אתר דעת -מכללת הרצוג
•
כתב בנת מוצא יאיר ו'»
"צ ר " 1וכ כ.ר"ייער
רכיסד
•..,
,י 1ל !כדגנר ..א ג 1ד
Jיישראל
i
בתיכן
:
הבך כלוהי בוכת Kביהגי ן הוב דח רDקס •
•
•
•
•
1
ן םוים' יד' ' :1ליי •
•
•
•
•
10
נביאה שבכתבח לחחת )השונך( ןור.ב יו" •1 ,קיםמון •
•
15
•
•
41
עC
שיאול יאימית העילc
•
•
•
לע ובהית " ;0ישי IIהדס ן IIברה II Cב " IIבגידט •
•
• '.
,.
על סירמם pול ופדםזזoוב
טםר דןר אמינה על הל' כלאים ימתנית
אבריני 1 Cהוב קלמן כהנא • • •
•
•
•
•
58
•
נתיובת
להגדיל חרהו ללא פחד ן ירנה מע Imל •
•
•
71
,ל חיטיבר כלפי המ ,יבה fהוכ שמר .בנחקר •
•
•
•
79
•
•
•
•
84
גתרבה יתשרבה ן ד"ר ונשה ארבד
.
•
•
~
הגהרת נזל ששה טדוי שוננה )השמך( fהרכ חויק דרב הלרי
במברגו זצ"ל )סדר בזיקיז רקשדיס( • • • • •
•
8s
בס"י יורשלים תרזב! תשםnר • ובך וכ ,נלרין י • rםכוד'" 175-.שקל
nבץר לןיו 10- . IIייל,.
ובנ" שנתי :בשיו Mל 600-.שקל
תברבת המערכת :הר' ופבחי •26ישורלי.ם סל.
www.daat.ac.il
- —-
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב דוד פוקס
•
•
הנר כולהי בדכתא נונהו
עיןר בנשונת שוב -י
א
הגמרא' מספרת על התשרמות חיובית בויתר של ובי שמעון בו י ' mשמבי
תלמדיים שהתארחו אצלו .לאחר שהלכו פנה לבנו רבי אלעזר ואמר :ייבני י'זם הללי
אנישם של צירה הם 'I ,ל בכיהיז דליכרבוך") .עיין רש'" שם המבאר אח התואר
יישל צורה ",כלימר חכמים(.
מתפלא הלומד ושואל ,למה שולח הרב ,האב את תלמדיי ,בני להחברר על יזי
אחרים ו במה כוחם של אלה
-
אפילו אנשים של צורה
-
גדיל מכוח רבם ! האם
שי בדים לברך כרכה שאין רבי שמעין יעדו לברכו ו
אם מאירע זה מחרחש אחרי שלש עשרה השנים שבילן יחד רבי שמעון ןבנו
כמערה ..
הקשייא גדולה עוד יןתר .איפה מצאנו שב' Dקרןכים יןתר .כשיטה אחת
יןחר מאשר שוב"י וכנן ו א " כ מי מסיגל לכוך אח רבי אלעזר .אם לא וכי שמעון ו
ןאפילן אם נגיח שכל זה קוהו עיי לפני כן ,שי להתפלא על הצויד וןב.שןנה של
הוב .זיל גכידהן דלירבבןן.
עיון בסוגית הברחיה למערה .וכתיצאה מכך הכירזר בשיטתן של רבי שמנוןן
יכוליס להבהיר את העניז·
הגמרא נ מביאה את הרקע לאותן שנים במערר .בדיין פוליטי )לכאורה( בעניאנ
דיומא יושביס רני דהייה ררבי יוטי ירבי
שמעין …
פתח רבי יהדרה ואמר :כמה נאםי מעשיהם של אןמה זי )רש" :
ררמייס( .תקנר שורקים ,תקנר גשירם ,תקנר מרחצאות .רבי ירטי
שתק .נענה רשב" ומאר :כל מה שתקנו לא תקנר אלא צלררר
עצמן .תקנו שווקיס להושיב בהן זינות ,מרחצאות עלדן בהן
עצמן ,גשריס ילטול מהן מכס .
מחליקת זו ה Uגעח ליחס החכמים לשלטון נכיום בארץ ישראל היתה נכארה .
לשיחת היים .היו שצדדיו כשיטת ובי יהודה .על אף העו ,למוות החורכן הנואר
-
ובלי סתירה לן ,אחבנן נהנים ממעשדים.
יי הנא'"D
של אןמה זן .תקני שווקים,
סדירן כלכלה יציהנ ,ןמחיר האוכל הוא זול .איך לא נאמר תהדד ז חקנן גשרים,
1
מPוד קסן דף '.ס
2
שבח דף
3
שס.
לייג :
1
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
רמגיעים מהר ירחר לביח המדשר .שודיי מפעלים הנדסיים של הורמאים מיהימים
אח מגלי העתקירח של ימינר .אי ,לא יחפעל ,ערובי הגשרש של אז ז חקרב
מרחצארח הוכל נקי ירחר .שי םחרח מחלרת .אי ,לא נכיר בטרבה הזאח ז מחגנדים
אנר לשלטרו זר ,נשאף לעצמארח ר mניח רידמניח ; אבל ביגחיש חייבש להדורח
על הטרב שממנר נהנים.
הין ביראי שהבינר את רבי ייטי
-
שוחקי.
הריר חרמכיס בשיטת רבי שמערו· אי ,אפשר לאמר חרהד ז נם שרב"י קנד,
שברק בזרל רעבר על הגשר רטבל במהוץ ,אבל אינר יכרל להערי ,מעשה שמטרחר
םסולה .עבוו מה עשו מעשים אלה ד להרעיל לאחרים ז לעזרר לזרלת ז לא !!לנצל.
לספק צרכים זבויים ושםליס .ואם המטהר פסולה ,גם המעשה פסול .ממילא איו על
מה להודרת.
משיחרח היםר וויכיחים בבית המדרש ,הגתלגלר הדברים ונשמעו
למלכות '.
אמרר :יחר mשעילח יתעלח " ירטי ששתק יגלח צליפריר "
שמערו שגינח יחרג ….אזלו טשר במערתא …
מחלוקת זן ביו רבי יהוהד ורכי שמעיו מופעיה )לכאורה( בזנקים אחר ו ,בזניו
אחר ,ביו חולקים אחרים.
דשר ר' חנינ!( רנ פפא ראיתימא ר' שמל!(: ,עלתיד לKנ מגי!(
הקדשו רנרר האו טפר חררה רמנחיר בחקיר אורמר :
בה יבא ייטרל שרנר . ..
מיר נכנטה לפניו למכרת דומי תחיהל .. .
למי עשטק
אמר להס הקב"ה :במאי עטקתם ז
ארמירם לפניר :רבש"ע ,הרבח שרקוים תקנינו .הרבה מרחצארת
עשיני .ר".בה נטף רזהב הרביני .יכילם לא עישני ,אלא בשביל
ישר!(ל כרי שיתעסקר נתר ! m
אמר להם הקב יה :שריטם שבעלום ! כל מה עשישתם צלרוך
עצמכם עשיתם .תיקנתם שרוקים הלישיב בחו רזנ ; mמ mצאיח
לערו בהו עצמכו ;כטף רזדב .שף הרא …
חייבים לעמרד על ניסרח חשובחר של הקב"ה לררמאים .הרא דרמה כ"כ ללשרנר
של רבי שמערו Iאח דכךי רשב"י שמער חלמידיס נאמנים רמסררם בדייבקרח דור אחר
דרר ,דע שנכחבר כםי שאנחנן קוראים במסכח שבח שם· מי שמנו מםי הקכ"ה Kח
הנמירח שבר שייב לאומרח הערםל לנוחדי לבאז לא בנבראה נורסקוכי כאו חז"ל,
יכ אס בחכמת החרהר ארמרים אח אשר במיניס .אם מכניסיס אח לשרנר הדיעוה של
ושב"י לםיר של הקב " ה .מחסרנים ללדמנר וcשלר דבוי אלקים חי!כ' .לשיטד' ,י זזנטףר
4
pייש תיס' ד"ה ה"ג.
5
ולבז קרו ליה ראש המרבריס בבל מקים.
6
גייין רב נסיס גאוד שם דף "".ל
7
עבודה זרה דף '.ב
2
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בן'Kן עלום Iמה ' Pשה רבי יך 1.ו ו ,ז האם נאלץ לאמי שהןא אינן מקבל בכלל אפשיןח
של רוין הר בתחילח מסתכ ' lבןהר והר ז
גם טענח רומי באוחה סוניא דורשח
הסבר ….
ו כולם ל Mישענו M ,ל Mשבכיל
שיIIרל דכי שיתספקו כתוהר .עד כאן החוצפה ! איר מעיזים לטעון ככה ז היר לM
החמאים של אז עומדים לפני כסא הכברה אלא נשמח מלכוח רומי לעתיד לבא
הראוה בארי הגדול אח האמח ,בארחר מעמד אין אשל,ות ,אין אפשחח ,ואין רצון
לשקר .איר נבין את דבריהם !
r
מפחח לבירזר הנשוא כול ו אפשר לצמא במחלוקח נוספח ב רבי יהדוה לרבי
שעמןוl' ,ל הפסקר מברכוח ה' אם בחרקוחיו בלך בסוף ויקיא ' " Iהשכתי ההי הוור
דס ,ףרMה מובא בחררת כהנם"
שם :
רבי היודה אומר :
רבי שמעיז ארמר :משביתז לשא יזיקר ,
מעבירם מז האץר.
מחלוקח בהלכות נ! חיות ! חהיינה או לא חהיינה חיוח ערוח ,האם בזה חולקים
!
עמדוי עוםל אלה ז
ה IUןו החנאצ'ןבי ,רבי ויסף ראז • rמפ' lנח ת' lלןמה זן בדרר האןםינייח לן.
ד"1הב ,בתף'כ פשרת בחרקוחי על קאר דהשבחי חהי כו' במיא שם פלונחא ד'ו די"ו •1
רר"ש אם ההשבחה ר"ל כמות הדברים ,וס"ל ל'ו יהודה ואזיל לשיטתן )פסתים ב"א (.
דאיז בעיוי חמץ אלא שריפה .ר"ל דצריר שלא תהא הכמות .רכמבואר בירשו' פ"ב
ופסחים השבהת שיהא בלא יראה כו' .אבל רווש ס"ל הדשכתה הןי ג"כ ביטול
איטת הדבר" .עכ"ל
• 10
הרי בעדר מקים
11
משתמשת התו;ח בפעול "להשבית" M" ,ן כירם ה. ' Iשו i
שתכיתו שרנcי בסתיםכ" .אם רבי היהור מפשר את הה ש בתה שם ,
אr
ב ' Pור חמץ
אלא ש יוסה ,ד' ל כמית הדבירם ; ח ז יב היא לפוש את השבחת חיה רעה כאוחה
צוהר -השבתת הכמות ,החןמר .אבל רבי שמעו! .רוח אחרת עמו .אי! התורה
מתכוונת לביטול חןמר ,אלא לביטול איכות הדבר .הוא הרלר בשיטח החכמים ".
ייאף מפרר וזורה לרוח אר מטיל "".םל פירורי חrמ אלה ,מכחינת החומר -בבדיקת ..
מעכהר ביאולוגית ,נשאיו כפי שהיו .אכל לשיטת יכי שמעון העיקר ר"א היחס
לאיכות הדבי ,אם ' Pדוו האיכותי של החמץ בטל .כבר קיים את מצות ייתשכיתן".
ובן בעקבויח מסביר ר"ש את השכחח החיה הרעה .זאב ןנמר היין ,אר לא יזיקן.
אזי
עדר חיה ערה !
קשה להתאפק ,ולא להשמ " lהלאה דברר הגאון הרוגאצ'ןבי .לא רק בשני
8
כ"ז ,ו.
9
שו"ת צפגת ם Pנח נ"ו סיוכן ',ב מיכא כצסבת פסג" ,ל רת.ןהר ייקרא שם,
Oג
""גז בן לרייתר לש הררגאצ'יבי ,הגארן רכי מדוכי קאלינ Itבמכתבי תווה מכתב
n·p
וכשתר חלתק ייאב וeוח סיזבו כ ' .
יאה גם פןש כnמה ' י קאר םש יייך אחרח.
11
שמm
בI
שובגה IIםחים שם,
"יב ,ט"ר.
•
3
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
מקימית אלה משתמשת ה ,תיוה בפערל ש.ב.ת" .ייים השביעי שבת לה' אלקיר לא
תעשה כל מלאנה" .18יגם שם חילקים ו"י יו"ש /
החיפו גימא יאינד צויר אלא לעפוה" עישה מלאבת החפיהר )תדלרת חישו
אי בובה( שהתירה אסוה ,אבל איבי עשרה לאיתי ציור כעין השיי צויכין לד ,בשמבן.
את ' הפעילה החיזבוית עשה .יש חדר כארזבה בידוק בפי שההי אילד היה ' צריך לגימא
לנעוץ בה או לרבו אחר ".
רבי היירה זבחייב /אבל רבי שמעין פיסו ,כי לא התביין לאיתה מסהר שהתיהר
אסהר .אין לר,תייחס לפעולה החוזבויח בלי כוונה.
הונה ערו שם בהלנות שבת ,אמנם במישור איסווי דובנן ",רתביא ,וני מדססין
.פ
r
דאמר :בדרר אדם מ=ה כםא דפססל ,דנלרכ שלא יתכדין לושטת חר ".אם אינו
מתכוין ,מותו לכתחילה /וובי יהודה אוסו .גם אם אינו מתכוין ,שמא עישה חריץ.
שוב אוחה מחלוקת ,הפעולה לבד אסווד ,או רק עם מחשבה וכוונה.
אם נבדוק עו.ד נואה שלא וק בהלכוח פסח ושבח חולקים '''ר
וו"ש ;
אלא
באינו מתכוין של כל התורה כולה .בסוגייח הנאה הבאה לאדם כעל בוחו" חולה
הגמרא יין הנאה מקודש ~ , 1מאבידה ~. Oימכלאים
2t
באותה חמלוקת .המשנה
,גג
') ,
,22
מבאיה מחלוקת Iו בענין הטלת מום בבכור .הגמרא "מעמדיה את המשנה "ב Iיו
חופף ומפספט ,אבל לא טווק" כו"ש ראמו דבו שאין זבחכויו
מוחו ;
אבל לובי
להידה אסור i1ב•
לא וק בהגדוח מילה אחח בתווה ,אלא במחלוקח יטרוית בנושא השיךי לכל
מצוות ד,תווה עוסקים רבי ' יהדדה ורבי שעמון ,מה החשיבות של פעולה בידים ,
גבופו של אדם בל ,כוונה ך על כן מגיע בעל שו"ת אבני נ Iו" למטקנה שובי היהרד
ירבי שמעוז חולקים אם מנזוות צריכות כוונה ,מחל Iקח תנאים Kדמיארים בסוג' Iח
ובות בש " ס .לכל הדיעית חייב אדם לכתחילה לעשות מנזוה בכיונה שזבקיים אח
תון הבורא .אבל בדיעבו ,חקע בשופר שלא
בכוובד.. ,
או הה> קורא בחורה rכרשת
ק"ש יהגיע ומז המקוא " יצא או לא יצא ך לובי היודה שי משמעות למעשד" בדיעבד
13
שמןת כי .יי.
,ייג :.
14
שבת דף
15
עיין תום שבת
16
לרוב הראשןנים ,אכי עיין ברמ"נז שכת דף ע",ר .שלדאז חיזב תtואת.
17
שם דף כ"ב.
רף ו " ך .
ריה רבי שמעון.
דף ' כ"ה . :
. 18
םםחים
)9
שם כ Hו,
כ" ו . :
20
שם
21
םש.
22
ככוררת רף
23
גזיר רף מ"ב,
24
יעין תרס' שכח רף
25
הרבי מסאכסשאב בהקדמת לטפרו אגלי טל,
26
•
,
ל'IIג :
ראש השגה רף
ןנכרייZ(Iן שם,
•
"פא :
""כ , :
דה פיחם
ךעדד.
27
כרכית דף .ג""
4
•
•
I
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יצא ,כי עשה את פעילת המציה .אבל לו"ש לא צ'א ,כגיף בלא נשמה ,ילא הפתםי
היללי י·ה !אין עור של מציה גם בייעבי בלי כייגה.
,
ב
,עלםמך ,כל זה נבין אתות את הייין ה"פיליטי" שקיימי ובי יהיהר יובי שמעין
ביחס לשלטין וימי .בשיטה עקבית של חכמת התירה ין כל תנא לשיטתו .רבי
הידוה יכלר לאמר ייכהמ גאים משעהים של אימה זי" ,היא יכיל לאמו תיהו גם על
מעשה בלי כיינה .ובי שמעין מתגבי בתויפית ליור זי " :כל מה שתקני לא תקני
אלא לציוך עצמן "! אם מחשבתם פסילה ,אם למטוה שפלה פעלי ,אין עןו למעשיהם,
אי אםשו להדוית להם.
כל זה בעלום הזה !אבל לעת'!" לבא )הסיגיא בתחילת מסכת עבדוה זרה(,
כשנשמה עימית לםגי בית היין הגייל ' t:ל מעלה ; גם ובי יהיהו מררה .גם היא
יכויז "שיטים שבעילם ! כל מה שעשיתם לצירך עצמכם עשיתם" .וק בהוכב גיף עם
נשמה ריאה רבי יהררה עוך למעשה בלבי .כשקיבתי נהנית מהשיק ,וגליי בגשו,
יגיפי במ mץ ,היא מיכן לאמו את שאמו .אבל לעת'!" לבא אד' לי מחליקת עם
''',בשר כל שכן שלא עם ביאו עילם .חייושי של ובי שמעין הוא שגם בעילם הזה,
גם כשהגיף נהנה בפיעל ,אין לואית בחייב מעשה בל ,כיינה טהיוה.
יבזה שי להבין את טעגת מלכית וימ.י יייכילם לא עשיגי ,אלא בשביל ישואל
דכי שיתעסקי בתירה" .לכאיוה חיצפה שלא שמעני דכיגמתה .אבל יתכן להיפך,
לגפי האיר הגייל ,ויאה מלכית וימי שכל מעשהי בטעית יסייה .הנשמה מביהר
שאין מקםר לבקש שכר ,הכל אביי …חיץ מהטוב שיצא בלי כוינה עממשיה .בכל
זאת זכו ישראל לעסיק בתווה ייתו הידות לשיק שתיקנו ,לגשר שבנו ,ילמ mץ
ששיכללי .גגר רצינם צ'אה טיבה לעיסקים באמיתה של תוהר .את השכר ההיא
יבקשי ,כעין זה מיוסםי בשם הגו " ח ..
ע"ס רביר הומב"ם בהקרהמ לםיחש המשנר.
מייע המציא הקב"ה כל האנשים אשר לא יצייוי מישכל לנפשם !
…..
…מםגי
שהאםו חםר מאר ימצטוך לרבוים ובים .יההי נצוך ללמרר
החושיה יהקציוה .. ,יאין בחיי מתשולח מה שיסםיק ללמדו rcלי
המלאכות …על כן נמצאו שאר בני אום לתקן אלי המעשים הצריכים
אלםהי במיינה ,דכי שימצא החכם צרכי מזימן לפניי יתתישיב האץר
יתהיה מצייה " .יצהר לעבדיו לבנית אומין …יאפשו שהייה האורובן
ההרא מזימן לאיש "!,סח יבא באחוית הימים ייחםה יים אחד בצל קיו
מז חקיריח
ההם …
P
וכז מנהג ה כ"ה ןחכמתו
. " …
הגו"ח היה אימר ' שמםלית הנרזל שנםללה מטטרבירג לנלוין ,הרי היא נשניל
שבן שייבה ירכל בנקל לנםרע ע"י לרראלזין .א"כ ייצא שבאמת כל מה שעשו ,לא עשו
אל rcבשביל שיראל "כדי שיתעםקי בתורה -אטילו אם לא הביבו כר בשעת עמהש.
לטיערן זה עינה הקב"ה ,יישיטים שבערלם "1שכר זה כבו קיבלתם בחייכם ,שכו
28
נ9
חדידש רבנן הגו"ו סאלאוןיrייק מפי השמ p,ה ,הנרnא :מטנטיל
בראישת
נרא …
""נ.
"1Zייו כראשית א' '(. iא
כשביל ישראל שנקר Kו ראישת תבאותה ) "Iחש'-
5
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-
מע ש ה בלי מחשבה קיבל גוף בעילם הע ש ייה .בשמה עודמח ב'ין לע הסוהנ
והמחשהב" I( .ב .יי כל מה שע ש יחם ל צורך עצמםכ עשיחם " …ובrח"יס מלפג'!'
'C
יבחךר.
בכל הסוגיא היאח IIין מחלוקת בין רבי יהוזה לרבי שמעון.
אחרי הקדהמ זי .בחזור לרבי אלעןר ששלחו אביי להחברך '''ע שגש '!''!'.מלחמ
הרא לא החהממה לרא דן ככל הביררר כשיסח אביו .רבר ;אלא
איל אשכחיבחו דקא רמו קראי אחדדי . ..
בלדג על הדיון כין שבי החלמידים ש הגמרא הבאיה כאן ".
' •••-
. ..אמרו ילה :מאי כעית הכא ?
)גם הם לא הביגו להמ שלחו רשכ''' ( 1
אמר הלי :דאמר יל אאנ .זיל גכייחי לויברכיך.
)יתכן שגם הוא מתפלא(.
אמרי ל,ה :יהו< רעוא דתזרע ולא תח Yד
)היי צרון שחזגזו רלא חקצרר( .
תעייל לרו< תיפוק
) תכניס ולא תרצאי(.
תיפקר לרו< תעייל
)חוציא ולא תכנ'ס(.
ליחרוכ כיתך ילותוכ ו<ישפיזך
) ביחך יחרב רחשב כארעיותך(.
לכלכל פתירך
)ש לחנך יתבלבל( .
לרו< תתזי שתא חרתו<
)ולא תראה שנה
חשדה( .
)איזו כרכה !לזה הלך בתמימרת במצורת אביו(.
כי אתו< לגכי אכןח ,אמר היל :לו< מכעיא דכדוכי לא כריכן•
ו<בל צעייר צעירי.
) כידגובית הדיכיר .עיין חשדדי אגדרת ל מ חשו " א שם(.
ו<מר ל,ה :מאי אמרו לך ?
הכי והכי אמרו יל.
ו<מר ילה :ךבה כולחו כרכתא ביבחו !
) כל אלר ברכרת גדרלרח הו ! חכל שלא הבבת את כררבחם.
בזכרד שמדרכד כדרד שלאחר חררכן ; עם הצררת רהעלילרת.
המגיפרת הרמחלרת(.
תזרע ולא
תחצד ;
תוליר כביס לרא ימותר.
תעייל רלו< תיפוק ; תעייל כתלא ,רלא "ומות כנך דילפקןר .
30
לא ככרי מאריכה הגמרו ;cבדיון כיז
השניס ;
יש לעפדו על הקשר לגך . G
6
.-'J,
J
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
תיפוק ולא תעייל ; תילרד בנתא ,לוא ימותו גוונייהו לויו,ו דו
לותיך.
ולחרוב ביתך וולתוב אשופיזך ; דהאי עלמא אשופיזך וההKו
עלמא ביתא .. ,
לבלבל פתרוך ;בבני רבגחא.
)סימפונית המהוהמ בשלחן בחכת 7ידש(.
,
לוא תחזי שתא חדתא ; דלא תמרת אנתך ,לוא תנטב אינתתא
אחירתי ז'י.
אבל מןתר לשאןל ,רזנןע ברכו כר !
א"כ באמת הנך וכהלן ברכתא גינהן ;
למה לא ייעד מאה ועשרש , . ,במזל טןב …בשעה טןבה ! " . , .למה ברכןת שאפשר
להביגן רק בפירוש שוב"י ז ולמה לא בר,ו רשב''' בעצמן לאריכות ימים שומחת
בנוי ובנותוי ך
,
I
אם ,כפי שנתבאר למעלה ,שיטתו של רבי שמער! היא שלא להתייחס לכמןת
הדברים ,לחורמ ,לצורה החציונית .אם סובר כד גם בסוגיות ההלכה ,גם באגהד,
גם בעניני דיומא בחשדוח היום ,אם אצלו קובעת הוכונה ,המחשהב הפנימיח) ,את
הז mר ותורת הסוד( .אכירת המטרה mעירו ;היה רוצה למסןר תורה רר לבנר ,ואם
בסוגיות הרבות הצלחי להדריר את בוג ,תלמודי
בשיסחו ;
יחכן שכחמנר הגדול
השיה נבצר ממגו להעביר שעור אחד מיוח.ד
שי רברש שאי! ללמדם בהרצאה אי בשיעור רג7י ,חרויית החיים ,ההתמרורות
העצמית הפרטית היא תבגה את הסייד
יבי! שגם חדשות היים ,הנראית לעחים
החינוכי האמיתי .ךשב , /l
כמצערות ימכאיכרת ; כל
רוצה שבנו חביבי
המ דעברי רחמנא
לטב עבדי ",הנר כולהו כרכחא נינהי ,גם כשעל פני השטח נראים אחרת ".
אח רה ההי יכול לסמר לכנו ,תלמידן ; אבל כלי אןתה עןזמר .שכשמע רבי
אלעיר מה שנאדה כקלהל ,הנלם המכה שספג אמלה הזרםי לו ; יכול היה לחשיב
שאת רעתו הם מכקשים .רק אח " כ יבי! שבאמת ברכוהי ,אילו אביו היה מנסה תרגיל
כזה ,לא ההי הבן חשוד לוגע בכו ובתו .היא ההי מחפש את הביונה הפנימית הויה
לומ,ן באל החוויהי הנמלהא וממילא בלי העומק ,ער כהמ ששכלו יכול לתפוס בלי
שיתוף כל הווייחו .ורבי שמעו! ,אדן! הפנים ,רצוה שלימוד חשוב זה עיובר
לפנימיותו של רבי אלעזר .כשהכחי! בשני תלמרייר שקנו את שיסתו העיקריח,
"אגשים של צוהר םה" ,שלח אלהים את בגו .הם הכינו שעליהם להשלים מה שדר.ב ,
האב איני יכיל בעצמו לעשוח ,יברכרו .הנר כליהן ברבאת.
ג
יש עבי! לעמוד על עוד שגי מקורוח )לפחות( לבירור שיטת רבי שמעו! שלא
הוכנסו למעלה ,כדי לא להפרעי לרצף הדברים.
31
רש"י סKת
דחח: K
וי טגר .ראשינה לש נשיןאיו .דכתיב '"כי ' Pח איש אשה חשדה
לא צ"א וגיי" )דבירם כ (./lד
32
ברכות דף
33
ע"ע פתח עיניפ לחירא מנזוי קטז שם דרכי K Qחרןת להטכר.
0
:תמורת רכו
ר"•W
ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
הר"ן
140
מסביר מדוע דבר ששי לן מתידים אינן בטל
בריב ;
לא כדכךי '''רש נג
הוכפרש "היאיל ייש לי מת"ין לאחר זמן ,סיביל לאבלי אחר יי"Iכ בהיתר גדמר ,
לא יאכלני באיסיר על דיי ביטיל" .הר"ן" חילה את הדין במחליקת רבי הידוה
ו"מנים" בענין ביטול אסיוי ברזב .וז " ל ,וכד בארה ' לי בטעמי של דבי m ,זינו
לרבבן ול ,.יהוהד דאיפלגו בוכין במיבו אי בIכיל אי לא . , .יקסכר ר' היזהד הדיינו
עטמא משום דמין במיבו לא בטלי ,לםי שכל דבר סהוא דוהמ לחבירו איבו חמלשיו
ימבטלי ,אלא מעמדיי וחמזקי· ימשים הכי סביאר להי לך ' יהון ;נ בכלזהי איסייר דיוכן
במיני לא בטיל .ורבבן לא משמע להי הכי ,דמכל מקים מין במיבו דאיסוי הריתי "יי
~
דויונן זה לזה .כיון דהר סאור יחך שרי .אשין ארוי ל,לר חאי דמיובם ב. Pם :אל"
אהי הילוקן באיוסי והיתר
'"
דכי היכי רי' יהורה אזיל אהר ריזבון הט:ם .אזלו
יגבן אהר דמיון ההיחר .ולפיכד כל שחלזקין באיסור והיתר ,אפילו מין במיבי בסיל,
דד.הר ליה כמיו בסאיבו מיבי .ומשiבד הכי אמרינו דבדבר שיש לז מחיייו ' נסז רבנו
שמים חימרא לדרבי יההזר ,רכיין שאיו דבר זה חליק מן ההיחר לגמרי באיסיר
והיחר ,שאף הוא סיפי להייח ביחר כמיהי ,אמריבן שאיבי בטיל במיבי …ע"ש.
גם כאו רבי יהודה לשיטחי סוכר שראיי לילד אחר דמייבם כעצם -בחימי.
אם בזבוק במעבדה ,לא נמצא הבדל בין האיסיר ובין ההיחר ; ילכן בשארים מ r
מבי'lב שאיבי בטל .אבל רבבן =) רבי שמעון( אזלי אחר חילוקן באיסור ~יחר .
כיין , mאסיר וחד שרי .האיסור האו מין אחר מההיחר !מעבהד של תדרה במחיבה
.,
".
בהבדל איכיחי ביניהם ,יייבם כמין בשאיני מינו שבסל בחב.
הגמרא " מביאה ברייתא הדנה שכאלח עמדמם של שמינה פסוקים אחרובם'
בחזדר.
,
דתני!'{ ,יי ולמת שם משה עבד חי 39 ,.אפשר מהש חי ,יכתב ירמת
שם שמה ? אאל עד כאן כתב משה ,מכאן ואילר כחב יהעשר …
אמדיר שואלים '" אפשר ספר תיהד חםד אות אהת ? יכתיב
"קלרח את טפר התירה הזה" ;" אלא עד כאן הקב-ה ארמר
והשמ כותכ .מכאן ראילך הקב"ה ארמר רמשה כרחב בדמע …
שבי הצדדים צודקים Iגם למשה רבינו איז היחד לכחוב אלא האמח .משה ימזח.
ה' קיביר ,אפשר לכחיב ; לא יימח שם משה .מאדי.ן ספר חירה חסהד אוח אחח
פסזלה .אם חסרים שמיבה פסיקים על אחח כמה יכהמ ,יהרי משה מיסר ספר חירה
שלם לשבטי .הח ש יבה ,יי משה כיחנ בדמע " ,מעיררח חמיהה ניספח .יאם מחלי
דמעת בשעח כחיבה ,מיחר כבר לשקר !
34
נדרים רף ג"ג .ד'"ה ינת Vרכ ב Mחר.
3S
בנrיה דף ג :ר " ח שיש לו סתיייו ו"רח אפילן באלף לא ב ט .ל'
36
בא '' ' שם,
י3
מנחות דף כ .Iב/
38
בבא בתרא רף
•
•
ט"ן .
חי.
39
דברים ל Iד/,
40
םש לייא ,כ"ו.
,
8
)
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מפורסמים דברי הגר"א להסבר הברייתא ,אין ה"דעמ" כאן אותו נוזל תיודר
מן העין ; אלא לשון עירכוכיא ,כפי שמופעי כמשנה ..ייוהדממע כתרוהמ וכערלת
וכלאי הכרם" וכן" ייהמטמא ומדמע והמנסר'! ייעדו שי בידינו קבהל של אמ,ת
כי כל התיהר כלוה שמיתיי של הקב"ה ,שהתיבית מתחלקית לשמית בענין אחר .. , , ,
הותירה קדהמ לכריאת העלום ,אין צרדי לומר ללדיתי של שמה רבינו ; כמו שבא
לנו בקבלה שהיתה כתיבה כאש שחידר .על נכי אש לכנה ",הונה שמה כסוטר
העמתיק מסטר קדמין וכותב ", " , , ,
אותה תוהר של אש שחיהר כתוכה ע"ג אש לכנה עם כמעס אין סוף ..אפשרויית
של ציריטי איתיות לשמיתיי של הקב"ה ראה משה בהר סיני ,מכל ציריף למד משה
מתורה שבעל פה ומסיד פנימייחד .שיבזו אחד של אותיית הוא שהקב"ה הכתיב לו,
למ"ד תיהר מגילה מנילה ניתנה או למ"ד תירה חתימה גיתנה ",לרשום בדיו על
קלף כםי שנמסר לנו ",
לדביר הגר"א אין מחלוקת כמציאות כברייתא ,שתי הדיעות מקבלות שרק משה
רבינו הורדי תורה מן השמים ,תורה עם כל מיליאדרי הצירוטים של רצון הבורא,
שתיהן מבינית שלמשה נמסר שיבזו אחרין של אותיית לפסיקי התורה כםי שהוא
מופעי אצלני היים ובבראשית ברא עד הפסוק התשיעי לםני סיף התוהר ,שני החנאםי
מסכימים שיהישע היא שסדיר ,בצייי אלקי אחרי מות משה ,את האותיית כשמונה
פסיקים האחרינים ,הממליקח היא -למי לייחס שמינה פסיקים אלה ,למשה או
להישוע ז יימ חילקים בכרייתא שם ז רבי '~'Tן;ן ורבי שמעין ! רבי יהודה סיבר
מאכן אדלי ,כתב הישוע ,פסיקים אלה בדיי על קלף מסר לני הישוע ,אכל רכי שמעון
iרלו ,pאמנם היישע סדיר אח האיתיית גם לשיטתי ,אבל מי הירדי משמםי את בל
צירדטי האיתידת לשמיתיד של הקב"ה ,את הטנים הוסדו שבתדהר ז ממי קיבלנו אח
התדהר שקדמה לבריאת העדלם ז רק ממשה Iא"כ גם שמדנה פסדקים אחרדנים
מתיחיסים למשה ,אפילד שיהדשע רשם איתם למעשה עכדרנד,
םג כאן לשיטתם ,דאדיר ..ויל גמיר,
~ 41ולה ס"ב ןכ"ד .
42
גיטין דף כ"ב
43
רפב"ן בהקדמה לתררה.
44
יויוסלוכי שקייס ט"ו ה"א ףד
. 45
רובב" ,שם,
46
פילםי בנית שתי אותירת ,שלש .ארבע,
47
48
' גיסין דף
ס"ז :
:.
ע"ש 1
…
ס. :
יי'Jז '''שר טינה רף מ " ה .
אדה אני iחן למראה חמוף תבורת הגנלה לשנן לןcורת vלום
של ר'י ותהר·
6שבת דף קי …..רבי שvוב ,ראמר :כל ישרל ctבני למכיס הם }ליר רק בני םלכים
בפערל(,
' מסחיס דף כ"'ח .לרבי שסמין מ "rעשבר עייי רפוםח איגן כל''' ' Rרל) דסני .כי נאסר
איחי חוונב( .ערדו " .
בריר שיש ליזהר מלתלות יורת מרי על גורם אחד כישסת הנתא .התררה היא הרכה
ירות מייכבת ןסמיקה ,אבל יתכן שיש ברבריס אלה להאיר ול פקצת דרבן.
9
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהה ד ו iס,
ך
עם ישראל דאדמדת העדלם
-ו
אדח האחגר'ס הככדש שגלוחנו מט'לה על'ונ הוא לעדרמ גגך השםעm
הגו'ס ולהחו'ק כתררתנו הק' כל' לגטות ממנה 'ס'ו רשאמל' .חסני לג'1ס גס הוא
גקכע על 'ר' התורה ולגב'ו במ'רחר הגלרת מקשה אח השמ'רה על הררי שזווגי
בה .כאשר אנו שרו'םי ב'ז גםף ארהב' ש'ארל ,מא"מת על'נו הסכנה שגחקרב
אלDה" 'ותר מד' .ומא"!,ד -ו:ו לראבוננו הסכנה השכ'חה הרבה 'ותר -שמתוד
הרד'פוח התכופות יהאכזר'ית גביא לשגוא אותם 'יתר חמארו' .במי'ח.ד כאשר
אומה נולה ,כגוו הערב'ח ,צרה על קהל,ה ה'דר'ח שלמה ,כגוז מד'נח ש'ארל ,כמעט
א' אפשר להנצל מזלזיל ,חשר ,והצקה של אגש'ם פרט"ס של אוחה אומר ,אף בל,
שנער להם שים פשע .מא'!"ד ,מצב נזה עשו' לח"ב ארתני במרית תק'פית אשר
לנאורה ניגדוח כלל ,אהבת הכר'י.זו
1
לכסm
לאור הדריפות הקשות והתכופית שבהן אומות העילם פיקדים אותנו ,קל מדא
את החסד שהגרים עשי לני
-
סיסית יחרו ,יועצי של פתה )פוטה
"ו .( K
יבחר החנה
דז לכומר רויכלין שהציל את .ךתלמדו משריפה במסירות נםש ,דעו יסיגר אגו ושייכה
Uים הדצלו יהדרים ואף םכני את חייהס בזה ,וזאת בו בזמו שסבי U
Mהדוןסות
האיומות בירתר של הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה .מסבע האםד לנסוח להשתחרר
ממשעובדןת כלפי מי שעשה לו טיבה
-
גמידחד כאשר המיטיב שייר לקנתה גכורת.
אכל ,מאידך .נזכור שכפיית טיבה היא מן המדרת המכוערות ביותר ואף הוקהש לכםירה
בע'קר
)כ' D
שנלמד מפרעה שהתח'ל כמה שלא ' VTאת 'יסף ולבסוף
רמא :
לא 'תע"!'
את '(.ה
יי םגיחש שען עם יעקב אמי רשב''' )טפרי כהעלתך ס :ו I Jס" ם"ס; Iמלנא כרש'''
בראישת ל " ג ,די( :ייהלכה כירעו עששו שיגא לעיקב ,אלא נהפך רחריפ נKיחה שוע.
•
ונשקו בכל לכף '.ברור השכינה לעשו ילשנאתי ל'עקב .אמנם השתפוש ב'1כסרא רר
" .
לתאר רוכ שבאת הגיים לבן ,ןהייבן דרך מלציה .ןאיז כזה אלא למציה .מהלה ייהלכה"
";אי קשה ,ויש שגרסו "והלא" )עי' אנצ' תלמודית ,ערן הלכה ,הערה
(.44
אבל רדא'
לשא יתכן שכונתה כאן להלכה .דהיינו דבר שמחרייניס לעשותו .הויר מפירש חככן
הראשונים אשין הלכה שייכת כעניני
אגרה :
"כל מחלוקח שלא חיינ המחלןתק בעמהש,
אלא כעדת כלכ.ד לא גנרדר כי הלבה כםלונ~ 'ר) שמואל
זז " ל הרמכ"ס )ם'המ"ש טוסה מ " ג
טזה"ג( :
ר ".U
סובא התלרונב ,בטוף(·
"יבכר Kמרח' לד ל Rפעס ,ש Kס נחלקי
חכפים כאיזה השקפה דועה שאין תכליתה מגושה פן המעישם ,הרי איו ליובר שם הלכה
כפלרגי" .עוי' בשרי חמ,ד כללים ,מ ''Iהה"א אות ל"ב.
10
"4
I
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
עם כל זה ,שוהמ עלינו לנסות לחיות חזקים כדעותינו ,ולא לתת לאויכנוו
לעייח אח חקשמוחנו ,מן נסור דסרך חחורה יסן 'IICשKםל.
הבה נברר לעצמני אח דעח חירחבו הק' כעבין זד .לא באחי לחדש דבר לקורא
היקר" ,אלא להזכירי אח הידיע לו כבר ",כדי שנחחזק הבשקמח החורה כבחאים
הקשים של היי.ם
.א
ציירת עם שיראל
םא רצוגני לברר אח יחס שיראל לגיי.ס אין " שנע"ן בלקט אממרי חז"ל.
עלירג לגשח לייסוגיא" כמקירה ,לסיפיר החוהר על '1Iירח עם שיראלi ,זוחר כך נבין
מאמרי חז"ל לאיר איחו ספיר.
עד דור ההפלגה העמ ' Tה' רק יחידים להורוח לאגשי דירם אח הדרך .אחרי
ההפלנה ,האבושות היחה מורכבח מאומוח ,במקים להיוח מירכבח מ ' T'IIים ,ומאז
והלאה .בכחבה ההיסטוריה בעיקר על ידי אימיח ,מלכייח עולוח ויירדיח ,סלחמוח
פוקדוח אח האנשויח עד אשר יקבלו העמם" על עצמם עול מלסח שמם" ,ימי
םכי· ',,ויבחם זcת הדדך ילוכ בה iזוח הסשעה אשר יעשןו
-
יזאת לא במאמר!נ',
באווכים ,והסב'>"ןם ,אלא על י'ד עמשה ,יפה דושר ויהפ מק"ם ?
היה צורך באומה ,דוגהמ ומורה דרך לאומות ,ולכן אין פלא שכעשרים שבה
אחרי ההפלגה קרא ה' לאברהם ללכח מארצו על מבח ל,עשוח לנוי.
וכאשר נחבונן במה שנאמר לאברהם בעח שנצטיה "לך לך" נאדה שכל מה
שבאמר לו אחרי המלים הללו היו הבסחוח וברבוח ואין שם אלא צווי אחד " :הה'
ברiס" )בראשית י"ב'(, ,כ יפירשן "ז"ל )בר"ך לייט ,י"ג( :ייקוי ניה בריכה ,מה
כריהכ זו מטחרח את הטסאים ,אף את סקרכ דחיקים ומטהרם לאכה'ם שבשמם"" ,חרי
שסבחינח מעשה של אברהם ,מטרת הקריאה לא היתה אלא לה..,ת מורה דרך לגוים.
יבן למעשה עשר .וי"ל הרמב"ם )הל' ע"י א'( /נ :ייהוחחיל לעמדו ילקריא בקיל
בדול לכל העולם ולהידיעם שיש שם א-לה אחד לכל העילם ,ולו ראוי לעבדו .יהיה
מהלן יקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה '" היה מי"ע לכל זcחד
ואחד כפי עזתו עד שיחזירהו לדרך האמת ,עד שבתקבצו אל,ו אלפים ורבבות",
וכן בעממד הר סיב '.כאשר ה' בקש ממשה להסביר לשיראל זcח משסעוחו של
סחן החורה ,אמר לי שעל ",שמירח התירה הניה לו ס Uלה ,ומס"ם :יי ואתם חהיו
לי סמלכת כחבים ובוי קדוש" )שסות "יי ט (,'1 ,יהדי אין הכהן אלא של ' IIה' זcל בני
אםד )מסקנת הבמרא קדשוין כ"ג :(,ייועל עם שיראל היטל שלמוך על תורת ה' בתוך
האנשוית ,כהכן הבןר ערמ" )לש' שר"ר הירש ,אנחת צופן ('ח '.
2-
כהגיס ,יכלו כלווטיס
כזככילוuר ,יר'י )יתרן ' 0כ' טי' ('י ..• " :
שנא' יבני חד כהביס היו בש "(. /1' :n ).vמכאז ICמרן ואויין
בקרסים "" ,ןםבכילתא דשוב .. ' .. : ,כהניס,' .דל בטלנים,
H
)" D
שרים( כזנין
היי כל ישראל לאכרל
כינין שנא' ובנ" דח
כהנים חי ן" n .ל ןגןי דקוש ,פכ Mו ובאח רIיCןיין היי ישראל לIיCכלר כקדשים" ,שמעוב
מנשיהם כהניס מוכש ,רכז פי'lסר גם ו"ס ספררגן .אבל
ברדיי :
דתא אמר רבני דרד נהניס היריי ,כרן בושביים ,יהוא כגנד
"נהגים .שריס ,כמה
.דוככילת Kל' c
הנ"ל ,רכנtJוח
11
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
גם. ,עצם העיבדה שהחיחו נחנה בדמבר .רימזח לני שהאי נחלח כל ו(יםיח
העילם " :נחנה חירה דימיט ,פרהטאי ,במקים הפקר .שאילי נתנה באר.ז ,ישראל היי
-
לאימיח העילם ,אין .להם .חלק כה" )מכילחא ,שמיח ,ט"' '(.ב יבטיגנין ייחר
אימרים
.
." r
)מ"ר. .חנחימא . .דברים ('ג :
מפירש ..
. .
'.
"נחן הקב"ה החירה לישראל דכי .שיזכי בה לכל
האימית".
,
יכאשר הקב"ה רצה לזכיחני בפרשה קטנה שעל ןוי קראיחני כה נחשב כאילי
אם
טיב א' ' ר"ה כי .
יגעני בחירה יימם ילילה ,לא מצא אלא פשוח שמע )מד' שיחר. .
בחורת ',ה ןעג"כ מנחות צ IIט ( :שהיא תצמית התוהר ,ימה היא אימרח לני :ייה';
שהיא א.:להיני עהת ,ולא א-להי האימית ,היא עחןו להייח ה' אחה שנא' אז אהפיך
אל עמיס שפה ברירה לקריא כילס בשם "'ה ''',וש) רברםי י :ר' ע"מ ספ.ן סיס",
ן..
ל'; (.א ' כלימר ,השיעיר הראשין שהיהירי צרי ,לחזיר עליי חמיי היא :נוודרני· היא
להביא לקבלח עיל מלכיח שמיס בעילם כילי.
יכן ישעיהי הגביא .מכנה ארתני כאיר גייס )שיעהי מ"ב'(. ,י יכאשר י~א מחאר
אחרית הימיס ,היא ייאה )שם '"יי א ,ט ו ( " :כי מלאה הארז דעת את ה' כמים ליס
את .
'.
מכסםי" .יכן צפנהי )צפנהי ג'( :ס :יי כי אז אהפיך אל העמים שפה בריחו ,לקראו
~3
כילם בשם ה' לעבדי שכם אחר" .וכן מעדיים לנו חז"ל )כרכות נ"ז ( :שכאשר
רואים מקרם שנעקרה עבורה זרה ממנו ,מברכים :ייבררך שעקר עכי"ם מאצרני.
"
יהשב לב ,עובדיהם לעבריך" ,ואמנם נחלקי תנאים םא ארמרים כן גם בחו"ל ,אבל
נספקה ההלכה כדכרי שוכ " א :ייאף כחי " ל צריך לימר כן מפני שעחןוםי להתגייר".
ימפושו · כחב הר"ן )רשויח ד " ז ד " ה יאחר -עמ' קב-א בהצו' מדלמן( " :שכל
האימיח שייבי לאמי נחני ,בכל פרטי המציח ייקייקהין".
מכל הנ"ל משמע שקבלני אח תירתני הק' לנחותני בנוויד הזה .יישומרחם
,
לעשיתם ,כי האי חכמתכס יכינתכמ לעיני העמים אשר ישמעין את כל הח Pםי האלה
יאמרי רק עס חכס ינבין הגלי ,הגרול הזה" )דכריס :ד (.ף רלשס כך קבלני גםאת
אזר Uהקדושת הליטכה להר ה' דכברי הגביא )ישעיה כי ,ב-ג( :ייהוהי אבחרית
היימס ,נכין יההי הר בית ה' ' ..יהגרי אליי כל הגוםי …יאמרי לרכ ינעלה .אל
הר ה :אל בית א-להי עיקב ,ליירני מררכיי ינלכה באיחויתיי ,כי מציין חצא תוחו
ייבר ה' מירישלים" ,ערצם השם ירלשלים ,משמעיתי ששס יראי את השלים הכפיל
הנובע מו 'ייבהר ה' יארה "
עי' שר"ר הישר ,ייאנו ,rכתכיס
)נראשית כ"ג 'ייר.
םלרקץםס(. ,א"ח
התירה רהאת ררישרת לני כדי שניכל לבצע את יעידנר זה במלאוי ,שהרי
עלינר להיות יי~מה לאומות העילם יהיינו לחיית לעיניהס חיי אומה מושלמים אשר
ל' רה אני זקיקםי להנחיןת לחתנחגןח הכלל ,כילל מיטדןת =לתייס ,לוהנתהגית
הפרס ,ילכ אלה התירה מענקיה לנו ,ןכן אנן זקיקים לאת שתששמ לני כבהמ לח"'
,אימה ,מישלמים אלה )משמעית הגלית נפרס א"·ה בסיף המאמר(.
היתה להם גיר Oא אחרת םש.
ןומכ "r
,
פי' ממלכת כהנים , ,ממלכת משרתי· . ,ביאת שגם
הוא פפשו כהגיס ממש ',והר"שר הירש
מירש :
~ ייםזי רתע ה' יכני~ה לה' ~ל ' -זיי
םאיר פיו ופופח פשגויו" ,וכאגרות צפןו )אג' ('ס :
•
•
•
· הויינן כמי שחננגי
,
ב Dגיס.
"בל בן וסיראל משמס בהו למפרח.-
-r
12
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרי שחפקרינו וככודב וכאר ' ,ו pוב כל זאח אינו Kלא וב Pזי שירות לאוובות
העלום " :כוכרומין אםת ' ששרהר אני נותן לכוב ,עברות ' Kני נותן לכם" )הוירות
" 🙁 •.וכשם שנאמר אצל הוכל.ן כמובא שם :ייוריכרו אליו לאמר אם היום חהתי
עדב לעם ה Iה" )מלכםי א י"ב '(. 1 ,אם האנושות דומה לגוף אשר כל אומה ו Kומה
נר כוזבו; חייה עם ישראל לב האימות )כוזרי מ"כ סיי ל Iיומ"-כ( .אי ,במובחל הירם,
המח Kשר הוא המכובד שכאבםיר; אכל עדיין תפק"'ו לשרת אח הגוף כולו.
ןז"ל הבצי"נ )העמק רנר ,שמית ',ר כ"ב( " :בני בכירי ישראל ,אדע"ג שכל
אימית העולםהiרמ כתכלית הבריאה .,.אבל שיראל נמשל לכן בכיר של המלר•
.
שהי Kיישר הכתר ,שעדר כח" המלר ובסיעי בהנהגת המליכה ,ןכ שיראל מסיעיים
כ"י להשגחה ולהליכית עילם" .יכעין Iה )דברים לייג'( ,ג " :אף חיבב עמים ,אע"פ
שהקכ"ה חבב כל אומיח העןלם …מכל מקים אינו דומה לחכה יחרה של ישראל".
יהמ שכתג 'יישכל אימות העןלם בתכלית הבריאה" לכאירה צ"ע מדברי רש"י )רשי
בארשיח( " :בראשית ברא .• ,ובשביל שיראל שנקראו ראשית תבואתו' :אשר
לכ Kורה משוכע מדברים אלה שכל העולם ,םע אומות העולם ,לא נברא אלא בשביל
ישראל ושהם החכלית; ולא אומות העולם .אכל כאשר נע"ן במקור רברי שר'"
בנןי Kוםת על נמנם ,וה"נו שכזרכת שיארל בנרא העולם ,וז"ל המדשר p),,ייר לו ,ד ;
וכעין זה גם כמ"ר תנחומא ]הוצ' ר"ש כאכער( כראשיח (" :יישמים ואזר לא
נבראן אלא ככוןת שיראל ,דבתיב בראשית ברא א-להים ,ןאזי ארשית אלא
שיר Kל • " ..הרי שלא בא המרשר אלא ללמדנו שכלי קבלת התיהר על ידי ישאול
לא 'ההי כדאי לברוא את העולם וקר ככוןתנו נברא ,ואין כונתו בלל לקבןע את
תכלית באירת העול.ם
. .
כ.
•
nsכלית הג'י חכייותיו
' ייחביב אדם .שנברא בצלם • ..חביבים שיראל שנקארי בנים למקים " …
)ארבת ' ג ,די( 'הרי שלכ אדם ,אף הגוי ,נבאר בצלם א-להים ובגלל זה זיכה ככבוד
הקרשר בזה .יואלי לא מקהר היא שמה שבתוב כתוהר )דברםי ב"א,
תלין' בנלתי על עץ,. .
כ"ג( :
"לא
כי קללת א-להים תליי" ,יפי' שר"י )שם ,ע"פ סנהדרין דף
מ"ד( :ייזלזולי של מלר· ] 'הקכ"ה( היא שאדם שעיי כדמוח ידיק ': u
קיים לראשינה אצל גוים )יהושע ח :כ"ט ; י :כ"ז( '.
-שהדין הזה
•
מmב שכריאש היזכר יידאם" ובסימא Nשיואל"
3
משמ r
"סאדם" כלול ביים ,יכן משעוב
ס.רמקרא המיבא ,השוא מרנו ול בני נח .ינראה שכן פישרן גם כל הראשןנים .ו"זל
ת"ד יתה
)שס( :
"כי האדם חכיכ לפנין מכי הברזית כי בצלם נבראן ,ושיראל יררזיס
שהם חביבין טכל שאר האומות ,כי נקראי בנים למקים" .יכן משעמ םלשון הרשב"ז
)גמן kבןת ,שם( ,וכן טירשן הר'" אברבנאל והר" יובז ,רע" במדרש שטדאל שטסיפק
רבבי וסב' Kכשם "רח די ןויטאל דפיירי רק בצדיקיס .ומה שהמקKד פיירי נבני גח.
.-
שפרם שבם מהמ יכול לצ)(ת ידצק" .ו Pחןי"ס כאירכות שבם ה K'lפונחי רפיירי
כבגי .
גח .יכן שממס בפירוש הפר"ל שם,
.4
' עד'י ר!כ"נן )דבר'ס כ"א ,לייב( ,ובמנחח חנור
)קומ r
המנחה '.מ תקלייו( ,ובתאפרת
13
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
חז"ל אף זמגש"''ם )סבהדר'ן ד /ה -ףד ל"ז (" : .לם'ןכ בנרא אדם "…יח ••.
ומפב' שלום הבריית ,שלא 'אמר אםד לחברו ,אבא גדלו מאביך) – ".כבראת כבר
'.
אז ה'ו דומאגים מן הגזעבות אשר היםו 'דועה תיא לשמצת ארשר בחובה טמובת
הסכנת הגדולה לשלום הבר'ות [. 1
ובס' חסד'ם כתב )סי'
וע" עוד בזה לקמן ס".ד
שב"ח( :
"נכר' הזר'ז בז' ובצוות שבצטון לבני בח ,הזהו
מטעותן שטעותן אסור ,ותש'ב לו אבדה ,ואל תזלזלהו ,אלא חכבדהו ייחר מישראל
שא'בו עוסק בתורה".
יכאשר הגרי עוהש רצון ה' כמעט א'ן גכול לרמה ש'כול להש'ג .לא רק "כל
המקבל ז' צמוות ובזהר לעשרחן הר' ןת חמס""' אימוח העולם רש"' לו חלק לעלום
הבא" )לשוו רובב"ס ,הל' מלב'ס ח(, /א"י אלא "אםילן בכר' ועוסק בחזרה היו הוא
נכהו גדרל" )ע"ז ג' ..ב"ק ל"ח .(,עד כד' כך 1ראף בזה עד"ו א'ן בז ',ד אאל
המדרגה הגבוהה ביותר שאדם 'כול לזכות בה )חוץ ובתח"ח המחים( הרי ה ' Kחח
הקדרש )ע"ז ב' :,ע"פ בוסח מס'לח '(, IVם'ר יגם לגבה הע"!'ו חז"ל שהגיי זרכה בה
באוחה מהז שישראל וזכת בה " :ב'ו ש-אול בין עכר"ם ,ב'ן איש כין אהש ,ביו עבד
כיו שםחה ,הכל לפי המעשה שהוא עשרה ,כך שוהר על,ר רוח הקודש" )חדב"א (.ט"פ
)המ שמימרא זר גראית סווחח אמםד ז"ל )דקוש'ו ע' (!"' :אש :הקב " ה משרה שב'ברח
אלא על משפחרח מ'רחסוח שבש-ראל ,ראה לקובו ס " ד [. .
וכאו צר'כים אנו לע"ן כשטח הכרזר' "בעבין הא"לה'" שבדבק כעם ש-ארל,
ררק בעם 'שראל .תרא חרזר על הנושא בכמה מקרמרח בספרו .במאמר א' ס" ל"ז -
מ"ג הרא מיצג את דרגת 'שראל לעומח הגר' ,כמר זר של גר' לערמח בעל ,ח"ם .שם
כסיי צ"ח יק"ג היא מתאר אח תהליך הזיכוך מדיר לריר ;
חת"ס ח"ן ס'י 'ייד(.
ישראל )אכות גי,
(,ח"ס אבל עי' סה"מ לש הרכמ"ם וכ''' Iיל
/l
,,
דמשמגו ששלךי
רק בישראל.
ובענין הנאה ממת גcיבו·יהדוי ,עיין מKמרו המקיף של טרופ' אכוהם )הtoסםי תשרי
חשס" .K
S
ג(. 6I)-5
"גזל גנעני ,ריc:ו oדבאתן מיתרח" )כ " ק ' Pי'דג
רסאד..
ב' I
'lכשרלK
כr
מעןבד טכב'פ
N
:(,
) ~Iש"ס
"~ןו לגחל וו Cלעשוק ,סיליר כל
"0
שב " ס
/((.' 0
' חאד
דדנ.ש MדחIu
עם ישראל אי עם גרי סובד ע"ז ,אם מדד אר שקל בחםר ,זרבר בלא תעשה mייב להחזיר,
14
)!_
;rכ
I
חמדי היו בודדים חשיי
סםוגל'ס לקבל את העב!"' ד,א"לתי דר,יו כתור גPויוו לערמת אח'םה שתדי בתרו
קלםה ,עד שבאו בני יעקב שכולם ה'ו ראר"ם לענין הא"להי .ונואה ובור שמרובו
כאן על עב'ו וחרשתי שאיבו כלל תוצאה לש קבלת התורה שומ'רת צמוות"!' .יהשיטה
הזו צ"ע לאור כל המובא לעיל ,במיוחד שמשמע ממבת כאילו הוא אומר לגו'ס :
"אבא גחל מאביך ".ועד"ן לא מצאחי לו סמוכין כדביו חז"ל .וק הדים משםחו
מצאתי בכתבי המהר"ל -ארלי .ואי"ה בדבר על זה עדר לקמז ס"ד.
רמהז כזריותיי של הגיי ז שבע מצרוח בצטרי כהו בח רכגיו )רמב"ם הל' מלכים
זכ'(. :א רהן לא בטלר מש-ראל על י'!" קכלח התירה )אף על פי שיחכן יערבשן הרקל( ,
ביבה'ן דיגים ,שםיכת דמיס ,וגזל ולכן שםיכח דמים וגזל הגרי אסרםיר ..יאפליי
גג'בת עדתו של גוי בלדב אסוהר )חולין צ"ד .(.וכן גתיבת ש mר להםות ד'ן )שף'ת
P"O
•~-
-
"
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
~.
.1
זכירןת ישדאל יתד על דירג.ם
על אף חשיביתם של הנכרים ,שי לני חיבית כלמי אחיני בני ישראל שאיננן
מחייבים בהז כלמי גיים .אפשר להסביר את ההפליה הזי בכד שאני ,בני ישראל
שיחמים בדעי הגדיל שחיארנהרי לעיל ,של קריאה לכל העילם לעבידח ה :יבחיס
לשיףת הב קריב קיירסת חיביח מייחדיח .הבילםח ביז החיבית המייחדיח הללי היא
~
האחררית ההדדית ,שכל ישראל ערבים וה ל:ה ,על וה נרחיב את הדביר לקמז ס"ה.
אבל גם חבלי אהבה מייחדח צריכים לקשיר יחד אח השיחפים ,ילכז המציה )ייקרא
'ייס' .ייח( :ייואהבת לרען נמיר" אינה חלה אלא על ייוער במציית" כלומר יהודי.
אמנם בס' הבריח )ח"ב םייי( מביא אח הגמרא )ברכיח
"מרגלא כפימיה
"ייז (: ,
אזביי ,לעילם יהא אדם , ..ירמבה שלים • ..יעם כל דאם ,יאמליי עם נברי בשיק,
כדי שיהא אהיב למעלה ינחמד למסה .אמרי עליי על ר' ריחנז בז זכאי שלא הקדימי
אדם שלים מעילם ,יאפילי גכרי בשיק" .ימידיק ממגה "כי חו"ל קרבי גיםי יכללי
יייאהיג את
,
""
ארתם באהבת רעים" .יכו ר' חייס ויסאל )שערי קדושה ',א ('ה כתב :
כל הברייח ,אופליי נכרים' ..ינהאו שכיינחם לאההב סםת ,אבל לא אהכה " כסןר" -
ייכמיד משוב" >לשין ססילת שיירם מ"ייא(.
ינראה שמקיםר בירישלמי )גדרים
'( / 0ב :
"יאהבת לרעד כמיד ,ר' עקיבא
אימר וה כלל נדיל בחירד" בז עזאי אימר ,זה סםר חילדית אדם ,וה כלל גדיל מזה".
יפישו בקרבז העהד " :זה ספר חודליח אדם ,שכל בבי אדם אבים אמב אח.ד דא
כלל גחל מיאהכח לעון כמי.ן דלא קאי אלא על עוד" ,היינו כאז צמווים לארות
כל בני אדם כאחםי וזה גחשב כלל גדיל בתירה )כולל גדלו הייבי שכלול דברםי
.
•
•
הרבד"
" 17
שבת ס"ח ורש'" שם בתחלת הגמרא ,הרי במה שכילל ייתר אנשים היא
בחשב בכדלו
ייחר( .
אםשר לחלק את המציית ב'ן אםד לחברי לאלה הבובעות מדרישית הצדק
)כמפורס בהעהר 5לעיל( שאיסחח עלי לפגעו באח"ם ,יבזי אלה הטבעית אמהבה,
יבן אםור להטעית את הגוי בחשבין ,אלא ידקדק עמי שנא' ]אצל גוי[ יחשב עם קונהי,
ן Kע " Dכביש תחת ידך ,קף'ח לגיי שאינן ככשר חחת ייך .דהרי היא
•
אימר :
ני תרעבת
ה' -.להיר כל עןהש אלה ,כל ען:דש rלי ,מכל סקום " )רמכ" Qהל' גגיבה ז.י '(.ח יייול
"
ראב"ן )ב"ק קי " ג
-
דף וק " ד ע " ד בהצו' אבן שלמה(
שכן שאסיר לגניב לגןי ,רלא תגנוב
-
:
ייראסיו לג Uכ עדת הגןי יכל
רומיא דלא תרצח דלא תנאף
-
רהיי בין לישראל
בין לגןי" .ו vרגרי הרמכ"ם בפיהןב"ש )כלים י"ב ,זי( שהאריד בזה.
צריחת הגיו אסירה מן התורה ,ירינן מסןר לשפים )מכילתא פ' משפסלם כ"א ,י"ר
-
בהצו' המלבי " ם סלי ב " ח (.יכן רעת הרמב"ם )עי' כיימ הלי וורחק בי ,י"א ,שובביא Rת
..רזבכילnא
,
ז't
ומסיק :
'"יהזו שכתב יבני אינן נהרג ,ליך בביח ריו ,כלימר :אכל בריני
שמיס חיב"( ,וכן במאירי )סנהררין נ"ז
:(.
יכתב על זה כמשר חכמה שני
רברים :
(א) "בואה דדאם המזלק לעכו"ם חייב ללשם( ".כ) יייותכן משום רישראל שהרג בן
נח איכא ,זבלבר הצריחה, ,דר Pון רחלול הוסם ית'
,
ווסnובר .סיוירם
וכף …
…
יבזה אוכרן אין יום הכפורים
צםנ Kרין עיגוס זביתה pל חליי השם ,יאיר יכוסו לן על ידי
ימת..ר חטא ה"ת"ה .תל כרחר דיגו מסור לשסים " .
15
~'
www.daat.ac.il
———————- -
אתר דעת -מכללת הרצוג
המחייבוח אוחי לעזור לו -באלה הבובעוח מן הצדק -שמיהר על זכויוח של הזולח
-אבו מחויבים גם כלםי גוים ,כעדו אלה הבובעוח מאהבה ,מחייבוח אוחנו רק
-,
כלפי יהודים .באלה האחדונות נכללות מצוות כמו גמליוח חטדים וצדקה ' ,שמטח
כטמים ואיטור רבית ,השבת אכז'ה ומקוח בםש ,בקיסה ובטירד .נמרם טיבן קצח
כהמשד.
ברור הוא שגמליות חסד צוקדה א יבן זכייוח שביתבו לתערכ .אדרהכ ,בחהעי
כזאח היחה מוגעח בזכוח הבחבע לחח הייס או לא לחח ,לםי שקול עדחו ,אבל
מאדי,ן אף על פי שכל פעולה מטויימת של חטר איגבה חוכה עליבן ,במילות חטר
כאומן כללי אבו כן מחויבים בה חוכה גדלוה .כגדאה חובה הזאח נובעח מזה שעלינו
לחזק Kת השותף למפעלנן ד,קדשר ,זזכןכן שכעין זה איבו שירי אלא בישר Kל.
).
י
מצוות שמטת כספים ואיסור רבית גם הן מטעם זה שהרי ההלואה בבחה על
מבת להחזיר אח החןב והשמטחה Kינה אלא מתנת חנם .וגם ברביח אין שום םגיעה
בצדק .כמו שמןחר לי להשכיר את כיתי שיוחזר לי כעין ,יהיה מותר לי ל"השכיר"
את כטפי על מבת שיוחזר לי ערכן .וכן כחב הרמב"ן )דבירס כ"ג'( .כ " :הרבית
שהזא בעשה לדעת שניהם זברצזנם לא נאטר אלא מצד האחהד והחס.ד כמז שצהו
ואהכת לרעד כמוד , ..חסד ןרחמים יעשה עם אחיו כאשר ילובן כלא רביח וחחשב
לו לצדקה ,וכן ה ש מטה חסר לאחים".
וכו השכח אכדה .אי," ,ייכבי כו אםד לשרחו בזה 1אין זה אלא חסר ששועה
עם חכרו ,והוא הירו בה ש כת אכדח גןסו .ןלכו גם " לא חעמדו על דם רעד" )ויקאר
י IIט ,ס ן' (lא י בן ש ירי אלא אצל יהייז וי •
"'.
//
ומעביו ש אף על םי ש הב " ל אינבן מחויכים כהם כלםי בכיר מטעם חסה מטעם
דרכי שלום אנו כן מחויבים .ת " ל הרמב " ם ) הל ' מלכםי י( :כ'י' " :אםליו העכו"ם
]שלא קבלו עליהם ז' מצוות בנ י נח( צוו חכמים לבקר חולדיס .ולקבור מחהים עם
מתי ישארל לומרגס ענייהם בכלל עביי ישראל ,מפני דרכי שלום ,הרי באמר טןב
ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו .ונמאר דרכיה דרכי בוםע וכל בחי בוחיה שלוס" .וכו
רביח של גוי אסורה מדרבנן )הל' מלהד ולוה ה'( :ב וכן המחויר לו Kגהר ירכ
6
הרמבם" )הל' גזלה ואבדה ,א"' ('ג
בתב :
זה ערבר גובורה מטני השוא מחזיק דיי
סי ' רס"ו
מקי /כ ( :
ו מזלרת ••.
"אבדח הניי מותרת
Iש' P
והמחיזרה .הרי
'"
עולם" .וידיק מכאן נאר הגולה )חרט
ס " ",ו דלא מאר רב שם בפנהדריו אלא נעכן " ם נויכד וככבים
ולא כעכן " ס שבזמן הזה שמדרים בבורא ,לום ן נימוסיהם להחיזר
,הונאייר נכ Nק קי " ג
(.
אבדה…..
מסיק :יי כל שהיא מעממין הגדור י ם כדרג י הרת יגוונדו חי-להןת
זיל א י וה דצ ,אזי IIם שונגtיnנם וחיקה ממאנותנן .א י נס ככלל זה ,אלא הרי הם כישיאל
גמןר לרבר'ס אלי ,אף באברה .ןאף בטסןת ,לוכל רוזש הרבר' ם ,בלא ושם חליקד",
ל " :r
כתלהר nמיפה ) דבירם כ"ג ג י
מ "p
כ" ג ו ' Dלייג כ י
מ "P
גי(
כשתב :
י' כל ים.פישיס
בתכן בכלל הייז הזה )היתר אכיית גיו( יאיייי בזיוניי אלילים הפאריים" רנונא מקוי
דלבר מהגמרא
יהתיר ממונן ••.
) כ IIק ל ""
(: .
" ראה
הקכ ~-ה שאין האיפית מקייומת ז ' צונרו,ת ,עדפ
אבל אלה המקיימים ו ' צמוות ,יהם ריב האימרת שבזה
הגאורית (!) נסלה סל כל סםק רש'גס שיה ככל ל'שר IIל ",
-
lf
ז רבכל ייוכיינm
אבל כל זה ל IIםןבII
כשן"גו.
16
r
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
<.
,
שיתקשד שם שמים ,הרי זה שמיבח )הל' גזלה יאבדה י"א'(, ,ג יגוי' באר הגילה
)חו"מ סי' שמ"ת םק !/ה( המביא את דבריו ומןסלף דבריס מרגשים.
איסורי נקדמה ונטדרה גם הם איםנ אלא מתןך חיבת האהבה .הרי גם ה' מענשי
מ',ה כנגד ומה ,ילמה היא לני אסיי ,ימסבירים לני חז " ל אח האיסיר )ייישלמי
נדרים ט /ד( " :למה זה דיהמ 1ה'ר שחותר בשר הוכה הטכין כדיי -הםא יחזיר
ויכה
'f.
~.
בדיו " 1
בעוד ואני יואה את עצימ ואת חברי כחלק מאותו גיף ,אטםל בחטאיי
דןר חיקון ולא דור נקימה ,מה שאיני כן בבן אדם אחר שאיגי חלק מאיחי גוף.
יכן בענין טימאח מת באיהל שי " יחרין" ליהידי על הניי לםי דעה אחח .ביבמיח
'ס) :,ס"א (: .
יי חניא .יכן היה ר' שמעין בן ייחאי אימר קברי עו"כ אינן מטמאין
באיהל שנא' )יחזקאל ליי,ר לייא( יאחן צאני צאן מרעיח; אדם אתם -אתם קיייין
אדם יאין ע"כ קרייין אדם"· הוחכמיrכ מטמאים )ונחלקי הפיטקים בדבר ,עיין תיס'
םש .יבשי"ע נםטק יינכין ליזהר"( .החיסםית )שם יבב"ק לח .תד"ה אלא( מביאים
הרבה םסיקים בהם גוים נקראים אדם ,יעיין שם תייוציrכ שינים .יר"ת םייש שאדם
", 1
,,-ז
.
•
'
הייני ישראל דוקא ,אבל האדם כולל גם את הגרים )רגם על זה הקשי בתיס' שם(.
ידבריי צריכים הטבר .יבחםארת ישראל )אביח פ"ג בערז אית ('א מטביר שלא ייתכן
שהדברים .ככחבם אלא שישKרל נקראים אדם שהם -דימה לאדם הראשין -יצייח
של הקב " ה ילא חילדח הקדרמים להם .רהייני שהםש אדם שייר לאדם הראשין דיקא
יהיא שם עצם פוס' Iיבשם עצם פרטי איו ה ' הדייעה שייר כן ,ילכז " האדם " כולל
גם גףם בעדר יי אדם " כלדל רק שי(Iךל.
יי שיראל יעכי " ם )בא י ם לפניר ל דין( אם שי זכיח לשיראל בדינהים דנין לי
בידנהים .רארמרים לר כן דינכם .יאם י ש כזזח לשיראל בדיניני ,דנין לי ידן חיהר,
ארומרםי לי כר דיניני /ן ) לשוו ומב " ם הל' מלכיס ',י י וו ב ,וה י א סב'' '; jקד /ו ב .(.ונראה
להטביר שדין כזה אינר מבררר אם ש ,.,י לדיניהם או לדינינו .ולכן הרי מרטל גול
,
"
הדייו לבחור באיזה מהם לדין ומאחר והרא מצררה לאהיב את ההידרי ייתר ממה שהאר
מצוהו גול הגוי ,אינו מן הראוי לבחור אח הדיו בו יםטדי ההירדי,
יעל הדין הנ " ל כתב הרמב Ifם )פיהמ I1ש נ"ק ',ד ('ג דבירם המפליאים ,לכאוהר.
ייואל יקשה בעינין דבר זה ואל חחמה עליו >כמו שלא חחמה על שחיטח בעלי
חיים ,אף על סי שלא עשר שים דבר רע< לםי שמי שלא נשלמו בו החכונית
האנישיוח אינו אדם באמח > ראין חכליחו אלא לאדם Iהאמתי« והדבור על עניו
זה צריר טפר מיוחד" '.הדברים ממליאים שהרי לכאירה משמעוחם להשורת אח
הגיי לבעלי חיים וכאילו איו רע בשחיטחי .וזה רדאי לא יחכו לאור כל הנ " ל .אבל
דבריי העניים במקים זה ,ע ש ים'ר הם במקרם אחר ,בהקדמחו לטדר זרעים )הוצ' ר"י
קאפ" ,עמ ' כ " ג ר " ח וכאשר( ןז/ל שם " :והזנרע היא שמןסדף במהןחן ועמתיקי
ממצב למצב ,צמב שפל למצב נעלה ,לפי שהיה אדזכ בכח ינעשה אדם בפרעל ,
ש האדם לפני שילמד אירנ אלא כבההמ ,כי לא נבדל האדם שמאר בעלי חיםי אלא
,.,
.
בהניין '" )דהייני( ה ש נת המשוכל י ח '" הודבור על הענין הזה בשלמית יאןר
ך
הביטח rב "Iהוצ י הר Hי קאפח ,הכילל קטעים שחסרים בדפםרי הדוס ,ןסימנחיס בפוגיוים
שמילשים ,המלים בסוגריים המריבעות הוספתי לבירור הדבר.
17
~.
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאד'! כיגת הרמב"ם בראת
ברירה :
המדע )בתרגים
המידפס :
•
החכמה( היא שהיפך
את האםד לאדם ,את האדם בכח לאדם בפיעל ,יהשת"כית לעם ישראל אינה אלא
גירם ברכשית המדע .יהשיה דביר חז"ל )פטחים מ"ס (" : :ילא ישא בת עמי הארז …
יעל בביתהין היא אימר ,אריר שיכב עם כל בהמה …א " ר אלעזר ,עם האזר מיתר
לבוחרו ביום הכפורים שחל להיוח בשבח" .ימטחבר שכאן מקיר לדברי הרובב"ם הב"ל.
ייש עוד הפלאה לרעה בנד הגיי ,וכך מספרח לבו הגמרא )ב"ק לח ( : .יייכבר
שלחה מלכית רומי שבי סרדייסית אצל חכמי שיראל :לדמיבי תורתכם .קראי ושבו
ישלשי .בשעת פטירחם אמרי להם :דקקדבי בכל תירתכם יאמת היא ,חיץ דמבר יה
ו;
•
שאתם אימרים ,שזר של ישראל שנגח שזר של כנעני פטור ,של כנעני שנגח שיר
של שיראל ,בין חם בין מוע,ד משלם בזק שלם ,ממה בפשך …ודבר זה אין אבו
מידעיים למלכית ".בגמרא שם מיםברת ההפלאה הזו במה שהקב"ה ראה שהגייס
לא שמרו את ז' מצוית בבי בח והעבשים בדבר הזה .וברמב"ם )הל' בזקי ממין ח/
('ה פירש יוחר " :ל cי שאין הגוםי מח"בין את האדם על בהמחו שהזיקה ,יהיר אנו
דנין להם כדיביהן .ושור של נכרי שגגח שיר של ישראל ,בין תם בין מועד ,משלם
בזק שלם .קבם הוא זה לגוים לפי שאיבן ,הירין במצוות אינן מסלקין הזיקן ,ואם לא
חח"ב אותן על בזקי בהמתן אין שממרין אותה ומפסויין ממון הבריות'!
ר.
"
~r
יחריניח האזרח על הגר
אנו עם סגולה לה ' אשר בחר בנו מכל העמים ינתן לנו אח חירחו .בתירחבו זו
היא בעיקהר בחירה לחפקיד ואין בעצם הבחירה משמעות של יתרובות שנמצאםי
בבי ,ייודיעח כי לא בצדקחך ה' א"להיך בותן לך את הארץ הטובה הזאת ,כי עם
קשה עורף אחה" )דברים ט'(, /י אלא רק קבלתבו על עצמנו קיום מצווח החורה,
היא היא מקדשת אוחבו .עם כל זאת מסחבר שתה"נה תכונוח לאומיות בשיראל,
כמי שאבו עדים לחכובות כאלה גם אצל אומות העולם .ימהן החכונות הלאומייח
שלגון אמרו חכמינו )יבמות ע"ט (" : .שלושה סימנים באומה זי :הרחמנים,
הב"שבםי וגומלי חסדים " .כל שיש בו שלושה סימנים הללי ,ראוי להדבק באימה
זי" .כדי לשמיר ל~' תכינית לאומיות אלה ,מומלץ להרחיק גוים שתכוניתוי,ם
מתנגדית לאלה מלהתקבל בעם שיראל .מאדיך למדיני "ז " ל )בציה כ"ה ( : :יימפני
המ נתנה תורה לישארל ,מפני שהן עזין " .שאלמלא נתנה תירה לישראל ,אין כל
איהם ילשין יכילין לעמיד בפניהם ".ומפשר בעל דברי ח"ם מצנז )שי"ת רברי ח"ם
ח I1א ין"ד טי' ל " : (Iהי,ני בטבעם הם קשים ברמוח ילכן נחנה חורה לשביר קישי
הטבע באזהרות וגדחת יתירית לנאיה ונאיוף וגזל וכד' כדי לשמיר דרך המצייע,
כי ההם בסבעם עלולים לעזוח ,לזה גדהר החורה הק' בגזירית יתרות .אוםל האורמת
איגן צריכות לחימרוח יחרות ,כי אינם עזים בסבעם ,ויד להם בז' מצוות '!
אגל עם כל העךר הגדול של אותן התכוניח ,אין להן השלכוח הלכחייח.
לכ היחדינית שדנני כהם בסעףי הקודם נוכעים מקיםר מצוית ד,תזרה כמזעל,
או · הםתח"בות לק"מן ,דה"נו מקיים המצויח בכח .ייההבדל שבו הירמי עם בני
ישראל שמאר הגיים היא כאמצעית קבלת התירה ,שוזלת זה ,הנה ככל הגיים בית
•
•
18
"
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שיראל" )לשי! איר הח"ם ,ר"פ חקת( .ילכ! כל הגיי המתג"ר יקבל על,י את החיהנ
לק"יי את צמיית התירה ,הרי היא יהידי לכל דבר .עם כל יה ק"מית כלפיי הגבלית.
גגי! בעבי! מלכית ישררה ,י " iל הגמרא )קדישי! ע"י (" : :ש םו תשים על,ך מלך
מקרב אחיך -כל משימית שאתה שמים לא יהיה אלא מקרב אתיך '" ר' Iירא
מטפל בהי ]מתעסק בהם לכבדם ילהישיבם ב ש ררה'''[. .רש רבה בר אביה מטמל
בהי .במערבא אפילי ריש כירי לא מיקמי מיבי".י .נהרדעא אםילי ריש גרגיתא לא
מיקמי מיבי".י " .ר.רי שבחלקי ח " Iל בדבר .יהרמב"ם פסק )הל' מלכים א: ( "1 :
ייאי! מעמידים מלך מקהל גרים אפילי אחר כמה רירית ,ער שתהיה אמי מישראל …
ילא למלכית בלב,ד אלא לכל שררית בישראל ".טעם הרבר כתב בס' חביך )מ ' i
תצ"ח ([ט"קת] " :כי מהיית הממיבה לראש בשמע לכל בכל אשר ירנר .צריך להיית
על כל פבים מזרע ישראל שהם רחמבים בבי רחמים ,כרי שירחם על העם שלא
להכביד עילם '. " …
עדר הבדל למריבי חז"ל )קדישי! ע' (" : :כשהקב"ה משרה שכיבתי ,אי! משיה
אלא על משפחית מייחסית שבישראל" .השראת השכיבה קשירה בקרישה מייחדח
הבאה מטיהר המשפחה וכברפז שם בגמךא :ייבעת ההיא באים ה' אההי לא'"להיס
לכל שמפחית ישראל -לכל ישראל לא באמר ,אלא למשפתית ישראל " ,יבראה שגר
בעל כרחי במבע מ Iה ,מבח'גת מיצאי.
יכ! התיהר פיטרת בבי גי'רת )שהירתם שלא בקרישה( מיבים יחל rה ,ש Iער
הג'ף הפקר לעב'! זר .שיב הטעם פמבי שא rיתיס האב 'י בר'א )'במית צ"ן ,:צ"ח .(.
]המ שהרבה מצטטש לגבי גיש :יישיבי לכם פה עם החמיר -עם דהימה לחמיר"
)יבמיח ס " ב .(,איבי נכי! ,שהרי המימרא הזי באמרה לגב' עברים ריקא ,שבהם כיל,
•
עלמא מדרים שאי! להם יחיפ[ .
והנה ר Iהידוה הלרי כתב בכן iרי )מ"א סי' <",םק " :ועם כל זה לא ישתוה הגר
הגכגפ בתירתבי עם האזרח ,האזרחים לבדם הם ראייש לבבואה ,יזילתם -תכל,ת
עניבם שיקבלי מהם ישיה'י חכמים יתפירים ,אך לא נביאים" ,יהיה מקים לתשיב
שזה יצא לא מהמימרא שהבאבי לעיל בסמיך ,אבל קשה לימר כך שהרי חז"ל רברי
על יחיס משפתה ירק ממילא נמעט הגר על דיי זה .יקשה על דברי הכיזרי מהגמאר
)סנהדרי! לייט ( :האימרת שעיבריה הגביא גר ארימי היה ,יכ! ממה שכבר הבאני
לעיל רברי ח " Iל )תרב"א פ"ט( " :בי! ישראל בי! עכי"ם …הכל לפי המעשה שר~א
עישה ,כך שיהר על,י ריח הקשד" '.גם לדברים אלה של הכיזרי עיר לא זכיגי למציא
מקיר בש
8
"•D
אלוי נוכל להוטיף עיך טעם ,המלר העשןי להשפעי יןחר מכל דאם אחר 'Pל ה:עם :1על
ררכי ,וורך ו.תיבתי ל (1גnרי הזמן ,איש כזה חייב לחייח מעירה
m
רמק במןדס בכל
היסםורית עם ישראל ,ו:בי של Mגרל כסביבה כזו ,אינו יכול לקלים הכנה כזו וכן אינו
יכרל להורישה לבניו.
9
לכוזורה שחי הובימרות הללו סרתרות מה שימרנו שאין השכינה שררה
פייחםות ביטראל .יאילי צריכים לחלק ביו
רm
אלא rל סוובIנחןn
הקדוש )רכן נבראה(
רכין '.שראת
19
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה.
-
עוברת רחרבת תרבחה
התרהר חיבה ארתבר לרתרס בבי ראם לעבררת אבה"ם שבשמים ,רזאת מכמה
בחיברת ,מהז ש"כרת רק לגבי אתיבר בבי ישראל רמהז ש"כרת לכל בבי אדם.
בשב-ואל-תעשה בצסויבו )ויקרא 'ייס' ,ייד( :יילוםבי ערר לא תתז מכשרל".
ופיושו חז"ל )ע"ז ו' :ועוד( רהיינו שאסור לסיעי לאדם לעבוו Vביוה אשר בלvזי
הסיוע אל היה יכול לעוברה ,איסור זה שייך כלפי גוים כש לגבי ' 1Iדרים ,כמםושר
שם,
J,
מאיו-י בקום-ועשה למרבו )שבועות לייט (" : ,כל ישראל ערבים זה בזה",
בלומר שכל האומה היא כגוף אחד לקיום התורה ,ועביהר שלכל יהודי בחשבת
כחוב לצבור בלו -במהז ואינם אנוסים בדבר ,והייבו שיהויד אחד בעבש על עביר"
חברו במדה והיה בזיו למובעה ,ווה שייך רק אצל יהודי ,וכז חובחבו להרחיק אדם
מן העברה כתיבה )ויקרא לווס ,י"ז( בלשון :ייחוכח תוביח את עפיחן" ,והיינז
יהודי דוקא,
אבל אפילו בקום ועשה אמרו )פסחים פ"ז (" : :לא הגלה הקב"ה אח ישראל
לביזהאומות ,אלא כדי שיחזספו עליהם גרים ",ואפילו עובש נאמר ברבו ,שהוי
.,ף,
'",
אמרו כומרש )ויק"ר " ('ה :ייםא לא חגזיו א-להוחי לאומוח העולם ,הרי אבי
ופרע
מכם, I /
ובאוה שלגבי גוים חובתנו זו אינבה גכרר מצות חוכחה אלא בגרר מצות אהכח
',ה ןז"ל הרסכ ן/ס במצהו iי ) Oה " מ שעיו ('ג :יישהניה קוראםי לבני אדם כלם
עלבדותו זלהאםיד בו ' ..זלשזד ספוי זאהבת את ',ה אהבד,ו על "בויזת באבוהם
אביך ,שבא' ואח הבפש אשר עשו בחון" .והוי אבהרם אביבו בשתבח מKד על
הנפשות שעשה לקונם )כראשיח י"ב'( ,ה )ועי' באריכות רמב IIם הל' ע"ד '.א '(.ג
לאור הנ"ל צ"ע הגמוא )ב"ב " ( :במה שאסרה לקבל צדקה מגוי משםו שכחוב
)שיעהי כ"ז ,י
I/
א( :
"ביבש קצירה תשברנה" ,ופירש
'''רש :
ייכשתכלה זכןת שנירן
וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהז ,אז ש"ברו" ,משמע לכאורה שיש למנעו מגוי
עשית צדקה .והוי גם גוי מחויב בעשיח
ט"ו ,מווס( :
"הבה זה היה עון
סדים .. .
צדקה ;
כך משמע מדבוי הבבאי )יחזקאל
ייר עבי ואביון לא החזקין" 'ר) יונה ,שע"ת
ש"ג ס" (,ר"ט ראם כז יהה" אסרר לבר לסייע לעבור על זה ,ואדרבה ,עליבו "לכוף
את כל באי העולם " לקייס חרבתם זר .יעוד צ IIע מה שבפסק בשו"ע )יו"ד סי' רב"ז
ס"א( שבצבעה מרתך לישראל לקבל צדקה מגרי )ושממע רמ"" אפיל ,בהיה יכ,רל
השביכה .ארילי כינםת להשארת שכינה סל כלל ישראל ובמן שלידמונן )ידובכת
ב" Pם יי ג : ( .
"סי · .
אאשיו השכיגה שורה על טחוח סוסגי אלםיס שובי רבנית מישראל" .יבא
לחדוי,נר שאיו רג.רים ובני שמפחןת בלחי מיוחסןת נכנסיס למנין ההז .יסב' טחתב
החררה )מאת ר
יאמר
…
I
הסישל מקראק ,1'tט' בהעלותך( הביא דמסר הםיר
מזה :
"ח"ד
ובנm
ה
איז השכינה שיחר אלא על וסגי אלפים ישני רבבית ,הרי שהיו ישראל כאו
•
חסר אחר ,יבא גר יהשליס ,נמצא גורם לשכינה שתשרה על ישראל" ,ומקהש מכאן סל
דברי רי )קרושיו '.ע " nיה קשיס(
:
fIדלoינך שקים שנט~' כישראל וויזין חשכיבה
שורה אלא על משפחה מייחםת".
•
•
20
www.daat.ac.il
;.,
אתר דעת -מכללת הרצוג
להחפרנס מיהויים( ,וכהמשך שם )ס " כ( נפסק :ייוכלך או שו עו"ג ששלח מרמו
לש"ארל דצלקה ,איו מחזיירן אוחו ,אלא נוסל,ן מוכנו וינחו לעניי עכו"ם" m .וי
פסק כאו ני האי שדישו יי ביבש קציוה חשבונה" ואם כו איך החיו לקחח גמוי
אפיל iבצכעה ו נגם המאיוי )סנהדריו
נ"ט (.
כחב שאמוו לקבל צדקוחיו של
גוי ;
אבל אולי כוכחו בזה לחרומוח לביח ככסח וכד :אף שמסחימח לשונו "צדקוחיו"
לא משמע כך[ .ועייו מה שפירש הדוישה שם ומה שהקשה על,ו הט"ז )שם סק"ב(,
-שמוחר לקבל ;
וחירץ שש" לחלק בין כאשר הגוי נוחו לחוך יד העכי היהודי
זביו נחיהנ לידי הגבאי היהדרי -שאסזר לקבל .זהסביו שכאשר הגזי כזחו לןו
העני הייי-יד ,איבי מקמדי שיגעו לידי 'tהיזר ייקא ,בעיי במoרה לזיי הגנאי היי.ךןי ,
כאשר הגוי יעדד שחלק מהכסף ,לך לעכיים גזיים )כרמ שהזא בעצמו מפוש שם(,
בזה החכוו דוקא לעניים יהזדים .וזה צ " ע~' ,לכאורה .אדרבה ,איפכא מסחברא.
בשו"ח ערח כהו "ס) קל"ב( רצוה לתרץ שהקאר ייביבש קציהו חשברנה" שייך
קר להמשך מלכות של גוםי ולכו האיסור שירי רק כשאר בית המלך כוחכים .ולפי
זה היה מחורץ לא רק למה היחיד מוחר לו לקחח ,אלא מחזרץ גם למה דרשו "ביבש
קציהו חשברכה" בלי לחשזש ממכיעח מצוה מן הגזי.
לפני הסוגיא הכ " ל דגה הגמאר שבאלה של צדקה זחסד של גזםי בכלל ,והיינו
בהקשר לפסוק )משלי 'יי.ד לייד( " :צדקה חרומם גוי ,וחסד לאומים חטאח" ,אכשר
בקש ו' יוחכו בו זכאי מתלמןויו לפרשו ,כלם פישרוהו :יי כל צדקה mסד שוcומוח
עובדי כוכבים עושים ,חטא הוא להם" .ואז ר' יוחכו בו זכאי עצמו פיוש " :כשם
שחטאח מכפרח על ישראל .כך צדקה מכפוח על אומוח העולם" ,ולמסקנה הזא
משבח אח פיוושו של 'ר נחוניא בו הקנה שלדבויו הפסוק מדבר רק בצדקה וחסד
' tל ישארל .בוכשלי '''רש פישר שחסד לארוכים חטאח ,שהיי כוטל,ם מזה ונוחנםי
לזה .ו"א אבו עזאר m ,ייר יונה פישרו כויב"ז דלעיל ,שחסדם מכפוח חכטאח,
ולב"נ מפוש אח העסרק על התחסדוח ש ל הגרים ,שכל מה שמעכים אח עצמם ,הוא
חטררן ,רלא חרספח ,בעברדח '.ה
ו.
היחם בשעת מלתמה
כל הנאוכו דע הכ אניו אלא בשעח שלוס וגבוי שאיו לו עלינז וכחשבוח שרע.
אבל בשעח מלחמה רבגרי צר ואויב ,אררבה ,צריכםי ליזהר וכדא פן נטכן ,ח"ו .ח"
ישראל ; עו נהיה וחמנים על האכזיר .זבזה כהיה אכזירים על וחמנםי בני וחמנים.
לא נשכח ייבי בחמלח שאול על אגג גזלד אזיב" .גם נזכזו היטב מעשה אחאב ,מלד
ישארל ,כאשר הסגיר ה' בידר אח בן הדד ,מלך ארם .ואמרו לו עבדיו ייהכה כא שמענו
כי מלכי ביח ישראל ,כי מלכי חסד הם ,נשימה גא שקים • ..ויבואו אל מלד ישראל
ויאמרו :עבדד בו הדד אמר חחי גא בפשי .זיאמר …אחי הוא" )מלכים א כ"
ל"'(, Iב -וכשלח דבר ה' אל אחאב :ייכה אמר ה :יעו שלחח אח אש" חרמי וכןו,
והיחה נסשך חחח נפשו ) " …שם וכ" (.ב זאמנם בסוף " :זמלד אום צ .. , mלא
חלחרמ …כי םא אח מל ,ישארל לבדז" )שם כ " ב ,ל"א( יכך נפל בגלל הומנוות
המוסעת .
21
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
והנה במכילחא )בשלח על 'יי,ד ר' -בהרן' מלבי"ם ס" ('ר :ייר " Vח שש מארת
רכב בחרו ,משל מ' היו הבהמות שהיו סוענ'ו הסוכבוח" ,ומסיק שה'ר מארתם מצרםי
7
שהיו יראיס דבר ',ה "מכאן היה ו' שמעוו אימר ,טיב שכמצרים הווג ,טוב שכנחשים
רצוץ את מוחו" ,ובמס' טופר'ם )סוף פט"ו(
הרוג" ,והחוס' )ע"ז
א"'
כ"ו :
גרט :
ייהטוב שבעו"כ ,בשעת מלחהמ,
ד"ה ולא( מב'א נו בשם 'רושלמ' קדוש'ו )כנראה שם ד:
-אבל אצלבו חסר( ,וכז מונא להלכה נש"ך )יו"ד סי' קב"ח סק"א( בשם
הב " ח ,וכו מרומז כלשוז הרמכ"ם )הל' רוצח ד ' :יי א וכ"מ שם( ,והטעם בכל אלה,
משום דמיירי בעיבד' כיכבים שהם בעצם חייבים מ'תה אלא שכל זמו שלא דגים.
אסוו לסבב להס את המ'חה -והייבו בשעת שלום אבל כעת מלחהמ ומתר להרוםג.
אבל מסתכר '~גם בגו' שא'נו עובו כוכב'ם צר'כ'ס לשקול ה'טב איך להתנהג,
~
מחד גיטא ,לא לזלזל כשפיכת דמים ,ומאדיך שלא לטבו ח'י 'שראל ,ח"ו .וידוע
היטג מעשה הל IIה הי".ר יטוב אשי יכלכל דבריו במשפם )ע"פ תהלים קיב(. ,ה
"
ז,
"
הרחקה ןרב הגיים
לפי דכו'בו .חפק'ד עם 'שואל הוא לקוכ אח אימית העולם לעבודת ה /ולכאירה
מלו' תפקדי זה דורש מגע וקשו אתם .ולפי זה צ"ע כל ההרחקות השתורה וחז"ל
הטליו על,בו ,כגוז צוי' התורה )דבו'ס ז'( /כ " :לא חכרוח להם בךית ילא חחבם",
ודשוו חז"ל )ע"ז
כ' (.
(א) לא תתז להם חנ'ה בקרקע( ,ב) לא חתן לםה חז )שלא
יאמר כמה עכו " ם זה נאה"'( .שר ( ,ג) לא תתו להם מחבח חבס .ואע"פ שלפ' פשוטו,
המקוא באמר וק לגב' ז' העממים ,כבר פ" החוס' )שם ,ד"ה דאמו( .שבאלה שלשרה
ייא'ו שום טעם לחלק ביז שאו עוביד כוכבים לז' עממיז'" יכז ההרחקיח שחדשו
חז"ל ,כגוז "גזרו על פחז משום שמנז .ושמבז משםר ייבז ,ערל ייבז משום בבותיהו
רכו'" )שבת לווז
:(.
הטעם להרחקות ברוו שהוא כדי למנוע השפעתם של הגוים על'בו .אכל ,מאדי,ן
במה שאנו נמנעים נ.גמ·~ אתם ,הםא איבבו מוגבלים ,כו זבמז ,מלד.שפיע עליהם !
אמנם נכיז הוא שכמדת מה ההרחקות ממעטות את יכולתנו ללמד ולהדר'ר
את הגוםי ,אבל ההמעהס הזו איננה אלא במישור הפרט -גכי הדרכח הפסר על
דיי הפרט ,אבל כאשר בע' rכנביאים נוכח לדעת שהאוהמ ה'שראל'ת ,כאוהמ
לדוגמה .יושכת על אדמתה .היא אמורה להיות מורת דרך לאומות העולם .הודאה
זכו לאומות העולם 'כולה להצליח רק אם נשכ'ל להק'ם מדינה המתנהלח על פי
התורה ואשר אהבה אחוה ושלים ישלטו בשער'ה .לבז מגמתנו ושאיפותיבו צריכוח
להיות נואש ובראשונה לזכוח להקים מדינה זכו .דהיינו לביאת משיח צדקבו,
כו בזמז שאבו משתדלים כתיקוז עצמנו ,איז ספק שכל השפעה להטיב את המצב
הרוחב' של הגוים ,רצויה וכרוכה ובמ'mד כל מי שאהכח ה' אמיתית שונחג כלבו,
'שאוף לקראת זה .וההשפעה הזו הינה אף אחת מטרות גלוחנו ,אבל בראה הש'א
מטהר משנית ולבז עלינו להזהר שלא בשיגנה ח"ו על חשבוז שלמות רוחנ'ת פנ'זניה
על 'די התבוללות ביז רב.וים.
22
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
.n
גולת ואגולה
םב בתוהר -כתובחות שכה -
גם בבב ' א'ם באמר ל בו שעז'בת התורה תגרור
אחר'ה גלות" .השמרו לבם םן 'פתה לככבם וסרתם …ואבדתם מהרה מן האזר
הטובה אשר ה' ניתן לכס" )דברים י " א(. ,ז"ו-ז"ט יבראה שהגלית היא יותר מסתם
עובש .גם כאץר 'בול ה' להעב'שבו עובש'ם חמור'ם ,במםורט כתוכחות .אלא בראה
שהבלות ה'א הכרח'ת למב'עת חלול הםש עצום .אמבם ,גם כעצם ה'ותבו כגלות
הר'בו מחלל'ם את השם " :ו'כואו אל הגו'ם אשר כאו ש ם ו'חללו את שם קשד' ,
באובור להם עם ה ' אלה וובארצו 'צאו " )'תזקאל ל " ו ,כ ' ( ,אכל א'לו לא הגלנו ה'
ה'ה השארבו בארץ הופך לחלול השם עדר 'ותר גדול .שהר' ,א'לו ה'ו 'שראל
עז'בת
מצלrז>'ם ,על אף ע'זכתם את ה' ואת תורתו ,ה'ה זה הופך להודעה לגוס" :
ה' ה'א מצל'חה ח"ו -וא'ן לך חלול השם גדול מזה .ולכן ברור ,שכד' להצ'ל
'עודבו הלאומ' ה'ה מוכרח להגלותבו על עז'כתבו את תורתבו .כגלות המר הזה,
חובתנו העקר'ת האר לכטל אח גורמ'ה ולחזור לה'וח ראו"ם לגאולה ,ראו'ים לה'ות
די גמה ל גייס
, 10
כה'וחבו כארצות הגו'ם אמבם חובה על'בו לדרשר אח ש לום הע'ר אשר הוגלבו
שהמ ולהחמלל בעהד אל ה :כ' כשלוהמ ח''ה לבן שלםו )'רמ'הן כ"ונ '(. 1 ,דבכי.
כמ'וחד כמד'בוח שטוכוח לבו ,שה'הדר'ם מחמסר'ם לחכועות סוצ'אל'ות שמטרתן
האר ל'שר ולחקן את אבש' הונד'בה .וכאמח ככל שאבו מחכהג'ם כ'ן הגו'ם כדרך
התןiח נהיה דוגמה להם יגרכל להשפיע עליהם להתנהג כשורה ,הריגו בזה מקשדםי
שם שמ'ם -אבל אל לבו לשכוח שע'קר התמסרותבו ח"כת לה'ות חזוק ח'י תורה
בתוד עמבו אבו ,ולזכור שזו הדרך הארוכה-הקצרה גם להצלת האומות .שהר'
כרבאה הם אף פעם לא 'ג'עו לדרד ה' ממש אלא דרד עם 'שראל כארצו הח' ח"ו
על ') /רצון ה! לכן כל התקדמות לקראת המטרה הזי האר טוף טוף גם לאוונות העולם
ת'קין
-
ח'קון 'סדו' ןבר-ק"מא.
א'לו ה"בו ,כזמן שה"תבו כגלוח I ,נבס'ם ללמד את אומות העולם א'ך לבהל
אימה בררך הנכונה ,וארי היי צוחקים עלינן .חרינו במצב של איש עסקים שהקיס
עסק ופשט את הרגל ,החאושש ושוב הק'ם '>טק ושוב בכשל ,מה עשה אותן א'ש
עסק'ם ז הק'ם כ'ת טפר לב'הול עטק'ם .ולא 'צחקו על'ו אבש' העסק'ם ! יי הר' אתה
בכשלת פעמ"ם .מה חוכל ללמד אוחבו " 1ולכן א'ן לנו אלא להחאמץ לזכות כגאולר.
לאור כל האמיר לע'ל .כריר שהגלות מיבעת מאתבו מלו' ע'קר נןודר Uוט'בת
ה'ותבו לעם .וברמה שזה ע'קר האסון שבגלית המר הזה ,וכן ע'קר אכלותבו בט'
כאב .ואול ,כ'נו חז"ל את האבלות ה .את כאבלוח על 'רושל'ם -ייכל המתאכל
על 'רושל'ם זיכה ורואה בשמחתה" )תעב'ת ל' ( :לרמוז לבו שאבלותבו האר על כד
שא'ן עתה ב'כולתבו להב'א את השלםו הכפיל לעולם.
)0
הובקרש הראשןן נחרב מפני ע Nז ,גלןי עריות ומשיכת דוכיס )יומאט
(:
וכאשר גנאלי
ינני חמיש את ב ית המקדש ,אמנם שחסן חא ציר הגח של ס " ו יט יפי ע יני ן לש צור
הרס לש עירית >ייפא
ס"'ס (. :
הכרת הבסי נחרב מפגי שנאת חנס ,ראילי עלינן בסיוחד
לשרש את ה rון דנזה מתיכבך כדי לזכות כגאילה,
23
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ותורשה לי מילתא אגב אורחא .כמדונמי שמודעות לדבר הזה יש בה דכי להדריד
כל אחד ואחד מאתנו גם ביחסו למדינת ישראל של היום .החלסת ועדית סאן רימו,
וכגראה גם החלטת האו"ם ,סילקו את העכוב שגבע המשבועה שהשובעגו בה שלא
למרוד בגוים )כתובות קי"א (] .כד היא דעת כעל אור שמח זכן משמ !Iםדנרי
אבגי גזר ,וחבלים בגעימים ; ..ובס' ויואל משה חולק[ .אולי עליגו לIזרות בוזלה
אף רrמ מה' שגתן לנו עכשו את הכלים לקשד שם שמים על ידי גהיול דמיגה לפי
רצוגו .כל אחד הגר בארץ -ובמדת מה גם מי שיכול לגור בה -היר הוא שותף
במדינה עקב האפשרות שהוענקה לו .הוא יכול לפעול לשיסורה הר mגי או לחדול
ממגו ,זו בחירה שמסר ה' לידו ,אבל עליו לדעת שעצם האפשרות עושה אותו שוףת.
אבותה מ' Iה שהיה בדיו למחוח ולתקן ) "' 17שבת נ"ד .(, :ה"נו שותף נקז jש שהם
אי הפוכו ,ח"ו,
וכן עלינו לדעת שכל השחיתוח בעולם וכל המלחמות ,מבחינה מסויימת ,הן
באשמחגו ,שהרי ,אילו עשיבו אח שמוטל עליבו ,מזמן היו באיס אלנו הגויס ללמדו.
זכאשר עזרכים טבח בביאפרא או בבגגלא"שד או בקמבזדיא ,צריכים אנו להרגשי
במחדלנז זלהאזר בגבזרה לזכזח בביאת המשיח
נב" •X
•
11
וז"ל נעל איר שמח
במכתב שפררסם ב"התיר" בשנת
חרם": K
"אמנם כעח רסובה
ההשגחה אשר באסטת המלמכןת הנארוח בס Kז דגומא ניחז צי אשר אזר ירשאל תחהי
לסם ישראל ,וכיין סשי פחי השבועות ובישיין המלכיס
תב"י( :
" . ..
ובאבכי נזר )חיי /lר סי'
"שאס יותן רושת לכלום לעלות ,לא יהיה שבערה ]בתוקף[" .יבשו"ח חבליס
בנע'מים )סיי קלב( :יירהשביעס ה' שאסיר יקיים מציה זי בסכנת נפשות .אבל אם
אין …
ויהיה להם רשייז זבאןה " Jלעלית ''',אל אין דשם הוכחה מכאן
יבס ' ארץ חזברה )ם"א "שייי א
"0
ו
I
)ובהשבעוות ",l
א י /ר( הסגיר למה ר lגנדןחם לש הערביס יו:ננה
ביבעח לשאלה ,יכן למה בטול תיקף השביעית חל בס על שסחיס ביספ'ס שבכבשי
אחר בך.
ועוד אמרו חז"ל כמרוש שתוקף השבועות לא חיה אלא לאלף שגיס וז"ל ו' חייס ייסאל
)הקדמה לס ' עץ חיים ,ר"ה אמר ערר
וב «(.
:ייוככר אמוי רז"ל כי זמו השבעוה היא
ער אלף שניס כמ " ש ףל בבריתא דר' ישמעאל בפרקי היכלוח עס" דניאל נ זן,
וז"ל ואיתיהבון נידיה דע עדין ןעירנין " ,
נאה(
.,
24
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.
והכ הידוה קופרוכן
.
לררררת רנבראה שנבתבה לררררת
נבראה שהרצרבה
]הוכשר[
פרץ
ג
עד כה עסקני במקימם ל;' ספוי הנבא"ים במטגוח נצחייח ההלכה -
זי אשי
חחילח חייבה לעם ש'ואל בטיני וחיקפה לנצח נצחים .אבל מקובל לואוח -ובצדק
~ בספוי הנביאים דוקא לא ספוים הלכח"ם כי אם ספוים העיטקים בחולדוח ישואל
וב1כ"טר" לדוווח שש' ללמיד מז ההיטטווה" .גס כאן נשאלח השאלה :במה שונה
ההיסםןרהי הכתובה נסםיר הנביאםי מזן הכתיהב כתורה מדח גיסא ומזן הכתיבה
בכחיבים סאידך גיטא '.אלי יאלי ושימים לפניני בטכפם סטוים ,יהי'ח יש' ץר
שהיי ייהעובדיח" הן לכאירה נחין איביקטיבי קביע 2היטטויה" אחח בלבד
עליני לשאול מדוע חלק זה מן ההיטטוריה של עם ישאול ושוס בחמשה חומשי חווה,
חלק אחו טל Kותה ת"ופה ידוע לנו מטפוי הנביאים ,וחלק אחו המדבו על איחה
חקופה שספוי הנכיאים כיחבים איייחיו כתיב דיקא בספוי הכתיביס .הלא דכו
היא !ועל אובעה לא אשיבני
-
הוי חלק וביעי )הגדול ביוחו( שש' בי יוחו
אמשו בכל שלשוח חלקי החנ"ך ,מיפ!/י אצלני בטפוי חז"ל )ש " ט ככלי ,ש"ט
'חשלמי ,דמשרים יכי'( ,הגאין וכי ה"ישע העליו' ב II'Dש~ למסכת אכיח )רחלחח
יהושע( פיק כ' משנה כ' מבאו ,וזה לשוגו : -
יואיתי להעתיק פה המ שכתיב כספו הנעלה ייקו מאי,ן סאונת חכסיט להגאין
הצדיק רחכם א-לקי כמהרר"ו באי ער שי !IIלרמ שההי בזסן מרו ,f1 .ובKריר ז"ל שנiו
חםייט ,אשר בכון מאיי להייח הספו ההאו נמצא כדיי מבקשי אמובה כה' וכתרררת
ותכניו לעגין באיתי ענין
1
2
.
-
מן ההיסטורהי הדייתע לני ממרפית חזאל,
יבינמיר משפטים כאיניברסיסה בדבלין אירלגד ע יר רמלדתי
לידמונן :
העיבחת איבו
יכרלרת לשקר -הן רק יכולרת להטעות !
שי להצטער על כר שכתביו של הגאין הנ"ל אינס ודיsויס יד צכרם בין לוידמ הןתרה.
3
פירושן למסכת אבית האו ביאור קלאםי ל pימק פשוטו של המשניות .חיבורו דעונז והת
לא נם ליחן כקובע סמפרים ככל הקשור בתורה שבכתב והיחם ביהנ יכלז תויה שבעל
פ.ר .הרדוישם לשו האל ידהpש דמגיימם ומאםיבים את גדלות הלידרןנ של תו;ח בנוסח
.
לימא )הגר"א, ,רנצי"נ ,משו חכהמ ואחירם( ו»יור
ןדuי.
מלם נקבצי חברי חיידי כססר
קטו אחר ציולם חמשד כאן כאזר כמאה שנה אחרי שהגאין המחכר הניא אוםת לראשינה
אל בית הרפום.
25
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שבעל םה ,וזה בשבת"ם בדפס מחדש לזכות הרכ'ם '.וזה לשובו שם ; שכשאחד
חמט'א ,גם אחר' מ'תתו לעובשו א'ו קץ ,אפשר ש'לכו ו'תרבו מאוד אוחם האבשש
שחיטאו בשב'לו ,ורב'ם אשר 'מ'ת במורת אמשר המ'ת בח' " ,'Iעול זה ב'אר בהר"ר
שמה זבות מה שאמר הכתוב ",מר') לב,
(ס' ;
"גדול העצה ורב .,.,",לעה אשר ע'ג'ד
פקוחות על בל דרכ' בב' דאם ,לתת לאש' כדרבי' וכפר' מעלל'ו" ,שבשאר הקב"ה
שמכ'ר' ומעב'ש אש' אח,ך הבה ע'ג'ו 'חברד פקוחות על בל דרב' בג' אדם אשר
בעולם " לראו" אם עמש'ו עשו פ'רו" והוא הה" בעובו'הם ,אז 'עג'ש אותו על
כולם ,ו ; הו "לחת לאש' )הבדוו( בדרב'ו וכםר' מעלל'ו" '.שום פרק בב בסוף הפרק
הפל'א לתרץ ולכאר הטםע למה לא בזכרה במלכ'ס תשובת מבשה ,ובדבר' ה'מ'ם"ב,
לג בכחבה '.והטעם הוא ,מפב' ב' בל "וםא ומחם'א את הרב'ס א'ו מסם'ק'ם ב'דו
לעשוח חשובה ,וא'ו תשובחו מקובלת ,בד' שלא 'ה'ה הוא בגו עדו ותלמ"ו בג'הבום,
והבה מבשה החט'א רב'ם והדחים מעל ה' "
וכששב אל ה' לא השתדל בבל כוחו
להחז'רם בחשובה ,במו שעשה חזק"" אב'ו לבער גלול' אחז אב'ו ,רק אמר הבחוב
ייו'אמר ל"דו.ה לעובד אח ה' א"לה'הס" -אמ'רה בעלמא ",לבו כל עור ש'שאול
בעבור חטאת'ו שהחטא'ם החמד"ו הס ובג'הס ובב' בבה"ם לעבוד עבורת ם'לו"")
ולחטאו ,לא בחשבה תשובתו לבלום ,ולבו לא בכתבה תשובתו נספר מלב'ם ,אבל
באשר ספך תש מו העךלם אחר חורבו הב'ת בל עוגד' ג'לולש ובתגטל צ'ר הער של
עבהרר זרה מו העולס ולא ה'ה שום אדם ש '1Tטא בשנ'לו ,אז בחבוצצה חשךנתו לפב'
המקךם ךהךע""ה לך .דע באו דנר'ו הבע''מס ,שםת'ס 'שוק .ךהבג'" שס'ף ,דכו חב'א
)בבא בתרא טו ,א( 'רמ'ה כחב סםח ךספר מלב'ס ,עזרא כתב ספרך וספר דביר
ה'מ'ס .ךב'מ' ",מר' עד"ו לא בעקר הצ'ר הרע עדבךדת ג"'ךלש ,ךב'מ' עזאו שה"'
4
ואולי בדור עני זה יימצא זה אשר ידפיסי שוב מחדש לזכות את הרביס.
5
בותז וסבר ,על מוסקל מעב'ש = בותן עובוס.
6
ילכן כ"ל דרבי בני י"םיי mבר ל''K,י'ש' מאיןד.
ך
היל לםבינן לימיך יסוד כשהקפה של זתרה ,שהוא יסדד כדרבי הן גשכר י'יגש .יסדד
זה לא מתירת מוסה רכינן למדניהך אלא מדברי נכיאיס.
8
יכזה הגעני לשאלה כוללת אודןת היחס ביו ספר מלכים וטפר דרכי הימיס
-
השיגירים,
היסםית ומגרעות שבשני הספריס .ברור כי תשובת אבי עד שר שיים )והוספת רכי יהןוש
העליך( הינה רק אחת הדרכים לפתןר בעיה זאת ,ואף אינה ביתתנ ליישום לכל המקירם
הפרובים בהם סםר מלכיט וספי דכרי הימים איםנ עולים בקנה אחד .רבsיבין חשיבת
מגהש כותב בדכיי היפים-כ ,לג ,יכ-יח ייוכהצר לו חלה אח פני ',ה א.י ויבכ Vוtמרו
לממגי א-להי אבותיי ,ויnםלל אילו 'ףערת
לי , . ,
וםיר את אלהי
הנכר …
ולוחך חצוה
י»לר ,ייבז את זונכח ה' ויזכח עליי זחב שלמםי וחוהד אורמ ליהודה לסבדר Mת ה' Mיהלי
שירא'ל ,אבל עדו העם זוכחיס ככמית רק לה' א-להיהס
. " …
9
דכרי היפים שם פסוקםי -איא ,ומלבים"ב ,בא-K ,חי,
10
לעותמ ריכיר שהיא לשוו קשה )מכות יא K ,יתירת כחכים פרשת שמיכי( .לעייו שובר
חכמה לשמית טי ,א ד"ח אז ישיר משה.
11
מכאן דברי הגאון ר' יהרש Vה Pליר.
26
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מאנשי כנסת הגדולה עקרו ליצרא עד"ז )יומא סט(. ,ב לכן בספר מלכים שכתב
ירפיה לא נבתבה תשובת מנשה ,ובספר דברי הימים שכתב עזאר נכתבה (.ל"כע)
הדייעה אדוות תשובתו )אמנם בלשון רפה( של מנהש היתה דיועה לירמיה
הנביא שנם השיתה נהירה לעזרא הסופר .ההבדל ביניהם אינו הבלד מהותי סגולי
בין נבאוה ובין רוח הקוז'ש של ספרי הכתובים ,אלא הבלד היסטורי בין ירמהי
ובין עואר .אליו היה הענין בתוב בספיר .rדכ''Kם של בית שני ,יכלו אף הם לכתוב
את פרשת תשובתו של מנשה ,באשר כבר עבר ציאר עד"ז מן העולם .אין עוד פרי
מעלל" לש מנשה )אלה שהחטיא אותם( לוכן תשובתו שנדחתה דע כה "יכולת עתה
להתקבל.
אבל לא כר אפשר לפרש את ההבדל בין דברי השירה של דוד המלר בשמואל-ב,
פרק כב ובין אותה שירה )"עם שינויים קלים"( בתהלים יח .הרי לפנינו אותו מחבר,
אותה תקופה
-
אין ואת אלא שהגירסא בשומאל
-
בבית דמרש של ננואה יסהדו,
ואילו הגירסא בתהלים שמקפת את תפיסת רוח תקודש של ספרי הבתובים .לא הרי
האריה דרר המשקפים של נבואה כהרי ההסתכלות דרר המשקפים של רוח הקושד,
ולא הרי זה והרי זה כהרי נבואתו הסגולית של משה רבינו.
ובר בותב רבינו בחיי בפירושו לויקרא צו ח ,ח ד"ה ויתן אל החושן את האוםיר
ואת התומים,
כבת של שם המפודש היה …ודמרגה היתה ממדרגות
מדמרגת הנבואה ולמעלה מבת
קול ,.
רm
הקושד ,למטה
דוע כי ההפשו ששי בין נבואה לרוח הקדוש
הוא השנבי!( בעת שתבא בו הנבואה ,כל הרגשותיו וכוחותיו בטלות ,והוא שמולל
מכל דרבי העולם הזה ומופשם מן החומד ומתבדדו עם השכל לבדו ,והנה זה בהקיץ
וזו היא מעלת שמונה נביאים ..ור mהקושד הוא שלא תתבםל אחד מהרגשותיו,
והאו מדבר כדרר גל אדם ,אבל יעודר אותו רוח עליוני ויופיע הדברים על לשונו,
בסיוע א-להי .וזו היא מעלת
הכתובים ..
אבל מעלת התורה שצוה
ודיבר עתדיות ,
לנו משה -למעלה מבל זה ,כי נבואתו של משה למעלה מכל הנביאים כולם .ומםעם
זה תמצא לרז"ל שיובירו בגל מקום ; -תורה נביאים וכתובים בסדר המעלות
ומדדנות הנבואה .ובםירוש אמרו ;מניחים תורה על גבי נביאים אבל לא בתובים
על גבי נבאיים .בל זה הוצרבו החכמים ז"ל להעיר על מדרגות הנבואה ,בדי שיתבונן
האםד ,הוחי יתן אל לבו מאין תוצאות הנבואה ,ואיר המעלות זו למעלה מזו ,ומה בין
נבואת משה לשאד הנביאים כולם )עב"ל רבינו בחיי(.
12
באשר איגי בריו ששיב היא כגו ייו ושיבי אלה שה nטיאס גבחי Uם.
13
שההי נהיג כתקי Dת כית שני לחאר שספקה נכראה יגם פסקי אירים יתומםי.
. 14
ומב 'tם מירה
בבוכים
ב.
מה :
הדמרגה השימנית שיכיאו חייו כרמאה הבניאה ויראה
שונליס כאגרהם כוכראה ביז הכתרים ,כ' שם'tלם ההם ריה כומ:דא יהום.
15
כי םג בכתובים יש יינכראיח" ,כלומר הגרת עתיחת )ולא רק דברי חכמיס דועת - ICלה'( D
אלא שהן גאמ,ית כררגה אחרת ובררך ש י נה מז הגביאות שבספרי הנביאים.
16
וכך הרבננ"ס שם :יבזה המין רמןח הקוו ש חיבר חר תהליפ m ,בר שלמה שמלי יקהלת
דשיר השיריס .יכן דניאל יאיוג ודברי היוניס שואר הכתרבים כוה המין מריח הקושד
חיברו .ולזה יקריום ייכתוניס" ,רצוה לומר שהם כתיכ~ם בדרה הקרש.
27
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ולא קר בבביאים ובכתובים אלא גם בתוהד ובכתובים ובציבו כי אותו סיסור
מוסעי בשתי "מהדורות" אשר בהשקסה ראשובה איבן עולות בקבה אחד זו עם זו.
הבה בשvבת " די כתוב ייויעל הארבה על כל את מצירם ויבח בכל בובל ובצריס
כבד מאדר ,לפביו לא הה" כן ארבה כמהרו ואחריו לא יהיה כף· סשרבדתא שר'"
מםשר :ואותו שהה" בייוב יוזול שנאמר בו )יואל ב ,ב( "כרמהו לא בהז 'lובן העולם",
לדמבו שהיה כדב משל משה -על דיי מיב" Dהובה שהיו יח.ד אוחנ ילק חסלי
בזם ",אבל של -שובה לא היה אלא מיו אח.ד וכמוהו לא ההי ולא היה" )עכ"ל '''(.רש
על סיווש זה מקהש
הומב"ו :
וקשה עלי מאמו הוב ,שהוי כתוב )תהלים עח ,מו(
ייייחו לחסיל ינילם ייגיעם לארנה ",יכתינ )שם קד" לד( "אמר יינא ארבה יילק
ואי! מססו" .;.".ספדי הכתובםי מעידים לכאוהד שאף נזמבי של משה היו יוחר
מאשו מין אחה ילכן הקישיא אינה על '''שד נלבד )'אנל של משה ובין אח'ד( אלא
על עצם ספרי החב"ך -מהו הקויטריון הקונע מה די,יה כחונ בחורה .וובה ישיאו
להיות -כתוב באותו עביו בשאר ספרי חב"ך ,בחינח זע אוחא דוד המלך ואסמגיה
אקאר ".ובראה כי על זה השיב בעל דבוי דוד )הט"ז( בעמדתו העקרובית בבשוא
זה ,הקובעת כי אמבם צדק '''שר באמרו 'אבל של משה מין אחד ',וכי נוובזה זאת
איבו עומדת בסתירה למקראות מפורשםי בספר תהל " .Dוזה לשובו - :
ובלע"ד
םב כן 'ליק'
)שמות רנה
לאכלן .הכי
17
יואל
.,
דאדוי בימי ובהש לא הה" אלא מין אחד הר"בו ארבה ,אלא השיה שמו
ו'חסיל' וסכיהר םעם ,כרמ שאתה צרוי לימר גבי חנמל" דששרו רז"ל
יב ,ו( 'חמנל' -השיה בא חו ומל ".והז 'lמולל את יר Pהעז יעשב
במי אלה שלשרה שמןת שהין לארבה בשניל איזה טעם ".ישובים זויכ
ד "יתר הגזם אכי הארכה ריתר הארבה אכל הייק ייחר הייק אכל החסי"".
עויןי במפרשים של רזו''' ובמפרשי הנביא אשר תירצי את קישיח שו'" באופנים שוניס.
18
'יזי שם נסיוגי ליישב אח ''',שר בטייז שאיני מוצא חן בעיני הוכמ"ו ועמו )ייאחל
רבריס בטליס"( כשאח"כ מפרש »ל פי רביני חנאנל ומביא את "דעתי בDסם הכתוב".
יובm
ר בכך השקישיא כה בילטת שאי! להעלית על החת
שהצד השבי לא הביאה בחשבין !
כיםו יעלה על העדת שאדשתמוטי מר"ש" מקראית
סיג זה של מחליקת ראשינים
פמירשים בתנ" ,ז fמעי! זה צמיבי ,לשמל ,בחמליקת רמב''' ירמנ"ם )נטרשח שערח
הרכרים כיתרי ר /Iה א-ל קאנ( בעניז משעוברת המליס קאנה ,כעם יכרי' תל הקב"ה.
גם שם מביא הימנ"ו מקראות מפורשים כתב"ך הסותרים ,לכאלרה ,את עדמת הרסג"מ.
גם שם כמן כאן חרמרת הקושוא )ייפוקא למא ידבר הכותב
(
H
מחייבת למניא תשובה
לש לחנח'לה ,ילא ייחק של דעיבר )עריי! שס רעחי של ו" אברבאנל בשרה נכיכםי.
ערייו מאמרן של ר"ק כהKנ שליס"א בסוף טפר הזכרוו
-
המדיתר מודס הרב קקו
-
המשאיר ענין זה בילי זניןי (.ןיי'»
19
שווב ,המ אל יההי כתיב בכיל בףא אחו מספרי החנ"' ,דירו»ר לני תמיי ספררת חז"ל.
20
תהלים חע ,םז "ושקשך ::בחנכל".
' 21בחגלמ' לשיז ניטריקין ב =) נא( ח! =) נח( מל
22כיורמ ,
)למשיז 'אםיל'(. c
רק ייארנה" היא שם צסס ,ראילר שאר השמות הם תראר המבארים אספקטים
מסייטםי שדביס של e
עולת הארכה כמכה לע צמירם.
28
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לא הוכזי בתיהו יק ארבה ",אלא שבתהלים כםל ה Pנין במלות שונות" כדןר
הפסוקימ הביבה מקומות ) " .. ,עכ"ל הט"ו(,
יאיבו לעיל כיצד ירמיה הבביא גילה לבו יסדר בתורת שכי ועונש ,.וכדצי
הגדיי מחדש מצ mמן התורה" עד כדי ביטולה לעתדי לבא ".אבל עוד הגדיל
לעשות בזה שבטכסט של בובאתו קבע לבו מסמרות בעצמ חלוקתה של ייתורה"
לסוגימ שונימ של מצווח.
ירמיה יס ,ה :ובבו את במות הבעל לשרוף את בניםה באש עלות לבעל ,אשר
לא ציויתי ולא דברחי ולא עלתה על לבי .ותרגם יובתן בן עוזיאל … :
באורייתא ,דרלא שלחית בדי עבדי בביאי ,ולא רעוא קדמי ".
דלא םקדיח
הרי לפביונ אשיור מפושר כי בוסף על " ציויתי" שי עדר יידברת'' '.ונוסף על
יידברתי" שי עוד ייעלתה על לבי" -הלוקה שמולשת לצפוות ייהתוהו" .תפיסתבו
במצוות התורה היתה מאז ומתמדי תפיסה דו"מימדית – :דאורייתא דרבב! ,שכליוח
שעמרית ,בי! אדם למקום בי! דאם לחבירו ,שעה לא תעשה ועוד ועדר .אי! לבו מקום
בקונספצהי היסידות שלבו למצבי ביביםי ,לאותו אפור שב'ן
השחור m
לב! ,ואף
לאותי לחמצה לשליש ולרביע ".והנה בא הנביא וצמביע על כר שתירתנו האי
)לםחות( תלת"וניוניית באשר שי בה מצוית ונדאורייתא יצמיוח מז הנבאיםי ..
בנ
יכ זחרי הכפה xעהם ,יבזה עיסקת הפרשה כ.חומש ,רלא כזבתו הפעילה של איתה מכה.
24כלופר ,ספר התלים מכאר לנן אספקטים שרביס של העבין .ארתם אספקטים אשר לייי
כתיבה בתירה שבכתב לא הגיעי .כי לא היי מעניהנ של תירה,
25
רעיין בשפתי חכפיס המכאר בשם גחלת יעקב :לעולם כוסל ונשה לא היה אלא ימו אחר.
ובתהלימ ~שה כו יי.ות הסיי.ה (.ז) ומקשה כ~ל שוככיל לוו.ד ו' דדר םאחו K :טו
ידכ למיןח המליצה ליאמ פילי וסדקגח ז !לס' עביות עדתנן בעל שפתי מכסיס החמוו
לישטןת של הס"ז ,כאבחנה שביז םש העצם זסום החראר .בררגת חכינה לש תררה
ש'נבתכ איז מקים 'ליפןת
הטליצה 1
כאשר כל אית יאית נדרשת בשבעיס טביס של
תורה .היה זה דדר המלך אשך גילה לני בצירה ברירה )מלניה יפה( אח אשר הייט
לודמים באחת המ'דות שהתווה בדרשת בהן תמוך האותיות של תררה שבכתכ .אותו
האןתירת שאין להן מליצה.
26
ןה לע דיי מה שכתב )ייכודכיו וכםיו עמלליף'( ר.הו על דיו המ שלא כתב )תשותב
מנשה בטםי מלכיס(.
Zו
זינית יציאת צמרים.
29
ןכסןנ' Kהעוסקת בקובגות ילריפ,
28
ילא לישת הזסמיח' )יתיו לסיל כטרק (.ב
הבירב חז"ל כי הנבאי וכתיחס ימבשרין ל,קדית
יחצק .בזה קשור הענין נפושת ייוהעלהר םש לעולה" ערומת ייאל תשו'ון ירך אל הגער",
דרברי ר'ש'י יירכי אמרתי לך 'שחטהו' ,הרי אדמתי לך יהלעהוי
30
,לע זה רירבר כהרחבה כפרקיס הבאיס כאשר
ניוכn
-
אסיקתיה ,אחתיה" I
לחת כי נם ארוייתא עצהונ הראתה
לנו דלתע כי אותס לוסכי ביניםי קיימ sם בכל דרג של תיהו .אםבננ נקבעי גדריס קבעויס
מאז " Mימת ות"י ג" )כי זאת נראה א"יה ,שוסכס שהיתה " חתיתמ ,ךתלם"'ד Iכך היתה
ייחתיתפ רת"ינ"( .אבל ער לארתה חתיהונ היר יארםציות
סתm
ןת' )כםש שדע חתימת
ר' Iיונדו היה מקרם לןומדרת vםדמרח שרנרח למגי )'ביזה הוכה לררררת(.
31
יבזה הרדה קיישא לדיכתה
-
הלא איז לנבי lCיס מקום כתהליך ההלכתי ,שהרי אנרמ
29
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וונצוות שעלו על לבו של הקב"ה .ועלינו לברר תמי אותה קסיגור '" 1Tעלתה על לבו"
של הקב"ה שייגחו חרגם "רעיא קדפי".
הוב אלחגן וסומן הי"ד קוגטוס דבוי סופוים ".ווה לשוגו :
גואה מרבוי הומב"ן ממה שהוכיח מדמצינו שדנויהם )של חו"ל(
קל r
יו rו
מדאוי"חא ".שלדנויו אין כדכייהם שום דואיי-תא כלל .דאס גאמו שהומב"1
לא מלק על הךמב"ס ךק לעגין קר ICר"לא חסוך ",אבל גס הוא מודה שגצטויגו זבו
התיחו לשומע לדברי חכמיס מקרא או מסבךא או מהלכה למשה מסיגי ,אס כן
הקושיוח שהקשה על הרמכ " ם מפגי מה דכחרס קליס שמל חוהו ,גאמי לו ולטעמ:ז'
גם בן יקשה ואח הקושיא
כעצהמ ".
ומה גפקא מיגיה בוה אס גצטויגו לשמעו לדברי
חכמיס מקוא ד"לא חסור" או מקרא אח,…גא או ונהלכה למשה מסיגי -דגם בהלכה
למשה מסיגי אול,גן נספיקו לחומרא .אלא על כרחר צריר לומו .לכאווה ,לדעת
הרוככ"ו שלא גצםויגו כלל וכן התויה לשוכוט …,כיל חכ'ונם.
וחיונה גדדלה לדמר כן ,דאם כן מאיזה טעם אנו ח"כיס לשמדע לד,ן ,ושלא לנזכור
על דבויהם ,אחוי שאין לגו שום צידדי כחורה על זה -לא מקרא דלא המלכה
)לשמה מסיגי( ולא ונסביא .דאם אבמי שהסנאר גוחנת כן ".הדר 'ך ל' 1Tואזר"אח,
כמארו" 3ן בכל דוכחי :הא למה ל ,קאר -סברא ה' ,ICאלאמ דסבאר קואר חד
דינא להם 6נ.
והגה ביבמוח דף סב,
חניא :
מדעחו ,והפכימה יטחו ליטת
שלושה דבר'ס עשה שמה רבינו על,ו השלםר
הקזנום - :
פיוש מן האשה ,שויבו את הלוחוח ,והוסיף
יום אחד " …וגואה דהא דהוסיף יום אחד איגו אלא מררבגן ,דמן החורה לא
היתה מצוח פרש'ה רק שגי ימים .והיום השלישי היה מדובגן …ומכל מקום הסכיונה
רעחו לדעת הסקרס ,יכו חiו' נם תון היש'ו .vאלא שלא ציוהו טל זה '",כ :rםזכושו.
ואם כן יש לומר הדרא הדין ככל הדנפות ם~…,הו של יירכהם יכםההזכ סוםת
)ויקרא כז ,לד( ייאלה המצווח"
מכאן שאין הגביא
-
וסו' K
לחדוס זבי מעתה )שבת
קי,ד (.ב
32
בהתיחסו למחלוקת רבמ /lם
ירמב ilf
בשושר הראוסוו לספר המצורת ,הוזבמים טוזע
שנצטויני וס התירה )ייעל 'כ Jהתורה אשר ייייד תעשה" ,ן"לא סתןר מז הזוכ אוסי
יג..,ו יד יזג'ז ושמאי"( ישמור
כגנרי הוםב"ו
של' c
אn
זגצורח דרבגז )"ושזגר nס
א nזגשרמ'"(.n
טוסז
זה היחה כל צוביה דוכנן חפררה ממצדה רגילה IחדרייKת .לכר
מסקתנו כי "לא חסןר" ומסב על ! Eידשרי חז " ל אח הצמיות כתירה סבכחב ,ארילן צונחת
דרבנן קשורות בפסיק זה רק "סמר כ Vלמא לחזק ,לא שיהיה בהן מן התורה אזיו.ה
כיי נאותו
33
לאו" .
שהרי אתי ראזרייתא ודחי דיבגן ,וזה לא יתכן אם כל מציה ררבנן האי גם שתי צמוות
ד Kורייתא .הוא הדין לגבי ספק אדורייתא לחומרא וספק רדבנו לקרלא.
34
כבחיתנ ימום שבר'
!
3sלשפיו רלכיי חכמ·ם.
36
אלא שסוב הררא קוסויא ראשוגה לס רביני לרןnכה
-
הרי מצרות דרכנז הן Jתה
ראורייאת ,וזמת ספק tתורייחא לחרמרא ,וספק ררבגז לקולא זז !
37בשלרשת ימי ההגבלה לפני מחו חורה.
,
30
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ליטת הסקום '" ןהמאי טעאמ אני ח"כים לעשות כדבריהם ,שד"' אנו מpיימים
כזה .נחוו שהי"ת ,שהטכימה ערתם לרעחן .ומכל מקום ,ביון שלא בא עלה"ם צי'וי
מםושר בתורה דם .קל,ם מדברי תורה מפורשים ".
ובזה י'בו עניו טחום סה שדכ.ינו נזירת הכ'מם נם קודם סתו תורה .ד'עכו"ם
הבא על בת שיראל' היא מגזירת בית דיו של שם במעשה דיהודה ותמר ,ומאיזה
טעם היו "ייביס אז לשמוע לדברי חכמםי ",דהרי קודם מתו תורה לא היו מצווים
אלא בשבע מציית בני נח ,ומילה וגיר הנשה ",ומצוה זו לק"ם דברי חכמים אינה
ונכללו .וכן קשה כהמ השוסיף שמער"ה יסו אחד מערתו ,דהוא מדרנבו כנ " ל ,הדרי
אז היה בס כן קודם מתן תורה ,וכמה נתחייכו )בבי ישראל .( '.ק אז לשמוע לרבריי ! !
אמנם לפי הב " ל אתי שפיר ,דכל מה שציוו חכמים אנו ידוע'ס שכו הוא גם רצוו ',ה
דובר זה לעשות רצונו ית"ש -כל באי עולם מצווים ועוסרים סתהילת ברי-תם על
זה ,יכל הנסצאים נובוא לעשות רצוו קונם '"
וכזה אפשר לפרש כוובח הכתוב בירמה" יט ,ה '" ופירושו כתרגום …הנה
ככתוב הזה מפורש כי יש שלוהש הל ' I,תורה ( – :א) הנקרא ייציוו''' ( ",כ) הנקרא
"דיברר" ( :",ב) שאין עלין לא "ציייו" ,לא "דיבור" אלא רצון הו כלבר -וםה כל
ררנכו·
לופי םשוטי המקראוח ,נארה שזה ההי עונו של כלעם הרשע ,דלכאורה אהרי
שאמר "אם יתו לי בלק למא כיחו כסף וזהכ לא אוכל לעבור אח פי "'ה מה היא
רשעתי ! ! אבל באמת אף שידע בלעם היטב בי הליכתו לקלל את ישראל היא נגד
תון ה' ",לא חשש על זה כל זמן שלא היה לו ציווי מפורש שלא ל,לך .ועל כו
אמר "לא איכל לעבור את פי ה' " " -פי" וייקא ,אכל רצון ה' לא היה חשונ כעינןו
לעשוחו ,וייהי רשעתו .עכ " ל ר ' אלחנן וטרמו הי " ד ".
38
לוהלו כובת
רכיבן … :
מסתמא הוא חשיכ יותר
רכיין שאנן רואים השתירה האריכה דבבר זד .ייתר חמכירן
רז I1ל העירןני כזה דבדכו שהוא ייתר חשוב למבי המקום
…
כו האריכו הכתרכים ייhד .
ואם כן כל האיסורים שי דבריהם שלא באמרן כלל אפילו
שבכתב
(.ו iאלא שאנו יירעיס מרבדי חכמים שכך הוא וצוגן
ברמיזה )כתורה
'.
ית"ש הם קל "Iם טור "Iרתר יסכיום הנלרםים ברשו כתויה שכעל פה )וכל זה תיאם את
דרכנר בסגגרן הכתיב
39
40
-
,יין כלפשוסו של מקרא עמוידם 96עד [. 160
כאשר סרט אנרמ "שוומשר את שממרתי" וצובוות "לא תסר"ר.
יסיו רובכ"ס הלכות מלכיס
,0
א .ו"יו במארמגו ייואל תבלת אכוםת ישינו" כהמעיו
תשרי תשס"ג( פרק א.
41
הלא המה תרי"ג צונוות אדורייתא.
42
הלא המה דברי הגביאים.
43
"לא חלו Vסדס ,.לא חאר אח העם כי ברוך הוא" )בסדבר כב(. ,ג'
ו"!V
במשך חכמה
אספילר ההיתר שקיכל כלעם ללכת )"קים לי אתם"( ניתן לו במסגרת חלוס לילה
)יייובא א-להים אל כלעם לילה"( כעיי הסירןב ההחלטי )"לא תלר וובהם (" גיחן לי
בבניאה רגילה )"'ריאמר א-להיס אל בלםע"( .הרי מכאן היה בלעם צררי עדלת כי תיו
הי היא לשא יל" ואילי ההיתר ללכת היא כעל משקל במןר ובמני )דרגת לילה(.
44
רלמי זה אפשר ,אולי ,להכין את אשלת חז"ל )אבות ה ,יס( מה ניזתלםיייי של אניהם
31
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ר' אלחנן הסביר ,איפוא ,וכה פשו הדבו שוכצינר גזיווח ערר קררם וכחן חרהר.
על פי הסבוו שי לנו הננה חמשדוח באותר וכסרק הוכשבח אח אבוהם )בואשיח כו,
ה( :
"עקב אשר שמע אבוהם בקול ,ישימו וכשוכותי מגוותי חיקותי ותורותי",
רתרמה וכנין ריע אונחם את כ mן של גזיורת )יישמוכותי"( ,והמ ראתה התווה להקיים
את הגויחת למציית ילחיקית ילתיוית ",אולם למי רברי .,אלחנן ההסבר הרII
פשיט – :הוי כל באי עולם וכצייםי לקיים )וממילא קםרר לגלות( את רצין ה:
וצין זח גילר לני חו " ל ב"משמרח " שקבעו חם לתרהר .טבעי ,איפאו ,שאבהרם
אבירנ אף בהייתי בן נח ,כאשו נעשי שתי כלייתיי כשני וכעינית והתובק אל בוראי,
גילה ביה את וצין ה' והחל בקיים איתה "משמות" ,וק אחוי שהחל בקיים את
רצון ה' )יימשמרתי"( ,ציוזר ,אותי הקב"ה באיתן המצוו,ת החוקות והתירית שלא
צרה להשאירם במסגרת אינו מצווה ועושה ",
פרק
ד
נפי ;זוראינו' ,האלמנס של לדורות בדביר הנביאים אינו בתוכן בלבה השרי
םנ תוהו שבעל פה ניתבה לדורות -והיא ,הר,י לא נכתבה ,בעל כחדנו נאמו ,איפוא,
כי חרדיש נבראה שבצרכה לדורות שנכתבה היא בבכתהכ .לשון אחרת :ספרי הנבאיים
שלבי שיבםי אמיתן הננארית שלא הגעיי אליגי נמסגרת ספרי הנבאיםי ,יאף אמיתן
הנניאות אשר הגעיו אלי Uבמסגרת ספוי הכתובםי ,כגח דניאל ודנו :בכך שקדישםת
-
אביבך לתלמדייו של בלעם הרשע .שהרי עצם הטאלה תפןהה
ששואלים המ ביניהס
סותרים מאת ה ' ) " כי
ז ! ונראה שכך פירושו :
בציחק ייקרא לך זרע …
מהן השמוףת לשניהם
כמו כלPס גם אברהם צנטווה ובייייט
והעלהן שם לעולה
אל הנעי"( וגם עליי היה להחליט כין 'םוי "'ה רבין "רצין
ה' ".
…
אל תשחל ןTי
אילי רצה היא להקפדד
רק על 'וכי ה" )קררקטיות( יכרל היה ינהיג כםי שתיץר הקב"ה בזעםי לקשריתן
) IIאתמיל אמרת לי"( באמרי ' :יכי אמרתי לי שחטהר ,אמרתי לך ה»הר K ,סיקתיה -
אחתיה ' ,גדלותי של אברהם אבינו היתה ,איםוא ,בזה שבהתומרדית שיכין פי ה' ויזיז
הו נציח רציו ה ' ,הלא תיא הבפייו לשחלם את בנן .כד עולה בם מהרמב"ם ומרה בבוכי.ב
)חלp
ג פיק ד(
מאת ה ו
הכיתב •.. /, :
כחזיו …
להדויענו עד כמה אפיתי אצל הנביאים חפ
חש לחשרם את בגד יחךזז אןסו אהב •••
היי מונהרים למה שהטבעיס תמנגידם
זסבa
ראילז היה פקפוק
.•.
להם
ל IC
לו . " .. .
45עריין במדשני ח הקשיהר בסיג'א זאח במאדמגו "Mל עובלח Mברםת 'שוףכ ע'דרפס
21עד .25באן בKםםרני אט גוחביס נישה חסדה להנחנ עגין רה.
46בבחיתב פnתחו לי כפחתי של vrנם ארני אפתח לכם כפחחו וסל
תגח nם לבראשית יו ,כד ד"ה
כגלי ומקרם יותר -
אל רצין ה'
נ
-
היזק,P
אולם .n
יייסו בזה דבברי
הבמאר שבגלל זה לא מל אברהם אביב ICת וערפ
שהרי עדי לע' צמוות מיהל בשם שירע על צמוות אחרות בכריתנו
משזס שוצה להילת מציןה דעדשה.
כמרק הרוסאי) לוס QIכמרבי,
32
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היא עתה בסtכםכ ילא רק תכדבו .כיטיי מוחשי לאטפקט זה של ה'לדירות' מצינו
דבנריי של הבצי"ב מויליזיו ,הדו בשאלת 'העריכה' הסופית של טפרי הנביאםי.
יכציד 'העורכים' ידעי לשמור על כל קטע יקטע ,כל שבריר של כםםס ,אשר בי
נמצאה יבשמרה קדישת הטקסט של בביאים' )עקב חשיבית המקירית האלה נביאס
במליאם ,תין כדי ביאירם בהערית המתליית אל המקיר ,ות(.
פיריש הנצי"ב למכילתא ריש פדשת יתדי • )עמיד קסג( .מכילתא :נתקבצו כל
מלכי אימות העילם אצל בלםע הרשע ,אמרו לי :בלעם ,שמא המעשה הזה עישה
לני כשעשה וליר המביל ,שנאמר )תהלים כט' ,( ,ה" למבול ישב יושב ה' מלד
לעוםל" .אמר הלם :שוטים שבעולם ,כבר נשבע הקב"ה לנח שאיבו מביא מביל
לעילם ,שנאמד )שיעיה נ.ד ט( " כי מי נח זאת לי אשד נשבעתי מעביר מי נח עדר
על האץר … 4 I /ומפרש הנצי"ב ד " ה כי מי
זאת לי
בn
זגו' :
אל תתמה יהאל קרא
"אשר נשנעתי וגו' ייישעיה אמהר ,וכיוצא בזה איתא בנבא בתרא כא ,ב גבי יאוב
"
אמך ליה ,דכתיב )ירמיה מ ,nל( "ארור ערשה מלאכת ה' רמלת" )עכ ! Iל הגמרא(.
וירמיה אמרה !.וכחב הדמ"ה שם בזת
2
עלומת קדשות הםםכם של כתוכים ,
הלשין :
ואע"ב רהנ.י קראי ד ירמיה אמרדנהי
ךלRזתןכ היסוס' של בביאים
אשר לידי טנפם
ל<. Jן'!>.ד
3
נפדס בראשינה מתוך כתב די הג~}ן l
המחבר )אשר ברחמר שזבים ניתר לבן לפליטה מן
-
טנסט המכילתא ,הגהית הגר IJא ופיררוס הבצ"יב
השואה(
כירושלים שנת תדיל
כשם כרכת הנצי"ב )מהדורה זאת באה אחדי הוצאת tIירזגזד הנצי"ב לסםרי בשלושה
כרכים שהמביאים לבית הדפוס קראו בשם עמק הנצי"כ(.
4
"דרק .אמר ,כדמ זנך מי המביל השיו כימי גח שנשבעתי שלא יענרר עיד לע
רIיtת•
הדיא נזירה לשא תינמל ,כז נשגעתי אחרי אצתך המגלרת '"מקצוף ל»'יר רענעי נרא.
ןפוידשו ,זוזת הגל ו ת ןהשביה היא ל jכמי מי נח ,כדמ שהם לא יהיי עדו ,כן אל יההי
לן בלךת עדר .ישבעות nב )יזרהי ביית הנצי"ב
-
היכן צמיני שברהע אצל nב פרט
להמ שנאמר על כר כןא בספר ישעיה י.( .ק היא שאומ שתי םנזמיס (א) "זלא יכרת
כל בשר עדר ממי המכרל"( .ב) יירלא יהיה עוד מכרל לשחת כל כשר"
רבותינו .ולדמו מזה כי 'לאן
-
לאו' שביעה ,ומד'לאו
-
-
לאוי שכעדה' ,הו
כך פירודס
-
הו' נמי
שבעדה .דשי לפרש כי הברית היא השבעוה .כרמ שאמר ייהוקימוחי את כריתי אתםכ".
והכרית רK.ו קיום דהכר ,וכן שבעוה היא קיום הדבר .עכ " ל הרד " ק .שלא ,למדו שי
חז " ל ,וגלי להייקק למש Iואה של ה,רק )כרית = שנעוה( ,במרא רביני כי השבוהז
אמנם כן היהת ,אלא היריעה עליה היתה כמסירת בעל סה דס דאתא שיסיה ואסםכה
אקרא.
5
אמיסעמא .ענדת הכי )שלא הרגת את הנקיבות
-
ר"שי( ז א.מר ליה ,דכתיב ייתחמה
את זכר )פעמיים קץמ( עמלק" .אמר ליה ,יהא אנן זכר )צירה סגרל( קרינו Jרמא יהי
אנא כזר אסרירן .אזל שייליה לרביה ,ארמ
להי :
היאך אקריחוו ז ארמ ליה ' זכרי
)קמצוה( ,שקל סםס',ו למ'קסל:ז' ,אומ 'יה ,אוסב' י
6
רהרי ייאג זןמ רב לסבי ירמיה ) fאולם ,שי לצייו כי ספר למכים •K) -טרק יי( י:שר
שם מסיפד ,ל מבצע יואג IIדע הכרית כל זכי באדים" בכתג )לסי חז IIל כבגויז בתרא
סר ,א( לע ריי זיימה .סיבר ,אםוזו ,שעמשיו של יאוב כפי השם כתובםי בספר למכים
33
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לבתר כמה דורות )מדורו של דוד ויואב( כולהו גמרא גמיר להו )הלבה למשה מסיבי,
ואחא ירמיה אסמכיבהו אקראי ,לימר לך כמה קשה עובש הסופרים ומלדמי חי Uקוח
יכיוצא בהן העישון מלאכת י,שם רמיה ,שםה בארור mייביס מיחה כדיי שמים _
עכ"ל הרמ"ה( .יכן • כתבי בתוספות גיטין סח ,א' ד"ה יכחיב זנית ייין ותירשן.
אף על פי ש Jה הפסוק toלא בכתב עדיוי .היו יrו עין .כמי "אריר עושה מלאכת ה'
רמהי" בפרק לא חיפור )בב"ב אנ ,ב( גבי ייאג" )עכ"ל הותספות( .זהבביאים
הקןשד .ייןחר מזה איח II
הביאן הפסיקים המקובלים "בהשמך דבריהם על פי רm
ברבה ויקרא פרשה ו' )פיסקא ו( :אמר ר' סימןן ,בארי" לא גתבבא אלא שבי
פסוקים ",ולא ההי בהם כדי ספר ,וביטפלי בשיעהי ,ואלו הם )ישעהי .nיט( ייוכי
יאמרו אליכם וח11:ד) אל האגוח ואל הדיעוגים המצפצפםי וההמגיס ,הלא עם אל
אלהיו ידרוש בער החייס אל המתלם" ,וחברו ,111עכ"ל המדרש( .הרי שהדי מקןבלים
שמחברי היא ירוניה ,יקבלן ציריק והצדקה מיסדו אמונתי והשקפתי כ,נין 'ערהש מלאכת
'ן ,רמיה ' .לכו קישית ונינו 'זירמיה אמרה' י}"rנ קצת{.
ך
א"ל כתיב )ירמיה שם( "ואריר מוגע תיבו רמס".
8
יכי נם ציירו כמטורת הישיס.
9
כסוביא של מלאכת הבניה שיי ביח המקםח '»ל ידי לשמה הךלמ .ני אתא )אשפיאי(
סיירהי לגשוםנקיה )ימצאו שלם
כ .א( ל"r
ה' r
ןתירוש יקח לכ
-רףוי( גליהי אשכnיה חרמא .אמר nביב )ונשלי
הומה שכר יכל שוגה בו לא יחכס" יכתיב )הישע ו .יא( ייזגית ייין
, /I
10
מספר השוע ,לעימת הפסוק הראשון שכן היה ירוע בזמגו של שלמה בעל Dסר שוכלי !
11
אסמכיה
vויין ברבי עקיבא אייגר גליין הש"ס גיטין נה ,ב
המעיר :
אקמצא ובר קצמא
-
אקרא רמשלי ")Kשרי ראם מםחד תמיד ומקשיה לכו יפול ברעה"( ענין עובהש שהיה
)בזמן החורכו(.
אח"כ
ומליהו
12
ובן בסנהדרין דצ,
כ
Hמארת הן בבית
-
רשע H
זה פקח
בן
יבז' .
כפי שהנצי ltב יבאר להלן ,כוונתו אמנם לפםוקים =) סכסטים( השין מקינלים בשמר
הדוררח .שיבה ,איפוא ,תהליר זה מאיתי תהליר הידוע בשם עד ראתא
…
יאסמכיה
אקרא .שם הקבלה שבמסרה במשך הדירות היתה תורה שבעל פה ,שאח"כ באה .לדיי
כתיבה בטבסס אצל הבכיא .כאן דמבר הבצי"ב על כתרב מסיים אשר היה סקיבל אזלם
ברתר כתיב ,ראשר אח " כ מצא את סקימר במסר של בביא מסרםי.
13
4נ
אביו לש הרשע הבניא.
כלורפ .נמל
נניאי" n
לא גאזןרה נביאה לדירות "בימלא נכחבה אלא ססכס לש
שני פסוקים בלבר.
1S
פסקר
כ:
"לתירה ולת,דוה אם לא אימרו כדבר הזה Kשר אין לי חשר" .יייין רש Uי
ורד"ק המבאריס שניהם את הכתובים הו על ררך המדשר בעקבות חז " ל )מוסב ,ל
גלית עשרת השבטים( רהן על דרך הפשט )גמר נבואתי הקרומת(
-
בי טכסט חדא,
ולהפשיט ולדרוש ביתן .תיין בדמרש בהמשך הםיסקא )דע סוף הענין( כלצר חז"ל
דררשיס את שבי הפסיקים האחל ש iשעדה צירף אל ספרו הוא וכנביאתו של הבנוזי בארי.
34
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
בשגי םפרקםי אלה שהיר מרקרמים לשיעיה ,רבא שיעהי רטפלן בסםרר ברהר"ק ".
הורי איתא בדמשד תהלים " דאחיתרפל מצא לדרד לרמר בפני עצמר ,אמר לי כתרב
)ירמיה נ ,לי( ייחרב על הבדים רנראלר" -חרב ל"למידי חכמים שלרמדםי בד
כבד ".הרי דירע היה ארתר מקרא בימי אחיתרפל,רעל 'IIIתה בררנה שסאר Kחיתרפל ",
רבא ירמהי הנביא רטפלה כספרר לענין אחר" בררח הקרשד ".רמזה באימ כמה
דמרשי אגחת לדרשר מקרארת שאמר דדר ןכדרמה על עצמר בתפילתר ,על דרררת
הקיימימ ",ה"נר משרם שהיר מקרבלים אי הבינר בחכמתם יידלפי הענין שנכתב
אןתן המקרא לא היה רארי להיכתב כד אלא באיזה דירק לשרן אחר ".אלא משרם
השהי מקובל לדיי ןכדרמה מכבר ",ןבשעה שיצא אותר מקרא לאןר היה מדןיק יפה
לםי ארתו ענין" הוהי מקןבל על פה ".רבאר בחררת המא mרים ןמארן רבם תכוכ
J6
טונתו ,אילד לרוח הבניאה
-
וה Pיקי שהצירוף נחה על ייד בכו Mכנביא )רלא ח"ן
סל ידי 'דרקטררי חיצוני(.
ד)
לפנינו בייקי.ט לירזביה רמז טן ,יכן בכלה רבתי ח )ביחם אל השמבה Kנברח ו .ג
-
דזו מלך שיראל לא לדס מאתיתוםל אלא נטי די.-כם כלבד קראו 'רבו אלוםו רמעדיו'(.
18
ובדזכשר כלה רכתי :למה אתה שריב לבדי תוסק כתורה ,אין דברי תורה תמקייימם
אלא כחברים.
~9
ואין הנצד"כ ריאה ובקים לפרש את המררש 'כדמרןסן ',דהייבו nשז"י השתשוני בפסוק
זה "פרמיה כוכשעובות זאת של בד =
'דכ להובחשי את תןכחתי
לב,ז והם אשר שמי
השיא מצם תוכחםת
-
-
na
הפסוק כםיי של אחיvוםל
בענין האיטור ללמדר תירה ללא
ריכקו חברזם ,פכאן גמיע הנצי"ב לתטיטה חשדה לגרמי לגבי כל אוםת הדמרישם
המביאים םסיקים
אזנm
נפיהם
של דמויית בחנ",,
מסיקים אשר נכנתו נחנ''' בתקיפה
n
רת מתקיפת אןתן הדמויית .אין הנצי"ב ריאה בציטטות א.לי מעין שימוש ב' ןפוס
ספררתי' להשתמש בפסוקים כוכ.r.י'ם ןלא כדםכדאת ,ןאף איבך ר It1ה בציtכטות אהל כל
אנגרןניזם .אלה ומבאית ש'ירות אשר תחילתם כןאתה תקסרה קדוהמ ,יסיפם )כלבשר
חשד
בקונסכסס
חדש
ובסםר
חשד(
באחד
מספיר
הג"'ך
בטכסס
e
ופי.
אחרי גםזיה
היסטירית ארוגה בשמר מאות רבךת של שנים.
20ק'..,ר :
ייהכדימ ':
שפירוש
מז
הגוזבים
'ייבדיך
מתים
יחרישי"
יהם
הקוסמים.
ותעה
בארב הרהע על .rנ"' fניאלי ולא חיו דבר ולא הרעילן להם קסמהים.
21
גבי' כראש'ת רנה לרשי םרשח ,ציא )סח ,כ ( ר' שומאל נר גחמן םחת )חהל'ם קנא,
א( "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" )השמדרש דורש את בל המזפרר הזה על יעקב
בשהע שברח ללבן במצות הוריו
-
עיין שם ,ש"הרים" = הירים ,ייעזרי" ם אהש )עזר
כגנרר( II ,שומר ישראל" = שורמ yוקב עודו[.
בz
בי שני מקירית לכאמובת דברי חו"ל
-
אי קבלDת ה Kפיתית אי חכמחם הרבה )שאר
לתעד ר ' אלחגן וסרפן הב'אה אותם לסון משמ אל רצון ה ' כמצדדתיו(.
23
מן הקונסכסט המקורי אשר בו הוטבע מטבע לשין מקרא זה בניסוחו הראשין.
24
כגרו המזמרריס אשר 'נאמרו' על דיי גדרלי ערלם אשר קדמו לדוד המלר )'העורר' הסרפי
לש ספר תהליס( במו_ אםד הרארזש ,מהש רביגו תוו ,יערין בזה להלן סביסת ",כביאב
כסרג!(י זאת של וירבת
25
הסומ.
ל Mרק הותכז אלא גם חסכינו ,כלומר מובאה דמייקת )אמנם לא כחובה דעייז כסגסס
35
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
םב בעב'ן שלםב'הם באיתו לשין המקיבל סכנר ".ינן סקרא )דבירם י .ד( יישסע
שיראל ה' א ל pינר ה' אחד" ,ןבחקשה בזה הרמב"ז אמאי לא כתיב 'ת" א·לקיר"
כמו לשון כל הפרשה ".אבל מזה מבואר כדשרת חז"ל בםרק מקוס שבהגו" שםסוק
זה באמר ב'מי 'עקב יבב'ו לפב' מוחו .משום הב' כחוב בחיהר באותו לשון עצמו
w
שאמרן יעקב ובניו ,לנכתב בתררה !'על פי ה' ביד
מהש" ,29
ינדאה רמזה הגעי מנה
קרי וכת'כ בבביאים ובחיכ'ס ".באשר היה מקיכל מככר בזה הבוסח ".ובשהג'ע
סי תב (. tlך לאפוקי מתיהר שבעל מה אשר הותכי כיוב היה ייוע דע ראאת חיזק 1Cל
לXספכיה רקא" כאיםת המקרים וrשו " ל צייגו אצל הנכיאיס י ,שלבים,
26כלומר ,תהליר הכתיבה הסופית )אחרי תקיםה אריכה של מסירJו הציטסה בעל פה(
בחשבון
הן
את
הבאי
החדשה .זהרי
כז
דרכח של
לאינסרםטציית שוגות
המשמעית
-
)קינטכסט(
כתינה אשד
המקורית,
יהו
ןםן~ r
ייכמטיש
את הישום
לסיטואציה
סלע" ,רק הטכפט
ניחו
פשט ,רמז ,דרש סדו יכדן ',כי עדו המובאה נשארה בעל פה,
היתה שובמעוחה רק ב'פשט ! ההיסטורי וסלה .כאשר ניתופף מימד חשד על דיי העתקתה
לכתכ
-
טכסם ,יש בבוחה של ארתה ציטטה שהיא חגי,ן כתכב ,להקיף את מירב
המשrמיוית בא pmות בללי המרשינת המקובלים בםירןסו התג י",
27
ואהת צריר להתבינו בזה ,כי שינח הבתרב באו לאמר ווה' א-להינו" ,לא א"ינ ייא-לה" ,.,
)םסוק ( 1
כובר שאררמ ככל ונקים )דברים ט .א( יישעמ ישראל אתה עובר היום " …
ייכי ה' א-להיך") .שס ב" (1 ,שמע ישראל אםת קרבים היים • • • ) 11שם פסוק ד( ייכל
ח'א-להיכם" .יכן בכל הטרשיית שירבר עם ישראל יזכיר 'ה" א-להיכם" או 'ה" א-להיך",
יגם כאכן אומ ייואהבת את הו "".הל-א
28
פסחםי גן ,א נתר רבבן ,כיצד היי כררכין את שובע
Dש ככדו ובלכןתו לסלום
לקשי
. ..
יאנו ובאי ססמא אמרינו ליה ,כ ' ,וידסי ריב סוסונרו כן
ביקש י»קב לגלרת את הץק
בגין יישובע ישראל
" …
עשה פתח יעקב אבי U
29
ר".,.p
…
אלא לש Mחין אןרמים ""כרין
לבגיו .•.
שאמ דש בוביטתי
םסלו …
אמרר לו
כםש שאיז בלבן אלא אחד כן אין ביבגי אאל אחר .באותה
יארמ "כרןר
כאז דייק הגצי"ב רלא כתנ
שם • " …
'ברm
הקדוש' ואף לא 'ברי" הבבואה' ,כד דרגת תי;ח
שככתב היא 'מטיר של הקב IIה לאזגי של שמה' )הקדובת הרובב"ו לתורה( ,ובשלוו הכתוב
' על ' Dהו ביד שמה' .ככירת המשפט "וזאת הותרה אשר שם שמה לעכי בכי ישראל -
סל םד ה י ביר ובשה ",אינו םסיק בתגייך ,אלא מירכב ונשגי מסיקים שיגים .גידר יותי רמתה
היא המשמם בתמילותיינ ייה' מלך ה' מלך ה' ימליר עלולם רח" ,זחויבו םסקו כתב"ר
אלא מירכב שמלרשה חלקי םסרקים שרבים .ועייז כזה את הסכר הןזסמ חכמה בבדפנר
בלק .ג' כא ד"ה וחדרסח מלך כר(.
שיטה
30בזה חידיש גדיל מבית דמרשו של הגאון מוילוזדו כסיגית קרי יכתיב בב"ו•
זאת רחוקה ת"ק םרסה זמו של הדר" yהרואה בקרי יכתיב מיען 'חילופי נסוחאות',
יזה לשוו הררק" בהקדnמי לב"ך – :ובראה כי מלות האלה נצמאו כו לפי שבניית
ראשונה אדבי הסםירם רבסלסלי• יהחכסםי יזועי התורה מןת .ראנשי כנמת הגדרלה
שהחזירי התוהר ליישבה צמאן חמלרקת בספיים והלכר כהס אחר הריב לסי ד pםת,
ובמקיס שלא השדגה דעםת על הבירור ,כתנו הnא:ד
מבפבים ,וכן כתבו כררר אחר מבפנים ובדרך אחר
36
לר ac
גקרו ,או כתבי חמזו ולא
מבחץו .. ,
י"כ») הוד" (. pייזין
"
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
לכתבי לפי
הענין ",
נרשו לעשית איזה שיניי במקרא
זה ",
ובא הנוסח הש"ן
בכחיב ",ושניהם עומדים להיררש ,באשר כי בשני העחים נאמר ברוח הקדוש
)עכ"ל הבציו/ב (. 96
הצהרח בבי יעקב בפני אביהם )במענה לחששי ילחשרו שמא נמצא ביגה'ם
פטיל( לא זכתה להיכחב במקורמ ההיטטורי ,כםש שנם חנזכח אביהם הזקן ,בחיר
האבות ,הבידוע לי שאמםנ מיחתו שלמה ,אף היא לכלל כחיכה לא הניעה .בהרי
כבשי ררמחנא לא בעינא ,ואין אני ידועים על מה נרחחה כחיבה זאח .אבל זאח
אבי כו דויעים ,ע"פ הנצי"ב ,שכתוב וה נשמר ככחיב אצל בני המשפחה ,עד אשר
נצמא כשר לבא בקהל כחיבח החורה בזמו הרצאת הפרירה ; vל משה רבינו ,כאשר
האויל לבאר לכבי בביהם אח חירת '.ה חורה שבכחב מוכנה עחה לקלוט אח
המל,ם האלה בלבושו החדש ובמ שמ עיתו החדשה ) ציווי לעם ישראל ,ולא פנה'
לבא זקן( .ואלס דוקא כאן נשמהר הצורה המקוריח )ייה' א"לוקינו"( ,היא אשר קבעה
אח מטבע הלשןו כזמו הקדים,
אכל ,בעדו דברי הכנים זכו להיכתכ ,כאשר ניחיטף להם האלמנט של חורת
משה רכינו ,הרי חנובת אכיהם )ייכרוך שם כבדו מלכוחו לעולם וע"ד(
לטכטט של החנ " ך
נשארה מח n
כולו ,מטורח הטכטט )ולא דק החוכו( נשמרה בהקפדה על דיי
בעלי המטורח ככל הרודוח
-
שמא ייפחח הפחח לקל,טתו בררגת תורה מו השמים
או נביאיס אי כחיביס .כאשד חם ונשלם החנ"ך ,החברר כי לא נמצא למשפט הזה
כל כית אחיזה כקיישת החנ"ך .נשאר לני לווכד אוחו בקונטקסט ההיטטורי של
וכעם אחת בשגה ,כשאר אנו בדדגח מלאכים
למלאכי השדח !
אבל לולא חסאו …
-
וכך נאה וכך איה כי לא ניחנה תודה
מי יועד היכו היה משפט זה כחוב כפסיק
בחג"ך·
כך ייהתגלגלו" הטכטסים מדיד לדור ,עד אשד הגיע כל אחד אל מנוחתי אול
נחלתו עם כל הדיגש של קדושח הטכטט
-
הנלמד בפשט והנדשר במדרש .ה"שמע
שיארל" של בני יעקב 'החגלגל' כעצמוחיו של יהדוה עד אשר במשנה חודה של מהש
דבינו יכול ההי לנ mתוך שינוי קל מ'אלוהיכם ' ל'אלקינף .בארי אביו של הושע
)האו ,הבן ,אשד הנחיל לנו שלושה עשר פרקי נבואה בדרגח הנצח של לדודות(
וכה להורש" לנו שבי פטוקים בלב.ד דק בעלי רוח הקדוש בשעור קומה של אנשי
בה mנה במכתב אמלהון כרך ד )ירזסרליס תשייוכנ( במכתכן של הרב דמלר בענין דרשות
יאגיות חז"ל,
קרי וכתיב יעדו )עמודים 353עד
(, 355
ויויין בה»'ררח המאלםןח של
הרערד הרב ארהי כרמל 7שיט"א ,ברור כי שיטת הנצי /1ב סוללת ררו חישה לומגי
בהכנת תופעה מיוחדת זאת של קרי וכתיב על כל גווניה השינים,
31
רהייני נוסח הכתיב האו לפי מקורן ל1ס הכתוב בהיסטוריה.
32
כלרזכר ,כאשר נ י תרסף המידמ ההיסטורי שהני ,כאשר אז בא חררר של כותב זiז )שדו
כה לא נכתב כספר( להיכתב כטכסט.
33
להתאימן לעניו
השני .
34
רהקרי מיצג Kת
החן ' ש.
35
רראיוDי הדבריס למי שאמסר !
)ערי r
ןהשוה דכרין כםירוש .ד1בכיל Mעמדר קכז 'ד' ;ד
והלא ככר נארמ ,וזוזי לחלק(.
37
www.daat.ac.il
- – – – – – – – –
אתר דעת -מכללת הרצוג
בניא'D
כנטת הגחלה עדיו לשלכ פטוקים '1כותמיס אלה במטגרתם הסופית אצל
אחירם )לא בבו ' !(.השתלה' זאת היתה לאין ערוך קשה מגל השתלת אבר של ימr:יו.
לולא ההתאמה המוחלטת למקומו הס"'י ,היה הטכטט של הבביא המאמץ דוחה את
ה'גוף הזר :וה ' iTממשיך להתגלגל דע אשר ימצא את מקום מנוחתו
ימצאנו בכלל ,וישאר בדד ישוב מחוץ למחבה התנ"ך רבלו.
,
-או שאמ לא
וכך אמנם מציבו שחז"ל ציטטו לבו 'פסוקםי' אשר איבם בתנ"ך כלל ועיקר !
וכד מבאר הבצי"ב )בפירשו למכליתא עמוד קפח( .והנה אמרו ביבומת דף פו ,ב :
אמר ר' חנינא ,בחחליה לא היו מעמדיים שרטרים אלא םו הלויים ,שנKסר )זביר
הימים'ב ,יט( "ושוטרים הלוייט לפביכם" .עכשיו אין מעמדיםי שוטרים אלא משיר Kל.
שנאמר ' ישיטרםי הרבים בראשיכם' "'רש) :דהייני ישראל שהם רבםי למויים(.
והמקאר הזה אט"ג אשינו ככתובים היה מקובל אצל.ם
כדי שעבין מסייס ייכל להיכלל אבחד מחלקי התב"ד ,היא צררי לה""ית בעל חוכ,
נצחי )"לדורית"( ובעל אפשריח של כתיבה בטכטט העידמ הלילמד בכל האיפבים
שטכטט התירה אי הבביאים נלמד ובדרש .רק כאשר בתמל Kו שבי תבאים אלה ייבוחת"
הטכטט ממקוומ באמטוטפיהר של תוהר ,ולובש צוהו של טכסט אשר בחקשד בקדשות
טכסט התג"ך ,כעב rעבן האיגר בתיכי ,םכ '1ובע על פבי השמים ,ולאט לאט מיותטף
לז אדםי נוספים הממלאים את הענו ומקרבים אוחו לקארת יעררי לרן.רדי סטר על
פבי הארץ ,עם התמלא העבן וםע פגישתו בחבאי אקלים נכונים ,נשפך מטענה על
הקרקע הצמאה לרויה .כ ' iגלגולו של פטיק' -בראשית דרכו לא היה בו 'כדי
ש'1כהע' -וא מחמת חטרין בתיכן הנצח שלר ,אי חמתמ חסרון במטפר 'הפבים' של
ליומד שניתז לדרשי וללמדי ,האברג ' iTשבכותב בשמר היטב ,רבשמי ההסיטרירה של
עם הנצח הוא נע לאטו ,כאשר סידי חקופה וחקופה הו Kאוגר Kל ותכר חכנים חשדים
המעשיירם את מטעבי התורבי .יהבה עם פגשיתי באטמוטפיהר הבכיבה ,מ'ור'רי איתר
הקב"ה אל תיד כתבי הקידש ,כשהיא מחחבר אל הטכטטים הנצחיים הקולטםי אותי
בדייק במקםר הבכזן ובהקשר הבכין,
כד 'גלגילי של פטיק! תחילה נוסח ,אבל לדיי כתיבה לא הגיע ",רכאשר הגיעה
אמבם שעתו להיכתב ,היה וה משום שכבר ביתרטפר לימרדים ביטפים במשד הדיררת
אשר כולם יחד בלמדים יבדשרםי מן הכתוב הזה בניטוחי הטרפי ,ונשאלת השאלה :
מה סידת ה'עריכה' של הכותב הטופי אשר הכביט פטוק זה אל חוך קדשות הטכטט
של הג"ד ,האם היתה רשות לשיע' iTרלירמיה ,אנשר 'tיפלף פטוקים מטוימים אשר
באמח לפבי כן על דיי אחרםי לתוך הספר שלהם ,לשבית את ביטת הפסיק דני
להתאימי למקומו החשד כחלק איבטגארלי מסכסט בביאתם ,השאלה בשאלת במלוא
חריפיתה דוקא באותה טוגיא שחז"ל העירו עליה שחומר עתיק של כהמ דורות
'בערך יבסדר' טופית על ידי אדם אחד -הלא היא ספר תהלים סדוד המלד 'ערד'
בררח הקiו ש ,יאשר פרקיי נאמרו על דיי עיד תשעה אבשים ,רכך משיב הבצי"ב
36אם תקופח נ'םmי ההיסטורית היתה תקופת התרהר ,לא קהש להביו זמיע ליזי תכיבה
לא הגיע ,שהרי הקריטרירנים לש כתיבה במסגרת ההרא מחייכים אפשרות של לודוונ
ככל שבעים הפגים שי רתרה .יעדר יריבר בזה בפרק הסרכום.
38
www.daat.ac.il
I
אתר דעת -מכללת הרצוג
רשי םר ש ת ש ירת הים )עמוד קד( ד"ה השמינית שאמר
גםירשרו למכליתא ",
שלמה.. ,
זה אחד מחמשה שיייס שכתיב בספר מלכיס·א ה ,יג )ייוידבר שלושת אלפים
משל( ויהי שירו חמשה ואלף " " .ופירושו שעשה חמשה שיריס נפרדיס גרוח
הקוז 'ש – :ארבעה גספר תהלים ,היינו )תהלים ל( " מזמור ש יר חנוכת הביח " וגו'
ותגי כמכליתא אכן שדלמה אמרו .ותהלים עב "לש למה א·להיס מ ש פטיך למלך'!
ו)תהלםי קכז( יישיר המעלות לשלמה ' :ו)תהליס צב( " מזמור שיר ליום השבת ' :
דמרומז גראשי תיבות שלמד" ואע"ג שהוא מי"א מומורים של משה רביגו )ילקוט
שמעוני( ,ובווהר הקדוש פרשת תרומה דף קלח איתא דאדס הראשון אמרו ,ועל
כרחך שמה רביגו הוסיף בו דבי ,והכי נמ י ש למה הוס י ף בו ,כ מ ו מקרא )פסוק יי(
יישתולים כנית ה' יגף ",ובימי מ ש ה לא התי ' בית ' אלא אהל n:n .מישי ה ו א 'ה"
אמר לשכון בערםל " במלכםי·א .י ובדברי הימים ,ב· ו .או מזמור )תהלים כד( "לה'
הארץ ומלואה" שאמרו במסכת שבת דף ל ,א שאמר שלמה )פסוק ז( יישאר שערים
ראשיכם" .זהן פירוש ייחמשה " " . SOיאלף" -היינו ספר ש לם יהוא שיי ,4 0והיינו
שיי השירים .יהכי םירש רבינן בחיי הא דכתיב "של שרת אלפיס מ ש ל " הייגן שלושה
ספרים
, 4 1.
ובפירישן לשיר השירים ,Kא מבהיר הנצי"ב את שיטתו בבדון .תיך כדי השיואת
מלאכת 'העריכה' של שלמה המלך עם זו של אביו דוד - : .,
יישיר השירים "
-
אשר נתחבר מהרבה שיריס נפררםי ,א ש ר כמה מהם נתחברר
בווח הקןו ש על דיי אחרים ",
כמו יי הג י רה לי " וגך' נאמר על דיי שמה רבינ ך ,כדתב י א
בספוי פרשת םבחס .בם מקאו יי שיקבי " וגו' היה מקרבל לרב ו תיבו בדמרש שה1ד'
מרקדם לשלמה ,רחקרו מתי נאמר .רכן שיר ייאחות לבו קטבה" באמר בימי אברהם
אבינו כמגואר בבראשית רבה פושת לך לך …אבל שלמה אסף השיריס ברוח
הקושד וגם הםריף הדהב משלו ,רע ש אן ש יר נפ ל א אח.ן רהרי זה כמו ספו תהלוח
37
ד"ה את השירה הזאת ,רכי ישרה אחת היא /הולא מי שיררח הן
שלמה ,שבאמר )תהלים ל( מזמיר שיר חביכת הבית
. ..
השמינית שאמר
לדוד .. .
P 38כדר הח " ק פישר "אלף " כשמPמו ) יי איםנ ב מ צאיס אצלנו .. .
כי רב י ס הפסיים Kבין
שילראל גנליתם " ( היה זה ר "שי אשך ט ירסו יי אלף " מלסווז לל מ ד ,כר סופיך ר ש שלשות
אלפים הוא 'סולשרה לימרריס ',וכן "חוסמה יאלף " פירשרו ייבכל חאד כדי הרא ללמףו.
עויין פיררש .ךנצי"ב להלן ב»יקבית רבינר בחיי.
39
כלימר ,החשםה שירים.
40
כיי מ י ,הטפר כלון האר ש י ר חסיבר ל»י דיי שלסה ,ואיז השיר חלק מטפר אחד חשובי
לגו ידי Mחו '. C
4
ומינון זה בר'ש י י :שלשו ם»יימם כתוב יי לשוכי שלמה" בספר שוכלי.
42
בפירוש הקצר :שיר שנתחבר מהרבה שירים נפרדים יהמרבה משוררים .ייאשר לשלמה "
_
הרא חככ'Uום וכררח הטו"ש קבצם י תקםנ י»יהש מהם שיר אח.ד
43כליןכי ,לא קר מלאכת ה,ך'הכ גשעתה
בךm
בטיס לאיתה מלאכה ,אף רם .גכתבי ב»יזסםת
הקדוש ,אלא ףא המק ירות שאר שישובן
ברm
הקוו ש.
39
www.daat.ac.il
.
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
שעשה דדר אביי ינקרא כילי על שמי ,כדכתיב )תהל,ם עב ,כ( "כלי תם"'ית דדר
בן ",י'ש אע"נ שיש בהם מזרמרם" שאמרים אחריס ,ה"בי עשהר זקבים ,אלא שדיד
נם כן אמרם בריח הקידש יהגיה בהם הרי'םף שמלי ,כמי )תהלים צ( בתםילת יימשה
איש הא"להיס" כתיב 'ייימי שברתינו בהם שבעיס שנה" ,יאמרי על זה ביגמרת
)דף דם,
ב( :
יהא בימי דדר איעמיט שני שנאמר "ימי שניתיני"
יגף …..
הרכי
מיכרח זמכתיב במזמי" ,שמה רביני )תהלים צז ,ח( "שמעה יתשמח ציין") ,שם,
צס ,י( ייישמיאל בקיראי שמי" .זה"ני דאיתא בפסחם" רף קיז ,א :כל התשבחית
שבתהלים דיד אמרם ,שנאמר "כלי חפילית דיד בן ישי" ,יהיא משים שדיד הנהי
mוסיף בהם ",ב oיהבי נמי שלמה "' ,קבץ השירים שהיה מקזבל בידן זnוסיף היכה
שמלי ,יעשה מהם שיר אח.ך ילא עשה כריר אברי שהשאיר כל מזמיר על צירתי
הראשינה ",אבל שלהמ עשה שיר אחד מן השירים.
44
הרי שמשה לא היה כותב כך ,ולא מעטך יצאן מלום אלה .אבל עיין ספורנו לשמות
ז .ז ר Ifה רמשה בן שמינים שנה :
ועם כל זקנתם השכימן והודרזו לרצין קוםב .כי
אמaנ מי שהניע לשמונים ג Cכיסם ההם כבר ג"בר יימ השיבה יהגעי לבכורות כדמ
שהעיד בתפילתך כאמרי "ימי שגרתינו בהם שבעיס שנה " יגך'.
45
זאיו הכייבה שכחג את כילם כמקודס,
46ברא ברעא דאבוהי ,ומשעה אבין סימן ל בן .
47
כי אמנם יי הגיה ),,לפיף כהס " ,אכל כל זאת כחוך מסגרת הצויה המקורית של כל
מזמיר יוכזומר .לכן נשארי מאה וחשמים מזמירדם ,לא כן עשה כגן שלהמ אשר השכיל
לשלב יחד את כל השירים ,יהיו בידיר לשיר אחד בעל מכנה אורגוזני אחיד.
40
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
אברהם אבא יונגודט
על מהית קירישי אשה
לימור סוגית "איי אהש מתקרשת בחילםיי"
ע"פ ררני הדכ יחיאל יעקכ רבניוג צז"ל
הרב חייאל יעקב ויגברג )הגריי"ו( מעיד על צעמו שהרבה ח ' 'Tושי חוהר
ובראירי סוגיות של,ו שהוי ומכנים לדפוס ,אבדו בשאיה ,לצערנו לא זכינו לארותם
ערוכים ומפודרים ,ולכן נצטרכתי ללקט שהםי אחד לאחה מתון מחברות שמצאתי
בעז בונו ,הבן כתב ראשי פרקים לקראת שיעורים שנתן ,מתון הקלטות של שיעורים
שנשחמח עמי ,מתון רשימוח ןמחברןח סיכןם של תלמ ' 'Tין ,מתןד מכחבים יומתון
כתביי השונםי שהןדפסו )בעיקר בשן " ת שר ' 'Tי אש( ,זוהי עבזות תשבץ ושחזור
תון כדי השוואת המקוחת השרנים ,הוספתי
ביאורים m
ערות כיז לנסות ולהבין את
הסוגיות ע"פ היסודות שהנחי הגריי"ו ,הכוונה היא להבאי את ררד לימורו של
הרב וינברג לכלל הלומז ים ,כי הם לא חיפשו את ביאורוי לסוגיות הש"ס בתשובותיי
בהן הם מובעלים בין השיטין ,או במחברות שאינן בהשיג ','T
רןכאונ.ר שלפנינו הוא נסיון זעיר לבאר סוגהי ע"פ דבריו המקוטעםי ,מובא פה
רק קטע קטן מרברי הגריי"ו ,האופיני לשיטת לימדוו .ועל פיו רא מבאר סוגיות
נוסשת כק ' 'Tשוין) ,דכיו הרכ וינברג נדפסו בואתיןת גדולות ,באותיות רגליות
וקטנות :באיורי והערךתי( .רצוני בזה לעירר את כל מי שיש בירו מכתביו .משיעורוי
וממכנחיו של הרב ויננרב למוסרם לי .על גמת שאוכל להרחיב ולהוסיף על המ
שיש בידי.
•
הגמאר מסיקה ש·הכשמה שמנתה ג' דדכיtב לקידןיש אשה באה למעיטו
קידישון עיי חילמין .מוקשה הגמרא יואימא הכי נמיי ?ומצרתת " :חילפין
·.איתנהר בפחות שמוה פרוהט ךאשה בפחות משוה פרךהט לא מקניא נפשה",
רפישר'י " :רנגאי הוא .דל הכלך ביטל לה לתידת חליפוי ביקדשווי ראפילי .
בכיל שיש כו שרה פררהט אי יהיב ו ;fבשלון חליפין עד ידהיה לה בוחרת
לשון קנין אר קתיה או קדישוין" כקידשוין
ג .( : .
נתוה הארשתtני עמיררון כמה אשלרת על פישר'י ןנציין שחיים
א(
איכ פשטה דיה וקיבלה תחקשר בפחרת משוה
פדרטה ?
מהן :
!'
•
•
ר שמ",שוז'oן הלר ז"ל טרח עוזר לי ב Rיסךף חורמ ,ויהיר רנרי התררה הדמכאים כאן
לעיליי
1
נשותמ.
חרט' קדיושיו ג .
ותבי ' Cהרא " ש -
ר " ח ייואשה בפחדת משיה פריטה לא מקניא נפשה" נשם רב'וב תם.
הרצי חרכ מש.ו שומאל
שפירא .n
.Mתשנ " א
-
םש ,תיצרו "וגראה
41
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ב( נימא בפחות משחו פרוטה ליתנהו באשה ,בשוה פרוטה איתנהו,
דביון דבפחות משוה פרוטה לא נתבלטו מחמת פטלו קנייתן אלא מחמת
קפידתה לש אשה ,כי אית בדן ,שוה פחטה דלא קפדה אמאי ילתנהו בה' ?
ותוט' הלכו בדרך )',שמ ,ם בהבנת הגמ ·',דבה" א חשבה הגמ' דחילפין
)דאית נהו שוה פרוטה( איתא בכלל כםף ולכן הקתשה " :אוימא כחי נימ"
שתתקשר אהש בחילעין ,ומש·ני "חליפין איתנהו בעחות משחו ערוהט" וזהו
סימן חשילעין אנים מעטם כטף אלא קנין אחר ,וכלשון היוטב"א "וזו ראיה
דחילפין אב בעני עצמו הם לווא תדלוה דכסף ·הם" " ושליטת התוס' הגירסא
בגמ' "בפחות שמוה פריטה אל מקניא" לוא גרט נעשה ,ודרך זאת אינה
' מתיישבת כלל עם פישר"י דלתיס' ה פחות משוה פדוהט" אינו קרשד כלל
יכלל לרגשית האהש )"דגנאי הוא לה"( אלא והא דכבן,וה ג'יולי לגדרו
המשפיט לש קנין חילפין "
H
שיש ליישב גירס ' הספריס ,דכיוו דסםת נשים לא מקנו בםשייהן כפחות שמןה טרדסה,
אפילן פשטה ירה וקיכלה קדיישין בפחות בטלה חתה" .יכן בתוםי לרכינן אלעיזר
מטיי
-
היצי מכון ירשולים תשס"ב
-קדיישיו ג .
ד"ה יאשה
לא מוכגיא בפשי ,יכז איןuן בכית הכחידה לרביט רKמ.ייר
תש"'כנ
נטהש
-
קדישויו
" …
ג•
כ tlחןh
שמדה פייטה
-הו! ' אברהם ספרר יחשלים
"רח ולגיניו כיאןר זה שאומי '.א Mא כIכחות זסמ " Dלא " ם pנאי
אר י ו ציןד לשנית הגירסא שאף וכבת גר,לי הרבביס שגאגי 'It,א לכל הגשים.
Kרםולי פרשה בטלה תחה" .יביתט ' "יי הזקן,
קדישר r
ג:
"דה Xל
וכקני Kנפהש :
'"הלןנ D"Rשהיא ייצה להתקשר בפחות משהו פרוטה rKהקדישוין כלוס פהרסרע
..
ותתר זIי'ם;~.ח בסי'9ר ".שה"
' ''»1
ג"כ כח'ן ושי הריטב"" ,קידןשין
לענין קדיו'ש' בם'י
:
ג .ר"n
סרי ( Iמה דשה פיקניא כחליפין ,מ'ש"
"רגזיות הכתרב רביענן כמף אר ממרן ראע"ג ראלבא איביש
m
שיב
ליה פחןח )!"מש כסף אן ממון בסלה דעתו אצל כל אםד רלא משגחינן ביה".
ג.
'ד'ה למערטי חליפיו
2
עי' חידשרי ו"כמ ,,.קדירשיו
3
דמסד חרב קיק" ,עי הרב ( .1ליכסנשסייז ,ירלשוים תשמ"ג -
ריטב"א קידישיז ג .ד"ה 1( ' '10חוכ שן ה סיקניא בהייפ .r
'דה למעיטי nלי) Iין :ייכייז I('Tשכחן חליפין נםחות מש"פ
;
רכז חחישי .דושב"א
-
הוצ'
שם.
יערי ג"כ בחיי הרסב"ז םש
לאו בתררת כסף הם קרגיז
אפיי כשיש בהם ש"פ אלא חדשו היא חשדשה בהם תירה בלירמ דיז אחר היא אש' U
בבלל כסף ולא שחד לי ןאשה לא אפ;ח בה תידה קנייה אלא בכסף" .יכן בחיי הדשב"א
םוס יי'כי! דאוסכח! חל'פ'! בפחיה םש " ~ על !'ב mלא 'דמ! בסף ה!
קיג'! , , ,
ארוסה לא
מארה כה זתרה קנהיי אאל כסף הלכך אין nל'םין קינין בה" .סרי ' לקמן '»חiה Jl
המשך רכיד הרשב " א.
רמיהי בסדרכי לר' ומדכי בר הלל אשכנזי ,ק frוסיז
נ.
רה
אר:רס …
בתכ יירKשה
בפחרת שמיה פרופה לא מקניא לדאן כסף הןא ושובום הכי בםלי להן תירת nליפיז
לגמרי אפילר בכלי שיש בי שוה פרוטה ,ילא לת ל 'Cקנ כפחות" ,ישמונע שזה דק
בגרר גוידה .וכז ברתס' הרי''' לרי ישעיה דטראני
-ירישלים תשל' י ד
:
-קידןשיז י
י"ה שמא איםרו אהש נקבית בחליפיו .עיח'ש מה שעלת בדעתי מבהרןרא ןשק.
4
כםי הנראה ,כעקבות רביבו תם ,עםין תשי הגירסאית בםבי הראשונים .וחה רםכ"ו
42
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהמאת קוהש ג-כ על שר"י רפישר -רגנאי היא -,ו ;fיהאם כשזה שיה
:פרוהט אין כאן גנאי אלשה ? יעטנה זאת שממשת בעצם כאחר ההסבירם
ישלטת בית שמאי ראמיר י בירנר ובשוה רידב) -ע'ל קירישון יא,
יב ,(,
צוי,ל רבית ללה ,ראמ ",בפחהט ובשהו פחטה ,טעונים :וברינר אפשר
' קלנות אהש ? ונעשר ידרנים אפשר ? ! אלא נע-כ השכסף הוא קר סלמ לש
נקוי.
מכלייס אחרות ,זה גופא שקיימא tו שאפשר קלונת אשה אפולי
.בפרהטו מיכיח השכסף ,הוא קר סלמ לש קנין,
קדישויו ג .ד"ח לעמוטי חליפין :
"ולםי פי' זה )עיי כהPרה הקיימת( הכי גריס ואשה
נפחות משוה פרוטה יא ובקניא .אבל מקצת הנוסחאית שכתיב בהם מקניא נפשה נוטית
למרףסי דל והיא גירסת ההלכית " …יכז במדרכי ,קדיושיו ג .ד"ח יאשה •..
ג~ו Iרדי יגירי רביני תם ,וכז בתוסי הרא /lש ובמאירי זעי לעיל הערה . 1 ,יכן בריטכ"M
קדישריו ג .רה סר" Kמה דשה מיקבי Kכחליפיו " …ויש ספריס שכותג בהם ןאתוuר
כפחית ~ש"ס לא ובקני .נפשה . ,. …
יכתרס י יירי הזקן מובאת רק הגירסא "לא מסבוא נםחש" -עי ' לייל הערה .1וכן ב" D
רכיני יהותנז באר ריי חכהז למוניי -הצוי מהש יהדוה הכהז כליי ניי יירק תרי -
ץ' ' jןשיז נ :ירה לא ובקבי ltנפשה ,וכז משתעוב כרשכ " .Mעי ' לוכקו ה~ה . 11יבן בפסקי
ד""".ר לרכיס יחוהי וטראבי -רזר.י מכזו התלמדו הישראל .די הרב ארכהם ליס ,
ירל1זוי Cתשל ' IIן -קדיזסרין ג .ירה נםיאנ ריישא לlPנןטי אובי .שום ה~ lן .רגס
מובאות
בסהזו.
חרבה ,קמרר קרםו לגיר י לא וכקביא נפהש צמ' Uנטפי ההלכןת לרי"ף .כפי המרבא
ברמכ"ז )"והיא גייסת ההלמת"( .ראמבם בפי' הד"ז ,ל הל י הרי" ף ,ריש
מביאנ דרי Wא ,מיבא השרמכ"ן לא גרם כסביא נפשה כהלכות,
"ז"ל :
סדישר r
רה
"ובדתק הרםכ"ן
ז"ל לותן קישירת הללר ילפי מה שכתב רנאה עשיקר הבייטי היא Kרהש בפתות שמוה
פררסה אל סםביא רל Mנםרנז קמב'" נפהש כהלכרת •" n . .יי"זס בהגהות .ב; /fח )בית
חשד( לר ' יואל םירקש ,ארת אי ,ש1ז" ! Eהר"ן ע"ש הרפב"ן יש לחוכןק תיבת נפהש
כהלכרת .יכז הביסחו tכפי' הר"ן רפוס קשרסא .פרשאית המאה הס'י ז למספרס ,יילוא.
גרסיבז וכסבוא נפשה בהלכות" )אם כי כהלכרת שם הגי' ה "" Kלא מקביא נפהש" !(.
אורלם בלשון הרונב"ז שלפביגר קהש לחשזר נוסחה ע"פ גיוםת הרן .ינצייז ג"כ שבתכב
,
י' וסל ח" הרובכ"! סל קי' ,!Vlדובפמס"קויפובי A 451
" …ובסנאו נפהש .•.
)ובאה ס " (.ו'"-ו דםפ'ס הונמח
הרא' ג'תפר ההיטrת' ככרנסח הפרים שביייונ .רכן בתכ'''
נפסיאה 4דב )וoנה (,ו"' אויל' ,..רצ לגרוס כף! דס הת'pו! הדם P'Dכמווג " Dדבפ,פ
חילאב … " :
.
רלא גרסינו קוכנKי נפשה )כרם ותכישב( נהלכןת" .
גירתס הרבמ " ן כהלכית )לא קמניא נפהש( רםפי '»' iIג"כ בכבתי די לש ההלכרת םהםוtה
הי"ד ששי בידיונ ) פריס i HF;B 311דסיס i HEB 313.1לרגדרו j • 7/. 1לרגןוד / lךך.
j
"בכת"י מגטראה 30.1הגירסא לא מקניא נע:יייtם( .רזרהי הגיר ' הדמפיה rדבפרסםי.
.אר נכת''' ,תיק יותר לש ההלכןת ,המאמה ה"'ג
-
נין יורק
- RAB 695 i ACD 0220
הגיר' חיא כגיר י רכיגר תם ייחליפין איתנהר בפתןת ,שמהר פריסה ראשה נפחןת משרה
פריטה סקניף) tרכררר שתיתב "לא" חרסה שם צוIIל ייראהש כפחרת שמרה פררטה ~
43 ,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
י:
הונה ידעוה מחחלוקת הטמ"ע הוט" ,בחו"מ רשי ק"צ בהגדרת קניז
הכטף נקקרע '.לטמ"ע קניז כטף הוא משםו פיוערז .ישייי המנ liז .והפרוטה
שנותז להוקח למוכר הוא תחילת פיערוז בעד החפץ הנקנה .דהא נקיז כטף
נלמד משהד עפרוז יכטף הנזכר נשרה עפרוז ההי דמי ישווי השדה .לט",
כטף האו קניז כמו שרט חזקה וטדור .לא נחורת וישיי המקח m .א קנ'ז
קםניייא( ,יזה
מ~ ' J
,
r,.
קצת את היסדו למקיר קדים לגיר' יינפשה",
יהגה כרט''' הגי' לא מסביא נפשה מיפיעה בכתבי היד שבידינר
)אובה
(ד""'-ג"י ; ) VAT EBR 158אובה (ד'" ; ליבדח 410
) 36112ןשה ד"רט"-ו -ושס כתיב לא מקביא נפשה םש jם
-
פראפ ) 1299/1וסכה
(ד"'
yראםסייי~בלדוד
;
יגאני הוזו
ןו
לה -( …
א"א לעדת מתיך כתב היד אם תיבת יינפהש" שייכת לדיכןך המתחיל או שהיא פירןש
של 'שר Vלדיניר התמחיל "לא מקני …. K
ערי' בשרידי אש ח",ד הצו' מיסד הרב קיק ירושליס תשלייז ,עמ' קסזnיק11 "1 ) .-
יימחקרים בתלמןד של הגרי'''י' ,חת' ביהרבד לרכניס כברלין,
( 16-5 169
ערב
רתצ"ז,ynmn /
,
•
חמקר ב Iגיל "Dירשוי ר"ס' כפנ~ם הגרמא" ,בן מתבאר שלי רק את הגהןתיי
ותקיני נוסחאותיי של רוש" הכביסי המעתיקים לגרסח הגמ' )עול כר בבר םתרעי
רביבו םת בהקדמתי לספר הישר
-
חלק הפירןשים( ,אלא ליעתיס
-
פירוידסו יבאיןויר,
אר"כ 't'Iתכן שתיבת "נפשה" היתה רק פ~רשו של ר"ש" )כעין המופי Pבפדוסים
גבירסת
הרן :
של u
לא קובניא .נםהש רגאני האר לה( ,שהוכנס J"IKיוכ לתןר דיביר התמחיל
יתמןר כד לנוסחאות דגומ ',שגירסתן "לא מקנוזי נפשה".
:חנה ככתב די מינכן
ככבת 'ד
9S
)מאה יייד( ,הגירסא כגמ' היא אכן "לא ןכקניא נפהש" ,וכן
VAT EBR 111
)מאה 'ייד(
;
וב ,בכחב 'ד אוקספודר"בלדו' ) 31i1/2אובה
••
'יידס"-ר(.
רהאתמ ששתי הנזסחאזת
-
'"לא סקנ 'tא נמשה " " ,אל ןבקנזזי
H
-
יורת חפנב :זיעם
שפפישם ד;cכר להבנת הסיגיא .הרי הם ,בפי הפרשנים ,כידובי לשתי הדרנים )רףסי
וכינו םת( בהכנת
-
הגמ' :
נפשו ",
ביתן להסביר את הגמי
והראיה ,דהרי גם אם הגירסא המקירית היא "לא מקניא
ע"פ שיסת רביני םת .עיי ריסכ" Kקדישוין ג ,רה סד"א מה
בחליפין :
" .•.
ש •I"I
קמביא
יזtה סרפיס כשתיב בהם זאnתא בסחית מש " 0לא מקנזזי נסהש ~לאו לימומא
דתלוזי בקפדיתא של אהש ונתתה כומשמע מפיוש" י ז"ל רא"כ למה אין חליפין קונין
באשה פיהת כשיש בהם ש" EI
…
~
אלא הכי םירושא ראתתא הנקנית בכסף לא -מקניא
נפשה בפחות מש"פ פאיי רוכעתה דפחות משוה פווסה אינר חשיב כסף ולא מומן יאינר
קובה כקרקע וא"א לה להקונת עצמה בדבר אש'בו כסף ולא
ממוו ……
וכן ,םג אם הגיסרא הקמורית היא "לא ונקניויא ניחן למרש שה"לא קונני")( קשיר
לגנ"א )דוגמת האפשרות שהעליתי לעלי ש"בפשה" הוא פירוש לש "'(.שר והדוב
רמנח ג"כ בביטוי הג'מ ויאה.tב בפחןת שמוה פריסה לא מקניא ,דהרי גם לרביני םת
הוסמפם הזה איננו מתפרש בלי הוספת ייסוגריים" ,וכרינת המשפס לדי
תם :
אוחvן
)שבקב'ח ככםף( כמחוח שמוה מרוסה לא מpב'א 'כ) מחות מש"מ א'בו בכלל כםף(.
5
ספר מאירת עיניים לר ' יה jשע פלק הכהן .חשון משפם ק Hצ ס"'ק אי
הלוי " Iן"מ ק ! Hסעיף
j
סי'ו זהב לדי דוד
ב' .
•
44
www.daat.ac.il
.
~,
אתר דעת -מכללת הרצוג
בסף בקדישוין נלדמ ג"ב שמרה עפחו" .חה פשרט רבאהש קתה ארתה
דךר תנניה זחלר לא בזחרת ישזזי מה שהאר ',ה~ש רמעתה טל" ,זזראי היי
כטף טמל לש קניו אר גם לטמ'ע נארה דוריקא במשא ימתן היר הבסף
תחילת פיערזן אר כאשה לא ישיר פיערזן רבע"כ קנין חכטף הזא קר סלמ
קלנ"',
6
ינר'לקמי מ;ד שהעלינן ושמא גס לפי הט"ז י'ש נפקא מ "Iנא
ביז מקn
וקירשויו
כהלפ )יעיו ב " כ מה שה Pלינן בדעת האבבי מילואים לך ' ארי' לייב הכהו הלר O ,י ' 'ג' ס,
הסיבר,
בעקבות
יכסף
הס"וכי,
היא
כטף
ישוןי
מקםר
ככל
כ,לל
קידושיו(.
ובזעם רבאה הוקנ'ן ,כאיסן כללי ,האר הביטןי ההום"יש לגסי רות חת שי שבי הדדצים.
כליומ ,ה"במירות דעת" היא הפיעלת כצעם את החלרת השמפטית החשדה .ומעשה
הקביו הוא רק הזכחה לגמירית עדת ,ייש לרקב זאת להסבר שביתן הגריו/ון לרמב"ם
חלי גזילה ואבידה Iכייא ה"ס המחשיב לא תחמןר ל"לאו שאיז בי מעשה" על אף שבררסו
מעשה כדי לעבור עייי
/1
:
…
כויתנ הרבמ"ם שלא הרנח הלאן יא תחוזכד אלא על
החדפה שביב החרמד ,ורק מסוום שיש כהמ מדרגית בחמרה כמי בכי רוכ המסיר
ללב ,ואי אפוסר לעשר את מרית החמדה שכי כי אם יד מעשו .חצייני .דכעכיל את
כומת החמ rה ימדיתה ,בחני .התירה ישעןר לרנר ,שאס בגחונה כלכי החדמה והג' M
לדמרגה כזך שהביאות לעשןת השתדלנןת ,להכביד סליי
תיc.
ןלהפציי נן כ"כ דv
של pחן ממני ,אז הגיעה החמדה למידה שאסרתה התררה יסיבר כלאן לא תחמדו .כדמ
בכל פבירה שיסדוה בתכשה שבגוף כגיו אבילה ישתיה ונשיאת משא בשבת ,שנחבה
התורה שיסיר לדכר
-
זכית .ככותבת יןכ' ,כרמ"כ גבי בעדרה שיסדוה ביכ רן,cרם
חננה התורה 'ש.ו»י ווכירה .והקני' וכוכנו הרבי תגחומ 'יt1נבת rמהש העביהר ,אלא
דיובת החמדה והגדרח כמ ו חה" עכ " ל )שרידי אש ח " ג עוכ'
שםשע•I
שעת( .
םנרכ גיתן לומר
הקניו האו רק ש~'יעו ומדיה להגיית "כרמח " ה " בימיית ערת " של שני הצ rרםי.
נצמא א " כ דהקביו דן.א כעצם לכשר חיציני ,םםל ,לנ~חת יעת שי הדצדים ינו 'Iות
הלות םשפזםית רחהטי ,יכו יש להכין ג"כ את הלשין "קנין" -האשה יינקבית" ,יכו' -.
)ערי' ג"כ בדרים כז " :רהלכתא אסמכתא קניא '" והיא קזנו מיניה '"כ''כ חוס'ב'.
יצמאנן שם דמעשה תיצונ' בעל חשיבית יכיל להזכיח על גמירות דעת בקמום שהנחרנים
מורםי שאיז כאו גזניררת דעת.
ראובכ"ל( .
הסבר הגריי " ו שהכסף היא סמל של קנין משתלב איפזא בהגררת הקניז ומהותי .ולדמדם
א Uפהגרי"ין שםג הסוב" ע יקבל הנדרה זאת של כסף כק י דשרי אהש) .אוויל ניתז
להזסיף שגם בשמא ומתך ,שבי הכסף האר פירעון לתת הרבסע ,פירוש הדבר השפיזוער
מששוב כ'"שיעיר" וכמידה לגמירות דעת( .כן לדמיס אגו ,הממשך דכרי הגריי'",,
החשיבות המירבית
v
ל
הסמל ,יעל התצואות ההלכתיות המסתעפות מכך :
ייהכסף האו סמל קנין י"'ושת א.בל חליםין דיהמ למשא ןחמי
• • • • 11
ןהמקורמת כהם מצאני לשא נדרש םעש.ר קנין כדי שתיוצור חלות משפטית חשדה
מהוןים היכחה לדסוד הנ " ל שה"גמדרות רעת " היא
-
תוסי בוכרות
י: M
הפ ו על h
ד " ה אקביוי קא מקני ליה מקום
דגומ ומעשבד ליה חצרו
H
)ובעיו זה ע'י כשכת
יח :
את ה nלן.ת .עי '
בחצרן :
לשמל :
יי אומ"' כאל קביך קא קבי
רה דמפקאר להו אפקורי(.
_ נבא מצעיא צד .ייימתנה שימר חינם להיית כשיאל . ..
יר' יזחנז ארמ אפיו תיונא
45
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ימעזנם זה אין אשו ; ננקית nבילםין ,אשןי 1IIהc.נר חסץ שמתחלף ברוב
אחד .האישית היא ענין לש איטיד יקרישה והבטף היא טלמ של נקין
לאישית ,באל חילפיז ריחמ לשמא ימתן ,חיליף רוב ברבד ,יזה חיא הנגאי
לאשה שהזכיד שד"י .יIכה וכנcזסדה רגI.כ' :אשה בסחית וכשלה סדיהט לא
בשלא קנו מדדי ,כההיא הניה יקא בIכיק ייה קלא Kדינשי ובהיוכנא היא גימר ןםשגוזב
פנשיה".
-
ריטב"א קידשוין
ז•
ד"ה גודב
.•• " :
רא;ע"ג דלא מסי ייריה האנת ספןח שהצויא
המייה רלא הגיע לדין שי ערב לא בסף רלא שר"ב אפ"ת משתעדב בהנאה דפםי ליה
בהונ שהלןה לזה ,ל אוניבתף.
ח'
הריסכ"ן ;cהחשרםי ,בבא צובאrי
צם .
ר"ח ארוב רב הונא השואל קדרום
חמברי :
" • ..הדא מ"ל השתא וזרי? משיכה קינה בשררמים • ..אלא טעמא שונים דארם ובשגוכי
I
וסמי בכטף ,ובההיא האנה יאושיה ניהליה ואפקה ופשרתיה לרשית שואי גוננ לובשעבד
ליה פנשיה חאבריןת כאילו קיבל מנמו שכר שלומר יל n~,ייב כאןנ Dהי"
'I"P -וסןוי
ס … ' :
Kדרמ יכ גל' rארפ יב כמה אתת Uתו לנגך כד וכ.ך לכחך כד
רנר .עדמי יקשדו הן הן הדכריס הנקנים באמידה" '''שר) :בלא קניו השקיחשין הן
גומ הדבר ובההיא הנאה קדא מתחתני אהדדי גומי ו.קמני(.
ררנאה ששי לחלק כין סבי סרגים סל "קניניס" ום,ו Vליס בלי עמשה
-
כששי הרכחה " rnונית" vל גפיירת עדת .כבערבו א וכרכחת
שב 'Jתייב רוהצ להק Uת לתדה
כסמרגיה" :ש"י~
',כהJ
יח :
קגין :
הנ"ל ,ששי א;דובKנ
מקום כחצרי כי IIנחיא ליה דליתsינדי צפיר.
עריי כעגיז זה כובגחת חינךו ליב יוסף באב".ד
הסמםה לצפוה
שלייו -כסוף מצהר שדב/ב.
-
כשה"משתעבד" קמבל דבר )לשובל הבאה( »'דר לפבי חלרח הקביז .ו Kי הקבלה היא
זנקיר "לנתיהב" ,להשתעדבןת ,ןאין צוןר ברכחה אחרת לגסירות דעת .יכז היא בכבא
צפגזי lCצר
;.
נריטבו/א קיו',שיו ז • jוכריטינ ' א כמ"
צם .
הובזבאים לדל .כי בכל קניז
הקבהל היא תת:יד Mלש חלות הקגיז )לשמ' הקונה שזז ,זיכה בדשה סברכקת חלות
הקב'ו( <tז כפקי'ס הב"ל 'ש ככר קנלה מקוםד !
אח הגמ' בקדיושיו ם :
ייהן הן הוכרים הנקביס כאפירה" ניחן להביז ונ'שני הגיוונים.
אמשך לי'Iמ ש'ש כאו אודםאג חצ"ונ'ת )ייקוא תמחחב' אהרו
'"(.
שבכר קיכלן תיכח קדיוישו זמתזד כר שמתעבידם )Fויי ג"כ גיטיז
,אמשך גכ" לשוD
די .
"בההאי הגאה
דקא ובשתגאי ליה נין מלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעביד נפשיה"(.
ערי' עדו ב"וב זבז ,ייחליפין בהמ קוגין רג אדמ ככלין של קונה דניחא להי לקיגה דליהוי
קונגה קוגה כי היכי לדגומ ולקני ליה .רליי אומ ככליו שי ובקהנ
…
בההיא הנאה
קדא מקנל מינהי גרמ ארקבי ל"הי .אונמם שם יש פעשו ,קנין )ייבכלין לש קיהנ • ,.
ככלין ועל מקבה"( ,אך הגימשה מזםיsי כאכניעי ל '"' Jרת גמירזת דוית אצל הפקנה.
ואולי זה גם קושי לזtrירר ועל סב'ן חי'פין שתכליתו סהתסדבןת .יס' די ירנה לרי אוניר
ברי םדרריס הלרי אברלעפיה ,בנא בתרא קיד .
רה כרם ••• " :וכיון
,ל ac
משאי
רג,אה לדייה ימקהנ בהאי קנין גיפיה אלא לנקיסה י'יtביוtת בMה קביז בסל08ב " …
תיי ג"כ וב'יסכ"א קן נ ו שיו כב :ףה ואפוסר ..• " :אין הקנון Mי M.לקםיי רה'יובם
רדוכים יא המבי בעדב כנעני לקנין איפזר שבז"' .תי' ,זך כברכת שמארל לי Iברןד חב
46
•
".
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
•
i
קןבגלא גפחוס ,פחית שמיה פריהט הןא טלןונ מיבהק לחילפלו ,וסםחיל!ן רבר
ברבר ,יכל אםו mכנל qמה וסלוס לן ברגע זה לרבר אחר וסרנחה בן ,חה
ףסלר כמטוח ,באל אחוס אלגה חפץ לש סמחר '.
יייבאוןזי .חלק ב' טי' י /ןבה שהביא נשם רכו רבינו חייס הלןי מבריסק … " :יהא
בחליפין הקינה איגו ניתן כלים למקנה אלא דדיז nליפין היא רטת המקנה שמקבה לו
בחליפין
••• " .
ייטדר הנ"ל זסה"'נ'lברןת עדת" היא הrנןPלת את חלות הקניז תהייגה השלכית לתוףק של
קב'ו ' Oטןאnם .השנא נאב צמע"א
רע , .
לעבב r
קב'ו זה ע" ג"כ ברבר אברהם ליב
.ונהס ד,בער כהגי שםירו ,cטי' '.K
ך
רגם אם רתצה ,הרי אזי כביחה להתקדש בקיחשין שהם ננר דיוח הותהר ,וכעיז שכבת
זתס' ו"י הזקן
•
,ל"'
-
עיי לסיל ה'רה 1
-
ושםז;Yו~טו תורת nליפין בקירושי אשה" ,אן
"' 0הראשןנים יקמו הערה – , 11שפנח · הגבאי ,הרי איז קדיןשי nליפין נבללים
גגזירה שהו,
י "J
בשרדיי אש ח 'י ג סי'
נ"ך.
.
ההטרב על שמפט הגמ ' "ראהש כסחרת משיה פרוטה לא ןכקניא נפהש" אופיני לזןר
ל 'tםידו של הרב וינברנ .המנסח לני וע~ין וכפתח כליומר הטוגיה ,איתן הוא גמלה
בפרס הלכתי או ברוגמא אי בטיעיו חריף המובאים כשקיא וטראד ,ולרבויו ,כל תפקידם
להבלי'ם את הרעיון .הורי לך הונב חגמאות :
•1בסרגית יימחצה על מחצה וכוב" -הסבר הפיסקד .יירתי רזבי בחד מאנ ליכא"
)חולין כח ( – :שרדיי אש ת"א 'בו'» קצה.
.Zכטרגית ~ בן גרישה .דם.בר המיטקה " לו ילא לזערי •..בעינו אנשר זםמ לשעית
יליכא" )ובברת ב (,"", – .רש אש ח"א עוב' שלם.
.
•
' . 3 ,.בידני שטררת ,הסבר הפיסקה "שטרר בידי אמי כ Jי" )ככא בתאר ע (,.,' – .רש
•
' אש ח"ג עמ' שפח )יקורב לזה ,הסכר המישג ייפזןייף מתזכר" -שרייד אש ח 'Iג עמ'
.
שטא בהערה(.
.4
כסיוד חיוכ תשלומיז כבזקי שייך ,הסכר הפיסקה ייאס ארמתם בש,וי רחמורי שאיז
בהם זסת אתרמו בע'דב יבאמתי שיש בהם ערת M ,שם Mקב~וכם ילו ויוליק ברירש של
הוונד וnהי חייב לשלם" ס'Tי) ס"ד רבז iיערי ב " כ
ב"P
ר
(- .
סרדיי אש ח"ד ספ' חנק.
נציין ג"כ שווגיי הפסחת חרא חיחים ביטךי שמםטי-הלכחי לעויין מןרסי-חש yםחי.
רכר דביר הרב וינרבג מכורנים איתבו לשלב בלימוד הטרניה את הוסיין המוסרי ,הרני
כולט בסרגיה שלנו .בה מזדקרת ,תיר כדי הדיון ההלכתי ,ההשקפה המוסרית על מערוכ
האהש וקדרשת האשיןת .ומענין לציין כיצד הסברי כםךנחי םשתלב עם הגאמר בספרי
"לפרקים" :
ייונבי היהחת איו כמשפתה שמרם שתיף אישית כלבד אוא בסיקר שמים
שותף דחייו ןמשאת ]פש .איש ואשה באיס כברית כדי לעבדו יחד ,לרעיןו וחזיז
שובןף ,nכדי לגשס בחייהם את הי»יייו הזה .יי-ן האטב :לבב' יsוכ.י קנין וום.ז ,לא ניי
קרוסיס אלא 'I'I ,ר כגברו" )הצואת קייה IUזנבה ,יוושלים חש"נז ,סם' מי ,ןחי' גב"
כמיםרו ייאשת חיו" ,שס עמ' {.ג-ז:צ
47
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וליחר העמקה בשיטח שר"י ע"פ הבנח הגרי"ייר ,נצ"ו כאן אח מהלכם של
-'l
הרשב"א והיווו בסןגיא ,דןנ,תישיביס ג"כ עם גירסת הגמ' 'ייראשה כפחית משיה
רפוטה לא מקנ '" Nנפשה
•/l
.1וזה לשין השרב"א , .. " :דכיין עדיקר חליםוי אפ" בפחוח משוה פחטה
איחנהי ,כי עבדי להי בכלי שיה מנה לא ייפה כחי מכח כלי שאיני שרה פררטה,
דשם חליפין חר הזא ,דבשלאמ אי חליפין לא ניחני לחזרה היה אמרינן כי יהיב לה
פחרח משרה פריטה לא מקניא נפשה אבל כי הייב לה שרה םריטה מקגיא נםשה,
ראי נמי אי עיקר חליפ rליתנהר כלל בפחיח משיה פררטה ר~ינן אמרי' כירן דקנ"ה
חשרבה היא מקניא בה נפשה ,אבל השחא רקי"ל רחליפין קני ע"מ להקנרח הרא 8
רלאר רדיה נינהר ,אפילר כי יהיב לה חליפין שרה מנה מאי הרי ,הא מ"מ לא בגרפן
,(,
היא נקניח אלא בדינן ,ודינן אםילו בפחרח משרה פריטה איחיר .יכיין שרין חליפין
איחיה בפחוח משוה פררטה לא חשיבא לה וגנאי האו לה להקנוח עזמה בקנ"ה
פחזחר .כזאח שעיקרה כםחרח משרה פחטה"
בדרםי חמ
:
"
r,
"ורב Jחמו פאר קני ,דהא סודרא קני על במח להק Uת הדא",
8
1,'8
9
יעי' ברפנ"ו קדיישיו ג
ד"ה למעוטי חליפין
.
'… /
אכל מקצת הנןסחארת שותכב
נזום מקכיא בrנשה כיסית לפיר'ש" ז"ל והיא גירסת ההלכרת .ייש לשייב כה רכל חליפוי
רגבי אשה כחליפין וטחות משיה וטיטה ביבהן ר.nמגה רמ להחזרי לא קנוא באשו,.
רגתר הנאה יבטוף אזלה ולוז מסביא נפשה" ,דורך זאת תמיישבת םע הגירס" כקדישויו
י:
כסגיז מתנה ד'מ להחזיר "ככולהו קבי לבר שאונה לם"' אשיו אהש נקנית בnלDידי
-
רכן
ובכתב די סיגבן 95ייבכולחר קני לרב הזסאז.ב שאין אשה נקנית
בבתב די
חנליסיז" ;
) -זןה שלא בגירסת רב האי גאיו בםםר הזבקח יהכםמר,
VAT EBR 111
יייז תק"ס ,ריש שוע יח ,המרבאת ברמנ"ן קידןשין
ו:
רה אלא ארמ וג איש
-
יעי' מש /Iכ כ"זר זהב" לך' אליעזר פילץ בהגהותיו לספר המקח והממכר שסר י"ח,
אית אן
-
"גזירה שמא יארמי אשה בקנית בחליפיו ",יכן הביא רי יצחק בסל העיםור
כםארמ שלישי ארת
בםס ניסחה ספרדית ,רכן גירסת פסקי הרי"ר קדישריו
כ" 'I
:,
ד"ח
אמר רכא ,וכן ככפתור וטחר לרב אשיתורי בן משה הפחרי ,הוצ' אברהם משן .לתו
ירשולםי תרב"ז סיף פרק סו ,יעי' ג"נ כבית הנהירה לרנינו האמירי קןחישו ן
Nע" Dשבכל אלו,
רב" n
:
ד".ר
הריטב"א שם ד"ה הכי בסרינו( ,כי היסדו השמיףת למנתה ס"מ
להחזיר ולחליפיו היא ד"לא מתחביא גהי יאפי' החהנה נהי כש"Iכ קודם לחזרה ,איהו
לאו בההיא האבה קא ו/ל
/I
)חיי הוסנ"ן קידושין
ו:
ר IIה א.לא ארמ יב ',ס!'א ןהשייה עם
·הרמב"ם חל' אישות מ '" ה חלי כה רםע חיי הרשב/יא קידשוין
יערי
"> 1
י:
''' ' ה אלא ארזב רב ארסו,
בי"ן סל הל Jהוי"ף .שם "דה הא לך מנה ל1ו מתנ שתחזירהן לי(.
ידהז "חליםין גיח Uלחזרה" מהיןה א"כ יסדו מלסילת חליסין באשו .הו לומב"ו יהן
לרמנאו
לרשנ"א .אך מטינ:ן שונח :
טריטה ; לרשנ"א _ ייניתנר לתזרה" מגלה יירלאו כגיטן היא נקנית אלא דבינו" .ורקוכ
לשיטת הרמכ"ז ,נ"שיסה לא נ»דו למ"' -הצוי הרכ ניסן זקם ירושלים תשלייי ) ' Jל
-
מכיין דניתונ לחזרה אין כאן הגוו;ה לש שוה
זהרח המחבר שיי'''' בהקדהמ ,ערי' ג"כ נקרית טפר כ"ה עמ'
242-243ושם הסרה
( 54
-
קידושיו
ג•
; 126-131
כ"ז םעי
ד/ח חליפין ייואהש בםחות משיה פררטה רכן',
ואס"ג רמקביא בשטר התם ל Mנהתה לתורת הג'. Mוr:
48
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
'·
שני שלביס איפוא בהבנה למה איז אשה מחקשדת בחליפין מכל יכל )אפ" ביש
בהם שוה
פריטה( :
א( ההלהכ ד " אינחהי בחז;זר" גמלה י"לאי נבופן תא" נקנית אלא ברינ'ז',
;זזייני שקנין חליםין בכלל ,הזא רק "סלמ של קנןי" )כלשזז הגרי"ייי בענין קדישוי
כסף( .צז " ל שהגמ' ציאה המנחה זאח.
ב( עמתה נשאר לארות הםא שי כאז מסל חשוב או מזולזל וההלכה ד"איתנהי
בפחיח משהר פרוהט" מגלה שחליפדי הוא קנזי פחוח ,מזולזל ,והרתרה לא חסכםי
לקנין שכל עצמיתי ננאי היא לאהש להתקשד בזה.
.2יז"ל הר"ז … " :דמעיקרא הכי מקשינן ס"ד אמינא שקניז חליונןי היא
בכלל קיחה nכתובה בקיחשין דחליפין מתורת כמף ובהני ,ארע"ג הדשתא ניוב ס"ל
דחלםיין איחנהו בפחיח משהר פריטה אפ"ה אפשר דכייז דבעינז בהו כלי ידבר
המסיייס כדאיתא בפר~ הזהב )ב"מ מז ( .דבר חשוב הוא אף על פי שאיני שיה
פררטה כאדמרינז מה כלי דנר חשיב ,דמשום הכי אמרינן דטעני שני חמטין יהזרה
לי באחד מהס חייב ציואי כלים למה שהן כדאיתא בפרק שניעת הידינין )שבערות
מ :(,יכירן שכז איכא למימר דמתורת כסף קונין ובכלל כי יקח נינהי ,ימהדרינן
אדי אפשר דקנין חליפיז איתהי בכלל כי יקח דאנז סהדי דאשה כפחוח שמיה פרוטה
אפילי בכלי שלם לא מיקנאי נפשה הלכד זראי כשאמר הכתיב כי יקח אין קנןי
חליפין בכללי שאליו כן ההי אף פחוח משוה פרוהט בכלל ..ואי אפשר ומעהח
בדמםי ידבר הכתוב ילא בחליפין " .
Iו גנאי ( If
)בחיגה הנפשית :
פי' הר"ן היא איפיא כעיו צירףו של ררד רש"ו
דררך חיס' )בחינה משפטית :גדר הקנין( כמוגאי .בת"א חשבה הגמ' שחליפין בכלל
כי יקח )יזה קדיב לתיס' -אס כי לחוס' הה"א שלחליפדי שי שייכית לקנןי כסף
צמיצממת לחליפיז ששי בהם שיה פריטה -אד הי"ייז לא יכול לקבל את פ" תיס'
בתיריץ המב' ש"איתנהי בפחית משיה פריטה" בא ללמדני דאין חליפדי בכלל כסף
דהרי להר"ן חשינית הכלי מחפה על חיסרין העןר !(.יהגמ' תירצה דמכח הננאי
ששי נפחית שמהר פריטה נע"כ שאין חליפדי כנלל כי קיח) .יצ"ל שהסב;זר של
חשיבית הכלי דהי אילי לתת לפחית משיה פריטה תירת כסף מבחינה משפטית
אד אדי בכיחה להשפעי על עדת האשה ,שתרצה להתקדש בזה (.1ייש לציין ג"כ
דלתיס' הגיליי של פחית משיה פריטה היא שחליפיו אינםכלל תילהד דכסף ,בעדר
שלר"ן דג,יליי היא שחליפין אינם בכלל כי יקח .יייתכן שלר"ו עדיין נחשבים
חפילין עמין תילדה דכסף ,גם בובסקנת הנוב ',אלא דשג,לייי מלדמנו הש"תיהזל"
יי'נבה ב.-נרח אחרי
10
ה Iב ".
הוושןה ם Pפטקי הו""ד קלמז הערה 19
… H
וכיין דבפחןת שם " Dליחבהן .כש;ח פריטה
יונב לחינהן שאיו נזיהו שוה ל iltiצ .1J,Iיזה ענצם מונת כלשיו 1ש
לה לתירת חליפיז בקדישויז יאפילי ככלי שיש בו דשה פריטה
11
h
' " .. .
הלןכ בטדל
. " …
והאמת שגם לרשנ"א שי כאז צירןף כיז יןר ר"דסי לררר תוס' ,דאחרי שכאיר את הגפ'
בדיהמ לתוס'
' -י» ליעל העחר - 3
הקשה למה א"כ הגוב' תיתה זוסה תליי כMש" i
יהרי גם אם האשה תיאות להתקשד כפחות מש"פ זה לא יועיל ייהר Kבייז דלא .דפזי
כסף הן קינין מנא אתיאו כאהש" )מתור שאלה זאת משתעמ הסרשכ"א גרס "לא קמביא
49
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יהבה גם לשרב"א יבם לר"ן בכבס עבין ה"גבאי" בחיחץ הבמ' אן לרשב"!(
הגבאי היא על כל הקבין ,שהיבן קבין מזןלזל ,ילםי הר"ן רג.באי ר Iרק על פחיח
-,
'/
שמיה פחטה אן חמין כן בפסל כל קבין חליפין באשר"
ימןבאים כאן א"כ ג' ררכים בהבבח בירסח רמג" '.יאשה בםחיח שמןה פרןהס
לא מקבאי נפהשי '.יבעיר שלר"ן הגבאי מיסב על ייפחיח שמיה פריטה" ,הרי גם
לשרב"א יגם לשר"' )לםי הבנח הגריי"י( רג.באי ה!זו על כל הקנין .אן לרשב"א
ה"םחית שמיה פררטה " חינו מרכיב חמותי ב"גנאי" ,כי היא הגרםר להגדות עצם
~I
קבין חליפי! כקבין מיילזל ; לשר'" )לפי הבנח רג.ריי"י( ה"םחיח משיה םריטה" רס
משמש כסימן מיבהק להבבח איפיי המםחרי של קנין חל,פין ,יאין הקבין כשלעצומ
מזילזל ירק במקרה הפרטי של קירישין שי כאן בבאי לאשה בבלל האיפי המסחרי
שיש לקבין חל,פי! .יהבה ,לפי השרב"א רב,יטיי ייזאתש בפחיח שמהר פרןטה לא
מקניא נפשה" משמעי ראשה לא מקביא נפשה בקבין כזה שוב ההלכה ד"פחןח
שמיה פרוטה" מגלה את אופיי הזמולזל .ולפי '''שר )ע"פ הבנת הגריי"ו( שממעו
ראתש לא מקבאי בפשה בקבין כזה שבן ההלכה ד"פחיח משיה פריטה" מגהל אח
אופיו המםחרי.
•"
ריש לציין שתי לחוס' הן לרשב /lא יהן לרש''' )לאיר פירוש הגריי"י( ה"פחות
שמיה פריטה " משמש כסימן ילא כסיבה .לחיס' זהי סימן שקבין חליפין איבן בחירח
כסף ,לשרב"א זהי סימן שיש כאן קבין פחןח ,ירלש"' זר סימן שיש אכן קבין מסחרי
ומבהק ,החלםח חפץ בחםץ.
ישי לצ' rעדר דשרכם של השרב"א ישל הר"ן ברסגיא מחשייביח לכאיהר
ב"כ עם פירשון של רש '' ·' אד אם נביו את '''רש כנ " ל ששמעמית ה"גKני" הKו
האיפי המסחר שבקנין ,בפחח לבי פחח בהבנח קטעים אתירם של '''רש בסיגאי :
בענוי אין אשה נקבית בחליפיו פירש '''שר )ד"ה nלםייז( :ייקניז כידי" .וקשה,
להמ צצמם פה רש'" אח הגדרח קבין חליפין ,הרי קבין חליפין מסחעף לשבי סיגםי :
נפ ' h,lltבגמ'
-
עיי"ש בהערות הרב א .ליכטנשטיין הע'
-. 99
ואמםנ אפרש גם
לומר שעיקר שאלתן היא מכח התחלת משפט הגמ' יי'אשו :בפחרת מ"שס לא ובקביא",
ו:rי'
בל~
של
מה
שיכתכתי
אנפשה (. If
אהש
כסוף
סהרה
,4
שביתן
הלביו
ש"לא
יכיוא הושכ Ifא שואלת הגמ' דכיוו
לשהד
"אף
אבן
בארמ
לכל
אשר
מקב~א'י'
ארשכח1
הקניות
לגבאי
קושר
גם
הדוקשן קצת קניותיהן
שבשהד
שיהייו
ביהגות
כן
באשו .",ותמצרת הגסי :כיין דחליפיו איתבהי כפרתת מש Hם ואהש כטחןח םש" II
לא מקבאי רגאבי ר Kלה ,הא על
כm
יז לא ר'קסי אלא לקבית כסף כלזב אדיתא בידה~
)עול כר הקשה ,ןרשב"א דנימא ד Mקשר לםחןת תנליסי) שיש כדם ,ש "O
רחל'טין לאי בגרסן היא בקבית אלא בריבן ,ייס כאן קב r
ותיזר כנ"ל
מייייל(.
נצמא דנם הדzחכ" Kלרמ שמכח הגנאי ש'ש כאשוK ,ייא ללרומ אשה
סש ,, 1
J
וeר לו"ז
הגב 'lCי גמלה 'ש "Xא להכליל חליסיז ב"כי יקח" ,ולשרכ 'lCIfהגKני הוא גילוי לכל Kשר
קביבי שדה .יהיא מלרונני וסא"א להרחיב את התשואה ביו אהש לדשה וניכר לקבוי כסף.
ולכאןרה ,עפ" באיןר זה של השוב"א ,הרי גם נאשלת הגטי
-
כביגיי לותס'
ולר"– 1
יגפ בת~רוץ ,הגתת דבומ' היא שאיו חלפייו נכלל כסף .תיי ג"כ לקמו הערה 19
מה שיש להוסיף כביאיר הר"ן.
50
• •
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
~
בתורת יישהו בשהו ",ובתורת "קבין סדור"
-
שאיבו דמי החלשין אלא ש Uתבין
אוחו לקיםי הדבר לדב '"ע) רש"י ב " מ ,מ rד"ה גאלוה זו מכיהר דו"ה זו חלש!',
וסוח' שם ד"ה גאולה זו מכיהר ,ושרב"א קדיוישן כח :ד"ה הבחיא לרב ששת( ,
ולואכהר גם זה וגם זה פסול כאשה הרא חרתי איחבהו כפחות שמוה פחטה.
ינראה שאפשר להבין אח רש"י נג' אופנםי :
,r.
א
בחליפיו "ש הר בשהו" אז שרם הי' א דריעיל באשה ראין ציןר לחת עטם
יי דאיתב ",בםחרת משיה סררטה ",יכציד תההי האשה חליפי הדמים היר אין לי בה
שום קב'ן הגוף ,והוה כעין שהביא הרשב"א )קידשוין
ג (.
דלא מועיל קבין חזקה
באשה ,דכיון דא'ן גוהפ קבוי לו לא שייכא כה חזקה .וכן מציבו לעבין איסורי הבאה
דמכרן וקדיש כדמיהם והדין דמקודשת וכתכ שר"י דזהו ד'ן מיוחד לבכי קידשוי
אשה ,ומבאירם תוס' )ע"ז
~.
בד (:
ייושי ליתן טםע ולחלק !Cשיד
,
רוסה כל ןכ
לחלפיי רהדנ'lנ' ".
אר כ"קב!' סרור " ש Uתבםי אותו לקיים הדבר בלבד ה"א ידועיל בשאה כיו!
ארניו וולוו סמל ",
עול זה בא החדישו אריבו מעויל ,מפבי ששי אכן סמל לכש
משמערתי הוא חיליף דבר ברוב
והראיהי :
יידאיתונד .בפחןת משזה פריהט" !
ושי להמתיק את הדבוים ,דהבה צמיבו דוישות שובות לגבי ה"סודו" אשיבז
קיומית בחליפין "שוה בשוה" "ע) חוס' ב"מ מן :ד"ה ילרבז נחמן ; מו .ד"ה גאולה
זו מכיהר( :שהיא כל " שהיא שלם .ווואים אבו א"כ שבחווח סמל שיבן דושיות
•
מיוחדרח לגבי צורתן ,אד עמניו שאין דריהש שה ו /סודר" יהיה ג " כ שוה מריטה.
אופשר להסביר זאת בב' אבפין :
א( ע"פ הו"! הב"ל ,ושי קדיו'~'ן ' ,י ' ל דכיון דשי כאן כלי שלם הרי "אציו
כלים למה שהז" וחשיבות הכלי מחפה על חיסרין הערר יההו כאיל ,שוה פריטה • 14
ב( ע"פ הגויי"ו ,הא דאי! נותבים חשיבות יתהד עלרי זהו סימן מובהק
לחליסי! וכי'!םי לסצם חמותו ,דחמליף דבו ששי לו ברגע זה לדבר אחר שווצה בו,
והסדוו האו סמל לקנ'ן חל,פי! ומ! ·הנמנע שתההי דרשיה לשוה פווטה !
ושי סמוכי! דלבר דעצם מהותו של חליפין הוא שלעור החפץ אדי חשיבוח
•
מרכעת :
'12ו.הרשוה ג " כ עם הריט"בא קידשויו ז :רה ופרקינו לא צריבא ר Kרו mלה זיוtנמ :
" . ..ואם מפני שמקנה לי סהמ הרי הוא קינה אדון לצעמו . " . ..
13
ועי' הבאמר לעיל בסוף הערה 4בשם הרמ"ה ,הךיסב" Kוברכת שומאל על הייחיי לוו
קני) '),ס,ל" שתכל'תו השתעבדות לק'םו רהכר .ולכאורה מוכח שזה פעול בגדו סלמ.
יארלי רק בסדור ,קשבינו בלמד לnמקיים כל רכ'י,י )וזי ' תוס' ב"מ
בגנירה( באומן הדכי י ם ,ר UCלם לרש''' גימיה ב " פ מז .
כל דב"י םוננב גס סל שוה בשהו ,כס' ש'תבאר להל).
•
14
תי ' ,ג " כ באכני ימלואםי ס" לא ס " ק ן
כוזבr
מז .
ד"ה בארלה זג
ד" ה ההוא לקייס כל דבר "' ,לקםיי
קדיישוו ככל" שאין כו דסה פרוטה ,
וכן כאוות וזבין כח" רבי' שעובון יההדו הכהן שקאם ,קידשוין סי' ב.
51
~ .
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
היר כלל
חליפיו
ד"ה כל
עי' ב"מ מז .מחלרקת האם חליפי! רקפד עליהיר היר חליפןי ,רשי צד שלא
בגדו חליפי! ,ואף למ"ו דהוי חליםי! ,וד.י זה מפני שבכל עיסקה -אף של
שי לכה " )! קפדיא ק-נaת ,עיור/ש בשד''' דו'ה בשופטני שרסקינו ותבוס'חליפי! מיקפד קפרי .ארף לשארובים רסבוי חרליפי! צויכי שואמ ,זה רק
."
כיר שתההי סמיכית ערת )עי' גיומקי י"סף על הרי"ף שם ד IIה קנה( ,היינן אש"N
הלתעם' >:כליל מגוום העןו ,אד המוכיב המכירע בעיסקת ייחליפי! " האר הוצו!
בחפץ הזלות ,וצויכי שומא אי! םירשוו אדח"כ חייבים להיות שויס בעוד ואדובה,
1.
כששוםי ,אן המחלוקת בגמ' לםי תפיסה Iאת.
-
מ Jשtו ,שם ד"ה ייזמכור לי קאמר" משעמ ראין אונאה בחליפיו )שלא כחי'
הירסב"א '",שדים שם ד"ה ושי לי אובאה( ,יעלו בגימיקי יוסף שם ד"ה ושי לו
אונאה.
-אף לתוס' הדיבא דשוה כפליים לא הוי "שהו כשיה" )ב"מ
מו :
ר"ה לורג
בחמ!( פיחשו שכדי ש;קיה שוה בשוה צויד שתההי כא! תמורה ואם שוה כפליים
א"א לקרא לזה תמיהר וע"ג החפץ שנותז הוא בבדר ייסדור" והשאר היו מחילה ~
רעי' נ"ב קירושיו " . nאל מיבעיא כסף ראי אית בהי שהו םחטת איז אי לאלא אבל תבואה וכלים איאמ דממקרבא בהאתיהיו נרמ ומיוני נפש' :,קמ"ל ".ושממע
•1
בורר הויבא דממרת ה IIעיסקא
II
"
הוא חפץ אהר שריצה בי ) IIמקךבא הבאחייהן"( אז -
ה"דשה פרוטה " נעשה חסר משמעית
-יזה חיפף בדיקר לפ'י הבריי " ,כק' Iושין ג .על
" nליםןי איתבהי בפחיח משי.ד פויטה"
-ימכאז הה"א דקיבה בחרנאה יכלים
אף בפחרח מש"פ ,ובק"ל דקר בשיה פחהס שי להם חורת םכף,
ואחוי שהעלינו ע"פ הגויי " ו דסודו פסול בקדיישי! אע"פ דרי וק סמל של
קבי! ,וזאת זבפגי משזבעותו ה"מסחוית" )חילוף דכו בדבר( שי עדי! שלאול מה,
בקדישוי! ".
א"כ זבשזבעותו וכוחו של קבי! כסף הכשו
ארויל י"ל וכסף מסזבל את הנתינה והאי היסוד לבבי! וקדישת בית בישראל.
ערי' נ"כ בלשו! הט" Iחו"זב ריש ק"צ המיבא לעיל .הזבוכיח זבקדישוי! דכסף הוא
קבי! כמו חזקה ולא סיערו! יידבאשה קוהב איתה דךר נתינה לחו ,לא כתיות שייוי
מה שהוא שהר".
ושאמ לםי הט"ן שי ב"זב בי! קידושןי ומקח כשממערת הקני! .בקדישוי! כסף
ו~א טסל לבתיגה יבמקה הוא סמל לפירעו!.
יהבה לרעת רג.ירי"ר .גם הסמ"ע מוהר רבקחישןי ו~י הכסף סמל של קני! ורק
בשמא י Mז הוי הוא מששמ כתחילת םיערו! .אד האבגי מילואים סי' כ"ס גרסו
ברעת הסמ"ע דבכל קמום משמש הכסף כםיעוי! וגם באשה שייך שזייד .רצר"
IS
סוי' ב"כ בחזרו אי'ש לי ' Mניהם שיעיהי קרלזיr ,זףמ גי'פ
ער :
סנ :
ידזיק םoדת ' "כס
שגם חליפי שוי בתאנה מיקיר "שרה בשחו" .סוי ' עיי בתרס' ב"וב
יובנה מטבע נעשה
חליפין … " :
זכר .
'דה וסםע
יירן חליפין שאינם שוים תברח המקח ".רע" ג"כ
בנתיבות המשפט לרבינר יעקב מליסא ,חשון שמפם רג כיאררים ג.
' 16רע" ג"כ ב"מ
אי :
"מתנות כהינה נתינה כחיכא בהי .הליפ~ד ררר רםפכו והי ',Mתיי"ש
'''.ס!'רכ ריש לחקןר האם יש'יר להקמת מתנות כהובה 'ע'י כסף ו.אכמ Hל.
52
'~
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
,
להביו רגבריו דאיו הכווהנ שיו'י לאשה ,רהרי איו לבעל קניו הגוף באשר ,והדכונה
ש '' Tף להסכונתה ,להתצרותה להתקשר ,וכלשובו "שיןוי הקרישויו" ,ומעתה אפשר
דגם לאבני מל-ראים ביתו להביו בשר'" את הפסרל של חליפיו לאור המלך הגר"ייו :
אפשר להחליף חפץ כחפץ אך לא חפץ ברצוו רבע"כ כשמקשר בחליפיו כררנתו על
גוף האשה וזה אל ייתכו ,וגם כשמקשר בסודר ,ויש כאו רק סמל ,הרי עצם משעמות
הסמל בבאי הרא לאשה כב"ל,
ב
רחו באיוו בקסיר את דב"י רג.ר"ייו על שסית התוס' "יייר בק" ן ' ש' דרסר,
שיטת התוט' רי"ר ארי בתו זfנ טודר שהו פרוטה ,אע" ג רהזכיר זfנ
שם חילםיז ,כיוז רנקיטא בהי ג' על ג' ייויהא שראית לעושקו" היר יחא
מקושדת ' .,אבל בנתז זfנ טרדר ואמד לה התקריש במנה ,ימנה איז כאז,
ככי האי בוונא אינה קמודשת כיוז רחליפיז איתנהו בפחות שמהו
וקתהש 1 ,ךמ ilיד"ט
z1
םרוטה ",
ומ"ש מרת.קשרתי יל כמנה תתו לה דינר מוקותשד
ושי,',ם ,וכ"ת האנ עדתה אמנה ,א"כ מעטם מלוה אינה קמשדות לוא שמום
געריוו mילםיו ! עו""ש שתיץר דכהתקישד לי כמנה תתז לה ירבר יש
י1
מ"ג"»
ך.
רמא רב שמרשיא ''ש'וכ האי סךוןזר כיון רתפיס יבה שלש על לשש קיינן
ניה ינתן לרעהו דכאמז יפסיק דמי יקני.
Mמ :
18
זי' נדריס
19
הור"ן ברריס
אמר רב אשי ימאן ליאמ לו דסוירא אי פתיס ליה לא
מס •
מיתפיס …
ר"ח רלענין הלכה ,תפס ג"כ כפשטות שלםי ההנחה הדיא רשאית
לעןשקי הרי היא מקדושת .אלא דשעת הירז דשברי רב שאי הנ"ל אנרמי רק כיד nויא
מלKוכ .יכו כביטקיי יוטף זול הלי היר"ף שם כסןגיא .ד Hה יעדו .לוםי Hז ' "Jל שיק
שכ j'j:l
ש ;i
בתורה וו.םו ,שלםי קשרםא דמליאת איבה רשאית לsישוו pלתת הףן
ומסילא א"א להחיל עלין תןרת כטף
-
איגה סקודשת .ואמםנ הא דאינה מקוו שת איננן
מפעם ' Iרכל חליפין רגבי אשה כחל"'םין רפחות סמות פרוםה"
הער.ר
'- 9
-
»'''' -
הטבר הרבוב" lלליP
אלא מטעם שהכKי הר'ן כקדיושין' ,ש'כח" הפחית משיה פריטה שיש בטירר
ונןבע הלכליל חליטין כ"כי יקח" -עי' ליעל העוה •11
20
ן"זל פסקי הרי"ד Pידרשיז
D"'TK
ג.
ר"ה במינא רישיא למעטוי
מאי :
"אי קשיא יאם נתן
טורר לחחן )בחיט' ר<ףר רג.ו' לאהש( שיש ני שןה פריסה 'KעיDי שגונתו בתררת
nליפיו אאמי יאנה מקוךשת יהרי וסי כאז שיה פרוטה יכיין דבקיםא ב י ה שלש לע' שלש
יהיא רשאית לפסוקו )בתוס' רי"ר הגי' לעשוקי( אאמי איבה
מקדדשת •••
גארה לי
אשם בזה הטייר כלבד בתרצית לו לקרשה אע"פ שהזכיר לה שם חלפיין מקודשת היא,
יהבא במאי עסקינן כגין שהתנה עמה לקשדה במבה ולא הי' גיתגו לה עכישי אלא
התפיטה את הסודר שתנקרשה לי )בתוט' רי"ר הגי' שתתקרש לו( רלא תובל לחזור בה
והאו יתחייג ליתז לה מבה לאחר זןונ ,בכי האי גויבא ידאי איבה
מקורשת …
דכיזי
mייפיז איתנהן נםחזת משיה פייםה יאשה לא סקניא נפטה נפחית מ"שפ >התקשד
לי שלא תוכל לחזיר כה כויןו רפחות לינתהי ,בזשה פריטה ) גת1tו ' יו"ר ניטף יי"יפנ(
ליתנה ,אזס r
21
גזירה שיה למחצה דאינה מקידטת עד שיתן לה את המנה,
ר ' ייסף מטראני ,ב nיחשין על היי"ף ,סדישוין שם ,ר"ח והא וארמינו למעוטי חליסיו.
53
www.daat.ac.il
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
תאני ואם רצוה שלא קליים ישל וא"כ הוא כטף שמא"כ בונתן זfו טודר
ואמר הל שרצוה לקדהש בטודר לשא ירכלר חלזור )לא הוא מבתיגת רמ.גה
לוא היא המקידשין( ,א"ב זה הוא חילפין ,אבל כשונתן הל טרדר כיל
התחייכות למנה מהבי מטעם בטף ואע" ג שאמר בשלון חילפין ,ראבבבי
לtגכיאים טי' כ"ט ט"ק ב' התקהש דכביר ההמיר"ט יפי' באופן אדח את
j
חתוס' "',די עייייש.
ראמגם י"ל דיש ג' מיגי קנין ,כרביגו תם המובא בשוב"א קידשוןי כח :
הגיחא לרב ששת ,מכירה ,שוה בשוה ,געל ,ובפקן מקרא " :על הגאהלו"
~
•
ד"ח
זר מכיהד" ,ערל המתוהד" זו חליפיז שמחילף דבר בדבר שחו בשדר" .יקלים
כל דרב לשוף אשי געול" הייונ קגין בעל וסרדר ,אשיונ דיוכ החילפין ,אאל
בשותגםי ואתם ל;כיים הדבר לבד ,ופשרי רשב"א דכל המחלוקות ,אי מטבע
געשח חילפין )ב"מ המ :(,אי פייר עבדי חליפין )ב"מ מז ,(,ואי בכיל לש
קרגה או בכיל לש קמנה )שם( הם קד בקנין בעל באל בקגין לש שוח בשחו
לא פילני ומהני גם בפריטה ,בפיר ',ובבילי של קובה )ער" ג"ב ב"מ מו :
רתט' ד"ח ולרב גחמן ; שם מז ,תוט' ד"ח גואהל זר מבדיח( ,
לובן אם גותי לה פרוטה אר טדור בתורת חילפין המני ונן"" שחו בושה,
ולדעת הפגי יהושע ב"ה מה :דר.א כמר כטף ".
באל אם נתן הל פרוטה וא טודר ופטק תלת הל מנה רא "ב גיזfו דעתו
לעשית קנין של שיח בשי.ה עם המנה " ,וקד דצוה עלשות סניז חילפין קל»מ
הדבר ,הלכי לא מהגי ,וזו כווגת המדיד".ט ,דהתם )בהתקשדי יל בנמח יגתן
לה ידגר( הוא דק תגאי ירבול שלא לתת ולבטל קהדיוישן ,באל הבא גיהל
שאיגר רצוה בתגאי ררק רצוה לעשות השרה בשחו בחיד עם המנה ,ימנה
אניי נרתז זfו ,ער"כ דרצוה עלשרת קהבין בפריהט רזה רהר .חילפין בי בע"כ
הפהטור פערתל מדין טדור ".
22רש לצייו שד ' יעקב יהשוע פלק )כעל
כשm
H ',
פני יה ן ש "( lI
חולק על הושב . .א .דדערת שוזר,
) lהגי מתירת שיה כטף ככטף ,ןממ'לא אליKב דוי ויחנו דרנר רת;ח 'Bםת קובית
אין זירר ברקא ר י על החמירה " .ךב ~' nהרי"ס לד'
אמיר אלטר
יצחP
גמןר n
ף'פ רג
ס"ג ג מסיק השכתוב בא ללמדונ שמועיל מטעם כסף.
"ו vב"כ במדרכי קדישויו ג .שהבאי בשם ר Iאליעזר בו
IPשה בסדוד בח ז רח שזה מיזטה זלא
Jכיינוש ,אבו הזיזר בט
ס pH
נחלי r'D
I
יואל הליי ) ראבי"ה( ש /Iאם
מקושדת ".זכבית שמואל לן' שnaמל
ב כתב רשממזי מהסררגי כרשטת התוסי רוו' .,ובארז זבי
לךי צבי הירש מברודא גפיי על שרלחן עריר אבו הזיזר כט ,א ס"ק ב כתב דרבריי לא
מוכרחים ראררבה לעדת המרדגי היא
רP
מקדושת אס נתן לה הסררר nכtייות ש,; I
פר".nrti
2Jלאכלרה הסבר הנריל " י יפה ג"כ אם גניד דהמקדש גילה Yזתי לשעית קניו של ם'I'I,C
םע הפגה.
24
,ליתר הרחבה בניאוך שיטת התוס ' רי"ר עיי באוצר הפוסקים כרך וג, :cמי וכב וונ'.
54
www.daat.ac.il
..
אתר דעת -מכללת הרצוג
~.
1t1
יהנה אף אם בימא דלדעת התוס' די"ד גם שהו כשוה מהבי תמוית חליפיי לרא
ונתידת כסף )רלא כפני ה'יעש יחי' הד"יים הנ"ל( ,ניתז להכיי דמקורשת אם נתז לה
מידד ול!! פסק לתת לה מנה .ושני הסדנים לרכד ,א( מה כבי דנתן כתידה חליפיז,
'110סוף כיוו חי תפיס לה' מיחפיס )נדדים nמ :(.כללו כבתינה ג'בו יזז כסף .יכ Pיו
שאמדו )כ"מ יכ (" .חזד איתרכאי שמום די ולא גערה שמלחיות" .י"ל שדהו כשחו
!!יתדבאי שמים חליפיז ילא גער מכסף ,ודק כפסק לחח לה מהנ ונתו לה סדור
כסף ;
לקיםי הדדנ .הדוי ונליאת דלא ש"ר בכסף .איתעקד מיבהי תודת
ב( אין
להקפדי על הלשוו" ומה שהזכיד בשק' Iסה לשוו חל,פין הוא לאי דווקא .וכוונת
המקשד דהכסף ניתו כרמי חליפתה ומתויתה ,המבד זה משתגזמ לכאודה מלשוו
ההמרי"ס עיי"ש.
ועתה חוזריס אגי לשיטת שר IIי ';הגידר כאן חליפין נ"קבי lסןדר" .דיש לפשר
כוונתו דדק ב"סדוד" אינה מקושדת םשד זה פועל סדין חלפ-ין ,והדיז ד"אי תפסי
להי ימתפסי" איו דיו ,לערח שר"י ,לחת לנחינת הסדור תורת כסף דסוף סיף
,
<..
לכתחילה לא נתן לה על דעת שתתפוס ; אר אם נתו חפץ כתודה שהו בשוה )וכסובן
שאז החפץ נהיה שלה לא גנלל זכות תפיסה אלא מכח עצם סיב הנתינה( ,א"כ
אדרבה האי מקושדת ,דהדי שי כאן
תיית כסף ".
למיכום נונצ!! סרתם סדוד לדש'" חופף לסרוי pיימ להקבות מנה לערת התוס'
רי".ד דכשבה'ם ונה שאיבה מ " pשת ד tא דבע"כ הסודד םiחל דמין חליפין ולא
"·,מ סכף,
יגארה רהבנח זאת פאשרית ג"כ ע"פ המלך הושבייא הנ"ל על ה"נבאי IIבקדישוי
חליפין ,שומא רק בסדור נחשב חףפיו לקניו ומזלזל רשס "לאו בגופן האי נקבית
.1
אלא ביזנן" )לשוו הדשב"א( כיוו דאיחהי בחזדה ,אי בשזה בשוה היד בגופן האי
נקנית לוכו אס איאנ שוה פדוהט האי קמו Iשת.
ג
הנראה נרש"י אוין באז כלל צמצום ' tל הגדדת חליפין ,זאדדבה הביטוי "קבין
סידר" כולל ,כלשובי של ''',רש את שבי סוגי החלפיין ,שיה בשהו י"סדור" .דהבה
'''רש ב"מ מו .
ד"ה ייההיא לקיםי כל דכר
/l
פירש יהקרא "לקייס כל דבר"
-
•
2.5
עי' לקמו ורוכש''' קדייישז
ג:
ר " ח "לא ס Pני" ,נפשה" ניתו
להכ r
ראדיבה יש חשיכרת
ירתה לשלון,
26
…
הו לס' הטגי 'הושע ותי' האףס יהו לשג' ההםנו'ס הג" ל .ןהשוהו } יי כ סנו שיטת ר יי ז
תיל ת»רה
•
.19
אמםג לפ~ שר"י השןוב נה»'רה הקדותמ שמחם» ,אלרי לדא ייתל
חליפין נלכ צייה השיא ,דעצם הזברת םש חלי Dיו מקלקלת אח הקדיישון .ינן תת
יי שיעהי יחרין זי'ל דסראבי בפסקי הריא"ז )הדרפסי יחד עם פסקי הרי",ד הןצ ' מכין
התלדומ הישראלי השלם ,יהלשים תשל Nז( קדישויו פי' א הלי א
וקבו ב,ל התים' רי",ד יז"ל
:
H
.. .
)י
N
ד( .
שחולק »ל
וכדברי המורה )רישיי( גיאה לי שאע"פ וסלא הי iT
דPתה להתקשד אלא כקב'ןהסרור ,הוא'ל הרזכיי לושן חל'פז
..
'"
איבה קמדותש'"
55
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
" אויירי כ IIסזור
II
) /Iבעל
II
בקרא(
-מיסב הן על מכיהר הן על שוה בשו;ך ,21רכך
h
יש לדרשו לעדה '''רש :גאולה זו וככירה ,יישוככר לן וככיהד גמורה בדוכים ולא קיכל
וכעות ובאין לק"ם מכירתן על יד" קבין" ,תמורה זו חליפין" ,שחמל,ף כלי זה
בחוכץ שכגנדו" )לשון שר"י( ,לק"ם כל דבד -גואלה ותוכוהד -שלף אש" בעלו,
שגבאןלה ,ה"בן וככירה וכקבה לו בעלן ותמק"מת המכירה "!",מ ןבןתו לז דימם שממק
עוכו לכשירצה ,ובתוכוהד ,ה"בו שiוםליף הבעל בחלוק"!" ,כו שוכשר בלע החלוק את
הבעל בקבה החלוק ככל מקזם שדא ".זוככאן הזכיטזי "טודר" אז ייבעל" שמשמ
לדעת '''רש לשבי טוגי החל,פין ,הו בתורת קיםר למכיהד ואז ה"טדרר" המווה קד
מסל ,הן כתדרת רמתהד בקבןי ש mכשזה דאז ה"סדור " הזא בזפא טמל זחומרה ,זנד
1
ייבתן לי חמ r
בראה ג"כ בלשדבו של שר'" כ"מ ומ .ד " ה חליפיו דמקטדי עליהו ד" 1ל
בחוכץ ברתרת חליוכןי לקבות כדין שקרבין בסרור דזה מקפדי לראות שיהא המדדו
שiח כל כר" ,ימסתבר הד"סזור" שממש שם כ /lתמןרה'ן בחליםין שהו גשוה ,וכד
ימשובת תהימתי של הריטב"א שם הדקשה :
אטו איבשי קפרי בסדרר !
וכן וכשעמ ג"כ וכלשדו שר"י על הובשבה ק '1"Tשיו כח ,ע""ש היט.ב
ימכאן ביטוט להבחה דשר"י קמיף בביטוי ייקבין סורר" את שגי טוגי חהליטוי,
כלווכר הן אם בתו לה בתדרת שיודי )ממל ותמורה( והו אם בתו לח רק לקיים הק"!"ושיו
)טמל (א"!"רג היד הם פסולין בקידוש ,rרשי כאו גבאי לאשה כוכי הוונסבר לעיל.
yן יי פ זומלי הגר" " 1על
טיב ה"גבאי" בק"!"שוי חליוכ r
בפתח לבו ב"כ פתח ,להבבח
מוף דרבי שדי" ק"!"שויו ג :ד"ה ל IIקמבאי בוכהש ת"ל :יירגבאי היא לה הבלך בטיל
לה לתורת חל,פין בקיחשיו ואפילו בכלי שיש רב ש mוכרוטה אי יהיב 'לה בלשון
חליוכין טד דיהיב לה בתורת לושן קניו וא קיהה או קידשווי",
דהבה ,אידכדת הדברים של רש"י תמדהה :למה לא חליק בוכשטדת ביו בחן לה
כרתרת חלי Dיז אז בחז לה כתזרת כטף ,דוכה עניו לשזנדת הקיד Iשדי לכאז ,היד זדהי
טדגיא IIרדכה לקוכו וש"!"ק) rה :ו :(,אוטו אי יהיכ לה כחורה חליםיז לא ייכל לומו
לה שלון קביו אד קידשוין ".
שואמ י"ל הזלשןן מרוה על המוח הרבדים ,על הרוח שכו נשעים הק"!"וש
הלשובןת המקובלות בקדישוין מכוובות ואתם לאפיק הוצוי ,לעביו של איסור ןקחהש
.r
27
עריי בטבי יהו'$ש כ I/מ
נעלו
I/
אתרןייהו קאי ,וממילא התקשה בשיטת רביבי תם הב IIל
קירושין ב: n
-
הורבץי ,קדיישיו
2.8
מה :
שתפט בך בפסטות רהקרא "לקיים כל רבר ישלף איש
-
המוםכרת בזסרב IIא
יוב.חלק בין הלגית דשה בשיה והלכות ייסוררי '.ייע' בקמנה לר D Iחנס
כח .
המ שיישג כזה.
יסי בס" רכיגי היינתן ב Yריי הכהן מלרגיל עיל הלי הר"ו) yהייפטי כרס' ס הזרג;cת
'ייאל המקורות ,ירשולים תשכ I/ג( כמוגיא שם ,ר Iה וזאת לפנים נשיראל Iדשרש כך .
29
ועיי' בהגהות ה,ש"ש לר' שמואל שסרשאון שמתקשה כזה ומפנה ללשין ריי"ן התמקון
ייתר לדעתן .זז"ל הר"ז :
'"ואע"'פ שקזישה בכלי שיוט ונ שזה טרזסה ,יא יהיכ לה
בתירת חליפין לא וכקבוזי דע דיהיב לה הכלי לשום כטף"· אך " בתנבי הדי של '"ש"רייי
המוכוג:ים לעילי הערה 4לשןו ר"שי הוא כזבי זה שלפנינו )ככת IIי סראפ הבי'
… 11
דז
ריהיב לה כי'~ד קנין או קיחזו אן קירושין" ותיבת תו"Iב Uלשין קגין" " .. .איננה(.
56
www.daat.ac.il
,
.
'
•
- – – – – – – – — – – – – – – — – – – – – – -
..
אתר דעת -מכללת הרצוג
,.
~
,
~
שבי הנחיהנ המי mסמל של קנין לאשייח ,ישי כאן חדייש דאס" לדשן קנוי ,שיש
רב לכאיהר אםרי מסחף ,כשר בקדייישן ,כי שממעיחי גם "חליח שמםטיח" ",
יכשק" שה כשלין זה הרי הסכימה עדתי לדת שמה יישראל הריאה ב"קנין" ביסיי
לחליח המשסטית של האשייח,
אר ברגע שן :םרי'! ללשינית אלי לשין חליםין ,הףהםנה אח הקי ,ישוי לאסיק
לא צריי ,לאסיק מסחרי ,שהיא גנאי לאשה .ירש " ',בדקיח לשיני ,לא הצסמצם קר
בהבחנת שני סיני קנין ,קנין חליםוי יקנין כסף ,אלא בהרגשיי נזנוי הלשךן ר\ Iבא
להכלםי אח ההבלד הוהוכתי שביניהם ,שר~א המקיר לססילת קנין חליםין ".
•
~.,
•
•
•
•
30
31
'י'» יעלל הז•6 Jn
' ובוm
הירביס רא,לן סrמתי הסבר גיל הגפ' קדישריו
הוני ,יובןתת לי רם זוורתי
וקדיוישה ו' K
רם •••.
ו.
ייאיבסיא יהי ימיחדת יל
ל1סכףו "לנול1ם ברפבר נוהט לוו נוטקי ניטה
דהויב לה ןזותקי ה"נ . Iייכ" Pרהיב לה ואמר לה בהני שילבי ,יייכי קא
יפבנוי ליה הני לישני לקרין>ש קאמר הל אי דליאמ ללמאכה קרמא לה תקין".
ולכאורה קהש להמ לא הכריהע נפי דוקי .ושי קוםא לה ,הרי ים ידבר אתה קדוס
נול נוטקי קריןסוין זוזי רגליים זלרכ זטין בלשןנןת אלי לקריןסווי ןאל ללמכאה ד I
יסי לישיב בכמה אנפיו .והרב צבי א .ביוגרשל שליט " א .הסכיו דוגמ' לא היה פסק
· דבבר · שנייתבו היתה להתחתו אתה ,אר אסוח הגמ' היא האם לדסביח אלן בננםאית
תו Cהקדיןישו כפי השתוהד ריצה כהס א ו האם הו פןננות את חק' i iשיו לאפקי יי
רציר.
לסאיק וכונחרי ,וזיהי כווחנ יינןנ' ייאי ידומא ללםחכג cקמאי הל " t
57
~
www.daat.ac.il
אתר דעת• -מכללת הרצוג
-
על ספרים ועל סופריהם
'/.
שמנה ברירה להלכית זרעים
'1f
הגאוו 'ר שמר'י ףס'!' חיים קניכסקי שליט"א ,כנו של הגאוו ר' ישראל עיקכ
שליט"א בעל קהיליח עיקב ,זיכה אח קהל הלוזנדים בספר השרכה שימאיר בשחכו
לא ייכל להחישב כהפר iה ,והיא ספר ררך אמינה פירשו ובי !lור על ספר שמנה
חיהר ספר זרעים לרמב"ם *.
בהקדהמ לספר אנו קיראים ,השפסוקים קיצרי מאר בדיני המצייח החליייח אברץ.
" בחי " ל לא היה זה נזגע למעשה ,זגם באח ב ז uמ לא היי רשוח לשיראל m ,וק
מהמצווח לא ההי נוגע כ"כ למעשר" .יבזמניני שזכינו כעזה''' ,שנחרבה הישיב
''',אב וגם ריב הקרקעוח ישיכים היוס להיידים בעז"ה חוח כל הדינים למשעה
כמעט בכל יוס m .יוח וקהש למצוא הלהכ פסוקר" וברירנו זכיני שמח בעל החזו"א
זצ " ל בירר בס~ Mרוב עניני זעדים וגפרס הנוגעים לעמהש" ,אך הלימרר בספ M
קשה וצובריך עיוו רב וםג שי יידברים שמרו ז"ל לא דבר בהו ובחבארו בשאר סמרי
רביחינו ".ל"ז מתוך שהגהונ"" ראה בעצמן ייחב העמל ותסירחא" כשחיפש ייו,
עלד .זבעחו ללקס כל הדינים וסדירם על סדר הרמב"ם ,שהרי בשו"ע קציר מדא
בידבים אלה .הגהמ"ח מזכיר ספרים ומפרשים שהגיעו לדייו ,וגם דברי מרו ז:ז"ל
כבחב זבעל פרU .סף על דכריז שכדפוס .ויצו rשהני מסחמר נם על כחבי די
המירושלימ ,ועל כחב יד מפירוש הר"ש -והכוזבה לכח''' פריז שעל פיי יצK
הר"ש למס' שביעיח ,וכו כחבי די מהגר " א שעל פיהם פורסס יתשלימ שבעייח
םע הגר"א -וכו הבו מזכיר העחקה חהשד מפיה"מ לרמב"ם -ומשוס המ לא הוזכר
שם המחרגם והמי"ל ר' יוסף קאפח שליט"א – ,אלה עם כל סםרי ראשובםי ואחרובים
שמזכיר הגהמ"ח שישמו אבמור יסרר לספרו .ייובמקומוח שמרו החזו"א הכרעי
•
ופסק להלכה" כחב הגהמ " ח כעדחו ייכי היא בחראה ומIIר דארעא שיIIרל עזמדו
ההוארה" ,אר יחד עמ זאת היכאי גם שאר הדיעןת ורמ ,שה'י להגתם"ח להעיר.
והבה איו כל ספק שהיקף זה וסעוף זה של הגהס"ח יחד עם בקיאוחו הממורססח
ועינו החדה הולדיו לנו חיבזר בעל ערן גדזל ורב שIIרזי להחבןר בו ,וראו~ הוא
שימצא גכל ביח בישראל ששי בו המעייו בדברי חורה.
כיחב שורוח אלה שמח לצייו אח העוברא שכחבי יר מסוימים נכללו ב החימר
הרה"" רי זליג שפיאר ז " ל ,שתיי מבאי ביתן
.שבי השתמ ש הגהמ " ח ,ובמיןחד שזכה .
r
הבאמנים ביוחר של מרו ז"ל ,שהחוברית שדהפיס על פי סרו נכללו בספך ושישמו
•
חלק ארשון הלכות כלאםי
-
הלכות מחגית
Iנייס . . .חבי'n
בעזה"י "ישח בהגר"י'י
Jקניבסקי( וסלים uא שחב כל הצובוה שהיא תל'יה זוגים =) תוסדם"( לם"ק .בדטס סכי,ןייק
בני ברק
ח"ו.
58
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מקור נמאו לבירור הכרעותיו ש ל כעל חזו " א ,וכנראה י ש גם חלק להופעתו של
הטפר לאותם חקלאים שומרי מצהו ,אשו במטיוות מרובה השתדלו ושמתדלים
להחיות שוכוכות אוצבו בדור התווה והוכצרר_ והם הם ש זכו גם כו לוכתבה נאה זו,
הטפר שלסנינו ,כפי ש כותב הגהוכ " ח ,טודר " כטדו וכוו הוכשנה בווהו זצ " ל " ,
כל הפותח טפר זה יראה שהנו בטד"ורו חיק'י מו ש לם -עד כמה שאפשו -לטפו
שמנה בווהו ,גם גדלו צוורתו צו ו רת אותיותיו וטדר הדפט ,mהכל בדוגמת השמנה
בחהו ,ואף השער ש ל הטפר טררר כדרר הוכשגה ברורה והועתקו בו לשונות שלמים
שמער טפר וכשבה ברורה ,לדוגמא :יי ערר צירפחי בצדו כמה ענינים גחוצ!! ,ובשם
בואיר ההלכה יקאר"
-העתק לשת מדברי המ"כ ,ני~ירני קטן " יקרא " במקים
'ייכנה" ,וכ! גם יי תחת הדןר אמונה פתחנו שעו וחב בשם ציו! ההלכה ובו יצו"!
על כל דיבור ודיבור לדעת וכבט! 'זכ צ'או הפנינים האלו'! שהנו כוכעט העתק וכלא
מהדבום' שבשער המשנה ברוהו,
ואכו מתחלק הטפר לביאור "דרד אמונה" הווא מקביל לביאור משבה כרווה,
לביאור ההלכה המקכל> לבאוו הלכה של המ"ב ,ולצ"! ההלכה המקביל לשער
הצירבים שכמ " .ב
רהנח חיוקי זה ,וקאירת שם ניאןר ההל;ס כה י' א חי נ '"עת שניתוספה לע שדמ
של באור הלכה של בעל המ " ב ,וכו קףאת םש ציו! ההלכה בה " א ה''Iיעה שבקרא
על שם ש ער הציוו ש ל בעל הוכ " ב ,יש להם מש מעות גם כלפי הקואר ררעוכ ,!".אמבם
רפגשי הגהם " " ,הו כ ש ער הספד ,הו בהקדמה,
-
ישס אף ש תי מעפיס
-
ש" ח " ז
להווות הלכה למעשה מטפר זה " ,אכל אי! להתעלם מהמ שצוי! לעיל ,והטפר חובע
בצוו mובטד"ורו לואות בו יישמבה ברוהר" לטדר זערים,
אלא שעלינו לזכור את המיגבלות ,המשנה ברורה בתחבר אחוי שלאחר הד"
ר",וקה בתחבח הטירדם ,והשולחן ערין ע IIל מרן חב '/lובתוספה לי הפפה של הרמ'י א.
וצורפו להם בשואי הכל!! ,באו הגולה ,והטורי זהב הוגמ! אבוהם ומפרשיהם כפוי
מגד!! ,ומחצית השקל ,ועדו ועדו חמברים,
ומתוכם קוצר באר היטב ,בשתי מהדורות שונות ושמני מחברים ,ושערי תשובר.
ואז בא בעל משבה ברורה וטילת טלותו מהם ,ובבואו להדפיט השו"ע עם המפה
צירף להם את אבר הגול;ד ,באר ה'טב ושע'י תשורב_ ורק בצירופם הדפ'ס את
הוכשנה בווהר ובאוו הלב;ד ושער הציו!,
אר בטדו זערים ,ובספר זוע!!' לרוכב"ם ,חטרנו כל אלר .ולוכבד המ שחטרבו ,
הף מה שההי אסשו לדחפיט לא הרופט ,כוחב מרו בעל החזו " א )שב' I7יח ז' ל ' ( :
" הארב"ד בהשגותיו לא כ"ו להשיג ,אלא להש לtנ" התווה שוהייה הו " מ דהי עם
דב'יו ז "ל טפר מבואר בו הלוכת כל התורה " ,והבה הדופט בהמדורא שלפנינו הרמב"ם
בלי הואב " ,ד הווא אף בניגדו ל וכקובל בכל ההמחרות )ולא טוב נזשו גם במהחות
מוטד הרב קוק שה ש מיטו את הראב"ד בהצואתם(,
אמנם מז"! הבהמ " ח "נזל כל דבר בציו! ההלכה מאי! מקוח " ,אבל המוו רב
בקמרררת הדבףם שבאו בדרד אומנה ומקורותיי של הרמב"ם בשאוי בהמדיאד זי
בלתי חשרפים ,על אף שאחד מהתפקים'ד הואשיים של נשואי כליר של הומב"ם
ההי לחשרף מקרררתיו ,רהבה כבר גל ,רועיה בעל דוד אומנה בטפרר קוית מל" רכ
59
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הוסיף על מקיריתיהם של בישאי כלי הרמב"ם הרבה מקירית ביססים ,יא' 1כל ספק
שמקימו של קרית מל,ך כמיבן ,ניסף על המ שגילי קדדמיי ,היה בשולי הלוכתיי של
הומב"ם גם במהדיאר יי של ספו יערים,
שיר מקים לשאיל להמ בהקדמת המחבר ,במנירח את הסםוים הששתמש הבם,
בעדוי לגמרי סםררי של הגאין מיהרי"צ ליי יצ"ל ,אשו חיבר ספםיר על כל חלקי
מציות תלויות בארץ ירב החומר שבאסף בהם ,וכן הכרכים של כרם ציין על
איצריתיהם תמיה דא שבעדו זכום,
בסיף הספר הדדםס קובטרס קיציר מהלכות כלאים שבדפס ע"י ההר"ח
.,
זליב
שפיוא ז"ל בחיי מרן זצ"ל יעל פיי ,ימכיין שבחלק ראשין זה הדדםסי בם הלכית
מתבות עביים ,בראה שההי מן הבכין להדפיס גם סדר הפשרת תרי"מ י'ש"ל '"ע
.,זליג שפירא ,היית יבהלוכת מתבו"ע כידובו כהמ עביגים ששי בהם הכו עה
בסרו הפושה זה,
מתיך הערית אלה בדהמ לי כי טיב היה עישה הגהמ"ח ללוא ההי ב mו בציות
הספו שבחר ,ולולא היה הולך מבחיבה סידורית בעקבותיו של המשבה ברוהר ,ספרו
החשוב היה מתקבל הדדית להמיתי ,תכבו יהעזת היקפי ,יהודות למחבוי המפיוסם
בסרב פבים יפות ,ללא כל ספק ,בלא לעירר ,בדומע אי בלא מודע ,ביקורת השייאתית
לשמבה חברה ,אמךדי 1'Kכל ספק שהעדי הרב התמגלה בספר ,ההבנה הקיעלת
לבירור הביעית ןםג המעשין,ת הרצאת הדףבם בשלןו מסביהר יסזר'רם הרבח לש
ההלכית לפי סדר הרבירם של הרמב " ם מקבים לספו הזה חשיבית מ'דmת ןת Vlלתיית
גרלוה ביותו,
לאחו הערכה כלל,ת זו מתבקשית הערות מספר ,אשר אפשר לימר ,שראבפן
מקיר בזומבן לדיי ,אדי הן באית חלילה להמעיט מערכו של הספו ,אל Kדןקא גנלל
ההערכה הגדןלה לספר ,יש צוךר לבחון ולדביק הדק היטב את הדברים ןלהפנות
תשזמת ל ב להן,
בתקלנו בשלשה מקירמת בהם דמבו הגהמ"ח על חזהר ,לונן בואה שלא היתה
בהן חזרה ,פעמיים ייחסה החזוה למון בעל חזו"א ,יםעם אחת הןסבו ,שהחזו"א
סובו השרמב"ם חזו בו,
•
ובתחיל מהאחוןו,
בפ"ו מהלכית מתנית עניים ה"ה פישר בדךר אמיבה ס"ק כ"ח ,עזמון ימאוב
המעשירן מ"ע בשביעית ,לםי עזת רוב ארשיבים ,לא איייר בעמון ורמאב שטדי..ו
בסיחון ,הוהיא שי לי דין עבר הידרן ,ובהרג שם שמסיה דמרבבן לויכא ידן משעחת,
אלא מייוי בחלק עמון ומואב שלא כבשוהו ישארל מעולם ,ואין בהרג בי שיבעית
ורק עמשרות דמובנן,
בציון ההלכה אית כ"ד הביא להקת ראשינים שסירשו כז ,תי' 1שחנזו"א
שביעית כ /lח ג' משמע ,שגם דעת הרמכ "Iבt
כזm" ,
ןר בן ממש"כ בפהי"פ ".יכיינת
דבריי למה שכתב הרמב"ם במס' ריים פ",ד שהדמיבר באץר עמון וומאב שכבש
סיחון ערוג ,אך בחזו"א שביעית אין שום רמז לכך ,שהרמב"ם חזר בו מםיחש
השמנד .ובצה"ל שם אית כ"ו כתב ביותו
זהיוית :
ייינכארה רבקט דגם ובני חזו
,
60
www.daat.ac.il
-".,
אתר דעת -מכללת הרצוג
בן '.I
אך ס ' בחזו"א שביעית גן כ"ה ,דווה שם הכן ,ח ,שכתב על רברי הרמב 1זס
נפיה " פ " ונראה דהיא ט"ס " ,וכרור שבכיונה כתב כו .שחרי הסביר מרו להמ אי
אםשר ולמר שא"יר בעמוו וומאב שטהירי בס",יו ,יאם כו קשה האיר כתב בםיה " ונ
כו · לוכו ,תב דבואה הויא עסות סופר.
בחזו " א כלאםי ה' ט " ו מובאים דבוי הגר " א ,ש הזורע כלא"ם לבדוקו מוחר.
שמום שלא יקיימו עד ש יע ש ו פשתו ,אלא עיקום בהיותם קבים -ום י ' מרו ,שכזורע
לבדוקו עקוןד בתחילח צמחיחו ,ואין הצמח של חח י לח הצמחיה בnו לבבי אדם ואןי
רוב בבי אדם וזרעיו ל ד ה ,כול 'שאיו דןר לזורעו איו בו משום כלאיים .הרבה ההיתר
האו ,שמום שלא יקיימו .וכו הוא בלשוו הרא"ש ,שאיו קמימו .אבל אם מקימו עד
שיתבשל ,אוי כונת הבדיקה גירמת היתר .אח"כ הביא םש לשין הרמב " ם פ " ג הי"ז
שמותר לזחע תלם אחד של פשתו בצד חטים שלו סמוך לשדה חטים של חברו,
שהרואה יעדו שאיו דרר העם לזרוע תלם אחד של םשחו ,ולא בתכויו זה אלא לבדוק
שדה,ו אם ראויה היא לזרעו פשחו אם -לאה ובמצא כזווע להשחתה .וכחב מר,ן
שאם כווגת הרמב " ם להשחיתו טרם שיתגלדו ביחא -והרי הוא כפירושו של הגר"א,
וכמשתמע מו האר " ש.
אח " כ דו מרו בכר להמ סא עדתו לא לקיימו דע שיגדלו איו בהם שמום כלאיים,
ופישר דמחשבה מארש לעקרו קדום שבכרו ,משום שאיו חפצו אלא לבדקו ,עושה
אותו
כמ rשא r
מקיימיו ,ואם כו שי לומר ,שגם וזם משוזירו בוזרץ ליבלות עשוה
אותו מכיו שאין מקיימיו ,ואם בפשר כר יעלו דברי הרמב " ם כפשוטם, ,לוומ שאף
אם התוכון הלשחיחו רק אחר שיגדלו מוחר .סויים בצ " ע .הווסיף אום ש ר דגטוע
-.
לס"ג ,על מגח ש לא ללקטו ,אין בו מ ש םו כלאיים מו החורה.
לום י זה מסקבת הדברםי האי שלהגר"א מוחר לדבוק אם הכוובה לעקור לפגי -
גדיול .וכו אפשר לפשר דברי הרמב"ם .אנמם אם בפשר דברי הרבמ " ם כפשוטם ,ומדרת
סברא שבאמהר המ הוא הגורם שאןי בזרעיה זו משום כלאים ,היר כשבודק ,אם
כוובחו ,להשחיחו קר אחר שיגדלו ,אי אף להשאירו באץר שיבל,ו מותו.
ומ Jה -בובע דאפשר ,שזורע לסייג על מבת שלא ללקטו איבו אסור מו החוהר-.
הרבה בד"א כלאים א' ס"ק א' הסיק :ואפשר דגם הזורע צחמ לסייג ע"מ שלא
ללקט,ו או הזורע ע"מ להשאירו בארץ לבלות ולא ילקטב,ו דומתו מו החוהר~
וב iיוו ההלהכ שם באמו :ייובראה דמרו חזר בו ממש"כ בשבעיית ס'י כ' סק"ה
הוזורע להתלמד לוקה שמום כלאים דלפ"ז איו לוקה רק אם דעתו ללקט הפירות".
אר הרי בהמדורא ואשובה של חזו"א שביעית )ירושלםי תצו"ז( חסר כל אותו
קעס בסי' כ' סק " ה אשר לו מחיחיס בצוין ההלכה .הוא נדפס רובו ככולו בוספוח '
שבעייח שבסוף חזו " א נגעים פרה ) ירשול,ם ת mיי (.ץ קטע זה )בהוספוח שביעית
ס"ק ל"ד( ח בזוער בשביעיח ,ובחב שם ש כל זעיוה העחהדי להשחשר חשיאב .
זויעה ,הואיסור כרב גנמר ,ואין נפקותא לאזיה תכלית זערן .הווס'!' ,דגם במבריב
כלאים להחלדמ חייב ,הו"ב ככל כלאםי ,יוחו מזה לא ' באמר הבוסםוח ש בעי י ת שם
לעניו כלאים .חזו"א כלאים הודפס אח"כ בשבת ת " ש .ולםי הכתוב בכלאםי ,הומובא
לעיל ,החכוו שם שתי דיעות ,האחת שאם זרע לדבוק וכוונתו לעוקרו לפבי שיגדלו
וזה פין Iש זוער להשחתה ברמב"ם -אינו אסור .והםירוש השני ברמב " ם שאםזוער לבקדוו וחשוב להביח ליבלות מותר .הוהי אפשר לומר ,שיש סתיהו ביו -האמור
61
~-
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
כשבנו"ית ,שכוונת הז'רעה לא !)עלה ולא ומרידה ,וביו המ שהתיר בכלאים כזוער שלא
על מנת לגדל פיוןת .אך כשנת תשי"כ הדופסה !)הדורא שנ;ד" של הלכרת שכנו"י!.י
ש1ם הדופס כל הקטע דמד.ספות שבנו"ית כס" כ' ס"ק '.ה ונוספר שם עדו מיל,ס מספו,
ואלה הו " :מיהא בכלאIנ" אם עדחו לעpןרו ךךקם שיעשו פיחת '!א ח''Iכ דבכלאIנ"
בעיבו זרנו"ה הונילה דבוב ב Jייא =) כני אדם( ,ע' כאלIנ" ס '' ' ס "". vו"מ וד",
השכויע ונח כאו כ Mה ראשונה שככלאםי ,וכחכ דא!' חיוב אם דעתו לעוקח קדומ
שישעו פיווח ,ולא כחכ שא!' חיוב אם זער וחשב להניחן ל,בלות כאוץ .וכפידשו
הת"חס כמהדווא אחרוהב של שכיעיח לונה שכחכ בכלאIנ" .ואיו כאן מקום להעשוד,
שבבלאים חזר כו מרו ונמה שכתב בשבנ'1יח ,כאשר בשכנו"ית המדורא כחאר בסיווש
הת"חס לדכירו בבלאIנ" .וכדרר מאונה כלאים ס"ג הי"ז םייק צ"ד הביא בל ד'רב
חזו"א מבלאים ,ואינו מתיIר'ס בלל לשמ"ב מון כשכיעיח המדואר אחוונה שהתיר
וק נחושב לעקור ,כלומר דאיבו ונתיו בחש1ב להבIר'ו ל,בלות.
,הבה דברי "זי"א לפי פירוש השני ברמב IIם מתייחסים לדביר הרIכב"ס המתיר
לזווע הלחלדמ ,כלשובו ·ומוחו לו לזרער" ,והוסיף בחזו"!( שלםייג אפשר שהי;ד"
ג"כ מותר מן התווה ,והוסיף כדןר
אמונה :
וק דמרבנו אסור ,והעוה מקוח בצה"ל
מחזו"א כלאיס ב' ס"ק '.ד והבה אף שם דו ע"פ הידעה דשעתו לעקוו מותר ,אוינו
דן כחש1כ להנחיו שיבלו.
וכצה"ל שם הוסיף עדו מקור להמ שכחכ ,דאיו לוקה וק אם עדחו ללקמ הפירו.ת
·וכו מצאתי כחשו' דוב"ז ח"ו ס" כ' אלםים ונ"ג m ,ייער כלאםי אל לאכליה
אלא למאריח '!ע איו לוקה ,אכל אםור כיח שראוי לאמכל אםר" .הוהב הונעי!' דככיר
הזרנ"ז יראה ארשית שהבאמר " כייו שראוי למאכל אדם" לא ש"ד כלל הנד .הרדכ " ז
צמנו" שם לזרער שזא ' Dשאינם ארייים למאכל אדם ,ואוסר שמום כלאים המ" :rנI
הראויים ,וכהקשו זה הזכיר יישראוי למאכל אדם" .ולעניננו :נאשלה שם השאלה
כזווע מיני זערים ,ואיבו מכוון כהם לאכילה כלל ,אאל לונואיח '!ע,ד )ז"א ל '(,u
םא מותו .והתשובה האי :לא מצאחי מקום לשאלה זו ,כרי באכליה תלאי מילחא.
והלא מי שזרע כלאים ,אע"פ עשבר ,מותר לו לאכלו ,כי '!א האיסור תליי אלא
כזויעה ,או המקיים ארחר .וכירו שהדבר תלוי כזויעה מה לי שיזער לאכליה אר
למראית העיו .ותו מי שתאה אותם כלום ידוע אם הם לאכליה או למראית העיו ;
ואם עכר וזערו עבר על שדך לא תזוע כלאים ואסור לקיימו אכל איבר לוקר .הורוצה
לעשות כן יזוע מיני ז שאים שאינם ונאכל אםר.
הובה הורכ"ז אודמ כפירשו ,שלא חליא באכיהל כלל ,וכתכ זהוות עכר על
דשך לא תזר .Pאמבם כתב דאיבר לרקה -וסיסקא זו טעונה הסכו ,אך איבו נארה
שמכאו שי להכרIר' שרכוב1ח ארסרר דמרכבו ער"כ איבו לרקה ,שככפידוש כבת שלא
צמא מקום לשאלה זו ,כייו אש' uחליי כאכליה וק כזרזנו" .ועוכו על שיר ל K
תזוע .וכבואה שי כאו איזו עסות םופר כקשו לבאדמ ארינו לוקי .אר ' 1שאל היהי
אי אםשר להכיא אריה דמב'רו לכ.ך שהתורה לא אסוה אלא אם זער לאכילד.
ומכאו לדוגמא אחות של ייחזרח" מרו דמכווי.
בה' חמבית עניים ס"ג ח"כ בררך אמונה ס/ק ז' דן
הרהמ"n
נמיגםי החייבים
בםאיה מו הותרה .לדכריו עדת הומב"ם שכל המיניו חייכיו מו ' אר'ריחא .כצה"ל ס"ק
62
www.daat.ac.il
/
•J
•
•
,
אתר דעת -מכללת הרצוג
ל' הנו כוחב :חזו"א עמשרןח סי' א' סק " א ולא כמו שמצו ר בשביעיח ס" ' ז' ס"ק
כ " ז ,אוםשר רובנו ומהד לערח החוס!
בהמשך דבריו בס " ק זה בדרך אמונה כוחב ,שדעח הרבה ארשונםי ,רמה"ח
אינו חייב בםאה אלא דגו חיחש ויצהר ,והשאר כולם איו
םסק החזן"א כשטיה זר .יבס " ק לייג בצה"ל ברשם :
חייב r
אלא מדרבנו ,ולכו
שכערית סי' ז' ס"ק כ"ז כ"ח,
וכחכ שם דרוב הפוסקים סכירא להו כר' חם ]כלומר שרק דגו חיחש ויצהר הם מו
החורח( ולפי הם שכחבחי )כלומר כס " ק לייא כצה " ל[ צ " ע ) .ששם כתכ דרעת ' בה " ג .
שד " י ,ובבו פווח ,ומב " ו .רא " ח .חינוך ,רשב " ם דנעח הרמב " ם שכולם מה " (.ח אר
יש לומר כייו דרוב האר ש ובםי ש ה י ו אחיר ר " ח מסכימים ל ערחו ) והם הר "ש .הוא " ש
הושדב " א הוריסב"א(
להסבר
-
אפשר הולהכ כבחראי] .המוקף במרובעים נוסף על דיי
ק " (.כ
הובה אם חזר בו מרו במעשרוח מדעתו הקודמח .יגם הרמב"ם סובר שכולו
מן החווה .שי מקום רב להסחפק אם פסק עור מרו בגר רעח הרשב"ם .הרמב"ם,
הרמכ ",1
הרא"ה והחיניר ,הסוברםי כבה " ג וכרש " י .כאן אינן מעריל איזיז כבותאי,
הושיקול של מבייו קו ל וח בארה מפוקפק ;
ובעל דרך אמובה הוי כרביכ אחרי רשכי.
םנמא גם בהבאתם הדבירם אינס מ ' Iויק י ם .אכן ב ש ביעית
"' 0
ז' ס'יק ""ב כיתנ
מרי ,דאחרוג איבו מחוייב בפיאה שאיו לקיסחו כאחד .הווסיף .ראף אם הוא ספק,
שי צדדים להקל וביניהם ,שפיאה במו חרומוח ומעשרוח בזמו הזה מדרבבו .ייועוד
רהוי דרבבו משום רשאר פירוח האילו דרכבו .וכשמ"כ לעיל כשם ר"ח והר"ש
הוושכ" ! ! ' Iולא כחב מרו רפוסק דשאר פירוח האילו מדובנו •.שמום דרוב הפוסקים
סביאר להו כר"ח .אלא שמום הדר " ש והרשב " א מצסוםים אליו .וכנהאר משםו
רבעדח הרמב " ם בוסה מרו לומר ראפשר רמוהד בזה ל עדח ר " ח .ומחור מה שר~כחי
מרו כו הםגמרא בחול,ו קל יי א ע " א .
ואיו כל סםק .שאם באמר שגם הרמב " ם סובר ש כולו
חייב r
מו החוהר .ארף
שמקל ההוכחה חמול,ן בחלש ע '" זה ,וזראי שאיו מקום לומר שמרו ,אם חזר בו
הבס'ונו את דעח הרמב"ם ,לא חזר בו מפסקו '.בכל אופן דבר זה ההי צודי להישרם
באיזה השוא מקםו כבוחו מקום הלרהור כעיו זה.
אך המעייו בחזו " א מע ש רוח א' א :ששם כאילו חזר מח מהאפשרוח לומר
שלרמב " ם חייבים בםיאה רק דגו ח י רשר וציה,ר ייווכח
שא r
שמם כל ראהי .באמר
שם שדמרכבו חייב בל אוכל וב ש מר כתחמוח ומע ש רוח ,ומה " ת לר "ש ולרוב הפוסקםי
איע חייב אאל דגו תירו ש ויצהר ,ו ל רמב " ם כל הפירוח חוץ מן ה י רקות .וכאן כותב :
שבעיית סל ן זי ס ' fק כ " ג ,כ"ז ,
רע' שמ IIכ
.
,ב ,"/f
ובכלל עונשר גם םאה יכל שאינן פרי
למעשר אינו פרי לפאה ,דדא .לא חליק ביניהו אלא במכביסו לקיום ולקיסתו באחח,
אבל אוכל דחני כחוויהו חד דינא הוא.
לדמ מזה "גהמ " " ' שהשרה החזז"א םיאה לעמשר לעניז "ייב מן התיהר .ואז ',
אם לרמב " ם חייבים כל הפירות .חץו מירקוח במעשר .חייבים כולם גם בפאיד .אכל
Iי Kם ש ר לומו כן .שמו של הרמב " ם הבק ש ר Iה לא ד" ~ כר .ואם ערח הח Iו " Iצש " ל
שהסינםי ' החייבים סן החורה זהים ב rלמעשר ביו לפאוה .חשיאל השאלה ומה
לערת רש"י והומכ"ו .לערחם במעשו אניו חייב מה" nאלא דגו תירוש וציהר,
63
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
וכםיהא דעתם arrוייבים לכ הiבינים ,ועור ,היתכן שמרן חיזור בו הונמ שכתכ כשכ " Vיח
ע"י שצי לעיין שם ,לוא יכתוב שהני חו Iר בו ,ואל ינסה להסיכר הגרמא כחול
אלא כרור שציונו של מרן לעיין בשמ"כ כמעשרות באה לאשר ,שבעת כתיכח
r
••
,
.r
דבריי בעונשרות טובר הנו כiבו שטכר כשכתב דבריו בשבעיית .ילדעתו ריב הפוסקים
כמו שכתב כאן ,וכמו שכתב בשביעית ,טוכירם שכמעשרות חייבים מה"ת רק דגן
תירשו וציהר ,מפני שלבעלי התוספות מצטרפםי בזה םג וש'" וגם הומב") ,ובפיאה,
עדת ך/ת הד"ש הושרב"א ג"כ חשיינםי רק דגז תירוש ליצהר מן התורה .עדות
,J
הרבמ"ם אינה nוןנלטת בענין .ועל כו פטק ומכח.ם
ימה שכחב להשייח םIז'ה לעמשר הוא לעבי) למחישב Dרי .יכס' שכחב בלי
הלפדיר בפסקי כין המלים ,והפיטוק כאו האו של מרן :ער' שמ"כ שבעיית ס'י ז' ס"ס
כ"ג ,כ"ן ,כ"ח ,ובכלל מעשר גם פאה וכל שאינו מרי למעשר איגי פרי לפאה וכו'.
וכוובתו להוכחי ,כםי שכתוב להלו ש"מיו שהוא גחע לאכליה ואינו חייב בשעמר
אינו חייב בDיאה ,וה"ה כל שאינו אוכל כתחלתי לענין מעשר אינו אוכל לענ rפאה".
ואין לתלות סתירוח בדברי מרי במקום שאינם קימים .ופשוט גם שמרן דייק
כשויני ,ושי להקפדי בהכאת דבריי .בקשר לרתי"מ כחב דחב הפוטקםי סביר!l
-hדאיונ חייב המ"ת אלא דתי"י ,ער " כ פסק כמיתם .יבפאה כתב דזי עדת רת
ר"ש ושוב"א ופסק כמותם ,לוא כתב דכן עדת חב
.,
•
הפוטקםי ".
ומכאו לאי ידוק לשוני .בה' כלאיים ם"א הורפס כר"מ :אסור לזרוע כלאיים
לנכרי .ובד"א ס"ק 'י'ג כתב אסור לזרוע כלאי זרעים לגף :ובזה החי בהתלט מקםו
דל,קי כניט ,mולא לשנית מלשין רמב"ם .יבעיקר שהר"מ משמרי :ימיתר לימר
לנכרי לזרוע לי לכאי זרעיס .יכאו מתנקם בני ,שהגהמ" nלא דייק להביא קמיחתיו
של הרמב"ם .המעייו בכס"מ יארה שמקיהר של הלכה זי הוא בתוטפתא כלאםי פ"X
בסוםד ,וומאבת בירילשימ סףו מס' ערלה בשווו ; ייא rעשוק עם הגיר ככלאםי כיז
בכלאי הכרם כיו בכלאי זרעים ".וברמב"ם אל מיזכר שום קמים א"ר שסאיר זלרעו
כלאי כרם לגיי .בפ"ה ה"ה איתא רק דאין עודריו עם הגוי .ואס זער לגיר כל ' !I
זרעים ,עבר על איסור בלאי זערים ,ואם זער כלאי כרם עבר נם על איסור כל ' !I
כםר .וזה פירשוו של הרמב"ם כאו.
ערור מספר הנוחת אקראי.
כלאים ם"א ה"א באור ההלכה כתב דהבדאי כו היא הבשלהמ כרכוח כ"כ ב "
.
ד'ר ירסאחי מהרר ככלאי זערםי mייכ אף בלא iבפןלח די.
וליינ שאיו Iה כה ברןר .דהכי משעמ בדהי" בהשלרמ_ אדיתא התם דר' Iז'שהי
אומר דאיגו חייב עד שיזער חטה שעוהר וחרצו במפולת די .וכתב על זה פירשו
וחייב שתים אחת iבשום כלאי זרעיס אוחת משום כלאי הכרם .ואם איו שלשתו
•
וג Pיר אגב :
בחזר"א שם הביא מ.ור'שייס םייא זטיאה )י"ח ס"ב( דגם וסמים ובצלדם
ר
"ייכיס כםיאה ןוכ החררה .ינnכ שם עוד להרשןת לעניז חייב מן התורה םKיח ימש7ר
זה לז;ן .יכחב לעה
שני
a
הח rר"X
אריבי מיבו דאכתי מעשר
ירP
דמרבנו " .הובה הרדט בzrsכשר
ייה )ףה ' I/Iב( ו(כן כתב שוימים יבצללם חייבם בעםשר מן החורה ,שהוcו
.ייY
שמכניפן לקלים וחייב נפיאה ותנו כל שחייב בפיאה חייב כומשיית,
64
•
www.daat.ac.il
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
"
משm
בממולת די ,אם זער חטה ןשעורה חייכ
מכלים .
הובה פיחשד יכדל בהחלט להיית שאם אין שלשתן במפולת יה רק שחטה
יעשוהר במפן''' חייב ,ימטה mרצז במפי''' פטור .ואמנם ,יכרל להיות שההשלהמ
סובר שחייב בחטה ושעדרה אף בלא ''',דפמ אבל לדמר שכן שממע בהאיד לא
בראה ,.ל
"
וכז כתב בצה"ל שם שכ"כ באמייר בקשחין לייט ,כלומר שחייב בכלאי זערםי
,
כלאי זרעים ארם חטה וחתז פטור
אף שלא בספו '' '.הובה גם באמירי שם לא מצאחי הדברים מפדשרים ,אף שיש לדמר
שבדטםי דבריו להחפרש כן .ארשית מפבי שכדברן על איסןר זעירח כלאי זערםי
לא הזכיר אלא שזיערן בשדהו דלא כחב חי.ן דלהלן כחב ,שהזורע חטה שועדהר
וחוצ! במפו''' חייב שמום כלאי זערים וכלאי כרם .אבל אם זרע חטה דחרצ! אי
שעדהר mוצ! או חטה בכום או שבי מיניז בכםר אלא שלא זערם כאחד אלא זה אחר
זה יכן שזער חטה שועדרה וחרצן אלא שלא זערם כאחד אלא זה אחר זה א " Iאלד
כלאי הברם אלא שקצחם כלאי זרעים.
י'"
הובו ,יביל להידח ,שמה שכבח שקצחם כלאי זועים ,כןובתי לזער שבי מיבין
בכרם שלא זערם כאחה יכו חטה שועזהר יחצרו שלא זערו כאח,ן ןאז סיבר שכלאי
זועים חייב אף בלא מפד ' ".אבל אפשר גם לפרש שקצחם ש חייב בכלאי זרינום
מחייחס רק לחטה שעדוה ןחצרו שלא זרעם כאח.ד אך חטה דשעיוה זוע חיה יעל
זה קר בארמ שחייב בכלאי זרעםי ,יהרי קצחם שחייב בכלאי זערים .רר,דכחה בחרה
לvדת המאייר אי! כא!.
וזגב נעיר שמש " ב שמרז פסק דא"צ מפולח יד טעדז ניסוח וזחר .ון;י מקדם
•
לכחיב חייכ וזף בלא ''',יפמ אד אסדר אף כלא מפו''' ,יאי! כאו מקדם לביסדח של
צריכיחא.
נה ' נלאים ם 11א בצה " ל ס " ק ב " ג צריך יחקן :
"ןר"א זבח 'א) (ו"jס It'lא י"ב.
ובפ"ב בדרך אמדבה ס"ק ק' צריך לתק! :אחד )במקדם :אסיר(.
ב''' D
ה"ב דכלאים דן בעבין שעטבז ,אי פסק הרמב " ם דאד שדע אד טדדי אד בדז
הדי כלאים מן התדוך" אד שפסק דוק שדע דטיי דבדז כאחו הדי מן הותהר .הדנה החי
•••
מקום להביא גירסת הטור )ין"ר ש ' ( בדברי הרמב "ס ,ידבוי הכ " מ ,שבפהי " מ כלאים
ם יי ט מ /lח הין ג"כ שתי נרסחאות .ןבהצ " ל שם ם יי ק ל " ג הבאי אויה לבוסחא דאן
שעו אן טוד או ברז היר המ וו ת מם ' " ה " ג בהלכות ערןת ,ששם מפרש שעםנז ןמ
החירה שדע אד טדי וזד ביז .אך אחיר מה שהדבא על דיי וממב " ם כת '" חימו )מסכת
שב' Vיח -חקר דעידן עןנ' רפ"ט הבעהר( שגדרס שער דטדי דב,ז אפשו שכמד שהדי
שתי נוסחאית ברמב"ס בין בםהי"מ בין בדי החזקה ,בה' כלאיס ,כן היו שתי ניסחאית
גס בה' עדית .ןלמהדיאר בחוא של הומב"ס לדקה אן שיע אד טיי אי גיז .ימאחו
שלפי ההקדמה ההי בדיי הגהוב " ח תרגימו של הר"י קאפח ההי יכיל םג שם לארות
•
•
שתי נדסחאדת בפחי"מ.
בה' מתגית ענםיי בבאיןר תהלהכ פ " ב ה"ב )עייב ע " א( הבאי שמיטה וכקונצת
דעת הראב"ד דז' המיניס חייביס בחרי !1מ מו התירה )ושי כאן טעות דפוס
65
..
~
•
שכתג :
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ז' מיני רגן ,וכמונן צ"ל :ז' המינים( .וכחכ שאח"כ מס"ם שם רמעשר חאנש דרבנן
וכנראה שי שם טס" ,וצ"ע .רעומ על כך ככר הגירי"פ ) Iערלא כ)Iחרי ציון )וחבל
שספרר הדן בהחרבה בארבעה פרקש הךאשרביtג של הכםחרר רפרח אינר כלול ביו
-,
הספריס הששתמש בהז הגהמ"ח( .בדף " lא טיר או םש הניא את דברי האוג"ד
רכתב ,ששי קצח ט"ס בסרף לשרן הראב"ה רתיקן הדברים .רהירח רספר זה אינר מצרי
בכל מקום ,ומצרה לחקן הטערח בשט"מ נביא דברי השט"מ רהחיקרן המרצע בפרחי
צייז .השס"מ הבאי בב"מ פ"ח ע"א דביר הראג"ד דכל ז' המינים החייבים בבכורםי
ח"בים גחרו"Jכ דגמר ראשיח ארשתי בגז"דש מבטIכ'ר .הווסיף
../
"מיהר )ענבים(
]חאנםי( ארמרינו הכא שיט)Iא בעלמא האי ,איידי דאמר )חאנש( ]ענבים( נקט
)ענבים( ]חאביס( ,כי אחיס
הס ;
לרא היא חאבים מדרבנן ענבים מדאורייתא" .כד
נרKה להנהי לפי הגריי). Iפ" וכוונחו בזה לומר דמהחם )כלרמר מכר שהזכיר בכ"מ
שם תאביס ובר Kה כאילו תאנה חייבת מו החררה[ ליכא ראהי דלאר דוקא חאנש
וכדכחב התם בתרס'.
בה' מתנ"ע פ"ד ת"ד פסק הרמב"ם שספק מתנית עניים לעניים שבאמך
חעז!ב
-
הנח לפנהים שמל.ך !כנהי"ל מוסכר בקיצוד שלר"ש שי מקאר לחדז לכל
אחד שמלש המתנוח ,לקס שכחה ופאד .שממבר בלמד שספק המתנה לעניש ,שובבבלי
בלדמ הדבר מהכתוב עבי ושר הצדיקו.
רע' בחרבת גדרלי הארץ להגךי"צ הלרי סרף הלכה ס"ד )עמ' קנ"ט( ,שס מובא
היחשלמי רחר"כ בעבין .רשס מרבעת הדיעה שאין למדריס אלה שייכים בעמשר עני.
ער" בשן"ת חת"ס יו"ר ר"מ ,שלדבירו הר'/ן והנמי''' סינרים שרק נלש"Iכ שידי
דספק הרא של עניים ,ולערמת זאת הלרמד מהכתרבים עני ורש הגrדקיר אר ל Kתטה
סוכר ,שסםק בכל המתנות לענ"ס .וההי מקםר להזכרי הענין.
נםיין מודמתני IIע ה"א כנת בד;; א ס"ק ד שצריד ליתן מ Nע עצןמ ל vני ואינך
יכול ליתו ימרו ,אא"כ מכירו שגרתן לר תמדי רכר '.רציין כצה"ל לחזר"א עמשררת
סי' ח' ס"ק ה' לעביו מתנות כהונה והוסיף מדילהי !הוא הד rכאו! .הבה דינורים
דביר שמל"מ בה' מעשר פ"ז ת"ו שמביא יחשלמי השןאל ,ובי שי מכיר לעגי .והענין
בדיוו ארוכות
-
ע' דברי גדולי הארשונש והאחרונים בעניו שהוכאו כחקר ועיין
ח"ד עמ' קע"ח והללן .הוגהמ"ח לא נגע כלל כזה אלא כתב כפשטות ד rמכיר לעני
כמלי לנמק,ו ובמארה המקוס עלול להיוצור הדושם כאילו הדכרש מתבססים לע דביר
מרו זללה"ד.
פ"ר מתבר"ע ד"א סס"ק ':ד יכל הפירית שחייביו במעש"ר יבמע IIש חייבין
בשבת מ IIע במ"ע .וציין בצה"ל ח' lo~ :ה"ש .אר בעה"ש סי' י"ד ס"ג איחא :רפשים
דא זמבל המינ'ן שמפרשיין מIIשר ראשון ומע"ש מפרישין מהו מעשר עב' .עה"ש
דמב; על המינים החייבםי לוא על הפירוח כולם· ומקורו של הגהמ" nהוא רבביר
הרמב"ם בהלכוח מעשר שני פ"א הי"ב שס
איאח :
כל הפםור מעמש"ר פםוד מן
השבי רמו העבי וכל שחייב בארשךו חייב כשבהים .ומוסיף עדר :וכל החיסר מוציא
מעשר וכר'.
66
•
www.daat.ac.il
". .
אתר דעת -מכללת הרצוג
-
שם ה"ב בד"א ס"ק ט' מסכלר קריאת תחמה גרילה כשם זה מפנל שיש תרימת
מעשר שהאי וק אחד ממאר_ יעיר שהיא חייב על כל הפלרית ,יתוי"מ איהנ חייכ
אלא על העמשר הראשיו .ילא צייו מקיו להסכוים אהל .יהנה ככי " ס םייא )מהריות
ריים"ס כ"י ע"ב( מיסברת קריאת שס תרימה גרילה ,שהיא ראשית לכל הריניו,
כענלן שס קדישוא ובא יעיי"ש בפוחי צייו מה שרו בדבויס אלה ימביא הסכר
ארשיבים .יע' ביראים קע"א .שפיוש שהיא חשיבה שהאי ואשינה .יעיד שירכהל
להיית גדילה שאיו לה שיעיר .יבספו חרידם כבת דנקראת בדיהל על דרך סבי בד tו,
שהרי חטה אחת שטרת הכרל ,כמי שקיאוים לקידיש של שבת בבקר קדישא רבא
)יע' כרם צייו איצו התרימית הלכית פסיקית עמ' ד' שהיבאי דכרים אך אל כלום
בדייק( .יהטעם הואשיו שהביא הגהמ " ח מיזכו ע"י ו' ייסף קאפח כהעריתיי לספר
הצמחח מ"ע קכ"ו מבלי שצויין לי
מקיר.
בהן מנתי"ע Iכייו ה"ג דור אמיגה ס"ק 'ייס פירש שהמלים יישנת המשער"'
שבכחיב דביום כ"ו 'י'ב אמעשר עני קאי .אך שר " י בםלחשי על החיהד תכב :שנת
המעשר -שנה שאיו גיהג כה אלא סעשו אחד סשני מעשוית שנהגי כשחי שנלם
שלבסיה " .ואי זה זה מעשר ארשין .ןבצה"ל שם ציין על פירשוו ע" ר"ה י"ב '.ב
יהנה '''רש בר"ה ג"כ פישר דקאי אמטעך ארשיו .אלא שכהיה אמינא של "גמרא
שבשנה השלשייח הייה נהוג וק מעשו געי ייבטל גם מעשר ואשוו פישו שדנת
המעשו אמעשו עני קאי .אכל אחרי שהגמוא דחתה ההו אמינא יי אין מקים
'לפירשו זה ,רורבי '''רש בסיררשך על הותהר יוכיחן .וכן איתא נר"ח בר"ה שם :
מדכתיב שנת המשעו שנה שאין כה אלא עמשו אחד וזהי מעשר ארשין .יא לכ
סיכה לשטת מפרישוי של שו'" על החיהר.
יעי' כספרי ארה פי' ק"ס רדרוש :יכרל הייי שבי מעשיית ביהגלם כה .ת"ל
שנת המשעו ,מעשו אחד ניהג בה ראין שנל מעשחת ברהגים כה .יפישו בחלרדיח
ארמ על פי וש "Jנמשרת תרבא ימעשר אחר הייגן מעשר ראשין .רבומק הנ!י"ב
r
םישר כך בהסתמך על שד"י כואש השנה .רהוי זה כפי שאמרני .יכספיו הני
משמיך :
אין לי אלא ובשעו עגי שןנ דיכר הכרחב ובגין לשאר מעשוית ת"ל תןנאתך רלכד_
הויה ערלה על הרעת שספיו מפשר כפי שפישו הוהמ"ח ששתב המעשו ד /!tובעשר
עגי ,אלא שגם רתבלדרח אםד יגם "גצי"ב פיררש שהאי אלן לל אלא מעשר עני הרכברה
אין לי שיהא נניעיר אלא עמשו עגי -יאין אצלם כל היה אמינא לפשו שלא
כפלשר"ל בתוהר .ווונכחר פירוםש זה דקאי אבעיור משלין הספיד מגיז לאשר
משעחת .אשילו היתה הכייגה לכך שינהג עמשו ראשיז בשלשיית לא הדי ,שמתשמ
משין וכיס שאר עמשרית.
ומצאתי לר חכו להרהמ"ח בהתלבטיייתיי בפידשר שנת המעשו ,יהיא דג.דר"צ
הומפן ,אשר בפיחשר לדכרים הני צמיע שלשה פיוישים לביטרי שתב המעש.ר
חמךו שלא מצא ס'שק בחייוס שנת העמשר למשער ראשיז על iכי דרך הפשט ,אשלחו
שאף
כםלחשי. .
הב' מתבן"ע פ"ר
ה"ה :
חולכה למשה מסיני שיהין מפרשיםי באזר עמין ומואב
מעשר עגי בשיבעי.ת יכחכ בד"א ל rn : ,למ"מ -לאי חקא ,דהא דא וק תקהב
רזכרבבן II .לא דבו כויר כהלמ"פ .יהנה מקיוה של הלכ" זו האר בסוב' ירים ם"ד
67
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
מ"ג :הלמ"מ עמיו ימיאב ןכעשר rמ"ע בשביעית· ישם םישר הר"ש דהלמ"מ לאי
דיקא אלא כהלמ " מ .יע " פ הר"ש ה Iה כתב בכמ" השרמב"ם עהתיק שוןו רשוכ.גה,
ישכייבתי לאי דיקא הלמ"Jכ
יהכ.המ " ח 1Iייו לדב'י הר " ש הרכ"מ יכתב ,שדלב'יי הסכים בח Iי"א שב' I7ית
'"ס כ " ח ס " ק ג' ד ,oי .הנה הר "ש הביא שם גם חיסםחא בה אמר
.,אל ' I7זר :
מקיבלבי
מריב" Iשקבל מז ה Iזגוח וה Iוגוח מו הנביאים זנביאים מו שמה ,הלמ"מ עמיו בכII1Iו
עמשר r
מ " ע בשב ' I7ית .יהר"ש אמר בפיריש
החוספתא :
יגביאים ממשה
-
הלמ"מ
ממש.
יבשביעית שם עמד מרו על דברי ר"ש אלה .יכתב דאע"כ .דהלמ"מ מתםשר
דבר בריר כך,לזנ"מ ,מ"מ לא משעמ '"ל לר"ש לפשר באילי קבלני מי הנביאים
ונביאים ממשה ,והוסיף דאי היא הלמ ' fמ צ IIל על דרד שכחב מהרש IIל יערובין ה' ב'
שקבלנו שאם יבאר לתקן יתקני מעשו עגי.
•
הרנה לא ומכח דמברי מה שםירש דב'י הרמב"ם כס' שםישרם הגהמ"ח
בעקבית הכ " מ ,שהוי אחרי שהב ' Kדברי השד"ל כתב רק שהרמב"ם העתיק לשיי
השמנה .ערו בדוב TI/ה' תרומות פ"א ה"ו שהבאי "מי שכתג" רהלמ"מ לאי דוקא,
ימיהי בתיספתא שממע דהלמ "מ ממש קאמר .זתיזר שהואה לי הקב"ך ,לשמה כל
מה עשתדייו לחדש הבניאים הוחכמים יאמר לי כי כ.ז'י דרבנו על אזר עמיו ימיאב
משעהת ה'ה' ניהנ מ" 17כשכ'I7ית .ואיו זה חחק .עכ"ל.
יאחר שמת הבאי פירשר הלמ " מ ע " ס דברי הרש"ל .ה.זהים םע דביר הדרג"ז,
' ואח"כ הב ' Kאת הרמב " ם וכתב שהעתיק לשח המשנה אםשר לפשר לעדתו ,בוי
הרמב"ס כםי שEכישרם הררג"ז.
ואגב נעיו נם לעניו אחו שציייו כד,לכה למשה מסיני בהלכית כלאים מ " Iה" (!
כותב הרמב"ם :היתה שוהד אחת של גםנים זו בצד Iו אםילו הו מאה א rזה כםד
אלא נכםו יחייית .כדרך מאינה ס"ק ט"ו באמר על זה , :הלכה לשמה מסיני ד~א
דכרם האר דרקא של ה' כ.פנים .רהגה יירע הוא שהרזנב"ם מובה בהקדזנתו לפיריש
רןכ,שנה את ההלכות למשה מםיני .ובהלכותיי ש' שמצ"ו הלןב"מ אף שלא במאה
,בפיה"מ )ע"ו חקר ועירי ח"א עמ' ןכך oזנה( .אך לא בפה'"זנ רלא במשגה תירה לא
משנה ראשרנה .רהנה לפי זה לכל
היזכהר הלכה Iר דכרם .רבצה"ל צר"ו כמקרר :
הירתר היה מקרם לשררם (!"רב :יש מי שארמר שהלמ"מ הא" ,אבל לא לקבעו הררכ
בהחלטירח כםי שנקבע .אך דא עקא שהעמ"ו במשנה ארשרנה כלאים םייז ה"ה
,י',אה שכחב :רמ;ד"ר עיקר הך מילתא '" ,.,רצ לימר הולכה היתה בםדי כי זנםי
הקבלה .יכבר מגר אצל הרבמ"ם בהלכרחיר את הביטרי הלכה מס' קבלה שבע שערה
,םםע יאיז האר זהה דרקא עם המשוג הלהכ לשמה מסיבי.
יהוזכר ענין הכרם הקמו כהלמ " מ עיד פעם זב " א בם יי ז ה " ז וכלאםי ס"ק ל"י
שכתב ךהלמ " ןכ שכרם של ב ' שתים כבנד שתים ראחת ירצאת זגב ב"כ גחשב כרם.
יבצה IIל " EIב נרשם :ע' ביררש' ובב"מ לעיל Eכייר ה"ר .יהנה לא זכינן שו.ירושלמי
' כילר אר אף בחלקי א ,,,פתוח לפביגי רלא ידרע לבר מקומר של היררש' הארמר שכרם
קמו היי הלמ " זכ .אבל מתרך כך שמרבי הלרכת לשמה מסיבי לא הזכירר יורשלמי _,ז
רמתרך כך שמרן כפי שבראה להלו לא הזכיר ירשו' זה כשכתב בקשר לכך אחרת,
68
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
יכן משהנ ראשנה שהיזכו ליעל לא הזכיו הדה הלמ"מ ,ילא הסתמך על היושלמי.
נארה לנו שאין ירישלמי האומר דהזי הלמ " מ.
ובקשו לכ"מ בס" ה"ר נואה לנו שאינו מתייחס לכרם קטן דהיי הלמ"מ ,אלא
למה שנאומ שס בהלהב שילהד פזחתה מטםח אינה מקשות את הזועיס בכום קסן
ומקשות ככםר גדל .ערל זה כתב הכ"מ :ומשמע לי דשין זה בכלל שעיירםי שהם
הלמ " מ .רכינתי ששיעור טפח שאיני מקדש בכרם קטן ומקדש בכרם גדול היי הלמ"מ,
בכלל שעיורים .וכר הב הדברים כחזי"א כלאים י"א י"א שהקשה על דברי הכ"מ
r
;חל"ל למחישכי' נהד נ"ן א' בהדי הגי זשעיירו טפח,
•
ינס כד"א םייק כ"ג כפ"י ה"ר נותן לכרם קטן דין הלמ"מ ,כםי הבגתי דשב.ין
ככ",ןב דאיתא
התם :
הואר הלכה למשה מפיני או שהתירה מסרתו לחמכסי לקבעו
מה רייא כרם ,וציין לכ /Iמ לוחזי"א י ' Iא י"א בכלאםי .יהנה כבר אמרנן שאיז הלניי
כן דברי הכ"מ .יבחזו"א אמנם איתא וז"ל דד,דבר מסיר לחכמיס מה נקרא כרם.
ימnהיא על כלע דרך אמונה אשו כדרך כלל יכמוצהר הילך כעקכיתיו של מרן
זללה"ייה כאן בענין סיררג ידן כדם לא הסתפק בדבריי של מרן ,שהדבר במפר לחכמים,
אלא שעאה הללמIנ" בלי מקור ברור.
הרבה גרם לו השוצרך לומר דב' כבגד ב' אר' ויצא זבכ הנו הלמ"מ ,מכיו! שפירש
כרמכ"ס שצירת כרס קטן ד~א שהויצאת זבכ היא מול הכיביים של שתי השירות
מה
::
"..מאר' כתב הומב"ם כם"ז ה"ב שכרם ד~א שתי שורות של ג' ',ג רר~כהו
לוומ שכוס של יוצא זגב מלו הביגיסי הנו המלמ"מ .אבל לר"ש המפרש שצויא
זנב היא שתי שיוךת לש ב' יבהמשך של שיהר אחת ועד גפן כזה ::.וחאיז
כאילי הן ג' על ג :עשיקר הכרם ג' גגד ג :אלא אחת החסיוה איבה מפסדת את
צווות וצךיד לההויב 'י אמית אף מהזיית הפביי 'ע) דיני כלאי הכרם בחזי"א יי"וד
סעיף '(.י ולדעיה זי א rכל צירו לימר דב' כנגד כ' יא' ייצאח זנב די הלמ"מ.
שזה כליל דב כרם קט! .אמנם אם היזצא זנב האר כיבתיסי הרזא ציהד חדש ;Jצרוי
הסכר לבתיבת דיז כרם לאתת צויאת זבב כזי.
r
•
הונה מיהר''' קיקךוס מפשר גם דבךי הרמנ"ס כס' הדיהע של הר"ש ,זכן ומבא
כביה"ל לפ"ז ה"ז )רף מ' (.ג"ע יהביא כן גם נשם תואנ"ש והי' יכול להביא גם
בשם ומו rחל"ה שפ'י דברי הר"מ בהלכןתיך כפי שפ" הר"ש ע' סי' י"א ס"ק
וכחב שם שמלשז! הרמב " ם משמע דארויז כאילי אחרת בטיעה שם .יא 'I
('.11
בלשובי של
הרמב"ס הכרע כפירשו שפירשו בף' כ אחרםי של הרמב/וס ,רק נצירה שצידרה בפהי"מ
הווא צויהר כז גם מהדוות ו' יוסף קאפח ע"פ '''כ של פיה"מ .יכתב עליז כבה"ל
שזה כ"י הרמכ"ס צעמי -יהדבר איבו החלטי ,ושי ביה דעיות שציא מבית דמשרי
וזבל אל מתכב ריו ,וכמב! שאי! מזה היכחה גמידר .ירק לשי! הו "' מיגש כשס"מ
ככ"כ
ד"' l1יי א שכתב שתי גפנים כנגד שתי גפנים יאחת יוצאח מביגריס .משמע
אד' ויצאת זנב הזי שלא כשיהר אחת עם שתי חכחתיד .ילדעח מרז אי! מחלוקת
ביז הרמב"ס והר"ש צנורת' יצואת זנב יע"' ירבונ"ז i"Dמ"ב שהבאי ראי' לצורה
זי ונהתיספאח )לושיני שלם בהמדורח ר"ז זק"ש( .הופירישםי כרש'" יברמכ"ם
שמתכיבםי ליצואת זנב גגד הכיב"ם איבם מסתמכים אלא על ציירי.ס יכרכ כחב שם
בכה"ל ת"ע אם שי לומסך על הצוירים.
69
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
- – – – – – – — —..
–
וגשיפ קגצי למלין .אד לא גוכל לסייס ובבל ,לציין אח הובחנה הט-ה שהענסי
לונ הגהמ"ח גם בביאו'יו להלכית ש אינן מיצןכ.ירת החלו!"ת באזר ןהכלןלוח הנ'
כלאיס וובחגוח עגייס· כל אחד קסן כגדרל ייהגה בובייחד מל,ובדר הפרק האחחן
בה' מחני"ע הדן בעגז צדקה עס הסב'יו של הגהוב"ח.
אגי בט mיס שצביר לרדמי חירה ובוביוחד כל העוסקtג" -ולצעונן עידז הם
ובעטיס -בל,מדר מצייח החליייח בארץ .יחכי בכליין עיגיס לחלקtג" הכאיס סל
דךר Kמוגר .ולא באו העררחינר אלא ובחיי חביובחא ד(1רר"חא וצרון לואית כל,
(
מפואו מושלפ בהדח.
-
~ ,"., qיי'~,יי,י ,. cיי,י""י,".י" cיc .
""# • • • • • ""."~,""~,י
עמת גףני וכאצרני חטוגי חלק גדלו וכהמצות כמו טדו קםישר וטו ,רזח
שארן ברדיני בעיה"ד קל"מן בזמן הוה וארן ב",ני בזה אלא רצמח תלמרח
וחדה ,אמגם טרר זעדים אע"ג שבחו"ל אין ב"'ני קליימו .מ"מ אול זשבו
שלבת ,באץר ישראל יש להם חקל התורה הזה מלעשח ,מ U; iמדאירויתא
ומהם מדדכנן ,יזכית הישובים באץר שיראל ומקייימם המצית התלרוות
בארץ וב מאי מכש'כ ספר הרתומה כלהכות אץר שיראל ש " iו אבץר
שייאל ומקייס רצמת התליוות בה וזכה יושוכ מבחציתי לש הקב"ה וכהרכ
,התאהד מהש רברג כל uס לא " י כדי קל"ם המצות התלןיזת הב מכ"ש בסהטו
'''ד א
•t
מתור קהימה לספר ירר אמנוה על 'לח זעדים מאת רהב חייס קנרבסיק
' 00
"" 'יייייייייייייי~ייי~' Oייייייייי"י~'''~יי'''##יי'''יייי
70
q
"
•
www.daat.ac.il
-
-אתר דעת -מכללת הרצוג
-"
ירנה עUI3אל
,, .'".'1 p. ………..
'-
,
~ .-',.
להגדיל תירה -
ללא פחד
א
בגליוז כסלו חרי"א של יישיורוז" סרסס הרב שמשוז רסאל הירש זצ"ל מארמ
Die Minoritiit
-
הסיטוט ,מאמר זה נדפט .וב ב"אןסף כתב'ס" ,חלק ד עמ'
A ~28אר לסי מיסב יידעוחי לא ד~סעי מאמר זה בחרגוס עובי ,לא בססר
מעגלי השבה )ד חלקםי( רלא ' באממר בדרד ,תרכנר מסביר להונ לא סררסס המאמר,
הרב הישד דן כאז בבע;ןר יסודיח רכארבה ,שהיום אוהביס להחעלם ממבד .באמבקר
נגד הריפורם ובגד הריסורם למחצה רלשלשי ,חש הרב הישד שהמאבק הזה לעול
להבא' אח הבאגמםי לדתרה ולמסרהו תלד"צדדיו.ת לצמצום פעולרח ,אם יעסקו
בעיקר באוחם השסחים שבהם נטשר המאבק בינם והרוב החילוני .יש ברכה מטויתמ
לציברר בהירחו מעיוס .אבל עליו להשרמ מהטכברח האורבות לו ,שי סכבה שהמיעוט
יחלד להתעסק באותם העבינים שהרוב עוסק בם .מתרד נימוק שעל המיעוס הלמתסר
אר ררק לאוחם ערכםי שהרוב שולל אוחם רכר עלולים להגביל אח התעביבוחה של
היהרית הנאמנה שלמחי המריהנ בלדב.
בבא'
כI!l
חלק מזביר הרב ש"ר הירש בבידון ,מן הראוי שהמאמר יחורגם
כםל K1ו ,בחלק הראשון דן הרב הירש בהרחבה בבעיה של רוב ומעירס רמסביר
שכאשר הרוב איבו מקבל אח התורה והמצורת כיסוד ראשון .א'ן למעירס להכנע
לשום לחציס ותבעיו.ת במצב כזה לא חל הכלל של ייאחרי רבים להסוח" ,אדרבה,
לפני כן הזה..,ה התירה "לא תההי אחרי רבים לרעית') ! 1שם עמ' (.33
וכאשר דן בסכנרת האררבוח למיעוט הבאמן לתורה .כחב הרב הישד דבריס אלה
)שם
עמ' ; (49 46
על המיעוט חלששו מפני סכנה מירחדת במיבה יחשיבו רצוים הלגדיר
בחד-צדז·ירת מכזישב·ה רבמעשה ,וככל שהמיעוט רבקו יותר
בעביבו m
דר
קלירמו ,כז גדולה סכבה זו ,כבר בוכתנו לערת ,כי עצם עממדם כמועיט
במעי את אניש המיעטו עלרור על ענינם ,חזרר עוודר ,כיד לקיים את ר mו
כמציאות חהי בלבות בל חבירהם ,עילהם להתעמק בו בכל נפשם כרי
לתופס את אמתתר בר mם ,לוהפץי את הכרת עהניז בחוגם בלש,מות גהלד
הולוכת ,ראינו כי עיסוק עירני זה בעירן בענינם הוא התנאי הראשון לקירמו,
משובח לראות כי עיסוק זה ·הרא הירתון החשוב ביתר אשד ענין אמיתי
יכול לזכרת ט באשר מיעטו הוא העוסק בו ,ואלום ,התמסרות רוחבית
גמרוה זו עלנינו ,הדי היא קדובה רלכ.יא את המעירט דילי חד-צדידות
I
זותחי לרדיד' רי יצח ,.נווס '''נ שרחגם את הקס '.S
71
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
~
במחשבה ,יזו עלולה לגרום לניייז בהתעתחיתם של חיי הריח המייחדים
בתור ,חהוג ,יתיר ,ה
מזי :
•
ייתכז שאניש המיעוט יציגו את ענינם בבנלטות,
באיחר לא מיצחל ,יכר ייגםד לי נזק שמעמיתי ,ובראי יעליגי בני זזימעtת
הלעירר את הכרת עניב ,Dכבל ישרבה בו הואר ,ככל שימצאו בו מקיר
לא אכזב לעעולית ד ,mג tככל שהכרה זו תיטיף אשור ,תאיר את , ,תע'"
תקבע אח דרכי החיים וצורותיהס ,וככל ישפל,גו בערר הכרתם ,עלוילם
לארית כל הרכה אחרת כמיותרת ,חטרת כל עד.ך אף שיללו כל עיטקו
,ב', Iיעות אחרות כחטא בעבינם ,כצצמום ההתמטרות המגיעה ל,ן כקיפm
•,
צדקתו.
ואלום בזלזלו גדידא מכגמות דיחניית אחרןת ,יגיע המיעיט ,נעלניםי
גרעוים יותר ,כמובן לשא יעידר באוחר נכון ואמיתי כל אותן מקעוצות
הדעת בהם
אינו עוסק·
וכאשר יראה כי עיטזק ,שקדני בהם צמיר בתור
אניש הדוב שמולו הוא עומד ,היד יידא ,מתור חוסר יידרע .את אשר תחלה
קד mניח מתור זלזלו .העימוט יראה אח מתנגדיו מתששמים אגוםת
מצקעוות העדח כדי לבגחו ולבצחו כקלות ,שכן קל כל כר חלופיע במבאק
•
רוחני ככעל עידופת במקצוע וב יהריב איבו מתמצא ,אף אינו רוצה הלכירו,
מחור עקדון .התצואה ,הטבעית תההי השמיעוט ינחי כי יש קרהב ענימית
בןי אותןכ מקצועות ',,עת לבין עקרונותיו של אותו ••וכ ,ואלי אף יאימן
כי אותן ידיועת הז הן שושר תעייותיו של הריב ,מכאז יגעי ילרא לוהתIמK
עחד ודאגה מעני כל עיסקו בעדת מחץו לשלו ,שמא יסכן את טהורה
mנמאנות של אנשיו ,לא יעלה כלל על עדתו ,כי כארש האמת יהא דרכו,
היר אין עילו לחששו מכל הכחר לש אמת ,אדרכה ימצא ידדי נחץר בכל
אמת,' ,הא אשר יהא המקום בו תיצמא וותכר .שכן כל .ד x,מת אחת יהא.
הימעוט לא יראה ,כי לא אמת היא אשר מציגים נגדו הלפחידו ,אלא קשר
ידכיר ירק קמשויטם כדביר טשןת של שחטיות ,ולא יוכל הלטיר מםח המטכה
של נצחון חוגג ,רק משום שמתחרק מז העדת מתיר חיסר העידי ,כעחד
ללא יטדו .. .
. . ,יבאשר
המיעיט
מכירר
עצמן
מכחינת
הדעת ,היד היא מעסיי
כל אותם יתרובות ישכלו להיות לתועלת להתפתחות ר mו ,צמוצמם
בעצמו את ההכרה בענינו ,שכז לא יישג נצחונו לש ענין אמיתי בדדר לש
רתעיה חששנית ,אלא בעילונות מתגנרת.
תצואות עגוומת עוד יותר טמונות כחוכה של אותה סכנה שהגדרנן
כחד-צדידות כעמהש ,גשיה כזאת תיתכן ,ת"ל ,קד מצד יחידםי בחדרב,
שכן אילן נצמאה כהקיף יותר גדול ,היר ,היתה מבלטת את כל קימוו
הרמטיד לש איתה חברת ימעיט ,אף על עי כן ,ישמים אותו נזק ,לא רנכל
מהלנע מלמדת עחה מבלםי עמטות .אם הענין אשר דימ.עוט מייצג אינו
עיתי גרידא ,אלא עמזרב כחיי המעשה עלומקם ,אם הוא דושר ןצמויה
את מטירת חיי העמהש הלגשמת עקרונן ,ואם ,יתיחר מזו ,הוא ישמג את
צמאיותו הממישת האמיתית ,בעצןכ ילשטתו כמגווז הגיוליים לש חיי
העמשה עויצוכ צורותהים ,אז חייב מעיוט כזה יל,חט משקל חושב ביותר
72
,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
הלגשמה המעישת של עקריניתיי ,ייכיר את הנמנים עליי על פי איחר
חייהם לפי עקרין זה ,אם ,העקרין שהיא חריר בי אמיתי היא ,היר יחחרה
רביב העידמ רמלי בהגשמח כל חהסר כרל האמת אשר מכיירם בי שנירס.
גם י IIד ,יתיהר מזי ,יאץל את הריב על ייר נצחיניתיי בזיהר זי המשיתפת
לםה ,ל.הרוית באימתת העקרין אשר הלה כיפר בו .יאםלו ,דיקא משים
השריב מכחשי עקרון זר_ ;,יר יקפיד ·המעייט בשמנה הקפדה ,כי העקרין
ייגםש בחיגי היא ,ייתר מ Iה ,כי ייגשמ דקוא כפימבי ,בריב עמ .יכאן תיתכן
הסכנה ,כי יתלקטי בקרבו אנישם מבני חיגי ,שאינם מבינים נכונה את
העקרינית בטהרתם ,יסביירם כי עלהים עלסקו אר ורק בהגשמת העקרינית
שעילהמ רם .חליקים עמ החב ,יכי דם .שראים לכבד קר איתם הדבירם
אשר מיפעיימ כ"סמל מפלגה" כלפי חyו ,את אשר מייחד איתם יצמיין
איתם כבני המעייט .גם אם ללהי ניהגים בחד-צדויית מתיר ביינה תיממה,
mוטאים קר מחיסר ידעיה ,הם גירימם נזק חמיר בייתר .אם חברתם לא
תצויא את החד-צדוים האהל מותכה בהחלטיי,ת היר תיצמא בסיבין
כפלו :בחיגה פנימה תעום במשר הזמן תיערת חיבתה בטהרתה ישילמיתה,
יחמצוה הל תיתקל ככל ימני אי-הבנית mדשית.
בשורית אהל הביע הרב הירש את חזרחו מז האפשחח שהירהיח הנאמנה
תפעל בעיקר בא Iתם השטחים בהם האי חולקת על השקפותיו של הריב החילוני
וגתעי לצמב שי'דו C' .נאמנים לתורה יזניחי חלק מחיי תוהר יצמוות מתור הנחה
ומזהר ןקכעניניס אלה איז הבדלי השקפה בינס והחילינייס .דך,ב הירש הבחי בזמנו
שרק חידי ' Cיגיעו לטעית זו והוא הביע את תקותו שרק חידי ' Cעלולים לסכז את
היקף פעלוית הה"רות הנאמנה שהרי איז להעלות על הערת שאכז רכים יבחרו כדךר
מוזהר ומסוכתנ זו.
.
להרב הישר היתה סיבה לאוםטימיןח זך .יריע שראשי הר'םןםו ןתלמי,יםn
הזנחיי את לימוד תורה שבעל פה יהתעסקו בעיקר בתנ " ך ,דקדוק יכי '.והנה ,דיקא
זעבהד זי הביאה אז את גדולי הרבנים ביהדות הבאנמה להתמסר גם כ! לפרשבית
התנ"ך ,כדי לד tכחי שאכ! ליומד התנ"ך איבו שייך למשכילים .אדרדב .המלבי"ם,
התכב הוקבלה ,הרכ הישר אוחרםי במחנה האנמבים הKוו איך ללמדו תנ"ך בציהר
הנוכנה יאף הצלחיו להוכחי את האוילות שבשיטית היופירם השפכו את לימוד
הגת"ר ללימוד עקר שאי! לי קשר עס חיי תירה ימצוות .הדבריס דיועיס ואינס
זקוקםי להוכחית.
ימה המצב דבירני ז האם היםו אינה קיימת הסכנה שנתמסר רק לאותם דבריס
שבהם אנו נבדלים מהרוב החילוני ?האם המשכבו את דרכם של המלב"יים יהכבת
והקבלה ז שי לברך על מבח! ארצי לבוער התורבי שמבנה ובנמרא ,אר למה אי!
מבח! ICצרי בתורה עם פירשו ''',רש תהלםי עם פירוש זר"ק .ומה עם לימדו יסדוי
בפירשו הרמב"! על התורה ז ומה עם שיעורים קבועים בפירשו הבצי"ב על התורה !
אי! להסתפק בדייעה מילולית בתנ"ך ,וחייביס אבו להחזיר את הקדישה ללימיד
התנ"ך .יבכ! הברירה האי :להשאיי את התב"ך בדיי חוקריס והסטור ''Iביס או להחזיר
את ההדו .הוטיהר ללימדו התנ"ך.
73
•
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
- – – ——– – -_.
-
ב
חוששני ששיבן מצוות שחלובי להזכירז מחוך חחשוה אשחירם "תפשו" את
המצהו הזאת ,ולכז פעילוח או עיונים במצוה זו עלולים לגרםו לחדש אשנו מושוכעים
מאחרים.
נסתפק בדוגמאות בוררוח ,וגם וה הביסוס רב ,יוחר נעים לכחוב מאמר תורני,
אך חוששבי שהשחיקה כבדיון כבר החנקמה בני .שי שחיקה שהיא סייג לחכהמ
ושי שתיקה שהיא חוצאה של פחדנו.ת
(
הגענו ב"ה לכך שמאות אלפי יהודים נאמבים מקיימים היום מצות שייבת
אץר שיראל ע"י חיי חורה וצמוות במדינת שיראל .דורות רבים לא זכו לכך .שי
חיי תוהר בערםי הגדולות בארץ ,בבפרים ,במזשבזת ובקיבוצי.ם למחת החשוך
וחיי הפקר מצד אח.ד מקיימים היודיס נאמנים את מצהו ישיבת ארץ
ישIIרל m
לק
מאוחו ציבור מקיים אח מצות ישוב אץר שיארל '''ע עבוהר בשדה ובכרם הופרחת
שממות הארץ לארץ בוחבח אח יבולה חוך שמיהר על קדושת האץר.
אך מזור הרנר שרי.ורםי נאמנים רנים החיים היום נמז 'נח ישראל ,חלוו להזכרי
את מצות ישיכת ארץ ישראל ומצוח שיוב ארץ ישראל .מלמםיר בבחי ספר ,לומדים
בשייבות ובכוללים ,מפרסמים מאמרים ,אבל מצות ישיבת אץר שיארל – ,הס
,.
להזכיר .כוחבםי מאמרים חורביים ,המדשים סברות ומתעמקםי בבעיות חשרוח
אבל מצות שיוב ארץ שיראל הוצאה אל מחץר למחבה .והסיבה פשוטה :הרוב החליוני
ו"דתיהלאומי" וגם ייגשו אמובים" לקחו את בישא ייישוב אץר שיארל" תחת חסוםת
וכך חלוה מצוה וו להיות נשוא מכובד לעיון .שינם טובים שולמים במחננו שחושש'ם
שאיזכוי מצוח שיוב ארץ שיראל בזמננו חושף אוחם כאוהדי ה"ציונים" למינהים
ולכן "מה לנו ולצהר זו" ,נדבר ונכתוב על מצוות אחרות .בציבור הדתי הלאוימ
מדבירם על ציונות ועל המדינה ,אכל גם הם ממעטםי לדבר על מצות ישיכת ארץ
ישראל .אין שעיורים כמצהו וו ואלפי הידוים דחיים מטילי,ם באצרית תבל ,בל,
ששמוע על הבעיה ההלכתית הכרוכה ביצאיה מז האץר ללא צויך ,אפליו עזיבה
לזמז קצר.
אי-הזכרת מצוח ישוב אץר ישראל הפך לאופנה מקובלת עד שאפילי בהזדמנויות
שמוכרחים להזכיר מצוה חשובה זו ,נמבעים מכך .אין חשש ל;הות Kת כובח הטוםיר
מכתנגד לעיר החדריח הדחשה הנבבית ב"ה כעח בלב שימרון .תעומלה גלזרה
ופרסומת ענקיח מלוות את בנין העיר .ישנן מודעוח בעתונות הדתית ,חולקו רפי
הסברה ופרוספקטםי מרהיבים ,בהם פונים אל הציבור התורתי להצטרף לעיר
החדשה .נימוקים רבים מובאים במרדעות ובפרסומים ,כגון תינוך חותי ,שויבות
וכוללים ,בניה טוהב ,גינוז ,איכות חיים גבוהה ,מנהלה חרוצה ומודרניח ,תחבוהר
טובה ועו.ד אך נימוק אחד לא נזכר :מצות ישוב ארץ שיIIרל .בונים ערי תוהר
בלב שומרון ואינם מוכירםי מצוח שיוב ארץ שיראל .האם האמרגנםי באתמ חוששים
ש' Iישח כה Cשהם שייכיס לחוג אחר ז !
הדבר מוזי מאוד ואף מכאי.ב
הופיעו זה עתה שני ספרים חשובים על מצ))ח האשה ובנוח שיארל ,ספר
יי הליכות ביתה" )ירושל,ם תשמ " ג ,יוחר םחמש אמות עמדוםי( אמת הרב חד
אויערבך שליט " א וספר ייהליכות כת ישארל" )ירושלים תשד"מ ,כמעט ארבע אמות
74
י.
.
• •
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,
~
ע'"Tרמס( מאת הרב צ'חק ע"קכ פוקט של'ט"א .שב' תלמי'' חכמס" 'קר'ס אטפו
בספרס" אלה חומר רכ ,עס פסק' הלכה ,ד'וב'ס ומבהנ'ס ,מלוו'ס מקורות והסכר'ס.
פה ישס 'שבס ד'וב'ס אם'לו כמצוות שא'בו מעש'וח כרנע ,כנוו ח'וב בשס" ככב'ו
ב'ח המקשד ובספר הראשוו מוכא אף ד' 1ו מכצוח ב'כוףס של בש'ס .הכל בשעה 'פה
בעתו ,אך חבומר הרב שבשב' טפר'ס אלה בשכחה מצוה "חח ,צמות ש'וב ארץ
~ '.
,
ש'ארל ,או מצות ש''בה אזר 'שראל .משבה מפורשת בכתודנח ',ק ב "הכל עמל'ו
לארז ש'ראל וא'ו הכל מוצ'א'ו .הכל עמל'ו ל'רושל'ס וא'ו הכל מוצ ', IIו' אחד
האבש'ס אוחד הבש'ס'! שרס מןכאת כר"תא ןז"ל ייה'א אומרת לעלות והוא אומי
לשא לנזלןח דכפ'ו אןחו לנזלוח ואס לאן ר'צ'א ו'חו כחןכה'! א'ו חולקס" נזל ד'בס"
אלד ,אף שש' "1דנ'ס אס ח'וכ זה ק'ס" ככל מצכ של סכבה הודער פרבסה כאזר
ש'ארל )רהא שולחו ערןך .אבו העזר ס" עה ,סע'ף ד-ה וראה שס באר ה'טב וםחח'
תשובה( ,אול ,א'-הזכרת מצוח 'ייןכ ארץ ש'ראל כשב' סםר'ס אלה בובנזת רק
"~.
משכחה ,אבל חז"ל החבטאו בלשוו חומרה על שכחה כזן )אבוח ג '(. ,א'ו לדרוש
חממבר סםר על חובוח הבש'ס לדןו בכל מרס' מצות ש'וב אזר ש'ארל לנב' בש'ס,
אבל סכאו דנז להשתקה ומחלטת של עמזה זן ,שחז"ל הנז'רו דשןקא בש'ס חכבו
צמוה זו )מובא בם'שר''' מכדכר כו ,סד( mוקה ה' IIהדרך ,כסםר'ס הב"ל מוכא'ס
בוהנס" חשד'ס מקרוב כאו שא'ו להס אפ'לו עממד של מבהג 'שארל ' .וא'לו סזוח
'שוכ ארץ 'שארל ' IIבה ראן'ה אם'לו לרמז קל !
זה המ
2
אשמרבו :
הדרב כואכ מדאד אוף מסוכו כמח'הב ח'בוכ'ת הושקפת",,
כיחי יש רב.רל נין העדות השונות לגכי הונצווח שהנשיס חטגות יקיימן .לכו קשה
יהגפע מגמחמיות מסייתמ בספרי ליקום הנ"ל ,שהרי טביע הרכר שהרב המחבר דיגיש
יותר פנרב.יס השגשים בחיגר נוהגית· בם' הידכות ניתה ,פרק ינ ,סס' וי מובא ייונצוה
זסלmונ ולעסרת סםזוה תמ שקןרא שס לבתו
זס Uל ",:n
כמקיר הינ ) ICשם "Oק לב(
"כטעפי הנןנהג'ס שם בשם דVJכויר הגדול וז"ל שעמת~ שאמילו בחע קשורא םזי יבתן
שביהדל ,היא קצת צמוה לשומח ויעשית טסר;ח" .כמקיר היכא רק "שפעתי" זאת אומרת
לא ראה מנהג זה איא רק שמס .יהמ שעמ ד "קצת מצוה" ימזה יצאר .היראה מפורשת
"צוכ mש'לםm
•,
ןב
n
ולעשות סעדוה" .ופאילו ןזל יייש Uהגיס" אן יייש
נמךנ, .
N
א.ומ "פצהר " !
ו ומטטים נטפר הנ"ל את דכיר "כז אשי ח"י גזל ונכח השחיי Uשל כת צונרה )בז
אזח חי ,ת"א ,חאו,
"0
יז( .היה מז הראוי להנאי את כל דנויו ייתההי שוכחה ארתו היום
ותלגרש בגיד שנת" ,בניגיד לסי הליכות כת ישואל יש כסי הליכות כיתה התעלמית
כעמס מ mלםת מיים הכת מצוה ,למרית שבשן"ת שיניס דניס בדנו,
כוזיפר ,סכגזי הרבר שהרב הסחכו ששפע וכמנהגים וכקובלים בחיגי .אבל מן "ואןי לא
להתעלם לגמרי מןכהנג" Oשיגיס בהידות המKננה .לכותב הטרריס חסר בשני הססריס
הנ"ל איזכןר של מנהגו וסל נשיס יבגות ישראל המשתרלות,
,
זאת
רP
-
-
אם צרכי הכית 'Iכאסשריס
לבוא בשבתית רבחגים לניזו הכנסת כרי להתפלל ולוסמיע קריאת התיהר ,אין זי
שאלה הלכתית אם גישם מחויבית לשמו pקריאת התירה כשבת אי לא .אלא נוהג
קמרכל כבתים רבים ,שמו הראיו הלזכירן ,לניהג זה יש ;ותר חשיכוח וכטבילח בישם
ובחרוןת בערב ראדס השהנ ןרPנכ ףרב ! אגכ ,ראה קןביר תיםי לכעל חות יאיר ,אי ' IIח
סיי רחו ם 'Pר נםש קדמינים שנמהג זה "ט Pןת רן:cו .כםדי",
75
•
~
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
·r
•
ג
התעלמות הבלתי מכוונת זך קמוהר בפחד שאחרים יזהו אותרג ב"ציונות" אך
ב"ציינות" לחמצה .והדברים מגיעים עד כדי אבטור.ך וכר אני מוצאים בטפר שו"ת
חשוב תשירבת .לרבנים בכל קציר תבל ,לונדון ,ניו יורק .אנטיירפן וכו! אבל תשובה
על בעיה מחורה בהפשרת מעשר עני אל רבו לש קירבץ שעלבים ,מוזכרת בלי
להזכיר שהחשובה נשלחה לרבו של קיבוץ שעלבים .ניו"יוקר ולונדון רמתר להזכרי,
אר השם יישעלבים" מנהדר ומוחרם .עליתי לרב המחבר שליט"א ,ושאלתי המ זה
ערל המ זר ,אר לא קבלתי תשיבה .אחרםי אמרו לי שכנארה קנאים באו לבית הדופט
ומחקו לפי שר .ריות לבם .ללא דיעית הרב החמבר שליס"א; .ךרקנאים כרמבן צדוקי:ם
Kסור לפרסם שישנם עובדי ארמת אץר ישארל המדקדקים בכל מציית התלויות
בארץ ,על כללהי דוקדוקיה והמקיימים מצות שיוב אץר שיארל בצורה הנעלה בייות.
Kין התנגדות מצד הקנאים ששלוחים תשומת לירושלםי ולניו"ייקר ,מותר ·דלזו
הבפשרת מעשר עני ,אבל אסור לפרסם שתשובה זו נשלחה לקיבוץ תורני בידמנת ·
שיראל .זה יתפשר nייו כאחהד לייציובים" .הוכ שליט"א עמירב היטב בחיי
רתהר באץר שיר Kל ,ביקר בקינת שעלבםי ;ךרשתתף שם בשחמת בר מצדו .אצל
אחד מתלמידיו ,אר להזכיד את · שם שעלנםי בטפר תשונותיו -זה ל !Cרציר .האם
זה לא ח"ו קטחג על היהדות הנאמנה – ,עיד של חב גויים בחו"ל רמתד להכזיד,
אפליו עיד בחו"ל שדוב ההיודים הם חמללי שבת ,אבל יישעלבים" אטור לתעלות
(.
•
~,
על הכתב I
רתנה עדו תצואה מהחשדנות והפח.ד
לדאבוננו ובעוונותניו סרם זכינו להגעי אל המנוחה ואל הנחלה אכרז שיארל.
•
הידוים שומרי מצוות שמרחים בצה"ל ,בשרות טדיד ,במטגרח שייבות .:תטרר
ובמליו Kםי .שאלות הלכתיות דבות מובראת לפני מודי ד tראה שלטי"א בנוגע
לשמירת ההלכה בצבא .הדיונים ההלכתיםי בשמידת ההלכה בצבא החלו עדו לפני
מ Kתיים שגד ,בזמן בעל חיי דאם ,בדיון ב"אנשי חיל יהדוים שצדיו ללכת על שממר
שלו" )חרו אדם סרו סח ,סעיף א יםש
ב"בשמn
אםד" ס"ק א ד"ה רהבה( .לא -,דית
לי כמה עשרות יהידים הלכו אז לצבא וכמה שאלות הואכו א; לפני מורי הוארד.
ה"חיי אםד" לא התבישי לכתוב על בעיותהים ההלכתיות של חיילים .בזמניני מציעםי
חיילים רבים שימרי תורה וצמוות שאלות מטובכות לפגי רבני חרנו .אד עוכסים
Kמידמ תלכה שנכבתו בעקובת השאלות דוח.שובות הנ"ל .האם rKאבן שוב גיל"
של הסטנות יפחד להארות ייציוב''' ן התוצאה האי שאנשםי .שאיבם מוסמכים לכד
כותבים אממרים בנושאים הלכתיים אקטואליים בצבא ומפדסמים פסקי הלכה בשם
פוסקי הדוד מתוך אי"דיוקים ומתיד עיבוד לפי עדת הכותב .זאת תוצאה של מהלך
••
דוח מקובל היים שזה לא לפי כבודו של רמרה הוארה לכתוב על בעיות מעשיות של
חיילי צבא ,פן יאמדו
הקנאים …
גם לבעיה זו '!!בא דוגKמ מאלפת.
לפני כשנתיים פרטם דב מאמר בענין "פקm
•
~
בפש בשבת כלפי הפושרים דזנזר
התורה" .הרב הביא שבם אחד מגדולי הפוסקים בדורני ייכי החיליים צרכיים לצאת
בשבת ולחלל שבת כיד לאבסח מקומות ואתיד טיולים שאלהים מגעיםי ונמצאםי
מטיילים רבים ,כשקיימת טכנת נפשות באתידם אלת מפני פגעו חמבלים ,אע"ס
76
.,..
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
,שאותם מטיילםי הם מחללי שנת כפרהסיה ",אפשר להסיק מסגנון הזכרםי שחייל
דתי חמיייב ללוות טיולים של מחללי שתנ ,כאשר המטיילים נוסעים למקומות שא!'
לנטינו בר אבטחה .ע"פ הוראה זו אפשר לדריש מחייל דתי לנסוע נשנת לים המלח
דכי לשומר על התמחרצים והמטיילםי שם .פניתי למירה הוהאר שבשvב נכתנ םטק
הידו הנ"ל והבעתי את חדרתי מהדכרםי שפורטמו נשמי ואף הנאתי את טנרתי
שהיראות בכראה מגיינת למקהר מיוח,ד שמטיליים מנצאים עבשיו בטגנה ,אר איז
הוכונה ח"י לחייג חייל דתי לחלל שבת כיד לאפשר טייל של חמללי שבת .אכן
ומרה ההיראה דרש מבעל המאמר לתקו את הרשרם הרמטעה בקובץ הנא של השנתיו,
אר הדבר לא נעשה לפי מיטב ידעייתי .ואילי מן הראוי שפוטקי הדור שליט"א
יאסרו פרסום דברי הלכה בשמם יהם יפרטמו את הוראותיהם בשלונם ובחתימותיהם,
עם ישארל קדושםי ארויים לכר ; גם החיילים שומרי תוהר ימציית ראויים לכר·
ד
האם שי תררפה לתופעה זו שיהידים שומרי תורה ומצררת מתרחקים מכל
פנוילות עמשיח ורוחנית בארחם תחומים חייביים ששי פעילרת דימה במחכה החילוני ז
דברי הרב ששמון רפאל הירש על סכנה זו מוכיחים על ראהי בהירה של מה עלול
לקרות ,הוא האשי שעמד בשער בת רבםי וחלם את מלחמתי העזה רהבלתי םשרנית
גבד כל השיעלםי הגדולים והקטנםי ככרם בית שיארל שניסו להררס חיי תררה ומציי.ת
אר היא גם האשי שהזהיר אותנר לא לנטוש פעילות כאותם תחומים חשובים שאחיני
הותנוים עיסקים דכם ..העדר"עיטוק uנשאים אלה יבאי בטופו של דבר להתכגדות
לעסיוק ריתני ומעשי בתחיימם אלה יכר אני עלילםי לההםך למע"יט שא!' פנזי
לקיםי אח כל החררה כולה ,אלא אר ירק איחן מצירת שאחרים אינם מקייימם .הרב
ה' rש קיהר ששגיאה חמוהר כרר חההי רק טעוח של יחיידם ,אר בכל ואח שי לםםל
בנווד מעוד בטכנה וז .הוא טבר שיחכן שאין תרופה ליהדוח הנאמנה אלא לד !Uדחק
מאנשים חד"צדדיים אלה כדי שכילנר נדע שתפק"גר להתמסר לכל החורה כולה
ולא להפקיר תחומים ,בהם אין לנר חילוקי דעוח עם החב החילוכי .יחכן שיש הפרזה
מסייימת ,יאולי םליטת קולמוט בהצעתו של הרב הירש להתחרק המ"חד"צדדיים",
,
'
אבל דבריי מיכיחים את החומרה בה ראה הרב הירש את הסכנה שבחוג הזה של
ה"ח-,צדדיים".
יאולי המצב כיום יותר חרמר .בזמנו החריע הרב הירש לא לנטוש ,עיסוק רוחני
רצוי שאין בו סכנה לקיםו התורד .הרב הישר התכיין ליידרר אץו" וגם לעשיית
צדקה הוס,ד דברים שאחים תועים עסקו הבם כדורו .בזמננו התרחקות מתחומםי
משותפים מב'אה אף לרפיוו כקיום מצוות כמו מצות שיוב ארץ שיראל או השתתפות
נבטחוו המדניה.
התחרקות יי הביאה כבר חלשדנות כלפי אותם היידים שלמים הנווסקםי ב"ה
גם היים במצוח שיוב אץו שיראל על כל צורותיה .וכר הביאה ההתרחקרת לחשדנות
ושלילה .והדבר חמוה מעיקרו .וכי יהזרים חשדנים אלה טבורים שבמקומוח שעיבדים
את אדמת אץו שיארל תוך חילול שבח ,אכילח מאכלות אסררים ובלי טהדת המשפחה,
מקיימםי מצות ישוב ארץ שיראל 1דיקא החשדנות והולזול כלםי אחים שומרי ותרה
,וצמררח העובדים את אדמת,הארץ ,חור חשד שי'! 1כאן איוו קרבה עם אחים תועים,
7ד
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
דיקא חדשנית זי ניבעת מטעית מצעות על דונתח של מצית שייב אח שיארל,
כנארה פגורלים כאן וגשי אשהמ כלפי צגוםם יאילי אף נימה של קנאה ,אר וניש
אשמה יקנהא היפכים במשד ה :מן לחשדנית יהטלת דופי גאיםת שימיו רחדו.
ימציית העמי'ים נם היםו דלגו על מצית ישיב אוץ שיואל יגנין האח,
ייה' חפץ למען צדקי להגליד תירה יאיריו" )שיעי' מב ,כא( ,מצייםי אבי אל
ל t ,סיף על התוהר ילא לגדגור ממבד .תפקדיבי להגריל חירה ילהאדירה ,לקבל !nl
התיהד בכל גדילהת יתפאודח ,ללא פחד ילא חשבין ;>טביגי ,כר לדמיני וובתיונ
-,
(,.
יוק כד בצליח בהפצת הרתדו.
.,
יייייייי,י'##'~,יייייי' , Cי
"##, Dייייי""CO • • .
"'"יייייייייייייייייי
תירה ציה לני שובה מירשה קהלת יעקב
ותהד ציה ,לבי השמ -כך דהעדר.ה להאימית הועדבת רדברו זוור ,דרתהה
זהאת איה המוהשר ,ז;ןדהשו המאיתית ,אל האץר ימה השיא גיתנת ל ,u
הות m
היא ·המדשרה i 1'. Lדוית ,ואיול הארץ והכוח הם סר
דתואצורת . . .
לא ילחידים ,אלא צליביר נתו קהכ"ח את תירתי מבירשה ,השיד קד צהיביר
הוא בצחי וקד צליןבר יש רא.צמעים עברו הכל ,איו ציביר מת אויו ציביר
עני ,ילא בתנה התוהד בעור התקיפות חזז, ,:ר בלבר ולא רק עבור כל צהיברו
כולו ,םב הקתל עיקב ,קההל ,',, -והצ חההשל לש קלה יכעיקב ,שי קלבל
את התיי 'וז יכל קהלה מחייבת דלאיג קליים הותיה
הרב ש-ו 'I.Iו ש,
- _.- – – – – __ "..-.. ,— ,._ – – – ,- – – _- – – ,.
יד
– –
78
www.daat.ac.il
פרישוי לתח ., 1
ייי, – – .
דס ים לג ,ד
תר # ft/V ….. , . / V ' f tי • •…..,
אתר דעת -מכללת הרצוג
הרב שמה בצוקן
על יחסגן כלפו המדונה
]מכתב[
ב"ה .ו nn
אייי חשד#ם
בכוד יד'די ד"ר סשה ארנה שלםו וברכה
קר עכשיו התפניתי לקריא את אמרמיך שהופיע ב"הונעיו" של חשד טבת ,רב הנך
מיסל ספק בצרקתס של אלו הובשתתםtב" במ'יביות המשמלה ובעיקר של הובשתתפםי
בשרות צבאי ,מאחר שהמשמהל היא ביד' יהודים שאינם מקבל,ם ונרות התורר_
ומונילא החלטותיהם רפקודותיהם איבו בעשות לעי התורה וההלכה ,הובך מרחיק
לכת עד כיד לעורר שאולי כדאי לצאת ולגור כחו"ל ,כדי להשתמט מחובית אלו,
(1
ג"ל שהעמרת השאלה כםי שכב' מעמדי אותה ,בסעות יטירה ,ככ' חשוב
',,חובת ההשתתפות בצבא נובעח מציווי המונשלה ,ימי שאינו מכיר במשמלה זו
הוא פטור מאותו החובות .אך לא כו הוא .לבו תורה ,ההתחייבות הזאת בובעת
מאחריות שיש לכל בו ישראל כלפי עמו רמדינתו.
וכ Kו הטעות השבה' ,שכבראה ,כב' אינו סדביל ביו המדינה והממשלר~ וכיוו
שאיגו רוהצ להכיר בסמכות ממשלה זו ,גם איבו מכיר בדמיבה .אמבם פשיס שבחה
של מדינה לא בובע מו הממשלה .בשבילבו ,בשבלי כל בו תורה ,המדיבה שייכת
לסע ישראל כולו לדיר דורוח ,ביו שמלכו ה'יה שלמה המלך ,ביו שיהה' ח"ו אחאב
וירבעם ,ביו שעובו שומר ובצוות ביו שעובד ע" 1חלילה ,ביו שבובצ Kבארצו ביו
שנמצא נבלות ]כחכוב דרבםי :ד מ' ולסעו אתירך יסים על האדמה אשר ד' א-להדי
נותו לך כל הימים ,ע "ש באוה"ח[ .מדיבתנו היא מדיבת כלל ישKרל ,והאחריות
לשרת את מדיבבתו ולהבטיח את שלום עמבו איו לו עביו עם פרצופה של הממשלה.
פשוט ,א"א לה Mמק מו האחירות ,כי גם בעמשה שלילי ישבה פעולה .ארם למשל
הידוי יתחמק ובן שריח בצבא ,הוא מחוק בוה אח בת איוביגו ,והיהי אולי גורם
בזה אבהדי לאחיבו בג"י ,ואותו הדבר אם יחשוב להחחמק מו האחריוח בצאתו
חלליה מו האזר ,דיבו יהיה כדיו מי שיש בדיו להצלי חולה מסובו ומחעםל ממנו,
דשיגו בידו שופך דמים .ואפליו אם עושה זה מטעמי צניערח ,הלא עסקה המשנה
בסרהט שהוא נקרא חסדי שרטה.
ועו.ד מי שאינר רוצה להשתתף בדסיניות הממשלה ,מפני שאינו מכיר בה ולא
בדסינה ,הוא רק חמזק בזה את רבחות של אלה שהאר רוצה להחליש ,כי הדסיגה
האי צמיאות ,היא של עם ישראל בחסדי :ד ואנחנו ,חובתנו היא ,לשתף הב מיטב
9
www.daat.ac.il
ך
אתר דעת -מכללת הרצוג
כחותינו ,כדי שהמדינה תתנהל בווח התוהד ,ובטח לא בגשים זה ,אם אנו בוהדםי
מכל עשח" ,אס אבו מתחמקים מכל שוות.
ב(
אוי אני וואה שום פטול לקכל הוואות ולצ"ת לפקדוות הביתבות '" 7
הממשלה או ' '' 17מפקדים בצבא ,םנ אם איבם שומוי מצוות ,כי לא מדובו כאן עבנין
n.
שיש נגדו המותי כי! השקפותה'ם והשקפותיבו .כי כמובו כמוהם כל ר לסותה'ם
בונעות מ) הוצו! והחיוב להכטיח את שלומה של דמינתבו ואח ח"רם .של תושכיה.
והלא כב ' כעצמו ציטט שאם נשאל למשל את הובנים ואת מווי הוואה אם לצאת
למלחמה או לא ,הלא תשובתם תהיה בוווה ,אי! אבו מספיק מומחים בזה .וכמו
ששואלםי את הרופא בעבי) חול ',כד שואלים למומחים צבא"ם בעני! ביטחר!.
וישבם גם הרבה גדולי תווה שבכורבה הם מסתגרים בביהמ"ד ואי) להם שום עבין
עם מה שמתרחש חוץ לבה'מ"ד.
והבה הדמיבה עומדח .צויכים להבטיח את שלטונד" את בטחרבה ,את הכלכלה
רכי' ,אן ימ יראג לזה ! את הממשלה כב' פוסל ,ישומךד הותהו ,כב' רצרה
שהם לא ישתתפו ולא יחנו י'ם ולא יס"ער ל"עובוי עביהר" .וכי הדמינה חוכל
להתבהל בלי שררו~ אתמהה .וכי בני תורה לא נהנםי מכל המנגנוך של המ"נו,
יכי בחורי הישיבה שלומדדם תורה לא צריכםי שחיהים יהיי שמורדם ,ואיך הם יכוליס
להבות מאבטחה ד 1Jיחנת ע 'יד צבא שהם מחרימים איחו ז "האחיבם יבאן למלחמה
ואחם תשבו פה" )במובר לב ,ו וואה שם גם פי' וע"ט(.
ןהנה ע " pר טפקותיו נובעות מבמצע שלום הגליל ,שהבה ,כפי וב ,Mמחלתמ
" בריהר" .ואם היו שואלים לחכמי התווה היו מתנגדים להם .וגם כא! נ " ל שבכ'
טהע סעות גדולה ,ונפל בפח של הפרטומת הגדרלה שנעשית להכאש' את הממשהל
בעבוי מבצע שלייג .אבי לא ראיתי ולא שמעתי את חכמי החווה שהתבגדו לבמצע
זה .לא לפנ" ולא לאחריו .הפוטומת הגדולה נעשית או ''' 17האופוזצ'יה המנצלת
כל עני! להבאיש אח הממשלו" או ''' 17פציפיטטםי למיגה'ם שבטח לא שאבו את
אמונתם בתורה .אדרבה הם בדןר כלל האנטי-דת"ם המובהקים .ואם הלם נצ".ת
תהפד מדיבת ש'ראל למדינה לא יהודית ח"ו.
נכוך ,שהמבצע עלה לנו בהובה אבידוח -ואול ,הרבה מך האבי'ות הן התצראה
של כל הצעקוח של הפציפיטטים .ואין כאן המקום להאריד בזה -אבל זה לא ואיה
שהמלחמה לא היחה הכרחית גם אם כב' קורא אוחה מלחמת בויהר .ואלה שו n.ל,טו
מחוד בריוה שהמלחמה הכרחית החליטו בשיקול הדעח .וגם חכמי התורה -לו
שאלו אוחס -לא היך מחליטיס אחרת ע I/פ המידע שההי ביריגר.
ג(
אני וואה בחומאר את עדמתו לחלק ה " דתיםי " וה " חליוניםי" )בכוונה אבי
כוחב את המל,ם במרכאות( לשבי עמים היישבים משבי עבוי התריט .המגיגדים
תכלית הנגו.ד ווואה .בכל פעולות והחלטות של המדינאים .פעולות של פורקי עלר
אובטי דת"ם .יכאילו מי שצ"ח לפקדוהים הוא כבו עשה בהר עצמו מעשה עיל- .
חלילה לנו לחלק אח העם .וחלילה לנו לעשות מחיצת נרזל ביניהם יכיניגי .דיםכ
ככולם .הם ה'דוים טובים -ואין עלינן לתת ציונים מי ה'ודי ירתר סוב -רבים
מהם ומטדםי את נפשם כעד טוכת העם יבטח ונו ,וורבם ככולם מכב"ם את ערכי
היתדות
-
אפילו אם בתייהס הפךטיים אינס מגשימםי ~ת תיר"ג הזמרזת
-
•
•
חם
80
• •
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
פועלים כהיודים למען םע יהדרי ,למען דמינה יהודית ,ונותנים מחשבתם להבטחי
את שלום העם כולן ואת בטחונו .אוי אפשר לפסול אותם יה jjים ז ואם שי לנו
טעבות מצודקוח ,עשל פי החו.זר צרין לברג אחר.ת אם כיכלתנו להטביר להם כנות
ואמתת עדמuת ,אבי
בטm
שהם ירזכ אחן קשבת דלבירנו .יכ טוף סוף אין פה נגדרים
חמותיים בין בקשתם ובקשתנו לדרוש לשלום עמנו.
nמובuת האי להמנין את החמיצו.ת לקרב את הבדוית ,לוארת בכל אחד אח
וויע ויהידו יקו ,חביבים שיאול שנקרוא בבים למקום ,ורק ע"י אהבח הרבויח
רם .שכב Iאהבה ננה ,ע " י כבדד הכרירת -ככןר כו ,נביא להדדיות ,וגם הם
פוטל -יכבדו אותנו .וכמים פנםי אל פבים וכו '.וכן אמח חז"ל )טנהדר rקו ( :מפבי
חמ זכה עמרי למלכות מפבי שהוטיף כרן אחד בארץ ישואל .הולא אליהו הבביא קם
לפני אחאב ובתן כבוד למלך .וכן אמרו שם מפבי מה זכה אחאב למלכוח כ"ב שבה
מפנר שכיבד את חתירה שביתנה בכ"נ אותיות.
ובמקום לצמאו פגמים וטדקים במבהיגי המדינה וכי לא היה יכול למצרא בהם
זכוירת ,שהם מבטחיים שלרם םע ישראל ,מוטיפים כרכים ,דאוגים למצוקה לש
עניים ,וגם מכבדים את התורה ! הונה נרדה לדמינאים השובים אשר תמיד חפשו
שלתף את הדתיים בעבודת ניהול המדינה ,כי גם להם חשוב -עכ " פ לרובם -
שהייה למדינה צביון דחי ,ורק בנו תלוי לשתף פעולה איתם ,ולהטביר להם כדי .,
הטיבה עליגר ,אח הדהו של הידהות האמיחיח ,אח עליןנותה של חתיהר ,אח הייםד
של המוסר הגנוז בכל שמפט ובכל הלכה .בנו תלוי לא להרוט את החבל קדה שא U
הולכים עליו .עלינו לבנות הגשרים שנביא להבנה היי ית .לעבהדר שמותפת .ולאחדות
האיהמ ע " פ הרתהר.
ד( תמדי הרגשתי שמלחמת יום הכפורים -למרות האבדות הקשות שטבלנו
הבאיה מפנה חשוב בעצוב פני הדמינה .אם לפני תקופה יו הרגשנו שניהלוהמדינה נעשה כעיקר ע"י יי החילוניים" ,ן"הדתיםי" הין בטלים בריב ונגררים בר mס
אחריהם ,הלא אמז ואילן נשתנו הדברים .דוקא האדוקים בחררה הם ויצירם ומפתחים
את המדינר" ומוסיפים כרכים .הופכים דמבריות לשדות פו.דרים ,עולים אר ' ן;! ולא
יורדים -
והעיקר התחיל בלמחמה עצמה ,שאנשי ההסדר נלחמו בעוז ובכשור שהיו
למופח לכל הצבא ,וכל הקצינים שבחו אח מסירוחם ואח פעילותם .מאז בשתנה
ג"כ החיס בין החילונים לאדוקי הצמווח ,היה זה יחס של ככוד והערצה .וחחח שראו
לםבי זה בכחזרי ישיהנ "שמתמטים" ארו הבם עכשיי מן הבחיםיר שבשירותהים.
כב' "' jjע שלכ ובגרי שייבתבו ]עשלן לאזר( שמרתים בצה " ל .דרר.בה עךש את
מבצע של יי ג ,וכולם ח mו לי על חיס של כדוב שנר"'ו בהם ,כשאוו אוחם ואת חבויר
ההסדר ,אח דבקוםח בוח.זר ובמצוות מדצ אח.ד ואת דבקוחם ומסריוחם לעבהדר
בצבא ,שהם עשוםי אותה במולד גבהו ובומיטבצהי חורתית מצד שני .קצין אחד -
ששושרו בשומר העציר בעשה לבעל חשובה ע " י הגמע שהדי ,לו עם אותם הבחור.םי
אז חישוב כב '.מה יותר חשוב בעיניו ,חלול השם או קדוש השם ,השתמטות
מכל עביית יציור ונטחון ובזה בההי ללעג ולקלס ,ומה הבריות אומחת עליו ייאיי
לי לזה שלימד תירה" .או השתתפות מלאה עם אחריות תורתית ,להיות למופת
ולחגמא .כדי שיגדיו ויאמרו ייאשרי אביו שלמדו תורה .אשרי רבו שלדמו תו.זר".
81
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
ה(
אשךיני שיכיני שניכל להשתתף במציה הבי מכיבדת יהבי קדישה ,הבסתת
בסחין ישלים לדמיגה ,ילהיית שיתפים להקב " ה שהגה לא ינים ילא ישין שימך
ישראל ,יאשריני שגם אם מפקדים רבים יעצובי המדיניית עדי rאינם שימךי מציית
כתניקו שנשבה אוילי גם מפני שלא עשינו יד להלהיב לברתם לתיהו _ עב"י הם
כמבדים כאמיר אח היהדיח ראח ערכהי ,יבלב פק mתיהם -אם ללכח למלחהמ
או לא -אין להס אלא יעייי אחד להבטיח בטחינן של העם ,ןבוה גם הם מזהזים
עם רצןן הבירא ,יגם הס געשים שיתפיס לשימך שיראל ,יכן כל החילייס שנלחמי
למען הגנת אךצגי םה חיילי צב-איח ד :גבירים אגשי השם,
אני מםחד ידידי ,שבממארי ךק חיזק אה דייהם של אלי שעדד לא הכיךי בדמיגתגי
כמחנה שניתגה לגי מאת הביךא יח :ינתן ךפיין לאלי הנביכים,
הנה נאגד כיחיתיגי להכיר בהתחדשית מידגחני נס גגלה אמח ד' ישנהיה ראיים
להכיך בניסי ,להללי ןלהדדית לי ,ילגרים ע"י פעיליתיני ,מחשביחיגי ,מן ההגה
הייצא מפיני ימן דזב.ילים היצוואת מעטני ,אחדיח הואמה חחח דגל :ד לקדש שם
שסים,
דידיי מיקיר.ו
שמה ביצקי
ד·ר השמ ארבד
רברי
תגובה
ותשובה
ךשימחי "על ביריר דכו Uבמדינה" )המעין ,טבח חשד"ם( ,זיכתה אוחי בחגיביח
אחדיח ,הרנני מדדה בזה לכל אלה ,שקראי דבריי יטרחי להגיב עליהס -בעל פה
Kי בכתב ,בין שבאי לחמין בהמ שכתבחי ,בין שבאי לחליק עליי מכל יכל אי
להסחייג ממני באיפן חלקי ,מכילם לדמתי ;ישיר כיםח !
ייושון לי להשיב בקצהר על דכרי מכרבדי ,מן"ר הרב שמה בוציקי ,ארש ישיבת
סינסריי שליס " א ,המתפסרמים בחיברח וז ,יעל דברי דידיי אל1ז'יך ענמיאל "'נ ,
"דרכי של חייל משייבח ההסדר" ,שד~םעיר בחוברת הקדדמח )ניסן חדש"ם(,
כשלעצמי ,תמים דעים IIני עם ריב הדברםי ,שכחבר כב' הרב ביצק-ר הרח'
עמניאל ,לא באתי " להציב סיסן שאלה " על דךר ההדסר ,רלא הלסלי ספק בצדקחם
של המשחתפים בשרית צבאי ,ילא "לפסןל יהידים" כל שהם ; ןבזאדוי לא העליחי
על הערת -ילא כל שכך על הכבת -ש"כדאי לצאת לורגר בחר"ל דכי להשתמס
מחלבית אלר'!
סלקיר אני ימעךיד כ"גבייר כח עישי דברי" את כל הבחיךים ,הסצרסים קיים
מצית תלמיד תירה כשק" ;rעם שדרת כנrה"ל ימיליי חיכתם הלאימית כנאס Uת,
82
.,
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
-
כל מ' שקוא רש'מת' ער הםלף 'בלל ה'ה לה'ללבח ,שבללבת' ה'תה להצ'ב אתגו
בפב' ובלת'בל ,ואש' 'ש'בלת ההסדו ,ש'סב'ול "!בססל את צדקת הדון הזאת תלן
ב'ולי השאללח שהעל,ת' -לא וק בשעיר;ז'ם לבש'חלח'הם שבעל·פה )ל Kת זאת
הם ונדוא' עשו'ם( ,אלא םג בממאו'ם חליב"ם המחםוסמ'ם בכתב ,שכן דבו זה לע"ר
אביל געהש ב'וניונ כדבהד מפסק.ת
כמ' שעיבד זה עשחת שב'ס ב'nבלר ,אממ'ן אב' ,שאסלר לההז'ק שאללת חשלונת
אל מתחת לסף התיעוי ,גם כאשו א'ן תשיבה דמר"קת ישמכבעת ללכ פוס לפוס :
שכן ההזה pזכאת עלרלה ,!" -מ אר לאחר זמן -לחונע את מח'וה לוהב ' IIלי''
ת'סכיל ,ספקרת רמביבה ,שא'בס בר '' IIס לשיס אדם שולגב' אדם צע'ר הס עללל'ס
לה'לת מסרבב'ם.
סנכה זר של עדמה ולחג'ת מעיועוח ק"מת בימmד בעב'ן הבחן לארו העלברלת,
שז"בח' במאמו' :שהשאלה בלגעח לח" בפשרח ממש ; שלפב' הזע'ו הדת' פת mה
דו ,אלמובס'ב'ח ,שה'א במרבבם" וכ'ס קלה 'רתו ,הלרא ה' IIרךו הל'רמד בש"'בה
מן הטיםוס המפזרתי .,
לס'ןכם :לא להמ'ל ספק אבת' ,אלא לבקש אמת המרממכ'ם לכר המבהר
רתוב'ת נמלסחח -ל iקל"!' דובבר דמב'בה בכלל ,לצ'!"לק דור ייההסדו" בפוס.
שואותה הררי נnמגת "נטובה ייתר ןככשרה ירתר".
יי
מבקש אגי להסתייג קב ההונג לקרIיtר לשיימת לkה נםס ייישיבות קדשוןת" ,שכן עללו
להשחתנ סכך ,זגויסיןבח-ההדסר וז,
שייבן nחיוכניןn
""ייייייייי ••יי Oיי.O .י,……י ••י.,,, c .יי …..
השזבתתJכם> מל"ן
יIקlביזרןח חילןגייח הו nייי.
•
..,יי.י י.י •• "…י •………. , cc
זה :
הרב דדר וסקס ,הז' """' ,28 11וושל'ם
זופם' יהוווי יול ,חר'בית יגז ,46ירלשויס
הרב 'ןהו'ו ,רקפרמן ,מכללה לבב" ,ב'ת וגן' ,וישל'ס
אהרבס אבא ר'נגרומ ,וח' שמוג'חרבסק' ' ,16ושול'ס
הרב קלמן כהגא ,הז' בםם" אמ'ררת ' ,9חשלם"
ל'בה ענמראל ,הז' צפג;ז' ' ,26רשול,ס
הוב מהש ונצקי,
Montreux, SuJsse
,ו
Rue de Jamon
ד"ו משו ,אונ.ד הז' צ'חק כח'או ' ,3ושול 'D
שלמה במבוגו ,וח' צפב'ה ' ,49ושול,ם
83
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
•
•
• •
•
•
t.
…
www.daat.ac.il
—- .
אתר דעת -מכללת הרצוג
הגהית על משגזית
מהרה"נ יצחק ריב הליי במברגר
הרב מרייר Yבררג
הכל כאשר לכל עניניס יפיס נאה אף נעיס .הנהות על
משניות
אב " ד
מגליון
נר " ו
המשניות
אשר
המה
יאיר
לנצח,
נקבצו
פה
העירה
ויירצבורג
שלמה
הל,י
תרט " י
וכת " ר
לפ " ק.
ה'
מן
הטוכ
כעמיר
גורבה,
יע " א ,
יזכנו
אאמ " ו
מני
בשביס
לי ש ב
הרה"נ
הקטן
תרחו ,י
באהלה
של
תורה עד זקבה שויבה מתור שלוס שולוה ברכה רYהל nה ,
ונגורה באהל,ך
עולמים,
אמן
ואמז
סלה ,
ונזכה לראות
צ' 1ן 1ירושלם בבנינה ,בב " א .
) מחןך עשר כחב היר משנת כח"ר (
]המשך[
הועת"
שבית
בת 1ספת
העד 1ת
ומראי
מק ו מות
ע " י שלמה הלף במבדגר
עיה " ק יר,שלם שנת תשר"מ לפ";ו
85
www.daat.ac.il
-
אתר דעת -מכללת הרצוג
•
,ת tזב ~,Jוב הקיאר
•
—-
;
האותיות הקטנות בתוך ההגהות מציינות מספר ההערה
המופ'עה נשול' זדגל'וז.
86
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"
סדר נזיקיו
מסכת
קמא
גגא
פרק הו שמבה זי"ן בתיי I1ס ד / Iה ולהפרשת כז' יירמאי דהוה ההר".
ועיוי כזכחים
נעה"ג :
פקר כיח שמ /Cי דף מת א ,וכתוספות שם ב,
עכ"ל.
פרק ט' שמבה י 'Iא בר"כ ג "ןהשתא תר לינא כפרה
"• I
צירר עיוז על רמ"א אבירח חייס הלכית דים הכפורים טי' תרכ"א " עוייך
המ שכתכתי בחדיושי לזבחיIב פרק קמא.
מסכת
מציעא
גגא
םיק ד משגה י"א "מקים שגהגן להטיל מים בייז כו' .וt
בהע"ג :עיין אירח חייס טי' תס"ב סעיף ',ג עכ"ל.
רפק ה' משגה ז' כחוספות רע"ק איגר ז"ל סוף אות מ " ח ייוחרוק להםרס חלדא ,
צו"ע • I1
בעה /lג :יעיין ט"ו ה סיי קע ה ס"ק טי"ת ,עכ"ל .
IJ
פרק
ו'
משבה
זו
בתןי"ט
ר"ה
מותר
אדם,
זחםור
שכבת מעדתיה ונפשיח
אשחמוכתהי כף,
לעג"ד אפשר לומר רכווגת '''שר י לרדבתא אפילו לאחם"ר ,אף לע גב
רסלקא תתהי דמצי למימר איגי רוצה שהייה משכוגי כדי אחירם על
דרד אין השוכר רשאי להשכיר ,קא משמע לן ,לכן שפיי קאמר הטור
מסכאר דגפשהי דווקא לאחרים ומחר .שוב אריתי כש"ס פקר חז Pח
הבתםי דף • •.ז עול כל פגים כקרק lשרי ,עישו" ,,וצריד Iיון.
מסכת
בבא
בתרא
םרק ב' שמגה ' /Cימשנה כ' לענין טפח ,צרדי Iדין בנהז ח דמגי שם ירבי וכםח.
אל נמי הנד הזבא ,ומריע לא מבאן.
א
שום בר'ס" ד"ה הלכתא לשונrןוו tרוה " 'Kל הלהנ קוcמינ•N
ב
ד IIה היכתא לוכשיחא.
ג
ד"ה הכסף ינתז·
ו'.
ד
ם Pיף
ה
יירה רעה,
ו
,
ח
כבא מציעא
ם;
לא זםאתי .
דף
כ"ו .
87
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
םש ,בר"ב "ואין לי מה לשלם",
צר'י ע'יו להונ לא פ'רש כרמ שפ'שר בפרק חוקת הבת'ם שמבה ח'
משום שאיו בב' וזדם רוצים לדוו על עסק מרמםב,
שם משנה
')
בחינוקוח של ביח רבו ס.
וצר'ר עיוו לעניו ביח הכנסח אי מ ' iבני חצר לעכב ,עייו מסכח
מנ'לה '.
טרק ה' משנה א' ייןחמכיס אומרים איז הדמים
ראיה " .
,
צרדי ע'ון חכמים ה"נו חנא קמא,
מסכת
סנהדרין
פרק ב' משנה א' יירהממרבה ממצעו בינר לבין העם כו' ".
נעה") :ע"ן מדשר רבה ר'ש פרשח נשוז ,עכ"ל.
משנה ר' ברעמ IIב ריוה אספניא בי' יי וירצאיס עמו כל השבה " .
:
נעה"ג כו היא בירשול'7כ 'א נשם ר' 'השוע בן לי' ,ועיין שם ,ובלחם
משהנ יב ,עכ"ל.
שם בתוי"ט ר"ח אספניא בו' ייקורין להרצאה אפסניא".
נעה"ג :ההי לו להבאי קרא עוזרא ר' י"ג "רא Bחם ,עכ"ל.
פרק ר ' שמנה ב' בתןי " ס ר " ה הטואמית כי' "שיד לתמוה אמאי לא בתי האסיר
וווונ.חר
כף •.
נעה"נ :ארלי על פ' ירשולמי רפרקיו 'ג רנם בפסלו שמפחוח חמחילי)
מן הצה עכ"ל.
פרק ת' משנה ב' בתוי"ס ר"ה אכל דבר שהוא מצדה.
הונ השניח בציוי עיוו שי לומר קצח דקדשו החשר גיפהי דאייויתא,
מה שאין כן אבלוח סליה דרבנן למאן רסבירא ליה הני ,אבל
להחולקסי צרדי עיון ,ועיוי ב(Iךייש דברכוח '.ו
משנה ה' יןי ישנה ער לצירקים יני'.
ציוי ערין ככרכיח פרק הריאה סר ייו לתל'מ וי חמבםי יפר .ייש לשיכ.
ס
כערוב"כ ר'ה לא ובקרל,
י
אולי כוונתן לפירוש הראשוו שבחןספות בדף
כי .
ד"ה ניוז ,ושיין בבמילה
טו :
vשרה,
אלי תלסדיי חכמים שמשכימיו ימערי גיו כבתי כנסיוח זכו'.
יא
הלכה וי.
יב
הלכית למכםי טרק ני הלכה ר '.
יג
הלביי '.ז
יד
רף
טז :
סתני' רחץ בלילה הראשונה יכו'.
88
www.daat.ac.il
•
•
אתר דעת -מכללת הרצוג
פקר
,..
שמנה א' בתןי"ט ר"ה בספויס החציוניס כן' "וכשמנה כ"ג שו )כד צויר
להי'ת( מpו ה' אזובת התיד ביבת הכסא ובמהוץ".
נהנו"ג :דבד זה צר" עיו! גדול דספרי מיני! בדואי אמ'לו בבית
הכסא אסוד'! m .המכ י'ניח שכבח הרעמ"ב באובת לענ"ד גם כ!
' .אי! כוונחו על חכמה יונ'ח שגזרו עליה אלא על שאד ספף חול שאינ!
חמכמת התוהר אבל אינ! מתנגדי! לה ,וכ! כתב דמ"א ביוהר נורה
סין רם"ו סעףי ',ר עכ"ל.
שמנה ב Iש' לדי ' Pדמלכש נקיס תנא בו"יי ו כאחרו! דווקא ,ובה Mסות בכל
חד "ייי ,אולרי ההפרש בלשין הקשד בין שלשה לארבעה ,וצריך ע'יי.
משבה ה' בהערמ /lב יז ייתאב אזכותא קי מהדר",
!"ע קח''שן יח הגמל !,ריבן כי.
מסכת
מכות
פוק ב' שמנה ח ' כיוצא וב ,ע' rתר'ייס '.,
לענ " ד ש' לוומ דקא' שמאנה חמש"ית
רםרק הלןן.
מסכת
שביעות
פרק ר' משבה ח' בתוי"ט ד"ה שאמר כו' ייעד שיקייס מוצא שפתיו ,נראה לי".
נעה"ג :עיין חןת יאיר ס'י מ"ר כ הדיינן אחר סירס סימן הנ"ל ,ד"ה
•
יהנה,
עכ"ל.
יעזו
נעה"ג :
ע' r
רומכי ףש פוק בני הע" ס" תתכ"א ,ער"ן
פרק ה' משנה ד ,ותבשיבת הרמ"א
"0מ "n
ערכ r
וtכ ,וגטזי דף ין " ר עמדד
',ב וברש''' ד"ה אלא מתבה ,ובתשובת ר' בצלאל אשכנזי סי' ט " ד רף
נ"ה עמהדו ג'בנ ,עכ"ל,
מסכת
עזיות
פרק ב' שמהב וו "ש ר ' שיעמאל אומי יגרמי כף ".
נהעי"ג :עיין רמב /Iם בפויןש הונשנרית ,תויספןת שתב י"ט עדומ או ,בנ
עכ"ל.
נז •
סר
כרכרת
סז
בי פרטיס סrיביס ביתב בייג.
'ז
רה הרי
חי
טףר פרק
אלר צמילין.
רכי"' ,דף פכ .
ריעיו נחד
יס
"דה בירצא כר.
כ
ןכהזרהן cואמחרת טי' ףכיה.
כK
vו'יו גם בסי'
ט"ז.
די .
ככ
עדומ '.כ
כג
ד"ה רבי ישמעאל.
•
www.daat.ac.il
89
-
.
אתר דעת -מכללת הרצוג
פרP
ר' שמנה ף "הסך בשמן טהור
בעה"ג :
נו' ".
עיןי ש"ך ירהו דעה סי' Pצ"ח
'/סP
י'/ד שבם הכלוח גדלרית,
יש לומר דכאן א""י בזב'עוט שא'בו מקט'ה נזכ"ל.
פוק ח' משבה א' _ כתוי"ס ד"ה וכי הידרה אזמר ןכ' '"שר" פקר מ' שדנת דף
ע"ז" כר.
נחע"ג :עיוי המ שכתב התיי"ס בסוף דני ,זה בשם הארב"ד ,ונשר'''
מרק כל הבשר ףד ק"ד עומד ב' בה בראה דשר''' טובר גם כן הכאוב",ד
וצר'ו נז'ין ,עכ"ל.
מרק ח' שמבה ז' בות'ייט טיף ד"ה ועוד אחרח כו' ייאבל לצבינז!' ודא' שפרמסה".
בנזה"ג :וכן כתוב בחוטמחא בי להרא ,ע"ן שם ,נזכ"ל.
מסכת
אבות
פוק א' שמנה ג'" כתרספות חשדים "במי ששונח הלכןת כתהר של תזהר וכן',
עיין שס".
נעה"ג :
עיין פירשר רןנ,שניות לרש''' מהא רנדירם כז נר' מופרן,
וברמ"א ויהר דעה ט" רמ"ו בח ובאבות דרב' בחן טוף מקר 'ייב ,נזכ"ל.
פרק בי שמנה זי"ן בתויו ,ט סוף ר"ה מרבה רמה כף ייוהחניטין וכו
", I
נעח"ג :עיין דמרש ווב .םרשת ויחי פרשה ק' כם ,עכ"ל•
עזו בעה"ג :בתשובח שבות 'עקב חלק ב' ט" צ"ז ל הונת נזל
השרכ"א לא כזח שהוא בגר הש"ס ד~בח פרק מקא דף 'ייג :לב ועיין
שם ,ונמאת הידז עם השבית עיקב ,יגם החוי"ט העלםי עין שמ"ס זה,
יבזה בדח!' כל דבר'י ,זויק ותשכח .נזכ"ל.
שמבה 'ייר כערוב"ב לב "לשון הפ Pר המבזה כו'
",
בעה"ג :אולו ;גל םש אותו המ! ,ששומ כו אל הה' מזכ'ח התבא,
אלא אדו' דגם זה ברמז וג ,נזכ"ל.
פקר ג' משבה ו' כתוי"ס ר"ה חשמה כף "עויין למyז".
נעה"ג !" :ע פקר א' דבבא מצ'נזא שמבה ח' ל.ד עכ"ל.
דכ
'דה ר ' היחדו אווננ,
כה
ד"ח ר' יוסי וcיומ,
כי
פקר בי הלכה
בז
םג .
יזד
,'.
•
בח
ם 'I7ף כ"א.
כט
אות (.ד)
ל
בענין שפיכת סיד על המת שלא יסריח רירכלן להביאן לקברות אביתיי,
לא
עיין כןת'ין:וו.
לב
ר"ה לDאpוווoו,
לכ
דכר אחר איז בשר התמ זכן',
לד
ייאי אבוהר לס טשרות",
90
•
•
www.daat.ac.il
–
_. .
_
אתר דעת -מכללת הרצוג
שובהנ ח' כתיי"ס ד"ה לכ השיכח כי' "יכדובשר שומאל כתב אוכילי
בהנו"ג :
כף ".
עי!" '''שר מרק קאמ דכרכית דף חי"ת עמיי כ' דל .המכ
שכבת היהרי כיקן ששחכ תלומח כף .נוד"ן וכקר כ rד מכרכין לך
כלםיבnת " שנומין י" ש'נומאל כדאם חישר כנושת חרשיה ,דנ'1
יע"ן "מש ר אמיר כ'נוחכ!" לעב!" הבחת מזיובת לנכיי לו mכ IIרמ..
שונומתת IIרכי אמיר ,עכ"ל.
שמןט ג"' בחו"יס ר"ה גדריס סייג ןכ'
נעה"ג :
ייכנרדי כשוםי רכף ",
עוידז שד"י נדריס ףד י'ו'ר 'Oף עמדו אי ,ובאבות פישר שר"'
כהר"ב .נוכ"ל.
סרק הו שמנה ה' בחי'''ס ד"ח לא הפליה כוי "להאכילה בשר קשד".
בנוה"ג :צירר עיין כיימא דף וכ"כ עמיד א' לח ישי לשיב .ועי!" כריותת
דף "ייג לט ,עכ"ל.
שונהנ ף ברתי"ס סיף ד"ה פי הארץ ם כף ייאלא גם כרינת שר"'י כ iתcc:ם ףנ ".
בעה"ג :עו"ן כוכקר המכ לדמקי!" '".
עכ"ל.
שמנה כ"א וד'ה בז עשםיר.
ע"ן ימרוש הiכשבה לרiככ"ס סכדהנרין וכקר שכעיי ,יכתשוכת חםנ
צבי בונ יכתשוכת תדות שלמים להרכ שיעהיי כן " שיארל חזקיהי
כםא IIן בגנ.
סדר קדשים
מסכת
זבחים
….
•
קרמ א' משבה ר כתוטםות חדשים אות כ' ייבר וכלוגתיה דרכי שנומון".
–
~
.,
בעה"ג :יזכיתי לראית כתירת כהביס פשרת צי .גרס להדיא ר אלעזר,
ענ"ל.
ייזם
וכרק כ' דסמבה '11כתי"ייס ד"ה עזדוב ףנ "כארמריבן לקומ כשנומתין כי קשו
ףכו ".
חל
רה mכתם .תוס.
לו
וכונת
הל :
לו
לא תnםי בזאת"'II1 ,ך כחחני דלברי ר' !IIניר ב,ירובין
•
מר "".יי בגי הוח זהרי בKלמnכי י'וכ
לת
תונ רבבן ייברה שהרחיה
לט
רת.יוי לה ל Iירבה וכר'.
מ
בהמשכן רה יפי
taוב
שב hהל .ודש "
A
יג .
כ,נין רודנr.ו Pנקחנםו ל M
• 11
ברר.
הב Kר .
ירה סחרו,
כמ
אשלה "מס.
גונ
חקל שבי ,לחמי תדוה ,חשיבה '.ה
א
לע פסקו DII1האכל .לב'.
91
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
נעה"ג :
צריד עיוו מחע לא מביא פטוק דפרשת כי תאש "כל הנגע
בהם יקשד" ,עי!'
'''רש כ ,ובטוף פרק 'ד דטוכה שובנה ו""ד במא'
הער " ב ארה' להר קאר ,וכז לקמו פרק תשעיי שמהנ זי"ו ,ועייו ותי"ט
מנחות פרק יו"ד ב,
•
עכ"ל•
פרק ג' שמנה ד' בער"ב קיפה חבליז כו!
נעה"ג :
עי!' לקמן פרק יו"ר שמנה ז ' בחוי"ס ד ,ובתיטפית חד ש'מ,
עכ"ל.
פרק ד' שמנה ג' בתוי"ס ד"ה והלבוהנ כף יידלא שייר בהו אכליה כלל".
נעה"ג :צויר ע"ן לעניו קואר בריש פרק כיצר מברכין ה עודו לר'
אלעיזר בפרק ח' שמגה 'ד זמכלח! ,מהו :ועי!' דוע מה שכחב ות"'ס
פרק ח'שמנה ו'י .עכ"ל.
פקר
'1
משנה א' ייקדשי קשרםי שחשטן בראש המזבח
כו' ",
נעה"ג :ע"ן לקמו פוק ט' שמגה ד' ,עכ"ל.
פרק ' 1שמנה ה' ייחוריו שלא הגיע זמנן
כו' ".
געה"ג :עיין לקמן פרק י"ד משנה ב :עכ"ל.
מרק ח'שמנה ר' יינתערב ביין דראין איות
כף ".
נעה"ג :שי לע"ן אם משעירו במנוח הי!' בגדו כומת מים האל ייז
עב יוחר כדאיאת בסוכה ,1אם לא שי הפשר בזה לעניו המראה ,עכ"ל.
פרק "יג שמגר ,ר ברעס"נ ח ייואיז הלהכ כיר
נעה"ג :
נחמיה".
עייו חוי"ט ס דטחם משבה דירש פקר ה' דלא כרבי נחמהי
הויי טםת ואחר כך חמלוקח ,ושי לימר דלקמן מבשבה חי"ח טחם כר'
נחמהי דוהו .להי מחלוקח ואחר כד סםת ,וצריד עיוו אם זה דוני,
להמ לי חד טחמא ,המ ל ,חרי טמתא ,או לדאמ דבתריתא עיקר ,ועrי
לענין םחאמ דרבים
ש"ס רשי טקר אלי טרפית ,י יעייו חוי"ט …
עדףי ,יעיין המ שכחבתי בחלק ד' '•• -לונ"ד עדומ א :עכ"ל.
ב
יעיין גם כרשיי' על טסוק כל הנג ' Pבמזבח יקשו ,שבפרשת תציה.
ג
פרק שתי מררת .ובשמניות היא פרק ס :משבה חי ,יי ה מחת הלח.
י
ד"ה Iשאז.
ה
דףיו.
ר
יידה דם.
ז
יףחונ:
ח
כסוף השפנה.
ם
ר'ה די בחמיה אימר.
י
חדליז
גמ .
…
ל<I
·א~
איני חתת
יברש"" ד"ה הלכה כסתם משנה ירה אמררא" גיגהי ,יnיס' י"ה יהא ומא.
מנאתי.
י'יד .
92
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
שם בתוי"ס יב ייולמה לא יהא חייב על הונ שד tא הלהכ לשמ,ך מסיני כמו על הונ
שהיא דמוארייתא
כי " . I
נעה"ג :
עייז יחשלמי רבזיר יג ,עכ " ל.
מסכת
,
מנחרת
פרק ג' שמהב " בערמ"ב ייעדנדי ל;ןי הקטתר םחותה מכזית פסילה".
נעה"נ :עייו פרק ב' דבכורות משנה ו' דהלכה כרבי עקיבא דאי אפשר
לצמצם ,וכו פישר הרמב"ם פרק טי"ת מהלכות רוצח הלבה ח Iולפי
זה הוה ל,ה להרע"ב לכתוב שמשנה זו לדינא איו לה מציאות .ויש
לש'ב על פי מה שכתב רמב"ם בפרק י"א מהלכות · פסולי המוקשריו
הלכה ט//ן על פי מה שפישר הכסף משנה שם לבאר הש"ס יי דף כ"ו
מעןד ב' יעריז שם הכתיב ·,ערייז לעיל פקר א' משנה ב' בתרי"ט ד"ה
קמץ טו ,עכ"ל.
םקר ד' שובנה ג' בערמ"ב סו "לא היה להם חלם בדמבר אלא המו'!
נעה"ג :
עייז תיספית דף מ IIה עמור ב' ד"ה קרבי ,ותוספית דף ס"מ
עמרו ב' ד " ה חטין ,עכ " ל.
רפק ח' שמגה א' כער"ב כל קרבנות מו החשד כי'.
נעה"נ :
עייו ציין תרי//מ עכ"ל.
שובנה גי בתון " ם יז יי רגם בבזךיאת השעתקתי לא תני משרנל כר ".
נעה"ג :עייו בש"ס דפרק איו ממעןויו יח וכשחא שלקיא ,ועייו ת' רמ"א
סי' נ".ז עכ"ל.
משבה ז' בתריויט ד"ה משלשיה כי' ייכלומך מאמצע השליש האמצעל כן' ".
נעה"ג :צריך עייו אם שלש' לאו לשוו זכר הוא ,יעדו קשה למה לי
וכשלישה ,הוה להי לומר מאמצעה גרידא ,וצריך עיוו ,עכ"ל.
םרק וו משבה ב' דם ייראשי שבילים מלא אגרוף".
געה") :עי r
מאה פוק ג Iמשבה ף נ בר"כ ,עכ"ל.
שמגה ד' בותי"ט ד"ה רבי עקיבא כי' "יצוא בלא פדי· יז תוס' ".
נעה /ו ב :
צריך עייז אי לא שייר דינא ררבי עקיבא באי שי בריהר או
איו בריהר ,עכ"ל .
•
יב
רה רבי לאיעזר איומ.
יג
לא פצאתי שם .ואיל' רכיבתי למכת ומדות ,םשי פרק ר Iהלכה ג · .
ןו
סמכח מחנו.ת
יח
ע"ז לח
טי
קזיונ רעלה בידי,
'ט
ברעמ"ב ד"ה כריכית,
טז
רה קרבך.
כ
ד"ה לקציר ולשגרת.
'l
'דה ילא מן רכ.בשריס.
..
•
:
•
93
•
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
.,
.שמהב " בתיי"ס אנ ייששתק ו' טופין לוא כהייאה היא כי' ".
בעה"ב :יעיין אוביר ככ ןרמב"ן שלהי מסכת בציה בכ ,עכ"ל.
ונסכת חלויו
Iםקר ב' שמבה ' Kבתוסמות nן שים ףה המסס ל'''ו" אדית Kבשבת ףכ קםדו
שנשתנה".
בעה"ג :ועידי פרי חשד בס" מ"ח על שלחן עחך כד,
)שמנה ג' כרעמ"נ ייונחמת
געה"ב :
סעיף "1עב"לI,
בני מעיה מןצן כן' ".
עיין פיר במירם כה בסי ב"ב במשבצות Iהב ס"ק
קר,' Dד מש.דנ ' Kייvזבליז דרמנקשדיז בדצי
נהבו"ג :
«
עידי זבחםי םקר
בI
,' K
עב"ל[,
בו' ",
שמבה ה' ברעמ"ב בו ,יבתיר"ס דוכשבנתי
ר"ה אירת ,עכ"ל.
•
פקר ז' שמגה ה' ייוהחטב בונתן טםע
כי' ".
ג'" ;nג :אולי אשעמניו דלא תיאמ דבל ד:ג.ריין געשיו גבלה יבעי ששםי
גנד כולן ,קא שמעמ ןל דבברי הגהש לחדר שמעריגן ,עב"ל.
מקר ח' שמ.דנ '1בתוסםות רע"ק אינר ז"ל ) 11111ףנ( "אאמי לא חישב חלב
ששכלו',
ג'";nב :
עייו
תiכדמתא כז
יעידי
עדר מסבת
גדםיר ףד
ס"ן gזוב'ר
Oב
חומר מכלל וכף ובר"ו שם ,עכ"ל,
מסכת
בכורות
.
- ".
•
פרק א'שמנה ג' נערונ tlבכח ייןפיחש רכרתי עיקר".
נעה"נ :עי rש"ך ס'י ק' Iי ''ס ' j:נ"ו ,וברמב"ס פרק י"ב הוכלכוח
בדבירם כם ,ווב Kב"ד ומשגה ללמך שם ל ,עכ"ל,
סקר ב Iשמבה אי בתיו"ס ד Iהו זה הכלל כי Iייכומ שכתבתי שם".
ב'" ;nג :עריין לקמן סוף פקר "ן אל ,עכ"ל,
וס
רה ןםו cהביא )השגי(.
ככ
מm
בנ
מלחתכנ ה
ר הקטן רה זוה שבתכ .ף"""ד
I
רה .רב הכיתב גל" ו' "».I"I
דנ
יירח דעה.
nב
רה נשי זכרים.
כה
יורה ר Jה.
כם
הלכה כ"א.
ל
הלכה אדס.
אל
בתרח'ם ד"ה זה הכלל.
הזzוm
ם Kת הוכיקו שין.
כו
רה
כז
קר IJח' הלכה ח.י
94
)
www.daat.ac.il
אתר דעת -מכללת הרצוג
"
וסק הי משנ;ן ד' כחןי"ט ד"ה הארןלז כר " ירייי מים שאיו אדם
חנשד עלין וכ' ".
נעה " ג :קשה דהלא אלי מיימן אי אפשר לבא בדיי אדם יפשיאס יגאמן
עלדים ,.ייש לשיב דאילי אפשר על דרך מקלית דעיקב ,אי כמי שאמח
בפהד אדימה דמעבירין לפגהי כיס אדים לב ,יעיין בש"ס בענין מיתר
להטיל מים במעי הםא לב יבהא דחייתא דרב גידל ל,ד יאילי לכך ידיקא
~•
המשגה יגקט בדיי אדם ילא גקט על דיי אדם ,עכ"ל,
•
מסכת
כריתות
פרק א ' משהכ א' ברעמ"ב לה ייאבל המפטרמ להתלדמ אי למסח לצביר כי ' !'
נעה"ג :וקא משמע לן דאף על גב ששי לצבור עדיין שמן יקסירת
אחר ,עכ"ל,
שם ברעמ"ב לי "כמו ששמחו שלהמ מפגי מחלוקתו של אדונהיו כי' ".
נעה"ג :
~,
צריר עיין דבש"ס דף ה' עמדו ב' מפשר באפרסמונא רכיא,
ITכ"ל,
•
מסכת מעילה
פרק א' משבה ב' בתוספןת חשדים ייאי במי כאז מיייר רק מ Jרקית הדם",
געה"ג :
במחילח כבוד תורתם ,געלם מהרבנים נשמםת דען ,דברי
תוספות בעמילה שם בדף ז"יין עמדו א' שכחבו בזה ,עיין שם ,וספקו
של תוספות לעג"ד שי לפשוט ערל כהדר צריך לימר אף כלתי סכין
אחכה ,דאי לא חימר הכי אלא בעי בתכ אחת משמ ,יכמשעמת
הערמ " ב ,אם כן הה' שמעמ דיבי עקיבא סובר אפשר לצצמם ,ובפרק
בי לי דף טו"נ משמע לדא סכיאר לוה דכבי ריסי הגלילי ,אלא 11אי
דלאי דיקא ,וצריך עיון ברבמ"ם הלכות מעילה פרק ג' הלהנ וי"י,
גם לשר"י במעילה שם לח צריר עיון ,יעיין הזכ שכתבתי על הגליין
מנחית פרק ג' משגה ד /עכ"ל"
פרק ג' שמנה ב fברעמ " ב לם "כייז אדיכא במי שלמים".
•
געה"ג :יצרוי עיןר לעגין בטיל בייב ,עכ"ל,
שמנה זי נחוי"ס ונ " צוריך עיןו להמ רחאו מהלהכ".
געה"ג :
יאולי רבגן מליגי ארבי אליעזר בר צדוק מטעם עמלין בקשר
כו' עורבה שבלילב כיין דגוהגת ביום ארשון גם כגבולין אילי קדשיא
טפי ,צ"ע ,עכ"ל.
"'
כי ,
ג :ו,וד.
לכ
~" I
לג
בכורות
דל
אילו ז" ל חיואת דרב רמי כו רחל ,בככירית
ףד
לן
ג:
Eב!>כת בכ,יית,
,
לח
דף ז
הל
ו' ה והמפטם אח השמן.
יס
ד ' ה לא בהניס.
לי
ר"ה יהסו כשמן.
מ
ד /lה רבי אלעיזר.
.-
95
,
• ,
www.daat.ac.il
— -
.-
אתר דעת -מכללת הרצוג
———- —,
פוק י' שמבהד ייגדיל ת"תי מבקש כר ".
בעה"ג :בקיט שבי דנרים אתריג mליק לרמ! הא דחיםפחא פ,ק ב' אמ
,
,
דבקטביית איו הדיו כו ,עכ"ל.
מסכח
חמי,
~.
פרק ד' משבה ב' בתיר"ט ד'ה ילא היה מיייה כו' ייכארמריבן לא כל האצבעית
שוית".
בעה"ב ,צוי ,עיון דלא מבאי אצבע א"להיס ,יאילי על פי דמאריבן
לשין חמכםי לחיד מכ ,ועיוי מה שכתב ר' וראלף הי ' 'Tבה"ס בסדיר
שפה כרירה גבי הוחיות ישורח בשם הארב"ע מנ ,ועיין מת שכתג
תיי"ט בירש תרומית מה יעיןי ירש פרק דלקמו דבקט עשות הדבירם
בלשין יכר ,ךלא הדברךת בלשךן בקבה ,יעיין פוק ,לקמן משבהד מה,
,
והונ שכתב תוי"ט במסכת מרךת פרק ג' משבה ד' מו ,עכ"ל.
1
פךק ה' שמנה ף בתוי"ט מז ייזכרהו ובקבהן".
בעה"ב :יעיוי תשיבת חב"! חלק א' סי' של"י ",מ עב"ל.
מסכת
מדוח
וכ' ".
פרק א' משנה גי חוי"ס ז"ה קדפונים כו' ייבן של וידרםי חמזו להר הביח
בעה"ג m :רא"ש כתנ בפירישי על מסבת יאת ךז"ל לפי הששכיבה
במערב היה השער הזה ארש לכל השעוים ,קפי היא ואש בלשךן יךו,
עב'/ל ,עכ"ל.
]השוכך גגליון האנ[
אמ
הלכה ר I
קלז :
בונ
חרלין
גפ
וז"ל " :ישיררי ,כז הוא בכל הספרים .. .כרמכבה וחיזקאל דבר לע חהיות בלשין זכר
גרוב ,וכבר כבת הואב"' " lז"ל כי העברים יחדזש
יתכייל ב r
זכר לנקנה כלשין חידי,
אגל גשלת וגיט לא חישר •"1
דמ
דה Kל יחריטו.
הונ
והכף
דמ
רה ככפיס.
מו
'ז'ח
בתיכי.
חמ
כעכיו קריאת "הוא אחוזתם" כמרשת כהר סיבי ,בחיריק ואל בשורוק,
…
מחזיק ששלה קבין.
הראשונםי כל רבר אשין בי רוח חייס זכחוי או נקבהו …
הרא לשרד רכו ולא לשוד
,ז"ל :
""אמרי
ותו מי הגדי להס כי אחוזה
נקגה . " , . ,
-
96
•
www.daat.ac.il