‪1 1 3‬‬

‫י‬

‫‪46‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ד‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מתנצל המרכבה ומשיב ״ולהיות שראיתי שלא עמר כ״ת ) ‪ -‬כ ב ו ד תורתו(‬
‫על כוונת דברי כי טפסתי בקצרה‪ ,‬על כן צריך אני להרהיב הדיבור ולפרש‬
‫שיחתי בארוכה״ )שו״ת לב שלמה סי׳ יב(‪.‬‬
‫במהדורה השניה של מרכבת המשנה מובאים פירושים נוספים על הרמב״ם‬
‫ואף הסברים על דברי המחבר במהדורה הראשונה‪ ,‬כגון ״עמ״ש ח״א )עיין‬
‫מה שכתבתי הלק ראשון( ונשאלתי על לשון זה וזאת תשובתי בקצרה״‪.‬״‬
‫)הל׳ שבת פ״ו הכ״ד(*‪ .‬המהדורה השניה יצאה לאור לאחר פטירת המחבר‪,‬‬
‫בשנת תקמ״ב‪ .‬במהדורה זו ״נדפס פה שאלוניקי יע״א״ מובא המחבר בתור‬
‫אב״ד ור״מ דק״ק לבוב ואגפי׳‪ .‬על מטרת החיבור נדפס בשער הספר ״וכפטיש‬
‫יפוצץ סלע המהלוקת לישב ולתרץ כל ההשגות האשל הגדול הראב״ד זלה״ה״‪.‬‬
‫הביטוי ״וכפטיש ׳יפוצץ סלע המחלוקת״‪ ,‬זהו סגנון הריף‪ ,‬אך יש להדגיש‬
‫שהביטוי הנ״ל נכתב אך ורק ע״י המו״ל לשם תפארת המליצה ואין לייהס‬
‫לבעל מרכבת המשנה גישה של ביטול כלפי השגתיו של הראב״ה אדרבה!‬
‫במקומות רבים דן בעל מרכבת המשנה בחרחבה בשיטת הראב״ד‪ ,‬במקורותיו‬
‫ובעומק מחשבותיו‪ ,‬עד שלפעמים טען שהמפרשים הקודמים לא בררו את שיטת‬
‫הואב״ד כל צרכה‪ .‬״ובזה יש פנים מסבירות למ״ש הראב״ד״ )הל׳ מכירה פ״ז‬
‫ה״ז^‪ .‬״ולפי גי׳ זו פי׳ הראב״ד נוה״ )הל׳ תרומות פ״ד הי״ד(‪ .‬״והכ״מ לא‬
‫ירד לסוף דעת הראב״ד וכתב דברים תמוהין וכוונת הראב״ד פשוטה וברורה״‬
‫)שם הי״ט(‪ .‬״וזה ברור בכוונת הראב״ד לפי הגי׳ בד״ו ישן״ )הל׳ בית הבהירה‬
‫פ״ב ה״ח(‪.‬‬
‫במקומות אהדים הידש בעל מרכבת המשנה שהראב״ד לא בא לחלוק על‬
‫הומב״ם אלא לפרש את דבריו‪ .‬״ונדמה לו להכ״מ דהראב״ד פליג ובאמת לא‬
‫בא לחלוק אלא לפרש ופירושו מוכרה״ )הל׳ מעשר פ״ו הכ״ב(‪ .‬״ובהכרח יש‬
‫ט״ס בדברי רבנו כמ״ש הראב״ד״ )הל׳ טומאת צרעת פי״א ה״ד(‪ .‬״מיהו מסיק‬
‫הראב״ד דהנכון כפי׳ רבנו״ )הל׳ פרה אדומה ה ״ ה ( ‪ .‬וכן להיפך‪ .‬״וכפי‬
‫הנראה דגם רבנו מפרש כפירוש הראב״ד״ )הל׳ טומאת אוכלין פ״ב הי״א(‪.‬‬
‫בדברי המרכבת המשנה הנ״ל מופרכים דברים השטחיים של היים טשרנוביץ‪,‬‬
‫״הרב הצעיר״‪ ,‬כאילו ״הראב״ד אינו מתוכה עם רבנו הרבה‪ …‬הוא מבטלו‬
‫כליל״ )תולדות הפוסקים‪ ,‬הלק א׳ עמ׳ ‪ .(272‬לנכון עמדו כבר על טעותו‬
‫של הרב הצעיר‪ .‬במקורות הנ״ל ב״מרכבת המשנח״ חוכחה נוספת לטעותו של‬
‫טשרגוביץ‪ .‬בעל מרכבת המשגה הביא מקורות רבים לשיטות הרמב״ם והראב״ד‬
‫והרחיב והעמיק בבירור יסודות המתלוקת בין שני גדולי הראשונים אלה אשר‬
‫מקיפים לפעמים סוגיות שונות בש״ס‪ ,‬הן בבלי‪ ,‬הן ירושלמי והן מדרשי הלכה‬
‫של התנאים‪.‬‬
‫‪27‬‬

‫‪ 27‬וראה לשונו בהל׳ כלים פי״ג סוף הי״ב ״וכפי הוראה דכל הטורח של הראב״ד דהי׳‬
‫ניחא לי׳ לפרש מתני׳ לענין‪ …‬וירא כי לא יכול לו הוכרח להודו׳ לרבנו ואכתי כל‬
‫דברי ההשגו׳ מגומגמין וצריכים נגר״‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אנו מוצאים במרכבת המשנה אף עיונים ארוכים במושגי יסוד ש ל ה ל כ ו ת‬
‫מסובכות‪ .‬כך למשל‪ ,‬הרחיב בהלכות שבת )פרק א( בבירור הכללים ד ב ר ש א י נ ו‬
‫מתכוון‪ ,‬מלאכה שאינה צריכה לגופה‪ ,‬פסיק רישא וכר‪ .‬כעין זה ק ו נ ט ר ס ג ו פ י‬
‫‪,‬ץ‬
‫הלכות בהלכות איסורי ביאה )פרק ו( ב״ט פתחים בהלכות נדה )נ״ט ‪.‬‬
‫נד״ה(‪ .‬וכן בהלכות ביאת המקדש )פרק ד‪ ,‬הלכה ז( בענין ציץ מרצה כ ט ו מ א ת‬
‫התהום‪ .‬וכן בהלכות טומאת מת )פרק יט‪ ,‬הלכה א( כל פרטי ט ו מ א ת כ ו ו ר ת‬
‫עם י״א סעיפים‪ .‬אך גם כאשר הרחיב‪ ,‬נמנע בעל המרככת מ פ ל פ ו ל י ם ו כ ל‬
‫מטרתו לברר שיטות הראשונים‪ ,‬ובמיוהד שיטת הרמב״ם‪.‬‬
‫כ מ נ‬

‫בסוף סדר זמנים צירף רש״ח ״קונטרס אחרון על סוגית דח״י ד ב ר ׳ ‪/‬‬
‫על י״ת גזרות חז״ל המובאים בפרק ראשון של מסכת שבת‪.‬‬
‫ר ו ת י ו‬

‫ב‬

‫ש‬

‫חיבור‬

‫ע‬

‫ל משבר‬
‫ל‬
‫במרכבת המשנה אנו מוצאים עיונים רבים ב ח ק י‬
‫למלך על הרמב״ם‪ .‬היבה יתירה הראה רש״ה למשנה למלך ״ראשו כ ש מ י‬
‫יהוז־ד‬
‫י‬
‫ל לי•״‬
‫י‬
‫ידיו רב לו‪ ,‬ורב חילו‪ ,‬להחזיר‬
‫רוזאניש‪ ,‬זה קרוב לזמננו היה‪ …‬ידע מה בהשוכא ועמיה שרי י ר א ‪ .‬ש כ י ג ג י '‬
‫דאשא וזיקוקין דנורא‪ ,‬ורוח קדשו מרחפת‪ ,‬לצרף ולברר וללבן דברי ר ב ו ת י נ ו‬
‫בעלי התוספות‪ ,‬עושה פלא עצות מרחוק‪ …‬פלאי פלאים‪ ,‬כאחד מן ה א מ ר‬
‫)הקדמה למרכבת המשנה(‪ .‬במקומות רבים העלה בעל משנה למלד חקימ""‬
‫חדשות אך ״אין פותר‪ ,‬כי לכל צד מראה פנים‪ ,‬כמראה אופנים‪ ,‬ו ב ס פ ר פ נ י "‬
‫כמל‬
‫יפות‪ ,‬כצפרים עפות‪ ,‬כי יקרא מצפון ותימן‪ ,‬פרט למזומז״ ) > •‬
‫האחרונות מרומזת תמיהה מסוימת‪ ,‬ואכן במרכבת המשנה מובאים ל פ ע‬
‫^‬
‫מקורות נאמנים כדי לפתור ספקות של המשנה למלך‪.‬‬
‫ד ‪ ,‬ת ו‬

‫ה‬

‫ב פ‬

‫פ ו‬

‫ת‬

‫ה‬

‫א‬

‫נ‬

‫ב ר‬

‫ה ג ד ו ל‬

‫נ ה‬

‫א ל ס‬

‫‪0‬‬

‫שם‬

‫‪,,‬חוג האיץ׳׳ על גבולות הארץ והתנחלות השבטיפ‪.‬‬
‫בספרו ״מרכבת המשנה״ מהדורת פפד״א תקי״א לא נזכר חיבור ז ה‬
‫לא בהקדמתו לספרו ״שלהן עצי שטים״ ברלין תקכ״ב‪ .‬המקום הראשון ש ה ס‬
‫‪,‬ל‬
‫הוג הארץ נזכר בו‪ ,‬הוא ״מרכבת המשנה״ מהדורת שאלוגיקי ת ק מ ״ ב ‪,‬‬
‫‬
‫תרומות פרק א‪ ,‬הלכה ז בדיון על התנהלות השבטים למקומותיהם‪ .‬ו ל מ ע ן‬
‫הבנה וביתרות הנושאים ציטט רש״ה שירטוט תרשים על ג ב ו ל ו ת‬
‫‪1/‬‬
‫וצירף את התרשים לעגין הנידון‪ ,‬והוא כותב ״בספרי הוג הארץ ב א ר ת י‬
‫ערי א״י לגבולותיה סביב וכאן רשמתי ראשי פרקים הצריכין לעניננו״‪.‬‬
‫ף‬

‫י‬

‫כ‬

‫ד‬

‫ת‬

‫י‬

‫ת‬

‫ד‬

‫)סי ד‬
‫לפני עשר שנים כתבתי במאמרי ״גורל כתבי־יד של הרש״ח״‬
‫‪£‬‬
‫אב—אלול תשל״א(‪ :‬״הכתב־יד נאבד ואיננו ואין באפשרותינו ל ד י ן‬
‫״ ל ל׳ אוצ‬
‫תוכנו״‪ .‬ובהמשך דיון על יתר כתבי־ יד של הרש״ח׳ י‬
‫יקרים אלה שנאבדו״‪.‬‬
‫נ‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ת‬

‫י‬

‫ח ב‬

‫ע‬

‫י‬

‫י‬

‫ת‬

‫והנה הכתב־יד נמצא בירושלים‪ .‬הספר ״חוג הארץ״ גתגלה ב מ ח ב ר‬
‫עם מחברת חפיוט נעים זמירות על ל״ט אבות מלאכח‪ .‬חיבור זה כ ! ‪^ – -‬‬
‫למעלת‪ ,‬ולשתי חמחברות גורל אחד‪ .‬אוד מוצל מאש תאי־חגזים י כ ב ש כ י‬
‫ת‬

‫א ד ז ת‬

‫‪48‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫השריפה והתגלגלו גילגולים רבים‪ ,‬מפולין לאונגריה ומאונגריה למהנות הרצח‪,‬‬
‫ממחנות המות לארצות הברית‪ ,‬עד שהגיעו לארץ *‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫את תשוקתו לעיר הקודש אנו קוראים בהקדמתו ל״הוג הארץ׳׳‪ :‬״יבנה‬
‫המקדש ועיר הקודש תכון על תלה‪ ,‬בנוי לתלפיות‪ ,‬אז בקול רנה והמון חוגג‪,‬‬
‫אליו נעלה במםלה‪ ,‬להלך בה ד׳ אמות בטרם אמות״‪.‬‬
‫מדברי רש״ה בהקדמתו ל״הוג הארץ״ משמע שהוא כתב ספר זה על‬
‫גמלות הארץ ועריה‪ ,‬בחיותו בחוץ לארץ‪ .‬המהבר ציין בהקדמתו שהיה עליו‬
‫לעיין בספרי העמים ב״לשונות העמים״ ואף השתמש ב״לשון לועז״‪ ,‬כלומר‬
‫התעיין והתעמק במפות אומות העולם‪ ,‬אבל לא סמך עליהם‪ ,‬כדי לצייר את‬
‫גמלות הארץ ״הריה‪ ,‬עריה ועמקיה״‪ ,‬עד שהכל מתאים למקרא ותלמוד‪ .‬הספר‬
‫מחולק לשתי מערכות‪ :‬מערכה ראשונה‪ ,‬שש מאות ואהד עשר ערכים של‬
‫מקומות ונהרות וכוי; והמערכה השניה‪ ,‬העוסקת בגבולות הארץ‪ ,‬המקיפה‬
‫מאתיים וארבעים ושתיים ערכים‪ .‬רש״ח דייק בשמות הנכונים של כל מקום‬
‫ולכן ציין בכל ערך השם חמופיע במפח של חחוקרים‪ .‬במקומות רבים ציין‬
‫המחבר שההוקרים טעו‪ ,‬כגון ערך ״בית העמק״; במפה מופיע ״בעתעמעת״‬
‫ווש״ח תיקן‪ :‬״וצ״ל בעתעמעק והוא באשר למזרת בית דגון״‪.‬‬
‫כתב היד של ספר ״הוג הארץ״ נמצא כבר כעשר שנים בארץ‪ ,‬אך לדאבוננו‬
‫טרם נמצא הגואל להדפסת חחיבור חחשוב הזד‪ -‬הרב חמחבר מופיע כאן במלא‬
‫קומתו‪ ,‬גדול בתנ״ך‪ ,‬בבלי וירושלמי‪ ,‬ובקי בספרי הוקרי ארץ ישראל‪.‬‬
‫נביא כאן קטע מתוך כתב היד‪ ,‬בענין ערי ראובן בעבר הירדן‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬
‫ערי ראובן יהושע י״ג )ט״ו( ויתן משה למטה בני ראובן‬
‫למשפחותם‪ .‬ויהי להם חגבול מערעוער אשר על שפת נחל ארגון‬
‫והעיר אשר בתוך הנהל וכל המישר עד מידכא‪ .‬חשבון וכל‬
‫עריה אשר במישר דיבן ובמות בעל ובית בעל מעון ויהצה‬
‫וקדמות ומפעת‪ .‬וקריתים ושבמה וצרת השהר בהר העמק‪ .‬ובית‬
‫פעור ואשדות הפסגה ובית הישימות‪ ,‬וכוי‪ .‬דע כי דיבון הוא‬
‫בגד שכן כתיב במדבר ל״ב )ל״ד( ויבנו בני גד את דיבון ואת‬
‫עטרות ואת ערוער‪ ,‬ומזה מוכח שגם ערוער הוא בחלקו של גד‪.‬‬
‫וכן השבון אע״ג דכתיב )שם ל״ב‪ ,‬לז( ובני ראובן בנו את‬
‫חשבון וגו׳ בהכרה הוא בהלקו של גד שהרי השבון הוא מערי‬
‫הלוים של גד‪ .‬ובהכרה הכי מתפרש קרא )חנ״ל( ויחי לחם‬
‫הגבול מערעוער‪ ,‬ולחוץ לדרום והא דקאמר קרא חשבון וכל‬
‫עריה וכו׳ דיבון וכוי היינו שהמהוז שנוכה השבון וריבון היו‬

‫‪ 28‬עמדתי על זה במבוא לסי נעים זמירות‪ ,‬הוצאת מכון ירושלים תש״מ‪ .‬וראה דברי‬
‫יר׳ יהודה ליב ביאלר ז״ל ב״מן הגנזים״ ג׳ עמ׳ ‪ .61—54‬וראה מאמרי ב״סיני״ אדר‬
‫תשמ״א ״רבי שלמה חעלמא וספרו חוג הארץ״‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גבואת שבט ראובן‬

‫‪3 0 3‬‬

‫נ ב ו ל ו ת‬

‫ש‬

‫ב‬

‫ט‬

‫ר א ו ב‬

‫ב מ ז י ח‬

‫י ם‬

‫ה מ ל ח‬

‫• שיכן‬
‫ו‬
‫יי׳ על‬
‫מפה בספר חוג האר?׳‬
‫לקו מנקודות מדרום לצפון מערב‪ ,‬מסעות אחרונות של בגי ישראל ב מ ד ג ד‬
‫!הגיעם לנבול הירדן בצפונו של ים המלח‪ .‬המספרים ‪ 39‬ו‪ 40-‬מציינים מספר ה ת ח נ ו ן ^‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪2,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נקראים מהוז השבון ומהוז ריבון ואותן המהווים היו לראובן‬
‫ולפ״ז ענין ערי ראובן א׳ מידבא‪ ,‬ב׳ במות בעל‪ ,‬ג׳ בעל מעון‪,‬‬
‫ד׳ יהצה‪ ,‬ה׳ קדמות‪ ,‬ו׳ מפעת‪ ,‬ז׳ קריתים‪ ,‬ה ׳ ‪ .‬שבמה‪ ,‬ט צרת‬
‫השהר‪ ,‬יריד בית פעור‪ ,‬י״א אשדות הפסגה י״ב בית הישימות‪.‬‬
‫ובמפה מוסיף א׳ הילון עיין ירמי מ״ת )כ״א(‪ ,‬ב׳ תופל דברים‬
‫א׳ )א(‪ ,‬ג׳ מכרת עיין ד״ה א׳‪ ,‬י״א )ל״ו( הפר המכרתי‪ ,‬ד׳ אבל‬
‫השטים במדבר לג )מ״ט(‪ ,‬ה׳ גבו במדבר ל״ב )ג(‪ ,‬ר אלעלה‬
‫במדבר ל״ב )ג(‪ ,‬ז׳ בצר עיר המקלט דראובן‪ ,‬ה׳ נהליאל במדבר‬
‫כ״א )י״ט(‪ ,‬ט׳ מתנה ד״א )י״ה(‪ ,‬יו״ד שטים‪ .‬הרי ך״ב ערים‬
‫ועוד מוסיף ב׳ ערים‪ ,‬א׳ לאסה או קלירואה‪. ,‬ב׳ בית הברה‪ ,‬הרי‬
‫כ״ד ערים‪ .‬ואלו הן הסימנים שבגבול ראובן א׳ הר נבו‪ ,‬ב׳ הר‬
‫פעור‪ ,‬ג׳ במות הגיא‪ ,‬ד׳ הר הפסגה‪ ,‬ה׳ נהל ארנון‪ ,‬ו׳ נהל היוצא‬
‫מצד לאסה ונופל לים המלה‪ .‬ושארי הערים שבה״ל הם ידועים‬
‫והנה מעלה הלוהית עיין ירמי׳ מ״ה ה׳‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫רש״ה הוסיף מפות להיבורו הוג הארץ‪ .‬צרפנו במאמר זה גלופה מציור‬
‫המסה של ארץ שבט ראובן‪ ,‬צפון מזרה מים המלח‪.‬‬
‫שם הספר ״חוג הארץ״ מוסבר בהקדמה‪ :‬״והארכתי בהקירה ודרישה‬
‫ופרישה וציירתי כל גבוליו ועריו במחוגה‪ ,‬כדי לידע המרהק שבין עיר לעיר‬
‫בשושנה סוגה‪ ,‬ע״כ קראתיו חוג הארץ״‪.‬‬

‫שרית לב שלמה‬
‫גם כפוסק הלכה תפש רבי שלמד• חעלמא מקום מיוחד‪ .‬ייהודו זה מתבטא‬
‫הן בדרכו בפסיקה‪ ,‬הן בנושאים הרבים שנדונים בתשובותיו‪ ,‬דיני שבת ומועד‪,‬‬
‫איסור והיתר והיתר עגונות‪ .‬אך גם כאן עמדו לו דרכו המיוהדת וידיעותיו‬
‫המקיפות‪ .‬רבים הם המשיבים בעניני הלכות ספר תורה‪ ,‬ספקות בכשרותן בגלל‬
‫טעויות או אותיות שנשתבשו‪ .‬מעטים הם גדולי התורה שקבלו עליהם אהריות‬
‫להכריע בנוסתאות בתורה אשר עליהן התעוררו ספקות‪ ,‬אך בודאי יתיד במינו‬
‫רבי שלמה העלמא אשר הכריע בספק כזה על פי תורת הטעמים‪ ,‬וע״פ הנגינות‬
‫שבעלי המסורה קבעו‪ .‬והנה נשאל רבי שלמה )שו״ת לב שלמה סי׳ כה( על‬
‫הגירסא הנכונה בויקרא יה‪ ,‬כב ״את זכר לא תשכב״ או ״ואת זכר״‪ .‬התשובה‬
‫חד משמעית‪ :‬״כל תיבה שהיא ארוכה‪ ,‬ויש שלש תנועות או ב׳ תנועות‪,‬‬
‫ושוא או ב׳ שואין נעין‪ ,‬ותנועה לפני מקום הנהת הטעם‪ ,‬אז ׳יהי׳ בפשטא קטן‪,‬‬
‫אבל אם אין לפני מקום הנהת הטעם רק ב׳ תנועות יבא במקומו זקף גדול‪,‬‬
‫וכיון שבכל ההומשים אפי׳ באותן שיש ״את זכר״ מגוגן בטעם פשטא קטן‪,‬‬
‫מכלל דט״ם הוא‪ .‬וצריך להיות‪ :‬ואת זכר‪ ,‬לפיכך אני מורה הלכה ובא לפסול‬
‫ם״ת שכתוב בה ואת זכר״‪ .‬בתשובה זו המשיר המהבר וקבע גרסאות‪ ,‬סתומות‬
‫ופחותות‪ ,‬ע״פ בקיאותו הרבה בהכמת הטעמים‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כמובן שאף בתשובותיו הסתמך רבי שלמה חעלמא על ד י ו ק י ם ב י ״ מ ב ״ ם‬
‫ב ס י לא הוא נשאל ע״י רבי רפאל מייזליש )בעל תוספות ש ב ת ( ע ל ס ת י ר ו ת‬
‫בענין מי שאינו מאמין לדברי הז״ל דינו כעברים ממש או לא‪ .‬ב ת ש ו ב ת ו ה כ ר י ע‬
‫רבי שלמה שיש להלק בין מ י שהתפקר מדעתו לבין מ י שמעשי א ב ו ת י ך‬
‫כופר‬
‫ההוכחה בדברי הרמב״ם הל׳ תשובה‪ ,‬פרק ג‪ ,‬הלכה ח ב ה ג ד ר ה ש ל‬
‫כגון‬
‫בתורה ״וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מ ג י ד י ה‬
‫צדוק ובייתום״‪ .‬ומסביר רבי שלמה ״ומדלא כתב כגון צדוקים ו ב י י ת ו ס י ם ‪ ,‬מ כ ל ל‬
‫דכוונתו רק על צדוק ובייתוס עצמו‪ ,‬שלא הי׳ מעשה אבותיהם ב י ד י ה ם ‪ .‬ע ל‬
‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫ד‬

‫ר‬

‫ן‬

‫‪, ,‬‬

‫ז‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ר‬

‫ק‬

‫ץ‬

‫ו‬

‫ש‬

‫י‬

‫ה ש‬

‫ת‬

‫ד‬

‫ב י י‬

‫ק‬

‫ם י ׳‬

‫״‬

‫נ‬

‫ס‬

‫ט‬

‫״ ק י ׳ • אמנבש‬
‫"‬
‫"י‬
‫פי פירושו־חידושי‬
‫רבים מחלקים בין כופר לבין תינוק שנשבה‪ ,‬בעקבות דברי ה ר מ ב ״ ם ‪ ,‬ה ל כ ו ת‬
‫להחזירן‬
‫ממרים‪ ,‬פרק ג׳ הלכה ג שבני התועים הם כתינוק שנשבה י ״ י א י י‬
‫בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיתזרו לאיתן התורה״‪ ,‬אך ד ש ״ ת ד י י ק‬
‫ביתגת‬
‫מהדוגמא שהרמב״ם נתן‪ ,‬צדוק ובייתום‪ ,‬ומזה משמע שהגדרת כ ו פ ר‬
‫רק לאנשים כאלה שהתפקדו מעצמם ולא לסתם צדוקים ובייתוסים א ש ר מ ע ש י‬
‫אבותם בידם‪.‬‬
‫כ‬

‫קונטרס ״כרכות בחשבון״‬
‫‪, ,‬‬

‫•בספרי‬
‫עמדנו כבר על תרומתו החשובה בפירושיו על ה״יד ה ח ז ק ה ‪,‬‬
‫י יז־יעיתיר‬
‫•‬
‫הלכה‪ ,‬בתורת הניקוד וטעמי המקרא‪ ,‬ב ב ל‬
‫הרבים בשטחים אחרים כגון‪ ,‬תכונה )אסטרונומיה( והשבון ) מ ט י מ ט י ק ה ( ‪ .‬ב מ ד ע י‬
‫אלה השקיע מזמנו היקר‪ .‬בעקבות לימוד הכמת החשבון חיבר ״ ק ו נ ט ר ס כ ר כ ו ת‬
‫בחשבון״‪ .‬הוא כותב בהקדמה לספרו מרכבת המשנה הלק א׳ )ספד״א ת ק י ״ א ( ״‬
‫ש נ ו ת‬

‫י ב ם ס י ק ה‬

‫נ‬

‫ע‬

‫מ‬

‫ד‬

‫ו‬

‫ע‬

‫'‬
‫^‬
‫י‬
‫״ומי יהיה במושב ק ׳‬
‫התחומין ומגרשי הערים‪ …‬אם מקור החכמות לא נודעו בשערים״‪.‬‬
‫ז‬

‫ב ע י ב ו‬

‫נ י ם‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ד‬

‫ש‬

‫ו ע י ב ו ר‬

‫י ב ב ה‬

‫מ ד ‪ ,‬ר י‬

‫?‬

‫י‪2‬ניי'‬

‫׳ ימי‬

‫להס‪3‬י •‬
‫כהרמב״ם בשעתו וכהגר״א בתקופתו‪ ,‬מצא גם המרכבת ה צ י י ד‬
‫שמסירותו ללימודים המדעים נבע אצלו‪ ,‬קודם כל‪ ,‬מהשאיפה להביו ארג ה ת י ר ד ־‬
‫^ * עמגו‬
‫^ י "‬
‫ל‬
‫ולהסתייע בהם להסיק מסקנותיי ל י ל‬
‫אורה לא תזרח וחמתה שקעה‪ …‬למה זה ימוש מפיכם‪ ,‬והיא ה כ מ ת כ ס ו ב י ב ת כ ס ״‬
‫והוא מוסיף ומדגיש שהוא הולך בעקבות גדולי הקדמונים שלמדר ה י ז כ מ ר *‬
‫הנ״ל והגו בהם ״שכל גדולי הקדמונים רוב בנין ורוב מנין‪ ,‬היה ל ה ם‬
‫החכמות קנין‪ ,‬לראות את הענין אשר נתן אלקים לאדם לענות ב ו ׳ ‪/‬‬
‫ד‬

‫ר‬

‫כ ו ת‬

‫פ ת ו ר‬

‫ו‬

‫‪1‬‬

‫‪2 7‬‬

‫‪1 1‬‬

‫‪, 3 3‬‬

‫כ י‬

‫כבעל מלומד גדול גם בחכמת ההשבון‪ ,‬פנו אליו תלמידי ח כ מ י ם ל פ ת ו ר‬
‫שאלות הלכה הקשורים בידיעת מדע זה ״נשאלתי ממופלג אחד ל ב ר י ל ר ע ״‬
‫ה‬

‫מ‬

‫ו‬

‫פ‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ה ש‬

‫)‬

‫ש‬

‫״‬

‫ע‬

‫י ו ר ה‬

‫ד ע ה‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ס‬

‫צ ג‬

‫ד‬

‫מ‬

‫' *‬
‫י‬
‫׳ ייל'‬
‫"יי‬
‫"‬
‫שיהי׳ רוחב הקדרה גדול כ״כ שיהזיק מים שיהו ם׳ נגדו‪ ,‬כ מ ן‬

‫ש‬

‫כ‬

‫ח‬

‫ת‬

‫ק‬

‫ל עמי^‬
‫שנחשתר‬

‫ורחבה גדול וכמ״ש ב״י ע״ש״‪ .‬כדרכו עונה ומסביר על סמך מדע מ ט י מ ט י ק א י‬
‫״וזאת אשר השבתי לו נדרשתי לבקשת מע״כ והמצאתי ב נ ד ה זה כ ל ל‬
‫אשר לא קדמני אדם מעולם״ )בשפתינו זה נקרא‬
‫חשבון(‪ .‬והוא מסיים‪ :‬״ונתקיימו דברי חכמים״‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫המצאת‬

‫פורמלה‬

‫תך^‬

‫‪1‬‬

‫בתירת‬

‫ך‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במקום אהד שם בקוגטרס הנ״ל דן רש״ח ־ בדיון גיאומטרי‪.‬שהעסיקה את‬
‫ובי חיים בכרך מווירמייזא שהיבר קונטרס הדן בפירוש ב״ קויין־ של הרמב״ם‬
‫בס׳ מורה נבוכים‪ .‬בעל הוות יאיר ערער על דברי המורה נבוכים •בנושא •הנ״ל‪,‬‬
‫״המצאת ייהס בעל אמצאי ושתי קצוות׳‪ /‬שאלה גיאומטרית ידועה‪ .‬החוות יאיר‬
‫כתב בתשובתו למחגדס אחד‪ :‬״אין אפשרות בעולם להמציא יחס בעל אמצאי‬
‫ושתי קצוות״‪ .‬רש״ח הולק עליו והוסיף דברי עקיצה כלפי המהנדס‪ :‬״ואומר‬
‫אני שהרב המהנדס חחוא לא טעם טעם חכמת חנדםח וקצרת ידו‪:‬מלהושיע‪,‬‬
‫והרב בעל חוות יאר לא נחית ׳לעומקא‪ ,‬ובחינם טרה לומר שאין צלעות‬
‫המעשר והמשושה בתור העיגול״‪.‬‬
‫דרשותיו על תורה‪ ..‬ונביאים וכתובים‬
‫‪,‬‬

‫גדול יהיה כוהו של רבי שלמה גם במקצוע הדרוש‪ .‬בספרו ״מרכבת המשנה״‬
‫על תורה נביאים וכתובים שנדפס גם־ כן רק בזמננו הוא כותב בלשון״ קצרה‬
‫ולשונו הוא לשון הדרשנים המובהקים של תקופתו‪ .‬דרשותיו׳ מקוריות בתכנן‪.‬‬
‫הוא בונה את רוב דרשותיו על פסוקי תורה‪ ,‬ועל ההפטרות‪ ,‬כשהוא משלבם‬
‫בדברי הז״ל בשני התלמודים והמדרשים ולפעמים‪ .‬גם על הזוהר‪ ,‬כתבי‪ .‬מקובלים‬
‫ופושגים קודמים לו‪ ,‬כגון ה״כלי יקר״ והר״מ אלשיך‪.‬‬
‫י־ רבי שלמה חעלמא אוהב ההכמה והמדע‪ ,‬אינו עוסק ־בספר זה בבעיות‬
‫עיוניות ובדברי מהקר והגות‪ .‬אפילו את ס פ ת היסודי בפילוסופיה של הרמב״ם‬
‫״מורה נבוכים׳‪ /‬שהיבה יתירה היבב אותו‪ ,‬כמעט שאינו מזכיר‪ .‬־ הספר מלא‬
‫נימוקי מקראות והוא משלב הלכה באגדה ודורשם כמין חומר‪ .‬הוא מערב גם‬
‫מדרש‪ ,‬הלכה וקבלה‪ ,‬מאגד מאמרים זרים‪ ,‬מדרשי פליאה‪ ,‬כדי‪ ..‬שיתאימו זה‬
‫לזה ״ויהיו לאהד״‪.‬‬
‫גם בדרשותיו‪.‬הקדיש רבי שלמה העלמא מקום לארץ‪ .‬ישראל‪ ,‬טובת‪ .‬הארץ‬
‫וקדושתה‪.‬׳ ״כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא ‪.‬כארץ מצרים היא״‬
‫)דברים יא‪ ,‬י(‪ .‬רש״י מביא את דברי חז״ל שהמקום הפחות טוב בארץ‪.‬ישראל‬
‫עולה על המקום הטוב ביותר שבמצרים‪..‬רבי שלמה מאריך להסביר שארץ‬
‫ישראל בטבעה עולה על מצרים עוד לפני שבני ישראל הגיעו לארץ ישראל‬
‫״כי בעת צאתם ממצרים היתד• ארץ ישראל טובה מארץ מצרים מצד הטבע‬
‫בכמה מעלות טובות למקום‪ ,‬אפי׳ אין ישראל דרים בה‪ …‬ואם "ישראל דרים‬
‫בה ועושים רצונו של מקום היתד• טובה יותר ויותר במעלות השבח "יותר״"‪":‬‬
‫מלבד דרשותיו על ההפטרות כתב רבי שלמה העלמא פרושים קצרים על‬
‫חמש מגילות‪ ,‬פרקי אבות‪ ,‬הגדר‪ .‬של פסח ופיוטים‪.‬‬
‫כנראה כתב רש״ח היבור גוסף בדרוש‪ .‬רמז לכך בדבריו במרכבת המשגה‪,‬‬
‫כגון הל׳ בית הבהירה )פרק ה ה״א( ״ועפ״ז הארכתי בדרושים״‪ .‬אגב יצוין‬
‫שבמקומות רבים ציין רש״ח שכחב חידושי תורה בסוגיות הש״ס‪- ,‬אך גם לזה‬
‫לא זכינו‪.‬‬

‫**‬
‫]‪53‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ארצות‬

‫הזכרנו בתחלת המאמר השתתפותו של הרש״ח בכינוסי וועד• א ר ב ע‬
‫כמיצג את קהילות חעלמא ותשע הקהילות השייכות לה‪.‬‬
‫נזכיר עוד השתתפותו בדיון הלכתי מפורסם‪.‬‬
‫בשנת תקי״א בהתוועדות וועד ארבע הארצות בעיר ק א נ ס ט א ב ט י ן ‪ ,‬ד נ ר‬
‫ויעקב‬
‫הרבנים בםיכםוך הידוע בענין זכות הדפסת חש״ס‪ ,‬בין ד״אהים יוסד*‬
‫פרופם כץ‪ ,‬בעלי דפוס באמשטרדאם‪ ,‬והמדפים משולם זלמן מ ז ו ל צ ב ^ ד ‪ .‬ש נ י ם‬
‫עשר רבני הדור מגדולי הרבנים בתקופה ההיא התמו על ה פ ם ק ־ ד י ן ‪ .‬ב י ן‬
‫ההותמים ״כ״ד הרבנים המאורות הגדולים המפורסמים גאוני ארץ‪ …‬ה ק ׳ ש ל מ ה‬
‫החונה בק״ק חעלמא יצ״ו בה״מ מרכבת המשנה״ א‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫מובן שהגאון הנפלא רבי שלמה חעלמא לא יצא חובת כ ל ב ב י ד ו ר ד ‪.‬‬
‫רש״ח הצטרף למתירים של ה״גט מקליווא״ הידוע‪ ,‬בניגוד ל ד ע ת ם ש ל ר ב נ י‬
‫‪.,‬שלמה‬
‫׳פרנקפורט‪ .‬ב כ ת ב השמצה נגד המתירים‪ ,‬יצא הקצף במיוחד נ ג ד‬
‫בהמ״ם מ ר כ ב ת המשנה‪ …‬הוא איש מפורסם‪ ,‬לכל מי שהולך על י ר י ד ל י י פ צ י ג‬
‫ורואה קאנסערטין ש פ י ל ע ך )׳(‪ .‬בעלי כרוז השמצה ידעו אף ל ס פ ר ש ר ש ״ ח‬
‫״רגיל תמיד״ במשחק ש ח — מ ט ‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫בחוגי חסידים הובאה טענה שבעל מרכבת המשנה היה ביז ג ד ו ל י ה מ ת נ ג ד י ם‬
‫לתםידות‪ .‬גם על זה נכתב כבר ואין לחזור עליהם"‪ .‬למעשה ל א י ד ו ע ע ל‬
‫שום־ כרוז נגד החסידות שרש״ח חתם עליו‪ .‬אך אין לחכחיש • ש ל י מ ו ד ד ז ת ו ר ה‬
‫בהיקף כ ה גדול של רש״ח‪ ,‬אשר בו חשתמש גם בחכמות אומות ה ע ו ל ם ‪ ,‬ל א‬
‫‪,‬התאים למקובל בעולם החסידות‪ .‬יש כאן שיטות שונות‪ ,‬כאשר כ ל א ח ת י ש‬
‫על מי להסתמר‪.‬‬
‫דבי‬
‫כ מ ו רמב״ם‪ ,‬בעל תוספות יום טוב והגאון מוילנא בשעתם‪ ,‬ה י ה‬
‫מכמגי*‬
‫שלמה חעלמא 'גדול בישראל אשר מעטים כמוהל בגאונותו ב כ ל‬
‫התורה‪ .‬ספריו הפכו לצאן ברזל של עם ישראל‪ ,‬ובמיוהד של ג ד י ל י ת ר מ ה ‪.‬‬
‫ביטוי לזה נתן הגאון רבי עקיבא א מ ר זצ״ל‪ ,‬בכותבו ״וראיתי ב ס פ ר מ ר כ ב ת‬
‫המשנה שזכיתי לספריו חלק שני״ )דרישת ציון‪ ,‬מאמר קדישיז‪ ,‬ס י ׳ ה ( ‪ .‬מ י‬
‫שיודע את דיוק לשונו של רבי עקיבא איגד‪ ,‬יכיר לנכון את מ ש מ ע ו ת ש ל‬
‫ביטוי זה '״שזכיתי לספריו״‪.‬‬
‫יום הזכדון המאתיים של רבי שלמה העלמא ראוי להיות ש ע ת‬
‫להוצאת כל כ ת ב י היד של גאון נפלא זה ובזכות זה אולי נזכה ע ו ד‬
‫יד אחדים שטרם נתגלו‪.‬‬

‫׳‪28‬א פנקס דד״א ‪392‬‬
‫‪ 29‬ראה מאמרי ב״סיני׳י׳ כרך סא‪ ,‬אייר—תמוז תשכיז עמ׳ קעג—קעד‪.‬‬
‫‪ 30‬ראה במאמר הנ‪-‬ל ‪7‬מ׳ קעז—קסד‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫תביפה‬
‫לכתבי‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד״ר משה קטן‬

‫הלעזים של רשי׳י‬
‫אין בן תורה‪ ,‬שאינו לומד את פירוש רש״י בחריצות‪ .‬על התלמוד ודאי‪,‬‬
‫על החומש כמובן‪ ,‬ולפעמים גם על שאר ספרי המקרא‪ .‬כי אין כמו רש״י‬
‫לבהירות‪ ,‬לדיוק ולקיצור‪.‬‬
‫בקריאת פירושיו של ר׳ שלמה כר׳ יצחק )כפי שהיה הותם את תשובותיו‬
‫ההלכתיות נתקלים מפעם לפעם בצירופי אותיות מוזרים‪ ,‬שעל פי רוב הם‬
‫מודגשים בדפוםינו בחטלת גרשיים בין חאות חאחרונה לקודמתה‪ ,‬וכן בציון‬
‫״בלע״ז״ ‪ .‬אלו הן מלים בשפה המדוברת אצל היהודים ־בזמנו )אחרי שנת‬
‫לידתו תת״ק לאלף ההמישי‪ ,‬למניינם ‪ (1040‬ובמקומו )טרוי״ש‪ ,‬היינו ‪1*1:0765‬׳ ‪,‬‬
‫בירת חבל שמפניא ‪6‬ת‪1)3£‬וז‪11£11‬כ> בצפון־מזרח צרפת( של רש״י‪ ,‬כלומר בצרפתית‬
‫עתיקה*‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ג‬

‫בדרך הלימוד המקובלת מדלגים בדרך כלל על השרידים האלה‪ .‬רוב‬
‫תלמידי־חכמים‪ ,‬במאות חאחרונות‪ ,‬לא ידעו צרפתית‪ ,‬ואף אם ידעו‪ ,‬לא היו‬
‫מסוגלים לפענח מלים‪ ,‬שחשתנתח צורתם מאז ימי־חבינייס‪ ,‬וגם נשתבשו‬
‫לפעמים עד ללא חיכר בחעתקות חרצופות בידי סופרים‪ ,‬שלא הבינו מח‬
‫שכתבו‪ .‬וחבל‪ ,‬כי לא בכדי חכניס רש״י מלים אלד‪ .‬בפירושיו‪ ,‬אלא בשל‬
‫תויםפת הביאור הטמון בהן‪ .‬ולא מעטים הם המקרים‪ ,‬שרש״י נקט שיטה זו‪:‬‬
‫בפירושו לתלמוד מוצאים בערך ‪ 2500‬לעזים‪ ,‬המייצגים כאלף מלים ־שונות‪.‬‬
‫ובפירושו למקרא‪ ,‬יש יותר מאלף‪ .‬הלעזים השובים להבנת התורה שבכתב‬
‫ושבעל־פה‪ .‬א ב ל לא רק בשביל לומדי התורה‪ .‬הלעזים הם הומר־גלם מצוין להקר‬
‫ראשית השפה הצרפתית‪ .‬כי בימיו של רש״י ידעו קרוא וכתוב רק הכמרים‬
‫וכיוצא בהם‪ ,‬והם כתבו כמעט תמיד בשפה הלטינית‪ .‬וכן לא היה על־פי רוב‬
‫בתיבוריהם אלא ענייני דת‪ .‬כך שהלעזים של רש״י הם לעתים' קרובות‬
‫המקור היחיד‪ ,‬או מכל מקום העתיק ביותר‪ ,‬של מלים צרפתיות אהדות‪ ,‬שהרי‬
‫בתלמוד עוסקים בכל ענייני ההיים‪ ,‬הקלאות‪ ,‬מלאכה‪- ,‬מדע‪ ,‬בניין‪ -,‬לבוש‪,‬‬
‫משחקים וכר וכוי‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫מהדורת י״ש אלסנביין )ניו־יורק‪ ,‬תש״ג(‪ ,‬למשל בתשובות מ״ג‪ ,‬פ׳׳ב‪ ,‬פ״ג‪ ,‬פ״ג‪ ,‬ק״ה ועוד‪.‬‬
‫גם כאן הגרשיים להדגשה‪ ,‬אף כי ״לעז״ מלה עברית היא )ר׳ תהלים קי״ד‪ ,‬א׳(‪,‬‬
‫שמשמעותה *לשון זרה״‪ .‬ולא ראשי תיבות של ‪-‬לשון עבודה זרה״ או כדומה‪.‬‬
‫אמנם טוענים‪ ,‬שרש״י שייך לקהילות שו״ם — שפייה וורמס‪ ,‬מייגץ‪ ,‬או לפי שמן‬
‫המסורתי‪ :‬אשפירא‪ ,‬גרמיזא‪ ,‬מגנצא — הגרמניות‪ ,‬אבל מוכח‪ ,‬שהוא נולד‪ ,‬פעל ומת‬
‫בטרויש‪ ,‬ורק למד שנים אחדות בישיבות וורמס ומיינץ‪.‬‬
‫פה ושם יש לעזים בגרמנית ואף בשפות אחרות‪ .‬אף־על־פי שרש״י ידע ללא ספק‬
‫גרמנית ואולי שפות גוםפוח‪ ,‬לפחות חלק מהם הם הוספות או תרגומים של מעתיקים‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אבל הבלשנים הדגולים של השפות ה״רומניות״ לא ידעו ־ ־ ע ל ל ‪ :‬מ ט מ ו ן ז ה ‪,‬‬
‫והמעורים בתלמוד לא היו מסוגלים לפענח את הלעזים‪ ,‬ובדרך כ ל ל ה ת ע ל מ ו‬
‫מהם‪ .‬אמנם כבר לפני כמאתיים שנה גיסו ה״מבארים״ ואחרים מחוגי ה מ ש כ י ל י ם‬
‫ל״תרגם״ את המלים הצרפתיות שבפיתשי רש״י‪ ,‬אבל התוצאות ה י ו ע ל ו ב ו ת‬
‫למדי‪ ,‬בגלל השיבושים הרבים שבנוסח המודפס וכן בגלל ידיעותיהם ה ק ל ו ש ו ת‬
‫בשפה המדוברת בחבל שמפניא בימי־הביניים‪ .‬כך שלמרות העמל‪ ,‬״ ש ה ש ק י ע ו‬
‫בהם המחברים‪ ,‬אין הרבה תועלת ב״מרפא לשון; באורי ה מ ל י ם ׳ ה ז ר ו ת‬
‫בפירוש רש״י בתנ״ר ובתלמוד בבלי״ מאת ר׳ משה ב״ר ישראל ל נ ד א ) א ר ד י ם ה ‪,‬‬
‫תרכ״ה(‪ ,‬וכן ב״המתרגם״ מאת ר׳ מרדכי ב״ר שלמה‪ ,‬שנדפס א ז ז ר י ‪ .‬כ ל ‪ . .‬מ ם כ ת‬
‫בש״ם וילגא‪.‬‬
‫עד •שבא הגואל בדמותו של ארסן דרמםטטר )ז‪651616‬וז‪1‬זגם ‪ 6‬מ ‪ 6‬מ ג ( ‪,‬‬
‫שנולד בחבל לורן )צפוךמזרח צרפת( בשנת ‪ 1846‬ולמד ב ב י ת ־ ה מ ד ר ש ל ר ב נ י ם‬
‫בפריז‪ ,‬אולם עבר אחר־כך ללימודי־חול ונעשח אחד מדגולי ה ל ב ש נ י ם ‪ ,‬ש י ס ד ו‬
‫את המחקר המדעי על התפתהות השפה הצרפתית‪ ,‬ונתמנה פרופסור ב ם ו ר ב ו ב ה‬
‫הפריזאית‪ .‬בהיותו הדור בהכרת שתי התרבויות‪ ,‬הוא הבין את ה ע ו ש ר ^ ה ט מ ו ן‬
‫בחיבורי חכמי צרפת הקדמונים‪ ,‬והחל לסייר בעולם )בשליהות מ ש ר ד ‪ .‬ה ח י נ ו ך‬
‫הצרפתי( כדי לגלות בספריות הגדולות של צרפת‪ ,‬אנגליח‪ ,‬איטליה‪ ..,‬ג ר מ נ י ה‬
‫ועוד את כתבי־היד העתיקים של רש״י וחבריו ולרשום את ג ר ס ו ת י ה ם ‪ .‬א ל‬
‫שהמדען הצעיר מת בדמי־ימיו בשנת ‪ 1888‬ולא זכה לגמור‪ .‬א ת מ ל א כ ת ו‬
‫־ ‪-‬‬
‫הנהדרת‪.‬‬
‫א‬

‫באשר ללעזים ש ב פ י ת ש רש״י על התלמוד הושלם מפעלו ש ל ד ר מ ם ט ט ר‬
‫על־ידי בלשן יהודי אמריקאי מזהיר‪ ,‬דוד שמעון בלונדהיים • ) ש נ ו ל ד ‪ -‬ו מ ת‬
‫בבולטימור‪ .(1937-1884 ,‬רשימתו המצוינת של לעזי רש״י ע ל ה ת ל מ ו ד ‪,‬‬
‫שיצאה לאור בפריז בשנת ‪ ,*1929‬היא דוגמה של עבודה מ ד ע י ת מ ד י י ק ת ‪,‬‬
‫מקיפה ומעמיקה‪• .‬ברם גם בלונדהיים לא האריך ימים וערך ר ק ח ל ק ז ע י ר‬
‫מהכרך ‪.‬השני של ספרו‪ ,‬המוקדש להסברים בלשניים על הלעזים‪.‬‬
‫גדוע‪.‬‬

‫מזלם של הלעזים שבפירוש רש׳יי על המקרא היה עוד י ו ת ר‬
‫בכתב־העת ‪65‬ע‪1‬״נ ‪ 065 6111(168‬״‬
‫נתפרסמה בהמשכים‬
‫דשימתם‬
‫)‪ ,1907‬כרך נ״ג‪ ,‬ע׳ ‪ ;193-161‬נ״ד‪ ;235-205 ;34-1 ,‬־‪1908‬׳ נ ״ ה ‪ ,‬־ ‪72‬‬
‫ל‬
‫‪ •83‬ג״ו ‪ ,(98—70‬ואחר־כך נאספו ב ח ו ב ר ת ‪ ,‬בעריכת אחד מ ת ל מ י ד י ו‬
‫‪9‬‬

‫ש‬

‫דרמסטטד‪ ,‬לואי‬

‫ברנדין)מ‪(11‬ת‪ ,(1,01115 3!3‬אבל כ מ‬

‫ע ט‬

‫ב‬

‫מ‬

‫צ‬

‫ב‬

‫ג ו ל מ י‬

‫‪-‬‬

‫בכל החיבורים של הכמי צרפת )התוספות‪ ,‬מחזור ויטרי‪ ,‬פירושי ה מ ק ר א‬
‫של ר׳ יוסף קרא וכר( מצויים לעזים‪ ,‬אחדים זכו לפענוח פתות או י ו ת ר נ כ ו ן‬

‫‪16111311-65 *3111111(11(11165 (16 5‬ז‪11‬ז‪031565 (13115 163 001‬מ‪3‬ז‪010563 £‬‬
‫‪16 : 16×76 (165 §10563‬ז‪.835011]. 70016‬‬
‫‪5 13 £1516 (?3118, 1909) 6‬מ‪031565 (16 11350111 (13‬ת‪3‬ז‪ 6 ^ 010563 £‬ע ‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.1^8‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בידי מהדירים ובלשנים‪ ,‬אחרים נשארו באלמוניותם‪ .‬מקור אחר מאותו סוג‪,‬‬
‫שגם בו עסק בזרימת דרמסטטר‪ ,‬הם ה״גלוסרים״‪ ,‬כלומר רשימת מלים‬
‫וביטויים קשים במקרא‪ ,‬לפי סדר הפסוקים‪ ,‬ותרגומם הצרפתי )באותיות‬
‫עבריות( לצדם‪ .‬האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לקחה תחת חסותה‬
‫מפעל • הוצאתם לאור של ח״גלוסרים״ בניחולו של פרופ׳ ‪ -‬מנחם בניט‪,‬‬
‫מאוגיברסיטת תל־אביב‪ ,‬ועד עתה גדפם בצורה מהודרת הגלוםר המפורסם‬
‫מספריית אוגיברםיטת בזל )תשל״ב(‪.‬‬
‫• בתר‪ ,‬שפרשן כמו רש״י‪ ,‬שכל דיבוריו שקולים במאזני אמת‪ ,‬לא מסר‬
‫בלי כוונה הסבר בשפה המדוברת‪ .‬ובמקרים רבים אין ספק‪ ,‬שבכך הוא מוסיף‬
‫נופך לפיתשו‪ .‬וחבל‪ ,‬שאי־ אפשר לנצל את כל החומר הזה‪ .‬לכן הכין כותב‬
‫הטורים האלה‪ ,‬בתמיכתו של פרופ׳ הלל בלונדהיים מהפקולטה לרפואה בעין־‬
‫כרם )בנו של ד״ש בלונדהיים(‪ ,‬רשימה מבוקרת‪ .‬של‪ 2464 .‬הלעזים שבפירוש‬
‫התלמוד של רש״י‪ ,‬עם תרגום עברי והערות‪ ,‬שאי״ה תתפרסם בקרוב‪.‬‬
‫ידיעת הלעזים משגה לגמרי את הבנת התלמוד‪ .‬גיתן לכך שלוש דוגמאות‪,‬‬
‫כולן ממסכת שבת‪.‬‬
‫א( דף קמז‪ .‬״ולא מגררין‪ .‬גרסינן‬
‫עובדא דתול״‪.‬‬

‫במגררת‬

‫שקורין אשטרייל״א דהוי‬

‫׳לפי נוסה הדפוסים נראה בעליל‪ ,‬שכוונת רש״י לאשר את הגרסה‬
‫״מגררין״ ברי״ש‪ ,‬כי קיימת גם הצורה ״מגרדיך בדלי״ת‪ ,‬בערך באותה‬
‫המשמעות‪ .‬ולא היא! עיון בכתבי־היד מגלה‪ ,‬ש״גרסינך הוא טעות סופר‪,‬‬
‫)•‪3161‬־!‪ ,8‬מלה צרפתית‪ ,‬שפירושה ״לגרד״(‪ .‬אחד‬
‫וצריך לקרוא ״גרטי״ר״‬
‫המעתיקים‪ ,‬כנראה‪ ,‬השב לפום ריהטא‪ ,‬שלפניו כתוב ״גרםי״‪ /‬ולאהר־מכן‬
‫כתבו במפורש ״גרסינך‪.‬‬
‫ב( דף קז‪ :‬״הטפויין‪ .‬שיתץ‪ .‬הטפויין וביצי כינים מתניתא היא‪…‬״ כאן‬
‫אין ״שירח״ אלא כמין תיקון מתוך חוםר־ידיעה‪ .‬במקורות קוראים במקומו‬
‫״שייתנ״ש״ )‪3‬ת‪0‬ז‪ ,561‬בצרפתית חדישח‪5 :‬ת‪0‬ז‪1‬נ>(‪ ,‬חרקים קטנטנים‪.‬‬
‫ג( דף קל״ג‪ :‬גמרא‪ :‬״אמר אביי אמרה לי אם איספלניתא דכולהון כיבי‬
‫שב מינאי תרבא והדא קירא )אמרה לי אמי‪ :‬התהבושת ההולמת את כל‬
‫הפצעים היא ]משחח‪ ,‬שבח[ שבעד‪ ,‬חלקים של חלב ואחד של שעווה(‪ .‬רבא‬
‫אמר קירא וקלבא רישיגא״‪ .‬רש״י‪ :‬״קירא וקלבא רישיגא‪ .‬הוא זפת של עץ‬
‫שמוציאין ממנו שלא ע״י האור והיא לבנה״‪.‬‬
‫רבא מציע לחוסיף על חשעווח של חמשחה עוד חומר אחר ״קלבא‬
‫רישיגא׳׳‪ ,‬ורש״י מפרש‪ ,‬שמדובר בשרף של עץ‪ .‬בדיקת חמקורות מראח‪,‬‬
‫שהנקודה בפירוש רש״י חוזזח ממקומח‪ ,‬וצריך לקרוא‪ :‬קירא וקלבא‪ .‬רישינא‪,‬‬
‫<‬
‫ד כס שלימד אותי מורי ורבי ד׳ יחיאל יעקב ויינכרג זצ״ל‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הוא זפת ו כ ר ״ ‪ .‬ריסינא )אם לדייק‪ :‬רישינ׳׳א( הוא הלעז ‪6‬ת‪651‬ז — מ ל ה ‪,‬‬
‫שעד היום מציינת בצרפתית שרף של עץ‪ .‬מתי ואיד הסתנן הלעז ש ל ר ש ״ י‬
‫לתוך נוסת התלמוד‪ ,‬אין הדבר ברור כל צורכו‪ .‬תופעות כאלה‪ ,‬לגבי ק ם ע י ם‬
‫מתוך הפירוש המשתלבים בגוף התלמוד‪ ,‬אינן נדירות‪ ,‬כי מעתיקים ת ב י ס‬
‫ידעו בעל־פה גמרא ופירש״י ולא תמיד הקפידו להבחין בין זה לזה‪ .‬א ו ל ם‬
‫כמדומני זו חפעם חיחידה‪ ,‬שקפצה לתור התלמוד מלה צרפתית‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫חקר חלעזים מעלח בעיות מבעיות שונות‪ ,‬פרשניות‪ ,‬בלשניות‪ ,‬ת ר ב ו ת י ו ת ‪.‬‬
‫נעמוד כאו רק על אתת מהן‪ :‬שיטת התעתיה של רש׳יי‪ .‬כאשר הוא ד ר ש ם‬
‫מלה צרפתית באותיות עבריות‪ .‬לפי אילו כללים הוא נוהג ז מתון* ה כ ר ה‬
‫רבת־ימים בחומר‪ .‬סבורני‪ .‬שמותר לי *הביע‪ .‬כי לרש״י שיטה עקבית ל מ י פ ת ‪,‬‬
‫וכשמוצאיס םתירח או חריגות‪ .‬יש להגיה‪ .‬שלפנינו טעית סופר‪ .‬ומה נ מ צ א נ ו‬
‫למדים‪ .‬למשל‪ :‬שבסי יהודי צפון צרפת‪ .‬בדורו של רש״י‪ .‬לא חייתח ה ב ח נ ה‬
‫בין שי״ן ימנית לשי״ן שמאלית‪ .‬וזו וזו נהגו כמו סמ״ד"‪.‬‬
‫עוד הרבה דברים אפשר ייוניר על הלעזים‪ .‬אבל הצר המצע מ ה ש ת ד ע ‪,‬‬
‫ולעת עחה נםחמק בכד‪ .‬בחייויה שירכי המבינים בחחים זר* מעבר ל א ו ת ו‬
‫הצי־תריםר מדענים )לכל היותר( העוסקים כיום בסוגיה זו‪.‬‬

‫‪ 8‬כדי להבין את כוונתו של רש‪-‬י‪ ,‬נחוץ לעתים קרובות לדעת את עולם המחשבות ו א ת‬
‫דמות סביבתו של הפרשן‪ .‬כותב סורים אלה עוסק זה למעלה משלושים שנה בליקוס‬
‫הפרטים בכתבי רש״י‪ ,‬המצביעים על דרך חייו‪ ,‬קו מחשבתו‪ ,‬כלי שימושו‪ ,‬והמנמא המעשי‪,‬‬
‫שבתוכו פעל רשיי‪ .‬כך למשל מסביר רש־י את האפוד )שמות כ״ח‪ .‬ד( ״כמין סינר_‬
‫שהשרות חוגרות כשרוכבות על הסוסים‪.-‬‬
‫‪ 9‬ר׳ יגים גוםפרץ‪ ,‬״מבטאי שפתנו־ )ירושלים‪ ,‬תשי״ג^ ע׳ ‪.15—12‬‬
‫‪58‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ש ל מ ה וולבה‬

‫הרב‬

‫דרשיח מבעד למחיצה‬
‫ד״ר מרדכי ברויאר נ״י היתווה במאמת ״מבעד למחיצה״ )״המעין״‪,‬‬
‫ניסו תשמי׳א( את שיטת תורה עם דרך ארץ על־פי ציטוט מפירוש החומש‬
‫של רשר״ה זללה״ה‪ .‬״ידיעה ורגש אחריות לגבי המעשים והליכות הנפש‬
‫שבחברה היהודית הקרובה והרחוקה‪ ,‬שבתוכה חי‪ .‬גישת חתייחסות זו אף‬
‫צריכה להביא לידי מעשים וכו׳״‪ .‬אם זוהי הגדרת שיטת חועד״א — אין מי‬
‫שהולק עלי׳‪ .‬יש רק להעיר‪ ,‬כי הדברים הנ״ל מתארים את השלב השני של‬
‫ההיגוך היהודי‪ .‬השלב הראשיז הוא בהכרח‪ :‬דעת תורה ודעת עצמו! ״ידיעה‬
‫ללמוד ‪ ,‬בקיאות מקיסה‪ ,‬מאמץ לקנות המעלות שהתורה נהנית בהן‪ ,‬ועם כל‬
‫זה להכיר את עצמו‪ ,‬מעלותיו ומגרעותיו בכדי לדעת כיצד להתנהג‪ :‬ממה‬
‫להיזהר‪ .‬כיצד להשתמש בכחותיו לעבודת ה׳‪ .‬ואחרי כל אלה — ידיעה ורגש‬
‫אהריות לגבי המעשים והליכות הנפש שבחברה היהודית המביאים לידי‬
‫מעשים‪ .‬זהו חיגור מושלם‪ .‬ואינני מסופק שד״ר ברויאר מסכים אתי בזה‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫מ כ ל מהים‪ ,‬ד׳׳ר ברויאר מתאר רק את השלב השני של חחינור‪ ,‬והוא‬
‫טוען שהישיבות הודילות והממשות מתנגדות לו‪ .‬כראי׳ לזה הוא מצטט‬
‫כ ס פ ר עלי שור המלים הראשונות בההדמה‪., :‬מחיצה עבה מבדילה בין עולם‬
‫התירה וביו העולם אשר מבחוץ״‪ ,‬והוא מבאר הדברים כד‪., :‬דע‪ .‬השער הזה‪,‬‬
‫לכשייםגר מאחוריך כמחיצה עבה ביניך ובין ההברה שמעברו השני‪ ,‬עולם‬
‫סגור ומסוגר הוא עולם החזרה ובל ישיאך יצרך לשאת עיניך ולהטות אזגיך‬
‫אל הגעשה בהברה שבחוץ וכו״׳‪ .‬וד״ר ברויאר הבין‪ ,‬כי זהו המכוון ב״מחיצה‬
‫העבה המבדילה״‪ ,‬״בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים״‪ .‬הדברים מפליאים‪,‬‬
‫כי בהמשך הדברים שם ב״עלי שור״ מבואר בצורה שאינה משתמעת לשתי‬
‫פנים מהו ה״פנים׳׳ ומהו ה״הוץ״ שהמחיצה מבדילה ביניהם‪ :‬אלה שלמדו תורה‬
‫בלי לשמש תלמידי חכמים ״עדיין בחוץ הם עומדים‪ ,‬על אף הידיעות הרבות‬
‫שרכשו להם בתורה! ״בחוץ״ הם עמדים— זאת אומרת שלא הגיע לפנימיות‬
‫התורה ולפגימיות עצמם״‪ .‬הדברים ברורים לגמרי‪ :‬יש ציבור גדול המקיים‬
‫מצוות וגם לומד תורה מכלי להכנם לפנימיותם של הדברים‪ ,‬ומי שזכה להיקלט‬
‫במקום תורה‪ ,‬מהנכים אותו להגיע לפנימיות זו‪ .‬אכן‪ ,‬הבן העומד על מפתן‬
‫עולם התורה אומרים לו‪ :‬דע שבתוך מהיצות הישיבה שולטים מושגים אהרים‬
‫מאשר בתוץ‪ ,‬בתורה‪ ,‬ביראה‪ ,‬ב״לשמה״ ובשלימות האדם‪ .‬הוי אומר‪ :‬המהיצה‬
‫העבה מבדילה בשלב הראשון של התינוך‪ ,‬שעליו דילג ד״ר ברויאר משום מה‪.‬‬
‫ואשר לשלב השני‪ ,‬רגש האחריות וההתיחסות לחברה מבחוץ —‬
‫אותו ספר‪ ,‬עלי שור‪ ,‬ברור מיללן והרוצה לעיין שם ימצאם בעמ׳ רסד‬
‫״לקראת תפקיד״ ולפי מיטב ידיעתי זהו גם החינוך הניתן לתלמידי‬
‫אותו ספד‪ .‬והנה ד״ר ברויאר ציטט גם הספר השני של אותו מחבר‪,‬‬

‫דברי‬
‫בפרק‬
‫מחבר‬
‫״בין‬
‫‪59‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ששת לעשור״‪ ,‬ולמרבה הפלא הוא מתעלם כליל מהדברים המפורשים‪ -‬ש ם‬
‫מכמה מקומות על אחריותם של בני תורה עבור הדור‪ ,‬וכבר בהקדמה ל א ו ת ו‬
‫ספר‪ ,‬״עם הספר״‪ ,‬נאמר‪ :‬״שקטים וחממים עומדים מבצרי התורה‪ ,‬מ ל א י א ו ר‬
‫מבפנים‪ ,‬אך צנועים והדשים כלפי הוץ‪ .‬והנה‪ ,‬הגיעה השעה לצאת מ ח ב י ד ן‬
‫עוזה של פנימיות התורה — חחוצד‪ .‬אל מחפשי הדרך‪ ,‬להושיט יד‪ ,‬ל ק ר ב ‪,‬‬
‫ללמד ולהסביר! כי הם קרואים לסייע בתהליך זה של שיבת העם ל ת ו ר ה‬
‫ולמצוות‪ .‬רק בהם תלוי הדבר‪ ,‬תלמידי הכמים שכבר הספיקו לספוג ש ״ ‪0‬‬
‫ופוסקים וכבר זכו להבנה פנימה לפרדס התורה וכו׳״‪ .‬לא נרבה לצטט‪ .‬ב א ו ת ו‬
‫ספר יש מאמר‪ ,‬הנאמר בכנס מרביצי תורה מתנדבים של ‪.‬״מורשת א ב ו ת ״ ‪,‬‬
‫הדן בהרהבה על היובם של בני תורה כלפי הדור‪ .‬״מורשת אבות״ הוא א י ר ג ו ן‬
‫מיסודו ובנשיאותו של מרן הגר״א שר שליט״א‪ ,‬וכל העוסקים בקירוב ר ח ו ק י ם‬
‫באירגון זה הנם בני תורה‪ ,‬וזאת בעידוד האוטוריטטה הגדולה ביותר ב ע ו ל ם‬
‫הישיבות‪ .‬אי לזאת‪ ,‬אי אפשר לדבר עוד על ״הסתגרות הישיבות״‪.‬‬
‫ונשאלת כאן שאלה‪ :‬למה דילג ד׳׳ר ברויאר על השלב הראשון של ה ח י ב ו ך ‪,‬‬
‫שהוא הכניסה לפנימיות התורה ועצמו‪ ,‬ולמה הזדקק ל פ י ת ש ״ ה מ ח י צ ה‬
‫המבדלת״ המתעלם כליל מהמשד הדברים באותו ספר ז וד״ר ברויאר נ י ס ה‬
‫עוד לתזק את דבריו ע״י ציטוט ממאמרי בהמעץ בביטוי ״שרח־ן ש ל ב ר ז ל‬
‫שאינו חדיר״ — ולא שם לב כי ביטוי זה הוא ציטוט ממאמרו הוא ב ה מ ע י ן ‪,‬‬
‫תמוז תש״מ עמ׳ ‪ 24‬קטע ב׳! — אין בכוונתי להתפלמס‪ .‬אלא לד״עיר‪ ,‬א ו‬
‫לעורר‪ .‬יסוד מאמרי על מו״ר הגר״י ברויאר זללה״ה הי׳‪ :‬שיטת ר ש ר ׳ ׳ ה‬
‫בתועד״א היא שיטה המעוגנת ביראת שמים‪ ,‬ואם מנתקים אותה מ י ס ו ד ה זה‪,‬‬
‫היא עלולה ליהפך קרש קפיצה להתבוללות‪ ,‬וזה ההיפר הקיצוגי מ כ ו ו נ ת‬
‫רשר״ה‪ .‬בטרמיגולוגי׳ של מאמר זה‪ :‬דרך ארץ הוא רק השלב העתי; ה ש ל ב‬
‫הראשון‪ ,‬במעלה ובזמן‪ ,‬הוא‪ :‬תורה עם כל גדרי׳‪ .‬זהו לכאורה דבר פשוט ב י ו ת ר ‪,‬‬
‫אשר רשר״ה עצמו לא נלאה להדגישו‪ ,‬אבל מרוב להט המאבק ע ל ת ו ר ה‬
‫עם דרך ארץ עלולים לשכוח‪ ,‬כי ״יסוד לנפש האדם וצבי עדיו והטוב ו ה ע י ק ר‬
‫והתועלת והיקר אשר בו — עבודת השי״ת ויראתו ותורתו״‪ ,‬כלשון ר ב י נ ו‬
‫מנה )שע״ת ג‪ ,‬קמת(‪ .‬ואשר לתסיסה המוטעית במחיצה — אולי בעלי ש י ט ת‬
‫תועד״א כל כך משוכנעים שיש בידם המוגופולין על רגש האהריות לגבי ה כ ל ל ‪,‬‬
‫שאיגם יכולים להאמין כי גם הוג שאינו דוגל בתועד״א יכול להיות פ ת ו ח‬
‫להתיהסות לבעיות הכלל‪ ,‬וכי גישת התיחסות זו תביא גם אותו ל מ ע ש י ם‬
‫של ממש‪.‬‬
‫אי־ההבנה העמוקה במה שמתרחש בעולם הישיבות‪ ,‬כסי שבאה לידי ב י ט ו י‬
‫במאמרו של ד״ר ברויאר הביאתני לידי מהשבה זו‪ :‬כל השיטות שיצרו ג ד ו ל י‬
‫ישראל‪ ,‬השפיעו במרוצת חזמן אחת על השני׳ והיפרו זו את זו‪ .‬ה ח ס י ד ו ת‬
‫השפיעה על המוסר; המתבונן בסי׳ ל׳ בספר אור ישראל יראה‪ ,‬כ י ר ב ע ו‬
‫הגר״י סלנטר נ״ע בונה על רגש ושמחה — שני עיקרים יסודיים בחסידות‪,‬‬
‫אלא שהוא מילא אותם בתוכן הדש‪ .‬המוסר השפיע על עולם ההלכה‪ ,‬כ פ י‬
‫שנראה בספר האמונה והבטחון של בעל חזון איש‪ .‬האם שיטת תועדי׳א הי׳‬
‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יותר מדי ב״בדידות מזהירה״ ז למי מתקרב החוג הדוגל בתועד״א —‬
‫לבריסקאים ז למוסר ז לחסידות ן וכנראה מנהיגי החוג מרגישים בזה‪ ,‬חיפשו‬
‫ומצאו קירבת דעת בין רשר״ה והרב קוק זללה״ד״ אך‪ ,‬כמדומני — ה״שידוך״‬
‫אינו עולה יפה‪ .‬שני ״המשודכים״ היו מסתייגים ממנו הסתייגות נמרצת‪.‬‬
‫שמעתי מבר־סמכא גדול‪ ,‬שהי׳ מקורב להרב קוק‪ ,‬שהוא הי׳ מתנגד נלהב‬
‫לרשר״ה ושיטתו‪ ,‬ולא פחות הי׳ רשר״ה מנתגד נלהב לשיטת הרב קוק‪ .‬המתעמק‬
‫ב״אורות הקודש״ ומוצא בהם דברים עמוקים ונפלאים‪ ,‬מוצא בצדם דברים‬
‫שבהם ניכרת השפעה של דעות שלא צמחו על קרקע היהדות — דעות אשר‬
‫גגדן נלחם רשר״ר• בחירוף נסש‪.‬‬
‫שאלתי פעם מדען חרדי בעל שם בינלאומי‪ :‬בשנות ‪ 39—33‬עלו ארצה‬
‫אקדמאים רבים אנשי תועד״א — למה לא היתה להם שום השפעה על רוח‬
‫הישוב? תשובת אותו מדען הפתיעה אותי‪ .‬הוא אמר‪ :‬״הש לא היו בני־תורה‪,‬‬
‫לכן לא היתד‪ .‬להם השפעה‪ .‬אנהנו בני תורה‪ ,‬לכן כן תהי׳ לנו השפעה !״‬
‫)אכן‪ ,‬השפעתו הברוכה ניכרת היטב!( תלה מדען זה את ההצלחה דווקא בזה‬
‫שהוא בן־תורה‪ .‬הרי הלימוד בישיבה וההתקרבות לגדולי התורה אינם מביאים‬
‫לידי הסתגרות והתעלמות מן העולם בהוץ‪ ,‬אדרבה‪ :‬הם פותחים העיניים‬
‫ויוצרים לב מבין לחורה ולכלל ישראל‪ ,‬וחוש בריא למעשים הדרושים‪.‬‬
‫אי לזאת — יתקרב גא חוג אנשי תועד״א לעולם התורה ולא יראה‬
‫מתיצות במקום שאינן קימות ותהי׳ התקרבות זאת לטובתו ולטובת השפעה‬
‫ברוכה ‪,,‬בתור העיר״!‬

‫כ ל דבר תורה לאמיתה‬
‫המעבדה‬

‫היא‬

‫החיים‬

‫ מ ע ב ד ה בצידו‪ ,‬ב ה א פ ש ר ל נ ס ו ת ו ולבררו‪:‬‬‫עצמם‪.‬‬

‫יכניסו ד ב ר‬

‫תורה‬

‫לתוך‬

‫ה ח י י ם ‪ .‬יחיו‬

‫ל פ י ו — ויבוררו ה ד ב ר י ם ו י ח א מ ת ו בלב‪ .‬״לולי ה א מ נ ת י ל ר א ו ת ב ט ו ב‬
‫ה׳ — ב א ר ץ החיים״‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הרב שלמה מלבה‪ :‬עלי שור‪ ,‬עמי כא‬
‫‪61‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד״ר עודד שרמר‬

‫על המחיצה השקופה‬
‫יש טעם לשוב ולעיין במאמרו של ד״ר מרדכי ברויאר ״מבעד ל מ ח י צ ה ״‬
‫)המעין‪ ,‬ניסן תשמ״א‪ ,‬כ״א גליון ג׳( מנקודת־המבט של מדיניות לחמוד ת ו ר נ י‬
‫גברה‪ .‬יתכן שלא לכך נתכוון בעל המאמר לעורר‪ ,‬כי אם להבהרה נ ו ס פ ת‬
‫הכרתית בעיקרה — של התפיסה ׳תורה עם דרך ארץ׳‪ ,‬בחינת ׳התיבוך ל א ז ר ח ו ת ׳‬
‫של בן־תורה‪ .‬ברם‪ ,‬במאמר זה ניתנה הזדמנות לחדש את הדיון הבסיסי ע ל‬
‫דרכה של הישיבה הגבוהה כמוסד אקדמי והינוכי מובהק‪ .‬כך בעיקר א ם‬
‫מקובלת עלינו ההנהה שהגיעה השעה לגסות לשוב לשאלות הגדולות ב נ ו ש א‬
‫זה שהוקפאו מאז השואה ומוראותיה מזה‪ ,‬והקמת המדינה מזה‪ .‬ה ר א ש ו נ ה‬
‫חייבה להציל‪ ,‬להתבצר‪ ,‬לשקם מסגרות‪ .‬האהרוגה אכן הוכיחה שקיים קשר ב י ן‬
‫עוצמה פוליטית וההזקתו של הינוך‪ .‬בשגי התחומים הלה תזוזה; גם ה ס ב י ב ה‬
‫לא קפאה על שמריח‪ .‬דומח‪ ,‬שיותר ויותר רמי״ם ומשגיחים מתנערים מ ה ה ע ר כ ה‬
‫האומרת שערכי היהדות נתונים באיום אינטלקטואלי ותברתי כבעבר‪ ,‬מ צ ב‬
‫הגוזר מתוכו מדיניות של הגגתיות והסתגרות‪ .‬את מקומה תוססת ו ה ו ל כ ת‬
‫מנטאליות הדשה‪ ,‬הגורסת כי התמודדות נמרצת טובה ממנה‪ .‬תזוזה חלה ג ם‬
‫בהתעוררות ההבנה הציבורית‪ ,‬שהגיעה השעה לתת בכורה לשאלות התוכן ו ט י ב ־‬
‫התיים שמתכוונים לכונן בארץ הזאת‪ .‬העם שנתן את תשובתו על ע ר ע ו ר‬
‫זכותו על הארץ על־ידי מעשה־ישובה בפועל‪ ,‬הולך ומכיר שעובדת ה י ש ו ב‬
‫אינה מספקת ושדמותה של החברה המתפתחת כאן היא ענין מכריע‪ .‬ב מ צ ב‬
‫ענינים זה יש ליהדות הדתית לגווניה דבר לתרום; התשובות המסומנות ב ש י ט ו ת‬
‫דוגמת ״תורה עם דרך ארץ״ או ״תורה ועבודה״ הופכות אופציות ר ל י ב נ ט י ו ת‬
‫הראויות לדיון‪ .‬התשובה המסורתית של עולם הישיבות‪ ,‬שצמהה בסיטואציה‬
‫שונה‪ ,‬אינה מספקת ותשובה הדשה טרם ניתנה‪.‬‬
‫על רקע זה יש טעם לבחון את הסטרטגיה של ״המחיצה״‪ ,‬שבה דן ד ״ ר‬
‫ברויאר‪ ,‬שכן הל בה טישטוש שבין משמעותה כאמצעי היגוכי לבין מ ש מ ע ה‬
‫כמדיניות ציבורית‪ .‬כמדיניות ציבורית היא חסרת שחר‪ :‬עולם הישיבות ק ב ע‬
‫את סולם העדיפויות המדיני שלו כשהחליט לרכז את מאמציו בתהום החינוך‬
‫ולהפקיע עצמו מתהומי־ההיים האחרים‪ ,‬והכרעה זו גופה פירושה ה מ ע ש י‬
‫השתתפות מלאה במהלכים המדיניים‪ ,‬אמנם בדרך של הגהתם בידי אחרים‬
‫לנווטם‪ .‬זה כלל נקוט בתורת־הנידינה‪ ,‬שהעשב בשב־ואל־תעשה נותן ב כ ך‬
‫את תמיכתו למפלגת הרוב‪ ,‬ולתמיכה פאסיבית זו משקל אקטיבי ניכר• אד כ פ י‬
‫שד״ר ברויאר הראה במאמרו‪ ,‬״עולם התורה״ מעורב בפועל הרבה מ ע ב ר‬
‫לטיפוס זה של תמיכה במהלכים המדיניים חבטחוניים והכלכליים של הרוב‪.‬‬
‫המהיצה‪ ,‬כסטרטגיה של חינוך גבוח‪ ,‬ראויח לשימת־לב ולחיוב‪ ,‬אם מ ט ר ת ה‬
‫ש״הגיגיו ומעשיו של בן־התורה יהיו גתוגים לתורה ולעבודה ולגמילות חסדים‬
‫‪62‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ב ק ר ב הברת הישיבה והנילווים אליה״‪ ,‬כדברי בעל ״עלי־שור״‪ .‬לשון אחרת‪,‬‬
‫יען טעם לבודד אתבךהישיבר‪ ,‬ולתיתו כולו ללמודיו העיוניים‪ ,‬מבלי לקשור‬
‫א ו ת ם לעולם המעסה‪ ,‬אם תכלית הבידוד היא להשקיעו כולו בעולם־הדיוגים־‬
‫והעיונים של הלכה־לשמה‪ .‬ההשקעה של החברה בהחזקת הישיבות מכוונת‬
‫ל פ ט ו ר את התלמיד מעולה של פרנסתו על־מנת שישקוד ויצטיין בלימודיו‪.‬‬
‫ל פ ט ו ר דומה זוכה גם בעל המילגה האוניברסיטאית‪ ,‬האמור להסתופף בעולם‬
‫ש ל לימודים ולמצותו ככל שאפשר הדבר‪ .‬פרישה כזאת נדרשת מהמבקש‬
‫ל ר כ ו ש את שפת הלימוד‪ ,‬מושגיו ותכניו‪ ,‬שלא יהיו לגגד עיניו אלא הספר‬
‫והידיעה‪ .‬הישיבה‪ ,‬כמוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬אמורה ליצור את התנאים הסביבתיים‬
‫לגזירות כזאת על־מנת שתתממש ולנתק אותו מ״העולם אשר בחוץ״ בסגירת‬
‫ה ש ע ר אשר ״לכשייםגר מאחוריך יתייצב כמחיצה עבה בינך לבין ההברה‬
‫ש מ ע ב ר ו השני״‪ .‬רק בשלב לימודים מאוחר יותר‪ ,‬ובהדרגה‪ ,‬ייפתח השער‬
‫ו ת ע ו צ ב אורינטאציה חברתית בבן־התורה‪ ,‬בחזונו של ד״ר ברויאר‪ .‬או אז‬
‫יעסוק במעשי־חכמים ולא רק בתורתם‪ ,‬וילמד להבחין בשיקולים של הלכה‬
‫ל מ ע ש ה והשפעתם על הפסיקה והנוהג שבפועל; ספרות שאלות ותשובות‬
‫ואיגרות וכחזים יוכלו לשמש מקור להליכותיהם של גדולי התורה בתוך עמם‬
‫ו ע מ ו ; השקפות ותורות יגותחו על־רקע גםיבות המקום והזמן ויקרע בפני‬
‫בן־הישיבח פתח להלוך־המחשבה הפוליטי הפרגמאטי של מנהיגי האומה‬
‫במקומותיהם‪.‬‬
‫)אמנם כן‪ ,‬מקובלת מאד ההנחה הפסיכולוגית‪ ,‬שאופי הלימודים בשלבים‬
‫המוקדמים של חינוכו של בךהישיבה עתיד להכריע את המשכם‪ .‬מהשבה‬
‫פרוידיאגית זו‪ ,‬המשווה חשיבות עליוגה לאירועים פסיכולוגיים מוקדמים‪,‬‬
‫מ ת א י מ ה לגיל הרך; טרם הוכח שהיא הולמת את השלבים המאותרים בהתפתהות‬
‫האינטלקטואלית של האדם‪ .‬יש גם רגלים לסברא שהאדם רברסיבילי )ניתן‬
‫לשיגוי; הסיד( בהתפתחותו‪ ,‬כפי שמבטא מושג ה׳תשובה׳ ביהדות‪ .‬במושג זה‬
‫מ ו נ ה ת ההבנה שיש באדם היכולת הנפשית לשנות‪ ,‬ושאין הוא מוקבע סופית‬
‫בחינוכו‪ .‬ובנדון דידן‪ ,‬מגמת ההתכנסות והריכוז שאנו מציעים לשלבים‬
‫המוקדמים של העבודה בחינוך הורגי גבוה‪ ,‬אינה צריכה בהכרח לנעול את‬
‫יכולתו של בן־הישיבה לשוב ולהתמודד עם ״העולם שבחוץ״(‪.‬‬
‫דא עקא‪ ,‬שהדימוי הציורי של ‪,,‬מחיצה״‪ ,‬בשימושי אצל ד״ר ברויאר‪,‬‬
‫כ כ ל שחוא מיוחם לעולם־התורה בהווה — מוטעה מיסודו‪ .‬הוא מבטא‪,‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬מישאלת־לב בלבד שאין בינה לבין המציאות חשוררת בישיבות־‬
‫הגבוהות ולא כלום‪ .‬אין זו אמת‪ ,‬שהישיבות מנתקות את חניכיהן מהמתרחש‬
‫סביבן‪ ,‬ואוטמות בפניהם את ה״רעש הקומוניקאטיבי״ מחחוץ המלווה את‬
‫הלימודים‪ .‬די לשהות יום אחד בישיבה כזאת ולהקשיב לשיחות־הולין אקראיות‪,‬‬
‫כ ד י לעמוד על ההתעגיגות שמגלים הבחורים בנעשה מעבר לכותלי בית־המדרש‬
‫ו ע ל עובדת התמצאותם בעולם חחולין ובעולמו של אדם‪ .‬אין זה המצב מחמת‬
‫רפיון כלשהו מצד המתגכים; היפוכו של דבר‪ ,‬מצב זה טבוע באופיו של הלימוד‪.‬‬
‫המשא־ומתן הלימודי בסוגיות התלמוד רווי כולו הליהות על טיב האדם‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪63‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫והלוך־מתשבתו‪ ,‬על הנוהגים הרווחים בהברה‪ ,‬על טובת הציבור ועל חיים־‬
‫לאור־עקרונות‪ .‬כיוצא בו דרשות המוסר והשיחות בעניני השקפה‪ ,‬עגיגו‬
‫חאחרון היא שיגרת היומיום ובעיות־היםוד של ההתנהגות האנושית‪ .‬לימודים‬
‫כאלה מטבע הוויתם נזקקים לדוגמות היות מן העבר ומן ההווה‪ ,‬כדי י לתת‬
‫בהפשטות הכלולות בהם משמעות קונקרטית‪ .‬שיעור הדברים‪ ,‬ש״מחיצה״‬
‫דמיוגית בלבד חוצצת בין חישיבח לחברה‪ ,‬או בין ״מגדלי־שן״ אקדמיים אחרים‬
‫לבין חמציאות על־ ידי חבריות‪ .‬מכאן שמוטב לפרש את תסתייגויותיו של ד״ר‬
‫ברויאר‪ ,‬במאמרו‪ ,‬כמכוונות לשני מאפיינים בטיב־ההתייחסוח של בגי־חורה‬
‫לעולם שמחוץ לישיבה‪ ,‬שני מאפיינים שיכונו בזהירות חוהר־בעדלות וחוסר‪-‬‬
‫מחוייכות במו״מ חאינטלקטואלי וחחברתי שלהם עם חעולם חזח‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬משמעו חתייחסות תמימח‪ ,‬פשטנית‪ ,‬תיאורטית או מופשטת‪,‬‬
‫והד־סיבתית וצר־םיבתית לבעיות הסבוכות שבהן נתונה חברח‪ .‬בעקבותיה‬
‫כרוך גם הוסר־הערכה משווע לקשייה הריאלים של הברה בהתמודדותה עם‬
‫מצבי־הייה הממשיים‪ ,‬שרק מי שעול של פרנסה שרוג על צואריו או שהוא‬
‫נתון בעול של הנהגת הציבור חש בו לאשורו‪ .‬חוסר תיחכום והעמקה כלפי‬
‫המורכבות של החיים במישוריהם השונים וממילא הוסר־ יכולת לנתה בהכמה‬
‫את המתרחש‪ .‬חוסר רגישות וחוסר הבחנה בדקויות של תהליכים פוליטיים‪,‬‬
‫הכרתיים וכלכליים‪ .‬כל אלה אינם בלתי גובעים מדלות אוצר־המושגים‬
‫חאיגטלקטואלי לגבי תחומי החול‪ ,‬שבאמצעותו יכולה המחשבה לטפל בסבך‬
‫החיים מתוך ראיה מעמיקה‪ .‬אין לד״חסז ולתלות מצב־ענינים זה רק בקיפוחם‬
‫של בני־ישיבות בתחום ההשכלה הכללית‪ .‬בפשטנות דומה ניתן להיתקל גם‬
‫בשיהות עם סטודנטים באוניברסיטאות‪ ,‬ואפילו עם כמה מדענים ורופאים‬
‫בשיחם בעניני חברה ורוח‪ ,‬למרות שזכו למנות השכלה כללית כהנה וכהנה‪.‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬האם לימודם נעשה מתוך היוב הנילמד והוקרתו‪ ,‬החיוב חמביא‬
‫עמו גם הפנמה‪ .‬האם ההגדרות‪ ,‬ההבחנות‪ ,‬נקודות־הראות‪ ,‬דרכי העבודה‬
‫גרכשו כאמצעים להתייהםות ממשית למציאות — או‬
‫האינטלקטואלית‬
‫כאינפורמציות תלושות גרידא‪ ,‬׳מסים׳ או ׳חובות׳ שבפרעונם מתנה החברה‬
‫את השתלבוחם במעגל החברתי והכלכלי י יש אמנם לשליטה המדעית ערכיות‬
‫גבוהה‪ ,‬המשווה לנושאיה הצטיינות ויוקרה גם בתחומים אחרים חחורגים‬
‫מההתמהות הישירה‪ ,‬וכזה אף דימויים העממי‪ .‬אולם‪ ,‬לאמיתו של דבר‪ ,‬תופעה‬
‫זו טרם הוכחה‪.‬‬
‫ובאשר לישיבה; ראוי היה לבדוק‪ ,‬ראשונה‪ ,‬את הלקה ביצירת המהסומים‬
‫הנפשיים לרכישת הכלים האינטלקטואליים הדרושים לצעיר לשם טיפול מתוהכם‬
‫יותר בבעיות האדם הממשי‪ ,‬ושברובם צמחו בהסות המדעים‪ .‬כשרים וידיעות‬
‫כאלה דרושים ללא ספק גם לנושאי־תפקידים ולמנהיגים בחברה דתית‪ .‬שגית‪,‬‬
‫ראוי להקור אילו מגגוגים הינוכיים המופעלים במהלך ההיים בישיבה תורמים‬
‫ליצירת אשלית־השליטה והבטחון המדומה האופייניים לכמה מבוגריה‪ ,‬ומח‬
‫הקשר שבינן לבין הוסר־הבשילות הנזכר‪ .‬מהסומים אלה מהווים הציצה בין‬
‫בני הישיבה לבין העולם הממשי‪ ,‬שכן הם מחליפים את העולם המדומה‪,‬‬
‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המעוצב בתודעתם התמיסה והפשטנית‪ ,‬עם מציאות חייט סבוכה ומורכבת‪.‬‬
‫המחיצה האחרת‪ ,‬שעליה ראוי לעמוד‪ ,‬מאופיינת בחוסר־מחוייבות כלפי‬
‫העניגים־בעולם שאליהם מתייחסים כמה מבני־הישיבות‪ ,‬כאילו היו הדברים‬
‫שעשוע אינטלקטואלי חלוש מחובה מוסרית‪ .‬פירושו של רש״ר זצ״ל ‪.‬לפסוק‬
‫״אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר״ )בראשית י״ה‪ ,‬כד(‪ ,‬שנזכר במאמר‬
‫הנ״ל מבטא את הסתייגותו מאישיות הנתונה בטיפוח עצמה בלא שתייתם‬
‫השיבות עצמית טבועה לעולם שמהוצה לה‪ .‬רשר״ה‪ ,‬כאישיות מעורבת‬
‫בסביבתה וחדורת אחריות נאדרת כלפיה‪ ,‬מוטרד מטיפוס האדם שקשריו‬
‫לקהילה הם מכסירניים וחיצוניים )אקסטרינזיים( גרידא הוא מוצא טעםללםגםי‬
‫בעילוי אינדוידואליסטי העושה את ההישג האישי תכלית עליונה‪ ,‬ורואה בה‬
‫עמדה המרוקנת ממשמעותה החיובית את ההתעלות גופה‪ .‬די לדעת מעט על‪:‬‬
‫רשר״ה ופועלו ההסטורי כדי להבין עד כמה מגוגדת ודחויה עליו דמות זו‪.‬‬
‫מעגינת לעצמה ההבנה של סמל הצדיק המופיעה בפירוש שלפניגו‪ :‬אין זה‬
‫בא כאן במשמע של מי שזכוןותיו מרובות‪ ,‬או מי שמרסן תאוותיו ומצמק‬
‫בתור כך את עולמו )ר׳ בחיי בן אשר(‪ ,‬או אישיות המאוזנת בהנהגותיה"‬
‫ומפיצה תורת—איזון—צדק זו ברבים )ל׳ יוסף גי׳קאטיליה(‪ ,‬כי אם זה‬
‫שאישיותו היהודית באת על מימושה בכל" תחומי החיים‪ ,‬״בתוך‪ .‬סדום״ ואיגד‪.‬‬
‫יודעת מידור )דהיינו‪ ,‬עשיית חתיים מדורים מדורים(‪ ,‬פיצול או פרישה‪ .‬אמנם‬
‫המוגה ׳דרי ארץ׳ שבמישנת רשר״ה הובנה בעקבות ״אגרות צפון״ כמכוון‬
‫לטוב שבתרבות האדם ושחיובו בא לו מאנושיותו‪ ,‬דהיינו להשכלה‪ .‬הכללית‬
‫בלבד‪ .‬אך במאמרו של ד״ר ברויאר כרוכים בו יחדיו דתיות יהודית עם‬
‫ההשכלה ועם המעורבות הסוליטית־חברתית‪ .‬על הראשונה אמר ברויאר בדיון‬
‫א ח ד ‪ :‬״מי שסבור שאין אדם רוכש את תרבותו של בית ישראל י היום לפי‬
‫מידת אותו מינימום שבלעדיו לא תהיה לו שפח אל ליבו‪ ,‬אלא ׳על־ידי•‪:‬ביקור‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬הרי שלא יסטה מן ההגיון אם יביע את דעתו שעל מי שמתכוגן‬
‫להיות רב להמון בית ישראל לבקר באוניברסיטה״ ‪ .‬ובשניה עסק במאמר‬
‫שלפגיגו‪ ,‬והלך בעקבות רשר״ה ב״הורב״‪ ,‬הדורש מן היחיד לתייב באופן‬
‫עקרוגי את קיום הציבור כעדה‪ ,‬וממילא להיות ער לבעיותיו ולצרכיו‪ ,‬כלפי‬
‫העדה וצרכיה על־ידי ׳מחשבה׳ על טובת העדה ; ׳פעולה׳ — דהייגו השתתפות‬
‫כאזרח בעניגיה‪ ,‬רמעשה׳— התגייסות בפועל למענה ונשיאה בעול התפקידים‬
‫שהיא צריכה לו בהם‪ .‬השקפה כזאת דוחח מכל וכל אגואיזם או תכליתניות‬
‫איגדוידואליסטית שאפתגית שאין לה דבר עם צורכי הכלל‪ .‬״הן אמגם אין‬
‫צ ר ואויב גדול בעד העדה ולצרכי הציבור כמו העמידה מרחוק וקרת—חרוח‪…‬‬
‫יען תכונה כזאת איננה יודעת רק טובת הפרט וביהוד רק את טובת עצמו‪…‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ 1‬מ׳ ברויאר‪ ,‬׳דרכי ההכשרה של מנהיגות רוחגית־דתית לדדונו׳ )דברים בסימפוזיון(‪,‬‬
‫י׳ אייזנר )עורך( איט טל העדה‪ .‬ירושלים תשיל״ג )משרד החינוך והתרבות‪ ,‬המחלקה‬
‫לתרבות תורנית( עמי ‪.297‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪65‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪2‬‬

‫ומילתה תמיד על לשובו‪ :‬מה יועיל מה יזיק לי ו״ ‪ .‬דברים חד־משמעיים אלה‬
‫לא באו לתקוף פרישה היונקת מהתנשאות אינטלקטואלית‪ ,‬כי אם מעורבות‬
‫אינטרסנטית‪ ,‬מחושבת ומדודה העושה למען עצמה‪.‬‬
‫ת מ נ י ‪ ,‬שלא על אלה אנו מונים א ת בני־הישיבות‪ ,‬גם לא אלד‪ .‬בהם‬
‫השקועים בטיפוח‪ .‬עצמם‪ ,‬לסוגיו‪ .‬הדאגה גתונה להעדר החיוב המפורש מצידם‬
‫לתקומת העם היהודי בארצו כגוף מ ד ע י ; על העדר התמודדותם עם הנסען‬
‫החםטורי חמיוחד שהאומה בכל אתר מגוייםת לו; על מדידת המתרהש באמות־‬
‫מידה צרות של היהיר‪ ,‬מבלי להודות ברשות הרבים ובגובע מאופיה ה ח י ל ו נ י ;‬
‫על קטנות־מוחין עיירתנית בעת ׳תקופה גדולה׳‪ ,‬התובעת עשיה גדולה‪ .‬לשון‬
‫אחרת‪ ,‬בני הישיבות אמנם מעורבים בחיי חציבור ואיגם מסוגרים מאחורי‬
‫מחיצה כלל‪ ,‬אולם בסיסי מעורבותם זו לקויים חן ברמתם וחן באינטרםנטיות‬
‫מוסדית מובהקת‪ ,‬כאילו היו קבוצת־לחץ ולא אינטליגנציה לאומית‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫׳חינוך לאזרהות׳ בשלבים המאוהרים בישיבה גבוהה ענינו עיסוק בעניני‬
‫מ ד ע ה והברה ברמה גבוהה ומעמיקה‪ .‬אתת היא אם האידיאולוגיה המנהה‬
‫תימצא שוללת את התשובות הלאומיות או מהייבת אותן‪ ,‬עצם הדיון בעניני‬
‫הציבור הוא הנדרש‪ .‬לשם כך הייב להשתנות מעמדו של הלימוד בספרות‬
‫המהשבה‪ ,‬וממושא לעיון במסגרת לא־פורמאלית ראוי שיתפוס את מקומו‬
‫כמקצוע מחייב ושיטתי‪ .‬את מקומו של הטון המוסרי וההטפתי של העיסוק‬
‫בעניני הכלל ראויה לתפוס גישה רציונאלית‪ ,‬ריאליסטית ופרגמאטית ורחבת־‬
‫אופקים‪ .‬הניתוה הביקורתי של המציאות יעשה מעמדה של שותפות ולא מעמדה‬
‫של זרות האופיגית למיעוט נרדף‪ ,‬כביכול; והתגובה תעובד בפיקחות ובאחריות‪.‬‬
‫‪ .‬ד״ר ברויאר סיים את מאמרו בשאלה הנוקבת ״הילכו שניהם יהדיו״ ז —‬
‫התשובה לשאלתו נעוצה במדיניות הדשה של החינוך התורני הגבוה בזמננו‪.‬‬

‫‪ 2‬רש״ר הירש‪ ,‬חורב‪ ,‬ניו־יורק תשי״ג )פלדהיים(‪ :‬חובת העדה — לשאת בעול עם‬
‫הציבור‪ ,‬סעיף ח׳ עמוד ‪.446‬‬
‫‪ 3‬ראה לענין של התרשמות אנאליטית ממעמד החילוניות בזמננו עיון משוה בגישות‬
‫רבני הדור הקודם ודורנו אצל צ׳ ירון‪ ,‬מ ש נ ת ו טל הרב קוק ירושלימ תשל״ד‪) ,‬המחלקה‬
‫לחינוך ולתרבות תורגיים בגולה(‪ ,‬הסעיף‪ :‬׳בדלנות ומציאות חברתית׳ עמ׳ ‪.332—328‬‬
‫‪66‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ע ל ספרים ועל סופריהם‬
‫דוד מצגר‬

‫עלי חמר‬
‫עלי תמר‪ ,‬ירושלמי עם פירוש ללי תמר מאת הרב‬
‫ישכר תמר‪ .‬חלק א׳‪ :‬ברכות—דמאי‪ ,‬תשל׳׳ט‪ .‬חלק‬
‫בי‪ :‬כלאים—בכורות‪ ,‬תש״מ‪.‬‬
‫בשנה חאחרונח נתוסף לספרות התורנית חיבור שלם על םדר ‪.‬זרעים של‬
‫ה ת ל מ ו ד הירושלמי מההל ועד כלה‪ ,‬פרי מפעלו של הרב ישכר תמר שליט״א‪.‬‬
‫שלא כהבבלי‪ ,‬פירוש על הירושלמי הוא חזיון בלתי נ פ ת ‪ .‬על כן ראוי‬
‫ה ס פ ר לתשומת לב מיוחדת‪ ,‬וראוי המחבר להערכה על שנטל על עצמו משימה‬
‫ ‪-‬‬‫בכבדה זו‪.‬‬
‫המלים ההפכיות מן הקצה אל הקצה ״אור וחשד׳ נאמרו על שנ* חתלמודים‪.‬‬
‫אמר ד׳ ירמיה במהשכים הושיבני זכו׳ )איכה ג( זה תלמודה של ב ב ל ‪ .‬ואילו‬
‫ע ל הירושלמי נאמר עד אשר לא תהשד השמש והאור )קהלת יב(‪ ,‬והאור ‪ -‬זה‬
‫ת ל מ ו ד ירושלמי מ ה י ר נהורא דאורייתא מבתר‪ .‬דאתבטל דא כביכול אשתרי‬
‫בחשוכא דכתיב במהשכים הושיבני זה תלמוד בבלי דאזלין ביה ב נ י עלמא‬
‫במחשכים*‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫־‬

‫למרות דברים ברורים אלו‪ ,‬מאז חתימת חבבלי ועד חיום על גדות תלמוד‬
‫ה ב ב ל י ישבנו ואילו על הירושלמי אנו יבולים לקרא חפסוק במחשכים הושיבני‬
‫כי רבו סתומותיו ואין פותח‪ .‬נתקיים בו הפסוק כי נדהר‪ .‬קראו לה ציון‬
‫דורש אין לה )ירמיה ל‪ ,‬ין(‪.‬‬
‫חכמי ישראל בכל הדורות קבעו למודם ועיונם בבבלי‪ ,‬הסבוראים הגאונים‬
‫והראשונים הגיהוהו ופירשוהו כסלת נ^יה‪ .‬לא כן הירושלמי‪ .‬אף שהגאונים‬

‫‪ 1‬סנהדרין כד‪ ,‬א‪ .‬וברש״י שם‪ :‬שאין נוחין זה לזה ותלמודם ספק בידם‪ .‬ובפסחים לד‪ ,‬ב‬
‫מפרש רש״י דכשאינם יודעים טעמו של דבר בודים מלבם טעם שאינו‪ .‬ומה שפירש‬
‫דש״י חגיגה י‪ ,‬א שהבבלי הוא עמוק‪ ,‬יש לישב עס״י הרימב״א המובא בהערה הבאה‪.‬‬
‫‪ 2‬זוהר חדש איכה דף קיב עמי ב‪ .‬הריטב״א יומא נז‪ ,‬א מביא בשם הרמב״ם בתשובה‬
‫]וכבר הוכח שאינה לו אלא לאביו ר׳ מיימון[ שמבאר משום דלא נהיר לחכמי בבל‬
‫טעמי המשניות כמו לחכמי א״י‪ .‬ומוסיף שלא בכל הדורות היה כן אלא בימי רבה‬
‫ורב יוסף אביי ורבא שהיו גזירות שמד בבבל‪ ,‬אבל אח״כ נתגברה התורה בבבל‪ ,‬כ״ש‬
‫בימי רב אשי דאמריגן מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד‪.‬‬
‫ומסיים הריטב‪-‬א על דברים אלו וחיים הם למוצאיהס‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪67‬‬

‫הרצוג‬
‫מכללת‬
‫זכה דעת ‪-‬‬
‫והראשונים זכרוהו לא אתר‬
‫ושנוי • י ורק יחידים׳ בדור ידעוהו <‬
‫שגור‬
‫להיות‬

‫ועל כן באה במקומה משאלתו של הרב המחבר כי ״תלמודא םתימתא לא‬
‫עוד‪ ,‬תלמודא גלויי יהיה שמך עדי עד״‪.‬‬

‫יקדא לד‬

‫אף שזכינו לפירושי חאחרונים על הירושלמי )רשמם חמחבר במבוא‪ ,‬והוסיף‬
‫אף מאלח שנשארו בכת״י ולא זכינו לאורם(‪ ,‬עדיין לא נתפרשו כל הסוגיות‬
‫הסתומות שבירושלמי ועדיין מרובים הם המקומות שהפירושים שבידינו‬
‫דחוקים‪ .‬על כן כל ספר חדש על הירושלמי חשיבותו נמדדת עד כמה הוא‬
‫מפיץ אור ופותח לפני הלומד את סוגית הירושלמי‪.‬‬
‫חבור על הירושלמי‬
‫עקריים‪ :‬גירםאות‪ ,‬ציונים‬
‫אחד בלבד‪ ,‬ואילו בספר‬
‫תחומים אלו‪ .‬בכל מקום‬
‫לביאור הענין‪.‬‬

‫דורש יגיעה ועבודה מאומצת בשלשה תחומים‬
‫ופירושים‪ .‬ימין שבחרו להם כעיקר להתעסק בתחום‬
‫שלפנינו מוצאים אנו התפשטות והתמצאות בג׳‬
‫בולטת ידענותו של חמחבר באותו תחום הנדרש‬

‫זאת ועוד‪ ,‬בדרך י כלל אין הרבנים היושבים על מדין מצויים אצל תורתם‬
‫ישל הגאונים והראשונים שהיו' גנוזים"בכתבי יד מאות שנים‪ ,‬וראו יאור‬
‫בתקופה חאחרונח‪ .‬חבורי הגאונים בפרושיהם‪ ,‬פםקיהם ותשובותיהם ל?< יקנו‬
‫עדיין זכות אזרח בספרות התוח‪+‬ת‪ .‬יוצא דופן חוא מחברנו‪ ,‬שנהירים־ לו דברי‬
‫הגאונים והראשונים ־שנתגלו ויצאו לאור בזמן חאחרון‪ .‬התמצאות׳ •זו מסיעתו‬
‫ר ב ו ת ׳ בבואו לגלות צפונות הירושלמי‪.‬״‬
‫‪ . – . . .‬י ה ד י דוגמאות• אחדות_על דרך ע ב ו ד ת ו ‪. . :‬‬
‫ירושלמי כרכית מ״א ה״ה‪ :‬וכתיב ודד אלמימ אמת‪ ,‬מדו א?זת׳‪..‬אמר ד ג י‬
‫‪,‬אכין‪ .‬שהוא אלקים חיים ומלך עולם‪ .‬הפני משה מפרש שאמת נוטריקון אללים‬
‫מלך תמיד‪ .‬אבל אין פירושו‪.‬מתקבל כי אין במשמעות דברי רבי אבין לפרש‬
‫עפ״י נוטריקון‪ .‬ואלו המחבר מפרש ע״פ פי׳ הרד״ק לפסוק וה׳ אלהים אמת‬
‫הוא אלקיים היים ומלך עולם )ירמיה י‪ ,‬י( וז״ל‪ :‬האלהים שעושיץ הגויים‬
‫לעבדם שקר והם מתים כי איגם אלהיט ואין יכולת בהם אבל ה׳ אלקים אמת‬
‫הוא לבדו אלקים אמת ־ויכול על י הכל ושופט הכל‪ ,‬ואשר זולתו אינו אמת‬
‫אעפ״י שהם אלהים כי אין כוהם אלא ממנו והוא לבדו היכול האמתי והשופט‬
‫האמתי שאין כוחו והנהגתו תלויים ביד אהר‪ ,‬הוא אלקים חיים‪ ,‬הוא החי‬
‫חאמתי שאין חייו תלויים ‪.‬באחר זכר‪ .‬ומבאר המחבר שביאורו של ר ב י ‪ .‬א ב י ן‬
‫למלה אמת הוא כביאורו של הרד^׳ק שה׳‪ .‬אלקים אמת שהוא אלקים חיים‬
‫‪.‬‬
‫‬‫ומלך ע ו ל ם ‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ ?3‬ראה בהקדמת פאת השולחן בשם הגר״א טעם הדבר שהגאונים והראשונים לא פרשוהו‪.‬‬
‫‪ 4‬וז״ל הרשב״א )במיוחסות סי׳ צו(‪ :‬רבו השבושים בנוסחאות שבירושלמי‪ …‬ואין עומדין‬
‫עליו רק אחד בדור‪.‬‬
‫־‪ 5‬־נראה שפי׳ דברי רבי אבין נמצא בדברי חז״ל במקום־ אחר‪ .‬בויק׳׳ר פ׳׳ו פי׳ ו׳ מובאת‬
‫השואה בין מלך פדה ומלך בשר ודם‪ ,‬שמלך ב״ו אינו אמת לפי שסופו למות‪ ,‬ולכן אינו‬
‫‪68‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫״ ‪ -‬י ך ז ם״א ה״א‪ :‬ותני שמואל כן אץ הלבנה זורחת ב ש ע ה‬
‫עמד‪-‬י^ ^‬
‫‪1‬עמ גיא עדהגות בעמיה‪-‬שזלתמה זורחת‪ .‬כבר הגיה הגר״א בירושלמי‬
‫^‬
‫• החמה זורחת‪ ,‬ובן מפרש הפג״גו‪ .‬המחבר בבקיאותו •מבםם הגהה‬
‫זר_‬
‫פרקי דר״א פ״ז‪ :‬שאץ אור החמה מושל באור הלבבה ו ל א אור‬
‫־‬
‫׳ •התמד‪ -‬והרד״ל שם מביא הירושלמי וכהגהת הגר״א המתאימה‬
‫‪.‬‬
‫י פי׳ הירושלמי הוא שאין שביהם מושלים בזמן אחד‪.‬‬
‫ירושלמי״ שש‬
‫^ רבי חייא רבא ורבי שמעון כן חלפתא הוו מהלכיו כהדא בקעת‬
‫‪.‬אדיפל‬
‫* )מזעוכמזז( וראי אייל״ השחר‪.‬שבקע‪ .‬אורד* חמחבר מוצא קשר‬
‫^‬
‫^ איילת השחר‪ ,‬מדוע ראוה בבקעה זו‪ .‬שהרי‪.‬מציבו במדרש זרובבל‬
‫ן‬
‫מ‪ 1‬שבבקעת ארבל יופיע משית בן דוד‪.‬וילחם שם עם אויבי ישראל‬
‫״יתה לה׳ המלוכה‪ .‬ויתכן אולי שמסורת‪ .‬אגדה זו‪..‬שמשה סבר‪ ,‬לר״ח‬
‫חשוב על החלת הגאולה במקום הזה‪ ,‬ומצאו רמז ‪.‬וסמר לכך‬
‫‪. .‬שמר הבוקעת בבקעה זו‪ .‬וכמובן‪ .‬שמגדר השערה לא‪.‬ייצא‪.‬‬
‫שמפרש כסלות בפסוק עפ״י הירושלמי‪ .‬בדברים ד‪ ,‬כב נאמר‪:‬־יכי‬
‫^ •בארץ הזאת אינני עובר אוד• הירדן‪ .‬לכאורה סוף הפסוק כפול׳ •ומיותר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מצינו בירושלמי כלאים פ״ט ה״ג שהשיב עולא לחכמים שהבטיחוהו‬
‫^ ח עצמותיו מבבל לא״י שאיגו דומה הפולטת•־ואת‪ ,‬חנשמח( ‪-‬בחיק‬
‫^‬
‫טה בתיק בכריה‪ .‬וזהו שהצטער •משה• רבינו על שני דברים שאבד‬
‫^‬
‫תי בארץ נכריה וזהו כי אנכי מת בארץ הןאת‪ .‬ועוד שלא יעלו את‬
‫^‪^.-‬‬
‫" י ׳ וזהו אינני עובר את "הירדן ״‪.‬‬
‫אחר מפרש קטע בפייט עפ״י הירושלמי‪ .‬בסדר הושענות בסייט‬
‫*‬
‫^‬
‫ף ״ נאמר למען חין )בכת״י‪ :‬חיך( מכרכר בשיר המלמד תורה‬
‫^‬
‫י שיר‪ .‬ברור שהבונה לדוד המלך‪ ,‬אלא שיש כאן שנוי‪.‬מן חמקובל שהרי‬
‫^‬
‫ר הלומד אלא המלמד‪ .‬ומשום כך נוטה המחבר מהפי׳ המיוחם לרש״י‬
‫^‬
‫באוצר התפילות עפ׳׳י הבבלי(‪ ,‬שכנות של דוד היה מנגן‪ .‬מאליו ודוד‬
‫^‬
‫היה עוסק בתורה‪ .‬והוא מפרש עפ״י הירושלמי ברכות פ״א ה״א‪ :‬מה היה‬
‫^‬
‫ושה גוטל בבל וכנור ונותנו מראשותיו ועומד בהצי הלילה ומנגן בהם‬
‫^‬
‫ישמעו חכיריו תורה‪ .‬מבואר שע״י שבגן בחצי הלילה עמדו החכמים‬
‫תורה‪ .‬וזהו מכרכר בשיר המלמד תורד‪ ,‬וכו׳‪.‬‬
‫ייש שדן בגירםית הירושלמי‪ .‬בברכות פ״א ה״ד‪ :‬תבי יצאת בת קול‬
‫* י יאלי דברי אלקים חיים אבל הלכה כבית הלל‪ .‬ביבמות פ״א ה״ו‬
‫ה פ״ג ה״ד הגירסא היא הלכח כב״ח לעולם‪ .‬ואף שכבוםח שלפביבו בברכות‬
‫קדושיו פ״א ה״א‪ ,‬מ״מ קרוב הדבר שנשמטה במקומות אלו‬
‫? ^‬
‫^‬
‫י לעולם‪ .‬וזאת בהםתמר על בוםחת הירושלמי ברכות שעם פי׳ הרש״ס שם‬
‫ע ״ י‬

‫;‬

‫ן‬

‫ב‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ג‬

‫ת ה‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫פ‬

‫ם‬

‫ו י ‪ :‬ב צ ח ם‬

‫א‬

‫ל‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫ל א‬

‫מ ה י ס‬

‫ת מ‬

‫כ ? ן י‬

‫ל‬

‫ל‬

‫ה‬

‫ן ם‬

‫ב‬

‫י‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫כ‬

‫י ל לאמת ולקיים את הבטחתו‪ ,‬ועל זה קאמר רבי אבין במדרש שם שהוא אלקים‬
‫^ חיים ומלו עילם‪ .‬ועי׳ חיי הרד״ל לויק״ר פכ״ו‪.‬‬
‫כיין להרשב״ס פסחים קיט‪ ,‬ב שמפרש כן סםוק זה‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫׳‪69‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נמצאת מלה זו‪ ,‬והעקר שכן הוא נוסח הירושלמי אצל הגאונים‪ ,‬שהרי כ ר‬
‫מעתיק הירושלמי רע״ג בסדורו‪ .‬אך לא נחה דעתו בזה שהרי מימרא'זו נמצאת‬
‫בבבלי ערובין יג‪ ,‬ב ושם ליתא המלה לעולם‪.‬‬
‫ובדרך מקורית ומעבינת הוא מבאר שהבבלי אינו יכול לומר המלה‬
‫לעולם‪ .‬שהרי מבואר שם ג׳ שנים נהלקו ב״ש וב״ה כמי ההלכה עד שיצאה‬
‫ב״ק ואמרה הלכה כב״ה רק על מהלוקות אלו‪ ,‬ולא על המהלוקות שמכאן‬
‫ולהבא‪ ,‬ולפיכך הוצרך הירושלמי לומר הלכה כב״ה‪ -‬לעולם‪.‬‬
‫בירושלמי ברכות פ״ג ה״ג מביא חמחבר את הברייתא התמוהה במסכת ־‬
‫סופרים פי״ח ה״ד שנשים הייבות בקריאת שמע‪ ,‬ומבאר עפ״י המג״א סי׳‬
‫רפ״בםק״ג שמיישב הנאמר בברייתא שם שנשים חייבות לשמוע קריאת חתורח‪,‬‬
‫שלשון חיוב יש לו שמוש לשון לא רק במובן של הובה‪ ,‬אלא גם במובן ש ל‬
‫מדת חסידות או מנד״ג טוב‪ .‬וחביא שכבר עמדו על כך חקדמונים‪ .‬בשו״ת‬
‫חגאונים )מזרח ומערב סי׳ קמא( ורש״י )עה״ת שמות כ‪ ,‬א( ותוסיף מדיליה‬
‫דוגמאות‪.‬‬
‫דומה שאפשר לפרש ברייתא זו במובן של היוב ממש‪ ,‬והוא עפ״י שיטת‬
‫חאחל מועד )מובא בב״י אר׳ח סי׳ ע( שאשה ועבד חייבים בקבלת חייזזוד‬
‫דחיינו פסוק ראשון של ק״ש‪ .‬וא״כ יש לפרש דנשים חיבות בקבלת עול‬
‫מלכות שמים שיש בקריאת חפםוק שמע י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫ואף מליצות חירושלמי טורח חמחבר לבארן‪ .‬וחרי דוגמא אחת‪ .‬בירושלמי‬
‫מע״ש פ״ה ה״ג נאמר‪ :‬שמע רבי אלעזר בן עזריה אמר מרצעה דעקיבא בן‬
‫יוסף בא ל כ א ן ‪ .‬בבקיאות הרבה מוצא המחבר ביאור למליצה זו באחד‬
‫מספרי הקדמונים עה״ת‪ .‬בלקה טוב )לר׳ טוביה ב״ר אלעזר( פרשת משפטים‬
‫א ו ת מ ״ ט מובא קטע מכת״י וז״ל‪ :‬והגישו אל הדלת‪ ,‬מביא לפני הדלת ואומר‬
‫לו כשם שהדלת הזה סוגר ופותה ואין לו מנוהה כך אותו האיש לא יהיה‬
‫לו מנוהה מרוב העבודות‪ ,‬וכשם שהדלת רומסים אותה בני אדם‪ ,‬כך אותו האיש‬
‫יהיה למרמס תהת רגלי האדם‪ ,‬ורצע את אזניו לא רציעה ממש‪ ,‬כי אם היה‬
‫מדבר לו דברים קשים הדומים למרצע‪ .‬הרי שהמלה מרצע משמשת כבטוי‬
‫להטחת דברים ק ש י ם ‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫קצר המצע מהשתרע ויותר ממה שכתוב כאן נמצא בשני הכרכים חמובחים‬

‫‪ 6‬ואמנם בספר גחלת אריאל על מסכת סופרים )להרב אריה לייב שפירא מו״צ כוילגא‬
‫בזמן הגר״א( מציין לדברי הב״י‪ ,‬דקאי על פס׳ ראשון בלבד‪ .‬ובשנתון נועם כרך כ‬
‫עמ׳ רפח—דצ הארכתי בזה‪.‬‬
‫ד גו״כ הירושלמי מפרשים מלשון רצועה‪ ,‬והיינו קושיות ותחבולות שהקשה ר״ע לראב״ע‬
‫ואינו נראה שהרי רצועה לחוד ומרצע לחוד‪.‬‬
‫‪ 8‬ראה בעה״ש ערך מרצע שציין למקורות הנ׳׳ל‪ ,‬אך את הלק״ט לא הביא‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לפנינו*‪ .‬המעין בהם ימצא שפע של ביאורים במקראות ובדברי חז״ל; בהלכה‬
‫ובאגדה‪ ,‬בקטעי תפילה ופיוטים‪ ,‬ואף במנהגי העדות השונות‪ .‬זכן מקורות‬
‫לרמב״ם וראשונים בירושלמי‪ ,‬וכדרכם של ת״ה יש בספר מו״מ בדברי‬
‫‪*•!*•'.‬ן*‪1‬‬
‫‪.,‬‬
‫האתרוגים‪.‬‬
‫אין ספק שספר זה יש בו תרומה מרובה בביאור הירושלמי‪ .‬ומקוים אנו‬
‫שנזכה במהרה לראות את השלמת המפעל על כל הירושלמי יוצא לאור עולם‪.‬‬
‫‪ 9 -‬כ״א‪ :‬תלח עמי‪ .‬כ״ב‪ :‬רסו עמי‪.‬‬

‫כרך‬

‫כ א‬

‫רשימת המאמרים בכרך כא גלימות א ‪ -‬ד‬
‫שם המחנך‬

‫שם המאמר‬

‫הגלמן העמוד‬

‫אברהם‪ ,‬ד״ר אברהם ס׳‬

‫הגאה מ מ ת עכו״ם‬

‫א‬

‫‪52‬‬

‫אברהם‪ ,‬ד״ר אברהם ס׳‬

‫ורפא ירפא‬

‫ב‬

‫‪22‬‬

‫אוערבך‪ ,‬הרב ד״ר משח‬

‫זכרונות )א( •‬

‫ג‬

‫ו‬

‫אוערבך‪ ,‬הרב ד״ר משה‬

‫זכרונות )ב( •‬

‫ד‬

‫אויערבך‪ ,‬הרב שלמה זלמן‬

‫יין שביעית אחר זמן הביעור‬

‫ד‬

‫ו‬

‫בהיאר‪ ,‬ד״ר מרדכי‬

‫מבעד למחיצת‬

‫ג‬

‫‪37‬‬

‫רבני קצנאלבוגין בוועד ד' ארצות‬

‫א‬

‫‪44‬‬

‫ב ך‬

‫י ק ‪ ,‬אברהם‬

‫‪10‬‬

‫ךיק‪ ,‬אברהם‬

‫ה״מרבבת משנה״‪ ,‬מאתיים שנה לפטירתו‬

‫ד‬

‫‪38‬‬

‫מלבה‪ ,‬הרב שלמה‬

‫הרב ד״ר יוסף ברויער זצ״ל‬

‫ב‬

‫‪10‬‬

‫וולבה‪ ,‬הרב שלמה‬

‫דו שית מבעד למחיצה‬

‫ד‬

‫‪59‬‬

‫וונדר‪ ,‬מאיר‬

‫שאלות הלכה בירושת ספרים‬

‫ג‬

‫‪83‬‬

‫ויטמן‪ ,‬זאב‬

‫בענין אכילת מצה בתפזון‬

‫ג‬

‫‪59‬‬

‫כהנא‪ ,‬הרב קלמן‬

‫זמירה בשאר אילנות בשביעית )סוף(‬

‫א‬

‫‪19‬‬

‫כהנא‪ ,‬הרב קלמן‬

‫בעניני ביעור שביעית‬

‫ב‬

‫‪30‬‬

‫כרמל‪ ,‬הרב אריה‬

‫כאשר עשה ולא כאשר זמם‬

‫א‬

‫ב‬

‫•‬

‫‪26‬‬

‫הוכן לדפוס עם הערות ע״י הרב רפאל אויערבך‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪71‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שם המחבל‬

‫שם המאמר‬

‫הגלמן ר‪,‬עמ‪11‬‬

‫לוי‪ ,‬פרופ׳ יהודה‬

‫דרכיה דרכי נועם‪ ,‬מקור להלכה‬

‫א‬

‫‪33‬‬

‫לוי‪ ,‬הרב יצחק‬

‫המשך דרכם של עולי אשכנז‬

‫ב‪-‬‬

‫‪75‬‬

‫מצגר‪ ,‬דוד‬

‫סי עלי תמר על הירושלמי‬

‫מרצבך‪ ,‬הרב יונה זצ״ל‬

‫ההלכה כמורה דרך‬

‫ד‬
‫ב‬

‫‪67‬‬
‫י‬

‫ו‬

‫עופר‪ ,‬יוסף‬

‫הנחה ותנופה בביכורים‬

‫ד‬

‫‪4‬‬

‫עמנואל‪ ,‬מנה‬

‫ערכים של יהודת אשכנז‬

‫א‬

‫‪39‬‬

‫עמנואל‪ ,‬יונה‬

‫דברי סופרים לפי הרמב״ם‬

‫ב‬

‫‪63‬‬

‫עמנואל‪ ,‬שמחה‬

‫שו״ת הרשב״א דפוס קושטא‬

‫ג‬

‫‪46‬‬

‫קובר‪ ,‬מאיר‬

‫שיטת תורה עם ד״א והמסתייגים‬

‫א‬

‫‪61‬‬

‫קופרמן‪ ,‬הרב יהודה‬

‫לא פלוג דאורייתא‬

‫ב‬

‫‪14‬‬

‫קורמן‪ ,‬אברהם‬

‫על ‪,‬ורוח לבשה את עמשי״‬

‫ב‬

‫‪79‬‬

‫קימלמן‪ ,‬ד״ ר אריה‬

‫ישובי אבותינו בחצי האי סיני )א(‬

‫א‬

‫‪3‬‬

‫קימלמן‪ ,‬ד״ר אדיה‬

‫ישובי אבותינו בחצי האי סיני )ב(‬

‫ב‬

‫‪43‬‬

‫קיציס‪ ,‬הרב גרשון‬

‫ס׳ החסידות של אהרן מרכוס‬

‫א‬

‫‪64‬‬

‫קיציס‪ ,‬הרב גרשון‬

‫ס׳ החסידות של ר״ א מרכוס‬

‫כ‬

‫‪74‬‬

‫קעפעטש‪ ,‬הרב א״ב‬

‫הערות לסי ברכת החמה כהלכתה‬

‫ג‬

‫‪78‬‬

‫שביב‪ ,‬הרב יהודה‬

‫ערב פסח שחל להיות בשבת‬

‫ג‬

‫‪71‬‬

‫שרמר‪ ,‬ד״ר עודד‬

‫על המחיצה השקופה‬

‫ד‬

‫‪62‬‬

‫‪,‬‬

‫המשתתפים ב כ י ר זה‪:‬‬

‫חרב ש״ז אויערבך‪ ,‬שכ׳ שערי חסד‪ ,‬ירושלים‬
‫יוסף עופר‪ ,‬ישיבת הר עציון‪ ,‬אלון שבות‬
‫הרב רפאל אויערבך‪ ,‬קבוץ שעלבים‬
‫אברחם בריק‪ ,‬רח׳ אהד העם ‪ ,6‬ירושלים‬
‫ד״ר משה קטן‪ ,‬רח׳ בליליום' ‪ ,4‬ירושלים‬
‫הרב שלמה וולבה‪ ,‬רח׳ גבעת שאול ‪20‬ב‪ ,‬ירושלים‬
‫ד״ר עודד שרמר‪ ,‬רח׳ בית וגן ‪ ,94‬ירושלים‬
‫רדד מצגר‪ ,‬רח׳ אבן העזר ‪ ,15‬ירושלים‬
‫‪72‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דפוס ״בהר״ך‪ ,‬רח׳ סלונים ‪ 13‬ירושל־ם‬

‫‪ www.daat.ac.il‬ירושלי'‬
‫העורך ה‪::‬ד‪,‬ראי‪ :‬יונה עמנואל‪ ,‬רה׳ צפניה ‪,26‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)