אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יום

פברואר 21, 2013 · מאת הרב יעקב ישראל סטל · ירושתנו, תשע"א · מאמרים

‫ה'תשע"א‬
‫שנה‬
‫ספר שנה‬
‫ספר‬
‫אשכנז‬
‫חכמי אשכנז‬
‫של חכמי‬
‫לתורת של‬
‫לתורת‬
‫מסורות‬
‫אורחותיה ומנהגיה‬
‫אורחותיה‬
‫ומנהגיה‪ ,,‬מסורות‬
‫וסקירות‬
‫מחקרי וסקירות‬
‫וזכרונות‪ ,,‬מחקרי‬
‫וזכרונות‬
‫תשע""אא‬
‫לשנת תשע‬
‫הכנסת לשנת‬
‫בית הכנסת‬
‫מנהגי בית‬
‫לוח מנהגי‬
‫כולל לוח‬
‫כולל‬

‫חמישיי‬
‫ספר חמיש‬
‫ספר‬

‫אשכנז‬
‫מורשת אשכנז‬
‫מכו מורשת‬
‫מכו‬
‫תשע""אא‬
‫ברק‬
‫בני‬
‫בני ברק תשע‬

‫ירושתנו‬
‫יוצא לאור ע"י מכו מורשת אשכנז‬
‫ת‪.‬ד‪ 87 .‬בני ברק‬
‫עורכי‪:‬‬
‫הרב שלמה יהודה ליב הופמ‪ ,‬מודיעי עילית‬
‫הרב יוס שלמה מאיר‪ ,‬אלעד‬
‫הרב משה דוד צ'צ'יק‪ ,‬ירושלי‬
‫חברי מערכת‪:‬‬
‫הרב בנימי שלמה המבורגר‪ ,‬בני ברק‬
‫פרופ‪ .‬מאיר הילדסהיימר‪ ,‬בני ברק‬
‫הרב יהודה אהר הלוי הורווי‪ ,‬ירושלי‬
‫הרב דוד הירשהוט‪ ,‬מודיעי עילית‬

‫דוא"ל מערכת ירושתנו‪yerushaseinu@gmail.com :‬‬

‫‪ÏËÒ Ï‡¯˘È ·˜ÚÈ ·¯‰‬‬
‫ירושלי‬

‫‡‪ÌÂÈ Ïη ÏÂÁ‰ ˙ÂÓÈ· 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ˙¯ÈÓ‬‬
‫‪Ê΢‡ È„ÈÒÁ ·¯˜· '˙„ÓÚÓ'‰ ‚‰Ó ˙„ÏÂ˙Ï‬‬

‫‡‬
‫בי שאר סגולות ישנות שזכו לעדנה ועשו לה כנפיי בתקופה האחרונה‪ ,‬נתבצר מקו מיוחד‬
‫לסגולת אמירת 'נשמת כל חי'‪ .‬בעבר התייחסו המקורות לסגולה זו בשני אופני‪ .‡ :‬אד‬
‫‪ ͯ„Ï ‡ˆÂȉ‬יתחייב ˜‪ Â˙‡ÈˆÈ Ì„Â‬שיאמר תפילה זו כאשר יגיע בשלו למחוז חפצו‪ .· .‬המצוי‬
‫ב‪ ‰¯ˆ ˙Ú‬יקבל על עצמו שא ייוושע מצרתו יאמר תפילה זו בקול תודה ושמחה‪ .‬האופ‬
‫הראשו של הסגולה מופיע לראשונה בספרות הסגולות לפני כשלוש מאות שנה בש אישי‬
‫שוני‪ ,‬א ייחוסה ‪ „ÈÒÁ‰ ‰„Â‰È '¯Ï‬מופיע לראשונה בספר 'חמדת ימי'‪ .‬לעומתו‪ ,‬האופ‬
‫השני של הסגולה‪ ,‬א הוא נאמר ב'חמדת ימי' בשמו של ר' יהודה החסיד‪ ,‬אבל אי לו מקור‬
‫קדו בכלל‪ .‬ברור שאי לדברי הנאמרי ב'חמדת ימי' על מה לסמו‪ ,‬ואי כל ער לייחוס‬
‫הסגולות לר' יהודה החסיד‪.1‬‬
‫המוטיב המרכזי של הסגולה הוא התחייבותו של אד המצוי בשעת צרה‪ ,‬להודות לבוראו‬
‫לכשינצל מצרתו‪ .‬אכ ‪ ,‬עצ רעיו ההתחייבות להודאה מופיע במקורות קדומי כסגולה‬
‫המועילה לישועה‪ .‬ומאיד‪ ,‬מקורות מאוחרי יותר מעידי על השימוש בתפילת 'נשמת'‬
‫כהודאה על נס‪ .2‬נראה‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי צירו שניה לכדי סגולה אחת "בדוקה ומנוסה" נעשה בידי‬
‫בעל 'חמדת ימי' עצמו‪ ,‬בהשפעת הסגולה ליוצא לדר‪.‬‬
‫בנוס לסגולה זו‪ ,‬בשני האחרונות הנהיגו רבי ויחידי לומר 'נשמת' בכל יו‪ ,‬ג כשלא‬
‫קדמה לכ התחייבות בשעת צרה וא כשעדיי לא נושעו מצרת‪ .‬המנהג שנתפשט לאחרונה‬
‫‪ 1‬ראה באריכות במאמרי 'ייחוס סגולת אמירת 'נשמת' לרבי יהודה החסיד'‪ ,‬המעיי נ‪ ,‬ב )טבת תש"ע(‪ ,‬עמ' ‪.6749‬‬
‫‪ 2‬לרעיו ההתחייבות כסגולה לישועה ולשימוש ב'נשמת' כהודאה‪ ,‬אקדיש מאמר מיוחד אי"ה‪ .‬כא אציי‬
‫שהעני כי ההתחייבות בהודיה לכשיוושע מצרתו מועילה להצלה‪ ,‬כבר מצויה בפי אחד מדרשני ספרד‪,‬‬
‫המסביר לאנשי עדתו שההודאה הטובה ביותר היא השתיקה‪" :‬ולזה‪ ,‬להרחיק אלו הנזקי אשר אפשר‬
‫שימשכו מההודאות והשבחי‪ ,‬היותר טובה שבהודאות הוא השתיקה‪ .‬ולזה אמר דוד המל ע"ה‪' :‬ל דומיה‬
‫תהלה‪ ,‬א'להי בציו‪ ,‬ול ישול נדר'‪ .‬והרצו בזה‪ ,‬כי דוד המל ע"ה‪) ‰¯ˆ· ˙Â˙ÚÏ ,‬הנה( ]‪̇˘ ,¯„ [‰È‰‬‬
‫‪ .‰„Â˙· ÂÈÙ Ì„˜È Â˙‡ Á·˘È ÏωÈ ÌȉÏ'‡ Á·ÊÓ ˙‡ ‡·È˘ ,‰ÏÈˆÈ Í¯·˙È Ï‡‰‬ואחר כ‪ ,‬בהיותו בציו‪,‬‬
‫היה מוצא‪ ,‬שהיותר טובה שבהודאות היא השתיקה‪ ,‬והיה שותק‪ .‬ולזה אמר‪' :‬ל דומיה תהלה'‪ ,‬ואמר אחר כ‪:‬‬
‫'ול ישול נדר'‪ .‬רוצה לומר‪ ,‬כי הנדר אשר נדרתי להודות את שמ‪ ,‬הנה ישול ל בשתיקה‪ ,‬כי הוא הטובה‬
‫והמעולה שבהודאות ל"‪ .‬לדעת הדרש‪' ,‬לעתות בצרה' היה דוד המל נודר על ההודאה כדי לזרז את בוא‬
‫הישועה‪ .‬דרשה זו מצויה בקוב דרשות בכת"י ספרדי מהמאה הט"ו‪ .‬מחברה לא ידוע ויתכ שהוא ר' אשתרוק‬
‫חסדאי שפעל בסרגוסה במחצית השניה של המאה הי"ד‪ .‬הדרשה נדפסה בספרו של מרק ספרשטיי‪M. ,‬‬
‫‪.Saperstein, Your Voice Like a Ram's Horn, pp. 246-247‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫רב‬

‫אינו משו הסגולה האמורה‪ ,‬אלא על משקל דברי חכמי‪" :‬לעול יקדי אד תפילה לצרה"‪,3‬‬
‫כדוגמת אמירת תהלי‪ .‬ונוסדו לש כ מנייני קבועי מדי יו ביומו בבתי כנסיות ומדרשות‬
‫וליד הכותל המערבי‪.4‬‬
‫המנהג החדש מביא בכנפיו שתי תמיהות‪ 5:‬ראשית‪ ,‬כיצד רשאי לומר בימות החול 'נשמת‬
‫‪6‬‬
‫כל חי'‪ ,‬הרי הדבר נכלל לכאורה בהגדרת חז"ל שהקורא הלל בכל יו הריהו "מחר ומגד"?‬
‫ועוד‪ ,‬בספר הזוהר מייחד את 'נשמת' לשבת בלבד‪ ,7‬משמע ש‡‪ ¯ÂÒ‬לאמרו בימי חול‪.8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫סנהדרי מד ע"ב‪.‬‬
‫הרב ש' רבינובי' נשאל אודות מה "שנוהגי בכותל המערבי בתקופה האחרונה‪ ,‬שמתאספי ציבור גדול‬
‫לומר 'נשמת כל חי' בחצות הלילה או ג קוד חצות‪) "…‬הרב ש' רבינובי‪' ,‬בעני תפילת נשמת ובדי האומר‬
‫הלל בכל יו'‪ ,‬בית אהר וישראל‪ ,‬חוברת קיז ]שבטאדר תשס"ה[‪ ,‬עמ' צה(‪ .‬ראה ג‪ :‬הרב א' נבנצל‪ ,‬סובו‬
‫ציו‪ ,‬ירושלי חש"ד‪ ,‬עמ' נבנג‪ .‬דר אגב‪ ,‬המנהג החדש לומר 'נשמת' בכותל המערבי במני קבוע ויומיומי‬
‫הביא ל'חידוש הלכתי' נוס‪ .‬ראה מש"כ הרב י' שוור‪ ,‬אבלות החורב‪ ,‬פרק ג‪ ,‬סעי ג‪ ,‬ירושלי תש"ס‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,95‬הערה יב‪" :3‬ג אי לבר 'שהחיינו' על ראיית הכותל בפע הראשונה בחייו‪ …‬משו שהמקדש חרב‪…‬‬
‫‡·‪ ."'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' Ï˘ ‰È„‰ ¯ÓÂÏ ÏÂÎÈ Ï‬המחבר ממלי למבקר לראשונה בכותל המערבי לומר 'נשמת כל‬
‫חי' כ˙‪ .'ÂÈÈÁ‰˘'Ï ÛÈÏÁ‬חידוש שמעול לא שמענו!‬
‫דנו בכ כמה ממחברי דורינו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הרב ש' רבינובי )לעיל הערה ‪ ,(4‬עמ' צהקג; ר"ל פריינד‪' ,‬אמירת‬
‫נשמת כסגולה – מקורותיה פרטיה ועניניה'‪ ,‬אור ישראל‪ ,‬גליו מד )תמוז תשס"ו(‪ ,‬עמ' ריזריח‪ .‬ועי' ג בנסמ‬
‫להל סו הערה ‪.8‬‬
‫שבת קיח ע"ב‪" :‬אמר רבי יוסי‪ :‬יהא חלקי מגומרי הלל בכל יו‪ .‬איני? והאמר מר‪ :‬הקורא הלל בכל יו‪ ,‬הרי‬
‫זה מחר ומגד! כי קאמרינ‪ ,‬בפסוקי דזמרא"‪ .‬היינו‪' ,‬פסוקי דזמרה' מותר וצרי לאומר בכל יו‪ ,‬ו'הלל'‬
‫)'הלל המצרי'‪ ,‬או 'הלל הגדול'(  אסור‪ ,‬והאומרו "הרי זה מחר ומגד"‪ .‬תמיהה זו עומדת לפי כל הטעמי‬
‫שנאמרו בסיבת איסור אמירת הלל בכל יו )עי' להל‪ ,‬הערה ‪ ,(9‬פרט לטע השני שנת ר' מנח המאירי‪ .‬ראה‬
‫בית הבחירה‪ ,‬שבת ש‪ ,‬ד"ה 'הקורא הלל'‪" :‬ובירושלמי פירשו‪ ,‬שמתו שגירותו ורגילותו אינו מכוי בו‪ ,‬והרי‬
‫הוא קורא 'יי' עשה עצביה'‪ ,‬ונמצא מחר"‪ .‬לטע מחודש זה אי בעיה לומר 'נשמת' בכל יו‪ ,‬שהרי כלל לא‬
‫נזכרה בה עבודת האלילי‪.‬‬
‫הגדרת 'נשמת' כ'הלל' לעני איסור אמירתה בכל יו‪ ,‬מצויה כבר בשו"ת מכת לדוד‪ ,‬לר' דוד פרדו‬
‫)מחותנו של החיד"א(‪ ,‬חלק או"ח‪ ,‬סי' יג‪ ,‬שאלוניקי תקל"ב‪ ,‬ד כד רע"ד‪" :‬אבל ]לומר 'נשמת'[ אחר התפילה‪,‬‬
‫איכא לדמויי קצת אההיא דהלל‪ ,‬דאמרינ‪ …‬הקורא 'הלל' בכל יו הרי זה מחר ומגד‪ …‬וסדר 'נשמת' זה יש‬
‫בו קצת דמיו לה'הלל'‪ ,‬ולא שיי ביה ולואי דלימריה כוליה יומא"‪ .‬ג ר' אברה ב"ר יצחק אב"ד )הראב"ד‬
‫השני(‪ ,‬מדמה  לעני אחר  את 'נשמת כל חי' ל'הלל'‪ .‬ראה דבריו שצוטטו בהערה הבאה‪.‬‬
‫כ משמע ממאמרי זוהר רבי‪ .‬ראה‪ :‬זוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬קלח ע"א; ח"ב‪ ,‬רה ע"ב; ח"ג‪ ,‬כט סע"א‪ ,‬ועוד‪ .‬ש נתבאר‬
‫שאמירת 'נשמת' בשבת ויו"ט הוא משו ‪ ‰¯È˙ȉ ‰Ó˘‰‬הניתנת באד )עי' ביצה טז ע"א(‪ .‬וכ ג משמע‬
‫ממקורות נוספי מתקופת הראשוני‪ .‬ראה‪ :‬ר' שלמה ב"ר שמשו מגרמייזא )מיוחס לו(‪ ,‬סידור רבנו שלמה‪,‬‬
‫מהדורת מ' הרשלר‪ ,‬ירושלי תשל"ב‪ ,‬ר"ע קנב ]=סידור חסידי אשכנז )בתו‪ :‬סידור רבנו שלמה‪ ,‬הנ"ל(‪ ,‬עמ'‬
‫קנג[; ר' ראוב ב"ר חיי‪ ,‬ספר התמיד‪ ,‬הומנה תרצ"ה‪ ,‬עמ' ‪) 29‬צוטט להל‪ ,‬הערה ‪ ;(61‬ר' משה דיליאו‪ ,‬הנפש‬
‫החכמה‪ ,‬סוד עני שבת ויו טוב‪ ,‬בזילאה שס"ח‪ ,‬ד ]כח[ ע"ג‪ .‬וכ מפורש בדברי ר' מרדכי יפה‪ ,‬לבוש החור‪ ,‬סי'‬
‫רפא‪ ,‬סעי א‪" :‬ואחר שירת ויושע מוסיפי 'נשמת'‪ ,‬מפני הנשמה יתירה שיש לאד בשבת"‪ .‬וכ כותב ב דורו‪ ,‬ר'‬
‫משה מת מפרעמישלא‪ ,‬מטה משה‪ ,‬עמוד העבודה‪ ,‬חלק רביעי‪ ,‬סי' תמה‪ ,‬קראקא שנ"א‪ ,‬ד צו]‪ ,[1‬ע"א‪:‬‬
‫"ואומרי 'נשמת'‪ ,‬לרמוז‪ ,‬שיש לנו נשמה יתירה בשבת‪ ,‬ובה אנו משיגי חכמה יתירה בשבת‪ ."…‬וראה עוד‪ :‬ר'‬
‫אברה סבע‪ ,‬צרור המור‪ ,‬א‪ ,‬בראשית ב ב‪ ,‬בניברק תש"נ‪ ,‬עמ' יג; ר' משה אבמכיר‪ ,‬סדר היו‪ ,‬ווארשא תרל"ג‪,‬‬

‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רג‬

‫ברור שאי תמיהות אלו מתייחסות אלא למנהג שרווח בעת האחרונה‪ ,‬לומר 'נשמת' באופ‬
‫קבוע ג שלא במקו נדר בשעת צרה‪ .‬שהרי מתקבל על הדעת שאד שהתחייב בצרתו לומר‬
‫'נשמת' לכשייוושע‪ ,‬אי באמירת 'נשמת' לש קיו נדרו משו איסור אמירת הלל ·‪,9ÌÂÈ ÏÎ‬‬
‫ס"ע ‪ ;51‬ר' חיי הכה מאר צובה‪ ,‬מקור חיי‪ ,‬ב )טור פטדה(‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' רפא‪ ,‬פיעטרקוב תרל"ח‪ ,‬ד סה ע"ג;‬
‫החיד"א‪ ,‬שפה אחת )נדפס יחד ע ספרו אהבת דוד(‪ ,‬ליוורנו תקנ"ט‪ ,‬ד פט סע"ב‪ ,‬ד"ה נשמת כל חי; ר' חיי‬
‫פאלאג'י‪ ,‬נשמת כל חי‪ ,‬ח"א‪' ,‬התנצלות המחבר'‪ ,‬שאלוניקי תקצ"ב‪ ,‬ס"ע ]‪[4‬ר"ע ]‪ ,[5‬ועוד הרבה‪.‬‬
‫סיבה אחרת לאמירת 'נשמת' בשבת דווקא‪ ,‬כתב ר' אברה ב"ר יצחק אב"ד )הראב"ד השני(‪ .‬ראה‬
‫תשובות הגאוני החדשות‪ ,‬סי' לו‪ ,‬מהדורת ש' עמנואל‪ ,‬ירושלי תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪" :4039‬ונראה לי‪ ,‬שתקנו‬
‫ראשוני לאמרו בשבת‪) ̘Ӊ Ì‰Ï Ô˙˘ ‰·ÂË ‰˙Ó ÏÚ ,‬עי' שבת י ע"ב(‪ ,‬כמו שתקנו לומר 'הלל הגדול'‪,‬‬
‫ודומה למה שאמרו )תענית כה ע"ב(‪ :‬אי אומרי 'הלל הגדול' אלא בכוס מלאה ובנפש שבעה‪."…‬‬
‫השווה ג אור זרוע‪ ,‬ח"ב‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬סי' מב‪ ,‬אות ד‪" :‬ותקנו רבותינו והוסיפו מזמורי לכבוד השבת‪…‬‬
‫ועוד תקנו 'נשמת כל חי'‪' ,‬ובמקהלות'‪ …‬דהיינו טעמא שהוסיפו אלו שבחות בשבת‪ ,‬דאשכח שלא בחר הקב"ה‬
‫ביו השבת בשבחות של מלאכי השרת כי א בשבחות ישראל‪ ,‬דאמרינ במדרש‪] "…‬והשווה לדברי רבו‪ ,‬ר'‬
‫יהודה החסיד‪ ,‬ספר חסידי‪ ,‬מהדורת הרב ר' מרגליות‪ ,‬ירושלי תשי"ז‪ ,‬סי' תתשמז[‪ .‬וכ כותב ר' אברה‬
‫אלשבילי )אבי הריטב"א(‪ …'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘'…" :‬אינו אלא ˘·‪ ÌÈÁ‬שאנו מוסיפי ‪) "˙·˘‰ „·ÎÏ‬שיטה להר"א‬
‫אלשבילי‪ ,‬לברכות לד ע"ב‪ ,‬בתו‪ :‬גנזי ראשוני לברכות‪ ,‬מהדורת מ' הרשלר‪ ,‬ירושלי תשכ"ז‪ ,‬עמ' שפה(‪.‬‬
‫והשווה ג‪ :‬פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬מהדורת ר"מ הרשלר‪ ,‬ירושלי תשנ"ב‪ ,‬ר"ע תקיג ]=ר' נפתלי היר‬
‫טריוויש‪ ,‬סידור מלאה האר דעה‪ ,‬טיהינג ש"כ‪ ,‬ד ]ק[ ע"ב[‪ .‬לטע נוס בדר הסוד לקביעת 'נשמת' בשבת‬
‫דווקא‪ ,‬ראה‪ :‬פירוש רבינו בחיי‪ ,‬בראשית ז כב‪.‬‬
‫‪ 8‬השווה הגהת הרמ"א לשו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬סי' תרסד‪ ,‬סעי א‪" :‬ביו שביעי‪ ,‬שהוא הושענא רבה‪ÌȯÓ‡ Ôȇ …‬‬
‫'נשמת'"‪ .‬וטע הדבר‪ ,‬משו "שאי בו כלכ תוספת נשמה יתירה" )שערי תשובה‪ ,‬ש‪ ,‬ס"ק א(‪.‬‬
‫דברי מפורשי בעני נאמרו בספר הפליאה‪ ,‬פרזעמישל תרמ"ד‪ ,‬ד כג ע"ד‪" :‬ודעו לכ שזה הסוד‪ …‬סוד‬
‫נסתר ונעל‪ ,‬ואי ראוי לגלותו לא זה ולא שו סוד מסודות התורה‪ ,‬כמו‪ …‬סוד איוב‪ ,‬וסוד 'נשמת כל חי'‬
‫˘‡‪] "…·ÂË ÌÂÈ ˙·˘Ó ıÂÁ Â¯Ó‡Ï ¯[Â]Ò‬על סמ ‪ ˙ˆ˜Ó‬המקורות שהובאו ונסמנו כא ולהל בסמו דנו‬
‫מחברי ימינו א מותר לומר 'נשמת' בימות החול‪ ,‬אלו שוללי ואלו מחייבי ושני הצדדי לא ירדו לעומק‬
‫העני ונמצאו מדברי מהרהורי לב‪ .‬ר' דוד וידר הפנני להערות הכותבי בעלו בית יוס להבה )יוצא לאור‬
‫ע"י התאחדות תלמידי 'בית יוס צבי' דושינסקיא(‪ ,‬גליונות צזצט )ואראבשלח תשס"ט(‪ ,‬במדור 'בדק הבית'[‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬למנהגי חריגי אמרו 'נשמת' בשבת ב‪ ˙¢ ˙ÂÈÂӄʉ‬שלא בתפילת שחרית‪ .‬ר' אברה ב"ר‬
‫יצחק אב"ד )הראב"ד השני( מזכיר‪" :‬ואני ראיתי מקומות שאומרי אותו ב‪ ,˙·˘ ·¯Ú‬בבית הכנסת‪˙¯Â·Á· ,‬‬
‫‪) "ÌÈ˙Á‰‬תשובות הגאוני החדשות ]לעיל הע' ‪ ,[7‬סי' לו‪ ,‬עמ' ‪ ;40‬והשווה להל הערה ‪ .(83‬המונח 'ערב‬
‫שבת' אינו ברור‪ ,‬כי ה בתלמוד וה בספרי הראשוני הוא משמש ג ליו שישי )כרגיל היו( וג לליל שבת‬
‫)עי' ספר קושיות‪ ,‬סי' נא‪ ,‬מהדורתי‪ ,‬ירושלי תשס"ז‪ ,‬עמ' לה‪ ,‬ליד הערה ‪ 229‬ובה(‪ ,‬א כא נראה שכוונתו‬
‫ל‪ ,˙·˘ ÏÈÏ‬כי את המנהג הזה ציי הראב"ד כדי לחזק את דבריו שהביא קוד‪ ,‬בדבר סיבת אמירת 'נשמת'‬
‫·˘·˙‪ .‬בדורות האחרוני היה מי שנהג לומר 'נשמת' בסעודה שלישית! ראה‪ :‬ר' ברו פנחס מסקאליע‪ ,‬זרע‬
‫ברו‪ ,‬פלורידה תשי"ט‪ ,‬ד לט ע"א‪.‬‬
‫‪ 9‬הקורא 'הלל' בכל יו נחשב כמחר ומגד לפי שהנביאי תיקנו לאומרו לשבח והודיה בהצלה מפורענות‬
‫)עי' פסחי קיז ע"א(‪" ,‬וזה הקוראה תמיד בלא ִעתה  אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצ" )רש"י‪ ,‬שבת קיח ע"ב‪,‬‬
‫ד"ה 'הרי זה'(‪ .‬א כ‪ ,‬אד האומר 'נשמת' כהודאה על הצלתו‪ ,‬ברור שאינו מחר ומגד‪ ,‬אדרבה‪ ,‬לדעה‬
‫המגדירה 'נשמת' כ'הלל' )עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(6‬קרוב מעשהו לתקנת הנביאי לומר 'הלל' כשנושעי מ הצרה‬
‫)עי' פסחי קיז ע"א(‪.‬‬
‫וכ ג לטעמו של ר' יונה מגירונדי לאיסור אמירת 'הלל' בכל יו‪" :‬מפני שעיקר קריאת ה'הלל' הוא על‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫רד‬

‫וא על דברי הזוהר אינו עובר‪ ,‬כי אינ מכווני אלא כנגד אמירתה באופ קבוע ותדיר ולא‬
‫במקרה יוצא דופ וחד פעמי‪.10‬‬
‫להל אוכיח שהמנהג לומר 'נשמת' בכל יו כשלא קד לה נדר בשעת צרה‪ ,‬הוא מנהג יש‬
‫בעל שרשי עתיקי ואיתני‪ .‬אנו מוצאי אותו בתקופת הראשוני כ‪ ÌÈ„ÈÒÁ‰ ‚‰Ó‬ואנשי‬
‫המעשה‪ .‬אלו ה דברי ר' אלעזר מוורמייזא‪ ,‬ה'רוקח'‪ ,‬בפירושו לסידור התפילה‪:‬‬
‫ב'נשמת כל חי' רפ"ה תיבות‪ ,‬כמניי תיבות שיש באילו פרשיות‪ :‬מ 'א את שבתותי‬
‫תשמורו' עד 'וינפש' )שמות לא יגיז(  פ"ג תיבות‪] .‬מ [ 'שמור את יו השבת' עד 'יו‬
‫השבת' )דברי ה יבטו(  ס"ד תיבות‪ .‬מ 'ויכל אלהי את יו' עד 'לעשות' )בראשית‬
‫ב בג(  ל' תיבות‪ .‬ומזמור שבת‪ ,‬מ 'טוב להודות' עד 'ולא עולתה בו' )תהלי צב ב‬
‫טז(‪  11‬ק"ח תיבות‪ .‬הרי רפ"ה תיבות‪ .‬לכ תקנו רפ"ה תיבות ב'נשמת'‪ .‬ואי אומרי‬
‫'נשמת' כי א בשבת וביו טוב שנקרא שבת‪ .‬ואל תשיבני‪Â˙‡ ÌȯÓ‡ ÌÈ„ÈÒÁ‰ ȯ‰ ,‬‬
‫·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬מיהו בשבת תיקנוהו לומר‪.12‬‬
‫כל צרה וצרה שלא תבוא על הציבור )עי' פסחי ש(‪ ,‬ואנו אומרי אותו באותו שעה כמו שאמרו דוד על‬
‫הצרות שעברו עליו‪ .‬וכשאומר אותו בכל יו‪ ,‬נראה כמי שאומר שאי הקב"ה עושה נפלאות בכל יו ולפיכ‬
‫קורא הנסי שעברו כבר‪ ,‬ונמצא שמחר ומגד כלפי מעלה" )תלמידי רבינו יונה על הרי"‪ ,‬ברכות‪ ,‬פרק ה‪,‬‬
‫דפוס וילנא‪ ,‬ד כג ע"א‪ ,‬ד"ה והאמר מר; וכעי זה בטעמו הראשו של ר' מנח המאירי‪ ,‬בית הבחירה‪ ,‬שבת‬
‫ש‪ ,‬ד"ה 'הקורא הלל'(‪ .‬ברי שאי הדברי ניתני להאמר על אד האומר 'נשמת' לאחר ˘‪.‰¯ˆÓ ψÈ‬‬
‫ואפילו לשיטתו המחודשת של ר' יהודה ברצלוני‪ ,‬שג באמירת ‪ ‰‡„‰ ÈËÂÈÙ‬בכל יו יש משו 'מחר‬
‫ומגד'‪ ,‬אי כל איסור באמירת 'נשמת' לאחר הצלה‪ .‬כי אי דבריו אמורי אלא לאומר את הפיוטי ·˙‪ÍÂ‬‬
‫˙‪ ,‰·ÂÁ‰ ˙ÏÈÙ‬אבל שלא בתו התפילה  אי באמירת כל חשש )עי' ספר העתי‪ ,‬סי' קעג‪ ,‬קראקא תרס"ג‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;252251‬וזו דעת ר' יהודה החסיד ]ספר חסידי‪ ,‬מהדורת הרב ר' מרגליות‪ ,‬סי' צה; צוטט להל הערה‬
‫‪ [46‬ור' אברה ב"ר יצחק אב"ד ]תשובות הגאוני החדשות )לעיל הערה ‪ ,(7‬סי' לו‪ ,‬עמ' ‪ ,3938‬ובהערה‬
‫‪ ,([45‬והוא הדי ג לעני 'נשמת'‪ .‬והדברי ברורי‪.‬‬
‫‪ 10‬אמנ היו מגדולי ישראל שלא נמנעו כלל מלומר תפילה זו ב˜·‪ ,˙ÂÚÈ‬ואפילו לא כהודאה על הצלה מפורענות‪.‬‬
‫ראה בהמש‪ ,‬ולהל הערה ‪.72‬‬
‫‪ 11‬אינו מונה את תיבות הפסוק הראשו שבמזמור )"מזמור שיר ליו השבת"(‪ ,‬שאינו אלא פתיחה‪ .‬השווה‪ :‬ספר‬
‫קושיות )לעיל הערה ‪ ,(8‬סי' ער‪ ,‬עמ' רב‪ ,‬הערה ‪ ;640‬תלמידי ר' יהודה החסיד‪ ,‬סודי חומש ושאר‪ ,‬חומש סי' ז‪,‬‬
‫מהדורתי‪ ,‬ירושלי תשס"ט‪ ,‬עמ' י‪ ,‬הערה ‪ ;53‬ש‪ ,‬חומש סי' לח‪ ,‬עמ' מד‪ ,‬הערה ‪.315‬‬
‫‪ 12‬פירושי סידור התפילה לרוקח )לעיל הערה ‪ ,(7‬עמ' תצז‪.‬‬
‫הפירוש ל'נשמת' נדפס קוד לכ )מאות כתבייד מה נדפס לימי 'פירושי סידור התפילה לרוקח'(‬
‫בספרו הקוד של מהדיר זה‪ :‬הגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח‪ ,‬ירושלי תשד"מ )ראה‬
‫במבואותיו(‪ ,‬וההבאה שלפנינו מצויה ש‪ ,‬עמ' קעז ]אגב‪ ,‬בהגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח‪,‬‬
‫הערה ‪ ,43‬כותב המהדיר‪" :‬בסידור הרוקח הארכנו בכל זה‪ ,‬וכא קיצרנו בכל העני‪ ,‬שאי כא מקומ"‪.‬‬
‫ולפנינו ב'פירושי סידור התפילה לרוקח'‪ ,‬אי בעני כל אריכות דברי מהמהדיר‪ ,‬כי המהדיר נלב"ע באמצע‬
‫ההדרת הסידור )בעמדו ב'שירת הי'( ובנו הרב אלתר יהודה הרשלר השלימו‪ .‬ראה ב'פתח דבר' לפירושי‬
‫סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' ‪ .[9‬הראשו שהביא את הפיסקא המדוברת הוא א"א אורב )מהדיר(‪ ,‬ערוגת‬
‫הבש‪ ,‬לר' אברה ב"ר עזריאל מביה‪ ,‬ד )מבוא(‪ ,‬ירושלי תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪ .103‬ש הובאה מכת"י אוקספורד‬
‫‪ ,1204‬שעמד ביסוד שני פרסומי ר"מ הרשלר הנ"ל‪.‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רה‬

‫בדברי ה'רוקח'‪ 13‬אי אתה מוצא שמ ביקורת על מנהג החסידי האומרי 'נשמת' בכל יו‪ ,‬בלי‬
‫נימוק מיוחד‪ .14‬לאור דברי ביקורת חריפי שביטא ה'רוקח' על כמה וכמה פרטי ששינו אחרי‬
‫בנוסח התפילה‪ ,‬יש להתייחס לשתיקתו כא כהסכמה של ממש‪ .15‬מנהג אמירת 'נשמת' בכל יו‬
‫הוא בעיניו מנהג טוב‪ ,16‬ורק משו רצונו לבאר את הזיקה המיוחדת בי התפילה לשבת הוא‬
‫מציי שאי להתייחס למנהג החסידי לאמרה בכל יו כעיקר התקנה‪ ,‬כי מסדרי התפילה‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬
‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫הדברי מצויי‪ ,‬מלה במלה‪ ,‬ג בפירוש סידור התפילה והמחזור לראב"‪ ,‬שהרב א"י הרשלר הדפיס‬
‫בגנוזות‪ ,‬ספר שלישי‪ ,‬ירושלי תשנ"א‪ ,‬עמ' צב! ברור שאפילו א אכ פירוש התפילות הנדפס ש הוא‬
‫לראב" )דבר שהמהדיר עצמו הסתפק בו‪ ,‬עי' בתחילת מבואו(‪ ,‬הפיסקא המדוברת היא מתורתו של ה'רוקח'‪,‬‬
‫דבר המקבל חיזוק מכ שסביב הפירוש לראב" העתיק הסופר בגליונות כתבהיד מפירושי התפילות ל'רוקח'‬
‫)עי' מבוא ש(‪ .‬ג נמצאנו למדי‪ ,‬שלא תמיד "הסופר נזהר שהפירוש ]של הראב"[‪ …‬לא יתערב ע‬
‫פירושי של הרוקח"‪ ,‬כטענת המהדיר )במבוא ש(‪.‬‬
‫מפירושי ה'רוקח' לתפילות העתיק ר' נפתלי היר טריוויש לסידורו את כל פירושו לתפילה זו‪ ,‬ובתוכה הפיסקא‬
‫המדוברת‪" :‬ואי אומרי 'נשמת' כי א בשבת וביו טוב שנקרא שבת‪ .‬ואל תשיבני‪ ,‬שהרי חסידי אומרי‬
‫אותו בכל יו‪ ,‬מיהו בשבת תקנוהו לומר" )סידור מלאה האר דעה ]לעיל הע' ‪ ,[7‬פירוש 'נשמת'‪ ,‬ד ]ק[ ע"ב(‪.‬‬
‫אכ פיסקא זו מצויה בפירושי סידור התפילה לרוקח )לעיל הערה ‪ (7‬כחלק מ'סודות התפילה' שלטענת‬
‫המהדיר )ר"מ הרשלר( הוא מיסודו של ¯' ‪ ,„ÈÒÁ‰ ‰„‰È‬א הוכח לאחרונה שאי דבריו מדויקי‪ ,‬ולאמיתו‬
‫של דבר‪ ,‬ג החלק שנקרא 'סודות התפילה' הוא של ה'רוקח'‪ .‬ראה‪ :‬ש' עמנואל‪' ,‬הפולמוס של חסידי אשכנז‬
‫על נוסח התפילה'‪ ,‬מחקרי תלמוד )לכבוד א"א אורב(‪ ,‬ג )תשס"ה(‪ ,‬עמ' ‪.604601‬‬
‫כ נראה מרהיטת הלשו‪ .‬ולא ידעתי מפני מה הוציא הרב א"מ טביובי )שבח ושירה‪ ,‬ירושלי תשס"ח‪ ,‬עמ'‬
‫יד‪ ,‬הערה ‪ (29‬דברי מפשוט והחליט שאות 'חסידי' רק "כאשר היתה ‪) ˙„ÁÂÈÓ ‰·ÈÒ‬כגו נס( אמרו‬
‫'נשמת' בכל יו מימות השבוע‪ ,‬ולא רק בשבת"‪.‬‬
‫ה'רוקח' שזר בפירושיו לתפילה הערות פולמוסיות חריפות נגד נוסחאות ומנהגי תפילה שלא תאמו את מסורת‬
‫חסידי אשכנז‪ .‬לדוגמא‪" :‬כא נהגו אנשי צרפת לומר 'אשרי תמימי דר'‪ .‬וכתב רבנו החסיד זצ"ל‪ ,‬ד‪Ï„‚ ˙ÂÚË‬‬
‫‪ ‡Â‰‬בימינ ובשמאל‪) "…‬פירושי סידור התפילה לרוקח ]לעיל הערה ‪ ,[7‬עמ' קלו(; "‪…‬כל אלו מחוברי יחד‬
‫בקרסי ובלולאות‪ ,‬ועליה סודות גדולי ועצומי המחזיקי כמה וכמה קונטריסי‪ .‬ולכ כל ירא הש‬
‫יתפלל תמיד‪ ,‬ויאמר בסוד של ˆ¯‪ ÌÈ˙Ù‬אל תבא נפשי ובקהל אל תחד כבודי‪ÌÈÙÈÒÂÓ ̷ÏÓ ÌȄ·‰ ,‬‬
‫·˙‪ .˙¯„‰ ÏÎ ÛÂÒ „Ú Ì‰È·Ï ˘¯Ï ˙ÂÏ‚ ÌÈӯ‚ ,Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ˙·È˙ ‰ÓΠ‰ÓÎ Ì˙ÏÙ‬והמונעי‬
‫מלהוסי‪ ,‬עליה אמר החכ בספר משלי )א לג(‪' :‬ושומע לי ישכו בטח'‪ ,‬בעול הזה ובעול הבא" )ש‪,‬‬
‫עמ' קלז(; "‪…‬ורוב צרפתי הלכו בעקבותיו ודרכו שבילותיו ולא נהגו לאומר‪ .‬וכתב רבינו החסיד זצ"ל‪,‬‬
‫שאי רוח חכמה נוחה בה בזה הדבר‪ ,‬כי ‪ Ì·ÏÓ Â„· ‰È· ȯÈÒÁÂ Ú„È È¯ÈÒÁ‬וכתבו בש הגאו‪ …‬ואוי לה‬
‫ש‪ ¯˜˘ ·˙Î‬על אותו צדיק‪ ,‬כי רב סעדיה גאו אי כל דבר נעל ממנו ובקי בסודות הרבה מאוד‪ ,‬ו‪‰ÏÈÏÁ‬‬
‫˘‪) "…‰ÊÎ ¯·„ ¯Ó‡È ˘Â„˜ ‰Ù‬ש‪ ,‬עמ' רנה(; "ולדברי צרפתי שמוסיפי מדעת ואומרי 'כ תחנונינו‬
‫ותלמדינו'‪ ,‬ג בזה אי רוח חכמה נוחה בה‪ ,‬שהרי נעל מעיניה וטחו עיניה מראות מה שכתב רבינו‬
‫החסיד זצ"ל‪) "…‬ש‪ ,‬עמ' רעז(‪ .‬וראה ג‪ :‬אורב )לעיל הערה ‪ ,(12‬עמ' ‪ ;9992‬עמנואל‪' ,‬הפולמוס של חסידי‬
‫אשכנז' )לעיל הערה ‪ ,(13‬ובמיוחד עמ' ‪.624609 ,592‬‬
‫במיוחד לאור התייחסותו האוהדת לעבודת ההודאה והשבח של ה'חסידי'‪'" :‬וחסידי יברכו' )תהלי קמה‬
‫י(‪ ,‬חסידי הפורשי אפילו מ המותר ומחמירי על עצמ‪ ,‬וחושבי רק באהבת יוצר‪ ,‬ה יברכו כשזוכרי‬
‫רוב טובותי ורחמי‪ ,‬על כ יתנו ל ברכה הראויה לפי כבוד‪ …‬ו‪ ÍÈ„ÈÒÁ‬החושבי ביראת – יברכו ‪ÏÎ‬‬
‫˘‪ ,‰Ú‬כי המכיר קצת שבחו ‪ ‰ÁÓ˘· Ì·ÈÏ ˙ÂÂη Âί·ÏÓ Ú·˘ ÌÏÂÚÏ ‰È‰È ‡Ï‬על כל מעשיו" )פירושי‬
‫סידור התפילה לרוקח ]לעיל הערה ‪ ,[7‬עמ' קמח(‪.‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫רו‬

‫"בשבת תיקנוהו לומר"‪.‬‬
‫הרוקח לא פירש א נהגו החסידי לומר 'נשמת' בכל יו כחלק מהתפילה )קוד 'ישתבח'‪,‬‬
‫כמו בשבת(‪ ,‬או שמא נאמרה שלא בשעת התפילה‪.‬‬
‫בי כ ובי כ‪ ,‬לא זו בלבד שה'רוקח' אינו מבקר את מנהג החסידי ‪ ,‬הוא א ‪ Á·˘Ó‬את‬
‫רעייתו 'החסידה מרת דולצא'‪ 17‬שקיימה מנהג זה‪ .‬וא מכא אתה למד על יחסו החיובי של‬
‫ה'רוקח' כלפי המנהג‪ .‬בשיר קינה שחיבר בשנת „'˙˙˜"‪ Ê‬על מותה בידי 'מסומני ' )סטודנטי‬
‫שסימנו על בגדיה צלב(‪ ,‬הוא מתאר את מעשיה הטובי ואת צדקותה‪ ,‬והוא מפייט בי היתר‪:‬‬
‫‪18‬‬

‫משוררת זמירות ותפלה ומדברת תחנוני ‪ /‬ודוי בכל יו ‪ ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘Ï‬וכל מאמיני‬
‫ְמ ִרי ‪//‬‬
‫‪#‬מנ ְֶע ֶמת ז ָ‬
‫‪ /‬נואמת פטו הקטורת ועשרת הדברי ‪ /‬בכל המדינות ִל ְ‪ָ $‬דה נשי ַ‬
‫סדרי תפילה בבוקר ובערב סודרת ‪ /‬ולבית הכנסת מקדמת ומאחרת‪.19‬‬

‫‪ 17‬התואר 'חסידה' נדיר באותה תקופה‪ ,‬והשימוש המועט שנעשה בו היה לתיאור נשי שנהרגו על קדושת הש‪.‬‬
‫א למרות שאשת ה'רוקח' נהרגה בידי נכרי 'מסומני' לא משו כ זכתה לתואר זה‪ ,‬מסתבר שה'רוקח'‬
‫משתמש כלפיה בתואר 'החסידה' במשמעותו הקלאסית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אשה שהצטיינה במידותיה ובמעשיה‬
‫הטובי‪ .‬ראה על כ‪ :‬א' ריינר‪' ,‬אב שכתוב עליה – תוארי הנפטרי על מצבות בית העלמי בווירציבורג‬
‫‪ ,'13461147‬תרבי‪ ,‬עח )תשס"ט(‪ ,‬עמ' ‪ ,144142‬ובמיוחד בהערה ‪.110‬‬
‫‪ 18‬לכאורה הכוונה לפיוט המתחיל 'האוחז ביד מידת משפט' )מחזור לימי הנוראי  ראש השנה‪ ,‬מהדורת ד'‬
‫גולדשמידט‪ ,‬ירושלי תש"ל‪ ,‬עמ' ‪ ,(226225‬שכל 'סוגר' בפיוט זה פותח במלי 'וכל מאמיני'‪ .‬ועדיי יש לתמוה‬
‫מדוע ה'רוקח' אינו מכנה אותו בש 'האוחז ביד' כשאר הראשוני‪ .‬בדורות האחרוני הוא מכונה 'וכל מאמיני'‬
‫משו השיבוש שנוצר בצורת אמירתו‪ ,‬המקדי סוגר לפני דלת )ראה‪ :‬מהרי"ל  מנהגי‪ ,‬סדר מוס דראש השנה‪,‬‬
‫סי' ב‪ ,‬מהדורת ש"י שפיצר‪ ,‬ירושלי תשמ"ט‪ ,‬עמ' רצה‪ .‬והשווה‪ :‬ר' יודא ליווא קירכו‪ ,‬מנהגות וורמייזא‪ ,‬סדר‬
‫מוס של ראש השנה‪ ,‬מהדורת י"מ פלס‪ ,‬ירושלי תשמ"ז‪ ,‬עמ' קיח; ר' יוס יוזפא קושמא‪ ,‬נוהג כצא יוס‪ ,‬עניני‬
‫ראש השנה‪ ,‬סי' יג‪ ,‬תלאביב תשכ"ט‪ ,‬עמ' רסז; עניני יו הכיפורי‪ ,‬סי' יט‪ ,‬עמ' רפו; הרב ד' יצחקי‪' ,‬ליקוטי‬
‫הערות בנוסחאות התפלה'‪ ,‬קוב בית אהר וישראל‪ ,‬גליו מב ]אבאלול תשנ"ב[‪ ,‬ס"ע קיג‪ .‬והשווה‪ :‬מחזור לימי‬
‫הנוראי  ראש השנה‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' לולז(‪ .‬קשה ג לשער שמדובר בפיוט אחר שהתחיל במלי 'וכל‬
‫מאמיני'‪ ,‬כי פיוט כזה אינו ידוע‪ ,‬למרות שהיה בודאי ידוע בדורו‪ .‬לכ נראה שה'רוקח' כתב כ בשל החריזה‪ ,‬א‬
‫כי יתכ שאשתו אכ נהגה לומר רק את 'סוגרי' הפיוט‪ ,‬שאות בלבד נהג הציבור לומר‪ ,‬באותה תקופה‪.‬‬
‫‪ 19‬י' מיזליש )מהדיר(‪ ,‬שירת הרוקח‪ :‬פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא‪ ,‬סי' ‪ ,45‬ירושלי תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.229228‬‬
‫לתארי כתיבת הקינה‪ ,‬ראה‪ :‬ש‪ ,‬עמ' ‪ ;226‬י' קמלהאר‪ ,‬רבינו אלעזר מגרמיזא‪ ,‬רישא תר"צ‪ ,‬עמ' טז הערה ו‪,‬‬
‫עמ' יז הערה ח‪ ,‬ובכל הנסמ ש; ש' איידלברג‪ ,‬ר' יוזפא ַש ָמש דקהילת וורמיישא‪ ,‬ירושלי תשנ"א‪ ,‬עמ' סוסז‪,‬‬
‫הערה ‪ .4‬והשווה ג‪ :‬עמנואל‪' ,‬הפולמוס של חסידי אשכנז' )לעיל הערה ‪ ,(13‬עמ' ‪ ,600599‬ובהערה ‪.35‬‬
‫מיזליש השתמש‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בשלושה עדי נוסח‪ :‬כת"י ורשה ‪] 32/2‬מתכ"י‪ ,[F 11602 :‬עמ' קעו; כת"י‬
‫אוקספורד ‪] 2215‬מתכ"י‪ ,[F 20498 :‬עמ' ‪ ;30‬כת"י אוקספורד ‪] 2289/4‬מתכ"י‪ ,[F 20981 :‬עמ' ‪) 25‬עי' שירת‬
‫הרוקח‪ ,‬עמ' ‪ .(226‬הפניית המהדיר ל"כת"י ורשה" מוטעית‪ .‬כוונתו לכת"י ניויורק‪ ,‬אוס ליהמ ‪,D121‬‬
‫ש‪ ÌÈÙÏÓ‬היה כת"י ורשה‪ ,‬המכו להיסטוריה יהודית ‪) 32‬וקוד לכ‪ :‬כת"י ברסלאו‪ ,‬ביהמ"ד לרבני ‪;123‬‬
‫קטלוג מס' ‪ .(346‬ראה‪ :‬מנהגות וורמייזא )ראה הערה קודמת(‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬
‫קינה זו נדפסה לראשונה )בלי 'פתיחת' המחבר המתארת כיצד רצחו ה'מסומני' את אשתו ושתי בנותיו(‬
‫על ידי רבה של וורמס ר' יעקב קאפיל במברגר‪' ,‬שומר ציו הנאמ'‪ ,‬חוברת עט )אלטונא‪ ,‬כג בתמוז תר"ט‪ ,‬ד‬
‫קנח ע"ב(‪ ,‬שהעתיקה לפי עדותו מתו "ספר מנהגי היש דק"ק ווירמיישא"‪ .‬מאותו מקור הועתקה הקינה‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רז‬

‫בספרו של רי"ק במברגר‪' ,‬אורח צדקה'‪ ,‬הנמצא עדיי בכת"י )כת"י ירושלי‪ ,‬בית הספרי הלאומי ‪3015‬‬
‫‪] Heb.28°‬מתכ"י‪ ,[B481 :‬ד ‪ 120‬ע"ב‪ 121‬ע"א(‪ ,‬תחת הכותרת‪" :‬קינה של בעל ה'רוקח' על אשתו‪ ,‬מרת‬
‫דולצא‪ ,‬ובתו הגדולה בלט‪ ,‬ובתו חנה‪ ,‬שנהרגו בביתו ע"י רצחני בתתקנ"ד לפרט‪ ,‬בכ"ב בכסליו‪ .‬יעויי בספר‬
‫מנהגי היש‪ ,‬ד קעה עמוד א"‪.‬‬
‫כמה שני קוד לכ נדפסה ה'פתיחה' לבדה בידי שלמה בלו‪ ,‬בני שלמה‪ ,‬הנובר תקצ"א‪ ,‬עמ' ‪135‬‬
‫‪ ,134‬שהעתיקה א הוא מ'ספר המנהגי' הנזכר‪ .‬ממנו לקחה ש' ברנפלד‪ ,‬ספר הדמעות‪ ,‬ג‪ ,‬ברלי תרפ"ו‪,‬‬
‫מלואי‪ ,‬סי' ח‪ ,‬עמ' שכזשכח‪ .‬הראשו שהדפיס )מתו מקורות ש·„‪ (ÒÂÙ‬את ‪ ‰˙ÁÈ˙Ù ÌÚ ‰Ș‰‬הוא ר'‬
‫ישראל קמלהאר‪ ,‬רבינו אלעזר מגרמיזא‪ ,‬רישא תר"צ‪ ,‬עמ' טזכ ]אול טעה בכתבו )עמ' יז הערה ז(‪" :‬כפי‬
‫העתקה מכ"י שהועתק ממנו בווירמיישא‪ ,‬ונדפס בספר 'בני שלמה'‪ ,‬מר' שלמה בלאגג‪ ,‬הנובר ‪) "1831‬וממנו‬
‫העתיק א"א אורב‪ ,‬בעלי התוספות‪ ,‬ירושלי תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ 410‬הערה ‪ ,*42‬בלא בדיקה!(‪ .‬לא רק שטעה בשמו‬
‫של מחבר 'בני שלמה' ובהגדרת כתבהיד‪ ,‬אלא‪ ,‬שכאמור‪ ,‬בספר 'בני שלמה' נדפסה רק ‪ .'‰ÁÈ˙Ù'‰‬כנראה‬
‫שר"י קמלהאר העתיק את הקינה מ'שומר ציו הנאמ' ואת ה'פתיחה' מספר 'בני שלמה'‪ ,‬ובטעות ייחס את‬
‫שתיה למקור האחרו[‪ .‬את ה'פתיחה' וחלק מהקינה העתיק ד' אס מספרו של ר"י קמלהאר בחיבורו מקורות‬
‫לתולדות החינו בישראל‪ ,‬ד‪ ,‬תלאביב תש"ח‪ ,‬עמ' גד‪ ,‬א לא ידע שכבר שנתיי קוד לכ‪ ,‬בשנת ˙˘"‪,Â‬‬
‫הדפיס א"מ הברמ בירושלי את ספרו גזירות אשכנז וצרפת )"דברי זכרונות מבני הדורות שבתקופת מסעי‬
‫הצלב ומבחר פיוטיה"(‪ ,‬וכלל בו )עמ' קסאקסז( את זכרונותיו של ה'רוקח' על הגזרות‪ ,‬ביניה ה'פתיחה'‬
‫והקינה‪ ,‬עלפי כת"י אוקספורד ‪ 2215‬וספרו של ר"י קמלהאר‪ .‬הרב ק' כהנא‪ ,‬חקר ועיו‪ ,‬ג‪ ,‬ירושלי תשמ"ו‪,‬‬
‫עמ' רלרלא‪ ,‬העתיק את הקינה מספרו של א"מ הברמ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬י' דודזו )אוצר השירה והפיוט‪ ,‬א‬
‫]א‪ ,[8463‬ניויורק תרפ"ה‪ ,‬עמ' ‪ 383‬טו"א(‪ ,‬הכיר רק את הפרסו ב'שומר ציו הנאמ'‪ ,‬וציי אליו בלבד‪.‬‬
‫כת"י אוקספורד ‪ 2289‬הנ"ל היה בתחילה בגנזי ר' דוד אופנהיי )מס' יש‪ ;572 :‬מס' חדש‪ ,(757 :‬וממנו‬
‫הדפיס אליעזר לאנדסהוט חלק קט מהקינה )ובכלל ג השורות שצוטטו כא(‪ .‬ובשעת ההדפסה לא ידע‬
‫שכבר נדפסה בשלמותה שמונה שני קוד לכ ע"י רי"ק במברגר מכתביד אחר‪ .‬ראה בספרו עמודי העבודה‪,‬‬
‫א‪ ,‬ברלי תרי"ז‪ ,‬עמ' ‪") 25‬וידידי החכ שטיינשניידער העתיק לו באקספארד‪ ,‬מכתב יד אופ]נ[היי הנזכר‪,‬‬
‫שבח שכתב ר' אלעזר מווירמייזא על אשתו‪ …‬ויש בו זה הלשו"(‪.‬‬
‫חכמי נוספי הכירו את הקינה ואת פתיחתה ושאבו מה פרטי היסטוריי‪ .‬את 'ספר מנהגי היש‬
‫דק"ק ווירמיישא' הכיר צבי הירש עדלמא )ראה‪ :‬צ"ה עדלמא ]מהדיר[‪ ,‬כפתור ופרח לר' אשתורי הפרחי‪,‬‬
‫'זכרו ש' ]רשימת האישי שנזכרו ב'כפתור ופרח'[‪ ,‬ברלי תרי"א‪ ,‬עמ' ‪ ,xxix‬ער 'רבינו אלעזר‬
‫מגרמייזא'(‪ ,‬ואת כת"י ר"ד אופנהיי הכיר ר' חיי מיכל וא היה ברשותו העתק נוס "מכתב יד מו"ה יעקב‬
‫גוינציבורק‪ ,‬רבו של הרב בעל 'תוספות יו טוב'‪ ,‬אשר העתיקו מכתב יד הרב בעצמו" )ראה‪ :‬ח' מיכל‪ ,‬אור‬
‫החיי‪ ,‬מס' ‪] 487‬ער 'רבינו אלעזר מגרמייזא'[‪ ,‬פפד"מ תרנ"א‪ ,‬ר"ע ‪ ,(231‬והוא כת"י אוקספורד ‪ 2215‬הנ"ל‬
‫)עי' א"מ הברמ‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' רסב‪ ,‬הערה לעמ' קסד‪ ,‬שו' ‪.(1‬‬
‫כל אלה שהזכירו את 'ספר מנהגי היש דק"ק ווירמיישא' ראוהו בכתביד‪ .‬לאחרונה נדפס מכת"י ליהמ‬
‫הנ"ל ]הוא כת"י ורשה ‪ ,[!32‬בש 'מנהגות וורמייזא' לר' יודא ליווא קירכו‪ ,‬בידי הרב י"מ פלס‪ ,‬ירושלי‬
‫תשמ"ז‪ .‬הקינה ע פתיחתה נדפסו בעמ' שא‪/‬גד‪ ,‬ותחילתה‪" :‬מעשה של רוקח זצ"ל‪ .‬זה לשו רוקח‪ ,‬והעתקתי‬
‫‪ ."Â„È ˙·È˙ÎÓ‬והוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬מקורו של ר' יוזפא שמש‪ ,‬המוסר בספרו 'מעשה נסי' )סימ ו( בלשונו את‬
‫המאורעות שנרשמו ב'פתיחה' )במהדורה העברית של ש' איידלברג‪ ,‬ר' יוזפא ַש ָמש דקהילת וורמיישא‪ ,‬חלק‬
‫שני ]ספר 'מעשה נסי'[‪ ,‬ירושלי תשנ"א‪ ,‬עמ' סו(‪.‬‬
‫‪ :Ìȯ·„‰ ÌÂÎÈÒ‬למרות הרוש שקינה זו מצויה בכתבייד רבי‪ ,‬אי כא אלא ˘‪ ‰˘ÂÏ‬שהחליפו בעלי‪:‬‬
‫‡‪ .‬מנהגות וורמייזא ]=כת"י ברסלאו ‪ ,123‬כת"י ורשה ‪ ,32‬כת"י ליהמ ‪ .· ;[D121‬כת"י ר"ד אופנהיי‬
‫]=כת"י אוקספורד ‪ .‚ ;[2289‬כת"י ר"ח מיכל ]=כת"י אוקספורד ‪ .[2215‬ומה הועתקה הקינה למקורות‬
‫שבדפוס‪ .‬מכת"י ‡ הועתק ב'שומר ציו הנאמ'‪' ,‬אורח צדקה'‪' ,‬רבינו אלעזר מגרמיזא'‪' ,‬מקורות לתולדות‬
‫החינו בישראל'‪' ,‬גזרות אשכנז וצרפת'‪' ,‬חקר ועיו'‪ .‬מכת"י · הועתק ב'עמודי העבודה'‪ .‬מכת"י ‚ הועתק‬

‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫רח‬

‫השורה "וידוי בכל יו ‪ ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘Ï‬וכל מאמיני" אינה מובנת‪ .‬קשה לבאר כוונתו‪ ,‬שאשתו‬
‫היתה אומרת 'וידוי בכל יו' ‪ ‰"·˜‰Ï‬שהוא 'נשמת כל חי' וכל היהודי מאמיני בו‪ ,‬שכ לא‬
‫מצאנו שהקב"ה יכונה 'נשמת כל חי'‪ .20‬ועוד‪ ,‬מדוע יציי ה'רוקח' את העובדה שתפילותיה‬
‫‪21‬‬
‫נאמרו להקב"ה‪ ,‬קוד שיסיי את רשימת האמירות?‬
‫‪22‬‬
‫קשיי אלו הביאוני להתחקות אחר נוסח הקינה בכתביהיד ‪ .‬נוכחתי לראות‪ ,‬שהמהדיר‬
‫עשה מלאכתו רמיה ולא ציי את חילופי הנוסחאות הקיימי ביניה‪ .‬בשניי מכתביהיד‬
‫)מנהגות וורמייזא וכת"י מיכל( נאמר‪Ï" :‬נשמת כל חי"‪ ,‬א בכתבהיד השלישי )כת"י‬
‫אופנהיי( נכתב בבירור‪Â" :‬נשמת כל חי"‪ .23‬ועל א שבדר כלל יש לנטות אחר רוב נוסחאות‪,‬‬
‫במקרה זה אני נוטה להעדי את נוסח המיעוט – בגלל התאמתו‪ .‬נמצא אפוא שבשורה זו מונה‬
‫ומפרט ה'רוקח' את פרקי התפילות שנהגה אשתו לומר‪ .‬ולעדותו‪ ,‬היא נהגה לכלול בתפילתה‬
‫שבכל יו‪' :‬וידוי'‪' ,‬נשמת כל חי'‪ ,‬ואת הפיוט 'וכל מאמיני'‪ .‬הרי לפנינו מקור נוס המתעד את‬
‫אמירת 'נשמת כל חי' במנהג ה'חסידי' וה'חסידות'!‬
‫כדאתינ להכא נוכל לפתור את שאלת מיקו אמירת 'נשמת' בכל יו למנהג ה'חסידי'‪.‬‬
‫בפיוט מונה ה'רוקח' את פרקי התפילה שכללה רעייתו בתפילתה בכל יו‪" 24:‬משוררת זמירות‬
‫ותפלה‪ ,‬ומדברת תחנוני ‪ /‬ודוי בכל יו‪ ,‬ונשמת כל חי‪ ,‬וכל מאמיני ‪ /‬נואמת פטו הקטורת‬
‫ועשרת הדברי"‪ .‬בשורה הראשונה ובתחילת השורה השניה נזכרי חלקי מתו תפילת‬
‫החובה‪ ,‬זו שנתקבלה כחלק מסדר התפילה שבכל יו; פסוקי דזמרה )'זמירות'(‪ ,‬תפילת‬
‫העמידה )'תפלה ומדברת תחנוני'‪ ,(25‬וידוי‪ .26‬ומכא ואיל נמנו שאר פרקי תפילה שאינ‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬

‫ב'גזרות אשכנז וצרפת'‪ .‬ובכל כתביהיד השתמש י' מיזליש‪ ,‬כאמור בראש ההערה‪.‬‬
‫אכ מצאנו שהקב"ה מכונה 'נשמה לנשמות'‪ ,‬א לדעתי הוא רחוק מהכינוי 'נשמת כל חי'‪ ,‬מה עוד שהכינוי‬
‫'נשמה לנשמות' אינו מצוי בכתבי חסידי אשכנז אלא בספרי קבלה ספרדיי המאוחרי מזמנו של ה'רוקח'‪.‬‬
‫מתאי יותר לכתוב זאת לאחר השורה הבאה )"נואמת פטו הקטורת ועשרת הדברי"(‪ ,‬דבר שלא היה מפריע‬
‫לחריזה‪ .‬על קושי זה לא עמדו מבארי הקינה‪ .‬ראה‪ :‬מייזליש )לעיל תחילת הערה ‪ ,(19‬ש; הברמ )לעיל‬
‫הערה ‪ ,(19‬עמ' קסה‪ ,‬ועמ' רסא‪.‬‬
‫ידידי ‪ ˜È'ˆ'ˆ ˘"·„Ó‬בדק בעבורי את שני כתביהיד מאוקספורד‪ .‬בנוגע לנוסח כתה"י השלישי )'מנהגות‬
‫וורמייזא'( סמכתי על חזקת הנאמנות והדייקנות של מהדירו הרב י"מ פלס‪.‬‬
‫היחיד שהשתמש בכת"י זה )פרט למהדיר י' מיזליש( הוא הביבליוגר הנודע משה שטיינשניידר‪ ,‬והוא אכ‬
‫העתיקו כראוי‪" :‬וידוי בכל יו‪Â ,‬נשמת כל חי וכל מאמיני"‪ .‬הובא אצל א' לאנדסהוט )לעיל הערה ‪.(19‬‬
‫המלי 'וידוי בכל יו' מציינות לכאורה שכל האמירות המנויות כא נאמרו מדי יו‪ .‬כי לא מסתבר שה'רוקח'‬
‫הסמי פרקי תפילה שנאמרו בכל יו לתפילות שנאמרו רק לפרקי‪.‬‬
‫'תחנוני' ה כנראה הבקשות הנהוגות לבוא בסו תפילת העמידה‪ ,‬כנהוג היו לומר תפילת 'אלהי‪ ,‬נצור‬
‫לשוני מרע'‪ .‬וראה ברכות לא ע"א‪" :‬אעלפי שאמרו שואל אד צרכיו ב'שומע תפלה'‪ ,‬א בא לומר אחר‬
‫תפלתו‪ ,‬אפילו כסדר של יו הכפורי  אומר"‪.‬‬
‫בזמ ה'רוקח' נחשב 'וידוי' כחלק מהתפילה שחובה לכל אד לאמרה‪ .‬ראה‪ :‬י"מ אלבוג‪ ,‬התפילה בישראל‬
‫בהתפתחותה ההיסטורית‪ ,‬תלאביב תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪ .6258‬אמנ אי הדבר מוחלט‪ .‬נראה כי באיטליה סביבות‬
‫שנת ל"ה‪ ,‬דור לאחר ה'רוקח'‪ ,‬עדיי לא נחשב ה'וידוי' כחלק מתפילת החובה‪ ,‬כפי שמשמע מדברי מחבר ספר‬
‫מנהג טוב‪ ,‬סי' יט‪ ,‬מהדורת מ"צ ווייס‪ ,‬בודפסט תרפ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ,·ÂË ‚‰Ó" :226‬אחר סיו ברכת 'עושה‬

‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רט‬

‫חובה‪ ,‬אלא שחסידי ואנשי מעשה נהגו סלסול בעצמ והיו כוללי אות בתפילת שבכל‬
‫יו‪ ,‬וה ארבעה‪' :‬נשמת כל חי'‪ ,‬פיוט 'וכל מאמיני'‪' ,‬פטו הקטורת' ו'עשרת הדברות'‪.‬‬
‫במנהג אשכנז וצרפת‪ ,‬עד לאמצע תקופת הראשוני‪ ,‬הסתיימה תפילת השחר בבית הכנסת‬
‫ב'קדושה דסידרא'‪ ,‬ולאחריה לא אמרו ולא כלו‪ ,‬לא 'עלינו לשבח'‪ ,‬לא 'שיר של יו'‪ ,‬לא 'אי‬
‫כאלהינו' ולא 'פטו הקטורת' על צרור הפסוקי שנספחו אליו‪ .‬אול חסידי ואנשי מעשה‬
‫נהגו להוסי ולומר אחרי תפילת החובה 'סדר מעמדות'‪ ,27‬היינו פרקי מקרא‪ ,‬משנה ותלמוד‬
‫הנוגעי לעבודת הקרבנות‪ ,‬לזכר תקנת ה'מעמדות' שנהגה בזמ שהבית עמד על מכונו והיתה‬
‫חלק מעבודת הקרבנות‪ .28‬וא הוסיפו וכללו ב'סדר מעמדות' כמה קטעי שמקור בספרות‬
‫ההיכלות‪ ,‬כמו‪' :‬האדרת והאמונה'‪' ,29‬אי כאלהינו' ו'עלינו לשבח'‪ .30‬כ היה מנהג מדי יו‬
‫השלו' בחול‪ ,‬להתוודות איש איש על חטאו‪ ,‬ויאמר‪' :‬אבל אנחנו חטאנו' ווידוי‪ ,‬ואחר כ יאמר 'אלהי עד‬
‫שלא נוצרתי' ו'אלהי נצור לשוני מרע'‪ ,‬ופוסע שלוש פסיעות‪ .‬וכ מצאתי כתוב בש רבינו משול‪ ,‬שדרש‪,‬‬
‫שלוש פעמי חייב אד לומר ווידוי בכל יו‪ .‬ואני למע ]˘[‪ ,Ì„‡ È· ‰ÂÁÎ˘È ‡Ï‬נתתי אל ספרי לומר אחר‬
‫שלוש תפילות"‪ .‬וש‪ ,‬במפתח הסימני‪ ,‬עמ' ‪" :221‬והנה ל קצת סמני מ‪ …˙Â˘È¯Ù‰ ÈÈÓ‬להתוודות אחר‬
‫'עושה שלו'‪ ,‬איש על חטאיו"‪ .‬משמע‪ ,‬בזמנו ובמקומו של המחבר עדיי לא נתקבל הוידוי כחלק מתפילת‬
‫החובה‪ ,‬אלמלא כ לא היה חושש ש'ישכחוהו בני אד' וג לא היה מגדירו כ'מיני הפרישות' וכ'מנהג טוב'‪,‬‬
‫היינו הנהגה לא חיובית כמרבית של המנהגי הטובי שבחיבור זה‪ .‬לזמ חיבור ספר 'מנהג טוב'‪ ,‬ראה‪ :‬י"מ‬
‫תאשמע‪' ,‬לתולדות היהודי בפולי במאות הי"בהי"ג'‪ ,‬כנסת מחקרי‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬
‫אמנ יתכ‪ ,‬שב'וידוי בכל יו' נתכוו ה'רוקח' לנוסח וידוי מיוחד‪ ,‬ארו ומפורט יותר‪ ,‬שנתכנה '‪È„ÈÂ‬‬
‫‪ '„ÈÁÈÏ‬ולא היה חלק מתפילת החובה אלא נכלל ב'סדר מעמדות' )ראה‪ :‬אורב ]להל הערה ‪ ,[34‬עמ' ‪282‬‬
‫הערה ‪ .(54‬ואי הדבר רחוק מ הסברא‪ ,‬שכ 'וידויי יחיד' אלו היו מוכרי ל'רוקח' והוא עצמו חיבר אחד‬
‫מה‪ .‬ראה‪ :‬א"מ הברמ‪' ,‬שתי תפילות ליחידי ופיוטי הקשורי בה'‪ ,‬קב על יד‪ ,‬סדרה חדשה‪ ,‬ח )יח(‪,‬‬
‫ירושלי תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪ .252251 ,238‬להשערה זו‪ ,‬ש'וידוי בכל יו' הוא 'וידוי ליחיד'‪ ,‬אי נפקאמיניה לגו‬
‫העני‪ ,‬אלא שמכוחה יש להציב את הגבול לפרקי התפילה שנכללו ב'סדר מעמדות' של אשת ה'רוקח' בתיבות‬
‫'וידוי בכל יו'‪ ,‬ולא בתיבות 'ונשמת כל חי' כמוצע בפני המאמר‪.‬‬
‫יש להעיר‪ ,‬שכפי ש'סדר מעמדות' שנתק כתוספת על התפילה ל‡‪ ‰ÓÂÈÒ ¯Á‬יוחס לר' אליהו הזק )עי'‬
‫להל‪ ,‬הערה ‪ 31‬והערה ‪ ,(44‬כ יש מייחסי לו סדר דומה שנתק להיאמר ˜‪ .‰Ï Ì„Â‬ראה ספר מנהג טוב‬
‫)לעיל הערה ‪ ,(26‬סי' א‪ ,‬עמ' ‪" :224223‬מנהג טוב לשחר בבקר טר יו ולומר תחנוני וסליחות וייחודי‬
‫ושיר המעלות‪ …‬ובהאיר היו יאמר 'ברו המעלה עמוד השחר'‪ ,‬ו'אעירה שחר'‪ .‬ואחר כ יל לבית הכנסת‬
‫וישתחוה לפני בוראו מלכו‪ ,‬שידרכנו בדר ישרה לפניו ויצליח לטובה את דרכו‪ .‬וכפי מנהג זה‪‰ÊÏ ‰Ó„· ,‬‬
‫‪ ,ÂÓˆÚ· Ԙʉ ‰Èχ 'È·¯ ‚ȉ‰‬כאשר מצאתי בספר אחד שלר' פלוני הצרפתי"‪ .‬והשווה ל'סדר' מראשית‬
‫המאה הי"ג שנתגלה בגניזה הקהירית‪ ,‬בו נכללו כמה מפרקי התפילה שב'סדר מעמדות' האשכנזיצרפתי )עי'‬
‫להל בגו המאמר(‪ ,‬ונהגו לאומרו ˜‪ Ì„Â‬תפילת השחר; לפני ברכות השחר או קוד ברכת 'ישתבח'‪ .‬על 'סדר'‬
‫מחודש זה‪ ,‬ראה‪ :‬א' ארלי‪' ,‬קריאת פסקאות מעשה בראשית ומזמורי שיר של יו בסידור הקדו עלפי‬
‫ממצאי חדשי מ הגניזה הקהירית'‪ ,‬תרבי‪ ,‬עח )תשס"ט(‪ ,‬עמ' ‪.202189‬‬
‫‪ 27‬למרות שבמקורות הקדומי נתכנה סדר זה 'סדר )ה(מערכה' )ראה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אורב ]להל‪ ,‬הערה ‪ ,[34‬עמ'‬
‫‪ ,280‬עמ' ‪ ,281‬עמ' ‪ ,(283‬העדפתי את הכינוי המאוחר 'סדר מעמדות' היותר שגור‪ ,‬והשווה‪ :‬מינמנור )להל‪,‬‬
‫ש(‪ ,‬עמ' ‪ ,293‬הערה ‪.1‬‬
‫‪ 28‬ראה‪ :‬אורב )להל‪ ,‬הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪.279278‬‬
‫‪ 29‬ראה‪ :‬מינמנור )להל‪ ,‬הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪ ;299‬ובטעות נשמט פרט זה מרשימתו הסינופטית‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪,305‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫רי‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫ביומו‪ .31‬אחרי דורו של ה'רוקח'‪ 32‬החלו קטעי נבחרי מ'סדר מעמדות' לחדור אל תו מסגרת‬
‫השורה הראשונה שבטבלה‪.‬‬
‫‪ 30‬הפיוט 'האדרת והאמונה' מצוי א היו בנוסחי ‪ ÌÈÒÙ„‰‬של 'פרקי היכלות'‪ ,‬פרק כח )רש"א וורטהיימר‪,‬‬
‫בתי מדרשות‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי תש"י‪ ,‬עמ' קיקיא(‪ ,‬ומש חדר לסידור התפילה‪ .‬ולכ שתפילת 'עלינו לשבח'‬
‫מקורה בספרות ההיכלות‪ ,‬ראה‪ :‬א' אלטמ‪' ,‬שירי קדושה בספרות ההיכלות הקדומה'‪ ,‬בתו ספרו‪ ,‬פני של‬
‫יהדות‪ ,‬תלאביב ‪ ,1983‬עמ' ‪ ;54‬י"י יובל‪' ,‬השפה והסמלי של הכרוניקות העבריות בימי מסעי הצלב'‪ ,‬בתו‪:‬‬
‫יו"ט עסיס ואחרי )עורכי(‪ ,‬יהודי מול הצלב – גזרות תתנ"ו בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה‪ ,‬ירושלי‬
‫תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ ,112‬הערה ‪ ,46‬ובספרות הנסמנת ש‪.‬‬
‫‪ 31‬כ פשוט מכל המקורות שהובאו במאמריה של אורב ותאשמע )עי' להל הערה ‪ ,(34‬והדבר ג צויי‬
‫במפורש בכמה מנוסחי 'סדר מעמדות' שהגיעו לידינו‪ .‬בפתיחה ל'סדר המערכה' שבכת"י המבורג ‪ 92‬נאמר‪:‬‬
‫"זה 'סדר המערכה' של רבנו אליהו הזק‪ …‬והאומרו ·‪ ÌÂÈ ÏÎ‬כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרב‪ ,‬ואשריו בזה‬
‫ולבא" )אורב‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .(283‬ובחתימת הסדר נאמר‪" :‬נשלמה 'סדר מערכה' של רבנו אליהו הזק בר' מנח‬
‫ממדינת מנש‪ ,‬וההוגה בה ·‪ ÌÂÈ ÏÎ‬משכורתו שלמה מע ה' אלהי ישראל" )אורב‪ ,‬ש(‪ .‬ג בראש 'סדר‬
‫המערכה' שבכת"י המבורג ‪ 182‬כתוב‪…" :‬והאומרו ·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרב‪ ."…‬ובסופו‪:‬‬
‫"‪…‬וההוגה בה ·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬משכרתו שלמה מע יי' א'להי ישראל" )מינמנור ]להל הערה ‪ ,[34‬ר"ע ‪ .(299‬וכ‬
‫ג מפורש במקור מאוחר )יחסית(‪ ,‬משנת ה'ש"ז‪ ,‬ראה‪ :‬אורב‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ ,289‬הערה ‪.77‬‬
‫‪ 32‬דברַי הבאי מתארי בעיקר את המנהג באשכנז‪.‬‬
‫אול תאשמע )להל‪ ,‬הערה ‪ ,34‬עמ' ‪ (153‬סובר‪ ,‬שהתהלי החל "לקראת סו המאה השתיעשרה"‪.‬‬
‫היינו‪ ,‬סביבות השני ד'תתק"נתתק"ס‪ ,‬בזמנו של ה'רוקח'‪ .‬א נראה שיש לאחרו בדור או שניי‪ ,‬כי ברור‬
‫שבדורו של ה'רוקח' עדיי לא התחיל תהלי זה‪ .‬תפילת '‪) 'Á·˘Ï ÂÈÏÚ‬יחד ע 'על כ נקוה'( אכ כבר נאמרה‬
‫בדורו של ה'רוקח'‪ ,‬אלא שזו לא נחשבה כתפילת חובה ולא נאמרה אלא בפי כל יחיד ויחיד שחפ בכ‪ .‬הדבר‬
‫מפורש בספר הרוקח‪ ,‬סו"ס שכד‪ ,‬המסדר את סיומה של תפילת שחרית לחול‪'" :‬יענ'‪' ,‬ובא לציו'‪ ,‬ואחר‬
‫גומרי 'קדיש'‪ 'Á·˘Ï ÂÈÏÚ' Ôȯ˜ .‬עד 'תמלו בכבוד' ‪ .„ÈÁÈ „ÈÁÈ ÏÎ‬וכשגומר ‪ ,˙¯˜Ï ıÙÁ˘ ‰Ó ÏÎ‬אומר‬
‫'כי כל העמי ילכו איש בש אלהיו ואנחנו נל בש ה' אלהינו לעול ועד'‪ .‬וכשיוצא‪ ,‬יל בנחת‪ …‬וכשיוצא‪,‬‬
‫משתחוה לשכינה ויוצא"‪ .‬זו הסיבה שאי ה'רוקח' מפרש את 'עלינו לשבח' בסו תפילת שחרית לחול )עי'‬
‫בהמש ההערה( אלא רק בפירושו לברכת 'מלכיות' דראש השנה )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח ]לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ ,[7‬עמ' תרנותרנט(‪ ,‬שש מקומה הטבעי והמקורי‪ ,‬כידוע‪ ,‬וכ ג נהג תלמידו )ראה‪ :‬ר' אברה ב"ר‬
‫עזריאל מביה‪ ,‬ערוגת הבש‪ ,‬ג‪ ,‬סי' טיא‪ ,‬מהדורת א"א אורב‪ ,‬ירושלי תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪.(471468‬‬
‫שאזכוריו האחרי לאמירת תפילה זו לא נאמרו בלשו חובה אלא יותר כמנהג הע‬
‫לאור זאת נמצא‪ִ ,‬‬
‫שעדיי לא נתפשט ונקבע‪ .‬ראה פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬ר"ע תלה‪]" :‬אחרי 'קדושה דסדרא'[‪ ,‬אומר‬
‫'יתגדל'‪ ,‬ו'אי כאלהינו'‪ 'Á·˘Ï ÂÈÏÚ' ,‬עד 'תמלו בכבוד'"; ספר הש ]בתו‪ :‬א' אייזנב )מהדיר(‪ ,‬ספרי‬
‫הר"א מגרמייזא בעל הרוקח‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי תשס"ד[‪ ,‬עמ' קצה טו"ב‪…" :‬אחר התפלה צרי לומר 'עלינו‬
‫לשבח'"‪ .‬ועל אמירתה בסיו תפילת המוס של שבת‪ ,‬ראה‪ :‬פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' תקפ‪ .‬והשווה‬
‫ג‪ :‬תאשמע )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪ .140‬הוכחתו מדברי ר' יהודה החסיד )רבו של ה'רוקח'(‪ ,‬אי בה ממש‪.‬‬
‫ואי כא מקומו‪.‬‬
‫אבל את תפילות '‡‪ 'ÂȉχΠÔÈ‬ו'‪ '˙¯Â˘‰ ÌÂËÈÙ‬ודאי לא אמרו בסיו תפילת שחרית ‪ ÏÂÁÏ‬בזמנו של‬
‫ה'רוקח'‪ .‬הדבר מוכח מפירושו לתפילה‪ ,‬בה אינו מפרש לא את 'עלינו לשבח'‪ ,‬לא את 'שיר של יו'‪ ,‬לא את‬
‫'אי כאלהינו' ולא את 'פיטו הקטורת'‪ .‬הוא מסיי לפרש את 'קדושה דסדרא' )פירושי סידור התפילה לרוקח‪,‬‬
‫עמ' תכזתלו(‪ ,‬עובר לביאור ה'קדיש' )ש‪ ,‬עמ' תלותמב(‪ ,‬ולאחריו מבאר את תפילת ערבית )ש‪ ,‬עמ' תמב‬
‫ואיל(‪ .‬את תפילת המנחה לא הוצר לבאר‪ ,‬כי כל חלקיה  למנהג אשכנז בזמנו  נכללו בתפילת שחרית‪.‬‬
‫אמנ בזמנו של ה'רוקח' נהגו לכלול 'אי כאלהינו' ו'פיטו הקטורת' בתפילת הציבור ‪,ÌÈ„ÚÂÓÏ ˙Â˙·˘Ï‬‬
‫בסיו תפילת מוס‪ ,‬א אי בכ דבר לדיונינו בתפילת ‪.ÏÂÁ‰ ˙ÂÓÈ‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫ריא‬

‫תפילת החובה של ימות החול‪ ,33‬מקצת לפניה וקצת אחריה‪ ,‬ובמקביל הושמטו פסקאות אלו‬
‫ממקור ב'סדר מעמדות'‪ .‬וכ נכנסו לסו תפילת החול ארבעת פרקי התפילה הנזכרי‪.34‬‬
‫בשל מעמד של ה'מעמדות'‪ ,‬שנחשבו תפילת יחידי שאינה חובה‪ ,‬לא היה לה נוסח אחיד‬
‫ומחייב אלא התקיי ריבוי נוסחאות‪ ,‬לא ראי זו כראי זו‪ .35‬הצד השווה שבי כל הנוסחאות היו‬
‫על העובדה ש'אי כאלהינו' ו'פיטו הקטורת' נאמרה רק בתפילת שבתות ומועדי‪ ,‬מעיד ספרו ההלכתי‪,‬‬
‫'ספר הרוקח'‪ ,‬בו צוינה אמירת רק בימי מסוימי אלו‪ .‬ראה‪ :‬ספר הרוקח‪ ,‬סו"ס נג‪ ,‬סי' שסב ד"ה 'ענייני‬
‫קדיש' )שבת(; סי' רד )ראש השנה; ללא 'אי כאלהינו'(; ר"ס רכג )סוכות(‪ .‬וא בפירושו לתפילות הוא מבאר‬
‫פסקאות אלו רק בסיו תפילת מוס לשבת )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' תקעגתקפ; בתפילת‬
‫המועדי לא הוצר לבאר‪ ,‬כי סמ על ביאורו שבתפילת השבת‪ ,‬כדרכו בכל הפירוש(‪ .‬וברור שכל הערותיו‬
‫השונות בעני ה'קדיש' שנאמר לאחר 'פיטו הקטורת' )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' תלו‪ ,‬עמ' תצו‪,‬‬
‫ר"ע תקנה‪ ,‬ר"ע תקפג; אור זרוע‪ ,‬ח"ב‪ ,‬הלכות מוצאי שבת‪ ,‬סי' פט‪ ,‬אות ז‪ ,‬בש רבו ה'רוקח'( מתייחסות‬
‫לאמירתה בזמני אלו‪.‬‬
‫ומה לנו להארי אחרי שה'רוקח' כותב במפורש שאומרי 'אי כאלהינו' רק בשבת ויו"ט‪ ,‬וא נות טע‬
‫לדבר‪" :‬לפי שאי מברכי כל כ ברכות בשבת כמו בחול‪ ,‬שהרי אי מתפללי י"ח ברכות‪ ,‬לכ תיקנו לומר‬
‫'אמ' ]='‡י כאלהינו'‪Ó' ,‬י כאלהינו'‪' ,‬ודה לאלהינו'[ 'ברו' 'אתה הוא'‪ .‬ואע"פ שבכל יו צרי לאומרו‪…‬‬
‫מיהו ¯‚‪) "·ÂË ÌÂÈ ˙·˘ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÔÈÏÈ‬פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' תקעגתקעד(‪ .‬ומדבריו ש‬
‫)עמ' תקעג‪ ,‬ליד הערה ‪ (2‬משמע‪ ,‬ש'אי כאלהינו' שיי ל'פיטו הקטורת'‪ ,‬וביו שאומרי זה יש לומר זה‪.‬‬
‫וראה עוד‪ :‬פירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' תקעג‪ ,‬הערה ‪ 1‬והערה ‪ ;3‬ספר קושיות )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(8‬סי'‬
‫קיב‪ ,‬עמ' פט‪ ,‬ובכל הנסמ בהערות ש; י' דודזו‪ ,‬אוצר השירה והפיוט‪ ,‬א )א ‪ ,(3020‬ניויורק תרפ"ה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .142‬נמצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהכתוב בפירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬ר"ע תלה‪ ,‬שלאחר 'קדושא דסדרא' שבימות‬
‫החול "אומר 'יתגדל'‪ ,'ÂȉχΠÔȇ' ,‬ו'עלינו לשבח' עד 'תמלו בכבוד'"‪ ,‬הוא טעות סופר או הוספה‬
‫מאוחרת‪ .‬על ההוספות המאוחרות הרבות שנכנסו לפירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬ראה‪ :‬ש' עמנואל‪' ,‬חיבוריו‬
‫ההלכתיי של ר' אלעזר מוורמייזא'‪ ,‬תעודה‪ ,‬טזיז )תשס"א(‪ ,‬עמ' ‪ ,252‬הערה ‪ ;180‬הנ"ל‪' ,‬הפולמוס של‬
‫חסידי אשכנז' )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(13‬עמ' ‪ ,593‬עמ' ‪.602‬‬
‫‪ 33‬אמנ לתפילות השבת והמועד נכנסו חלק מקטעי אלו כבר בדורו של ה'רוקח'‪ ,‬ראה הערה הקודמת‪ .‬כנראה‬
‫שתחילה חדרו הפסקאות מ'סדר המעמדות' אל תפילת החובה של שבת ומועד‪ ,‬ולאחר מכ המשיכו וחדרו א‬
‫לתפילת ימות החול‪ ,‬ויתכ שסייעה לכ המלצת בעל הפירוש המיוחס לראב"‪ ,‬עי' להל ליד הערות ‪.7675‬‬
‫תופעת חדירת מנהגי השבת ומועד לימות החול מוכרת ממקרי נוספי‪ .‬אנו יודעי‪ ,‬למשל‪ ,‬שתפילת 'ברי‬
‫שמיה' הונהגה תחילה להיאמר בשבת בלבד‪ ,‬ולאחר מכ הורחב המנהג לאומרה א בימות החול‪ .‬ראה‪ :‬הרב‬
‫ב"ש המבורגר‪ ,‬שרשי מנהג אשכנז‪ ,‬א‪ ,‬בניברק תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.180177‬‬
‫‪ 34‬לעני 'סדר מעמדות' כולו ותהלי סיפוח פרקי התפילות לתו תפילת החובה‪ ,‬ראה‪ :‬י"מ תאשמע‪ ,‬התפילה‬
‫האשכנזית הקדומה – פרקי באופייה ובתולדותיה‪ ,‬פרק י‪ ,‬ירושלי תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪ .153139‬חלק גדול מסיכו‬
‫הממצאי שהובאו במאמר החלוצי בנושא שכתב א"א אורב‪,‬‬
‫המנהג וניתוח התהלי של תאשמע מבוסס על ִ‬
‫'משמרות ומעמדות'‪ ,‬בתו‪ :‬הנ"ל‪ ,‬מעולמ של חכמי – קוב מחקרי‪ ,‬ירושלי תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.292278‬‬
‫אמנ תאשמע השתמש בכתבייד צרפתיי‪ ,‬ומאמרו משק את מנהג ˆ¯‪ ˙Ù‬בלבד בעוד שאנו נזקקי לידיעת‬
‫מנהג ‡˘‪ ,ÊÎ‬מקומו של ה'רוקח'‪ֶ .‬ח ֶסר זה מתמלא במאמרו של א' מינמנור‪' ,‬מסדר המערכה לסדר‬
‫המעמדות – גלגוליו של מנהג ליטורגי בימי הביניי'‪ ,‬תרבי‪ ,‬עג )תשס"ד(‪ ,‬עמ' ‪ ,310293‬המנתח את מנהג‬
‫'סדר מעמדות' לפי כתבייד ‡˘‪ ,ÌÈÈÊÎ‬וא ציר רשימה סינופטית לפרקי התפילה שכלל המנהג בכל ארצות‬
‫קיומו )עמ' ‪ .(310303‬נוסח מאוחר של 'סדר מעמדות' שאינו משק את נוסחו הקדו‪ ,‬נדפס בידי א"מ‬
‫הברמ‪ ,‬שירי היחוד והכבוד‪ ,‬ירושלי תש"ח‪ ,‬עמ' פטצז )'סדר אליהו ז"ל'(‪.‬‬
‫‪ 35‬כ עולה משלושת המאמרי שעסקו בעני‪ ,‬עי' הערה הקודמת‪ .‬ראה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מינמנור )לעיל ש(‪ ,‬עמ'‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫ריב‬

‫פסוקי המקרא והמשנה והתלמוד העוסקי בענייני הקרבנות ועבודת בית המקדש‪ :‬פרשת‬
‫בריאת העול‪ ,‬פרקי מקרא אחרי וכמה מזמורי תהלי‪ .36‬על החלק העיקרי הזה נוספו בכל‬
‫נוסח ונוסח ענייני שוני ומגווני‪ :‬ברייתא ד'פטו הקטורת'‪ ,37‬קטעי שמירה‪ ,38‬בקשות‬
‫פרטיות‪ ,39‬השבעות‪ ,40‬וכ פרשיות מיוחדות‪ ,‬כמו‪ :‬פרשת עשרת הדברות‪ ,41‬פרשת המ ‪ 42‬ופרשת‬

‫‪36‬‬
‫‪37‬‬

‫‪38‬‬
‫‪39‬‬

‫‪40‬‬
‫‪41‬‬

‫‪" :301300‬עיו מעמיק ב'סדר המערכה' מגלה‪ ,‬כי מספר של כתבי היד המביאי שני 'סדרי מערכה' זהי‪,‬‬
‫הוא קט‪ …‬נראה‪ ,‬שקביעת התוכ המיוחד לכל 'מערכת' ו'מערכת' היתה חופשית למדי‪ .‬כ מצא לנכו מעתיק‬
‫כתביד של סידור בנוסח גרמניה מהמאה החמשעשרה לציי בראש 'סדר המערכה'‪' :‬הא ל סדר המערכה‬
‫מרבי אליהו'‪ ,‬ובסופו‪."'ÛÈÒÂÈ ,ÛÈÒÂ‰Ï ‰ˆÂ¯˘ ‰ÓÂ' :‬‬
‫כ ברוב המכריע של נוסחי 'סדר המעמדות'‪ .‬יוצאי מ הכלל נוסחי בודדי ו‪ ÌȯÁ‡Ó‬שהשמיטו את פרקי‬
‫הקרבנות‪ .‬ראה‪ :‬מינמנור )לעיל הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪ .301‬וכמוב שאי בכח המיעוט המאוחר ללמד על הכלל‪.‬‬
‫ראה‪ :‬מינמנור )לעיל הערה ‪ ,(34‬ס"ע ‪ .298‬תאשמע שבדק רק כתבייד ˆ¯‪ ,ÌÈÈ˙Ù‬לא מצא ש'פטו‬
‫הקטורת' נכלל ב'מעמדות' פרט למקור מאוחר יחסית )משנת ה'ש"ה; ראה‪ :‬אורב‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ ,289‬ובהערה‬
‫‪ .(76‬א לנוכח התזה המסתברת שפיתח תאשמע )ש‪ ,‬עמ' ‪ ,(148147‬בהכרח יש לכלול את 'פטו הקטורת'‬
‫ג ב'סדר המעמדות' הצרפתי‪ ,‬למרות שעדיי אי בידינו עדות לדבר‪.‬‬
‫כמו שבעי פסוקי שלאחריה נרש‪' :‬אלו הפסוקי טוב לומר אחר שבעי פסוקי להציל מכלי זיי';‬
‫אחדעשרה פסוקי הפותחי ומסיימי באות נ; פסוקי הנאמרי ישר והפו; הקטע בשמות יד יטכא ממנו‬
‫יוצא ֵ& ע"ב‪ .‬ראה‪ :‬תאשמע )לעיל הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪.145‬‬
‫כמו בקשה להצלה מיצר הרע )אורב ]לעיל הערה ‪ ,[34‬עמ' ‪ (282‬ותפילה לפרנסה טובה )ש‪ ,‬עמ' ‪.(284‬‬
‫ובאחד מהנוסחי המאוחרי של 'סדר המעמדות'‪ ,‬חלק של התפילות הפרטיות גדול יותר‪ ,‬ולכל יו הוקדשה‬
‫תפילה שונה‪ .‬ראה‪ :‬הברמ )לעיל ש(‪ ,‬ש‪.‬‬
‫דר אגב‪ ,‬בתפילות שיוחדו ליו שני וליו שבת מבקשי על הצלה מדי גיהנו‪ .‬בתפילה ליו שני‪:‬‬
‫"‪…‬שתצילני‪ …‬מכל דיני גהינ‪ ,‬ואל תעזבני לראות פני גיהנ‪ ,‬ובעת צאת נשמתי ממני לא תמסרני ביד מלאכי‬
‫אכזרי‪ ,‬כי א בידי מלאכי רחמי" )הברמ‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' צ(‪ .‬ובתפילה לשבת‪" :‬ובעת צאת נשמתי ממני‪ ,‬תצרור‬
‫אותה בצרור החיי‪ ,‬ותהיה מנוחה כבוד" )ש‪ ,‬עמ' צו(‪ .‬והדברי תואמי את עדותו של ר' יצחק דמ עכו‪,‬‬
‫מאירת עיני‪ ,‬פרשת ויקרא‪ ,‬ירושלי תשנ"ג‪ ,‬עמ' קפא רטו"ב‪" :‬כאשר נפרדת הנשמה מ הגו השפל ושבה‬
‫ליסודה‪ ,‬מתחילה נאחזת בקרני המזבח‪ ,‬ומש מתעלה כפי פעולתה‪ .‬וזהו ˙‪ÌÈÏÏÙ˙Ó‰ ÌÈ„ÈÒÁ‰ ˙ÏÈÙ‬‬
‫˘‪ ,ÌÈÓ˘ ÔÈ„Ó ÌÏȈÈ‬שלא ישר בלהב המזבח העליו"‪ .‬מרהיטת דבריו נראה‪ ,‬שכיוו לתפילה פרטית‬
‫שאמרוה חסידי ימיו‪ ,‬כדוגמת התפילות ב'סדר מעמדות' הנזכר‪.‬‬
‫עי' תאשמע )לעיל הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪ .146145‬וראה עתה‪ :‬מ' אידל‪' ,‬בי אשכנז לקסטיליה במאה השלוש‬
‫עשרה – השבעות‪ ,‬רשימות ושערי דרשות בחוגו של ר' נחמיה ב שלמה הנביא'‪ ,‬תרבי‪ ,‬עז )תשס"ח(‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,526‬ליד הערה ‪.437‬‬
‫הכללת 'עשרת הדברות' ב'מעמדות' תועדה כבר במקור הקדו ביותר של המנהג – סידור נוסח צרפת שנכתב‬
‫לתארו הסידור ראה ש‪ ,‬ס"ע‬
‫לכלהמאוחר בשנת ד'תתק"נ‪ .‬ראה‪ :‬י"מ תאשמע )לעיל הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪ִ .146‬‬
‫‪ .144‬פרשת 'עשרת הדברות' מצויה ג בנוסחי נוספי של 'סדר מעמדות' )ראה‪ :‬אורב ]לעיל ש[‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,280‬עמ' ‪ ,283‬ס"ע ‪ ;284‬ארחות חיי ]צוטט להל הערה ‪ ,([47‬ובמיוחד באלו שבמנהג ‪ !ÈÊ΢‡‰‬ראה‬
‫ברשימתו הסינופטית של מינמנור )לעיל ש(‪ ,‬עמ' ‪ ,310303‬ובמיוחד עמ' ‪.306305‬‬
‫על אמירת 'עשרת הדברות'‪ ,‬כמנהג יחידי‪ ,‬ראה ג‪ :‬ע' פליישר‪ ,‬תפילה ומנהגי תפילה ארישראליי‬
‫בתקופת הגניזה‪ ,‬פרק חמישי‪ ,‬ירושלי תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪ .274259‬הוא מוכיח ממקורות שבגניזה הקהירית‪ ,‬שכ‬
‫היה מנהג הקהילות שאימצו את המנהג הארצישראלי הקדו‪ .‬יתכ אפוא‪ ,‬שהמנהג הארצישראלי הקדו‬
‫השפיע באופ כלשהו על הכללת 'עשרת הדברות' ב'סדר המעמדות'‪ ,‬במיוחד לנוכח ההשפעה הגדולה שהיתה‬
‫למנהג הארצישראלי הקדו על מנהג אשכנז‪ ,‬כידוע )ראה לדוגמא‪ :‬י"מ תאשמע‪ ,‬מנהג אשכנז הקדמו‪,‬‬

‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫ריג‬

‫בלק‪ .43‬אול‪ ,‬רק המנהג האשכנזי התייחד ב‪ ,'ËÙ˘Ó ˙„ÈÓ „È· ÊÁ‡‰' ËÂÈÙ ˙ÙÒ‰‬כפי‬
‫שנמסר בכתביד אשכנזי ב זמנו של ה'רוקח'!‪ 44‬מעתה‪ ,‬כיוו ש'האוחז ביד'‪' ,‬פטו הקטורת'‬
‫ו'עשרת הדברות' שהיו חלק מ ה'מעמדות' לפי הנוסח ‪ 45ÈÊ΢‡‰‬מצויי ג בתפילת אשת‬
‫ה'רוקח'‪ ,‬מסתבר שא תפילת 'נשמת כל חי' שנרשמה בסמו לאות התפילות ואינה חלק‬
‫מתפילת החובה‪ ,‬א היא היתה חלק מ'סדר המעמדות' שנהגה 'החסידה מרת דולצא'‪ .‬ומאחר‬
‫שלא מסתבר שהוסיפה את 'נשמת כל חי' ל'מעמדות' מתו הכרעה אישית‪ ,‬נראה שזה היה‬
‫מנהג של החסידי בתקופתה‪ .'˙„ÓÚÓ ¯„Ò'· 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ˙‡ ÏÂÏÎÏ ,‬ולכ מתכוו‬
‫ה'רוקח' בהזכירו את ה'חסידי' האומרי 'נשמת כל חי' ·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬דהיינו שנהגו לאמרה ·˙‪ÍÂ‬‬
‫‪46‬‬
‫'‪!'˙„ÓÚÓ‰ ¯„Ò‬‬
‫מהדורה שלישית מתוקנת‪ ,‬ירושלי תשנ"ט‪ ,‬לפי המפתח‪ ,‬עמ' ‪ ,355‬ער‪' :‬אר ישראל‪ ,‬השפעתה על מנהג‬
‫אשכנז'(‪.‬‬
‫‪ 42‬ראה‪ :‬מינמנור )לעיל הערה ‪ ,(34‬ס"ע ‪ ;298‬ארחות חיי )צוטט להל הערה ‪ ,(47‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 43‬תאשמע )לעיל ש(‪ ,‬עמ' ‪ ,148146‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 44‬ראה‪ :‬מינמנור )לעיל הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪ .299‬על תיארו כתה"י‪ ,‬ראה ש‪ ,‬ס"ע ‪.298‬‬
‫במקורות נוספי נזכרו פיוטי שוני שנכללו ב'מעמדות'‪ ,‬א לא מצאנו את 'האוחז ביד מידת משפט'‬
‫ביניה‪ :‬פיוטי מר' אליהו הזק ממאנש‪ ,‬מעצב סדר ה'מעמדות' )ראה‪ :‬אורב ]לעיל הערה ‪ ,[34‬עמ' ‪;282‬‬
‫לתולדות ר' אליהו הזק‪ ,‬ראה‪ :‬א' גרוסמ‪ ,‬חכמי צרפת הראשוני‪ ,‬ירושלי תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;(10781‬שירי ייחוד‬
‫שוני )אורב‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ ,282‬ס"ע ‪ ,283‬עמ' ‪ ;284‬מינמנור‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ 299‬הערה ‪ ;36‬והשווה‪ :‬י' יודלוב‪,‬‬
‫'תפילה לדוד – קוב תפילות מירושלי‪ ,‬קושטא רצ"ה או רצ"ח'‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬סא )תשמ"ותשמ"ז(‪ ,‬עמ' ‪931‬‬
‫‪ ;(930‬שיר הכבוד )אורב‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ ;283‬מינמנור‪ ,‬ש(; פיוטי מסדר העבודה ליו הכפורי )אורב‪,‬‬
‫ש‪ ,‬עמ' ‪ ,280‬עמ' ‪ ;(285‬ו'כתר מלכות' לר' שלמה אבגבירול )מינמנור‪ ,‬ש(‪.‬‬
‫לאחר שאנו יודעי שב'סדר מעמדות' נהגו לכלול ג את הפיוט 'האוחז ביד מידת משפט'‪ ,‬יש לציי פרט‬
‫מעניי‪ :‬ה תפילת 'עלינו לשבח' וה הפיוט 'האוחז ביד מידת משפט' שנכללו ב'סדר מעמדות' יוחסו ל‪ڢ‰È‬‬
‫·‪ .ÔÂ Ô‬ייחוס 'עלינו לשבח' ליהושע ב נו הוא דבר מפורס )ראה לדוגמא‪ :‬תשובות הגאוני שערי תשובה‪,‬‬
‫סי' מג; פירושי סידור התפילה לרוקח ]לעיל הערה ‪ ,[7‬עמ' תרנותרנז; ר' אברה ב"ר עזריאל מביה‪ ,‬ערוגת‬
‫הבש‪ ,‬ג‪ ,‬ירושלי תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ,469‬סי' יא; סידור רבנו שלמה מגרמייזא וסידור חסידי אשכנז‪ ,‬מהדורת ר"מ‬
‫הרשלר‪ ,‬ירושלי תשל"ב‪ ,‬ס"ע קטו‪ ,‬עמ' קכד‪ ,‬עמ' קכה‪ ,‬עמ' קכו‪ ,‬עמ' רכב‪ ,‬עמ' שג; ר' נת ב"ר יהודה‪ ,‬ספר‬
‫המחכי‪ ,‬מהדורת י' פריימא‪ ,‬קראקא תרס"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;13‬ר' שמשו ב"ר צדוק‪ ,‬ספר תשב"‪ ,‬סי' רנג; ר' אהר‬
‫הכה מלוניל‪ ,‬ספר כלבו‪ ,‬סי' טז(‪ .‬ייחוס הפיוט 'האוחז ביד מידת משפט' ליהושע ב נו‪ ,‬מובא אצל ר' יודא‬
‫ליווא קירכו בש 'ספר יש'‪ .‬ראה בספרו מנהגות וורמייזא‪ ,‬סדר מוס של יו הכפורי‪ ,‬מהדורת י"מ פלס‪,‬‬
‫ירושלי תשמ"ז‪ ,‬עמ' קס‪" :‬שמעתי מפי הגאו האלו והישיש ר"מ א"ב‪ ,‬מהר"ר אליה גריסא‪ ,‬אי שמצא‬
‫בספר יש‪ ,‬ש‪] "'ÊÁ‡‰' „ÒÈ Ô Է ڢ‰È‬כתבהיד של 'מנהגות וורמייזא' ממנו נדפס הספר לאחרונה‪ ,‬היה‬
‫לנגד עיני אברה אפשטיי‪ ,‬שציטט מתוכו באחד ממאמריו את הפיסקא הנזכרת‪ .‬ראה‪ :‬א"מ הברמ )עור(‪,‬‬
‫כתבי ר' אברה עפשטיי‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי תש"י‪ ,‬עמ' שמה‪ ,‬סי' א[‪ .‬אמנ כיו ידוע שפיוט זה חיברו יניי‪ ,‬מראשוני‬
‫הפייטני הקדמוני הארצישראלי שפעל באמצע המאה השישית‪.‬‬
‫‪ 45‬ת דעת‪ ,‬שאמירת שני פרקי התפילה הראשוני )'האוחז ביד‪ ,‬ו'פטו הקטורת'( תועדו רק במקור בודד ‡˘‪ÈÊÎ‬‬
‫מזמנו של ה'רוקח' )עי' לעיל הערה ‪ ,(44‬וא אמירת 'עשרת הדברות' תועדה בעיקר בכתביהיד ה‡˘‪ ÌÈÈÊÎ‬של‬
‫ה'סדר'‪ ,‬עי' לעיל הערה ‪ .41‬היינו‪ ,‬שלושה פרקי תפילה אלו מיוחדי למנהג האשכנזי של 'מעמדות'‪.‬‬
‫‪ 46‬יתכ כי למנהג 'סדר מעמדות' בקרב חסידי אשכנז קיי רמז בכתבי ר' יהודה החסיד‪ ,‬רבו של ה'רוקח'‪ .‬ראה‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫ריד‬

‫נמצאנו מרוויחי שלושה דברי בנוגע למנהג ה'מעמדות'‪ .‡ :‬תיעוד אמיתי ואמי למנהג‬
‫אמירת ה'מעמדות'‪ .· .‬היו שנהגו לכלול ב'מעמדות' את תפילת 'נשמת כל חי'‪ .‚ .‬ג נשי‬
‫'חסידות' אחזו במנהג זה‪.47‬‬
‫·‬
‫במקורות לא מופיעה הסיבה להוספת 'נשמת כל חי' ל'סדר מעמדות'‪ .‬יתכ שחסידי אשכנז ראו‬
‫תפילה זו כשייכת לספרות ההיכלות‪ 48‬שנתחבבה עליה מאוד‪ ,‬ומשו כ הכניסוה לסדר‪.‬‬
‫אבל יותר נראה‪ ,‬שרעיו חדשני המצוי בפירוש התפילה ל'רוקח'‪ ,‬הוא היה אחד הגורמי‬
‫שהביא לכ‪ .‬כ נאמר ש‪:‬‬
‫'ויי' ֵער‪ ,‬לא ינו ולא יש '‪ .‬תימה‪ ,‬מה עושי ֶ‪ַ -‬בח ְל ֶ‪ַ -‬בח החסד והרחמי שלמעלה‪,‬‬
‫ומא דכר שמיה?! אלא כ נראי הדברי‪Ï˘ ˙ÂÁ·˘ ‰Ï„‚‰ ˙ÒÎ È˘‡ ˜È˙˘Î :‬‬
‫'˘‪,ÌÂÈ Ïη '‰¯ÓÊ„ ȘÂÒÙ' ÈÙÏ ÌȯÓ‡ ‡˘ ˙Âί·‰ ¯„Ò ‡Ï ÔÈÈ„Ú ,49'ÈÁ ÏÎ ˙Ó‬‬
‫ובאו ה ותיקנו‪ 50‬לומר בשחר 'פסוקי זמרה'‪ 51‬בבתי כנסיות שבירושלי ובגבולי‪,‬‬
‫ו‡‪ ,'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ̉ȯÁ‬כדי שישבח‪ 52‬אחר שנתו שיש ‪ ,‬על נשמתו שחזרה לו‪ .‬כעני‬
‫ספר חסידי‪ ,‬מהדורת הרב ר' מרגליות‪ ,‬סי' צה‪" :‬אסור לקבוע בתפלתו שבח אחר‪ .‬אבל כל היו כולו‪ ,‬א‬
‫רוצה לומר שירות ותשבחות תבא עליו ברכה"‪.‬‬
‫‪ 47‬בנוס לכ יש לתק את דברי מינמנור )לעיל הערה ‪ ,(34‬עמ' ‪…" :297‬היה 'סדר המערכה' תופעה שולית‬
‫למדי בימי הביניי‪ .‬העובדה שהוא נזכר רק ‪ ÌÈÈÓÚÙ‬בספרות המנהג וההלכה הימיביניימית‪ ,‬מחזקת רוש‬
‫זה"‪ .‬כוונתו )עי' ש‪ ,‬הערה ‪ (26‬לספר האשכול‪ ,‬לר' אברה ב"ר יצחק אב"ד‪ ,‬מהדורת רצ"ב אוירב‪ ,‬ח"א‪,‬‬
‫הלכות תפלה‪ ,‬הלברשטט תרכ"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;87‬ולטור או"ח‪ ,‬לר' יעקב ב הרא"ש‪ ,‬סי' מח‪ .‬ולנאמר כא יש‬
‫להוסי ג את 'פירושי סידור התפילה לרוקח'‪.‬‬
‫יש ג להוסי לרשימה את ר' אהר הכה מלוניל‪ ,‬ארחות חיי )דיני תחינות ומזמורי שאחר י"ח‪ ,‬סעי‬
‫ה‪ ,‬ירושלי תשט"ז‪ ,‬עמ' מו טו"ב(‪" :‬כתב הרמב" ז"ל‪ :‬ונהגו לומר‪ ,‬במקצת מקומות‪ ,‬בכל יו‪ ,‬אחר סדר‬
‫קדושה‪ ,‬השיר שהיו הלוי אומרי באותו היו‪] …‬עכ"ל הרמב"[‪ .‬וג יש יחידי אומרי בכל המעמדות‪,‬‬
‫מ'בראשית' עד 'ויכולו'‪ ,‬בכל יו פרשתו כפי יומו; ומפרשת 'האזינו'‪ ,‬על דר הזי"ו ל"‪ ,‬בכל יו פרשתו‪.‬‬
‫ואחר כ היו אומרי השיר שהיו הלוי אומרי‪ ,‬וג' פרשיות מאלפאביתא מ'תמניא אפי'‪ ,‬וב' ]'שיר‬
‫ה[מעלות'‪ ,‬בכל יו‪ ,‬ו'לולי הש שהיה לנו'‪ ,‬בכל יו‪ .‬ואחר כ אומרי פרשה אחת מנביא‪ ,‬ו‪¯„ÂÒÓ ÏΉ‬‬
‫·‪ .˙ÂÏÙ˙‰ ȯ„Ò‬וג יש מי שקורא בכל יו 'פרשת המ'‪ .‬ובשני ובחמישי מוסיפי לקרות 'עשרת הדברות'‬
‫ופרשת 'ויחל'"‪ .‬דברי אלו‪ ,‬המתארי במדויק את 'סדר המערכה' כפי שהיה נהוג בזמנו ומקומו‪ ,‬נעלמו‬
‫משלושת הכותבי שעסקו במנהג )עי' לעיל הערה ‪.(34‬‬
‫בכלל‪ ,‬מהעיו בטור ש‪ ,‬קשה לומר שדבריו נסובי על מנהג 'סדר מערכה' המקורי שאמרו ה'חסידי'‬
‫לאחר התפילה‪ .‬נמצא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שמנהג 'סדר המערכה' נזכר ˘‪ ÌÈÓÚÙ ‰˘ÂÏ‬בספרות המנהג וההלכה בימי‬
‫הביניי‪' :‬פירושי סידור התפילה לרוקח'‪' ,‬ספר האשכול' ו'ארחות חיי'‪.‬‬
‫‪ 48‬ראה‪ :‬מ' בראיל‪ ,‬סתרי תפילה והיכלות‪ ,‬פרק שלישי‪ ,‬רמתג תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.10692‬‬
‫‪ 49‬על הסוברי ש'נשמת כל חי' תיקנו אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬ראה מאמרי )לעיל הערה ‪ ,(1‬עמ' ‪ ,49‬הערה ‪.1‬‬
‫‪ 50‬במקור‪' :‬וכמו ה תיקנו'‪ .‬ונקטתי כהצעת תיקונו של המהדיר‪.‬‬
‫‪ 51‬דעה זו‪ ,‬שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לומר 'פסוקי דזמרה'‪ ,‬מחודשת בעיני‪ ,‬ואיני יודע לה חבר‪.‬‬
‫‪ 52‬במקור‪' :‬שישתבח'‪ .‬וג כא נקטתי כהצעת התיקו של המהדיר‪.‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רטו‬

‫שתקנו חכמי ותנאי ‡‪' :ÔΠȯÁ‬אלהי‪ ,‬נשמה שנתתה בי'‪ .‬ותיקנו ]אנשי כנסת‬
‫הגדולה[‪' :53‬והש ער‪ ,‬לא ינו ולא ייש '‪' ,‬המעורר ישיני'‪ ,‬כעני שנתק אחרי כ‬
‫'המעביר שינה מעיני'; ו'המתיר אסורי' ו'הסומ נופלי'‪ ,‬כעני שאנו מברכי בכל‬
‫יו‪ .54‬ואפשר שהיו אומרי ברכה זו לפני 'פסוקי דזמרה'‪ ,‬כאשר אנו אומרי 'ברו‬
‫‪ 53‬את המוסגר בסוגריי מרובעי הוספתי אני‪ ,‬לתוספת ביאור‪.‬‬
‫‪ 54‬משמע שלפי מנהג הכותב נכללה ברכת 'סומ נופלי' בי ברכות השחר הקצרות שקוד 'פסוקי דזמרה'‪ .‬על‬
‫מנהג זה ראה‪ :‬מ' חלמיש‪ ,‬הקבלה – בתפילה בהלכה ובמנהג‪ ,‬רמתג תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.439438‬‬
‫ברכת 'סומ נופלי' מופיעה בי ברכות השחר בכמה סידורי אשכנזיי בני זמנו של ה'רוקח' ובסמו לו‬
‫)עי' חלמיש‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .(439‬אול ה'רוקח' עצמו לא הזכירה בספרו ההלכתי )עי' ספר הרוקח‪ ,‬סי' שכ‪ ,‬פאנו‬
‫רס"ה‪ ,‬ד ]סו[ רע"ד‪" :‬אילו ה ק' ברכות"( וג לא ביארה בפירושו לתפילות )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח‬
‫]לעיל הערה ‪ ,[7‬עמ' חיד(‪ ,‬משמע שלא הכיר את הברכה‪ ,‬או שהכירה והתנגד לאמירתה כש שהסתייגו ממנה‬
‫רבי )עי' חלמיש‪ ,‬ש(‪ .‬הוכחה זו שעלדר השלילה מתחזקת לנוכח העובדה‪ ,‬שלעומת שתיקתו בנוגע לברכת‬
‫'סומ נופלי' הוא מזכיר ומפרש את ברכת 'מגביה שפלי' )ראה‪ :‬ספר הרוקח‪ ,‬ש; פירושי סידור התפילה‬
‫לרוקח‪ ,‬עמ' ח‪ ,‬ועמ' יב(‪ ,‬שא אליה התנגדו רבי )ראה‪ :‬חלמיש‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .(473464‬נראה להסיק מכא‪ ,‬שכל‬
‫הקטע המצוטט הנדפס בפירוש ה'רוקח' לתפילות  ‡‪ ,'Á˜Â¯'‰ Ï˘Ó ÂÈ‬ועי' להל הערה ‪ .56‬על ההוספות‬
‫שנכנסו לפירוש התפילות הנדפס עלש ה'רוקח'‪ ,‬עי' לעיל סו הערה ‪ .32‬אמנ ברור שמקור הפירוש הוא‬
‫בבית מדרש של חסידי אשכנז‪ ,‬שכ מקורו מכת"י פריס ‪) 778‬עי' להל הערה ‪ (56‬המחזיק את פירושיה‬
‫לתפילות‪ ,‬ובמיוחד כי הסגנו הרעיוני זהה במידה ניכרת לצורת החשיבה של חסידי אשכנז בדבר עריכת‬
‫טקסטי קדומי‪ .‬ראה‪ :‬י"מ תאשמע‪ ,‬כנסת מחקרי‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.299293 ,281273‬‬
‫והנה‪ ,‬לדעת הכותב‪ ,‬שכל ההודאות על תיקו הגו נכללו תחילה ב'נשמת' ורק לאחר מכ קבעו לה‬
‫ברכות קצרות עצמאיות‪ ,‬יש לומר‪ ,‬שכנגד כל הודאה על תיקו הגו המצויה ב'נשמת' יסדו לימי ברכה‬
‫קצרה‪ .‬הוי אומר‪ ,‬שלפי מנהג הכותב נתקנו ברכות קצרות א כנגד ˘˙‪ È‬ההודאות האחרות שכיו אינ‬
‫מופיעות בברכות הקצרות‪' :‬המקי רדומי' ו'המשיח ִאלמי'‪ .‬שהרי ˘˘ הודאות נאמרו ב'נשמת'‪" :‬המעורר‬
‫ישני‪ ,‬ו‪ ,ÌÈÓ„¯ ıȘӉ‬ו‪ ,ÌÈÓχ ÁÈ˘Ó‰‬והמתיר אסורי‪ ,‬ו‪ ,ÌÈÏÙ ÍÓÂÒ‰‬והזוק כפופי" )כפי נוסח‬
‫'אשכנז' הרגיל(‪ ,‬וכנגד מצויות בידינו רק ˘‪ ˘ÂÏ‬ברכות קצרות‪ :‬ברכת 'המעביר שינה' כנגד 'המעורר ישני'‪,‬‬
‫וברכות 'מתיר אסורי' ו'זוק כפופי' כנגד 'והמתיר אסורי‪ …‬והזוק כפופי'‪ .‬והמפרש עצמו מזכיר את‬
‫'סומ נופלי'‪ .‬אכ למנהג מסוי שלא נתקבל לדורות‪ ,‬נקבעו בי ברכות השחר שתי ברכות נוספות‪' :‬מקי‬
‫רדומי' ו'משיח ִאלמי' )עי' חלמיש‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ ;438‬והשווה‪ :‬בראיל ]לעיל הערה ‪ ,[48‬ר"ע ‪ .(88‬וכנראה‬
‫שכ היה מנהג המפרש; מה עוד שברכות אלו נוספו במנהג ¯‪ ‰ÈÏËȇ-‡ÓÂ‬בלבד )עי' חלמיש‪ ,‬ש(‪ ,‬וכבר נודע‬
‫שהמנהג האיטלקי השפיע רבות על המנהג האשכנזי‪.‬‬
‫עוד אעיר‪ ,‬שא להודאות שנוספו ב'נשמת' בנוסח ‪ „¯ÙÒ‬קיימות מקבילות ב'ברכות השחר'‪ ,‬אלא שרוב‬
‫לא נתקבלו לדורות‪ .‬בנוסח זה נוס‪" :‬מחיה מתי‪ ,‬רופא חולי‪ ,‬פוקח עיוורי" ]הודאת 'מפענח נעלמי'‬
‫אינה משמשת כשבח ‪ ,Û‚‰ Ô˜È˙Ï‬ולפיכ אי להתייחס אליה[‪ .‬כנגד הודאת 'פוקח עיוורי' קיימת ברכה‬
‫קצרה שכבר נזכרה בתלמוד )ברכות ס ע"ב( ונהוגה א בימינו‪ .‬וכנגד שתי ההודאות האחרות‪ ,‬נקבעו ברכות‬
‫קצרות לנוסחאות ומנהגי שוני‪ ,‬שלא נתקבלו בימינו‪ .‬ראה‪ :‬חלמיש‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ .438437‬רצוי היה לבדוק‬
‫בסידורי כתבייד א נוספו ב'נשמת' הודאות שאינ בנוסחאות הרגילות ולהשוות ע הברכות השונות‬
‫שנוספו ב'ברכות השחר'‪ ,‬שרוב נרשמו במאמרו של מ' חלמיש‪ ,‬הנ"ל‪.‬‬
‫לאור דברי המפרש בדבר הזיקה בי ברכות השחר הקצרות להודאות ב'נשמת'‪ ,‬מוב תפקיד הברכה‬
‫שנוספה בסידור כת"י צרפתי קדו )מהמאות י"בי"ג(‪" :‬ברו‪ …‬המארי ימי ‪) "˙„‰Ï‬עי' חלמיש‪ ,‬ש‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(444‬הואיל ו'ברכות השחר' מהווי תחלי ללשונות ההודיה שב'נשמת'‪ ,‬תיק מי שתיק ברכה מיוחדת‬
‫ל'המארי ימי ‪!'˙„‰Ï‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫רטז‬

‫שאמר'‪ ,55‬ואחרי כ ברכות שלפני קריאת שמע ושל אחריה‪ .‬דהא עיקר ברכות אנשי‬
‫כנסת הגדולה תיקנו‪ …‬אבל ברכות שלפני 'פסוקי דזמרה'‪ ,‬רבנ דבתרייהו תיקנו‪.56…‬‬
‫חידוש גדול השמיענו הכותב הלה‪ ,‬שכנראה נמנה על חוג חסידי אשכנז‪ :‬ברכות השחר הקצרות‬
‫הנאמרות ·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬שבה מודה המתפלל על החזרת נשמתו )'אלהי‪ ,‬נשמה שנתת בי'( ועל תיקו‬
‫גופו ובריאותו )'פוקח עיוורי'‪' ,‬זוק כפופי' וכו'(‪ ,‬נתקנו רק בימי ‪ ,57Ìȇ˙‰‬בעוד ש‡˘‪È‬‬
‫‪ ‰Ï„‚‰ ˙ÒÎ‬שקדמו לה‪ ,‬כללו הודאות אלו בתו תפילת 'נשמת כל חי' שתיקנו לומר ·‪ÏÎ‬‬
‫‪ ,ÌÂÈ‬לפני 'פסוקי דזמרה' או לאחריה‪ .58‬עד כא דברי הכותב‪ ,‬אלא שעל דבריו יש להוסי‪,‬‬
‫שתקנת אנשי כנסת הגדולה לומר בכל יו 'נשמת' היתה נהוגה ‪ „Ú‬שבאו 'חכמי ותנאי' ויסדו‬
‫את ברכות השחר הקצרות ואת ברכות 'ברו שאמר' ו'ישתבח' )שאחת מה תפסה את מקומה‬
‫של 'נשמת'‪ .(59‬לאחר מכ נתבטלו הסיבות לאמירת 'נשמת' בכל יו‪ ,‬אלא שה'חכמי ותנאי'‬
‫השאירוה בתפילת השבת בלבד‪ ,60‬כנראה משו שביו זה לא חששו מלהארי את סדר‬
‫התפילה והנספח לה‪.61‬‬

‫‪55‬‬
‫‪56‬‬

‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬

‫כבר ר' יוס קמחי )אבי הרד"ק( עמד על כ שההודאות שבברכות השחר זהות לאלו שב'נשמת'‪ ,‬אלא‬
‫שהוא הבי שהנביעה היתה הפוכה‪ .‬דהיינו‪ ,‬שההודאות ב'נשמת' ‪ ,„Â‡Ó ˙¯ÁÂ‡Ó ‰Ù˜˙· ÂÙÒÂ‬לאחר תקופת‬
‫הגאוני! ראה ספר זכרו‪ ,‬חלק הבני‪ ,‬סו חלק שישי‪ ,‬ברלי תרמ"ח‪ ,‬ס"ע ‪" :58‬ועתה דע‪ ,‬כי מה אשר ‪ÂÙÈÒ‰‬‬
‫ב'נשמת כל חי'‪' :‬סומ נופלי‪ ,‬וזוק כפופי‪ ,‬פוקח עורי ומתיר אסורי'‪ ,Ìȇ‚‰ ¯„Ò· ‰Ê Ôȇ ,‬כי ‪¯·Î‬‬
‫·¯‪ ,˙Âί·‰ Âχ ‰ÏÁ˙· ˙Âί·· ÂÎ‬ומה צור לשנות?"‪ .‬אמנ‪ ,‬בחלק מסידורי הגאוני שהגיעו לידינו‬
‫‪ ˙ÂȈÓ‬ההודאות 'סומ נופלי‪ …‬ומתיר אסורי'‪ ,‬חלק או כול‪ .‬ראה‪ :‬ש' אברמסו‪' ,‬לתולדות הסידור'‪ ,‬סיני‪,‬‬
‫פא )תשל"ז(‪ ,‬עמ' רכו‪ ,‬והערה ‪.16‬‬
‫פירוש‪ :‬אפשר ש'נשמת' שימשה כברכה שלפני 'פסוקי דזמרה' ·‪ ̘Ó‬ברכת 'ברו שאמר' ˘‪‰˜˙ ‡Ï ÔÈÈ„Ú‬‬
‫·‪ ,̉ÈÓÈ‬שא אותה תיקנו 'חכמי ותנאי'‪.‬‬
‫פירושי סידור התפילה לרוקח )לעיל הערה ‪ ,(7‬עמ' תצט‪ .‬ג פיסקא זו נדפסה בספרו הקוד של מהדיר זה‪:‬‬
‫הגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח‪ ,‬ירושלי תשד"מ‪ ,‬עמ' קסז; השווה‪ :‬לעיל‪ ,‬הערה ‪ .12‬במקו‬
‫הראשו )בלבד!( נדפס הקטע בתו סוגרי מרובעי‪ ,‬לסימ שנוס מכתביד אחר )כנראה כת"י פריס ‪(778‬‬
‫שלא שימש כנוסח היסוד למהדורתו‪ .‬ראה‪ :‬ב'פתח דבר' לפירושי סידור התפילה לרוקח‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫שיטה זו‪ ,‬שברכות השחר הקצרות לא תיקנו אנשי כנסת הגדולה אלא התנאי‪ ,‬לא מצאתי לה חבר‪.‬‬
‫הכותב מסתפק א אנשי כנסת הגדולה תיקנו לאמרה קוד 'פסוקי דזמרה' או לאחריה‪ .‬ואי לכ משמעות‬
‫לענייננו‪.‬‬
‫עי' לעיל‪ ,‬ליד הערה ‪ 55‬ובה‪.‬‬
‫חכמי נוספי הסכימו שקביעת 'נשמת' בשבת נעשתה בידי ה˙‡‪ ,ÌÈ‬היינו בזמ ה‪) ‰˘Ó‬ראה מאמרי שצויי לעיל‬
‫הערה ‪ ,1‬עמ' ‪ ,5049‬הערה ‪ ,(2‬א כמוב בלא הזכרת החידוש שקביעה זו נועדה ‪ ̈ӈÏ‬את תדירות אמירתה‪.‬‬
‫לפי שאי בשבת ביטול מלאכה לציבור‪ .‬ולפיכ קבעו‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬להארי בקריאת התורה ולהפטיר בנביא‬
‫)ראה‪ :‬מגילה כב רע"ב; רש"י‪ ,‬מגילה כא ע"א; לקוטי הפרדס מרש"י‪ ,‬מונקאטש תרנז‪ ,‬ד טז ע"ב; ר' מנח‬
‫המאירי‪ ,‬בית הבחירה‪ ,‬מגילה כא ע"ב(‪ ,‬ולהוסי מזמורי ב'פסוקי דזמרה' )ראה‪ :‬ר' יעקב ב הרא"ש‪ ,‬ארבעה‬
‫טורי‪ ,‬או"ח‪ ,‬ר"ס רפא; ר' ישראל אלנקאוה‪ ,‬מנורת המאור‪ ,‬פרק ב‪ ,‬מהדורת ג' ענלאו‪ ,‬ניויורק תרפ"ט‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(185‬והשווה לדברי ר' אליעזר ב"ר נת‪ ,‬פירוש סידור התפילה והמחזור לראב" )לעיל הערה ‪ ,(12‬עמ' כו‪:‬‬
‫"נהגו במגנאצא‪ ,‬שהיה מתחיל ש"צ בשבת 'הודו לה' קראו בשמו'‪ ,‬והקהל עוני אחריו‪] …‬ו[אי עושי אותה‬
‫‡‪ ,˙·˘· ‡Ï‬כשיש רוב בבית הכנסת ויכולי לאומרו בנעימה כדר שיר‪ ."‰Î‡ÏÓ ÌÂÈ Âȇ˘ ÈÙÏ ,‬ועי' ש‪,‬‬

‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫ריז‬

‫ולפי שתקנת אנשי כנסת הגדולה לומר 'נשמת' ·‪ ÌÂÈ ÏÎ‬נהגה עוד בזמ ש·‪‰È‰ ˘„˜Ó‰ ˙È‬‬
‫˜‪ .62ÌÈÈ‬ומאיד‪ ,‬כל מנהג 'סדר המעמדות' נוסד כ‪ ;˘„˜Ó‰ ˙„·ÚÏ ¯ÎÊ‬הסיקו חסידי אשכנז‬
‫שראוי ורצוי לקבוע את 'נשמת כל חי' כחלק מ'סדר המעמדות' הנאמר ·‪.ÌÂÈ ÏÎ‬‬
‫‚‬
‫יתכ שהרעיו שתפילת 'נשמת' נתקנה בראשונה לאמירה בכל יו היה מוכר לכמה מחכמי‬
‫‪ ,„¯ÙҠҷ¯Ù‬דבר שהביא להמלי על אמירתה ·‪ .63ÌÓÊ· Ì‚ ÌÂÈ ÏÎ‬ושמא ג ידעו‬
‫מהמנהג החסידיאשכנזי להכליל את 'נשמת כל חי' ב'סדר המעמדות'‪ ,‬דבר שתר להמלצה זו‪.‬‬
‫כ כותב ר' אברה ב"ר נת )ראב" הירחי; ד'תתקט"ותתקע"ה(‪…" :‬ו'נשמת' ו'ישתבח'‬
‫ברכה שלאחריה ]=שלאחר 'פסוקי דזמרה'[‪ …‬ו'נשמת' היא 'ברכת השיר'‪¯ÓÂÏ ÔÎ˙È ÔÎ ÏÚ ,64‬‬
‫'˘‪ .ÌÈÓȉ Ïη '˙Ó‬ו‪ ‡È‰ ‰‡ÈÏÙ‬שלא נהגו לאומרו זולתי בשבתות וימי טובי"‪.65‬‬
‫בעוד שזה האחרו ‪ ‡ÏÙ˙Ó‬על נפקדות 'נשמת' מתפילת כל יו‪ ,‬ומסתפק א נית לאמרה‬
‫באופ קבוע )'‪ ÔÎ˙È‬לומר נשמת בכל הימי'(‪ ,‬מוסר ר' נת ב"ר יהודה‪ ,‬שפעל בספרד סמו‬
‫לזמנו‪ ,‬שזהו ‪ ËÂ˘Ù‰ ‚‰Ó‰‬במקומו! בפירוט סדר תפילת שחרית לחול והלכותיה‪ ,‬הוא כותב‪:‬‬
‫"בשחר אומר ברכות וברכת התורה‪ …‬ויסדר שבחו של מקו ופסוקי דזמרה‪̉ÈÙÏ ‰Î¯· ,‬‬
‫וברכה לאחריה‪ .‬לפניה‪' :‬האל האב הרחמ ' ‪ .'˙Ó˘'Â‬לאחריה‪' :‬הבוחר בשירי זמרה חי‬
‫העולמי'‪ .66"…‬לדעתו יש לומר ·‪' ÌÂÈ ÏÎ‬נשמת כל חי' ˜‪ Ì„Â‬פסוקי דזמרה‪ ,‬סמו מיד לאחר‬

‫‪62‬‬
‫‪63‬‬

‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬

‫עמ' צצא )צוטט להל ליד הערה ‪ 73‬ואיל(‪ .‬וכ כותב ר' ראוב ב"ר חיי‪ ,‬רבו של ה'מאירי'‪" :‬ברכת היוצר‪…‬‬
‫יש בזה תוספות דברי לכבוד שבת ו‪ ȇÙ‰‬שיש לאד בו להוסי בשבחו" )ספר התמיד‪ ,‬מהדורת י"מ‬
‫טולידאנו‪ ,‬הומנה תרצ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .(31‬וקוד לכ הוא כותב דברי מפורשי בסיבת הוספת '˘‪ '˙Ó‬בתפילת‬
‫השבת‪" :‬ואפשר שנאמר זה בשבת‪ ,ȇÙ‰ ˙Ú ‡Â‰˘ ÈÙÓ ,‬ותמצא בו נפש יתירה‪ ,‬ולכ התחיל בעני הנשמה‬
‫ורוב ההודאה‪ ,‬שהיא חלק הנפש‪ ,‬ו¯‡‪¯‡˘Ó ‰Â˘Ó ‰È‰È˘ ȄΠ˙Âί·‰Â ‰ÏÙ˙‰ Ú·ËÓÓ Ú¯‚Ï ÛÈÒÂ‰Ï ÈÂ‬‬
‫‪ ,ÌÈÓȉ‬וית אל לבו להתעורר שהוא זמ אחר‪ ,‬כמו שאמרו משינוי המלבושי והמטעמי" )ש‪ ,‬עמ' ‪.(29‬‬
‫ושמא החשש מביטול מלאכה לציבור הוא שהביא את התנאי לתק ברכות חדשות‪ ,‬קצרות ביותר‪,‬‬
‫ולדחות את 'נשמת' לשבתות‪ .‬השווה לדברי הפירוש המיוחס לראב" )צוטט להל ליד הערה ‪.(73‬‬
‫כ משמע מהדגשת הכותב‪" :‬ובאו ה ותיקנו לומר בשחר 'פסוקי זמרה' ··˙‪,ÌÈÏ·‚·Â ÌÈÏ˘Â¯È·˘ ˙ÂÈÒÎ È‬‬
‫ואחריה 'נשמת כל חי'"‪ .‬ועוד‪ ,‬שמעו הצדיק שהיה מ˘‪ ȯÈÈ‬אנשי כנסת הגדולה )אבות א ב(‪ ,‬נפטר הרבה‬
‫קוד החורב!‬
‫כבדר אגב אעיר על דברי הרב ד' קליי )בית ארזי‪ ,‬ח"ג‪ ,‬על טשו"ע או"ח‪ ,‬סי' רפא‪ ,‬ירושלי תשל"ט‪ ,‬עמ'‬
‫לט טו"א‪ ,‬הערה ט(‪…" :‬אמירת 'נשמת'‪ …‬קביעתו ב'פסוקי דזמרה' לא נזכר כלל בש"ס‪ ,‬לא בחול ולא בשבת‪…‬‬
‫והתוס' כתבו בפשיטות‪ ,‬לאמרו בפסוקי דזמרה של שבת‪ ,‬אבל ‪ ÌÈ¢‡¯‰ ȯ„ÈÒ· ‡ˆÓ‬מנהגי שוני‪ ,‬ש‪˘È‬‬
‫‡‪ ,˙·˘· ‡Ï ÏÂÁ· Â˙‡ ÌȯÓÂ‬ויש אומרי אותו ·‪ ."…˙·˘· ÔÈ·Â ÏÂÁ· ÔÈ‬דבריו מחודשי ותמוהי‪ .‬למרות‬
‫שיש מ הראשוני הממליצי על אמירת 'נשמת' א בימות החול‪ ,‬כמובא בגו המאמר‪ ,‬ודאי שלא ‪ ·ÈÈÁ‬את‬
‫אמירתה בחול כמו בשבת‪ .‬וג לא מצאתי ש"יש אומרי אותו בחול ‪!"˙·˘· ‡ÏÂ‬‬
‫עי' פסחי קיח ע"א‪.‬‬
‫ספר המנהיג‪ ,‬סי' יט‪ ,‬מהדורת י' רפאל‪ ,‬ירושלי תשל"ח‪ ,‬עמ' נא‪.‬‬
‫ספר המחכי‪ ,‬מהדורת י' פריימאנ‪ ,‬בתו‪ :‬האשכול‪ ,‬ו )קראקא תרס"ט(‪ ,‬עמ' ‪] 129‬עמ' ‪ 7‬בתדפיס[‪ .‬בהמש‬
‫הוא כותב‪" :‬וא עת לקצר‪ ,‬יאמר‪' :‬האל אב הרחמ'‪' ,‬אשרי'‪' ,‬הללויה הללו אל בקדשו'‪ …‬עד 'ומהללי לש‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫ריח‬

‫ברכת 'ברו שאמר'‪.67‬‬
‫דברי האחרו הובאו בידי ר' אהר הכה מלוניל )פרובנסספרד; נפטר ה'צ'(‪ ,‬המוסי שני‬
‫טעמי לקביעת 'נשמת' לאחר 'שירת הי' וקוד 'ישתבח'‪:‬‬
‫ונראה הטע‪ ,‬לפי שב'שירת הי' ע הפסוקי שלאחריה יש י"ח שמות של ארבע‬
‫אותיות‪ ,‬שעולי ע"ב כנגד ֵ‪ -‬ב ע"ב‪ .‬ולכ סמכו לומר אחריה ]=אחר 'שירת הי'[‬
‫הש‪ 0‬הגדול שהזכיר ברמיזה‪ .‬ואחר כ אומרי‬
‫'נשמת כל חי תבר את ˘‪ ,'ÍÓ‬פירוש‪ֵ ,‬‬
‫'ישתבח ˘‪ .'ÍÓ‬פירוש‪ֵ ,‬‬
‫הש‪ 0‬ההוא‪ …68‬ונראה לי טע אחר‪ ,‬כי 'נשמת' ו'ישתבח' היא‬
‫ברכה של אחריה‪ ,‬כמו שאמרו בפרק 'ערבי פסחי' )פסחי קיח ע"א( ד'נשמת' היא‬
‫'ברכת השיר'‪ .‬ו‪.69ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï È‡¯ ÔÎ ÏÚ‬‬
‫ה לטע הראשו וה לטע השני "ראוי לאומרו בכל יו"‪ ,‬כי היא ‪ ‰ÓÈÏ˘Ó‬את 'שירת הי'‬
‫הנאמרת ·‪ .ÌÂÈ ÏÎ‬לטע הראשו ‪ ,‬במילי 'נשמת כל חי תבר את ˘‪ ÍÓ‬ה' א'להינו' מתפרש‬
‫הנרמז ב'שירת הי'‪ ,‬ולטע השני‪ ,‬שמה 'ברכת ה˘‪ '¯È‬מוכיח עליה שיש להסמיכה לאחר '˘‪˙¯È‬‬
‫הי' כברכה שלאחריה‪.70‬‬
‫אי בידי להוכיח כי שלושה מחברי אלו‪ 71‬שמעו על 'סדר המעמדות' החסידיאשכנזי או‬
‫על רעיונו של הכותב האנונימי שהובא בפירושי התפילות ל'רוקח'‪ .‬אבל מסתבר הדבר‪ ,‬שהרי‬

‫‪67‬‬

‫‪68‬‬
‫‪69‬‬

‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫תפארת'‪ ,‬דאית ביה שבח גדול‪' ,‬ויושע'‪' ,‬במקהלות'‪ ,‬ו'ישתבח'‪ .‬שכ יסודו‪' :‬על כל דברי שירות ותשבחות‬
‫דוד ב ישי עבד משיח'  'ישתבח שמ לעד מלכנו'‪ .‬ומא דמתחיל ב'ישתבח' אחר 'ויושע' מיד  פשע"‪.‬‬
‫אמנ ר' אהר הכה מלוניל )להל הערה ‪ (69‬מעתיק את דבריו‪" :‬כתב הרב נת ז"ל‪ :‬פסוקי דזמרה‪ ,‬ברכה‬
‫לפניה‪ ,‬ו‪ 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' :̉ȯÁ‡Ï‬עד 'חי העולמי'"‪ .‬היינו‪' ,‬נשמת כל חי' היא הברכה ש‪' ¯Á‡Ï‬פסוקי‬
‫דזמרה'‪ .‬וכ ג משמע קצת מהמש דברי ר' נת ב"ר יהודה )עי' הערה הקודמת(‪ .‬א אי בכ נפקאמינה‬
‫לענייננו‪ ,‬שבי כ ובי כ למדנו מדבריו על אמירת 'נשמת' בכל יו‪.‬‬
‫טע זה מקורו בתורת חסידי אשכנז‪ .‬ראה‪ :‬ר' יהודה החסיד‪ ,‬ספר גימטריאות‪ ,‬ב‪ ,‬פרשת פקודי‪ ,‬סי' ח‪,‬‬
‫מהדורתי‪ ,‬ירושלי תשס"ה‪ ,‬עמ' תקמא‪ .‬ועי' ש בהערות‪ ,‬למקבילות‪.‬‬
‫ארחות חיי‪ ,‬ח"א‪ ,‬הלכות מאה ברכות‪ ,‬סי' לו‪ ,‬ירושלי תשט"ז‪ ,‬עמ' יד טו"א‪.‬‬
‫למסקנה זו הגיע ג במהדוראקמא של חיבורו‪ .‬ראה כל בו‪ ,‬סי' ה‪ ,‬ויניציאה שכ"ו‪ ,‬ד ב ע"ג‪" :‬וכתב הרב‬
‫נת ב הרב ר' יהודה‪ :‬מא דמתחיל 'ישתבח' אחר 'ויושע' מיד  פשע ]עכ"ל ר' נת[‪ .‬משמע לדעתו‪ ,‬שצרי‬
‫]לומר[ קוד לכ 'נשמת כל חי'"‪.‬‬
‫כ נראה לי לבאר את טעמו השני‪ .‬אול דבריו מחודשי‪ ,‬ברור ש'נשמת' לא נקראת 'ברכת השיר' בשל סמיכותה‬
‫ל'שירת הי'‪ ,‬שהרי לא נהגו לומר 'שירת הי' בסו 'פסוקי דזמרה' אלא רק מזמ הגאוני! מה עוד‪ ,‬שתחילה‬
‫נהגו לאומרה ‪' ¯Á‡Ï‬ישתבח' )ראה‪ :‬תאשמע‪ ,‬התפילה האשכנזית הקדומה ]לעיל הערה ‪ ,[34‬עמ' ‪.(7266‬‬
‫מעניי לציי‪ ,‬שג ר' יצחק איזיק חבר מסביר ש'נשמת' מכונה 'ברכת השיר' משו שנסמכה לאחר 'שירת‬
‫הי'‪ .‬וזו לשונו‪" :‬נוסח 'נשמת כל חי' היה ידוע בימי ‪ …‰˘Ó‰ ÈÓÎÁ‬ומלשו המשנה שקראה 'ברכת השיר'‬
‫לר' יוחנ‪ ,‬משמע‪ ,¯È˘Ï ˙„ÁÂÈÓ ‰Î¯· ‡È‰˘ ,‬וזה כמנהגי ˘‡‪) "Ìȉ ˙¯È˘ ¯Á‡ ‰˙‡ ÌȯÓÂ‬מג וצנה‪ ,‬פרק‬
‫כא‪ ,‬יוהניסבורג ]פרוסיה[ תרט"ו‪ ,‬ד נ ע"א‪ ,‬בהערה(‪.‬‬
‫יתכ שיש להוסי עליה את ר' אשר ב"ר שאול מלוניל‪ ,‬שבחיבורו 'ספר המנהגות' )חובר בשנת ד'תתק"ע( ד‬
‫בתפילת 'נשמת' בתו סדר התפילה של ימות החול‪ .‬ראה‪ :‬ספר המנהגות‪ ,‬בתו‪ :‬ש' אס‪ ,‬ספר של ראשוני‬
‫– תשובות ופסקי ומנהגות‪ ,‬ירושלי תרצ"ה‪ ,‬עמ' ‪ .132‬לתארי חיבור הספר‪ ,‬ראה‪ ,‬ש‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬

‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫ריט‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫נודע שמחברי אלו הושפעו בעקיפי מתורת של חסידי אשכנז‪ ,‬א במעט א רב‪.72‬‬
‫„‬
‫נשוב לדברי הכותב האנונימי‪ .‬צירפתי השערה בעקבות דבריו‪ ,‬שבתחילה תיקנו לומר 'נשמת כל‬
‫חי' בסדר תפילת החובה בכל ימות השבוע‪ ,‬ולאחר מכ קבעוה לשבת בלבד; ומכוחה של‬
‫התקנה הראשונה נתגלגל הדבר שלאחר שני רבות חזרו חסידי אשכנז והשיבו את התפילה‬
‫למעמדה הראשו שלא במסגרת תפילת החובה‪.‬‬
‫גישה זו הרואה בעי יפה אמירת פרקי תפילה המיוחדי לשבת‪ ,‬ג בימות החול למי שפנאי‬
‫בידו‪ ,‬בטענה שזו היתה התקנה הראשונה קוד שביטלו את האמירות מחמת ביטול מלאכה‬
‫וכדומה‪ ,‬נמצאת ג בפירוש התפילה המיוחס לר' אליעזר ב"ר נת )מגנצא‪ ,‬ד'תת"נתתק"ל(‪,‬‬
‫המציע למתפלל לומר בכל יו את מזמורי התהלי שנוספו ב'פסוקי דזמרה' של שבת‪:‬‬
‫בשבת מוסיפי מזמורי ב'פסוקי דזמרה' של שבח והלל‪ ,‬וג בתפילות מוסיפי שירות‬
‫ותשבחות‪ .‬לפי שהשבת יו מנוחה ואי בו מלאכה‪ ,‬ויכול אד להשהות בבית הכנסת‪ .‬ו‚‪Ì‬‬
‫·‪.73…ÂÚÓ – Ì˙·ÏÓÓ ÌÚ‰ ˙‡ ÂÏË·È ‡Ï˘ ÈÙÓ ‡Ï‡ ,ÔÈ„‰ ÔÓ Â¯Ó‡Ï ÂÏ ‰È‰ ÏÂÁ‬‬
‫ומתחילי 'השמי מספרי כבוד אל' )מזמור יט(‪ ,‬שהוא מעשה ·‪ …ÌÂÈ ÏÎ‬שיוצא‬
‫במזרח מ הרקיע ושוקע במערב‪ .‬ו‪ ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÔÈ„‰ ‰È‰‬לשבחו של הקב"ה‪…‬‬
‫‪ 72‬בעני זה אארי במקומו‪ ,‬אי"ה‪ .‬לעת עתה ראה‪ :‬ספר המחכי‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' ‪) xv-xi‬השפעת חסידי אשכנז על ר'‬
‫נת ב"ר יהודה(; ספר גימטריאות )לעיל הערה ‪ ,(68‬א‪ ,‬סי' קעב‪ ,‬עמ' קעטקפ‪ ,‬והערה ‪ ;34‬ש‪ ,‬סי' רכד‪ ,‬עמ' רלה‪,‬‬
‫והערה ‪ ;87‬ש‪ ,‬סי' שכא‪ ,‬עמ' שלושלז‪ ,‬והערה ‪ ;73‬לעיל‪ ,‬הערה ‪) 68‬השפעת על ר' אהר הכה מלוניל(‪.‬‬
‫כא המקו לציי שני אישי מ התקופה האחרונה שנהגו לומר 'נשמת' ·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬ולא כהודאה על הצלה‬
‫מפורענות‪ .‬על ר' שמעו סופר אב"ד קראקא בעל 'מכתב סופר'‪ ,‬מספר כותב תולדותיו‪" :‬ומה שנוגע לעבודתו‬
‫שבלב‪ ,‬כל באי שעריו יגידו ולא יכחדו כי לא עברה עליו אחת משלושת התפילות מבלי לשפו דמעות שליש‪…‬‬
‫מי שלא שמע קול בכייתו ·‪ 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ËÂÈÙ‰ ˙‡ ¯È˘Ï ˙ÂÏÈÏ· „ÓÚ‬באימה וביראה‪ ,‬בלב נשבר ובנפש‬
‫לוהטת‪ ,‬לא שמע התעוררות הנפש מימיו‪) "…‬הרב י"נ שטר‪ ,‬באר מרי‪ ,‬בתו‪ :‬מכתב סופר‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי‬
‫תשי"ב‪ ,‬עמ' סח טו"א(‪ .‬בהערה ג מוסי הכותב‪" :‬שמעתי משאר בשרי‪ ,‬הג"מ יוס נחמיה קארניצר ז"ל‪,‬‬
‫אבדק"ק קראקא‪ ,‬מה שסיפר לו הג"מ משה צבי פוקס ז"ל‪ ,‬אבדק"ק גראסווארדיי‪ ,‬שפע אחת‪ ,‬על פי סיבה‪ ,‬ל‬
‫בחדר אחד ע רבינו ז"ל‪ ,‬זמ קצר אחר ששכב לישו‪ ,‬וכבר היה אחרי חצות הלילה‪ ,‬התעורר פתאו משנתו‪,‬‬
‫וראה את רבינו ז"ל מעוט בלבוש לב ו‡‪ 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ¯ÓÂ‬בהתלהבות נוראה‪ ,‬וסיי‪ :‬אשרי עי ראתה זאת"‪.‬‬
‫וכ מסופר על ר' ישראל מאיר הכה מראדי‪ ,‬בעל 'חפ חיי'‪" :‬מספר ר' יחזקאל אברמסקי‪ ,‬שבימי‬
‫צעירותו נזדמ לו ללו בעיר אחת‪ ,‬באיזה מלו‪ .‬והנה‪ ,‬בבוקר השכ‪ ,‬הופתע לשמוע דר הקיר מהחדר‬
‫שבשכנותו קול יהודי ‪ ‰·¯ ˙˜È˙Ó· '˙Ó˘' ˙ÏÙ˙ ¯Ó‡‰‬ומתרג באידיש מלה במלה את כל ההודאות‬
‫והתשבחות‪ ,‬בהתלהבות גדולה ובבכיות‪ ,‬עד שהזדעזע כולו‪ .‬למחרת נודע לו‪ ,‬שבחדר הלז התאכס ר' ישראל‬
‫מאיר‪ ,‬והוא נהג כדרכו בלילות להביע הודאות לפני ה'" )הרב ח"א זייטשיק‪ ,‬המאורות הגדולי‪ ,‬סי' קנה‪,‬‬
‫ירושלי תשכ"ט‪ ,‬עמ' שיח(‪.‬‬
‫השווה ג דברי ר' דוד פרדו‪" :‬וסדר 'נשמת זה'‪ …‬ו‪) "‡ÓÂÈ ‰ÈÏÂÎ ‰È¯ÓÈÏ„ ȇÂÏ‬שו"ת מכת לדוד‪ ,‬חלק‬
‫או"ח‪ ,‬סי' יג‪ ,‬שאלוניקי תקלב‪ ,‬ד כד רע"ד(‪.‬‬
‫‪ 73‬השווה לעיל‪ ,‬הערה ‪.61‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫רכ‬

‫אלא מפני טורח הציבור שאינ פנוי ממלאכה  ]נמנעו[‪ ,‬אבל שבת‪ ,‬שאי בו מלאכה‪,‬‬
‫אומרי אותו‪ .‬וכ 'לדוד בשנותו' )מזמור לד( ‪ ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÂÈ„ ‰È‰‬משו דכתיב‬
‫בו‪' :‬אברכה את ה' בכל עת' )פסוק ב(‪ ,‬ומ הטע שאמרתי‪ ,‬אי אומרי אותו‪ ,‬שהרבה‬
‫חשו לטורח ציבור‪ …‬ג ‪' ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂÏ È‡¯ ‰È‰‬תפלה למשה' )מזמור צ(‪ ,‬שהוא‬
‫]מד[בר בתשובה ועלבו האד‪ ,‬שימיו כצל עובר‪ ,‬כדי שית לבו לשוב‪ .‬ולומר 'יושב‬
‫בסתר עליו ' )מזמור צא(‪ ,‬שהוא שיר של נגעי‪ …‬כדי להג על האד האומר מ נגעי‬
‫ומ פגעי‪ .‬וג 'הללויה הללו את ֵ‪) '-‬מזמור קלה(‪ ,‬שכתוב בה‪' :‬שעומדי בבית ה'‬
‫בחצרות' )פסוק ב(‪ ,‬דכל שעה שעומדי בבית ה'  יהללוהו‪ ,‬דהיינו‪ .ÌÂÈ Ïη ,‬והלל‬
‫הגדול )מזמור קלו(‪ ,‬שיש בו הודיות על בריית עול‪ …‬ועל הפרנסה ˘·‪ ,ÌÂÈ ÏÎ‬ו‪ÔÓ ‰È‰‬‬
‫‪ ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÔÈ„‰‬אלא מפני טורח הצבור‪ .‬ולפי שאמרנו 'הלל הגדול'‪ ,‬אנחנו‬
‫אומרי 'רננו צדיקי' )מזמור לג(‪ ,‬על שעשה לנו כל הנפלאות הללו‪…‬‬
‫וראייה לדבריי‪  ‰˙ȉ ÈÓ ÏÂÁÏ ‰˜˙ ¯˜ÈÚ˘ ,‬לבד מזמור של שבת ו'הש מל'‬
‫)מזמורי צבצג(‪ ,‬שה המזמורי שתיקנו לשבת  מדשקלו מזמור ממקומו‪ ,‬שהוא‬
‫נאמר סמו ל'יושב בסתר עליו '‪ ,‬וסדרו לאומרו בסו‪ .‬שמע מניה‪ ,‬ד‪ÂÈÙÏ˘ ÌȯÂÓÊÓ ÏÎ‬‬
‫ ‪ ,˜È˙ ÈÓ ÏÂÁÏ‬דאי לשבת עיקר תקנת‪ ,‬לימרו ליה ]כ[דוד בשחרית בשבת‪,74‬‬‫]ו[יתחיל לדוכתיה‪ .‬ו‪ÏÂËÈ· ÈÙÓ ÂÊ ‰˜˙· „ÂÓÚÏ ÔÈÏÂÎÈ ¯Â·Èˆ‰ ·Â¯ ‰È‰ ‡Ï˘ ‡¯˘Î‬‬
‫‪ .˙·˘Ï ÌÂÁȉ ÏÂÁ· ÌÂÏËÈ· ,‰Î‡ÏÓ‬ו‪.75‰Î¯· ÂÈÏÚ ‡Â·˙ – ÌÂÈ ÌÂÈ Ïη ¯Ó‡‰‬‬
‫יתר על כ ‪ .‬מאותה סיבה 'שעיקר תקנה לחול נמי היתה'‪ ,‬משבח המפרש ג את זה שיוסי‬
‫בתפילת ימי החול את עני 'פטו הקטורת' ופיסקת 'השיר שהיו הלוי אומרי בבית המקדש'‪,‬‬
‫שבזמנו נהגו לאמר בשבתות וימי טובי בלבד‪:‬‬
‫ובכל יו היה ראוי לאומרו ]את עני 'פטו הקטורת'[‪ ,‬שהרי הקטורת קרב בכל יו‪,‬‬
‫אלא מפני בטול מלאכה לע אי אומרי אותו בכל יו‪ .‬ו‪„ÈÒÙ‰ ‡Ï ÌÂÈ Ïη ¯Ó‡‰‬‬
‫‪ 74‬פירוש‪ :‬בשחרית של שבת יאמרו 'מזמור שיר ליו השבת' ו'הש מל' מיד אחרי 'יושב בסתר עליו'‪ ,‬כפי‬
‫שדוד סדר בספר תהלי‪.‬‬
‫‪ 75‬פירוש סידור התפילה והמחזור לראב" )לעיל הערה ‪ ,(12‬עמ' צצא‪ .‬יחוס הפירוש לראב" מסופק )עי' הערה‬
‫ש(‪ ,‬אול גופו מוכיח עליו שהיה באשכנז וקרוב לעולמ של חסידיה‪.‬‬
‫פירוש זה נדפס בידי הרב א"י הרשלר‪ ,‬מתו ‪ ,ÔÈÈÓ„-˯ÂÙ˜¯Ù È"˙Î‬הספריה העירונית‪ ,‬מס' ‪ .227‬אול‬
‫אבי המהדיר‪ ,‬הרב מ' הרשלר‪ ,‬הדפיס כעשרי שנה קוד לכ פירוש לתפילות שייחסו בטעות לר' שלמה ב"ר‬
‫שמשו מגרמייזא )ובאמת הוא לחסידי אשכנז(‪ ,‬והוסי בסופו של הכר "תיקוני והוספות עלפי כת"י ¯‪ÈÓÂ‬‬
‫‪ ,"285‬וש מצויי כל הדברי הללו בתוספת חשובה‪…" :‬והאומר בחול תבוא עליו ברכה ]עד כא כתוב‬
‫במקור שלפנינו[‪‰Â˜˙˘ ÈÙÓ ,Û„‚Ó ۯÁÓ ‰Ê ȯ‰ ,ÌÂÈ Ïη Ï„‚‰ Ïω ¯Ó‡‰ :ÂÈ˙·¯ ¯Ӈ .‬‬
‫‪) "„·Ï· ˙·˘· [Â]¯Ó‡Ï‬סידור רבנו שלמה ]לעיל הערה ‪ ,[7‬עמ' רצחרצט(‪ .‬משפט זה סותר את רוח כל‬
‫הפיסקא ובי היתר את הוראתו הברורה שהאומר את המזמורי )וביניה מזמור קלו‪ ,‬הוא 'הלל הגדול'( 'תבוא‬
‫עליו ברכה'‪ ,‬ואינו אלא ˙‪ ˙¯ÁÂ‡Ó ˙ÙÒÂ‬שכנראה נשתרבבה מ'גליו' שכתב אחד הלומדי שלא ישרו בעיניו‬
‫דברי הפירוש המיוחס לראב"‪ ,‬וא כ אי ללמוד ממנו דבר על דעת בעל הפירוש עצמו‪.‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רכא‬

‫‪ .Á·Â˘Ó ‡‰ÈÂ‬וכ '‪ 'ÌȯÓ‡ ÌÈÂω Âȉ˘ ¯È˘‰‬היה נמי ¯‡‪ ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂÏ ÈÂ‬שהרי‬
‫הלוי היו אומרי אותו בכל יו‪ ,‬כדמפרש ואזיל‪.76‬‬
‫יש לשער‪ ,‬שדבריו הנלהבי )שכנראה אינ יוצאי דופ ( השפיעו‪ .77‬לא נתפלא א יימצאו‬
‫מקורות המעידי על יחידי ששמעו בקולו ונהגו לומר בכל יו את המזמורי ופרקי התפילה‬
‫שנוספו בשבת‪ ,‬שלא בתו תפילה החובה‪ .78‬זכר לדבר הוא מנהגו של ר' מימו הדיי )ד'תת"ע‬
‫תתקכ"ו(‪ ,‬אבי הרמב"‪ ,‬שהקדי מזמור 'תפלה למשה' לברכת 'ברו שאמר' בימות החול‪,‬‬
‫והלוא מזמור זה הוא אחד ממזמורי השבת‪ .‬כ כתב בסביבות שנת ד'תתק"כ‪:‬‬
‫וזה ‪ ÌÈ˘ ‰ÓÎ‬שמתי לי לחוק לקרוא את המזמור‪ ,‬היינו '˙‪,'Ìȉχ‰ ˘È‡ ‰˘ÓÏ ‰ÏÈÙ‬‬
‫כל יו אחרי 'מאה ברכות'‪ ,'¯Ó‡˘ ͯ·' ÈÙÏ 79‬כדי להתקרב אל ה' בדיבוריו‬
‫ולהתבר בלשונו‪ ,‬ולהתקשר אל ה' בתפילתו של הטוב בילודי אשה‪.80…‬‬
‫מקור מנהגו של אבי הרמב" אינו ידוע‪ .‬מנהג כזה ידוע ג אצל הקראי‪ ,‬שפתחו את תפילות‬
‫הבוקר והערב במזמור זה‪ ,81‬א ברור שלא הושפע מדברי הראב" ‪ .82‬לא הבאתי את מנהגו אלא‬
‫כדי להראות כיצד שני חכמי הרחוקי בזמ ובמקו כיוונו באופ חלקי לדבר אחד!‬
‫‪‰‬‬
‫בנוס למנהג חסידי אשכנז לומר את ‪ ÏÎ‬תפילת 'נשמת כל חי' ב'סדר המעמדות'‪ ,‬ובנוס‬
‫לדעת החיובית של חכמי פרובנס וספרד בעני זה‪ ,‬שלא נית לדעת עד כמה ה משקפי את‬
‫המציאות‪ ,83‬מעידי מקורות עתיקי‪ ,‬שבמנהג ה‡¯ˆ‪ Èχ¯˘È‬הקדו היו אומרי את אחת‬
‫‪76‬‬

‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬

‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬

‫פירוש סידור התפילה והמחזור לראב" )לעיל הערה ‪ ,(12‬עמ' קה; בהשוואה לכת"י בריטיש מוזיאו ‪,1054‬‬
‫ד ‪13‬ב‪ ,‬הובא אצל‪ :‬אנ"צ רות )מהדיר(‪ ,‬כתביד המבורג מס' ‪ […] 152‬פירוש על הפיוטי ]‪ […‬כתביד מס'‬
‫‪ […] 153‬תקנת סדר התפילה ]‪ […‬מיוחס לראב"‪ ,‬מהדורה פקסמילית‪ ,‬ירושלי תש"מ‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' לו עמודה‬
‫א‪ .‬על שייכות כת"י בריטיש מוזיאו לפירוש התפילה המיוחס לראב"‪ ,‬ראה במבוא ש‪ ,‬עמ' כדכה‪.‬‬
‫עי' לעיל‪ ,‬הערה ‪.33‬‬
‫כמוב שאמירת מזמורי צגצב ב'סדר מעמדות'‪ ,‬המזמור הראשו ביו שישי והשני ביו השבת )ראה‪ :‬אורב‬
‫]לעיל הערה ‪ ,[34‬עמ' ‪ ;316‬תאשמע ]לעיל ש[‪ ,‬עמ' ‪ (146‬אינה קשורה לדברי המיוחס לראב"‪ ,‬כי ה‬
‫נאמרו כזכר לשירת הלוי במקדש )עי' משנה תמיד ז ד(‪ ,‬ולימי נכנסו בסיו תפילת החובה כ'שיר של יו'‪.‬‬
‫בש 'מאה ברכות' כינו את ברכות השחר הקצרות שנקבעו קוד 'פסוקי דזמרה'‪ .‬ראה‪ :‬נ' וידר‪' ,‬מאה‬
‫ברכות=ברכות השחר'‪ ,‬סיני‪ ,‬מד )תשי"ט(‪ ,‬עמ' רנחרס; הנ"ל‪' ,‬המונח הליטורגי מאה ברכות'‪ ,‬סיני‪ ,‬צו )תשמ"ה(‪,‬‬
‫עמ' רפז; ש' שפר‪ ,‬הרי" ומשנתו‪ :‬תולדות רבינו יצחק אלפסי וספריו‪ ,‬ירושלי תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,32‬הערה ‪ ;20‬ע'‬
‫פליישר‪ ,‬תפילה ומנהגי תפילה ארישראליי בתקופת הגניזה‪ ,‬ירושלי תשמ"ח‪ ,‬ר"ע ‪ ,230‬ובהערה ‪.54‬‬
‫אגרת הנחמה‪ ,‬מהדורת ב' קלאר‪ ,‬ירושלי תש"ה‪ ,‬עמ' לחלט‪.‬‬
‫אני מתעתד לכתוב בעני זה מאמר בש "אמירת 'תפילה למשה' בכל יו"‪ ,‬שיראה אור בקרוב בעז"ה‪.‬‬
‫שהרי לא הכירו ולא שמע עליו‪ .‬ועוד‪ ,‬שהפירוש המיוחס לראב" הוא כנראה מאוחר לו בדור או שתיי )עי'‬
‫לעיל הערה ‪ ,(12‬ונמצא שנכתב אחרי פטירת ר' מימו הדיי‪.‬‬
‫וראה ג דברי ר' מנח ב"ר יוס‪ ,‬סדר טרוייש‪ ,‬מהדורת מ"צ וייס‪ ,‬פפד"מ תרס"ה‪ ,‬עמ' ‪" :40‬ל‪ ,ÔÈ‡Â˘È ÌÂÈ‬ג‬
‫·‪ ÏÂÁ‬אומרי 'נשמת'‪ ."…‬וכיוצא בזה רוש ר' יעקב חז מלונדרי‪ ,‬ע חיי‪ ,‬א‪ ,‬סי' י‪ ,‬מהדורת י' ברודי‪,‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫רכב‬

‫הרב יעקב ישראל סטל‬

‫החטיבות מ'נשמת כל חי' ·‪.ÌÂÈ ÏÎ‬‬
‫תפילת 'נשמת כל חי' כנוסחה המצוי לפנינו איננה עשויה מקשה אחת‪ .‬היא לא יצאה מתחת‬
‫ידי מחבר אחד וג לא נתקנה בזמ אחד‪ .‬מקורות קדומי ומאוחרי רואי בה לפחות שלוש‬
‫תפילות‪ ,‬שברבות הימי היו לאחת‪' .‡ 84:‬נשמת כל חי‪ …‬ול לבד אנחנו מודי'‪' .· .‬ואילו‬
‫פינו מלא‪ …‬וימליכו את שמ מלכנו'‪' .‚ .‬כי כל פה ל יודה וכל לשו ל תשבע' עד גמירא‪.85‬‬
‫ירושלי תשכ"ב‪ ,‬עמ' עט‪ .‬שייכות 'נשמת' ל‪ ÔÈ‡Â˘È‬ובמיוחד ל˘·˙ שלאחריה‪ ,‬עולה ג מדברי ר' אברה‬
‫ב"ר יצחק אב"ד‪ ,‬עי' לעיל הערה ‪ .8‬וראה ג דברי ר' יוזפא שמש‪ ,‬שבשבת זו הובל החת לבית הכנסת בשלהי‬
‫תפילת 'נשמת'‪" :‬בשבת שחרית‪ '˙Ó˘'· ÔÈÚÈ‚Ó˘Î ,‬ל'מי ידמה ל'‪ ,‬שותק המנג‪ ,‬ואז הרב יוצא מבית‬
‫הכנסת‪ ,‬והקהל אחריו‪ ,‬ובאי לפני פתח החת‪ .‬והחת יוצא‪ …‬והרב אחרי החת‪ ,‬והקהל אחריו‪ .‬וכ הולכי ע‬
‫החת לבית הכנסת‪ ,‬והחת יושב על מקו המיוחד לכל החתני‪ …‬ואז המנג הפסוקי דזמרה מתחיל 'מי ידמה‬
‫ל'‪ ,‬וגומר 'נשמת'" )מנהגי דק"ק וורמיישא‪ ,‬ב‪ ,‬מהדורת י' זימר וב"ש המבורגר‪ ,‬ירושלי תשנ"ב‪ ,‬עמ' נב‬
‫נג(‪ .‬המנהג נזכר ג אצל ר' יודא ליווא קירכו‪ ,‬מנהגות וורמייזא )לעיל הערה ‪ ,(18‬סדר נישואי בשבת‪ ,‬עמ'‬
‫עט‪ .‬וכבר נהגו כ בזמנו של מהרי"ל‪ .‬ראה‪ :‬מנהגי דק"ק וורמיישא‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' נג‪ ,‬הערה ‪.27‬‬
‫‪ 84‬לפי הנוסח בסדר רב עמר גאו )מהדורת ד' גולדשמידט‪ ,‬ירושלי תשל"ב‪ ,‬עמ' סטע(‪ .‬בתקופות מאוחרות‬
‫נוספו כמה פסוקי‪.‬‬
‫‪ 85‬זו דעת ר' אברה ב"ר יצחק אב"ד‪ .‬ראה‪ :‬תשובות הגאוני החדשות ]לעיל הערה ‪ ,[7‬סי' לו‪ ,‬עמ' ‪ .39‬לשיטתו‪,‬‬
‫את שתי החטיבות הראשונות תיקנו חכמי התלמוד; הראשונה כ'ברכת השיר' והשניה כהודאה לירידת גשמי‪,‬‬
‫ואילו החטיבה האחרונה )שבנוסח שלפניו פתחה ב'כל קומה לפני תשתחוה'( היא "תוספת הפיוטי‬
‫]=הפייטני[ הוא‪ ,‬וש הפייט ההוא יצחק שמו‪ ,‬כאשר סימ ש‪ ."…‬אול בזוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬קלח ע"א‪ ,‬מציב את‬
‫הגבול בי החטיבה השניה לשלישית במילי 'מלפני ממצרי גאלתנו'‪ ,‬ואלו ה תחילת שלושת החטיבות‬
‫לשיטתו‪' .‡ :‬נשמת כל חי'‪' .· .‬אילו פינו מלא'‪' .‚ .‬מלפני ממצרי גאלתנו'‪ .‬נדוננו אינו מושפע ממחלוקת זו‪,‬‬
‫הואיל והכל מודי ש'אילו פינו מלא' היתה תחילתה של תפילה עצמאית ורק מאוחר יותר נוספה בתו 'נשמת'‪,‬‬
‫ומכא מוב כיצד המנהג הארצישראלי השתמש ב'אילו פינו' לפתיחת 'ברכת השיר' )כמתואר בהמש(‪.‬‬
‫מקורות אחרי מתייחסי ל'אילו פינו' כאל תפילה בפני עצמה ג לאחר שצורפה ל'נשמת'‪ .‬כ כותב ר'‬
‫יהודה ברצלוני‪ ,‬ספר העתי‪ ,‬סי' קע‪ ,‬קראקא תרס"ג‪ ,‬עמ' ‪…" :249‬דנהג עלמא דלא למיחת על 'פסוקי‬
‫דזימרא' אלא לאחר השירה ]=שירת הי[ ולאחר שאומר '˘‪ 'ÂÈÙ ÂÏȇ' 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó‬וכו'‪ …‬ואחר כ אומר‬
‫השירה ו'˘‪ ."…'ÂÈÙ ÂÏȇ' 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó‬משמע שהתייחס ל'אילו פינו' כאל תפילה נפרדת‪ .‬כיוצא בכ כותב ר'‬
‫אהר הכה מלוניל‪" :‬ובמנהגי נרבונה אי אומרי ]בבית האבל[ ‪ ,'ÂÈÙ ÂÏȇ' ‡Ï 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ‡Ï‬אלא‬
‫'ישתבח' ו'יוצר' של חול‪) "…‬ארחות חיי‪ ,‬ב‪ ,‬הלכות אבל‪ ,‬ברלי תרס"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;580‬כלבו‪ ,‬סימ קיד‪ ,‬מהדורת‬
‫ד' אברה‪ ,‬כר ז‪ ,‬ירושלי תשס"ב‪ ,‬עמ' צה(‪ .‬והשווה עוד‪ :‬י' גרטנר )מהדיר(‪' ,‬מנהג מרשלייאה לר' משה ב"ר‬
‫שמואל'‪ ,‬קב על יד‪ ,‬סדרה חדשה‪ ,‬ספר יד )כד(‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬ס"ע ‪ ;132‬י"ש שפיגל‪' ,‬דיני סוכה תפילות החג והלל‬
‫– שער הארבעי מספר זכר צדיק לר' יוס ב"ר צדיק'‪ ,‬מוריה‪ ,‬שנה ל‪ ,‬גליו ייב )שנחשס(‪ ,‬תשרי תשע"א‪,‬‬
‫עמ' יח‪ ,‬ליד הערה ‪ .198‬משו ש'אילו פינו' היתה במקורה תפילה נפרדת‪ ,‬יסדו לה הפייטני רשויות‬
‫מיוחדות ונפרדות‪ .‬ראה‪ :‬דיוא ר' יהודה הלוי‪ ,‬מהדורת ש"ד לוצאטו‪ ,‬סי' פב‪ ,‬ליק תרכ"ד‪ ,‬ד לז ע"ב; ר' יעקב‬
‫' יצחקי‪ ,‬מחזור אהלי יעקב‪ ,‬א‪ ,‬ירושלי תרס"ח‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬
‫חוקרי ימינו שעסקו בתולדות התפילה הסכימו מדעת לשיטת הראב"ד השני )ה לא הכירו את שיטתו‪,‬‬
‫מאחר שלא נדפסו דבריו אלא לאחרונה(‪ ,‬שמ'ואילו פינו' עד 'וימליכו את שמ מלכנו' הינה חטיבה אחת‪ .‬ואת‬
‫החטיבה הראשונה והשלישית ה מבתרי ליותר חלקי‪ .‬ראה‪ :‬י' דודזו‪ ,‬אוצר השירה והפיוט‪ ,‬ח"ג‪ ,‬נ ‪,769‬‬
‫ניויורק תרצ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;231‬ד' גולדשמידט‪ ,‬הגדה של פסח ותולדותיה‪ ,‬ירושלי תש"כ‪ ,‬עמ' ‪ ;6867‬הנ"ל‪,‬‬
‫מחזור לימי נוראי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬ירושלי תש"ל‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' כב הערה ‪.23‬‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

‫אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו‬

‫רכג‬

‫בתקופה הקדומה היו נוסחאות התפילות והברכות הארצישראליות שונות בפרטי רבי‬
‫מהמנהג הבבלי )שנוסח תפילותינו מיוסד עליו‪ ,‬ברובו המכריע(‪ .86‬ג בעני המזמורי שנאמרו‬
‫בכל יו קוד ברכת 'יוצר אור'‪ ,‬המכוני כיו 'פסוקי דזמרה'‪ ,‬נחלקו המנהגי‪ .‬בבבל נהגו לומר‬
‫את ששת מזמורי התהלי קמהקנ‪ ,‬מוקפי בברכות לפניה ולאחריה )'ברו שאמר'‬
‫ו'ישתבח'(‪ .‬בני אר ישראל לא הסתפקו בכ אלא אמרו שבעה עשר מזמורי – המזמורי קכ‬
‫קלו‪ .‬ובשבתות ובמועדי הוסיפו ג את המזמורי קלזקנ‪ ,87‬ובס הכל שלושי מזמורי‪ .‬בני‬
‫בבל קראו לששת מזמוריה 'פסוקי דזמרה'‪ ,‬והמנהג הארצישראלי רגיל לכנות את צרור מזמוריו‬
‫בש 'תפילת השיר'‪.88‬‬
‫את '˙‪ ˙ÏÈÙ‬השיר' נהגו לחתו במטבע ברכה ארוכה‪ ,‬המכונה '·¯‪ ˙Î‬השיר'‪ ,‬שפתחה ‬
‫למנהג כמה מהקהילות הארצישראליות  בחטיבה 'ואילו פינו מלא'‪ .89‬הוי אומר‪ ,‬לפי מנהג‬
‫קדו זה שהתקיי מאות בשני‪ 90‬היו אומרי חלק מתפילת 'נשמת כל חי' ·‪ ,ÌÂÈÂ ÌÂÈ ÏÎ‬ה‬
‫·‪ ÏÂÁ‬וה בשבתות וימי טובי!‬
‫א בכל זאת‪ ,‬לא מצאנו במנהג הארצישראלי הקדו שיאמרו את נוסח 'נשמת כל חי' כולו‬
‫ביו חול שאינו שבת או מועד‪ .‬נאמני עלי דברי ר' עזרא פליישר ז"ל‪ ,‬מראשי העוסקי בבירור‬
‫מנהגי תפילת‪" :‬איני זוכר שראיתי ציו לאמירת 'נשמת' ביו שאינו לא שבת ולא חג"‪.91‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬

‫‪90‬‬

‫‪91‬‬

‫שורשיו של מנהג אר ישראל נטועי בתלמוד הירושלמי ושרידיו עולי מ הגניזה הקהירית‪ .‬ומנהג בבל‬
‫מקורו בתלמוד בבלי‪.‬‬
‫בימות החול לא היתה שו חפיפה בי המזמורי שנאמרו באר ישראל למזמורי שנאמרו בבבל‪ ,‬ובשבתות‬
‫ומועדי היתה חפיפה חלקית  את ששת ה'מזמורי הבבליי' אמרו ג בני אר ישראל‪ ,‬אלא שהוסיפו‬
‫עליה מזמורי אחרי‪.‬‬
‫למנהג 'תפילת השיר' הארצישראלי ייחד עזרא פליישר פרק רחב בספרו המונומנטאלי שהקדיש לחקר מנהגי‬
‫התפילה הארצישראליי‪ .‬ראה‪ :‬ע' פליישר‪ ,‬תפילה ומנהגי תפילה ארישראליי בתקופת הגניזה‪ ,‬פרק רביעי‪,‬‬
‫ירושלי תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪ .257215‬ולענייננו ראה במיוחד בעמ' ‪ ,239226‬ועמ' ‪.243242‬‬
‫ראה‪J. Mann, Genizah Fragments of the Palestinian Order of Service, HUCA, 2 :‬‬
‫‪ ;(1925), pp 275-276, 279, 325‬פליישר )לעיל הערה ‪ ,(88‬עמ' ‪ 227‬הערה ‪ ,45‬עמ' ‪ 231‬והערה ‪ ,61‬עמ'‬
‫‪ .239‬וראה ג‪ :‬ש' אס‪' ,‬מסדר התפילה באר ישראל'‪ ,‬ספר דינבורג‪ ,‬בעריכת י' בער ואחרי‪ ,‬ירושלי‬
‫תש"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;120119‬פליישר‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪ 92‬הערה ‪ ,177‬עמ' ‪ 265‬הערה ‪ ;28‬ד' גולדשמידט‪ ,‬מחזור לימי‬
‫נוראי‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬ירושלי תש"ל‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ' כב הערה ‪.23‬‬
‫משלהי תקופת הגאוני )לכל המאוחר( עד שנת ה'ש"מ לער )לפחות(‪ .‬ראה‪ :‬פליישר )לעיל הערה ‪ ,(88‬עמ'‬
‫‪ ,245244‬עמ' ‪ ,254‬ועוד‪ .‬כמוב שבחלו הזמ הצטמצ כוחו של המנהג‪ ,‬בעיקר בעקבות פעילות המתנגדי‬
‫למנהג הארצישראלי‪ ,‬כ שבסביבות שנת ש"מ נהגה כ רק קהילת ארצובה )חל‪ ,(+‬כש ששימרה שפע רב‬
‫של מנהגי ארצישראלי אחרי )ראה‪ :‬פליישר‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' ‪.(254‬‬
‫פליישר )לעיל הערה ‪ ,(88‬עמ' ‪ 227‬הערה ‪ .45‬וראה בדבריו שקוד לכ‪ ,‬שמקור ארצישראלי יחיד מחייב את‬
‫אמירת 'נשמת' ·‪ .ÌȯÂÙ‬כנראה משו שמקור זה נת לפורי מעמד של חג‪.‬‬
‫ולא דק מ' בראיל )לעיל הערה ‪ ,(48‬עמ' ‪ ,85‬הכותב על סמ פרסומו של ש' אס )לעיל הערה ‪(89‬‬
‫בלבד‪" :‬היו מנהגי לפיה נאמרה ˙‪'=] ÂÊ ‰ÏÈÙ‬נשמת'[‪ ,‬או לפחות חלקה‪ ,‬בכל יו‪ ,‬כפי שעולה הדבר‬
‫משרידי סידורי מ הגניזה"‪ .‬לא מצאנו מקור אחד התומ בדבריו‪ ,‬שהתפילה ‪ ‰ÏÂÎ‬נאמרה בכל יו למנהגי‬
‫הקהילות שסידוריה שרדו בגניזה!‬
‫ירושתנו | ספר חמישי תשע"א‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)