ה'תשע"א
שנה
ספר שנה
ספר
אשכנז
חכמי אשכנז
של חכמי
לתורת של
לתורת
מסורות
אורחותיה ומנהגיה
אורחותיה
ומנהגיה ,,מסורות
וסקירות
מחקרי וסקירות
וזכרונות ,,מחקרי
וזכרונות
תשע""אא
לשנת תשע
הכנסת לשנת
בית הכנסת
מנהגי בית
לוח מנהגי
כולל לוח
כולל
חמישיי
ספר חמיש
ספר
אשכנז
מורשת אשכנז
מכו מורשת
מכו
תשע""אא
ברק
בני
בני ברק תשע
ירושתנו
יוצא לאור ע"י מכו מורשת אשכנז
ת.ד 87 .בני ברק
עורכי:
הרב שלמה יהודה ליב הופמ ,מודיעי עילית
הרב יוס שלמה מאיר ,אלעד
הרב משה דוד צ'צ'יק ,ירושלי
חברי מערכת:
הרב בנימי שלמה המבורגר ,בני ברק
פרופ .מאיר הילדסהיימר ,בני ברק
הרב יהודה אהר הלוי הורווי ,ירושלי
הרב דוד הירשהוט ,מודיעי עילית
דוא"ל מערכת ירושתנוyerushaseinu@gmail.com :
ÏËÒ Ï‡¯˘È ·˜ÚÈ ·¯‰
ירושלי
‡ÌÂÈ Ïη ÏÂÁ‰ ˙ÂÓÈ· 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ˙¯ÈÓ
Ê΢‡ È„ÈÒÁ ·¯˜· '˙„ÓÚÓ'‰ ‚‰Ó ˙„ÏÂ˙Ï
‡
בי שאר סגולות ישנות שזכו לעדנה ועשו לה כנפיי בתקופה האחרונה ,נתבצר מקו מיוחד
לסגולת אמירת 'נשמת כל חי' .בעבר התייחסו המקורות לסגולה זו בשני אופני .‡ :אד
ͯ„Ï ‡ˆÂȉיתחייב ˜ Â˙‡ÈˆÈ Ì„Âשיאמר תפילה זו כאשר יגיע בשלו למחוז חפצו .· .המצוי
ב ‰¯ˆ ˙Úיקבל על עצמו שא ייוושע מצרתו יאמר תפילה זו בקול תודה ושמחה .האופ
הראשו של הסגולה מופיע לראשונה בספרות הסגולות לפני כשלוש מאות שנה בש אישי
שוני ,א ייחוסה „ÈÒÁ‰ ‰„Â‰È '¯Ïמופיע לראשונה בספר 'חמדת ימי' .לעומתו ,האופ
השני של הסגולה ,א הוא נאמר ב'חמדת ימי' בשמו של ר' יהודה החסיד ,אבל אי לו מקור
קדו בכלל .ברור שאי לדברי הנאמרי ב'חמדת ימי' על מה לסמו ,ואי כל ער לייחוס
הסגולות לר' יהודה החסיד.1
המוטיב המרכזי של הסגולה הוא התחייבותו של אד המצוי בשעת צרה ,להודות לבוראו
לכשינצל מצרתו .אכ ,עצ רעיו ההתחייבות להודאה מופיע במקורות קדומי כסגולה
המועילה לישועה .ומאיד ,מקורות מאוחרי יותר מעידי על השימוש בתפילת 'נשמת'
כהודאה על נס .2נראה ,אפוא ,כי צירו שניה לכדי סגולה אחת "בדוקה ומנוסה" נעשה בידי
בעל 'חמדת ימי' עצמו ,בהשפעת הסגולה ליוצא לדר.
בנוס לסגולה זו ,בשני האחרונות הנהיגו רבי ויחידי לומר 'נשמת' בכל יו ,ג כשלא
קדמה לכ התחייבות בשעת צרה וא כשעדיי לא נושעו מצרת .המנהג שנתפשט לאחרונה
1ראה באריכות במאמרי 'ייחוס סגולת אמירת 'נשמת' לרבי יהודה החסיד' ,המעיי נ ,ב )טבת תש"ע( ,עמ' .6749
2לרעיו ההתחייבות כסגולה לישועה ולשימוש ב'נשמת' כהודאה ,אקדיש מאמר מיוחד אי"ה .כא אציי
שהעני כי ההתחייבות בהודיה לכשיוושע מצרתו מועילה להצלה ,כבר מצויה בפי אחד מדרשני ספרד,
המסביר לאנשי עדתו שההודאה הטובה ביותר היא השתיקה" :ולזה ,להרחיק אלו הנזקי אשר אפשר
שימשכו מההודאות והשבחי ,היותר טובה שבהודאות הוא השתיקה .ולזה אמר דוד המל ע"ה' :ל דומיה
תהלה ,א'להי בציו ,ול ישול נדר' .והרצו בזה ,כי דוד המל ע"ה) ‰¯ˆ· ˙Â˙ÚÏ ,הנה( ]̇˘ ,¯„ [‰È‰
.‰„Â˙· ÂÈÙ Ì„˜È Â˙‡ Á·˘È ÏωÈ ÌȉÏ'‡ Á·ÊÓ ˙‡ ‡·È˘ ,‰ÏÈˆÈ Í¯·˙È Ï‡‰ואחר כ ,בהיותו בציו,
היה מוצא ,שהיותר טובה שבהודאות היא השתיקה ,והיה שותק .ולזה אמר' :ל דומיה תהלה' ,ואמר אחר כ:
'ול ישול נדר' .רוצה לומר ,כי הנדר אשר נדרתי להודות את שמ ,הנה ישול ל בשתיקה ,כי הוא הטובה
והמעולה שבהודאות ל" .לדעת הדרש' ,לעתות בצרה' היה דוד המל נודר על ההודאה כדי לזרז את בוא
הישועה .דרשה זו מצויה בקוב דרשות בכת"י ספרדי מהמאה הט"ו .מחברה לא ידוע ויתכ שהוא ר' אשתרוק
חסדאי שפעל בסרגוסה במחצית השניה של המאה הי"ד .הדרשה נדפסה בספרו של מרק ספרשטייM. ,
.Saperstein, Your Voice Like a Ram's Horn, pp. 246-247
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
רב
אינו משו הסגולה האמורה ,אלא על משקל דברי חכמי" :לעול יקדי אד תפילה לצרה",3
כדוגמת אמירת תהלי .ונוסדו לש כ מנייני קבועי מדי יו ביומו בבתי כנסיות ומדרשות
וליד הכותל המערבי.4
המנהג החדש מביא בכנפיו שתי תמיהות 5:ראשית ,כיצד רשאי לומר בימות החול 'נשמת
6
כל חי' ,הרי הדבר נכלל לכאורה בהגדרת חז"ל שהקורא הלל בכל יו הריהו "מחר ומגד"?
ועוד ,בספר הזוהר מייחד את 'נשמת' לשבת בלבד ,7משמע ש‡ ¯ÂÒלאמרו בימי חול.8
3
4
5
6
7
סנהדרי מד ע"ב.
הרב ש' רבינובי' נשאל אודות מה "שנוהגי בכותל המערבי בתקופה האחרונה ,שמתאספי ציבור גדול
לומר 'נשמת כל חי' בחצות הלילה או ג קוד חצות) "…הרב ש' רבינובי' ,בעני תפילת נשמת ובדי האומר
הלל בכל יו' ,בית אהר וישראל ,חוברת קיז ]שבט אדר תשס"ה[ ,עמ' צה( .ראה ג :הרב א' נבנצל ,סובו
ציו ,ירושלי חש"ד ,עמ' נב נג .דר אגב ,המנהג החדש לומר 'נשמת' בכותל המערבי במני קבוע ויומיומי
הביא ל'חידוש הלכתי' נוס .ראה מש"כ הרב י' שוור ,אבלות החורב ,פרק ג ,סעי ג ,ירושלי תש"ס ,עמ'
,95הערה יב" :3ג אי לבר 'שהחיינו' על ראיית הכותל בפע הראשונה בחייו …משו שהמקדש חרב…
‡· ."'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' Ï˘ ‰È„‰ ¯ÓÂÏ ÏÂÎÈ Ïהמחבר ממלי למבקר לראשונה בכותל המערבי לומר 'נשמת כל
חי' כ˙ .'ÂÈÈÁ‰˘'Ï ÛÈÏÁחידוש שמעול לא שמענו!
דנו בכ כמה ממחברי דורינו .לדוגמא :הרב ש' רבינובי )לעיל הערה ,(4עמ' צה קג; ר"ל פריינד' ,אמירת
נשמת כסגולה – מקורותיה פרטיה ועניניה' ,אור ישראל ,גליו מד )תמוז תשס"ו( ,עמ' ריז ריח .ועי' ג בנסמ
להל סו הערה .8
שבת קיח ע"ב" :אמר רבי יוסי :יהא חלקי מגומרי הלל בכל יו .איני? והאמר מר :הקורא הלל בכל יו ,הרי
זה מחר ומגד ! כי קאמרינ ,בפסוקי דזמרא" .היינו' ,פסוקי דזמרה' מותר וצרי לאומר בכל יו ,ו'הלל'
)'הלל המצרי' ,או 'הלל הגדול'( אסור ,והאומרו "הרי זה מחר ומגד " .תמיהה זו עומדת לפי כל הטעמי
שנאמרו בסיבת איסור אמירת הלל בכל יו )עי' להל ,הערה ,(9פרט לטע השני שנת ר' מנח המאירי .ראה
בית הבחירה ,שבת ש ,ד"ה 'הקורא הלל'" :ובירושלמי פירשו ,שמתו שגירותו ורגילותו אינו מכוי בו ,והרי
הוא קורא 'יי' עשה עצביה' ,ונמצא מחר " .לטע מחודש זה אי בעיה לומר 'נשמת' בכל יו ,שהרי כלל לא
נזכרה בה עבודת האלילי.
הגדרת 'נשמת' כ'הלל' לעני איסור אמירתה בכל יו ,מצויה כבר בשו"ת מכת לדוד ,לר' דוד פרדו
)מחותנו של החיד"א( ,חלק או"ח ,סי' יג ,שאלוניקי תקל"ב ,ד כד רע"ד" :אבל ]לומר 'נשמת'[ אחר התפילה,
איכא לדמויי קצת אההיא דהלל ,דאמרינ …הקורא 'הלל' בכל יו הרי זה מחר ומגד …וסדר 'נשמת' זה יש
בו קצת דמיו לה'הלל' ,ולא שיי ביה ולואי דלימריה כוליה יומא" .ג ר' אברה ב"ר יצחק אב"ד )הראב"ד
השני( ,מדמה לעני אחר את 'נשמת כל חי' ל'הלל' .ראה דבריו שצוטטו בהערה הבאה.
כ משמע ממאמרי זוהר רבי .ראה :זוהר ,ח"ב ,קלח ע"א; ח"ב ,רה ע"ב; ח"ג ,כט סע"א ,ועוד .ש נתבאר
שאמירת 'נשמת' בשבת ויו"ט הוא משו ‰¯È˙ȉ ‰Ó˘‰הניתנת באד )עי' ביצה טז ע"א( .וכ ג משמע
ממקורות נוספי מתקופת הראשוני .ראה :ר' שלמה ב"ר שמשו מגרמייזא )מיוחס לו( ,סידור רבנו שלמה,
מהדורת מ' הרשלר ,ירושלי תשל"ב ,ר"ע קנב ]=סידור חסידי אשכנז )בתו :סידור רבנו שלמה ,הנ"ל( ,עמ'
קנג[; ר' ראוב ב"ר חיי ,ספר התמיד ,הומנה תרצ"ה ,עמ' ) 29צוטט להל ,הערה ;(61ר' משה די ליאו ,הנפש
החכמה ,סוד עני שבת ויו טוב ,בזילאה שס"ח ,ד ]כח[ ע"ג .וכ מפורש בדברי ר' מרדכי יפה ,לבוש החור ,סי'
רפא ,סעי א" :ואחר שירת ויושע מוסיפי 'נשמת' ,מפני הנשמה יתירה שיש לאד בשבת" .וכ כותב ב דורו ,ר'
משה מת מפרעמישלא ,מטה משה ,עמוד העבודה ,חלק רביעי ,סי' תמה ,קראקא שנ"א ,ד צו] ,[1ע"א:
"ואומרי 'נשמת' ,לרמוז ,שיש לנו נשמה יתירה בשבת ,ובה אנו משיגי חכמה יתירה בשבת ."…וראה עוד :ר'
אברה סבע ,צרור המור ,א ,בראשית ב ב ,בני ברק תש"נ ,עמ' יג; ר' משה אב מכיר ,סדר היו ,ווארשא תרל"ג,
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רג
ברור שאי תמיהות אלו מתייחסות אלא למנהג שרווח בעת האחרונה ,לומר 'נשמת' באופ
קבוע ג שלא במקו נדר בשעת צרה .שהרי מתקבל על הדעת שאד שהתחייב בצרתו לומר
'נשמת' לכשייוושע ,אי באמירת 'נשמת' לש קיו נדרו משו איסור אמירת הלל ·,9ÌÂÈ ÏÎ
ס"ע ;51ר' חיי הכה מאר צובה ,מקור חיי ,ב )טור פטדה( ,או"ח ,סי' רפא ,פיעטרקוב תרל"ח ,ד סה ע"ג;
החיד"א ,שפה אחת )נדפס יחד ע ספרו אהבת דוד( ,ליוורנו תקנ"ט ,ד פט סע"ב ,ד"ה נשמת כל חי; ר' חיי
פאלאג'י ,נשמת כל חי ,ח"א' ,התנצלות המחבר' ,שאלוניקי תקצ"ב ,ס"ע ] [4ר"ע ] ,[5ועוד הרבה.
סיבה אחרת לאמירת 'נשמת' בשבת דווקא ,כתב ר' אברה ב"ר יצחק אב"ד )הראב"ד השני( .ראה
תשובות הגאוני החדשות ,סי' לו ,מהדורת ש' עמנואל ,ירושלי תשנ"ה ,עמ' " :4039ונראה לי ,שתקנו
ראשוני לאמרו בשבת) ̘Ӊ Ì‰Ï Ô˙˘ ‰·ÂË ‰˙Ó ÏÚ ,עי' שבת י ע"ב( ,כמו שתקנו לומר 'הלל הגדול',
ודומה למה שאמרו )תענית כה ע"ב( :אי אומרי 'הלל הגדול' אלא בכוס מלאה ובנפש שבעה."…
השווה ג אור זרוע ,ח"ב ,הלכות שבת ,סי' מב ,אות ד" :ותקנו רבותינו והוסיפו מזמורי לכבוד השבת…
ועוד תקנו 'נשמת כל חי'' ,ובמקהלות' …דהיינו טעמא שהוסיפו אלו שבחות בשבת ,דאשכח שלא בחר הקב"ה
ביו השבת בשבחות של מלאכי השרת כי א בשבחות ישראל ,דאמרינ במדרש] "…והשווה לדברי רבו ,ר'
יהודה החסיד ,ספר חסידי ,מהדורת הרב ר' מרגליות ,ירושלי תשי"ז ,סי' תתשמז[ .וכ כותב ר' אברה
אלשבילי )אבי הריטב"א( …'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘'…" :אינו אלא ˘· ÌÈÁשאנו מוסיפי ) "˙·˘‰ „·ÎÏשיטה להר"א
אלשבילי ,לברכות לד ע"ב ,בתו :גנזי ראשוני לברכות ,מהדורת מ' הרשלר ,ירושלי תשכ"ז ,עמ' שפה(.
והשווה ג :פירושי סידור התפילה לרוקח ,מהדורת ר"מ הרשלר ,ירושלי תשנ"ב ,ר"ע תקיג ]=ר' נפתלי היר
טריוויש ,סידור מלאה האר דעה ,טיהינג ש"כ ,ד ]ק[ ע"ב[ .לטע נוס בדר הסוד לקביעת 'נשמת' בשבת
דווקא ,ראה :פירוש רבינו בחיי ,בראשית ז כב.
8השווה הגהת הרמ"א לשו"ע ,או"ח ,סי' תרסד ,סעי א" :ביו שביעי ,שהוא הושענא רבהÌȯÓ‡ Ôȇ …
'נשמת'" .וטע הדבר ,משו "שאי בו כל כ תוספת נשמה יתירה" )שערי תשובה ,ש ,ס"ק א(.
דברי מפורשי בעני נאמרו בספר הפליאה ,פרזעמישל תרמ"ד ,ד כג ע"ד" :ודעו לכ שזה הסוד …סוד
נסתר ונעל ,ואי ראוי לגלותו לא זה ולא שו סוד מסודות התורה ,כמו …סוד איוב ,וסוד 'נשמת כל חי'
˘‡] "…·ÂË ÌÂÈ ˙·˘Ó ıÂÁ Â¯Ó‡Ï ¯[Â]Òעל סמ ˙ˆ˜Óהמקורות שהובאו ונסמנו כא ולהל בסמו דנו
מחברי ימינו א מותר לומר 'נשמת' בימות החול ,אלו שוללי ואלו מחייבי ושני הצדדי לא ירדו לעומק
העני ונמצאו מדברי מהרהורי לב .ר' דוד וידר הפנני להערות הכותבי בעלו בית יוס להבה )יוצא לאור
ע"י התאחדות תלמידי 'בית יוס צבי' דושינסקיא( ,גליונות צז צט )וארא בשלח תשס"ט( ,במדור 'בדק הבית'[.
אגב ,למנהגי חריגי אמרו 'נשמת' בשבת ב ˙¢ ˙ÂÈÂӄʉשלא בתפילת שחרית .ר' אברה ב"ר
יצחק אב"ד )הראב"ד השני( מזכיר" :ואני ראיתי מקומות שאומרי אותו ב ,˙·˘ ·¯Úבבית הכנסת˙¯Â·Á· ,
) "ÌÈ˙Á‰תשובות הגאוני החדשות ]לעיל הע' ,[7סי' לו ,עמ' ;40והשווה להל הערה .(83המונח 'ערב
שבת' אינו ברור ,כי ה בתלמוד וה בספרי הראשוני הוא משמש ג ליו שישי )כרגיל היו( וג לליל שבת
)עי' ספר קושיות ,סי' נא ,מהדורתי ,ירושלי תשס"ז ,עמ' לה ,ליד הערה 229ובה( ,א כא נראה שכוונתו
ל ,˙·˘ ÏÈÏכי את המנהג הזה ציי הראב"ד כדי לחזק את דבריו שהביא קוד ,בדבר סיבת אמירת 'נשמת'
·˘·˙ .בדורות האחרוני היה מי שנהג לומר 'נשמת' בסעודה שלישית! ראה :ר' ברו פנחס מסקאליע ,זרע
ברו ,פלורידה תשי"ט ,ד לט ע"א.
9הקורא 'הלל' בכל יו נחשב כמחר ומגד לפי שהנביאי תיקנו לאומרו לשבח והודיה בהצלה מפורענות
)עי' פסחי קיז ע"א(" ,וזה הקוראה תמיד בלא ִעתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצ" )רש"י ,שבת קיח ע"ב,
ד"ה 'הרי זה'( .א כ ,אד האומר 'נשמת' כהודאה על הצלתו ,ברור שאינו מחר ומגד ,אדרבה ,לדעה
המגדירה 'נשמת' כ'הלל' )עי' לעיל ,הערה ,(6קרוב מעשהו לתקנת הנביאי לומר 'הלל' כשנושעי מ הצרה
)עי' פסחי קיז ע"א(.
וכ ג לטעמו של ר' יונה מגירונדי לאיסור אמירת 'הלל' בכל יו" :מפני שעיקר קריאת ה'הלל' הוא על
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
רד
וא על דברי הזוהר אינו עובר ,כי אינ מכווני אלא כנגד אמירתה באופ קבוע ותדיר ולא
במקרה יוצא דופ וחד פעמי.10
להל אוכיח שהמנהג לומר 'נשמת' בכל יו כשלא קד לה נדר בשעת צרה ,הוא מנהג יש
בעל שרשי עתיקי ואיתני .אנו מוצאי אותו בתקופת הראשוני כ ÌÈ„ÈÒÁ‰ ‚‰Óואנשי
המעשה .אלו ה דברי ר' אלעזר מוורמייזא ,ה'רוקח' ,בפירושו לסידור התפילה:
ב'נשמת כל חי' רפ"ה תיבות ,כמניי תיבות שיש באילו פרשיות :מ 'א את שבתותי
תשמורו' עד 'וינפש' )שמות לא יג יז( פ"ג תיבות] .מ [ 'שמור את יו השבת' עד 'יו
השבת' )דברי ה יב טו( ס"ד תיבות .מ 'ויכל אלהי את יו' עד 'לעשות' )בראשית
ב ב ג( ל' תיבות .ומזמור שבת ,מ 'טוב להודות' עד 'ולא עולתה בו' )תהלי צב ב
טז( 11ק"ח תיבות .הרי רפ"ה תיבות .לכ תקנו רפ"ה תיבות ב'נשמת' .ואי אומרי
'נשמת' כי א בשבת וביו טוב שנקרא שבת .ואל תשיבניÂ˙‡ ÌȯÓ‡ ÌÈ„ÈÒÁ‰ ȯ‰ ,
· ,ÌÂÈ ÏÎמיהו בשבת תיקנוהו לומר.12
כל צרה וצרה שלא תבוא על הציבור )עי' פסחי ש( ,ואנו אומרי אותו באותו שעה כמו שאמרו דוד על
הצרות שעברו עליו .וכשאומר אותו בכל יו ,נראה כמי שאומר שאי הקב"ה עושה נפלאות בכל יו ולפיכ
קורא הנסי שעברו כבר ,ונמצא שמחר ומגד כלפי מעלה" )תלמידי רבינו יונה על הרי" ,ברכות ,פרק ה,
דפוס וילנא ,ד כג ע"א ,ד"ה והאמר מר; וכעי זה בטעמו הראשו של ר' מנח המאירי ,בית הבחירה ,שבת
ש ,ד"ה 'הקורא הלל'( .ברי שאי הדברי ניתני להאמר על אד האומר 'נשמת' לאחר ˘.‰¯ˆÓ ψÈ
ואפילו לשיטתו המחודשת של ר' יהודה ברצלוני ,שג באמירת ‰‡„‰ ÈËÂÈÙבכל יו יש משו 'מחר
ומגד ' ,אי כל איסור באמירת 'נשמת' לאחר הצלה .כי אי דבריו אמורי אלא לאומר את הפיוטי ·˙ÍÂ
˙ ,‰·ÂÁ‰ ˙ÏÈÙאבל שלא בתו התפילה אי באמירת כל חשש )עי' ספר העתי ,סי' קעג ,קראקא תרס"ג,
עמ' ;252251וזו דעת ר' יהודה החסיד ]ספר חסידי ,מהדורת הרב ר' מרגליות ,סי' צה; צוטט להל הערה
[46ור' אברה ב"ר יצחק אב"ד ]תשובות הגאוני החדשות )לעיל הערה ,(7סי' לו ,עמ' ,3938ובהערה
,([45והוא הדי ג לעני 'נשמת' .והדברי ברורי.
10אמנ היו מגדולי ישראל שלא נמנעו כלל מלומר תפילה זו ב˜· ,˙ÂÚÈואפילו לא כהודאה על הצלה מפורענות.
ראה בהמש ,ולהל הערה .72
11אינו מונה את תיבות הפסוק הראשו שבמזמור )"מזמור שיר ליו השבת"( ,שאינו אלא פתיחה .השווה :ספר
קושיות )לעיל הערה ,(8סי' ער ,עמ' רב ,הערה ;640תלמידי ר' יהודה החסיד ,סודי חומש ושאר ,חומש סי' ז,
מהדורתי ,ירושלי תשס"ט ,עמ' י ,הערה ;53ש ,חומש סי' לח ,עמ' מד ,הערה .315
12פירושי סידור התפילה לרוקח )לעיל הערה ,(7עמ' תצז.
הפירוש ל'נשמת' נדפס קוד לכ )מאות כתבי יד מה נדפס לימי 'פירושי סידור התפילה לרוקח'(
בספרו הקוד של מהדיר זה :הגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח ,ירושלי תשד"מ )ראה
במבואותיו( ,וההבאה שלפנינו מצויה ש ,עמ' קעז ]אגב ,בהגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח,
הערה ,43כותב המהדיר" :בסידור הרוקח הארכנו בכל זה ,וכא קיצרנו בכל העני ,שאי כא מקומ".
ולפנינו ב'פירושי סידור התפילה לרוקח' ,אי בעני כל אריכות דברי מהמהדיר ,כי המהדיר נלב"ע באמצע
ההדרת הסידור )בעמדו ב'שירת הי'( ובנו הרב אלתר יהודה הרשלר השלימו .ראה ב'פתח דבר' לפירושי
סידור התפילה לרוקח ,עמ' .[9הראשו שהביא את הפיסקא המדוברת הוא א"א אורב )מהדיר( ,ערוגת
הבש ,לר' אברה ב"ר עזריאל מביה ,ד )מבוא( ,ירושלי תשכ"ג ,עמ' .103ש הובאה מכת"י אוקספורד
,1204שעמד ביסוד שני פרסומי ר"מ הרשלר הנ"ל.
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רה
בדברי ה'רוקח' 13אי אתה מוצא שמ ביקורת על מנהג החסידי האומרי 'נשמת' בכל יו ,בלי
נימוק מיוחד .14לאור דברי ביקורת חריפי שביטא ה'רוקח' על כמה וכמה פרטי ששינו אחרי
בנוסח התפילה ,יש להתייחס לשתיקתו כא כהסכמה של ממש .15מנהג אמירת 'נשמת' בכל יו
הוא בעיניו מנהג טוב ,16ורק משו רצונו לבאר את הזיקה המיוחדת בי התפילה לשבת הוא
מציי שאי להתייחס למנהג החסידי לאמרה בכל יו כעיקר התקנה ,כי מסדרי התפילה
13
14
15
16
הדברי מצויי ,מלה במלה ,ג בפירוש סידור התפילה והמחזור לראב" ,שהרב א"י הרשלר הדפיס
בגנוזות ,ספר שלישי ,ירושלי תשנ"א ,עמ' צב! ברור שאפילו א אכ פירוש התפילות הנדפס ש הוא
לראב" )דבר שהמהדיר עצמו הסתפק בו ,עי' בתחילת מבואו( ,הפיסקא המדוברת היא מתורתו של ה'רוקח',
דבר המקבל חיזוק מכ שסביב הפירוש לראב" העתיק הסופר בגליונות כתב היד מפירושי התפילות ל'רוקח'
)עי' מבוא ש( .ג נמצאנו למדי ,שלא תמיד "הסופר נזהר שהפירוש ]של הראב"[ …לא יתערב ע
פירושי של הרוקח" ,כטענת המהדיר )במבוא ש(.
מפירושי ה'רוקח' לתפילות העתיק ר' נפתלי היר טריוויש לסידורו את כל פירושו לתפילה זו ,ובתוכה הפיסקא
המדוברת" :ואי אומרי 'נשמת' כי א בשבת וביו טוב שנקרא שבת .ואל תשיבני ,שהרי חסידי אומרי
אותו בכל יו ,מיהו בשבת תקנוהו לומר" )סידור מלאה האר דעה ]לעיל הע' ,[7פירוש 'נשמת' ,ד ]ק[ ע"ב(.
אכ פיסקא זו מצויה בפירושי סידור התפילה לרוקח )לעיל הערה (7כחלק מ'סודות התפילה' שלטענת
המהדיר )ר"מ הרשלר( הוא מיסודו של ¯' ,„ÈÒÁ‰ ‰„‰Èא הוכח לאחרונה שאי דבריו מדויקי ,ולאמיתו
של דבר ,ג החלק שנקרא 'סודות התפילה' הוא של ה'רוקח' .ראה :ש' עמנואל' ,הפולמוס של חסידי אשכנז
על נוסח התפילה' ,מחקרי תלמוד )לכבוד א"א אורב( ,ג )תשס"ה( ,עמ' .604601
כ נראה מרהיטת הלשו .ולא ידעתי מפני מה הוציא הרב א"מ טביובי )שבח ושירה ,ירושלי תשס"ח ,עמ'
יד ,הערה (29דברי מפשוט והחליט שאות 'חסידי' רק "כאשר היתה ) ˙„ÁÂÈÓ ‰·ÈÒכגו נס( אמרו
'נשמת' בכל יו מימות השבוע ,ולא רק בשבת".
ה'רוקח' שזר בפירושיו לתפילה הערות פולמוסיות חריפות נגד נוסחאות ומנהגי תפילה שלא תאמו את מסורת
חסידי אשכנז .לדוגמא" :כא נהגו אנשי צרפת לומר 'אשרי תמימי דר' .וכתב רבנו החסיד זצ"ל ,דÏ„‚ ˙ÂÚË
‡Â‰בימינ ובשמאל) "…פירושי סידור התפילה לרוקח ]לעיל הערה ,[7עמ' קלו(; "…כל אלו מחוברי יחד
בקרסי ובלולאות ,ועליה סודות גדולי ועצומי המחזיקי כמה וכמה קונטריסי .ולכ כל ירא הש
יתפלל תמיד ,ויאמר בסוד של ˆ¯ ÌÈ˙Ùאל תבא נפשי ובקהל אל תחד כבודיÌÈÙÈÒÂÓ ̷ÏÓ ÌȄ·‰ ,
·˙ .˙¯„‰ ÏÎ ÛÂÒ „Ú Ì‰È·Ï ˘¯Ï ˙ÂÏ‚ ÌÈӯ‚ ,Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ˙·È˙ ‰ÓΠ‰ÓÎ Ì˙ÏÙוהמונעי
מלהוסי ,עליה אמר החכ בספר משלי )א לג(' :ושומע לי ישכו בטח' ,בעול הזה ובעול הבא" )ש,
עמ' קלז(; "…ורוב צרפתי הלכו בעקבותיו ודרכו שבילותיו ולא נהגו לאומר .וכתב רבינו החסיד זצ"ל,
שאי רוח חכמה נוחה בה בזה הדבר ,כי Ì·ÏÓ Â„· ‰È· ȯÈÒÁÂ Ú„È È¯ÈÒÁוכתבו בש הגאו …ואוי לה
ש ¯˜˘ ·˙Îעל אותו צדיק ,כי רב סעדיה גאו אי כל דבר נעל ממנו ובקי בסודות הרבה מאוד ,ו‰ÏÈÏÁ
˘) "…‰ÊÎ ¯·„ ¯Ó‡È ˘Â„˜ ‰Ùש ,עמ' רנה(; "ולדברי צרפתי שמוסיפי מדעת ואומרי 'כ תחנונינו
ותלמדינו' ,ג בזה אי רוח חכמה נוחה בה ,שהרי נעל מעיניה וטחו עיניה מראות מה שכתב רבינו
החסיד זצ"ל) "…ש ,עמ' רעז( .וראה ג :אורב )לעיל הערה ,(12עמ' ;9992עמנואל' ,הפולמוס של חסידי
אשכנז' )לעיל הערה ,(13ובמיוחד עמ' .624609 ,592
במיוחד לאור התייחסותו האוהדת לעבודת ההודאה והשבח של ה'חסידי''" :וחסידי יברכו' )תהלי קמה
י( ,חסידי הפורשי אפילו מ המותר ומחמירי על עצמ ,וחושבי רק באהבת יוצר ,ה יברכו כשזוכרי
רוב טובותי ורחמי ,על כ יתנו ל ברכה הראויה לפי כבוד …ו ÍÈ„ÈÒÁהחושבי ביראת – יברכו ÏÎ
˘ ,‰Úכי המכיר קצת שבחו ‰ÁÓ˘· Ì·ÈÏ ˙ÂÂη Âί·ÏÓ Ú·˘ ÌÏÂÚÏ ‰È‰È ‡Ïעל כל מעשיו" )פירושי
סידור התפילה לרוקח ]לעיל הערה ,[7עמ' קמח(.
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
רו
"בשבת תיקנוהו לומר".
הרוקח לא פירש א נהגו החסידי לומר 'נשמת' בכל יו כחלק מהתפילה )קוד 'ישתבח',
כמו בשבת( ,או שמא נאמרה שלא בשעת התפילה.
בי כ ובי כ ,לא זו בלבד שה'רוקח' אינו מבקר את מנהג החסידי ,הוא א Á·˘Óאת
רעייתו 'החסידה מרת דולצא' 17שקיימה מנהג זה .וא מכא אתה למד על יחסו החיובי של
ה'רוקח' כלפי המנהג .בשיר קינה שחיבר בשנת „'˙˙˜" Êעל מותה בידי 'מסומני ' )סטודנטי
שסימנו על בגדיה צלב( ,הוא מתאר את מעשיה הטובי ואת צדקותה ,והוא מפייט בי היתר:
18
משוררת זמירות ותפלה ומדברת תחנוני /ודוי בכל יו ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘Ïוכל מאמיני
ְמ ִרי //
#מנ ְֶע ֶמת ז ָ
/נואמת פטו הקטורת ועשרת הדברי /בכל המדינות ִל ְָ $דה נשי ַ
סדרי תפילה בבוקר ובערב סודרת /ולבית הכנסת מקדמת ומאחרת.19
17התואר 'חסידה' נדיר באותה תקופה ,והשימוש המועט שנעשה בו היה לתיאור נשי שנהרגו על קדושת הש.
א למרות שאשת ה'רוקח' נהרגה בידי נכרי 'מסומני' לא משו כ זכתה לתואר זה ,מסתבר שה'רוקח'
משתמש כלפיה בתואר 'החסידה' במשמעותו הקלאסית ,דהיינו ,אשה שהצטיינה במידותיה ובמעשיה
הטובי .ראה על כ :א' ריינר' ,אב שכתוב עליה – תוארי הנפטרי על מצבות בית העלמי בווירציבורג
,'13461147תרבי ,עח )תשס"ט( ,עמ' ,144142ובמיוחד בהערה .110
18לכאורה הכוונה לפיוט המתחיל 'האוחז ביד מידת משפט' )מחזור לימי הנוראי ראש השנה ,מהדורת ד'
גולדשמידט ,ירושלי תש"ל ,עמ' ,(226225שכל 'סוגר' בפיוט זה פותח במלי 'וכל מאמיני' .ועדיי יש לתמוה
מדוע ה'רוקח' אינו מכנה אותו בש 'האוחז ביד' כשאר הראשוני .בדורות האחרוני הוא מכונה 'וכל מאמיני'
משו השיבוש שנוצר בצורת אמירתו ,המקדי סוגר לפני דלת )ראה :מהרי"ל מנהגי ,סדר מוס דראש השנה,
סי' ב ,מהדורת ש"י שפיצר ,ירושלי תשמ"ט ,עמ' רצה .והשווה :ר' יודא ליווא קירכו ,מנהגות וורמייזא ,סדר
מוס של ראש השנה ,מהדורת י"מ פלס ,ירושלי תשמ"ז ,עמ' קיח; ר' יוס יוזפא קושמא ,נוהג כצא יוס ,עניני
ראש השנה ,סי' יג ,תל אביב תשכ"ט ,עמ' רסז; עניני יו הכיפורי ,סי' יט ,עמ' רפו; הרב ד' יצחקי' ,ליקוטי
הערות בנוסחאות התפלה' ,קוב בית אהר וישראל ,גליו מב ]אב אלול תשנ"ב[ ,ס"ע קיג .והשווה :מחזור לימי
הנוראי ראש השנה ,הנ"ל ,מבוא ,עמ' לו לז( .קשה ג לשער שמדובר בפיוט אחר שהתחיל במלי 'וכל
מאמיני' ,כי פיוט כזה אינו ידוע ,למרות שהיה בודאי ידוע בדורו .לכ נראה שה'רוקח' כתב כ בשל החריזה ,א
כי יתכ שאשתו אכ נהגה לומר רק את 'סוגרי' הפיוט ,שאות בלבד נהג הציבור לומר ,באותה תקופה.
19י' מיזליש )מהדיר( ,שירת הרוקח :פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא ,סי' ,45ירושלי תשנ"ג ,עמ' .229228
לתארי כתיבת הקינה ,ראה :ש ,עמ' ;226י' קמלהאר ,רבינו אלעזר מגרמיזא ,רישא תר"צ ,עמ' טז הערה ו,
עמ' יז הערה ח ,ובכל הנסמ ש; ש' איידלברג ,ר' יוזפא ַש ָמש דקהילת וורמיישא ,ירושלי תשנ"א ,עמ' סו סז,
הערה .4והשווה ג :עמנואל' ,הפולמוס של חסידי אשכנז' )לעיל הערה ,(13עמ' ,600599ובהערה .35
מיזליש השתמש ,לדבריו ,בשלושה עדי נוסח :כת"י ורשה ] 32/2מתכ"י ,[F 11602 :עמ' קעו; כת"י
אוקספורד ] 2215מתכ"י ,[F 20498 :עמ' ;30כת"י אוקספורד ] 2289/4מתכ"י ,[F 20981 :עמ' ) 25עי' שירת
הרוקח ,עמ' .(226הפניית המהדיר ל"כת"י ורשה" מוטעית .כוונתו לכת"י ניו יורק ,אוס ליהמ ,D121
ש ÌÈÙÏÓהיה כת"י ורשה ,המכו להיסטוריה יהודית ) 32וקוד לכ :כת"י ברסלאו ,ביהמ"ד לרבני ;123
קטלוג מס' .(346ראה :מנהגות וורמייזא )ראה הערה קודמת( ,מבוא ,עמ' .45
קינה זו נדפסה לראשונה )בלי 'פתיחת' המחבר המתארת כיצד רצחו ה'מסומני' את אשתו ושתי בנותיו(
על ידי רבה של וורמס ר' יעקב קאפיל במברגר' ,שומר ציו הנאמ' ,חוברת עט )אלטונא ,כג בתמוז תר"ט ,ד
קנח ע"ב( ,שהעתיקה לפי עדותו מתו "ספר מנהגי היש דק"ק ווירמיישא" .מאותו מקור הועתקה הקינה
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רז
בספרו של רי"ק במברגר' ,אורח צדקה' ,הנמצא עדיי בכת"י )כת"י ירושלי ,בית הספרי הלאומי 3015
] Heb.28°מתכ"י ,[B481 :ד 120ע"ב 121ע"א( ,תחת הכותרת" :קינה של בעל ה'רוקח' על אשתו ,מרת
דולצא ,ובתו הגדולה בלט ,ובתו חנה ,שנהרגו בביתו ע"י רצחני בתתקנ"ד לפרט ,בכ"ב בכסליו .יעויי בספר
מנהגי היש ,ד קעה עמוד א".
כמה שני קוד לכ נדפסה ה'פתיחה' לבדה בידי שלמה בלו ,בני שלמה ,הנובר תקצ"א ,עמ' 135
,134שהעתיקה א הוא מ'ספר המנהגי' הנזכר .ממנו לקחה ש' ברנפלד ,ספר הדמעות ,ג ,ברלי תרפ"ו,
מלואי ,סי' ח ,עמ' שכז שכח .הראשו שהדפיס )מתו מקורות ש·„ (ÒÂÙאת ‰˙ÁÈ˙Ù ÌÚ ‰È˜‰הוא ר'
ישראל קמלהאר ,רבינו אלעזר מגרמיזא ,רישא תר"צ ,עמ' טז כ ]אול טעה בכתבו )עמ' יז הערה ז(" :כפי
העתקה מכ"י שהועתק ממנו בווירמיישא ,ונדפס בספר 'בני שלמה' ,מר' שלמה בלאגג ,הנובר ) "1831וממנו
העתיק א"א אורב ,בעלי התוספות ,ירושלי תשנ"ו ,עמ' 410הערה ,*42בלא בדיקה!( .לא רק שטעה בשמו
של מחבר 'בני שלמה' ובהגדרת כתב היד ,אלא ,שכאמור ,בספר 'בני שלמה' נדפסה רק .'‰ÁÈ˙Ù'‰כנראה
שר"י קמלהאר העתיק את הקינה מ'שומר ציו הנאמ' ואת ה'פתיחה' מספר 'בני שלמה' ,ובטעות ייחס את
שתיה למקור האחרו[ .את ה'פתיחה' וחלק מהקינה העתיק ד' אס מספרו של ר"י קמלהאר בחיבורו מקורות
לתולדות החינו בישראל ,ד ,תל אביב תש"ח ,עמ' ג ד ,א לא ידע שכבר שנתיי קוד לכ ,בשנת ˙˘",Â
הדפיס א"מ הברמ בירושלי את ספרו גזירות אשכנז וצרפת )"דברי זכרונות מבני הדורות שבתקופת מסעי
הצלב ומבחר פיוטיה"( ,וכלל בו )עמ' קסא קסז( את זכרונותיו של ה'רוקח' על הגזרות ,ביניה ה'פתיחה'
והקינה ,על פי כת"י אוקספורד 2215וספרו של ר"י קמלהאר .הרב ק' כהנא ,חקר ועיו ,ג ,ירושלי תשמ"ו,
עמ' רל רלא ,העתיק את הקינה מספרו של א"מ הברמ .לעומת זאת ,י' דודזו )אוצר השירה והפיוט ,א
]א ,[8463ניו יורק תרפ"ה ,עמ' 383טו"א( ,הכיר רק את הפרסו ב'שומר ציו הנאמ' ,וציי אליו בלבד.
כת"י אוקספורד 2289הנ"ל היה בתחילה בגנזי ר' דוד אופנהיי )מס' יש ;572 :מס' חדש ,(757 :וממנו
הדפיס אליעזר לאנדסהוט חלק קט מהקינה )ובכלל ג השורות שצוטטו כא( .ובשעת ההדפסה לא ידע
שכבר נדפסה בשלמותה שמונה שני קוד לכ ע"י רי"ק במברגר מכתב יד אחר .ראה בספרו עמודי העבודה,
א ,ברלי תרי"ז ,עמ' ") 25וידידי החכ שטיינשניידער העתיק לו באקספארד ,מכתב יד אופ]נ[היי הנזכר,
שבח שכתב ר' אלעזר מווירמייזא על אשתו …ויש בו זה הלשו"(.
חכמי נוספי הכירו את הקינה ואת פתיחתה ושאבו מה פרטי היסטוריי .את 'ספר מנהגי היש
דק"ק ווירמיישא' הכיר צבי הירש עדלמא )ראה :צ"ה עדלמא ]מהדיר[ ,כפתור ופרח לר' אשתורי הפרחי,
'זכרו ש' ]רשימת האישי שנזכרו ב'כפתור ופרח'[ ,ברלי תרי"א ,עמ' ,xxixער 'רבינו אלעזר
מגרמייזא'( ,ואת כת"י ר"ד אופנהיי הכיר ר' חיי מיכל וא היה ברשותו העתק נוס "מכתב יד מו"ה יעקב
גוינציבורק ,רבו של הרב בעל 'תוספות יו טוב' ,אשר העתיקו מכתב יד הרב בעצמו" )ראה :ח' מיכל ,אור
החיי ,מס' ] 487ער 'רבינו אלעזר מגרמייזא'[ ,פפד"מ תרנ"א ,ר"ע ,(231והוא כת"י אוקספורד 2215הנ"ל
)עי' א"מ הברמ ,ש ,עמ' רסב ,הערה לעמ' קסד ,שו' .(1
כל אלה שהזכירו את 'ספר מנהגי היש דק"ק ווירמיישא' ראוהו בכתב יד .לאחרונה נדפס מכת"י ליהמ
הנ"ל ]הוא כת"י ורשה ,[!32בש 'מנהגות וורמייזא' לר' יודא ליווא קירכו ,בידי הרב י"מ פלס ,ירושלי
תשמ"ז .הקינה ע פתיחתה נדפסו בעמ' שא/ג ד ,ותחילתה" :מעשה של רוקח זצ"ל .זה לשו רוקח ,והעתקתי
."Â„È ˙·È˙ÎÓוהוא ,כנראה ,מקורו של ר' יוזפא שמש ,המוסר בספרו 'מעשה נסי' )סימ ו( בלשונו את
המאורעות שנרשמו ב'פתיחה' )במהדורה העברית של ש' איידלברג ,ר' יוזפא ַש ָמש דקהילת וורמיישא ,חלק
שני ]ספר 'מעשה נסי'[ ,ירושלי תשנ"א ,עמ' סו(.
:Ìȯ·„‰ ÌÂÎÈÒלמרות הרוש שקינה זו מצויה בכתבי יד רבי ,אי כא אלא ˘ ‰˘ÂÏשהחליפו בעלי:
‡ .מנהגות וורמייזא ]=כת"י ברסלאו ,123כת"י ורשה ,32כת"י ליהמ .· ;[D121כת"י ר"ד אופנהיי
]=כת"י אוקספורד .‚ ;[2289כת"י ר"ח מיכל ]=כת"י אוקספורד .[2215ומה הועתקה הקינה למקורות
שבדפוס .מכת"י ‡ הועתק ב'שומר ציו הנאמ'' ,אורח צדקה'' ,רבינו אלעזר מגרמיזא'' ,מקורות לתולדות
החינו בישראל'' ,גזרות אשכנז וצרפת'' ,חקר ועיו' .מכת"י · הועתק ב'עמודי העבודה' .מכת"י ‚ הועתק
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
רח
השורה "וידוי בכל יו ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘Ïוכל מאמיני" אינה מובנת .קשה לבאר כוונתו ,שאשתו
היתה אומרת 'וידוי בכל יו' ‰"·˜‰Ïשהוא 'נשמת כל חי' וכל היהודי מאמיני בו ,שכ לא
מצאנו שהקב"ה יכונה 'נשמת כל חי' .20ועוד ,מדוע יציי ה'רוקח' את העובדה שתפילותיה
21
נאמרו להקב"ה ,קוד שיסיי את רשימת האמירות?
22
קשיי אלו הביאוני להתחקות אחר נוסח הקינה בכתבי היד .נוכחתי לראות ,שהמהדיר
עשה מלאכתו רמיה ולא ציי את חילופי הנוסחאות הקיימי ביניה .בשניי מכתבי היד
)מנהגות וורמייזא וכת"י מיכל( נאמרÏ" :נשמת כל חי" ,א בכתב היד השלישי )כת"י
אופנהיי( נכתב בבירורÂ" :נשמת כל חי" .23ועל א שבדר כלל יש לנטות אחר רוב נוסחאות,
במקרה זה אני נוטה להעדי את נוסח המיעוט – בגלל התאמתו .נמצא אפוא שבשורה זו מונה
ומפרט ה'רוקח' את פרקי התפילות שנהגה אשתו לומר .ולעדותו ,היא נהגה לכלול בתפילתה
שבכל יו' :וידוי'' ,נשמת כל חי' ,ואת הפיוט 'וכל מאמיני' .הרי לפנינו מקור נוס המתעד את
אמירת 'נשמת כל חי' במנהג ה'חסידי' וה'חסידות'!
כדאתינ להכא נוכל לפתור את שאלת מיקו אמירת 'נשמת' בכל יו למנהג ה'חסידי'.
בפיוט מונה ה'רוקח' את פרקי התפילה שכללה רעייתו בתפילתה בכל יו" 24:משוררת זמירות
ותפלה ,ומדברת תחנוני /ודוי בכל יו ,ונשמת כל חי ,וכל מאמיני /נואמת פטו הקטורת
ועשרת הדברי" .בשורה הראשונה ובתחילת השורה השניה נזכרי חלקי מתו תפילת
החובה ,זו שנתקבלה כחלק מסדר התפילה שבכל יו; פסוקי דזמרה )'זמירות'( ,תפילת
העמידה )'תפלה ומדברת תחנוני' ,(25וידוי .26ומכא ואיל נמנו שאר פרקי תפילה שאינ
20
21
22
23
24
25
26
ב'גזרות אשכנז וצרפת' .ובכל כתבי היד השתמש י' מיזליש ,כאמור בראש ההערה.
אכ מצאנו שהקב"ה מכונה 'נשמה לנשמות' ,א לדעתי הוא רחוק מהכינוי 'נשמת כל חי' ,מה עוד שהכינוי
'נשמה לנשמות' אינו מצוי בכתבי חסידי אשכנז אלא בספרי קבלה ספרדיי המאוחרי מזמנו של ה'רוקח'.
מתאי יותר לכתוב זאת לאחר השורה הבאה )"נואמת פטו הקטורת ועשרת הדברי"( ,דבר שלא היה מפריע
לחריזה .על קושי זה לא עמדו מבארי הקינה .ראה :מייזליש )לעיל תחילת הערה ,(19ש; הברמ )לעיל
הערה ,(19עמ' קסה ,ועמ' רסא.
ידידי ˜È'ˆ'ˆ ˘"·„Óבדק בעבורי את שני כתבי היד מאוקספורד .בנוגע לנוסח כתה"י השלישי )'מנהגות
וורמייזא'( סמכתי על חזקת הנאמנות והדייקנות של מהדירו הרב י"מ פלס.
היחיד שהשתמש בכת"י זה )פרט למהדיר י' מיזליש( הוא הביבליוגר הנודע משה שטיינשניידר ,והוא אכ
העתיקו כראוי" :וידוי בכל יוÂ ,נשמת כל חי וכל מאמיני" .הובא אצל א' לאנדסהוט )לעיל הערה .(19
המלי 'וידוי בכל יו' מציינות לכאורה שכל האמירות המנויות כא נאמרו מדי יו .כי לא מסתבר שה'רוקח'
הסמי פרקי תפילה שנאמרו בכל יו לתפילות שנאמרו רק לפרקי.
'תחנוני' ה כנראה הבקשות הנהוגות לבוא בסו תפילת העמידה ,כנהוג היו לומר תפילת 'אלהי ,נצור
לשוני מרע' .וראה ברכות לא ע"א" :א על פי שאמרו שואל אד צרכיו ב'שומע תפלה' ,א בא לומר אחר
תפלתו ,אפילו כסדר של יו הכפורי אומר".
בזמ ה'רוקח' נחשב 'וידוי' כחלק מהתפילה שחובה לכל אד לאמרה .ראה :י"מ אלבוג ,התפילה בישראל
בהתפתחותה ההיסטורית ,תל אביב תשמ"ח ,עמ' .6258אמנ אי הדבר מוחלט .נראה כי באיטליה סביבות
שנת ל"ה ,דור לאחר ה'רוקח' ,עדיי לא נחשב ה'וידוי' כחלק מתפילת החובה ,כפי שמשמע מדברי מחבר ספר
מנהג טוב ,סי' יט ,מהדורת מ"צ ווייס ,בודפסט תרפ"ט ,עמ' ,·ÂË ‚‰Ó" :226אחר סיו ברכת 'עושה
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רט
חובה ,אלא שחסידי ואנשי מעשה נהגו סלסול בעצמ והיו כוללי אות בתפילת שבכל
יו ,וה ארבעה' :נשמת כל חי' ,פיוט 'וכל מאמיני'' ,פטו הקטורת' ו'עשרת הדברות'.
במנהג אשכנז וצרפת ,עד לאמצע תקופת הראשוני ,הסתיימה תפילת השחר בבית הכנסת
ב'קדושה דסידרא' ,ולאחריה לא אמרו ולא כלו ,לא 'עלינו לשבח' ,לא 'שיר של יו' ,לא 'אי
כאלהינו' ולא 'פטו הקטורת' על צרור הפסוקי שנספחו אליו .אול חסידי ואנשי מעשה
נהגו להוסי ולומר אחרי תפילת החובה 'סדר מעמדות' ,27היינו פרקי מקרא ,משנה ותלמוד
הנוגעי לעבודת הקרבנות ,לזכר תקנת ה'מעמדות' שנהגה בזמ שהבית עמד על מכונו והיתה
חלק מעבודת הקרבנות .28וא הוסיפו וכללו ב'סדר מעמדות' כמה קטעי שמקור בספרות
ההיכלות ,כמו' :האדרת והאמונה'' ,29אי כאלהינו' ו'עלינו לשבח' .30כ היה מנהג מדי יו
השלו' בחול ,להתוודות איש איש על חטאו ,ויאמר' :אבל אנחנו חטאנו' ווידוי ,ואחר כ יאמר 'אלהי עד
שלא נוצרתי' ו'אלהי נצור לשוני מרע' ,ופוסע שלוש פסיעות .וכ מצאתי כתוב בש רבינו משול ,שדרש,
שלוש פעמי חייב אד לומר ווידוי בכל יו .ואני למע ]˘[ ,Ì„‡ È· ‰ÂÁÎ˘È ‡Ïנתתי אל ספרי לומר אחר
שלוש תפילות" .וש ,במפתח הסימני ,עמ' " :221והנה ל קצת סמני מ …˙Â˘È¯Ù‰ ÈÈÓלהתוודות אחר
'עושה שלו' ,איש על חטאיו" .משמע ,בזמנו ובמקומו של המחבר עדיי לא נתקבל הוידוי כחלק מתפילת
החובה ,אלמלא כ לא היה חושש ש'ישכחוהו בני אד' וג לא היה מגדירו כ'מיני הפרישות' וכ'מנהג טוב',
היינו הנהגה לא חיובית כמרבית של המנהגי הטובי שבחיבור זה .לזמ חיבור ספר 'מנהג טוב' ,ראה :י"מ
תא שמע' ,לתולדות היהודי בפולי במאות הי"ב הי"ג' ,כנסת מחקרי ,א ,ירושלי תשס"ד ,עמ' .248
אמנ יתכ ,שב'וידוי בכל יו' נתכוו ה'רוקח' לנוסח וידוי מיוחד ,ארו ומפורט יותר ,שנתכנה 'È„ÈÂ
'„ÈÁÈÏולא היה חלק מתפילת החובה אלא נכלל ב'סדר מעמדות' )ראה :אורב ]להל הערה ,[34עמ' 282
הערה .(54ואי הדבר רחוק מ הסברא ,שכ 'וידויי יחיד' אלו היו מוכרי ל'רוקח' והוא עצמו חיבר אחד
מה .ראה :א"מ הברמ' ,שתי תפילות ליחידי ופיוטי הקשורי בה' ,קב על יד ,סדרה חדשה ,ח )יח(,
ירושלי תשל"ו ,עמ' .252251 ,238להשערה זו ,ש'וידוי בכל יו' הוא 'וידוי ליחיד' ,אי נפקא מיניה לגו
העני ,אלא שמכוחה יש להציב את הגבול לפרקי התפילה שנכללו ב'סדר מעמדות' של אשת ה'רוקח' בתיבות
'וידוי בכל יו' ,ולא בתיבות 'ונשמת כל חי' כמוצע בפני המאמר.
יש להעיר ,שכפי ש'סדר מעמדות' שנתק כתוספת על התפילה ל‡ ‰ÓÂÈÒ ¯Áיוחס לר' אליהו הזק )עי'
להל ,הערה 31והערה ,(44כ יש מייחסי לו סדר דומה שנתק להיאמר ˜ .‰Ï Ì„Âראה ספר מנהג טוב
)לעיל הערה ,(26סי' א ,עמ' " :224223מנהג טוב לשחר בבקר טר יו ולומר תחנוני וסליחות וייחודי
ושיר המעלות …ובהאיר היו יאמר 'ברו המעלה עמוד השחר' ,ו'אעירה שחר' .ואחר כ יל לבית הכנסת
וישתחוה לפני בוראו מלכו ,שידרכנו בדר ישרה לפניו ויצליח לטובה את דרכו .וכפי מנהג זה‰ÊÏ ‰Ó„· ,
,ÂÓˆÚ· Ԙʉ ‰Èχ 'È·¯ ‚ȉ‰כאשר מצאתי בספר אחד שלר' פלוני הצרפתי" .והשווה ל'סדר' מראשית
המאה הי"ג שנתגלה בגניזה הקהירית ,בו נכללו כמה מפרקי התפילה שב'סדר מעמדות' האשכנזי צרפתי )עי'
להל בגו המאמר( ,ונהגו לאומרו ˜ Ì„Âתפילת השחר; לפני ברכות השחר או קוד ברכת 'ישתבח' .על 'סדר'
מחודש זה ,ראה :א' ארלי' ,קריאת פסקאות מעשה בראשית ומזמורי שיר של יו בסידור הקדו על פי
ממצאי חדשי מ הגניזה הקהירית' ,תרבי ,עח )תשס"ט( ,עמ' .202189
27למרות שבמקורות הקדומי נתכנה סדר זה 'סדר )ה(מערכה' )ראה ,לדוגמא :אורב ]להל ,הערה ,[34עמ'
,280עמ' ,281עמ' ,(283העדפתי את הכינוי המאוחר 'סדר מעמדות' היותר שגור ,והשווה :מינ מנור )להל,
ש( ,עמ' ,293הערה .1
28ראה :אורב )להל ,הערה ,(34עמ' .279278
29ראה :מינ מנור )להל ,הערה ,(34עמ' ;299ובטעות נשמט פרט זה מרשימתו הסינופטית ,ש ,עמ' ,305
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
רי
הרב יעקב ישראל סטל
ביומו .31אחרי דורו של ה'רוקח' 32החלו קטעי נבחרי מ'סדר מעמדות' לחדור אל תו מסגרת
השורה הראשונה שבטבלה.
30הפיוט 'האדרת והאמונה' מצוי א היו בנוסחי ÌÈÒÙ„‰של 'פרקי היכלות' ,פרק כח )רש"א וורטהיימר,
בתי מדרשות ,א ,ירושלי תש"י ,עמ' קי קיא( ,ומש חדר לסידור התפילה .ולכ שתפילת 'עלינו לשבח'
מקורה בספרות ההיכלות ,ראה :א' אלטמ' ,שירי קדושה בספרות ההיכלות הקדומה' ,בתו ספרו ,פני של
יהדות ,תל אביב ,1983עמ' ;54י"י יובל' ,השפה והסמלי של הכרוניקות העבריות בימי מסעי הצלב' ,בתו:
יו"ט עסיס ואחרי )עורכי( ,יהודי מול הצלב – גזרות תתנ"ו בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה ,ירושלי
תשס"א ,עמ' ,112הערה ,46ובספרות הנסמנת ש.
31כ פשוט מכל המקורות שהובאו במאמריה של אורב ותא שמע )עי' להל הערה ,(34והדבר ג צויי
במפורש בכמה מנוסחי 'סדר מעמדות' שהגיעו לידינו .בפתיחה ל'סדר המערכה' שבכת"י המבורג 92נאמר:
"זה 'סדר המערכה' של רבנו אליהו הזק …והאומרו · ÌÂÈ ÏÎכאילו בנה מזבח והקריב עליו קרב ,ואשריו בזה
ולבא" )אורב ,ש ,עמ' .(283ובחתימת הסדר נאמר" :נשלמה 'סדר מערכה' של רבנו אליהו הזק בר' מנח
ממדינת מנש ,וההוגה בה · ÌÂÈ ÏÎמשכורתו שלמה מע ה' אלהי ישראל" )אורב ,ש( .ג בראש 'סדר
המערכה' שבכת"י המבורג 182כתוב…" :והאומרו · ,ÌÂÈ ÏÎכאילו בנה מזבח והקריב עליו קרב ."…ובסופו:
"…וההוגה בה · ,ÌÂÈ ÏÎמשכרתו שלמה מע יי' א'להי ישראל" )מינ מנור ]להל הערה ,[34ר"ע .(299וכ
ג מפורש במקור מאוחר )יחסית( ,משנת ה'ש"ז ,ראה :אורב ,ש ,עמ' ,289הערה .77
32דברַי הבאי מתארי בעיקר את המנהג באשכנז.
אול תא שמע )להל ,הערה ,34עמ' (153סובר ,שהתהלי החל "לקראת סו המאה השתי עשרה".
היינו ,סביבות השני ד'תתק"נ תתק"ס ,בזמנו של ה'רוקח' .א נראה שיש לאחרו בדור או שניי ,כי ברור
שבדורו של ה'רוקח' עדיי לא התחיל תהלי זה .תפילת ') 'Á·˘Ï ÂÈÏÚיחד ע 'על כ נקוה'( אכ כבר נאמרה
בדורו של ה'רוקח' ,אלא שזו לא נחשבה כתפילת חובה ולא נאמרה אלא בפי כל יחיד ויחיד שחפ בכ .הדבר
מפורש בספר הרוקח ,סו"ס שכד ,המסדר את סיומה של תפילת שחרית לחול'" :יענ'' ,ובא לציו' ,ואחר
גומרי 'קדיש' 'Á·˘Ï ÂÈÏÚ' Ôȯ˜ .עד 'תמלו בכבוד' .„ÈÁÈ „ÈÁÈ ÏÎוכשגומר ,˙¯˜Ï ıÙÁ˘ ‰Ó ÏÎאומר
'כי כל העמי ילכו איש בש אלהיו ואנחנו נל בש ה' אלהינו לעול ועד' .וכשיוצא ,יל בנחת …וכשיוצא,
משתחוה לשכינה ויוצא" .זו הסיבה שאי ה'רוקח' מפרש את 'עלינו לשבח' בסו תפילת שחרית לחול )עי'
בהמש ההערה( אלא רק בפירושו לברכת 'מלכיות' דראש השנה )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח ]לעיל,
הערה ,[7עמ' תרנו תרנט( ,שש מקומה הטבעי והמקורי ,כידוע ,וכ ג נהג תלמידו )ראה :ר' אברה ב"ר
עזריאל מביה ,ערוגת הבש ,ג ,סי' ט יא ,מהדורת א"א אורב ,ירושלי תשכ"ג ,עמ' .(471468
שאזכוריו האחרי לאמירת תפילה זו לא נאמרו בלשו חובה אלא יותר כמנהג הע
לאור זאת נמצאִ ,
שעדיי לא נתפשט ונקבע .ראה פירושי סידור התפילה לרוקח ,ר"ע תלה]" :אחרי 'קדושה דסדרא'[ ,אומר
'יתגדל' ,ו'אי כאלהינו' 'Á·˘Ï ÂÈÏÚ' ,עד 'תמלו בכבוד'"; ספר הש ]בתו :א' אייזנב )מהדיר( ,ספרי
הר"א מגרמייזא בעל הרוקח ,א ,ירושלי תשס"ד[ ,עמ' קצה טו"ב…" :אחר התפלה צרי לומר 'עלינו
לשבח'" .ועל אמירתה בסיו תפילת המוס של שבת ,ראה :פירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' תקפ .והשווה
ג :תא שמע )לעיל ,הערה ,(34עמ' .140הוכחתו מדברי ר' יהודה החסיד )רבו של ה'רוקח'( ,אי בה ממש.
ואי כא מקומו.
אבל את תפילות '‡ 'ÂȉχΠÔÈו' '˙¯Â˘‰ ÌÂËÈÙודאי לא אמרו בסיו תפילת שחרית ÏÂÁÏבזמנו של
ה'רוקח' .הדבר מוכח מפירושו לתפילה ,בה אינו מפרש לא את 'עלינו לשבח' ,לא את 'שיר של יו' ,לא את
'אי כאלהינו' ולא את 'פיטו הקטורת' .הוא מסיי לפרש את 'קדושה דסדרא' )פירושי סידור התפילה לרוקח,
עמ' תכז תלו( ,עובר לביאור ה'קדיש' )ש ,עמ' תלו תמב( ,ולאחריו מבאר את תפילת ערבית )ש ,עמ' תמב
ואיל( .את תפילת המנחה לא הוצר לבאר ,כי כל חלקיה למנהג אשכנז בזמנו נכללו בתפילת שחרית.
אמנ בזמנו של ה'רוקח' נהגו לכלול 'אי כאלהינו' ו'פיטו הקטורת' בתפילת הציבור ,ÌÈ„ÚÂÓÏ ˙Â˙·˘Ï
בסיו תפילת מוס ,א אי בכ דבר לדיונינו בתפילת .ÏÂÁ‰ ˙ÂÓÈ
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
ריא
תפילת החובה של ימות החול ,33מקצת לפניה וקצת אחריה ,ובמקביל הושמטו פסקאות אלו
ממקור ב'סדר מעמדות' .וכ נכנסו לסו תפילת החול ארבעת פרקי התפילה הנזכרי.34
בשל מעמד של ה'מעמדות' ,שנחשבו תפילת יחידי שאינה חובה ,לא היה לה נוסח אחיד
ומחייב אלא התקיי ריבוי נוסחאות ,לא ראי זו כראי זו .35הצד השווה שבי כל הנוסחאות היו
על העובדה ש'אי כאלהינו' ו'פיטו הקטורת' נאמרה רק בתפילת שבתות ומועדי ,מעיד ספרו ההלכתי,
'ספר הרוקח' ,בו צוינה אמירת רק בימי מסוימי אלו .ראה :ספר הרוקח ,סו"ס נג ,סי' שסב ד"ה 'ענייני
קדיש' )שבת(; סי' רד )ראש השנה; ללא 'אי כאלהינו'(; ר"ס רכג )סוכות( .וא בפירושו לתפילות הוא מבאר
פסקאות אלו רק בסיו תפילת מוס לשבת )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' תקעג תקפ; בתפילת
המועדי לא הוצר לבאר ,כי סמ על ביאורו שבתפילת השבת ,כדרכו בכל הפירוש( .וברור שכל הערותיו
השונות בעני ה'קדיש' שנאמר לאחר 'פיטו הקטורת' )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' תלו ,עמ' תצו,
ר"ע תקנה ,ר"ע תקפג; אור זרוע ,ח"ב ,הלכות מוצאי שבת ,סי' פט ,אות ז ,בש רבו ה'רוקח'( מתייחסות
לאמירתה בזמני אלו.
ומה לנו להארי אחרי שה'רוקח' כותב במפורש שאומרי 'אי כאלהינו' רק בשבת ויו"ט ,וא נות טע
לדבר" :לפי שאי מברכי כל כ ברכות בשבת כמו בחול ,שהרי אי מתפללי י"ח ברכות ,לכ תיקנו לומר
'אמ' ]='‡י כאלהינו'Ó' ,י כאלהינו'' ,ודה לאלהינו'[ 'ברו' 'אתה הוא' .ואע"פ שבכל יו צרי לאומרו…
מיהו ¯‚) "·ÂË ÌÂÈ ˙·˘ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÔÈÏÈפירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' תקעג תקעד( .ומדבריו ש
)עמ' תקעג ,ליד הערה (2משמע ,ש'אי כאלהינו' שיי ל'פיטו הקטורת' ,וביו שאומרי זה יש לומר זה.
וראה עוד :פירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' תקעג ,הערה 1והערה ;3ספר קושיות )לעיל ,הערה ,(8סי'
קיב ,עמ' פט ,ובכל הנסמ בהערות ש; י' דודזו ,אוצר השירה והפיוט ,א )א ,(3020ניו יורק תרפ"ה ,עמ'
.142נמצא ,אפוא ,שהכתוב בפירושי סידור התפילה לרוקח ,ר"ע תלה ,שלאחר 'קדושא דסדרא' שבימות
החול "אומר 'יתגדל' ,'ÂȉχΠÔȇ' ,ו'עלינו לשבח' עד 'תמלו בכבוד'" ,הוא טעות סופר או הוספה
מאוחרת .על ההוספות המאוחרות הרבות שנכנסו לפירושי סידור התפילה לרוקח ,ראה :ש' עמנואל' ,חיבוריו
ההלכתיי של ר' אלעזר מוורמייזא' ,תעודה ,טז יז )תשס"א( ,עמ' ,252הערה ;180הנ"ל' ,הפולמוס של
חסידי אשכנז' )לעיל ,הערה ,(13עמ' ,593עמ' .602
33אמנ לתפילות השבת והמועד נכנסו חלק מקטעי אלו כבר בדורו של ה'רוקח' ,ראה הערה הקודמת .כנראה
שתחילה חדרו הפסקאות מ'סדר המעמדות' אל תפילת החובה של שבת ומועד ,ולאחר מכ המשיכו וחדרו א
לתפילת ימות החול ,ויתכ שסייעה לכ המלצת בעל הפירוש המיוחס לראב" ,עי' להל ליד הערות .7675
תופעת חדירת מנהגי השבת ומועד לימות החול מוכרת ממקרי נוספי .אנו יודעי ,למשל ,שתפילת 'ברי
שמיה' הונהגה תחילה להיאמר בשבת בלבד ,ולאחר מכ הורחב המנהג לאומרה א בימות החול .ראה :הרב
ב"ש המבורגר ,שרשי מנהג אשכנז ,א ,בני ברק תשנ"ה ,עמ' .180177
34לעני 'סדר מעמדות' כולו ותהלי סיפוח פרקי התפילות לתו תפילת החובה ,ראה :י"מ תא שמע ,התפילה
האשכנזית הקדומה – פרקי באופייה ובתולדותיה ,פרק י ,ירושלי תשס"ג ,עמ' .153139חלק גדול מסיכו
הממצאי שהובאו במאמר החלוצי בנושא שכתב א"א אורב,
המנהג וניתוח התהלי של תא שמע מבוסס על ִ
'משמרות ומעמדות' ,בתו :הנ"ל ,מעולמ של חכמי – קוב מחקרי ,ירושלי תשס"ב ,עמ' .292278
אמנ תא שמע השתמש בכתבי יד צרפתיי ,ומאמרו משק את מנהג ˆ¯ ˙Ùבלבד בעוד שאנו נזקקי לידיעת
מנהג ‡˘ ,ÊÎמקומו של ה'רוקח'ֶ .ח ֶסר זה מתמלא במאמרו של א' מינ מנור' ,מסדר המערכה לסדר
המעמדות – גלגוליו של מנהג ליטורגי בימי הביניי' ,תרבי ,עג )תשס"ד( ,עמ' ,310293המנתח את מנהג
'סדר מעמדות' לפי כתבי יד ‡˘ ,ÌÈÈÊÎוא ציר רשימה סינופטית לפרקי התפילה שכלל המנהג בכל ארצות
קיומו )עמ' .(310303נוסח מאוחר של 'סדר מעמדות' שאינו משק את נוסחו הקדו ,נדפס בידי א"מ
הברמ ,שירי היחוד והכבוד ,ירושלי תש"ח ,עמ' פט צז )'סדר אליהו ז"ל'(.
35כ עולה משלושת המאמרי שעסקו בעני ,עי' הערה הקודמת .ראה ,לדוגמא ,מינ מנור )לעיל ש( ,עמ'
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
ריב
פסוקי המקרא והמשנה והתלמוד העוסקי בענייני הקרבנות ועבודת בית המקדש :פרשת
בריאת העול ,פרקי מקרא אחרי וכמה מזמורי תהלי .36על החלק העיקרי הזה נוספו בכל
נוסח ונוסח ענייני שוני ומגווני :ברייתא ד'פטו הקטורת' ,37קטעי שמירה ,38בקשות
פרטיות ,39השבעות ,40וכ פרשיות מיוחדות ,כמו :פרשת עשרת הדברות ,41פרשת המ 42ופרשת
36
37
38
39
40
41
" :301300עיו מעמיק ב'סדר המערכה' מגלה ,כי מספר של כתבי היד המביאי שני 'סדרי מערכה' זהי,
הוא קט …נראה ,שקביעת התוכ המיוחד לכל 'מערכת' ו'מערכת' היתה חופשית למדי .כ מצא לנכו מעתיק
כתב יד של סידור בנוסח גרמניה מהמאה החמש עשרה לציי בראש 'סדר המערכה'' :הא ל סדר המערכה
מרבי אליהו' ,ובסופו."'ÛÈÒÂÈ ,ÛÈÒÂ‰Ï ‰ˆÂ¯˘ ‰ÓÂ' :
כ ברוב המכריע של נוסחי 'סדר המעמדות' .יוצאי מ הכלל נוסחי בודדי ו ÌȯÁ‡Óשהשמיטו את פרקי
הקרבנות .ראה :מינ מנור )לעיל הערה ,(34עמ' .301וכמוב שאי בכח המיעוט המאוחר ללמד על הכלל.
ראה :מינ מנור )לעיל הערה ,(34ס"ע .298תא שמע שבדק רק כתבי יד ˆ¯ ,ÌÈÈ˙Ùלא מצא ש'פטו
הקטורת' נכלל ב'מעמדות' פרט למקור מאוחר יחסית )משנת ה'ש"ה; ראה :אורב ,ש ,עמ' ,289ובהערה
.(76א לנוכח התזה המסתברת שפיתח תא שמע )ש ,עמ' ,(148147בהכרח יש לכלול את 'פטו הקטורת'
ג ב'סדר המעמדות' הצרפתי ,למרות שעדיי אי בידינו עדות לדבר.
כמו שבעי פסוקי שלאחריה נרש' :אלו הפסוקי טוב לומר אחר שבעי פסוקי להציל מכלי זיי';
אחד עשרה פסוקי הפותחי ומסיימי באות נ; פסוקי הנאמרי ישר והפו; הקטע בשמות יד יט כא ממנו
יוצא ֵ& ע"ב .ראה :תא שמע )לעיל הערה ,(34עמ' .145
כמו בקשה להצלה מיצר הרע )אורב ]לעיל הערה ,[34עמ' (282ותפילה לפרנסה טובה )ש ,עמ' .(284
ובאחד מהנוסחי המאוחרי של 'סדר המעמדות' ,חלק של התפילות הפרטיות גדול יותר ,ולכל יו הוקדשה
תפילה שונה .ראה :הברמ )לעיל ש( ,ש.
דר אגב ,בתפילות שיוחדו ליו שני וליו שבת מבקשי על הצלה מדי גיהנו .בתפילה ליו שני:
"…שתצילני …מכל דיני גהינ ,ואל תעזבני לראות פני גיהנ ,ובעת צאת נשמתי ממני לא תמסרני ביד מלאכי
אכזרי ,כי א בידי מלאכי רחמי" )הברמ ,ש ,עמ' צ( .ובתפילה לשבת" :ובעת צאת נשמתי ממני ,תצרור
אותה בצרור החיי ,ותהיה מנוחה כבוד" )ש ,עמ' צו( .והדברי תואמי את עדותו של ר' יצחק דמ עכו,
מאירת עיני ,פרשת ויקרא ,ירושלי תשנ"ג ,עמ' קפא רטו"ב" :כאשר נפרדת הנשמה מ הגו השפל ושבה
ליסודה ,מתחילה נאחזת בקרני המזבח ,ומש מתעלה כפי פעולתה .וזהו ˙ÌÈÏÏÙ˙Ó‰ ÌÈ„ÈÒÁ‰ ˙ÏÈÙ
˘ ,ÌÈÓ˘ ÔÈ„Ó ÌÏȈÈשלא ישר בלהב המזבח העליו" .מרהיטת דבריו נראה ,שכיוו לתפילה פרטית
שאמרוה חסידי ימיו ,כדוגמת התפילות ב'סדר מעמדות' הנזכר.
עי' תא שמע )לעיל הערה ,(34עמ' .146145וראה עתה :מ' אידל' ,בי אשכנז לקסטיליה במאה השלוש
עשרה – השבעות ,רשימות ושערי דרשות בחוגו של ר' נחמיה ב שלמה הנביא' ,תרבי ,עז )תשס"ח( ,עמ'
,526ליד הערה .437
הכללת 'עשרת הדברות' ב'מעמדות' תועדה כבר במקור הקדו ביותר של המנהג – סידור נוסח צרפת שנכתב
לתארו הסידור ראה ש ,ס"ע
לכל המאוחר בשנת ד'תתק"נ .ראה :י"מ תא שמע )לעיל הערה ,(34עמ' ִ .146
.144פרשת 'עשרת הדברות' מצויה ג בנוסחי נוספי של 'סדר מעמדות' )ראה :אורב ]לעיל ש[ ,עמ'
,280עמ' ,283ס"ע ;284ארחות חיי ]צוטט להל הערה ,([47ובמיוחד באלו שבמנהג !ÈÊ΢‡‰ראה
ברשימתו הסינופטית של מינ מנור )לעיל ש( ,עמ' ,310303ובמיוחד עמ' .306305
על אמירת 'עשרת הדברות' ,כמנהג יחידי ,ראה ג :ע' פליישר ,תפילה ומנהגי תפילה אר ישראליי
בתקופת הגניזה ,פרק חמישי ,ירושלי תשמ"ח ,עמ' .274259הוא מוכיח ממקורות שבגניזה הקהירית ,שכ
היה מנהג הקהילות שאימצו את המנהג הארצישראלי הקדו .יתכ אפוא ,שהמנהג הארצישראלי הקדו
השפיע באופ כלשהו על הכללת 'עשרת הדברות' ב'סדר המעמדות' ,במיוחד לנוכח ההשפעה הגדולה שהיתה
למנהג הארצישראלי הקדו על מנהג אשכנז ,כידוע )ראה לדוגמא :י"מ תא שמע ,מנהג אשכנז הקדמו,
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
ריג
בלק .43אול ,רק המנהג האשכנזי התייחד ב ,'ËÙ˘Ó ˙„ÈÓ „È· ÊÁ‡‰' ËÂÈÙ ˙ÙÒ‰כפי
שנמסר בכתב יד אשכנזי ב זמנו של ה'רוקח'! 44מעתה ,כיוו ש'האוחז ביד'' ,פטו הקטורת'
ו'עשרת הדברות' שהיו חלק מ ה'מעמדות' לפי הנוסח 45ÈÊ΢‡‰מצויי ג בתפילת אשת
ה'רוקח' ,מסתבר שא תפילת 'נשמת כל חי' שנרשמה בסמו לאות התפילות ואינה חלק
מתפילת החובה ,א היא היתה חלק מ'סדר המעמדות' שנהגה 'החסידה מרת דולצא' .ומאחר
שלא מסתבר שהוסיפה את 'נשמת כל חי' ל'מעמדות' מתו הכרעה אישית ,נראה שזה היה
מנהג של החסידי בתקופתה .'˙„ÓÚÓ ¯„Ò'· 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ˙‡ ÏÂÏÎÏ ,ולכ מתכוו
ה'רוקח' בהזכירו את ה'חסידי' האומרי 'נשמת כל חי' · ,ÌÂÈ ÏÎדהיינו שנהגו לאמרה ·˙ÍÂ
46
'!'˙„ÓÚÓ‰ ¯„Ò
מהדורה שלישית מתוקנת ,ירושלי תשנ"ט ,לפי המפתח ,עמ' ,355ער' :אר ישראל ,השפעתה על מנהג
אשכנז'(.
42ראה :מינ מנור )לעיל הערה ,(34ס"ע ;298ארחות חיי )צוטט להל הערה ,(47ועוד.
43תא שמע )לעיל ש( ,עמ' ,148146ועוד.
44ראה :מינ מנור )לעיל הערה ,(34עמ' .299על תיארו כתה"י ,ראה ש ,ס"ע .298
במקורות נוספי נזכרו פיוטי שוני שנכללו ב'מעמדות' ,א לא מצאנו את 'האוחז ביד מידת משפט'
ביניה :פיוטי מר' אליהו הזק ממאנש ,מעצב סדר ה'מעמדות' )ראה :אורב ]לעיל הערה ,[34עמ' ;282
לתולדות ר' אליהו הזק ,ראה :א' גרוסמ ,חכמי צרפת הראשוני ,ירושלי תשנ"ה ,עמ' ;(10781שירי ייחוד
שוני )אורב ,ש ,עמ' ,282ס"ע ,283עמ' ;284מינ מנור ,ש ,עמ' 299הערה ;36והשווה :י' יודלוב,
'תפילה לדוד – קוב תפילות מירושלי ,קושטא רצ"ה או רצ"ח' ,קרית ספר ,סא )תשמ"ו תשמ"ז( ,עמ' 931
;(930שיר הכבוד )אורב ,ש ,עמ' ;283מינ מנור ,ש(; פיוטי מסדר העבודה ליו הכפורי )אורב,
ש ,עמ' ,280עמ' ;(285ו'כתר מלכות' לר' שלמה אב גבירול )מינ מנור ,ש(.
לאחר שאנו יודעי שב'סדר מעמדות' נהגו לכלול ג את הפיוט 'האוחז ביד מידת משפט' ,יש לציי פרט
מעניי :ה תפילת 'עלינו לשבח' וה הפיוט 'האוחז ביד מידת משפט' שנכללו ב'סדר מעמדות' יוחסו לڢ‰È
· .ÔÂ Ôייחוס 'עלינו לשבח' ליהושע ב נו הוא דבר מפורס )ראה לדוגמא :תשובות הגאוני שערי תשובה,
סי' מג; פירושי סידור התפילה לרוקח ]לעיל הערה ,[7עמ' תרנו תרנז; ר' אברה ב"ר עזריאל מביה ,ערוגת
הבש ,ג ,ירושלי תשכ"ג ,עמ' ,469סי' יא; סידור רבנו שלמה מגרמייזא וסידור חסידי אשכנז ,מהדורת ר"מ
הרשלר ,ירושלי תשל"ב ,ס"ע קטו ,עמ' קכד ,עמ' קכה ,עמ' קכו ,עמ' רכב ,עמ' שג; ר' נת ב"ר יהודה ,ספר
המחכי ,מהדורת י' פריימא ,קראקא תרס"ט ,עמ' ;13ר' שמשו ב"ר צדוק ,ספר תשב" ,סי' רנג; ר' אהר
הכה מלוניל ,ספר כלבו ,סי' טז( .ייחוס הפיוט 'האוחז ביד מידת משפט' ליהושע ב נו ,מובא אצל ר' יודא
ליווא קירכו בש 'ספר יש' .ראה בספרו מנהגות וורמייזא ,סדר מוס של יו הכפורי ,מהדורת י"מ פלס,
ירושלי תשמ"ז ,עמ' קס" :שמעתי מפי הגאו האלו והישיש ר"מ א"ב ,מהר"ר אליה גריסא ,אי שמצא
בספר יש ,ש] "'ÊÁ‡‰' „ÒÈ Ô Է ڢ‰Èכתב היד של 'מנהגות וורמייזא' ממנו נדפס הספר לאחרונה ,היה
לנגד עיני אברה אפשטיי ,שציטט מתוכו באחד ממאמריו את הפיסקא הנזכרת .ראה :א"מ הברמ )עור(,
כתבי ר' אברה עפשטיי ,א ,ירושלי תש"י ,עמ' שמה ,סי' א[ .אמנ כיו ידוע שפיוט זה חיברו יניי ,מראשוני
הפייטני הקדמוני הארצישראלי שפעל באמצע המאה השישית.
45ת דעת ,שאמירת שני פרקי התפילה הראשוני )'האוחז ביד ,ו'פטו הקטורת'( תועדו רק במקור בודד ‡˘ÈÊÎ
מזמנו של ה'רוקח' )עי' לעיל הערה ,(44וא אמירת 'עשרת הדברות' תועדה בעיקר בכתבי היד ה‡˘ ÌÈÈÊÎשל
ה'סדר' ,עי' לעיל הערה .41היינו ,שלושה פרקי תפילה אלו מיוחדי למנהג האשכנזי של 'מעמדות'.
46יתכ כי למנהג 'סדר מעמדות' בקרב חסידי אשכנז קיי רמז בכתבי ר' יהודה החסיד ,רבו של ה'רוקח' .ראה
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
ריד
נמצאנו מרוויחי שלושה דברי בנוגע למנהג ה'מעמדות' .‡ :תיעוד אמיתי ואמי למנהג
אמירת ה'מעמדות' .· .היו שנהגו לכלול ב'מעמדות' את תפילת 'נשמת כל חי' .‚ .ג נשי
'חסידות' אחזו במנהג זה.47
·
במקורות לא מופיעה הסיבה להוספת 'נשמת כל חי' ל'סדר מעמדות' .יתכ שחסידי אשכנז ראו
תפילה זו כשייכת לספרות ההיכלות 48שנתחבבה עליה מאוד ,ומשו כ הכניסוה לסדר.
אבל יותר נראה ,שרעיו חדשני המצוי בפירוש התפילה ל'רוקח' ,הוא היה אחד הגורמי
שהביא לכ .כ נאמר ש:
'ויי' ֵער ,לא ינו ולא יש ' .תימה ,מה עושי ֶַ -בח ְל ֶַ -בח החסד והרחמי שלמעלה,
ומא דכר שמיה?! אלא כ נראי הדבריÏ˘ ˙ÂÁ·˘ ‰Ï„‚‰ ˙ÒÎ È˘‡ ˜È˙˘Î :
'˘,ÌÂÈ Ïη '‰¯ÓÊ„ ȘÂÒÙ' ÈÙÏ ÌȯÓ‡ ‡˘ ˙Âί·‰ ¯„Ò ‡Ï ÔÈÈ„Ú ,49'ÈÁ ÏÎ ˙Ó
ובאו ה ותיקנו 50לומר בשחר 'פסוקי זמרה' 51בבתי כנסיות שבירושלי ובגבולי,
ו‡ ,'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ̉ȯÁכדי שישבח 52אחר שנתו שיש ,על נשמתו שחזרה לו .כעני
ספר חסידי ,מהדורת הרב ר' מרגליות ,סי' צה" :אסור לקבוע בתפלתו שבח אחר .אבל כל היו כולו ,א
רוצה לומר שירות ותשבחות תבא עליו ברכה".
47בנוס לכ יש לתק את דברי מינ מנור )לעיל הערה ,(34עמ' …" :297היה 'סדר המערכה' תופעה שולית
למדי בימי הביניי .העובדה שהוא נזכר רק ÌÈÈÓÚÙבספרות המנהג וההלכה הימי ביניימית ,מחזקת רוש
זה" .כוונתו )עי' ש ,הערה (26לספר האשכול ,לר' אברה ב"ר יצחק אב"ד ,מהדורת רצ"ב אוירב ,ח"א,
הלכות תפלה ,הלברשטט תרכ"ח ,עמ' ;87ולטור או"ח ,לר' יעקב ב הרא"ש ,סי' מח .ולנאמר כא יש
להוסי ג את 'פירושי סידור התפילה לרוקח'.
יש ג להוסי לרשימה את ר' אהר הכה מלוניל ,ארחות חיי )דיני תחינות ומזמורי שאחר י"ח ,סעי
ה ,ירושלי תשט"ז ,עמ' מו טו"ב(" :כתב הרמב" ז"ל :ונהגו לומר ,במקצת מקומות ,בכל יו ,אחר סדר
קדושה ,השיר שהיו הלוי אומרי באותו היו] …עכ"ל הרמב"[ .וג יש יחידי אומרי בכל המעמדות,
מ'בראשית' עד 'ויכולו' ,בכל יו פרשתו כפי יומו; ומפרשת 'האזינו' ,על דר הזי"ו ל" ,בכל יו פרשתו.
ואחר כ היו אומרי השיר שהיו הלוי אומרי ,וג' פרשיות מאלפא ביתא מ'תמניא אפי' ,וב' ]'שיר
ה[מעלות' ,בכל יו ,ו'לולי הש שהיה לנו' ,בכל יו .ואחר כ אומרי פרשה אחת מנביא ,ו¯„ÂÒÓ ÏΉ
· .˙ÂÏÙ˙‰ ȯ„Òוג יש מי שקורא בכל יו 'פרשת המ' .ובשני ובחמישי מוסיפי לקרות 'עשרת הדברות'
ופרשת 'ויחל'" .דברי אלו ,המתארי במדויק את 'סדר המערכה' כפי שהיה נהוג בזמנו ומקומו ,נעלמו
משלושת הכותבי שעסקו במנהג )עי' לעיל הערה .(34
בכלל ,מהעיו בטור ש ,קשה לומר שדבריו נסובי על מנהג 'סדר מערכה' המקורי שאמרו ה'חסידי'
לאחר התפילה .נמצא ,אפוא ,שמנהג 'סדר המערכה' נזכר ˘ ÌÈÓÚÙ ‰˘ÂÏבספרות המנהג וההלכה בימי
הביניי' :פירושי סידור התפילה לרוקח'' ,ספר האשכול' ו'ארחות חיי'.
48ראה :מ' בר איל ,סתרי תפילה והיכלות ,פרק שלישי ,רמת ג תשמ"ז ,עמ' .10692
49על הסוברי ש'נשמת כל חי' תיקנו אנשי כנסת הגדולה ,ראה מאמרי )לעיל הערה ,(1עמ' ,49הערה .1
50במקור' :וכמו ה תיקנו' .ונקטתי כהצעת תיקונו של המהדיר.
51דעה זו ,שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לומר 'פסוקי דזמרה' ,מחודשת בעיני ,ואיני יודע לה חבר.
52במקור' :שישתבח' .וג כא נקטתי כהצעת התיקו של המהדיר.
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רטו
שתקנו חכמי ותנאי ‡' :ÔΠȯÁאלהי ,נשמה שנתתה בי' .ותיקנו ]אנשי כנסת
הגדולה[' :53והש ער ,לא ינו ולא ייש '' ,המעורר ישיני' ,כעני שנתק אחרי כ
'המעביר שינה מעיני'; ו'המתיר אסורי' ו'הסומ נופלי' ,כעני שאנו מברכי בכל
יו .54ואפשר שהיו אומרי ברכה זו לפני 'פסוקי דזמרה' ,כאשר אנו אומרי 'ברו
53את המוסגר בסוגריי מרובעי הוספתי אני ,לתוספת ביאור.
54משמע שלפי מנהג הכותב נכללה ברכת 'סומ נופלי' בי ברכות השחר הקצרות שקוד 'פסוקי דזמרה' .על
מנהג זה ראה :מ' חלמיש ,הקבלה – בתפילה בהלכה ובמנהג ,רמת ג תש"ס ,עמ' .439438
ברכת 'סומ נופלי' מופיעה בי ברכות השחר בכמה סידורי אשכנזיי בני זמנו של ה'רוקח' ובסמו לו
)עי' חלמיש ,ש ,עמ' .(439אול ה'רוקח' עצמו לא הזכירה בספרו ההלכתי )עי' ספר הרוקח ,סי' שכ ,פאנו
רס"ה ,ד ]סו[ רע"ד" :אילו ה ק' ברכות"( וג לא ביארה בפירושו לתפילות )עי' פירושי סידור התפילה לרוקח
]לעיל הערה ,[7עמ' ח יד( ,משמע שלא הכיר את הברכה ,או שהכירה והתנגד לאמירתה כש שהסתייגו ממנה
רבי )עי' חלמיש ,ש( .הוכחה זו שעל דר השלילה מתחזקת לנוכח העובדה ,שלעומת שתיקתו בנוגע לברכת
'סומ נופלי' הוא מזכיר ומפרש את ברכת 'מגביה שפלי' )ראה :ספר הרוקח ,ש; פירושי סידור התפילה
לרוקח ,עמ' ח ,ועמ' יב( ,שא אליה התנגדו רבי )ראה :חלמיש ,ש ,עמ' .(473464נראה להסיק מכא ,שכל
הקטע המצוטט הנדפס בפירוש ה'רוקח' לתפילות ‡ ,'Á˜Â¯'‰ Ï˘Ó ÂÈועי' להל הערה .56על ההוספות
שנכנסו לפירוש התפילות הנדפס על ש ה'רוקח' ,עי' לעיל סו הערה .32אמנ ברור שמקור הפירוש הוא
בבית מדרש של חסידי אשכנז ,שכ מקורו מכת"י פריס ) 778עי' להל הערה (56המחזיק את פירושיה
לתפילות ,ובמיוחד כי הסגנו הרעיוני זהה במידה ניכרת לצורת החשיבה של חסידי אשכנז בדבר עריכת
טקסטי קדומי .ראה :י"מ תא שמע ,כנסת מחקרי ,א ,ירושלי תשס"ד ,עמ' .299293 ,281273
והנה ,לדעת הכותב ,שכל ההודאות על תיקו הגו נכללו תחילה ב'נשמת' ורק לאחר מכ קבעו לה
ברכות קצרות עצמאיות ,יש לומר ,שכנגד כל הודאה על תיקו הגו המצויה ב'נשמת' יסדו לימי ברכה
קצרה .הוי אומר ,שלפי מנהג הכותב נתקנו ברכות קצרות א כנגד ˘˙ Èההודאות האחרות שכיו אינ
מופיעות בברכות הקצרות' :המקי רדומי' ו'המשיח ִאלמי' .שהרי ˘˘ הודאות נאמרו ב'נשמת'" :המעורר
ישני ,ו ,ÌÈÓ„¯ ıȘӉו ,ÌÈÓχ ÁÈ˘Ó‰והמתיר אסורי ,ו ,ÌÈÏÙ ÍÓÂÒ‰והזוק כפופי" )כפי נוסח
'אשכנז' הרגיל( ,וכנגד מצויות בידינו רק ˘ ˘ÂÏברכות קצרות :ברכת 'המעביר שינה' כנגד 'המעורר ישני',
וברכות 'מתיר אסורי' ו'זוק כפופי' כנגד 'והמתיר אסורי …והזוק כפופי' .והמפרש עצמו מזכיר את
'סומ נופלי' .אכ למנהג מסוי שלא נתקבל לדורות ,נקבעו בי ברכות השחר שתי ברכות נוספות' :מקי
רדומי' ו'משיח ִאלמי' )עי' חלמיש ,ש ,עמ' ;438והשווה :בר איל ]לעיל הערה ,[48ר"ע .(88וכנראה
שכ היה מנהג המפרש; מה עוד שברכות אלו נוספו במנהג ¯ ‰ÈÏËȇ-‡ÓÂבלבד )עי' חלמיש ,ש( ,וכבר נודע
שהמנהג האיטלקי השפיע רבות על המנהג האשכנזי.
עוד אעיר ,שא להודאות שנוספו ב'נשמת' בנוסח „¯ÙÒקיימות מקבילות ב'ברכות השחר' ,אלא שרוב
לא נתקבלו לדורות .בנוסח זה נוס " :מחיה מתי ,רופא חולי ,פוקח עיוורי" ]הודאת 'מפענח נעלמי'
אינה משמשת כשבח ,Û‚‰ Ô˜È˙Ïולפיכ אי להתייחס אליה[ .כנגד הודאת 'פוקח עיוורי' קיימת ברכה
קצרה שכבר נזכרה בתלמוד )ברכות ס ע"ב( ונהוגה א בימינו .וכנגד שתי ההודאות האחרות ,נקבעו ברכות
קצרות לנוסחאות ומנהגי שוני ,שלא נתקבלו בימינו .ראה :חלמיש ,ש ,עמ' .438437רצוי היה לבדוק
בסידורי כתבי יד א נוספו ב'נשמת' הודאות שאינ בנוסחאות הרגילות ולהשוות ע הברכות השונות
שנוספו ב'ברכות השחר' ,שרוב נרשמו במאמרו של מ' חלמיש ,הנ"ל.
לאור דברי המפרש בדבר הזיקה בי ברכות השחר הקצרות להודאות ב'נשמת' ,מוב תפקיד הברכה
שנוספה בסידור כת"י צרפתי קדו )מהמאות י"ב י"ג(" :ברו …המארי ימי ) "˙„‰Ïעי' חלמיש ,ש ,עמ'
.(444הואיל ו'ברכות השחר' מהווי תחלי ללשונות ההודיה שב'נשמת' ,תיק מי שתיק ברכה מיוחדת
ל'המארי ימי !'˙„‰Ï
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
רטז
שאמר' ,55ואחרי כ ברכות שלפני קריאת שמע ושל אחריה .דהא עיקר ברכות אנשי
כנסת הגדולה תיקנו …אבל ברכות שלפני 'פסוקי דזמרה' ,רבנ דבתרייהו תיקנו.56…
חידוש גדול השמיענו הכותב הלה ,שכנראה נמנה על חוג חסידי אשכנז :ברכות השחר הקצרות
הנאמרות · ,ÌÂÈ ÏÎשבה מודה המתפלל על החזרת נשמתו )'אלהי ,נשמה שנתת בי'( ועל תיקו
גופו ובריאותו )'פוקח עיוורי'' ,זוק כפופי' וכו'( ,נתקנו רק בימי ,57Ìȇ˙‰בעוד ש‡˘È
‰Ï„‚‰ ˙ÒÎשקדמו לה ,כללו הודאות אלו בתו תפילת 'נשמת כל חי' שתיקנו לומר ·ÏÎ
,ÌÂÈלפני 'פסוקי דזמרה' או לאחריה .58עד כא דברי הכותב ,אלא שעל דבריו יש להוסי,
שתקנת אנשי כנסת הגדולה לומר בכל יו 'נשמת' היתה נהוגה „Úשבאו 'חכמי ותנאי' ויסדו
את ברכות השחר הקצרות ואת ברכות 'ברו שאמר' ו'ישתבח' )שאחת מה תפסה את מקומה
של 'נשמת' .(59לאחר מכ נתבטלו הסיבות לאמירת 'נשמת' בכל יו ,אלא שה'חכמי ותנאי'
השאירוה בתפילת השבת בלבד ,60כנראה משו שביו זה לא חששו מלהארי את סדר
התפילה והנספח לה.61
55
56
57
58
59
60
61
כבר ר' יוס קמחי )אבי הרד"ק( עמד על כ שההודאות שבברכות השחר זהות לאלו שב'נשמת' ,אלא
שהוא הבי שהנביעה היתה הפוכה .דהיינו ,שההודאות ב'נשמת' ,„Â‡Ó ˙¯ÁÂ‡Ó ‰Ù˜˙· ÂÙÒÂלאחר תקופת
הגאוני! ראה ספר זכרו ,חלק הבני ,סו חלק שישי ,ברלי תרמ"ח ,ס"ע " :58ועתה דע ,כי מה אשר ÂÙÈÒ‰
ב'נשמת כל חי'' :סומ נופלי ,וזוק כפופי ,פוקח עורי ומתיר אסורי' ,Ìȇ‚‰ ¯„Ò· ‰Ê Ôȇ ,כי ¯·Î
·¯ ,˙Âί·‰ Âχ ‰ÏÁ˙· ˙Âί·· ÂÎומה צור לשנות?" .אמנ ,בחלק מסידורי הגאוני שהגיעו לידינו
˙ÂȈÓההודאות 'סומ נופלי …ומתיר אסורי' ,חלק או כול .ראה :ש' אברמסו' ,לתולדות הסידור' ,סיני,
פא )תשל"ז( ,עמ' רכו ,והערה .16
פירוש :אפשר ש'נשמת' שימשה כברכה שלפני 'פסוקי דזמרה' · ̘Óברכת 'ברו שאמר' ˘‰˜˙ ‡Ï ÔÈÈ„Ú
· ,̉ÈÓÈשא אותה תיקנו 'חכמי ותנאי'.
פירושי סידור התפילה לרוקח )לעיל הערה ,(7עמ' תצט .ג פיסקא זו נדפסה בספרו הקוד של מהדיר זה:
הגדה של פסח ושיר השירי ע פירוש הרוקח ,ירושלי תשד"מ ,עמ' קסז; השווה :לעיל ,הערה .12במקו
הראשו )בלבד!( נדפס הקטע בתו סוגרי מרובעי ,לסימ שנוס מכתב יד אחר )כנראה כת"י פריס (778
שלא שימש כנוסח היסוד למהדורתו .ראה :ב'פתח דבר' לפירושי סידור התפילה לרוקח ,עמ' .14
שיטה זו ,שברכות השחר הקצרות לא תיקנו אנשי כנסת הגדולה אלא התנאי ,לא מצאתי לה חבר.
הכותב מסתפק א אנשי כנסת הגדולה תיקנו לאמרה קוד 'פסוקי דזמרה' או לאחריה .ואי לכ משמעות
לענייננו.
עי' לעיל ,ליד הערה 55ובה.
חכמי נוספי הסכימו שקביעת 'נשמת' בשבת נעשתה בידי ה˙‡ ,ÌÈהיינו בזמ ה) ‰˘Óראה מאמרי שצויי לעיל
הערה ,1עמ' ,5049הערה ,(2א כמוב בלא הזכרת החידוש שקביעה זו נועדה ̈ӈÏאת תדירות אמירתה.
לפי שאי בשבת ביטול מלאכה לציבור .ולפיכ קבעו ,לדוגמא ,להארי בקריאת התורה ולהפטיר בנביא
)ראה :מגילה כב רע"ב; רש"י ,מגילה כא ע"א; לקוטי הפרדס מרש"י ,מונקאטש תרנז ,ד טז ע"ב; ר' מנח
המאירי ,בית הבחירה ,מגילה כא ע"ב( ,ולהוסי מזמורי ב'פסוקי דזמרה' )ראה :ר' יעקב ב הרא"ש ,ארבעה
טורי ,או"ח ,ר"ס רפא; ר' ישראל אלנקאוה ,מנורת המאור ,פרק ב ,מהדורת ג' ענלאו ,ניו יורק תרפ"ט ,עמ'
.(185והשווה לדברי ר' אליעזר ב"ר נת ,פירוש סידור התפילה והמחזור לראב" )לעיל הערה ,(12עמ' כו:
"נהגו במגנאצא ,שהיה מתחיל ש"צ בשבת 'הודו לה' קראו בשמו' ,והקהל עוני אחריו] …ו[אי עושי אותה
‡ ,˙·˘· ‡Ïכשיש רוב בבית הכנסת ויכולי לאומרו בנעימה כדר שיר ."‰Î‡ÏÓ ÌÂÈ Âȇ˘ ÈÙÏ ,ועי' ש,
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
ריז
ולפי שתקנת אנשי כנסת הגדולה לומר 'נשמת' · ÌÂÈ ÏÎנהגה עוד בזמ ש·‰È‰ ˘„˜Ó‰ ˙È
˜ .62ÌÈÈומאיד ,כל מנהג 'סדר המעמדות' נוסד כ ;˘„˜Ó‰ ˙„·ÚÏ ¯ÎÊהסיקו חסידי אשכנז
שראוי ורצוי לקבוע את 'נשמת כל חי' כחלק מ'סדר המעמדות' הנאמר ·.ÌÂÈ ÏÎ
‚
יתכ שהרעיו שתפילת 'נשמת' נתקנה בראשונה לאמירה בכל יו היה מוכר לכמה מחכמי
,„¯ÙÒ ҷ¯Ùדבר שהביא להמלי על אמירתה · .63ÌÓÊ· Ì‚ ÌÂÈ ÏÎושמא ג ידעו
מהמנהג החסידי אשכנזי להכליל את 'נשמת כל חי' ב'סדר המעמדות' ,דבר שתר להמלצה זו.
כ כותב ר' אברה ב"ר נת )ראב" הירחי; ד'תתקט"ו תתקע"ה(…" :ו'נשמת' ו'ישתבח'
ברכה שלאחריה ]=שלאחר 'פסוקי דזמרה'[ …ו'נשמת' היא 'ברכת השיר'¯ÓÂÏ ÔÎ˙È ÔÎ ÏÚ ,64
'˘ .ÌÈÓȉ Ïη '˙Óו ‡È‰ ‰‡ÈÏÙשלא נהגו לאומרו זולתי בשבתות וימי טובי".65
בעוד שזה האחרו ‡ÏÙ˙Óעל נפקדות 'נשמת' מתפילת כל יו ,ומסתפק א נית לאמרה
באופ קבוע )' ÔÎ˙Èלומר נשמת בכל הימי'( ,מוסר ר' נת ב"ר יהודה ,שפעל בספרד סמו
לזמנו ,שזהו ËÂ˘Ù‰ ‚‰Ó‰במקומו! בפירוט סדר תפילת שחרית לחול והלכותיה ,הוא כותב:
"בשחר אומר ברכות וברכת התורה …ויסדר שבחו של מקו ופסוקי דזמרה̉ÈÙÏ ‰Î¯· ,
וברכה לאחריה .לפניה' :האל האב הרחמ ' .'˙Ó˘'Âלאחריה' :הבוחר בשירי זמרה חי
העולמי' .66"…לדעתו יש לומר ·' ÌÂÈ ÏÎנשמת כל חי' ˜ Ì„Âפסוקי דזמרה ,סמו מיד לאחר
62
63
64
65
66
עמ' צ צא )צוטט להל ליד הערה 73ואיל( .וכ כותב ר' ראוב ב"ר חיי ,רבו של ה'מאירי'" :ברכת היוצר…
יש בזה תוספות דברי לכבוד שבת ו ȇىשיש לאד בו להוסי בשבחו" )ספר התמיד ,מהדורת י"מ
טולידאנו ,הומנה תרצ"ה ,עמ' .(31וקוד לכ הוא כותב דברי מפורשי בסיבת הוספת '˘ '˙Óבתפילת
השבת" :ואפשר שנאמר זה בשבת ,ȇى ˙Ú ‡Â‰˘ ÈÙÓ ,ותמצא בו נפש יתירה ,ולכ התחיל בעני הנשמה
ורוב ההודאה ,שהיא חלק הנפש ,ו¯‡¯‡˘Ó ‰Â˘Ó ‰È‰È˘ È„Î ˙Âί·‰Â ‰ÏÙ˙‰ Ú·ËÓÓ Ú¯‚Ï ÛÈÒÂ‰Ï ÈÂ
,ÌÈÓȉוית אל לבו להתעורר שהוא זמ אחר ,כמו שאמרו משינוי המלבושי והמטעמי" )ש ,עמ' .(29
ושמא החשש מביטול מלאכה לציבור הוא שהביא את התנאי לתק ברכות חדשות ,קצרות ביותר,
ולדחות את 'נשמת' לשבתות .השווה לדברי הפירוש המיוחס לראב" )צוטט להל ליד הערה .(73
כ משמע מהדגשת הכותב" :ובאו ה ותיקנו לומר בשחר 'פסוקי זמרה' ··˙,ÌÈÏ·‚·Â ÌÈÏ˘Â¯È·˘ ˙ÂÈÒÎ È
ואחריה 'נשמת כל חי'" .ועוד ,שמעו הצדיק שהיה מ˘ ȯÈÈאנשי כנסת הגדולה )אבות א ב( ,נפטר הרבה
קוד החורב!
כבדר אגב אעיר על דברי הרב ד' קליי )בית ארזי ,ח"ג ,על טשו"ע או"ח ,סי' רפא ,ירושלי תשל"ט ,עמ'
לט טו"א ,הערה ט(…" :אמירת 'נשמת' …קביעתו ב'פסוקי דזמרה' לא נזכר כלל בש"ס ,לא בחול ולא בשבת…
והתוס' כתבו בפשיטות ,לאמרו בפסוקי דזמרה של שבת ,אבל ÌÈ¢‡¯‰ ȯ„ÈÒ· ‡ˆÓמנהגי שוני ,ש˘È
‡ ,˙·˘· ‡Ï ÏÂÁ· Â˙‡ ÌȯÓÂויש אומרי אותו · ."…˙·˘· ÔÈ·Â ÏÂÁ· ÔÈדבריו מחודשי ותמוהי .למרות
שיש מ הראשוני הממליצי על אמירת 'נשמת' א בימות החול ,כמובא בגו המאמר ,ודאי שלא ·ÈÈÁאת
אמירתה בחול כמו בשבת .וג לא מצאתי ש"יש אומרי אותו בחול !"˙·˘· ‡ÏÂ
עי' פסחי קיח ע"א.
ספר המנהיג ,סי' יט ,מהדורת י' רפאל ,ירושלי תשל"ח ,עמ' נא.
ספר המחכי ,מהדורת י' פריימאנ ,בתו :האשכול ,ו )קראקא תרס"ט( ,עמ' ] 129עמ' 7בתדפיס[ .בהמש
הוא כותב" :וא עת לקצר ,יאמר' :האל אב הרחמ'' ,אשרי'' ,הללויה הללו אל בקדשו' …עד 'ומהללי לש
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
ריח
ברכת 'ברו שאמר'.67
דברי האחרו הובאו בידי ר' אהר הכה מלוניל )פרובנס ספרד; נפטר ה'צ'( ,המוסי שני
טעמי לקביעת 'נשמת' לאחר 'שירת הי' וקוד 'ישתבח':
ונראה הטע ,לפי שב'שירת הי' ע הפסוקי שלאחריה יש י"ח שמות של ארבע
אותיות ,שעולי ע"ב כנגד ֵ -ב ע"ב .ולכ סמכו לומר אחריה ]=אחר 'שירת הי'[
הש 0הגדול שהזכיר ברמיזה .ואחר כ אומרי
'נשמת כל חי תבר את ˘ ,'ÍÓפירושֵ ,
'ישתבח ˘ .'ÍÓפירושֵ ,
הש 0ההוא …68ונראה לי טע אחר ,כי 'נשמת' ו'ישתבח' היא
ברכה של אחריה ,כמו שאמרו בפרק 'ערבי פסחי' )פסחי קיח ע"א( ד'נשמת' היא
'ברכת השיר' .ו.69ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï È‡¯ ÔÎ ÏÚ
ה לטע הראשו וה לטע השני "ראוי לאומרו בכל יו" ,כי היא ‰ÓÈÏ˘Óאת 'שירת הי'
הנאמרת · .ÌÂÈ ÏÎלטע הראשו ,במילי 'נשמת כל חי תבר את ˘ ÍÓה' א'להינו' מתפרש
הנרמז ב'שירת הי' ,ולטע השני ,שמה 'ברכת ה˘ '¯Èמוכיח עליה שיש להסמיכה לאחר '˘˙¯È
הי' כברכה שלאחריה.70
אי בידי להוכיח כי שלושה מחברי אלו 71שמעו על 'סדר המעמדות' החסידי אשכנזי או
על רעיונו של הכותב האנונימי שהובא בפירושי התפילות ל'רוקח' .אבל מסתבר הדבר ,שהרי
67
68
69
70
71
תפארת' ,דאית ביה שבח גדול' ,ויושע'' ,במקהלות' ,ו'ישתבח' .שכ יסודו' :על כל דברי שירות ותשבחות
דוד ב ישי עבד משיח' 'ישתבח שמ לעד מלכנו' .ומא דמתחיל ב'ישתבח' אחר 'ויושע' מיד פשע".
אמנ ר' אהר הכה מלוניל )להל הערה (69מעתיק את דבריו" :כתב הרב נת ז"ל :פסוקי דזמרה ,ברכה
לפניה ,ו 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' :̉ȯÁ‡Ïעד 'חי העולמי'" .היינו' ,נשמת כל חי' היא הברכה ש' ¯Á‡Ïפסוקי
דזמרה' .וכ ג משמע קצת מהמש דברי ר' נת ב"ר יהודה )עי' הערה הקודמת( .א אי בכ נפקא מינה
לענייננו ,שבי כ ובי כ למדנו מדבריו על אמירת 'נשמת' בכל יו.
טע זה מקורו בתורת חסידי אשכנז .ראה :ר' יהודה החסיד ,ספר גימטריאות ,ב ,פרשת פקודי ,סי' ח,
מהדורתי ,ירושלי תשס"ה ,עמ' תקמא .ועי' ש בהערות ,למקבילות.
ארחות חיי ,ח"א ,הלכות מאה ברכות ,סי' לו ,ירושלי תשט"ז ,עמ' יד טו"א.
למסקנה זו הגיע ג במהדורא קמא של חיבורו .ראה כל בו ,סי' ה ,ויניציאה שכ"ו ,ד ב ע"ג" :וכתב הרב
נת ב הרב ר' יהודה :מא דמתחיל 'ישתבח' אחר 'ויושע' מיד פשע ]עכ"ל ר' נת[ .משמע לדעתו ,שצרי
]לומר[ קוד לכ 'נשמת כל חי'".
כ נראה לי לבאר את טעמו השני .אול דבריו מחודשי ,ברור ש'נשמת' לא נקראת 'ברכת השיר' בשל סמיכותה
ל'שירת הי' ,שהרי לא נהגו לומר 'שירת הי' בסו 'פסוקי דזמרה' אלא רק מזמ הגאוני! מה עוד ,שתחילה
נהגו לאומרה ' ¯Á‡Ïישתבח' )ראה :תא שמע ,התפילה האשכנזית הקדומה ]לעיל הערה ,[34עמ' .(7266
מעניי לציי ,שג ר' יצחק איזיק חבר מסביר ש'נשמת' מכונה 'ברכת השיר' משו שנסמכה לאחר 'שירת
הי' .וזו לשונו" :נוסח 'נשמת כל חי' היה ידוע בימי …‰˘Ó‰ ÈÓÎÁומלשו המשנה שקראה 'ברכת השיר'
לר' יוחנ ,משמע ,¯È˘Ï ˙„ÁÂÈÓ ‰Î¯· ‡È‰˘ ,וזה כמנהגי ˘‡) "Ìȉ ˙¯È˘ ¯Á‡ ‰˙‡ ÌȯÓÂמג וצנה ,פרק
כא ,יוהניסבורג ]פרוסיה[ תרט"ו ,ד נ ע"א ,בהערה(.
יתכ שיש להוסי עליה את ר' אשר ב"ר שאול מלוניל ,שבחיבורו 'ספר המנהגות' )חובר בשנת ד'תתק"ע( ד
בתפילת 'נשמת' בתו סדר התפילה של ימות החול .ראה :ספר המנהגות ,בתו :ש' אס ,ספר של ראשוני
– תשובות ופסקי ומנהגות ,ירושלי תרצ"ה ,עמ' .132לתארי חיבור הספר ,ראה ,ש ,מבוא ,עמ' .125
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
ריט
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
נודע שמחברי אלו הושפעו בעקיפי מתורת של חסידי אשכנז ,א במעט א רב.72
„
נשוב לדברי הכותב האנונימי .צירפתי השערה בעקבות דבריו ,שבתחילה תיקנו לומר 'נשמת כל
חי' בסדר תפילת החובה בכל ימות השבוע ,ולאחר מכ קבעוה לשבת בלבד; ומכוחה של
התקנה הראשונה נתגלגל הדבר שלאחר שני רבות חזרו חסידי אשכנז והשיבו את התפילה
למעמדה הראשו שלא במסגרת תפילת החובה.
גישה זו הרואה בעי יפה אמירת פרקי תפילה המיוחדי לשבת ,ג בימות החול למי שפנאי
בידו ,בטענה שזו היתה התקנה הראשונה קוד שביטלו את האמירות מחמת ביטול מלאכה
וכדומה ,נמצאת ג בפירוש התפילה המיוחס לר' אליעזר ב"ר נת )מגנצא ,ד'תת"נ תתק"ל(,
המציע למתפלל לומר בכל יו את מזמורי התהלי שנוספו ב'פסוקי דזמרה' של שבת:
בשבת מוסיפי מזמורי ב'פסוקי דזמרה' של שבח והלל ,וג בתפילות מוסיפי שירות
ותשבחות .לפי שהשבת יו מנוחה ואי בו מלאכה ,ויכול אד להשהות בבית הכנסת .ו‚Ì
·.73…ÂÚÓ – Ì˙·ÏÓÓ ÌÚ‰ ˙‡ ÂÏË·È ‡Ï˘ ÈÙÓ ‡Ï‡ ,ÔÈ„‰ ÔÓ Â¯Ó‡Ï ÂÏ ‰È‰ ÏÂÁ
ומתחילי 'השמי מספרי כבוד אל' )מזמור יט( ,שהוא מעשה · …ÌÂÈ ÏÎשיוצא
במזרח מ הרקיע ושוקע במערב .ו ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÔÈ„‰ ‰È‰לשבחו של הקב"ה…
72בעני זה אארי במקומו ,אי"ה .לעת עתה ראה :ספר המחכי ,מבוא ,עמ' ) xv-xiהשפעת חסידי אשכנז על ר'
נת ב"ר יהודה(; ספר גימטריאות )לעיל הערה ,(68א ,סי' קעב ,עמ' קעט קפ ,והערה ;34ש ,סי' רכד ,עמ' רלה,
והערה ;87ש ,סי' שכא ,עמ' שלו שלז ,והערה ;73לעיל ,הערה ) 68השפעת על ר' אהר הכה מלוניל(.
כא המקו לציי שני אישי מ התקופה האחרונה שנהגו לומר 'נשמת' · ,ÌÂÈ ÏÎולא כהודאה על הצלה
מפורענות .על ר' שמעו סופר אב"ד קראקא בעל 'מכתב סופר' ,מספר כותב תולדותיו" :ומה שנוגע לעבודתו
שבלב ,כל באי שעריו יגידו ולא יכחדו כי לא עברה עליו אחת משלושת התפילות מבלי לשפו דמעות שליש…
מי שלא שמע קול בכייתו · 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ËÂÈÙ‰ ˙‡ ¯È˘Ï ˙ÂÏÈÏ· „ÓÚבאימה וביראה ,בלב נשבר ובנפש
לוהטת ,לא שמע התעוררות הנפש מימיו) "…הרב י"נ שטר ,באר מרי ,בתו :מכתב סופר ,א ,ירושלי
תשי"ב ,עמ' סח טו"א( .בהערה ג מוסי הכותב" :שמעתי משאר בשרי ,הג"מ יוס נחמיה קארניצר ז"ל,
אבדק"ק קראקא ,מה שסיפר לו הג"מ משה צבי פוקס ז"ל ,אבדק"ק גראסווארדיי ,שפע אחת ,על פי סיבה ,ל
בחדר אחד ע רבינו ז"ל ,זמ קצר אחר ששכב לישו ,וכבר היה אחרי חצות הלילה ,התעורר פתאו משנתו,
וראה את רבינו ז"ל מעוט בלבוש לב ו‡ 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ¯ÓÂבהתלהבות נוראה ,וסיי :אשרי עי ראתה זאת".
וכ מסופר על ר' ישראל מאיר הכה מראדי ,בעל 'חפ חיי'" :מספר ר' יחזקאל אברמסקי ,שבימי
צעירותו נזדמ לו ללו בעיר אחת ,באיזה מלו .והנה ,בבוקר השכ ,הופתע לשמוע דר הקיר מהחדר
שבשכנותו קול יהודי ‰·¯ ˙˜È˙Ó· '˙Ó˘' ˙ÏÙ˙ ¯Ó‡‰ומתרג באידיש מלה במלה את כל ההודאות
והתשבחות ,בהתלהבות גדולה ובבכיות ,עד שהזדעזע כולו .למחרת נודע לו ,שבחדר הלז התאכס ר' ישראל
מאיר ,והוא נהג כדרכו בלילות להביע הודאות לפני ה'" )הרב ח"א זייטשיק ,המאורות הגדולי ,סי' קנה,
ירושלי תשכ"ט ,עמ' שיח(.
השווה ג דברי ר' דוד פרדו" :וסדר 'נשמת זה' …ו) "‡ÓÂÈ ‰ÈÏÂÎ ‰È¯ÓÈÏ„ ȇÂÏשו"ת מכת לדוד ,חלק
או"ח ,סי' יג ,שאלוניקי תקלב ,ד כד רע"ד(.
73השווה לעיל ,הערה .61
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
הרב יעקב ישראל סטל
רכ
אלא מפני טורח הציבור שאינ פנוי ממלאכה ]נמנעו[ ,אבל שבת ,שאי בו מלאכה,
אומרי אותו .וכ 'לדוד בשנותו' )מזמור לד( ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÂÈ„ ‰È‰משו דכתיב
בו' :אברכה את ה' בכל עת' )פסוק ב( ,ומ הטע שאמרתי ,אי אומרי אותו ,שהרבה
חשו לטורח ציבור …ג ' ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂÏ È‡¯ ‰È‰תפלה למשה' )מזמור צ( ,שהוא
]מד[בר בתשובה ועלבו האד ,שימיו כצל עובר ,כדי שית לבו לשוב .ולומר 'יושב
בסתר עליו ' )מזמור צא( ,שהוא שיר של נגעי …כדי להג על האד האומר מ נגעי
ומ פגעי .וג 'הללויה הללו את ֵ) '-מזמור קלה( ,שכתוב בה' :שעומדי בבית ה'
בחצרות' )פסוק ב( ,דכל שעה שעומדי בבית ה' יהללוהו ,דהיינו .ÌÂÈ Ïη ,והלל
הגדול )מזמור קלו( ,שיש בו הודיות על בריית עול …ועל הפרנסה ˘· ,ÌÂÈ ÏÎוÔÓ ‰È‰
,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂ‡Ï ÔÈ„‰אלא מפני טורח הצבור .ולפי שאמרנו 'הלל הגדול' ,אנחנו
אומרי 'רננו צדיקי' )מזמור לג( ,על שעשה לנו כל הנפלאות הללו…
וראייה לדבריי ‰˙ȉ ÈÓ ÏÂÁÏ ‰˜˙ ¯˜ÈÚ˘ ,לבד מזמור של שבת ו'הש מל'
)מזמורי צב צג( ,שה המזמורי שתיקנו לשבת מדשקלו מזמור ממקומו ,שהוא
נאמר סמו ל'יושב בסתר עליו ' ,וסדרו לאומרו בסו .שמע מניה ,דÂÈÙÏ˘ ÌȯÂÓÊÓ ÏÎ
,˜È˙ ÈÓ ÏÂÁÏדאי לשבת עיקר תקנת ,לימרו ליה ]כ[דוד בשחרית בשבת,74]ו[יתחיל לדוכתיה .וÏÂËÈ· ÈÙÓ ÂÊ ‰˜˙· „ÂÓÚÏ ÔÈÏÂÎÈ ¯Â·Èˆ‰ ·Â¯ ‰È‰ ‡Ï˘ ‡¯˘Î
.˙·˘Ï ÌÂÁȉ ÏÂÁ· ÌÂÏËÈ· ,‰Î‡ÏÓו.75‰Î¯· ÂÈÏÚ ‡Â·˙ – ÌÂÈ ÌÂÈ Ïη ¯Ó‡‰
יתר על כ .מאותה סיבה 'שעיקר תקנה לחול נמי היתה' ,משבח המפרש ג את זה שיוסי
בתפילת ימי החול את עני 'פטו הקטורת' ופיסקת 'השיר שהיו הלוי אומרי בבית המקדש',
שבזמנו נהגו לאמר בשבתות וימי טובי בלבד:
ובכל יו היה ראוי לאומרו ]את עני 'פטו הקטורת'[ ,שהרי הקטורת קרב בכל יו,
אלא מפני בטול מלאכה לע אי אומרי אותו בכל יו .ו„ÈÒÙ‰ ‡Ï ÌÂÈ Ïη ¯Ó‡‰
74פירוש :בשחרית של שבת יאמרו 'מזמור שיר ליו השבת' ו'הש מל' מיד אחרי 'יושב בסתר עליו' ,כפי
שדוד סדר בספר תהלי.
75פירוש סידור התפילה והמחזור לראב" )לעיל הערה ,(12עמ' צ צא .יחוס הפירוש לראב" מסופק )עי' הערה
ש( ,אול גופו מוכיח עליו שהיה ב אשכנז וקרוב לעולמ של חסידיה.
פירוש זה נדפס בידי הרב א"י הרשלר ,מתו ,ÔÈÈÓ„-˯ÂÙ˜¯Ù È"˙Îהספריה העירונית ,מס' .227אול
אבי המהדיר ,הרב מ' הרשלר ,הדפיס כעשרי שנה קוד לכ פירוש לתפילות שייחסו בטעות לר' שלמה ב"ר
שמשו מגרמייזא )ובאמת הוא לחסידי אשכנז( ,והוסי בסופו של הכר "תיקוני והוספות על פי כת"י ¯ÈÓÂ
,"285וש מצויי כל הדברי הללו בתוספת חשובה…" :והאומר בחול תבוא עליו ברכה ]עד כא כתוב
במקור שלפנינו[‰Â˜˙˘ ÈÙÓ ,Û„‚Ó ۯÁÓ ‰Ê ȯ‰ ,ÌÂÈ Ïη Ï„‚‰ Ïω ¯Ó‡‰ :ÂÈ˙·¯ ¯Ӈ .
) "„·Ï· ˙·˘· [Â]¯Ó‡Ïסידור רבנו שלמה ]לעיל הערה ,[7עמ' רצח רצט( .משפט זה סותר את רוח כל
הפיסקא ובי היתר את הוראתו הברורה שהאומר את המזמורי )וביניה מזמור קלו ,הוא 'הלל הגדול'( 'תבוא
עליו ברכה' ,ואינו אלא ˙ ˙¯ÁÂ‡Ó ˙ÙÒÂשכנראה נשתרבבה מ'גליו' שכתב אחד הלומדי שלא ישרו בעיניו
דברי הפירוש המיוחס לראב" ,וא כ אי ללמוד ממנו דבר על דעת בעל הפירוש עצמו.
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רכא
.Á·Â˘Ó ‡‰ÈÂוכ ' 'ÌȯÓ‡ ÌÈÂω Âȉ˘ ¯È˘‰היה נמי ¯‡ ,ÌÂÈ Ïη ¯ÓÂÏ ÈÂשהרי
הלוי היו אומרי אותו בכל יו ,כדמפרש ואזיל.76
יש לשער ,שדבריו הנלהבי )שכנראה אינ יוצאי דופ ( השפיעו .77לא נתפלא א יימצאו
מקורות המעידי על יחידי ששמעו בקולו ונהגו לומר בכל יו את המזמורי ופרקי התפילה
שנוספו בשבת ,שלא בתו תפילה החובה .78זכר לדבר הוא מנהגו של ר' מימו הדיי )ד'תת"ע
תתקכ"ו( ,אבי הרמב" ,שהקדי מזמור 'תפלה למשה' לברכת 'ברו שאמר' בימות החול,
והלוא מזמור זה הוא אחד ממזמורי השבת .כ כתב בסביבות שנת ד'תתק"כ:
וזה ÌÈ˘ ‰ÓÎשמתי לי לחוק לקרוא את המזמור ,היינו '˙,'Ìȉχ‰ ˘È‡ ‰˘ÓÏ ‰ÏÈÙ
כל יו אחרי 'מאה ברכות' ,'¯Ó‡˘ ͯ·' ÈÙÏ 79כדי להתקרב אל ה' בדיבוריו
ולהתבר בלשונו ,ולהתקשר אל ה' בתפילתו של הטוב בילודי אשה.80…
מקור מנהגו של אבי הרמב" אינו ידוע .מנהג כזה ידוע ג אצל הקראי ,שפתחו את תפילות
הבוקר והערב במזמור זה ,81א ברור שלא הושפע מדברי הראב" .82לא הבאתי את מנהגו אלא
כדי להראות כיצד שני חכמי הרחוקי בזמ ובמקו כיוונו באופ חלקי לדבר אחד!
‰
בנוס למנהג חסידי אשכנז לומר את ÏÎתפילת 'נשמת כל חי' ב'סדר המעמדות' ,ובנוס
לדעת החיובית של חכמי פרובנס וספרד בעני זה ,שלא נית לדעת עד כמה ה משקפי את
המציאות ,83מעידי מקורות עתיקי ,שבמנהג ה‡¯ˆ Èχ¯˘Èהקדו היו אומרי את אחת
76
77
78
79
80
81
82
83
פירוש סידור התפילה והמחזור לראב" )לעיל הערה ,(12עמ' קה; בהשוואה לכת"י בריטיש מוזיאו ,1054
ד 13ב ,הובא אצל :אנ"צ רות )מהדיר( ,כתב יד המבורג מס' […] 152פירוש על הפיוטי ] […כתב יד מס'
[…] 153תקנת סדר התפילה ] […מיוחס לראב" ,מהדורה פקסמילית ,ירושלי תש"מ ,מבוא ,עמ' לו עמודה
א .על שייכות כת"י בריטיש מוזיאו לפירוש התפילה המיוחס לראב" ,ראה במבוא ש ,עמ' כד כה.
עי' לעיל ,הערה .33
כמוב שאמירת מזמורי צג צב ב'סדר מעמדות' ,המזמור הראשו ביו שישי והשני ביו השבת )ראה :אורב
]לעיל הערה ,[34עמ' ;316תא שמע ]לעיל ש[ ,עמ' (146אינה קשורה לדברי המיוחס לראב" ,כי ה
נאמרו כזכר לשירת הלוי במקדש )עי' משנה תמיד ז ד( ,ולימי נכנסו בסיו תפילת החובה כ'שיר של יו'.
בש 'מאה ברכות' כינו את ברכות השחר הקצרות שנקבעו קוד 'פסוקי דזמרה' .ראה :נ' וידר' ,מאה
ברכות=ברכות השחר' ,סיני ,מד )תשי"ט( ,עמ' רנח רס; הנ"ל' ,המונח הליטורגי מאה ברכות' ,סיני ,צו )תשמ"ה(,
עמ' רפז; ש' שפר ,הרי" ומשנתו :תולדות רבינו יצחק אלפסי וספריו ,ירושלי תשכ"ז ,עמ' ,32הערה ;20ע'
פליישר ,תפילה ומנהגי תפילה אר ישראליי בתקופת הגניזה ,ירושלי תשמ"ח ,ר"ע ,230ובהערה .54
אגרת הנחמה ,מהדורת ב' קלאר ,ירושלי תש"ה ,עמ' לח לט.
אני מתעתד לכתוב בעני זה מאמר בש "אמירת 'תפילה למשה' בכל יו" ,שיראה אור בקרוב בעז"ה.
שהרי לא הכירו ולא שמע עליו .ועוד ,שהפירוש המיוחס לראב" הוא כנראה מאוחר לו בדור או שתיי )עי'
לעיל הערה ,(12ונמצא שנכתב אחרי פטירת ר' מימו הדיי.
וראה ג דברי ר' מנח ב"ר יוס ,סדר טרוייש ,מהדורת מ"צ וייס ,פפד"מ תרס"ה ,עמ' " :40ל ,ÔÈ‡Â˘È ÌÂÈג
· ÏÂÁאומרי 'נשמת' ."…וכיוצא בזה רוש ר' יעקב חז מלונדרי ,ע חיי ,א ,סי' י ,מהדורת י' ברודי,
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
רכב
הרב יעקב ישראל סטל
החטיבות מ'נשמת כל חי' ·.ÌÂÈ ÏÎ
תפילת 'נשמת כל חי' כנוסחה המצוי לפנינו איננה עשויה מקשה אחת .היא לא יצאה מתחת
ידי מחבר אחד וג לא נתקנה בזמ אחד .מקורות קדומי ומאוחרי רואי בה לפחות שלוש
תפילות ,שברבות הימי היו לאחת' .‡ 84:נשמת כל חי …ול לבד אנחנו מודי'' .· .ואילו
פינו מלא …וימליכו את שמ מלכנו'' .‚ .כי כל פה ל יודה וכל לשו ל תשבע' עד גמירא.85
ירושלי תשכ"ב ,עמ' עט .שייכות 'נשמת' ל ÔÈ‡Â˘Èובמיוחד ל˘·˙ שלאחריה ,עולה ג מדברי ר' אברה
ב"ר יצחק אב"ד ,עי' לעיל הערה .8וראה ג דברי ר' יוזפא שמש ,שבשבת זו הובל החת לבית הכנסת בשלהי
תפילת 'נשמת'" :בשבת שחרית '˙Ó˘'· ÔÈÚÈ‚Ó˘Î ,ל'מי ידמה ל' ,שותק המנג ,ואז הרב יוצא מבית
הכנסת ,והקהל אחריו ,ובאי לפני פתח החת .והחת יוצא …והרב אחרי החת ,והקהל אחריו .וכ הולכי ע
החת לבית הכנסת ,והחת יושב על מקו המיוחד לכל החתני …ואז המנג הפסוקי דזמרה מתחיל 'מי ידמה
ל' ,וגומר 'נשמת'" )מנהגי דק"ק וורמיישא ,ב ,מהדורת י' זימר וב"ש המבורגר ,ירושלי תשנ"ב ,עמ' נב
נג( .המנהג נזכר ג אצל ר' יודא ליווא קירכו ,מנהגות וורמייזא )לעיל הערה ,(18סדר נישואי בשבת ,עמ'
עט .וכבר נהגו כ בזמנו של מהרי"ל .ראה :מנהגי דק"ק וורמיישא ,ש ,עמ' נג ,הערה .27
84לפי הנוסח בסדר רב עמר גאו )מהדורת ד' גולדשמידט ,ירושלי תשל"ב ,עמ' סט ע( .בתקופות מאוחרות
נוספו כמה פסוקי.
85זו דעת ר' אברה ב"ר יצחק אב"ד .ראה :תשובות הגאוני החדשות ]לעיל הערה ,[7סי' לו ,עמ' .39לשיטתו,
את שתי החטיבות הראשונות תיקנו חכמי התלמוד; הראשונה כ'ברכת השיר' והשניה כהודאה לירידת גשמי,
ואילו החטיבה האחרונה )שבנוסח שלפניו פתחה ב'כל קומה לפני תשתחוה'( היא "תוספת הפיוטי
]=הפייטני[ הוא ,וש הפייט ההוא יצחק שמו ,כאשר סימ ש ."…אול בזוהר ,ח"ב ,קלח ע"א ,מציב את
הגבול בי החטיבה השניה לשלישית במילי 'מלפני ממצרי גאלתנו' ,ואלו ה תחילת שלושת החטיבות
לשיטתו' .‡ :נשמת כל חי'' .· .אילו פינו מלא'' .‚ .מלפני ממצרי גאלתנו' .נדוננו אינו מושפע ממחלוקת זו,
הואיל והכל מודי ש'אילו פינו מלא' היתה תחילתה של תפילה עצמאית ורק מאוחר יותר נוספה בתו 'נשמת',
ומכא מוב כיצד המנהג הארצישראלי השתמש ב'אילו פינו' לפתיחת 'ברכת השיר' )כמתואר בהמש(.
מקורות אחרי מתייחסי ל'אילו פינו' כאל תפילה בפני עצמה ג לאחר שצורפה ל'נשמת' .כ כותב ר'
יהודה ברצלוני ,ספר העתי ,סי' קע ,קראקא תרס"ג ,עמ' …" :249דנהג עלמא דלא למיחת על 'פסוקי
דזימרא' אלא לאחר השירה ]=שירת הי[ ולאחר שאומר '˘ 'ÂÈÙ ÂÏȇ' 'ÈÁ ÏÎ ˙Óוכו' …ואחר כ אומר
השירה ו'˘ ."…'ÂÈÙ ÂÏȇ' 'ÈÁ ÏÎ ˙Óמשמע שהתייחס ל'אילו פינו' כאל תפילה נפרדת .כיוצא בכ כותב ר'
אהר הכה מלוניל" :ובמנהגי נרבונה אי אומרי ]בבית האבל[ ,'ÂÈÙ ÂÏȇ' ‡Ï 'ÈÁ ÏÎ ˙Ó˘' ‡Ïאלא
'ישתבח' ו'יוצר' של חול) "…ארחות חיי ,ב ,הלכות אבל ,ברלי תרס"ב ,עמ' ;580כלבו ,סימ קיד ,מהדורת
ד' אברה ,כר ז ,ירושלי תשס"ב ,עמ' צה( .והשווה עוד :י' גרטנר )מהדיר(' ,מנהג מרשלייאה לר' משה ב"ר
שמואל' ,קב על יד ,סדרה חדשה ,ספר יד )כד( ,תשנ"ח ,ס"ע ;132י"ש שפיגל' ,דיני סוכה תפילות החג והלל
– שער הארבעי מספר זכר צדיק לר' יוס ב"ר צדיק' ,מוריה ,שנה ל ,גליו י יב )שנח שס( ,תשרי תשע"א,
עמ' יח ,ליד הערה .198משו ש'אילו פינו' היתה במקורה תפילה נפרדת ,יסדו לה הפייטני רשויות
מיוחדות ונפרדות .ראה :דיוא ר' יהודה הלוי ,מהדורת ש"ד לוצאטו ,סי' פב ,ליק תרכ"ד ,ד לז ע"ב; ר' יעקב
' יצחקי ,מחזור אהלי יעקב ,א ,ירושלי תרס"ח ,עמ' .181
חוקרי ימינו שעסקו בתולדות התפילה הסכימו מדעת לשיטת הראב"ד השני )ה לא הכירו את שיטתו,
מאחר שלא נדפסו דבריו אלא לאחרונה( ,שמ'ואילו פינו' עד 'וימליכו את שמ מלכנו' הינה חטיבה אחת .ואת
החטיבה הראשונה והשלישית ה מבתרי ליותר חלקי .ראה :י' דודזו ,אוצר השירה והפיוט ,ח"ג ,נ ,769
ניו יורק תרצ"א ,עמ' ;231ד' גולדשמידט ,הגדה של פסח ותולדותיה ,ירושלי תש"כ ,עמ' ;6867הנ"ל,
מחזור לימי נוראי ,ראש השנה ,ירושלי תש"ל ,מבוא ,עמ' כב הערה .23
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א
אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יו
רכג
בתקופה הקדומה היו נוסחאות התפילות והברכות הארצישראליות שונות בפרטי רבי
מהמנהג הבבלי )שנוסח תפילותינו מיוסד עליו ,ברובו המכריע( .86ג בעני המזמורי שנאמרו
בכל יו קוד ברכת 'יוצר אור' ,המכוני כיו 'פסוקי דזמרה' ,נחלקו המנהגי .בבבל נהגו לומר
את ששת מזמורי התהלי קמה קנ ,מוקפי בברכות לפניה ולאחריה )'ברו שאמר'
ו'ישתבח'( .בני אר ישראל לא הסתפקו בכ אלא אמרו שבעה עשר מזמורי – המזמורי קכ
קלו .ובשבתות ובמועדי הוסיפו ג את המזמורי קלז קנ ,87ובס הכל שלושי מזמורי .בני
בבל קראו לששת מזמוריה 'פסוקי דזמרה' ,והמנהג הארצישראלי רגיל לכנות את צרור מזמוריו
בש 'תפילת השיר'.88
את '˙ ˙ÏÈÙהשיר' נהגו לחתו במטבע ברכה ארוכה ,המכונה '·¯ ˙Îהשיר' ,שפתחה
למנהג כמה מהקהילות הארצישראליות בחטיבה 'ואילו פינו מלא' .89הוי אומר ,לפי מנהג
קדו זה שהתקיי מאות בשני 90היו אומרי חלק מתפילת 'נשמת כל חי' · ,ÌÂÈÂ ÌÂÈ ÏÎה
· ÏÂÁוה בשבתות וימי טובי!
א בכל זאת ,לא מצאנו במנהג הארצישראלי הקדו שיאמרו את נוסח 'נשמת כל חי' כולו
ביו חול שאינו שבת או מועד .נאמני עלי דברי ר' עזרא פליישר ז"ל ,מראשי העוסקי בבירור
מנהגי תפילת" :איני זוכר שראיתי ציו לאמירת 'נשמת' ביו שאינו לא שבת ולא חג".91
86
87
88
89
90
91
שורשיו של מנהג אר ישראל נטועי בתלמוד הירושלמי ושרידיו עולי מ הגניזה הקהירית .ומנהג בבל
מקורו בתלמוד בבלי.
בימות החול לא היתה שו חפיפה בי המזמורי שנאמרו באר ישראל למזמורי שנאמרו בבבל ,ובשבתות
ומועדי היתה חפיפה חלקית את ששת ה'מזמורי הבבליי' אמרו ג בני אר ישראל ,אלא שהוסיפו
עליה מזמורי אחרי.
למנהג 'תפילת השיר' הארצישראלי ייחד עזרא פליישר פרק רחב בספרו המונומנטאלי שהקדיש לחקר מנהגי
התפילה הארצישראליי .ראה :ע' פליישר ,תפילה ומנהגי תפילה אר ישראליי בתקופת הגניזה ,פרק רביעי,
ירושלי תשמ"ח ,עמ' .257215ולענייננו ראה במיוחד בעמ' ,239226ועמ' .243242
ראהJ. Mann, Genizah Fragments of the Palestinian Order of Service, HUCA, 2 :
;(1925), pp 275-276, 279, 325פליישר )לעיל הערה ,(88עמ' 227הערה ,45עמ' 231והערה ,61עמ'
.239וראה ג :ש' אס ' ,מסדר התפילה באר ישראל' ,ספר דינבורג ,בעריכת י' בער ואחרי ,ירושלי
תש"ט ,עמ' ;120119פליישר ,ש ,עמ' 92הערה ,177עמ' 265הערה ;28ד' גולדשמידט ,מחזור לימי
נוראי ,ראש השנה ,ירושלי תש"ל ,מבוא ,עמ' כב הערה .23
משלהי תקופת הגאוני )לכל המאוחר( עד שנת ה'ש"מ לער )לפחות( .ראה :פליישר )לעיל הערה ,(88עמ'
,245244עמ' ,254ועוד .כמוב שבחלו הזמ הצטמצ כוחו של המנהג ,בעיקר בעקבות פעילות המתנגדי
למנהג הארצישראלי ,כ שבסביבות שנת ש"מ נהגה כ רק קהילת אר צובה )חל ,(+כש ששימרה שפע רב
של מנהגי ארצישראלי אחרי )ראה :פליישר ,ש ,עמ' .(254
פליישר )לעיל הערה ,(88עמ' 227הערה .45וראה בדבריו שקוד לכ ,שמקור ארצישראלי יחיד מחייב את
אמירת 'נשמת' · .ÌȯÂÙכנראה משו שמקור זה נת לפורי מעמד של חג.
ולא דק מ' בר איל )לעיל הערה ,(48עמ' ,85הכותב על סמ פרסומו של ש' אס )לעיל הערה (89
בלבד" :היו מנהגי לפיה נאמרה ˙'=] ÂÊ ‰ÏÈÙנשמת'[ ,או לפחות חלקה ,בכל יו ,כפי שעולה הדבר
משרידי סידורי מ הגניזה" .לא מצאנו מקור אחד התומ בדבריו ,שהתפילה ‰ÏÂÎנאמרה בכל יו למנהגי
הקהילות שסידוריה שרדו בגניזה!
ירושתנו | ספר חמישי תשע"א