אתר דעת -מכללת הרצוג
מ ו צ א ^ א ו ל כנד ידיי
1
כנר*
113
5י^ג*7י
>זגר?רד־כ י * 11ו־־* *4ד
3
ת
י
כ
י
:
1
הועתק והוכנס לאינטרנט
.1161316 00^8.012
ע״י חיים תשס״ט
מאה שנה להולדת רבי יצחק ברויאר זצ״ל
אגרת :עשה לך רב /ד״ר יצחק ברויאר
.
.
.
1
.
אבי מורי ז״ל /פרופ׳ מרדכי ברויאר
3
צורה ותוכן /י׳ עזרא מרקיז
8
רבי ישראל םלנטר—מקצת ענינות /הרב גרשון קיצים .
9
/יונה עמנואל
19
א־ל נקמות הופיע
.
.
28
תפלת יום כפור קטן /הרב יוסף יהושע אפפעל .
הלכות ישנות — בענין מינקת /פרופ׳ ש׳ אברמסון .
.
33
מלכות בית שאול /הרב יצחק םנדר
36
על מקומם של טורי אמנון לפי הרמב״ם /
ד״ר איתמר ורהפטיג
47
לקראת יום הזכרון החמישים של ה״חפץ חיים״ זצ״ל
.
50
כשי׳ד ירושלים תמוז תשמ״ג ״ כרף כג ,גליון ד * המחיר — 30.שקל
מנוי שנתי :כישראל — 100.שי.ל
כחוץ לארץ —$ 10
כתובת המערכת :רח׳ צפניה ,26ירושלים ,טל׳
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ א ה שנה להולדת ובי יצחק ברויאד זצ״ל
לרגל מלואת מאה שנה להולדתו של רבי יצחק ברויאר זצ״ל )י״ז באלול
תרמ״ג( אנו מפרסמים להלן אגרת ששלח אל צעיר מבני משפחתו ,מניצולי
השואה ,בשנת תש״ה .הצעיר ,משה קליין )קטן(׳ פנה אליו ממקום מקלטו
בשווייץ וביקש הדרכה בנושאים שבעיקרי היהדות .אנו מודים לד״ר משה
קטן על שהתיר לנו לפרסם את האגרת .אנו מדפיסים את האגרת בלשונה
מהעתק שכנראה נפלו בו אי־אלו שיבושים קטנים.
כן אנו מפרסמים דברים שהושמעו בשפה האנגלית ביום י״ח בשבט תשמ״ג
בשעת מעמד חגיגי בישיבה־אוניברסיטה שבניו־יורק .במעמד זה נקראה אחת
ממחלקות האוניברסיטה על שמו של ר׳ יצחק ברויאר ,שחתנו ובתו ,מר גרשון
יצחק מרקין ורעיתו שרה ,הם מראשי עסקניה.
עשה לך רב
ב״ה
י״ז
ירושלם
תש״ה
כסא
לכבוד
מר
מ ש ה קליין
שויצריה
היקר,
ידידי
רק
את
באחור
קראתי
לב
גדול
קבלתי
סליחתך על אשר רק
בוער
את
מכתבך
המתאוה
במלחמתם
המצב
היהודית,
נגד
פ ע מ י ם ועוד פ ע ם ,כי
של
הוא
השורות
ה ר ג ש ת י ,כ י בין
א ת קרבנו ע ל מ ז ב ת עמו כדי ל ל מ ד
זרמי
חבל
תקופתנו.
מ א ד ל ב א לידי ה ב נ ה
הטבעי
שיהיה
מכתבך
כ״ו
אב
ואני
ע ת ה ב א ת י להשיב לך תשובה.
להקריב
הקשה
אישית ,כי ק ש ה
את
מיום
למנחם
תש״ד,
מבקש
כ ל יהודי
ראשית
הדדית
חושב
תלמיד
על
שלא
ע״י חלוף
מחשבות
מובהק
נוכל
א ת בני י ה ו ד ה
כעת
ולהתוכח
לשוחח
מכתבים.
ומחדש
של
ה א ל ה דופק
קשת
תלמיד
חדושים,
חכם
הוא
מוכר
המסורת
לפי
ושכל
בישראל,
ימיו י ה י ה נ א מ ן לרבו .ר ק א ז ה ו א י כ ו ל ל ה י ו ת ב ט ו ח ש ל א י ג ע ל ר י ק ו ש ל א י ל ד ל ב ה ל ה
ילך
ושלא
ח״ו
הגאון
זצ״ל
אחראי
עד
ימים
ל ת ה ו .לי
רבותי
היום
היתה
שהוליכו
הזה,
שיעמדו
על
כמו
שגם
מחשבותיהם,
הרושם,
אלא
שחסר לך
אין
שיסוד
רב
מאין כמוה
א ו ת י בימי
יבקשו ממגי דו״ת על מ ה
ימיני.
הצלחה
אני
כל
כזה.
הם
נעורי
שכתבתי,
מחשבותי
היה
מאד
מאד
ושנגדם
אחראים
אז אני
רוצה
וקשה
בדרכם
במובן מ ה
לאמר
שמצאתי
בעדי.
מרגיש
אם
א ת עצמי
אחרי
אריכות
א ת י ח ס לרבותי זצ״ל ו א ב ק ש
בזה,
מונח
באאמו״ר
אני
ז צ ״ ל ובזקני
שהסתפקתי
]ת[ מיד
ביהדות
להיות
אצלם
בודד,
לחשוב
מהם
רק
את
ובתורתם.
יש לי
טוב
״היות
ולא
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האדם
ז״א
לך
לבדו״ .ו א ם
למצא
לא
בספרות
בנראה
לעמים.
הקדושה
גם בזה
מ ת נ ג ד ל ח ד ו ש י ם ,ואני
מאמצי
את
האמיץ
למשל:
בגד
ובית
וכי
ובפירוש
שיטתו
באו
נגעי
החשובות,
אשר
זה
הוא
שבאמת
מה
לשנת
שלא
ה ל כ ו ת נגעים
שנגעי
הגוף
בגד
רק
מבדיל
ובית
אחרי
להוציא
טבעי
כבודד,
שנוגע
החמישים
המשך
נגעי
מן
נס
הופכים
שום
מומחה
הוא
קדושה
הרצינות
אני
הספר
אלא
פיה.
הספר
עם
בשלילה,
עמדה
שנוסדה
ועל
יתן
ללכת
את
ה'
יודעים
בין
שלא
לספר
שלאט
את
הזאת.
שמצא
לו
ואתה
-או
ובין נגעי
ורואים
גם
תסכים
מיד
האמונה:
היא
א ה ב ת ה׳ ב ל י א מ ו נ ה ז
צ ד ק ה ״ .וכי
לבנו״ ז
וכי
שנוי
מעין־ ר מ א ו ת ,
פרסמתי
את
וגם
התפתחות
ובינתים
לא
דרכך
של
שרוצה
על
ללמדם
מ ס י י ע י ן לו,
אתה
אשר
היא
צדקה
הלב
אינו
נס,
שחושבים
שנס
הוא
בקודש
על
על
אשר
כל
עד
-כמו
שאומרים
בלע״ז
מחשבותי
ונתחזקה
שכבר
אחד
או
למצא
רב
מגדולי ישראל.
זצ״ל.
ולפי
דעתי
אשכנזי
שד בני דורנו,
קדום
על
שאדם
אינם
)ספר
אליעזר
לבם
בטוח
אמרתי,
שהם
-
נחמד
בכל
ולהיות
שליט״א.
וגם
יש
לעתיד,
תוכל להיות
או
עד
שהגעתי
שיטתי.
דיקנות
ובדרך
וחוברת
יוסף
פנימית
כמו
הרב
לדבר
משפט
לאחי
נתבשלו
ספריו
ספר
נפלתי
להשתדל,
השם״
זצ״ל ,כלומר
לטהר
שלא
לאט
עם
שום
הכתב־יד
בפרסום דברים
״מעשי
ספרי
התמדה( .כל
כתלמיד
בישראל.
והבית.
ויחשבה
כביכול
ש ק ד ם לו ,ב א ו פ ן
זקני
לך
ספר
להתחיל
על
לך
ק ש ר ל ב ב י ורוחני
הבא
זה
מקודם
על כ ל איש ואיש
ימין
המי
מגלה
להראות
הבית״,
קערה
אמנם בכל
לגמרי ז
עצתי היא
או ל מ צ א
ההורה
על
חדשה.
אלא
ופלא
הבגד
השיטה
״משנה
וכי שנוי
פנימי בין
לתוך
למעשה
חובה
הוא
תחשוב
שאני
ב פ י ר ו ש בין נגעי גוף
היו
״והאמין בה׳
הנסים
לפירוש ז
מבלי
הדלת
עשה ז
שבענין
זקוק
חדש נבנה
״עם
או
אותך
ללכת
אל
גם דרך
לעשות דברים כ א ל ה
שיכולים
מצות
לעצמי,
ספרי
ספר
אינה
ומה
גם
על
עקא.
לו
היטב:
ב ל ב ד ז ואין א ת ה מ ח ו י ב ל פ ח ו ת ל ש א ו ף א ל י ה ז וכי יש
עטרה ז
בכל
שנפשך
תתבונן
אוותה
ושהוא
שהיו לפנינו.
בסוף
הוא
א ה ב ת ה'
מה
שלא
הדורות
ה ר מ ב ׳ ׳ ם ז״ל
המסקנות
עטרה
עם
אחד,
ה צ ל ח ת ,ודא
האחרון להזהיר
קובע
שלפי
את
לא
לבי אני מזהיר א ו ת ך
קשרו
שם,
ה צ ל ח ה ל מ צ א רב
של
מומחה ,אז
עמנו מ ח ב ר
ל פ ח ו ת ה י ה ע ל י ך ,ל ק נ ו ת רב״,
יהיה
להתוכת
בכל
ולנקוט
מולם,
או
שטחיות
אלא
על
ידיעה
מוליכין
אותו.
ולאלה
שלא
רוצה
למורה־ דרך
ללכת
לטועים
בחיוב
ושמאל.
בדרישת
נם
בשם
שלום
אשתי
לבבית
מבית
לבית,
שתתי׳,
דודך.
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרופ׳
מרדכי ברויאר
אבי מורי ז״ל
מטבע הנושא שלי שעלי להשתמש במלה ״אבי״ לעתים קרובות למדי.
זה קצת מביך .כאשר בן מדבר ער אביו בכנס פומבי שנערך כדי לחלוק
כבוד לאביו ,עלולה מלה זו להשמע כאילו נובעת היא מתוך רגש של
שייכנות ,כדרך שאדם אומר ״בגי״ ומשתבח ביוצא חלציו המוצלה .אב אינו
רכוש שניתן להתגאות בו ,אלא התחייבות שצריך לעמוד בה .אדם גדול אינו
אוצר השמור למשפחתו ,לשבטו או למעריציו .הוא שייך לעמו .ובפרט כאשר
האב שעליו מדובר היה איש אשר בראש מחשבותיו ומעשיו היו עניני עמו.
בזכרוגותי הראשונים מתייצב אבי בדמות אדם אשר עסוק ללא הרף
בעניני הציבור היהודי .בדרך הביתה מבית הכנסת היה תמיד מישהו שדיבר
אתו על ענינים שמהם אנו ,הילדים ,לא הבנו אלא זאת שאין להם כל קשר
לענייני יום־ יום שהיו מוכרים לבו ,דברים שבין אדם לחברו או בין אדם לביתו.
בחדר עבודתו באו ויצאו תדיר רבנים ,בחורים ואנשי־ציבור .יש מהם שנרתעו
קמעא עם כניסתם לחדר :מבעד לתמרור .עשן הטבק נראתה על הקיר תמונה
עצומה של עמנואל קאנט המביט בארשת פנים מחמירה אל ארון הספרים
הגדוש כרכי התלמוד ומפרשיו .מאוחר יותר ,כאשר אבי העביר את ביתנו
אל ארץ מולדתנו ,השאיר אחריו את תמונת קאנט ,אולם קירבתו הרוחנית
אל הפילוסוף הגרמני לא פגה מעולם .בשנים מוקדמות שבחיינו הצעירים
הכניסנו אל תורת ההכרה של קאבט ,ולעיתים קרובות סיים את דבריו בהערה:
איזה מורה גדול של הפילוסופיה היהודית היה קאנט יכול להיות אילו רק
תפס את משמעותה המלאה של תורת ה׳.
אך בדרך כלל היה שולחן עבודתו של אבי מכוסה בחלק מן הכרכים
האלה שעליהם ידע האיש על הקיר כה מעט .לעולם היה אבי שקוע בלימוד
הגמרא ,וכל השנים העולות בזכרוני היה מלמד שיעור גמרא בבית מדרש
שבעירנו .באוטוביאוגרפיה שלו הוא הצהיר על עצמו כעל ״יהודי תלמודי
אשר לעולם לא יהפוך את עורו״ — יהודי אשר התלמוד הוא תבנית
אישיותו הפנימית .אנו הבנים קיבלנו שיעורים נוספים בגמרא בבית ,אחרי
שובנו מבית הספר ,ומזמן לזמן אבא בחן אותנו בשבת בחינה קפדנית במעמד
המורים שלנו שגויסו מבין בחורי הישיבה .חרדתנו הומתקה על״ידי הידיעה
כי אימתם של המורים לא היתד .פחותה משלנו .הצלחה בבחינה זו היתה
מכפרת על כשלונות ועבירות בשטחים אחרים .אבא ,שהיה משפטן ועורך־דין
על פי מקצועו ,היה מעדיף לדבר עמנו על רעיונותיו בעניני תורה ויהדות
מאשר על החוק האזרהי הגרמני .ידענו שכמה מרעיונותיו אלה נדפסו בספריו,
וכאשר אחי הגדול ואני גילינו שהוא הקדיש אהד מספרים אלה לשנינו,
הרגשנו כאילו נעשינו שותפים בעבודתו הספרותית.
ויהי היום והנה סדר רגיל זה של לימוד ,כתיבה ושיחה בענייני העולם
היהודי הופסק ע״י מאורע מרגש :אבא יצא לנסיעתו הראשונה לארץ ישראל.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זה היה מרגש ,אך לא בא כהפתעה .תמיד הרגשנו שקולו התלהב בחמימות
מיוחדת שעה שדיבר על ארץ ישראל .לימים גילינו שאחד מפרסומיו הראשונים
היה סיפור קצר בשם ״ירושלים״ .גם כאשר דיבר על התורה ועל העם היהודי
ניכר בקולו רטט של רגש עמוק .לכן היה זה נראה לנו טבעי למדי שהוא
נסע לארץ ישראל כדי ,כך הסביר לנו ,להציל את התורה למען עם ישראל
בארץ ישראל .כשהזר כעבור כמה שבועות היה גוון ידיו שזוף מהשמש
הלוהטת של ארץ ישראל ולבו היה מלא מיופיים של ציון וירושלים .הוא
ישב אתנו שעות ארוכות וסיפר לנו על ירושלם ,לימד אותנו את שיריה ,שירי
הערגה והתקוה ,והפליג במעלתם ובשפלות רוחם של חכמיה ,ובפרט של ר׳
חיים זוננפלד .אז השנו שהוא היה מאוהב בארץ אבותינו ,הארץ שהיתה גם
שלו ושלנו .הוא הבטיח לנו שהמשיח יבוא במהרה ,ושכולנו נעלה לארץ
ישראל .זה היה בשנת תרפ״ו.
בהדרגה התברר לנו שאבעו היה שונה ,שונה ממבוגרים אחרים שהכרנו,
שונה אפילו מהאחים שלו .כאשר הסביר לנו שבני העם היהודי הם אומה׳ ולא רק
בני דת אחת ,היה רגיל לספר מעשה בו ובאחיו הגדול רפאל שהתקוטטו על
שאלת הלאומיות היהודית והלכו לשאול את פי אביהם ,הרב הדגול ,שיכריע
ביניהם .סבא השב רגע ואז צידד בזכות אבא בתמיהה :״כלום אין אנו
אומרים כל שבוע בתפילת מנחה של שבת :ומי כעמך ישראל גוי אחד
בארץ ?״ עם ישראל ,החוק הלאומי היהודי והבית הלאומי היהודי היו ,אפוא,
ביטויים שהיו שגורים בפי אבי ,ובפרט בליל הסדר ,ליל ההיסטוריה הלאומית
היהודית ,כדבריו.
הוא היה שונה גם מבחינה אהרת .ידענו שהיה דוברה של אורתודוקסיה
בלתי־מתפשרת שאין מעורב בה מין בשאינו מינו ,על פי דגם קהילתנו .אך
ידענו גם זאת ,שהיה מבקר חריף של אותה אורתודוקסיה ממש .בשנים
מספריו הוא גינה את ההברה האורתודוקסית על שאננותה ,קטנוניותה
ובורותה ועל הוסר רגישותה לגבי האתגרים ההיסטוריים של התקופה .הוא
היה מודע במלוא המידה לסכנות הטמונות במושג של תורה עם דרך ארץ שבו
נצמדו יחד ,בדרך שטהית ונוחה ,שפע של דרך־ארץ עם מידה זעירה של
תורה .בעוז רוח סלל לעצמו דרך למהשבה בלתי־תלויה ומקורית ,אולם
מעולם לא השיג את הגבול שגבלו גדולי הרבנים ובעלי ההוראה שבעבר.
עם זאת ,בהתייהסו אל משנת סבו ,ר׳ שמשון רפאל הירש ,היה רומז לפרקים
למה שראה בהזקת דבר שהוא למעלה מן הזמן ולמה שראה בחזקת דבר
התלוי בזמן.
כאשר צללי השואה בגרמניה התקדרו והלכו ,פתח בפעילות קדחתנית
שמטרתה היתד! לעורר את היהדות החרדית ולהביא אותה לידי תגובה חיובית
ופעילה לנוכח האתגר ההדש .הוא הרגיש את הצורך לעדכן את סיסמת תורה
עם דרך ארץ ,שנתקדשה במרוצת הדורות ושתחת דגלה עלה בידי האורתודוקסיה
להתמודד בהצלחה עם משימותיה של האמנציפציה החברתית .אתגר
האמנציפציה הלאומית תבע לדעתו עריכה מחודשת של סיסמה זו ,תור
נאמנות לשיטת הרב הירש .הוא החליף אותה בסיסמת תורה עם דרך ארץ
4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ישראל ,אף הרחיק לכת וטבע את המטבע האידיאולוגי תעדא״יםמום .הוא
יצא לביקור שני לישראל ,והפעם בא בקשרים בעקר עם הישוב החדש .הוא
נפגש עם הרב קוק והתרשם עמוקות מחזונו וטוהר לבו של איש דגול זד-
אהבתו המיסטית של הרב קוק לארץ ישראל ולעם ישראל מצאה הד היובי
בנפש אבי.
לאחר שובו לגרמניה יצא למסע הרצאות ברחבי המדינה .הוא נסע מעיד
לעיר במאמץ בלתי־ נלאה ללכד את יהדות גרמניה למה שהוא כינה הקמת
מולדת לתורה בארץ ישראל .זכיתי ללוותו באחת מנסיעות אלה .בכל מקום
נאם באספות המוניות של יהודים שנעקרו והלכו ממקומותיהם ובקרוב עמדו
לצאת לדרכם .סערת ההתרגשות ונטל האחריות שחש בלבו שעה שעמד
לפניהם וקרא להם לעלות לארץ ישראל ולעשות את עצמם שותפים במפעל
ההיסטורי הלאומי של בניז ציון וירושלם העניקו לנאומיו צליל של דברי
נבואה .עמדתו כמתנגד ציוני לציונות החילונית נשארה ללא שינוי .יותר
מאי־פעם גינה את בגידת הציונות המאורגנת ביסוד האלקי של העם היהודי
כעם התודה .אבל הרצל היה ,לדעתו ,כלי בידי ההשגחה העליונה• ״איזה
יהודי גדול היה יכול להיות״ ,אמר עליה וכאן הדהד צערו על מגרעותיו של
קאגט .אולם עיקר קריאתו אל היהדות החרדית לא היתה שתתלכד למאמץ
מאוחד מול התנועה הציונית להלחם במגמתה לעשות את היהדות חולין ואת
עם ישראל ככל הגויים ולהגן על הישוב הישן מפני ההסתערות הציונית.
עם שדבר זה כשלעצמו היה השוב לו ,הוא קרא למאזיניו להענות לאתגר
ההיסטוריה על ידי השתלבות עצמם בתקומת העם היהודי במולדת היהודית
שבה ,כד אמר ,כל האפשרויות עדיין פתוייות .מאמץ נמרץ של האורתודוקסיה
במערב אירופה ובמזרחה לעיצוב דמות העתיד של ארץ ישראל יסלול את
הדרך לבואו הקרוב של המשיח.
אבי היה נאה דורש ונאה מקיים ,לעצמו ולמשפחתו .בשנת תרצ״ו
התישבה משפחתנו בירושלים .ללא דיחוי ובבטחון של איש רדוף חזון,
התחיל אבי בעבודה .הוא הצטרף להנהגה של אגודת ישראל ונתמנה נשיא
פועלי אגודת ישראל .דאגתו העיקרית היתה להחדיר את אגודת ישראל לתוך
חוגי הישוב החדש .דבר זה גרם להתנגשות בלתי־נמנעת עם הקהילה
האורתודוקסית הפורשת ,העדה החרדית ,אשר הוא בעצמו עזר להקימה בשנת
תרם״ו .הסיעה השולטת בעדה זו ,שנודעה לאחר מכן בשם נטורי קרתא,
סלדה מן ההשפעה הגוברת של העולים מגרמניה ,שהתחנכו על פי משנתו של
הרב הירש ,וחששה מפני האידיאולוגיה של אבי שחשבוה לבלתי־אורתורוקםית
לחלוטץ .כשהגיע למסקנה שבעדה זו אין מקום לאורתודוקסיה נוסח הרב הירש,
ביטל באופן פורמלי את חברותו בעדה החרדית .גם פעילותו בתוך האגודה
לא היתד! כה הרמונית וסוריה כפי שקיווה .הוא זזש בחריפות את עגמת הנפש
של איש הרוח והחזון שבא לידי עימות עם המקח והממכר של הפוליטיקה
הקטנונית .סירובם העקשני של ראשי הישיבות ,שהיו קיימות אז בארץ ,לתמוך
באגודה ולהזדהות עמה הסבה לו אכזבה גדולה .זיקתם לתנועה האגודאית,
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שאותה גילו לעצמם באיחור זמן ,באה בעקבות תהליך שלא זכה לראותו
בחייו .פעם אחר פעם ,ללא חת אך תמיד בדרך ארץ ,הפנה אל מועצת גדולי
התורה דרישות דחופות שתחליט החלטות ברורות בענינים החיוניים שעמדו
בפני האורתודוקסיה בישוב החדש .הוא שאל :האם לא הגיעה השעה שגדולי
ישראל יגידו לנו אם המנדט הוא מעשה שטן או מעשה חסד של הקב״ה ?
אם מעשה שטן הוא ,עלינו לחתרחק ממנו עד כמה שאפשר .אולם אם המנדט
הוא מעשה ההשגחה העליונה ,או אז ודאי שאין לעם ישראל תפקיד חשוב
ודחוף יותר בעולם מאשר להקים לה׳ מלכנו את ביתו הלאומי.
בו בזמן שבחייו הפוליטיים הוא התנסה בנסיון המר של בידוד גובר,
הרי גילו ואושרו הפרטיים על היותו בארץ ישראל ועל זכותו להתהלך בחצרות
בית אלקינו היו עצומים .כביכול ,כל נפשו וישותו נהפכו ונשתנו .אף על
פי שסבל ממחלת לב רצינית ראוהו צועד במרץ בחוצות העיר ,וכאשר שאלוהו
למה אינו דואג יותר לבריאותו ,ענה :״ברחובות ירושלם אי אפשר ללכת
סתם ,צריך לרקוד!״ חדשים לבקרים הוקסם מסודות ייחודה של הלשון
העברית ככלי תקשורת יום־יומית .שאיפתו היתד ,להיות ״יהודי ארצישראלי״,
ציון צנוע לשבח כעין זה ששמע שר׳ חיים זוננפלד ביקש לחרוט על מצבת
קברו .לתמהונם של רבים מידידיו הקפיד על הנהגת מנהג ארץ ישראל בבית
הכנסת הקטן של עולי גרמניה שהשתתף בהקמתו .סמכותו של הגאון מוילנא
נחשבה בעיניו כבעלת משקל שהכריע כנגד דביקותו העמוקה במנהג אבותיו.
כל מי ששמע מפיו את תפילת ״ומפני חטאינו״ בהיותו שליח ציבור בימים
נוראים לא ישכח חוויה זו לעולם .״אם יכלו כל הקצין״ ,היה אומר כמלגלג
על עצמו ,״אשכיר עצמי כחזן״.
הדבר שעשה בפועל היה בלתי־ צפוי עוד יותר .משרבו תסכוליו במועצות
ובכנסים של אגודת ישראל ,והיות שמנוי וגמור היה אתו להחזיר לעצמו את
עצמאותו הכלכלית ,התחיל ללמוד לקראת בחינות ההסמכה לעורכי־דיז זרים.
לכל מי שראה מקרוב כיצד האיש בן הששים משתלם באנגלית ומשנן בהתמדה
עיקשת את פרטיו הסבוכים של החוק האזרחי העותומני והאנגלי ובו בזמן
ממשיך לעקוב אחרי עניני כלל ישראל הקרובים והיקרים ללבו ,היתה זו תוכחה
ומופת שלא נשכחו לעולם .אחרי שעמד בבחינות בהצלחה פתח לשכת עורך־
דין ,שאותה נטש בגרמניה ,וחילק את שעותיו בין פעילות מקצועית,
ספרותית וציבורית .העתונוה התעניינה יותר ויותר בהופעותיו ובהצהרותיו
הפומביות .בנאום מרשים ,שנשא בעיר העתיקה לפני המון עולי רגל בחג
הפסח ,הגיב בפומבי על נצחון בעלי הברית באל־אלמיין ועל הידיעות
הראשונות שהגיעו משואת אירופה .בלב שותת דם זעק :״אין לעם ישראל
ידיד בעולם מלבד הקב״ד״י״ וכן :״מי יודע ,אולי נס הצלתנו כאן בארץ
ישראל נעשה לנו בזכות קרבן אחינו וילדינו באירופה״ .כאשר נודע דבר
מימדיו האיומים של אסון השואה — נדם .יש משמעות רבה לעובדה כי
האיזכור היחיד של השואה בספרו האחרון ״נחליאלי׳ ,הימני שכתב
בשפה העברית ,נמצא בפרק על פורים .לאחר שהוא מסביר כיצד הציל הקב״ה
6
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את היהודים מחמתו של המן בדרך הטבע ,ללא נס גלוי ,הוא מפסיק פתאום
וממשיך :״ובכתבי את השורות האלה ,לבי קרוע ונשבר על חללי בת־עמי
בארצות אירופה ,על ההמון בלי מספר של אחינו ואחיותנו אשר צמו וזעקו —
למהך …יען כי כך היה רצונו! ולמה היה כך
למה?
ואין מושיע להם
רצונו ן למה 1למה — 1כי רצונו וישותו חד הוא .ומה ישותו י הודו לה׳
כי טוב!״ …כל נסיון לסתור את הבעיה התיאולוגית של השואה על ידי
הסברים ראציונליים נראה בעיניו כעשיית אי־צדק עם קרבנותיה ובשלילה
זוועתית של המשמעות המשיחית שבמלחמת העולם השניה.
הופעתו הפומבית האחרונה של אבי היתד .לפני הועדה האנגלו־אמריקאית על
ארץ ישראל ,כחבר משלחת אגודת ישראל .הוא תמך בעוז בדרישת ההנהגה
הציונית לעליה בלתי־מוגבלת ולא התנגד להקמת מדינה יהודית ,בתנאי
שיינתנו ערובות לכך שכל מוסדות המדינה וחוקיה יהיו על פי חוקי התורה.
ממלכתיות יהודית לא היתד ,אידיאל לגביו ,וריבונות לאומית נראתה בעיניו
כסכנה של ממש .את העוצמה ,הדיפלומטיה ,חוקי־אנוש לאומיים ובין־
לאומיים הוא ראה כסיבת המלחמות הבלתי־פוסקות ,שמהן תיגאל האנושות
רק על ידי הכרה בחוקי ה׳ כפי שנגלו לישראל .עם זאת הוא קידם בברכה
זהירה את הסיכוי של מדינה יהודית־ לאומית שתקום בקרוב בארץ ישראל,
ממש כדרך שסבו בשעתו קידם בברכה זהירה את האמנציפציה החברתית.
רק מדינה יהודית־לאומית תשמור על שערים פתוחים לרווחה לבני העם
היהודי שיבואו ויגשימו את ״תרבות החוק היהודי״ ,כדבריו ,הלכה למעשה.
תחיית החוק האזרחי והחוקתי של התורה צריכה להקדים את הקמת מדינת
התורה .כשעיניו נשואות למטרה זו ,קיווה בלב שלם שהמדינה היהודית
לכשתבוא תאחד את כל היהודים הנאמנים לה׳ ולתורתו .בשנים קודמות ניסה,
ללא הצלהה מרובה ,להגיע לידי הסכם בין האגודה והמזרחי ולייסד ארגה
בלתי־מפלגתי של יהודים חרדים בארץ ישראל .לארגון זה קרא בשם ״ברית
אמונים״.
בכל שנות בגרותו ביקש אבי דו־שיח אינטלקטואלי וחברתי עם הנוער.
לבו היה סמוך ובטוח שאנשים צעירים המחפשים דרכים חדשות לתורה יבינו
לרוחו וילכו אחריו .כבוגר אוניברסיטה היה ממייסדי ארגון הסטודנטים
האורתודוקסים בגרמניה .המאמר הראשון בו התווה את גישתו לפילוסופיה
היהודית נכתב כתשובה לידיד צעיר אשר התוודה לפניו שהיו לו פקפוקי
אמונה .שמירת המצוות ,כך לימד ,אינה תלויה באמונה .האמונה היא הפרי,
לא התנאי של ציות לתורה .עיקרי המסר שלו לנוער היהודי היו :הזדהות
כבן העם היהודי ,הכרה בתורה כהוק הלאומי היהודי ובהיסטוריה היהודית
כמטא־היםטוריה אלקית .״אורתודוקסיה איננה הצהרת אמונה; היא ההחלטה
לשמור אמונים״ — זה היה אחד מן הביטויים האהובים עליו .ואם נתדלדלה
שמירת האמונים עד לכדי שימוש מעשי בשפה העברית בלבד ,כפי שקרה
לעתים כה קרובות בין הצעירים בארץ ישראל ,בטוח היה ,כפי שהתבטא,
שכל זמן שדיבורם בשפת התורה והחכמים ,שערי תשובה אינם ננעלים.
ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השעות היפות ביותר בחייו היו לו אותן שעות שבילה עם צעירים
בישיבות ,בחוגים פרטיים ובשיעורים ,בכנסים ובשיחה .אצטט פה את שורותיו
של משורר עברי מחונן הזוכר כעבור שנים רבות את רוממות הרוח שחש
בשעות שכאלה:
]כאן הושמע שירו של צבי יאיר ״אור מאופל״ ,שנדפס ב״המעין״ ,תשרי
תשל״ה ,עמ׳ .(71
ברגעים של מפח־ נפש היה אבי נוהג להתנבא כי הדורות הבאים ימצאו
את שמו באיזו הערת שוליים בלבד .ברצוני להודות לאחותי ולגיםי היקרים,
וכמו כן לנשיא ישיבה־אוגיברסיטה ולעוזריו ,גם בשם אמי שת׳ לאי״ט,
שביקשה ממני למסור לכם את ברכותיה ,וכן בשם אחי נ״י ,על שהפכתם את
הערת־השוליים להקדשה מלאת הבטחה ותקוה.
י׳ עזרא מרקין
צורה ותוכן
סבי ר׳ יצחק ברויאר זצ״ל היה הוגה דעות מקורי במחשבת היהדות
ההדדית ,וכן הגה בפילוסופיה של המשפט .כפילוסוף הקדיש חלק מהגותו
ליסודות המשפט ולשורש חקיקתו .מגמה זו ניכרת גם בכתביו על יהדות.
אליבא דאמת׳ מחשבה אחת היתד .לעד עיניו בבואו לחקור את שני התחומים
האלה לפרטיהם :היוזם שבין צורה ותוכן .בין כמשפטן ובין כהוגה בחוקי
התורה החזיק בדעתו להעניק ערך עצמי ,אוטונומי לצורה .הוא רצה להפיק
משמעות מעצם תבניתו של משפט התורה ,בלא שדבר זה יהיה תלוי בתוכנו
המושגי .המתה שבין צורה ותוכן היה לו לר׳ יצחק ברויאר מקור להתפעלות
וליצירתיות ,בין כשעםק בעריכת־דין ,בין בפילוסופיה ובין במחשבת היהדות
הנאמנה.
בפרשת השבוע אנו קוראים על פגישה היסטורית בין חותן וחתן .העימות
בין יתרו ומשה עימות שהיה עמו מתח ,הבא לידי שיתוף־פעולה פורה ולידי
יצירת צוותא ביניהם כאשר שניהם נכנסו לאהלה של תורה—״ויבואו האהלה״.
בדרך אחרת מתקיים היום שיתוף־פעולה שכזה ויצירת צוותא־חדא שכזה
כאשר ,במובן ידוע ,חותן וחתן )אבי נ״י שילח״ט( נכנסים יחד לאהלה של
תורה.
יתר על כן ,הכתוב אומר ״ויהד יתרו על כל הטובה״ ,הוא שמח על הטובה
שראה בעיניו .מרשה לי להציע ש״ויחד״ פירושו אולי גם שכוחותיו הרוחניים
של יתרו נתחדדו כתוצאה מפגישתו עם משה .הווה אומר ,בהקשר המעמד
הנוכחי שרעיונותיו של החותן מתחדדים מכוח טובתו של החתן.
8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב גרשון קיציס
רבי ישראל ס ל נ ט ר -מ ק צ ת עגינות
דמותו של הרב ישראל ליפקין ,הוא ר׳ ישראל סלנטר )להלן :הגרי״ס(,
אביה מחוללה של תנועת המוסר ,לא זכתה עד כה לדברי מחקר ותיעוד
כדי גודלה .עיון ברשימות הביבליוגרפיות שבידינו ממחיש עד כמה מועטה
הספרות על הגרי״ס ,דמותו פעלו ומשנתו .זכות ראשונים ,בשפה העברית,
שמורה לעבודתו היסודית והחשובה של הרב דב כץ ,שהגדיל לעשות אזגיים
לתנועת המוסר בדורנו בסדרת כתביו ״תנועת המוסר״* ,בה העלה על כתב
את דברי ימיה של תנועת המוסר ,זרמיה השונים ,אישית ורעיונותיה ,והכל
רשום ביד אמן ובאהבה גדולה ,רבים הגו והוגים בספרים אלה ,מהם למדו
לאהבה ,להערכה ,וגם לדבקה בדרכיה של תנועת המוסר .את הכרך הראשון
ב״תנועת המוסר״ הקדיש לתיאור דמותו של הגרי״ם .על בסיס ס פ ת זה
החלו מתפרסמים לאחרונה דברי מחקר שענינם עיון ותיאור דמותו ושיטתו
של הגדי״ס ,וביתר שאת בעת האחרונה ,לקראת שנת תשמ״ג )בה מלאו,
בכ״ד ,בשבט ,מאה שנה לפטירת הגרי״ם( .אמרנו ,איפוא ,נציין אף אנו
1
3
2
5
6
1
זה
תואר
מרבותיו,
לרשות
עם
זאת,
הן
הגרי״ס
3
בעיקרן
אף
מוסדות
בשדה
כמובן,
החינוך
בן
הספר
המוסר
ותרומת
רשימה
ביבליוגרפית נאה
ברי,
ניתן להוסיף
תל
ח ל ק א׳,
כ י אין
המוסר
רשם
רבים
הגרי״ס
די
הצורך היאך
הגרי״ס )ראה
למקצועות
ד״ר מ׳
ותלמידי
שכן
תלמידיו
ישיבות
ע״י
ולא
הן(.
הדעת
של
מורים
הרב
ונטורה
הקודש,
על
ערכי
לישם
לדוגמא ב י ק ו ר ת ו
של
,93
על
עמ׳
מם׳ 15
היעדר רישומה
תנועת
של
בספר(.
ל א ח ר ו נ ה ה׳
לרשום
פריטים שלא צוינו
אביב,
מיסודו
איגוד
אפשרות
גולדברג
רשימה
בספרו
האנגלי
ביבליוגרפית
על
מושלמת
הגרי״ם
ואף
)עמ׳
לרשימה
בה.
הסדרה
שבהם:
)נע
ספרו
תשמ׳׳בא
יורק
של ע׳
וספרו
זכתה
למספר
ולאחרונה
מהדורות
)תשל״ד(.
בם
אטקם,
האנגלי
של
ר׳
ה׳
ישראל
סלנטר
גולדברג,
ר׳
וראשיתה
ישראל
של
תנועת
המוסר
סלנטר,
טקסט,
מבנה,
תשמ״ב(.
ט ע ו ת )דפוס ,כנראה( נפלה
)עמ׳
מכחו
וההוראה
לא
הפסיכולוגית
תש״ו.
תלמידי
ומכח
מאת
מחשבתה
השגור
ע״י
בפי
ז כ ו ת זו ש מ ו ר ה
מדויק פ ח ו ת ,
להגרי״ס.
אנגלי.
בולטים
הגות
למורים
וגדול
בהויה
היהודית,
כחו
והוראה
שמעתין,
יוסף
זוגדל
ניתנה
שלמה,
)ירושלים
6
ישיבות
אף
מסלנט,
המוסר״
שנוסדו
ממורשת תנועת
בתרגום
5
כזרם
פסיכולוגיה
זו
חשוב
בטאון
.(309—329
4
והעמדתו
עצמו )אם כי,
חינוך
פעלו
ה ת ו א ר .׳אבי
ולצערנו,
א׳
ובראשם
רבו
הרבים
המוסר
2
בהחלט
הולם
של
המובהק
הגרי״ם,
ר׳
שכן
שאת יסודי
אך
לימוד
הוצאת
המוסר
לימוד
קבל
המוסר
בספרו
של ע׳ אטקם בציון
יום
פ ט י ר ת הגרי״ם
כ״ח
שבט
(270ת ח ת כ״ה שבט.
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יובל חשוב זה ונציג לפני הקוראים אי־אלו העדות אגב אשר רשמנו לעצמנו
בצד ספרו של הרב כץ ,והן בחינת פכים קטנים מהיכלו הגדול של הגרי״ס,
אפשר ותזרענה אור־מה נוסף לדמותו הדגולה.
כין הגרי״ס רהגצי״כ
בני דור אחד היו הגרי״ס ור׳ נפתלי צבי יהודה ברלין ,הנצי״ב מוולוז׳ין,
שניהם מגדולי התורה שבדור היו ומרביצי תורה לאלפים .עם זאת מועטות
מאד הן הידיעות שבידינו אודות הקשרים שבין שני אישים אלה ,באופן
כללי יודעים אנו כי בישיבת וולוז׳ין ,בתקופת הנצי״ב ,לא היה גהוג לימוד
המוסר ,דבר שהגרי״ס בקש לראות .הרב כץ מספר" שהגרי״ם תיכנן
להכניס את לימוד המוסר גם לישיבות וולוז׳ין ,ולשם כך בא אל הנצי״ב ,ראש
הישיבה באותה תקופה ,והציע את עצמו למשרת משגיח בישיבה .ברם הנצי״ב
השיב לו שאם יקבל כמשגיח אישיות גאונית כמותו ,לא ישאר בשבילו,
בשביל הנצי״ב ,עוד מה לעשות בישיבה …אשר לעצם לימוד המוסר ,הסכים
שהתלמידים יעיינו בספרי מוסר כל אחד בחדרו.
7
והנה נשתמרה בידינו עדות מהימנה של בן וולוז׳ין ,על פרט נוסף בפרשיה
זו :״…עזוז לבו ורוחו העשויה לבלי חת )של מוסר הדברים ,ישיש בן תשעים
וארבע ,איש וולח׳ין שכינויו היה פצ׳ולקא( עמדו לו לחלץ אחרים בשעת
דחקם .בימי המחלוקת הגדולה בוולוז׳ין בין ר׳ ישראל סלנטר ,שביקש
לכבוש את ישיבת וולוז׳ין לתנועת המוסר ,ובין ראש הישיבה ,ר׳ נפתלי צבי
יהודה ברלין )הוא אשר יכונה בשם נצי״ב( ,שלהו אותו ,את פצ׳ולקא ,אל
רבי ישראל סלנטר בהתראה .עמד ונכנס בהכנעה מרובה אל אותו גאון ,מיסד
ישיבות המוהר בליטא ,וחלק לו כבוד גדול ואפילו לא העז כביכול לישב
בפניו .וכשביקשהו הגאון שיגיד לו סוף סוף מה מטרת בואו אליו ,פתח
בניגון רוטט־הוגג של מגיד הדורש בעשרת ימי תשובה ואמר:
— באתי להגידך ,רבי …שכל האנשים אשר פגעו בישיבת וולוזיין,
הישיבה הגדולה אשר העמידה הרבה גאונים וגדולים בישראל ,היה סופם
ד
אמנם בשנים שאחר מ ל ח מ ת העולם הראשונה שנתה הישיבה את
דרכה ,ו ב ז מ ן
שבראשה
עמד ר׳ יעקב שפירא ,בנו של ר׳ רפאל ,נקבעה ב ת כ נ י ת הלימודים ,ב ש נ ת ת ר פ ״ א בערך,
חצי
שעה
)פולמוס
8
פולמוס
בלאזר,
ללימוד
מוסר
ה מ ו ס ר עמ׳
המוסר,
כל
מינתה
.(280
ירושלים,
תלמידו של
יום,
לאחר
מכן
אף
הישיבה
משפיעים
מוסריים
תשל״ד
הגרי״ס,
,256
עמי
להנהיג לימוד
כמו
כן
נעשה
גסיון נוסיף ע׳״י ר׳
ולשם כך
מ ו ס ר בישיבת וולוז׳ין,
יצחק
הוא נפגש
עם ר׳ חיים םולוביצ׳יק שעמד אז בראש הישיבה ,אך אף נסיון זה ל א הצליח )שם ,שש.
וראה
עוד שם ,עמ׳
םולוביציק
עמ׳
״איש
.292
ההלכה״
תנועת
המוסר,
ב״תלפיות״,
ח״ב,
שנה א׳,
.(698
10
www.daat.ac.il
עמ׳
חוב׳
230
ובמאמרו
א׳—ג׳—ד,
של
הרב יוסף
תש״ד—ה/
ניר
דב
יורק,
אתר דעת -מכללת הרצוג
רע ומר .פלוני נטרד מן העולם ,פלוני לקה בגופו ,ופלוני הגיע עד דכא…
להתרות בך ,רבי ,באתי…״*.
המוסר מוסיף כי כתוצאה מדברים אלה החליט הגרי״ם להניח ידו מן
הישיבה.
כיאור כדברי הזוהר
השאלה באיזו מידה עסק הגרי״ס בלימוד הלק הנסתר שבתורה הרי
היא מן הדברים הטעונים בירור ׳ .אין בידינו דברים מפורשים היכולים
להצביע באופן נחרץ כדי קביעת עמדה חד משמעית בשאלות :האם עסק
הגרי״ס בלימוד קבלה ,ואם אמנם כן ,באיזו תקופה מימי חייו ובאיזו מידה
של שיטתיות עסק בה .מעט האחיזות שבידינו מורות לכאן ולכאן ,והרי זו.
כאמור ,סוגיה הקובעת דיון לעצמה .כאן נציין כי קטע ידוע מאוד בזוהר
נתפרש בידי הגרי״ס ,כפי שעולה מכתבי בן אחיו ר׳ אריה ליב ב״ר ידידיה
ליפקין ״.
0
קטע זה מוכיח לכאורה כי אמנם הגרי״ס שת עיונו בספרות הקבלה,
ומתוד שימת לב לדגש המוסרי .ברוח דרך לימודו של רבו המובהק ,ר׳ יוסף
זונדל מסלנט שהגרי״ס העיד בו :״…ויצקתי מים על ידי מורי הרב מ׳ יוסף
זונדל היושב בירושלים תוב״ב ,ועד כה לא הגעתי לקרסוליו …משפט לימודו
העיקרי היה בענין הנצרך לו למעשה …כל לימודו בתנ״ד ,גמ׳ ,מדרשים,
זוהר ,היסוד לחפש ידיעת המעשה .ועל כל אלה גודל היגיעה ליישר המידות
ולחוכת הלככות…״ .יתר על כן ,עצם העובדה שר׳ אריה לייב ליפקין,
שהיה לא רק אחיינו של הגרי״ם כי אם גם מי השואל בעצתו ובהדרכתו של
חדו בדרכי הלימוד )כאשר מעידות ארבע אגרות שקבל מאת הגרי״ם ,והן
חלק ששרד מתוך תכתובת בין חאחיין לבין דודו ( .והוא ,ר׳ אריה לייב
ליפקין ,היה מגדולי חכמי הנסתר בדורו ,ואף הקטע שלפנינו הריהו חלק
מתוך הערות וביאורים הנספח למכתב ששלח ר׳ אריה לייב לבית ההוצאה לאור
12
13
14
9
נשמות
אביב
בישראל ,א׳ ליטוין *רשם א ת
הדברים מ פ י ב ע ל
ה ד ב ר עצמו(,
עברי,
נוסח
תל
תש״ד ,ענד .157
10ראה על כ ך דיון ב ץ ע׳ אטקס
בספרו
הנ״ל עמ׳ 102—103
ועמ׳ 132—133
המציג א ת
עמדת הגרי״ס כלפי לימוד ה ק ב ל ה כמי שלא השפיעה השפעה של מ מ ש על משנתו ,ובין
ה׳ גולדברג המקדיש פ ר ק שלם
כי
הגרי״ס ע ס ק
באופן
בספרו
מעמיק
הנ״ל )עמ׳ (209—219
ויסודי
בלימוד
לשלול עמדה זו
הקבלה.
11ב מ ש פ ח ת ו של הגרי״ס רבים הם שנשאו א ת השם אריה לייב ) ס ב ו ,בנו,
12ת ב ו נ ה ענד ג׳
13ר א ה ה ר ב
ולהוכיח
חתנו ,נכדו(.
בהערה.
חיים
יצחק
ליפקין,
ת ו ר ת ר׳
ישראל
מסלנט ,ח ל ק שני,
תל
אביב
תשי׳׳ד
עמ׳ נ״ט—סי .שלש מן ה א ג ר ו ת נדפסו גם ע׳׳י ש׳ וילמן א ג ר ו ת ומכתבים ,עמ׳ ל״ז—ל׳׳ח.
14ר א ה ה׳ גולדברג .שם ,עמ׳ .214
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
15
של האחים ראם בוילגא בקשר להוצאה לאור של הזוהר .ואם ר׳ אריה ליב
שדודו הגרי״ם היה יקר ונכבד בעיניו ,ואת הדרכתו בדרכי הלימוד היה מבקש,
עסק בקבלה ואת דברי דודו בביאור קטע הזוהר הציג בראש מכתבו ,מראה
הדבר על יחסו החיובי של הגרי׳׳ם ללימוד הקבלה ,אם כי ,כאמור ,מתוך מתן
הדגש ללקח המוסרי שיש ללמוד הימנה .ואלה דבריו :
״זוהר וירא דף קי״ז ע״א .יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבחני
דחכמתא לתתא כד שמעתי מא״ד מו״ר הגאון הגדול וצדיק יסוד עולם כוי
כקש״ת מו״ה ישראל סלאנטר זצ״ל שפירושו ע״ד שאמת שבבא עשרת ימי
תשובה שעת תשובה נפתחין .ומ״מ לא הכל שבים בתשובה אז ,רק פשוט
שהכוונה שהפתח נפתח לפני מי שירצה לכנוס׳ ומי שישתדל בעיקרי התשובה
יקובל אז .כן הכוונה שיפתחו שערי החכמה ומבועי דחכמה שמי שירצה לעמול
ולטרוח הרבה לשם שמים אהרי החכמה יהיה הפתח פתוח לפניו להשיגה
ביותר ולהצליח בה ,עכ״ד מה שלקחה אזני מפיו ז״ל .וגם מתורץ ע״פ המפורש
בתיקוני זוהר חדש דף ע״ג עמוד ב׳ מ ה הלשון דקץ אות בכל דרא ודרא
כפום זכוון דלהון כר ואם חובין מתרבץ עלה אדחיא פורקנא עד דרא אחרא
כר אבל קץ דשנה קוב״ה לא תליא בזכוון ובמידות כר אלא בו תליא הה״ד
למעני למעני אעשה ,ולכן כל קץ דכל דרגא כפום זכוון דבני נשא וקץ דקוב״ה
לא תליין בזכוון דלהון עכ״ל וע״ש באריכות ,ולכן גם קץ שבכאן הוא אם
יזכו כנ״ל ,וכמ״ש בברכות ד׳ א׳ עד יעבר עמך כר ראויק היו ישראל כוי
בימי עזרא אלא שגרם החטא יעו״ש .וע״פ הג״ל יתר המקומות שמוזכר בזוהר
ע״ד הקץ .ומתורץ ג״כ דברי מדרש הנעלם קל׳׳ט ,ב׳ שהוא ע״ד הנ״ל אם
יזכו .ומ״ש שם בשנת היובל הזאת׳ הוא ג״כ ע״ד הנ״ל ,אם יזכו אז .ונתקיים
במקצת רמז הזאת ,שבית המקדש ,בית שני נבנה בשנת ת״ח לאלף הרביעי,
כמ״ש פירש״י בע״ז דף ט׳ ע״א ע״ש ,ועי׳ בביאור הגר״א ז״ל על ההגדה על
מ״ש חשב את הקץ לעשות וכר״.
16
ר׳ ידם ף פיימר — רבו של הגרי״ם
אחד מרבותיו הגדולים של הגת״ם היה ר׳ יוסף פיימר מםלוצק אשר בעת
ששמש ברבנות בלוקניק שבמדינת ז׳אמוט קיבל הגרי״ס ממנו תורד -במאמר
״לתולדות רבעו יוסף פיימער זצ״ל מסלוצק״ המצורף לספר תשובותיו של
ר׳ יוסף" ,מציץ הרב א׳ שפירא נקודה זו ובהערת שוליים הוא תשם :״על
15ראה ד ל כ ך מ א מ ר ו של ה ר ב
והאחים
16מ ת ו ך
ראם,
דף
עלי ספר,
המצורף
על
-מענה
ותירוץ
הבאים
)סימונו
ח ו ב ר ת ח׳,
לקונסרם
איזה
בבית
יהושע מונדשיין ,כ ת ב י יד ו ה כ נ ו ת ל ד פ ו ס
עמ׳
.135
*סדר מ א מ ר י
קושיות
הספרים
שהקשו
הלאומי
רעיא
17ו כ ן
במוריד״
ש נ ה יי,
גליון
0
,8 5895
)קי״א—קי״ב^
ג1
www.daat.ac.il
מהימנא
האחרונים
הדברים(.
ג׳—ד׳
בבית
האלמנה
על
והתודה
שבזוהר״,
ספר
בראש
הדף
נרשם
הזהר״
וביניהם
הדברים
על
הרשות
לסרסם
נתונה
אתר דעת -מכללת הרצוג
כך ניתן ללמוד מאיגרת שלומים קצרה שכתב )הגרי״ס( לאחד מרבני םלוצק
וז״ל :״העי דו״ש כבוד אדמו״ר הרב הגאון הגדול כו׳ כר יוסף שיחי׳ ב ת ב
נחת ,לא מצאתי עוז בנפשי לדחוק שאלתי עוד הפעם אל כבוד הדרת גאונו…
תקותי ישים נא עץ חמלה לטובת תלמידו דו״ש ישראל״ מפליא שבכל כותבי
תולדותיו של הגר״י מסאלנט לא נמצא רמז לכך .וצ״ב״י׳ .
1
אפשר והדהקה זו מספרי התולדה של הגרי״ס נעשתה על רקע התנגדותו
העזה של בנו — יורשו של ר׳ יוסף ,ר׳ מאיר פיימר ,ללימוד המוסר ,ר׳
מאיר היה מן הבולטים שבין המתעדים ללימוד המוסר ,ובמובן מסוים היה
אף הראשון שפתח את הפולמוס הגדול סביב לתנועת המוסר* .אילו הגרי״ם
היה מוצג כתלמידו של האב ,ר׳ מסף פיימר ,היה מתקשר הדבר בתודעת בגי
הדור עם התנגדותו למוסר של הבן .
1
20
בשולי הדברים נציין כי אחד הנושאים החשובים בהקר אישיותו של
הגרי״ס ,והוא לא נחקר כל צרכו עדיין ,הוא בדיקת רישומה של תנועת החסידות
עליו ועל משנתו ,פנים רבים לדמן זה ואין כאן מקומו ,כאן נסתפק בציון
העובדה כי אהד מן הפנים הרבים אשר לזיקה שבין החסידות ובץ תורתו של
הגרי״ס הן האמרות החדות ,פתגמי החכמה ,שהשתלשלו מעולמם של חסידים
והגיעו אל בית אוצר רוחו הגדול של הגרי״ס ,אשר הצטיץ בניסוח פתגמי חכמה
חדים וחריפים!.2
יתכן ואחד מצינורות ההשפעה הללו היה בין השאר ר׳ יוסף פיימר שגם
עדיו הגיעו אמרות שכאלה .הנה לדוגמא כותב רושם תולדותמ ,מתוך כתבי
נכדו של ר׳ מסף פיימר כי ״פעם אחת אמר א״ז הגאון ר׳ מסף לפגי היושבים
לפגמ ״דאם מיט אמת קען מען דורך גיין די גאנצע וועלט ]כי עם האמת
יכולים לעבור את כל העולם[ .השומעים השבו כי רצה לשבח מידת האמת
18שם בטוריה ,עמ׳ ם״ד הע׳ .11
-ה ח ב ר ה והמוסר״
19מ א מ ר ו
בישראל
הגדולה
עמ׳
באופן
המתקיף
בכל
שהתלקחה
בוטה
עוז
וברור
לאחר
את
מכן
שימת
המוסר,
לשיטת
סביב
דבר
ששימש
המוסר
)ראה
למחלוקת
פתח
המוסר
פולמוס
.(66
20ביטוי ל כ ך הריהו
על
שפורסם
ב-המליץ״ )תרג״ז גל׳ (56היגו ה מ א מ ר הראשון של
ר׳ מאיר
מ כ ת ב ו של ר׳ צבי
פיימר
בהתנגדותו
הירש ברוידא מזאגר שהיה
הראשון שיצא לגונן
מכנה
בן
למוסר,
ואת
הוא
ר׳ מאיר
״בן
גאון,
צדיק
צדיק״ )-המליץ״ גליון ,120פ ו ל מ ו ס ה מ ו ס ר עמי
,(71עובדה היא כי ש מ ו של ר׳ יוסף
מכתבו
-המליץ״
גליון
בנו של ר׳ מאיר ,ר׳ יוסף פיימר,
הקים
נגרר
לרשימת
,171
פ ו ל מ ו ס ה מ ו ס ר עמ׳
בסלוגק,
לאחר
הגוסר,
והעביר
עמי
21י ע ו ץ
המתגגדים
שישיבת
לתוכה
)ראה
למוסר
.(173כן נציין כי
סלבודקה
כמה
הקימה
בחורים
בה
של
ר׳ דור
סניף,
מהמצוינים
ישיבה
בישיבת
גיגזבורג,
חדשה
שהתנגדה
ללימוד
המוסר.
)פולמוס
המוסר
.(257
לקט
הפתגמים
היפה
שתרגם
מיידיש,
ערך וניסח
ה ר ב כץ
)ועועת
המוסר,
ח״א,
עמ׳ .(300—310
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כי טובה היא מאוד ,אך הוא סיים ואמר ״אז ווי מיוועט קומען וועט מען ארוים
טרייבין ,וועט מען דורך גיין די גאנצע וועלט״ ]כי בכל מקום אשר יבואו עם
האמת יגרשו אותו ויסובב ויעבור את כל העולם1״ -י.
והנה אמרה כזו בדיוק ,בלשון הזה ובסגנון הזה ,מיוחסת להבעש״ט בכמה
וכמה מקורות הסידיים :״שמעתי ממורי )הבעש״ט( דאמרי אינשי עם אמת הולך
בכל העולם ,ורצו לומר שנדחה ממקום למקום״־• .-הרי זו עדות ממקור ראשון,
ר׳ יעקב יוסף מפולנאה תלמיד הבעש״ט ,וכן במקור הבא :״.״כי יש כמה
לומדים שהם עובדים להבורא ית״ש באמת ובמסירות נפש ,ומריחים כל חטא
שנמצא בעיר ,וממלאים פיהם תוכחות ,ומתקוטטים עמהם כל בני העיר
ומדהים אותם מעליהם ,וצריכים לילך לעיר אחרת ,וכשיושבים שם איזה זמן
וכשמרגישים בבני העיר איזה עבירה גם שם ,הם מוכיחים את החוטאים ,ואז
גם שם מתקוטטים עמהם ,אומרים איש אהד בא לגור וישפוט שפוט ומדהים
אותם מעליהם..״ ובזה שמעתי אומרים בשם השרף א״א הריב״ש )הרב
ישראל בעל שם( ז״ל על הא דאמרי אינשי שעם האמת יכול אדם לעבור את
כל העולם מקצה לקצה ,רצה לומר בצדיק זה שנוכח האמת דרכו ,ואינו יכול
לראות בעירו דבר עבירה ושקר ,יכול הוא לילך כל העולם ,כי מדחים אותו
מעיר לעיר ,ויכול להגיע אל קצה העולם ע״כ .ודפח״ח״
הגרי״פ כפריז
בעת ששהה בפריז הש הגרי״ס בעיניו ,הוא פנה אל הד״ר נפתלי קליין,
רופא ידוע בפריז ,שרכש מומחיות וידע רב ברפואת עיניים ,והיה מראשי
היהדות ההדדית בפריז ונציגה בארגון הקהילות היהודיות בצרפת .ד״ר קליין
בדקו ורשם לו מרשם אך הוסיף ואמר לו שאל לו ,להגרי״ס .לבכות ,משום
שהדמעות תזקנה לעיניו .התפלא הגרי״ס ואמר לו :תמיהני עליך ,כיהודי
חרד ,על דבריך אלה ,וכי כיצד אוכל שלא לבכות בכל יום על הורבן בית
המקדש…־-׳.
משמעות רבה יותר לסיפור זה עם הידיעה שהגרי״ס היה נזהר מאוד
בעניני רפואה ,כאשר ״סיפר הפרופסור באודסה שהגרי״ס היה בבית
החולים שלו במשך זמן קצר ,כאלף חולים נמצאים תחת פיקוהו בבית החולים
26
22שם במוריה ,עמ׳ פ״ט ,הע׳ .40
23ת ו ל ד ו ת יעקב
24ר׳
בנימין
מ״ו,
יוסף,
פרשת
בא,
מזלאשין,
אהבת
דודים,
ע׳׳ב.
לבוב,
עה״פ
תקנ׳׳ה,
״על
משכבי
בלילות״.
25מפי ד״ר משה קטן ,בן בנו של ד״ר קליין.
26ה ר ב
כץ
רושם:
״פרופסור
מפורסם
אחד
בעיר
בדין
שבגרמניה״
)תנועת
ה מ ו ס ר ח׳׳א
עמ׳ ,342ו מ ק ו ר ו ב״שערי ציון״ חוב׳ כ ס ל ו — ש ב ט תרצ״ג עמ׳ ם׳׳ב בשם עד ש מ י ע ה ,
ר׳
הלל
ליפשיץ
מלובלין(
וראה
שם
עוד
למעלה.
14
www.daat.ac.il
הבדלים
בין
נוסחתו
לבין
הנוסחה
המובאת
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלו ,ואף אחד מהם אינו בשמע להוראותיו בעניני רפואה וסמי רפואה במאה
אחתים ,כל אחד התאמץ להתחמק מלקיים את תכנית וסדר הריפוי ,מלבד
אהד ושמו ליפקין שהוא ממלא אחר כל הוראותיו בדיוק נמרץ ובמאה
אחוז״ ־ ,במאמר מוסגר נציין כי אפשר וסירובו לקבל את עצת הרופא בפריז
נבע ממידת בטהונו כי לא יוזק בפריז בשל היותו שליח מצוד ,,וכן בהזדמנות
אהרת בהיותו בפריז קרה והגר־״ ס החליק במעלה המדרגות ובדרך נס ניצל,
וכשסיפר את דבר המעשה לתלמידו ר׳ יצהק בלאזר הוסיף ואמר :״אנכי לא
נפל לבי בקרבי ולא פחדתי פחד ,כי באשר ישיבתי בפאריז אין לי שום
נגיעה עצמית כי אם רצון ה׳ ית״ש ,לא תוכל פאריז להזיקני״ י) .-עם זאת
כאשר הש הגרי״ם כי קרב קיצו ,עזב את פריז באופן פתאומי ,לתמיהת
מקורביו לפשר מעשה זה השיב כי לא טוב למות בפריז( י־ .
7
2
על אמירת פיוטים וזמירות שבת
ממקומות שונים נלמדים אנו כי דעת הגרי״ס לא היתד ,נוחה מקולות
שהקלו בהן גם תלמידי הכמים שלא לומר פיוטים הנוספים בתפילה וזמירות שבת.
הגרי״ס שהיה ממשל משלים אמן הטעים את דבריו אלה באמצעות משל ,והרי
דבריו כפי שרשמם בן דורו של הגרי״ס :״שמעתי כי הגאון הנורא קדוש ה׳
מו״ר ישראל סאלאנטער •זצ״ל פעם אחת אמר לפני תלמידיו אודות אמירת
הפיוטים אשר יסודותם בהררי קודש ממדרשי חז״ל ,וכן הבקשות
מה שאומרים אחר התפילה ,או זמירות של שבת מה שבעה״ר ברוח הזמן הזה
נמצא פרטי אנשים שנמנעים לאומרם .ועוד שמכים בכף בבהמ״ד כדי לדלג
מהם׳ לבטל ולהרחיק רבים מלאומרם ,ותולים עצמם אשר גם קצתם מגדולי
הכמי ישראל מקצרים באמירתם ,ובאמת אין לך שטות גדול מזה המסתכל
להשיג מדרגתם הגדולה מה שבהם .משל למה הדבר דומה ,כי נראה ההבדל
בין עשיר לעני בסעודת אכילתם ,שגם לעשיר מביאים לפניו בתחלת סעודתו
מדברים הפשוטים כמו דג מליח וירקות ,והוא אוכל מהם רק מעט ,אמנם
לא כן העני כי אוכל הרבה בפה מלא מהירקות עד לשובע .וטעם הדבר ,כי
העשיר שידוע לו שאחר זה יהיה מוכן לפניו בשר טוב ותרנגולת פטומות
לכן מה לו למלאות בטנו בירקות ,ובמקום שיכניס הירק יכניס הבשר ,ומה
שהוא אוכל בתחלה הירק אינו רק לגרר לו תאוות המאכלים שאחר זר״ לא
כן העני כי לב יודע מרת נפשו ,כי אין לו רק מה שלפניו ,לזאת הוא חוטף
27ה ר ב ת׳ זייטשיק,
המאורות
ירושלים,
הגדולים.
תשכ״ט,
עמ׳
י״ב )מפי הגה״צ
ר׳ משד.
רייז ז״ל( ,וראה עוד ב ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר שם תיאורים המוכיחים עד כמה היה נזהר הגרי׳״ס
לקיים
דברי
כל
28א ו ר ישראל ,עמ׳
הרופאים.
.122
29ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר שם עמ׳
נהגו
אז
המקום,
לקבור
היו
,237
בכוכים
מוציאים
את
לזמן
ההסבר
מסוים,
העצמות
ה מ ו ב א שם
וככלות
ושורפים
מ ת ו ך ״שערי
הזמן
ולא
ציון״
גמצא מי
הנ״ל
שישכור
כי
בפריז
שוב
את
אותן.
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואוכל ממה שבא בידו ובפיו למלאות מהם כריסו באכילה גסה עד שיזיע
מצחו .ככה אם נראה לפעמים לגדול הדור שהוא ממעט בפיוט או זמירות
כי ידוע לו כי מוכן לפניו עסק התורה בשקידה נוראה בפלפול התלמידים,
אבל הקטנים בערכם העובדים אותו במדרגות הנמוכות כי תיכף אחר התפילה
מרוב טרדות הזמן ילך לרדוף אחר הבלי הזמן ,לכל הפחות בשעה הפנויה
לו ומכשרת לפניו יראה לחטוף ממה שבא בידו ,פיוטים או תהלים ,ממה
שהננו ה׳ ומוכן לפניו .כמו שדרשו חז״ל כבד את ה׳ ממה שחננך ומגרובך,
למלאות פיו וגרונו לתת הודות לה׳ ,להשביע בטנו מדברים שבקדושה ,כמו
שכתוב כל אשר בכהך לעשות עשה ,ויומשך מזה ברכה והשפעה .ומי שלא
יעשה כן הוא מערמומית היצה״ר כדי לבטלו מכל׳ ועי׳׳ז מדיהו מדחי
אל דחי״ .
30
עוד משל שענינו ההבדל בין עשיר ועני נמסר בשמו של הגרי״ם כ ע ד
המקלים ביום כיפור קטן .ועיקרו של המשל הוא כי הסוחר העשיר הרוצה
לנסוע מוילנא לפטרבורג הריהו רוכש כרטיס אהד והדבר מספיק לו לכל
הדרך כולה ,אך הסוחר העני שאין ביכולתו לרכוש כרטיס אהד גדול ,הריהו
רוכש כרטיס מתחנה לתהנה .והנמשל ,אם גדולי ישראל יכולים להסתפק
בתשובה של יום כיפור עבור כל השנה כולה ,אך הקטנים הייבים להזדקק
ליום כיפור מדי חודש .
31
הזהירות כמצת מצוה — שתי נוסחאות כשירה
מן הידועות שבהוראות ההנהגה המוסרית שהורה הגרי״ם הם דבריו
על חובת הזהירות הרבה שיש לנהוג בעת אפית מצות מצוד! שלא לגגוש
בנשים הלשות את הבצק .וכה מספר הרב כץ :״בעוד שבתו בסלנט ,קרה פעם
שלא יכול היה להיות נוכח בשעת אפיית המצה השמורה שלו ,שהיה כאמור,
מדקדק בה מאוד בהידורים מיוהדים .תלמידיו ,שקיבלו עליהם את ההשגחה
במקומו ,בקשוהו לתת להם הוראות — באלו הידורים להיזהר ביותר .רבי
ישראל צוה אותם להיזהר ,בעיקר ,לא לצער את האשת העוסקת בלישת
הבצק ולא להאיץ בה — תוך זריזות וזהירות המצות — למהר בעבודתה,
באשר היא אלמנה עלובה ויש בזה משום לאו ״לא תעגון״ .״אין כשרות
המצות שלמה — הוסיף ר׳ ישראל — בהידוריהן שבהלכות פסח בלבה כי
אם עם דקדוקיהן גם בדיני הושן משפט״־ .
3
הנהגה מוסרית נפלאה זו באה לידי ביטוי גם בשירה העברית .בחרנו
להדגימה בשני שירים אשר מחבריהם שונים לחלוטין זה מזה ,אך רישומו של
הסיפור ליכדם והביאם להביעו בשיר .מן הצד האהד ,השיר הראשון ,״הצדקות
30ר׳
משד ,נתנאל
31ה ר ב אברהם
מזטיל,
אמינת
נ פ ת ל י גלנטי,
32ת נ ו ע ת ה מ ו ס ר ח׳׳א עמ׳
התחיה,
ברדיצ׳ב,
מועדים לשמחה,
.358
16
www.daat.ac.il
ניו
תרג׳׳ד,
יורק
י״ד
ע״א בהעי כ״ה.
תרפ׳׳ח עמ׳
.29
אתר דעת -מכללת הרצוג
33
המסוכנת״ נכתב על ידי הרב היים אריה ברנשטיין ,מאישי המוסר המובהקים
לבית סלבודקה׳ מראשי ישיבת ״היכל התלמוד״ בתל אביב ,מי אשר אהבתו
הגדולה למוסר הביאתהו גם אל שפת השיר ,ומן הצד האחר ,המשורר דוד
שמעוני ,איש העליה השניה ומשוררה ,ואף הוא נתפס לגודל אישיותו של
הגרי״ס )אשר בשירו מתכנה בשם ״הרב״( ,ובכלי השיר שבידו עיצב את
הסיפור ויצקו לשיר .אין זה מעניננו כאן לעסוק בניתוה ספרותי השוואתי׳
יקרא הקורא ,יבחן וישפוט מלאכת שירו של מי עלתה יפה יותר :של איש
המוסר שהיה למשורר ,או של המשורר ששר משירת המוסר .והרי הם:
הרב חיים אריה ברנשטיין ז״ל
ה״צדקות״
המסוכנת
ס?.ךקות״ ס?וסכ3ת
,
•:ןזי יי•? ריס }•* -י,
גישזניז• .כס ,כד(
ילססילו קןיו־ות ל$ךץ לאוגרי
וסי <ני זהיר לקלות לכםפורזת.
שליף ויקמ ב?ני ןזגרג.
קדמי יקוךאל ססלןם זדיק סזיורוו
ןלש לסדר בןןזילת :ך:ם
ןל.ןה ?גאו ?ךב ?תג
עיסף ללא סןלי סלם,
לאפות סס*יח י ד ץ דכמהג.
ןןינו ק(ם ?!ב ל^ל
?*לוחי סלסיןיו :ג$ה ןסןר
ןהיא סיזריב עולמית ללרוןתו.
ל£ן1ש סמןזכן׳ האללל,
יןוקדק ןגחמיר ליותר ז
לחליל־ס#םחחן7ז-הוא מוןללר-
??ךח' ןזסל 3יגי?־כ?לם,
״הןןןרו ?*די רגנו ןןר,
!ש אץ לקראת סןיןה להתלסבותו•
?ד ?ןלה ןהביא את קהלם.
״*לא <<^?.יק לא$1ה אללןה
לדקדק לחולדה מסת ויחיךה
ןלא עוי אלא סאריך להדור ס ד ן
סלעןה וןנלהת־סלים״
ןעיכר ?כיךות ללי מןה•.
ולעכב ^ ל } ״ ל סלסלה וסלסין.
ל ״ י ^ ו ו ללי?ר!? ,ןת־38לםי.
יל^^ת לב1ד קןמ15< 1סר.
?ו*ב דקדוקי ל א !לווין
כיזנז־ היא לקעקע את סדין.
א>
לסלוה הוא סקסיד ומהדר,
לקללת עיל־^סלם לג&ר יומו,
ללל ;;לתו יוסר ןיוסר,
ול<ל אינ 1סך?יש ןיוןע
סי^רא ? ס ע ל?ני נוכו,
והוא לצום ןצועק ״אחד״
<?1דק למזיות ל מ ו ר ,
לקול ךמ ,לרור ןחד׳
סוב ן5:ד !.אלל הןקר.
ביןד נאסרים הוא פון?.
ן ד יהי !?רי? ללנוסת קילנג־
להגי ל ל .פ ן ו ה להתבוןן
והרי זו סלוה סל$ה נ ן נ י ך ה
ןלןקי־:32מ כלסעב ס?:ונ.1
ולןזללה וללתינות <התכ1נן.
ול??5ןה ל ן א #ך ה .
?יל* ל?9ע איש ס$ןז ןלא •ללם
?י אז ל,דוריס9ןות ?קיה 7לש.
#1קסתעשף לס׳ויתי לןלקות,
ל?נ?ן 5לרב זןקות,
$ן ה1ךה קדוש־־ל^ךאל ר:נו
?אי יךאו׳ ןז! #הגור .מהןךת
לאורו גלו תולים לןךלני.
גא9לת־ססגוח בדקדוקים לעגזךת,
33הליכות חיים׳ ת ל אביב ,ת ש כ ״ ו עמ׳ .230—332
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוד ש מ ע ו נ י
מצ1ת ה * ן ה
וללר הם גח9זים ל?את,
אלל על .יד הךלת
הם מתעללים ושואלים:
.אילי תואיל תםליךה
גמה ךאיי לנהוג ןהירות
בפילה ומכופלת ?״
על ערש ךני ןזךב שולב
יןזךש מתאנס.
אך גאןח הוא לא טלאב.
לי אם על *את יהיג^ה,
קזאין היא ה^ןןה לכול
לללת ולסקיגיס
על אש!ת בוצות מצוד.
לםל?זים ימיקלה.
אך לאו ת ל מ י ך ו אליו
ןןזם או^ךים .ר ל נ ו !
את פני הרב קזגיפי קךווי
3ת ?חוק דלה האיךה.
,ל י יהודים לשךים אתם
}ליי לי ולדי*.
אך לעןיה קלןה ללם
אילי איכל אועילח:
וללן ,אותה אוקה ד^ה.
אל ןא תצעריה.
הןןזת מאד לבל
לה תגערו חלילה״…
אל ;א תצר .אל ?אתךאג,
יהי ללף לטיס!
ןזן לאותו $פלה
ג^פות ןם סצותינו.
נקפיד איפיא 5ל ןזלקזרית,
עינני לא תניס.
אמןם א1יתה או?ה ל ? ך ה
היא ל ע ^ ה נןהךת,
אלק??תו ? ל ןזמלמד,
א ? ה לךאת ? 9י ם :
אך ה?ןה נקפיד יותר
מלל קולה אןזךת
הם ק׳סןלים ? ? . :מ ע ןנעקזה״!
? ל ו ם ןסג ^ 9ח ! "
את ־כ״^זוןה הם חיש ניזקים
ן ^ ז י ם לללת.
על ן$ך £ך ף הרב שולב
אך ,שוב אינו ני3ס,
ולא ??לו ןלא ??<ןט
ולא נוךיךה ?לן״•
ועל 9ןיו 3ת ?חיק ? 0 9ה
כ*ב.ר ם ? י ס ^ ת .
תוכהת
מוסר
18
www.daat.ac.il
שהפכה
לשיר
אתר דעת -מכללת הרצוג
יונה עמנואל
א־ ל נקמות הופיע
א
דברי המאמר הזה אולי אינם מקובלים ,יתכן שחלק מהקוראים יתפלאו
על תוכן המאמר ועל כותבו ,וחוששני שיש שאינם רוצים להבין את הנושא.
מאמר זה נכתב באמצע שנת תשמ״ג ,ארבעים שנה אחרי השמדת ששת
מליון יהודים בשנות השואה .מאמר זה נכתב בתקופה שהרדיפות על יהודי
ברית המועצות שוב מתגברות .מאמר זה נכתב בשנת תשמ״ג כאשר רוב
עמי ערב מסיתים וממשיכים במלחמות ובפעולות טירור נגד עם ישראל בארץ
ישראל .בארץ ישראל נהרגו אלפי יהודים ממאורעות תרפ״ט ועד היום הזה.
אלפי צעירים נפלו בארץ ישראל בשדות הקרב ,ביניהם מאות בוגרי ישיבות
ולומדי תורה ,אשר רבים מהם השאירו אחריהם אלמנות ויתומים.
מקובל להוסיף המלים ״השב יי,ופ דמו״ ,כאשר מזכירים אחד מעם
ישראל שנהרג על היותו יהודי .וכאשר אנו מזכירים רבים מהם ,אנו אומרים
״השב יקוב דמם״ .כולנו יודעים נוהג מקובל זה .אך אולי אין אנו שמים לב
למשמעות הדברים .אהבת הבריות היא ערך עליון בתורה ,וזה כולל אהבה
וכיבוד של כל בני תבל .אמנם ״ואהבת לרעך כמוך״ מכוון כלפי עם ישראל,
אבל התורה וחז״ל הדגישו את צלם א־להים של כל אומות העולם :״חביב
אדם שנברא בצלם ,חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם א־להים שנאמר כי
בצלם א־להים עשה את האדם״ )בראשית ט ,ו( )אבות פרק ג ,יד ,ועי׳ שם
בתוי״ט( .כל אחד מישראל מצווה להתנהג ביושר כלפי הגויים .במיוחד יש
להזהר מהאסור החמור של הילול השם .וכן מובא בהרחבה בספר החסידים
העונש ההמור על אי־יושר כלפי גוי )סי׳ שצה ,תתרעד ,תתרפ ,תתרפה,
תתרפה ועוד( .בעל משך הכמה ;שמות כא ,יד( כותב ״ישראל שהרג בן נת
איכא מלבד חטא הרציחה עוד עון דחילול השם יתברך …,ואיך יכופר לו
על ידי מיתה חטא הרציחה?״ לכן בית דין של מטה לא יהרוג ישראל שרצח
גוי ,שהרי דינו יותר חמור מישראל שהרג ישראל.
ב״באר הגו:ה״ ,הושן משפט סי׳ רלא סק״ב מובא בשם ילקוט שמעוני,
פרשת צו סוס״י תקד בשם תנא דבי אליהו ״מעשה באחד שסיפר לו שעשה
עולה לגוי במד• דת התמרים שמכר לו ואח״כ קנה בכל המעות שמן ונקרע
הכד ונשפך השמן ואמרתי ברוך המקום שאין לפניו משוא פנים ,הכתוב אומר
׳לא תעשוק את רעך ולא תגזול׳ ,וגזל הגוי גזל״ .אכן מצויים אנו בזהירות
ויושר כלפי הגויים.
ב
כל זה כלפי גוי שלא פגע בנו .אך אין סליחה וכפרה לגוי על דם יהודי
ששפך .״אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך״ .מקובל ונדפס נוסח
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ג
הריף יותר :״אבינו מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך״ .וכן
בתד״לים עט ,י ״יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך״.
ביומו האהרון עלי אדמות כתב משה רבינו את שירת האזינו .ובמה
סיים ? ״הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו
עמו״ )דברים לב ,מג( .יש דין ויש נקמה על דם עבדיו שנשפך .דתות
אחרות מדברות על ״דת האהבה״ או על ״דת הרהמים״ שיש להן ,ובשם
דת זו רצתו ורדפו את עם ישראל .אנו זכינו לדת האמת וכאן יש דין ומשפט
על כל טפת דם יהודי שנשפכה ועל כל סבל שסבלנו מהגוים .וכן פירש
דש״י את דברי השירה האחרונים של משה רבעו ״כי דם עבדיו יקום —
שפיכות דמיהם כמשמעו; וגקם ישיב לצריו — על הגזל ועל החמס כענין
שנאמר ׳מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמם בני יהודה׳
)יואל ד ,יט( ואמר ,מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׳ )עובדיה
א ,י(״ .אכן יש בקמה על כל פגיעה .בלי משפט ,בלי עונש ונקמה אין
צדק בהסטוריה .זר לנו כל רעיון של נקמה אישית ,אך שמענו וחוגכגו
מיום עמדנו על דעתנו שיש נקמה על רדיפת עם ישראל שנרדף ע״י
גויים.
וכן סיים דוד המלך ,נעים זמירות ישראל .הז״ל ראו בדוד המלך את
ממשיך דרכו של משה רבנו ״עמד דוד ,פתח במה שחתם משה״ )ילקוט
תהלים א ,א ,מובא בפירוש הרש״ ר הירש תהלים א ,א( .משה רבנו
סיים ב״אשריך ישראל״ ודוד המלך פתה ב״אשרי האיש״ .גם סיומו של
דוד המלך הוא כעין סיומו של משה רבעו .משה רבנו סיים ב״כי דם
עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו״ .וכן עשה דוד המלך .פרק הסיום ,מזמור
ק״נ מוקדש כולו לתהלת השם ,הללו א־ל בקדשו הללוהו ברקיע עזן
וכר .במזמור שלפני זה מתאר דוד המלך את ״שירו לה׳ שיר חדש״ ואלה
דברי הסיום :״לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים ,לאסור מלכיהם בזקים
ונכבדיהם בכבלי ברזל .לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו
הללוי־ה״ .זהו הסיום של ספר תהלים ,לעשות נקמה בגוים ,לעשות בהם
משפט כתוב ,זהו לפי התרגום ״דין דכתיב באוריתא״ ,דין הכתוב בתורה ,דהיינו
דבריו האחרונים של משה רבעו בשירת האזינו.
אין בדבריהם האחרונים של משה רבנו ודוד המלך קריאה לעם ישראל
לנקום את נקמת עם ישראל .מצווים אנו לזכור ולהשמיע אמונתנו למשפט
הי ית /שהרי בלי נקמה על הסבל והעינוי אין שמו של הקב״ה שלם.
הנקמה אינה מהייה את הנרצחים ,אבל היא מקימה את הצדק הנרמס ולכן
נקמה מלשון קום )הרב ש״ר הירש בפירושו לבראשית ד ,טו( .אי אפשר
1
צריך
מה
בירור
שכך
הנוסח
בכ״י
אחד)•(
בער
מלכנו״.
מ ש נ ת ס״ו
ולא אדע מ ה
ברעדלהיים
הנוסח
ב״אבינו
המקורי.
בלי
טעמו.
ובסידור עם
כתהלים
עט ,י
בסידור
עבודת
״לעינינו״
והוא
בכל
הסדורים
כמעט
ישראל
מוסיף
פירוש ה ר ב ש״ר הירש,
20
www.daat.ac.il
מוזכר
״לעינינו״,
לר׳
״ונכון
יצחק
הן
בנוסח
בער
מטעם
באשכנז שמצאתי
וזה
מובא
שהנוסח
ידוע למבין״.
מופיע
התפלה,
מוכיח
הן
קצת,
לעינינו״בתרגום.
ואני
וכן
אתר דעת -מכללת הרצוג
לותר על הנקמה וכדברי הרב ש״ר הירש בפירושו לתהלים קמט ,ז ״מוכרחה
לבוא נקמה למען בני ציון שנרדפו ולמען חסידי אומות העולם״.
ג
על נהרות בבל ,שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון .הגוים הגלו את
אבותינו באכזריות לארצות נכר .תשובת אבותינו היתד :,״אם אשכחך ירושלים
תשכה ימיני״ )תהלים קלז ,ה( .והם סיימו במשפט אחד :״אשרי שיאחז ונפץ
את עולליך אל הסלע״ .אבותינו ידעו שנקמה זו הכרחית .אין לנו רשות
לוותר עליה .ודוק ותשכח .אבותינו לא אמרו שהם עצמם יפגעו בילדי
שוביהם ובעולליהם .יהודים ,בני אברהם ,יצחק ויעקב אינם מסוגלים לדבר
זה .אך בכל זאת :אשרי הגוי שיעשה להם זאת .בטוחים היו אבותינו שכך
יהיה עונשם של שוביהם .וכך יהיה עונש תושבי בבל בידי מדי :״ועולליהם
ירוטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשכבנה״ )ישעי׳ יג ,טז( .עונש
ונקמה אכן יהיו ״כמהפכת א־להים את סדום ואת עמורה״ )שם ,שם ט( .זאת
היתד ,נבואת הנביא וזאת היתד .תקות עם ישראל .״כי יום נקם לה׳ שנת
שלומים לריב ציון״ )ישעיה׳ לד ,ח( .ועל נקמה זו אמר הנביא שם ״דרשו
מעל ספר ה׳ אחת מהנה לא נעדרה״ )שם טז( .אמנם יש כאן לפעמים ״דרך
אכזריות״ )רד״ ק שם יג ,טז( ,אך זו נקמת ה׳ בשונאי ישראל.
כאשר מוזכר בתהלים )צד( ״אלמנה וגר יהרוגו ויתומים ירצחו״ מתפלל
בעל המזמור ״א־ל נקמות ה׳ א־ ל נקמות הופיע״ .וכן אמר יואל הנביא )ד,
כא( ״ונקיתי דמם לא נקיתי והי שוכן בציון״ ופירש הרב מנדל הירש ,בנו
של הרב ש״ר הירש ,שבעמדם על יד קברות בניהם שנרצחו ,בטחו אבותינו
על הקב״ה שהבטיח ״דמם לא נקיתי״ וכן ״לי נקם ושלם״ ולכן לא עשו
בעצמם מעשי נקם .
2
אין לעם ישראל רגשות נקמה שפלים .תקותו של העם לנקמה מהוה
נכס דתי והוא מעוגן בתורה ,נביאים וכתובים .זהו חלק מהשקפת עולמו של
עם ישראל :נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך .הפייטנים נתנו בטווי
לתפלת־תקוה זו בפיוטים ובסליחות שחבת .אף בהגדה של ליל הסדר אנו
אוןמרים :שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמד
לא קראו .כי אכל את יעקב ואת גוהו השמו .שפוך עליהם זעמך וחרון אפך
ישיגם .תרדוד באף ותשמידם מתחת שמי ה׳.
זר לא יבין תפלה כזו ,מלאה תקות נקמה באויבי השם שרדפו והרעו
לבני יעקב .אבל אנו יודעים שכך משפט השם .כך מובטח לנו ולהגשמת
הבטהה זו אנו מיחלים ,ללא פחד וללא חת .בימי הביניים ,כאשר הנוצרים
2
ה ר ב מנדל הירש הוסיף
עד
שלא
ההורים
התעוררה
וכתב
שנאה.
כ ל פ י רוצחי ילדיהם.
הורי הנרצחים ב״לי נקם ושלם״ היה חזק
ש ב מ ח מ ם של
כנראה
כוונת
הדברים
אך
מנץ לו ? !
שלא
התעוררו
רגשות
שנאה
אצל
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רצחו והשמידו קהלות ישראל על נהר ריינס ,אמרו אבותינו ״שפוך חמתך״
עם תוספת וכן מובא במחזור ויטרי ,דיני ההגדה :״שפוך חמתך על הגרים
וגו׳ עד וחרון אף ישיגם .ומוסיף עוד :״תהי טירתם נשמה באהליהס אל
יהי יושב )תהלים סט ,כו( ,יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה׳ דוחה ,יהי דרכם
השך והלקלקות ומלאך הי רודפם )שם לה ,ה—ו( ,תן להם כםעלם ובררע
מעלליהם ,כמעשה ידיהם תן להם ,השב גמולם להם )שם כח ,ד( .האשימם
א־להים יפלו ממועצותיהם ברוב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך )שם ה ,יא(.
תן להם ,מה תתן ,תן להם רחם משכיל ושדים צומקות )הושע ט ,יד( .תרדוף
באף ותשמידם מתחת ׳ממי ה׳ )איכה ג ,סו(״.
במחזור ויטרי — וכן בסידור רב עמרם ובנוסחאות עתיקות — מובא
בברכת ההפטרה במקום ״ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו״ הנוסח
״ולעלובת נפש תנקום נקם במהרה בימינו״ /כעין זה בסידור רבנו שלמה
מגרמיזא .אין כאן תפילה לנקמה חילונית במובנה הפשוט .״גדולה נקמה
שנתנה בין שתי אותיות שנאמר א־ל נקמות ה׳״ )ברכות לג ,א( ומפרעז
מהרש״א )חדושי אגדות שם( ׳מנקמה זו מורכבת ממדת הגבורה ,א־ ל ומידת
הרחמים ה׳ ,שהרי ״נקמה בעו״ג גם כן טובה לישראל והיינו צירוף ב׳ שמות
הרחמים והגבורה דמתוך הנקמה בעו״ג ימהיא גבורתו ית׳ ב״ה תבא הרחמים
לישראל״ .מדברי מהרש״א משמע שמניעת הנקמה בגוים פוגעת ח״ו ברחמי
ה׳ כלפי ישראל.
,
אלפי שנים הי עם ישראל והאמין באמונה שלמה בהבטחת ה׳ בהענשת
הגוים שהצרו והרעו לעם ישראל .כך הדגישו הכמינו ז״ל וכך התפללו המוני
עם ישראל בתפלותיהם ,בפיוטים ובאמירת סליהות.
ד
צפיה זו לנקמת השם היא חלק מהצפיה לישועה .וכידוע ראו חז״ל
בחומרה רבה כל רפיון בצפיה לישועה ,עד שקבעו שכל אדם בישראל יתן
בעתיד לבוא דין והשבון לפני בית דץ של מעלה ,אם אכן התמיד בצפיה
לישועה )שבת לא ,א( .מובן שלא בכל דור הצפיה לישועה ולנקמה היתה
שווה .יש להניח שבדור של צרות רבות גדלה הצפיה לנקמה ואילו בתקופה
שקטה יותר רפתה צפיה זו ,אד תוכן התפילות לא נשתנה .רק אנשי הריפורם
3
ראה
״אוצר
מהרה
בימינו״,
ובסדורי
בער
התפלות״,
לא
וראה
״נתיב
כאן
שהעדיף
ראש,
במסכת סופרים שבמחזור
התימנים
צוין
הוצאת
וילנא
״תנקום
כל
בינה״
הנוסח
זה
נקום״ ,עיין
אפילו
להרב
ברמז,
יששכר
״תושיע״,
שבמדור
תרע״ה
ויטרי ״תנקום נקם
שם עוד
כנראה
יעקבסון,
22
www.daat.ac.il
במהרה
שינויים.
בסידור
ידוע
למבין״,
ראה
עמ׳
228
אך ל א ציין שר״י ב ע ר ל א
נקם״.
רב
בימינו״
עבודת
״מטעם
ח״ב
עמרם
״תנקום
שתמה
על
הזכיר
כלל
ישראל
לעיל
דברי
הנוסח
נקם
וברמב״ם
לר׳׳י
ה ע ר ה .1
ר״י
בער
״תנקום
אתר דעת -מכללת הרצוג
העיזו להשמיט את התקוות לנקמה מתוך סידור התפילות ובזה הוציאו את
,
,
עצמם מתוך הכלל וכפרו בעיקר •.
הרב והגלולה מבריסק ,הגרי״ז זצ״ל הסביר את דברי דוד המלך ״סבוני
גם סבבוני . . .סבוני כדבורים״ ע״פ פירש״י דברים א ,מד שהדבורה כשהיא
מכה את האדם ,מיד מתה ,וכך שנאת הגויים ״סבוני כדבלרים״ ,״דגם כשידעו
הגויים שיהרגו אותם ,מכל מקום מרוב שנאתם לישראל ,ילכו מרצונם להרג,
כדי שיוכלו לספק את רצונם להרוג את ישראל״ )הגדה לבית לוי ,מה״ ת
עמ׳ רכה( .אכן הגדרה קולעת על פעולות המחבלים נגד ישובים בישראל.
כעין זה כתב הרב ש״ר הירש ,,אין לך דבר שהוא מבוקש יותר מלמחות את
ישראל מבין העמים״ )פי׳ הרב הירש ,תהלים פג ,ג( .ועל אף מאבקו של
הרב הירש נגד כל רפיון בקיום התורה והסכנות שיש בזד ,לקיומו של עם
ישראל ,כתב הרב הירש )שם( בפירוש ״עשה להם כמדין כםיסרא כיבין
בנחל קישוך וז״ל ״הכוונה היא לתקופות בהן ירד ישראל לגמרי באמונתו
בה׳ — ,איש הישר בעיניו יעשה — ,ולעמים שבגבולותיו מדין ,ועמלק
הוא נראה כאילו היה הפקר ,בימיב ההם הושעת ,כן הושיעה גם עתה״ .ועוד
סיבה לנקמה ועונש .הגויים לא רק הפקירו דם ישראל ,לא רק רצחו ,אלא
בדו שקרים על עם שראל ,לכן ,כתב הרב הירש )תהלים סט ,כו( ״אכן
ראויים הם שישפוך ה׳ עליהם את מלוא זעמו וכי טירותיהם יהיו לחרבות
ובתיהם ישמו״.
אסור להרפות מצפיה זו ,אך יש לדאוג שצפיה זו לא תהפך לשנאה
גזענית ולפעולות בלתי רצויות .כמובן שלממשלה הזכות ואף החובה לעשות
פעולות נקם ,במיוחד למנוע מעשי האויב בעתיד .מאידך רפיון בצפיה לנקמה
אינו פחות חמור מהפרזה בצפיה זו .יתכן שחכמינו אכן חששו לרפיון בצפיה
לנקמה .וכך מובא במדרש תנהומא ,סוף פרשת כי תצא )ומובא גם שם
בילקוט שמעוני( :״זכור את אשר עשה לך עמלק — אמרו ישראל לפגי
הקב״ה :רבונו של עולם אתה אומר לנו ׳זכור — אתה זכור ,שאנו שכחה
מצויה בנו ואתה אין לפניך שכחה ,לכן זכור את אשר עשה לך עמלק ,לנו
עשה ולד לא עשה? הוא הדבר זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלים וגו/
)תהלים קלז ,ז(״ י.
4
הריפורם
ראשי
הרדיפות
אמירת
במלו
במסעי הצלב.
יוצרות
הרב הירש
בשבתות
כתב
בין
מאמר
פסח
חריף נגד
לשבועות,
תיאורים
בהן
על
ביטול זה )אוסף כ ת ב י הרב
הירש ,ח״ב עמי (107—91והצביע על הערך החינוכי באמירת י ו צ ר ו ת אלו ,בהן מ ת ו א ר ת
מסירות
יהודים
)שם
ולא
5
הנפש
בארצית
עמ׳
לנקמה.
הדמים
של אבותינו.
.(102
כגון
תתנקם״
מעמים
אחרות
הרב
הירש
״שבעתיים
)עמ׳
נבער
ושאל
/98
השב
הביא
אל
״יאגקמה
לחרפות
גם במקום אחר הדגישו
כמו
כן
״האם
עולם
טען
הרב
הירש
הפסקנו
להיות
את
תרגומו
שס
חיק
מריבי״
מאויבי
לחמה
עם
)עמ׳
ואכריתם
ולצער״
שגם
בזמננו
א ח ד ,
מיוצרות
^96
ביד
)עמ׳
אחדות,
״העל
ימיני״
ישנן
משפחה
אלה
)עמ׳
רדיפות
נגד
א ח ת ? ״
ביניהן
תפילות
לא
תפקד
בם
,(103
״צא
איש
.(104
חז״ל שלעם ישראל ק ש ה ל ק ב ל את
המושג
נקמה :
״כך
אמרי
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אכן הצפיה לנקמת ה׳ דורשת חנוך מתמיד .עם ישראל מסתכל במאורעות
העמים ומחכה למשפט הקב״ה בעמים .נפילת מצרים ואדום באד• כעונש
״מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם״ )יואל ד ,יט( .נפילת בבל
בידי מדי אינה אלא עונש ונקמה על מה שמלכות בבל עשתה לישראל
)ישעי׳ יג( .רומי נפלה אחרי חורבן בית שגי ,ספרד ופורטוגל ירדו מגדולתן
אחרי גירוש יהודי ספרד .אנגליה ירדה מאמפריה גדולה לממלכה בינונית
אחרי שלטון בארץ ישראל ונסיונם הגס להצר לישוב היהודי בארץ .אחרי
השואה נחלקה גרמניה הרשעה לשתי מדינות עוינות זו את זו .חומת ברזל
חוצצת בין שתי הגרמניות ,וכל מי שמנסה לברוח ממזרח למערב ,אחת דתו
למות .נער הייתי בשואה וראיתי איך הגרמנים התנפלו באכזריות על בחור
הי״ד שקפץ מתוך הרכבת שהובילה אותנו למחנות * זאת היתד! פגישתי
הראשונה עם מכונת ההשמדה של האויב האכזרי נגד עם ישראל ,גברים,
נשים וטף ,חולים ,זקנים ויונקי שדים ,הי״ד .אכן ,עד היום הזה ,יורים על
כל גרמני המנסה לברוח ממזרח גרמניה למערב .אמנם אנו מצפים לנקמה
גדולה יותר ואף על פי שתתמהמה ,עם כל זה אחכה לה .אגב ,שנים מעטות
אהרי שהגרמנים שרפו מאות בתי כנסיות ברחבי גרמניה ,הופצצו ונהרסו אלסי
מוסדות תרבות וכנסיות עתיקות בגרמניה בהפצצות חיל האויר של בנות
הברית .עד היום נשאר באזני זמזום מטוסי הפצצה שעברו בלילות להפציץ
את ערי גרמניה — ואנו שכבנו רעבים ורצוצים במחנות המות .הזמזום הזד,
היה לנו לנקמה!
מגור ראשי הנאצים ימח שמם מיד אחרי השואה הוא בודאי הלק ממשפט
השם ,״ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה״ )תהלים קי ,ו( .ומפרש
הרב ש״ר הירש וז״ל ״׳מלא גויות׳ מסמל את העם שאותו יעמיד ה׳ במשפט,
עם שהשפע שלו בא מהרוגים ,שעושרו בנוי על גויות ,שגויות החללים
מהווים את עושרו ,עם זה יעמיד ה׳ למשפט בבואו לשפוט את העמים .אולם
תחילה ׳מהץ ראש /באה גזרתו על השליט העליון ,׳על ארץ רבה׳ ,על ארץ
גדולה ,עשירה ואדירה״ .אכן נקמת השם פגעה בשליט העליון ואחוזת מרעהו,
ימח שמם וזכרם.
ה
וכך אנו מצווים להתבונן על כל מאורעות הימים ,לקוות להתגלות
מלכות השם .״וידע כל פעול כי אתה פעלתו״ ומתוך צפיה ״לעשות נקמת
בגוים תוכחות בלאומים״ .ישעי׳ הנביא הדגיש את עתידו של עם ישראלי
ישראל
יט,
לפני
יח(
לאויביו׳
6
הקב׳׳ה
ואתה
רבון
נוקם ונוטר
)נחום א ,ב(.
בני
עמך,
אבל
לא,
ב(׳׳
)מדרש
רוב
היהודים
לתאי
הגזים
אמר
ונוטר
נוקם
רבה,
שברכבת
בסוסיבור
העולמים
שנאמר ׳נוקם
להם
אני
בראשית
זו
ומתו
כתבת
הובאו
שם
הקב״ה
לעובדי
נה,
בתורתך
ה׳
אני
ובעל
כתבתי
כוכבים,
׳לא
חימר,
בתורה
׳נקום
אחדים
אחר
כך,
מ י ת ת חניקה,
השם
ימים
www.daat.ac.il
לא
נקמת
לצריו
תקום
בני
ונוטר
ולא
ה
תטור
ישראל׳
ו
א
ת
)במדבר
ג(.
יקום
24
תקום
נוקם
ולא
ה׳
תטור׳
)ויקרא
א
בשבעה עשר
דמם.
בתמוז
תש״
ג
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ״והלכו גוים לאורך״ )ם ,ג( ,אך ישעי׳ הנביא לא הרפה מלהדגיש את
נקמת ה׳ על רשעות הגוים .אין כאן סתירה ומי שרואה כאן ניגוד מסוים
אינו אלא תועה .ישנם יהודים שלצערנו אבדה להם הצפיה המושרשת לנקמה
על רשעות הגוים ,נקמה הכתובה בתורה ,שנויה בנביאים ומשולשת בכתובים.
בהעדר צפיה זו קשה להבין את מאורעות הימים.
בערב ראש השנה תשמ״ג נכנסו היילים לבנונים נוצרים ,חניכי ״דת
הרהמים והאהבה״ לתוך מחנות מחבלים בבירות ורצחו ללא רחמים גבריים,
נשים וילדים .ממהנות אלה יצאו בעבר הלא רחוק מחבלים שרצחו יהודים
במדינת ישראל .בפעולות המחבלים נהרגו נשים וילדים רבים ,השם יקום
דמם .עלינו לראות במעשה הערבים הנוצרים במחנות המחבלים את מעשה
ה׳ כי נורא הוא .לכן אין צורך בועדת חקירה ואין צורך בחפוש אשמים.
א ־ל נקמות השם ,א־ ל נקמות הופיע.
ברוך שומר הבטחתו לישראל.
״הא־ל הנותן נקמות לי״ )תהלים יח ,מה( .״הביטוי ׳נותן נקמות ליי
כולל גם נקמות שנעשות שלא מדעת הנוקם ולא במצותו״ ,כך מבואר בפירוש
)בהוצאת מוסד הרב קוק ,ירושלים תשל״ט( .אכן
דעת מקרא לס׳ תהלים
יש נקמה שלא יהודים תכננוה ,אך אין להצטער עליה אלא להודות לה׳:
הא־ל הנותן נקמות לי.
בלי עונש לא יהיה צדק ,בלי נקמה אין אפשרות ליסד מלכות ש־די.
וז״ל הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל :״צריכים אנו להבין את כל תכן
הבטוי של נקמה ,והמפעלים המורים ענין של נקמה ,שאנו רואים במערכת
ההנהגה הא־להית בעולם ,שהיא באה לא מתוך תכונה של מהשכים ,המאפילים
את הזהר של הטוב ,החכמה וחרחמים ,אלא שהיא באה להאיר בעולם את
כל אוצרות הטוב ,להסיר את הסבות המאפילות את ההיים ואת ההויה בכלל,
שהן צמחי הרשע ופרי הכחש והבגידה שכל זמן שלא יתבערו מן העולם,
הרי הם מחשיכים אותו .וד ,אשר אמר יהי אור ,מסיר את המחשבים ואת
גורמיהם ,כדי שהאורה תופיע בעולם ,לשמח את כל היצור ,א־ל נקמות ד׳
א-ל נקמות הופיע״ )עולת ראיה ,סדר תפלה ,ח״א עמ׳ ריד—רטו(.
,
ו
אין לנו להתבייש מנבואות נביאנו על הנקמה על רשעת הגוים ,אין
להגזים ואין למעט בחשיבות חלק זה בדברי נביאי האמת והצדק .אין זה
יסוד ראשון באמונה ,אבל אי אפשר להתעלם מפרקים שלמים בתנ״ך ומדברי
הכמינו ז״ל בנושא זה .וז״ל תנא דבי אליהו פרק א :״..כשם שהם היו מאספין
קהילין ובאים לבזבז ממונם של ישראל ,כך הקב״ה מאסף אותן לדון על
הרי ישראל לעשות בהם נקמות גדולות על אשר לא שמעו דברי תורה
ועל דבר אשר ענו את ישראל שנאמר וקצף גדול אני קוצף וגו׳ אשר אני
קצפתי מעט והמה עזת לרעה )זכריה א ,טו( ועשיתי באף ובחמה נקם את
הגוים אשר לא שמעו )מיכה ה ,יד( ואומר הנה יום בא וגו׳ ואספתי את כל
הגוים )זכריה יד ,ב( ומיד ויצא ה׳ ונלחם וגו׳ )שם( .פעם אחת הייתי מהלך
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בכרך גדול שבעולם והיתד .שם תשחורת ,תפסוני והכניסוני לבית המלך
וראיתי שם מטות מוצעות וכלי כסף וכלי זהב שמוגתין שם ,אמרתי א־ל
נקמות ה׳ א־ ל נקמות הופיע וגר )תהלים צד ,א(״ .לא ברור הקשר בין
ראית העושר הגדול שבכרך גדול שבעולם ]רומי[ ובין ״א־ל נקמות ה״׳.
אולי הכוונה לעושר שהרומאים גזלו מישראל ,ואולי זו אזהרה לא להסתנוור
מתרבות הגוים ומעושרם ,אלא לזכור תמיד את העונש הצפוי להם על
רשעותם כלפי ישראל .נדמה שאף בדורנו יש השיבות לההדיר את ״זכור
את אשר עשה לך עמלק״; לגו אסור לשכוח ואף אין לתת לגוים לשכוח
את פשעם.
ואולי זו גם כוונתם של הפסוקים האתרוגים במזמור פג :״א־להי שיתמו
כגלגל כקש לפני רוח ,כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים״ .ואהר כך ״מלא
פניהם קלון ויבקשו שמך ה׳ .יבושו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו״ .רבנו
המאירי בפירושו על ספר תהליים שואל איך יתכן בושה וקלון אחרי כליה
שבהתחלה .וכנראה שישנם שלבים שונים בעונש של צוררי ישראל .מגיע
להם עונש חמור ביותר ,אך גם לפגי זה ,מן הראוי שיהיה להם בושה וקלון
על רשעתם ,גם לפני עונשם הסופי .לכן אל לגו להרפות מהדגשת רשעותם
של רוצחי עמנו ,כמו שגביאיגו וחכמיגו עשו זאת בשעתם.
וכאשר אנו מתפללים ״א־ל נקמות הופיע״ ,אין להתעלם מרשעות העמים
השונים שידיהם מגואלות בדם ישראל .הגרמנים היו המובילים בשואה
האהרונה ,אך לא היו מצליהים לולי העזרה של עמים אחרים .אין לטפח
רגש של רחמנות כלפי עמים במזרח אירופה הנאנחים תחת הכיבוש
הקומיניםטי זה ארבעים שנה .גם כאן מן הראוי לראות עונש על חלקם של
עמים אלה בשואה .
7
ד
במחנות
הריכוז
שנקראו
״קאפו״
על
השתתפות
אור
אלחנן
יהודים
מספר
את
על
״קובנה
עורם.
יהודי
נצחו
היהודית
הללו,
שנאת
ישראל
כבושה,
הפקד
מפשע
וסתם
גויים
באכזריות
לפני
שנשרפו
אור
שהתפרצו
נמצא
ירו
הי״ד,
חמישי,
התפרצה
לכל
שחל
מזעזע
בכדורים,
אל
שחטו
מעונו.
26
www.daat.ac.il
הי״ד.
דוגמא מני
אלף
בס׳
שליטאים
בצעו
נגד
כן
יד
עכשיו
מקרבם
בין
ספורטאים
בו
ראש
סלובודקד*
בסכינים,
כרות
חודש
ודמו
הציתו
הרגו
נשפך
בתים על
הפכו
בעוצמה
תמוז,
מכסה מסויימת
ערכו
800
פרטיזאנים
יהודים ח פ י ם
ספר הגמרא
יושביהם
עטופי ט ל י ת ו ת במימי ה״ויליה״,
דם
וליטאיים,
בקרדומים ,ו ה ר ב
על
כרגע
נוראה.
גרמניים
להרוג
טבחו
בחלקם
ושם(:
ש כ נ ו ת שקטה,
ס פ ו ר ט א י מנצח
ביהודי
כשראשו
בלהבות ,הטביעו יהודים
עם
)הוצאת
היהודים
שבהתחרות
הנצחון ה ו ת ר
טבח
על
ראה
םדיססים
התיאורים בס׳ אור אלחנן ל ק ו ח י ם
קיימו
מספרים,
לפני
השואה,
מותם,
הפרוגרומיס
ל׳ גרפונקל,
חייתית,
אחר־כך
הפורעים
מאת
כלפי
יהודים
בשנות
וסרמן
דורות
ליום
מקומיים,
נוראה:
אוסבסקי
חיים
לחלוטין.
וכ״פרס״ על
י ה ו ד י ם . . .בליל
זלמן
בחורבנה״
שבמשך
האחרונים
של
רבי
הגרמנים
אלחנן
הרבה
נחשב
ליטאיים
בו
עמים
אחרים
תולדות
עם
על
מיד עם כניסתם של הגרמנים לליטא.
״הקטולים
רבי
השתמשו
בצעו
הגרמנים
ענויים
בפולנים
איומים
למעשי
אלפי
דלוה
יהודים.
אלה
מבני
המקומי
שעיין
ישראל
התעללו ב מ א ו ת
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבר הוזכר למעלה שמשה רבנו סיים את שירת האזינו ב״כי דם עבדיו
יקום״ וכן סיים דוד המלך ״לעשות נקמה בגוים ,תוכחות בלאומים״; דבריו
האחרונים של משה רבינו בתורה גם הם מדברים על יחסו של עם ישראל
לגוים ״ויכחשו אויביך לך ואתה על במותינו תדרוך״ )דברים לג ,כט(.
הנצי״ב הסביר )העמק דבר ,שם( שלעתיד לבוא ,באחרית הימים יבינו אומות
העולם ויודו בהשגחת ה׳ על ישראל ויכחישו שהם אויבי ישראל ,וגם אז,
— ״ואתה — על במותימו תדרוך״.
ויש קשר בין דבריו האחרונים של משה רבנו בשירת האזינו ״כי דם
עבדיו יקום״ ובין פטירתו של משה רבנו .יזמן קצר לפני כן צוה ה׳ את משה
לנקום את נקמת ישראל מאת המדעים .משה רבנו הזדרז ולא איהר .״רבי
יהודה אומר אילו רצה משה לחיות כמה שנים היה חי ,שאמר לו הקב״ה
׳נקום ואחר תאםף׳ ,תלה הכתוב מיתתו במדין ,אלא להודיעך שבהו של משה,
אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל ,מיד ׳וידבר משה אל העם החלצו
מאתכם׳ וכד׳״ )מדרש רבה במדבר כב ,ב(.
גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות של הקב״ה.
לדאבוננו התוהלת לנקמת ה׳ רפתה היום בכל ההוגים; ממעיטים לדבר
על השואה ועל משמעותה או על שנאת הערבים כלפינו .אנו עסוקים בחיי יום
יום ובכל מיני פרשיות קטנוניות.
היהודי השלם אינו רואה את הנקמה בהגשמתה בלבד ,אלא הוא חוזה
את נקמת ה׳ מראש בראייה רוחנית .לכן הוא מתבונן במאורעות הימים והוזה
מראש את משפט ה׳ — ״ישמח צדיק כי הזה נקם״ )תהלים נח ,יא( .אך בלי
הזון לקראת נקמת ה׳ על דם ישראל שנשפך ,אין ראייה ,אפילו בשעת מעשה.
ואולי גם זה כלול בתפילתנו ״אבינו מלכנו ,נקום לעינינו את נקמת דם
עבדיך השפוך״ — אנו מתפללים עבור נקמת דם עבדיך השפוך ,ונוסף לזה
״נקום לעינינו״ ,אנא עזור לנו שנהיה מעונינים ומוכנים לראות.
ותחזינה עמינו.
חיים
אנשים
האפלים
של
שנחטפו
להורג
אלחנן,
לככר
ב מ כ ו ת ובשאר עינויים .ששים יהודים נרצחו
מכוניות(
אחר
והובלו
גדולה
מחוץ
לעיר,
כך
במוטות
פרצו
לדירה,
ברזל לעיני
בה
התאכסן
ב מ כ ו נ ת יריה ,יחד עם
ח׳׳ב
עמ׳
המון
בראש
גדול של ליטאים
אלחנן
רבי
אלפי יהודים
שמה
וסרמן
ודמם ה ט ה ו ר
כילו בהם
יצריהם
חמת
ח ו צ ו ת ק ו ב נ א )בחצר מ ו ס ך
צוהלים
הי״ד
…״.
וביום
נשפך כמים
כעשרה ימים
י״ג ת מ ו ז
באץ
הוצא
ק ו ב ר )אור
רעח — רפג^
אכן אין מ ק ו ם ל ר ח מ נ ו ת כלפי העם הליטאי ,הפולני ושכניהם ,הנאנקים זה ארבעים שגה
תחת
השלטון
הרודני
של
הדוב
הרוסי.
ידיהם
דמים
מלאו .וניקיתי
דמם
לא
גקיתי.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב מ ס ף יהושע א פ פ ע ל
ת פ ל ת יום כפור ק ט ן
לאחר גרוש ספרד בשנת ה׳ אלפים רנ׳׳ב גבר היאוש בלב הגולים ,ו ל א
ראו אף זיק קטן של תקוד״ תורת הקבלה שהיתה נפוצה כבר קודם הגרוש״,
פרצה לה עכשיו נתיבים הדשים והגיעה לארץ ישראל .בה בתורת הקבלה
התעמקו ואזרו כדן להחזיק מעמד בתוך ים התלאות ,ובתחילת המאה הט׳יז
כבר אנו מוצאים בארץ ישראל בעיר צפת מרכז גדול של גדולי המקובלים
שהתעמקו בתורת הקבלה ומצאו בה את נחמתם .בצפת אנו מוצאים את רי/
שלמה אלקבץ מהברו של השיר ״לכה־דודי״ ,גיסו ר׳ משה קורדובירו,
די יוסף קרו מחבר ״שלחן ערוך״ ,ר׳ יצחק לוריא האר״י הקדוש ,תלמידו ר חיים
וויטאל ועוד הרבה גאונים אדירים בתורת הנגלה והנסתר .על סי יסודות
תורת הקבלה נתיסדו חברות שקבלו עליהם להתענות בכל שגי וחמישי וגם
לערוך תיקון חצות על חרבן בית המקדש ולעורר את העם לתשובה ,ואז
הנהיג ר׳ משה קורדובירו להתענות בכל ערב ראש חודש ,והטעים את המנהג
על פי תורת הקבלה ,כי אור הלבנה נתמעטה מאור ההמה והפגם הזה שנעשה
באור הלבנה צריכים לתקן על ידי תענית בכל ערב ראש חודש .בכתב ח
של ר׳ אברהם גאלאנטי תלמידו של ר׳ משה קורדובירו הוא כותב ״רוב
הקהלות מתענים ערב ראש חודש אפילו הנשים קרוב לאלף״ .ובמקום א ח ד
הוא כותב ״ערב ראש הודש כל העם מתענים מאנשים ונשים ותלמידים .ויען
מקום שבו מתכנסים אותו היום ויושבים שם כל היום כולו בסליחות ותחנונים
ומלקות ויש מהם שמשימים אבן גדולה על בטנם דמיון סקילה ,ויש מי שמחבק
בידיו בגרונו וכיוצא״ .
ובתחילת חצי המאה הט״ז כבר נתפשט וגתקבל המנהג שאנשי מעשה יתענר
בכל ערב ראש הודש ,ור׳ משה ן׳ מכיר בספרו ״סדר היום״ כותב ״ערב ר״ח
אלול ראוי לכל אדם להתענות ,ולא גרע מכל ערב ר״ח שתב אנשי מעשה
מתענץ״ .ר׳ מנחם עזריה מפאנו תלמידו של ר׳ משה קורדובירו בסםרד
,
1
2
8
4
5
דל ה ח ב ר ו ת ה ק ד ו ש ו ת בעיה״ק ,צ פ ת
1
(1315111ו11111 ,
רשימות
2
פ ר י חדש
בשביל
לפי
3
של
51113165
מנהגים
-
שנהגו
ומגהגיהן
ראה:
7־1111ת06
יחידים
ה ל כ ו ת ר׳׳ח סי׳ ת י ״ ז :
וחברות בצפת
״יש
אנשי מעשה
ש.
ז.
1
1
באותם
שכטר׳
^
1116
16 x51.19081שם
נדפסו
שבו
מכ׳י׳,
הימים.
שנוהגים
להתענות
כל
מיעוט ה ל ב נ ה ו מ ט ו דמהר׳׳ם ק ו ר ד ו ו י ר ו ז׳׳ל שהיה ק ו ר א א ו ת ו יום
מ ת כ פ ר י ן עוונות של
ת53{€>1 1
ערב
כפור
ר׳<
ח
קסן,
כל החדש דומיא דשעיר ר״ח״.
שכטר ,שם ,ע׳ ] 297הנהגה זו היא מכ״י של ר׳ אברהם הלוי ולא ש ל ר׳׳א מ ל א נ ם י ^
פרום׳
ש כ ט ר מציע ל ת ק ן ״ ק ר ו ב לערב״
4
ש ם ע׳
5
ס ד ר היום ,ויגיציאה שנ״ס,
.294
דף ס ע״ב.
2$
www.daat.ac.il
במקום
-ק ר ו ב לאלף׳׳.
אתר דעת -מכללת הרצוג
״תקוגי תשובה״ היה אולי הראשון שקרא את התענית של ערב ראש חודש
בשם ״יום כפור קטן״ .בשנת 1614נתחבר הפזמון ״יום זה יהי משקל כל
חטאתי״ ,ובשנת 1626סידר ר׳ אברהם גריאני את התפילות והסליחות בעד
יום כפור קטן ,ובשנת 1692נדפס בעיר פראג סדר ״יום כפור קטן״ בתרגום
אשכנזי מאת ר׳ נתן חזן ,ומאז נשתרש המגהג בהרבה קהלות לערוך תפילת
יום כפור בכל ערב ראש חודש עד היום הזה .
8
7
8
9
10
כדאי לציין שתפילות ומנהגים חדשים שנוסדו ע״י חכמי הקבלה ,נתקלו
בהתנגדות כבירה מאת גאוני ישראל ,וכשנשאל הנודע ביהודה אם נכון
לומר תפילת ״לשם יחוד״ וכר קודם הנחת תפילין — תפילה שנתפשטה בימי
הבעש״ט ,השיב בשלילה וכתב ״צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם״ .
לעומת זה הסכימו גדולי ישראל לקיים את המנהג לערוך תפילת יום כפור
קטן ,ולא רק הסכימו אלא אף תמכו במגהג ושבהוהו .השל״ה כותב ״ראש
חודש מאהר שהוא זמן כפרה ,יראה האדם שיעשה תשובה גמורה בלב שלם,
דהיינו בער״ח יעשה כמו יו״כ כמו שנוהגים הרבה מחסידי עליון ,ויתקן כל
המקולקל הן בממון הן בגוף הן בנפש ,ויתורה בבכיה רבה ובחרטה גמורה,
11
] 6ה ש ם • כ ס ו ד קטן״ נזכר ע״י הרמ״ע מפאנו גם
,.חסידים ואנשי מעשה עשו ל ה ם
איפוא ,מ ה
מדויק,
״כנראה
קראו א ת ע ר ב ר ״ ח
והאיטלקים
ד
מדברים
שטיינשניידר
ע ר ב ראש
8
9
ש כ ו ת ב דניאל
גולדשמידט
בחוגי
היום על
)מחקרי
תפילה
-שערי
דמעה״,
נכתבה
בשנת
מהדורה
ויניציאה
שס״ט,
קטלוג
שניה ,עם
שפ״ו.
ומכאן
ופיוט,
האשכנזים בשם
׳משמרת
הפזמון
׳יום
ר״ח׳ או
)קטלוג הבודליאנה ,ע׳ 422מס׳ (2760
חדש״,
שטיינשגיידר,
כ פ ו ר ק ט ן ויום צום ב כ ל ע ר ב ראש
רק
תמיד ועד
ב ש ו ״ ת שלו ,ויניציאה ש״ס ,סי׳ ע״נז:
הג״ל מ א ת ר׳
״ש״צ
המסדר היה
החבור
ש כ ב ר אז היה
הבודליאנה ,ע׳ 423מס׳
של
קטן׳.
׳משמרת
רושם
חדש״ .אין
תשל״ט ,ע׳ : (323
כפור
״סדר
הספרדים
החדש׳״[.
תפלות
יהודה
ירושלים
זה
המנחה
אריה
של
ממורינו
תוב״ב״.
ההקדמה
מסודר.
.2771
] 10רשימת סדרי ת פ ל ו ת לערב ר ״ ח ל פ י מנהגי איטליה ,ס פ ר ד ואשכנז ,עם ת ו כ ן כ ל סדר,
ערך ד״ר
גולדשמידט
דניאל
רשם כנראה חבורים שראה
כי
נוסף
באותה שנה
קדש בק״ק
בעצמו
שנדפס סדר
לערב ר ״ ח :
קזאל״
בספרו
מחקרי
ויכול היה
ה ת פ ל ה של ר׳
״תיקון וסדר ליחידים
)הקהלה בקזאלי
יו״כ ק ט ן פראג 1692
בסירארה״,
אברהם
שומרי
מונפיראטו
ע׳
ל מ ס ו ר א ת תוכנם .יש להוסיף לרשימתו
גריאני,
נדפס
מ ש מ ר ת הקדש
שבצפון
איטליה
באותו
מקום
סדר
בערב ראש חדש אנשי
היתה
אשכנזית(.
סדר
שהרוכר כאן אף ה ו א ל א נרשם ע״י גולדשמידט .כ ן יש להוסיף :
ס ד ר ת פ ל ת ה מ נ ח ה של ע ר ב ראש חדשונציאה
תפילה
ופיוט,
340—322
אולם
הוא
.1643
ההוצאה
שאומרים בני
הראשונה
שנדפסה
חברת
במזרח
המתענים
אירופה
ביום
היא,
ההוא
כנראה,
״ ב י ת שער ,ס ד ר י״כ ק ט ן ו ה ת ר ת נדרים״ עם פ י ר ו ש מ א ת ר׳ יצחק ב ״ ר אליעזר שפירא,
זאלקווא
תצ״א.
11נודע כ י ה ו ד ה ק מ א
יו״ד סי׳
צג
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,2
ויעזוב דרכו הרעה ,וכשיכנס החודש יהיה כבריה הדשה״ .הפרי חדש באו״ח
סי׳ תי״ז מביא את המנהג ומשבחו .ר׳ יעקב עמדין ז״ל בסידור שלו כותב
״הדשים מקרוב באו נהגו להתענות ער״ח וקורין אותו יום כפור קטן ,והוא
ידוע ונתפשט ברבים וטוב הדבר ביחוד להמון העם המתלכלכים כל היום כדי
לשטפם מטנופם ולהיות להם לזכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם
וגופם״ י .
פזמון ״יום זה יהי משקל כל חטאתי״ נוסד ע״י ר׳ יהודה אריה ממודיגא >/
שחי באיטליא במאה הי״ז ,ואף שכל עיקר המנהג של יום כפור קטן גתיםד
ע״י בעלי תורת החיץ ,ור׳ יהודה אריה ממודינא היה מתנגד לתורת הקבלה
וכתב גגדה את ספרו ״ארי נוהם״* ,וכפי הנראה חיבר את הפיוט הזה במיוחד
לתפילת יום כפור קטן .אין זה סיוט שנוסד בשביל תפילה אחרת ומי שהוא
קבע את הפיוט בתפילת יום כפור קטן .הענין הוא קצת מוזר וצריך בירור.
את החרוז ״נא א־ ל שלח נושא נזר ראשנו״ מתקן ד״ר בער בסדורו
עבודת ישראל ״נא א־ל שלח נושא הוד ראשנו״ ,וציין ״עשייה זכריה ו׳ י״ג
ובזה המשקל מכוון וגם נמלטנו מחשש רמז פסול ,ודי למבין״ .כוונתו שבנוסח
שנדפס בהרבה סדורים ״נושא נזר ראשנו״ חששו שהכוונה על שבתי צבי,
משא״כ אם הוא מיוסד על הפסוק בזכריה .ברם אין להטיל חשד כזה על ר׳
יהודה אריה ממודינא ,כי ר׳ יהודה אריה ממודינא חבר את הפיוט ״יום זה״
וכו׳ סביב שנת ,1614ושבתי צבי נולד בשנת .1626ואולי מאמיני שבתי צבי
ראו במלה ״נזר״ רמז לכתר של שבתי צבי.
3
1
׳
הסליהה ״משאת כפי״ נתיסדה לתפילת מנחה ליום כפור ,ולאחר זמן
קבעו את הפיוט בתפילת יום כפור קטן ,ושינו קצת את הנוסחא ,ותחת ״קבל
הגיון לבי אשר ערכתי זה עשרה ימים״ שמתאים דוקא למנהה של יום כפור,
כתבו ״אשר ערכתי בזה יום מימים״ או ״זה כמה ימים היום בנעימים״ .שם
המחבר של הפזמון הוא ר׳ מרדכי בר שבתי הארוך ,ולדעת ד״ר צונץ חי
במאה הי״ג .בפיוטים אחדים אנו מוצאים את שמו ימל המהבר ר׳ מרדכי
ב״ר שבתי חסון ,וסובר החכם ר׳ זאב היידנהיים שזהו אותו המחבר של ״משאת
כפי״ ,וגם ד״ר בער באחד ממכתביו להחכם שמעון אפפענהיים ׳ הוכיח ששניהם
איש אחד הם ,וחסון או ארוך שם משפחתו .ולפעמים גקראה המשפחה ״חסון״
ולפעמים ״ארוך״.
גם הסליחה א־לקי בשר עמך מפחדך סמר״ מקומה בתפילת מנחה ליום
16
7
12
דפוס
ובדף
13
אמשטרדם
שמים )ח׳׳ב של
חתום
בראשי
סידור
16
?.251
5,ז116ג111161ג (165
א .לגדסהיט,
היעב״ץ^
אלטונא
תק״ז,
דף
א ע׳׳ב.
החרוזים.
15לייפציג ת״ר .נגד ס פ ר זה ח ב ר
17ראה :
ע״א .ענץ
קסן
ק ״ מ ע״א.
שערי
14ש מ ו
ת׳״ח—ת״ט דף
קע״ט
יו״:
גזבר
עמודי
הרמח״ל את ס פ ר ו
?06816
העבודה׳
16ג£0£בוד<016 5
ע׳ .202—201
30
www.daat.ac.il
-חוקר
ומקובל״.
גם
בדף
ק״כ
עיב
אתר דעת -מכללת הרצוג
1
כפור ,ובמשך הזמן קבעו את הסליחה בתפילת יום כפור קטן .בהמגיד* ישנו
מאמר ובו כתוב ,החרוז ״ומאז עלות השחר על המשמר״ וגם החרוז ״זכר
פר פנים ושעיר פנימי וחיצון״ ובו׳ מתאים רק על יום כפורים שמתפללים
מעלות השחר עד הערב ,וגם מזכירים בו סדר העבודה ,ולא מתאים לתפילת
יום כפור קטן .גם בנוגע לסליחה ״בת עמי לא תחימה״ מציע כותב המאמר
בהמגיד ששייכת לתפילת מנחה יירם כפור כמו שנדפס במחזור מנהג רומא,
ובעל המאמר ימם תמה על המדפיסים שנתנו מקום לסליחה בתפילת יום כפור
קטן ולא שינו את הנוסחא ,כמו ששינו בסליחה ״משאת כפי״ את החרוז
״קבל הגיון לבי״ וכד והוא מצטט את דברי המגן אברהם בא״ח סי׳ תרכ״ג
ס״ק א׳ שצריכים לדקדק ״ומר את החרוז בתפילת נעילה ליום כפור ״היום
יפנה״ קודם שקיעת ההמה שיא יהיה דובר שקרים לפני המקום ,כי גם החרוז
מתאים דוקא לתפילת יום כפור .וכותב המאמר בהמגיד מסיים ״ואנחנו מידי
חודש בחדשו דוברים שקרים לפני המקום ואין דובר דבר״.
בסליחה ״א־לקי בשר עמך מפחדך סמר״ יסד המחבר את שמו אליעזר
ב״ר יצחק הלוי .דעת החכם היידגהיים שהפייטן הוא ר׳ אליעזר הגדול,
המובא ברש״י פסחים ע״ו ע״ב .ברם החכם ליזר לנדסהוט כבר הוכיח שדעה
זו משובשת ,ולדעתו הי המחבר בזמן מאוחר הרבה ׳׳יי.
בפזמון ״בת עמי לא תחשה״ ,בסיום החרוז המתחיל ״מפלל יושב אהל״,
וכד קצת קשה להב־ן המלים ״לרבוי פדרים יהל״ .בהמגיד י״ז כותב לייביש
אייזלער ״והנכון לומר ׳יחל׳ להיות שכוונת הפייטן כי יעקב אבינו אשר לן
במקום המקדש ראה בחזיונו הקרבת הקרבנות ויחל וקוד ,לרבוי האברים
ופדרים שיהיו ישראל מקריבים על גבי המזבח ,והיא לדעת חז״ל שיעקב
תקן תפילת ערבית״ .לעומת זה במקום ״ואם אין קרבן ליחל״ צריך להיות
׳ליהל׳ מלשון ״בהלו נרי על ראשי״ )איוב כ״ט ב׳( .הוא גם מציע תחת
״ואספו לו״ לקרות ״ואפסו לד׳ מלשון ״פסו אמונים״ )תהלים י״ב ב׳(.
התפילה ״רחמנא אידכר לן״ ובו׳ נוסדה על פי סדר א״ב ,ונדפסה בספר
לקט צבי מהמהבר ד״ר בער לומר את התפילה לפני תפילת נעילה׳׳־ .ובסדר
יום כפור קטן שלנו לא נדפסה רק השורה האחרונה מאות ת׳ ״רחמנא תוב
מרוגזך״ .וב״מהזור קטן״ מנהג ארגיל נדפס בסיוורנו ,ישנה תפילה בתפילת
מוסף ליום כפור בנוסחא אחרת לגמרי עם פירוש מאת ר׳ אברהם אלגקר ז״ל.
הוידוי שמתהיל ״רבונו של עולם״ ו כ ו ׳ נרשם בכמה סידורים ״וידוי גדול
של רביע נסים זצ״ל״ ובסידורים אחרים נרשם ״וידוי דרבינו נסים ראש
ישיבת בבל״ .שלמה יהודה ליב רפאפורט ,מחליט שהמחבר של וידוי זה הוא
רבע נסים ב״ר יעקב שאהין שחי בעיר קירואן ,באפריקה באמצע המאה י״בי־'.
הוא גם יסד סידור תפילה עבור קהלה קרואן ,כמו שרב עמרם סידור
תפילה לבני ספרד ורביע סעדיה גאון לבני מצרים .ובספר לקוטי הפרדס
מרש״י ז״ל מובא ״והקשה רבינו נסים בתפילתו היכי שרי למיכל קודם
18שנה ז
20לקט
)תרכ׳׳ג(
צבי,
ע׳ ,7
מאת
רעדלהיים
תרכ״א,
חננאל
ורביני
21ת ו ל ד ו ת רבינו
יהודה
ליב
בארגעס.
19עמודי
העבודה
ע׳ .20
ע׳ .150—148
נסים
בן
יעקב,
בכורי
העמיס,
יב
)תקצב(,
ע׳
.58
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הבדלה״ וכר .הוא גם היבר ספר המעשיות ,והיה תלמידו של רבינו האי גאון,
האהרון שבגאוני בבל ,והמחבר של הוידוי לא היה לו תואר גאון ולא היה
ראש ישיבה בבבל כמו שהיו הגאונים מלפניו ,והמדפיסים מפני שתיארוהו
בתור גאון השבו בטעות שהיה גם ראש ישיבת בבל .ובמקום אהר ־ כותב
ראפאפורט ״כבר העירותי שוידוי זו הוא לרב נסים שלנו״ ,כלומר רביגו גסים
מקירואן ,״ובלי ספק העתיקו את הוידוי מהסידור שלו״ .ובשו״ת מהרשד״ם
דפוס לעמבערג תרכ״ג סי׳ שכ״א מובא וידוי זה בשם רבינו נסים גאון .על
תוכן הוידוי כותב ראפאפורט ״לא יאות לו השבח הראוי לפיוטי הספרדים,
וזה לא מפני הלשון לבד ,אך גם מפני הענין והנושא ,שבאו בו הרבה דברים
כפולים מאד .וביהוד יש בו טענות המתודה ע ד השם ,גם תהלותיו בדרך
פלפול תלמודי שאינו ראוי להכניס בתהינה כזו הצריכה שברון לבב וכניעת
רות״.
מהבר הוידוי היה בודאי גם שליח צבור ,שכן הוא אומר ״לא על עצמי
בלבד אני מתפלל ומתודה כי אם בעדי ובעד קהליך העומדים לפניך׳׳׳ .שמואל
פאזנאנסקי במאמר ״אנשי קירואך'• מציין שמייהסים בטעות שר״ח סידר
סדור תפילה ,כי סומכים על מה שנמצא במרדכי ר״ד• פרק ג׳ סי׳ תשכ״ב
״סידור לר״ח״ ,ובמרדכי כתב יד כתוב ״סידור של רבינו תם״ ,כמו כן מה
שמייחסים הוידוי של יום כפור קטן לרבינו נסים ומייחסים לו שגם יסד סידור
תפילה הוא טעות .לדעתו מחבר הוידוי הוא ר׳ נסים נהוראי ראש כלה
שהי בדורו של רבינו סעדיה גאון .ובמחזור מנהג כפא כתוב בפירוש ״וידוי
גדול לר׳ נסים נהוראי דיל״ .החכם שטיינשניידר *־׳ מצא כתוב בכתב יד
באדאליאנא ״וידוי גדול לר׳ אסי ראש ישיבה מבבל זצ״ל״ .ברם כבר החליטו
כמה חכמי ישראל שזאת טעות ,כי במחזור מנהג ספרד ומנהג אלגיר נדפס
בעיר פיסא ,נמצא אותו וידוי ליוצר של מוסף יום כפור ובכל המקומות כתוב
״וידוי גדול לרבינו נסים ראש ישיבת בבל״ זה יכול להיות רק ר׳ רבנו
נסים נהוראי כי הוא ד״יה ראש כלה בישיבת בבל .המלה ״נהוראי״ פירושה
שהיה עיוור ,כמו שכותב ר׳ נתן הבבלר )מובא בספר היוחסין דפוס אמשטרדם
דף צ״א( :״שגר לי׳ ריש גלותא לר׳ נסים להיות ראש ישיבה וא״ל לא יתכן
כי ראש .־ישיבה נקרא נהורא דעלמא והוא חשוכא דעלמא״ החכם הרכבי צ
כותב ״מצאתי בפירוש ירמיה בערבית בכתב יד ישן נושן לרבני קדמון מארצות
המזרח שהוא מביא מקום אהד מויז־ףי של רבינו ניסי נהרואני .והנה אם
ביחוס הוידוי אל מהברו היה מקום לספיקות בענין זה עד כה מפאת העירבוב
והתנגדות המקורים ,כעת אחרי שנמצא בכתב יד קדמון כזה אין כל מקום
להסתפק ששם מהבר הוידוי היה באמת ר׳ ניסי )ולא נסים( נהרואני״.
2
צ
5
ר׳
סליחה
הגונה
פיוטים
ישראל גאגארה מחברו של הזמר ״יה רבון עלם ועלמיא״ יסד גם
ליום כפור קטן .הםליהה נדפסה בספר ״למועד הודש״; ״וזאת תחינה
לער״ה״ .הסליחה לא נתקבלה בתפילת יום כפור קטן ,כמו הרבה
וזמירות מאותו המהבר שלא יזכו להתקבל בסידורים שלגו.
22שם ע׳
24ק ט ל ו ג
23ס פ ר
73.
הזכרון לא .א .הרכבי,
בודליאנה ע׳ 2067מס׳ .1
25לקוטים מ ר ב
סעדיה
גאון,
הגרן,
תר״ס ,ע׳ .87—86
32
www.daat.ac.il
תרס׳״ט ,ע׳ .216
אתר דעת -מכללת הרצוג
שרגא אברמסון
הלכות ישנות
מקור לדברי ראשונים בענץ מ מ ק ת
כתוב ב׳שלטי הגבורים׳ ,כתובות פרק ד) ,דפוס ראם דף כד ע״ב(:
״וכן נראה בעיני דאפילו אשד .נכריה שקבלה בן להניק והניקתו עד שהוא
מכירה מפין אותה להניק בשכר מפני סכנת הולד״ .ההלכה הובאה בשם
ריא״ז ,ונמצאת בפסקי ריא״ז ,הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ,עמ׳ רא
סוף אות ו .והרמ״א הביאו להלכה באבן העזר סוף סי׳ פב.
מדברי הרא״ה בכתובות ס ע״ ב )יהובא בשטה מקובצת לדף ס ע״ב
ד״ה ״אבל הרא״ה ז״ל״( משמע שחולק על זה ,שכן כתב :״כי היכי דמשעבדא
לה במכירה מפני הסכנה דלמא יא בעי למינק מאחריתי לאונוקי בשכר
מיהת ,אע״ג דאיתתא אהריתי כה״ג לא מיחייבא״ וכר .ולא הובא שום מקור
קדום לזמן הראשונים.
ועוד הלכה אחרת נתבארה בראשונים :המקבלת בן להניק מהו שתיגשא
תוך עשרים וארבעה חדש ,כלום משווי ::אותה לאם שגזרו עליה שלא תינשא
או לא.
אף הלכה זאת מבוארת בדברי ריא״ז ,בפרק החולץ )והובא ב׳שלטי
הגבורים׳ לשם דף יד ע״ב ,פסקי ריא״ז הנ״ל עמ׳ לג( :לעניין גרושה אם
היא הייבת להמתין כ״ד חדש ,״ואני אומר אע״פ שהיה התינוק מכיר את אמו
אינה צריכה להמתין אלא בשמת בעלה שהיא משועבדת להניק הבן אפי׳
לאחר מיתת בעלה אבל הגרושה אע״פ שהבן מכירה אינה מניקתו אלא בשכר
כאשד! נכרית ,לפיכך אינה צריכה להמתין כמו שאין הנכרית צריכה להמתין,
כמבואר בקונטרס הראיות] ,בפרק אע״פ בראיי׳ י״ב[.
וכבר האריכו בזה הרבה במהלוקת ר״ש הזקן ורבנו תם ,שהובאה
בתוספות ובשאר ראשונים י ,והאחרונים מלאים בזה ,בין בתשובות ובין
בביאורים בשולחן ערוך )ועיין עוד העמק שאלה לסי יג(.
אהד מתלמידי רב יהודאי גאון סורא ,ורב אבא שמו ,חיבר ספר הלכות
שנקרא בפי הראשונים ׳הלכות דר׳ אבא׳ ,ובימינו נתגלו הרבה דברים שלו,
ונזדהו הלכותיו שהיו שקועות בדברי אחרים .והנה גילה פרופ׳ רי״נ אפשטיין,
קטע מן ספר זז לכות ופרסם אותו בקובץ ׳מדעי היהדות׳ חלק שני ,והוא
מייהס את היצע להלכות דרב אבא .הספר מסודר על פרשיות השבוע ,כדרך
השאלתות .ודרכו היא לשאול שאלה ,ולאחר מיכן להביא כמה הלכות שנוגעות
בעניין ,אבל י.א לפשיטות השאלה ,ובסוף הוא פושט את השאלה .אף
השאלתות נוהג כך ,אבל שם הובאו הרבה הלכות ואגדות עד פשיטות השאלה,
מה שאין כן כאן.
,
:
1
דברי
תוס•
שאנץ
הובא
בלשונם
בשו״ת
מהר״׳
מינץ
סי׳
ה.
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולפרשת יממות יימנה שאלה והדובה ׳מהן מה יביש בעיוניגו לעיל .זה
לימונה )עמ׳ : (157
המקבלת בן להניק והכירה מה הוא שתהא יה רשות להחדרה לאמו.
כך שנו חכמים במשנה כל עשרים וארבעה חדש האימה מטפלת בבנה
ומניקה אותו .ואלמנה המגילה לא תינשא ולא תיארש עד שיהיו לה עשרים
וארבעה הדש.
ועשרים וארבעה הדש׳ שאמרו למיניקה …לא ..חת בעלה.
וכשם שהאשה מטפלת בבנה לא תארס ולא תינשא עד שיהיו לה
עשרים וארבעה חדש כך המקכלד .כן להניק לא תארס ולא תנשא עד שיהיו
לה עשרים וארבעה הדש.
ומקבלת בן להניק לא תהא מניקה עמו לא בנה ולא בן אחרים.
ואינה אוכלת אכילה שלצער ואף על סי שנותנין לה מזונות מועטים
אוכלת היא מזונות הרבה שלא תצער את הוולד.
וכיון שהכירה אין לה רשות להחזירה לאמו.
וכן אתה אומר באשה המניקה את בנה כיון ׳מהבירה אין לה רשות שתתינה
למיניקה אהרת.
כמה דיני מינקת נשנו כאן בשאלה הקטנה הזאת.
תהילה הביא את הברייתא ,תוספתא נדה פרק ב ד )כתובות דף ם ע״ב(.
ושם בלימון אחר :חייבת אשר .בטיפול בנה כל עשרים וארבעה חדש ,אחד
בנה ואהד שניתן לה בן להניק.
האשד .שניתן לה בן להניק לא תעשה עמו מלאכה ולא תניק עמו בן
אהר.
אהר כך משלב המחבר את דברי הגמרא בכתובות שם ,סוף העמוד .ובא
אחר כך לפשיטות השאלה וכותב בפשטות ,שאם הכירה אין לגכרית רשווז
ליארש או להינשא ,ומסיים :וכן אתה אומר באשה המניקה את בנה וכר.
לכאורה אינו מביא שום ראיה לפשיטותו ,ומה כוחה של התשובה יסד,
מן השאלה? ולא עוד אלא שאומר :וכן אתה אומר באשה וכד שמשמע שלמד
את דין האשד .מן דין הנכרית ,והוא תמוה לכאורה שתלה תניא בלא תניא,
דין האשד ,המניקה את בנה מפורש ,בהכירה ודין נכרית אינו מפורש .התשובה
על שתי השאלות היא ,שהמחבר למד את דין הנכרית מן האשד .את בבד
כשם שאם הכירה אינה יכולה שלא להניקו ,כך אף הנכרית .והלשון ״וכן
אתה אומר״ אינו לימוד הדבר הימני מן הראשון אלא גילוי דבר הוא כ ש
שאתה מוצא באמו כך הדין אף בנכרית .והלשון הזה מתפרש כר בכמה
מקומות ,ואיני יכול להאריך כאן בזה.
על כל פנים אנו מוצאים את ׳מתי ההלכות שפתהנו בהן מפורשת בדברי
קדמון מאוד .ולא עוד אלא שאתה מוצא כאן אף גילוי דעת בעניין גתשד
•מכן הוא אינו מזכיר בהלכה זאת אלא אלמנה ולא גרושה ,נמצאת דעתו
כדעת ר״ש הזקן.
מן הראשונים יש להזכיר עכשיו את תשובתו של הר״ י בן מגש ,שהובאה
בפירוש רב יהודה אלמדארי לרי״ף כתובות ,שפסק שדין המינקת הוא באלמנד
ו׳
ס
(׳
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בלבד ולא בגרושה אלא אם כן מכירה .ולדברי האחרונים יש לציין לכנסת
הגדולה לאבן העזר סי׳ יג וסימן פב ,ו׳ברכי יוסף׳ סימן יג ו׳שדי המד׳ חלק
חמישי עמ׳ 79ואילך .ואעיר כאן על פרטים אחדים.
כתוב בספר ׳חוסן ישועות׳ לר׳ ־:׳בתי ב׳יר עמנואל הטן ,בהגהות לאבן
העזר סי׳ פב :הורה מורי הרב נר יו במנקת שנתנו לה יי,ר קהניק ורוצה
לינימא תוך כ״ד חדש דאינה יכולה יזינימא דב׳ד או אביו של תינוק מעכבין
בידה אם הולד מכיר אותה והוכיח בן ממ׳יש ריא״ז פ׳ אעפ״י וכוי ,ומעתיק
כל דברי ריא״ז עד הסוף ,ומוסיף :״ועוד מתשובת הרשב״א כתיבת יד׳׳.
והנה מורו של בעל ׳חוסן ישועות׳ הוא ר׳ דניאל אישטרושה ,ובספר ׳מגן
גבורים׳ שלו בסוף הספר ישנן תשובות של בנו ר׳ דוד ,דמם בסימן ט הובאה
השאלה והתשובה ,כמו שהעיר כבי ב׳גרכי יוסף׳ )הוא כותב :איסטרומםה,
וכן ב׳נתיבות משפט׳ דף קםא ע׳׳ג> .וסיום דברי ׳חוסן יימועות׳ מטעה• ,מ נראה
לכאורה שבתשובת הרימב״א כתיבת יז יש תשובה על מינקת נכריה ,כשאלת
מגן גבורים ולא היא ,במגן גב! ר ב כתוב :״והדברים האלו מצאתי בתשובות
המיוחסות להרשב״א כתיבת יד מסודרות על הטור אבן העזר ה׳ גיטין סי׳
צט שפסק הלכה שלא כר״ת מכמה ראיות״) ,היינו במחלוקתו עם ר״ש הזקן
בגרושה( .וכן לאחר מיכן :בתשומת רשב״א כתיבת יד מצאתי ארבע תשובות
שפסקו כר״ש והקימו לר״ת קושיות ו;רבה .וב׳שדי חמד׳ בציון ל׳יד המלך׳
צריך לומר :ר״א סאלומבו.
התשובות המיוחסות לרשב״א הן התשובות הנמצאות בקובץ כתב יד
אוקספורד 2550והדפיסן ר״א סופר בספר תשובות הכמי פרובונציא ושם בסי׳
צט ,במהדורה סי׳ נד ישנם הדברים שרמז עליהם כאן.
אינני יכול להזקק כאן לכמה מן הבעיות של המהדיר בביטוי אהד ימל
סימן צח )נג( ,עמ׳ : 170״וכבר עמדתי אתם החכמים על נקבי המשכיות
והרחבתם אותם״ .עסקתי בזה ב״לשוננו״ כרך מב )תשלח( עמ׳ .316—315
א ל ה הדברים אשר דבר מ ש ה א ל כל ישראל …אחרי הכותו א ת סיחון
וכר .שמעתי מפי מו״ז ז״ל שפי׳ ה פ ס ו ק כפשוטו ,ש א ח ר הכות אותן
הרשעים יכול לדבר א ל ה דברים לבני ישראל.
ש פ ת א מ ת ,פרשת דברים.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חרב יצחק סנדל
מלכות בית שאול
א
שנינו במכילתא ריש פרשת בא :״ …עד שלא נבחר בית עולמים
היתד ,ירושלים ראויה לשכינה ,משנבחר בית עולמ־ם יצאת ירושלים ,שב׳
כי בחר ה׳ בציון . . . .עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל כשרים לכהונה,
משנבהר אהרן יצאו כל ישראל— עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים
למלכות ,משנבהר דוד יצאו כל ישראל . . .
יש לברר כמה ענינים :א( מש״כ במכילתא ״כל ישראל כשרים למלכות״
הלא מלכות שייכת אך ורק לשבט יהודה ,מהבטחת יעקב אבינו ״לא יסור
שבט מיהודה״ ,ואיך אפשר לומר ״שכל ישראל׳׳ ראויים לאותה איצטלא.
זאת ועוד .מדברי המכילתא למדנו דעך שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים
למלכות דומיא דמלכות בית דוד ,ולא סתם מלכות אלא מלכות ביימראל ,ואיך
זה יתכן שהרי כאמור המלכות שייכת אך ורק לשבט יהודה ? ב( הנה מלשון
המכילתא משמע דלאהרי שנמימה דוד יצאו כל ישראל מתורת מלכות ,יצ״ע
׳מהרי מציגו שמלכי ישראל נמשחו על פי נביא אחר שנמשח דרד •• אמנם
לשיטת הרמב״ן בפ׳ ויהי שכתב דאין על מלכי ישראל הוד מלכות אלא תורת
נשיא וימופט ניחא ,אכן לשיטת הרמב״ם בפרק א כהלכות מלכים הלכה ח
דגם מלכי יימראל כל דיני המלך הי׳ עליהם צ״ע.
כבר ידועים דברי הגרי״ז על הפסוק ,״שום תשים עליך מלך אשר יבחר
1
ג
;
1
ועי׳
של
ביומא ע׳׳ב
מזבח
ת׳׳ת:
זכה
בו
דוד,
שנאמר
שם
אהרן
יוחנן
שלחן
ונטלו ,של
זירים
זכה
של
מד…״.
ג
אהרן ,שנ׳
והיתד,
לו
זרעו
לעולם
יהי׳
אחריו
ולזרעו
רבינו הוא ב א ב ו ת דר׳ נתן םמ״א בשם ר״ש ,אולם בלימוד ״ כ ת ר מ ל כ ו ת ״
מביא
ק ר א דדוד
להם
נגדי…״.
לעילם״.
מ ה ר ב דוד
ירושלים
מליגובבקי,
כ ו נ ת ה מ כ י ל ת א ל ס ת ם מלכות ,הרי לזה ראוים כל
כדחזינן דאחי׳ השילוני העמיד ;גת ירבעם כ ב ר לאחר
מהל׳
עליו
בפ״א
ראה
ב ס פ ר ״הר אפרים״ עי־ מ ה ו ר י ו ת
דברינו,
נראה
שלהיו
נמשחים
תמיד
מלכים
שכתב
משאר
מלכים
הלכה
ח
דבל דיני
מהרב
בכוונת ה מ כ י ל ת א דלאחר
בשמן
דקודם
הקדש ,דעד
שבא
שבטי ישראל
דוד
אבל
ועי׳
כתר
המלך״
עבדי נשיא
וכסאו
ברית
כשמש
כ ה נ ת קיולם.
כלכ 1ת
ב״עבודת
זכה
בן
שם:
עי׳ ב ס פ ר ״ מ ל כ ו ת ב י ת דוד״
היתד,
3
וברמב׳ם
סרק
הלכה
א
מהל׳
-ב ש ל ש ה כתרים נ כ ת ר ו ישראל ,כ ת ר ת ו ר ה ו כ ת ר כהונה ובתר מלכות .כ ת ר כ ה ו נ ה
״כלשון
2
זכה
ב :״א״ר
שלשה
הן,
מזבח
ושל
ארון ושל
שלחן,
שנמשה
שבא
היתה
אין
36
www.daat.ac.il
דוד
נוהגים
זאב
הי׳
שאול
תירה
סימן
ישראל
נמשח׳
ועיין
לשא־ל…
דנהי
מלך
שנבחר
דוד,
שהרמב״ם
כוע
בו…״.
גרבוז
דור יצאו כל
הישיבה בעזרה
עליהם
ישראל גם
לאחר
שנבחר דוד ,ו כ מ ו
בלבות
אפרים
תשס׳׳ו ם־מן •י .
•״דאילו
כמלך
״…אכן
טז:
מסוג
מ ל כ ו ת כזד,
בבאר
נמי
ע״
3
שבע
שמציגו
מ ב י ת דוד…׳*.
ריע
ש
=
אתר דעת -מכללת הרצוג
דמלכות בית דוד נבחרה דכתיב בכמה מקומות בקרא,
ה׳ ״ וז״ל :י
וביסוד הדין של בחירה נאמר ,דרק להב המלוכה ולא לאחרים ,וע״כ דגם
מלכי ישראל תורת מלך עליהם כיון דנתמנו עם״־ נביא …אבל מ״מ עיקר
המלכות לדוד ,ומייכי ב״ד דינם להוד ומלכי ישראל דינם להוד .ועיין במכילתא
פרשת ב א . . .הרי דמדמה בחירת מלכות בית דוד לבחירת כהונה וירושלים
ובית עולמים .דע״י הבחירה יצאו כלי ישראל ונפסלו למלוכה …,הרי מבואר
כ״ז
דזהו מיסה־ הדין של בחירה שרק הם כשרים למלוכח ולא אחרים
הוא אם נאמר בתורה דין ימל בחירה לענין מלוכה ,כמו שנאמר במקדש
ובירושלים המקום אשר בחר ה׳ ,וא״כ זהו גופי׳ דין של תורה דאותו המקום
שיבחר לבסוף ע״י נביא יהי׳ עליו תורת מקדש ויפסלו כל המקומות להקריב
בהן ,וה״נ לענין מלוכה דכוותה ,לא שייך שיחולו דינים מדאורייתא ע״י
הבחירח שנבחר דוד ,רק אף עצם הבחירה הוא דין מדאורייתא דאותו שיבהר
הי ,לו תורת המלוכה ,והשאר נפסלין מלכות .אבל אם לא נאמר מה״ת שום
דין של בחירה לענין מלכות ,א״כ הרי לא שייך שיחולו דינים מדאורייתא ע״י
הבחירה שנבהר דוד ,…בע״כ דהבחירה עצמה היא בעצם החפצא של מלכות
כמו מקדימ וירושלים…״.
ויש להבין דהרמב״ן כתב בפי׳ עי התורה ,ואמרת ואשימה עלי מלך
והזכיר ואמרת ,כי מצוד .שיבואו לפני הכהניב הלוים ואל השופט ויאמרו
להם רצוננו שנשים עלינו מלך…״ ,היינו שרק אחרי דרישת העם ישנה
המצוד ,להמליך מלך ,ואיך יתכן ׳מאם הדרישה למלך היא בידי העם ,והעם
הוא הנותן למלך כח השליטה ,מדוע לא שגם כח הבהירה בידי העם ורק ה׳
הוא הבוחר בשבט המלוכה ובמלך עצמו ?
הרמב״ם פרק א מהל׳ מלכים הלכה ז כתב :״כיון שנמשה דוד זכה
בכתר מלכות ,והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם ,שנ׳ כסאך יהי׳ נכון
ג
6
4
5
הגרי״ז
עי׳
בחידושיו
במשך
על
בפרשת
התורה
חכמה פ׳ ראה עה׳׳פ
שופטים.
לך
״השמר
תעלה עילתיך
פן
מקום
בכל
תראה
אשר
כי אם במקום אשר יבחר ה׳ ״ – :פ י ׳ בירושלמי ע״פ הדיבור כאליהו הנביא בהר ה כ ר מ ל
והביאור
קלה
יזבחו
עוד
זבחיהם
דאיכא
בזה
דררא דהשש
אם
למגידר
לא…
הבעל…
ולכן
במיגדר
מילתא
בזה
לשעירים…׳׳
מילתא…
הוי
כמו
דעבירה
דררא דחשש
דע״ז
של
נמצא
בזה
וזהי
שאמרו
למיגדרי
עבת
אחרת
לא
שמא יבואו
מזה
לע׳׳ז…
יבחר
ה־
ועי׳
בחידושי הגרי״ז
בסיף
מסכת
דברים יז׳
לא היו
היו
עפ״י נביא,
פסחים,
טעם
הבמות
שומעין
אף
חלל
אליהו
בקובץ
חידושים
זבחים
אליהו
מילחא
אחת
ושאין
הכרמל…
״ענין
בחיץ
שלא
ד־ל,א
בהר
ע״מ
6
כי
אין
ל כ ל מצוד.
שומעץ…
להוראת
והגה
שעה מצוה
טעם
לשמוע
קדשים
לנביא,
פי׳
לשמוע
<עמ׳
בהר
קמח
לנביא
שהיו
לנביא
השמר
למיגדר
אף
ובהוראת
לוהטים
שבתות
להקריב
כ״א
לך…
אז
הרבה,
בבמה,
וכיון
שעה
אחרי
אבל
דאיכא
במקום
אשד
מילתא דע״ז.״•׳.
מדפי
הכרמל
לעבוד
ע״ז…
יבואו
דע־׳ז
כדי
בפרשת
אחרי
״ולא
מוחזק
שישמרו
וזה שאמר
שהי׳
ר ק בע׳׳ז
הכתוב
לצורך
שעה
הםפר^
והעלאה
ובשיטה
מקובצת
בחוץ״.
כד.
37
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עד עולם ,ג׳ פעמים נמשה דוד ,עיקר המימיהה הי׳ ע״י שמואל הנביא דכתיב
בדוד ׳קום משההו כי הוא זה׳ ומצינו שאהר שמת שאול והמליכו אותו אנשי
יהודה עליהם חזרו ומשהו אותו שנית ,ואה״כ כשהמליכו אותו ישראל עליהם
חזרו ומשחו אותו )שמואל ב ,ב ,ד(.״ .ויימ להביז ג׳ משיהות אלו למה י וכתב
ע״ז ה״אבני נזר״ ״ …דמשמע מכאן דאף שכבר נמשה עפ״י ה׳ לא חי׳ עליו
דין מלך עד שקבלוהו עליהם ישראל ,והי׳ טעון משיחה שנית …ולכאורה
קשה דא״כ משיחה קמייתא מה אהני ,כיון דמוכח ־מלא נעשה מלך עד
שמשחוהו שנית ,וע״כ דמשיחה קמייתא אהני לי׳ שיהי׳ מחויבין להמליכו
וכיון שלא חלה
ולא היו יכולן להמליך אתר״ .וראיתי שהעירו עליו :
אז מהו המחייב להמליכו והיכן מצינו דין כזה של משיחה״.
ועכ״פ מבואר בדברי ״אבני נזר״ שלא חל על דוד דין מלך אהרי משיחת
שמואל עפ״י ה׳ ,וכן כתב הטורי אבן במגילה יד ,ב :״דמרד נבל בדוד הי׳
צריך לדונו בסנהדרין אם דין מלך על דוד באותו זמן דעדיין שאול קיים,
ואע״פ שנמשח כבר למלך ע״י נביא מ״מ אפשר לומר דלא נמשח למלך אלא
לאחר מיתת שאול ולא בעודו חי…״ וכן כתב הר״ן בסנהדרין לו א ד״ה
ויאמר דוד לאנימיז" ,ולקמן נוכיח *מלדוד כבר הי׳ דין מלך משעת משיחת
שמואל הנביא עפ״י ה׳ .לכן יש לעמוד עי הימאלות הבאות:
א( מתי בדיוק חל על דוד דין מלך ?
ב( אחרי ימנמימח דוד למלך ע״י שמואל מה הי׳ דינו של שאול ?
ג( למה נמשח דוד שלוש פעמים י
ד( קושית ה״כלי המדד.״ למה לא נמשך דוד עוד פעם אחרי המרד של
7
8
1
10
7
״שו״ת
8
ראה
אבני
נזר״
יור״ד
בירחון
״עם
התורה״
קוטלר
9
אית
ב.
ועי׳
אבן
10ראה
ח״ב,
חיברת
מגילה
ב״צפנת
…-הלשון
ברוך״
ב,
יד
על
פענח״
תש״מ
בעל
מורד
התורה
״בענין
דוד״
מ ל כ י ת בית
ל ה ר י יהודה לעווענבערג -ליייוואד,
להרב
ד״ה
ש״ב
יד
זצ״ל אות ב :וב״אמרי חן״
ב ה ג ה ו ת ״אמרי
טירי
סימן
אי״ק יב.
-ב ד י ך טעם״,
במלכות
מהמבי״ט,
שנאמר בדוד לא נאמר בשאול.
ברוך
הרב
שניאור
מהרב
תשמ׳׳א ב ה ק ד מ ה
בסוף
פרנקל תאומים
ואילך.
פ׳
עקב
בדיד
דרוש
עמ׳
א
מדפי
רו
כ ת י ב ל ך מלא ק ר נ ך שמן
הספר:
ואשלחך
אל
ישי בית הלחמי כי ראיתי מבניו לי ״מלך׳׳ ׳ מ ש מ ע אפילו קודם משיחה מ ל ך ה ו א ח ש י ב
אבל
לפני.
כתוי
בשאול
יהגה
אני
לך
שילח
בעת
איש
מחר
מבנימין
ומשחתו
על ישראל׳ כ ל ו מ ר מ ת י ך המשיחה נחשב למיד ,שאילו קידם הרי היא איש
לפיכך
המתנתי
לא
והלא
אץ
בשמן
קדש
מלך,
הוא
שעבר
אשר
ירי
מלכות
נוגעת
אפילי
משחתיו ,היא היראה
בזמן שאין לי שררה
מנשיאותו
ידי
למשחו
כשהגיע
בחבדתיה
תכון
הרעה וימי
הרי
עמו
הוא
זמנו.
שאין
איני
כהדיוט
בזמן שהשפעתו
הגלות
עיד יש ל ו
שהרי
שנים קידם
כמה
כמלא נימא אלא ת״בף
קדושתו
תלויה
אך
דוד
יתברך
תקוה
38
www.daat.ac.il
המלך
עליו
הנשיא,
השלום
וזרעי
שזרועו תאמצני״.
כשאר
שאיל
העם
נמשח
כשמצאתיו שלם
בנשיאות בזמן
מלך .כי כן מ ש פ ט
תדירה
מיתת
לנגיד
מושלה
שיש
די:.ן
לו
אתו
שדרה
בריריות
וזרעי
איני
לי,
אע״פ
נש־א
כן,
זה
שיביאו
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבשלום ,אם בשש חדשים אלו נתכפר בשעירה כהדיוט כדברי הירושלמי?
ה( מה היה הויכוח בין דוד ואביגיל אם יש לדוד דץ מלך או לא ן
ו( לכה אלו שהלכו אחרי שבע בן בכרי לא נענשו כמורדים במלכות
כמו שבע בן בכרי ,והלא הם מרדו במלכות דוד כמו שבע בן בכרי?
לפגי שניגש להשיב על השאלות הנ״ל ,עלינו לברר מהו בדיוק הגדר של
מלך ומלכות .יש לשאול מה מקום יש לכל המושג של מלך בכלל ישראל עם
התורה ,והרי אנו משועבדים רק לה׳ ותורתו ,וגם המלך משועבד לכל מצוות
התורה וחז״ל.
הנה הכה שנתנה התורה בדין ומשפט למלך הוא מעל ומעבר לכח השיפוט
שנתנה התורה לבי״ ד ואפילו לבי״ד של ע״א וכמש״נ לקמן .ה׳ נתן לישראל
סדר משפט רגיל הנקרא ״תורד.״ ויש לשמוע לחוקים אלו כמו שנכתבו ונמסרו
לחז״ל ,למשל ,נמסרה הלכה שאין כה לבי״ד להעניש אלא בעדים והתראה
וכו׳ וכר וזהו מצד משפטי התירה .אבל למעשה פעמים רבות לא תהי׳ שום
אפשרות להעניש את הפושע עפ״י חיקי ::אלו ולכן קבעה התורה עוד מערכת
שיפוט שנוכל על ידה להעניש את הפושע אעפ״י שאי אפשר לחייבו בכח
שניתן לבי״ד .ומשפט זה הוא שלא מן הדין ולא מן התורה ואין הבונה שזה
בניגוד לתורה ,שהרי התורה עצמה נתנה לנו דרך שיפוט זה ,אלא שאין זה
מן הדינים הרגילים של התורה .מערכת שיפוט וענישה נקראת ״דין המלך״.
ל< £יש לומר שמלך ומלכות הוא לשפיט ולהעניש במקום שאי אפשר להעניש
ע״י הדינים הרגילים של התורה .וכ״כ בדרשות הר״ן ו ז ״ ל :
הרי שנינו בפרק היו בודקין ,תנו רבנן מכירים אתם אותו וכו׳
התרתם בו וקיבל התראה ,התיר עצמו למיתה וכר ,המית תוך כדי דבור וכר.
ואין ספק כי כל זה ראוי מצד משפט צדק ,כי למה יומת איש אם לא שידע
שהכניס בדבר שישבוהיוב מיתה ועבר עליו ,ולזה יצטרך שיקבל עליו התראה,
וכל יתר הדברים השניים באותה ברייתא ,וזה משפט צדק האמיתי בעצמו הנמסר
לדיינים ,אבל אם לא יענשו העוברים כי אם על זה הדרך ,יפסיד הסדור המדיני
לגמרי שיתרבו שופכי דמים ולא יגורו מפני העונש .ולכן צוד .השי״ת לצודד
ישובו שי עולם במינוי המלכות כמו שכתוב בפרשת זו :וכי תבואו אל הארץ
וגר ,שום תשים עליך מלך וגו׳ ,שהיא מצדה שנצטוינו בה למנות עלינו
מלך ,…והמלך הוא יכול לדון שלא בהתראה כפי מה שיראה שהוא צריך
לקבוץ המדינה…״.
ולכאורה צ״ע הלא כה זה יש גם לבי״ד הגדול בדין שהם מכים ועונשים שלא
ואל
מן הדין ולמה צריך למלך .כבר ביאר זה ב״דרשות הר״ן״ הנ״ל י:
תקשה עלי ממה ששנינו בפרק נגמר הדין ,תניא ר׳ אליעזר אומר שמעתי
11
בן
8
י"
י1
י*
י־׳
ך׳
>־
ן-
1
''׳••*־׳'"*ז-־״י׳*''**•*.־^
11ראה
ע׳׳ס
ברמב״ם
שני
מעמידין
ב 1דרשות
הלכות
עדים
אותן
הר׳׳ן
יסודי
כשרים,
על
לרבינו
התורה
ואע׳׳פ
ך׳
; •,!(,יי••
פרק ז
שאפשר
,
* ^
הלכה ז :
שהעידו
,״־
. -
״…שגצטויגו
בשקר,
.
הואיל
לחתוך
וכשרים
היו
את
הדין
אצלינו,
כשרותן…״.
בן
ניםיס
גירוגדי,
דרוש
יא.
13שם.
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ,ולא לעבור על דברי תורה אלא
לעשות סייג לתורה וכר ,שנראה ממנה ,שמנוי הבי״ד הוא לשפוט כפי תקרן
העת והזמן .ואינו כן ,אבל בזמן שיהיו בישראל סנהדרין ומלך ,הסנהדרין
]הם[ לשפוט את העם במשפט צדק לבד ,ולא לתקן ענינים היותר מזה ,זום
לא שיתן להן המלך כהד .אבל כאשר ל;; יהי׳ מלך בישראל השופט יכילל שני
הכוחות ,כח השיפוט וכה המלך …ואפשר עוד לומר ,שכל מה שנמשך למצות
התורה ,דין שהוא כפי המשפט הצודק בין שהוא כפ* צורך השעה נמסר לב״ד,
אבל מה שבין אדם לחבירו הצודק בלבד נמסר לב״ד ,…אבל תקונם יותר
מזה נמסר למלך ולא לשופט…״ י י
וכיון שפירש המושג ״מלכות״ הוא הכח ישפוט שלא על פי דין תורה,
אס כן לחזק את הכח הזה ולתת לו את היכולת לבצע את הדברים הנדרשים
ממנו ,צוותה התורה לתת כבוד ויראה למלך ,עד כדי כך שכל איש אשר לא
ישמע לכל אשר יצוגו המלך ,רשות ביד המלך להרגו ,וכמו שאמרו חז״ל שום
תשים מלך שתהא אימתו עליך .ועפי״ז יובן מה שנקטה התורה גבי דין יראת
המלך לשון כפול ״ימום תשיב״ שמיממעתו לשון הזק ,והלא מטבע הדברים
״מלכות״ הוא דבר שדורימ כבוד ומורה מצד עצמו ומציאותו ומה צורך
באזהרה על כך ,וסעוד אזהרה הזקה .אך לפמש״כ ש״מלכות״ פרושה הכח לדון
ולשפוט שלא ע״י מימפט ההורה הרגילים ,לכן ראתה התורה לחזק את כבוד
המלך באזהרה כפולה ,כדי שלא יאמרו שאין בינו ודיין אהר כלום ,ולכן גם
נתנה לו התורה כה בלתי מוגבל כדי ׳מהעם לא ימרה פיו.
לפי זה נבין איך משה ישיב בסנהדרין ,הא קי״ ל אין מושבין מלך
בסנהדרין•־ ,ומשה מלך הי׳ ,כדכתיב ויהי בישורון מלך ,היינו משה רבינו
ע״ה .אבל לפמש״כ י*מ לומר •מכל האיסור של ישיבת מלך בסנהדרין מבוסס
על האיסור ימל ״לא תענה על רב״ ,ואם המלך יושב בסנהדרין הי׳ אסור
,
14עי׳
ב״שו״ת אבני
לדון
נזר״
הנ״ל
בהערה ר א ו ת מ ט :״ . . .גם
ביבמות
לי ,הרי
וסקלוהו,
ובדין
מעשה בא׳
מ ל כ ו ת אין לו
ברם ראה
ב״התורר,
אייזיק ה מ י
והמדינה״
הרצוג,
בשבת
שרכב על כ ו ס
רש־ת להרוג כ״א
בחילול ש ב ת . . .וע״כ ל א מדין מ ל ך
יצחק
מש״כ שלא הי׳ כ ח
ה ו ר א ת שעה בזמן שהי׳ מלך ר ק בזמן שאין מלך יש בהם גם דין
מלכות״
והביאוהו
לבי׳׳ך
המדינה א ב ל
ל
א
הרגוהו…״.
קובץ ז—•!
או״ק ז :
בימי יוונים
בהרוג נפש ל ת י ק ו ן
ב״ד
וקשד,
תשטו—יז
״ואומר אני
״המשפט
שאין זו
במדינה
פירכא על
היהודי" ״
הר״ן …שמעולס
ל א כוון הר״ן ז״ל ש ב ז מ ן שיש מ ל ך אין כח בי׳׳ד י פ ה לעונש ש ל א מ ן ה ת ו ר ה
השעה על חילול ש ב ת וכדומה ,אלא שעונשין כאלה יש
בידם גם
מהרב
אז׳ י׳־־
בשטח
לצורך
הזה,
ו ר ק בידם ,לא ביד המלך ו מ ה שאמר ״אין כח ביד בי״ד לדון ה יראת שעה ב ז מ ן שהל׳
מ ל ך ,ר ק ב ז מ ן שאין מלך יש ב ה ם דין מלכות״
מלכות
גם
ברבריים
המיוחדים
למלך,
וכגון
כוונתו ש ב ז מ ן שאין נ::ך יש ב ה ם ד י ן
דיני
ה ו ר ג נכש
ולא
נפר בו
דברי
הד״ן
כלל…״.
15ר א ה ב ״ ח ז ו ן איש״ סנהדרין םי׳מן יז א ו ת ב וז״ל :״וא״ת ל מ ה אין מישיבין
לפי׳
מהר״ן,
דהיינו
שיה״
במנין
הסנהדרין ,הלא
40
www.daat.ac.il
אוהו
מתחילין מן הצד ולימא
בסנהדרין
הילד
דעתו
אתר דעת -מכללת הרצוג
לחלוק על דעתו כי זה נהשב כמרידה ואי־כבוד למעמד המיוחד של המלך,
אבל לפמש״כ שדין הכבוד והירא למלך הוא כדי להבטיח את ציות העם לקול
המלך ,אפשר לומר שדוקא מלך שנתמנה על ידי העם והסנהדרין ,הוא צריך את
החיזוק של כבוד מיוה־ להבטיח את כוהו כשופט שלא מן הדין ,אבל משה
רבעו ע״ה שנתמנה ע״י השי״ת עצמו לא הי׳ צריך להיזוק מיוהד ,ואין לחשוש
שאם מישהו יחלוק על דעתו בישיבת הסנהדרין יגרום הדבר לאי ציות באופן
כלל י .
על פי יסוד זה יובן היטב מדוע המלך צריך להבהר דוקא ע׳׳י ה /כי
אעפ״י שמינוי המלך היא רק ע״ י דרישת העם ,וכמש״כ הרמב״ן ,מ״מ מינוי
השבט והמלך עצמו הוא דוקא ע״י ה׳ .כי רק השי״ת שהוא בוחן לבבות
מדע לבהור את האיימ שיוכל לשפוט שלא ע״פ תורתו .השי״ת שיודע את
יצוריו הי׳ יכול לבהור דוקא את שבט יהודה ואת דוד ,כי הוא הכיר כי
בשבט הזה ובמשפחה הזאת יבדוק את היכולת והכוחות והמדות המיוחדת
הנצרכות למלר .משום שמדות שבאופן כלל נהשבות לטובות ,הם לפעמים
8
17
י״ל דהמלך
לבסוף,
סותר
מ ו ז ה ר על לא ת ע נ ה על
ג״ב
דברי ה מ ו פ ל א משום כ ב ו ד
והלכך
מלכות,
ועפ׳׳י
החזון
קסו:
״וא׳׳כ
מושיבין,
אין
איש הנ׳׳ל
משה
ונראה
כתב
דגם הי׳
התורה ,ואין
לפ״ז
בספר
מופלא
רב
שאם
״אמרי
סותר
המלך
חן״
שפיר
לגבי
המופלא
—
הושיבו
המופלא,
דברי
מופלא
ב״ענין
לא הי׳
אם
דעתו
לו
מלך,
ל ו דין
מופלא
עכ״פ הי׳
—
מלך׳׳
עמ׳
צ״ע״.
״ . . .א ב ל כ ש ה מ ל ך יושב
מושיבין מלך
שבסנהדרין,
משום
מושיבי*!־…״.
הי׳
ועדיין
אך ראה ב ה ג ה ו ת ״אמרי ברוך״ על הטורי אבן ,מגילה יד ב :
א׳׳א ל פ ת ו ח מן הצד דאין זה כבוד ל מ ל ך ולכן אין
שפיר
משה
בסנהדרין,
וא׳׳כ
המלך
אין
המלך
כבוד
ואם
הי׳
בסנהדרין,
מתחיל
ודוד אף
הוא
להגיד
לא היו רשאין ל ס ת ו ר דבריו ,ושיתחילו מן הצד לא היה אפשר דדלמא דין מ ל ך
כבודו
ו א ס ו ר ל מ ח ו ל על
אחרים
להניח
תחילה
יגידו
דעתם…״.
לפניו
ועי׳
בספר
״אור יעקב״ ע״מ סנהדרין ,ל ה ר ב אברהם יעקב זלזניק ,ירושלים שתל״ט סימן ט ״בענין
אין
מושיבין
זה
16כעין
מלך
כתב
״ . . .דלכאורה
ומשמש
שתהא
בסנהדרין״.
בקדושין
המקנה
ב
לב
מלך
ד״ה
על
שמחל
כבודו
וכו׳
וז״ל:
ק ש ה . . .דמשה הי׳ דין מלך ,א״כ ק ש ה מ מ כ י ל ת א בס׳ י ת ר ו שהי׳ עומד
עליהם ונראה דהא דמלך אין כ ב ו ד ו מ ח ו ל מייתי מ ק ר א משום ת ש י ם עליך מ ל ך
אימתו
עליך
בכתובות,
כדרשני׳
וממילא
מתורץ
דמשה
מהך
שלא
נצטוו
ב מ צ ת ת שום תשים עליך מלך עד שנכנסו לארץ״ ,וע׳ ב ס פ ר ״אמרי חן׳׳ הנ״ל בהערה .15
17ראה
עמ׳
ב״קובץ
עב—עד:
שיחות״
שנת
״ . . .ביומא
חטא א ח ת ואבדה מ ל כ ו ת ו
תשל״א,
כב ב,
מהרב
שאול
חיים
ואחת
שמואלביץ
מאמר
״אחריות״
עמ׳
ו ע ל ת ה לו ,דוד
בשתים
. . .שאול
חטא
מ מ נ ו , . . .ל מ ה ב א מ ת לא נמחל לשאול כ מ ו ש נ מ ח ל ל ד ו ד , . . .
טעם זה שנהן שאול לחטאו ״כי יראתו את העם ואשמע ל ק ו ל ם ״ ה ו א ה ו א מ ה שהתריע
1
ע ~ א־ ':,יד
:״:ת
במקומה
רק
״אם
במנהיג
אינו
ראוי
קטן
אתה
״ויגבר
למלכות
אלא שלא הי׳ ראוי לה,
בעיניך״
לבו
הענוד,
בדרכי
— ג ם
ד.׳,
עלתה
ו ד ב ר זה אינה ב ר
מידה
ומלך
לו״
שאין
ה״קטן
שאבדן
מעלה
בעיניו״
מלכותו
הימנה,
ונוהג
ל א הי׳
אבל
הענוד,
בתור
מלכות
שלא
עונש,
מחילה…״.
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חסרון ביחס למלך ,כגון ש א ו ל שנאמר בו בן שנד• שאול במלכו ואמרו
חז״ל כאן שנה בלא חטא ,ומ״מ ל א ה־׳ ראוי למלכות מחמת ענוותו היתרה.
ואמרו הז״ל למה לא נמשכה מלכותו של שאול שלא הי׳ בו שום דופי ו השם
ראה ׳מרק שבט יהודה ומשפחת יימי ומתוכם דוד וזרעו ראויים למלכות,
משום שנשתלבו בו כל המעלות והמרות המכשירות את האדם לתפקיד
המרומם של מלך ,של גדול בתורה עם גבורת מלחמה ,ענוה ושפלות מחד
גיסא וניהוג מלכות ברמה מאידך גיסא.
והא דאמת במכילתא שקודם שנבהר דוד היו כל ישראל ראוים למלכות,
הכינה הוא שאדם מסוים שנתאחדו בו כל המעלות הנדרשות ממלך ,הי׳ ראוי
הוא לכדו להיות מלך ,אבל לא שבטו ולא צאצאיו אחריו.
לקמן נבאר ביתר ביאור שיש דין ״מלך״ ויש דין ״מלכות״׳ ,ולכל
אחד מדינים אלו הלכות נפרדות .דין כבוד ויראה הוא דין שתלוי במלך
דרישת העם למלך אינה כוונה לאי* .:מסוים ,אלא היא דרישה ל״מלכות״
דהיינו סידור המדינה .ואם אחד מורד במלכות — ,לא במלך לבדו הוא מורד,
אלא הוא תדף את כל מלכות ישראל.
במכילתא איתא ״עד שלא נבהר דוד הי׳ כל ישראל ראויים למלכות״
וכבר הקשו בזה דלכאורה סתירה לצוואת יעקב אבינו ״לא יסור שבט
מיהודה״ .נאמרו בזה שני הרוצים א( באיסור זה של לא יסור שבם מיהודה
הוא רק אחר שנבהר שבט זה למלכות ,אבל קודם ׳מנבחר שבט יהודה למלכות
לא חל האיסור ׳ ,ב( אין האיסור של ״לא יסור״ חל אלא על מלך שלא
משבט יהודה שמולך דרך קבע אבל יכול למלוך דרך ארעי) ,וכ״ז לפני
שגבהר מלך משבט יהודה״ ,-אבל אה״כ גם דרך ארעי אסור(.
ויש להוסיף כי מי שזכה למלכות לא רק לעצמו זכה אלא גם לזרעו
אהריו .ויתכן שלפני מלכות דוד מי שנבהר למלכות זכה הוא לבדו ואין
בידו הכת להוריש מלכותו לזרעו עד שיועמד מלך מבית דוד .ועפ״י זה
אפשר לתרץ סתירה בדברי הז״ל ,דהנה איתא דמשה רבינו ע״ה ביקש מלכות
ובמקום אחר איתא דמשה הי׳ מלך מדכתיב ויהי בישורון
ולא נתנה לו
1
1 ,
21
18ראה ב ס פ ר ״מגן צבי — ס פ ר
ז ״שלטון
מלך,
ודבר
מלך
ואפילו
זה
ישראל״׳
בלא
עמ׳
ק ו ו ש ת הארץ״
רנד:
מ ל כ ו ת אסורים
״ונראה דישנם
ישא
…אך
הא
מדיני
המלך…״.
דלא
יותר
19ראה רמב׳׳ן ויחי מט ,י ג
דברים
עליו ,אבל ישנם דברים
ש״כלי ש נ ש ת מ ש בו הדיוט אסור
מי״ח
ל ה ר ב צבי מ מ צ א ,
נשים
למלך״
נראה
— ואמר לא יסור
אץ
לומר
לרמוז
ירושלים
האסורים
אסורים
תשי״ט ,סימן
למלך
עליו
מפני
מפני
שהוא
המלכות,
זה פגם
ב מ ל ך כי אם ב מ ל כ ו ת .
זה
אם
דאין
כי ימלוך
פגם
שבט
במלכות
א ח ר על
כי
ישראל,
אבל מ ע ת שיחל ל ה י ו ת ליהודה שבט מ ל כ ו ת לא יסור שבט ממנ• אל שבט א ח ר . . .ועגין
שאול
20ראה
ישראל
הי׳…׳׳
ב״שו״ת
ראויים
21זבחים ק ,ב :
ועי״ש.
חקרי
אך
״אמר
לב״
לירושה
להרב
רפאל
יוסף
חזן
אור״ח
סימן
קכ:
״ . . .רלמלך
כל
ליתנהו…״.
עולא ,ביקש
משה
ג4
www.daat.ac.il
מלכות
ולא ניתנו לו,
דכתיב
אל
תקרב
הלום,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מלך .ולפי דברינו מבואר היטב דבאמת משה הי׳ מלך אבל לא נתנה לו
מלכות שיוכל להורישה לזרעו ,חהו מה שביקש ולא ניתן לו".
ולפי״ז אפשר להסביר את דברי המכילתא דכל ישראל ראויים למלכות
דמשמעו מלכות ממש ,לו ולזרעי אבל רק עד שיבהר דוד .לכן כי״נבחר
שאול הוא באמת נעימה מלך ממש וגם זרעו היו ראויים למלכות) ,לכן מימה
אבנר את איימ בושת י• ,(-אמנם כיון שימאול לא הי׳ משבט יהודה ,לא היתד•
בחירתו בחירה לדורות )עי׳ הגרי״ז הנ״ל( .ודומה לזה אנו מוצאים אצל
כהונה ומקדש ,כי לפני בחירת ירושלים המקדימ הי׳ בדרך ארעי בגוב וגבעון
וכו׳ ,ולא נחשבו מקומות אלה לבית הבהירה ובית עולמים .וכן מצינו אצל
כהונה ,שלפני אהרן ובניו הכהונה היתה בידי הבכורים ,וזה לא הי׳ גדר של
בחירה לדורת .וכן לגבי מלכות ,הי׳ מלך לפני מלכות בית דוד ע״פ תורה,
אבל רק בדרך ארעי ,ולא בחירה לעולם.
הרי מבואר שאחר שנמשח דוד למלכות זכו בזה הוא וזרעו עד עולם,
ואין בית מלכות אחר בישראל .ואף שהיו מלכי ישראל ,כבר כתב הרמב״ם
בסרק א מהלכות מלכים הלכה ח שמינוי מלכי שראל הי׳ עפ״י נביא והוראת
שעה ,ולא מדין הבסיסי של מינוי מלך ביימראל ,שנצטוינו בזה בפסוק שום
תשים עליך מלך.
ועפ״י זה יש לתרץ השגת הראב״ד על הרמב״ם שכתב שהרמב״ם סותר
אבל
את עצמו שבפרק א הלכה ט כתב :מלכי בית דוד העומדים לעולם
אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסיק המלכות מביתו ,שהרי נאמר לירבעם
23
ואין הלום אלא מ ל כ ו ת . . .״ .וראה בחידושי מהרי״ל דיסקין על ה ת ו ר ה פ׳ ש מ ו ת ו ז ״ ל :
להבין
נעליך
איך
מוכח
והי׳ צריך לחלוץ
ההוא נתקדש
לשבת
אלא
מהכתוב
בן
מנעליו והי׳ אז
ונ״ל
שמונים
ב ק ד ו ש ת העזרה לפי שטה המקום
הקרב
למלכי
בי״ד
א״כ
בלבד,
של
הישיבה
משה
שאמר
ש נ ה . . .מזה
אגו
לגלוי שכינה,
כדי לחלוץ מנעליו )כי הי׳ ק ש ה עליו לחלוץ מעומד(
)בענין
של
זה
גופא…
שכיון
הקב״ה
היתד,
למשה
רואים
של
שהמקום
רצה
וכיון שמשה
וקי״ל שאין ישיבה בעזרה
בבקשת
נראית
מלכות
מעלת
ר ש ו ת הישיבה ב ק ד ו ש ת העזרה( כמלכי בי״ד ,ואומר ל ו הקב״ה ,אל ת ק ר ב הלום,
נעליך,
העזרה,
כלומר
התרחק
מכאן
וחלוץ
ו ז א ת היתד.
הודעה
למשה
שלא
22ראה ב ״ ח ק ר י לב״ הנ״ל
23ראה
לב״
ב״חקרי
נעליך
נתנה
ברחוק
מקום
כדי
שלא
בשמח
תשב
מלכות׳׳.
ב ה ע ר ה 20ד״ה א״נ י׳׳ל.
הנ׳יל
בטוף
דביומא
הםימן ו :
דע״ב
אמרו
דכתר
מלכות
זכה
דוד ונטלו ,ואילו ב ה ו ר י ו ת דף י״ג אמרו דכל ישראל ראויים ל מ ל כ ו ת ,דמ״ש ב י ו מ א ה ו א
דמלכי בי״ד דאית בהו י ר ו ש ה ו ב ר י ת ש כ ר ת ה ק ב ״ ה עמו אין ל ה ה פ ס ק מ ל כ ו ת ,משא״כ
שבטים
בשאר
24ראה ב מ ד ר ש
צדיק
)שם
בראשית ר ב ה
ו ה ו א ח ו ל ק על מ ל כ ו ת
לד(,
״וחשב
דוד
דבאקראי
לבד
ומלכים
אבנר
יתקיים
מחלציך
שאפשר
אח״כ,
הוא
פב:
בית דוד אלא מדרש דרש ,ו ה מ ל י ך א ת איש
יצאו
שימלכו
ושמואל
דשייך
בהו
סדר וישלח פ ר ש ה
המלכות…׳׳.
״ . . .ר ב נ ן א מ ר י א פ ש ר א ב נ ר אדם
זה
שאול
דוד ואיש
לעתים
קרובות
ואיש
בשת
בשת…״
זה
בישראל
וע׳
בפי׳
עץ
וזה ביהידה,
בשה,
ה־״ד
־וסף
שם:
או
שמלכות
ניבא )יפ׳׳ת(״.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולא המלכות בלבד אלא כל
אך לא כל הימים״ .ושם בהלכה ז כתב:
השררות וכל המיניים שבישראל ירושה לבניו ולבן בנו עד עולם. ,…
25
לכן יש לומר דהא דכתב הרמב״ם שכל המנוים בישראל הם ירושה,
הביאור הוא שרק אם מינוי )המלך( הי׳ מדין שום תשים ,אז אמרינן שהוא
זוכה לבנו ובן בנו עד עולם .אבל מלכי ישראל מינוים לא הי׳ מדת שום
תשים מדין מלך ,ורק הי׳ עפ״י נביא ובהוראת שעה יי־־ ,ולפיכך אין מינוים
עובר בירושה ־׳א.
6
הרמב״ם בפרק א מהלכות מלכים הלכה ה כתב ו ד ל :״נביא שהעמיד
מלך משאר שבטי ישראל ,והי׳ אותו המלך הולך בדרך התורה והמצות ונלהם
מלחמת ה׳ ,הרי זה מלך וכל מצות המלכות נוהגת בו אע״פ שעיקר המלכות
לדוד ,ויהי׳ מבניו מלך ,שהרי אהיה השילוני העמיד ירבעם ואמר לו ,אס
יממוע תשמע את כל אימר אצוך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד וגו/
ואמר לו אהיה ולבנו אתן שבט אהד למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים
לפני בירושלים״.
ב״עם התורה״
25וע׳
ישראל,
בית
דאין
הנ״ל
המנה
דוד ש ו ב אין
שכעין
זה
אריאלי,
על
מקשים
על
הרמב״ם,
מקבלים
שבתורה,
מובא
מלכים
הגרי״א
בשם
להרמב״ם
דבס׳
דוד נכרי קרינן בי׳,
דברי
בהירושה
מ ל כ ו ת קיים
אלא
מלכוון
תור
בישראל ,ו מ י ו ש ב ת
קושית
הראב״ד
כיצד
״תורת
המלך׳׳
מהרב
גרשון
״עוד
ראיתי
ה מ ש ר ה בטלה׳׳.
הלכות
המצות
הרצוג
)ירושלים
)לאיין
בספר
תשי״ח(,
שס״ב(
להעמדת
כנביא
אחד
מלך
ש ק ר . . .וכבר
משבטי
בזה
עמד
א
פרק
כתב ,דכל
והוא בכלל הלאו של לא ת ו ב ל
הנביא
ודינו
הפסק
ס ו ג אחר של
ת פ ס ק — שהרי עצם
26וכן מצאתי
בהערה : 8
ש ת פ ס ק ע״״
״ומבואר מ״ש
הרמב״ם
דתפסק
בגלל
מלכותם של
זה שבהגיע
מלכי
הל׳
דממנין
ח:
מלך
מזרן
שלא
ל ת ת עליך איש נכרי ,לפי׳׳ז
ישראל ,דהו׳׳ל
פערלא
הגרי״פ
כמתנבא
ז׳׳ל
לעקור
לרס׳׳ג.
בםה׳׳מ
ו מ ר ן הג׳ רי״א הלוי הרצוג )שליט״א( ןזצ״ל[ ר״ל בזה דכונת הרמב״ם ה ו א מצד
יישב
ש ע ה . . .ובזה
הראב״ד
השגת
בהלכה ט׳ . . .ולפהנ׳׳ל
להלן
א״ש,
הוראת
דכאן
עגין כשאר שררות ,אלא מדין ה ו ר א ת שעה ,ולא שייך כ מ ו ב ן ירושה בזה׳׳ .ו ב ז ה
דלמה
לא
נביא,
ולהנ״ל
א] 26לפי
כתב
הסבר
במלך
שו׳׳ת
על
זה,
חתם
ירושה
דין
מרין
סופר
״שום
או״ח
סי׳
בשררות
תשים׳׳
שונים,
סי׳
ראה
כג ,סע׳
האחרון
של
ערוך
יז—יח ;
ק״ק
הלכות
גליון
ה—ו,
עמ׳ .350—360
אך
אלא
זה
לפענ״ד
מאידך
יש
או״ח
סי׳
מלכים סי׳
ה מ ב ו ר ג הביע
וכן
אך
אינו
מינוי
מלכים
המלך,
זד,
במנוי
להצטער
את
דעתו
גג:
עא סע׳
למוסכם
על
ה מ ש פ ח ה ש א פ ש ר לתבוע.
בערוך
44
www.daat.ac.il
השולחן
או״ח,
השלחן
יב .ה ר ב
שדין קדימה
סי׳
ותפס
ע״פ ע״א
בניגוד
ערוך
וגם
בהלכה,
רק
דק
ראה
השימוש
המופרז
ערוך
השולחן
העתיד,
יוסף
מטעם
הל׳
כלי
קרלביך
הי״ד,
הוא
חובד,
ירושה
ר א ה ישורון ,ט׳׳ו
נג
אין
מיושב
עכתו״ד.
שנהוג היום ו כ ב ר התריע על זה בעל
השולחן
הקהלה ,אבל אין זה ז כ ו ת של
שעה
יבמנויים
—,
יב—יג
ירושה ב מ נ ו י רבנים כ מ ו
במקומות
רבה
מיישב
דכאן
הוא
שמתמנה
בתביעת
מקדש
כאן
רבינו
ע״פ
שבעים
מצד
ואחד,
הוראת
כ מ ו שכ׳
ל״צ
בריש
הל׳
איך
ל׳׳ת
תרפ׳׳ח
ס׳׳ק ל — .העורך[.
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי נתבאר בדברי הרכב״ ם שנאמר בזה שני הלכות .א( שיש כח לנביא
להעמיד מלך שלא מבית דוד וכל פרשת המלך נוהגת בו .ולזה הביא ראי׳
ממה שאמר אהי׳ לירבעם ובניתי לך בית נאמן .ב(( עיקר המלכות תהא
שייכת תמיד לבית דוד .ולזה הביא ראי׳ מהפסוק ולבנו אתן שבט אהד .-
והנה ידוע שיטת הר״ן שאחאב הי׳ מלך וכל מצוות המלך הי׳ נוהגת בו
וז״ל :״ . . .דאין לומר ש־יא הי׳ לאהאב דין מלך שלא המליכוהו מהשמיב,
ואדרבה הי׳ לו דין מורד במלכות בית דוד ,שכיון שקרע ה׳ הממלכה מבית
דוד והניה לו רק שבט יהודה בלבד ,שוב אינו מורד ,כל מלך שהמליכוהו עשרת
השבטים עליהם דין מלך •ש לו לכל דבר׳״ .״לכאורה מבואר בדברי! שבשאר
שבטי ישראל לא בעינן נביא להמלי; מלך ודי בהסכמת העם ,וא״כ הוא הולק
על הרמב״ם שסבר דבעינן נביא כדי להמליך מלך.
ויש להעיר א( לדעת הרמב״ם שיש צורך בנביא — לא מצ־נו שמלכי
ישראל נתמנו עפ׳׳ י נביא מלבד ירבעם ויהוא ,וכי לכל מלכי ישראל לא הי׳
דין מלך — לשטת הרמב״ם ? ב (,לדעת הר״ן שא״צ בנביא כדי להמליך מלך
לעשרת השבטים ודי בהסכמת העם ,א״כ מדוע ירבעם ויהוא כן הומלכו ע״פ
נביא ?
ונראה לומר שלא נחלקו הרמב״ם והר״ן כלל ,והם מדברים על עניגים
נפרדים .הנה הרמב״ם כתב שאף שי־ש מלך משאר שבטי ישראל …עיקר
המלכות לדוד .ויש להבין אם כוונת הרמב״ם להשמיענו שיש כח לנביא למנות
מלך משאר שבטי ישראל ,לאיזה צורך הוסיף וכתב ״אע״פ שעיקר המלכות
לדוד״ .ונ״ל שדבר גדול השמיענו כאן הרמב״ם .שהרי יש להבין איך יתכן
שיהיו שני מלכים לעם לישראל ,הלא אין שני מלכים משתמשים בכתר
אהד .לכן נראה שכוונת הרמב״ם ש^ביא יכול להעמיד לשעה ״מלכות״ חדשה
לעם ישראל ,דהיינו שעם ישראל יתהלק לשתי מלכיות ,ולמלכות זו אין
האיסור של ״לא תסור שבט מיהודה״ .וזה עשה אחי׳ השילוני; הוא פילג
את עם ישראל לשתי מלכיות ,ולזה בעינן נביא ,אבל אה״נ אחרי שאחי׳
כבר פילג את המלכות לשנים ,גם הרמב״ם יסבור כהר״ן דלא בענין נביא כדי
להעמיד מלך ,דסגי ב״הסכמת העם״ ומלך כור• שפעם הסכים להמליכו
ד
27ראה
עמ׳
צ׳׳ע
בספר
מרים״
-באר
על
מהרג
ה ל כ ו ת מלכים,
דוד מן,
כפר
מ ב )מדפי ה ס פ ר ( :״דהנה במ״ש ה ר מ ב ״ ם ב ס ו ף הלכה ח
מ ה זה
מ״תי
מקור
הרמב״ם
קרא
מהאי
ישראל
אלא
למש״כ
ה ר מ ב ״ ם לעיל
ל ק ר א דוהי׳
דולבנו
אתן
שלילה
אם
וכו׳,
שמוע
והרי
במלכותם,
מיניה
וכוי,
ובניתי
אדרבא אין
והרמב׳׳ם
יא
ששייך
זה
מיירי
לך
מקור
כאן
לו אחי׳
ולבנו…״
למלכי
וע״ז
לאפשרות
לשלול
ישראל,
שעי׳׳ז
הוסיף
עוד
מקור
מלכות
של
מלכי
אלא
אדרבא
מלכות
ו ב נ י ת וכו׳ ב א לאפשר
מלכות
לקיים
מ ל כ ו ת ם קאתי״.״ .ברם ל פ י דברינו
הדשה
ו ה פ ס ו ק דולבנו בא ל ו מ ר שאף שעיקר ה מ ל כ ו ת הוא לדוד — מ כ ״ מ יש א פ ש ר ו ת
לבי
28ראה
מלכיות
בחמשי
29ר א ה ב ת ו ס ׳
בישראל
הריין
כאן
כ,
כמש״כ
להלן.
לסנהדרין
כ,
ב,
ד׳׳ה
כל
האמור.
ב.
מובן שהפסוק
מלכות
וכו׳,
חסידים
״ואמר
—
תשמ״א,
ד׳׳ה
כל
האמור.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עליהם ולותר על ממונם ורכושם ,ודאי •מכל דיני המלכות נוהגת בו .ומאידך
גיסא גם הר״ן יודה להרמב״ם שכדי להעמיד ״מלכות״ הדשה בישראל ודאי־
בענין נביא ולא םגי בהסכמת העם .נמצא שהרמב״ם והר״? לא איפלגו כלל,
שהרמב״ם מיירי בהקמת ״מלכות הדשה״ ולזה גם הר״ן מודה דבעינן נביא
ואילו הר״ן מיירי במלך .ולזה גם הרמב״ם מודה שאחרי שהוקמה מלכות
הדשה על פי נביא ,אז להעמיד מלך לא בענין נביא ,כי אם הסכמת העם
גרידא .אך גם ב״מלכות חדשה״ אף שכדי להעמיד אהריו מלך ,די בהסכמת
העם ,נראה שגם שם יש כה לנביא להעמיד מלך ,היות שהוא מלכות ע״ס
דיני התורה — והתורה הרי נתנה כח לנביא לשעה להעמיד מלך אף למי שלא
בא מבית דוד .לכן היות שיהוא הי׳ צדיק גדול )ע׳ סנהדרין ק״ב ע״א( רצה
הקב״ה להעמיד בית מלכות לב׳ דורות מבני ביתו .ולםי״ז נ״ל דהא דאיתא
בירושלמי הוריות פ״ג ה״ב גבי יהוא שמדור רביעי ואילך בליסטייא היתד,
בידם ,אין פירוימו דמימום שלא נתמנו עפ״י נביא לפיכך מקרי שהמלכות
היתד .בידם בליםטיות ,דהא במינו מלך שלא מבית דוד לא בעינן נביא כלל
וכמש״כ ,אלא שמעשה שהי׳ כך הי׳ ,שאחרי דור רביעי הם חטפו את
המלכות ע״י זרוע בלי הסכמת העם ,ואף בלי הסכמת נביא *.
0
וכן כתב הר״ן גבי אחאב שאינו מורד במלכות ,״מכיון שקרע ה׳ הממלכה
מבית דוד וכו׳ שוב אינו מורד״ ,מימום •מאהרי •מכבר הוקמה ״מלכות״ חדשה
עפ״י נביא ,לא שייך לומר שאיסור ״לא יסוד שבט״ יהול עליו ,לפיכך ״כל מלך
שהמליכוהו עשרת השבטים עליהם דין מלך יש לו לכל דבר״ ,משום שכיון
שנתן ה׳ זכות לעשרת השבטים להקים מלכות נפרדת ,הרי כל מי שיש ל
את הסכמת העם ודאי שיש לו דין מלך לכל דבר.
)המשך בגליון הבא(
ך
30ראה ב ס פ ר ״דבר משה״ ע״מ א ב ו ת ,מ ה ר ב משה רוזמרין ,ירושלים תשל״ח ,ס י מ ן
רטן.
נתקבל במערכת
ספר זכרון
דברי
מ א ת הריטב״א על השגות הרמב״ן בפירושו ל ת ו ר ה
הרמב׳׳ם
במורה
נבוכים.
יוצא לאור
ע״פ
כתבי יד
על
עם
ה ק ד מ ה והערות מ א ת הרב קלמן כהנא .מהדורה שניה מ ת ו ק נ ת
מוסד הרב קוק ,ירושלים תשמ״ב.
ברכתא דאליהו
הכהן
ס פ ר זכרו! לזכרון מורינו ורבעו הרב ד״ר
מונק זצ״ל,
רבה של ק ״ ק ובית
לונדון תשמ״ב.
46
www.daat.ac.il
המדרש גולדרס
אליהו
גדין;
אתר דעת -מכללת הרצוג
איתמר ורהפטיג
על מקומם של טורי אמנון למי הרמב״ם
ב״המעיך תשרי תשכ״ב מעלה הרב י .שטרגפלד השערה הדשה בדברי
הרמב״ם בראש הלכות תרומות .בהלכה ז׳ שם מתוה הרמב״ם את גבולות
הארץ ,כאשר כזיב בצפון ואשקלון בדרום ,ומוסיף :״וכל ששופע ויורד מטורי
אמטם ולפנים ,א״י ,מטורי אמנים ולחוץ ,הו״ל .והנסים שבים רואק אותן
כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנום ועד נהי מצרים .מן החוט ולפנים,
א׳׳י ,מן החוט ולחוץ ,הו״ל ,וזו היא צורתה .מהיכן החזיקו עולי בבל מכזיב
ולפנים כעד המזרח .ומכזיב ולחוץ עד אמנה ,והיא אמנום ,ועד הנהר ,והוא
נחל מצרים ,לא החזיקו בו ,וכזיב עצמה לא ההזיקו בה״.
מקור דברי הרמב״ם הוא בתוספתא תרומות פ״ב היי׳ א הובא גם בגטין
ח ,א .מקובל להניה כי ״טורי אמנום״ אלו הם ״הר ההר״ המתוארים בסר׳
מסעי כגבול צפון .מכאן מתקשים בדעת הרמב״ם ,שבאותה הלכה קבע את
כזיב כגבול צפון .בא הרב י .שטרגפלד ואומר — על סמך כת״י בו צוירה
מפת הרמב״ם — כי הכובה היא ל״טור־ אמנום״ שבדרום הארץ ,הוא ״הר
ההר״ בו מת אהרן ,והוא מהוה חלק מגבול דרום של עולי מצרים ,היינו
בחלקו המערבי של הגבול ,כאשר הקצה הוא נהל מצרים ,הוא שפך הגילום.
יש בהשערה זו הרבה קשיים שעל חלקם עמד המחבר עצמו ולא נחזור
כאן על הדברים .אך מכמן שאני סבור כי אין השערה זו עומדת בפני הבקורת,
אוסיף מצדי כמה פירכות ,ואת השערתי *מלי כבר כתבתי במקום אחר ,כמובא
להלן.
הגבול ביו עולי מצרים ועולי בבל
מן המשנה בדמאי ,הלה ושביעית ברור כי יש תחום מסוים שנכבש ע׳׳י
עולי מצרים ולא ע״י עולי בבל ,ובו יש חיוב ברמה פהותה מתר בקיום מצוות
התלויות בארץ ,וכן פסק הרמב״ם בסוף ההלכה שנ״ל.
הרמב״ם ,ע״פ המשנה בשביעית פ״ו מ״א ,כותב :ו״מכזיב ולהוץ עד
אמנה ,והיא אמטם ,ועד הנהר והוא נהל מצרים״ .מפרימ ר״י שטרנפלד כי
תוספת זו היא בדרום א״י .היינו נצייר ״כעין משולש שקדקדיו כזיב ,אמנה
ונחל מצרים״ ,והבונה היא לחלק מצפון הצי האי סיני .אולם לם״ז אינך
יכול לבאר תוספת זו ללא שתזכיר את אמנה ונחל מצרים ,ובעצם אפשר היה
לותר על הזכרת כזיב ,שכן המשנה באה לומר כי צפונה לקו אמנה נחל
מצרים לא החזיקו בו עו״ב ,היינו חלקו הצפוני של חצי האי סיני כנ״ל.
ובדוחק יש לומר כי רצו לציין עד היכן מגיעה תוספת זו במזרח ,ולכן ציינו
גם את קו כזיב — אמנה .עכ״פ אין שום משמעות לציין בהקשר זה של
תוספת עו״מ ,את כזיב לכשעצמה ,ואם כן כיצד נסביר את אותם מקורות
שהזכירו את כזיב לבד או אף כזיב ואמנה ללא נתל מצרים? כך מצינו
במשנה בדמאי )הקודמת למשנת שביעית וחלה( ס״א מ״ג :״מכזיב ולהלן
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פטור מן הדמאי״ ,ובפיה״ מ לרמב״ם שם :״כזיב שם מקום ,והוא המבדיל
בין א״י שהחזיקו בה עו״ב ובין זו שהחזיקו בה עו״מ…״ .ובהל׳ מעשר
פי״ג ה״ג :״פירות הארץ שהחזיקו בה עו״ב בלבד ,שהוא מכזיב ולפנים״.
כיצד זה מתקשר לצפון הצי האי סיני?
וכן בחלה פ״ד מ״ה נאמר במשנה :ר״ג אומר ג׳ ארצות לחלה ,מא״י
ועד כזיב הלה אהת״ .וכי כך מתארים את תהום עו״ב? רק בהמשך נאמר
ימם :״מכזיב ועד הנהר ועד אמנה )תהום עו״ב^ שתי היות…״ ,וכן בםיה״מ
לדמב״ם שם :״א״י כולה וגבולה עד כזיב והיא הארץ שהחזיקו בה עו״ב״.
ובהלכות בכורים פ״ה ה׳׳ד ,כותב חרמב״ם :״ג׳ דינים לחלה בג׳ ארצות כל
הארץ שהחזיקו בה עו״ב עד כזיב…״ .והרי אין לזה מובן ,ובהמשך:
״ושאר א״י שההזיקו עו׳ימ ולא עו״ב שהיא מכז־ב ועד אמנה —מפרישין.,.׳/
כאן לא הזכיר הרמב״ם את הנהר ,ושוב אין לזה כל מובן .יש פה רק ציון
של קו בין כזיב לאמנה ,ומכאן אינך שומע במה יתר תחום עו״מ על תחום
עו״ב.
על כרהך יש לומר כי כזיב לכשעצמה מציינת נקודת גבול בין תחום
עו״ב לתהום עו״מ ,והשטח שמכזיב ואילך — לכיוון צפון או מערב) ,ראה
להלן( הוא בתחום עו״מ בלבד.
1
קדש עיר אדום וקדש ברנע
עד כאן תאור הקושי המרכזי בהשערה .אוסיף כעת הערה שאין בה
אמנם כדי לקעקע את הבנין כולו ,אך יש בה ענין לכשעצמה .ר״י שטרנפלד
מניח כי קדש ׳מליד אדום ,שם חטאו משה ואהרן במי מריבה ,משם שלחו
שליהים לאדום ומשם נסעו להר ההר )במדבר כ( היא אותה קדש ברנע משם
נימלהו המרגלים )במדבר לב ,ח( .קדש זו שוכנת במערב ,בצפון הצי האי סיגי
וסמוכה להר ההר ,שם מת אהרן .אולם יימ מרבותינו הראשונים שבפירוש
אינם אומרים כן ,אלא שני קדש הם .כך מבחין הרמב״ן -בין קדש ברגע
של המרגלים לבין קדש שליד אדום ,וליד הר ההר.
גמצא לפ״ז כי גם אם בהפש את קדימ ברנע בצד מערב ,הרי מסתבר
יותר לחפש את קדש שיל אדום בצד מזרה ,סוף המסע של בני ישראל ,מזרהה
׳
1
לומר
אין
תרומות
ואין
2
שהבונה
ב ר מ ב ״ ם שום רמז כי יש
בראשית
הרא׳׳ם
אף
היא
לעיל ,שהרי
לכלול
יד ,ז.
את
הרצועה
ב פ ש ט ו ת מ ב ו א ר כי
דעת
וכן
מקום
תחום
הפוך,
האבן־עזרא
שבין
עכו
עולי מצרים
שהוא
ב מ ד ב ר כ,
וכזיב
יתר על
מ ת ח ו ם עו׳׳ב
יד.
כנזכר
אמנם
רש׳׳י
ב ב ר א ש י ת שם הבין כי לרש״י היא אותה קדש ,אך המהר״ל
מ ק ו מ ו ת הן ,ונראה לי להביא ראיה
לרש״י כי שני
עולי
בבל,
ולא עו׳׳מ.
דעת
לדבריו
בריש
תחום
הלכות
אינה
ברורה.
ב ג ו ר אריה
הסביר
במדבר
^
מרש״י
לב,
עיי״ש.
אמנם
מקרא
דעת
לשופטים
החוקרים
יא,
טז,
כי
קדש
ובן
א ח ת היתד״
אנציקלופדיה
!42
www.daat.ac.il
ראה
פירושו
מקראית ,ע׳ קדש,
של
פרופ׳
קדש
י.
ברנע.
אליצור,
בדעת
אתר דעת -מכללת הרצוג
או מערבה לדרום ים המלה ,ולפ׳יז נראה •מאף הר ההר אמור להיות באותה
סביבה ולא במערב א״י.
ציור הרמב׳יפ
אפשר כי לא הייתי נזקק לרשימה זו אלולא כתבתי גם אני באותו עני!
בתהומין ב׳ ,גם כן על סמך ציור הרמב״ם שנמצא בכת״י .לא נהזור על
הדברים כי אם בקצור רב .מן הציורים עולה כי גבול צפון מסומן ע״י כזיב'
עכו וטורי אמנום )לפי הבנתי( ,כאימר כזיב היא מזרחית יותר לטורי אמנום.
גבול דרום מסומן ע״י אשקלון ונחי־ מצרים ,כאשר אשקלון היא המזדהית
שביניהם.
החלוקה בין תהום עו״מ לתהום עו׳יב אינה בין הצפון ולדרום אלא בין
מזרה ומערב ,כאימר עו״מ החזיקו בא״י עד הים ועו״ב החזיקו רק בחלקו
המזרחי ,מכזיב מזרחה.
הרמב״ם התכון לטורי אמנום שבצפון• ,מהם ״הר ההר״ המתואר בתורה,
בפר׳ מסעי ,כגבול צפון .ציון טורי אמנום בציור בצד דרום הוא טעות ,ובכמה
כת״י אכן אינו מופיע ציון זה .במאמרי הנ״ל ניסיתי להסביר מקור הטעות,
בהחלפה בין נהל מצרים לטורי אמנום לפי הציור שבתשובת הרמב״ם ,עיי״ש.
עוד יש להעיר ביחס לנסים שביב שר״י שטרנפלד נדחק בבאורם .לפי
ציור הרמב״ם א״י מתוארת כרבוע או מרובע ,אלא שבצד מערב ,גבול הים,
יש לפרוץ מפרץ ,״לשון ים״ ,פגימה ,ואז קו ההוץ הישר העובר מטורי אמגום
לגחל מצרים ,מבדיל בין האיים שבתוך לשון הים ,שהם מא״י לאיים שחוצה
לו ,שהם מחו״ל.
לסיכום ,לא באתי לומר כי לפי הסברי מיושב הרמב״ם .השתדלתי לבארו
מתוכו ולפי הציורים שבכת״י .עיקר הקושי הוא בהתאמת ההסבר הזה
למציאות כפי שהיא מוכרת לגו כיום ,הן ביהס למיקומן של כזיב ,עכו
ואשקלון שאינן מצוירות על החוף ,והן ביחס ללשון הים הג״ל ,ועדיין צ״ע.
;
4
3
לעצמי
ארשה
שטרנפלד
לצטט
במאמרו,
ראי׳
למהימנות
הערה
וז״ל
.39
ביחס
הציור
התוי״ט
לכזיב
בשביעית
ועכו,
פ״ו
כפי
מ״א
ו פ ר ח :״ולר״מ ז״י מצאתי בפירושיו ב כ ת ב ידו במצרים שהי׳
שרמז
בשם
כבר
בעל
ר׳׳י
כפתור
ה פ ו ך זה )מרש״י( שא״י
הולך כולד -ער כזיב אלא שמכזיב תצא רצועה א ח ת מארץ העמים ה ו ל כ ת עד עכו וכל
צדדיה הם א״י,
לכזיב
של השפה
4
והתוספתא
במס׳
אהלות
הפך
פ ר ק ב ת ר א אומר׳
גמרין,
מעכו
ההולך
מימינו למזרח הדרך ט ה ו ר ה . . .ויש לתרץ ש א ו ת ה רצועה לה שני דרכים ,א ח ת
עכ.״
ז׳
אחר
בהל׳
מי.אים
ויצטרפו,
המזרחית
קרובה
ו א ח ת של
השפה
י ו ת ר לירושלים
מעכו
בכורות,
בעכו
איך
פ״ז
ה׳׳ב,
מצטרפין,
ששה עשר מיל״.
שם
ה מ ע ר ב י ת ע״כ׳׳.
הידועה,
ואולי
נ א מ ר :״היו
וכולן
פטורין
והתקשה
בעל
מן
לו
ניתן
בכך
חמשה
המעשר,
קצת
טלאים
וכמה
יהיו
״ מ ר ג ל י ו ת הים׳׳ בסנהדרין
ה ר מ ב ״ ם ד ו ג מ ה של מ ר ח ק כ ז ה ? אולם לפי הציור של
הרמב׳׳ם אין
להסביר
רמב״ם
בירושלים
וחמשה
בין
ב ,א,
אלו
מדוע
לאלו
נקט
ה מ ר ח ק כה גדול,
אם כי נראה שעדיין ה ו א ה ר ב ה י ו ת ר משש עשרה מיל ,ועדיין צ״ב.
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל ק ר א ת יום הזכרון החמישים
של ה״חפץ חיים״ זצ״ל
בעוד כהודשיים ,בכ׳׳ד אלול ,יהול יום הזכרון החמישים של רבי ישראל
מאיר הכהן זצ״ל ,בעל החפץ היים .מן הראוי שכל צבור שומרי התורה
ההמצוות ישתתף בציון היובל להסתלקותו של כהן גדול זה .א־ן להסתפק
בריכוז צבור גדול לעצרת עם הד פעמית לרגל מאורע זה .יש להפוך את יום
הזכרון הזה להגברת הלימוד בספרי החפץ היים.
גדולים צדיקים במיתתם יותר מבהייהם .בהייו של החפץ חיים לא זכה
ספר משנה ברורה לאותו מעמד כפי שזכה לו לאחר פטירתו .בזמנו ,בעת
הופעת החיבור ,התיחסו למשנה ברורה כמו לכל פירוש חדש על שולהן ערוך,
אורח חיים .רק אחרי הסתלקותו של החפץ חיים הפך ה״משנה ברורה״ לספר
המקובל ביותר בפסק הלכה .כמעט אין רב בישראל שיפסוק גגד המשנה
ברורה ,אם לא בהוכחות חזקות .המשנה ברורה קנה את מקומו הן בישיבות,
הן בעולם הבעלי בתים ,הן בחוגי החסידים ,ואפילו אצל רבים מאחינו
הספרדים .לומדים אותו בישיבות ובכוללים ובשעורים בבתי כנסיות .ואין
כאן סתם פסק הלכה .הלומדים בביאור ההלכה ובשער הציון מוצאים דיונים,
משא ומתן בדברי הפוסקים ומקורות המרהיבים את הלימוד .וכך הפך המשגה
ברורה לספר הלכה לרבבות בתים כ״י ביימראל.
כאשר הופיע הכרך הראשון של המשנה ברורה ,נתקבל הספר באהדה
ובהערכה ,אך גם בביקורת בפרטים אחדים .גם החפץ חיים לא תבע לקבל
את הכרעותיו ללא תנאי .כך למשל ,פנה הנצי״ב אל החפץ חיים ודחה פסק
אהד בכרך הראשון של המשנה ברורה .לגבי האיסור של המשנה ברורה )סי׳
יג ס״ק ב( שאסור לצאת בשבת בטלית קטן שאין לו שיעור ,טען הנצי״ב שזה
כמעט עד כל הראשונים והאחרונים .הויכוח בין החפץ חיים לבין הגצי״ב
בנדון ,הוצאה של טלית קטן שאין בו שיעור בימבת ,נדפס בשו״ת משיב דבר
סי׳ ב .גם החזון איש לא קבל את שיטה המחמירה של המשנה ברורה )חזו״א,
או״ח סי׳ ג ס״ק כה( .במערב אירופה נהגו רבים וטובים לצאת בשבת עם
טלית קטן ,והיו שנבהלו בראותם את דברי המשגה ברורה ,ואילו רק מעטים
ידעו שלמגהגם יסוד מוצק בהלכה.
לקראת יום הזכרון החמישים של ההפץ היים יש להחדיר את לימוד
המשנה ברורה להוגים רהבים יותר .יש להרהיב את הלימוד גם באותם החוגים
שבאופן עקרוני חיים לפי השולחן ערוך ונושאי כליו .ישנם רבים המקבלים
— לפי טענתם — את פסקי ההלכה במשנה ברורה ללא ערעור ,אך התנהגותם
בבתי כנסיות ובבתי מדרשות רחוקה מדרישת השולהן ערוך והמשנה ברורה
בנדון .ישנם אנימים המשתתפים באופן קבוע בשעור משנה ברורה ,אך אינם
מקפידים על כסוי הראש של נשותיהם ,על אף דבריו הברורים של המשנה
ברורה .וכך כל אחד ימצא סתירות בין דביקותו לפסקי המשנה ברורה במקום
אחד וזלזול במקום אחר.
50
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יום הזכרון החמשים של בעל משנה ברורה נותן הזדמנות נאותה לעורר
לימוד בספר זה ,והלימוד מביא לידי מעשה .אך חובה על מלמדים בבתי
הספר להזד״ר מהתנגשות מזיקה בין התלמידים הצעירים לבין הוריהם• יש
צורך בזהירות רבה כדי שהקפדה על דיני המשנה ברורה לא תגרום לזלזול
הורים .ישנם דברים שרצוי לשנות בבית ההורים ,אך לא ע״י ויבשים
ובחוצפה .מאידך ,ישנם נוהגים מקובלים שיש להם מקורות בהלכה ,גם אם
במשנה ברורה מובאה הכרעה אחרת .כמובן יש להזהר גם מ . . .עצלנות!
אפשר למצוא במשנה ברורה את פסק ההלכה ללא מאמץ מיוחד ,אך קשה
יותר לעיין במקור הדין — ,בטור ובבית יוסף ומימם לעבור לדברי המחבר
והרמ״א והדיון של המגן אברהם ,ומשם למשנה ברורה ולביאור הלכה .יש
להודות שהדרך השניה דורשת מאמץ ,אך היא מביאה להבנה ביסודות הדין.
כאמור החפץ היים זכה שהמשנה ברורה נתקבל כפסק מכריע והפך ללימוד
המונים כ״י .אך לגבי ספרים אחרים של החפץ חיים שאינם פחות חשובים,
מורגש חלל ריק .כל למשל ,הלימוד בספר חפץ חיים על הלכות לשון הרע .נדמה
לי שהשפעתו של החפץ חיים בחייו ובשנים אחרי פטירתו היתד .גדולה יותר
מהיום .בזמנו רבים התלהבו מספר מקיף ומסודר זה על דיני אסור לשון הרע
ורכילות .ספר הפץ היים נדפס אפילו במערב אירופה לפני השואה וצעירים
אכן ראו אתגר ללמוד ספר זה ולהשתדל לשמור על ההלכות שב״הפץ חיים״.
זכורני שבחוץ לארץ למדתי הברותא עם סטודנט לכימיה בספר הפץ חיים
וכן למדנו ב״באר מים חיים /פירושו של החפץ חיים על ספרו .במחנה בין־
לאומי של פא״י בצפון הולגד בתש״ט פגשתי בהור משויצריה שישב ולמד
בספר הפץ חיים .הוששני שהפוליטיקה והקנאות תפשו כיום את מקומו של
ספר חפץ היים .אפילו על רבנים ועל אדמורי״ם מדברים לפעמים כמעט ללא
סיג .ואהרי הדיבורים באה הכתיבה ,ואם כבר כותבים ,בודאי מותר לדבר.
,
המקור לכל זה באי־ידיעת הלכות לשון הרע והאיסורים הקשורים בהלכות
אלוי יום הזכרון החמישים של בעל ההפץ היים זצ״ל יכול להיות אבן פיגר.
למפנה .יש להתחיל בלימוד ספר חפץ חיים בבתי הספר ,בתלמודי תורה
ובחדרים ,בישבות ובכוללים ,בבתי כנסיות ובבתי מדרשות .למה זה לא יהיה
לימוד חובה ? כמו כן יש לקבוע שבת אהת בשגה ,כגון השבת לפני יום הזכרון
של החפץ חיים ,שבכל בתי כנסיות הרבגים ידרשו על איסור לשון הרע
ורכילות .בספר חפץ חיים ובפירוש באר מים חיים ישנם בירורים יסודיים בכמה
סוגיות קשות בש״ס ולומדי תורה ימצאו כאן עיונים חשובים ,לימוד שיטות
ראשונים ואתרוגים המובילים לעיקר — ,הלכה למעשה .בהקשר זה יש להתריע
על העבודה שבבתי כנסיות רבים ישגם סטים אהדים של המשגה ברורה ,אך
אפילו עותק אחד מספר חפץ היים אינו בנמצא .האם זאת היתד .כוונתו של
ה״חפץ חיים״ י והוא הדין עם ספר ״אהבת הסד״ של החפץ חיים על הלכות
שונות בין אדם לחברו ,דיני הלואות ותשלומי שכר שכיר ועוד .ההפץ חיים
השקיע עבודה רבה כדי לחזק את ההקפדה על מצוות בין אדם לחברו ,אך כאן
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הצלחתו לא האירה לו .החפץ חיים חרד מהחשש שקיום של מצוד .בין אדם
למקום יהיה על השבון של מצוד! בין אדם להברו ,ראה ביאור הלכה ,ריש
הלכות שבת סי׳ רמ״ב .נתאר לנו איד היו פני הדור אילו כל ילד
יודע על בוריה את הפתיחה של ספר הפץ היים עם הפירוט המדוייק
של כל האיסורים והמצוות הרבים ,עשין ולא תעשה ,בין אדם למקום ובין
אדם לחברו ,הקשורים עם איסור לשון הרע .כל רב בישראל ,כל ראשי
הישיבות וכל האדמו״רים מסכימים ללימוד זח ,ואילולא חתמחמנו ,זה שבנו
פעמיים.
*
*.י
הצעה בענין המהדורות הבאות של המשנה ברורה
מרן החפץ חיים הקפיד בשעתו על הדפסה מדויקת של ספריו .הוא ראה
בזה חשש של מקח טעות ,שהרי הקונים חושבים לקנות ספר בלי שבושים.
בשנים האחרונות זכינו למהדורות הדשות של המשנה ברורה עם שפורים
ותקוני שגיאות דפוס ,פיתש של המלים הלועזיות ,וכן מפתחות המקלים
בהפוש הדינים במשנה ברורה .כמו כן הופיע ספר מדמנה ברורה עם תרגום
אעלי .בכל ההוצאות הקפידו המו״ לים על הצורה המקורית של המשנה
ברורה וכן ראוי לעשות גם בעתיד.
יורשה לי להציע שיפור נוסף לקראת מהדורה חדשה של המשגה ברורה.
משום מה חסרות בכרך הראשון שלוש ההקדמות ,דבריהם של מרן בעל
השולחן ערוך ,רבי משה איסרלס ובעל באר הגולה .ההקדמות של רבי יוסף
קרו והרמ״א חשובות להבנה נכונה בכוונת כתיבת השולהן ערוך והמפה של
הרמ״א ואילו בהקדמת הבאר הגולה מובאות ידיעות מענינות על הטלטולים
של רבי משה רבקש ,מסירות נפש למען לימוד התורה ,רדיפות ומלחמות ,עד
שהגיע לקהלת הספרדים באמסטרדם .ההקדמות של המחבר והרמ״א הן קצרות
ותופסות סך הכל שני עמודים ואין סיבה לא להדפיםן לפני ההקדמה של
ההפץ היים למשנה ברורה .כנראה שהקדמות אלו לא היו לפני החפץ היי^
שהרי גם בהוצאות הגדולות של השולחן ערוך עם מגן אברהם וטורי זהב לא
נדפסו ההקדמות הנ״ל .ולא רק ההקדמות הנ״ל חסרות בהוצאות הנוכחיות
של המשנה ברורה .בסוף הלק אורה היים ,בסוף הלכות מגילה ,הסרים בכל
הדפוסים האהרונים של השולהן ערוך דברי הסיום של הרמ״א ״אמר משה
איסרליש מקראקה״ וכו׳ .חושבני שבהדפסתן של ההקדמות הנ״ל ודברי הסיום
של הרמ״א אנו מחזירים עטרה ליושנה ומוסיפים הדור נוסף למשנה ברורה,
להגדיל תורה ולהאדירה.
דברי המהבר והרמ״א בהקדמותיהם מובאים בשגי העמודים הבאים ,על
פי צילום משולחן ערוך ,דפוס אמסטרדם תכ״א ).(1661
י• ע.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
^ ה ר ב ר העעידיו&ף קההיר אפרים
בןההידץסףקאה^ה״ה:
יאללה
:
ה׳ מאזן מ י ובתוך ר ב י ם אהללנו ומשירי א ה י ת ד
כמד .אקדם הי א כ ף ל א ל ה י מרום אשד ממעון קדשו סן
השמים ה ו פ י ע ב ו ו ב רחמיו וחסדיו והשפיע מטובו על ששל אנשי׳־
כמוני ליחכר ס פ ר הגותן אמרי שפר החיביר הגריל שחברתי ע ד
הארבעה טורי' אישר קראתיו כ י ח יוסף אשר כללתי בו כל ה ר י נ י '
הנמצאים בכל הפוסקים חרשים נ ס ישנים ע ס מהומות מ ו ע מ ת
בחזנריהם ובמידות בתלמוד בכלי ובתלמוד ירושלמי ב ת ו ס פ ת א
ב ס פ ר א בספרי ב מ כ י ל ת א ודברי ה&פדשיכש ורפוסקיכב ו ב ע ל י
החשיבות חדשים גם ישגיס ונתבאר שם כל דין זריז באר ה י ט ב
דבר דבור ע ל אופניו וארמון ע ל משפעו ישב חליי עליו כל שלג •
הגבירי׳ אנשי ה ס ס אשד מעילי ראיתי אני בלבי כ׳ טוב ל ל ק ו ט
שושני ספירי אמריו בדרך קצר׳ בלשון ע ח וכולל יפר .ונעים ל מ ע ן
ח ה י ה תודת ה׳ חמימה •שנורה בפי כ ל א י ש ישראל כי כאשד • ז ^ ד
ל ת ח דבר ה ל כ ה ל א ׳ נ מ נ ם ב ה א ל א יאמר ל ח כ מ ה אחותי א י ת
כשם שברור לו שאחותו אסורה לו בך יהי' כדור לו כל דין שיש^ו
עליו הליכת למעש בהיותו מ ו ר בפיו ה ס פ ר הוה הבנוי לתלפיות
ח ל שחבל פינים בו ל ח ל ק ו ל ח ל ק י ם שלשים ל ל מ ו ד בו בכל־ מ ט
ה ל ק ונמצא שבכל חדש היא חוזר תלמודו ייאמר עליו אשר• מ*
ע כ א ליגאןותלםית בידו זאת ועיר התלמידים ה ק ט נ י ם יהנדבז
המיר וישננו לשונם על פ ה ו ת ה י ה ג י ר ם א ד י נ ק ו ת א םסורררת
כ פ י ה ם מ ק ט נ ו ת ם הלבד .למעשה י נ ם כ׳ יזקינו ל א יסודו ממנו
והמשכילים יזהירו כ ז ו ה ד ה ד ק י ע כ ה ג י ח ל ה ם מעצבם ו י נ י ע כ פ ם
וישעשעו נפשם ב ה ג ו ת ם בספר זה אשר כלו מחמדים הןיב' פסיק'
כאין אומר ואין דברים וקראתי שם טפר זה שלחן ע ר י ך כי כו
*מצא ה ה י נ ה כל -מיני מטעטיכש ערוכים בכלושטיריס סדורים
זבדורים ו מ ו ב ט ח אני ב ח ס ד עליון כי ע ל ירי ס פ י זד־! ת מ ל א
הארץ רעה את ה׳ הקטנים ע ם ה ג מ ל י ם ת ל מ י ד ע ם י ז ח מ ש
ז ז ו ש י ס ונבון לחש • ובכן אפרוש כפי א ל ה •עזרני ע ל רבד כבוד
שטו ל ה י ו ת ממצדיקי הרבים ויזכני האל־ להתל -וגמייר להיוית
מסודר כהלכתו מ ת ו ק ן ומקובל וטיב ויפה יהנג•
מ ת ח י ל לעשות באשר יערת• וה׳
י ה י ה בעו״י א מ ן :
1
7
1
1
ם נ
1
www.daat.ac.il
1
אתר דעת -מכללת הרצוג
׳אלה ר ב ד הגאון מהדיר השה איסרלם
טשה נן לאי א הדיר ישרל זלהיה־ בהיזיכי הנאון המחבר ביי
אהל
ישיע שלו חרס עדיף תנכי' טבח ט נ ח ז ע י ן שלחנו צא הנית
י( וזריז מקוילהתגלר ב! לולי ללקט לנריהאחרונייולהורוידרןהחנהגיש
שנדנו כתלינו'ו נאתי אחריו לפרוס מפה עלשלתן ערוןשחבר ועליה
כל ערי מגדיש וטעמייאשר יאהב האל ולא זה השלחן אשרהליעג־ן לפני
הי 1לא נמנו עדיין לבגי־אדם אשר במדינות 11אשר מ נ י מנהגי מ7ינ;#5
11לא נהיגין כותיי כי כנר אמרוזיל אין לתלין מן הכללת אעיינמנןוס
שנאי בז חז־ן כיש יין הכלל שכלל הגאון הניל תעצמי לפכזק אתר הר ין>
זהרחיבסנמ-ןז׳נרונ האחיונייחולקיס עליה רג י מ נתסשטו נשערי5
הרנה דכריישאינןלינא להלכת׳ לפי דנרי החכמים עמימידש תנושגתין
/כם הפוש המפלרקמייננכי אשכנז אשיהיו לנו תמיד לעינייזפכקו מהם
קמאי לקמאי והם האור זרוע והמרלכי ואשיירי וכמי נ והסמיק והגהות
מיימזן אשר כלם נ נ מ על לברי התוש וחכמי נרפיאשר אנו מ מ י נניהם
זכני הארכתי נזה י ג ל בהיןלמת ספרי אשר ט נתזנהתי עם הגאון
הקאדי! ב״נ בכל דנרינ יאני ראיתי כל לנריו כשלחן ע י ו ן כנתנו מעי
יישה מכי הננור'ויבואו התלמילייאחריז וישתו לנרי! בלא מחלוק ובזה
יסמר! כל מנהגי המלימ וכבר את זל כ׳ הרנה לנרי'בין נכי מזרח ו נ נ י
•וערב אף בלוין'הראכזנייכ׳יש נלורות האחיוניילרעל כן ראיתי לכתוב
ל ע ת האחרונים עם המקומוישלא היו כראי לי לנרי• מ ל ו כלי לעורר
התלחילי בכל תקום שידעו שיש מחלוקינלנריו ובכל מקזישילעתי שאין
ה מ נ ־ נ כדבריו אחקרהו וא־ינאדו אכתונ הכי נהוג ומלו אשים וא;> נ י
לבויהיכתומייוחתומים ?אין ע ר ן להב ע כ לנרי הגאון כאשיכל לנריז
בתנאיי בשפר! הגדול ניימימ הלכתי נדרכו לכתוב הלניי שתמי כי לרוכ
נ כ לעתי נשפר! תיזנאדו והמעיין יניזי־ ואם לא ימנא! נשפר! ילקלק
בדברי האחרונים אשר נתפשט! כתלינו ז1ז אחת הנד 1אחת הנה ןימנא'
מבוקשו כי מעט ייזערהישכתי מדעתי וכתבתי כן ניל להודיע כי ממגי
יגאו הלנרייזאקו להשיי שגם לברי ;:ארוכי'יתפשט! בישרל ושם אגודות
אגזלילג מנילות חנילזת של ראיןח .וטעמי'זייייולן• וטעמי כל ל נ ר לשי
השגת יליומישיש לי חין לטעוםינתין החטעתי׳ בטעמיהן בענחז ולאי
ישמון על אחרייומישלא הגיע למלרג׳ זז לאיזון מן המנהג כמו שכתב
הגאון הכיל בענמן בהלזלמ שסרו הגדול • ובכן אודה ללהי ישעי ואברך
שמ ו בכל ע ת אשר הגדיל חשדז עלי ואנק׳על העתי׳של יעזבני 11יסשני־
מעתה ועל עוליויהיהעה פי נ ע ת הטיפי זינילני משגיאה יניייח שןמר
כתא־יה דודני ד י ן זז לן כי ׳!״ונשאתי נפשי ויהי נועד ה להעז עלינו־
זמעעס מ י נ ו כ ד נ ה עלינוומעז׳ ידינו כוננהו • יישב בשתרעליון היא
ישמדמ ליזכנזלכיךלת המשורר שבקש ת ע ר ז ן לפנישלחן נגדנזררי
דשדי כשמן ראשי כופי רזיה אן טיביחשד ירלעיני כליתי תיי ושבתי־
מה
עימד ל א ו ר ן י מ י ם ; איי{
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ ג
כרך
רשימת המאמרים בכרך כג ,גלימות א -ד
שם המאמר
שם המחבר
אברהם,
פרופ׳
אברמסון,
הגליזן העמוד
א.
פרופ׳
ס.
שרגא
חולה
והנחת
הלכות
ישנות
אויערבך,
הרב
אויערבך,
הרב
רפאל
מעשר
הי״ד
בין ת ו ר ה
אומן,
אורות
א.
-
למדע
תלמוד
שערי
אמתי,
יצחק
לכתך
אמתי,
יצחק
לכתך
אחרי
אפפעל,
הרב
תפלת
יום
כפור
נמרוד
-
אמרפל
אנרת:
עשה
ד״ר
ביברפלד,
ד״ר
ברויאד,
יהושע
צבי
יצחק
בענין
עני
ספר
יוסף
מינקת
וירא ויצר לו
רפאל
שלמה
תפילין
ז״ל
בדויאד,
הרב
מרדכי
ברויאר,
פתפ׳
מרדכי
אחרי
עיונים
תורה על
במדבר
למוד
תורה
)א(
)ב(
במדבר
קטן
רב
לך
בפירוש ה ר ב ש״ר
הירש
דוד,
שמואל
הופמן,
הופמן,
אבי
תלמידי
ישיבה
הרב ד״צ
זצ״ל
טפשו
הרב ד״צ
זצ״ל
עד כי י ב א
דוד
הנשקה,
כהנא,
הרב
כרמל,
אריה
לוי ,ה ר ב
איתמר
קלמן
ולוי,
יהודה
יצחק
על
מקומם של
טורי
ראות
העמים בקביעת ההלכה
ליפשיץ ,ה ר ב י ע ק ב
מרקץ,
י.
עזרא
הרב
סנדר,
הרב
עופר,
יוסף
יהושע
יצחק
אמנון
ערלה
תשובה
מצגר,
הרמב״ם
בזמן הזה
ליפשיץ ,ה ר ב חיים אורי
הרב
שילה
נשתנה״
בענין
בן
ובחויל
אסא
עמידה
לפני
עושי
מצוה
בהתחדשות
-
אוכל או
משקה
ביצה חיה
בעיות
הלכח
במלחמת
״שלום
מלכות
בית
צורה
פסח
חנוכה
ב א ד מ ת בני ש ם
לשיטת
יהושפט
דוד
בהדלקת
בני כנען
.מה
ד״ר
ורהפטיג,
נויבירט,
ז״ל
נרות
ותוכן
וחגיגה
שאול
)א(
במקום אשר
ד
33
א
4
ג
8
ג
ו
נ
63
א
39
ב
7
ד
26
א
79
ד
1
בהלכות
קרבנות
מורי
ב
30
יבתר
הגליל*
ב
39
ד
3
ב
57
א
3
כ
4
נ
21
ד
47
א
55
א
64
ג
35
ב
47
כ
1
א
70
ד
6
ב
19
ד
36
ג
26
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ש ם המחבר
שם המאמו
הגלמן העמוד
עמנואל ,יונה
על ברכת הארץ
ג
17
עמנואל ,יונה
מאה שנה לפטירת הרב ישראל סלנטר זצ״ל
ג
57
עמנואל ,יונה
ספר נשמת אברהם על הל׳ רופאים וחולים
ג
59
עמנואל ,יונה
א •ל נקמות הופיע
ד
19
עמנואל ,יונה
יום הזכרון החמישים של החפץ חיים זצ״ל
ד
50
צוריאל ,הרב משה
שתי הערות בדברי הגר״ א בלימוד תורה
א
75
קופרמן ,הרב יהודה
ואל מעלת אבותם ישובו
א
12
קיציס,
הרב גרשון
שטרגפלד ,יעקב
שישא,
אברהם
הלוי
רבי ישראל סלנטר — מקצת ענימת
ד
9
על מקומם של טורי אמנון
ב
50
ב
53
ס׳ נפש החיים ,מהדורת קניגסברג
המשתתפים בגליון זה:
פרופ׳ מרדכי ברויאר ,שדרות בן מימון ,54ירושלים
יי עזרא מרקין^ 10023 ,־15 ¥651 72 31., 1^6^ ¥01
הרב גרשון קיצים ,רח׳ גטרוגאי גאון ,9יתשלים
יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
הרב יוסף י׳ אפפעל,
״
3מ 6, 1^13 1£ 17 6ז0ז 0ת6 ^11610
פרופ׳ שרגא אברמםון ,גן רחביה ,1יתשלים
הרב יצחק סנדר111 60645 ,
״ 0110320״16נ1ס . ^111א 6620
ד״ר איתמר ורהפטיג ,רח׳ מבוא תמנע ,6ירושלים
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
העורר האחראי :יונה עמנואל ,רח׳ צפניה ,26ירושלים
דפוס ״בהר״ז״ ,רח׳ סלונים 13ירושלים
www.daat.ac.il