ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
"אשת חילי
(משלי ל"א ,י-לא)
מאת
יוסף אחאי
סיומו של ספר משלי ,עשרים ושנים הפסוקים האחרונים הנתונים בסדר אלף-
בית ,מעורר תמיהה .מה לו לשיר זה המדבר בשבחה של אשת-חיל שצורף אל
ספרשכולופתגמים,משליםודברי-חכמה?
וכבר עמדו על כך פרשנים-דרשנים,
את
ו
א
ר
ש
ם
ה
מ
ו
א
י
צ
ו
ה
ל
ת
ו
א
ר
ק
מ
ה
מידי
פשוטם .אף הגר*א עשה כן ובפסוקו הראשון של השיר "אשת חיל" כבר הוא
מגלה כוינתו" :אשת-חיל היא התורות ונקראה אשת-חיל ,שהיא בקנית עלידי
מ"ח דברים המפורשים במסכת אבות (חיל בגימטריא מ"ח)" .רש"י נתן ל"אשת-
חיל" שני פירושים ,אחד על דרך הפשט ואחד על דרך הדרש "אשת-חיל" היא
התורה.וכןנהגגםבעל מצודתדוד.
,
ה
מ
כ
ח
לשאל
מ.צ.סגל מסביר :מפני שדברי פרשת
באה
הם דברי אורה
אחריה פרשת אשת-תיל,שעליה נאמר" :פיה פתחה בחכמהותורת חסדעל לשונה".
באנציקלופדיה המקראית אנו קוראים" :שיר תהילה לאשת החיל ,ערוך בסדר
אלפביתי נספח לספר וחותםאותו .אשתהחיל המתוארתבשירהיא דמותאידיאלית.
לדעתה של קרוק(]001ם) היתה לשיר מטרה דידקטית :מורה דרך לאשה הנשואה;
ואפשר שהשיר מלמד גם על מציאותםוי
ל בתי-אולפנא לבנות ,שבחוגם נתחבר"
השערהמוזרהומתמיהה.של"ג רואה את שירת אשת-חיל כמילואים והוא אומר עליה
י "היא שונה מכל
קבצי המשלים בספרנו בתוכן ובצורות בתוכן -שכולה מדברת על בושא אחד:
תיאוראשת-חילעבריה ,ובצורה -אקרוסטיכון.
המונפיםחיל ,אשת-חיל ועשהחיל
שתי משמעויות עיקריות למלה "חיל"
-מהענינם?
במקרא :א) צבא (ברוב המקרים)
" שמשמעותו רכוש 1
ב) רכוש,הון(במיעוטם) .דוגמותל"חיל
כחיועצםידי עשהלי אתהחיל הזה(דבריםח',יז).
חילךואוצרותיך לבןאתו(ירמיהט"ו,יג)ועוד כמה וכמהכתיבים.
לעומתאנשי-חיל,בני חיל,גבורי-חיל השכיחים במקרא לא נמצאהצירוף "אשת-
חיל" במקרא אלא שלש פעמים :כאן ,ו"אשת-חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו
362
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
"א ש ת חיל
ה]
ן
מבישה" להרליי"ב ,ד)ף התוארמבים נמצא בספר משליבלבד.עלטיבו %7תואר
זה עכל לעכור מתוך הכתוב "אגרבקיץבן משכיל ,נרום בקציר בןמביש"לשיי
ה ,ה) .המעמיל האאיפוא החרוץ השגר בקיץ ,והמביש ה א העצל הנרדם בקציה
מכאןשהימנה המבישה ,שהיא רקב בעצמות בעלה ,היא האשה העצלה,ואילו אשת
חיל,איבר "לחם עצלות לא תאכל" ,היא האשה המרבה את נכסי ביתה .אבן עזרא
מגדיר את המבישה כ"מפמדת הממון" והרלב"ג -כ"מתעצלת במעשיה,
כשם ש"בן מבים"לפי אבןעירא הוא "שנתןלאביו ,בושהבעבור שהוא עצל"ולפי
רלב"ג"מאוחר התנועהועצל".
בצירוף "אשת היל" הכוונה ,כמובן ,לא לכוח צבאי אלא להון ,לנכסים .באותו
הפרק שוב אנו מוצאים את המונח "חיל" בצירוף אל "עשה" " -רבות בנות
עשוהיל"" .עשהחיל" הואמונחשכיה במקרא ,ותרגומובארמית משתנהלפיתענין.
"וישראלקיצה היל" (פ' בלק) וישראל ?ולח בנכסין "עשית לך חיל" (יחזקאל
כ"ח ,ד) קניבל לךנכמין בשאר מקומות התרגוםמילולי -עבדתחילא .רק לכתוב
"ויעש הילויך את עמלק" (שמו"א י"ד, ,מה) התרגום הוא "וכנש סוךןן,-ואולי
דרך אגב יש לפרון את הכתוב 'בתהלים -באלהים נעשה חיל וד"א יבוסצרינו בדרךזו :כלומר ,-בסיעתא דשמיא נאסףחיל (צבא) ,והוא -הצבא -יבוס
צרינו.
"עשה" במובן צבראנומוצאים גםגירמיהו -עשה עשר ולא במשפט,ובבראשית
ל"א ומחשרלאבינו עשה אתכל הכבודהזה.
התרגום הארמי ל"רבדת בנות עשו חיל" -סגיאןונונא דקניי עותרא" (עשר).
nwaזו שבעל פרק אשת חיל משבחה אשה חרוצה היא ,וזה שבחה העיקרי.
ודאי,ישבפרקזהגםשבחיםאחריםוהם,
"פיה פתחה בחכמהותורת תמדעללשונה
כפה פרשהלעניוידיה שלחהלאביון",
אולם שבחים אלה נאמרים בכללות והם מן השבחים הסטנדרטיים ,שדוגמתם
אתה מוצא על מצבותייך של נשים צדקניות .לא כן כשמדבר מחבר הפרק על
חריצותה של רששה .כאן הוא מונה מעלותיה בפרוטרוט .ואם פירוט כאן -על
כרחך אתה אומר,כי באשה מסוכמת הכתוב מדבר .כלוםניתן להעלות על הדעת,
י כל אשהאידיאלית זוממת שדה ,נוטעת כום ,מ'וכרת סדין ונותנת חגווך לכנעני?
כ
הפרק פותח בשאלהריטורית" :אשתחילמי ימצא?" התשובהההגיונית לשאלה
ממין זה היא שלילית ,כלומר:אין למצוא אשה כגוןזו! בדומה לזה שואל הכתוב
באיו,ב ץוהחבמה מאין תמצא?" ותשיבתו היא" :לא תמצא בארץ ההיים" .ואילו
כאן ניתנת לשאלה הריטורית תשובה חיובית ,ותיתכן? אכן ,אם נניח ,שחסרה
כאן בשאלה מלה אתת ,שהצניע המחבר מתוך ענווה .לא יהא הענין תמוה .כוונת
מיימצא?
השאלההיא:אשת-היל
תוי
ש
כא
משתקפת
ם
י
ק
ו
ס
פ
.
ה
ח
ב
נ
ב
ה
נ
ו
מ
ת
ה
ל
א
של
ר
פ
ומיד הוא פותח לס
ך
ו
ת
מ
הווי-
תיים אופיינית לעמנו בתקופות שונות בתולדותיו ,כשהבעל עוסק בתורה ,ואשתו
הפעםהשלישית "-כייודע כל שערעמי,כי אשתחיל את" -רותג',יא).
363
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ה
בית מקרא )סב(
[ק
שסף אחאי
היא הדואגת לפרנסת הבית .עדות לכך ,שאשת-חיל אינה הופעה בודדת עעחי
לשמש הכתוב "הבותבנותעשוחיל ,ואתעליתעלכלנה".
י
מחבר ספר משלי ,או מוטב שאומר מהדירו האחרון של הספר ,צירף קבצי
משלים ,משלי-עם ומובלי-חכמים ,שהיו מצויים באומה עודבימי בית ראשון .הוא
לא נמנע מהביא משלים שאינם ממקור ישראל אלא מפרי רוחם של עמי הקדם.
אל הקבצים הקיימים הוסיף משלו הקדמה המדברת בשבח החכמה מנקודות ראות
שונות.הקדימהזו פותחת בפסוקח' שבפרק א/ומסתיימת בפרקט'.
דומה ,למהדיר זה היתה לא מטרה פולקלוריסטית בעיקר אלא אידיאולוגית.
ריח של פולמוס נודף מן ההקדמה המתווכחת עם החכמה האחרת ,המנוגדת ,לחכמה
כפי שהוא גורס .חכמת המערב ,שפשטה בארץ מהמי אלכסנדר הגדול ואולי עוד
לפני כן ,אינה קושרת את המוסר בדעת ,כפי שעושה תרבות ישראל ותרבות
עמי הקדם בכלל .אגדות הו"ל על אלכסנדר 'מפקדון מעידות על הבחנה זו בין
חכמת ישראל ובין חכמת יוון .חכמה כזאת ,שהמוסר אינו נר לרגלה " -אשת
כסילות הומיה" היא ,המושכת לבבם של צעירים והמבטיחה להםחיי הנאה מתוך
פריקתעול תורהומצוות.
המהדיר שלפנינו ,יהודי משכיל וירא שמים ,מתאמץ להשפיע על הנוער ובראש
ספרו ,אחרפסוקים אחדיםהמגדירים אתמטרתו ,הוא שם אתהמוטו:
ן
י
י
צ
מ
"
ת
א
ר
י ראשית דעת ,חכמה ומוסר אוילים בזו" כשהמונח "י
כפי
"יראתי
שהורנו ד"רטור-סיני "תורת".
כדי להעתיק את הספר ולכתוב לו הקדמה אידיאולוגית של תשעה פרקים
זקוק המהבר לתנאי חיים ,שיאפשרו לו פעולה כזאת .לאשרו זכה המחבר לאשה
שהיא "עזר" ולא "כנגדו" ,ואובת-חיל זו מספקת לו ולבני ביתו תנאי רווחה ,דבר
שסוקרטסהיווני בןדורואוקריבלדורו שלמחברנו -לאזכה וכך נשתלשלו,
לוי
כנראה ,הדברים-:
אשתו החרוצה של המחבר דרשה והשיגה צמר ופשתים ,חגרהבעז מתניה ,שלחה
ידה בכישור ובפלך והכינה לבוש לה ולביתה .מאחר שהוציאה מתחת ידה דבר
מתוקן ונאה ,עלה בדעתה ,שיש בידה להבין מלבושים למכירה גם בחוץ לארץ.
הסוחר שידע להעריך כראוי את יכלתה קנה 'ממנה את תוצרתה בכסף מלש מעתה
שובאיןהיא עובדתלבדה .בלילה לא י'כבהנרה .מעתההיא מעסיקהנערותונותנת
לכל אחת מהן את חוקה כלומר את מכסת עבודתה .עם זאתאין היא זונחת את
ביתה .את הממון שהיא מקבלת מן הסוחר היא משקיעה
בני הבית ודואגת 'לטרף ל
ברכישת שדה וכרם .מעתה יכול בעלה לש'בת על התורה ועל העבודה ולחבר
את ספרו .עול הפרנסה אינו מוטל עליו ,ולא עוד אלא שכבעל נכסים מכובד
הואבעיר ונודע בשערים בשבתו עם זקני ארץ ,שכן יושב הוא בצל החכמה ובצל
'
הכסף…
לא ייפלא ,אם לב המחבר רוחש תודה לאהדתו ואם הוא מקדיש לה שיר-תודה
באקרוסטיכון .ידוע לו למחבר ,שאין אשתו יפהפיה ויעלת-חן ,ובחכמתו הוא
י כיצד
מוצא דרך התחמקות נוחה בין ביתבימאי ובין בית-הלל .כוונתי לשאלה
ם
י
ר
מ
ו
א
מרקדין לפני הכלה? אומרים בית רומאי :כלה כמות שהיא .ובית הלל י
כלה נאה וחסודה ,המחבר נזהר מדבר-שקר וממחמאה של כזב .עם זאת אין הוא
364
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )סב(
[א
ניסן-סיון תשל"ה
"א ש ת חיל"
יכיל להתעלם מן האמת ,וטיעמו הוא עקרתי" :שקר ההן והבל היפי" והמידות
האחרות שיש בה :חריצות ,תבונת כפיים ,דאגה למשפחה ,נדיבות-לב ,תורת
חסד -אלוהןהמידותהקובעות.
מתוך השיר לאשת-חיל אנויכולים לעמוד גם על דמות בעלה המשורר ,שאלמלא
היאלאהיה ספרו רואהאור.
מי שטוען ,כי הקדשת ספר למישהו היא אמצאת הדורות האחרונים אינו אלא
טועה .גם בימי הביניים .היו מרבים להקדיש ספרים למלכים ,למצנטים .פרק
מ"ה בספר תהלים מספר לנו בבירור :אמר אני (מקדיש אני) מעשי למלך .בעלי
רכוש שולחים בכדים שמן ויין ,ועל הכד חרות "למלך" .ברם המשורר עני הוא
וביכלתו לתת רק אתלשונו עט סופרמהיר,
גם בחמשת הפסוקים הראשונים בספרו נוהג המחבר כמנהג סופרי זמננו ומוסר
לנו על מגמת הספר .גם המוטו הוא ממנהגי הספרים בימינו ,ומדוע נחשוב,כי
רקבימינו בלבד?
אכן בהקדשה נהג 'מחברנואולייטלא כמקובלבימינו כשקבע אותה בסיוםספרו.
ולבסוף יורשה לי להעלות השערה בדבר שמו של המחבר .הפסוק האחרון
בפרק הוא:
תנו להמפריידיהויהללוהבשערים -מעשיה
י חזקיהו 7 :אישים עד חורבן הבית ו11-
מעשיה הוא שם הרווח בעם מאזימ
אחריהחורבן .ושתיחותמות.
חתימת שם המחבר ניתן להכיר ,כידוע ,גם בראשית הפסוק האחרון בשני פרקי
תהלים (כ"ח ול"ד) -פדהאלאופדיה.
365
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il