|
|---|
|
ראשי פרקים |
|
| ה. ההבדל בין נטיות לבין פעילות | אובמ .א |
| ו. המשך הייעוץ | ינושאר קזנמ תוענמיה .ב |
| הנכו החותפ החיש .ז | ג. המשימה הראשונה של המחנך |
| םוכיס .ח | סדייאל ששחה .ד |
|
אובמ .א בעמודים הבאים נדון בהצעה לתגובה ראשונית של רב, יועץ חינוכי או מחנך, לצעיר דתי הפונה אליו בבקשת יעוץ או הדרכה, מפני שהוא חושש שהוא הומוסקסואל. אין בכוונתו להציע כאן תכנית מלאה לטיפול פסיכותרפיסטי-הלכתי להומוסקסואלים. אף אין ברצוננו לדון כאן בשאלה אם שינוי דחפים מיניים או "נטייה מינית" (להבדיל .ללכב ירשפא (תינימ תוגהנתה יונישמ יש להדגיש שהרב או המחנך אינם אמורים להחליף את המטפלים המקצועיים, מפאת |
|
ינושאר קזנמ תוענמיה .ב מיותר להדגיש שתגובות מסוימות עלולות להזיק יותר מאשר להועיל. כמו-כן מובן מאליו שהיועץ חייב לתפקד במסגרת ההלכתית, בה פעילות הומוסקסואלית אסורה לחלוטין. אולם בד בבד, חובה לזכור כי הדגשת השקפה זו כבר בעת התעמתותו הראשונה של הצעיר עם נטיותיו, לא תניב בדרך-כלל תוצאות חיוביות; תהיה זו בסך הכל חזרה על מה שידוע היטב לצעיר, שאחרי הכל לא פנה אל המחנך כדי לקבל השקפה מתירנית בנידון, אלא כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם מה שנראה לו כדחף בלתי נשלט, הגורם לו להתנהג באופן הנוגד את חובותיו כאדם דתי. לחזור ולומר לו כתגובה למצוקתו אך ורק שאינו רשאי לעבור על חוקי ההלכה, עלול לגרום לו לחשוב שאין לו סיכוי לצפות לשום עזרה ועידוד רוחניים. לכן, לכל הפחות ראוי החניך לשבח על שאזר מספיק אומץ לבוא אל המחנך ולשוחח עמו בגילוי-לב על .ותייעב גם כאשר ברור שעל הנער לפנות לפסיכותרפיסט מומחה, חשוב להקדיש זמן בשיחה לעיתים קרובות הרב או המחנך מצד אחד, ופסיכולוגים מצד שני, מנסים להשיג ישנם מחנכים דתיים המפנים הומוסקסואלים לטיפול אצל פסיכותרפיסטים בעלי |
|
ג. המשימה הראשונה של המחנך המשימה הראשונה המוטלת על המחנך בפגישה הראשונה היא לאבחן אם קיימת איזושהי סכנה מיידית לחיי התלמיד, וכן להבטיח קיומה של אווירה חיובית ולשקול מסגרת להמשך הפגישות. היועץ חייב להיות מודע למחשבות אפשריות על התאבדות, ועליו לברר במישרין, אם כי בזהירות, עד כמה מיוסר הצעיר בנפשו עקב נטיותיו ההומוסקסואליות. התלמיד עשוי לדבר על כאב נפשי או על דיכאון, ויש לשאול אותו אם עלה אי-פעם בדעתו הרעיון להזיק לעצמו. תגובת היועץ לתשובה חיובית על שאלה זו צריכה להיות שקטה, לא מתעלמת. על היועץ לשאול את החניך אם הוא כבר הכין תכנית מסוימת לפגוע בעצמו, ואם בעבר, הקרוב או הרחוק, כבר ניסה לשים קץ לחייו. ככלל, ככל שתכניתו של הצעיר יותר ברורה ומפורטת, כן גדלים הסיכויים שהוא ינסה להגשימה. רצוי גם לברר אם אירעו בעבר במשפחת הצעיר מקרים של התאבדויות, דיכאון או מחלות נפש. מחשבות על התאבדות מצריכות תשומת לב מקצועית מיידית, והרב או המחנך אינם מיומנים בדרך כלל בטיפול בבעיה זו. במקרה של סכנת התאבדות יש צורך לטפל בדיכאון הגורם לה לפני שפונים לטפל בנטייה ההומוסקסואלית של החניך. לכן כאשר מציעים כתובת מקצועית לצעיר (ולאחר מכן לו ולהוריו יחד), יש להדגיש שלמרות שנושא ההומו- תוזקנתמ ויתויעב רתי לכו ,וייחב יזכרמה טקילפנוקה תעכ אוה תוילאוסקס בתפישתו אל נושא זה, יתכן שנושא זה הוא רק אחד ממספר גורמים התורמים .דבאתהל ותייטנלו ונואכידל המחנך צריך להתייחס לרגשות האשם שבוודאי מרגיש צעיר זה. לעיתים קרובות מונע |
|
סדייאל ששחה .ד אם מתעורר חשש שהצעיר הוא הומוסקסואל פעיל – יש לטפל בנושא מחלת האיידס לפני שניגשים לטפל בהומוסקסואליות עצמה. הומוסקסואל פעיל נמצא בתקופתנו במצב מתמיד של פיקוח נפש, וחיוני לתת לו ייעוץ רפואי מיידי כדי להציל אותו מן התוצאות הקטלניות של פעילותו המינית. אין לראות בכך סיוע לדבר עבירה, מפני שמטרת הייעוץ הזה היא שמירת החניך בחיים כדי שנוכל לעזור לו להתגבר על בעיותיו, תהליך שאינו מניב תוצאות מידיות. |
|
ה. ההבדל בין נטיות לבין פעילות -ומוה תויטנ ,הרותהמ הרוסא תילאוסקסומוה תוליעפש תורמלש ,ריעצל שיגדהל שי סקסואליות אינן בהכרח "לא נורמליות". ההפך הוא הנכון: מנקודת השקפתה של .רבד לכל ילמרונ יאדוול בורק אוה ,ויתויטנ תורמל ,הז ריעצ הרותה להמחשת נקודה זו הבה ונזכור, שאין בתורה איסור מפורש על אכילת צואה. הדבר אולם התורה אוסרת אכילת מזון לא כשר, ואף מזון כשר אסור באכילה אם הוא מזיק עמדתו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל ביחס למצב האמוציונלי של אדם העומד בפני קרוב |
ההלכה משוכנעת, כי האדם הוא יצור חופשי, וכי הוא אחראי לא רק על מעשיו אלא גם על רגשותיו. עמדת ההלכה היא, כי שליטתו של האדם ברגשותיו אינה מוגבלת, וכי הוא מסוגל לשנות את כיוונן. |
|
ייחב תמשוימ תויהל היושע וז תיטרואית תרגסמ המכ דע הלאשל סחייתהל אלב אנשים מסוימים, נכון הוא לאמר שהדחף, היעדרותו של הרצון החופשי, הוא בסיס המחלה, ולא התחושה שאוכל שאינו בריא עשוי להיות טעים ומגרה. לכל הדעות יצר המין ההטרוסקסואלי הנו נורמלי ובריא, ובכל זאת אנו מצפים |
חתן וכלה צעירים, במלוא כוחם, האהבה לוהטת ביניהם, ושניהם המתינו באורך רוח לפגישתם אחרי החופה. רק צעד אחד ואהבתם מתממשת, חלומם מתגשם. לפתע פורשים השניים ונסוגים לאחור [בגלל איסור נידה]. הוא, כאילו היה אביר קדמון, מציג גבורה פרדוקסלית. הוא מביס את עצמו. שום זוהר חיצוני אינו מתלווה לנסיגה זו. אין בה מחווה ראוותנית, שהרי נעדרים ממנה עדים להעריץ ולהלל. הפעולה ההירואית אינה מתרחשת לנוכח המון מתרונן. משוררים לא ישירו על שני צעירים ענווים צנועים אלה. הכל אירע בצנעתו החסויה של ביתם, בדממת הלילה. האיש תחטבומכ המשגהה תיארנ ובש עגרב .וירוחאל עתרנ ,ותעשב בקעיכ ,ריעצה .שרופו גוסנ אוה – משמעות דיאלקטית נעלה זו איננה מוגבלת רק לחיי המין של האדם, אלא נמשכת אל כל תחומי הפיתויים והדחפים הטבעיים. חובה על האיש הרעב שוכרה לעב לע הבוח ,היותיפ רבגיש לככ הליכאה תאנהמ ושפנ רסחל לוותר על הנאת הרכישה אם יש בה פסול הלכתי או מוסרי. בקיצור, ההלכה דורשת מהאדם שיהיה לו הכוח לסגת. ואולם, כפי שהובהר לעיל, בעקבות תנועת הנסיגה נקרא האדם להתקדם שנית לקראת הניצחון השלם. |
|
ההלכה מתרכזת ביכולת להימנע ממעשים המונעים על ידי דחפים כלשהם. אין ההלכה תובעת להימנע מלחוש בדחפים עצמם. אדם שיש לו דחפים הומוסקסואליים, והוא מתגבר עליהם, איננו חולה. לעומת זאת אדם המונע על ידי דחפים חזקים מאוד, והוא פועל כנגד ערכיו המוסריים, זקוק לעזרה פסיכותרפיסטית, יהיו דחפים אלה אשר יהיו. לכן, גם במקרים שהדחף ההומוסקסואלי מצוי והינו מאפיין בלתי ניתן לשינוי של האישיות, ההלכה עדיין דורשת מאמץ עליון של הימנעות מפעולה על פי דחף זה. יהיה זה מעניין לנסות להבין מדוע התורה קוראת למין הומוסקסואלי "תועבה" הבנה זו פוטרת אותנו מן הצורך להתווכח עם הסוברים שלכל אדם בריא ישנן בזמן הומוסקסואליות ומאכלות אסורים הינם תועבה, והם אסורים, משום שהתורה אמרה כפיית ההשקפה שעצם הנטייה ההומוסקסואלית הינה דבר מאוס ומעוות עלולה |
|
ו. המשך הייעוץ בשלב מסוים של השיחה יש לשאול את התלמיד אם אפשר להציג לו מספר שאלות ישירות. אין צורך לדון בכולן בפגישה זו, אך הצגת הדברים עשויה לסייע ביצירת מסגרת לדיון עתידי עם היועץ, המחנך או עם הפסיכותרפיסט שיטפל בו. יכולתו של היועץ לקלוט את כל המידע שיספק הצעיר, בלי להגיב בצורה שלילית, תקבע את הטון של המשך הייעוץ. ללא קשר למה שאומר הצעיר, הוא חייב להיות משוכנע שבעיני היועץ הוא עדיין נחשב לאדם הראוי לאהדה ולהבנה. אם הרב או היועץ מגיבים בתדהמה, בשאט נפש או בגינוי מוחלט למה ששמעו, עשוי התלמיד לאבד תא דבאי אוה תוחפה לכל .ותייעב תא רותפלו דדומתהל ותלוכיב ונוחטיב תא האמון באפשרות לדון אי-פעם בנושא זה עם אישיות דתית או הלכתית. אל ליועץ לחשוש, שחוסר גינוי מצדו יתפרש כנתינת רשיון לפעילות אסורה; מספיק שהוא יאמר בסוף השיחה שנושאים מסוימים שהועלו מעוררים בעיות הלכתיות, אך .המע דדומתהל רשפאש תאזכ איה התוללכב היעבהש ישנן מספר שאלות שטוב לדון בהן עוד לפני שמפנים את הצעיר לייעוץ מקצועי. אנשים צעירים מזהים לעיתים בטעות מחשבות הומוסקסואליות כנטייה קבועה. למרות שההלכה אוסרת גם "הרהור", ובתנאים רגילים יתכן שאיסור זה יכול להיות |
|
הנכו החותפ החיש .ז לעתים צעירים חוששים שהם הומוסקסואליים פשוט מפני שאין הם מרגישים עצמם ידכמ דחופמ .תרושקתה יעצמאב תראותמה תעדה תלקו תינריתמה הרבחהמ קלחכ לדון בדבר עם איש, אין הצעיר שומע את המסר המרגיע, שבושה וצניעות-הליכות הם דבר נורמלי לחלוטין. שיחה פתוחה וכנה, שבה יוסבר לתלמיד כי ההתנהגות קלח ומצעמ קלסל ול רוזעת ,תירסומ-אלהו האירב אלה תוגהנתהה איה תינריתמה .וידחפמ לדוג תורמל .תוילאוסקסומוה לע הדיעמ חרכהב אל תישממ תילאוסקסומוה תוליעפ וליפא |
|
:םוכיסל אין כוונה במאמר זה להציע פרטי טיפול לפי רוח ההלכה בצעיר המוטרד על ידי מחשבות הומוסקסואליות. אך הדגשנו כאן שתי נקודות: אין זו חובתו של היועץ החינוכי להכין תכנית מקיפה לטיפול בצעיר, שפונה אליו .א |
