כרע בל קרס נבו –
אמר רב:
כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשריא, שנאמר: כרע בל קרס נבו.
וכתיב: קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא.
רבי ינאי אמר מהכא:
לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגליו על כבודו כי גלה ממנו – אל תקרי כְּבוֹדוֹ אלא כָּבְדוֹ:
אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה –
אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה, שנאמר: כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
וכתיב: כי לא אחפוץ במות המת.
ומה הקב"ה חפץ?
לצדק בריותיו, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו.
קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי –
זה אברהם.
וכן הוא אומר: אתה ידעת שבתי וקומי –
שבתי – בג"ע וטרודי מתוכה.
בנתה לרעי מרחוק –
באיזה זכות יעצת לבראני?
(טז) בזכות אותו שבא מרחוק.
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה –
רב ושמואל ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר,
חד אמר:
כל העולם כלו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע.
ואידך אמר:
כל העולם כולו נזונין בזכותן של צדיקים והם אפילו בזכות עצמן אינם נזונים.
כדרב, דאמר רב:
בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת:
כל העולם כלו אינן נזונין אלא בשביל חנינא בני, וחנינא בני, די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
ופליגא דרב יוסף דא"ר יוסף:
מאי אבירי לב?
אלו גובאי טפשאי.
א"ר יוסף:
תדע, דלא מדיירוי גיורא מבינייהו.
אמר רב אשי:
הני בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זימני בשתא ולא קא מגייר גיורא מנהון.
אמר רבי אלעזר:
עובדי אלילים נקראו עדה, שנאמר: עדת חנף גלמוד.
וישראל נקראו עדה, שנאמר: וסמכו זקני העדה.
עובדי אלילים נקראו אבירים, שנאמר: עדת אבירים בעגלי עמים.
וישראל נקראו אבירים, שנאמר: שמעו אלי אבירי לב.
עובדי אלילים נקראו אדירים, שנאמר: ובנות גויים אדירים.
וישראל נקראו אדירים, שנאמר: ואדירי כל חפצי בם.
עובדי אלילים נקראו חכמים, שנאמר: והאבדתי חכמים מאדום.
וישראל נקראו חכמים, שנאמר: וחכמים יצפנו דעת.
עובדי אלילים נקראו תמימים: ותמימים כיורדי בור.
וישראל נקראו תמימים: ותמימים ינחלו טוב.
עובדי אלילים נקראו אישים: את אישים פועלי און.
וישראל נקראו אישים, שנאמר: אליכם אישים אקרא.
עובדי אלילים נקראו צדיקים: צדיקים המה ישפטו אותהם.
וישראל נקראו צדיקים: ועמך כולם צדיקים.
עובדי אלילים נקראו גבורים: קשת גבורים חתים.
וישראל נקראו גבורים: גבורי כח עושי דברו.