חוברת א

ספטמבר 20, 2012 · המעין, כרך כ"ג, גיליון א', 1983 · כרך כג, תשמ"ג

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ז‬

‫ב‪:‬רו‪ ':.‬עת יכוצא ראיר »יו ייד'י‬
‫‪.‬‬

‫ז‪::.‬וסד‬

‫‪.‬‬

‫רע'"''''‪.‬כ‬

‫ייצחק‬

‫‪ u‬ל פרגנר ‪ 1'4 ..‬נווד‪.‬ח "!שראד‬

‫בחיכן‪:‬‬

‫טםשר בגי כגען באר‪n‬זנ בגי שם ‪ 1‬הרב י" ‪ J‬י ‪ t‬םמן ז ‪" J‬ל •‬

‫•‬

‫‪1‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪2‬‬

‫ראל מעלת אברתם שירבר ‪ 1‬הרב ה"ררה קרפרמן •‬

‫•‬

‫•‬

‫‪12‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪39‬‬

‫ערלה בזמן הזה רבחר"ל ‪ 1‬חרב קלמן כהגא ·‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪55‬‬

‫בקביעת ההלכה ‪ 1‬אריה כרמל ריהררה לרי •‬
‫רארת העיבים‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪64‬‬

‫•‬

‫•‬

‫סך‬

‫הרב משה צרריאל •‬

‫‪5‬ך‬

‫•‬

‫‪79‬‬

‫ריירא רציר לר ‪ 1‬הרב רפאל אריערבך •‬

‫•‬

‫לךתכ אחרי בדמבר ‪ 1‬ציחק אמתי •‬

‫ביהז חה"‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ K -‬רכל אר משקה ‪ 1‬הרב דיי מ ‪ J‬גר ·‬

‫חררה ‪1‬‬

‫שחי העררת בדברי הנר"‪ K‬בל‪,‬מרד‬

‫במריר‪-‬אמרפל ‪ 1‬ר"ר צבי ביברםדל •‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫םבייו ירושליוב תשרי תש'מיג • ברר כג‪ ,‬גליוי ‪ • M‬םהחיר ‪ 30 – .‬שקל‬
‫נפוי‬

‫נזזתי ‪:‬‬

‫כשיוורל‪ l00 .-‬שקל‬

‫כחיתב‬
‫‪. "':,,‬‬

‫‪. . ..‬‬

‫_‪",‬‬

‫" ••‬

‫"‪'.‬‬

‫דוב‪.‬רוכת ‪:‬‬
‫'‪.‬‬

‫‪…… ,‬‬

‫'ו‪n‬‬

‫‪, . " , , , ….‬‬

‫‪.‬‬

‫חבץו לץר‪$ 10-. M‬‬

‫‪.26‬‬
‫זנ‪:D‬ז"‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫'‪'",‬‬

‫‪-,‬‬

‫‪,> ••",‬‬

‫י‪ I J‬של‪.‬פ" לסי‬
‫‪,‬‬

‫‪".‬‬

‫• • "‪,‬‬

‫‪' ,"'.',‬‬

‫'‪,‬‬

‫"‬

‫~''' '''"‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫לקיראי ‪ ,‬המיעו‪ ,‬נבל אתר יאתר‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫~‬

‫שתי בעיות קשות " עדמו במרכו המאורעות בשתב ' תשמ‪-‬ב‪,‬‬

‫פינוי חבל ' ימית ומינור ‪ ,‬המחבילם ' בלבנון ~ ‪ .‬למרות ההבדל בין שתי‬

‫‪i‬‬

‫' הבעיות ‪ ,‬אי להתעלם ובהצד ' המשותף‪ ,‬במקךה 'ה;אשון ויתרו ראשי‬
‫השכלו) על חלק מארץ ישראל 'כדי להשינ ';שלום" עם מצריונ ואילו‬

‫במלחמה בלבנין יצאה המד'נה בנסיון נוזע ל‪,‬השמדי את' הכוח הצבאי‬
‫והמדיני של המחבלים שזממו להשמדי את המדינה ואת תושביה‪, .‬הוי‬
‫'‬

‫~‪-‬‬

‫'‬

‫גם‬

‫אומר‬

‫וגם‬

‫זנרום‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בצפון‬

‫עמדה‬

‫‪..‬‬

‫המדינה‬

‫‪.‬‬

‫על‬

‫בעית‬

‫עצם‬

‫‪.‬‬

‫קיומה‬

‫ושולם אזרתיה ו~ליו ג‪i‬כ כאן וגם ' שם התעורר ‪i‬י;ווח על בבול הוית‪ i‬רים‪.‬‬
‫‪. ..‬‬
‫' ‪.‬‬
‫‪. ..‬‬
‫'‬
‫"‬
‫"‬
‫‪.. .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪' .‬‬

‫שוב ‪ ,‬שעם ‪ .‬ישראל עז‪ 1‬לא 'זכה להגיע ‪.‬אל‬
‫מאוךעות השנה הוכיחו ‪-.‬‬
‫‪-,‬‬

‫‪.‬‬

‫המנוחה המיוחלת בארץ האבות ‪ .‬שלשוים וארבע שנות קיום הזמינה‬
‫‪1‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫•‬

‫"‬

‫רצוף מאבקים מדיניים ומלחמות‪ .‬אין נתייחס לכל זה ז חביל ‪ ,‬משיח‬

‫במאבקים התכופים ‪..‬אזהרה‬
‫‪.‬‬
‫המבשרים ' פעמי הגאולה ‪ . ,‬או שמא ' נראה ‪,‬‬
‫ ‪,‬‬‫‪'.‬‬
‫לחיי‬
‫שלא תתכן הבתססות עם‬
‫בארצו כי‪ . .‬אם ‪ ,‬ע"י ‪ .‬שיבה ‪. . .‬‬
‫ישראל‪. . …‬‬
‫‪.,.‬‬
‫"‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫תורה שלמים‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪,‬‬‫מהי ההדגרה של חיי '‪i‬ר ‪ j‬רה שלמים ז כ;ז'י‪ i‬ע 'אין תשובה אחדיה‬
‫לשאל;'ן יסדוית זו‪ .‬חיים המודקשים ' כולו ללימ‪i‬ו התו;ה‪ ,‬או חי' תורה‬
‫;"ע' ' קיום וכצווז‪ i‬התורה בתון ' החי'ם‪ ,‬משויב עם קביעת עתים‬

‫וארוד‪ ' 1‬הממעיט‪ .‬ואויל אפשר לומר שתורת' ' השם‬
‫לתורה‪• 't ,‬אחד המרבה‬
‫"‬
‫‪……‬‬

‫'המקופ;‪:‬ד ~ו~‪i‬בות‪' ,‬כזללת" 'בתוכה דרכים שונות‪ .‬לכן ישגה‬

‫תקופה‬

‫הדורש]>ו הדגשה "על דרן אחת‪ ,‬ואילו תקופה אחרת מוכיחה את‬

‫‪…‬‬

‫‪— -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪- – – – – – — – – – -‬‬

‫‪- – -‬‬

‫‪—‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.-‬‬

‫לקראת השנה החדשה אבן מבקישם את קוראינן למלא את תלוש ההזמנה‪ ,‬בדף‬

‫זה‬

‫לולשוח בלו כהקדם‪.‬‬

‫דמי מנ'י שלנת ) ‪ 4‬נ"'ו ]‪(n1‬‬

‫‪100.-‬‬

‫שלק‪ .‬בחץו אלץר‬

‫‪$ 10-.‬‬

‫לבכדו‬
‫מכרעת‬
‫רח יב‬

‫תסויע‬

‫צפנהי‬

‫‪16‬‬

‫ירושלים ‪95301‬‬
‫הירנן חותם בזה לע מנןי שגתי ל‪.‬המעיוי ומצףר בזה דםי מניי‪,‬‬
‫‪———-‬סשו‪i‬‬

‫‪———-‬תכתוכה‬

‫העיר‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪–‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪———-‬ןדםיק‬

‫‪–‬‬

‫‪-‬‬

‫‪–‬‬

‫‪- –‬‬

‫חיתהם‬

‫'‪L‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היתרוו שדברן אחרת‪ .‬מכאו שאיו שלללו כיווו זה "או אח‪,‬ן אן ישנו‬
‫הבדל ברהנשה והדעפה בלבה לפי הזמו והצרכים‪.‬‬
‫יכן נם לבגי הצוחת השינית לש ישיבית‪ .‬בימי ולשם ותקופת‬
‫ה;נעה מתבלטת חשיבותו של הישיבות המוקדשות כילו לילמדו תורה‪.‬‬
‫בימי מלחמה שי להעלות על נס מסירות נפשם של בני ישיבות ההסדר‬
‫המשלבים לימדו תורה עם שרית צבאי‪ .‬מן הראוי שלא נתיימר לקבוע‬
‫מהי הדרן הנכונה ביותר‪ ,‬שהרי לכל זמו ועת לכל דרן בבעדות השם‪.‬‬
‫הבה נרקיר את ' כל דהרכים של בעדות הבררא רנדררש הערכה רהרקרת‬
‫טרבה לכל מסילה הרעהל אל הר השם‪ .‬מי יכךל להערין כרארי התדמתך‬
‫של בו ישיבה המדקיש כל שערת היום יללמדו התררה‪ ,‬מוותר על‬
‫מרתררת ומסתפק במרעט‪ ,‬ומי יברא במחיצתר של בו ישיבת הסדר‬
‫שלחם בלבנרן‪ ,‬ארנן מנין ותיקיו ראף הצליח שם להקדיש זמו ללימדו‬
‫התררה‪ .‬לכן אל לנו להסתפק באהבת בן תררה לחברו הקרוב אילר‬
‫בישיבה ' אלא נדרוש הערכה הזדית נם בין בני הישיבות השונות‪ .‬זה‬
‫' אתנר צריני וחשרב ילדהרת הנאמנה‪.‬‬
‫בנילוו זה מרפיעים מאמרים בנרשאים מנרונים‪ ,‬נרשאים הקשורים‬

‫במאורערת השנה שבערה ‪ ,‬נושאים הלכתיים ואף מאמר המפץי אור‬
‫‪ m‬ש על תקנרת חזיל שכרונתן להעלרת 'את עם ישראל אל מעלרת‬
‫האבךת‪.‬‬

‫ככרכת כתיבה רחתימה‬

‫טובה‬

‫המערבת‬
‫•‬

‫‪- _. .‬‬
‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪- ,-‬‬

‫• ‪. ' . ' .I‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪2‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב דדר צבי הרפמו זצ"ל‬

‫•‬

‫טפשו בני כנעו באדמת ‪.‬בני‬

‫‪,‬‬

‫שם •‬

‫בסדר מלכ;ית של יים שני של ראש השנה )בארת ט(‬

‫‪,.‬טפשי בני‬

‫כבעו‪ ,‬כי בכריס הם‪,‬‬

‫באדמת בבי‬

‫נמצאת‬

‫הפסקה ;‬

‫שם‪ ,‬זרע מלוכה"‪,‬‬

‫שרביס‬

‫מהמתרגמים טעי בה‪ – .‬אבל טעם הפסיק מיבן על פי פיריש רש"י בבראשית‬
‫י"ב וי‪ .‬על הפסיק "והכבעבי אז בארץ" פרש ‪ : , II‬חלה הילך יכיבש את ארץ‬

‫יש;אל מזרעי של שם שבחלקר של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבביר יני'‬
‫ע"כ‪ .‬רזהי מה שאמר הפייטן במקים הנ"ל ; טפשםי היי בבןר של כנען ]בתביעתם‬
‫על ארץ שיראל[ לפי שהןר נכרים בארצם של בני שם ]ישראל בני בניר של‬
‫‪.‬לםנים[‪• .‬ר' זאב הידינהיים בפירישי לא הביא מקרר של האגד‪.‬ד‬
‫בעלי הארץ‬
‫•‬
‫הזאת‪ ,‬גם החכם א‪ .‬ברלינר •לא מצא מקיר לממאר זה )בהיצאתי של פיריש‬
‫ הרב אברהם ביכרפל‪ ,‬ז ‪ /l‬ל הראה לי שהאגדה‬‫רש ‪,I‬י‪ /‬מהדורה ראשונה(‪.‬‬

‫הזאת נמצאת בתררת כהנים קדישים פרק י"א‪ ,‬י" ‪ ,i‬רז"ל יאני אתננה לכם‬
‫לרשת איתה‪ ,‬עתדי אני ליתנה לכם ירישת עילם‪ ,‬שמא תאמרי אין ןו ליתן‬
‫לני אלא משל אחר‪ ,‬יהלא משלכם היא רהאי אינה אלא חלקי של שם יאתם‬
‫בניר של שם רהם )הכנענים( אינם אלא בני חם‪ ,‬ימה טיבם בתיכה‪ ,‬אלא שהיי‬
‫'ס) קכ"י בחימש מלב"יים(‪.‬‬
‫שתביאי‬
‫שימרי המקים עד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫•‬

‫חשיביתה של אגדה זי שהיא מבססת חזקת בני שיראל ליחשת הארץ‬
‫על העיבדה שהכנענים עצמם גזלי הארץ מבני שם ביובי קדם‪.‬‬

‫לשיטה זי שי היכחה בבראשית י"ב י' שתרגיש לא כדעת‬
‫"יהכנעני אז טיי בארץ"‪ ,‬אלא "יהכבעני אז כ'‪I‬ב בארץ~‪- .‬‬

‫הובבקרים‬

‫•‬

‫גם גביהא בן פסיסא טען כמר כן לפני אלכסנדר מיקדרן בענין חזקת שיראל‬
‫כארצם‬

‫)ראה מג' תענית מ' ;'ב בן'‪ ,‬פ'‬

‫ס"‪; N‬‬

‫האגדה‬

‫סנהררין צ"א( ‪(.‬א גם‬

‫שרש"י ובביאה בתחלת פירשרי על התיהר כת לזד‪' .‬ע) תנחרובא ברבר דף ד' ('‪.‬א‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫מאמו קזר זה גונז‪ X‬בין כבתי הרה"ב הוב דדו זבי הופונן ז"ל רסא בית רפווס הרבנים‬
‫בברלין‪ ,‬ונחכר שו·ח לממד להועלי ופיריש ל'ם‬
‫ע"י ''''ד זבי כיכרפל‪,‬‬

‫ייקר‪,‬א דביים‬

‫וער‪.‬ר‬

‫''''ב רהגי‪ ,‬למערכת בתחלית הלמחמה כלב ‪ U‬ן‪.‬‬

‫‪K‬מרוב‬
‫למחמה‬

‫זה‬

‫תירםב‬

‫וסונ‪ P‬וךה‬

‫כיסרובם של תישבי כנעולהיכר כזנותו של עם וסירל‪ .l‬ל‪ ·,‬ארז סירג‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חרב רפאל אןיערבך‬

‫•‬

‫‪" .‬ייורא •‪•.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•ב‪.r‬ור לו"‬
‫ל‪,‬ל'וי‬

‫מוקוסר‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫•‬

‫•‬

‫'‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬לה‬

‫•‬

‫‪.‬ת‬

‫‪-‬‬

‫א‪.‬‬

‫•‬

‫למסה‬
‫הידי‬

‫אומן‬

‫ב‪J‬םלות‬
‫~‪,,‬לום‬

‫בחר"'‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫שומה‬

‫ר‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫נשמתי‬

‫וגחםי ‪.‬‬

‫למ‪,‬לה‬

‫הו‪c‬וב‬

‫"ל‬

‫‪P‬‬
‫‪.‬‬

‫ז‪.‬‬

‫ג‬

‫ב‪.‬‬

‫יןוסםי‬

‫•‬
‫!‬

‫רלב‪.‬ל'‪-‬‬

‫•!‬

‫ר‪.‬‬

‫•‬

‫'!!םור‪ ..‬הירהאבםום‪M‬ה‬

‫•‬

‫כת'ב הרמב"ס 'בספר רמ‪,‬דצות )מצןה ל"‪ 'n‬נ ‪ II‬ח( וז"ל ‪" :-‬שהזה;רנו מלירא‬
‫'‪..‬‬
‫" מהאויבים בעת ‪:‬המלחמה ושלא נברת מפנ '‪..1‬ס אבל תוכה עלינו להתגבר‬
‫' ךועמוד ולת ‪ i‬ק כנגד העס האתר‪ ,‬זכל מי שיסוג אחור ' זיברת ‪ -‬כבר עבר‬
‫על לא‪-‬תעשר_ ' ורא ' אמח "לא תעהו מפניהס ‪ ".‬ונכמלה זאת האזהרה ואמר‬
‫אל‪ ';,‬תיראוס"‪ .‬ובנםל הצןוךי ' בזה ג " כ שלא יכרתו ו של א שיובו ' אתור ' בעת‬
‫'המלתמה‪ ,‬כי בעני! זה אפשר‬
‫המציות‬

‫הקצר‬

‫בהשגזתיו‬
‫ואכמ"ל(‪.‬‬
‫‪.,‬‬
‫‬‫"‬

‫•‬

‫לרמב"ס‬

‫)ברשי‬

‫לקיסי אמונת האמת !'‬
‫ה"די‬

‫לסה"מ והראב"ד ‪ -‬בהשגותיך‪,‬‬
‫"‬

‫החזקה"‬

‫שא ‪r‬‬

‫מצוה‬

‫ונש ‪ U‬הדברסי‬
‫ב"ח‪.‬‬

‫ושיטת‬

‫בטםר‬
‫הרסב"ן‬

‫זו אזהרה וליית ' אלא הבטתר‪.‬‬

‫‪. ,".‬‬

‫רביתר הר‪ n‬הב ~· פירט הרמב'וס כהלכות מלכיס פ"ז הם"ו ‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫•‬

‫‪. ..‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫"מי · האשי· היוא וןר הלבב" ‪ -‬כמשמוע‪ ,‬שאין בלבן כת ‪ .‬לעמךר‬
‫בקשרי המלחהמ‪ ..‬ומאחר שיכנט ‪ .‬בקשווהמלתמה ‪ -‬ישע! על‬

‫מקוה ישראל ‪ .‬וומשיעו בעת צרה‪ ,‬דיוע שעל ח"ור השם הוא עשוה‬
‫מלחמר_ ושיים נםשו בכפו ‪..‬ולא יירא ולא יפחד ולא ח"שוב ‪-‬‬
‫לא 'באשות ולא בבנוי‪ ,‬אלא ימתה זכרונם מלבו ויםנה‪ ,‬מכל רבר‬

‫‪ .‬למל ‪ ri‬מר~ ‪',‬בל ;;מתחיל לחשוב ' ;להרהר במ‪i‬רלמה ומבהיל עצםו‬
‫ עובר בלא תעשה‪ ,‬שנמאר ‪ " :‬אל ירר לבבכם אל תיואו ואל‬‫תחםזו ארל תערצו מפנירס‪ !'.‬ולא עוד‪ ,‬אלא שכל דמי שיראל‬
‫תלויי! בצואה‪ .‬וםא לא נצח ולא שעה מלתמה בכל לבו ובכל‬
‫נםשו ‪ -‬הוי זה כמי ששפר דמי הכל‪ ,‬שנאמר ‪" :‬ילא ימס את‬
‫לבב אתיו כלבבי'! והרי מםורש בקבלה ‪" :‬אריר עשוה מלאכת‬
‫ה' רמהי וארור מינע תרבו רמם'! וכל הנלחם בכל לבו בלא‬
‫פתה ותהיה כוונתי לקשד את השם כלבד ‪ -‬מיבטת לו שלא‬
‫ימצא נזק ולא תגיעהי רעה‪ ,‬ייבנה לו בית נכו! בשיראל וזיכה‬

‫•‬

‫••‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪'.‬‬

‫‪..‬‬

‫לו ' ולבניו ‪ :‬רע ועלם‪ ,‬ויזכה' לתיי העולם !'‪;.‬אבה‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫‪ .‬בפשטות‪ , .‬מתיח"טים · דברןו של‪· ,‬הרמב‪.‬יי ס ליראתז ‪ .‬הטבעית של ר‪ 'TII.‬ס ‪ ,‬שמ ‪/I‬‬

‫;מות במלמ‪1/‬ה_‪),‬שהרי הכך‪ . "",‬כנחת דבי עקיבא ‪ .‬במט' טוטה רמ‪ . ,.‬ש"היוא ורר‬
‫'·•• ‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הלבב" ‪ -‬מכשמוע‪ ,‬שאינו 'יכול לעמדו '‪:‬גקשרי המלחמה ולראות חר‪:‬ג 'שלופה‪.‬‬
‫כנגד דעתו של ר' יוסי הגלילי שם(‪ .‬וכבר עמדו האחחנים )מהר"ם שיק על‬
‫תרי"ג מציות תקכ"ה‪ ,‬ד"ר פרלא על סה"מ ‪,‬לרס"ג ליית קב"ת‪ ,‬קהילות עיקב‬
‫שנת תרצ"ו ס'י ל"ד( על כר‪ ,‬שאין איסור היארה על התועררות טבעית של‬
‫פחד או יראה במלחמה‪ ,‬כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת‪ ,‬אלא ‪ -‬כלשונו‬
‫"‪- ..‬‬
‫של הרמב"ם ‪" -‬וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומהכיל‬
‫היינו‪ ,‬כאשר מפתח הדאם במזדי תחושות של פחד ומוןר הגורומת לו לירא‬
‫וממיסות את לבבו ולבב אחי‪ ,‬הלוחמםי‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬כל הדגש באיסור היראה הוא על החפד האשיי‬

‫‪-‬‬

‫שמא יומת‬

‫במלחמה‪ ,‬וכמו שכתבה התוהר לגבי החוזרםי מעורכי המלחמה ‪ "'" -‬פן 'ימות‬
‫'במלחמה וגו' !' אולםבלבות רבים מקנן פחד ובסף ~ שמא ייזכת במלחמה‪.‬‬
‫תחושת פחד זו עמיקה בעיקר לע המזדמנםי לראשונה לדשה הקרב‪ ,‬ומתגברת‬
‫האי בפרט כאשר בסערת הקרב אי אפשר להבחין תמדי 'בין דם לדם‪ ,‬ותור‬
‫כדי הסתעחת על' האויב נפגעת גם אוכלוסהי אזהרית לא‪-‬לוחמת‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫יש הצדקה לפחד זה‪ ,‬ומצינו שכמותו אף אצל יעקב אבינו בהתכוננו לפגשיתו‬
‫עם עשו אחוי ‪" :‬ויירא עיקב מאד ויצר לו" )בראשית לייב ‪'(,‬ח ארמח רז"ל ‪:‬‬
‫‪ Y,‬יירא' ‪ -‬שלא הירוג‪, ,‬וציר ל'ו ‪ -‬שלא הירג )ב"ר ע"ו ‪:‬ב' תנחומא ושילח‬
‫ד! והובאו 'הדברםי ברש"י וברבינו בחיי בסדר הפור(‬

‫הסכנה בתחושת‪-‬פחד‬

‫'‪.‬‬

‫זו עלולה להוית מרובה אף מתחדשת הפחד הטבעית של אדם לחייו רא‪,‬‬
‫הוית ועלדלה להפךר מהר לאדיאידלוגיה השוללת את 'כל הבסיס הומסרי‬
‫למלחמה והופכת את הלוחם לאכזר חסר 'הרמים‪.‬‬

‫‪ .‬דהנה‪ ,‬אף שלא מצינו התיחיסוה לפחד זה בדברי הפוסקםי‪ ,‬ונראים דהברים‬
‫מ"מכבר‬

‫כמחדדשים‪,‬‬

‫הבחינו‬

‫בסכנה‬

‫הראשונים‬

‫זו‬

‫ובמוןר‬

‫עלולה‬

‫שהיא‬

‫להטיל בין "הלוחמים‪ .‬רב‪.‬י אברהם בן עזרא דרבינו בחיי בפירושם לתורה‪ ,‬פישרו‬
‫את הפסוק "מי האשי הירא יךר הלבב‪) //‬דברים ב' ('ח בדרך זו ‪, :‬הירא' ‪-‬‬
‫להכות אחר‪, ,‬דרר הלבב' ‪ -‬לסבול מכת אחר )פירוש זה תואם א'ת דברי רז"ל‬
‫על המלה ‪,‬ויירא' האמורה אצל יעקב(‪ ,‬וב ‪ r‬החשוש להפגע ובין החושש‬
‫לפגדע ‪" -‬ילר ושידב לביתו ולא ימס את לבב' אחיו כלבבו'! חייב‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫החילי ההיודי להידת בטדח ושלם בלבו דבנפשו‪ ,‬שאכן צודק הוא במעשהו‪,‬‬
‫רכי כל משעיי הם על פי תורתבי הקדושה‪ -,‬שהיא תן'רת חייס ‪" -‬תורת הן‬
‫תמימה משיבת נפש" )תהלים ‪(,‬ס"י דכל המנסים לגרום להססנות ולרפיון‬
‫•‬

‫•‬

‫‪1‬‬

‫ומעגיין‬

‫שהם"ז‪,‬‬

‫כפירישו‬

‫‪…‬דרכי‬

‫ייז"‬

‫על‬

‫ניסה להסביר‬

‫‪''',‬שר‬

‫את ההכוח‬

‫שבפירישי‬

‫שו '''שר ‪ -‬על אף שלא זיין בדבריי שכמדרש ב~ר הזבריס בסרך הפיך‪ .‬וז"ל ‪ .. " :‬נ‪K‬ל'‬
‫איפאכ ליבא למימר‪ .‬הי"‪ 'H ,‬קאי נול יהרוג אחרים‪, ,‬ןו"‪ I‬ר ל ‪ )C‬הוה‬
‫ע? אחרםי‪.‬‬

‫ומסתבר זזה ‪.‬קאי‬

‫ו‪, K‬ל"‬

‫הא םא‬

‫יהריג‬

‫ח‪x‬ריס‬

‫אין‬

‫רק !ער בעלמו‪t‬‬

‫עליי עושנ‬

‫ני‬

‫רוזפיס‬

‫הם ‪ 1‬מ"'מ זער היא לו שנול יזו יבא לידי וה‪ ,‬כמר סיכ מגלבלין חובה נו"י חייב )שבת‬
‫‪.(".‬ב‪.‬ל‬
‫העיר‬

‫ריא‬
‫על‬

‫ברלינר‬

‫שינייי‬

‫במהדורתו‪,‬‬

‫!זיי ‪ M‬ת‬

‫דברי‬

‫התנ‪ n‬רמא‬

‫במקןר‬

‫רש"‪,‬י‬

‫לדברי‬

‫ךאלא‬

‫•‬

‫הגירם‪..‬‬

‫‪·5‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בקרב הל‪m‬מםי ‪ _ .‬אינם וינקםי ממקור החסד הא‪-‬לקי אלא ונ"חסד‪ ,‬לאומים‬
‫חטאת"‬

‫)משל‪ ,‬ד"" ‪(.‬ד"ל‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫רבינן חזקהי נ"ו מב‪ ,m‬בםירושו "ח זקוני" על התירה‪ ,‬הסביר אף היא‬
‫כך את הפסיק‪ · ,‬אלא שפירש את הדברים בסדר הפוך ‪' :‬כ‪ "I‬האשי הירא" ‪-‬‬
‫לםבול מכת אחרםי‪.. ,‬ורר הלבב"‬

‫‪-‬‬

‫להכות אחר'‪ ,‬ואכו‪ ,‬כך הדעת נותתב‪,‬‬

‫שאדם ירא לה'םגע ורכית לבבי מיבעת ממני לפגיע )ואול‪ ,‬זהי שהכריחו‬
‫לרש''' להפךר את הסדר בס' ושילח(‪ ,‬יבהמשך נעמדו על מקיר הדברים‬
‫בתוספתא‪,‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ת;פקה סחםויי לש הסלההנכ‬

‫לומתר לצייו‪ ,‬כי‬

‫המלחמה ככלל‬

‫‪-‬‬

‫אינה‬

‫רצוהי לפי התירד‪.‬‬

‫אף‬

‫לדדו‬

‫מלך ישראל‪ ,‬באמר ‪.. :‬דם לרוב שפכת ומלחמית גדולית עשית‪ ,‬לא תבנה בית‬
‫לשמי ‪''' I/‬הד) או ‪(.‬ה"כ ומזבח שגגע בי ברזל ‪ – .‬נפסל‪ ,‬שהרי "המזבח בבוא‬
‫להאריר שביתיו של אדם‪ ,‬והברזל ‪ -‬לקצר שבותיו של אדם‪ ,‬איבי שראי‬
‫להגיף המקצר · על המאר‪) "..,‬מכילתא פ' יתרו(‪ .‬יעיד אמרי שם במכילתא ‪:‬‬
‫והרי דברים קל יחימר‪ ,‬ימה אם אבגי מזבח‪ ,‬שאיבו לא רואית ילא שימעית‬
‫ילא מדברית‪ ,‬על שמטילית שוי' ביו ישראל ואביהו שבשמםי ‪ -‬אמר הקב"ה ‪:‬‬
‫"לא תגיף על‪,‬הם בדזל'‪ :‬המםיל שלי' בי! עיר לעיר‪ ,‬ביו אימה לאומד‪ ,‬ביו‬
‫ממשלה לממשלה ‪ -‬על אחת כמה יכמה שלא תבוא על‪,‬ו פורענות‪,‬‬
‫אילם‪ ,‬חז"ו במסכה סיטה דמ ‪ :‬מיגים שלשה סיגי מלמחה ‪ -‬רשית‪,‬‬
‫מציה וחובך‪ .‬מלחמת יהושע לכבשו הארץ ‪ -‬דברי הכל חובה‪ ,‬מלחמות בית‬
‫דדו לדו‪ m‬ה ) ~ שגלחם בארם ציבה להיסיפה על '''א ובשאר סביביתהי‬
‫להעלות מנחה ימס עוב‪.‬ד ('''שר ‪ -‬דבדי הכל שרית‪ ,‬בסוג השלישי ‪-‬‬
‫למעיטי נכרים דלא ל‪,‬תי על"הי ‪ -‬בחלקו רבי יהדוה וחכמים‪ ,‬לדעת ר '' ' ‪-‬‬
‫מציד‪ ,‬ילדעת חכמים ‪ -‬שרות‪ ,‬מלחמית הרושת מיתחת רק על פי מלר‪,‬‬
‫סנהדרי! גדולה יאירםי‪-‬יתומים‪.‬‬
‫הרמב"ם )הל' מלכים ס"ה ('א פסק ‪! :‬יא‪ ..‬המלר בלחם חחילה אלא מלחמת‬
‫מצוה‪ ,‬יאיזיהי מלחמת מציה ן זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק יעזרת‬
‫שיראל מיד צר שבא עויהם‪ .‬יאחר כו בלחם במלחמת הרשות‪ ,‬והאי המלחמה‬
‫גדולחו ושמעו ' ‪:‬‬
‫שבלחם עם שאר העם כדי להרחיב גבול שיראל ילהרבות ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כ‪-‬ובר העירי המפרשים‪ ,‬כי סיג המלחמה הביסף שציי! כא! הרמב"ם ~‬
‫;‪,‬עזרת שיראל מיד צר שבא עליהם" ‪-‬איבבה מקבילה למלחמה אשר אידיתיה‬
‫בחלקי הכמים ורבי יהידה ‪ .. -‬למעוטי בכרים דלא ליתי על‪,‬היו'‪ :‬זו האחדובד‪,‬‬
‫לדעת ה"לחם משגה" כלולה במלחמח השרות ‪" -‬להרבות גדולתו )של · המלר(‬
‫ישמען ' ‪ :‬ומדיבר בה כאשר עדיי! ל ‪ IC‬בא צר יאויב לתקיף את שידאל‪ ,‬אלא‬

‫‪ ..‬שעושה מלחמה עם שכנוי שיש לחשו שברוב הימים יעשו עמהם מלחמה‪,‬‬
‫לכך עישה מלחמה ·עכשיי עמהם למנעם שלא יההי בהם כח לבא על ישראל"‬
‫‪2‬‬

‫ו ‪"',m‬‬

‫ייעייעל‬

‫ל"' ש ‪ J‬ייו מכקיר לדכיר החזקיגי תא ‪",,‬ב‪c‬ו‪,‬ה ל‪ M‬ודונ עי כר שהחג'"'‪,‬‬

‫פייש להיפר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)לשין בעל "שיי'ר קרבן" על הירישלמ‪ ',‬סיטה ם"ח ‪'''(.‬ה במלחהמ זי ‪-‬‬
‫בחלקי "ר' יחכמים‪ ,‬יכר הגדיהר המאי'ר )סיטה מ"ג( ‪" :‬לא בחלקי אלא‬
‫שבלחמים‬
‫שמכיבס"‬
‫כל שלא‬
‫אבל‬
‫שמלחמת‬

‫עם אויבריס‪ .‬מחמת שריאים המם שיבאוו עלהים או שבודע הלם‬
‫עצמם לכר‪ ,‬שלדעח חכמס" הרי זו מצוה ‪ ..‬ולעדח רבי היוהד ‪-‬‬
‫באו‪ ,‬רשוח הוא ‪) " ..‬ךס גרס המאירי בסובאי(‪.‬‬
‫מחלמה לעזרת שיראל מדי צר שכבר בא עלהי ‪ -‬בהד "!א חולק‬
‫מציה האי‪" ,‬דהא אפליי בהידי הבדרף איכא עשה וליית להצילו‪,‬‬

‫‪ -‬זו אבדית בסש"‬

‫כדכתיב "לא תעמןד על דם רער" ןכתיב "וחשרבתו לו"‬
‫)סבהדרין עג‪ ,.‬לשןן ה"שיירי קרבן" שם במס' סיטה(‪.‬‬
‫התיהיסןת כפילה זי‪ ,‬שלילתה של המלחמה ככלל ‪ -‬המה יהעלאתה של‬
‫מלחמח מגן לדרגת "מלחמת מצןה" ‪ -‬מאךדי‪ ,‬באה לידי ביטוי בפלא בהטבר‬
‫מיסרי של הראי"ח קוק זצ"ל להלכה הקשורה במלחמה‪ .‬הלכה האי‪ ,‬כי "משיח‬

‫מלחמה ‪ -‬אין בבי מחמבה תחתיו לעןלם‪ ,‬אלא הרי היא כשאח הכהבס"‪ ,‬אם‬
‫במשח למלחמה ‪ -‬במשח‪ ,‬יאם לא במשח ‪ -‬לא במשח" )רמב"ם ס"ד מהל'‬
‫כלי מקדש הכ"א(‪ .‬ידבי החאריבים‪ ,‬במה בשחבה מיבןי זה משאר המיבייים‬
‫הערברים בירישה "ע)‬

‫זצ"ל ‪:‬‬
‫ערלם"‪.‬‬
‫בסןםה‬

‫אין בר‬
‫הרש ‪, II‬‬
‫ג‪.‬‬

‫שן"ח חח"ס אן"ח סי'‬

‫‪(.‬ב"' אומר על כר הרב קיק‬

‫המלמחה הושלןם ‪ -‬הראשינה האי בחיבת "חיי שעה"‪ ,‬והשני ‪" -‬חיי‬
‫אין במלחמה חכליח לעצמה‪ ,‬איבה אלא הכחר זמגי‪ ,‬רמטרתה ‪ -‬להביא‬
‫אח השלרם‪ .‬ןלכן משןח מלחמה‪ ,‬שכל תפקדיר האו לעךר של חיי שער‪,‬‬
‫הגרר של יררשה‪ ,‬שעביבן הןא ההמשר הבצחי )את הדברים שעמ מפיי‬
‫זויך זצ"ל בקץי תרצ"‪,‬ד הונואם בספךן "לאיר ההלכה" מעי ‪'.‬מ עיי"ש(‪.‬‬

‫ההרגיה במלםחה‬

‫הדיהעי‪ ,‬כי הצורר במלחמה האו הכרחי ונובע מי הרצוי לשלום ולמבוחה‬
‫"מכל אריבוי מסביב'( האי ההמזקת אח הבא בקשרי המלחמה ·להלחם על‬
‫יחרד השם רלא להרתע ‪ -‬לא מהחשש שמא יהרג רלא מהרתעיה שמא יהררג‪.‬‬
‫אין הריגה הכהרחית במלחמה ‪ -‬ערמדת בסתירה למדית החרמים‪.‬‬
‫הטפיתיהם של ארמרת העןלם‪ ,‬רלצערבר אף של ארתם בתנדבו הרחןקס" מתררת‬
‫שיראל רכל יביקחם מאדיאירח בכריןת ‪ -‬אין בהם כדי לסחרר את קדשותה‬
‫של תורתגר ומצוותדי‪ .‬מדית הרחמים‪ ,‬לא רמה שאןלה האי עמבן‪ ,‬אלא חלק‬
‫ממהןחבי ‪" -‬כל המרחם על הברייח ‪ -‬בדיוע‪ ,‬שהוא מזרעו של אבהרם‬
‫אביבי" )ביצה ‪:(.‬בל יעם זאת הרריבי רברתיבי ז"ל ‪ :‬הבא להרגך ‪ -‬השכם‬
‫להרגי )סבהדרין ;(‪.‬בע יציייבי להציל את הנדרף בנפשו של הררדף‪ .‬גם אח‬
‫יראחי של יעקב אביבי ‪ -‬שמא היריג אח אחרים‪ ,‬הגבילי חז"ל בב"ר ל"שמא‬
‫הירןג את ושע יקילל ‪ u‬אביר‪ ".‬זזאח‪ ,‬מפבי שעשי ההי אחיי‪" ,‬אבל מהריגחן‬
‫של אחרס" ‪ -‬לא היה מציר‪ ,‬מסגי שהבא להרגך ‪ -‬השכם להרגי" ‪) .‬רבי‬
‫אלהיו מזרחי זהמהר!‪/‬ל כ"גור אריה" שם‪ ,‬על דברי ‪'''(.‬שר‬
‫אןיב' ‪ U‬דיעי לבצל את רחמבןתם של שיראל‪ .‬בספר מלכים א' כ‪ :‬מסיםר‬
‫על חבסוחי של בן הדד ‪ -‬מךל ארם ההייר‪ ,‬לפבי צבאןחיי של אחאב ‪-‬‬
‫מלך שיראל‪ .‬בראיתם כי כלחה אליהם הרעד‪ rm ,‬ליטו עבדי בי הדר להערםי‬

‫‪7‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על אחאב ~ " ו‪K‬ימח ' אל‪,‬י' עבדיו‪ ,‬הנה ' נא שמענו כי ‪ ,‬מלכי ‪ ,‬בית שיראל כי‬
‫מלכי חסו םה‪ ,‬נשימה נא שקים ' במתנינו וחבלים בראש ‪ U‬ונצא אל מלך שיראל‪,‬‬
‫אולי יחהד ' אח נפךש " ‪ .‬ואכן ‪ ,‬אחאב הלך ש ולל אחרי ' כנ'‪ 31‬חו ' הדמ‪,‬ימה של בן '‬
‫הו ‪ '" " – ,‬ריכרת ' לי בר‪.‬ית " וי‪ Ilr‬ל‪ n‬הן"‪ " ,‬ואילם; · ' דע מהרה באה חגונת ה' בדי ‪.‬‬
‫נבאיי על רחמניחי זו של ‪ ,‬אחאב ‪ ' ,‬שלא היתה ' במקימה ‪" :‬ויאמו אל‪,‬י; כה אמו‬
‫ה‪ 131' :‬ש לחח ‪ II‬ח אשי חומי מדי יהיחה נפךש ' חחח נפשו ועךמ ' חחת עמי "‬

‫' ‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫) שם פסיק מ " ‪(.‬ב '‬

‫' השימוש‬
‫אח‬

‫רחמיני‬

‫‪'.‬‬

‫" ‪,.‬‬

‫האל"נכון‬

‫‪-‬‬

‫לאסין ‪' , :‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫" ו‪-‬יימיל ‪ .‬שאיל יהעם עלאגג" )שמיאל " א' ט"י‬
‫בן לוי ‪ :‬בל שהיא רחמן על אכירים ' ‪ -‬לסיף‬
‫רחמנםי‪ .‬להלן כתיב ~ "יאח 'נוב עיר הכהנםי‬
‫)‪,‬לק"ש‬
‫‪,‬‬
‫)שש"א ‪(.‬ב"כ‬

‫‪.‬‬

‫יבנירסא‬

‫גירם‬

‫במדח ' הרחמםי ~ במקים‬

‫בי 'צייחה‬

‫החירה‬

‫אחרח ‪, :‬‬

‫‪,‬‬

‫' ‪,‬‬

‫לכבי ש·‬

‫ט' ( ‪ .‬א " ר די‪.‬שע‬
‫נעשה אכזרעל‬
‫הכה ‪ ,‬לפי חרב"‬
‫שמיאל א' קב"א(‬

‫•‬

‫בשעה שאמר לי הקב~'ה לשאיל ‪" :‬לך ‪ ,‬והביחה אח עמלק'‪ :‬אמר ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ימה‬
‫הללי‬
‫תהי '‬
‫‪;,‬סיב‬

‫‪" ,‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪..‬‬

‫נפש אחח‪ ,‬אמרה חירה ~ הבא עגלה עריפה‪ ,‬כל הנפשיח‬
‫לע‪ ..,.‬אחח ' כמה וכמה ‪ ,..‬ציאה ‪n‬ב קיל יאמרה לי ‪ " :‬אל‬
‫דציק הרבה " )קהלת ‪'(.‬י יבשהע שאמר לי שא י ל לדיאג ‪:‬‬
‫אתה יפגע בכהגםי ' ‪ :‬יצאה בת קיל ימארה לי ‪" :‬אל תשוע‬

‫ו‪".‬כה"‬

‫' אןי ' אדם ' ר ש אי‬

‫)יימא כב‪(:‬‬

‫‪(.‬םש)‬

‫להתיימ ר כי ' רחמיי מחבים ‪ ,‬מרחמי מי שנאמר‬

‫בי‬

‫‪-‬‬

‫" טיב ה ' לכל ירחמיי על כל משעיי" ) תהלםי קמ " ה ‪ (,‬יהגררית אחרי רחמ ‪ u‬ת‬
‫מזיייפת עלילה ל גרום ל שיבוש ע ר כים‪ ,‬יבסופו של דבו "'"' לאכור י ות שלא‬
‫במקימה‪ ,‬אין ‪ ,‬צירך ‪ :‬בפרוט צביעותן של אומות העולם ‪,‬‬

‫הובטיפית מוסר‬

‫לעם‬

‫שיראל בשעה ' שדייהן ‪-‬דמים מלאו‪ ,‬ידי בזכירת העובדה כי בשנת תרצ " ‪.‬ד‬
‫שנה אחרי · עלות היטלו ימ"ש לשלטון‪ ,‬גזרה ממשלת גרמגיה ' איסור על ‪ ,‬השחיטה‬
‫משום "צער בעל‪ ,‬חיםי"_‪:..‬ב•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫ד ' ‪cr. ,‬וש יהריג‬

‫‪. …‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪•,‬‬

‫•‬

‫•‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫דבךי הרמב " ם באיסרר היראה_ במלחמ~ ‪.. –:‬וכל המתחיל‪ ,‬חלשי ב ולהרהר‬

‫‪.‬בל"ת‪…‬‬
‫במלחמה ופהביל ‪ ,‬ס‪:‬ו‪:‬ווכ ' ‪ ..,..‬עובד ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-.‬‬
‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫ילא עו‪.‬ד אלא שבל‪ ,‬דמי ‪ ,‬שיראל‬

‫‪-. .‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪ · · 3‬כס ‪ J‬רת הלמחמה‪ ' .‬שו י יה ל~יפנ' ‪ -‬םג ~י לכיםהי ‪ 7IC .‬רחית ' שאיהנ · לןמחפ ‪ · .‬ב~נן ‪ l‬זה _‬

‫' ‪ ,‬ייזן מכלית‪ M‬בלס'ח ‪,‬ה"ם ‪..‬יקיח ' שש וו‪t‬מת רבכ כחןר יג י'‪>n ….‬ך‪' ,‬ייו ' כ ו‪, :‬יה ‪, -‬ל‪a‬‬
‫‪v – .‬נרדי~ן ‪ .‬וסן " ‪ ,‬יר‪ "'0 ,‬קנ'"ח ‪ 1t‬רבס'"‪ ,‬שם ‪ "'O‬ק ‪ : X‬והגח מג‪t‬נברי שי היב ‪ •K‬בג‪t‬דין‬
‫‪ ) .‬זמל ( ‪ , :‬סיהו הנשק כהלהב ‪ ,‬בחרכר‪ .. n‬בעקבות למחפת יום הכפררים·‪ . ,‬בה ו ואת הרבונת‬
‫ה ‪ J‬ב'ף‪I‬ת פיקיד פרכז‪ .‬תשל"‪.,‬‬
‫רע !"‪ -‬בספר ‪..‬הוכספקי לעובדי ‪ -‬ה י "'‪ -‬לרבי · אביים‪ .‬בן הרמב·פ ) ירושלי‪;r‬ב ·תשכ '" ה ‪<.‬י ' פרק ‪:‬‬
‫' ‪..‬ע‪.‬ו ‪ .‬הרחמנות ) עמ י ליב ( וז'‪':‬ל ‪_ :‬ואחז‪-‬ל בשבח הרחנמות ‪ ) .‬סבת ‪ .‬קנ '" ‪ .K‬בשינוי לשון(‬
‫‪ ..‬כל מי שסי לר פ""י ‪ .‬הרח~נ;ת ‪ -‬הקב"'ה מ‪ m‬ם עליו· ‪ …‬רעל ףו‪. C‬כל לוז‪:‬ה ‪K‬פרי)נרכרת‬
‫‪B‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫תלר"ן בצרארר‪ .‬ראם לא בצח רלא עשה מלחמה בכל לבר רבכל בפשר ‪ -‬ה"ז‬
‫כמ' ששפך דמ' הכל רכף" ‪ -‬מח"חס'ס‪ .‬לכאררה גס לחרבתר של בל לרחס‬
‫לחזק את עצמר בצדקחה של המלחמה אל‪,‬ה גר'ס רלהס'ר מלבר מרךר העלרל‬
‫‪.‬‬
‫לרפרת את חח הלרחמ'‪.‬ס‬
‫ינראה להביא ראיה‬
‫'הירא‬

‫ירר הלבב‬

‫לדברי הראשינים‪ ,‬שפירשו‬

‫רגו'"‬

‫לפבי המלחמה‪,‬‬

‫האנמרת‬

‫אזהרת‬

‫אח‬

‫האשי‬

‫"מל‬

‫‪ -‬הן‬

‫בהתייחסןת ליראה‬

‫ל‪i‬ז'רג רהן להררג‪ .‬מחרספחא רממשבר‪.‬‬
‫בתיםםתא‬

‫ם"ז‬

‫סיטה‬

‫נאמר ‪:‬‬

‫הלוור‪,‬‬

‫הל ‪;' :i‬ב ~ שמתיירא מו תעכיהר )ג'י‬

‫שנאמר ‪:‬‬

‫"ייספן‬

‫השוטררם‬

‫ר' יוסת י"'לילי‪ .‬רבי עקיבא‬

‫הירא‬

‫המ‪n‬יךוא מן העבירות( שבדיי‪,‬‬

‫א‪//‬ר‪).,‬ר ‪:‬‬

‫"למה אירא נימי רע )עין עקבי יסיבנל"‬

‫אומר ‪:‬‬

‫יגי'‬

‫ירך‬

‫‪ -‬תהלים מ"ט(‬

‫‪,‬מי האשי הירא'‬

‫‪-‬‬

‫דברי‬

‫‪ -‬ידאר )ג'י הגר"א ‪:‬‬

‫כמשמעו(‪ .‬מה ח"ל שרב ‪.‬ררך הלבב' ‪·· 1‬שאפילר גברר שבגברר'ס רחזק שבחזק'ס‬
‫התיבית‬

‫)בבי"ע‬

‫שבחזקיםי‬

‫‪,‬וחוק‬

‫לותנוהרו(‬

‫‪-‬‬

‫יהיה‬

‫‪-‬‬

‫רחמן‬

‫ההי‬

‫חוזך‪,‬‬

‫'~נאמר "רלא 'מס אח לבב אחרי כלבבר'''‪,‬‬

‫ר"ע מפשר‪ .‬אפוא‪ .‬אח המלםי ‪.‬ררך הלבב' ‪ -‬שאפ'לר גברר שבגברר'ס ‪.. ,‬‬
‫יה'‪ ;i‬רחמן ‪ -‬ה‪i‬ז' חרזר‪ .‬שבאמר "רלא 'מס רגר' ‪ ",‬למה מחכ‪ n‬ן ר"ע בדברר‬
‫על ‪.‬ךר לבב' ‪m -‬מ ‪ I‬ז‬
‫הגר''' אברמסקי זצ"ל בםרןוי‪z‬ו "חזון 'חזקאל" לחוספחא‪ .‬מבח'ן ב'ן‬
‫ הפרחד מחרלשה‬‫הפוח; מחלושה גופגית‪ ,‬לב'ן "רך הלבב"‬
‫"הירא"‪. – .‬‬
‫נפש'ח‪ .‬אך שב' · הפחד'ס מח"חסםי לחשש שמא "ייהרג במלחמה‪ ,‬רכך כחב‬
‫זצ " ל בפירושן ‪:‬‬
‫הרב ‪. .‬‬
‫•‬

‫' מה ח"ל שרב‪ .. ,‬רה'ה רחמן‪ ,‬שא'וב 'כרל לעמוד בקשרי המחלמה ילרארח‬
‫חרב שלרפד‪ ,‬רא'לר מהאמרר בקרא 'מ‪ ..‬האש" ה'רא"‪ ,‬הרה ";מ'בא שהוא 'רא‬
‫מרם'ון גרו‪ .‬וגא הכחרב רהוס'ף ‪..‬ורר ‪ .‬הלגב" ‪ -‬שאם'לו מחמח בר'ארת גיפר‬
‫הרא ;כול להמבוח על הצבא הלרחם‪ .‬ךא מחמח רפ'רן רוח ";ייבר 'כרל לרארת‬
‫חרב שלרפה ‪ -‬במי חרזר‪ ,‬ראפ'לו אם רצה להשאר ב'ן הלרחמ'ס ‪ -‬לא ה'ר‬
‫מב'ח'ם לר‪ .‬דכ' שלא 'מס אח לבב אחיי' כלבבר‪ ,‬עכ"ל‪,‬‬
‫לעב"‪,‬ד הסבר המלה ‪.‬רחמן' כרפרין·ררח ‪"'.‬שא ה"בר שהאדם רחמן על‬
‫עצמו‬

‫‪-‬‬

‫שמא ייהרג‪ ,‬שי נו מו הקשוי‪ .‬הניטיי‬

‫לייג~ טנה' ז"ב‬
‫רחפנותך‬

‫‪ m,‬מ‪'1‬‬

‫אר‬

‫בשיניי לשרן( ז‪t‬וי‪…‬‬

‫נרחרחך‬

‫להתרשם‬

‫וברחוביו אלא‬

‫אר טגולתך‬

‫על‬

‫לעמוד‬

‫פי‬

‫נגד‬

‫מתי‪r‬זיס‬

‫שיש‬

‫רכרת‬

‫בד"כ לאדם‬

‫בר‬

‫דעת ‪….‬‬

‫היי‬

‫לבך‬

‫תהיינה‬

‫כפי‬

‫ן‪x‬םר ‪:‬‬
‫הרזרי‬

‫לפביי יתעלה‪ ,‬רלא בםי שיחייב סבער הפגרם אי הרגלוי שלא ניטדו על חיקות התורה‪.‬‬
‫ו‪ K‬חר כל זאת דע‪ ,‬כי סכנת הרחמים על מי שאינו רארי להם פחרתה לגבי הדין מסבנת‬
‫ההתאבזררת ‪ .‬לו‪ C‬יונ שראוי‬

‫‪…‬‬

‫במשהב‬

‫מ‪.‬ן(‬

‫)טוסה‬

‫לרחמים ‪…..‬‬

‫ם‪K‬נר ‪:‬‬

‫‪,‬יע‬

‫וו‪e‬ונר‬

‫לעמיר כקשיר ה'תנחונה לוראוח חרב‬

‫המפשרים שאינר‬
‫ופניעה יפוש‬

‫דכרל‬

‫לוארח‬

‫סג שאינר‬

‫יכול‬

‫‪.‬ל"'ב‪,‬‬
‫‪..‬הירא ררך‬

‫שלרסה‪.‬‬

‫ע"ב‪.‬‬

‫הלבב"‬
‫םנ‬

‫‪K‬כ ‪,i‬‬

‫בנברי‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫פנסונעי‪,‬‬

‫יז ‪ K .‬ף‬

‫כדמימני‬

‫חרב שייפה‬

‫המונפת‬

‫לו ‪ 'lK‬ת חרב‬

‫חבריו השלופה כגנ‪:‬ד‬

‫ש‪ K‬ינו‬

‫יכרל‬

‫שבפשיםןת‬

‫נקםי‬

‫שאין · לכ‬

‫חארים‬

‫סתירה‬

‫ההנוםינ‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על‬

‫הזב ‪ m‬מ‬

‫יזבכ‪ K‬ו‪,‬‬

‫‪ K‬חרימ‪.‬‬

‫זבחלק‬

‫שר"ע‬

‫"מי‬

‫י‪ K‬ימר ‪:‬‬

‫היר‪" K‬‬

‫האשי‬

‫‪-‬‬

‫כשממעי‪ ,‬יהייני‪ ,‬שהאדמ פיחד שיהירג בזבלחמר‪ .‬זבה ת " ל שיב "ירר הלבב" ‪1‬‬

‫שאפילי גביר שבגבןרימ ‪ …‬יההי רחמו ‪ -‬היה חיזר ‪,‬שבא' "ןלא יזבס יגף ‪".‬‬
‫הוייני‪ ,‬שאדמ זה גביר יחזק ןזבסיגל להילחמ‪ ,‬אר היא זברחמ על האןיב ןאיבן‬

‫חפץ ללחימ בר מסיברת "זברסרוית" כביכיל‪ ,‬ןבהשקפןתין המעיןתןת ממיס את‬

‫הליחמימ '‪.‬‬

‫לבב ‪ K‬חוי‬

‫להסבר זה תיאמים רביר ה"חזקןבי"‪ ,‬שפיוש ‪,. :‬יךר הלבב"‬
‫אחר‬

‫‪ -‬להכות‬

‫‪. •8‬‬

‫בשמנה )סרסה זבב‪ (.‬מצינר ‪ K‬ת חרכו דברוי של הכהו זבשרח‪-‬מלחמה בסרמ‬
‫קרב‪:‬‬

‫•‬

‫"רמאר אלהימ שמע שיראל רגי' על ‪ K‬ריביכמ" ‪ -‬יל‪ K‬על אחיכמ‪.‬‬
‫לא יהידה על שמעיו ילא שמעיו על בניזביו‪ ,‬שאם תפלר בידם ‪-‬‬
‫י ‪ m‬מר ‪ .‬עליכמ‪ ,‬כזבה שבא' יכי‪ K) '.‬ל‪ . (K‬על אריביכמ ‪ K‬תם הרלכם'‪,‬‬
‫שאם תפלר בירם ‪ -‬איו זברחזביו עליכם‪.‬‬
‫"‪ K‬ל ירד לבבכם ‪ K‬ל תיראר יאל תחפזי יגר ' "‪ K, .‬ל ירד לבבכס' ‪-‬‬
‫ מפני הגםת‬‫מפני צהלת סיסםי יחצצרח חרברת ‪ , ,‬אל תויאר'‬
‫תריסוי ישפעת הקלגסיו‪, ,‬אל תחפזר' ‪ -‬מקיל קר ‪U‬ת‪ K, ,‬ל תעצור'‬
‫ המ‬‫ מפני קרל צררחית‪" .‬כי ה' א‪-‬לקיכם ההילר עמכם "‬‫באיס בבזחרבר של בשר רדם ראתם ב‪ K‬ים בנצחרבר של מקרם רכר‪'.‬‬
‫ימריייק ברברי חז"ל‪,‬‬

‫שהחלק השבי ברבריר‬

‫של‬

‫הכהו‬

‫המשרח‬

‫התי'חס לפחד מו ה‪ K‬ריביס ישמא יהירגר ישראל על וים‪ ,‬רעל כר‬

‫זבלחהמ‬

‫נ‪ K‬מך ‪:‬‬

‫הס‬

‫באים בנצחיבי של ב " ר ראתס באימ בנצחרבר של מקים‪ .‬י ‪ K‬ליי החלק הראשיו‬

‫מתיחיס לפדח האחו ‪ -‬שזבא יהורג‪ ,‬רעל כר נ‪K‬מר להם להתחזק רלכברש‬
‫וחזבהים ‪ ,‬כי לא על אחיהם הם ויצאם' להלחם ‪ ,‬אלא על אריביס "שאס תמלר‬
‫ביים ‪ -‬איו מוחמיו עליכם "‪ ,‬יעל כו השכם להוגר '‪) .‬ראןלי אי אפשר לחזק את‬
‫מצאתי‬

‫‪ J<nK · .5‬כ‬

‫ןאכ‬

‫ונבחין‬

‫שכ"כ‬
‫בין‬

‫הך ‪ R‬ש‬

‫‪,‬היר'א‬

‫ליברמן‬
‫‪,‬רר‬

‫לבין‬

‫בפירןשו‬
‫הלבג'‪,‬‬

‫‪..‬תיסםג‪t‬ת‬
‫רר‬

‫ופירש‬

‫כפשוטה'"‪,‬‬
‫הלנג‬

‫ערב‬

‫‪ -‬שירחם‬

‫‪: 693‬‬
‫על‬

‫ךי‪….‬‬

‫‪H‬‬

‫'‬

‫הוסויג‪u‬ם‪.. .‬‬

‫רר " ע סובר שאף הרחפן ככלל "רך הלגג" הר‪,‬א שהרי היא ההיפך באמיי לב )בישעי '‬
‫מ '' '‬

‫‪..‬ב‪K‬ירי‬

‫י"ג ‪:‬‬

‫לכ‬

‫הרחיקים‬

‫מנרק;;'" ‪.‬‬

‫מקשה לכ ילמב וכן‪c‬יז )בדברים ט " ן ‪: ' 1‬‬

‫הבאיין~(‪.‬‬
‫מךזיאיו‬

‫‪6‬‬

‫ברם‪ ,‬לא מזאוג‬

‫למלחמה אלא אבירי לכ‬

‫יהשררה‬

‫‪-‬‬

‫המלחמה‬

‫ולראןון‪.‬‬

‫הירוז‬

‫בשים‬

‫ררר‬

‫לשון‬

‫המשנה ‪:‬‬
‫חרב‬

‫הלבב"'‬

‫עם‬

‫כמסומוי‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪, ..‬לרראת חרב ש ל יםה"‬

‫הלבב"‬

‫לסין‬

‫שאין‬

‫‪ -‬הסימם‬

‫הרחמן‬

‫חו‪,‬ר‬

‫)'"ייש בהסברי למקירה‬

‫‪…‬הירא ורר‬

‫לכ‬

‫‪ ..‬ל‪ K‬ת‪K‬נ‪ f1‬את לנכך ול‪ K‬תקםו‬

‫מקים‪ ,‬שאף‬

‫‪…..‬‬

‫שלוםה‪,‬‬

‫יברר '" ק‬

‫שם ‪:‬‬

‫‪ K‬בירי‬

‫ואכזר'מ‬

‫כלבו‬

‫הרמכ"'ם‬
‫כח‬

‫הרובב "' ם ‪' (.‬ח‪.‬כו‪.‬‬

‫לע'מר‬

‫סל‬

‫מלכיס‬
‫בקשיר‬

‫וסכס ‪ U‬תר‬

‫‪ M‬ךדי ‪r‬םטנרי‬

‫מערכי המלחמה‬

‫ואין‬

‫הלכה זו ‪.‬‬

‫ כמסומ‪,‬י‪ ,‬ש ‪U'K‬‬‫)הלי‬

‫לשיר‪.‬ל(‬

‫יכול‬
‫זי‬

‫לעםין‬

‫(ר'"ם ‪:‬‬

‫המלחהמ‬

‫ת‪ a‬לסוין‬

‫כקשיר‬

‫‪.‬פי‬
‫)את‬

‫הג‪c‬יס‬
‫המלים‬

‫המשהנ ‪.‬סיאנר‬

‫ילוב לעפד ל‪.‬שייו כלבי כח‪ ',‬רמז הימכ"ם םג לכעל הלב הרה הייי להרוג ןבמהלי‬

‫ד‬

‫חנ‪e‬יים‬

‫‪-‬‬

‫מןינו‬

‫שיםרח‬

‫ומר‪.‬‬
‫שרנית‬

‫כדכיי ‪ ,‬היתונים‪,‬‬

‫אם‬

‫‪10‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ההכן‬

‫המשחי‬

‫היה‬

‫‪K‬‬

‫רסד‬

‫ר‪na P‬‬

‫הפסוקים‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דברי‬

‫הראשונים‬

‫המשנח‪,‬‬

‫רמברי‬

‫רשמונה‬

‫שהרי‬

‫דכברי‬

‫רגה‬

‫הכהן‬

‫המשחו‪,‬‬

‫להואב"ע דרע'מה" כתבו דבוה"ם על "האש' ה'וא וןו הלבב"‪ ,‬ודבו'ם אלו לא‬
‫­נאמרו ע"י הכהו המשיח אלא ע"י השו~רים ‪ -‬ע'ל ‪ .‬סיטה מ‪.‬ר‪ ,‬ימ"מ נלע"‪,‬ד‬
‫שאע"פ שוא'ה א'ן‬

‫כאן‪,‬‬

‫ואה" ש'‬

‫דמות‬

‫כאן(‪.‬‬

‫"וסומו מצוה‪ -‬לא 'דע דבו וע ‪) " …‬קהלת ח' ‪ '(. (1‬ה'‪ 1‬צא למלחהמ‪ ,‬וא'בו‬
‫מבהל‪ >-‬עצמו ‪ -‬מובטח לו‪ ',‬שלא 'מצא בזק ולא חג'עהו ועה‪ ,‬כלשובו של‬

‫ההבטחה‪ ,‬כפשוטו‪ ,‬הו'‬
‫‬‫הומב"ם‪ .‬ואם בפחד שמא ה"וג ‪ – .‬מובן משמעוחה ‪ .‬של‪.‬‬
‫‪,‬ש צוךוו "בהבטחה "שוא 'מצא בזק ולא חג!ז'הו‬
‫גם בפחד שמא ה"ווג‬

‫‪-‬‬

‫רעה‪ ".‬רכן כתב בעל "איר החיםי" הק' על ההבטחה הניתנת לאחר ביציע דיבה‬
‫של ע'ו הב ‪ m‬ח ‪" :‬ובחן לך וחמ'ם ווחמך וגו ' )דבו‪t‬כ' 'ייג (ח"' וז"ל ‪:‬‬
‫‪H‬‬

‫"כוובח מאמו זה כאן‪ ,‬לפ' שצוה על ע'ו הדגחח שה"ובו כל הע'ו‬
‫לפ' חוב ואפ'לו בהמחם‪ ,‬מעשה הזה 'ול" טבע האכזו'וח בלב‬
‫האדם‪ ,‬כמו שספוו לבו ה'שמעאל ‪'.‬ם כח הווצת'ם במאמו המלד‪,‬‬
‫כ' 'ש להם חשק גדרל בשעה שהווג'ם אדם‪ ,‬וב‪.‬כוחה מהם שווש‬
‫הרחמםי והדי לאכזר‪ ,‬והנחיגה עצמה חה י ה נששרת ברוחצי עיר‬

‫הבדחת‬

‫וחמ'ם‪ ,‬הגם‪.‬‬
‫לזאח אמו להם הבטחה ש'תן להם ה'‬
‫•‬
‫•‬

‫‪-‬‬

‫שהטבע דיליד בהם האכזריות‪ ,‬מקיר הרחמיס‬

‫‪-‬‬

‫• ישפיע בהם כח‬

‫הוחמ'ם מחדש ל בטל כח האכזו'רת שבולו בהם מכח דןכ‪,‬עשד•‬
‫ואומו "רוחמד" ‪ -‬הע'ו בזה‪ ,‬שכל זמן שהאדם הוא גנדו טבע‬
‫אכזו‪ ',‬כמר " כ 'חבהג ה' עמו‪ ,‬שא'ן ה' מוחם אלא לוחמן"‪.‬‬

‫ומס"מת שם התווה אח הבטחתה ‪' :‬כ" תשמע בקול ה' א‪-‬לק'ד לשמו את‬
‫כל מצוח'ו אשו אבכ' מצוד ה'ום לעשרת הש'ו בע'ב' ה' א‪-‬לק '‪) "1‬שם שם‬

‫' יי ‪(.‬ט זכתב על כר הנצי'יב בפירושו " העמק דבר" וז"ל ‪:‬‬
‫"‪…‬ובאשו דאע "ג שדלוח' מצוה א'םנ ב'זוק'ן‪ ,‬מכל מק; ם ' ה'כא‬
‫ישכחיי‬

‫‪-‬‬

‫היזקא‬

‫שאבי‪,‬‬

‫אין‬

‫והךי‬

‫היזקא‬

‫שכיחי‬

‫ייתר‬

‫ממעשה‬

‫עיד הברחת‪ ,‬מכש"ב‪ .‬מש " ה הוסיף המקרא תנאי "כי תשמע ' בקול"‬
‫‪ :…..‬שתהיה עוסק בתורה כדי "לשמור את כל מצותוי יגן‪ ",‬וגם‬
‫כדי " לעשית הישך וגר ' "‪ ,‬הייבו בשמררת מדותוי יתי‪ ,‬ובזה יההי‬
‫עסק התווה מס"ע לחקן אה אשו בתעררת על‬

‫‪,,,‬‬

‫מעשה ע'ו‬

‫הברחת‪.‬‬

‫ומכאן למדבו‪ ,‬דמ' שהג'עו מעש'ר '"ל ווגז ואכזו'ות או '"ל‬
‫שנאת · הבריות‪,‬‬

‫אזי‬

‫יעסוק‬

‫בתורה‬

‫•‬

‫לשמה‬

‫ובזכות‬

‫זה‬

‫· תמצא‬

‫דיו‬

‫להעמ'י הל'כרת'ו על דזו הטוב וה‪1‬ס'ו"‪.‬‬
‫•‬

‫הכתוביס בתירה יו גס ית הנאמר במשנה ו‪e‬ו אף מוסיף עליהס דברים מר~תי המחזקים‬
‫את‬

‫)שיסת‬

‫העם‬

‫הרמכ"ם‬

‫בסהמ"ז‬

‫ע‪'":‬מ‬

‫קז"א ‪:‬‬

‫‪…..‬ייוסיף‬

‫ל‪J‬‬

‫זה‬

‫מאמרים‬

‫שי~יררו‬

‫הלבכות למלחמה"‪ ,‬יכן כם' החיביד מניה ‪''',‬בקח וכינ בהע"'ד זכרים ב ' כ' ‪:‬‬
‫המבואר‬
‫ס'כ‬
‫הרן‬

‫בפרשה‬

‫‪-‬‬

‫דמבר‬

‫השכל‬

‫מיםד‬

‫‪…‬‬

‫סאין להוסיף‪ .‬דהיו בל ת‪-‬יטיף‪ .‬נמן‬
‫לגבי‬

‫הפחד‬

‫שאמ‬

‫יהרוג‬

‫‪-‬‬

‫ניספו‬

‫לפי‬

‫כח‬

‫המדבר‬

‫ולפי‬

‫הנונ ‪-.r‬‬

‫ס ‪ "Ioa‬ד לה‪ O,‬ףי בברחכ כהגםי‪(-‬‬
‫זבריס‬

‫ע"י‬

‫הכהן‬

‫נ~ין‬

‫‪ …‬לבד‬

‫יעי '‬

‫כבמיח‬

‫ותיכו‪.‬‬

‫סהי‪.‬‬

‫לג‪e‬י ‪ -‬שהוזכרו‬

‫לעיל‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב" יהדרת 'קופרמו ‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫"ואל מעלת אבותם‬
‫טיין‬

‫•‬

‫הוקר‬

‫הכלזרזכת‬

‫שיובו" •‬
‫•‬

‫בםובת"‬

‫משרפת‬

‫ה"‬

‫וצםית‬
‫אהבות‬

‫יטביבים רשבים זנזזםתטפים‬

‫תפילח‬
‫כםפר‬

‫מםוב"‪,‬‬

‫ררכבן‬
‫רכשאית‪,‬‬

‫ז ‪.II‬ת‬

‫•‬

‫•‬

‫פרק א‬

‫•‬

‫על מקומה של החפילה בחיי האבוח אבו למדים מחיך איחה הלכה ברמב"ם‬
‫חהיסטורי בחקופח עשרים וששח הדורות שקדמה דרך ארץ‬
‫העוסקח בחהל‬

‫לחורה ‪..‬‬

‫‪-r‬‬

‫דהייבו‪ .‬החל בשש המצווח שבצטהר בהן אדם הראשון‪ ,‬וכלה בחרי"ג‬

‫המצווח שבצטוו בהן בבי שיראל במעמד הר טיבי‪.‬‬
‫כמו ‪,i‬ם הלרכת מלכםי ט‪:11 ,‬‬
‫•‬

‫על ששה דברים בצטוה אדם‬

‫הראשון ‪…‬‬

‫רסיף לבח אבר מן‬

‫חהי‪…‬‬
‫‪,‬‬

‫וכן ‪",‬ה‬

‫הדבר בכל העולם עד אבהרם‪ .‬בא אברהם וגצטוה יתר על אלו מבילד‪ ,‬והוא‬

‫החפלל שחרית‪ .‬ויצחק הפריש מעשר והוסףי תפילה אחרת לפגות וים‪ .‬יועקב‬
‫הוטיף גדי הגשה‪ .‬והחםלל ערביח‪ .‬ובמצרים גצטוה עמרם במצווח יחירוח עד‬

‫שבא משה רביגו וכשלמה תוהר על ריו‪.‬‬
‫דייק הגשר דג‪.‬דול בלשובו בכתכו כי אברהם נצםן ה במליה בעוד התפלל‬

‫)לא בצטהר להחפלל( ‪.‬שחריח‪ .‬כי אמגם מצוח מילה כחובה בחורה שבכחב‬
‫הרסל לכם כל‬

‫)בראשיח יז( כולה בטגבון ציווי ‪"… :‬ואחה את בריחי 'תוסשר‪…‬‬
‫זכר‪ …‬ונמלתם ‪ ;..‬ירסל לכם כל זכר לרורותיכ‪.‬ם ‪ ..‬הרסל יסול יל'זי ביחר"‪ .‬וזאח‬
‫לע‪.‬ומת חםליח שחריח הבלמדת ססיפור דברםי )בראשית ‪,‬םד כז( "יישכם אבהרם‬
‫בבוקר אל הסקום אשר טרוכ שם ‪II‬ת פני ה' ' ‪l‬‬

‫‪r r‬‬

‫ב היטוד אשר הובח כאן בדבר לימוד מצוות דאורייחא‬
‫·חשוב להבח‬
‫מטגבון ציווי אף בחומש בראשיח‪ ,‬ובין דבריו של הרמב"ם בעצמו בםירוש‬

‫המשבה‪ ,‬פרק גדי הגשה במסכח חול‪,‬ן‪ ,‬וז"ל ‪ … :‬ושםי לבך לכלל דג‪.‬דול הזר‪…‬‬
‫שכל מה שאבי בזהרים ממבו או עושים אוחו היום אין אבו עשוים זאח אלא‬
‫מםבי צויוי ה' טל ירי זרשזנ‪ ,‬לא מפני ש'ה צוה בכר לנב‪,‬אים שקדמוהו‪ .‬דוגמה‬

‫לכר‪ …‬אין אגו מלים בגלל שאברהם מל אח עצמו ואגשי ביחו‪ ,‬אלא מםני‬
‫שה' צו ‪ U‬על דיי‪.‬שמה להמול כמו שמל אברהם על‪,‬ו השלום ‪ …‬עכ"ל‪.‬‬

‫•‬

‫מתיר רבוי הרמכיין בהקדמות לחושמ שמות‬

‫‪1‬‬

‫לפי לשון ייקר‪ .‬וכה סי ג ונתא רבי ל‪x‬היר‪.‬‬
‫·עשריס‪ .‬וססה דורות שבאר הקב"'ה בעילמו‬

‫‪2‬‬

‫אר וכגילה מגליה וג‪ C‬חרתמה‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫נויין בפניס המ‪x‬םר‪.‬‬

‫‪,‬לפי לשינם וסל חזייל‬

‫‪,‬ל‪x‬‬

‫נתז להם תורה‪ ,‬זן או‪-‬םת כחסדי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫יבסיו סי ‪JC‬‬

‫‪12‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בפסחיס קיח‪: X ,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרמב " ם עוסק‬

‫בבשדא ‪ .‬היס‪11‬כרי‪ ,‬וקובע‬

‫הזויסטורית‬

‫גי העובדה )וזומעמד(‬

‫של‪ .‬מתו חורד‪ ,‬היא המח"בת את קיום התורה וזומצוות‪ ,‬הבושא שא ‪ U‬עוסקםי‬

‫‪ .‬נו‪ ,‬הוא ש‪u‬א כוםסםד ‪ II‬ל‪ – ,‬א‪.‬ותה תוהד שביתבה למשה' מח"תב אותגו‬
‫בהתאם לגפנון הכתוב אשו בו ה '‪ It‬גתובד‪ ,‬החל בחיוב גמ)ו במסגות תוי"ג‬
‫וכלה ב " העיר ה' להכיזבם" )כלשובו של הריטב"א בארש השגה טן‪ ,‬א וע"ו‬
‫להלו ביה(‪ ,‬אבו טיעבים כי לא המקום אשר בו כתובה מצוה הוא הקובע‪ .,‬כי‬
‫אם הסגגון אשו בו ה'‪ It‬גחובה‪ ,‬סגגוו של צויד לפבי פרשת מתו תווה חמ"ב‬
‫דמאור"תא )כמרצת מילה(‪ ,‬יאליו סגבון של ספיור אחרי פרשת מחו תיוה‬
‫)קבאםי ‪ .‬פוגעםי וב הבלמד מו המסיפר על פבחס( ‪ .‬אביו חמייב דמאויריתא‪,‬‬
‫אבו מדגשיים " פשות מתו תווה " ‪ ,‬קרי פשות יתח‪ ,‬שהוא מישג סכטסואל"‬

‫ולא "מתן תורה" שד~א מושג היסטורי‪ ,‬חי"ל קבעו ש"איו לדמםי מקדום‬
‫מתן ת;וה" )ירושלמי מעוד קסו פ"ג ה"ה( שד~א מושג היס טווי‪ ,‬ולא קבעו‬
‫שאיו למירם מקודם פושת יתרו‪ ,‬שהוא מושג טכס טואלי'‪,‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬

‫יבשיב לדברי הומב"ם הקובע כי "ד~א התפלל שחרית‪ ".‬ותמוד‪ ,‬כלום‬
‫‪ ,‬בעלם סו הרמב " ס ש"האבןת שמרי חדי " ג "‬

‫ז ! ‪….‬‬

‫מה ראה‪ ,‬אישא‪ ,‬לציין חק‪K‬‬

‫את מצית תפילת שחוית ‪ -‬דמובנו ‪ -‬כחלק בלתי במוד ממסכת וממעוכת‬
‫"ההתפתחית " משבע מציית בבי ב‪ m‬דע להשלתמ תוי " ג '‪III‬דיוית‪ II‬על ד'י‬
‫משה'‪ ,‬בואה לימו גי סגגיו הכתיב הפבה את תשימת לבו של הומב"ם‬
‫באשר סקר‪ · II‬זבל ‪ II‬ובו כהתוב בפדשוס‬

‫למציה יי‬

‫)אשו אמנם מדובבו היא(‬

‫של זבקר‪II‬‬

‫רו‪e‬ויתהי‪ ,‬הביטיי "עדמ לפבי "'ה משמעיתי בפשיטי של מקוא ‪-‬‬

‫תםליה'‪ u ,‬סף על ‪ ,‬כה ההדגשה על "הזבקום אשו עמד שם" מפבה את הלידמ‬

‫בםשיםו· של · מקרא לתםילתי של אבהרם )לעיל יח‪ ,‬בנ( "ייגש אבוהם‬
‫יאימר '' ‪ ',‬ההתחיסית · לתםילת שחרית של אבוהם אביבו במטיק שלם על פי‬
‫פשרסר של מקרא‪ ,‬ללא כל צררך לדירק אי לדרשה‪ ,‬מעדיה בדואי על חשיובת‬
‫•‬
‫יתו הברערת למצרה ‪ I‬ר במסגות עבדות ה' של האבות‪ .‬העובדה שהרמב"ס‬
‫· חו ‪ I‬ר לעביו תמלית האבית הו אצל ציחק והן אצל יעקב‪ ,‬ושוב בצד המצוות‬
‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬
‫ילפענ'''‬

‫‪3‬‬

‫כל‬

‫העיד כאזני‪P‬לופזיה‬

‫• •‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫חרלה‪-‬ז(‬

‫‪.‬‬

‫‪~-‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫תלמורי‪-‬ח בנושו‪ t‬זה )המדורה‬
‫•‬

‫ל‪M‬‬

‫יח‬

‫והחט'‪K‬‬

‫לערמק‬

‫‪-‬‬

‫'‬

‫הנקוהד‬

‫וזת‬

‫‪(J‬‬

‫•‬

‫הווננזו‪.‬ת‬

‫‪-‬‬

‫עןדי‪ .‬כין היתר‪ .‬בהרחבה נ'פרשת רוביפ' של כעל פסגה ללונך ררוש ‪1t‬‬
‫רבמיו‬

‫לסוגית‬

‫להלן ( ‪,‬‬

‫והמו"'ל‬

‫‪.,‬ישימיר‬

‫ניר‬

‫מסמךתי‬

‫ואיה לסרגית‬

‫זונררחי חיקותי‬

‫‪.‬סאול בו‬

‫•‬

‫‪5‬‬

‫סניה‬

‫כיר ‪, K‬מיייונ‬

‫הכנענית"‬

‫כפשרת‬

‫)ייי‪J‬ן‬

‫בזה‬

‫ייגש‪.‬‬

‫•‬

‫ונויין להלן בלשון הובמ"'ם שמשה‬

‫מכ‪ X‬ן‬

‫ות‪,‬רתי ‪. .‬‬

‫בםרשת‬

‫תולרות‬

‫דוררס‬

‫בי‪,‬‬

‫בר‪ .‬דיא‬

‫הביכרי‬

‫של‬

‫היים‬

‫ל‪x‬‬

‫‪ …‬בזכרוה"' במזרות‪,‬‬

‫"'הדימ‪ = . …,‬שמרבה‬

‫אל‪x‬‬

‫‪,‬שוה‪,‬‬

‫התורה ‪ …‬בשלובה ‪,‬ל ןדר‪.-‬‬

‫ל‪M‬‬

‫סתנים‬

‫שנויובידם‬

‫ול‪M‬‬

‫יושבים‪ ,‬לא‪ M‬פשום ש'יפרים לפני '‪.‬ה ר‪r,‬י להלן בי ‪ .‬ובאםב בתפלי;ן פדובו‪ ,‬ב‪a‬ל לןא‬
‫ריאק‬

‫‪.‬‬

‫והשיה‬
‫ך_ ·‬
‫‪.‬‬

‫)והג‬

‫קבוע לס‬

‫כלמכםי‪-‬ג‪t‬‬

‫‪n‬‬

‫י‪,‬ח‬

‫וסי לפוסו מלשיו ‪ .‬תפליה‬

‫פלית‬

‫לו‬

‫סחר‪.‬נ‪. r‬‬

‫‪.‬ן'גש‬
‫‪.‬‬

‫‪ -‬בקשה‬

‫לו‪e‬יהר‬

‫הבנאי‬

‫‪.‬ו'אמר'"‬

‫שהיה ‪..‬ובלרת‬

‫‪.‬‬

‫המנחה'" ;‬

‫‪u‬זולי‬

‫‪ M‬פסיק כ ‪ M>o‬לעיל ‪.‬ו'גש ‪ .‬לו‪e‬יהי ל‪ · M‬בל ה‪,‬מ ן'אמר·‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבודדות שנ'תסופו להם "בדרד אל תר'ייג"‪ ,‬מחזקת אף האי את ההתרשמות‬
‫כ ‪' i‬לא בסתם 'מצוה מן' השורה' קא עסק'גן‪ ,‬אלא במע'ן בר'ח הת'כון המבר'ח‬

‫אברהם‬

‫מן 'החסד של‬

‫לחט'גה אחת בעולם‪,‬‬

‫אל האוכת של 'עקב‪ ,‬ואשר וכנבש‬
‫של‬

‫בעלת 'תשת'ת‬

‫וכצוות‬

‫עשר‬

‫את‬

‫)שבע‬

‫כל האבות‬
‫ועוד שלוש(‬

‫ומצות תפ'לה ‪ ",‬אשר על 'סדר בס'ס זה 'ש וכקום לז'גוק רבת' ‪,‬דרד "מצוות‬
‫'ת'ררת" של עוכרם רעד להשלמת כל התורה כולה על 'ד' בנו וכשד‪ .‬א'ן‬
‫שוכצרת‬

‫זה אלא‬

‫תפ'לה אצל‬

‫ה'א‬

‫האכרת‬

‫בעלת‬

‫משמערת‬

‫סגרלה ייחרד'ת‪ ,‬שרנה‪' ,‬אול‪ ',‬וכוכצרת תפ'לה של 'וכ'גר‬
‫מדאורייהא‬

‫אם‬

‫היא‬

‫מדרבנן‪,‬‬

‫נדחית‬

‫ראשך‬

‫מפני‬

‫‪,‬‬

‫ובעלת‬

‫וב'רחדת‬

‫‪ -‬הוכרטלת בספק אם‬

‫תלמיד‬

‫תידה‬

‫כחיי‬

‫שעה‬

‫מלפג' חיי ערלם‪.‬‬

‫בראה שהרמב"ם הלר לשיטתי בספר המציית‪' ,‬אחרי הביאו את מציית‬
‫אהכת ה' )וכצוה ('ג ומצות אהמונה בר )וכצהר‬

‫('ד שרם )וכצוה ('ה את וכרצת‬

‫עכורת ‪',‬ה וזה לשרגי ‪ :‬שצוני לעבח ‪ ….‬יאע"ס שזה יהציויו היא גם כן מן‬
‫הצ'וויים 'הכרלל‪,‬ם כמו שב'ארנר בשורש ד‪ /‬הנה ש' בו 'חוד שד~א צוו'‬
‫בתפילד‪ .‬ולשרז הספרי ‪" :‬ולעבדו" )דבר'ם ‪,‬א' (ג' ‪ -‬זו תפיוה‪ .‬ואוכרו גם‬
‫כן ‪" :‬ולעבדו" ‪ -‬זה תלמור‪ .‬וכוכשנתו של רב' אל‪,‬עזר בגר של רב' יוסי‬
‫דג‪.‬ל'ל‪ ,‬אוכרו ‪ :‬מנין לעיקר תפילה בתוד המצוות‪ ,‬מהכא )דברים ו‪ ,‬יג( "את‬
‫חי אלקךי תירא ראיתי תעבו"‪ .‬יאמ" ‪ :‬עבדי כתיר‪ rl‬ן יעבדיהי כמקד'שי‪ ,‬כלימר‬
‫ללכת שם להתפלל כו ונגרו‪ ,‬כובו שבאר שלמה הובלד ע"ה ‪ '.‬עכ"ל' הרוכב"ם‬
‫בסה‪ II‬מ‪ .‬הרי שלגעת הרמנ ‪ II‬ם‪ _,‬עבודת ה' אע"‪ D‬שהיא מציה כללית‪ ,‬מתבטאת‬
‫צורות‬

‫בשתי‬

‫מרחש'ות‬

‫המצד'קוה‬

‫את‬

‫במנ'ז‬

‫מניינה‬

‫המצוות‪,‬‬

‫ואלה‬

‫הז ‪:‬‬

‫תלמוד תורה ותפ'לה! דומה שרק כאן הבאי חרוכב"ם את חיי השעה ‪,‬של‬
‫תפילה יחר עם ח" עולם של תלמדר תורה בחדא וכחתא ושוה בשוה‪ .‬משמע‪,‬‬
‫איפרא‪ ,‬שישנר אספקט מסו'ם של תפ'הל אשר לא בבקשת צרכ" עוקס ‪",‬‬
‫והוא שבזה אדם וכג "‪,,, V‬ל טדנרת יה‪ ,‬דהייגו התדבקות אל '‪.‬ה עתה 'ובנו‬
‫דברי‬

‫הרמב"ס‬

‫בהקשרם‬

‫הבכין‬

‫‪ -‬הרי‬

‫זאת‬

‫הלכה‬

‫מתארת‬

‫את‬

‫התקדמןת‬

‫האגשוות משש מצרות בתחילה דרכה עד לתרי"ג מצוות לעם הסגולר‪.‬‬
‫"המרכבה" אשר הובילה את העם הזה משבע מצוית עד לחרי"ג הם הס‬
‫האבות‪ ,‬הם אשר נצטוו על ‪ ,,,‬הקב"ה בוכצוות בודדות‪ ,‬אבל חייב היה‬
‫הרמב"ם‬

‫‪8‬‬

‫)כטקובת‬

‫תוהו שככתכ(‬

‫לבאר‬

‫לגו‬

‫שרח‪ P.‬שחת‬

‫זאת‬

‫ביז‬

‫הקב"ה‬

‫כולל תפלית עיבית שם‪x‬ליי ובדרנגן ג{יהג "ובה ‪.‬לא ריוווח ל‪ ),,‬ז‪:‬ך רב‪ ,,,‬לה‪.‬לי(‬

‫_‬

‫והלא 'יבר הו‪! .‬‬
‫‪9‬‬

‫מלכים‪,· ,x -‬ח כג ‪..‬התפללו והתחננו לג‪e‬יך‬

‫]]ית הזה ‪ ….‬וכי ברכות ל‪ : K ,‬ההי עוונד‬

‫בירושליס יוכיו "א‪.‬ת לבר כנגר ‪-‬בית הובקרש‪ ,‬סאנובר )דברי היוכים‪-‬ב‪ ,‬ו‪ ,‬לב( ‪ ..‬והתפללו אל‬
‫הבית הזה‪ ",‬וע"'ן להלן בדבר חסיבות מקום לתונליה‪.‬‬

‫‪ I0‬חיי שעה‪ ,‬ולכן םג נשים ‪'"n‬בות בתפליה כי גם הן נעי רחמי‪ ,‬כונו סבירא '''סר ברכית‬
‫‪,‬כ ב ד‪.‬ה‪ ,‬וחייביו בתפליה ‪·:‬זתפליה רחוני היא ןמדרננן היא ות‪ UP‬ה ףא לנשיס‪.‬‬
‫•‬

‫'‪14‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רכ ‪r‬‬

‫אנרת האומת‬

‫תאי דר‪-‬סטרית‪:‬‬

‫‪l1‬‬

‫גיסא ש' התערותא דלתתא"‬
‫על‬

‫‪,,,‬‬

‫‪-‬‬

‫שי בת ציוויםי מחד‬

‫של האבות בעבודת‬

‫התדבקותם אל בוראם באמצעות‬

‫תפילה רתלמרד תררה הופצתה"‬

‫אצל‬

‫ה'‬

‫תפילה <‪,1‬‬

‫האברת‪,‬‬

‫שלהם היא‬

‫על‬

‫נמצאנר‬

‫הרמב"ז למושג "ריקרא בשם "'ה )בראשית יב‪,‬‬

‫הנעשית‬

‫המעמד ה'~וה של‬
‫לדמם'‬

‫רזה‬

‫‪(ri‬‬

‫גיםא ‪,12‬‬

‫ומאךדי‬

‫מפירשור של‬

‫לשונר ‪:‬‬

‫•‬

‫"קארתי ש‪r‬כך ‪' .‬זז מבור‬
‫פירש אינקלום" שהתפלל שם‪ ,‬כמו )איכ‪.‬ד ג‪ ,‬נד‪(,‬‬
‫‪.‬‬
‫תחתירת"‪ .‬הונכוז שהיה קורא בקרל גדרל שם לפני המזבח את שם ה‪ :‬מרדיע‬

‫כשדים היה מלמרם ילא אבי שנזרע‪ ,‬רעתה‬
‫יא‪-‬להרתי לבני אדם‪ .‬כי בארר‬
‫‪.‬‬
‫ארתר ‪,‬‬
‫כשבא באח הזאת שהובטח בה "ראברככה מברכיד'‪ :‬היה למרד ללמד רלפרסם‬
‫הא‪-‬להרת ‪ ".‬וכז אמר הכתרב ביצחק כאשר הלר אל נחל גרר יד~בסח‬
‫)בראשית כר‪ ,‬כד( "אל תירא כי אתד אנכי'‪ :‬שבנה מובח )שם פסוק כה(‬
‫"ףיקרא בשם ה' ‪ "",‬כי בא במקים חדש אשר לא שמער את שמעו רלא ראר‬
‫את כבדרו‪ ,‬רהג" כברדר בגריים ההם‪ .‬ולא נאמר ביעקב כז‪ ,‬מפני שהרל" ב ‪;l‬ים‬
‫רבים כרלם ערבדי ה' רהיתה לו קהלה גדולה נקראת "עדת ש'ראל" ונתפרסמה‬
‫האמינה בהם‪ ,‬רדונעה לכל עם‪ ,‬רגם כי מימי אברתוי נתפרסמה בכל ארץ כנעז‪.‬‬
‫‪ 11‬אין‬

‫לראות‬

‫באבות‬

‫ובנויו‬

‫יע'"ו כזה כהרחבה‬
‫‪ 12‬בחינת‬

‫‪13‬‬

‫בחינת‬

‫‪ 14‬החל‬

‫ב"‪,‬תחתית‬
‫‪..‬נעשה‬

‫של‬

‫"‪,‬צניגים"‬

‫נום‬

‫כי‬

‫ישרלא‬

‫םא‬

‫נום‬

‫כזנויר‬

‫שיראל‬

‫נאפין‪.‬‬

‫להלן‪.‬‬

‫ההר"‬

‫‪-‬‬

‫כפה‬

‫עליהם‪.‬‬

‫ונשעמ"‪.‬‬
‫•‬

‫כמתן תירה תעבור הבכירה‬

‫אל פזו·ת‬

‫בהתרבקות בה'‬

‫תלמיר‬

‫תירה )‪.‬והגית בו‬

‫יימם ולילה"'( בנווד הנקורה המכרעת בתפילה תהיה בקשת זרכיו של חיי שעה‪ .‬תלמוך‬
‫תורה יכול להיו‪-‬ת אבסולוטי‪ ,‬בעור‬

‫הופכת להיות פונקציונאלית‪.‬‬

‫תפילה‬

‫ב‪-‬תלומר תורה עצמה ישנה נקורה פינקציונאלית‬

‫לעומת הלימרד לשם לימיר והתרבקות בה'‬
‫מיועי‬

‫מעבורת‬

‫ללחק‬

‫'‪,‬ך )מזיית‬

‫‪-‬‬

‫ואמםנ‬

‫במזית‬

‫הלא היא הלימור לשס קיים המזרה‪,‬‬

‫‪ -‬באל שונה לימור זה ובתפילה באשר הרא‬

‫עמשיות‪(.‬‬

‫בעוד‬

‫התפילה‬

‫מייעדת‬

‫לסיבת‬

‫האדם‬

‫עזמו‬

‫ולרוחתו‪ .‬ארלי בדרן הזחות פאסר ליונר כי תפילת האבות היתה בדבר ‪ ..‬שפיסה עזפית"‬
‫)מלשוי ‪ ..‬ונתן בפלילים‬

‫‪N‬‬

‫‪(,‬‬

‫ואלרו התפילה היום היא בגרר ציפיות ובקשות )מלסוו ‪…‬רהא‬

‫גפז ל‪"'.( M‬תלל‪.‬‬
‫‪ 15‬רהרי הרונב"ם בספר המזיית הגריר את פזות תלמור תורה‬

‫חכונת‬
‫‪ 16‬ולזי‬

‫התררה‬
‫בשונא‬

‫רללררםה‪.‬‬

‫דה'‪.‬‬

‫‪ 17‬זהר‪ ,‬איפו‪,‬א בחיגת ‪…‬ללמד את חכמת התורה‬
‫אשר בתקופת‬

‫‪ 18‬נראה‬

‫‪:‬‬

‫הזיייי שזנסיי ‪ U‬יימד תא‬

‫כי קשה‬

‫הבאות‬

‫היה‬

‫כעיקר‬

‫הפזת‬

‫‪N‬‬

‫שבמזרת תלמיי תורה )נו'"ן הערה לעיל(‬

‫האפוגה‬

‫בא"ל‬

‫לרבוב·ו שםא בתפילה קא עסקינן‬

‫אחד‪.‬‬

‫‪ -‬ןיא מיקדם וונאוחר !‬

‫הרי‬

‫אחיר‬

‫הבטחת ‪ ..‬לא תיר"א שי מקדם להודיה ולא לבקשה ‪ l‬אילם לפי כאיורנו ויפרוש אונקלזם‬
‫)יואלי בעקבותיי הרמב"'~( כי אכן בתפילה של התיבקרת ק‪ Y K‬סקינן‪ ,‬הי‪ K‬ביייא סייכת‬

‫ייק‪ K‬נותה ‪K‬חיי הגתלות ה' והבטחות‪ .‬ונויין במירוש ר' עובדהי ספורנו לפסיקים‪ .‬אלה‬

‫‪15.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכך אמרו בבראשית רבה )לט‪ .‬דכ( ‪ :‬מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל‬
‫בריה‪.‬‬

‫‪~ .‬‬

‫ענ ‪'I‬ל הרמב"ן ‪.‬ן~‬

‫ואם נשוב ?דברי הךמב '~ ם כהל' מלכסי ט‪ ,‬א‪ ,‬אחרי שהבחגנו ביו "נצטיה"‬

‫רב'ן "התפלל"‪ .‬גיוכח ' לדעת כי דיוקו של הרמב"ם לסגןבן הכחוב נראה‬
‫גם בהמשך ההלכן‪ ' .‬כי בעב'ן מצות מעשרות "' לא כתב הרגמ"ם שיצחק‬
‫נ ‪ Z‬טוה במעשר‪ .‬אלא שיצחק הפרטה מעשר‪ ,‬ואמנם כי כן הוא‪ .‬משום ' שזאת‬
‫למדו חז"ל מםידפו הכתיב )בראשית כו‪ .‬יב( "ויזרע יצחק בארץ ' ההיא וימצא‬

‫ההיא מאה " שערים " ‪ ..‬יזה לשיםב )בראשית רבה סד( ‪:‬‬
‫' בשנה‬
‫‪.‬‬
‫זגצו'ה‬

‫דבר‬

‫עו '‬

‫‪ ,‬ה‪i‬כעשרות ‪'".‬‬

‫' שכזגשקו‬

‫יצחק‬

‫אצל‬

‫במדה‬

‫ציינה‬

‫זגפני‬

‫ובזגב'ן‪.‬‬

‫התורה ' הן‬

‫זגה‬

‫יהלא אין הברכה‬

‫זגדדו‬

‫את ' זגצותו‬

‫‪-‬‬

‫אותה‬

‫הי '‪ I1‬דדית‬

‫ממבי‬

‫הרן‬

‫את‬

‫תמיותו ‪ :‬הייחודית באותו סגנון של ' סימור‪ .‬ולכ' ן השיגוי בלשובו ·של הרמכ"ם‬
‫מאברהם ל‪,‬צחק ‪ "'.‬הרשתא דאתיאג להכי‪ .‬אמשר למרש את המשך לשובו‬
‫' של הרזגב"ם ש"יעקב דסיף גיד הבשה"‪ .‬משום שגם 'אצלו לא מצאבו לשון‬
‫חד זגשזגעי של ציווי‪ ' .‬אלא )בראשית לד" לד( "על ‪ ,‬כן לא יאכלו גבי שיראל‬
‫גיד‬

‫את‬

‫‪.‬‬

‫הגשה‬

‫הזה " ‪,‬‬

‫עך~ הדים‬

‫נמ ‪ 1‬רה‬

‫אשר‬

‫וומסב‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫כביר‬

‫על‬

‫של‪ -‬יעקב‬

‫אביט‬

‫יש בזה משים ‪e‬יפיר על מה ו;ה‪:,‬ג' ב ‪:a‬ין ‪ 7‬א ?עשןת‪ ,‬יבמדיה יהפסיק ומסב‬
‫'על כבי שיראל וד)רןת "' הרי אין זה שייך ככר ל‪,‬עקכ כלל ועיקר‪ ,‬אשר‬
‫‪,‬‬

‫?‪,,‬משר‬

‫‪.‬‬
‫לשוז‬

‫הרמב"ם‬

‫בעביו‬

‫שנצטווה‬

‫עמרם‬

‫יכמצירת ‪.‬יתירןת'‪,‬‬

‫והרדכ"ז‬
‫משנה ‪ :‬צורי עיין‪ ,‬היכי מייתר לה‪.‬‬
‫מוסיף להקשית ‪. :‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫•‬
‫הו‬
‫•‬

‫שנצטייה‬

‫המציות‬

‫נהן‪.‬‬

‫ועיין‬

‫חכמה לשמרת‬

‫נמשר‬

‫מקשה‬

‫הכסף‬

‫לא נתבאר מה‬

‫ג‪ ,‬ו ד‪ .‬ה‪.‬‬

‫•‬

‫א‪-‬להי‬

‫אביד‪,‬‬

‫המצייו מקור כזורה שבכתב לדברין הסתומיס של 'הרמנ‪ ,Qfl‬זאת ‪ .‬על 'כ‪I‬‬
‫העיקרןן שהקריטריון ליחוך שזגו של הקב " ה על היח'!" האי שעל ן;ו ניתבו‬

‫‪mc‬‬

‫‪,‬לעי ‪.‬ל בפסוק ה' הנוקם כשיטת הרזבב"ן‪ .‬אולם מסביר ‪ K‬חרת‬
‫ל ‪ J‬חן‬

‫כי‬

‫'‪ Y‬קכ‬

‫'קרא בשם‬

‫היפנעיתו וסל ה‪n‬כוב‬

‫חי'‪.‬‬

‫‪ 19‬רהשוה עם דבךי הרמב‪ C-‬מירה‬

‫נכרכים‬

‫חל‪p‬‬

‫טךק‬

‫ראשין‬

‫ספר‪ ,‬הפ ‪ J‬דדת‬

‫סג וכן‬

‫'''מ ג‬

‫"‪ ,‬המבאר אף הוא כי 'קריהא נשם ה' היא ש ‪ …‬התחיי לנומןר ‪,‬לקרא בקרל דביל לכל העולם‬

‫ולהיזיעם שיש‪ .‬שם ‪-‬ר‪e‬לוה חנו‪:‬י לכל העילם‪ ,‬יין ראן ' ועבוד‪……‬‬
‫‪ 20‬ייזה עשי שאר יר‪ ,‬לןיך את באיי בפין‪ .‬שלאו כי ‪ I‬ר מעשרים תא הלונח וכרי ' ‪ ,‬ביימר‪,‬‬

‫שלאית כהלהכ הקסייןןן‪ .‬לאוהת סואינ שנתחדשה בכית פירסר סי זיחק נא' ‪ ,U‬ןז‪cnr‬ר‬
‫היה ביריא ‪..‬משוחר"'‬
‫‪ 21‬ובמקבלי‬

‫‪.‬‬

‫אומר 'אמה‬

‫‪2‬נ יעיין‬
‫לי‬

‫לגבה‪.‬‬

‫בפסיקת‪ K‬רבתי‬
‫שעיים‬

‫‪. …. .‬‬

‫•‬

‫מךק‬

‫כה‬

‫‪:‬‬

‫ויברכהר' ‪ !'!,‬לאא‬

‫אמר‬

‫ובי‪,‬‬

‫מאבן‬

‫בל‬

‫שהיה‬

‫מקים‬
‫רמדד‬

‫כובפרשים דוביע לג‪ c‬הכ‪cu‬י חז"'ל‪ ,‬את ' מקיו ייז‬

‫'‪,‬ש‪. .,‬כל‪-‬‬

‫שיס‬
‫כדי‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫כרכה ‪ 'X‬ן‬
‫יהפריש‬

‫•‬

‫שעיר‪,‬‬

‫יהוא‬

‫‪ n‬רומח‪,‬‬

‫הפע'שרות םבנ‪t‬רהם בג‪.e‬ינן‬

‫‪.‬ויתן‬

‫יובכג‪o‬ץ‪,‬‬

‫יהאי ל‪ M‬כגזייי‬

‫‪ .13‬רפסמ" 'שלא יכו‪c‬לי כני שירלא'‪ ,‬יךכ ג‪c‬םגמ במרג‪ c‬החיניך בזמר" ‪: 1‬‬
‫‪ . .‬לא מנ‪u‬ר · דרד מ'פ· ו ‪,‬ך כליםר מפגי · ש‪ M‬ירע דבי זה בבא גמגערם הבגים למ‪ M‬כול‬
‫אזה ‪ .‬רת השם שלא‬

‫י‪M‬כלרהר‪.‬‬

‫•‬

‫‪16‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫גיד‪ ,‬לאא‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מצוות ‪".‬‬

‫ובסוף ההלכה יפה ד"ק הרמב"ם בענין משה רבירנ ש"נשלמה חורה‬

‫על ‪",‬ו'ד ולא "נצטיה משה'! האבוח נצטוו במצווח‪ ,‬זאח"כ חזרו בני ש'ארל‬
‫בסיני ונצעוו אף הם באוחן מצייח‪ .‬אבל משה רבינו ד ‪ t‬א השל"‪ ,‬למסיר‬
‫אח צי'יי ה' לבני ישראל ‪ -‬הם המצעוים‪ ,‬יהוא המיסר להם‪ .‬לכן אין אומרים‬
‫"א‪-‬להי משה"‪ ,‬אף שש' מקים לימר "א‪-‬להי )עמרם( ‪"".‬בא‬
‫הביטוי 'א‪-‬להי אנדי' =) עמרם( הורה לרמב‪ If‬ם כי עמרם ‪ t‬נצםוה במצורת'‪,‬‬

‫כי רק זה שנצעוה במצויח כיחי‪,‬ד ראוי ש"קרא שמו של הקב"ה עליו‪ .‬בזה‬

‫הצערף עמרם אל שלושת האבוח ‪ -‬איחה 'מרכבה' המובילה אח האנישוח )או‬
‫חלק ממנה( אל השלמחי ישלמיחו משבע מצוית אל תרי"ג‪ .‬לעימחי‪ ,‬בנו משה‬
‫רביני ‪ -‬הס"רסיר' בלשין חז"ל ‪ -‬נצעיוה לצוות את בכי ש'ארל‪ .‬לכן 'נשלמה‬
‫חררה על יח‪ :‬יבלשין מקביל במירה נביכים חלק ג פרק כט ‪ :‬יכבר בארנו‬
‫בחבררנך הגדרל משנה תירה )הל' עבדות כיכבםי פרק א( שאברהם' אבינר ‪" II‬ה‬
‫החחיל לסחרר אלו הדעית )של ע"ז( בטערנית וקראיה חלושד_ בפייס 'בני אדם‬
‫רמשרר לבבם לעבידת הא‪-‬לוה בהטייבו להם‪ ,‬דע שבא דאין הנבאיים ישהלימ‬

‫הכוינה‪…‬‬
‫פרק ב‬

‫•‬

‫•‬

‫'על פי חז"ל בבבלי נראה שש' מחלרקת אם מקור החפילה מעוגן במעשי‬
‫‪,‬‬
‫אברת ‪ K‬ר בתק‪n‬ב רבנן‪.‬‬
‫רכ‪ ,‬ב‬

‫וככר'ת‬

‫איתמר‪ ,‬רבי ייסי ברבי חנינא‬

‫אמר ‪:‬‬

‫חפילרח‬

‫‪-‬‬

‫אברח חקנרם‪ .‬רבי הישוע‬

‫בן לוי אמר ‪ :‬חפילרת כנגד חמד'ין חקנום‪ …‬לעולם אימא לר חפילות ‪K‬בות‬
‫תקנרם רסאמכינהר ‪,‬רבנן אקרגנוח‪ ,‬דאי לא תימא הכי )דמרוה רבי י'סי רבגי‬
‫ ('''שר חפילח המוספים ל'ו יוסי‪ .‬ב'ו‬‫חנינא דרבנן אסמכינהר אקרבנרת‬
‫חנינא מאו תקנה )אלא על כרחר רבנן אסמכינד ‪ t‬אקרברנת‪ ,‬זכי עיוני במרסמםי‬
‫ שוווי( •••‬‫רלא מצאר תפילה כגנהד ‪.‬עדמו הם יתקניה‬
‫לפי זה יוצא כי גס הסובר כי מעשה אבות גרם‪ ,‬רומה כי חקנת חז"ל‬

‫מח"בת‪ .‬ארלם ש' להבין כי שרנה חקנח חז"ל ללא עוגן במעשה ארבת מחקנח‬
‫כהתוב בתררה‬
‫ ובמייחד ראתו ובטשה‬‫חז"ל הבנרהי על מעשה אברח‬
‫שבכ‪.‬בגר‬

‫תםבית רכ‪) K ,‬נשובכה(‬
‫כל יוס שש' רב הלל אין בו מעמד בשחרית‪ ,‬קרבן מרסף אין בנעלי‪_,‬‬
‫קרבן עציס אין במנחד‪ ,‬דברי רבי עקיבא‪ .‬אמר לו בן עזאי‪,‬‬
‫יד ‪ t‬שע‬

‫שרנה ‪:‬‬

‫קרבן מוסף אין במנחה‪ ,‬קרבן עצםי אין בנעיל‪ .,‬חזר רבי עקיבא‬

‫לד‪,‬י'ת שינה בבו עזאי‪.‬‬
‫‪ 24‬וע"ין‬

‫דגיל‬

‫בבאיורגו‬

‫‪.. -‬‬

‫כר ההי רבי‬

‫שם‬

‫•‬

‫•‬

‫ההשווהא‬

‫עם‬

‫שיסת‬

‫הרא‪-‬ם‬

‫בחרמש‬

‫ברוסג‪c‬ית‬

‫עבנ ‪r‬‬

‫‪.‬ו‪ H‬עשר‬

‫לגיי‬

‫זה ש ‪ ut‬מרים ר‪e‬לחי ב‪K‬רהם‪ .".‬ובעניו זה של יגרי גדרל' עיין להלן‪.‬‬

‫‪.-..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬ד ‪l‬‬
‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שם‬

‫ננוכו ‪K‬‬

‫כח‪J ,‬ו‬

‫מה הפרש בי! זה לזה )שד '' ' ‪ :‬מאי שבא דקוב! עצםי דחי מעמד דבעילה‬
‫ומעמד דמבחה ל‪ '(. m K‬הללו ירבי תווה והללו דברי סופרים‪ .‬ומפרש '''שר‬
‫ד " ה הללו דברי תורה ‪ :‬מ‪:‬הח‪ ,‬כדאמריב! בברכות כו‪ ,‬ב ציחק אביבו תיקן תפילת‬

‫מנחה‪ ,‬שנאמר "וציא ציח‪P‬‬

‫לשרח בשדה לםנוח ערב"‪ ,‬ורבעיל"ה מדברי סוםריס‪.‬‬

‫הרי שמצוה ירבבן הבלדמת מפשוטו של מקרא בסיפורי אבות‪ ,‬היא בעלת‬
‫תוקף אחו לגמרי וכמצוה דרבבן‪ ,‬אשר אמבם מבית מדשדם של חו " ל ציאי‪ ,‬אבל‬
‫חסר לה העיגו והבסיס בחורה שככחב )םרט לציייים כהלולים בחירה יןכ‪.‬ןחיריס‬
‫אותבו ישמוע בדברי חכמים(‪ .‬אם הללו גקראים דברי ~וםוי‪,‬ם אפשר וקרא‬
‫להללו דברי תווה ! יוצא‪ ,‬איפוא‪ ,‬כי לא הצד ההסיטורי של התבהגות הארבת‬
‫ד~א המחייב ובעל המשמעות ‪ '.‬אלא הצד הסכססואלי‪) ,‬כלומר‪ ,‬שתורה שבכתב‬
‫רשמה‬

‫את‬

‫העבין(‬

‫ר~א‬

‫ה ‪ U‬ת!‬

‫מויחה‬

‫תוקף‬

‫אף‬

‫כשבאים‬

‫הדברים‬

‫במסגרת‬

‫סיפור דברים‪ .‬השכיל לבסח עיקר זה בעל המהרז"ו בביאורו למידה ז ' בברייתא‬

‫דלייב מרדית דר' אליעזר וב' יוסי הגלילי‪ ,‬וזה לשובו ‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫כלל בכו! ובאמן בדברי חז " ל‪ ,‬שכל מקום שמציבו שחז " ל לומדים דבר‬
‫הלכה או אגדה מאיזה אדם שבמצא במקרא‪ ,‬אי! הכוובה שאבחבו לומדים מאוות‬

‫אדם מאחר שעשה כ! או אמר כ! אבו לומרים ממבו‪ .‬לא כ! הוא‪ ,‬אלא שהכוובה‬
‫מאחר שהגביא כתב כז איתו עביז בבבואה מס' הקב " ה אבן לומדיס ממגר‪ ,‬ראיל‪,‬‬
‫מצאבו אותו עבי! כתיב באיזה ספר אחר ולא בכתבי הקודש לא הייבו לומדים‬
‫ממבו כלל‪.‬‬
‫לשין אחרת ‪ :‬לא חיי דבאהת‪ ,‬כפי ‪ -‬שהם דיועים לבי ממקירית היסטוךיים ‪-‬‬
‫ואפילו ממקירות חז " ל עצמם ‪ -‬הם המהווםי בסיס למצוות דרבבן‪ ,‬כי אם‬
‫הכם~ם של התנדיי יא המבחר_ י~א המדרי‪ ,‬ור~א הפיחח ש‪ P‬ר לחז " ל להבהיג‬

‫את האימה להוימות לאבות‪.‬‬
‫ואמבם תורה שבכתב על חיי האבות מלמדת על מקום מרכזי לתמילה‬

‫בעבדות '‪,‬ה כה גדול חלקה של תפילה בעבידה זאת‪ ,‬שהאבות הביחוה כעמוד‬
‫ובסיס בעבודתם )במקביל למצוות שבצטוו ‪!(,‬הב והרמב"ם צייבוה כחלק יסודי‬
‫בשלבי העליה מב! ‪ U‬ח לבן ישראל‪ .‬ולא רק עצם התפילה‪ ,‬אלא אף מקום‬
‫המתפלל זכה לתשותמ לב בתירה שבכת‪.‬ב‬
‫כציד !‬

‫רמב " ם בהלכות תפילה פרק ה הלכה ו ספק ; תיקון המקום‬
‫‪ …‬וקובט מקום לפתילתו תמיי ‪ …‬ומקורו בברכות י‪ ,‬ב‪ :‬כל הקובע מקום לתפילתו ‪-‬‬
‫אלקי אבוהם בעורו‪ ,‬שכ! באמר בו )בראשית יס‪ ,‬כו( "ושיכם אברהם בבוקר‬
‫אל הזנקום אשר טמי שם את פבי ה'‬

‫שמואל‪-‬ב‪ ,‬טו‪ ,‬לכ ;‬

‫"‪,‬‬

‫"ייהי דוד בא עד הראש‬

‫" השתחוה" לא באזנר אלא "ישתחוה"‬
‫בבית הכבסת לדת‪.‬פלל ‪'.‬‬
‫לעלי‪ ,‬אין‬

‫וכ! בירושלמי ברכית ה ד על יסיד‬

‫למדיס פקירפ מחן‬

‫אשר ישתחוה שם‬

‫‪ -‬מכא! שצרוי אדם ליחד לו מקום‬

‫תורה‬

‫‪I‬‬

‫ואבמןר‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫כלופר‪ ,‬ל‪ M‬רק בבית כנסת קביע‪1t ,‬ל‪ M‬אף כובקום קכו‪ ,‬באיתי בית ננס‪.‬ת‬

‫‪..‬‬
‫‪18‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫לאלקים"‪,‬‬

‫במושג היטסורי‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חשיבות המקום לתפילה מצאנו הן אצל אברהם )‪,,‬המקום אשר עמד שם"(‬

‫ואף אצל יצחק אשר קבע את מקום חפילתו ב"שדה"‪.‬‬
‫שרה‬

‫זהר פרשת חיי‬

‫ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב‪ .‬א"ר שמעון‪ .‬וכי לא רה ליה ביתא‬
‫או אתר אחרא להחפלל !? אלא אוחה השדה היה אשר קנה אברהם ממוך‬
‫דהיה יצחק‬

‫למערה‪ ,‬דכתיב "השדה אשר קבה אברהם מאת בני חת"‪ .‬ךנשעתא‬

‫עאל גביה חמא שכינתא על‪,‬ה ומליק ריחין עלאין קדישין‪ .‬וגביני ךם הוה מצלי‬
‫לצלותיה‪.‬‬

‫תמן וקבטהי‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫המפויאים‬

‫שו‬

‫עזרא בפירושו לבראשית ב‪ .‬ג אשר שם ממופר‬

‫עו‬

‫הביא להקב"ה‪ .‬וזה לשובו ‪:‬‬
‫‪,‬יהי מקץ דמים ‪ :‬שעבד‬

‫הביא‬

‫ומכאן‬

‫שקבע‬

‫אנו‬

‫באים‬

‫לתפילתן‬

‫והבבה‬

‫בדברוי‬

‫קין‬

‫האדמה‪,‬‬

‫את‬

‫החכם‬

‫רביבו‬

‫הקרבן‬

‫הראשון‬

‫את‬

‫אברהם‬

‫אבן‬

‫שבן‬

‫אדם‬

‫•‬

‫המנחה‬

‫םהקים‬

‫אל‬

‫‪• 3.‬‬

‫הגדיל לעשות ראב"ע ‪ -‬לא "תפילה במקום קרבן"‪ .‬אלא עדו בראשית ימי‬
‫אבוש עלי אדמות‪ .‬היתה התסיוה חלק מהותי ובלתי בפרד מעבודת הבורא‪.‬‬
‫על כל כללוי‪ .‬דקדוקיו ופרטוי‪ .‬עד כדי קביעת מקום לתפילתו ; כך נהג אדם‬

‫הראשון וממנו למדו בניו‪ .‬מאוחר יותר חידשו את עבודת ה' על דיי קרבן‪.‬‬
‫ומהם למדו גדולי עולם כמו נוח‪ .‬אשר עוד זכה להקריב קרבן בדרגת "ריח‬
‫בחוח" )בראשית ח‪ .‬כא( עם תום המבול‪ .‬כאשר חשב את עצמו כמועמד לבניית‬
‫העולם מחדש ותיקובו במלכות ש‪-‬די‪ ,‬וחיש מהר התברר כי לא זכה ‪'.‬‬
‫אבות האומה חזרו אל מטלת אדם הארשון' בקבעם זסבים קבועים לחפילר‪.‬‬
‫•‬

‫‪3‬‬

‫העירבי עו‬

‫ו‬

‫‪4‬‬

‫‪J‬‬

‫גדליה‬

‫מקיר נפלא זה בני הגרול‬

‫ר‬

‫הרב‬

‫בארהם‬

‫‪J‬‬

‫בשם מירו ורבי הרה"ג ""ה ‪I‬‬

‫‪]'''.‬‬

‫אחזמן שליס"א‪.‬‬

‫על משמעית "ריח נחרח" בקרבו זה עיין בפירושיהם של הב'צ''ייב והמשך חכמה על אתר‪.‬‬
‫אשר‬

‫למשמעית‬
‫שלח‬

‫במרבך‬

‫בגך‬

‫דעתי‬
‫•‬

‫שהאברבבאל‬

‫חי‪,,,‬‬

‫טן‪,‬‬

‫נחוח"‬

‫ג ד"ה‬

‫עמדת‬

‫!‪:‬סרק ט ר"ה ריח‬

‫תירת‬

‫לבושית ייח‬

‫הרמב"ם‬

‫התחייס‬

‫בכלל‬

‫בנוניבי‬

‫למחליקת‬

‫הקרבנות‪,‬‬

‫בחוח‪.‬‬

‫יש‬

‫הקרבנית‬

‫לא‬

‫בהקרמתו‬

‫עיין‬

‫לשים‬

‫בין‬

‫לב לכך‬

‫בהקרמתי‬

‫לפירושו‬

‫היא‬

‫ברברי הספןרני‬

‫היתר‬

‫כי הרמב"ן‬
‫לחומש‬

‫היא‬

‫לחרמש ‪.‬ויקךא(‬

‫נחרח לה‪ ',‬יהלא דבר הרא ! ועיין בהברקתו‬

‫הביא‬

‫את‬

‫ייקרא )בשם‬
‫אלא‬

‫בפרק‬

‫‪K‬‬

‫הנפלאה של המשך חכמה‬

‫בהקרמה שלר לחרמש ריקרא ארדןת ההבדל בין קרבנית בית המקדש )ריח בחוח( יקרבנות‬
‫במה‪ ,‬יעייו ‪ Y‬ור‬
‫הזכוין‬

‫לרב זר‪.‬‬

‫בבאוון‬
‫שאול‬

‫הםיוחז‬
‫ךייבבווט‬

‫של‬
‫זצ"ל‪,‬‬

‫דד'‬

‫יחזקאל )איזידוו( אפשטיין‬

‫הוב‬

‫)לשיטת‬

‫בטנומי הקרבנות(‪,‬‬

‫הרבמ"ס‬

‫•‬

‫ז"ל‬

‫בספו‬

‫בי‬

‫מבחין‬

‫בתירת הומב"ם עצמו בין קרבנןת נדבה ילורבנות חובה‪ ,‬כאשר קרבנות חובה הינס בעלי‬
‫עוך‬

‫אבסךלןט‪,‬י‬

‫ואילו‬

‫ואמםנ הנושא גדול‬

‫‪5‬‬

‫קרבנות‬

‫הנדבה‬

‫נר‪ Y‬דו‬

‫להוחיק‬

‫ןוחב מבי ים‪,‬‬

‫וכך כיתב הספוונו בבואשית ל‪ ,‬סז ‪.‬ןה‪ .‬לן‪t‬י‬
‫מגיהב צאל מגלי‬

‫את‬

‫הדו‪c‬ם‬

‫מפולחן‬

‫נכרי‬

‫וכזר~‪,‬‬

‫פניס‬

‫בתורה‪,‬‬

‫הוזיענן‬

‫אמבם‬

‫בתא ‪:‬‬

‫שהיה‬

‫‪…‬ובזה הפיפור )הדידיאם( הנר;ןא‬

‫ענין‬

‫התןלדה‬

‫אצל‬

‫ענינן אצל אד ‪ m 'i‬ןה קןדם חמאמ‪ ,‬בי לא היתה ררכנם‪ n‬בי להנ ‪M‬‬

‫האבןת‬

‫זעםונ‪.‬‬

‫כמן‬

‫באל‬

‫שהיה‬

‫היה‬

‫‪19‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הבה אברהם אביבי בבה מזבח )בראשית יב‪ ,‬ח( ‪ .‬ישם התפל‪,,) )!( ,.‬ייקרא בשם‬

‫ה' ‪ "(.‬יכאשר חזר ארצה ממצרים יההי כבד במקבה התפלל שיב לדי המזבח‬
‫אשר בבה )שם יב‪(. ,‬ך לא מציבי אצל אברהם אלא קרבן אח‪,‬ד יהיא חיבך_‬
‫דהייגי עקדית יחצק ! בם ציחק לא הקריב קרבבית אלא ח ' ן ש בתםילה‪ ,‬ירק‬
‫אלצ ע'קב‪ ,‬ערב‬

‫למצרים‬

‫ירדיתי‬

‫לחשכת‬

‫הגלית‬

‫מצאבי‬

‫שהקר י ב‬

‫קךבבית‬

‫)שם מי‪(. ,‬א‬

‫יעל הקשר המהיחי בין החפילה יבין עצם הבריאה מצאבי בירישלמי‪.‬‬
‫ירישלוכי רבוכת ‪,‬ב וז‬

‫מאיכן למדי ג ' תסילות ז דבי שמואל‬

‫בי‬

‫נחמגי אמר כגגד ג' טעמיס‬

‫שהיים משחבה על הבריית‪.‬‬
‫רר ‪ :l‬חא ‪K‬י בראו פרשה נח ש ‪K‬ילת ‪.' K‬ח‬

‫דמחייביו דבית שיראל לצלייי תלתא זמני ביימא שנמאר )חהלים נד_‬
‫יח( ‪ :‬ערב ירבקר יצהרים אשחיה יאהמהי ישימע קילי‪ .‬יכתיב ביה בדבאיל‬
‫‪,‬י) יא( ‪ :‬כד דיע די רשים כתבא‪ ,‬על לביתיה יכייו פתחיו להי בעיליתהי דננ‬
‫ירישלים‪ ,‬יזמביו הלתא ךה בררי על ברכיהי ימצל‪ ,‬ימדרה קדם אלההי כל קבל‬
‫די‬

‫היה‬

‫עבדי‬

‫מן‬

‫קדתמ‬

‫ךבא‪.‬‬

‫‪ .‬חשיביתה של תונילה הניעה מ פשרים אחדםי לימר כי שלישת‬
‫החפללר אח כל שליש התפיליח‪.‬‬

‫האבית‬

‫פירשר הר '' ' לשאליתית ד " ‪,‬ר יעקב תדקו ערבית‪.‬‬

‫‪".‬‬

‫ו· הוא תדיז נמי שהיה מתמלל שאר התפיווח‪ ,‬ומתכידן בארחה תפי?ה של‬

‫ערבית ל‪ ' D‬שנעשה לי בה בס שבחבשר על הזרע שבאמר "יהיה זרער כעפר‬
‫הארץ " ‪ …‬יבהאי ביבא אמר באברהם ‪ …‬דמסתמא אית לו למימר שהיה מחפלל‬
‫שאר התונלוית‪ …‬ילהכי נקיט חונילת שחריח לפי שהיה מתפלל איתה בקביעית‬
‫יבכיינה' ייתר משאר החפילית מפבי שבעשה לי נס שנצייל על ירי איחה התפילך‪…‬‬
‫אמנם לםי ונשיטי של מקרא יש מקים ריקא להבחיו ילחלק ביו חםילית‬

‫אברהם יינ‪i‬חק יביו תפילת עיקב‪ .‬כי לרעת רבי ייסי ברבי חביבא )ברכית כ‪,‬ר‬
‫ב( שהאבית חיקבי אח החפילית‪ ,‬שי לשםי לב לכר כי ריקא אצל יעקב ציינה‬
‫התירה כי תפילתו היתה כבחיבת "ידפבע ‪ – /l‬מקרה‪ .‬נכין הדבר שחז ‪' /‬ל הוכחיי‬
‫•‬
‫מירמהי ז‪ .. ) · ,‬יאחה אל · חתםלל בעד העם הזה יאל תשא ברעם רנה יתםיהל‬
‫יאל חפגע בי"( כי משמעית המלה היא תפילר‪ .‬אבל פשרבדתא רש " י הקרים‬

‫את · הפריש שלי "מונגש" אי "היתקלרת ב " )כמי "יפבע ביחירר " ‪..‬יגפע בדבשת"(‬
‫לםיריש חן"ל'‪ II ,‬שר מזה אט למרים כי עיקר משמעיתי של המלה האי‬

‫להקים זו‪ ,‬בלבי לבכ" קוםב‬

‫‪,‬ל‪,‬בךדתו‪…‬‬

‫ז""‪,‬ו) ‪,‬יי סובר חטה להפפרת בזילח‬

‫ר‪..'.‬‬

‫מנשדם באהל בתירך ובבי"ויני סס בשם תיםםית ה'ף‪t‬וס‪(.‬‬
‫‪6‬‬

‫שאמנם הו‪ M‬נמיין כאםרי ‪.‬ורביתינן‬

‫פ'רשן"'‪,‬‬

‫ול‪x‬‬

‫כבת יורבותינו‬

‫ד ‪: 1tD1‬‬

‫כי‪a ,‬סםיי‪ ,‬כל‬

‫שלןש החפילןת ~ל "ג‪c‬בית גלדפית מפשוטן של מקרא‪ ,‬ול‪ M‬כ‪K‬זוב‪,‬זת הריפית סל ררש‬

‫‪20‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫פגיעה או פגשיה ואפליו פגשיה לערה' ‪ -‬כל אלה מושגםי של דב >‪ V‬דב ולא‬
‫של ענןי חויבי לכתחליה ‪ -'.‬הרי אם תפליחו של >‪ V‬קב אבינו ‪ -‬עבצמו היי'ה‬
‫'כמקרה‪ :‬לא קשה להבןי מ ‪ I‬וע חז"ל נוצמם לא קבעוה חובה‪ ,‬כי אם שרו‪.‬ח‬
‫המקור ד‪,‬היסטורי של התעילה תואם‪ ,‬איעוא‪ ,‬את התקנה של חז"ל כגבד הקרבנות‪,‬‬
‫באשר תפילח ערבית כבגד הקרכח האימורםי‪ ,‬והקרבת האימורים של הקרכן‬
‫אינה‬

‫מעכבח‬

‫בכשחת‬

‫הקובן‪.‬‬

‫פרק ג‬

‫בענין קיום מצוות על דיי האבות עזנבר לשבע מוצות בבי נח קבעו חז"ל‬

‫)יומא כח‪ ,‬ב( ; אמו ו‪.‬ב קיםי אברהם אבינו כל ו"‪,‬ורר_ שנאמר‪" ,‬עקב אשר‬
‫שמע אבוהם בקול‪ ,‬ושימוו משמוחי מצוותי חוקותי וחוות"" )בואשיח כו‪,‬‬
‫ה( ‪ …‬ואימא שבע מצווח ומילה‪ ,‬אם כן 'צמווחי וחוות~ להזכ ל‪ ,‬ז !‬
‫יאמו‬

‫ושמא‬

‫מי‬

‫שיאמר‬

‫כי‬

‫וק‬

‫במצוות‬

‫דאוףיתא‬

‫קא‬

‫עסקיבן‪,‬‬

‫ובא‬

‫בא‬

‫והעמדיו אף על דרבנן )וימא שם(‪.‬‬
‫אמר רבא‪ ,‬קיים אברהם אביני אפליי נויחבי תבשיל‪,‬ו שנזכאר "וחורית''''‬

‫ אחח תורה שבכחב ואחח תיוה שבעל פה‪ .‬ימבאר '''רש בד"ה פאליי עיחב‬‫חבשיל‪,‬ן ‪ :‬שאיבו הלכה למשה מסיני אלא תקגח סופרםי סשתיייס לתקז‪.‬‬
‫עביז זה של שמיוח מצוות דובנו על דיי האבות עזבווו תמייה‪ .‬בהשקפה‬
‫ראשונה‪ .‬נחיא ששמח תרי"ג ראןיייתא ‪ -‬הךי נסתכל הקב"ה באוךייתאוברי‬
‫ נולהי נאמר' "והגיח בו‬‫עלמא‪ .‬כלומר‪' ,‬בריתי יומם ולליה' של החוהר‬
‫ האי היא התוכנית אשר לפהי בברא העילם המבוהל על דיי‬‫ויםמ ול‪,‬לה"‬
‫מערכת 'חוקית שמים ואץר‪ '.‬לכן אם איו שיראל מוכנםי לקבל אח ד"‪,‬ורה'‬
‫אפשר בזכאת לומר ‪ :‬שם חהא קבורתםכ )ע"פ שבח פח‪ (. 11 .‬אפשר לומר‪.‬‬
‫איםוא‪) ,‬כערח חז"ל( שאבררם‪ ,.‬בעשו שחי כלויחוי כשני מעינות‪ ,‬כלומר‬

‫‬‫שהתירה נדרשת בהז‪ .‬הערה ז ‪ nM:‬ה‪t1‬י על פי שיתס הובי מלובכיז זסלים"'‪,‬א הסי‪ J‬ן ני‬
‫במקים שרש''' מביא שני פירוסים לע דרד השפם הרש‪M‬ןן הוי יותר םשזב מ‪ K‬סך השגי‪.‬‬
‫כמקביל לזה סי'ן בלז משבלו לדןד 'ר) ריר פ‪ X‬רדו( כי אכסר '''שר מקיים את הרפסו‬
‫לםשזכ‪.‬‬

‫פדריש‬

‫ר‪ K‬כמ‪-‬ל‬

‫כז‪.‬ר‪.‬‬

‫הדכר‬

‫דשיקא המ‪,‬רש‬

‫זיהג‬

‫לז‬

‫קשיי‬

‫הםשם‬

‫ייתר‬

‫סו‪u‬נר ה ‪ II‬סזכ‬

‫עזובן‪.‬‬

‫ד לםי הקינקיחתהי לס נאו שיוסי‪ .‬שםמ‪ J‬ןת זווג‪ e‬וםםהזי ‪ M‬פעמםי מתוך ‪46‬‬

‫םזם‬

‫שצונאנן ‪ K‬ת המיה בתנ"‪.,‬‬

‫‪8‬‬

‫ורן‬
‫תפילה‬

‫‪1‬‬

‫באיוו‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫הנפלא‬

‫של‬

‫בעל‬

‫לבוס‬

‫הג‪e‬ווה‬

‫לשלישת‬

‫פיריש‬

‫חל‪' p‬‬

‫''"שר‬

‫)הבעי‬

‫‪-‬‬

‫קסיות הזוד( כרלם בהפשד נ‪e‬חז לל‪' .‬זבו ג‪e‬חו‪.‬‬

‫אחוי סנזחה על דיי שדא האומות‪ ,‬ב ‪ n‬ו ה' 'זוח ונש ‪ 'Y‬ו למו זהופ" מהו פאוו' ‪x,‬גב)‬

‫ונו הורנ‪c‬י לה‪,‬יר ‪,‬ל תיפחה כונליכו‪u‬ר הזיןהז רו‪:c‬רית ון‪.‬סיתכ כני עסו ש‪ K‬יםנ מוכנםי‬
‫יקנל‬

‫תו‪t‬‬

‫הותוה‬

‫בלבי‬

‫‪'.‬ל רתו‪:‬דו‪ ,‬ןחסינת כני וסיזנןו‪K‬י‬

‫סיו‪t‬םנ‬

‫מונכםי‬

‫כללג‬

‫'ל‪M‬‬

‫תנא'ף‪ .‬היר ‪r:‬םחח לאו הו כםןברנת נסנו מותת כג' נו‪,‬ח רכ‪ti‬יב פאוסי לזחותו‪ ,‬בוסומם תא‬

‫‪,‬התשיכה לשלאתם 'המ תכוב בה' ו !‬

‫ר'"עו‬

‫כזנפשרי‬

‫הונכייתג‪c‬‬

‫שחתלכןכו‬

‫בזה(‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בדדר גבראה‪ ,‬למד אח מצררת התררה '‪ .‬שומ'רחם של האברת את המצררת‬
‫ה'חה בבח'חנ 'א'גר מרצ;ןר רערשה" פרט לארחן המצררת שגצטרר בהן'‪.‬‬

‫אבל מה טעם לרמר שהאברח 'רער בבנראה אח אשר חז"ל עחי''ם לחקן‪ ,‬עקב‬
‫גס'ברח שהזמן גרמן‪ .‬הדבר סכסם סרחר אח‬

‫המקרדש ב'סרדרח‬

‫מחשבח‬

‫הי'‪,‬דרח‬

‫­בח'רה חרפש'ח ! כנ‪'I‬ד 'כלר האברח לדעח מראש אח הנס'ברח רהט'ברח‬
‫אשר 'גרמר לפערלרח חז"ל כקרם רעשה רבשכ ראל חעשה ך ! טרם ג'גש לב'חר‬

‫הסוגא" זאח‪ ,‬מן הראו' רמן הרצו' לע"ן אצל פרשנדתא ואצל גדרל מפרש'ר ‪,‬‬
‫מהם 'סרדרח‬

‫לקבל‬
‫ו ד '''''ש‬

‫ראשרג'ם בסרגא"‪.‬‬

‫סזהתו ובאש'ת ‪,‬ס" ה ריהי ססשותי‪:‬‬

‫גז'רות להרחקה על האזהררח שכחררה‪ ,‬כגרן שג'רת לער'רח רשברח לשבח‪.‬‬

‫תוותי ‪:‬‬

‫ד"ה‬

‫להכא" חררה שבעל פה ‪ -‬הלכה לשמה מס'ג'‪.‬‬
‫ר"א המזרח' טרען כ' בהבאת דבר' חז"ל בפ'רשור לתורה‪ ,‬גהג '''שר על‬
‫‪ ' 0‬ש'קול‪,‬ם של פשט 'גאר‪ ),,‬לא באת' אלא לפשרטר של מקרא"(‪ ,‬רמה שמרכן‬
‫לפשר בהבגח ה‪:i‬ורג'א גבמרא )באשר זה תפקי'ר כפרשן התלמוד( א'ן הרא‬
‫מרכן בהכחר לפשר בדבר' הכחרב ‪ ,‬עקב הגבלרח שק'בל על עצמר במלאכה זאח‪.‬‬
‫• •‬

‫הרכ ‪..‬ל‪1‬ה' זמהר' לרכ‪ ..‬ש'ח כו‪ ,‬ה ד"ה‬
‫פרק‬

‫ב'במות‬

‫כנ‪'I‬ד‬

‫אמרו ‪:‬‬

‫שובוברח' ‪:‬‬
‫את‬

‫"רשמרתם‬

‫משמרח'"‬

‫‪-‬‬

‫משמרת‬

‫עשר‬

‫למשמרת'‪ .‬הר' שקרא רכ‪.‬חרב גז'ררח רשג"ת לער"ח רכ'רצא בהן שהן החרקה‬
‫על אזהחת החוהר 'ןכשמרח! אף כאן סםת מ'שמרת' הן הגז'חת להרחקה על‬
‫אזהררת שבחורה שהן שג"ח לער'רת רכ"צא בהן‪ .‬רגשאר 'חרררח" לחררה‬
‫ ששחה‪-‬ן ח'ד מפ" של הקב"ה‪ .‬רזרה ‪'1‬החר‬‫שבכחב רלרתרה שבעל פה‬
‫קררכ לםושדס של ובקת אבל ב"מא ‪ …‬ע'רוב' חבש'ל‪,‬ן ‪' …‬חררוח" ‪ -‬אחח‬
‫דבר' חררה ואחח דבר' סרפר'ם‪ ,‬רהרב ז"ל לא פגה אל‪,‬ו‪ ,‬רמפג' שממלת 'חרררח"‬
‫משמע דחרור'הר הן תרררת'ר של הקב"ה‪ .‬רא' אפשר זה משום דדבר' סרפר'ם‬
‫ אף על פ' שצוגר השם לשמוע דברי'ם‪ .‬רשלא גסרר מהם כדא'חא בשבח‬‫פרק במה ןכדל‪,‬ק'ן גב' גר חנרכה ‪ :‬ה'כן צוגו‪ ,‬בלאו ד"לא חסור" ‪ -‬מכל מקום‬
‫א'ן דר‪ ,‬הפשט טובל שק"ראר "תררחר'"‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫כאשר הקב"‪ – ,,‬מעכג ג‪c‬ת‬

‫מע ‪m‬‬

‫סחן חורה עד להתהרות עם 'שראל )ובעגין זה ןבדיע לא‬

‫היה מחן ותרה של חיכה לאבית עסקו כל ביילי המחיגובה‬
‫רמחייל‬

‫‪3‬‬

‫וחמר"ל‬

‫‪4‬‬

‫כ ‪ ..‬אחרונםי"(‪.‬‬

‫וע'"ן בר"אם לסוגית מליה‬
‫כמסגרת‬

‫ויוייין‬

‫עמן‬

‫שןבירת‬

‫כי‬

‫‪-‬‬

‫זמרות‬

‫בררך‬

‫‪M‬‬

‫סיסה‬

‫זאת‬

‫השואל‬

‫התירה‬

‫באופו‬

‫מזיע אברהם לא מל אח‬

‫יגסנן‬

‫פזררה‪.‬‬

‫עקיןגי‬

‫הילר‬

‫םב‬

‫המהר"ל‬

‫‪M‬ם)‬

‫עומר )עוי‬

‫יכ‬

‫יכרם ננטווה(‬

‫בסרונ‪ n‬נ‬

‫יךר‬

‫‪ mc‬ר"‬

‫להלן( הכמ‪ M‬ר כטייבת 'עירונ סרשיית' ברין שימרםי בפרשת ובשטסיט‪ ,‬כי‬

‫'''רש עה"ת פישר‬
‫''''שרס‬

‫‪-‬‬

‫ימביים וייה"ל כ ‪ ..‬ך‪ K‬שונים"‪,‬‬

‫על‬

‫פי סיסת רבו ‪ U‬םת‬

‫דחה כפיריסו‬

‫את‬

‫בגמרא )בתוספוח כבא‬

‫הסוגו‪c‬י כחלמיד‪.‬‬

‫בנ‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫כד‬

‫נכזנאי‬

‫םב‬

‫קאונ‬
‫זאל‬

‫קן‪,‬‬
‫נבדי‬

‫‪(K‬‬

‫ואהת‬

‫הרסכים‬

‫‪.‬‬
‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעיד הוא"ם וכבאו מחע נטה וש'" לפשר ש'חיחת"' מיסב על מציית‬
‫דארוייתא‪ ,‬לא נעלם סעיבי הגרו אויה כי וש"י אדג לכלרל אח מצררח דובנן‬
‫ברשימת השבח של אבהרם אביני‪ ,‬לא מ'תורית'י קא ‪,‬לפיבן אלא מ'משמרחי' ב‪.‬‬

‫לא הבעיה העודמת לםניגו‬

‫‪ -‬היא המטרדיה את המהר"ל‪,‬‬

‫‪ -‬הסדר ההיסטורי‬

‫אלא דיקא שאלת הםיו בטרביה ה' של אבהרם אביני ‪ -‬הוי הזניורח באיח‬
‫אחרי המציית ילא למנהין‪ .‬למה אפירא‪ ,‬הקדימה חיהר ה'משמרח' לעצם‬
‫חרקרתי יחיורתי‪'.‬‬

‫מ'צייתי‬

‫פיויש נהרר ואיה )סהור'ל( ב‪-‬שאות בר‪ ,‬ה ו‪ /l‬ה‬
‫אע"ג‬

‫‪.‬‬

‫שזה‬

‫החרקיח ‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫כסדר‬

‫שלא‬

‫הענין‬

‫ההרחקרת‬

‫לזכיר‬

‫קיים‬

‫שההרחקה‬

‫המצרית‪,‬‬

‫קרדסת למצרה לפי השגת האדם‪ ,‬ילכך נכתבי בתררה קידם‪ ,‬לסי שהם וכדרבנן‪,‬‬
‫כחמםי‬

‫יחכמת‬
‫לדבר'‪-‬‬

‫••‬

‫תידה‬

‫ארחם‬

‫גזרר‬

‫שהיא‬

‫יהרחיקי‬

‫איתם‪,‬‬

‫וחיקה מהשגת‬

‫ימאחר‬

‫שהם‬

‫הם‬

‫דבריהם‬

‫קרדסים‬

‫תדאם‪.‬‬

‫והבה תשובת המחר ‪ II‬ל המבארת את הסדר בעבודת ה' של אברהם‪ ,‬מחריפה‬
‫אח בעיחנו עשרח מינים‪ .‬אם זרהי חכמח הכמים‪ ,‬יממילא קריבה היא להשגתני‪,‬‬
‫האם בתקיפת האברח יעדה חכסח האברח לגזרר רלחקן באיחה החכסה כפי‬
‫שגזרך אחדל כאלפיים שגה ז ! ראם אמנם אין הכי מני‪ ,‬יכך דרכה של חכמת‬
‫אדם לכורן אל האסת בדבו הנחץר לשסזו את משמרח ה‪ :‬כיצד עלי ‪ U‬להבין‬
‫שחכמה זאת 'נעלמה' עם סתן תררה בסיני‪ ,‬יחזוה ונעיוה בתקרסת חז"ל כאלף‬
‫וחמש‬

‫שנה‬

‫מאות‬

‫אחרי‬

‫חמן חורה‪.‬‬

‫זאת יעוד !‬

‫חכמת‬

‫חלק מאיתה‬

‫חכמםי •‬

‫כתיב בצורה מומושת בחירה שבכתב ‪ ,‬יאי'י חלק אחר רמוז למחצה לשלשי‬
‫•‬

‫ולרביע‬

‫•' ‪.‬‬

‫אילם לדעת בעל הלבושים‪ ,‬מעיקרא דדינא פירכא‪ ,‬באשר אין כל בעיה‬

‫בסדר עבזדת ‪',‬ה כי הכחוב מחפרש בדור אחוח מזו שהסהר"ל סירשו‪.‬‬
‫פירוש הלברש‬

‫‪…‬‬

‫ומה‬

‫ו ‪ /l‬ה רש'" דבזבוםתי‬

‫שכחב‬

‫כאן‬

‫הרג"א‬

‫‪ -‬ב זידר‪ n‬ליו‪.‬חקה ‪:‬‬

‫שההרחקות‬

‫מכוח‬

‫באוח‬

‫•‬

‫שלכ‪,‬‬

‫והוי‬

‫השגתם‬

‫כמו‬

‫מושכל ראשון‪ ,‬וזה קודם להשגת המצווח שהם ספי הש"י‪ ,‬ידאי אינר נכון‪,‬‬

‫הכמ"‪ ,‬תא התכוב כפשיסי )שובית סי‪,‬‬

‫כ ד‪.‬ה‪.‬‬

‫חאן‪n‬‬

‫הארו( בגיגוד‬

‫למירישי‬

‫‪nx‬‬

‫שיטת‬

‫‪'",‬זח ) בבא בחוא קבב‪ ,‬כ ( בארח‪-‬ר עביו‪ .‬אלה ילאה יבוי ר‪c‬להיס חייס‪ ,‬יככל מקרה ‪,‬פקרה‬
‫יויע הפרשן את תפקזיו‪ ,‬יחא ה ‪ ..‬הנחיות" הוברריכןח ןאות )יבזה יסחחןמ פןדם‪ ,‬של לו(ה‬
‫הפנקיסם לרראת נרשנ"ם‬

‫‪ -‬וכן‬

‫‪1t"',‬ברכ‬

‫‪ -‬לאה ‪..‬החולקים" על ‪ .‬חו '" ל‪,‬‬

‫וסתי עיניהם‬

‫פראות כז ארתו רשבים הו‪ M‬אשר פירוס את הןתכנ‪ .‬ן‪,.‬ןא מו פירוס ‪ tc‬ת דכף חז'"ל‬
‫לכותב‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫ןאיז‬

‫סתיךה‬

‫ניניהם‬

‫בשם‬

‫שאיו‬

‫מתירה‬

‫נין משמ‬

‫וניו‬

‫כררשת "זיל ז‪J‬םמ ‪..‬ושמותם את מסמרת"'"! ) ויקרא יח‪ ,‬ל(‬
‫)יבמות‬

‫ב‪.‬א‬

‫‪6‬‬

‫כגון‬

‫תפילה‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫יעיין‬

‫להלן‬

‫מישר(‪.‬‬

‫בוסו םשומת למשרמתי‬

‫‪-‬‬

‫‪(.‬א‬

‫יייען להלן נריןן ‪ K‬וררת דיני ב‪x‬לרת ניזך‬
‫בזברי‬

‫הסמורגן‬

‫כ‪,‬נין 'החווסד בחכירר‬

‫זךיר‬

‫ומבין‬

‫הם‬

‫בלמדים‪.‬‬

‫לפייסוי‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דהא סרף סףר אי אפשר לקי;ם 'ההרחקרח אם לא ק"ים" תחילה גרף המצררח ‪…‬‬
‫לךס נ"ל שר~צרך לכתרב כו "משמרתי" בתחילה כדי שחהא ' חרזר על כרלם‬
‫רמ'רשר עצמה אוחרת עזנה‪ '.‬רכאולי אמר רשימרר משמרתי ‪ – :‬משמרת מצרתי‬
‫רמשזנרת חרקרתי רזנשזנרת תרררתי‪ ,‬דהא בכרלם שירי לרזנר בהם הרחקרת‪.‬‬
‫וכולס שמר‪ ,‬וכתב הכתוב ששמר המשמרת שהם החרקות של כולם‪ ,‬ומזנילא‬
‫שמעינו בכל שכו ששמר הגוטיי של כל אלו‪.‬‬
‫ובעדו‬

‫רזנ‪.‬הר"ל רואה‬

‫סדר‬

‫את‬

‫)'משמרתי‬

‫הפסוק‬

‫‪-‬‬

‫ותחת"(‬

‫הקל‬

‫מו‬

‫אל הכדב‪i ., .‬וד סאדרו )בעל משכיל לדרד על ('''שרפ ראוה כי הסדר ד~א‬
‫חקא מו רכ‪.‬בד אל הקל‪ ,‬זז"ל ‪:‬‬

‫והקדימס להנך משום 'דחמורים דברי סרסרים ייתר זוכברי תררה‪. '.‬‬
‫ודבויר יובנו על‬
‫השלשיי סעיף ז‪ ,‬רז"ל ‪:‬‬

‫דברי‬

‫סי‬

‫רבינו‬

‫החסיד‬

‫יינה‬

‫שערי‬

‫השער‬

‫תשובה‬

‫עוד אמרו רברתינו זכרונם לברכה )עברדה זהו הל‪ ,‬א על הכתוב שיר‬
‫השירים א‪ ,‬ב(‬

‫"כי טוניס דדויך מייז‬

‫‪-‬‬

‫‪/l‬‬

‫הביבםי דברי סיפרים‬

‫ייחר מיינה‬

‫של תודר‪ .‬ואנחנר צריכיס לפרש גס את זד‪ .‬דדיע תדע כי יתאו 'זד י‪i‬כרו ו‪,‬מגזה‪,‬‬
‫שנאמר )דברים י‪ .‬יב( "רעתה שיראל מה ה' א‪-‬להי שואל ממר כי אם ל‪,‬ואה‬
‫את הי א‪-‬להדי"‪ ,‬יבזה ירצה ה' את כרואיז‪ ',‬כמר שנאמר )תהלים קמי‪ ,‬יא( ‪..‬ירצה‬
‫ה'‬

‫יתקנות‬

‫את יאויי'!‬

‫וכנתםי‬

‫'םיו‬

‫וגוויז כ‪:i‬‬

‫לוךו‬

‫יהו ‪; IIC‬‬

‫כי‬

‫גדר‬

‫ישעו‬

‫ר ‪.i‬חרקה מו תגע די ראם באיסור "וי‪ '",‬כבעל הש ‪ t‬ה שאו יעשה גדר לשדהו‬
‫באשר יקר בעיניי‪ .‬כי יוא מו יכנסו בו בני ארוב‪ .‬וההי למשלוח שור רלמרמרם‬
‫שר‪ ,‬כעניו שנזכאר "רשמרתם‬
‫רהגדר‬

‫הזהירית‬

‫וההרח‪ P‬ה‬

‫מן‬

‫את משמרתי"‬

‫‪-‬‬

‫האיםיר‬

‫‬‫•‬

‫הלא‬

‫שעו משמרת‬
‫זה‬

‫מעיקרי‬

‫למשמרתי‪ .‬ווב‬
‫המירא‪,‬‬

‫יהמרבה‬

‫להזיהר יגיע אל השכר הגחל‪ ,‬כעבן שבאמר )תהליס יט‪ ,‬יב( "גס עבדך בזהר‬
‫בשמרס סקב רב‪ ".‬על כו‬

‫בהם‬

‫‪-‬‬

‫תורה‪,‬‬

‫כי‬

‫‪.‬‬

‫נווהים‬

‫אמרר ‪:‬‬

‫ונזיורתהים מטיקוי‬

‫מצוות רבות‪ ,‬כי האי יסוד להו‪,‬‬

‫חביבים דברי סוטריס יותר מיינה של‬

‫היואה‪,‬‬

‫רמצות‬

‫היראה‬

‫שכר‬

‫הרבה‬

‫כנגד‬

‫עכ"ל '‪.‬‬

‫ראינו לעיל את הסבר הרא"ס מדוע 'הרב לא טנה' אל שיסת חז"ל ביומא‬
‫בעניז עירוב תבשיל‪,‬ו‪ ,‬רפירש 'תווותי' כהלכה למשה מסיני )כלומו‪, ,‬אררייתא(‪.‬‬
‫ה‪Ii‬נה‪ . ,‬אחיי של המהר"ל נותז הסבו אחו לדרכו של ‪'''.‬רש המחזק לכאוהו‪,‬‬
‫את טועיננר העקרוני נגד הקשו ביו 'חכתזנ החכמים' )כלשוז אחיו המהר"ל(‬
‫וביו‬

‫סוכיור‬

‫חיי‬

‫האובת‪.‬‬

‫כ‪ 'II‬סים חיים ה"" לוכ‪.‬אי תי‪:‬ור שבטל‬

‫‪i‬כה ‪:‬‬

‫אבל הויית אביי ורבא וכייצא בזה‪ ,‬אע"ג דארז"ל אטילו מצות עיחב‬
‫תבשיל‪,‬ן קייוב אברהוב אבינו‪ ,‬מכל מקווב איו סובא לוסר שהכתוב ירוסז וזה‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫יייזן נדביי המשך חכמה לשםית יב‪ ,‬ככ ה·' רםתג‪ t‬ל‪ M‬תוו‪., ,t‬וס מפתח ניתו‬
‫ב‪,‬ניו‬

‫"שיברת רנ‪..‬זיררת '‪ i‬יר‬

‫בותית ירכה‬

‫‪ZI‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫של ה‪ K‬ימה לפני קבלת‬

‫"‬

‫סזיית בוסגי‪.‬‬

‫ביקך‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לפניני קביעז;‬

‫חשרה בסיגיחני‬

‫אידית‬

‫הסבירית ' בהזכרח‬

‫מצייח‬

‫דרבנן‪,‬‬

‫שאמנם שמריו האבית‪ ,‬בתךר תירה שבכתב‪ ,‬לס' רביני חיים )אחי· ח'ייה לייב(‬
‫בן בצלאל ממראג קשה להבין מריע הכתיב יזכיר במםישר מציית דרבנן אחדית‪,‬‬

‫יירמיז לאחרית‪ ,‬ייתעלעם מאחרית‪ .‬סתם רביני חיים ילא פירש מהי הקריטריין‬
‫על ‪ 1'D‬יפשר אי "מיז אי יתעלם הכתיב‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬לדיגמה‪ ,‬קבע הרמב"ם כיצר מציית גמילית חסדם" שבגיפי ‪ .‬נלדמת‬
‫הישר מו המסיפר על אברהם אביני בםשיטי של מקרא‪.‬‬
‫רטב'ש הלןכת באל פרק‬

‫‪•.,..‬‬

‫‪,‬‬

‫הלכה א ‪ :‬מצית שעה של דבר‪:‬ז‪-‬ם לבקר חולם"‪ .. ,‬לליית ‪ .‬האירחים ‪ …‬יאלי‬
‫הם גמילית חסדם" שגביפו שאין לה שעיר‪ .‬אע"פ שכל מציות אלו וסרכםהי ‪-‬‬
‫הרי הם בכלל "ואהבת לרעד כמוד"‪ ,‬כל הזברים שאחה חצה שיעשו אותם לד‬
‫אחרים‪ ,‬עשה אתה ארחם לאחיד בתירה יבמציית‪.‬‬
‫הלכה‬

‫ב‪:‬‬

‫שכר הלה'‪ 1‬מרובה מו הכל‪ ' ,‬רר~א החיק שחקקו אברםה באינו‬

‫ידךר החסר שנהג‬

‫כה ‪:‬‬

‫מאב"' רעכוי דרבם" ימשקה איתם ימלרה ארחם‪ .‬יגחלה‬

‫הכנסת אררחים מהקבלת פבי שכיבר‪ ,‬שנאמר "רירא רהבה שלרשה אבשם" ‪…..‬‬

‫עכ"ל‬

‫הרמב"ס‪.‬‬

‫רחז"ל עצמם קרבעים ששבעת ימי המשתה בלמרים מן המסוםר על חיי‬
‫האברח בפשוטי של מקרא‪.‬‬
‫פרקי ררבי אלטי!ר י'רק וב!‬

‫רבי ייסי ארמו‪ ,‬מביו אנר לדמים שבעת ימי המשתה‪ ,‬מיעקב אביבר כשנשא‬
‫את לאה עשה שבעת יןכי הןכשתד‪ ,‬שאבמר )בראשית כט‪ ,‬כן( "ןכלא שובע‬
‫זאח"‪ ,‬ינאספי כל אנשי הןכקרם לגרמל חסר עם ע"קב‪ ,‬שאבמר ""סארף לכן את‬
‫כל אנשי המקרם ייעשה משתה" ' ‪ ….‬רבי ארמר משמשרו‪ ,‬שנאמר )שיפטים י‪,‬ד‬
‫יכ( "ייאמר להם שמשרן אחררה בא לכם חי'ה אם הגר תגי'ר ראתה לי שבעת‬
‫המשתה‬

‫ימר‬

‫‪, 10‬‬

‫יאם ל‪,‬מיינר רהכילבר אל כית המשחה‪ ,‬טיב כי נלר אל כית האבל‪ ,‬שם‬
‫הנחי הרמב"ם את היסדו ש"גיחנה תירה ןנתחדשה הלכה" ‪~. l‬‬
‫‪,‬‬

‫‪9‬‬

‫ינויין כרד"'ל שלבן הי'יי ש‪K‬ך שעה ‪ at‬ת הספהת לד_ ‪.‬ב""‬

‫‪ 10‬לוסררה גרה‪ a‬יכ ריכ הנוירף להב)(ו ו"יה מדכרי קנלה‬
‫קכלה( משום ששס נטופ ענדי ‪.‬יפ' ההתסוב"'‬

‫)‬

‫‪- P‬מ וסעו‬

‫רבר חרהר רפג‪".‬‬

‫‪T‬‬

‫בזיהר מפורש‪,‬ת ב ‪ J‬וד ישבי‪ J‬ז‪K‬תי גר‪.,.‬‬

‫כה םםוךש‪ .‬ושמ‪ M‬יש לומר כי‪ .‬לנ‪ c‬נחי‪ M‬ל;ןר לרבי ללמוד רוכינןר שייר )אפילו כתורה‬

‫‪-‬‬

‫זנמקרה דגו יינן‪ ,‬ישיי של לבז האוסי‪-‬הראמי{ ו‪.‬דד‪'i‬יף טיפיי דברים של בנייאם לע‬
‫פני ריביך שייך של‬
‫דז‬

‫חרךה‪.‬‬

‫ועייו‬

‫כזה בהרחהב‬

‫בספר לפשרסי‬

‫של‬

‫‪I‬בקר‪u J .‬בדיס ‪119‬‬

‫נוו‪.‬‬

‫‪ 11‬הוא הניטוח יה‪.‬לכתי ה‪ P‬לו‪c‬סי לדבויי כטיךרש המשנייח םיף גדי השנה‬

‫‪-‬‬

‫היבו‪'tJ. K‬לל‬

‫‪25‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫וכם‪I‬כ" הלכית כאל ‪: 11,11‬‬

‫מצוות עשה להתאבל על הקרובים‪ ,‬שנאמר )ויקרא י‪ ,‬כ( "ואכלתי חטאת‬

‫היום הייטב בעיבי ה' ‪ !!".‬ואין אבילות מן התירה אלא ניום ראשין בלבה‬
‫שהיא יים המרתה ורום הקבורה‪ .‬אבל שאר השבעת רמ'ם ארבו ייו תירח & ‪ ,' 1‬אף‬
‫על פי שנאמר בתורה )כראשית ב‪ ,‬י( "ויעש לאכיו אכל שכעת ימםי‪ ".‬ניתבה‬

‫תורה ובתחשדה הלכה ‪".‬‬
‫ושבעת ימי‬

‫ומשה רנינו תקין להם לשיראל שבעת ימי אבילוח‬
‫•‬

‫המשתת ‪• 1:J‬‬

‫•‬

‫פרק ד‬

‫האנות‪.‬‬

‫ראיבו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שמצוות דרננז בלמדוח מן המסופר בכתוב בחיי‬

‫המפרשים רואים באותם סיפורי האכות מקורות באמבים לשלל רב של מצוות‬

‫]‪1‬‬

‫‪" 1‬ו‪1s‬‬

‫בהרחבה כטפר הומתת ‪,‬שה לן‪.‬‬

‫‪ 13‬יברי הרמב"ם )‪,,‬אכל שאר‬

‫יו‪u t‬‬

‫השכעה ימיס‬

‫יין‬

‫וכי'( אומריס ירשני‪.‬‬

‫תורה‪ ,‬עא"מ"'‬

‫מדי‪ ,‬לא זיין זאת הרמב"ם כקשר ‪,‬מ תפלית השחרית ? זאת י‪s‬ווד ! הרנמ"ם )הלכות‬

‫‪,‬‬

‫חפילה ‪.‬א ה( פסק שתפילוח כנבד קרבנות תיקניו‪) ,‬ייבן תקנו שיהא מנין התפליות כ‪z‬כנין‬
‫שתי תפילות בכל ירס‬

‫הקרבנות ‪:‬‬
‫לימר‬

‫כי‬

‫נמהח‬

‫ידאזריית‪'M‬‬

‫ואין‬
‫הוא‬

‫בארהם‬

‫‪..‬יישםנ‬

‫לעו‪z‬כת‬

‫כנגד וסני‬

‫ככיקר"'‬
‫נעליה‬

‫לובםד‬

‫תפדייזי (‪…‬‬
‫הלכה‬

‫ררבגן( איו‬

‫כליפר‪ ,‬ל ‪K‬‬

‫אפליו‬

‫לואותן‬

‫אפילו צורר לצייו כי 'ניחנה תירה ונחחדשה הלכה‪',‬‬
‫כי‬

‫בפשוסו‬

‫שו‬

‫משמע‬

‫מקרא‬

‫הכיינה‬

‫כי‬

‫ר‪P‬‬

‫רא י ריי ‪) M‬יהשןה‬

‫היתה‬

‫לעלי‬

‫כמקור‬
‫נראה‬

‫והמשך‬

‫ש ‪ K‬ין היה םגז'ו‪u‬‬

‫סח ‪- I‬ל‬
‫לדןו‬

‫כל‪s‬ורי‬

‫קראו‬
‫דרכגו‪,‬‬

‫להזי‪ ,‬כי ההסכר לכך‬
‫של‬

‫התפ'וה‬

‫ואיתה‬

‫אתמול‪,‬‬

‫‪n‬פילה היתה חד'פעפים לציןר מייחד‪ ,‬ךזג‪e‬ן כל הוחכה לכד שנאמרה דיקא בזמן סחרי‪.‬ת‬

‫לעומת ‪ I‬ג‪t‬ת סווח בפילות חסירם שבגופו רגאית‬
‫ממגו‬

‫אפשר ללמיד לדורות‪ .‬כובו כן כאלית יוסף על אביו‬

‫ש'שכרה מרוכהי‪ ,‬לולא קבלת חז"'ל‬
‫להלן‬

‫כ י גוהב בית אברהס י כאשר הי‪ ,K‬ולכן‬

‫כדברי‬

‫כי‬

‫לל‪z‬כד‬

‫התוספית שזר‪,‬‬

‫האבןת התפללו‬

‫היה‬

‫את‬

‫שמשה‬

‫רבינו‬

‫לפני הקבורה (‬

‫תפילותיה‪D‬‬

‫תיקן‬

‫יכלה‬

‫זאת‬

‫לשמש אף‬

‫ג‪t‬חרי מתן‬

‫כנלענ"'ד‪.‬‬

‫יחד‬

‫עם‬

‫זה‬

‫לאא‬

‫חיזוק‬

‫אדן‬

‫בזמגן‪,‬‬

‫כס ‪ J‬רת תפליה של‪ J‬י קא ‪,‬סקינו )לא םזו‪R‬יח‪K‬ת ולא דונרבגן( אוא‬

‫זאת‬

‫האי מזוה‬

‫תירה )יייין‬
‫הרמב"ם‬

‫טרח‬

‫;דבריגו‪,‬‬

‫לא‬

‫כי‬

‫בנןהג האבןח בדרגתם‬

‫הם‪ ,‬כג‪t‬שו ערלים הם' כ‪z‬בעלות ' ‪,‬כרדת הי ממןיי‪ n‬כני נוח אל תוי"ב‪.‬‬
‫‪ 14‬מכאן‬

‫משמ‪s‬ו‪,‬‬

‫לזעת‬

‫הומב"‪,C‬‬

‫כי‬

‫שבעת יובי‬

‫אמםנ‬

‫המשתה‬

‫הלכה‬

‫היתה‬

‫בכית‬

‫מחייבת‬

‫האבות ‪s‬וי למתן תווה ועז בכלל‪, .‬ם מתן תורה נפסקה השלשלת וכל תר היה לפני כן‬
‫היס‬

‫להדות‬

‫‪..‬היסטורהי"'‬

‫)וש ‪M‬‬

‫ניתן‬

‫לימר‬

‫"‪,‬םרה~היסםוריה"(‪,‬‬

‫‪..‬סנכירת‬

‫בית‬

‫ב‪"'MM‬‬

‫וז‬

‫אוי בה נדי לחייב את ‪,‬ם שיולא שלאחו "‪,‬הירם הזר‪ .‬גהיית ‪",‬ב‪r‬ו‪s‬ל‬
‫‪ IS‬כזעת היררשלמי כתרבות א‪ Jt ,‬ואילו הבבלי בובו‪,‬ד קסן כ‪ ,‬א לודמ ז ‪ I‬ח בדרשה‬
‫לאבילרת‬

‫אבילות‬

‫שבעה‪.‬‬

‫שבעה‪.‬‬

‫ל ‪ K‬בי באל‬

‫'"ד‪.1‬‬

‫דכתיב‬

‫)‪,‬מוס‬

‫‪,‬ג‪c‬ליר ‪,‬החרסםית‬

‫ח‪,‬‬

‫י(‬

‫יודעים‬

‫‪..‬והפכתי‬

‫שבעת יוניס"' לא זובי‬

‫לחלץ‬

‫ל‪u‬רא";‬

‫ל‪.‬דיס 'קודס חמן ‪,'.‬ות‬

‫‪2Q‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫חגיכס‬

‫כדכר‪,‬‬

‫לאבל"‬

‫ד"ה‬

‫ובה‬

‫והחס קןוס קבןרה‬

‫‪-‬‬

‫מה‬

‫חג‬

‫‪:‬‬

‫שב‪,‬ה‬

‫מנין‬
‫ףא‬

‫חג‬

‫סב‪,‬ה ‪ :‬וונ‪ ..‬וי‪s‬וש‬

‫ה'ה‪.‬‬

‫שונני‬

‫וביררסליזב‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מנהגים מ"ח חס '‪ 'T‬וח‪ ,‬כאשר הם "חול‪,‬ם" אח הנלמד לא בושרת הכחוב'‬
‫אלא בפירושו על דרר הפשס והבנח הענין‪ .‬דע כמה שהדבר יוחר מבואר‬
‫בכחוב הוא מח"ב יוחר בהלכה‪ ,‬ומזכה בי'חר שכר‪ .‬לפנ' ‪ U‬קטע קסן מביח‬
‫מדרשי של ר' עובו '‪ i1‬ספורנו הדמגים אח‬
‫חומש‬

‫ה"ער לנו ממפשרים‬

‫רבם' ‪.‬בכל‬

‫בראשיח‪.‬‬

‫ספותו לרכ ‪ IC‬שית כז‪ ,‬ככ ו"ה טשירות‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬יןנ'כהו ‪'.‬‬

‫על שחדשו שה'‪ i1‬ראוי לקללה‪ ,‬באמרו )פסוק יב( "והכאחי עלי קללה" "‬
‫וכן מ‪CI‬רו ז"ל )ברכוח לא‪ ,‬כ( • ש"החודש אח חבירו בובר שאין כו‪ ,‬שצררי‬
‫לפ"סי‪ ,‬ילא עוד אלא שצריר לברכי''' כענין' עלי כחששד אח חנה ישכורה ‪..‬‬
‫כריר‪ ,‬איפיא‪ ,‬מכל הל‪,‬מיד הנ"ל שמבוטלח קשויחני לעיל כציד יכלי‬
‫האכית לרעח כריח הנביאה אי כחח הקידש אח 'אשר עמרו חז"ל לחקן אי‬
‫לגזיר בי'ם מן הימים נוקב הבסיביח המייחדיח שהזמן גרמן‪ .‬כי נהפיר היא !‬
‫לא האביח הם אשר כייו ‪ U‬מראש אל דעח חז"ל‪ ,‬אלא הם אשר כיייבי ‪ 111‬דעח‬
‫חז"ל‪ .‬הסיפיר המקראי על ח" האכיח בועד לקביע כדרג של חירה אח איחן‬

‫הפעיליח‪ ,‬שבעיבי הקכ"ה הן ראיייח להיעשיח ירציייח ·בעיביו‪ .‬לא חובה הן‬
‫כי אם רשיח דאיר"חא‪ ,‬משום שהסגנון של כחיבחן היא סיפיר אי דיביר ישיר‪.‬‬

‫ילא ציייי '‪ .‬איחה ושרת ו ‪IC‬ןיייית ‪ IC‬היםכח היהב ורבבן‪ ,‬כאשר במהלר הדורוח‬
‫חז ‪ II‬ל את הדיו שהוצג מס' הקב ‪I/‬ה כרצן"‪ .‬אלה הן צוניית ר‪.-‬בנן‬
‫הפעליי‬
‫‪J‬‬

‫פויו‬

‫‪..‬ווזיז‬

‫‪2‬‬

‫סתם‬

‫הכתוב ולא‬

‫כח(‬

‫‪3‬‬

‫כי‬

‫אח‬

‫עור‬

‫ט ‪J‬י‬

‫לפני‬

‫‪-‬‬

‫ייויר"‬

‫פירס‬
‫כן‬

‫שיעקב‬

‫‪I‬כהי הברכה‪.‬‬
‫יס‬

‫זיאולך‪:‬ג‬

‫יש ללמוד מכאן כןזו ה‪r‬ר"ס לדוכ‬

‫קבע‬

‫נוחןםםי‬

‫קשה לומר כי‬

‫ופינ‪'i‬לות‬

‫‪-‬‬

‫םקיםחא‬

‫הכיינה‬

‫בפסוקים‬

‫כארשית‬

‫פרש‪,‬ך‬

‫לברכת ‪..‬ויתר לך'"‬

‫אי‪.‬‬

‫)טסרק‬

‫כד‪-‬כז‪.‬‬

‫‪ M‬דיבור הכ‪M‬ות‪ .‬לא ‪ ..‬תבובה ספוסגית" אי "שסרת‬

‫בעלמא חזינא הנא‪ ,‬אלא קביעה הלכתית ברורה על המגיע לד‪R‬ם העושה מעשה כזה‪.‬‬

‫אס אמנם דיוע ליעקב שובגיזה קללה כבסיכוח אלה‪ ,‬הרי שגם זיחק ז‪t‬גיגו יורע ז ‪,M‬‬
‫ילבן חשרי על העומר לפניו הו ‪ K‬חשך כי הלה‬

‫"‬

‫לפנינו‪ ,‬מאכו‪,‬ר‬

‫דוזנגה‬

‫מתוד עשרות‬

‫ן‪c‬חת‬

‫ראןי לאיחה קללה‪.‬‬
‫המפוזרות בכל‬

‫רבות‬

‫חרונש ברוסאית )בריך‬

‫כלל בהקדמת הלשון ‪ ..‬כאמרט ‪ '''''' 1‬בהן הספורנו עובר ישר מו הכתיב ל‪ K‬מאמר ז"לי‬
‫כלומו‬

‫‪5,‬‬

‫ויש‬

‫דרבנן‪,‬‬

‫לזיין‬

‫הפוסקים‪,‬‬

‫‪6‬‬

‫חה נשאר‪,‬‬

‫היפך"(‬

‫לענונים‬

‫ן‪t‬חריס‬

‫‪m‬‬

‫על דןר ‪.‬רהגנדה )נלסיו‬

‫נתנ"‪.,‬‬

‫שמיי‪,'-‬א ‪ ,K‬י ‪" l‬ןחושבה עלי לסוכרה"‪ ,‬יבהובשך‬
‫שירלא יתו‬

‫‪8‬‬

‫ל‪ c‬י הנרן‪.c‬ו‪ ,‬משים‬

‫ול‪M‬‬

‫מדית חסדירת‪.‬‬

‫סבביו אופייני ס"'"ל המביא או מקליבות )בלסרן (·‪,‬ינ‪,‬כ‪..‬‬
‫‪ ..‬נול‬

‫ד‬

‫ני‬

‫מרמא‬

‫זה‬

‫של‬

‫חז·ל‬

‫ל‪M‬‬

‫הובא‬

‫כפסק‬

‫הלכה‬

‫ל‪M‬‬

‫ברמב‪-‬ם‬

‫כש‪ X‬ר‬

‫כש ‪ U‬ערה פעיתי )פסיק‬

‫‪.(r‬‬

‫י‪ 'rR ..‬הי‬

‫תא שלתך את שלאת עונמ‪,",‬‬

‫ילבז רבה )ריש מסכ· ת בזיה( פיקס ני דיו ‪.‬הבבה"' היא דמאייירתא משום שאנסר )בסל"‬
‫טז‪ ,‬ה ( ‪..‬והניני את אשר יביאו"'‪ .‬ניזרי זה‪ ,‬אע"פ שכחרב לפני פרשת יתוו‪ ,‬ינמאר לפני‬
‫מתן‬

‫תורה‪,‬‬

‫הרא‬

‫דאיריית ‪,}C‬‬

‫משים‬

‫שנוסח‬

‫בתורה‬

‫וסבכבת‬

‫בסנניז‬

‫וסל‬

‫זיררי‪,‬‬

‫כמר‬

‫מזית‬

‫מילה‪ ,‬אי ' דיני פםח כפרשת בא יעי‪.‬ד‬

‫‪r‬ו‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪:I‬עזכרבבות רתכהר בזזתככ • רעלהין אובר הר‪t‬כ"ב"א במירושר ל‪K‬וש השבה סז‪ ,‬א‪:‬‬
‫כל ובה ששי לר אסמכח‪ R‬ובן הפסרק‪ ,‬העיר הקב"ה שר‪R‬יר לשערת כן‪ ,‬אלא‬
‫של‪ K‬קבער חרבר_ רובסרר לחכמי‪.‬ם זרה רבר בחר ר‪K‬מת‪,‬‬
‫בר‪ K‬ה לרמר כי אין בהכ ‪ m‬סתירה בין דברים אלה של הריסב"א אדררת‬
‫ו‪e‬ובסבת‪,‬א רבין דברדי הדירעים של הרמב"ם אדררת סאמכאת בםל‪.‬נחכ בהקדמחר‬
‫סדר זרעםי‪ ,‬ערסק הרמב"ם במצרית הלכה למשה‬
‫של הרמב"ם‪ ,‬לפיררש‬
‫המשבדית ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מסיבי שהן דוו‪e‬רי‪-‬ת‪,‬א ילא )כמר אצל הריטב"א( במצררת דרבבן‪ .‬יזה לשיבר שם ‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫כםו ‪'I‬כ‪ I‬קהידדס‬

‫לסשהנ ‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫כל דבר ש‪ K‬ין לי רמז במקרא אריבי בקשר בר‪ ,‬ריא אםשר לד~צ‪K‬יה‬

‫‪ ..‬רעל כן ‪:‬‬
‫דמרכי הסברא ‪ -‬עלדי לבדר באמר ‪..‬הלכה למשה מסיבי"‪ ,‬יבשביל זה‪,‬‬
‫בד‬
‫כשאמדבר ‪..‬שעררים‪ -‬הללממ"ס‪ ",‬הקשי על‪,‬בי ראמר; מםבי 'מה אתה ‪ .‬ארמר‬

‫‪,n‬‬

‫‪-‬‬

‫רהבה ‪ .‬שעררים ברמז עלהים בפסקר‬
‫שהם הל ‪'i‬ממ"ס‪. ,‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫)דברםי ח‪ ,‬ח(‬

‫‪.‬‬

‫"‪ K‬זר חסה‬

‫שרעירה יגפן יחאבה ירמרן ארץ זיח שמן ידבש" ! חהיה התשיבה ‪ :‬שהיא הלכה‬
‫לובשה ובסיבי‪ ,‬יאין לשעירםי עקיר להרציא ארחם כדרר סברא‪ ,‬ראין רמז בכל‬

‫הרתרר‪ .‬אבל בסובכה זאת רוכ‪.‬ציה לזה הפסרק לסימן‪ ,‬כדי שיהא בידע רבזבר ‪-‬‬
‫וו‪e‬יונ עזכנין כהתי‪.‬ב יזהר עני! מה שאוברר ‪ .. :‬קרא אסמכחא בעלובא‪ ",‬בכל מקים‬
‫‪.‬‬
‫שיזכרוד‪.‬‬
‫בדרמה לדעת הרמב"ם ) ‪ K‬ם כי בה ‪ m‬בה מעבר לחחים הלכה לובשה מסיבי‬
‫אל כלל מצררח דאררי‪-‬תא( מציבר אצל הכזררי מאמר ג סיסקא עג‪ ,‬זרה לשררב ‪:‬‬

‫אר שהשונ‪n‬שו ]חז"ל[ בפסיקים 'על הדךר הבקראת אצלם "אסובכחא‪",‬‬
‫שאיבה ' כי אם סימן דלבר שהיה דייע להם בקבלד‪ .‬כר בארר את הססיק‬
‫)בראשית ב‪ ,‬סז( ‪..‬רציר ה' א'להים על האדם לאמר ובכל עץ הגן אכל חאכל"‬
‫כרמז ל ‪..‬שבע מצררת שבצטיי בגי "‪,‬ב‪ n‬בדשרם )סבהדרין רב‪ ,‬ב( ‪" :‬יציר" ‪-‬‬

‫ זר עניהד זהד‪ .. ,‬על האדס"‬‫אלן חדיבין‪' ,‬ה" ‪ – 11‬זה ברכת השם‪" ,‬א‪-‬להים‬
‫~ ‪ 11‬שפיכית דובים‪ .. ,‬ל‪ K‬מיר" ‪ -‬זה ביליר נורדי)ר ‪..‬מכל עץ הגן" ‪ -‬זה גזל‪,‬‬
‫‪ ..‬אכיל תאכל" ‪ -‬ז"ה אבר מן החי )עכ"ל חז"ל(‪ .‬מה רב המרחק בין העגיבים‬
‫‪tl‬‬

‫האלה יבין הפסרק הזה ! אין זאת כי קבלה היחה בדים עבין שבע מצייח אלו‪,‬‬

‫רסמ‪:‬ויה על הססיק הזה דךר סימן‪ ,‬למען הקל בזה על זכירת דוכ‪.‬צררח‪.‬‬
‫ואלם ובלב‪.‬ד ‪ .‬אסובכחא בעלובא )לש‪t‬כ"ח הרמב"ם( בהלכה לובשה מסיבי‪,‬‬
‫וונסף על האםסכחא )לשיסח ריה"ל( במצררח דאררייחא‪ ,‬עיד ובציבר אצל חז"ל ‪:‬‬
‫מדרבבן ‪ -‬רקרא אסמכחא בעלמא‪ .‬רהרי גם לסרג זה של אסמכחא החכררן‬
‫· הריטב"א באמרר 'שהעיר הקב"ה שרארי לעשיח כן‪ ,‬אלא שלא קעבי חרבד_‬
‫ימסח לחכמיס' ! חרבה מכמה סוגדות בש"ס ‪ u‬םח העביז כדעת הריסנ"א תנה‬
‫מצירב שחז"ל דבר רסלסלר בעצם האסמכתא אם הרא מכחרב זה אר ובכחרב‬
‫אחר ‪ -‬יאם בסימאב בעלםא קא עסקיבן‪ ,‬ובה יל הכא וובה לי מהתם ן !‬
‫‪9‬‬

‫יעתה ןיא טחןוה כין שני המישגים האלה‬

‫י'סך נלדמ מתןוה וסכבבת הן‪C1 M‬דר‪,‬ייתא !‬

‫~‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫תוהר שככבת יירננן‪ .‬יהיו‪ ,‬ל‪K‬כוהר לכ‬

‫‬‫‪-‬‬

‫כי בטנגוו תלי‪K‬‬

‫מלי‪.xn‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"‪.' j‬‬
‫'‬

‫‪,‬‬

‫רבדבת לה‪: 11 ,‬‬

‫‪,,"""-‬‬

‫‪" _.‬‬
‫‪,:‬‬

‫'‪iAL‬‬
‫'‬
‫‪'.‬ו‪."1,~..,,..o‬‬
‫" ‪,‬‬

‫משבה ‪ :‬כציד מברכים על הפירות ז ‪ …‬גמרא‪ .‬מבא הבי מילי ז ‪ ,.‬דתבו‬
‫רבבן‪" ,‬קודש הלולים לה'" )ויקרא יט‪ ,‬כד( מלדמ שטעובםי ברכה לפביהם‪,‬‬
‫רלאחרהים‪ ,‬סבייך אמר רבי עקיבא ‪ :‬אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך‪.‬‬

‫רהאי 'קרשד הילולםי' להכי ד~א דאתא‪ ,‬הא מיבעי ליה חד דאמר רחמבא‬
‫אחלהי )ע"י פדירו( יזחר אכליה ‪ …‬אשכחו לאחריו‪ ,‬לפניי סניו ז הא לא קש "‪N‬‬
‫דאת יא בקל ‪ m‬רמר ‪….‬‬
‫הרי לפני ‪ U‬דיין רחב עם ילפרתרת בסוגיא שהיא דרבבן ‪ ".‬אם בסימבא‬
‫בעלמא מדרבר‪ ,‬מה טעם לכל הדיון הזד‪ .‬ומעין יה מצא ‪), U‬כרכרת מג‪ ,‬א( דיון‬
‫על ברכות הריח שגם האר ‪,‬מדרבנן שאלת 'מאב הני מליי‪ :‬על זימרן בש‪,‬לושה‬
‫)שם מה‪ ,‬א( שאף ד ‪ t‬א מדרבגו ועוד רעו‪.‬ד‬

‫~תירא מזו‪ 1‬בעירובין בא‪ ,‬א שראלים חז"ל ‪,‬על תחרם אלפיים 'היכי כתיבו‪:‬‬
‫שואלה זאת בשאלת אף לרבבן החרלקים על רבי עקיבא )סרכה כז‪ ,‬ב( רסבורםי‬

‫‪ M‬רמי! דרבנ!‪ .‬רבבעי! עירובי! )במסכת שבת ל‪,‬ד א( שואלים 'מבא הבי‬

‫כי‬

‫זנילי'‪ ::tI ,‬שחז"ל מבחינים ביו עיררבי תחןימן יבין 'עיררבי חצרות‪ ,‬סעיר '''שר‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫)ד"ה בעירובי‬

‫‪.‬‬

‫תחומי!( ‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫·‬

‫‪".‬‬

‫תיקון מטל‪,‬אי יםאכםוח רכנן תחומין ייקראי‪ ,‬ארפילר למ"ד חחומי! דרבב!‬
‫דכאמדיב! בעירובי! )אב‪ ,‬א( ילפיבן 'מקום' מ'מקום‪ :‬ו'זנקום' ס'ביסה' רכר‪ :‬אבל‬
‫עיררבי חצררת חומאר כטלאס רה‪,‬א רלא מקרא שבות מעלייתא‪ ,‬וספק ‪ li‬דבןי‬
‫השמשית שםיר דמי‪ ,‬עכ"ל '''רש ‪ .12‬היא הדין בחמליקת בש"ס אם כתיבה האי‬

‫דאררייתא או דרבב!‪ ,‬רמביאםי מקרארת רטיעונים לכא! ולכא!‪ ,‬וא‪,‬לו התוספות‬

‫‪.‬כתבו )סוטה כז‪ ,‬א ד"ה ‪.‬אשי אשי לרברת אשת חרש( וז"ל ‪:‬‬

‫‪. …‬‬

‫‪.‬‬

‫‪' .‬‬

‫~‬
‫~‬

‫‪,‬‬

‫ע"י ‪.‬קי ‪·U.‬י‬
‫ולבולע ‪. ..‬‬
‫‬‫בראח דעיקד קאר לא איצםרךי אלא לאוסדה לבעל‪. . .‬‬
‫זר‪ .‬אבל משרם לפוסלה מכתרבתה לא צרךי‪ ,‬קרא‪ ,‬דהא ‪,‬אפילו רבן שמערן בן‬
‫משם‬
‫גמליאל רזבאר בפרק בתרא בכתרבות )קי‪ ,‬ב( כתובת אשה ראורייתא‪ ,‬לוא‪. . -‬‬
‫‪.‬‬

‫·‬

‫דואריית‪,‬א אלא אית ליה סמך ומואירית‪,‬א כראן;וריבן התם בפרק מקא ‪,‬י)‬

‫=‬

‫מכא!‬

‫חוככםי לכתרבת אשה ס!‬
‫‪,‬‬

‫התררה ‪…‬‬

‫א( ‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫ובסרגית איסור מלאכה בחלוו של מרעד שוב מודגש שלבי הבי‪,‬יים בי!‬
‫"דאררייחא‬
‫‪,‬‬

‫ובי!‬

‫טהורה"‬

‫'דרבב!‬

‫כאשר‬

‫טהור‪:‬‬

‫בקרדת‬

‫'‬

‫המפתח‬

‫מדית‬

‫היא‬
‫‪,‬‬

‫'אסמכתא'‬
‫ההתקשרות בין ההלכה רבי! הכתוב‪ ,‬ארתה התקשרות המתבטאת ב'‬
‫‪,‬‬
‫)עם או בלי 'בעלמא'( או‪, ,‬ב'סמכו חמכים‪, :‬וזה לשו! התסרפרת בחגיגה חי‪ ,‬א‬
‫‪" 'i‬ה חולו של מעוד אסור בעשיית מלאכד‪.‬‬

‫‪.. ,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪ 10‬וובאםנ תמיה‪ ,‬כלום סביו חז'"ל כהרה ‪K‬מיוט בי יין ברהכ לפני ה‪ K‬כליה הוא פרו‪x‬ריי‪,‬ג‪t‬ת‬
‫ששאלו מנא‬

‫הני‬

‫םלי‪ ,‬ז‬

‫‪I‬‬

‫‪" Y 11‬ו תוספות שם 'ייה כיזד‬
‫‪ 12‬יכן‬

‫כתיספות‬

‫)ז ‪ H‬ה‬

‫הקרנפים ונעיירני‬

‫‪n‬‬

‫לא‬

‫בונךכ'‪,1‬‬

‫קסיא‪,‬‬

‫‪x‬כן‬

‫חרוניו מחפריו‬

‫יז ‪ lf‬ה לפניר לכ"'ט וכמפרסים‪,‬‬
‫כעירובי‬

‫משרם‬

‫תחומן‬

‫ןא'ת לחו‬

‫וכו'( ‪:‬‬
‫טמד‬

‫גראה‬

‫לרכיבן‬

‫מן המקרא‪,‬‬

‫כן‬

‫םת‬

‫כפירוש‬

‫פר"'‪,n‬‬

‫שי‬

‫רכן‬

‫כיירשלמי ‪…‬‬

‫‪29‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"‪.‬‬

‫מכל מקום משמע‬

‫האמת‪ ,‬דלא מ'תסר רק מדרבבז‪ .‬וכ' קאמר התם‬

‫ל‪' D‬‬

‫ברש' פרק א ‪ :‬לא מ'בע'א אבל )מל' אב'לות( דרבבז‪ ,‬אלא אפ'לו חוש"מ‬
‫דאורייתא ‪ ".‬בעוי ר ‪1M‬ריי‪,‬זא קונאר‪ ,‬לפ' שש' לו סמך מקרא דאורייתא‪ .‬אבל‬
‫'מ' האבל ל‪,‬בא אסמכתא אלא מדבר' קבלה‪ ,‬דכת'ב )עמוס ח‪" ,( ,‬והםבת'‬
‫חג'כם לאבל‪ ".‬ודקמאר הכא אלא בחוש"מ מ' שר'‪ .‬א"כ משמע דאסור מז‬
‫התורה‪ ,‬ו'ש לומר לא משום דלא משתר' מדאור"תא‪ ,‬אלא כ'וו דאקרא ‪ c‬כט'גד‬
‫‪-‬ד‪-:‬ו למ'תסר‪ ,‬לא ‪i‬כ‪,‬סתבר לה' לאוקמ' קרא דשר' בהד'א בהכ'‪.‬‬

‫•‬

‫‪ .‬אם כז‪ ,‬ד'ו חוש"מ לעומת ד'ז אב'לות בחשב כדאור"תא לועמת דרבבז‪.‬‬
‫ובמועד קטו ד‪ ',‬ב בקרא ד'ו אב~ות דאור"תא ו ‪:‬‬

‫אבל‬

‫א' ‪U‬‬

‫רמעיקרא‬

‫היא‪,‬‬

‫בורכ‪.‬‬
‫אתי‬

‫אבו‪.‬ות‬
‫עשה‬

‫ברגל‪,‬‬
‫ודתי‬

‫דרכיס‬

‫שבמאר "ושמחת‬
‫סהש‬

‫~‪",‬ו‬

‫בחגר"‪.‬‬

‫א'‬

‫אב'לות‬

‫‪….‬‬

‫ומע'ר הרא"ש בסע'ף ג במסגרת ד "‪ 1‬ו ארךזר בסוג'ת אב'לות דאור"תא או‬
‫דרבבז לעומת אג‪,‬גות ב "‪1‬ם ראשוו ‪- :‬‬

‫ובהד'א א'תא )פסח'ם צב‪ ,‬א( דל‪,‬כא אלא א'סורא דרבגז‪ ,‬וקר' לה' 'עשה'‬
‫משום דאסטרכה קא‪.‬אר והכ'‬

‫קאמר ‪:‬‬

‫אע"‪ D‬שחכמם" עשו ח'ווק לדבר'הם כשל‬

‫תורה והעמ"ו דבד'הם במקום עשה‪ ,‬בכאו לא החמ'רו‬
‫דוחה עשה יחידי‬

‫בדברהים ‪…‬‬

‫· על "‪,1‬‬

‫ואת' שעה דרב'ם‬

‫עכ"ל‬

‫מכל הב"ל בראה לסכם ולומר כ' קשה לראות באסמכתא ס'מו או זכרוו‬
‫•‬
‫שי‬

‫בלבד ‪,14‬‬

‫כאן‬

‫מעיז 'פירמדיה'‬

‫אי‬

‫יקונטיביים ‪I‬‬

‫מדאירייתא‬

‫יטהןר'‪,‬‬

‫כאשר‬

‫ההלכה · 'ואצת מתוך · הפסוק באשר הוא שם‪ .‬דךר לם"וד הכתוב באמצעות‬
‫המ"ות שהתורה גדשרת בהו‪ ,‬ערד לד'ז דרבבו אשר לו קשר רופף ב"‪ 1‬תר עם‬
‫הכתוב אשר אל'ו ד~א בסמר‪ .‬ולכל אורר הדרך דרגות ב'ב"ם מגווב'ם שוב'ם‪,‬‬
‫כאשר ה'אסמכתא' 'כולה 'להעלות' ד'ז דרבבו רג'ל )'חומרא בעלמא'( לדרגת‬
‫דרבבז · מלוס )והוא םא'לו בקרא 'דאורייחא' לעומח ד'ז דרבבז רג'ל(‪ ,‬וכז 'כולה‬
‫האסמכתא שה'א בבח'תב דשרה רחוקה 'להור"' ד'ו דאור"את רג~ אל דרגת‬

‫דאורייתא‪.‬‬

‫מ'בוס‪ · ,‬והוא‬

‫'כע'ו דאורייתא‪'.‬‬

‫רק‬

‫למב'בו‪ ,‬א'פוא‪ ,‬הפ'רמ"ה מו הקל אל‬
‫קובט'ב'ום שא'בו גותו לחתור ב'ז דאורייתא‬
‫דרגות ב'ביים מדרגות שובות ‪ -‬מו אפס אל‬
‫הרה"ג · 'הושע העל‪,‬ר‪ – ,‬תלמ" גדול של מרז‬
‫ועוגז לקובספצה' זאת בדבר' הרמג"ז בספר‬
‫וזה לשוז בעל חוסז ה'שוע‬

‫אלה שג' רכ‪.‬ררם‪-‬‬

‫ואל‬

‫‪ 13‬רכן במוער קטן י‪,‬א‬

‫‪ 14-‬יעייו‬

‫בהקדמת‬

‫כעל‬

‫ב‪:‬‬

‫הכבד או מז הכבד אל ה"ל‪,‬‬
‫וב'ז דרבגז‪ ,‬אלא רואה ומראה‬
‫מאה‪ .‬בעל מעוז הדת )הלא הוא‬
‫ר' ש'ראל סלבטר( מוצא מקור‬
‫המצווח‪.‬‬

‫ מועז הדת ‪:‬‬‫‪ -‬הדרשות‬

‫הגמורות‬

‫של‬

‫דאורייתא והרמז'ס‬

‫מלכאת "ול המועד ואררחת‪().‬‬

‫הכתב‬

‫והקבלה‬

‫לפירושו‬

‫לתירת‬

‫אורות‬

‫ההבדל בין‬

‫‪ D"I‬יפן ונן‪y‬ן'‪ .‬כל זה קשןר כדיןן הרחב םא הובדרס קירם להלכה ו‪e‬י‬
‫למורש‪.‬‬

‫‪410‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫סימן‬

‫זבורני‬

‫ההלהכ קירמת‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫י‪.‬הציינים 'של זרכנן ‪ -‬שכאי כתירתני הקדישה הותמימד" כייין הרמכ"ן ז"ל‬
‫כמתק לשיני‪ ,‬כמלים ספירית ונילית ינצירית‪ ,‬יזה לשיני )כשירש הראשין‬
‫לספר המציית( ‪ :‬התורה תצוה ותפשר ותוייע ותרמוז )עכ"ל הרמכ"ן(‪ .‬יהכיינה‬
‫לו כזה‪ ,‬כי התורה תצוה ‪ -‬פקודיה כתורה‪ ,‬ותשרפ ‪ -‬איתה על רי הכללים‬
‫המסירםי למעתיקי דתיני הנאמנים‪ .‬זה גדר הדאשדן של דאדרייתא ‪ ".‬עדד לה‬
‫שםיני טמיני איצרית‪ ,‬כי תיירע ‪ -‬דכרים העתדיםי לבא כטרם נילזי‪ ,‬ילהגרים‬
‫אי‬

‫לכז תרוסז‬

‫אפשרי ‪.10‬‬

‫עליהם בשרמים דקים כאילן החבוי בגרעינן ד‬

‫‪-‬‬

‫‪•1‬‬

‫•‬

‫פרק ה‬

‫תילדית האבות כתירה שככתב' הם אשר שימשי "מירי דרד" לתז"ל‬
‫כהדרכתם את עם ישראל )על דיי תקגית יגזירית(‪ .‬כאמיר‪ ,‬האכית כיייני תא‬
‫דעת ·חז"ל כמה שרציי ·להם לתקן '‪ .‬אילם עזו נשאלת כמשגה תיקף שאלתי‬
‫של רש"י בשם ר' יצחק כראשיח החירה ‪ :‬לא ההי צרךק להחחיל את התירה‬
‫אלא מ"הח‪ 1‬ךש‬

‫לכס"‬

‫הזה‬

‫ראשןנה בשצט"‬

‫השאי וכצהר‬

‫הכ‬

‫אם‬

‫שיארל‪…‬‬

‫=‬

‫‪ ,611‬יעיד שחי מצייח = ‪ ', 613‬מדיע היה· צירד לכתיב חימש שלם‪,‬‬
‫"חירה"‬
‫אפילי אם )על פי הכגתגי זע כאן( על דיי כד מבצאגי למדים עיד כמה מצייח‬
‫זרכנ ‪ I‬זי'‪ .‬יכי לא יכיל ‪ u‬ללמיד מציית דרכנן אלה על דיי דייקים ·מן הכתיב‬
‫‪ 15‬יקטיבוךהי‬

‫‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫זאת‬

‫שיס לפוסם‬
‫כי‬

‫יש‬

‫הייינוו נול‬
‫‪ 17‬וכמחילה‬
‫זרבנן‪,‬‬

‫לזה(‬
‫גב(‬

‫פגיעה‬

‫מכבןך‬

‫שביארתי‬

‫עליהן‬

‫יתרמוזי‬

‫‪-‬‬

‫בתררה‪ ,‬כמביאר‪,‬‬

‫הייתי‬
‫בשני‬

‫אומר‬

‫הסוגים‬

‫'תריעיי‬

‫)‪(K‬‬
‫אין‬

‫כל‬

‫‪-‬‬

‫פגיעה‬

‫לאה מזדוח‬
‫אלה‬

‫החפסית‪,‬‬

‫יחייג את התיקין‪,‬‬

‫תוך·תן‬

‫הם ‪:‬‬

‫בבחירה‬

‫•‬

‫החסא אסר‬

‫ואלה‬

‫שבי‬

‫מפורש‪,‬‬

‫הוניזות שהחרהר נירסת כהן‪.‬‬

‫משרם‬

‫)בשם‬

‫כהויעתה‬

‫כרללת‪,‬‬

‫'‪''''31‬‬

‫בזה‬

‫למעסה‪.‬‬

‫סוגי‬

‫מביית‬

‫‪:‬‬

‫לאה‬

‫‪-‬‬

‫שהזיייי‬

‫ראלה‬

‫כי‬

‫ובחירה‬

‫חופסית‬

‫כאן‬

‫הרמכ'‪:‬ז‬

‫םב‬

‫מזאויירתא‪,‬‬

‫הן‬

‫אלה‬

‫מודיעים‪-‬‬

‫שםא‬

‫‪.-,‬‬

‫אע"פ‬

‫המציית‬

‫כבחירה חופשית‪,‬‬

‫של תיקין יכיוי שאי‬

‫כןללים‬

‫‪-‬‬

‫מה‬

‫מה‬

‫‪.‬‬

‫לתקן‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫תהא נוליה'‬

‫מתכיין‬

‫שאינגי‬

‫גביו‬
‫כי‬

‫ל‪J‬‬

‫צךיך‬

‫‪.‬‬

‫לשבי‬

‫כםןח‬

‫‪…‬‬

‫סוגי‬

‫‪-‬‬

‫כי‬

‫רבינר‬

‫תפילוון‪ .‬הנלמדות‬

‫םא‬

‫אפשר‬

‫הכרוהנ‬

‫כט‪ ,‬ב( שמשה רביני לא יי ‪ i‬ן אע"'פ שהן הלכה לפשה מפיני !‬

‫מצררת‬

‫‪-‬‬

‫התכוון‬

‫כי‬

‫מדרבנן‪,‬‬

‫הרזרי לתורה‬

‫כזווה מפורוסת‬

‫גם את הדרשות של תלי תלים אצל עקיכא בן‬

‫‪i‬יין‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫ככירון‬

‫היה לכתוב‬

‫!‬

‫הרי‬

‫ייפף‬

‫)מגחות‬

‫שם בסוגי‪ K‬רגאל‬

‫המפרשים‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫ןשיב נאן דמנשיים‬

‫‪:‬‬

‫לא מה שיייע לני מבחיבה היםס‪,‬רית על הבארת‪ ,‬לאא מה שהדתר‪,.‬‬

‫כתבה לנר עליהם‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫יעיין‬

‫בהרחבה‬

‫בפרקי‬

‫מברא‬

‫לשמך‬

‫חכמה‬

‫)הבאית‬

‫פרק ה‬

‫שומרים‬

‫תרי"ג‬

‫האבות מלמדים תורה(‪ ,‬ופרק י )פשיטר של מקרא מלדמ‪ .‬את הרברי דאיריי‪K‬ת‬
‫דרבנן( כהיגמת‬

‫‪3‬‬

‫דרכו‬

‫של‬

‫רמ"ש‬

‫הכהך‬

‫מדןןיבפק‬

‫ע ‪ Jf‬ם חז'"ל מברח כג‪ ,‬ב בדרשת רי שמלאי‪,‬‬

‫בפרגאי‬

‫יזר"‪,1‬‬

‫רהניירים בהם דמברים ל'"ו" כבבלי על המושג חרי"'ג‬

‫‪4‬‬

‫רזג‪e‬ן אכו‬

‫הקמום להביא מו‬

‫הספרית‬

‫העברמה‬

‫על‬

‫ופיפירי‬

‫‪-‬‬

‫המחייב‬

‫זא‪.‬ת‬

‫אבג‪ ,‬כי זהו אחד המקומרת היחדיים‬

‫‪-‬‬

‫והלא יבר הרא !‬

‫הרש·י‬

‫הרשארו הזה )הרמב"'ן‬

‫חמד‬

‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫את מוצת‬

‫באוחמ כתוב!כ' רוב‪.‬לדוב!כ'‬

‫ב"צובווח רו‪.c‬מ ‪ ff‬םז ‪ It‬ו'"ייחא‪ .‬לדוגמה ‪:‬‬
‫רת‪.‬פילה )‪,,‬ועבדםת"‪" ,‬ולעבח" ו ‪'( j‬ו ההי מקומ לדסר את הכחיבה בצורה כזאת‬
‫שמריוק מסו!כ' גביו את הצוןר בשלוש תפילות כל יומ ובזמגהיו ‪ '.‬למה‪ ,‬אם‬
‫כו‪' ,‬רברי תוהר כה עניים במקומ אח‪,‬ר שמדיוק מיקרוסקופי קטו א ‪ U‬לדובימ‬
‫דןי ' דאורייחא‪ ,‬ואליו רם‪ ,‬עשירימ רע למאד במקום אחר‪ ,‬שמסיופר ארךו של‬
‫כמה שעחת פסוקימ א ‪ U‬למד!כ' ‪ -‬זינים דרבנו ‪ I‬איו ‪ I‬ה אלא שהתורה חצה‬
‫ללמד אות ‪ U‬מצוות )אמםב מדרבנו( דוקא סוביפוי חייהם של רכאת ו ‪:‬ואהט‪.‬‬
‫חברו‪ ,‬איפרא‪' ,‬ווז שגי אלמגט!כ' ‪( :‬א) אבות (ב) כתיבה בתירד‪ .‬כדי להגנז>‬
‫לריי תשובה על שאלת ‪ u‬העקרוגית בדבר כתיתב חומש בראשית ולירמד מצוות‬
‫דרבבו מרג‪z‬ב‪ .‬עלינו קדום כל להגדיי היטב מה ומי המ הארבת )לעותמ גדולי‬
‫האומה האחר!כ'(‪ ,‬ומה חשיבות ‪U‬דעת לכתיבה בתורה )לעומת ‪ .‬רשיים היסטירי‬
‫בכל מקור אחר(‪ .‬כאשר שתי סוגיות אלה תהייגה נהירות לנו‪ ,‬תההי ל ‪u‬‬
‫הזדמגית גידאתה‪ .‬להשיב על שאלתגו‬

‫המרכזית ‪:‬‬

‫מה טעם לכתיב בתוהר ‪ iZ/‬בכתב‬

‫"הדרכה" לחז"ל ל‪,‬מים יבואו‪ .‬מה ואיך לתקו ולגז ‪ I‬ר‪ ,‬כאשר ‪.,‬הדרכה" זאת‬
‫באה על ייד טשר חחיימ של דו‪.c‬בית‪.‬‬
‫‪ ,‬על הדמייית ‪,‬ןמכ‪-‬רזייח בחימש בראשית )יהאבוח בכללו( העיר המהר " ל‬
‫את עיני ‪ U‬בעמדו מיל תופעת ‪.,‬יומהי בנים על אביםת" ‪ .‬בכל החומש ‪.‬הזר‪.‬‬
‫חקא בחומש זה אכלי האבית ביסר‪ ,‬שויני בנהים תקהיגה ‪ -‬עד סיף כל‬
‫הדיריח ‪ I‬שימעאל אמםב רפא אדם ‪ -‬ובבלל זה בניי ובני בניו היפשרי והיבדלי‬
‫מלשרת 'עמ בני עמ " ‪I‬חק! שעו שהיא דאמיני חיהי על חורב רע טוף כל‬
‫הדורות‪ .‬ראובו שתנגלה כפחז רב!כ' נפסל ממלכית‪ .‬וכו אחיו שמעוו ולוי אשר‬
‫השתמשו‪ .‬בכלי חמס ‪" -‬וזה לא יאיח למל‪ ,‬אשר במשפט נז>מרי אץר‪ ,‬לכו‬
‫לא איית מלכית לשומ ‪ K‬חד מרם‪) ".‬רביני עיבדהי‪ .‬ספור גי(‪ .‬כל קבנז>ה וקבנז>ה‬
‫וחבשפ בראשית האי לנצח ולנ‪:‬זח נצחימ‪ .‬נכון‪ ,‬נכעו תנקלל‪ ,‬אבל מחע נפסל‬
‫ בנימיק ש'איו אחר דבק םע‬‫ראש השייבה מס‪:‬זיי • להשחןר םע ררב‬
‫ברוך' ‪ I‬מדוע זה שרק עמ גמר חומש בראשית ותקפות האבית‪ ,‬מצאנו כי ‪.,‬לא‬
‫יומתי אבית על בנים ובגימ לא יימחי על אביתמ כי אשי בחטאי יימתי'! בזה‬
‫העיר לבי המהר ‪ II‬ל )בראשית נח‪ ,‬ט‪ ,‬גג ד"ת וחם שבזה רכר'( ‪:‬‬

‫עד כי שי דבר פנלא במדרש‪ ,‬כי התילדות גמשכים אחר ה!כ'דוות‪ ,‬כמו‬
‫שהאליז ענפיי נמשכים אחר העקיי הוסידוית‪ .‬יאשםינונין הנחוב כי חם תהי‬

‫גלוי עחה יבזיי הניף שההי מבזה את אביי‪ ,‬לךס נמשכי אחריי‬

‫‪S‬‬

‫יכל‬

‫פפוסי‬

‫הגדי‬

‫לע‪m‬‬

‫רש·ו ‪K‬ונןדי( הן‬

‫‪-‬‬

‫של‪ K‬להזכי‪,‬‬

‫' קיל‪.‬‬

‫ומ‪,‬יו‬

‫ל ‪ M‬להם‬

‫תנ‪ C‬הפסיק‬

‫זה‬

‫‪ m‬ל‪n‬‬

‫כ‪,‬זם רב‪.‬תב‬

‫תשיבות )‪.‬רבח ‪z‬נש)'יי‬

‫גייוט"( הרנוו‪:‬ית יחיקה למהסיג על ‪ .‬קייסות‪.‬‬

‫בתהלים‬

‫הקשה רר‪.‬מכ"ן‬

‫קישיתי‪,‬‬

‫יהו‬

‫ב‪m‬בז‬

‫תולדותיו ‪…‬‬

‫גח‪,‬‬

‫על‬

‫חי ‪:‬‬
‫'''שר‬

‫‪.‬‬

‫ערב יביקך‬

‫ל‪,‬לי‬

‫בםענן‬

‫זרהףם ‪ M‬שיחה‬

‫כי ענין‬

‫האומה ישיםע‬

‫‪..‬הי‪ K‬בר‪ R‬ה"‬

‫ידנלנר‬

‫ללמזר )וכאונת ףא לימדים( ונד הכתוב המפורש ‪..‬בי ששת יימם עשה חי תא השפיס‬
‫רתג‪ c‬האזר‪ ,-‬רלסס ונה חניז‪ ,‬לפי זה‪I' ,‬חזומ שלם של היסםוירה‪.‬‬

‫‪ 6‬ל‪ 7" x‬זר מר לרה ןהסקה ‪uu‬נרת רבר נג‪e‬רהם‬
‫הזרלם‬

‫הריחני‬

‫לס‬

‫כנ‪I‬רר‪.‬ם‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫בנ‪t‬י ‪.U‬‬

‫‪,‬ליי ה‪,‬הרי ה‪u‬ןהו ‪I‬טוסםל בלכ‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫'תקרפה ;זאת‪ ,‬של"‪:‬ההיטטרדיה‪ ,‬האנרשיתהי‪ . K‬של יסריות‪ ,‬הכרללםי‪ :‬בתרכם' ‪ K‬ת‬
‫הגדעינים‪:‬רלמה שעתדי‪ :‬לבא‪ ,‬בשם שאין לצפרת ‪,‬שעץ פדי ירצאיירקרת‪' .,‬כך‬

‫אין לצפרה 'שיטרד א' וילדי תרלדה‪.' ,‬ב ביאה כימקר~ר ‪.‬של המהר"ל ‪,‬ר~א בדבדי‬
‫הרמב"ן ‪,‬בהקדמתר לטפד ‪.‬שרמת‪ ,‬שם ‪ n‬רק=י אדורת‪ I‬הקדיטיירן ‪.‬של חלרקה בין‬
‫‪. ,.,.,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪• ..‬‬
‫החרמש ד‪.‬אשרן רבין' החרמש השני'‪ ,‬ר‪,‬זה‪ .‬ל‪,‬שרנר; •‬
‫השלים הכתרב טפר בראשית שהרא טפר הצייהר בחירוש הערלם·' וציירת‬
‫גל בצרר‪ ,‬רבמקרי· האברת‪,.‬כרלם‪ ,‬שהם כעבין ‪,‬יצירה לזרס‪,‬ם מפבי שכל מקריהם‬
‫ציררי‪' ,‬רבריםלרמוז ‪.‬להרריע‬

‫כל העתיר‪ .‬לבא לדם‪ ,..‬ראחרי שהשלים היצירה‬

‫התחיל טםר אחר בעבין ‪.‬המעהש‪ ,‬הבא ‪.‬מן הרמזים ההם‪.'.‬רבתיחיר טרפ‪' .‬ראלה‬
‫שמרת' בעבין הגלרת ‪.‬הראשרן ‪,‬הבגזה בפיררש‪ .‬רגבארלה‪.‬‬

‫ממבר‪.' ' ….‬‬

‫יהבה' הגלרת‬

‫איבבר בשלם רע ירם שרבם‪ ..‬אל מקרמם ‪.‬ראל ‪,‬ונעלת‪ ,‬נאותם ושיוב‪ .‬רכשצדאר‪ .‬ממצרים‪,‬‬
‫אף על פי ‪.‬שיצאר מבית עבדים‪ ,‬עדיין חישבר גרלים‪ ,‬כי הוי בארץ לא לרם‪.‬‬
‫בביכים במדבר‪' .‬יכשבאי' אל ‪.‬הו טיבי רעשר המשכןרשב‪ ,‬הקב"ה רהשרה ‪,‬שכיברת‬
‫ובביהם‪ ',‬אז ‪.‬שבי אל‪ .‬מעלת אברםת‪, .‬שההכ טיר א'לרה ‪.‬על אהלירם‪ .‬פ יהם רם‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫המוכבה יאז בחשבי גאילים ‪ .:.‬עכ!'ל‪ ,‬הומב"ן‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫דברםי‬

‫"‬

‫אלה' של‬

‫וקע‬

‫הרמב"ן ‪:‬משמשים ‪ -‬מעין‬

‫לדבריר 'הדירעים‬

‫ובטסי‬

‫כעבין ‪,',‬משעה אבית טימן ·לבבים" 'בבראשית יב‪ ,‬י ד"ה 'ירעבו ·אגו;ם‪ .‬באץר‬
‫ערמקים שכם‪',‬‬

‫רז"ל ‪;.‬‬

‫"'‬

‫‪':.‬‬

‫‪.,'.:‬‬

‫‪..‬‬

‫‪'.‬‬

‫ארמר לד כלל תבין ארתי בכל ‪,‬הפשרירת‪ ,‬הבאית בענין אברהם יצחק' יעיקב‪,‬‬

‫יך~א ענין גדרל הזכי"רך~ 'רביתיבי' בדרך קצרה‪ ,‬יאמדר )תבחימא לך ‪',‬לך פשרה‬

‫ט( ;‬

‫כל מה שאיער ל‪-‬אברת טימן לבבים‪ ,‬ילכן ‪,‬יאריכי ךגתרבים‪ ,‬בטפיר המטועת‬

‫רחפיות הבאררת ישאר המקרים‪ ,‬יחישב החישב בדם‪ .‬כאילי הם דחבים מירתרםי‬
‫אין 'בהם תיעות‪ .‬זדבלם ''!‪!:‬אב‪ .‬ללמדעל העתי‪,‬ך כי‪.‬כאשר ‪,‬יבא המקגה לבנאי‬
‫מ]סלי‪.‬שת האבית‪ ,‬יתברבן ממבי ‪.‬הדבר‪ .‬הגנזר לבא ‪.‬לזרוע‪ .‬ידע כי כל גזידת‬
‫עירין )דביאל‪ .‬ב‪ ,‬די( ‪,‬ר‪!!,‬א~ תצאמכיח גזירה ‪.‬אל פיעל‪ .‬דמיין‪: ,‬תהא הגזירה‬
‫מתקיימת ‪,‬ע‪,‬ל כל ‪ .‬פבים ‪. , ..‬לפיכך החזי '‪ P‬הקב"ה את אברהם בארץ ה‪!!,.‬רע לי‬
‫‪•' .‬‬
‫‪…‬‬
‫דמייטת ‪,‬בכ‪,‬ל העת‪.‬בי‪ .‬להעי‪ W‬יג‪:‬ו בזרוע‪ ,‬רהבן ‪,‬זד‪. , '. .‬‬

‫‪.‬‬

‫אין לואית' באבית ‪ ..‬נציגי'! עם ישואל‪ ,‬כי' אם עם שיראל‪ .‬במיניאטירה‬

‫בזעיו אנפין‪, .‬כאשו‪ .‬באאברהם לשכם‪ ,‬אין פיושו הדבו ‪.‬שבציג האימה‪ :‬הגיע‬

‫לקמים זה‪ ,‬אלא ‪i ..‬סהאימה ‪.‬עצמה כבו הגהעי 'שמה;‪ ,‬הבטחת ‪,‬האץר ‪.‬לאבי האימה‬
‫עטו האימה היא גזדיה ‪,‬שביציעה יקוימה איםנ ‪.‬מחיייבי‪ ,‬קיים ‪.‬לבא‪ ".,‬ה ‪ M‬לת‬
‫הקיים בפיעל מיציאה ‪',‬את ההבטחה' ‪.‬מגדו‪ .‬הטפקית‪ ,‬ימבטחיה את השלמת בנ‪r‬יער‬

‫הקיים שכבר הרחל בי‪. ,‬אילי היי' דבא‪.‬יח מעין 'נציג'רדא‪.‬ימה לא ההי במעשירם‪.‬‬
‫‪, ,‬‬
‫• ‪.. '. .., -. .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.,‬‬
‫• •‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫'‪.‬‬
‫•‬
‫'‪- , • .‬‬
‫""‪'-"_.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫~‬

‫‪…‬‬

‫‪-,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫כי זתא לזעת‪ ,‬חליקה זאת האי ונפי ביון‪.‬ד התורה עזונן‪ .‬והיא בןינ‪r‬ז בעלת משמעו‪.‬ת‬

‫‪8‬‬

‫ברית ברן הכתרים בפרשת לך יך‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫גו"'ס איוב כס‪-: ,‬ד בםיז‪:-‬ר‪t‬לוה לעי‬

‫'‬

‫‪mc‬‬

‫‪,‬‬

‫‪."-‬יל‬

‫•‬

‫‪ Y 10‬ן"' ·וןסר פרוסת יישלח אנל ‪:‬מפ‪i‬סרי ;'"שר בכל סרבית ·'שמ‪· M‬יגירם‬
‫כפושת‬

‫‪,‬‬

‫בירת·'ביו‬

‫‪,‬‬

‫הבחירם‪-.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-. _…‬‬

‫•‬

‫החט‪',M‬‬

‫רכו בימב"ז‬
‫•‬

‫‪33‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יבמקריהם משים ' התחלת בצייע ההבטחר‪ ,‬יבוכליא אי אפשר ‪ ,‬ההי ליוכר דובאית‬
‫שהגזירה ‪ ,‬מתקיימת על כל םנים‪ ,‬אילם‪ ,‬אם נבין כי האבית הם הם האיוכה‬

‫)בזעיר אנםין( ‪….‬‬

‫הרי שעם ‪,‬ישראל כבר הגיע אל שכם ייישב בה ייירש איתר‪.‬‬

‫מצב ‪.‬זה מהייה‪ ,‬אמייא‪ ,‬אתחלתא של ביציע‪ ,‬ילכן כל ‪ ,‬הכללים אידית ביטיל‬
‫ההבטחה" איםנ תיםטי‪,‬ס יטיף ‪ ,‬הבצייע ביא יביא‪" ,‬יר"זירה מתקיימת על‬
‫‪.‬כל גמסו !'‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪,‬בשלישת המקירית )מהר " ל ירמב"ן( ‪ ,‬שהיבאי ‪,‬כאן ‪ ,.‬דיבר ‪ ,‬לא על מקרי‬
‫האבית‪ ,‬כי אם על הכתיב בתירה שבכתב על מקרי האבית ‪ ",‬סםר בראשית‬
‫ר~א " ‪ ,‬אשא סםר הבר!אה יהציירד‪ ,‬סםר היטדרית‪ ,‬אלה ‪ ,‬שהגעיי לדיי כתיבה‬
‫בטרפ‬

‫זה דג‪.‬עי ‪ .‬לדרגת‬

‫אילן‪ .‬שהענפים בהכרח‬

‫אחר ‪; r‬‬

‫בוכשכים‬

‫במדיית‬

‫הן‬

‫יתכי ‪ U‬ת מח‪,‬ד ' יהן באיריעים ‪ ,‬היסטירייס מאודי‪ ,‬זד~‪ ,‬איפיא‪ ,‬הקריטריין ‪,‬לקבעית‬
‫טיף טפר ‪,‬בראשית יתזזילת טפר שמית ‪.,..‬בספר בראשית רשימים בכתיב‬
‫איתם הענקסו אשר לדרגת אילן הגועי ‪) ' '11‬אי לטיב אי למיטב(‪ ',‬החל ‪ ,‬בטםר‬
‫‪,‬‬

‫שמות ' ‪ ,‬איו‬

‫החידי‬

‫משמש ‪ .‬וסדו‬

‫כי‬

‫האומה‬

‫אם‬

‫רכלה‪,‬‬

‫ששים‬

‫ירובא‪.‬‬

‫זה‬

‫יסיד‬

‫של אבית שהם הם האימה )ילא ‪ .‬רק ‪ .‬ניצגי האימה( שצא ביטיי קילע בפריישי‬

‫של הרא " ם לדברי חז"ל בביאיר הפטיק "יאעשר לגיי גריל "‬

‫‪' -‬זד~ שאמירים‬

‫א'להי אברדם‪ ;.‬יאמםנ ' חמיה הרגר‪ ,‬כיצר םטיק זה איםשר לאנשי כנטח דג‪.‬רילה‬

‫תשיבת המזרחי ‪:‬‬
‫לנטח את' הניטיח ‪,‬א‪,‬להי אברהם' בחםילת שמ;נה עשרר‪. .‬יזי‬
‫‪.‬‬
‫ורבאה ‪ .‬לי שכר מיררשאי משים דאזי הקב"ה מי‪,‬ן'‪ .‬שמי על‪ .‬היהיר אלא‬
‫_ ‪…‬‬
‫‪,‬‬
‫על יא‪.‬ןמח ‪ -‬וא לחי ‪.‬שיראל ' ‪ .‬א‪-‬להי העברםי'‪ ,‬א‪ .-‬להי העמםי ' ‪ -‬לפ ‪ 't‬כ ‪ j‬פירש‬

‫"יאעשר לגיי גריל"‪ ,‬שת'יישב כר‪II‬זכה ער‪ ,‬שאיחד שמי עלין ‪ ,‬שיאמרי א'להי‬

‫אברהם ‪ .: …‬עכ"ל‪.' .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫· משים שהקב"ה חמשב‬

‫את ‪ ,‬אברהם ‪ ,‬כאימה‪,‬‬

‫)'יאעשר'(‬

‫לכן ' שייר‬

‫‪,‬‬

‫ליזכר‬

‫'‪" K‬להיי על האבית‪ ,‬ילכז ' · אזי ואמרםי אפיל‪ ,‬יא‪-‬להי מהש' ‪ ,‬משים שה‪".‬א מיפיע‬

‫על במת ההיטטיריה באיחי חימש של גלית יגאילר‪ ,‬כאשר סרם " שבי אל מעלח‬
‫אביתם!· אליי היחה התירה מתחילה במצית ‪,i‬החירש הזה לכם " )מציה ראשינה‬
‫שבצטיי בה עם שיראל כעם(‪ ,‬ההי חסר ל ‪ ' u‬הבסיט והבתג כל איתי מעמד‪,‬‬
‫דם‪ , .‬הם‬

‫היטטירי‪' ,‬האבית‬

‫הקיבעים‬

‫איתה אימה ‪ ,‬אשר‪ .‬ברבית‬

‫את ‪ ,‬מד~ת‬

‫הימסו‬

‫תקדיס ‪ ,.‬ינשעה י לינשמע‪ '.‬האברת הס אש‪.‬ר ‪ .‬יצקי ייצח אימה פרמ ל את זאת אשר‬

‫הקב"ה יכיל היה כלמית עליהם הר ' כניגית‪ ,‬אבשר‪ .‬כפהי ‪ .‬זאת אינה ז(לא אםצעי‬
‫חצייני לגלית את תיכםנ המד~תי יהפנימי של 'נעשה ינשמע; הכמהי יהרצין‬

‫‪.‬‬

‫משמשים ‪ ,‬בהגםינהי ‪ ,‬אצל שיראל‪ ,‬כםש שהכםהי )‪,,‬נצטהר"( ‪ .‬יהצרין ‪ .‬א~די‪),,‬‬
‫התפלל"( שזנישי בהרמינהי ‪ ,‬אצל אביתדים‪ ,.‬יכשםשדא‪.‬בית ‪ -‬חידיים בעלי‬
‫שמקל של איםה ‪ -‬קבוע את מד~ת האיםה בהתד~יחד‪ ,‬כן איתה ז(ימה דכוגת‬
‫‪,‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪11‬‬

‫יעייז‬

‫‪11.‬‬

‫חפך‪-‬ל ‪:‬‬

‫•‬

‫בהעיה‬

‫•‬

‫הקידמ‪.‬ת‬

‫י תפוזינו‬

‫הכתוב ' ‪,‬‬

‫~‬

‫•‬

‫רםב"י‬

‫יהשלי‪.‬ם ‪.‬ה‪.‬כתוב ~ ‪,‬‬

‫‪ Ml1.‬יהשיה רבפ‪-‬ם הלי ‪ J‬כרות כיבכיס פרק‬

‫ג‪: c‬‬

‫"יר‪M‬כ‪1‬‬

‫הכחוב'ס ז‪.‬‬

‫‪J‬ד‪ -.‬שם טמןדן שך ‪ tI‬ןוס ‪ ,‬רהר‪ .‬נ‪:M‬ר‪.‬דם‬

‫‪X‬ניבי‪ .‬כייו שלםג אזו' ‪ l‬זה ג ‪- J‬מ בב‪ .‬בגחת סי‪ ., ,‬רסו‪. t‬הסבה‪ ..‬יי ‪.(K‬‬

‫‪34‬‬
‫‪,‬‬

‫"‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"יסוד" של ששים ריבוא‪ ,‬קבעה את מהיתו הפוטנצאילית 'על כל יחיד וחידי‬

‫אל אומה 'זו מנשן הדירות‪ .‬וכן פוסק הרמב"ם בהלכות ·גירוש "‪l‬‬
‫התמיהה של‬

‫'כיפין‬

‫עד שא'מר ריצה‬

‫אבי'‬

‫ב‪ ,‬כ בסוגא'‬

‫)קדישוין ב‪(, ,‬א‬

‫‪.,‬‬

‫יונ שהדין ביתן שכיפין איתו לגרש את אשרת‪ ,‬ילא רצה לגרש‪ ,‬בית דין‬
‫של ש"ראל בכל מקםר יבכל זמן מכין איתו עד שא'מר" ריצה אבי‪.‬יוכתוב‬
‫הגט והיא' גט כ<שר ‪ …‬ולמה לא בטל גט וה שהרי ד~א אטס ‪ …‬שאין אומרםי‬
‫"אבוס" אלא למי שבלחץ ינדחק לעשית דבר שאיבו מחייכ בי מן התירה‪ ,‬כגי ‪' j‬‬
‫מי דש~כה דע שמכר אי עד שנתן‪ .‬אבל מי שתקפי צירי הרע לבטל מציה‬
‫או לעשות עבירה‪ ,‬יהיכה דע שעשה דבר שחייב לעשירת אי דע שתנרהק פדבר‬
‫האסיר לעשרתר ‪ -‬אין זה אביס פמבי‪ ,‬אלא הוא אבס עצפו דבערת הרעד‪.‬‬
‫לפיכן זה שאיבי ·ריצה לגשר‪ ,‬פאחר שר‪:‬רא רזצה לויהת ם'ש‪II‬רל‪ ,‬ררזצה רהא‬
‫לערשת כל הצמררת רלהתרחק ןס הטכיררת‬

‫‪-‬‬

‫ריצרר היא שתקפר‪ ,‬כדיון שד~כה‬

‫עד •שתשש יצרי יאמר‪ ,‬רוצה אבי ‪ -‬כבר גשר לרציבו "'‬

‫עכ"ל‪.‬‬

‫הרי לפבינר ד"מגבה צ'רטר·" של עם ש"ראל ! הרפב"ם‪ ,‬הבשר‪ .‬הגדול‪ ,‬בספר‬
‫ההלכה ·)רלא בהסבר פילןסופי( קובע כי ‪.‬כאסיימאסית כל הידוי ויהודי "ריצה‬

‫להיית מש"אל וררצה לעשות ·את כל המצוית רלהתרחק‪ :‬מן 'העביררת"‬

‫‪ -‬לא‬

‫פחית רלא ירתר ! הקדים הרפב"ם את הארפה )‪,,‬ררהצ להירת מש"ראל"(‬

‫לפבי‬

‫שמירת מצררת התורה )‪,,‬ורוצה לעשות" וכו'( כשם שאברת האימה קדמי למתן‬
‫תירד‪ .‬תירה אפשר לתת רק לארתה ארפה אשר הבססי רהתשתית שלה הם‬
‫כאלה שאכסירפאטית יש בכוטת לקיים את כל הרתרה‪ .‬זהר דין באומד‪ ,‬רפתן‬

‫‪,‬מצב' תנרן‬
‫‪ .‬מאיתי‬
‫דיי‪' .‬כפיהי‪,,) .‬בתחתית ההר"( הא' פיבקצהי שיירה‬
‫‪.‬תררה על ‪.‬‬
‫רבשמע"‪ ,‬אם רק בסלק מהם את יצרם‬
‫של האופה‪ ,‬המרכבה בלאו הכי ל"בעשה‬
‫‪..‬‬
‫שתקפם‪.‬‬

‫השהי‪ ,‬ואף לא‬
‫הסיופר כתררה שבכתב על חיי האברת איבר ת'‪ 'III‬ר המ‬
‫‪,‬‬

‫הדרכה לעתדי‪ ,‬אלא בקיטת הצמב שאר יכרל ודיכל ליהות‪ ,‬באשר הם הם‬
‫יכולים להגיע אלדי‪ .‬הם ‪-‬האילן ואבר ‪.‬הפיררת‪. ,‬רלפעלת ארבתיט‬
‫הפיטבציה שאבר‬
‫‪.‬‬
‫אלה עליבי לשיב‪ .‬על כגין זה מארי חז"ל )תבא דבי אליר~ רבא פרק כה( שחייב‬
‫אדם לומר מת~ יגיעו מעשי למעשי אברתי ‪ -‬שהם אברהם ציחק ייעקב‪ .‬זהר‬
‫אולי הפיריש הפשטבי בירתר במישג "זכית אברת" ‪ -‬לא חשבין על מה שפגיע‬
‫פן העבר‪ ,‬אלא ציפהי למה שירכל להדית בעתדי ! הרי הרפנטציה עדר קייפת‬
‫בריר‪,‬‬
‫שיצרם תקפם‪.‬‬
‫להדית ‪-‬פש"ראל ילקיםי את כל הפצירת"( ‪ -‬רק‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪,,‬רוצים ‪. " -‬‬‫איפיא‪ ,‬כי לאנשים כאלה מגיהע הזדמברת ניספת ‪ -‬בזכרת האבית לשרב אל‬

‫‪..‬‬

‫~‬

‫מעלת אביתם‪ .‬ישמא זה הפיריש הפשרט בדברי חז"ל )בראשית רבה פשרה ע( ‪,‬‬

‫‪J‬‬

‫בט הקב"ה שיחתם של ‪,‬אברת רעשאן מפתח לגאילתם של נבים‪ .‬חיי האבית‬
‫פתחיסים לעבר אלא קיבעים את גברלית הארפה‬
‫‪ .‬בכלל(‬
‫לשיחתם רעד‬
‫)עד‬
‫איבם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫לעתדי‪ .‬ארמה כזאת‪ ,‬אשר ר‪D‬טנציאל כה עצים נצרר ברתוכ ‪ -‬ראיהי האי‬
‫לגארלה ‪!".‬‬
‫"‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫‪ 13‬ויס להזם" ‪,'.‬ז‪ .‬רב על ההפרזה ‪.‬בליונידי ‪K‬רכןג‪c‬דייהיג‪ ,‬היססרריה‪ ,‬ג‪t‬יול‪:‬ך‪ t‬ירכיי‪ ,‬חכלק‬

‫‪35‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אמרונ כ~ באבות ·»לא בסתם · גדולי האומה(‪ .‬קא עסקינן ~ ואין נקראים‬

‫'‪. .‬‬

‫‪ .‬חלק‬
‫באו‪.m‬‬
‫אלא‪.‬‬
‫קא ‪ ,.‬עס‪ P‬ינן‪' ,‬‬
‫'הפרטיים ‪.‬‬
‫בחיהים ‪. . -‬‬
‫נמו ‪-.‬כן‪· ,‬לא '‪…‬‬
‫אבית ‪:‬אלא ‪:‬ז‪u‬לוז‪u‬ה‪- . ,‬‬
‫‪-‬‬

‫מחייהם‬

‫זכה‬

‫אשר‬

‫כתיבה ‪ .‬בתורה‬

‫והגיע · לדיי כתיבה כ‪.‬זירה שתכבב‪.‬‬

‫מה‬

‫התיפעה של "נחיבה‬
‫על‬
‫הקדיז‪u‬‬
‫‪.‬החיים‬
‫פיריז‪u‬ה ! על זה ‪.‬הז‪u‬יב ‪~ ,‬על איר‬
‫‪.‬‬
‫ בעמדי‪. – ,‬‬‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬

‫‪',‬‬

‫הישראלי ~‪:‬‬
‫יזה לשוגו ";ב'‪ p‬רא נ‪,‬ר ‪.‬י ד"‪,‬ר‬
‫‪,‬אנונימ"ת" 'בתורה ‪14-‬‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪, " . .‬איש ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫'‪. … . .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪….‬‬
‫‪.‬‬
‫להזכירו · ‪.‬משים ‪ .‬שעל‪ .‬דיי ההי הדבר‬
‫‪ …‬טעם שלא ‪ .‬דזכ‪,‬ו שמי‪ ,‬איל‪ ,‬שלא ‪.‬רצה ‪.-‬‬
‫שנקב בן השיראל‪,‬מ ‪ .‬את השם‪ ,‬ומגלגל‪,‬ן יכף‪ ,‬יאין‪ .‬הקב " ה‪ ,‬חפץ לגונת ‪.‬דאם‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ומה ‪ ,‬גם כותדה שנ~ הדושם לטול‪.‬ם וטר‪,‬‬

‫ דבריו'של רביבי‪ ..‬חיסיבן עטד מוצאים ‪ ,‬חיזוק בפירושו של הגאון דב‪.‬צי"ב‬‫מילריי'וי‪ .,‬העומד מ‪n‬ה ‪ .‬מיל שבעסי‪,‬ה‪E‬ננש ש‪.‬ל אבי‪ I‬יבי אז‪u‬ר ידדי מצר~מד_‬
‫בעוד חבד ונעלה מכל מפק כי · הדבה ויתר'מז‪u‬בעסי ידדו !יזה 'לז‪u‬וונ בבראז‪u‬יח‬
‫מי‪ ,‬ז‪ .‬ד"ה ‪ ,‬בבוחוי‬

‫ויגש‬

‫ובבות‬

‫בבוי ‪:‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪_,‬‬

‫'''‪u‬זרפ ;יונבר וז‪1u‬ח יהפלא לומד ז‪u‬בבי עיקב 'לא ‪., :‬ליכו כולם רק זכדים‬
‫ולא בקבוח ! אלא בך‪ II‬ה דםג המה הולחי הרבה בקבוח‪ ,‬אלא ‪ ,‬של" ה'‪ 'I‬ככלל‬
‫שכטים נפש‪ ,‬ולא ‪ ,‬ועד ‪.‬אלא‪ .‬דע‪:‬יקב" ‪.‬צעמו הוי לי "עדר בבוח‪ ,‬מבשוי‪ ,‬כמשמעות‬
‫הכתוב לעלי' ל'ייה "י‪J‬קומו כל בבדו כול בבותוי‪ ," .‬אלא שלא בזכרו בשמם מז‪u‬ום‬
‫של" היה הבם ·ענזי ' ונבט 'לד‪Cl‬מה הי ‪.‬שר"ליח‪ ,‬כמו ‪ .‬שאריע '''ע ‪,‬ינד‪ .‬יאל תתמה‪,‬‬

‫שהדי גם · ‪-‬באברהם אב' ‪ U‬איכא ‪ .‬תאב בב " מ ‪ p‬מ"א שהיה · לן‪ ,‬בת‪ ,‬רל‪ M‬נזכהר‬

‫כתודה משום של" יצ" ‪.‬נםםה זכייו שיב‪ca‬דל לוויי‪.‬ת ‪..‬‬
‫·ן‪.‬זיכר של כת‪,‬בה ב‪m‬רה הוא‪ ,‬אופיא‪ " ,‬רתת 'הנחצ של ו‪i‬דוכ‪.‬םי‬
‫מיזכו' ‪.‬‬

‫"‬
‫‪,‬‬

‫זד~ הקרםירוין וזד~ קבה המדיה ב"סםמוגראף " ז‪u‬ל חורן‪ .‬דברסי אשר עצומחם‬

‫ההיסטורית"רוחנית מגעיה לכדי נזח‬

‫‪….‬‬

‫הס הזוכיס ' להררשם '"בתררה שבכתב ב‬

‫‪1-5‬‬

‫‪• ICI‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪..-‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫מלימדוי ‪",,‬תג ליוביי זה ' בגמות בייוסרת ' ההרלכןת ידבלי;ת בהכרח מפגה ‪C.‬ו‪ n‬הבונט ‪ K‬ל‬
‫‪.‬‬
‫'העבר‪ ,‬בעו;;" סיפורי המקרא על האבות נוד‪g‬ו ל‪n‬כן א'ותנו ‪K‬ל "העתיר‪ K'" ,‬יפתנו היא‬

‫‪.‬‬

‫~‬

‫"‬

‫"‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪",‬למעלת כנ‪e‬ותם ישרנו‪" ",‬‬
‫"‬

‫" כי‬
‫‪.‬‬

‫‪–‬‬

‫הפיזםיי‪. •.‬‬

‫חהי"ס‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫הרוחנית‪.‬‬

‫כ‪M‬שך הנוונה האי למעלתם‬

‫ול ‪i‬‬

‫חזרהד לאורח‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫"‪.‬‬
‫ג ‪ l‬יהשוה בהגסך" הרמ‪'",.‬ל ‪ ,‬בניר ‪.‬רהי פרן' תיהר וסנבבת ' טתמה ול‪ K‬פישוה את וסמרת‬‫~‬

‫‪,‬‬

‫‪…….‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ …‬הוריר של משה רכינו‪.‬‬
‫•‬

‫' ייקח ' ‪ K‬ת כת לו"'י‪· .‬‬

‫‪. ..‬‬
‫' הךמנ"ם כשירש השלישי‬
‫‪'._-‬‬

‫‪, ' -‬‬

‫‪ 15‬יימעין‬

‫אלא‬

‫‪.‬‬
‫‪ ….‬ולי‪ ,‬אשי‪.:.‬‬

‫הקייםריוד של‬

‫‪,‬‬

‫לסםר‬

‫הזםיית‬

‫'‪J‬‬
‫בסמברת‬

‫להכללת פנדרת‬
‫"‬

‫תר""נ‪ .‬הלגי‪ l‬הרגז ' שי‪M‬ן שנםי ענרה כסנננךת ז ‪ DM • ~ 1UI:‬כז הי‪ .‬חמביית" ‪ ..‬כיימ השםימ‬
‫‪.,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ץ•‬
‫יי‬
‫'‬

‫'על‬
‫‪,-‬‬

‫ה‪K‬ר‪- " .. " '". r‬‬

‫‪…..‬‬

‫‪-‬‬

‫"‪,‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‬‫‪… ..‬‬
‫ר'"ה אלה‪ .‬הגזרבים בןנ‪t‬כ‬
‫אר שבעים ' הנפס מר ידרר צמריהמ‪ ' .‬רז'"ל שומת‬
‫" על‬
‫היי ‪ .‬ר ח‪ – "",‬לה'וזע ב ' כי כל ' ח‪a‬ד ‪ -‬ובהם ‪ -‬ר ןי ' להיות ‪ m‬סכ ש'‪ .‬על שמו הובוהר יי‬
‫‬‫‪..‬‬
‫‪..‬‬
‫‬‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪" .,‬נירחו 'האוסידח‪,· .‬לאה כל ינני סה";' היו ‪ :‬ל ו'ית ולא ;נ הרור"' לתרכו‪ ,‬ח רעה‪ " .‬מאסנ‬
‫‪ I5‬א‬

‫גם ‪.‬‬

‫רכיני "עיבריה ‪-‬ספורנו ובבחיז‬
‫"‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫'‪e‬‬

‫‪K‬‬

‫"‬

‫בין‬

‫הכתיבה על הנג‪e‬ית‬

‫‪M ,K‬‬

‫‪O'l1l‬‬

‫‪o,O‬‬

‫‪,.‬‬

‫ובני קעיב חמר‬

‫‪M‬‬

‫"‬

‫‪M‬‬

‫אחרי מרחם‬
‫בסירןש‪-‬ן‬

‫יכיז‬

‫כתיכה‬

‫ל‪x‬‬

‫היי הנרקייס שבבנהים כל כר חשיכיס כעיגי ר‪t‬להים יראם‪) .‬יעיין נם‬

‫לבראשית‬

‫' בבי ‪ k‬ןדןו· ריש‬

‫‪K‬‬

‫מן‪,‬‬

‫‪(.‬ח ובדימה‬

‫סרסת" םקי" רי‪,‬‬

‫לזה‬

‫כעניו‬

‫לע‪ ' ':‬ר;ן‪,‬כ'ייו‪:‬נ בין‬

‫‪36‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫שסו"‬

‫כלי הסשכז‬

‫סםכן ‪ ,‬ובסה‬

‫ןבדי‬

‫כרכריי‬

‫הבסל‪M‬ים‬

‫שגי ‪':‬בתי הוכקסר‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אם ודרנה ' ‪i‬אח לא הנ‪1‬ע' הדבר;~‪ ,‬ונאש הס'רסר ‪ j ;To‬כינה היא‪ ' ,‬ינמצא 'איחה‬
‫נספרי ;ביר המיםי ‪ ,‬אולרי‪ -‬ז!'ז ' כרונר שי חז " ל א‪i‬סר שמח על מס;חח עח;חיח‬
‫אשי מפי אשי מפי משה ' מ‪ ' D‬טובםר "‪; .‬נארה לימר ' בי ' ‪'i‬הי ' הפיחש הפשיט‬
‫כממאר החמוה של חז"ל בווח רב'ה ה‪ ,‬ו‬

‫~‪,‬‬

‫‪:‬‬

‫‪p. .. .‬‬

‫‪C ',,‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫עישנה‬
‫'‬
‫מצ;ה‬
‫שה'‬
‫‪W‬‬
‫אדם‬
‫ללמדשאם‬
‫הכתוב‬
‫מרייד‪,‬בא‬
‫‬‫"‪:‬בר‬
‫ציח‬
‫אמו;;‬
‫'‬
‫"‪, -‬‬
‫‪. ..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫צירליד‬
‫אריבד‬
‫מכחיב לע‪,‬י ' ‪..‬ישימע‬
‫שהקנ"ה‬
‫ראיבז ‪.‬יידע‬
‫שאילי ‪.‬היה '‬
‫שלם‪.‬‬
‫בל‪:i‬‬
‫ _‪.‬‬‫•‬
‫‪- , r‬‬
‫• ‪• .‬‬
‫‪- ,‬‬
‫‪',.‬‬
‫• ‪_,‬‬
‫•••‬

‫‪.‬‬

‫""‬

‫~‬

‫‪.‬‬

‫‪~ ,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מדים " ~‪ .‬בכתםן ההי מוליכו אצל אבדי‪ .‬ואיל‪ ' ,‬ההי דידע ' אהרן השקכן‪/‬ה ' מכתיב‬
‫•‬

‫_‬

‫•‬

‫_‬

‫•‬

‫_‬

‫~‬

‫_‬

‫'‬

‫_‬

‫‪0‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫ואליי‬
‫ובמחילוח ' ‪:‬זהי זריא‬
‫חכיפםי‬
‫לקראחו ‪· . "' .‬‬
‫‪- . .,‬‬
‫‬‫עליי ‪:..‬זנה היא_ יואז לקארחך'' ' ‪. . . -‬‬
‫יחאכל ‪…‬יח ש כע יחיחר" ·‪-‬‬
‫ה י ה יידע‬
‫נונחיב ‪.‬עליי "יציבט ' ל‪:‬ז קל‪- ,‬‬
‫ביעז ' השקכ ‪ ".‬ה ‪….‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ענליח מפיטמוח ההי מאליכר‪.‬‬

‫כשם שאיד בעל הגס מכיר בנסי‪ ,‬כך‬
‫לא וידף פרסימח ההי דאובד‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫א‪r‬‬

‫'‬

‫·‪.‬‬

‫‪,,‬‬

‫כעל המציה מכיר בגידל מציתי‪.‬‬

‫אחד משנים שער שבטי ‪,‬ה‪ '-‬אשר שמיחהים‬

‫חקיקםי על חישד המשפט של הכהד רדג‪.‬יל ‪ ..‬לזכריד חמדי לפגי ה' ‪ ".‬גם לא‬
‫תמדי דיע בעצמי כי מעשה זה אי אחר ושים בהיכל הנצח‪ ,‬יממילא ואיי להייח‬
‫ר ש רם בכחב אמח של חירה שבכחב‪ .‬היא א ש ר חז " ל ב;חשי לימר ב‪ ..‬אילי "‬
‫ש להם ‪ :‬אליו דיע שכעת משעה שפעולה זי של הצלה סצדו‪ ,‬לא סחם הצלה‬
‫האי הראוהי להישרם בספרי ההיסטורהי‪ ,‬אלא פערלה הםוצרח אח מחטום הנצח‬
‫של חרוה ‪ ,‬אשר 'נשאר הוישם שלו לעילם ועד‪ :‬בוראי ההי ניהג בארםד ייחו‬
‫מאשר‬

‫מבוץ‬

‫שער‪.‬‬

‫השרים בחיוה שבכחב אידיח האבית מצייד אח ארחר השיג ריחגי שהענקים‬

‫השיגן בעכידת ה' שלהם ‪ ,‬יהמרר‪.‬הר גכסי צאז ‪ .‬ברז ל ל עס ישראל‪ .‬זרחי הוכדרגה‬

‫שהעם כילי יכיל לה ש יג‪ ,‬וא ל יי יכיל ל ש איף בח ינח "מ חי יגעי י מעשי למעשי‬
‫אברחי ‪ ".‬הם אף השיגי אח היכרלח לקיםי אח מצית יבים ילבצע אח טעמי‬
‫יאת מהותן‪ ,‬ל א רק כגיס וגיסח בלדכ דכין דאיר‪ 't‬יחא‪ ,‬כי אם אפלין בשאר‬
‫קרובי המשפחה ו‬

‫‪•I‬‬

‫לכז‬

‫האביח הם הם המקסיובים שעם שיואל כייל לחחיר אליי להשיגי‪.‬‬

‫כאשו הקב " ה בא לחח חיוה לעם כילי במחז חירה בסיני‪ ,‬לא חייב אח‬
‫המקסימים ‪ ,‬אלא אח המינימים ) הדיירב חוי"ג מצייח דאיוייחא( אשר בלדעי‬
‫מצייח אלה של 'בויתי יימם יל‪,‬לה‪ :‬איז כל הצדקה יאם ש ויח לק"ם אח ' ח י קיח‬
‫שמםי יאוץ '‪ .‬זר~ המנימיים א ש ר בהדעח ש'ם תהיה קבירחכם ! אילם גם‬
‫מצ י ית‪ ,‬לא נחז ‪ . ,‬להסחי ‪ .‬את הדעת‪ . .‬מ‪,‬ז‬
‫אחרי קבלח‪ , .‬דוב‪ .‬י גימים ‪,‬‬
‫בציוח תרי‪.‬יי ג ‪" ,‬‬
‫‪.‬‬
‫אלהי ‪ . .",‬זאח שעה ‪,‬הקב"ה לע‬
‫לשאיף ‪,‬‬
‫יכילה יצריכה‬
‫המקסימים שאימה ‪ .‬זאח ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫'מעלח‬
‫המחזיקים לנגד עני‪., .‬הדידיח את‬
‫כתיבח חילדית האביח ברחהד‬
‫דיי‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-…‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪ 16‬ל‪,‬רמת‬

‫‪, 17‬ייו‬

‫יונפי שונה פפד הבנר‪:‬ח‪'.‬‬

‫דבביר הרמב"'ן· לברזמ‪c‬יזן‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪.‬‬

‫ל‪,‬ח ‪n :‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬
‫~‬

‫•‬

‫"‬

‫•• ‪.‬‬
‫‪…‬‬

‫'· י"ה ייםב ‪ X‬י‪:‬ו‪ n‬רהםק‬

‫‪,‬‬

‫זו‪ : ,‬ל ‪ mc‬די‪, .‬‬

‫‪ 18‬מ‪,‬יו '‪ ,‬פקס ‪ :‬ההלכה ‪.‬לס הרבם '"‪ D‬ב‪,‬נןי'; הימגימום ' לש תלםדו‪ : ,‬חרהר לפי ' שםיח וי ‪l -‬סי‪r‬בי ‪IC‬ל‪.‬‬
‫' ריחר ' ים ' י ז‪ R‬ת‬

‫ההוב‪,‬ה‬

‫‪,‬ל '‬

‫' הונ‪ P‬סירוכ ‪'c‬‬

‫תשפר'‪ ,‬שלוו‪:‬וף '‪ x ,‬ליר'' ' דברבת בסבס ‪ . ,‬לרי‬

‫סמיםה יירבל ' )יייז‪ ,‬ברביינר ~ בסיו;וג הרמיינן ‪ :‬העמין סתב ‪ln :‬ס'‪7‬נב ‪. : (.:‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הכל י‬

‫__‬

‫‪37‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אברתביר‪' '.‬בזל חז"ל בכל דרר רדרר הרטל לקבעו מת‪.‬י רכמה דמרגת בארתינר‬

‫אפשר להטיל בזל שיראל כרחבה·"; אין חז"ל מרסיפים'משלהם על דברי התררה‪,‬‬
‫אלא משימים מחדש לאט לאט מקצת מן המקצת של דרגת אברתינר‪ … ,‬אל בנ‪,‬‬
‫'‪.‬‬
‫בנהים‪ ,‬אשר מכרחם באר ראל מעלתם ·ערד ·שירבר ""‪. ..‬‬
‫‪ …‬ארמסנ תפילרת ~‪.‬אברת תיקנרן‪ .‬ארמנם תפילרת ‪. -‬כגגד קרבנרת תיקנרן‪.‬‬
‫אלר ראלר דברי א‪.-‬להים חיים ‪.,..:‬הנכרן ד~א כי תחילה הית‪.‬ר תםילה‪ ,‬רל‪.‬רד'י באר‬
‫קרבנרת‪ .‬גם ‪.‬בזמן שבית המקדש היה קיםי לא בטלה תם‪:‬לה‪ ,‬אבל זמנהי הרי‬
‫שררת‪ ,‬יהחרבה היתה בזמני ‪:‬הקרבן‪ .‬כאשר ייבנה בית המקשד השלשי‪ ':.‬בב"א‬

‫יתיסםר הקרבנית מחדש לתפילרתי ‪ ,U‬יאילי אז ‪.‬נזכה כי כחרבת זמני הקרבז‬
‫כז חיבת זמני החפליה‬
‫‪, ,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫ כי למגולת אביתיגר גשי‪.‬ב ‪ ..‬מאןיכז ‪.‬היי רצרן‪.‬‬‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫"‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫••‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪, ,‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪…‬‬
‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪–‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪…‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬
‫'‪,,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.,‬‬

‫"‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫•‬
‫•‬
‫' ‪' .‬‬

‫‪19‬‬

‫‪-‬‬

‫ך"'" פרקי מבו‪ .‬לונוסך חכובה םקו‬

‫‪.'..‬‬

‫‪.‬‬

‫הרזוי ‪.,‬ווייאת‬

‫‪':‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ה‪m‬כ"נ ‪,‬רבנן‪' .‬ירו עוד‬

‫‪-‬‬

‫כוסיכת המלכי"'ם לסריבת יבום‪,‬המברא כי אברלת הנמלה של‬

‫קרוכ‬

‫המשםחה כמסופר‬

‫במגלית ר‪,‬ת‪ ,‬הי‪ .‬עמין חזרה "לא תקיפת הבאות בג‪:c‬סר התקייי בנפשי של הנפכר ללא‬
‫לידים נעשה על דיי קרובי הוסמפחה‪,‬‬

‫ול‪x‬‬

‫‪ 20‬יעיין כמשבתי הסדוהר‬
‫דרגת‬

‫בג‪e‬ותינן 'כמתן‬

‫של‬

‫רבינר‬

‫ת‪,‬וה‬

‫לפני‬

‫עובדדה‬
‫חג‪c‬ס‬

‫זוק ‪K‬‬

‫כפרורג‬

‫על‬

‫לע‬

‫ידי היבס‪.‬‬

‫שלנזת~ 'לכ‪ R‬יעיב‬

‫העגל‪' ,‬ייוסאבר‬

‫‪ K‬רתה‬

‫דרגה‬

‫ישרלו‪' :c‬חזרה‬

‫האי‬

‫כדךגת‬

‫אל‬

‫הבאית‬

‫"ושוסו אותה דרגה האי כדרגת ‪,‬דאם הראשון 'לפני ~ החטא‪ .‬עיין בפירוסי‪ .,‬לשמוח ‪-‬יב‪ ,‬כה‬

‫יל‪ p‬ח ‪-‬ונן הדם אשר ככף‪ ,‬שם ‪-‬יס ו ‪,‬ייה וברי קיווס‪' ,‬יקו ‪ K‬כר‪ ,‬יג ה'"‪ ,‬והתהלכתי כתיבםכ‪,‬‬
‫כובזבר נב‪ ,‬ס ז‪-‬ה‬

‫מכרבדי בויר‪,‬‬

‫זבויפ‬

‫‪38‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ל‪,‬ב‬

‫‪n‬ב‬

‫ה"'' "בדי עין‬

‫עיקב‪.‬‬

‫~‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫יצחק‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫אמתי‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫••‬

‫"לכתי אחיי במדני"‬

‫•‬

‫•‬

‫לבררר תרבתנר יליושב רצרעת ‪ -‬זעה דרררס מרעב אץר שיראל‬
‫יו ··‬

‫~ ‪'.Ii-‬‬
‫‪.-‬‬

‫כשנזכיך במאמךנו‬

‫או‬

‫‪;,‬חטא"‬

‫שר~א‬

‫חסרןו כל‬

‫ז‪c‬רזי‬

‫באבותי ‪,U‬‬

‫לזכור‬

‫שמרובך במלאכי‪-‬עלוין‪ ,‬אשר אנו כעפר תחת כפות רגלהים‪ ,‬וכל הונ שחישב‬
‫אצלם כחטא לא היה בחשב לבו עוון כלל ‪ 1‬בגלל דרגתי ‪ U‬הנמוכה חיסית‪,‬‬
‫אך דוקא בגלל דגלותם • זו‪ ,‬הקב"ה ' דמקקד איתם כחום השעהר "‬
‫שיראל‬

‫עם‬

‫משמואל ‪":‬‬

‫חהחת‬

‫בשמך‬

‫בשלח‬

‫‪..‬פגמםי"‬

‫לתקן‬

‫•‬

‫דכברי‬

‫‪ K‬לה‪,‬‬

‫השם‪-‬‬

‫‪..‬כי מחאר שההי חסרון וחטא בצד הונ באבהרם ‪ K‬ביבו ע"ה בענין‬

‫חסרון אמונה ‪ -‬צריכםי ישראל לתקן זה" "‪,‬‬
‫םה‪n‬ק'‪C‬‬

‫לכל‬

‫מקום‬

‫‪ ..‬המקום‬

‫ג‬

‫ומקום‬

‫חידר‬

‫שי‬

‫ביה‪".‬‬

‫ךוחבי •‬

‫על‬

‫המשפעי‬

‫כדביר‬

‫וישבוי‬

‫חז"ל‬

‫"‬

‫גורם"‬

‫סם וזו‪i:‬מלאו‪!" ,‬ו ‪) II'1‬ו‪-‬ם קל"" ~‪:‬ק"‪D‬ו‬

‫‪.‬‬

‫ג כזיין חילול ה' סחלוי כזרסה וכמזמרן )רונכ‪-‬ם היכרת יטייר התירה ‪II‬ייה הל' (‪…‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.:.‬ב‪-‬ק‬

‫‪3‬‬

‫ינמית‬

‫‪4‬‬

‫הדנה‬

‫‪5‬‬

‫‪ (K‬ל‪ J‬רכ'יר חו‪-‬ל‬

‫(‪,.‬כ‪-Z‬‬

‫של ‪ II‬סח ז>דב‬

‫)סהנדר ‪r‬‬

‫‪'"(' S‬‬

‫"‬

‫‪..‬ייחרף‬

‫יד‬

‫ר‪:‬ד‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫'‪m‬‬

‫•‬

‫נן ‪ :‬דנין סכי ‪.,‬ות‬

‫רוקי ) ‪K -‬כוהס( ‪ .‬דז דן חןוס נחר‪ ,‬ר ‪i Jt‬י‪ :‬בני בניי שעתדייי לעבןר יכדרת ברבכםי דנו"‬

‫ממוס המהר"ל )חדיךשי בג‪:e‬ירת( ‪ :‬בי הקמום הזה ‪ )-‬דו( ‪z‬עכיחס ל ‪- J‬ו נירת‪.‬ר בי 'ש‬
‫מקומןת‬

‫בארץ מובב'מ‬

‫לדבר'ם‬

‫סהיה ירוסלםי מיהנכ להירת עיי לג‪c‬ר‪j‬כיס‪.‬‬

‫מ·וחד'מ‪ .‬כונו‬
‫'‬

‫כן סי קמימות וכירחדים לו‪.‬ת מן תו הו‪ .‬ח‪M‬יי ירבר זה ההי ובקום‬

‫ זסזה ירםזב‬‫ב(‬

‫יעל‬

‫)ליקים‬

‫ההךא‬

‫‪ nx‬ייזילב‪•..‬‬

‫יוושלםי‬
‫שמ ‪ J‬וני‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫פאנר‬

‫יהיש‪,‬‬

‫ש‪.‬המקופ‬

‫("‬

‫מבחי המקךם‬

‫'יד‪n‬‬

‫זמיקי‬

‫הזה‬

‫‪.‬יכ ‪K‬וכז )יוני ‪ a‬כיהם‬

‫אכסנ‪ ,‬השיוב‪,‬‬

‫בית המקשד סל · מ'לה ששם‬

‫יביס פר'ם‬

‫‪.‬‬
‫ין‪, ' .‬לכן שם‬

‫או‬

‫שכינתי של‬

‫‪ K‬וו‬

‫יייוב הייש'( עדיי הבםחר‬

‫שדי‪',‬‬

‫הקב ‪ . .‬ה‬

‫ירשכיי‪,‬‬

‫דנ‪t‬ונ‪r‬י‪p‬ד‪,‬‬

‫לעמתי‬

‫נקנל‪,‬ך‬

‫•‬

‫לובבל ‪" 1I‬כ‪j‬‬
‫בי הפקים‬

‫שהיא מכחו‬

‫נכדג‬

‫שנקג‪t‬ר זדק·‪) ,‬ומב ‪ . .‬ן בוו‪t‬שית 'ייר‬

‫" )רסק ‪,‬ייב( ונגטו ‪.. :‬ןוו‪ e‬ךל ייר שובטילגת לקיום ' רשימרת הומןןח‬

‫~ וכל דקדיקהין ' יםוסהיו‪ .‬נשמחה וזכהלת םניס בלי שום וזכות רזמזום‪ ,‬תהנקית מלכ‬
‫שזוב ג‪:e‬יסךי י‪n‬שס יחסש‬
‫ג(‬

‫‪-‬‬

‫כ ‪ J‬יי הקירש יוושלםי"‪.‬‬

‫זנין גדיל זה הכינו ג‪:e‬ף הפלשתים כדברי האכרבנלא‬

‫‪:‬‬

‫‪..‬יימה שהיו‬

‫מלשתים‬

‫יודעים‬

‫שבזובפה נוונ ‪ M‬השחגה זמילה‪ .‬וסבהקנ ‪' f‬יובס יחדיי ס;ן‪.r‬ן היו ובנלחיים‪ ,‬ובכי שההי‬

‫בזניו יהשו ‪J‬‬
‫י(‬

‫וב‪,‬נין סית‪,‬ח ילכו חרה ם‪tI‬ם בהקכז סיילו‪ t‬בוונסה‪) – …‬זסמיל‪ … K‬ף~‬

‫וכן פב‪M‬גו ספקלל פקום בבזוי סקיה בו מקיה זר‪) ,‬ילב"‪ ,‬ספול‪ II‬ב' ‪" '1c‬כ‪(.M‬‬

‫‪39‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ת"‪I‬יי‬

‫‪. — -‬‬

‫הקפים‬

‫‪,‬‬

‫שד מקימית שאר ‪l ~ t1‬חי‪,‬ם ‪ .‬בכ‪:‬ך •‪. .‬שמז‪.‬נמנ'‪:z‬כלפורענות ומקומות‬
‫ריוש'ס את ת "‪ p‬וםנ‪ ,‬ואשר לע'תיס האחר"ז' לח'‪j‬לון מוטלח על'נו ‪'.‬‬
‫‪:‬‬

‫‪., ..‬‬

‫ה(‬

‫"‬

‫דגש‬

‫וכיעריח‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫=~ ( "‬

‫‪,‬א"ת)‬

‫דרוש‬

‫עוב'‬

‫א'י‬

‫•‬

‫במקום‬

‫ש‪:‬ל ‪ .‬משה‬

‫שמחית ‪.‬ו‪.‬מתעה ‪ .‬ל‪.‬התעןת‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫רד‪t1‬ם‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫הוא‬

‫ם‪.‬ח‪I‬ס'י‬

‫"וטא‬

‫בנרא‬

‫)בחוקתי‬
‫אמת‬
‫והשפת"‬
‫_ _‪.‬‬
‫‪_ __ • • ' _-‬‬

‫‪r‬‬

‫פוחה‬

‫שם·‪.‬‬

‫וחסא ‪.‬‬

‫ולקרבנות "‬

‫מקום‬

‫לנקן‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫דירתן‬

‫•‬

‫כריסית 'ייב ‪(. ' U‬‬

‫‪'.~ .‬‬

‫נפש‬
‫‪..‬יש לכל‬
‫_ ‪, _ _. .‬‬
‫‪.‬‬

‫‪…‬‬

‫כ ‪ K‬רחו‪.‬‬

‫מלבד‬

‫)העמ‪",p‬‬

‫‪'.‬‬

‫בוחב ‪:‬‬

‫ילת תךמ"ג(‬
‫‪M‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫גכל‬

‫בזוהר‬

‫עדוו‬

‫‪.-‬‬

‫‪".‬‬

‫‪.‬‬

‫חכן‪ , ,‬רבן‬

‫ולבן‬

‫נבית‬
‫שש‪:‬יכי בר ‪:.‬ושעםי ‪~.‬כ ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫י( וכיבת הנז""כ ‪ .. : .‬דרום ‪ ''' M‬מסיבל יוחך לתירה‬
‫‪- _. . . ……… – ., ,‬‬

‫•‪ •• .‬ז (‬

‫•‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.. .‬‬

‫(‪':‬ו‬

‫שאדם‬

‫שם‬

‫מסחית‪,‬‬

‫•‬

‫•‬
‫‪ .‬בעי‪.‬ייה~ ;בגג ‪1C‬‬

‫••‬

‫‪.. :‬‬

‫•‬

‫‪.• . . ', .,.‬‬

‫והוא ‪ .‬שורה באוות מקיס‪ .‬ווכגן חי ‪ I‬יי להשחית רוהתעןת בגי‪-‬דאם‪ . ,‬ךכם~ש כפעיר ששירה‬

‫‪ , .‬מוסחית · כחםא ‪ .‬שירלא ‪ ,‬לרלי ‪.‬קבבן‬

‫•‬

‫‪..,‬‬

‫‪.‬‬

‫אלה‬

‫ש‪' P‬‬

‫‪.‬ובישראל‬

‫· ' אל‪,‬י ‪) I‬לא ‪'(,‬ה ובמי ' כן‪ -‬כלכ שעה ישספע וביןח‪,‬ן ‪ .‬רכן יני מקום ‪….‬‬

‫‪:‬ינייחי‬
‫•‬

‫‪n‬‬

‫‪p‬‬

‫ח( · ועיר בותב השפת אמת ש ‪ ..‬יש' מ ;מות שאיו 'ל ~ם ‪ -‬קיום ךק(‪':‬ייי' שמ ;‪t‬וק מהם‪.~.‬‬
‫'''ען זה‬
‫ם(‬

‫עזמו‬

‫ישבם‬

‫וכתוקנים‬

‫להיות‬

‫מששלא ) ‪ ..‬נהר·‬

‫שמה בצד‬

‫החוב' ‪Q‬‬

‫ב‪,‬לי מרה זי‬
‫הכל‬

‫א‪:‬לא‬

‫יטיפאת‬
‫‪".‬‬

‫הרא‬
‫ארץ‬

‫‪..‬‬

‫‪,.‬‬

‫מה ‪.‬‬

‫שרבר‬

‫'(‬

‫‪ …..‬בןדא·‬

‫‪…‬‬

‫‪4‬‬

‫קיק‬

‫בו‬

‫‪.‬‬

‫הך‬

‫יאבו‬

‫ע'ר‬

‫‪, ,‬‬

‫‪,‬‬

‫כובת‬

‫‪…‬‬

‫ק"מ‬

‫‪.‬‬

‫‪" ..‬‬
‫‪.‬‬
‫ונקים ‪…‬כל אחר‬
‫כו‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫ה‪,‬נין"‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫יא(‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫••‬

‫‪,‬‬

‫ההוא‬

‫ייקא‬

‫"‪.‬‬

‫ילפי‬

‫זר‪..‬‬
‫‪,.‬‬

‫שורש‬

‫‪'.‬‬

‫"‬

‫‪:‬‬

‫‪.. .‬‬

‫ובח'הג‬
‫•‬

‫בקדןשה‬

‫•‬

‫ככללות‪.‬‬

‫‪. . ..‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•·‬

‫עצמה‪….‬‬
‫‪.-.‬‬

‫בפנ'‬

‫הגיעם‬

‫~‬

‫לקרוסה‬
‫‪.‬‬

‫‪ .‬חילו‪P‬‬
‫ובורראי צמי‬
‫‪,‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪.‬‬

‫שעם‬

‫אא‪,‬‬

‫לכל‪..‬‬
‫קידם ‪.‬‬
‫ושייינה‪…….‬‬

‫‪-..‬‬

‫‪.‬‬
‫נה דירתו‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מעלת‪.‬‬
‫‪. ..‬‬

‫‪…‬‬

‫‪,.‬‬

‫" שייך‬
‫שהרא‬
‫שורש ‪.‬נשמתי‪.‬‬
‫'‬

‫~‬

‫‪.‬‬

‫~‬

‫‪.‬‬

‫‪~.,‬‬

‫‪.‬‬

‫גורזכיס‪.‬‬

‫~יב‪ n‬ק~רו;י‪ ..‬םיי~‪ n‬ב~בי ‪~,,‬ז'‪ ~ ..‬בן‬

‫'‪'..‬‬

‫היה קרבע‬

‫הארנ‪….,‬‬

‫המאיר‬

‫זמרם‬

‫תוכו‬

‫'"‬

‫'‪,.‬‬

‫עי‬

‫ב‪,‬לי '~‪ ,‬מ‪,‬ה 'זר‪ · ,‬יי‪.‬ש‬

‫ימיפיהם‬

‫•‬

‫גוללת‬

‫ערטירת‬

‫הארץ‬

‫מרים ה' בראשית י"'א י‪ '( :‬מנמק‬

‫וכובת‬

‫‪.‬‬
‫'‬
‫" ‪," .‬‬
‫~‬

‫ר‪YN‬‬

‫‪· .,‬‬

‫ון‬

‫'‪W‬‬

‫‪…‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫!י'דזןן"‬

‫מגדלת‬

‫נכנטה ·· מררר זן‬

‫"גרת לייט( ‪:‬‬

‫הר"'ייה‬

‫‪..‬‬

‫והנרי"'מ חרל"'ם )מי‬

‫במקים‬
‫‪1,‬‬

‫ה‪,‬יר‪,‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫יקדושתה‬

‫פל‬

‫'‬

‫‪. .‬‬
‫• •‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫~~ים_ יםקי‪P.‬‬

‫‪' …,.‬‬
‫‪.‬‬

‫על‬

‫ה'חה‬

‫‪,‬‬

‫ה ‪ j1‬ודש‬

‫ובאוד‬

‫שהשיג‪.‬‬
‫_‪… .‬‬
‫‪,‬‬
‫הפרטית השייכת לאותה‬
‫‪..-".‬‬
‫‪.. .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫)גארות‬

‫ו~ ‪ t‬ן בררך ב~~~ה‪ _'~ n‬לכ‪,‬‬
‫שירושלים‬

‫ז"'ל‬

‫‪:‬‬

‫ששי‬

‫השווט במקרם‬

‫•‬

‫שבארץ‬

‫חביבה‬

‫יו‪.‬נה‪: (-‬‬

‫נרגש באויר רלא בפירות‬

‫"‬

‫ןמקום‬

‫‪ …‬ינרה‪K‬‬

‫שאמר‬

‫הרוחב'‬

‫"‬

‫ת"ל‬

‫‪…. .‬‬

‫‪4‬‬

‫העפים‪".‬‬
‫"‬

‫~י‬

‫ד‪,‬ן‬

‫!‪1‬‬

‫ןה~נו‬

‫זה‬

‫" ‪. ..‬‬

‫לעזמי" )מסעי‬

‫ן~ר ‪.: . :‬ך םקןס ‪ :‬זה ‪ · .- ,‬כן'‬

‫מפאת הבח‬

‫‪" _ " .‬‬

‫הראי"ה‬

‫תרע"ג‬

‫ה‪m‬‬

‫‪" .. .. ,‬ןנ‪ !~" W‬הכח‪-‬הרןחג'‬

‫נקרא מקרם‬

‫תרלייב(‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מה •‪…‬‬

‫הוביוחרת‬
‫‪.‬‬

‫השנטדם‬

‫‪-.‬‬

‫‪.‬‬

‫מבל‬

‫היה‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫לבניית" מיי בבל‪.‬‬
‫רנם‬
‫‪.. .‬‬

‫'‪.‬‬

‫לנבקים‬

‫' " ‪' ,‬‬

‫‪ I‬ה• ‪.‬‬

‫‪. ..‬‬

‫' "‬

‫‪I‬‬

‫אהר‬

‫שנ‪; P‬א‬

‫בבל‪.‬‬

‫~ן‬

‫הזה להרבי' בטפיקות של ל)‪I‬ונה‪ ",‬וםכ~‪ 1,‬שהיה במקום הוה‬
‫בסגןךת‬
‫המקוס‪. ..‬‬
‫‪…..‬‬
‫הרג'שר ‪. .‬‬
‫‪. . .‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪6‬‬

‫‪• r‬‬

‫•‬

‫נרע ‪ 1‬ן‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫יב(‬

‫•‬

‫של‬

‫•‬

‫ו‪,‬יין‬

‫_‪'.‬‬

‫‪…‬‬

‫קיישה‪ .‬לכן‬
‫•‬

‫בספר‬

‫‪r‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪..‬חסר‬

‫••‬

‫סנהירין‬

‫ר"‪•: _'.‬‬

‫לא‬

‫•‬

‫נחרב‬
‫•‬

‫לובברי"‪.‬‬

‫•‬

‫לבנ‪c‬רהם'"‪) .‬עיך‬
‫"‬
‫•‬
‫~‬

‫‪r‬‬

‫הארץ‪,‬‬
‫‪•.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪,… .‬‬

‫גהר‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫'ייג (‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫יכספר‬
‫‪.‬‬

‫~‬

‫‪.,‬‬

‫‪..‬‬

‫כנפי‬

‫‪'.‬‬

‫'(‬

‫יובה‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪I ".‬‬

‫•‬

‫•‬

‫_‬

‫‪- .i‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ -:1‬לבבי ‪. :‬שכם כו·תג ‪ .‬הרב ‪ ..‬סתי · דיות ‪).· …‬םכשת ‪ jo‬י'‪ ~:," n‬י' '''ל ייע"ב‪ ,‬מרשת‪ .. ·.‬פק‪ • Y‬רף · כ"ו‬

‫'ייי‪ C‬וז·ל ‪K.. :‬יתא בזו‪:‬יר"'‪P‬‬

‫לא ‪ '-‬ר ‪'I‬ה · למכור‬

‫‪!- .‬כ עשיי‬

‫הבכורה‪,‬‬

‫ןןנ‬
‫ארז ישראל יהיה " של ‪ .‬יעקב ‪ .‬מאר לן יעקב שיבחר· ל ‪Q‬‬
‫•‬
‫‪ ' -.‬םש'‪",:.‬‬

‫שבס‬
‫כית‬

‫‪40‬‬

‫ךעת · ‪.P‬תה‬

‫הוא‬

‫מקום · " ' סונ ן‬

‫חךזוך‬

‫•‬

‫‪ (O‬ך · »ש · ר• ‪..‬עדך‪ U‬ח'ד ' ךג‪tt‬‬

‫ופורענות‬

‫דיר(‪ :‬ובפני " שהיה‬

‫חלקו‬

‫)סם‬

‫אננסה‬

‫של ' שעיו·‪,‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ריבה ‪..‬‬

‫' שם‬

‫•‪. .‬‬

‫•‪. .‬‬

‫מפני‬

‫‪r‬ו‪t‬ה ' חלק‬

‫'ה'ה ‪,‬הנק‬

‫במכר‬

‫‪..‬‬

‫‪m‬‬

‫ך‬

‫שאובר‬

‫יבחר‬

‫·שראך ‪…‬‬

‫בעיר שםכ ‪,‬‬
‫יךכן‬

‫ייףס‪. ' ,‬ש‪' C‬ייחנלק‪:‬ו‬

‫‪-‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שכל‬

‫ה'ה‬

‫למבות‬

‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫•‬

‫‪' .‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫גבדבלות‬

‫‪.‬‬

‫• •‬

‫ץרו‪"c‬ש‪I-‬חל‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫עזה‬

‫'רצרעת‬

‫מערב‬

‫דרררם‬

‫)חבל‬

‫ארץ ‪ .‬שיראל‬

‫ימית(‬

‫ש ‪UK‬‬

‫בר‬

‫דניס‬

‫ארץ ישראל‪ .‬כ '‪ T‬רע‪ ,‬לגבי גברלה הדרוימ שו א'~י‬
‫בת ‪ ""/I‬גברלרת‬
‫‪.‬‬‫שרכבים כרלם ‪.‬‬
‫בןאדי‪ .‬אל ערשי • ל ב'‪J‬‬
‫המפשרים בו' • קביעתן‬
‫ ה"נן נחלמצרים‪ . ,‬חלןק‪I‬נ'‬‫‪_ 1‬‬
‫•‬
‫' ‪' -‬‬
‫ר~א‬

‫הניל~ באחח משלןחןחדי הזנזרחיןח ‪ ".‬ההפשר בינ;הם " ‪.‬‬
‫סיבי "רעל שטח זנסר"ס מערביח לחעלח סואץ )אר' לפחרת ' על " צםר ‪ "j‬רמרכז‬
‫"ערשי ‪ -‬כולל כל חבל"‬
‫לראדי אל‬
‫‪.‬שצפרנית ‪ ,‬מזרחית‬
‫סיני(‪ ,‬אר כל האזרח‬
‫•‬
‫•••••‬
‫•‬

‫‪..-‬‬

‫זנרבית‬

‫על‬

‫‪.‬‬
‫•‬
‫ייורזך כזה יירש תקייו‪ .‬אשר ניתן להע"ות ליזתםי ףא ל‪ J‬ידיונ‪ ,‬רבכיי הוב ‪,.,‬לק‪a‬ל‬
‫•‬

‫‪ ……‬כיין‬
‫•‬

‫שהיה‬
‫•‬

‫זנוכך"‬

‫תא‬

‫לתת‬

‫לעסיר‬

‫שכם‬

‫שיוכוכר‬

‫לונותו‬

‫ה' תפלל ‪ ,‬שחש;ב ‪ ,‬סכם לישראל‪' :‬ועסה הוי 'התחלה ‪…‬ויקן‬

‫‪.-‬‬

‫‪.‬‬
‫ו'שראל‪~ m ,‬תנן‬

‫'‬

‫ם'מ‬

‫‪., .. , . -.‬‬

‫אי יבם והשי ' ס מקנתן שי 'עזוב אב'בן'‬
‫‪,‬‬

‫הראשונה‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫יחגו‬

‫'קביז‬

‫!סה‪D‬‬

‫יםג‪c‬פן‬

‫‪,‬‬

‫קיק‬

‫'"ע‬

‫לבבי‬

‫קז‪.‬ר‬

‫‪(. 772‬‬
‫‪,‬‬

‫ו'!)טתנן"‪,‬‬

‫•‬

‫הארז‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫הגלעי‬
‫'‪.‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫ה‪/‬נזרחי‬

‫שבעבה'''‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫סנכם ל'שיאו‬

‫)בתכי הרב יהוהד ‪.‬לקי"_ מםר הרב‬

‫•‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫לכן‬

‫יייסף "ללמרנן יעזו כי כל הטיבה הפקדוה נז;ךכ‬

‫במתבה‬

‫‪t‬ג‪n‬‬

‫את‬

‫‪' -‬חזןר‬

‫•‬

‫אוחה‬

‫~סיפה‬

‫לי‬

‫הבכוהר‪,‬‬

‫‪:‬‬

‫את חל‪ p‬ת הסדה"‪ ' ,‬ועשה‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫במעיתה‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫מזאבר‬

‫‪-‬‬

‫י~‪ n‬ני ‪ .‬בין ‪.‬‬

‫‪1K‬בכק~‬

‫‪.‬‬

‫יעקב ללבן‪.‬‬

‫שכל אחד רזה לםפח את הגל ‪ y‬י לבחינתר הררחבית‪ ,‬ול ‪ J‬תדי יבו‪ H‬אלהיו הנכי‪.‬ג‪ .c‬הגלעיי‪,‬‬
‫זאת‬

‫ייחקו‬

‫ויכביסר‬
‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫כי נרי‪Y‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫דורש‬

‫‪,‬‬

‫קדרש‬

‫;לש'‪J‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬רץ‬

‫אואמי‬

‫קדרש‪,‬‬

‫•‬

‫=)‬

‫והרא‬

‫‪ lt‬ךוניון‪(.‬‬

‫חיים‪,‬‬

‫לשיז‬

‫הרא‬

‫‪..‬‬

‫כרכח'‬

‫‪..‬‬

‫כי לשוי הקודש הוא עץ‬

‫‪,‬‬

‫ושוו‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫ה"'י ‪ 5I‬רת·דבפ‪''' ' ·•..‬ח)''‪',x‬‬

‫זר"ל‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫לקייסה‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫רפאיבר"'(‬
‫קדשו‬

‫וממקרם‬

‫‪.. :‬‬

‫וקיזר‬

‫יכו‪,‬א‬

‫פעביז‬

‫•‬

‫עץ‬

‫סינ‬

‫הד‪,‬ת‬

‫‪,‬רע‪,‬‬

‫הו • מלבזיי‬

‫לשון הפיוחר‬

‫‪,‬‬

‫כי‬

‫'‬

‫'‬

‫'רופ‪.‬‬

‫והווז‬

‫עבוי‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫"‪,‬‬

‫ל‪''''.x‬‬

‫·‬‫לסיך‬

‫ארמיא‬

‫קררס‬

‫ילסוז נכר‪ ,‬י"יא כליל סיב רר‪ •Y‬רלכו אדם "ך‪.‬סין חאי החסא לנשין ר‪1K‬ביא ‪ ,‬סי‪ C‬ו‪.‬‬

‫רנלדע הרא קז‪.‬ר ' ‪"'''.‬א יעיקב ריבר בלה"'‪P‬‬
‫)·וצד‬
‫‪',‬יהו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫הטןמאה‬

‫הריפא‬

‫ום'"ג‪,‬‬

‫‪"',‬ערלנ‪ 1 ",‬לב ב'קש להמש'כן יסםרא מםאב!(‬

‫יקרי לה '"ינר·שהרו‪K‬ח ‪….‬‬

‫האמיתי‪ ,‬רעל‬

‫רבינו‬

‫הבנ‪t‬רבנל‪.K‬‬

‫רפראה‬

‫בחיי‪.‬‬

‫וזרמת‬

‫קוסר‪.‬‬

‫תכרא ר ח‬

‫תו ‪ U‬ם‬

‫יינחן‬

‫בן ' יירזיאל~ ‪ ,‬חרגום‬

‫חוס'‪,‬‬

‫רד"ק‪.‬‬

‫ב‪ Y‬ל‬

‫האזר‪.‬‬

‫הונאוו‪,‬‬

‫ןא'והן'ן'ננ ' סן‬

‫הברי"'ונ‬

‫כפתור‬

‫ידב"'ז‪,‬‬
‫'‬

‫בכוזרי‪,‬‬

‫הר"ש‬

‫לר'‬

‫סייוי‪.‬א‬
‫ונזרחי‪.‬‬

‫יו"מ‪,‬‬

‫אבוהס‬

‫‪.‬‬

‫חמר‪M‬‬

‫‪"',‬י'שר‬

‫וחיי‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫רצב"' ‪,1‬‬

‫רבמ"ם‪ ,‬ימב"'ן‪,‬‬

‫שפחיחכ‪I‬ביס‪ , ,‬תפוזרת‬

‫ברזירל; החיקו‬

‫דררג‪v‬נ‬

‫בר‬

‫םרסק' הג‪,‬ייש ' ונוי שי;יס"ג‪',c‬‬

‫‪ 10‬רביחינר מבםיוזי‬
‫לבגי‬

‫ופרח‪,‬‬

‫תרס'‬

‫ישרלא‪I .‬בהר"'ש‪ .‬הבו"" גאות ‪ . .‬ארתרח·‪,‬רלם ‪..‬‬
‫' יכן‬

‫‪",‬‬

‫סיקזנםקי‪.‬‬

‫ירושלמי‪ ' .‬ריף‪,‬‬

‫החבו‬

‫ו ‪ j2‬דושה‪,‬‬

‫היה‬

‫להחפלל ‪….‬‬

‫זי ‪,‬י'ש‬

‫ר ‪. K‬ע'"ג‬

‫ולבז‬

‫מבל ‪ y‬ד‬

‫שההבלר בין שתי שיטרח‬

‫גכווות ההבטחה‬
‫על‬

‫יזן‪.‬מה‬

‫חזי הג‪e‬י סיני‪ ' .‬אך‬

‫ויש ‪ W‬סיבריס‬
‫בבגולנן‬

‫כילם‬

‫אך לא‬

‫שוזף‬

‫לשיסה‬

‫יודר‬
‫םא‬

‫שהם‬

‫~י הו‪ .‬לבבי גכילוח זמחת רכ‪.‬יברס‪' ,‬‬

‫בנליוס‪,‬‬

‫זכינן ‪ ,‬שנכבסי‪,‬‬

‫הקוב~‪t‬ר‬

‫אח 'הגביל‬

‫וש‪,‬ייכ ' תהיה‬
‫יריו‪e‬‬

‫שיין‬

‫נילוס‪,‬‬

‫המחליקח‬

‫לבגי‬

‫‪,.‬‬

‫מלחמה‬

‫לוחו‪.‬‬

‫בכ"'ו‬

‫היא‬

‫חזי‬

‫סיני‬

‫יהיה‬

‫‪,‬‬

‫בבזלרתנר‪.‬‬

‫‪ I‬ן למחית כח ' נח '''א כרדאי שהיחה ב ‪ J‬בר ) כזמז מסעית בגי סירלנ‪ t‬כרמב; ( ·בסיני‪,) .‬ריכ‬
‫נחל ‪.‬‬

‫שלח‪(.‬‬

‫‪41‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ימית ‪ -‬איני כליל בחםליקת‪ ,‬יהיא ו‪'K‬י‪ .‬נב~לית ןיונ‪ e‬שיו‪c‬ול המיב‪ IC‬ים‬
‫בפרשת מסעי )במדבר לד(‪ .‬מאדיד ש'םנ דיינים אם שםח זה נכלל גבבילית‬

‫עלרי מצר'ם י‪/‬אי עילי בבל‪ .‬מיבו שעריו בחשיבית· של האזיר הדרימי‬
‫מערבי של את שיראל איונ בא למעט בחשיביתם של שאר חל‪ ' p‬את‬
‫בממאר וה ננסה לעמיד על ייחרום של את מלשתםי‪ ,‬צויעת עזה · ‪ m‬בל‬
‫ישראל‪.‬‬
‫•‬
‫‪r‬‬

‫ימית • במחשבח 'חז"ל 'יהממשוים‪:‬‬

‫‬‫ןיונ‪"e‬שיראל‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫צמםיר‪ ,‬ופלשתים בני'ה‪.‬ם‬

‫חבל איץ • זה שיכו ‪ .‬על שםח שההי קריי בעבר ןיונ‪ e‬פלשתים ‪" a‬‬

‫•‬

‫מציים‪.‬‬

‫שבגביל‬

‫‪,‬‬

‫את‬

‫האי‬

‫מצכים‬

‫טימאה""‬

‫"מקים‬

‫חסדיית‬

‫יבסמרי‬

‫ש"ערית‬

‫נאמר‬

‫הארץי " ‪ ,‬היא "' ‪" .1‬כי דייע אשר האזר שר לח איבדיס‪ ,‬כמו הארם כדיעו מרברי‬
‫חז"ל‪ ,‬יאת מצרים‬
‫שהיא הייחר מזיהם‬
‫הארצית‪ ,‬עד שבקרא‬
‫תחת ממשלת השרים‬
‫האיסיי‬

‫כי‬

‫בויחך‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫האי הגריעה שבכל האצוית‪ ,‬דע שנקראת ערית הארץ‪,‬‬
‫כמי ערית האדם‪ ,‬יאילי איץ שיראל ד~א המיבחר שבכל‬
‫לב הארץ‪ ,‬שהיא ריחר זך ינ‪ ' P‬שבה" ‪" ".‬יאף דכל חי"ל‬
‫‪",‬הדר בח‪",‬ל ד‪,‬מה כמי שאיו ל‪ ,‬אל‪,‬ק" ‪ ",‬מ"מ במצרים‬
‫ממש‬

‫מצרים‬

‫אי"‪,‬‬

‫היךפ‬

‫"מצריס‬

‫שהרי‬

‫ערות‬

‫האזר"‬

‫‪, 17‬‬

‫עתדי מצירם המיך ‪'''''.‬אמ '''אב אמליי המדביית •ישויבי‪ IC ,‬ך מצריס‬
‫שבמאר עליה "כגו ה' כאת פצרםי" ‪" – 1V‬לשמהמ חתהי ‪•zo H‬‬
‫‪ 12‬מהשם ‪.‬מלשתים'"' ניחו‬
‫נ"פר‬

‫יכר‬

‫רבה‬

‫כבר ‪ K‬סיח‬

‫כערבי‪,‬א ובמלםפינה"'‬
‫לישר‪ M‬ל‪,‬‬

‫רהן‪M‬פן ‪n‬‬

‫' וכחידווסי‬

‫המרז"‪.(,‬‬

‫‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫ואכן‬

‫ער‬

‫)טפר‬

‫החשמוניאם‬

‫סמות‬

‫ל‪' Y"UC‬וסיךל‪ K‬השם סלאינך"‬

‫קווב‬

‫רבה‬

‫‪''',‬ם‬

‫)פרשת‬

‫וכותבים‬
‫קר‪.‬רה‬

‫כן‪,‬‬

‫לימי‬

‫הררמג‪c‬ים‬

‫‪1c‬‬

‫כ ‪,(.. .‬‬

‫בי‬

‫‪..‬ריהי‬

‫מקץ‪,‬‬

‫המפרשים‬

‫ע"‪W‬‬

‫ששביפי;‪:‬ן סל ידרפי ו‪:‬וי*י‪.‬‬

‫יעב‬

‫ש ‪ ..‬םלססינה‬

‫פושת"‬

‫השם‬

‫)מפ‪ S‬יאי‬

‫)פריש‬

‫כזוג‪'"'c‬‬

‫‪.‬שלש‬

‫הוזי ראץ‬

‫' כנ‪,‬י‪.‬‬

‫‪ J‬דירסף"‬

‫רכן‬

‫מלסטיהנ(‬

‫בקיא‬

‫‪11‬‬

‫‪IS‬‬

‫באר‬

‫•‬

‫הרר'"ל‬

‫‪r‬‬

‫ר‪- ….‬הפלשח""‬

‫‪ . . ,‬מ ‪ . . p‬ס‪.‬‬

‫הרש‪…..‬‬

‫וטות‬

‫••‬

‫)כר ‪ JC‬ש'‪n‬‬

‫ונים · חםיי‬

‫‪ 16‬בייראת‬

‫בחדירשי‬

‫ה'‬

‫ם"'‪.‬‬

‫ם"ז~‬

‫‪.‬‬

‫מר הנחלי‬

‫היזיר‬

‫‪ 14‬בבי יששבו דאר כי " ‪ . .‬ב )תפארת שלהמ עה"ת‪ ,‬עמי ‪ 8‬גד ‪,‬ה ‪ . .‬מ‬

‫ם"'‬

‫‪.‬רזות‬

‫בג‪D‬ק'‪.‬ג‪c‬‬

‫ותבבית‬

‫‪''':,‬ק‬

‫מ" כ‬

‫ספרא‬

‫זי‪(.‬‬

‫יקיאר‬

‫כר‪..‬‬

‫ל‪,‬ח‬

‫לסוו‬

‫והסיה‬

‫הוכוב"ם‬

‫מלםיכ‬

‫הלמת‬

‫טוף פקר '‪.‬ה יבן העמ י ם זמוים וישולא רובוןן‪.‬ס סני קםינם ב ‪ J‬יי הקיסשלוגי של העדי‬

‫האלי‪ P‬י ‪ ,‬ו‪,‬ויחני יהמיסיר של הנאיסית" )תורת המוערים להו"ש גורו לסים" ‪ ,K‬עמי ‪ • .‬גג‪(.‬‬
‫‪17‬‬

‫אח‬

‫זכי‬

‫‪.‬‬

‫עמ'‬

‫‪.321‬‬

‫‪18‬‬

‫שמן'"'ר‬

‫רכן‬

‫מ·'‬

‫‪ 19‬בראשית ‪.‬‬
‫‪ 20‬יואל‬

‫עה‪,-‬נן‬

‫ו·‪.‬ב‬

‫נ‪K‬וסיח‬
‫זג!‬

‫ארז‬

‫כ‪" w‬‬
‫עה"ת‬

‫כ ' ‪,‬ג"‪.-‬ו‬
‫סונרח‬

‫שמות‬

‫‪,'"',,‬‬

‫ו‪.‬י‬

‫‪.‬ר"'‬

‫"י‪.‬ג‬

‫ב‪'".‬‬

‫‪.‬‬
‫•‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫~נ'‬

‫‪42‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לב ‪r‬‬

‫‪r‬כ אץר מצריונ‬
‫"פלשתם‪ -‬לכדם ה'‪ 1‬פזנםיקים ‪r‬כ צמרים ןכ ‪ r‬ץרא כנעז" ‪ '",‬וכמן שמןכיח‬
‫בצ'חק שהיה ·יןדר מאץר כבעז ללכת דרי ארץ םלשתים לאץר מצרים · מםבי‬
‫הרעב‪ ,‬דגו שאמר לו הקב"ה "גןר באץר הזאת ‪ …‬ןשיב צ'חק בגרר‪",‬‬
‫ץוו‪C‬ו‬

‫ץראס‬

‫זו‬

‫דכבר הרשב"ם"‬

‫א"י משתרעת ' אץר םשלתםי ‪".‬‬

‫"םהרבא · ה' ‪) " II‬כדברי כל המםרשים‬

‫בכעי‬

‫בראשית כ"ו‪ ,‬ועוד(‪.‬‬
‫חבל ארץ זה לא רק שסמוי גאוגרםית למצרםי אלא שאף ישוב"‬
‫הםלשתים קחבים הם לצמרים‪ ,‬כדברי "דעת'זקבים מבעלי התוס' ‪" ":‬םלשתים‬

‫קרובים הם למצרםי שבאונד ‪" :‬ומצרים ‪,‬לד ‪ •.‬אשר צ'או משם םלשחים"‪.‬‬
‫" םז ינ‪ n‬ם ד‪,‬עם" שליחמי עמהם על ‪.‬דבך‪. .‬אשר‪ – .‬בתרי מתחת די מצרםי יירזכהים בנ‪.‬‬
‫•‬

‫ילא זו בלבד אלא שאף קרבה ריחבית יש ב ‪ r‬ארץ םלשת למצרים‬
‫כדברי · ר‪~,‬מאןר ושמש" "' ‪" :‬טותג‪c‬ונ ‪ IC‬ץר פלשתי!ב וקליפותיה‪ ,‬קריב ל ‪ II‬ץר‬

‫צונרים" "ארץ םלשתים ששם התגברות הקליםות"‪.‬‬
‫אזי מחשיבםי ‪ K‬וחה כסיקי האת‬

‫יאכו‬

‫נואה הושהכ‬

‫"כ‪'M‬‬

‫•‬

‫‪ 21‬אזו‬
‫‪22‬‬

‫עזמר‪.‬‬

‫כארץ‬

‫וכל‪t‬יתיס שמתרעת ביייס‬
‫ג‪….,‬‬

‫סם"ות‬

‫‪.‬ו"'‬

‫‪r‬‬

‫‪ 2.3‬מ‪.‬בחינה ונסדוןמ‪ n‬לב מסערת‬
‫היםיי‬

‫סהמפ‪r:‬וז ובכיי‬

‫‪,‬ףכ‬

‫עד‬

‫בתיכו‬

‫‪'1‬‬
‫נחו‬

‫‪.‬‬

‫כרברו '''שר‬

‫ו‪2‬‬

‫‪o‬‬

‫‪, t‬ץו‪M‬‬

‫‪:‬‬

‫לשז‪'.‬ם‬

‫הגייםי"‪.‬‬
‫•‬

‫צונך'ס )רוזמת‬

‫קודש‪ ,‬ע'ם ק"דכה‪(.‬‬

‫"‬

‫דלו‪ t‬ברוננר‪ .‬סובסי מם‪,‬וו יבן מבירם ל‪ " …..‬לןוזך‬
‫הקמימית‬

‫מחביגות שתי המ ‪ J‬יכית‪ -‬וג‪t‬‬

‫במרנר‪,‬‬

‫)סנכ"ס‪,‬‬

‫(‪.‬ני"'ת‬

‫‪ 24‬ל ‪ K‬כ;הס‬

‫ניחנה ארץ‬

‫זיןנ‪c‬‬

‫סמצר"מ‬

‫כן‬

‫נ‪ P‬ר‪K‬‬

‫מלשת‬

‫עיר‬

‫שממה‬

‫ננען ‪ .‬כן חם‬

‫‪..‬‬

‫רנברי‪ ,‬מ זךזיז בארכה גיר‪.‬ד זז עזה"' ךא הפלשתים‬

‫םח יריי ניתבה לב‪M‬רהם זיי" מלסחםי ז‬
‫םום‬

‫בר ‪DK‬‬

‫כוברי‬

‫הרםב"ן‬

‫)ברג‪t‬סית‬

‫סבחל‬

‫רבכסו‬

‫""' ‪(1‬‬

‫"זי‪.".‬‬

‫פלוסת‪ ,‬ונקיאן אחר כד מלסתיס ‪,‬ל שם‬

‫‪-‬‬

‫ניתן‬
‫יי‬

‫ייופ‬

‫~‬

‫ז‪:‬ז‬

‫לרם‪.. . .‬‬

‫אזי‬

‫כמי כז משיכ הרמנ"ו שארז פלשתים בגבןלית ארץ כנעז היא‪ ,‬כפ‪x‬בר )יהרוס‪ ,‬ג""' גי( ‪:‬‬
‫‪ …‬לכנעני‬

‫חמשת‬

‫‪ M‬שנ‬

‫סרני‬

‫פלסתים'"‬

‫ישיני כה" ‪.‬ר וס ‪'M ..‬לי ש‪.‬ר ‪1t‬זר‬

‫ןוו‪:‬‬

‫םלסתםי‬

‫]בו‪ M‬ה סלפי תיויץ זה מסלו הרמב"'ו ספק‬
‫מחמשת סוניהם‬
‫לצפרו‬

‫יר‪' M‬‬

‫סיני‬

‫‪-‬‬

‫ער‬

‫גמריס‬

‫הפלסתים‬

‫גני‬

‫לגז היתה‬

‫לישרלג‪.t‬‬

‫‪..‬בכשר‬

‫לבר‬

‫פקזת · ר‪K‬ורץ‬

‫‪m‬בםשח‬

‫סרגיהם‪….‬‬

‫‪-‬‬

‫לבגי סייכית שר‪ K‬זר‪ K‬םלשתםי‬

‫ח‪r‬ו‬

‫לישראל‪ · .‬ולפי שמיסכר שהפלשתים שיבן לאורך החוף מררים הספלה‬

‫שיח‪,‬ו‬

‫מזוים‬

‫רחמסת‬

‫‪,‬ריו )גת‪,‬‬

‫עקוין‪.‬‬

‫אשדי‪,‬ר' שאקלין‪.‬‬

‫היר‬

‫‪,‬זה(‬

‫סל שיולא כנ'"ל‪ ,‬הוי שהפסק הוא לגבי זפון פיני )ןנ‪ C‬זויי עיין ‪ J‬ל תירוץ ז;ז‬

‫שהיי כ‪:‬זיןו‪t‬י‪ ,‬כפסרק זה ונג‪t‬נר ‪ ..‬מז השיחור ‪ K‬שר לן פני מזרי‪,‬ם ידו ' בניל ‪J .‬קררן · זטוהנ‬
‫•‬

‫חשובת סרני‬

‫לכב‪,‬ני חחשב‪,‬‬

‫פלסתים ‪…..‬‬

‫ןהשיחור כריו‪ ,‬הו ‪ K‬הבליוס )המפרשים‪,‬‬

‫שם([‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫ה ‪It‬ברבנלג‪ t‬רברים ב‪ .‬ח"" יסבו שארץ זו לא ה‪,‬בטחה ל‪It‬נהום‪ .‬יקר ניהנת בסלב מ רחר‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫שזברת‬

‫•‬

‫‪,‬ג""‬

‫‪.,‬‬

‫‪.‬ו"'‬

‫•‬

‫•‬

‫‪6‬ו‪. :‬םוו‬
‫וב בראסית‬

‫•‬

‫כ"ו‪.‬‬

‫‪.‬כ""‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪43‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪K‬ובזר שי‪K‬ול‬

‫' ומפשו המז ‪ m‬י ‪ ' :‬יבפמ;‪ ,,.:‬שגם גוי שה‪K‬י ' !!זר ;מלשחים ‪-‬‬
‫היא כדמשמע וכו' ‪K' ",‬שספ" ‪K‬שינה הושהב כהו'‪/‬ל לבמוי כמל מקום‬

‫נם · ‪.‬ינה‬

‫הושכה "כ‪ 'M‬צסהם‪, ,‬ולםיכך הזו ואמר כאץו ז' גויםי כלומר ' שר‪K/‬י )=אץו‬
‫ז' גויים( ' עקיר של ' ‪".‬י"א‬

‫יכ‪ ' D‬שמב‪2‬ז' ‪" .‬געת זקגיס מבעלי רח‪.‬סו'‪" u " ,‬י;‪:‬ווב משה מאד‪ .‬שצריהע‬
‫היחה ייצאה מאוץ םלשתים ובכבטת לתוך א"י‪ ,‬ולא שהיתה ‪'". ,‬א כצסהם‪ ,‬כי‬
‫‪.‬‬
‫הכתוב קראה "אץו םלשתים"‪.‬‬
‫­‪.‬ראיבו שאע"ס שמהשיבים ארץ ‪,‬ו ללא ‪ ,‬טםק כא"י ‪''' -‬כב מבחיבה‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫מתיחם;ם ‪. ,‬אלהי שאין ‪ .‬ה‪K‬י מעיקר האזר‪.‬‬
‫‪.‬מםו‪,‬י;מת‬
‫‪.‬‬
‫;‬
‫"•‬

‫••‬

‫•‬

‫"‬

‫_‬

‫'‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫‪,. ..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫••‬

‫י‪-‬כ‬
‫'‬

‫_‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫"·באר לחי חאי ההי‬
‫‪.,‬‬

‫להי רו'י'‬

‫•‬

‫‪i,‬‬

‫‪.‬באזוונו ‪,.‬‬

‫•‬

‫"בין קדש ובין ברו"‪ , .‬כאן מתנוץצ כחו‬

‫‪.‬‬

‫של שימעאל‪ ,‬כאן מקבל הרא אח כחו ובוכחו‪ ,‬ייויאמר לה מלאר ה' ‪ ,‬הרבה‬

‫ארבה ‪ ..‬אח זרןנו‪ ,‬ולא יסםר ' מרב ‪ …‬רהוא יההי ‪.‬מרא אדם ' חי בכל ודי כל‬
‫•‬
‫•‬
‫' ‪.‬‬
‫‪,.‬‬
‫בו‪ ,‬ועל מני כל אחיי שיכזן" ‪." "..‬‬
‫רכן מכאן מזבאת קטורה לאברהם לאשה ‪ ".‬גם לגבי מקום זה שי דיינים‬
‫•‬

‫שהוא מחזץ לגבזלות עז לי‪-‬בבל‪ .‬ראיר בכל‪-‬זאת ניחן ההי לד‪",‬ר להחנבא בר"‪.‬‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪. I‬באזרר‬

‫•‬

‫• •‬

‫‪_.‬‬
‫זה ' שכנר‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫פשכ‪-‬‬
‫‪. .‬‬

‫הגוזעםי‬

‫‪.‬נהדחתים‪-‬‬
‫שבארמות‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫הערלם‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫העם העיקרי באזזר הרא הםלשתים ש ‪ U‬דעו באכ‪,‬ריזחם לשיגאל‪.‬‬
‫" להלן מזבא ' שאיתם היר עיקרי מאבקינר‪ ,‬זמלחמרתינר‪ ,‬מכיברשם חששנר‪,‬‬
‫זאת ערלם'הכבד ' נדרשר מלכבר להסיר‪.‬‬
‫דז‪ ,‬קא לוכלשחים נשתעבדר ‪ .-‬שיואל רהדבר בחקק כבר בימי בארשית "‪.‬‬
‫עמלק ישב "מחזילה בארד שזר ‪.‬אשר על פני מצרים' '' ‪ '.‬עמלק יזשב דע‬
‫דרד ‪,‬שרר ‪ ,‬אשר ' בצפזן סיני מזל ארץ מצרים" באיזרר קדש ברנע~' שבדררם‬

‫"‬

‫איזזר ‪•U‬‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫שמית ‪,‬ג"' ו"' ‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ 29‬כיןקרש ' וביז ברד זהה לכין קדש וכין שור ' ) תרגום ‪K‬ןנ‪ P‬לןס;כר‬

‫‪.‬‬

‫הנויך‬

‫‪ ,‬ושסהי‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫גרר‪.‬‬

‫ם"ז ~ ‪:‬‬

‫‪30‬‬

‫בךג‪t‬שית‬

‫‪31‬‬

‫ברתית‪", :‬נ‪ : .‬ס"ג‬

‫‪1.'" 32‬‬
‫‪ … 33‬וירדר‬
‫נת‪- ,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫' שפר‬

‫חכונר‪..‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫כשריי‪.‬‬

‫כסארית‬

‫‪ P‬דת ‪)''''( '''C -‬‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫'ייג‪.‬‬

‫בדתנ הים" ‪)-‬ברש‪x‬ית ‪'( 'K‬י'כ ‪ ..‬אילר זכיחם תודר ף‪ x‬כדחב היס‪ ,‬ןם‪ x‬לן ' יריי‬
‫כלוובר תשתעבדי לפלסתים"‪) .‬בעל‬

‫‪ 34‬שם‪,‬לו‪ 1t t‬ס"ן‬

‫הסורים (‬

‫'‪.‬ז‬

‫•‬

‫עזיי בו‪.‬שית‬

‫‪, ..,‬‬

‫ז'‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ 3S‬שוברלו‪ c‬יו‪- t‬כז ‪.‬ו‪'J‬‬

‫‪36‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬
‫ס‪-‬ן‬

‫' כ ' ני ('‬

‫‪.–‬‬

‫• ‪.‬‬

‫'''ום‪,‬‬

‫ירבמ·י ‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫••‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪>-‬‬

‫‪r.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫)שמואל‬

‫‪ ,‬יהודה 'קיל מציע לזהות ·את‪ .‬עיר"‪,‬עמלק השוכנת ב"נחל"‬
‫•‬
‫ט"ך ('ה שהכוזבה לעיר השןכבת בנחל‪-.‬מצרםי ו‪,a‬‬

‫‪' 11‬‬

‫ואכו רבי‪ ,‬יעקב עמדיו מסמו" את עמלק כשוכן ביו אתמלשת'ם‪. ,‬לארץ‬

‫"‬

‫מצרים"‪ ,‬וכו במםת ר' חיאיל בר יוסף" ובמםת ר' גרשווח ‪ U‬ך ליינער·<‪.‬‬
‫רבי אביגדור מאלקאוו‬
‫אדר''' 'ו"עצמונה"‬

‫מסמן‬

‫למדבר‬

‫במפתו‬

‫איתם‬

‫את‬

‫‪U‬‬

‫שבסיני‬

‫"מושב עמלק"‪.‬‬

‫ביו ‪;,‬חצר‬

‫)השמות 'מתוך ·מפתו(‪.‬‬

‫העוים ישבו בארז פלשתים ‪' '. z‬יש דעה שהם מבני תימן בו אליפז בכו;‬

‫‬‫‪..‬‬
‫עשיי‪ ,‬ןנקראים‪ ,‬עןים ע"ש שאןחן‬
‫'‪.‬‬

‫~‬

‫‪'.‬‬

‫~‬

‫הרואה‬

‫אותם‪.. ..‬‬

‫‪,‬‬

‫יוש‬

‫‪.‬‬

‫אחזתן‬

‫הסוברים‬

‫‪.‬‬

‫עולת‬

‫אח מקןמם אן שאיןן לאלןהוח הרבה אן כשל‬

‫••‬

‫•‬

‫' ‪, 4.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫כי‬

‫הראפים‬

‫הם‬

‫"‬

‫‪, 4.4.‬‬

‫‪,. ,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬
‫•‬

‫אירהם‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫באינן‬

‫•‬

‫•‬

‫‪'.‬‬

‫כל הנ"ל מהייה הקרמה כדי שניכל להבין את האתגר הרוחנר הקשה שעמד‬

‫ל‪i‬כני אבןחינו ביחסם עם איזור זד‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫אברהם 'אבינו ייצא לגןר בארץ מלשתים כשהמסהר האי להחזיק בכל‬
‫חארץ המןבסהת לן‪ ,‬כדברי הרד"ק ‪" .,‬ןאןלי נסע משם לארץ פלשחםי כדי‬
‫לשכןן' בכל הארץ אשר נתו לן הא"ל‪, ,‬מעם בזה וםעם בזה כרי שיחזיק ככול‪,‬ת‪,‬‬
‫כי ץר‪K‬פלשתים ככלל‬

‫ץואת שנתן‬

‫הכנעני היא ומנחלת כני‬

‫לו‬

‫ןארץ‬

‫את"ל ‪…‬‬

‫מלשתםי‬

‫‪.‬‬

‫ירו‪.‬דה ‪,. ". …‬‬

‫אך אבימלך מל‪ ,‬מלשחים מדגיש לו "הנה צראי למניך‪,‬‬
‫שב ‪: 4.6/1‬‬

‫בכלל‬

‫‪,‬‬

‫את‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫בסוב‬

‫בעינך‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫לאחר הולדח 'יצחק בא אבימלך לכחח עם אברהם ברית‪ ,‬חךו יייעה‬
‫עשיתי‬
‫אשר‬
‫אץו זו ‪ 4,7‬ומדגשי לן "כחסד‬
‫שבעתיד ‪, -‬דרש זרע אברהם‬
‫עמך ‪ "-‬חעשה עמד;" 'א"כ) ‪(,‬ג"כ דש"י ‪" :‬שאמרתי לך הבה ראצ' לםבדי‪".‬‬
‫שהמחלןקח‬

‫הרד"ק מפרש‬
‫שמרכז הנגב‪' ,‬אזןר‬
‫המררשיה‬

‫‪37‬‬

‫ביב‬

‫‪38‬‬

‫מפתן‬

‫‪39‬‬

‫שתב‬

‫‪.‬‬

‫נאר"שבע‪ ,‬שייך‬
‫וףנ‬

‫‪•102‬‬

‫משנת‬

‫תקכ"ה‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫על‬

‫לאברהם‪,‬‬

‫היחה‬

‫על‪ .‬מערב‬

‫אך הריב' היה‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪",.‬ת‬

‫‪ 40‬ש‪n‬ב‬

‫‪ n‬רליי‪.‬ג‬

‫שנת‬

‫תרני‪.‬ן‬

‫‪41‬‬

‫"יג‬

‫נסובה‬

‫בעלוח 'הארץ‪.‬‬

‫הסכמה‬

‫‪ 42‬חרליז‬

‫‪::‬ם‬

‫ירש‬

‫‪ 43‬חולין‬

‫‪':‬ס‬

‫‪.‬ש'"‪,‬‬

‫‪. 4‬מדרש‬

‫רגה‬

‫‪, H‬‬

‫מביאו‬

‫‪45‬‬

‫בראשית‬

‫כי‪,‬‬

‫‪.- 1t‬‬

‫‪46‬‬

‫בראשית‬

‫כ ‪'I‬‬

‫'‪"',.‬ס‬

‫דכרדם‬

‫ב'‬

‫כ ‪ N‬ב‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫הרבמ"ן‬

‫זבריס‬

‫‪',‬כ‬

‫‪.‬ג'"כ‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫‪ 47‬הבבת והקבלה ‪c‬ג‪",‬כ "כ‪.‬ג‬

‫‪– — .‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪45‬‬

‫‪_.-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הנגב‪ . ,‬אזיר החיף אזר םשלתים‪lI .‬כרהם נלחם על אזיר כאר שכע‪ ,‬אך את‬
‫ארץ פלשתים‬

‫יבזה‬

‫"מפקיר"‬

‫"חטאן"‪.‬‬

‫במסגרת הכרית מיכיח "אברהם את אכימלך על איודת ‪ .‬כאר המים אשר‬

‫גזלי · עבדי אבימךל" )כ " א נ " ‪(.‬ה הויכוח אינו על שימוש במים אי מהיי‬
‫שהתמאץ כחםירית הכאר אלא היכן נמצאת הכאר‪ ,‬כשסחי של '‪,‬מ • כדכרי‬

‫‪.‬‬

‫הדר " ק ‪ " :‬יכ ‪ '1',‬ן שבאי שנהים בברית יבשביעה טען עליי על מה שעשי לי‬
‫~~בדיי‪ ,‬שגזלי ממני הבאר שחםר בגכיל באר שבע‪ ,‬יבאר שבע סמךר לארץ‬
‫פלשתים‪ ,‬יחפר שם אברהם באר כ' היא המנדכל ברא 'זבבע‪ ,‬יעבדי אבימלך‬
‫גזלוהי ממני בי מנדכל ץרא פלשתים ה "‪ ,ll‬יעל הטענה שטען אברהם לאבימלך‬
‫בזה‪ ,‬הלכו אכרהם ואבימלך גמרר לראית שם את הכאר הה'א אם היא מגרנל‬

‫באר שבע או גמבול ארץ פלשת '‪ ,D‬ישם' ד‪,‬יו רועי מקנה אברהם ולפיךכ חפר‬
‫שם הבאר להשקות ממני מקנהו‪ ,‬וטא"פ אשזי כתוב כה ‪ -‬כן נרהא כ' הלוכ‬
‫שם פובנ' הטענה שטען סליי בארהם"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬על שיבות אזוד הבוזר הזאת לאברהם מודה אבימלך‪" ,‬ואימר =) א~רהם(‬
‫כי את שבע הכבשית תקח מדיי ‪ ,‬נעבןד תההי לי לדעה כי ‪n ,‬פךת~ אח הבאר‬

‫ר~ז~ת‪ . .,‬ע"כ קרא‪ .‬למקום ההיא ב‪.‬אר שבע " ‪ …‬מפרש הרדווק ‪" :‬יזה היה אית‬
‫גדיל ל‪,‬רש‪ .‬את הארץ"‪ .‬לא ריב על מקידית מים אלא ירישת הארץ‪.‬‬
‫ ונתיתנ שבע הכבשים לאבימלך‬‫·אך ‪ ,‬מכסגדת כרית זו עם הפלשת '‪D‬‬
‫_ווסתר הרבאם בא'וב סל צראם )סחש ערת"סופדםי מצעי שכבש'ס אלו‬
‫היי מין תשלםר ערנד הכזות לגור כארצו( כדכדי הרש;ג יי ם ‪ ..‬יאלי ‪ 'T‬כריו‬
‫הפרשה שלמעלה ‪ …‬אף‬
‫)כ"ב ('א ‪" : ,‬ייהי ‪,‬אחד הדבר‪ D',‬האלה" ‪ -‬מחיכר אל‬
‫‪,‬‬
‫כאן אחד הדכדים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ילניני ולנכדי של א;גרהם‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫הקב"ה טל זתא‪ ,‬השיר ץרא פלשת'ם‬
‫ככשית ‪-‬הצאן יחרה פאי של‬
‫שכע‬
‫יתנן‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬לי ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ניתן לבאוםה‪ ,‬יגם כהיישע מםילים על חמשת סרני פלשתים גדרל בכלל גכיל‬

‫ש­דאל‪ ,‬והקכ " ה צוה עלהים לא ‪,,,‬חת כל ' בשמה‬

‫‪,‬רבאהם‪ , ,‬קנחוי‬

‫‪ -‬לכן ‪ ,‬י‪II‬הלק‪,‬ם נהס תא‬

‫יצטוי"‪.‬‬

‫"אמר לו הקבו‪/‬ה ‪ :‬אתה נתתה ‪ ,‬לי שבע כבשן" חייך‬

‫‪.‬כמדרש ‪ . .~9‬נאמר ‪:‬‬

‫שוזבי משהה בשמחת כברי ז' דירות‪ ,‬וזתה בתתה לי שכע כבשית כבגד כן‬
‫הורגים =) מלשתםי( מכבר' ז' דציקים אלו הן ‪ :‬שמשין"‪ ,‬חםני ופבחס‪ ,‬שאול‬
‫מחדיבין מכנר' ז' משכנות‬
‫ושלשרת כב '‪ .'1‬אתה נתתה לו ז' כבשית כבגד כן‬
‫‪,‬‬
‫החזקיני‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫מביאיס‬

‫‪49‬‬

‫נרחית‬

‫רגה‬

‫רכן‬

‫ב‪, w‬‬

‫וכו ‪U‬‬

‫‪,‬זתה‬

‫‪H‬‬

‫‪,‬‬

‫לפיכן‬

‫ו ‪ 'UC‬לי‬

‫‪,‬ל‬

‫ביתן‬

‫מית‬

‫לפשתיט‬

‫לקה‬

‫וכירחה‬

‫‪:‬זייה‬

‫‪..‬ייהי‬

‫) ה"‪,‬‬

‫ל‪I‬יקים"‪(.‬‬

‫‪.‬‬

‫םג‪c‬ר רבי ‪ · :‬ח‪~ n‬ח קלקילי ‪ )-‬של שמשרן( כ»זה‪ ,‬דכתיב ‪:‬‬
‫ב»זה‬

‫להיסיף‬

‫שנכשין‬

‫בשם‬

‫‪'.‬ה‬

‫ילקיט שמעוני ייר‪K‬‬
‫‪ 50‬סוטה ט ' ; ‪ ..‬חב'‪K‬‬

‫ב‪"' n‬‬

‫הדמרש‪.‬‬

‫דכתיב‬

‫לדברי‬

‫נבעה‬

‫‪..‬ריו ‪ M‬ר ‪ K‬רתר‬

‫חז"ל‬

‫לו‪c‬ר‬

‫ובהחיחסרות‬

‫ל‪J‬י‬

‫לס‬

‫»ותה"‪,‬‬

‫תחלית‬

‫בנ‪c‬ררם‪.‬‬

‫ז»ר‪..‬‬

‫קילקרלר‬

‫יהברית‬

‫וסהיה ב'זה‬

‫שכרת‬
‫‪,‬‬

‫‪46‬‬
‫‪.‬‬

‫‪'-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫"רילר שובסיי‬

‫‪.‬‬

‫עם‬

‫שזעמ‬

‫~ילםך‬
‫•‬

‫רב‪.‬זירה‬

‫»ל‬

‫וג‪r:e‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫ואלו" הו ‪ :‬אהל ' מוע‪,‬ד נוב‪ ,‬וגלגל‪ ,‬וגבעוו‪ ',‬ושילה ובית עולמים שב"ם‪ .‬אתה‬
‫בתת לו ז'כבשות כגנד כו ארובי חוזר בשדה פלשתים ז' חדושים"‪.‬‬

‫"‬

‫יוצא שכתגמול‪ ,‬כעונש‪ ,‬וככפרה על ברית זו בןר אב ‪ m‬ם לאבימלך הצטרך‬
‫הרי צריכים ישראל ‪ .‬לרוב‪.‬תזי · לנ‪"I‬אדת · מצרים ז' דווות‬

‫אברהם לעקדו את ב ‪,U‬‬
‫)שמה ' ‪ -‬חר שבעיי לאברהם(‪ ,‬היו צרכיים לרפח ז' צדיקש בסוף תקותמ‬
‫השופטש‪ ' ,‬נחרבו כל הובשכבים והמקדשש‪ ,‬ררגלה · ארוו · ברית ה' בערי‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫הםלשחים ז' חדושםי‪,‬‬
‫וכו כשנ‪"I‬או בבי שיראל ממצרים לא נםח אלוקים דרך אץו ' פלשתםי שהיתה‬

‫קצרה יותר כי נכדו של אבימךל‬
‫מעכתבם מלהכנס לארצו ‪",‬‬

‫והיחה שבועת אברהם‬

‫היה עד"ו חי‪,‬‬

‫'"‬

‫‪" .‬‬

‫כמו כו כחוצאה מברית זו התעכב כיבוש יבוס שבירשולים עד ימר דדו‬
‫‪,‬לא' ‪ -‬בכבש ע"י יהישע ‪;,‬ואת היבןסיישובי ירישלרם לא יכ' לן בבי יהירה‬

‫להורשים"" דוורש ר"י‪–‬בו ק ‪ m‬ה "יכוליו היו‪ ,‬אלא שלא היו רשאיו מחמח‬
‫השבועה שנשבע אבהרם ·לאבימלך ‪ 3‬ב‪ .‬ראף לא בימי השןספים ‪,. -‬את היביסי‬
‫ישוב ' ירושליס לא הורשיו כבי בנימין" ‪ :14‬ידירש · רש ‪ II‬ו ‪" : ,‬מבבי אבימל‪ ' ,‬היו‪,‬‬
‫ולא ד ‪ t‬רישם מפני השבעוה עד שבא דוה לםי שעד"ו היה בכדו קיש‪ ,‬ורא‬

‫ולני ‪ ' u‬ולנכדו" ‪",‬‬

‫נשבע ' לו‬

‫'‬

‫ראי ‪ ' U‬שובספר עונשים קיבלו‬
‫אבימלך ור ‪ t‬יחור על אץו םל‪i‬סתש‪,‬‬

‫‪, .‬‬
‫וזרעו‬

‫אברהם‬

‫כריתת‬

‫על‬

‫הבדית‬

‫עם‬

‫‪. ,,‬‬

‫ורא' שכשהקב " ה מקנטו ומענשי‪ ,‬איו ' זה נקם‪ ,‬אלא ' פעולה 'כוהנ ומתקנת‬
‫‪,.‬‬
‫שע"י יסורים אלה ריכל זרע אברהם לזכות בפועל ' באץו" זו‪,‬‬

‫‪ , .‬אולי נ'תו וראות שבקבלת כל עובש ועונש‪ ,‬ךח‪.‬מרקבו מהחטא והתבטלה‬

‫‬‫מחדושח‬

‫‪.‬‬

‫נעבש ‪ U‬שה' עיכב אח שמחת בני אברהם‬
‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הבריח וע"כ מוצאים שוב התגברות‬

‫‪- . … -‬‬

‫‪-‬‬

‫לזכוח‬

‫בארץ‬

‫‬‫פלשת‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫(‪,‬‬

‫יציאת מצרים עד דור שביעי‬

‫דורו של משה‪ ,‬ואכן כשמגיע זמו זה מתעוררים בבי אפרים ויוצאיס ‪.,‬‬

‫אל‬

‫ארץ פלשת)=גת( "לקחת · את מקניהם"" אך 'גנפים בארצם‪ ,‬כי לא היו בקיאים‬

‫‪" .‬‬

‫באץו ' ·זו ‪",‬‬

‫מבחינה מסר"מת‬
‫הוישבים‬

‫"זהעוים‬

‫שבועת‪.‬‬

‫הרתרה‬

‫עד‬

‫בחצרים‬

‫אברהם‬

‫עזה‪,‬‬

‫לאבימלך‬

‫כפתורים‬

‫בימי‬

‫הויצאים‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫' משה שנאמר ‪: ,.‬‬
‫השמדםר‬

‫מכפתור‪,‬‬

‫‪ 51‬בראשית רנו‪", ,‬ג )ב י (‪ ,‬נזובבי רבה ‪,‬י‪.( ,‬יה) ליקוס שם"גי שם‪ ,‬גת‪n‬ןאז‪.‬כ כשלח ‪. •'M‬‬

‫‪52‬‬

‫יהרש‪,‬‬

‫‪S3‬‬

‫‪a‬‬

‫פךי‬

‫‪ 54‬ירן‬

‫‪,‬‬

‫‪-,‬ם‬

‫'"ם‪,1‬‬

‫יעייו‬

‫‪,‬ב"'‬

‫‪.‬זי""‬

‫רברים‬

‫רלב"ב‪,‬‬

‫שןפסיפ‬

‫סר·'‬

‫ןרן·‪.p‬‬

‫‪ ,'1‬כ‪…..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ 5S‬ועיין שובולו‪ c‬כי ה' ו' ברוק‪.‬‬
‫‪.56‬‬

‫ממזרים‬

‫‪51‬‬

‫דהבי"‪ · .‬ז'‬

‫‪C),-‬‬

‫סנה"יו‬

‫‪ Z‬יב(‬

‫ובהמדכר‬

‫‪K‬ו‬

‫)‪,‬ייפ‬

‫הח"'‪P‬‬

‫‪,‬‬

‫‪s8‬‬

‫''"'שר‬

‫‪59‬‬

‫רבםזר‬

‫""כ‬

‫יוונירית‬

‫ב'‬

‫ג‪"'.‬כ‬

‫רבה‪-‬י‪.‬‬

‫םס‪.‬‬

‫בדהיי(‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.. .‬‬
‫"‬

‫‪–‬‬

‫‪,‬‬

‫‪47‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מםלשתים ‪.‬הם ‪,..‬‬
‫יש‪:‬יבו תחחם‪/‬ו ימםשו ‪ :‬רש ‪ II‬י ‪ " :‬סייו‬
‫‪.‬‬

‫מוםני השגיסה שנשבע‬
‫‪. ..‬‬

‫"‬

‫כפחוריס‬
‫עליהם‬
‫רצם · ‪,‬ס‪,.,‬מ והב‪ K‬חי‬
‫להיציא ‪K‬‬
‫ישראל ‪,‬‬
‫אבהרם לאבימלך ‪ ,‬לא יכלי ‪,‬‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫•‬
‫‪,, .‬‬
‫‪•• • .‬‬
‫•‬
‫והשמריום ושיבו‬

‫תחתם‬

‫‪"~.‬‬

‫נענשנו‪ , .‬בןב?חח 'ז‪,‬‬

‫ששכוז ובתבכלת‬

‫ועכשיו אתם‬

‫‪-‬‬

‫צדיקים‬

‫שח‪:‬שרב‬

‫מימי‬

‫מיתרים‬

‫ששמין‬

‫יכנ‪e‬יכיך • ורק‬

‫וקח ‪I‬זה‬

‫יהנה‬

‫זכ~ים ‪•60 I1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫במפירש ‪ .‬אנמר"‬

‫שמשון‬
‫מאז‬
‫•‬
‫••‬

‫שכיכי‬

‫מחחילים הסיכסיכים‬

‫הממישכים עם הפלשחים כחקיפה אריכד‪) ,‬יאולי דכר זה מחבטא בהעלאח‬
‫שערי" עזה לחבדון עי" שמשון‪ ,‬ששמשין ריצה להחזיר 'את ' ארץ ' פלשתים‬
‫‬‫‪.‬‬
‫חכרין(‪. . . .‬‬
‫ובירחה עזה לזרע אברהם איש‬
‫'‬
‫'‪.‬‬
‫עלי" ' יבהם נהרגיס חונני‬
‫כימי‬
‫נגד המלשחים‬
‫מפלית נוחל שיראל‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪'-, ,‬שחי ‪. ' .‬‬

‫סרנחס )שנים מחוך שבעח הצדיקםי הנ " ‪(,‬ל ארין ברית ה'• נשכד‪ ,‬ונודר בעד י‬
‫הפלשחים ז' חדשיס ‪ .‬כעיגש לכריח אכימלר‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫מיד‬

‫לשיראל מסיפר שנלחמים‬

‫לאחר שיכ הארין‬

‫עם שיראל‬

‫מלשחים‬

‫"ייגברפ ופגי שיראל ‪ …‬ייכגעו המלשחים‪ ,‬ילא יספי ‪.‬עיד לביא בגכיל ;שראל‪,‬‬
‫יהנכי רי• ה' כפלשתים ‪ ,‬כי 'וב‪ :‬שכ‪M‬וי ‪ ,‬ו‪,‬זשכהב הטריפ שג‪I‬ר‬
‫שי‪M‬ול‬

‫ו‪c‬טנו‬

‫םשות'ם ‪._,,‬‬

‫‪p‬זכקרוי‬

‫לשיארל‪,‬‬

‫גת‬

‫וער‬

‫ותא‬

‫‪'.‬נ‬

‫גרבלי‬

‫וקר~ פושתיפ‬

‫צהיל שיוחל סרי‬

‫‪–‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫ברית השכועה בין אכרהם לאבימלך היחה כחיכה על הצלמים "הפסחםי‬

‫והעורים" ‪ :‬כעיר יכוס כירשוליס שבה ישכ זרעו ‪ ,‬ש'ל ‪,‬אבימלך ושובעה זו מגעה‬
‫היברסי יישב ירושלים‬
‫את כבוש יביס שבירושלים נימי זייישע שנאמר ‪" :‬ואת‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫לא יכלי ‪ .‬יישבי יהודה ‪.‬להירשים‬

‫כ אז סדר היה בכר אבימל‪ ,‬חי‪ ,‬ובימי רדו‬

‫‪840‬‬

‫‪–‬‬

‫כבר מח וכסלה השבועה "‪. .‬‬

‫ואם כטול הגזרה חלה שוכ חפניח ולאחרחבוסוח שיראל גגד פלשתיס‬
‫ומוח 'שאול וכגיו‬

‫ יוצאים שיראל ובראשס ' דוד ומגחצים אח מלשתים ‪".‬‬‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫'בחק‬

‫בו‪c‬ניי‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫שויחר על‬
‫כאברהם‬
‫·הרשכ"ם )כאמור לעיל( כיחב שחרה אפו של הקב"ה‬
‫'‬
‫‪.‬‬
‫חבל ארץ זה‪ .‬והעגישו בעק"'ח יצחק‪ .‬על"כן לאחר גסרין העק"'ד‪ ' ,‬כעקכות‪.‬וי‬
‫‪.‬‬
‫הגירם‬
‫בארץ זו ‪ ".‬כשהעק ו דה היא‬
‫‪,‬תמחשדת ההחעוררות ליכוח‬
‫ינכל‪.‬לה‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫‪.‬‬
‫‪, -‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ 60‬וע'"ז חרליז ם ‪ ':‬ןליקיט שמעוגי ח" ‪ac‬‬
‫‪61‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.., ".‬‬

‫סוסה‬

‫‪..‬‬

‫‪ 61‬שמואל‬

‫ג‪'t‬‬

‫‪-‬‬

‫‪ ,‬תשם"ה‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫די‪.‬‬

‫‪ 63‬שוברלא גו‪,'1 ':‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪''' 64‬שר שמרלו 'ב ה' (‪.‬יו)‬

‫‪6S‬‬

‫חק‬

‫•‬

‫שם‪.‬‬

‫‪ 66‬שמןלא‬

‫בי‬

‫•‬

‫ה' ‪(.‬ויי')‬

‫‪-‬‬

‫‪ 67‬ביגתים מבטלים הפלשתים‬
‫מר‬

‫חפר‪,‬‬

‫גירבי‬

‫שוא‬

‫'חן'זוי‬

‫גג'ן‬

‫אברהם‬
‫בהם‬

‫"ף‬

‫ג‪:e‬ת‬

‫מה‬

‫‪-‬‬

‫'‪,.‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫שעשה ג‪:e‬ברהם‬

‫‪-‬‬

‫חפירת הבר‪M‬י‪.‬ת "רכל‬

‫הבגו‪:‬ררת‬

‫ס'וב‪n‬ום םלשתםי יי‪1‬נלו‪M‬פ גיפר" ‪–, .‬כ)‪ . .‬ס"י~ כשפסרםת ‪ .‬הגזי‬

‫‪ M‬רי‬

‫וביתך"'‬

‫)רשבםי ‪(.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫המאםשר התעוררוח זו כציייי הקב"ה לציחק שיגיר באץר מלשתי‪.‬ם כי ראיהי‬
‫לורעו ‪.,‬עקב אשר שמע אבהרם קילי" ‪,‬ן"כ) הו(‪ ,‬כפרש‪/‬י ‪" :‬כשניסיתי אותר"‬

‫יכפרשו הדר"ק ‪" :‬לםיכך בתתי לי האץר בשכר ששמע בקילי לכל שאר צרייתרי‪,‬‬
‫אפילו לעקיי חידיו" ‪".‬‬
‫שליחות זו של ציחק לחבל זה צריכה להרית תיקון לחיסי של אברהם‬
‫לאזור‪ ,‬כדברי האו"ח הק' )כ"י ('ג ‪.. :‬גור באץר הזאת ואההי עמך ואברכך כי‬
‫לן ולזרעך אתן את כל הארצות האל" ‪" -‬כי לא החזיק ובאהם כואץ' פלשתים‬
‫כחזקה הראשונה‪ ,‬לזה רצה ה' שחיזיק יצחק כה‪ ,‬תוו!! החזיק בה חםזקה‬
‫מערל‪:‬ד‪ ,‬חשר~ וזרע‪ ,‬ולזה דקדק ה' בדבריו לומר ‪..‬את כל הארצית האל" ‪".‬‬
‫יצחק כאברהם אביו בשלח לאזיר זה דכי לחבבו" כדברי הבצי"ב ‪" :‬כי‬
‫לך ולזרךע אתן" ‪" -,‬הוא טעם על הציווי‪" ,‬גור אכרץ הזתא"‪ ,‬שוכים שעלוי‬
‫להרואת חביבות הראץ השיא שלו שול זסרי" )העמק"ר נ"ו גו(‪.‬‬

‫ואכן יחצק כאמור ‪..‬מחזיק בה בחזקה מעולה‪ ,‬שחרש וזרע" וזירע ומצוא‬
‫•‬

‫•‬

‫‪ 68‬כשמזזנר יצחק כחםילה נרמז הקשו ביז עקידת‬

‫לעכייתי‬

‫‪pn:r‬‬

‫כארז פלשתים‬

‫‪" :‬זק‪: y‬‬

‫איה השה לעולה‪ ,‬בשריהך עבדיך מצאנך פים'" )חפילת ‪ …‬לעמן תפםי"' (‪"",.‬ןהל‬
‫•‬

‫"למען‬

‫בשער‬

‫הנעקד‬

‫ושב‬

‫השמים‬

‫וחפך‬

‫•‬

‫ושחת‬

‫•‬

‫היא לשפוך לב כמים‪ ,‬חפך ןמצא בארות‬

‫‪.‬‬

‫לפשטם‬

‫בבוטף‬

‫עןרן לשחטך לשפוך‬

‫מ'ם" )תםלית‬

‫מכים‪,‬‬

‫זמי‬

‫שנמ(‪.‬‬

‫זיהר‬

‫‪ H‬קום‬

‫התהלי‬

‫םב‬

‫•‬

‫ניתו לימך ע"פ דביי חז"'ל‬
‫סל אבותינר לדבקות לץרג‪ uc c‬לי‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬לא כבארהם שכתוב בו‬

‫‪-‬‬

‫ונים"'‬

‫נענה·‪ K‬פוניםי‪'-‬‬

‫•‬

‫‪ ..‬זכר הנולי כבשירת יקח אב מעם מים‪,‬‬

‫‪ 69‬העליה הקיימת בחיוב‬

‫ב‪ K‬רות‪.‬‬

‫)תפלית‬

‫להר"‪.(,‬‬

‫זראב ‪.‬לארהנ‬

‫‪H‬‬

‫ול‪x‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫כיצקח‬

‫שכתוב בו "כי לך ולזרעי אתן את כל הארזות ‪c"',‬ןלה לאא כיעקב שןתבב בו ‪.‬ופזרת‬
‫ימה‬

‫וקדמה‬

‫יבגבה‬

‫יזפיבה‬

‫אברהם צחה להתהלך‬
‫גביו‬

‫‪-‬‬

‫כארץ‬

‫הזאת ‪…‬‬

‫שכובה‪,‬‬

‫אינה‬

‫הוי‬

‫ולייקב‬

‫בבו‬

‫בארץ‪ ,‬זראי שהליכה‬

‫‪ -‬לוניןח שקינ‪.‬ו ןא שונקילה י'‬

‫‪,‬‬

‫הועתרועות‬

‫יצחק‬

‫‪n‬ז'‪,‬קה‪.,‬‬

‫מזדרה‬

‫בנו‬

‫כאךץ‬

‫"‪,‬שכו‬

‫שאר‬

‫אומ‬

‫ביבדש‬

‫לג‪e‬י‪,‬ך‬

‫כי לך ולזרעך אתן את כל הארזות הלא" בררועת חז"ל במררש‬

‫נוטע‪,‬‬

‫הוי‬

‫אבמר ‪:‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫)שב‪,‬ת‬

‫‪H‬‬

‫‪:(.‬ח"יק‬

‫הוי‬

‫זורע‪,‬‬

‫"ופרזת‬

‫גור‬

‫"עשה‬

‫זביב"‪,‬‬

‫ימה‬

‫וזפוגה‬

‫וקרמה‬

‫כפירוש‬

‫וננ‪.‬בה"'‪,‬‬

‫יפרזת‬

‫רש ‪ H‬י‬

‫‪-‬‬

‫יחזקת"‪,‬‬

‫‪ 70‬בכל‬

‫הפרשה‬

‫של‬

‫יזחק‬

‫בארץ‬

‫המאבק בין יינוי י‪n:t‬ק ‪.‬‬
‫הרשאון‪ …‬וליך זיח‪ P‬לא‬
‫מצריונה‬

‫שכן‬

‫בארץ‬

‫אביך"‪" ,‬והרביתי את זו‬
‫גייי‬

‫הארץ ‪……‬‬

‫‪'i‬‬

‫מאך‬

‫הארצות‬

‫‪i‬ך‪…‬‬

‫יצחק‬

‫מורגשת ה‪.‬אךז"'‬

‫אבימלך )ברשאית‬

‫אבימלך‬

‫אשר‬

‫ולזועך ‪,‬את את‪ ,‬גל‬

‫ויזרע‬

‫לרר‬

‫פלסתיס‬

‫מלך פלשתים נ‪.‬ררה‬

‫לאין ‪, H‬‬

‫הלא‪,‬‬

‫‪ …‬נךך‬

‫יהקימיתי‬

‫הוחיג‬

‫הי‬

‫ל‪u‬‬

‫בארץ‬

‫לך‬

‫‪H‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ H‬ייהי‬

‫יעל‬

‫רעב‬

‫בארץ‬

‫ההי‬

‫מלבר‬

‫‪ ..‬וירא ל‪K‬יי הי‪ ,‬ואירמ‬

‫הזתא‬

‫ואהיה‬

‫עןמ‬

‫את השבןנוה אשר‬

‫לא תור‬

‫לאכרכךן‬

‫נשבעתי‬

‫הרעג‬

‫כי‬

‫לך‬

‫לבאהרם‬

‫רנתתי לזרער את כל חארצות האל‪ .‬והתברכו בזרנוי כל‬

‫בארץ‬

‫ההג‪c‬י‬

‫וימז ‪K‬‬

‫ו' ‪ i‬תק משם‪ ,‬ריחפור באר אחות ‪,‬רלא רכו‬
‫ופויבר‬

‫כ"ו(‬

‫רבי‪,‬ת‬

‫ראז‬

‫זו‬

‫ףג‪t‬‬

‫נשהנ‬

‫ההיא‬

‫‪ i‬להי‪ ,‬ייקי" שמה‬

‫מהו‪c‬‬

‫שערים‬

‫‪ m‬יכו‪•n‬‬

‫ויברכהי‬

‫הי ‪",‬‬

‫כי‬

‫‪ i‬תה‬

‫יוב‪x‬דר‬

‫‪:‬‬

‫בארץ"‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מאה שערים‪ ,‬יאע"פ שהאח קשה היא" )רשכ"ם לע הפטיק "ייזעו "‪ J‬חק כאח‬
‫)כ ‪ /l‬ו י"ב«‬

‫ההיא"‬

‫‪ l‬ך•‬

‫ה' מציהר אח ציחק אכיני לשכין כחכל אח זה ‪" >2‬גיו כאוץ הזאח"‬
‫"בארץ מלשתםי" )ומב"ן( ל'ש"בו כדברי המדשר "עשה שכינה נאוו" הןי נוטע‪,‬‬
‫הדי זווע‪ ,‬הדי בציכ‪ ,‬כשהצידוי בדכע מכך שהאחר הדא חלק‬

‫‪.‬‬
‫יצחק‬

‫כדכוי טפוי‬

‫אכינו‪,‬‬

‫א‪/‬‬

‫)דכוםי‬

‫"עדמ ציחק‬

‫('ח ‪:‬‬

‫יכן עשה‬

‫"כ!‪", 'II‬‬
‫והשכיחה"‪.‬‬

‫מטוח יצחק בכל פעיליח שם באוץ פלשחםי לא היחה טחם חיפדש פונטה‬

‫דכאודח מים לצאבו‪ .‬יצחק פדעל מתדך שקישר כל תקדתי‪ .‬דהבטחתד כהבחילו אח‬
‫האוץ הקדדשה לבכרי"‬

‫חכמה( ‪".‬‬

‫)משך‬

‫גם המאכקים יהעיכדבים שהיד לאכוהם כאח משוחםי יכ ‪ I‬אלה של יצחק‬
‫בני הרי נס'ין מהקב"ה לואדח אח מדיח קשייום לאח‪ ,‬וכטחינם כהכטחת ה'‬
‫כי הארץ להם האי‪ ,‬כדנרי האי"ח חק' )כ ‪ fl‬ר ‪,‬ווז( "‪ …‬כי עשה חן ככה לנסיןו‪,‬‬

‫שהגם שאמו לי ה' "לך דלזועך אח ‪ I‬אח כל האוצרח" אעפי"כ לא יתבדר~ אפילו‬
‫ל‪.‬שבח שם כאחד העם‪ ,‬אם לא היוהר אחר השכינר‪ ,‬יכמד כן עשה לאכוהם"‪.‬‬
‫יה' אף מעדרדי שלמחת כל הקשיים ריכל לשרח אח האח ‪".‬‬
‫‪ 71‬ואול‪ ,‬ז‪ K‬ת עיקי גזולתו של‬

‫שהחירה לא אמריהכ בם~ולותיר‪ ,‬יכל האנמר עליי‬

‫ינח‪,P‬‬

‫אלו המאבקים עם ·הפלשתים‪ ,‬ובארןת המים‪, ,‬נידולי הקךקנ‪ 'i‬בשנת‬
‫של כפך'פינס דן‪.‬ב‬

‫‪ 71‬לגבי מקיומה סל‬
‫לבין נחל‬

‫עזה‬

‫שמרבנרב ז'"ל ‪… :‬גדולתן של יזח‪P‬‬
‫גר‪ ,‬חליי'ים החיקירם‪ ,‬ןו‪ t‬יער‪n‬‬

‫היא‬

‫הרעב‪,‬‬

‫‪ -‬ארבע ' ס שנה בארץ הנגבי ‪.‬‬

‫ונר מדרים לעזה נין‬

‫לטם שהנכ‬

‫מזרים‪.‬‬

‫וכך כרתב החיקר בר ‪,‬ירוזמ )_רזה בגול האזר"‬

‫עובי ‪. . (109‬‬

‫ב"‬

‫‪-‬‬

‫מקיהמ על פני הקי‬

‫‪ J‬זיין‪-‬עזה‪ ,‬פדרום לעזה‪ ,‬בלרזבר ‪,‬ל חרף הםי‪ ,‬או בפםיך לחרף‪ .‬אי שם‬
‫באזר‬

‫ור'‬

‫םלשחים‬

‫נל‬

‫‪r‬יחק‬
‫הנוה‬

‫גילד‪.‬ןר‬
‫נרר‬

‫מדרוש לעזה‪,‬‬

‫וה‪,‬וםי‪….‬‬
‫)"‪,‬דאמת‬

‫גרדיקי‬

‫וכן מטומנת ברר‬
‫לנחל‬

‫כדברי רנה‬

‫‪-‬‬

‫עד‬

‫קריס~‬

‫נחו‬

‫במםת‬

‫‪,‬ונ'‬

‫קם"ה(‬

‫כובת ‪…..‬ונתקליז‬

‫כר‪i‬כ‪N‬‬

‫עזה‬

‫רהלהא‬

‫מצרימ"‪,‬‬

‫ר' יחילא כר ייסף )משנת ח ‪(_ H‬ד יריזנית ל‪,‬זה יופרנית‬

‫פ ‪ J‬ריס‪.‬‬

‫ריין ב‪tI‬ממיר‬

‫רו‪e‬דה‬

‫של רף‬

‫‪ P‬ילםמ ‪l‬‬

‫כחוי האדסוני" "מז‪" l )~:‬‬

‫‪…‬וסיובי בג‪t‬יתד ‪U‬‬

‫תשרי‪,‬‬

‫סכח חשונ"‪ K‬פרק ‪ ..‬נחל ברר‪ ,‬רנ‪,‬ר ‪,‬תקיפת הבג‪e‬ות"( שונברר שודאי לא ערשי הי‪ K‬נחל‬
‫בור‪,‬‬

‫‪.‬סו"""‪,‬‬

‫‪ 73‬כרבוי‬

‫היד~‪P‬‬

‫יוס'''‬

‫ב‬

‫)כואשית‬

‫‪/f‬‬

‫'‬

‫('כ‬

‫המפדיש‬

‫ש‪r‬יח‪,.‬‬

‫עילה‬

‫יאין‬

‫חזניהונ‬

‫חו"'ל‬

‫כדאי‬

‫לו‪.‬‬

‫כשם( ש" ‪ K‬וז מלשתים זבראז כבזע היא"‪ .‬האו'"ח הק' )שם פס' ('ג "‪,‬איז םלשתים‬

‫ככלל נתינת הזיו‪ c‬הי‪,‬א ילזה גייכ הטכים הרמכ"'ןיי‪ .‬רכי בארהם כן הרבוב"ם )כ"ר ב'ב‪'( -‬‬
‫‪ …..‬ולז ועו נתתי תא האח הזאת וארץ פלסתים נכללןן‪ .‬כנבול‬
‫החוס'‬
‫‪""".‬א‬

‫נשמוח‬
‫פרי‪.‬ש‬

‫ב""‬

‫'ייז‪(.‬‬

‫פנים‪-‬יפרח‬

‫כיאוו‬

‫חדש‬

‫)וסמי'ח‬

‫ט"ו‬

‫)בואשית‬
‫‪(. H ,‬ר‬

‫כ"ו‬

‫יבמהךש ‪ H‬א‬

‫פלסתים זבראץ כנעני תחשב כמפושר כספר יהרןסנו"'‪.‬‬
‫‪ 14‬מבתבר‬

‫השבא‬

‫בפסר‬

‫‪ 75‬פריש הב‪K‬רבג‪u‬ל‪,‬‬

‫‪ ..‬לנתביו"‬

‫ישרלוז‬

‫)ב '‬

‫יי"'ש‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫('ב‬

‫י'ונ‬

‫‪-‬‬

‫קם"'ו( ‪.‬‬

‫זה‪….‬‬
‫"‪,‬כי‬

‫א"‪.‬ח)‬

‫יכן ר‪,‬ת הזקנים נפל‪y‬י‬
‫םג‬

‫אוץ‬

‫חיליז‬

‫פלשתים‬

‫‪':( 0‬‬

‫"‪,‬רכל‬

‫בכלל‬
‫ג‪.e‬וז‬

‫‪,,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חצ"ק כב"ל מצל"‪ ,‬בארץ רמחזיק בה‪ ,‬דבר הגררם לפלשתים לגרשר "לך‬
‫)ביו‬

‫מעמבר‪ ,‬כי עצמת ממבר מאד" )כ"ר ‪(,‬ז"ט רבכך "דפר הברית ביו שב>‪;r‬ם‬

‫אברהם ראבימלך(‪ ,‬רבטלה השברעה שבשברע‪ ,‬שכירו שאבימל‪· ,‬הפר בריתר‪,‬‬
‫תר איו בבי אברהם בכלל השברעה" ‪",‬‬
‫יצחק‬

‫בעקברת לחץ' הפלשתים‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בסרג בהדרגתירת מכל ארץ פשלתם'‬

‫‪-‬‬

‫עד אזרר באר"שבע רשרב כררת בדיח עם אבימלך‪.‬‬
‫בסיגת האברת גררמת שאף לבבידם‪ .‬יה>‪ ;r‬קשה לאחרז בחבל זד‪.‬‬
‫"ריריבר ררע; גרר עם ררעי יצחק‬

‫הרד"ק ‪:‬‬

‫לבר‬

‫למאר ‪:‬‬

‫)כ"ר ('כ מפרש‬

‫המם'"‬

‫"נמר שכחבבר בדבר אברהם עם אבימלך כי היחה מחלרקח בינידם‪,.‬‬

‫אם איחה הבאר מגביל גרר אי מגברל באר שבע‪ ,‬כו עתה מטעם זה נפלה‬
‫מחלרקת ביו ריעי גרר יביו רערי ‪",‬קח'‪/‬נ רכו מפשר ד"עקי'ת‬

‫גרר ארמרים ‪:‬‬

‫ןבחר כישנדל כחו עויהם‬
‫ייחפרי‬

‫משם ‪" …‬‬

‫יצחק" ‪:‬‬

‫לא‪ ,‬כי לנר ץראה‪ ,‬כל תרלדיתיה'!‬

‫רממש‪ ,.,‬הדר"ק "ריקרא שם הבאר עשק"‬
‫ערעוריי‪.‬‬

‫"ירערי‬

‫באר‬

‫‪-‬‬

‫קרא לה שם לפי שידררם וא‬

‫‪-‬‬

‫לא ויכלו לארמ חעי נרר כי לני הראב‪ ,‬כלארשם‬

‫אחרת‬

‫גם‬

‫ייריבי‬

‫שמה‬

‫עליה‪ ,‬ייקרא‬

‫ועיתק‬

‫שטבה‪.‬‬

‫העחיק כל חפירחו משם‪ ,‬ורחק סעט במדכלם כסקום שלא יוכלו לערעריי‪.‬‬

‫‪ -‬כי הרבר היה גלוי‪ ,‬ראיו במקום‬

‫‪ .. ,,,‬י"‪,‬פיר באר אחרת ילא רבר על >‪".. ,;r‬‬

‫הדא ספק כי מבאר שבע היא ולא מגרר'! ראז אומר יצחק "כי עתה הרחיב‬
‫ה' לני ופריני בארץ"‪.‬‬
‫•‬

‫ןמסכם הדר"ק ‪:‬‬
‫להוךעי‬
‫קרא‬

‫"וכל הסיפירים האלה בחפירוח הבאחת רקריאת השמות‪,‬‬

‫כי '''אב המוחזקת‬
‫כרצובן‬

‫שמית‬

‫והיו‬

‫היה חרפר‬

‫כרצוני‬

‫באחת‬

‫בבי המקום קוראיו ארתו כו‪,‬‬

‫בידר‪ ,‬וכו‬

‫ואיו מוחה‬

‫רכו אברהם כמר שכחבנו‪.‬‬

‫לחח ראהץ לזרע‪.‬ם כאל‬

‫דכל זה היה להם לואח ול ‪ c‬יסו הזב שיוטם אה"ל‬

‫פלשחים אט ‪ i‬פי השיא אמייי לא' הוחזקה כיד‪,‬ם לפביך רדכ טמםה על נהדכל‪.‬‬
‫כ'!ל זה להרדעים‬

‫‪>Y,‬‬

‫שלא חה '‪ M‬ס‪ m‬זקח כידם כלה‪II ,‬טייפ חשלוקה לא והחזקה‬

‫כידם טד האחרונה ליזברח השמיח‪' ,‬כמר אץר שלש גרים' אח הקיבי אח הקניזי‬
‫‪ 76‬מוסר‬

‫בראשית‬

‫חכמה‬

‫כיי" לייג‪.‬‬

‫דך וניחן ל‪,‬מר שכמו שמזאבך באביהם שהלך כראץ רכי שתהא בוח להנכס לכנין )כ"ג ק‪.‬י(‬
‫בקנית‬

‫חל‪ p‬ת‬

‫אלקלעי(‪.‬‬

‫כן‬

‫ויעקב התחיל‬
‫מקנתו 'רה)'‬

‫אף‬

‫שהרא לא זכר‪ .‬כחבל‬

‫חירושי הרי"ונ‬
‫החסירות‬
‫היה‬

‫‪:-‬‬

‫יכול‬

‫עבירנו‬

‫ינן בכל‬

‫להקל‬

‫מיד‬

‫באר‬

‫לבר ‪…‬‬

‫הפ!ו‪I‬ולות רףא המכטולים‪,‬‬
‫לעבור‬

‫זה‬

‫בחופרך‬

‫‪-‬‬

‫ככ"ז‬

‫הבארךת‬

‫את‬

‫לכגיו‬
‫עשק‬

‫התחיל בכך‬

‫ווסטנה‬

‫לזכות‬

‫רכל‬

‫הרחרבך‪-‬ת‪,‬‬
‫מעשה‬

‫ההזלחה מרבטחת‪.‬‬
‫כולס‬

‫מצסבר'ס‬

‫הירושה‬

‫‪-‬‬

‫לפרשת חרלדות( הכרחב‬

‫ולמה‬

‫הבארת‬

‫תא ליבס‬

‫בארץ פלשתים‬

‫בשבילנו את‬

‫"‪.‬ענין הבארות אשך חפרו אבית הקיושים‪ ,‬הכל היה‬

‫ובעשיונ היום‪,‬‬

‫כד'‬

‫ציחק‬

‫לעשןת‬

‫מגרר )ספר הזכךח‪ ,‬ליקיטיס‬

‫לחפרר‬

‫כדי‬

‫השדה‬

‫כשםב‬

‫סדמן‬

‫שיתגו‬

‫חפר‬
‫כן‬

‫באררת‬

‫כדברי כעל‬

‫אמםנ על‬

‫עבורנן ‪…‬‬
‫אתר‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫ג‪e‬רלם‬

‫והרי‬

‫ירד‬

‫‪X‬י ‪pn‬‬

‫הכל‬

‫היה‬

‫היה ‪….‬‬

‫כל היסורים‬
‫'חד‬

‫שרבר‬

‫להשלםי‬

‫למלא‬

‫את‬

‫זג‪,t‬ת‬

‫לעמן‬

‫הישיבה‬

‫בארץ‬

‫כיס‬

‫הזכו'ות‬

‫שצר'כ'ס‬

‫כל‬

‫'שראל‬

‫באזןר‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪51‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יאח‬

‫הקדמןני‪;. 8I1‬‬

‫לשון הדר"ק ‪ i‬ד‪.‬‬

‫ע ‪/I‬כ‬

‫אף רב' אברהם בז הרמב"ם )בראש'ת כ"י ('ג'‪-‬ב מב'ז ששל"‪,‬ית צ'חק‬

‫לאזו ‪ .‬םלשתם' ‪ U‬בעת מכך שרק לעת'י 'זכי לרשת ארז זי וז"ל ‪,; :‬ימאר בא'‬
‫אבא ז"ל שטעמן‪ ,‬כ' בממארי 'תעלה 'כ" לך ילזרעך אתז את כל הארצית‬
‫האל" רא'ת ‪ U‬על ~' ‪1K‬לה לעת‪ ,,,‬השו' ש'‪II‬ול ו ‪ II‬כנרש ץוו‪ D C‬ושה'ם נזןפ‬
‫ רמז למה‬‫ה‪ U‬נר‪ ,‬ור‪.‬א מאמח "הוק'זמת' את השבועה אשר בשבעת"'‬
‫שהבט"‪ ,‬לי יכרת עמי בר'ת על" ואמר לי "לזעוך תנת' את ‪ .‬הארז הזאת‬
‫מנהר מצר'ס דע הנהר הגריל גהר פרת"‪ ,‬וץוו‪ c‬פלשת'ם ‪!::‬ללה גכרבל הז‪,‬‬
‫וכב; אמר בסםר ש‪" b Y".‬ע לזה הווא "מז הש"‪,‬יר אשר על ג‪i‬כ' צמר'ס‬
‫לנבעב' ‪i‬רחשב סרג' םלשתם'"‪ ,‬יא'ג' 'ורע אס היא ח"ושי ז"ל או מא'זה‬
‫•‬

‫‪ 78‬קםיי‬

‫‪.‬‬

‫דמייז כיו‬

‫חסיא‬

‫המדבר‪.‬‬

‫בשם‬

‫שהאזרו‬

‫פלשתים‬

‫‪.‬רז‬

‫שלשו‬

‫לארז‬

‫את‬

‫ה ‪ U‬ייס‪,‬‬

‫הםדם ‪U‬‬

‫וסניהם‬

‫כגלל‬

‫זנגבית‬

‫•‬

‫נמחל‬

‫הדרווני‪,‬‬

‫‪.‬שכתחליה תוכנן ל~ככש‪,‬‬
‫העוביס‬
‫גזהכ‬

‫עמרן‪,‬‬
‫לשוח‬

‫מי ‪II‬כ‪,‬‬
‫ט‪:‬חו‬

‫מצרים‬

‫ןכ‬

‫יד‪ca‬י‪.‬ס‬

‫"")‪1‬‬

‫למררת‬

‫בפרבר‬

‫עיי ל‪ .‬יפרנו‬

‫וסהיו‬

‫רב‪.‬ד‬

‫חמא‬

‫גכנש‬

‫המרגלים‬

‫אפררות‬

‫חמא‬

‫ארצר· ח ‪w‬‬

‫ל‪ M‬בכ‪ W‬ן‬
‫ן~רק‬

‫להבבזס‪.‬‬

‫כשלב‬

‫לו ‪nW‬‬

‫ם‪,.‬חר ייחר‬

‫‪(.‬יה)‬

‫‪, … ,‬‬

‫אזררים לו‪t‬ה )בין · גי ר‪M‬זרת‬

‫פרבג‪,c‬‬

‫‪.‬דיס‪.‬‬

‫ר‪,‬מרן לכין‬

‫מינתה נכך שהם יתחליר כמלחהמ )‪,‬ייו נ‪I‬חסיח רבה ‪ D‬ר ‪nW‬‬

‫'''ע (וג'"') לבגי ג י ‪:‬זרארת יכטיסה‬
‫הם‬

‫עזה‪,‬‬

‫צב‪ K'1‬ים שבגלל‬

‫במי כן קייס דמיין נין שגי‬
‫מלשת( סהיתר כינרשם‬

‫עד‬

‫ל‪M‬‬

‫כגלל‬

‫הענו‪,‬‬

‫למררת‬

‫תא גרר‬

‫'‪,,‬‬

‫'"'סר) "דה ‪…‬הרחל הוסברעה( לבגי מלסת(‪ .‬ילכ‬

‫הברית לא 'נבשים ‪. Nt‬זרם‬

‫פירחדת‬

‫‪ .‬רר‪.‬יתר כיכוש‪.‬ס מתיחסים לאיהם נצזריו‪n‬‬

‫על כן · ל ‪ mc‬ר סמרזר‬

‫הגדר‬

‫‪ -‬שלא וברנ‪ K‬ים כשרא · העמםי‬

‫‪-‬‬

‫בפסק הרובכ"ם סרק להם איו קוראים לשלום )הלי מלכים םוק וי הלכה וי‪ (,‬י'‪l‬ובניג‪c‬ם‬

‫;‪,‬זש· ובחאכזר נעקיך לשלישת ‪,‬מי )'ב‪:‬וייי‪ ,‬יכן וםז‪M‬י‪I‬ב בג‪e‬זר‪,‬ות מיוחד לפלשתים כרברי‬
‫•‬

‫ס‪.‬ול )םמ' רז· 'ייח( · ‪ …‬ג‪e‬ין‬
‫הוא‬

‫ודי‬

‫‪,‬אוסניי‬

‫מפ ‪r‬‬

‫כפלסתים‬

‫למלד בובה‪,‬ך כי בהגסכ ערלית םלשתי‪I‬ב‪ …‬ריק‪I‬ב זוד יילך‬

‫פתג‪c‬ייס‬

‫ייבא‬

‫איש‬

‫זור‬

‫•‪n‬‬

‫וךליתיהם"‬

‫רמ‪,‬שה‬

‫שמשון‬

‫בפלשתים‪.‬‬
‫וכן‬

‫ניכושם‬

‫‪ P' :9‬ר‬

‫ךב‪.‬וג‪c‬ות ביו‬

‫זיחק‬

‫יא‬

‫כידיגי‬
‫וכ‪M‬ימלך‬

‫אלג‪e‬‬

‫יהיה‬

‫)בראשית‬

‫ליפות‬

‫כ"'ו‬

‫‪,‬יין‬

‫המשיח‬
‫שם«‬

‫}הרד""ק‬

‫ככנר ‪lM‬‬

‫כסכמו‬

‫‪r‬‬

‫"הו‬

‫‪:‬‬

‫‪K‬ת‬

‫םר‪ W‬ת‬

‫‪,‬ם‪,‬ר‪…‬‬

‫בכףח‬

‫פלשתםי ימה‪ ,‬חיזיי יבוזר תא בני קיס‪ ,‬זאים ר‪u‬נב‪ x‬ובשלרח דים‪ ,‬יכני ו‪u‬בן מסמ‪,‬ם‪·n‬‬
‫א"")‬

‫‪ 79‬דיכת‬

‫‪, …,‬‬

‫ר‪,‬ייו‬

‫מ ‪ J‬סה‬

‫'''סר‬

‫ב‪K‬ית‬

‫וזמויות‪(.‬‬

‫סיפו‬

‫‪.‬‬

‫לכגםי‬

‫המקךה לבניא מסליסת הנאית‬

‫בקשר‬

‫כ‪K‬ית' ‪ U‬לחבל ‪ K‬זי‬

‫בהלחם כג‪t‬ך‪.‬ןס‬

‫‪,‬ם המלכי‪I‬ב‬

‫כדברי‬

‫‪-‬‬

‫יחברנו‬

‫ממ ‪u‬‬

‫‪.‬‬

‫זה יסמן שי בי‬
‫נרמא ‪…‬ויר‪,‬רף‬

‫)סנהריין (‪",‬נ ‪ …‬שם תסס כיחו שרהא‬

‫‪.‬‬

‫הרבנב"'ו‬

‫)כר‪r.‬נית‬

‫כ""‬

‫הדבר הגגןר לברא‬

‫‪.‬‬

‫עד‬

‫דןיי‬

‫סל ‪ .‬כג‪t‬והם סס‪ ,‬ל‪ .‬השונדי להתקדם‪ ,‬רוג‪e‬לי ע"כ‬

‫להיכבש ב'"ב)‬

‫קי(‬

‫ו"ליסותו‬

‫ט‪.‬רמת‬

‫ךסירן‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫יכ‪…‬‬

‫לזר‪,‬ו‪….‬‬

‫)בראשית‬

‫‪'"''( '"',‬‬

‫ל ‪ K‬נכבסו‬

‫עגל"‪.‬‬

‫ר‪,‬ייב חרלשה‬

‫‪,‬מפינחים‬
‫יכ‪.‬שתסש‬

‫חן·ל‬
‫כחו‬

‫‪..,‬זוך ש‪:‬פבפרן לןר כמשך‬

‫· תקופרת ךכרת‪ .‬םג בתקרפנתר אגר‪ ,‬כי הלא הליווכ של ‪.‬ברהם גורם‬
‫•‬

‫זס‪x‬כר‬

‫יכןר‪&J‬‬

‫ףו‪ C‬לכנים‪.‬‬

‫שעתדייו בניר להעמי‪ ,‬סם‬

‫•‬

‫וי(‬

‫•‬

‫סתה‪ .‬גרחה לבגיו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫"‬

‫"‬

‫מאמר חכמים"‪ .‬יתכן ומקוםר לש רבי אברהם בן הרבמ"ם והוד"ק הנ"ל המ‬
‫בדמשר לקח"טיב למשרח דברםי "אל חגתוו בם ‪ ,‬כי לא אחן כלם מאר ‪ I‬ם ‪ P‬ד‬
‫מרדי כף רגל" ‪" -‬ר מאיר אימר ‪ :‬ן‪ p‬שדיריי כף רגלי של משחי‪ ,‬שבאמר‬
‫ב~ ‪ :‬דןר כיכב מעיקב"‪ ,‬שגאמר ‪" :‬יירשי הנגב אח הר שנווי‪ ,‬יהשפלה אח‬
‫הפלשתים"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫' בריחח הבריח‬
‫עונשים רבים לחקיבה‬

‫‪-‬‬

‫ שאר 'ה חהר אםי עלהי‪ ,‬יגרר‬‫אבהרם יאבמיךל‬
‫‪ -‬בטלה סיף סיף עי" הפלשחים בעקבית גריש ציחק‬

‫)כמובא ב"משך חכמה" לעלי( יההג יצחק שוב בירח אח אוחה הבריח‬

‫‪80‬‬

‫‪.‬כ‪"O‬‬

‫בויח · זי סםאוח בפוקי ררבי אלזעיר ‪ ..‬ידל ‪" :‬ירכאיח‪ :.‬ואה ראירג כי‬
‫ההי ה' עךמ" )בראשית כ"ז כ"ח( אמח ‪ :‬אגי ויעדםי שהקב"ה עתדי ליתן‬
‫לזערך את כל הארצוח הללי‪ ,‬כוח עמבו בוית שאןי שיארל וישרין אח אץר‬
‫פלשתים‪ · .‬מה ‪ P‬שה חציק ‪ :‬לקח אמה אחח ממחג חמור אשר ההי חכב לעיו‬

‫ינחו להם לאות שהיא בינהיו בריח שבועה‪ ,‬וכשמלך ידו‪ ,‬תה לבוא בארץ‬
‫פלשת‪,‬םי ילא ההי יכול לכנס מפני בירת ציחק‪ ,‬רע שלקח מהם אית ברית‬
‫שבעוח ציחק‪,‬‬

‫שנאמר ‪:‬‬

‫" יקיח חי אח מגת הסאה מדי םלשתםי" )שומאל ב'‬

‫ח' ('א יכתיב ‪" :‬יכונווו הםלשתםי" "ש) ‪ K‬ז' ‪(.‬ג""‬
‫גם ביצחק שנשלח לחקן אח "החשרליח" וזבוי בחיס לחבל זה‬
‫כאמור "בסיגוח" השמםעיוח לדיויח‪.‬‬
‫בנ‪c‬וב‪o-‬‬

‫סיבק‬

‫טוקי‬

‫בםסיות‬

‫‪-‬‬

‫מיצאםי‬

‫‪:‬חכ‪II‬ם‬

‫בסיים כויחח הבריח של אבוהם ואבמילך באמר "יוטע אשל באבר"שבע‬

‫ למחח ששי בה לםי‬‫וקירא םש שבם ה' א"ל עולם " ‪ .M‬בטעיות השאל‬
‫חז " ל הכבסח"אוחרםי יכחהמ ‪ -‬שי בה אף חעח שמקום זה באר"שבע של‬
‫האו‪.‬‬

‫אברהם‬

‫וכר כוחב הור"ק "ויטע אשל ‪ -‬נטע שם‬
‫לו לערוח ‪ ,‬כי נשאר הבאר לי בלא מחלוקח"‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫· כרביר‬

‫‪ .‬הונננ"ן · ב‪:‬ן ‪ lI'a‬ית ‪.‬ו"כ·‬

‫‪ 81‬הזונש הקיןנ ימשי‬

‫"‬

‫ב‬

‫‪-. -‬‬

‫‪•. ,0‬‬

‫בטעיה סמוך‬

‫‪-‬‬

‫לאבר שתההי‬

‫‪.‬‬

‫ייונ מוסה )כהטכי הנ"" למרושםי ‪ ,‬סנללב סענ הכנסםי חדנתי‬

‫ב‪ R‬לו‪'n‬זובייס עז " יייי של סונה ‪ .‬ייר שזיבי לו‪t‬ברי‪{.‬םו‬
‫וו‪e‬ולי כ·' ‪ ,‬נפג‪e‬י ‪ ..‬ייקרא ו‪e‬ותה שוכה )‪, ..‬ייס הבירת"‬
‫שבע‪.‬‬

‫ה'רם‬

‫עז‬

‫הזה"'‬

‫‪",‬ב)‬

‫ליי(ג כפרווס המפרסים‬
‫"‬

‫(‪'"''.‬סור לע בן שם העיי כ‪, M‬‬

‫‪-‬‬

‫וסבהכ‪ n‬כ‬
‫‪.‬‬

‫בותרה‬

‫‪..‬עד‬

‫היים ‪,‬‬

‫הזה‪….‬‬

‫תחננה עז ימי משה )‪,‬זיי ""ה הרב היודה קופרמו למוסך תכהמ (‪..‬סס‬
‫‪ · 82‬זה וסוסחי‬

‫הבחירות‬

‫נברתו‬

‫בןאתי‬

‫ם "‪ I‬זס‬

‫אף‬

‫בקובור‪..‬‬

‫הז ‪ K‬נין‬

‫‪,‬מחןכתבן‬

‫הונקום‬

‫לש‬

‫הוג‪ c‬כרברי ה‪:‬נ‪M‬רכלאג ‪ …‬כי ןיזבו הקב"" שו‪t‬ביחו ‪p‬ןבןם שנשכ" יגרהם יבנ‪t‬ילם‪,‬‬

‫יבב‬

‫‪, .pnr‬כג‪n‬יףלפ '‪.‬‬

‫‪8‬נ ‪.‬ר‪-,. P‬ל "‬
‫‪84‬‬

‫כר‬

‫נשב ‪' J‬‬

‫‪n‬‬

‫ח‪:‬י‬

‫‪-‬כ‪.a‬‬

‫" ל‪.-‬ב‬

‫‪. _.‬‬

‫"‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫"‬

‫‪53‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בעליתי של‬
‫גדיל‪ ,‬כי כמי שמבטאית הן את‬
‫ת;חין‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‬‫אלי צריכית ‪.‬‬
‫נטע'ית "‬
‫אבהרם אבינו ‪ p‬ל באר‪-‬שבע ' כך מזכירית הן כנ"ל את ד~יתיר שייתר אברהם‬
‫כך ‪ ,‬יע " פ " וה ניתן אילי‬
‫באותי המעמד על ארץ פלשתים ‪ ,‬יאת חרון אף ה ' על ‪.‬‬
‫להב י ן אח מעשה ו של " נכדי ע'קב ‪,‬‬
‫‪. .‬‬

‫"ייסע ש'ראל וכל א ש ר לו ויבא באהר" ש בע "" " להיכן הךל ן ‪ -‬א " ר‬
‫נחמן ‪ :‬שהלך לקוץ ארזםי ש נטע אבהרם זקני בבאר ש ב‪ ,P‬שנאמר ‪ " :‬ייטע‬
‫‪..,‬‬
‫• • •‬
‫•‬
‫•‬
‫א ש'ל " " ' ‪•811‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫~‬

‫'‬

‫ובטעם‬

‫במציים ‪8T‬‬

‫‪.‬‬

‫אן‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫בסיני ‪, 118‬‬

‫רואים שיעקב ' אב ' נו עיקר נטיעותיו של אברהם סבי המבטאוח את הברית‬
‫עם אבימלך יטפטם בצר השני של ראץ פלשתים בסיני אי במצרים‪,‬‬
‫‪..‬‬
‫]המשך גבלריז הב‪ IC‬בסז"ה[‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫"‬
‫•‬
‫‪• ..‬‬
‫‪85‬‬

‫ברשאית · ‪-,,‬מ‬

‫‪86‬‬

‫בר‪ K‬שי‪I‬ז‬

‫‪87‬‬

‫''''שר‬

‫רבה‬

‫שמות‬

‫‪'''3 ' 88‬‬

‫‪…‬‬

‫•‬

‫"דר‬
‫נ " ה‪,‬‬

‫י!‬
‫'‪.‬ה‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫"‬

‫שם‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫"‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪– . ,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫••‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫"‬

‫"‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫לא כל בני האדם שוים ולא כל המעשים שוים‪ ,‬כי בנולות שם האדון‬

‫ב"ה לכל בנראיו בשיעור מדוקדק ' דע אין תכלית ‪…‬‬
‫ברזרה ‪ :‬יונתן בו עוזיאל יושב ולומד‬

‫ובאיא לך ראיה‬

‫‪ -‬בל עוף הפורח עילי נשרף‬

‫)סוכה ‪.(,‬חכ ואחרים לאלפים זלרבבות‬

‫יושבים‬

‫ולומדים‪,‬‬

‫זלא‬

‫יהיה‬

‫להם כו‪.‬‬

‫רמ‪" n‬ל ‪:‬‬

‫דתע תבונות‪ ,‬סי' קבן‬
‫•‬

‫‪54‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרב קלמו כהנא‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ערלה בזמן הזה ובחו"ל‬
‫פסק הךמב"ס כהלכ‪-‬ות‬

‫אסירות‬

‫מאכלית‬

‫ה"י(‬

‫'''פ) הווט‬

‫אילן‬

‫שהנוטע‬

‫בארץ שיראל פירוחוי שעשוה בחוך שלש שבים מבטעיחן אטורים באכילה‬
‫ובהבאה והאוכל מהם כזיח לוקה מן החורה‪ ,‬אבל איטור ערלה בחוצה לאזר‬
‫הלכה לשונה ממיני " ולהלז )הל' כ"א( כחב הרמב"ם‪ ,‬שרא‪.‬וכל כזיח מערלה‬
‫של חן"ל מכין אוחן מכח מרדוח‪,‬‬

‫ובמלבושי וים טוב ח"ב )וילבא חרב"ב( חובח קרקע רשי מי' א ‪,‬רן במה‬
‫שהביא הרמב"ם‪ ,‬עררלה איבה נןהנח מן החורה אלא בארץ ישראל מן הכחוב‬
‫רוכי חבואן‪ ,‬והזכיר שם חמיהח הלחם משנה שאין הרבר חלוי בהא דכחיב‬
‫ביה ביאה‪ ,‬אלא משום רהוי חובח קרקע‪ ,‬כרמוכח מקדישוין לז ע"א‪ ,‬וחירץ‬

‫הלח " מ שכד הוא ררכן של הרמב"ם להביא ררשה הפשוסה אף אי לאו מיבהי‬
‫יליף‬

‫‪1‬‬

‫בנמאר '‪.‬‬

‫הג ‪ H‬ר אברהם‬

‫סיפר ז ‪- I‬ל לבית הנחירה למיאךי קדירשין לן ''יכ )זם' ‪ 193‬ה ‪ J‬הר יו‪(e‬‬

‫ובדגוי‬

‫מדברי‬

‫מסיק‬

‫הוב‪ X‬ירי‬

‫)בלומו‬

‫הארמך ' וסשתיהס‬

‫וכל‪ M‬י‬

‫עלרה‬

‫סופרים‪ ,‬שהמיו‪c‬רי פוסק שהעילה ‪ .‬בחו"ל היא הלכאח מדיהנ‪.‬‬
‫ז"ל‬

‫ם"ל‬

‫בקראת‬

‫כר'‬

‫ירחנן‬

‫הלכה‬

‫שה' ‪K‬‬

‫פסיגי‪.‬‬

‫למשה‬

‫הכרם‪.‬‬

‫רבךד סופרים )פהי"מ כליס פי"ד ‪,‬כ'"מ‬

‫ו ‪ K‬ישתיונם ‪ n‬יה‬

‫ונקיי‪K‬ו‪n‬‬

‫(ל'"‪,‬חב‬

‫וכבת ‪:‬‬

‫הם‬

‫אכל כל הפרפ‪ P‬םי‬

‫זסלרמב"'ם‬

‫ם"ו יסז‬

‫הלמ"מ‬

‫גם‬

‫ותשובותיו טי ' שונ‬

‫ובה'ר לכו‪c‬י‪ (.‬יחמיר כך התקשה שם גזימ ‪ 194‬כהנתב רכיר המיייד לדהלן‪ lM .‬קשוית‬
‫הרירשלמי למה לא נסנית לחה ביו הזונחת התלויות בדנ‪t‬ז הנוהנות םג בחן‪-‬ל מרתץ סם‬
‫הובאירי‪,‬‬

‫שה‪ 9‬לרה‬

‫ואפשר‬

‫"ירבז‬

‫והלכיאם‬

‫הלכה‪,‬‬

‫מכח‬

‫כ‪,‬ין‬

‫וה‪K‬י‬

‫והלכיאס‬

‫' רתרה‪,‬‬

‫מתון רנליית הלשון נקסו‪ ,‬כלומר שהונשנה שנתה רק וברים שהם כ‪ 9‬יו תורה‪ ,‬באל‬
‫תלה‬

‫אלןז מרברי סיפרים‪.‬‬

‫איבה‬

‫להסבר‬

‫והנה‬

‫שהמ‪.‬ירי התבזוד סה~לרה‬

‫שלבו‬

‫הלב‪:‬ו‬

‫למשה מסיבי‪ ,‬כשמאר שהיא מרברי סרפרים‪ ,‬לא קשה‪ .‬אבל הרג"א סופר התקשה‪ ,‬מתור‬
‫הנחתר‬

‫שלזב ‪ K‬ירי‬

‫‪,‬רלה‬

‫בזה י‪:K‬רב כיירה‪.‬‬

‫‪U‬י‬

‫האי‬

‫‪ J ,‬ייכ‪.‬‬

‫חניץ‬

‫ושלרה‬

‫של‬

‫החתים‬

‫סל‪ H‬וכנ‪ M‬יבך‬

‫דמרנבן‪,‬‬

‫רח‬

‫האי‬
‫זה‬

‫הייי‬

‫שהכ' ‪ K‬סתני"'ת חת"'ס‬

‫רמרכנן‪.‬‬

‫וכרתך‬

‫כניגיי‬

‫בקיפרנים‪.‬‬

‫שה‪,‬רלה בחו"ל האי מהלכה‪ ,‬י ‪' M‬‬
‫ובלבר שלא יראנו‬

‫לוקס‪.‬‬

‫יך'‬

‫יוחנן‬

‫ידמהנ‪.‬‬

‫ךא‬

‫הלכה כר'‬
‫הרםיף‬

‫שם ‪ :‬ול‪M‬‬

‫של‬

‫שירלא‬

‫לערלה‬

‫הלכה‬

‫הלכת‬

‫יעיין בון‪.‬שרברתיר‬

‫הנה‬

‫'''יי‬

‫ר‪-‬פו‬

‫וכדינה‪.‬‬
‫ח"ג‬

‫א‪.‬ך‬

‫סה‪K‬י‬

‫ח ‪- C"S‬‬

‫ירייאתו‬

‫ובכר‬

‫ת‪ p‬ל"‪) M‬תתקסייו(‬

‫שחה ליםר‬

‫הליונונ‪.‬‬
‫כותב‬

‫יכגת‬

‫כפשסית‬

‫שפ‪:l‬ליו‬

‫יייםא‬

‫שררזה‬

‫לרמי‬

‫יא עולה הלמ"'מ או הלכת דמינה‪ ,‬אף דשמולא‬

‫אמוראי כתריא בקדירוסין ‪ .‬נקסר‬

‫תחשוב‬

‫העיך‬

‫ףה‬

‫וההב בשו‪'"-‬ת החב"ו '"ח ‪K‬‬

‫שבמחלוקת ךי יוחנן ושמואל בקדירסין‬
‫יוחנן‪.‬‬

‫כבת‬

‫מה‬

‫שכבח‪,‬‬

‫יע"כ‬

‫סרוכנת‬

‫רביונ‬

‫שאני‬

‫חלר‪p‬‬

‫יו‬

‫הרמב·ם‬

‫כזסםולג‪t‬‬
‫ז‪-‬ל‬

‫יעולה‬

‫הלכת‬

‫כף‬

‫ירחבן‬

‫שפסק‬

‫רעלרה כחי·ל הלמ"'מ לא‪ M‬לעשר" וננב)י נניף )סנףי( חףר ‪ M‬יןת‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫הוב‬

‫מבחס‬

‫מפיסוי‬

‫‪!J‬‬

‫ונ'‬

‫הרונב"'ם‬

‫כסר‬

‫‪:‬‬

‫רביס‬

‫הרמב‪-‬ם‬

‫ומכליח‪M‬‬

‫המסתמכםי‬

‫‪. . ._" . "- .‬‬

‫‪,‬ל‬

‫יךוסכ‪'-‬‬
‫כלל‬

‫זה‪.‬‬

‫)ירושליס‬
‫ומתה‬

‫תשים‬

‫הךו‪t‬י‬

‫'מ‪,‬‬

‫יחסו‬

‫בזנ‪-‬ח(‬

‫במ‪-‬י‬

‫"דבר ‪.‬ונוזך"'‬

‫זה‬

‫‪s5‬‬

‫‪_.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זיפ טרב כחב‪ ,‬שבא!‬

‫רבמלברשי‬

‫הרמב"פ חקא ‪.,‬םד'‬

‫דברי‬

‫"רכי‬

‫הכחרב‬

‫חבאור" בא ללמדנר שאדי ההלמ"מ באה לגלרח ל ‪ U‬שהקרא דערלה קאי נמי‬
‫ההכ ‪ m‬היה להבןאי‪ .‬רלמדנר מכא! שהערלה של‬
‫על ערלה דחי"ל‪ ,‬על כ! מ!‬
‫‪,‬‬

‫הלמ"מ אינה הרחבח האמיר בכחיב אלא היא עימדח בפני עצמה‪ ,‬ימחיך כך‬
‫אינני לרקה‪,‬‬

‫רעיי"ש שהביא דביר הר"! בשבח פרק · כלל גחל )דף לא ע"ב ברי"ף‬
‫ירילאג( דהמעביר ‪ .,‬אמרח ברשיח הרביפ הלכתא גמייר לד‪ ,‬דלרקה על‪,‬ה‬
‫מ! החררד‪ ,‬משרם ש‪.‬נטמכה לתררה שבכתב‪ ,‬משמע דאהלכה למשה מטיני שבאה‬
‫להחיל קרא על דבר מטריים מענשיי! מ! החירה‪ ,‬יבמל‪:‬ובשי ירפ טיב הביא‬
‫עיד דעח השאליחוח )מהדירח רש"‪ P‬מיר‪ c‬קי קדרשיפ (!'י'ק ‪ :‬רכי היבי דנהגא‬
‫ע‪:‬רלה באץר הכי נהגא ב‪ n‬ר ‪ ~/‬ל ‪ …‬חלכ‪-‬ה למשה מסיבי‪ ,‬אלא מאי רכי תבואי ‪.‬דכחיב‬
‫‪,‬‬

‫לרןנב"ם‪.‬‬

‫תירח‬

‫יעי‬

‫הארץ‬

‫סהומכ"ם זנזכיו בקסר‬
‫‪.‬‬

‫ין"‪,‬‬

‫ה""ירם‬

‫'יס‬

‫'''ם‬

‫ה·ב‬

‫למז‪.nn‬‬

‫'יים‪ ,‬שהזכיר‬

‫שהטםתר‬

‫על‬

‫ב ‪r;K‬‬

‫התלויות‬

‫כל המקופות‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫כך‬

‫הלח·מ ‪ -‬והסביך‬

‫מסיקים‬

‫כחיכן‪,‬‬

‫יא;‪· n‬ניה‬

‫ו‪c‬ת‬

‫העיבר ‪X‬‬

‫ביאה‪ .‬דע'‬
‫לדונ‬

‫יכסי‪.‬ד"'מ‪ ,‬וסהרמב"'ס‬

‫שי·ח‬
‫מבתינ‬

‫ונייחד שהזובךה המטיחפת התלייה כואץ נוהגת ‪D‬ב בחן " ל‪ ,‬יגם על יטיר זה הרסק !סלרםכ"'ם‬
‫מזוה ‪ ,‬התלוהי נוזרז היא שכתוג נה בה‪x‬י‪ ,‬וכפירוש קרבן ‪ K‬הרן‪ .‬ו‪ K‬ב'"וכל‪ .‬רע' בקרית פלך‬

‫‪..,.,‬גהל ‪n‬‬

‫קניבסקי בטוטי שויין לכלל הונאור שכלל‪ ,‬כדברי חרבמ"ם‪ ,‬יהזניר מטפר ניכר‬

‫'· של מקומות שהיזנכ~ם הביא דרשה לשא הוזכרה בחז"ל‪ .‬אי של ‪ K‬בפסק בבםרו‪ .c‬שהלימוד‬
‫הרא‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫מהנמ‪.‬‬

‫יההנ הובו ל"פס ובקווית ל‪,‬וסות השבאות '''ע הוכןנ"‪t‬ב בספריס " שהיו ‪ -‬טמונים בכבתי‬

‫ןו יתנלגו חפרס‪ .‬כןפ ובל'יכ‪n‬א ישוג'''' ‪ ,‬אך לם‪a‬יןת םל דבו ‪t‬ו‪ r‬זה עיהנ ~ החיובהר‪..‬‬
‫ניקרה‪.‬‬

‫סה‪x‬י‬
‫מםנה‪.‬‬

‫שהרבונ"ם‬

‫יונה מועלי לוג‬

‫נמאי ררשה שלא ‪ .‬היא הרסוה השגםרא‬

‫כזה "זזננג‪c‬ו‬

‫רביי אמוראים ברנכר;י‪.‬‬

‫יעי שי"ת ר'‬

‫נבי‬

‫חש'ל(‪ ,‬שר'‪ .‬הזורש‬
‫דכתיב‬

‫ג‪to‬ד‪n‬ובך‬

‫בכורים‬

‫נגי‬

‫‪ i‬כי"'גכ ןהיא ‪ -‬דנקס דןבג‬
‫בויר‬

‫ריבוטנות וכיו‬

‫'"ע ‪X‬‬

‫‪n‬‬

‫‪"',K‬‬

‫זה‬

‫זנבך‬

‫דדרשיזג‬

‫סל‬

‫תנ ‪ 'M‬ם‬

‫או‬

‫אסגכזי סיי ‪) 'X‬מהרירת וינזויאה ' הש"‪,‬‬

‫פז 'יא 'ע) וינהרירת הרכ חיים בנל‪.‬ל רבזי‪,‬‬

‫ול‪ .‬זגן‬
‫בפ '‬

‫זרהס השפיהס‬
‫כיביי‬

‫זו‬

‫בצללא‬

‫לגיס ‪r‬‬

‫גי סיר בי( שמב‪ ,.‬תמיסי הוא""‬
‫בקר‬

‫רישה‬

‫בססיי‬

‫סנבקיה‬

‫הוינ ‪ i‬וש ההלכתי‬

‫ששי‬

‫דלרוש‬

‫""יכ~‬

‫הטפיהנ‬

‫לאו 'ז~קא‬

‫ב'"נ)‬

‫וש‬

‫~ל‬

‫"' ‪(1‬‬

‫סופ‪,‬ן‬

‫דה‬

‫זאתפך‬

‫יל‪.‬‬

‫‪.‬לא‬
‫ר‪x‬םת‬

‫נטק‪ ,‬יוח לאו דג‪c‬תמך ‪ -‬היה " דרשינו דטך ‪ .‬י‪e‬ח‬
‫ך‬

‫הרש‪M‬ובי‪.‬ס‬

‫שבת קלב‬

‫חו'ס‬

‫דא‬

‫ההי‪,‬א‬

‫ד"'ה‬

‫רונרק‬

‫'ייה נם"ל‪ ,‬חינהג ב '·גז ‪ -‬ר"'ה וכפבוסים‪ ,‬סם י בו"ב ‪,‬יה כי ב‪n‬ווג&‪ ,‬עין טו ייה‬

‫יוחנז‬

‫סע'"ג‪c‬‬

‫וסיסה‬

‫מקוכנ‪,‬ת‬

‫'"ב‪P‬‬

‫דמ‬

‫ב""‬

‫‪,‬יה‬

‫והו"ר‬

‫ישעהי‬

‫זיל‬

‫כבת‪,‬‬

‫שס"וכ‬

‫‪J‬ננחות בוג דא ואת '‪.‬ב יד בם וכרלגיות הםי לסנהדוין לד ז"ב אות י"ב ‪,‬לרף ז ע"ג‬
‫‪.‬רח‬

‫י"ם‪,‬‬

‫ולפי זה הלר הרמכ"‪ C‬כענ"ן הסחמוכת על כתוביס בררך שםללי ‪'''',‬ןח‬
‫ם‬

‫‪/O‬‬

‫‪,‬‬

‫הל ' עונסר ה‪.‬ףכ‬

‫שכבת כתיייז ‪.‬ר‪c‬ג‪ n‬שףא שחיוב‬

‫ירמ‪x.‬ב כבת הרונב"'ס שחחביהי ונסוס‬
‫יקריב ‪ -‬לא‬
‫סף‬

‫הסלכ‪.‬‬

‫דלענין‬

‫ב‪."X‬‬

‫קנס‪.‬‬

‫ל‪ .‬נפקי לן‬

‫רבכ(‪.‬‬

‫'‪56‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מסים‬
‫מיי‪,‬ד‬

‫כעמשר וסם זבנין ר‪.‬נדייו הרא‬

‫דררכי לכ‪V‬ןב ‪ -‬הטזס‬
‫יע ‪-‬‬

‫ן""" ןןבה'"ייייקר‬

‫שו"ת הרבוכ'"ם‬

‫הירתר‬
‫)הוברןרת‬

‫חמקנל‬
‫לנאו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גבי עלרה זמן באיה‪ .‬יכעין זה היא · בם בהלכית בדילית )ר"ע הידלטה"מר‬
‫ע'מ ‪ ,643‬רא " ש טרויב עמ' ‪ (.32‬והבי מטקי‪ ,‬שאליי הרי לזמםיר כםי שהטביר‬
‫דעת הרמב " ם שהכתיב דיכי תביאי הכרחי ללדמבו שאין ההלמ"מ מהריבה דין‬

‫עולה הכתוב בתווה גם על חי"ל‪ ,‬לא היה מקום לשאול מאי וכי תביאי‪ .‬אלא‬
‫שהגאוגים לומדים שהלמ"מ באה לגלות לבו‪ ,‬שהעולה הכתובה בתוהר ישיכת‬
‫נם בחו"ל ולעדתם הבו לוקה על עולת חו"ל מן התווה‪.‬‬
‫ובחדירשי רנני חיים הלו"י )בריסק תרצי'ו( חל' מאא"ס '''םג הטיץ( הסביר‬

‫ברןר זו מחלוקת הגאובםי והרמב"ם בעבין רבעי בחו"ל‪ .‬לרמב " ם אין דין‬
‫ כםי שהוזכר שם ‪ -‬ביהג כרם רבעי בחו"ל‪ .‬לפי‬‫ובעי בחו"ל ולנאובםי‬
‫דבו; ו ' ח"ם‪ ,‬הגאובים סובוים שהלמ"מ באה לגלות שערלה בחו"ל בכללת‬
‫נקרא יעל כו ונהנ בתו"ל גם דיו ובער הבזכר בכתוב‪ .‬לעומת זאת לרמב"ם‬
‫ערלת חו"ל איבה בכללת בכתוב‪ ,‬ילא אמוו אלא הערלה‪ ,‬כלשון הרמב"ם‪ ,‬ר"ל‬
‫דההלכה לא באמוה רק בערלה‪ ,‬ולא נמאו בהלכה רבעי‪ .‬יר' ח"ם ונחלק גם‬
‫ן'עגין מלקות בין ·עולה שכאר''' לערלה שבחו"ל ‪'.‬‬

‫נ‬

‫סנחת‪ ,‬חיניר ל'רנ' שדן בכך םי; יילה בחו‪-‬ל הו‪ M‬המנשרפין‪ ,‬י‪. x‬ומינו ייילה‬

‫‪,,,,,,‬‬

‫בשריפה מן התירה‪ .‬ינפקא זניבה לגבי אתייג יעילה‪ ,‬זהוי כתיתי מיכתת שיעורי‪ ,‬אי‬
‫יכתב‬

‫הוי מן הבשרפיז‪.‬‬

‫כובנחת חינו" ‪,‬לא הוי מן גשיפיז‬

‫רק ערלון‪.''', .‬אר‬

‫ובבואר ב‪ n‬ירה‪ ,‬וגלמי בהקיש‪ ,‬או במה ובנינו‪ ,‬זהוי מן הבסרפין‪ .‬אבל‬

‫שאיטוו;ו‬

‫"לת ‪",,‬רח שיוזנה‬
‫""‪ K‬ה"'‪ ,‬לפי‪.‬‬

‫מבוארת בקןא‪ .‬אינה מן הבסרפין‪ ;.‬ינני מרתז קוסית התרסי בסוכה לה‬

‫הב‪2‬בר‪ K‬סם פסלה אתריג עילה‪ ,‬לחו ‪",.‬בו לפי שאיך הנ היתר ‪.‬הל‪ ,",‬ולחד וכ""‬

‫שיאו גה יין‬

‫ונ‪v‬נ‪.1‬‬

‫לפי‬

‫והקסי בתוט ' לובה לן היא םימג‪ c‬ה‪" K‬יפיק ל;ןר ר‪I‬ביכ ‪ M‬שעיירהי‪.‬‬

‫רמנחתה בשריפה‪ .‬ר ‪ M‬רז שם כתווכי‪ ',‬זאין הינ יובג‪ ,‬לדא זןיו להני סעיפ‪ ,‬ילןז נחל‪ p‬ו‬

‫בכ; לו‪t‬א ונשים דנפקא וניגה לבבי מושר שני‪ .‬למו‪c‬י דאונר שג‪.t‬ין כה היחר כאליה אתרוג‬
‫דמע"ש יש בו היתר כאילה‪ .‬ולמ"'ז דאין‬

‫ממון‪ .‬םג‬

‫בה דין‬

‫ס‪,"'I‬מ‬

‫אין‬

‫וכונבחת חיגיר מתרז שבונתים ט‪,‬מםי לאה‪ ,‬ולא כתית ימכתת !טיזודיה‪,‬‬

‫דדסכיס‬

‫ממין ‪.‬‬

‫בו יין‬

‫שאותם טעפים‬

‫םג בערלת חו‪-‬ל‪ ,‬יירי סדיפה אין בערלת חו"'ל‪ .‬רההי מג‪.e‬שר לומר שתו'ם לןז‬

‫תיתן כו‪ .‬פרסברי דםג ערלה רחן'"ל ר‪,‬זזי בשריפה‪ ,‬רכסבר‪ X‬ושייחסו ה‪n‬נ‪t‬רוביס זס‪ K‬רמוב‬

‫ל ‪ w‬ניס‪ ,‬ששחה ייו עלרה בחר'"'ל לגונרי לדיז ערלה בראז‪ .‬שהרי נלכל מהימים ני'רנ‪c‬‬
‫)יעןיי יקמן הערה ‪~ 6‬‬
‫'ייד‪J‬ן‬
‫היתר‬

‫יש ונקום לדין בתיררנו‬
‫אכליה‪.‬‬

‫ראף‬

‫ריו‬

‫ממין‪.‬‬

‫של הוננחת חיבור‬
‫יספק‬

‫מהא‬

‫להסונרים יט‪K‬ןר להאכיל ביריס ממס‬
‫ל‪-‬ב‬

‫ר'"ה‬

‫יכרין‬

‫תג‪c‬ווג‬

‫מפירות‬

‫‪''9 -‬‬

‫ערלה‪.‬‬

‫שיערריה בין יו‪e‬ן לר ‪ -‬כו ייז מונרן‬

‫לי‬

‫ולפי‬

‫שיש המוברםי‬

‫ואנא יאכול‬

‫שערלת חו‪-‬ל ועי לה‬

‫)קדיושין‬

‫לימ‬

‫"‪ca,‬‬

‫יף‪.M‬‬

‫שדי חמד מ'רכת הלמר כלל קמ"א אות‬
‫זה‬

‫כל‬

‫הסעמים‬

‫הנ"ל‬

‫‪-‬‬

‫ביו‬

‫מיכתת‬

‫והיתר כאליה לנ‪ c‬שייכי כתאךוג רחוייל‪ ,‬ול‪ M‬ייו‪e‬רי‬

‫רק כשל ‪'''.‬י‪e‬ו יפנ‪c‬סר ייונר ‪ rnn‬רוג של וח"ל י‪-‬יו כו יין סירפה רףו ‪ -‬יי נלכל בקר‪.‬א‬
‫שהרי הלמ " מ ב‪i‬וג‪ t‬להתיי טםקיי ילכומר ף‪ K‬בוכםק יי ר‪ta‬נג‪. t‬כוי‪ ,‬ר‪.‬יי שהופק'ה זלוה‬

‫כחי·ל מזזי שריפה‪ ,‬יליאן היי נהו ייז שריפה הןאו טיל וה שיויי כה וסהיא‬

‫"לה‬

‫לתת ארתה ל‪n‬ג‪c‬ר ולהפקעיה ירונו שריפה‪.‬‬

‫‪57‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫גם בצפהנ פעבח )זכאכלות אסודות '''פ ('''ה העלה השאלה לזכה !'א‬
‫לוק'! על עדלת חו"ל‪ .‬והב "‪ K‬זכה'רושלזכ' בבז'ר פ"ס ה"א רא'ה שא'! לוק'!‬
‫על הלזכ"זכ‪ .‬ששב'בו שם "ס‪1‬ר) ם"ט( שעבד'ם "ס‪ 1‬להם בז'רוח ו‪1‬ס" לרבו לכוף‬
‫אוחו לשתות ' ‪ r‬ולה'טמא לזכחש‪ .‬וב'רזסולזכ' שם בע' 'ו 'רזכחי לד' ז'דא‬
‫כפהו רוב ' ובסמא מהו ש'לקי_ או א'בו אלא הלכה‪ .‬ומסב'רה הגמ' את הא'בע "‪•K‬‬
‫םא בז'רחו הלכה )כלומר רק מהלכה הוא בז'ר(‪ ,‬הולכה "ס‪ 1‬לכוף‪ ,‬לוקה‪ ,‬ואס‬
‫אלו ואלו דמבר'ים‪) .‬כלומר בס הבז'רות וגם שרבו כופו דמרבב!( לא ‪,‬לקי‪.‬‬
‫זדרחה הגמרא שא'! זו 'כולה לה'ות הא'בע'א ‪ :‬אמר ר' מבא וכ' לוק'! מהלכה‪,‬‬
‫אלא שהא'בע'א ה'א‪ ,‬כשבז'רוחו דבר תורה‪ ,‬הולכה "ס‪ 1‬לכוף‪ ,‬לוקה‪ ,‬ובשב '‪1‬ם‪.‬‬
‫מדברחים א'בו לו‪.‬קה‪ .‬הר' שבקבע שעל הלכה א'בו לוקה‪ .‬ומשחמע שהלכה‬
‫שמדובר בה כא! ה'א הלכה למשה מס'ב'‪ ,‬שהר' הועמדה בב'גוד לדבר חוהר‬
‫ולמדבר'הס ‪'.‬‬
‫אמבם מב "‪ K‬הצפבת פעבח דלרמב"! בספר המצווח לוק~! על הלמ"מ'‬
‫ולמה !'א לוק'! על ערלת חו"ל‪ .‬ומתרץ הצפבת פעבח דסב'רא לחי לרמב"ס‬
‫שד'! ערלח חו"ל הוא !'ד חדש‪'! ,‬ד בפב' עצמו וא'! ההלכה מפשרת שהערלה‬
‫הכחובה בחורה ש"כת גם בחוץ לאת ‪".‬‬
‫בצפבת פענח מב'א נוסף על עונש מלקוח‪ ,‬נפקא מ'נה !'ב ערלה הכחובה‬
‫בתןרה לערלה שהנה הלכה למשה מ‪ o‬יגי‪ :‬בירןשלמי מסחםי ס"כ ת"א אמרינו‬

‫שהעשוה א'ספלב'ח מכ‪.‬לא' הכםר לוקי_ ומפרשו הצ"ס ש"'ייף שם דלוקה ‪ .‬על‬
‫כלא' הכרם שלא כדןר הנאחו‪ .‬ובקשר לערלה נאמר שם ‪ :‬מערלה צד'כה‬
‫עשה לרחקו‪ .‬פ'רוש‪ ,‬ש‪1‬ס" ‪.‬בזה א'סור עשה‪ ,‬וכפ' שהגמרא ממש'כה להסב'ר‬
‫שא'! בה א'סור לא חעשה לרחקו‪ .‬ומפשר הצ"פ שעובר על עשה דוערלתם‪.‬‬
‫והנה ככ"ק קא ע"א חוס' ד"ה ולא 'צבע בו‪ ,‬מפשר ר"ח שהכתוב וערלתם‬
‫בא ללמד‪ .‬א'סור הנאה בערלה 'שלא כדרך הבאתו‪ .‬ומקשה שם הא בפסח'ס‬
‫•‬

‫‪ I .4‬וס"‪ "….‬כקרנו‬

‫ה‪,‬זה‬

‫שנרם אחרת ופישר ‪ K‬חרת‬

‫אין‬

‫ו‪ K‬ז‬

‫וככ‪ M‬ו‬

‫לי‪ P‬ין לע‬

‫והיא ‪ W‬יו‪t‬ז‬

‫הלמ"מ‪ .‬בזםנת םענח ובביא הוכחה ‪ U‬ספת שי‪R‬ן לוקין על הלמ"'מ מתמירה חי "‪.ac,‬‬
‫שנינו‬

‫)יז‬

‫שם‬

‫י‪K‬נמר‬

‫ע"ג( ששלמים תוכורחו רולריהן כיוצא כהן‪,‬‬

‫סם‬

‫יכול‬

‫אף זסדא‬

‫קדוסים כן‪ ,‬ור‪–‬ל רק קדשךי לם"סי "לד‪ .‬הגמרא ‪n‬ג‪c‬ךי כן מסנמת‪ ,‬שד‪l‬נובר בדול‪ ',‬חסאות‪.‬‬

‫רמהינה למשה מסיני ‪ m‬לי למיהת‪ .‬יקיא וניב)'' ליה דאי ‪,‬בו ואקריב קיו‪ e‬בנזשה‪ .‬יהרי‬
‫משמע · ובזה‬

‫שאין ‪,‬ל‬

‫הלם"מ מלקי‪.‬ת‪-‬‬

‫‪ · · 5‬בכרהא זןבנחו לדביי הרנמ'''' בשרסו השני כטפר הונניית )מהרירית מקיבלית כ"ז‬
‫רת"'ד ס‪ n,‬נול ‪, .‬פי‬

‫הונדורת‬
‫‪ .‬ונג‪t‬דכרינן‬

‫האיכל‬

‫בפר‪P‬‬

‫(ו'"פ ‪:‬‬

‫יים הכיטוירס )‪D‬‬

‫חזי שעייו חלב‬

‫ירס ‪…‬‬

‫רוב‬

‫ה'תרה‬

‫""‪(K‬‬

‫שי ‪ 9‬וין‬

‫ונפגי קבלתגי‬

‫כביאירה‬

‫חלייה‬

‫וסל עונשיו‬

‫הלכה למשה‬

‫הלכי‪.‬‬

‫מסיגי‬

‫בהלכה‬

‫לססה‬

‫לפשה מםיני‪,‬‬

‫פסרנן ' ארתן‪,‬‬

‫דוב‪,‬‬
‫ונסיני‬
‫והיר‬

‫ןפםני‬

‫קבלתנו חייבנו הסיעור יעגסנו לזה למקרת בכזו‪.‬ת‬
‫‪5‬‬

‫יע' לעיל שהבאנו מהר"ן שלוקיו על הלמ"'מ‪.‬‬
‫כן ‪ ,‬לוקין‬
‫דעוגש‬

‫עליה‪.‬‬

‫ר‪'J‬‬

‫מלקרת זךיך‬

‫להלן‬

‫מה שהבאגן‬

‫עוד‬

‫אזהרה כחור"‪.‬‬

‫‪58‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ושס‬

‫מרובך בהלכלת ההלכה‬

‫מהצפנת‬

‫פענח‬

‫לתיץ ‪ P‬וסית‬

‫ב‪ P‬ך ‪ K‬ינול‬
‫החזון‬

‫איש‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כה ע " ב א'חא‪ ,‬דרב'נא ש"ף ברח'ה בגיהרק' עררלה‪ ,‬ילא'כא דמאיד שם‬
‫הסב'ר מעש" באמח מ'‪ '"T‬דךר הנאה קעב"נא‪ ,‬דר‪ '.‬שדלא כדךר הנאחי‪ ,‬מיחר‪.‬‬
‫ימתרץ שס בח‪i‬כ‪ '1‬דלא היה דךר הנאה כלל‪ .‬יבצפנת פענח ח'רץ ל‪..‬ש'טח‬

‫רב'נן‪ ",‬כלןמר למה שפ;שר שלרמב " ס ערלת חיץ לארץ האי הלמ"מ נפרדת‬
‫מד‪,‬קרא וא'ז לדמ'ס כה הדכר'ס הנדרש'ס מקרא דוקא‪ ,‬שהעשה דלרחקן משלא‬
‫~דךך הנאה א'תא רק בארץ ש'ראל‪ ,‬ובהלמ"מ א'ן היא נלמ‪,‬ד ושלא כדרך‬
‫הבאתו שרי‪ .‬יזי היתה תשיבת וניבא ‪ .6‬יההב איל‪ ,‬זאת שיטת הרמב"ס‪ ,‬היר‬

‫שההי ‪,.,‬רצ להזכ'ר במפירש ש בערלה אסיר אף ש לא כדרך הנאתי‪ .‬יקשה‬
‫בדבר 'סוד' שכזה לימר שא'‪ 1‬לרמ'ן מז השמטיח‪ .‬יהר' אף מפירש נאמר‬

‫ה "‪n‬‬

‫ברמב " ם בהלכות יסודי התירה פ " ה‬

‫הבאתי מיתר‬

‫ובערלה שלא כדרך‬

‫וא'נו נראה כלל להעמ"י בערלת חו " ל‪ .‬יכנראה הרמב " ם מסק כבבל‪ ,‬פסח'ס‬
‫דא'ז ערלה אסורה שלא כדרד הנאחו‪ ,‬הז ערלת '''רא הז ערלת חו"ל‪.‬‬
‫ב‬

‫במשנה למלך פ '' ' ה '' ' מהלכית מאכלית אסיחת קבע על פ' חוט' ד"ה‬
‫מא' 'במיח פ " א ע"א )וכן דא בר " ש ערלה מ"ג מ " ‪(,‬ז דאס בטלה קדישח‬
‫•הארץ כלא' הכרם בזמז הזה מדרבנז‪ ,‬זהוא הד'ן לערלה ‪ ..‬זדלעח משנה למלך‬
‫לד '‪ V‬ד‪ ,‬זן ספק ערלה נזמן הזה גם באח ש'ראל מותר כמן בחו"ל‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫היה‬

‫יפאשר‬
‫מכלליים‬
‫כן‬

‫ליםר‬

‫את ‪,‬לרת‬

‫חליס‬

‫םנ‬

‫שהחוס י‬
‫חן"ל‬

‫בזלרת‬

‫אין‬

‫מתרניס‬

‫'‪ t-‬יי‪ n‬םן‬

‫ן‬

‫חך'"ל‬

‫כל‬

‫הדברים‬

‫שסברתו‬

‫אי ן לה‬

‫מזה‪.‬‬

‫זס‪ M‬םך ‪U‬‬

‫לעיל הערה ג‪ ,‬שכעלי החיס י‬

‫‪' '] -‬‬

‫'"פ‪ M‬אית ח'‬

‫וקלי ארץ ישראל ןבחיץ לארץ‪,‬‬
‫שבארץ‬

‫הנירובים‬

‫מ‪ p‬ר ‪.K‬‬

‫ישכמ‬

‫ל‪ J‬מ‪,‬יל‪ ,‬ןיוז‬
‫ז‪K‬ת‬

‫בקסר‬

‫למדי‬

‫בסבוא‬

‫לראנגים‪.‬‬

‫'‪ '$‬כמפארת ישרלא זרלה‬
‫מדרבנן ‪,‬‬

‫ב‪,‬ל‬

‫מעבח‪,‬‬

‫נקרא מכח הה ל הכ‪ ,‬המרח י בה זרלה קור ‪ K‬םנ‬

‫לחלות יין· הנשרפים על ערלח חו"ל‬
‫האחרונים‬

‫כחיוונ‪:‬ו‬

‫של‬

‫נ‪:‬וכחנ‬

‫מוכגי‬

‫שתוס '‬

‫שי‬

‫ישרל‪N‬‬

‫רק‬

‫רין‬

‫שפירס‬

‫רזרלה בזה"'ז לרברי מסליימ לאו‬

‫שבאר·' היא דמרבנן‬
‫של‬

‫ערלה‬

‫תורה‬

‫היא‬

‫יבחו"ל מהלמ"מ‪ .‬ושממ)'‬

‫וכשפסקה‬

‫קרישהת לנונין‬

‫מנ וןת‬

‫יי‪1‬‬

‫ח ן ל'" ‪ .‬ורנא ים הרכםיר כאי ל ן מבותק י ם לגמיר ייו }'לרה רג‪ "a‬ו רבחו‪-‬ל זה‬

‫רםשוס‬

‫חו"ל‪,‬‬

‫והערלה‬

‫ייחר לוובר‬

‫גם באר'''‬

‫ששכפסקה‬

‫ןנהלמ '" מ ‪.‬‬

‫לן שמאר שהערלה ''''הונ‬

‫וכן‬

‫קרישת‬

‫אמר‬

‫האח וש‬

‫בפיררש‬

‫ל‪''' M‬ר‬

‫בנל"" לברכןת‬

‫ל‪;:‬ניו‬
‫ל" "‬

‫}'רלה ודו‬
‫ולא כמן‬

‫שחייסו‬

‫באףי מדרכנו‪ .‬יגם מה שכתכ בתפאר''' יקיל ערלה שהיא‬

‫מרברי סופרים מערלה שהיא מהלמ"'מ‪ ,‬וודאי שברברים שבנרג‪ ,‬לזבאכילין אוחו הקל קל‬
‫תחילה‬

‫קליס‬

‫רברי‬

‫סרפריס‬

‫מהלמ " נכ‬

‫ןא‬

‫לנוניו‬

‫ספיק‬

‫פ‪K‬שר‬

‫לומר‪,‬‬

‫דעלרה סהונהגה‬

‫מדרבנן לא הקלי בה רבנן בסםיקה יוחר מ‪ M‬שר כל ספיקות ררבנו‪ ,‬לנורמת זאת הנוולה‬

‫שהאי הלמ"‪,‬ןב הרי הלונ"מ הקלה בטפקותיה ירתר מכל ספקיןת‬

‫הןנןתר ‪r‬‬

‫בררכנן ‪.‬‬

‫י ע י קרו דארה ליבמות )ןןלינא ‪ ",,‬יי ב( םב 'ייב בטופם רה כותב ב ‪ W‬ליימ‪ ,‬שכבת בקשר‬

‫לדברי המשל יי מ שערלה‬
‫ישב‪,‬‬

‫שחילקי ‪,‬‬

‫וכשכסלה‬

‫ולכאיס‬
‫קרישת‬

‫אף‬

‫בזמן הזה‬

‫הארז‬

‫שע·'‬

‫מן הותרה‪ ,‬שהרי נהגי בשב‪ ;:‬שכבשו‬
‫כיכווס‬

‫ל‪x‬‬

‫כלס חיוכם‪.‬‬

‫‪5!1‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הרנה ' בסלבישי ‪" 'r‬וכ )שם ס'י ('ב ת'ו'ש‪ ,‬יתךמ יתחתיי ‪ .‬זכביר השגאת‬

‫ארהי‪ ,‬שערלה חלותה באר"' אינה תלויה בקדישת הארץ‪ ,‬שהחי ערלה נאסהר‬

‫עם‬

‫סדי‬

‫שיראל‬

‫כניסתם ‪.‬של‬

‫‪ -‬לפני‬

‫לארץ‬

‫יחלקו‬

‫שכבשו‬

‫אף‬

‫‪ -‬ולכן‬

‫נשבטלה קדושת האץר הראשונה שבאה '"ע כיבוש לא בטלה קדשותה לענין‬
‫ערלה‪ ,‬שהרי איבה תלויה בכיביש‪ ,‬יאף בזסן הוה ערלה ‪U‬רג‪.‬ת באץר שיראל‬
‫מן החורה גם למאן דסאר שקדושה שנהי בוכלד‪ .‬יעיין שם שסביא ראהי‬
‫שערלה ‪ .‬בזמן הזה לכל הדיעןת באר‪//‬ו מו ייתררה ןספקיה אסרר‪ ,‬שהוי במס'‬

‫ע"ז· לה ע"ב אמר‬

‫גחמן בר יצחק שגזרי על גביגת גיי שמום שמעמדיין‬

‫‪.,‬‬

‫בשרף עלרה‪ ,‬וגזיהר זו אמרה שם הגמרא )לה ע"א( השאי גזירה חדשה בימי‬
‫ר' שימעאל יף הישוע‪ · ,‬והוא לאחר חירבן הביח‪ ,‬יאילו ספיקה לאחר החורבן‬

‫סיתר גם באר"'‪ ,‬אין מקום לגוור בגביבד‪ ,‬ומה עדד בחי"ל‪ ,‬שלדברי הריטב"א‬
‫בגזרה משום ערלת ‪"',‬רא אלא ודדאי ערלת אר"' ספיקה אסור שהיא מן ‪,‬התורה‪,‬‬
‫יחנה ראיתו זאת איבה הכרחית‪ .‬הרשב"א בתשיבה‬

‫נשאל‬

‫)ח ‪ II,‬ד סי' קו(‬

‫כבר שאם מעוכדיין בארץ ערלה הרי מעמדיין גם בזקנה ור~' ספק‪ ,‬וספיקה‬
‫זבותר‪ ,‬וגם זבעוכדי!'‬

‫בשאר דברש‬

‫מלבד בשרף ערלר‪,‬‬

‫גבבנית‬

‫ליוכה גזח‬

‫עכו"ם משום שרף ערלה‪ ,‬והשוב"א בתשובתו כתב דבאיסורי כותים ‪ .‬החמירו‬

‫עוילה וכצאו להתרחק וכהן ועשו ספקן כוארן "‬
‫יו"ט‬

‫ובוכלבושי‬

‫דן‬

‫במציאת‬

‫שם‬

‫הרי שמכד '!א להבאי ראדי‪.‬‬

‫גיזבוק‬

‫שחלה‬

‫לכד‬

‫האי ' גהגה‬

‫שאף‬

‫בשבע שכבשי ישבע שחיוקו הרי אמריגן בכתובית כה ע"א לדברי ר"ה בריה‬
‫דר"' שמכיוון שבטלה קדשות הארץ דדי~שע איגה אלא מדרבגן שבימי עזרא‬
‫לא היתה‪ ,‬ביאת‬
‫•‬

‫בדבר‪. ,‬‬

‫כולם‪ ,‬וגחדק‬

‫• •‬

‫ופשוט גראה לומר כדביי הקהלות יעקב ח"ט )סגהדריןפ‪-‬סחים ירושלים‬
‫תשי"ד( סי' ב' בליקיטים‪ ,‬שגם מציית שנתחייוב עם באיתו לארץ הרתה ביאה‬

‫של התחלח הכיבוש‪ ,‬שוכבטל כיבוש בטלה גם הביאה של התחלת הכיבוש ושהר‬
‫לעבין ביטול קדושת האץר דין ערלה לרין תרומות ומעשרות'‪,‬‬
‫‪8‬‬

‫יעי עיד להלן‬

‫‪9‬‬

‫לכ המאיר וסו היגז על יטיי שנתקדסה וג‪e‬ו שירלא לוונ‪ 11‬ח לג‪e‬ה סל‪ K‬ההי בהן ליוסר‬
‫ימידח‬

‫שאז‬

‫מה שבניא‬

‫שנתמייבי‬

‫אוצם‬

‫היהת‬

‫מןו‬

‫החרזו‬

‫בשם‬

‫עם כנייבחם‬

‫שלהם‬

‫א'‪•W‬‬

‫וארץ‪,‬‬

‫בהם‬

‫ונתקיים‬

‫חאר‬

‫רק‬

‫שדר‪,‬‬

‫ישראל‬

‫ומ ‪ sp‬הת ביי‬

‫או'מת‬

‫ה~ולם‬

‫סכבסר‬

‫זרע" ‪ K‬רצך‪,‬‬

‫די חננלא )ןניבא בסרסה מ‪ p‬וכ ‪ I‬ת כתובית כה "''‪(K‬‬
‫כמן‬

‫שבע‬

‫עתה‬

‫‪…‬אפלין‬
‫הזה‪,‬‬

‫בזזבו‬

‫ישבע‬

‫קצייך‬

‫שחליקו‪.‬‬

‫סםני‬

‫יזה‬

‫לשין‬

‫יבדומה‪,‬‬

‫כשהיתה מקבת הראז‬
‫נתח"בי‬

‫מן‬

‫בחלה‬

‫כןו‬

‫התררה‪,‬‬

‫ב‪t1‬ל אןי חייביז בתריהמ דז סחהג‪!) c‬רז ישרלא כילה ביד םורלא'"‪, .‬כך ם‪1‬ב‪r‬ו הדבא'''‬

‫'בתן"כ וזוי נהר פ'‬

‫ג' ‪:‬‬

‫ל‪ M‬רנע עשרה נתחייבו בוכעשרות‬

‫‪-‬‬

‫יכתיב עשר תעשי‬

‫כל בתרתא ' זערך וכי' זרער המיוחד לך‪ .‬אכן ‪V‬ו לי לרבא'"ד שם סג פי'‬

‫שני ‪:‬‬

‫‪M‬‬

‫אי נוכי‬

‫משום דקירם שחלקי הור ליה הפ‪ P‬ר‪ ,‬דכתיב יבא הלןי כי איו לי חל‪p‬‬

‫ובחלה ~מר יו‪K‬‬

‫לר‪-‬ש‬

‫לפי‬

‫הפקי‬

‫סדיי‬

‫וידך‬

‫שוריו‬

‫בי ‪),‬שני‬

‫הפירושים‬

‫הובאן‬

‫םג‬

‫פיררש זה יאו קרישת ה‪'K‬זר לזם ‪Tl‬חיה תל‪,‬יה ביכבוש‬
‫שבעיקרוו‬

‫‪n‬‬

‫ב· מ"'וב ' עם נכיסםת‬

‫לר‪K‬ז _בכל הסוור‪,‬ת‬

‫‪60‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫במיומם‬

‫וחליו‪P‬‬

‫שם‪(.‬‬

‫יההנ‬

‫כלל‪ ,‬לו‪t‬ו‪ t‬ס‪tI‬שר לורמ‬

‫‪,‬לג‪e‬ה שלמעשה‬

‫החלו ב‪ p‬ירפן‬

‫ר‪P‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ג‬
‫‪,‬‬

‫מיל הסיברים שאף לדעת האימר‪t‬נ' שקדישה שנהי לא קדשה לעתדי לבא‬

‫הרי ערלה בזה"ז האי מו התורה ומתי; כך ספיקה אסור‬

‫‪ -‬כאמור לעיל‬

‫‪-‬‬

‫הךי ערת המשנה למלך‪ ,‬שאם בטלה קדישת האת הרי היא בטלה גם כלפי‬

‫חלית מצרית ערלה ‪ ".‬ימפירש אומך המשנה למלך שלדעיה זו ספק עךלה‬
‫באר"י מיתד‬

‫אף‬

‫הזד‪.‬‬

‫בזמו‬

‫אחרת היא דעתו של החזי"א )ערלה סי' יא ס"ק‪,(, ,‬ח אף לדעת הסיבירם‬

‫שבטלה קדשות עזרא‪ ,‬וזנרלה בזמו הזה באר"י מהלכה למשה מסיני‪ ,‬ספיקה‬
‫אסיר‪ .‬גם' אחרי שבטלה קדרשת עזרא גזרו רבבו לנד~ג מצרות התלויית בארץ‪,‬‬
‫זכייח שבערלה עיקד ד‪,‬חיליק ביו א"י לחי"ל ד~א לעביו ספיקא‪ ,‬החמירי‬
‫חכמים לבהיג חומרת אר"י לעניו ספקיא גם בזמו הזה‪ .‬מדברוי משמע שאיו‬
‫הכרח לומר שכולם סיברים ‪,‬שערלה בזמו הזה היא מו התירה‪ ,‬אלא אף‬
‫לסוברים שהאי מהלמ"מ ספיקה אסיר משים דרבבו החמירו דכבר‪ .‬החזו"א‬
‫‪ -‬גשם שהביא המלרבשי‬

‫מביא‬

‫חארי כיבוש וחילי‪, P‬‬
‫הפקי‪ .‬ןףג‪t‬‬

‫נשבי~'‪n‬‬

‫הרא‪,‬‬

‫משרם‬

‫היה‬

‫‪,‬רן‪..‬א הפרסלונעןסי‬

‫בחיוב קיוונן‪,‬‬

‫פום‬

‫‪ K‬פשו לומר שלא נ ‪ M‬ייבר לא‪ lt‬אחך שש וסניס זריעה יקזיןה '‪,.‬כר‬

‫וביטוי ג‪e‬יו הכיל ביו המציית‬

‫נשאלתי ‪:‬‬

‫ייווט‬
‫דחסר‬

‫‪-‬‬

‫ראהי גמזירת גבינת עכו‪//‬ם משום‬

‫התלויית בארז הטונות‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫ל‪-‬ובר תרופה בזהיי‬
‫הרי גמרא‬
‫‪.‬‬
‫בכתיבות בה‪ ,‬ע"‪ R‬אומרת לרכנן דבי רג ש‪D‬ג‪:l‬לי‪. ,‬‬
‫‪.-‬‬

‫‪-‬‬

‫דרבנן חלה ר ‪ 'UC‬רייאת וסהךי זי שבכשו יזי שחליקי בתחייבו בלחה ול‪M M‬נייבו ברתימה‪,‬‬
‫הרי‬
‫רי‬

‫שלא‬

‫וחשרבת‬

‫נתחייבו‪.‬‬

‫הזכר‬

‫ז‪v‬יוב'לא מן בבראםכ שמשינה‬

‫בצדי‪,‬‬

‫שפידוס‬

‫ביהא ‪.‬זו‪.‬‬

‫יאכן‬

‫‪''',‬שר‬

‫דחלה‬

‫יהדשרה‬

‫היא‬

‫לאיבא זרי יסמ‪,‬ל‪ R‬אין‬

‫ירשת‬

‫לפרוס‬

‫לאא‬

‫שב‪p,‬זררן התחייבן בתרן"מ קר אחר כיבווס וחליקה‪. ,‬יבחלה בכר נביםא‪ ,‬אבל םא נפרוס‬
‫שרק פחתמ הפקר לא בתחייבו בתרו"פ‪ ,‬הרי שכל ביאה היא מדי בברםא‪ .‬רארלי בירך‬

‫זי נוכל להטביר יברי ‪,‬רוך השלחו ה‪,‬תדי‪' ,‬שתמהתי ‪,‬ליהו בש‪,‬תו "~ו חקר ו‪,‬וון ח"ג‬
‫עמי וכ(‪ .‬ב‪,‬רןך השלחן העתדי כבת )סיי‬
‫ןרק כשפיסיו‬

‫'בתרימית ובעמשרי‪.‬ת‬

‫חכרב וסיך‪ ,‬ובעיגו שרך‬
‫זןת‬

‫}כלימר‬

‫נתחייבו‬

‫שהכייל‬

‫בתרו"פ‬

‫ויובלרת גתחייבו לאחר שכבשי‬

‫הימוחי לך‪.‬‬
‫יהיה‬

‫שלך{‪.‬‬

‫ובמתגות עגייס‬

‫ג טעי אי( שסיר ‪,‬ם ‪,‬כגיטםת לראז‬

‫מפגי ‪ .‬ששם‬

‫אך בתרומות רמעשרות כתוב‬

‫רק רגגך‪ .‬תבוג‪t‬ת‬

‫כחן"'ל‬

‫וכראשונים‬

‫שלא‬

‫רארלי התררבן‬

‫בעל‬

‫והבתאי‬

‫לאא‬

‫וחילקי‬

‫גתחייבר‬

‫שם‬

‫לאחר ר"'‬

‫המקורות‬
‫רכיברש‬

‫‪,‬חלרקה‪.‬‬

‫‪,‬ה"ש לפשר כפיררש השגי של הראב"'‪ ,,‬רטרה בזה קהיית התפיהה‪,' .‬ר םב בעמק הזבי"ב‬
‫שלמי שבזי שככשי וזי שחילקר‬

‫לטפרי עקב פי הי‬

‫לא הנגר תרו"מ ממשמעות זרעך‬

‫רגגך ולא הפק‪,‬ר רבן לקט שכחה ופאה חזיבם היה רק מהזמן שלא היה היברל הפקר‬
‫רלא היו‬

‫‪, 10‬בקרן‬

‫ידך רדי'‬

‫אורה‬

‫שקדושה‬

‫ש ‪ Tl‬ים‬

‫ליבמות‬

‫שגיה‬

‫לא‬

‫פג‬

‫כר‪.‬‬

‫ע"ב‬

‫קדישה‬

‫בסופי‬

‫לעתיד‬

‫לביג‪t‬‬

‫פתדמן לייחס דעיה זר םב לרפבי'ם‪.‬‬
‫כחב‪,‬‬

‫ומשמע‬

‫מרברי‬

‫המשל"מ‪,‬‬

‫מגיח‬

‫רכן‬

‫בפשטות‪,‬‬

‫הרי‬

‫בטלה‬

‫כי‬

‫השמליימ‬

‫הקדושה‬

‫גם‬

‫באוםרר‬
‫לעבין‬

‫שלסרברים‬

‫חדש‬

‫יבאבן האזל ‪"',‬פ הלי בית הבחירה הם"'ז‬
‫זעח‪-‬‬

‫הרמב"ם‪.‬‬

‫הכירחם לכך‪ .‬השובל"'מ אמר דבריו לעדת הרתסי‬

‫והקשה‬

‫נוליר‪..‬‬

‫רגעלם‬

‫רערלה‪,‬‬
‫וזרת כי‬

‫מפגי‬

‫פר‪.‬‬

‫רלא לד‪-‬עת הרסב‪-‬ם‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמעמדיין בשרף ערלד‪ .‬אבל היא ד)חה ראהי זי‪ .‬לרבררי מספקי שבאיזה‬
‫מקימית הרי ריב המעמדיםי מעמדיים בשרף ערלה כיד לגזיר בכל המקימית ‪-‬‬
‫יע ' מה שהבאני לעלי בשם הרשב " א בעני!‪ .‬ראייתי שספק ערלה בזמ! הזה‬
‫אסיר‪ ,‬היא מערלה פ " ג · מ " ט‪ .‬שם נאמר שספק ערלה באר"י אסיר יבסיראד‬
‫מדתר דבחד"ל ידרד דליקח ירכ! אליי היה ספק ערלה מיתר בארץ בזמו הזה‪,‬‬
‫הרי היה יין אר"י ייין סירדא שיה לעביו ספק‪ .‬לעתיי לביא סוויא תהי‪,‬ן‬
‫אר ן‪ /‬י ודינה כדין אר' · ' וספיקה יהיה אסיר‪ ,‬ומת זה שחלקח המשבה בין '''רא‬

‫לסןראי‪ .‬אם על העבר‪ ,‬מאל דהרה היה‪ .‬א ל א ירואל משבה זי דנה נזמו הזה‪,‬‬
‫•‬

‫רבזמ!‬

‫הזה‬

‫ספק‬

‫כסיראד‬

‫מרתר‬

‫רבאזר‬

‫י ש רא?‬

‫אסרר‪.‬‬

‫•‬

‫בבמקי הדברים ‪ K‬מר ה"זי " א שעיקר החילרק כי! אר'" לחי"ל בערלה‬
‫היא לעני! ספק‪ .‬ראמר החןי"א דבר זה לכל הדיעית‪ ,‬גם לבעלי התיס' שסיברים‬
‫שבטלה דקרשת הארץ בזמ! הזה‪ .‬רנראה של‪ K‬מסתבר ליה לחלק בי! הדיעה‬
‫שערלת חי"ל הבה "'ע הלכה למשה מסיני נכללת בדיני ערלה מן המקרא‬
‫ או שהאי‬‫' ראז ההבדל הרחיד בין '''רא לחו"ל היא באמת לעברן הספק‬
‫הלכה עדמדת בפני עצמה ראז שדנםי דינהי מדיו צרלה שבאזר‪.‬‬
‫ר‪ K‬כ! מצא ‪ U‬בגלירגדת של החזר " א לחידרשי ר ' חיים שהבר חדלק על הבסרין‬

‫לימר ' שמחליקת עקרדנית היא בי! הגאינים יהרמכ " ם ילגאינים ליקין על‬
‫ערלה בחי"ל מן התירה יגיהג כה רבעי‪ .‬לדעת החזי"א כילם יידי שאין ליקין‬
‫על ערלת חי"ל כייין שעיגש מלקית צריך אזהרה בתירה ‪ ".‬ימה שאמר הרמב"ם‬
‫שא ‪ r‬רבעי גהוג בחי"ל "שלא אמרי אלא בערלה" אי! פיחשי‪ ,‬בפי שפירש‬
‫ר' חילם‪ ,‬שלדעת הומב' ‪ /‬ס הערלה היא הלמ"מ העומדת בפני עצמה ולא באמרה‬
‫הלכה אלא בערלה ילא ברבעי ‪ ,‬אלא אפשר לימר · שלרשו חכמםי שהערלה‬
‫הלכה כיללת גם גטע רבעי‪ ,‬ימה שמאר הרמב " ם "שלא אמרי " הכייגה משכמים‬
‫ל ‪K K‬מרי בשים מקים שרבע י גיהג בחי " ל‪ ,‬ירק אמרי לגי שערלה ניהגת בחי " ל‪.‬‬
‫ילדעת החזי"א גם לשין בה"ג יהשאילתית שהסכידי‪ ,‬דהא דכתיב יבי‬
‫תביאי בערלה בא לימר זמן ביאה‪ ,‬איני בדי להסביר שערלה בעצם בלילה‬
‫בקרא‪ ,‬ירק להסביר למה באמר אז יבי תביאי ‪ -‬הרי זה ניהג גם בחי"ל‪ .‬הס‬
‫) ‪ J‬בצפגת פענח )שם ( כשכבת‬

‫סן‪K‬מת מח פ " ב‬

‫על‬

‫שלימב " ו ליקיו‬

‫לוסמה וניפג י‬

‫הלכה‬

‫ים"'‪ '" " K‬ב‪ .‬ונרהא לי שבז'"נן לם " ב התכחו ‪'"',‬הל‬

‫צייו לרן בהלכוח‬

‫שסן‪1K‬נ‪n‬‬

‫שם נאונר‪,‬‬

‫ענם א‪ n‬ד הלכה מפי השמיעה‪ ,‬לפי שבאמך כל הגוגע בעצם לםדי מעי הסמיעה מאילר‬
‫עצם כשנוירה מטמא במגע ובמשא‪ .‬ילפי שטימאתו הלכה הרי היא דין חירה‪ ,‬ול‪ M‬מדברי‬

‫סיפרים‪ .‬הרי לבי דימגא להלכה המתייחסת לקר‪ M‬יהנה דין ·תורה‪.‬‬
‫בפ"ב ה ‪ H‬ב פיסק הרובב'"וב‪ .‬שםובאת משא במ‪ •n‬אף של ‪k‬‬
‫היא‬

‫דין‬

‫טיוח‪,‬‬

‫שנלדמת‬

‫אף‬

‫בעזם‬

‫מטרמאת‬

‫נרספות לדין תורה‪ ,‬אף להמ שלא תכרב‬
‫"ןו(‬

‫נתפרש‬

‫איסרר‬

‫כת הכת‬

‫רכלול‬

‫בזה‬

‫‪1‬בשא‬

‫‪ l‬זבא;ןך במפירש בי‪J‬רר‪:‬י‪..‬‬

‫והומב"'ם‬

‫דנבלה‪.‬‬

‫מביא‬

‫בנכפורש‪"N .‬טרר רב‪.‬ת לבוא ינ‪,‬חי‬
‫איכרר‬

‫הכח‪.‬‬

‫יאטרר‬

‫אכלי‪n‬‬

‫בוטר‬

‫הרי‬

‫דוגמאית‬

‫ל‪x‬‬

‫‪n‬נפרס‪,‬‬

‫כמלב‬

‫לא‬

‫תנפרש‪ ,‬אך הוא כלול כאיטור בשיול‪ .‬וכלשון הרמב"ם ‪ :‬ויראה לי שועתק ממנה ) כלומר‬
‫מטרמאת‬

‫מוע‪K‬‬

‫המת (‬

‫הכותב‬

‫כררך‬

‫ששתק‬

‫&‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫מיו‪t‬סור‬

‫הכת‪,‬‬

‫לפי‬

‫שאסר‬

‫בפירוס‬

‫אפילו‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫התכוונו להסביר‪ ,‬שלא אנמר שערלה נהגה באר''' ובחו"ל מדןי הלמ"מ לפני‬
‫זמן ניאד_ שרק עם זמן ביאה נהגה ערלה בין באר''' ובין בחו"ל‪ ,‬ולא שלפני‬
‫זה נהגה באץר מהלכה ומזמן הניאה נהגה מקרא‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫אמליי סןננ‪ M‬ת הנ‪I‬יי כל‬

‫כיוסןלן ‪) ,‬ךכ שת‪ P‬מםי‪m‬נת 'וסגנ‪ M‬במ‪..‬ח לפי וס‪ D‬יא‪z‬כ נפ~יוט‬

‫שכן מסאו ‪ ,‬יההב הביא המ ל בושי ןו'" ם םב מהר " ן ב!כ ' בלל רבול ) ‪ 'J‬ינויי ( ‪,‬וגש למקית‬
‫'ןז הזוהא מהכללת הלכה למ"מ בקךג‪ t‬ול"ת החזרי‪ K‬כגרהא יהיה זריך לחלק‪ ,‬כין‬
‫הכללןן‪ .‬ההלהכ בכחוב‪ .‬ובין הרחבת ה‪;.‬סו‪''' ,‬וב ההלכה םג מעבר למה ש‪a‬ז‪.‬נ‪I‬נר במקר‪.‬א‬
‫‪-'.‬זר‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫'‬

‫‪'.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫כל המהודה בדברים ולא גמר בדעתו לעזוב היו זה דןמה לטובל ןשץר‬
‫בדיו )הלכות חשובה‪ ,‬פרק ב‪ ,‬הלכה‬
‫כתבן‬

‫חכמי‬

‫הרעב‬

‫שהתשובה‬

‫השב‬

‫ג( ‪.‬‬
‫בדרר‬

‫הזאת‬

‫היא‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫תשובת‬

‫הזבא‪,‬‬

‫הניחן במשילהם דרר צחות‪ ,‬כי זאב אדח בחור הלר ‪.‬אצל זאב זקו‬
‫ללמדו הימנו דרכי התשובה‪ ,‬כי היה ירא לנפשו על חטאיו מאשר כל‬

‫ימיו לדמ לטרוף ורמט וטרף ואיו מציל ‪ ,‬והיה הזקו מיטרו ומלדמן‬
‫דרכי התשובה‪.‬‬

‫עדום דמברים והבחור‬

‫ויאמר אל הזקן בקצר‬

‫מלה ‪:‬‬

‫נשא‬

‫עיניו‬

‫והנה‬

‫רחל באה‪,‬‬

‫מהר אבי כי רבע ' אנכי ואלקיך הקרה‬

‫לפני‪ .‬זה דבר השב לא‪-‬ל דבר שפתיים‪ ,‬מתודה בפיו ןלבו לשוב לחטאיו‪.‬‬
‫רבינן פנחס‬

‫המאי'י ‪:‬‬

‫יחב ‪ I‬ר‬

‫•‬

‫•‬

‫פאמר ‪.‬א יירק ט‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪63‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫אריה כרמל ייהדוה סי‬

‫ראות העינים כקביעת ההלכה‬
‫‪JI‬‬

‫יהרת היייןי שבססוםי‬

‫בסיף פ' אלו ‪ ,‬טרפוח )חולין סז‪" : (:‬ה ‪ I‬זיןי שבע;שיס‪ ,‬היתושים שככליסים‪,‬‬
‫וחולעת שבחמדים שוכגרוגדיח " ומחדים באכילה אם גדלו כחוך הפירוח אחר‬
‫תלשיתם מן הקדקע‪ .‬וכן נפסקה הלכה בשו " ע ד"‪ ),,‬סי' פ " ד ס " ד( ‪ .‬וגם בהחלעי‬
‫הפרי במחוכד לדעת דוב הראשונים מוחדת התולעת באכילה כל זמן שלא‬
‫ליחשד‪ ,‬וכך נםסקה הלכה ד"‪ ),,‬שס ‪(.‬ו"ם וטעם הדבר ביחן ללמדר ממה‬
‫שאמדו בגמדא שם "דדני דבישאר )תולעיס הנמצאים ביי עוד ובשד‬

‫‪-‬‬

‫('''רש‬

‫אסירי" ;‬
‫ז"ל ‪" :‬ואלו שגדלו בחוכה עד שלא נשחטה באו מאיסוד אבד מן החי ושחיטת‬
‫ורנ"מרא ובפשרת‬

‫טעם אסיורם מפנל שאיבס ביחרםי‬

‫בשחיטר‪..‬‬

‫יפושר ‪l‬וי‬

‫הבהמה לא אהבאי לדריהן"‪ ,‬ונשא"כ תןלעיס שבדגיס‪ ,‬שיםנ מותרים‪ ,‬כי הזג‬

‫איבו צדוי שחיטה "הרבי כי קא גבלן בהיחדא קא גבלן"‪ .‬הדי שבחשבים כחלק‬
‫םן הגוף שממ ‪ u‬גדלו‪ .‬וכמו כן נראה שהשת שבםדי נחשב כחלק מן הפרי‬
‫שגדל ממנו‪} .‬ולפ " ז לכאוהד תצטףר התולעת לשיעוד כזית לחייכ את האוכלו‬
‫כברכה אחרובה(‪) .‬חה שאסורים לאחר שפירשי‪ ,‬שי על זה רירביסי מייחדדם‬

‫בספדא‪ .‬ע" בס' המצוות להדמב " ם ז " ל ל יי ת קע " ז וקע " ‪(.‬ח‬
‫ולכאודה היתד זה צויד ‪ 1" 17‬לראד מאי קייימא ון "הבחיא מן הטמא‬
‫טמא " )בכזררח ‪;,‬ה רכז נפסק נטןש"ע ין " ר סי ' ע " ס ס " ‪(,‬ג יהרי התןלעיס‬
‫הללו גדלוח מביצים שהטילה שם אמן‪ ,‬שהיתה אסודה שכן שרצה על האדץ‬
‫­ואיך התירו חז " ל את הולדות שיצאו ממנד‪ .‬ובדאה שחז"ל לא התחשבו‬
‫עם הביצים האלה‪ ,‬שהן קט ‪U‬ת כל כך עד שאי אפשד לראותן‪ ,‬והתולעים‬
‫בחשבות כדגלוח מן הפרי‪ ,‬שכן בדאה הדבד לעיביים‪.‬‬
‫ובשאלת‬

‫השאלה ‪:‬‬

‫הב"‪,‬א כדודות הראשונים שלא דיעו על הכציים הללו‪,‬‬

‫מובן‪ ,‬שהתידו את דת‪,‬ולעים היוצאות מהן‪ .‬אבל היום‪ ,‬שניתן לדאות את הביצס"‬
‫הללו על דיי זכוכיח מגילח )שנקדאת מיקדוםקופ(‪ ,‬אוי תביד את‪ ,‬ית‪,‬ולנוים‬
‫ייצאות מן הטמא ז‬
‫בעוד שבדוד ל ‪ u‬שהן‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫והנה בעל ערוך השלחן ז"ל הביא םבדה להחיד אכילת ' שרצים ' קטבים‬
‫מאד יח‪.‬יים במס" שלא ניתן לראותם אלא בזכוכית מגדלת‪ ,‬שכחב )יו"ד ‪" 0‬‬
‫פ " ד ם יי ק ל יי ו( ‪" :‬לא ' ‪ ,‬אםדה דת‪,‬והד במה ' שאין הע'ן שולטח בו‪ ,‬דלא תבהב‬
‫תווה למלאכםי‪ ,‬דאל ‪ y‬הר‪ ',‬כמה מן החוקדס" כתבו שגם רא‪.‬ווי מלא בדואים‬
‫יקים מן דהקס" וכשהראם פוחח פ" בולע כמה מהם"‪ .‬ונאדה שכוותבו במה‬
‫שכחב ‪. ,‬לא וכארה חירה במה שאין העיז שילסת וב דלא גתנה תייה יכיי"‬
‫האי כך ‪ :‬הנה ר"‪,‬והד אסדה את‪ ,‬השרצס" סתם‪ ,‬והיה עולה על הדעח שכללה‬
‫השצרס" אפילו ' הדקים שדבקס"‪ ,‬גם אלה שאי אפשר לראוחם אלא‬
‫בזה כל‬
‫‪,‬‬
‫'''ע כלס" כמו זכוכיח מגדלת‪ ,‬וניחא‪ ,‬כל זמן שלא ה" כלים כאלה‪ ,‬היו כל‬
‫' ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫העלום אנוסס" בדבר‪ ,‬וא‪ U‬ס דחמנא פטדיר‪ .‬אבל כשיההי ל ‪ u‬כלי כזה ונוכל‬
‫•‬

‫‪64‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לראותם; נסתלק ‪,‬האונס "ונצטןר' ·להקפ" על אכילתם‪ .‬אבל אין סברה לומר‬
‫כן‪ ,‬שודאי לא תכשיל התורה כל הדורות ההם ‪.‬שלא ההי להם ‪,‬כלי כזד‪.‬‬
‫והדורות הללו היו זקוקים ל"יהע של ‪.‬מלאכים כדי להשמר מאכילת שרצים‪.‬‬

‫~התורה לא 'כללה את אלה 'באיסורה‪ .‬ואף על ‪.‬פי‬
‫לומר ‪- .‬‬
‫ולכן מוכרחים אנו‪' .‬‬
‫"‬

‫כשנראה סברה זו מחודשת היא‪ ,‬הרי מצא לה סךז‪ i.‬בסברת חז"ל "לא ניתנה‬

‫'כה‪ :‬וש"נ(‪.‬‬
‫הש;ת;' ~בה ~ת‪.‬ירו ‪-‬כמה ‪ .‬דברים )בוכות ‪.‬‬
‫תורה למלבאי ‪, .‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫יכי' חנשבים כדבר הייצא‬
‫ללפי הסברה הואת י ‪ II‬ל שאיו הזיזםי שבעדשים‬
‫‪,‬‬
‫הפיר בו גדלו‪.' .‬‬
‫העיניים ‪ '.‬הם ויצאים מן ‪. -‬‬
‫‪.‬‬
‫מן הטמא‪ .,‬כי הרי לפי ראות ‪.‬‬
‫'‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪. ..‬ב‬

‫‪.,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫היתר בג!ילה‪ .‬שתים ‪.‬נזבקםי ‪.‬מליוארת‬

‫‪.‬‬

‫באזתו' סגנו! כתב ‪ i‬עזד כמה פוסקים אחדזנים שאין לנז להתחשב בשרצים‪,‬‬

‫אלא במדיה שע;נינו רואו‪i‬ואו!רם בלי להזדקק לכלםי‪' .‬כן ‪ .‬כתבבעל חכמת‬
‫אדם ‪" i -‬ל )בינת אדם‪ ,‬שער או"ה סי; '(ד"ל על‪ .‬מה שכתב חמבר אחד‬
‫"ס) הכרית( לאסור שתיית חומץ משום שהוא מלא תולעים קטנות ‪.‬מאד שאינ!‬
‫דת‪.‬ורה‬
‫נראות אלא 'בזכוכית מגדלת‪ .‬וכתב בעל חכמת‬
‫אדם ‪" :‬הבל הוא‪ ,‬שהרי ‪.‬‬
‫‬‫ברות וטבלת פתך‬
‫מארה בנזיר חומז יין וכו' מכלל דלאחריבי שרי‪ ,‬וכ"כ‬
‫•‬
‫בחומץ; וכי התורה תסתום באיסור 'לאו"‪ .‬ב'זה מאנם הוכחי שודאי מותר‪ ,‬אבל‬
‫טעם להיתרו לא כתב‪ .‬ובהמשך דבריו‪ ,‬על מה שכתוב שם שבקשר הביצה‬
‫נראה תרגנולת‪ ,‬הסיק "ולא' אסרה תורה ‪ -‬מה שבכוח אלא מה שציא לפועל‪".‬‬
‫אבל נראה שאי! זה שייך לשאלת' התולעים‪ .‬גם ר"ש קלוגר )טוב טעם דועת‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-.‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪I‬‬

‫‪.‬‬

‫יכיזו זך‪ .‬יאאת‪ -‬בתמירה (א‪.‬ל) בגי ‪ K‬פרןח‬
‫דמןתר‬

‫ילדה{‬

‫ואפי'‬

‫למזבח‪,‬‬

‫‪ …‬אימת גדלה לכי מסרחא‬

‫ביו‬

‫רו‬

‫וכי‬

‫אליעזך‬

‫של‬

‫מפסיקםי‪.‬‬

‫ירבה ‪.,‬שאפר‬

‫כשסיבי‬

‫בעלאמ‬

‫אסרחא עפרא בעלמא הוא‬

‫אם לולי להפקיע יין היןן ‪ K‬מן הטפא‪,‬‬
‫••‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫כן‬

‫‪H‬‬

‫‪–.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫היתה טריפה )למ ‪ H‬ר טרפיה‬

‫‪.‬‬

‫זןז"ג‬

‫••‬

‫אסןר(‬

‫•‬

‫יבמי‬

‫‪.‬‬

‫שי‬

‫םג כאן‬
‫‪,‬‬

‫מדוה‬

‫אכן‬

‫כי‬

‫שוסס הסירחוו מפסיק‬

‫לומר שהקסנות‬

‫וההנולם‬

‫•‬

‫ריש מקים לעיין‪ ,‬דבההגת הרמ"א יי ‪ H‬ד פ"ר ס"ו כבת "ופ ‪ J‬פםי ]מוא בפרל כמין נקויה‬

‫שחורה והוא מקום שמתחיל התול~ת להתרקם וזךיר ליטול משס בעיקמ ראסרך כםי‬
‫·התולנות נוזמי"‪' .‬מהלשון· משתמע' רמיירי ·בביצת‬
‫כן‬

‫איבו‬

‫השואל‬

‫;‬

‫עי'‬

‫וסם‬

‫‪.‬של‬

‫רחש‬

‫בשו"' ‪n‬‬

‫ש ‪ . .‬בפולין‬
‫וגו‪.‬פו‬

‫איבן‬

‫הךשב"א‬

‫גי;וי‬

‫זמרי‬

‫רוכ' ‪..‬‬

‫רע"ה‬

‫כהן‬

‫ושראל‬

‫‪;N‬בל‬

‫ב‪r‬יוסיבתו‬

‫כוחב ‪.‬הרוסב" ‪K‬‬

‫הוא‬

‫ןזה‬

‫מאד‬

‫פ~מים‬

‫נברא‬

‫קטן‬

‫מדא‬

‫אמםנ‬

‫מסיים‬

‫"‪.‬‬

‫שם "שאפיל‪,‬‬

‫כמש"כ‬
‫השרב"' ‪K‬‬
‫‪.‬‬
‫לשיטתר‪..‬‬
‫‪. – " – ,-‬‬

‫וכה‪1‬ב‬

‫באל ם'"נ‪ ,‬אין כאן זכי לכיזת‬

‫בסיבן‬

‫קמיר‬

‫הרחש‬
‫רחש‬

‫ברר~‬

‫הדברםי(‬

‫משהר‬

‫טחךר‬

‫זה‬

‫שנרייחר‬

‫מקימי‬

‫שקמימו‬

‫רבוסלין‬

‫אוות‬

‫‪.‬‬

‫ממקימי‬

‫זעת‬

‫שזוהי‬

‫וביכר ~ר‪ K‬וסר‬
‫ינ‪e‬הב‬

‫םבבר‪.‬ת‬

‫מזסחיר ‪:‬ובלן‬
‫ומגיחין‬

‫~ל‬

‫ולפיכך ‪…‬‬

‫בוסלין קצת בנוימק יזוהי דביקתו והכשרות"‪.‬‬

‫השואל‬

‫היינו‬

‫ל;~ח‬
‫שם‪,‬‬

‫בכקום‬

‫מרי‬

‫ראוסךה‬

‫)שהיא‬

‫םא ‪.‬אסןר‬

‫"הרחש ‪,‬ההוא‬

‫זפורן הצאבע יהוא רוחש רהילר‬

‫‪.‬‬

‫ח"א‬

‫‪,‬החדוסים ‪…‬‬

‫ס'י‬

‫השרץ‬

‫תכולעת· ~זהמ‪ '.‬אבל‬

‫‪.‬‬

‫שבחרקם‬

‫שהוא ·אוסר‬

‫‪.‬זשרז‪.‬‬

‫קנ‪·:‬חו 'הייבו‬

‫בהתל‪,‬ע‬

‫‪.‬‬

‫כפחוכר‬

‫אוסריס‬
‫‪.‬עא‪":‬פ‬

‫••‬

‫אותו‪,‬‬
‫של ‪K‬‬

‫ריחוס‪.‬‬

‫•‬

‫‪65‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זכ"ת‪ ,‬קובטוס אחווו סי ' ‪ .‬גג( כתב ‪" :‬ואם לא משגחביו בזה עילמי עילמים‪ ,‬בע"כ‬
‫דרא;ןו בכלי ‪ .‬זה לא רא;ןו דיו‪.".‬‬
‫•‬

‫אמםנ הוא מחליט שאיו וא;ןו כזו ואק אבל טעם לא‬
‫שדימה זה לסכיו של שחיטה‪ ,‬שעל דיי זכוכית זכי בואית בו גפימות‪ ,‬לא‬
‫פישר‪,‬‬

‫ידרני בזה‬

‫‪,‬‬

‫וסיף‬

‫דעתו‪,‬‬

‫שהרי‬

‫בסכיו‬

‫איו‬

‫הפגיןבה‬

‫איסרת‬

‫•‬

‫הערקיר‪,‬‬

‫אוא‬

‫)ומה‬

‫ראיך‬

‫זה שייר בנפימית קטנות כאלו‪ ,‬שאינו מעכבית את הציפורו(‪.‬‬

‫ם'ינשט' ‪r‬‬

‫גם ייגר ‪ 1/‬מ‬

‫‪.‬‬

‫שליט"א‪ – ,‬הלר בדך‪ ,‬זי )אגרות משה ןר"י חווב טי'‬

‫מקי ד'י ה ימה שכתר"ה‪ ,‬רכעיו זה גם באה " ע ח"ג ‪ " ' 0‬לב ך"ה אבל( ‪" :‬יבהכר"‬

‫שאיםנ בכלל שקצםי שנאטרו בתורה ‪.. ,‬‬

‫כי לא הוזכר זה ]ואי;ןו דרר זכוכית‬

‫גמדלת[ בגמרא‪ ,‬וכל הדוחת הכשרים הגאונים הדצקוים ‪m‬חטידים לא השתמשי‬
‫במיקוא‪.‬סקאפ‪ ,‬וברוו שהם קיימי כל דיני התווה ולא בכשלו בשום דבר אף‬
‫כאיבס"‪ .- :‬הייט שמוכיח היתר הבוירת הקטנית מההגחה שהגאינםי י~ו' לא‬
‫;תנו 'שנכשלי באכ ‪i‬לת ש;צםי‪ ,‬כבראה על סמר אמרם "השתא 'בךמ‪.‬ח'ם "של‬
‫צדיקםי ' 'איו הקב"ה מבאי תקלה על דייהם‪ ,‬צדיקםי עצמם לא כש " כ " )יבמוה‬
‫‪:(,‬טצ בהמךש דבורי ' היא משויה את הדיו ' גם לגבי רבוע שבתם"יו יפגימת‬
‫טכיו השחםיד_ שאיו לני לגביהם אלא ראות עיניני‪ ,‬והוי גם היא מיכיח' שלא‬
‫מסתבו שיהיו אטורים אבל גם הוא איגו מטביו יטיד להיתרם‪] ,‬מאךדי‪ ,‬בשאלת‬
‫עיב " ז )ח"כ ‪ "' 0‬קבך( מזכיר בדיקה ע ‪ II‬י זכרכית מגדלת יאיסר שרצים שנראים‬

‫עו דייה‪ ,‬אבל שם אולי הכוונה רק לשיןבשו בזכיכית ‪ j‬י כדי להקל בגילוי‬
‫השרץ‪ ,‬אבל השרץ אפשר לראיתי גם בלעד‪-‬יי אם בקושי[‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‬‫מדברי‬

‫‪,‬‬

‫הםוטקםי האלה משתמע לכאורה שסברי שכל שלא גיתו לראיית‬

‫אדם בל‪ ,‬כלי עזר חבשב על פי ההלכה כאילו א' ‪ U‬קיםי כלל‪ ,‬זו אמנם טברה‬

‫;;מתקבלת על הדעת ; אבל ' לא ראינוה בשום מקום במםושר‪ ,‬וזראי ל ‪ K‬בגמאר‪,‬‬
‫יהרי האי לכאורה מוחדשת לגמרי‪,‬‬
‫אר הנה האיר השי"ת את עבייבי והראגו ןבקיר ןבםווש בדברי חז"ל להיתו‬

‫‪,‬הז>‪ :‬והיינו מה דתבי בתורת כהנים )על ייקוא יא‪ ,‬ב( ‪:‬‬
‫להם לש'‪II‬ול‬
‫"זאת החיה אש‪.‬ר תאכלו‪ ,‬מלמד השהי ונשו‪'III :‬הז חההי‬
‫יאומר ‪•.‬להם זו תאכלי יזו •לא תאכלו ; את זה תאכול מכל אשר במים‪ ,‬זה תאכלו‬
‫וז ‪ 1I‬לא תאכלי‪ ,‬את אלה תשקצו ןוב העוף‪K ,‬ת אלה תשקוצ ואת אלה לא תשקוצ‪,‬‬
‫זה לםכ הטמא‪ ,‬זה טמא יזה איבו‬
‫סמא"‪. .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫•‬

‫הרי ברור מכאו שנאסרו רק אלה המינים שהיה משה מראה לשיראל‬
‫בדיי‪) .‬ואף השוזכחי שם רק שרץ המםי ושרץ עוף מטתבר דהו ‪ K‬דיו )ןבי לגבי‬

‫כל השצרים(‪ ,‬הרי שכבר בןבתו תורה רמז לנו הקב"ה ‪" :‬אלה‬

‫‪ -‬לר~ציא את‬

‫ה"דיקסי"‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬נ‬

‫תו‪ 'III‬עביי ;‪' III,‬ם בקובע‬

‫‪ M‬ההלהכ‬

‫בהקשר לעדו דינםי אחרםי כתבו הפוסקים שאוי להתחשב בעובהת אלא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫במדה שהו נארות לעיגיםי בלי כלי עזר‪.‬‬
‫‪66‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫(א)‬

‫)ע"ז מ"ב בעוז‬

‫בעבייו דגים סהורםי ‪-‬כתב בעל תפארת ש'ראל‬

‫אות ג( ‪" :‬ולו"מ )ולולא ‪,‬דמסתפיבא( היה ב"ל דכל שאין בראה בלי‪ ,‬זכוכית‬
‫לא בקרא קשקשת‪ ,‬דצריי שהייה לבוש'‪ .:‬והרי הסביר את ההלכה אבל מאידך‬
‫אין ‪,‬הלכה זו שיכית אלא לגבי קשקשות‪.‬‬
‫•‬
‫(ב) בדין מוקף גוויל בכתיבת ס"ת כתב הךך"ב ודיבפלד מטשיבין ז"ל‬
‫)שו"ת דובב מש'רים ‪" n‬א ('א "דלפי ‪ n‬וש הראות רנאה שהוא גנעיה ממש‪.‬‬
‫שםיר ‪ n‬שרב בכלל בגעיה" רדימה זאת למ‪ n‬לוקת הא‪ n‬רובים'בשלמות הקלף‬
‫בתפילין )שר"ע או"‪ n‬ס" לב‪ ,‬ס" ‪(.‬ג וכתב הגמ"א בשם הב"‪ n‬להכשיר בבקב‬
‫קטן שאיבו בראה לעיביים‪ .‬בעוד הס"ז שם פוסל כל זמן שרואים אותו בגד‬
‫השמש‪.‬‬

‫ומסדק דבבידין דחי‬

‫גם‬

‫הס" ‪t‬‬

‫השעקיר הוא ‪-‬חיש‬

‫מדוה "יראי‬

‫הראות"‪.‬‬

‫ואף שהדבר תמקבל על הדעת‪ .‬במקהד ‪.‬דבן‪ .‬גם_ הוא לא ))ירט זו מיבא ליה‪.‬‬
‫ור"א פאלק שליט"א )שר"ת מ‪ n‬זה אליהר ס" צא( מביא כמה סוגיות שמשתמע‬
‫בהם שהולכים לפי ראות עיבי· ·בגי אדם בלי לדייק‪.‬‬
‫(ג)·‬

‫בדברי‬

‫)כליס‬

‫ר' יוסי‬

‫פי"ז‬

‫לגבי‬

‫מזוי(‬

‫שיעןר‬

‫‪,‬כביצה ‪:‬‬

‫"רכי מי‪,‬‬

‫שידועיבי אזירהי גדול‪,‬ה ואיזהדי קסבה‪ ,‬אלא הכל לפי דעתו של רואה'‪ :‬ומביא‬
‫עוד מה שכתב על זה "'ר קביבסקי שליט"א שר' יוסי חדיש כאן שאין שיעורי‬
‫תזרד‪ ,‬לפי ד‪,‬דיוק האמיתי של השעיור‪ ,‬אלא שועירז האמיתי דא ליפ דעתן‬
‫של הרואד‪.‬‬
‫(ד)‬

‫'‪.‬‬

‫בשעיית כלי‬

‫המקדש‬

‫מסקיה‬

‫הגמרא‬

‫)בכורות‬

‫יז‪: (:‬‬

‫דרהמב‪ /l‬אמר עבדי‪ .‬יבכל היכי דמיצת למיעבר בהיא להי"‬
‫צמצמן‬

‫מיה"‬

‫"שאבי‬

‫התם‬

‫‪;, -‬ילערלם לא‬

‫""שר) שס(‪.‬‬

‫(ה) בריבוע של בתי התפילין כתב מדעגי יי"ס )על רא"ש הלכות קסבית‪,‬‬
‫הל' תפיליו ס" ס סק"מ( ‪,,' :‬יהוי יידע שא"א לעשות שים מררבע בדיוק‪ .‬אל ‪/l‬‬
‫צריי שיכויין כפי שאפשר לי לשעו‪.‬ת וממגת" ‪.‬דפ"‪.‬ד עזיריבין ‪ …‬וחכ" ‪IC‬‬
‫מרובעת כסבלא מרובע‪,‬ת פ" רמב"ם וז"ל אמרי כטבלא מרובעת לפי שאי‬
‫אפשר במלאכה לעשות מרובע בדייק ולפיכד הדויע שדי לבו שיארה כמרובע‬

‫כפי הכיולת של האדם כרמ הלו‪ n‬ות המוובעות‪'! .. :‬‬
‫(ו)‬

‫שרב"א‬

‫)שער המםי‪ .‬טוף‬

‫תורת‬

‫הבית( ‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫"באין‬

‫ז‪ n‬ילה‬

‫ביכרת 'כשר‪.‬‬

‫דאם לא כן אין לד מקוהר כשרה'!‬
‫‪,‬‬

‫(ז)‬

‫‪,‬‬

‫שליט"א )קובץ מאמרים( כובח שהקול הבשמע מבן‬
‫רש"ז אוירבאד ‪.‬‬
‫"‬

‫אדם דיי מכשיר כמו טלפון ורמקול וונכשיר שמיעד‪ ,‬בכל אלו אין ל‪,‬קול דןי‬

‫שם )ע"מ ‪ .40‬בהערה( בשם חזו"א ז"ל "שאין‬
‫קול האש' אלא קול הכלי‪ .‬ומביא ‪..‬‬
‫‪.‬נוצר ע"י המדבר וגם ‪.‬הקרל נשמע‬
‫הבשמע‬
‫דכיון שהקול‬
‫זה כ"כ פשוס ריחכן‬
‫‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫מיד כדןח המדברים‪ ,‬אפשר דגם‬

‫זה‪n ,‬‬

‫שיב כשומע ממש מפי דמ‪.‬דבר או התקוע'!‬

‫גם מדברי חזו"א אלה משתמע שמת‪ n‬שבםי רק במה שאבו ‪ n‬שים ולא במצאיות‬

‫המדןייקת ‪'.‬‬

‫‪,‬‬
‫•‬
‫•‬

‫‪2‬‬

‫•‪..‬‬

‫יכתב לע זה רש"'ן ‪,.‬ירברע שליס"‪. .‬וכדונרהם‬

‫לי שוירבםי לימי לםףז‬

‫דהונ וסרוב‪x‬י‬

‫‪67‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מדביר כל הםיסקים הנ"ל ‪ ,‬משתמע שסברי שכל ‪ ,‬שלא ביתז לראיית אדם‬
‫אי להרגשתי ‪',‬כלי כלי עזר‪ -,‬נחשב על םי ההלכה כאילי איני קיםי אלא הכל‬
‫חבשב כמר שהרא נראד‪i .‬ארלי על כילם אגמר שלא ‪,‬ניתבה תירה למלאכי‬
‫השרת‪ ,‬אכל לכאירה ההי להם לפשו זאת‪ .‬רכלי עזר‪ ,‬שאיז להתחשב כי" מסתכר‬
‫שהיירג ' כל כלי שלא ההי כמרהו ‪ ,‬כזמן תמן תורה‪ .‬והרי זה מעין ' סכרת החררת‬
‫דעת‬

‫ס"ק ג‪,‬‬

‫"ס) צח‪ ,‬כאיון"ם‬

‫שתכב‬

‫ר"ה מעתה(‬

‫במיבו‪,‬‬

‫שמה ‪ ,‬שבחשב מיז‬

‫הייבו "שההי להם שם אתד כשעת בחיבת החררה"‪] .‬וארל‪ n ,‬ולק על‪,‬ר כמקצת‬
‫שכתב ‪,‬כעגיז‬

‫החזו"א‬

‫הטריפית‬

‫קכיעת‬

‫)יר"ד‬

‫ה‪ ,‬ג(‬

‫טריפרת‬

‫הקועב‬

‫שהזמז‬

‫דא סרף אלפיים ' חו ‪ ,m‬דהייבו חקופח חחימח התלמר‪.‬ד עי"ש ‪ "'" :‬רב אשי‬

‫היראה ‪…‬‬

‫רוביבא · סיף‬

‫•‬

‫יההי‬

‫קבעית‬

‫כפי‬

‫הטדיפות‬

‫‪.‬יתב'‬

‫השגחתו‬

‫וכר שמעבו מפי רז"ב גדלוברב שלטי"א(‪.‬‬

‫‪…‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫~‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ך‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫רחת‬

‫בזסן‬

‫‪,,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ההוא"‪.‬‬

‫שבתב‬

‫כניה‬

‫•‬

‫על די'‪ ,‬הסבהר 'הב"ל אפשר לחת גם קושאי אחרח דייעה כהירג כיבה‬
‫כשחב‪ , ,‬שחהכמים החיח זאח משום שאיבה פרה ורכה )שבח ‪:(.‬זק וז"ל הר"י‬

‫למפררבטי ‪ ,‬ז('ל כפחד ציחק )ערר צדיה אסררה ‪, ,‬דף כא‪.. : (:‬אי לאו_ דמיסחפיבא‬
‫מאיבא ‪, :‬דממברב )בערר ה"א ח"ע ‪ -‬ח"פ( שחכמי‪ .‬החלודוח הבטיו וראו‬
‫ודיוע רכחבי ‪:‬זדל בעל חי והיהי מי שהייה‪ ,‬הרה מז הכיציס רכל ‪ ,‬זה הרכיחר‬
‫פרעשר‪ .‬רלא כיבה"‪,‬‬
‫בפשר ירחק מהם ולא היררג‪ ,‬לא‬
‫‬‫'‬
‫בראירח ‪. ,‬כרוררת‪ ,‬א"כ ‪ .‬שימר ‪.‬‬
‫ואף ‪ V1‬אל על כר ‪ I ,‬ת ררכ ר' ‪~ ,‬הרדה כ"ר אלעיזר כר ל ממבטוכה‪, ,‬רההיא ‪ ,‬קיםי‬
‫ידן הגמרא והטיל ספק כדעח החרקריס ‪ ,‬רז " ל "אכן חסר דעח ' החוקר‪ ,‬אין שכלו‬
‫מגיע לעומק חכמת תטבע ומעשה בראשית כי דב הרא"‪ .‬יאעפ"כ עמד '''רה‬
‫‪,,‬‬
‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪.‬כ‬

‫•‬

‫‪c‬‬

‫‪ QK‬קלו‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫הברה ‪ .‬שזוב‬

‫היי ‪U‬‬

‫ל‪ R‬גז‪r‬י‬

‫‪:‬דאמ " פש‪ K‬ייכ כסלפון‪ .‬ודמקרל‪ ,‬ולענין‬

‫'‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪'N‬‬

‫‪,‬‬

‫הר‪M‬‬

‫רדכי ‪ -‬לשיב תא דכיי בעל חזר"'‪ 'K‬אפסר‬

‫פטני ‪ -‬שןקל‬

‫חדירש‬

‫רב‪;.‬ךר‬

‫בדיל ‪ ,‬מ‪ M‬ד‬

‫נסזונ‬

‫קנת‬

‫ןג‪e‬ין ' ג‪e‬גי‬

‫לימר שקלו הברה ג‪e‬יננו‬

‫פבין‬

‫כת קןל‪,‬‬

‫‪.‬שמתבלבל‬

‫‪,‬‬

‫) ‪:('I‬ם‬

‫הקול ‪,,‬ר‪,‬רה‪lJ‬ל‪-‬גטר‬

‫‪ ..‬יקירי‬

‫‪:‬‬

‫ל‪R‬‬

‫ירוסליס‬

‫דונבר‬

‫חג‪I‬ר‬

‫גנברר"‪.‬‬

‫"‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫תההי‬

‫ילוג‪e‬‬

‫שיהב‬

‫חרמפתו"‪,‬‬

‫יג‪uc‬נ‪ .‬נכיל"‬
‫"‬

‫"‪.‬‬

‫שיניס‬

‫היי‬

‫םא‬

‫זה‬

‫"‬

‫למירה‬

‫"‬

‫היה "מן‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫כל‬

‫הקול‬

‫הלליה‬

‫הית‪X‬‬

‫‪,‬‬

‫כדי‬

‫ששים‪,‬‬

‫מהום'קול‬

‫כ ‪ H‬ג " קול‬

‫דומה‬

‫ר‪X‬מ‬

‫לקול‬

‫‪,‬‬

‫של‪x‬‬

‫ב‪J:‬ובב‬

‫היה‬

‫בשמ‪,‬‬

‫הקיל‬

‫זה נינ‪t‬נה בחשכת שמ' ‪ J‬ה‪ .‬כומ‬

‫‪.‬‬

‫יל‪.‬‬

‫המרנו‬

‫רטי ‪..‬‬

‫‪ DJU‬חכ"'ב ( ‪.‬‬

‫‪p‬ובוםלם‪,‬ין להיפר‪.‬‬

‫' ארלי שמעיה ‪ 7‬ל דיי כלי בכ‪,‬ין‬
‫‪,‬‬

‫ביר ‪M‬‬

‫הברה‬

‫קיל ' הברה‪ .‬י ‪ "'J‬כל " זה כטיו‪M‬ת‪ -‬כקונטרם ‪..‬התיקז לחיר הכרר‬

‫של פרופ' די זבנ‪ t‬לב נ"י )קובז‬
‫'‬

‫םג ‪ ,‬המגמרא‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ (n‬רז"'ל‪:.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ולפי‬

‫רבן‬

‫‪.‬ןאת‪.",‬‬

‫לוו‪:‬א תערובת‬

‫של קולי‪.‬ת כר פייש שפ האובייי ‪.‬יבן סי הוב ‪ 'U‬ו‪) :u‬לז הרבם "‪ D‬להי סופ‪ . ,‬ג‪t‬‬

‫משמ~‬

‫ל‪ nx‬ר‬

‫קיל‬

‫'‬

‫"‬

‫כלי‬

‫הרם"קול‪.‬‬

‫שר ‪ 'K‬ה דרך‬

‫זכיכית‬

‫"‬

‫מלדבת יאננה נ‪n‬שכת ~ "‪ ,. 1.8(,‬בג‪t‬ל זה ליג‪t‬ת סהיר ' ל ‪x‬‬
‫בלליה כאלין יאנר; ש‪ " 'X‬פג‪e‬שר ל‪K‬רותו זו‪K ,C‬ל_ ן‪;c‬מנירן כר רק םג( בשום 'פנים יו‪e‬‬
‫רנב‪x‬נר " שסוי הונהג‪ t‬גייס נחשג‬

‫ו‪c‬םשר לראותו‪ ,‬כלי ניי שההי קםיי כזפן מתו ותיה‪, .‬נו םב כ ‪X‬ו‪ .‬יג‪c‬לו היה השועמ‬

‫מתקרב לזפכר ה‪:‬וי שום ‪ J‬םנ בלי הרם‪-‬קול ילכז קולי חנשב קלר םג ס‪ M‬לםזסןה הר‪M‬‬
‫" שרם‪,‬‬

‫‪68‬‬

‫‪P‬ו ' כגלל הודנקת‪:.‬‬

‫‪":‬‬

‫"" "‪-‬‬

‫‪:.‬‬

‫‪- .‬‬

‫‪" .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫למפרדנסי על דעחד‬

‫בזה‪.‬‬

‫ראה" ממה שאמח‬

‫רהבאי‬

‫'(‪:‬דצ) ‪ .‬שחכמי‬

‫בפסחםי‬

‫ישראל חדרן לחכמי או"ה ; עי"ש‪.‬‬
‫דלפי הנ"ל א ‪ r‬כאן קדשיא כלל ממה שידדע שכל שץר בא משץר אדין‬
‫••‬
‫••‬
‫הכינה מתהייה מן הזעיה ' ממש‪ ,‬בד אם חבציה כה קסבה דע שאי אפשר לארותה‬
‫אלא עי" זכרכית מגדלת‪ ,‬הרי כאילר אין כאן ביצה ; רהשץר הבא מן הביצה‬
‫שאינה נראית · דאח"כ נדל מן ‪ .‬הזעיה ‪J7‬ן שאפשר לראדתד‪ ,‬הרי‪ .‬לםי ראדת ‪·.‬עינינד‬
‫הד‪ II‬גרל מן הזיהע בלבד ‪ ,‬ינכלל במה שאמרר שאינה פרה ירבה'‪. ,‬‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫כין‬

‫כי‪K‬ד להיזר‬

‫' כיתב‬

‫שהפרעיש‬

‫‪3‬‬

‫על דברי‬
‫‪n‬נה ‪ Tl‬ה‬

‫רבונ'"ם בהירג‬

‫מז ‪ .‬העפר‪,‬‬

‫פתוש‬

‫עא‪-‬מ‬

‫ירבה‪ ,‬דרבירו זריכיס יייר‪ .‬ןין‪ t‬ה‪x‬ו‬

‫בסכת )הלי‬

‫שבכפ‪x‬ר‬

‫חול‪p‬‬

‫)שבת‬

‫‪m‬‬

‫על דברי‬

‫סבת‬

‫קז‪(:‬‬

‫"‪,‬ל ‪ .‬ענניי ‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪(.‬כ‬

‫'‪,1‬‬

‫םפי!‪Z‬ח‬

‫שם הי~‬

‫‪I‬סהוו‪c‬‬

‫הונז "‪K‬ן‪,n‬‬

‫פוה‬

‫ו‪:‬ני זכ ‪ .‬רגיו‪C‬‬

‫חול‪p‬‬

‫על דבויהם להלהכ‪ .‬וסהרי לזכייי םב המתהייה מן הס‪g‬ר "'"כים על הריגחו‪ ,‬יעיי‬

‫מגיד‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫סונהנ‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫סם‪,‬‬
‫•‬

‫•‬

‫ייש להבאי מכין סימןכיו ל‪,‬עתן של ה‪…,‬וז ילסר ון‪-‬ל ו‪t‬סומר כמקרםי לאכה שהס ‪J‬ם‬
‫•‬

‫שנתנו ‪ rn‬ל'" ליאז‪.‬ד ייז ‪ .‬לכאור‪,‬ן יאגי לםי הנזבאיןת הדיועה ביום‪ ,‬שאין‬
‫בסים‬

‫רג‪t‬םן‪,‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪-.‬‬

‫כ‪r‬‬

‫ל‪ r‬וו ‪ .‬מההלכה‬

‫יקולא‬

‫לחופאר )ררלא‬

‫כדז‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫כעדת‬

‫'‬

‫למםררניס‬

‫'''וה‬

‫כי ‪.‬‬

‫הג"ל(‬

‫הלכה‬
‫‪,‬‬

‫לחרד יהסבר שניתן להלכה יחי‪.‬ד י ‪ )C‬ת ההל;ןנ דיעי בקבלה דונווי ייייח‪ ,‬אבל ההסבר‬
‫‪.‬‬
‫'‪- .‬‬
‫‬‫המזיכר בגרמא י‪ U K‬הסםו החידיי האפשיר בעןינ‪ .‬לר‪n‬כ‪n‬הל'י לוינן לפרס ינ‪iM‬ס‬
‫·‬

‫כארפן‬

‫שיתיו‪t‬ונר‬

‫אחריפ‬

‫שבהם‬

‫לפיארת‪.‬‬

‫' ‪0‬‬

‫•‬

‫הזורעה‬

‫י·תקיים ‪ .‬היין‬

‫עי‬

‫•‬

‫ביונינו‪,‬‬
‫ובכרנו‬

‫ים‪K‬‬

‫לםי‬

‫זנלית‪.‬‬

‫ל‪k‬‬

‫ונ ‪ S‬יאךת‬
‫‪,‬‬

‫זר‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫בזה‬

‫ע'י‬

‫ניתו‬

‫מכבת‬

‫לחפש‬

‫הסכירם‬

‫לו‪t‬מיהו‬

‫כרי ‪., .‬‬

‫)‪,‬רדפ להיפעי (‪.‬ה'"‪,‬כ ם‪n‬כב כ‪,‬גיו ריסית ‪I1‬זדית חן"ל‪ ,‬ה‪,‬רה ‪ A‬וססם‬

‫‪.‬‬

‫אחררת‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫ני‪ un‬רר‪mu‬ב‪n‬‬

‫לזה‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪, '.‬‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫• •‪,. .‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫~‬

‫•‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫רהנה‬

‫הקביה‬

‫מחקל מעצס הנהנתי· לכנסת ישראל‪ ,‬להייתה שיתפת‬

‫עמד בהשלמת הבריאה‪ ,‬שיהיה היא ית'‬

‫מתקן מצד אחה‬

‫‪-‬‬

‫דהיא מצר‬

‫אחך‪ ,‬ומיניה דמינה יסתייס התיקין השלם‪ .‬יבבחינה זאת אמח ז"ל‬
‫•‬

‫בדמרש )שהש"ד ה‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫כ;‬

‫שס( ‪:‬‬

‫וקלייש‬

‫"יונחי תמתי‬

‫' ‪-‬‬

‫תאומתיי‪' ,‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬וכת~ל‪ :‬דעת תבונות‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪- ..‬‬

‫‪_.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫~‬

‫יס' קנח‬

‫‪..‬‬
‫‪69‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪…‬‬

‫זדו ·מצגר‬
‫‪.,‬‬

‫~‬

‫‪,-‬‬

‫‪~.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-,‬‬

‫‪,…‬‬

‫‪..,‬‬

‫‪.-.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪….‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫נ ‪ t‬צה " ‪ t‬ה‬

‫‪-‬‬

‫אובל או משקה‬

‫•‬

‫•‬

‫‪, ,‬‬

‫שב'בי'בשמבה נדה ‪.‬ב א ‪ :‬כל שח"ב במעשרית מטמא טימאת אכל'ן ירכ‪'.‬‬
‫יבגמ' שם ‪ :‬לאתי" בשר ידגים יביצים‪ .‬הרי שבציה דיבה כאכל‪ ,‬דמטמאה‬
‫טימאת אכלין‪ .‬אלא ששי לימר שרזניבר בביצה מבישל‪,‬ת שסתם ביצה באכלת‬
‫ע"י בשייל ‪ .‬אבל 'בביצה חהי 'שי לדין אם מטמאה טימאת איכלןי‪ .‬זשי בזה‬
‫בפ"מ לעבין ברכה אחריבה בכזית כאיכל‪ ,‬אי ברביעית כמשקר_ יכן לעבין‬
‫שעייר עבזי בייםהכרפרים‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ה;בה ·בסבהדרןי· ה‪ ,‬ב ·‪-‬מביאר שמי בציים אין משכירים איכל לקבל טימאר‪.‬‬
‫אבל לא מביאר שם טעם הדבר‪ .‬ימציבי בזה שבי פחשים‪ .‬בד' רמ"ה מבאר‬
‫;י‪ri‬ז כמי פיררת שאיבם מכשיריס משים ששי להם שם לייי‪ .‬ימביא כן מתי"כ‬
‫פרשת שמיבי' )פר' ח‪(. ,‬א ילפביבי בתי"כ ל'תא מי בציים ]גם בשבי '''הכ‬
‫של התו"כ‪ ,‬ובספרים שהעתיקי ברייתא זי מהתו ‪ II‬כ )יל‪ p‬י ‪ II‬ש דמרה"ג ילק ‪ II‬ט(‬
‫לא גמצא בהם כבוסח הרמ"ה מי בציים{‪ .‬ןבן מביאר' נשו"ת הריב"ש סי' ס"א‬
‫שמי 'ניצים אין מכשירםי 'מפגר שהם מר פיררת‪ .‬רכן משמע גם משי ‪ I/‬ת הדדכ"ז‬
‫~'ח‪ -n‬ס'י קם"ת‪ -‬עיי"ש‪ :‬אבל נשו"ת מקדמונים סי" ב )גננזי יחשליס חוב' בן‬
‫במהחרה חדשה ·עמ' ער‪ m .‬ם מתקיפת הגאזבים( מפרש שמ' בציים אין‬
‫מכש‪,‬רין‪ ,‬דההלבין ‪m‬חלמין ש'ל ב'צה איבם' חשיב'ם כמשקה‪ ,‬כי הבציה ·מאכל‬

‫היא ילא משקה‪ .‬הרי לפב'בי מחליקה ראשיבים אם בציה חהי שי לה הירה‬
‫משקה אי הזרה אכל‪.‬‬
‫רמציבי שבחלקי בזה גדולי האחרוגים‪ .‬בשן"ת חתם סיפר יור"ד ס'י יס‬
‫כתב שבציה חיה הןי אכל רלא שמקה‪ .‬וכ"ג בסםר אן"ש חל' םו"א ‪E‬בייח יי'י'ג‬
‫‪,‬לעבין יוהכ"ם שעיורה בככותבת כמאכל‪ ,‬ובספר החיים סי‬

‫‪I‬‬

‫תךי"ב כתב זהוי‬

‫משקר‪ .‬יכן בספר הקבה עזרא מעילה מהדי"ה זי ‪,‬א )איה כ"ד(‬
‫הצ"פ )שי"ה ישוא ס" קע"ט( דהיי משקה‪ .‬יאלי הגאין‬

‫‪.,‬‬

‫הביא בשם‬

‫ציחק אלחבן ספקטיר‬

‫השיבן דהוי אכל בביררר בלר ספק‪ .‬יבצ ‪ II‬פ חל' מתבי‪ II‬ע פ"ד הכ"ב נוטה‬
‫ל‪.‬זמר ·הדזי איכל אלא שבעריב'ן מא‪ ,‬א גבי ר"ע שהפסיק העביהי בגמעיה‬
‫ביצה‪ ,‬משמע קצה דהיי משקה‪ .‬ע""ש ]יצ"ב דביצה אף בלי קליפר_ קטבה‬
‫‪,‬‬
‫מרבעייה יגחלה מכיהבה‪ ,‬ימיכח דהיי דאכל[‪.‬‬
‫י'ש ·להב!ז' ראהי דהי' איכל מהיספהא טבי''' פ"ב ה"י‪ ,‬ב'צ'ם שטרפן‬
‫במימי עצמן היכשרי )הגר"א מגהי שם לא ר~כשרי עפ"י הגמ' בסבהדרין‬
‫ראיה בחהר שיש‬
‫צריכה הכשר לקבל טימאר‪ .‬יזי‬
‫הב"ל(‪ .‬מביאר שביצה חהי‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫לה הירת אכל ילא הירה שמקר‪ .‬יכן ראיהי בספר חזי"א טבי"י ס" ד ‪ D‬ק"י‬
‫שה‪:‬ב!ז' ראהי כזי ‪,‬מהמשבה מכשירןי פ"י מ"ג כל הבציים בחזקה טהרר_ משים‬
‫שצריכים' הכשר לטמאה‪ .‬הר; 'שבציה חיה חשיבה אכל‪ .‬זלכן פ" הגמ' סבהדרין‬

‫י‪r‬מי‪ .‬בציים אינם מכש'רי‪-‬ם משים‪ ,‬שהם אכל‪ .‬י~יין‪'.' ,‬פל הג‪,‬דאבים רג‪".‬ל‪, .‬‬
‫‪70‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהנה בדש"ת חח"ס שם הבי ‪ II‬אדהי דביצה חהי · האי ‪ II‬כל מבזיה ב‪: 11 ,‬‬
‫בהזי איכלא‪ ,‬יבסםר אמרי שםר )דלג‪.‬ר"א קל‪s‬קיז( ס" לב היסיף ראהי · סיי‪II‬מ‬
‫‪ ,D‬א דבזיה האי איכל הבא מחמת איכל‪ ,‬יבחזו"א שם הבאי ומנםשהי ב' ראיית‬
‫אלו‪ ,‬ינראה לבאר שא!' מבמרית אלי להוית הרי רמ"ה יתימהי שבזיה חשובה‬
‫משקה‪ .‬משים שי"ל סדתמא דמליתא יונריי בב'צה משובל‪,‬ת דבהזי שנתבשלה‬
‫יתנקשתה דואי תדיי אכל במיר‪ ,‬ילכז אמח שהאי ראכל הבא מחמת ראכל‪.‬‬
‫יאף שביימא שם מביאר דאיני מחיסר מעשד‪ .‬נאדה תדכונה היא למשעה שצזיר‬
‫להתיריבאכיהל כבין שחיטה‪, ,‬ש'''יע אבל מעשה המכשירו לאכליה‪ ,‬נראה‬
‫דלא חשוב התם חמיסר עמשה‪ ,‬שי"ר בספר מכתבי תיהר )להאדמי"ר הזקן‬
‫מביר זציק"ל( ס" צא שס" כן הבמ' ביימא דמיירי כשנת קשתה את"כ בבשייל‪,‬‬

‫יאילי אפשר לםוש כזבם הנמ' בביצה‪ ,‬יעי' מאירי רשי בזיה‪ ,‬מחזיק ברכה אי"ח‬
‫ס" ר"ד בשם קינטרס '''תכ מרבני ירישל‪,‬ם‪ ,‬שי"ת דבר אלרי )קלצקין( ס"‬

‫‪-‬‬

‫גג שעירי תירה ס" ב אית אי באריכה‪ ,‬יבקיב"ש בזיה שם‪,‬‬

‫ישי לח! בהד לדנזת הי"א )כח" רג‪.‬דפסיס ע"ש הירטב" ‪ II‬פסחםי לה‪( 11 ,‬‬
‫שמי‬

‫בציים‬

‫אין מחמיציס‬

‫דוינס‬

‫כמי‬

‫פיחת‪ ,‬והבאיו‬

‫•‬

‫ארהי‬

‫מסבהדזיר‬

‫שס‬

‫מהא‬

‫דאיז מכשיםיר‪ ,‬יבהבדד‪.‬ת כיר לזהב שם מצי!‪ ,‬לרג‪.‬ר"א אי"ח ס" תסב סע' ד‬
‫שהבאי ג " ב ראהי זי‪ .‬יאלי הריסב"א שם חדה הראהי יכתב שאיו הדבי שיה‬

‫ישי למחית ברבר‪ ,‬תריכםי הלב!' חמי ראית הי"א ירג‪.‬ר"א מסנדהריז‪.‬‬
‫לבאיחר · גארה שס"' כהרס"ה דמי בציםי דיגס כמי םיחח כרשם שמי פיחת‬
‫איז‬

‫מכישרםי‬

‫יא!'‬

‫מחמזיםי‪,‬‬

‫ה"ה‬

‫מי‬

‫בזיםי‬

‫אש!'‬

‫מכשיירם‪,‬‬

‫אזי‬

‫מחמזיים‪.‬‬

‫יאלי הריטב"א הוה שא!' עני! הכשר לחימיץ‪ ,‬יכזה הקהש בספר מקראי קשר‬

‫)למהרח"א( מיבא במנחת נזני )ח"ב ע?ב קכג( על ת"ר‪!),‬ד רא"ח סי' תס"ב סק"ז‬
‫שתלה יין החיז‪:‬ווב בהכשר לענין מלח‪ ,‬יהיר םד ‪ m‬לב שהם משקה לענין‬
‫הכשר‪ ,‬יאינם ‪ .‬מחמזיםי‪ ,‬יכן במי פירית לא מצינו שיאמרו הטעם שאין חממציים‬
‫נייז שאיז סכשירםי‪ ,‬יעי' שי"ת שמנז בצלאל ס" קמ"ד‪. ,‬בענין חימזר במי‬
‫בצרים‪.‬‬

‫ינראה לבאר דעת הי"א )שכמייחס ·להרסיב"א( ידג‪.‬ר"א )שם ילהלן סי'‬
‫תסי סק"ד( שדבר שמכשיר )מלבד ששה סשקין( סימ! שהוא מתילדת ד‪:‬כ‪.‬ים‪ ,‬ילכ!‬
‫מי בציים · שמציני שאינם מכשירםי‪ ,‬מיכח שאינם מתילדת המםי‪ ,‬ילכן ל'"‬
‫שאינם מחמיצים‪ ,‬נמצא לדעתם הטעם שמי בציים אינם מכשירםי ני'ר שאיםנ‬
‫מדחלדת המים‪ .‬יבתח דר‪.‬יטב"א שרחה ראיה זי‪ ,‬מאשר לפשר בב' איםנםי‪ ,‬דאף‬
‫דשי להם שם מםי אינם מכשירים אם מפני ששי להם חירת איכל‪ ,‬אויכל איני‬
‫מכשרי רק שמקה אם מפני שסי להם שם לייי‪ ,‬אבל יחכר שמחמציים מןכחח הלחיח‬
‫שבהם‪ ,‬יסאנם שאר הראשינםי רשנים בעניז חיסיץ של ימ בציםי לא הבאיי אדהי‬

‫זי )ראה ספר הפררס דג‪.‬דיל לרש''' ס" קכט חיס' פסחםי שם אי"ז הל' ונסחםי ס"‬
‫ר‪ U‬יעדו( משםו שכאמיר איז ראהי מאיני מכשיר לאיני מחמץי ]יסי לדין לה'םך‬
‫דבר שמכשיר רשי לו חירח מיס לעניר הכשר‪ ,‬אס שי · לן גס חירח סיס לעניר‬
‫חיסיץ‪,‬‬

‫יבדי אפרםי סי'‬

‫ר' באה"ב שם‪.‬‬

‫חמב מק"י‬

‫ד!‬

‫בשיסז‬

‫של‬

‫דב אם‬

‫מחמץי‪ ,‬כדיז ששי לי חירח מים לענ!‪ ,‬סקיד_ אי שאין ראהי זסמם לעניז‬

‫‪71‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬חמזה‪ .‬ע‪.‬רי " ‪ .‬פרמ ‪ IJ‬ג במ" ‪"' ' t‬ס תסב · רכרכ ‪.‬ייי שם‪ -‬מה ·· שדבר‪· …‬מכחל שדכגר ‪ .‬במיס‬
‫לעבין · מקןי~ ועי'~ ' שו"ח מהר"ש מוהליבר ‪ -‬או"ח ‪.'.‬לס יא ‪ ,‬ובאריכה ‪-‬בשו"ח נובל'ייח‬

‫<‪ I‬ן " ח ' סי~ ב ‪ ' t‬ובחתימח הספר‪ .‬ןבשע " ת ח " א סיי צו ~·ןנחלק בין מים לדבר ‪,‬שבדיחן‬
‫מ! · ‪(i‬ס'‪o‬ב‪. .•. l‬‬

‫‪. . .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪•-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ ' ' .‬ומצ'בו שד! בעב'! ‪.‬זה הלכה למעשה הגאו! ר ‪ J‬דוד פרדו בספרו חסד'‬
‫דדו ‪ :‬על חוספחא ' סדר סהרונ‪:‬ו )בדפס מכת'" ·'ייס חשל"ז( בשלשה מקומוח‪.‬‬

‫תח'לה ‪ .‬במסכת מכש'ר'! ט " ג )עמ' קעח( · י· ז " ל ‪" :‬יעכ"ט · ‪,‬לט'ב!‪'! .. .‬ב · מ!‬
‫המשבה וב'! 'מהחיספחא ש'ש לב'צ'ם !'ד אוכל ולא · משקה‪ ,‬ואפ'?ו אסה'א‬
‫מגולגלח שגומע'! איתה ואפ" ‪,,,‬ח שאם חשובה ·משקה · לא ש"ד ב'הטימאה‬
‫לוא ' הפשר‪- ' ,‬וכל ‪ ,‬האומר ב'ז ' במחב'ח'! !'ב · בתוספחא · לא · ש"ך אא " כ ‪ .‬חשובה‬
‫‪.‬‬

‫ולא‪-‬אם · ה'א ‪.‬משקה‪ .‬זה " ב·· מוכח ובמתב " ם " ב יעוקצ'! וובהתוט' ש ם םייד‪.‬‬
‫‪.‬אוכל‬
‫‪.‬‬

‫רבפ"מ · לעלמא ‪ .‬כגו! בד'ג' ברכיח שהגומע ‪.‬ב'~ה ח"ב ‪,‬לברך ברכה אחרוגה‬

‫לכ"ע 'אע"ב דקי"ל ‪-‬דהשותה צריר רביעית לברר אחריו‪ ,‬מ"מ הגומע ביצה‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫רב'ע'ת " ‪ .‬רכ " כ ש ג'ת בובםכת טבר '' ' ם יי ב‬
‫")!עא שא'! גה ‪.‬‬
‫לברד "אחר'ו ‪.‬‬
‫צ'יד‪-. .. .‬‬
‫‪.‬‬
‫'‬

‫לערלם‪ .‬שי'‬
‫הובצ'ס' ‪.:-‬‬
‫‪.‬‬
‫רנד(‬

‫)עמ'‬
‫‪.‬‬

‫"טרפז‬

‫במימי ‪ ,‬עצמו‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫וכו'‬
‫‪.-‬‬

‫שהייה‬

‫זאיר‪- ,‬‬

‫מהבא‬
‫גם‬
‫‪' .‬‬

‫אינא ‪, .‬היכחה‬
‫‪-‬‬

‫בפ"ג ‪. -‬דובכש'ר'!‬
‫כדכת"‬
‫לע'ל ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫!'ד ‪ .‬אוכל ולא ובשקה ‪.‬‬
‫להס ‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫מצ'גו הכשר אלא ‪ .‬לאוכל'! ‪ .‬ילא לובשק'!‪".‬‬
‫דאל '; כ ‪ .‬לא ש"ך גהר הכשר ‪ ,‬דלא‬
‫‪.‬‬
‫ערקציו "ס "‪.‬כ ‪)-‬עמ ' רעז( ‪" :‬ועי' מש " כ‪ .‬ועיל ינו' להיכחי‬
‫רבשלשיית במסכת‬
‫'‪-‬‬
‫"‬
‫‪,‬‬
‫דבצ'ם !'ד ' ואכל א'ת לר ולא !'י משקה‪ ,‬הר"ג מןה מתג" דהכא )ב'צה‬
‫"‬

‫~‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫~‬

‫~‬

‫שבתבלה כור'( הכ' מוכח וב'צה אפ" בעררה מגרלגלת שגרובדיע ארתה 'ש לה‬

‫‪r‬ו ' ו‪e‬נול ‪ ,‬דאל יי כ ' א'ז"לה טוובאה כלל‪ ,‬דא'! שום ובשקה ובקבל טיובאה אלא ז'‬
‫משקןי‪ ,‬אבל בצ'ה םא אןי לה חורת אכול‪ ',‬הר' ה'א ' כוב' פ'רות ולוא בר‬
‫קדנלי ' סואמה היא ‪ .‬יכי' ‪ -‬זאפי' ' ודעת הראב"ד שם ()"יס) זכ"א שימ פירות‬
‫מקבל‪,‬ם טוובאה( לא אמר אלא בובי' פ"ות דרקא ובטרחסזל‪ ,‬הרצ'א וב'ובה'!‪ ,‬אבל‬
‫בצים ' א' לאי ו‪e‬נולא 'ב'דג ' מש'סא ד'אפ" ' תירת ' ובשק'ן ל‪,‬ת 'להר ' יןכ‪) ',‬כרי!‬
‫לזה מח"ס זבחי ‪ .-‬אפריס על מס " זחב'ם‪ ' ,‬בסטר תקג " ע '‪[:‬סש רלפ' ששובעת' ונ'‬
‫שבסתטק מרובע בצ'ה ובגרלגלת אם ח"ב ברכה אחרוגה‪ ,‬מאחר דל‪,‬כא רב'ע'ת‬
‫וכד'ז· הובשק'ן · היצרכת' ‪ ,‬וכתוב כן‪· ,‬דמכל הבך מתג"ח' מופח בהד'א דד'! אוכל‬
‫וש לה לוא דןי ובשקה רכדלע'ל‪ ,‬וכמה וב'ל' !ג'פ?' מטרמאה לעג'! ברכה רגם‬
‫זי‬

‫"‬
‫אחת‬

‫"‬
‫מהן"‬

‫‪.‬‬

‫יבעל‬

‫יכר~‪ · ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫זבחי‬

‫אפריס‬

‫כיין‬

‫לשלשת‬

‫הראיית‬

‫הב ‪ /l‬ל‪.‬‬

‫מהחס"ר רביצה קליפה ‪ .,‬לא הייבריה ·לענין ברכה אחרונה‪ .‬יעי' שי"ח‬
‫]ומיכח ‪-‬‬
‫‪,.‬‬
‫ה‪:‬י צבי אר " ח ס'י‬

‫ק‪N‬‬

‫"ומכתבי‬

‫חירה שס{‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫מכל הל‪,‬ן מבואר והר'א הלכה למעשה · שב‪J‬ז'ה ח'ה 'ש לה תירת ' איכל‬
‫לעבי!‪ .‬שערך'ם‬

‫)ברכה אחירגה ‪ · ,‬עגו' ‪!)"(.‬כהי'ב‬

‫תררארג' בסםר משגת עיבץ · שדן בשאלה זו וחוח ‪ –‬זהבר בפלרגתא ' דה"‬

‫רמ ן' ה ' שגררס נתן " כ מי בציים · מוכח ' רהןי‬
‫‪.‬ד‪.‬ב‪C‬‬
‫ןהראב "‬
‫‪.‬לתן "‪.‬כ‪. , .‬להיד ‪.‬‬
‫‪."'.‬‬
‫רמ"ה ‪.‬‬
‫‬‫ובשקר‪ .‬והראב " ד דלא גרס ·· בתר"כ מ' ב'צ'ם‪ ,‬ובוכח דס"ל דהרי אוכל‪ .‬ולכן‬
‫‪.‬‬

‫מט'ק ?הלכה ·ששי לה' !'י אוכל רובשקה לחרמרא‪ ' .‬רלא ירדת' לסיף דעתו‪ .,‬אם‬
‫הראב " ר · ההי אומר שלא גירסים בתי"כ מי בציים ‪ ,‬היה מיכח שא " ! לטעם‬
‫של שם ‪ ,‬לריי‪ . ,‬יה"ונ ע " כ ' וברשם דט " ל דהו' אוכל‪ .‬אבל מתוך שחיקתר שלא היתה‬

‫?‪7‬‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫לםג'י נ~ זי‪ ,‬מיבו לכל ‪ -‬שא!' להיב'ח כלםר‪ .‬רחבו שאף שלא גרס כו‪ ,‬מ"מ‬
‫םיבר שהטעם‬

‫המאיר במ' פ'חח בכיו גם לגב' מ' ‪'.‬נ‪r't‬נב י'חכו דס"ל דא"צ‬

‫לטעם זה‪.‬‬
‫דהוי‬

‫משקה‪,‬‬

‫שצריכים‬

‫אלא‬

‫שיטת‬

‫לבאר‬

‫רמ"ה‬

‫הדי‬

‫•דמוכח‬

‫דמכל · הבר משג"ח יבר"חיח מפירשיח היכ"‪ ,‬החם"ד דהי'‬
‫לימר דחבא דחי"כ פל‪,‬ג על חבא דמחג'ח'ו יהבר כר"חית[‪.‬‬

‫איכל‪.‬‬

‫]ידיחק‬

‫'''פע החי"כ‪,‬‬

‫א'בם‬

‫סיחר'ם‬

‫יאיל‪ ,‬ש" מקים לבאר‪ ,‬שדבר' הי' רמ"ה‬

‫זבדבריי‬

‫להיכחיח'י של החם"ד‪ .‬שמזה שמ' בנ‪''r‬ם א'בם מכש'ר‪t‬נ' מטעם שש" להם שם‬
‫לירו‪ ,‬א'ו עד!" להיכ'ח שב'צה ח '‪' 1I‬ד משקה ילא איכל בשאר ד'ב' החירד‪.‬‬
‫השמבה מיגה דבש דביר‪t‬נ' ב'ו השבעה משק'ו שמכש'ר'ם איכל לקבל‬
‫טימאה )מכ>שר'ו פ"י ‪(.‬ד"מ ימצ'בי נם דהי' איכל בשבח ‪,‬ט' ב ‪ m‬ליח דבש‬
‫שר'םקו מע'קרא איבל יהשחא איכל‪ .‬יאלי בזח'ם יעבב'ם מע'קרא איכל יהשחא‬
‫משקר‪ .‬הר' רשבש דביר'ם חש'ב איכל מחת'לה יעד סיף‪ ,‬אף לאחר שר'םקו‬
‫במסכת עיקציו םייג מי ‪ II‬א הקשה סתירה ון ולא‬

‫נדיים‪ .‬ואמנם הר"ש‬

‫תיץר‬

‫מדרי‪) .‬יכתב קשה קצת‪ ,‬ןלכאידה קשה טונא(‪ .‬רעי' תרס ‪ /‬כ'ונ םי א בד"ה איזי‪,‬‬
‫הרמניין‬

‫ובחיי‬

‫שם‬

‫יהךיטב " א‬

‫יבשסמ"ק‬

‫הראב"ר‪,‬‬

‫שנם‬

‫לעבין טימאה‬

‫הרי מ‪:‬זיבן שדבש דבוריס אף כשריסקי היי איכל‪ ,‬ןמ"מ‬

‫תשיב שמקד‪ .‬יגחלקי ב"ש יב"ה )עיקצ'ו שם( מא'מח' ש" על‪,‬י ד'ו משקה‬
‫לטימאה גרדיא‪ .‬וביאור הדבר‪ ,‬י"ו עפ ‪ II‬י מש"כ הרמב"ם )בםהמ"ש מכשיריו‬
‫שם( שז' משק'ו לטימאה הו מהלכה למשה מם'ב'‪ ,‬יקרא' אםמכחא בעלמא‪,‬‬
‫עיי ן‪.‬ש' וי"ל ‪ ,‬ובאמרה הללמ'‪/‬מ שדבש דבורים אעם"י שבעצמיתן היא איכל‬
‫כדמצ'גי לעג'ו שבח‪ ,‬מ " מ לעב'ו טומאה יהכשר תרשכ משקד‪ .‬יכמדימה‬
‫שבמשב " א עיקצ'ו שם הרנש" בסברא רז לפ' שכחב בזה"ל ‪" :‬אבל הבא )דבש‬
‫דביר'ם( חז'בו דלאי משקה הוא‪ ,‬אלא דהללמ"מ גזרה ש'דא‪ .‬משקה "‪ ,‬ימבאר‬
‫בזה הא דלב"ה כד' שדבש 'ה'‪ 1I‬לי חירח שמקה‪ ,‬צר'ר מעשה ש'רסקו‪ .‬ילם'"ז‬
‫מישובת קישית ה‪",‬ש הג"ל‪ ,‬וע"' עצי אלומגים הל ‪''' I‬טנ סי} קנח וכק"ך‪ ,‬וחי'‬
‫מהרי"י אי"ח שם מש"כ ל"‪ u,‬ב קושית הר"ש ‪] *.‬רראה שן"ח מהרי"ט ח"א‬
‫סיי ער שר"ח כנה"ג‬

‫שנת‬

‫קמה‪,‬‬

‫אי"‪n‬‬

‫סיו סו‪,‬‬

‫א ןנשן"ת צ"צ‬

‫שי"ח סנים מאררית‬

‫אן"ח ס'י‬

‫החדש‬

‫‪n‬‬

‫"ג‬

‫אבו הערזר‬

‫סיי כג‪,‬‬

‫כה{‪.‬‬

‫•‬

‫יאם ' כג'ם הדכר‪t‬נ' 'ש ופרש כו נם בעדח הרונ"ה דוע'מ"‪ .‬ד'‪1‬כ בצ'‪t‬נ' אף‬

‫אם אבמר שלשאר ד'ג' החירה 'ב'ש" איכל‪ ,‬מ"מ לעב ‪ r‬הכשר א' לאי דא'ח‬
‫להי בום לרר'‪ ,‬הי"א שהם בכלל מק בשם שמ' ‪'D‬רוח ה'י ככלל ‪',‬נ‪t‬מ לילא‬
‫שגחמעט; ‪n‬דכמח שש" ·להם שם לרר'‪ .‬ילכו לעג'ו שאר ףג'ם א'ו ללרובד מהכשר‪,‬‬
‫שהיא ד'ו מ""ד מהללמ"מ שאף דבר שש" לי חירח איכל מצ'גי שלעב'ו‬
‫‪,‬‬

‫הכשר תשיב משקה‪ .‬ועיו די רמ"ה כ"ג פ‪,‬‬

‫•‬

‫לפי חירוניהם‬

‫כי‬

‫רם‪.‬‬

‫יו‪ K‬ה‬

‫של "אחרונים‪ ,‬זן‪t‬ן‬

‫חובל‪ p‬יס‬
‫זסחירוזס‬

‫שפעמים‬

‫מ ‪xn‬‬

‫ואב"מ להאויך בזה‪.‬‬

‫יס‬

‫ו‪"J‬‬

‫חסינ‬

‫וק‬

‫ואיה‬

‫איכל‬

‫לפירוש‬

‫א יפהמ"ש והרמנ"ם עי'ן‬

‫שרבש‬

‫שריסקו‬

‫ום ‪ J‬יונם‬

‫חשוב‬

‫אחד‬

‫סובו"ש‬

‫חשוב‬

‫שונקה‬

‫רק‬

‫שמקה‬

‫‪,‬ש'""‬

‫והובעיו‬

‫עיקניו‬

‫שו"ח ודב"ז ‪ n‬ייז סיי פ"'ג‬

‫פו'ב‬

‫שם‬

‫רבברל‬

‫ימגן בגורים וג‪'"t‬ח‬

‫מייז‪.‬‬

‫לבגי סוונהנ‪,c‬‬

‫ב"ס‬

‫בדבריהם‬
‫משיחחרו‪.‬‬

‫סם‪,‬‬

‫‪3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ן‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ידע" ‪ I‬צ"ב רא'גי רימה לרבש שלעג' ‪ I‬טימאה יהכשו ש' לי ר' ‪ I‬משקה‪.‬‬
‫יאלי מ' ב'צ'ם אף שש' ' להם תירת איכל לעג ‪ r‬טימאה ‪ ,‬כתב הומ"ה שא'נם‬
‫מכש'ו‪t‬נ' ל‪J‬ב' שש' להם שם ליי'‪.‬‬
‫ונראה רמציגר‬

‫כן‬

‫הראב"ד‬

‫לדעת‬

‫הל'‬

‫טימאת‬

‫איכל‪,‬ן‬

‫ה"ד‬

‫פ"א‬

‫‪,‬מי‬

‫פ'וות מקבל‪ I ,‬טומאה יוק מהכשר גתמעטי מחמת שש' להם שם לי'‪.‬‬
‫‪m‬כוז‪'1‬י האחויג‪t‬נ' בדעחי רמקבל‪,‬ם טימאה בחיות איכל כע'קר ד‪'. D.‬ו ‪" 1‬‬
‫מרכה"מ שם חס"ד טהרית פ"כ ה"ב צל"" ‪ D‬סח'ס בסןגיא דר' חנינא‬
‫סג ‪ I‬הכהנ'ם ס" פא יעמיר' איר ס" ק'ט אית ג‪ .‬יאז'ל לטעמ'ה בבוכית לח‪ ,‬א‬
‫)מובא בח" הושב"א שם( שמ' פ'ויח שסחט ‪ I‬לשת‪ ".‬ר'ג ‪ I‬כע'קו הפר' ימבוד‬
‫על;ה‪ I‬ב;וא פו' העץ[‪ .‬ואע‪J‬ב'ייכ צו'כ'ם מ'עוט שמ' ‪J‬ב'ויח א'גם מכש'ו'ם‪.‬‬
‫]ידיחק לומר שהמע‪-‬יט הוא וק נביגא שאיםג מקבל‪,‬ם טי"א‪ ,‬רהי' זע‪-‬ה‬
‫בעלמא[‪ .‬הו' 'מינח שאף רבר שמקבל טומאה בתיות אוכל‪ ,‬צר'‪ ,‬מ'עוט‬
‫·ן‪..z‬אינו וככשיר‪ ,‬אף דלא הוי משקה לענין טימאה‪ .‬יראה ר"ש מכשיריו ס"כ מ"ג‬

‫בא"ר א' גמ' רמ' פ'וית שגפל לחיכ ‪ I‬מים מיכשו' ‪ I‬לקבל טימאה‪ .‬הר'‬
‫דס"ל רמ' ‪J‬ב'רית מקבל‪ I ,‬טימאה בחירת איכל וצריכ'ם הכשר‪ .‬יע" ב‪J‬ב"‬
‫על‬

‫רס"ג‬

‫הראנ‪//‬ה‬

‫התירה‬
‫דע"‬

‫עמ'‬

‫חס"ד‬

‫קצג‪.‬‬
‫‪J‬‬

‫וכ"ג‬
‫פ"א‬

‫מכשיריו‬

‫החזו"א‬
‫הוון‬

‫מכשיריו‬

‫ומכתבי‬

‫סיי‬

‫תירה‬

‫‪,‬‬

‫זו‬

‫סק"ן‬

‫מכתב‬

‫בדעת‬

‫מ"ו‪.‬‬

‫ויתכו‬

‫משים שלעג' ‪ I‬הכשר כתיב בחיהר מ'ם‪ ,‬וכילל גמי מ' ם'רות‪ ,‬רר‪".‬א רלאי‬
‫משים דמ‪t‬נ' חשיבי משקה מכש'רים אלא רכל שש' על'ו שם מים ‪,…‬שכמ‬
‫הר"ה מי ביצים‪ .‬ילכו צרכיים מועיט מייחד שאיגם מכשירםי‪ .‬לםי שיש להם‬
‫שם ליןי‪) .‬יע"י רש '' ' כ " ג יט‪ ,‬ב בד"ה שבילוש‪ ,‬וננחת עני שם עוכ' קנ‪,‬ז‬
‫חיסםיח העזרה )על חי"כ( םושח שסיג' רש' פרשה '‪,‬ח יבמ' גפחיח פרפר ‪[.‬ס‬
‫כניס‬

‫ואם‬

‫הדברםי‬

‫א‪r‬‬

‫גי'‬

‫תרמ"ח‬

‫'בתז"כ‬

‫סיתרת‬

‫המשנירת‬

‫והבדייחות‬

‫שבצ‪-‬ה ח'ה מקבלת טימאת איכלי ‪ ,I‬לפי שבאה מחמת אוכל‪ ,‬ומ"מ רן‪",‬א שמימיה‬
‫מכש'ר' ‪ I‬אי' כל‪ I ,‬לקבל טימאה כמ פירוח‪ ,‬א' לאו ראיח להי שם ליו'‪ .‬ולכ ‪I‬‬
‫הוצרכה הבר"חא להשמע‪-‬גי שב'צם" שטרפ ‪ I‬במימ' עצמ ‪ I‬לא ‪.,‬כשרי‪; .‬לפ'ייז‬
‫אף לרעת הומ"ה לעניך שעורים יו‪/‬ל שבציה חיה דיבה כאיכל וכפסק החס"ו‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪'1‬ש להוס'ף דאף שגתברר רשעיר בצ‪-‬ה ח'ה בכזיח‪ ,‬מ"זב גראה שגמע‪-‬ת‬
‫בציה חית הרי היא כשתיה ולא כאכילה‪ .‬ונפ"מ לענין צירוף שהיות‪ ,‬רבעינן‬

‫מחח'לת גמע‪-‬ה יעד רספה כר' שת"ת רב'ע'ח ילא כר' אכ'לח פרס‪ .‬ורא‪".‬‬
‫•‬
‫לכד‬

‫מגזבע‪-‬ת‬

‫חמ ‪r‬‬

‫מחיי‬

‫בכדי שחיית יניעית‬

‫שרעורי‬

‫בכז'ח‬

‫)רסב"ם חו"זב ‪"!! D‬‬

‫ה"א(‬

‫)רמב ‪ II‬ס מאכ"א פי " ד ‪(.‬ם"ה וראה ביארח הרבד‬

‫ומצטרף‬
‫בשי"ת‬

‫דוב " ז ‪" n‬ה ‪ " 0‬קמה‪ .‬ה"ה בענדי גמעית בציה י " ל רבע"נן מתחלת גמעיה ידע‬
‫סופה כד' שת"ח רבעי'ח‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫‪74‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הוב משה ציירלא‬

‫‪.‬‬

‫שתי הערות בהבנת דברי הגר"א‬
‫נעניו‬
‫באתי בזה להציע‬

‫לימוד‬

‫שגי תקיני‪-‬התנהגןת‬
‫•‬

‫‪'.‬‬

‫תורה‬

‫תירה‪,‬‬

‫ללימדי‬

‫•‬

‫מה שבלע"ד‬

‫הם‬

‫טוינזם בהבנת דבוי הגר"א‪ .‬ראשית‪ ,‬מה שנוהגים הרבה ללמוד ב"קויאה‬
‫דוממת‪ ",‬בלי לבטא בשפת‪.‬יים‪ ,‬נראה שהם מפסדיים בזה שכו מצות לימוד‬
‫תורה‪ ,‬אשר "הרהור לאו כדיבור דמי"‪ .‬ויבואר שזה מוסכם גם לדעת הגר"א‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הנ;חג הנפסד של חיטוט באף ואוזן‪ ,‬והא אסור נעת תפלה ולימדו גם‬
‫דלעת הגר"א‪.‬‬
‫ונציע‬

‫את‬

‫דברינו‪.‬‬

‫בשו"ע‬

‫סימן‬

‫אן"ח‬

‫סעיף‬

‫מ"ד‬

‫'ד‬

‫כותב ‪:‬‬

‫"המהרהר‬

‫בדברי תורה אינו צריך לבךר )ברכת התורה( עכ"ל ומבאר המשנה בחהר שם‬
‫בס"ק ה בפשטןת "רהרדהר לאי דכיבור דמי"‪ .‬בבאייר הגר"א שם )יכ ‪ II‬כ הס"ז‬
‫•‬

‫שס(‬

‫הקשה רדברי השן"ע‬

‫סותךים‬

‫הנאמר בסעיף‬

‫את‬

‫ג' "הכוחב בד"ת‬

‫אע"פ‬

‫שאינו קורא )בפה(‪ ,‬צררי לברד"‪ .‬אמנם כאן‪ ,‬חוץ מהעדמת הסהירה‪ ,‬לא באר‬

‫הגר"א דעתר‪ ,‬אבל בס"ק ס' כתב בצורה ויתר החלטית "וכבר כ' שם דאינו‬
‫נכון"‪ .‬נימוק לדבריו‪ ,‬מפורש 'בד בריר‪ ,‬לא קבלנו‪ ,‬וק בספר "דמשק אלעיזר"‬

‫)ביאור לביאור הגר"א( )שנת תרכ"ח(‪ ,‬באמצע ביאורו לס"ק ב' כתב ‪… :;,‬‬
‫אמנם רבנ; אינו מסכים‬
‫מצות‬

‫לימדו‬

‫דמברכין‬
‫"דוברת‬

‫דכתיב‬

‫מקדום ‪" 1‬‬

‫לדין השו"ע דמדוע ייגער תרהוו דתרוה‪ ,‬דמקיים‬

‫והגית‬
‫עכ"ל‪,‬‬

‫בס" ';'"דברםי ו‪ ,‬ז‪,‬‬

‫)בו‬

‫יומם‬

‫כלומר‪,‬‬
‫כמביאר‬

‫ולילה‬

‫שינם‬
‫ביימא‬

‫שתי‬
‫יס‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫היושע (‪,‬א‬

‫מצוות‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫את‬

‫ומדברי‬

‫משאר‬

‫המצוות‬

‫הדאורייתא‬
‫נבאיים‪,‬‬

‫של‬

‫"יהגית"‪,‬‬

‫זוהי מחשבה‪ ,‬עוד לפבי שנעמיק הלאה‪ ,‬נקבע כעת קו‪ ,‬שגם לדברי הגר"א‪,‬‬

‫הלודמ בהרוהר בעלמא‪ ,‬יךר מדמרגת דאורייתא להיות רק מקיים מצוה מדרבנן‪,‬‬
‫כל עביבו של הגר"א ר~א רק להחמיר בבושא של אמירת תכרב התוהר‪ /‬שגם‬

‫על מצהר דמרבנן של "והגית‪ ",‬שי לברך‪.‬‬
‫)על עצם חודישו של הגר"א‪ ,‬לבאר "והגית" שרא מצוה שבלב‪ ,‬כבר‬
‫פקפק עוור השולחו על או;'ח מ"ד ס"ק " עיי"ש‪ .‬על הסתירה בין דבדי השן"ע‬
‫בסעיף ג' לסעיף ‪:‬ד עיין בפמ"ג‪ ,‬וגם בנשמת אדם כלל ט ס"ק ד הביא שלושה‬
‫•‬
‫תירוצים עיי"ש( ‪.‬‬

‫כעת נבאי דברי הפוסקים המחליטים שהלודמ בהרהור הפסרי את המצוד‪.‬‬
‫בסדיור רבי עיקב עמדן דף ‪ ,96‬ס"ק יב‪ ,‬כתב "יזהר לר~צאי בשפתיו ולהשמעי‬
‫לאזבוי כל מה שלרמד ‪ …‬וכשלודמ רק בהרהור ריכול בדבור‪ ,‬אינו יוצא דיי‬
‫חובת מצות תלמוד תורה‪ ,‬כמו שאיבו ויאצ )בברכת המזון‪ ,‬קריאת מגילה(‬
‫וכל מצוה התליוה בדובר‪ .‬רק כששומע מהמדבר )כי שומע כערבה(" עכ"ל‪,‬‬

‫בוש"ע הרב בעל התביא‪ ,‬הל' ח"ח סוף פרק ב‪ ,‬כתב "וכל אדם צררי‬
‫לזיהר לר~ציא בשפחוי רלהשמעי לאזבוי כל מה שלודמ ‪ …‬אלא אם כן בשעת‬
‫עיין להכדי דרב סתיך דבר‪ .‬וכל מה שלומד בהרד~ר לב‪,‬ר ראפשר לו ‪.‬לר~ציא‬

‫‪75‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בופפתיר‪ ,‬יאירב רוכצאי‪ ,‬איני יצוא בלימיד זה מצית ילדמתס " איתס‪ ,‬רכמ"ופ‬
‫"לא ימיופ ספר התירה הזה ספדי"‪ .‬עכ"ל יהבאיר ראהי לדבריי מברכרת ט"י‪:‬‬
‫שיראל ז ההיא בדברי תיהר ‪ ,‬כתיב" עכ"ל‪.‬‬

‫" והכתיב הסכת‬

‫עיד מביאר מןקרר בופ"ס ‪ .‬בערייבין ב"ד‪ .‬כל הגירס בלחשיה‪ ,‬לסיף מופכל‬
‫תלמידר )עיי"ופ(‪ .‬יהייח ופמפישו באברת ג "כל הופרבח דבר אחד משמחבי‪,‬‬
‫ין יופרוכר‬
‫מעלה עליי‪ .‬הכחרב ופהיא ‪.‬מחחייב בבפופי‪ ,‬ופבאמר ‪" .‬רק‬
‫‪'.‬‬

‫נפופך סוא‪ ,‬פן ' חופכח את הדברים ‪",‬ז הרי הלידמ בציהר שולביח הגירמח לי‬
‫לופכיח במהרה‪ ,‬מזנחי ערכה ופל תירה‪ .‬יממילא‪ ,‬חז"ל באן איסרים‪ .‬יכך לופיבם‬
‫•‬
‫המפורופ באבות דרבי בחן‪ ,‬פרק נט‪" ,‬הבגחור בלילה יאונו רפתח פדי בד"ת‪,‬‬
‫•‬

‫ואוי• לו ומוטב לו ופבהפכה לו ופלייחו ופל אמו על פגיי ולא יצא לאויר הועלם"‪.‬‬
‫•‬
‫והענין‪ ,‬כי הופעה גורמח לו ללחוופ לימדר‪ ,‬בגלל השיניס ופבביח אז‬
‫ציוו חכ'ל לכל קירא כדומיד‪.‬‬
‫•‬

‫ראעפ"כ‬

‫•‬

‫ימפירופ‪ .‬בזהר ח"ג דף ק"ה‪" .‬מאן דאמר לדא בעיא מלין לאפקא לון‬
‫ולמעדב קלא כהר‪ . ,‬חפיח ריחיה ‪ …‬דהרהיר לא עבדי מ"י‪ .‬אבל לכחר דאפיק‬
‫ממימק ההיא מלה אחעניד קלא יבקע אייריז זרקע'יז וסלקא לעילא ואחער‬

‫יוכאז דאפיק מלה קדשיא מפימק מלה דאירייחא‪ ,‬אחעבדי מגיה‬
‫מלה אחרא ‪….‬‬
‫•‬
‫•‬

‫קלא ‪ .‬יסל‪,‬ק לעלא יאחערי קדיופי מלכא עלאה ימחעטריו ברשייה‪ ,‬יכדיו אופחכח‬
‫חדיוחא לעילא יתתא"עכ"ל‪ .‬ידוע יופ על הצואת ‪ .‬מרפמהי דבר )ריח מהפה(‬
‫‪.‬‬
‫נזהר ‪ K"n‬דף ד‪:‬‬

‫‪ .‬ובכו‪u ,‬סף גול םופטוח הגמתח דלעיל‪ ,‬דוברי השו"ע בסימו מ"ז‪ ,‬דונרי‬

‫הפוסקים ‪ ,‬יופ לבו לכאר ופגס לדברי הגר"א ‪ ,‬חרבה גמירה לבטא כופפחיס‪ .‬רכך‬
‫לופרבו ככיאר"‪ ,‬לספר מופלי פרק·ג פסרק ‪" ,3‬כי אם לניבה חקרא‪ ,‬כיבה האו‬
‫הבבח דבר מחוך דבר‪ ,‬יצר" לקרוא אוםח בפה ‪ …‬רע"י קרתאי החכמה כפה‬
‫יגלו דקחקהי יםרטק יזהר "כי •אם לכיבה !ר‪'lC‬קת‬

‫•‪.‬‬

‫בסכם הערה זו בדברי רמח"ל )דדו ה‪ :‬הלק ד פרק כ( אופר שיבם בחיהר‬
‫ב' ענונים‪,‬‬

‫; ‪,‬ההגוין‬

‫)לפי‪ .‬הבנתן‪,‬‬

‫זוהי‬

‫עבין ניטיר כשפתיס(‬

‫וההשכלה"‬

‫‪,‬כל‬

‫צד קובע ברכה לעצמי‪ ,‬ע'ריו ופם באיןר געימות דבריי‪ . .‬והם כולם מכוססים‬

‫על דברי האריז~'ל‪ ,‬ופער המצרוח‪ ,‬פרופח ראתחבו‪ ,‬ששי חפק" ופובה לקריאת‬
‫כ"כ( ותפק" ופרבה להבבח התר"‪ .‬רלכו‪ ,‬באמר‪,‬‬
‫התררה )ואפילו‪ .‬בלי הבגה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫אע"פ ופמבהג הקראיה כקול מאיט את קצב · הספק‪ ,‬עדיף כך ויזכה סכ"ס למצרה‬
‫דאררייתא‪ .‬ואף ופאיו למעט כערט הגעלה ופל גתיגת זמו להבבה בערמק‪,‬‬
‫לבצע אא"כ ופרסגויס בהרהרריס‪ ,‬שי להתחיס לזה כ‪: I‬כ ‪ ~ r:‬התיהר‪,‬‬
‫ופא"א‬
‫•דבר‬
‫•‬
‫•‬
‫‪.‬ולא‪ .‬כצעם ‪ .‬הובציה ופל לירוכד תררר‪ ,‬ופהוא הקריאר‪.‬‬
‫•‬

‫ב‪i‬ות בנרא לבקדוה הופב"‪ .‬מיבא בופו"ע או"ח טיובו צ " ב טעיף ז ‪" :‬מקםו‬
‫מטיבף ' היינו מקווב;ח ' המכוסיו באדם‪ ,‬לפי ופשי ופם מלמרלי זע'ד‪ ,‬יכז אם חיכך‬
‫בראופ‪ .‬הגה‪ ,‬ולכו' אטרר ליגגו כובקרמית אלר בופעה ופעימדים בחםלה אר גווסק‬
‫בתורה‪ . ,‬רכן כצואת האוזן והאף‪ ,‬כי אם ע ‪ II‬י בגד"‬

‫עכ ‪ II‬ל‪.‬‬

‫כותב המשנה ' בחרה‬

‫ס"ק ‪.‬ל ‪" . :‬י‪.‬דגר"א ' י מיקל בזה יכ"כ שער תשיבה בשם מיר יקציעה"‪ . , .‬על סמר‬
‫דהבריס הללו‪ ' ,‬שי‪ .‬ובקיליס ‪ .‬בזמו ופהם ופיקעים כעייו הליומד‪ ,‬יהדייס עסקביית‬
‫‪76‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הו‪ ,‬לחטט באף יבאי‪,‬ז‪,‬ן מתיך "עצבבית‪ ",‬יהם מסתמכים על דברי הגר"א‪.‬‬
‫בקדים יבמאר שהאדיבא שהדירית מקפדיםי ייתר על בקייו‪ ,‬יש בדבר בגלל‬
‫"כי את כל מעהש האלקים 'יביא במשפט‪, ,‬על כל בעלם ‪ …‬זה רר‪.‬ק בפבי חברי‬
‫יבמאס" )חגיגה (‪.‬ה יפרש"י "קצה דעת חברי‬

‫ברכר" ‪*.‬‬

‫ביסף על כך‪ ,‬שי ‪,‬עיו‬

‫חיליל '‪,‬ה‪ ,‬אשר אחד שיגג יאחד מזדי ‪.‬כחיליל '‪,‬ה זה בירם זלזיל לת"ח בעיבי‬
‫אחרים‪ .‬ימפירש בשבת קי"‪.‬ר "כל ח‪r‬ז" שבמצא רבב על בגדי חייב מיהת ‪•..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כל משביאי‪ ,‬אהבי מית'!‬
‫אבל יאמרי‪ ,‬סכ"ס הגר"א התיר ! הכה יבראה‪ .‬בביאיח לסעיף זה מביא‬
‫הגר"א ·מקור המהרי"ל )מנהגי מהרי"ל דף ‪ (61‬מב"מ ק"ך‪ :‬והסיר ה' ממך כל‬

‫חרלי‪ ,‬זה צראתהאיזו הואף‪ ,‬יהיסיף על זה הגר"א‪" ,‬יאיבי ‪,‬בראה"‪ ,‬בלי' לבמק‬
‫)שלא בכתב ע"י הגר"א( םייק מסביר דא'~כ ‪.‬ציטךר האדם‬

‫למה ‪ ..‬במעשה רב‬

‫להתרחק‪ ,‬ו‪ ,‬אמרת מו צראה זר‪,‬‬

‫רכ"כ דמשק אליעזר ‪.‬בכיארח ‪.‬כאו לבאירר‬

‫הגר"א "יצטרך להתרחק מלפביי כמלרא עיביי"‪, ,‬רמלשרבם של ‪.‬שבים אלר‪ ,‬בררר‬
‫שכיררבר לצראה שהיא ככר במצאת מחרץ לגרף‪, ,‬רלא מדרבר‪ ,‬על ‪,‬ציאה שעדייו‬
‫תריך הארזו הואף‪' ,‬ריש להביא ‪,‬לזה ראיה מתרך גרף ‪.‬לשרו הרמ"א‪ ,‬בהתחלה‬
‫הרא‬

‫את‬

‫ארסר‬

‫הגניעה‬

‫כמקימרת‬

‫המכרסים‪,‬‬

‫ראח"כ‬

‫מרסיף‬

‫"רכו‬

‫בצראת‬

‫הארזו‬

‫רהאף" רהרי דכר‪ ,‬זה בכלל‪· ,‬כבר כרבשא של הדיו ן אלא פשיטא שמדרבר אחרי‬
‫שמרבח כחרץ על הרצפה אר על מטפחת‪ ,‬אכל לרמר שמרתר לבגרע כפבים האף‪,‬‬
‫היאך יעלה על הדעת‪ ,‬רכי זה מקרם פחרת מטרבף משאר מקרם מכרסה שבגרפר ן‬
‫אלא רדאי שאיסרר זה כעיבייהיר ערמ‪,‬ד רלא כזה התיר הגר"א‪ ,‬רגם על המקרר‪,‬‬
‫המדר‪.‬י"ל‪ ,‬על גיקרי של אף מברזל שי לרמר שכדרררת ההם היר ברהגםי לבקרת‬
‫לכל אררך האף‪ ,‬מלמעלה עד למטה‪ ,‬רלהשליך ארצד‪ .‬רככו כל השאלה היא‬
‫רק בבגיעה בצראה כשהיא בחרץ‪ ,‬רלא על עצם החיטרט כמקרמר הפבימי‪ ,‬יגם‬
‫זה כלרל בדברי המשב"ב ררק חלק זה בלבד היתר‪,‬‬
‫אחרי שעלתה סברא זר‪ ,‬מה רבה הבאתי למצרא מפררש כך במרר רקצעיד‪,‬‬

‫כסימו צ"ב ‪" :‬יבראה לי פשרט שלא בפסלר הדיים אם בגעי בלחירת החיטם‬
‫בדרך ‪-‬השךכתת‪' ,‬כירו דאררחייהר בהכי‪ ,‬רלא קפדי עלה' איבשי כרלי הא'‪- ,‬איו‬

‫צרדי להפסיק בתפלתי לחזר אחרי מים לבקרתו ממבה‪ ,‬אבל אם בגער בציאת‬
‫הארזו‪ ,‬ב"ל דשי לחרש להצריכו בטילה לתפלה‪ ',‬ילא משים דשם צראה כגריס‪,‬‬
‫‪,‬אלא דלא גרע מבגע במקרם המכרסה‪ ,‬שיש שם מלמרל‪ ,‬זעיה‪ ,‬דמיקרי מקים‪,‬‬
‫הטברפת‪ ,‬כל שכו בצראת הארזו דאיכא תרתי‪ ,‬רמאיסא טרבא" עכ"ל )רדבריר‬

‫‪~.‬המשך "משא"כ בחרטם דמיגלי‪ ",‬כררבתר· צראת הח‪,‬רטם" שלפעמים בילט מבחרץ(‪:,‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫;ערד שי בשר"ת תמםי דעים לראב"‪,‬ד מהדררת רב קאפח‪ ,‬סימו כג דף פ"ג‪,‬‬

‫שהברטל מים אחררבים ראח"כ בגע בכרתל‪ ,‬צרדי שרב ליטרל דייר‪" ,‬פו גנע‪,‬‬

‫‪:,‬‬
‫ג‬

‫‪..‬‬

‫'‪,,: '.',‬‬

‫~‪.-.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫למרות אזהרת חז"ל על 'האסור "‪,‬הרק לפבי חברר ונמאס" ישנם מקלירם בזה‪ ,‬הן ברשות'‬
‫‪.‬‬

‫!‬
‫"‬

‫הרביס‪ ,‬הן כבית' הכנטת‪.‬‬
‫בהנהנה‬

‫נפסית זו‪,‬‬

‫‪-.‬‬‫של מלעה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫אשר‬

‫הערת‬

‫‪-‬‬

‫מן הראוי סמורי הלכה ירבניס יזהירו‬

‫עלהי‬

‫‪..‬‬
‫העיור‪,‬‬

‫הזהירך חז"'ל‬

‫_‪~-.‬‬

‫‪..‬‬

‫שיש לון‪.‬ת‬
‫‪-.‬‬

‫‪.. -‬‬

‫עלהי‬

‫את הזיבוי לא‬

‫את‬

‫הזין‬

‫‪..‬‬

‫להכשל‪,‬‬

‫לטני בית יין"‬

‫_‪_ .‬‬

‫_‪t. . .‬‬

‫‪TI‬‬

‫‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪I‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.‬‬

‫‪I‬‬

‫ברזק " ‪ .‬וז"ל שזה בחשב מאוס‪ .‬ושי לומר שבחרוח אחרוביס הללו‪ ,‬ש‪I‬כקפי'‪t‬נ'‬

‫‪,‬‬

‫לע בקיית‪ ,‬גס צואת האף והאוזן "‪I‬כדאס"‪.‬‬

‫‪I‬‬

‫ובסכס בדברי‬

‫ר‪I‬כח " ל‬

‫)דר‪,‬‬

‫ה‪:‬‬

‫חלק ‪.‬ד‬

‫פרק‬

‫ב‪,‬‬

‫אוחת‬

‫אחרי תאיורו‬

‫המעלות הר‪I‬כות של לרמוד התורה‪ ,‬עיי"ש( "וכיין שכן‪ ,‬ודאי ששי לו לאדס‬
‫לירוא ולרעוד בעסקו בעב ‪ . r‬הזה ‪ .. ,‬ובכלל בזה שלא שיב בקלות ראש‪ ,‬לדא‬
‫יבהג שוס ‪I‬כבהג בזיון‪ ,‬לא בדבר‪i‬ז' ולא בספ~ה‪ ,‬ודיע לפגי ‪I‬כי ד~א עומד‬
‫ו‪I‬כתעסק" ‪) "…‬עיי"ש עוד( עכ " ל וגלע " ד שבכלל דבריו הבקיון באצבעותיו‪ ,‬מה‬
‫שהאדם לא עישה בפבי רכותיי או חשובי עולם‪ .‬וכחב האר" " ל בשער הכוו ‪ U‬ת‪,‬‬

‫דף ג ‪" ,‬סאר הזה<ווכו" מייר על זה"‪.‬‬

‫‪I‬‬

‫גבזיק ‪r‬‬

‫ובאגרוח חזון אשי‪ ,‬סי‪I‬כן ‪.‬ד כחב שאי‪-‬זהירות בפרם זה היא גרמא‬

‫של‪ K‬מצליחים בלזביוד התורה‪ ,‬בי! בחפשיה והבבה‪ ,‬ובין בזכחן וש‪I‬כירת ‪I‬כה‬

‫שלמ‪.‬ד וכן ‪1‬כ'‪!l‬כשר בשו"ע סי‪I‬כ! ד סעיף ח'" "ו‪I‬כי שעשה אחח ‪I‬ככל אלר_ ולא‬
‫במל ‪) .‬דייו(‪ ,‬אס חלמי' חכס האד‪ ,‬חלמודו משתכח" )והוסיף על ןס "פלא ייעץ"‪,‬‬
‫ע " פ חעביח כ‪ :‬שאע"פ שלפעמים לא כא עובש זר_ ר~א גבלל שדעשים לו בס‬
‫ומנכ ‪ r‬לו מזכויותיי‪ .‬כלומר ‪ ,‬יוכל להיות שלמראית עיבי ‪ U‬אי! האדס שוכח‬
‫לימודו גבלל זד_ אכל בסיכומו של דבר‪ ,‬מקמע‪t‬נ' לו מן ‪ .‬שאר מצוותיי(‪ .‬ולכ!‬
‫ראוי לכל ירא שמים להחמיר‪ ,‬ולהיגמל ממבדג‪ .‬זד_ כי בלע" ד שגם דג‪.‬ר"א‬
‫כך‬

‫סביך‬

‫אזוית‬

‫חרסיט‬

‫בפגימיות‬

‫גם‬

‫החזטם‪.‬‬

‫יבן‬

‫משג"ב‬

‫עךןה"ש‬

‫הביבן‬

‫בדבריו ‪.‬רק היתר מסוים הב"ל‪ ,‬ותו לא‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪,‬‬

‫אנן‬
‫תירה‬

‫פןנים‬

‫לבל‬

‫מהרה" ג‬

‫מי ישש תחת‬
‫הרב‬

‫יינה‬

‫י'ן מבבתים‬

‫מרצבך‬

‫זצ"ל‪,‬‬

‫אן‬

‫חי'ןשי‬

‫להתקשר‬

‫עם '‬

‫הח"מ‪ .‬אני ננשים להיציא ספר זלכרי של הרב מרבצך זצ"ל‬
‫ילכו איספים כל בבתיי ימכתביי‪,‬‬
‫בשם המשפחה‬

‫צ‪ .‬ד‪ .‬מרצכר‬

‫רח' צבז ‪5‬‬
‫בני‬

‫‪78‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫ברק‬

‫‪51527‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬
‫ד"ר צבי ביברפדל‬

‫••‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫נמריי ‪ -‬אמרפל‬
‫על הפסוק "הרא ההי ' גבןר צדי לפני "'ה )בראשית י‪ ,‬ט( אמך התרגים‬

‫ירושלמי "היא היה גבר בצידיא בחטאה קדם הו יהיה צייי בני אבשה בלשיבהו ‪l‬‬
‫יוכאר לרךר‪ .‬רהיקי מך ניוי שרם יואבוק ברניי ונוסיו" עכ"ל‪ .‬לפי התרגים אכן‬
‫נמריד רצה שכני דירי עיזכי את קכלת אביתם שקכלי משם אשר קיבל מנה‬
‫אכיי מאדם הראשין את האמינה כרברא עילם ית' יכן שש מציית )משבע מציית‬
‫בני נה חיץ מאבר מן החי( אשר אום הראשין קיכל מדכיני של עילם ב"ה‪.‬‬
‫נמריד רצה להשפיע על בבי דידי שימירי דת זה כדתי של נמריה דתי של‬
‫צייר אביש‪ .‬יזה כעין דכרי הבכיא הכקיק ‪,‬א) ז( "ארים יבירא היא ממבי משפטי‬
‫ושאתן‬

‫‪,,I‬‬

‫יצא"‪.‬‬

‫יעיין פיריש ר"ע ספירני על חטא דיר ההפלגה שרצי לעשית להם "שם"‬
‫כמי שנאמר "יבשעה לבי שם " )כראשית יא ‪ ,‬ד( שכי ‪i‬בתם היתה שהעיר יהמדגל‬
‫יהוי מרכז ועלם‪ ,‬יוי‪/‬ל "נעשה שם ענייה זרה שתהיה בגמדל ייצא בכל המין‬
‫האטיש יכי' שתחשכ אלתי האלהים אצל כל כבי אדם יאליה דישרי כילם יכי'‬
‫ימלור צל כל מין האנושי רכך' "‪ .‬אכן זה היה נימי במריד ‪ ,‬יכן ‪ ,‬מובא‪,.‬בםיךש ‪ II‬י‬
‫ ‪. .‬‬‫‪.‬‬
‫'"‬
‫)שם י‪.‬ד א( כשם מדרש רבה "אמרפל היא במריד'! יכן בתרגים ייבתן בן‬
‫עיזיאל שם "יהיה כיימי אמרפל היא נמריד דאמר למירמי אברם לבירא"‬
‫יכן מיבא כעיריכין גב‪ ,‬א אמרפל היא במדיד יבמריד היא אמרפל‪ ,‬עי"ש‪.‬‬
‫הובה לפי ההיקרים אמרפל ד~א שבקאר המירפי אי אמירפי כלשינם אשר‬
‫מצאי ממבי ספרי רחקםי יהיא איסף היקים של המירפי‪ .‬לפי זה מיבבת‬
‫התגבדיתי של אכרהם אכיבי לבמריד‪-‬אמרפל שרצה להמיר דתי של רכיבי‬
‫של עילם בדת אבישי שלי‪ .‬יעיין בפישר'''‪ ,‬בראשית " ח ‪ :‬להרית גביר ‪-‬‬
‫להמרדי כל הטילם על הקב"ה בעצת דיד הפלגר‪ .‬ישם " ט גביר צדי ‪ -‬צד‬
‫דעתן של בריית בפיי ימטען למ"ר במקים‪ .‬לפני ה' ‪ -‬מתכיין להקניטי על‬
‫פניי‪ .‬על כן יאמר ‪ -‬על כל אדם מרשעי בעזית פבים‪ ,‬יידע דביני ימתכיין‬
‫למריד כי‪ .‬יאמר זה כבמריד גכיר צדי‪ .‬יכן שם כמדרש רכה‪ .‬יכעקכית רב‪.‬תנדיתי‬
‫של אכרהם אכיבי כלפי אמרפל‪-‬מברי‪.‬ד חיקיי דותי‪ ,‬כד גכהר התגבח‪ m‬של‬
‫מארפל‪-‬במריר בגד אכרהם אביבי יהפיל איחי לכבשן האש‪ .‬ילכן בקרא אכרהם‬
‫אכיט בשם אברהם העברי ‪ -‬שכל העילם מצד אח‪,‬ד ממשלחי של אמרפל‪-‬‬
‫במריד ירק אברהם אביבי מדצ אחר שהחנגד למלכיחי ילחיקיי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫‪19‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫השםתתפים נכ לדיך‬

‫‪.‬‬

‫זה ‪:‬‬

‫• '‪-‬‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫הרב רפאל אייערב‪,‬ן שעלבםי‪ ,‬ד"ב אלירן‬
‫הרב די ‪ t‬הד קיפרמן‪ ,‬מכללה ירישלים‪ ,‬בית רגן‪ ,‬ירידן‪;.‬לים‬
‫יצחק אמתי‪ ,‬עצמיבה‪ ,‬חבל קטיף‪ ,‬ררצעת עזה‬

‫ירשולםי‬

‫הרב קלמן כהבא‪ ,‬רח' פבים מאיחת ‪,9‬‬

‫‪-‬‬

‫פררפ' לרי‪ ,‬רח' בית רגן ‪ ,46‬ירישלםי‬
‫•‬

‫הרב !!רהי כרמל‪ ,‬רח' בית יגן ‪ ,94‬יחשלים‬

‫חד מצגר‪ ,‬הד' אבן האזל ‪,15‬‬
‫‪. .‬‬

‫•‬

‫ירושלים‬

‫הרב מהש צרראיל‪ ,‬הד' בית הלל ‪,13‬‬

‫בבי ברק‬

‫"דר צבי ביברמל‪,‬ן ‪6582 De Vimy, Montreal, Canada‬‬
‫•‬

‫‪,.‬‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫‬‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫!')קךו‬

‫סטזת‬

‫במאמרי של 'ר מאיר ירדנר בגלדין תמרז השמ"ב דח‪t‬למז בטערת עמ'‬
‫‪ 51‬יעמ' ‪ 52‬רעם הכרתב יהקיארים הסליחד_‬

‫‪-‬‬

‫‪80.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)