אתר דעת -מכללת הרצוג
I
•
,.
כ"Jוב ע.ת וכדצ א יאוי בו" ייד"
זבוסד
ב.רייער
יצחק
של ם דער ..א נור ד
i
•
" Jייייראר
•
בתיכי:
בין חורה למיע Iשלמה יומן הי"י
•
•
•
•
•
•
1
אויערבך
•
•
•
•
•
•
8
•
•
•
•
•
•
17
הבשקה
·
•
•
•
21
ערפר
·
•
•
•
28
•
•
•
•
•
35
מאה שנה לפטירח הרב שיראל סלנטר !ז"ל ·
•
•
•
57
מעשר
על
I
גוני
ברכח
1
האזר
"מה
נשתנה"
פסח
רחגיגה
הירשפט
הרב נ' ראפל
זינה עמנואל •
לשיטח הרמב"ס I
במקום
בן יסא
אשר
I
הרב
יבחר
ירי
I
סויף
יrרxק לוי
·
על ספריס רעל סופריהם
ספר נשמח ICברהס על ' הל' ריפאיס ר"יליס ·
•
•
•
59
ספר שערי חלמיי חירה על לימיי חירה יכי' ·
•
•
63
כס"ר יירשול"ס :ייסן תשוכ"נ • כר iככ ,נלייון נ
…….
~,.
נש"Mרל 100 -.שקל
"'::-ש :
כתיבת
•
,26www.daat.ac.il
העמרכת :ו ·- ~.nצפניה
•
"
..
…
הםה"ר 30-.שקל
כחץו לץרו$ 10-. c
יוישליס ,סל'
.
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
שלמח אומן חי-ד
•
נין חודה למדע
מאמיר חז"ל נעניניס שהגvויה המדעית אילהן ביוס היא שונה
סבו"
נישא ההתנגשית לכאירה בין פסקאית בגמרא יבין"אסיתית" דמעיית
כנישא הזירש עיין ,ישנם סספר הלכית
'מוכריח מעסקי איתי מזה זמן רב,
בגמראכגין שמכהין ופטריית' ברכתן שהכל מאחר ררינקים מן
'ין,
הגמרא
שר,הדרג
כינה
פטיר •
בשבת
משים
אינה
שהכינה
האייר '.
פרה
או
ירבה'
יחסית להן" הסיתרןת אסיתייית עדמרי,ת הנראית כיים ברירית ימכרחית ,יש
מביביני' ש,יפטרי בעיה ,זי ;נלא כלים ,י,יאמרי שחו"ל קדישי על,רין כל דבריהם
קידש
ההרהיר
יעצם,
אחד
יהבדיקה
הדברםי
שי
משים
בהם
כפירה
יחסדין
במאינת ,חכמים ,אש') ל"אמיתית המדע" ינוחי להם אביניברסיטאית ילא יעשו
שים רישם כלל ,אני מתקשה לקבל גישה זו על יסוד מה שלדמתי בסופ הכיזדי
)מאמר ראשין,ס"י ,תרגים יד~דה אגן שמיאל( "חלילה לא-ל מהרית דבר התירה
סיתר דעית דגר הנראה עין בעין ,אי דבר שהיכח במיפת שכל" יד"ל ,גישה
אפשרית אחרת האי ,שהבעיה לא מתעירךת" ברין שחז"ל לא באי לקבעו
הלכית מזע אלא הלכית חירה יחז"ל לא התני את פסקיהם ברקע מציאיתי
מסייים ,ג~ 'IIה זי אינה מקיבלת עלי כיין שמסתבר מתי~ הסיגיית שחז"ל בססו
המז;ן .בזזכנם ',כגין דבין ,הכינה ,יסביר להניח שלו
דיעיות
את .דבריהם על
.
' .
.
'.
לשמה אומן ףל כונר השייבה התיכונית ..חורב" ביררשלים
ןמגזושי תנינות הגונור
..זזרף•c
לרונ חפש שניס כשיבית שעלכיס ,עס סיימי את מסגרת ה.הדסר· עכר שלהמ ללמיי
כישיבת
בירןשלםי.
וביר
בשבה
האחוונה לחיין למי
ב Kןניברסיהזכ
שמפיסם
הנוברית.
שלמה נפל בקרב כלבנין אוך לי"'ם סיין תשמ"'כ ,במבבע שלים הגללי ,בהדיתי כן כ"ה.
זה
מאמר
המעטות
הרב
יסודן
פרל
כ ..חבוךה"
עםי
שנשתמרו
וברזכי חלפיוי
דף
יבלייא
נתן
יהיבר
בכתרכיס.
הכין
את
לדפים
המאמר
והוטיף
לו
ובראי מקומית,
1
ברכות
2
אמסנ ראה א .קורמן ,חורה ומרוו חי- ,אב )תשלייח( נווב' . 47-45ירחא העהת המערכת
שם ,נטיף
מ'
ששלמה
בישיבת
ש Yלבים,
חאת
הנוגררות
.ב'",
המאמר.
סיי שפ Hי סעיף הי
3
4
מחלוקת תאנים
מסכת
שבת
רף
המע'ך
ומע'גי
-ה'"ר ולא
געלמו
בכמה r
זכרי
הגלייאככידארך
ופסריי.ת
במסכת שבת רף 'ייב נו"'גc
ק"ז
ע"ב.
אמםנ
בירושלמי
שבת
פרק' :גז הלכה
להיתר הריבתהכינה ,ירהא רםב"'ן על הסובאי בשבת ,ייב
-S
לשן'"'עאןרח
חםיי
זי· כנח Kה· םב; ינוחר· סל· הרבי'"Kה .התוב
'ג
מוKבסעם
חaך
cג",
ז Jל'" ·כפי שפויסם לראשונה
באסיא
חוברת
ל"'ה באממרו של פרופי דוב פריפר ..קבעית באהית על ידי בקירת ,רם בפנורכת A B.Oו
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדי יודעים או סובוים מבהר אחות בפושבות של המצאיות הדי משבים את
פסק דינם' ,בנוסף לזה בו Kה שובותיבו הואשובםי התיחסו להתבגשות זו
בכובד ואש ול Kפטווה בטעבה "ש Kיו על מה לדבו כיוו שהגמר Kאיבגה
ספו ביולוגיה'( ואם הם למדו Kת הבושא ,תווה היא וללמוד Kבו צויכים,
הדור והסיבה שבחותי לכתוב על בושא זה עתה בעוצה בסוגית הגמוא
הבלמדת כעת בישיבה .בסיגיית כחיבות דף י"ג ע"ב רמיבו על כשוות ליוחסיו
של וולד שמיצאו "מםיקפק" .ו Kיתי הלכה ובזכותי מעשה .שי כיים בעולם
המדע טכנקיות ברוקות לקביעת אבהות )למעשה מדובו בטכביקות המוכיחית
בדואות של 99°kשפליבי Kיבו אבדי של אלמובי( ע " פ בדיקות דם '.
י זכרתי שבספרייתו של
מאח
דב פוימו
ו'
מן"" שליט"א ,באחד מכתבי העת,
מיוושלים הדד
מבקודת
בבעיה
מצרי מאמר
מבט הלכתית K '.מותי
Kחכמה והיא וחיקה ממבי .בסעתי ליוושלים ובשעה שאיבה יום ואיבה לילה •
קו Kתי מאמו מאלף ומותק על היבטים שובים של הבעק ואגב כך למדתי
מספו סוגדית
)לייא
חרשית,
ע"א(
-
יובו .מקיו
כד
הבעיה
ת"ו שלשה שיחפםי שי
לגבי
אבהות
באדם K ,ביי
י Kמו
מזועי לובד שממבו עצמית יגדייו יכי' ואמו מזערת אדום
ושחוו
זרם ישעוית
שבעיד mקב"ה
בו
בותו
היא
רגי' )חשיב
בבדה
גמ'
יהקב " ה K ,בדי
שממ u
עוו יבשר
לצייו
בברפס
כי
ל Kגוס' שאמר ברתנת בו רם .אך בכתי"מ וביווש' כלאיים וכד בכמה ואשרבים
וככ' הגו"א ביו"ר וס"ג סק"ד ימיכח ששי לגורס "ידם"( אם בקבל דבוי
אגדה כמקוו לקביעת הלכה Kיד מקים לבדיקת Kבהוח ב Kמצערת כדוויות הרם
האדימית ".ביםח לגמוא זו .בפסק בספו האגודה )וא"ס הכהד .מס' שבת .םי"ס
ס" קס"ד( שמי שמתו לי שבי בבים מחמת מלה ובשא אשה אחות חייב למול
Kת בבר שבודל לו ממבה K1ע " פ שמי שמתר Kחדי חממת מלה Kי Uחייב במילה.
כ Kד
היות ומדובו
ב Kם
ובגמ'
Kחות
בדה
למול את ב .Uומסיים שם בעל האגידה
נמKו
-רכד שעה ומל יחייה ".
במספס הישרלגcי ונמשפס העברי ,ומקיר המכבת
כפסק ידנן
ירהא
נפסקה
של
ה'
של הרב
פקס
6
ן
רהא
םחד
והא ..סאי"א
-ראה ה ' 5יה 64כמאונו שם,
''''אב ביה'",
הרבבי אבשדיד )באסי Kשם(
הדרן.
ייהא םג בספרו וסל ר'
:rחP
שלמה
,יכרבנקי.
שהדם
בK
מד
ה Kם
חייב
האב
למ cויס" ..פחך זיחק" עיד זיי,
זר pn
שם,
ל'י' עמ' 6
, 19
ר Kסי Kל uה
שם
)העיה 5יעלי(.
בפסקה ב'
סל
פסק
הדין ,במאמרי של פרופי ריב פריומ ,הערה 11וכממארו של הרב מרדכי הלפרין שם,
8
ראה
דב
9
ראה
ובבחות
פריובר,
סוף
…קביעn
דף
ו-ס
אבהרת …..
ובהערה
שבראוס
הזנ Kרם.
ב,"'.
10ירהא בפקס ר' Uשל .אב" ,ביה" ,הרכבי בשאדיד ,אס ' Mסם )הער;ך Sל"י( סוף םקםה ',ר
לעניו ההבלד בזי שיונרש ככד יריית רוeןונרת לכיז השיםיש כדכוריות הלבנות לבבי םיגי .זן,
11רהא
םנcאי
שם
בפקס
הדיו,
ה,ררת
. 10 ,9
ג
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
I
בספר לב אב.ררס ל'ו ד " ר אבר.וס ס .אבר.ום באמר )פ"ב סע'ף (.ב.א
יז " ל " -דעת גדיל' .ורפסק' Dשא'ן ל.וסתמך ילא לקביע .ולכ.ו על אימד Uת
החפאס" כשז.ו מתבדג לקבלת חז " ל• יכ"מ שחז " ל קבעי .ולכ.ו• דעםח -
ש.ו'א דעת תיר.ו -עימדת יק"מת לחרות יאפ'לי במקיס ש.וד"ע .ורפיא'
עימד מגב.ד לכן א'ן ל.וסתמך על בדקית סיג' דהם כד' לשליל )אי לקביע(
אב.וית של ,ל.ד מכ'יין שמקיבל על חז"ל שדם .ו,דל בא רק מן .ואם .י.ויי.ו
שאיז להסתיעי בקביעת דם ב;ח ע"י חומרים כימיםי".
לפסק.ו
בק ש ר
זי
מע'ר
.ואחריב.ו.
)בכתב(
אי!ז'רבך
הגרש " ז
· …ז
בעס'
" 'תכן ש דבר' חז " ל א'בס כ " כ כפ ש יטס אך בס בלאי .וא' טעסא א'ן ל.וסתמך
על ז.ו" עכ " ל .בדןר של .וצעד ,ש .ויצאת דבר' חז " ל מפשיטם תיך כ'י שמ'טת
.וקרקע מתiזת לבע'.ו• 'כיל.ו איל' להיית ביסח.ו קביע.ו לםתרין בע ' Tת ססיג
".ו.ז יאכמ"ל .בבקיד.ו זי בעזיב את עב'ן קב'עת .ואב.וית יבעביר ל.וצבת
.ובע'.ו באםרן כלל'.
פרק א "שטת הונוב"ם ום " IIות
הבעיה
פי I/ר
בדברי
מרבר
בעניני
הרא ש ןנ י ם
התכרנה
-
הרמנ " ס
)אסטרונומיה(
וסיעתן
והמרתקים
-
הרמב"ס
ביו
כמו /lג
" "ג
ברמי השמםי,
"וגם
שלא מעט שמעת' מכל מ' ש.ותעסק במש.וי ממדע' .ותכיב.ו שריא.ו ש'ש ביזמא
במ.ו ש.וזכ'רי חז"ל מן .ומרחק'ם .לפ' ש.ום אימר'ם בפריש כ' עיב' כל בלבל
מ.וןל חמש מאית שב.ו יכי' ".בסיף דבר'י היא אימר בז.ו " ל " -יאל תבקשג'
לתאם כל מ.ו שאמרי מעב'ג' .ותכיג.ו עם .ומצב כם' ש.ויא .לס' ש.ומער'ם
באותו הזמן ה'ו חסר'ס .ולא דברו בכך משים שש' להם מסירת באיםח
.ודבר'ם מן הגב ', Kס' אלא מצד ש.ום ד"עב ' איתם דהירית באיתם .ומקיצעית,
אי שמעים מ'דעב' איתס הדירית יבי' " .מפ ש טית דבר' הרמב " ם תבן ללמד
כמ.ו עקריבית .ומרמז'ם על חיסר הכ mללכת בתר דחז " ל בעג'ג' דמע ; -
ראשיב.ו
. -ומדע'ם באיתי .וזמן .ו'י חסר'ם .שב'ת
-דבר' חז"ל בעב'ב'ם
אל.ו לא באמרי מתיך קבל.ו מן הבב'א'ם )דבר .,.,ו.ש מקבה לדבר'.ום מעדמ
של אמת תירת'ת( אלא מתיך מ.ו שלמדן בלמיד' .ומדע'ם אי מתיי מ.ו
ששמעי מחכמ' .ואומות ) כ " כ שם .ורב קאפח בבאירי .וער.ו (. 29ומכ'יין
שאב ' כבר בנמיק א ' ש.ומדע'ם ה ' Tחסר' ,Dאז' א'ן לסמיך על דבר,.,.ם ,מצד
ש ב' בתן לימר כ ' א ' ן להסק מסקנית מפסקא זי ברמב " ם בקשר הללוכת
הבקבעית על סמך עיבדית דמע'ית .כ'יין שכבר בקבע.ו .ולכה ע '' ' חז " ל יא'ן
לשבית.ו ".
לכאירה בע'ה Iן ,יז"ל בפרק " מהלכות
הרמב"ם ב.ול' שח'ט.ו פיתר ל u
שח'ט.ו .ולכ.ו 'ייא ,ב"' " -יא'ן ל.וןס'ף על טרפית אלי כלל ,שכל שא'רע
12ראה רמדול פסך הKםוברים )ייוסלם
13
ב
,םי
ה',
,כו
בונר' M
n
לשייב ,הזואת לייו Kםשייסו( פ Kןןנ יז ההדנות
שtב.
בחזו"'.
נשים
ס'י
כי ז
ם '" ק
ב' ,
והובא
םג
בחזו '" .
יו·' סי-
ה'
'"םp
יב.
3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבהמה אר לערף חרץ מאלר שמבר חכמ' דרררת הראשרב'ם ,רהסכ'מר בבת' ד'ב'
ש"ראל אפשר שתח" ..ראפ" ברדע לבר מדרכ' הרפארה שא'! סרפה לח'רת ,רכ!
אלר שמבר ראמרר
שה! טר'פה אף
על
בדוכ'
פ' שיראה
הרפראה שבידירב
,שמקצת!' א'ב! ממ'ת'! ראפשר שתחיה מה!'! ,א לד אאל מה שמרב חכמים
ע"פ' התירה
שבא'
אשר
יוריד".
הסת'רה בילטת .במררה ארמר הרמנ"ם שהמדע'ס ה'ר חסר'סראם כ! דמרע
פסק שלמרית דבר' הריפא'ס בטר'ף אי בכשיר בהמה זי אי אחרת .על מבת
לבטית ילתרץ את הסת'רה פב'ת' לדבר' הרמב"ם בטה"מ בהסד tא ד! בפסרק
"ע"פ התירה אשר " 1ריד" .אלי דבר" במ"ע קע"ד " -שצייבר לשמיע לב"ד
כל מה ש'צרי מאסיר הר'תר יא'!
הגדרל ילעשית
ש'סברהרי אר' הדבר ש'יצ'איהר מ!
הבדל
ההקשם" שהתירה
בזה !'ב הדבר
בדרשת
בה!
אר הדבר
ש'טכ'רמ עליר שהיא אסייר תירה אר לפ' עב'! מ! העב'בים יכי' רהיא אמרי
'תנךח ,על פי התירה אשר ייריד ".נדברי הרמב"ם מצאבר ארבע חליקית
בדברי נ"ד הגדרל.
א.
הדבר
ש'סבריהי.
ב.
הדכר
ש'יציאיהי
ג.
הדנר שיסכ'מר על" שד tא אסיר תיוד.
.ד
לפ' עב'! מ! העב'בים יכר )קט'גיראי
מהיקשםי.
זי א'בה שייכת לעביבבר(.
ב"ל ,להב'! בדברי הרמב"ם שקטיגוראי ג' אימרת לרב לשמיע לדברי
חכמים בגלל ,שהם ,באמרי ,דהייבי היית יחז"ל החליטי שדבר פליבי אסיר
באסיר תררה ,הך' היא אטיר ,יאטיר זה ברבע מעצם ההכחה של חז"ל' ילא
מבמיק אחר )דהייבי ,ההלכה האי איטיבימ'ת" ראיבבה תלייה בשים גירם
ר'אלי!', .יע הבקשר זלה מאמח של הברי"ד סי,ליבצי'''ק בטפר "בסיד החידי
יהחיד" בהספדרעל 'ר ייליילה( .לפ"ז גם דבריםשחז"ל איטרים על סייד
הכהו דמעית .מסי'מת שאיבה מקיבלת כרום ימשיכר להרות אסררים ,למרית
שאיבבי' דיחדם את ,האמת המדעית מנפי האיבפירמצהי ,הכלילה בדברי ההסבר
להלכד" .ש) להבחי! שהרמב"םהבדלי '!,ב קטגרריא א' -הדבר ש'סבריהר
קרטביראי ב' -דהבר שאטריהי .ילכאיהו הב' תךתי למה לי ,יב' ש" שאטח
דבר מפבי שלא טבגיהי !! אאל ידא' ש"הדבר שטוביהר" מדבר באיפ! שהסיבה
'דעי! קן'מת ימיבבת אי לכה"פ לא בסתרת ,יהדבר שיאסחד tהיא בכה"ג
שהט'בה בטתרה(.
-
למעשה המעיי! ברמב"ם· בהל' שחיטה 'יכל לדייק דבר'ם' אלר גם משם
בהלכה .י"א מדבך הרמב"ם על טרםרת שלא מבר חז"ל למרית שיראה
'14ראה '"''רזח שם' שההלכה נקנ,ת נ 2000..
Kוסובךפית
ביחם
לממזיוcם
מדעיים
שנית' nררה*
מתקיפית
אחרית.
על" פי
רטבךא
זי
הנקבע
אז
לאכורה
והיא
אכן
קיימת' ביו
לחימאר' בין ל pול ,Kוםא כז הדברםי בוגריס את הכרעת הפחז יזחק שם )הערה(.S -
'4
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דכרכי הםרארה שממיחין .שם רבתב ר~א "אמשר שחחיה" למררח שדמרכי
הםררהא נעדו לנר שסרפה למרת .בהלכה 'ייב מדבר הרמב"ם על סםררת שמנר
חז"ל כרחב הרבמ"ם " א rלן אלא מה שמנר חכמש'! רהנה 'ס iדלקדק דכברי
הרמב IIם ,דדמע לא הבאי םג בהלכה י"ג את הנמיק ש"אדוי ממיתין" כמר
שבהלכה 'ייא סתר את דביר הררמאש רכתכ ש"אםשר שתחיה'! הישירב בררר
לענ"ד -הרמב"ם דיע היטב את ארפיהי של מלאכת הרפראה שאיננה מסרגלת
לחח חחזריח מדרקירח ,רלכן כחב שאע"מ שהררםאים ארמרים שהבהמה לא
תחהי י"ב חדש ,אפשר שאיררי הן ימיה ,עו"כ איבנה טופה ,אך בהלכה י"ב
שהב וטעניס הררמאיס שטרפרת מסמירת איננה ממיתה ,לא כתב הרמב"ם
שהטופוח האזת ממיחה ,שהרי איננה ממיתה K ,לא שהבהמה האי םופה משים
"שאין ןל אלא מה שמנר חכמש" .חכמש נמנר לאסרר דובי זה כשלעצמר די'
לאסרר כמי שנחבאי לעלי בקטגריאי '.ג נמציונ למדים עם"ד הימב"ם בשלשת
ספרי' ,שבענינים שאינם נרגעים להלכרח )רכניאה יק להלכרח שעלהין נמנר
בב"ד הגדרל רעיין לקמ!( אי! חרכה עלינר לקבל כאמח אח האינפרימציה
הכלרלה בדברי , mל" שהרי דמ.דעש הי' חסרש ,אן בעניני הלכה ,הירת
רהדבירם
נאסיר,
הם
סאררי.ם
דה נרסף לשיטחר של הימב"ם מנאצ בחשרבח הירב"ש בס" חמ"ז )להלן
נשרב לדר! בה ,רלא בהקשי עם דברי הימב"ם( ראלר דביי' שם " -רהרמב"ם
ז"ל ששנה גזמט יאמר שצרמח הנדי rהם בעצם החחחר! בערפרח ,לא הדור
לר אחרי שלפי סרגייח הגמיא נראה שד~א בעצם המאצעי רלא נזכר בחלמרד
חלרק בי! בהמה לערף רגף ".עד כא! דבררי הצריכים לעניננר .הכררבה לדברי
הרמב"ם בהל' שחיטה ב "" Cהיווד שבהם כתוב שצומת הגדיוו בעוף הוא למטה
מן הארכרבה רבבהמה למעלה מן הארכרבה ,למירת שבגמ' שממע שצרמת
הגדי ,rב r
בכהמה
רב r
בערף
האר
בארחר
מקרם,
הירב"ש
מנורי
שהרמב"ם
שינה מפשטרת דביי הגמרא על סמן העדי הרפואי שלו ,רעל נקהדו זר הרא
בא
לחלוק ,רכפי שיתבאי,
האמח
היא
שבדיי הייב"ש,
וכניאה
בדיי
ונזד
כמה מהאחירנש הקדמרנים לא היתה אינפוימצהי מרויקת בפשרה זו .בושאי
כלרי של הומב"ם מעירש שהרמב"ם עצמר ,במכתב לחכמי מררבינציא הודיע
שמעולם לא חלק בי! צרמת הגדי בבהמה לצומת הגדי בערף ,רכל מה שנמסר
בשמו בעני! זה בטעות יסדוו ,הזוב"ז מס""ם שם " ובעל גמדל עז לא ארה
חהירה )ינבאוה גם הררב"ש{' .Iמ"מ למדםי דמברי הירכן/ש שדו K.וב.ין בשיםח
הומב " ם שהומב"ם מסכים ,על סמך ',גז רפראי לשגרת דביר ג'מ מפשטרת,ם
על מנת להתאימם למצאיות הומואית .דבר זה מתאים שליטתר הכללית של
r
הרמב"ם
r
שאי! אונ דוחים את הידע המדעי שבדייונ.
]אך
הךיב"ש שם גנלה לבו מ' חשר בדביר הרמב"ם – :בקמום
אחרת את המDש של הגמאר ,ועי"כ תההי התאמה למצאיות
זאת אר rנזקקש לרעיון של האווטנרמהי של ההלכה אלא
~י ברי ר ד .בררר שכל הפסקא הזאת מוסלת בספק ,מכןרזי
כא! לפי הבנת
שאשמר ללמוד
הדמיעת ,עושים
במקיים שבהם
שאולf ,ו היה
הריב"ש ',דע השרמב"ם לא אמר את המ שאמר נזבגי! רצמת הגידין ,לא היה
ארמר את שאמר בשיסתו הכלל,ת
של הנרזב"ם[.
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בוא כועא דארבה ,ובדבו' הוב רב' אכהרם בז הרמב"ם במצא'ם רעייבות
דומtג' דבר'ם שי'באו להלז ,הודפסו במבוא לספר עזי 'Vקב ,דםוס וו'לבא
עמ' ,XV ,XIVהדמובו במאמר ,שהוא לטעבת ו " ר מרגלי'ת ,חלק מטםוו הגדול
של ר " א -המסם'ק לעובד' ה :חשוב להב ' IIכאז את דבר'ו כלשוםב ,מםב'
החר'פות הובה שבהס המ pב'ס להם תוקף מ'וחד )רזLדגשות של" (,דע כ'
ח"ב אתה לדעת כל מ' ש'רצה להעמ" דעת "ועה ולש"א פב' אומוה ,ולקבל
דעתו בל' ע'וז והבבה …שזה מז הדעות הרעות ,והוא נאםר מדךר התורה וגס
מדןר
השכל …
מאו הש'יית
לא תשא פב' דל ולא תהדר פב' גדול
לקבלת
תשםוט וכו' ואמר לא תב'רו םב'ם במשפט Kו'ז הפשר
בצדק
אותו דעת
להעמ"" בלא וא"~ או בזי שאנמ'ז לאומרה ובשא לו פב'ס ובטעז לו ,כ'
האמת אתו בלא סםק מפב' שהוא אדס גדול כה'מז וכלכל דודרע ,שכל Iה
א'נו אר'ה אבל אםור ,ולס' הקדמה זו לא בתח"ב מפב' גודל מעלת חכמ'
התלמוד
זתכובתס
בב ' IIור כלל'ה
לשל,מזת
תכזבתם
וםוט" ,שנטעז
להם
בפ"
התורה
ובעמ"
ובקדדוק'ה
דעתם
ו'ותו
בכל אמר",ם
אמו'ה
בופואות
ובחמכת הטבע ובתכובה ולהאמ'ז אותז כאשור באמ'ז אות iבפ" התווה וכו' ".
בהמשך מב'א ר " א את דברי תז " ל "האלוקIכ' ,אלו אמרה יהושע בז ובן לא
'1Iיית' "",ל ואת מאמםר "אם הל,ה בקבל ואם לדזי ש" תשובה" כהוכחה
לש'טתז שרק הבח'בה המדו"קת של הדבר'ם ש" בה כד' להב'אבו אל המאת.
'יו א
מrןרףי
הבךייתא
את
בפסחיס
צ"ד
שבה
מובא
וויכוח
בין
חכמי
או"ה
לחכמי שיראל בדבר בעיה אסטרו Uמית מסריימת ,ובסיוהמ הוכיחן חכמי אי"ה
לחכמי שיארל שהם צודקים עפ , II
ראיה טבעית ,ורבי
-
רביגי
הקדוש
-
הכר'ע כדעת חכמ' אימית -העולם .כיתב על זה רב' אברהם " -יבאמת
בקוא אדיז זה רב'בי הקחש ,כ' האדם כשש"ל ,.,מעל פבי' השקר ו '>" j:גt
האמת ו'כר'עבו לאמ'תי י'חזיר בי מעדתו כש'תאבר לא הפכה א 'l
סםק כ'
קדשו ד tא ,יהבה תבבור לבי כ' החכמ'ם ז"ל א'בם מע'ב'ס הדעית ילא
מב'ש'ס איתם ,אלא מצד אמ'תתם ומצד רא'ית'דס .לא מפב' האימו אותי,
ה''Iז זכ' ש'ה'זה Iעכ"ל )שם עמיד (. XV
בדבר' הר"א מצאבי חזיק בוסף לש'טתי של הרמב"ם שבמקים שההלכה
סיתרת את המצ'אית המדע'ת ,בזקק'ם אבי לרעי'ז האוטוובמ'ה של ההלכה,
דה"בי להפיר את ההלכה לכלת' תלו" ,ככל גירם סב'בתי וכלשובי הזהב"
"כשאר באמ'ז איתן כפ"' התורה שתכלית חכמתה ",.כ ולהם במטרה להיריתם
לבב' אדם כעבזי שבאמר על פ' התורה אשר 'וריר" ".
15סי להעיי שלערת הרסנים בספר הזובדרת )שרש Kרשוי( החירג לשמיע לרכיו חכםימ
בכל מה שקשור להלכה .הוא חייב
להלכה
ברביי חז-ל
רר.מכ-ו כטםר
הזפייn
סבהב מר כימיחד
נאמםנ
דברי
אם
ר.,פב-ן
P,ב
יוt
מן התורה נעשה
יבוי דמ,
קבלת
שם החולק על הרםכם"
סרבי הופב-ו שהחירב
סרם
נחבוו,
לי
www.daat.ac.il
זוזת
לרזת
הםרב Mםי
בתלםוד.
לעימת
כניעג ללאן רלא חטןך לכיורה "קמת
לוחת לתק"Lבת ' mץ גרכ ,ממאונת
N' :בם-ל.r
'6
ח-.ל ,ילכן אין טכנה של
זיוזל
חכפים
אתר דעת -מכללת הרצוג
)מענין
לציין,
שמהגףנ
בפסחים
שממנה מוכחי
ר"א
את
שיטתו
בדבר
קבלת דאדית מחכמי אר"ה בענובים טבעיים ,מיכחי ר" ח בדייק את ההיםך.
בשיטה
מקובצת,
כתובות
דף
י"ג
אומר
ר"ת
-
דאע"ג
שנצחו
חכמי
רא"ה
מכתלי שיראל היינו נצחון בטענות אבל האמת הוא כחכמי ישראל וכו '.כאן
חמז ר"ח לביעחי חמורה מאד
מורה על צדקת
-
האם נצחון בטענוח ,היינו נחצון בוויכוח,
העדה הגטענת ! לם"ד ר"א בן הרמב"ם בנראה שכן ,ואדי
זה כלל כה פשוט שהרי יכול להייח שלא כל הטענוח האפשוירת נטענו ,וא"ב
נחצון בעס Uת איגנו חמייב לכאורה לקבל באופן טופי דעה מסוימח ואכמ"ל(.
עלי Uהלוסףי לסעיה זי של ראשוגםי עדר את רחי"ל כעל הכיזיו בממאר
"חלילה לא"ל מהיוח דברראשון ס'י ס"ו ,בדבריי שהובאו כבר במבוא
התיהר סוחר דעיח ,דבר הנראה עין בעין או רבר שהוכח במסרת שכל" :על
כרח Uנוקקים אבו כאן לעריין האוטונומיה של ההלכה.
•
רעוד חזי לאוםחםי השוב " ז כספר תשב"ז .בח"א בט" קט"ג
-
קס"י
הוא ין באריבות ככל הגמרות שבהם ישנם םסקאות המועררות מתחיה מבחינה
מתמטית .ד tא מישיבן לםי דרכו ,ובסוף תשובה קט"י האר כיחב וז"ל " -יהלא
דיעת כי הענין הלמודי התחלתי השכל והענדי התלמדוי התחלתז ההגחה
האלוקית בדת האמח והעבדי המורכב משנחים כבחן שלםביני החחלותיו השכל
ירהת
וזיד
רוכ' ".
אם כי אפשר להבדי שהשוב"ז לא גרס אוםונימחי של ההלכד ,ב"ל ככ"ז
לצרף לשמית הרמב " ם ידIIמידי.
לסרכם וירכ סיטת רשאונים זי ,ב"ל לומו שבנשראםי מדעיים אין אנו
חייבםי לקבל ( Iח דברי חז " ל בנכונםי I( ,ל( Iרק מבחינח ההחנהגית להלבו.
דבר זה מחאפשו ע"י ועיין האירסבומיה של ההלכה ,יגתוק ההלכה מוקע
מצאיותי מוחלס.
מצד שני במקום שאםשו ל mקר ולםשו אח דבוי חז"ל בהחאמה למציאות
שי אולי מקום לשעוח זא.ת
לז,רנו לא ו:ס לשדמ .היאד לחפם תא בח:ויח שרא הפרקים ייסםכ Xת uגכן תית
הרשאינים
כבוש"
חשוב
זי..
7
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב ב .רפאל .אןיערבר
..
מעשר עני
ויענים מישעםי בהלכות משעי עני הנהוג בשנה זו,
,השקפהי
כל
פ.הזסקיפה
שדבול
הריגז
מחנות
לרעי..
-
קרשר·
ענםיי
"יז
('''כ I
)יביים
שהיפר
-
דובת
לרחמיס.
כKרזסית 'ייח
'"שר)
א.
שכמקר K
'ממעין
בח
תשמ" ג•
סייז
בשם nנ nו(וQב
מחנה אחרח ששיח' שי לעניםי בזרע הארץ ,והאו המעשר שטחנין
לעניים ,והוא הנקרא מעשר עני'.
בשלישית
ב.
ובששיח
השבוע,
מן
שמפרישים
אחר
ראשון
מעשר
-
מרפשי מן השאר מעשר ינותנו לעניים ,ורא הנקרא מעשר עני .ואין בשתי
שנים אלי מעשר שני ,אלא מעשר עני '.
ג.
נצטויני בתורה על
בשני מקימוח
זי ; ב'D
מצוה
ראה }דברםי '"ייד
ככn-ט( " :מקצה שלש שנים תיציא את כל מעשר תביאתן בשנה ההיא
יהנחת בשערוי .יבא הלוי …יהגר הויתים והאלמנה אשר בשער ,.,יאכלי
ישבעי וגי' ".יב 'Dכי תבוא )דברים כ"ו יב( " :כי תכלה לשער את כל מעשר
תביאתן בשגה השלשיית שנח המעשר ונחתה לליי לגר רתום ילאלמגה
יאלכו בשערי; ושבעי'! יבספרי • עמדי על ההדבל בין נתינת מעשר עני
בגורן ),,הונחת"( לבין נתינת מע"ע בבית "(,התתנו ),,ינתבארי הדברםי
נרמב"ם מ"ד מהל' מתבית עניים ".
1
הפאה ,הלקט ,השכחה ,הפרס ,העוללות ומע") ,הרדג"ז
יב 1tב",בית ישרלא" כתב
חל' מע"ע סף
:
פ; H
פהלי מת",
'"ה(,K
תרומה ימע"'ש ,לקס ,שכחה,
רכפ Kה"ש
פאה ומע"ע.
והבריין הלוי זז-ל ).עשר ת"' Yר-ש חלי רנו"י( כי דיוeי דכריו וברכניס ,דה Kיכא םג מנושר
ר Kשון
והרי
היא
השביעי.ת
2לשין הרמב"ם פ"ר פהל -מת"ע ה"א והי' .,יעיי נרם" Kיו" ,מרםיי שלא שכתב יז"ל :
הרב
ריני
3
הובא
המחבר
ברקה
הזה
השימם
הנוהבים
בר"'ז
כל
האיראנ
נררים
יברא"'ש
ונ~שר עני הוא רנרי(.
חוליז
דיני
יכר',
מעשר עבי
י~"ייזס
שכתב הםיר,
בס"ז
:,
יבונות
קלא.
תור"'ה
עוב"~,
ןד.ור"ה
ימ רהא קייז רב~ריה"'ש הלי פאה טיי די ,ו"-ר
4
יעיי ~יי
ב~ריה"'ש
יסיכםו הרברים
שם
ובפה'"Kש סיי
יב
אית
www.daat.ac.il
ונשער
ואינו בטפרי
יב …משהנ
דיס-ז,
ב ..כרם ביוו'" Kובר התרימית ,ב'""
'8
ששי
ובש".,
ק.
פי
ללמיר
מהם
היבה
עבי
)יארת,
שלפנינר.
דתרי
ו~יי
בורגי
כונלבי"'ם
ראשונה'" פהא חי ףבה.
למ"'מ
הלכות
פ"ז
פסוקות
ונהלי
פרק
מ~שר
מיב.
.ז"'ה
אתר דעת -מכללת הרצוג
מi
מעשר נזני ניחן
.1
היבול ולא מן הרוחוים·
.;1אע"פ שאדי אנו נותנם; חרו"מ כפועל לכהנםי ולויש ,משום שבזמננו
אבדה חזק riכהנםי לוויםי )היית וארנ מקבלםי אותם ככהנים ולויים על פי
עצמם ,ללא דעםי ושלא '''פע ביח דין( ..ח'וכ של נחינת מעשר עני לעני -
קייס גם כזמננו .וגם עני חייב בהפרשת מע"ע וכנח'נחו 'לעני אחר '.
,
ר.
לעני ..
ספק מבל -שהפרשי ממנו משער עני -אין כו חיוכ נתינת' מ y"y
וא אם שי לו ואדי מבל והוא מטופק כו ,אם חייב כמעשר שני או
ומתון
במעשר
עני,
עגי זה
לעני ..
זה
ספק
כדין
הפרשי
את
-
שניהם
חייב
•
מעשר
?תת
5
rn
6
רנובים ;",ו iפה'ל'''' -תנו ר""',ה 'ס מבתת ה"רץ הלי תרו'"מ ()"'ו .'1
ייין ~גי יבתרו tלקןבו.
"
לפי
כדברי
ז"'א
שבעיית
ם-ם
רונכיrב
"יס'
מהלי
ם~
'ר.
עמשר
הרםכ"ם )הנורת הרב
'.1
זסליס"'ג tכןדיעיו הוכמו
יב.
ייאן
הייב.
וסלים"x
כהאנ
שם
לחקי הח Pלוcןת
.זזק משלר וחז לו" )תוליז קלז(.
8
זה
וכקרלי
נם
ראובי
ניסרח
הנימיק
נהעי קי( .ן~וי
נמש-כ "וכ ייסף סאותי
מ'ם
יפבר
''''מ,
הת ו רה,
) 23טנת
חסףב .( l
-
יש לתת מע"ע Kף בספק סבל.
חזי· .שבעיית ס'י זי סוט-ן ,יעיי"'ש כ'ס ובזדרת האץר ,דכ יז הנוהר כ"ג ,שעהלה ךכ"ז
יוtנן לו Hכפיררת סעיקי חיוכם ונה",n
תעייכת הרי
בספקי Mחיtaנ
-
אנל
כירק
שעיקר
חייבו
דרבנן.
בספק
הו
אפשר להקל.
יהגרי''' דרייס שליס"'א )רב י ''''Kב לכל מקהלות השאכנזים בעיה p. .ירותשיי (,כתב יי
בחשיבת) ,מייס ה' ח Pת חIסל";ס ( בזה"'ל
'ה) מע ס ה.ף •
H
:
. Hדנ.ד בספק ש'",ם אן מע"ע סביאך נרבמ Hם
יהרכ-xר יהכ-ונ שם( וכוסו") 9סיי סלא סודע קב"ז יק'י'כח (.ילהלכה
יעי' פאת השלחן
בספיק Kד;יKנ פפ;יש מנושר א ' רפורהו ראחר שפירהי נותנו לענ "', C
נה' מנו"ע ס'י יג סנוי' ;( … ,וב כית ישאול"' שם .אמםנ כבד"'ד ראית"
H
בספר
המעשר
והתררהמ )ס-ב סנו'י ר ' ( ;הביא בפנםי את רברי החןר ,א יכתב שם בבלייו )אות ("
יבנתינה לעני א;לי יש להקל בשני ' הנכנסת לשלישית :אבל "( tיעככס בייו כשל,סית
H
וכרבינוית שביזל ענייס בודאי. ,ל"כ ,ילא הבנתי דבריי ,רבשלובא םא היי אמריכן רבספק,
'אף בספד , Hן 'אין זריך ליחן ל jני במר שס " ל לכ"פ ראמררנן הפמנו Hה ,והובאו ג Hב כספר
הובעסר ירון.ריובה
זנב, ..r
םא לK
;n
הפיר;ת לענתם.
סם )עסי'
ן
-
יכ"פ
ח י ( יבהעררת ש,ם
הוי גוז~ נובייס
כ K"m
שם )ד"ה
שפיר
י"ל
ל'ב "1 .
יובכ'
כיייא ,אבל לירב הפוסקים
ייניס
הערליס(.
רכ"פ
סהביא
החז"א
ליתן.
וזבל
שם
ייתן
להייא
בתפר Hז
י'י' ,כנ"ל ,רב אונ.י לו cיתו בשניהס .אמםב לינוחי יש עצה ,כיוז דבשנ·ה אחת
הונספקיןת כרדאי ל"ה מעסר עני .ב"e:ו במלוה
מערת
ינוני יוכל
להתנרת עמר
כשנ"
וש 5יש;ת .שאם ל'"ה ונשער עני ,אז שואר ה,ני ע;ר חייב ל ,iישילם לי ובהפירות מנויי'
מכשלשיית
רKיית
לרביעית ,בנלענ".·,
תק ro
רלם.רה את ה,ני
-
וחה לקדפ עסיי '.ח
9
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-ממי' עב"ס היא ,לעשית בי כל המ ש'רצי ..ילכן ":
.rמעשר עב'
',א פיךע' ,ממבי מליה" יא' ,משלמ ,.,ממבי את התגמיל" .אבל משלמ'",
ממבי דבך של גמל'ית Dחד'ס ",יצך" הלידע"י שהיא משער עב' ".יא',
9לסון הטרו '''וי ט" של..
לשוך הרמב"ם 10מכגtן וליאך
ספרי
פי ראה
11הפרישה
יפי
בס"P
תבו,א
כי
ל""ה כתב
כטוס" דג'"ג הכ'ו cינזת
רהכי
ארעתא
פיי ,הונל'
עריה"ס
מת , . .
שם
ופאה"ש
וpובררו
ב""
ואולי
לחלק
שי
העני
בין
איגו
זיקה
'·ם
''''. 0
דקיא Kבעה"ב ,באל העני עישה בי
ה ..אבי עזרי" סנם
נחנו לו.
'"',,יה
ב· תיםפגrcו פהא
'"ם,r
וש ' K
מה שיחה.
לשלם
לוכע",,
בי
דבונע",
'''כה
נאל
"וגותיי,
זלx
סדיי
לרםר
לא
טברת ..דKעת Kרהבי לא נתני לו ,-כיין סממיז עניים הי.א יע" סKD'"'Iד;ב '''כב סים p-ביז.
12והסיר גרם :פסלחין .ינוי '''' -כב '''יי " D
שלא
על
שעדמ
הגירס nUC
חיליקי
יהג-מ
בינהיו·
דהתורה
13והטעם ,כייז
ממנו חובותיי ,אבל
-
מוברח לזה
14
נתנה ''"'נוע
מר .שניחן
קר
לזרכיי
של
הזני
בדרן
גימלות
חסד
או
היי כזרניי )עריה"ש
נסאר
-
לחנך'עיר
לJ
כ Jה"כ לטין,
כיין
בטובה,
ש Kינו
שם(.
לונכר כתיםסתא הנ',ן הונהא הלכה וי םנ כשונהנ ריאפ ''''מ '''מ ,כרמכ '" Dפיכנ מלהי
שכת הט"'ז .י Kךב,ה ס,פיס באמךו בפירושה של הלכה זי (1t :
בנת יז"'ל
:
לי
חסרי
כרי שלא
,'",ממ
שהוא "'מ yכדי שלא יחשוב זה
"-,פג
ז'")",
.משבה
ראשרנה"'
הרםב '"D
כי
שם
כי
יחבטל
שפוךY
בפיה'"מ
במשנה
' Kח"כ דנeת נKל לחנרר לזה מירת לשלם
לגמול
במשנה
שנריר
דרפאי(.
להררי,ר
יריאוב,
ה'בי
פו'
במשהנ
רנרדי
ס M
דשמא
ר1.ר" Kכשנך'"א
כ(
כ,י שלא
הסבור שב,ה"ב מאכליו
להי,יעי
ונרדי להןרי'י
לחכך,
לי חוכו ס Pרם לי הגמיל והוי ייה פור ,חיבי
והר,ייכ
דדמאי,
חסר של מניה,
משיי )וכ Hכ ו 1.ר " ' אבדמסקי זצ"'ל
שם
"',שה שם
..אכל משלפיו ממנו רכך של גמ"ח של זמרה ,ונךדי להררי' שהו ,",. Kמ
כוירי םא זבבל ,מו חברי חדס כאכל שאר,י
גמול
בס"'P
קסן
בפ"
וג,ל
יהא גרנב ד,ת
התוספת" (.
סהריlוי
ייסמא
ה,בי
ב(
הך"'ש
של
חבר,
)ומהר''' בן למכי זיק כ' שם ,דשKזב העבי מירר הנאה ממ'שר (.ינ ,י( בערוה'"ש שם
םי' הטעם שזוין להוייעי כרי שלא יוציאנו ל nל") ,יפי' שם את החרספאת כעגי המקבל
ית '''',נוה רלא ככ,ה"ג הגיתן, .י ' ה,רה 11
ב ..מנחת
ככורים-
,ל
התיספת.א
יכובכבתי להרגי·' יי'"ט
של'ם·א עיררתי
כשבתות יבחבים ,אשך
מותר להאכילם
יש
ביניהם
ש:ווא
'''.עמ
ובכאןך הגד" Xסי< רגב ס"ק ייח (.יכ·כ
שכלל
אינס
י,ר,ים
רזה
מר
השיב
מכספי ובע·ע ,הםא "' nבים
פירוש
הרב
אידות אורחיס ענ'"ס
ךב'ס
הרברים
שליט""
:
יבליא:ו
..הנה
כריר
מה
('·תמ רזויך ל:וורי ,שהיא עמשר עגי ,וןבקורר נתוטפתK
להוריעס
שיתכסייו
שפםק
)''''D
הפראתחים בקכיז
ז
שהרי
,M
םא ייריערם
הרבמ"ם '''סיט)
רפיה(
'< D
המי
הסוין }טוט"
של (Mדקיא ,ל מה דסליק ,ל מה דמשלפין דבר של גףנח וני' ,וז-ל הסר'"ו ז)ייל :
(",שה :
בנcל משלפין
ממנן …
רברוי להןדי ,לחברן שהן" ,·,,מ כיר שלא יחשוב בזה
.
שפך ,לו חובו שקדם לו הגמול והר"ל פווע חובו במ'יי y
רג Cלפי מה שפ" במנ nת בכורים
בן
,",מ ראםןר להן K Jיי
'כ Hל .וזה לא '",ש בנד·ד,
על התוספת Mשם ,רהטעם שצריך להוריעו נדי להניג
לחן"ל ,לייוס
כדב"ר שהכרונ.
10
www.daat.ac.il
לראח
ש Dיאוחים ואיו
Uגnםי
אתר דעת -מכללת הרצוג
פוד'! בו שבו"ם וא'! עוש'! בו שושב'נוח וא'! נוחנ'! ממנו דבר לצדקה ".
ובותנ'! אוחו לחבר ע 'ר בטובח הבאה ".וא'! מוצ'א'! אוחו מהארץ לחץו
לארץ ",שנאמר ; " mנחת בשער'ד " ובאמר ; " ואכלו בשער ,.,ושבעו " ".
אר mי ס המתכיישים
מהם לכיתס ,ובדותר כדון ייש
ייקח םא
שהרא מכספי עובי'ע.
עדיו
ו-ל דהיד בכלל מה דאיתא ברמב " ם )פ"ז מה ' מת"ע ה א ם ( דמד שארגי ריצה ליקח זרקה
לז'ין ובוחביס
פעריןנ יו
מת נ ה
לשם
ל שם
אן
ינ " פ
ל;; ראח ,
(ר 'tעחיי;? ,-ואף דלא הןכיך הסעם המובא בגך " א
מסחבר שמת M
בושה
מיתר
-
הליכאי ונשיו , .סנום ה,ייש
בהעיו.
יע"
15היינן,
אף
להעיים
סי '
בש ן "בו ) "',ןי
שהעני
לן סיבה
יכיר
העני,
בחשבן
ל יי ש כ Iת"ז ,יסעם מ '''רה כן למ כד זרק
-
רנג סעי '
שיא יהא וגנג יעת
-
-
מ " /כ
שכעה"כ
לא שכיח.
-
•18
שפסקי
זרקה
בני
עליו
והוא
הןויי
לתיתה
ח"ב
לא יפרענה ממנו""~,
-
שיאן
פוריען ממנו חרב .ובפאה " ש )ב '' ' א ן ת כ '" ה( ה ן ס י ף ..וא י ו ג ו תגין איתר לווניי ,בי"ס " ,
מתר Cפ Kn
והיא
חנס
16היי 'U
רסאה.
רפ Hנ
בזרכיהם
המתעסק כזרכי צביך
ינך '
לו דרר ו ז
שולחים
כזה ,צמדקה ,אכל מ"ע ששרלחים
17עף ספרי
כמעשר
מפרנסים
דרי
לו…
נבור ,דמן
'D
קדושה,
עני
יע"
דרק
בעה"'ב
מ"מ
בכורים'"
Jיןjתה
כך
ךגערךה"ש
התירה
שםב
שבי
בשעריר
עכ " ל.
ישבער"'.
ירל :יטעם כל אלר ,לפי שהתורה
"ואכלר כסעריך"
העניים
-
לרא
הלכה
הםא
סלים "x
בם החלק של הובע"'ע
בהקדמn
חפכ .ויה
הימב"'ם )הי
ל"" זמיירי
)שבם
n
על
יבםאה"ש הגxי
כך,
נתנה
-
כתב
סי"ח
דה " ה לשאר זרכיו,
בביא ר ר
של עני,
לאא אוךחא
התרספתM
דה Mדכתיב
רמילתא
נקס
',,בר עכ . .ל .יבן הורה לי הגיי"ש אלישיב שליס " א ,שלא
יש לתת
,ז " ל :
את
רוקא
ובעית
פירןת
וכייב '"r
ל Mבמקסנת
מת"ע
פ"ו
מש"'ב
הר . .א
המצ'''
כספי
אן
…ובה סרן כ " מ בכספי עונשר עני,
ובהפירות שכידכם
דIכיכר" למכיר
",ו
עמשי עני
לא ני· תן אל Kלאכילה,
מ,שר ,ני רק לזרכיי
-
שמיכרים
הכ יי נה
שזב לא היי כספי וב Yייע ,ובייאי נהגן כז '''פע
הררב"ז ) '" nו tסיי נו"'" ( יהבי'א
הי ' rו( שהזכיר
שליס"' K
לx
איזה
החזי"'.
שם
)מ,שררת
רמיהן .אמםנ דייקתי כרבךי הרדג"ז
פעמרם
Iכ '''. i
בזי שלא יכיאו ליזי
שלבבר
תמורתס.
עב""
כתב
לי
קררם שהעני זכה בה,ם ראם ככר זכה בפירות
ינראה זמה ש Kפסר להייח בןו ישראל עוברת
סו"…. ,…
מוזהרים
כערוה " ש
" סי ' חי ד"ה יברדכ"ז( ,זחייב ליתו המתנות עצמן
,ל
ריקא
סעף
נהונב""ס.
ובאשר לשלאה,
הגרי'''' זזןךס
ון"'ל :
אמסנ
ררקא לאכילה,
קךא ,אבל ל Mלפךר ,חרברתיר
הירnא
שיאכל
כוeי )עררה"ש
ח·' ( .
OXןר.
" ואכלר
יובךכר לבם
זדקה
בניא לי
למרנם חכס
לא מינכרי ,דמיחזי כמנחה ודורון ),,כית ישראל" שם (.
18הובב""ם כ י נ",קיית '",פס סוף ם '" ו רמת"ע
נקבעה
-
לוהם
להם
ראה ופ ' כי בnךו cרבירר"לםי ם " א רפאה .פהא -ש '·כ א ר ח כ · ו .וףא שיאן
ב ..מנחת
דכתיב
אותו
סחמת
סובה ש Yישה
בעסקו
ומךחכ
.ובעות
רלx
הפסד כארפן
כובמארי
ביזיעין
מ"עשר
עני"
עיי"ש,
כובסקבתי בתשיבה,
הוככי)(י
הובכרן
בתועוכתו
לחקל*•n
או
שם.
מס' 24
.ג('"םש
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.nיכול לקיים ,.מצות נתינה של מעשר עני לעני ",על דיי שילוהיו
טכום כטף לנעי ,ויתנה עמו" שכל משער עני שיההי לו -שיאיר אצל עצמו
בתמורה לחובו" .וקיבע םע העני מראש מחיר קצוב למשקל מטויים של
מירות מעשר עני שיהרי לו .וכל מעם שהיהי לו מעשר עני -צררי לזכותו
לעני זה ע"י אדם אחר ".
את
אחר ךכ יקחהו לעצמו וינכה לעני מחובו
הטכום שנדברו למי המשקל.
לסים.(.. -
19עסיסיס -nס הועתקי מסםר ..זםןןת האזר" )אמת ונר·ה ק .כהנM
X"Dור-וt1 .רחזחי בישיני לשנ כחרידתה ,יבכיל דכריי
20חייב נתינה שינו רק כשמפרשי מםלכ ,ר 'K
כסזיף
21סיגיא
הר רתףם
נררי הך"שונםי.
-
ומב-מ מ"ס הונל' משז 1היב ,רימ;c
-
הבא.
גסדן
מ"'ז
.,ל רמכ·ם
ונזושר חל'
מהל-
",.
.ז-.ר
כסיייגן
כשרב"'א וכריטבM-
שב' שKינר מן הרדן "ל Mתקנה ,כדי לפחןח דלת לכהן .ליי ינוני שלייי להם בעיי כתיס.
ירק Mכשלמוהו
על
,תה
להיות
וננח
ומחיים כבת
הריטבייא דכ"ז
הונעיח ,לבא
Mהיהרי בבר בעבר יבא ,תה לבבות ונשJייחיי מהליהא זי
ן"'"
מפריש יז
ל .Mי"ז
-
כ'ס ו"n "",,ו"" לנר"ז הליו ,יזל 'ל" ול"ם ),דב תקז , (KיRב '",,רביולסוריונ 'IIתK
פלונתא בענין
זרי'
זה,
ש Kיל"'
כ .oדי
בתנזון
ל,יףש
-
ל'"'ת
''''ךי
ררז
ס"
2:2וההלךאה האי נול יע" כז .וסםג םג Cלא זיכה הלמיה ייברל .ובסיבה כלוסהי.
,ליו להפויש ובע,-
-
כמייש בסונאי ניסן ל.
ייה .בי יאת
רכי לית להי
לx
להי -
-ל..
-
יחזיו לו ה,ני הלהוו את וב,ויתך.
נןני אין בי שוכום ובית }יו-ל המא~ז
חב ,ליה .כי אית להי
נשתרפר שזןחרי יי"ן בהם דכי לרפ.ו
ןסכיני ניהנר,
רכי לית
רכ"י
הונ
להי ,כנון
שזזי
שנשתרפו
r
מכור
"ילב י ת
שרותיו
-
הלרוהו Kלא ,ל עדח שיפרשי ,ליר חונלקיי
נמי
ליה
-
בחב.
ריש
לכילו
-
ליח
ללמוח
rסונרם
בהי
יללייה
רביח.
להתנות
.ת
הוב"ר
שאינו
ןוי-
:
,-,
וחר
לך .
ז-כל .
יהיכ להי
והריסב "-כתב
בלל,
ואפילר
שלוס
יוכה
םגtזסרויךת
כזוכה.
:
קרי,
רהרוב-נם
שהרי
לא
וכקוירר
רהיה
כהיבה
כה'-
:
הףו
הלי
תרו-מ
שנם
לר-י
םא
בו'ווt
זנה
לא
".'.
רשכלו tהי;ןו ל ,בnיהו, tייחיבן ללשם
בונביר
יכרי
הבאי
כשאר חרברת.
רלריה.
רק
גזפהכ
ות
שתי
הלוכוה
וסב' ח-ל
-
:
ס;Iיי ין
וכ.
לםה
די וחיים ,ישר
האיקיונתרת
הרסוtרנר,n
כויז מפריש חיהין' ובפרזח "ריונה Hן ובדר אי ש"''מ ובךזפןתיר וונזכה כהן
ל Mוחו
הכן
אי
רנלי של_ יתן Kל ICלהו
הלוי
וא
העני זסהליי.ם
-יו:נו ""1
וםl
היו יליבין
ליסלו
נסpינן כ'ר ריס' יזחל יעזו Rח ינןיוcרנ זי:דב
כיחריהו,c
רסבK -
ויוסב· .(M
ובובנו
הרווc
i
ובK.י
לזכות רי rחtי וףכ, .ינל .יםב הםt '.
בסם רכו רפ.יםםיק לד_ lק"2סן להלכה ךה 91וסו וtח סניןtו וז:דב מו:דב.
)חוז·ה
וז-ל
-
ואם אברו
בש,ת ההל,אה,
לחסרג כש,ר הזלו יבם שבי,ית ונשובסתי,
23בסרביא
ויפושי הס,ם ,זיברן
ל Mח"ייר לו הלהדן את זוביחיו .ו "Jב,רוה-ש ,ר,יס סיי קו
ןממליא מיכן ,רם taהתהנ ,הונם.
-לx
'X -כ ,את מעותיו ,כי יאת
עכ·ל(.
ביניהם
שם :
הייב
ןדא ההכן הוליו חיביים באחיריתי
-
לא
,ל Mה'"הי
ליאכ סמים ובית .לכיןנ.ר ברייז Iםא
-
חו"'ונ
-סP
יהונ-ס לוז היו רכית,
ו xין בי משים רבית .מ-ם ,בייד זכי לית להי
I
ונ.
י,ור,
12
www.daat.ac.il
זכודכ..
רהא
יףו tדלYבוטנ
המ בחי .להר םםי לווtקיים כינסי
ל,ניו
מחנוח
-
חביהנ
חכי:וב
כהי
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
I
I
כשקיב Yאת המחיר מראש ,יכיל לקביע מחיר זיל ",יבלבך שז"tיה לעגי
"תר הכסף המזימן שמקבל עכש" מאשר המעשר שצריד לצופת
באמת גm
לי משד כל ימית השנך .דאף אם פנש נשעה דהחיקה לי לעני זעל ' ' 7כז
)כדםבר 'יימ '"כ (,nילכן לא ,שן בגיהן את וני ..,)'.זינה בזיהכ )ושבאא יריסנ" .(Kו " J
ברשכ"'א
רבר
יב1Kנייי )סיף
גא
וסלM
ד".ר ו'רכם( שהסביין
הביא
ובמל ם
ראסונה
אלא במכרי כהונה
שאין
בשךה
-
טךה"נ.
והאחיוגים
Qל'"
הכי ,לאא
כעי'
יו"ר סי'
יו '
טיי
ניטן
'",,,לשת
H
וה ,iU
המע;יר
בשם
כו
היוושלמי
כתבי.
האנה
דלא
יעי'
שם
חש
לבין
מסחך
-
מזבארי
ינוני,
המל'"ם
הרמכ"ם
ככיאור הגי"א ס"ק
ם Hק כ I
הנותני
לוברי
שאר
בבית
הנותן
ראית
-
סע",
ו )Jנ""ם
ויה
ובעוימ
הירושלפי
כייו
דשאס
יייו
יעתייהו
כמן
במעשי
של
ליי
ד Hב ,עווה Nש
של
בין
בםג'
לא
עגייס
ה 1ייק
ולא
למלק
אמור
Kךקיסת K
'רעים
כהאב
סיי
שויט"'א
קי
,ג"" ..יר
פניוי
:
,בי,
שאול"'
.הזבעיו'"
(. 35
הרםכ"' Cפי"'K
בחליפיו
,ייכא
ירצה
מגזר
לבעליס,
כמ,שך עני
רב"ז
,מ י
ולריה.
טיבת
ובנ
ךע"ו
פטק
היאך
הת""'ם אף
ינוולם.
שם
N
נקנים לבעה"ב
ו;ןןי
מהל-
מפני ;ינרהא
םע"ש
הי"א
מככירה,
וז"ל
…אבל
:
והמעשרות
Kיבו
והתר יפות
יכול
והמuתת
להק Uת
להם
וuמר
הכן
-
ב"תיהנ י ל Kמבירה .נוכ"'ל .ןכ"ם הש" ,כיו"ר של'! Nם"ק ",.טק רגו " .ב כינר ניתן לזכות
של
לנוגי מ IZ7Jי נוני
שונק ,הצשןי
אוןערבךא שויט" Kב ..כרפ
וייו"
להגינו
רתיובות
לסוגות
כ'
רב'ס ז
רכה,
נוס'
על
ועמר
יחדיש ,ו-ל
כך
:
uבייר דוג;.י"'ז
…..ןכיין שלענין
פריין ובע"ס מניגן בס" של" Mסקל יי ח דכזה " ז קיל טפי ופוייו םב לע מטבע שאיגו ייצא
באותי
ופן K ,פוסר
לאקנייי מעשר ,כיין שבזמנני אין .אף
וססב בקבין טייר שרי בזה"'ן
אחד שובעוה נול רעתי שההקנאה היא עבןר הסייר שאר עם '-ריב הוא וסל העדים יםג
רנילין
תיכף להחזירן ,אלא הקנין
שגמר בלב
יהיא מראה בכך
בראה
בנויני הבריית כסיטוובתא שגהנו
שלם להקנרת רוא נראה
כמכר,
כלל
בו הטוחרים
דברים
,אף וסזה גנד
מפררשים .מאמ כבתתי רברים אלה מפני שבנולי פרדטיס יכו בקיבןצים של שווברי תירה
שקרנרים
הרבה
פנומים
ללרי ,לנובי כשאיז
רברי
טברא
הם,
-
יש
טורח
להם
גדול
איך
להקבות
להם מבירים וםב י א שארו מכיר לנוגי.
H
'ת-כן
שאפשר
להקל
עליהס
ולהקנות
בכל
המנושר
פעם את
רכירן רכל סה שכחבני
המנושר
בכל
פנום
בלי
_
סרם
טךרח '''ע זיכיי בקניז טררר ,ון"נו .והלום ראיתי בס' K…ךז ישרלו '"cלהוגי"ם טיקוינט;:י'
ז"ל שבגת נח"נ ובי -וי רסKטך לזבית ית הלרי רה,ני ובתנרתיהם .םנ בקביו טודר ,ולא
דיעתי סניו לו יכר זה" ,רהך" ,,הכנא וסלים'"א בפארמו הב"ל נ ..הסנו'"' 1
רן
ברברי
הרגשז" Kשליס"' ",רהובקר דביייר" לססךו נול …נבכייי עני· ,וסהרי לרזח סוס;:י' Qרבםי יס
וניבר ל,ני. .ש'"","', ,מי הגרשז"א היטיף יי ,זכדואי עייף מכלוהו להשכי ,ל 7ני אח
הטלין; בית האריזה יכו' ילהכניט לשם
את
היבול
יהננ,שריח
יוזכה הנוני בקניו ח Jר.
הורכ יוטני שלזיבגי לסיס . .א אמר לי .שאכן בך גהני כשעלכיס בשגים שהפרישו ''''ונפ
מלכ
היבול.
24שס ננטין ל.
פחות
בברייח : K
יפיטק נומהן כשער הזול .ובתוד"ה ופוסק
משער הזול .ךמב"ם פין
עונשר
-
אפילו פיסק הרבה
ה"ז.
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-מיתר .אד אסיר לקביע מחיר מיזל על דיי זה שהעבי
מיזיל לי החמיר
חישש שלא יתן לי המעשר אלא לאחר" ".
25חזר"א מעשרות סי-
דה,-
ח'
האזול
ובגרר
שכבתי
H
החרס' שאפי-
פחות ונשנוי
הרכה
הזול ,אמר לי מי"ך הברשז Nא שליס",א שביראי אין הכינה לבחינת סכום פעום אך ירק
משום ררחיקא ליה שעחא ,כאשר אין כל יחס כין שוןד המעשר עני לסכים הגסף שהוא
Uתן לעבי בתחילת השנה ,שהךי בכד עישה חוכא ואסלולא מכל הענין .אלא יש לשעך,
אילך למשל היה הקיבוז נותן לעני כתחילת שבת וב Yייע ס Cו התחייבןת על מעשר עני
כטך גכיה לתאריר
ובןדיי
היה
לכסף
יזכך
-
מזומן
מםחית
זה
סר Slין
בשביל
של
ככובה
לקבל
עהת
נלקח בחשביו כעת
יווד מאר
זמן הקציר
היה
או
שבך עתה
מז י מבים,
לעומת תחילת השנה.
איתר
ונרור,
פדיון שטך
,כו
הכציי.
את
תובורת
יש
ואותן
שטר
רחיק
עני
ההתחייבות,
וזקיק
ב Wסן
יכמה
אחוזיס
שובו ,תר
להתחשב
באינפלציה,
מאחר
מזומנים,
בסיף
עוך
הכסף
כי
לקחת בחסכין
השבה
הנקוב
את הסיכין שכח Mריך
לא יהיה יברל כלל בשל בצורת רכו ',וכל הגורמיס הללי מנטרפיס יחדיוי והשער הנמוך
שעבררי
בייתו
)יהנרnייש
להעריך
ש J ..ר
שההערכה
עביר
שליס'""
הוסףי
ףא
הזול"
בפחות
ארדות חירב הסכים
הקדמת
רהנרי"י
יטכיס
ובייבימז
בעל
השסר
רוייט
לפדית
לי,
שטרר
את
שבשי Jןר
יכז
רכ (.50%
הוא
-
היאנםלנהי
לי
א!בר
הנקוא
כייס
ש J …ר
בדואי
-
הגר""'ש
הזרל"
אלישיב
גיתן
שליטי ,K
לנכות
הטופי זויכה להיית כפי ועמקובל בין הסוחרים
המעית.
שליס Nא כבת
לי
יי"ל
במכבתי
"הנה
:
החזר"א
רבוי
בפשוטו,
מוסברןי
דהא דיש לחשוב שיייין עפי"מ שכהן זדחיקא ליי שעתא היי מיכך מעשורתיך בזול Jייי
הפ
שמקדים
הקיבה
לי
לכהן
או לעבי
העבי
אזבזם אחר
Iכעיתיו ,רכן
אחה וובשכחת
לא
סאותן
העבי
לה .ם(
קיבה,
במעשר
ה pוהב Pובה
לפי
Iה
ערך
עני,
ףא
מעשרותיי
דליכא חשש
ICת מעשרךתיהן
יש
לחש י ב
העני את וכעוערןתיהן שיקבלו וכארתי הקונה ,ויא בזול וכחמת
לדאם
היכN
םג
שיתן
שי Pבלו
הכהן
ICי
אם ונוכר
הכהז
או
הקובה את
החשש שיתן
אחר.
והסבר
אמנם למעשה מצדד החזו"א שם יימר בדרד אפשר דלא פלוג רכנן בזבר יבי',
דנריר ,זהא דאסרי םא '9גדי בשביי שלא יתז לאחריס הוי מטעם דיא הייי ככהן הפסיי'
בבית
כמנר Kר
הגררנןן,.
ימזא כהן זרחיקא ליי
החזו"א
ביברי
המסייע
בכית
ברברות
סם ,לבז
הכהן כוסבלי ועיא יתן
לאחרםי
משים דלא הייי
שוב ל-ה
-
ככהי
ודו"ק.
ךלענ",ן אף שהחזר"א ז"ל בתב ךק בזרד אפשך בכ"ל ,יש להכרי '9
בבהן
כיין
0עKת סובא ,אשר ימכיר ב"כ בואות nוביי הזיל ,בשבלי הקדתמ
הובעית ,לכן אף םא מוכו ארתר
הגרנות
הראשונות
אמר
ז'נ Pל
המסיי '9בבית
הנךברת
הוי
-
ךק
של
ענין
להקל.
הקו
לכתחילה.
חר,א
ובספק
יוס להקל .וענית ,הךי ב ",פני יהרשע"' שם )גטין ר " ל ז"ה מגרא( היקשה לו ג"כ ,האיד
מןתך לפםוק אפילר כפחןת מוע '9ך הזיל להתום ' יהךשב",א הא הי"'ל כהכ i
הפסיי,
-
"יז IOן
בביח הרבברת )'".כהב רתיי ,יכין ימסקיבן שם זההנן יכרל למזור בו לזולם
משים מסעיי ככה"',ב שאין כאז
,ש"""ע
רשן"ר
כפסקים
הנדפסים
טרבת
'''פע
שולוח
כלל,
הרךאת
14
www.daat.ac.il
ועםא יתייקו
החזר"א
ז"ל
-
יחרזך
וסהחימך
בי
למעשה,
הכו.ןו
ווaו
אתר דעת -מכללת הרצוג
דדי עני הראןי ליטןל צדקה
ס.
-
נחכאר במשנה
דפאה ז ס ןבשן"ע
n"D
O
ןו " ר סי' רב"ב .יעף בשן " ת nnיי ס ין"ד סי' רל IIם ,שהאורי גבדר" עני בזה " ז
ובהמשך
לשנית",
בחנ :
תשובתו
זסזחיק Kליי שעח Kטיבא ררכן
פשיס,א
…הבה
שאני
כיין
להןזיל בסביל הקרמת המעיח,
בכמה
מחשבין
•2 1
שדמ
םא בזמבנו כן המציאךת
שמתחש ניס גם באיכפלוי)( NK ,,כ זה הוי שרי…. ,
26כל
לעיל
האנונר
בזין ..המלרה
את העג""
הדא מעיקרא
-
דזיאנ.
באל למעשה,
נהנן
'*'
Jרבןא
בשעלביס בשניס עכרן '''פע ינות הרב-ב קינזססם נז"ל ויכלnיימ וני''' הרבש"ן
שלים" Kוהירגeת ו ,וכדלקובן .דר,ת '''ימ שליט'" .היא ,ראף שתקיני לני ח Iל'" נתנוה ..כyשי
-וסרק מספר קסן של ונשקים pוכייס מז nת ההפרישה
הזךל" .ם-מ כיוס
..ש' Y
ובבחינה ובציאותית ,להפריש אף בדרך זו .מכיין שםב
אי אפשר,
-
הזול· הרא סכים סביר ורילאי-
הרי איו הונשקים של שוונרי חירה ינולים לעמןך בכ.ן שהרי אליו היי כל ונוסקי המיינה
מעשו
מפוישים
)ולזעת
עבי
שליט"א
Iבי"ו
לל,יים ול Mלסמיך על טענת המם,ייה(
הדפיגה
לכ.ן
בהKתם
במזב
אבל
-
להפריש
יש
מנו'''
אף
בפןעל
היר מחיוי התוזות ,המסלם רכו'
הגיכחי
בו
-
אין
במפרישי
התחשבות
רכל כלכלת
ם,שרות
לא ייכל שים פשק והחויק מ,מד םא יצטרך היא לכדי להפריש '%כ 2O
)פ,ייר וובע"ע (,ראף במע"'ע כלבד
-
ילתחו
מו
-
היכרל
אין יכרלים לעםיד .ילכן הבהיב Kכי םו"ר שליס,K -
שהרב מאיר שלז"בונ דיייח לראשי יסיבח .קרל תררה" ,בתחילת שבת מעשר עבי ,את כמןת
היביל המשיער בסוף הסונה ,ונעשה קבין על המעשרות .כסוף
המעשר
סכים
הכילל
לרשאי
ואילו את
הישיבה
ריבו
של
עכור
הסכים
הישיבה,
-
והרבבים
החזיוי
נסלן
לום'"ש,
השנה מסר הרמ'"ש
סכום
רק
של
כתוימה
קטן
מהסכים
היסיבה
לקיבוץ,
זמייn
התלייית
כחלק סזמות החזקםת של ישוביס שימוי תורה '''אב וסייע להם לקייס
כארז )ואף ששי כדבר הערמה מריבה
-
אמר לי '"''ןמ שבתאנים הקייפיס עתה בא" י
"ין דוך אחרת( .ועל דברים לאי הרסיף
הכלל-יסובית
המוכרישיס
ערייו
תרי"Iב
לא
נשחנחה
ימנרליהם(,
הישובים ,אשו ב"'ה השתפר
מהם חיים בויוחה .יעזתו
השהנ כו"n
יייתר על
על
-
המכו"'ע
מלp
הרעת,
המסק
-
זה Rמיו
וכן
)נלומר,
הרי
סואי
זובכם הכלכלי
ל1
הו"מ שלזיגגר סליט"',א שאף שהמזיואת
שאין
כלכלח
אפסור
ליאן
להתעלם
מן
נתיבה
היכול
מתיך אונין
גבזול Rת
הענייס
רבידאי,
.(.
מתחשבת
המציאות
ערוך לעומח הסובים
מו הסכים ,רמב KJשמתיר סתי ה}וסקות
ילM
המדינה
היא ,שי,שו את שבי הרבריס יחריר
בעת
-
הקורמות,
הליאה
שהכוני הונקכל
-
שבהתםא
כאשר מפויש
המסק
מיבוליו
במשקים
הפרטית
של
ורבים
לעני בתחילת
)נונו
הישיכה(
קיבלן העגםדי סכרם המתקבל
הםשתפר
של
הכלכלי
לזמב
אל,R
רכל
כשההפרשה בעשית
'''ע
יס לחשב את הסכום המן mר לקיבוץ ע"י העני =) הנהלת היסיבה(.
תרי"מ
את
הנמכרים ,אבל
הקוביס ביאין כאן המקום להאריך בסיביא זו של מכירת סבליס ,ובריאו ה'ענין בעיה במאמר
נפרד [,הרי
על אף שאין הובפרישים
שם בלכד ,ונמנא שגוזלים תא הכוביים
•(
נותבים מעשר
-
עני בפועל
אין המונו ) =
המש(P
אלא
מסתפקים
בקריאת
יכיל לתת מ,שר כוני,
וענה מ"ית זי הן Rלר Tlחא דמליוcת -כלכר ,ויאן בה ובואת מבחיבה הלתכית )רדארבה.
לKכורה שי ניובד בין שתי העזות הללי( .יהסכרם עוני הרהיג רם'"ש סליט" kבדבר
זה.
IS
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-הרי· זו זדקה כלבד ולא
כי· אין· הרא י;20ב.ריש .וא~· םא ירזה לחקן אח גזל העניים·
חל· עליה שם מעשר עני כמםי מו"'ר הגרשז"(.H
27רראה סכרם
בספר
הרברים
"צרקה ומשפס"
פרק '.ב רמכיון שמעשר עבי
ורק לעניים
)מאח ''''רה יעקב בלויא ,ירושלים חש"(ונ
-ממרן עביים הרא )עי' לעיל סעי' ('ז
רלא להוצאות חינוך ילדים
שערת
או לתוספת
יש לתתו ךוCהמותר
לימרזים .וכך' )דבר
בכספי מנושר כספים( .כך שעמתי מהגרי"ש אלשייב שליס"•K
אמםנ הרה"ב ר' זוז בן-ציין קליין שליט"א
הגרא"ז ורנר זנ":ל
אב"ד יסודות ,מסר לי כי בסנותו שאל את
-
-
אב"ד טברי,א אם רשאי המושב להשתמש בכספי מע"נו להוצאות
!}יביך בביה"ס .המקומי
ורנר זז"ל במכבתי )ימים
. . ,ב
לעשית
בה.
סייו.
ת-שט"ו( :
יהסכים yמר.
-
…ובעביו
עבי
מנושר
וז . .ל
של
לא
-
הרב
הרמב"מ
הזכיר
המ
יהסיר
ונראה ,מפני שמי יוינו םא הנוני הרא עני באמ.ת יכIבו מעשר ראשון ,שלא נוחנים ללוי,
רגם עבי הריצה לתת
הלא איכליו
מחצה
אשתר
המנושר נוני למשק
קריאת ·שם
נשאר
הלא יש דיו השמבה הי' מציל
שם
ועושה
יבביו,
בויאי טרב
על
טבל
כרים,
מיבולי משקים
ניתן
ואף
בתינה
לא גרנו
כפינול
מהעצה
עת
הזו בניו
-
הקריתא-שם
גם
המיבא לעיל
שעריפה
ההלכה( מקריאת'שם בלב,ן
יהעיקר
הכרי) ".יבראה,
מנו"נו לעניים כלב,ן מ"'מ לאיר כל
יתכו
ציקה
ויפה,
בכל
-
נוטל מחצה ונותן מחצה .כי
םא
כהערה
של מעשר
מעיקרא דדיאג
,26
רבבותיי.
עני,
יש
ולזכות
כי בלי
לייעד
כספי
ברבר נתינת מנו"נו בפועל
להוצאות חינוך
שהוזכרה שם
)מעבר
למה שחייבתו
בהערה ,שהרי סוף-סוף
הכסף בפונול .ויל'"ע(.
השאלה,
ואורות
רשאי
הםא
הרבי"י ייייס שליט"א וז"ל
אי ברהיטיס רכיב"ז,
כהכרחי"'
הרנה
בראה
הנותן
:
היכא דאינר
המבואר בתי nת"ס
זריך
לרקדק
בזה.
לרריש
כ'"שם ,,,אם
מהמקבל
יכיל
בכלל
לא
להפריז
לרמר לן אל תקנה
_בית דירתו
ההכרחי
שם אות ',ג מעיקר חזיך .ה'י יכול
שכהמ
פנוימם
כמותרית,
ההכרח
לדיר
דירה
בסביבה
במקים היוקר.
,ליביש
לימר
של
השיבני
עזמו
לך כנ"ל.
תררה ששם
ןכ"'ב
אבל
בררך
כלל הזירות יקרית מדא כנודע ,יםב םא רצרה לדור בסביבת משפחחו וחבריר הרגילים
ללמךד נומהם ביח,ן שהמה דברים ההכרחיים לבני תירה ,דאז בודאי איננו רשא.ים לימר לו
שידור במקום
מכלל
ב;'ני.
ע"..ש ….
הזול
מיתר
ועיי-ש
שאין
ליתן
בסי
לן
זזקה
כל
הנ"ל .ימנויקר הלכה.
לו
אפילן
אלף
זוז
בבח-אחת,
ומשפט
ם"ב
ס"'ג
ובהנורות שם,
•
16
www.daat.ac.il
אפילו רק
כמבואך
חסר
דינר 'Kשיבא
בשי"ע
רגב ס"א(
)ס'י
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
יונה עמנואל
על ברכת הארי
רבים מגדולי האחרונים הכריעו שאכן גם בזמן הזה ש' מצות
ישיבת
אץר ישראל .בדורנו הכריע כך מרן בעל חזון אש' זצ"ל.
מאידך חסרה לנו ברכה על מצות ישיבת אץר ישראל .ש' לנן ברכה על
הש'יבה בסןכד" אך אין לנו ברכה על מצזה חשובה זז של ש'יבת ארץ ש'ראל
שהאי שקולה נגד כל המצות.
עמד על זה הרב חיים שרגא פייביל פרנק זצ"ל בסםר תולדות זאב על
מסכת שבת ,חלק ב עמ' סד_ וזה לשינז :
לכן היה ראוי מן דהין לברך ברכה על הש'יבה באץר ש'ראל
כשאר קיום המצות ,יהא דלא תקרב חז"ל ברכה על זה ,קריב
הדבר להאמר דבברכת המזיז שאני מברכיז ואימרים נידה לך ה'
אלקינו על שהנחלת לאבןתינו אץר חמדה טיבה ורחבה וכי' יעל
הכל ה' אלקיני אנחני מודים לך יכו' ככתוב ואכלת ושבעת
יברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך ,ברוך אתה
ה' על הארץ יעל המזין -בזה נכללה גם הברכה על הישיבה
בארץ ש'ראל ,ומן הראיי שהישובים בארץ ש'ראל יכונן באמירת
ברכה זו על קיםר מציתו שיישביו בארץ.
מי שזכה להכיר את הרב חש"פ פרנק זצ"ל אכו יידע איך הרב חש"פ
פרנק זצ"ל ברך כל יום על ש'יבת ארץ ישראל .רוב היים הוא ש'ב בביתי
הצנוע בשכונת ימיו משה מול חומות עיר הקדוש והמקשד ,מעוטר בתפיליו,
הוגה בתורת ה' ובמיוחד במצוות התלויות באץר ובהלכות בית המקשד .וכאשר
בשנת תשכ"ז זכה לראות את שיבת עם ש'ראל אל העיר העתיקה ,קוה
הרחש"פ
פרנק
זצ"ל
שאכו
הגעי
עת הפקדיה
הנכספת.
והמקדש.
עת
חדיוש
הקדוש
,
לא ידועים לי ד"'נים בדברים הנ"ל שש' לכווו בברכת הארץ שבברכת
המזוו לברכת ש'יבת ארץ ש'ראל .מאדיך מצאתי שתלמדי חכם דיוע עמד
על ענין זה יאף הגיע לאיהה מסקנה שאכן מי שזיכה לחיות בארץ ישראל
מקיים בברכת הארץ את הברכה על מצות ש'יבת הארץ .הרב מדרכי אלעיזר
וועבר זצ"ל ,רב בקהלןת שונןת בהונגריה אוחר כך בירושלםי חיבר ספר
"תמורת תודה" על מסכת תמורה ,ירושלים תרמ"ז ,כמו כן חיבר ספרים על
מסכתות אחרות יכן היה מעורב בחיםי הצבוריים של הש'וב הש'ן.
בהקדמתו לס' תמורת תודה תיאר הרב מ"א וערבר זצ"ל את תלאותיי
בחזץ לאץר ,יזה
לשונו :
17
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
ארדר
ה'
כי
אנפת
ארךד
בי,
עניתני,
בי
רברת
עררת
רצררת
אין
מספר והרפתקארת היר לארת עדו על" החדב היה מתרח על ערםי
רראשי עלי ברכי הררצח האכזר ,החנית עררר גנד לבי ראיתי
יהמית לגנד עיגי ,כפסעיה ביני וביני ,אש קני השריפה נגד
פני ,רלהב המזרים חלף סביברתי,
הרב מרדכי אלעיזר ררעבר זצ"ל המי",יר בהקדמתר רתיאר כל מה שעבר
על,ר דע שזכה להגיע לארץ הקדו ש ד .אר גם כאן לא זכה לחיים קל,ם רכלשרנר
"הוצרכתי ללמוד ולהתדגל פה אה"ק ת"ו כי חדשים לא שעררם אברתי עברי
עלי ראשי לא תכילם היריעה רהעט תעמרד מלכתרב מדהברים לא נתגר לכתרכ".
הרב רעובר המשיר בהקדמחר בדברי הרדיה על הצלתר אוף האר"
על
הקשר הנצחי שיש לעם שיראל עם ארץ ישראל ,שהרי "אף שגול,ם רמטולטל,ם
ממגי מקזשרים אגי לארה/ו ". Pוהוא כתב יז
באמת ההי צר"
הפןסקים
שהיא
לבןר
ןכצןת
II
ל:
על ישיבח אץר הקדרשה ח"ר לשיטח
עשה
ךא
מראורייתא,
•
ופי
האמור
ויצאםי
בברכת המזרן על ארץ חמדה טובה שהגחלת לאברתיגר שמקדימס"
ליציאת מצרים,
לאברתי ,U
כי החזירגר
הש"י לארץ
הקדרשה אשר
הגחיל
ילכן ארמרים אח " כ ככתרב רברכת את ה ' אלקיר על
האדץ הטרבה אשר נתן לר כי לא זז זכרתינו ויניקתינר ממנו
והשםעתה
ברm
היא
ניח
בה,
חמדיית
אכן ,יש כאן סעד לדבדי הדחש"פ פדנק זצ " ל ששי לכורן בבדכת האץר
לברכה על ישיבת אץר שידאל.
••
•
רארלי יש מקרד קדרם לבדכה על שייבת
אץר
שידאל באמצערת
בדכת
המזרן .בדמדש דבה שיר השידים ה ,ד על העסרק קמתי אני לפתרח לדרדי
רמכא שכודש דצה להעסיק את עליית היד~דים לאץר שיראל :
בההיא שעתא בזד ראמר דעכד פדת עכד דלא עבר לא עיברר.
דניאל
רסעיתן רחברדתר
עלר
בארתה
שעד.
אמדר
מרטב שנאכל
סערדת אדץ ישדאל ינובר על אדץ ישדאל.
על דברי מדשר אלה העירני בבי די מרדכי נ"י .לפי המדשר כאשר א.ןכלים
טערדה באץר שידאל ,מברכים על אדץ שידאל ,רהכררנה לבדכת המזרן.
וכנדאה שי חוירסו גרסף בדבדי המדשר הנ"ל "מרטב שנאכל סערדת אדץ
שיראל רנבדר על אדץ שידאל " .מצרת עשה מן החררה לבדר ברכת המזרן
ככתרב "ראכלת רשבעת רבדכת את ה' אלקיר על האדץ הטרבה אשד נחן לר"
)דברים ח.
"(.
כגדאה צמרת
בדכת
המזרן,
רכן
בדכה מעין
שלרש,
קשרררת
אבכילת תבאות אץר שידאל אר עידוחוי .רכן מבראר שם בפסרק "כי ה'
18
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אלקךי מבי~ אל ארץ טרבה ארץ נחלי מס" רכר' אץר חטה רשעררה רגפו
רתאנה רכר' ראכלת רשבעת רברכת את ה' אלקיך על הארץ הטרבה אשר נתו
לך'! עיקר מצות ברכת המזרו על לחם הארץ רכו עיקר ברכה מעיו שלשו על
פירות ארץ שיראל .רכו כתב הרמב"ו )שם( "וכאשר תאבל רתשבע בארץ הוטבה
תברך עליה את השם'! הרמב"ו אמנם ממשיך רמרכיח "חיוב המצוה הזאת בכל
מקום" ,שהרי "על הארץ הטובח כמו יעל הארץ הטרבה" .אך בדמה לי שהרחבת
חיוב ברכת המורן בכל מקום רבכל תכראה לא באה לשלרל שעיקר ברכת
המזרו על פיררתיה של הארץ הטרבה אשר נתו לך.
לפי זה מרבנים היטב דברי הדמרש "מרטב שנאכל סעודת אץר ישראל
רנברך על ארץ ישראל" והכררנה שלא די באכילת סעדוה בארץ שיראל ,אלא
"סעדות ארץ ישראל" ,סערדה מלחם הארץ רפיררתיה ,שהרי סערהד כזר מזכה
איתני שבבןה על ארץ שיראל.
אם כנים דברים אלה ,שי להדר אחרי תבראת אץר שיראל .כאשר זכינר
לשבת בארץ שיראל ,לחירת בה ואף להנרת מטרב הארץ ,מו הראוי לביי על
הארץ הטרבה אחרי אכילה מתברארת האץר .אין הדירר בקמה חרץ לארץ ,אלא
אדרבה יש להשתדל לאכרל "סעודת ארץ שיראל רנביי על אץר שיראל".
*.
*
אך יש להזהר מהפרזה .מעלה גדולה לפירות אץר שיראל כאשר פירות
אלה גדלו על אדמת ארץ ישראל בצורה .,צויד_ תוך שמירה על קדושת
הארץ ,שמירה על מצוות התורה .יש עדיפות לפירות האץר כאשר מגדלהי
מוסיפים קדשוה לארץ ולפירו תיה .מי לנו יותר גדול מרבינו ויאל סרקיס
שכתב ,ח"ב) ארהר חיים ,ס'י רח ד"ה וכתב ערד( בהסברו על דברי הברכה
מעיו שלוש "רנאכל פמרהי ונשבע מטובה רנברכך עליה בקדרשה ובטהרה"
שהכורבה לשמור על אזהרת התורה )במדבר לה ,לד( "רלא תטמא את הארץ
אשר אתם ישובס" בה" ,כלומר "אם תטמא את הארץ נמשכת הטומאה גם
בפירותיה הוינקים ממנה …ועתה באכלם פירות היונקים מטומאת הארץ
נסתלקה השכינה כי כשהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני שיראל
יוצאת כנגהד הקדשוה מקרב ישראל ועל כו ניחא שא Uמכניסיו בברכה זר
ונאכל מפרהי רנשנע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה
ומטהךתה
ונשבע
מטינתה".
יש איפוא דעיפות לאותו פירות הארץ שגדלו תךר שמירה על
קדושת
הארץ ועל קדושת עם שיראל .פירות ארץ ישראל אינם דושרים רק תקוו טבל
זעדלה ,אלא דושוים את גדיולם בידי עובדי אדמת ארץ
שיראל המוסיפים
קדשוה בחיהים היומיומיים .אכילת פירות נאלה מוסיפה קדושה לאוכלידם,
וכלשון הב"ח "כי באכילת פירןתיה אני ניזונים מקדישת השכיבה ומטהרתה
ונשבע
מטובתה'!
ונאכל מפריה ונשבע מטונה וננרכך עליה בקדשוה ובטהרה
.19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ס'כימי של דבר :שי מקים לכייז לכיין בבוכת
את הביכה לע שי'בח אזר שיאול ' .כמי כן שי הד"יו
שליש חקא בם'ויח אזר
בוכח המזין יכובה vמ
אחו פ'ויח אזר שיואל כאלה אשו מגדל,הם שימו'ם
r
האוץ שבבוכת המרזן
לק'ם" מצית עשה של
שיואל ,אך שי להדו
חיוה ימצייח ימיס'םם"
קדישה · לפ'וית האוץ .א'ן להב'א אפ"יא לוכיז'ם של 'היד'ם חוד'ם וק
חיצוח חלב שא'ן על" ח'ליל שבח ,אלא גם לחם ,מוית י'וקית אשו גדלי
במישב'ס
יק'ביצ'ם
דח"ם.
להצהע זי שי משמעית גם לש"יבם" הדת"ם עצמם ,בדור כלל הם משייק'ם
אח כל החיציח החקלא'ח שלהם לחניכה יאחי כר קינם" פ'ייח י'וקיח
מסיבסדם" בשיק הס'סינא' .החיצאה מזה שבמישבם" אלה כמעם א'נס איכל'ם
אח םיויח האיץ אשו הם בעצמם זועי יגדלי חיר שמ'יה על קדישח האיץ
יק'ים מציית השם,
כמיבן שהדבו'ם הנ " ל מיבא'ם כאן יק כהצעה.
דימני שבדייני כאשי
אכשד דוא בהקפהד על דקחקי מציית ,שי יש" מקים להצעה המשילשת הנ"ל :
א' לכיין בברכת האזר לצאת הברכה על שייבת אזר שייאל ; ב ' להדו לבור
ביכח המזזר יברכה אחוינה על פיייח האיץ ; ג' לדהי לאכיל ס'ריח האיץ
אשר גמדלהים הם שימר' חירה יצמיית.
ידייע שעיקר שכי המציה על השמחה דבילה בה דבכתיב תחת אשי
לא בערת את ה' א-להיך בשמחה ,אם כו צריך היישב בארץ ישיאל
להיית שמח תריד במציה התדירה באהבתי איתה יגם צייך להיית
ייא יחרז כדכתב ישב"י כל פקייא דלאי איחי בדחימי ייחילי לאי
פקייא היא.
סמר ,ם'ח" יר '2אח שיראל
:zo
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דדו
•
הנשקה
"מה נשתנה"
.
.' .. .".
I
-
בהזרזה
לוכ כנדמין זבא כבריקם
שניני בפסחיס '''פ)
,
שליטת הרמב"ם
וכיגש
מ"ד( :
"!
,",נ
בהביעי
לשיבה
"מזגי לי כיס שבי יכאז' הבז שיאל ,,,בא
יאס איז דעת בבן אביי מלמדי מה בשתבה הלילה הזה מכל הלליית ,שבכל
הל,לית" יכי! יבגמרא )קםי ע"ב( גרסיבז " :למה עיקרין את השלרחן ז אמרי
דבי " יבאי :
חזא
דכי שיכירר תיניקית ושיאל .,אביי~ היה חיוב מקהי דיבה ,
דקא מדלי תכא
מעקרי תכא מיקמן !
מקש ;. i
אמר
אמר ל,ה רבה :
להי :
עדייז
קא
לא
אכל,בז,
אתי
קא
פטרתז מלימר מה בשתבה'!
במצא שקירא ההגהד בפטר מאמירח "מה בשחבה" -כל שהיתה דעת
כבז לשאיל כעצמי .יעקרי של דכר ככר שביי במשבה שם …" :יכאז הבז
שארל ,יאס איז עדח בבז אכ" מלמרי מה בשחבה ",הא אם שי דעח בבז
לשאיל אין אביי מלדמי מה בשחבר .הראשיביס בחלקי מה הז שאליח הבן
הפיטחת את האב מאמירת "מה בשחבה" .על הבמייק לעקירח השילחן כחבי
כליiכרבעלי החיספיח )שס ,ד"ה כרי( " .:כיד שיכיר התיביק ישיאל
ימחיך
כך
יבא
לשיאל
בשאר דבריס ,אבל
במה ששאל
שהילחן לא יפטר ממה בשתנד .יההאי דאביי
-
למה
א Uעיקרין
לא פ" הגiכ' אלא תחלת
שאלתי'! אך חירץו זה קצת קשה :ראשיח ,לא iכיבן כציד יביא החבייק
מתיך עקירת השילחן לשאיל על שאר דבריס ,שהרי הללי דעיןי לא בעשי
ילא ראה איתס כלל '.יעי,ד ד mק גחל היא ליiכר שאביי היסיף לשאלתי את
שאר ארבע הקיש"ח ,אף שאין לרכ כל רמז גבמרא .עוי,ד מםשט דברי
הגמרא בראה שכל עצמי של הסיפיר לא בא אלא ללמדבי שאפליי שאלה
קלה זי ששאל אביי ,ד~איל ישאלה מעצמי ,הרי היא םיטרת את מסדר הסדר
מ " מה
נשתנה".
יאמבם ,שאר ראשיבםי הכרעיי שכל ששאל הבן ,אף שאלה קלה שכאלת
אביי ,פטיר הקירא מ"מה נשתבה'! כולשיז בעל "שבל ,הלקט" "ס) רחי ,צג
1וסי הבורכםי :
שיםח הרמב"'ם
נ
..וכן
-
הבן שויילא ; רה(1
לונאכח לשהונ קרוררקי סיפםיר םס .לעגנינו
אין לכד וכסוכעות ,שנירכחר היתה ..וכאן הבן lC"',ליס Iכב Kוכך בם " "
וכהלי
חוכץ
רמזה .ב'"ה
וינU t
ענין
ל~דיועו.
שי
אף שיאםנ
וכסבתו שסיפ,ר זה הו Kנ"7נ '7ליזיתו
Uרסםי תיבת ..ננcין
שי
בי:יי ,שלוב
לוםר )י"ח Kו"מ פרדזמן ,הדרים ,ב )תשיז ( .עוכ'
מהבב
נ
'קייח
-
הסולחז
ולכך
(46
,
N
נבית
אלא .וכאן הבז
רבה 'K Jן
שביוכי אביי עדיין
שיאל",
ניךו יוtפו.
לא בחפסס
סלו<.
ןהס 1'Iה להלו בפpו ..הקיסו סכי-ית הבו".
•21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ע " א( .. :יבכל לשין יבכל ענין ששיאל יאימר מה יד .נפטרין מלימר מה
נשחנה' :רראייחי ממעשה דאביי .יכז כחבי שאר
יאף מעשה רב
ראשינים '.
בדייגי .כעיז המעשה שבנמרא " :הועדי מהר " י סג"ל על חמרי מהר"ר משה
כ " ץ ,פעם אחח שאלחר
אבא ,למה הגכהח
בחר :
הוחחלי ..עבדים
הקערה 1
הייבי" רלא אמר מה בשתנה" )ספר מהרי IIל ,סדר ההגהד(.
ה " ריש כשיטת הרסכ"zב
בםרק
רמצה הל '
ח מהל' חמץ
הרמב " ם :
ב כחב
."..ראחר
עיקרין
כד
השרלחן מלפני קירא ההגהד לבדר רמרזגין הכרס השגי כואן הבז שראל .רארמר
מה גשתנה הלילה הזה מכל הלילרח ,שבכל הלילרת" רכר'.
הקררא :
נמצא ,לכאררה ,שלשיטח הרמב"ם גם הבן רגם הקררא שאולים ,שלא כםי
הערלה מן השמגה מוסרגיח הגמרא .רכבר חמה החת"ם סיפר בהגהיחיי לשרלחן
עריך )אי"ח ,חעג ז( .. :לשרן הרמב"ם .משמע שהקררא ההגדה אימר מה
גשחגה ,רבגמרא משמע אם הבז שראל לא יאמד הקירא אלא עבדים הייגר" ז !
רלא חירץ ב.
רעיד חיזכה .שבפקר ז מהל' חץמ רמצה הל' ג כחב הרמב"ם :
..רצרדי
מה
נשתנה
שינוי בלילה
לעשות
כדי
תזה
שיראר
ושיאלו
הכניס
הלילה הזה מכל הלילרת ".הרי ששאלת הבן הגזכרח
כלשוו
4
ה""
זמוי
Iסבשיבה'"ל
חל '
נם בחגאי רבתי,
פטרתו Iפ'י ריבב-ו לפסחים שם ,זנהרי
פטח
ס "'I
יוכרטקי.
מז
ייאמרי
בפרק
וכן
'l
תלפיות
ח היא שאלת
מוכח
אייך
כוסב"'מ
,ךב
חשטו.
I 601
מרר ללי פסח יפי> ההגדה ל mcר במדולי פררבנס ,ונהי ' רח ''' ' ס ' Sךן~ ,הררים .לך..
Jרב J 23
רבני
Iס";ייה ן
ופטקיי.
יו,שלם
ריקח ,חל' פסח סי'
סדר
תשטן
ללי פסח
עJב'
עמרם
לר
קנא
פסחים ,דפיס
ופג ;
לאיהי
עי'"ש
;
שנה"ל
סם
מלךגרריש,
אגוררהם,
ילואב קלה ע"K
השלם ,סדר פסח 'יס
פירושי
סדר
טרר כ.
פב אוח
ותגיא
רבתי שם
רבנו
הגיה
יראה
ט'י
אליהך
מלוגרריש
ופירושה.
רא ל
H
יד ,ירישלם
מ Mבשם
ןא
ראה
לשון
פרומקיו,
מגו
האלף
הרא"ש
על
טוף
כיו
רב
תערב,
'''ר בלים ,שי"ת כדת שעירם סיי רבכ .יי"'מ איש שירס .אוניר עיו על סרר
5
וסס,
והדגה
לש DDח .משנה י י'"ה ולםי יעחן .רזן לימר בשייוכ רכרי הרבם"ם יא י או קחנד :
םא שי לו כי
-הרי הכן שואל ,וםא אין מי שישלא
-אימר הקרר.א ייאן הדברים
מתזןחבים כלל כלשון הרמכ"ם ,אין צריך לוונר .סדכרי ר""מ שטרנביך .מוערים וזוננים
השלם .ח"נ סיי רני .ס ..הקור"א היא היא הבן ,אינס במסמעות לשון הרמב"'ם כלל,
' רבנו מנרח בפיריסו על אתר רוצה יימר
-של Kמכח קישאו זו
מההלכה את מםקנת המעשה ר Kביי .וזאת מכח מה ששגיגן
מזרה עלי Uלספר" רכן ',והרברים תמרהים :
-שהרמב'" Cדחת
""ואפילו כילנו
ראשית ,לא מרכן כלל
-
חכמיס
וכוי
המ סחירה יש כין
וסתי ההלכו.ת יעיד ,הרי קיערן לש דבר היא משנה עיוהכ.. .וםא יאן רעת נכו אגיי
למדמי"' ,לומר שםנ cיש יעת בבו איז בנcיי מלדמו ,וכידו mהא הרונכ"'ם ,ואמםנ פ,סה
דאג"" מונא להלכה נרי"ף ובשאר רשאונים,
..
22
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
..מה בשתבה" ,ימה עטם חיזר הקירא שויאל את שכבר שאל הבן ז יהלא
אפ'לי לש'טת התיס' בפטר הקירא מאמ'רת "מה נשתבה" כל ששאל הבן
שאלה זי ,ידיקא כששאל שאלה בעלמא ,בשאלת עק'רת השילחן)' ,א הקזרא
במטר ככר לש'טתס "
יבראה שקש"ס אןל הס שברמי לש'בי" הביסחאית שבדב ,…הרמב"ס
כפרק .nכשני כתכ' ''ז" הג'יסא ה'א " :יכאו הבו שיאל יאיסר לקירא מה
נשחבה" וכר .דוסה שא)' כאן ג'רסא סקור'ח .שהר' ושון זו" "ואומר לקירא",
חדיקה יס'!'תרחי ,אלא המעחיקם" ,סתיר הקשים" ילעלי .ש' Uאת הלשין
"יאיסו הקיוא" ,ממבה אצ'!' שהן הבו יהו הקירא שיאל,ם .יהגי'" .. :אוימר
לקירא" ,כאיפן שרק הכן שיאל ,יכן ש' לימר בחיס לג'וסת כתב די ביסף • :
"יכאן הבז שארל ואומר מה בשתנה" וכי' ,ארלן היתה זי הגירסא המקוררת,
א'ן להעלות על הרעח כל טעם להיספת ח'בח "הקורא" בדי' מש'הו ,באיפן
שה'א גירסח כל שאר כתב' היד יהרםיסtכ'שת'!'צוך הגירסא שלםב'בו
הש'נם" ; אלא סביו להנ'ח להיפר ,שמחור הקש"ם שנתבארו השמ'ט אחד
המעתיקים את התיבה "הקררא" ,ונמצא שהבן היא השואל ואומר מה נשתנה.
הקייש כשאלית הכי
בגמךא שהיבאה לעלי מתבאר ,כ' מבמת סדייר ענ'ב' הסדך ה'א שהבן
שיאל עמזסי ,באיפן ספיבסב' ,על הש' Uים" '!'ב'עש ךרארח ; יכך ספק הרמב"ם
בפרק ז ,כמיכא לע'ל .רכאן מחעיוו קרשי חמרו ,שכבר העירי ,!,לע אחרינים •• :
6הךףנמ בשר שליס"',x
ע:ינ'
ו Kילך(.
רב
הגרה
רוצה
שלמה,
לישיב
תוספות למהיירה
אות ב
שניה
שיטת הרמב"ם באמרו שלשיטתן
)ירושלם
כשיסת
-
תשKכ
התום '
_
אף כשהבן שולא שאלה בעלמ,א נשלאת עקירת השולחן ,זרין האב לומר ..מה נסחנה"",
וראה בם ר' נןלדשובדיט ,סרר הגרה
לייחס
לרזנב"'ם
הרמכ"'ם אין
יבזה
1
אף
9
בזה תר,לת,
זגוריס
התיםי
סל
טי>
היי
לשיםת
התר'ס,
שכבר
נתבאר
סהרי סלאת הכו היא שלאת "מה
שנפסר
ברפ,
דוחקה,
כזגכןאר
בשתבה"'
כםרנ1
-
…ליקוס
לפי
ז,
ה Kב.
''''תב תימבי כספריה הל Kימית שביררשלם ,80 2026 ,רכת'"' ןן.יזגגי של ר-י ליי I
הנוםח UCת
ן
את
שיטת
לב אית ר.
נוסף ל:וך
שדוחק
של פסח ,ורושלם
ך"'ך רובינשטיין ,ברכת רפאל ,יישולם ,תשמ,א
הזניערם
וtc.-n
תשח' '9 ,וב .,' 30ה • 1
שנו"'
נוס nרנcח"'
מהרררת
שכרבוכ"ם
שי
בייגי
םרבקל.
והסTוה רונ"מ בש,ר רב..רה לסובה שוב.
'''תכ
10יו
מסה
קדמם
בחב
תיפני כמפירה
זכי,ת
הושבr-
קול
הלאוסית,
היףנו,
בפייישן
ביישרב קרשיא
.. 0 40(6
למש;ג
יהגדד..
זו ,שהקסנים
')..ליקוס
שם_; ,.,
..יבין
בחיר
אינם
שנן"י
יי~
uםחואת"'
חסרה
שזגיעה"',
שואלים
אל Kעל
mישי
"ייש.
עקירת
ניסף לכך שולאיס הגדויים בהזרמנית זו כנזסח ..מה נשחנה….
ומז הגמרא עויה
שאין
הגזוייס
שולאםי
כי
שם(.
-
'"'imןn
יסוב.
כקרל
הוזג"ז
שם
יביו·ב,
אד
הסולחן
ית'זנה,
שמז
יבכר
ה;כשגה
ששלאו הקטניס.
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כ " iו יחרעוו הבו שלאול אח אובע הקושיות מעצמו .והוי מקוס שאלח
הבו .לאחו מ Iיגח כוס שני .הוא קדום שואו עיניו אח כל השניויים שעלהים
הקושיוח ז
מוסבוח
ואכו .בעקבוח דבוי ואשונםי ".כחב ו' ייאל חסדי )"חדושי מהוי"ח"
למשנה שם( .שאמנם איו הבו שאול אלא על מה שואו עיניו .כעקיוח השולחו
ומ Iיגח כוס שני; ואילו נוסח "מה נשחנה" השנוי במשנה איו אומוו אלא
האב .כל שלא היחה ביבה בבו לשאול אח שאלוחיו מעצמו .ואחויו כחבו כו
חכמםי Uסםםי ".בום פחוזו זה אינו עולה לשיטח הומב " ם .שהוי מחד
גיסא הבאי )בפוק (1אח שאלח הבן בנוםח ..מה נשחנה'" ומאןדי כחב )ברפק
ח( שהקווא אומו ..מה נשחנה" -אפילו שאל הבו.
שגוסח השאלות יסודו בתקופת הביח .כאשו
'ו מאיו איש שלום סבוו ".
11כר נוילה מפיךוסי רוס''' וךשב"ם למשגה שם )קסן א'" , ( ,ימן הךאשונים שהובאו יעיי
הז י
בום,
.4
נוטף לרמב-מ
ז הארובר ששאלת
כפוק
מבתרא םב בטדרר רס"ג ,ייוסלם
היא ..זבה
הבו
נסחנה"
תש Kעוב י י'לז י .,לי פחסםי לרי"ב
ינוי,
בן
גיא,ת ובהדי ר-יי'
כפבךגר ,ש Jךי סובחה ב'"" D Iירס חרבכ ,מ י י'א Iמןב"ב עשיו וtCב 1אור זרי' .חל ' ספחםי
כמ'י
מפליי!ס
,ייש
רeיקי
לפדום
ס
הריחות,
טיר
"' K
ערנרויי קם " K,טור I Kךבג'"cהn ,ב'" עונ' I 163
פ'י
פו I
לרשב Hז,
ההבדה
…יבין
בחוך
פטחםי,
"',נה הלי פסח''' ,נ תסנ Kע'מ
'0
שוכרעה",
ךאכ"ן,
;K
וב'ם
הוני
טייר
יעיי
ם'י
'''שר
אדטיר
שמד I
הויחך לרש''' אוח לח Iטזר ללי פסח לרי שמנויה תימןו '''',שר טוף יק"ם לםסחים
פחזרך
נדרנברג
ייסיר,
עדב
חופג
I
•284
נש.ונת…
IZרז tnר"'וtם פרידובו.. ,ובי ובאר מה
הרררם .כ, ,מי I 46נ"'ה טור"יסגי .הלשיו
רהספך ,ג' ,מ 2.86 ,ריאלר Jד י דלuשדימםי להלן הו ' • 13
שלוס,
13ר"ם Mשי
'ין
ןב Mיר
סרר
על
של
יהדגה
משבה
פסח,
ד"ה
ד
יאחריי
ובזוג,
•
די uלדשדימם ,סדר הנדה של פסח ,ירושלם וח" , Mחשח ,עמ' ) 29וראה ינ eהליכוי ,חקוי
זמנים
יוושלם
כ,
חשמM
עמ'
נא(.
תשכם
עוכ'
, 11
ותיירוחיה ,יוושלם
מה נשבתה
הMניגלם
כ,
•
,מי
רס"ג
הבז
, …,
איני
ראף חארהי,
; 259
אנמר
לאא
היה
היא
שהנן
העי
הראשוו
)עמ' 30
כהנז4 -
שם למחזור
טעית ,שהיר מביאר שם
יסוד .שהרי ל zc:נ Kמך
בעמיד הקירס לזה
יאיו
ריטרי.
המארחר
בו כנראה
מאוחרח,
האב
~(1
מה
מדעה
והמנהג
מזובו
כפי
לא
זו,
שהאב
בתשיבת
נזכר
של
שמנהג
כפי
אמיות
כתקופת
שנהג
אגין
)נב ' I
שכסר
שהיר
בכר
בטדור
גולדשמדים
ענמו
בספרו
כספרי
המ Mוחר.
זיינר
מת'Zבה',D
שהביאו
הוא
והחייט
המ pירי,
יעיר .והדביים
שסבור
גולזשדימט,
כלבר .יכאמור
נשתנה,
להבין
כמי
להיפר ;
שם
'''ע
עפ י
האימר
(, 1
חזר
טעית
אמןרתי
אוה-ב לפסחים
בספרו
של
הגרה
פסח
הזבר
האומר
מה
נשתנה,
אינו
אלא
זיונר כהנזי 3להלכית גרולות כבעל אותה ינזה ,חסר
כז כלל
יעיקך ; אף
שזיין) .ראה לעלי ,-ה
(11
וייני
שם ו'""ל ג' Kת
פחרה,
שהרי
מפורש
שהבן אימר מה
נשתהנ.
חראי
סיאר Kשבקמום השני בחנתי למקרה שהבו ל Mשלא Iיכו מזור נדי Uשם לסי הםררם,
שהרי ותר דכי ייכיר וטונך
ה Kורה
n
-א
סיי
שם בהוסמך שהכן אורמ
•1
24
www.daat.ac.il
מה
נשהבת,
ינו"כ בנייל,
,ואה סי
אתר דעת -מכללת הרצוג
המנהג ההי -לרתח שיניח" -לאכלו חחליה אח ס mח הפסח ,ירק אחר
ךכ לזמר את ההגדה ; לפי זה הבן שזאל על מה שככר ראה .אלא שגם פחרון
זה איגי מועיל לשיטח הרמב"ם ,המסדר את סדר הפסח כפי שהוא נחזג
בחקופח הביח ,זאף על פי כן מקדים אח ההגהר לאכילה ".נמצאח שיטח
הרמב"ם
צריכה
משבל
עדיו
פנלם,
הנוסח
חשןזר
פתרון
זצהעת
נראה שפתרון פשזט יימצא לבעויחינז ,על·דיי הצעת
בדברי
נזסח חשד
הרמב"ם ,ונסת שגיחן לשחזרז על·פי דברי הרמב"ם עצמז בכגזן דא.
-על·ידי
' lועד ,דרכו של הרמב"ם להוסיף תוספית ותיקונםי לדברוי
רשיום בגלוינזת ספרז ,חופעה זו גלזיה לעינינו באוחם קטעםי מ"משנה חורה"
שגשתמרז בדייגז בכחב
דין של
ובבר העמדינו
הרמב"ם '. 6
הרמב"ם
עצמז
על שיבשרים בספרז הנוביעם מתיפעה זו .אחח מן השאלוח ששאלז חכמי
לזנלי את הרמב"ם היחה על הכתזב בספרז )הל' נזקי ממון מ"ד ה"ד( :
"המזסר כהמחז לשזמר חינם אן לנזשא שכר או .לשואל ,גננסו חחח הבעלים
זאם הזיקה חייב השומר .במה דכרים אמורים ,בומן שלא שמרוה כלל ,אבל
אם שמרהז שמירה מעילה כראוי זיצאח והזיקה -השומרים פטורםי והבעלים
חייבם" ,אפיל ,הזכיתה את האדם .שמדהו שמירה פחיחה -אם שומר חינס
היא מסיר" .זהקשז חכמי לזניל )שז"ח הרמב"ם ,ירישלם תךש ,עמ' : (713
"ואנו נסתתמו מעינינז מעינית החמכה דלעח מה זה ערל מה זה הבעלםי
חייגים
בהם,
ששמירת
השומרים
מעילה
שמררה
היתה" ן ! mשינ
הרזכב"ס
)שם( " :גם זו טעזת ! ואין על המעתיקםי חלינה ,שהספר הראשין יצאי דברים
בגלוינים שלא כמקזמם …היוהי נזסח ההלכה כך :זציאה זהזיקה השומרים
מטורים ; שמריה שמלרה פחותה -אם שימר חינס היא השומר מםיר הונעלים
חייביס אםיל ,המרחה את האדם , .,.לפי שבכתב 'והבעלים חייבםי' שלא במקומן
נתקשז הדברםי כואו.י ונסתתמו מעינית החכמה לא מכם ,אלא הקולמוסד~א שסתמן ,והקילמוס יגלה עמקן" .הוהז אומר :הואיל והרמב"ם הוסיף
, 14אה מרזבי סיף oם ,D'nךפום זילנא לג Vכ"" I
15רו;tן פרק זז מהל'
nמy
רזוב;ז,
יבבר
וי השיט.ד המקולבת אף ניו
כר !"'וי הופונן_ ראה
'עמן ' 'gל
החוקירם.
יברי ,בתרגים
לעברית ב"ה1כ Yין" ,ניסן תסלב ' Yכ , 1 1אר ראה שם בעוב' 9ה Yרח העירר ה1כםלי ספק
םא יש היבחןת שבתקיעת הכרת :ערכי את הדסר חארי אכילח קרבן פסח.
הןזע ע"'י פ' קנםר במאמרן
ל mtר
ובזיגח
הבוס הסגי לא
שב ..ישןרין" )חלמנןס ( ,
ש'וא
הכן לאא
..פה
ד
) ( 1911
נשתנה
עוב' 160
הלילה הזה
ישאר Kרבע הקישרית שאל הבו כל אחת בהגעי ה Yניז ,לין היא מוסבת,
שכת ימיעדי שירלא ,כ ,ת"א תשכם ע'1ב
.353/4
-
פחררן ניסף
יאילר.
מכל
לדעחן,
הלילןת",
יראה ח' לשם,
םשיםא סאין הדברים עוליס לשיםת
הרמבאס ,שכלל כל הקוסיית בחיא מחתא לאחר ובזיבת כיס שני.
16
יר jtX
הזו'
סקיםי
זב ..פשנה
שולזינרג.
נןו
חירה"
נכחב
דין
לש
הרפכ'"ם,
מהף
פ'
לן Jקי,
סיף
הרםב"ס
יןרק ןן.שז.
25
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בגל,ו! ת'קוב'ס שוב'ס ,א'רע לעתם" שהמעת'קם" הכב'סו את הכתוב בגלוי!
לגוף הספר -שלא במקוס הבכו! ,שכ! לא תמד" בתברר להס בכובה ה'כ!
'ש לשבץ בגוף השורה את התוספת שבגלוי! ".
בראה שאף מבקרה שלפב'בי זהו המפתח לפתרו! .הבוסח הבכוז בדבר'
הרמב"ס בפרק ח בראה שכך היא " :ימיזג'! הכיס השב' יכא! הב! שיאל :מה
בשתבה הל'לה הזה מכל הל,לית .יאימר הקירא :שבכל הל,לית !'א מטב'ל,ז"
וכף .לשיטת הרמב"ס שי להפריד בין שאלת הפתיתה "מה בשתנה הלילה
הזה מכל הל,לית" ,לב'! גיף ארבע הקיש'ית .השאלה הראשיבה לבדה ה'א
ששיאלה הב! -לאיר הש'בי"ס שראי ע'ב'ו ,יכמביאר בפרק 'ז " :כד' ש'שאלי
הבבם" ו'אמרי מה בשתבה הל,לה הזה מכל מל'לות" .ברס ,קירא ההגהד ,לאחר
שבתעיררה התעב'בית הב! ,מערט כהמשך לשאלתי ארבעה ש'בי'ס הטעיב'ס
-מתחיל בתשובת "עדבים תיינר"
הסבר ,ימתיר כר
• 18
מעתה מת'שיבית כל התמ'ד~ת :היא'ל יהב! לא שאל אלא "מה בשתבה
הל,לה הזה מכל הל,לית" ,לא בפטר הקירא מאמ'רת שאר השאלות ,יא'! כל
ב'גדר !'ב מעשה דאב" לדבר' הרמב"ס ,שהר' אף שס לא בעטר רבה בשאלת
אב" אלא מאמ'רת "מה בשתבה …מכל הל,לית" ,אבל שאר הקיש'ית ידא'
ה'ה לי לרבה לאמר! ".במצאת ש'טת הרמב"ס ממיצעת !'ב ש'טת התוס'
לש'טת שאר ראשוב'ס :כל שאלה ששןאל הבז פוטרת את האב ,ילאו דוקא
ארבע הקוש'ו ,nומעשה דאב" מתפרש כעשןטו ; מא'ד,ן פטןרן של האב א'בו
אלא משמפט הפתח'ה הבא לעורר את התמ'הה ,שהר' זי כבר בתעוררה '''ע
הבז ; אבל גוף ארבע nהש'גו"ס עד"ז צר'ך הקורא לפרט .לם' זה א'ז כל
חזרה וכם'לות בשאלת הקורא לאחר שאלת הב! ; אף ה nמ'הה כ'צד שיאל
הבז ספובטב' nעל דבר'ס שלא ראה -מ' nשיב nמאל;,וי שאף לש'טת
17וראה הנורת מו"ר הרב"ז בבייקט שליס"א" ,חררה שבעל-פהיי .קיבץ טן ,ירושלם תשל,ן
עמ'
הע'
קלה
•• 1
הלילות" לביז נוף ארבע הקושיית,
18על האפשרות להפריי ביו "מה בשתנה …מכל
כי בכייון ההפוך .כבר עמד רוס"ח קיק ,עיונים ומחקריס ,א y ,מ' 149
חאג מקיים
לבנן בשאלה "מה נשתנה
מצית "את פתח לן" בפניתו
הלילות" ,יהבן עובה ,לאחר שפתח לי אביי" ,שבכל הלילית
לנויל העי .6
כךי שאי
19בפסחים קםז ע"K
לחירות
ויהיב
ולסבוחי .אמר
הקוסיות,
"אמר ליה רב נחמו
ליה
כספא
ליה :
פטרתן מלומר מה
נמצא כאילו פטורו
סלא
אפשר להסבר
מסיפך :
זה
סל
כהצעתנו
להיאמר
ודהבא
מאי
הקררא ממה
בשיטת
בעי
עבדיה :
למי'מר
בסתנה ,פתח
הךמב"ם.
N
הלילה
לרעתר.
הזה
מכל
וראה הנדה שלמה.
בדע·ח הרמב"ם,
לדךו
נשתנה כסהבן
וכו:
ואילד.
אף
ליה ?
אמר
ואמר
עבדים
שואל
ברם ,כבך
נוביא ומפרק ליה
מעצמר
הרכח
ליה :
בעי
מריה
לאוזויי
היינו" .לגירסא זו
כולל
בריאות
חא
ארבע
גם
מכרעיות,
שאין
לגררס תיברת אלו" ,א"ל פטרתן מלימר מה נשתנה" ,שאינן עניו לכאן והעוברר בטעית
מן
העמיד
הקיזס,
ואף
הראסרנים
פךק ו ,יךושלם ת-שבא עמ' 33
לא
גרסין ;
ואילך.
26
www.daat.ac.il
עי'
יק"ס
שם
והגדה
שלמה,
מביא,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרמב " ס
אr
הבן שואל אלא "מה נשתנה הלליה הזה מכל הל,לות" ,ושאר
כל הש'נו"ס א'נס נאמרם" אלא ע '' ' קורא ההגדה.
אלא שנסוח
כד
זה ,
ע " י הומג 'ו ם
נראה ,בכתב
כשבי שלכיס .בתחילה
כחב הרמב"ס " :וכאן הבן שואל מה נשתנה הל'לה הזה מכל הל'לות ,שבכל
הלילות" יכו '.בשלב זה הךל הרמב"ס בעקבות השיטה שהבז הוא השואל
אח כל ארבע הקשר"ח ,ש'טה המצו'ה כבר לפנ' הרמב " ס בסדור רב סע'יה
גאון )'רשרל'ס חשא ,עמ' קלז ( .אך לאחר מכן ת'קן הרמב"ס ןהוס'ף אח
הח'בות "ואומר הקורא " בגל"ן סםרו ; ת ' קון זה בא כנראה מ ח ו ך הקו ש ' על
ספונטנ'וח הש אלות ,וכוונתו שהקורא הוא האומר את ארבע הקוש'וח ,לאחר
שהגן ש אל "מה נשתנה …מכל הל'לוח " .גרס ,המעת'ק ' ם שמצאו ת'בות אלו
גגל"ן הספר ,לא הג'נו שש' לשגצן ג'ן " מכל הל'לות " לג'ן " שגכל הל,לות ",
שכן לא הכ'רו ש'טה מחושרת זו ,המחלקת את "מה נשחנה" לשב'ם .לם'כך
ש'בצו ת'גות אלו לפב' תחלת "מה נשתנה" וכך נמצא שגם הגן וגם הקורא
שואל'ס.
•
יאפ ש ר {,שהנסוח שהצעני
)שס ,קזס ע " א( :
עמד כנך
לפבי ר " מ המאירי,
שכז זי
ל ש ינן
" וכאן ,ר " ל במז'גת כDו זה ,הבן ש ואל את אב" אס הוא
חכם ,שהר' בזה עוקר'ן את ה ש ו ל חן ,ואם א'ן דעת בבן להרג ' ש בענ'ן ולשאול
אב'ו מלמדו .ואעפ '' ' שתהלת השאלה בעק'רת השולחן ,הוא מןס'ף בשאלות
לאמר לו שככל הל'לות אגו אוכל,ן חמץ" וכו! ו'תכן שכווגת המא'ר' כהצעתגו,
האב ,הגושאשאע " ס שתחלת שאלת הבן בעק'רת השולחן ,הר " הוא"
האחרון שבזכר שם " – ,מוס'ף בשאלות לאמר לו" -לבן .אפשר שאף לפנ'
רגבו מבוח כך הה' הבוסח ,ש כן בם'רושו לרמב " ס על אתר באמר " :וכאן הבן
שואל מה נשתנה -כ ל ומר כאן כ ש רואה ש מוזג ' ן כוס ש ב ' וע'י'ן לא התח לי ו
לאכול .אם חכם הוא שואל לאב'ן מה ב ש הנה'! הר' ש לא גרס דבבר' הרמב " ם
התיבות
את
הקורא "
" ואומר
קדום
התיבות
" מה
בשתנה " ,
וסביר
א'פוא שנרסן קיים "שבכל הל,לות " ,שאם לא כז חסר בדבר' הרמב " ס
כל צ'ון למעבר מדבר' הבן בשאלות'ו דלבר' הקורא שבהמשך ההגדה .גס
מפ'רושו ,
ששאלת
הבן
מתעוררת
ספונטב'ת
מכח
מז'גת
הכוס ,
נראה
שלא
' גרס את שאר השאלות כשאלות הבן ,שאם כן ה'ה לו לפרש כ'צד ה לל ו
מתעוררות אצל הנן ,אף ש ענ'נ ' ה lלא ה ' ו ל מראה ".נ'ע
אם
חדשה
נביס
בסדר
הדבריס,
אמירת
הרי
"מה
שנוסף
לי שי וב
דברי
הרמב " ם,
זניני
שליטה
נשתנה " .
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
יוסף
••
,
<
,
עופך
פסח ןחגיגה נמקןם אשו ינחו
עניני
קרבן
מתאורםי
הפסח
שבני
בתורה
מקורמת
עקיריםי :
בצייאת
מצרים )שמות פרק יב( ,ובנאום המצוות של משה )דברםי פרק טז(.
אנו מוצאםי הבדלים בין שתי הפרשיות ,ואלו הן שלש הבעיות
העיקרוית :
א .ספר דברים מדגשי את החובה להביא את הפסח למקום אשר יבחר ה'
ואילו בספר שמות אין הדבר מחכר .יתר על כן :ספר דברים מדגשי שהקרבן
נעשה מחוץ לביתו של האדם ובסוים הקרבן אנמר " :ופנית בבקר הולכת
לאהלוי" )פסוק (,ז ואילו ספר שמות מצוה " :בבית אחד איכל ,לא תוציא מן
הבית מן הבשר הצוה''' ומשמע' שכל אחד אוכל פסח חרות בביתו ,כפסח
מצרםי שנאמר
ב.
בו :
"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו דע בקר".
הקרבן בספר שמות
הוא :
"שה
תמים…
מן הכבשיס ומן העוים תקחו",
ואליו בספר דברים " :וזבחת פסח לה' אלקךי צאן ובקר".
ג.
ספר שמות אוסר בשיול
הפסח :
"אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל
מסים ,כי אם צלי אש ארשו על כרעיו ועל קרבו" (.ט) ואילו בספר דברים
מצינו " :יבשלת יאכלת במקים אשר יבתר "'ה (.ז)
בתירה שבעל פה נמצאים הסברים לקשיםי אלה :
א .אין "בבית אחד יאכל" כמשמעי ,אלא פירשוו "בחבוהר אחת ,שלא
ישעך הנמנין עליך שתי חביחת ויחלקי בי" (.י"שר)
ב" .צאן יבקר" שנאמרו בדברםי אין יעידם שוהו :צאן לפסת ךבקר
לחגיגה" .שאם נמני על הפסח חבירה מחבה מביאים עמך תגיגה =) תגיגת די(
כדי שהיא באכל על השבע" (.י"שר)
ג .הבישךל שאנמר בפסה איני בשייל במיב Uהרגיל במקרא ,אלא "זהך
צלי אש ,שאף האו קחי בשיךל" (.י"שר)
הסברים אלה של תירה שבעל םה נארים דחיקיס יהויקםי מםשוטי של
מקרא .אם יש לאכל את הפסח בחבירה ,מחע תכתב התוהר "בבית אחד" ן
מדוע
משויה
התורה
את
הצאן
והבקר
המוקרבים
ומכנה
איחם
פסח
אע"פ
שאינם אלא חגיגה 1ומדוע לא כתבה התורה בפירשו שיש לצלות את הפסח
והשתמשה במונח "בישול" 1
מקורם של דברי "ז"ל נצמאים בתנ"ך ,בפסח אישהיר )דה'י'ב לה( :
"יירם
יאשיד t
לבגי העם
צאן,
כבשים
ובני
עזים,
הכל
לפסחםי,
לכל
הנמצא לסמפר שלשים אלף ,ובקר שלשת אלפים.
שוריו …לכהנים נת Uלפסחםי אלפיים שוש מאות ובקר שלש מאות …
…הרימר ללוים לפסחים חמשת אלפםי ובקר חמש מראת".
פרשה זי ,נכבתה
1
עסי
מר.
2
כעי
שמעיר
באן
,זרK
לחאר
'SיMית
זוגרים,
כמקום,
28
www.daat.ac.il
ימכאן
שאנמהר
לדיייח.
אתר דעת -מכללת הרצוג
המקרא מצטט
יש לדקדק :
יפותר אותם ' :צאו'
ודברים,
את הבטו"ם הסותרים מספר שמות
שנאמר בדברים הוא 'כבשרם ובבי עזיםן האמירים בשמות,
הזוו קרבן הפסח ,בקר האמור בדברים אינו כלול בפסח אלא קרבן נפדר הוא.
"ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסיחת ובדודים ובצלחות,
ויריצו לכל בני העם.//
אף כאן מתיחס המקרא לקשרי בכתובים' ,ואומר :
בדברים ,שתי תשובות בדבר :חדא ,אף בישול באש =)
לענין 'בש'ול' האמור
צל (,כ'משפט' האמור
בספר שמות ,בישול הוא ,שהרי ניתן להבין את המילה בישול כתאור כללי
לכל הכנת אוכל לאכילה ולא רק כבישול במים בתוך כלי .ואם נפשך לומר
שבישול הוא במים דוקא ,הרי ק"ם יאשיהו דין בישול ב'קדשים :הלא הם
'הקרבנות מן הבקר שהוזכרו לעיל ,שאותם בישלו בש'ול מעליא "בסירות
ובדדוים ובצלחות"
j
כך מתרץ המקרא את הסתירות ,אך מה משמעותם של הקש"ם ,ודמוע יש
צורך בתירוצים 1
לישוב הסתירות נאמר ששני ממדים לו לקרבן הפסח .כס'-ח דורות שבספר
שמות הוא המשכו של פסת מצרים .תפקידו להזכיר את יציאת מצרים .כל
אדם אוכלו בביתו כשם שהיה בפסת מצרים .הוא נאכל צלי בתפזון כדךר
יציאת
מצרים.
דינו
הכבשםי
מן
העזים
ומן
•
בלבד.
ספר דברים מוסיף ממד Uסף לקרבן הפסת .עם
המקום אשר יבתר ה :יש להביא את
הכניסה לאץר וקביעת
קרבן הפסת למקום זה .קרבן הפסת
משחלב עתה במערכת העליה לרגל שו'ש פעמים בשנה להראות לפני ',ה הדבר
מתבטא
בדיני
הקרבן :
"פסת
מצרים
שאין
כן
ביתו,
דכסת
נמאר
בפסח
בו
דורות.
דורות
מקום אכילה שם
במקום
"ואתם
•
כל
פסת
לא
תצאו
•
מצרים
•
ש'ראל
לינה,
•
כל
שותטין
איש
אתד
במקום
מפתת
ואחד
שותט
פסת
את.ך
פסת דורות אוכלין במקום
)תוספחא
אתר".
ביתו"
פסתים
מה
בחוך
מצרים
אתד ולנים
ת
( 15-17
הצווי "לא חצאו אש' מפתת ביחו עד בקר" שנאמר בפסת מצרים ,אינו
נשמר כאן שהרי כלם נמצאים מתץר לביחם ,במקום אשר יבתר .לכן גם דין
"בבית אתד יאכל" משתנה לדין תבורד.
והממד שנוסף משהג גם אח אופיו של הקךכן :על,ה לרגל מתייכח לקיים
"ולא יארה את פני ה' ריקם ,איש כמתנת ידו ככרכת ה' אלקיר אשר נחן ךל'!
כשם שמצות הבכור היא להביא למקום
וכשם שבכסף מעשר
קונים
אשר יבתר מ'בכורות
'בבקר ובצאן:
אף
קרבן
הפסח
בקרך וצאנך:
בצורתו
החשדה
צרוי לכלל את כל "ברכת ה' אלקיך אשר נתן לך' :לא צאן בלבד אלא אף
בקר ,וזה כמובן נוסף לקרבן ראיה ,שלמיס וחגיגה שבכל חג.
3דוק :
איך המקרא ארמו יויזלן
את הפסח',
אלא מוסם
לשין בישול.
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-בבש'יל '.,
יצורת האכ'לה ה'א ,כרג'ל וכנהוג בשאר קרבנות
אד אע"פ שניסף ממד נוסף בפסח ,מצוה ראשונה לא זזה ממקומה :
הקרבן החדש של בקר וצאן כילל בתוכי את הקרבן המקיר' של כבשםר
יעז'ם ,וקרבן זה נאכל כד'נו המקור' צל' אש ,ובכד 'בטא את משמעיתו
הראשונה של הקרבן -זכר ל,צ'את מצר'ם ,א'ן הצל'ה סותרת את ד'ן
הב'שול שנאמר בדבר'ם )כחלק ממצות על,ה לרגל( ,שהר' אף צל) ".הנדשרת
כד' לסמל את נ''lאת מצר'ם( 'כילה להחשב כבש'יל ,הבקר הנוסף לקרבן,
,שא'ני בא אלא מדצ על'ה לרגל " א'ן בו ד'נ' צלק י'בושל ב'שול ממש
דר'שת
ע"פ
דבר'ם,
ספר
אמור מעתה :לא דוחק לפנ'נו ,אלא שני מזמ'ם שונ'ם בפסח ,לא באי
הת'רוצםר אלא לק"ם חיי את שת' משמעויות הפסח,
,
•••
בשלש דרכ'ם תחב'ררית נ'תן לפרש את הפסיק "וזבחת פסח לה' אלק'ד
ובקר"
צאן
: 5
ע"פ משמעו של הפסוק 'ש בי כלל יפרט :הפסח בא מן הצאן
יין א :
יהבקר ,ןא לכאורה ארי פ'ריש זה תיאם ,את ההלכה ,שהרי :
"הפסח
מן
בא
בא
הצאו
מן
הכבשים
ואיבן
ימז
בא
מן
הבקר.
העזים".
)תיסתפא פסח'ס ה ( 2
כבר
ירך ב :
את
הזכרני
קב'עת
nג'גה הוא ,וע"פ תפ'סה זי מתרגם
ההלכה שהבקר
פה
המיזכר
קרבן
-
אונקליס :
3א כן לשין ו.תורה בעסקה בעניגי הקרבנות :בימי המילואים )שמית כס לא .ייקרא "
לא( ,בחסאת )ייקרא ו בא( ,ב Yגיו
בני עלי )ש"א ב יג( ,יעיין כמיךחר באתורי יחזקלא
בכל
ע"פ
מר ,פס'
)פרק
כ ופס'
כר(.
האלי
המקימית
ההלכה גיתן לאכול את הקרבנות בכל מאכל :
מעוסה
ךמב"ס
הקרבנות
יראה פירוש הרב
את
גזרת "גר
פ"י
וס"ר
"{",ה
ני
םא
הירש )שמות יב,
יהיה זרעד"
-
ולפי
גרו.ת
צלויין
הצידה
(n
מיזכר לשין
שלוקין
המכרכרת
שחרבת צלי
זה
יש
טעם
שא
כישיל
בקרבנות.
ומבישלים
בצלי
של
בהדגשה
)חולין
קרבן
)זבחים
:, 1
קלב,
(.ב
פסח
של הבישךל
מבטאת
בקרבו
חביגת י"ר בביגרך לצלי אש של קרגו פסח.
4
במכילתא
עמו
'אבלן
דרשב"י
דרשן
זאת
ושלא
ישחס
עמי
חולין
עמן
חגיגה.
עב . . .ל.
כל
נומו חגיגה" .אן ני,תן לפרש
בזמן
5
שחיטת הפסח
אלא
במפןרש
חגיגה.
זד ,לפי
בפסח צמרים :
"ואכלו
נעל
אותן"
מדרש
-
ווסחטך
שלא
הגדול
אוחו
איכלי
שהוסיף :
-
וסלא
שיחט
עמו
חולין
ישלא
"ולדורות
שיחסין
את דברי המבליתא ביחס לפסח דורות ,שלא רשחס חביהנ
לפני
תמיד
של
ערב.
במכילאת שם מופיעים דמרשים בןספים באותו מבנה ,כשאר רק הפסוק האחרין שינה
בכל
מדרש.
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"יחיכיס פסחא קדם ה' אלקך מן בני עיזא ,ינכסח קדושיא מן
חירר".
יבעקביתן> הלך '''דש :
"וזנחת פסח לה' אלק" צאן"
תקחי" .יבקד "
-
-שנא' מן הכבשים ימן העזים
תזנחי לחגיגה.
על פי דרך זו ישנם שני פרטים בספוק :
יבקר שהיא
צאן שהוא פסח
חגיגה.
בראה 'שיו היא גם דרכם של דמרשי ההלכה :
"יזבחח פסח לה' אלקיך צאן ובקר"
יהלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ימן העזש
אם כן למה באמר צאן ובקר 1
צאן לפסח יבקר לחגינה"
)ספרי ראה(
לפי שנאמך "וזבחת ספח לה' אלקיך צאו ונקר"
צאן לפסח ובקר לגתיגך.
אתה אימר כן אי איבי אלא אחד זה ואחד זה בפ Cח ,ומה אבי
מקיים שה
זכר
חמים
… J
מן הכבשים
העזש[
ימן
בפסח
מצרים
אבל פסח דירית יביא מזה ימזה ו
ת IIל "ועבדת את העבידה הזאת בחדש הזה"
כעבדוה שעבדת במצרים כך עשה לדירית.
)מבילתא שמיח יב('
אך להסבך זה קשרי לשזבי יקישי הלכתי :
קשוי לשובי :לא יתקשך הוו יפה במלת 'ינקך'
)ךמב"ן( .הבקך מתחבר '''ע
ין החבור לפסח שאיבו ממיני ,ילא אל הצאו'.
הלכתי :
יקשרי
"חגיגה היתה באה מן הצאן ומן הנקר ,מן הכבשים ימו
העזים" )פסחיס :(,טס 7רארלי לפי הפירוש התחבירי שהצגנו לא היתה החגיגה
צרינה ל בא אלא מו הנקר !
6
ניתז
להזיג
את שלש
.1
יזבחת
הדרכים
פסח
בבתינה
להי
וו
Kל pיך :
;
באי
יבקר
.20וזבחת :
פםח
אלקךי
להי
צאי
וpכר
.3וזנחת :
פחס
לה'
אלקרי
זאו
יב Pר
6אף ס Yמי המקרא לא פירשו כו .לפי םיירש 1ה יייה הפסוק צריך להיות מנרסח :
יזבחת להי לאקךי ואן
ד
הפירוס
..
ונו
הככוסיס
לפםח יבקר.
ימן
העזימ"
במשהנ
זן
נרהא
מייתר.
ונאר.
שמקןר
המשנה הרM
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הומנ"ו,
ייר ב :
לו
שהוק ש ה
הלשוב'
הקוש'
ברבו'
לרוד תחכיוית שובה .שלש וכ'חות פווטו כפסוק :
אובקילס " בטה
הפסח )שריבו
לא םווט
,כאן כ'ון שככר בוכר כשמות ( ,וכבוסף לפסח צאן וכקר המוכאם" לחג'גד"
אף התרגום המ ' 1חס ל,רבתן הלר בדרד
זו :
" יתיכסרן פיסחא קדם ה' אלקיכין כ'ב' ש'משא ועאן ותור' למחר
ככרן 'ומא לחדרת חגא".
אלא שתרגרם וה מס'ע את הצאן רהכקר לחג'גת ט " ו הכאה למחות ,רלא
לחגיגת י"ד הצמררה לספח.
אף על הרמכ"ן ביתן להקשות מן הלשרן ומהקשר הפרשה.
קר ש' ל ש רב' :פסח א'בו ממ'ן צאן וכקר ,או'ן לכלל ארתם 'חד כרשימה
אחת )שלא כרמ " ראובן שמערן וורי " "שרר ,שה כשכ'ם רשה עוםי " שמבא'
הרמכ"ן כדוגמרת( .גם מהק ש ר הפרשה משמע שכלה ערסקת בקרכן הפסח :
כפסרק הקררם באמר " :רעשית פסח לה' ,.,", ,קלא רהפסרק שלאחר'ו מתיחס
אל הפסח כלכר כרכר עו'!' " :לא חאכל על'ו חמץ" '.
•••
על פי הנאמר כראשית דכר'בו ,ביחן להסביר את דבר' חו " ל ,נלא לשבות
את ההנבה הראשרבית של הססרק .כספר דברים מרחיבה התורה את קרבן
הפסח של סםר שמות ,וכזללת נתוכי את מה שמכונה ע וו ר תז " ל "חגיגת י " ר " .
מעתך ,כ ' וו שלפסח Uסף ממד בוסף ש ל עליה למקום א ש ר יבחר ,כול ל הםסח
המרחב את הצאן שהוא המשכר של פסח מצרים ואת הקרבברת הברספים
הכאים לבטא את העליה למקרם אשר 'בחר ה' ו
כך שביבר בירושלמי )פסחםי ) 1" 1ה"א( :
" על רכר וה ע ל ה הלל מנכל
כחוב אחד אומר " וזבחת פסח לה ' אלק ,.,צאן וכקר"
וכתרב
אומר
אחד
הכבשים
" מן
העזים
ימן
חקחו " .
הא
כידצ .
צאן לפסח ,יצאו יבקי לחביבה"
הדרד היחדיה לפשר דכברי הלל בכתוב ,הרא זן שהצגנו :החגיגה כיללת
בתרגה צאן וכקר ,וה'א .הנקראח פסח כספר דכר'ם .אד גם הצאן
השי T
לפסח
של ספר ש מות גלול כצאן שבכזר כספר דכרים ".
הברייתא
פסח
המונאת
כללו
8
רת י המ
9
הרמב'"ן
דמיע
גם
כתךספחN
בחגיגה
לא
מ י כי"
אד
המקיא nJח
ממסיק
10אף
וכn-
הוננאונר
Jאן.
כנגדן
.2
..הנד
הקישי
את
בפסח
כבשים
ההלכת י
ישאיהך,
ובגי
לפסחים",
שהזברבן.
יהיא
מפרוס
עזיס הכל לפטחים.
ללמדך
שאף
הואן
הפסיק
את
.3
יבקר
נל pח
נזם
כזרר
שלשת אלפים.
לםםח,
,כן
מךבח
שם.
כספיר
כח " "
יט יק ן
זאן
רבקי
לחגוהב.
לפסח ,
שם
הפסח
זה,
הר מ ב · ו
דבריר
שפירשך כפרשתנו • 1 :
)ה
משפט
הקשה
,(2
בערכח
השיהא
כין
לבין
החגיגה,
ו »tכ
32
היבונז
של ש
גרסא ר ח
32
www.daat.ac.il
שינית
בזן
אתר
ןז
יבינ יהן :
זאן
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכד יש להביו גם את דביר רבי שימעאל במכילתא שם על הפסוק בדברים :
"בחגיגה
בפסח הכתוב
הבאה
מדבר.
אתה אומר כו ,או איגו אלא בפסח עצמו
אומר "שה
כשהוא
הככשים ומו העזים[ " הרי
תמ י ם ) .. .מו
פסח
עצןמ ומה ת"ל "זוכחת oפח לה' אלקךי צאו וכקר " 1
בחגיגה
בססח
הבאה
הכחיב דמבר " .
לפי וכי שימעאל כל הפסוק כלו מדבו כחגיגה ,ואעפ " כ נוקטת התותר
כמןגח פסח.
הממד של על,ה לרגל ןקרבו כמקום אשר יבחר ,הקרוי
כלומו :
חגיגה בלשוו חכמים ,קווי בתותר פסח ".
הקשר ביו חגיגת ד'" לבי! פסח מוצא את ביטן ' 1בדעיה הדחהיד של כו
תימא
)פסחים
שדיגי
עה(
י"ד
חגיגת
רמיגי
מושפעים
פסח.
שאף
מסתכו
עדלת חכמםי ,אמגם דיגי חגיגה שוגים רמיגי פסח ,אך שגיהם משתלבים יחד
לחטיבה
אחת
המכינה
'פסח'
דבריס
בספר
• 12
על פי דבריגו ,גיתו להביו את מעמדה של חגיגת י"ך בהלכך.
המכילתא והספרי שהובאן
מדושי ההלכה,
ולמדים
לעיל,
זה מו
קרבו
צאן לפסח וכקרהפסוק כדכרים " :וזבחת סוכח לה ' אלקיך צאו וכקר"
לחגיגך .לכאותר שממע שקרבו זה הוא מדאורייתא וחוכה להכיאו .אך המשגה
בפסחםי (:טס) מגכילה את הגסיבות כהו מביאים קוכו
,
אימתי
שהיא
בא
מביא חגיגה
בשבח
הגבלות
כזמו
עמו 1
ןבמרינה יבטימאה
במיוחד
אלו,
שהוא בא
-
אין
כחןל
מבאייו
העודנה שהחגיגה באה
וה :
וכטהרה
חגיגה
וכמועט.
ובומו
עמי,
רק במועט
) ש ההי
הסוכח
-שו י( מביאים את הגמרא למסקנה "אמר רב אשי ;
מיעט לאכילת בבי חבורה
שמע מיגה חגיגת ארבעה עשר לאן חובה היא".
תרת הגמרא קשה :כיצד איו חגיגת י"ך חובה 1והלא למחה ממקרא
פמורש ?ואיו רז אסמכתא בלב,ד שהרי איו לפסוק "זובחת פסח …צאן ובקר"
כל יכאור אלא בקרבו חגיגה ז
לפי התוספזת 1.3דמרשי ההלכה אינס עוסקים בחגיגת י '/ד אלא בחגיגת
ט"ו הבאה כל ימי הפסח .ואמגם לגשיה 'זן כל עיקרה של חגיגת ך'" הוא
מדרבגו כדי שיהא הפסח באכל על השבע.
/l
11כר
ב " ל לפרוס,
להכביט
את
רכ"י,
12ושוטנ Kף בלז
להביא אח
אע " וכ
הזאו
שניחו
לפסם
דברי
כיו
לפרש
שרבי ~ יזסמ )l.gל
לזפ
יינו
ב …םא
ענין" ו Mיו
גeיב '
הכתיב,
היובי ט םישר דכבר' Uחנז
לפסחים
,
ייק
תא
הכתיב ביכרםי,
הבקך " ,לחגיגהt" ,ת Dשיבול
ףא ונן הזאן לחניבה .ףא תא הברסה הנפוצה בספרי יכובכליKת :
לחניהב " נתין להביו ובבחינה תחבירית
לאא
סאיסיהי
כדברינו
ולפרש :ו:או יכול
MI ..ן
בחר
היה
להביא
לפסח
יבקר
לבוא לפסח ,וכקר
רק לחגיגה .מכל מקיס לא ובנאנו יעה החול nyעל האפשרות להביא חביבת , … ,
מן הנאן .
13פסחים .yד"ה לאו חיבה ; ד-ה מ"'ס זבו יור Mי Iחגיגה ח .דה אלמו tקסבר .וםסבתר
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אד '''רש בפ'רישי לגמרא" יבפ'רישי לתירה
ההלכה כמתוחס לחגיגה ד 1/ר,
-מפרש את מדרש
"K
ןז"ל :
חזבח לחנ'גר .שאס נמנו .על הםסח חבורה מריבר.ובקר
מב'א'ס עמו חג'גה ,כד' ש'הא אנכל על השובע.
ואף לםי הרמב"ם חגיגת ו " ר ראןרייחא :
כשמקר'ב'! את הפסח בראשו! מקר'ב'! עמו שלמ'ס ב'וס 'ייד …
וזו ה'א הנקראת rrג'גת ארבעה-עשר ,יעל זה אנמר בתורה
"וזבחח פסח לה ' אלק " lצאו ובקר " …חב'גת ארבעה-עשר שרוח
"' ד ליים השלשיי,
ואיבה חובה .יאסיר להביח מבשר חגיגת
שנאמר " :ולא ,ל,ו מו הבשר אשר חיבח בערב בזס הראשוו
)הלכוח קרבו פסח פ '' ' ה' יי ב(
לבקר".
ה"ל nם·משבה" )חגיגה פ"ב (,י"ה עומד על שיטתו של הרמב IIם ומסביר :
יסיכר
ש היא
רכירב דאע " ג
התירה לא
מו החררה ,
רשרת ,אם · ירצה יביא ,ואם יביאה לא ילין איחה"
אמרה אלא
•15
אך מהו המקור בפסוק'ם לכך שג'nגח ד'" ה'א רשוח 1
ע " פ הדבר'ם שאמרנו לע'ל אפשר לומר :קרבו פסח נכחב בחורה פעם
אחח בספר שמוח זככר ל,צ'אח מצר'ם ,ופעם נוספח בספר דבר'ם כחלק מעל",
לרגל בפסח ,כר' לק"ם אח הפסח ככזר ל'!,אח מצר'ס צר" כבש'ס יעז'ס
דווקא וצל' דויקא ; אח בח'נת עלייה לרגל שבפסח נ'ח! לק"ם בבקר ובצאו,
בצל' ובמבשול.
אס
אומרח ההלכה :
=) כזר
הפסח
"וצ'אח
מצרש(
מועם,
הוא
הבא
קרבנוח נוספ'ס לשלמ'ם .קרבנוח נוספ'ם אול הם המוגדר'ס בהלכה כ"חג'גח
"' ד "" והס 'כול,ס לה'וח גם מו הבקר ולהאכל אף בב'שול ; אד אם הפסח
מרובה ,נ'ח! לק"ס בואחו קרבו עצמו אח שנ' הרנ'ס המצוו'ס בספר שמוח
ובספר דברש כאחח ,שהר' קרבו מו הצאו הנאכל צל' מוע'ל גס זככר ל'צ'אח
מצר'ס וגס כחלק מעל"" לרגל .נמצא שחג'גח "' ) ,הקרבן הנוסף על הפסח(
!'א הכרח בה וא'נה אלא רשיח.
שכוסם
חר'ם
שפירוס
דמרשי
M
של
רירי,M
כן
כך
יטריפ
M
המדשרםי
כפכליוtת
ובטפךי,
14
פסחים
I4א דבריס
IS
,:
טז,
ד'"ה
כ
בן
ןוC
ירךיוuר
רהI1
פדיס,
םירIס'''
,כר
פשטות
יקיו"
סר,
ז
t
הסיבאי
שם.
"יין כצל"" פסחםי ע :ד"ה אונר ,שרז בשיסת הרמב"ם,
בשיסת
התןיה"
הרבמ"ם
עפי
16ההגדרה
Kי
הפונזח
ב Pינזברס
העהר
פה
…פרשנים
ןפוסקיפ
וחרובים
ורהא מקוררת נוטפים הדגים
בפירוסי
של
רר.ב
הירוט
,ל
.8
לחגינח
,",
שינה
כlנכילחג
34
www.daat.ac.il
פן
המוזע לזיי
כהבnנ
זכרי
רבי
ישמעלוc
אתר דעת -מכללת הרצוג
היב יצחק לןי
יהשופט בן אסא
-
מלר במשפט יעמיד ארןו
לזכר
בת
אמי
מורתי
רחל
מרת
לןי
הכימ
יונה הכהו ביץ זיל שהנחנתי בדרר
"
אמת .נלניע
בשיק
פי
ויצא,
ייא
בכסלו
תשםי.ג
ת..
בפטוקים טפורים מקיף הנביא ירמיה
-
את כל ימי מלכותו של
J
.צבה.
כותב טפר מלכם" )ב"ב טו ע"א(
-
היושפט :
ויהושפט בן אטא מלך על היודה ,בשתנ ארבע לאחאב מלך ש'ראל.
יהושפט בן שלשם" וחמש שנה במלכו ,ועשרים וחמש שנה מלך
בירושלם ,ושם אמו עזובה בת שלחי.
וילך ככל ררך סאא אכ,רי לא סר ממנו ,לשטזת הישר כטיני '.ה
אך הבמות לא טרו ,עור העם מזבחם"
ומקטרים בבמות.
ושילם היושפט עם מלך ישראל.
ויתר רברי יהושפט ,וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם ,הלא הם
כתובים על טפר רברי הימים למלכי 'ן'ר.רה.
)מלכים"א
השתתפותו
על
על
במלחמה
רמות
כב,
מאמ-ר(
גלער רהצלתו הנטית מחריב
הנבא'
את הריברי לפני רברי טיכרם אלה ,בהקשר למעשיר של אחאב מלך ש'ראל
)מל"א
כב( .על השתתפותו
במלחמה על
מואב,
רהנטים
שאירער
בה,
כרתב
הנביא בהקשר למעשיר של הנביא אלש"ע )מלייב (.ג על מלחמרת אלה רימז
כאו הנכיא רק במל,ם "ראשר נלחם" .נראה שהנביא אינו מחשיבם להמנות
בין מעשיר של המלך הירשפט.
אבל בטפר רברי הימיס נכתבר ערר מעשים חשובים שנשער בימי מלך זה,
שלא בהקשרים אחרים :א .הוא הטיר את כל הטומאה והבמרת רהאש '1ם
מיהדוה )רבהי"ב יז( ,ב .הרא החזיר את ש"ראל בתשרבה )שס יט( ,ג .רר.א
תיקן את טררי המשפט (,םש) רר .הצלת יהדוה מפני מואב עמון והר שעיר
בדרך נט )שם (.כ כל אלה לא נרמזו אלא במלים "לעשות הש'ר בעיני ה' ".
והנה
אחרי
דברי הטיכום
הנ"ל
חוזר
הנבא' שוב
למעשיו
של
המלך
יהושפט :
ויתר הל,רש,
אשי
נשאר
בימי אטא אביו ,כטר
מן
הארץ.
ומלך אין באדםו ,נצב מלך.
35
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה"ושפם עשה Kביות תרשIס' ללכת אופירה לזהב ,ולא הלר ,כ'
בשברו
אב"ת
גבר.
בעצ"ן
אז אמר אחזה"ו בן אחאב אל '1שו.פס' ,ז>כו ע'דב עם עבר'1
באב'ות ,ולא אבה ה"ושפט.
וש'כב
עם
ה"ושפט
ו'קבר
אבוח'י,
עם
ארבת'ו
דוד
בע'ר
אב'ו,
ו'מלר ה"ורם ב Uתחת".
בכל מלכ' 'הודה האחר'ם בא הפטוק
)מלכים"א כב ',מז-בא( עם
"וישכב …
אביתיי " מדי אחרי הםסיק המסכם "ייחר דברי וגר'
"
•
הוא דכר היא !
.1
בבטה כאן לשרטט את דרכי ומשע" של המלר ה"ושפט ,בהתחשב בזמבו
ובסביבחו ,על ' Dפסוק' המקרא ודבר' חז"ל ,וישזגע חכס ייוסף לקח.
••
•
'Tשו.פט הה" דור רבעיי לרחבעם בן שלמה בן ח.ד כאשר uלד לאב"
אטא ,מלך 'Tדד .היחה ירשול,ם ע'ר מלוכה זה כמאה שבה ,וכית ה' עדמ
בתיכה לכביד
זה
ולתפארת
וחמש
כחמש''ם
רק
שבד.
עברי מהימיס הקשים של "סרר אפרים מעל יהזרה"
מוח שלמה המלך.
בשתנ
שלש'ם' ושש
שתנחתן
)דבהי"ב
שלמה במלך
טז,
מצידם ..
עשרים
-חלרקת הממלכה אחרי
א( …
כונגד
ושש
שבה
אלא
לייו
כגבד
שנה
לייו
שבה
שנגזרה גזירה
על מלכות בית דדר להתחלק ,ובא חרובה סת'ד'השתחרזר לה.ם
)תוספתא
באותה
שעה
כרחי
סיטה
מלך
ברית
םו / Iבה"א.
שיראל
ינן
ומלך
סר"ע
פט"ז(
ארם
לעלות
ולהתגרית באסא ,וקלקל Kם,א ויצוא אטא כסף וזהב וגו' כריח
ביני וביב'1
וגו' וישטע בן הדד וגו' וחיי כשמוע בעש~ וחידל
רנר' יבעת ההיא בא חגבי רגו' הלא הכושים והלויבם רגו' כי ה'
)סד"ע ,שם(
וגו' )דבהי"בטז-(. ,טא
כבן שער החי ' הבער ה"ושםט ,והמלך והעםאשר בחידרה צפיו בכליןר
עינים לק"ם נבואת הבבאי אחיה השליוני " :ואענה את זער דוד למעןזאת
ךו Cל ,Kכל היטיםןן )מלייא אי ,לט( .מטירח היחה ב ', Tם שלאחר שולשים ושש
שבה למלובח ' 'שראל תחזיר הוכלובת שהלהמ לבית ררו ..
-
t
מל .-י,ן נםל -M-ל Jרחכזס
חן כגנ-ר
2
ראה
''''דכ
רבו',n
יקוח
וסס טי,
לע יהיםר בז יהךשפס
'''טפ K :רבע שניס
I
עד
זn-
שם
על בג<ים v Iןם טו ,כגכ-ד על סאי Iמל·ב
די ,טוס-ז
שלx
החחיל
Mכת מרעה ןיב'הג Iל Mעיי רןי
על היראש ' ,יניי(.
לבנות הבי,ת
"'םל} xג(.M ,
אבל
שובהת nלי
לכנות
ייאה שם '''רס -".חי
ושלמה מלר "רבעים שנ;ן '"למ) , acי Kמכ(.
3
יאה סר"'נו
mנליקת
סיף
רבנב-ס
פם : , . .
כבנר
ירכנ.,-t
למכרת גית ריר
לפני ששלמה התחתן
הלכית לפכםי יפ .הס.-
36
www.daat.ac.il
יב-מ ידוב"ו
בגת פרנוה.
ש.ם
ינויין
אתר דעת -מכללת הרצוג
נס גדיל נעהש למלך אסא באיתם הימים .זהר הכושי ציא אלהיס "בחיל
אלף אלפים ומוככות שלוש מאות"" .עמד אסא Iזומר ,אני אוי בי כח להחג
רלם ,.אלא אני רדוף אותם ,יאתה ערשה .אמר לו ,אני עשרה שגאמר )דבהי"ב
יה יב( וידופם אסא יגן' )כי נשברו לפינ ('ה
לפני אסא איז כתיב כאז,
-
אלא למני ה' ולמני חמנוה" )מתיחה לאכ"ה רבתי( .המלך אסא עומד ימתפלל
לםני ה' " :סזר Uה' אלקניו ,יכ
הזה "! )דבהי"ב די ,זדי .(-והמחנה
עזררי t
הנבאי
בז
עודד
טלי,
ננעשו,
העצים
את
מערדו
ישכ'!Iב בא Uלע ההמוז
ההיא
המלך
ניגף
ואת
ובשבר.
העם
שבהידרה :
'ה"
עמכם בהיותכם ססו ' .ואם תדושהרי ימצא לכם ,ואם תעזבר tעיזוב !!תכם … 1
יאתט חזקו ,ואל יומי רייכם ,כי שי שכר לפעולתכם" )שם טו ,א
(.ז המלך
מחחזק מדבוי הזעוה מבטל ע"ז מאתו ,ומבאי אח עמו בבירח לדריש את
ה' אלקי אביתיז;ם בכל לבבס יבכל נפשם ,הרארץ שקטה .מולחמה לא היחה
(.םש)
בקשו !!סא והייהר לשבת בשלדו ,והנה קמץ עליהם רוגזו של בטשגc
סלד ש"ו IIל ,דוקא כאותם הימים יבאיתה שנד ,שכה המלכות השלימה היתה
צירכה לחזור למלכות בית דיד .בעשא כרת ברית עס אום לעלית ולהתגרית
באסא.
מה על המלך הצרקי לשעות ו האם אוי עליי להכוי את הכלםי למחלמה
זבןר כל המלחמות ,כמו שנהג עיקב אב' ) UבושIIית לב ,ט ווש"י שס(,
וכמו ששעה הוא לםבי רמ.לחמה עם זרח הכשרי' ,ואחר כן הלתפלל ולהעשן
על שיועת ה' ז והמלך אסא מצויא זהב וכסף מאוצחת בית ה' יבית רמ.לך -
כל איתו אוצר אשר ה"'יית הצמיא לי מזהר הכשוי ,ואשר ההי ביחשילם מימי
קדם זע ימי הרבעם )ספחים קיט ע"א( -ושילח איתי שוחר ל!! בן
הדד בז טבירןומ בז חזייז מךל ארם " :לך הפרה את בויךת את בשע!!
עיולה מעל''' !!"למ) טי- ,חייס(.
שיואל,
"האדםהתחבילה הצלחיה ,ובעשא חדל מלהתגוות במלך היודד .אילם
יואה לעינים הר' יראה ללבב" ,כך אמר ה' לשמואל בכיבנו את המלכות לבית
דיד
ז( :
)שמ"א טז,
יבעת ההאי בא חבבי הרואה אל אסא מלך הידרה ,ואימר
אליי :
בסהטונ טל סל ,רג,cפ ול" גטשגת טל יח "לקרי ,על כז גמלט
מךל אםר '.זTמ הלא הכישםי והליבים היי לחיל לווב ,לרבכ
ולמשרים להרבה מאד ,יבהשענך על ה' תננם בןרי .כי 'ו; עיביי
"
:וגח רכהי·ב
":
ייבז ייי מזיהר יףג חרהמ ומלדבים ,לחםי ובריתיפ ר 'Uר;ןוי לי Kסat
nלrו נש Mונה ווIבח פיהיזה שליש פאות לKף, .במנייפן נסיא פגן רררני קסת Mםיס
ושפוגיס
רבי ..
לXף.
כי הנחרב
ורהא
ולאויב
לא
רזנב"'ן
כרובכר
סג
' Uזבן בכן
זגו' WJר
יג,
כ:
ן
li1ונ.
u
יזי
Jזה
הגרנה
בכל
3ל ",ו rבגלובnיtב
כרכוסי Kןךרת
לה nל r
,להשמר
רכרי,
ת
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-נסכלת
שמטטית ככל האזר להתחזק עם לבכם שלם וeליו
על זאח ,כי וכטתה ש' עמך מחלמית.
טז,
)דבהי"ב
;-כ!ז
שם(
יואה וד"ק
"דע "היצוו ח"ד לבם" שאוי לבבו של אסא שלם עם ה' אלק : rאמבם
כתוב אחו מעד" על" "וק לבב אסא היה שלם עם ה' כל ימיי" )מלייא טי,
ד" ; יבן דבה'''ב טו"(, ,ז אבל כנואה ההי אז"ה שהיא פגם זעיו ,שאיבי בואה
לעיבי אדם ,כחחבולה שבקט אסא ,עד בדי בך שהבביא קווא rו " בהשענך
על מלך אםו ".ואולי הפגם פגם אך ווק בהחזוח המלבוח השלימה לבית דדד,
בצמוי באוחה שבה ,בי בך אומר לי הבכא' " בסבלח על זאת ,בי מעחה ש'
עמד מלחמות" ,וחז"ל קראי זאת "קלקל אסא" .תכ!ז'ה זו מאת אסא באה דוקא
אחוי שראה את ש'ועת ה' בזרח הבשו" '.ולדציק …בחשב לעןו ,שהוי הקב"ה
מרקרק טם צהריקים אפילו כחום שהטרה .וכן דןו הדציקים השלמים בבטחון,
שלא יבקרש סבה
קלקל
נופלםי
אסא
ביי' ,
כלל '.
IIשם
-
והיתה
לא
היה
מלרכת בית
וכקלקל
יוו
לסי"ע שם(.
היו
רהזות
שבהים
כמבואשיבה
)ש'ואל
ואום(
)בא'וו
הגו"א
…
המלד אסא לא ביבן את צדע" לפי מעלתו ,שבדושה
ממבר :
ת"ו ,חמשה בבואו מעוי רונIכה של וכטלר .יכולן לקי בהז וכ'י
אסא כרגל ,,,דכתיכ רק לעת זקנתו חלה את וגליו )מל"א
רס,
בג(.
דשר רבא ,מםני מה נענש אסא !
מםני ששעה
)שו"י :
אנגראי
עבודת מלך( בתלמידי חכמים ,שנאמר ,והמלד אסא השמ!ז' את
בקי" !
כל היוזה "אזי נקי "! )שם ככ( .מאי "אין
היודה אמו רב ,אפילי חתן מחדרו יכלה חמופחה.
אמר
)סיטה
,
רב
ע"ב(
וגל" של אסא נבואו "מעיז דיגמה של מעלה" "'שו) :נשחנו
החחחונםי לחפאות( .ובהם חלה נזלה זקנתי .ומפני מה נענש ככלל ז
מצבה של חיידה ומלכה
של בעשא מל ,ש'ואל.
דע' r
מו
היה חמןר ,יטרם חלמה הסכנה מהחגרויותזי
אמנס בעשא
נסוג מהרמה ,אבל בודאי הוא
עלול
לחזור כקחב בבוחיח מחודשים .יאסא מצוה להרוס אח המבצר אשו בומה,
לובנות ביצורםי
זו
נ
צפונה לה בגבע כנימיו ובןנצפו" להכנית
-לדעחו של אסא
-האר מכרז" "איז נקי !",לדעחי אוי כעת לדיו
ןר דביר רנבי כח"' )נן שאר( כישארת ,זב
די ;
"שי"
,ל
בפתיחה לפרשת
חשי·"" פרק ',ב
מקז .ור"ה
חלק
למלחמת מצוה
םב
..חזון
',ר זי כי,
'38
www.daat.ac.il
יכו רבכייי
,ניני
"מוהב,
סמ ונ ..חיכית הלבבות-
כטחרן
תיו.
ירושלים
אתר דעת -מכללת הרצוג
כבמלחמח שוית ,שנה באמר על החחז "בקי היהי לניתן" )דנרים דכ(, ,ה
אלא לעת הואת ציא אפילי חתן מחדרי ,יכל שכן תלמדיי חכמים )העריר,
ערד אבגראי(
"
'.
אבל לא כאשר הבין אםא ראה ה'י'ח -עשה אבגראי בחלמדיי חכמםי.
אין כאן מלחמת מציה ,יאין לבטל תלמדיי חכמים מתלמדום,
נטח אל ה' ככל לכן ,ואל ניבתר אל תטשן )משלי ג' ה( -זי האי הדר'שה
הגדלוה שבדשוה מאטא ,ילא עדמ כה" .כי אם דא משחדל ,ימבקש טינה
שיבצל מן המאורע ההוא שהאו כי ,משים ,חלק האד וכלכו ככסחון ראתה טיהכ,
ןאיבבי כיטח בהקב " ה כבחסין שלם בכל לIוב .ימי שהאו שלם כמדי nהכטחון,
יש עליי לבטהר כהקב"ה בכל לבי ,שהוא יתעלה נעל הטיכי nכולן וימין אלין
הסיבות
כפי
שציםדי" '.
מה
יגם כחליי לא דשו אח ה :כי כריפאםי )דכהי"כ טו ,יכ(.
אטא ,
לא דרש
מחהלכים
דרש אח
אשר לבבו ההי שלם ' עם ה' כל מייי ,נאמר עליי פטיק קשה
כמיים נeשר נכאיי היאת l 'iTז הדרשיה כרזפאים פגם היא
ביניבו -לבוטח השלם ,ופגם וה נקרא בלשין כחבי הקודש "לא
'ה " .כון מקשה רמב " ן )ייקרא כי ,אי( :אוילו ההי דבר החפאים
בהיג כהם
כנוכיר
שלא דשו
בביח
הר :
)בזמן הבבואה( ,מה
ה'ן…
עושי
טעם שיןכיר הריפאםי ו אין האשם
רק
אבל דהושר rה בבב" ,לא דירשו בחטאםי ,ימה חלק לרופאים
היז
רצןו
הביטח השלם ,הועשה רצון ה :א rלו לפנוח לרפואים כלל ,בומן אשר
יכול לפביח אל נביא '.ה ועל כר נדשו המלר אטא,
•••
הבער ,הבס ..,לכהי דרד ,הישופט בן אסא חאה אח אכיי דג.חל נוקט
כתחכוליח גם כמלחמוחיי יגם כעניביי האשייים ,יפיגם ככך באשידיחי ,שאיבה
עודמח בחכיעיח הנעלוח מפי הנכאי .ואול ,כבר הכ rהנער או ,שכגלל יה
היחמצה דה.ודמניח ל Itד nאח כל שבטי שיראל חחת מלכוח כיח די.ד
אירעי
יביבחיםי
חהפוכיח
אלה
מעבר לגכיל.
כעשא,
כן
מלך
שיראל ,
בהרג בדיי ימרי ,ססרי ,שר הצבא ,הומלך בידי הצבא על שיראל ,יומרי ש לוח
די כבפשי .העם כשיראל טרם הכריע כין מלכיתו של עמרי לכיו חבבי כן גיבח.
6
יעיין
באזות
nרדושי
ובהריכוי K..ת כי
זמרה .
ך
יעייו
aב
רבני
כ" n
שעי
הבטחרן ( .
למהרש'""K
,הירה ….
סיסה
) בן מר (
יעזיי
ונד
על
)סזסה"
לי.וז ונקל
ע"'ב
",רסר
"'"ד
ממני
בה Jיןו.
מ,ן ( ,
רמרבה
וג·מ לזנ י ו
טםיר
תלמידי
n"1
חכיפם
בלפחמת
דב.
התורה ,בפתחיה
…מבתג
מאליי"'·,
לפרשת
רכן בי,
ונקז ) בונ'ןע ..חיכית הלבבות"
נבי
כר.P
סיף
חשנ·' ,,ע.175-170 :
39
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הדנה אז אחה הלמך אסא את ההדזמנרת לחאד את שהבטים ברור
התחבולרת רהםיבות .הוא משאי את בנך יהרשפט -רהאר כבר למעלה מבן
עשרםי -לבחך של עמרי.
וכופבי המ הרגי
אסא בחו של
את חבני ז כדין שהשאי
עמרי
להיושפט בנך לאשה ,הרגר את חבני )רש"י (!"למ טז .כב :
שנראי חשיביחי של עמרי(.
)סר"ע
גם הפעם לא כדיון אסא למחשבךח ה :רנעשן על ביבחך
עמרי לטיבת עמר ימלכרח ביח דו.ד אמנם עמרי זכה למלכיח
הסיבךח ,מפני שהרסףי עיר אחת באת שיראל " :אמר רבי
זכה עמרי למלכוח ז מפבי השוסיף כרך אחד באת שיראל,
ט.ד כד(
סי"ד( 8
בהתחבה לבית
מאח ה :מסבב
ירחבן ,מפבי מה
שבאמר )מלייא
וקין את ההר שמררן מאת שמר בככרםי כסף ,ויבן אח
ההר ,ויקרא
את שם העיר אשר בגה על שם שמר אדני ההר שמרון" )סבהדרין קב (.א"ע
אבל א rישירבה של ארץ ישראל מכפרת על רשעתר .. :יעישה עמרי הרע
בעיני ה :ויער מכל אשר לפנדי .יי -Pבכל דור ירבעם בן בבט יבחטאתר אשר
החטיא את שיראל ,להכעסי את ה' אלקי שיראל בהבליהם )מל"א טז ,כה כו(.
תחבלותי של אסא להתחבר בקשיר נשיאין עם מלכית שיראל
להצלחי .בעיני בבי אדם הצלחיה התחברלה להשלםי ב rמלכרת
מלכית שיראל -ר..גדלו השלרם "! )ראה ספרי בדמבר ) ' 1מב(,
באה לקרב לבבית ילהגדלי הרעיית יהחברית .אבל לא כך גראה
ה'
-
הרחק משכן ער ! יאל תתחבר לרשע ! )אבךת פ"א
•
כדין שהשאי אסא מלך
אינה יכולה
זיךן iלבין
יתבחילה זי
הדבר בעיגי
מ"ז( :
היירה את בתך של עמרי מלך ישראל
להירשפט בנו לאשה ,נגזהר על מלכות בית דדז שתכלה עם
בית
שנאמר
אחאב,
כב,
)דבה"ייב
רמאלקים
(,ז
תבוסת
היתה
אחזזי רגר :ובפלך שגהים )אחזיהר בן היךרם ,מלך היודה ,רדירם
בן אחאב ,מךל שיראל( בו בדים ,זה םע זה.
)תןספתא
בךא
ךראה,
כמה
היא
בין
המרחק
סוטה
ראיית
םי"ג
ה"ב ;
האדם
סר"ע
סיף
פדווז(
למחשברת
ה' !
..כוין
הששיא אסא בתך של עמרי להיישפט בגי לאשה – "…האדם ריאה את השלים
בין המלכייןת אות חשיבותו של עמיר בעיני אסא ,יהי"ת גוזר -מאוחה
סיבה -נ!יהר של כלןוי על מלכרת בתי דדו )לבן בנר של זיר.שפט בן אסא,
כעביר כארבעים שגה( ! אמגם כן .. ,גדיל השלים ,שאפליו עיביר ע"ן שולים
ביגזים , ,כביכרל א rהשטן גוגע בהם ,שבאמר )השוע .ד ין( חבור עצבים
פארים הבח לו" )ספרי שם( ,ןהדגש על שלםו בכ-י!.,ם אלום מאןדי ..דגול
8בבל
למבי יהרהד ונזכיר
הבנאי
את
אמותיהם,
ייתם( .רראה שס בהגהרת הגר"'א ,החילק
על
לכן כני )היירם( .ינוחו ,וד '''שר מלייב ט,
(0
למכד
רש " . .
יהורס
כן
היושפט )יrזןcז
יגירם ..שהשיא Nו mבתו
כן
של עמרד
כס.
•
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
השלום ,שלא ניח! בחלקם של רשעים ,שנאמר )ש'עיה נו ,כא( אי! שלום,
אמר ',ה לרשעים" )ספרי שם( .אי! תקוה לרשעם' חלייח בשלום עם
הדציקים .מלך ,שעלין מעדי הנביא " ייעש אסא השיר בעיבי ה
כו,ך
I
בא 'Iי I1
)מל"א טו ,אי( ,לא כ'ול להיית לו שלום עם מלד ,אשר אותו נבאי "!,עמ
עליי "ושעיה עמרי הער בעיבי ה :וירט סכל שאר לפביי" )שם טז ,בה( .איז
זאת חאודת בטביי ',ה כי לא תתכו אחדוח אלא כהשפעה הדדית ,כאשר לבבו
של זה ולבבו של זה שום',
קיים בבואת אחהי השיליבי "ןא לא כל הימים" בחרה ל,מוח המשחי )ראה
דר"ק מלייא יא ,לט( .אח אחיוד כל שבטי ש'ראל חחח מלכיח ביח דיי חזה
הבביא חיזקאל לעח'!" לבא :עובדי דיי מלר על,הם ,וחעה אחד היהי לכלם -
יבמשפטי ילכו יחקוחי ש'מרו ועשו אוחם …וההי משכבי .,ס"!'לע והייחי להם
לאלקים ,הרמה יהיי ל ,לעם )חיזקאל לז ,כה-כז(.
••
•
במטיב שבוחיי הוכתר יפשוהט בז
דןר אסא אברי ,לא סר ממבי ,לעןשת
ה' עם יהושפט כי הלן בדרכי "!'וד
דשר לנעלם' .כי לאלקי אברי דרש.
הו את הממלכה בדיי.. ,
םא Mבכתר מלכות בית רוד" .וילד בכל
השיר בעיבי "'ה )מלייא כב ,מג( " .והיי
אביו הראשונים )ראה שם דר"ק( ,ולא
ובמציתיי הל.ר ילא כמלכי שיראל ,ויכ!
ויגבה לכי בדרכי "'ה )דבהי"ב יז(. ,ר-ג
יאף הישופט ,כייו שבחחזק במלכוח ,לא בחעטק בעסקי מלכוח,
ילא בעושר ילא בכביי ,ולא בדבר אחר ,אלא כריז ,שבאמר וימלד
הישופט וגי' ייח mק על שיארל )שם (.א מהי "ייחחוק" י
שנתחזק וםרנה דיינםי .זאימד ,ויגבה לבי דכדכי ה' יכ'ר .גסית ריח
היתה בו ,
השיא אימר ייגבה לבי ז אלא שמינה יירניס עלהין,
היודעים ללכת בדרכי ה :שנאמר )בראשית יח ,יט( ושמרו דרד
ה' לעשוח צדקה ומשפט .אוומר לדייבים :ארו ,כי המשפט
לאלקים הוא.
)תבחומא,
שופטים
א(
אבל הצלחי בהם יוחר מכל מלכי יהודהלא נחעסק בעסקי מלכוח
אשר היי לפביי )ראה דבהי"ב כל פרק יז( ,ולא בתעסק בעישר ובכביי -
אבל הרי לו לריב )דאה שם(.
אלא בדין -מיוני הדייבם' הכשרים יתיקיו סדרי רזנ.שפס הם רדכי rךן,
יעליהם באמר "ייגבה לבי ., ,IIאף שההי לי עשור וכבדו ,לא גבה לבי בעבירם ,
כי אם במה שהלן בדרכי ה :כי כל העושר הרכבוד ל !Iבחשב לו למאומה,
ומל דרכי "'ה )מצדדת ריר בדבהי"נ שס(" .כי הכתיב ימנע את המלך
מגאיות וחממות הלב וכו :כי בראוי להחדומם ולהתגדל יזהידנו להיות לבבי
שפל ,ככל חאיי הקסנIנ" ממני )רמב"ן דבירם ין(. ,כ
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ללמר בערי היודה רגף·
ובשנת שלוש למלכר שלח שלרוי רגו'
וילמדו ביהודה ,ערמהם ספר תורת ה :ויסבר בכל ערי יהודה,
וילמדו בעם )דבהי"ב יז(. .ט-ז
רשיב
יהושפט
ביחשלים,
ויצא בעם מבאר שבע דע הר
ושיב
אפרים ,וישיכם אל ה' אלקי אבותיהם
ויעמד שופםם" באת ,בכל ערי היודה הבצחת לעיר עריר ו גו!
וגם בירושלים העמדי יהושפט מן הלויים והכהנים ומראשי
האבות לשיראל למשפם ףר ולריב) .שם יט(. ,ח-ד
כמה גדולים מעשי יהושפט ! בתחילת מלכותו שלח
שריו
את
להפץי
דיעית התורה ולימדוה בעם .וכאשר ראה נסי ה :ושמע תוכחת הנבאי )ראה
שם( ,ירצא המלך כככורו וכצעומ בכל רחבי ממלכתו ,משיב את העם אל דרכי
ה :רמעמיד שרפטים כשרים רהגרנים בכל ערי ועיר ,רממנה בית הדין הגדול
ביררשלים.
ראימר אל השפטים :ראר ,מה אתם ערשים ! כי לא לארם תשפרט,
כי לה :רעמכם בדבר המשפט .עדתה ייה פחר ףר עליכם ,שמח
עדשר ,כי אין עם ה' אלקינו עולה ומשא פנים רמקח שחד רגו!
ריצו עייהמ
לאמר :
כה תעשוז כיראת וה ,כבאוונה רכלככ שלם.
רגף .חזקר ועשר ,רהיי ה' עם הטוב ! )שם ,ר-יא(.
אלו הם יסידית משפטי התורה ,רעלהים הוא בסס את כסא מלכותר
ויכן ה' את הממלכה ברדי.
רלא זר ,אף רז :
..ראת יראי ה' יכבד )תהלים טר ,ד(
-
-
זה הישופט מדו
יהדרה ,שבשעה שההי חאה תלמיי חכם ,היה עומד מכסאו ,זמחבקר רמנשקר,
רקררא לר רבי רבי ,מרי מרי" )מכרת כה (.א"ע
ככיר~ של נושאי דבר התורה עויה על כברח של המלד -ההי עודוב
מכסאר .אהכה ר~ה אהג ארתם -מחבסר רמנשקר .והרא נכנט לעליונרתם ,בגלל
וקררא לי "רבי רבי ! מרי מרי !".הבה כי כן,חכמת התורה אשר בלבם
זרהי רמותר אהדי " Hלית של מלד מבית דוד :הוגה בתורה ,עדרסק במצרות
כדרד אבוי ,כפי התורה שבכתב ושבעל פה ,ויכוף כל ש"ראל לילר כה רלחזק
כר"ח) .ראה רמב"ם ,הלכרת מלכים ,פי"א (.ד"ה מצהד על המלך לככר לורמי
תררה ,רכשיכנסר לפנוי סנהדרין רחכמי שיראל ,עימדו לפניהם רוישיבם בדצר.
רכז היה הירשפט מלך יהרדה ערשה אפילר לתלמדי חכם )שם פ"ב (.ה"ה רבכל
יהיר משעוי שלם שמים ,רתההי מגמתר ומחשבתו להרים רת אהמת ,רלמלארת
הערלם צדק ,רלשברר זרער הרשעםי ,רלהלחם מלחמות ה' )שם פ"ד (.י"ה
אמנם כן
-
וילר '.ככל ררר אםא כאוי ,לא סר ממנר ,לשערת השיר בעיני ה' !
מה אבוי נאמר בר
מה אביו
נאמר בז
..
..ויסר
ועיש אסא השיר בעיני ה' כחד אביו"
את
מזבחות
הנכר והמכות,
,
42
I
,
-
אף הרא כן.
ושיבר את
~
'.,, ,
I .
המצבות,
. ';,
… ·'.,
'I I ,'.
·…,·1
'.
'.
.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
)דבהי"ב י,ד ב(
ויגדע את השאיר;"
אף היא
-
נאמר בי "יעיד
הסיר
את
הכרסת יאת האשדים מ ' ITדדה" )שם זי ,ו( :כל עבודה זרה שבאזר ישראל
ומה אביו נאמר בו "וי אמר ליהודה לדרוש את ה' אל , pאבותיהם ,ולעשות
התורה יהמציה )שם ',י ג ( -אף הוא נאמר בי " ו' 1א בעם יגו' יש"יכם אל 'דר
אל pי אבות ' ITם )שם יט(. ,ד יעיד הוסיף על מעשי אביו " :ויתר ה Pדש ,אשר
נ ש אר
בימי
ולכז
אסא
אביו ,
בער
-מה אביו
מז
נאמר
האזר ".
בו "שקטה האץר ,ואיז
האלה ,כי הנ"' IIזז לו )שם י,ד ה(
-
מלחמה
עמו
בשנים
אף הוא נאמר בי "יתשקיט מלבות
יהושפט ,ויבה לי אלקיי םזככיכ )ש ם כ(. ,ל
הנה הוא זה המלד אשד כשמפט יעמיי ץרא )משלי כט ,ד (,יוהי ה' עם
הטוב,
•"
יליד בכל דדו אסא אביי
-אד ! …
מה אביי נאמר בו "והבמית לא סרו" )מל"א טו'( ,י
אף הוא נאמר
-
בו "אך הכמית לא סרי ,עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות
איז אלו ח"ו במית לע"ז Iכי הרי אותם הם הסירו,
ליקרב על'ITז לשמ' ,cמשחרבה שילה עד שנבנה
)ראה דברים יב ,אי וברש''' שם מגמרא זבחים(,
שנאסרי משננבה הבית ,יהיי ענשויס עליה כרח "
המלכים
אמא
הצדיקים,
ויהשופט ,
מזבחים
)שם כב ,מד(,
אלא "במות היח" שהורגלו
הבית ,שהיי הבמות מותרות
לא סרי עתה ,ואף על פי
""דש) מל"א טי ,די( .ראיו
ומקטרים
בהם
אלא
ת"ו ,
הטם,
יאיז "העם" אלא רשעיס )ספרי במדבר יא( .אבל אחד מיעיודי המלך הוא
להזק ברקה של תורה ,י=ייף כל ש'ראל לליד בה ,ולהרם" דת האמת .אם כז,
חסרין שי כאז ,ו " אך" -למעט מנדילתם וצדקתם של מלכים אלה.
ערדר דבר שהלך בי דבןר אסא אביי -ולא לשבח :וישלם ' ITושםס עם
מלך שיראל )מל"א כב ,מה( .יהישפט קיבל מאביי את שאיפתי החזקה להשל,ם
עם מלכי שיראל אשר בשומרין.
ומה אביי השיאו לבת עמרי -אף היא השיא את בנו יהורם לטתליה
כ,ז חאאב בן עמרי .יכן היא אימר "ויתחתו לאחאב" )רבהי"ב יח ,א יזו"ק
שם(
"
ומקרבה של חיתיז -להתחברות עם הרשע :
א ,במלחמת ימזת גלדע -עם אחאב
עם אחז ' ITבז אחאבבאניית תרששי
ב.
9
ג.
ובמלחמת מואב
ראה
י:ום
למ'"ב
ח.חי
מלד יהרדה ,ההי
לא
היי
אל K
I
בן
שמרגה
כ"'נ
עם יירם בז אחאבכר
)ירי"ק
סם(
כמלכי )מל ' IIב
שנםי )שם
וו(.
I
דבה'"יב ב,אר.
ח ,כי( .רכל
וייאב כויאי
נילי
אחזיה,
בן
שברת מלביתן
ביפי
בגeיו
,חליה
של
זקני
אביו
ויהירם.
יהירם
יחישפם.
43
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ורק במלחמתו בבני עמון ומואב והר עשיר ,שבה לא התחבר לרשעים,
זכה לנס גלוי.
מן השמםי למדובו ,איפוא ,את גודל התביהע ממל ,דצי,ק בזמן הנבואה,
בהתחברו לרשע ,גם אם כוובתו לטובה ,כפי שראינו כבר בתבעיה מאסא אביו.
ומן השמים למחנו את גודל שכרו ,כאשר המךל הצדיק מצפה לרחמי שמים
ולישועת ה /מבלי לנקוט בתחבולות ולבקש סיבות.
והוא הנמאר בתובהת הבביא ,10בספר מלכים :
ושילם היושפם עם מל,
שיראל .הבה ובלדמ פשרויח אלי.
••
•
מחוחבו וגיסן של היושפט ,חאבא מל ,שיראל ,היישט מכל מלכי שיראל
אשר היו לפניו -להכעיס אח ה' " .בעצת איזבל אשחו ,בת מךל ציובים,
הוא מבהיג בשיראל אח עבודח הבעל הבזוהי והטמאה ,ה' שולח אלוי אח
הב:ביא אלה-ו החשבי להוכיחו ולהחזיח למוסב ,הבביא פועל במסיחח בפש
ממש,
והפרשויח
ידעוות :
צעירח
הגשמים,
המעמד
הבשנב
בהר
הכרמל,
שחיסח בביאי הבעל ,הבצחובוח על ארם בעזרח ה /וכםר בבוח .ואחרי כל
~את " :רק לא היה כאחאב ,אשר ית.מכר לעשות הרע בעיבי ',ה אשר סהתה
אותי איזבל אשתו ,ייתטב מר Kללנת אחרי הגלולםי ככל אשר עשו האמויר"
)מלייא כא ,כי.-כו(.
אין ספק שהישופס הדצקי ,מל ,הידוה' I" ,ע את כל אשר בשעה עמבר
לגבול ממלכתו .אולי הוא סבר שהקראיה הקיושה מפי כל ישראל בהר
הכרמל 'ה" הוא האלקים" ! מצבהעי על חשובה שלימה ,אולי הוא סבר
שהבצחובות המופלאםי על בן הרד מצבעיים על קבלת החשובי .ואולי י tא
סבר שתשובתו של חאאב אחרי משעה כרם בבות כיפרה לן על בל מעשוי :
")אחאב( שלח וקרא להיושפט מל ,היהדו ,וההי בותן לו מלקות ארביעם
בכל וים שלשו פעמםי ,ובצום ובחפילה היה משכםי ומעריב לפבי הקב"ה ,והיה
עוסק בתורה כל ימין ,ולא חזר לעמשוי הרעים עו,ר בותצרית תושבתו" )פרקי
דר"א פ' מג( .הובה עתה ראוי י tא להתחבר אתו " :לא ההו מפליג נפשהי
מינהי" )חוליו ח ע//א
(. 12
היושפט בא לשומרון להפגש עם אחאב )ראה הכל במלייא ככ וביבה"י ב
חי( ,בשחיתו מעורר אחאב את כבוש רמות גלדע בדיי ארם )וראה שם ברי"ק(,
עיר חשו בה 1sבארץ ישראל עדיין בדיי הגויים ,ומלהמת מצוה היא להוציאה
10
ירהא
11
על זמיתו ראה '.
שהג
שם
"ייק.
לקייונן.
שפסיק
זה
היא
תוכחה.
לרי" ,דרכו של מלך בישראל" ,בית הספר חורב ביררשלים ,שלרשים
ירושלים
'''' 12סור :לא היה Tiיושפס
תשבר,
נזהר
ע' .91-79
ינבלר
ממבו
יכו.י
ירהא
13עיי םקלם כנחלת נד .ואה דגריס די מגן יהושע כ,
44
www.daat.ac.il
n
שם
כל
הםיבנtי
Iרשם כ,M
לו.
אתר דעת -מכללת הרצוג
התלן
מ " 'Iם ".ואחאב מציע ל,הושפט :
משיבבהתחשב מבצות ש'יבת '''א
כטוטי
כטוסיד.
רק
חבאי
הוא
אחד
,
17מי
מיי :
לו
מחבה ;
רמות
דרש
גלדע ז
כמרבי
בא
ויהושפט
כמון,
-
כעמי כעמד,
ה' !
כי'ם אתדבר
בראד,
שיהושפט לא היה בס ,mאם מלחמח מצרה נלחמת בשוחפרח עם אחאב .רהבה
מגסה אחאב לרמותו באדבע מאות בביאי שקר ,שכולם מנבאים בסגגון
אחד ;
..עוה ,זית lה' ביד המוד" ,יד~שפט מביו את המרמד ,ודודש בתוקף והב W
גם נביא
מאת,
ירמא
אשר
וק
אמת בשם
',ה
נביא ',ה
בן
מיכיהו
ימוה,
חיזה
אח מפלתו האישית של אחאב ,כעוגש על מעשה כדם גבוח ,שיא היה בו
חטא לכלל
ש'דאל ".
כדצי היה צדיד יהושפט להביו בבראה זו ו
כי'ו שהלן יד~שםט מלד יהודה עם אחאב מלד ישדאל למלחמה
ברמות גלדע ,נגזרה נזיהר על יהושפט ל,הרג ,שנאמד ,ויהי
כראות שרי הדכב את יהישפט רגי' )וזעק יהישפט ,יה' עזרי(
-
ראוי ל,הרג בארחה שעד ,איא מלמר שבשכר זעקה שועק ,תלה
לו הכתוב שבע שגים ,וה'ו מיניו לבבו.
סרטה
)תןסםתא
ה Iיב
םי / Iב
וםר"ע
םי f/ז(
אפילר למלחמתדבר!נ' כררבונות ! יהושפט לא היה צרי ,ללכח
מציה -עם אחאב ,וגבזרה הגזירה ליהרג .רק התפללה היא שהצילתו ,אבל
הנביא :
המלכרת כבר גמגית לבגו יהורם .והדברים מפררשים בדברי
רצ'א אל פג' 1יהו Mכו חנני החרזה ,ו Wמר אל יד.שפט :הלרשע
לטזור !? רלשוגאי ה ' חאהב ד ! רבזאת על" קצף מלפגי ה ' ! אבל
דברים
סוב!נ'
נמצא
עמד,
כי
בערת
האשחת
מו
הארץ,
והכיבות
לןבכ לורוש ה Mל pי.ם
)דבהי"ב יט ,ב-ג(
מלחמת מצרה גהרית מפגי החחברות לשרע ,א rשרתפות כמצורח עם דשע
אפילר כסצרת ישיבת ארץ ישראל ; הלרשע לעזור ז וכד ה"ת צוז' להביו
אח גבאות מכ"יי' בו ימלה כי חאאכ האו רשע של Mבתכפרר לר חאסיר וכל.ם
במעשה כרם נבות נתקבלה תשובחו ,ובמלחמת רמות · גלדע קיבל אח ערנשר
שיכפר לו .אבל מלחמה זר היא עזרה לרשע ,רלא על" מרטלת כעת המצרה.
.',ו כמה וחוקים מחשברת האדם ממחשבות ה' !
14רהא ומנין כהשלמה לספו המזזות של הך!נב '" ,Dמזיה ד :
מן האימית …אבל האזר יא
נג'ח אןחה ג'דס ,ול Mבדי "לחם מן האומרת ,בדיי מו
הרוורת .ואף כעי ' Hמבלת אסתר" ,החולק על רמב"'ן,
לM
בהגה
רק
ביפי
משה
15ר'וא :ס Dרש · …לסטוק
ז"י :
ויא
נעזבה
ביד
זונח]1
ייהוש'
וריד,
ןכי
זמן
נותב :
שיא
נין
ונצית ירושת הארץ וישיבתה
מארצם,
אתה " דנדן חמרח נםל: nזמ יט'.
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ועוד אזהרה לעתיד רומז הבביא יהוא בן חבבי :ולשובאי ה' )לשון רבים(1
תאהב )לשון עתיד 1 (1רמז רמז לו על בבי' של אחאב ,אחזיהו ויורם ,שעתדי
הוא להתחבר עמהם,
הופעם אין המלך יהושפט Uהג בדרכי אביו .כאשר בא אבי' של הבביא,
חנבי הרואה ,אל אכיו של המלך כתוכחה דומד_ אחיר מחלמתו בבעשא )ראה
לעיל( ,מה באמר בו " 1ויכעס אסא אל הרואה ,ויתבהו בית המהפכת ,כי בזעף
עמו על זאת " )דבהי"ב טז (. ,י ולעומחו בוהג יהושפט אחרת .התוכחה מתקבלת
על לבו ,והוא מחחזק במלאכת ה' ובהבהגת העם בדרכי '.ה
במדיה יהאדם השיב מעלה גביהה ירתר ,בה במדיה גם התבעיות ממני
גבוהות יותר -בקרובי אקדש ,נורא אלקים ממקדשיך .אכל גם להיפך .מבידה
והאדם גדול יותר ,בה במידה גם הרושם הזעיר והתגיכה הזעירה על מעשין
מקבלים משמעות גדולה הרבה יותר .מלה או פסוק החקוקים לדורוח בכתבי
הקדוש ,משמעותם אצל גדרלי ישראל איבה ביתבת לשער • 10
וימת )אחזיה בן אחאב( כדבר ה' אשר דבר אלהיו ,וימלוך יהורם
)בן אחאב( תחתיו ,בשנת שחים ליהורם בו יהושפט מלך יהודה
)מל"ב א (. 1' ,אפשר לומר כן 1והלא יד tשפט מלך אחריו חמש
שנים " 1אלא כיון שהור יהשופט מלך דיו.דה עם אחאב מלך
ישראל למלחמה ברמות גלעד ,נגזרה גזירה על ירו.שםט ליהרג
וכו' אלא מלמ,ד שבשכר זעקה שזעק תלה לי כהתוב שבע
שבים ",והוי מובין לכ .U
)תוספתא
שוב
וסד " ע
שם(
אחרי מערכת רמות גלעד מלך די,שפט עוד שבע שבםי ,אבל הכתוב מובה
במקום אחד -אח ימי המלכות האלה לבבו יהורם ,מפבי שהתחבר לאחאב.
'הושפט לא נהרג ,על אף הגזירה -בשכר הזעקה שזעק ,יהושםט גם לא
מת ' לפבי זמנו ,הכתוב גם אינו מפהיח מימי מלכותו ,ואפילו לא נכחב שיהורם
מלך תחתיו בימיו .ולא עוה אלא אפילו מבין ימי מלכוחו של היורם -שמונה
שבים )מל"ב ח ,יז( -לא התחיל בימי רמות גלע.ד רק במקום אח,ד בהקשר
למלכות יהורוב בן אחאב ,ר,מז לבו הכתוב כחשכון , tשבים ש"היו מונין לבבו"
)אך כגירסת סד"ע :ועלתה מלכות לבבו( .הדברים איבם מפךרשים בפסוק .רק
מי שמחשב את חשבון השניס ,ותוהה על סתירה ,לי נתגלה הרמז .ואצל יהישמט
רמז כזה בדברי הנביא ,הרי משמעותו רחבה וגדולה לא ' Tערוך ,מתוך קושיה
וסתידה כיו סמיקםי ברמ jה לנר לדירית התרכמה הכבדה כוםי המלך הצךקי :
לא ה י ה לו ללכת לרמות גלעד יחד עם אחאב.
-
16ראה ייק '' ' פל '" ו יילייש סיף רמז
17ואה
18דהייגו
החשבין
כרש"י מל"'ב
א,
קמא :
אילר היה
יודע
ר Mובן K .הוו
ובועז
וכו',
יז.
שנתיים בימי אחזיה בן אחאב ,וחמש שביס בימי יהורם כן Kחאג .עייו
46
www.daat.ac.il
רשיי שם,
אתר דעת -מכללת הרצוג
רארלי ניכל לרמר שערי ומז רמז לנר הנבאר .אחרי הפסיק "יש>לם יהישפtנ
פסרק הסיכום "ריתר דברי יהישםט מ"ז' אחרירעם מלד ש>ראל" ,בא
רנר' ) ..מל"א כב ,מה מר( ,אף על פי שהנביא עד"ו ממש ..,אחרי זה לתאר
חלק ממעשיי של ה'ישפט ,אחרי השלIרIכר עם מלד ש>ראל .אלא רמז רמז
לנו
הבניא :
ההשלמה
עם
מלך
ישראל
ארבה
רצויה
לפגי
הי Iות,
' ובעצם
מםת"מים כאן ימי מלזכתר של '1ן,שםט .נ
מלך
יהדרה קיבל את תרכחת
הנביא יהרא בו
חבבי בהכנעה.
תיכחה זי
אינה מרבאת כטפו מלכיס .ממי הבניא ירמיה ,כרתב הספר ,אלא ברמז .רדי
בךכ ללמדנר דלרררת את הלקח .רק בספר מלכרת יבת דרד ,טפו וכוי היסי.ס
מרבאת התרכחה בפיררש ,כי שם ממשיד הסרפר בתיארר מעשיר הגדרלים של
המלד לבית דרד כתרצאה מתרכתה זר )רראה ר"י אברבנאל בהקדמתר לספר
מלכים ),,ההקדמה השניה"( ,זכן בפיררשר למלייא כב ,מט ,בסרף דברוי על
מלכרת
יהרשפט(.
בינת"ס
קם
במלכרת
השכנה
•
מלר
חדש.
אחאב
נהרג
במלחמת רמרח
בלדע ,כדבר ה' אשר דיבר ב"ז' הנביא מיכיד .בו יסלך" רימלרד הMזיה ברנ
חחתיר.
אין אבו ידרעים
נמה שינה אחזיה מאכין אחאב .גם עלין מעדי הבכיא
"רשעי הרע בעיני ה :רילר בדרד אביר רבדרד ארמ רבדרד ירבעם בו נבט,
I
אשר החטיא את ש>ראל .ריעברד אח הבעל ,רש>תחרה לר ,ריכעס אח ה' אלקי
ישראל ,ככל אשר עשה אביר" )מל"א כב ,נג-נד( .אולי טבר יהושפט לקרב
את בו גיסר הצעיר לרחרך_ בטרם ציא טבער הרע בערלם ,רלכו ך",חבר אתר.
וארלי סבר שבעניני מסחר וסםגרת אין איסרר להתחגר .וארלי סבר שמרתר
לקבל עזרה מרשע ,כאשר איבר מראה לי סימגי אהבה רחיבה .הגביא היוא רק
אמר לו שאיו לעזור לרשע ,אבל לא להיפר .איו אגו וידעים ,רגם חז " ל לא
מסרר לגר ,מדרע ,אחרי התוכחה הקשה ע-ל החרזה ,לא עבר זמו רב
שנה אחת !
-
-
תרר
ר;רירשםט התחבר לאחזיה בו אחאב.
ואחרי כו אתחבר יהרשפט מלר ה'רדה עם אחזיה מלר ש>ראל
-
הוא הרשיע לעשרת .רה'ברך .עמר לעשרת אנירת ללכת תוששי,
רעישר
אגירת
בעצריו
גבר.
)רבהי"ב כ ,לר~רל(
צעריו גבר לחרף ים סרף היתה באץר מלכי יהרדה עדר מיסי שלמה ",
הומ"/ן יהרשפט מנסה לחשו משם את המסחר הימי לארצרת הרחוקרת בבימי
קרם .פעילרת כלכלית זר נעשית בעזרת אחזיה בו
נביא ה :רמרכתיר על החחבררת זר לושע ;
19רהא
מלx-
אחאב .ושרב בא
אליר
ס ,כן .ןינה""ב ת ,יז.
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בהתחבוך
ו'תבבא אל,עזר בז דדרוהו ממשרה על 'הושפט לאמר :
)שם לז(
טם חאזיהו ץרפ ה' את מטשיך !
רע ,ילא
אדם
עם
אדם
'תתבר
שלא
מלמד
לרשע,
תתתבר
ואל
.
אם אדם רשע.
שכז מצ' Uב'הושפט שהתתבר באתאב ,וועה
עמי
רמות גלעד ,ו'צא על'ו קצף ,שנאמר ובזאת על" קצף מלפב' ה'.
שיב תנתבר לאתזק ונ"7שי
מעשיו,
וש"בוי
בהתחברך
שבאמר
אב'ית
עם
אב" · ת .וכו '.דבר אחו,
לקווב
לתווה.
ש:ומא
תאמר,
בעצ'וז
אתזז!'י
גבר,
פץר
הויג'
מלרוו
תמירי ,אלא שאבי מתתבר עמו
את
אל תתחבו לשרע
)אבות
גזהר
ופרץ
ד' ,
בכשונתו,
לעביבי סחורה
ה'
דר"ג
שהוא
את
מעש,,,
יפאילופ"ט,
"ייר(
התתבדות
ופרקמט'א
דרך
טואי ,וכ,.,צא באלה .לכך הוא )בתא' הארבל (,תףור ומזה'ר "אל
תתחבו לרשע" ,כלומר ,בשים חרבה בטילם.
)ב'ת הבח'רה לאכרת Dייא מ"ז(
יהפעם תיכחת
בעונש מותשל
הנביא מלוור ,גם
-מדיה כגבר מדיה :
"ר'שברן אב'ןת ןלא עצרן )כח( ללכת אל תרשש> " (.םש)
הבב'א .בספר מלכס'
ןת,וכחה
עוד
מו,rrO
שגם הפעם מקבל המלך ז!'ושפט את
בהכנעה :
אז אמר אחז'הו כז אחאב אל 'הושפט , :לכו עבד' םע עבד"
באביות -ולא באה 'הושפט) .מלייא ,כב(. ,ב
אחזיה חשב כבואה שהכשלרז בגרם להם מפב' חוסר יכולתם של עבדי
יהושפט להשיט אביות ,יהוא מציע ,לא דק להשתתף בעשיית האניות ,אלא
גם בהשטתם .אבל יהושפט למר r,Nהלקח מפי הנביא ,ילא אבה עוד להשתתף,
אפ'לו לעניני סחורה וספגות ,עם הרשע.
Jf
אחזז!' בז אחאכ ברשעתו לא האר" ימ'ם על כסא מלכותר; "ו'מת כדבר
הי אשר דבר אליהי ,וימל ,ייהורם תחתוי" )מל יי ב אי יז( .יהנה ריאה יהושפט
מ'iו ז!'דרה ,רררו ' של מלך ש"ראל ,שהמלך הצע'ר"החשד 'aIנו רהלך רבובי
נא'יי
,אמי :
ר'שעה הרע
בעיבי ה :רק לא
כאב ,.,וכאמו ,וםי ,תא
:חנתב
הכטל ,אשר עשה אב'ו ,רק בחטאות 'רבעם גז גבט ,אשר החט'א
את 'שראל דבק ,לא סר ממבד.
)מל"ב ג ,ב-ג(
ז!'ורם בז אחאב הס'ר את מצגת הבעל ,אשר עשה אביך .הוא מחזיר את
המצב לקדמותו ,כפ' שהז!' בימ' ירבעם בז בבט ,בתח'לת מלכרת 'שראל"אפרים.
48
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאידר הוא אינו מ Oיר את עגל ,הזהב אשר בדן ואשר בביח"אל ",דונאגחו
שלא תשזב המןבהנ? לבית ,mאם יעלו לרגל ל,רושלס" עיר הקושד ,ויראו
IIת המלר מבית דוד בש' '/בעזרר ,ומלר ש'ראל א' Uנהנה םןנריווילגיה זו.
ואם יבואו לבית המקשד בשצאי שנת השמיטה למצות "הקהל " ,ישמעו את
"פרשת המךל " מםיו של המלר מבית דדר )סגהדריו קא ע " נ .זשר '' ' מל"א יב,
כז( .דהגאה . .יIIר לממתכלו .וכן נהגו כל מלכי ש'ראל מםי.דב זו '''שר) מל"ב
ג(, ,ג ואיו .בענל,ם .עבודה זרה .ממש וכתחילת עשייםת '".יורם םג היה זה
אשר · ,עור לבם 1הזיחו מל.ן עזר לעובדיר tאשר על הבית להציל את נביאי
ה' מדיי איזבל אמו .אמםנ הלוה את הכסף ברביח ,ועדונ בתוקף רב על החזרתו,
יעו' כך גם נענש לבסיף )שמי"ר פ ' לא(.
•
•
•
מלר הדש זה ,אשר תיקו במקצת מעשי אנותיי ,שנה בתחילת מלכיןח
חלדי,המלך יהישפט ,לעזור לו מסלחמחו כמו.בא בימי אביו אתאב היו לו
מואב למס ,ואהרי · מוחו פשע ימשע מלך מואב במלכות בנו :
יילך יש'לת אל יהישפט מלך יר~דה לאמר ·:מךל מיאב פשע בי
-
התלן תאי אל מראב לנבותמה ז
ויאמר :
•
אעלה
-
כמךר,
כמיגל
כמעי
בעמר,
בסרסי
כסוסרי.
נמל"ב ג ,ז(
,
די~שפט סיבר ,כנראה ,שאין יירם ' בן אחאב שרע ' גרמר ,ימותר להירת לו
לעזר.
· בודאי
הפעם
חחוזה
סיף סיף רמובר על כבםדו של ש'ר Kל ,ירב איו הלבדלי ב rהמלכריר.ת
נזכר הוא בשאלה דומה ששאלו אתאב ,רק לפני שתניים ,כי גם חשובןח
דומה מו;; במלה לתשובתי או .וברואי גם נזכר בתיכחה ד",מורה של
אתרי · המלתמה ההאי .אבל נראה ול להיישפט ,כי לא על יורם נאמרה
האזהרה ההאי.
למד ש'ראל מתייץבו בכל עניינ המלחמה עם מלך היזוה המנוסה .הם
מצרפס" אלהים בדכרם גם ' את אדום ,ומקיפ' ם את ס" הלמח מדצ דרום .אתרי
מסע של שהעב מ'ים במדבראוזtנ"ל המים מלכה"ם" .ויזבאר מלך ש'ראל ; אהה I
כי קרא ה' לששלת המלכים חאוד ,לתח ראתם ביד מראב .ייאמר היושפט :
האין פה נביא להי ,רנדרהש את ה' מאוחו 'ייועין אתד עמבדי מלך ש'ראל
ואימר ; פה "לשי ' Uבד שפזב ,ש!(ר יצק מס" על דיי א"והר" )מל " ב ג ,י-אי(.
די tשפט לא ראה צוךר לשאול את פי הנבאי לפני היציאה לסמע ,כי היה
בטו , rבצו קת' מהלחמה יבצקדת ההל,כה רמ.שותפת עם מלך שיראל .יגס עתה,
געח צרה ,היא במיח שגבאי הו נמצא במחנה שיראל ,יבוראי /,שי איתן דבר חי ".
•
. %Oכלאוהו זסםתנת ' דפבה ""Iב י.ב ים · שעיי פיוני אבהי
יהוזה,
מ'גtן'1
בן
רחכעם ,היחה ינון°.לןc
כסלכות
משתמע םםלייכ יי כט שבסיף ימי ה'ירם בן יהושפם היתה כלמכות יסראל.
Y 21יין רן'"גו .רמו"; cנ' כח .הוחשה רמנ' J".שמרת לכt .ג .רריה םב tה.שדואה .י,גל שכםדבר
בסנהררין
קב
.א"''
א"ר
אוזסc Yג'
.,
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יידרי אליי מלר ש'ראל ייהישפט ימלר אחם )שם יב(.
להידעי רשעי של י'רם -שלא הז rדרמה רב ,ילא הידה בי אלא
יהושפט .למה לא נאמר כאן ב '1שפט ..מלר" ן להידעי עניתניתי
•
של ואתי צדיק ,שוא
הדיים :.::.:.
כחבר
היה
אחאב,
..מלר".
רצה
ריש
וידר
אומררם,
הכחיב מרבה
יבשכר
•
שירדי
•
ופני
מפבי
הנביא
בבגדי מלכות,
גזיוה
שגבזיה
לפני הנביא ' ,יכי
שיהרג
.
?ב Uסארחה שעה :.:ו. :.
אלא
םע
ומיכר
.
וא
כל
הנסי.ם
וראות
)בדמ"ר
בכחב
כא(
'g
הנה למדני הנביא את ההבדל בין מלר ישראל ל,ר~שפט .אמסנ גם י'רם
מניו שהצרה באה עליהם מאת חי .. -כי קרא 'ה ושלישת המוכים וא.וה
1גי' ",
אבו
•
עורה
איז
ששי
דבעתן
•
?שאוו
את
גביא
םי
כי "וא
ה,/
מדרה
היה
בי ".יועימתי ,איתי צדיק ,לא רק שר~א רמדה בי ,י 7א רק שראה את השגתת
ה'
•
בהמצאו
הוא
בישא
של
את
הגביא
דבר
במחגה,
א 7א
עוד
מתובש
•
?פבי
עUה
כי
הגביא,
הרי
'.ה
הבניא אלישע יידע את ההברל התהימי ביו שבי המלכים ,יכררב ,אליהן
הבניא נועי אחאב ,אינר נרתע כלל מוהוכיח את מל~ך ישראל בתקיפות
רבה :
..ייאמר אלש'ע אל מלר ש'ראל :מה לי ילר ז לר אל נביאי אביר יאל נביאי
אמך !ון
,
.
-
)שם יג( .וא תקנת כלים !עדייו א"'נך וכרה בנבאי זה ,מערלם לא גמית
לבבד Nה'
)נמד"ר
שס(.
כל
זמו שאינך בכגע
?פני
ובביאי,ר
ה'
אתה
עדיין
בכדד שרע .אבל מא"ר ,י'ין הנביא פסול אח התתבריחי שו ירשפט למלר זר_
כי
-
סר
סבר
יהושפט
-
אין
הוא רשע
כאביי,
יכאחיי.
כארמ
יירם החבונו בעניחניחו של המלר יהשופט לפני הנביא ,יקיבל בהכנעה
את תיכחתי .שלא כאביו ,רא מנסה לתקן אח דרכיי :
החחיל מחחנן ופניי :ויאמר מור ש'ראל ,אל ) Iיחיב" : Yנא,
על תזכיר עוונות המרשעת ההיא ,בקש עלינו רחמםי !(,כי קרא
ה' לשלישח המלכים האלה ,לחח איחם ב" מיאב ז.
ייאמר אלש'ע ,חי ה' צב"איח אשר עמדתי לפניי ,כי לילי פני
יר.שפט מלר
".רה אני
נשא ,אם אביט או" יאם אראך !
)בדמ " ר שם ; מל יי ב ג ,יג-די(
החיכתה החקיפה פעלה את פעילחה
-יירם מחחנן לפני הנביא לבקש
רחמים על ישראל ,ומסתייג ברירות ממעשי אמו ,שדעיין היתה חיה .יבכל
nאםנמ הנבאי מענה Kת המלר )סםיר דכריפ ןו ,סו ; רמכ " Dהלכות למכים K'"D
ישם
'"ה(, n
אבל מכחינת הבכוד. ,פדלו
ומלך שמחל על כבודו א'ן ככידי
כנ'M
חחב ככבודו
מחול )שם (.ב"ה
של
יהושפט
הלוכך
ל Mמחל
)שם
ם"'כ
כאן על
ה-ב
(.ח-ה
בכודי,
רהבבי .היה חייג בככרדו .אלא מתיד ענוה לםבי נישא דבר הי ל Mרצה להתהדר ביבישי
לפניו ,ןמעלת,
23רהK
ו Mשל ;TIן ' Itםס
רנפות נפסוק .
עללי.
50
www.daat.ac.il
ןרהK
םנ
ומכיפ
סם '"',.ה
•
J
אתר דעת -מכללת הרצוג
זאת נעבה הבביא רק זנפני שהוא בשוא פנים ל",.ושפט מלר יהוךך .הנבאי
איני ריאה את הנראה לעין בלבה רא חאה גם את הפניזביות שבאדס,
מחשבות אדס ותחבוליתיי ,ייצרי מעללי אש' .בעיבי יי~שםס תיקו יירם את
עמשי אביי יאמי ,יגם מיכו היא להכנע לפני הנביא .ילכן היא התחבר אתי
במלחמה וי ,ובאמת אין הגביא מיכיחו על כך .אבל הגביא מעמקי בראייתי -
תשרבתו של יורם אינה שלמה ,וב Yיביו עדייו הוא רשע :אמר רבי ריחבו,
אסרר לאדם להסתכל בצלם רמרת ראם רשע ,שבאמר ..לרלי פבי יי.שפט מל,
יהידה אבי נשוא ,אם אביט אליר ואם ארןא "! )מגילה כח ע (. I/א חביעתן
של הגביא גרולה הרבה ירתר מהבבתם רראייתם של בבי אדם ".
..
מחבה ש'ראל בצ"ל בבס גליי ,רלא עדו ,אלא גם בחלי גצחון גדרל על מיאב.
ויאמר )אלישע( :כה אמר ה :עשה הנחל הזה גבים גבים .כי
כה אזבר ה :לא תראי רוח ,ולא תראו גשם ,יהבחל ההיא ימלא
מםי ,ישתיתם אתם רמקביכם ובהמתכם .ינקל זאת בעיני ה:
ובתו את מואב בייכם .והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחרר,
וכל זע טוב תפילו ,וכל מעיבי מים תסתומו ,וכל החלקה
תכאיבו
הטיבה
באבנים.
)מל"ב ג"-( ,כ!רט
רכו היה .למחרת בברקר ,כעלרת המבחד ,כדברי הנביא.
אמרר
)לאלשיע( :
לר
אמרה
התררה
תשחית
..לא
צעה"
את
)דברםי כ ,יט( ,ראתה ארמר כו !
אמר להם :על כל הארמרת צוה רבר זה ,וזר קלה רכזו" ,.היא,
שבאמר ..רנקל זאת
I
בעיבי ה :ובתן
את מואב בדיכם ".שבאמר
..לא תדררש שלוםמ וטרבתם" )דברםי כב(1 ,
טוברת.
אול אילבות)במר",
מ'
כא(
שומעי לקחו של הבביא לא הביבו את מצוותו ,אולי ר"ראת שהע האי 1
)ראה רד"ק שם( .אבל הבבאי אלשיע"., ,הש גם ממקבלי התורה ומרסריה ",
מלזבד ארתם הלכה שבמסרה בעל פה :כמר שבומאב בטלה הזבצרה לקררא
לשלום,
כך
איסור ..לא
גם אין
תשחית
מנמקת איסר ,זה ..כי ממבר תאכל …
את
עצה"
כי הארם עץ השרה" )רברים כ ,יט(
כי חיי ראתם האר עץ השרה ,עץ שהיא חיםי
'2.4חז"ל
ר Mו בצורתם
של
אליש,
זבךי
נביא היא ,בנואתן מסתלקת מסנן
25ראה הקיובת רמב-ם
26
ראה
שם
",ב",
ל …משנה
ןומב"ז.
-
םג
פםג ,:
רנוחן
לארם .2'8
ר Hל
אובר
מלאיש ,וכוי )פסחים
תוהו'"'.
בו"ב
Uהג
בארצם.
התורה
ובהר"n
.
י H ,ד
ט"
:
כל
-
אם כן ,זeין האיסור
ארם
שכו,ם
וכוי
םא
סי 'ייבי ירוcה ''''סר שס(.
".
51
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מצד השחתת
העץ ,אלא
ובזזה" זו התורה לא
אוהמ קלה
מדצ ההפטד לאדס ,ועל הפטהד של
חטה ".
בבואת הבביא בתק"מה במולאה ,וישראל עשו כמצויתי אבח מיאב .אילס
טופה של המלחמה לא הה" לטובת שיראל ,כי לא היי ראו"ס לכך :
וירא מןל מואב כי חזק ממבו המלחמד_ ויקח אתו שבע מאות
אשי שילף חרב להבקעי אל מלד אדוס ,ולא יכלו .ייקח את
בוב הבסר ",אשר ימלד חחחיי ,ועילהי עלה על החסה -וה"י
" XPף נוול טל שיאול .ויטעו עמליי ,וישבו לארץ.
'
"סה שעה )משיע מלך סואב( 1
האם לא חאמרי לי מה זה
-
)מל"ב ג,
,
,
כו
כז(
כבט כל אטטרולוג)' שלו ,ואסר להס :
אבי עושה סלחמה עם כל אומה וסבצח איםת,
בואשר אבי עושה סלחמה עס היהודיס ,הס מבצחםי אוחי 11אמרו
לו :
זקן אחו
ההי להם ,ושמו אבוהס ,וביתן לו לבן מאה בן חיי,ד והקריבו .אסר להס :
הוקריוכ לגמרהי ו אמרו לו :לא .אמר להם :אם הקריבו ,לרא גסרו ,בשעים
להם בטםי -איול הקריבו וגמר,ר על אחת כמה וכמה 1ובכן ,ןב בכור שי ל"
שעתדי למלוד תחתי ,אלא אבי מקריבו ,ואלי יישעו לבו בטים .וזהו שכתוב :
וקיח את בבו הבכור ,אשר מילך תחתיי ,יעילהו עלה על החמר_ והיי קצף
ירהי חמה )חסר( כתיב ,שההי משתחוה לחמה .מדיגדול על שירא "ל.
קצף גדול על שיראל .אמר להם הקב"ה לשיראל :עיבדי ע"ז אין במיר!'
כבדוי ,לפק הם מידו)' בי ,ואתם מכירין כבודי ,וסודוין אתם ביו" )עפ '' '
תבחומ'!( כי תש(. Rה
רב ושמואל :חד אמר ,לשס שסיס .הוד אסר ,שלם ע"ז .בשלמא
למ"ו לשם שמים -ה"בו דכתיב "ויהי קצף גדול על שיראל" ;
אלא לס"ד לשם ע"ז ,אסאי "ויהי קצף" ו וכף מכתוקבין שבהם
מכקולקל,ן שבהם עשיתם ) 1ועי)' שס '''(.שרבלא שעיחס
ויטעו סעל,ו ,ושיבו לארץ .אמר רבי חביאב רב פפא :באותה
שעה יידן רשעיהן של שיראל לדונריגה התחתובה )ערי)' שם
'''(.רשב
•
)טבהדר!'
לט ע"ב(
אןזי ' טעות טריגת טעו האטטרולוג)' וסשיע מלך סואב'! ]ובבו את בסות
הלעב ; רשלףו אתבבייס '.באש עולות לבעל[ ,אשר לא צויתי ,ולא דברתי ,ולא
וציתי -זה בבי של משיע סלד
עלתה על בלי )דימהי ,שי (.ה אשר לא
ן:ן ו Kית ,הרי יכלן שיולא
ל KKל ', Sל" ילK
ליהבות
כיזבי לוcי:סי '.S
המיאלנות ז התירה לא
נתנה לשיראל
לבכןש איז זן,
רהא '''ס!ר כראוסית סן ,סי ''''בוב )טיף '0דמ (.וtונןדי
ל Kבההג באותו זמו האזהרה .לא תחגר בם לונnונה"' )דברים כי (,ס בי מזיה זו Kזנה
לדורות; .אה ..טפר המזורת" לר1בב"ס ,שירש של rי ,יבו נלחמו כמואב ' Jונרו םב Kהיד
בן
בר,K
יפתח הגל .",רכן
2.8רהא Dב עדת נאיי יnוcין של
"!.
דוי
הפלר יייבו.c
ח",y
למשיםי של
~
52
www.daat.ac.il
קונר..
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
מראב רכר :רלא דברתי . -זר בתר של 'םתח ,ראל עלחה על לבי
בן אברהם.
-זה ציחק
)תעבית ד ע"א ·,רראה '''רש שם(.
איזה חרסד הבגה בררכי עבררת ה' I
סילרף
א ' Iה
עקז"ת
במרת
צ"חק I
ערם כל זאת -איזה קטדרג חמרר על ש'דאל ! אפילר מתרך טערת ,חרסר
הבבה רסילרף Iהגר"ם מרררtכ' בה :כי איבם מכידtכ' כבררר ,אבל אתם -אם
מכידים
כנ'Iד זה מורדים !
כברךי,
שבהם
כמקרלקלין
עשיתם !
איזר
ה"ז"'
לאת ,אחרי הבס הגלרי r l' :ר וססה'ם של ש'ואל לדובריגה התחתרבה ! הרשעים
שבמלכית שומדת נזר לנס בנזותו של אותי צדיק ,המלך ז"שפט ,אבל המסע
המלחתזבי בכשל ·,ומואב ·לא חזהד ערו תחת ז" ש'ראל ".
•
•
אחרי
וזrי
כן Oג
-
באי כבי
רבבי
מיאב
ועמהם
עומן,
)ראה
מהערמנים
בפיריש המייחס לרש''' רבדד"ק(· ,על ה'שופט למלחמה )ךבהי"ב כ -ראה
כל הסקר( .מאוב לא הסתסקר בבסיגת מלר ש'ואל ,הם באי גם לבקום את
גקחמם ממלר יר~רד ,שבא לעזות מלר ש'ראל.
הסכבה גדלוה ער למא.ז הם כבד עבח את ים המלח ,בצררה מפתנז'ר,
יהם כבו במצאים ברחנני את ז"דה ,בעין גדי ,רעימרים לעלית סמם הש'ד
ה'ישפט קירא צים בכל ז"דד ,רמבל וחבי ממלכתו
ליוישלים .המ
מתקבצים אבשים ,בשים וטף לבית ד,מקשר אשר ביררשל,ם ,לעמרד ולהתפלל
לובקש על בפשם מפגי הסכגה הגדילה " :אלק' ! Uהלא תשפט בם ,בי אין בבי
בח לגפי ההמרן הרב הזה הבא על .u ,אוחגגר לא גדע מה נעשה -כי על"
-p
עיגגין ~".
קהל
סיברת
התפלל
קדוש
רמלך
ו Kבח U
צדיק
הפעם
איכם מחפשtכ'
לא בדע מה נעשה ! פה,
-לפגי למעלה ממאה שנה
באיתי
אויבם מבקשים
תחכילרת,
בית
מקרם ,בחצוות
ה:
-המלך שלמה בעת חגרכת ' הבית :
בהנגף עךמ ש'דאל לפני ארב ,אשר חיטאי לד ,ושבי ,,,לא
ראתההרידר את שמ.ר ורח.םללי רוח.חבבר אל,ך בבית הזה
תשמע השמtכ' ,רסלחת לחטאת עמר ש'ראל ,והשבתם אל האדמה,
אשר בתת לאביתם .רגר'.
רעב כי ה'ה' באת רגי' בי ציר לי אידב בארץ שער ..,רגר ראתה
תשמע השימם ,מכרן שבתך ,סולחת רעשית ותגת לאש" ככל דרב"'
)מל"א ח · ,לג-לט(
רגר.
.- .
•
29בשנת
חרכn
בגתיחזו כחורבות ייבין .ב Hרץ ןמב ,Mזמכת באן ,שעלהי "ום פישע מלך
רובבג tוtת ם' UIרי הלוחרתיר .ניניהם ה IC.םג ' ןנתדaפ בחסריי Kרוי
.
ו Kולי
סי
כזה הסבר
ל IUדמ .ייהי קוף
דנול
לJ
זוניל .לפר :K.ל,יש
שירלא".
30מלח:בה זי היתה בטוף יוני מלכיר1ו של היישםם ,שנתיים ל cגי ונך"ן .דייז
מל-ב
ח.
סן
,ב1tד K1כשש
נכם'"
שנ ' ס
דס"ס .
שהיתה
ל,וםת
הלמחהמ
כוברבא,
לפני ונןתן ,לס
הוושםם.
ןיוeו מוקםד
בתחילת
ןרוסנ"ו
ירכ!
שר "'Y
מלטת
,רד"P
דירם
בז
. .
s3
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כתםליה זי יכהכטתה rי מתפלל עתה ייהרשםט :
י"כנר לך כה מקשר לשמך ,לאמר :אם תביא על..נר רעה ,חרב,
שפיט ,ידנר יערב ,נעדמה לםני הבית הזה רלפניה כי שמך ננית
)דבהי"כ כ ,ט(
הזה ,ונזעק אל , ..מצרתנו ,ותשמע יתישיע I
כאשר כל שיראל והמלך נשענים על ה' בלב,ד שייעת ה' קריבה לבא.
כתו ,הקהל הקדשו הי;ז ,העומד בצום ובתפיל:ו בחצו ב"ת
ה :קם אחד מו
הלייםי ,מן נכ" אסף ,ו",יואל בן זכרהי שמו ,כ" שרתה עלוי חח הקידש.
הקשינר כל היהדו ישויבי יחשלים רהמלך ייהרשםס Iכה
רמאיר :
מאר ה'
לכם :
אתם אל תיראי ראל תתתר מפני ההמרן הרב הזה,
כי לא לכם המלחמה ,כי' לאלקםי רגי' לא לכם להלחם בזאת.
התיצבו ,עמדי ורוא את דשיטת ה' עמכם ,יד~דה ר"וישלים ,אל
תיראר ואל תחתר ! מחו צאי לנפיהם ,יה' עמכם I
)שם די( I" -
המלך הועם מאמינםי באמינה שלימה במאיתית הנביאד ,אף כי לא נבא
נכיא זה מועלם .כ" דיער שתפליחם נתקבלה לפנ" כסא הכני,ד ינכרםי דניר
אמת .די"שפט וכל הידוה ווישני יחשלים משתחיים ומידםי לפני ה :והלי"ם
מהללים לה' בקיל גדול ,עיד טרם ייראי את הנס.
למחרת בברקר יוצאים כילם למדנר תקוע ,המלך מחזק את העם נאמינה
בה' רננביא" ה" :ועידמ משירר"ם לה' ומהללים להדרת קידש ,נצאת לםנ"
החלוץ ,ואומרים ד~דו לה :כי לעולם חסדו ! "
עמד די~שםס ימאר :אנ" אין ני כת לא להחג ,ולא לרדףו ,אלא
בא' יי''ווכ ישהר ,ואתה עושה ,שנאמר ,רנעת התלר ברנה ותהלה
)םתחיה
וגו!
לאיכה
דבתי(
כן ,הלל ושירה עיד סרם ייראו בפוטל את הנס ",כי של ..מים היו נבטתינם
בשיועת ',ה יהבס שנתבשרו עליו ההי כבר נצמא בכח .רבזכות אמירת השירה
על הנס שנכת ,ויצא הנס מן הכח אל הפיעל .וממ" למד ז ממשה רבני על
הםי .כ" כך נאמר שם :אמרי שיאול למשה רבני :משד ,המ על,נר לעשית ז
מאר להם :אתם תהוי מפארים ימחממםי וניחגים ש"ר ושנח וגדילה יתפארת
למ" שהמלתמית שלי יגי '.כואתה טשה פתתי שיראל פדים ,.י"מ,ו שירה
"אשיהר לה' כ" גאה גאה !" " )מכ"לתא בשלח ,סיף ם' (.ב ו"יתר מזאת -
ש"רה זו באה מכקום
חפילה :
אמר המקים
31ר:וא מאמרו של הרב ע .שדיבא …הלל כעח
לשמה :
זרה ….
משה Iבנ" נתינ"ם בצרה,
ש:יב)'חיז .לגיין
,64
ו'
•• .46
ירא.ר
ל,רונת זות המרכא כסס הברח"מ זנ"'ל ,ל הפטיק רנאי כחךדם בטמתי ,בחררסי רבני
ר 1.ר" · 1ם'ת, j1K cציק.
הוצתא
שכפיל,
'יס
קבז,
,.
.76
32ניאה לורמ ,שאין הדרכהנ לסירת הים כולה ,אלא לפזמון החוזר ,כי ,להי נימי בםירוס
שאמררה
אחר'
pריn,
יס
טוף.
וכך
מסמy
54
www.daat.ac.il
םנ
מתוכנה.
אתר דעת -מכללת הרצוג
mם סוגר,
שרונא רדרף ,ואתה עודמ ומאריד
בדיי לשנווח ז אמר
וונתז 'שר
סוף
'D
לר :
הרם אח מןס וכו'
בחמילה ז ! אמר
-
לפגוי :
ומה
ואחה חהא מרומם ושמבח
וש:ח ורוההא וגחלה וחפארח והדו למי שהמלמחוח
(.ג וכד גם משתמע מלשוד הגמרא )פסחםי קיז
ע"א( :
שלו
)שם
ח"ר ,הלל זה
מי אמה Tרבי אלעיזר אומר ,משה ושיארל אמחהו בשטה סשרמו טל הי.פ
הם אמרו "לא ל u
למעבי
ה' לא לבו !" ,משיבה חח הקושד ואמרה להו "למןןבי
".
ההוצאה מן הכח _ אל המיעל חיחה ..בעת החלן ברגה יתהלה" .האויבים
•
הרגו אלה אח אלה ,ללא שום סיבה בראיח לןןין " ,ויהדוה בא אל המצפה
לדמב,ו ויפנר 'אל ההמוז ,והנם פגרםי בופלים ארהצ ,
:
.
.
אוךר םלט'ה " .שלושה
ימ"ם עסקו בשלל -ללמדבו מה רב ההי המון האויבםי
נקהלו לעמק ברכד .כי שם ברכו את ה' ".
-
"ובוים הרבעיי
מה חדוקים א Uמלהבין אח ועמק משמעות הדבםיר Iהאין אנו יכולים
ביחלתאר לצעמנו את האיחע העצום הוה ז השכינה שוהד בשיראל
המקשד עודמ על מכונו ,עם כל הנסםי התמדיםיי שבו ,הכהנים בעבדותם
והליוםי בשירם ובזמרם .המלך היושפט וכל עמו צמםי ומתפללים ,ובוטחים
בטחון גמור באמונה שלהמ בנס .ובתור כר ועמד נבאי ה' המלהיב את כולם
באמונתם ,והמבסחי בשם ה' -אדי צוןח בתחבולוח ,איו צןדר בכלי נשק -
כIכשד :ובבי שיוחל טל הים ! לא לכם המלחמד .כי לאלקםי ! והנס נארה
לעיני כל באי עולם " :רהיי פהד אלקים טל כל ממלכרת הארצות ,בשמעם
יכ בלחם וה עם אויבי שיראל " .אפילו הגויםי ,ערבדי ע"ו ,אין להם הסבר אחר,
אלא כי נלחם ה' I
•
"היו-שפס"
-
כשמו כן הוא .דבי מארי הוה דייק בשמא )יימא גפ
ע" ב( :
הי דהא השוםדכ ,רהמפשם הרא לוה.
בהתחברי
עם
אחאב ועם
בנו
אחזהי
פנטה
בי,
בדהישמס,
מדיח
הםשפום
אהלרקיm ,י"ח דדקק עמו כחוס השערה כעם הדצקיםי הגמורים ,כי כל דרכוי
משפס.
מואןדי ,ד~א המלן הוקם על לעדור את סד'י םהשפום אהלוקי לעם ה'
בחוככי ארץ ה' -כי לא לאדם תשמסו ,כי לה ',רטכפם רככר םשפם.
;r.
על סיוד כזה יאדה גם הבנאי ירמהי ,כעבור כ 280-שנד .אח הקוים של
מלכרת בית
33אמנם
דרד :
רaוב"'ם
החםיוtנ סם,
נ:רה
התפללי
שם
ירהא
מפרש
.שעזמן
על
הים-
-
לאמר
נסעביי.
י Pסה
וום -m
סם כדיחושי .וגית למהרשיא t :יבו בכל הגי ר"'lגתי.
ונגcונף
כשהי' נסת
בן.
55
www.daat.ac.il
~,
אתר דעת -מכללת הרצוג
f
שנווכ דבר ה :לונך זrהזר ,השדיב לע כסא דר ,' Iאהת וערבוי יעסר
הביאם בשערים האלה :הכ ארמ ה /טרש מפשם צויקה ,והצילי
גזלו מרי שנורק רגר' בי אם שנור תעשר את הדבר הזה ,יבאי
ביעשי הבית הזה מלכים וישבםי לרוד על כסאר ,רכבים ברכב
רברםס' ,Uה II1תרבזי ררמע.
••
.•
•
rזס),..
וכן התפלל דרד על לונכרח שלמה
אקלםי I
משפיובן
ריין עךמ
בזצP
יפשם
יירארן
עם
פיחר
בוג :
למלד ' 1
נעיי
םJ
שמש
בימוי
כב,
כ-ד(
צדיק
-
ודצקתן
נוונ""
לבז מוך.
כםשפם …
וישעי לבגי אבוין ,וריבK
ערשק
רלפגי ירח רור דררםי …
rl§i
ררוב שלרם ,רע בלי יחר
)תהלים עב( tr
נתקבל בוכעינת
דברי מנחם בירריר הלכרת על שרלחו רער" אררח חיים ,חלק ריבעי;
הוכלת יר"ט דע הל' מגיהל .מאת הרב מנחם מלוב כשר ,הרצאת
בית תררה שלמה ,ירשוילם תשמ" ג.
בשמת אברהם הלכרת חרילם ,רופאים ררפראה ,חלק
מאת פרופי אברהם"סופר אב;ןרjם ,ירושילם תשמ"ג.
אורח
חיים.
תחומיו תורה חברה ומד'נה ,קרבץ הלתכי ,חלק ג ,הרצאת צמת
-
צורתי תורה ומרע ,אלרו שברת ,גוש ' עצירו תשמ"ב.
•
שערים
בהלכה
מבוא
והסחיר -בספיר הפוסקים
רלרכי הסרר
בהלכה .המבנה והתוכו בטור ובשר"ע .מאת הרב משה שליטא - ,
•
mצאת משאבים יררשלים תשמ" ג.•
–.
ספר אסיא מאמירם ,תמציות וסקירות בענייני רפרא.ה והכלה ,כרי
שילשי .נערי ע"י ד"ר אברהם שטינגרג.
הרצאת ראובו -מס,
ירושלים
-. '. ' ..
תשמ" ג.
.
,
הרפואה במקורות לקט מתור התנ" ,,סשנה ,תלסרוים,מדרשים,
זוה,ר רמבים ודוע .מאת מנחם אסף .הצואת ראובו סס ,ריושלים
תשמ".ג
•
<: 56
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאה שנה לפטירת הרנ ישראל סלנטר זצ"ל
בכ"ה שבט השנה עברו מאה שנה לפטירתו של מרן הרב ישראל טלנטר
זצ"ל ,מיסיד תביעת המיטר ,יים הזכריז המאה צויז בשחיות מוטר בשייבות,
בתי ספר ,סמיברוינים ,אי לפנות ,מכללה "ירישלים" יעיד וכז ע"י מאמרים
בעתינית הדתית ,וים הזכריז לא צייז ע"י עצרית-עם ,חה משקף נאמבה את
הדרך הצביעה בה הןל הרב ש"ראל טלנטר זצ"ל ,לא ברעש השם ילא בנאומים
קילביים ברכשת יראת שמםי אלא במאצעית שיחית שקטית יבדיגמה אשיית
המבאיית לידי חשבוז הבפ ש יהתעיררית,
לדיתה של תניעת המיטר בליטא ,תלמידי הרי"ס הפציו את רעייז של
לימיד מיטר בין תלמייד השייבית ,דרכם של תלמדיי הריס" לא היתה קל"
אך לאט אלט הפך לימדו המיטר לחלק בלתי נפרד בריב שייבית ליטא ,אך
הצלחתה של תביעת המיסר ביז כיתלי השייבית גרמה לפעב"ד לצמצים
פעיליתיה של תניעת המיסר ,בתקבל הרישם שכייבתם של מייטדי תנועת
,מ.וםר Kינה IIאל להחדרי את לימוד הומטר בחו ,השייבית ,להפץי יראת
שמים אמיתית ב rתלמדיי השייבית ילהחזיר נישא יטדוי ב"ה',ית למקים
הראיי בלימיד התירה ,האם לכך באמת התכיוז הרי"ט Iצ " ל 1נתביבן בדבריו :
"כי לכל עביהר שי עיבש עצים יבירא ,ילכל מצוה שי שכר
נעלה מאוה אם בפרט ,יהיא עיקר ללמיד תורה כל עבירה
יעבירה לדבה ,לגאיה תירת הגאיה ,למשא ימתן באמינה חלקי
התררה שאר לענינים שביז אדם חלבח ,בעטקי הערלם יכחהמ ,
כרז
אם כד
)אגרת
לכל עב'-,ה רמציה Kת תררחה"
המרטר(,
היתה כוונתו של הרי " ט זצ " ל ,הרי אנר עודמים עוד בראשית
מיולאז של תבעיותיו ,זכותז הגדולה של השייבות שהז קבלו את דרשיתו
של ט''''רה בנרגע ללימרד התררה שאיגר מטתפק
א" 1להט!"' מכאז
נתנו לעם ישראל
ללמד iמרטר רב
סדמר המתאים לי
ברמרד שכל ,בלב.ד אבל
שזאת כל תררת הרי"ט זצ"ל ,מצות רברת עובירות
ולכל מצרה ולכל עבירה פרטםי ודיוקים רבים רשי
כדי ל א להכשל בקוים המ צוות ,בז שייבה מרכרח
יאיתה תבעיה כלפי טוחר או פועל ,עודב אדהמ
םבצוות _יאסיר~ים רבים וע ' " אי-זהיחת "וא עלרל לעברר על ,פרטי
רבות
צודר
ללמדר
נצטרה
דינםי ,
שונםי ,החפא מופקד על חיי ,אדם ממש וארי לא ייכשל ללא לימדו מוטר ,רבים
מתפרנטםי
עמבודרת
פקודית ;
פרקים
שלמים
משפט תלוים ועומדים לפני המעבדי והעוב.ד
בש"ט
כל
ועשחת
טימנים
בחישז
זה חרש לימוד רב ואף
1ראת שימם רבה כיד לא לזלזל בכל דדקוקי הדיבים ,כל זה לא יתכז ללא
ל,מדו מרטר ,שי מיסר עברר בני תיהר רשי מרטר לאנשי שמא ימתז ,שי
לחיליים ישי מיטר לעיבדי אדמה ,כל אחד זקיק ללימדו מרטר ,אשי
מרסר
••• •
•
על מחנהו יאשי על דגלו ,זאת התבעיה שהשמעי רביני רבי שיראל טלנטר
ז "1Iל ב ;oיוזכ בתיך עמי ; הבה ,גלמה מיטר; כל חאד המיטר המייעד לי ,בידאי ,
•
"57
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שש'גם יסרחת ביראת שמים רבמרסר המתאימים לכרלם רודסד עשר -לגר תלמ I -י
הרי"ס זצ " ל בספריהם רבשיחרתיהם על יסרדרת המרסר .אבל ש' הלםץי את
דבריהם ניו כל חלקי העם ראף להתאים את דרשיית המרסר לכל מקציע רלכל
מעמ.ד
רזה לשרו הרמח " ל במסלת ש'רים ,םרק אחררו " :כי כל אדם לפי הארמגרת
אשר בדיר יהעסק אשר הרא ערסק ,כר צריר לר הש'רה יהדרכה ,כי דרר
החסדירת הראריה למי ש תררתר אימנתר איגר דרן החסדירת הראריה למי שצרןי
להשכיר עצמר למלאכת חבירר …אבל הראיל רהגרשאים משתגים אי אפשר שלא
ישתגר גם האמצעים המגיעים ארתם אל התכל,ת ,כל אחד לםי עגיגר".
לכו עדר רבה הדרן .הרפרעי שחירת מרסר המתאימרת לבגי תירר ,לתלמדירת
בסמגרירגים למרררת ,לתלמדיי ישיברת יללרמדי תררה בכרללים .אר איפה
שחירת מרסר על חיסר של המעבדי כלס' פרעליר ריחסם של הערבדים כלס'
המעבדי ,שחיית מיסר על חיסי שכגים יעל התנהגיתגי בחגית ,שיחרת מיסר
עברר ממרגים על כשררת המזרו רשחירת מרסר לדייגים ,שחית מרסר לסטרדגטםי
רכו עברר אחירת בבתי חרלים רכל שכן שיחת מרסר לערבדי ציברר .דיני תררה
חמירים רמסרבכים ,סימגים שלמים בשרלחן ערךר גשארר לדאברגגר ללא לימרד
רללא מיסר ,איו דרר ש ראיו מבקש ,כי דחרהי קררהי לך .כאן תסקדי ראתגר
לראשי הישינרת רמשגיחים בארתו הישיברת המחגכרת לקראת צייאה לתרר
חיי המעש שהרי בש'יברת אלר מן הרארי לחנן את התלמדיים להתרמדד בכל
הכעירת של תיי תררה שלמים בכל ענפי החייס.
רבירס הזכחו המאה לפטירתר של הרב ש'ראל סלגטר זצ"ל מן הרארי
עררר גא רהתערררר גא ממשיכי דרכר של הרי"ס ,הרחיבר
שגמשיר את דרכר.
מקרם א mלר של הרב ישראל סלגטר ,הרחיבר את היריהע ,תאירי את כל
התררה כרלה כאררר של מרסר ריראת_ שמםי ,נתברגן ככל מאמרי חז"ל המקיפםי
את כל התורה כולה ,מצררת עשה רמצררת לא תעשך ,פרטהין רדקדרקהיו.
רבדרר זי געשה חנת ךm
לרביגר
ישראל
סלנטר ' ,זכר
דציק
לברכד.
י.
3
•
כשסיפרר ל""ס על דצקותיו של צדיק מפורסם ,שאל
רי"ס :
האם
קרה פעם שדציק זה נכנס לחנית של חנווני והציע לו שילר ללמךן
תורה והוא יחליף ארתי ליום אר יימיים.
הפאורות הגדוילם ,עמי מו.
-s8
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
על ספר tם יעל סיפר tהם
ירנה עמנראל
ספר נשמת אברהם
נשמת אברהס ,הלכית
ח לp
איךח
ירוועליס.
חרים
חרלים
אמח
ורפאים ורפוהא.
באךהם ' סופר
אברהם .
תשוב"'ב.
בשנם' האחרונח ש'נה החענינית בני ש אים הלכח"ם ברפואה .ערוח לכך
המקים הנרחב בטפרי שאלית יתשרברת לנרשאים רפרא"ם .כמיכן היפיעי ספרים
וחובריח הרנים ב ש אליח שהתעיררי ברפיאה יבבחי חילים U .סף לפרסימים
אלה ,מיפ!/י זה כמה שנים כתב העת "אסיא" בהיצאת מכין ד"ר פלק שליינגר
ז " ל שע IIר בית התןלים שערי צדק בירן ש לים .גם ככתבי עת תורניים שאיגם
מיקדשים לנישאים רפיא"ם ,הופיעי בשנים האחרי נית מאמרם' רבים הקשורים
בבעיות הלכה ברפיאה.
הפרסומם' הרבים רא,לה מקורם בבע י ות חשרית ברפיאה .מכ ש ירים חר שי ם
בבתי החילים העמדיי שאלית מסיככיח לגרילי היראה ,במייחד בקשר להפעלתם
ב ש בחיח יבחגים .אך נרמה ש לא רק ההתפחחוח הטכני ל יגית הביאה לעיונים
הלכח"ם רבים .כארצות הגילה היתה אפשרית לפתיר כעייח רפיאיית כשבת
ע " י רופא גיי אי אחית גוק הרי פחרין זה איני אפשרי באח ישראל.
גם הריפאים שימרי תורה ימצווח מביבים היtבו שאין להסחפק בשמירת
התוהר בחי!כ' הפרט".ם יש צירך בלימיד בלתי פיסק בש " ס ופיסקים כרי להיית
רופא באמן .סימנםי רבים בשילחן עחך מהים' אתגר לרפוא ש ומר תוהר
ימציות אי לחילה המשתרל לשמיר על קרים המציות גם במצבי המיוח.ד ישסב
סימנים ש למם' ב ש ילחן עריך אירח ח"ם ש מ ש מע י תם המע ש י בעיקר לגבי
חולה ,כגון הרחקה מצואה ומי רגליס בקריאת שמע ותפילה ,מכה כיר אי
בראש לגבי הנחת תפילין ,תחבישת כדיים לגבי נטילת דיים .ריבי חילה
ויולזח בשבת ,דין חולה ביים הכיפורים ועוד רינים רבים.
פרוספור
אברהם-סיפר
אברהם
תופס
מקום
מיוחד
בין
הריפאים
שומרי
חורה ימצוח בימיבו .פרופסור אברהם הוא ריפא מעילה ,הן כדייעיתיי -היסיר ייח
ברפיאה והן במסיריתי לחילים .בוסף לזה פרסם פריפסיר אברהם מאמרים רבים
בנשואים רפואיםי על פ י ההלכה )גם ב"המעין"( יאף הוציא שבי ספרים "לב
אברהם" חלק א וחלק ב ,ביררי הלכה בנושאים שינים ברפואה.
בספר הנוכחי ,ספר "נשמת אברהם" ,הגדיל פחפסור אברהם ודן בהלכות
חילים ,רופאים ורפואה בשולחן עריך ,אורח ח"ס .אין זה רק ספר חשוב ,גם
הרעיון היא מקורי .בתור רופא חזרי עבר פרופסור אברהם על כל שולחן עריך
אהר חים' ,על כל סמין יסעיף יהתעכב בכל דין שיש לי ש"כוח לחילה ולריפא.
.
59
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכר חיבר ספר רב הכמית יהאיכית עם ביחריס רל " Vיט' ד~ראית מסםר' הלכה
רבים .בבישאים
רבים
התעיץ
עם
מירי היראה
י'יע.םי
במחריד
עם
מי"ר הרב
שלמה זלמ! איעירבר שליט"א ,הרב היישע 'י בייבירט שליט"א ,הראשי! לציר!
הרב עודבלה ויסף שליט"א יהרב א"י וןלרינברג שליט"א.
בספר מןבאדם גם הוראוח מהרג '''י וודרם wליס"א ראב"ר של העדה
החרדית בירושלים .יזה לשיבי של פריפ' אברהם בהקדמתן "יאם בחסדן ית'
זכיתי להוצאי לאיר את ספרי זה ,בחסח גם זכיתי להתאבק באבק רגלי
גדול ,דורבו וללמדו מםיהם ,ודבריהם המובאםי כמעט בכל עמדו יעומ,ד הופכים
בע"ה את ספרי לפבי! יקר ערר ,מלא וגדוש מחכמתם וחי'ושי תורתם .ומחסדו
יח' שזכיתי ללמדו תירה מפי מן"ר הגי"ייד בויבירט שליט"א ,תורה בכלל
והלכות רפואה בפרט".
פרופסור אבהרם הדגשי שהספר לא בכתב דכי לפסוק הלכות ,אר אזי
להתעלם מכר שבהבאת אלפי הוראות מספרי הלכה ופוסקי הלכה שי משום
הוראה הלכה למעשה .מאךדי שיבם מקרים רבים שפרופסור אברהם מביא עדות
שובות מספרי הלכה ,בלי להביא הכרעה ,וזה הוכחה שאי! כוובת המחכר לםסוק
הלכה ,אלא להביא לפבי הרופאים ןהחולםי את הוארות הפוסקים.
ישב! בעיות של הרופא החדרי שאיב! שייכות אר ורק לרוםא .כר ,למשל,
מבאי פרופ' אברהם בריש הלכות שבת"' ,ס רמה בעבי! "שיראל ואיבו היודי
שותפי! אדי יתבהגו בשבת" .מובא שם ב"בשמת אברהם"
)עמ' קה( םסק דיבו
של הרב משה פייבשטיי! של,ט"א שרפוא היודי שיתדל בבית חול,ם בחוץ
לארץ שיש שם גם רופאים בכרים ,לא לעבוד שם בשבתות" ,ואף שגם אחרים
הם שומרי תורה ,שהאר רק כלפבי דלםבי ]לגבי לםבי עור לא תת! מכשול[
דלא מפקיב!" .מורי ורבי הרב שלמה זלמ! אויערבר שליט"א העיר לי "בארה
דבטוי זה של כלפבי דלפבי כתב רק בדןר השאלה כי זה במאר רק על בכרים
ולא כשיש חשש תקלה ל,שראל" .ולגבי השאלה אם מותר להחליף עם חפא
יהדוי שאיבו שומר תורה כתב הרב משה פייבשטיי! שליט"א "ושי גם טעם
גדול להתיר להחליף אף עם י' nים שאיבם שומרי תוהר ,שגם כשיבואו בביתם
חיללו שבת במזיד בכל מלאכות ש'זדמ! לא פחות מהמלאכות שעישה בב'ת
החולים באיסור )כלומר עבודות שאי! הכחר לעשות! בשבת,
-י.( .ע שא"כ
אי! בזה לפבי עור שהוחלפו להו מלאכות במלאכות .ויותר בוטה שהרוחיו כי
שי הרבה חולים שמותר לעשות עבורם מלאכת וגם הרבה מלאכות הלא הם
רק
מדרבב!,
ומה
שעושה
בביתו
חב!
הם
מדאורייתא"
)שו"ת
אגחת
שמה,
אורח חיים ,ח"ד '"ס עט( .פרופ' אברהם מביא שם גם דעתן של מו"ר הרב
ש"ז אועירבר שליס"א מתור ס' שמירת שבת כהלכתה פרק לב ס"ק קבה
שהרופא העבריי! אשר כוובתו לתשלום "אע"ג דקעבי' מצוה ,מ"מ ד~"ל
כבתכיי! לבשר חזיר ועלה בי'ו בסר טלה ,דמביאר ב Pידושי! לב א תוד"ה
דמחיל ,דגם ע"ז 'ש משזם ולפבי עור ,וגם אפשר דבבי"ד גרע טפי ,כיו! שבאמת
שי בא! חילול שבת ,ויתכ! דאיבה בדחית אלא אם כוובתי להצלה ילא ערבר
תשולם" .מי"ר הר"ש ש"ז אויערבר של,ט"א מסתמר כא! על דברי בית הליי
על התירד~ פרשת שמית על הפסיק יירא א' את בב' שיראל.
60
.,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דומב' שuו' כאו מקום לב'רור נוסף .בע1ד' זו עומדח גם לםנ' אלס'
ח"ל'ם דשמר' חורה המשחדל,ם לקבל הופש לשבח .לפ' הרב משה פ"נשט"ו
של'ט"א א'ו בהד שום םגם שהה"ל הדח' גורם לךנ שה"" לא דח' 'שרח
מכקרמו בשבח ו'חכו שוה אף רצו' ,.,.דש הה"ל הוא דח' בחוםשחו מחלל
,
שבת
כביחי
וע' י
חמןריס
אסיורםי
,
בשירותן
ואיןו
..
כוו
.
מרחררח משום ם'קוח בפש וב'טחוו של
,
בצבא
'שראך
מואבות
הוא
-
ואף מךאכרח
רברח
רבות
א'בו
,
אוא דרבנו ,אר ופ' דעחו שך מו " ר
שו'ט " א הרבר ' ם א'בן
הרב ש"ז אר'ערבר
,
םשוטים" כל כך ויתכו שיש כאן איסןר ")פני עיר " שהרי 1שגה דעה שחילןו
,
שבח
משרם
במש
פקרח
מרחר
רק
אם
כו
,
והצוד.
כוובחו
ויתכן שאצר החילי שומר תורה המצב ריתר קל ,שהרי גם החייל הלא
רחי כל כותחו להצדה וא'ו כורחבר וחשדםו כמר אצל הרופא ה ד א דח' .כמו
כן
יש
לומר שגם
,
ופי מן"ר
עבהר כאשר החיוי יקח
שהח"ו
הדחי
דברימך"ך
משחדך
הרב
ש"ז
אח
הרב ש"ז
חופשת השבת
וקבו
חופשח
אויערבך
שבת
שליט"א
אויערבך
המגיעה
ויחר
ש ~iיט//א
וו ו'ש
ממה
מ iבאיס
שים
איו
,
רק
דדוו
,
שמגיע
ב"שמירת
אם
וה
וו.
שבת
נדביר
רצר'
ועוד.
כה?כתה"
לגבי שהאוה אם לפ Uת בשבת לרופא שו'מר חורה או ורופא עבר"ו .במקרה
,
כזה 'ו Uוהדעיף פניה
.
דהחי מחו'ב והשחור
או
,
רופא
.
ועבדו דוקא
דתי.
אר
בשבח
איו
כדי
הכהר
,
ו Iמדו
..
ומ u
ע
.
מכאו
ה'ווו שבת
שהרופא
ע "י
רוםא
עב'Tיר .וכו הע'ר לי מו " ר הרב שלמה וומן או1ז'רבר ' של,ט"א "ברור ' שאינו
ח"ב בכר ,קל וחומר מזה שמותר וכבות כרה " ר גחוח של עץ ,וא'ו מטר'ח'ו
'אותן עלמרד -ש "Dכל הזמן ,והזהיר ? ".םי זה איו הדבר י ם ג ..נשמת אברהם"
ע'מ קה ברור'ם כל צרכם .אגב ,ומ " ר הרב שומה וזמן אוע'רכר של'ט"א דן
ב'ס שמ'רח שבת כהלכתה על רופא עבר"ו ולא הזכיר רופא "וממר " כמובא
ב"בשמת אברהם".
'1וו אחר מובא בסי' קסג כקשר לדבר' הרמ"א שאסור להאכ'ל למ' שלא
בטל ים"!' למב' הסעודד .שאלה זו מעשית לאחוח או מחנדב)ח( המאכ'י'ם אח
החול,ם .ב"בשמח אכרהם" מרוכז חומר רב בשאלה זו.
דבויבםי כנשוא זה לא מצאת' שהרבבים שדבו בזה בשב'ם האחרובוח.
הבאיי את דברי ה"חפץ חרים" זצ"ל המונארם בשמו בספר החפץ חייס; חייו
ופעליי ,ח"ג עמ' תתקב Itג ומשם מציטט ב"מסכת אבית עם פיריש החפץ חיים"
)'רשרל,ם חשב"ח( ע'מ ט! בפ'רוש על "ו'היי עב"ם כב' כ'חך" )אבוח א ,ה(
וז"ל ; "אל חחמש פגמםי בענ' הבא אלדי לבקש עזרחך ,בגוו שא'בו בוטל יו"!'
לסעדוה או א'בו בזהר בברבח הפח " א' Uמברך ברכח המזוו !כדומד ,הח'חס
אל '! ,בשם שאחה ,מתחיס אל בבר .שא'בך גמרשו מכ'חך אף אם הזא מחבהג
שלא לס' רצובר"' .ו Uלהדבuו' ש 1בר'ם אלה מובא'ם רק "כשם" החםץ ח".ס
רמ"ר הרכ שלמה זלמן אוע'רבך של,ס"א אמר לי שבעל ההם Vחיםי זצ " ל
אמר דכרוי לגב' עב"ם שלא עו"!' ל uאם הם בוטלםי '!"יים ,אך מצד הד'ו
אסור ל'תן ' משלו גם לבביי ובנותוי הגדול'ס אם בודא' א'בם בוטלים 'ד"ס וגם
בצדקה לעב' אסור אלא כמקום סמק ולא כדוא' ,כמבואר כס" קסג סע' כ .ככל
אופו במקרה של סםק -וןס רוב המקרםי ככח' חול'ם' ,ו Uלסמוך על דכר'
,
61
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
החפץ חייס הנ"ל .כמי כז שי לציין שבמשנה בויהר סי' קסג סי'ק יב מיבא
•
שעיקר האיסור באוכל של המאגיל ,אבל אם הלחם של האוכל ,איז איסור
מעיקר הדין .ובנידוז אפשר לומר שהאוכל '!"יש לחולה ,שהרי הוא משלם
עבור האישפוז ובודאי איז זה הלהם של האחות או המתנדבת בבית החולים.
כמוכו ש' כאו חולשת החולה הובקשים על" לפעמים ל,טול דייים ולברר
וכמובו ישנם צמבים המונעים מהחולה את האפשרות לברר .אגב ,בעל ,מלונות,
מטעדות וקיוסקים אול ,גכשל,ם גאז ולא שמעבו שבעלי הוראה מעירים על
כר לכעלי מלונות כשרים .בראה ל ,שאיז להעיי לאחיות ·ומתנדבות בכתי חול,ם
על בעהי זו ,שבודאי ש' הלו כאז גמה צדדים להקל.
בסי' תקפט סעיף ו דז פרופ' אברהם בדברי השאבת אריה שאיז לטלטל
שופר או לולב לרשות הרבים עבור אשה ,שהרי איז עליה שום חיוכ וטלטול
לרה"ו מותר רק בצורר קצת .זאת בעיה הלכתית מעבייבת ,אר במרה ל,
שלמעשה יש להבחיו ביו טלטול עבור אשה שאינה מחכה גלל ללולב או
וביו אשה שאינה מוכבהלשופר והמבאי רוצה רק לזכות אותה במצוה
אפילו לטעום משהו לפני שמיעת שופר או בטילת לולב .לית מאז דפליג
שמותו להביא לאשה ביו"ט דבר שהיא מחכה לו ככל,וז עיביס ,כגוז מכתב
או מלבוש שהיא מעוביבת בה ,ובודאי כאשר היא אינה מוכבה לאכול לםבי
שיביאו לה את הנדרש לה לפי הבנתה .זכי הבאת שופר עבוד נשיס דידז
פחות חשובה ן אתמהה .לגו נראה ל ,שדברי השאבת אריה איםנ אקטואליים
לגבי אותן נשים המקפידות
]בצדק או
לא בצדק[
על תקJז'ת שופר ונטילת
לולב .אצלו 'זה יותר מ"צורר קצת ".אר מו"ר הוב שלמה זלמז אוJז'רןם
שליט"א דחה חליוק זה לבמרי והעיר לי "לעבין מכתב או מלבוש אין שום
מקום לחלק ביו אגשים לבשים ,משא"כ בלולב ושופר דהוי רק לצורר מצוה,
שפיר סיבר השאג"א שצריכים לימר להן דכדין שמעקיר הדיו הן פטירית,
לגן אטור לעשות מלאגה דאוריי !1א עבור זה".
בהלגות
ברגת
המזון
)סי'
קפב והלאה(
לא מצאתי ב"בשמת
אברדס".
דיוו אם אחות או מתגרב)ת( יכזל להוציא אח החולה בבדכת מזון ,אף
שהמברר בעצומ לא אכל .על עצם הרין ש'גם דעות שובות בין הפוטקים,
כמביאר
במגן
א~והם,
ש'ראל ,מגילה פרק
חולה שברצובו לברך
תשומת לב לשאלת
פיבות אוכל עבור
שאלה זו קיימת גם
טורר ו זהב
ומשנה
ברורה
בסי '
קצז
)וראה
גם
תפאךת
א ,טרף משבה ! ,Iברעז טרס''' (.א שאלה זו משעית לגבי
ברכת המזוו .אך איו ביכלתר מסגי הלושתר .גם לא מצאתי
ברכת הזימוו בבית החולים .בכתי חוליס דביס קיימות
חולים המטוגל,ם לןכ .האם זה נקרא צירוף לזימוז !
במטעדה ששלשוה אבשים אוכל,ם בקמרה על שרלחן אתד.
העלדבך בקידית אחדית מתיר ספד מ ' Tחד זה ,ספו "בשמת אבהרם" הלכית
חול,ם ,רופאםי ורפראה ,חלק אורח חיים .המחבר הדגול ,פרוספור אבדדס-.טרפר
אברהם "'ב מופיע כאו ברופא חרדי דגול ,עם בקיאות יסודית באלפי בעיות
בהלכה .סגנגו בהרי ראף תלמידי חכמיס ימצאו בספר זה ע"בים הלכתיים
חשובים
ב"תר.
62
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
א.
אודות
שעיי תלמדו תזיה
סמר שעיי תלמדד תירה ,על חייב לימיז תן,ו ,.לימןי תורה
לחארים .הלכה ווcדנה .בקיאןת ומלפיל ,סברג tםנtיקי שמןןת,גtת
חלמיי
יקיוס
תורה
והחכונןת יןויר.
הונצורת,
מתא יהיזה
חירה
זוכ
ייי
אוץ.
הל" :הרז Kת פלרהחם,
החורה
יריסל'•D
את הספר "שערי תלמיד תודה" ,ואת מחנון כמוה"ר יהודח לוי נר"ר,
אין צורר להציג בפבי קוראי ..המעין ".הספר ומחברו בודעיס בשעריס ,וקוראי
"המעין"
בהניס
תרדר ממאמר"י רבי התכרן והענייו
של המחבר,
כמה
אשר
וכמה מהם מובאיס בספר זר .ומכל מקום אין בחי המדרש בלי ח"שר.
יחודי של הספר היא בכר שאין היא ספר ביסף על הדמף ,אלא ספר
העוסק בעניני יסיד במצוות תלמדו תורה שהיא כבגר כילם .בקח לרוגמה את
שער ר :העיסק בררר הלימור ,אי אפשר שלא לדזר.רשס עמיקוח מהעבירה
הגפלאה שעשה המחבר בביריר יליבין הבע 'lת בבישא כה מסיבר .במצא כאן
ליקוט משובח ומבופה מגדולי חכמי ש'ראל ,מהתבאיס ורע גאוגי הדורות
ר,אחריביס ,על מיגווך הרעות והשיטות .יש כאן ביתוח וסיווג של הבעיות ,תור
הגדרה מדויקת של כל רכשא ,בגוו ,בקיאוח ,פלפיל ,סברא ,אסיקי שמעחחא
אליבא רהלכחא" n ,שר וכו '.כל הוכצוי אצל ליומד תורה יורע שאיך זה
מהדברים הקל,ם להגדיר באופו דמויק הדנל ביך פלפול לסברא או ח"וש,
שהרי המלפול ,הסברא והח"יש יבולים להאמר בחרא מחתא ,ורק עיך חדה
תבחיך
מה הסבוא שבאמוה,
שנתלוm
ומה
הח"וש שגחחשד,
ומהו
קורטוב
המלפול
אלז>rס ,ועל כל זה בא הוכתבר ומואה על י'י ל,קוט של כל הדעות
אלו ,הך דוכי הפלפיל הבכובית ,הו הרוכים שאינך גכיבית ,איזי סבוא
נתנת לד,אמר ואיזן טברא לא ניתנח להמאר ,מה הם החדיושםי הוצויםי ואף
המחוייבים ,ואלו הם שאי! דעת חכמים בוחה מהם .לעיבי הקווא מתגלה שרוכי
הלימור אף הג הלכות ,וכמו למשל בהלכות שבת מובו לכל שש' רברים
האסוויס ודברים המותרים ,כר גם בהלכות תלמדו תיוה ש'נו הוואות קבועית
אדי ללמיה ילא אש' השיו בעיגיי עישך.
אף סרר הליזני.ד מה קודס למה ,חופס מקוס בכדנ בשער ור .חכמי הריחת
ךזר.רעיו רבות על סרויס לא בכובים שהיו בהוגים במקומות שיגים ,יבשעו ד'
ש' ליקוט חשוב בנישא ,ש' לצייו כי בשביס החאוובית נעשו כמה נס ' lבות
חשוביס לשיפור העבייך ,ואף הושגי תוצאות מצוייבות ,לשמל בקיאות תלוכיריס
צעיוים נכ"ד כחבי הקרש ושינוך פוקי משביזת לפני הכבסם ללימוד הגמרא,
או לימוד סמכחוח
בדןר הבקיאוח
בצר הלימור בעיון ,וזכוח
זו יש
לזקוף
הובה לאוחם אנשים מסוגו של המתבו בו"ו ,אשר בושא וה הוא בגפשם וליבם,
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ומו המאוחר אל המודקם .שער א' "מצות תלמוד תורה מהותה :ו nלכ,תה':
שער זה ו' פרק'ם לו ובכבדות ד"ובר בר ,כגון עב'ו תורה לשמה ושלא לשמה,
בושא שתפס מקום בכבד בופלמוס ש'טת החס'דות ומתגבד'ד" כד"וע החמ'רו
כמה מגדול ,החס'דות בהגדרת מהרת תורה לשהמ ,ולעומתס ה'תה דעת כמה
מהגדווים
כאותה שיטה.
שלא
הביא
המחבר
את
עם
עיקרי השיטות
II
,
הש/וס
רהראשוב'ם בתוספת בופד והבהרות .פרק ו' דן במה שהעלו רבות'בר האחררב'ס
כ' שת' מצוות 'ש בתלמוד תורה ,ל,מוד ו'ד'עה ,ופרק ג' דן בתכל'ת הל'מו,ן
'ע"מ לעשות ,ע"מ לדעת וע"מ להג'ע לדבקות בה :ועוד ועוד.
שער
ושער
ו'
ז'
עסרק'ס
בשת'
חשובות,
בע'רת
אשר
בהס
רב'ס
ב'גוד'
ההשקפות והדעות .ה"בו ,תורה ודרד ארץ ותורה וחכמות .כל עמ"ו 'שר 'מצא
'כ ,נעשתה '''ע המחבר עבודה עצומה בא'tכפת מקררות רב'ס ומעב'ב'ם ,ובחלקס
,
בטעמ
ושאיםנ
ידועים,
יכבר
כתב
השר
המסכים
עו מפדן,
מדי
הגר /lר קמבציקי
ש , 7א"ט' אשר המחבר במבה על תלמד" " 1בש"'בת תוהר ועדת ,כ' טוב שעה
שלא הס'ק מסקבות ,כ' כמה וכמה דבר'ס משתגם" לIב' העת והארס .בל' ספק
שכל מ' שז>דקק לבשרא'ס אלו ולאחר'ם שבספר ,לא 'וכל לפסוה על העבודה
הכבידה
והחשובה
ע"י
שנעשתה
המחבר.
גס השער'ם ',ב :,ג ה' קונע'ס ברכה לעצמס ,כמו ב'רור הבד"ון בקבנ>rת
ההלכה למעשה מדבר' גאדה ,או בושא החומרות שפעמ'ם ואבו מוצא'ם שהמחמ'ר
.
, .
.
תברא על'ו ברכה ,וםעמ'ם אמרר על'ו שא'גו אלא הד "1ט ,ועל כן מן הראו'
לקבוע כלל,ס ברור'ם '''פע מקורות גאמג'ס לדעת את הדןר אשר בלד בד"
בושא חשוב ומעג"ן אכומן מ'וחד הוא ל'מוד תורה לאחר'ס ,וב'חוד לרחוק'ס
לקרבס אל ה'הדות,ונשא שהוא מאד אקטואל ,בתקופתבו ,שרב'ס הס המב Pש'ס
לשוב לציר מחצבתס ,ולשאוב ממ'מ' הדעת ,ה'א תורתבו הקדושד .וא ',בזה
השכ'ל המחבר לעמיד על שרש' הבע'ית וכל צדד'הן .םג המחליקת העת ' pה
ב'ן חנמ' 'שראל ,אם תלמוד בדול או מעשה גדול ,היארה '''ע דמ.חבר באיר
'קרית של פ'ריש'ס יח'דיש'ס המאגר'ס בדעת יהשכל יטיב טעס.
'ירשה ',ל
לד,ס'ף
שב' מקירית
דק
בכבד'סלעב'ב'ם
הב'דובם',
בספר,
בשי"ת דבר' במת'ה לרא"ב ג'בזביךג )י'לאנתרכ"י( בהדקמה ש" מטאר בבכד
בונאש רתרה ידרד אוץ ,יברפס זכרוו שאר'ת 'יסף '''רל הצד'ק מפיזבא,
נתח'לת הספר ,ש" דרב'ם חשיב'ס בדרד הל,מי,ן ימן ,הראג' לע"ו ,בהם.
כיתב' הטורים :הזנכיר אשיית את החמבר ירכל להעדי כי הסרפ כלוי על
שבעת שער'ו ועשרות פוק'ר על ש"כ עונוד "' K ,1םג אצל דnמ.בר כתורה משפה
ולחיץ ,אלא הס תונצ'ת מחשבתי י'ג'עתי משך תקופה אריכה ,מלבד שאר
ח'ביך'י,
ימאמר'י
התורה ספר
החשיב'ס
בבשרא'ס
בכדנ מא,ד ערוי
שיב'ס.
יאכן זכה
נצירה מצי"בת וכתוב
להגש"
באופן
לפב'
ליונר'
תמצ'ח' ובווו.
א'ן לרג אלא לברד את מע"כ ,המחבר בר"ורלהבנ >rלותא רחש' התודה
על ,המתבר ,הפרה ,שהעב' Pל,ודע' ספר ,ואף בוס'ף לו ברכר ,ש'זכה להוס'ף
רעת ,ללמוד ול,למר לשרמר ולעש.m
64
www.daat.ac.il