גמולו של ירא ה' (pdf)

אוקטובר 9, 2012 · מאת שמואל ורגון · בית מקרא (סח) · מאמרים לפי סדר הפרקים

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫גמולו שלירחה''‬
‫(מזמיר קב"ח בתהלים)‬

‫ש'‬

‫‪.‬‬

‫מאת‬
‫שמואל ורגון‬
‫זכרון עולם‬

‫לסימה אופוצ'ינסקי ז"ל‬

‫בתצבי ודבורה שקדי‬
‫שנפטרה בי"א שבט תשל"ג‪.‬‬

‫מזמור קכוח בתהלים הוא אחד מקבוצת המזמ'ורים (ק"כ‪-‬קליד)‪ ,‬המבונה בשם‬
‫המעלות"‪,‬בטולועגונת"שי‪,‬ר המעלות"המופיע בראש כל מזמור בקבוצהזו‪.1‬‬

‫"שירי‬

‫מזמור קכעה מוגדרע"י החוקרים ‪ 2‬כ"מזמהר חכמתי"‪ ,‬או כ"מומור דידקטי" הבא‬
‫ללמדעל גמ‪,‬ולו שליראמ'‪ .‬ננסה לעשו עלמבנהו שלואסונוור‪,‬על משמעותהברכה‬
‫הכלולהבו‪,‬ועלזיקתה של אותהברבהלקללה ולברכהומבספרדברים‪.‬‬

‫ד"ר משה גרסיאל וד"ר יעקבקליין על הערותיהם המאלפות‪,‬‬
‫* הנני מודה לחברי‬
‫‪ 1‬את הדעות השונות על פירוש השם "שיר המעלות" ומקומם של המזמורים בעבודת הקודש‬
‫סיכמו‪:‬‬
‫גבריהו‪',‬שיר המעלות' מעינות‪ ,‬ב' (תשי"ג)‪ ,‬עמ' ‪.118–115‬‬
‫חמ"י‬
‫ש‪,‬ד‪.‬גויטיין‪' ,‬החומש האחרון של ספר תהלים'‪ ,‬בספרו‪ ,‬עיונים במקרא‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשי"ח‪ ,‬עמ'‬
‫‪,215-186‬‬

‫י‪.‬‬

‫חקלאי‪',‬שיר המעלות'‪ ,‬הד החנוך‪,‬ל"ו‪,‬י"ס (תשכ"ב)‪ ,‬עמ' ‪.10–9‬‬
‫‪.‬א‪.‬אפרתי‪',‬שיר המעלות'‪ ,‬בשדה חמד‪,‬י"ג (תש"ל)‪ ,‬עמ' ‪315-34(2 ,255-239‬‬
‫י‬
‫שיר המעלות'‪,‬בית מקרא‪ ,‬ט"ז (תשל"א)‪ ,‬עמ' ‪.475–457‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ס‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫'מזמורי‬
‫‪.‬שויער‪' ,‬סמיכות הפרשיות של מזמורי "שיר המעלות"'‪ ,‬בשדה חמד‪,‬י"ו (תשל"ד)‪ ,‬עמ' ‪.372-367‬‬
‫י‬
‫‪.Eerdmans, "The Songs of Ascents, the psalms Hamma'aloth", Oudesta‬ו‪8. 1‬‬
‫‪. 139-161.‬ע ‪mentische Studiin )1(, )1942(,‬‬
‫‪.1Lraus, Psalmen 1 11, (Biblischer Kommentar), Neukirchen-Vluyn 1966,‬נ‪.‬א‬
‫‪. xx-%%11.‬ק‬
‫‪. 1-17.‬ק ‪.lLeet, Astudy of the Psalms of Ascents, London 1969,‬ם ‪.‬ם‬

‫ובעירושימשונים שנכתבו על ספר תהלים‪.‬‬
‫‪.. 227. 11.Gunkel, 2‬ע ‪1.Dahood, Psalms 111, (Anchor Bible), New York 1970,‬ג‬
‫ש ‪. 381‬ק ‪ die Psalmen, G~ttingen 1933,‬ת] ‪ ;Einleitung‬וביחוד עמ' ‪idem, .396-392‬‬
‫‪. 556‬ק ‪ .Die Psalmen, G~ttingen 19261‬גונקל‪( ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪ 381‬ואילך)‪ ,‬מחלק את מזמורי‬
‫סוגים‪ :‬א‪ .‬מזמורי חכמה שעוסקים ברעיון מרכזי‪ ,‬כך למשל‪ :‬פרקים א‪ /‬קב"ה‪.‬‬
‫החכמה לשנ‬
‫יכמה‪ ,‬שהם אוספי פתגמים שבהם נאספו פתגמים שהקשר וניניהם רופף‪ .‬כך למשל‪:‬‬
‫ב‪ .‬מזמורי ח‬
‫ל"ז‪ ,‬קי"ט‪ .‬השמה‪.Weiser, The Psalms, (Old Testament Library), London 1962, :‬ג‬
‫‪. 89‬ק; קראוס עמ' ‪.863‬‬
‫‪112‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫גמולו של ירא‬

‫~]‬

‫א מהכליהא‬
‫ב יגיעבפיךבי תאכל‬
‫‪1‬‬

‫שי‬

‫וששקת‬

‫ה'‬

‫מלך ‪1‬טיכע‬

‫ומכריך וסרב לך‬
‫בירכתי ביתך‬
‫מביב לשלחנך‬

‫ג אשתך כמס פרטן‬

‫בניךכהחתיליזיתים‬

‫ד הנהכי‪-‬כןיברך גבר‬

‫ירא ה'‬

‫ה וראה בטובירושלים‬
‫‪ 1‬וראהגתיםלבניך‬

‫כלימיחייך‬

‫יתרכך ה'כציון‬

‫שלום על ישראל‪.‬‬

‫אצל הפרשגימ והחוקרים‪ ,‬שדנו במבנהמזמירנו‪ ,‬מסתמנות שלשגישותעיקריות‬
‫ילפיגישה אחתובמזמורשניחלקים‪:‬‬
‫למבנההמזמור‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫פ‬
‫כ‬
‫י אושר בחוג‬
‫הראשון (א‪–‬ד) מתאר את ירא ה'‪ ,‬המתפהנס מיגיע חיחי‬
‫משפחתו‪ ,‬ונהנה מברכת ה'‪ .‬פסוק ד הוא סיכום "כאילו המידות והמנהגות יבורך‬

‫'הגבר‪ ,‬שהוא קראה'"(רד"ק)‪.‬‬
‫החלק השני במזכיר (ה‪–‬י) מוורהענין בפני עצמו‪ .4‬בחלק זה מאהל המשורר‬
‫לבני עמו את ברבתה'‪.‬לפי תפיסהזו נחלקאיפואהמזמורלפי תוכנו‬
‫יבעל המזמור‬
‫בנה אתמזמורוכשניחלקיםשעניעםשונה‪.‬‬
‫לפי גישה אתרת ‪ 5‬נחלק ‪,‬המזמור לשלושה חלקים הלק ראשון (א) הוא משפט‬
‫סתמי‪ ,‬המכיל הצהרה בדבר אושרו שלירא ה'‪ ,‬ונבדל ממגפן הפרקבולה שטומר‬
‫בלשה נוכה‪ ,‬ועל כן אוא משמשמעיו כותרת למזמור‪ .‬החלק הצצי (ב‪-‬נד) נאמר‬
‫בלשוןוורה‪ .‬הוא מתאר את מצבו של ירא ה'‪ ,‬ואת מצב משפחתו‪ .‬ההלק‬
‫עפאהשלישי‬
‫שנהים‬
‫א מביל ברכות‪ .‬חלוקה ‪ %‬נקבעה‬
‫(ה‪-‬י) בשמרבלירון עתיד יע‬
‫ת‬
‫ל‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ת‬
‫י‬
‫מ‬
‫דקדוקיים מפסקה לפסקה‪.‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ה‬
‫הפסקה‬
‫חלקי‬
‫עפעי‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ז‬
‫צ‬
‫ש‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫בהמשך‬
‫ף‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ל‬
‫בפסקה‬
‫שני‬
‫שתי‬
‫שנויים מגוף שלישי‬
‫הפמקשת האחרונות נבדלות נשיתי הומן‪ :‬מזמן הווה בפסקה העוניה לומן עתיד‬
‫בפסקההשלישית‪'.‬נפי שנוכח להלן‪ ,‬אבחנות לשונקות אלהאינןמדויקותדי הצורך‪,‬‬
‫ועלכלאינןיכולות לשמשכבוחןעיקרילקביעתחלקיהמזמור‪.‬‬
‫סבורני‪ ,‬שעיון בפבנה המזמור צריך להעשות על‪-‬פי בללן הפואטיקה‪ ,‬שבעל‬
‫השתמש בהם‪ ,‬להביע אח אשר כנקש‪ .‬הצבעה על התופעות השיריות‬
‫‪~l‬‬
‫‪n‬‬
‫ת תראהכי החלוקה הנכונה של השיר היא‪ ,‬כפי שרוגמנו את המזמור בראש‬
‫ב‪b‬מ‪y‬ז‪,‬מ‪a‬ו‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫‪.287; 1. Sabourin,‬ע ‪. Eaton, Psalms, (Torch Bible Commentaries), 1967,‬א‪7.‬‬

‫‪-291‬עש‪. 2‬ק ‪;The Psalms, Their Origin and Meaning, 11, New York 1969,‬‬
‫קראוס‪ ,‬עמ' ‪13‬ש‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫א‬
‫מ‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫להמות‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ק‬
‫ו‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ו‬
‫א‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ט‬
‫ק‬
‫‪ 4‬בודה‪ ,‬אףהציע‬
‫עולי‬
‫זוהי‬
‫‪.1).Budde,‬‬
‫הרגל לירושלים‪.194 .‬ע ‪Text der Paalmen", ZAW 35 )1915(,‬‬
‫‪-"Zum‬‬
‫נגד תפיסהזו‪ ,‬כברהעירגוגקל‪,‬פירוש‪,‬עמ' ‪.557‬‬
‫‪ 5‬אפרתי‪ ,‬שם עמ' ‪. 582 ;315-313‬ק ‪.7.lLissane, The 8001 of Psalms, 1964,‬צ;‬

‫ויזר‪ ,‬עם‪ ,‬של‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫נ‪]3‬‬

‫שמואל ורגון‬

‫המאמר (אי‪-‬ג; ד‪-‬ו)‪ .‬היינו‪ ,‬לפנינו שני יבתי שיר ‪ 6‬המקבילות זה לזה במבנה‬
‫תפנימי שלהם‪.‬‬
‫ומניבתיהשירמתחיליםבאיש"ירא ה'"()בד)‪.‬‬
‫שני 'בתי 'השיר‪ ,‬הפותחים ‪,‬באיש "ירא ה'"‪: ,‬נאמרים אגוף'שלישי‪ ,‬ואח"כ‬
‫עוברים למשפט יבגוף שני‪ ,‬לפניה ישיהה (המהוונת באופן בלתי אמצעי) אל‬
‫‪',‬‬

‫‪,‬ההגומע‪.‬‬

‫בכל אחד מוסתי השירישנן מלים חוזרות‪ ,‬הנגוהות משורש חזהי אשרי‪.,.‬‬
‫אשריך‪ ,‬יברך‪ …‬וברכך‪.‬‬

‫הברכה הראשונה בכל אחד מבתי השירקירורה בתיבה "טוב"‪" :‬אשריך וטוב‬

‫לך"(ב) "וראהבטובירושלים"(ה)‪.‬‬
‫מסיימים במוטיבהבנים‪" :‬בניך כשתיליזתים‪( "…‬ג) "והאה‬
‫שני בתי‬
‫י‬
‫‪(".‬ו)‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫הךש‪.‬‬
‫בנים לבני‬
‫‪.‬המקצבהשיריבביתראשון (‪ )2/3‬שתה‪.‬מזהשבניתהשני‪.‬‬
‫נראה‪ ,‬שגם תוכן המנמור יכול לסייע לקביעת הלקי המגמור‪ ,‬בפי שהצעת‪,‬‬
‫שכן בתחילתסוני בתי השיר באתנאי לקיום הבהכות‪ ,‬והוא‪:‬היות אותןאיש‬

‫"ירא‬

‫‪tffn‬‬

‫ייה מלמד אף הוא על המסגרת‬
‫הקשר בין "ירא ה'" לנין ברכת הר א‬
‫‪,‬השלמה של פר' דע‪4-‬ד‪ ,‬שכן שכר הור אה הואההאניה (כשם שתוצאתהידויה‬
‫הלאהוראה‪ ,‬שמותי"ר‪ ,‬ל‪-‬לא)‪.‬‬
‫לפי ועתנו יש איפוא 'לראות בשמור שתי יתידות‪4 ,‬ה‪2‬ר בכל יחידה שלושנה‬

‫פסוקיםי‪.‬‬

‫‪,‬הבהנעיין בפירושו הבמשמעותו של החלק הראשון (א‪–‬ג) ונראה מהטיב האחסר‬
‫אה‪."/‬‬
‫השמורי"יר‬
‫המושג "ירא ה'" במקראאינו מוגדר בשפן תומשמעי ‪8‬ועלינולהבין את המושג‬
‫בכל מקום לפי ההקשר‪ ,‬שבו הוא מש‪,‬תלב'בכתובים‪ .‬בעל המזמור מגדיר כאן את‬
‫האיש עירא זך" בצלע הפקבילה‪" .‬ירא ה'" דכא האדם שההולך בדרכיו" ‪ -‬אדם‬
‫שאמונתו מתבטאת בחייו המעשיים‪ .‬לבאן יש להשוות את הכתוב בספר דברים‪,‬‬
‫מי‪-‬מש רקע לשוגי 'להבעת בעל המגמור‪ …" .‬מה ה' אלהיך שאל מעמך‪,‬בי אם‬
‫ליראה את ה' אלהיך‪ ,‬ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו‪ ,‬והעבו את ה' אלהיך בכל‬
‫לבבך ובכל נפשך‪.‬להימד את 'מצוות ה' ואת הקתיו אשראנכי מצוךהיום‪ ,‬לטוב לך"‬
‫(דבריםי'‪,‬יב‪-‬יג)‪ .9‬הצדהמעשי שליראת ה'הואשמירתמצוותיו סן‪,,‬הדברשמביא‬
‫‪ 6‬כך‪ :‬צ"פ חיות‪ ,‬ספר תהלים‪( ,‬סדרתא‪.‬כהנא) זיטומיר תרס"ג‪ .‬גדפט מחדש ירושלים‪ ,‬תש"ל‪,‬‬
‫עמ' ‪ 1273‬מולה‪ ,‬שם עמ' ‪Aes‬‬
‫‪ 7‬על מבנהו‪ ,‬שלמותו ואחידותו של כל אחד מחלקי השיר בדרך שונה מזו שהצגנו‪ ,‬עמד כבר‬
‫סולה במאמרו‪ .‬שם‪ ,‬עמ'‪–465‬י‪ .46‬השווה‪ :‬סוטה ל"ט ע"ש מ'ע"א‪.‬‬
‫‪.‬היימן'יראה‪,‬יראת ה"אינצקיופויה מקראיתג'‪ ,‬עמ' ‪-728‬ימ‪.77‬‬
‫‪ 8‬ראה‪:‬י‬
‫‪ 9‬השווה‪:‬דברים ה'‪ ,‬בו; ו'‪ ,‬כדועוד‪.‬‬
‫‪10‬השימוש במושג "יראת ה'" במשמעות של שמירת חוקי התורה ומצוותיה הוא יחודו של‬
‫‪114‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫גמולו של ירא‬

‫[א‬

‫ה'‬

‫את‬
‫האדם ‪.‬שמית מצתי והאה'‪,‬יראת ך‪" .‬עא י" ‪,‬ןא ששם‪ ,‬שהי כלויש‬
‫‪,‬בהרגשה‬

‫‪,‬ובתחושה של נובחות‬
‫תמיד" (תהלים ט"ז‪ ,‬ח) ‪.11‬‬
‫לאחר הקביעה הכללית "ומצרי כל יבא ה'" עובר המשוררללגיון נוכח‪ ,‬לפנדה‬
‫אישית‪ ,‬ישירה לשומע‪. .‬מי ושמקיים את התנאי של הליכה בדרכי ה'‪ ,‬ג'מולו רב‪.‬‬
‫"יגיע כפיך כי ‪ 12‬תאכלאביריך וטוב לך"‪ .13‬וכתוב מפגיש‪ ,‬כי אתיגיע כפיך‪,‬‬
‫אכן‪ ,‬אתה תאכל ולא אחרים‪4‬י‪ .‬ההרחם החמור‪ ,‬שהיה לישראלי‪ ,‬שעסק 'בחקלאות‪,‬‬
‫הוא‪,‬כי את פרי יגיעו יאכלוהאויבים‪,‬כפי שמספר הכתוב עלדמיגדעון‪ ,‬בתקופת‬
‫השופטים‪" :‬והיה אם זרע השראל ועלה מדין ועמלק‪…‬וישחיתו את יבול‬
‫'הארץ‪…‬ולא ישאירו 'מחיה" (שופ‪,‬טים ו'‪ ,‬ג‪-‬ד)‪, ,‬וכפי וננבא ירמישו על בית‬
‫ישראל ‪-‬הנני מביא עליכם גוי שמהחק‪ ,‬בית ישהאל‪ …‬ואכל קצירך ‪,‬ולחמך‪,‬‬
‫יאכלובניךוגנותיך‪,‬יאכל צאנך ובקרך‪,‬יאכל גפגך ותאנתך ‪("..,‬ירמ ה'‪,‬‬
‫יהו טו‪-‬‬
‫יז)‪ ,‬כתשר ‪,‬מבקש בעל מזמור ק"ט מאת אלהיו‪,‬כייעניש את הפוגעגו‪ ,‬ועא מבקש‬

‫הוא הש מה שאומר המשוהר "שויתי ה' לנגדי‬

‫"‪ …‬ויבזוזרים יגיטו"(יזק‪.‬‬

‫נראה שלקללה הבמזמור ק"ט‪ ,‬לערכה שבמזמורנויודזיקהברורה לספר דברים‪.‬‬
‫ר לאידעת" (דברים כ"ח‪,‬לג)‪.15‬‬
‫בתוכחה נאמר"פרי אדמתךוכל יגיעךיאכלעםאיע‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ד‬
‫והוא מבטיה את‬
‫נדמה‪,‬בי לנגדעיני בעל חמזמור עומדת התוכחה שבספר‬
‫ברכת השפע‪,‬ואי‪-‬פגיעתם של אהבים‪,‬בניגוד לקללה שבספרדברים‪ .‬מפהקכאח‪ ,‬לח‬
‫ואילך הולך זמונההכתיב‪" :‬זרע רב תוציא השדה‪ ,‬ומעט תאסף‪,‬כי יהסלנוהארבה‪.‬‬
‫כרמים תטע ועבותויין לא תשתה ולא תאגר‪,‬כי תאכלנו התלעת‪ .‬זיתיםיהיו לך‬
‫בכל גבולך ושמן לא תסוך‪,‬כיישלזיתך‪ .‬בנים ובנות תוליו‪ ,‬ולאיהיו לך‪,‬כיילכו‬
‫ספר דברים‪ ,‬שכן יראת ה' בספרי התורה האחרים יש לה משמעוה שונה (ראה‪,‬מ‪.‬תינפלד "זיקתו‬
‫של ספר דברים לחכמה" סברהיובללי‪.‬קויפמן‪,‬ירושלים תשכ"‪ 4‬עמ' קז‪-‬קח)‪.‬‬
‫‪ 11‬קראוס‪( ,‬עמ' ‪ )863‬מגדיר את המושג "ירא ה'" במורה דומה‪ ,‬אך בניגוד לדעתנו‪ ,‬הוא‬
‫סבור שזהו מושג של "יראת ה'" ‪ -‬בתקופתהביתהשני‪.‬‬
‫‪ 12‬המלה "כי"אינה משמשת בפסוק זה מלתתנאיאו מלתסיבה‪ ,‬אלא מלתחיזוק‪ :‬אמת הדבר‪,‬‬
‫אכן‪ .‬כמו‪" :‬זעקת מדום ועמורה כי רבה" (בראשית י"ח‪ ,‬כ)‪" .‬משא אדוש כי בליל שדד מואב"‬
‫‪ ,‬חקרי המקרא‪ ,‬איות‪ ,‬ירושלים תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪,11‬‬
‫(ישעיה ט"ו‪ ,‬סו)‪ ,‬ועוד‪ .‬כך‪ ,‬קיט‪ ,‬עמ' ‪.63‬ד‪.‬ילין‬
‫טעות לפרש‪ ,‬אם תאכליגיע כפיך ולא תבקש מאחרים אז אשריך וטוב לך‪,‬כי הפרקאינו עוסק‬
‫בנושא שבח העבודה‪ ,‬אלא בגמול האישהירא אתה‪.,‬‬
‫‪ 13‬אפרתי רואה בפסוק זה תאור פרנסתו שלירא ה'‪" :‬מרגמתו של ירא ה'מיגיע כפיוהווו‪.‬‬
‫אין לו עבדים ושפחות‪ ,‬ודוקא משום כך הוא מאושר‪ ,‬כי המרבה עבדים מרבה גזל‪ ,‬והמרבה‬
‫שפחות מרבה זימה‪ ,‬והקונה עבד עברי קונה אדון לעצמו" (שם‪ ,‬עמ' ‪ )314‬בך הבין את הפסוק‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬ר' חייא בר אמי משמיה רעולה‪ ,‬שדרש‪" :‬גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו‬
‫גבי ירא שמים כתיב "אשרי איש ירא את ה'" (תהלים קי"ב‪ ,‬א) ואילו גבי הנהגה מיגיעו כתיב‪:‬‬
‫"יגיע כפיךכי תאכל אשריך וטוב לך" (תהלים ק'כ"ח‪ ,‬ז) "אשריך" בעולם הזה "וטוב לך" בעולם‬
‫ן (שם‪ ,‬עמ' ‪.)202‬‬
‫הכא (ברכות ח'‪,‬ע"א)‪ .‬גישהמעיןזומזכיר גםגויטיי‬
‫‪ 14‬כך צ"פ חיות‪ ,‬בפירושו למזמור‪,‬ד‪.‬ילין‪ ,‬שם‪ ,‬שם‪ .‬גונקל‪ ,‬תהלים‪ ,‬עמ' ‪ ;556‬קרוים‪ ,‬עמ'‬
‫‪;863‬קיט‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬
‫‪ 15‬קללה זו כתובה גם בספר ויקרא "צרעתם לריק זרעכם‪ ,‬ואכלוהו אויביכם" (נ"נ‪ ,‬טז)‪,‬‬
‫אך ניסוח הברכה במזמור מנוסח כניסוח אנטיתטי לדברים‪ .‬השמה‪ :‬מיכה ו'‪ ,‬טו;איוב ‪,‬ל"א‪ ,‬תו‬
‫קהלת ו'‪-~4 ,‬ב‪.‬‬
‫‪115‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫שמואיל יויגון‬

‫[‪]5‬‬

‫‪.‬‬

‫בשבי‪ .18,‬גם במזמורה "וזרים‪,‬המוטיבים של הכרם ("בגפן פוריה") הזיתים‬
‫("כשתלי זיתים") תע מוטיב הבנים‪ ,‬כל אלה‪ ,‬שהם פרייגיעו של ירא ה'‪,‬יהיו‬
‫ברשותו‪ ,‬הוא ולא אחריאכל אתיגיעכפיהבניו לאילכובשבי‪ ,‬הם לאיהיו "‪3‬תונום‬
‫)‬

‫לעם‪:‬אחר" (דברים כזח‪ ,‬לב)‪ ,‬אלאישבו וביב לשולחנו של "ההלהבדרכיו"‪.‬‬
‫הברכה השניה לה זונה ירא ה' היא‪ :‬בהמת המשפחה‪ .‬בנישה ברבה זו‪.,‬נזקק‬
‫המשורר לדמווי הגפז וודית‪ ,‬שהם "זוג" מטפורות שכיה בספרות המקראיתי‪.1‬‬
‫בתובהה במברים כתובה קללה‪ ,‬שהאשה תלקט מבעלה‪ naa" ,‬תארש ואינו אחר‬
‫ושגלנה*‪ ,‬ממלו המשה‪-‬רריבדך אתירא ה' בברכה שהוא מנוגדת לקללהזו‪4" ,‬מ‪2‬תך‬
‫כגפן פוריה ‪.18‬בירכתי בועך ‪ .19‬אהותך תשאר בבית שלך‪ ,‬אחרים לא יקחוה‪ ,‬ברכה‬
‫י ברבתפריון האשה‪ ,‬המדומה לגפן פוריה‪.20‬‬
‫זו בנרחבת במזמורנועל‪-‬יד‬
‫הברבה השניההיא ברבתהבנים ‪ .21‬בתוכחה בספר דבריםנתיבה הקללות"בניך‬
‫הבנותיך נתנים לעם אחר‪ "…‬לכ"ח‪ ,‬לב) "בנים הבנותתוליד ולאיהיו לךכיילכו‬
‫בשבי" (שם‪ ,‬מב) וכנגד קללה זו‪ ,‬בה יקולל האדם‪ ,‬אם לאיישמע בקול ה' אלהיו‬
‫"‪ …‬להומור לעשות את כל מצותיו וחקתיו" לשם‪ ,‬ט"ו) הרי מבוכך ההולךבדרביו‬
‫ב"בניך כשטלרגיתים סביב לשלחנך" ‪ -‬שלך‪.‬בניו לאעילכו בשבי"‪ ,‬הם לאיהיו‬
‫נתונ~ם(לעם אחר‪ .‬כאן מקבל מוטיבהבנים הרחבהבדימוישתיליהזיתים‪ .‬בהזדתם‬
‫מצמוח הזית משרשיו‪ ,‬מביב געו‪ ,‬נצרים רבים‪ ,‬המישמשים שתילי רבוי ‪ .22‬לכך‪,‬‬
‫‪.‬כנהאה‪,,‬נתכווןבעלהמזמורכשיהוא מתאר אתבניו שליראה'‪.‬‬
‫‪ 16‬גם(ישעיהו‪ ,‬בנחמתו לירושלים‪ ,‬נזקק למוטיבים שבפרשת התוכחה‪" .‬ובנו בתים וישכו‬
‫ונקעו כרמים ואכלו פרים‪ .‬לאיבנו ואחר ישב‪ ,‬לאיטעו ואחר יאכל‪ …‬לאיגעו לריק‪ ,‬ולאילדו‬

‫לבהלה‪( " …‬ס"ה‪ ,‬כא‪–‬בג) (קימן‪ ,‬עמ' ‪ .)583‬גם בעל מזמור ק"ט מקלל את הרשע‪ …" :‬פקדתו‬
‫יקח אחר‪,‬יהיו בהויתומים ואשתו אלמנה‪…‬ויעזוזריםיגיעו" (ח‪-‬ט‪,‬יא)‪ .‬השווה‪:‬ירמיהו ה'‪,‬יז‪.‬‬

‫‪ 17‬ראה‪ :‬הושע י"ד‪ ,‬ז‪-‬ט‪ .‬על שימושם של זוג מטפורות אלה השווה מ‪.‬גרסיאל‪ ,‬המקבילות‬
‫ן ספרירמיהו וספר תהלים (דיסרטציה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב) תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.141-140‬‬
‫בי‬
‫ש‬
‫י‬
‫"‪" 1‬פוריה" בינוני נסתרת של שורש "פרה" ‪ -‬כמו‪ :‬בוכיהצופיה‪,‬הומיהועוד‪ .‬והגפן‬
‫מסמל במקרא את‪-‬הפוריות(יואל ב'‪ ,‬הושעי"ד‪,‬ז)‪.‬‬
‫בק‬
‫‪ 19‬בחלק האחורי של הבית‪ ,‬בחכל‬
‫י הנמצא עמוק בפנים הבית‪ .‬כיוצא בו‪" :‬ירכתי הספינה"‬
‫(יונה א'‪,,‬ה)‪.,‬החלק האחורי‪,‬הפנימי של הספינה (השווה‪ :‬שמות כ"ו‪ ,‬כב‪ ,‬כג‪ ,‬כז; שופטיםי"ס‪ ,‬א;‬
‫‪.‬שמוא כ"ד‪ ,‬ד;ישעיהוי"ד‪ ,‬סו;ירמיהו ו'‪ ,‬כב; יחזקאל ל"ב‪ ,‬כג; עמוסו'‪,‬יועוד‪ .‬תיבהזו מקבילה‬
‫למלה‪.‬האכדית ‪ (WJ'arkatum‬שפירושה ירך‪ ,‬החלק האחורי‪ .‬בניגוד לכניסה לביץ‪ ,‬שהיא בחלק‬
‫הקדמי שלהבית‪.Delitzsch, Assyrisches Handw~rterbuch, Leipzig 1896 )1968(, .‬ע‬
‫(‬

‫‪.242‬ע‪.‬‬

‫‪ 20‬חז"ל למדו מתוך פסוק זה על צניעות האשה‪"' :‬אשתך כגפן פוריה"‪ .‬אימתי אשתך כגפן‬
‫פוריה‪ ,‬כשהיא צנועה בירכתי ביתך ‪ -‬אז גניך כשתילי זיתים‪ ,‬וכן אתה מוצא בשרה "ויאמר‪:‬‬
‫הנה ‪.‬באהל‪ ,‬ויאמר‪ :‬שוב אשוב אליך"' (ילקוט שמעוני ח"ב‪ ,‬רמז תתפ"א)‪ .‬כעקבות חז"ל הלכו‬
‫פרשנים שונים‪ .‬הביטוי "ירכתי ביתך" אינו מתיחס לגפן‪,‬כי היא אינה גדלם בחלקים הפנימיים‬
‫שלהבית‪ ,‬אלא למדומה לאישה‪,‬שהיא נמצאת'בירכתיביתך'‪.‬‬
‫‪ 21‬האידיאה‪ ,‬שצדיקים‪ -‬זוכים בברכת בנים‪ ,‬הוזרת במקומות שוגים במקרא‪ .‬דברים ד'‪ ,‬יג;‬
‫‪' .‬‬
‫כ"ח‪ ,‬ד;איוב ה'‪ ,‬כהועוד‬
‫‪.‬פליקס‪ ,‬עולם הצומח במקרא‪ ,‬ת"א תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;25‬ברכה זו של בנים סביב לשולחנך‬
‫‪ 22‬י‬
‫נובעת‪ ,‬כנראה‪ ,‬מתוך תפיסה של חוג‪ ,‬שאינו חפץ ביציאת הבנים מהבית‪ ,‬שכן תפקיד הבנים‬
‫להיות‪.‬בחוג המשפחה‪ ,‬לדאוג להשתרשות והמשכיות המשפחה‪ ,,‬ולדאוג לעשות פירות במקום בו‬
‫מושרשת‪.‬המשמחה‪ .‬נדמה‪ ,‬שזוהי גם התפיסה הבסיסית באיום של שמואל במשפט המלך"‪ …‬את‬
‫‪116‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫ש]‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫גמולו של ירא‬

‫ה'‬

‫החלקעיףגבוערפותח במשפט כל‪ ,4‬אשרבומדיש המעורר אתתמי‬
‫י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ה‬
‫שהואהיות אותו איש ‪"-‬יראה'"‪ .‬הברכות בחלקזה של המבכוו‪ ,‬שאף הן נאמרות‬
‫בלשון נרכת‪,‬אינן עוסקות בטוב‪,‬האישי‪ ,‬הפרטי השמות לירא ה' לבזה עסקדקיק‬

‫הראשון)‪ ,‬אלא בטוב הבלל‪ ,‬ה~צב‪ 21‬שכן הטוב הפרטי‪ ,‬האישי קשור בטוב הבלל‪.‬‬
‫אין אדם ‪,‬מאושר בחייו הפרטיים‪ ,‬אלא אם כן באהיחד עם הצלח‪,‬תו הפהטית גם‬
‫הצלחת ‪,‬האומה כולה‪ ,‬שכן המעגל ד"צשפחתי בלבד אין בו די‪ ,‬כיון שהוא מעוגן‬
‫'במעגלהגדוליותר‪ ,‬מעגל האומה‪.23‬‬
‫ירא ה' מבורך‪ ,‬שיראה בטוב ירושלים ‪ -‬כלימיהייו‪ .‬בעל המושר נקט בשם‬
‫העצם ‪" -‬טוב"‪ ,‬שהוא ‪ nieybi‬מהדגכללי וקשור בברכותרב‪-‬יוניות‪ .24‬אם נראה‬
‫ברכהזו כהמשך החלק הראשון‪ ,‬שעסק בברכות ההמריות‪ ,‬וכברכה על ורךהניגוד‬
‫לקללה‪.‬בדברים‪,‬הריינפרש אתהתיבה "טוב"כמכוונת לשפעהכלכלי שלירהילים‪,25‬‬
‫אנתויזכהלראות"ירא ה'" ‪'-‬ולימיחייו"‪.‬‬
‫המזמורמסתיים בברכה "שלום על ישראל"‪ .28‬ברכת השלוםהיא גםסיום לברכת‬
‫הכחגים "וישם לך שלום" (במובר 'ו'‪ ,‬כו)‪ .‬גם התיבה "שלום" כתובה בהקשרים‬
‫שונים‪ ,‬ומכאן גם במשמעויות שונותז‪ .2‬ברכהזו קשורה בהומור לברכתבניהבנים‬

‫בניכם יקח‪ …‬ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים" (שמו"א ח'‪ ,‬יא‪-‬יב)‪ .‬מה מרתיע בטיעוןכי‬

‫הבן יהר; "שר אלף" במקום אכר ?! כאן‪ ,‬לפנינו תפיסה של אנשים שרגילים למשטר שבטי ‪-‬‬
‫משפחתי‪ .‬הגבר המאושר הוא זה שאשתו בביתו ופוריה‪ ,‬ובניו‪ ,‬שהם סמל המשכיות הדורות‪,‬‬
‫סביב לשולחנו‪ .‬אם לאדם מאושר זה יבטיחו‪,‬כי לבנויהיה כל טוב‪ ,‬אבל הואיהיה רחוק מביתו‪,‬‬
‫הואירתע "מאושר" מפוקפקזה‪ .‬הואאינו חפץ בפיזור מ י ש על כן מזהיר שמואל; שהמלוכה‬
‫תגרוםלפיצול המשפחה‪ ,‬הפוגעת באושר המשפחהבבית‪,‬ושינויסדריהחיים‪.‬‬
‫‪ 23‬גישתנו זו‪ ,‬דומה לגישתו של קראוס (עמ' ‪ )863‬הסבור שמזמור זה עוסק באושרו של‬
‫האיש 'ירא ה" אלא שהתנאי המוקדם לאושר זה‪ ,‬ולהתמדתו הוא 'טוב ירושלימ'‪ ,‬שכן ירושלים‬
‫היא "יסוד החיים ומקור החיים של כל פ‪.‬רט"‪ .‬היא מקור הברכה ‪"-‬יבהכך ה' מציו‪"1‬י קראוס‬

‫דוחה את גישת שמירט )‪)11.Schmidt‬נ ‪ IY1wn‬שבמזמור זה "הרגש הלאומי המשותף" מקבל‬
‫עדיפות על אושרו של הפרט‪.‬‬
‫‪ 24‬שם העצם 'טוב' במקרא בא בהקשרים שונים במשמעויות שונות‪ :‬יופי (הושע "‪ ,‬יא;‬
‫זכריה ט'‪,‬יז)‪ ,‬שמחה (דברים כ"ח‪ ,‬מז;ישעיהו ס"ה‪,‬יד)‪ ,‬וכן עושר ושפעכלכלי (בראשית כ"ד‪,‬י;‬
‫דברים ו'‪ ,‬י‪–‬יא; ירמיהו ב'‪ ,‬ז)‪ .‬בתהלים עיקר הוראת תיבה זו ‪ -‬טובות רוחניות (כ"ש ז;‬
‫ל"א‪ ,‬כ‪-‬כא; ס"ה‪ ,‬ה‪ ,‬קמ"ה‪ ,‬ז)‪ .‬ראוי לציון הפסוק בתהלים‪ ,‬המראה גם הוא ‪ -‬נוסף על‬
‫מזמורנו ‪-‬כייש קשרביןיראה וזכיה בטוב‪ .‬מה רב טובך אשר צפנת ליראיך‪( …‬ל"א‪,‬כ)‪.‬‬
‫‪ 25‬כך‪.‬י‪8.1(.1‬עמ' ‪ .375‬השווה‪:‬איוב כ'‪ ,‬כא; ב"א‪,‬טזרעוד‪.‬‬
‫‪ 26‬כך מסתיים גם מזמור קב"ה‪ .‬מלבד שני כתוביםאיה‬
‫‪ ,‬אין עוד ברכה של "שלום" ‪" 4-‬על"‬
‫במקרא‪ ,‬אלא פעם אחת בדבהי"א "כי שלמה יהיה שמו‪ ,‬ושלום ושקט‬
‫ן‬
‫ת‬
‫א‬
‫י ישראל בימיו"‬
‫(כ"כ‪,‬ט)‪ .‬ראה‪ :‬אבי הורביץ‪',‬אימתי נטבע בעברית הצרוף "שלום על ישראל"'?עלשוננו‪ ,‬כ"ז‪–‬כ"ח‬
‫(תשב"ר)‪ ,‬עמ' ‪ .302–497‬וכן יצחק אפה‪2‬טייו' הגיוני לשון‪ ,‬ת"א תש"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;55—46‬ישנם‬
‫חוקרים הרואים בסיום‪" :‬שלום על ישראל" ‪" -‬ברכה ליטורגית" (קיט‪ ,‬עמ' ‪ % )68‬וינוסח סיום‬
‫פטריוטי"‪ ,‬בו מסיימים ארוע חגיגי‪ ,‬אף שאין ‪.‬לנוסח הברכה קשר לענין המזמור )‪.N~tscher‬ו‪,‬‬
‫לפי קראוס עמ' ‪ .)864‬קראוס דחהדיעהזו‪ ,‬ובצדק‪.‬‬
‫‪ 27‬במלה העברית 'שלום' נתאחדו כנראה שתי מלים שמיות שונות בעלות שתי משמעויות‬
‫שונות‪1 – :‬ממש‪ 5%11‬שפירושו בריאות‪ ,‬שלמותו‪- Salimum -‬שפירושו שלוםבניגודלמלחמהי‬
‫;‪. 1143‬ק ‪Wiesbanen 1972-1974,‬‬

‫‪0" Soden, Akkadisches Handw5rterbuch,‬ץ‪,.‬ל)‬

‫‪ .)1015‬במקרא אנו מוצאים 'שלוש במשמעות של בריא‪.‬ות‪ ,‬שלמות (בראשית כ"ט‪ ;1 ,‬מ"ג‪,‬‬

‫‪117‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫ש מואל ורגון‬

‫ש]‬

‫"עאה בנים לבמךק כלתוה תמשורר חולה את ענק שילום בריבף הבנים ובם‬
‫א 'ה' ולמשפחתו "עטרת‬
‫הבגים‪ .28‬ברבתבני הבניםאינה רקענין של נתתרוחייר‬
‫וקנים ‪ saQi‬בגים" (משליי"ז‪ ,‬ו)‪ ,‬אלאבני הבנים מוסיפים לחוזקה‪ ,‬לעמה ולמעמדה‬
‫‪ .29‬במשטר שבטי חיזק רבוי הבנים את‬
‫של המשפחה בטיבט בפרט‪ ,‬ובעם‬
‫י‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ב‬
‫מעמדוהחברתי וההגנתי שלאבי המשפחה‪,‬ומכאן'מובנת הדגשת ספרדבריהימיםא‬
‫כיבני אולם משבט בנימיןהיו גבורי חיל‪" ,‬דרכי קש‪,‬ת ומרבים בנים ובני בנים‬
‫מאה והמשים‪ " …‬רח'‪ ,‬מ) ‪ ,a,o‬אם בצלע הראשונה של החהוז מדרבר על עוצמתה‬
‫וכהח‪,‬ה של ‪,‬המזעפתה‪,‬הרי הגמז‪.‬הכתוב לשלוםירושלים ‪-‬שלוםבניגוד למלחמהי‪.8‬‬
‫חיזוקלפיהושזהניתן לראות ‪,‬בפרשתהתוכחה ששמשהרקעלמזמורנו‪.‬ברבד;זובאה‬
‫כניגוד לקללה"בניםובנותתוליו ולאיהיו לך‪,‬כיילכו ‪,‬בשבי" (הברים כ"ח‪,‬מיק‬
‫רזותי ‪,‬הברכה המהבטחת "ונתתי שלום בארץ‪ …‬והרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא‬
‫כ"ו‪.320 ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫ה‬
‫שבה מבורך "ירא ה'" במזמורנו היא‪:‬‬
‫נימן להמר איפוא‪ ,‬ומהברכה‬
‫כי יזכה לראות בהיזרקה והטתעפרתה ‪2‬ול משפחתו‪ ,‬שהיא הלק מעם ישראל כולו‪,‬‬
‫וכי לא יראה בימיו מלחמה שבאה על ישראל‪ .‬ברכות אלו קשורותזו בזו‪ ,‬שבן‬
‫כשאין מלחנהבירושלים‪,‬הרי"כי תולידבניםובניבנים" הם לאילכו בש'בי‪,‬‬
‫‬‫הםישארובביתך ‪-‬הםיהיוסביבלשולחנך‪.‬‬
‫כפי שנאמרלעיל‪ ,‬מנמורנו מהגדרעל‪-‬י‪,‬די החוקרים כ"מזמור חכמתי"או כ"מזמור‬
‫דידק'טי"‪ .‬כבר עממו על כך ‪ 88‬שהפסוקים האחרונים ב'מומור מעידים‪ ,‬שהם נועדו‬
‫לשמש ברכה לעולי ההגל הבאים בשערי ורושלים‪ .‬ביון שבמומוהנומצוייםשני‬
‫המרביבים‪ :‬המרכיב הדידקטי והמרכיב הליטורגי‪ ,‬ושניהם כלולים במזמור אהד‪,‬‬
‫על שני חלקיו כפי מ ש לעיל‪,‬הרי שעלינו להנצח‪,‬כי ‪,‬המוטיבים של מזמורי‬
‫כז‪-‬כח; שמו"ע י"ח‪ ,‬לב; מל"ב ד'‪ ,‬בו ועוד)‪ .‬ואילו בכתובים אחרים מנוגדת תיבה זו ל'מלחמה'‬
‫(מיכהג'‪ ,‬ה;תהלים ק"כ‪,‬ז; קהלתג'‪,‬ח)‪.‬‬
‫‪ 28‬כשם שיש קשרבין הבר‪,‬כה "ה'עז לעמו יתן" לברכה "ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים‬
‫י המלחמה‪,‬‬
‫כ"ט‪,‬יא)‪ .‬העוז המצוי בעםבממלבחטמיהח‪,‬את השלום‪ .‬שמא ניתן גםלפרעי‪,‬כי השלום‪,‬א‬
‫האז‪" ,‬וראהבניםלבניך"‪.‬‬
‫יביא לכךשהבגים לאימותו‬
‫‪ 29‬ברכת בני הכגיח היא גם ברכת ההמשכיותהגיניאולוגית‪ ,‬כך‪ ,‬דברים ד'‪ ,‬כה; משליי"ג‪,‬כב‪.‬‬
‫‪ 30‬השווהליסור משפחת השופט עבדון בן הלל הפרעתוני (שופטיםי"ב‪,‬יד)‪.‬‬
‫‪ 31‬בערך "שלום" ב‪-‬י‪ 81(1‬מפרשים את המונח כמביע שלום עם ה'‪ ,‬שה' לאיכעס על עמו‪,‬‬
‫ושמא הכוונה‪ ,‬שאם ה' לא יכעס על עמו‪ ,‬הקללות בתוכחה לא תתקימנה‪ .‬נראה‪ ,‬שכאשר המלה‬
‫שלום מוסבת אל העם‪,‬היאאינה מכוונת אלא‪ ,‬לשלום‪ ,‬שהואבניגוד למלחמה‪.‬‬
‫‪ 32‬הרודוטוס מספר על בקורו של סולון‪ ,‬החכם והמחוקק מאתונה‪ ,‬אצל קרויסוס מלךלידיה‪.‬‬

‫עבדי קרויסוס הוליכו את סולון דרך האוצרות והראו לו כל דבר יקר ונחמד‪ .‬לאחר שראה זאת‬
‫שאל המלך את סולון "האורח מאתונה '(ה)אם ראיתבין כלבני אדם את המאושר בהם?" כתשובה‬
‫נקב סולון גשמו של פלוני בשם טלוס מאתונה‪ .‬ולשאלת המלך "במה אתה חושב את טלוס‬
‫להמאושר" ? ענה‪" :‬יען כי ראשית לטלוס היו בנים טובים וישרים בעת הצחת העיה‪,‬ילכולם‬
‫(ולדו בזים וכולם ‪,‬נשארו בחיים‪( …‬כתבי הרודוטוס (שור אלכסנדר מתרגם)‪ ,‬ירושלים תרצ"ה‪,‬‬
‫ספר ראשון‪ ,30 ,‬עמ' ‪.)13-12‬‬
‫‪ 33‬כך‪ ,‬בודה (ראה בהערה ‪ )4‬ראה בפסוקים א‪-‬ד‪ ,‬מזמור חכמתי מובהק שאין לו קשר‬
‫לפססקיםשלאחריו‪ .‬השווה‪:‬וייזר‪ ,‬עמ' ‪;769‬וכן תהלים ל"ד‪,‬יאואילך‪.‬‬
‫‪118‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

‫תשרי‪-‬כסלו תשל"ז‬

‫בית מקרא )סח(‬

‫ש]‬
‫גמולו של ירא‬
‫החסמה תצאו את מגרמם בשירה הפולחנית‪ .34‬לאמור‪ :‬לפסנו מזמור פולחבי‪-‬‬
‫י בעל‬
‫דידקטי‪ ,‬שאמר המשורר בפני העולים לרגל‪ ,‬כשהגיעו לירושלים‪'5‬ידבי‬
‫המזמור לירא 'ה' 'מנבטת גמול כלכלי ‪,‬ואושר משפחתי ‪ .38‬ירא ה' ‪ -‬הו‪ 14‬האדם‬
‫המרגוש בכל רגעבהייו את נוגהות אלהיו‪ ,‬אינו ירא מגורמיט אחרים‪ ,‬אין הוא‬
‫פותר שזרימ יאכלו אתפרייגיעו‪ .‬הוא זוכה והתשה בשלמות משפחתו הגדולה‬
‫‬‫ה'‬

‫יהגמולווי‬
‫השכרו‪.‬‬

‫בביתהשני'מובטחלירא 'ה'‪ ,‬שה'יברכובעתיד כך‪,‬שיזכהלראות‪,‬בטובירושלים‬
‫ כלימיחייו‪,‬וכיזבה לראותבניםלבניוכי‪,‬ון שכלימיחייויהיהשלוםעלישראל‪.‬‬‫כדי לפרט את הגמול המובטחלירא ה'‪ ,‬גוקק המשורר למוטיבים הלקוחים מדברי‬
‫במליצות ובתכנים ממק‪,‬ומדת‬
‫התוכהה שבספר אברים‪ ,‬אםכי לא נמנע‬
‫י‬
‫צ‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫מ‬
‫אחרים בתורה‪ .‬לשימוש במוטייבים של התוכחה במברי המזמיר דושולחני‪-‬דידקטי‪,‬‬
‫נשעה של אסיפה‪ ,‬ישנה‪,‬היכפין רבה‪ ,‬שכן העולים לרגליודעים היסב את הקללות‬
‫הכתובות בספר דברים‪ ,‬הכגשר ‪,‬רוצה המשויר להורות‪ ,‬שראוי לו לאדם להיות‬
‫"ירא ה'"‪,‬הוא משתמש באותםמוטיביםהידעים לקהל‪ ,‬והשומעיםזוכרים מהעלול‬
‫יקהות "אם לא המגמע בקול ה'‪.,.‬יבאועליך כל הקללות האלהרהשיגוך" (דברים‬
‫כ"ח‪,‬סו)‪.‬‬

‫ישלציין‪',‬כי למרות שהמזמור הוא סולחני‪' ,‬הקשור בעליה לרגל‪,‬איןהמירורר‬
‫מבליט את נושא הקרבנות או העליה עצמות אלא הוא פותת בברכות האישיות‬

‫המשפתתיות‪,‬שהןקרובותללבו שלהעולה‪,‬ורקבביתהשני‪,‬מרא מדברעל‬
‫הטוב האיש‪,‬י‪,‬שקיצורבטובירושלים‪,‬ובצילוםעלישראל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫בראה‪ ,‬שלקח חשוב נמצ?מור הוה חהתניה לאהור ו‬
‫ם‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ו‬
‫פ‬
‫שבהם‬
‫שני‬
‫‪.‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ז‬
‫ו‬
‫א‬
‫ל‬
‫ל‬
‫'‬
‫ם‬
‫בתי המזמור‪ .‬אין הקנ‪-‬נים המרבטהים ‪,‬במזמור ניתני‬
‫תאמץ‬
‫התנאי‬
‫לאותםהקניניםהוא‪:‬יראתה' ‪-‬הלינהבדרכיו‪.‬‬

‫‪ 34‬השווה‪:‬וייזר‪ ,‬עמ' ‪ ;89‬וכןתהלים ל"ד‪,‬יאואילך‪.‬‬
‫י כהן בירושלים בתורת "ברכה" לעם שעלו לרגל‬
‫‪ 35‬קראוס סבור‪ ,‬שהמזמור נאמר עליד‬
‫או שנוכחו בפולחן (עמ' ‪.)863–462‬‬
‫‪ 36‬בתורה ובספרי החכמה האמידות והטובות הכלכליות הס גמול אלהים ליראיו‪ .‬על כך‬
‫מעידים‪ :‬הן הסיפורים על האבות בספר בראשית והן ההבטחות לישראל "ארץ זבת חלב ודבש"‬
‫(שמות ג'‪ ,‬ח)‪ .‬שכרם של ישראל הוא‪ :‬גשם‪ ,‬שובע‪ ,‬הוב בניט‪ ,‬בתים‪ ,‬כרמית' בקר וצאן‪ ,‬כסף‬
‫וזהב (ראה‪ :‬ויקרא ב"ו‪ ,‬ג‪-‬י; דברים ז'‪ ,‬יב‪-‬יג; ח'‪ ,‬ז‪–‬יג; י"א‪ ,‬יד‪-:‬טו; כ"ח‪ ,‬ג‪–‬יב ועוד)‪.‬‬
‫במסרות בבל אנו נתקלים בברכות דומות' כזוגמא‪" :‬השתחוו לאשתר אלת עירכם‪ ,‬והיא תתן‬
‫לכם בנים (פרי בטן) והיא תתן דעה על בהמותיכם‪ ,‬ותזכור את כל נטיעות האדמה"‪.‬‬
‫‪. 108 : 13-14‬ק ‪.);.Lambert, Babylonian Wisdom Literature, Oxford, 19601‬ץל‬
‫‪119‬‬

‫דעת ‪ -‬אתר לימודי יהדות ורוח * ‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)