תשרי-כסלו תשל"ו
בית מקרא )סד(
חידות בספר משלי
מאת
מרדכי זר-כבוד
בפתיחה לספר משלי מנויות מטרות הספר בפסוקים ב-ו והן :להקנות ידע,
להשכיל; ללמד מוסר ומידות נאות (ב-ה) ,ולאחרונה -למסור הומר ספרותי וצל
הכמי הקדם" :להבין משל ומליצה -דברי חכמים והידוחם" (ו) .מתוך הספר
מתברר שאין כאן ספרות נאה סתם ,אלא שלכל הקבצים שבספר מגמה חינוכית,
בין וההיא מפורשת ובין שהיא גלומה במשל ומליצה ,בסגנון פיוטי וציורי ,אם
בפתגמיםקצוביםושיקולים ואם בפרוזה מגובשת,יבהינת מועט'המהזיק אתהמרובה.
עיון במקרא מלמד שהשם "משל" משממש לכמה סוגים :דימוי ,פתגם שטן ,לקה
הניתן בצורה פיוטית-נמלצית ,שיר לעג וכד' .אמנם רוב המפרסיים הראשונים
התאמצו לפרש את השם "משל"כדימוי בלבד,ולכן התקשו במקושתשוניםליישם
את תפיסתםזאת.יוצא מן הכלל הדא ר' מנהםהמאירי בהקדמה לפירושו על משלי
הוא נותב :קילשון משל כוללמינים רבים ,לפעמיםיינשא על דבראין בו כוונה
רק 'לנמשל" .בהמשך ובריו הוא גם מנמה להבהין בין סוג לסוג עומד על סוגי
החידה.
ל
ב
ה
נושא
"הידה ייאמר עלעניין שנושא עסין ההידה ונושא המכוון בה
אהד ,אלא שלא סובן פרטי הנושאים,בעניין ,מהאוכל יצא מאכל ,ומעז-יצא מתוק
(שופי י"ד,יד); האוכל והעז והארי הכל נושא אהד,
והמאכל והמתוק והדבש -
הכל גשוא אהד".
רמ"ק בפירושו למשלי (הנדפס בשם ראב"ע) מקצר ואומר' :הידה -דבר
מכוסה ואינו מזבן %ד שיפו'רש" ,ר"ל ,יש פה רמיזהלעניין 'מסויים ,שאינו גלוי
לכל שומע .לפי פסוק 1מכיל הספר הידות -רמיזות הטעומת פירוש; אך מתמיה
הדבר שלא שמו לבם לסוג זה כמעט בל הראשונים בפירושיהם ,לרבותהמאירי
וגם לא דשנפרשים ההדשים ,אשר נעו מים ועדים לבקש סמוכין לפסוקי משלי,
במצרים הבבל וכד' ולא ניסו לפענח פסוקים עלפי מקורות המקראגופו .אמנם יש,
מהעטים היוצאים מן הבלל.
מןהאחרוניםהגיע פרופ' טורסיני ז"ל לכלל מסקנה שיש להתש במקרא מקומות
העשויים לפתור לגו סתומות ,וזה לשונו" :וגם בספר מורלי יש לראות את הפתגם
שלפגינו כקשור …אל סיפור הסטורי מדברי הימים .,.שלע הרבא …הואיל
ובספרמשלינאספומשליםודברי הכמה בלבד".1
1ר' משלי דילמה ,ת"א תש"ז ,עמ' .117 ,32 ,14קיהלר 1,.Koehler, Der hebraeische
,Mensch 92-94מתיהם למשלי המספרים כמרק ל' כלהידוות שעשהעים; פסוק ראשון נאמר
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ו
בית מקרא )סד(
מ רדכי זר-בבוד
מ]
מן הראשומם אזמר ראב" 3בפירושו למשלי כ" ,2יא ,הוא כמזהה את "רעהו
מלך" עם חושי הארכי רעה דוד ,אבל לא במוחלט .ראב"ע לשיטתו שתלה.סתומות
רבות ,במקרא בלקיון ידיעתנו במאורעות הימים ההם ,וכן הוא אומר בהקדמתו
לזכריה" :תוילוהיינו מוצאים ספר קדמון שהיה מספר מה שהתחדשבימים ההם
ממלחמות היען כמגששים כעורים קיר לומר ,אולי בעבור זה היתה הנבואה -
ועתהאיןלנועל מהנשען".
ם הכלל ן
ו
א
צ
מ
ו
ם
ו
ת
ס
ה
ו
ש
ק
י
ב
חז"ל שהיה נקוט ביד
המפורש"
ד
מ
ל
י
"
ן
מ
דרכי
זיהוי ורמז להסביר בדרך ששת מקומות מוקשים ותמוהים .למשל ,בשיר אובתהיל
ישגיבוב של מידות ותכונות בשבח אשתהיל ,שקשהלהניהכי כולן
(ל"ג
התאחדו באישיותאחת .במדרשמשלי נדרש השיר בסכום של מיתות ,בהןהצטיינו
נשים מפורסמות במקרא ,כל אחת במעשה טיפוסי מסויים או בהכונה מיוהדת,
וכן נדרשופסוקים אחריםכרומזיםלאישיםמיוחדים שהתלבטו ,אם לטובואםלרע.
אמנם במקרים רבים קשה לקבע ,אם התכוון הורשן לזיהו במשמעו או שרצה
להלל או לקללאישיותמסויימת ומצאלו אסמכתאבפסוק.מאידך ,כשם שישדריש
שאינו אלא פשוטו של מקרא 2כן יש דרשן שאינו אלא פרשן ,שבא לגלות את
כוונתו המקורית שאליה רמז הכתוב .3רמזים מעניין לעבין נמצאים במקיאגופו.
כגון :הפשורר אומר לדוד; "אתה כהן לעולם ,על דברתי:מלכי צדק" (תה' קרי ,ד),
בזה רצה לומר שהוא יורשו של מלבה של ירושלים הקדמוןבימי אברהם,גועליו
מסופר בספר בראשית י"ד,יח" ,ומלכי צדק מלך שלם …והוא כהן לאלעליונה
שכן דוד הפך את עיר היבוסועטיה אותה לעיר מלוכה ומקדש מלך והעלה שם
י_לי
עולות ושלמים*.
רבות הן האזכרות 'בנביאים של אישים ומעשים ידועים מדורות ראשונים
ורמזים למאורעות שאינם ידועים לנו ,כמו :והמה כאדם (הראשון) עברו ברית
(הושע ו',ז); המז למעשי יעקב (שם י"ר ,ד-ה); העמיקו שחתוכימי הגבעה (שם
בגבעה,וכד' .עצם האוכהה והרמזמקדימים הנחה שהדבר
ט' ,ט) רמז לן3.שה
יכחה ממקיר אחר ,שבכתב או שבעל פה ,ושיש לו ערך
גו
לת
ההוא ידוע לשומעפה
ש להניח שגם החבם כשהורה 'לתלמידיו לא ויתר על ראיות ודוגמאות
דידקטי,יי
הלקוחות מן העבר ,העשויותלסייע לו כעזר במטרתוהחינוכית .אמנם שונההסגנון
הריטורי של המוכיח בשער מסגנונו האפי של המורה בבית החכמה " -דברי
חכמים בנחת נשמעים"" ,ולשון חכמים מרפא" – 5אבל קשה לתאר שדרך הוראתו
היתה רק על ידי שינון פתגמים קצרים ,שהם יפים לזכירה אבל אין בהם כדי
שכנוע ,וקרוב לוודאי שפתגמים רבים שבספר אינם אלא תמצית ספור שקדם לו
כדעת טור סיני ' ,1נראה שהדוגמאות המעטות לדרך ההמחשה ,המצויות במשלי
ע"י הפותח והפסוקים הבאים באו מפי העונים כפתרון החידה ,ולדעתו יש לראות עוד פסוקים
בספר כדושיחמעין זה עי"ש.
" 2הגדה נראית פשט" כלשון רשב"ם במו' י"ג ,כב .ע"י יצחק הייגמן ,דרכי האגדה פרק ז'
עמ' .60
.קריב,מאזנים אדר תשל"ה.281-275 ,
3עי' במאמרו שלא
4השווה שמ"ב ו',יז; כ"ד,כה.
5
קהלתט',יז; משליי"ב,יח.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ו
בית מקרא )סד(
בספר
דות
ה]
משלי
הי
כ"ד ,ו-לד 6ובקהלת ט/יג ,הן פרט הבא ללמד על הבלל .עם כל "בימאומעתף
של ספר משלי והמשותףלו ולדברי הכמה לאישראליים -הריהאופיהיהודי שלו
מזדקר בתלותו בהגות של התורה .7לבןאין זה מתקבל על הדעת שגם החכם וגם
שומעי לקאוהיו מנוערים מכל זיקה לדבריימי ישראל בתקופה הקדומה ,מבלי
ק ממנה מוסר השכל ,במקור השפעה על הצעיר המתמנךבחייובהווהולעתיד,
להפי
צריך איפוא לבדוק את מכלול המשלים ולמצווו בסגנון האפוריסטי את הגרעין
שנבט מתוך קרקעוהטבעי .בשימהזו אפשר להסביר 'מקראות ש'לכאורהאין קשר
בין תחילתם לסופם או לפתור "דברי חכמים וחידותם" .להלן יובאו כמה
דוגמאות לזה,
0%מברך רעתו בקול רם ,בבקר השכם -קללה תחשבלו (כ"ז ,יד),
המשפט המנוסח בצורה סתמית ,אוביקטיבית ,נחשב כקביעה וכהדרכה ,בורך
"מכלל הן אתה שומע לאו"; כלומר ,שהאיש הנבוןיימנעמזה .אולם ,קשה להבין,
מה רע יש במברך רעהו בקול רם ,ונושבם בבקר דוקאז במסבתערכין ,ט"ו ע"א
שאלו למידמעות הפסוק הוה ויישבואיתו ,שאין להבינו בגנאי למברך בקול גדול
לכשעצמו ,אלא בגלל תוצאות אפשריות מברכה כזו; כגון שנקלע למארח וטרחו
למענויפה ,למחרת הואיוצא ,יושב בשוק ואומר :הרחמןיברך אתפלוני שכך טרח
לפני ,ושומעים אנשים והולכים ואונסים אותויא.פירוש ראשון ברש"י והו
א פשוטו 1
לא בסתם אנשים ,בשוק 'מדובר אלא באלמים האונסים (כלומר :גוזלים בארמית)
את ממונו .פירסם אחר" :אנסי ליה" -שמתאכסנין אצלו אורחין עד שמכלין
ממונו .ר' גרשום טאה"ג מפרש" :אנשי -שלטונין,אנסיליהשאומרים,ודאיעשיר
הוא ,הואיל והוא מוציא בל כך" ,8בפלרהטו למשלי מסבם כש"י את שלושת
הפירושים ,והמשותף לבולם הוא שמדובר כאן במקרה מיוחד;ועדיין קשה ,מדוע
דוקא בבקר השכם ולא בזמן אחר ,ומדוע רק ,בקול רם .מסתבר שמשום כך ,הביא
רש"י לאחרונה את דברי התנחומא (במד' 'כ"ג ,סו) ,שפסוק וה רומו לבלעם ,אלא
שגם שם התקשהלייבוב את 'משמעות המלים "קללה תחשב לו" עי"ש"; אמנםיש
כאןמעין אסמכתא למלים "בקול גדול",בביטוי "וישא מוטלו" ,אלאאין כאן שום
מקבילה אל המלים " 1בבקר השכם" .למרות זה נראהלי שמחינה עקרונית התווה
י
6הפסוקבמשלי כ"ד,לג ,שההא מוסר השכל המשובץ בממגרתהספור ,מובאבו' ,כציטטה משם
והוא רומז לסיפורעלידדה'עצל ומכאןחיזוקלתיאוריההנ"ל.
7הנושאים החוזרים בספר הס :יראת ה' ,השגחתו על מעשי האדם ,אלוהי הצדק ,הגומל לאיש
כמפעלו. ,וכן הצמוד של תורה ומצוה ,והנמוק תועבת ה ,להרחיק ממעשים רעים ומידות מגונות
הםמכריזיםעלאופיוהיהוויוהיחודי.וא תרגמתי אתהמקורהארמי.
שמקור פירושו של ר' גרשום הוא באבות דר' נתן פי"א" :ואל תתודע לרשות…
8נ"ל
כיצד ,היה הברו בשוק ואגמר :הקב"ה חננו (כצ"ל) לפלוגי; היום יצא מתוך ביתו מאה שורים,
מאה רחלים מאהעזים ,ושמע הימנו סרדיוט ואמר לשר ,הלך והקיף את כל ביתו ונטל ממנו כל
ממונו -עליו הכתוב אומר :מברך רעהווכו'".
9לפי פירוש רש"י הראשון מתיחסת המלה 'לו -לחברו ,האכסנאי ,ולפי התנהומא מתכוון
לו למברך עצמו ,על דרך שאמרו שאצל עכו"ם מהשבה רעה נחשבת למעשה,עי'קידושין מ'ע"א
יצנזור) והוא ברורבירושלמי פאה פרקא ,ה"א.
(וכנראה הלו בנוסחיד
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ו
בית מקרא )סד(
מ רדפי זר-בבוד
[א
הדרשן את הדרך לפתרוןהחידה .המ"ק ,נתמיאש והמאירי נדחקו לפרש את הכתוב
בלווה המחניף למלוה .כפרשנות החדורה ,הגרמנית והאנגלית" נדרש הפסוק במברך
מקצב ,10
אחד בפה ואחד בלב ,ואת המגדיר "בבקר השכם" הם מממיטים מטעמי
אך התרגומים הקדומים שלא ידעו עוד את גזרת הקצבות ורבדו להם האחרונים,
תרגמו את הפסוק מלה במלה .11א.כהנא רק מעיר :החרוז הראשון הוא ארוך מן
המשקל ומודה":אינייודע טעמו של פסוק זה" .עתהניאה שדווקא המלים "בבקר
השכם" ,המאריכות את החלק הראשון,הן הן המפתח לפתרוןהחידה .החכם הקדמון
עוד לאידע שאסור לו לומר משל-חידה גם בסגנון פרוזה -סטא ,וחטא זה שכיח
בספר משלי.
נראה לי שפתגם זה אינו קביעה אלא רמיזה להתנגשות של שמואל ושאול
המסופר בעומ-א פרק ט"ו ,ושם נאמר" :וישכם שמואל לקראת שאול בבק,ה וגו'
:ברוך אתה לה' וגו' ס2ם יב-יג) ,והברכה
ויבוא שמואל אל שאול ויאמר לו
~1KWטל ,הברכה החגיגית באותו בקר השכם היה,
נאמרה בשמחה ובקול גדול 12הסוף ו
שהפכה לשאול המברך לקללה ,הפגישה מסתיימת בקללת הנביא" :יען מאסת את
דברה' וימאסך ממלך*נשם בס,
ב) אוהב טהר לב ,ח 1שפתיו-רעהו מלך ,עיני ה' נצרו דעת ויסלף דברי בוגד
(כ"ב ,יא-יב)
שני הפסוקים הם חטיבה אחת כדלהלן ,ויש בהם במה קשיים ,מצד ההבן אצך
הדקדוק .א) אדם בעל מידות טובות כאלה שפיו ולבו שווים,הרי הוא מקובל על
סל איש ,ומדוע "רעהו מלך" דוקא? 'ב) אם רצה לומרשעיני ה' שומרות על איש
דעת – 13היה צריך לומר בלשון עתיד" :ינצרו" (או נוצרות) " 14ויסלף" ,כדין
ההווה המתמיד ,במו :הסו ואמת יצרו סלך לכ' ,כח); צדקה תצר תם דרך ורשעה
תסלף חטאת(י"ג,ו);יש שם אתוצימוד הנמצא כאן ,אלא שפה כולו מנוקדבישון
( Steuernagel 10מהד' (Kautzsch-Berthol.כ,פירושו למשלי מתרגם את המלים באותיות
זעירות ומעיר שהמלים האלה הן מיותרות מבחינת המקצב .וכן ~(ATD 1962( Ringgren
אסתרליי,מעיר15 words are evidently 8 :וין (018. 1929ב) ,0esterley (Westminster
0 and should 60 omitteaט11
)B(?ambridge
E
N
.41055,יבמהדורה של
607overload theי
) the morning :(WhybfayתRising early 1
(B~ble Com. 1972מעיר הפרשןווייב.ריי
virtualty ELll the He~rew manuscripts …are probably % ratherתו though found
.trivial addi~ion 4 8 latter copist
ת"י :בקלא רמא בצפרא בקידומא :הפשיטתא :בשופרנותא בקלא רמא .הע':
11
מענוש מז ט8761ק הוולגאטה.voce grandi de nocte consurgens :
". 12תהרי נאמרה בקהל .הש ,מל"א ח ,,נה;עז'ג',
יב.
!שקת 0ז
13לדעתראב"ע ,רמ"ק והמאירייש כאן לשון קצרה ,גאמנס המלה "איש" מושמטת בפסוקים
רבים כמפר כשהיא מובנת מהקשרה.
14וכן'ת"י :נטרן -בהתה ,וכן תיקן גרץ :נוצרי,ע" בפירוש כהנא ,המקדים לפירוש הפסוק
דעת המשבשים" :הנוסח מקולקל" ,אחרי שקלקלוהו החדשים שהרכיבו עליו מוסתת השבעים.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
'
]%
בית מקרא )סד(
מידות
בספר משיי
תשרי-כסלו תשל"ו
עבר :נצרה תסלף –משמע ,כמדובר פה על מעשה שהית ,ולפנעו רמשה לאותו
מעשה.היחיד במפרשינו שהרגיש בדבר הוא ראב"ע ,הגם שלאהיהעקיב בפירושו.
על המלים "רעהו 'מלך" הוא אומר" :כחושי הארכי שהיה רעה דוד" .אכן רק חה2י
מכונה במקרא "רעה דוד" (שמ"ב ט"ו ,לז; ט"ז ,טז); "רעה המלך" (דה"ב כ"ז,לג).
עתה נראה ששני פסוקים אלה תואמים למסופר בשמ"ב ומתבררים עלידו.
כשברה דוד מירושלים מפני אבשלום בנו ,מתאמץ חושי הזקן ומשיג את דוד על
ראש הר הזיתים ,דוד מתחנן לפניו שישוב כדי להפר עצת אחיתופל .כרע נאמן
לדוד הוא מבליג על רצונו לגלות עם המלך 'וחוזר לירושלים .אבשלום המכיר את
מסירותו של חושי 'לחוד מופתע ממעשהו זה ומקניטו" :זה חסדך את העך? למה
לא הלכת את רעך?" (ט"ז,יז) .אבשלום אינו מעלה על דעתו שבשובו עשה חושי
חסד עם דוד רעהו ,ושהוא נאמן וטהור לב -ולא בוגד במלכו .אבש,לום נבוך,
מאחר ששני יועצי אביו נצטרפו אליו אחיתופל מזנונאי דוד וחושי מאוהביו,
מובן שהוא חושד בחושי ופונה לאחיתופל ,אבל עצתו להעמידו בראש צבא של
שנים עשר אלף איש -נראה לאבשלום בסכגה למ,לכותו .הוא פונה לחושי והלה
מייעץלולגייס אתהעםוהוזם אבשלום עצמו,יפקדעליו"ופניךהולכים בקרב"(י"ז,
יא) .בדעת ובשפת הן נמלצת (כדובינכול ,בלב האריה ,כאשריפול הטל) שכנע את
אבשלום וסיכל עצת אחיתופל 'הבוגד.זוהי משמעות הכתוב:עיני ה' נצרו (איש)
דעת -חושיהארכי; ושלףדבריבוגד -זהאחיתופל.
י
ג) רב אכלניר ראשים - 15וישנספהברא משפט (י"ג,כג).
הפסוקכניקודו קשה בשתים 04 :המאךימצא רוב אכל'בנירדלים דוקא? ב)מהו
הקשר בין הריונה של המסוק לסיפה? השבעים והפשיטתא תרגמו לפי נוסחה
שונה משלנו והיא עמומה וסתימה .בוולגאטה יש תרגום מילולי מלבד 'ר4ה2ים"
שתורגמה
י ( patrumשל האבות) .מפרשי ימה"ב נדחקו דוחק אחר דוחק בפירוש
הפסוק' .15ברשעי מורגש פקפוקבנבונות הניקוד והואכמסתייג ואומר,לפי נקודתו
זה פתר'ונווכו' .אכןלפי ת"י ניקודו הוא:רב אורל "רבאאכיל ארע למסכתא,ואית
גברא מתנגיד בלא דינא (הגדול אוכל אדמת הדל ,ויש איש לוקה בלא מנופט).
לקריאה זאת מתאים מאמרו שלר'"מ בןיוחאי במדרש משלי לפסוקנו" :הנתגיר
אוכל את העני בעולם הזה" .לפי זה בראהלי שלפנינו רמיזה למעשה כרם נבות
במל"א כ"א .רב א,וכל -זה אחאב;ניר רשים -זה נחלת נבות;ויש נספה בלא
תשפט -מה שקרה לנבות אשר נהרג עלפיעדי שקר ,אףייתכן שבגלל זה נסמכו
הפסוקים כבה-כג ,ששניהם עוסקים בנושאגחלה.,
15ראש -כתיב מלאוכןי ,ד; ו',יא; ל/ח.
16עי' רמ"ק ,נחמיאש והמאירי .החדשים מתנבאים פה אחד שהנוטה הוא משובש ,כן
שטוירגגל ,אסת~יי -כרגיל.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il