פרק ב

ינואר 15, 2013 · מאת ילקוט שמעוני · בראשית
המשך סימן תקסז

בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה' –
ר' אמי כי הוה מטי להאי קרא בכי, בקשו צדק בקשו ענוה וגו'.
אמר: כולי האי ואולי.

אמר ריש לקיש:
באשר משפטו שם פעלו (בשמואל ברמז קנד).
הוי: יושבי הבל הים גוי כרתים.

א"ר חנן:
נעשה בכרכי הים מה שלא נעשה בדור המבול, שנאמר: הוי יושבי חבל הים גוי כרתים – גוי (א) שהוא ראוי ליכרת.

באיזה זכות הם עומדים?
בזכות גוי אחד: וירא שמים אחד, שהיו מעמידין בכל שנה, שהקב"ה מקבל מידם.

גוי כרתים –
ר' לוי פתר לה לשבח:
גוי שכרת ברית, כמה דאת אמר: כורת הברית.

שמעתי חרפת מואב –
אתה מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו אויבים לירושלים, נכנסו עמהם עמונים ומואבים ונכנסו לבית קדש הקדשים ונטלו הכרובים, והיו מחזירים אותם בכל חוצות ירושלים, והיו אומרים: לא היו ישראל אומרים אין אנו עובדים ע"א?
ראו מה הם עושים, הה"ד: יען כי אמר מואב הנה ככל הגוים בית יהודה.
באותה שעה אמר הקב"ה: כי מואב כסדום תהיה.

הזאת לכם עליזה מי יעץ זאת על צר המעטירה –
א"ר אלעזר:
כל צור שכתוב בתורה מלא – בצור מדינה הכתוב מדבר,
חסר – בעיר חייבת הכתוב מדבר.

המעטירה –
ר' אבא בר כהנא אמר:
הקיפוה כעטרה.