גם לא שמעת גם לא ידעת –
מדבר בעמלק ובהמן שיצא מחלציו.
אמר הקב"ה: הא רשע נזדווגת לבני, לא ידעת בנסים שעשיתי להם במצרים, כמו שנאמר: וידעו מצרים כי אני ה'.
גם לא שמעת –
בנסים שעשיתי להם בים: שמעו עמים ירגזון.
גם מאז לא פתחה אזנך –
לא שמעת שירה שאמרו לי בני בים: אז ישיר משה ובני ישראל.
אלא ידעת ושמעת אלא שאתה קשה עורף: כי ידעתי – כי בגוד תבגוד – ולא מעכשו אלא עד שאתה במעי אמך.
ופושע מבטן קורא לך –
אלא בחייך אומה זו מסורה לך.
ומה אני מכין לך?
לתלות אותך בקורה, שנאמר: קורא לך, ושל חמישים אמה.
לך – ל' שלשים ך' עשרים הרי חמשים.
למען שמי אאריך אפי וגו' לבלתי הכריתך –
אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי.
משל למה הדבר דומה?
למלך שהיה לו בן ונדבק עם הלסטים ונתפש עמו.
אמר המלך: מה אעשה?
אהרוג את הלסטים א"א, שהרי בני עמו, אלא בשביל בני אני פוטר את הלסטים.
כן הלוים היו נושאים במשכן, שנאמר: ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם – והיה מביט בקרח ועדתו שהיו עתידים לחלוק עם משה.
אמר הקב"ה: מה אעשה עם אלו?
להרגם אי אפשר, שנתתי שמי עליהם, הקהתי – ה"א מלמעלה, ויו"ד מלמטה, הוי למען שמי אאריך אפי.
הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני –
א"ל אליהו לבר הי הי, ואמרי לה לר' אלעזר:
מלמד, שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ולא מצא מדה טובה לישראל כעוני.
אמר שמואל ואי תימא רב יוסף:
היינו דאמרי אינשי:
יאי עניותא לישראל כערקא סומקא לסוסיא חיורא.
שמע אלי יעקב וישראל מקוראי –
מקוראי מזומני, לפיכך כשתבא הגאולה והסעודה הוא שמח.
יגל יעקב ישמח ישראל – יגל אברהם יצחק (ויעקב) לא נאמר, אלא יגל יעקב, לפי שיעקב מצטער בזמן שישראל מצטערין, לפיכך כשתבא הגאולה לישראל הוא שמח עמהם.
אימתי יגל יעקב?
כשישמח ישראל.
רבי אלכסנדרי אומר:
למה יגל יעקב?
אלא אדם אם יש לו בן למול, או נושא אשה, מי שמח?
מי שמזומן לסעודה.
וכן יעקב, שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים סעודה, שנאמר: שמע אלי יעקב וישראל מקוראי.
אף ידי יסדה ארץ –
דרש בר קפרא:
גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאלו במעשה שמים וארץ כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב: מקדש ה' כוננו ידיך.
השיבו בבלי אחד ורבי חייא שמו:
והא כתיב: ויבשת ידיו יצרו?! ידו כתיב.
והכתיב: יצרו?!
יצרו אצבעותיו, כדכתיב: כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך.
מיתיבי: השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע?!
הכי קאמר: מעשיהם של צדיקים מי מגיד?
הרקיע, ומאי ניהו?
מטר, שע"י תפלת הצדיקים מטר בא לעולם.
אף ידי –
(כתוב בתהילים ברמז תתפ"ד):
תנו רבנן:
והיה לאות על ידך –
זה שמאל.
אתה אומר שמאל, או אינו אלא ימין?
ת"ל: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים.
ואומר: ידה ליתר תשלחנה וימינה להלמות עמלים.
ואומר: למה תשיב ידך וימינך.
קורא אני עליהם יעמדו יחדו –
שניהם לא נבראו אלא כאילפס וכסויה וכו' (כתוב בסוף זה הספר ברמז תקי א):
אני ה' אלוהיך מלמדך להועיל –
א"ר אלעזר:
מן התורה ומן הנביאים ומן הכתוביים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.
מן התורה דכתיב: לא תלך עמהם,
וכתיב: קום לך אתם.
מן הנביאים, דכתיב: אני ה' אלוהיך מלמדך, להועיל מדריכך בדרך תלך.
מן הכתובים, דכתיב: אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן.
לוא הקשבת למצותי –
תנו רבנן:
אם בחקתי תלכו – אין אם אלא לשון תחנונים.
וכן הוא אומר: לו עמי שומע לי וגו' כמעט אויביהם אכניע, וכתיב: לוא הקשבת למצותי.