אתר דעת -מכללת הרצוג
,
..
•
•
,
•
•
,
גנת מדצא יאיר
יסר
ע • .., t,
בר ….עי
ייצחק
ם י.ער " ,4tני ד נייר W4t..ר '' , Hיו
'
בתוכן:
עיון בסיו Iש הומב"ן חע"ת
,
I
,,
,
רו.ב "" 1ה וקפומן
·
•
1
Iד"ו מ ,.IIלויבגו •
•
11
מבנה מטפיי בטוגרית הש"ט Iהוב Kהיו כמרל •
•
•
19
•
•
•
z5
על זך~' רד.ג הנקוא בוונט "II
אמו
"בםיושר
וב "II
מא.,
I
גחזמן
•
Iכו להולכים :עו"ד ובי אהון הר האט ז"ל
היררי גררל
כפיוה
-
I
הוב קלמן כהגא
הרראה
I
ער"ר IIרו.ן רה
מלקרת על אכלית בהוכה סוכIIה
שסיינזוכ
הו,
•
הי"ר
I
•
•
32
ר CIIoז"ל •
•
34
•
•
היב נפתלי
•
•
•
•
38
אורות בהידות רן,לנר Iריגה עוכנר IIל •
•
•
•
~4
•
•
םבייר י1וש'Dל מתב תשסיב' • רכו ,םב גל,!,ן ב •
זוהונ 50 .,וי קויל
,
רכוני ז.בשי O :ב שוחל 40-.קויל
,
,", ,•.c.",,
" .נ)IJ
.,
~I~,lm .. :i.
'!iדבדי לח$10….. t
www.daat.ac.il
. ., . -
-. _,
-
"
,..
,-.
..
, ..
'…..0' …. .. ,' , ' . : ,':C . ' .
,
.. . .•_., ,
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הרב יהרוה קןפרמו
עייו בפירוש הרמב"ן על התורה )כראשית יכ ,י(
בבטה
.
ובךך
כאן
במחשבה יבהלכה,
הדקושים
טוג'א
סרגיא
בחומש
אשר דשן
ךהתיחסותנן
בךאש'ח •
אליהם
בה
והן
רביס,
שש'
הו
בה
בעצם
שבםךשבןח,
עג'ב'ם
תפיסת דרגת
אבךתינן
•
ביסידית
במצוה
הלכתיי-סהשקפתייס
מרכזית נתווה ,הלא היא מצות י~טחו :':. lבראשית לך לך יב ,י "ייהי רעב
בארץ
אברם
ריח
.
לגיר
מצרלמה
שם
כבד
כי
בארץ י '.
הרעב
רש '' ' ;
בארתה
האךץ לברר_ ובטוחו אם 'הךהך אחר דבר'ו שו הקב " ה שאמך וו ד ד כח אל
ארץ כבען ועכשיו משיאך
עךק ששה
ועשך'ם ;
וצאת ממנה ,עב " ?.מקירך
מ'ום שבבךאו שמ'ם ואךץ
.
הרא בפרקי דרבי Nוןעןר
:.
ב'מ' אבךהם,
דא בא ךעב ,אדא
ולא בכל הארצות אלא באךץ כבען בדבר לבסותו ולהורי'ו ומצך'ם ,עכ"ל.
זהי ,איפראn ,
•
הךמב " ן לגבאי :.
א ד מעשרת
רוה
הנס יינות ".ן כןע ,דש '' '
ישיבן
ר .ה.
הבה אברהם
בםשו ב'מ'
את
נ
סעית
בידי
ייהי
ירד
הצרות
אשות,
גeלה הרן Kיס …סוגיות"'
חד אשר יהא
הליפד
כלבד.
יטרדרת.
רלאה
-
למצרים מנפי
בקם
רק
וכאררה דירש
לשבח,
בארץ.
רעב
והבצורךת.
יהקב//ה
דירש
•
הועב
לגיך
והמצך'ם עשקו
נקמתם
כחלק ההלכתי
אוחו
•
בגנעים
של
שם
גדרליס
החורה.
חגם
והוציאן
כל
ליפוד
הם :
-
תררה
של
)בום
שבnכב
הלהכ ,מחשבה ,פרשנר.ת
•
הלכתי לכל מאורע
זה ריו בן נח אי כו יסראל,
-
בח""ן של
ובכרבז
שגררו
אכז
להבנה
נכונה
ברברי
הכוינה
למקיו בש י טה,
רק
בקמנח
הרפכ Hן
ואין
שבמקנת
לדמיד
4
פרקי ררב"'א
רא' U
שבותיר' Q
בביו
סס :
-
תררה
שבעל
פה(
על
שלושה
בברי
בהתאם
לאיפי
הםייבא יסתהג
ההרבכ
המוכאים
הכוונה
מעניננר
בארהם אבינו .איו אכן המקיiב
בן הכנענית יניור
סל
לביין
H
את
'
לרין אם
יIכרדיח
צפרה
ו :9יר.
יביקיר
זי
ןןכנתני
להג''1
פוקי
ררבי Kליעזר
למ, pו
הס'וווי
של
כתובה בשיקול דבות מיוחר של ''',שר וזהו
וcכן.
"וה נסירנית נתנסה
לנIכות הקב " ה
עבר
עברי.
להלו.
וש"י ,כיריע כל מלה ומלה בפיררס וש
נפור
יהא
יעי""ו בספרית בגין ..פרשת דרכים" של בבול משהנ
למלך .גרר אריה לפרשת רישב ד.ה .ישאןל
3
משם
איזמל
הפניפי סל שלושת המרכיבים האלה .כשם שיש אספקט ובחשבתי לrכרגיK
:1
לקחח
לא יוכל ..לחלק"' את תורתבו לתורית שונות .כל חליקה היא לנוחיות
כל
כו יש אrכפ Pם
להחירת
עשרה
אברהס וtכינן
נסיונות.
והקרים
יעמר
ככלום .ינםיר ההי לפניי
הופואה
למכתם
ןנIכהו
בבושרה
נטיינו.ת
5
וינו"ן כי ברביי הרמב Hן
המובאי Q
ןלשיסתן .של .כירוכ להבי .קירם
כשטעמו
להלן.
mc
לא מזבאי
כל התיחסןת מנדו לדביי
'''שי
'''שו ).לן ננשםזכ הבכירה"( יא nייכ למליק עליי
,םי.
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
במקגה בכסף ובזהב ,וגם צוה על'ו פרעה אבש'ם לשלחם .ורמז
אל ' • 1כ' בב'ו 'רדו מצר'ם מפב' הרעב לגיר שם בארץ )בראש'ח
מז(, ,ד והמצרים ירער להם
)'!ברים כו ,ו(
כאשר מאר )שמוח א1'( ,ז
"וכל הבח חח'ון " • והקב " ה 'בקום
בקמחם
בבגע'ם גדו"ם
ש'וצ'אם
עד
ייקחו מהם ,הבשים
בכסף
וצאן
וזהב
,1
ובקר
מקבה כבד מאוד )שם ,ב' לח( ,והחז'קי בהם לשלחם מן הארץ
)שם לג(
,
-לא בפל דבר מכל מאורע האב שלא ח''ה
והעניו הזה מרשיהן בבראשית רבה
•
(V n
.מ)
בבב'.c
רבי פנחס בשם רבי
אישעיא ; אמך הקב " ה לאברהם ,צא וכבוש אח הדרך ופני בגיך.
ואחה מוצא כל מה שכתוב באברהם כחוב בבב'ו " :
כחוב 'ה'ו" רUב בץוא'ן בש'ראל כח'ב )להלן מה ,ו( 'כ" זה
-
שנתיים
6כרוך עתה מיי J
בקרב
הרטב
הארץ".
פרס הומב"ז את תיכן הפסוקזם
פשיכם של מקראות אתא לאשמיעיבן
ובין
1
הסימן
תעהנ
בבותי" שפירש החזקיני מ,וחב
למביע
הבנות 1אלא
הנביא
כך
בזמה
ו ' !i1שיריס
9
מזןת עיהנ.
ונקירי בדרשה זאת לגנדםת
שםןפ ' מ
היי א ו מרים,
עכ '" ל.
בונקים
חז "ל
אחר.
יחזקאל
כלומר ,העמדה
ארתה
צייג הרמב"ן
התימעה
עצמס,
שהרבה
למעסים
בטגנונו
הזכריס
הדבריס
של
) ! jכ" ל(
…לשרש . .
ינקח
בי )בריתות
התנהגותם
בפרק
מן
לגי משקל
נפית
לםדיני
את
ן'ענ ןנן'"
תסמיש
מלשין
לעקיי
מן
:
מו,
י,ך
כמתואר בשמות
מערנגת
הנאסרים
בדברי
הרמב Hן ולמעסיס
פרק
תירה
א
עצמם.
הרמכ"'ן"
כדי
מלשןן
לנשיס,
דברי
חז"ל
כ"שיסת
תין
ככ
הנקנית
ב(
) כראשית לב,
כלומר.
של המצרים כשמית רבה א,
.בנ
נול
-
לכניס.
'",הגי" דהייני
8
r
-
!
הלא זב Pו" מלא דבר הכתוב ,רכי
כדי לה Iכיע על ההקבלה כין מעשה האבות
אולי רמז לדבריס כו ,י ..וירנוו איתונ המזרים
את
באברהם
יש
כסית
..שאר
השורש.
זריר
ופ'
פרנוה לקםיי
שה'ן
עניים
לאור
מן הראוי
ICלא
יפיתיחי
הםצר'מ
במקים
להכין
אינו
יישיונר
כ ( ..אם
אחד
תיאוי
לעמרד
שיסת
כאו
חז"ל
של
הרמב Hן.
הדבריס אמורים לגבי ..ןננ:שה אבית טימו לבבים" -יעיין בהנורה הבאה -
…שוביתיי .של הקכ"ה'" )הקדמת הרמב ן לתורה ,כאשר היא בעצמי זיין :
עייזבדייבך קבלה של אןכת ,ואף מביא ראיה ממיריש רש '' ' למסבת טיכה
יבן לבגי
ערד
יש
שם (1
_
N
שלא לדבר על העם'הארצית השיררת אזל רמרים המעפידים את ..שיסת
..שיסת רש '''",כאשר לאה
וסם מפרוס רשיי'
ואלה
מירש
דנרי
רנה הם )נויין,
ל Jמי סעיף e.ו י של מדרש רבה
ראלי ,הרמב" ,ממרש ע"פ הטעיף השני
-
.. -נתn
הרפכ" "l
למשל,
ליר ICדי
לעיפת
נט י גית העקידה
נס
להתנוסס"
_
..םן הכרח אל הפועל" עחן שם (.כונקריס
לוtנה המתלוקת ( lינ,ן ..מחלוקח הךאשונים" בעזם הםוגי,א אלא מחליקת נפרשנוח ,לפי
איזי שיסה סל חזיל למרש את הסובי .Kמחלקת כזאת מקירה ויסודךתיה נמסרת הפרסו
בפ'רושו )אף היא כנריה על מסרת הפרשן בפרשנותן (.
10אכו הרחיכו ח""ל את המישג …מעסה אכרת" מהאספקט התכני אל הזי הלסונ~ סבנוני,
כלומר מעשה האבות וסימו הכביס מצוינים על דיי הכתוב עצמו באו ,תו ושין.
-
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאחרי שהרמב"ן הראה כיצד כל פרשח ירידח אברהם למצרים נכחבה"
על מחנ לקבוע היסטרר ;rלבניס ,הוא ערבר להחחיס לשני Kסםקטיס של Kרחה
ירדיה ",כאשר בכל אחח מהן הוא בכחינח דורש לגנאי .דברי רמב"ן אלה
שיובשו בסיס לחמיסה בלתי נכזנה בהב lUשיטת הרמב " ן מחה וגבישה לאבות
מאדיר ,כאשר הא בהא תליא .וזה לשונו - :
זרע ,כי Kכרהם אבי Uחטא חטא גחל בשגגה שהביא אח אשתר
הצדקח
ערן מפני
כמכשול
פן
פחדו
יהרגוהו,
רהיה
לכטוח
לז
בשם שיציל אותו ראח אשתו ואת כל אשר לו ,כי שי באלקים
גם יציאחו מן הארץ שנצטווה עליה בתחילה
כח ועזור זלהציל.
עוןמםני הרעב
חטא,
אשר
•
האוקים
כי
כרעב
ממות
יםדנר
)ע " ס איוב ה(. ,כ רעל המע ש ה הזה גנזר על זרעו הגלות כארץ
פרעה
מצרים ביד
כמקום
-
המשםט
שמה
הרשע
"ע) )I
והחטא
קהלת ג ,טז( .עכ"ל.
ה .ותענה שרי ",יש
םי דבריו רשי םרשת
)וחז " ל לפניר( מבקש
על אבות .זוה אמםג
דבריו אלה של ד,רמב"ן ,כמז דברוי להלן טז ,ו .ד
להביםג לא כביקורח של הרמב"ן ג oעל ה Kבות ,אלא על
ושילח :נכתבה הפהשר הזאת לוהךט' …כלומר ,הרמב " ן
לראות ולגולת את הביקורת השכתב )קרי הקב"ה( מותח
לשונו כאן ,כאשר דו.א כוחב "ולכן יאריכו כהתבים" .חהום חינוכית ולימודיח
מפרדיה כין חפיסה ז Kח של הפרשן המבקש לגלוח אח ביקורח הקב"ה על
רבדי החםיסה
האכוח הואמד~ח,
"שגם הרמב"ן
המדברח
ביקורחו מן האברת" !.אבל גם בזה לא סגי
לא חסר
שבט
אח
הרי הםגם שהרמב"ן מגלה
-
בסיופר זה רו.א "שההי לו =) לאברהם( לבטוח בהשם" .האם אמנם מבור
הרמב"ן כי התורה מגלה לבו כאן אח קלרנו של אברהם אכי Uשהיה לקוי
בחסור בטחרן בה' ! 1האם סביר להביח כי "איתן זה"" היה רק באה דושר"
… 11כל
המ
שכתוג
כספור ……
12ותמיהגי
הןוKיה
יעייז
בזה
מריע
מן
בבגcרהם
התחלי
בהוסוהגc
הרמב"ן
נום לשינו
בסיפא )שאתר
שיר
פרשת
הזרקת(
'וeייכך
יישלח.
אח"כ
ורק
לרישא
חזר
)עזם
היי.(r
13ח aאה אמגי בעינן'
כו
כתוב
להלן
בננין",
ינן
לעיל
פסוק
ן
…רלנן
הנתןב'ם
Iסרי M.פר Mיי'ם
זה .יםב אברהם כהניחה לעשית כו .יישמע ה' לא
וע}ן 1זרע
14בריר כי אכשר זכרי הךמב'"'ן
בארהם ושרי בכל
לקוחים
מחו"ל,
לM
מיבי
עיניה ונתו לה
בוינרי.
,לין …תלונותינו'"
על
כי םא
חז"ל
חובם ,תר לא פעם ..מתחך ביקורת"' על ה lCבות ,אר בלשוםנ הם ..ירשר לגנאייי.
15רמכ"'ם
הל ' Jבדרח
שגרלד Jמודו
ל 1IIו"
כרבכים
של Jולם.
פרק
הוא
1cהלכה
אברהם
אביגו.
כ,ו ..יכך
הלכה
ההי
.ב
נייז
ה Jרלם
הלרי
שגנובל
ומתלגלב Jי
איחן
זה
בתות…
16שם .כיין שהכיר ידיע החחלי להשיב חשוכוח Jל כני אור כסדיס ולערוך דיז
ההי
החחלי
ונ ו רי'
לכל
אחר
ו Mד
כפי
י Jחו
Jד
שיחזייהי
לדרר האובח …
Jכ"ל.
עמהם …
גם
ובכ, X
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי הבנתו של הרמב"! את מגמת הכתוב בחיס
ןלא נאה מקיםי ז ! זאת יעדו :
לאכרהם אנינו .בדואי מעוגנת בהבנתו הכללית בעצם דרגחו ומעמדו של
אבהרם
ואמנם
אבינו.
הרמב"!
דברי
דרגת
בעני!
עניםי
האבות
במקום
הם
אחד נסוגיתנו .אבל עשירים הם ביותר במקום אחר .וינוא המפורש וילמד על
הסתים ,וייציאני ממביכה למשגה בריהר.
רמב" lחיי שרה כ,ר לב ר ". .ויבא האיש הביתה.
…ועניז "ויפתח הגמלים … I/ורש
!l
התיר זמם שלהם שהיה
,כתב :
סוחם םיהם שלא ירען בשדות אחרים .ולשו! בראשיח רבה .ס) ו(
החיר זממיהס .רבי היבא ירבי ירמיה שאל לרבי חייא ברבי אבא,
לא הוי גמליו של אברהם אביט דומים לחמורו של רבי פנחס
ב! יאיר ןכו' ! 1וזן שאלה לסתור םתוח הזמם ".כי אי פKשר
ישההי החםדיות בביות של רבי פנחם בז אייר גיולה יותר סביתן
1IIל אירהם באינן .וכאשר חמורו של רבי פנחס ב! יאיר איננו
צררי להשתמר מ! הדברםי האסןרים לבעליו להאכילן ",כל כשד
•
גמליו של אברהם אבינו ,ואי! צר" ,לזממם ,כי "לא יאונה לצדיק
כל אן!"
אני
סביגים
הרעn
כי
אין
שהרוכב-ן
)משלי יב כא(.
בדעןת
"מדי
סל
תגt
הרמכ·ו
,זןנו
להייח
במשפם
הוא הונרתח
.איתו"'
,ל
ביקיית .לכים
סל
…עמרזו
ינולה
ערלם"' ז !
לע
היר
םא גביו ביקיות זאת …כפשוטה"' .זיא לבי שכרו זטל פגס אברהס Kנינך בונירת הבסחון.
הרונב"ר
כהפסד
במידת
ך Iם aכז ,רוס '" ' פירס
המיגי" נול
היה
לא
לע
סתםא ימררסו
שכן ז I
)עחן
להלו
כדברי
)ביריc
-
לא אבל.
של
תיוב
)}'ונור
סל
(M
אין
הקב " ה
מביא
ררבי
םנחס
זריקים ו
נעל
רבה,
ובי
י Kילי
הינגc
הרב.מ"'ן
ממהב
םירס Mת
שלM
ונשחם,
זממם,
של זריקים
אמי
לחמריה
נקריבהו
פי
ובמילא בהיתו
בהמחן
וסבויים ז
ורי
פי · קישיות )בעיגי הרבמ"ן
ז K ,השתא בהמחן
כל
ש,רי
העניה
חא העניז
כל זורר בזימום
18חולין
-
בזייו
וקוף 1
העיקרםי(…
ב(
מן האגנים יהפסולת
אקלע
חבטינהו
תקלה
בך
לההיא
)כנפה
על
יאיר
ירן ,זריקים עזמם
היה
קיויל
אוספיניKס.
לנקותם
-
לפריוז
רוני
ל:זי
רש"'י( .לןc
ןcכל.
(''''שר לא אכל .אמר להו ,רילמא לא מ,שרן.
-
,שריבהו ואכל .אמר , :נייה זר הולכת ל,שרת רזון קיבה יאםת מאכילים ארתה סבלים ו !
.ל-כ, ,ל יסיד מ,סה זה ,העירו חן-ל )שבת קיב ,ב
וימראנ :
םי ראשרנםי בני מלכאים
י'וד( :
UK -כני אנשים,
אמר רכ זירא מאר רבא בר
םא ראס 1ניס
-ןעי;
בני גאשםי
כחמורים ,ילא כחמור ,של ר' חנינא בן רוסא )גירסא אחרת רי יוסי רמן ביקורת( ישל
רבי
פנחס
כן
ה …ראשונים"'
ס"'ך
הם
לסרגיתנו
כוcות דו.cרםה.
יאיר,
אלא
ב,יניד
בבני
Kכשר Kנר
"'"1
בשאר
להלן
חמורים,
אנשים
באים
לזין
לע
עכ",ל
הרי
אתה
התיחסות
כגוף הKונזבר[.
:4
www.daat.ac.il
]ושבוני
באובת
הלשון
כש Kר
הרונג-ו
מעירים
חובורםי
ל ..רI Kסוני"C
!1
שאם
כך
נונין
.שלר
זה
דהייונ
!
אתר דעת -מכללת הרצוג
ואמנם דברי רמב" Iאלה "עשירים" הם בדרך לימדו התורה ובהשקפות
יסוד בתורה ,כך שמהם נוכל להאיר על הקטע שהחיל~נו בו ,אשר מבבט
ראשו Iהיה "עני"
אותך תחילה בצד ההשקפתי ובאופ Iההתיחסות
בהבנתנו
אל חטאי האבןת .הרמב" Iדורש קל יחומר מפנחס ב Iיאיר לאבותינו הקדושים ".
נראה נא ,איפןא ,מי הזא זה רבי פנחס
בI
צדיקים ,יאפילן בהמתם של צדיקים,
לא רק
יאיר שהאבות מרוחקים ממני בדרגת
שנים
הרבה אלא
אולי שנות
איר ".במסכת עבידה זרה כ ,ב מיבאת הברייתא הדיזעה של רבי פנחס ב I
יאיר " :מכא Iאמר רבי פנחס ב Iיאיר ,תירה מביאה לדיי זהירית ,זהיחת
מביאה לידי זריזית ,זריזית מביאה לדיי נקרית ,נקיית מביאה לדיי פרישית,
פירשות מביאה לזיי טהרה ,טהוה מביאה לדיי חסדיית ,חסדיות מביאה לדיי
ענזה ,עניה מביאה לדיי יראת חטא ,יראת חטא מביאה לדיי קדישה ,קדושה
מביאה לדיי רוח הקודש ,רןח הקודש מביאה לידי תחיית המתים ,עכ"ל הברייתא
של רבי פנחס כ Iיאיר .הרמח"ל ב"כ"י הפרקים היביל יהדריך אזתני עד לדרגת
הקדישה עוד בכלל .שם התיירא "'
מלעסוק ברוח הקדוש יבתחיית המתים ,יאף
בפרק על הקדישה עסק רק "בביאיר מידת הקדשרה" ילא השלים על ידי הפרק
הקדישה" כפי שעשה
"בפרק קניית
המדיית :
בשאר
-
נקיית,
זהירית ,זריזית,
פרישית ,טהרה ,חסדיית ,ענהו .נראה בריר כי במקים שם נעצר הרמח"ל לא
הויא נראית לנונעצר בעל הברייתא צעמו .אונ ייצאים מתוך הנחה
עקרינית -שחז"ל לא כתבי פרקי הדרכה בענינים שלא שלטי בהם הם עצמם.
הרי ברייתא זי של רבי פנחס ב Iיאיר מעצם טיבה יסגנינה אינה עיסקת
בתיאיריה כי אם בלמעשה ,ולא לחנם בחר הרמח"ל לפשר ולבאר איתה
בהביני אותה כברייתא של פרקי הדרכה .סביר ,איפיא ,להסיק כי ריכ פנחס
ב Iיאיר לא היה לגמרי זר לא בתחים רוח הקידש ,ואף לא בענינים 'הקשורים
בתחיים המתים ".כי קשה להעלית על הדעת שאחד מחז"ל ית Iפרקי הדרכה
של עליה בסולם התררה בתחרמים רבשלביס שאי Iהרא שילט בהם .ךהשתא
ראתונא להכי ,הרי הדרה קושיא לדובתה במשבה תיקף :כידצ בבין את
ביקררת התורה על אברהם אבינו Uאשר החליט" על שתי פעילות )יציאה מו
אפשר…..
" 19אי
..כל שכן".
20לא "עמורו של
~ילם
n
קא חזיבא
הבא
רלא ..איתו
זה".
21שימס ,נירו)! ,כיפור למסילת יסריס סל הךוכח"ל ),,רהבה על פי הברייתא הזאת הסכמתי
לחבר
חיבור
זה ללמד לעצמי ולהזכיר לאחדים
תנאי
ח Yבוךה
השלמה למדרגותיהם"
-
מתיך ההקרמה למסילח יסרים(.
22כנראה ,,,יירא מסה לגסת" !
23יעיין
הסבבו
להלן
היתה
בדברי
בירגת
העיקרים
Kישי
על
יסרד חרלין
ז,
א,
שסליסתו
של
ופג'''
על
כל
חיקי
התנ"ך.
24כי לשיסת הימכ"ן ..נכתבה זאת הפרשה" ,בין הית,ן ·ללמד את הבקיררת הזאת.
25כי
בפעולות
מחושבות
קN
עסקינן,
ולא
בתבובה
",ספונסנית"'
לסיסראציה
בלתי
צפויה
. — , .
מראש.
'5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הארץ זnטעiז' בענין אשתי( אשר המשיחף ביניהן היא טחורן בונ"ת הבטחין.
ואטי חסרין בוני'ת הבnטין מל-חא זיטרחא האו ז "'! יונענין לענין יבאיחי
ענין ,כציד נבין את עוז נפשי של הרמב"ן למתוח ביקורת זאת מתיך הבנת
הפרשה על אברהם אבינו ",שלדעתו הוא מירם מעל רבי פנחס בן יאיר
בקו"ח ,כך שאף על ידי חמורי הוא לא היה הקב"ה מבאו תקלה -כל שכן
על י'י הצדיק
עצמו !
כדי להחקדם בסוניא ,שי להחעמק בתפיסח הרמב"ן בסונית הבטחון ",
כי רק בדרך זאח נדע להבין את דבריי על אבהרם אביט ש ..הiז' לי לבטוח".
עיין ביסף בשחי הסוניית
יראה בעליל
שעסקני בהן
כי שר"י ורמב"ן הלכו כל
ן';"יה) ה למצרםי יזימום
הנמלים(
בסיגית
הבטחין.
אחד ..לשיטחiז'"
רמב"ן סבור כי אברהם כררגתו הiז' חייב לבס ,mכלומר לסמוך על '.ה הוא
הדין והאו המי'ה בפרשת הגמלםי שדרגתו כדציק אפישרה לו לבטוח בה:
ולסמיי כי לא יאובה כל רע .גם פה וגם שם לא הiז' משום ..אין סומכםי על
הנס" )פסחים סב ,ב( או משום ..לאו בכל יימא מתחרשי נסיא" )שם נ (. ,א
לעומחי ,סבור '''רש כי דרנתו של אברהם לא היתה כזאת אשר באיתה סיטיאצiז'
הצדיקה את הסתמכותו על )כלומר ,בטחונו ב( הקב"ה .אילו הiז' אברהם
בשאר אז באת בתנאי רעב ,הiז' בזה איסור משום אזי סומיכם על הנס.
יציאתו את הארץ האו האי .איפוא ,ההשתדלות לא רק המותרת אלא המתחייבת
מן המצב שנוצר .כמו כן בעבין הנמלים ,מאחר ומטבע הדברםי עלולים הנמלים
לאכל בשדות אחרים ולעבור על גזילה ,חייב הiז' אברהם )לדעת רש"י( לזמום
אותם .מה שנראה לנו כמחלוקח שר'" וומב"ן ששר"י דווש לשבח )במסגות
עשרח הגסיונוח שאבוהם עמד בהם הבצלחה( וומב"ן דורש לננאי )חטא
הiז' לו לבטוח( האו למעשה להפי.ך אולי מותר לומר :
של א :Oהרס
)ובמילא
לגנאי
כזאת
איבה
אשר
רש"י חוש את רתתו
מדציקה הסתמכות
לבטוח"
בזה …
בעדר הרמב"ן דורש לשבח ) ..הiז' לו
חייב ההי לבטוח ולהימנע מהשתדלות(.
בעל כרחנו עליגו להחריב את היויעה מבטחון להשתדלות .ומנס לטבע.
פיורשו
אם אין סומכים על הנס ,
פירשוו,
על
הנס(
ששי לעשות
יכלו הiז' יבמילא
השת דלוח,
פירוש הדבר
שהשתדלות היא הפעולה בדוד הטבע ואיבה סוחות את האיסור לסמיי על
26אין זה ובעניננו כאז ..לתרזי את התנהנרת וtבררס .אבינו כפי שעשה זאח ''''ר ט Dורני
רהובהר"'ל בד,ה ,לעמן '"סב לי בעבורך'''' ,שרש פירש :יתנו לי מתנות ,ברכרי הרובכ"'ן
קא עסקינו,
כשיסיד
יהוא
החטא
:27יהוי זייע לנו
קבע
והעון
מפירשות
היה
כי
כי היה
",היה
לו
כאן
ובטוח
כאיזה א ו פן לחם חרמג"ן על
..
"סM
בדול
ב"לקיםיי
כבודם
כשבבה'"
' …עורן
אשר
חםא",
יכו!
של נאוניס
אשו קרמוחו
ככמה
יייית לכדב.
18ידייעה הדן(מרה השנינה בשי" nהמ כי ך ..כסחיך )כהקב " ה( ' וכיו ..בטחון" )לז משקל
משרי
הבסח,ו,
בסחין
שיסף
כיי {',
כשאו
מלרע ! !
6
www.daat.ac.il
החשוכה
תא"
שהרחור
היא
למעלי
הושני
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הבס .אחח הסיגיית הגדולות ,בה ענין זה מגיע לדיי בידיד ,ל'זנןן היא סרנית
"ירפא ירפא"
ודיקא
זו
בסרגיא
מכאן 'שניתנה רשות לרופא לרפאות )בבא קמא .פה(. .א
מציבן
והבהרה
הרחבה
את
הרמב"1
שיטת
"העשירים"
בייתך
בפרשת בחוקותי .אולם טרם נעיין בדבריו .שי לחקור בדברי חז"ל המת יחסים
בצורה מפורשת לסוגית הרופאים הורפואות במסכת פסחים נו ,א.
תנו רכנן ששה דברים עשה חזקיה המל.ר על שלשוה הודו לו ועל שלישה
לא הודו לו – :גירר עצמות אביו על מטה של חבלים" -והודו לו .כיתת
נחש הנחשות" -והרדו לו .גנז ספר רפואות -והודו לו.
בענין ספך הרפאוות מפרש הרמב"ס בפירןש המשנוית : 31
הלכה זו היא
תוספתא ,אבל ראיתי לפשרה גם כן לפי ששי בה תועליות .ספר רפואות :היה
ספר שהיה בו רפואזת במה שאין מן הדין להתרפות בו ",כגון שמדמין בעלי
"הסלסמאת" שאם עושים "טלסם" בדסר מסוים מועיל לחולי פלוני ,בויוצא
בזה מדברםי אסורים .ומחברו לא חיברו אלא על דרד הלימוד בטבעי המציאות,
לא כדי להשתמש במשהו ממה שנכלל גו …וכאשר קלקלו בני אדם זנתרפאו
בו -גנזו …ולא הארכתי לדבר בענין זה" אלא מפני ששמעתי וגם פירשו
לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא ,פנה אליו
יעשה כמי שהאו אמור ומתרפא ,יראה חזקיה שלא היו בני אדם בךטחים בה'
כמחלותיהם אלא על ספר הרפואות -עמד וגנזו .ומלכד אפסות דבר זה ומה
שיש בו מן ההזוית ,הנה יחיסו לחזקיה ולסעיתו שהודו לו סכלות שאין לחיס
דוגמתה אלא -לגרועים שבהמון .ולפי דמוינם המשובש והמטופש ,אם רעב
אדם פנה אל לחם ואכלו -שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק -האם
באמר שהסיר בטחזבן מה' !? יהרי שיטים יאמר להם ,כי כמי שאני מידה לה'
בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר את רעבוני ולהחיותני ולקיימני ,כד נדדה
לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה .לוא הייתי צריר
לסתור פירוש זה הגרוע לולא פירסומו ,עכ"ל הנשר הגדול.
"הפירוש הגרוע"
הזה,
בפירוש
מובא
על
הגמרא
שר
ידי פרשנרתא
, /l
בעצמו ,וזה לשונו .הד ).וגנז ספר רפואות( :כדכתיב )מלכים-ב ,כ ,ג( "והטוב
ביענוי עשיתי" .ואמרינן בברכות .י) ה( שגנז ספר רפואות ,לפי שלא החי
לבם נכנע על חוליים ,אלא מתרפאים מדי עכ"ל ".
29
'''שר
על
:
משום
רשעי
30רש"י :
כפרה,
וירסךר
לפי שהיר
31לפי תרגומו של
32תרגים אחר :
33הביא עוד
34רכז
העם
ברםחים
בכבוד
הךשעים.
טיעים
נאה.
אחריר.
'"ד קאפ".
החווה להחךפות
על קלקול אחר שחזקיה ביקש
למלכיס :
בר
ומשרם
קידוש
השם
שיתגבה
.
בדברים שלא התירה
פירוש
הרר"ק
ולא
קברו
בדרגש
ומטה
אם כן שומה עלינו לבאר
ווא
רברוש,
הין
שגבז
דורשים
את
ספו
ה'
למבוע.
רפיארת
נובט.
בהם,
)עכ"ל
)י " iייז
הגמרא(
באויבות
שעשה
בשר"ת
שלמה,
והין
הושב"X
סימו
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
את שיטת שר"י ולהוציא אותה מכינויי הגנאי של הרמב"ם .נראה לומר כי
ממתח העגוי הוא בחזקהיו המלך .דרגתו הרוחבית של מלך צדיק וה היתה
בעצם תפילתר ביתרספר לו עוד חמש עשרה שבה שלמירחדת רייחדרית :
חיםי שול מלכרת )מלכים-ב ,שם( .התמסחתר לתלמרד תרהר היתה מופלגת ".
השתתף באופ! פעיל בעצם עריכת ספרים אחדםי מספיר התב"ך ".בכזותו
הבאי את הבחצו! רמםלתו של סבחריב .רעוד ררע.ר רעל הכל כי:יש i"Iכה"
לישסת הזקיה שמ' Iו )סבהדרי! דצ ,א ( .מ"Iו דציק זה שעדמ ..על הסף" של
תקוםח ..לחק! עולם כמלכרח ",י-ד-ש כאשר האבושוח מגעיה כולה אל חכליחה,
"רגר זאב עם כבש" ,ומה שביקש יעקב אביגר לגלוח חיכף היי גלוי ,כל זאח
עימד להתרחש" -האם לא בבי! בכך את שיטח שו"י שמלך צדיק זה ביקש
להעליח את עמו לדרגה גברהה ייתר )ראילי הדרגה הגבהרה יברתר( שבה אי!
אלא הקב"ה שמחץ
בזקקים לחפאים ולרפרארת,
בתבאי שהייה
הרא שירפא.
לבם בכבע על חילים ,בהביבם כי מאח ה' היחה זאת .הרי מצאבו )סבהדיר!
צ.ד ב( הזקיה בעץ חרב על פחח בית המדרש יאמר :כל מי שאיבר עיסק בתרהר
ידיקר בחרב זה .רכי כד דרכה של חררה ז והרי )רמב"ם הלכרת תלמדו
חורה א ,ה( כל אשי משיראל חייב בחלמיד חורה …חייב לoיכוס לר זמז לתלמדו
חורה בוים רבלילה .שבאמר
של קבעיוח עתםי לחורה
מצ· mעשה )אמבם חשובה
שחזקהי עשה זאת במסנרת
" יהגית בו וימם דלליה" .רב המחרק ממצות שעה
בוים רבלילה " .כאשר מי שאיבר מקיימה ביסל
בויתר( רדע לכפהי על דיי הרב .אין זה אלא
פעולותוי שבודעו לקרב את הנאולה הסופיח ,כאשר
להוית
בפשוח
•
האו
בעצמו מיעדמ
חזקהי
כפי
שסביר
ימנהיגה.
אדריכלה
הרמב"ן בפשווית
שו"י פביר .
אברהם
אבניי.
איפוא ,
הדייבו
שלאשי
רסו
המעלה מותר .יא~ חייב .לייתר על ההשתדלות .עולוי לסמיר על ה ..נס" .כי
עבויי איז זה ..נס" כי אם דרגתי ה"טבעית" .אם בייתר על המרנןח המטעה
של בס וסבע .תעבור על המיביח של "השנחה פרסיח" ו " השגחה כללית ".שי
לימר כי זה אשר דרגתי הריחבית מיכה איתו בהשנחה כללית בלב.ד
חייב
לעשרת את כל איתן ההשתדליוית המתבקשיח רהמתחייברת מדרגה רז והשגחה
זי בהתאם לבסיבות .כל יריתיר מצדד על ההשתדלית המתבקשת יהמתחייבת.
כעבירה תחישב לו .באשר בזה הוא סומך על ה " נס" .היא מצפה להשגחה
פרטית במקים שבדי! בהשגחה כלליח בלב.ד יבתיך ארתה מסגרת של השנחה
ח'"י(.1
.,ין
כזוז
המקים
דלין
לס
לגופו
,ביו
לשיסות
דפן,
'"'רש
ייIבכ"ם
םחםיM
לשיו חז"ל ..גגז'" .לוא ..שיף" או ..כילס'" יןכי ,רדמעו כלכל ההי ניךר סיירי לן Cנ
ל Mיידר לן חכפיס.
" 3Sסנהרייו זד ,ב בזקי מדז ורו כ Mך שב' לו Mמנ Mר תיניק Mו תינוקת לש Mהיי בקייאם
בהלכרת
סימאה
36כבא בתרא
37לולא
וסהרה ) ..שפנן
לש
חזקהיו(.-
טו K ,חזקיה וסעייתן כתבו ישנזיה ,פשלי.
הקסיגרריK
של
מדית
הייז
סוחזקיה
, 38גeפייי קריאת סמע שחרית יערבית
-
.לא
אוכר
שיי
סוירהי.
ינויין כזה להלז.
8
www.daat.ac.il
הוסירים קהלת.
אתר דעת -מכללת הרצוג
כללית לא תבא לו השיועה דמ.ייחלת מצרתו ללא פעולות אלו וחארות מצדו.
לדעת הרמב"! ,כזאת היחה דרגחי של אברהם אביני ,ולדעת רש"י כזאת היתה
הדרגה שביקש חזקיה המלד להשיג .אי! בינהים מחליקח בעיקרי!" כי אם
. ,
בשיימו.
.
אילם לכאירה הרמב"ם היא החולק עלהים ,וסבור כי ההשחדליח מחייבח
המציאיח בכל מצב ,יעל האדם לפעיל מעצמי ,יאח"כ להדריח לה' על שנחו לנו
לחם לאכיל יחכמה להמציא רפיאוח ".כד עולה ,לכאיהר ,דמבריו בהלכית
חלמוד חיהר אחרי שקבע )פרק ג הלכה ג( ..איו לד מציה בכל המציוח כולו
שהיא שקילה כנגד חלמיד חירה ,אלא חלמוד חירה כנגד כל המציוח כילו".
אוחרי שהזהיר )שם הלכה ז( ..אלא עשת חורתר קבע ומלאכחד ארעי" ,ומבא'
את דברי חז"ל )שם הלכה ח( ..יהיי ממעט בעסק יעסיק בחירה ".ימסכם )שם
הלכת ט( ..יעושה מלאכה בכל יים מעט כדי חייי ".מרגשי כנראה הרמב"ם
שמ ..מלאכתד ארעי" ימ ..מעט בעסק" ומ ..מעט ככל יום" עילה על הדעת של
מי שרוצה ..לתיית מוכחר בכחר חירה" שייותר לגמרי על ההשחדליח ויעסיק
רק בחירה ישילי ,על ה' יהכי -על זה ציעק ככריכיה) ,שם הלכה יי"ד( :
..כל המשים על לבי שיעסיק בחירה ילא עישה מלאכה ייתפרנס מו הדצקה <l
הרי זה חילל את השם ,יבזה את התירה ,יכבה מאיר הדח ,וגרם רעה לעצמי,
ינטל חייי מ! העילם הבא לפי שאסיר ליבנית מדברי תירה בועלם הזה .אמרו
חכמיס :כל הנהנה מדברר תוהר נוטל חיוי מן העולם .עדר צוו אומרו :אל
תעשם עטרה להתגדל בהם ילא קדריס לחפיר בהס .יעיד ציו :אהב את
המלאכה ישנא את הרכנית .וכל תירה שאי! עמה מלאכה סיפה בטלה דגוררת
עוו .יסיף אדס זה שיהא מלסטס אח הבררית .הלכה א' :מעלה גדילה היא
למי שהיא מחפרנס ממעשה דייי ,ימצית חסדייס הראשונים הא' ". …אבל
39קושה להאןימ כי כיסךר כה ~קרןני בהשקפת החורת תיפול חמלקות בין דגלוי הרחרניס.
40מיען ..כי הרא הנותז לן כח לעשית חיל" ,לפי עדה זו אין קךרילזהי בין ייבתר הרוחנית
ישל
הדאם
דימת
וביך
השגחה
הכללית
/
שהוא
הפרסית
זיכה לה.
לפי ההסבר
ו Kליו
שהסברנו ''''שרב וברמג"ז .קיימת קורילציה חיובית ישירה כין השיביו הרוחניים של הדKם
ובין ונידת ההשבחה
&<.
ואין
סחירה
מnייך
הפרסית
האשיםיי
שהוא זוכה לה.
של
הרמב"ם
כמשך תקופה
אשר
מסויונח
נתמך
על
ירי
חאיי )שאח"כ סבע כיס ההוזי שם נסע לרגל עקסיי( .כאשר הלא סען 'זע פי שישכר
סאיז בין
וזב ילון,
הסןר
זה
וביז
הזרקה
ולא
כלום,
42ומענין ומפליא שברררני אנו ,אשר רכיס חזרו ככל רמ"ח ישס"ה לא מקורות
המקורית יהרמב"ם והשלחו עררך הם הם המדריכים
ארתני
על
כל נ:עד
ושעל,
ההונה
כי דוקא
•
הלכות תלמוד תורה של הרמב'"ם נמנ:ארת זאל רבים במנ:ב של חרז לתחרס ,יבחניוך דתי
]חודנr
חלמו,
חדדי
n
-
מאו דבר שמייהר ,הלכרת חשרבה
"ורה )סהיא שקולה בגגד בל המזזרת(
-
-
כו ,הלכרת יערת
-
כן ,והלכות
לא ,אלא לםי …שיסת המהר·ל· רדכר'.
Kתמה!,
9-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
א mו רמב"ם ..פסק כהלכות שמ'טה וי'כל ,ג' 'ג ":ולא שבט לו' בלב.ד
אלא כל אשי ואשי מכל בא' העולם אשר בד בה רוחי אותו והב'גו מעדו להבדל
לעמדר לפב' ה' לשרתו" ולעבדו לדעה את ה' ",והלר 'שר כמי שעשהח
האלקים ,יפרק מעל צוארי עול החשבי בית הרב'ם אשר בקשי בב' האדם -
הר' וה בתקשר קודש .דש'ם " ".הה' ה' חלקו ובתלתי לעולם ילעילמ' עילמ'ם,
"זכה לי בעולם הזה דבר המספ'ק לי כמו שזכה לכהב'ם ללו"ם ".הר' דדר
עלי' השלום אימר )תהל'ם טז ,ה( :ה' מבת חלק' יכוס ',אתה תומר גורל' .עכ"ל.
גראה משטו לחכיז את שחי ההלכןת ברמב"ס ש'א יסתיי אהדדי '.,על
פי האבחנה הבחרה של הומב/ם כלשןט בין לשיז "IIיחב" כהל ,תלמדו תירה
וב'ן לשון "נרהב ורחו ראתו" בהל' שמ'טה 'ןובל .כאשר מח'בםי אדם משיראל,
מחייבים ארתר במינזמים הדרשו המחייג כל אחד באשר הוא ,מיגימוס זה
מזכה ,א'פוא ,במ'ב'מום
השתדלות ".
" 43כמ"ם
אם
אדח
חאת
בכוב'ם דבר'בו.
שי
שמחה הכהו
לנר, .לפי
ב( 1 jJ au
כחכתם"
זtnםיו
של
השגחה פרט'ח
כין
הפרויי
עדת סגי
דחינסק
רגuבי
הרןגר Jןני
)השרו
של םשבה תררה יםג הרמכ"' Dשל
הןכשך חכמה
הוובביים.
ובמ'לא
במקס'מום
י'צא שגם הרמב"ם מסכ'ם לעקרןו שמצאבו
םנ הובונ"'ס
)נלשין
מח"ב
של
בפירושן לעשרת
גרולי
.,ליי
ילםx
הדכךות(.
קמשה
נושאהרו
י'ו
וכחר
Iב Mיך
מוהו בכייכם ..יר
רש",
אחת
הירש
זהב.
וגרוייס
ןא
בדוגtי
אין להפריי בין הרמכ"ם בהיכות תלמור תווה רהרןנב"ם בהיכות סמזטה ייוכל.
44אחרי שקבע בהיכה
עורכין
היא
מלחמה
וזבה
45כובקביל
",הציווי
46קריב
ליי,
כסאר יסראל,
ש IUמר
להם,
לשנט
הלכה יב(,
שנבטוינו
ב.,הובעיז·
חלק,
..אני
ליי ) ..לסרות
בלומר
לתפיסה
יב ששבט ליי שהובדל
ולא בוחליו
ררכיי
סג כובקרה הוביוחי
ללמד את
המקובלת
יעיין
היוס
בהעהר
ולא
יובשפסיי
:זtס'ירים
הזה קררם ה"ללמד · תירה'"
התורה
גופם …
ברור
הוא
כ ..תויה
לרכםי'"
הצריקים
)והשוה
-
טםר המציית
וללמדה"(.
לשמה",
כאל
עיין
של
בונאונריו
יהודה
פרופ.
הקויובת.
47וכמו וסבס לוי .לא עררכיז מלממה כשאר
48ממשםית לשזנך אזו
וזכים
לעצמם
נכוח
מדרכי
רנחלת…. ,
,להוררת
חכובת
לשרת
את
חי
..הובדל
העולמ ,לM
משמע שהקב"'ה
ישרלא …
אלא הם מלי ""ה
rליחהי במעשה י'יז
)הלכה יב(.
בלמאכתו הארעית,
כי ת(ל
ההכגםי הלםייו הרי הקכ'"ה זכה להם ל Jריי מתנרת הכונה ,לוהי מאת nגcייס.
49ו,ייו
הכלים של הרמב"ם
בנוס' K
SOוהשיה הסכר
מ Mיד
".
רומה לזה אזל מרו
"לעילם
לימד
את
בבי
ן.tחר גסיות
הגרי'"r
אומבות
שונות ביישוב הסתירה.
מכריםק כיישונ הסתירה ביו
יקלה"
נקיה
קידוסין פג,
)משנה
סל י' נהוראי 'ר=) ונאיר (! ש"איבי מלמד את בבי אלא חייה" !
יעתו וסל ר'
א(
ובין
דזתו
שם מסביר הגרי"ו
כי אמנם בפסקה הלכה )ברכות לה ,ב( כיעת ר' ישוכעאל 'ש ..הנהג בהם וכנהג דיי ארץ",
אבל
הדור
המפתח
הן
פתוחה
לשאיף
..כני"' )=כלל
•
לדוגת
שיראל(
רשב'''
..בנף
ש.מלאכםת
(.יד"יה==)
נעסית
ינול
'''ע
ההשגחה
אמרים",
הפרסיn
,לימןת
כפינקנהי
סל ירגח הדבקיות כה ',ע"ן ביכרי הטפודני לשפרת יח ,מ .ה '.יוילים ',ה יבראשית
ר.ם
10
ד.ה.
ל Rייעתי.
.
•
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אצל '''שר
כלומר ,
ורמב"ו :
רואש
כל אלה גדול' הראשוג'ס
הקבעיה
את
בעב'ו ההשתדלות וההסתמכות על הבס כפוגקצה' בחרה מדרגתו הרוחג'ת של
האדם ,ועומדת בקור'צל,ה 'ש'רה אלה' .מעתה גקל להב'ו את דבר' 1הגםלאiכ'
של הרמב"ו בפ'רשרו לו'קרא בחוקות'" כו' ,א .דה .ובחת' משכב' בתוככם :
,
…והכ"' כ' בה ' 1ח ש"ראל שלמ'ם והם רב'ס ",לא יתבהנ עבבים
לא בגםרו ולא בארצם ,לא בכללם ולא ב",דיבטבע כלל
,
מהם
• ••
Sl
כי יברר
8פ,
השם
ריסיר מחלה מקרםב
שלא ציטכרו לרפרא ולהשתמר בדרך מדרכ' הרפיאות כלל ,כמי
שאמר )שמית טי ,כו( " כ' אב' ה' ריפאך" ".וכו ה' 1הדצק"ש
עושש בזמו הבבואה ",גם כ' 'קרם עח ש",לו ",לא דישרו
ישיב
דברי
הךמב Nן
במקום
עשיריס
S2סבי תנאים ק Hחזינא הנא :
שיל
לחמם ומימם
עד
רביס
ותפ Jה
ולא
הזה,
ומעשירים
חרינה
סל יחדייס.
) בעניו
סרטה( …והנה
ב ד oה .יאת ני שסית
דבריי
בחומש
שלמיס כחיי תורה (ג) חנונה זאת היא מנת חל pם
)(M
-
אח
העניים
נראשית.
יהסרה
c,
יאן
דנרי הרמניין
כלכ משפטי
נסא
בזמכר
תל'ף
החורה דבר
ח.
בנם
זתתי ה,ניו הזה שהיא פלא ןנס קבוע שויסח כשיר Kל .בהיוםת רןנס עןש'ס רצינך שז
סדנןם …
עכ '" ל,
שלמה
לכומר ,הנהנת יIסר Kל לע פי נם
על יסוו "ופעה ז Kת.
וזאת
מקום ) = שלמםי(,
הוא קבוע הו Mסבעי,
,ל
ואם
דיי
רוכ
ישראל,
הו" נס איבו
והרי
קבוע-
תר' n
הדברםי
כונו
בעבירות,
דרגה רוחנית
-
המםי שהשאה
שכינה
להשרות
בדיי הביאם
)רמב"ן
בתוםכי
לIכהר "ןלנקןת שירלוt
לכז
ש(. D
)סוסה
א(
מז.
הנואפים
משרבו
יוב
פסקי
פל,א
rX
שעם ייידת הדרגה חיזר הקבוע להי,ת סבע, .. ,לפיכר פסק העניז הזה
שאפרו
יכ
םא
דסחרי,
היום הו Mסבעי )קביע(.
של רוב בני שיראל ,וזריני של השם לס "'V
הפמזרות
עוסים
רזונך
של
הם ,אכל פועלים הם את פלזם הקבלני בגלל רמתם הפיוחדת
H 02
שיהיו ראוחם
..נס
תנאיס :
-
קביע ! לאא הם הם
גביהה מבי Mה לדיי כך שמה שאתמול היה נס,
הסיסה שותה עוד
כארפן קביע.
היא פךנקצהי מארחם שבי
וביסום סוניא הלכתית
פז
םזוtו~
משעה שנתקלקל,
סרכה'"
שם(.
)רמב"'ו
53כלרמר X ,ס הושגה הרמה הדרישה שהנס הופך סבע ,היא תימםת ל Mרק בהשגחה ,ל
הארמה
אלא
בכללותה,
םב
יחדי
על כל
כמי
ויחדי,
הIסאה
הכוסה
של
בריר
..וסריבם
עושיס וזוב של מקים" yא יי ם ששי חשש שהאי בודאי ל Mנין לKה !
s4רובתי
המחלה
…לכ
בקול ה ' ,רזלק".
קשה
חרקיו " !!
תר
לא
וסמתי בזמרים
שאים
) (2
והשיר בעיניי
ח,שך.,
לזונוא
בחירה
המזבך
פסוק
"לl' ..,
כסאר
)( 1
והאזנת למנדרחיר,
) (3
בפרוסרום
כזה
..שפר,
ישמרת
)(4
) Nרגעה
תשyוב
מישנים
כי
שרנים (
על שונירת תורה ופזרות ,ירMו ב Mדבר פלא ! פסיק זה הונניין את הקשר בין שפירת
תורה
וב r
..ו',רהו
הי
הנהגה
עז
סב"ת )פכוק
נסית
וישל,
ברר,
לא
הסבע.
המיס
בז …וינאר Mליונה
מופעי
ויפתקי
בין
הפםי'"'(
ישם שתים
נס )חד
ובין
עשהר
פעפ(י
הנה)ה
ייבות וניס
בגלוי
)פכוק
ב:ו
נסית בדרך
קבו,ה
-
ושכעםי
תמרםי יחיונ
שם י' ""'"(.ה
55והשראת
56
כי בררגה
הננר Rה בןסרל1יrר
כזאת
החטא הוא
פו"נח ,
תונאה
בדיר "
מן
רהמ
ררחנית
)נרהה.
היייז.
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
ברופאיס רק בבביא " •Dכעבין חזקיה בחלןחן .ןאמר הכחןב .,
)זברי הימיס"ב ,טז ,יב( "גס בחלין לא דרש אח ה' כי בחפאיס".
ואיל ,הית דבר הרופאים נהוג בהם ,38מה טעם ..שיזכיר הרופאים ז
•
•
האשס רק בעבור שלא דרש בשס .אבל הKו כאשר יאזבר אדס 'לא
אכל פלןני מהצ בחג המצות כי אס חמז' ".אבל דהישו השס
לא
בגביא ",
בריסאיס.
דירשו
יהמ
לרפו 'ICיים בכית
חלק
טושי
דצרן שהם ,אחר שהבטיח )שמית כב ,כה( "יברר את לךןנK irות
מימדי יהסיריתי מחלה מקרבן m ".ריפאיס 00אין מעשיהס רק
על המאכל יהמשקה להזהיר ממט" ילצויח עליו ".יכר ונאח
)הירוית די א( כל עשרין יתרחין שגין דמלר רבה בר רב ייסף .
,
אפליי אימגא לביחהי לא קרא " .יהמשל להס )שיר השירים
רבה ,ן ,יז( חרעא דלא פחחי למצןןחא פחיח לאסיא ".ןהיא
ממארם )נרכית ס ,א( שאין דרכם של בגי אדם ברפזאזת ,אלא
שנהגי ….,שאלי ..לא ההי דרכס ברפיאיח יחלה הדאס כפי
שאר היהי עליי עינש חטאי .ייחרפא ברצין ה ' .אבל הס בהגי
ברפיאיח ,ו'השם הגיהם למקרי ה=כטים ".יזן היא כייבחס באמרס
מכאן)בבא קמא פה .א על שמית כא ,ח( "ירפא ירפא"
שגיתגה שרות לרופאים לרפאיח ".לא אמרי שביתנה רשות לחןלה
כילהחרפאית ",אלא כיןן שחלה החילה יבא להחרפאות
•
,
אס Mאשר לא הלך
51בעניז
של
בררכו
58מוחר להם על פי דר בתם,
חזקהי.
59
ושתייס
ינוית
עשה.
60כלימר ,מה יהיה אם כן תםקידם של הריפאים כתקיפןת של בנו Kה ןהזיפית
להן.
,
61רכפי~
62.
מינות.
היגייני.ת
הריהנ
ובפרס
63ורבינו
כי
להם
גסשר קרה
עון שאר
חלן,
דרשו
ה'
את
'''שר
כלכר )יעייך
ברכות י .א המפרש כי בייגת הונ X.זבר לומר שרכה לא נהג שרם שררה ,ואפילו כאוסר
•
היה זירר להקיז רם היה הילד הוא לא בית הרופא ,לא סלח י pרא אררת Kליר (.רלא
קר כדרר של · בנראה .אל Mבכל רןר של זזקויס .או במקוה של רזקו יסיי עילם כדיר
רגלי .כאשר אז ההשגחה המיוחית היא לעיו מבד ול Mנול שאר בני דןרר.
64
ורפואוח
65מכאז,
66כשם
הן
פיררש
שבטל,
חו 1C Jה
רביגר
המים
מהעיר
את
ונ Jררת.
ונאמר
הונ Kרריס
חז"'ל.
כשרבו
המאנפים,
ונשם
שבט ל ה
נוגלה
נוררפה
וסשר
רכי
הךצחנםי.
67ואמםנ המצוה לרפאוח את הזולת למדו ונ )יברים כב ,ב( ..,והסבות ,לןי בקל
.מכאדיתממונו ל Mבידת גרפו ) סנהדרין עג) (M .הענין
ה~תוב,
באשר
~יף ציררי
בגוף שני
מובן יפה
על פני ו:יורי בגוף
על
פי ירכבו כסגנון
סלשיי (.
68כי כל חידי נםיטנולKי יןכל להעינ לררהב לווב ל,םר Mרת Kע·פ שהדיר כולן
זא.ת
12
www.daat.ac.il
•
וחומר
לa
הסינ
אתר דעת -מכללת הרצוג
-אי!.
גהג ברפאוות" והוא לא היה מטרת שהם השלקם חביים
לרופא לאסור עצמו מרפואתו ,לא מפגי חשש שמא ימות בן;ו~
אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ,ולא בעבור שיאמר כי ה' לדבו
הוא רופא כל בשר )ברכות ס ,ב , tשכבר גהגו .ועל ·כז האגשים
הגצים שהכו זה את זה באבז או באגרוף )שמות כא ,יח( יש על
המכה תשלומי הרפואה ,כי התוהר וא
ריניה סן טל הנסים,
תסזבן i
.
.
כאשר אמידי )דברים טו ,יא( "כי וא יחדד אביוז מקרב האח" גן,
מרעתו שכ! יהיר" אבל צרבות שהם ררכי אשי " איו לו ·טםק
0
טכ"ו '".
כרופאי,ם
היוצא
כי
מדברזנן
גדילז
שלישת
''',שר)
הראשינים
רןבב (lIf
רמב IIם,
מסכימים ועיקרוז אורות גס ההופך סבע '.ובמילא בטחו! ללא השתרלות .אבל
איו זה עבין של שתי דרגזת בלב,ד זה שמיתרת לו השתדלות ךנןבילאחיב
בה ,יזה שיכול לסמיר על ההשגחה הפרטרת )הגס( .נשם שםרצןפזדרגותיהם
של אגשים איגם שוק כך מריות ההשתרלות המותרת והמחויבת איגז שוות.
המזתר וראיבז אסיר לשמעזז ,והמותר ושמעוז אסור ללו '.איש איש על פי
ררגתו ,משתגה גקירת הבטחו! -ההשתרוזת שלו ".השכיל לגסח זאת מר!
החזו! איש בסוף הפרק השגי לאמוגה ובטחו! .וז"ל :
אם כי עיקר הבטחו! מחרבת הלב ,ומסתעפים· ממגו מצוות מעשיות חבובה
של מגיעה מפעילות גבד חבירו ,יש בזה גם גררים בפעולות של השתדלות
המותרת ,ולמעמים הבטחוז מתגבד להשתדלות ואוסר אמצעים מיוחדים ".
69ורזונו של האים
בהתםא ,כי
נררך
לא
להשיג
שהוא הולד
את המקסימום,
מעל
זהי בכירו,
~,.
.
והתורה קוyבחלי
למיגזמום היריש ,כן
את
~.
ירכי
.
.,תורה.
מ,י"rי אותן
70כי …איו בכל משפמי ה nןרה רבר חלןי בבס זרלתי בעניו הזה" )סרטה(.
71אע"'ם
שתיארוטית
אפשו
להגיע
אל
המקסימום
של
םךסנזיה,
והוא
)יברים
סו . ,י(
"אפס כי לא היה כך באיוו'' ',אכל זהו )שס פסרק ('ה ..וק אם שמרע תשמע כקיל ה'
לאקיך לשמוו לעשות את כך המזיה הזאת אשר אנכי מ Iרך
היום ….
רעיין העוה 54לעיל.
ג 7ראכן .מקרם עמי להביע תמיהה על רבויו של הוב ד"ו אהון ליכטנשטיין שליס",א אשו
כתב )לביוווה של מירת הביטחון
תשל"'ה( :
כי
לא
-
לקחיס "ינרכיים וסל מלחמת יום הכיפורים ,אליל
…רברי הרמב Nן צרמי כל כך את אזנו של רבי חייס מכויסק ,ער סהגיה וקבע
מואנ
הומב'"ן
חתיס
עלייהר.
ובטח
ניתוספו
ליכטגסטיין איני רואה כסיס לדעה זי של וי חיים
בידי
סיפר
מאוחו
H
•.
ובאםב .הוב
מבח'גה סכססראן'ת ,באל מן הראוי
היה להביא מקור מרסמך לנום אוזו וי חיים ז Iל'" קודם
פרסים פסולו כרבים .לרדינו,
וי ח"ם )אשר שבילי ז …סני דינים"' היו נהיוים לו כשבילי דבויסק( בודאי ירע להכחין
כין המקסימום והמינימרם
) Hשככר נהגו"'( כתורתו של
הרמב Hן.
73כסם ש Hנקךרת הבחירה· של כל אחר משתנה כהאתם לדרגתו ,ובשם ש …סף הרגישותיי .של
כל אחז משתנה לפי השיגיי או מחדליו הווחניים.
74ממילא שי לקברע את הקריטריונים להכין בין השחדלות ןבותרת ומחריכת רבין השתהל,ת
Kסורה.
•
13
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ןהגה חגח"ב U
דלו i
במחשבחבו כל פעולה טםר ש1Jייחה אם ה י א מוטכמח ממדח
הבטחוו .וחז"ל אמוו במדוש ובה מקץ כי השחדלוחו של )'טף הצדיק לבקש
.
,
משר
המשקרם
"והזכרתני"
אשך שם ה ו מנטחן"
היתה
כזלזול
הבטחוו.
במידת
ואמרי
-זה יוסף" ,רלא פנה אל רהברם "
"אשרי
הגבר
-שבשביל שםנה
אל שו המשקים ביתוטף לן שתי שגים .וצובם לןמו :יוטף ' 'Iע שאיו הצלחו
חלוהי בהשתרלוח יהכל מאח ה ! אבל נהיוח שחגחייב הזרדם בפעילוח ולא
לטמור אביטא ,ח"ב יוטף אח עצמו לשמש בהזדמבוח זו ולבקש משו המשקים.
ומאםנ בהיות שלפי חכוגות הוהבםי איו בטבעו לזכוו ולהיטיב ,איו ואוי
אף הדבויםהמעשה הזה רק מחור יאוש ,והמיואש עושה כל מה שיכול
הוחקוםי מכל חועלח .אבל איו ובוטח לעשות כומ אלר ..ואיו פעולה זו
ממעולות החרבה ,ושי במעשה זה כעין זריית אבק על זיהך האמיגה והבט .חין.
ואחוי שאיבה חרבה -האי אטווה .וכווגח חז"ל על פהעורה ולא על מ''Iת
הבסחוו של ' Dף חלילה …עכ " ל.
וחוזוים אבו אל ואשית דבוירב .אם חז " ל איםנ מוחחים ביקוות על מ ' 'Iת
הבטחוו של סtז'ף ,כלום באמו כי הומב " ו כו ןמ .חח בקיווח על מדיח הבטחוו
של אבוהם אביגו ! החזוו איש טזעו כי לא על .התכונה והמ ' 'Iה מדובו ,כי
הומב"ו ,מו הואוי
אם על הפעולר .אולם טום בשים עיקווו זה ,בפחכוו .דבוי
•
להביא בהקשר זה גם את דברי ה"נית הלור //באותה סןגיא של ייסף .הגרי " ב
במו' Dק אירב מבאו וק את עומק פשוטו של הממאו ,חז " ל על י!סף ,אלא
)וזה במיוחד מעביברב כאו( את הק ש ו הטיבחי ביו העדו רוגה מ Dוימת בבטחוו
וחירב מדיה מסוימת בהשתדלית כתךצאה מכך .זאת רעיי ! ייזמתי של האדם
)כאשו אוחה עשייה מעידה על
בעשיית השתדלוח
חוסו בטחוו מצדו(
היא
היא המטבבת את הנסיבות וגוומת לו מו השמםי לצוור )ובמילא לחיוב(
בעשיית השחדלוח .הוא הדיו ור~א המירה בקבלח מרת הבטחוו על עצומ,
,
'
שהאי ה'IC
המטבבח וגווחמ וו מו השמים והשגחה פוטיח ,אשו כחוצאה ממגה
מבבע ממרב הצךרו בעשיית אוחה השחדלות שהוא מוצובו ויחו עליה מתוך
מקץ :
בחטובו .וזה לשובו ויש פושת
…ורבםי חקוו על המדו ש הזה ),,אשוי הגבר" ( …וביאורו הפשוט :דהבה
בתמא החווה מחיוה לאדם ההשחדלוח בצוכי גופו וכמו ש אמו הכחוב "ובוכך
בכל אשו תהשע " .וכו כחיב "ראטפח דגבך וחיוושך " ,ואמו ו' ש'מאעל במטכח
ברכוח )לה( 'הבהג בהם מנהג דרך אח! ועיקר העניו ש' לומר דזהו כלל
לאשי הש'ראלי ש'ז,הי לוב דשקס ומובתס ':.זב והא רהתיהר החהרו להשחדלרת,
רא משום רל" בל רנeם ל'כ 'Iלבה!ז' לדסתת בהתסין בהרסר ",רעל כו ר~תר
התורה
Sד ראין
ם nייבת
את
המקסימים,
יםוי החיוב
ודKרכ1 K
בזונררת
התויה
האי
הימנימרם
שכל lCחר ראחד וכיל להשיגו ,אכשר האפשרות פתוחה לפניו לשאיף לקראת המקסימים.
יכר כותב ה Mרו
כו
המצוות
לםכ"
14
כתיב.
שובn
המה
וחיוב
)הלכרת חלמיי תורה מרק Mהלכה ב( …ןגרוזה לי לבוזר רב MK
IDוו ' מ
ופחות
הזמיה
.
שנפחות' D
גבול
.
,
ן ל מ IDה
שי לה ,במי
.
•
.,
www.daat.ac.il
רנ'נן
נסילn
ע"ה
).(1
..
ד ותרה
Kתרןג בניניע
כעלגחנ
Rחת
וי,א
היהי
רק
,,
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
לו ההשתדלות דכי שיהיה לי טייט שיגיט לרובריגת הדבחם תריך כל אדם לחפש
לו מלאכה ועסק כדי שהייה בקל לו לבסוח בה' …..ואם כן שעור ההשתדלות
הברצה אינו שווה בכל אדם ,רק כל אדם לפי ערכו ".דמי שיכול להגיע לבטוח
במעט מלאכה ,אזי מה שירבה להשתדל יותר מכפי הבצךר לו לזה השעור,
כבר יחישב לו כחטא גנד מידת הבטחון…
ומי שבטחוונ עדין קטן משל חבירו
יזכל לעטוק במלאכתו יותר מחבירו עד שגם הוא יוכל להשקיט רוחו זלבו
לבטוח בה '.יטיקר בחינת בחםון הו Mשהקטת כוחו ולבו להשל,ך טל 'ה ה'דב.
ומי שמרבה
ויתר
בהשתדלות
מכפי
עובשו
הצורך,
ויטיפו
שמן השמים
לו
הצטרכותו להשתדלות ,ולא ויזמן לי םרבטתו רק ע " י יגיעת בשר ,הדךר שבחר
לו" …וכוין שרואםי אבחנו שיוטף בעבש גם על זה ),,השתדלות קטבה וםחוחה"(,
הא מכוח מזה דכל כך היה בטחובו גדול עד כי גם זה המועט למותר בחשבה
לי ,ימזה העובש ביכר גדרל בטחונו מה שאין לשער ממש .וזהי שאמת "אשר
בטחוני בה'" זה יוטף " -ילא פבה אל רהבים" , -לפי גדרל בטחיבן לא
היה לו לפבית כלל אל רהבים ,ואפילו בדיביר קל .עכ"ל.
הדונ Pיקיס ברסאים 1Xחן בל היוס ,וכיןז Kנזה ,ולבר לא תכבה החורה פזירח רק ברפז,
ילשמל פייח הנקמה
-
..בל nלמיי שאינן נוקם ינוסר בנחס אי'ג חלמיי חםכ" ,ר ..מל,
שמחל על כבירי איו בבידו מחול" ,ילבן אין זה חיק בפרם סיוה לכלל השיראל ,רק כל
אחר לפי ערכך .וק בקימה וממין זה סייה לכרלם .יכן באבוה וכיו"'ב וכו לפגים משרות
הדין יביקוך חוליס וקבורה רבו' .והיגרים אויבים בספרי המחקר .ובמזN
תורה,
בייאי
אשר
יבקש
םא
טוף ימזין .בכל
הארם
תלמוד , mה; ..ואספת דגגך"' כחיב .וכן למסל אדם
זאת
אינו
חלוס
נחשב
מצוות
תומוד
למפריע
מזורת
המזג ,יבן
כל
ההרכחיות לשפי הרלגן .יבז לםי סיהר נפשי של ארם ,יב איןנ רימה בח'זב
תר
מרגשת
נפשו
הזר
בשכלה
ונקשרה ג~בותןת
לתלומר
גeר.בה
תררה,
אחד לפי
n"n
האשי
לאיש
אשר
~וחוח נפסי נרפיס ו~ Jליפ ,לכן איד היה מחוק הבורא לחוק חירכ ח"'ת לכל יסראל
ונתו תךךת כ"א כידו ,ואין לאל די האנושי ליתן הדמה האוביחית לזה .לכן כאו חכמיפ
ופירשך
לנו
בערבית,
גרר
קייפ ..והגית
ונ,ובית,
ני
מרכזן
בכר
האמיתי
של
יימם
ולילה",
כי
קיים מזןןהת,
א'ש ו פ' ערנו
וסה ז מ ו ..,
אויס
'חר
,ג י' ל,
ת"'ת
:
כיין
מזר,ן
קריאת
-
שלימך
הוא
בנווי
שמ i
קבלת
המזרות
המצווח
רק
כאמצע'
קלה
76
אומנות
77
וע"ן סוף
Y
אשר
ראזהרתה
ננדיו
שמy
כשחרית
ו]פרדך
בזה ,
בעיך רןב"ש הכהן ריאה את ההבלדיס בנתיו .טו"
..בית הלןי" כי לפחות כמנות הבסחוו יאן להסתפק בנתרו זך..
יקראת
כשחרית,
קריאת
אל Mהס'ג'מוס הוחר ון
הסקט ' מום,
ובקיה.
ה רה
•
I
.75
78ייבול וeדם לעמול קשה )מחיז מ yל ומעבר להסתולית הדרושה ( כוי להכין לאשתו ולכגי
ביתו את כל נרכהים בסבלי
..הירס הגסוס"'
אסר
עלול לנא .ראפםנ ב Kוסר כו MיכוK
1Kרת יום קשה ,הבתרר כלבבן ל"רמ כי סלים יהיה לן ,וכי בכ ' Sל יבא מס י ר היכן
את
כל הדייש לעבךר אח התקופר .הקסר .זסKר פקיה Kותס ,אבל טחר עיניו זנןאןת כי לרלK
ההשתדלות המוםרןח זננדו ,שמא ל" היה וכגי '" Sותו ירם נמהר !
—
•
www.daat.ac.il
15
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכאורר ,אפש ר היה לימר על פי החזין אשי יהביח הלוי כי חטאו של
אברהם אביט לא היה במדיה כי אם בפעולר ,כלומר ש החטרון היה לםי
ירגחו ש ל אביהם אביבו ביקי דקוח ש ל בטחון " .אולם ל ש ובי של הרמב " ן
איג ,משחמע כר ,ואף הדוגמאוח שנקט בהו
אשחו שהיא אחוחו(
אינו תואמוח
) יצ י אה מן הארץ,
את השיטה הזאח.
אמירה על
נראה כי בעזרת היטודות
שהינחי עד כאן ,בוכל למצוא אח הפחרוו חור עיוו בדבריי על רביגו יס!רף
אלבי בעיקרים מאמר רביעי פרק כב .בפרק זה יו ר " י אלבי בשאלת נט יטבע,
והקשר ניו חיי הדציק וביו הה ש גחה הפרטיח =) נס( שהרא זוכה לה כחיי
היםד י'ם שלי ,יכל זאת אגב חיפו ש י להגייר את מהית החטא ש ל מ ש ה יאהרן
יזה
בJכ' מריבה ט .8
…שע י קר גדיל אל החורה י ש ורש אל האמיבה ש היא מטתעף מאומתנ
ההשגחה,
היא
ל ש יונ :
שהשי IIת
מכריע
חחת
הטבע
כפות
•
רגוי
המאמינים
ונמצא
זה
בקצת הצדיקים …יכן אמרו על וביני פנחס בן יאיו מבטכח חל;רין )כ.ר א(
שחלק הבהר במאמרי ש ל יש םעמים ,עם שאין הבהר בעל שכל ,יבחלק למקיימי
מרצה ילהילכים עמה.ם ..יבל שכן " ע ל פ י הבביאים שהיי הבטים מחחישים
על יים ככל הי'צא
מפיהם…
זמי ש יטפק ש הש ם יחברר לא שי לים תיו הבביא
או הצו יק הראיי לכר ,ההב הףא כבטיו טםק בחירה י ש יר ש מ ש רש י ד ,יכל שכן
,
במקום
שיש
בו
קדיו ש
השם
ומחויב
ש ראוי
וםרטם
ש הטבע
ומיכרח
משועבד
לעשוח רצון שומרי החירה ומקיימי מצויתיה …ע1iל זה גאמר "יען לא האמגחם "
וגו Jכי כששאלי המים ,אילו היה משה ואהרן גוזרים שיבקע הצור ויזובי
המים ,היה השי Ifח בלי ספק מקיים דבר עבדי עוצת מלאברי ישלםי ,יהיה
השי " ח בחקיש בזה לעיני כל העם …
יהם עליהם השלים ,אע " ס ששעי זה
לחב גטותנותם ש לא הי' חצים ליטי ל עטרה ל עצמם מבלי מצית ה " :מכל מקים
בחשב להם לעיו ולמייעט vבאנה …ע כ " ל .
הךי לםגיבר המםחח להבבח דברי הרמב " ו .באמח "ה;זי לי לבטיח ,בה'
שצייל אוחו' :כי בירגחו הוא כצדיק יכבביא בידאי ' שהצדיק גיזך הוקב"ה
מקיים .אולם כל זה בכין כאשך הצייק באמת מרגשי וידרע אח יךגח ציקחו,
ינמילא מיכן על יסיד וה ל הםעיל את סמכיחי ההיםכח אח הבס לטבעי .פרשת
מי מריבה מלמדח על אפ ש ריח של חטא "מריב עטה " כאשר "לא רצי ליטול
עטרה לעצמם " ,יהפרוח כזאת במדיח העניה נח ש בת " לעי ן ילמעןם אמיגה " .
אברהם אביט באמת ל א בטח בה ' שי ע ש ה לי בס ,י· זאז טושם שלא חסנ בצסווב
שאויי רהא ישיעשה לו נם .הה ש חדלוח שנקט בה בחנה ב י טוי לא לפגם במדית
הבטחין )אוחו ביטחין שדיע עליו היטב מאז מרשת כבשן האש( כי אם למגם
בהערכתן
הוא
את
עצמי,
79מנוין כי טרנית חםא האבות בבחינת ..מעלה נוליי הכתוב " ,ועיין כזה מכתב מאליהו כרך ב.
80וכלש ו גו של הרכפין בפושת
ריך
הזחות וססגtר
לפרש
את
חוקת :
חטא משה והארי לו cנחמרסם
ךכ :
רכריר
החטי
כררםתנ
בכחוב …
הלעירנ ה
לס
רא ו לי על
משה
) ..ן Mסוהו וננום לxונקtנ" י( ל א נ י תז להגוהר בתורה שבכתב.
81רזהר הכל שכן שהומכיין לדמ מפנחם בך ייגזי לבבי .ה ' KכררםK .כירב !
16
'
,
,
www.daat.ac.il
•
ר Kהרו
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד"ר מאיר לןינגר
,
•
על ןהיי הרג הנקרא נרניט"א
זבובא בשם ר' רירה החסרי ':סיזבן על הדגים הטהורים שגי ערים טהו,ך
,
דג
פירוש
טהור
יש
לי.
זנב
סדיקה
מה
לשגים,
שאין
בברבןט//א
כן
והרבברם
הגדולים היו .אןכלםי ממבה לרביבי יחיאל מפרי "ש היה בזהר ממבה זהמחמיר
תבא עליו ברכה ,ע " כ.
ב ,ס'י זבא( זבובא שהרשב"א כתב בשם
בהגהות אשירי )עבודה זרה פרק
רניגי י שלמה שהיא דג טהרר ור' יהירה החסןו אמר כל מי שיאכל בורבךט //א
לא יזכה לאכול לויחו וטעם אחח החירו ר' אטדים ואזבדו וו בחלום שהתי,
שרצים וחזר בו ואסרו וכ ל הפורש זבואכלו י גוחו בר;כ mעל ראשו ,ע " כ ' .זבאריך
)שס( "יקשה לי מה שנסתפק 1כל הגדולים בדג הנקרא בורביט"א' • I
כתב הרא"ש
חריפה סביב
עיוו בדברים אלו זבוכיח שהיתה זבח~וקת
דג
אכיות
זה.
השאלה היא איזה דג הוא הבךכרט"א הוה שוא הצליחו לברר האם הזא דג
טהור או לא.
במהדירה השביה
של
ססרי
סזיו
.
כשר מן החי נ
הבאתי
רשרמת
את
הרגיס
הכשריס שפורסמה ע , lf
~ rbeauן .Barbotנש יחרת ש קיימתי עמ רבנים מצרפח הסכ ימ י כזלם שברגן Hט
בית
דג
הוא
הדין
של
פריס
ןמןצארם
אגי
הרגיס
בין
הטתורים
טר tר.
עיוו בשפוח אחרוח ובשזבוח דגים לא יקדם איחנו בהדבד.
ישנם שני דגים שאפשר להכניסם לקריטריון הרצוי) Barbur .או (. Barbut
דג זה אבן מןצאים 4דגים ממשפחת ה Polynemidaer -שהס
תחת
בידדאי
דגיס
טהור י ם .בדג זה אין להניח שנתערררו בעיות זבכיין שלדג זה יש זנב זבפיצל
ילכן אין להתאימי לדברי רבי יהידה החסיד.
הדג השני הנקרא נשם
Barbueהיא הרג הנקרא בלטיבית
Rhombus
– Laevisבאנגלית Kite ,Brillדבשם Glattbutt, Tarbuttבגרמניח .היא דג
שטוח זבסדרת דגי משה רבינר ,גם עליו איו חשש הלכחי .כאו אזבנם איו זנב
זבפרצל ,אבל הקשקשים בולטים וקלים להקלף.
מצר שני ישבו דג אחד ·מאיחה הסדרה הנקרא בשם ,Rhombus maximus
באגנליח ןבצרפחיח בשם Turbotובגדזבג'ח בשם i buttת Steלדג זה ,כייצא
I
םמ"ק סימן
רי",א בהנהה
ור Kה
סם כפנים
שרגםי סקירין
כירברס"K
פס י ר Kח הקשקסיס
כשעה שבוילה ובן הזביס ,ומזה משמע שוה רג טהור ,יכן כתוספות עכורה זרה מK ,
ד-ה
z
וכאר
ר.גtנ
מקורו של הגהות Kשרי באוך זרוע ,בובירה זרה פרק כ סיי Pז"ט-ר :ובויין פךי חרס,
/f
יו ד טי י פ"ב אוח ,ו'"ב
3
הוזאת המרבן
•
968.ו
דרבי תשיבה סיי ם"ב
לחקר החקלאות
ע"ם
החורה,
ס P/f
' יי ו.
תש'"מ,
עמי .220
.Dictionary of Fish and Fish Products, Paris
17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מהכלל מבין הדגים השטיחים ,א' אין קשקשים נקלפים.
כסיזבן היכך לדג זה מחאר הרב דיי פיעלמן' שפניי מצד שמאל .שני
דהגםי הללי ,Rhombus maximusיה Rhombus 'L aevisשניהם פנהים מצד
שמאל ,בראבוין שי קשקבוים יבבוני אין .טעית ההחלפה בין שני המינםי נפיצה
בייתר .אפילי בדמרדי הדיג • מיאצםי אגי הכללה יתחת השם ' Barbueזביפרוי
…
השם האנגלי r botג 'lחרגרמני Steinbuttיהצךפתי .Barbue
.
•
וב.רבןוןיא
,
האסור
·יכל הפורש מלאןכל ,יניחז נרכיח לע
ראשוי
•
Rhombus maximus
כנראה שגם הלכה למעשה התעוררי בעיות בכיין זה ,מפי הרב מויורא
באמסטדרם נמסך לי שהיתה מחליקת בענין דג זה ,שבאמסטךדם אסריד~
יבהאג ההי מיתך עד לשרבת המלחמה .גם בטבלא שפירסמה "'ע המרכז הדי nי
לעניני שחיטה זכםריע הדג כדג מיתר' )אמנם בסיגירים -כנךאה ההי ספק
מסירים עליי(,
בדךח זי
ניתז
להסביר
את המחליקת ביז הראשרגים .חלק מהם
הכיר
בעיבדה שלדג זה איז קשקשים .אתרים ראי קשקשים דבג הזימה לדג הנ"ל
ולא יכלי להבחיז בין שני המינים,
חמני שנוכל להסיק מכאז מסקנה למעשה שהדג הנקרא Rhombus maximus
אכן אסיר בעדר שהדג הנקרא Rhombus Laevisמותר ,הקושי היא להבחין
ביביה.ם ל cיכד מיתר לאכול מדגים אלי רק אם נראית קשקשת בעיר הדג.
וואלי שגם הראשונים ידעי ששינם שני מינים שאחד טהיר ואחד טמא
וכן באור זריע ,עבודה זרה ,פרק ב סי' קצ"ט .. :פלמידא ,נראה .,ל דהיינו דג
טהיר שקרראין בלבוטא דדמי רשיהי לדג טמא" ,כלימר דג זה טהרר ,אד היא
חמה דלג טמא .לכן שי להיזהך לא להכשל באכילת הדג הדומה לדג הטהור,
מאדיד איז לאסוך דג טהור משום חשש דג טמא הזימה לר ,כרמ שהוכחי ב..דשה
דמח" ,מערכת דליית סיף ס'י ה '.
•es, London 194$' .ו..Jenkis, J. T.. The Fishes of the British Is
5שמרשה של תורה ,לונדין חסי",ג cעוב ' ……n . . ,ף•O
d Map of Fisheries, Scandinavian Fishing Year 6וKey Book to Wor
.Book, Copenhagen 191$.
•
ך חתרם , ..,הרב ובונ, ,Pיג פםח ,ז'"!רת הוכ" בספר מזין כשר מן החי ,מי ~ •205-:-
S
',ןיי
שם
ריין בכסריחם
של
דבים שינים ,כיניהם " ר:ב.רבןם-ו.t
'. 18
www.daat.ac.il
I
I,
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הרב אירה כרמל
מבנה מספרי בסוגיות הוע"ס
•
ש'בן סרגירת בש"ס בהן הגמרא מביאת ונספר ראירת אר סירכרת על וניונרא
מסר"מת ,וא מספר דערת באיזה עבין אר שקלא טןריא שכרלל מספר שלבים.
אם בד"ק במצא לפעמים דבר מפליא :מספר הראירח אר הדערת אר שלבי
השקלא רטריא -כאילר בכררבה חחילה -ערלה לספרה מירחדח ,משמער חית ;
בדרן כלל , 10 :אר לפעונש 7אר ; 12ה"בר שונבבה הסרגיא לכארהר מובססת
על מערכת ונספריח ונסר"ונח .לדעת כרחב הטררימ חרפעה זר חררגת ונגדר
הונקרירת ,אר הרא מביח את ההכרעה בדבר לבדיקת הלרמדימ הי " ר.
בכיא ונספר דרגמארת לחרפעה זר.
סגר'II
(א)
יI'II
תחת
1' 11
-
סרובן )בבא קמא פג ב
-
פר (.א
הגמרא מבאיה שרימה של הרכחרת למה אי אפשר לרמר עין תחת עין ממש.
השרימה כוללח קשת רחבה של דעוח ,החל מהתבאימ רכלה באחררגי האונרראש.
לכל אחת מההרכחית חח"סיגיא ,בה דבה הגונרא על טיבה של ההוכחה .הבה
בסןפי
אח
ההוכחית :
פג:
•1
פ.ד
·.2ואם בפשר לימר •..לא הקחי כופר . ..
•3חביא ,ר' ריסחאי בן יהרדה אומר . ..
.4תביא IIןזי ,רבי שמעין בן י mאי אימר ••.
•5דבי ר ' ישונע IIל תבא •..
.6דבי .,חיאי חבא .•.
(ב)
סרב 'II
דחביא ,יכיל סיןכא את עיבי
אמר,
אתיא
.ד
אביי
.8
רב
זבי' משונהי דיבא אמר
.9
יב
דרבא מאר
.10
רב אשי אמי
!Dכא משמהי
מדתגי
…
דבי
חזקיה
…
••.
…
…
יהיקזח ורבי באה) ,מסחים כא ב
-
כג (.א
סרגיא ממזדסמת זר סזבבת על מחלרקח חזקיד ,רר' אבד~ אם "לא תאכל"
כילל אס>ור הבאה IIו לא .תבחילת הסוגוcי מבאי II .,בהו הבר"תא בת חנלקו
ר' ןכ Kיר יר' יהדוה בפיררש הפסרק "לא תאכלו כל בבלה לגר אשר בשער"
תתגגה וגו' ':והגמרא מבארח דשעחי של ר' אבי~ Kחי שפיר בין לר' מאיר
בין לר' ה"ודד .הגמרא )כב א( ממשיכה ימביאה שרהר של פירכיח ,בעיקר
גבך ישמת .,אבר ,.לופעונים גגך שתי השיטות גם יחר .כל פירכא מלויה
שקל Kוטריא בה מבארח הגמרא כל הזוכיחות לפי שחי השיטר.ת שירח
(~9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפ'רכות והד'וג'ם על,הן משתרעת על פב' שלשה עמוד'ם )כבא
"ל,מא כתבא' "(,ומספרן שעי ,כדלהלן :
ר'
בפחא
'צחק
•1
מח'ב
.2
יהרי
דם
כב:
.3
והךי
אבר
מן
בכ.
.4
.5
.6
רהרי
שור
הבסקל
והרי
.ך
יהרל
והרי חדש
ככ
(ב)
והרי
גדי
הנשה
-כג א
…
…
..
החי
•
••.
•
יהרי
ערלה . . .
תרימה …
בזיי
· •.
· •.
.8
.9
ד-הרי
שרצים
.10
והרי
חמץ
…
•· .
סוניא ייוב )חול,ן 'א א
' -א (.ב
גם סוג'א זו ה'בה יסוד'ח .מא.ד הגמרא דנה במקור לד'ן ..אזל,נן בחר
ייב "Nהמקיבל בכל שט חי ההלכה .הסוגיא חמחיוה במלים " :מגא הא מילתא
דאמור רבבן זיל בחר רוכא " ,ואחר שהגמרא קובעח שהשאלה היא בבוגע
ל"רובא דליחא קמן כגרן קטן וקטנה" )ה"בו בנרגע לרוב סטט'סט'( מב'אה
הגמרא מספי הצערח לםחררן הבע'ה ,כל אחת בשם אמורא .מספר ההצערח
היא
' א.
יא:
עשהר :
.1א " ר אלעזר אח'א מר'שא דעולה …
.2מר בריה דרב'בא אמר אחיא מ ש ב'רת עצם בפסח …
•3רב בחמן בר 'צחק אמר אח'א מאל,ה …
.4רב ששח בריה דרב א'ד' אמר אח'א מעגלה ערופה …
.5רבה בר רב ש'לא אמר אתיא מפרה אדרמה …
.6רב אחא בר יעקב אמר את'א משע'ר המשחלח …
.ך
רב
מרי
.8
רב
כהבא
.9
רב'נא
.10
(י)
יב
אמר
אמר
אמר
אשי
סוניא יממחרת שהבת
אתיא
אתיא
אחיא
אמר
-
ממכה
מהירג
מעד'ם
אתיא
אביי
את
זוממ'ן
משחיטה
ואמו . ..
הנפש . ..
•..
עצמה
…
מחמרת יום טוב )מנחוח סה א
-
סו (.א
כאן מב'אה הגמרא רש'מה של חגא'ם ,שכל אחד מהם מוכיח לפ' דרכו
למה אונ מוכרחים לומר כמסורת חז"ל שספ'רח העומר ממחרת זים טוב
ראשון של פסח ,ולא ממחרת שבת ברא ש' ח כטערתם של הב"תוס'ם) .ד'ון
הגמ ' על ההוכחות בא כאן כסוף הסוגיא( .גם כאן מספר ההוכחוח הוא שעהר,
כדלהלן :
20
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
סה:
.1אמר לי ]רבן 'יחבן בן זכא'[ כתיב אחד אומר תספרי .•.
.2ר' אל,עזר אומר א'בי צר'ך ••.
.3
.4
סי.
היושע
ו'
אמרה
אומר
מנה
תירה
ימםי
. . .
'ר 'שמעאל אומר אמרה תירה הבא עימר .•.
•
.5ר' 'הידה בן בת'רא אימר באמר שבת למעלה .•.
.6תבי רבבן …ר' 'רס' בר 'הודה אומר …כל ספ'רות
סופר …
.7ר' 'הודה )בן בת'רא( אומר א'בו צר'ך • • •
.8ר' 'וס' אומר ממחרת השבת •. .
.9ועוד :באמרה שבת למטה .•.
שאתת
' . 10ר שמעין בן אלעזר אומר כתוב אחד אומר ששת 'מ'ס •..
כמה מן ההוכחות
בראות לכאורה דומות בתוכבן,
כנון מס' 2ומס' ה
כרן מס' 5ומס' ,9אבל כשתדקדק בהן תמצא שא'בן זהות לגמר' .הגמרא
בד'ובה בסוף הסוג'א אומרת "כילהו א'ת להו פ'רכא בר מתרת' תבא' בתרא'.
נין כמתניתא קמייתא }היינו מס' 4ומס' [5בין כמתניתא בתרלתא ]היינו
מס' · 9ומס' [," 10הר' שהגמרא רואה במס' 5ומס' 9
ימסתמא גס במס' 2ימס' .ד
עכ"פ שת' דעות שובות,
..
'ש וסיג'א מכ'לה שירה של בס'ובית לפתיר בע'ה מסו"מת ,וראשון ראשון
את דעתה ,או שכל הבס'יבית הס
מופרך ,עד שמוצאת הגמרא פתרון מב'ח
•
ללא הוע'ל .באופן מפת'ע אבו מוצא'ס שש" ומספר הצעות הפתרון היא ריקא
עשרה .בצ'ג שלש דוגמאות לתופעה זו.
(ה)
חהשמ שבתטרבו טורות פסח'ךה זה בזה
הגמרא מביאה
ברייתא :
-
)פסח'ס פח ב
"חמשה שבתערני עורןת פסחיהז
פט (.א
זה בזה
ונמצאת
'בלת באחד מהס ]והר' הוא בעל מום[ כולן 'יצא'! לב'ת השר'!)ה ופטוד'!
מלעשות פסח שב"! הגמרא שואלת "ופטור'ן מלעשות פסח שב' ! והא א'כא
חד דלא בפ'ק "1
כרלהלן :
והגמרא רבה באפשרו'ות של הבאת פסח שב' בבס'בות אלו,
פח:
.1
היכי ליעביד ן ל'ת' כל חר
ל,ת'
פט.
כולהו
.2
.3
.4
.5
.6
וביתי
כל
חד
וביתי
כל
חמשה
וביתי
מותר
.ד
ובטרחו
.8
.9
האי
הא
מאי,
ומא'
חר
כל
ניתי
וחד
פסח
ןבייתי
תיבח
קרבן
בפקא
פסח
פסח
…
חד
מיבייהו
כהן
בדחיה
הד
…
פסחו
וביתני
.
• •
…
•..
כהן
…
מותד
פסח
.•.
אנשים
…
יהא
תגן
מינה,
.•.
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
•
.10
מאי
נפקא
מינה.
תניא …
והא
אימו
דקא
מאוינן בדי
עב.ד
לכתחילה נמי ז
והגמוא מקבלת את הפתוון האחוון הזד.
(ו)
ותהו בשתטוב בתפותה
פ
)מנחות
-
ב
פא
(.א
סוגא' מאד חמה להב"ל אבי מוצאים במבחות .בקטע המתחיל ..תבי ובי
חיאי תיהד שנתערנה בתמורתה ימתה אחח מהן חבירחה אזי לה תקנה" .למה
אין לה תקגה ז הגמוא מביאה מספו הצעות לתיקון המצב דרוחה כל אחת
מהן.
•
:פ
מספו
ההצעות
נקויב לחם בהוה !
.1
.2לא גקויב לחם בהדה ז
הרי
פא.
שעוה :-
דלמא תמווה היא.
-דלמא תודה היא …
דאמו
זו.
.3אמוי למדיין לפני ובי יליתי חלם …
.4וליתי בהמה ילחם ולימא …
.5אמו לוי לובי וליתי בהמה ולחם ולימא …
.6יתיב 'ו ציחק בר שמיאל בו מותא קמיה דוב
נחמן
…
,ליית י בהמה . . .
.ד
.8
.9
.10
(ז)
וב עילא חלש …לייתי לחם ילותבה חיץ לחומת העזוה . ..
מתקיף לה וב שישא בהיו דוב אידי …לייתי בהמה . ..
מאו להי וב אשי לרב כהבא …לייתי בהמה מעיברת . ..
וביגא איקלע לדמוויא …ילייתי בהמה ילימא הוי עלי . ..
םונ" ,דביתו
כאן מוצאים
ןז Mשןןו
כמי
)רימא
כדוגמא
יג
(ה)
(.ב-א
שהפחרון
העשירי
היא
מקובל,
כמשנה
)ריש יומא( ו' ..יהודה אומר אף אהש אחרת מתקינין לו שמא תמית אשחו
שנמאר וכפו בעדו ובעד כיתו ביתו זו אשתו" .וסתם גמרא
יג.
י:ב
ומי סגי ליה כתקבתא
…
שואלת :
.1
.2והא כל כמה דלא כניס לה . ..
..3אם כן הוה להי שבי כתIב" . ..
.4אי מגשר לה הדרא קושיין לדוכתה …
.5דרילמא לא מייתא דר~ה ליה שבי בתים …
.6ודילמא היא לא מיתה . . .
.ד וידלמא לא מייתא ולא חדא מיגידי~ . ..
.8דרילמא מיתה חברתה בפלגא עדבודה . ..
.9ודילמא מיתה חברתה …וקם ליה בלא בית •..
.10ודילמא לא מיתה חברתה …אלא לחדא אמר לה …רמשיי
לגיסא דהאגיטא למפרע.
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כר הוא מבנה הסוגיא דסחם גמרא .שינם עוד שבי
..
שלבים :
.11מחקיף לה רבינא ואיחימא רב עויא אלא מעחה…
יבמחן
יבמחן
ז
-
ייבה.
.12מחקיף לה דבינא ןאיחימא דב שרביה אלא מעחה …ז
-
החוצה לדבןח אח הארוסד.
(ח)
המ אדתה םIIתר זשנזביה את הומ ן )מגלה טו (.ב
מבנה זה של 10+2
אנו מוצאים גם בסוגיא
זו
דאגדחא
בה מביאה
הגמרא שורה של חנאים ואמוראים שכל אחד מהם מסביד בקצרה איזה טעם
כדלהלן :
ראחה אסחר להזמין אח המן למשחה היין,
•
.1
.2
.3
.4
.5
ח"ר ' …ר אל,עזר אומד פחים טמנה לו . . .
ר' יהושע אומד מביח אביה למדה · . .
ר' מאיד אומר כדי שלא יטול עצה וימרוד …
רו יהדוה אומר כרי שלא יגירי בה · ..
ר' נחמיה אומר כדי שלא יאמדן שיראל …
.6
ר' יוסי אומך דכי שיהא מצוי לה …
.ד
ר' שמעון בן מגסיא אומר אולי ירגשי המקום
ר' יהושע בן קרחה אומר אסביר לו פנים
…
…
.8
.9רבן גמל,אל אומר מלר הפכפכן היה · ..
.10אמר רבן גמליאל עדיין צריכים אנו למודעי ,דתניא ר' אלעזר
המודעי אומר קנאחו
הרי שמספר
מן
החנאים
במלך קנאתו בשרים.
-
הנמנים כאן
טשרה.
שחי
דעוח
(ט)
אישו שלא מיטת )בבא מיצעא כא ב
הגמרא
מוסיפה
ומביאה
עוד
האמוראים.
.11רבה אמר לפני שבר גאון.
.12
אביי
ורבא …
אשיח
בחומם
אח
-
משחיהם.
כב (.א
בסוגיא מפורסמת זו שחינוקוח של ביח רבן לומדים אוחה ,מספר הראיוח,
המתחילוח במל,ם "תא שמע' :הוא שכים שטר.
(),
סוגאי
יב"יגוט
)סגהדרין
ו
(.ב
הברייתא הארוכה המתחילה "ר
אליעזר בבו של רבי יוסי הגלילי אומר
I
אסור לבצוע" ,והמשחרעח על פגי כל העמדו ,מכילה את דעוחיהם של שבהט
תנאים. .
._..
—-.-
~.–
…..
-~-,
,-
–
~
..
~
.. -
•
. ., .
-_.,.
www.daat.ac.il
23
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
"ההו Kדוהה קרוכ CIוKןי'" )סבהדר!' ז
)יא(
שם
בערמד
הסמוך
מביאה
הגמרא
א( .
מספר
פתגמים
שבשמעו
מבבי
אםד,
ולגל אחד פסוק עם תוגן דומה .גל קטע מתחיל במלים "הד~א דהה' 1קמאר
ואזיל " .מספר הפתגמיס הוא שכטה.
>1)יב(
צ (.ב
בסוגיא המתחליה "שאלו מיבין את רבן גמלאיל" מספר הראי)ת שהובאו
בשמו
מן
התב'''
שpבה.
האם כל זה "מקרה" ותו לא ! ינול הליות .כיתב הטוריס יהיה אסיר
תודה לקוראים הבגבדים של "המעין" אילו יבדקו את הסוגיות שהם לודמים
-אם -חיוביות או שליליותגם מבחינה זו ,ובמזה ויש תוצאות
יואילו בטובם להודיע לו .אם תופעה זו האי מציאות צייבה ,ולא פרי הדמיון,
גאדי ש בגלה את ממדיו המדוייקים ;
ואם איבה עומדת במבחן המציאות
גם את זאת גדאי דלעת.
בס"ד
ה 1פ י ע
שפר
זכרןנןת
מאת הרב משה א 1יעוכר זצ"ל
a
בעריכת הרב .נ ר אל אויערבר
המחיר 45- .שקל
24
www.daat.ac.il
!
•
"סנ"ייו שהקב"ה הסה" כת"'ם" )סנהדרין
הוא
I
•
- -
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאיר
ברn
מו
"כפ tרוש אמר רכא"
במסכת
1
דף
בחד,
ס"ו
שבינן :
ע"א
1
רביבא איעסק' להי לבריה בי רב חביבא •
2
3
אמר להי סבר' ל,ה מר למכתב כתיבה לארבעה יים
אמר להי אין
4
כי מטא לארבעה בטר עד ארבעה אחר'בא
'''ככ ואטיקן :עסיקין ,וכוביבבן :
עסיק .ודאה את המקבילה בכתיבות חי
..רכיאב
ע": N
אועסק ליה לכרזה בי רב חביבא" ,ובשאילתות שאילתא ס"ז )מהדירת מירסקי נז' קייי(,
ובינא 'עסק
ליה.
2כך כדפוטים שלפגינן ; '''כב יאטקון ;
מהזוות Nועירכך.
האלברשםארם
בספך
)ירושלים
של הובאירי לנזה ,מהרררת סופר 'ו.289 J
כהיכות
:
ניה
הלכו"
' 31
112
וכחדיוסיו
;
אולם הגרסה …רג חביבא" בפונה יוחר ומופיעה
הגאונים",
תשל" ,,נוי ; 384כםחרזר ויטרי ,מהרורת הוייייץ ,י,ישלים 1963ע' ,584
ובמקבלי
כטפר
בקטע
חשכ"ח(.
לךי ·אברהם
יזחק
ירושלים
לכך
פסוקות,
שפרטם
הפרדס ''',רשל
האורה ,ובהזורת באבנוך,
שי
האשכול
ב"ו
""'בא
מהדירת
ירושלים
אבךמסין
הערבך"".,
כו'
תשכ"ו
כספרות
ב …עביבוח
ב,ךאפעIסס
; 1176
חרפ"ד
ניחוסי
תניאם
ברבי קלוניובוס משפייר,א ובהזורת וביוברן ,יררשליס תשכ"ג ,נוי
נוי
י"ב-י"ב,
ואמוראים
רדי ;
ובספר
לרי
ב"הררקח
יהוזה
הגזול"
לרבי לאעיזר ובגריימזא ,ובהזירת שביאררסיו ,ירושליס תשכ"ו ,נו' קציית Iאנל הראבי"ה,
מהזררת אפסוכrיר n ,ייא ס"
ב"ארר זרונו" ,לרבינו rי nק כ"ר משה ובייינ,א קובץ
קפב ;
הרשארניס להלכרת בזה ימקוראות ,מהדורת ויבר ,ירושליס תשלייב ,נו' לייו Iאזל המרזני
בהלכות נדה פ"כ ושביערת ,סיי תש"מ
תךס"'ס
ירושלים
, 1908 , 1964נוי
צאל רבינו מנחס המאירי ב"מגן אברת" ,לובזין
;
נוי ""ל בהנוביו השבינוי
נוייג ;
צאל
הרשב"א
הריטב"א ,בפירוטו לבדה ס"ו נו"ב
;
;
אצל הראב"ז ב"בנולי הנפטיי מהדירת קאפח,
ב"תררת הבית"',
בית
שביעי,
שבי ;
שנור
זאל
אזל הר"ן )רביבו גיסיס( בפירוטו נול הרי"ף בפ"ב
דשבונוות ובחדיושיו למטכת נדה ,יררשליס תש-י" ,נוי ע"ב Iואצל רביבך אשר )הרא"ש(
בפסקי הלכר'תיו לניה ס"ו ע"א ,ובן בברסת הב"" כהגהותיי נול שולי הגליון כנדה ס"ר
עייא וערד ,רי Kריה ליב יעלין ,בנול "יפה נויניים"
אימץ
כנראה את הברסה
רב חניב,א
ראף הנעי ,כפירישו לכתיבות חי דא ,לגרוס ככתרבות רב חביבא במקים רב חביבא,
3
לקטנו זה שינן ברסאות שונות' ,בראסיקז
:
"א"ל לא בנוי לה מר למיהב כתוכה לארבנוה,
"Nל אין ,כי מטא לארבעה נטר ארבנו א nריבא " Nל מאי האי"
;? במינכן :
"א"ל לכתוב
כתרבה לארבנוה ,א"ר אין ,כי מטא לארבנוה איעבב לארבנוה nאריבא ,א"ל אובי ה"'יא ? ;
בשני כתבי די אלה חסרה
השררה ..יאעכב שבעה
ירמי בתר ההוא יימ"'א,
ריאי
זה
בראה
בדליו.ג אפשר ששורה זר אינה לאא פירשו והבהרה למלים "נסר נוד ארבנוה nארי •"lU
ויאה קטע מכתב יד אוקספורד ועל "הלכות פסוקות"' שפרסם אברמסון ,שם ,בו מופעיה
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
איענב
5
6
7
8
9
10
11
12
שבעה
בתר
יומי
יומא
ההוא
•
•
• •
•
אמר להי מאי האי
מאר להי לא •סבר הל מר להא דרבא
דאמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה
צריכה לישב שבעה נקיים
אמר להי אימר דאמר רבא בגדולה דקחזיא דמא
אבל קטנה דלא חזיא דמא מי אמר
אמר להי בפירוש אמר רבא ל"ש גדולה לייש קטנה
גד,ולה טאמא מאי משום דמ nמדא קטנה נמי .מחדמא
13
במעשה שלפנינו מסופר אודות רבינא ששדיך את בנו לבת~ 'של רב חנינא
)שורה (. 1אב הכלה ,רב חנינא ,הציע לרבינא ,אב החתן ' .לכתוב כתובה ביום
רביער הקרוב ,יום שהוא רגיל לנשואין' )שורה (,2ורבינא מצידו -הסכים
)שורה (. 3לכשהגיע יום הרבעיי המיודע -המתין עד ליום רביעי הבא )שורה
(,4כלומר שבעה ימים נוספים לאחר אותו יום שקבעו לכתיבת הכתובה •
)שורה (.5המתעכב הסביר לשואל שההמתנה תואמת את הלכתו של רבא
.הגרסה :
..כתובה,
"רבינא
.איתרה
עסיק
ליה
שבעה יווכי,
לבריה
והרר
בי
רב
אתא,
חביב,א
ליה
אוכר
אמר ליה
וכאי
לארבע
טעוכא
פלגיה
וכר,
איעכב
דהבד מאר רבא אתבעיה להיבשא ןביפיסוה ואוכרה טהורה ו:ריכה שתשב שבעה
ונרסת
הרא"ש
המזוססת
'לבטר ·וכר 17ר ,ארבע
מספרי
אחריגא,
תכעיה ליבשא ונוי ".
ה"ס ;" :אוכר להו ליום
אשבבז
אוכר ליה
היא :
אוכאי,
ליה
"אמר
אמר ליה
כתרבה,
לכתוב
לה
לא סבר
בכתוב
ליה
אמר
בקייס; "…
אמר
מר להא
ליה
ררבא
יראה את נרסת בעל ה"וננדי משבה" בהלכות איסורי ביאה ,פי"א
בכתרב בתרבה,
פלי
איעכב
בך וכההוא ייוכא ,אתא ףtל
ז' ירןכי
מ"ס עבד וכר הבי .אוכך ליה לא סבר לה וכך להא דרבא".
4
שהךי אב החתן היא הכותג את הכתובה .ראה לרונוכה את המעשה בכתובות ב"'כ
רב פפא איעסק ליה לבריה בי אגא סוראת ,אזיל למכתב לה נתובה,
"רג
5
פפא =) הלר( לבית אבי הנ 17רה לכתיב לה
בהתםא לתקנת חכוכים
תורת התקנות,
לר'
לאעיזר
n
ר"'
…שתהא בתולה
עי
וכגרוכייןא,
; 96
וראה
מהרורת
נישאת
כתובה",
ליום
במריכי לוכסכת
שבואורסןן
ע'
וראה '''שר
ע"כ :
שם :
הרביעי….
נרה
קז"ה ;
סיוכן
ראה
וכ'
בהרוקח
הגרול
' JC
תש"ונ ;
בהגהות
בלוך,
שערי
מהרש"ל
זו
לסוגהי
ובס"ז שן"ע יי"ר סיוכן קצ"ב ,ס"ק '.ר אייות הבשואין ביום רביעי ,ראה א' שי הירשברג,
וכנהני האירוסין והנשךיאן בזמן התלמןד ,העתיד ',ה עי
dische Archaeologie
,V .2ע' 34יעי 454
; 75-102
וכיוכרלביות,
שי קרויס,
· Tabnu
החלייקים שבין אנשי
פסקה ל'י"ח ,והסברי של יואל הכהן מיללבור,
בחילוף
וכזר" ובני אזר ישראל ,עי ,158
,המנהגים ,ויען חרלייח עי .36על איסור נשואי כתולה ביום הרביעי ראה יווכא "יא
כפשוסה ,כחובות
..עייב ; .תוספתא כתרבות פ"א הייא ווכקבליותיה ,יש' ליברמז ,תוספתא
.
nה'" עי ~ 212ראיל .,כן ראה שי ליברוכן ,רדיפת רת ישראל ,ספר היוכל לכברד שלים
.
בארין ,ייר,שלםי תזסל'י"ה ,ע' כ"נר-וכ"ה ובמיוחר עי רט"ר.
6
26.
,-
רוcה לבויל הבורה 3את ההשבורה ששירה 5אינה לאא הסבר לשורה •4
..
'.
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שומא ,חבעהר לינשא ונחפייסה צריכה לישב שבעה נקיים''' )שורה (7-9
וא!' הבדל אם הכלה גדולה או שהיא קטנה )שורה (, 12משום שלשחהין קםיי
חשש ל"דם חימרו" )שורה (. 13
מחךו Uסח המעשה לא ברורה זהוחו של המחעכב ,שהמחין שבעה ימםי
נוספים ,מיום רבעיי אחד למשגהו .האם ההי זה רביגא -אב החחן ,או שמא
יהה זה רב חביבא
זו
בשאלה
-אב הכלד"
החלבטו
הראשובםי.
והאר"ש'" קבעו שרכיבא הוא
רן,א
ששאל
האי "
"מאי
האשכול',
בעל
הראב"ד',
שהחעכב ומבע את כחיבח
)שורה
ואלין
; (6
בביח
הרשב"א
10
הכחודב ,ורב חביאב
של
דמשרן
שר tlי
12
והרשב"ם" קבעו שרב חביבא הוא שהתעכב ולא הופעי למודע שבקבע ,ואילו
רביאב היה זה ששאל אותו לאחר מכן "מאי האי" ד
אין סםק שקבעיה זו של הראשוגים איבה שיררוחיח הושערחיח .בחלקה
האי תלויה בחיאום שבין שבי
זה שלםביבו וזה שבכחובוח ח' ע"א,
המעשים :
וא!' זה מעביבם של השורוח הללי לטפל בהדבל שבין שחי השיטוח .אך
למרוח חליקח הערוח בראה לי שאסשר לגסוח ולזהוח אח דוכ.שוחחים ,בדךר
דזנ.וצעח להלז :בסוסו של דןכ.עשה הגחז גאמר " :א " ל בסירשר מאר רבא " …
)דשרה ; ( 12בוסח מדוייק זה -בפירוש אמר סלוגי – ".מצוי בש"ס חשפ
מעמים גוסםוח .אסשר שעם בדיקח מקומוח אלה עילה בדייבו לשער זהותם
של המשוחחים ולהביא סיוע לאחח הדעיוח דלעיל.
ק1ר'שיי
.11
ס Iב'
כI 'Iה
"הבד בי תרי דהיי קא שתי חמרא חיחי ציסי בבבל.
שקל חד מיבידי כסא mמרא יהב להי לחבהיר מאר מקדשא לי
,,
ברחן לברי ז
רביבא…
אמר
שמא בחרצה הבן לא אמריגן.
שירה ז
אמרי ליה רבבן לרביבא ודילמא שלחי
לא חציף איבשי לשויי לאביה שליח.
-
••
I
ד
וחה Kת הלכתו
8
שתשב שבעה נקיים •….הטיבה :
ר' בארהם ב·ר וי nק ·,.בא טפר
9
ר'
10ר
אנוהם כז
סלמה
11רכיבך
בן
של רוט בנרה
דוד
ובפןסקייר,K
דוcרח,
כ.תורת
"שר )הר( Kש'"
'''' 0
'": X ,
סד….
חימ"".
הגcשכול ) 'Mוורבך( ,הלכות נרה
כ ..בעלי
הנית ….
כהלכותיי
רtגם …רבא תבערה לי 1ס Rיםתג"'הם זרי:ם
הנפש" ,ובהזורת
ריני הפרישה,
''g
קיפח
י'
"
" • 12
.ב'"',
)(. 1ג
לב.רה ס"ו ע"ןז.
ג lוכחזןר ריםרי ,הננדןרת היררווי .ירושליס
.584 " ,1963
13ר' וסlנל'''' Kב יגטנר .היבא כמררכי לנהד טיובו תס"מ ,ונשיכלי הלקם טףיז שונ·".
נ XIלכמוחם יופיס ,נכוו ",כפירוש I Kכרת לן"' Kן ….כפירוש שrוב לי . .
.בפיררס Xונר פלוני".
ןיוt
–
משמערת
כםו
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דוילמא ארצויי ארצייה קמיה זאמר להו רבה בר שימי בפירשו מאר מר דלא סבר להא דרב
ושמואל".
בקטע שלםביבר מתק"ס דירוביו רבבו לביו רביבא אדררת קד'רשי הבו על
יד' האב .בס "1מר
-
מצטט רבה בר שימי את אשר שמע "בםיררש" מפיר של
רבינא • ,1שאין כל חשש לקדיושין אלה .והנד" רבה כרמרו הלוא הוא
שימי :זה" חלמד'ר של רביבא רשמע חרהר מפ " ", 1רכשהוא מצטטו הוא משחמש
בגיסm
"בפירוש
מר".
אמר
אם
משחמע,
שביסרח
כו,
מושמע,
כזה
לםחות
במקרה שלפגיבר ,מפיר של חלמד' הבא להבהיר אח דברי רבר רלהעמד'ם על
דירקם .לאמור :כאשר מחעורררח ספקות אודות דברי פלרגי ,ותלמד'ו בא
למסור דבר מד· ר"ק בשמר לצורר החרח הספקרת -היא משתמש בניסוח זה.
.ב
.
דנ ט"יי
קידוויש
"'" אמר ליה )=רב בחמן לרב יהודה בר יחזקאל( :חיתי דובג
תשקיו·
מאר ליה )=רב יהודה( :הכי אמר שמואל איו משתמשיו באשה.
אמר ליה =) רב בחמן( :
=) מאר
ליה
קטבה היא !
רב היודה(
ובאר
כם 'Iורט
וםז Mt:ל,
איו
משתשמין
באשה בלל בין גדרלה בין קטבה "
לםביבן שיחה שהתקיימה נין רב נחמן לבין רב יהירה בך יחזקאל בעת
שהראשרו הזמיו את השבי להופיע לפביר לדיו .ביו שאר דבריר אמר רב יהרדה
לרב בחמו את המשפט " :בפירוש אמר שמואל " ,והרי ידוע היא שרב ה"ודה
בר יחזקאל היה תלמד'ו של שמראל ",הרצה לםגיר הלכות ןד ,התלרוה אל,ר
ירבו הערךי אותו עד למאד ואף קרא לו "שיבבא"
בשייקים ",
והכריז עליו
IU
"איו זה יליד אשה" ".שוב משתמע ,לפחית מן המקרה שלפביבי ,שהביסרח
"בפיריש אמר פליני" ,מושמע מפיי של תלמיד הבא להבהיר אח דברי רבר
רלהעמידם על דייקם.
14ראה '''שר ,ל Kחר ,ד"'ה "'.רמ
15ראה
יי
פסחים
כ""'
..מאר
רבה
תאנים ואמוראםי ,ליגרין '"'.רת
16ראו .גרה ג"''
. 1ראה
""K
:
18ראה ב"'מ כ
שיפי
מלק ,ג'
" •1048
..ו Kכ"א כעיחי Mדרניה" ,יראה 1tהייKמן .תתו " א" .ייב ,
לדונמה יבמוח ז'-
N
בר
מספהי
' ,ייב :
,ייא ,
ובשו''' שט
20
,אה לדוגמה ברכות '''ל
נדה ב"''
ר"ה
"''.K
"'.K
28
www.daat.ac.il
" .54Z-543
כי אמריתא.
..רג יהידה הוה שקלו ואזלו בתרiו"
ידמא".
19
ררביגא",
יראה
א'
הייIכ ICן,
חולרית
ימר שמואל כשיק Kדבי
אתר דעת -מכללת הרצוג
נ.
כאב
כתאר
'!נייא
קנ"א
"'" אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן.
ליה
אמר
=)
לרב עוקבא
רב
בר
לרב
ששת
חמא ן
נחמן( ':מאי
דוהרא
אי משום
טעמא
בה
-
אוקמ ;rמר
הרא שכיבא !
אמר ל =) ;rרב נחמן( :הכי אמר שמואל ,כל שאילו עמד nוזר,
במתנתו.
חוזד
אמר ליה )=רב
מי
אימוד דאמר שמואל
ששת( :
-
לעצמו ,לאחר
אמד ן
)=רב
אמד ל,ה
פכיךשו מIIך רםשאל ,בין לעצמו
נחמן( :
בין
לאחר",
,
הדרין שלפנינו התקיים בין דב ששת לבין דב נחמן ,עוסק בפסיקה הלכתית
אודות אישור צוואת אמו של רב עוקבא בר חמא .בסיום השיחה משתמש
רב
נחמן בניסוח "בפירוש" לצורן הבהרת דבדי שמואל והעמדתם 'על דיוק.ס רב
נחמן היה ,כנראה ,תלמדיו של שמאול' ,שהרי דרש הלכות בשמו" ונבד
בצעיריתו היה שוהה בבית דיבר של שמיאל ,בן כיהן אביר כספרא דדייני , 22
שוב נמצאנו למדים ,שניסוח זה
בפירוש אמד פלוני
-
מושמע מפיו של
-
תלמדי הבא לצטט את רכו כדי להעמיד דברים על דיוקם.
ו.
הולין נ"ז !Iייא
" …
אי
הכי
אמר ל,ה
קשיא
=)
אדרב
דרב
!
אבא( :
רבי אבא לדב ירמיה בד
דלמא שני לה
בין שמוטה לחתוכה ן
ואת מפרשת שמעתתיה דרב,
אמד ליה =) רב ירמיה בר אבא( :
כ Cיחש ך:.ז~ ךכ שמוטה כשד -חתוכה פסולה " •, ..
השrזה שלפנינו השתקיימה בין דבי אבא לבין דב ירמיה בד אבא ,עוסקת
בדין שמוטת הירר בעוף .גם כקטע שלפנינו מופעי הניסוח "בפיךוש אמד
פלוני" במטהד להעמיד על דיוקם את דבךיו של רב .רב ירמיה בר אבא
שמשתמש בניסוח זה -היה תלמדיו של רב" וחבידו ",ושוב הוכח שניסוח
זה מופיע במקרה זה בפיו של תלמיד חבר.
21ראה
מ'
בוכות
ל" y Mב'"'
ועירובין ט"ו
אינציקלרפריה
מוגליות,
היימאן .שם ,ח"ג ע' ,930
הלכית
z2
לחכמי
ע Nב
התלמוד,
..דרש
ת"א
, 1970
ח"כ
.668
כי
ואה
בו'
אם
הסבוך שרב נחמן לא היה תלמררר של שמואל למךרת שירש
משמו.
ראה ב"מ
ם'"ז
נו"ב.
23ראה פסחים ל"ז ע"א וביצה כ"ג ע"ג
24ראה
:
רב
נחמך
משום
רבינר
שמרוא".
וראה
בוכות
כ"ז
ע"ג
:
"שאני
רב
:
".שאליח
ירמיה
בר
את רבי כיחר,ן
אבא רתלמיד
חבר
ומבו
ררב
-
וג",
הוהיי.
' '19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י_
נהר
'=ע'
וכ Iו
'..ח'ב רב צוחק בר שומאל בר מרחא קמ'ה דרב כהבא,
י'ח'ב יקאמר ; אמר רב 'הודה אמר רב כל שלשה 'מ'ם הראשוב'ם
חול'! אח השל'א בידל ,מכא! יא'לך חושש'! לילד אחר.
אמר ל'ה =) רב כהבא( ; ימ' אמר רב הכ'
והאמר רב !'א הולד מחעכב אחר חב'רו כלים ז
•
א WOח'ק =) רב 'צחק בר שמואל(,
מאר להי =) רב כהבא( ; דלמא כא! בבפל ,כא! בב! ק"מא
אמר להי =) רב 'צחק בך ש מואל( ; את אמרח לשמעחחהי דרב,
בפ'רוש םMו וב הכ' ; דפ'.לה בפל ואחר כך הפ'לה של'א
כל שלשה 'מ'ס תלו'! את השלאו ביל.ד
מכא! וא'לך חושש'! לולד אחר'!
-
I
בקטע זה מתק"ם ד'ו! !'ב רב 'חצק בר שמואל בר מרתא לב'! רב כהאנ
אודוח של'א שלא צואה מ'ד לאחר הל,דה .בסי'מו של הד'ו! מצטט רב צוחק
רב שומאל אח רב בובסח הומכך ; ..בפ'רוש אמר רב' :כאשר המטרה ה'א
להעמ ".את דבר' רב על ד'וקם המל .Kרב צוחק ההי חלמ".ו של רב שבכח
בב'תך םעמ'ם רבות ",ואול ,אף ה'ה קרוב וב! משםחה ",וכשי~א מצטט
ב uםn
זה "בפירוש
אמר
-
רב "
מוכח
פעם
בוספת שציטיט
זה
מישמע
מםדי
של חלמ ".הבא להבה'ר את תורת רבו.
לאור חמשת המקורות שבסקרו לע'ל ,בראה ל' להצ'ע במעשה הב".ו!
לפב'וב ,שדפ.סק .. lIא"ל Iמ'ון ש ום Mר,אכ לא שבא גדולה ,לא שבא קטבה,
גלחה טעמא מא' ,משום דממחאד קטבה במ' מחמדא" )שורות ( 12–13
באמהר על 'י' חלמ' Iו של רבא ,לוא על .",א'ש אחר .לא ובחר לוב עתה אלא
ההילברר ימ מב!" שב' המחותב'ם -רב'בא ורב חב'בא )או רב חב'בא (
תלמ".ו של רבא.
' .מסתבר ,שמב'! כל האמירא'ם הבקרא'ם בשם
'! IIאף אחד המוכר כתלמ".ו של רבא .א"' לעימת
מאורא' בבל בחר השש' -תלמ" ומבהק של
אותו פס~קות הלכת"ת '",ב'רר אצלו שמערות ",
%5
ססחים
רה'l
K' 26ה
''' p
סהנדריו
,ייב
:
",זיוכנין
חי,ייא והש"ת,
סג ' Xין
של
הוה
קאמינ.
הייוכ Mן.
שם,
רב חב'בא )או רב חב'בא(
זאת ה'ה רב'בא -מגדול'
רבא ,ש'שב לפבי' ",שאל
הש'ב לו על דבר'ו וס ,אף
קפיה
חיp
ירב….
בי,
" .798
" .1C26חביב Kכריה ,וב יימף כרהי זרב Mהמיסר הלכה נשם רבK
.ניר מיכר לנו כחלמייי סל רבא.
ו'Z
-
ב"כ
קוב"ג
ע"'ב
ו •iIC
ב·ב
פיז
,ייב.
•
2.8י~ גןיסי ו, '-ייכ וחלוין ,.,
z9
הKר
30רהaז
בתוכות
ףנn
"' JC
רב.
גיסין בK," ,-
ופמחיס
ב""
.ב'",
•30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
תמה על'י" יהצ'ב לי עיכדית שובות ".לפ'כך
את .דפסקה
האחריבה
"בפ'ריש
אמר
רבא
וכי'"
~
מסחבר,
>.
•
שרב'נא 'ד~א
שאמר
למחיחבו רב חב'בא )או רב
חביבא(.
לאיר הבחה זי ביחו לשחזר אח ד"דו-ש'ח"" שבמעשה שלפב'בי מסופו
לחח'לחי ,ול.דג'ע למסקבה שרב'בא היא שהחעכב שבעה ימ'ם בוספ'ם )שירוח
(. 4 5רב חב'בא שאל איחו "מא' האי" )שירה ! ( 6ירב'בא ,שהיה כאמיר
תלמ"י של רבא ,חמה על מהיתני שא'ני חש להלכתי של רבא שאמר "צר'כה
לש"ב שבעה נק"ם" )שיריח (.7 9יכשרב חבינא פקפק אידיח ההלכה של
רבא אם היא עיבה גם על המקרה הזה שעימד לפנ'דס) .שירית - ( 1()-11
עבה לו רב'בא "בפ'ריש אמר רבא" ,ובכך הוא הבה'ר אח דברזי של רבו
יהעמ'דם על ד'רקם.
לםיכים ,הטל'ונ םאםבר
א.
זה :
בכל מקום שבאמר "בפיריש אמר פליב'''
-הר' זה חלמ"
המצטט את דברי רבי לצירך הבהרחם יהעמדחם על דיוקם,
ב .על סמך ז.ד נחבררה זהיחם של המשיחחים במעשה הבידיו ;
•
)אי
בכך הבאבי סייע לאיחם ראשינים שאמר·ו שרב חביאנ
רב חנינא( הוא זה ששאל "מאי האי".
•
•
31
ראה
32
ראה
ככוורת מיה "~ •K
ברגית
ס"י
•
.א'"ע:
•
..
.
•
נתקבל במעיכת
.. .
••
•
באר ראי חויןשים ,תשןבןת ,חקרי הלכה מאת הגאןו רבי רפאל א"י
הדלי קצנלבגןגן זצ"ל .חןברן יחר עם תןרתם של הגאןנים רבי
בנימין דסקין ,רבי יהןשע ליב רסקין ןעיי גאןני ירןשלים זצ"ל.
הןצאת מדרש רבי רפאל ,ירןשלים תשמ"ב.
גליןנןת זער ללימרו ספר ישעיה מאת הרב יצחק לןי .הןצאת
הישיבה התיכןנית חןרב ,ירןשלים תשמ"א.
לפשןטן של רש"י ,באןר לפרןש רש"י על ספר דברים .מאת שמןאל
'פ :גלבדר ,פתח תקןה .הןצאת
משאבים ,ירשולים תש"מ.
·31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
להולכים
זכר
עו"ד דני אהדן דה האס ז"ל
ג' מנ"א תרס"ן
-
ז' מנ"א תשמ"א
.
I
הרב קלמן כהנא
I
•
יהידד גדול
מל'ם מססר על 'הוד' גדול ,אוהב ש'ראל ,אוהב תורה אווהב אץר 'שראל,
שהלן.
את
ד'
אהרן
דה-האס
זכיתי
ז"ל
להכיר
זמו
רק
ביכך
השיאה.
אחרי
זכ'ת' לבקרו במשדרו וזכ'ת' לבקרו בב'תו גבולה ובארץ.
הביח הזה בגילה ,ואף משרד עייר דיז זה ,הרו מלרז אורחים יגיה פורח
במדבר
שממה.
מת'
מעט
'הוד'ם
ועדו
שרדו,
פחות
עם
באמב'ם
ותורתו
ה'
טחרן בעיר אוטרכט שבהולנד .אר שכבאת לבית וה ,למשרד זה ,אשר שס
ר' אהרז דה-האס התבוסס עלין ,באת למקום יהרדי ממש,
כאו
נחתכו
עב'נ'ם
ונקבעו
עובדות
'''ע
כו
אדם
אחד
בוד,ד
הו
בעב'ב'
כלל 'שראל ,הו בעב'נ' הפרט.
שמעת על דאגה לחוזר כתשובה ,ולא דאנה ערט'לא'ת ,אלא ט'פול ממש',
ט'פול של הדרכה ,של ל'מוד תורה ,של מתו אפשרות לח"ם בטהרה ובכשרות,
מבח'נה רוחב'ח ומבח'נה כלכל'ח.
ושמעת על עמ"ה א'תהנ מול בס'ונוח לקעקע 'דוסות '''ע הדחרת נכר'ם
לקהל 'שראל ,או החדרח רע'ונוח של גו"ם למרקם החם"" הקהלת"ם.
וראיח לגפיך יהודי גאה אשר לפבי מלכים יתיצב יגבאךה רעיז מייצג את
שא"ת הפלIכ'ר_ ו"'סם כלפ' עם המרצח'ם ,גם ואול,
בעומד'ם ראשונה כמלכות.
במריחד
כשמדוכר
ועם כל אלה תשומח לב מ'וחדח לנעור ,לצע'ר'ם ,כאשר הוא בעצמו
היכה לתת להם שיעורים בתררה ,בש"ס ,לחדריכם ליהדרת צררםו..
והשחוממת מנ'ו הכח לדאוג ,לא רק ללחם שא'ו נו חשש תערובת א'סור,
אלא אף לסת שיראל ,במקום שכה מעט'ם ה'ו אשד דרש' זאח והקפ"ו על כד.
וח'בת אץר הקשד שבאה '"ל ב'טו' עוד בגולה בקשד'ם םאצ"'ם עם
מוסדוח
תודה וחסד שבארץ,
'ש'בות ובת'
ספר,
עם
בקדו,ח
ההחש'בוח
של
פרעלי אגו~ Iי יעם מיסדית החינון של אגו , IIיפא''' כמייחד ,קשרים אשר היפני
כמובן גם לנ'צול כל האפשדו'ות לדלות משאב'ם כספ"ם לקי'ש ולק"ומו
32
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
של בז '.,.,האוץ ברוך החזרה .אך עם זאח חשזמח לב מןוחרח לכל בע "lח1ז'ם
של בזני
האוץ
תוחי משמע,
-
בזבים
בוזח
אזחה
זמפוים
ארמתה.
זבאה
אותה אהבח הארץ לייד הגשמה ע"י ייסזר בחיהם של צאצאיז שיחי' באוץ
הקדש וע IIי בנין ביתי בעיה"ק ירושליס.
לא ה1ז' ביקוו בביתו של .,א.ןר Iדה"האס שןא ' 3tאח ממנו נשכ,ו משוטז
כמשמעו ,נשכר מבחינה כלכליח עבוו אזחו ענין שראגתך היחה נתונה לו,
אלא נשכד גם ע"י ששמעח זואית את היקף פעולחז והזרכים בהן נקט לכך
שיהא שם שמים מתאהב על דיו ,שיקל על הכלל זהפרט ללכח ברון החווה.
אך בעיקר נשכר ממגי שתמיר ו Kיח אוחו עוסק בתורה ובלימורה ,מעיו
בסוגיא שעסק בה ,מבקרא שעיין בז ,שאלה או חשובר ,אבל תמדי עזסק בחזוה.
ואם תזכור את
כאשו פעל
רצף פעולותיז,
ועשה,
למר
ול,מר עשווח
שנים ,ללא ליאזת ,טרח ועמל בשקט זמתוך חזזן ,השפיע על וחוקים בלי
ל .היזת מרשפע ,אז תדע להערוי את גודל אישיותז של ו' אהון דה"האס,
תלמדי חבר של האי גברא רבה ,הרב דצרק טל Iצ " ל ,אחור Iרבני הרלגד בירד
הקוד.ם
ראם הכות מנהיגים נאמנים במעוב-אירופה ,ראשי קהל מסזוים לחורה
ןלתעידה ,אז ראית כר' אהרו דה-האס המרןמם שבהם ,שהרי תלמיד הכם היה,
ירא שמים ברבים ,אשי חכם זנברן ,דידי רחבו לכל אשו יוארך.
זאם תצרף לכך נרעם ההליכרת ,האהבה לבריות שכל הליכזתיז אזפינז
בהן ,הקשוים הדהרקים הדידיותיים שהצלחי לרקרם עם כל מי שעגשר ,הקשר
האשיי שקשר גם עם אגשים שבאז בעצם להסריר ענינים ארגזניםי ,כסםיים
אז מקצרעיים – ,הוי מזבן רמוסכר כי ובים רבים הם המתאבלים על הליכתז,
על המירור מאתט.
ובים ישמוז לר' אהרן הד"האס זכרזן בלבם ,זכרזן מתרך אהבת דירדית
ביצר
והכרת הדסנה.
תאבה
יאכל
פריה
ןזי!/ע,
אןר ילים ויז מנ·א התקוןם הספד על ר אהרו דה האס זיל בביהכי) הגריא בשרכנת
בית
ו ,Pיחולש. o
שהנפטר
הדגןל
נהםפח
לא
היה
אמר הרב
קר
תלמדי
n
חס קזזירבןטר טילשיא רבאי ,קיק אנטןרפן,
חכם
אלא
דןגמא
מה
שח rיל
הידגרו
·חשובי ,הרב המספדי צייו שעדר לפני שניס אמר לנפטר זיל שיש עילו
ה"יוגרןת
שחזיל הטילי
מטעם
.אדס
חשוב
שאניי
)שבת
נ,א
א
לקבל את
ועדו(.
•
www.daat.ac.il
.דאם
••
33
אתר דעת -מכללת הרצוג
ען"ד אהרי דה האס ז-ל
בפירה
-הדואה •
אם מש"הי תובע רבר והחבבע כופר ,חל בריי כלל :המיצ' IIמחברי על,י
הרא" .,למה ז לכתחלה שני הצדרים שווים בנאמ'lנת .לטובת הטוען חל :
חזקה "י'ד רKם תרבט Kל Kםא כד שי לו טל,ו .לטובת הנטען חל :חזקה Kיד
רKם סוב!י פני' כפני כטל
חיוכ) .זה בתנאי שהצררים י'פיער בארפן אישי(.
כךי לתפור את הבע" ,של שתי הנאמנויות הסיחרות אחת את השניה ,נמצאי
במשר הזמן שלשה "תפחונת".
ש!)גה :
הכופר הכל לא צריר לעשות כלום.
נוcוו.כ :
הכופר הכל צריר בכל אופן להשבע שבועת היסת ראז פטור.
א( אם ומל החזקה של הטוען עומך רוב לטובת הנטען ,מתבטלת החזקה :
למשל מש"הי טוען לחבירו "נמכרת לי לעבר עב'י' :אז השני לא צריר להשבע
ישנן
שביעת היסת ,היית ולטרבתי
הריב "שריב הנמכרים
בעבד
עברי
שי
להם קול'"
ב(
מה שמזלזל,ם בחזקת הנטען הוא ,ממני שז.בנ ' rTים שהוא אולי רק טוען
כר ,הי'ת שכרגע חסרות לו מעות כרי לשלם ,אבל לא שרצונו באמת לכרoר.
אם מאםנ שי לנטען חזקה ששוה לחזקת הטעון ,אז אין הנטען צר" להשבע.
ממילא :בעל שתובע את אשתי שהיא אינה מק"מת חובות' 1Tבמשק הבית
והאשה מכחש"ה ,במקרה זה על הבעל להביא ראיה גמורה ,בלי שבועה של
האשה ,מחמת החזקה
של ,: i
איז אשה מעיזה סניה בפני בעלה.
נרKנים :הטוען צר.ז לפני שהנטען נשבע שבועת היסת ,לקבל על עצמו
חםר '''ע) אמן( .שהנטען מטיל על מי שמשבע'> אותו שבועה בלתי צומרקת
ה' 'Iת והוא תובע רבר שלא גמיע לו .ע"ן רמב"ם טוען ונטען א ,ר.
וע"ן שם המ"מ "'" :שכל מקום שנזכר ברברי רבינו חרם סתם הוא מתקנת
הגאונים ז"ל '..
הרמב " ם מדבר כאן
אמנם רק
לגבי שבועה מן התירה על
האפשרות של חרם.
שבועת
איפא
היסת
הא"
מדרבנן.
מה הז התצואות • של אי-השבעת שברעה שארם מחויב בה ! לגבי שבועה
מז התורה )גכון מורה במקצת( ,שבדרר כלל נשבע הנטעז ,ש"
עליו
לשלם
במקהר שמסרב להשבע.
•
נוטף לשויירםי רביס ,נתן '''יז אהרן דה הן(ם ז"ל הרג )C :ןח כנישיגcם משפםייס בתורה
וכפוסקםי.
לשם
Kכז וביבגtיס
בך חם ל"ובר
ל Kשי
פיקים
מהתהא
K,סי
פרקים.
חאת ,כתרגומן
34
www.daat.ac.il
של בני ר'
וסלסה
דה
הגcס
ני.,
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא כך הדבך לגבי שברעח היסח .אם הגטען מסךב להשבע ,רלא הפכה
על הטרען
הרתךה
' -כ זה אכן אפשךי לגבי שברעח היסח ,אבל ל Mלגבי שברעה מן
-אז משמחים אח הגטען שלרשים ירם "אם לא בא רלא חבע גדריר
מלקין ארחר מכת מךדרח" ,אמםנ אם גם זה לא ערמיל ,אז הרא פטרך מלשלם.
כל זה איפא לגבי כרפך הכל.
כפיךת הכל יכול להיות מתמת סיברח שרגרח.
(1
(2
הוא יכול
לומך ;
לא היו דבךים מעולם.
אמגם הוא יכול גם לך~פיע ,על אף שמודה
ביס n
התבע"ה ),,אמגם
באמת לויחי ממך 1000 ,גולדן"( עם טםבת פרעתי ),,אבל שלחמי "(.ךל
כשירת אחת עם "פרעתי" עימך באיפן עקרוני "מחלת לי",
טעבת "פרעתי" חבשכת לכתחלה כמענה רגילה של כפירת הכל ,דתיירב
הגעטן רק צךיר להשבע שבועת היסת ואחךי זה הוא פטוך בלי להביא ךאיה.
•
למה הטוען "פרעתי" הרא כופר הכל ן
גבלל שטענה זאת לשעצמה היא לא טענה שאי אפשר לד,אמין בד ,ז•K .
בגלל שמי שאומר כך ,לכתחלה הו Kנאמן.
חושן משפט סי' ע סע' ; Kהעובדה שך"א לא יכרל להביא עדים שפרע ,אין
זאת אשמחו .הךי מותך לו ,אפילו הלוה בעדים ,לפרוע ללא עדים ,בלי
שמבאי אח עצמו '''ע סך למצב יוחר גרוע.
אמםנ המלוה יכול לקIבע מראש עם הלוה ,שהוא לא יפער לו אלא בפני
דעים .אם אז אין לו עדים ,לא יעזור לו טענת "פרעתי" והטוען גובה ממגו
את
כסרפ.
כל זה במלוה בל ,שטר .
מכקהר ישש םשר ,ככל צוהר ,14….ל Mתעזור טםתנ '''.תערפ" מבקרה
זה חל אמגם על הטעון ערד חיוב שבועך" גם כאן ע"זרו הסכם שיעשר עם
השטר ,השטוען
יההי
אנמן
בתבע"ה שלר,
לקבל
את
כספו
ללא שבועה.
בכחב ידן שי ספק אם אפשר לטגזין "סרעתי" .הרשו משפט סי' ס"מ סע' ב'
רמ"א ; ואין לדיין בזה אלא מה שעיגיי רואוח .לפי הפוסקים שגאמן בטעתנ
פערתי בכחב די) ,אין הטוען יכול לומר שטרר בדיי מאי בעי הואיל והגטען
יכרל לעגרת ; לא מעגין ארתי ,בגלל שאחה לא יכול לעשוח עם זה כלרם.
לפי החושן משפט רבאר היטב )שם ,דלא כרשב"א( גם בשטר '",,כב אפילו
הרא מודה שזאת חתימח דיו אפשר לפטור את עצמו )עם שבועת היסת( '''ע
טע Uת שוגרת .למשל אם הוא אומר ;
אמגם היתה הודאתי זאח ביגי לביגו,
אבל לא לויחי הלואה זו מעולם ,וזאת בכח מגו ,הויינו אילו ההי ואמר פרעת.י
אז
היה
פטור,
נמר .ערד דוגמה בקשר לזד"
אןי כח לעטגת "פרעתי" אם הוא
אומר ;
שלמתי תור הזמן הקכוע ,שהרי
חזקה יאן ראם פוסר רתן זuמ )דוגמה לגבי איסור והיחר ;
אם האב של
I::בור תמ חרר שלשים םוי לאחר לדיח הבן ,אז הבן גחשב כלא פחי הואיל
~,
www.daat.ac.il
35,
אתר דעת -מכללת הרצוג
יאין אדם פירע תיר זמני ,החי~ב אפילי עיד לא היה !(.אם הטיען תיבע
לאחר הזמן יהנטען אימר פרעתי תיר הזמן ,נאמן הנטען מגי שהיה יכיל לימד
פרעתי לאחר הזמן .כמי
כן :
אם לא הוכח כלל שקכעי זמן מטי"ם ,הונטען
בעצמי מדוה לזה ,אמנם האו אימר :
פרעתי תיר הזמן ,אז היא נאמן על אף
החזקה של אין אדם פירע תיר הזמן ,בכח מגי ,אפשר אפילי לימר שכל
הנאמ uת של טענת "פרעתי" מביטטת על המגי :
שהיה יכיל לימר לא היי
דברים מעילם.
דיגמא נחמדה של ההנחות ה'",ינית בחישן משפט טי' קל"ד.
א( אימן שכיפר בבעלית הבעל,ם על כלי שנתני לאימן לתקני ,א'ני
נאמן עם הטענה של למשל "אתה מכרת לי" ,אם יש לבעלים עדים שזה היה
שלהם .הבעלים נשבעים שביעת היטת.
ב( אם הכל' איני נמצא עיד אצל האימן יהיא אימר "החזרתי) לר אי
אתה מכרת ,,,,ל ש'ני המגי שהיה יכיל לימר לא היי דברים מעילם יהאימן
נשבע שביעת היטת .דין זה חל אפילר אם הכלי נמטר לי בעדים יהיא אומר
"קניתי איתי מןמ" מגי שהיה יכיל לימר החזרתיי .שכיעת היטת,
ג(
אם הבעל,ם מטרי
כעדים
)יהכל ,עד"ן
נמצא(
יהעדים
לא מכירים
כידאי שזהי של המערער ,רק מוצאים כן דמ"ן ,אז האו יכול לומר "לא קכלתיי
מעילם" ינאמן ,אמנם אם היא אימר " :קבלתיי לתקן ישיכ לקחתיי ממר" איני
נאמן .אז לא ש"ך המגי ,שהיה יכיל לימר להד"ם ,היית הראש' אילי מתיר
פחד שמא בכל זאת העדים יכירי את הדבר ,איני מעיז לטעין כר.
כה
המני Kיפ Kתלרי
םכצK1י.ת Kנחנו וKמרים
מני
רק
םK
Kיו שום
םיהכ שמתקבלת טל היטת ,למה של Kההי וKמר הטטנה הייתר טיבה,
עד כאן על כפירה ,עכשי,ר על הידאה.
הדואה כרירה עישה כל היכחה ניטפת למייתרת :
"הידאת כעל דין כמאה
עדםי" .אבל איזי הידאה היא כמאה עדים ז
ל Kהידאה מחיץ לכית דין .הידאה חיץ לכית דין שיה אך ירק אם היא
עשריה בניכחית שנ' עדים עם כררנה להרד,רת ,אר אם היא נקכעה כשטר '''ע
הנטען רהשטר נמטר לטרען ,רכדר '.כמקרים אחרים יכיל הנטען לחזרר בר לפני
דהיין ,בין היתר עם טטנת האטשה ,כלומך היא יכיל לומר "ההודאה לא היתה
ברצינרת .אם אתה מבקש ממני דכר שאיבר 'כרל להיית כרצינרת ,מיתר ל,
כגבד זה לעשית הרדאה לכדיחרתא כעלמא ".אבל לגכי זה יש לקחת כחשברן
המציאות של הנדירן ,מה שנראה מה'וצאים מן הכלל דלהלן על טענת השטאה.
(1
(2אין דךד ציברר להשוט.ת
(3אין דרר כנ' אדם להשטית כממרן התפסח כדיי אחר.
אין
אדם
משטה
בשעת
מיתד.
36
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד:דיז:K
סתרו
:
םכ"הר.
אם הטוען אומר ..לרןת ממני" והנטען אומר .. :לא לויתי ולא היי דברםי
מעדלם" איז הדא יכדל לטעדז אח " כ ,נאשר הטדען מניא ראיה על ההלד Kה עי"
דעים" ,מרעתי" ,כי מתוך כפירתו ,של הבסיס ,בונעת הודאה שלא פרע.
הטוען גם לא צרוי אד להשבע ,כי החכרר שהנטען הדא כפרן,
נקשר לדה :טטנו חטים והויה ' לו שככורים,
במקרה דה אי! לטוע! דכוח לקבל את השעורים ,הואיל ומחוך ..הכפירה
שלו" )רא אומר חטםי( נשמע כאילו ..הודאה" ש Kין לו לתבדע שעדרים,
תלרן במציאות,
כאן אמנם הכל
האם הטוען יכול לחבוע אח " כ אח השעורים ,אם הוא מביא ערים ז דעות
שונוח ,הדבר חלוי בדה אם רואים טענח חטםי כמחילה כלפי השעורים K ,ם
הטוען הזכיר במפורש ובדיוק את הדמן והנטען דדIכה על הזמן ההוא רק
בשעורים ,אז אמרינן שהטוען מחל ,בגלל שאחרח בוראי היה חובע אח שנהים,
אנל
אחח
בלאו הבי אין אדם מוחל
על
שאר תביעיח,
לא
אם
חבע
אלא
)ח IIמ סיו פ"ח סע' יג(.
,
םשר שכים רנוח קרא ר אהרן דה האט ז"ל בעיון את פסקי ידן של ידיגי אץר לשואל
בעניני
אישות
בעירכח הרב
דינים
אלה
ומשפט,
דב
ונתן
כץ
ע"פ
ז"ל .ר'
הרצאןת
חוברות
אהרו
דח
לפני בעלי
ידיני ישראל באץר ישראל ,תור בירןר
הנימוקים
המשפטחם
של הידינים בפסק
שבשיס
.פסקי
האס
ידן
של
ז"ל רשם
בתיס בהולנד
לש הטענית
הדין .בהרצאות אלו
לע
בתי
הדין
לעצמן
הרבכיים
ראשי
המשפטים
פרקים
שהובאו
של הצדדים היריבים
עדמ
על
נצחיות
בישראל"
התויה
מפסקי
להכרעת
והסבר
על
ןהיסחרת
ןבפןסקים.
..www.daat.ac.il
•
ו,':r
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הי"ד •
הדב נפתיל הץו שטיינמץ
בענוי מלקות על אכילת בהמה טמאה
ב"ה ה' לסדר כהעלרתך תש"א למ"ק.
לאהרכי קיירי לחביבי הבחמד מר אחלבו עמבראל שליט"א.
הריבי בזה לקיםי מפתח שפתי עלי מסעי דךר ארטרעכט ,שהבטחתי " ..אז
לכתיב ענןי דכר תרהר ,רבמשך הזמן נזדןונ יל הכרת פני בבאר mזי למרקוי
Deכעמדמ חכרות ההכשרה רכתךו
ה"ה הנחדמ למעלה להשכיל מ"ר Haas
אחד הש' ITים העיר אדתי על שאלתך כדכר ענןי רמקדר הלא תעשה באכלית
בהמה רחי' הטמאםי ,רבדרך העבהר בעלמא לא ירדתי בהשקפה ראשרנה לתרך
ההלכה רלא ציאחי ויי חרבח הבראיר הענןי כל צרכי ,ימאז דעד עתה דעתי
לכרא ככחרכים מפרשר כדכר הזה ,ינ mה דע עתה מפני כרשל כח הסבל
הזמז יהמקים.
מטדרת
רזה החלי בענןי הנאמר כשר"י ז"ל על הפס' ארתה תאכלי )קיורא אי,
ב( מביא ]מבמ' זבחים דף ל " ד( איחה לוא כהמה מטאה לעברר .,..לע כעהש
לדיית רבתר"כ מסיםי בזה איז לי אלא עשה ,לא תעשה מניז ת"ל הגמל
הוארנבת רכר' יירז היא רמה אלי ששי בהם סמיני טהזח ]י"ל סימן ('א הרי
•
זה בלא תעשה על אכילחז כדכתיב מבשרם לא חאכלר .שאר טמאםי אשיז
בהם סימני טההר ]ר"ל אפ" סימן ('א אינר דיז שיהי כאל תשעה על אכליתז
]מרבא בקצירר ברש'" ז"ל על הפסיק מבשרם לא תאכלר )שם "ייב'( ,ח רלפ"ר
ההי אפשר לרמר דאיז לרקדי על אכילת מטאים שהרי על העשה ]ר"ל לאר הבא
מכלל עהש כמבאור( םשטיא דאין ליקיז לעל לאר הבא מק"י הלא איז עתשיז
מז הדןי·
•
הוכ בפתיי הזי שםיינמז ה'יי' הגוי לפני מלחמת
"ים השניה המונבריה להוינד וגר
Jם שמIכ"ח ,כרוסרדם M .חי .לחנן חףי לדמ Kנלו ,נוסף לשעיירין זאי הרב וכיC1ר הייי
לנדיי ה'יד' זזיי ברוטרדם ,
הדהיםיר ,בר הרב
זס"'יסנץונ
נקזי חדא נםי מףר
וניסף
ללימוייי התיכונםיי J .ם
נזררח היגרווס
הרשאונות נרנ
Enschede
י n lIIנכי יברנר
ר .Utrecht
לא הסכרה
ר
:דMרן
בייי
הר הםא
ו-ל
וכניני החומרה
לschede-
Eח
ןבלוי
.ח נזיטת ,לזבך םז הרב וססיינזונ דבברי התוטפות בתיבות לכ) M ,רה שכן וסי בהן וו
חמ"( ווcף העביי לו שלאה בשם חאי בענדי מקןר חייב מי pוח
,ל אכילת כשר בהתונ
סמאה ,כמניאו נרמנימ כהלי מאכלות ~סורית ,פרק כ ,הלכה כ .יתכן ששלאה זו העסקיה את
אחי )שKז עוו ל Kהגעי לביל '''ח שנה( נקשר לגזרות היוcוונוח על יהדוח אירופה והעברח
מ Mות לאפי יהודיס למחנות השמהד ,חארי שנתםיי ,כובחהנ ברגן"לבזן ,חגlי ה-דד דיכר וחי
,ל שלאת איסרר בשר בלחב בסבר הבn:ב סונהנ. c
הפכתג
..
.
הנמנU
לJ
הרא
דערת
ה Jתקת המכתב מתיר כנת
"
הtIכת
למירד
התרהר
שהוחב .בשווcה נעשתה
. .
38
www.daat.ac.il
נשנרת
,",
השו .Itב,
בני Mו' nנז ניי.
~ינה »מנואל
אתר דעת -מכללת הרצוג
אד באמת כתב המ"מ בפ"ב מה' מ"א דכיון שקדמו לאו הבא מכלל שעה,
שוב לוקין על לאו הכא מכח ק"ו ההסברה לזה מובא בס' קרבן אהרן תדא
דאין מזהירין מן הדין הייבו כשאין ל uשום לימוד לאיסור הזה ,לזה באמר
שאין כח בק"ו לתת עליו שתי מדרגות הייבו איסור ומלקות ,אכל כששי
איסור בלי הק"ו ,אזי מזעיל הק"ו להעלותו מדרגה אחת למלקות דאל"כ למאי
אתא.
ומוטיף
עוד
שם,
דאף
אם
באמר
הטעם
עובשין
דאין
מן
הדין
משום
דהק"ו האו היקש שכלי ושמא שי איזה פרכה על הק'" ההוא ,גם זה הטעם
לא שידי הכא דכיוךו דבגמל וחזיר מפורש טעם בחורה מפבי שאין להם סימן
שבי ,הלא הק"ו מפושר ושום שכל בלי פקפוק כלל ,דכשאר טמאים שאין להם
סימן טהרה כלל כ"ש שלוקין ,ששי בכלל מתאםי מבה וד"ל.
ובספר גיבת וודרםי מהפ"מ ז"ל מוסיף לכאר דגם טעם המהשר"א ז"ל
בסנהרריז ס"ד ע"ג בשם סמ"ג דהיא הבותנת כיוז שהיא חמור אפשר שהתירה
איבו רוצה שיתכפר בעובש הקל ,איבו שייד כאן שהרי מציבו כיוצא כו בעוף
טמא ששי בו גם כן חומרא זאח שאין בו שום סימן טהרה ואפ"ה אין בי
ייתר
מלאו שבאמר כו ואח אלה חשקצו מן העוף לא יאכלו ,הרי פשוט שכל הטעמים
איבם שייכםי בו לפוטרו ממלוקת.
וכעת שי לעיין לפי המ שהעיר הרמב IIם בשרשי המצות שושר ו' שהמציה
ששי בה עשה ול"ח ראוי למבוח עשה שבה עם מ"ע ולאו שכה עם מצות
ליית mשיב שם ג' ארפנםי "Mכגין המב mה בשבח מ"ע והעושה מלאכה הוא
עובר בל"חr ,כ לאו שקדמו עהש כמו אובס ומוציא שם רע ,מ"ע לו חהי' לאשה
ומצוח לייח לא יוכל לשלחה ,ני לאו הניתק לעשה כגון לא חיקח האם לייח,
שלח חשלח עשה ,ומסיים וכן כל הדומים לאלו הג' מיבים .ולמה לא מבה
גם העשה חר של אכילח טמאים בין מצוח עשה כיין שהוא לאו הבא מכלל
עהש mשיב שעה .אף כי אמםנ אשר הל" nמ רפ"א מה' מ"א הביז שמצרת
עשה דהבידקה שמנה רביבו בין מצוח עשה היוצא מפסוק והגדלתם בין הבהמה
הטהורה לטמאה )ויקרא כ ,כה( ,הוא עבין מ"ע בחיוג איסור אכילת טמאים
רכל חי,וב העשה להבדיל אינו אלא עשה נטמאה יכמהו היא סברת הרמב"1
בסה"מ ,אבל עכ"פ לא עלה על דעת רביבו הרמג"ם לכחגו בפירוש בין מצות
העשה ולסמכו על הפסיק אוחה חאכלו שםמנו הוא למד ללאו הבא מכלל עשה
ודינו כעשה כמבואר
עשה,
האו
דויקא
עיקר
באופנים
המציה
-
אגל אחר העיין א"ל שלא יחכן למנוחו בין מצות
שמנה
ימינת
הרמב"ס
רצונו
בפירןש
יחברד,
כםו
שירי
זה,
מנוחח
כי
שם
ושביחח
מצות
שכח
העהש
שעקיר
מציחי היא המביחה והשביתה לא העדר מלאכה ,כי עצם המלאכה אין בה
איסור בפבי עצמו זולח מפני מצית העינג יהשכיחה יכעשותי מלאכה משבית
מ"ע דמביחה וכ"כ לאי שקדמי עשה ,היא פיעל גמיר לקיים העהש ילאו הביחק
לעשה היא פועל הגא לעקיר את עגירח הלאי ,כל אלה דזב.ה מצוח עשה
שאר ציוינו הגירא יח"ש על קיים העשה מצד משעה חכליח העשה .אבל
נג"ו אין תכלית הצרוי להתמדת השכיתה זהשמלרה ,רק הקב"ה הקפדי על
אכילח החעייב המטמטם אח הלב הויישב בטל מגלי לתגעל בדברים החיעגםי
-•••
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
יקבל שכוו כעשרה מצוה כדא" במס' מכות כ"ג במשגה שיב ולא נובו נוביהר
נותנין לו שכו כעושה מצוה .כ"ז לענין שכו ,אגל לא ימנה לכלל מצות עשה
וכדמות ואiר" מדכרי הגמ' ב"מ דף סא ע"כ תנא דבי ר ' שימעאל אילמלא לא
העליתי בב " י ממצוים אלא בשביל דגו זה שאינן מטמאים עצמן בשוצםי
דיי ומקשה הגמ' ומי נפשי אגירiר"ו טפי מריבית ושמקלות וציצית ,א"ל אע"ב
חזינן מזה דעיקי העשה היאדלא נפשי אגירהיי טפי מא י ס" למיכליהן.
משום תיעוב שגוום האכילה והעדו האכילה מונע מתעיוב ההזא ואיבו עלוי
בעצם.
יעל טעם המהשר" Kהב"ל שבתן טעם וKין עובשין מן הוין ולמ KלK
טגי ל" בעונש הקל להחמוו ,כבו העיוו האחוונים על זה לפי מה וכתב שר"י
ניבמות דף ה' דהא דליית חמוו מעשה הוא מחמת mזינן דעל ליית לוקין
עליי משא"כ על עשה, ,לפי דברי המהרש"א הנ IIל אין ראי' ממלקןת דל"n
חמוו ,דלמא עשה חמור ולא טגי ל" כמלקות דהתווה לא וצתה לפטור
איתו כעונש המלקות -אכן י"ל שרני הטעמים הנ"ל ,ו"ל טעם המהשר"א
וטעם
קובן אהרן
תליא כפלוגתא
דתנאי ו"מ וו"י
כקדיושין
לה
בטו'
ומעשהז"ג אי שני כתובים הב Kים כאחו מלמדין או לא ,עפ"י מה שכתב
מהו " ש מקינון כט' הכויתות הטעם דלו " י מלמדין מ ש םר דכמו ואמוינו
מילתא דאת" בק"ו טוח יכתב לה קרא ,כמו כן אמירנן דמלתא דאת" במה
מציני טוח וכחכ לה קאר ,ושי לחדש כזה הטעם דו"מ פליג על זה מרשם
דכל הסעם דאמירנו כק"ו סוח כותב לה קרא כי היכא דלילקי עלה ,דמכח ק " ו
לא '"ה לוקוי דאיו עונשיו מו הדין ,להכי טוח בדתב לה קוא ,שמא " כ בשבי
כתובים הדי' יכול ללמוד אחד מהשני במה מצינו ,ליכא למימר טהר וכחב לה
קרא למעו המלקות דעל מה מצינו לוקין עליו לפי שיטת הר"ו ועיין במשנה
למלך פ"ב מה' נזיווח ,א"כ למה טוח וכתב לה קוא ,אולם שיטח השרב"א
בסו' דוחע בשלה דגם על ומה[ מצינו ]אין[ עונשיו מו הדין ,א"כ שפיר
יש לומו טרח וכחב לה קרא ואוי כאן יחוו וממילא שני כחובין מלדמיו,
והנה הא גופא אי עונשין על מ"מ אי לא ,תליא בב' הסעמים דלטעם המהשר"א
דדלמא הלמד חמור ממלמד ולא סג" ל'י במלקוח ,זה לא שידי במה מצינו
כייון דשנהים שיום רשפיר י"ל עלנשין מן הדין רא"כ לא אמרינו
םm
יכתב
לה קרא ,וממילא ב' כתובים הבאים כאחד אין מלמדים ,משא"כ לטעם קובו
אהון דדילמא אית לי' פיוכא שנעלמה מאתנו ןה שירי ג"כ במה מצינו ו Kייכ
גם כמה מצינו אין עונשין מן דהין ושפיו אמרינו
גם במה מצינו טוח
וכתב
לה קרא וממילא כ' כתוכ י ם הבאים כאחד מלדמוי .ודו"ק כעין עינוך .היטב
ןחמצא
נכיו בחעש ltי
קצרתי מאדו ינ ,פני טדרח יגם כי
אני מה מחוסר ספריס
ו·אוי לי אפ" גמ' לעיוי .וחמחול לעייו היטכ ככל המראה מקימות ותדקדק
ככל הנ " ל כמחיניח ואולי טעיתי במווצה ,כתוכ לי את אשר לא יצרה
ואשחעשע
עמד
בשעוי
חשובה
כפי
השגת
כו כדאי להכין ולהשכיל כואוי וכנכוו.
40
www.daat.ac.il
קט
שכלי ודל
כקאיותי
שאין
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועל מה שהעירבי המשכיל המכורכ וכ"ר הארן יט הסאג cבעבין הצר' השוה
ראמריבז בכתובות דף לייב !Iייא גבי חובל בחבירו מה להצד השוה שבהז שיש
בן צד חמור וקושית
התוס' שם מפבי מה
לא פרכיבן כן בנל מה הצ.ד
ומע"כ הנ"ל השתיקק לביארר ענין זה ,ראיתי למהד Ifם שיף ז"ל שכחב הדא
דפרכיבן בההיא דכחובות
צד חמור
הוא
משום
שאין
משתוים
המה
בדצ
חרמר,
ודהברים מבוארים יוחר כס' גיבח וודרים כי כל מה הצד צרדי ששיחוו שבי
המלמדים בחומרא אחת אשר גם הלמר משחווה עמהם בחומרא זו ,אוי אבו
הא לאואומירם שזו החומרא גורמת הדין ואבי אביא אף את השלשיי,
הכי ר"ל כשאין משתווין השבי מלמדים בחומרת מה ,אין למדיין השלשיי מהן
במה הצד דשמא חומרות תלוקוח הן הגורמםי אח הדין משא"כ כשאבו מוצאים
חומרא
המשתוות
בשתיהן
אבו
אומרים
מסחמא
זאת
החומרא
האי
הגורמח,
וכן מוכח בקודיש'לא חומרוח החלוקות ואף אבי אביא את השלשיי
דף ע"ח שצרדי שיהא הצד השוה משתווה בחומרח מה והוא כלל בראה ומסתבר
ואם במצא מקום ביגוד לזה לא בביח בשביל זה כלל גדול ההוא ועליבו למשכובי
בפש" לישיב מקום הסוחר ולשמור כלל זה.
ובזה הנבי פורש ברכח שלום ומברכך בברכת שבתא טבא,
בזכה כולבו
יחד לבשורה במהרה ,שלום להוריך בכלל ולאחדי שלמה בפרט.
נפתלי הערצל שט"מ
הנבי בותן בזה את בריתי שלום למ"ר דע האאס שליט"א בכבוד ובהוקהר
הנ"ל
בריי א"יני יים יים יעונס לני
בדירתו של רבי אהרן דה האס ז"ל היה שלט "ברון א-דני יום יום
יעמס לנו"
)תהלים סח,
כ( .
הכוונה לא היתה רק לפירוש המקובל
"יתן לנו ישועה רבה" )פירש"י( ,אלא לפירוש התרנום שם שכל יום
הקב" ה מוסיף לנו תפקידים חדשים "ברין ה' על כל יומא ויומא טעו
לנו מוסיף פיקיייא עלוי פיקיייא" .את הפירוש הזה קייס הנפטר ז"ל
כל ימי תייו.
מתון הספד על רבי אהרן דה האס ז"ל
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
~
יונה עמנואל
.
אורות כיהדות הולנד
לה' 'Tוח הולבד ה' 'lשושר'ם חזקש בעבר מפואר ומכאן העמד"ה הא'חבה
על המבהגש וה Uהגש המקובל,ם .הקהלוח הרבוח בע"ם ובכפר'ם וכז קהלח
אמסטדרם הגחלה ש'משו מקור של גאוה מוצדקח לה'ו" הולבד .בח' כבס'וח
יבחי דפוס ד"ועש ,פע'לוח למעז כלל ש'יאל ,ובמ' 'Iחד למעז ארץ ש'ראל
)כולל הו"ד ופקד"ש ואמרכל,ם(,
-
כשלוב עם חופש דח והעדר אבטש'מ'וח,
כל אלה בחבו ל'הדוח הולבד מקום מכובד בחוך כלל 'שראל.
מבאה וחמש''ם
שב'ם
האחחבות
סבלה
ה'דוח
הולבד
מבדד"וח
רוחב'ח.
לבד" ות זו ה'ו תצואוח שובוח .עד לשואה האחיובה לא קמו בר~לבד תבועות
רופומ'ות,
אך
גם
תבעוות
חדר ' 'Iח,
כגז
החסד"ות
ותנועת
המוסי
ותבועת
"תוהר עם דיך אץר" כמעט לא מצאו מקום לפע'לות' .הוד' הולבד המש'כו
בדיכם ,אך למעשה זאח ה'חה דר'כה על המקום ואף 'וחי גיוע מזה.
ההתבוללוח חדיה גם להולבד ובשעה שכל קהלות הולבד בשאיו מאנ Uת
לדרכז הדתיח ,בתדלדלו שורוח החדר'ם .נשעה שכל רבב' הולבר ה'ו באמב'ם
לחירה ילמסוהר ללא סיג ,השתשרה בי! ה'ודי הולבד עם"הארצות וחלק'ם
גדולש של 'הדוי הולבד חדלו לה"ת שומרי חוהר ומצוות.
אין מלא ,אפיוא ,שבה'דות מפוארת זו היי ביגורםי :
חרד''Iח
בביהול
הקהלות והקפדה על כל מבהג ,ךא גם בסיגה מתמדת והחבוללוח.
השואה באיריפה פגעה בה''יי הולבד בצויה חמורד .כתשעים אלף ה'דרםי
הובלו לטבח ד'''ה ורק שריד"ם בצלו.
שי ל' זכחבות בפלאש על 'הדוח הולב.ד על רבבה' ומורה' ,ראש' קהלה,
בעל ,בתש וחברש.
להלז זכרובוח אחדש על ה'ודש בעלי שע"ור קומה בהולבד .למעז ד"עו
החרוח הבאים :ביהדות הולבד קמי חיידי סגולה והיי לבס .ספרים רבים
בכתבו על הרשאה של 'הור' הולבד ,אך כמעט בשכחה החבהגוחם של '"דח'
סגלוה בשואד.
גם על המאמצ'ם הרב'ם של ש'קום 'הדוח הולבד אחרי השואה בכחב
מעט ,על הבע'וח וההצלחוח ,על הש Iiל,ם והקש"ם.
לכז כתבח' השורות הבאות והלוא' שאחר'ם ' 'Iס'פו וש>ל'מו.
הרב שמעןו דסברג הייד
הרב דסברג בולד במשפחה חשובה בע"רה בדיומה של רוטדרם .הוא למד
בסמיבר ליבבים במאסטדרם ובתמבה לרכ נצפיז הילבד .בתח'לח השיאה ,הועבר
היב דסברג לאמסטדרם יכאשר הרבב'ם המקימ"ם הועברי למחבית ההשמדה
בהה' היב .דסברג יבה האחריז של אמסטידם בשבית השיאה .מאמצע תש"ב
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עד סרף חש"ג חסלר הגרמנםי כמעט כל יהרדי אמסטררם ,ייחר שמרמנםי אלף
היוו ו Dה"יר,
בארש
השנה
תש"ד
נעצר
יי~'ו 'יים למחנה Westerbork
זד.
איירה
קשה
השחררה
דסברג
הרב
מבזהר
במהנה
הילנ.ד
כאשר
עם
משפחתר
דד tעבר
הייחי כבר כמה
ץנ ו ע
ששארית
עם
חשרםי
ה.וידדים
מראת
בחמנה
באמססררם
נעצרי ימגיעםי בראש השנה למחנה,
חמנה זה ה.וי מחנה מעבר לחמנית השמדה בפילדי ,המשטר ה.וי קדש,
אך לא משטר של מחנה ריכיז .כך לשמל ,ה.וי מיתר להתפלל באיהל גלוד.
בליל ד tשענא רבה שמענר ש הרב דסברג יירשר ,כK.יהל" .היפתעתי מרהפעתי
הרגערה רהבטיחה של הרב .יךס התחלי :השבתי לדחש בשבת שיבה במאסטררם
וםני ציביר קטך ,אך הקכ"ה צרה שנלמד במקים הזה יבצברר הגחל הזה את
הסיג.וי .ומכאך עבר הרב דסברג לסיג.וי של "םעם אחת נשתרה הדעםי למביא
ונתקלקלו הליים בשיר" )ראש השנה ל(. ,ב היא הסביר את הסיג.וי יעבר
לשםית הרמב"ם בהלכית קדיש החדדש )פרק ג הלכה '(.ה הרב דסברג ח'ו ש
שלפי הרמב"ם הקלקיל לא ה.וי בראש השנה אלא בראש חו'ו ש רגלי .אדלבוני
כשחתי כשיהא את השמך שהעייר לש הרב סדברג כיישיב דOזתייה ה I ,זסה
בזי דביי המשנה והגמרא השקלקיל ה.וי שביר של הלוםיי אוליו לםי הרמב"ם
הקלקיל ה' ך ,בהבאת קרבך מיסף.
אחרי כהמ חשרםי עבינו למחנה כרגז בלזז שרס
דסברג מקחב .הוא בלט באשיייתו האצליה והחזקר.
שאלו לפעמםי את הממגרםי שעבח בכל מיני עבדוות
שלדס , .שהיי ה.וי רמרגש מאדו שהם לא היי רגליים
כזיתי להכיי את הרב
הגרמניס ,אנשי .,ס.ט
קושח מה ה.וי המקצוע
בעבוו ו; גIוIנית קשר.
בברבז בלזז הרי כמה רבנםי ודם .הדעפיו לא לנלוח לגרמנםי השם רבנםי
ולכך ענו שהם מיםיר .ל Kכך הרב דסברג .היא ענה :אני רב .הגרמנםי
החעללו בו ,אבל הוא לא בכבע ,אעפ''' שהגרמבים בחוב לי עב mח בזייית
על הייתו רב.
זמן קצר עבדתי אתו באותה קמהצ .היא חזיק את חחבו .למזלנו הענזו ו,
לא יהתה קהש ,ארגנו שם שבכל בוקר ,אחד יגדי דבר חוהר .הרב דטברב
התחלי אח התיר ,בארש חו ו ש מנחם אב חש".ן הוא דיבר על מזומרי הלל
והסברי שבקרפ "מן המצר" מובאםי הפסוקםי שבפיר של הועהל לביח המקו 'ש :
"פחחו ל ,עשרי דצק" .אבז מאסו הבינםי החיה לרשא םינה ,,,זה הייס שעה
ה' "כוו '.אך בכנסיה לבית המקשר היא מחפלל ברח.רגשוח "אאנ ה' היש'ע ,1
בא ,אנא ה' הצלחיה נא" .הולים מקכלםי אח הועלים בקאירת "בךרר הבא
בשם '.ה ברכובכם מיבת ה'
".
וכך אימרים "אטרו חג בע'lבתים דע קרנוח המזבח".
תקשרו את הזבח ותכינו אותו לקרבן .הבכבטםי שוב אומרםי "א"לי אחה
ואךדו" כוף .והלוםי " :היח הל' כי טוב כי לעולם חסח".
את .וו שעמחי ממנו בשחכח גולח ברגן בלזן.
הרכ דסברג הוםעי גם בשכתיח לעבהדו ולא הסכםי עם אהל שניסו הלייח
"חוהל" בשבתית ,שרר.י זה ה.וי די סמוכ.ך הדעםר ס ,העבהדו אף נםר כלך
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שהאחרים הוי מוכרחים לעבוד יותר .קרה פעם בשבת שאנשי הס .ס .לא
עמה ממש עלינו .כמובז לא יכול uלהפטיק את העבדוה .אר הרב דטברג אמר
שמז ' הראוי שאחר יפסיק כדי שלא נ ש כח ח"ו שהיום שבת .הבננו את הרמז
וכולם הסכימו שהרב דסברג יהיה לנו אות חי לוים שבת קודש .כאשר הגרמנים
התקרבו ,הרב דסברג עבד ,אר אחר כר הפטיק עד ששוב נאלץ לעבו.ך
אחרי זמז קצר נפרדה החבילה וחזרתי לסלילת כבשיים וחפירת עפר.
הרב דטברג עבד זמז ממושר עם אבי מורי הי"ד בקבוצת בנדיקט .עבודה
קשה של נסירת עצים ,שתים עשרה שעות ביום .ללא הפוגה ,עם מכות
עוונשים .קשרי דידיות עמוקםי נקשרו ביניהם ,על אף ההבדל,ם .שנהים
חדרים ,אר הרב דטברג ההי רב ,חנדי סמינר לרבנםי באמסטדרם ,ילדי הולנד
ואשי מזרחי ,ואילו אבי ומרי היה ילדי גרמניה .סוחר ואגודאי .הם הכירו זה את
זה רק במחנה ,המשרתף ביביהס לא היה רק בהדריותם ; הם היד ניז המעטים
שלא דאגו רק לעצמם ,אלא ניסו להקל על טבלם של אחיהם ,עזרו ,השמעיו
עדוד ותקוה ושמרו על צלם אלקים של מיואשים ומושפלים ,רעבים ומתמוטטים
שיררי
מטה
מטה,
רק
מי
שהיה
בשיאה ,
זייע
משמעות
הדברםי,
אכי מורי נפטר ככרגז בלזו ביום ' ש ני ,כ"כ שבט תש " ה .גם הרכ דסברג
נחלש מאוד וכמעט לא ההי לו כוח לעמור .כא ש ר שמע שאבי מויר גפטר,
בא הוכ דסברג אל המקום שמשם הביאו את המתים אל המשרפה ,הרב דסברג
הדועי שברצונו לעשות טהרה לאבי מורי .וכז עשה .איגני יודע אם עשו פעם
סהרה בברגו בלזו .הרב דסברג פנה אלי ואמר :דע .לקחתי מאמסטרדם כמה
שקיות .אדמת אץר שיראל .את כולם חלקתי .רק שקית אחת נשארה לי .שקית
זו הבאתי עכשיו לשיס אותה על גופתו של אבדי לפגי שהגרמניס שורפםי
את
גופתו.
אכו ,חטר של אמת ,שאולי איז
כדוגמתו…
אחרי שלושה שבועות ,ביום י"א אדר ,נפטר הרב שמעיו דסברג .גופתו
הובאה למשרפה ,בלי שזכתה לאדמת ארץ ישראל .יומיים לפגי כו גפטרה אשתו,
הוא גשאר בזכרוני כרב בעל שעיור קומה אשר הנהיג והדרדי בשעות
קשות
..
ה'
בויתר,
יקום
רמו,
•
בעירת חנךר אחרי השיאה
'רחיי אחרי השיהא ,איז " ייהי" אלא לשיו "צער " )מגילה " (.ב
אחרי השואה נהפכה אמסטדרם שוב למרכז לכל פעילות של השיוב
היהודי המדולדל שנשאר לפליטה ,הוקם שוב בית טפר עממי ואף ' בית טפר
תיכוז יהודי ,אבל ההורים הדתיים עשו מעט מדי כדי לשפר את המצב דהתי
של בתי הטפר,
שעות מעסות הוקדשו ללימודי קודש ,ואפילו בשעות המעטות האלה לא
למדו לימדוי קודש ממש ,אלא דקדוק ,הטסורהי יהודית וכמעט ' לא היו ש ם
ליסדוי קדוש כומבו המקובל ,ההיודים החדרים באמטסדרם עשו רבות לעמו
בחירת רבנים חדדיים באמטסדרם ,אר כמעט לא פעלו למעו הרמת החיגור
;44
www.daat.ac.il
.
!
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדתי בעירם.
עבור
הם הסתפקו בשיעירים פרטיים .נוספים בלימודי קודש
ילדיהס-הס אצל מוררם יראי שמים,
לא גרחי באמסטרדם ,אך כמעט כל חידש באחי לשם במסגרח ימי למיד
חירה בבית פא'" שם .פעם באי אלי בניח של "השלשלח" ,ארגי) ·הניער
החרדי שהיקם אחרי השואה ,הידוח לשליחי פא"י שהגיעי להילנ.ד הבניח
התלוננו שיש להן בביח הספר החיכון היהודי סך-הכל שעחיים דע שליש
שעות בשבוע שיעורים
ישעה
ב , /lן
שבשעיר
אחת
במקציעוח
היסטודיה
יהדוית
היסטוריה
יהדוח ,דהיינו
יהודית.
בבית
עם
שעה
הסםר
דמעות
אחת
בעיניה
חייבה
היהןרי,
דקדוק,
ספרה
המירה
שעה
אחת
אחח
הבנות
ה"רתית"
את
הבנות ללמוד בעל פה אח שמוחיהם של כל חלמידי …מיסד הנצרוח ! ידעתי
שהמצב הדתי בבית הספר היהודי איט שפיד ,אבל לא תיארתי לי שאכן
הגיעי למצב איום כזד .דברחי על שערוריה זו עם כמה אנשים ,ןא דבר .לא
תו~ן .מסרתי את שם המורה עם כל הפרטים ,אבל אפילו לא ניסו לפעול.
הבנית הנ"ל שהתלוננו על הלימודים על ראשי הנצרות באו מהבהים החרדים
ביותר
באמסטדרם,
בתרם
ובביים ,וכן בנית מחברים חרדים בהנהלת הקהלה
באמסטרדם.
בתחילת חורף תש"י הועלחה הצעה לארג) ועדת שבת בין ארגוני הנוער
היהרדיים בהולנד .גם ארגין הניעך "הכובים IIשל הסתדרית הצדינית הסכימה
להשתחף בועדה זו למען החדרת ערך השבת בין הנוער היהודי בהולנד.
בישיבה הראשונה של הועדה התעוררו חילוקי דעות .בקשתי שבועדה זו למען
השבת
שיבך
רק
מדרינים
שבת.
שימרר
הדגשתי
שאיז
הכייגה
•
ובדיק
בציציןת
של חברי הועדה ,אך באיפן עקריני אי אפשר להקים יעדה למען השבת עם
מחללי שבח .ומעניין הדבר" :הבונים" הסכימה דלרישה זו והבטיחו לשלוח
שומר שבח .אן אחרים ,וכן נציג הרבנוח ,סירבו לקבל אח הדרישד .הם טעונ
שבהולנד מקובל שגם בי! חברי הנהלוח הקהלות ישםב מחללי שבת .בשם
ארגון הנזער "השלשלת" הודעתי שאין בדעתנו להשתחף בועדה למען .השבת
עם חברים מחללי שבת .גסופו של דבר לא יצא דבר מכל התוכנית .את נציג
"השלשלת"
האשימו
אחרי השיאה
בקנאות
בעשו
נוסח
מאמצים
פרנקפורט !
כבירים
לשקם
הריסות
את
יהדות
הולבד.
פרשה נפלאה )ו טרם נחקרה כראוי .אך נדמה לי שהיתה א) שעת הכושר להרים
את
המצב
היררד
של
התיגיד.
מדריכי
"השלשלת"
תנעי
זאת
תןו
בסיובם
בהצלת הנוער בערים הגדולות ובערי השדד .גשטח החינוך הסתפקו בהולנד
מביעט ,החדרים התעסקו בהנהלת הקהילה בפוליטיקה … ,והמצב הדתי ךהתיבוכי
נשאר
נבור.
באמצע שנות החמישים הגיע הרב משה כץ נ /lי למאסטרדם והוא ארגז
שיעורים רבים באמסטרדם .הייתי אז כבר ב"ה בארץ
שיראל ;
בחורים שבאו
אחר כך ללמוד בישיבות בארץ ,ספת בהערכה על שעורי הגמרא של הרב
משה כץ .סיפיר אופיגי שמעתי מהם :
הבחורים הנ"ל הזמינו את הרב כץ ללמוד
אתם גמרא בהפסקת הצהרים בבית הספר התיכון
ע.ד ..
שהמנהל הדתי שמע
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על שעירים אלה יאסר את קי)מם בין כיתלי בית הספר.
מביקי :
בבין בית
הספר שייך לעירית אמסטררם יזכית השימיש בגבין איבה כיללת שעירי גמרא !
ביבתםי עברי שבים יהשייב היז;ידי
בהילבד
הצטמצם
עיד
ייתר.
רבים
מה Uער הדתי עלי אצרה יהקימי כאן כתיIב יפים .מצב החי Uך בסמאטרדם ידר
עד ששרדיםי התקיממי mשיבי מלחמה שערד .לפבי כמה שבים היקם כילל
באמסטררם יאף Uסד שם חדר .ד~רים רבים דצאיי את ידלהים מכית הספר
הקםי .שי לקדם בברכה את ההתפתחית הזאת .ןא מאןדי שי לדין בכ.ד אם
הקמת החדר )בשפה ידישי( איבה אלא תיצאה של המחדלים בעבר.
רבי אהרן דה האס ז Hל
" "Meester de Haas
-כך כילם קראי איתי בהייתי עירך דין .היא גדל
רתבי יהדית דלבד ופעל כתיכה כמה עשרות שביIב .היא למד שם בבתי ספר
יבאיבירכסיטד ,חי תביך יהדית היךב,ד יבכל זאת היא היה אחר מכילם .ייתר
מראכעםי
שבה
ד~א
גר
כאוטרכט,
•
קהיךה
קטבה
כמרכז
•
היךבד.
תביי
ידהית
פישרת היא גדל לתלמדי חכם ,כאילי לןבד שבםי רכות בסליכירקה אי כטךז
שבלטיד .כמבהיג אגדראי דא הופיע כאיוו היה גר שבים רבית כפרבקפירט,
כאהבות לכגין ארץ ישראל על פי הותרה היה גדמה כאילו ההי כעצמי שלחי
מKבו מארץ שיר Kל .וכKהכתו ומסירתו ל"השלשלת" ארגוו הבוער החרדי כדן,לדנ,
דכחי שחיגךו ה Uער לתורה עימד כמרכז פעולותיו .וכאשר הוא עזר לשעתת
מיסדות תירה כאת ישדאל ,שייכית ,קיבוצים וכפרי בוער יבתי ספר מקצועיים,
ההי גרוכה לראשי שייכית לומשילחים רכים כאילי רכי אהרו הר האס אין לו
כועלמי אלא להשיג סכומי כסף גדולםי עכיר ןביסדית התירה כארץ שיראל.
ביםף לזה דן,א ההי חבר בהגהלית של ןבוסדית רבים ,יישב דאש אגידת שיראל
רכ.לגד )סיף"סיף עירי יזן עם ערבדה רכר.
בשבלי uר.א ההי הכל .למדגי אצךי ,שמעגי את שעיוריי שבתן כרכים,
התעיצ Uאתו ושוחחבו רבית ,היא התייחס אל,בי ללא שים ןבחציות דראר .ההי פ Uי
בשבילגו כל שעות היים ,קשה לתאר את יהדות הילבר משגת תש"ה ער עלייתי
אצרה בתשל"ד בלי רבי אהרן דה האס.
הרכה אפשר לספר עליי ,על מלחמתי למעו החזרת יתומי השיאה שגשארו
אצל גויםי ,על קשריי עם כית המליכה ,על עזרתי לעשרית ראשי שייבית
ןוכשולחים מארץ ישארל ,על מאמציו להרמת קרו התיהר כהילב,ד lIל חכמתי
בהייית העילם תדר .מעילם לא ראה סתיהר כיו ןבאמציי לכבות הריסות יהחת
רהלבד יבין הציןר יהשאיפה לפעיל למען העליה לאת ישראל ,בזכית זד ,גם
זה יגם זה עלי ברדי .כשבים האחרוגות הוא גר כירישלםי ,אחרי שזכה שבגיי
יכ Uתיי הקמין כתםי באמבםי כארץ שיראל.
רכי אהרן הר האס ההי משפטן כעל שכל חריף יחיר עם יה אהב לעסוק
גם באגדתא יכרעיי Uת שבמצוית התורה .בש Uת תש"א
-
תש"ב ,בתחילת שבות
השואד ,ד~א גתן שיעור שביעי ב"אכית דדכי גתן" ,דע שהגרמבםי הטילי איסיר
על היהידםי לצאת כעדכ מכתדים ..כאשר אגסרה התפילה כבית הכגסת ,סדיר
46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אבי מורי הי"ד מניו בשבתות בדירתונ .הגרמניס עצח אותנו בתחילת תחמ
תש"ג .בלילה סת רבי אהרו דה האט אל דריתנו והציל את טפר התוהר שבבתי.
ביוזמתו הגעיה אחרי השואה שייבה מהוגנרהי להולנד .דא השקעי כוחות
רבים בהחזקת השייבה ,ןא בטיף עברו התלמדיים לאמריקד.
עיקר השפעתו של רבי אהרו דה האט עליני היה באהבחי ללימדו החורה.
לימדו גמרא עם מפרשים לא היה אצלי דבר שבשגדר .פנוי האצילים קרנו
משמחה אמיתית באשר הצליח להטביר חוטפית קשה .הוא היה בקי בטדר נישם
ונזיק!' יאף בססרי הופט Pים .חלמדיי חכמםי החעיצו אחי בדינםי מסיבבםי יהאו
אף
שיעןר
נחן
בהלבוח
ריביח.
בארבעים
שנה
נחן
רבי
אהרן
הד
האט
בבל מוצאי שבח שיעור גמאר עם מסרשים ; חלק מהמשחחסים בוא ממחרקים
לשעיור זה .הוא נחן גם שיעורים בחג"ך ובחםילה ובן אהב אח חכמח
הדקדוק ואח מיחשו של הרב שמשוו רסאל הירש .אכו ,חוהר חמימה ,המקיפה
את הכי.
הוא דאג לבלל ולפרט .ימים רבים הקדיש לאחםיר ,לאלמך..נת וליחומי.ם רא
התמטר להצלת תידיים שהסתבכו בפלילםי או בהבחרות .רע השועת המאוחרית
בלליה פ Uאליו כיד לבקש עזהר וצווה .רבי אהרן דה האט ההי נואם בחסך
עלוין ובכל החבנטוח בה השחחף נשמעו דברוי בקשב וב .עבור הונער החדרי
שריבו היה מאירגן במסגוח של םועלי אגידח שיראל היא היה מוהר הדדר
לרב' Uחאיר השואה .היה וה גוער מויחם דנור תיום ,אשר ההי זקוק לרחרכה
ולהכוונה ,ועדו יוחר לאמונה ולחזוו לעחי.ד ובל אלה הוא נחו בנאומים בבסך..נים
הארציים שנערכו מדי סעם בפעם ואשר ברובם השחחף ונשא את דבח ,נסחפק
בהזכרח
רעיונות
ודביר
תש"ו.
בעיר
אייר
התעווווח
אוטרכם
אחדםי.
מחקיםי
בפעם
הראשונה
אחוי
שהאוה
כנוס
של סוף"שבוע מאווגו ע"י '".אפ משחחפםי בו כמאה נצולםי מבל חלקי
הולנ.ד בטעודה שלשיית בדמדומי הלילה נשא "י אהוו דה האס אח דבי'.
הוא קווא כמצוםה להגבוח למוד החווה וחזוק רחח בכל מקום ,לקחכ
וחיקיס ,במויחד בקוב הנועו ועל חפקדי הנועו לבנוח מחדש אח ההירסוח,
על אף כל מה שעבו על כולם .לקואח טיף הנאםו זוק ו' אהון דה האס בקהש"
תבעיה חשדה ובלחי מקובלח " :ושי לי עדר בקשה אליםנ :תקימו בתים I
אחרי השיאה האוימה הזאת ,חיבתנן להקםי בתים חשרים .זיהי המצהר הראשרהנ
שבתווה .ואל תעשו כמו ששעו בעכו ,לסני השואה האיומד .דחו את החתונה
רע ששי פונסה מובחסת .היום אל תעשו הובה חשבונות של פונסה ודיהר
וכו!
קצת
ויתר
בטחון בה'
ופחות
חשבונות "!
שבת לך לך תש"ח .הםעם נעוך הכנוס באמסטדרם .המאבק על החזות
יתומי מלחמה שמצאו מקלם אצל משפחות נוצווית ,לידי יהדוים הגיע 'Iש'או.
יחד עם זה חל שיפוו וב במצםנ של הוהידםי ווביס שוב הוגשיו ..בבית"
בהולנד וכאשר רי tדםי מוגשיםי ..בבתי" אצל גויים ,מחרמיה בעית ההתובללות.
רבי אהרז חר רא.ס הזהיר ןהתרעי בפגי הסכבה החדשה הזאת" .חן לי הנפש
mוכוש חק לך "! כך הציע מרל טדום לאברהם אבינו .ומאז חוזרםי מלכי
41
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הארזברת על הצעתם זר .הם זברכבים לתת לבר הרכרש ,תבאים כלכל"ם ,עזבדרת
כלכליוח רהם זכבקשים כחזבררה "רק" אח הבפש ,אח נפשבן ראת הבשזכה של
הל יס:
,ל,יבן .אחרי השיאה האיומה שעברה עליגן מציעים לגי גם
תו לי הנפש
והרכוש קת לך ,תבו לבר אח הבפשוח של יחרזבי השראה ,חבר לנן אח הנפשרת
שלכם ,הדבר ישחלם לםב
אהרו
רבי
רה
•
האס
צררן~
הרכוש קת לך !
אהב
לא
בתגינה
פשררת
ברור,ך,
בת"
אך
אמסטרדם,
שהיה
כשכיע של
פרשת אזביר .רכי אהרז דה האט דיכר
תררר.
קרה
זבעשה
בקהילת
זה
עשי
פשרה.
היה
במקים
זה
אתנו וזבאר :זהו זבה שכתרב
בפרשת השבוע אצל הזבקלל "ישם אזבו שלוזכית כת דכרי" וזכפרש רש '' ' כשם
חז"ל :שליזבית
עלך ,שלם
-דהות פטפטה שלם
עליכיו ,זבפטפטת כרכריס ,שואלת כשוים הכו .יהוא
עלך,
שלם
ר~טיף :
עלך ,שלם
זבי שהיןו בדןר
התירה זבגיע ל' פעזבים לזבצכ שאי אפי~ר לשאול כשלםו של כרוס .אם זבוכרחים
לצאת לזכאבק ,איז אפשרות להסחדר עם כולם .אזבו שו הזכקלל חשבה אתרת
והתוצאות לא אחרו לכוא.
הוא לא אהב פירור ובבית וזכחלוקות .קשרים איש"ם היר לו גם עם
אלה שהיר רחיקםי מיהדות אמיתית .לא פעם התפלאתי ,איר הרא הצליח
לשמןר
טוניס
על יחסיס
אג שי ם
עם
רוזןקים,
ממחגרת
עם
גס
אלה
שניהל
אתם מאבקים ציבןריים .אמונת חכמיס מופלגת עם אצילות רירשר ללא
בטירת
אישיות ,הו ,הן היך סימני הכר של רבי אהרן דה האס .כר גם נתיר
אגידת
,
'
ישראל.
היא
הנאמנה,
הרה אגרראי
חסידיס,
עקבי
מתנגדדם,
וחסיד
תודה
אגשי
בלהב
של
עם דרך
אתדרת
ארץ
ביז
יכו'.
כל
הרא
חלקי היהדות
בבחר למוסדית
העליינים של אגודת שיראל ,אר הוא התגנד לארגיז חרדי עם קוכצית לח.Y
סירב
הוא
'
להצטרף
,
,
ומלחמה
בגד
'''.אפ
אתריס
הצטרפו
,
?וא
נקיפת
מצםון
והפגיבו קבאות זולה על חשבוז של אחרים .לכז נרתע .אל הנער הזה התפללת' 1
אהרו.
דזיום
זכית' לבקר אצלו פעמים אחדות לפבי פטירתו .באחת משיחותיו האחרונו'ת
מאר שלא לזזבנו מספיק את פירושיי של הרכ שזכשון רפאל הירש על החלק
ההלכתי של התירה ,כדןגמא הזכיר את פיךושו של הרב
הירש על
"עירוב
פשר'ות" כיו פרשת שוזכרים לפרשת הלואות כפרשת משפטים )בכא קמא קז,
א
ועוד(.
..עירךב
בעקבות
פרשיות"
פירןש
בצירה
הריב " א
שם
בתוספות
ברירה יהגייבית.
דיקא
מבאר
כאן.
הרב
הירש
בפירןש
מושג
את
ההלכתי
של
הרב הישר ,יש אצרר בלום .כשכבו על מיטת חוליו אמר שבין זכפרשי התורה
היה הרב הירש בין היחדייס אשך שילכו כפיררשם הסברים מרמלאים בןתרה
שבעל פה ואף ח Iקו את הקשר ההדוק כין תורה שבכתכ ותורה שבעל פה.
כזה
בטגילותיו,
היה
מירי
מכעשוי,
ורבי
רו
כאהכת
דה
אהרן
האס
התירה וכאהכת
זכרובי
ל·ברכה.
יחדי
ימיוחד
הכריןת.
אשריך רבי אהרן שפעלת בהולבד במס'רות וציאת בירושל,ם בטהרה.
תלמ· ' jר
אבי וזבזבימךי אט שותים.
48
www.daat.ac.il
,
•