אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם –
כי נח נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרי ליה רבנן:
מאי תהוי עלן מאפיקורוסי?
אמר להון: אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם – של עובדי אלילים.
ואיתימא מהכא: ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך.
כי אני חשפתי את עשו –
ר' סימון אמר: קליפת בצלים.
כל כך למה?
גליתי מסתריו –
בשביל לגלות את הממזרים שבו.
וכמה ממזרים העמיד?
רב אמר:
שלשה.
רבי לוי אמר:
ארבעה.
אמר רבי יוחנן:
קרח דהכא ממזר הוא.
הנה קטן נתתיך בגוים –
וכתיב: ויקרא את עשו בנו הגדול.
אמר רבי אלעזר בר"ש:
משל למדינה שהיתה מכתבת ענקמין למלך והיתה שם אשה אחת והיה לה בן ננס והיתה קוראה מקרולפרוס.
אמרה בני מקרולפרוס ואין אתם מכתיבין אותו?
אמרו: אם בעיניך הוא מקרולפרוס, בעינינו ננס.
כך אביו קרא אותו גדול, שנאמר: ויקרא את עשו בנו הגדול.
אמו קראתו גדול, שנאמר: את בגדי עשו בנה הגדול.
אמר הקב"ה: אם בעיניכם הוא גדול בעיני הוא קטן, שנאמר: הנה קטן נתתיך בגוים.
אמר רבי אבהו אמר רבי ברכיה:
לקבל תורא טבחא, הה"ד: כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום.
הנה קטן נתתיך בגוים –
תני רבי יוסף:
שאין להם מלך בן מלך, בזוי אתה מאד, שאין להם לא כתב ולא לשון וע"י שאלה מוקמי וכו':
אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך –
לעתיד לבא, כשהקב"ה דן את עשו הרשע, מה עשו עושה?
מתעטף בטליתו ובא ויושב אצל יעקב, ואין כוכבים אלא יעקב, שנאמר: דרך כוכב מיעקב, וכתיב: הבט נא השמימה וספור הכוכבים.
ויעקב אומר לו: אחי לא תהא כיוצא בי, שנאמר: אהי דבריך מות אהי קטבך שאול – גזירות שהיית גוזר עלי שאהא עובד אלילים, אלו הייתי עושה הייתי מתחייב מיתה בידי שמים, ואם לא אעבוד אתה הורג אותי, לפיכך: אהי דבריך מות אהי קטבך שאול – כיון שעשו יורד לשאול נשתייר יעקב לעצמו, שנאמר: והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו ויגועו והשלישית יותר בה – ואין שלישיה אלא ישראל, שנאמר: ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה:
תפלצתך השיא אותך –
(בתוב ברמז רכ"א):
אם לא יסחבום צעירי הצאן –
א"ר שמואל בר נחמני:
מסורת אגדה היא (כתוב ברמז נ"א):
והיה לב גבורי אדום וגו' כלב אשה מצרה –
אמרו ישראל לפני הקב"ה: לא דיינו שנשתעבדנו לשבעים אומות, אלא אף לזו שנבעלה כנשים, שנאמר: ויהי עשו איש יודע ציד, איש שדה – שהפקיר עצמו כשדה.
א"ל הקב"ה: אף אני באותו לשון אני פורע ממנו, הדא הוא דכתיב: והיה לב גבורי אדום וגו' כלב אשה מצרה.
לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל –
א"ר אלעזר:
נבוכדראצר כתיב, שעצרם במדבר והרגם, ונתקיים בו ידו בכל ויד כל בו.
ושמתי כסאי בעילם –
(כתוב ברמז צ"ב):