אתר דעת -מכללת הרצוג
ד
,
ינרב עת מיצא יאיר .עו",יד"י
יסד
u.ל
יצחק
ם רגנל …
ב.וייער
א ד.,בr .ר ……rראר
בתוכן:
תשיבה כהתחשרית Iהרב יעקב ליסשוי .
•
•
•
1
זבי הרסמז !ז"ל ·
•
•
4
•
•
•
7
בעיית הלכה במלחמת ..שלרם הבל" 1 "".יב וישע בייבייס •
19
•
30
דגו כי יב IIלישה 1
הרב נ 11
לכתד אחרי ברמבר 1יצחק IIמתי .
•
חיל" רהבחת תפיל,ז 1סרי'ם .11ס .אביהם ·
•
עיובים בפיריש הוב ש"ר הישר בהלבות קרבנות 1
הרב מרוכ י ברייאר
.
.
.
בעבין עמויה לפבי עשרי מציה -
.
.
,
·
•
, 39
•
הרב חיםי IIררי ל,פשוי •
47
•
50
ס ' בפ ש חהיים .זבהריית קביגסביג Iאבהרם ה ל יי ז'Iי ש א .
53
על מקימם של סיי :אמבין
יעקב שסרבסול •
1
,
•
•
ת למי די י ש יבה בהדלקת ביית חברנה 1ש מאול ריד ·
57
•
•
בםייר יוישז-ם טבת תשזביינ
:זכיי
נשתי :
•
כוך כנ ,גיייי ב
כשייייל 100-,קשל
•
ובהחיי 30-.שקל
חבץו יץ'ר$ 10-, II
' www.daat.ac.ilיח Vlל.םירס ';';'. ;,
&', " ,~ ;..~ , ~ ~ j;; , ~-;: ~/
. ~ ", -=..0
_' -,.
",-", -,-,-,
_c..o.. • ….
ף.~ , ,O
" . ~ , ..
. – -, , -.,. ,' .
"
' ' ".
.
_ _
_.
•
" ~~ ' "' -
?_•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרכ זעקכ ליפשיץ
תשוכה נהחחשדות
מצוות התשובה הינה אחת 1ימ~וות הקשות לקיוס .הקושי נובע לא ,רק
מכר שתשוכה כרוכה בשי~וי התבד"'ות אלא בעיקר בשל אי"הגדרתה 1ימדויק!,י
תשובה
מרכיכיה.
של מצווה זו והבנת
מד~תייס בין . .
' .-
קיימים הכדליס .
כמו כן . -
.
.
זכין -תשוכה מהםכנית מחיי חולין
של יר~דימסוימת .
בעבירה . ..
שנכשל ..
מאמין - -,.
. .
לשעיר
תשיבה מקיפה זן -מה רביס הסיכויםי להכנם .
לחיי תורה שלמיס. .
..
.
.. .. … .
..
.
תורה ושערי אורה ,ואושר ,אר ~ה רביס הסיכוני!;ב ארם לא ~עז.ו.ר לאחינו
הדופקים
,בשערי
התשובה.
עזיבת ,החטא
·שניי Dמהמרכיבים החשובים של ה nשובה הם :
והיגון.
,
הכוונה
הנוכע
בעזיבת
בעיקר
החטא
מגטיות
היא
אופי
בעיקר
ממוימו!י.
וחטא
·אזי
שהשתרש
עזיכת
בקרב
החטא
אישוית .לכאורה לשינוי זה רומז חד המלר "לב טהור ברא
חרש
בקרני "…
-
בריאה
אך
חדשה.
שי Uי
מהיתי
זה
האדם,
מתקבלת
דבר
כשינוי
לי …ורm
מחייב
נכון
רבר..
זהיחת
אדם השואף לד~ת "מישהו אחר" עלול בנקל לההפר ללא טיבעי ,למלאכותי.
חדשה עלולה ליצור בעוית נפשיות חמורות
עזיבת ה"אני" במגמה לקבל ' זהות .
בחינוכם של בעל ,תשובה
כך jוצאה משינוי פתאומי מדי וקיצובי .כל מי שעסק
,
וודע עד כמה דק ר"'בול שבין התעלות רוחנית אמיתית לכין התערערות נפשית.
בדביקות,
מתפלל
בשניהם הדאם
הסימנםי החצ"'וניים הם אחדיים
.
'
בשני המקרי.ם , .
.
בשניהס קייחמ הקפ:דה רבה .ג p,יןס המציית ןבשביד:Dי מציהי התדמה מימלאה
;
'
בלימוד החוךד .אר האחד מצוי
באמת בדרגה גבו;:וה ;געבודת ה /ברער השבי
נוראה.
חאת.
מתייסר
במצוקה
נפשית
יש
וש.ני
הדברים
קיימםי
בץ,ת
וב,עונה
ההתחלה היחה מתור דבקוח ורצון להתעלות ובהמשכו של התהויר חסר
ההולכת ומחריפר.
מצוקה ·
ההדרגתיות עבר החוזר בתשובה לפסים של
נפשית . . .
"
' ,
"
.
~
'
.
'היגוז ,טומן 'אף ר~א 'כחו ,בו מפגה 'רבה .מה ' ההבדל ביבו לבין העצבות
אשר 'על,ה נכתב בליקוטי ,מהר " ז ;,עצבות היא הסטרא אחרא והשי"ת שואב
זאת" וכן ' השר"ז · בעל התניא ,מגז"ר ·אותה · כ"עצבות –ליבו מטומטם מבלי
חיות" .האם -איז -רבםי ,הטועים במושג יגוז והחלפתו בעצבות המסוכתב.
לא
פעם ·זועקת טעות 'זו מפניו המיוסרים של בחור בז עליה השואף ,להתעלות
ולמעהש היא שוקע ·בעצבו· ח · וחוסך 'שמחת חייס ,עליהם דיבר הרש"ז .הוא
חר"ב שאותם רגשי אשם איומים מסיעיים בדיו להחפטר מחטאוי ,אר למעשה
מוסיף · הוא 'חטא 'על 'פשע בשגגה בהכגסו ליאוש ודיכאוז המחניקים בנפשו
כשרובות יצי~תייס -רוחניםי ' .מתהלר 'הוא בשממונו ,פוחד הוא מצל שו עצמו,
והיהדוח 'שהיא 'מקור ·לשמחה רוחגית מאיתית ' הפכה עבורו דלבר מאיי.ם
מפחדי ומדכא ' .כיצד סמוגל אדס זה לשמוח בקיוס מצורתוי של הבורא ז כיצד
יוכל ,ליצור ,ולחשד בעבידת -ה " ו
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
האדם נע כל חייי ביו שני קטבםי .ביו הפיכת הגררם " הררחני אלרקי שבר
) :גוםר הדומיבנטי יהמכווו שבחירי לביו שקיעה גבורם הגופני על ציויר
ואתוותיו .כאשר האדם מכייז על דיי חהלק החרמרי שבו ,האגו שלו נמצא
וסיפוק
במרכז עולמר .שלמותו הפיזית
היםנ בארש עמייניו
צרכיי הגופניים
ולכו רבות הם דאגותיי ררבים פחדיו .אולם כאשר האדם מנהול על ידי החלק
האלוקי שבו,
הרי
במרכז
עולמו
הבורא.
מצוי
אמיתית
תשובה
האי
שיבת
האדם לחלק הרוחני שבו ,לנציוץ האלוקי שבר ,אלא שתשובה זו שונה מאדם
לדאם .אותר נציוץ אלוקי מצוי בלבושים שונםי אצל כל אדם יאדם .כל אדם
ישורש נשמתי הרא .איו אדם הדומה לחברו nבלקר האלוקי.. ,כשם שפצרופהיו
.
שובים
כך
שונות " .
דעותדיס.
ושררש
ובהתאם
שעליו להגשימו עלי אדמות .תשובה -
נשמתו
פירושה
רעד
חזרה
.
?אדם
למהותו
תפקדי
האמיתי,ת
מהותך הרוחבית ,ךדג.שnמך בדרכו ר~א את תפקדיו .לשם כר על האדם להכיר
אח ה..אני" הספציפי שלו .עליי לדעת את תכונותיו ,בטירתיר ואפיר כדי למלא
באמצעות כל אלה את דןנ,טרה המיוחדת שה' והעדי לו .כאשר האדם שקוע
בי.ירה רוהנית אלוקית זו הוא משולל כל דאגה רפח.ד כי פחר ודאגה סובבים
תמדי
סביב
סופיק
צירר
חומרי
' זה
אר
מכאו שהחזרה בתשובה האמיתית
אחר.
אינה דררשת מהדאם התכחשות לאופיי
ולטבעי .היפיכי של דבר .אז האדם חיזר לעצמי ילטבעי האמיחי יאז גם איו
לי צירך להקדשי מאמצים רבים למלחמה בנטייתיי הרועת .א.לה נעלמות
בזאליהו תיך התרכזית במשימה האליקית.
האדם
כליל
כיציר יצרי ,מתבטל
כגנד ה' המציי במרכז ועלמו .האדם מקבל אז פריפורציה נכונה לגבי משקלם
של מטרות וצרכים בעולמו ..הוא חש בעליל את אפסיתה של תאוה גשמית
כמטרה
לעומת התעלות רוחנית
אמיתית
של עבודת
ה:
ואף כאשר
נכשל
הוא ,מדי רא חוזר למסולל מבלי לאבר זמן רב על אותו כשלןו .מנתח רא
את הסיבות לכשלון ומתרכז
ביתר שאת
במטהד האלוקית
כדי שלא
שיוב
לחטוא .החרטה האי מהשעמםי ילא התקפה עצמית המביאה לאייש יחדלרן.
אד קיימת גם תשובח של טעות .תשובה של רגשרת אשהמ קשים מבשיא
של איוש יצעבית -בלי נשקי של הסטרא אחרא ,כאשר מנתחים תשובה
זי לאור התשוכה שתרארה לעיל ,נמצא שתשובה זו ,ביסודה ,האי חזרה
לאגו ודאגה לקיימו .האדם דןנ,חכז בצעמו יבדאגה לשלרמר מודע לסכ Uת
ולאסו Uת הגנרמים עקב החטא ילפיכר מרוב דאגה ופחד משתרל לעזבו .א.רלם
לעית.םי רחיקות כלבד דא מצל,ח .כי בהיות האדם שקוע בעצמי ובקיימר
החימרי הרי שלא שינה בצורה סיודית מאומה וכל המ שעישה הרי זה התאפקות
לשעה יתו לא .על זה אמר הרב מקיצק
אחת –:מקבלםי שתיי.פ
-לפעמים כששירבים מדיה רעה
על פי החליקה שלע'ץ ,המבדילה בין שני סוגי התשרבר 11 ,דןנ,עמידה
את .השם במרכז והאחרת דןנ,משיכה להעמדי את האדם במכרז ,ניתן להבין
את דג.מ' במס' ייאמ (.יפ) דג.מרא מבידלה ב' Iשלרשה סוגםי של תשובה -
תשיבה מאהבה ,חשיבה מיראה יזי שע IIי
..שיבך בנים שובבים"
ימפרש
שר"י :
םייר ,r
על השב מאהבה אנמר הפסיק
השב מאהבה נעקר עררנר
2
www.daat.ac.il
מתחילתר.
על
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
השב מיראה נאמר " ארפא משיבחם' :ומפרש שר"י :מכאן יארל' כבעל מום
שהחרפא שמקצח שמו עליי .והשב ע '' ' יסורים בקרא עבד יעליי באמר "אטכי
בעלתי בכם ולקחחי אתכם אחד מעיר" וגו! לכאורה תמוהה ההבדלה המוחלסת
בין סוגי בעלי התשיבה אשר כמוה כהבדלה שבין בן לבין עדב .עווביתיו
ההמורים
ביוחר של השב
מדוע
במחל,ם.
אם
כן מחחשבים
במביע
לחזהר
בתשיבה ז אלא בר,ר שהשיבי הוא לא רק מבבעי אלא במהוח החשובה .חשובחו
של השנ מאהבה שיגה מזי של השב מיארה דשני אלה שונים במהותם מזה
ששב ע"י יסירים ,הארושן גילה אח היסןד האליקי שבקרנו סיתח איתי ומיקד
את כל עלוךמ סביןב .היא מבטל אח עצמי על כל צז ז ' Tהאנוכיים בבמי
האלוקות ,הוצלם האלוקי הוא השולט ולאירו מחכהרית הפיבית החשוכות
בריתר שבבפש האד.ם לפיכר חדל היא לחשוש מהרע שבנפשו ; מחחיל דא
להאמין ביכולחו להתגבר על,ו ,כי היסוד האלוקי שבנפשו חזק יותר מיצריי
הולקיו הבשריים .כר "'ע החרכזות בטוב נעלמים היצרים האפלים אמליהם
רמבלי ששי צורר להלחם בהם במשירי! הכל משתעבד לאלרקרת .מכא! שעל
לפתח
האדם
את
צדרין
הטרביס,
הטשחים הרוחניים
את
בהם
היא
מיטיב
לכטא את אשיייתו תור כטחון עצמי כצלם האלוקי השולט באדם .אז.י את
מ;>ומה
היסוד
הכירר!
וחדלו i
של הדאבה המחמדת מחליפים שלווה ובטחןר רוכ.כיא ' Cשלמחה שהאי
לעבדוח ה! שי מקום לצער וחרטה על המעשים הרעים שבעבר אר
הרא של בניי! רלא של הרס עצמי .לא התקפה עצמית הכמיאה ל,אוש
כי אם ביתוח המניעים למשעים הרעים לשם ביקורת והערכה מחדש.
השב מחור יסררים לעומת זאח ,ממשרי לראוח דבאגה לעצמו את מרכז
עולמו ואף שיכחו להשם ,נובעח מחור דאגה עצמית אגואיסטיח .זיהי חזרה
חציונית של מעשים רלא של הבפש.
חמטאים ,אר זהרי שיכיות של עכד
בי! שניהם מצוי זה השב מיראה .ד~א
בו K ,ר אי! הוא יכרל לעשרת זאת
האטכיית של" עצם היראה מוכחיה
גם הוא
שירי לה' היות ודא
נשמר
החאה בשרות רכו על,ו עול ,עממסר"
מכיר בכדלרתר של הקב"ה רבצררר להדבק
בשלמרת מכירו! שקשה לו לבטוש את
על שייר מקום לעצמו ולדאגה עצמית.
תשוגתו אומבם מהווה התחדשרח אר לא מהרלטת ,יש עדיי! שיור של העבר
האטכי .ככעל מום הוא נחשב ,כזכר מחוקן ולא כחדש ,ךא דא בדרר הבכרנ_,
הירת ויש סיכוי שאט אס יתחזק היסוד האלוקי שבנםשר דע שיגעי לאהבת
השם .מתור שלא לשמה בא לשמה .הרא הגעי לה' מתיי דכ.רד_ מתיי בחירד.
בערד שהשב מתיך יסורםי בדחף לתשובה לא מתיר הכרה ובחירה ;
כםר על,ו
את התשובה ולכן קל ד Kלשוב לסורו.
רק בדרכו של השב מחור אהבה ניתן לקיים צמוות התשובה מתור שמחה
ולא מתור עצבות כפי שאמר בעל ה"תםארת שלמה"
עשה מן התורה ולכ! שי לשעותה בשמחה )ם'ד ויגש(.
-חשרבה היא צמוות
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
צבי
זיד
הרב
,
' '
היפ!בו זצ"ל
עד כי ינא
שילה •
על הכתיב "עד כי יבא שילה" )בראשית מט ,י( נאמרי פירישים מריבים
מתךר כד שהמלה "שילה" מובנה מעירפל .נביא כאד את הפירישים המסורתיים.
אונקלוס ותרגום ירושלמי ,וכד מדרש רבה ירש''' מפרשים שילה -שלו -
אשר לו .ער כי יבא שילה -נ?יחשו עד אשר יבוא מר שהמליכה שלך .וכגראה
לכד התכוו Uגם השבעים בתרגומם .ואם כי פירוש זה מסתייע '''ע הכתוב "עד
בוא אשר לי המשפט !' )יחזקאל כא ,לב( ,הוא לא נתקבל על דעתם של הראב " ע,
הרשב " ם ואחרים ,בגלל שאיד דא תואם את יסודות הדקדוק .והוא הדיד בקשר
ש' לו ,על
לפיריש השני המובא ברש''' בשם מדשר אגדה המפרש שילה -
'?סרד חהלים עו ,יב ..ריבילר שי למןרא".
הסבר אחר ניתד כבר בתרגום יונתד ,שהראב"ע מנמקו והוא נתקבל גם
רעתם של הדר " pהררמב " ן .שולה
על
,
-כמי בבי אי צעיר בביי ,מתרך קירנה
' .
.
לסילה של,י .שליל או שלה "ע) ראב " (.ע הבן ההאו ה Uרוד או שלמה או
.
. .
.
.
_. .
:
..
המלד המשחי .מפרשים אלה מעירים בצדק כי "עד ,כי " אין פירושו שרק דע
ביאת שילה ימשד שלטוז שילה ,ובבוא שילה יסור השלטון .אדרבה ,בבוא שילה
ויגדל כח' השלטוד ,כדוגמת "כי לא אעזבד עד אשר .אם עשיתי'' ' )בראשית
יגבר
,
,
כח ,טו ,ער' גם שם כי .יג "דע כי גדל מאד"( .ו
t
גם הסבר זה יש מקום לערער עליו .הרשב"ם קבע כבר לעומת כולם,
שהמרלה שילה איבה אלא שם העיד הידועה ש ילה ,בה שכן לרא ש רגה השמכו
כארץ .אמנם קשה ב;רד זו לפרש הכתוב בשלמותו על אופנ~ו .לפי השרב"ם
כיונת הכתוב :עד כי יובא יהודה שילה .הכתיב מתייחס לחלרקת המליכה
:iיסי ירבעם שוילה מופיעה כאז במקום העיר שכם בהיוחה קרובה לה )שוסטים
כא .יט( ,וכפי המסופר גם ביהושע )כ,ד א( על התכנסוח בשכם ולבסוף מפורש
שם כי אלי הדברים היו לפבי ה' בשילה )שם ,שם כו( .לפי זה מפרש הךשב"ס
" עד כי" בניגוד ' לדעתי ' של הראב"ע ,ולדעתו בבואם 'האמךר לשילה תפסק
גדולחו של יהודה.
, ,
אמנם לא נראה שמשמעות אותה נבואה היא שחפארחה של ירדה תהחי
•
••
••
••
קצרת ימים .נסףף לכד איז כ' ל קשר בזי שילה להפסקת המלוכה של רח'בעם,
.
"
ד;כוללת הזאת ' להדגיש עובדא
ראף כי הדבר קרה ' בשילה ,איז מקים בנבואה
"' " , ,
.
( .I I
•
,
•
זו.
•
לפני 99שנה פווםס
. ..
מינםסשרי!נם",
ליסיIסה
. .
נK..יזר., K
. .
.
זניום 10
בינואר 1884
,
'
..
אובמר
זה.
,
"מםג י!ס בדייני פירי!סו של הדרנ"ז הופמן זנ"ל לספר בראשית ,ן Mהיא קונרם ,יאיuב
~
שלם יאיו כי פיריש לכרכח ',קב בלל ,חשכגי לנכיו לחרםג ונאמר זה המפרש סיקס"
קשה זי רכת הפיר ישים
1
תור עיין בסיבת כחירח העיר שילה בעיי שמבך הי,
פטרשים מאוחרים רכים פייסי סיל"
-
-
''',למה
ובנוחה Iייש םב מפרסים מטירתיים המפרשים כן.
4
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
…
. …
,
~
,
כנואה מח'1פח כאו לשליה חשיבוח וכ!"חרח כנויו הק-וו ש.
.
.
'.
.
~
,.
. . …
.
.
'
,
,
,
,
כך הבינו הדבר 'גם מפרשים אחרםי )שהובאו דבריהם "'ע הראב"ע( .הם
מפ~ים עד כי יבא שליה -דע אשר תשקע שילה ~ ,מו ובא השמש )שמוח
טז ,כא( או שמקרא קצר הוא וש" .השלים ' :דע ני יבוא קץ שילה ,כלומר רק
אחר קשינוחה של 'שליה יגעי יהודה לשאי גחלתו ככחרב )חהלש עח ,ובט(, ,ע
בדדו עבדו ,אם
בדמבר היה דגל
בארץ )היושע טו,
)שופטםי א(, ,א
וטיש ובשכן 'שילה ~ ויבחר
הידוה הראשון בין השבטים.
הוא היה הראשון שקב~ נחלחו
עס הכנעני אחרי מוח הישוע
כי גם ופני ובלוך דוד היה
מחנה היודה הראשוו במפע ;
(,א והוא עלה חחלה למלחמה
וגס השופט הראשוו בשיראל
ההי שמבט היהדו )שס ג (. ,ט
, " ,
' .,
.
"
.
השלמח .הכחוכ
'
"
אך בכל זאח נראה פירוש יבא"שיקע דחוק .גם
"
,
"
בלשון
'לקבלה .מתקבל ריחר נiל הזעח 'לפרש כשרב"ם
קצר ע"י מילח "קץ" קשה
,
לוקח המלוכה
)אך jאיו "הכוונה לח '
לשילה
דע .אשר .יגעי,
- .
שילה"
"זעכי. .יבא.
" .
'.,. ,
'
. .
…
.
. ,
,
בזמן ,הובעס( .הכוונה האי לבואס לשליה הוקמח המשכן שם
•
. ;,
. ,
I
..
•• : .
,.
'
I
,
'-
.
.
"
. .
אחרי שכשנו
.
אח הארץ .ערם זאח אפשר להפביר אח הנבואה גם בהחאט לחרגומים רלמדרשס"
I
כנבואה
משהייח.
"מובנה ~;.לש;,לף ה~א·.עירi ,זמנ'~: mה לפי"פירשויס רבים קבלה העי; אוחו
השם ,ובכיון ששיראל נקהלו שם והגעיו לובנ mתם אחרי ובלחמה רכת שנםי
)זכחס" ;" ,ו( שנינר :מנ mה ,זו. .ה;"ש .חפקייו
'
בה
W
כ
גם
(.
N
:
,ח',
זrשרע
)ע'י
.
" ,
: ,
-משכן לה'
ששיכח כחובם .בהגיעו למנוחה עליו למלא
של שירא' ל ההי
.
" .
"
. . ..
להקים. , .
.
'.
חפקדי זד .הרי כך נדר עיקב אכינו :ושבחי בשלום אל ביח אכי …והאכן
' …..
.'..
.
,
הזאח …יההי כיח ,אלקםי ) ,בראשיח כח ,כא ,כב( .וובחאיובה הכרכה שכפרי של
.
.
',
"
..
.'.
עיקב
•
.
..
1 .
'
אבינו :
I
'
..'.
,' ,
., ….
'.
~…
''.
".
. ,
,
.
.
לא ;סור שבט וביהוו ה רובחקוק ובכיו רגלוי :כלוובר היודה ציא
בשבט וובחוקק בראש כל שיראל ,דע כי יב~ שילה ,כלוובר נוליר הובנוח" לעהמן,
.
שם
.
~.
אח
,
דשמ.כן.
. ..
'.
..
'
.
.
. .
~'
אמנם לא הפכה שילה .כתקותם של שיואל ,לעיר המנוחה הקבועה .מפני
שילה ועל'
משכן . .
.
חטאותיו ,ניטש
.
הוטל כעת
הידוה
"
ובחדש להנחות את העס
……..דדר ' .מקום
לעיר הוכנ;חה"" .ושלמ ""':ירשוח השלום נקראת 'עיר 'רז "שבה קבע
עולמים.
כיח
כיח מקדשנו זה חרב בעוונוחינו
גם
ורק
..
בעחדי
ינחה
~.
נצר
משכט יהוהד את שיראל לעיר המנ mה הנצחיח ,ל"שילה" האמיחיח ,ושלום
לנצח שירור בעולם ושיכ אשי חחח גפנו ואשי חחח חאנחו -ראסרי לגפן
עירה
יגף.
ודבי לפבר אח האוזו ,שעיקב אבי Uהשחשמ חקא שנם שליה נראה
לנו להציע השערה כדלקמו .שי מקום לחמוה שבפפר היושע )הי ,א( מסופר -
ללא 'הסבר -נןסף- -=-שבני 'שיארל 'הק;מו את 'השמכן -אחרי 'כיבוש-אהץר או";p
2
-
ומהשישר שלה
~I 1
"
'"
•
"
,
•
••
•• ••
rל,ן האבךי )תהלםי קכב .י( יניני ובונחה
• ,.
היוסו ,יח," . K .רה 2.בשם
"'
• • ..
~
ז KבןליMני.
-
הzבליי[ד.
-
••
ייז ה"יהר
קלי :
ספר
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשילד .אכן שיכן ה' שמי בשילה בראשינה )ירמיהי ז(. ,ב האןי להב" ,שכשם
שיתשלים בנחרה למקים המקשד ע " י משגוה העקריה ,כן נם שי לבחירה של
במשגוי האבית 1למה לא היזכרה שילה באף מאורע של מעשי
שילה יסדו
..
בשעת היתר
אבית שהם סיןמ לבנים ילרעמת זאת אפליי הברמת שד~קמי
,
במית מיקמן בחברין יבבית א"ל ,ערים שצייני במעשי ,אבית !
,בע"ן דלהלן נארה לני למציא תשיבה שתספק איתני ,התירה שתקה,
כנראה במכיין ,ילא פישרה מאירע מסייים חשיב יבכבד מאיריעיי של יעקב
אבי ' .Uלפני מיתי רימז ל uעיקב שנלחם במאירי ילקח מארצי בחררב יבקשתי
)בראשיח ,מ 'nכב( .יאין זה אלא משגוה נס בהתחשב בכm
הלחימה המיגבל
של עיקב .מתי קרה דבר זה 1אין עליבי לחטט הרבה כדי לאתר את האירעו
השירית נקרא .זאת בבראשית לה ,ד .הריגתם של אבשי שכם .העכירה
הזר .בין
.
את היחסים בין תישבי הארץ יבית יעקב .כל רבע עלילים היי אבשי הארמרי
לקים על ,בית יעקב למלחמה כדי להשמריי )בראשית לה (.ל בדבר ה' עילה
יעקב משכם לבית א"ל .יכאן ד~תקף בדרכי ע"י האמירי ,יבמעשה נס הצל",
להכיתי יזכה בשקט ,ישליה לעצמי ילביתי .. .ייסרע ייהי חיתת אלקים על הערםי
אשר סביביתריס .רלא ' דרפר אחרי בבי יעקב" )שם לד(. ,ה
,
.
זכ'ה יעקב לנצחין מעשה נס על האמירי .יתמיה היא אם אין קשר בין נצחין זה
במסילה בין שכם לבית א"ל )שיפטםי כא ,יט( .במסילה זי
שילה היתה
,
'
לבח;רת שילה למקים המקרש .אדנ אף מב",ים שבצחין יה אשר הבחיל מביחה
עיר הזבג mה .מתיר ' הנצחוןליעקב יביתר היבר היסדו ' לשם העיר שילה
,
בחר
יעקב
את
העיר
,
למקים
,
המקרש.
,
התירה
אינה
מזכירה
מאירע
יה,
שהרי
בעצה ממרים ניטש משכן שילה זירישלים בקבעה למקים המקדש .אבל בבית
שיראל נשמוה ' מסירת זי של קדשות שילה ישם בקבע המקםר הראשין למקשד
א"ל.
אד
בברכת
עיקב
האחרינה
•
לפבי
מיתי
שבאמהר
בריח
מצא
הקירש,
את
מקימה בשם שילה ,השם נעל חהשיבךת במאורעית הימםי .כי הוא אלנו מכוין
רק לעיר זי הש,יכגת בין שכם לבית"אל ,אלא הגי מציין את 'עיר המגיחר,
עיר הקידש ,ממנה ציא השלים הגצחי המביא 'אישר לרעלם ברלר כתים מלחמרת
שיראל סם ראיבי '.ה
•
•
•
•
,
זיהי חיתת אלקים על הערים
-
כי נפלה עליהם אימתה זפדח מו
הבגזרה אשך ראי במלחמה.
פ'ס ' mהרמב"ו ,בראיוטת דל ,יג
6
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
..
ציחק
.
אמתי
,
"לכתד אחיר נמדנר"
•
['ש.םר]
לסשן :
ההתג לרת
כשהקב"ה נתגלה למשה אמר לי " :רארא אל אבחום אל ציחק יאל עיקב
בא-ל שד '-שרסי ה' לא בערוחי להם .זגם הקיסיתי את בריתי אחם לתת
להם את רוcץ נכטן וeת ץרא גמוירםה שCtר ג'lו
האי //ח
מק ש ה
חקי מהי
החורה
אזר
..אח
גה" ".
אץו
כנעו" "את
מנורהים
אשר
גרר בה" ! ימחץר ש"איל ,בחכויו לוהםיף ץרא פלשתים וכי' ". …לפי דבויר
הקב"ה מדויע למשה על הבטחחי לחח לישראל אח אץר כנעו ,יגפרם את
אץר פלשתים "היא אץר עבזרי אברחיני אשר ג'lו בה".
חת הבסל
חגר IIא
אימר
.0
בחנ"ו
שמצאבו
•
מונםו
שכאשר
האיומת,
אח
ל vיחיס
מיגים ששים · ,לעחים שבעים ילעחםי שבעםי ישחםי .ימטפר עמי כגעו מצאני
לעתים י"ב,
':
'ייז ,ר או חן עמםי.
-ששםי טיברםי לאץר שיר Kל. ,עש;ןו
יסטביר הגר"א " :כי מו '11אימיח
ם"יב' יישב על גבול ויי,ס יצדיין
יישביס נא"י ,ווער בששי הם םביי ויצחז ', 1
ע ל גביל צפרו .יהן בכללין בתיו ''',14רל .,.,"pת
' I'Iםרפי אלה הב' ואסו'ח טל
:חלת I,י''או וסיני וישג בדרום כמ " ש )ישעהיו מ"ס י"ב( "אלה יבואר מאץר
סיבים" יכו כחיב כיחזקאל שיחיטף לדריםה ילצפינה".
גאלות "ארז סיבםי" )שיעהיי מ " ט( כאה כשהקב"ה מיחל סםרית על חטא
העגל ".ויצא שאץר סיבי שכדחם וצודיו שכצמוו ..נכלליח תבוו ",'11אר
בעכר לא יכלו לזכות בהם.
89
שמות
ף
90דארת
91
' ..ייג
כבען
9'A
לנגי
-''(.דב)
לMיהך
בני
כרמבך כ .oב (.ם') רברםי ליב (.יח)
כנען
נחלו
את
) םשסים
היזר '"
)כרשאית י' '_",ם Jfז( )שיעיהו
זיר
וןדיון
סל Jתדי
הבנול ,יכנס זור ז,.,,זן
כינסו
וערד
מ"ס
לבנול
הדי"" ) 1cףב (.
ופרושים
ב·'
..הזוcינו· ( .
ברר .( Hק
שירלK
שם nבדול ….. .
יטיני
יניירן
רס.
כונבי
וכתב
הלפםייב
)יכרים 'יים
,ד1
.,ונןד
ובפרושו
זפוז
-
יותבח
לחיזקלו (.tירהוc
פירוש המלבי"ם סיף ספר עיבדדי..
93
סי'היו
יונס
ס"ו
כחו Uם .
94יש לברר את היחרד שיש לפלשתים עם נ:יר וזזיון ,שכן מרזאים אנו כחנ" ',קשו רג
כינהים.
הס י ובן לבכי ל וזרז כנ Jן הו. .מזןוןו בו.כה רגהר
"
זזה" )כראשית ף סיד(.
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
השפחי כהן" מנמק זמוע לא זכינו אז בכל rזלקי ארצנו m ",ולה זאח
בעזזן חטא העגל ,זכך כוחב על הפסזק "אנא חטא העם הזה חטאה דגולה
זיע ש ז להם אלהי זהב " …נ !;'אמר לאבהרם לזרךע נתחי זכנהר צמירם עד גהר
פות " ול IIנתן להם IIל IIזכהירח ער עהז ,אבל לעחדי חרבה הדעת שגאמר
" ומלאה הארץ דעה את הו כמים לים
מכסיס" ,.,
יישרי ע' אימית".
יוצא שבעוון הקלקול הרית.ני שבחטא העגל לא זכו ישראל -למרוח
עזה . ",ורק לעחיד
לכבוש בדוום אח איזור סיגי נמהו מצרים ער
.
ההבטחה ,. .-
כ שי חוקן קלק iל העגל ע ' ,,ש"מלתא האוץ דעה אח ה"' יושלם הניבשו,
אם כן חבל ארז זה בלו ל בא "י ) דכבר י רג " ;,א( וה י ה א מ ור להגתן ל u
אלא שבחולשתנו לא זנינו בו ; ,כ ש נתקן ביוש,
'םICח W
.
ה
.
"ס'א r.iשה במ; ' מויב ' ;,היה בקדש אשו בדוום מעוב אוץ ישראל ..
יהמקים נקוא " עין משפט " .ט כי ' שם נשפט הקב " ה עם חסידיי תחתך ר:רי~
טל סשן :והוcחן של II
ירמיהר
" הנביא
יכנםו לץרו"'. c
לע"'; " היים הבX
" נחנבM
I
,
לשרוך
פלשח'ס.
את
שר ' 'Tעזך ,כי וסדר ה ' אח פלשתים שארית אי ' כפחור
:" ..
להכרית ' לזור " ו ל זייון י כל
)מ"ז
('"
)יייען יחזקאל – :ה'"כ
•
(ז"–:.כ''''כ•
הנביא יואל אימר . ,וםב מה אתם לי זור וצייין יכל · לבילןת -פלשת .הנמול ' אתס מוסליובם
ד') ' 'ד ( ,
י ל י " ;,,
הבנ tא ' זכרי.ד מגבא על ז י י וזדיון יחד -עמ ' א ש קלון ' .זזה ,יקויין עיי 'פ ל סתים ) .ם ' (.
חהי ל םי
בטפר
וזור
,
עם
אנמר
רכש …..
Jווד Yיין
זריר עיין
וראן זה
גשנה
זו
בהתיחסןת חז " ל
הדן
מקומו .אגב,
-
עמ
ח' ( ' נהה,;,.
ר' ( .
בפוק
תשמ"כ
אחר כר כבשי
,
ז'"ם)
במאפונו
-
כיז · לכ ' העפ י ס ..-פלשם
יושבי זןר"'.
) פ"'ג
מלשת
הסכימה
חיילי ישרא ל
כתקיפתנו
גם
ישואל
ממשל ,ח
את זיר ואת
בגוברוח
יש
ק שר " בין ארץ
לייתר
זוין.
ובמדרשים,
וא ו לי
על
מלשתים
חכל
הובו
והדבר ,ככללותו
יזור יצדון.
יונית
ראילו
האחרין
בא
חוושיים
לכפר
על
החושלה סכוכר הן Kשין.
9s
סובוח
ל"גc
לייכ.
" ' 96למ; ;-ת -הכםחת
מה,
לזמן
I
'.
האר ז
' לMב ; ח ; נן " r
כפררש
ה ..ביאךר
ש;" . .
'iסלא ' היו
רשאיס ! לבביס ' האזר "' אי
· ; ש …הקפיד ' יעקב ' להקבו 'ייקא
חלקיס
ממבה
במערת-המכפלה ,בוי
-להקכר ~כק;קע ושלו: .כי !"אע ·פ ' שנתן ה'-לאבות א"ת ה:;.Mץ ונ"ןנ לא -היי 'רשאיס לכבסה
-".
הומו הוניגבי " r ,כפי שנאמר " כי/לא שלם -עיין האמרי· :יד הנה"
97לא וק שעד
לפערב
' 98ןיינ -
99
ולקוה
כרת ית
בראשית
י,ד
נחל סזריס
דרימית
לא
ננשו נבלל
מערכית
עו
ים
החט,א "-אלא . ,םא "היו ; זכאים
א ו קינוס ….
,ו" rו ' -שו " :י · ירמב"ן.
זי
ביס-י.
100שר - Wהדרב–ז 'יסםן '
)כראשית ' מ""ו ~ ל ' "·(
i lווrט.
8
www.daat.ac.il
) המעק ''' ' ifבודiם
היי
" 'ייס'.(n – .
מתפשטים
אתר דעת -מכללת הרצוג
כII1ח
יחכז יאף חטא הזברגלים '" -
צרדי
יהובר
רוכ.רנ ל,ם
-ה' ilבאזיר זה ''',
מיציאי דבת הארץ
עיין.
1
!!ולי צםףם
לגבי עילי מצרים חליקית
בלדכ > ', 0
אשקלין
אי
הדעית
רע …
הגיע
האם
בחל-זבצרים > ', 0
זגרים
כיבישם
יכל דעה
עו
מבאיה
ארזר
פסיקים
כהוחכה לשיטתה.
101הנונ,
102עיין
מחטא -הנוגל.
'וז ,
דבויס
)ארז'ניכ
,יים
עה"ח
…וננרא דע
באברבנאל )תחילת ונעסי(,
םרשת
קרש
..בדםבר"(.
ברנע'",
וכספר דאמת#קורש
ינן
כרבמ"'ן
ובסםר ..יזה
)בראשית
גבול
ף"
ה Mזר"
ז (' שלR
דיימא.
לבר
103הרםכ"ם לערח הר·ש גררן .יה,ייש שירלאי )איז חמדה שם( סיבר שבבול ע ו לי וכנרים
הוא
בדיים
שאקלון
קר
ברב .,יבן יעת
-
כשחולקים
רקם,
האחרונים
הר"ש סירלייאו וה"פבי'משה"
כזהיןי
רקם
על הירוסלוכי )ארץ
בין
פסךה,
חסדה עמי
לקשד
ק' ( .
יעח ' ה ..דאמת קודש"' ,ופריש קב"רנקי לירושלמי שביזית .יכך הבי Mה.בית'לחם
יבן
יהירה"
)ירד לס·.(1I
1{)14לכנד העיי עזה
.
בo
יוסף
וסבן
עדח
הדרב·ז,
ישכן
ליברמז
) ב;יל
הכפח ו ר"ופרח,
המלבושרי,ייס
ניסה
בשם
שי דיון
עיין
הרב
ב"שעיי
.(..
ב'>'I
10Sהכו
עזמה
נפר,ן
בינרי
יוסף
ליברמן
יעת"
"'ד
הרמב"'1
"משבת"ירסף"'
הבר " א,
)בח"ב
ל"ז
החזר " "
כקונסרס
ה ..בתו Kות-הארץ",
חוכח
ושבו
ור י סנ"') ,xברם זיין
יכסכת
כד;יח
שבינוית(
הרמב"ם,
קרק,
מביא
סי י
שוככרי,
בד,ה
יי
םס~
המהרי " ם
)K-n
ב't
מ '" ז {r
(.ז'"מ
ה"תירת-הארץ'"
הלשם ;יוכרב רו'"ד.
התוספות
)ח-ב
ןבשיז,,.,ת
פ"ב
)ביסיז
ב.י(
אות
וב'"ב (
ב'(.
" וכן "'ד הרמב-ם .עיין אף כדכרי הרכ שירלא ארי Kל )פרי הארז 1cב ' (.
כן היא דעת "",ש הוי'"' ) סימן 'קב"ב ( )מאמר
' כך
שכך
הרכ
כשיזי'ד ",בי ( ,
-
"ע1
קלונו
כהנא
-
שאף
היז tסיבר
כאונמר הרב ייקב ttרלאי )תחווביו יב( דשז בנושא רףא מבריי ;יוכה זר ,ומייסף
גם
דעח
ה"ש'יועוח
מלבר"
ם-ו
)יי"ד
(ז'"ס
יייען
כ …אמונת
ייסף"
כפירוש
הוב
"ייקלם -על -הייישלטי )חלה ' יף (.ז"ע .
106להלו הפקירות בתנ'" ,לנכי בבווס Kזרר זה ,די ,ולי פזרים י:יינסוביכיהם" .שר ניחז
ממפרשיהם " לבאז
fללןברד
ןלבאן.
" ביהושע )" " מ"א( נאמר .. :ריכס יהרש'ע קונדש-ברנע ועד עזה ראח lבל ארץ-בווסי ייך
ננזיז·,
ומפרש שר '' ' שמ;יוה דז 'לטי לא כבש הייזוס .לבבי ..וtזר )וסוו" כיתב הר,..ק שItיו
זו
שבארץ
ובזרים.
אך
מזריס )ועיין ד;ית זקביס
,ו'"כ
בפרק
מכעלי התוס ' כואשית '''מ נ"ס ,וכפרקי ררבי לאיעזר
וכפרק ..אץר שונ.ןיי 'כספר
" בפרק " 'י"סו
וכKנר :
י"א
)פסוק
סיז(
מביא
מהררש
שאכן
זר
גושי
בארץ-
n
;'; זיKי ~ מזרים ,מחו"תורה'"
.ריהי ' הבנול
-
למסה
בבויהררה
ל".x
למשפחו,ם.ת
פרק
קירונן(.
ר,כר
} Jמינה ,וזוי'
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדעות הסובחת שקדושת עולי מצרים לא גמהעי עד נחל-מצרים ,יתכו
נחל'זוכרים .יהיה תזאות הגבול ~פה ,זה יההו לכם נביל בנג .. .
מעקררן
לכ
'יהונ
לע'ןו
אסר
וחזרהוו.
אסירי
ועקרךן יבגת-יה וחזרי.ר,
וחזייי..
אסויי בנרחיה
ווה
•
וחזריה
" גחל מזרםי רהיס הרבלו יבגיל'"
בטיכום התנחיןת שיךלא ביןב י הוזשר מיכא ) הוישע ט '' "",r'-
אזויים
בארז
ישולא
יא הזליח ך
וישארו
לככווס.
כשהחרשלית זו בכיבוש האזר מפיכמת ובוזכרים
הצדיונים
ראזור
זקנתה
ב Mת
גלילות
הםל e-
לכנעב'
תחשג ,
סנאמר:1
בצפיו.
ביוביס
חדס
ובן
וכל
הנשורי,
חמשת
טרני
חמשת
יזpיעה"'
דP
סר)'
הראשון
הרבה
מן הש'חןר
פלשת'ס
הגיח
לסכח
רק וסני אזירים,
זקן בא
מאיד
אשר
…..
הנכענםי
שךםסםי
ביונים,
לרשתה.
על
)יהרשע
הי לנסיח בם
']פ
מצר ' ם
ב""
'א-ו ' (.
סם
בקרכס.
פיסת
ויאמו
הי
האזר
ועד
אליי
עקרון
הי
ךא
בדיום
אתה
הנשארת
גביל
יוביי
את שיראל,
('K
אזיר
ז Kת
סובספר
כל
צפונה
זאת,
היתה
את כל אשר לא ייעי
למען דעת דרדרת בנרeחד.ל ללרונם מלחמה
שאר לפנים
רP
9ו"' Wס'ח ) …שופטים ג' .('1-'K
)אויח
W' -
..ייהרשע
נשארה
..ואלה הגוייס אשר
לא ייעים,
ה"מור
נאמך :
והארץ
• ת כל לונחמרח כנען.
הב ' ת
בונתיה
(ו'"ס
כותכ
לן ד'1
ארץ
[[Iכל
שכב [[Iו
מה
בה
שהחז'קו
בחוד
עול'
בגולות
מצר ' ס
החןרה
)רכם
נמשד
•
הסלם.
ניון
'מ'
עםי
('·ער וע " כ נרןד לעייו הונ קרה לןI4י ךר בל התקיפה הו •M
בתחלית םסר ש'ופסיס
לא
מי · עילה .לנר
ונגטר "רהוי 41ןnרי vבת היסר ,ווזילאי כני סירל' aכה'
בחתילה
הכנעגי
כו,
להלחם
ה'
יtIיזנר
לרונגtר :
ה"ייה לויה ,ההנ נ 'M
M
האוץ בירר' . .. ,ילכוד 'הו'יה את ע זה ואח נבולה ואת אשקלין ואת בגולה ,ר Mת קזוין
ואת גברלה,
ברזל
וככ
"רילכור
ויהי
להם"
יהורה"
הי
את _ יהורה,
כ 'H
(.םח–י""יי'
ובתרגום
יירש
השבעיס
אח
"ולא
הה,ן
הוויוס
H
בי
לא הווסי
..יווסבי
,
את
העקונ"
ירשכי
כ,ייך
העקמ בי
'''שר
שמ" zc
לייא ו ' ( הם הפלסתים שכאזור ויעה ,ראוםת עכלית יהורה ללברי אן לא להוריש ,להכוןן.
ולהחריס.
nבי
)פריפ'
יהורה
בחל
להם"
וכב
לאויוו
ICך
בפריש
הסיכה
)חייק, ,ייפ היוסע י"ג ,שופטים
השוניס
יכספר
"הפלשתים
הלמיהכ"
השופם
היו
האויבים
)פרופ י
יהורה
שענר
הובפרסםי
דאמת
קורש
כו-ענו
"זיוהמ
,עמי
ICליזוו,
ונהכ
לסא
היהת
כי
או,םח
לנםות
אח
(. 187
והמסובנים
שם,
תשןעה
ביו·תו
השופסים
בתקופת
רכומית
יסי
עמ' .(23
כפלשחיס )ני
היתה
הנחי
ה'
בהם
יסואל.
,כן ייען כיוושלמי שכיעית פ Hי הל" Kבמפרשים
(.'1
הקשים
"יעת-מקו(.·.
לייא(
ש ל י,דמ "
םג
אך
יו
)לוכיב(
לM
חסוהע גמורה
דככיי
..,לא
היהת תוסןעחן
דבתה
כשל האדו ,ימ-מ ש היא ,שה חשו,ה המ" )פנירח רןר (.ידנבר' דבררה ..ביפי יעונגר
בו-עגת ,כ'יס יעל חרלר דKחות,
יראים
ישרלא
היתה התשי,ה
לנ ICת
הנרילה
לדרכם
הזאת
והלבי תביבות ליבי
אוחית »קלקלןת" 'ה) ('ן .. ,שהיו
'''שר) ( ,
לא
מפגי
) -של
האויכ"
דבירה("
יyאיים
)רר"'ק ( .
'יר לפני ,לות יפתח וuמו …ייחר אף ה' בישראל,
עמון
')1
ז (' וכן
,וד
לזבםני תקיפת שמוטין אבמר
10
www.daat.ac.il
שהיוסעי
את
שיארל
ויונכר Dבדי פלשחםי
.ויחנם
הי
כיר
פלשתי"D
וביי כני
)י"ג (',א
אתר דעת -מכללת הרצוג
…יב~ת
ההיי פלשתיס
היהת
דכברי
ש ל ימה
פיש ל יס
עשריפ סבה " ) ס " ו
כל
ב ('
בשירלא "
המפרוסי"
»י · ר
על
רי(
הפס י ק
יאף
..ןישפוט
" שלא היחה תשו~תם שליפה'"
היו הפלסתים .מרשלים
בישרלו,t
לשמשין ביבא הלמאך
אלא
-
שהוא הושיעם
סל -
חשי~חר
יןןןרלגc
M
) רר " ק ( שביפי
מדים ' תשונות
ספשיו
כייס
לא
פלשתים
שמשין בכללם
)רלב " ג (,
המ"
כי הוא 'ודל להוש'ע את ישראל מיר פשלתים ,יחל
ל,x
ותו
זורוח חלפו עז שנושעי ישיאל יסועה של מממש מדיי השובביבייפ הפלשתים .שמשוו
בדיי
ביער
להחל,
ההסחבה
וסאפשר
לרמיז
על
להתבבר
הבוראים,
הפ ל סתים
יים
וכי
י ב ר א ייוסר ICל ישוער מהם כליל ) פריפ ' לןcזי ו ר ,סם ק י י"' (,
במשך
יימ שלטין המלשחים
תמלית
רז
ההכו ) .זנביית
ייפ עלי
ייג
ריר
ינםיי
'(K
יפין ישראל Uגפים ל פנים במערכה רשנד בני עלי נהרגים ו Kרין הי נשבה ,כסמ ו אל אי ר (-י
ער
כאן
חרזר,
נסלסי
יוזאים
ישראל
שוב
למלחמה
לביא כבנול ישרלא,
..רתשכנה הערים
בייי
פ ל וסתים,
ואז
ניגפים
•
ותהו יר ה'
אשר לקח ר
אך
לאחר
הפלשתים
שהארון
..ייכגעי
המכלה
-
הפלשתים,
בפלסתים כל ימי שמראל"' )זי
מאת ישרלא
פלסתים
לישראל.
-
נפלשיתם
יםפי
ולא
עין
(ג"".
מעקרון
יאת
וער גת.
בברלן הניל ישרלא ריוכ פלשתים" )ז ' ד"ר ( .. .כי סבם דהורה לכד הערים האלה פ
Mילה•
יעחה
ביימ
שמא ר
כמו
שמרלא
שבר
הפלשתים
'"רר)P
העריס
ליסראל"
)רר ",(P
בכנעים ליסראל
ז ' 'ייג,
נשמראל
סרבת
בתחלית
ואתם
טפר
שרפזב ים.
יאח"כ
י ס כ(
ברר"'.( P
J
H
' 0ס"ז
למלך
בקטת העם
ישראל בדי דמה )נויין
רק בקרברת מקויימם
שפום
כל ימי
וכשמזרקן
ערקרה
ברר "P
בלגן
פ ל שתים
ב Xו
תקחר
שמרוא ער שמזרקו, .ישרלא
חוזריס
שמואל
כדי להושיעם
את ראנם
הפלשתים
מידי
י י ה ' ' ,ייג -',כ"טי
ןא
מהם,
הrנ ל שתים
כ '" א(
ד""
ל א כובש י ם,
ונבקסים
מל.,
איתם
שוב
ובלחמים
) סם (
מוטל,ם
והם
על
יכל הנלחרת .ינורלו cהם
ר ל א ובחטל י ם
רללכ
תא ננDגC
הייתר מבריחים KןDח לארנם ) .נויין :זנחרן ישראל "' ,י יהוגתי ) .ף ר כ"'ג( רחוסר השל י מות
שבחסרנוה
מאתים
ייי
זי
)ד · ד ל · ו-ל יי ז (
שיראל
נזחרן
, … ,
דור ז'"י)
הפלשתים ולקיהת ערלותיהם ' ) Uח ביז( ,והבזחןן
את
העיר
אחר
ורררף
הבטים
נור ארצם
)רר"p
נ " ב-ב " ג ( ) ס""
כקעילה )כ Hג ('ה
שם([
וכוuמר
..ותהי
ח י( ,
הבאת
בה
מוסינו
חזקה
מלחמה
ע ל פלשתים כל יזבי שאול" ) י Uד נ " ב ( .
ת Pופה קשה
מסתייפת בןמת סג cו ל
זי
הב י רם ל פליטה Uספת ש ל הפלשת י ם
'''ונ הפלשתים
ובנין
לע ר י יש ר לא ) ,ל '" ' 8Cיי ו,
של היירה קלי ..ביו ישרל caלבין גייי הארז בספר
שומלא ..
;ןבר
הגלבו,
רברש " י (.
) ל "(X
ו;י '' '
)ניב המןרשהי
רבר
פאמרי
' יי ב ( .
ביםי ייד עיקי הלחץ היה מהפשלתים ימהם היה אמ ו ר דיד להושיע את שיראל ) ,סומאל
ב'
'נ )ייח ( י"ס
דור מכה כפלשתים מגבע דע כוךן cבזר )סוב"ב
"(.
'''ט ( וכובש את גת
האמה ) .שמ"ב חי
ועזה
)('R
)רש" י חהילים סי (י)
',ה דכהי"א ידי
ימכה בפלשתים ולוקח
מזים
את מתב
)יעיין בפרקי ךר"א המובא ל yיל בפרק הרן ביזחק Xגינו ימתג
האזבה {,
…ו יע ל ררר ו אנשיי ר י פשטי ;.ג ל
השגררי…
ביןא שירה ן ע lא רץ
ונצר ' ס . ..
זל גבב היירה
ויז גנב הי רחמלאי וא ל גבג הק י נoף) ,ש1ני"א כ " ז ('"-ח) ר"הקהלי אח כל ישרלא מ
ש ' ח ןר
) וכזודות,
מ צר 'מ
יער
לביא
חמת "
) ד בה"ייא
"" ב
'ה) (
ש " זס י חרר "
היא
כדירע
הנלי י ם
,
שם ( .
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יוסבירי .אח דפ.סיקיס על כב שד
להעלאת מס בלבד
-שלא הה" זה כביש גמיר אלא הכנעה
" ,1
לגבי שלוכה הוכלד נאוכר
_ושלמה היה מושל בכל הממלכות מי הבהר ארץ פלשת'מ
:
רעד גבול מצר'מ ,מגיוסים מנחה יערבדיס את שלמה כל ימי
ןעי עזה .
עבר הבהר מתפסח
הנהר…
בכל מלכי עבר
חייו …
יישב היודה
כי הוא ריצה בכל
וישראל לבסח איש
תחת נפבי ותחת JMרבתו מרן ןעד נאר שבע כל יפי שלמה" )מלכים אי די י'ייי מל".
מ'
)ס " ה ( וזבה"ב
) .« 11
ז'
I
•
כמסרק ים ..לי סר למירה לשישה גכרלות ..ראז מלסתםי רעי בגלו פצירם"~ .. ,ר וזה'"'
י " עי כאר שבע" .ו היבר מ י םכר בכך ששלמה הסלד אכי ש ל ס עי גביל-מזרים ,רהעיר
~זה מופיע כאן בזניבן וסל עיר מ'נהל אזורית ') .קיל ( ךא תחום שיפוסה השתר,
ער
מ sריס
בגול
יהירי.
ראכן
כבשן
הכל…
א .. ..
כך
דרימה.
מובא
ובאר"שבע
ב " כפחור
היתה
ופרח-
הנקירה
וב"תבואית
הדרומית
כייתר
שכה
היה
:
…יאמםנ
ניוכי
יהוש,
לx
המדך נמר דכבוש
כל
הארז-
ושלמה
והכ· חוכ פעיד שכב!סו הכל בזמי הסלכים,
ריכיז
ברכתיב )םלייא ט י כ י( ..כל העם הנותר מו האמןרי ,החיתי ,רהפריזי ,יהחיי ,והי ביםי
•
•
IסKר ל Kפבבי שיר Kל הסה ,בביהם אשר נ ר תרי אחרהים נאר Yאשר לא 'כלו בניישרלא
" היים הזה ) ",כרם ציוי השלם עסי '''ער ( .
להחריםמ ,ילעי וסלהמ למם ,ב,ן
•
,
.
ראולי ביתן לומר ם'.,ונושל" הוג .cשלסוי פחית חזק משאר '"הדור …רבכל הבגילרת
~ר
מצרים משל ,אך לרדות ררה רק ,ר נוזה) .עיין כלי'יקר ,בראשית וא סוף (.ן"כ
"
ונך
ה"אדמת-קירוס"'
כיתב
)~מי
"וםג
: (187
דרד
גאון
שהנניע
,
וביוכיו
מלסתדם,
האחרונים ובימי שלמה היי למס עב,ן אב י כ'רר ש ה 'ייוננ' כה יא נכנשן ,רנסארו הפ ל שתיט
ב,ריהס בכל
רמב~
מריתנ
חבל
פצ י ב פשפררח
הים….. .
K 1$.זרר.
. .
'~ש ל ים לו מנחה .אילי במיכן
כימי
יורם
מעורר
את
ה'
ל pליש ליהודה לשבות את
,
nב )רבה'"י ב
שא פ ' ו ן הם,
רןח
הפשלתים
"יא
('מ) (.
כ,יקר את
וברג י ,",
הפלשת ים,
) רביה Hכ ' יי ז )' יי א «.
והערביים
-
מכידון
כל דכיש בית המלו ינסין) .דבהי"ב
אפריקה )תרגוס (
כ"'א
-
(ז"ס) (.
כיןבי אחז פושםים םלסתים כערי הספלה והנבג של יה ו דה ) .דבהר Hב כ
H
" ) י"'ח ( (.
,
עזיה
המלו
יסעיהר
מכה
סוף
בהם,
גת,
פורז
יאשרו,ן
יכנה,
רבונה
)רבהי""ג
במקרמם .
ר' ,
'''כ
"י ד{.
,
חזקיה ו ?נ ר .נלחם ו ל רPח מירם ,רי יהורה .עי עזה
.
..מתיר הכתוביס ) .רבהי"'ב נ '" ר ( נראה שעד .עיזיהו
שלx
) שמ-ב .ףח דז,
שיעיהי.
..
. .. ,.
עור
לא
בכבשה
היה אז אמשרי ניברש מחרז לגבולית הארז '" ) ארז חמרה עמי
סיף ייי (.
.
ובמצM
מלשתים,
.(K"P
•
•
ומםכם בעל ה"דאמת-קירש"' )עמי (289שככיש ,רי פלסתים כירושה וישרבה
.
.
'
.
'
,זויהר ,רכתיב בו ..ייבהנ ערים באשדור ובםלוסתים ) רבהי " כ כ Hן ( .וחזקיהו םגר
.
. .
,
~ך iו ש הזה ,דכבתיכ
'
.
בטיף תקומת
' ,
.,
107
:
…הו Kהכה את פלסתים עי עזה'" )מ ל כים 'נ ' -ח (.
חזקיהו היא .קשד-ברנ~
-
קשאלוז ) .יעיין
שמ ע'ם
(187
הקי
החל
וcת
המח ו ח
וייעז 1הב.ףX
) (.גם-ב""1ל
ר י יעקב ארילא
תnום r
ב ' עדב 366
עיין וסם.
•
גl
www.daat.ac.il
.
,,
,
I,
אתר דעת -מכללת הרצוג
רהדערת הסרבררת שתחרם קדרשת ערלי מצרים מגיע דע נחל"מצרםי ירכלר
להסביר את הפסרקים המדברים על שלא כבשר אזרר זה בכר ש"מאחר שהתררה
גבלה 'גבזלי ~"א נפשדת' "מסעי" זציזתה לעזלי"מצרים לכבשם
"
מ"מ נכלל הכל בתחרם ערלי מצרים • >0 ,כבשר הכל
כאמור ,כל הספיקות ביחס לכיבושם הוא רק לגבי האזרר
ל נחל "מצרימ
אף אם לא,
>0 ,
שכין שאקלרן
.
" '.
עולי ככל
,
גם לגבי כבוש עולי בבל בימי עזרא נחלקו
הדעית,
דע נחל מצרים ";,או עד אשקלון בלבד'".
האם
נמךש
כבישם
•
גם בין הסוברים שהגביל עובר באשקלין שי שסברו שמשם הוא ממשוי
לאררר רצרעת עזה עד רפיח ,ררק משם יירד הגמל לדקש ברנע '",אר שהגנרל
ערבר בקו אשקלרן אבר עגילה שבואדי אל"ערשי !" כר שרק חבל ימית נשאר
,בחרץ·
אר גם בין הסוברים שעולי בבל כבשר עד נח ל"מצרים ,שי שמגבילים
מידת
את
הכיבןש
… 108תבואות
הארז"
•
109לגבי כיבוש
אזיר
. …
ישואל
באיוור
מיכא
זה
, 113
כ ..ברס
בימי
זה
ציין
הבית
פריפי
מטםכ
אליצור
'.
להוריש
והת'שבות
)כיבוש
של רריה ,באל לא יישבי( את
להוציא
במשמע,
רור
ימי
:
..מימיהם
ושלמה,
לא
שכבשו
זכר
כבוש
הארץ הרחבה הזאת כולה .הךי חלק גדיל כמנה היה
..
.
השלם" עמי
הראשון
ך~ nד.
'..
'
-,
תמיך בבחיגת ארץ ישואל בכח
'
.
רלא בפיעל,
,.'.
נחלה
ולא מרחזקת".
ראן'ה
..
' .
110לבגי אזיר צור וזידין בכיבוש יהרשע ,עיין ספו "ארמת"קידש" עמי •180
111
הרןנב"ם.
עמ'
הכפתיר
פ"י
והחוקר
אריאל
רעיד
פרופ'
ופרח,
עייו
החןר")(
קונטרס
יהודה אליצךר
)תחומין
)שביעית
סימן
'(,ג
הגרי"ןנ
סןקצינסקי
)ספך
"הארץ
לבגילותיה"
ע"פ
הברי"מ
טיקציבסקי
עןני
'ייזכ(,
),,ארז
עמ'
(73
של
הר'
יעקב
נחלה"
במאמרי
יעחן
'''א
'(.ב
112בקי שאקלין-רקם.
כשרקם
מזוהה
הארץ ('ב
.
או
כפטרה
)החיקר .
, ..
כשרקם
-
)הרמב"ס
הבר nש
ע"פ
נורן,
והוב
..
מזוהה
P
כקדש"ברבע
-
)הרמב"ס
הגר"ש
ע"פ
ישראלי
,
צ"ד(
)עמ'
ופרוש
קב"ונקי
)ירושלמי
שביעית{(
113עיין מאמרו של הרב קלמן כהנא ),,שעלי"דעת" ב' עמ'
ישראל" לד"ר
ומרפיח
אריאל
ש' קלחז(.
"
וה"דא.ןנת" ודש
ישראל
)פרי
(80
),,ארץ
)והחוקר
ועיין
'.
חפדה"(
פרס(.
בספר "תחופי אוז
פנחס נאמן' שסובר שהבגול עובר מאשקלון לרפיח אי ללא רו:ו~ת"בוזה,
יוצא ליחיר
ימשם
למטרה.
114הרב עיקב אוריאל תחומין ב' בום' ) 371עיין שם(.
115
ה"בפתור
ופרח"
מקרדשים
בקרוסת
החזן"א
מגביל
סיבר
שבתוך
שטח
זה
יש
גרכים
אשר
עולי"כבל.
שאין
הכיבוש
כילל
רציעה
לאררר
שפת הים.
כחי"ל
מוחזקים
..
)מיכא
עמ'
-,
ב …משבת'ירסף"
,
קכ"א
ואיםנ
,
•
(.כ'"כק
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ורבי חז" ,בנמרות ומכושרים
לנבי יחסם של חז"ל לאזור זה ניתן לראות שלמרות שהאזור ר~א 1ו '1I
כגבולות האץר הקדרשה )כפי שהחברר לעיל( ,בכל זאח החיחסו אל,ר קצח
או כנוהר הוע של הארץ.
כחו " ל ".
א(
לך
מדבוי דרר המלך ע " ה " כי גושוני היום מהסחפח בנחלת ה :לאמר
הוכהיי
עביי אלחים אחרים"
חז " ל
111
שהדר בחו ו ,ל
כאיל,
ע " ז,
עיבד
רובוםי אלו של רור המלך נאמוו באץר פלשתים '".
ב( אזוונר נקוא בלשרן חז"ל גרר אר גרריקי ,כ ' Dשבורנר לעיל שאזוו
גוו הוא בין עזה לנחל-מצרים .בגמוא '" מובא שבני הזוג כופין זה אח הר
לעלות מחו"ל ''',אל אפילר מנוה ה!כ"ה לנוה הרעה .היכן שי בהו וט בץרא"
ישראל ? בדמוש ' : , ..ו" רוסחאי בשם ו' שמואל בו נחמן :מםני מה לא
גזרר )טרמאת אוץ העמים( על הבוה שבגוריקי )הרא אזור גור( " – 1מפני
•
שהוא
נירה רע" ),,יאיך דרך בבי-אדם
לדיר
שם"(
"יעד
1ב t
היכן ן
ר
-
חגין
J
אמר :דע בחל מצוים" .ועל-כן "" מפוש רש"י "ו!"רע באוץ ההאי" _
"הארץ
ג(
קשה II
בגן.
בבבל שמבםי מעופות שבא"י ,מפבי שעופות
העופות
לא גלר
בבל
ממקרמם ,מה שאין כן ערפות א"י שגלו .אך ערפרח שב"רובכר טזה" לא גלו
מארצם ,וע " כ שמנות יוחר מערפות שבבבל '",כי הן מארץ םלשתים "'
שבא''' >• 12t
כפי ,:ברונו בפרק הרן בחטא העגל שי מן המשוחף לאזור פלשח
-
עם
צפרן ר 1.ל,ל ,אזרר צזו וצ"!"ון ,ששניהם גחשבים קצח כחו"ל ,למחת שהם
בגבולוח הארץ.
.. 116סהדי כל ישראל חר ישבר )כעזה ובארץ פלשת( ובעולם ,וסניס קדמוניית
החזיקוה
נחו-ל" הזז….:s
חסוכים
''',אבו
117כתובות
. ''': p
118עייו
119
.
120בראשית
ת.יקיני
יעב"'Y
ההנת
כuוכות
121-פריס
מכל קונים
נ ..קןנםרס
שוכניא
וכיוזא
הדן
124
"סי
רבה
ל ..כפתוך
ופךח'"'
)הו Jוcת
בנוס JC
)ב ' (
יבן
בירישלים
שביתיז
נ"ו
שבעיית
,יפ
סם""
,ב·'
קוב·ה,:
•
126
זוגלהיי) ,שו"'ת
ונהרי"'ם nייא
''': p
K"n 125למהרש'"K'''שר
ומבלנוי
..מ'ייטף,-
ברסאית
וסכת
לא הרו בכל
השגיאות"
122פריש קב'ונקי וייישלובי
121
בה
וסוביכי
נחוך
ארץ
שם,
שם.
14
www.daat.ac.il
םייי
שירלא
הל" .K
ברלין
-
א,יים
סיונן
תרי"א
מגווים
שאיםנ
"',(.בו
דף
(:כ'"מ
אתר דעת -מכללת הרצוג
ד(
וה'ו
"תג'א ; אמר וב' אלIו'זר · כ'ר צדוק :מקום ת:ד" כתחום עזת '",
אותו
קוו')
טגורתא.
חורכתא
אמר ר' שמעון א'ש כפר עכו ' " : Kפעם אחת הלכח' לגל'ל וו' Kת' מקום
שמצ"ני) אותו ,ואמוו אכנ'ם מנוגעות פ'נו לשם " '''' .האכנ'ם הנגועות
בצועת ה'ו מפג'ם למקום כגל,ל ,ובמקום בתחום עזה ה'ו הו'טות ב'ת מגוגע
';;נותץ '" !.זנקדמרת אלה טאזכ'ס הם ,דווקא לשם הןד משל'כ " Dאת האבג'ם
הנוגעןת םבן,
ה( משים ישרב א' Iר אין מגדליס בהמה דקה בא " ",אבל גמדלים נסוריא,
רברו:כררי r.שכ ,131 'W"Mבמדבר שביהודה יבמדבר שכס )Iרי~עכן" .132ואילי
הכוונה ב " דמבר 'ודה " למדבר שבנחלת שבט"וין,דו .והאו ט'ג' שבאזורנו,
כדברי המדשר ננן שבגאולה האחרונה כגאולה הךאשינה -הקנ"ה מילדי
את שיראל ב"מרנר הידוה".
w
א'ן ממג'ם זקנ'ם בחו"ל ,אבל ממנםר זקנ'ם בחו"ל
ו(
-על מנת לחזוו.
'ו" 'צחק בר גחמן הוה בעזה ומנונ:ד" )=ומגוהו( על מנת לחזור .ו' זמ'נא
הוה בציר דמבינהי על-מנח לחזרך"
4נ, 1
(1לגני יר " ס שבי של גלויות ,שיטת הרמנ" Qהאי שקנר-דהמהדי
אינו '''א אן חו "ל ,אלא האם בזמן שקרשי ע " Dהראיה היו השלוחים מגעיים
לשם ,וע " כ "אם אותו המקום מסוו'א ,כגון צור ,ודמשק ,ואשקלון וכ'וצא בהן,
או מחו " ל כגון מצר'ם ,עמון ,ומאוב וכ'וצא בהן -עוש'ן כמנהג אבות'הן
-
t ·..נדיהיז
-
אם זדם אrזד
אח.ז ואם שבי
יום
רמרם
-
שני ימיסיי
• .115
החזן"א Oנן מסיק זמבךי הרמב " Qשארן צירך לפי זה לעשות '''אב שבי
•
אלא
ימים
ש נתחשדה
בעיר
א וו"
כמרבך
או
שבזמן
שירוע
הראהי
היתה
עךר
של בכרםי ".
כשחז " ל בא'ם לדון בד'נ' ע'ו עךבד'"ע"ז ,מב'א " Dדוגמאות מעזה
ח(
ומצוו דוקא.
127אין הכוונה ב " תחוס לסטח אלפו'lם אמה כתחום שבת אלא לאיזור תחת Kותה
}שיית
מהריים
לטורי
ב' ייי,(.
nייא
סימן
ו.עי
(ז"'מ
הנליום
-
הרא
עזה-
תח ו ם
)וגeנר
ממסלה.
חנםר
MI27לעתים ונתnלף ,בן בנוך )שיגרו' lטטה"ות לירולשמי ,דוב '.ם " כ הל" …ליאי רררת"(.
128
סנהדרין
, 129ל
:130
…. ,
םי
תירה
כי Mור הרג"'"
ת-מימה
ייקרא
גכג ככא
קמא
פיו
בבא
קונא
ע"ם :
132
לתןםםןUן
י"ר
מוסהנ וי
נגעים
פרק וי.
וב',
ןככרסרברא
סמ,
133ליקום
שמעיבי
הושע
חקי"' ,n
עיין
שם,
134יררוסלמי ינכררים ם-ג הל.-ב
135ובמ " ם
הלכית קךזשר
136תזויא rוכשךית
טימז
החדווס
'0
ם-ה
וכחזר'"'K
הלי 'ס
לוםנ"'ם
-
'ייב.
ל' .,
קןזווס
החוד ,IV
. IVם
15
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-זבותר לש IIת ולתת עם .רגו"ם
עיר ששי ' רק בתוכ.ר עבודת-כוכבים
שזבחוצה לד.
הזברחק
זבהו
ביו
הנצרר
והעיו
ה ש וק
כדי
שיהא
השוק
נחשב
כזבחזו
לה ? " -אמד רשב"ל זבשום ו' חגיגא :כגוו עסלוזא של טיה ) "' /lומפרש
רש " י " :עזה" " -עיר של פלשתים יהיה בה עבידת כוכביס"(.
, iואיכא דאמוי ,בעא זביניה ושב"ל מו" : nעטלוזא של טזה מהו ! -אמר
לו :לא הלכת לצור מימד ,וואית ישואל ועובד כוכבים ששפתו שתי קדירות
על גבי כירה אחת ) " …ומפרש רש /Iי ,. :ציך " – IIעיך שישראל ועיבד כוכבםי
;;יס ש ם ;; (.
אזודנו בנחלת יהווה
לדרים הארץ טגולה לעיטוקים רוחג"ם "הדוצה להחכים "וים" וכדברי
הנציב ש"נגבה הוא יותד מטוגל לעבודת הקרבנות …שדדום א"י מטוגל יותר
לתירה • 1 ' 8/1
בדדום "'א שוכו שבט ידדה .קדושה "' מיוחדת שי בנחלה זו על פני שאד
הנחלות ,,.דע דשוקא "עת"ה ארץ יהורה לה 'ות קודש לה ' כירושלםי ,שיוכלו
לאכיל נה קדשי קרדשים "
, 141
נחלת שבס והודה מתפרטת מירושלים בצדםו דיי הר-חברוו ,והגנב ,ובאר-
שנע בדרום ,עד נחל מצרים במערב '".
יתכן 'שבנחלת יהו iה יש חלוקה פנימית
א( אזור ההר מרושלים בצפוועד להד'-חבדון בדרום .ב( הגנב ובאר-שבע .ג( מלשת ,אזור החוף ,מערב הנגב.
•
לגבי שני האזורים הראשונים =) הד חברוו והגנב( על חכרוו נאמר
ש הינה פסולת ב.ן 1של א " י •14.4וכן באמך על הגנב ב •1iראןלי חליקיס הם
131
י " :.א
ע"ז
138העמק''' ~ביאIסית 'ייב ם:
המקודש
.. 139יכל
וארץ
עןני
'הודה
מחנ ' רי
-
סן
הנל'ל
'ותר
)גאךרת
הרמכ"ן
נחמן(
לבנן
הרמנ"י
)כחבי
R"n
(. .ז'"גש
j'.כ"'
לא
נ·ב ש:נה
עבך ~ Kן;rח ב'ה י דה
שיועית מלכן ,יי"',ן טיובן
, …", 140ראי -שאין -קרושת
קררש
יוחר
)שי " ח
42נ "ויהי
מחלק
ח" Kפסחיס
הגורל
עצפונה
ייז K
)יהושנו
(.ו'"'ם
143כיררשת
שייח .ממש לקדושת
סיחרן
ועיג
שלא
יכ " ש
יו",
ארז
סימן
ד nה :
חנל ' זמרים ,
דגרלו
כגירל
"מי
נרחיק
j
'"ןש) n
ם"ו(•
', '''X
ב',
נשרגtר " היוריס.
באזר"כננון .רגפה
נחסב
רק
חלק
יהררה
לטפל Kזו ~ יסראל"'.
(.ז~ס
"לאמא"'.
למטה כגי יהרדה למשפחותם . ,אל 'בגיל · דאום -מרבר
האזר
שעלה
)שבת קרבה( :
ךא .בגליל
-הרוי
גליל,
שיוערח"מלכו,
141מהרש"א
פי
חרב
" …
'ותר
חמנ'רו,
יוישליס
יותר
חרב
מן
הבל ••.
הוהי
שעלה
תואית
חלקו
www.daat.ac.il
יפה,
בסמיך ' לירוסלםי
מירושלים – ,שהרחוק
16
הגביל
זה
גריע -
הי,א
יההי
מתחשב
זין
,נבגה …
-לםכ
בנוךר
יעבר
בגיל .נבב"
'.שחי
עמ
פמני :שרחוק · הרא ,נפיהם"ק
אתר דעת -מכללת הרצוג
במדרגותיהם ,הרוחניות שלמחות ששגיהם קיוש.ים בקדשות נחלת ,היודה.,.. ,
בכ"ז אין הגנב כהר-חברון "',שהרי מצאנו מעלות בנחלת י;:זודה ,על שאר
ושקורערן על ערהי
א"י שוק בה מעברין את השנה ך ,14
והטעם
בחירבנן •148
הוא משום שכבות למקזם המקדש '" או משום שעיקר המלוכה "' היתה שם
וכדימה .טעמי;rב חשובים אלן שייכיס דוקא בהר-חברון רלא בארץ חגג.ב טב
•1
זאזלי בחלת יהודה היא כבהמ",ק )כדברי המהרש"א הנ"ל באכילת קדשי
קדשים שנאכלים רק לפנים מן הקלעים( .ובמקדש יש קודש ויש קדרש-קודשים,
וכך שי את הנגב ומעליו הר-חברון ,והגבול שביגהיס הוא העיר דבירכפי
שבמקשד המחציה בין הקודש לבין קודש-הקושדים נקראת' דביר "',
לגבי האזור השלשיי "',חוף הים -פלשת ,ראינו )לעיל( שטומאתה
וקליפותיה קרובות לארץ מצרים ,קדושתה כביכול נמוכה מקדושת שאר בחלת
~'פ-tנז.ז שקכיכ הי Hלארץ
.הע.מי ,.Q
שיהירה קרובה לירושלים ,וגליל
א;זי
הקריבה
' !tיהךרה
יל~.ז היה פ.א,ך~ ,יהידה .שיה .ח~ פיאן בבליל ,מפני
דחיקה") ,.תוי;.ו .יi:ו:ודמ:tג .במיבר
כייתר
-קיבלה
לירכשלי~
כ ' Nכ"ך(
הג.רוליס
םה~ס nים
ואייב תמוה
לאא
בי,ו.תן,
ש .l:tי.לי:;tJ ,י. -זה בוב Y.מכך שאז.ורה rlכריו יבבב הם פסולת סלe'''. .ג
ודיקא
פסולת
'"ע
לזזמזם
זן
של
שבחה
כזכרי ה.ספרי
א"'י
:.נ;~ ח :;t.רון פסילת ;;ול '''א הךי היא משוכחת ~משרב.ו:ות
"'א
של
, -
"'ייו"
145
…והלא
סל ,ארז-מנרים ,ק~ו לשבח
……
144ספךי ,תחילת נוקב''' .שר זברים "!;t ,
''',שד
זכרים
… "',p
כמדבר
'ייג
,י.י
-
'ייז,
~~ 1ע"ן יי:מ_~ ~.ש,ל רי יולא בן ,נו,ן "יעלה וי.ברא" )עלון שבות כי בי(.
147
'-
סנהזרין
,-
148
'יי.א-
כ*ו.
מו"ק
.. -
שלכאררה מרזר
ארץ יהרזה םב .בגלל
.
150ארלי יש להזינו הבחנה זי בוד-רך _
הסמוכות
ב,נימין
"יב~~תס!ירד,,":.
,
ליררשליjנ לא.
לגרח"'ז
ג.ררסבךג
יקיעו
)~ …רי·
;ב~~מין
יררשליס (.א"ש!"
….,….
~.ס,ורות
ולע.ומםזו
על
הדבר שנול נורי
זנקרי~ה"·
נורי
ק~נזכרס
יהודה ש:גנבב,
הרחוק יקרנור .כשהסעם לקריאה נול ערי יהרדה רוק)!; ;:רר,א P"~.ני .שק:בי?,רת לירושלים"'
)הלבוש(.
151מבילה
יי :
ה""'ד :
רש"י
..למני הדבי"" ,יש"י ,מ~כים .אי ),ןי '",(.ם
.152רבמר שדרקא ,המר'rובררן .ימג:יבנב
כן
כזכרי
אף מאזרר זה.
חז"ל
חזנשת ייברא כורין ,בישיבתה
ב!,lיץ
חi?~,
ההיא,
ייtבנ:א
-.
הפסרלת של ,י",:א
….,….
,לוזנדים תא שכהח של .הארז.
)סנהדרין קי"ב … (.בכרכותהכ ש:ל .י'""או,
של
נ~הב
צר U
הjריא
בית"סאה
מאה
ערשה שבנויוב
בית-סאה .עושה
כנרין…
כתיב .רחי'.
שנויים'"",
_~.רז~ב;ב תנח.וו;נא .נ~r;:שודק) ('ז מאנר ששלמה המלך נו,מי על סרבה של .וא Hי" יייע איזה
בידיל חקלאי
מטעים
לכל
אזיר
בארץ .וכדוג;ןמ לכך
נאםר
זוy:r.
שנול זיד
יחווסליוב'
רכוס רראי לגיל פילפליו' ןמ.ערב הנבב בירבר בקי זה.
זהו
הבדי.ר~· ה.מ~נוים לייז!.רי
אלו ?
-
מ"ר..
אומר…
זה
)ינן
"ינסעpנן:
כל .
מביליס
אף
r:
ע ~ " :pל~~
היום(.
-
עץ
מה
שסעם
לוזפים
גאי
עצו
יפריו
מפילפלין
שייה
…,…
הרי אימר זה פילמלין ,ללמזך שהפילפו.ךו ייח~י.ם :בנורלה וא'ן ארץ 'שראל Qnר.ה· כווס""
)סוכה
.(.ר*ל
·,17
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהשוואה למדקש
הד'!" "'•
כקדושה שמחזו להיכל
-
-
כקדושח חצר העז;ןו
שבחוד הקלעים "'.
ודכ.גין
חהוובן
ש"עיהו "' מנבא על הפלשחם' הששים על מוח אחז המלד "אל חשמח
פל ש ת כוד .כד נ ש כר ש כט מןס " .ופישר''' " כי נחל ש ה ונ ש פלה מ ל כוח כית "
דוד שהיו למ.ייים להכות בכם" .ומחרגם החוגום " :הרי מבניו של ש"י יצא
המשרח שעיבדו
פדרח" .x1S5
בכם נבחש
וכד מחאר ס"ו לפבי כמאה שבה "אשקלון הקדומה החרוכה עתה בתק"ם
בה כל בבואת צפבהד " 'כ) (ד' " .ואשקלון לשממה" כי בוחרה הארץ במדבר
מבלי אי ש .איז בה רק חרבות רכוח המיכלות גדולות" "'.
.
.
בבואת
וכשם שבתק"מה
עו
צפביה
ז"
חורבן חבו
אנו
יייעים
שתתק"ס
נביאתו על הבגיז "יהיתה חבל היס נית כרת תעיס יגדרית צאו ,הויה חבל
לשארית בית"יהוהר על,הם ירעון .בבתי אשקלון בעוב ירבצון כי יפקדס ה'
אלוק י הם י ש ב שבותס" )צנפהי ב' (.זי'-י
ובבואת
"'
ש"עיהו
"עופו
בכתף
•
פ 7שתם' ימה ז!'דוי ובזו
את בבי
דק.ס "..
וכפרש''' " :יעופו ירוצו ישראו שכם אתד על הפלשתם' אשר הם במערבה של
''',א
את ארצם",
ויכבוש
לגבי מדבר סיבי בכללותו "היכ .דבר הזה לא ראןי
המדבר להוית שיוב" ייב
למגררים" ,1:18
אר "עתדי
•1
ומבשרלם לבי המפרשים הראשרנים ) jוiן ש"אני עתידים לעבור באיי המקימית
בבוא
משחיבר" 61ן •
,,1הדמנך שהלכי בן ישראל ממצרים ''',אל אינו מקרם ראוי לישוב ,ואלה
המסעוח
ל,שראל במדבר היו רמז
יביאם ה' אל מדכר
מהגלןת …
לעתדי …כן בגאולה העת"!'ה ביציאחם
שם /ן ~ ן
העמים ,חדגם
• G
"וכשם שיצאו ש"ראל בגאולה הראשובה ממצוים אל המדבר -כן בגואלה
האחווגה סתייים שציוא הובה משיוMל אל סהורב ,ויסרבו במקורטת ה Mלה,
יהקכI1ה '"כלכלם ויבהלם שם"
הובפילםלין ליירפט
153עייז
מהרוס " א
רפלשת · אין
154
ברשאית
רבה
את סגןלת הזרא ;ויXנ uחסהר
)nא'"'
זיםנ
נ ••.
לשבת
ז"ה
קמ"ה:
:
כלים ~ '
("הז,
..למזבר
סבר
רי Kים
ככל נ nל,ת יהודה.
ס nז
'.ג
155
י"ד
.ם'"'ב
… " 155יעם הירח שבכר בפח ן מן הוילם שרובת ה 'Utפוח ה Kלר רMרזרתי.דס.. .
.
בלבל
ביונים
אח העולם
ההם-
-
הגה
)אברבגלא,
הבבוא ן ח
בדמבר
באן
ד'"'ב
עו nארצןח
158ובינו
תחילת
פסעי,
ולייג
157
'.ב
160כדונבר ל-ג .'JI:
162בaובלaנ.
161
) 6ן
ההםה~ כפי
מה
לפי
רביונ
ובי 'U
.18
www.daat.ac.il
,יא
"'",.
159
בדמבר
פaרים.
בייח.
ובה
•
שסנחריג
שנקבי בשפות
ייד(.
156ספו ..שעוי ירושליס" )עונ' (. 26
כחיי
שאזיי
,זה
ב-ג.
אתר דעת -מכללת הרצוג
בויביטו
הרב יהושע י.
בעיות הלכה במלחמת "שלוס הגילל"
•
אלה ,אנו
כוכ/ו כתיבת שורות
מקוים להיות
המגו
נס ' lם מלחמת
על
ישרבי הגליל ,אשר רום רים הרן מותקפים ביזי המחבלים הםלישתינאיס ולא
מ '; l,ט קרבנות הי"ר נפלן בירי המתבליס .אכו .שמענו אחרי הכיבוש של החלק
הדרומי של לבנוו ,על מצ' Kת מחסניס עצומים של נשק .כוותבם בנשק האדיר
המחבלים החכוונו להש מיר להרוג ולאבר ,וכפי שרור המלךהז ה ברוהר,
ע " ה אומ; '-אמרו לכו ונכחדים גמוי ולא יכזר שם ישראל עדר '.ולכו ש'
והודית לה' ית' ועוינן להגדי -ואבי בחסרך בטחתי ב ,ראמה חו"ל -
גחזרחד ',כמה דאח אמרת :ותורת הסר על לשונה " יגל לבי בשיועתד "
,
אמד
אבהן,
רבי
אחד
זה
המקראית
מן
ש'ועחו סל ישר Kל '.
כי
מחבה
תצא
הקשים,
שלשןעתי
הקג IIה
שו
האי
,
,
על
איבךי
.
מכל
ונשמרח
,
רגר
ער '.
רכי
לה'lת
בטוחים
שה ' ילחם Kח מלחמתנו ,לא בכוח ןל Kבחיל כי אם ברוח ',ה עליגו לרKוג
לכד ,שהמחנה שלנן 'ד'iד iבקרושה ובטהרר ,ןנשמרח מכל רגר רע ,אמרו חז "ל :
רגר רע …אף לשוו הרע' ,כלןמר ,לא רק גמעשים אלא גם בלשןו עלינו
להקפי,ד
החיים
הלשון ,שבוהר בשמירת
והמות בדי
הלשיו,
הן אלוקךי
כי
מתהלך בקרב מחנך להצילך ןלתת איביד לפניד' ,אבל רק גתנאי -והיה
חמנךי קרןש ",הונחנה של כל יתדי ויחדי צרדי להיות קרוש )מחנךי ~
לשוו רבים( ,כך שה' יח' צ"?י אח חמנר )לשוו חייר ( המחנה של כלל ישראל
מ ',הKויב ,כלומר כל אחר אוחר אחראי במחנה ש לו למעו הצ ל ת המחנה ש ל
הציבןר.
רנוח הו ' הבע' lת אשר חייל רתי נת Pל גהו ולא ' פעם קיימת התנגשוח ;
כאילו ,גיו קיום
המצות בבית ' של
כל יחדי לביו
קיןם' המצות בצב ' .Kיש '
לשאןל ,האם במאת קיימת כאו סתירה ,או אולי עם שינוי התKגים בהם חי
1
תהלים
ם,ג
2
התלים
י,ב
3
ליקן.
שמעיני
•
משל t
ל ,x
•
ד.
,
ן.
•
ש.ם
כן.
תהלים
יב,
6
ילקום
שםערני
7
דברים
ג<י
.8
שם כפפיי .ירה Mשם נ ..משך חכמה" שייפרר זה לובל זיבררים פיירתםי כזמן הםל nםה,
5
בכ,
ן.
שם,
שהיי היי-נ יסיג זםה
9
רכריס
10
שם,
כ,ב
,
Jnל·n
ינה" .ייס.
טר.
•
,
•
'19
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
החייל ,גם ההלכה מתחשבת בקיום פרטי הדיבים ,לא לחץ חברתי· משבה את
ההלכה ,אלא רק המצב הקיים בו נמצא החייל ,רא הקובע את ההלכר .קבלנו
מדיי אבותיבו ורבותידנ ז ,,ל" שלא במ ,ן חלשוב ,שאם בתבא ,קרב ומלחמה
רמתר לעבור אפילו על אס"ורי תורה לשם הצלת נפשות,
שאז
הותרה
כבר
הגצועה לגמרי ,והכל מותר ,לא ולא ! הרי מצינו ,תולה ששי בו טכבה שהותר
לו לכאול בוים הכיפורםי ,וKף חייב לאכול ,ו Kם לא אכל עבר על איטור
תורה -אר את דמםכ לבפשותיכם אדשר ",מאדיר אם מאבם החלוה הזה אכל
כדי צורכו להצלת בפשו ,אל יוטיף לאכול ,כי אם יאכל -חייב כרת ",לכן
חייב תייל בצבא לדעת ,כי איו בעת מוחמה תאנים רגיליס ,יש והוא חייב
לעשית בניגוי למקובל אצלו,ויש שאטור לו לש Uת ,שהרי איז כאז בעיה
.
שו פיקית
'
נפש
,
יהצות
בביא
בפשות,
.
,
כאן כמה שאוות מעשיית
בהוכית
שבת,
שהתעיררי לחייל החרד לדבר ה' במלחמה בלבביז,
א,
ר ,ישום
ידוע שמקפידים כעת בצבא לרשום כל חייל
ה" Qי'רכץ"רקבי ,n
שיוצא לפעולה קרבית ,באיזה רכב הוא יושב ,באיזה מקםו היא יושב בתור
•
הרכב יכוי .מטרת הרישן.ם : ,א .מפקד היחדיה יודע מי ימי ההרובים ,מי המפקד
של כל רכב ימך נשאר בעירף ,ב ,קררים מקרים ,ר " ל ,שהרכב בפגע פגיעה
ישירה יאי"אפשר לזהית את החללים רק על דיי רישים מדיייק ,ואם כי לגבי
התרת עגרנה להינשא קשה לטמור על כר ,כל ערו שאיז לפחרת ער אחד ורבר
זה תלרי בכל מקרה בנדרפ בשיקרל רעתם של גדרלי ישראל ,אבל ר"שובץ"קרבי"
סועיל חלייל עצמי אשר יוצא לפעולה קרבית תןר פח,ד ח " ו רא יגפע ,וסי דויע ,
,
לזהית אותו ,מי ד'ע ,לר Lדיע על כר לקרובים וכי '.הרי אפשר לומר ובדאית,
שרלשים זה מעל,י את המיראל של החיי; הלוחם .כמובז המדיבר הוא מניביןבוס
של ח ,ילול שבת ,הז מבחינת
האיתיית שנכת בית ,כי כל אית
כמות
שהאדם
כותב ללא צורר להצלת נפשית ,שי בו משים חילול שבת מן התורה ,אבל
גם מבחינת איכות הכתיבה שי לקחת בחשבין ,כל מה שביתז לסעט את
ד,איטור -חייבים בכר ,ילכן יש לכתוב בשיביי ,כלומר ביד שמאלית ",
הרשיי ,ם כדי לדעת מי ומי ההילכים ,וסי ומי פדני כדי לצאת בסקרם אחר
לפעולה קרבית ,הרי הוא נחץר בעת מלחמה ,כי יש וקיים מחטיר בכוח דאם
במקום אח,ד ויש להעביר חייל ממקום למקום ,וכן שי לחסור בכוח אדם לצורר
רזרבה לעת הצזרר .אבל למטרה זו יתכן והיה מספיק ברישום מספרים גרדיא,
נשארי כאן לסטרה
כר שיכיל,ם לחשבן את כזח האדם שיצא לפעול" זכמה .
,
אחרת,
1
נ ברחיח
12סיו
תירח
טד,
ןרה Mם'י
n ,, 0
כבהי"-ל
תחיר
ה,-
ב'"lננ
סJץ
ה.
•
רםא.
. 13עי:יו ~ K"nכלל ס סיי ב שמכי Rראיה ונה nןםםגtת דייקא בבתיבה tcסיינז זהיה שינוי
םא
כותב בשס Kלו,
לעשרתה
אר
• רתה בשמאלי
כידר
יע"ש כחזון יחזקאל על התוטפת Kשחולק
Kחת,
ברדאי
דרכו
היה שלא כדרר עשייתה
לעשרתה
בןד
ימינו
יהרא פטיר ,ליה.
.20
www.daat.ac.il
אל Mכל מכאלה
רלM
כןד
כהר:..
דסרי
רכשערשה
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאודי ,הרישום לצורד החילי עצמו ,כדי להעלות את המוראל שלו ,לתת
לו את ההרגשה שד~א לא מספר גרדיא בצבא ,אלא ר~א לצם אלוקים אשר
הורי מצינר , 14
התירה מחייבת להחשיכן כבריאת מה' ,דבר זה בחץו מא.ד
חולה דתקיף להי עלמא ומאר ששילחו בעד קחביו ודאי שדרי ,ומכאי המ"ב ",
ראפ~ לשכור בכרי שירץו כמה פרסאות בשבת כדי להבאי קרוכיי )של החןלה
שבסכבה( במוצאי שבת שרי כדי שלא תיטרף דעתו ,הרי מציט ,משום כדי
..שלא תיסרף דעתף' החיח אמירה לבכרי ,הגם שהקרוב ,את בדכחו לעזיר
לפרואתן של החולה ,אבל לא מציבן כאן קר אמירה לבכרי ,ששי בו אסיןר
ררבנו ,ואיסור זה ררבנו קל ריתר מאשר עשיית מלאכה על דיי יהדו.י גם
אם עושה איתח בשיביי .16ימצאני בדברי העריך השןלחן 11שלא התירן
שהשיראל עצמי יעשה אסיור שובת ,שהרי אין זה רפארה )כלומר בקשת
החולה שבסכנה לקריא לקריבי משפחה( ,אלא רק חשש בעלמא )כלומר,
שירגשי צעומ סוב יותר( ,ולכן בעביו ..ממצוא חפךצ דובר דבר" )כלומר
האמירה לנכרי( חישיינו לזה )לבקשת החילה שבסכנה( ,ילא ברבר איסןר גמור,
ואמםנ העחד השיחלן מסיםי' רבררי ,דאס הריפא אומר שיש סכנה אם לא
קייימי דבררי ,הרי היא ככל חולה ששי בו סכנה ,עב"ל ,נמציט למדים ,דאמירה
לבכרי שי להתיר ,יאם לפי דעת מפקדי הצבא שי כי חשש של הידרת המוראל
אצל החייל ,אס לא עישו הכל למענו ,שהיא כטיח כצייאתו לפעולה קרבית
שלא נשכחדר .דועת ' מפקדיי עלין ,מותר לעשית ..ככל חולה ששי סכבה",
ולכאורה משמע מדבריו ,שגם איסור תירה מותר לעבור כרשיום הפרטים
ההכרחיים ,אוםל כל זה -אם החילי דישר זאת ,כומ בחולה שבסכנה הנ"ל,
שמבקש שקיראו לו את ' קריביי ,אבל אם ' החייל אניי רדשר ' זאת ,אלא מפקדיי
רוצים לשעות למענו ,את לנו ראהי מכאן,
גס במשגה ברןרה ' " בשם ,הרדב"ן מבאי ,שאם' חולה אומר ,צרדי אני
והריפא
לתרופה Dלובית
אימר ' איט
צרדי,
לחולר.
שומעת
וססביר
הבאיור
הלכה ",שאם .המחלה דיועה יהחולה אימר שתרופה זי ומעלת למחלה זו
והריפא אימר שאיט מיעיל ,בזה איו סברא לשמוע לחולה לחלל שבת בחינם,
אם לא שקיםי חשש שאמ תיטרף דעתו עלרי ,אם יאדה שאינם עושים דכברין.
ישוב -
14
ס'י
אם התולה דירש זאת ,אבל לא שנעשה אבתבן מעצמט,
., 0
שי
"'.. 15םp
ס.
.אוב
16יצוביני
בזה ובחלקות
הוtחריגים,
כמלאכה יגcור 'nחא nמיך ובישרלא
Mתהל" 0 ,-
,זוונ,
םג
DR
אם"
באיסורי
'
בסיניר.
18
ס'י
19
ףה
שכח
ירים.
תיר.ד,
מעשיית
P"'O
מלאכה
ט,
''':ע
,
,
17ס'י שי '-ם כ.
בפ"'נ
ס'""i
ע Nי שיניי .לעו"'ז מז :'! ttב כסיו ןו.ןו .בשעה"'!
שלא סיבר כו .אל Mעייף אמירה :לנוכי ..
ןן 1שה
שן
ה.
י'רורת•.
וננו:י:ור
לנרכי
ס '"" pס..
(•1111
גג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאז"ד מצאנו בנפש ח ' 1Tמהגר''' מרגל,ח זצ"ל על ·ש ו " ע ",
•
מבקש
רואםי שהחירר ' אפי -איסורי תירה ואפ"' אם החולה אי U
שמתוד דבר"
זאת.
כי
היא
מביא רמב " ם ",דמי שנשכו נחש מוחר ללחוש ואפ " בשבח על מקום דנ.שיכה …
כדי ליישב ' דעחו ולחזק לבו אע " פ שאיז הדבר מוע~ כלום הואיל ומסוכז
הוא ,התירו לו כדי שלא תיטרף דעתו ,,,לע ע " ש בנפש היה ,ש מב י א רמב " ם ",
שהלןחש על המכה היה אסיור חייה ,ע"ש ,דאעפ"כ הךתר לאחוכי דעתיח ,ע Ifש,
דנראה מזה סדע להחירא במקים ש:ח לחילה געגעוtנ' לראית בני אי קריבי …
ע ,ש" שמב'א גמרא בנדרים ",ומשמע אזפ" איני מבקש כלים הדיז היא כו.
גם בשי " ח חלקת עיקב" מסתפק אם איז החילה מבקש שיביאי אל,י ,אם
מיחר לעביר א'סיר' 'חירד ,ע"ש דמ' דשעחי רחבה יכריע ,יכמיבז ,לא כל
אנם' שי'ז ,יש' לד"ו לד"ק בזה ,ומה שע'נ'ו רואיח.
ידנ.ה לכאירה ש'נז שח' רא'יח ,שמיתר לעביר גם א'סיר' תירה ,רשמים
ישוב הדעת של החולה ,גם ·אם החולה איבר מבקש .הראיה הראשובה מובאת
גם בחךקת יעקב הנ"ל ,יהיא בשי"ע ",מדל,ק'ו נר ל,ילדח אפ" ה'א סימא,
ומסביר המשנה ברירה שם ,ומשים שייב הדעת שי היילדת מיחר ,שהיא
אומרח ,אם אצטרד דבר-מה חברות' חראינה ותעשינה ל" ע ,ש" דאפילי אינה
ארמךת ' כ ל םר רגם החכמה אינה אומדת כלים נמי מדליקיו .הראיה השגיה ,גם
היא נשן " ע , ~ $ה;ןי חולה ששי בן סכנה צריר בשר ,שרחטיס לי ראיו אומר ים
נאכ~ Uנבילה ,ובאחד הטעמtנ' מסב;ר המשנה בחרה ,שומא ' 1T'1Tקץ באכ יל ת
גביוה ילא א'כל י ' Oתכז.
בררני לנכיו ,אבל כאמיר בח~ nח דבריני ,דכל שייכל לשניח לכתיב בז"
השמאלית מחי"ב לעשית כו ,ילא יכתיב רק את ההכרחי בירתר ,ילא "סיף
אפ"
אית
כ.
אחח.
נט'זח ' י''ם שככת כרשה .מחלקה בצבא גמצאת בשבת בפרדס אי
בשהד ' זריע ,מה לשעות בעניז נטילת ידים לסעידד ,כ' לכאורה ש -בי איסיר
רכפי
תירה,
שמצאנן ,27
השמשקה
את
הזרעים
שי
בן
איסור
תירה
שמום זיער
יגם משים חישר ,יאף אם אינו מכייז להשקית ,הר' עכ " פ ש' בי משים פסיק
רישא ".מה תזבאר ,הר' הפרדס איני של" ראם כז איז זה פס .קר דש-א דנח'א
20
וו".
ם'י
מהי
21פי"' X
ה"'י ..
Jכר" C
נכיל
22שם '''.ה יע"ש הי"'ב דהלןחש ינ ,המהכ יקירא פסיק מו התרוה…
נחןרך ..ושעובתי מהנךס'"ז אר rךבך wלים'",ג cרבבה"ב שאיו לן חלק לs:ייה"ב
מ ן חר
23
מ
בדי
לסא
•.
25ס'י
של
"' :Uח K
ס~ ' Mיבמ"ב
26סי ' סכח ' ~ O
27
חיטךף
יs:יחן.
"
יסק
יבירכב
ג רך.
P"'O
ט'י שלי סע' ג ןבם"'ב "'"0
ט"
דס.
לם.
ט.
.,". 28
22
www.daat.ac.il
•
הכרםירזכ
ספק
םא
אתר דעת -מכללת הרצוג
להי ששי בו איסור תודר" מכל מקום שי בזה מחלוקח הראשונים ,העחך
הוחטרפות ,לגבי· פסיק ו'שא דלא נחיא להי אם שי רב איסוד ",ומשמע
נמ " כ ",שהיא ברטה לדעת התיספרת ,דמ"מ שי כי איטיר דרבנו.
סרפר
החתם
לשן"ע
בהגהךתיי
מגאי דלענוי
31
אין
זרעםי
שמים
חריב
זירע ושמום חושר רק אם משקה את הזרעים ממש ,אכל כל '1Zממלא את הניגרש
)כעין גומיח טמךו לזרעים( איו כי משום זירע ילא משים חירש .כועין זה
תירה ",
מ צאנו גם דכעח
דהאיסךר של השקאת
זרעים אינך אלא אם שופך
המים על הזערים עצמם" אבל טמךו להעשכים םא"' תךו שלזשה טמחש שי
להקל ,דעיקר היניקה רק כנגדו .יאמנם שי לדין דכבדהים ,א .דשממע משום
זירע כעינן דיקא שישקה אח הזרעים משמ ,אבל לא אם משקה כטמיך לזרעים ,
כפי שאומר דהעת חור,ן ,אבל מ"מ למה לא יתחייב משים חרשר ,שמרפה את
הקרקע ,35יעי,ד הרי הדעת תורה
עצמי מביא ,לגבי אילנןת ,כל שחששוים
3'1
וינקים שי בד משים זזער ,זהזא דע ט " ז אמה ,זכפי שמרכח כגמרא ".
שמעתי ממו"ר הגשר"ז אייערבך שליט"א ,דמכוין
מרחיק ,אפשר שאפ" כמחכייו ל,כא ( o"lדר חודר.
כטפר גוד ארהי ל.דמר"ל מפראג לשכח ..
שאדי
גחל,
ליטיל דיםי בגינה .דדי"ל דבר שאינד מחכדין ,ופטיק רשיא לא
' '1tדי
למימר
בזה כית ארדי מלאכח הנטעיה מדי .והנד" מלבד שבשו"ע" לא
מובא
גם
בצעם
שי
החדיוש
וכמה סחירדח
כהמ
וכסי
חדישו
להשקיח
דמךחר
ב"שס,
מחשר
רגליש
יאולם
בזה
שמארדי
כן,
בססר
נפש
חהי ".ונם בספר חמזה אברהם ..שמחץו אח דבריו ,הלא היא צעמו כותב,
דוברוי הם עדלת הרשב"א והש"ג ,40יהרזי של /lDד אסיר היינן דקוא כאשר
איחך מעשה ערבדי הסמיק רשיא אינך gי Dה דבר היחר .עמך ,אבל אם באוחו
29
30
ס""' ב"'ונכ סיק מ.
סי י
שג ם· ,
'י1ב
שב םע-
"',פר
יח
יח בביה-ל
,
םד
ובהערה
31סי י רנב לז
מ"x
32םי -של ,סע-
.ב
33
~ייש
34
שם
בש:ז1 "y
'עס
" ' 35בכM
דיא
זיה
דה יש
ר.
בשם
מי,
ו
התוספות.
M
שביתת
השבת,
עמשה
חשוב.
·
"
נ"'tק .כ
ק-ם
כללי
ישדוכ
חי.
-
•
•
.ג
בתרא
ינקיתה
יר,J
בנחייל
בי יאן נפק"'מ כין '·מ לד_ נחיל" '",םל לדו cיאכפת
להי,
בז
ב,
'ייש
ניאן לוtו tכבנהר,
בתררה
Kו · לן
בחסה,
דנהי
גנבי 'נקית,
,יניקת
כ"ה
חסה
דז
וtוונM ..פ"ה
ינ.
קיזר
וב"מ
עקיר
ספחים,
ינקיתן " ס"ו
ארוב..
.ש'"~ וובשוונ זהינקיה כחסה כנדנה רינה בדין הינקיה כאלין "ל '"'כז ובגtר..
36
Jג
ב.
rו מ" לווי וסי .1
38
שם
עסי
39
ס'י
בנ.
40
ישף
פרק
ב
ה·'
תtי .D
•
•
הרגtר.ג
•
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פ"ר"ערהש ' :גרנ ' כן ' דבר 'ה'תר עובר
ןזבתכו'ן לדברה'תר,
אן אפ" עבי' גם
';"פ ' וזבכרון ' גם ' לו שר' ,וא"כ הרא דה'ן בגי'ן שוגו ,דכ ' Iן שזבתכו'ן לדבר
ה'תר ,הייבר לגט'לת '"1ם ,וא'ן מלאכת הנט'עה נשעית מ' ד ,בתו א' Uאסור
משום פ'ה וKמנם הואשרבים nרלק!ג"על סברת הרשב " א ",,וםנ דדעת המ"ב .,
שלא כדב'ג' השרב"א ,יהוא .מביא · ראיה מהשן/וע ,שגם רן.א נקיט דלא כרשנייא.
,
המשנה כעיחביז
'4
מביאה,
ארבעת דנרים פסרן
ה'וצאח למלחהמ( .".וiכטו;ים מרח rת ל'ים ,והגמרא ..
ואמכם
ראשינים ב .f
ררעת
הגר 'iIא oIs -מגיא
בניאור "
,
)ע"ש בשר '' ',
במחנה
מסכי;;' דהכרונה למ!ג"
הרזנב' iן
שואר
סiר;;; :iייא,
דוקא ב'וצאת למלחהמ ,אלא כל שיירא הדלכ 'tממקדם למק 'רם ג"כ פטרר'ם
דמ' iנט'ל ' riריים .רבכיאור ז;גר' iא מרס'ף" ,וקא בעשר;; ';;דין כן ,אבך בהולך
דרך שרנה הד'ן ,ובר '" pל"" דכל שש' לפב ' Iפחית !בו 'fמ'לי Jרלאחריו' פחות
ממל' חייב הזא בבטילת יד!ג"; .בררר הדבר ,דביצוא למלחמה אין כל הברל
, :iן ' עשרה 'לפחות עמשiזר iדבנל' אופן הוא פטרר מנט iל; nם'י iוהרא'ה
דבשו IIע
48
דמכא דיז ' זה בז;; הלשון "מי שההי גמדנר " א; ' במקיס סכנת ;איז
לו מ'ם פטרר מגטילת ",ם''י ;שiכמע ,גם אם רא ' ',י; ",הטעם; דכ iרן שרא
בקובום סכנה וא'ן ' לו אפשררת' ללכת ; לחפש ,אחר' גנ'ם פםרר מנט ',לת י'ים ".
הרה ארמו שחייל הנמצא ,בפדרס בשבת ,וא'ן לו ,אפש~זת ל,טרל '' Tס לתדו
כל " הורי סאור ליטול י''ם על ,הקרקע ,שהוא סטור מבט'לת,
'' Tס i
אלא מכל
מקום שי ' ל,1tן;זיף ; רכמו ,בהרלך 1"1'1קיי" ל ,ר:lונרקם שפםו'ו מנטילת י'יפ,
דאעם יי פ יבסה ' את '' · 1''1במפה ,בשעת· האוכל ",ול'I Kק ה ' Tאשרחן בה את
,
'41ע"ין
'יס
42שם
' 43יו
44
ין
שטז ' בש,ה"ו
p-c
בשעה"'ו
riןכק
לכ.
ל.ב
JC
ב.
, '45ייש
רמים
"חרונםי
חרבה,
רמשום' טכבה'
שלונח
טרותימ
מםונג ' cתוt
ו~ייס
, nינםיי,
בתוו"ה מים , ,י~כשיו לא נהגו במים אחרונים ,ע"'ש בהסעם ,י?זIן ' גם בוסו" ,ס" PפK
'~ם י,
וע"ש
במ"נ
46
סי י
קנח
טעי
.n
47
סיי
קםג
טנו י
lt
48
סף
קנח
סד
.n
ס"P
ובם-ב
ככ בשם הנר"א שהחמיר.
מ"p
,
.,
.. . .
.ג
'49יי ורהן ' cכזה ' וזגב דיידי' הר=ס האמל סלסי"" ב"הונףיע ' םכון .חלס""
'שךי~ רo:כ " סונוcבו ; כחוף"
P ' ''0די
ס"P
ע"פ ןלם ' ושרפט סכדו , ;,הנייר· ''Cופ ' םא
ל"' והיינר הך
המ שכתיב כשר",
tג;
בדין
וכחהג
"ו Pא
הסי~ נוברדי רpו R
בלמחמn
כל
זזירלוt
חרבםי לש "Rמזבן מלחהמ ' ;,אלב זנמן
מלחמה
-פי שה:די בדמבר אר במקים
טכנה רב'ר,
רשס
לא מיזכר דכעינן ,שרה או ם ,-מלך ושופם ,יכ"ה כחזו· Kשם ,רבזה ' שפ'םיר כפחהנ
היינו אפ" םא איו הרכר ביגע להנלחס ,אבל םא שי בהם משםו ' הזלה ,ויםנ כרין ' חפנה
שפסיום.
50
ט"
קםג
',ס
cג.
ן;;:Z
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ו;;iiם ,אלא ;נסה אח שתי ד;יי ",
בשעת האוכל את שתי ז'יו דוקא ",
כן הד'ן בוניבויצא ' למומח:ר צריר שינסה
חארי שבידדנו חשיי' פטוד מבטילת ז';ם ,אם אין לו אפשרות ל,טול
;םי'; יש להס'דיף ,זדוקא םא במצא במקום שאין לו מים והוא צר" לאכול,
אכל רדיא אס ' במצא במקים של מים ,חייב האר כבטילה ; וכז' מבואד שבו"ע ",
זדוקא אם ' א rלו מים הוא פטוד ,ומשמע שאם ' שי לי מים; ודאי שחייב בנטילת
יי"ם; ,אף חייב הוא לבדי על הנטילה .עד'ר שי להוסיף ,דג ,bחייל הנמצא
בדדך לחזית והוא יישב במכובית שבוס'עת ,אם אין לו מי'ם לנטילת ז'יפ,
היא ' פרטד נמiכ,לת ז'ים .זאת ועדר ,שגם בחזדו ןמ החוית יהוא ישוב במכובית
הנוסעת' יאין לן סאש i'iת ל,טול יזיס לפנ; אכילתו את' הלחם ; הרי הוא
פטוד מנטילת ידיס ",
ג.
אבל" כאמוד ,יכסה דייו כשעת האוכל כמפית וכדי!
םםון
צייאה לפעולה כעדב שכת
לכניםת
לכתחילה
שהכת.
יקפדי
החייל לקכל ' ,את השכת טמוך לשקעית החמה ואל יקדים לקכל את השבת מפלג
,
הןבגחה רייאל; .:i5פטרר ה;א מהדלקת גרית -שבת ,כי הרי מיד אחרי הדהלקת
הוא עווכ את המקום ,ואף אם דצונו להדלי,ק מכל מקום אטור לו לבןח ".
מותר לו לקדש קיד; iuהיום גם באמצע הנסיעה ,ויטעם לפחות כוית לחם או
עוגה ,כדי שהקדיוש שלו יהיה על מה לחיל ,ני כלל די'בנו -אין קדיוש
אלא במק iם טועהד ".אם אין לו זמן לאכול לחם או עוגה ,יאכל' את מתב
הקרכ שלו מבלי לקדש ",ולאחר זמן ,כאשד יחפנה -יקדש ייאכל ,דהיינו
אם בלי?ה מקשד ,יכול לברי כרכת הקדיוש כרגיל ,עם אמירת ",ולכ!"" ואילו
·51ש •Cפס"ב …'O -ק ר~ · 'ייןס לוזעת · הרףנ Kשי להלק בזה",. ,רז
'52סי -קנח במיים '"סp
לה ' ועזיי
כדניי '''''רה רפלא שליס"'א
הנוש"'זגcויערבך סילם"' 'Rההיפך;
בערהו"ס' סיי
53
ם'י
54עיין
rss
קנח
קנח סעי ןז, ',ידעתו
רס
ר1נב"ם
ךה;" Wרפאל
ג"cז
;,,כל
עזמן
הכ·ל
ין סם
שנמאי בשם ''''ומ
בעניןזה;
יעי 'r
ידיי, ,ייזז:
מ.
ה'
הד"ג.
למכיס פ"ן
e
דכל " שיי?כ' ל jשוfו ב "';;iןjי; עושה ,והגס רםא קר :iל את ה' כת ' ב.:זכ מרחר ל i
;מסרם"
פקי ;;ji
ל",וס;n
ואר;בה למזרה רבת rfnשב לו' שמחלל אח הטכח להצלת ; נiכשות ,מ nמ
הכי ,ויף ,רסו"ם שבת
שיםנ הרכה
גם
דברים
רק דחוהי
הדרך
באמזזי
רלא הרחרה;, ,י~ו
שיאש גוג,ים
ר Cntפקב5
משוב לונקי'""כ
אח
;;שבn
'
אוםיר לעשוםת.
מוקרם,
וקשה
להיזהר ככולם ,ילבן דyיף לאחר ,ימ " מ לי" yאס לפני זאתי לפ,רור .ק;כית רזונו לקבל
אח
השבת
ילקדש
עריף להקדים
קידוש
היים
תוך
חשש
שאחרי' זה " לא
יכרל
לקיש,
ר; Kלי בכה"ג
את קבלת טבת,
' 56ב "tרסג " סד" ןכ" ,
'".
;,ם ב' "ים o ,ר ה:
~ S8ע"ין ס"י
רם · tlכ"מ"'ב טיק ו.
ךb ' ,י'
,
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אם רק למחרח היום כילר לקשד ,יקשד כרגיל כרמ בללי שבח ,אבל לא Iז'מר
"ייכלן" בי.
פרסית שות םהווזס ooטל טבק שבבת .דסי להדקים כי אם דמובר על
ד.
חשש טכנה ,זדאי כמו כל שאר הדברים ,מותר גם לפרוט את התח .השאלה
שנשאלה היא ,האם מטעמים שגרתיםי מיחר לפריט אח השדח ,גם אם אין כל
טכנה ,אי חשש טכנה .הונה דסי להבדיל כין שרת הטייאה שהחיטםי אינם
טמיכים זה לזה ,יהפריץ מריבה על העימה כי אז דראי שאין עליה שם
אהול ",וראה להלן כטוף דכרינז עלנין הן יק השרח .אכל אם השרח הIז'
צפיפה ,קיימח שאלה של שעייח איהל .יאף אם איז מחציוח ,כל שבאה הדסוח
להגן ,יש כי משים עשייח איהל ",יאמנם כדדר כלל עשיהי שרח ההטייאה
להויח מיפרטח על הטנק זגם מן הדצ" ,ש גם מחצייח.
ההלכה אימרח ,אם ריצים לשעיח אהול הלגן ,אטיר עלרשחי בשבח אלא
אם כן פרטממני מכעיד יים טפח אחד לפחהד ,כי אז מיחר להיטיף זלפירטי ".
ילכן אם פרט מבעדר יים אח השרח בדצ אחד של הטנק כחורב של טפח אחד
לפחיח ,כי אז יכיל לפירטה בשבת על כל הטנק ,או -אם החקדי מבעיד יים
שני חבלים דקים במרחק של טפח אחד יעד פחית משלישה טפחםי זה מזה
' כגיכה הטנק ,זמחחחיהם שי חלל טפח אחד לפחית ,אי אם מחח חבל אחד דק
במרחק טפח אחד ועד פחיח משלישה טפחםי טמךו לאחד הצדדםי בגיבה הטנק
ינמצא חלל טפח אחד לפחיח מחהח למקים הזה ,הרי זה נחשב לאהול מכm
דין לביד ",ימעכשוי מיחר לפריס את השרח על גביהם ילד~טיף לכוסח גם
מן החוט אוליך . . ".
רגליים לחקיע יחד עם השרח
במחרק מה מהטנק
בארבע פניח
לחךו
הקרקע .בשבח ,אף כמקים שהשעה מחייבח לפחס רשח הסיואה כרגלי ,ז•1 .
אם שיני מצב חירים ידסי חשש
להדק אח הרשת על דיי הנחח
לטלטל מיקצה ,אח האבי'בם ,יאל
הקרקע ",אי יקשיר )ללא קשר
59
סף
םד
רsיM
רהםברג cהיא
להחימר.
'ייוכיז
במ"ב
62
שם
בונ nכ
63
שם
םד
6-1
סס
נמ"'כ
6s
רםשרס
p-o
כ
יאסיר
כי
ששוהה
חללים
קב K
כהמ
סל
שבn
זאניות ביו
הכיכחה פיכר העוה טר,
לחוס
חרס
-
ל M Rובךינו
י"יל
לבור
תוייה לא.
כ,
םז.
"'םP
יג
רז.
י.ב
מכה
במבא
שם
"'tIק
יכןב"'ב
סיק
סם,
Mיעיכרך שלי"ס ,ICרן שמירת
כייו שיש
עיין
שסו
.בינה,
ח
הרבס"r
60ספי '''ימ
" 0 61
וכיףנא
שהאייב יגלה אח הטנק ,מכל מקים אם ניחן
אבנים בארבע הפניח כדי להדקה -רמטב
עיביר על אסייר חירה כחחיבח היחדיח לחיך
של קיימא( אח הדסות לידחיח הקיימים.
כפטשי.
שעושה Kוחל
בהונ
יובים ,
לאא
עייז
"0
קבוע,
דלי'''
ש " 1במ-כ
יעיין
יהא
26
סרס"ק
טי י שסי
jו-ל
ח,
וילוי
בסעה"'ן Oכ·j
רכנין
לשעה
הוה
ך,
םב
ם:חנים
דדיקא
בניו.
יוסךר
םג Cהזרד
ילכן
לדעת
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה.
שבבו·
םפ'ול
שכבת .
פרצט
וחובשים
רופאםי
נדשוים
•
בשחב
ע"י
מפקדה'ם לטפל בפצוע אירב .השאלה יחא אם מותר לחלל שבת לצורד זה.
הרנה יש להקדים ,כתיב בתירה m" 88י בהס" ,ידרשי חז IIל " 117יחי בהס"
דדין דמינסרא שבתאולא שימות בהם .והגמרא ..לגבי יילדת אומרת
מחל",.נז עליה'ו .דדיכו דלא מינטרי שבתא לא מחללינן .לע מי ששומר שבת
מותר .ואף חיוב לחלל שבת ".ולא על גוי .ואמנם האחרונים" דנים במקום
שיש איבה .אם ומתר לעבור על איסור דרבנן .איסורי דרבנז ולא איסורי תודד.
לעומת זאת מצאנו בא nרונ'··ם שהם נוטים להקל אף באיסורי תורה .ומשום
" דאם שי באיבה זן חשש סכנת נפשןת שי להתיר אף מלאכה דאורייתא""…
-
..מנהג הרופאים שמקילים )אף באיסורי חורה( .ןשמעתי שהוא מתקנות ארצות
להתיר להם .אבל לא ר"אתי בספר" ".טעם ההיתר בכל אלה לפי דעת ד!נoגי
יהושע "• ..דבל שעושה מיארת יסוריז בשנת הוה מלאכה שאינה צריכה לגופד_
שהרי בצווגו לא הה' בא לו' :ועוה ..דסננה לגו באשר אגחנו דרים נינ'הם.
ןאם לא נחלל שבת עבורם במקום סכנר" גם דמנו הןא הפקר" <.ו ומןס.ףד
הגשו " ז אועירבד שליט"א " ,דבזמננו שאפשר להודיע בז-רגע מקצה אחד
של העולם לשני .ואם לא יטפלו בנכרי .דו"א ששי סכנה גדולה בדבר.
כל זה שידי נעת שלום .שאנחנו גרםי ביז הגויםי .ושי חשש סכנה לנן.
השאלה ' היא בעת למחמה ,והבה אם נמצאים בשטח גס פצועיס יהרדיס ,ח'ף
הנויכ
בפתיחת
דף י,
ע . .ש דהנלבלת שנת
יי , Jרי .דםא
משים
מסרהי )שלהם(
יש
חולק,
פיךס את ,השרח
פח י זה
עשיית
ונחךת,
איז זו מחינה
אינה מחציה ,סיי
טע'
ודוקא
המדק
שסב
ולדעתו
ש"'' Y
אח
מז
הרשת
הרשח
<,1
איסוך
כרחיP
הרסח,
.
ובאה ע , uהךוח,
םא
כר
ועלK
תוךה,
געשיי
ש'ביתת
ן"''
לסתןך
הטבP
אפי'
היא
ערשה
יבילה
ניי.פי
, .. ,
הולי
מחות ,יכל מחיזה זסאינה
ועייו
חןר"א סי' נוז
ס '" ק
בן
שמןם
בביו 1
איו
באנים רכב'"'ל .ם"מ
'''הר
ללכת
השבת,
מעשה
חושב,
בין
הסבק
וכא.
יכולה
לביז
מחינת
אC
"רלכת
בנtל
לעמוד כרוח מצוי.ד
ו ,דכל שהמחינה
היא חזPה
שאין הרוח יכילה לפזרה אלא שמחגודרת ובעט לכאך ולכאו ,נואה רשפיר היה
העירובת ברוח.
6G
ויקרא
67
יימא:
Y' 6aנויה
ש"''
•
ב.
זרה
כו
,M
69ומזארב כאחרונים ,דבזה"ז ךרכ מחללי שכח הם כנדך
לחלל עלהים ווא השב.ת ייניו חןר"א יי""ד
םד עייז טי'
1ד וסי Pח
2ד שי"ח
מחויה
פילם .n
ר..
יח
פה
דדרק lCגתנןזה
ששרברת
ל שזת.ר
את
הממןוה
יש
בו
של
במ-ב
P"'O
"0
חינוP
שבשבה בין הגויים שמוחר
ב p"tIכ,ח סן" nחלקת )"קב lC"'n
"0
ווב"
ח.
ח"'ס יו'"ד 'יס pלא.
רכוי
ב
בד שבת
זכ
ר·' :ייו
שי""ח
חיים
חיד -ה
ח-ב
גtו·ח
ס"
הכ.
•
הניח.א
מ"ס הגץ .
••
5ד ,ייז שמיךת שבת כהלכתה מ-מ ה,וה במ.
27
www.daat.ac.il
I,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מובא באחרוגים " ", .כי כל
שפלובי הקדים · לזמן· אוחי
משום
שיכול להתבצל לומר לא אוכל לזוז מכאן…
לצורכו ולא אוכל לגרוע אמוני'ת …והן דברס
המתקבלים על הלב ",ודאי מחוייב
לאויב ,אפ" רק חשש רחוק ,והוא
של החחם טופר הנ"ל .אכל אם כל
אז מוחרלטםל בהם בשכח ,עכ " פ
ו.
לעשות כן .ארם קיס חטט .שהדבר יודרע
יחגקם בפצועים שלגו ,שוב חוזר ההיתר
הג " ל י"אנו קיים ,ואין חשש לכל זד_ צע"ג
באיטורי חורה.
קצ"ור נםס'ה בזבנק נהורם קלקול טה'ררב .טנק גוטע לפזעלה קרביח
שמוחרח בשבח .נ.שאלת השאל _,הלא הלכה בדיט ששי למעט ככל האפשר
בעשייח איסורים ,ולא וק בעשייח י'אסורים שונים שי למעט ,אלא גם בעשייח
אוחו איטור עצמו ,לא יעשה יוחר מאשר באמת הוא צריר ,וכפי שהבאגו
למעלה ,קיימת אפשרות שהטגק ' יסע למטרחו בדרך הקצרה בדיחר ,וכר הוא
ממעט במספר ההבערות ' של הבגזין ,הוזא חוסך לעצמו איטורי תורה רבים.
מבחיגה בטחזגית אין זו משגה באיזה דרך האר יטע ,אבל אם יסע בדןר הקצרה,
הטגק יקלקל את חוטי העירוב אשר מח ' ר לחיילים במחגה לטלטל .מאדיך הוא
מרבה באיטורי ההבערוח ,אם אמנם יטובב את העיורב ,וכך הוא איבו מקלקל
את העירוב זאינו מפריע לחילי,ם טבמחנה
מלטלטל.
שאלה זו תופטת מקום לא רק בצבא ,אלא כל חולה שבטכנה שמוחר לחלל
שבת עבורו כדי להצילו מטכנה .החולה דורש מים חמים לשתיר .כבית של
החולה אין מים חמ' .oקיימת אפשרות ללכת אל השכן ולבקש ממגו את
הלבים החמים שבדיו ,אבל העדמתם לרשות החזלה חגרום לשכן צער וטבל
גדול ,כי הלא ישיאר ללא שתיה חמה .מאדיך ,אם לא יבקשו ממבו את המים
החמס שבדיו ,יצטרכו להדליק גז ולבשל מס חמים עבור החולה ,דבר שכרוך
בכמה וכמה י"אטוריתורר.
עמדו על הבעדי .הזו הגאוו מהור " פ אפשטייו זצ " ל" אשר כתב ,כי השכו
מחןייב לעשות להצלת נפשו של אחר ,אף אם הוא עצמו טובל קצת .מאידך
ומ"ר הגרש"ז אויערבך שליט"א מארוי בזה'" וופסק דראוי ' להורוח שיכןל
ז….'1
לבשל מס עבור החולה שבטכבה ,ןאיו האר צרוי לגרום סבל לחברו
שרצונו למעט באיטורי שבת ולקחת את המים שלו ,כך שהוא שיאר ללא כל
שתיה חמר..
מי " ר רג.שר " ז שליס " א מניא ראיה לדבירן מה' טימאת .כהו .18
כהו
שמוצא מת .מצוה ,בדןו ואזבו מוצא שיקברוהן רק בשכר ,אינן חייב לשכור
משלן אלא מטמא אם ירצה ,והרי טומאת כהו היא ככל שאר לאויו שבתורה
חשייב אדם ליתו כל מומנו קודם שיעבור ,ואף אם ציט~ך אחר כך לחזור על
76
שי"n
ח-ם
דד בסדייר
78מוריה,
79
יו·'
ט"
"' ",מ
ס"
קזר.
זננחת ירישליס
טייך-תמוז
שוי
ס 'J
..
כהשגרתיי שם
~
ה'
רפוהא.
תשל" .ac
ב
כרימ..
,
28
• •
www.daat.ac.il
' . ,L
אתר דעת -מכללת הרצוג
הפחחים לפרנסחי ילפרנסח כני כיחי ".יאם כו .למה · ל IIויציא ממיני כדי
לקבןך את מת מצרר .רמציבי שאף אם הכהן עצמי יכןל לקרבוי בגיפי .אמויבו
ראיבי חייב לבזבז משלי אפ'ילי פויטה אחת קריבד בעצמי .אע " ג שהיא כהו
יעיכר בלאי יעשה .אל ,א על כרחר• כ;רו שהיא מת מציה יהתירה התירה איתי
להטמא איו כאו ·שים עבידה יאיבי צדיי לחפש כלל אחוי עצית איך להמבע
מזה .כייו שאין זר עבידה אלא מצוה .יכייו שכו גם לעביו פיקיח גפש שי לבי
לימד כו .כדיוו שפיקיח בפש דיהה שבת איו זי עבירה יאיבי ח"כ להמסדי
כלום משלח ". ,רכמו כו מיתד לכל אדם להררג בשבח אח הבא במחחרח לגובב
ממון חברי יאין עליי חייב לפייסן בממיו כד' למובע רצזריה ןחיליל שבח ".
הרי מציונ שאיו אדם חייכ ליתו משלי כדי שחברי לא יצטרך לחלל שחב.
על פי הרברים האלה יצוא ,ראיו החיילים המןךrבים בתןר העלרוב חייבים
ליחו "משלהם" .שלא ייכלי לסלסל בתךח גביליח העיויב שלהם .יבלבד למביע
מבעלי הטבק לבסיע מסביב למחבה ילא יקלקלי את העיריב .יכן שמעחי היראה
זו מפי מ'!ן ' ר וג..רש"ז איוערבך שליט"א ,שמיתר לסובב את המחנה ע " י בסיעה
אררכה ,יבלדב לא לגריס א' נעימןח מהחיילים ש בחיך העירןב .אר " חזר מי " ר
w
הגרש" Tשליס'/א ןהסתפק יאפשר דאין
זה דימה לדושו מיס חמלם משכן,
שדאני הבא דכולהו · בני איתה מחבה חשובים כמשפחה
אחת ,K 8 2
אשר יראי · צריכיו
ליתז את המים החמים שהכיבי לעצמם רלא לחמם בשבח מים אחרםי .וכל שכן
כאן שצירכםי ' לבסיע כרגיל בדרך הקצוה ילא להחחשב בסבלם של החייילם
שבשאדים מבחבה .אבל לעימת זה יחכו שהכדבה על החיילים שבמחבה חמיד
ריתו מלגדים צעד יסבל לשכן .עכ"ד מי"ו הגרש"ז אוהעדבך שליס"אm .דבו
צדיי עדר הכרער .לכז מו הואיו להשחדל לסדד אח העיריב בצןדה כזי
השסבקים לא יקלקלי אח העירוב ביציאתם מן המחבה בדדך הקצדר.
ינס"ס :
אח הכל ".
ונתתי שלים בארץ שוכבתם אויו מחרדי ….עזשה שלים יכידא
-מלמד שהשלים שקיל כגבד הכל ' .ב aה' יבדך את עמו בשלים,
•
80
עייו סי<
תרגו כרם"א רבם"כ ".,ט ל.
x
81עיין במאמר הנ"ל כמזריה ,שמ ריד
82שוכירח שבת כהלכחה םלייה הערה
82א ואוכנם ספק
זה של
כלכר.
קםר.
מי"ר אינר אלא םא
נוסעי הסנק
הס מארחר
המחנה שקורעים בר
את מ י ט" העיייב ,אבל משפע ,בם Kהמ מממנה חאר ,יאז ובק י ם להםתקפ.
83יקירK
84
שי~הי
'''' 85שר
בן.
ן.
ונה ,ז
וףן
כשפתי
חכוניס
וקירא
כו ,י
םיP
י.
שם.
'1s
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פחפ.
ס.
א.
בארהם
חולה והנחת תפיליו
•
גדילה מצות תפיליו ,שכל המניחן מאריר ימים ,שנאמר ד ' עליהם יחוי
ואתא
,ארתס ששונאים עליהם שם השם יחיי ,2
כשלמזשא
רבה רכל
,1
המניח
תפילין רמתעטף בציצית רקררא קריאת שעמ רמתפלל ,מרבחט שהרא בן הערה"ב
ראין אש של גיהנם ·שרלט בר עדרנרתיי בתמלין '.רקיימים הרבה פרטי דיבים
לגבי חרלה אר פצעד ,ובע " ה בבאר ארתם בהמךש .ארלם אין כל כורבה לפסרק
הלכה למעשה ,רבכל מקרה רמקרה צריך להתייעץ עם מררה הרראר.
•
פצע ביד
מקרם הנחחן 'של די בררעד שמאל בבשר התפרח שבעצם שבין הקרבר"ר
)דהיינר כז רפק ( רבית השחי ,ריטה ההפלה מעט לצד הגרף בענין שכשיכרף
לבנך , 4
זרוען למטה יהין כבגד לבו ,ונמצא מקיים יהין הדברים האלה על
רצריך להניח בראש העצם הסמרך לקרבך"ר אבל לא בחצי העצם שסמרך לשח".
רעייו בהגך " א שהסכים לדיבא דכל מקים ' הקיבורת )והיי Uהכשר החםיח
שלמעלה מן המרסק( כשר להנחי ב ר תפילין .רכן משמע בפרשיה ,רעכ " פ למטה
כז מקרם הקיבררת פסרל לכר " ע ' .לכן מי שיש לר מכה על הבשר הגבהר ,יניח
.
,
בבשר
התפיח
בחצי
שסמיד
העצם
)'בית
השחי ד,
וכ"כ
המ"כ ,0
שדע
המרפק,
ר"ל בבשר התפרח אשר לצד המרפק רלא על המרפק ממש .רבנרג· .לברכר_
משמע מפשטרת העררה "ש דייכל לברך ,כרן יתכן דאף לדעת המ " ב "כל לברך.
זכאבם דעת הגר " ע יוסף של,ט"א שלא יברך .0ואם המכה גדילה ומצטעד
בהנחת התפילין ,פטרר מלהביח התפילין ש"י אפילר נשאר לר מקרם ,רינחי
את הש"ר לבד ".רלעבין ברכה עיין לקמן.
I
מנחרת
דונ
'2
''''סור
שם,
יי.ב
3טור .כל זה כ'ררה"' Wסל' לו ם 'J
ם I'J
4זסר'" i
5
רפ '' '"
6
כ'"'מ
ר
עיוה"ש
•
כז
מ"
•K
גc
ס.ם
Oו'"j
••
ד.
•
8
םאק
9
שפsי fiי
10
ם"'ב
סע-
ד I
בן
איש
חי
שנה
א
פ'
חיי
שוה
סו'
ןo
כם,
מפיי
•
י "Jן
כסי·ח
יבעי Kו מר
"0 x"n
שם.
30
www.daat.ac.il
נ ארח
כ
ן'.נtכ
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבי בצד ימין
ומה שכחכ כשו"ע ,ובמצא מקיםי והיו דהכרים האלה על לככ.ד דאם
שאמרי לו הרופאים שלבן בצד ימיו של החזה ,מ " מ יביח תפילין בדי שמאל,
שהךי שדמה כבגד הלב אינגה מעכנת
)והראיה מאיטר די
את קלים המצוה
שמביח כימיבד( JIII ,וד על דרשח חו"ל "ריבה-רי בהה" צריבים להקפיד ולא
על שימה כבגד הלב ] , .1לגבי איטר די עיין בשן'/ע סע' ו ימ"כ שם.
גידס
כדחב השו "ע ; >2גרים שאי) לד יד רק ורדע ,יבחי בלא ברכה ,עב .ל" דעל
,'.ל ראש יברך ,לדעח מר!" רק ..על מצוח ',),,ליפח ולדעח מור"ם ",יבןר
שתי בדגורג" ,ל הבית" וגם "על מצית תפיליו" ,ונניא כמה פוטר דיבים נדבר,
"די לו .,.,שם"ל .
אם בקטעה דיו ונשארה הקיבורת ,י"א .שחייב להביח התש''' כשמאלו ·
א(
ונברכה בן .וין"א שפטןר לגמר' מלהביח , Ie
)ויכר i
כרכה כי ספק ברכוח להקל"
במג"א
ומכ י ין שמחליקת דברב ,יביח בלא
על של רא ש וכדלעיל(.
אמבם עיי!
שלדעתו יגיח בדי ימיך בלא ברכה,
;' 1
•
כ(
אם בשאר גם קצח מ! הק'ה ,לדברי הכל,.,ח בשמאלו ויכרך " .
ג(
נחתכה כל הורוע וא'! לו גם הקיבורת ,שי פוטרים אוחו וגמרי ואף
מלהב" ,בימי! ",וי"א שיביח אולם יכרך רק על ש"ר" )וכג"ל אוח (.א
ד( אם uלד ללא יד שמאל כלל ,יביח על .,.,ימ'ו ויבךר רק על הש"ך
) וכדלעיל( ",ו,אי) זה דומה למי שבקטעה ריו השמאליח המובא לעיל.
lג שך Hת
דיבב
1:1
סי'
כד
13
ס'י
וכ
14
שם,
מישרים
גז
סע-
טע'
n
ייכ
מו
סי'
יסךדי
I
ישררוו
x"n
פג,
עמי
-
כר-םגc
•
ב.
15תן'ם מנחרת לן 'ייוז ה"' ,קבררת,' .ייו בוכחזית הסקל "'םק ג וכביה"ל ידה לכ-.
16אור
זרר»
17רובי,א
ר»יין
18
p. . o
.ב ,
19
מ"'ב
p-o
20
שן'"ח
21
שר" nשכ רn
בף
22
הל'
תפילין
שם
ס"
חק»ז.
בכיה-ל.
.
ה.
ומ" (I
החיים
וסר"ח וסברח
ס"
קבב,
'"'כ ,n
Xיי ר,
יקגויכ '"ת Mסי ' ב J
ק'""ס
הברי (I
שו"'n
ם'"ק
ר
רסר",
ש Mגת י:זי "'0לן
פנים
;
מ Kיררת
ח-ב
"0
יגc
מ"'כ סק"' ר רס".יז ס '" pו
J
ו.
בק')/
,
וסס.
,
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ית מרדי ה Wמ Kל ..ית ,ינחי כרגיל בברכה ,ויכרןו
בקטעה Kצבעך ה Wלי, W
ה(
ג' פעמי ! tעל אצבעי הממיכח לRגדרל ".
אז לו וי .ב!'1י
(
פוסק Wהוא פטור
-י~ כי ה,.ו " ת ב Wמים אר" W
i
להביח ,האחרוגים
K
חךלקםי עליך ,ךלדעתם חייב הךא בתפילין ,ךיבק Wמאחרים Wיבחיוהך עליך ",
וראה להלן לגבי ס ' 1ע ע " י א Wר.
קבה וזווע W' ,מה Kחרובים Wבסתפק למור
ב( Kם בקטעה היד וב Wאוו לך , ,
שעכשיו דיי הימנית היא יד כהה שלי וחייב להניח על הימנית ,2 8יאכן
המ"ב
המ"ב מכ:וvי .ב:דראות שהדין כן להביח על הימנית ד ~ .ימה שפסק
.wמביח ב wמאלו ,צ"ל wמרובי Wם Wאין לו קיבוות " .וי"א אwם 111:'.לו
כת וגבווה יותר בימין ,אלא Wחמוות לו האצבעות לשעות בהן מל Kכד,
מניח כשמאלו ,' 0ובשו"ת אח צבי ' 1כותב שיביח בימינו בזמז התפלה בבזהב//ב
)ויברך רק על ה Wייו וכדלעיל( ,רבבית Wוב יביח ביד wמאל ,ולחומראללא
28
~,,.י'ב
משותק
די שאובל.
להביח n
מחוייב
תאומםי ",
לאברהם
סיליו על דיי ה ש מאלית כרגלי : 2ו .אולם
ע'r
כשי'/ח חסד
wמבריל בין די מ wותקת וח Wוכת מופא WW ,ם לדעחו
יבחי בי' ימין בלא בוכה ,ראחרי התפלח יביח בדי wמאל ו W,וב בלי ברכה ,וב!י
כ ש חלתה י'ר באופן ש ' Wלו ופואר ,אף שאין לו עכשיו Wום W ,ימו Wכה,
ובבוכה. .ובשו"ת בית wלמה ..
בשמאל כל Kדם
להביח
ומחוייב
בכלל .יד
.. .
.
.
'" .
הוי . .
.
דוחה ראיו!);ו ו>;,ןת,ב ! '2אםילו אין לו רפואה איגו ג:נדר מrן l:11ר אב .ו ויבחי
בשמאל כל אדם.
23
שו n. .
חל pת
24
סיי
ק.
25
ם'י
כז
26פ.פ :ג ..
מ"כ
סו ',
p"'O 27
ם "p
ו.
29כ"כ
לי
.30שי '"n
31סי'.
.
. .32
33
ח
.
שר"ת
פי'
יוקב
טי'
•
ככ
z8
מ"'ג
ק.ב
סים p. .
ו.
"וכK~ " ,M
ינניה'"ל
'"ם . pו.
ה"" יאיטך די.
הגרא '' ' דולידכנרב
זמת
זדק
החשד
םיבא ,כלקס
…
רג 1C1ת
.
משה .
שליM"C
"'"ןא
הקםח
,
ט'י
יכו "Kל נבי''' רג.יר''' נויכירס לסםי ….
ה.
החד,ש ND ,ק
..
n nי. K-
וא" ,
פי!
יז .,
Jו.,
.ב
34אה,ייז
ס'י קמח מיכא כלקס
הקמח
החרס
ם"p
n
,www.daat.ac.il
ס.
אתר דעת -מכללת הרצוג
. . I.t.
יר ויונ'·
חירב בתפילין ,יכותג ב//מר..
" -: …….
.
.גג' i " ;";..
'~•
. l&!iiו.
יהיא מרהגיל מרבבה ,שינחיו ביד ימיגף
i1i
שכותב שינחי
שהוא כעת הדי כהה שלו .אולם !"ע כשו"ת מאיר יושר ..
בשמאלו .הן במכה שסופו להחרפא הון מבכה שאי! סופו להתרפא .ווב"ש
הרגמ"ך בראה דכוונחן בבתרפא אח"כ מחליה ןאעם כ מחמת חלהי הרגיל
fl
עצמו לעשות בשמאל .ואחר שבתרמא במי עושה !.כ והוי איטר בומר .וכחב
הברש"ז או יער כאר שליט"א ".שאם היד הימניח חלחה ובחלש,ך צורן;' לעשות
כל מלאכתו כשמאל .אם דעת הרופאים שתבריא .ממשוי להביח על ידו השמאלית.
אך אם דלעתם היא חשוכה מרפא .הרי האי די כהה ומבחי המילי! בימין.
יי :r'l
שתי
מי שאינו יכול להזיז אח שתי דייו .מניחיו לו על שמאל כל אדם ובברכה ".
זמה שכתנו ד,אחרונים •• על ינשה דיו בנראה שמדובר על מצב של ביוון הי,ד
ודיגו כמשותק זכדלעלי.
ומי שזקוק לסיוע כדי להבחי חפילין ואין אשי במקום שיקשור לו את
התפילין ,יכולה אשה לקשור לו ".אולם ק"מת מחלוקת ביו הפוסקים לגבי
דנ.רכה ,המהר"ם שיק פוסק שיברד ולעומת זאת היד הלוי כותב שלא יברר.
ועיין בניטין ; Uשלר"ת בל מצוה שאיו האשה חייבת בה אינה רכילה לעשות
לאחרים .וכן דעת המב " א '".אולם המ"ב ..כותב שאפילו שטוב להיזהו;
בדעיבד אין לחוש דלעת ר"ח.
3S
ם pN
בכ.
36
זו Nכ
ס"
37לכ
די.
אברהם
נזוב'
R"n
וס.
38לקס הקמח החדש p"C
39
שי'"n
ס'י
אגני
נןר
"0א ;
יב.
שן"ח
גארית
,-ס ז יסיי לם סעי ב
42
'"ס
סן"ח
די.
40שי"ח ןנהר"' Cשיק ""'וא טי' סי I
41מה
שפה
אי"ח
a"n
'Cי
ח ו
נeיווכ
י;חר
חיב
,ייב
די
ןתדס"ה
ם"p
I
שו"ת
אן"'ח
''''רהמ אסאד
שו"ח "הלוי או"" ח"כ סיי א
I
טיי
דם
דעת
תורה
סי'
כז
סי"ח זזי 'לאיעזר חי"ג טיי ז.
לכ.
.ג
, 43ס'י די סע' Kכיה-ל ד-ה להזרי.ך סי -רמם '"ס Pדי .ולאכוהר ,מאשו' ההי להכיאאר'ת
מהא רע"'ו לס א'" ,רמת מבר שהיתה קישרת לי
מנחרת לה Yב'"
ו.יזית M"'D
ס'"P
ר"'ה Iבשעון ,.וכן
ס
הדיתה
קר
בר"Mש
מםrיn
תפיל r
על T ",ז'י…
"'.ם דחולין' ~ ,יב
לן.
יעייו
כףnש
הל'
ל'טcם ""' 1בתים'
ובהנהות
ייםשניית הל'
ת Dליןי
יסנוני
'יס
יג
גירס.נt
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פצוע וחציצה
כותב השו"ע ":לא היא דבר חוצץ בין התפילין לבשרו לא שנא של יד
לא שנא של ראש .ומוטיף שם הרמ"א :דווקא בתפילןי ,אבל ברצועות אין
להקפי.ד ופרסי דינים הם
כדלקמן :
של יר.
ע"ן במ"ב "שכתב שאם שי לו מכה ,אפילו במקום הקף הקשר שטביב
דיו ,מיתר לי להניח הקף הקשר ע"ג טמרטוטין ילברד ,אד בזה יזהר לכטות
מלמעלה כדי שיתק"ם לד לאית ילא לאחרים לאית ",רכ"כ הח" אדם ".
ראם שי לי מכה בדי במקים הנחת הקציצה ,יהמכה מתפשטת בכל הקיבררת
)דאל"ה יניח על מקםר הנשאר בקיבירת ,ע"ן לעיל רבשעה"צ "(,מותר לו
להגיח על הרטיה אם לא טגי בלא"ה ,ילא יברד על הש"י דהא דעת ריב
הפיטקםי דחציצה פיטלת )ילענין ברכה על הש"ר ראה לעיל( ,ןא ילבש על
הש"י מלמעלה גבד אחר כדי לכטיתם .ידיקא על הרסק אבל להגיח תפילין
על חליקי ,י"א ראטיר אפילי ביש לו מכה יאפילי אם ילבשו עליי גבד אחר ".
מי השבהשו דיי אמשהלית כנםכ ,נראה שצרדי להנחי תפילין על הגבט
שעל זריעי השמאלית ,ילא על דיי הימנית ".יאם בית התפילין מינח על הבשר
בלי חצציה ורק הרציעית הז על הגבט ,יברד על של די ",אד אם גם הבית
מינח על הגבט ,איני מברד על של י,ד ייברד על של ארש כפי המביאר לעיל.
חילה ישש לו סיריי )אינפיזהי( בקנה השמאלית זלכז איני יכיל לכריד
על הזרוע השגעה כריכות ,יביח תפיליז בברכה וימשוך הרצערה מהבית שמונח
על בשר הקיבירת עד אצבעו" .יה"ה שינחי תפיליז בברכה אפילי אם איני
יכיל גם לכריד טביב אצבעי ".
של ארש.
עיין
44
סיי
45
ס"ק
46
יע"'ע
47כלל
במ//ב .,שכותב :
כז
,שממע זמברי המג"א
,.
עס'
טן,
כההב
יד
בסיף
סר
48
ס"P
כז.
49
מ"'ג
"'סק
הסיונן
יכ'?נכ
SI
.יrr
52
המא
'"', 53ימ
רמב"K
דסי-
מ
הגרי'''
54
ס"ק
סז.
55
כלל
,.
-סP
חנ.
די,
50שו"ח חלקת יעקב nב'" סי' פג
מהא
ןהח"א ~ ,:i
ס, P-
רס
; שו"'n
ודחP
וננחת
רח.
מ.
בויבירוכ
שליןכ·ג:c
•
•
עס'
,..
34
www.daat.ac.il
nייכ
םף מי,
ראם שי לי מכה
אתר דעת -מכללת הרצוג
בראשו רק במקום שהרצועות מובחות ולא מבקםו הקציצך .מותר לו להביח
הרצועות ע"ג סמרטוטין שעל המכה )דהייבו תחבושת( או ע"ג כובע ךק ולבןר,
אע " ג ששי חצציה בין הרצוועת )לראש( ,כיון דכמקום הקציצה אין חציצה
עכ"ל .ולכ Jאם הבית מובח על התחבושח ,יבןה רק על הש " י לוא על הש"ר.
פהא בכרית שמסיר בכל עת שירצה ,אף שהוא להבאתו השוא בוש מגלות
ראשו בבית הכבסת ,יביח התפילי Jשל ראש בלא ברכה ,וכשיבא לביתו יגלה
ראשי ו יבהי חפילין בברכה ()~.וכחב לי מן"ר הגרי ''' גרינירט שליט/וא .שאפ
חושש
זמן
שיעבור
ק ,ש"
יביחם
בבית
קודם
בברכה.
חלוה מעיים
כותב השו " ע ,::.:חולה מעיים פטור מתפילין .ומוסיף
הרמ"א אפיל,
איז
לו צער ,אבל .שאר חולה .אס מצטער בהליו ואין דעתו מיושב עליו פטור,
רא ו/ל חייב ,ע '! כ .וכוחב תמ"ג
יה / /ה מי ששתת משקה המששלל ,וכתב לי
:18
דג.רס " ז איוערבאך ;;:ליט " א שיתכן רק אם
פרסה ולא כשכעת איבן בצטרד לבקכיו
חשוש שישפיע תוך
עכ"ל .ויעין
כדי
מב"ב" שהפטזד
הילוך
ד,זא
משוס דתפילין בעי גוף בקי .עוד כוחב המ"ב eoשאסור לו להחמיר על עצמו
אלא ב ש עת קריאת שמע ותפלה אס יעדו שי:תל להעמדי את עצמו גכוף בקי,
יכמן שכתב השן " ע .11ומקשה .ומג " א ~ 2.ממעשה דרבי בן ,אולם עיין שם
ברן,ס'" שבבר כתבו ,ואע"ג
שחולי מעיים פטוריס מן
החפיל r
לפי שאין
יכולין ליזהך היטב ,אבל רבי היה מנהוג עצומ בקדשוה ררתר מדאר והיה יידע
היטב ליזהר עכ " ל ,ומשמע מכאן שדוקא רבי אבל שאר כל אדס אסור ,מיך
ב"ל ןבשעת קריאת שמע ותפלה מות,ו ע"ב תוכן דברוי של המג"א.
•
הסחר .מי שיודע שאיבו יבול להעמדי עצמו מלהפחי ,אלא בכדי שחילוץ
השל ראש ,אפ "ה יבחי שבהים ",ור "ל אע " ג שאי אסשר לו ל העמדי את עצמו
עד שיחלוץ גם של די ,לית ל Jכה כשעת הדחק ,דעיקר קסדיא בשל ראש
דאית בהי שי /Iן ,אבל רל"ת ויו"ר שברצועות לא חשיבי· אותיות כמ"ש חרס'
ש נת סא ע /lא ,יעדו דשל ' "Tיכול לכסרת .116אולם כמ /Iב e1כיחב שהמפ"ג
בד r
מפקפק
של המג"א.
.
s6
51
שי"ח אונות
סי'
לח
59ם p. .
60ם p. .
ב.
לח
6ב כתרברת
קד
61
. . , 6.f.
ה
….,
ב.
"" 62
חי.
'"םp
…
p.. c
65
66
מחגית
•
ז.
p'O
…
ומנח.
מג Nא
P'"'O 67
58
J! " 0
" 0
סי'
משה
"'Mי"',n n
סיי ונ סע י
.
•
ב.
השקל.
••
3s
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצטער
השף'ע ..
כתוב
מצטעו ןמי שא ' lרעתן מיןשבת עלי' ןבכןגר_ םטןו פםבי
שאסוו להס7ז' ·רעתן מהס ,ע"כ .ןמשמע אם'ץן מםבי
הציבה ;,
אן פםבי כאב
הגיף והשרבים . 70ועייו בלקט הקמת החדש ~ן על אחד שבסתכבה בתן היחדיה
הוול,כו אותה לבית החול,ס לעשןת ביתןח ,והאב בגורל צערו אמר שאי! יכול
לצמצם מחשבתו אפילו לרת.פלל ,אם מותר להביח חםיל ,!,ראסור להביח מי
שמס7ז' רעתו בביוור .אולם אם אפשו לאתיובי רעת"_ ח"ב לישיב ולהביח ",
ש הוי אבל ח"ב מ" lס ב ' ואיל ,אע"ם שמצטער ואי! רעתו מ" lשבת ,מםגי ששי
לן ל,שיב רעתו ןשלא הלצטעו ונ .ןכותב העחה "ש ":וסימ' uלא שמע U
לפטור עצמו מ! רת.פיל !,מםבי וו Jומסכם הלקט הקחמ החרש ,ע"כ בג"ר יביח
תפיל !,חכות הצמוה יעמור לו וגס עיוור לסרר מחשבותין.
וואה בפמ"ג" שאס הביח רגע עלין קיםי המצור_ וכ"ב הלבוש ".וכותב
ר K,וחות ח"ס ":ולם"ו ז"ע להמ לא יחו"ב גם חולה מע"ס להג7ז'ס על רגע
אחר ולהסיוס ,וכ! איןנ שפטווס משוס רא " א בלי הסיח רעת ,למה לא יתח"בו
!ן הב7ז'ס על וגע…, ,רה רגע הרבחה ליכא היסח רעת ת " ע .ותכב לי רמ"ו
הגוי ''' Uיביוט שליט"א ששי להבריל כי אי! הטםע בחולה מע"ס משםו
היסח הרעת אלא משוס רבעיב! גוף בקי.
סימא
כתב הרא"ש ואיתא נספר· העתים ,סומא פטור מן התפיליו ימז הציצית דכ"תי"ב
ורא'תם אותו ,פום לסומא .והוא "iל חלק עליו כוחב דל,חא ,רוואיחס אוחו
בצציית ד tא דנתיב · ",וכ " כ ה bס"ב י '.ועל קושית ה;א "ש פאשו לוiבו רסם;
העתםי לרמן IDכסוק וו111
' 68זכ'
כל עסי האת רבחיב תבםיל !,ןז"ע ".
לח '- bע ס.
69א~. ,יס " Kום-ב ח ל.
Oך עריה"ש
ר. tיס
די.
·יס
רכ.
2ד םב" X
·יק
יכ.
73
"',ןש
הרב
'ע·
74
שם.
75
סי>
לן ·.א יםק
76
סי-
לן
עס'
כ.
דך
סי>
לח ק·.
tנ.
78
ב·י
79א '"K
80לאיה
~.
לח.
ם "'p
tנ.
יבה
·יק
ח.
כ.
•
tנ.
36
www.daat.ac.il
..
וק"ל בי
I
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלא בפסוק זה חמבי על אחריוכ וצ"ע ".גם לגב' צצי'ח~ ,תב ·.ת~ אע")
דכחיב ואר'חם אוחו ,סומא חייב בצצי'ח מפג' שבחרב/ז מאשר י"ס;ר כר ,וקאר
דורא'חם אוחו אציטרז למעט כסוח ל,לה .וכחג גז"ז המ"ב ",וםשוט
לבךד ג"כ על ;rוI< ,י שיחבק Kוחו מחחלה בשממwי י'יו או יכקש
הוהר ..בסומא שלא ידרב על הצצייח
לדבקם .ועל אף שהוב פלאג'''
.
ספק ברכוח להקל ,חלק על" הוג בו אש" "'ח מכחו יזב.ניג .הפשוט,
ששי רב מבהג בווו ופשוט ,לא אמריבו סםק בוכוח להקל.
אלp
השומע.
ויוeנו
וךכ
וסכר
דינול
לאחר
משום
.
ודבבר
וחשר
tבזזיכי
Kרניו
רשמם.
כחב
הספו
חסי'םי ..
ש'בחי חפלי,ו.
חשו .כחב הכבה"ג שזמבריו של הספר חסדיים ברKה דחרש זשבוי חכמםי
שאיבו שועמ יאינר מדבר ,איבו מניח תפילין ,רראיתי בקישסנטיבה כמה מהם
,.,הש מביחםי חפיל,ו ולא מחיו בהם חכמים .ויראה דספר חסדיים חיובא קאמר
דהבהו חייבים בחם'ל,ו ,אבל חשו שדברו בי חכמ'ם פטור מז החםיל,ו כיוו
שהוא םטור מכל המצוח ,ומדי~ אם רצוה להבחיו א " Iמוח'ו בדיו ,עכ"ל ".
יכתב לי מן"ך רג..ר'י" בריבירט שליט"א ולכאוהר צ"ע חדא חשר כזה ריגר
כדיו שסרד ,והייבו צריכים לפרטר אוחו ומדשם טעמא דגוף נק' .אמנם כחב
לי "עז יג.שו"ז אונזירבןא שליט" Kשגם קטז יזבו כשוטה ומ"מ ש" שיודע
שלמןד ,יה"ב
נחשר Iכיקח.
ואם החחבכו בב'ח ספר לחשוםי ,סובר'ם כמה מגדלו' הפוסקםי שמחו'בםי
לקנוח להם חפ'ל,ז ולהשג"",, ,ב'ש אוחם כ' קרוב לודא' שדם .מחויב'ם
להנ",ם .וראה בשו"ח שבט סופר" שכוחב ששעמ ספ' ,.,בא דג.אוו כחב סופר
מסופק
שהוא
אם
מחו'בםי
א'נס
במצוח,
ושכאשר
היה
בוויעו
בקשו
ממני
המור'ם בב'ח ח'נוך החשר'ם ש'בוא לראוח בע'ב'ו מעשה אומו נפלא שלהם,
וה ;rמשחומם המדברים אשר ראה שם מה שלמדו אלו החרשם" ,עד שעהל
ספק זה בלבו Kם א'נם בר דעח גמור וmכו'ב'ם במצוח ,וכמדומה ל' שאמר
יב .2ו~''!, Jו'!]!; ?.Iד!'''.1
וג'ק Wהממנ Q'*?Q'1ל.ה~' '1.. .ד!'M!1ל'r 1יג''! J! lו!יQ
שטייף" כוחב דא'ז איסור לחח להם חפ'ל,ו )וראה גם בבאר ה'טב ס" לז
fiד'· !.
בויבירם Iסליס K-סבם
81וכבת לי ובן" ,הנרףי
•
•
בS
סי '
83
" Dיp
ט'ע
יז
.M
85שן "IY
8G
טי'
ff1
ובוכא
86
האעיז
.89
•
..
84שי " ח לב "חס 'יס
ט'י
.
'''1
יפסיק
זה דיק Kבסל ד
n
מגtכר .
ב;::י
םבולםי
.p
מ-ב ~ O
,.
תשנור.
בכף
ב'!t
לווכ.
.
החחם
ס" ק
ב
יכז
ריאתי
כ"'גCך
-םק
..
גס
..
.
.
1ח
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ס"ק (.א והארמשמiי ,אמנם בהני חרשים שמכינםי ועושים הכל בדעה נכונד,
שי .לעיין טינא יכבר דברי מזה האחרוגים ,עיין מהר"ס
ס'י
שיק אהע"ז
עט
שהניח הדבר בצ"ע ודעתו דספק הוא אם שי לו דעיה ,וע"כ אין לצרפו למנין
ואיו להניח להוציא עצמו ע"י חשר עיי"ש .וא"כ על כל פנים משיבע דהוא
עצמו ראוי לו לקיים המצוות כרין דיש ספק לומר שהוא כר חריב ,וע"כ נראה
הצמיה יאיו
תפיליו כדי
של המהר"י
גם להשתדל
דאם ריצה לקיים מצית הנחת תפיליו שי להניחי לקיםי
בי'י ,יממליא מותר היא יאפשר גם מציה ללמדי הלכות
מאיסיר של הסחי הדעת ימאיסיר שינה יהפחה בהם ,עכ"ל
יכ"כ לי הגרא"י יולדינברג שליס"א ,שלחרשים כאלה שי
למחות
להיציא
שסייף·
לקנית
עכירם תפיליו .ולהשגיח שינחים ,ולא רק לא לחמית בהם אם מנחיים איתם,
עכ"ל .יכתב
.
לי מן"ר רגורי''' גויבירט שליט"א שלכאורה אחרי שיש ,בן דעה,
עכ"פ לחימרא ".
.בחי ,אלא חייב גמיר,
למחות
לא רק ראוי או מרצה או איו
..
.
w
ג'"~ ..
~.
• .
·:ר·~-
~
V
• .
'
,.,
…י.-::ג·
~"-,.
" r,
.ז') ••
ti, ;:·~…….
".
. -""
."—_.
•
~
, . . . ,
.. ~ …. i'_ .. ~:~·::
__ . .
. .
"'__….
_-.
- ,
•
•
~,
.
,..
,-
·'·oA;"t.
..t:-,-
~ 'c,
~ -,.:
""I!.I.O,.
_ _ tI':• ……
~
'.
_–,._,,
""
90וראה מירהי ,אלול תשמ"ב מאונרו של הגר nפ"' שיינברג שליס",א ושל הגרש"ז Kןיערבאך
שלים"גt
•
•
,
•
•
•
•
•
• •
על טעמי מצות תפיןיל
•
•
דצה המקום זלכיתנו אנחנו עם הקדוש וצונו להעמדי שומירם גיבורים
•
שביב לה והם שנצטוינו לבל נפשיק מדברי תורה מפינו יומם ויללה
,
ושניתן ארבע ציציות בארבע כנפות כשותנו זמזוזה בפתחנו והתפילין
בדינו ובראשנו ,והכל להזכירנו למען נדוול מעושק דיינו ולא נתור אחרי
עינינו ואחרי יצר מחשבות לבנו.
•
•
-
ספר החינןך ,מצות תפילן ,מצוה תבא
38
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב
ברייאר
מדרכי
עיונים בפירשו הרב ש Bו הישר וצ Bל
בהלכות קובנות
םרק
K
טומאה הותךה בציבוך
מבקימיח רביס נאמר בתלמןך ,שטימאה הוחרה בצימר ,אי טמואה דחיהי
בציבןך .ארלם קשה מאר להבין לשין זך
כלל בציבור ;
j
שהרי חדיית הטומאה איבנה תלורה
שכן פר י'מ הכיפורימ וחביתי כהן גדול דוחימ את הטומאה,
אף על פי שהמ קרבנות יחיד ;
ופר העלמ דבר של ציבור ושעירי עבודה זרה
אינמ דוחימ את הטומאה ,אף על ' Dשהמ קרב Uת ציביר" .אלא נקוט האי כללא
"כן Pכל ש זמנו קבוע דוחה את השבת אות הטומאה אפילי ב ' ITיר וכל שאין
קביע איני דוחה לא אח השבת ולא אח הטימאה יאפילו בציןבר" )יומא
זמ u
ב ,ע " (.א י ל פי זה ק ש ה להבין את הל ש ןו הש גורה בתלמו.ר שטומאה ר.תרה
אן
דחרהי
בציבוך.
שאלה זי נשאלה על ,,,רש " ר הישר זצ"ל בפירישי לבמדבר ט ,ב ,יכד
היא מישיב
א.יתה :
לאמיתו של דבר,
גמ פר יימ
הכיפירימ
יגמ חביתי כהן גדלו
ראו"מ
להיח ש ב קרב Uת ציבור .כי הכהן הגדיל הביא איתמ בחםק"י ככהן גדיל,
יאלמלא היה כהן גדיל לא היה מחח"ב בקרב Uת אלה ילא ה' ITמביא איתמ,
חפק"י ש ל הכהן הגדיל ר.א תםק" ש ל ציביר ; היא תנמנה על ידי הציןבר,
יד.א מכהן ב של ,חית הציןבר אי למען הציבור ,ילפיכד כל קרבן שהיא מקריב
מחמת כהינחי ראיי לה' ITשב קרבן ציביר .יאילי שאר כל קרבניחיי המ קרבניח
,,,חי ;
כגין הכפרה שהאו מביא כשהיא מחיסר כפרר .שהרי אין היא מביא את
הקרבן הזה ככהן גדיל אלא כאחד העמ ,יגמ אלמלא
ה'IT
היה כהן גדיל,
מתח"כ כקרבן זה זכר"כא ראחי ,ולפיכד רק קרבן מסיג זה ר.א קרבן "" 11
לכל דבר,
אימר
במצאת
מעחה :
כל הקרבניח ש זמנם קןבע הם קרבנית ציכיר
-
במ ש מעיתי · הרחבה של מינח זה ; אד לא כל קרבנית הציןבר הם גמ קרבנות
שזמנם קביע .יעל פי זה אפשר לנסח כד את הכלל של דח"ת השבת יהטימאה :
כל קרבניח הציבור שזמנם קביע דיחים את השבח יאח הטימאה ,יכל הקרבבית
שאין
את
זזבנם
השבת
קבוע
ואת
-
בין
קרבניח
ציביר
בין
קרנניח
יחדי
-
'אנם
דוחים
הטימאה.
יעל פי זה חיבן גם הלשין ה ש גורה בתלזבו.ר שטומאה הוחרה בציביר ,אי
וסמאה דח :Mבצ י ביר .לשין זי דמי"קת
עתה ;
ש היו רק קרבן '1זביר קרב
בטזכראה ; א ל א שהמינח " קרבן ציביר " כילל גם אח קרבני של אשי ציביר ,
שר.א
מביאי
בחפקדיו
כאיש
ציביר.
-.
www.daat.ac.il
39
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועל פי הדבירם האלה מסביו וש"ו היוש אח שאלח הטאמים לנ~ש אן ם ,
המיבאח בפשרח בהעלחך )בדמבר ט(, ,ז מסחבו ,שגם אלה דיעו ,שקרבן
ציבוו שזמנו קבוע דוחה אח הטומאה ,שהוי יון זה כבו נחגהל להם על דיי
מדשר לשון ..במועדך" ,שנאמר בחחילח הפושה )שם ב( :במודעו ואפילו
בשבח ,במודעו ואפילו בטומאה )פסחים עז(, ,א"ע אף על יפ כן שאלו אח
שאלחם בחיס לקרבן הפסח ,כי לא הוי קרבן הפסח כהוי שאר כל קובנוח
הציביר ;
שכל
קובנוח הציבוו קובםי
בשם כלל
הציבור
או
-
בשם
אשי
המכהן בישרות כלל הציבור :ואילו קרבן הפסח ר~א קרבן של חידיםי ,והוא
נחשב קובן ציבור ,משום שכל החידיים הכלולים בציבור מביאםי אח פסחהים
לקרבן
כחא.ד נמצא ,שקרבנות כל היחירים כאחד מצטפרםי
קרבנו של כל חידי הוא וק חל pמקרבן הציבור.
ועל פי זה שי לבאר אח שאלח אוחם הטמאים ,אליו נטאמ כל הציברו
או רוב הציבור שהוא ככלוו -יחו יודעים מאלהים ,שקרבן הציכור קרב
גם
בטומאד.
אך
באותו
מקוה רוב
הציבור
ההי
טהור ;
ונמצא,
יצבור ,
שקרבן
ואילו
הציבור
ההי יכול להיוח -קוב בטהרה ; דוחייח הטומאה היחה דרושה רק לצוךו קרבנות
החידיים ,שמום כר שאלו אח שאלחם ; שהוי דכרר כלל אזי חחםי את הטומאה
יוב לאפשר אח הקרתב קרבנו של החידי .אר כאן אפשר ,שהטומאה חדיחה
גם מפני קרבנו של החידי ,שהרי כאן גם קרבנו של היחדי הוא חלק מקרבן
חצינור,
ח.תשובה שניתנה להם שללה אח הסבהד הזאת .כי
אלא כדי לאפשר את הקובת קובן הציבור .ויוeן דוחים אח
אפילו אותו קרבן הוא חלקאת הקרבח קובן החידי
אולם דבירם אלה טעונםי הסבר נוסף ,שהרי כבר
אזי הטומאה נדחיח
הטומאה כרי לאפשר
מקרבן הציבוו,
אמרנו לעיל ,שכל
הקיבנות שומנם קבוע חחים גם את השבת וגם את הטומאה ,ונראה למשונך
של שר"ר יחרש ,ששתי החדויח ר Itלה נויג.וח רק בקרבן ציבור
-במשמועתו
הרחבה של רובrזב ז.ח
אולם דברים אלה צריכםי עיון ,שי להבחין בין דחייח הטומאה לבזי חדיית
השב.ת כי הטומאה נדחיח באמת רק ב ..קובן
קרב בטומאה אם חב הציבור
טהורים ;
ציבור" ;
ולפיכר אין פסח ראשון
ופסח שני איננו קרב בטומאה לעולם,
שהרי הוא חמדי קרבן חידי )ראה רמב " ם הל' קובן פסח פ"י הט"ו( .כנגד
וה השבח נחדית גם בקרבן ציבור ולפעמים גם בקרבן
חידי ;
חעד שכן ,שהרי
היא נדחיח בלא חנאי גם בפסח ראשין וגם בפםח שני )רמב"ם שם(,
אולם עםצ ההבחנה הזאת בין דחיית הטומאה לבזי חדיית השתב טעונה
הסבו ,שהרי שתי החד"ח האלו נלמדות מלשון ..ברובדנוו" ; ומכאן ,שעיקרון
אחד מונח ביסדו שחיהן ,ולפיכר קשה להבזי ,על שום מה נשחנו הלכיתהין -
שהטומאה נדחיח רק ב ..קרבן ציבוו ",ואילו השבת נדחיח לפעמםי גם בקרבן
חידי
)פסח שני(,
ונאוו_ כשר שי להסכיר אח ההבלד הזד .דחיחי השתב בקרבנות שזמםנ
קבעו א"'ה דחהיי רגילה של (lסייר מפני מצור .ודכךר שמוחר לערבו לע לאו
כדי לקיים עשד ,כן מוחר לעבור על אסיור שתב כדי ל pיםי אח מצות הקרבתונ.
40
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
והדצ השוה שבכל דהחיית מסוג הז ,שהאיסור הנחדה איננו חלק מהלכות
המצוה המתקיימת ,אלא רא נוהג גם שלא בשעת קיים המרצה .כך ,לדוגמה,
התורה לא אסרה כלאיים בציצית ,אלא היא אסרה כלאיים בכל בגר -וטלית
מצויוצח כלילה מאייה באיסיר זה iאלא שהתירה התירה את איסרר כלאררם
בטלית מצויציח ,כרי שתתקיים מצות צייצת כהלבתה .יךב התורה לא אסרה
הלקריב קרבנות בשבת ,אלא האי אסהר לעשות מלאכה בשבת
-
הוקרבת
קרבנות בשבת כללוה מאליה באםירר זה ; אלא שהתרהר התירה את האיסרר
הזה בקרבנות שזמםנ קבוע ,כרי שתתקיםי מצות הקרבנות כהלכתה.
דתייה רומה לדחיית השתנ מצויה גם בדתיית הטומאה .שכן כל כהן
העובד בטומאה מטמא את המק' Wבעצם שהייתו במקדש בטומאתו .אולם
האיסור לשהות במקדש בטומאה איננו חלק מהלכות העבדרה שהרי הוא נוהג
גם שלא בשעת עבודה .כי התורה אסרה לשהות במקדש בטומאה ; וה Wהיהר
בשעת עבודה כלולה מאל,ה באיסלר זה ; אלא שהתורה התירה את האיסור
הזה בקרבנות שזמםנ קבוע ,כדי שתתקיים מצות הקרבנית כהלכתה '.
אולם שי דחיהי בדחייח הטומאה,
שהיא
שונה לחלוטין דמחירת
השבת.
שהרי התורה לא אסרה רק לשהות במקשד בטומאה ,אלא היא אסרה את עצם
העבןדה בטומאה .והואלי אויסור זה נוהג רק במקריבי קרבנות ,הרי הוא חלק
הקרנבןת ;
מצמוח
כי התוהר צייתה להקירב את הקרבונת קר בכהנים טהורי,ם
ןהאי סארה להקריב בטמאםי .ןטמא שעבד חילל את עבןדתי -לא רק מפני
שעבד עברה -א.לא מפנר שלא קיים את מוצת העביהד כהלכתי, ,.לפיכך אי
אפשר
לרמר כאו ,שהתורה
הקרבונת ;
I
התירה את
שהרי עצם מצןת הקרבנןת כןללת את המצןה
האיסור להקריב בטומאה .אלא על
בטומאה
יאסור ההקרנה בסימאה מפני
נוהג
רק
בקרבן
יחיה
מצm
להקריב בטהרה ואת
כרתנו אנתונ אומרים ,שאיסרר ההקרבה
יהוא מותר אי
דחוי
בקרבן
ציביר.
היה
אימר :
התורה לא התירה כאן לעבךר על איסיר כדי לקיים את מצית הקרבת קרבן
ציבןר ,אלא היא הגדירה את מצרת ההקרבה כך ,שהאיסור היהי מותר או
רתוי
בקרבן
ציבור.
ועל פי הדברים האלה כבר נתבאר ההבדל שנזכר לעיל
-
בין דחיית
השבת לבין דחיית הטומאה .שהךי דחיית השבת האמורה כאז איננה בהוגת רק
בקרבונת ,אלא זך הלכה כלל,ת הבוהגת בכל התורה כולה ;
רלא רק קרבנרת
ציבור שזמנם קבוע ,אלא כל מצוות התורה שזמנן קבוע דוחית את השבת.
ןלעניין זה אין כל הבדל בזי מדקש לבןי גביילן ,בין יחדי לבין ציבןר .מ wום
כך השבת נדחית במילה ובקדישו החידש .בפסח שני ובתמידין ובמיספין .מילה
היא מציה המיטלת על זmדי בגבילין ,קדייש החידש הוא מצוה הומטלת
על הציביר בגביל,ן ; פסח שני הוא מציה המיסלת על החידי מבקשד ,תמדיין
1
השההיי
בסימהא
לןירך
עבירה
הותהר
גם
של.
בשעת
'9בוהד.
וכעין
זה
ונכשירי
זמיה דיחים אח הסבת ,םא אי אפשר לעשרםת מבעךי יום,
41
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
ונז וטפיו הם מצוה המוטלת על הציבור במקדש .והצד השוה שבכולם שהם
מציית שזמנו קביע ,יהו ד mית את השבת .זה הכלל :כל מציה שזמנה קבוע
דיחה את
השבת.
יכדרר שאתה אימר בדח"ת השבת ,כו אתה אימר גם ב Xיתה ב'lרנה של
דח"ת הטימאה החמה לדח"ת השכת .ילמיכר ראיר ה' 11לימר ,שמיתר לטמא
אח המקדש -על דיי עצם השהי ' 11בי בטימאה -כדי לק"ס אח מציח כל
הקרבניח
שזמנס
קביע.
אילם הלכה זי איננה יכילה להיית ניהגח בפיעל .שהרי החירה לא התירה
לשהיח במקדש בטימאה אלא כיד להקריב בי קרבניח בטימאה .אר דח"ח
הטימאה בשעח הקרבת קרבנית איננה דימה כלל לדח"ח השבח ,שהרי התירה
לא התירה כאו לעביר על איטיר כדי לק"ם מציה ,אלא היא שינחה אח דיני
המציה עצמד_ יהיאיל וזה היא היתר שיאו לי דיגמה במקום אחר ,קבעה לי
התורה ט"גים מייחדים ,שאיו כייצא בהם במקים
אחר :
היא נmג רק בקרבנית
ציבור בלבר I
זה היא איפיא כללי של
הדבר :
mייח השבת תלייה רק בתנאי
אחד ;
כי
התירה התירה לעביר על איטירי שבח כדי לק"ם אח מצית הקרבטת שזמנם
קביע .כבגד זה דח"ת הטומאה חלויה בשבי תנאםי ; כי התירה התירה לעביר
על איטיר השהי ' 11במקדש בטמואה כיד לק"ם את צמות הקרבנות שזמנם
קביע ; יהחורה התירה להקריב בטימאה את כל קרבטת הציובר .יהואיל יאי
אפשר להקירב קרבביח בלי לשרת במקשד ,הרי מכוח ,שהחורה החיהר
להקריב בטימאה רק את קרבגית הציביר שזמםנ קביע.
יעל פי הדברים האלה נוכל להטביר עחה אח העיברה ,שחז " ל למדי את
דין דחיית הטןמאה משבי פסיקים שוניס . 2במקים אחד למדו את הדין זהה
מלשיו "במידעי " )פטחים עז ,ע"א( ; יבמקים אחר למדי את הידו הזה מו
האמור בפסח שני )במדבר ',ט ('י :איש איש כי יהיה טמא לנפש
-
אשי נדחה
לפסח שני יאיו ציביר נדחה לפטח שני )פטחים טז(. ,א"ע ונראה שכר יש
לבאר את ה ' 11ט שביו שבי הלימודים האלו :
מלשון " במידעי" למדני ,שמיתר לעשיח מלאכה בשבח כדי לק"ם אח
מצוח הקרבנית שזמנם קביע ; יכו מותר לשהיח במקשד בטימאה ילהקריב
קרבנית בטימאה כדי לק"ם את מוצת הקרבניח שזמנם קביע .הה;תר לעשיח
מלאכה בשבח יההיתר לשר tת במקשד בטימאה חלייםי רק בןס :שזמט של
הקרבן היא קביע ; רדבד זה רמזו ג.ס בעצם לשרן "בומעדן" ; כי ח"מעוד "
הקבוע ש ל הקרבו הוז Iהגירם לדחיתי הש בח ירלח"ח הטימאו_ אלא שבדח"ת
הטימאה שי גס חבאי
טטף ;
שהרי ומתר להקריב בטמואה רק קרבניח ציובר.
אר הואיל זהכתוב כילל כאן את mייח השבת עם דחיית הטומאה ,הרי הוא
2
ראה
תוספות
פסחים
סו,
,1("'y
ר"ח
מה
מועדי
ה Mמןר
בשבת
ררחה
Kח
שיש ברבירם הג"ל כדי ליישב את שלאת החוסםית .ירהא םב ה,רה A
42
www.daat.ac.il
השכת.
אפשר
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכול להזכיר כאן רק אח ההלכוח המשוחפוח לשחהין .ולפיכר האר חולה אח
דחייח הטומאה רק במורע הקבוע של הקרבן.
שונה הדבר במדרש לשון "יאש" .מלשון זו למדנו שמוחר להקריב קרבן
ציבור בטומאה ,הרתר זה תלוי דק בכד ,שהקרבו היא קרבן ציבור נ ; דרבר זה
רמוז בעצם לשון "איש" .אלא שיז !,בדחייח הטואמה גם חנאי נומף ; שהרי
מוחר לשהוח במקשד בטומאה רק לצורר מצוח הקרבנוח שזמםנ קבעו .אולם
חנאי זה איננו יכול להחבאר כאן ; שהרי הכחוב דן כאן רק בהלכוח המיוחדוח
לדחיית הטומאה ; ואילו הצורר במועד קבוע של הקרבן הוא דין כללי ,שהוא
משותף לדחייח השבת ולדחיית הטומאה ".ולפיכר אין ראיו לבאר את הדין הזה
במטגרח ההלכות המיוחדות לדחיית הטומאה ;
הכוללת את דחיית השבת ואת דחיית הטןמאה
אלא מקומו מבטגרת ההלכה
,4
ובשיטה דומה אפשר להטביר גם אח העובדה ,שחז"ל לדמו גם את דין
דחיית השבח משני פטוקים שונים '.במקום אחד לדמו את הדין הזה מלשון
"במועדו" )פטחים עז ,ע"א( ; ובמקום אחר למדו את הדין הזה מן האמור
עלת שבת בשבתר על עלת התמיד ונסכה
בפרשת המוספים )במדבר כח ,י( :
)פסחים סו(. ,א"ע ונראה ,ששני הי?מדריס האלה מבטאים שתי בחיברת שובות
של דחיית השבת בקרבן התמי.ד מלשון "במעודו" למדנו רק את הדחיהי
השבת ;
הרגילה של
קבוע ;
שהרי איסור שבת נדחה תמדי מפגר מציה שזמנה
ולפיכר הוא נדחה גם מפני מצות הקרבת החמדי .בהינה שונה לחלוטין מפורשת
ר~וספי.ם
בפשרת
בראה
שם
הדבר,
התמרד
שמצית
דוחה
איכבה
השבת,
את
אלא היא עצמה חלק ממצות השבת .שכן רצון התורה ,שקרבן מוטף של שבת
לא יהיה
3
התמיה אלא הוא יהיה
תחליף לקרבן
-פשוטו
קרבן "מוטף"
אין להסיק םכאן ,שהמקריב בטומאה קרבן נ:יכיי שיאן זמנר קבונו ,ינובור רק על איסור
בטומאה,
השהייה
על
ולא
ההקרבה
איסור
כי
כטךמאה.
ההקרבה בטךמאה שיל קובנות ציבךר סאין זמםנ קבוע
לא
התירה
כלל
התירה
את
שיהרי הקובה זו יכרלה להתקםיי
;
רק חוך ביי עברה על איסךר הסהייה בטומאה ; ואין דרכה של התירה להתיר מעשה
שהרא
4
יכו'ל
רק
להתקיים
באיסור.
רברים אלה לא באי לימ,ך שיש זורי בשני הליכויים האלה כיי להתיר
שהרי
בטןמהא,
שזמםנ קבו
;i
די
בכדרש
היה
"במיעדו
לשין
ייאלי רת.נאי של קרבן זיבור
H
להתיר
כדי
נלמד מאליו
את
את ההקרבה
הטומאה
מן הדין,
בקרבנית
שפסח שני איננו
זיחה Kת הטימאה ,וכן די היה בדמרש לשין ..איש" כדי לר.תיר את הטימאה בקרבנית
ציבןר ;r
ראילו
התנאי
של
קרבן
קגוע
שזכנן
מעצם
נלמד
העוגדה,
שהתווה
הזכירר,
את< היתר הטןמאה רק בקרבן הפסח ,שהוא קרבו שזכנו קבוע ,אף על פי 'בן יש בדברים
שבאמרו כאן כזי להסביר את העובדה ,שדחיית הטומאה
ביקשה
5
לכלול
ולשם
כך
בהערה
•2
יראה
את
היה
את שבי
זורי
התוספות
התנאםי סל
לכתיב
שנזכרי
את
בהנור.ר
נלמדה משני פסוקים.
היתר הטומאה
כעצם
הטימאה
בשני
היתר
הפסוק
פסיקים
המתיר
את
בפרייס ;
כי התירה
הסומאה ;
ררהא
גם
•2
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כמשמרע ; יאןד מדצת המיסף מהקיימת כהלכה ,אס א " Iקרבן החמדי קרב
בצ1ד' .כ' קרבן התמד" מבטא את עצ'ימי של ה"ם ; יאילי קרגן המיסף
מבז;iא א!י קדישת השבת ,החלה על ע'צימי של ה"ם .ירק צ'ריף התמד" עם
המישג -של ם"" השבת" הכתיב בראש פשרת מסוף של
השסף
מבטא את . .
.
..
'ים .דחיית שכת אצל מיסף של שבת -שהר' מציתי
שnב.
יכשם שאין מכז'. I
. ..
.- .
~ד אדן להכזיר mייח שבח אצל תמ ' Tשל שכת ; ש;דרי כד הא" מצית
=!כד
עילת החמ '".T
שבת "על
השבת ….,
.
.- .
עילת'
להקריב בה .
"
. .
'
.
-
פרק ב
בטבול יוס
כשרה – .
פרה . .
-
.
מסירת הי Kכ"י' חז"ל ,שכל מעשי פרה אדימה כשרש בטכיל יים ; ארילי
הצדיקים היו אומרים "במזערבי שמש היתה נעשית'! )םרה ב(. .ז "לםיכך היי
בית ירן בבית שבי מטמא " Iאת הכהן השירף את הפרה בשזר יכיצוא כי יטיבל
יאחף כף עיסק בה כרי לנטל דברי אל ,הזדיס שמיריס מהעילה על ריחם לא
מן הקבלה
I1
)רמב"ס חל' פרה אדומה םייא הי"ר(.
ןבחליק!י זי שבין קבלת חז"ל לבין עדת הצחקים ב ' Tיבה כהרחבה בפיחש
)כדונכר • יט( .יהרי היא עימד כיחייי על ןס ,שחכמיס
לפרשת .פרה
. .
..
הישר. ..
רש " ר . . .
.
יתחת .כטהרת פרה אדימה כדי להרחיק את כל העיסקיס כה
עשי
מעלית .
'
.
'
לריגמה ,היי מב'אים בשים עיכריח לחצר הכבהיו על הסלע
.
מטימאת .מת .כ,ן.
… .
יירחת'ה חליל ,שרם ה" ילדדית ימגדלית את כבהין ; יי'דים אלה ה" מזיס
אחר כד על הכהן השירף את הפרה כשכעת הימש שלפבי שרפת הפרה .יאחרי
כל ההרחקית האלה מכל אפשרית של טימאת מת ה" חוזרים ימטמאים את
הפהי פשרז ,פ:ן' שיהיה טעוו טבילה יעישה את מעשי הפרה בטביל יםו.
ימיכח מכאן ,שחכמים יחיסי חשיבית יחרה להלכה המקיבלת ב ' Tם -שפרה
כשףה כטגיל יים -עד שראי צירד להגפין הלכה זו לעין כל על ' Tי מעשה רכ.
.
~
..
'-
יכך מסביר רש"ר הישד את משמעות ההלכ.ה iך.דא!י ה~קךבלנך בדיי חז"ל ;
הניגע מבת ראה את האדם
פרה IIדי~ה ז1.חזירה לטמ!! מת את טהרתי .כי
.
הלימר
מעפר יסיפי לעפר ; יהיא עליל להיתפ ,ס לחמשבת
שיסידי .
.. .
המשיעכד .
.. .
.
'.
'
,
.
~
"~מואה -P :0:- ".זה כל האqד .משים כד הוא חייב "להי~חר ~ IIמ~ nיי~ Iשאםר
הדצ האלהי של האדם .כי ה' נפח
אלה ינזיח לי
בהם .מים
את .
.
.
הפהר נתערב, . .
..
באדם בז;'ז;נת חיי;cו ,יבה העלה איתי מעל לכל חיקי ;זחימר .כי האדם מסיגל
לשליו ~~רי ח!!,,לי אךין לעצ 1:1יm .חיריח וכהיצר מ Wחדרח ארחי וכן ין;:ו,ייח
עילם.
איחי בחיי
יוכנזה
,
,
-
.
'.
'
יעל פד זה שי לבאר את מחליקת החכמש mצדיקי.ס חכמים אימרים,
שכל אדם מסיגל לזכית כחיררת ילהתעלית על המיית -יבלבד ,שיעשה את
הצעד הראשין לקראת הטהרה .יאפילי הגעי רק Itל הדרגה הנמיכה בייתר של
הטהרה
&,4
-הוכסוברלת על ' Tי דרגת טביל וים
.
"
www.daat.ac.il
= כבר רמכטחת לי האפשרית
אתר דעת -מכללת הרצוג
להשחחרר משעבוד החומר ולזכות בחיי עולם ,ואילו הרזוקםי סבורים ,שמעלת
החירוח מובטחח רק לאותם יחידי' סגלדה ,המסוגלים להגעי לדרגה העליונה
של הטהרה ~ זו הזרגר .המסומלת על דיי דרגת מעורבי ש'מש ,אותה דרגה
היא הדרגה האדייאלית של הטהרה ,שיחודי מגולה שואפים אליה -ולאמיתי
של דבר ,איז שרם אדם זוכ;ך בר" יכד מסיים רש"ר ר.ירש את הדברים האלה :
כלרם רחיק.ד היא המחשבה ,שיש קשר היוק בין דעת ד.צדוקים ,ש"במעירבי
שמש היתה נעשית"
לבין כפירתם בעולם הבא 1
-
אין ספק ,שאלה הם דברים יפיס ,רכדרכם של דברי אגדה הרי הם מישכםי
את הלב ,אף על יפ כן ספק ,אם הם מכרינים לאמיתה של תירה ,שכן מסורת
הז"ל ,שפרה כשרה' בטבול וים; ניתנת להספר פשרט הרבה ייתר ,ונראה שיה
עיקרם של דברםי :
שניני במסכiו נגעים )ה ב( :טבול יים אונל במעשר' העריב שמשי ארכל
בתרומה הביא כפרתו אכרל בקדיש.ם מש'נה יזו מובאת מכקומות שונים בתלמו.ד
ונראה ,שזה העיק יון' המונח ביסודה :טבילה גרדיא מועילה רק באותם הקדשים,
שקדישתם היא קדישת דמים ,יהם ';צאים לרtזלין על דיי פדיין ,משים ןב
טבל יעלה איכל במעשר שני ; שהרי קדשות מעשר שני היא קדושת דמםי,
והוא י'צא לחול'ין על ידי פריון ,שונה הדין בתרומה ובביכורים ובכל קדשי
מזבח ; כי הללי קדשוים בקדישת הגיף ,יאין הם יוצאים לחולין על ידי פדיין.
משום כד הם נאכלים רק לאחר הערב שמ " iאלא שמחוסר כפרה נחשב "טביל
יים אריד" -לענין קדשי מזבח בלבד -דע שיביא כפרתו,
ערל פי הדברים האלה ,הרי קבלת חז"ל ,שפרה כשרה בטבול יים ,היא
כעמט מיבנת מאלדי" שהרי נאמר במקומית רבים בתלמדו "
מקדשר בדק _,הבית ; _ ,לפיכר אם "לקחן פרה ימצאו אהדת_ באה
זו תיפדה שלא במום"
לקרישת עמשר שני ;
היא
שפרה
הרמנה הרי
)רמב IIם שם ת (. IIד נמצא שקרישת פרה אדומה דימת
ילפיכד גם טבול יים נשר למעשה פרה' !
ישמעמרתגחלה שי להלכה זי ,המכשירה טביל י'ם בפרה אזימד .שהרי
פרה ארומה קרייה "חטאת' :והיא דימה לקרבן גמור :ין lZבה שחיטה ,קבלת דם,
הזי'ת ,רם ;,אל נכח פני אהל מוער" ,ולבסוף היא נשוסת על גבי ;,מערכה",
אף על פי כן כל מעשהי נעשים "מחיץ למחנהי '.ילפיכך "השטן ואימית העילם
מרבדם את ישראל" בפרה ארומה,
"כי מענד הויתה גזבחת בחיץ ייראה להם
שהיא נזבחת לשעירים על פני השדה" )רמב"ן במדבר יט(, ,ב והמק 'iיב לשעידים
תןספות-
6
ראה
7
הסבר זה
יומא
ררמז
זכב,
ע",X
'ייה
םב ביברי הרמב"ם
שאני
בהל'
פרה
יקרשי
פרה איומה
בדק
פ"א
הבית
הי.א
ה wo,ב :
כל
בפרה
ה'רסק'1
מתחילה יעד סוף שהיו סבולי יום כשירים למעשה הפרה ולקיש ולהזות מאפרה
לע
פי שעי'"ן
לא
העירב
וסשמ ,i
וסזה
שאנמר בכל
הפרשה
איש
למעשר שבי אף על פי שאיבו טהור לתרומה עי שיעריב שמשו הרי
הגי לפנינן_ ש.הוא .דממה .פרה ..דאומה_ למעשר ~ שני .לעב'"ו
סהית
טהור
הוא
ואף
הסהור
זה סהור לפרה"'.
סבול
יים.
'45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
I
על פני השדה "סוגד לבהמיות החיה ללא בקיורת ורואה בה אה חזונו האנושי"
)פי' רש"ר הירש לויקרא זי(. ,ז אך לאמיתו של דבר ,פרה דאומה איננה קרב!,
אלא היא באה "להעביר רוח טומאה" )רמב"! במדבר יט(. ,ב אי! בה משום סגידה
לכותות החושניות .אלא היא באה לבער אותם מ! הארץ .דובר זה בא לדיי
ביטוי חריף באופי הקדושה של הפרה :אי! היא מקדשי מזבח ,אלא היא מקדשי
בדק הבית ,זהיא נפדית גם בלא מום ;
ולפיכך כל מעשיה כשרים בטבול וים !
ונמצא ,שמחלוקת החכמים הודצוקים היא מחלוקת הנוגעת ליסדו הרעיוני
ע'ל פרה אדומה .כי הצדוקים דנו את הפרה כקרב! גמור ,ולפיכך היו אומרים
"במעורבי שמש היתה נשעית" .בכך הצדיקו את קטרוג השטן ואומות העולם
והצטרפו לטענת היצר הרע "הכופר באפויו האלקי של האדם …וההופך חושניות
בהמלת ליעיןד יחדי של האדם" )פל /רש"ד הידש ויקרא זי(. ,ז ואילן חכמלם
.הדגשיו בהדגשה יתהר את איפהי של הפהר הדאומה -
כדי להוציא מלבם
של דצוקםי .משום כך היו מטמאים את הכה! השירף את הפרה בשרץ ,כדי
שמעשי הפרה ישעיו על דיי טבול יום .וכך הכל ראו שהפרה איננה קרב!
לכוחות הטומאה ,אלא היא באה להעביר את רוח הטומאה מ! הארץ.
•
•
נתקבל במערכת
מקור חיים ,שולחן ערור אורח חיים עם פירוש מקור .חיים מרבינו
יאיר חיים בכר,ן בעל חות יאיר .מופיע לראשונה מתור כ"י עם
הערות מאת הרב אליהו דב פינס .חלק ראשון .מכון ירושלים,
ירושלים תשמ"ב.
ספר התשובה ,הלכות תשובה להרמב"ם ושאר ראשונים עם הערות
וביאורים מאת הרב יוסף כהן ,אב"ד בירושילם .ירושילם תשמ"ב.
ספר יחזקאל ,גליונות רער לשיעורים בנביא מאת הרב יצחק לוי.
הישיבה התיכוגית חורב ירושילם תשמ" ב.
דרשות הרא"ש ,דרשות הרב
•
אברהם שאג ,חלק א-ב עם דביד
אליעזר מאת הרב אליעזר ודלמן .ירושלים תשמ"א.
.46
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היב חייס אןיר ליפשץי
בעניו עמידה לפני עשוי מצוה
במשבה ג' בפ"ג בבבור'ם א'תא "ובל בעל' אומב'ות שב'רושל'ם ערמד'ם
לפניהם ישראלים בשלרמם רכרן וו .ע"ז כותב הרע"ב "אע!/ג ראיו בעלי אומניית
חייב'ן לעמוד בפב' '"!"מלת חבמ'ם בשעה שעוסק'ן במלאבתם בד' שלא 'תנטלו
ממלאכתם מ"מ היר הייבין לעמוד מפגי מניאי ניכורים חוגיכה מצרה בשעתה
ןמטעם ז'ה עןדמים מפב' בושא' המטה שהמת נה ןמפב' בושא' התיבוק לברית
מילה" ,עכ"ל.
המשבה ראשובה עמרר
טעם
אחי דבבוד
צבור
על זה,
שאב'
ובותב
ומשמע
דמשםו
"וצ"ע שהרמב"ם
"!"ה'
המביא
בפ'יושו
ב'בורtב'י
או
בתב
בושא
התינוק למולי א"צ לעמוד ןז"א לפי טעם הגמ' שחביבה מצוה בשעתה עב/ול",
וה"תוס' אגי t!:י שם" מבאר בשם ששונים לדוד כי בירןשלמי אינא
טעמא
אחריבא דשאבי הנא שהיא לקיציו פיז פעם בשנה יאין כאן תסררן כיס והך"מ
בפ" ב' אבל חייבבו לאלו לפ' שהבבבס'ם הן קהל ובבוד צבוי שאב' ע"ב ,ולא
רדענו אמאל בידי מטעמא דגמ' זכן' .יעל דבךי הרע"ג שעןדמים מפנל נושאי
הת'בוק הוא כרתב "יש לדחות דשאב' התם דבע"!"בא דאז'ל הם ערסקים בצמוה
ממש ךמקך~~
כתיב
•
"והלכת
•
אך
המקום II
וגם
בהצוא Iז
המח
•
ל /Iל
דעוסק
במצוה
ממש שכבוד הוא למת לבשאו על כתיפו וכדא" בז"ל דטען 'טעב'ב'ה וכף אבל
בזה אכת' לאר עוסק במצוה היא דא'ן שום מצוה בהולבת הת'בוק והכבה
למצוה הוא דהו'א ומב"ל דצייב'ן גם בזה לעמוי ואפשר דמ"מ שכר פס'עות
'ש ומ"מ לא מצאת' כן להפוסק'ם 'ז"ל אלא ראה זה כתב המרדב' שצריב'ן
למעוד כל העם בשעת מ'לה אמבם לאו משום בבוד העוסק'ם במצוה מטר בה
אלא משום כבוד המצוה עצמה והב'א זכר לדבי, ,ו'עמוד כל העם בבר'ת' " עב"ל.
הג' ר' 'הודה ז'בדל מרדכ' בספרו "זכרון "אד~"!" )פיעמסילע תרל"ד(
מציין "מלשון הימ"ז ב"ל דהא' רכל לרבותא אתא אפ" עוסק'ם במלאכת אחר'ם
דכוון יחביבה מצוה מסתמא מוחלין בעל' מלאכה" ,והג' ר' שרגא' פייבוש
פרבקל בספרו "לקוט' משבה" )ברעסלאו תרלייג( מוס'ף ע"ז "ובגמ" ק"!"וש'ן
והול'ן מס'ק שם דלמא כד' שלא תהא מכשול,ן לעת'ד לבוא רמטעם זה לא
הי'י דאיה למ"ש הרע"ג בנושאי המת וכו' אבל הרמב"ם בפ" המשגה כתב
וז"ל העקר אצלבו א'ן בעל' אומביות רשא'ם לעמוד מפב' ת"ח אבל חייב'ן
אלן לעמיד לפי שהגכגסים הם קהל יכבדר הצבור שאני ע"כ ןעי"ש '!!שד יכי',
ןצ"ע
.
יכן'
• '1
בח"!"וש' הייטב"א )קדוש'ן לג ,א( מפרש מה ישאין ומה לא ושא'ן רגו'
"ומסתברא דלעולם אין רשא'ן ממש ואפ~ מלאכת עצמם ולפ' ש"!"עו חכמים
שכל אדם עושה בזה לפב'ם משורת הדין הר" עומד'ן מפב'הם אע"פ שא'בם
ח"ב'ן זה'ו להם ב'סלו ממלאבתם אמרר שלא יה" רשא'ן .בב"ל ובן הודה ל'
וב 'J
בר",ן"•
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הג' ו' ח"ס סרפו בספרר קרל סרפו )מרבקאטש חגח"א( מפוש "רב"ל דבא
לומרז אפ" הרא ערסק במלאכת מצהו בבב'ן ב'ת חחרברח אר בב'ן ב'המ"ד אר
בבגד' חחן רכלה אר בעשרת תכר'כ'ן רכדרמה שהרא ארמן רועסק מבלאכת
'פובסתר רגס עtתק במלאכת מצהו אעפ' " כ ערמד'ס לפב' ערסק'ס במצרת בשעתן
יריק ' • I
הס ' חס ' 'Tייס "ס) תק " פ( ומסףו על העב'ן רכרחב "אם" עמ' האת Uשא'ן
אח המת אר ערסק' Cבמצרח " vlלעמרד כגבדן שהו' כבגד מבא' ב'כרר'ם ערמו'C
רלכד גם ע " ה ע DIIק במצרה עדמר כגבדר " ,עכ " ל.
הרה"ג ר' סש,ך בובם פירוטינסקי שלים ! Iא בספרי "הספר הברית" )ביו
יורק תשל//ג( )בדף רג"ח( מבאר את העמידה בשעת המללה לפי ראשןנים
רברם,
היא
מברא
,את
וס'
ס ' העלטיר
הפרדס
יעו.ד
רכז
ס'
קטן
התשב"ץ
סי'
•
שצ"ר שכרחב "רערמר בשעה שמל'ן הח'ברק רמב'א רא'ה )כמר המרדכ'( מר'עמדר
כל העם בבו'ח ".רמן החלמרד דכראמר'גן פררא"מ )שבח קל"ז( .בסרף מרבאה
שם שיטת הבר"א "ןכ"ז חןמרא בעלמא".
מאיד jנס ' " תביא רנתי" ר"בשבלי הלקט" מיכא "הומכביס בבו למילה
ארמר בררכ'ם ה'רשב ' Cרהצברר ערב'ם בררך הבא ".ראח"ז כחב "מבהג סםוד'C
כשמביאים התיביק
יכי ." I
כחמזיר
לכיהב"נ עומדים כל
ויטרי
ח / Iג
חק'/ה -כתב
העם ואומדים
ערידמי1
הציבור
ברךר
הבא בשם ה'
ןכי,/
גרהג' Cלעמרד כשמחח'ל'ן להחפלל "ר'בוך דרד" רש" בזה הובה
סבפר
" כחו
שם
טרב"
מהג'
שס
ו'
טרב
גאג'ן
)דף
מ"ר(
מרבא
טעמ'.c
" באמ'וח
הו .יבןד ר jר טעם שבהגי לעמוד עד הוא דו אלקינו וכו' וע " ז סמכי בבי א"י
שבשעה שהש " ץ מתחיל ויברר זיד סיבב גבאי הצדקה והקיפה בדיי יכל אחד
ברחן צדקה " עכ"ל .לפ' דבר'ר ערומ'ס לא רק בשעה שבשרא'ן ח'ברק לבו'ת
אר ח"ר שברשא'ן מח אלא אפ'לר כשהגבא' סרבב עס קרפח הדצקה כרלס
ערמד'ס.
הג' ו' שמה א''ר זצ"ל בספור "ס ' 'Tרר הגארב'ס רהמקרבל ' " Cחלק ב' בדף
שב "/Iעל הפסוק "ואתת מושל" כותב שה" mו בשער הכוובות בשם האר//ל זצ//ל
אמו'ך בעב'ן ל,חן דצקה באמ'רח פסרק זה ,רגרמו "רע"ן במדרש פבחס
להוה"ק מקאר " 1ז'ע"א אם ה" כל 'שואל מק"מ'ן הצדקה ור כשהג'ע לץאחה
מרשל בבל Iכבר '.יה משית בא .ובסדיור "רבי אשר" עם כייבות האר''' )י~ם
חו"ץ ( כרחב "הטעס כ' הלא צדקה ב'תבח לעג' שהרא מלכרח 'רשבח לארץ
רצריך
להקימה ולהעמדיה ע"י צדקה ,רע/ו ן נא "םתיאר
ואבא" מנהגי האר'''
ם )'-תרס " ה( לנן צר ' 1ש'חבבה מערמד רמכר!' להק'המ רלהעמ ' 'Tה כף.
אבר וןא'ו שערמד'ס לא וק להמב'א'ם ח'גרק לבר'ת ,מ'לה ,רלברשא' המסה
אלא אפ" כשברחב'ן צדקה רכשגבא' ערבר עס קפרה צדקה צו'כ'ם ג"כ לעומ.ד
הוב צ'חק K ,רא'ל' זצ"ל מצ"ן ב"ענ" ' Cלמשפס ",לע קיירש'ן )לג ,א(
"שברכל וק להס'ק מזה שמםג' ;ב'ס ערש'ס מצןה צר'כ'ס לקרס אבל לא
מפני יחיד" ,והוא מסלים "ואולי שי להסיק מזה לקים מפגי העשוה' צמהו
48
'
' ,1..
., 1נdB.Ji… ~"1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עכ"פ במקום שאין בטול מלאכה mסוון כיס א:ום לזה כווגר חם"ז יהם'!ח .א"ש
אד
,
וא מוכח
כן",
אגו מוצאים דבו ח"וש בחידושי מהוי"!;) שעומדים כשבעל בוית גכגס
וז"ל "וכתבו האחוונים ז"ל שלכ ,נהגו לעמדו כשבא בע'ו הבוית למול את
בבו שהרא עשרה מציה בשעתה" ,עב Ifל ,זג"כ דראיו שהמרי"ט גידס כעל כוית
וזה לכאווה תמוה למה 'זה יותו, :נ~';;זז עלםוי לבJכיו ממי שמבאי את התינוק,
ברצובי לסלרם בדבד מעביין" ..המאור ושמש
/I
כפו כי תבוא כותב "טעם
עיטרר ביכורים בפלרית מאותו המלן הירתר יפיס מלחמתי וכבישת צירן ריתר
דברל בעוך וכן :עכ"זהוא כיבש תאייתר ימושל בריחו מתחילת לקיטתו עד
שיביאם לבית ,הבחידה 'יכו' אז בבואם ליוושלים ,כל בעלי ארמנוית היו עומדים
מפגיהם מ.rומת שקידשו א"ע בכל הטורח לזכר חומרלוחהם וכון ",
ע"ש .העיך
לי על ועיון זה האדמר"ו מסלוגימא הוה"ג דצ ',ו' שלום נח בוזובסקי שליט".א
ואולי יש לומר שגם בעמ"ה לכבוד הבאת התיבוק .לברית מילה שי משום
כבוד לכבשית mמי האב בהקובת הת;נוק לחתימת אות בוית קודש,
,
ל!iי' מהקרורת הנ"ל אכן אע וראים את הנוהג העתיק לקום לבJכי עשרי
מצוה ,ןא לא זכינר להגדוה ברווה מתי לעמוד' לפני' עו'שי מצוה ומתי לא,
אד מאצנו זבnוכז חבים להאוות.,בכ Iר למקימיי מצוות .הבורא ית :במירחד כאשו
מדובר
בציברר
המקררמםי
מצוה
או
שהמצרה
בעשתו~ ,בבגי.ס
,
גם לכשית הטילת קטן כעמ ' 'Tה
"י Mטעף בציצתי :ןיבףך 'מעודמ" ש!ןןחן ערן,ן
אררח יחים טי' ח
טע' א .ייש להזיהר גם בטילת קטי בזה אפילן בלבישה ,כל שכי
בברבתן ,אם ,כבר לבשן.
ריב'.יאיר' חיים כנרד .מקור 'חיםי ,שי' ח.
O&!I,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יעקב שטונפדל
-על מקומם של
טור t
אמנוו לש tטת הרמנ"ם
•
)םיכום(
לשם הבהרת הבשואים בחזור כאן על כמה בקדרות :
א.
טורי אמבון מובאים במשבה )חלה פ"ב ושבעיית פ"ו( כקצה
של חוט מתוח על פבי איי הים ומחלקם לאץר ולחו"ל.
ב.
יונתן מתרנם כטווווס
ההר שבבונל הצפון
ב.
מח
אהרן
רב
שיטות
ה.ו,
-י
אמנוס
)מסעי לה ז
אח
ח( והן את הדחמי שוב
גכ(.
הראשרבים מזהים
את
טורי
מאבון
שבמשבה
עם הו
הצפיגי.
••
ע"פ מספר כת"י הוכחבו שלדעת הרמב"ם טורי אמ uן הוא הר
ההר
".
)חקת
כ,
)היינו טורי אמבון(
הן
הר
שבדרום,
ע " פ במדבר כ ,ככ רג".עו שיראל להר ההר אחרי קדש ברנע
)שם היו מי מריבה ומשם שלח שמה של,חים למלר אדום,(.
ואחר מות אהרן בהר ההר היתה מלחמת הכבעבי מךל עדר. .
עובדות אלר מחייונת לחפש את הר הר בין קדש ברבע לאץר אדום .בעצם,
מקומה של קדש ברבע א' Uי'וע חללרטין ,כבראה גבלל דהמיון בשם וזהתה
בתחילה עם "עין קדיס" .ב) צ (101998 .ואחר כר עם "עין אל גדירת" או
קדירת .ב) צ.' ( 007096 .
הקו שהבחה את החוקרים מלבד דמוין השמות היה גם חפוש אחרי
מע r
)במדגד כ ,י " א(
שה"ן
גודל שממגר ..יצאר מים ונםי ןתשח חןןוה ובעיםו /ו
באותה תקופה מעל 625000גברים .:עובדה זו הבעיה כבראה את החוקרים
לזהית את קדש ברנע עם
בצפון
'-
-
•
סיני , 8
_
"עין קדירת" שהאי באת המדבר רג..דולה נירחר
.. .. … . . . _ -.-.
.. -. ..
•
•-
אנזי Pלרפרהי
1
עברית
ייך
..קדש
כךנ,",
יראה
.ידיקים"
,ה-ח
להרג
פנחס
חלף
זנ"ל
במיבר לייג י"' Mייה ..ויחגר ברחמה" )ייעויין םב בדבךיו פ' חקת פרק כי פסוק יוו; ,י;ן
בקדש
כשים
החזקוני
דקיש
כרנע
וקיש
אינס
.ותן
מקום(.
בבי ישרלא 603 ' 50יסבט ליי n300ע"פ המנדו של חדש גcייי שנה · כ' לזיי"'ם) .בדובנן
2
; " ,.רכי• '1
לאס
('''.רעוו
יחיבןי
· ~ 3דמידי1IIיילג · tכןר םיני~ ,דנ ג.S
"" '"'' 0רס יבזרם " ,.סו שוזיבן
•
'50
www.daat.ac.il
. -
כקיס
.. . ..
-
'ייס סג'Cי.
-
..
אתר דעת -מכללת הרצוג
המע r
,!,ע Jבמקרורת ומכהי לא כן,
שציא בקשד בונע לא .ההי קברע,
היא נסע עם ש'ראל בכל מסעהים ארשר על כ Jנקוא גם "מעין המטלטל''',
גם בין המקרמרת שנשער בהם נסים לארבתינר שהויאה ארחם צר" לבןר
)בוכוח ב.ר( לא בזכוה "פי הבאר" ,משרם שמקרם זה ל Mקיים כלל רי:דם ,אלא
הכרמל',
שקוע ביס בסכיבות הו
,
,
,
בסיובות לזהוי קדש בובע עם מקים בעל מע' Jגדיל ,לא ריבילו איפהלתוצארת בכינוח ,בסיי Jכזה דומה יההי לזהוי תצורת שבה היתה מתלוקת קות
ודעתו • עם מקום בעל קב,!,ן עומק בחוו "פי הארץ" שבה נבלעו קחר ועדחו '.
לסכוס :מקומה של קשד ברבע כלל א > :rר 'עו"!' ואין הא' יכולה לשמש,
מפחח לזהו'!' של הר ההו,
,
מא'!"ך ' א' iגם הכות לימו שהו ההו צו" להיות בסביבות עדו' ,שה'י
סביו להבהי שמלך עוד ציא מעיור לקראת ש'ראל לדור האתוים רלא חכה
להם עד שיביעי לעירר ,יבהידו שלא 'בזכו כלל שבבי ש'ואל מבקשiכ" מעבו
דוך ערד ,מענו שהיה פיתו להס את בעית אגיף אוץ .אדים",
הרעיז! לזהות ' את הר ההר ' עט "ג ' בו מערה " ,ב) צ005994 ,
לא נבע מכח דמיין שמית או צןרה חיצרנית
(015005 -
אלא מכח העובהד שהיא ההר
11
,
4
משגיית תםארת ישרלא לאבות פ Hה
לאה.
5
מ Hן ד"ה ..פי הבא) ",אות לי( וכוברי רב
-
לה: .
שבת
חייא
"N ..ר
לראות
הורזה
מרים
כארה של
לואש
' iלה
כוטבת
וזיפה
הרכמל
•
וירהא כמין • •בכרה ביו Dיזר היא נאןה לש וברים ….ןכייושלמי כתובית פי"ב הלכה נ ,י ובגtר
. .
רכי חדיי .בר נא כל מי שהוא עיוה להר הישימון ודאה ןיןננ נכרה קטבה בסי סיכראי
.
.
.
זו היא
רבי
של
בארה
והובא
מרים.
.
~
חקת
''''שרב פי
ב,א
כ'
" .. ,
6
7
אע'"ם
ואשון
שכסרק
כשC
•
תנחומ.א
לפרוש
ונשקפה
מדרש
בוש'"
המיכר
דברים
א
א,
n
ך"ה
אח הספיהנ )ב"ב
Hו צררת"
ער(.
ישפתי
שם
חכמים
אות
',ז
וסבהרריו '''.ק גבי רבה בר בר חבה
שפאך
…א ל תא אחיי לך בליעי דקרח ,חזאי חרי בזעי יהיי ק Nמפקי קוםרא" .יי'ריי1
U
בחדיושי באדרת למהרש"'א.
םתסא
8
וכן
9
שהיא
דםבר)( :
כסכים
או
ערן
כנבב
)יהרס,
שם
מאםב אין מקרא ייןא מןרי פשוטו .אבל בגי בארה סל פריס
..שהיה מתלבגל Jם ישראל
..קרס
:
ברנע'"
י"'כ
כרזנכר"' '"'שר)
בגגtןקיליפדחי
''''ד
יכאור
זהר
ה""
סבת
ברKה
לר.( ..
עברי.ת
הגר ". .
סם(
או
כעבר
היררז
המזרחי
ןNב):
עזרא במדכר כ,א א( ראולי היא גם דעת הגמי ר Hה Oב שמלך ערז הוא סיחיו.
10רכעין זה פירש גם כ …ריוקים"' לפרשת חקת פרק אנ פסוק .'K
11למרות שזררתי המחרלקת .לסבי ראשים ,הצפרו-מזרחי סגרבהר 699מי
יהיא הקםן .כשסחו,
פני
ב Uכה
.
רהרבלו
ירתך
בדרום-עמרב
ששאיו
. .
.736
.ףנ
יחר
הובוכים
כ 4OOנה יכולים לס 11לר Mת החרפית לשי ..הר ".' רברל" המוכאת ברוס"ו במרבי כ '
.חד נכין ב'בל הלל ונו ·ב'בל
כ"ב ,בבגרי להרים
"לק,
זל
רמה
רכחה
כני רר .כפנ:גוח קטן ב'" . ,תפוח
חאיום בסביבה שKרנים
יורח כהי
.
51
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החיוי שחוט כמדיב ' דע:ו קרקדו ).ש,.,:iר לטמן את .שבתורכ '"א ~ו:זצרה · לן חו"ל
של · wלי כבל (.לא מוציא מכלל ראץ שיראל של עולי בבל .חלק מהכרמל .או
הפשל .,כל הר יותר מדרחי שימחת אלרי חוט מכד ,יב יגחם שיהרי חלקים בשפלח
בכל ".
החףר שלא ' 1'11בכבוש uולי
הרםי ,רומיםי ריחר לא באים בחשבון בגלל חהוט לש ת"ק דרבי חי~,ה
שצ'יiדי · לסמו Itת הסבים )איים( שבים שהיו .בתחםו ·כב Iש עולי צמר~ם,
ושונום חשוט .מהם לזט'ו םיוr:מ · לא ן;ובר ,כלל על פבי .ה.םר עובר mאלו
ד~בל>ו ,למסקבה שהר ;:הר "' , I1נמ" הגו גג'ל רר.m
דושרי שומתיו .כלו אם ר"צו לחפש את קדש כרבע ממערב לג'בל מעהר,
ואם ישיר כעיביהם לזהותה עם ג ' כל"קדיירה .ב) צ.
או עם " ג ' כל"אם"מרג " Cj
·(001963
שדומה ל; ,קודירת",
.ב) צ 436 . 988964 .מ ' ( )או ב .צ'( 411 • 992964 .מ
שדומה .למלה "רקם " שהיא חרגומה של קדש הז באובקלוס
כאמור בכל שלשח המקומוח האלו איו כיום שום מעיז.
והז
ביד~בתז.
עם כל האונמ ; הבבי ומהר בזה לשאר ' כש רי 'ר שמואל שורק ב " י א '.ש
חפץ חיים על הערתו ",וכעיקר לגבי דבריו על מש " כ כמאמרי )המע rתשרי
תשמ " כ ( הערה 37על מציאותה כביכול של רצועח הרםי גמ'בל מערה
לג ' בל הרוז שכמזרח ושהאי תקרא טורי אמ uו ש הבבי חוזר כי ממהנ עקכ
המצאיתו של בחל אל"ערשי המבדיל ביביהם ".
למסקבת הדברים טורי אמטז לשיטת הרמב"ם )רק בהסחךמ על כחכי
ד,וי ש מצאבו(
הם בדרום מערב ארץ שי ראל ובראה לזהוחם עם ג'בל
מעהר
) על ש בי ראשרי( .חוט מ מ בו לכזיב מסמז את חחום החישבות עלי בבל
)למעט כל שממערכ לחוט( .חוט ממבו לבחל מצרים )שפך דמיט( מסמז אח
הבסים שבםי ,דהייט בשפך דהל riא ,מי מהם שידי לחחום כבוש עולי מצרים
רמי מהם לחו n:iלאזר.
•
•
ג lהשיא כזר ' לשא מסרבת ' .וברי זה ה ו ם ' פ 'cבחזיו '' 11 .ערם" · סכ " Jית TJC ') .ייו.
הבוא ' באוכרונדנ
ב itהוכעיד
תשרי
13
'ב nהו:כ,ין"' ·ניןס ' ח'"'. Iנפ
1"-
'תודחי גס :דלרב 'יקב גביז ב:
N
'
תשףנב,
בהעהר
.43
' וכישיבת · סעליבם · שהמר!י]" לכתוב · דבוםי ,לxר .י ריה"
זכי םלכנtי נ'י' מפתח תקיה סהזםKי יי Kת הפםפיף " הוייסןם לךכ.
52
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם הןלי שישא
ספר גפש החיים
תר"כ/תרנ"א
מדהירת קניגסברג,
ספרו של גאון ש'ראל וקשדי ההר"ג ר' חיםי מייל ICז " Iזז"ל תנקבל מד"
עם הוiכעתו כאחד מספרי היסוד של הגות ,מחשבה ומוסר ש'ראל סבא ,הספר
נדפס בארושנה בייולגא
הוראדאב בשנח חקפ"ד ,ממה שםדנס על השער
-
אפשר להסיק לכאוהו שהמדפיסםי הם היו גם המצואיים לאור שהרי כן כתוב
מפושר שיוצא לאיר " ע " י השוחפים ה " ה הרכבי זכף מהן' מנחם מו במרן',
•
בךיר ז"ל יה"ה הרבני דכו' מהף שמחה וימל במהף מנחס נחים ז " ל " ,
כלרמר מדפיסי ווילאנ וד~ראדאנ ,בכל זאת למעשה המוצאי לאור היה הרה"ג
-
צו"ל ב Uויישרוי של אביי הגאון בחור רש Clהש'יבה
ר ' ציחק מוילאזין
שיסדה אביי ,דבר זה ייצא מדבריהם של המסכימים ,שגי גדיל ,המררים
וברילנא ,ההו"ג ..,אבדדם .אבלי ' )פאסויוליער( זצ " ל ' ,רבמיוחד מדבריי של
חבח ההר"ג ר שארל ב"ר ייסף ]קאציבאלבבריג " [', Iזה האחרון דמגש' את
זבותר הבלעדית של הרה"ג ר חציק זצ " ל בהדפסת הספר ,עול אף שגדר בדע
עצ11כ שלא להסכיס לע ספםיר חשרים ,בכל זה הפעם אצי חרז במדרר "'" לגחר
כרארי שלא להשיג גברלר של גבר )=של המחרב( ,חביבי הב"ל ר=) יצחק[
לדהפסי ספרו של ש"ב הגאזר ז"ל ,ראל במ" רלא מקצתר לא במ,..בה זר רלא
מבדיבה אוהת ,רלא '''ע שים ארפן ותחברלה בדעלם בלתי Iשות בבו ,ולשימע
ירגםע ותבא עליו בוכת טיב" ,ההסכמה חתומה ביוס א' טו I/ב סדיו תקפ " .ן
הספר גדפס שרב בריולבא בשגת חקצ " ז ,רשרב על ד"י ארחם המדפסיםי,
רעם איתן ההסכמרת • כמר בהצואה הראשרגד .רשיב בלי ציין מפרשו מי ר'א
עבל הקרפ'" '"1ייtנ x -ם הפםע 'כר מכללא אחמר ,שהרא ההר"ג .,יצחק בד""ח
מררלאזין "
11
הוא ל Mהדה היורש הבלעיי של עזבון הספריתי סל Kנדו הגאון זןיל ,םנ ל Iחיי '''רה
יוסף היה
;2
ראה
וס,
חלp
'.
תק!ייו ;
פין Iקריה
ראה
תשיבזתי ן
בי Iווזה זכריהם
ה.
ב'"כ
נהן Iא.ד
נ Kמנה,
של
עמן '
מםן Kרה
שני
24S/244מס,
שסיינשביירsזר :
ע"י
האחיס
דדיל ,au
עיר
מכ-וז
כהקדמותיהם
.114
שריה,
הי Kנפםו
sזמו'
כ' M",
לםפר.
בגcחרונה
.29-19
בארהם '",
בחלי au
ירשות'"ן
.ףד מנ" K
דבפס
סרפ
תס"וכ.
;:
קרהי
..
,ל שיןני yןנניין נס ו פה של הסכמת הרה"נ ר ' שאו ל ראה למטה ה'דה . 1'2תורת-י נחו;ךנ
לייריי
עמו '
אנמנה,
וסכני
237
הטוב,
מס .
ר'
5
שכ ' 5ה
שבדפם
כ"ו
סיין תר"ם.
ברריגtנrי,
_רז.ב משה
111
שיראל
הרשארנה של …נפש החיים",
הםסר ושגית
נפסר
סומלא · ייןר ו · ,
איזרsזגcל
ועותק שלר
חקו'"ן.
I ,ה
כ-כ
ר,די,
טכת
'''דה
ת Pם"ה.
לע שהטאלי
לי
זילרם
לש
ההוז Kה
של ההונהא השנהי.
הרה'"נ
ף
ח"!P
,ליר וכאמיר הצמיין
של
זז"ל
עיר
הדכ וב.
בחם"'י.
הןח
גפסר
ש .שפי..אר כטפרי
ניי~ייסר .תשב " , ,,רוב י .69' 39
ע
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בפעם השלשיית
נדפס הספר כ]קניגסברג[ בשנח .א"כרr..,;.;.ןכי'רח טיפרסי
0
האו לחיצוח בח' הדפוס בפויס'ה המזוח'ח .שבויבם של הספו'ם חסו'ם
הפרטםי הביבלירגרפיים ,יש חש " ד – ,שי יהם חמי ' ד ,יש שחסרים שמות מוציאים
לאוך ,אי גומו'ם ךק בךאש'-ח'בוח יכי' וש" שכל אלה חסךם' בספו אחד.
הט'בה לכר בעובדה שחלק ג'כך ,ואול ,גס חבס של ספרם' אלו '"ה מ'ועד'ם
להבוחה
לגבול
מעבך
של
לחחומה
הצאו'ח,
הצנזווה
ל אוו
והמוצ'א'ס
של טפו'ם עבו"ם לא ה'ו מוכב'ס להוש'ט לצבזוו'ס ' ' בוו'ם וו'ק'ם דבו'ס
בויו'ם על ספו'ם חדש'ס ,שהו' זה הוא כאלך להוש'ט להם שוט לחכוח בך
גוום.
את
..
"
,
הספו דגן בדפס ב Jקב~גטבוג[ ; זה מקובל אצל וישמ' הטפו ' .התאו "l
,
'
•
,מפווש בי "ותה' ואש'ת מלאכתו שגת טל טיב 'זכו נפש ההי-ם = jחו"כ[
לם"ק" ובגמו לס' הקלוופין בעל שלש ת'בךת ב"שגת תוכ"א לפ"ק" שגדפס
בתור מטגות של זך פהר'ם 'פר .אבל א'ן 'זכו לא לשמו של המדפ'ס' ומה
שהוא 'וחר מפת'ע ,מ' הוא זה המצו'א לאוו את הסםר.
מהדורה זו לא ' ,צאה על ''י אחר מבג' משפחח החמבר ,וגרמה לחגובה
רצ'ב'ת מאת גכר ..,של הרה " ג ' .,צחק ,בג'ו של הרב ר ' אל'הך זלמן ' ,ה"'ח
שהגןי IIל הדפיס הספר בלי שריין של וירשי הקיפירייט .היבר היבא 10למני
הוה " ג ר ' 'עקב צב' מקלבבורג ,וצ " ל רבה של קעג'גסבערג ,מקום ההדפסר.
עלה בי'ו של חמרא ראתרא להשק'ס אח חר'ב באופן כזה ,ש כבראר .ה'ה
לשב " Yת צרוגם שו שב' הצח'ם ,הטוען בג' ההר " ג .,אל",ו זלמן והמצוא"
לאור ,שנורע שמו הד עתה ' על ''י הר'ן ורבר'ם הזר", .ה אש" בשם ר ' ע'קב
,
,
,
,
'
פרדיברג,
~.
מסימק
בי· ת
אם
'קד
יס
ארת
הספרים,
הובאה בזר( I
ההרצאית זהרת
-
בי
מס.
הרנאה 4
S99
רישם
קניגסברג
בהזוהא
,ב"ר"
3
והוצהא
קניגטכרג
S
שם
ת"ר
)הנני
שתי
תרכיי,א
,
הוא רשם להוזאה 4מה שנמצא על השעי ,וכהןנאה Sמה שרשים
בקולפוז,
,
,
Oxford 19'29. p . 239 7
..
· וכן
פודיביג,
,
,
l..ibr~y .
A. E. Cowley ; Hebrew Printed
Books in the Bodleinn
rg ? 1• 1860 " .נ " ( Ko ~ igsb
שם.
,
B
~9
,
לפי ~ חזיתו
של
לנוףנiז :
..
הניפס-
הדף
הר·' לאיה זלמן בנו לס
סרליידו Jיק
ז Jל'"
מי
מהם
.
.
אביו,
ושל הגאוו
. .
יסב בראש
'
לשישלת
- -
.
10הפיי : :9ז
בוי!Iיק,
' .
הירום
הקברה שלפנינו
ןה Kו ןןיןןן,
ובפס
בכית
הס!כו
דפוסם
של
Cנn
רגובעו
" זיחק פרול Kזייי ההר גיסי של הגסיו רי יוסף ייב
הנ ' Jייכ
,
השייבה
זצ"ל.
.
,
היה
לו
ייז
עם יביסך
ורכיום
ראה
הוב
קרלינסקי :
חייס
,
חוב י
לה
Kחרי
,
בוילזאיי.
)ניר·ירוק,
מןת
ניסן,
תשל-ב(
פוק
הראשין
ס '.
•
יאנה
ניתבת
יך
ליעת
מי
הב "M
את
הבעיה
קניגסברג ,הםא היוושים הגיבי · לפניו או שנתבקש על ירי הנתב~ לפסו.
«5
www.daat.ac.il
לפבי
רבה
של
אתר דעת -מכללת הרצוג
זיל .בשויטךי .ב"הןכביר" של יום כ"א אייר תרכ"א 11גדפס מכחבי של ההר"ב
ר' בק" !/צב' מקלנבורג בצירת מס'רת מדועה שמל המי"ל ובה מכתבו של
קנ'גסברג :
הרה .ייג רבה של
הודעה
• •.-
•
•
קענ'גסבערג,
להיד! "/רלפרסם בעל· מהנרי לדעת ש'ריז אשר
באת'
השגחי רקביתי אח הזכוח שההי לידשרי בגי המניח הרב הגזאן
מ' ח'ם" מרולאז'ז נ"ע ,על הנפש הח"ם שהדספת' פה קענ'גסברג,
ילעחת לווא" וו"ז ,שילח אני טה הסכמת הרב הגאין דפה
בחת'מת ו'!" ממש .ניסח ההשראה מהרב הגאיז • דפה .להגלות
כ' ספר "נפש חהיים" אשר ר"בא לב'ת הדפרס פה קענ'גסבערג
בשנת תרכ"א לפ"ק ,ניתז על'י עתה שרי'ז למכרם" בשר'וז
הי'שר'ם הרבנ'ם שח"י' בנ' הרב וכר מ' אלהיי זלמז בהגאיז
הצדקי וכי Iמ' ציחק מיילאזי 1זצ"ל וופ''' הזכות אשר ההי להבאת
זקנם הנ"ל .וכפ' הארמר בהסכמת הגאיו החס"!' מ' שאיל זצ"ל
בהדפסה ראשרנה" יבלעד' אלה אשר כבר נדפסי פה
מיי'לנא
.
.
א'ו שרית לשםו אדם לשרב להדפ'סס .בלת' שרי'ו מה'ישר'ם
הנ"ל .יכעת במשך שנה של,מה מה'ים א'ו רשית אף להי'רש'ם
•
,לב"כ לשיב להרפיסם .יאחו שנה הנ l1ל שויב הזכות לחיןשוים
כמדקם . ,לשיב להדפ'םם ,ילשעית
עח"ח וים י' שע"ק 'ד ניסן
•
בהם כרצינם .לוראהי באת'
שנת תרנ"א " 1לפ"ק פה
-
קעב'גסבערג.
בק" !/צב' מעקלענבירג.
11
שנה
ה'
12זייקא
מט.
למכירה
13העותק
למברם",
אחרי
סבחפשרר
ששימש
מקרר
זוביי
,ל
נדפס
באשך
שי ' 'U
זה
ול
הקיו-ה
22
ההסכמה
בדפוס
לזיין
שי
דפים
קניגסברג
יבמי
.(3
קניגסבר.ג
עם
כקניגסבר.ג
בשרררת
במאמך,
שום
אופו
כחיק
1818
זן
עתה
להמופיס
מדא }'2כבין
באפרלי
אחרי
בזפסה
בחרספה
כז
.
..
בונה
מיוחזת
רסירז
השיבןי
נתיספו
י Mברלה
הניתז
של
לדבריו
של
מ~בייך שהר""'ז
מההונהא
ההסכמה.
ההסכמה
בעולם
למחברםי
עם
אפליו
טופם
בסיף
הוספה
הזה,
היה
האחררנות
השניה,
כ,יד
שבשגת
שווות אלר
רשוח
בלתי
Dורעגראף
חקפ'""ז
בבר,
בהונאה של
ובפי
ולשרמ,
,s
חק Jייז.
פקודת
יונעס
…….
זו.
הוב
הממבים
מקלבביר ,l
הכי
של הספר ,שכה לא ההי פאשרי להזכןר חוק
בזה
סנזפסר
בלי
מהיורשים,
הותרי
הזדדים.
ירי
שהוספה
למ~לה העוה
זהיינו
הועתין למעלה
….ר ..לx
קlןז'"ז
'gובוי
11
הת'}… …
.ss
מנ;ביע
הרב
המפשו,
של
הםג
שהיה
לפניר
ההסכמה
בהוואה
הרשאונה
הקופיר"'ס הזאריסםי.
הםא
היתה לו
1
על
אחוי
מיתי
וה
)האר
-
•
••
14מאגז למזגן שבל Kןםת הספרים כבו הין בשיק הספריס.בונyודי .ה.זר" תידלית ,ניסו "'דל!!•M
-
·55
..
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הפדסתי
יג C
ס'
ושיעיח
משיחי,
מאנה ,י'ס מדגל עיז ל,מח"ל
משמע'
ס'
שייעד,
' ראש
רס'
, 15
יעקב זלובעושס"ו"
דהברםי בחר מללי -ייושי המחבו דצקר במשםטס ,יעל 'ר ע'קב
יילבעשרייםן ההי לפרצתס .אחרי i1קבלי !)ציףיס ,הסכימי הנכדיס שכל הספריס
שהדפיס "ר' ז"ש מותו iו למכור ; רהסםכ גם כן שדע תום שבה מיסו חחימת
זנכתבי לש הוב דזכ.פזש איו ל"ושיס ושית להשרית לאחוםי להדפיס ספו
"נשפ iה Iיים" IזIף עליהס חל אסייר זה במשד הימו הזה.
,
איני יורע אח זהותי של 'ר עיקב זילבעשרס"ו המוצאי לאור .היא הע ''1
על עצמי שהיא הבד מי השוציא לאיו את ספר "מנדל עיז" לרמח"ל
זה נדפס באוחה השבה הוכ"א 1860 /בקביגסבוג אצל המדפיס אלברס ואסבאו,
אבל שמי של המיצאי לאיו חסר גם בספו הזד ,יגם לא נדפסה שסו הסכמה
-
ספו
על הספר ' .שלש הספויס של האבובנאל שגם איחס דהפיס ,לפי דבויי במידהע,
גס הם נדםסי בקניגסברג :משמעי שייהע ,אצל אלברט ארסבאו ,חוכ"א ;
ישןעיח • משיחי ,גויבעו עם ליגנוע-ו ,חוכ"!! ; יואש אמנה גם כו אצל א mי
דזכ.דפיס
באיחה השנה.
מתיה הדבר שלשלשח הספויס
קיבל המיציא
לאיר
הסכמתי לש הגוי"צ מקונביוג ,בחמיז חר"ו ,או שמי של מקבל ההסכמה היא
..יר.בבי המיפלג מי"ה מדרכי ב nר יהדוה הכהו ה n"lר )ש[העלה שלשה סמרים."…
הרי זה סוחר לםי הנראה את דברי המהציר ור עיקב זילנעשרטיין – .האם
שי כאן ס ",לש ' מממן ישל מדה ..,למעשה ! אילי.
'
..
-
~
,.
•
•
•
•
15מענין
שבייב
רובם
של
הספרים
שגזפםו
בקניגסברג
' ודוקא שנ '9tם .לו ,נפש חהםיי ומגדל 'יז לרמח"ל,
56
www.daat.ac.il
נדפםו
הפב"m
נדפסו בלי המפכרת.
' מרכה
של
'יי
אתר דעת -מכללת הרצוג
שמזאל דדו
תמלידי שייבה
-
בהדלקת ניות חונכה
סרק
11
על חיוג ההדלקה גישיגה
11
הג'וב כמפכת ש כח ' :מצות חבוכה בר אשי וביתי )שר " י :א ' Uזכל כבי
בר לכל אחד ואדח ,והמהדרין מןגיחו פגי להו כבר אחד( והמהדרין
המהדרין :כש " א פוחח והול " וכה " א מופיף זהול"
ועוד ':ב!ש
אמר רב ששח :
אמר רב זיאר :
בהרי א ן שפ rא
אכסבאי חייב
מרשי
בתר
כי
כבר חבוכד.
ד~יבא
ובס י בי
כי
רב שמחחפבא
אתיתא
אמיבא :
כפריטי
השחא
דואי
לא צריכבא ,דקא מרליקי עלי כגו כיחאי,
ושי להכין למי אמר רב ששח אח דיבו והלא שביבו שהמהדרין מדליקזי
בר לכל אחד אוחד מכבי הכיח גם לו ל א היה אכסבאי וכן מדוע ר' זירא החלכט
כדצי לבד tג וכי לא בהג כמהדרין מן המדהרין להדליק בעצמו ז
צוררי לומר אחח משחי אפשרויוח :
א,
דיJ
אכסגא י במIIר לדיגא ,לפ י עיקר דהין שמפפיק בר אשי וכיחו
-
מה דין אכסבאי האם בחשב כמי ששי לו כיח ומפחפק כבר ביתי או שמא
מדיבא צרי ,להדליק בעצמו :
.אם במאר כן ,ודאי שלמהדרין יכול האכפאבי להדליק כעצמו,
ב ,בדין המדרין מן המהדרין בחלקו חוס ' ורמכ"ם :
המהדרין בר לכל אחד יאחד מבבי
מן
לפי הרמכ"ם מדליקים המדהרין
.
.
הכיח,
לפי הוים שכי מנצאי.ם
לפי חופ' הדלקח ברוח לכל אחד ואח,ד פיגע כהכיר של מספר הימיס,
יעל כן המהדרין מן המהדרין דמליקםי רק לפי מפפר הימ " Qולא לפי מספר
בבי הבית ,כדי שלא לפגוע בהיכר הבס ופרסומו,
ר' iא אס כז שלפי חסר' "!א כל אחד יאחד מו ההמדר!" מן המדהרין
מדליק בר ,וממליא צצה חשאלה לגבי אכפבאי,
I
אנ :
2
כב,
ת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרייחבי מכאן כ' למבהג בב' אשכבי שדמל'ק'ם בר לכל אחד יאחד ידא'
שרשא' אכסבא' להדל" ,ככרכה יא'לי למבהג בב' ספדו שא'ן דמל",ם" לכל
א'ן אבסבא'מדל,ק) .אלא אם בבר'ע באםשרית .הראשיבה(.
אחד מבב' הב'ת ' -
•
יבראה ,שגם לפ' הספרד'ם ש" רשית לתלמ'ד המריחק מכ'תי להדל,ק
בעצמי ,שהר' דבר' התיס' אמירם" באיפן שאמשר לטעית בהבחבת משמעית
מספר הברית -אם היא ביבע ממספר כב' הב'ת אי ממספר ה'ים ,אבל באיפן
שתלמ'ד ה'ש'כה מדל,ק בחדרו א'ן כל אפשרית לטעית יכפ' שכתב כ"דרכ'
משה ''' שאם כל אחד מכב' הב'ת מדל" ,כמקרם מ " I11ד לכ"א חששא דהתיס'.
ראם כן 'ש מקום לימר שגם לספדו,ם" .ש" רשית להדו,ק בברכה בחדרם.
..
ארלם ש" דלתות ,שהר' גם ה'ום מבהג הספרד'ם שא'ן לרהל'ק לבל אחד
ראחד אפ'לו כל אחד כתנוכ'ה שלו ,אם כן משמע שא'ן מבהגם תלו' .דוקא
כטעם התוס' שכאשר הטעם א'בו מכר'ת ,המבהג גם הוא כטל ,רעל בן גם
במצא
כאשר
מ'שהוא
מכב' הב'ת
אתר,
כמקום
בראה
שא'ן
.
לו
.
.
כעצמו
להדל'ק
אלא 'סמור על הדלקת ב'תו.
אס ב ,1שכבו לומר שלמנהג המדל,ק'ם בר לבל אחד ואתד בראה ששרא'ם
חלמ'ד' הש"'כה להדל" ,כתרר מהדר'ן ,רלאלה שמבהגם שלא לרהל,ק בעצמם
כב'תם אלא לסמדי על הדלקתו של כעל הב'ת הוא הד'ן בר'חוק מ.רב'ת
שלא דיליקי ,והשאלה תיא לשבי המנהגים האם שי מקרס לחדיב להדליק
דמ'בא 1
ב
בשרב לגמרא :
אבסבא' ח"ב בבר תברכה.
על,בר להב'ן מחע ח"כ י
( .1רהלא א'ן לו כ'ת קכרע כמקוס זה ז
ב .מדיע (' Iבי בתשכ ככלל אש" וכ'תו לגב' היר ,.,י
ג .מדעו א'בר בחשב בבלל אש" וכ'חר לגב' כעל דב'.ת 1
מכאן על'בי להב'ן :
•
א .א'ן ד' נר חבוכה תלר' בכ'ת ,
שא'ן לר ב'ת קברע שבר הרא נר.
כר
ייצא גם משה"ג
כאו
כשם
•
,
ח'וב
אלא
רוא ו ז ":
I
בר חבוכה הוא
..יגראה
ב.
אף
על
בעי)י שאם 'היה
ב'ן הבכר,ס" אספ" שא'ן לר ב'ח לדז.זכר ילא פתח לסצוו:
.
לעצמר.
בשלש אפשרי'ית
•
-
זכ'
עומד
ח"כ להדל,ק בר
ב'תן להסב'ר מדיע א'בר נכלל באש"
רב'חר .של
היריי :
.1מ' שחוץ לב'ת א'בר בחשב בבלל אש" רב'תי ,ילבן א'בר 'רצא 'ד' חרבתו
כהדלקת ,.,.ררה קשה :מדרע 'יצא בהדלקת אשתר 1
3
4
רתע" JC oI
רף
'.
בלאפם ע"ש ההלכה
מובאת םג ;''"ישב
~.
www.daat.ac.il
חי",ן .ב.
••
אתר דעת -מכללת הרצוג
-לא יחכן לומר שאינו נחשב בכלל אשי ובחוו,
צרזי לומר :לגב' אשחו
גם כאשר הוא מחוץ לביח.
.2אזלינן בחר עיקר ביחו של אםר.
אכסנאי דזזק
-
עיקד
ביחז בביח אכסביא שלו ולכן איבז
ביח של הירוי לענין זה )להלן
בשוי
-
נחשב כבן
-דמיע א"כ איני צויא בהדלקח בעה"ב(.
גם כשהוא אכסנאי ,עיקר ביחו הוא אצל אשחו ,זלכן יוצא דיי
חובה בהדלקחה) .ההבדל בין שני ההסברםי הוא ,שבראשון הסחמכני על כד,
שהיא מחוץ לביחי ,ולכן אינו יוצא בדהלקח הורוי ,יבהסבר השני ,היחה
בקידח המוצא מהי כן ביחן
יכד מםרש המאירי :
-
דהייבן ,שביחו העיקרי הוא במקום
ומ"מ אם ההי נשוי שנמצא שקובע ביח לעצמו בעיר
אחרח ,אע"ס שאין לן בית בזו העיר
עליי בביחו.
.3אמנס
אחר(.
אם דמל,קים
בביח
-
אין צרוי אף לשחיף שהרי מדליקים
הודוי היא
פטיר מהדלקת
ובגמרא מחבר במי שדרוי אינס מדל,קיס )יאס כן :
ששת ,שאכסבאי חייב ז לומר שחייב אע " פ
וכן משמע מהרמב"ס " ':אורח
שאיו
'1מדליקיס
חנוכה ,
נחת
מהי חדיישי של רב
בית(.
לי
עליו בחור
ביחו
אין צרוי
להדליק עלוי במקום שמחארח בו .אין לי ביח להדל,ק עלוי בו ,צריך להדל,ק
במקוס
שמחארח
בי ".
אם כז ,הרסכ"ם איבו חםלק כין בושי לרחק אלא
וא
כr
רםליקים טליי
כביתו
לוא ,וכן ·כתכי טרר ראשובים וכן נפסק להלכה.
מדוע איונ יוצא דיי חובה בהדלקחי של בעל
ג.
הבית :
בס כאן שלש אפשחויח להסביר :
אין ןה עקיר ביחו של האכטנאי. .1משוס שכאן
.2אפילו אס באמר שכאן ביחו -אין הוא כלול בביחו
של
•
הבית.
בעו
)במילםי חארוח :
. 1המביעה היא נאכסבאי שאיבי יכול להחשב בכלל בבי הביח.
.2המביעה היא בבעל הביח -שאיני יכיל להחשיב אח האירח כב Jבית(,
.3אמנם כן יצוא ו " בדהלקת בעה"ב .נגמ' דמיכר שלא ההי בעה"ב
/I
אי שדא אל הדלקי.
ב.
שחי
.K
נקודוח
בוטפוח
הטעיניח
ברור :
מה היי ' התנאים של ר' זירא בבית אןשפיזא שלי ז
מהראשובםי דלהלן ויצא שהכיבי שר' זירא לא אכל אחו
-כי לדעחס
אם אוכל האכסנאי עם בעה IIב יוצא הוא גם בהדלקתו .מ"מ אף אם אכל .עם
5
מ"'ד
•
הי" JC
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בעל הביח שי מקים ' להבחנה
בr
מקרה שמשלם לי את אריחיתיי רא לאי,
יגם אם משלם ,יש מהאחרינים ' שמחלקים ביו מקרים שינםי :
-שי .מקים לירמ שחייב להשחחף
אם שילם לי כל מאכל לפי שייי
בפריטה ע " מ להייח שיחף במציד.
וזם שלים לי בקבלנ"י )דהייבי חד ש יח אי שתגיח
אי הרבה( הרי מקים רב לימר שאיו צריר להשחחף בפריטה.
-
ביו אם אכל מעט
)יסיד החיליק היא בךכ ·שבריב המקרים הרגלייח היא שהאישפיזאי איכל
עם בעה"ב ימשלם לי בקבלבית ,יכייו שמשמעיח הראשיבםי האי שמבקרה
שאיכל עם בעה " ב ייצא דיי חיבה בהרלקחי חילקי האחחבים שאם משלם לי
כל מאכל לפי שייי ,אניי ייצא(.
ב.
דר"ז
הא
ההי
משתתף
בפריטה
-
האם
זה
ברוקא
אי
שמא
שראי
להדלקי בעצמי בביסף לבעל הבית 1
בפשטית היה בראה לימר דיראי ר ש אי לדתליק
עליי ע " י האפשרית להשתתף .אילם -
א.
נעצמי,
אלא שמקיל,ם
לפי ו,תיס' האימרים שבמקים אחר לא דיל,קי כמה בבי אדם ,משים
האדם
שיפגע
בפרסים
הנס ,
יתכז
זירא
שר'
היה 'מיכוח
•
להשתתף
בפריטה.
יאילי מכאו גם תילי של התיס' וימו שמדליק רק אחר כי אם יכילים להרל,ק
•
שבוס מדיע ר ' זירא השתתף עם בעה וו ב ,ו א הדליק בעצמן ? !
גם למי הרמג"ם ש' מקים לימר שבית שייצא דיי רחתב ,הדל pד ,שוב
· ב.
אי אפשר להרל,ק בר )אלא .וק מכח מהרריו( ,ומה שאכסבאי חייב בבר חנוכד,
הייבר דיקא במקרם שאיו אחר מדל,ק באיתי ביח.
לפי זה יצא חדייש שבמקים שבעה"ב דמליק .איו רשית לא.כסבאי להדליק
)אפי ' אם איו מדל,קים עליי בב י תי( ,ו ש אמ י ש לימד גם בכייו הפיר שבמקום
שכעה"ב איבי מדליק שי חובה להדל,ק אף אם מדל,קים עליי בביחי ,אילם
בראה
כי
שבי
החדיושים
גם
יחד
אינס
בכובים :
לגבי מקים שבעה"ב מדל,ק ,ייצא מלשרו הטיד
דז"ל " ':אכסנאי חייב להדליק בפני עצמר ראיבי ייצא
בפריטה שיחו לר יש'חחף עמר -סגי ".מ ש מע שאם
שיכרל) .כן משמע גם מהמאירי בסיגין יכן מתשובח
מפרשר ,שיכיל להדלקי,
ב של בעל הבחי ,ימדי"
דואידיצה להדל,ק
השדב"א דלקמו(.
לגבי מקים שבעה"ב איבי מדל,ק לימד שאכסבאי חייב להדל,ק ,לשון
השי " ע ממררש מתבגרח לכר דז " ל ' !U' " :ארמרים שאע " פ שדמליקים על,ר
בחור ביחי
-
אם היא במקים שאין בי ש'ר Kל מדלקי .בברכיח כי חייב לדאיח
הברית ".ע"כ .דיקיא דיקא במקים שאיו בו ש'ראל אבל במקים שיש מי שמרלקי
.
החיים
6
כף
ד
רסי טיסו חי.1",
8
.ב
תרדז,
חייז,
j
'60
www.daat.ac.il
I
II
•I
אתר דעת -מכללת הרצוג
אע"פ שבבית זה אין מדל,קים ,כל שיכיל לראית הברית אפילי בבית אחר
לא' ד"ל,ק) .אם מדליקים .עלי' בביחי(.
-
בשאר רק לדין מה הדין במקים שיכיל לצאת '''ע בעה"ב אלא שבעה"ב
איבי דמלי.ק האם חייב להדל,ק בעצמי )אס אין דמל,קים עלין במקים אחר( ן
בראה שחייב להדל,ק בעצמי ישי להביא ראיה ממי שייצא בהדחת
אשחי שכתב "תחמת השדן"" סברא שדיליק בעצמי בכל זאת שמא אשתי
)יהמתליקת סביב זה היתה רק האם חיישיבן שלמא חשכת אן לאי(,
תשכח
משמע שאם תשכח ילא תדל,ק ,רדאי שדאי לדתל,ק בעצמי ,יכן כתב מהרש"ל "'
שאם ידאי שאשתי איבה מדליקה תייב והדליק בעצמי יכן פסקי האחריבים,
יאם כן היא הדין הכא.
יבאמת
פשים
שזה
מסברא
-
בן
דכי
שבמצא
בביח
אביי
יי'צא מן
הדין
ע"י אביו ,ואכיי איני מדליק -יכי לא ידליק הבן ? יכי פקעה ממבי תיבת
ההדלקה ע"י כד שהיא בבית אביי ! יאם כן היא הדין ,אירת הבתשב בכלל בבי
ביתי של בעה"ב עלבין הדלקה ,שאם בעה"ב אי Uמדליק שהיא תייב בהדלקה.
בידדנר
בי :
עד
כה
א.
לניהגים שכל אתד יאתד מבני הבית מדליק ,יכןל אכסבאי להדליק
ילבןד.
'.ב אכסנאי הייב אף מדיבא להדליק אם אין מדל,קים עליי בבית הירין.
ג.
פעמים
השחתפית
.ד
י'צא אכסנאי ידי תיבתן בהדלקתי של
בעה"ב
)ללא
צי;ד
בפריטה(.
כאשר בעה"ב מדליק ודא.כסבאי איבי יי"ח בהדלקתו .יתכן לחלק בין
החיס'
שיטת
יהרמב"ם
)יבעקביחדים.
מבהג
בבי
אשכבז
ידעית -המזרח(
באם
רשאי האכסבאי להדליק.
ה .במקום שבעה"ב איגו מדליק ,תלוי דין האכסבאי :אם אין r:מליקםי
עליו במקים אחר חייב להדליק אם מדליקים עליו במקים אחר -אינו חייב
להד.ל·יק ותלןי מבנהג המהגרין.
ו.
מהראשובים
בנסה ללמוד כמה כלל,ם,
מתי
י'צא אכסבאי
"יית
בדתלקת
נעה".ב
בן האוכל Kצל אביו או האוכל אצל חבירו
טור בשם הרא"ש בתשיבה :
וש >:לו בית מי'חד לשינה -צריד להדל.,ק שכיין ששי לו בית מיוחד לשיבה,
יהעולם וראים אותר נכבס ייוצא בו ,איכא חשKו אם אינו מדליק ,שאין העולם
ירדעים שאוכל במקום אחר.
9
ס'י
p
א"',
10תשינה
סיי
ם"'ר..
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נלמד מכאו :
אין
א.
•
חובת
עצמא';ן
הדךקה
-
אף
אם
•
יש
ביח
ךי
)אלא רק משים
" ש ד (, /lמ ש ום ש יוצא ' ' '1חובה בהדלקת מקום ש איכל.
ב .כדי לצאת ' ' '1חובה כבית אביו ,אינו צר י ך להיית סמיך על שלחבו
כדרך כלל א ל א די בכך שבא י תו י וס היא איכל אצלו )כי אם תאמר שתמ ''l
אובל אצל אביו ,לא היה יש יך ל השוש לח ש ד ש הר י העוום ה י ו יידעיס מכך (,
וכו בראה ,מכך שמדובר גם על האוכל א 'I .חבירו ומשמע שאיו זה חדיר )וכו
ה " מבן אברהם " (
הב י ן
צריך
ג.
בירור
, 11
האם
יוצא
'' '1
חובה בחור
ס מ וך
•
•
ע 'I
אכ י ו
ש וחו
או
בת ו ר
סמור על שלחן בעל הבית 1במדלדם אחרות :האם י יא בחשב כ " ביתו" של
אביו ולא הגיע כלל ל דיו אכסבא ',או ש מא הו א בח ש ב לאכסנאי ש בפטר עי"
j
נעה " ב ז
שהשבי
נראה
עיקי
דהררנו
ש בחשב
•
••
האוכל
לאכסנאי
אצל
בעה"ב
ויוצא
מ ש ום כך בהדלקחי ש הרי אנו עוסקים כאו גס בז/וכו אצל חב י ח ובחר ש אצלי
איגן יוצא דיי חובה מדין "ביתו " ) וכז משנןעות ושון ה ש ו " ע 1 2שכתג הדיך
א.בוו ( . fl
לגבי בעה"ב והוסיף "והיא הדין לבז האןכל אצל
הר ש נ /Jא בת ש ובה : 1Iנשאל על מי שיש לן ביח יא י כל אצ ל חמיי ,יון
תשובחי :גם מי שאוכ ל על שלחו בעה " ב אפילו שוכב בב י ח כפני עצמי איו
צררי להדל,ק ,אבל מ " מ צררי שישתחף אי ',,יקנה לי בעה"ב חלק בשמו
ופחילוח.
•
נסיק
א.
מדבריי :
לו ל א אכל ע ל .של חו בעה " כ היה צריך להדל,ק כעצמי יאף השתתפית
לא .היחה מיעי ל ה לי ילא בריר אם זה מ ש ים שי ש לי ביח בפני עצמו או משום
עצם
העובדה
ב.
שהקיס
משפחה.
גם כא ש ר אוכל על ש לחו כעל הב י ח יש לו מ עמד ש ל אכסנא י וגם
•
כאז וא בריר אם זה מפני שיש ל י בית כפני עצמ 'Iאו משים שהקיס משפתה,
•
מ " מ גם ר ש ב " א ל א הזכיר עניו " סמוך" על של חנו ,מי שהשחמ ש בלשוו
זו הוא מהרי " א ב ש ם א " ח המובא כב '' ' :בו גדול בביח אביו וא' Uסומד על
שלחו אבןר הרי הוא כאכסנאי וצריד להשחחף .מ " מ לשוו השו"ע" הוא לשוו
•
אכי ל ה כהדא " ש זהר ש ב " א.
או ל ס על,נו לחלק :ע " מ לצאת ' ' '1חובה בהדלקת כעה"ב כחור אורח
די שיאכל אתו .אלא ש הא"ח מדבך על בן שיוצא י
וביתו " בלא ש יאכל עמם ול;ה צריד סמוך על ש ל חני.
ויצא אם כן ש ל פי הרא "ש ויצאים די י חובה בהדלקת בעה " ב גם אם
אוכל;ס אצלו ארוחה כודדח )ואףאס שי לאורת בית ( .הרשב"א מדבר על בעל
n /l
11
סק Nה,
12
תר,יין,
13
ש"
הביאו
המשנ"כ
ע /lי הוריר בתור "אשי
סק"י.
.א
תק מ" ב.
•
62
www.daat.ac.il
•
•
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
משפח.ה,
זיהד שחצוןו
ונדמה שגם הזא
בהשתתפות
נובע
רק
מכך.
שהאכסנאי
אינו אוכל כמקום שכו ישו.
לפיכך יוצא שבחורי ישיבה האוכלים בה וק"ו הסמוכים על שלחגה באוכל
ירצאים כהדלקה המרכזית כשייבהרליבה ) רהתשלרם הרא סמלי ובקבלנות(
ואיםג צויכים להדליק בחדרם ,מדיאב.
•
•
ר.
מעתך :.הבא בברא
דיי
ימיציאים .איתי
לדרו האם
להדליק במי שמדליקים
שי רשרת
עליי
חובה.
וז " ל השאלה ב " תררמת הדשו" ":אכסגאי שהוא גשיר
-שואי להדליק
בברכן ,הוץ לביתו או לאו !
•
ותשרבתו
במסקנה :
אמגם
בברכה כהאי גיוגא ןכי
נ,טעם
מהדריו
אפשר
,
היכי דש" הדירר בגר
.
ויחכו שפיר
דמי
וכל אחך יאחד בבית
להדליק
אח,ד הכי
נמי שי הדיור בגר לאשי יגר לאשתי בשגי מקומות.
)האס לגבי מקום אחד
-
שי למהדריו מו המהדריו ) לפי הרמב " ם( להדליק
גר לאשי וגר לאשחו ,או שמא אף לפהים די לאיש ואשתו בגר אחך ורק
בשני מקומות מחדש "תרומת הדשן" שיש הידור בשני נרות ז עיין מהרש IIל
בסמוך שלדעחו די בבר אח.ד אך מכמה ראשוגים עולה בביריר שגם באשחו
ש ירי ד י ן מהרר י ן מן המהרר י ו להרליק בעצנזד .מ " מ אם באמר ש די להם בגר
אחד · זנובן מדוע מהד~ " ל חולק -עייו בסמיך שכבראה סובר דכי היבי שבמקים
אחד .איו הדירר לאשי ראשחר ,הכא גמי כשבי מקומרח( .
ב /lי :ילי בראה דארן לסמיך על זה לברר ברכה .שאיבה צריכה.
מדיע ן
א.
יחכבי
,
במה
.
דועחי שמהדריו
הסברםי :
מו
המהדרין
.
. .
אין מדליקםי גר לכל אדח ראח,ד
אם כו
אפיור בשגי מקומרח לא ,יכפי שהרסכר לעיל ,שכמר שאין לחלק כין מספר
חגרכירת אר מספר מקרמית 'בבית לבין פתח אחד שבכל מקרה לא דיליקי גררת
לכל אהד ראחד ,כך אין לחלק בין הדלקה בפתח בית אחד להדלקה במספר
מקימית ,יההמבר לכך הייה מ ו שוב ה י טב אם אבמר שהמחייב היא האדס הנמצא
כבית ישם מדולקים גרית רלכן אין מקים להדלקה ברספת.
ב.
אף .אם יש מקרם להדלקח כל בני הבית
-
מ"מ אין מכרכים על
הידיר סרימכים כרלם על הברכה שבירך כעה"ב רעל כן כאשר מדליק במקום
אתר גם כן איט יכיל לברך .ל .עצמן וכן לא שייך לימד שיצא דיי ברכת דדונ.ליק
בכיחו יעל כן אימר מרן דאין לסמיר לכרר ברכה שאיבה צריכד.
מהרש " ל : 15
מצות נר חנוכה איש וביתו …והמהדריו מן המהדריו מוסיפים
גר בכל לילה יגם גר לכל אח,ד יזכ הנמהג_ .אושי ראשחי בדואי מספיק להם
14
טימן
.M"'P
15
סיובן
.ה'"מ
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נר (/חד ".ואכסאבי הנשוי םא …יודע בבירור שה " Kמדלקת ,..לע אי! לו
לדלוק …והיכא שאינו רוצה לצאת בברכחה גראה דלאו כל כמיניה וא!'ו
יכלר לברר.
דעחו םא כ! שכגשוי -כיו! דלא ש"ר מהדרי! שן>ל,קו · הוא ואשחו
מספיקה ההדלקה של האשהבמקום אחה גם כאשר הם כ"ני מקומוח
הנמצאת בכית ששם מקום החיוב ,להוציא את הבעל.
ו.
!:כ
נסכם אם
ה Uהגים להדליק ולבדר כחוד מדהרי! -נדאה דדשאים להמשךי ואת גם
כשנמצאים כמקום אחד" והמהדש" ,לא חלק אלא לגבי אשחו ,שהבי! שאיגה
מדל,קה בעצמה ,וכ! הסברנו כדעח '''בה דאזיל לשיטחו ,שדק כעה " כ מדל,ק
או שסיבר
שהמהדרין
מן
המהדרין
.
הנוהגים
שקר
אחד
מדךקי
אדנם
-
מברכםי,
שגם
נראה
במקום
כשמנצאים
אדי
אהר,
להם רשות להדליק רזה דעת • '''בה ןהזנהרש"ל ואף שאוו ,בעל תרומת הדשן
חולק ,הרי הנוהגים כר הם ב;ד 1כלל הספרדים שקבלו הודאות מר!•
ונראה שכל זה שייך ניו לגגר רשית הדלקה כאשר יןצאים ידי חונה ע' Iי
יבין
הבית
•
כאשר ויצאים ידי חרבה על ריי
•
הכית במקים
בעל
שבי מתארחים.
העילה מכל האמיר לגני תלמדיי הישיבה :
ה Uהגים להדל,ק כעצמם בבית הור'הם
•
-
ימשיכו במנהגם גם בישיבר.
הנוהגים שלא להדלקי כעצמם ,נראה דיכולים לסמור ה! על כית ההו'רם
וה! על השייכה .כדלהל!.
לסבזוך על בית הדהרים –השאלה היא כאשר הם סמונים על שלח! הישיכר,
האם זה מפקעי Kותם מלסמור על ביח הורן>ס1 .
לפי הרא"ש והרשב"א שמספיק שיאכל ארוכה אהת במקום שבו הוא נמצא
על מנת ש,יוכל לצאת כהדלקת בעה"ב ,דואי '''עש כר לא נמאד שהוא מופקע
16מה
ההבלד כיו בני הבית לשאה ז
K .Kייך :
ב.
' אין
אסתך כגרפו ,רעל 'כן אם הוא פדליק .היא אינה דםלקיה.
דין · מהדריו
שייך ,בי
שייר כ"Zב סאינו ,חייב -בהרלקה.
מהדרין :
אשה
ח"בת בנר
מי שחייב בהזלקה
חגובה לאא שייזאת ''''ע בלעה .יעל כן איחנ
שכתת למהדרין להרלקי כעצמם .הכנים"גם הדברלים איםנ
רשות
'.1
הוריהם
רמשרם
כו
שייו
בהם
'ירז''' Kע rסcר
חייכים
כלל בזמו סהם תחת
מהדרין.
המהדרןי -ל Mינסלי תא ייי ..איש ,ביחו" ,אלא שבנםי
' בוו'מ שלא להלכל כששב
ביתר " yל כן יכולים להדליק בצעמם, .הזסן(ה נכללת ב"כיחן· כהכרח ,ומשים כו
כלילה
_
איהנ
כמהדריי.
17הדכריס ק"ו בן בבי של ק>ןו .רמה םא כהיותו באוחו בית עם Kביר או עם גeסתר יטלםי
להיר רלהיליק כל Kחד בנפרי ,כשבמו Rכבויר Mרח ל Rכל שכי.
•
•
64
. '.
www.daat.ac.il
•
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
ממקומי הבסיסי ודואי "צא ע"י הדלקח אשחי אן
עד מחי ייכל לזכות משםרא דבי חרי !
,,,,וה
אך
•
השאלה
•
האי
•
בזה דן הרב אהרן ליכטבשטיין שליס"א" והוא מסיק כי מסחבר ששיבו
שיעיר במספר ימים יהייבי שלשים .ם" הוא מוסיף בי שי מקום לטעין שהכל
תליי בגמיריס הקביעיס יכל הרואה עצמו כמעוגן בביתי ישם במצאת משםחתי
והוא מ"עד לחזיר אלהי ,אף שר'א ל תקיפה ממשוכת דיבי כאכסבאי ,אלא
שסיים שלא בראה לחלק בךכ ,יכבראה שהסיבה שלא בראיח לי סברא זו היא
מה שכתב קדום שלא מסתבר כלל שמי שבסע מביחי לתקיפת שבים ימתגוור
במקים
חלזוו
שבים
אחר,
כאכסבאי
חישב
בבי
מפבי שהשאיו
אלדים ..יבהק ש ו לכך ה י א שיאל :
בהן שיב ר " ע בבית המדרש -יכו ל
משפחתי
בביתו
דועתי
הקביע
יבי יעלה על תערת ש באיתן כ "ד
ההי לצאת דיי חובת בר חבובה
'''ע הדלקת mל אשתו!
' אוחרי המחי"ו ובמחכ"ת בראה חקא שכן ,ואולי לגבי ר' עקיבא שי לומר
שלא יצא שחוי לא ביקר כלל בביתי יהיה כמ uתק מהבית לחליטין יבמשך
שבות דור כמעט ,אבל תלמיד שייבה וגיל או כומ השהי רגלי בזמבדים .שהיי
חוזרםי לכתהים פעם בכמה שביעית אי חד ש ים נראה שעדיין חישב כבז הבית,
ובמשטית י IIל שכך ההי דיבר של ר זירא שההי לומד בשייבה רהיה מגעי
לביחו וק לפוקים )לקיים מרצת עיבה יכ""ב( אומר שציא דיי חיבה בהדלקח
..
אשתי.
ומה שכחב באוחיח חיים שהמוו ד היא סמור לע שלחבי ,דואי שגם יא
מוד,ד אלא שבאכסבאי בשוי אין לומר שהוא סמור על שלחן אשתו )למחוח
לםי מה שההי מקובל דע חדור האחרון (…ערל כן בוה המדוי יא מקומה
הקבוע של המשפחה ,ובחלמדי שייבה קיימים שבי החבאים.
ומה שכתב הוב שלמה לוי " א ש קשה להגךיר בבי שייבה כסמוכים על
שלחן אביהם שהרי מקבלים אש " ל מן השייבי .הן אמת שהגדרח סמור על
שחלבו איבה ברווה וסומר הייבו מ'לשון חמיכה ומשען כומ "סומך ה' לכל
הבומלים" או בטחון )דא סומך "(.לע
יתכן לומו שעיקוי דברים אלה ים.
הצראה
כספיח
הניכרח
תלמדי
נסךמ
באש"ל ,מ " מ בראח שכ"ן שנכל
ה י שיבה
על
תמיכת
ההרריס
)בניגוד,
בסיעות וכ" " ב( ודואי בחופשוח האווכוח בהן הוא אוכל בכיח הוו , ,,ועל כן
שי להגדיוו כסמור על שלחן אביו ,ועוד שהוא ודאי בחשב למי שמשפחתו
במצאת בבית הקבוע דועתי לחזוך אל,הם והיא מבקום לעתים ,וכאמוך בראה
ש!זח היה מצבו של ר' ויוא שיצא בהדלקת אשתו .ועל כן הוא הדין הבא
בבחורי שייבה ש צויאםי י " ח
. .
18
מויו
ראס
ררבי,
K18ראש הכילל
.
.
שייבת
ש'''J
בהדלקת
בררח unכה שדמליקים כביחם
הר
•
•
עזיון.
ישיבת הר נוציין .שתי החסובות
הוזn
– 19רנאה דקס;ן לסמ י ו זל הזעת המסב"ב ) סקס " ן ( להדלקי
:זםיף
םיף
סכנים
n
ומ
, 18
לכרכה
"נות
נדפסו
כ , ..לין סברחיי,
ק ר ים הזסו זסלדםקייס
בכית,
ס "Kנה זריהב.
·65
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכח'וך טל הישיהב -מהךא"ש הושרב"א נראה ודאי ששי לסמוך על
הדלקת השייבה ",אלא שצריכה נקודה זו בירור :כיון שמדובר כאן בשייבה
דהיינו· בבעה"ב כנוף ולא כאדם פרטי הרי שבעצם השייבה פטוהר מלהדליק,
וםא אין נציג של הישיבה מדליק בחדר האוכל ,הרי שהתובה חוזרת לבתורים..
אולם בשייבה שבה מדליקים בבית הדמרש .ואף אם נםאר שהדלקה זו
נובעת ממנך) ,.הדלקה בבח הבנסח שדואי אינה ומציאה דיי תובה .שי מ;וום
לימר שדין השייבה שובה משים שההדלקה בבית המדרש האי ההדלקה המרכזית
שבשייבה ,וצריכים הלשוות אותה להדלקה בבית פרטי שבו דמליקיס כחדך
מרכזי שבבית כאשר הדליקו על הלשחן או בחדר דצ.ופה כלפי תוץ לדי
החלון
מדקדקים אם
ואין
חדר
ראתו
חדר
הוא
חדר
השינר,
או
האורחםי
מרפסת ,וה " ה בשייבה שמבתינתה כל בניניה הם כבנ rמשותף אחד שדמליקים .
בו מכקום שפרסומי ניסא שבו הוא המקסימלי .ומ"ןנ אם דיליקו גם בתדר
האוכל נדמה שלכן"ע ציאו הב nוךם' tדיי חרבה כמר שכתב .הט"ז :":1
וכן משמעות
האר"ש והרשב"א שמדליקים במקום הסעדוד .ודלא כרש"ל שאזלינן בתר מקום
השירב .ולםי זה צריר בתדר האוכל להדליק בברכה םדין מקום שאוכלים שם
שנחשב זנקום המגורים לתלמדיי הישיבה .אלא שנראה שדמין מהדרין אין כל
כר קפאדי על כ.ר בי סיף סוף זנקום ז.בהני,ים של התלטיוים האו חור היייכל
cmניטיה כח!Iת ,ערל כן דילקיו במקום שיחפצו ".
"
•
•
20פוכ"ג א Nא סק " ה :ארכל א Iל Kנדו איבו נחסב אכסכאני דוןקא זר אף שאיכל שם נחשב
•
כאכסנא" משים סאינו מכלל בבי הבי.ת יבסק"ג :
אכסאני חייב בנו חנוכה ואינו משתתף
עמ ב:עה '" ב משום שזר היא ולמחר ילך לביתו.
לפי
זה תלמדיי הישיכה ןבמנאיס
ההלדקה
21ס"ו
-
יכ " ם הח" אזם ,כקנז,
רז " ל
לב(
:
-אם
יךכ.חוריס
הם
על
סמוכיס
סלחו
שי לומר זהם בבלל בגי ביתן ,ימז הדיו פסוריס םא הם אוכלים בבית ב 'gה"ב,
ופ"'מ רארי שרהרה מז
שכל
הzנהדרין
בה"Jב .יוסיו בתיך מיי בפנ",ע
שאין
קביע
רכונן
חבשבו
בישינה.
םק '! ז
ב gה"'ב
כה,
",n
מיומר
זר
,יספכי
~ל
לסמיך
חנרנה ,בחדרו
Jל
מה
יירליP
שפורםס
חאד
דיליP
בשם
וכדליק
בפג ,. . .
ופאלין
אם
בקובים שייבי בקב ' עןח ,וינ"ל.
חסכ
אחד
שzנספP
יאבל
ארוחה
רק
אוכו
אכםו
חאת
בבית
םב רב;ךא
בייס
כייוב
שם במקרם סנוירה ,דליבא ,ביון_ שאינן אובל שם כקבינוות.
22אף בבי חן-ל שווtן .ישרבת לרוכר '"סמוכ וי) בית הויום
משים ' הפרשי הזפנים ,שכזמן
שכאז שויח הרלקה · שם דים יכזזפ שסם פרלקייפ K:Iן ירם ,מוני רבאה שוירקו הספיהכ
בIס'יבה ה " Kנול הלדקת הישיבה
Jזמר..
לת בן םג
·66
www.daat.ac.il
הלדקםת הKי קר · כנדר · הונדןוו.
אתר דעת -מכללת הרצוג
ק'פב
•
זמי הדלקת נר חנוכה
,
,
•
,
ו.a
איתא בגם'
':
ככחה
-
איז קזוק לד.
ורמיגהו -מדצתה שמשתקע החהמ דע שתכלה וגל מן
שהקו ,אמי לאו -דאי כבתה ,הדו מדליק לה ! ז
לא
-אדי לא אד"'ק דמלiו' ,זא"ג לש3ז'ווא.
שלשה טירשום" אפשרם" גיתגים בג?ב לביסוי'
עד שתכלה רגל מן השיק :
.1
-מצותה משתשקע חמה
,.,רצ שהגוות '!'וה דילקם" כל הזמן הוד ,ואף םא כבו ,.,1Iו להדלiו'
מחדש.
.2
יה הזמן שבי ,.,וצ יגיתן לדהל,ק .אוין צוךר בגר דילק במשך כל
הזמן הזה .לגכי התחלת ההדלקה בפשסית משמע שלכתחילה צרו להדליק
~
מדי בתחילת הזמן ,אך אין הכ mלומר זאת ,עיין להלן.
.3
אזי דמיבר על זמז אלא לע שז3ז'ר :כזמת השמן אויךר הטתליית.
בפשטית נראה ,שהשיוער מירה גם על זמן הדהלקה דהייגי :אם צויד לשם"
שמן בבמית שדיליק משק3ז'ת החמה דע כלייי רגל מן השוק ,זהו גס איךר
הימן שבי הנחת צירכיס לה'!'ת דולקם" ,הדיביי ,שכל אותר שז3ז'ר האו זמן
ההדלקה )ךמ"מ שי הבדל בין ש3ז'ךר לזמן ,לקמן ,(.אלא שאם כבתה אזי זקוק לה.
גראה שלפיחש יה שי להדליק מהשקה3ז' ידע זמן כליוי רגל מן השקו.
יאם מדלiו' מאיחר רת'!' -האם שי טעם לשםי את כל הש3ז'ךר יכי מה יועלי
הגר בשעה שכבר כלתה רגל מן השרק ראין פרסרמי גיסא ז ראם תאמר שאין
צררד בכל הש3ז'ור אז ,מהך לש3ז'ורא ! נחלקו ראשוגם" ביה ,שוושר חמלרקתם
געוץ בשאלה האם שני התיריצים שבגמרא ,שהם הפירושים שגתקכלו להלכד,
חולקים ביג,.,ם , .אר לא.
אם נאמו שאינם חרלקם" הרי שכל זמן שטםר ' כלתה רגל ןמ שהרק יכול
להזל,ק )אם לא הדליק בשקה3ז'( וש3ז'ור השמן הוהו הש3ז'ור המלא רדילק
גם לאחר ימן פרסרם הנס או משרם שכד ההו עiו'ר המצוה ראין לשגרת אף
אם אין מוסומי גיסא ,או שמום שבעצם מדצת הדהלקה האי כל הל,לה והיןמ
שניתן בגףכ כאן הוא רק למצרה מן המובחר )עיין להלן שיטת שה"ג
רהושב"א( .אס אבמר שהפירושם" חולקים הרי שלתיחץ השני שי הלדלiו'
מדי עם השקעיה .על מנת שכל השעיור היה דלדק בתרז הזןמ. .
.
I
שבח
.
,
,
,
ןס:
•
•
www.daat.ac.il
67-
אתר דעת -מכללת הרצוג
.ב
זמן
מהי
רחרמ,ראי
כיולי
הייט,
רגל מן
כחצי
השוק !!
מפושר :
בגמאר
'1ד
ריגלא
דכליא
שדנו..
אנן מקום העלאתה של השאלה .שבה
mן :
היות שהדים זמן כילוי רגל
מן השיק הוא מאוחר דיחר ,ובערים היא מבעי לחצוח לילר ,האם ביחן לאחר
אח זמן ההדלקה לכחחליה ך ננסה לבדיק זאח בעזרת שלשת הפיחשים לביטיי
" מצוחה משחשקע החהמ דע .שחכהל רגל מן השיק " .
צרוי שהבריח הייו דולקים
.1
כל זמן
זר .אפשר לימר שכדין שבזמן
חז"ל ההי זמן זה נחצי שדע ,שוב לא ביחן לחייב בדיחר זמן ערל כן הדים
אפשר להדל,ק לחצי שעה בזמן מאוחר יוחר .אילם נראה שאין זה בכןר :
לשיטה זי שכבחה זקיק לה פרסימי ביסא פירישי בר דילק כל זמן שהיא כיול
להביא חועלח ימשום כך אם סוף הזמן מח mק ,זמן ההדלקה מחארך.
אני מיצאםי בימא זי כהגהןח מימיבייח
':
כיין שאין אט מדליקםי אלא
בבחים מבפנים ואין כאן פרסים בס כי אם לבבי הביח ,אם כן כל זמן שאין
בבי הביח שיבים צריך פרסים בס'
.2
-
זה הזמן שבך ביחן להדלקי.
אפילי דע עמוד השחר.
לשיטה
תנאחר מלהדליק ,יכול
זי אם
להדליק כל זמן שש' פרסיימ ביסא ,יבחלקי ראשיבםי סא צרוי להדליק
לכתחליה מזי בתחילת הזמן '111ל .mהאיר זחע • סבור שכן " :י IIע"ג דספקיח
דכבחה אוי זקיק לה הייבי שאיבי חייב · לרהליק מדי ,אבל אם דילקי מדי ודאי
נטיב עישה" ,יכז כחבו רוב
הךאשינים
•5
ספר החרימה לעימחי כחב ':ז· זמן הדלקחה יוכל והסתוי '1ד שחכלה
רגל מן השיק .מכל מקים לשיטח אי"ז אף אם יש להדליק מדי הייבי לכחחילה
למציה בעלמא אי מחשש שמא ש'כח ייחאחר יכדי"ב.
m
זמן הוא באופן
.3אוי זמן מוכרח להדלקה ,חז"ל קבעי שעייר בלבד
כללי .בחחילח הלילה כל עיד אנשםי ברחיב ,ישיוי פרסימי ניסא.
•
לפי זה נראה דאפשר לרת.אחר ,יאם חאמר כומ שאמרני לעלי ,שהשעיור
מירה בם על הזמן שבי הנריח צריכים להדיח דילקים ,יחאמר שאדרבה ,בימיני
· ג.
נ
פרק
.,
הוניןכת unהנ .וח .בr
ו eו לם קנת גרהזיי :iשיש שיכיש בלשיו וסהרי תיייז זה בנ.מר Mשעל פיי כבתה זקיק לה
יוeני להלרכ ..יול כו נרהו cתרדי לגרים כמן רוכ הראשוגים )נש י גיי לשין( א'בא ם,סים
נם כמקים צר'ן סרטים נס ,ןוKל ,כדונתו לפי התיייז ר M.חרין ..לשיt , '1t ",ו()ל שלתיריץ
זה
•
נרהא כריר שזבכיין סחו"ל קבעי שויור מםני וניכה מטויזכת והטיבה יא
הוי יריא שהסי'יר לא
גשחנר..
לסזיו וסהסזייר נסתנה,
רהוt
•
אמנם כנדיונינו שהזמן הנקים בוניבה נשחנה Vןז מקיס
בהוטסר.
שיב.
..
הלבות חנובה טף
5
,יין להלן ביב"י ה"י פררת בתריס,
6
יטמן
נסחנחך..
רכרףtש.
י"כ.n
•
68,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שזמן כלוי הרגל מן השוק מתאחר ,השיעור צריך להיות גדול דיתר וממילא
זמן ההדלקה אררר ירתר ! שי לרמר דהן אמת ' Uזמן כילוי רגל התאחר ,מ"מ
כיין שלפי תיררץ זה חז"ל קבער בפיררש שעירר ולא זמן ,אף שתלו את
השעירר כגירם רהיא עשרי להשתנרת וכעקברתיר זמן ההדלקה ,מ"מ השעירר
נשאר רכפי שקבלר הראשרנים ,היינר כחצי שעה' ,רכן גם עולה מדברי הר"י
שבסמךר.
פירת
שזמן כילוי רגל
עצם הערבדה
השרק
מן
לשינריים
גתרן
למצא
אפשר
בריטב"א השלם )הרצאת יריכמן( שכתכ שבזמנר הייני דע שהחנרירת נסגררת,
רדיין עקררני
מאוחר
לגבי
ייתר
תזרזת
בהתאם
תחלת
.,
למציארת
זמן
מרבא
הדלקת
נררת
הדייגר שניתן
בראשרגים :תרס' ':
ארמר
להדליק
הרי'
פורת
דשי להזהר ילהדליק בלילה מדי שלא יאחר דיתר מדא,י זמ"מ אם איחר ,ידליק
מספק
דהא
שמגי
שיגויא
אחריגא.
ולר'" גראה דעתה אין לחוש מתי דיליק דא Uאין
לu
היכירא אלא לבגי
·הבית שהרי מדליקים בפגםי,
שאלתגו גשאלת אם כן לפי הגשיה שמציג ר"י שהיוס אפשר לכתחילה
לאחר את זמן הדלקת הגרות )ואין זה משגה אם האחור גובע מכר שאין צורר
בפרסומי גיסא כלפי חוץ ,וכלפי פגים אפשר גם בשעה מאוחרת או שאמגם
צריי· פרסומי· גיסא כלפי חוץ אלא שאפשר לעשות זאת גם בזמן דיתר מאוחר(,
והרא"ש הביא
כאחת
את שתי הדעות
)דהייגו,
שאין אכן
בהכהד מחלוקת(
רז"ל ':אע"פ שמתזו תרוץ אחר ראיי להחמיר ילהדליק גר ח Uכה בתחילת
הלילה ,רנראה דלדדין שאנר מדליקםי בפגים ואין היכירא אלא לבגי הבית,
אין להקפדי ·על זר.
משלוגו משמע שאפלר לכתחילה אפשר לאחר ,הר"ן הוסיף שגם לגשיה
זו מצוה לדהליק משתשקע החמד~ משום חרזיין מקדימין למצוות,
גשיה מקילה 'אף דיתר מובאת בשלטי הגבורים
10
ו;;פוסקים הסכימו שאפילו לא הדליק עד שכלו רגלי
שכתב :רוב המפרשים
תרמודאי מן השוק -
ששי לו להדלקי לאחר מכן ,וזמגה כל הלילה ,ולא נאמר זה אלא למצהר מן
המובחר .דיצא שלפיו אפשר לכתחילה להדליק כל הלילה ורק למצוה מן
המובחר ·שי להדליק בזמן שאגשים ברחוב ,ומשמע שכל זמן שטרם כלו
אגשים מן השוק פאשר להרליק פאילו בהעש "אזנתר nבתור מצוה מן הרסבהר.
המקור הבריר ביותר לדברי שה"ג הוא הרשב"א
שתכלה רגל מן השוק ופרשיגא דאי לא אדליק
-
11
ןז"ל :
'הא יקתני זע
מדליק ,לאו למימרא דאי
לא דאליק בחרר 'שיערר זה איגר מדליק ,דהא חנו "כל שמצרתו בלילה כשר
כל הלילה ,אלא שלא עשה מצוה כחיקיגד ,דליכא פרסרמי גיסא כרלי האי,
7
גeמנם מי שישאיי נו דולק משקעית החונה ינוי שתכלה רגל מן השוק ייאי שעשה היירי
ומזוה 'ןמ
השלאה
8
,ייה
10זף
הוניבח,ך
היא האם
אבל
ביוו
שיאן
ם,
כז
יש להקפדי על תחילת
הזמן
הפוזכר,
ב'"'ם
סיפן
יב.
יגח.
בגtל , lIכt
המנהב
אלא להרלקי
פ
.ות ף.
.
.
I Jבחירושיך
כמשך
זמז
קזר
ירתר.
דוק•K
לשבת
ש.ם
•
69
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומיהו ' Kלא אדל,ק -מדל" ,ולא הפסיד אלא כטהשר צמהה של" כת'קנה
לנזבר'י! משמע שאיו יה רק שלא ק"ם מציה מו המובחר אלא שהמצוה עצמה
איגה מושלמח ,יההכדל
שיש פרסומי
ברשב"א ש"
גיסא
כלשוגm
הא
חוספח :
כאן קד וצררי דקדיק רב ,מ "מ בגרדיו דדיו
דואי שהמצוה
"ופירשו
בחוס' …
כח יקונה,
וכצמוה מו הזכובחר,
אבל
אבל עכש" שמדליקtב" בביח בפגש
כלשעה ושעה זמג " 1Iהוא דהא איכא פרסומי ניסא לאוחם העומדים בבית,ימיהו לכחחילה מצוה להדל" ,שמתשקע החמה מד> דז,.,זיו מדקימים למצווח'!
משמע שלרשב"א כמו לר"ו ש" עגיו ' של הקדמה דמיו זריזים מקדימים.
אם כו גשאלח השאלה כזכה עניו זר!"ים מקדימים מח"ב מול הפסד של
טגירח חנות שבעה מוקדמת או מיל הפסקת טדר הליוביר בי ש יבה לשס הרלקת
נרות החניכה יכמו שמציגי כאחריגיס שכחכו שבמקומיחיהם שמדל,קים בפגים
יגיחו לאחר אי לאו דזריזיו זבקדימיו -ממתיניס שבגי הבית יחקבצו יח,ד
כלימר שגיתו להש הית את המצוה מפאת חשיבותם של דברים אחרים , .יכו
כחב המאירי :מה שאסרונ שלא יצא אות זסו זה דיי דהלקה בזמגר, ,ר Kה
לגדילי הדירית שלפגיונ שלא נאמר אלא לאיחס הזזכגיס שהיי מדל,קיס בחיץ,
אבל בזמו הזה היאיל ואיו אגי צריכים אלא להיכר נגי הבית ידל,ק מתי
שירצר ,יגדיל ,הצרפתים החירו אפילי דע שיעלה עסוד השחר יכן רנהנים
שם בני ש"יבה להדל.ק
הנIד שטיכרים
מביח
המרשר.
מא"ר כתב הרבמ"ם יז"ל " ":איו מדל,קים גריח חגיכה קודס שחשקע
החהמ Kלא עם שקיעחה ל Kמאחריו ולא מקדימין .שכח או הזדי ילא הדל,ק
עם שקעיח החמה מדל,ק יהולר דע ש תכלה רגל מו השיק ,יכמה האו זזכו זה !
חצי
כדמ
שעה
ייתר",
אי
אין כאו
בריר שלפיי
לונע
זמן מסוים שאפשר
אלא
רב
המציה
היא
בשקעית החמה חקא ,אלא ש ש -לזה תשלימין כל זמן שלא כלתה רגל מן
השיק·
והשי"ע העתיק )כמעט( את לשיגו " ":איו מדל,קים גר חונכה קידם
שתשקע החהמ אלא עם שקעיתה -לא מאחרים ילא מקדימים ,ס " ב :שכח
או הזדי ילא הדל,ק עם ש·קיעת החמה מדל,ק יהילר דע שתכלה רגל מן
השיק
שד tא
חצי
כמי
שעה".
אלא שגיתו לימר שגם לרמב"ם ילשי"ע ההפקהד היא על זמן של כחצי
עשד ,יבתקופתם שסיף זמן הדלקח גחת חגוכה היה מוקדם ,ה" 11הכרח
להקפד> על חחילתי שיהיה עם שקעיח החמד ,אבל אם נאחר את סיף הזמן,
יתכן שלא תה" 1Iהקפדה גם על חחילתו.
ר
זאת תירת העילה :לתירוץ דאי לא אדל,ק מדל,ק -ק"מת מחליקת
ראשונים האם יכול להדליק לאחר כילוי רגל מו השוק .פשטוח הגםרא ירוב
'.
ג1
ם"'ד
ה-ה,
..
•
,
13תריב,
70
www.daat.ac.il
גc
'.
•
'
,
•
I
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
רר.אשונים מורים שאינו שראי להדליק )מ "מ לבדי( לאחר הזמן ,לפי השרב " א
המצוה
אלא שלא קיים
יכול מדיבא גם לתירוץ זה להדליק כל הלילה,
.
• , I
•
.
בשלמרתה.
יכרל להדליק לכר " ע אף ויתר מאmר.
לתיץור השבי )א " נ ל ש יעררא ( -
גם לתירוץ הראשרן ולסר בוים שאיבו יכרל להדליק אחר כילוי רגל ,במקרם
שכילרי רגל מתאחר ריש פרסומי ביסא יכרל להדליק אפילר מלכתחילה -
מארחר " ,אלא שחלק מהראשונים כתבו שרארי להקדים מדצ זריזים מקדימים
למצוה ,ומ " מ נראה ש לוצרר אםשר לאחו וכפי שייצא מהמאירי שלפנינו.
לגבי תלמדיי ישיבה בראה שמכוין שהדלקתם האי רק מצד מהדרוי
)אולי גם בבי השייבה הומזכרים במאירי הסתמכו על כר( דואי שיש מקום להקל
ולאחך להם אח ' זמן ההדלקד ,וממילא להחמיר שלא להפסיק באמצע הסדר
שלם כר אלא לעשרת זאת בסרפר. .
רהבלעב " ד כתבתי כמתיה דעה להלכה רלא למעשה ,כי למעשה ,יכויער
ראשי
השייבות.
-fנ לג:ב' זו Dהחונה שבימינן להדליק בחוץ .גראה שהדנו פשוט ,אלב כהמ חארינים כבחן
שלא כר :ב ..ישכיל ענדי" )ס'י מ"ה בסוף הסימן( כתב :
באופן
האפשרית ל.],יחן
פשרם כי וני שיש
"הרבו
לו
שיהיה פרסים גס לבני רשות הרגים וראי רטפי עייף לעסרת
ךכ .אד לא פו החירב מכיון סבנר nבפיעם המנהג להניחו בפניס הרי א י ו ונקרם
למשיא….
המזהר
להלדיקי
יתמיה
בחיץ
מדא יבי מוסים
כךי
וכירחוו
"סרא
לפרסם
הנס !
מזדי.ד שנה
ב'
שי
והגדיל
גלייו
להני ח
לעשות
('ב שכתב
בחוז
הוב
יהלא כר
ארנברג
ב.,דבר
מכהנ
כפנםי וכל הבדולים נהבו כ.ך אף אם כי מ יהס ל Rהיחה סגנה ,מכאו שתקנה וז
יקוה
התקנה הראשונה וובי שדמ ל יק בחוץ
שכתקנה
יהושיע"
התקנה
) " 0 g"n
שכשעת
ם'
מדליק
-
שכיין
היא עקיר
ידו על התחתונה רלא קיים הוב 1וה בהלכחה ,ע"כ,
ישי לזבויי טתירה מבעל העיפןר וובשנלי הלקפ סכחכו שבזמםנ מי סיכול להדליק בחוץ
ילדיק שם ומובה שהוא Nז תובה על הנוהג ביפיי להדלקי בפנים ולא שינה זאח איו כל
ויאה לאסוו להדליק בחוץ כי אם ההי חושב בן ההי ברתכ זחא ,ולא היה שמתפס שים
קדמון
מלומו
ימכך
זאת,
שיא
בפר~ל
שינה
ויאה
אין
כי
שא'"א לשניח
יש מוכים
רא ו לי אף חשש לזובניס שיצטוכ ן לחןור רלהדליק בפניס ,ואעפ Nכ בורר שובי שהיה מדליק
בחןז לא היה ןבונע בn-יו .ולפ י ה " רבי יהושר !" 3I
הדלקה ,להניחם ~ד ב'
והעתיקוס
הפוסקים
אמה ,חשד,א
רמב Nם,
)וי"ף,
מהונמ"ם הסוכי ש Mו שכלחה וגל
הזינםי
לכ
בר חנוכה שעדיף על נר
רא " ש
מו
ושו(3I! ".
אינר
השוק
אין
השזברים בבונוא )ומו
זה
שכת משום םרסוים כיטא(
להלכה,
מדליק ומשמ:ע
וכוביוחד
הדלקת
שאיו
תמוה
פניס
לכרס .והוסרכ"' Kשהתיך הלדקה כל הלליה אף הוא לא כבת שזא מנחיה זל שלמנן לוtו.
מניחה
בשעת
ובירחון
במקומה
סבבה(
הוגיל
רבבו
מורןז .שבה
כחיץ
חלקי
ב'
כי זהו מקוהמ,
והמדליק
על
הוב
הב " ל
רביס
לב י יז
'ייא
ישבה
רגלייו
כמי
',ג
כפנים
שמוזכר
ךב J'Uם
לא
קיים
בטפריו
הזמוה
) KKכ'"
טיי
קא"קז
ח"ז
ם '" ן.
lן..
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
:דשםתתפיס גבל'!"י ז:ד:
הוב עיקב ליפשןח ,סעלות םדנה
יתשלםי
,117
יצחק אסתי ,עצמרנו ,חבל קטיף ,רצועת עזה
הרב די.ישע י' גויבירט ,ת"ר , 16044בית וגן ,יחשלים
פוופ' א,
.D
(/בוהם ,רח' בית יגן
הוב סדרכי בתא'ר ,חר' עוזיאל
.B6
,56
יתשלים
,
יושולםי
הוב ח"ם ארוי ל,פשןח ,חר ' פנים מאירוח
יעקב שטובפל,ד חר' מלצט
Kבוהם
ששיא,
,5
,5
יתשלים
חIב'ה
10 the Ridgeway Golders Green London,
שמואל דו,ד אלרן שובת
,
•
•
,
'72
www.daat.ac.il