סבבוני בכחש אפרים –
א"ר יהודה:
כשעמדו ישראל על הים היו השבטים עומדים, זה אומר: אני יורד וזה אומר: אני יורד (כתוב ברמז ל"ח).
היה רבי מאיר אומר:
כשהיו ישראל זכאים, היו מעידים בעצמם (כתוב ברמז ל"ה).
וישר אל מלאך ויוכל –
איני יודע מי נעשה שר למי, כשהוא אומר: כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל – הוי אומר, יעקב נעשה שר למלאך.
בכה ויתחנן לו –
איני יודע מי בכה למי, כשהוא אומר: ויאמר שלחני כי עלה השחר וגו' ויברך אותו שם, הוי אומר, מלאך בכה ליעקב.
כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל –
אמר רבא:
רמז לו, עתידים שני שרים לעמוד ממך:
ראש גלות שבבבל,
ונשיא שבארץ ישראל.
בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו –
עמך אין כתיב כאן אלא עמנו.
אמר לו המלאך ליעקב: עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם.
כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב –
כנען –
זה אליעזר.
בידו מאזני מרמה –
שהיה יושב ומשקל את בתו ראויה היא או איננה ראויה.
לעשוק אהב –
לעשוק אהובו של עולם זה יצחק.
אמר לו: אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי – אלי כתיב, אתן לו בתי.
א"ל: אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מדבק בברוך: השמר לך פן תשיב את בני שמה.
וביד הנביאים אדמה –
רב יהודה ברב אילעאי ורבנן,
ר' יהודה אומר:
כל הנביאים ראו מתוך (שבע) [תשע] אספקלריות, כמה דאת אמר: וכמראה המראה אשר ראה – ומתוך אספקלריא אחת ראה משה, שנאמר: ומראה ולא בחידות פה אל פה אדבר בו.
ורבנן אמרין:
כל הנביאים ראו מתוך אספקלריא מלוכלכת
ומשה ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת.
בנביאים כתיב: ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה.
ובמשה כתיב: ותמונת ה' יביט.
ר' פנחס בשם ר' הושעיא:
משל למלך שנגלה על בן ביתו באיקונין שלו, לפי שבעולם הזה שכינה נגלה על היחידים, אבל לעתיד לבא, ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו וגו'.
בגלגל שורים זבחו –
(למעלה ברמז קצ"ה).
גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי –
אין לך כל תלם ותלם שבארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב עבודת אלילים והשתחוה לה.
ויברח יעקב שדה ארם –
אמר להם הנביא לישראל: דוגמא שלכם דומה ליעקב.
מה יעקב עד שלא נשא אשה נשתעבד ומשנשא אשה נשתעבד, אף אתם עד שלא נולד גואל נשתעבדתם ומשנולד גואל נשתעבדתם:
ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים –
(כתוב ברמז ר"ח).