חוברת ב

ספטמבר 20, 2012 · המעין, כרך כ"ז, גיליון ב', 1987 · כרך כג, תשמ"ג

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.1‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.,.‬‬
‫•כתב כנת מוצא ראזר ער ייד"‬
‫ייצ ר "‪ t‬ק ב‪ .‬ר ‪ ..‬ייער‬
‫• ן ד ‪t‬ו ר‬

‫של ם דעך ‪ ..‬א ‪-‬גד די ‪ 1….. J‬ר ‪ N‬ר‬
‫בתרכן‪:‬‬

‫*‬

‫*‬

‫רס'מת הספי'ם על שב'ע'ח‪ ,‬חלק של'ש' ‪ 1‬מא'י ייבדי‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪53‬‬

‫•‬

‫‪1‬‬

‫'זבב" ירשולים זבחב תש'ם'!‬
‫ס'ט‬

‫ש‪:‬ת' ‪:‬‬

‫•‬

‫'חכ כז‪ ,‬בלייי כ‬

‫כש"ו ‪ II‬ל ‪ 12,50‬קשל‬

‫•‬

‫החטיר ‪ 4.-‬קשל‬

‫‪r‬דכץר זואל‬

‫כתיבת המערכת ‪:‬רח' צפניה ‪ ,26‬יישולים‪ ,‬סל' ‪2888$3‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ 10.-‬חל‪,.‬‬

‫‪;.‬‬

‫‪- .-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הר‪:‬ב שמשון ‪ .‬רפאל ‪ ,‬הירש זצ " ל ‪.,‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪• ,,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪· ,,‬‬

‫•‬

‫•• ‪,,‬‬

‫• ••‬

‫‪,.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,• , , , , ,‬‬

‫•‬

‫·‬

‫‪,‬‬

‫‪.. ..‬‬
‫‪•,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪, .‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫התמיר •‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬
‫;'‬

‫‪. ..‬‬

‫‪..‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫' קרבי‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪..‬‬

‫בפרק ' הקודם נענה 'ה ' לבקשת משה שעדת ה ' ' לא ' תישאר‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.• .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪. , .‬‬

‫•‪..‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪, ,‬‬

‫'‪..‬‬
‫•‬

‫• •‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫• • • •‬

‫• ‪L‬‬

‫‪,‬‬

‫בל‪X‬‬

‫" מנהי ‪'j‬‬

‫אחרי מיתי הקריב לש מ ש ה ‪ ' .‬איתי 'מנהיג ; עבור ' לפני חעם ויהיה לי למופת'‬

‫בחיי‪ ,‬הפךטיי ‪ ' ri‬והציבורייס ‪' ,‬ו‪:‬בו"זשפעתי יכוין את חיי הי‪j‬ןיד והציביי ' של‬
‫לנ‪:,‬‬
‫העם ויקיים אותם' במסליל ' שנקבע על ' פי ' '‪,‬ה אולס היה צורך לד‪ K‬וג‬
‫·‬
‫‪,‬‬
‫'‬

‫ישי ‪;)i‬ד' ' זה לש העם ושל ' מנהיגיו לא יסיר מליבם לעולם ; אלא יזכר‪ ' ,‬תוניד‬
‫•‬
‫את תפק י די הנצחי ' לש ישראל יאת יחסיו ' אל ה ' ' על פי ייחוד גיתו וחיבתך‪,‬‬
‫•‬

‫ל‪i‬ש'ם 'כר 'נצטוו ' 'כאו ' על ק ר‪:‬בנות הציבור' התמ;וי‪:i‬ב והמוספ י ם ‪ ,‬הללו ;בטאו‬

‫את היחסים ' האלה 'ואת " הכוונות המתאי'מות לה‪i‬נ בשפה רבת המשמעות ‪.‬‬
‫של מעש הקרבנות ‪ ,‬וכאמצעות‪ .‬המעשים ' האלה יכיאו אותם ‪ .‬לתידעזו‬
‫האומ‪:‬ר ‪ :‬נמצא שקרבנות אלה הם השלמה למינויי של יהיעש‪ ,‬שהרי ' אף חם‬
‫דואגים' להמשר הקיום לש מפעל ח' שהוחל בו על י די מחש ~ לפ 'כר פרשת‬
‫הקרכנות ‪ .‬היא המשך לפרשת מינוי יהו ש ע‪ ,‬אפשר לימר ‪:‬מפעלו לש ה ~ היה‬
‫ער כה מופקר בידי משה ;לפני מותו הוא ‪ .‬מסרו לידי יהושע ולידי קרכנות‬
‫‪,‬‬

‫‪.. .‬‬

‫חצובור ‪,‬‬

‫•‬

‫‪ . ,‬צו ' את ' ‪-‬בני י שראל וגו '‪ ,‬קרבו חציביר הראשין ‪ ,‬השוא ' הבסיס‬
‫לש‬
‫כלל ‪ ,‬כל הקרבנןת ) ראה פי ' ןי ק רא ן‪ ,‬ה ‪ (,‬היא עןלת התמיר ‪.‬‬
‫ןהיסןר לש ‪.‬‬
‫‪,‬‬‫שחר ' ישל ערב‪ ,‬מצןת התמיר כבר ' נאמרה ג שמית גט ‪ ,‬לח ןאילר( תיבף‬

‫לאחר קידיש המזבח‪ ,‬כדי להראית את ' המזבח מיד בפעיליתן ' החיה‪ ,‬בתכלית‬

‫העיקרית ' של הקמתי ' ןקידישו ; והרינן מפנים אל הביאירים שניתני שם‪,‬‬
‫לאומית‬
‫קיום בלת'יפיסק ‪.‬של המציה הזאת ' הוטל " כא‪ J‬על ישראל כחיבה '‬
‫‪,‬‬
‫מ י יחרת ‪ ' ,‬זומן ההקרבה של קרבן התמיד נכלל ‪ …..;.‬כ " מיעד ייס‪-‬יןמי " ) ראה‬
‫‪· ..‬‬
‫המןעדיס ואף הןקרם להס ‪. ,‬‬
‫פי' ל~ ‪i‬ל ט‪ ,‬בז ןיב'‪ "":‬שאר כל‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫יי צי א‪- n‬בני ישראל " ‪ -‬דאה פי' לעיל ה‪ ,‬ב‪-‬ג ‪ ,‬בלשיו ייויצוהו " לש‬
‫הפרשה הקירמת הועמד'יהי ‪ Il1‬ע בישרית הכלל‪ . ,‬ובלשיו יי צ ו" וגו' של הפשרה‬

‫חזאת ‪ :‬זזועמך הכלל בשירות ה '‪ ,‬קרבן התמיד יזכיר לו בכל עת עשבןדת ה'‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪, .‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪.. .‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫את פירשוו‬
‫הוםעת ' ספר במרכר עם‬
‫לרגל‬
‫‪..‬‬
‫הישר בעברית ‪ ,‬אני מפרסמים‪. .‬‬
‫פירוש הרב '''ש ‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. . . ~ -.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪. : ' :.‬לפסוקים ' ‪::‬זר‪'1‬י;שיבם‪:‬י של ‪ ,‬קרבן ' התמיר ‪ ,‬כמדבר כח ‪-I( ,‬ד ‪ ,‬הרב הירש מדגשי נ<;כו‪ X ,' ,‬נ‪:‬נ‬

‫‪ n: ~ … i .‬י' ~ ן ת; ; לש ק‪ -‬ר בו‪, ,‬התמ י ‪ ,‬כקרב‪ t‬צוכ ן ר המבטא ‪,‬את מם י ר ;‪ n‬כל האימה למעז ‪ .‬ר~ ו יר‪…‬‬
‫ימכאז הצם‪.‬ז ה ל יי עוןד ‪ .‬יבוא ‪ ,‬היים ‪~ t!7‬ק~~ ם מדצה זי בפעול "~ם ‪,‬‬
‫‪~ . •- :.‬נוגרר ל‪y‬ד!י ~' יקים ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫~ ; ~‪, .‬ני‪.‬ב~‪'.‬ר‪ ;':‬רמ‪,‬קנש ‪ .‬ןןב‪~ ·. M .‬יבן‪ :‬ר‪q‬ת‪.‬יך ו‪,‬כשקלו‪; ,‬ול ‪ ,‬ע‪r‬זס ‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.,.,.‬‬
‫‪,.. -. ,. ….‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫'‪.‬‬
‫"'" ‪- . , ,‬‬

‫‪1.-..‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מיטלת עליו‪ .‬זו משמעות דברי הספרי כאז ‪~' :‬עד שאתה ‪ .‬מפקדני על בני‪:,‬‬
‫פקוד בני עלי שלא ינהגי בי מנהג בזיין ישלא ימירו את בכוד י באלהי נכר‪".‬‬
‫א ת ‪-‬קר כני יגי ' ‪ .‬קרכן התמיד היא יסיד כל הקרבנית יהיא מציויר‬

‫כאז ככל הסימנים העיקריים של היחסים המיבעים על ידי הקרבנית‬
‫בכלליתם‪ .‬ק ר בני ‪ :‬ההתקרכית לה‪ :‬השגת קירבת ה ' ל ח מ י ‪ :‬על ידי‬
‫הכשרת כל השאיפית הארציית עד שתהיינה ראייית להשראת שכינה‬
‫כתחתינים ; ל אשי ‪ :‬כאמצעית המסירה לאש‪-‬דת המזקקת יהמחיה )ראה‬
‫פי' ייקרא א ‪ ,‬כ ; ט ; ג‪ ,‬יא( ; ר י חני ח ח י ‪:‬יכל זה רק כיטיי רומז להגשמת‬
‫רצין ה ' בחיים ‪ .‬משים כך אמרי בספרי ‪:‬יי קרבני זה הדם " ‪ ,‬הנפש המתעלה‬

‫אל ה ' ; "לחמי אלי אמירים "‪ ,‬מסירת כל השאיפית יכל המטרית ; " לאשי‬
‫אלי קמצים ' ילכינה"‪ ,‬נכסי המזין‪ ,‬הרייחה ישמחת החיים‪) .‬אף על פי שאין‬
‫מקריבים בקרכן התוכיד לא קימץ ילא לכינה אלא מנחת נסכים כילה‬
‫לאשים‪ ,‬אף על פי כז מזכיר כאז הספיר איתז מתנית האש שאינן באית םע‬

‫התמיד ;‬

‫‪-‬‬

‫שכן התמיד היא הי'סיד של שאר כל הקרכנית‪ ,‬יהקומץ יהלבינה‬

‫של כל המנחית קשיר מכחינת הרעיין למנחת התמיד‪ (.‬יבכז כל החלק‬
‫חארצי של כני ' אדם יאומ ו ת נהפר על ידי אש‪-‬דת לנכטים של מלכזת ה '‬
‫עלי אדמית‪ .‬יי ריח ניחחי ' אלי נסכ י ם " )ג י רסת הגר " ‪(,‬א כלל אישרני העליין‪,‬‬
‫המישרש ביסוד מקדש התירה‪ ,‬עילה כתידעה ' שה ' מיצא בנו קירת ריח‪.‬‬

‫יככן ‪:‬‬

‫•‬

‫יי את‪-‬קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי ‪ ",‬את הביטיי הזה‪ ,‬המדייק‬

‫יהתמציתי בייתר‪ ,‬לש כל ייעידני יממעדני להאימי היהודי ‪ ,‬ת ש מרי‬
‫ל ה קרי כ כ מ יעד י‪ ,‬עליני להסריב לה ' בזמז שנקבע מאת ה ' שניייעד‬
‫בי אליו ; יבעצם ההקרכה הזאת הנני מבטאים את היייעדני אל '‪.‬ה הנה זי‬

‫ההקרבה שהוטלה כאן עלינן " כ " מצרה " וכ " שמירה " ‪:‬‬

‫כחובה שיש לשקיד‬

‫על קיימה ‪ .‬והעם היהודי ידע לקיים את החיבה הזאת ! קרבנית הצ י ביר‪,‬‬
‫יבי'חיד קרבנות התמיד )עי' מנחית סה ע " א ‪ (,‬היי באים רק יימתרומת‬
‫הלשבה"‪ ,‬מתרימת מחצית השקל שנתחדשה שנה שנה ישהעידה על‬
‫התמסרית רעננה תמיד של האומה על בל חכר;ה ‪ .‬שהש טלאים שאיז בהם‬
‫מום היי מיכנים תמיד בלשבת הטלאים ארבעה ימיס לםני ההקרנה )עי'‬
‫ערכין יג ‪(, .‬ב"ע‪-‬א"ע ימבחינה זי קרבן התמיד דימה לקרבן הפסח )שמית‬

‫יכ‪(, ,‬ג כי התמיד הזא ' כיסידו של דבר המשך ' לקרבז הפסח‪ .‬יכר היי הכהנים‬
‫מקריב י ס יים יים את הקרבז הלאומי במרימי הר המיר י ה שכירילשים ‪ ' .‬אלום‬
‫ישראל‪ .‬לא הסתפקי בעצם ההקרבה הזאת ; הס לא ראי כה רק מעשה שיש‬
‫לעשותי כדי שהאל ‪ -‬במשמעות אלילית ‪" -‬יבוא על סיפיקי‪ ".‬שהרי כר‬
‫אנחני מוצאיס ככתיב הצמיוה על הקרבת התמיד ‪ :‬לשוז היחיד לש יי תעשה "‬
‫)פסקו ד( תופס את האימה באחדית כללייתה‪ ,‬וזי מתגמשת רק בנציגות‬
‫הלאומית של הכלל ; יא'י על פי כן לשון הרבים של ייתשמרו" )פסיק ב(‬
‫מחייב א‪i‬ו האימה על כל חבריה לשמיר תמיר על הקרבן הלאימי הזה‪.‬‬
‫לופיכ; אמרו חכמי לב ב י שראל ‪ :‬יש ל;איג לכר קשרבז התמרי לש המקדש‬
‫בירושלים יהיה קרכז האומה · לונה ; ‪ :‬כי אין די במעשה האחד לש ההקדבה‬

‫•‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪–_. .‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.- – -‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪. . …-‬‬

‫‪-_._._ .‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪– — -‬‬

‫‪- -‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הננזשה ‪ ,‬יום יום במרומי המרבז ‪,‬לש האומה‪ ,‬אלא יש )'ורר השםע יהשוב‬
‫בכל‪ ,‬ההיקף‪ , ,‬הלארמי יכרוז את דעתו אל‪ ,‬ההקרכה הזאת‪ ,‬וכך הי‪ ,‬אומדי~ ‪:‬‬
‫~רכ‪ 1‬היאר קרבנו של ‪ ,‬אדם קגכ והרא אינר עומד על גכיר " ! )תענית כר ע"א(‬
‫והרי ‪,‬מקרא מלא הוא אומר ‪': :‬תשמרו להקריכ לי כמרעדו" !לפיכך התקיגר‬
‫בביאים הראשרג ‪,‬ים לחלק את הארמה לעשרים רארבעה‪ ,‬משמררת המקבילימ‬
‫דברים יח‪(, ,‬ח‪-‬ז משמרות אלה‬
‫)פי'‬
‫הכהוגה‬
‫משמרות‬
‫‬‫‪.‬‬
‫'‬
‫לעשרימ וארבעה ‪., ,‬‬
‫‪..‬‬
‫התחלפו מדי שבוע בשבוע כשמיר!י עבודת המקדש‪ ,‬כל משמר של הםע‬
‫ובשבוע לש‬
‫הישובים כירושלים ; הללו היו לשיחי המשמר‪. ,‬‬
‫ ‪.‬‬‫היו לו חברים ‪.‬‬
‫אותו משמר היו באד~ ‪,‬אל ‪!:; ,‬מקרש בשעת הקרבת התמיר‪ ,‬יחד םע זה יהו‬
‫אנשי המשמר הרחוקים מתכנטים ‪ ,‬בעריהם ומתלווים אל התמיר ‪,‬על ידי‬
‫‪,‬‬
‫ייקריאת התורה ותענית‪ , ",‬וכר שמו אל ליבם שתכלית כל הקרכנות היא‬
‫זכןך '~ההכרח יחלךכןת‪ .‬החייס"‪ ,.‬ייעמידה" זי על גכי קרבו התמיי ‪ -‬עו;כידה‬
‫איש~ת או‪ ,‬עמידה ‪ W‬ברוח ‪ -‬קרויה "מעמד" )תענית שם(‪ ,‬ומ‪ ,‬עמדות אלה‬
‫מעוררים בירושלים ובערי הארץ את תודעת ההשתתפות של האומה‬
‫היו‬
‫‪,‬‬
‫כולה בהקרבת המתיד שבירושלים ‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫"‬

‫אמונה כפרלה טופחה על ידי כר בלב העם ‪:‬מחד‪ ,‬ידע כל יהידו שבקדות‬
‫המשען של הווייתו‪ ,‬מחשבתו ומעשיו היא כמקדש התורה‪ ,‬במרכז של כלל '‬

‫האומה ;‬

‫כי התורה מונחת תחת כנפי הכרוכים שבמקדש ומשם היא יו)'את‬

‫אל העם באמצעות הנציגות הלאומית של הכלל‪ ,‬ואיז היהורי יכלו למצוא‬
‫קשר' עם ה ' אלא על ידי התורה הזאת‪ .‬ומאידך‪ ,‬הנדר הלאומי הבא לידי‬
‫ביטוי כקרבן התמיד פוגה אל כל כני האומה ; כי האומה בוררת בכל יום‬
‫להתעלות אל ה' תור באמגות לתוהד‪ ,‬וקיומו של הנדר הזה מוטל על כל‬
‫אחד מכני העם‪ ,‬וגם היושבים כקצה הארץ נדרשים למלא אחריו‪ .‬והנה בכר‬
‫נזכרו אלפי שנים אחרי אותה תקגה‪ ,‬ובהתאם לצוואת המבהיגים המאוחרימ‬

‫של גלותגו הרי האומה כולה‪ ,‬הגפו)'ה ככל קצווי תבל‪ ,‬הפכה ליימעמד"‬
‫אח‪.‬ד' זמן התמ'ד‪ ,‬שהיה קרב בשעתו כירושלים‪ ,‬עודגו מעורר כל לב יהודי‬
‫נאמן‪ ,‬במזרח ובמערב‪ ,‬בצפון ובדרום‪ ,‬והרי הוא מכוון את פניו לארץ‬

‫המוריה ' ' שבציון ובירושלים‪ .‬באותה שעה 'הוא מכטא מחדש את בדר קרבן‬
‫התמיד לש שחירת ומנחה‪ ,‬שתורגם למלות תפילה‪ .‬בדר זה מבטיח נאמנות‬
‫לתורה‪ ,‬שהיא ‪ ,‬לנו למורשה מהר המוריה שכירולשים‪ ,‬ובע)'ם הנדר הזה‬

‫'אנחנו ונ ‪,‬תקשרים עמ ה' ועמ כל אתינו שככל העולם‪ .‬ביטודו של דכר איז זה‬
‫אלא קיומ רוחני של מצות ייאת‪-‬קרבבי לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו‬
‫להקריב לי במועדו"‪ .‬ועוד יבוא היום שנקיים מצוח זו כפועל ממש ;מזבח‬
‫חדש נבנה בירושלים ומשקלי 'הכלל של האומה נקריכ את קרבן התמי‪,‬ד‬
‫'והמעשימ הטמליימ של הקרבן חזה‪ ,‬שנוטדו בידי ה‪ :‬יבטאו את הנדר‬

‫הבצחי‬
‫הלאימי‬
‫‪,‬‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫היהודי‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫' על פי כל הדברים האלה מובנת התנגדות ה)'דוקים להקרבת קרבז‬
‫מכטפי האומה‪ .‬שהרי‪ .‬זה הרעיוו העולה מקרבן התמיד של האומה ‪:‬‬
‫התמיד ‪. .‬‬
‫‪…‬‬
‫כל י!ך‪:‬ד בעם ‪ ,‬הרו‪'),‬ה ללמוד תורה ולקדש ‪,‬אנו מעשיו חייב לפנו!ר ~נ;נ'יגות‬
‫‪3‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הכלל שבמקדש ; כי העדןת · ןההןדאה לש חןרח ה' מןפקדח בריהי )דבידם‬
‫יז‪ ,‬י( והיא השומרח להקריב בםש הכלל אח קרבן החמיד לש הכלל‪ ,‬וקרבן·‬
‫זה מחדש בכל יןם חמיד אח נדר הנאמנוח לחורה זו‪ ,‬אלום רעיון זה הוא‬
‫טחירה · גמורה לתורת הצדוקים של כל תקופה‪ ,‬חורח הצדוקים מןרה שהאדם‬
‫היהןדי מתקשר לאלהיו רק על ידי האןח הכתובה של המקרא‪ ,‬וזן ייכרןכה‬
‫ומונחת בקרן ‪ ,‬זוית‪ ',‬כל הרןצה ללמןד יבוא ןלימןד" )קידושין טו ע"ב( ; כל‬
‫אדם יפרש את הכחוב כאוית נפשו הסובייקטיבית ; הןא יקבל ממנן אח‬
‫המתאיס לרןחו‪ ,‬יראה בו את רצןן ה' יייקים אותו כהבנחו‪ ,‬וחרח צהדוקים‬
‫מתבעת את רוח קרכן‬

‫התמיד ;‬

‫כי החמיד מורה השיחיד ימצא אח א‪-‬להיו‬

‫רק תין התקשרןת לכלל יש‪:‬ןאל‪ ,‬יהוא יהיה לרצו ‪ i‬לעני ה ' רק על ירי קיום‬
‫רבר ה' שהיפקר בירי הכלל‪ .‬משום כר היתה יו אחת המשימות הראשונןת‬
‫לש הצדוקים לתת תוקף לשיטתם ביחט לקרבן התמיר ; בי התמיר‪ ,‬לרעתם‪,‬‬
‫איננו קרבו חןבה לאימי אלא הוא מטור לדחשי ל‪,‬בן הטוכייקטיבי לש כל‬
‫יחרי‪ .‬בשטחיוח פירשו'את לשון היחדי לש יי את‪-‬הבכש אחר חעהש בבק'י‬
‫ואח הכבש השני תעשה בין הערבים" )פטוק · ד( ;לא שמו לב לששון הרבים‬
‫של '" תשמרו להקריב לי במוערי ' " וכן לש "אשר תקריבו לה'" )פטוק ‪(,‬ג‬

‫מורה שהח;בה מיטלת על הכלל‪ ',‬אלא שהכלל חייב לראות את עצמו בקרבן‬

‫זה' כאחרות כללית אחת‪ .‬בטיון יה של הצרוקים היה בו משום חשיבות‬
‫עקרונית מכרעת‪ ,‬משום כך‪ ,‬כשעלה' בידי החכמים לשכנע את העמ ש ‪ K‬ותה‬
‫‪ iu‬יטה היא בטל;;‪' ,‬כללו את ימי "'הקמת התמיר" ‪" -‬איתוקם חמידא" ~‬
‫••‬
‫•‬

‫• •‬

‫• • •‬

‫במגילת תענית ‪ ,.‬במגילה זו שרומים כל ימי ההצלה שיש‬
‫הימים הכחובים‬
‫‪.‬‬
‫עם ‪.‬‬
‫לחוג אותם על ירי איטור תעניח‪ ,‬ובחלקם גם על ידי איטור הטפר‪ ,‬ואותה‬

‫לובלת גמ אח ימי "'הקמת החמיד"‪ ,‬ולא‬
‫רברי ימי האומה‬
‫זכרוו 'לש‬
‫מגליח‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫"‬
‫‪. .‬‬

‫עיר אלא היא פוחחת‬

‫כהמ ‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫"'אלי‪,‬ן‬

‫יימיא לדא להתענאה בהון ימקצתהון‬

‫לדא למטפך כהיו‪ ,‬מרשי יחר ‪ K‬דניטו עד תמניא ביה איתוקם תמידא ונו'‬
‫•‬

‫•‬

‫שהיי הצרוקים אימרים יחיר מתנדב ומביא תמי‪,‬ד מאי דרוש‪ ,‬אח תכבש‬

‫‪.,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫האחד חעשה בכקר ואת הבכש השני תעשה בין הערבים‪ ,‬מאי אהררי‪ ,‬אח‬

‫קרבני •לחמי לאשי תשמרו‪ ,‬שיהו כלון באין מתרומת הלשכה )מנחות טה‬
‫•‬

‫‪(,‬א"ע‬

‫‪'" .‬במועדו" ‪ . -‬ראה פי' לעיל ט‪ ,‬ב ‪ .‬חישבות גרולה יש לעוברה שפרשה‬

‫זן כיללת את המאורעות "'היים‪-‬יומיים" עם המאורעות ייהיחירים במינם "‬
‫של ההיטטודיה ' האנושית' ; שהרי היא מצרפת את זריחת החמה ושקיעתה‬
‫עלילית ה' של יציאת מצרימ‪ ,‬מתן תודה והמטע במרבר‪ ,‬המעידים על‬
‫'‬
‫אל ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫ה ' ומזמינים אל '‪.‬ה התגלות ה' במצדים‪ ,‬בים טוף ‪ ,‬בהד טיני ובמדבר נעשית‬

‫ל '" מועד" המעיך על ה' והמזמין אל ה' ;ומועד זה בקבע בזמן הזבדון החוזר‬
‫ונשנה מרי שנה בשנה‪ .‬וכעין זה קבע ה ' ביחט ליידחת החמה ושקיעתה‪,‬‬

‫מאירע זה החיזר ונשנה מדי יים ביומו בקביעות שאין למעלה הימנה בשאר‬

‫כל תיפע;ת הטבע‬

‫‪ -‬אף הוא יהיה ליימוער‪ ".‬כל קרן אור העילה והיוררת‬

‫תהא ערה ושליחה ; היא תראה את ה' בעיצומו של מהלר העולם ותקרא‬
‫‪4‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בל אחד אל ה‪',‬עלילית ה' במצרים‪(! ,‬ביטלו ‪:‬את‪ .‬הטדר הטבעי לש ‪.‬הדבדים‪,‬‬
‫הן מיפתים המעידים על מציאית ה‪ :‬יכעין ז‪;:‬ז‪ ,‬דיקא הקביעית שבחליפ)ת‬
‫ה'‬
‫על כן ‪ :.‬עלילית‬
‫יתר‬
‫""'"‪,‬‬
‫‪..‬‬
‫העיתים ‪,.‬לש טרר הטבע מעידה על ‪-‬מציאית '‪,‬ה ‪.‬‬
‫שבילזני; את טררי הטבע לא באו אלא והורות שה' היא המטדר את הטדר‬
‫הזה יהיא המחיקק את החיקים האלה‪ ,‬לבל 'תשכיח הקביעית של מטרר‬
‫הא‪-‬ליהי הש' היא המטדר‪ ,‬את טדר העולם‪ ,‬כי ה'‪.‬ייחק‪-‬נת! ילא יעביר‪".‬‬
‫)תהלים קמח‪ ,‬י( ‪:‬היא שקבע את החוק‪ ,‬יהחיק לא יעביר בל עוד ‪ '11‬חפץ‬
‫בי יכל עיד היא מקי~ם את עולמי במטליל רציני ; יכדררש" ‪ 11‬וא אמ‪.‬ר‪ .‬ייהי"‬
‫בן ייהיא‪ ,‬צוה יעימד" )שם לג‪ ,‬ט( ‪:‬ברציני נקבע מהלר העיל‪;t‬ו יבר‪,‬צינו ה‪.1‬א‬
‫עמר מלכת‪ ,‬למען "ייראי מה" כל‪-‬הארץ ממנו יגירי בל‪-‬ישבי ‪.‬תבל" )·שם‬
‫פטיק ח( ‪:‬בני אדם ידעי ‪,‬שהיא אדין לארץ ילעילמו של האדם‪,‬ייכיני שאין‬

‫עתיד נשקף 'אלא לאיתם‪ :‬מעשי אדם יאומות המתאימים הרמינית· לחוקיו‬
‫‪, .‬‬
‫'"‬
‫ילצרוני‪.‬‬
‫ה"מיעד" לש בריאת האור היים‪-‬יומית עימד כאן בראש כל המיעדים‬
‫ההיטטיריים‪ ,‬יכעין זה אנחני מיצאים גם בבמטגרת המיערים האלה ‪ :‬תמיד‬
‫הצד ההיטטירי קשור עם הצד הטבעי של עיתית השנה‪ ,‬למע! נראה את ה'‬
‫במבט אחד בטבע יבהיטטוריה כאחד ונתהלך כארצות החיים חדירי תידעת‬

‫א‪-‬להים‪.‬‬
‫ו א מרת ל ה ם ‪ ,‬חזרה זי מירה ש"צי יגי' ואמרת" יגי' של הפטיק‬
‫הקידם הוא מאמר לעצמי‪ ,‬ילמדני מכאן שהתירה מייחטת חשיבית יתירה‬
‫לחיבת הציביר ביחט לקרבן התמיד‪ ,‬יעניין זה כבר נירון לעיל‪.‬‬
‫ז ה ה א ש ה יגי‪ '.‬יש להשיית את האמיר כאן לאמור בשמית ‪,‬ט!= ‪.‬לח‪,‬‬
‫כאז‬
‫שם הכתיב בא לציין שקרכז התמיד מגשים את תכלית המזבח‪ ,‬יאילי‬
‫‪,‬‬
‫איפיי‬
‫הוא דן במשמעות התמיד לתודעה הלאימית‪ ,‬ימבחינה זי מיבלט כאן‬
‫‪,‬‬
‫כ"אהש" יכ"עלה" ‪ :‬התמטרות לאש‪-‬דת‪ ,‬לכח המאיר המזקק יהמחיה לש‬
‫המיתויה‬
‫‪ , .‬ילפיטגת הייעיד‬
‫' ה'‬
‫מתמדת אל‬
‫ועליי‪,‬ה‬
‫‪j‬התירה‪ ,‬ימתור כר התקדמית‬
‫•‬
‫‪,..‬‬
‫‪• .‬‬
‫‪'.‬‬
‫על לרי ‪" -‬אהש" י ‪'''I‬הלע‪ ~ /‬אלה' המ שנ' "רעיונרת היטוד שהתמיד בא‬
‫לעירר בלב כל יהידי ילהפכם לנחלת 'כלל‪ .‬האימה‪ .‬ילשין "זה האשה" מורה‬

‫‪,‬ששני הכבשים‪ ,‬לש שחר ישל ערב‪ ,‬הם קרבן אחד ‪,‬אש ה א ח ‪, -J,‬‬

‫שאנחני מבקשים בי את קירבת '‪.‬ה עריין'אחד ימלא את ליכני יימם ילילה‪,‬‬

‫שהרי א‪-‬ל אחד בירא יים ילילה ולי קנייית שתי צורית החיים‪ ,‬צד היים יצד‬
‫הלליה של חייני האצריים‪ ,‬שניהם כאחד מהווים ;ים אחיד של חייני ;‬
‫בחליפת עיתיתיי היא חליק לשני‪.‬ים; ואף על פי כז היא אחיד‪ ,‬שני הכבשים‬
‫המצטרפים לקרבן אחד מכטאים כחינה זי לש היים‪ ,‬ודכר ‪,‬ז'ה גם רמיז בלשין‬
‫ש נ ים‬

‫ל יום‬

‫)ראה פי' שמית שם(‪ .‬בהתאם למגמת החזרה הזאת על‬

‫מצות הקרבת התמרי הזכיר הכתיב גם את תמימזת‬

‫הקרבן ‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫תמי מים‬

‫התמטריתני חייבת להיית תמימה ילשמה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫את ‪-‬‬

‫הכבש‬

‫א חד ‪.‬‬

‫לא נאמר ייהאחר" אלא ייאחד~; יבכן לא ייאת‬
‫‪.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,',‬‬

‫'‪~.‬‬

‫‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הכבש האחד" אלא ייאת הבכש"‬

‫‪-‬‬

‫ןרק ייאחד" בלבד‪ ,‬על ידי כר הכתןב‬

‫מוציא מלב הצדוקים‪ ,‬והרי הןא אןמר בפירןש שכלל האןמה יביא רק בבש‬
‫אחד לקרבז החמיד ;נמצא שהתמדי איננו אלא קרבז ציבור ואיז בל יחדי‬
‫יכןל להביאו בתורת נדבה‪ ,‬ו אתה כ ב ש ·ה שני לא בא לצורת על‬
‫הקרבת תמיד ביז הערבים‪ ,‬שהרי ציווי זה נזכר רק בפסוק ח ;אלא הוא בא‬
‫לבאר את האמיר לפניו ייאת‪-‬הבבש אחד" ןגו ‪ :‬איז להקריב את שניהם‪,‬‬
‫אלא מביאים רק א ח ד‪ ,‬שהרי השני יוקרב רק ביז הערבים‪ .‬ביאוד זה‪,‬‬
‫שהיה צורר לאמרו‪ ,‬מבליט עוד יותר את האחידות של קרבז התמי‪.‬ד שהרי‬
‫אפשר היה להעלות על הדעת שקרבז התמיד ‪ -‬אף על פי שהוא קרבז‬
‫ציבור ‪ -‬מבטא את הציבןר על ירי שני כבשים‪ ,‬וכעי! זה אנחנו מוצאים‬
‫מיד לאחר מבז כמןסף של שבת‪ .‬אולם אילי היה זה כר‪ ,‬היה הבלל הלאומי‬
‫כא לירי ביטוי בריבוי חבריו ולא כיחירה שלמה אחת‪ .‬אך קרבז התמיר חייב‬
‫לייצג את ישראל ברעיוז של אחרות כלל האומה )ראה פי' פסוקים ט וי( ‪.‬‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫בס"ד‬

‫•‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫מוסד יצחק ברויאר‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ב"ה יצא לאןר בהוצאתנן‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫ס!בר במרבר‬
‫‪,‬‬

‫עם תרגום אינקליס ופירוש רש"י‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫עם פירוש‬

‫הגאון הרב שמשוז בן הר"ר רפאל הירש זצ"ל‬
‫••‬

‫‪.‬‬

‫ההפצה בירי הוצאת ספרים פלרהיים בע"מ‪ ,‬ת"ד ‪ ,6525‬ירושלים‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪6.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪. '.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪——-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על אתלקה ‪,‬מרע‬
‫)לקט מדבריו של ד"ר יעקב לוי ז"ל(‬

‫כיוס יא שבבט תשמ"ז ימלאו עשר שביס לפםירתו לש אאמןיי‪" ,‬דר »"קב לוי זללחייה‪.‬‬

‫וכיום עמדו על עדתו יעד זקנה ישיבה טיבה ראה עצמו עומד על משמרת‪ ,‬עקב היותו‬
‫רופא ילדיס מסיר לייעודו ואיש מדע ירא שמים עווסק בתורה בהדרכת רברתיי‪ .‬הוא‬

‫פרסם כמדש כשישם שנה למעלה ממאה מארמיס‪ ,‬אטר רובם ערסקיס בהיבטים‬
‫הותרניים וההלכתיים כרכיס משמחי הדמע‪ ,‬הרפראה והסיציילוגיה‪.‬‬

‫במיאת שנה לפטירתי ליקטתי מתיך בוכידותי‪ ,‬הרבית את זיעותיו והשקפותיי על‬
‫שיתוף הפעילה בין םיסקי ההיכות והררפאים )ייהמעין"‪ ,‬סכת ‪""(,‬לשת וכעיקר את‬
‫אוםת‬

‫הדכריס העשויים להיות מורי ררך‬

‫גמ לרור‬

‫החרש של‬

‫רופאים החדרים‬

‫לדכר ח‪.‬י‬

‫עתה‪ ,‬חישבני• מן היאיי ללקט גם את דיעית''' על ההיבטים האתיים‪-‬מיסריים בשטחי‬
‫המדע והרפואה‪ ,‬היבטים אשר בדד‪ ,‬כלל אינס באיס די'ס ליןי ב"טרי נהסרכית‬
‫•‬

‫ןוב‪.‬עשות של אי"'ש המרס‪ ,‬אמנם אין כהיבטים האלה משום ‪" n‬רוש לאמינים עלי‬
‫תירה יין‪n‬ת שמים‪ ,‬אר ייכנגד מה שאמתתם גלוהי לכל‪ ,‬בר ההעלם מהם צמיי ונאר‬
‫רהכשחה ובהיי )סמייי(‪.‬‬

‫ולכן הרגשתי כליקוט‬

‫זה את איתן הנקדוית האקטיאליות בפירחד בדרררת אלה‪,‬‬

‫שבהם צעור רדוכ‪.‬ע קד'מה בצעדי ענק‪ .‬בחפצן האדיר להיטיב עם האנישות‪.‬‬

‫‪.‬ל‪".‬‬

‫•‬
‫את המושג "אתיקה" מתרגמ'ם כרגיל ללשוננו ל·מוסר·‪ .‬אף על פי שבמקורותיונ‬
‫איו הדמשגים חופפים‪ .‬הכוונה חיא לארתה חכמה התנהגותית המלמדת את הדאם‬
‫לבחור במעשה הטוב רלמאוס ברע ללא הכרח ח'צוני‪.‬‬

‫אין הוגי הדיערת יכולים להשתוות בהגדרת הטוב הורע‪ .‬כ' כל אדם‪ .‬באשר‬
‫האו אדם‪ .‬תבון להשפעות רבות שוובות‪ .‬ב'ודע'ם שולא ביודעים· לפ' הח'בור שקיבל‬
‫בצעירות‪.‬ו לפ' השקפתו על תכלית החיים‪ .‬לפי תפיסות החברה שבתוכה האו ‪'.‬ח‬
‫ולפי התקדמית השגיה והשגותיה של האנושות בכל שטחי החיים‪ .‬האתיקה האנשוית‬
‫ה'א איפוא סובייקטיבית‪ .‬המחייב והמותר לדעת האחד עשוי להיות בלת' מוסרי‬
‫לעדת‬

‫השבי‪•.‬‬

‫"'‬

‫"‬

‫‪. .‬‬
‫‪,‬ך‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ובכן (‪' I‬ן כ'ר'בו לקבוע את כלל' האת'קה אלא על ‪ ' D‬מקור אוב"קט'ב'‪ ,‬בלת'‬
‫תלרי בגורמי ההשפעןת הנ ‪ . .‬ל ‪ ,‬יהיא התורה שב"תנה לבו אובת בןרו‪ c‬העןלם‪.‬‬
‫הבוער האנמן לחורה 'ראה‬

‫לאת 'ק ה ‪.‬‬

‫בחורה‬

‫ו ב מ ס ורת אח ה מ קור‬

‫ולכ! לעולם לא 'גר'ר את ר'טןר ה'צר'ם ‪ ,‬כפ' שההלכה‬

‫רושרת ‪ .‬כרבר בלח' טבע' מבח'בה מוסר'ח‪) .‬חכבןו ה'להדו בסםרות‬
‫ה'הור'ח ‪ .Jlidischc VolJlfahrspflcge und Sozialpolitik ,‬שבה ג ‪:‬‬

‫חורבת ‪,1‬‬

‫ע'‬

‫‪(.26‬‬

‫ר'סון ה'צר'ם א'בה מתבת חסר מן השמ'ס ‪ ,‬הב'חבת לרבק'ס בה' ללא‬
‫‪-,‬‬

‫•‬

‫מאמץ ירצזן עצמאי‪ .‬על הצעיר להרחם קי!'~ת ‪~::‬חלב'‪~ i: ::‬צך ‪ i ,‬ה ‪ ii‬צל‪ n‬ה‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫תא'ר לו סב'ם רק אחר' מאמץ מוגבר כח'בוכ' העצמ'‪.‬‬

‫‪. ,‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪. " ..‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪,‬‬

‫הך' לבסרף על'בו להדג'ש ער‪.‬ד ש‪,‬ב‪I‬כקב'ל לשקלא וטך'א ה ה ל כ ת‬

‫‪,‬‬

‫ת‬

‫' לוהשקפת ה'הדרת על פ'‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫זסכהבאבז את בע'ת מב'עח הד‪'.‬ון לבמה זו המרקשרח הללהכ ")בועם ‪'(,‬‬

‫‪.,‬‬

‫'‬

‫‪.( 27‬‬

‫' וכ'צד בשכ'ל למצוא את הכלל'ס האלה בחורה ‪ ,‬אשר על פ'הם בוכל לפחור את‬

‫הבע'רת המרסך'ות הערמדרת לפב'בו ‪'1‬‬

‫•'‪.‬‬

‫)שם ע'‬

‫•‬

‫"‪I‬ו‪ i‬גם משקל מ'‪ m‬ד ל 'דע ‪ ' ri‬ת ירה ‪,‬‬
‫ ‪ ', . .‬חכמ'בר ז'" ל‪ .‬שת ; הן מצסךפזח לקמע את דרן המרסר התורח'ת‪) .‬ורהא‬‫"‬
‫שם מואבית מבעל 'חלקת 'עקב' יאמח הךב ר'ר ע· 'עקובוב'‪.(T‬‬
‫‪,‬‬

‫)הגלוהל למב'עת הר‪,‬ןו' בועם• תשכח(‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫‪, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪. ,‬‬
‫‪.' .‬‬
‫•‬
‫‪.‬ובכר שוגה ‪ .‬ה'א חכמת התררה האלק'ת מכל החכמרת ששכל אבשו' ‪ .‬הגה ארח!‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫'‬

‫ללכת‪ .‬עובדות ערלם‬
‫‪ : . :‬חכל'חההלכה ה'א ל‪"ii‬ר~ אח ה'הדו'א'ר‬
‫‪,‬‬
‫"‬

‫הסבע‪ .‬עולם הרפואה‪ .‬משמשות לה חומר להחוסות·;;‪ .‬כהחלטות לאה‬
‫היא הולכת בדרכיה היא‪ .‬דרכים המקיבלות לה מדורי דורות ‪ .‬מהר‬

‫‪. ' ' ..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪'.‬ב'ס כרמ שהתורה עצמה א'הנ ספר דמע' הטבע ‪ .‬האב להיר'ע לבו‬

‫‪,,‬‬

‫עובדות פ'ס'ות ‪ ,‬כן משתמשת ההלכה בעובדות אלה רק על מגת‬
‫לקבוע בכל מקר' הח"ם א'ר‬

‫לר"‪,‬בהג‪.‬‬

‫על‬

‫ב ס 'ס‬

‫כזה‬

‫של‬

‫ההלכה 'כול לצמוח המוסר וערכ'י‪.‬‬

‫לא ' כן תכל'חו ופעולת; של מדע הטבע ‪ ,‬ובכללו גם מדע הרפאוה ‪ .‬היא‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫כדי להכיר את יסזרם‬
‫חיקר את הממצאים ‪,‬הפיסייס ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המרע'ת הסהורה‬
‫•‬

‫‪..;;,‬‬

‫‪-‬‬

‫םלבד התכלית‬

‫על מבת לרתסו את תוצאות‬

‫ה'דע לסובת‬

‫אהבשווח ‪ .‬לח"ם מ‪ I/‬שוך'ם‪' .‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫במער הרפאוה ראו'ם אבו בעל'ל ער כמה האו הב'א תעולת וברכה‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫לבב' אדם‪ .‬על הרופא העובד במסגרת זו לפעמ'ם להחל'ט בעב'ב'ם‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪ ,‬ר‪u.‬גע'ס למוסר‪ .‬לואם למוסר זה א'ן 'סור בסרע' הסבע‬

‫ו ה רפו א ה ‪.‬‬

‫אאל המוסר בכבס למסגדת עבדותו מבחץו‪ ' .‬מהשקפות‪,!,‬‬

‫‪8‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪—‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,‬‬

‫‪, ,‬‬

‫'הא'ש'ות של הרופא ‪ ,‬א'ש א'ש לפ' עמדתו המוסר'ת‪ ,‬דור דור לפ'‬

‫'‪,‬‬
‫‪, .‬‬

‫השכלתו בהשפעתה של הסב'בה‪ .‬בעשה בס'וו לייסד תורת מוסר רפאו'‬

‫לפ' השקפת תקופת ‪ .U‬אבל דוקא בבוגע הלשתלת הכל'ה הארב כמה‬

‫•‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫‪—‬‬

‫רופף הוא ה'סדו של‬

‫‪",', -.‬‬

‫חוק' מוסר בע'ו אלה ‪.‬‬

‫על‬

‫ה ב ג ו ייס‬

‫הסי ביי ‪,‬ק ס 'י ביי ת וסל ני‪"N‬עיי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫)כעב'ו ד‪.‬שתלת א'כר'ם מהמת‪ .‬בועם ‪.‬כ' תשבט(‬

‫•‬

‫•‬

‫'תר על כו‪ .‬התורה ‪' II‬בה רק המקור לכל התבהגות מוסר'ת ‪ .‬אלא טובתו ומטרתו‬

‫שו חלק ממצוותיה הן החיים ' המוסריים עצמם‪.‬‬
‫‪, " ,‬‬
‫א'לו ה'תה מב'עת העברת הארס )שבהפרשת הב'דה( הםעם לחוק'‬
‫הטואמה של הב'דה )מגע ומשא‪ .‬משבב ומשוב‪ .‬ואב'לת קרש'ם ובו (' ‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫הר' חוק'ם אלה ה'ו צר'כ'ם לבהוג בכל מקום ובכל זמו )ואל רק‬

‫‪,‬‬

‫בטזמאת מקדש וקדש' ‪(.‬ו וזה גותו לבו לחשוב‪ ,‬שהת'אור'ה של ב'מוק'ם‬

‫‪,‬‬

‫היגייניים לחזקי הט~מאה איבה מתקבלת על הדעת‪ ,‬כמו לגכי דיני‬

‫צרעת ומאכלות אסור'ם‪' .‬ש א'פוא להג'ח ש מ ט רות מ וסר 'ו ת‬
‫מובחות ב'סודם של הלכות אלה‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫)ארס הב'ור‪' .‬שורוו‪ .‬שבה 'ג ‪ .‬חוברת ב'‪/‬א' ‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫*‬

‫•‬

‫•‬

‫‪( 1926‬‬

‫•‬

‫המחקר המעו' מפבה את מבסו ‪ .‬על פ' רוב‪ .‬רק לאותו שסח מצומצם שבו האו‬

‫עוסק‪ .‬ולכו 'ש לחששו שתואצות'ו של המחקר עלולות להתעלם מחה'כס המוסר'‬
‫וההשק'פ‪j‬ן;‪, .‬‬

‫החקירה המרעית של ההיגיינה החברתית אינה יכולה להתקיים ל ל א‬
‫ב סיס‬

‫של‬

‫תיצאיתיה ‪…‬‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫•‬

‫‪'-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫יהיא תלי~ה כהס בהערכת‬

‫ה ש ק וכ הרא ת יקה ‪,‬‬
‫ראשית חכמה יראת ‪',‬ה‬
‫•‬

‫" ' )הג"בה חברת'ח והשקפת עולם‪ .‬בחלת צב' ‪ . 1933 .‬ע' ‪(34‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬בפרט בשטח זה של בע'ות חברת'ות 'בול הח"ם המוסר"ם של הפרט לרגםו‬

‫••‬

‫•‬

‫'לש'בו' בתפ'סת סלום הערב'ס של החברר•‬
‫"‪.‬‬
‫‪ ,‬א'ו להב'ו שפ'ת‪ m‬בשרובות ה'לד'ם תלו'ה דוקא בל'מוד האקדמ'‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬אפשו לח'ות כ'הדו' גם במקצועות אחר'ם ‪ .‬ולטפח את הכשרובות‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫בחובות ה'הוד'‪i‬ו המ' ו חדת‪) .‬הדבו'ם כנתבו ופודסמו באשכבז בתח'לת‬

‫שבות השלוסר'ס ‪, . -(.• :‬‬

‫"‬

‫הקה'לות ה'הוד'ות‪ .‬להקל על‬
‫א'ו ספק שמתפק'ד' " החבהר ‪ .‬ובפרם‬
‫‪.‬‬

‫‪..‬‬
‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫' ‪e‬‬
‫‪.,‬‬

‫ברור שעזרת החבהר א'בה‬
‫אבל‬
‫'לד'ם ט'פוח הז‪. . .‬‬
‫מרובות‪.‬‬
‫משפחות ‪..‬‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫אל'זוו ‪.‬על 'ד' אור ח ו ת‬
‫דבר‪ .‬החולשה הבלבל'ת של הפרט ב'תתב‬
‫‪.‬סוף‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫חייס צביעים‬

‫‪.‬‬

‫יייחר ‪.‬‬
‫בע'ת הזוג‬

‫‪,‬‬

‫)שב'תת 'לודה ‪-‬‬
‫‪. : … r"- .. . , .‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪-‬‬

‫ה'הוד'•‬

‫~‬

‫‪,‬‬

‫בחלת‬
‫•‬

‫צב'‪ .‬חוברת‬

‫‪'.‬‬

‫‪•11/12‬‬

‫‪.s ')7‬‬

‫‪( 1931‬‬

‫‪g':‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בה‬

‫‪,‬‬

‫במיהר שהזג הצעיר ‪1‬סמשר ייתר כח" הר‪m‬‬

‫יהמ~ז‪r‬ש של התירכת‬

‫היהודית‪ .‬בה במרד;ך יפחתו האילוביס הסוציאליים והתרבותיים )כבגי‬
‫יירכי ידליס( מלהיית הקיבעיס‪.‬‬

‫•‬

‫)זים‪ .‬ע'‬
‫‪,‬‬

‫•‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪( 16‬‬

‫את המזסוג "תכי~ית כלמי הח""‪I‬כ יש למחוק מהמלי‪ .j‬את דא‪.‬ככריית‬
‫ה ‪ ..‬ם י י‬
‫ת ‪" D‬סת‬
‫שי להגביל לתחןמיהם ‪ .‬אות‬
‫ןהנוחיות‬
‫החומרכית‪-‬כלכלית יש להביא לידי ו‪e‬בסידד ‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪ -‬בעיה 'ד"דית‪ .‬ישירון‪ .‬שבה ‪ .17‬חורכת ‪•116 ~' •3/ 4‬‬

‫) צמציס ה'לודה‬

‫ב'סן תר"(ץ‬
‫‪,‬‬

‫ילא המחקר המדעי כלבד מבקש לפתיר בעיות חברתיית‪ .‬גם מחיקקי המדיבית‬
‫מבקש'ם להתקין בירמות חברת'ית מתוקבות‪ .‬לתועלתם לרווחתם ולאזסורם של‬
‫אזרח יהם‪ .‬וגם אלה עלולים לה'ית מישפעים מתפ'סותיהם הסיב"קטיביות נבוגע‬
‫למותר ואלסור כח" החברה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫מעמ'ם בוצדית תפ'סות מוסריית כתוצאה מבורמה ממלכתית‪ .‬ברוי‬
‫שיצירת‬

‫‪,‬‬

‫מיטד כזו איבה‬

‫בכובה‪.‬‬

‫יבכל זאת 'ש לצ"הב‬

‫‪ .‬כמעט תמ" ככלל‪" .‬רק ' מה שהמד'בה א יטרת איכו וביסרי" ‪ .‬יאכן‬
‫המקים לק ו בפל'קט בין חוקי התורה לבין האת'קה המרדובית ‪ .‬לצערונ‬

‫מלמד הבס'ון שבקרבפל'קט ההר ידם של השיקולים הדת' "‪ D‬על‬
‫התחתרונ‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫)שם‪ ,‬ע'‬
‫‪, ,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪(111‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫'‬

‫*‬

‫ב ‪' J‬בור מקובלת הד'עה‪ .‬שכביגע להחלטית בעביבי בר'ו‪e‬ית והצלת כפשית‬

‫‪,‬‬

‫מכד'עה דעת המומחה לדבר ‪ .‬דעתו של הרופא לפ' מ'טב חכמתר בק'איתי והבבתי‪.‬‬
‫' כרך אנה וכך ‪.‬ה‪e‬ו' )ע " רמב‪-‬ם הלכית שבת פ‪-‬ב‬

‫ה"א ;‬

‫הלכית שב'תת עשיר ונ"‪:‬ו‬

‫(‪.‬ח"ה‬

‫‪ :‬בו‪c‬ל ‪ ,‬האם הכערות תתקבל גם אם הבע'ה העימדת על הפרק א'הנ תלף"‬

‫'‬

‫‪ .‬במימח'ות י רבבק'אותי‪ .‬אלא בשאלות מ רטר'ית ‪ .‬כגון העדפת חולה על חולה ‪.‬ר‪c‬ו‪n‬‬

‫‪ ,‬כ'ס'י"‪D‬‬

‫רפ'א‪'1‬ס רב'ת‪' m‬‬

‫מתיס וא ש'מזסו נבפור של אדס שלא מעדות י 'א‪.‬ם ב'תן‬

‫לםומך על את'קה רפ ‪' lC1‬ת ! רא‪.‬ס בכלל ק"מת אתיקה כזאת י‬

‫ל ד ~ ח י מברגד בית ן ח המת בל' הסכובה ל ונ ו ם ר ה ‪ 1 ,‬מ ‪ … K‬לםי‬
‫הובוסר הרםיאי עליר להחחשב בזכיחי של כל אדם לגיםר‪ .‬יעל אחח‬

‫‪,‬‬

‫כמה יכמה על'י להתחשב בזכיח זן בביחיח הובת‪ ,‬עם כל השיקילים‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬
‫‪… ..‬‬

‫הא ‪ U‬שייס הנוספים הכררכיס‬

‫‪,‬‬

‫‪,. , .,‬‬

‫‪..,‬‬
‫‪,.. .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.' .. ..‬‬
‫‪,‬‬

‫כר•‬
‫‪. ..‬‬

‫‪.‬‬

‫)עדית ביש'בח הערדה הוב"עצח לב'ריר בע'ת ב'ת‪ ' m‬ובח'ס ג‪(15.2-6.‬‬

‫ן)(‪1‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.. -.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪–‬‬

‫‪- – – – – – – – – — ,-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ : .. .‬אם כן ' א'פיא תלי' המיסר הךפיא' ביעתי ' של כל רימא יךיפא‪ ' ,‬בךציתי מךח'ב‬‫יבךציתי‪ .‬מקצך‬
‫!‬

‫‪,. .‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫•‬

‫"‬

‫•‬
‫‪.‬‬

‫‪, '. . '.‬‬

‫"‬

‫‪. ..‬‬

‫‪.. .‬‬

‫‪.. , .‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫" לפי המוסר הרפ ‪ ' K'1‬קובעים כמה בררמיס סובייקטיביים את ההחלםה‬
‫•‬
‫אתך‪ .‬ל'ר תתנית גיילית של כל'ה מלאכית'ת‬
‫זהאי‬
‫חילה‬
‫הערפת‬
‫על‬
‫‪:.‬‬
‫"‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫• • •‬

‫)ר'אל'זה(‪ .‬היקמי יעיית מע"צית ימחל'טית‪ . ,‬המיךככית ממימח'ם‬
‫בשטח'ס שיג'ס הביגע'ס לבע'ה‪ .‬אכל גס‪ ,‬כ~ן ' חבך' הינויה‪,‬‬

‫הזאת‪.‬‬

‫תיפול ההכרעה לבסןף לפי השקפותיהם וגישרתיהם האישיןת‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ךק הנח'ית בךיךית‪ .‬שהךיפא ה'היי' מקבל בפסק הי'ן הקביע של‬

‫• •‬

‫•‬

‫•‬

‫ה ה' ל כ ה‬

‫ההלנה‪ ,‬עשןיות למ"נוע ממוב 'את הסןבייקטיביות " הנ"ל‪.‬‬

‫ה 'א שתי ר 'רא ותי בבנו'ה ‪ .‬החמיךה הזאת ' של ה'עיפת חילה‬
‫‪. ' ..‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ' ..‬על חילה אחר ‪. :..‬‬
‫‪..‬‬
‫‪) .‬תחל ' פ' הכל'ה וההלכה‪ ,‬נועס תשלא(‬
‫•‬
‫• •‬
‫•‬
‫‪.,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מיסר ךפיא' כיה ‪ -‬על אף שא'פת נישא י אר יךק לה'ס'כ ילהצ'ל ‪ -‬עליל ח"י‬
‫•‬

‫לגךיס להר'גת נפש‪ ,‬כס' שה'א מיגיךת בהלכה‪.‬‬

‫ג'ת‪m‬‬

‫בל מ' ש'עשה א'זה שהיא‬

‫במצב הזה )"מית מ‪"( ' m‬‬

‫של מערב‬

‫מן הח"ס למית‪ ,‬הך' היא היךג את הגיסס‪ .‬כר לס' המיסך שלגי‪ .‬אילס‬

‫לס' מיסך הךיאם'ס הללי )המציר'ס לקכיע את המית נול פ' פעולת‬
‫המיח( גחשכ הגיסס הזה כמת‬

‫‪-‬‬

‫מית "קל'ג"‬

‫‪-‬‬

‫ימיתך להיצ'א את‬

‫איברי‪… ,‬‬
‫אבן רואים איפוא אלן מביאה ארתני הסובייקטיביןת לס ה"'מיםר‬

‫המדעי"‪ .‬הוא‬

‫‪-.‬‬

‫חסר‬

‫לתת לנו הבחיות ברירית ואחידית‬

‫אינ ים‬

‫‪– – — .–‬‬

‫לפנו · ולה · םן · סו·ת‪:‬‬

‫‪.. . .‬‬

‫‪..- – . .- – ………. -.. ..‬‬

‫•‬

‫)בנוג'ן השתלת א'כך'ס מהמת‪ ,‬גיעס ‪.‬ב' תשכס(‬

‫‪,‬‬
‫‪r‬‬

‫;‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫יבבן‪ .‬הךיפא ה'יינו את מגבלןת'ו לא 'שנון נול כ'נתי בלכר בביאי להכך'נו‬
‫•‬

‫כשאלות 'סרד'ית כאלה‪ .‬הוא 'יינו שכעג'ג' את'קה א'ן רעתי שוה 'יתך ימכך'נוה‬
‫';תר משאר יעתס של •שאר כג' הארס‪.‬‬
‫‪.. . .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫אגי 'ביל'ס ‪.‬להסכ'ס לרכר'י ‪ .‬של מגהל ‪ .‬הס ‪'.‬מפוס'ין הב'גלאימ' נול‬
‫השתלת אכך'ס‪ ,‬פךיפ'‬
‫•‬

‫·‪,‬‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫בךיס ‪ • ,‬שאמר ‪:‬‬

‫" הרפיאה ננושתה כל כר מסיבכת‬

‫יכל כר רתכת 'י'ס ‪ .‬מכר' ‪ 1%1‬גיב ל ' עיר ל ה ר ש יתל נו צ מגי‬

‫ל· עזו כ · אנו · היבר ' ) הגדרת ‪ .‬המית יקכ'עת רגע המית(‬

‫ה מ קצו ע ה רפו א ‪'".‬‬
‫‪.‬א'בר '‪.‬ס ‪; ..‬ש ‪ .‬להתחשב ‪-‬‬

‫כ 'ר ‪,‬‬

‫גס תוקך' הרוורר מיי'מ שכנוגנו להשתלת‬
‫מלכר הבח'נה הךפאר'ת‬

‫מכס ' של מיסר‪ ,‬של‪ .‬את'קה‪ ,‬של רת ושל‬

‫‪-‬‬

‫גס כגקויות‬
‫•‬

‫משפט‪.‬‬

‫•‬

‫‪·,‬‬

‫·‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫ט'כ'!' ‪' .‬ותר לוצק ילשמפט‪,‬‬
‫בעולם ‪•.‬המוסר הכלל‪ ,‬קג' מ'הר‬
‫‪. 1_. . . …… .' •. •••.• ,…… . . ",- ,‬‬
‫‪" • …..,.. – ….., _ … ….. -_ …‬‬
‫ט'מ'"" ‪,…-.,‬‬
‫‪.. . _ , . … …… .. -.. ",,‬‬
‫‪~. -‬‬

‫'~‬

‫‪ -.‬ר‪_, . , -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫·‪… 1'1‬‬
‫‪… ,‬‬
‫~‬

‫‪-,‬‬

‫'‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ק"מים קיים קעובים בהלכות הדת‬

‫ומעולם‪ .‬ח"בים ז!רג ל‪ ,‬מ ו ר‬

‫מ‪m‬‬

‫‪ II‬ת ענבי הרוש בכרמה של ה‪ M‬תיקה הרונו ‪ IC‬ית ‪.‬‬

‫)ומת‬
‫ו‪:‬נ‪M‬ור מעהת‬

‫‪.‬‬

‫וב‪ '. m‬הובע ‪•r‬‬

‫גיסז תשלב(‬

‫‪ rll -‬לנו ומטד ‪II‬וביק'סיבי‪ · .‬לבתי חלוי ולבחי מזסרונע‪.‬‬

‫‪ n‬הר‬

‫הוברכטט עי היטודית היציביס של התוהו ובטיגי והבנחה בידי ח‪ " ,‬ל‪ .‬וםדשרגת‬
‫מטקניתיה וב‪ ' D‬גדלוי שי‪II‬ול ככל הדורות‪.‬‬

‫*‬
‫תלמייי‬

‫כיין אשומךים דבר שוכועזו ובפיהם בע‪:‬רו"~‪:: t': .‬ז~ת~ר‪ :‬ד~נבןת‬

‫חכסיס ‪,‬‬

‫בקבך‪) .‬יבמית צז "'‪( M‬‬

‫ך‬

‫•‬

‫•‬

‫יודע אני שהיה זה חםצו ובקשתו של אאובו"ד ‪.‬ז‪ ,‬בעזונו חב"ם חיותי‪ .‬להוניז‬
‫מעיגותיו חוצה ‪ .‬מינוינות של טוהר לב ומחשבו‪ .‬יראת שמים ואמונת חכובים‪ .‬ויהי‬
‫דצךר‪ .‬שיהיו גא אמרנו לרצ י ז ‪ .‬להיות לו לנחת רוח‪ .‬תנצב'ו‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫••‬

‫•‬

‫•‬

‫‪'. .‬‬
‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫• •‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫• •‬
‫•‬

‫••‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫••‬

‫‪•,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫הקרן לחקר חלל קהללה עפ"ל ההלכה‬
‫•‬

‫ע"ש ד"ד ע ‪ I‬יראל ויששנה מצובך ""'‬
‫•‬

‫•‬

‫מודיעה על מתן פדטים לעבודות בחחום‬
‫ניהלו חיי ישוב בימינו עפ"י התודה ‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫העכורוח כזירכות להגעי לקרן עד ר " ח ‪(/‬ייר תשמ" ‪.I‬‬

‫לשם קבלת פרטים נוטפים‪ .‬יש לסונת בכתב לקרז‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫שליד_ ד"נ ‪(/‬פירם‬
‫סיקוד‬

‫‪.-•• .‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫"‬

‫•‬

‫‪. .‬‬

‫‪44807‬‬

‫•‬

‫‪—————————–‬‬

‫‪. 12‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪- –‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ירנח עמנראל‬
‫‪,‬‬

‫ייעמ התירה" בשמנתי של ד"ר יצחק ברייאר •‬
‫‪,‬‬
‫א‬

‫המרשג עם התר רה הרא עתיק מארד‪ ,‬מיים שנתנה תררה לעם ישראל‪ .‬חויל‬

‫דכרר הרכה על עם ישראל כעם המקיים את התררה‪ ,‬רבי טעדיה גארז אמר יאיז ארמה‬
‫זר ארמה אאל כתררתהי‪ ,‬אכל איז להכחיש שגררלי ישראל כתבר רהגר על עם‬

‫י שרא ל •‬

‫דיר יצחק ברריאר וציל הרא האיש שחישר את הכטרי הנפץר הירם עם‬

‫התר ר ה‪ ,‬הרא הגריר את המושג הזה וכזכררת רבא מרביס להשתמש במרשג נעלה‬

‫זה‪ .‬כמיבז‪ ,‬רמב"ם ררמכ"ז‪ ,‬מהר"ל רארר החיים ראר את עם ישראל כעם ה ת רר ה‪,‬‬
‫אך שלרא נחפש בטפריהם תא המלים האלך‪ .‬ךמענייז הדכר שד"ר יצחק ברריאר לא‬
‫חידש את ההגדרה ע ם ה תרו ה כסיסמה‪ ,‬במלת קסם כרי להלהיב המרנים‪ .‬דיר‬
‫יצחק בוריאר ראה כמשוג עם התר רה קרדם כל מרשג מ שפט י‪ ,‬הכא להגריו‬
‫את‪,‬מהרתך של עם ישואל‪ .‬המךשג עם התך רה‬

‫של ר"ר יצחק בוךיאר אל הךגדר‬

‫ךלא לרטש כררשה לפני רבניס רכעלי תבים אנמנים‪ ,‬אלא הךא הגיע להגדרה זר‪,‬‬
‫כמשפטז המךחייב לתת הגדרה משפטית למהרתר של עם ישרלא‪.‬‬

‫עם‬

‫הת ווה‬

‫כמילךז המשפטי של יצחק ברואיר אל נזוק לסאיפת בחירךת של יהררים שרמרי‬

‫תררה רמצרות‪ ,‬אאל הגררה זר נרצרה אחרי כיררר משפטי ממרשך‪ ,‬אכשר יצחק בוריאר‬
‫הצעיר חקר אחרי מהרתר של עם ישארל‬

‫‪'.‬‬

‫כאז‪ ,‬וגילים נאך הירם לדכר על עם ה ח ך ר ה‪ ,‬חרך הרגשה על ה‬
‫אנל אצל ד ‪ H‬ר נרריאר יש השירבת גם להההלת ההגדרה‪,‬‬

‫עם‪.‬‬

‫חךרה‪,‬‬

‫איז כורנה לרמר‬

‫שלפי יצחק כרריאר יש זכךת קרימה למךשג עם רהחךרה כאה כמקרם שני‪ .‬לפי ידר‬

‫כרךיאר איז זירף אויז קשר גדרל מזה‪ .‬כלי רתרה איז עם ישואל‪ .‬רככל זאת איז‬

‫להתעלם מכך שדיר כרריאר החגנר למרשג יהד רת הת ר רה אך כ ל ל ישר אל‬
‫שרמר תררה ךמצרות‪ .‬להגדרךח כאלר איז יטיד משפטי ‪,‬איז להז תרכז ראיז הז מגריורת‬

‫את עם ישרלא‪.‬‬

‫•‬

‫הדברים נאחפ בכיברס ביוס 'ייס אלול תשמ"‪ ,‬בקיבוץ "‪,‬לביס לרגל פתיחת נשת‬
‫הזכרין הראבעים של רבי ציחק ברי"אר‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫וצ'יל‪.‬‬

‫כהנבת הדבריס לדפוס הוספתי חונכ‬

‫חבאןת בנשוא זה‪ ,‬בלי לשנית את צירת ההיצאה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫פחםי מרדכי ברויאר '''ב העיי לי שאב"י‪ .‬ד"ר‬

‫יצח‪P‬‬

‫ברייאר לא היה הרשאון שהשתמש‬

‫בהגדרת ייעם התווה‪ ",‬סבי‪ ,‬הרב ש"ר ה"יש השתמש במישג‬

‫‪.Das Tauro·Vo1k‬‬

‫זתא‬

‫הערה נכינה‪ ,‬אר בכל זתא נראה לי שאצל צ"חק ברייאר קיבל הששג ייעס הותרה"‬
‫חשיבות הסטורית‪-‬שמפטית‬

‫הז בכל ר‪m‬גיס לש‬

‫היהר‪m‬‬

‫מ'‪m‬‬

‫דת ורע בזכותן של יצחק ברוירא נתקבל משוג נעלה‬

‫הנובאנה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫'‪13‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫רבכן עם ה ח ~ ד ה ‪ .‬אובבם כל‪ ,‬ח ו דה אין עם י‪:‬ןדאל‪ .‬אכל התו‪:‬וה ‪.‬בחבה לעם '‬
‫שלם ‪ .‬התודה לא בחבה ליחידים כאמצעי להגינו לגן עדן‪ .‬החודה פובה לציכוד‪ .‬כדי‬

‫ל‪.c::,‬‬

‫שעם‬

‫עם‬

‫יעשה אה דצון הקב ‪ N‬ה‪ .‬מטדח הכדיאה היחה שכל‬

‫יש דאל‬

‫האבשווח חהיה מדיבה אח '‪ 1‬גדולר‪ .‬המקיימח אח רצון השם ‪ .‬אכל אחרי כשל~ביח‬
‫האדם ' הראשזן ‪ .‬כשלוני של דוד המכול ומדר של דרד ההפלגה‪.‬‬
‫אחדים ‪ .‬כשלרנר של‬
‫•‬
‫ראה הקכ"ה צורר ליסר נו‪ C‬שיהיה‬

‫וד " ר יצחק כרויאר זצ " ל מוטיף‬

‫‪.‬‬

‫‪…‬‬

‫‪.‬‬

‫)שם( ‪,‬‬

‫והגה בבח י רת א‪:‬רז‪:‬ס ן‪ ,~:'-:‬ה"') ל א '‪:':‬ן צא אף ‪-‬מז של‬

‫•‬

‫]אכדהס( אינו סיסד דת או כנטי;ך כמר‬

‫•‬

‫אינר מיטד ‪ II‬קרוביה כמר‬

‫•‬
‫•‬

‫‪..‬‬

‫הוא ה " מיטד" של‬

‫‪-‬‬

‫להכדיל‬

‫•‬

‫‪ -‬ע ם אל קי אכר ה ם ‪…‬‬

‫הכדור היא דק‬

‫•‬

‫תכביז‪.‬‬
‫•‬

‫הבררא‬

‫כרותא ‪•..‬‬

‫הבריאה ז‬

‫ההסט‪,‬רי'‪C‬‬

‫•‬

‫•‬
‫• •‬

‫הבוצרי רהרא‬

‫אכיי של נום ישואל‬

‫‪.‬‬

‫אומה ‪ "' 1‬ומשיב ‪:‬‬

‫•‬

‫כל ה'הדות סיוסדת על בריאת א י וכ‬

‫•‬

‫היא‬

‫‪II -‬פלסיו ר‪II‬דיסטר •• " ‪ II‬כדהם‬

‫ד ‪ . .‬ר בד ז יאך ממשיר יש ו אל " למה ה ' הרית מ י~ סית על כר ו את‬
‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫להבדיל‬

‫‪-‬‬

‫' י דת '"‪..‬‬

‫התפלל מתון ‪ .‬הא;ישיוח שלר כעד טדרם ונומידה‪.‬‬

‫••‬

‫•‬

‫ה '‪ l‬ו ר‬

‫נום נכחד ‪.‬‬

‫‪.(51‬‬

‫אכד הם ) ובוריה‪ .‬נום‬

‫•‬

‫נו ם‬

‫ה‪.‬‬

‫עם‬

‫אלק‬

‫‪,‬‬

‫ה " כ ו נש'ם‬

‫ב '" ה ‪.. ,‬‬

‫ה‪.‬‬

‫רכ‪:‬י על ה ‪, .N‬חיר '" או על ה ‪ H‬פרם‬

‫משפחה ‪,‬‬
‫'‪b‬‬

‫למה ו ‪ .‬ראינו כבר כי בז האדם‬

‫את‬

‫ע‬

‫חכרה ‪.‬‬

‫ם ‪ .‬וכדינה ‪:‬‬

‫הארץ ויברליס‬

‫התירה כתכנית‬

‫הם‬

‫לעצבה‬

‫‪Jt‬‬

‫לגמיר את‬

‫הם הגירמים‬

‫כפי‬

‫רצונן של‬

‫הבריאה זקיקה למשפחה ולחברה‬

‫‪.‬ולעס ‪,‬למדיבה‪ .‬לו זכתה האנושות ‪ ,‬כי אז היה כל זרע‪-‬אדס מש ‪ t‬חה‬
‫•‬

‫אחת רחכדה אחח ועם אחד זמרינה אחח ‪ ,‬מדיבה איניכדטליח‪ .‬אולם‬
‫לא זכתה‪.‬‬
‫המשפחה‬

‫ויקם אביהס‬
‫האנישית ‪.‬‬

‫כמקום ארם‬

‫וחברתו‬

‫במקים‬

‫ובמקום‬

‫נח‪.‬‬

‫יובשפחחו בבקום‬

‫החברה האנדשית ‪,‬‬

‫במקום‬

‫יעמן‬

‫העם האנישי ‪ ,‬ומדיבתי במקדם המדינה האיגיברסלית‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫ד " ד ' יצחק כרויאו מרגיש שוב ושוכ שתפקידו של היחיר ב'שדאל להשחלב‬

‫עם‬
‫ב‬
‫•‬

‫התי ר '‪,‬ה ' יי ר ברויאר א'גי חיסר במ ל ים כבקוד‪.‬ד מרכזית• זי‪ .‬בחיברת‬

‫"תירה‪ ,‬חוק יא"מה '" )עמי ‪ (27‬הרא כיתב '"כי היחיד כשהרא לבדי כמיהי כאפם יכי‬
‫כל עדכר כא לו רק מכוח האומה "‬

‫'‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫בום ה תור ה הרא ההגדרה המשפסית של עם ישראל ‪- .‬היוס הזה בהיית לעס‪;-‬‬
‫אי)‬

‫לא כאדץ יסדאל נהיה עם ישדאל לעם ‪ .‬אלא כמעמד הד סיני ) סוייה ‪ ,‬עמ ' ‪(.68‬‬
‫כאן התפתחות היסטורית איטית של יצירת עם חדש· רק על ידי קנלת התורה בהיה‬
‫•‬
‫נוס כזרי של ענדים משוחורים לנום נכחד‪" ,‬אחמול עכדים '‪ .,‬רהיום עם‪ ,‬עם‬
‫•‬

‫‪2‬‬

‫‪.. .‬‬
‫• •‬

‫•‬
‫איז ל‪,‬ןח ‪ p‬ים ‪ .‬ובה‪: n‬גזרתן ה‪ C‬ת'‪'!:‬םול" לש יצחק ברויאר ל‪n‬ס"ביח הוביגזמת לש ‪ .‬היח"‪,,‬‬

‫‪.,‬שוה המשפט‬

‫בטפיי ובןר~ה; יי בן‪-‬האדם הבדדר היא רק בדרחא‪ ,‬ולא‬

‫ה י אוסן ן‬

‫• נמצא ב ‪~ p‬לם‪ .‬לפי החורה נראה האדם הראדשן נכדרר‪ ,‬אמגם בדידיתי היחה ה ' לא טוב י‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫האדם‪ .‬לבין'' ' ‪ .‬וסם‪, .‬שיב יירזא‪.‬ם‬
‫היחיד שנמצא בס"פיר מעשה‪-‬בראסית‪ :‬ילא טיב היות ‪' .‬‬

‫'‪14‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‪-_ .‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫התירה" )שם ‪ .‬עמ' ‪ 67‬יבן שם עמ' · ‪(.59‬‬

‫•‬

‫קבלת התירה ‪/‬נח"בת מעחה אח עם ‪; .‬שראל‬

‫ער סיף · הדירית‪ .‬עם שלםמחי"ב לצ"ת‪ .‬בשמדיבר בעם לשם א'ן להתעלם מהאפשריח '‬

‫של סירר'ם‪ .‬כדבר' בע'ם 'שראל "על'ח למרים שב'ת שב'‪ .‬לקחח מחביתאבדם‪'.‬‬
‫יאף סירר'ם לשבן ה‪ '-‬אלק'ם " )חהל'ם ס‪(. ,n‬ט' 'היד' 'ביל ח ~ י לסריר ילמרי‪,‬ד‬
‫‪.‬‬
‫'‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫אבל לס' חיקי התודה הוא בשאר יהירי והוא חייב לציית לחוקי התורה ‪ ,‬אפילך בגניר‬

‫לרציבי שהר" א'‪-‬אפש; לעויב אח המסגרח המשפט'ח של עם הח;ר'ה ‪' :‬א" אפשר‬
‫•‬
‫•‬
‫לבר‪ m‬מעם 'שראל במי שא' אפשר לבריח מן הטבע ' )שם ‪ .‬עמ' ‪ (·61‬גי' 'ביל‬
‫להצטרף ל ‪' II‬חדר המשפם' של עם התירה ‪ .‬אבל 'הדד' א'גי 'ביל לצאת מז המסגרח‬
‫חלקי עם‪. .‬התירה מחויכיס‬
‫הסדר המכריח של עם התורה‪ .‬כל‬
‫‪.‬‬
‫המחייבת ''‪" :‬התווה היא ‪.‬‬
‫‬‫• • • •‬

‫•‬

‫•‬

‫לשםיר‪ .‬על הסדר הזה יהח'יב הוה בלחי‪-‬תלי' לגמר' בהבבחם יבהסבמחם‪) -‬שם‪.‬‬

‫•ע‪'i:i‬‬

‫••‬
‫‪,-,‬‬
‫'‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪ (.63‬עם שלם על ' בל חלק'י ח"ב מעבש'י להמש'ך את תבב'ח הבר'אה‪ ,‬אך ‪-‬לא‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫ממבה" )שם ‪ ,‬עמ'‬
‫ה'ח'ד לגמיר את חכב'ת הבר'אה יהיא א'בי בן‪-‬חיר'ן להפםר‬
‫‪,.‬‬
‫על ‪.‬‬
‫‪(.63‬‬

‫רריש 'ח ב יך ל א ו מ " )שם‪ .‬שם( "להבביס ' את בן ' הדיר' הצע'ר לתיך‬
‫עד‬

‫ההיסטרריה היהודית ‪,‬‬

‫הא'בר'ב'דואל'זם‪.‬‬

‫ה תור ה •‬
‫‪.‬‬

‫שיי גאל ‪ ..,:‬מן‬

‫יגעשה‬

‫חלק‬

‫ה ב ד ל ייתה נ רראה‬

‫בלת'‬

‫בפרר‬

‫עם‬

‫עמן‪.‬‬

‫)שם‪ .‬ההרגשית של' ‪.(· .‬ע‪'.‬‬

‫האיךיאל של עם התודח לחיוח חיי תודה כארץ‬

‫התורה ‪:‬‬

‫של‬

‫של‬

‫מדיבת הת ר רה "" )שם‪ .‬עמ '‬

‫‪.(71‬‬

‫התורה ‪:‬‬

‫"עם התירה בארץ‬

‫'"מד י בת התזרה היא כריאה בועיר‬

‫אנפיו ‪:‬‬

‫א'חיר ב'ן הארץ יב'ן הארם אשר על'ה ‪ ,‬בר' להגש'ם את תבב'ת הבר'אה" )שם ( ‪.‬‬

‫'רק עם התירה 'ביל להשל'ם אח ארץ החירה ‪ ,‬ירק ארץ התירה 'ב י לה להשל'ם את‬

‫עם התירה" )שם ‪ .‬עמ ' ‪.(72‬‬

‫יד " ר 'צחק ברי'אר מסבם את דבר'י על הס'בי' יהס'בין‬

‫בארץ התירה בהשייאה ביעזח‪" ':‬יבמצא‬
‫של עם 'שראל בארץ 'שראל ‪ .‬בעם החירה‬
‫‪,‬‬
‫כי וא‪.‬חור הזה ביז יעני האחודים היא ממש כובי האחרד ביז איש יאשה‬

‫‪.‬‬

‫קדזטו'ן‪ .‬דת מהש י 'שראלמאחדת‪ .‬דת משה י'שראל מפר'רה" ) שם(‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫בריח‬

‫ע"י ‪.‬‬
‫‪.. ,‬‬

‫א'ן אפשרית להב'א באן את דבר' ד‪',‬ר 'צחק ברי'אר על ההצלחיח יהכשליביח‬

‫של עם 'שראל בעם התירה בזמן ב ' ת רא ש ןו יב'ת שב' ואחו בך בגלית‪ , .‬אם המחבך‬

‫הצליח לגילל את התילדית עם 'ו!!ראל בצירה בביבה‪ .‬הצל'ח להעב'ק לביער ה'היד' את‬
‫המושג‬

‫‪.‬‬

‫התורה‪.‬‬

‫עם‪- .‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪,‬‬

‫הראשון גברא במלא צבייני ובכל~זאת היתה בריריתו 'לא ‪'''.‬בוט ישם‪ .‬עיד בספןר‬
‫הראושו של הספר‪ ,‬יי החכרה היא המ ש חרר הגדול של ה י תי"ר‪ .‬ןנעזכדן ' הבא "בלל חברה‬

‫רק‬

‫אין תרבית‪ .‬אסנם גם רגשוחיו ימדיתיו של בן‪-‬האדם הם במעט כולם חברתיים ‪. : .‬‬

‫זןחברה היא הקרקע שעליה יכולים להשתמש בהם‪ .‬ו גם אהבת השם ב " ה הססשית היא‬

‫‪ 1t‬הגת בריתויי ‪ .‬רק רי יחסיי לחברה יבןל כו‪-‬האדם להכ י ר אח צעמי ירק וז" ימ‪ o‬י י‬

‫לחכרה ' הרא נעשה לאט לאט לאישיות ‪ .‬ה ' אנכי' של כו‪-‬האדם כלי חברה ' הוא כמו ה‪/‬אנכי'‬
‫שלי בלי עולם טביב לו‪ :‬זה וזה היא ‪ -‬ירק‪ ".‬ובן במקומות רבים ב"מרריה " ‪ ,‬כגון עמ '‬
‫עם רת‪.‬ורה " של יצחק ' ברויאר א י ו הסכרה‬
‫‪ ,21-19 . .‬שייב כהחרבה ענם' ‪ .51‬במשוג‬
‫‪H‬‬

‫ליתיר ה‪,‬ר ‪ )C‬ג ללשומתן האיישת כלבר‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫"‬

‫‪15,‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ .‬יכן כחב כספר ‪ .‬בחל'אל‪ .‬סםר הוניק ‪ III'I‬להסב'ר אח חר'‪-‬ג ‪I‬כצןןח‪ .‬כססו זה‬
‫ממעט החמרב הלשחמש ‪ .‬כמישג ם;‪ :‬התי ר ה‪ ,‬דע שהיא מג'~ לכ~'ת ה!)'גיר‪,‬‬
‫דבו'י •‬
‫יאלן‬
‫•‬
‫אשר' המחבר שהצל'ח כבר לפב' העח הזאח )לפב' החכגרית ה'לדו‪,‬‬
‫להטב'ע על לכי של החב'ר חא תמיתגי הבשגכה של עס החירה בדוכן‬
‫המסאה'סטיר'ת‬

‫מן המדבר‬

‫לאץר התירה ‪ ,‬יאמץר התירה למדכר‪,‬‬

‫וממדבר לאץר התורה ילב'ת עילמ'ס ; ילעירר בי את ההבבה‬
‫ההיסטרר"'ת היכולה קלאר את יעידי התרדה אות יעייי בניאי ישראל‬
‫ולהשווח אחס את הב‪' O‬ון הה'סטיר' של אלם' שבה ; ילבוכעו בחיכר‬
‫את האהבה הבן~רת‬

‫•‬

‫יאת הה ‪ '9‬רצה‬

‫העמיקה ל~ס התררה ‪ .‬יגם את‬

‫המשמעת האנמנה לוצונו הלאומ'‪ -‬אם כי חסר לו הכיח המרינ‬

‫‪• • • '1‬‬

‫ואשר' לו כםל"ס‪ ,‬אם הצל'ח כבר לפנ' העת הואת ‪ ,‬לש'ס בלבר אהבח‬
‫'‪. ' .‬‬
‫למוד החורה" ‪) ,‬בחל 'אל‪ ,‬עמ' קב"ח(‪,‬‬
‫•‬

‫‪.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫חש'בות מ'‪ m‬דת להשקפות‪,‬ו של 'צחק ברר'אר על תרדלות עס ‪,‬שראל באוכת'ם‪-‬‬
‫חבועח האמגצ'פצ'ה הלאומ‪,‬ח ‪,‬‬
‫האחר;נה ‪,‬‬
‫האחריגות ובמ'וחד על " התקופה‬
‫שב'ס‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪. I‬‬
‫ער החקופה האחרוהנ‪ ,‬השראה רהחורת עם שיראל לארץ 'שראל‬

‫‪-‬‬

‫חקרפה שד ' ר‬

‫ב;ו'א; מגד'ר אוחה בשס ב עקב ו ח ה מ ש ‪,‬ח' א'ן להב'ן את השקפית'ו של‬
‫ד"ר ברו'אר על תקופת ב ‪ 11‬ץ ב ו ת ה מ ש ' ‪ , n‬בל' לקררא את זבר'ו ‪ .g‬ל‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫האמנציפציה הסיציאלית ‪ ,‬את הסיכויים והסיכובים שכהשגת שיייין זכויית לפבי‬

‫אובה ןחמ'ש'ס שגה אנ'ריפה‪ ,‬כאן הלר ד‪-‬ר רבו'אר בעקבות סבו‪ ,‬הרב שמשון‬

‫ראפל ה~רש שק'בל אח שיי'ןו הזכי'וח כנרכה ‪ ,‬בחגא' שעם ;שראל "דאה בתקיפה‬
‫דז‪i‬ז‪i‬וה חסק'ד חדש יבס'ון ' קשה‪ .‬גס במאבק למען קהלה חוות‪,‬ח עצמא‪i,‬ר הלן‬
‫הבכד בקאנוח ע"ס דרבי של הסבא‪' ,‬ש צורד להסב'ר ולמביע א"הבגה על' מאבק‬
‫חשוב זה‪ .‬המאבק לא · ה'ה רק על עצמאיחה של הקהלה החירח'ח‪ ,‬אלא מאבק על‬

‫מהיתו של עס 'שואל‬

‫‪..‬‬

‫כ עסה ח ו ר ה ‪.‬‬

‫עקב קבלת'שיי'ין זכו'וח בסערב א'דיפה חלה החריפפית בק'יס המצוית‪ .‬אחו'‬

‫המגע עס אומיח העולס יתרביתס ‪ ,‬התקרבי המיב' עס 'שואל לתוביח א'רוםה‬

‫‪-‬‬

‫זאת הסבבה שואי גדיל' 'שואל במזוח א'ויפה מן הרגע הואשין‪ .‬קמי אבש' ר'פירס‬
‫ידושי לעשית "ח'קוב'ס" בדח 'שואל‪ ,‬כד' ‪~ .‬הקל על ה'היד'ס ב'ן הגי"ס‪ .‬אבש'‬

‫ר'פיוס כבשו אח הקהלות‪i ,‬ב;גי "ובב'ס" מחקדמ'ס יכר בהפבי קהלוח מפ;אויח‬
‫•‬

‫למבצרים‬

‫• •‬

‫•‬

‫של הריטירם רהקיבסרנטיב'ס‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫היי קהלית שפרנסיהן הסכימי שיהיר‬

‫ב'קהלה חךד'ס רופירמ'ס זה על 'ד זה ‪ ,‬בל ' חיג עם ב'ח הכנסח יכד ש‪i‬כ;י על‬
‫‪..' ..‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬שלום ' בית‪. , .‬‬
‫‪, .. .‬‬
‫‪.. . . .‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫‪..‬‬

‫‪ .‬אכן קם הוב ה'רש יאסר ‪ .‬את החבריח ‪.‬בקהלה שמכ'וה גס בר'פידס‪~ ,‬רב‪.‬ה'דש‬

‫‪..‬‬

‫שנשארה ‪..‬לעם ישראל כגולה ארם‬
‫בקהלה היהודית את שארית העצאמית‬
‫ראה‬
‫'‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫עצמאית ‪ .‬זי‬
‫‪. …..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫שבעל פה ‪ ,‬א'ן זאת קהלה‬
‫רתיוה‬
‫מ'וסדח על‬
‫הב'!!‬
‫‪,‬‬
‫תירה שבכתב ‪.‬‬
‫‪.,‬‬
‫‪.‬‬
‫יחודית ‪.‬‬
‫‪… …. . . , ,‬‬
‫‪. ,‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪. .. ..‬‬

‫‪16‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- – -‬‬

‫‪.- – . -‬‬

‫‪.‬‬

‫‪- . –‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪-‬‬

‫ד"ו יצחק בוי "‪K‬ר הסביר ע"‪ C‬דוכי את הפאבק למען הקהלה היהדוית‬
‫האמדת יח ת"'ל ‪I‬‬
‫עם ישארל הוח עם התירה ‪ .‬כלירמ‬

‫התיהר מה‪m‬‬

‫את העס‪ .‬הקהלה הי‪M‬‬

‫העם בזעיו אנפין‪ ,‬כלימר הקהלה היא קהלת התירה· כמי שעם ש'ואל‬
‫האר אחדר משפטי ‪ ,‬כן גם הקהלה היא אחרר משמטי‪ .‬הושמםט החז‬

‫אלקי האר‪ .‬אל עלם ישואל יאל לקהלח ישראל מגיעה הרדנני‪.‬ת‬

‫הובירנח לאלקיס בלבד )סיויה‪ ,‬עמ' ‪(. 149‬‬
‫יהאר‬

‫מסכם ‪:‬‬
‫ידק המשמעח הלאימיח‪ ,‬ירק הדכ‪-‬נעה למשפט הלאימי"האלקי‪ ,‬דק עם‬
‫התירה ורק קהלת התירה דכוידם לחנן את האישיות היהודית ‪,‬להחזיר‬

‫את העטרה לישגה‪ .‬קילי של ה"געשה ינשמע" של היחידים נדף‪ ,‬כבר‬

‫מחר יכיליס הם לרקיד סביב לעגל"זהב‪ .‬לאימה גמסרה התירה ‪ ,‬על‬
‫כן אין יהדית בלי לאימיית‪ ,‬אין יהדיח בלי רביגית לאימיח של‬
‫הדתרה‪ ,‬רבדנית כלחייתלויה בהסכמתם של היחידים‪ .‬קהלת התורה‬
‫מיצגת את עם התורה כלפי היחידים‪ ,‬והיא המוליכה את היחידים‬
‫לתיר ההיסטיריה הלאימיח‪ ,‬המקשרת את העבר עם העתיד‪ ,‬יתא עם‬
‫התירה עם ארץ התירה )שם ‪ .‬עמ'‬

‫‪(. 150‬‬

‫יבבן זה היסדו וסל הקהלה ‪"' :‬קהלת החירה מיצגת את עם התירה כלםי ה'חידיס";‬

‫אם הרסת את הקהלה היהדרית‪ ,‬הרסת '‪-‬ח את עם התורה‪ .‬קהיה המכדרה םג‬
‫כריפידם ‪ .‬חדלה יהיית קהלה ‪ ,‬שהרי קהיה זי ניגדת נעם‬
‫•‬

‫התי ‪,‬ה ‪'.‬‬

‫יש מקים בתיר עם התירה גם לחיטאים יגם לפישעים ילמירדים‪ ,‬כי‬
‫אע"פ שחטאי יפשעי ימרדי ישדאל הם‪ ,‬אמנם לחטא הפאירגן‪ ,‬ילפשע‬
‫המאירגן‪ ,‬ילמרד האמירגן אין מקים להם בחיר עם החירה )שם עמ'‬

‫‪(.154‬‬
‫קהלה יהידיח עביר כל הזרמיס‬

‫•‬

‫גגד עם‬

‫‪ -‬זהי מוד מאיוגן בהקביה‪ ,‬זהי פשע מאירגן‬

‫החיוד•‬

‫‪n‬‬

‫לא כל הרבביס ה רר~ם ררשי לצאת מקה ‪ /‬ה כללית‪ .‬ש‪-‬ש בה גם זרם קיבסרנט ' כי אן‬

‫‪3‬‬

‫ויפירסי‪ .‬בעדר שהרב "סו הירש‪ ,‬הרב ס י הילדסהייפד תיד דשחו את היציאה דתוכך‬

‫מכיקים הזספקתיים והלכתיים‪ ,‬סבי הרב ' יי ד במכרגר שבנתאים מסי ‪ 'I‬םים )גכין קיפה‬
‫נסדרת לקהל;ו הדת י ת( אין תיוב כזה‪ ,‬אבל כמיבן שגם רו‪.‬ב כמברגר הדעיף תא הקהלה‬

‫החורתית נול הקהלה הכללית‪ .‬ראה מ'ש" כמסר יישמפחת בבמרגר‪ :‬מהדירח נשיה‪,‬‬
‫•‬

‫ירלשוים תלש " ט נומי ל‪-‬לא וראה ו י דיי הנ;‪r‬שה‪ ,‬הוכנויו‪ .‬תמוז תשל יי ג‪ ,‬עמ י ‪•51-41‬‬
‫אגכ‪ ,‬יס טעונים שהרב א " י קיק התגנד לקהלת " ייפירשת" של הרב הירש‪ .‬טענה מיזרה‬
‫בייתר‪ .‬יני הרב א " י קיק העדיף להיות חבר כקהלה שיש לה אגף יופירסי‪ ,‬במקום‬
‫•‬

‫להיית חבר בקהלה תירתית זן וכי הרב א " י קוק היה בעד הכרה ברבנית‬

‫ריפירסית ז ‪r‬‬

‫ומיזי הדבר שטנובה זו נשמעת דוקא בחוגים הסנווביס ללכת בסיטת הרב קוק והם איגם‬

‫במינים שבדיבורים כאלה ה‪,‬ם ובכשירים את הקיקע לקראת הכרה ניהדרת יישרסי‪.‬ת‬

‫‪17‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪:' 1 .‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪', ., ,.‬‬

‫"‬
‫ע ם ה תור ה‬

‫•• ‪0‬‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫‪, '. .‬‬

‫‪" :‬‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫עוי לא התגבי על הסכבה של ההתבוללות והר'פוים‪ " ,‬והבה‬

‫התבועה הצ'וב'ת‪ ,‬לד<ר 'צחק ביו'אר לא ה'ה צל‬
‫‪,‬‬
‫'שראל‪. . ". ,‬‬
‫‪.‬‬
‫קמה ח‪U.‬עה חשרה בעם ‪.‬‬
‫‬‫ויחידה‪ .‬תגיעה זן אל‬
‫רוחנית בת ‪ U‬עת הציי‪ .‬בית‪ .‬והסיבה אחת‬
‫‪.‬של ספק ‪ .‬שו‬
‫‪.‬‬
‫סכהב ‪. .‬‬
‫‪. W‬‬
‫"‬

‫הצה'רה‪ .‬שלא עם • ה תור ה הוא‬
‫תבעוה ‪-‬זו‬
‫'שארל ·כעם ה תור ה‪,‬‬
‫בעם‬
‫הכ'ךה‬
‫•‬
‫_‪-‬‬
‫•‬
‫••‪• .‬‬
‫·‬
‫‪.‬‬
‫‪.. · 1‬‬

‫העם‪ ,‬ה'א ה'סזר של עם'שראל‪.‬‬
‫הלאומ'ות‬
‫'שךאל ‪ ,‬אלא‬
‫הכלל'ת של ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ה'סזר של "‪',‬עם‪, .‬‬
‫‪, -,‬‬
‫‪-,‬‬

‫‪. ..‬‬

‫לכן לא הךפה 'צחק ברו'אך‪ ,‬ל?קר את התבועה ' החדשה שכבשה חלק'ם חשוב'ם‬

‫‪.‬‬

‫‪' .‬‬

‫‪, -‬‬

‫·‬

‫של העם‪ .‬והבה‪ ,‬כאן קם ד " ך 'צחק בךו'אך ואמך ‪:‬רבות'‪ ,‬בבקשה‪ ,‬אל בעשה סעוח‪,‬‬
‫'ש ת'בה‬

‫•‬

‫אמת ואות'ות'ה מסודךות ע"פ הסדך של האלף‪-‬ב'ח‪ ,‬כעוד שאוח'וח‬

‫התיבה שקר הן הפוכית‪ ,‬אבל צאי וראו‪. ,‬חלק מתיבת ש ק ‪ i‬מ‪i :‬ד ‪i‬‬

‫הסדר‪ ,‬הבכון אבל "'ע‪ ,‬ה‪-‬ש הופיהסדר וכך בה'ה‬
‫‪If‬‬

‫שק‬

‫ך ‪'.‬‬

‫‪H‬‬

‫‪",‬ך‪-‬ק תה‬

‫אל בשכח שהאות'ות‬

‫ק ''‪.‬ר ' כתיבית לפי סרד האל"ף כי ‪,J‬ת‪ /‬ואל געשה הטעות שגם ה ייק ו‪,l‬‬

‫הוא‬

‫שקר‪ '.‬יז"ר בוויאר הסביר ‪:‬התנועה הציובית טעונת ייהבה עם ב ב י יש ‪,‬אל ‪l‬ו‬

‫•‬

‫וכ' א'ן זה אמח ז " "לכל בן אנמן לה'ססוך'ה ה'הוד'ח מובן הוא מאל'ו" )מוך'ה‬
‫עמ' דדן(‪ .‬אבל ל'הוד'ם וב'ם בא'וופה "בשורחו‪,‬של הךצל ‪ ,‬ה'חה הפחעה א'ומה"‪,‬‬

‫שהרי הציינית הזכירה לכל ‪ ,‬היהויים שהם חלק‬

‫מעם‬

‫ה ‪ ,‬ה ידי •‬

‫מוצדקת זו של הךצל אמך ד"ו 'צחק בוו'או שהז ה" ק ך" של‬

‫רעל טענה‬

‫השקר ‪,‬‬

‫זה‬

‫החלק ה‪ K‬מיתי של הציו ‪U‬ת הםוליטית ‪ – -‬ןאיז ‪ .‬להכחיש חלק זה שבהשקפת הציינית‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫•‬

‫ד~ר ברו'אר סען אחר כך‪ ,‬שכבר בשתנ תו"ע סען שבבקזדה וז צדקה הצ'ובות‪ ,‬וכבך‬

‫•‬

‫•‬

‫••‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫·‬

‫סמח בכך שלם' עדתה ‪-‬‬
‫מתבגד'ם לדבר'ו‪ .‬ה שקר של‬
‫אז קמו‬
‫התבועה הצ'וב'ח ‪.‬‬
‫‬‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫של עם ‪'.‬שראל‪ .‬בסעבה זו 'ש סבבה א'ומה לעם‬
‫הלאומ'ות‬
‫ה'הזר'ת ה'א ה'סוד ‪.‬‬
‫‪,.‬‬
‫'שואל כעם ה ת ירה ‪ .‬לפ' הצ'ובות לא התורה הוא הבר'ח הת'כון של עם‬
‫'שראל‪ ,‬אלא‪ ,‬כמי אצל כל העמ'ם‪ ,‬השא'פה הלאומ'ת ה'א מאחדת את כל חלק'‬
‫העם' ו"על הדת לה'ית סובלב'ת‪ ,‬ולתת גם מצדה מקים לבלת'‪-‬דת"ם" )שם עמ' ‪ 8‬דן(‪.‬‬
‫;במל'ם ' אחרות "מ'ים הילדה הראתה הצ'יבוח" פב'ם כא'לו ה'א א~בה מבטלת כלום‪.‬‬
‫בבקשה ‪ :‬הדת לדת"ם והתקוב'ם לכל מ' שרוצה בהם‪ ,‬והח'לובות לח'לוב'ם‪ ,‬ואת‬

‫צ'ח לכולם" )שם ‪9‬ד‪(. 1‬‬

‫' ‪,‬‬

‫וכן עם 'שראל כעם החורה עומד במבחן קשה שהו' א'ן הצ'ובות חבועה של‬
‫ש'בח צ'ון‬

‫גר'ד ‪-II‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫שת' מב'ם לצ'ובות ‪ :‬לא מאומות העולם " בלבה אאל גם מעם 'שואל‬

‫‪. .,‬‬
‫"‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫עצמי היא דישרת אמנציפציה לאימית‪ .‬כי המדינה היהדוית בםי שיםת‬

‫הצ'ובית חה'ה רבוב'ת‪ ,‬הן כלפ' האומוח‪ ,‬הון כלפ' אלק' 'שארל‬

‫‪,‬‬

‫המד'בה נדרכו לקואת מד'בח העם‪ .‬במצאבו למד'ם שלא בוכל לקבוע‬
‫גנוד 'יתר חו'ף בעולם מאשר הגנוד ב'ן עם החורה יהצ'ובות‪ .‬כל‬

‫‪,‬‬
‫•‬

‫•‬

‫••‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫וחירתו‪~ : ,‬א עם ' התורה אלא עם המד'בה‪ .‬והארגון הצ'וב' הוא עם‬

‫מהותי של עם התורה מכח'שה את הצ'ובות )שם עמ' ‪(, 180‬‬
‫‪,.‬‬

‫'‬

‫‪..‬‬

‫‪ ,‬בא ה'ום בו ‪ :‬החל'ט הקובגרס הצ'וב' בפ'רוש‪ , ,‬שגם עב'ב' התרנות‬

‫'‪18‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫היהורית הם תמסקידי הציונית‪ .‬ובהחלהט הזחא היה הקזנרגס אנןמ‬

‫לש'טתה של הצ ' רג~ת‪ .‬אז עזב חלק חש י ב של הםזוח' את האוגין‬
‫הצירני‪ ,‬אז ביסדה אגורת ישראל‪ .‬שללו בבי עם התורה את הציובות ‪,‬‬

‫כמו ששללי את תגיעת המתקכ'ם )וסם עמ' ‪(. 181‬‬

‫‪.‬‬

‫ההתגגדות החזקה לת ‪ U‬עה הצ'וג'ת לא מגעה מד ' ו 'צחק בוו'‪ K‬ו לואות את‬

‫הפעולות הח'יב'ית של התגועה הצ'יג'ת ל מען ש'בת צ'ין‪ .‬הובה של'ה'ם למקום ‪.‬‬
‫הווז דאה את הצהרת בלפיד כמפגה כחיי עם ישראל אחרי כאלפיים ש ‪U‬ח גלות‪.‬‬

‫קם דבו · בעו ל ם· הא מ פו'ה הגדולה בו'טג'ה וגם חבר העמ'ם הדוי שאבן עם 'שואל‬
‫ושא' להק'ם ב'ת לאומ' באוץ 'שואל ‪ .‬עשוות אלפ' 'הוד'ם עלו לאוץ 'שואל‪.‬‬
‫'ייוהשיטזתי אני את הארץ ושממו עליה אריניכם היישבים בה" )ויקרא כו לב(‪ .‬כאן‬

‫קללה זו ה'תה לברכה בדבר' חז " ל ווק עבוס'ו שעם 'שואל חוזו לאוץ 'שואל‪.‬‬
‫אדמת·ארץ 'שראל שוב גותגת את 'בולה‪ .‬אוץ 'שואל מתח'לה שוב לפווח )מוו'ה‪,‬‬
‫עמ'‬

‫‪(. 192-3‬‬

‫נשמתי הטהןרה ‪ .‬של יצחק כרו"אר התרגשה ממראה עיבין ‪" I‬ביבה‬

‫'רו ש ל'ם השס ‪ .‬גדח' 'שראל 'כנס " ) צ'ו ‪ ' J‬דרך ‪ .‬אגום על ארץ 'שראל‪ ,‬עמ ' ‪109‬‬
‫עמי‬

‫‪(. 128‬‬

‫‪-‬‬

‫יהבה מצד אחר הציינ ו ת ד י צה כאמצניפציה של האימה‪"' ,‬אמנציפציה בלםי‬

‫האזמית ואמנצ י פציה כלפי השם ב ‪ . .‬ה ‪ ,‬מלכה של האומה ‪ ,‬יכלפי תורתי‪ .‬המשפט‬

‫הלאומ' של האומה ‪ .‬בעל תוקף גצח''' )מור'ה עמ '‬

‫‪(. 198‬‬

‫אבל מצד שג'‪ ,‬השם ב"ה‬

‫קורא לעמו להק'ם ב'ת לאום' תורת' בארץ התורה‪ .‬א' אפשר להכח'ש את המצ'אית‪.‬‬
‫ראם כך איפה ע ם התי‬

‫‪,‬‬

‫ה‬

‫!‬

‫אולה דבר'י ‪:‬‬
‫קרא מלכנ ו את עמו לבבות ל י ב"ת אלומי בארצן‪ .‬מה היא התשיבה‬

‫ש ל עמו ו התשובה איבה יכולה להיות אחרת ‪ .‬כי א‪ C‬תשיבת "בשיא‬

‫אלק'ם" ‪:‬‬

‫•‬

‫ה ג ב !' ועל‪-‬כן גם תשובת הארגון הלאומ' של עם התורה‬

‫איבה יכולה להיות אחרת ‪ ,‬כי אם ;‬

‫ה נ ני‬

‫כמיריה‪ ,‬עמ' ‪.(236‬‬

‫וכאן חכתה ליגחק ברויאר אכזבה ‪ .‬תשיבתו של עם התן יח היחה הססנית ‪.‬‬

‫לא כ ן ולא ל א‪ .‬עם הת ורה המא ו רגן לא דחה את הרע'יןש ל הקמת הכ'ת האל וונ' ‪.‬‬
‫אבל לא ק'בל את המש'מה כתטק ' ד ל אומ' מרכז' של עם התורה‪' .‬צחק ברי'אר‬

‫התגגד להגדרת התפק'ד של אגודת 'שראל "לפתור את הבע'ות המתעוררות דבו"‬
‫כלל 'שראל‬

‫בר‪m‬‬

‫התירה והמסורה " · 'ש כאן התחמקות מע'קר התפק'ד‪ .‬לכן דרש‬

‫יצחק ברויאר כבר בשבת תרפ " א‪ .‬שנתיים לפבי הכנסיה הגדולה הראשן נה‪ ,‬שהמטרה‬
‫הכלל'ת של אנודת 'שראל תה'ה ייאגודת 'שראל דורשת את ההכגה אות ההכשרה‬

‫' של עם ‪:‬ד זאת ההכגה אות ההכשרה של אזר ד ‪ '.‬כד' ש'תחאדו מחדש למד'תב ד '‬

‫תתת שלסיגי של משפט ד ' " )שם עמ' ‪.(212-3‬‬
‫בצ'ו ‪ U‬ת הח'לוג'ת ראה ד " ר 'צחק ברו'אר גס'ון חמור ‪ .‬לא פחות מהגס'ןו של‬
‫האמנציפציה לפני מאה וחמישים שבה‬

‫‪I‬‬

‫יי ה‪.‬ציונית המזינית החילןנית היא שיא‬

‫‪19‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ההתפתחית שהחלה ‪ .‬בהשכלה ‪ .‬יבריפירונה" )המעין‪ ,‬תשרי תש"ד‪•.‬עמ' ‪•• (5‬‬
‫‪ KT‬ת‬

‫יבכל‬

‫'"הציונית המדיבית ‪ ,‬סכשיר ביד אליקי ההיסטוריה ‪ .‬פתחה תקופה חשדה‬

‫‪I‬‬

‫בתילדית הגלות הבמשכת עד' ‪. . , r‬‬
‫האבילה" )שם ‪ ,‬עמ' ‪ (·4‬ישיב ‪ " I‬לא וכסרה‬

‫למען תהא ההגשמה בבחיתב 'זכו ' עיד לםבי‬
‫היא ז!צייבות‪ ,‬בי אם כלי עשוי למסרה‪ ,‬עם‬

‫כל התרחקיתה מד‪ :‬הריהי כלי ביד ד ' לורכן את עם התירה אל המציאות‪ .‬לכיינו אל‬
‫אץו הותרה" ) שם‪,‬‬

‫‪i‬‬

‫עונ ' ‪·(5‬‬

‫•‬

‫אי וניד מת;‪g‬יןרךת השאלה ‪ " :‬איפה עם התןרה ‪*',1‬‬
‫•‬

‫זונן רב ונדי היי‪ ,‬עם התורה ואץו הותרה ‪ .‬בבליתם ובגלות התירה‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫מרוחקים זה מזה‪,‬‬

‫ומ ‪i‬‬

‫רב מדד הזו עם התירה וארצה‪ .‬פביוו‪-‬עייף אל‬

‫‪ .‬המציאו‪.‬ת‪ ,‬שרייים בעולם המוח"ט‪ ,‬אשר עיצובי ההיסטירי יביל להיית ‪,‬‬
‫בכל זאת ‪ .‬רק בעילם ‪ .‬המציא~ת הבריאה‪ ,‬רק כך יכולה להתהוית הטעות‬
‫האיומה ‪ .‬הגורלית‪ ,‬כביכיל תחום חיי התורה האו רק כבית הכנסת ‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫רק בכית הונדשו ‪ .‬אוילי החייונ בחץו ‪ .‬על המדינייח יהכלכהל שלהם‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫•‬

‫ע ל הוכדע והאמבות ש ל הונ‪ ,‬הם תחת ש ל טןר כוחות אחריונ שאר אין‬

‫להט ולתירה ‪ .‬ולא כלים‪ .‬והרי "תורת חיים " תירתבי‪ .‬ציין‪-‬צי ו ן ונצבת‬
‫חיי תורה ‪ .‬ירושלים‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫ממלכת השלום הכפיל של הותרה‪ .‬לא בעולם‬

‫‪ .‬האב אלא בעילם הזה ! ) שם ‪ .‬עמ' ‪(.5‬‬
‫יבכל אזת ה‪K‬ו לא‬

‫התיאיש ‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫·לא יטשו ד'‪-‬מלך עמו ' ) שונ (‬

‫‪-‬‬

‫עם התורה יתעירר‬

‫•‬

‫ייקים‪.‬‬

‫יכו נהפך יצחק ברייאר ל אידיאולוב של הקמת עם התורה אברץ התורה ‪ ,‬היא‬
‫ביקר בארצית שיבית ‪ .‬אבם בכיניסים רבים ‪ .‬פרסם ונאוברים יחי ברית ‪ .‬בהם השוניע‬

‫‪ II‬ת קריאתו החנרצת של קימו יבע ל ה לציון‪ .‬כדי להקים שם את עם התירה תחת‬

‫שלטין התירה‪ .‬בצעירותי הוא ראה את עיקר המאבק למען ע ם ה תור ה בקהלה‬
‫העצמאית ‪ .‬אחר כך ראה את עם התירה באבשי ייעד העיר האשכבזי בירשולים‬
‫השתלטית ‪ .‬הצייבים על החרדים בארץ ישראל‪ .‬אבל‬
‫שהריפו את ‪.‬דגל הפרד נגד ‪.‬‬
‫דץ נרייוזר הביו לשוז ' זי בכך‪ .‬מאגידת ישדוזל דדש שתשנה וזת שיטתה ההססניח‬

‫כלפי הקמת הבית הלוזימי אבץר ישראל‪ .‬דרשוה שיטה חשדה‪ .‬יכלשיני של יצחק‬

‫ברויאר ‪-‬שיטה חשדה‪ .‬אשר לפיה תקבל עלי ' אגיית י שראל הע יל מית את התפקיד‬
‫העבקי ‪ .‬לבנית ‪ .‬כעם התירה המאורגן ‪ .‬את הבית ה ל אימי של עם התורה אברצי‪,‬‬
‫•‬

‫הותפקיד היה לא יהי ' תפקיד אחר ביז התפקירים ‪ .‬אלא המטרה העליןנה של עם‬
‫התירה ‪-‬‬

‫כ פ ש ית‬

‫) עם‬

‫•‬

‫התירה‬

‫) שם עוכ '‬

‫המאירגן ‪.‬‬

‫‪(, 16‬‬

‫עוכ'‬

‫‪(· 10‬‬

‫ד"ר‬

‫יצח ‪:I‬‬

‫נרייאר‬

‫דשו‬

‫'וכ ה פ כ ה‬

‫יש לבייט את כל עם התירה למשיפה ההיטטורית הזאת‪.‬‬

‫ד ‪ -‬ר ברייאר הזכיר ששלישים שגה לפבי כן‪ .‬האו התכדג להגדיר את מטרת אגידת‬

‫כר‪m‬‬

‫ישארל ‪ -‬לפתיר את כל הבעי י ת העימדית על הפרק‬
‫"‬

‫התיהר יהמט ו רה ‪ . -‬אין‬

‫אבן ראיה הטטירית יאין אבן קבלת אחריית‪ .‬המטרה היא ‪ .‬כלשיבי ‪ -‬לארית ילהכיר‬
‫מתוך‬

‫‪4‬‬

‫‪,‬‬

‫מאמר 'יי ישראל ‪,‬‬

‫האומה‬

‫יאצרה‬

‫באיר ההיסטררה" שנכתב‬

‫•‬

‫בשגי רג‪..‬ליןגית הראשינים של ייהפעיו" )תשרי תיש " ג‬

‫‪:zo‬‬
‫‪-.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫תשרי‬

‫בשבת תרצ"ז‬

‫תשי"ד( ‪.‬‬

‫יגדפס‬

‫‪'.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫בבבין הבית הלארמי את התפקיר העבקי‪ ,‬אשר אלקי ישראל הטיל על עמר בתקרפת‬
‫המבראט" )שם‪ ,‬עמ'‬

‫פצרתי' '"‬

‫‪(. 10‬‬

‫רהרא העיז לרמר יייכרל היהררי ללמרר תררה‪ ,‬רלשמרר‬

‫ילפתיר בכל יים ייים את כל הבעיית העימרית על הפרק ‪ I‬יער"ן א' ‪U‬‬

‫אגרואי אנמן‪ .‬מה בין באיראי יבין טתם חרר ז האגיראי הרא יהירי הטטירי‪ ,‬יטתם‬
‫חרר איני היסטירי‪ ,‬כיעם הרחרה תיפעה היטטירית היא" )עמ'‬

‫‪•. (16‬‬

‫שויב שאל יאיפה עם התררה ף ‪.‬‬
‫יהיא היסיף באיתה חרברת "יכשאמרתי מקירם‪ ,‬שאגיראי היא יהרוי היטטירי‪',‬‬

‫הבה יכול אני גס כו לאמר‪ .‬שהאגןראי היא יהודי לארמי‪ ,‬עם התן רה היא הנפש‬
‫‪w‬‬

‫של נפשי‪ ,‬ילעזרר לעם התירה‪ ,‬זה מטרתי העל ייבה" )שם ‪(. 19‬‬
‫יהיא מתריע ‪ I‬ייהלא ע ם ה ת ירה ציעק ‪ ,.‬למה לא תרחמר עלי יעל תירתי‬
‫יעל ארצי '" יכי איבכם מפחרים‪ ,‬שמא עתירים אתם לתת את הרין‪ ,‬ילהשיב‬
‫•‬

‫תשיבה על השאלה הזאת ‪:‬נתתי לכם את ההזרמנית‪' ,‬לבנית לעמי בארצי את ביתר‬
‫התררתי ילמה אל באתם לעזרת השם בין הגיבירים ‪) "1‬שם עמ' ‪•(18‬‬
‫יהאר התחנן ‪:‬איפה עם ה ת ירה ! )מרריה עמ' ‪221 , 219 ,212 ,203‬‬

‫יעיר(‪.‬‬

‫*‬
‫ה"מזרחי ‪',‬‬

‫‪",‬ד יצחק ברידאר התנגד לשיטת‬

‫‪I‬‬

‫אבל האר הגיע למסקנה‪ ,‬שיש‬

‫למצרא שפה משיתפת עם ארתם אנשי מזרחי השראפים גם הם בכבית לבבין הארץ‬

‫על פי התירר‪ .‬ר"ר ברייאר אף בכנס במשא רמתן עם הפרעל המזרחי‪ ,‬ביביהם· עם‬
‫רבי שלמה שרגאי ‪"'.‬ב רכן דרש משא ימתן בין הרב יצחק מאיר ליין מראשי האגייה‬

‫רהרב מאיר ברלין‪ ,‬מראשי המזרחי‪ .‬לא באן המקרם לדבר על נרשא זה‪ ,‬אבל יש‬
‫להדגיש את העקררן היסח" שבמהלך זה· ד"ר ברריאר ידע שאין להתחמק מאחרירת‬

‫הסטירית המיטלת על· ע ם ה ‪i‬ו ר ר ה להת"שב בארץ ישראל רלהקים בית לארמי‬
‫תררתי בארץ ישראל‪ .‬היא דרש "אל נחטט בבית הלארמי של אחרים‪ ,‬בבבה אנר את‬

‫הבית הלאימי של עם התררה"‪ .‬אמבם יש לנר ריכית ביקב עם הצירנרת‪ ,‬אבל עיקר‬
‫מאמצינר יש להשקיע בפעילרת קרבסטריקטיבירת‪ .‬ד"ר ברייאר לא השלים עם הדעה‬
‫המקיבלת שאגידת ישראל נרסדה כדי לדארג לאינטרסים הררחב"ם יהגשמ"ם של‬
‫היהדית הנאמבה‪ .‬על אגרדת ישראל לפנרת גם בררישית כלפי פבים‪ ,‬עליהלתברע'‬
‫תביערת ברררית מכל יהידי שימר תררה רמצררת‪ .‬עם התררה חי בתקרפה הסטירית'‬

‫מכרעת ריש לדריש עליה המיבית של עם התררה למלא את המשימה הגדילה יהביראה‬
‫של הקמת עם התירה בארץ ישראל‪ .‬כדי למלא התפקיד ההיסטררי הזה‪ ,‬יש לחפש‬
‫יהרדים אנמבים בכל החיגים‪ ,‬גם מחיץ למסגרת הארגרבית של אגיית ישראל‪.‬‬

‫רכאן אבי מרשה לעצמי‪ ,‬להביע אכזבה על מחדל רציבי‪ .‬איבבי מדבר על מחדל‬

‫שלפבי שבעים שבה אר שלרשים שבה‪ ,‬אלא מדרבר במחרל שראיבר לפבי בשבתיםי‪.‬‬
‫לפבי כשבת"ם זכיבי בפעם הראשינה אחרי קים המדיבה‪ ,‬לרשימה משיתפת 'של‬
‫פרעלי אגידת ישראל רחלק של המפלגה הדתית הלאימית‪ ,‬בעיקר אלפי צעירים‬
‫שהתאכזבר מהדרך הפרשרת של המפד"ל בעביבים חשרבים‪ .‬בזמבר אל זכה ד"ר יצחק‬

‫בךייאר‪:‬לראית אלפי משפחרת מפיזררת בכל אץר ~שראל‪ ,‬משפחית שרמרי‪ .‬תררה‬

‫ימציית בבאמבית‪ ,‬מארת צעירים‪ ,‬שאמבם לא חיבכי על ברכי‪:‬א ‪ U‬דת )שגאל‪ •.‬אבל‬

‫ג‪i‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מהיי‪.‬ם חלק אל מכולם של עם החררה כאזר ישראל ‪ ,‬חואר עם החרהו ההלוך ח‪I171‬כ‬
‫המחבה בכב האזר ‪ .‬יכהקמת ישיכים על טהרח הקידש ככל ארץ ישראל‪ ,‬ציכור‬

‫‪r‬‬

‫תדותי זה שהאתכזב מהמפר"ל וממנהיגיה הקים רשימה משיתפת עם פא"י‪ .‬התוצאית‬

‫הכזיכר קצת‪ ,‬אבל יש לשאיל‪ ,‬מה עשיבי כדי להמשיך יחד ‪ 1‬האם ראר ראשי שבי‬
‫המחבית את השעה ההיסטורית להמשיך‪ ,‬לבסית להמשיך ‪ 1‬האם הרגשבי שיש כאן‬
‫רגע של אמת כחיי עם התורה‪ ,‬האם שמעבי על אסיפית משיתפית אח ו ‪ ,‬הבחירית‪,‬‬
‫כדי לכבית יח‪.‬ד גם אם הדגל הלאימי של האחד ירתר גדול מזה של השני‪.‬‬
‫כמ‪m‬בי שד"‪ ,‬יחצק בוויאר לא היה מסכים לפחד כזה של שבי המחבית·‬

‫לסבי זמן קצר‪ .‬שביע אחוי חשעה בבא‪ ,‬עשיחי סייר כשימרין‪ .‬כהזרמנית‬
‫קרומת ביקרתי ב"שןב ייעמניאל ' רהפעם בקרתי ביישיבים אחרים‪ ,‬אלין מיוה‪ ,‬הר‬
‫כרכה‪ ,‬קרני שימררן רקדימים‪ .‬החרגשחי‪ .‬אלפי צעירים דחיים מחיישבים בארץ‬
‫‪i‬וז"רבים על טהרח הקרוש‪ ,‬בחי כנסיוח‪ ,‬ישיברח רמרסררח חיניד‪ .‬בי‪i‬וז'רב‬

‫ישואל ‪,‬‬

‫אלרן מירה ראיתי ילדים עם פאיח רציצירח רשם ראיתי צעירים נרטעים עצים לפני‬

‫שגת השמיטה‪ .‬שם‪ ,‬כמרימי אלין מירה ‪ ,‬ניף גהדר עם אפשרייית לקליטת עיד אלפי‬
‫יהדריס אנמנים‪ ,‬כשאר עמדתי מיל המתיישבים‪ .‬עלו במוחי דברי יצחק ברויאך‬

‫אשובר לסבי יןחר מחמישיס שנה שעל כל יהדרי צעיר חררי כארץ ישראל לדעת‬
‫שכל עם התורה עימר מאחריי‪.‬‬
‫ובשם ר'ר יצחק ברויאר זצ " ל הרהרתי שם כוברומי‬

‫שומררן ‪:‬‬

‫א יפ העם‬

‫התורה!‬

‫ג‬

‫עם‬

‫שמלכ בתכור חוגים רחבים ‪ .‬לימרי תירה ‪ .‬חסיריס הומוני עם‬

‫התוו ה‬

‫ישראל האנמניס לתורה‪ .‬כולם מחכים להררכה נאמנה לקראת איחירו של עם‬
‫התידה אברץ התורה‪ ,‬עלייה המיבית של אבמני עם התירה לאץר ישארל יהקמת‬
‫‪i‬וז"וכים אנמנים בכל ארץ‬

‫ישראל ‪'.‬‬

‫האם עם התורה איחר את המועד ז לפני חמישים שגה היה יצחק ברויאר בטוח‬

‫שהכל‬

‫עור‬

‫האומרים‬

‫פח‪.m‬‬
‫לכם‬

‫ישאול‪ .‬עמ' ‪(. 125‬‬

‫חש מ ע ו‬

‫'אל‬

‫כהוגשה‬

‫הוא‬

‫כחכ‬

‫לשיא‬

‫כל‬

‫המאמצים"‬

‫ל קטב ‪- ,‬‬

‫א מ ובה‬

‫)צייבי ררד‪ ,‬אנוס על אזר‬

‫ייאמנם לגכי ההתחלה איחרנו לכאו ‪ .‬אכל גם לנבי ההתחלה עדר‬

‫לא איחרנו מן המרעי" )שס‪ .‬עמ'‬

‫‪(. 126‬‬

‫אפשו אופשר להשפיע על אחים‬

‫תועים ‪:‬‬

‫"חלק גדול מאד מהם עור נוכל להשיכ אלינו גם היום‪ ,‬אם יביאן שמה אנשים‬

‫‪.5‬‬

‫ד"ר יצחק ברויאר היה ער לכעיה הערבית בארץ‬

‫ישראל ‪.‬‬

‫ואה מיריה עמי‬

‫‪.226-225‬‬

‫ובשפםי הראשון בנדיז‪ :‬ייאיז שלים בין אימית ובינירת‪ .‬ראף גם א ‪ C:‬הן יישבית באזר‬

‫· אחת " ‪" .‬דר ברייאר היה בעד‬

‫‪….n‬‬

‫שלים עם הערבים ‪ ,‬אבל היא הביו '''אש לייות‬

‫דלייזסןת לאימיות של הערכיס כאזר ישראל‪ .‬מכעט זה יעיי טעמים אחרי‪ C‬אינני‬
‫מסכובי סם דכרי פרופי מדוכי ברייאר '''נ בגלייו הקרדם של ייהמעיו" )תשרי תשיוב " ז(‬

‫עזבי ‪ .11‬יראה דברי ד"ר י"וחק בריואר האחרונים הומבאים בובאמרו של רבי יעקב ברונר‬

‫' '"ג בגליין זה‪ ,‬להלן עוכ' ‪•50‬‬

‫‬

‫‪f‬‬
‫נ‪:Z‬‬

‫‪.‬‬

‫‪- .‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫‪.–‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪- –‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫יהודיס בעלי הכרה ורגש‪ ,‬אשר יתייז;ובו‬

‫)ההדגשה במקור(‬

‫ב תור ‪.‬ה ח י ים‬

‫וידגיו;נו את דמות התורה‪ ,‬כשהיא מתגשמת גם בח"ם ולא רק כשלומדים ומלמדים‬

‫‪.‬‬

‫אותה בבית המדרש" ‪(.‬םש)‬

‫ד"ר יצחק ברויאר דרש להכניס שוב את עם התורה לתור ההיסטוריה‪ ,‬לא‬
‫כגורר של הציונות אלא כעם התורה המביד את תפקידו וראוה שהשם ית' פותח‬
‫שוב' אחרי אלפ"ם שנה את שערי ארץ ישראל‪ .‬זה דורש מאמץ ימסירות נפש להכיד‬
‫את עם 'התורה לקראת תפקידו ההסטורי בארץ ישראל‪ .‬המשימה אינה מסת"םת‬

‫נכד שכל יד"די אנמד ימאצ אכרץ ישראל נית כנסת יתלמיד תירה לפי רוחי‪ .‬יש‬

‫לככוש את כל הח"ם הלאומיים בארץ ישראל )עם התורה המאורגד‪ ,‬עמ' ‪(. 15‬‬

‫איד‬

‫בדרישה וז אסמכתא להשתתף בח"ם הציביר"ם של מדינת ישראל‪ .‬בכנסת ובממשלה‪,‬‬
‫ואילי כאן הנקודה הסתומה במשגתו של ד"'ר יצחק ברויאר ‪.‬הוא חיה בעד השתתפות‬
‫בבחירות לעיריות‪ ,‬אד ריב דבריו נאמרו בעיקר על כיבוש הח"ם בארץ ישראל‬
‫בזמד המנדט‪ ,‬שהרי הוא לא זכה לראוה את הקמתה של מדינת ישראל‪ .‬אד האו גם‬
‫לא זכה לראות המוני עם התורה נוהרים לארץ ישראל בזמד המנדט‪ ,‬להשתתף בבניד‬
‫הארץ וכיבוש כל החיים הלאומיים כרוח התורה‪ ,‬הוא הצטער מאוד על האדישות‬
‫של עם התורה בגולה‪" .‬איפה עם‬

‫התורה ‪".1‬‬

‫והוא כתב כצער ‪:‬ייהתורה מזהירה מפני‬

‫'ונשינתם באר‪:‬ץ אמנם יש גם סכנה של 'ונושנתם בגלית"' )עם התורה המאורגד‪,‬‬
‫עמ'‬

‫‪(. 19‬‬

‫ימתוד מבט היסטורי נוקב‪ ,‬הוא‬

‫ממשיך ‪:‬‬

‫בביח שבשבה הראשונה אחרי החרבן הופיע המנדט‪ ,‬ואבי שואל אתכם‪,‬‬
‫האם גם אז הסתפקו המיני עס התורה בחייהס הפרטיים בקהילותיהס‬
‫ובארצותיהם‪ ,‬האם‬

‫מנהיגיהם וגדולי הם לא היו קוראיס את כולם‪,‬‬

‫לעשות אגודה אחת‪ .‬כדי לבנות לתורה את ביתה הלאומי ו והלא‬

‫מתחיבים אנחנו לראית תא עצמנו כאילו בימינו נחרנ בית מקדשנו !‬
‫וד"ר יצחק ברויאר מסיים את דבריו בהאשמה שחדלנו להרגיש אל כל כאב‬
‫החדבד‪ .‬את כל צערה של גלות התורה ולכד לא הביד עם התורה את התפקיד ואת‬
‫הסיכוי של תקופת המנדט‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫עם התורה לא הביד את המנדט‪ .‬לא קם עם התורה כאיש חאד לקבל‬
‫את התפקיד הגדול והנורא להמציא למשפט האלקי את המציאית‬

‫הארצישראלית )מוריה עמ' ‪(. 191‬‬

‫•‬

‫ולא רק רבי יצחק ברויאר שאל‪.‬‬
‫ייאיפה הגולה החירתית '"ז שאל אותי רבנו הגדול ר' יןסף חייס זונבפלד‬

‫זצ ‪ II‬ל בשבת תרפ"ו‪ .‬איפה הגולה התורתית !וכי היא אינה רואה כאן‬
‫אצבע האלקי ‪! C‬הנה אגי מבין היוס את תפלת מוסף של ירט 'מפני‬

‫חטאיונ גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו'‪ .‬כפל לשוד ! לא ! גלינו‬
‫מארצנו‬

‫'"ע‬

‫השם‬

‫ב"ה‪,‬‬

‫ואחרי‪-‬כד‬

‫הרחקנו‬

‫עצמיני‬

‫מאדמתנו‬

‫!‬

‫הכי‬

‫חדלנו לחכות כל רגע ורגע ! נניח שאלפיים שנה לא ירד גשם מד‬
‫השמים‪ .‬והבה פתאום בראה ענד קל מרא‪ .‬כרי לא יזעדזעו כלם וימארו‬

‫‪23‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫במת‪rr‬‬

‫דח יחיהו ‪IK' I‬רמר דאך‬

‫‪-‬‬

‫‪ IU1‬מר דךא‬

‫‪:-‬‬

‫יכי המבדס‬

‫א'‪U‬‬

‫לפחית עבן קל כהן ‪ I‬עם התירה לא הבין תא המבדס‪ .‬ביבד יבין המבדס‬
‫הפרידה הצירנות· לא ראי את היער מפגי הענים"' )מוריה‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫עימדים אבי עיד בראשיח‬

‫גייט של עם החירה בכל החפיציח למען‬

‫הדרר•‬

‫בבין עם התירה בארץ ישראל‪ .‬ד"ר יצחק ברייאר ראה כבר בזמבי שבטיפי של דבר‬

‫הח' ‪ U‬ר הח'ליג‪' ,‬תמיטם ‪" :‬יגם מזדעזעים כבר עמיד' הביח הלאימי החליבי‪ .‬כי כל‬
‫הב'ת הזה מלא מחליקת ימפלגח'ית‪I .‬ח'ן לאל 'ד' בעל' הב'ת לחבר את הגיער‬

‫וב‪m‬‬

‫הלואמית הרביביח‪ .‬בי א'ן ללאימייח האזת תרובת לאימית' )מיריה‪ ,‬עמ'‬

‫‪ (.237‬כאן· הכל חליי ב‪' : U‬אל תהיי בעיביכם כחגבים ‪) ' 1‬שם( ‪-‬‬
‫אמיבה" )צ'יב' דרד‪ ,‬עמ'‬

‫'אל תשמעי לקטבי‬

‫‪z‬כ ‪(. l‬‬

‫*‬
‫ומה‬

‫המטרה ‪1‬‬

‫לה'יח עם המפחח את כל כשריבית'י חחת שלסין התדדה יבתיר‬
‫מסגרתה ‪:‬גדילי החירה הויראה‪ .‬כבי תירה הקובעים ככל יים ייים‬
‫עתים לתורה‪ ,‬נבי תירה העןמדים בתיי החיים ‪:‬חקלאיים ‪ .‬בעלי תעשיה‪.‬‬

‫טיחר'ם‪ ,‬אקדאמים"‪ ,‬פיעל'ם‪ ,‬בעלי מלאבה‪ .‬יבילם מיכב'ם למטיר את‬
‫ולהגן על ב'תו הלאימ' בחפלה יבדירין‬
‫•‬

‫בפשם למלכ ‪ U‬ולתירתי‪,‬‬

‫יבמחלמה )מיריה‪ ,‬עמ' ‪(.238‬‬
‫תרכיתב בלת'‬

‫גדיל' התירה עם פועלים בבש'מה אחח‪ ,‬בב' חזרה‬

‫מקיבלח ‪:‬‬

‫עם חקלא"ם יבעל' מלכאה בבפ'פה אחת‪ .‬ה'תבן ן‬

‫אך זאת החירה ‪:‬עם ה ח ירה ‪.‬עם שכילם 'חד מהי'ם עם התירה "יכילם‬
‫מיכג'ם למטיר אח בפשם למלכבו לותירחי'‪ ,‬לא אקדאמ"ם שומרי שבח‪ ,‬אלא "בבי‬

‫‪n‬‬

‫תירה העומדים בתיך ה יים~‬

‫‪-‬‬

‫ע ם ה ת ו‬

‫‪ ,‬ה‪.‬‬

‫שגיר'ם ה'י בפ' ד'ר 'צחק ברי'אר דבר' רש"' ע"מ הטכ'לתא על הפטיק‬
‫"ארתם תהיי ל' ממלכת בהב'ם יגי' קדשד אלה הדבר'ם אשר תדבר אל בב' 'שראל"‬

‫)שמית ‪,‬ט' ‪(.‬י "אלה הדבר'ם ‪-‬‬

‫לא פחיח ילא 'ירת"‪.‬‬

‫ממלכת כהבים י גיי קדשו ‪-‬‬

‫לא פחית ילא ייתר‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫זהו‪ -‬עם התירה‪.‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪.-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪…‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חרב נחמיה פיונטק‬

‫‪. .‬‬

‫גידל אמית המדה בהר הבית‬

‫‪,‬‬

‫ידיעת איוכה של מדת האמה השגייה במסכת מדות היא מפתח לזהיי גידלו של‬
‫המקשד יהר דב‪.‬ית‪ ,‬ללא ידיעה זי לא ונכל לנסית ילרבר את זהייו של מקים המקדש‬
‫כיים‪ ,‬אוכ! במסכת כלים )פי"ז ('''מ מציני מחלרקת תנאים בי! רבי מאיר לובי יהרהד‬

‫בכררר אררכה של האמר" לשיטת רבי מאיו כל האמרת שנימני במדרת המקדש‬
‫אררכם באמה בינרנית כלרמר בת ששה טפחים‪ ,‬חץו ממדרתיהם של מזבח הזהב‪,‬‬

‫הקון יהסובב יהיסדו שמכזבח הערלה‪ ,‬הללר נמדדר באמה בת ה' טפחים‪ ,‬רלשיטת‬
‫רבי יהודה כל המדית שנמנו לגבי בב"ו הבית חינס בת ששה טפחיס וכל המזית‬

‫שנמני לגבי כלי המקדש למיגיהם נמדדים במארת בנרת ה' טפחים‪) ,‬רע' בגמ'‬
‫מתנות ‪,(,‬זצ‬

‫‪.‬‬

‫במירת האמה· בהשיאה למידת המטר המצויה כיים בחל‪ p‬י בזה גרילי הפיסקים‬

‫ובמ'‪m‬‬

‫ד ידרעה מחליקתם של הגו"ח נאה זצ"ל רמו! בעל החזרן איש‪ ,‬לדעת הגו"ח‬

‫האנ מדת האצבע היא ‪ 2‬ס"מ כשאר ארבעה אצבעות הוי טפח יעל כן מדת הטפח‬
‫ס"מ‪ .‬לעומת שיטת‬

‫הרב"‪n‬‬

‫אבה‬

‫הינה ‪ 8‬ס"מ האמה שהיא בת וי טפחים טדתה ‪48‬‬
‫שיטת מו! החזוא"ש כי האצבע שיערוה ‪ 2,4‬ס"מ מדת הטפח הינה ‪ 10‬ס"מ לערך‬
‫רמדת האמה בת ‪ '1‬טפחים היא ‪ 58 60‬ס"מ לערר‪,‬‬

‫הר הבית לפי האמור במשבה מדות פ"ג היתה רביע בת תק"' אמה בר‪ m‬בה‬
‫ית"ק אמה באורכה‪ ,‬לפי"ז יצא שמדת צלע אחת מהר הבית היא בת ‪ 300‬מ' לשיטת‬
‫ה‪ m‬ו! איש ילשיטת הגר ‪ d‬ח אנה ‪', 240‬מ‬

‫בחרב' הדרן גלירן ה' במאמרו של הוב ירנה מרצבך זצ"ל ד! שם בסוגיה זי‪,‬‬
‫ולפי דבריר יוצא שטרת האמה האמורה בהר הניח היא בת ‪ 56.6‬ס"ט יזאת לאחר‬

‫שלקח את שטח צלע החומה הדרומית המקיפה תא ההר בימיני אשר מרתה ‪ 283‬מ'‬

‫‪m‬‬

‫ילקה ב" ‪ 500‬אמה )בשאלת מרית ההר שהם ת"ק על ת"ק אמה כמיאכ במשנה‬

‫מדות‪ ,‬יש להיסיף על מדה זי עיד ‪6‬‬

‫אמית עובי החומה לכל ריח‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫מזרח‬

‫‪-‬‬

‫רכ!‬

‫למערב‪ ,‬כר שמדת ההר עם חרמיתיה הם תק"'ב אמה‪ ,‬לפי"ז יצא מדת האמה ‪55.3‬‬
‫ס"מ לע'יך( במסקנתי של הרב מרצבר דן רמ! הסטפילר זצ"ל בספרו עשורים של‬
‫תירה סיי חי ועי"ש שהסיק כי דבריי של הרב מרצבר זהיס לועיטת החזו"‪:‬א‪ ,‬עי"ש‪.‬‬
‫על גידל האמית הנזכרות במרית המקדש יהר דב‪.‬ית יש להיסיף את דרבי המשנה‬
‫)כלים שם ‪(,‬ט‪-‬מ וב' אמית היי בשוש! הביוה א' על קרן מזוחית צפרנית וא' על קר!‬

‫מזוחית דוומית‪ ,‬על קו! מזוחית צפרנית יתיוה על של משה חצי אצבע שעל קו!‬
‫מזוחית דורמית היתה יתירה עליה חצי אצבע‪ ,‬גמצא יתיוה על של משה אצבע‪,‬‬

‫ילמה אמוי‪.‬חאת גדרלה תארת קטנה אלא שהאומני! נרטלי! בקטנה רמחזיוין בגדרלה‬
‫דבי שלא יבואו ל‪,‬די מעילד‪.‬‬

‫'‬

‫"‪"'.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪25‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נמצאנר למדים שמדרת האמורות במקרש רבהר הבית ר!ינם מאות שוחקות‪.‬‬
‫כלומר הגדרלים ‪n‬בצי אצבע נוטף על הטפחים‪ .‬רע' רש'" טרכה ה‬

‫שיטת 'שר" בעבין מררת הר הבית רהמקשד‬

‫‪..‬‬

‫‪I‬‬

‫דיה כל אמות‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.,‬‬

‫אף שראיבר את דברי מחלרקחם של ובי אמיו וובי יהרדה בשמנה בענין מדרת‬

‫•‬

‫המקשד בכל אופן מציבר גם מדח אמה עטפת במחת המקשד הרו הבית כפי שהואב‬

‫בפי' וש"י למדוש ובה )ב"ו פל"ה ‪:‬דיה אמה חביק' ‪ (1‬וז"ל‪" ,‬ולמה קורין לאותה‬
‫אמה ‪.‬שמדדו ‪ .‬בה הבית תביקין וגו! ששלש אמות היר במקדש אמה מחמשה טפחים‪,‬‬
‫יאמה‬

‫מי'‬

‫טפחים‪.‬‬

‫לשןר מוויי‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫יאמה מששה טפחיס 'טיפח יזי היתה כינרב"ת‬

‫‪. ::::;;:‬‬

‫ספהיס‪. ,‬‬

‫‪,.‬‬

‫כאמור דברין של ''''שר תמיהלן שלא מציבי מאה מלן ספחים ''''שרש ‪.‬הביאה‬
‫בשם ובו וכבר העיו כן הוש"ש בפי' למדוש‬

‫וז"ל ‪:‬‬

‫"דרבויו תמרהין עי' מחנרת‬

‫צ " ח‪ .‬אשד לא גזכור שם אלא אמת ה' ואמת ר! זבשו"' םוכה ה ‪ :‬ידה כל אמוח וסום אל ‪.‬‬
‫בזכרה אמה זן"‪ ,‬יעי' גם כפי ' הרז"ל על המדרש שם‪.‬‬
‫ברם בספו דוכי הזראה )בסזף כחבי מהרי"ז חיוח( פ"ל טי"ג יצא לפוש דובי‬
‫רוס‬

‫‪H‬‬

‫‪ ,‬יז "ל ‪:‬‬

‫"האמת לידה ‪,‬רכו שמה שכ' רש " ' האמה בת עשרה טחפים כיבתי לאמת‬

‫החשי‪) ,‬ארולי וש"י במדרש פ ' כפיווסו השיטה מקזבצת ב"מ ל"ג‪ .‬ידה ושתי מפתחזת‬
‫בידר חאת ירודת לאמת בית השחי‪ ,‬דהמפתח היחה גדרלה עד השחי רדלא כוש'''‬
‫שם בגמ' זחזו וש"י בחר מיהנר ]זעי' יוז' הוויזח פ"ג ([ד"ה רגר‪ .‬אזלם שעזו כל‬
‫היד עם השחי אם במדזד למטה הזא שמזנה זחצי טמחים‪ ,‬זעל הכתף לממעלה ר ‪ t‬י‬

‫עשוה טפחים למדדר בערר רכ"ז אמת מקשד" עכ"ל‪,‬‬
‫כלזמו לפי שיטת בעל דרכי הרואה דבוי וש'" על אמה בת‬

‫"‬

‫טפחים שהיר‬

‫במקשד מרכזבים לפשפש שהיה בצד השער הגדזל רבז היז פותחים את ‪ .‬ביהמ"ק‪,‬‬
‫רפשפש זה האר במדד במדת אמה בת שעוה טפחים )ואה מבס' תמיד מ"ג‬

‫ר'("מ‪. .‬‬

‫מלבד דברי בעל דרכי הורהא מציבו גם בפיויש הוד"ק ליחזקאל )‪.‬אמ ‪(,‬ח‬

‫שפיוש שמדדו את גובהו ‪.‬של המקדש במדת אמת בית השח~‪ ,‬וז"ל הבתרב ‪" ,‬זראיתי‬
‫לבית גכה סביב מיסדת הצלעזת מלו הקבה שש אמות אצילהי‪ .‬זבוד"ק שם‪" ,‬ריש‬
‫מפשוים ‪ .‬מן‪ .‬תחת אצילות ידיר שהוא בית השתי ‪ ,‬כי שאר האמות הם ןמ ושא‬

‫האצבע הנקרא אמה עד ‪ .‬פוק המבדיל בין הזווע והקבה ואלו היי מאות מגיערת‬
‫עד ביח‬

‫השח‪…. ,‬‬

‫)יי"'א אם במרדר ששים אמה במדת האמה בת‬

‫‪100‬‬

‫"‬

‫טפחיס יצא לבן ‪U‬בה הבית‬

‫אמה למי אמזת בת ו' טפחים‪ ,‬זלפי"ז םא נטען כי אמות בגהר הבית במדדר אבמת‬

‫בית השחי כפי שבזכר בדברי הנביא יחזקאל עפ"' פין י ‪I‬וא‬

‫שכרר ‪p. .‬‬

‫יצא כי האמןר‬

‫בס ' עזוא לגבי גרבה ביהמ"ק שבגו עולי בבל ירזמה אמין שתין" כותנ הכתרב‬
‫•שגובהז ‪ 100‬אמה כאמוו במשבה מדות מ‬

‫‪H‬‬

‫‪,‬‬

‫מיר‪ ,‬ובזה חי ‪ m‬ה אחח הואיות להוכיח‬

‫שמדוח המקדש והע;וה שבימגו במשבה מדזח מחיחסים לבנין ד ‪ t‬ודוס כארמ ‪(, H‬ל‬

‫‪.,‬‬

‫ריש שסוברים להלכה כי האמה הוא בת ‪ .‬עשרה טפחים לגבי · שיעור ‪ .‬מדןת‬

‫המקשד זעשור אמת המדה בשערך מקהר זעי ~ בספריר ‪ .‬של רבי עמאונל תי רוקי מי‪,‬‬
‫בדה רבם' חושב מחשברת פמיג ארילר‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪". .‬‬

‫‪..‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪.. :‬‬

‫‪26‬‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪–‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪',‬וכן 'הביא גם בשו"ת הרמ ‪ u‬ע מפאנו סי' ג' ד"ה ואחרי ת"ל‬

‫‪,.‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ u‬מאי אית לך‬

‫למימר ראמת איש' פירזשה אמת בית השחי של כל אדם כמו ששנינו במס' תמיד‬

‫זהזא של עשרה טפחים‪ ,‬שאמה סתם של בנין אינז אלא ז' טפחים‪ ,‬והאר מפרק הזרוע‬
‫זעד סזף אצבע אמצעית דהיינז אצבע צרייאד דאמה קרינן ליה"‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫"‬

‫מית הקנה לשי'סת הקליר *‬
‫‪,‬‬

‫לפי 'האמזר באמה בת עשרה טפחי‪.‬ם יש לעיין אם לאמה זז כיזן הפיטן הקלירי‬
‫בפיוטו אז ראית וספרת )יוצר לפ' שקלים( וז"ל ‪:‬ייומדת המיל שבעה ומחצה ריס‪,‬‬

‫ובשלושים קנים הוא קצב הריס‪ ,‬ושיעור הקנה הוא שש אמות וזרת‪ ,‬וכל אמה‬
‫מודדת שליש בזרת‪ ,‬והזרת מותחת עד שנים בסיט‪ ,‬וארבע אצבעות הוא הטפח‬
‫והסיט"‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫ובברור דבריו ‪,‬ימצא לכאזרה כי האמה היא שלשה זרתות כשגודל‪ ,‬הזרת‪ ,‬הוא‬
‫‪.‬‬

‫שני סיט‪ ,‬והסיט שוה למדת הטפח אשר גודלו ארבע אצבעות‪ ,‬וא"כ מדת הקנה הוא‬

‫שש אמות ועוד זרת אשר אורכה שמונה אצבעות =) ‪2‬‬
‫‪,‬‬

‫סיט( כלומר במדת הקנה יש‬

‫‪,‬‬

‫להוסיף זרת על ששת האמות שהם'אצבע ושליש תוספת‬

‫‪,‬‬

‫לכל אמה‪' .‬‬

‫‪, ,‬‬

‫'זלגני מדת ‪,‬אזרכז של המיל ‪,‬עפ"י‪ ,‬הקליר הזא שבעה זחצי ריס‪ ,‬זמקור דבריו‬

‫הזא במשנה יזמא )םייז‪ ,‬מ"ד( בענין המשלח את השעיר לעזאזל ביזם כיפזר‪,‬ים זשם‬
‫מ‪,‬זבא ייעשרסזכזת מירזשלים ערד צוק תשעים ריס‪ ,‬שבעה זמחצה ריס לכל מיל ‪•u‬‬

‫)ובפי' ר' ‪,‬עזבדיה ג‪,‬רס רזס שהם בגימטריא ‪ 266‬אמה יזצא לפי"ז מדת המיל ‪1995‬‬
‫אמה‪, ,‬אך בשיטה מקזבצת ב"מ לייג‪ ,‬זתוס' שם גרסו ריס שהיא בגימ' ‪ 270‬אמה‬
‫ולפי"ז ‪,‬יצא מדת המיל ‪ 2025‬אמה(‪ ,‬לפי חשבזנז של הקליר יצא כי מדת ‪,‬הריס הזא‬
‫‪ (1140 : 6‬זמדת המיל היא‬
‫‪ 30‬קנה ‪ 38 X‬טפח‪ 190 ,‬אמה‬
‫‪ 190‬אמה )‪ 1140‬טפח‬
‫‪ ,1425‬אמה =) ‪ (,7,5 X 190‬ומדה זז אינה תואמת את מדת המיל המקובלת שהיא‬

‫=‬

‫=‬

‫אלפים אמה‪ ,‬זכבר עמד על זה רש"י בפירושז למשנה זז )יזמא ‪(.‬ז"ס ושם‪ :‬הביא את‬

‫דברי הק‪,‬ל‪,‬ר זאמר עליו ‪~',‬ייוהחשבזן הזה אינז שזה לחשכון שיסד רבי אלעזר קליר‬
‫ובששלים קנים‪ ,‬הוא קצב' הריס‪ ,‬אותו חשבןר אינו עזלה לאלפים;אמה המיל"‪.‬‬

‫‪",‬‬

‫‪,‬‬

‫'‪,‬ברם כאשר נחשב את מרת האמה ברברי הקליר על פי חישוב מדת המיל יאצ‪.‬‬

‫לנו'חשכון אחר ~הוא ‪ 7.5‬ריס ‪ 2000 :‬אמה מדת המיל יהיה מדת הריס ‪ 266,6‬אמה‬
‫‪1‬יקנה יצא עפ"י זה ‪ 266,6 : 30‬קרוב לט' אמות‪ ,‬אלא שהקליר נקט כי מרת‬
‫ומדת‬
‫‪,‬‬
‫הקנה הוא שש אמות וזרת וע"כ מדת האמה עפ"י זה הוא בת ט' טפחים 'ט) אמות‬

‫‪ 54 : 6 = 9‬טפח( =‬

‫תוספת של חצי אמה לכל אמה‪ ,‬ובוה נוכל לתלות פירושא‪ n‬ר‬

‫בדברי ‪,‬הקליר כי מדת הזרת היא בת ‪ 3‬טפחים וכן לשון הקליר ‪ U‬ושיעור הקנה הוא שש‬

‫האמה‬
‫אמות· וזרת"‪ ,‬זרת זו מתיחסת לאמה‪ ,‬ייוכל אמה מודדת שליש בזרת"‪ ,‬כלומר‬
‫‪.‬‬
‫'‬

‫המ~ויה בקבה היא ‪;:‬ות ‪ 3‬זרתות ‪'I‬והזרת מזתחת עד· שביס כסיט" כי לזרת זן שהיא‬

‫*‬

‫‪.‬על שיערר האמה בת ל ‪ I‬טפחים וכז מרת האמה שמכלא הקליר לא הורחב הדיבור דיו ורק·‬
‫מעט מ‪ r‬עיר היזכרן בדרר אגב‪ .‬וע"ע גם בספרו המקיף של הדב ‪.‬י‪',.‬גרשין רייס "מדרת‬

‫_‪,‬‬

‫ןובשק‪.‬לית של תורה" שי"ל לאתרוגה בפרק צ"ד הרז במאת הקליר אלא שלא דן‬

‫באמה ‪.‬‬

‫שהכאנו‪,‬ולכן לא קישר לפדות שהביא הקלי‪ ,‬עם האפה בת" טמחים‪.'.‬‬
‫'‪,‬כת'עשהר‪ .‬טמ‪i‬רים ‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪. .‬‬

‫‪27‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שהוקת יש הלוסיף ‪ P‬רו חצי סיט ובשתי זרתות סיט שלם הוסיט שוה לטפח‪ . .‬כלומר‬
‫במדת האמה הבמדדת בקבים היא תב עשרה טפחים )חישבבז את המדדת במספרים‬

‫‪p‬לוגים ‪ .‬ןא האמה המצויה בקבה האו ‪ 8.88‬טפחיס הוזרת לפי חישדב · זה ‪ 2.96‬טפח‬
‫אום מתיחת הסיטיס יאצ ‪ . 10.38‬טפחים אלמה ובחשיוב מ‪ p‬וגל ‪ 10‬טפחים שכן גם‬
‫הקליר גקט בשלוונ ירע ואל שביס בסיט דוק(א‪.‬‬
‫ולפי"ז יאצ שמרת המיל אבמות אשיגם שהוקות עפ"' חישוב זה אליבאדהקליר‬
‫טפח ‪. 5 = 12015‬ך ‪ 8.9X6X30X‬וכן גס לפי חישדבןנ במרות המיל המקובלות שהם‬

‫=‬

‫טפח ‪12000‬‬
‫של ‪ 15‬טפחיס ‪..‬‬

‫‪ 6 X 7.5‬טפח ‪ 266.66 X‬אמדת שבמרת הריט רלא דק הקליר בהפשר‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫כללו של רבר לפי פירושבו המחודש בדברי הקליר אף ‪-::‬ד‪:‬ש ז‪.‬כןק;;ות דדחרקה‬

‫מכל אופןמדותיה בגורלו של המיל קרוב למדת המיל הגקוטה ביר' ‪ ,U‬ורבריו של‬
‫הקליר תמיחטיס למדת אמת בית השחי שהבנאו הויא בת‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫טפחיס‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫קצת סיוע לד‪ .‬בריבו אלו אפשר למצוא בדברי המגי"ה ‪ p‬ל פירוש רישי בט'‬

‫יחזקאל בעגין מדת בחלתם של השבטים לעתיד לבוא‪ .‬וזיל רש"' )שם מח‪,‬‬

‫(א•‬

‫"זבבריתא דספרי בפרשת האזיבז‪,‬מה ת"ל יהדדה א' דו א' אשר א " מלמד שעתידיו‬
‫ישראל ליטול אורד מן המזרח למערב ברוחב כ"ה אלף קבים שהם שבעים הומשה‬

‫מ‪,‬לין ומהיבן למדו השיעור הזה מן' התרומה )שירימו בבחלת האץר משטח נחלתה(‬
‫השיא כחאד מן החלקים הללו ' כמ" שמפררש בענין מאצתי שבן בחרב אוררד חאב'‬
‫החלקים; רהוא חוב שערים חמש אלף קביס אוררד מפאת ים רע אפת קדים כ"ה‬
‫לאף אהמ ‪ ,‬שהקנה שש אמה וכל אלפיס אמה מיל כמו אשוב לרמין במס' יואמ אצל‬
‫שער סוכות שמירשולים ועד צוק הרי קיב אלף אמה עולין לשב‪-‬עיס וחמשה מיל‬

‫וזהו שיסר רבי אעלזר בפ'וט )בסילוק דירס שבי של סובות( כי אקח מורע לעת‬
‫חלוק ארצותיה שכורת הכרס לחוצותיה באררד מפאח קיים לקצותיה עי ים אוקייגוס‬
‫למצותיה ברוחב שבעים ‪,‬חמשה מיל חריצותיה~'‪ .‬עכ"ל‪ ,‬ןבהג"ח הגוספת ברבר"‬

‫רש"' וזיל "וי"ג שבעים וחמשה מיל לי"ג רצועות בין רצרעת השבטים ורצרעת‬

‫הקויש יעלו לט' · מאות וע"ה מילין‪(, 13 X95 = 975 ) ,‬‬

‫ולמבין ת' פרטה לע ת' פרסה‬

‫של '"א עולין לשש עשר' מאות לטכום הקלירי שאמר ארבעת מילין היא פרסה‪,‬‬

‫)‪(,400 X 4 = 1600‬‬

‫זשמא מילין של חשבזן הרצדעדת גדולים הם אין גגבטין ארבע‬

‫מהם בפרטה‪ ,‬ואכן בא למבות שבי מילין למחצית )ומחצה( בפרטה יעלו כ"ד מאות‬

‫מרטה לאלף מילין )‪(.400X2.5=looO‬‬
‫אמרת דע"ה מילין‬

‫עד' ‪r‬‬

‫המבי ‪r‬‬

‫חטר‬

‫הושבון מילין של רצו‪ P‬ה אין עולין אאל ט'‬

‫כ"ה מילין אל כיון מניין מילין הרצו‪ P‬דח של‬

‫פיט לסב' ‪ r‬ד' ראמת פרטה עב·ל"‪.‬‬
‫‪ .‬או"כ לפי דברי התוספת הללד שברברי רש"' יהיד מדות המיל המגזז ‪ r‬לע פי‬

‫כ"ה אלף קנים רמת נחלת כל שבט שובט אושר חשבוםנ האו ‪ 75‬מיל לכל שבט‪,‬‬
‫דעפ"' שיעור הקליר מדת המיל זד גדולה ממדת סיל רגילה פ' ‪ (4:2.5 = 1.6) 1.6‬ולפי‬
‫מה שהעלוב בדברינד ער כה גדרלה מדת האמה האמורה במרות הקנים פי ‪1.66‬‬
‫)‪ (10:6 = 1.66‬דאל רקדק בדה תברספת המגיה ברברי הרש'" לפי שחישדב הקליר‬
‫הדא במדדת מעד גלדת‪.‬‬

‫דיש להדסיף שדברי הטפרי בפשרת האזיןנ · שהביא ר"ש' בפי' · ליחזקאל‬

‫הבאי םג · 'ש''ח ‪ ,‬נפידשרו‪ .‬למשנה· במט'· ידאמ לאח~ ‪ .‬שהקשה על הקל‪,‬י שמדדת‬
‫•‬

‫‪28‬‬

‫‪– . – .‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪—- – – — – — – .‬‬

‫‪—‬‬

‫‪—–‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪–._——‬‬

‫המיל לחשבונו אינם כמדות המיל המקובל והביא את הספרי הנ"ל ולרברי הספרי‬
‫הללו מודה הפיטן הקליר שרוחב הנחלה האו ע"ה מיל שהם כ"ה אלף קנים וא"כ‬
‫יוצא לפי הקליר כי מדת הקנה הוא שש אמות רגילות‪ .‬אלא שכבר חדה זאת בדברי‬
‫המגיה שהבאונ ועוד יש‬

‫ל‪u‬‬

‫להקשות ע"ד הרש"' ביומא‪ ,‬דכל דחיית רש"' את‬

‫דבריו של הקליר הוא במה שאמר כי שלושים קנים הוא קצב הריס‪ ,‬שהרי רש"'‬
‫מודה ששש אמות הוי קנה וכן כי שבעה וחצי ריס הם המיל אלא שדבריו של הקליר‬
‫בי שלושים קנים הם קצב הריס הוא אשד משבש תא חשבון המיל לשיטת ‪"',‬שר‬
‫ודברי '"שד‪ ,‬קצת מוקשים לפי שהו‪ K‬עצמו נקם מדה זו בפירושו לפשרת לך ןל‬
‫יה יז‪" ,‬בית ריסא בית דיס (‪ ' 1‬שהוא שלשים קנים" על כן מוכרחים אנו לומר כי‬

‫שיטת '''שר בפי' לתודה ובפי' במדרש איננה שיטת '''שר בפירושו לש"ס וביחזקאל‪.‬‬

‫מרת וארכה לש הקבה כיחזקאל‬
‫לפי מסקתנ דבריבו בסעיפים הקודמים יש לדחוק בדבדי הקליד כי האמה‬
‫המבולה במדת הקבה היא בת ל‬

‫‪I‬‬

‫טפחים הקרריה גם בשם אמת בית השחי‪ ,‬ולאמה‬

‫זו כיון '''שר בפי' למדדש‪ .‬וא"כ מה שנקט '''שר שלש אמות היו במקדש הם אמות‬
‫כלים בת ה' טפחים ואמת בנין בת ו' טפחים אליבא '''רד ולר"מ גם אמת כלים בת‬
‫ר' טפחים חץר ממזבח הזהב רהיסוד רהקדן רהסובב‪ ,‬שבמזבח העולה‪ ,‬ואמת בת‬

‫"‬

‫טפחים יתיחסו למדרת האמה המרדדת במקדש במדת הקנה‪ ,‬כפי האמרר בבבראת‬
‫יחזקאל‪.‬‬
‫האתריס שבמדדו במדת הקנה הם ערבי חומת ההר וגרבהה קבה אחד )יחזקאל‬

‫מ; ‪'(,‬ה ושם פירש''' שלא כבמדרש רלשיטתר ערבי חרמת ההד וגרבה היו שש אמרת‬
‫בנרת ששה טפחים‪.‬‬

‫?פי שעד העזרה קבה אחד מבל צד כדדרם רבצמרן )שם פסרק ‪'(,‬ר התאים שדצל‬
‫שער עזדת נשיס רוחבו ראורכו קנה אחר )שם פסוק ('ז סף שערי עזרת נשים הנכנס‬

‫)שם‪ ,‬שם( אורלם השער הנשען לפניס מהשער לתוך עזרת נשים קהנ אחד )שם‬
‫פסוק ('ח ורש"' פירשר על ררחב השעד‪.‬‬
‫ובבראנו לבדר אם מדת הקנה הנזכרת היא מדת הקנה המפורשת‬
‫בדבדי הקליר יש לנר‬

‫א( ‪.‬‬

‫לשיטת ‪u‬‬

‫לציין ‪:‬‬

‫במדת ארלם השער נאמר שנמשך לתרד עזרת נשים קנה חאד ואח"כ אנמר‬

‫בו שהיה שמרנה אמות ואיליו עוד שתי אמרת ויש שפידשר זאת שמרנה אמות הם שש‬

‫אמרת שנזכר במדת הקנה וערד שתי אמרת של קרטד האילים‪ .‬אך לפי דברינו יתבדר‬
‫כי מדת השער עשר אמות לפי מדת הקבה ושער זה מתחלק לשמרנה אמרת וערד שתי‬
‫אמות האילים יחדיו עשד אמות‪.‬‬

‫ב(‬

‫במדת סף השעד '''שר פירשו לעבין מזוזת השע‪.‬ר ברם אם אנמר כי דבריבו‬

‫בשיטת הקליר הם נכובים נוכל לפרש את סף השער לדוחב חלל השעד '''פע המשנה‬
‫במדות )פ"ב ‪(,‬ג"מ כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים אמה ודוחבן‬
‫עשר אמות‪.‬‬

‫ג(‬

‫‪,‬‬

‫במדות האתים מנה הכתוב שש אמות )שם פסוק "יג( מאש'כ במדת התא‬

‫הסמוד לשער עזרת בשים אנמר בו והתא קבה חאה זאדלי תא זה היה שרבה מידת‬

‫‪29.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫' האתים " וכדובמחו באת הבמצא ליד שעו הגדול שבה היה הכה! הפותח ‪ K‬ת המקשד‬
‫‪.‬שוחה דע שפותח ' וכמו שהבאנר בדברי ‪ U‬על ‪ .‬אמת בית השחי‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מלבד המדות שנמאוו כניהמ"ק מבדדו במדת הקנה גם מדות הו הבית חוכש‬
‫‪ .‬אמות קנים ‪ .‬לכל ווח ) שם פמ ‪ H‬ב ט ‪ H‬זכ‪ '( -‬ובאותה דמה ‪ .‬שנמדד הר‪,-‬ב‪.‬ית נמדדו גם‬

‫חבלת השבטים ו הקושד בחלוקת האוץ לשבטים )ש ם מה ‪ .‬ג(‪.‬‬
‫" ‪ ' .‬זהנה לשיטת ר"שי ‪.‬שהקב·ה הוא שש אמות וגילית במרת ו' טפחים וכ! לשיטתגר‬
‫ביבוי הקל;ר כי הקנה הו‪t‬ר שש אמית במדת יו טפחים ‪ ,‬צ ל'" מזיע הנביא מונה‬

‫' פעמ ו ם ‪ .‬במדת הקבה כמו שהכאבו רפעמים בקט ‪ 1l11li‬אמות או שער אמות ולא נקט‬
‫מדת ‪ .‬הקבה ‪ .‬כ! הוא במדת ‪ .‬בודל התאים "שש אמות מפו ושש אמ ו ת מפו" ) פ " מ ‪(.‬כ"י‬
‫וכ‪ !.‬במדת אילי השעו נזכר גזדת שש אמות ולא מדת קנה )ש ם פמ " א ‪ ,‬א ‪ '(.‬כמדת‬

‫הפתח שש אמות )שם פסוק ג (' ולא בזכר קבה‪ .‬וכנ"ל גס במדת קיר הכית נזכר שש‬
‫אמות ולא קנה )שם פסוק ‪'(.‬ה ואולי רש ‪ H‬י ג ‪ H‬כ מחלק כיז מדת קבה לבי! מדת שש‬

‫אמרת האמורים טתם ‪ .‬זאזלי במרת הקבה הם שש אמות שאינם שוחקות כפי שפירש‬

‫‪, H‬‬

‫•‬

‫הכתוב )שם פ " מ‪ ,‬ה( '"קנה המדה באמה יטופח " ‪ .‬רב ! רש "י " זן היא אמה‬

‫·בדברי‬

‫· ביברבית בת ו' שהוא אמה וטופח באמה בת חמשה‪ ".‬משא " כ כאשו בזכר שש אמות‬

‫יש לנר להרטיף עזד חצי אצכע וצ ‪.‬ע"‬

‫אאל שגם לשיטתבו ברבוי הקליך שהקבה הוא שש אוכות כנות‬

‫"‬

‫טפחים כל‬

‫אמה כלומר שמרת הקהנ היא עשרה טפחים‪ ,‬ןלםי "‪ :‬ז קשה למה הנביא מניא מדות‬
‫•‬

‫‪.‬ב ‪ U‬ת עשר אמות ולא בקט לש ו ז קבה כדוגמת · ווחב פתח השעו ) שם פ "מ · יא‪ .‬ובפמ " א‪,‬‬
‫יא(‪ ,‬אלא שלד כרינו גס כמרת הקבה במצא מךזת שונות שהיא פחותה מעשרה ספחים‬

‫במשהו כמו שהעלבו‪ .‬ומה שהנכיא בקט שעו אמוח הס כדוקא‪ 11 .‬ל כז כמדת גובה‬
‫דב‪.‬ית שגם היא במדדת כמדח הקבה שיבה הבבאי מלשובו שזב אמוך "וואיחי לבית‬
‫ה צ ל עות‬

‫גכה סכיכ סכיכ מיטדות‬

‫מל ו‬

‫הקבה‬

‫שש‬

‫א מ ·ו ח‬

‫א צ ‪,‬ל ה"‬

‫)שס פמ"א• ‪ .‬ח ' ( כלומר שמדח הקנה · היא במלואה נזבדות גדולוח‪ ,‬שהיא כת י'‬

‫' טפחים לאמה משא ‪ H‬כ מדח הקנה היא כמזה מועטח של ט ' ומחצה טפחים לאמה‬
‫או ‪ .‬כמעט יותו‪.‬‬

‫•‬
‫טרכם‬

‫•‬

‫•‬

‫לטכום דכריבו בוכל לתלות כדכרי‬

‫רש ‪, R‬‬

‫כפי ' המדרש ששלוש אמוח היו כמקדש‬

‫ואחת מהם היא בח עשוה טפחים ‪ .‬כרבתו למדוח שבזכוו כדכרי הבכיא כמדת הקנה‪,‬‬

‫שהס כגדול החא הטמור לשער עזות בשים וטף שער זה ואולמיו ‪ .‬וכז מדח אווכו‬
‫וך‪ m‬כו של הו הכית וחומת המזרח של חומח ההר‪.‬‬
‫דו"א יש לצ"! על דכרי רבנו עמנואל חי ריקי שהבאנו הטזכר שמךת האמה‬

‫' כמדות המקשד הס בנות שערה טםחיס ‪ ,‬ישם היא מביא כי כשהיה בירןשלים כשתב‬

‫ה" א חצ "ח פכב את חומות ‪,‬רושלים ומדד את רוחכס של פתחי השערים ו"זל ' ומז‬
‫הפתחיס הטגוךים הוזן פתח המזרח של הך הביח שפה ק ו ךי! א ו תו שעךי רחמים אכל‬
‫לפי המיית שמדדתי מצאתי הירתה היא שערי המזדת הידוע ראף כי מווזותיה מחשד‬

‫בכבי כבביז החומה ‪ .‬אכז המשקוף שעליה כשתי כפות בפטוךי ציצים אבים נךאה‬

‫·· לעיביים‪ .‬האב! ההוא ‪ .‬מזמ! קדים מא‪.‬ן וכבראה ששם מצאוהו כאת כמקומו על‬
‫‪30‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬

‫‪- .- -‬‬

‫• •‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪- -‬‬

‫‪.. . ..‬‬

‫‪- – – -_ .‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫•‬

‫רוחבו בבו מזוזות הפתח ההאו שלפ' חז"ל רוחבה ה'תה עשר אמות )מדות פ"ב ‪ .‬כל‬
‫השער'ם( והלכת' למדוד אותה ומצאת' ה'ות כל מה ושב' של'ש'ם מאמה הבזכרת"‬
‫)הובא בשו " ת צ'ץ אל'עזר כרד א"' תשובה ב'( ‪.‬‬

‫ועל דבר'ו 'ש לר~ס'ף כ' מדתם של שער' רחמ'ם מפזרח למערב האו ‪ 24.60‬מ '‬
‫כלול ב ' ת הש ע ר ‪ m ,‬ללו של הפתח מצפןו לדרום הוא ‪ 12‬מ ' כאשר ‪ 2‬מ ' ממדה ז ו כ ו לל‬
‫•‬

‫גם את מזוזות השער‪ ,‬והבה לפ' ש'טתו של החזו " א עשר אמות הם ‪ 6‬מ ' בק'רוב‪,‬‬
‫ולש'טת רבנו עמבואל ח' ר'ק' ‪ 10‬מ ‪ I‬וע"כ מדות שער' הרחמ'ם זה'ם לדבר'ו אם‬
‫ב'מא שהם שער שושן שעל חומת מזרח ההר‪ .‬אלא שהחוקר'ם הע ' רו כ' מדת המשנה‬
‫ששער מאות האו רוחב השער מוסב'ם על שער אחה ובשער' הרחמ'ם כפ' הבראה‬

‫הם שער'ם כפ ו ל'ם ‪ .‬ערל בז ר‪ m‬בם צר'ד לה ' ות ב ' אמה‪ .‬ברם ב ו ס ' ף ששער ' המקדש‬

‫לפ‪ ,‬עדותו של הק'טוס ה'וב' בז דורו של אלבסבדר מוקדוז ) ע ' בס ' שער' 'רושל'ם‬
‫‪ ,‬לט' סלמוז ‪' ,‬רו' תשא וכז בס' ה'שוב( כ' כל שער' המקדש והר הב'ת ה'ו בפול'ם‬

‫במהותם ‪ .‬וא " כ נןה שמצ'נו בדבר' המשנה על שער מסו"ם 'ש לבו להג'ח כ' שער‬
‫הז ה'‪ h‬כפול במד~תו ‪ ,‬ומדת המשגה מת'חסת לכ ל השער כולו‪.‬‬
‫' ס'עתא ' נוספת לש'טה זו שהאמה ה'א בת עשרה טפח'ם ה'א מאורכז של חומות‬
‫הה'י )אם אנמר שכל השטח המנצא בתוד החומה הוא שטח הר הב'ת הבזכר במשנה(‬
‫‪ 470‬מ' במערב ‪ 465 ,‬במזרח‪ 274 .‬בדרום ובצפוז ‪ 310‬מ' בקרוב וא " כ במדת המזרח‬
‫שוה השטח הבזבר קרוב לת " ק אמה וכן במערב במרחק קטז 'ותר מתקרבת המדה‬

‫‪.‬ל ת" ק' אמה אם אנמר שהאמה ה ' א בת ‪ 10‬טפח'ם ‪ ,‬אלא שסדות הצםוז והדרום ' כח'שו‬
‫מדה זו‪ ) .‬ו כבר עמד ‪ U‬על אורך מדת הדרום והשואתו לש'טת החזו"א בראש'ת‬
‫אממרבו(‪.‬‬

‫כש'טה זו בקט ר' 'הוסף שוורץ גם בגל'וז לחג הסוכות שצ"ר והפ'ץ ושם בקט‬

‫ב' דסות ההר הם ת " ק אמה על ש ' אמה ) צ'ור גל'וז זה מובא בס ' 'רושל'ם‬
‫ח"כ עמ ' ‪ 45‬של ד " ר ו' ל בא' הו ' 'רשול ' ם ‪ .(1962‬אלא שכספ ר ו תבואת הארץ עמ '‬
‫ש " ג מדד את גבזלות ההר לפ' הש'עור שבקט החזו " א במדת האמה‪.‬‬

‫‪ y‬ל'בו להוס'ף עוד כ' בשו " ת צ'ץ אל'עזר שם הב'א ממבהגם של גדול' 'רושל'ם‬
‫שלא להכבס כ'ז חומות הר הכ'ת כדרום לחומת הע'ר 'רושל'ם כדרום‪ .‬וזאת מספק‬

‫שאמ הוא משטח ' הר הכ'ת ובכלל כקדושתו‪ .‬ובז כאותו ספק לגכ' המעבר כשער‬
‫•‬

‫האר י ות‪ .‬ןכרבאה שספיקתם בנעה מהשיטות השן ‪U‬ת כזהיי חימית הנרא ית בימ' ‪U‬‬

‫אם הם חומות העזרה או ההר· ו‪ ' Y‬כמאמרו ' המק'ף של הרכ ד " ר א‪ .‬ק'מלמז כ " המע ' ז"‬
‫ב'סז תשכ"ח‪.‬‬

‫אך לא מצ'בו שמבהגם של גדול' 'רושל'ם לגכ' תחום שבת צ'צ'ת ובו ' ל הסתפק‬
‫' כהם שאמ האמה מדתה מטר שלם‪ .‬ואול' ח'לקו כ'ז גודל האמה לגכ' ד'ב' מצות‬
‫ראןרדאת יביו נידל מדח האמה שבהר הב י ת שהיא גדולה י רתך הו י א זהה למדת‬

‫המטר ‪ ,‬כמו שבתכבו כש'טת רכ' עמ ‪u‬אל ח' ר'ק' ואול' גם בש'טת רש"' כפ'רושו‬
‫'לפדרש‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫•‬

‫••‬

‫‪31‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫באהרם ייים‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫בענין מצרת ישרב ארץ ישראל‬

‫‪,‬‬

‫עיונים בקושיות ה"ויואל משה " על ה " אבני נ ‪ I‬ד"‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫יזוע שהרמב"ן מביא מצות ישוב ארץ ישראל במנין המצות שלו )מצוה ‪(,‬ד‬

‫ראיל‪ ,‬הרמב ‪ I1‬ם אינר מביאה‪ .‬קי ‪ 'I‬מות שיטות שיבות כיצד להבין רעת הרמב ‪ N‬ם‪ .‬יז"'ל‬

‫בעל האבני נזר ]בשו"ת ליו'ד סימן תנ"ר אות ר~ ‪: (I‬‬

‫ואמנם טעם הרמבים נ"ל‬

‫דהבה במצוה ל'ייב כתב הרמנ"ן שלדעתו ימבה עשי"ת ארון וכפזרת מצוה בם " ע‬
‫]ואילו הרמב"ם איבו מינה אותה‪ .‬הביאור למה לא מנה אותה הרמב"ם הוא( מה‬

‫שכח‪ :‬בספר מעיןי החכמה סימן עיד • משום שעיקד תכלית ביהמ"ק לצידי ארןר‬
‫וכפירת כדכתיב ועשו לי מקדש ושכבתי כתוכם‪ .‬וכבר אמרו לעילם אל ירדה שכיבה‬
‫למטה מעשרה טפחים‪ .‬ולסבת וה ארון תשעה וכפורת טפח וכתיב ובועדתי לי וגו'‬
‫ערור הביא פסוקים מדברי קבלה המורים שתכלית ביהמ"ק לצורר ארוז וכפוות‪,‬‬
‫עיכ אין למבותם לשתי מצוות‪ .‬ומבה ביהמ"ק שהיא מצוה לעצמה יהוא לצורי אוון‬
‫וכפ~רת ‪ ,‬ע"ש דבויו כי בעמו‪ .‬ווה עצמו בראה לי הטעם בעבין ישיבת '''א ד ןכ צ ו ו ת‬
‫החרם‬

‫שלח‬
‫ופבה‬

‫תחרומם‬

‫היא‬

‫פרבמטוטין‬
‫עשה‬

‫ולא‬

‫כדי‬

‫מי‬
‫לו‬

‫כ‬

‫שאבחנו‬

‫שריצה‬

‫לום‪.‬‬

‫בשב‬

‫לפגות‬

‫בארץ‬

‫יפגה‪.‬‬

‫שהרי‬

‫יהושע‬

‫עמד‬

‫הברנשי‬

‫עבי לא במבה החום תחרימם וישיבת "'א‬

‫לשתים‪ ,‬ומנה רק מצוות החרם תחרימם‪ '.‬והרמב " ן לטעמיה שמנה שעיית אוןר‬

‫וכפורת )הגם שבמבין ]המצות( ששכח הרמב"ם לא מבה‪ .‬הייבו דלא ברירא ליה אולי‬
‫הוא בכלל ]מצות עשיית( משכן‪ (.‬על כן מבה גם יסיבת '''א וזה פשוט‪ .‬העולה מוה‬
‫שאין סמר כלל מהרמב"ם לומר שאיבו בוהג בזה"ז‪ .‬עכ"ל האבבי בזר‪ .‬הרכ שציפבסקי‬
‫בספרו ייאץר ישראל בספרות התשובות" כרר ג ‪ I‬מכיא שהרי"ל גאדרון כתב כן‬
‫מעצמו‪ .‬דכריו היבאו כספר מלכי בקושד ח"ד דף "' א‪.‬‬
‫הארמיי‪ ,‬ונסםאמר זצ ‪li‬ל מביא בספרו וייאל משה " )במאמר ישיב‬

‫אי ‪..‬‬

‫סימו ה(‬

‫וק חלק מדברי האב " ב‪ .‬והקשה עליו קושיות ובית‪ .‬בביא דבריו וביישב קשויותיו‬

‫בס"ד‪ .‬אחת לאחת‪ .‬וז"ל הויואל‬

‫משה ‪:‬‬

‫והאב"ב בתשובה הביל בתב לתרץ שבשביל‬

‫' זה לא מבה הרמב"ם מצית ישיבת '''א‬

‫שהוא‬

‫בכ לל‬

‫הח ו ם‬

‫תח ו‬

‫‪,‬‬

‫מם‬

‫ושהוא מטעם כדי שאבחנו בשב באוץ‪ .‬ע"ב לא במבה לשתיים‪ .‬ותמה אבי הלא‬

‫הרמב"ן עצומ העיד שם בזה וכתב שלא להשתבש ברבד לכלול מצות ישוב א ד ץ‬

‫•‬

‫הניוגה לספר ז‪.‬נעיז החכמה ‪ ,‬תרי " ג צמית וחוזים רכיאור'‪ C‬מאת הרב‬
‫גדפם ע " י‬

‫‪n‬‬

‫למידי ר' ויאלף זאב ה"ירנה ‪ ..‬ים‪ .‬עררלהייס‪ ,‬תקס " ר‪ .‬סי‪ -‬ע"י‬

‫לפרשת תרזמה‪ .‬הערה ‪74‬‬
‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬

‫ב‪n‬‬

‫חיים צב" ברליו‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫הכינה‬

‫)כיפיס הנ"ל דף כג‪(. ,‬ב‬

‫‪32‬‬

‫‪- – – – _ ..‬‬
‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪—‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ישר אל ב מ צות ה ח ר 'ם תחר ימם כי לא בצטוו להרוג האומות ההם אאל'‬
‫בהלחמם עמונ ואם רצו להשלים בשלים ובעזבם בתאנים ידועים‪ ,‬אבל האדץ‪ ,‬לא‬
‫בביח בידם‪,‬‬

‫אם כן ה ו א ש ב י‬

‫ע ב יבי ם ‪.‬‬

‫והביא עוד ראיות מוכרחות לדבר"‪.‬‬

‫עד כאן קוישיתו הראשובה של הויו"מ‪ .‬אמבם לפעב"ד ברור שגם האב"ב סובר‬

‫שלכו"ע מצות החרם תחרימם וםצות ישוב א"י ה ם ש ב י ע ב יבי ם •‬

‫ברור‬

‫ופשוט שמצות החדם תחרימם איבד זהה עם מצות ישוב אר"י‪ .‬לית אמן דפליג על‬

‫זה‪ .‬אבל האב"ב מסביר שיטת הרמב"ם שבמקום שיש שתי מצות )שת ים ‪.‬לא‬

‫אחת (‬

‫ו ה אחת‬

‫הוא בכדי שבוכל לקיים‬

‫הש‬

‫בי ה‪,‬‬

‫אז אין הרמב"ם מוהב‬

‫ה ש ב י ה‪ ,‬בםבין תרי"ג‪ .‬ידוע שיש יותר מתרי ‪ N‬ג מציות בתירה זיש כמה שיטות‬
‫איזו מהמצות בכבסוה במבין תרי"ג ואיזו איבן בכבסות‪ ,‬האב"ב סובר בדעת הרמב"ם‬

‫שלמרות‬

‫שמצות‬

‫א"י‬

‫ישוב‬

‫למבותה מכיון שכבר מבה מצוה‬

‫היא‬

‫מצוה בפב"ע‪ ,‬מכל מקום אין‬

‫א חרת שביתבה בכדי שבקיים מצוה זו‪.‬‬

‫ההב ידידי ר' אהרן פרלוב '"ב םכולל סוכטשוב הראה לי שברבעון התורבי‬
‫"בית אברהם" שין ‪ n‬ל ע"י ישיבת סזכסשוב בירזשלים ]ב"בית אברהם" ד'ן איך בן‬
‫חשל"ח‪ ,‬וב"בית בארהם"‪ ,‬י‪-‬ד‪ ,‬כסלן תשמ"א[ הופיע ביאורים ·והערות בדברי האב"כ‬

‫מהרב קלמן כהבא שליט א וז ל ]בא"ד‪ ,‬ב"בית אברהם" כסלו תשמ"א[ ‪:‬‬
‫בויו"מ על האב"ב‪" n ,‬ל ‪ :‬והאב"ב בתשובה הב"ל כתב לתרץ ••‪ .‬ותמה אגי‬
‫‪U‬‬

‫והשיג‪ ,‬עוד‬

‫‪U‬‬

‫הרמב"ן‬

‫עצמו העיר שם בזה וכתב שלא להשתבש בדבר לכלול מצות ישוב א ‪ U‬י במצות‬

‫החרם תחרימם וכו'‪ .‬ואם כי הרמב ‪ U‬ן םבםק לםה לא לחשבם מצוה אחת אין לומר‬
‫בזה מן ההכרח שגם הרםב"ם סובר כן‪ .‬ושאין להעלות דבר זה על הדעת‪ .‬ו ב ראה‬
‫לי לומר שאכן הרמב‬

‫‪U‬‬

‫ן מרמז בזה שזה יבול להיות בימוקו‬

‫של הרמב"ם אלא שהוא בבואו למבות המצוות דוחה אותו‪.‬‬
‫ומצאבו מפורש כעין זה בהשגות הרמב"ן על הרמב‬

‫‪U‬‬

‫ם במצות‬

‫עשה ט"ו הנוספת על המצות שמנה הרמב"ם מונה הרמב ‪/I‬ן מצות ברכת התורה לפביה‬

‫כמצות עשה והרמב"ם לא מבאה‪ .‬יש מרבותי בו האומרים כי אכן לדעת הרמב ‪ U‬ם‬
‫אין ברכת התורה לפביה אלא מדדבגן‪ ,‬אך לדעת המבי"ט בקרית ספר פי"ב מהלכות‬

‫תפילה גם להרמב"ם בדכת התורה הבה מן התורה אלא שלא בםבית לדעתו מצוה‬

‫בפב ‪ u‬ע‪ .‬וז"ל 'ולהרמב"ם ז"ל שאיבו מובה אותה מצוה בפב ‪U‬ע בראה דהיא בבלל‬
‫מצות ח"ח‪ ,‬ולהבי לא אבה במברן אבל היא‪,‬מראררייתא‬

‫‪, tl‬‬

‫והגה כבר רמז הרמב"ן לתירץו זה ודחה‪ ,‬אותו באומרו ‪ u‬ואין ארוי למבותה‬
‫מצוה אחת עם הקריאה כמו שמקרא ביכורים איבו במגה אחת עם הבאתו"‪.‬‬

‫הרי שתירוץ שרמז לו הרמב"ן ודחה אותו סיגל לעצמו המבי"ט‪ ,‬וייחס דעה זו‬
‫לרמב"ם‪ .‬דכן אפשר לומר בעבין שלפביבו שאע"פ שבדחה התירוץ ע ‪ U‬י הרםב"ן בקשר‬
‫למצות ישוב א"י והחרם תחרימם‪ ,‬אפשר לייחסו לרמב ‪ U‬ם כפי שעשה זאת בעל‬

‫אב"ב‪ ,‬והבה בעל אב ‪ U‬ב מנמק את מקור החילוק שבין הרמב ‪ U‬ם והרמב ‪ U‬ן ומביא לכי‬
‫סימוכין בדעותיהם השורבת בעבין עשיית אדדן‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬מסביר בלי חמדה את בימוקי‬
‫הרמב"ם' למה לא השוה עבין קריאת התורה ולימודה לעבין מקרא ביכדרים והבאתן‪,‬‬

‫ע"כ דברי הרב קלמן כהאנ שליט ‪ u‬א‪ ,‬וראה שם בהמשך הםאמ‪,‬ן מובא גם ב"חקר‬
‫יעייז" ת"ד עמן טן‪,‬‬

‫הבה‪,‬ףא השדברים בכובים'‪),‬מצד עצמם( מ"מ לפעב"ד אין בהם לישיב קשויות‬

‫‪33‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫הייי~ם‪..‬‬
‫תירץו‬

‫המעייו ‪ ,‬ברברו הייי"מ ירהא שעיקר טעמי של ר‪.‬יי"מ ‪K ,‬שיני מסכים עם‬
‫האב ~ נ‬

‫איני ‪ ,‬סשים‬

‫שהומב " ו‬

‫התיו‪y‬ו‬

‫הביא‬

‫ידחהי ‪ ,‬אלא‬

‫מפני‬

‫שסיבו‬

‫שראייתיי של הומב " ו הם מיכוחים‪ .‬אמםנ כבר ביאוני למעלה דלא קש י א סידי‬
‫על האב " נ ממה שה ו כיח הרמב " ו שמצות החרם תחרימם איגו זהה עם מצית ישוב‬
‫‪''''.‬ךא‬

‫‪,' — -‬‬

‫‪,‬‬

‫עיד הקשה בויו " מ )ש ‪(,‬ם ומ"ש אבב"נ שהומב"ו לטעמיה ‪ ,‬שמנה גם שעיית‬

‫ארוו וכפורת לשתי‪ .‬מצוות איני יודע במה דחה בזה את דברי הרמב " ו הברווים במצות‬
‫‪,‬‬

‫החום תחרימם שאם רוצים להשל‪,‬ם בתאנים ‪,‬ידועים איו בלל ‪ ,‬מצ ו ת החום תחרימם‬

‫אבל מצית ביבוש הארץ לא בטלה בזה ואינה דומה כלל לעשיית אווו יב ‪ g‬וות‬
‫בביהמ~ק ‪,‬‬

‫=‬

‫ב ש ל ‪ ,‬ימרת‬

‫עכ ‪ N‬ל ‪ .‬הויו"מ‪ .‬המעי ·יו בדברי האכ ‪ N‬ב‬

‫‪.‬‬

‫כמ ‪ i‬שהנאב ‪ i‬ס‬

‫למעלה ‪ ,‬יביו‪ .‬שאיו בכלל מקום להשגה זו‪ .‬האב"ב מוביח מזה ששלח יהושע פרגמטוטיו‬
‫ובן' שמצות החרם תתרימם היא כדי לאפשר ישיכתיבו כאר"ל‪ .‬היא ‪.‬מביא דברי‬
‫"המעיו החבמה" בנוגע למצות עשיית ‪ ,‬אווו שהרמב"ם סובר שאם מצוה א' הוא‬

‫בכדי שנוכל לקיים מצוה '‪,‬ב איו למנות מצ;ה ב' במניו תרי " ג· ייתבו שאפשר להביו‬
‫דברי ה"מעיו החכמה " באיפו אחר מבפי שהביםנ האב " ב ‪ ,‬אבל ס"מ דרכו של האב " נ‬
‫מיכנת מא‪.‬ד‬

‫‪,‬‬

‫'‪..‬‬

‫עדו הקשה הייו " מ‪ ,‬גם איו שים סברא כלל לומר‬

‫‪,‬‬

‫‪M‬ךימם גם מצ י ת הישרב‬

‫בא ‪, . .‬‬

‫ש ג כ ל ל במצית החרם‬

‫דהלא הקב"ה ציה להריג את המדינים אף שאיז‬

‫צורד בלל להתישיב אברצם‪ ,‬עב " ל הייףמ‪ .‬הריאה דברי האב"ג‬

‫יבין שזה אל קשיא מידי‪ .‬ז " ל האב " נ )כא"י( ;‬

‫ב ש ל י מית ם‬

‫רמצית החרס תתךימם היא כרי‬

‫שאגחגו גשב כארץ ‪ ,‬שהרי יהושע שלח פרגמטיטיו מי שריצה לפגיח יפנה ‪ ,‬ה גרג שי‬
‫עסד ‪ ,‬ופנה ‪ ,‬ולא עשה לו כלום‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫_‬

‫עדו הקשה‬

‫הויו " מ ‪:‬‬

‫"ובו מצוה לאבד זכר עמלק בכל מדינה ומדיגה שהם‬

‫יושבום אף אם איו מחיישבים כלל בארצם כי ראה הקב " ה תיקוו העולם לאבדם‬
‫מפגי רוע מעלליהם וטואמחם ר"ל‪ ,‬ןבמו כו ל"' בז' אומות שראה הקב"ה שמעשיהם‬

‫מקילקלים יותר מכל האומוח במ"ש חז"ל‪ ",‬עכ"ל הויו"מ· הקושיא מעמלק לא קשיא‬
‫מהטעם שהקשריא ממדיו לא קשיא‪ ,‬הויו"מ מחזק קושיחן האחרונה‬
‫שהם יושכים באה " ק אשו העבירוח חמורוח שם מאוד שגם‬

‫וממשיד ‪,‬‬

‫"ובפרט‬

‫סדום תנהפכה רק‬

‫בשביל שהיא באר"' במ " ש הרמב"ו ז"ל אף שלא תניישב שם שום אדם אח"כ והיה‬

‫גפריח ‪ .‬ימלח שריפה כל ארצה כי לא בשביל צורד הישיב היה מהפבח סדןם אלא‬
‫בשכיל שהאץר איבה סיבלח טימאתם"‪ ,‬עכ"ל הןין"מ‪ .‬כדי ליישכ דברי האב"ג ראיי‬

‫להב~א מ " ש הוייאל משה נעצמי במאמר ישוב ''"'א סימו מ‪-‬ג יז"'ל נ ‪ . .‬ההנ בגמרא‬

‫•‬

‫ב " מ דף · קט " ו נמיאב[ פלוגחא דובי יו‪.‬דה ורבי שמעוו אם דשריגו טעמא דקרא‬
‫גלר"'‬

‫ל ר בי‬

‫אל דרשיבו טעמא דקרא‬

‫"'‬

‫‪ .‬הי כ אדה טעם‬

‫יה ו ד ה ד רשי נוט עמא ‪ -‬ד קרא‬

‫בפיךשו הטעם של המצהו ‪ ,‬דהנה כתוב ]רנרים כ‪.‬‬

‫"‬

‫מ פור ש‬

‫כ קרא‬

‫אף‬

‫ע"כ· והגה באו מפורש בתוה"ק‬

‫"' [ח""‪-‬ז ‪:‬‬

‫"' החרם ‪ n‬חרימם החתי‬

‫יהאמרי הכנעני יהפרזי החיי ‪ ,‬והיבןס‪.‬י כאשר ציד השם אלקיד למעו שאר לא ילמדן‬
‫אתכם לעשוח בכל תועבותם אשו עשו אללהי הם"‪ ..‬הרי מבואר שטעם המצוה ד‪.‬א‬

‫כדי שניבל לשבת באר''' מבלי להחקלקל '"ע השפעתם הרעה של שכנינן‪ .‬אם כו‪,‬‬
‫א"א לומר שהמצןה באה מ ‪ g‬בי שהארץ איבה יכולה לסבןל טומאתם כמי אצל ה‪ g‬יכת‬
‫‪34‬‬

‫‪-‬‬

‫‪– .‬‬

‫‪.-‬‬

‫‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪- – . -, – -. . .‬‬

‫‪I‬‬

‫‪- – – . -.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סדום‪ ,‬ועוד 'ש להע'ר לפ'רוש ר'ע ספורבו‪ ,‬בראש'ת ‪,‬א' ה שבותן טעם אחר למה‬
‫בהפכו סדום ‪..‬ועמורה‪. ,‬ולפ' דבר'ו א'ן עובשם בובע מקדושת ארץ 'שראל‪,‬‬

‫ע'ש ‪. : ….‬‬

‫‪ :.‬ה"ו‪:‬ואלמשה" מחזק קוש"תו עוד 'ותר וממש'ך ‪:‬ייובפרט בעת ש'שראל 'ושכ'ם‬
‫שם אף אם א'ן מצוה כלל ב'ש'בתם‪ ,‬אבל עכ"פ מתבה טובה ל'שראל העובד'ם ה'‬
‫באמת ל'שב בארץ אשר השם אלק'ך דורש אותה תמ'ד זגו' כאשר 'ש על זה כמה‬
‫כתוב'ם נתוה~'ק‪ ,‬ושמה מקום המקדש ומצות התלו'ות בארץ ועבודת הקרבבות כהב'ם‬

‫בעבודתם ולו'ם בדובבם ושאר קדושות‪ ,‬ואם 'ושב'ם שמה מז' האומות בתקלקלה‪.‬‬
‫הםתבה ‪.‬כאשר אמר הכתוב אחר מצות החרם תחר'מם למען אשר לא 'למדו אתכם‬

‫לעשות ככל תועבותם וחטאתם להשם אלק'כם '‪,.‬‬
‫יאדה ‪.‬שד ש מ '~עבד שד בתא ון‬

‫י ‪",‬‬

‫וא‪,‬ן‬

‫מזה‬

‫שום‬

‫סרך‬

‫עכ ‪ I1‬ל הזיו"מ ‪ o‬דבריו אלה אלנם מזבנים‬

‫מכמה טעמ'ם‪ ,‬אבל פה‪ .‬בעמוד רק על בקודה ע'קר'ת אחת‪ ,‬והוא שהבאב' גזר לא‬
‫כתב בשום מקום שלומד'ם ש'ש מ"ע של 'שוב '''א מזה ש'ש מ"ע של החרם‬
‫המ ‪ II‬ע שיש ישוב א ‪ II‬י במנין‬
‫תתרימם‪ .‬הוא רק כתב ‪.‬שהטעם שהרמב"ם לא מבה‬
‫•‬
‫•‬

‫תרי"ג האר מפני שכבד מנה חמ"ע של ההרם תחרימם שהוא כדי שיקייםן מצות‬
‫‪,‬‬

‫ישוב‬

‫הרמב"ם‬

‫א"י‪.‬‬

‫יכרל‬

‫ללמוד‬

‫שיש‬

‫מ"ע‬

‫של‬

‫ישוב‬

‫מאותם‬

‫א ‪ II‬י‬

‫הפסוקים‬

‫שמהם למד הרמנ"ן שיש מ"ע של ישוב א ‪ IJ‬י ‪ .‬מהפסוקים ברבדים מוכח שתכליתה‬
‫של החרם תחר'מם הוא בכד' שבוכל לשבת באר''' מבל' ללמוד ממעש'הם של‬
‫הכנעבים‪ .‬לן יצוייר לא היה מ"ע ‪,‬של ישוב א"י‪ ,‬יהיה דק בגדר מתנה טובה‪ ,‬היה‬

‫אז תכל'תו של החרם תחר'מם כד' שלא 'תקלקל המתבה‪ ,‬כמ"ש בו'ו"ם‪ ,‬אבל לאחר‬
‫שיש מ"ע של ישוב א ‪ /l‬י מהפסוקים שהביא הרמב"ן‪ ,‬אז ממילא יודערם‬
‫שיודעים‬
‫•‬

‫שתבל'תו של החרם תחר'מם הוא כד' שבוכל לשבת '''אב ולקבל ע'"ז המתבה‬
‫הטובה וגם לקייס המצוה‪ .‬בלפענ"ר שדברי האבני בזר מרכנרם‪,‬‬
‫הןיו"מ‬

‫ממשיך ‪:‬‬

‫וחזיבן שהרמב"ם ז"ל במצות החרם תתרימם מצוה קפ ‪ II‬ז טרח‬

‫לבאר למה הוא מובה אותה ב'ז המצות‪ ,‬הלא א'בו ש"ך עכש'ו כ'וז שאותן האומות‬
‫כבר אבבד זכרם‪ ,‬והאר'ך לפרש שא'ז זה מצוה לשעה ב'וז שא'בו תלו' בזמן‪ ,‬שא'לו‬
‫היו מחם עכשיו היה צורד להחרימם‪ ,‬הוי זה מצרה לדורות דמה שלא שייך עכשיו‬

‫הוא רק בשב'ל שא"א‪' ,‬ע"ייש שהאר'ך‪ ,‬וא'לו ה'ה בכלל במצות החרם ‪.‬תחר'מם‬
‫גם מצית ישוב א ‪ IJ‬י הוי מצי למימד בפשיטזת דהזי מצרה הנרהגת ליורות בשביל‬
‫שיש‬
‫•‬

‫בזה‬

‫גם‬

‫מצות‬

‫ישוב‬

‫אווי‬

‫שבודאי‬

‫יהיה‬

‫נוהג‬

‫בימות‬

‫המשיח‪.‬‬

‫וכתב האב ‪ IJ‬נ‬

‫בעצמו שזה פשוט שמה שהוא נוהג בימות המשיח הוי מצוה ניהגת לדורות‪ ,‬עכ ‪ II‬ל‬
‫•‬

‫הויו"מ‪ .‬אמנם‪ ,‬כבד ביארגו שגם לפי שיטת האב‪ II‬נ בדעת הדמב ‪ II‬ם הרי מצית ישוב‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫'''א מציה בפב"ע‪ ,‬וא'בה חלק ממצות החרם תחר'מם אלא מב'וז שמצות החרם‬
‫•‬

‫תחר'מם ב'תבה בכד' שגובל לק"ם מצות 'שוב ‪'",‬א לבז א'ז למבות מצות 'שוב '''רא‬
‫במג'ז תר'ייג‪ ,‬כמו שגתבאר כל זה למעלה‪ .‬לפ'"ז מובז בפשטות שאם מצות החרם‬
‫תחר'מם לא ה'תה בחשבת למצוה שבוהגת לדורות לא ה'ה ש"ך למבותה במב'ז‬
‫תר'ייג‪ ,‬וזאת למרות שמצוה זו ב'תבה בכד' שבוכל לק"ם מצוה אחרת )'שרב ('''א‬

‫שה'א אכן בוהגת לדורות‪ ,‬שהר' מכל מקום מצוה זו א'בה ממלא א' מהתבא'ם שמצוה‬
‫צר'כה למלאות בכד' להכבס כמב'ז תר'ייג‪ ,‬והוא שצ"ל בוהג לרורות‪ .‬וזה פשוט וברור‪,‬‬
‫הו'ואל משה‬

‫ממש'ך ‪:‬‬

‫ייובאמת גם בעש"ת ארון וכפורת אף שמפלפל שם‬

‫רך‪,‬מב"ז לחושבו לשת' מצות מ"מ לא סב'רא ל‪,‬ה ככה שהר' במקום שחשב המצןת‬

‫‪35‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫זסזסנחם הרמב"ם אל חזסב זה יבבאן מנה מצית יזסיב ‪ ' ''K‬יכבת בםירוות זסהיא זס'ביזס‬
‫לכללם במצות החרם תחרימם‪ .-‬ע"כ‪ .‬הנה קושיא וו‪ ,‬האחריהנ זסבקוותייתיי זסל‬
‫הייו"מ על האב " נ ‪ ,‬ה‪I‬ז' קוזסיא חמורה‪ .‬יאבמת גם האב " נ עמר על זה יבתב ‪:‬‬
‫"והרמב"ן לעטמיה שפהנ עזס"ת ארון יכפזרת )הגם שבמנין ]המציתז זסשבח הרמב " ם‬
‫לא מנה‪ ,‬ה"ני דאל ברירא ליה אילי היא בבלל ]מצית עש"תז מזסבן‪ (.‬ע"כ‪ .‬הרי‬
‫לפניני זסלס' האב"נ הרמב " ן נסתמק בדבר‪ ,‬נ"שב הקוות‪I‬ז' בהבתא דברי הרב קלמן‬
‫כהנא זסליט " א שהיפיעי ב"ב'ת אברהם‪ -‬של דאר ב' תזסל"ח יו"ל ‪:‬עיד אבבנ " ז זסם‬
‫)אות ף( כתב זסהרמב " ן במנין המצז‪.‬ת זסשכח הרמב " ם לא מנה מ‪-‬ע דעזס"ת ארזי‪,‬‬

‫ובתב דה"רנ דלא ברירא לה' אזלי הוא ככלל מזסכן‪ ,‬ולענ"ד נ " ל דאין הכרח לומר‬
‫כז· בהשגתן על מ " ע ל"ג שמיכה הרמב"ם כיתב חר‪:‬יבב ‪ N‬ז‬

‫‪ t :‬יירז ;; ן ל ל א כ ל‬

‫מ קיס ש ל ספק ‪ I‬ילכן אצלי עש"ת הארין והכמורת לשום זסם העדות תמנה‬
‫מציה בפני עצמה‪ ,‬ולאחר מ"ע שמנה הרמב"ס מוסיף הרמב"ן "מצוות ששכח אותן‬
‫הרב" ימונה ו"' מציות ‪ ,‬ואכן ביניהן לא נזכרה מצות עשה דעש"ת ארון‪ ,‬אבל בסיף‬
‫ספר הפצית חאר שמהנ הרמבין "מציית לא תעשה ששכח איתן הרב" הנו‬

‫מסבם ‪:‬‬

‫יאתה אר תבין כל מה שכתבונ בדיני מציית עזסה רתאה שסילקני מחזסבינו של הרב‬

‫מציית וכו' כלום כ " ו ייבארו במקומן זסזס עשרה מציית שכתבני שזסבחן הרב וזסער‬
‫נזיר י ע זס יית ‪ K‬רון ו ב פ ורת יכף‪ ,‬דע שמגיע להשלים ב"ו המציית שסילק‬
‫מחשבוני זסל הרמב " ם‪ .‬ה רי זס ל א ה יהא צלי ספק בענין מצות עשה מיוחדת‬

‫דעש;ת הארין אאל זסמתור כ " י הסצות שהיסיף במקוס אלה שסילק ‪ ,‬ישני חלק‬
‫אשר בהן דן בהשגיתיי לסציית עזסה של הרמב‪-‬ס‪ ,‬כדוגתמ שע"ת ארון זסח בס " ע‬
‫ל‪-‬ג זסל הרמב"ם ‪ ,‬וישנן עיד זסזס עשרה מצחת שעה שאל · נידירנ בקשר להזסגית‬
‫על דברי הרמב"ם אריתן מנה בםני עצמן בסיף מנין מ"ע‪ ,‬וכדרר וו גרזסמי גם דברי‬

‫הרמב"ן בקזסר למצוות ל"ת‪ ,‬שלהזסלמת מל"ת שהחסיר מדברי הרמב"ם הגו מוגה‬
‫ו"' מל"ת בסיף הספר ימוסיף עליהן מל"ת שהסביר הצורר במגיגן בהשגותיו על‬
‫מל"ת של הרמב‪-‬ס‪ ,‬ע"כ‪,‬‬

‫ב"בית אברחם‬

‫‪N‬‬

‫כסלו תשמ"א הביא הרב כהאנ קןשייתן של רל‪l‬ין"'מ דתייץ עפ '‪ II‬י‬

‫דבריי אלה ‪ ,‬ידםח""‪,‬‬

‫ניסירנ לתץר במה השגית מהאדומ‪-‬ר מסטאסר וצ"ל על ה"אבני נזר" זצ"ל‬
‫בענין מצית ישיב ו‪e‬רז ישראל יבמיבן מן הראיי להמשיר‬

‫ילע' ‪r‬‬

‫בדבריהס הקחשיס‪,‬‬

‫כד'יע הבריע בעל החזזי איזס זליצ זסבומן הוה יזס מצית ישיב ו‪e‬ץר ישראל ילבן‬
‫סחיריבים אני לק"ם מצהר חביבה וי ארף ללמיד מרטי ' ‪ ,‬יבאזסר יוותבי ארץ ישראל‬

‫מקיימים מציה זי תור התעוררןת וקדשיא רמצוה‪ ,‬הדבר בואדי ישפיע על אחיונ‬

‫הישוביס עיז ‪r‬‬

‫‪.‬‬

‫אברצית הנכר‪.‬‬

‫‪, .‬‬

‫‪36‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬
‫•‬

‫‪_._._~—-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על ספרים יעל סיפריחם‬

‫•‬

‫•‬

‫ליח דבר בעתי‬

‫•‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫כמעט ב ‪ N‬איחור"' תגיע לידי »לוח דבר בעתו"' התשמ"ז‪ .‬אזרה כי שמעתי על‬

‫הופעתו לשבת תשמ"ו‪ ,‬ואף רא'ת' הרבה פ'רסומות על'ו לשבת תשמ"ז‪ ,‬אד לא מצאת'‬

‫לבכון להתעב"ן בו‪ .‬הר"ר אר'ה לו'ן זצ"ל‪ ,‬בתוד דכר' ז'רוז לל'מוד ההלכה‬
‫ממ‪ p‬ורות'ה‪ ,‬ס'פר שפעם אמר לו מ'שהו ‪ :‬ייא'ב' מב'ן מדוע עוד לומד'ם שו" ‪I‬‬
‫או"ח ‪ 1‬אב' כשאב' צר'ד לברר משהו הר' 'ש ל' לוח '''א )להגר'מ"ס זצ"ל( ותו‬
‫א'ב' צר'ח ‪ ". …‬חשבת'‪ ,‬א'פוא‪ ,‬לתומ'‪ ,‬שגם לוח זה הוא עוד לוח‪, ,‬והפעם מכ'וון‬
‫ו'ז'ב'ץ·‬

‫אמםנ‪ ,‬כעת משהלוח מובח ‪ I‬ל שולחב' וא'ב' שבע מלדפדף בו ומלהתפ ‪ l‬ל ממבו‪,‬‬

‫‪,‬מצאת' לבכון לכתוב על'ו כמה רבר' שבח וב'קורת ל'ד'עת קורא' "המע'ן" ;‬

‫אד‬

‫תאח'ל במ'דע גר'דא‪ ,‬מה 'ש בו בלוח זה‪ .‬לפ' המובא בשער הלוח 'ש בו חמ'שה‬

‫מדורים )'‪'Y‬יפר‪,‬ך רהיה לחמישה ראשים"( ‪.K :‬‬

‫ייע יתי ם‬

‫ל תור ה"‬

‫‪-‬‬

‫מקרא‪,‬‬

‫משבה תלמו‪.‬ד הלכה מוסר וחס'דות )מסלול' ל'מוד בבושא'ם תורב"ם מרגוב'ם‪,‬‬

‫מחול‪' p‬ם ל'מ' השבה( ‪.‬ב; יידבר ‪ ,‬ה ‪ ,‬מ "ם' ‪ -‬מאורעות העבר ל'מ' ז'כרון ‪:‬‬
‫ג‪" .‬סדר הירם‪ – '",‬דינים‪ ,‬הלכות רמבהגיםו ד‪ .‬יימעשה בראשית" ‪-‬‬
‫מראות צבא השמ'ם )מדר'ד תצפ'ת' אססרובומ' ‪', ,‬מו'‪-‬םו' בצ'רוף מפות שמ'ם‬
‫חדש'ות ובספח המבאר מושג' 'סור בבושא זה(' ה‪.‬‬

‫ייש ב ת‬

‫האר ץ"‬

‫‪.-‬מוסף‬

‫הלכתי יעירבי לשבת השמיטה‪.‬‬

‫לאחר עשר'ם אוחד )‪( 1‬‬

‫מכתב' הסכמה ושבח מאת "רבות'בו‪ ,‬מאור' הדור‬

‫ו'ושב‪ '.‬על מד'ן‪ ,‬של‪',‬ס"א‪ ,‬גדול'‬
‫על‬

‫הל‪m‬‬

‫תורה ‪m‬‬

‫ס'דות בארץ ובחו"ל"‪ ,‬מובא מבוא מפורס‬

‫ו ‪ l‬ל מדור'ו השוב'ם‪ .‬אם בזכור שזו פעם שב"ה לצאתו של הלוח לאור‪ ,‬וכ'‬

‫מחברו‪ ,‬הרב מרדכ' גבום של'ס"א‪ ,‬הוא אברן חס'ד' לא מבוסה במלאכה כברה זו‪,‬‬
‫שמקובל‬
‫בסוף‬

‫לה ‪ l‬ס'‪P‬‬

‫ההקדמה ‪:‬‬

‫בה "מכון" שלם‪ ,‬בשתומם על מעופו המחופה בצב'עות‪ ,‬בכתבו‬

‫"בס"‪.‬ד השתפר הלות ועודכן בהרבה‪ ,‬אולם‪ ,‬עד"ן קשה ל' )ובוודא'‬

‫לכם( לומר ‪ I‬ל'ו שהוא‬
‫מרכ'ב'ו‬

‫‪I‬‬

‫ספר‬

‫מושלם ‪.•.‬‬

‫הר'ב' מתעת‪.‬ד בעזהש'"ת לפצל את הלוח לשב'‬

‫'דבר בעתו' ולוח 'דבר בעתו'‪ .‬ואולם מה רבה הדרך ‪ I •• ,‬ד"ן‬

‫הבב' מבקש מאת ה‪ P‬ורא'ם ש'דובך את הלוח דבן )ואת מחבר(ר לכף זכות ו'ראו בו‬

‫‪I‬ד' ‪r‬‬

‫‪,‬לוח דוגמה"‪.‬‬

‫בקח לדוגמא 'ום אחד מתון הלוח‪ .‬בעמ' שפ מתח'ל ת'אירו של "'ום‬

‫ש"‪,P‬‬

‫פר' וארא‪ ,‬א' בשבט‪ ,‬רשא חושד‪ 31 ,‬ב'בואר"‪ .‬תח'לה מוד'ע'ם זמב'ם שוב'ם לאותו‬
‫'ום ל'רושל'ם‪ ,‬ת"א‪ ,‬ח'פה‪ ,‬ב'ו 'ורק‪ ,‬לובדון ארבסוורפן‬

‫‪-‬‬

‫זמב' עלות השחר‪ ,‬םל'ת‬

‫ותפ'ל‪,‬ה זר'חה‪ ,‬סוף זמן ‪" P‬ש )שב' ומב'ס(‪ ,‬סוף זמן תפ'לה )שב' זמב'ם( שוק'עה‪.‬‬
‫‪,‬ל'רשול'ם נ'תנ'ם גם זמב' חצות‪ ,‬מבחה גדולה‪ ,‬מבחה קסבה‪ ,‬וצאת'הכוכב'ם לר'‪.‬ת‪.‬‬

‫‪,‬ד‪3‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫•‬

‫•‬

‫אח"כ מיפיע המדיר "עיתים לתירה ‪ ".‬יבי קציבית ' ה'לימיר היימיית במקרא ‪ ,‬משבה‪.‬‬
‫תלמןד‪ ,‬זוהר ‪ ,‬הלכה ימיםר‪ .‬א ‪ Jln‬כ‬

‫‪-‬‬

‫המרןר ייסדר היים‪ ,!/‬וכי הלכית ומנהגים של‬

‫קבלת שבת )לרבית ברהמ"י לשבת ר"ח( ‪ ,‬שחרית ) עם "ייצרית לק"ק הביהגית כן( ‪,‬‬
‫קריאת התירה )לאחר שבליח של היים הקידם היבא ש"רציי שגבאי ביהכ"נ יכין‬
‫את ספי התירה השני שעתידים להיציאי מחר לקריאה בר"ח‪ ,‬לבל ייגרם ‪I‬כירחא‬
‫דציבירא מח‪,‬ך בעת גלילתי"( ‪ ,‬מיסף )בהדגשת מנהג הקהילית שאינן משמיטית את‬
‫ונסח השבת הרגיל יי קדשנו במצוותיר ןבן"'‬

‫‪-‬‬

‫שבשמט לצערגן מייב סידייי‬

‫האשכנזים( ‪ .‬מנחה )ישם מצאתי להעתעתי כי למנהג בלז‪ ,‬גבין י " ח ‪ ,‬אין מתעללים‬

‫כנעימה העציבה קמעא המיחודת למנחה של שבת ~ לא חשבתי שהנעימה עצובה‬

‫קמעא ;‬

‫אפילו‬

‫מאידר גיסא ‪ ,‬לא בתיב באיזו נעימה אכן מתפללים(‪ .‬מצן"ניס זמני‬

‫צאת השבת בירושליס‪ ,‬ת"א‪ ,‬חיפה יבאר שבע~ אח"כ נא המדןך יירבדי הימים"" ‪ ,‬וכו‬

‫שלישה‬

‫ציונים ;‬

‫בשנת ב'תעט החל משה במשנה תירה )ובשם ייאמרי נועם" מחישב‬

‫כי את העסוקים בשבח הארץ שבערשת עקב אמר משה ביום טו‬

‫בשבט ( ;‬

‫בשבת‬

‫תרלס נעסר הגאון מהר"ם שיק ‪ I‬בשנת תשלא נפטר האדמי " ר מאוז'רוכ‪ ,‬בעל "אש‬

‫‪.‬‬

‫דת ‪H‬‬

‫אחכ" מיאכ המדיי מעשה בארשית יבי אני קוארים כי בשעה‬

‫‪19.00‬‬

‫יימאצ‬

‫ונגה ‪ 30‬צפינית לאוראנים )ב ‪ H‬נושא נחש"( ‪ .‬וכי בימים הקרובים עיבר אויאנום‬

‫כל החומר הנ ‪ H‬ל נכלל בארבעה עמידים ‪ ,‬ילאחייהם‬

‫'קשת ' ה )מי יבין ‪(. …‬‬
‫החודש המתחדש ‪ -‬מופיעה‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫לקראת‬

‫מפת השמים לחודש שבט תשמז‪ ,‬בציריף תיאוי מילילי‬

‫של מצב הכוכבים‪ ,‬תיאור המצט"ן בשפתו הצחה‪ ' ,‬הכמעט‪-‬מקצועית‪ ,‬נעדרת המליצות‬

‫שנילוו אל לשון המדירים האחיים‪) .‬באותו יום ‪ ,‬מלא וגדוש‪ ,‬שבת ר ‪ H‬ח שבט‪ ,‬אין‬

‫מופיע המדור "שבת הארץ ‪ ",‬מדור המכיל הלכות ואמרית בנושא שתב השמיטה‪,‬‬
‫· המעוזרות על פני כל ימי השנה ‪ ,‬לאו דיוקא לפי סדי או צויר כרובולוגי‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫כנראה ‪ ,‬שלא להשאיר את הגיליוז חלק(‪.‬‬

‫הלחו האר איצר בלום ' ימופלא‪ ,‬יאף ידענים מועלגים ימצאו בו חידשוים‪ .‬הו‬
‫בדביי ימי ישראל ‪ ,‬לעדותיו ולתקופותיו השובות ‪ I‬הן בהלבות ובמנהגים‪ ,‬מוכנים‬
‫ואף תמוהים לפעמים' והן במאות‬

‫)‪( 1‬‬

‫פריסים פיקנט"ם המפוזרים באלף עמודיו‬

‫)בקייוב(‪ .‬בסוף המבוא‪ ,‬שהכל מע"נים בו‪ ,‬מובאת‬

‫"א זהר ה‪ ,‬שאל יקל אדם‬

‫ראשו ח"ו לבטל תפילת תחנון‪ ,‬שיסדדה קדמאי דקדמאי ‪ ,‬קדושי עליון וכי"'‪ .‬וממש‬

‫לפני תחילת הלוח‬

‫‪-‬‬

‫"אין לסמיי על הלוח בהוראת הלהכ למעשה ללא שאלת ‪ .‬פי‬

‫' חכם ‪ ,‬גם בענ"ו מבהגים והנלים שונים יאחי כל‪ .‬אחד במנרג‪.‬יו ובנהליו‪ .‬ככתוב‬
‫' )ירמי ' ' ל‪.‬א ב( 'שיתי ליבר למסילה ‪ ,‬דרר הלכת'‪ .‬המנהבים בבתבו 'למען ידעו דיר‬
‫אחרןו' )ואה בהקדמה("‪.‬‬

‫יש לשבח את זמני הזריחה לאיזור 'ת"א שהובאו בלןח‪ ,‬שהם זמנד הזריחה‬
‫ההילכתייס‪ ,‬כהתאם לתצפיךת‪ ,‬רלא חישוביס אסטרונימיים מיפשטים‪ ,‬שמקימם ‪ ,‬יפה‬

‫להם יק ביו התיכנים‪ .‬כל המתפללים כייתיקין יידעים בכמה עמל יאי‪-‬בוחות כרור‬
‫מנהג יקר יה ‪ ,‬ילפיכר עליהם לדקדק היטב שהתפילה לא תהיה ‪ .‬אפילי במעט ‪ ,‬לפבי‬
‫הנץ‪-‬החמה ממש ‪ .‬שהרי '"ע כר אין תפילתם אלא בדיעבד י'צז‪ I‬י נפסדים הן מבחיבת‬

‫עיה"י הון מבחיבת עוה " ב · )אמנם מפקפק אני אם ימני הזויחה ליושול‪,‬ם ייחיפה‬
‫חישבו באותה ויר(‪ .‬לעימת זוזת‪ ,‬יש להתפלא מרוע לא היבא בליח ימן צאת הכיכבים‬
‫‪.‬לשיטת האגונים' ודג‪.‬ר"א המקיבלת '''אב ‪) .‬כעשר'ם דקית ‪ .‬לאחר השקיעה(‪ ,‬ירק זמו‬

‫·; ‪38‬‬

‫‪-..-‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- – –‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ר ‪ H‬ת‪ ,‬שאינו אלא לחומרא‪ ,‬הוא שהוב‪.‬א יודעבי‪ ,‬כמובו‪ ,‬שיש דיעות 'רבות ומגוובות‬
‫בברשא זה‪ ,‬ראעפ ‪ H‬כ חרשבבי שלתרעלת ‪,‬הבזקקים לכך ‪,‬איו להעלים את הזמו המוקדם‬

‫ביותר של צאת הכוכבים‪ ,‬והמחמירים יחמירו‪.‬‬
‫אסיים בדברי הגארו מטשעביו זצ ‪ H‬ל בעל דובב מישרים שהובאו בלרח בעמוד‬
‫תתפד )במדור ‪ H‬שבת הארץ‬

‫‪H‬‬

‫על מצרת הלואה לעבי‪ ,‬למרות השמיטה המתקרבת(‪,‬‬

‫המהוויס מררה דרך ללרח רלמחברו הדגול‬

‫‪:‬‬

‫‪ H‬פתוח תפתח את ידך לאחיך לעבייך‬

‫וגו' ‪ – H‬על כל ת ‪ H‬ח ובו ישיבה מרטל להאציל מחכמתו גם על אחרים‪ ,‬על יהרדים‬
‫פשוטיס שלא זכו לשבת בבית ד' כל ימי חייהם‪ ,‬אסרר לו לשמרר על קנייני התורה‬
‫שרכש‪ ,‬בשביל עצמו בלבד‪ ,‬אלא גם אחרים צריכים ליהנות מאור חכמתו‪ .‬עליו‬

‫לקרבם‪ .‬לדבר על ליבם‪ ,‬להשפיע על בשמרתיהם‪ .‬על כגרו זה‪ ,‬רבו יוחנו בו זכאי‬
‫היה ארמר‬

‫‪-‬‬

‫‪ H‬אם למדת תררה הרבה‪ ,‬אל תחזיק טרבה לעצמך‬

‫‪H‬‬

‫‪-‬‬

‫)אבות ב‪(, ,‬ח אל‬

‫חחזיק את התררה בשביל עצמך לב‪.‬ד כי אם נהרג בה' טרבת"עיו ופזר מחכמתך גם‬
‫לזרלת‪ ,‬ייכי לכך נרצרת‬

‫‪•H‬‬

‫שמעוו ויויר‬

‫שי"ת משגת ייסף‬

‫‪n‬‬

‫"ב יתיספתא שביעית‬

‫הגארו רבי יוסף ליברמו שליט"א אינו פנים חדשרת בערלמה של תורה‪ ,‬ספריו‬
‫הבהירים מ ש בתי י ם ף ד'חלקיס על המשנה‪ ,‬וחל‪ p‬או שו"ח‪ ,‬הם מספרי היסוד‬
‫בבשוא השמיטה‪ ,‬וזכה המחבר הגארו שליט"א‪ ,‬שספריר קבר להם שביתה בעולם‬
‫הישיברת ישמעתתיה מכדרך בעלמא‪ ,‬כאשר זכיכי בס"ר שעניבי שביעית הפכי להיות‬

‫כאו בארה"ק מהמצית האקטיאליית הביערית בייתר הערמדות על סדר היום של‬
‫בני דירבו‪.‬‬

‫מאמר זה אב להעריך את שני ספריי החדשים שי"ל לרקאת שנת השמיטה‬
‫הזו‪ ,‬יהס שו ‪ H‬ת‬

‫מ ש ב ת‬

‫ייסף‬

‫ח ייב‪,‬‬

‫יתי ספת א‬

‫עם פירושים קדימים ימשנת‬

‫ייסף·‬

‫ספר השי"ת כילל נ"א סימנים תשיבית להלכה אשר האקטולאיית ניכרת כמעט‬
‫בכל תשיכה‪ ,‬מסגרת המאמר קצרה מלהביא הרכה דיגאמית‪ ,‬אך לא ניבל לפטיר‬
‫את עצמני מלציןי ביריר מאיד אקטיאלי שערך הגאיו המחבר שליט"א בג' סימנים‬
‫הראשונים‪ ,‬דברים שעדיןי לא נידיני כשום ספר הלכתי זולתי‪ ,‬יהוא בעניו עבידית‬
‫חפידה לכנין ופיתוח השטח בשבת השמיטה‪ ,‬וזז בהרחבה בענין עבודות החפירה‪,‬‬

‫‪,‬כדי פיריט של חמש נקידית‪ ,‬א( חיליק בין עבודות שהו בעצמיתו מלאכת‬
‫תוך‬
‫‪,‬‬
‫הכשר קרקע‪ ,‬למלאכית שרק מיחזי לכך‪ ,‬יילייע איזה מהן מיתר לקבלן· כ( חפירה אי‬
‫מילוי היי לגבי שבת בכלל חריהש‪ ,‬אילם בשביעית אסיר רק שבח זריעה‪ ,‬יכמגרש‬

‫המידעד לבביה לא מיחזי כמתקו שדהר לזריעה‪ .‬ג( בשדה זריעה אם מבקה לצורך‬
‫בביה‪ ,‬עב"פ פיחזי 'כמתקן שדה‪.‬ו אא"ב מיחזי להדיא שהילך לבבית דלא לזרדע‪.‬‬

‫‪39., .‬‬

‫‪,‬‬

‫‪–‬‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫"‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד( חפירת תעלרת יסרד‪ .‬לבנין‪ ,‬תליי בסרגיא דמרק ‪.‬ן ה( שכחרפר לא ש‪-‬לין הערפ‬
‫כ‪1II‬עי"ן משכיר קרקע לגינה‪ ,‬אלא צוברי בדרן הזמבלים‪.‬‬
‫רבדין "עכזורת פיתרח ה‪ 1II‬סח" מאכר ‪ .‬בהרחבה · עניני ‪' .‬ש‪-‬וו רמילרי ה‪1II‬סח ‪1II‬סביב‬
‫לבית‪ ,‬חאר גמר הבניה‪ ,‬בכמה ארפנים‪( .‬א בשסח ‪1II‬ערמד להירצף‪ ,‬רמיש‪-‬ר תחילה‬

‫כעפר‪ .‬ב( ‪ .‬בשסח המיררע לגיהנ שחחיהל מיש‪-‬ר בעפר‪ ,‬איחבי יפןר עליר אדמת נן‪,‬‬
‫אם מרתר ליש‪-‬ר רק בעפר בדברי הרכמ"ם )שמר"' (א"'‪'-‬כ לא ימלא גאו עפר‪,‬‬
‫הוחןר"א )כן‪,( .‬ה שהכנת קיררת תרמבים רסרטית‪ ,‬הרי בכלל חרש‪-‬ה‪ .‬ג( בשסח שתחת‬

‫הבי‪.‬ת (ז מילרי גימית יתעלרת אחרי גמר הבניה‪ .‬כ‪II1II‬ין כחחני לתיקרן השהד‬
‫שמקיל החזר"!! בכמה מקיומת‪ .‬רבך מכרר רהילך טימאב בתר טימאב כסיב סעם ידעת‬
‫הושכל‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מקרם ‪I‬כירחד רנבבד חרפט קרנסרס כיארר הגברל הדרים‪-‬מזרחי של '"א )נארת‬
‫הכבר( שכבר דן ע"ז כשי"ת ח"א סי' מ"‪.‬ד הקונסרס מצריד במפות רשירסרסי קיי‬

‫גכרל דבר שמשרה לר ארתנסירת מירחדח‪ ,‬בסרף הספר קינטרס יל ק ר סת ש ר כרת‬
‫נדיורח מאברני קדמאי נחלק לד ' סימביס רכהם ס"ז ארתירת‪.‬‬
‫בשרלי הספר כחכ המחבר שליס"א רחרס עלי גלירן את מסע השמיטה תשונ"‬

‫שערך עס עזו רבנים בישרכי הגנב אצל שרמרי השמיטה גיבררי הכח‪.‬‬
‫בספרו זה מיבאיס בירירים רבים על גכילית ארץ ישראל‪ ,‬נישא חשיב עברר‬
‫שימרי שמיםה‪ .‬בסי' אב מובהא תשרנה בענין מסייע עיכךי עבירה‬

‫כשניעית ;‬

‫תשיכה‬

‫זו נדפסה ב"המעין" חשרי תש"מ יבגליין טחב ת"שמ דפ' ‪ )1‬עירן בתשיבה זי‪.‬‬
‫התןספתא ער ו כה בהרפסה חשרה עפ '‪ It‬י הדפיס הרשאה‪ ,‬בצדה הפירשו המפורסם‬

‫חסר ‪,‬‬

‫דוד‬

‫השלם )שקסעים‬

‫ממ ‪u‬‬

‫נדפ‪ O‬ו בחר‪ O‬פח ‪ I‬שבש " ס ררילאב( לרבי דרר‬

‫ראפרו ז " ל‪ .‬ו פ ירו ש רבי יונה הירןי ורמילאב ז"ל בחקיפח הגר " א ‪ ,‬שניהס פירושים‬

‫מקוירםי רבהיריס לחרטפתא‪ ,‬הן מה שנרגע לפיררשה הון לגירטחה‪ .‬מצורף ‪ .‬להס‬

‫הערות וביאורי "משנת ירסף"‪ ,‬בהם הוכאו בל פירשוי החזר " א לתוספתא‪ ,‬קסעים‬
‫חרסוים מהרספוח לחזון יחזקאל וציון לכל חלקי משנח יוסף בהם נרונה החוספחא‪.‬‬

‫נטיים בברכה בי יזבה מחברנר להמשיך בפעליו להגדיל תררה ולהארירה‪.‬‬
‫ב‪.‬ש‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬

‫'אי‪1‬‬

‫שןוש סח‪;,‬ח בפיר‪,‬ח שביעיח‬

‫•‬

‫יהבה השבתון מפגין גם נגד‬

‫‪ -‬המסחר‪ .‬בשהבירא ב " ה לבדן ניתן את‬

‫פקידיתיי באדרן הארץ‪ ,‬אןי למשך שנה לשמה ‪ ,‬פירית הארץ ניתני דק‬
‫לצריבה ‪ ,‬מבלי שהמטחר מבניט את עצמו בין היבלו לבין הצרבן ‪ .‬למשר‬
‫שנח שלמה מזכיד השכתין לאדם חיהידי בשפה חידרח ‪ ,‬כי אין הבירא ב"ה‬

‫מצמיח פירןת כדי שיביאי מפקיעי העשר להתעשר בהם ‪. ..‬‬

‫‪ .‬ר"ר יצחק ברייאר‪ ,‬טפר נחליאל‪ . ,‬מציח שמיטה‪ ,‬עמ' לוט‪.‬‬

‫"‪.‬‬
‫'‪4D‬‬

‫‪'-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪. – -‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫"‬

‫"‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪- — ._ – .‬‬

‫•‬

‫‪- – —- -‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫על מאורעות הימים‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫מררבי ברויאר‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫ייבעבותות‪ ,‬אהבה"‬

‫•‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫עם קיים הטכם הריטאציה בין המערד יהליכיד יכינין ממשלה חדשה בראשית‬

‫הליכוד היינו עד;ם ל‪K‬מורע חסר תקדים ‪ :‬בפעם הר‪K‬שונה היקמה ממשלה בישר‪K‬ל‬
‫ללא שקדם לה מאש ימתן ימיקיח בין המפלגית החיליניית יהדתיית‪ .‬שביעין דתי‬
‫בעל תפוצה רבה הדפיס על כד כיתרית גדילית בעמידי הראשין ‪" :‬המפלגית הדתיית‬
‫שוב לא השכילי לנצל את המשבר ליישום הבטחית העבר"‪ .‬אילם ספק אם בכד נתן‬

‫•‬
‫'השבועון ביטיי לרחשי ליבם של רבים מבין קיאריו‪ .‬הללו נשמי לרייחה ונתני הודיה‬
‫בליבם על שהפעם נמנע מעם ישראל חילול השם‪ ,‬אותו חילול השם שהסכנו לי כל‬
‫אימת שמשבר ממשלתי הציע למפלגות הדתיות הזדמנות לניצול מצוקה פוליטית‬
‫לטובת מירלי דרישות דתיות‪K .‬תמרו‪ ,‬מה פירשו ן וכי דין אחר למפלגות הדתיית‬
‫משאר המפלגות המזדרזות לנצל לטובת עצמן כל עמדת מיקוח ניחה המזדמתנ להן ‪1‬‬

‫אמנם כן‪ ,‬דין אחר להן‪ ,‬כי על כן מפלגות דתיות הן ועובדה זו מטילה עליהן את‬
‫העול הכבד של החשש מפגי חילול השם‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫מי שמהרהר ומעיז בדבר זה על יסוד מקורות ההלכה‪ ,‬יגהל בהכרח תא המצב‬

‫הטראגי שבו נמצאות המפלגות הדתיות ושבו שרויים האישים הידיעים בציבור‬

‫כמבהיגים דתייס‪ .‬שהרי על סירת חילול השם המתלויה למעשיהם אל הם '‪ .I‬נעלי·‬
‫בתים ‪n‬‬

‫רלא הציבור שהם מייצגים‪ ,‬אלא הציבןר שהם איגס מייצגים‪ ,‬הציבןר העייו‬

‫אותם על דתיותם‪ .‬וכד למדבי במסכת יומא פו‬

‫ע"א ‪:‬‬

‫"היכי דמי חיליל השם ‪ 1‬אמו רב‪ ,‬כןרג נאא‪ ,‬אי שקילאנ בישרא מטבחא‬
‫ולא יהיבאנ דמי אללתרי‪.‬‬
‫ד~ה אימר‪ ,‬רב‪ ,‬הידוע בציבור כ"דתיי‪ ,‬כגדול בתורה‪ ,‬חייב להימנע מלקנות‬

‫בהקפה‪ ,‬דבר שמותר לכל אדם שלא במעמדו‪ ,‬שאמ ירנן מישהו‬
‫מחסידיו ומאהודיי !‬

‫‪ -‬שהנה "רב" יהויי‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫והוא לאו דיוקא‬

‫גזלז האד· "האצילית מחייבת" !‬

‫‪.‬‬

‫ובמציאותנו כל יהודי "דתי"‪ ,‬כל מפלגה "דתית" וביודאי כל מנהיג "דתי" זיבי‬
‫של רב חל עליו‪ .‬ימה שלאחרים מותר‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫לו אטוך‪ ,‬מפני חשש חילול‬

‫השם‪.‬‬

‫יבבן‪ ,‬שמא שומה על המפלגות הדתיות לצמצם את פעיליתן הפיליטית עד‬
‫למיביומם‪ ,‬ודבר זה יבאי בסופו של דבר ‪,‬לחיסולן ן שהרי בעיבי חילוביים רבים‪,‬‬

‫יאלי דווקא הגרועים שביביהם‪ ,‬כל‪ ,‬יימדיביות" דתית היא גיליי של צביעית‪ .‬יבי‬
‫'ביצר יבול ‪,‬יהרוי הדוגל ‪,‬ב"רת~ לגהל משא·וזבתן וזביקוח ‪ I‬ל דברים שרם‪' ,‬לגביו‬

‫‪41‬‬
‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫עב"ב'ם מקןןש'ם של מצוות דת‪ ,‬שא'ן מאמ'ן ו'רא‪-‬שמ'ם באמת בן‪-‬חור'ן הלחמקח‬
‫על'הס ‪ 1‬וכ' כ'צד 'כילה מפלגה "דת'ת" להעלדת דר'שדת "דת'ית ‪ d‬ולחשדף את‬
‫עצמה הלשד שכיובתה גם על מספר המצב'ע'ם לטובתה לכבסת ולע'ר'ה ! א'ן מה‬
‫לעשדת‪ ,‬ה'היד' הח'לוב'‪ ,‬ילאי דווקא שובא‪-‬הדת המדשבע ב'דתר‪ ,‬סולד ממה שבראה‬
‫יידת'ית" שבר~פעת הדת בא'צטלא של מפלגה‬

‫בע'ב'י כחיסר מוסר'ית וכהעדר‬

‫פיל'ט'ת ככל מפלגה ח'לוג'ת ; הדא א'בו מב'ן‪ ,‬כ'צד זה מת'רה ה"דת" לעסוק‬

‫בפיל'ט'קה כדרך שעיסק'ם בה הבר'ות‪ – ',‬כשם שאותו צדרכן בא'טל'ז שבד קגה‬
‫רב‪ ,‬א'בי מסיגל להב'ן‪ ,‬כ'צד זה מת'רה ה"דת" לרב ‪ -‬לגזול‪ ,‬כדרך שסתם אגש'ם‬
‫מזלזל'ם ברכיש של זולתם‪ ,‬איתו 'היד' ח'לדב' א'בו מיכן להעב'ק "אשרא'" מוסר'‬
‫למבה'ג דת' שא'בו 'דיע בצ'בור‪ ,‬אף לא בצ'בור שלן עצמו‪ ,‬כא'ש'ות המקר'בה‬
‫טוסריות‬

‫עילאית בחילה הפרטיים דד‪.‬צ~ב ‪ i‬ריים‬

‫‪I‬‬

‫שלעולם לא יתערבו‬

‫כאישיות‬

‫בהופעותיה הפןליטיזת שיקולים שיש בהם משום אינטרס אישי אי מפלגתי‪.‬‬

‫אולם בהיד‪ .‬מציאותיים‪ .‬המפלגות הדתיות איז פגיהו לחיסזל עצמי‪,‬‬
‫מקןם לא בדרך זו של צמצים פע'ליתן‬

‫הפול'ט'ת "‪,‬‬

‫‪ -‬מכל‬

‫ואפשר שטרם הג'ע הזמן‬

‫לצמצים זה‪ ,‬אם בשקול שכר מציה כבגד הפסדה‪ ,‬אפשר שהן תגשנה למ' שחרד על‬

‫ח'לול השם חשבון מפירט המוכ'ח שפע'לותן הכרח'ת לק'ןם ח" תדרה ומצןןת‬
‫תק'ב'ם במד'בת 'שראל‪ ,‬אפשר ‪",‬אבל דומה שעל הצ'רבר הדת'‪ ,‬התימך במפלגות‬

‫הדת'ית‪ ,‬שלקול ה'טב ובקפ'דה שכר מצוה כבגד הפסדה לגב' כל בושא ובישא העולה‬
‫על הפרק באמבק על "ערכ' דת" ועל ‪ d‬דר'שות דת'ות"‪ ,‬על'ו לשקול‪ ,‬האם כדא'ת‬
‫העלאת הבשוא וגר'מת ההפסד האפשר' של ח'לול השם‪ ,‬בשל שכר המצוה המצופר‪.‬‬
‫אומר'ם שמאבקן של המפלגות הדת'ות‪ ,‬של המנה'גות הדת'ת‪ ,‬על יידר'שות‬
‫דתיות"‪ ,‬על 'יאופייה היהודי" של מדיבת ישרלא‪ ,‬וסידרבו של המפלגות החילוניות‬

‫להעבות לבך יאדרבה‪ ,‬חת'רתן לצמצום מעמדה ‪,‬של הדת‬
‫בפרהסיה של המדינה ובחוקיה‬

‫‪ d‬מלחמת תרבית‬

‫‪,‬‬

‫‪d‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫ה"אירתודוקס'ת"‬

‫‪-‬‬

‫שכל זה איבר אלא מה שמכינה במילון הפוליטי‬

‫ב'טו' זה נודל בגרמב'ה של ב'סאמרק לפנ' למעלה ממאה שבה‪,‬‬

‫שעה שמדיאני זה ביקש לטעט את מעכזרה החיקתי ואת זכויןתיה החוקיית של הכנסיה‬

‫הקאתול'ת בחחומ'ם שוב'ם‪ ,‬כגון בח'רבך‪ ,‬בהכשרת כמר'ם‪ ,‬במ'בו' רב' כבס'ה‬
‫ובארגון הקה'לת'‪ ,‬המפלגה הקאתול'ת בלחמה בגמםה זי בכל הכוח שעמד לרשותה‪,‬‬
‫יב"מלחםת תרבות" זי 'דה ה'תה על התחתובה‪ d ,‬מלחמת תרבות" ה'א אפוא מהלמה‬

‫של מ'מסד במ'מסה מ'מסד של מד'בה במ'מסד של דת‪ ,‬על פ' הגדרה זו‪ ,‬לא כל‬

‫מאבק המתבהל במד'בת 'שראל על נישא דת' 'ש במשמעותו "מלחמת הרבית"‪,‬‬

‫מלחמה בעד ח'בוך דת' שהיר'ם דורש'ם אותו עבור 'לד'הם‬

‫תרבו ‪,r.‬‬

‫‪ -‬א'בנה מלחמת‬

‫זאת מלחמה של אזרח'ם למען מ'מוש אחת מזכו'ןת'הם האלמבטאר'ות על‬

‫פ' כל תפ'סה דמוקראט'ת‪ ,‬מלחתמם של צורכב'ם שומר' מציות בגד ס'לוף מושג‬
‫הבשרית של מאכל'ס על 'ד' 'צרב'ס רידפ' בצע‬

‫‪-‬‬

‫א'בגה מלחמת תרבו‪],‬ן זתא‬

‫מלחמתם הצידקת של אזרח'ס למען הגתנם מפב' ב'צול בלת'‪-‬מוסר' יכוזב של‬
‫אמיבתם‪ ,‬מלחמה‬

‫‪-‬‬

‫בדרכ'ם דמיקראטיית‬

‫‪-‬‬

‫בגד פרהס'ה הפוגעת ברגשות דת‬

‫ומוסר איננה מל ‪r.‬מת תרבות‪ ,‬זכיתם הדמוקראט'ת של אבש'ם הדוגל'ם בדפוסי דת‬

‫'ירמסר מסי'מים להפעיל ל‪,m‬‬

‫צ'בירי כד' למבוע שח'תקם ברשית הרב'ס‪ ,‬דרב‬

‫‪42-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שעללו לפגוע באיכות ח"הם ובח'בוך ילדיהם‪ .‬לכאן שי'כת המלחמה גגד תופעות‬
‫'מבישות כפרסומת ובעד שמירת השבת בפומבי במרכזי הערים‪.‬‬
‫••‬

‫'אולם‬

‫בושאים שאינם קשור;ם' יש;רות ברווחתה‪ ,‬באיכות ח"ה ובצרכיה‬

‫האלמגטאר;ים של המשפחה השומרת מצוות ושהמאבק ' עליהם מתבהל מטעמים‬
‫פוליטי;ם או א‪,‬ד;אולוג"יי‪i‬כ‪ ,‬במלי‪i‬ב אחרות ‪ i‬מאבק שבו אין הפרט הדתי‪ ,‬אלא המימסד‬
‫הדתי ערמד כעיב‪/‬ות עם המדיגה‪ – ,‬על בושאים שכאלה אכן מתנהלת מלחמת‬
‫תרבות‪ .‬מלחמה 'על עב"ג; אישות וגיור‪ ,‬על שאלת "מיהר יהודי" ‪,‬מלחמה בגד הכרת‬
‫המדיבה 'בזום דתי יהודי שא'בבו אורתרדוקסי ‪ -‬אכן זוהי מלחמת תרבות במלוא‬
‫מובן המלה‪ ,‬שכן ‪.‬אין הבושאים האלה נוגעים בזכויותיו הלגיטימירת של האזרח‬
‫השרמר' מצורת‪ ,‬אלא' בדר;שותיהם של אזרחים שומרי מצוות לגבי מהות המדיבה‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫היהרדית‪ ,‬יסודותיה ‪.‬וזהותה הלאןמית והדתית‪ .‬זךהי מלחמת מלמסד במלמסד‪ ,‬כי‬
‫•‬

‫אין האזרח‪ ,‬כאדספרטי‪ ,‬גוגע 'בדבר אלא לנל היותר בעקיפין שבעקיפין' לכן מן‬
‫הראוי' לחשוב היטב‪ ,‬אם מבחיבת שיקול שכר מצוה כבגד הפסדה כדאי להתמיד‬
‫במאבק על בושאים כגון אלה‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫השיבוי המוצע כאן לגבי מדיביותן המסורתית של המפלגות הדתיות איבו‬
‫מת"מר להביא לידי מיתון מ"די של יימלחמת התרבות" בישראל‪ ,‬אלא בטורח ארוך‪.‬‬
‫המלחמה וההסתה המתנהלת עכשיו גנד תורה ומצויח במדינה היהודית לא תפיג‬

‫חריפותה מהר‪ ,‬גם כשהיא תוגבל בנושאים שיש בהס אינטרס לגיטימי של הפרט‬
‫השרמר תורה ומצרות‪ .‬מאמר כגון זה שבדפס ב"הארץ" בערב חג הסרכות תשמ"ז על‬
‫יימפגש האןפניים' והטליתות'! בכבישי ך‪ tt‬רץ ביוס הכיפורים מעיד על שנאה כה‬

‫תהומית לתורה ולמסורה‪ ,‬שיש להביח‪ ,‬ששבים יעברר עד שגם דוברי החילוב"ם‬

‫ילאיתי‬

‫‪.‬‬

‫ל!יבריל‬

‫בין‬

‫הדרישות‬

‫הלגיטימיןת‬

‫הפרט‬

‫של‬

‫הדתי‬

‫לבין הדרישות‬

‫‪.‬‬

‫והפוליטיןת של המימסד הדתי‪ .‬הרי קטע ממה שנדפס‬
‫האידיאןלוגיןת‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫שם ;‬

‫ייהרבבות עריצה בעב"בי אישות‪ ,‬מתעללת ביהודים טובים‬
‫ספיקות‬

‫מגונים‬

‫שהיא מעלה על‬

‫יהדזתם‪,‬‬

‫מורה לכרות‬

‫בגלל‬

‫מבהרות‬

‫מפולשות בבית‪-‬מלון בדי לגרש רזחות‪-‬טזמאה‪ ,‬יורדת לח" עולים‬
‫חדשים‪ ,‬אנשיה חופרים ומזציאים וגויות מקברן‪ ,‬מבסים להכתיב לבו‬
‫את מבהגי האכילה שלבר"‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫יושם לב‪ ,‬כיצד מערבב הכותב‪ ,‬חבר המערכת‪ ,‬מין באשיבו במיבו‪ ,‬בושאים‬

‫שבהם יש לפרט הדתי זכויות ואינטרסים לגיטימיים עם ברשאים שעיקר עניינם‬

‫ה;א למימסד‪:‬הדתי‪ ,‬ואין כאן מקרם להאריך ולפרט‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מנ"ן ! לשם ביררר תמציתי של‬

‫סלידה מסוביירת זו מדת משה ·וישראל‬

‫פרשה זו אין לגו ברירה אלא ללמוד גזירה שוה‬

‫משנאת ישראל ‪.‬חקר תופעת‬

‫‪-‬‬

‫שבאת ישראל בכל הדזרית מלמ‪.‬ד כי אחד הגורמים החזקים והיציבים של שבאה זי‬

‫היא‬

‫‪-‬‬

‫הפח‪.‬ד אדם שזבא אדם אחר טפבי שהוא מפחד מפניו‪ :‬אדם שראב תופעה‬

‫מפבי שהיא מפחידה אותו‪ .‬להבדיל אלף הבדלות‬
‫שהדת"םמפחידים אותם ‪ ..‬הם‪ .‬מפחידים‬

‫‪-‬‬

‫חילונ"ם שואבים דת"ם‪ ,‬מפגי‬

‫ארתם בעצם היש~דותם‪.‬‬

‫לפבי כמעט‬

‫'‪43‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מת‪K‬יים שנה כתכ ח‪K‬ד מו‪e‬כות הרפורמה כגרמנ‪:‬דו‪ ,‬דדו פרילדנדר ‪ ,‬אל ייייו‪ ' ,‬כי‬

‫הוא כט‪ m‬שבעדו עשר שנים לא יהיה עוד יר~די כברלין הידוע יחמץ עשבר עליו‬
‫הפסח י מהו‪ .‬לפני כמעט אמה שנה כתב אחד"העם דברים שבהם התכ‪K‬ס בחםוט‬
‫'בצנחון החילוניות האלומית ושקיעת הדת בישארל ‪ ,‬בטחון שמרתבו התנגד ח‪K‬ד"העם‬
‫למלחמח תרובת‪ ,‬כי היא ‪ -‬מיוחרח‪ ,‬כאן ‪ ,‬ו‪e‬חד"העם אל היםיב לדאות ‪ ,‬שכן בימיו‬
‫בהחמדת ת ‪ U‬עת החסידות ו'ועייח תנועת השייבוח במזרח אירוםה‪,‬‬
‫להחבין‬
‫יכול היה‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫ובהישרדוחה של האורתדווקסיה במערב אירופה ‪ -‬בניגוד לתחזיחו של מרידלנדר‪.‬‬
‫אבל בחוגי הוכשבילים נחשבו ותםעות אלה אכוותח חיים ' אחרונים של גוף הנוהט‬

‫לומת‪ .‬ובייחוד באזר ישראל‪ ,‬אילו היה מיהשו מגלה למייסדי שכונת רחביה‬
‫בירשולים ‪ ,‬שכעבור שישים שנה ייסצאו בה ובסמור לה חריסר בחי כנסח וחצי"‬
‫'תריסר ישיבות ‪ ,‬היה ‪ ,‬חושב ‪K‬וות למטורף‪ .‬והגה קמה תחזית "מטורפת" זו והיתה‬

‫למציאזת‪ ,‬זה מטיל פחה שהרי למה הדנר דומה ו למי שרואה לפניו דמותו וסל‬
‫אדם שזה נוחה חזר מקבורתו‪ .‬ומה גם שאדם זה אינו נחבא אל הכלים כלל וכלל‬

‫אלא מתהלר רבאש חוצות ואפילו עולה על כמ ו ת הצירבר‪ ,‬בקיצור ‪:‬הוא שופע חיים‬
‫‪ m‬יןניןח‪ .‬חויון זה של " תחיית‬

‫‪It‬‬

‫הדת והדתייס בישראל איו לן שים הסבר ראביןאנל‪,‬‬

‫המתקבל על דעת החילוניים ‪ ,‬והם מפחדים לר~דות בקיומם של כוחוח טמירים‬
‫שמעולם היו שחיבים בעיניהם כבטלים רמברטלים‪ .‬יתר על כן ' הם ראוים את צורות‬

‫י"י תורה ומצווח ברשות היחיד והרבים של ה"דתיים " ‪ ,‬אר בורוחם הגומרה במקרררת‬
‫ פחד ומגבר‪ ,‬תאד ועוד ‪,‬‬‫היהדות מונעת מהם הבנה במה שהם רוא י ם‪ ,‬רהתוצאה‬
‫ואפשר שר~ העיקר ‪ :‬יש להם חששוח כבדים וממשיים‪ ,‬שמא ישחלטו ה " דחיםי"‬

‫‪,‬‬

‫על המדינה ונול כל הישדבים בה בכרח מספרס הגדל ופנור הילודה שבינס לבין‬

‫‪·.‬‬
‫•‬

‫החילוניים‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬לקראח מה אנח ‪ U‬הולכים ז מלחמת אחים חיו ד אפשר ששי בינ' ‪ U‬אכלה‬

‫‪.‬‬

‫·‬

‫לםד•‬

‫‪,‬‬

‫‪ .‬אפשר‪ .‬אר אין כל טפק שהרוב המכריע של הנמנים על המחנה הדחי על כל זרמיו‬

‫•‬

‫הששים ו‪e‬ל‪ ,‬קרב ‪ ,‬יונוזה שאוחו שבועןר דחי נפוץ שצוטט למעלה משמש להם‬

‫"‬

‫‪,‬‬

‫אינו ררצה בכר‪ .‬ח~קם דבקים כמשבתו לש הרא"ה קוק זצ " ל‪ ,‬שהטביר את טידובו‬
‫•‬

‫לאצת למלחמה ער הגימנסיה "הרצליה" ברבררם האביס‪ ,‬כיך האשר‬

‫•‬

‫‪I‬‬

‫•‬

‫•‬
‫יעליני להשמיכם‬

‫ב ח ב ל יאה ב ה‬

‫והתקרבות וסבלנות גרלוה‪,‬‬

‫השאו יי‪ r ,‬ר קררב להצליח מדרר איבה הותהלכות בעוםי‪,‬‬
‫•‬

‫•‬

‫)אגרות ארייה ב‪ ,‬קסק‪-‬ס(א‬

‫וכן כתב תשובה שלילית לגרולי ישראל‪ ,‬שררשו ממנו לעורר את התורמים‬
‫לישוב הארץ שיתרמ~ רק לטובת שומרי המצוות שבין המתישיבים ‪ ,‬ונימק ‪ I‬ותה ‪,‬‬
‫כין השאר ‪ ,‬כך ‪I‬‬
‫•‬
‫•‬

‫יעודר ‪ ,‬כי הרי א‪n‬ב ‪ U‬ערסקיס תמיר הלמשיר גם את לבן של החרוקים‪,‬‬
‫שהגלות גרמה להדיחם מדרר ה' בעוהיר ‪ ,‬וחמיר עיי ח ב ל ' ‪ 11‬ה ב ה‬

‫‪,‬‬

‫חאווה‪ ,‬ישםנ ‪ .‬גבים שמתקרבים אל הקושדי‪.‬‬

‫•‬

‫)אגרות לראייר‪ .‬קמ(‬

‫‪44.‬‬
‫‪- – -,-‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪- – – – – – – .—-_.. -‬‬

‫‪._-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫חלק חאר של המחנה הדה' הולך אחר משתני של הזוזין א'ש זצ"ל‪ .‬יהנה אמירה‬
‫מלתו של החזין איש בפרשה רז בניטת דברים כמעט זהה לדבר'ו של הרא' " ה קוק‬

‫‪I‬‬

‫"ינראה אזין דין מיריי'ן אלא בזמן שהשגחתי ית' גלו" כרמ בזמן‬
‫שהין נסים מצןיןי ימשמש בת קיל‪ ,‬ידציקי הדרר תחת השגחת פרטית‬

‫הרנאית לעין כל‪ .‬יהכן‪ C‬ריז אז בבליזות מייחדרת כהטיית היצו לתוואת‬

‫הרפקרית ‪ .‬אוז היה ביע'ר רשעים גדרי של עילם שהכל 'דעי כ' היחת‬
‫הדיר מב'א פורעניית לעילם ימביא דבר יחרב ירעב בעילם ‪ ,‬אבל‬

‫בזמן ההעלם שגכרתה האמינה מן דלת העם א'ן במעשה הירדה גיר‬
‫הפרצה אלא היספת הפדצה שיה'‬

‫‪I‬‬

‫כעיניהם כמעשה השחתה ואלמות‬

‫ח"י יכ'ין שכל עצמגי לתקו ‪ .‬א'ו הד'ן גיהג בשעה שא'ן בי ת'קין‬
‫עיל'גי להחז'רם‬
‫•‬

‫ב ע ב יתי תאה ב ה ילהעמ'דם בקרן אירה במה‬
‫)חרזן א'ש‪ .‬הל' שח'טה ס" ב ס " ק טז(‬

‫ש'דגי מגעת"‪.‬‬

‫הבה לא זר בלבד ששני גרןלי"ישראל אלה הגיעי לאןתה הכרעה בדבר היחס‬

‫אל הח'ליג"ם ‪ .‬אלא אף ג'רמק'הם ;ה'ם לחלוט'ו ‪:‬‬
‫יל ג‬

‫דיר ‪.‬‬

‫הכל תלי' בס'בי'‬

‫ל ת קו‬

‫סיגךי זה מכתיב את ראפז ההתייחסות‪ .‬במציאןתונ יש סיכןי רק לדרכי‬

‫אהבה רגעים ‪ .‬לזג לדרכ ' כם'ה רזעם‪ .‬ר‪,‬ה אימר‬

‫ב ע ב רתי תאה ב ה ‪.‬‬
‫יית' ‪U‬ק‬

‫‪I‬‬

‫ומה ברבר מציית התיכחה‬

‫שגשבה ‪. ..‬‬

‫'ש למעיל ב ח ב ל 'אה ב ה •‬
‫המיטלת על' ‪ u‬מו הרתרה ז ‪-‬‬

‫מציי'ן אני להח'יתי יאף לחלל על'י השבת בשכ'ל‬

‫הצלתי יבהגה" מ פ " י מהלכית דעזת כתב דא'ן אגי רשא'ן לשגאתי‬
‫אלא אחר שא' ‪ U‬מקבל תיכחה יבסיף ספר אהבת חסד כתב בשם‬

‫הגר'" מיל'ן דמצוה לאהיב את הרשע'ם מה"ט יהב'א כן מתשיבת‬
‫מהרימ ליבלין כי אצלגי האו קזדם תיכח‪.‬ד שא'ן אגי 'ייעין דל‪.‬יכיח‪.‬‬
‫)חרזן א'ש‪ .‬שם ס " ק כח(‬

‫ןג'ג'‪ ",,‬הלי כאניסיןי‪.‬‬

‫מ'תר לצפית שההילכ'ם לזארי של החזין א'ש בד'ג' שכ'ע'ת יגהגי על ם'י גם‬
‫בדיגי אהבת ישגחל‪.‬‬
‫נראה כי במציא~ת החברתית רהמדינית הקיימת חייכת היהרית הרתית לחשוג‬

‫על יישים ד'ג' אהבת 'שראל לא רק ב'חס'ם שב'ן אדם לחברי )י'דזע שרבים‬
‫עיסקים בק'ריב‬

‫רחוקים בכל‬

‫חברה חלברה ‪ ,‬בין החברה‬

‫ס'ג'‬

‫הרתית‬

‫צירזת זמסגרית(‪.‬‬

‫לביו‬

‫אאל‬

‫החברה החילובית‪.‬‬

‫גם‬

‫ב'חסים שב'!‬

‫בנסיבית הבתיבית‬

‫א'ן טעם שה'הדית הדת'ת תמש'ך לגקיט עמהד של "מ'עיט ליחם"‪ .‬אמירך אסיר‬
‫הל להתעלם מן החבהר הח'ליגית ילגהיג כאילי רז ק"מת רק לצירך מת! ש'רית'ם ‪.‬‬
‫עב'ן " גי"ם של שבתי ‪ .‬להבדיל‪ .‬לא מלחמה ד'אנמית ילא רי"קיים סטאט'‪ .‬אלא‬

‫‪-‬‬

‫די‪' P-‬ום דיאנמ' ‪ .‬די"קיים על וכנת לקרב ‪ .‬להב'ן ‪ .‬על מנת ילהעמידם בקרן אירה במה‬
‫ש'דגי מגעתי‪ ,‬בלשין החזון א'ש‪ .‬וכי שסביר אחרת ‪ ,‬ח"כ לשאלי את עצמי ‪ .‬האומגם‬
‫היא ריצה בסופי של דרב לגרש את הח'ליג"ם מארץ הקידש ? מגה'ג' אגידת‪'-‬שרל‪Cl‬‬

‫ערב רקם המד'גה אל ה'י בדעת רז יגתגי לכך פימב' בעדיתם לפני יעדת החק'רה‬
‫האגגלי‪-‬אמר'קגאית‪ .‬אל ד' ל'ק'ם 'חס'ם סיכ'ם עם ח'ליג"ם ברשית ה'ח'ד ‪ I‬על‬

‫‪45‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ה'הדות ‪ .‬הדת'ת להשל'ם עם ק'ומה של חברה ח'לוב ' ת גם ברשות הרב'ם ילוותר _‬
‫ על "השלטת התורה ‪ . .‬בתחימים שכאמוך אינם ב ר געים ישירות ‪.‬‬‫לפי ‪.‬שעה‬
‫לרייחתי הדתית ילאיכית ח" תירה ימציית של הפרט ושל משפחתו‪ .‬שכן מסתבר‬

‫יהיכח בתילדיתיבי מאז התפלג העם לזרמיס ‪:‬‬

‫חיל‪ .‬יןמלא של ' העם ומסירתו איבי‬

‫אפשרי‪, ,‬אבל בה במזרה יימריבת התירה" ו"שלטון ' התורה" הם איטופיה‬

‫‪-‬‬

‫לפי‬

‫שעה ‪ .‬ו'זא!ר דייקא לפי ש'סתם !‪ U‬ל יהידים חרד'ם המסתגרים בד' אמיתיי של כית‬

‫המ;רש י אין נ‪,‬דם אף אין כרציבם לק"ם בכיחית עצמם משק ‪ ,‬כלכלה ‪ ,‬צבא ‪ ,‬ימ י סדית‬

‫•‬

‫מרינה‪ ' .‬הילוביים ' ודתיים כ(‪ t‬חד ח י יבים לבטוש את אשליןת י הס כדבר התקפלןתי‬

‫מקבילים‬

‫הקרובה של מחבה ה י ר'ב );ראה על כד ספר י המצו'ן של אהוד ליז ‪:‬‬
‫בפגשים ‪ ,‬עמ ' ‪ .(382-381‬ייש ל היסיף ‪ :‬לא די לקביע ששירש הרע בע ר ץ‬

‫בעם‪-‬‬

‫הארצות המעמיקה והמתפשטת בין החילוניים‪ .‬בעווגותינ ‪ i‬הרבים זאת עובדה ‪ ,‬אר‬

‫צריד להסיק ממבה את המסקבה שיש לחדי)' מלהתייכח עם עמי‪-‬הארץ ימלבהל אתם‬

‫מאבקים על דברים שאינם יכילים להיית מיבבים להם‪ .‬יש ללמד תירה ‪ ,‬להפיץ‬

‫תירה ילהרביץ תירה בכל עת יבכל שעה י בכל מקים ‪-‬‬
‫‪.‬‬

‫טימאתם " ‪.‬‬
‫גם " בת י ד‬
‫‪.‬‬

‫גם על יחס המחנה הא ו רתדווקסי אל הזרם הרפירמי יהקובסרויאטיייי צריר‬
‫לחשוב מחדש‪ ,‬שכן גם המאבק בגד הזרמים האלה האר מאבק פוליטי מימסדי שאינ;‬

‫דריש לצירד השמירה על איכית חייהס של שימרי תירה זמציית‪ .‬ספק רב אם צדק‬
‫מי שהזהיר מפני סכנת הזרם הרפורמי בגלל היותו "השלב האחריו‪ -‬לפבי העברה‬
‫לבצרות" )שערים‪ ,‬עשק"פ בח תשמ"ז(‪ .‬אמבם לפבי מאה שבה באיריפה היו מקרים‬

‫וביס כאלח‪ ,‬אבל היוס יש להידית שראיבן גם מקרלם הפוכיס ‪ ' ,‬בהס שימש בית‬
‫התפ י לה הרפירמי גשר לחיזרים בתשיבה‪ .‬עצם קריאתי של כתב "הארץ " ‪ ,‬במאםר‬
‫•‬

‫המצוטט לעיל ‪ ,‬ל " ת ב ועה רפודמית חזקה '! קריאה שכמוה לא נשמעה בשבות שפל‬
‫•‬

‫•‬

‫ה " רת " בישייב החשר‪ ,‬יש בה פשום הדואת בעל דיו בדבר קיומם של רחשי כמיהה‬

‫יגעגועים לעבר ה " דת" בחיגים שעתוך זה מת"מר ל"צג‪ .‬כל צמאןו לדבר ה ' כעם‬

‫ישראל מיכרח בסיפי של דבר להיביל אל מעינ ‪ i‬ת התירה ‪ ,‬הנביאה יחכמת חז " ל‪.‬‬
‫ילבן‬

‫‪-‬‬

‫למה דגשי ‪ 1‬אלא מה ‪ 1‬חרדים אנחני למהיתה ילדפיסה היהידי של מדינת‬

‫ישראל ? את המלחמה הזאת חייבים אבחני‪ ,‬לעביית דעתי ‪ ,‬בגכירת ההתאפקית‬

‫והס כלב י ת לדחות לפי שעה עד שתכיא שעת הכושר‪ .‬מחוייבים אבי להיכיח את האמת‬
‫שכיהדית הצרופה יוה תפקיד מכובד למדי הדושר כישר הסברה ישכנעו בדרכי‬
‫ב י עם‪ .‬ואל בשבח שה י הדות הנאמנה כמערב אירופה התחזקה כשעתה דוקא כאשר‬
‫היא בהפכה‬

‫ל " נרדף ‪….‬‬

‫נשקול היטב את ההפסד המוסרי והציבורי בהפיכת הרפורמים‬

‫במדיבת ישראל לנרדפים‪.‬‬
‫•‬

‫ועיד ‪:‬‬

‫זאת‬

‫המאבק המימסדי נגד הזרמים הלא‪-‬אירתידיקסיים מתנהל כעת‬

‫כעיקרי בסיועה יתחת חסותה של עוצמת המדינה‪ .‬ה " מיניפילין" של הרבנית‬
‫האורחודוקסיח על דח ישראל במרינח ישראל מעוגן בחוקי הדמ'נה ובמיסדיתיר‪.‬‬
‫ה‪ ….‬דת" האךרדרתןקסית שימדת אפוא על מעמדה בכוח דיה החוקה זורזעה הבטייה‬

‫של המדיבה‪ .‬בעיין אנ לרגע בסיטאוציה זו לאיר ל‪ p‬חי דבריי של גדיל הלוחמים‬
‫ברפירמה בדורית שעברי ‪ ,‬הרכ שמשין רפאל הירש זצ " ל‪ .‬ככל פירסימיי על מעמד‬
‫היהדרתהחרדית במדיבה ‪ .‬מול הזרם הרפורמי תכע שהמדינה תיסיג מכל התערבות‬

‫‪46‬‬

‫‪–‬‬

‫‪– -‬‬

‫‪.. . ..‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬
‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫~‬

‫~‬

‫‪_-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪~- — -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫‪- . _.‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪/‬‬
‫כענ"בי רח ‪ ,‬והוא חכע זאח לוא דווקא משום שלא יחכן שמדיבה לא"ידרו‪.‬יח חפעיל ·‬
‫את עוצמחה כענ"בי דת וישדאל ‪ ,‬אלא מש ו ם שדאוי לה לרח ‪ ,‬וה" דת" האורתודוקסית‬

‫ככלל‪ ,‬להתק"ם ולהתעצם ככוחות אמונוחיה ומאמיניה כלכר ולא ככוח המדינה‪,‬‬
‫כל מדיבה‪ ,‬והמדלנה היהודית בכלל‪ .‬בזייו האר לדת‪ ,‬וה"רת" האורתןדוקסית בכלל‪,‬‬
‫אם היא צריכה להישען על מישטר המדינה מחשש שאמ כוחס של מאמינ יה‪,‬‬
‫אנמנותם ומסירות נפשם לא יספיקו לה להחזיק מעמד‪.‬‬
‫•‬

‫אמח ‪ ,‬קו"מחשכה זה מתקרכ א ל רע'ון הפדרח הרח‬

‫הדחי‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫וכיחר‬

‫דיוק ‪:‬‬

‫הוכימסד‬

‫מן המד'תנ‪ ,‬וא ' ן ל הכה ל מכך ‪ ,‬אך לא כאן מקום להאר'ך כזה ‪ .‬ע'קד מגמח‬

‫הזכרים כאו היא הס ל ידה מפני ' גרימת חלליל השם ‪ ,‬הצורר לשקול שכר מציה כנגד‬
‫הפסדה במאבקיי של הציבןר השומר תורה ימציות ‪ ,‬הערכה ריאלית של כוחן החברחי‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫כמר'נה והפעלח כל מע"ב'ו לק'רוב לבכוח יי כעכותות אהכה‪ ".‬כהקשר זה נחוץ‬

‫להרהר גם בדבר ביתיקי הפיסי של הציביר הזה מן החכרה החילונית על ' ידי הקמת '‬

‫‪..‬‬

‫שיכוניס ‪ ,‬שכיבות ויישובים דתיים‪ .‬בריר שאיז הכוונה למעט בחשיבןחם ובברכתם‬
‫של אזור' וכגור'ם שכהם א'כוח ח" תורה ומצווח גכוהה כמ'‪ m‬ר ‪ .‬אולם האם ‪ ,‬לאור‬

‫כל האמיד‪ .‬רשא י הצ י ביר הזה להרשית ל עצמי את ה " מותדרת " של הסתגררת‬
‫סוסאל'ח ככל שה'א מוצרקח ו אפ י לו ח'וג'ת נוכח התופעות החמורוח ' בחכרה‬
‫החילונית ז וכיצד והיכו יפעיל את קירוב הלבבות ‪ ,‬את ‪'I‬עבותןת האהבה ‪ H‬ז לכן בראה‬

‫ש'ש לעודד את הצ'כור הרח' לגור גם בשכוגות מעורנוח וכר אנו 'וצר'ם אפשר'וח‬
‫רכוח של השפעה ח'וכ'ח על אח'ם תועים‪.‬‬
‫•‬

‫הכה תנוכ ל א אהבה על עמנו כא ש ר הוא וכפ' שהוא‪ .‬הבה נתמלא רחמ'ם על‬

‫רוך פל'ס' הש ו אה ונסעי אה הרחוק'ם כרחם עש'ר על רל זןנ'א על חזלה‪ .‬וגזכזד‬
‫את מעשה רכ ' מא'ר ) כדכוח‬

‫‪,‬‬

‫ע " א ‪ (.‬שכ ש כוגתו ה'ו כך'רג ' ם שצ י ערר א ו ח ו הדכה‪.‬‬

‫התפלל רכ' מא'ר על'הם ש'מות ו‪ ,‬אך כרור'ה אשחו אמרה לו ‪:‬כתוב ' ייתמו חסא'ם' ‪,‬‬

‫נאמר ‪:‬‬
‫ולא ייחוטא'ם ' ‪ ,‬וכהמשך הפסוק‬
‫•‬
‫החטא'ם והרשע'ם יחזרו כחשוכה‪.‬‬
‫•‬

‫ש'תמעטו‬
‫יי ורשע'ם עור א'גס"‪ ,‬הווה אומך‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫‪•,‬‬

‫כרי שתהא נר חנוכה בשמאל )שנת כב‪ ,‬א(‬

‫בר חנוכה אף למי שאין לו התדבקות ושריי בחושך ‪ ,‬מכל מקוס גר‬
‫חניבה מאיר לי במ " ש משמאלה עושר ובכו‪.‬ד אף למי שא'בו עוסק לשמה ‪,‬‬
‫כן בר חגוכה בשמאל ל ‪ 'tI‬ייע לארט זה ישתגלה לי האמת על כל פגיס ל‪,‬רע‬

‫שהוא למטה ועל ידי זה בכחי לשרב למקומו ‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫שפת אמת‪ ,‬חגיכה תרליינ‬
‫•‬

‫‪47‬‬

‫‪I‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‬
‫‪.‬‬

‫•‬

‫עיקב ברונד‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫יהדרת תרדתית לארמית‬

‫כמ‪ K‬מר " על זהות והדזהזת" ) המעין ‪ .‬תשרי תשמ " ז( מתלכט פרופ' מדרכי‬
‫ברייאר בכעיות הזהות וההזדהות של יוצאי בית המדשר של " תירה עם דרי ארץ"'‬
‫שהיו מכונים בחוץ לארץ יי אורטודוקסים " ואשר הרגישו את עצמם כ‪K‬מת ל יי חרדים"‪.‬‬
‫יהבה‪ ,‬לפי המושבים של רביס היום כמדיבת ישראל ‪ ,‬אין התואר הזה הולמס‪ .‬כמאמר‬
‫הנ"ל דן המחבר בנושאים ‪ K‬חדים הקשורים בבעית הזהות וההזדהות של יוצאי מערב‬
‫•‬

‫אירופה החיים כאן בארץ ישראל ומשתתפים בשטחים רבים בחיי העם במדינת‬
‫ישארל‪ .‬ככמה טעונים הצרק עם המחבר הבכבד‪.‬‬

‫מטרת שורות ‪ K‬לו לדון בשלב האחרון של ההתלבטויות כמ‪ K‬מר הנ " ל‪ .‬פרופ '‬
‫ברויאר מביא גימוקים המונעים להזרה ו ת עם המחבה הדתי הלאומי או תבועת 'פא א ‪,.‬‬
‫וזה‬

‫לש ו נו ‪:‬‬

‫לחלק מיוצאי ‪ K‬ותו בית מררש י ש בעיה מיוחרת ל~כי ה‪ K‬פשרות של זהות‬
‫ךתית‪-‬לאומית‪ .‬בעיניהם של רביס במחנה הדתד‪-‬לאוסו‬

‫‪-‬‬

‫אפשר אמ‪,‬ן כעיבי רובם‬

‫‪-‬‬

‫הם פשוט לא רתיים רים ‪ .‬שכן שואפים הם לשלום ישראל‪-‬ערב תור נכונות לוויתור‬
‫עם גוש‪-‬אמרנים‪.‬‬

‫על שטחים ותור עימ ו ת חריף ‪ -‬הן לגבי המעשים הן במחשבה ‪-‬‬
‫בעיני גשד אמונים ) ובן אצל רבים ממצביעי " מושרה" שאינם מזהים את עצמם‬
‫כ " דתיים‪-‬ל‪ K‬ומייס " ( נחשביס הם ל‪ K‬נשי תנעות השלום ה"חילרנית ‪ ".‬אשין אצלה‬
‫משוג של קדושת ארץ ישראל יהבטחת גבולותיה מפי הגבורה ומצות יישוב ארץ‬
‫ישראל וכיבושה על פי הרמב"ן‪ .‬ובכן הם הגיעו לזהות "חילונית" ר"ל‪ .‬אבל מה‬

‫יעשו יבבית מדרשם למדי כי הלא ימנית המיחזקת כערר עליין‬
‫יכי‬

‫עם‪-‬התורה‬

‫חייב‬

‫להשמיע‬

‫קריאה‬

‫גדילה‬

‫ל ‪ N‬התפייס ן ת‬

‫‪ -‬עבידה זרה היא ‪.‬‬

‫העםים '" ;‬

‫שליביניזם לגדול פאר בעם‪-‬התררה " )נחלת צבי‪ .‬תרצ " ח ‪ ,‬חיברת ~‬

‫"" אל‬

‫לו‬

‫‪ 6‬עמ' ‪.(99‬‬

‫דבריס אלה דורשים ליכון‪.‬‬

‫תנעות פועלי ‪ K‬גירת ישר‪ K‬ל הטיפה וב‪ K‬ז ומתמיד נגד השרביניזם ונגד הלאומנות‬

‫‪.‬‬

‫כערך עליין‪ .‬אך אין לראית את העמידה על " שלמ י ת הארץ " כש ו ביניזם ‪ .‬ובדואי א י ן‬

‫•‬

‫להסתמך כאן על משפט בדרד של רבי יצחק ברייאר זצ " ל‪ .‬אנר נובנים על מצביעי‬
‫"מררשה " שאינם מזהים את עצמם כ"רתיים‪-‬לאומיים ‪ ".‬יבכל זאת אנ י בעד שלמית‬

‫האץר ‪ .‬אררנ בעד התישיבית בכל חלקי ארץ ישראל‪ .‬ביהידה ובשימרון‪ ,‬ברמית הגילן‪,‬‬

‫•‬

‫חבברין וברצועת עזה‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫שבבילנו מצות יש י ב ‪ K‬רץ ישראל היא לא פוליטיקה ‪ .‬י‪ K‬ין היא מהייה נשוא‬

‫לסחר‪-‬מכר פיל‪,‬טי מפלגתי ‪:‬‬

‫אאל היא ענין תירתי טהןר ‪ ,‬אשר תיקפי הוא לדע‬

‫לונצח צנחים‪ ,‬כי ‪ ,‬התזרה היא בצחית‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫נג‪c‬ל עליגי לקיםי ואהת בדרך היבתנ בם כלפי החשדבים הנורבים‪ ,‬הייונ ל‪IC‬‬
‫בררך של בישיל חשדנים ערביים מאדמיחיהם ) יש מספיק · אדמית‪-‬מדיבה אודומת‬
‫חפשיית בם באוזרים ‪ ,‬אשר פיליטיקא י ם מסייימים מכבים איתם כ " צפיפים"(‪ ,‬וללא‬

‫התגרית 'והתנשאות כלפי התישבים העוביים‪.‬‬
‫‪·,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫אבחגו‪ ,‬דוחים‪ ,‬כל סמנמי שיביביזם ‪.‬יאבוה לאימית מגיפחת•‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫אחבבו בנוד הבבה תקיפה נול זכויוחיבו בארץ אבותי בו ‪ ,‬אנל נצדק וכמשפט‪ .‬אבחונ‬

‫בבד טיפוח ה" מיליטריזם" ‪ ,‬כבוסח של מדיונת מסו‪.‬ייומ‪.‬ח יש לשמור נול המשמעות‬
‫האמיתית של השם‬

‫" צבא הגגה ל שיראל ‪ ".‬למדע הבז‪ u‬חייונ‪ .‬בגילותיונ וארצבי‬

‫‪I‬‬

‫אבחונ חייבים לנושות מאמץ גדלו‪.‬‬
‫בחוזר לעב ין של " שלמות הארץ"‪,‬‬

‫בכבסיה הגדילה השלישית של אבידת ישראל במרינב‪.‬ד אליל תרצ"ז‪ .‬נידיבה‬
‫באריכית ב'עית החליקה של אץר ישארל לפי תכנית "ינודת פיל ‪ ".‬התקיימי ישיבית‬

‫סגירית יאריכית של ומנוצת גדילי התירה ‪ .‬כהם השתתף גם ד " ר יצחק רבייאר זצ"ל‪,‬‬
‫כמהניג ‪ .‬כת" ח גדיל‪ ,‬יכשמפטן ממדרגה ראשינה גם יחד‪ .‬גוף זה שהיה מורכב‬

‫מגדילי הותרה מכ ל ארצית תבל ‪ ,‬היציא את החלטיתיי ‪:‬‬
‫יהנבי מצטט בקיציר מותן הפרטי‪,‬ל הרשמי ‪:‬‬
‫סעיף‬

‫א' ‪:‬‬

‫'"מועצת גדולי התירה מצהירה ‪ :‬ארצנו הקדישה תניגה‬

‫לבי מאדין הנוילם בשביעה וברית נוולם‪ .‬למען נשמיר בה חיקי התירה‬
‫ומצרותיה יכו'‪ .‬מדיבה של יהוריס מבלי שתעמוד על יסודות התירה‬
‫‪ m‬וקיר‪ .‬היא התכחשות למקיר ישראל ‪ ,‬שלילת מהיתו וצביובי האמיתי‬
‫של עם ישראל ‪ m‬תירה התת יסוד קיימו של נומונ‪ .‬מדיבה ' מי אי‬
‫אפןסר לה שתיקרא בשם מדינה‬

‫סעיף‬

‫•‬

‫ב' ‪:‬‬

‫יהייית" ‪.‬‬

‫מינוצת בדילי התורה מהציהר ‪ .‬שגביליתיה של ארצונ‬

‫הקדושה היצבו על ידי‬

‫"‬

‫בורא הארץ‪ ,‬והיתוי בתורתנו הקדושה‬

‫לדירית עילם‪ ,‬יאי אפשר איפיא שיהיה שום "יתיר שהיא מצד עם‬
‫ישראל על גבילות אלה ‪ .‬וכל וייתור בזה אין לי שים ערך·‬

‫•‬

‫זכיתי להשתתף בכבסיה גדילה זו ‪ ,‬וגם לדנות משהי ממה שמתרחש מ‪M‬חורי‬

‫הקלנויס‪ .‬בנובין ההתייחסית לחליקה ולהקתמ המדיהנ היי אמבקים ‪ m‬יליקי עזית‪.‬‬
‫אבל בענין שאין כל אפשרית לייתר על חלק כלשה י אמרץ ישרא ל‪ ,‬היתה ‪M‬חדית‬
‫דעית בפלאה מקיר אל קיר‪ .‬כילם ראי בוייתיר כזה עקירת התורה · התבחשית‬
‫לפרשה שלמה תנירה‪.‬‬

‫יש לציז ‪ .‬כי בשעה וי לא היה ביריבי שים חלק מא"' שיכילבי‪ ,‬כביכיל‪ ,‬לייתר‬

‫נוליי יבכל זאת לא נמצא ףא אחד בין הגדילים שהיה מעלה בדעתי אפילי רמז של‬
‫"יתור כשלהי מאזר ;שארל‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫כבר בתפרסמי קטנוים מ"דבריי האחרינים " של ד " ר ' יצחק ברייאר זצ " ל‪,‬‬

‫שהיתי ''''ו‪ :S‬הועה‪-‬מ של ‪'''',‬אפ בסיף שנת תש"'ן ‪:‬‬
‫‪49‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ ,‬ננ~א מה את ‪ ,‬הקטע הטבע‬

‫בדברו על הסכבה הערבית האורתב‬

‫לעב"בט ‪:‬‬

‫‪ ,‬קובע ‪:‬‬
‫אברץ‪ .‬ישראל‪.‬הוזו‬
‫‪..‬‬
‫‪,‬‬

‫ל‪u‬‬
‫‪,‬‬

‫"אבל שי עזנם ותכלית רבוהו להתיזיב פבים לא םבים מלו הסכנה‬

‫"‬

‫הגדולה וה ‪ U‬ראה הזאת‪ .‬זן אינה סכבה שהטפיל מבנלם ראשן כה‪.‬‬
‫וז היא הסכבה של אומה האנבקת' בצדק‪ .‬בשל צדק‪ .‬למהוב המחיה‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫הי‪II1‬די לר‪.‬‬

‫‪, ,‬‬

‫‪..‬‬

‫"‬

‫‪ .‬זהרי הסכגה של ו‪e‬ימה שאיננה ומוחרח מרציגה‪ .‬יםנ ‪.‬ינה ר‪Q‬וית‬

‫‪.‬‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬לחחו על הוכות ועל הנחלה שנפלו בחלקה חבטד השם‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫המעמיד עצמו בסכנה כואח‪ .‬היא עצמה ‪ ,‬חיחשב לו צדקה‬

‫וחטד‪.‬‬

‫מיותו להגי‪.‬ד שר"ו יצחק בוויאר היה וכחבגד קיצנוי לבל ' לאומנות ‪ .‬שוביניום‬
‫וטיריר מכל סוג שהיא‪ ,‬אבל הוא היה זה שהביא לעם התורת את הנשירה של‬

‫התחייה הלאומית בארץ ישראל על יסירות התורה‪. .‬‬
‫התורה בעוך עליוו· עם ישואל ואוץ ישואל חלקים ‪ k‬יבטגוליים ובלתי‪-‬ביגחים‬

‫‪,‬‬

‫להיתנק משלמיתה של חירה ומקיומה בשלמות לפי ‪ ,‬רצוגו של בורא העולם‪.‬‬
‫ברריאר היא שהפיח ריח יחיס ב ‪ u‬ער התירתי של ש ‪U‬ת העשרים‬

‫ד ‪ ,‬יבח‪P‬‬
‫ שהיו שביס מסרכנןת מאד מבחיתנ הסתערןת הצייגית החילונית‬‫והשלושים‬
‫הוסצויאליום הכפובי‪ .‬בכח חוזבי הגדיל הוזו הארה ל ‪ u‬ער אח הדרך לוכצוזו את‬
‫'‪AI‬‬

‫האלרמוןת '‪,,‬ישרוזלית האמיתית ‪K‬ות ' הצדק והמשפט הויושר הסוציאלי כס' שהם‬
‫ביחבן ל'עס שיואל בתווה הקדושה במעמד הר טיבי‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫כשתג‪c‬ר פירסם את סמרי '"מיריה"‪ ,‬האר הוסיף כביתרת שביה את‬

‫המליס ;‬

‫ייסידית החיבוך ;'לאומי החוותי"‪ .‬אלה הו שתי מלות‪-‬המםחח במשתנו של ד"ו‬

‫ברר" ‪ K‬ר‪.‬‬

‫••‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫רביס מיוצאי בית המדרש' של ";תווה עם רוך את" משחחפיס בבניו האת‬
‫בשטחים מוגובים‪ .‬יש ביביהם העושים חייל בל~מרד התורה ובהקמת פוסרות תזרה‬

‫""‪w‬‬

‫הוואיס משימה תורחית לאומית בהפרתח אדמוח אוץ ישראל והם הקימו בקדרות‬
‫התיישבןת ומשובים מפיארים בכל חלקי הארץ· הם מק"וכים את ק;יתא ד'ו יצחק‬
‫רבויאו וצ"ל "תורה עם דוך אוץ ישואל" יאיו להם בעיה של והות והזדהות‪.‬‬
‫איו לראות בבעיה "מצפובית" של מיעוט קטו ביותר לבגי שלמות הארץ בעיה‬

‫‪.‬‬

‫סול צירנר שלם הונשושר בצירה יפה ביהדית התירתית אבת‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫ישראל‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫"בעהש בי נס והלד‪,‬קי ממבו שמינה ימים‪ .‬לשבה אחרת קבעום עושאים‬
‫~מימ טינים נהלל והוראה" )שבת כא‪ .‬ב(‬

‫‪-‬‬

‫לשבה אחרת קנעום והטעם‬

‫מרוב חשוך גלות יוו היו בשפלימ במרירגה התחתינה לד)( הרגישו כל כך‬
‫נגירל השיעוה ער שאח"כ נתעלן מעט מעט ב‪i‬כרירגות' עשרי טההר עד‬
‫שחזרו להיית במרירגית נערי '‪,‬ה יאז הרבשיי יהנינו גורל השייעה לצאת‬
‫ממלוכת יין למלכית הבירא ית‪'.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪'.‬‬

‫שפת אמת‪ .‬חנוכה תר"מ‬

‫‪50‬‬
‫‪- -.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.. .. .‬‬

‫‪-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שמיאל עמניאל‬

‫•‬

‫איש על מחבהי יאשי ‪.‬על רגלי‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫נהב ‪ "I‬ת ‪ 'I‬מאממרי של ידידי פרוס' מרדכי בדייאר על ההתפתחןיןת‪ .‬שאר הניאן‬

‫לשלילת הזהית החרדית מיהדוים חרריס 'יצאי כיח המדרש של ·תיהו עם דרד‬
‫ארץ"' גם החנתי שאילי היקם היים אוגין הניעו "עזוא"‪ ,‬לא היי מדביקים לי את‬
‫הנביי ‪".‬חררי‬

‫‪H‬‬

‫התאמתה‪ ,‬שביעות אחדיס לפני םרסום המאמר‪ .‬התקיימה ישינה של‬

‫‪.‬ההנהלה הארצית של "עזרא"‪• ,‬בה מספך חבריס‬

‫‪-‬‬

‫בילם כב‬

‫'‬

‫‪'I‬‬

‫העלי את‬

‫תירה ‪.-‬‬

‫הבעיה שמשנה לשנה קשה ייתר להסביר לחניכיס את הכ ‪" U‬יי'"~ בשם המלא‬
‫של האוגין ! יאיל‪ ,‬ייתו מתאים השם "עזרא‪ ,‬ארגין ‪ U‬ער תירתי"‪ ,‬שהוי למלה‬
‫ייחודי" יש היים משמעית אחות‪ ,‬ח ‪ U‬ך לקראת חיי תיוה שלמים תיך השתתפית‬
‫כבבין הארץ וביסיס המרדנה ~ אירב בקרא היוס‪ .‬לראבןב ‪ H ,U‬חביר חרדי"‪.‬‬

‫' ‪. .‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫אמידך‪ .‬התכאזבתי מהצירה השטחית בה הוצגה במאמר הב‪-‬ל ההשקםה וסל‬

‫אנשי '"גוש אםונים" י"ארץ ישראל‬
‫כגבדם שתי טענית )שתיהן בצווה‬

‫הוסלמה ‪. .‬‬
‫עקיפה( ‪:‬‬

‫•‬

‫•‬

‫אשר כמחבה הרתי‪ .‬פרופ' בוויאר מעלה‬
‫א‪ " ,‬כ הלאומנית מדחזקת כערך‬

‫עליין" ‪:‬‬

‫ב‪ ,‬כי אינם מאמינים ב"התפייסית עמים" כפתוון של הסכסיך נום העילם הערבי‪,‬‬
‫ברציני להתיחם רק לטענה הראשןבה‪ .‬כי הטענה תשנ"ה היא כפידה רבה בכינה‪,‬‬
‫עם · אזת אני משתימם מהיכולת עידין להאמין בהתיפיסות עמים אחרי כל מה שעבר‬
‫עלינו משתנ תוס"ט יעד עתה !‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫סבורני כי להאשמה שבבית מדרשם של אנמני ארץ ישראל הדתיים מוחזקת‬

‫הלאימנות כעוך עליון ‪ ,‬אין לה יסוד‪ .‬דיקא בבית מדרש זה קייתמ אצל רובם ככילם‬

‫שאיפה עמיקה ומתמדת לבירור ועייני יסידי נול ‪ .‬מקומה של אץר שיר‪ K‬ל כמחשבת‬
‫היהדות המקורית כפי שבמסרה לבו מסיני דע ‪ , . .‬חז"ל וגדרלי ירסאל‪ .‬דיקא שם‬
‫מדגישים שזיקתגו אל אוץ ישואל היא בראש יראשינה כאל "ארץ היעיד‪ -‬ילא‬

‫כאל "ארץ מזלדת"‪ .‬דיקא שם מלמדים‪ ,‬שלא בכדי אוץ ישואל לא היתה אוץ המילדת‬
‫של אבוהם אב' ‪ U‬וגם לא של יואצי מצרים אשר התחנלו בארץ ישראל‪',‬לוכן ברית‬
‫כיז הבתריס מתחילה במילים '"אבי ה' שאר הרצאתיך‬

‫סיני במיל‪,‬ם ‪:‬‬
‫עבדים ‪ ,". ..‬שם‬

‫"אנכי‬

‫ה'‬

‫אלוקיך אשר‬

‫הוצאתיך‬

‫‪I‬ב ‪ M‬ררב שדי ם‬

‫מ ארץ‬

‫‪11‬‬

‫מצר ים‬

‫רברית‬

‫מבית‬

‫מלמדים להתיחס לגלית כאל תיפנוה המעמידה את הזיקה של נום‬

‫ישראל לארצו על בסיס שינה לגמוי מהזיקה של אומות העילם ל"מולדת" שלהם‪,‬‬
‫יהכל מחיי הדגשת ההברל התהימי ביו "אהבת המלורח‬

‫‪Jo/‬‬

‫המביססת בעיקהר על‬

‫העבר‪ .‬כפי שהיא קיימת אצל האומית רבין "חיבת האדר שי'ש בה משים '""יביב‬
‫מצוה‪ -‬והמביססת בנויקרה על האמונה ביעוד יבחזין הגביאים‪,‬‬

‫' ‪51‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כמדימני שובאז חידבן הביח לא עמדה כנטח שיוחל בפני התכה כה נולויח‬
‫כמו עתה בענין גבולות ד‪I‬ז‪.‬ץר· ויש לקווח שבונה ידזסרליס רמקץב נ ‪ ' m‬ישוחל‬
‫יטובב תא הםניבות כי שלא אחננר נצםדי להכדיע‪) .‬אנב‪ .‬ע' םידושו של דב יעקב‬
‫עםלינוג זז‪-‬ל ב"מנחת עני" על המלים "כי לא יישר בן האובה האזת עם בני עם‬
‫יצחק" ששיובאעל א' ‪ U‬מוכן לחלק אח ידוסות ‪ .‬אבדהם עם יצחק הואר דודש את הכל(‪.‬‬

‫‪r‬‬

‫בידעי אשלת הויתודים שנייה במחלוקת םג בין גדולי שידאל שדברדני‪ .‬יהמחליקח‬
‫•‬

‫אל מתמקדח דוקא בהיבם ההלכתי וההשקפתי אאל גם בהעדכוח במשיוד הבםחוני‬
‫והמדיני· מן הוחוי ;ןלזביד בענין זה את עמדחו הנחדצת של אחד ומיהוד ובבין‬
‫מנהיני היהדוח החדדית בדידנו‪ ,‬אשד בדראי לא חשדר ח"ו "בלאומנות" ובנטיוח‬
‫שיביניטסיות‪ ,‬הוי הוא האדמףר מל‪,‬ובאביטש‪ ,‬הדב מחנם מגדל שניאודטאהן‬
‫שלים"א‪ ,‬הדואה בכל ויחוד על כל ב'כח ‪.‬הנמצא בשליםחנו טבנה מוחשית לבםחון‬

‫המדינה וחיי תשרביה· כאן אף צד איני יכול לטעון ‪ '11' '11‬לו המונופול לחדדה לשלום‬
‫האץר והעם היושב עליה ואף צד אינו ירכל לטעון ‪ ' '11' '11‬לו המונופול לאהבת אץר‬
‫שיוחל הויכת האזר‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫טבורגי‪ ,‬שהמצוהק ה'זהוחיח' על דקע חילוקי העדוח עבניו 'ץרא ישראל‬

‫השלמה" יהחזדת שהמים‪ ,‬עליה כתב מררס' בדואיר‪ .‬נובעת ובהעובדה שהאטכולה‬
‫סהאר במנה נוליה מדזהה עם חרגי השאמל‬

‫שאמלניים במםרל עים '"‬

‫האנםי‪-‬דתיים ‪m‬‬

‫חרגי הימין שגאכדרת‬

‫י‪ M‬מחחכרת עם חיגיס‬

‫!!"ואל ואף נשענת על העהד‬

‫החדדית בידזסרלים‪ .‬אין מל‪ II‬שקשה למווס' בדי' ‪II‬ד המזדהה עם שיטת 'ותדה עם‬
‫דרי אץר ישוחל" של אביי זצ"ל לוכן הדוהה שנים רבות עם 'עזאר'‬

‫רפ‪', "!I‬‬

‫השוא‬

‫מואצ את עצמו כעת ב~שת מוזרה וז מהשמאל האגטי‪-‬דתי דע לימין החדדי הקיצוני‬

‫בהתגנדותם ל"אץר ישדאל השלהמ" ובהטכמתם לויתורים מיפלגים‬

‫האמודחים‬

‫לעובים‪ .‬זה אל געים‪ .‬אבל לא ניתן להחלץ מהמצוקה הזאת '"ע הטלת דופי ביריב‬
‫עיל ידי שלילת הלנםימויה התוותית מההשקפרת של הצד שכננד‪ .‬בשם שאנשי‬
‫"נרש אמרנים" אינם יכרלים לשלרל את הלגיטימציה הדתית של אנשי "תניברת שלום"‬
‫היכילים להטתמי על דעתם של רבנים‪ ,‬כן אל להם לאנשי "תניברת שלרם" ליחט‬
‫י‪-‬מיושה" לאימנית הנובלת בעבידה זוה ינטיות שיביניסטיות‪.‬‬
‫לאנשי גשר אמינים‬
‫•‬
‫כסרימני שזהוי המסקנה · המחכקשת מחהלק הוחשון של מאמרי של סדיפ'‬

‫כדייאר כו הרא תמדעם על הקאנות הווםר הסובלנות אשד פשטו במחטב‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫אשי על מחנהו אושי על דנלו ללא הסלת חסי דבתיותם לש הידרים שומדי‬
‫תירה וצמחת‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪52‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מאיד ווגדד‬

‫רשימת הספרים על שביעית‬
‫הלק '~"יש‬
‫‪,‬‬

‫החלק הראשון של יירשרמח הספריס על שביעית" הופיע ב' י העמיז" טבת תשב"ו‪.‬‬
‫עמ' ‪ .72-26‬עם ושימה של ‪ 95‬ספריס בעברני שניעית‪ .‬הושימה הופיעה גם בתדפיס‬
‫מ' ‪I‬חד עם מפתחית‪ .‬בסיף שגת השמיטה תש"מ היפיעה בגלייז חמין תש"מ ושימת‬

‫הסומ'ס‪ .‬חלק שג‪ '.‬ובילוא'ס ‪ I‬סםר‪D‬י חשד'ס )כילל מילואים שהיפיעי ב"המע' ‪."I‬‬
‫‪,‬‬
‫ניסז תשכ"ו‪ .‬תשרי תשכ"ן ותשרי תשלייג(‪.‬‬
‫לקראת שנת השמיטה הניכחית היכז חלק שלישי‪ .‬היביל הספרותי הגדיל‬

‫מיכיח את התםשטיתה של מצות השמיטה בקרב חוגים רחב'ס בעיר ובכםר‪.‬‬
‫לתשימת לכ הקירא ‪ :‬המספר'ס לםני הסםר עד מטפר ‪ 145‬מתייחט'ס לספרים‬
‫שנרנזמו ברשימות הקידמות‪ .‬ממספר ‪ 146‬יאילד נרשמי ספרים חדשים‪.‬‬
‫כפרתר פרהר‪ .‬דוכיס צילםר הובדיות אדלמז‪ .‬יוישל'ס תנז"ם‪ .‬עם ספו באר‬

‫נכ‬

‫הגילה‪ .‬דפי שביעית צילמו בסיף אמונת ייסף )‪ 40‬כ( ושיטה מקובצת החדש‬

‫)‪(. 164‬‬

‫ד"צ מהדורת פערלא על גבולית הארץ‪ ,‬ירושל'ס‪, ,‬מוסד ‪ ,‬הרב קוק‪,‬‬

‫תשמ"‪.,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪2‬ר‬

‫דש"ת הםרל'ב'ה‪ .‬ד"צ בירושל'ס תש"ם לעוד‪.‬‬

‫‪4‬א‬

‫הלרכת ש"ב'ס‪.‬ת רםיס ציליס‪) ,‬תשוב"י(‪.‬‬

‫‪4‬ב‬

‫""םת עיים‪ .‬מהדיוה שניה‪ ,‬בני ברק‪ ,‬דפיס וקסברגו‪) ,‬תשמ"י(‪ ,‬קכי עמ‪',‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ 26 • 25‬קינרטם הש'וכהם לר"ב"ן‪ ,‬עוב קיב' תיפסח ש"ב'סח לר"ג יי"במל‪.‬ד ‪m‬תשיבוח‬
‫שבתקבלי על כד מגדיל‪ ,‬ישראל‪ .‬ייהדפטה מייחדת למכה"ע החבצלת ני‪,55 .‬‬
‫מיקשדת לשימוי שביעית‪ ",‬ירישת"י תר"ע‪ 8 .‬דפי פיליי בלי מיטפיו‪,‬‬
‫כילל אוסף הרראוח‪ .‬ונארמ ‪ 'I‬ם ןמכב‪.r‬י‬

‫רבגי‪,D‬‬

‫הוכופניס אל י"ג ‪,..‬ריגמל‪ ,‬יקןרא'ס‬

‫לסיעי לשומךר השניעית‪ ,‬יביניהם מהךכנום שמיאל רוזנברג מאיבסדיךף‪ ,‬שמיאל‬

‫ענגיי מדררמ~של‪ .‬עקיבא סיפר מפרשביךג עויי‪ ,‬עם כמה תשיבית מהדירב"ז שנכללי‬
‫חא"כ בקיני משמרת להבית‬

‫) ‪(. 31‬‬

‫ו' אברהם שיאש הל‪,‬י חיאר הדפסה זי בההידרי‬

‫‪ M‬סונתב לש רנ יד'ו נטלד תסת"כ אל ר‪…‬כ עיקב גירו‪ ,I‬יגריל רתהר‪ ,‬חפ‪ ,‬לינריז‬
‫תשל"'י‪ ,‬עפי ג‪-‬י‪ .‬כסי"כן הוא מאתר קיל פהיכל חי לס ה‪",‬כ"ז ליזרת שרפוי‬

‫‪5J‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫שיב"‪ J‬ית )צדוו על ןו" ברשיובחי המקרו"ת‪ ,‬עוב' ייט(‪ ,‬דף אחד נשדפס‪.‬בראש םאת‬
‫הלשחן ) ‪(. 4‬ג הדהיר את הקיי קררא נום תשיתב רם " ב מלייבארייסש‪ ,‬יגריל תוהו‪,‬‬
‫כרוקיין ת'ש'ם‪,‬‬

‫על התחדשית פולרנבס השזניסה‬

‫קל‪.‬ר‪–‬מקא‪.‬‬

‫כסנת תר"ע כתב‬

‫יהיתו קניאל ‪ .‬ס"ני ‪,‬פר‪ ,‬רכז‪-‬רוב‪ ,‬רבספרו ‪.‬ומשך יתמור‪.‬ו‪.251-239 ,‬‬
‫‪,‬‬

‫שתב הר‪c‬ץ‪ ,‬בכלל במהדרות צילרם של כתבי הראי"ה קרק‪ .‬יררשל‪,‬ם‪ .‬מרסד‬

‫‪32‬‬

‫הרב קיק ‪ ,‬תשמ " ר‪,‬‬

‫א‪34‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫ה‪J‬דנת קושדת ‪.11‬ץ" '‪ IC'V‬ל‪ ,‬ביארו על המשבירת מסכת שביעית‪ .‬עם הםב'ם‪,‬‬

‫!י"א ‪:‬‬

‫"‬

‫פוקים ‪-‬אב‪.‬‬

‫)כלרםיר‪,(:‬‬

‫מג'ז"‬

‫ח" ב ‪:‬‬

‫פרקים ג‪.-‬ד הרב הישיש נהרם ב"ו משה אהרו‬

‫ביורשלים‬

‫בחררבת '''ו החסי‪.‬ד‬

‫יררשלם‪ ,‬דפרס‬
‫‪,‬‬

‫פררמק;ו‪ .‬תעו"ג‪. .‬ד סא ; ג ‪ ,‬לח '‪,‬ד‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫וי"ר‬

‫בהמשך לספריי‬

‫"פירוש על הפררשים סככלי וירולשמי‪ ,‬רהיכה למעשה ובהרוכב" ‪".C‬‬
‫בחמית ‪u‬ז'ראל‪ ,‬בחמיח צמח ישראל‪ ,‬ינחמית אזר ישראל ‪-‬אב על‪ -‬סאה‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫עס הסנמרת‬

‫הוירב"ז‪' ,‬ר ציחק ייורחם ‪,‬יסקין ‪ ,‬ראי"ה קיק ‪ .‬ר' אשול חייס הררב"ז ‪ ,‬יבתי הר'ן‬

‫לש הפרשרים‬

‫והחסיריס‪.‬‬

‫תל"‪I‬כי יףושלםי‪ .‬תרצאה חדשה מרגהת רמשרכללת על פי הדפרס הוא' ‪ t‬רו‬

‫‪3511‬‬

‫ריביציאה רפ"ב‪ ,‬כתבי יד ידפיסים קדרמים‪,‬‬

‫עם ‪:‬‬

‫פיורש מספיק על פי הפשט‪.‬‬

‫_ צירבים רהעורת על '''ז' ‪. ,‬כאה"ם השפ לינץ‪ ,‬כרו ב ‪ :‬שביעית‪ ,‬יורשלם‪ .‬דפיס‬
‫המיציא לארו‪ .‬תרע"ר‪ .2 .‬כר '‪,‬ד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫ב‪.‬ומסך לכרן ‪ 1C‬זי ככוןת·כלא'ס שהחל להןםיע חכרס " ‪".‬‬

‫הזון ו‪c‬ש‪ .‬בכיר זדעים סרדרה מסכת שביעית על סי ההוצאה שביה‪ ,‬ייוסלייס‬
‫תשי"ב‪ .‬עם ליקרטים רהרספרת מכתב י‪.‬ד חידרשיר על הלכרת שמיטה רירבל‬

‫‪42‬‬

‫סדרוי בספוד על הוםב"ם‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫ליקיטי הזררת רהשגות לע הססי מאת הרב ח ‪ 't'I‬ם יוסף י‪.‬ל‪,‬י דינלקם‪ .‬הביאם לדפיס‬
‫הרב צב" יבחנ‪ .‬עהמק‪ ,‬כח‪ .‬ס‪-‬יב‪ .‬הרב ונסה יצחק ד ‪ 't'I‬טש ה'י‪'t‬ב להשגיתיר‪ ,‬כס‪.‬‬
‫זיז‪ .-r‬רר‪.‬ב בנייובו זילבר ‪ ,‬כה‬

‫כט‪ ,‬ל‪ ,‬במק‬

‫ייוג‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪48‬‬

‫טייר ‪ .1‬שרלהד הטתיר‪ ,‬הלכרת שמיטה רירבל בחלק ואשרי‪ .‬סי' טרמ‪-‬ט‪ .‬עמ'‬
‫‪ ,146 45‬יררשלים‪ .‬מדסד הוב קרק‪ .‬תשכ"ט‪ ,‬דהדפטת צילים בתשל"ב‪,‬‬

‫‪50‬‬

‫רוכ הםשיהט‪ ,‬דפרס צילום הרצאח תפו'"ח על ידי בביר ‪ .‬יררשלים תשמ"ד‪,‬‬
‫ב‪ .‬צא ד!‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫תשדכרת'ר רח'ז"רשיר של ובי סלמה זלמי אדעיובד על עב'בי שבעייח לרקטר‬
‫‪53‬‬
‫‪ .‬בספוי מגחת שלמה‪ .‬יוישל‪,‬ם‪ .‬מכרי שעוי זיר ‪''' ,‬עש ישיבח שעג הש‪i‬כים‪.‬‬
‫"‬
‫'‬
‫' '‪:‬‬
‫‪ ,_ ,‬תש‪i‬כייד‪ .‬ס~ לו‪-'-‬ב‪,‬ב עמ‪ ',‬קזד‪……‬חבם‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫‪-‬‬‫‪,‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪—‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מאמת‬

‫‪..‬‬

‫'‬

‫לוס‬

‫חיים‬

‫בורנשטיין‬

‫יחיאל‬

‫נדמס‬

‫‪,‬‬

‫;(‪« 230 ' ;1‬ו ‪-.2‬‬

‫תחילה ‪ '-‬כ;‪l‬קןסה‪,‬‬

‫חזין רתרה וצוין‪ ,‬ת"שן‪ J-n , .‬ר‪.‬‬
‫‪ . .‬הביבליובך‪.‬פהו לש ‪" .‬ז!‪':‬י‪ P‬פראל נכללה גם ‪ ,‬כספר ‪.‬‬
‫' "‬
‫‪.‬‬
‫‪… ..‬‬
‫""‬
‫'‬
‫‪. ..‬‬
‫ ‪. , ',. . . .‬‬‫‪.,‬‬
‫‪,‬‬
‫"‬

‫' לדאר הה'להכ‪ . ,‬ד"צ כ'וושל‪i,‬כ‪ ,‬כ'ת הלל‪ ,‬תש"ס לעוך‪.‬‬

‫‪63‬ר‬

‫‪,‬‬

‫‪. .‬‬

‫‪.‬‬
‫'‬
‫‪ .‬הקהל‪ .‬מהדווה שג;ה כס'דוו חשד‪' .‬חשלייג‪ ,‬ק' עמ;‪.‬‬
‫"‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫‪..‬‬
‫‪,‬‬

‫ערכ‪.‬‬
‫בטת שהב‪ .P‬מהדווה מחודשת‪' .‬וושל‪,‬ס‪ ,‬המכון‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬קעה‬
‫‪,‬‬

‫‪T70‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫כהדקמה‬

‫זן‬

‫נרונא‪ :‬שמהרוהר‬

‫מחשד‬

‫גורכה‬

‫לגומי‪.‬‬

‫חלק ' ובהחוזכר שכמהדודית‬

‫ותיקונים‪m ,‬ל‪p‬‬

‫הקדומית לא נכלל כאן)יש ציונים לעייו בהן(‪ ,‬חלק נדפס כהוס‪ D‬ות‬
‫‪.",‬הוא תיש‬

‫ל גמר ‪• 'I‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫קרשות שביעי‪.‬ת רםןס ' צילים ע"י ישיבח חורת רב‪..‬ליל טבריה‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬בן‪ ,‬יג‬

‫‪ 7‬וזז‬

‫עמי‪ ,‬בתוספת תשיבית רבבי הספדרים גבד ההיתר‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪•,‬‬

‫‪ 78‬לנ ' ‪ ,‬ררב שה'‪1‬בהם חשמ"ז‪ .‬פסק'ס והוואוח ‪ ,‬זמנ‪.‬ם' 'ד'עות ‪ .‬וש'מח 'וקנ'ס שומו'‬

‫שמ'טה‪ ,‬ומדו'ר הכשווח לכל 'מוח השנה‪ ,‬גל'וו לג‪ ' ,‬ק'ח עמ‪'.‬‬
‫•‬
‫הרב ציחק ' עיקב ‪',‬ייס‪' :‬ביארי םסקי הרראות 'של הבד"צ בעניז ‪t‬וב~‪:r‬ית‪ .‬איצרית‬
‫ירושליס‪,‬‬

‫קיז‪,‬‬

‫קג‪ ,‬חש‪-‬יש‪.‬‬

‫רסגר‪-‬סך‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הפרוזביל‬

‫בנוסח‬

‫הבהיג‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫אצל‬

‫הבד"!‬

‫פ‪:‬עיה 'יק‪ .‬קיג‪ ,‬קצזו‪ .-‬עבר הידרן ארץ סיחוו עריג עומןך ומואב לזניו שביזית‪.‬‬

‫קבז ‪ ' ,‬חבת‪-‬דנ‪ ,‬קבט‪ ,‬חגת‪-‬נ‪.‬ד ' רכמ‪ p‬גה לשאלןת הרכ דזר ס‪ K‬רנ ‪:‬‬

‫ח‪E‬כ‪'m‬‬

‫דאםי‪,‬‬

‫‪,‬צבל שורת רהרששי‪ ',‬בטישית רכל גדירלם בשב‪P‬ייח‪ .‬אם ומתרים םשרם ספיח י ם‪, .‬‬
‫קטז‪ ,‬ימזו‪-‬גב‪ .‬אם מרתר לעקוי הקוצים בכלי ‪n‬וברזסוה שוקרין וי ייסק " בשב‪:‬עיית‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪, ..‬‬

‫קלה‪ .‬תקנןת‪-‬קנו‪.‬‬

‫‪,,‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫ריבי ‪ ,‬שכ'‪U‬י‪.‬ת הדפסה מ'וחדח ‪ ,‬על 'ד' צע'ר' אגודח 'שואל ‪ ' ,‬כאמר'קה‪,‬‬

‫‪7811‬‬

‫•‬

‫‪ 40‬עמ‪ '.‬עם חרגוס באגבל'ח ‪.. :‬‬
‫‪thc Observance 01 thc Laws‬‬

‫‪10‬‬

‫כד ;‬

‫‪,‬‬
‫‪Shmiras H.sh,'i·is; A Bricl Guide‬‬
‫‪01 Shvi'is ,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫נארת לבבוכ'ם‪ .‬הוצאה שג'ה‪ ,‬כווקל‪,‬ן‪ ,‬כולל ובן לו' 'צחק‪ ,‬דפוט ‪ ,‬אופסס‬

‫‪80‬ב‬

‫יימוריה"‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬ר‪,‬‬

‫עב ;‬

‫יב עמ‪ '.‬צורף לן ‪:‬יקרא זהרב‪ ,‬הספז על רבי לןי‬
‫‪,‬‬

‫'צחק גו'בוולד מצעהל‪,‬ס‪ ,‬הוצאה שב'ה‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫שמב'וח‬

‫‪86‬‬

‫קהת'‪.‬‬

‫הדפסה‬

‫מוקטנח‬

‫חדשה‬

‫בחור‬

‫סדו‬

‫)חשמ"ו(‪,‬‬

‫זוע'ס‪,‬‬

‫שלח‪-‬סלז עמ‪'.‬‬
‫גם מסכח שביעית לש ·הצראת דכיך היא חלק תמיי כל סדך וודים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪, 88‬‬

‫"‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫' מהדווה חשרה מעוספח עס ת'קוג' הסעו '‪1‬ח‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪..,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫חשמ~'ו‪. ", , " .. .‬‬
‫‪55‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ ; j'M ', 8811‬שבעי‪-‬פר‪ .‬מי‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫· ' פירםר הממארים‪ :‬הרב ‪ K‬יםר יהרדה אונטרמן‪ :‬יסדוות השמיםה בימיגי‪ ,‬יבס‪-‬י; הרכ‬
‫וסכריה יוטף‪ :‬בענין היתר הזנכירה‪ ,‬טזמ‪-‬ט; הרג שלמה זלמו אויערבאך‪ :‬בעניו‬

‫עונשר בשביעית אם צריכיס להפרשי מעשר שני או מעשר עני‪ ,‬נ‪ ;10-‬הרב יצח‪P‬‬
‫הי‪ ,.,,.,‬פרנקל‪ :‬שביעית בעמק הירדו‪ ,‬טןס‪-‬ט; הרב ששאל כריר ורנו‪ :‬שניידת‬

‫ודקשות האור ניוכינו‪-r ,‬סו ‪ j‬דרוב שמואל תנחרם רובינשטייו‪ :‬יטדוי היתר המכירה‬
‫ןגירמקי שלוליי‪.‬‬

‫יוט‪-‬ה;‬

‫הרב‬

‫קלמן הכנא‪ :‬הערות עביברר בשננויית וכומצאי‬

‫שביגחת‪ · ,‬סו‪-‬צ ‪ j‬הרכ הידוה גשויני‪ :‬אקשלןז ‪,‬ןה וטיריה לגיניבי שכסיית‪ ,‬צ‪-‬אס;‬
‫‪,‬‬

‫הרב שילה ‪r‬תאל‪ :‬מציית התלירות בארץ כשטחיס‬
‫זאב בנדיקט‪ P :‬רשנןת הרמכ"ס‬

‫הובש‪m‬‬

‫רריס‪ ,‬קא‬

‫קז; הרב בניוכיו‬

‫פרשנות התלמדד‪ ,‬חק‪-‬קכ; הרב מדרכי םוגלמן‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫טמירת שוכיטין וירבלות‪ ,‬קב‪-‬אקכג; הרנ משה צבי בריה‪ :‬מעמד הקהל‪ ,‬קבזק‪-‬לו;‬
‫הרב אליהו בקשי·דורין‪ :‬העברת קרקע באזר ישראל לנכריס‪ ,‬קלז‪-‬מקב‪ J‬הרב סוןי‬

‫‪P.‬לכהיים‪ :‬ישרת אימה לאצרה‪ ,‬קגמסק‪ .j -‬הרב מלכיאל צבי הליי סנבבייס‪ :‬מכירת‬

‫'‬

‫רקקעןת בשביעית לנכרי‪ ,‬קסי‬

‫יז‪.‬‬

‫‪ Dft‬ז‪.‬‬

‫הרב לשמה לזמן איעירכך‪ :‬דיבי שבעיית יעמרשות כסוריה יגבבלוןת עלרי‬

‫צונרים‬

‫בשן ית שיארל יבי‪w‬ית בכרים‪ ,‬כ‪-‬סנח;‬

‫הרב ציחק דידייה פרבקל‪" :‬לא‬

‫תכרית להם ברית ילא תחנם"‪ ,‬בטס‪-‬ב; הרב מדרכי אילן‪ :‬םורהי כיביש · יחיי‬

‫‪_. .‬‬
‫'‬

‫והלשכותיה לדורית‪ ,‬עז‪-‬צח‪ .‬גם כינום תשובע ‪ II‬ם כ ‪ N‬ח '‪.‬יקרש לשמיםה‪ ,‬וההרצאות‬
‫•‬

‫'י '‬

‫תוםענה בכרן וכיוח‪.‬ד‬

‫‪89‬‬

‫על חיקפי של ה'חר המכ'רה בשמ'טה לאחר קיט הדמ'בה כחב הרב שלמה‬
‫גירו‪ ,‬מחב"ס‪ ,‬לי‪ .‬חשי"ט‪) 16 7 ,‬עביבי שם'טה ביסמ'ט‪ ,‬שט‪ (,72-17 ,‬יבספרי‬
‫‪ ..‬תירח המידעיס‪ ,‬חשכ"‪,‬ד ‪ ,639-624‬על יסדוית ההיתר לשבת תש"ס‪ ,‬שאליח‬
‫אקטיאליית‪ ,‬גבילית‪ ,‬התבחלי'ית‪ ,‬הבח'ית יהיראית ‪ ,‬עט חשיבת ר"י עבגיל‬
‫להיחר מספרי איצריח ייסף )‪ (,39‬מאירית‪ ,‬א‪ ,‬חש"ס‪ .75-1 ,‬יעחה ‪:‬הצפה‪,‬‬
‫‪ .' .‬י"ב חשיו תשמ" ‪ .3 ,j‬הרב ‪ j‬למו מ‪ .‬קירו )ייבקלר( ‪ :‬היתר המכ'רה בשביערת‬
‫לאחר קים המריבר‪ .‬אפיקי בחליס‪ ,‬ה‪,96-72 ,‬‬

‫‪91‬‬

‫טשבזו םדיף על שמב'יח מסכת שביעוח‪,. .‬חלקים כשבי כרכים‪ .‬הצואה חרשה‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫עם מיליאיס‪ .‬ירישליס‪ ,‬ציליט שיהס‪) ,‬תשםייי(‪ ,‬בסיף כל חלק כהמ דפי העריח‪,‬‬

‫גם מחחבי הרב מבחם מבדל פיקס‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫'‬

‫י‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫שי"ח ח"כ‪ .‬בירירי הלכה בעביבי שביעיח יהלכיח ארץ ישראל שעלי על‬

‫הפרק במשך שבח השמ'טה‪ .‬ירישלים תשמ"י‪,‬‬

‫ט ‪,j‬‬

‫קעי עמ' ;בא‪ ,‬ר סי! בסיף‬

‫קיב' ילקיט חשיבית‪ ,‬בריריח מחכמי א"י הקדימ'ס‪ ,‬ימסע השמיטה בישיכי‬
‫הגנב בחש"ם‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.. .‬‬
‫‪. . .• .‬‬
‫ה‪ .‬שימהט כהלכתה‪ .‬דפיס ציליט‪ ,‬חשמ"י‪ ,‬קכ עמ! אחרי הבספחיס על היחר‬
‫‪,‬‬

‫‪94‬‬

‫המכירה‬

‫לבכרי ‪:‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫עמרחהרבבים הספרדיס‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫ייפסק"‪ .‬הרבביח הראשית‬

‫‪56‬‬
‫‪.. .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.. -‬‬

‫‪-,‬‬

‫‪- – – – – — -‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫‪,‬‬

‫)תשלייט(‪ .‬לוח זמני האיסור וקדשוה לפירות ירקות וקטניות‪ .‬וראה ‪192 :‬‬
‫שמבוסס על ספר זה‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪96‬‬

‫הרב ע'קב ישראל קנייבסקי ‪ :‬פירות שביעית הוויי! הפקר ופטורי! מ! המעשר•‬
‫‪.i‬אהל• נז‪n-‬ב ‪'-". ,‬זט‬

‫‪97‬‬

‫הוא על סוכה ושביעית‪ ,‬תשליי‪,‬ד קלב עמ‪'.‬‬
‫בית התלמרו‪ .‬קובץ ח'‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫מן התוכן‪ :‬הרב · שילה רםאל‪ :‬שיסיי בשביוית‪ ,‬יגס‪-‬ו ‪ j‬הרב זאב גצל‪ :‬מלאכה שאיבה‬

‫' צירכה לגוטה בשכיעית ונשבת ‪ ,‬לל‪-‬ר ; ו‪-‬ר‪-‬ב מהש מדרכי גרןסכרים‪ " :‬דב; ‪ t,‬יקיטה‬
‫" וחנטה למעשרית ולשביעית‪ ,‬ל‪r‬מ‪-‬א;‬

‫הרכ דדר זךבאבנר‪ :‬תפיסת דמים בקדושת‬

‫שביעית‪ .' ,‬נבס‪-‬ב‪,‬‬

‫‪100‬‬
‫‪,‬‬

‫כ‬

‫רשיטת משן ‪ . ,‬שו"ת‪ ,‬חקרי ובירורי הלכות‪ ,‬ח"ד ‪:‬במצוות התלויות בארץ‪,‬‬

‫טבל ‪ ,‬תרומות‪ ,‬מע ש רות‪ .‬ורוב רובו בעניני שביעית‪ .‬תל‪-‬אביב תדש" מ‪ ,‬קיב‬
‫עמ ' ‪ ,‬לם סי'‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ג‪ .‬ברורי הלכות במצוות התלויות בארץ ‪ :‬שביעית‪ ,‬ערלה; טבל‪ , ,‬תרומות‬
‫מעשךית‪ .‬מהדורה מחידשת עם תשיבות גוספות ומיספור שוגה‪ .‬ישראל‬
‫תשונ"י‪ ,‬רלט עונ‪'.‬‬
‫על משקה היצוא מספיחי שביעית‪ ,‬בית דדו‪ ' ,‬חויין יך"ר‪ ,‬עז~‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫א‪l 00‬‬

‫שמנה כסף ח"ב‪ .‬ירושלם‪ ,‬בסייע מדרש בגי ציו!‪ .‬תשלייג‪ ,8 ,‬ר עונ‪ '.‬בסופו‬

‫קיצור ותמצית דיגי שמיטת כספים יפרוזביל יקוג' הערות מגאוני ירושלים‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫כ ' מהדורה חדשה מתוקנת עם היספית ימ~ליאים‪ .‬תשמ " י‪ .‬יב‪ ,‬קטז; ‪ 8‬עמ‪:‬‬

‫•‬

‫עם הסכמה חשדה מהגרי''' וללס‪ ,‬והקדמה ביספת‪,‬‬

‫‪ ' 105‬ר"שתפ הרפסםי טל ש'כ ‪ II‬ית‪ .‬ציונים ניספים למאמרים על שביעית בספו"‪,‬‬
‫אמיר לציוז ‪ ,‬ח"א על השנים תשכ"‪-n‬טשל"ב‪ ,‬ח"ב על תשלייג‪-‬תשלייט‪.‬‬
‫החל מתש"ם מופיעות רשימות שגתיות בסיף כרכי תחומי!‪ ,‬ג' ואילד‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫נדפס בספר ‪ :‬תחימי '''א לפי ספרות חז"ל‪ ,‬ירשולים‪ ,‬ראיבז מס‪ ,‬תשל"ט‪.‬‬
‫'‬

‫‪109‬‬

‫כ‬

‫‪,‬‬

‫נתן פויר‪ .‬חדיושים וביאוירם על משניית יתלמדר ירשולמי מסכת שבעיית‪.‬‬

‫ועל ספר משגה תורה להרמב"ם הלכות שמיטה ' ויובל‪ .‬ומכורד עמו ‪ :‬די!‬
‫' ‪' ,‬שמיטה ופרוזבול על שו"ע חו"מ ס'י סז שנדפס בתשלייב‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬דפוס‬

‫א‪ .‬גרינשטיי!‪ ,‬תש"ם‪, ,‬ד קטז ;‬

‫‪no‬‬

‫לב עמ‪'.‬‬

‫‪,,‬‬

‫‪:‬שיכסית חקר ועיו!‪ .‬מהדורח צילום מתוקגת‪ .‬תשוכ " ח‪ ,‬שג עוכ‪'.‬‬
‫' ‪ ,‬נ‪" ..‬‬
‫בסוף ‪ 4‬עמ' השמסות‪ ,‬ולוח וכקופל של ברייתא ‪,‬דשש דמות ולוח העדובות‪.‬‬

‫‪57',‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ OK‬ע ‪:‬‬

‫‪.K .‬‬

‫חלמרו 'רשולמ' םכםת שפרו‪,‬ת ועל'ו שג' ם'דשו'ס ‪ :‬מ' ‪' I‬ו בקצרה‪,‬‬
‫םרק'ם א‬

‫‪'I‬ו ה'ם בארוכה‪ .‬הדב משה 'צחק ד"סש‪ .‬חלק א ‪:‬‬
‫דפוס המהד'ר ‪ -‬דרור ב'דושל'ם‪ ,‬חשל"ב‪ ,‬ח‪ .‬רן עמ‪ :‬עם הםנ'ם‪ .‬ח"ב ‪:‬‬
‫~'קר~ דו‪ .-‬דםוס אשל בת"א‪ .‬חשלייה ‪ .‬ו‪ ,‬רכ עמ‪ :‬ח"ג ‪ :‬פרק'ם ‪ ,D-I‬חשל"ן‪,‬‬

‫•‬

‫ו‪ .‬רפן עמ‪ '.‬הום'ע םג ח"ד על פרק‬

‫‪':‬‬

‫ג‪.‬בג' בדק‪,‬‬

‫הדב קג"'בסק' חרנ מהרגלו שלא לתת‬

‫הסכמות‪ .‬והפל'ג בשבח' המחבר‪ .‬לכל חלק הקדומ"‬
‫כ‬

‫הוצאה שג'ה‪ .‬שבג' כרכ'ם‪ .‬בג' ברק תשמ"ה‪.‬‬

‫‪.‬סםכ‪:‬י ל‪v‬שר ‪D‬מרט ועיםי"' מהדירה דז ‪.‬שכה היטטית ןתיוקנים‪ .‬בכןר ן‪ t‬המרקםי‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬אז‪ .‬עם קונו גידדלי היתי מעלזי את האיטיר נשדפס תחזה בהונסכיס בקדשית‬

‫שבגחי‪.‬ח ‪ .‬ככרר כ הפרקיס זי‪ -‬והיסטות‪ .‬על םסיחי שכעי~ת שנסזז ישראל בזביצא~‬

‫•‬

‫שביעית אי גוי אטילי‬

‫בטע‬

‫בשב'‪n"p‬‬

‫ב"‪:‬הזן‪ .‬אצורות יךש'‪1‬ו'ס‪ .‬קני‪ ,‬ת‪–n‬זוס‪.‬‬

‫‪ . .K‬מסכת שב'ע'ת מו תלמוד 'רו‪:‬ולמ'‪ .‬עם ספר' מפרש' ה'ם רפ'ררש ורט'‬
‫'‪ I‬םף מהוב "‪,‬סף צב' וג‪ "l.c‬גז‪:‬ך(ז‪' .‬ררשלם ‪ .‬דפוס העבר‪ '.‬תשל יי ב‪ 64 ,‬עמ‪:‬‬
‫עם הפניס‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫בטוף כרר אי של םדר ותים אחרי המסתכות מאה רמאי כלארם ‪ ,‬הורפעי נרד ב' '‪I‬ל‬
‫•‬

‫ירת המסרתנת‪ .‬כרח‪n‬לה הקרמת המטשר‪.‬‬

‫כ‬

‫הצואח 'הג'!‪ :‬בדפוס !'לום‪ .‬ברוקל‪,‬ו‪ .‬דפוס האח'ס גרו‪.‬ס' תשמ " ח‪. .‬שב "‪' Y‬ת‬

‫בדפ'ס בל‪-‬א והשמטרת‪.‬‬
‫ו‪.‬‬

‫ה‪ 3‬ע‬

‫בסן‪ M‬להלכות שב'ט'ח ‪ .‬מהדורה מורחבת‪' .‬רו‪::‬לש‪ .‬כ'ת מדשר נכוה‬

‫בהחש‪-‬בות החקלא'ת והמכוו‪ .‬תשמ " ו‪ 68 .‬עמ‪:‬‬
‫•‬

‫‪4‬ע‬

‫‪3. A Guid •. Third reviscd edition. Jerusalem. Fcldheim . 1986.‬‬
‫‪35 p.‬‬
‫קוגטרס הזו ווב ‪. i‬סט'הדב‪ .‬כ'רור הלכת' לזה'ר'ס בשב'ע'ת כהלכתה ולגוהנ'ס‬

‫‪c‬ו‪11 9‬‬

‫•לפ' סדר הרבגות הראש'ח‪ .‬אחד הרבג'ם כאזר =) הרב מגםח מגדל כשר(‪.‬‬
‫'רשול‪,‬ס ‪ .‬דפוס צרר‪-‬אות‪ .‬חשלייג‪ ,‬ה סה '‪.‬ד‬
‫המשר לבירורי הלכות שכתג נתישייח וכתשכ"‪ ,,‬בתסופת טרק שש'‪ ,‬ברמוס גם‬
‫‪n‬ביר‪ :‬נוסם‪ ,‬א‪,‬‬

‫ד"א‬

‫סקז‬

‫צקב;‬

‫כ‪ ,‬ש‪- :W‬שפב‪ :‬טז‪ ,‬דיב‪-‬א‪ ,‬יכזוס"ת דבךי פנחם‪,, ,‬י'ח‬

‫רכט‪.‬‬

‫•‬

‫כ‪9‬ע ‪t‬גכיות שה"‪7‬בהט‪ .‬לקס ףנ'ס וגשוא'ס הקשור'ס לסגת השבע‪ .‬ערר ‪:‬‬

‫ד‪ "l.‬ב‬

‫ומוב' ובל'!‪ .‬ג'ר גל'ם ל'ד אשדרו‪' .‬ש'כת כג' וזק'כ ‪ K‬דגה הר ‪ r‬י‪.‬ג )תשלייג(‪,‬‬
‫‪ 27 •4‬עמ‪'.‬‬
‫נ ‪9‬ע‬

‫לד!ולית ש'כ‪,P‬ת' וז'וג'ס בהלכית שבת האו‪.r‬‬
‫‪,‬‬
‫‪') .‬רושל'ם חשלייג(‪ 8 ,‬עמ‪ :‬תדפ'ט‪: .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪58:‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫הרב ‪' ~ J‬ו‪.‬דרר‪ ,‬החכז ‪.‬ק~‬
‫•‬
‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫ד‪. 119‬‬
‫·מברא ‪:‬‬
‫"‬

‫‪,‬‬

‫תטייבת שה'מהם‪ .‬בית הספר שלהבת בשעלבים‪ .‬ייעיץ מקצרעי ‪:‬דרד קאפח‪.‬‬

‫עמנראל פישר‪ ,‬יררשלים‪ ,‬המחלקה הדתי'ת בקק"ל‪ .‬תשל"ג‪ 20 •4 .‬עמ‪:‬‬

‫משתתפי שעיי דעת‪ ,‬ב‪ ,‬תשל'ייג של ישיבת עשלבים‪ :‬הרב מאיר לש'זיננר‪ :‬כעניו‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫לאיקמי הופסד בשביעית‪ ;77-75 .‬הרב קלמן כהנא‪ :‬רפיח לעניו שביעית‪;84 78 ,‬‬
‫הרב יוטף ליברמן‪ :‬גבולה הדרומי שי א"י ‪85 ,‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫שביעית ועשית מלרגמא‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪:94-87‬‬

‫‪ ;86‬הרב אברהם קולין‪ :‬אכילת פגי‬

‫שעמין רילנר‪ :‬שיריק פירית שביעית‬

‫‪.‬‬

‫דררני ההיתר‪ ;104 95 ,‬יואל חבר‪ :‬צמית הקהל‪:118–105 ,‬‬
‫כשמיטת כספים‪ ;124 119 ,‬נוסח פררזבול‪ ;128-125 ,‬נימ"ד‬
‫שבעיית כמ ‪ ' m‬נוי‪•131-129 ,‬‬

‫‪-‬‬

‫האיסורים‬

‫מנחס מרגלירת‪ :‬ספיקות‬
‫גביה להיכה עשלב'ס‪:‬‬

‫פרטים על תעררכית‪ ,‬חלקרת סמיטה רקישרטיס‪ ,‬ביקרריס רסירריס‪ ,‬מחזרת‬

‫סיפררים ומשחקים‪ ,‬אמצעיס‬

‫אורקול'ים ‪:‬‬

‫קלטרת‬
‫קלטית‪ ,‬שקרפירת‪ ,‬שקפים‪,‬‬
‫•‬

‫ודייאי‪ ,‬לוחות חשמל"ם ופערלות ניספרת‪,‬‬

‫) ‪(, 153‬‬

‫ראה ‪:‬‬

‫מנחם 'בררשט"ן‪ ,‬שמיטה‬

‫ע‪-‬עט‪ ,‬לרשרם שם יש להוסיף שני משחקי‬
‫עמ'‬
‫‪,‬‬

‫רביעירת ‪:‬‬

‫שמיטה‪,‬‬

‫אחת לנישאי המלאכות‪ ,‬והיז‪.t‬ניה לנושאי הפירות‪ .‬מהקלטות הרפיען ע"י בר‬

‫•‬

‫•‬

‫למאה אחת מהרב‬

‫דיני עצץ' נקוב בשביעית‪ ,‬שולשו‬

‫מדרכי אל‪,‬הו ) ‪: (15‬‬
‫) ‪ : (2083-2081‬שמיטה‬

‫מהרב ערבדיה ייסף‬

‫‪-‬אג‪ ,‬במר כן שתים מהרב ישראל‬

‫גרינברגר מבני ‪ ,‬ברק‪ ,‬א‬

‫ב‪ ,‬בעברית רב"דיש‪,‬‬

‫•‬

‫ה‪119‬‬

‫םדבא" ופדזבדל‪ .‬צילרמי דפים ממקוררת שינים‪ ,‬ירושלם‪ ,‬ארצר הטפריס‬

‫דשייבת יייטב לב" דטאטמאר‪ ,‬חורף תשל"ג‪ ,‬א‪ ,‬טב ד‪:‬‬
‫•‬

‫‪122‬‬

‫'כ‬

‫שבת האץר‪ .‬מהדורת תשל"ג כנראה‪ 70 ,2 ,‬עמ‪:‬‬

‫ב‪.‬‬

‫שבתדת ‪."".‬הא )תשמ"ו(‪ 62 ,2 ,‬עמ‪ :‬כשכפול‪ ,‬עס עיטולים‪,‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪123‬‬

‫•‬

‫כ‬

‫ילקוט הםשיהם‪ ,‬מהדדרה מחרדשת ומתוקנת‪ ,‬כפר חב"‪,‬ז הרשת‪ ,‬תשלייט‪,‬‬

‫‪ 66 ,.‬עמ‪ :‬בהקדמה נאמר כי למהדורה זו נוסף מפתח כללי מפורט‪,‬‬
‫‪.‬נ‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪125‬‬

‫מהד' ב' מררחבת ומתוקנת‪ ,‬עס הוספות דהבהרות‪ ,‬שני פרקיס חשדיס על‬

‫ביעור דודיוי מעשרות ולוח תאריכיס לשמיטת תשמ"ז‪ .‬ירשולים תשמ"ו‪,‬‬
‫‪ 96‬עמ‪ :‬על פי הילקדס הוציא הרב בפתלי רוט לאור חוברת עבודה לתלמי‪.‬ד‬
‫ב‪.‬‬

‫טםה אדי‪ .‬מהדורא רביעית‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬קבח עמ‪ :‬בסופו מעמ'‬

‫הלכות שבעיית‪ ,‬מעמ'‬
‫•‬

‫‪127‬‬

‫כ‪.‬‬

‫קיב ‪:‬‬

‫מאמריס על השביעית‪,‬‬

‫•‬

‫קב בדקי‪ .‬מהד' ב' מתדקבת ומורחבת‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,16 ,‬שעב עמ‪:‬‬

‫ניספי כמהרירה זי הערית ריד"א‪ :‬די ייצחק דדו‬

‫‪129‬‬

‫צז ‪:‬‬

‫קיצור‬

‫אלםר‪. .‬‬

‫תש‪II‬ו'‪; ,‬יסף חלק ‪.‬ך תזפיס קונטרס פסק השמיטה ציא לאיר בנפרד‪.‬‬

‫‪s9‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫כ‬

‫‪130‬‬

‫ג'גת "‪.‬ה‬

‫שה"‪I‬כוןכ_ מזו'ד ב' ר!)רחבת ומשרלמת‪ ,‬כג' ברק ‪ ,‬תפזרה‪,‬‬

‫‪ .‬חשמ"ר‪ s3 ',‬עמ‪ :‬למב' כן ‪1I' :‬דכ בספל בג'נח הבו' כשבע‪'-‬ח‪ ,‬בועם‪ ,‬סז‪ ,‬ככל‪-‬ו‪.‬‬
‫•‬

‫"רמוש ‪ i‬ר‪.‬ב‪c‬שכ‪ ;'I‬קהבםם'‪ .‬הרפע‪ -‬מחוש בשרק זופמר'ם‪,‬‬

‫‪131‬‬

‫•‬
‫•‬

‫‪1‬א‪ 13‬קיבסרס ו'ג' שס"ב'‪.‬ת מלוקס מפפר' הפרסק'ם כעב'! שבע‪'-‬ח רבע'קר מהחורן‬
‫אש' ימקיריח לכל ד'ן‪ ,‬עררר ‪ ''' 17‬הרב משה הלר' דהרח רשא ' כלול ייעסרח‬
‫•‬
‫שלהמ" ‪ -‬ארדז ‪ .r‬כב' כרק‪ ,‬מב עמ‪ :‬שב'כפלר‪ ,‬עם הסכמיח הרב אברמסק'‬
‫הודאמי"ר מרדאז'ן מחשלייס‪ ,‬הרצאה שב'ה בחש"ם‪.‬‬
‫•‬

‫•בכ‪ 13‬שדכהט‪ .‬ליקט יעונר ע"י תלמדיי כתה י"א בשייבת אןר עציין בהדר‪ ::::‬ר;‪ti‬א‪.‬‬
‫‪ .‬יפלד‪ .‬ע'טררים ‪ :‬ח"ס בר‪'-‬שע‪ ,‬מרזכ שפ'רא חשלייס‪ 82 ,‬דמ' ש'כפיל‬
‫מצי'ם האח‪.‬ד‬

‫•‬

‫•‬

‫‪1‬ב‪13‬‬

‫ה ‪M II‬מ‪ I'I‬חכגיח הל'מוד'ם של חונ'כח הכ'ג"ם בחקלאיח לשבת השמ'סד‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫המדררת ב'ס ‪ ."1‬יררשל'ם‪ ,‬המרזכ לחכב'רח לימר'ים כשמרד הח'בור יהחרבוח‪,‬‬

‫חשל‪ ' :‬ט‪.." 9 ,4 ,‬מע שכפול‪ ,‬צרלמה כחור ‪ :‬חכג'ת'ח )‪(, 185‬‬
‫כ‬

‫‪133‬‬
‫•‬

‫•‬

‫לוח החאד'כ'‪ C‬לקדושח שכיעיח ואיסור סמיח'! לשבח השונ'ונה חשמ"ז‪,‬‬

‫'ד כנ'מ'ן‪ ,‬המכין‪ ,‬חשמ"ו‪ ,‬דף משב' צי''ו‪.‬‬

‫כ‬

‫‪130‬‬

‫עונ' ‪ 5‬ך‪1‬‬

‫‪.183‬‬

‫כשז ומורע שכס'כ'‪.‬ת פרק' עיןר )שבמ'ונה לפי דסר פשרי'ח זוחירה‬

‫יהמרעדים(‪ .‬הרכ ח "‪ D‬ש'עהיר דהרי‪' ,‬רשרלי‪ ,C‬אנף‪ ,‬תשמ"י‪ 415 ,‬עמ‪:‬‬

‫כ‬

‫‪138‬‬

‫סדכאם שו'כטח‪' ,II‬סודרח'ה זורע'רב"ם של השמ'סה ‪ ,‬קשר ' התררה חעם‬

‫רהארץ‪ ,‬כעריכת 'ג"ל "רנ‪C‬אל‪ ,‬רב מרשכ ביכ‪') ,‬רישל'ם(‪ ,‬רעדח השמ'ונה‬
‫ברבגרח הראשיח‪ ,‬האגף לחרברת חררניח כמשרו הח'בור‪ ,‬מדרשח הגרלן‬
‫ח'פפין‪ ,‬חשמ"ר‪ ,‬יב‪ ,‬קצר עמ‪ :‬עם זופכמיח זורבג'ם הראשיים לש'ראל•‬
‫שממערחה הרראררחהי‪ ,‬מחשבח ‪,‬‬

‫הרב בבימין אפרתי כתב על מצית שמיונה ‪-‬‬
‫‪', .‬ז‪ .7-3 I‬שרם ‪:‬הרב יצחק נלודברג ‪ :‬ונ'פלו בגינרח שבנח שהמ'חוכ‪, 1&-17 ,‬‬
‫‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫•‬

‫תקציר דיני שמרטה‪ ,‬נה‪,‬‬

‫‪140‬‬

‫•‬

‫‪144‬‬

‫‪1S‬‬

‫‪. 18‬‬

‫קינסרם שהכ'ע'ח‪ .‬נכלל גם נסמרו כשררת ככ'ח‪ ,132-109 ,‬רכקרל התררה;‬
‫זו‪ ,‬אלול תשלייונ‪ ,‬כול‪-‬ונ‪ .‬ישם ‪ :‬הרב משה פייבשוניין ‪ :‬מחלוקח '''ר רר"ע‬
‫כחיפפח שכיעיח‪ ,‬י'כ‪-‬א‪ ,‬הרכ מהש שסרגכיר ‪ :‬שמ'רח דינ' שמ'ונה כחר " ל‪,‬‬
‫כככ‪.-‬ן זורכ מבחם מנדל שבעכאלג ‪ :‬שמיסח כפפ'ם‪ ,‬כדכ‪-‬י‪ ,‬רע‪ ,‬הידוה ל ‪"1‬‬
‫‪.‬‬
‫אוריה כרמל ‪:‬דין שמימר יבענה לגונ‪-‬ס‪,‬‬
‫תלמדו ירישלמי כסמת ‪ .‬כש'ס'ת‪ .‬כהמשך לכרר א' מחש"ם על חשמח זופרקים‬

‫‪150‬‬

‫ ‪- . -.‬‬‫•‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪. ..‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪.‬‬

‫‪–‬‬

‫‪.‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫הראשונים ‪ ,‬כרר ב ‪:‬פרקים ‪ ,‬ה‬

‫‪.‬יבלויח ה' מאמרים בנושאי ‪ ,‬שבעייח‪ ,‬ציורים;'‬

‫מפוח וטבלאוח‪ .‬ירושלים‪ ,‬ך‪ .‬מס‪ ,‬חשמ"ו‪ 464 ,‬עמ‪ '.‬לפני כן ;ייפוקו וזרעו‬
‫בשבעייח משום ארנונא " ‪ ,‬סיג‪.‬י עג‪ ,‬רלה‬

‫‪.‬‬

‫רמט‪'.‬‬

‫·‬

‫‪:‬‬

‫‪ 1II‬ח לרםהב‪ ,‬הערוח וכיאורים ככמה ' טוגיוח במטכח שביעיח וקוג " בעגיגי‬

‫‪146‬‬

‫כרכוח‪.‬‬

‫הרכ‬

‫דםבהי‬

‫ב"ר‬

‫מהש‬

‫עמרם‬

‫יעקבזון‪ ' .‬בגי‬

‫כוק חש"ם‪ ' .‬פ' עמ‪'.‬‬

‫בהתחלה מכחב הערוח מרורו הרב תיים קנייכטקי‪.‬‬

‫·‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫ירפוכ האץר‪ ,‬קובץ הלכתי ‪ ,‬א ‪ :‬שביעית ‪ ,‬ע"י נימ"ר גניה להלכה בהתישבית‬

‫‪147‬‬

‫החקלאיח ירושלים‪ -‬ש עלבים ‪ ,‬כעריכח הרב יוי בולשודםף‪ .‬די בנימין ‪ ,‬המכון‬
‫לחקר החקלאות עם !'י התורה‪) ,‬תש " ‪(.‬ם ‪ 118 ,2‬עמ '‪ .‬כולל חרו " ח מהרב‬
‫ש"ז אןיערכך‪ ,‬הרב י ו‪ /‬ש אלישיב‪ ,‬הוכ ב' זןלטי ‪ ,‬חרב קו כהאנ ‪ ' ,‬הרב י '‬
‫ליברםן ערוה ' וכן בירור י בי ת המרשו‪.‬‬
‫ירבים וי ‪!M‬ות לנשת הדכשהזב‪ .‬ערוד ‪ ,‬וםוג ש ע " י הרבנות הראשית והמועהצ‬

‫‪148‬‬

‫הדתית בירושלים‪ ,‬מחלקת הכשרות‬

‫‪.‬‬

‫‪ -‬ועדת השמיטה‪ .‬השתתף בעריכה ‪:‬‬

‫הרב יצחק כהן‪ 40 .‬עמ‪ '.‬בםעטפת ‪:‬הוראות לשנח השמיטה תש " ם‪.‬‬
‫אוריתא‪ ,‬גליון תורגי ליברי הגות והלכה מט ' ‪: 9‬למוצאי שכיעית‪) .‬בעריכת‬

‫‪149‬‬

‫הרב עמהיוד יצחק מא י ר לוין ( ‪ .‬גתנ י ה‪ ',‬כולל די משה וכהיכ " נ נצח י ש ראל‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫חש"ם‪ .‬עו עמודי שכפול‪ .‬בין המשתתפים גדולי שיראל לפנים ובימינו‪ ,‬הרב‬

‫משה לוין זז " ל אב " י נתגיה ‪ ,‬ואברכי הכולל הקרוי על ש מו‪.‬‬

‫‪1110‬‬

‫הרב סורנהי‬

‫ייםף ‪:‬‬

‫בענין‬

‫·‬

‫הירת םכיות וקקעות בשביעית‪ .‬תדפיס מוקדם‬

‫תמון במתת אהרן ) ש ו י קה ( ‪ ,‬ירשולים ת ש" ם‪35 ,‬‬

‫‪ .78‬הרחבת מאמרו בקול‬

‫סיגי תשכ"ו ותורה שבעל‪-‬פה תשלייג‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪1111‬‬

‫שבתות שניס‪ ,‬יטורות הלכות שביעית‪ ,‬עם מקורות‪ ,‬ביאורים וחדישוים‪ ,‬מאת‬
‫הרב חיים פחנס בבשי‪ .‬בני ברק תש"ם‪ ,‬ור " צ בתשמ"ו‪ .‬קצב עמ‪ :‬בצרוף שגי‬

‫דפי מילאוים‪.‬‬

‫‪1112‬‬

‫קובץ תורני זכוון ' ‪, II‬בק תדיו '‪1I.‬י תורה במטכתות שביעית‬

‫‪p‬ךקב ‪ ,‬כולל אברכים ושייבה‪ ,‬תש " ם‪ ,‬קס עמ‪'.‬‬

‫‪-‬‬

‫קדיושין‪ .‬זכרון‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫בתוכן‪ :‬הרב רב לג ז ן ‪ :‬כונה העווח בעניני שכעיית; הרב לשום פאיר יובגרמן‪ :‬כצמות‬
‫עשה דשבתה האזר; הרב ‪ K‬ריה ליב ראמיניז ‪ :‬בדין תוספת שביעית; הרכ יהדוה‬

‫יזסנםלד‪ :‬בדיני ב‪v‬יור ‪ j‬הרב יאיר גירון ‪ :‬בדין כלה לחיה מו הדשה ; הרב וביכאל‬
‫אלחרר‪ :‬בידן שמר סת כספ י ם‪ J‬הרב מהש מיטלמן‪:‬‬

‫כסנ ‪r‬‬

‫דוני שבעוית ‪ . j‬הרב מבחם‬

‫נחשרן‪ :‬בדין סישית אבגי משקל בפיררת שביעית; הדב עונירם בדובי‪ :‬בגדיר האיסורים‬
‫דותסתפ שביעי;ת‬
‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫הרב שלמה מרקוביץ‪ :‬בא י טרר ‪ "VI‬ישה ‪n‬ב‪o‬רסת שב‪V‬יית‪ :‬הרב‬

‫זולהפ דיד טרט‪ :‬בגדר סתם הלראה לענין שפיטת כספים‪.‬‬

‫' ‪61‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪.‬‬

‫תש"מ‪ .‬יס ‪. ,‬עמדוי שכםול‪.‬‬
‫סנהס '‬
‫‪ .‬הרב‬
‫למודי‪.‬‬
‫שסיהפ‪,‬‬
‫‪153‬‬
‫‪.‬‬
‫רנשרט"ן‪ .‬חדרה‪-‬‬
‫"‬
‫‪..‬‬
‫תדריך‪. -‬‬
‫"‬
‫"‬
‫‪,–,‬‬
‫וללמד עניני‬
‫‪.‬כ‬
‫ללמוד ‪.‬‬
‫כיצד ומהיכן ‪. .‬‬
‫תדריד לימודי לשמיטה‪ .‬ביבליוגרםיה ‪. .‬‬
‫‪.‬‬
‫שמיטה‪ .‬ירושליס תשמ ‪/I‬ו‪ . ,‬יב‪ ,‬צג עם'‪ ,‬די‪ ,‬פרקים‪ ,‬עם הסכמןת הובניס‬
‫הראשיים לישראל‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫זהן‬

‫•‬

‫המדריר‬

‫המע י רט‬

‫•‬
‫לופרקים בתרך םפ'רם•‬

‫‪,‬‬

‫‪.',‬‬

‫‪,‬‬

‫'‬

‫‪,‬‬

‫כייתר לנאוסוים שן~ים‪. .‬כשסיסה‪ ,‬וכולל ביוניס ‪ .‬למארמםי‬

‫‪.‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-,.‬‬

‫‪..‬‬

‫"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫'‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫שהיםהפ לואר הסקורות‪ .‬העורד ‪:‬‬

‫‪154‬‬

‫ציב '!ט‪1‬נרב‪ .‬בחלים‪ ,‬שייבת בני עקיבא‬

‫ייגחל‪ .‬יצחק‪ ' ./‬תש"ס‪ 144 ,‬עמ ~ ‪.‬‬

‫•‬

‫כ מהדורה שביה לכריר יהסברת עניני השמיטה על פי זכקןרית ' התורה‬
‫וחז"ל‪ .‬ציורים ‪:‬אריה מוסקוב;‪ .y‬תשמ";‪ 254: .‬עמ'‪ ,‬עם הסכמות והמלצות‪.‬‬
‫•‬

‫‪.‬נ' שהסיהט ' הוסשעיות לואו הסקוררת‪ .‬בחלים‪ ,‬תםרצה‪ ,‬תשמ"ו‪,‬‬

‫•‬

‫••‬

‫"‬

‫‪ 260‬עמ‪ '.‬צורף לו בכריכה אחת סםרו ‪:‬‬
‫‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫••‬

‫•‬

‫•••••‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪1. ,‬‬

‫הפרשת תרומות ומעשרות לאור‬

‫המקורות‪ ,‬תשמ " ‪.‬ד הספר עצמו הוא השרום בארת ב‪.‬‬
‫‬‫‪,.‬‬

‫‪.‬‬

‫'_‬

‫‪, 12 ; 254‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫ייני ‪ .‬היבסור שככיעית ' ושכ'‪l‬בנית‪ .‬הרב רוי נולשדרטף‪ .‬יד בבימין‪ ,‬המכון‬

‫‪155‬‬

‫"‬

‫לתקר החקלאות עם"י התורה ‪ ,‬תש"ם‪ ,‬סד עמ‪'.‬‬

‫‪-‬ו‬

‫• ‪. .‬‬

‫‪.‬‬

‫‪-..‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫שביעית ‪.‬וזרעים‪ . .‬הרב‬
‫באיזרים ‪.‬בזכשביות שביט'ת‪ ,‬וליקיטים‬
‫בעגיני '‬
‫‪.‬‬

‫‪156‬‬

‫שמ ‪, I‬‬

‫‪.‬‬

‫ירושלים ' תש"ם‪ ,‬סכ עמ‪. :‬בסוף סםרו ‪:‬‬
‫יהעשו ‪ .‬לאנו‪",‬‬
‫"‬
‫‪.. .‬‬

‫משה יורה דעה‪,‬‬
‫ישועת ‪.‬‬

‫תשמ‪//‬ב‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫ ‪..‬‬‫‪,‬‬

‫‪:. .‬‬

‫‪.‬‬

‫אשלות לסיון כשמנה מכסת ‪ .‬שכייסת על טי םירו ש הרב פנחס קהתי‪ .‬הרב‬

‫‪157‬‬
‫•‬

‫יעקב אראיל‪ .‬ירושליס‪ ,‬אגף החיבזךהרתי במשרד החינוך והתרבות‪ ,‬תש ‪/I‬ס ‪,‬‬

‫‪ 22‬עמ' )סםריית המורה הדתי(‪ ,‬והקדמת אברהם רון מנהל האגף‪ .‬בכלל שוב‬
‫בתוך‬

‫‪, 158‬‬

‫) ‪154‬‬

‫‪(,‬ב‬

‫עמ' ‪.226-219‬‬

‫נשת שהיובהפ‪ ,‬לקס מקורות מצולמים‪ .‬המרצה ‪. ' :‬מ וכ‪-‬יאלן ‪ .‬רמת גן‪ ' ,‬התיהדי‬

‫ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪(, ,‬מ"שת) ' ‪ 25‬דפ;ם מצידם‬
‫האחד‪.‬‬

‫לכיתות במוכות‪.‬‬
‫שוכתה ‪:i‬ר‪:‬רץ ש‪n‬ב לה! חוברת יהדות ‪ .‬בנושא השמיסה‬
‫'‬

‫‪159‬‬
‫'‬

‫‪.‬מ ר‪ .‬הורכ"‪ .,‬ירושלם‪ ,‬בית יעקב גבעת שאול‪ ,‬בסיוע מרכז החינוך העצמאי ‪,‬‬
‫‪, .‬חש"ם‪,‬‬

‫•‬

‫"'‬

‫‪ 40.‬עמ'‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬

‫הלכה וכוהר שמיטה‪ , ,‬מוסברת ומבוארת בעזרת תרשימים )ציורים‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫עורך ‪:‬‬

‫~עהיו פשיר‪.‬א יועץ ‪:‬הרב שלמה מן ההר‪ .‬גרםיקה ‪:‬חבה בוסבוים‪ .‬גוש עציון‪,‬‬
‫בהי " ס האזןרי ממ " ‪,‬ד )תש ‪/ I‬מ( ‪,‬‬

‫‪..‬‬
‫‪,‬‬

‫‪161‬‬

‫•‬
‫•‬

‫‪21‬‬

‫עמ ‪'.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫ילקוט הקהל‪ ,‬םר‪,‬קיהל ‪ =1‬ח ‪ .‬הגות ומקורו!ר ‪ ,‬ל ‪,‬מצוות הקהל ‪ ..‬ע ‪,‬רןך" '''ע הרב‬

‫‪62‬‬
‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•• _‬

‫••‬

‫•‬

‫_‪.‬‬

‫__‬

‫‪0‬‬

‫‪- –‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪,‬חייפ סבחם '!כיכטל‪ .‬כפר חב"ד‪ · ,‬שוח אהלי יופף ציחק ליובאוויטש‪ ' ,‬חשמ " א‪,‬‬
‫‪• , .‬‬
‫‪"- 36‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫~‬

‫‪..‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪ ,‬חריויש שכיטיח מחלמידי חכמים שובים‪ ,‬בחור פפר הזכרון דרכי מנחם‬

‫‪le2‬‬
‫‬

‫‪.‬‬

‫)מדור(‪ ,‬ירושלים חשמ " א‪ ,‬עמ' כא‪-‬קיב‪ .‬מרמ"מ עצמו בדפסי ' הערוח על‬
‫• ‪.. . , • .‬‬
‫משניוח שביעיח‪.‬‬

‫‪' .‬‬

‫תלומך ירשולימ מכסת שכיעית עם ביאורי והגהוח הגר " א‪ ,‬שניח אליהו‪ ,‬בר‬

‫‪163‬‬

‫מערבי‪ ,‬יפירוש חולדות ‪ .‬יצחק וחידושים בשם חביבה מאת הרב יצחק אייזיק‬

‫‪,‬‬
‫••‬

‫ןקאםילצשיקרוא אב " ד פאלטאווע ; עווד מפרשים ראשונים ואחרונים‪ .‬בני‪-‬‬

‫‪~,‬ב מכיו מיצל מאש שע"י ארגין אל חדים בנשיאוחהרב צבי ‪ :‬בואבשטיין‪,‬‬

‫דפוס ישיבח אהל ייסף‪ ,‬חשמ"ב‪ ,‬פגינציית רבוח‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫וכר‬

‫רכי ‪' J‬‬

‫‪.‬‬

‫להופעה חאיר כרוכת א‪-‬ב ופאה ‪, .‬הפיריש נתחבר עקב געגעוי המחבר‬

‫לא " ‪ '.‬התחילן בשזביטת ‪n‬שי"ב‪ ,‬סייזבו כמרסנקה בתשי"ג‪ ,‬וכדרכי השגחה מוטלאית‬

‫‪..‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫' גציל והועבר ל‪ n‬ו"ל‪ .‬בהתחלה פיריט הנוסםות במהדורת סאר זן ‪ ,‬עם הסכמןת רונ"‬

‫פייגשטיין‪ ,‬ד 'י » ייסף‪ ,‬ךי " ש אלישיב יושר' ז אוירנו_‬
‫‪.‬‬

‫'סכסת שעיבית‪ .‬ליקוט כל סוגיוח שביעיח מ ש" ס ' בבלי‪ ,‬עם ישהט מקוםת‬

‫‪164‬‬

‫חהשו‪ .‬יהיא ליקוט ממאוח ספרים ‪ ,‬בחוספח משניוח עם הפירו ש ים‪ ,‬חוספחא‪,‬‬
‫ססרא‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬רמב"ם ועוד‪ ,‬והוא כל וכ שעיבי‪.‬ת נערן על ידי אברהם בן‬
‫•‬

‫••‬

‫שמעון‪ ,‬ראובן שמעוני‪ ,‬וחנר חלמידי חכמים‪ .‬ח " א ‪ :‬פרקים א ה ‪ ,‬ח " ב ‪:‬‬
‫כורקים י‪-‬י‪ .‬ירושלים ‪ ',‬מכון מערבא‪ ,‬חשמ " ו‪ ,‬ספירוח עמידים רבות‪.‬‬
‫בהדקמה נמסי שעומד להופיע ספר על פסיקי שביעית בותרה‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫לקט תלרי‪.‬דנ ככלי על מסכח שביע י ת עם כל המפרשים‬

‫‪165‬‬

‫כולל ‪:‬‬

‫תיספתא‪ ,‬הרי " ף‬

‫ימפך~יי‪ ,‬מהרש"א מהר ‪ II‬ם מהרש ‪ II‬ל‪ ,‬גלירז מהרש ‪ II‬א‪ , ,‬הלבוש‪ ,‬י~ה עיניס‪,‬‬
‫עם הרמנ " ם הלכלת ש מיטה יייבל ופאת השולחו‪ .‬הרב רבאהם נך שיו כינם‪.‬‬
‫ירישלים‪ ,‬חימר דבורה‪ ,‬תשמ " ו‪ 383 ,‬עמ‪:‬‬

‫‪166‬‬
‫•‬

‫•‬

‫‪167‬‬

‫תיסןר ' '‪,‬לשלס ם‪:‬םכת שכ'‪P‬ית עם שעיירי הרב "י ‪ 'I‬ם קנ"בסק"‪ .‬בכבת ייי"ל‬
‫עי" אחד השומעים )קורלנסקי ( ‪) .‬בגי‪-‬ברק תשמ"ו(‪ 24 ,64 ,‬עמ‪ :‬ש' עוחקים‬
‫עם חוספח ‪ 16‬עמ' כלב‪.‬ד השעיורים בדרר הפשט כסירוש בצידו של העמוד‬
‫‪.‬רםזולם ‪.‬‬

‫תוספתא מכסת שכיעית עם החיבור חסדי דוד השלם לרבי דוד פארדו‪ ,‬יפירוש‬

‫‪ . , .. : :‬קזר להרב יוגה ב " ר גשוון דומ " ז וילנא נזמן הנר " א ‪ ,‬מסודרים מחד ש‪ ,‬ונלוה‬
‫אליהם הערות וביאירים משגת יוסף מהרב יוסף לימרכו‪ .‬ירושלם תשמ " י‪,‬‬
‫קמז עמ‪:‬‬

‫‪..‬‬

‫‪..‬‬
‫‪168‬‬

‫ססך ‪: I‬דש"‪.‬ת שמיטה‪ .‬א ‪:‬‬

‫שמיטת קרקעות‪ .‬העורר הראשי ‪ :-‬הרב פנחם םליי‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪ .‬פריי~קס‪ .‬השי '~ ת‪ ,‬איניובסיט!) בר‪-‬איל‪ .,‬בית‪-‬אל ‪ ,‬בית שירים בע"מ‪ . ,‬תשזב"י‪,‬‬

‫•‬

‫‪:… _; .‬‬

‫יב ‪ ,‬שכג עמי‪.‬‬

‫ג‪.‬תדפיס‪.‬‬

‫סשנה ‪' ,‬חו‪:‬ח ‪ .‬להרזבב"ם‪ .‬ספר זרעיס הלכית שזביטה ייןבל םרקים א ‪.‬‬
‫‪' .‬‬
‫לכזר עריתו‬
‫‪.‬פי‪ ", m‬ממהדירת שכחי פרנקל‪ ,‬הסתב בהקךזבתן 'שמוציאו לאור‬
‫‪.‬‬
‫לחלןקה חיםנ בשייבוח‪ .‬ירישלי‪—-‬םבבי ברק ‪ ,‬ישיבח ‪ .‬אהל ‪ .‬יוסף‪ . ,‬חשפ " ן‪ ,‬ג‪,‬‬

‫‪169‬‬

‫‪-.‬‬

‫תצוח‪-‬קכג נו'וב‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫צו‪I1‬ר הכסף נול ‪ .‬הלכיח שמיטת ‪.‬כספים ופרוזבול‪ ,‬בירור‪ .‬שיטוח הממרשים‬

‫‪170‬‬

‫בהלכה זו ילקט חידושי דינים‪ ,‬עם ביאור פרשת הכסף ‪ ,‬בצ~ריף קיצו~י דיבים‬
‫רררי הלכות בדיבי‬
‫הלכה למעשה ‪ ,‬יקוב' '"ירו שםפטיר לחידושי דיניס רב י‬
‫•‬
‫שביעיח‪ .‬הוב פיץ ‪11‬ככיה‪ .‬הלוי ריישם מחליסה ‪•.‬חיפה ‪ .‬תשמ'~ ו‪ ,‬שמב עמ‪ :‬עם‬

‫‪,‬‬

‫הסכמות ו בוח‪.‬‬

‫קונטרס כטניני ' פרוזובל‪ .‬ד' סימנים‬

‫‪171‬‬

‫ופופ‪ .‬ירשולים תשמ"י‪ ,‬עמ' קיא‬

‫בחור ‪:‬‬

‫וב ' ח "‪ I7‬קב ח"א‪ .‬הרב יט=ק ח"ם‬

‫קיט‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫טכוי שכיטית ‪ – .‬לקסיקיו פושגים‪ .‬מאח הרב רמדכי טסו‪ur‬ל בעריכח אשר‬

‫‪172‬‬

‫יסרטייל‪ .‬חםץ חיםי ‪ .‬מדרשח הארץ ומציותיה ‪ ,‬אב תשמ"ו‪ 117 ,‬עמ‪'.‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫סרסיר שכיטיח‪ ,‬ביריר יסדוית הלכןת שב"‪I7‬ית מחו " ל ראשןנים יאחרונים‪ .‬הרב‬

‫‪173‬‬

‫סשן‪ ,‬ייי שואף‪ .‬יוןשלים‪ ,‬מכןו איו הצפיו של חסריי בעלזא אב " י‪ ,‬תשמ " ן‪,‬‬

‫‪,20‬‬

‫קמ נומ‪· '.‬‬

‫‪.• . ' .‬‬
‫•‬

‫שיכטיח לצמווחיה‪ ,‬עם‬

‫‪174‬‬

‫קדןשת הארץ ןהלכותיה‪ .‬הוב טזרי ‪ II‬ל שסשן')‬

‫םרק ‪:‬‬

‫" הישר‪ n .‬ל‪-‬אביב‪ ,‬ספרייתי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬טן‪ 266 ,‬עמי‪,‬‬

‫‪.‬‬
‫עם‬

‫•‬

‫'‬

‫‪.‬‬

‫הסכמת רבי הרב כגימין יהישע זילבר והעדותיו‪ .‬בהקדמת ךזג‪o‬חבר כותב השצויא‬

‫לאוד קונטרם שטיטה כתשכ " ן‪ .‬שהוגש כהלכה יזמית בנית הספר כי ייוכד‪.‬‬
‫‪..‬‬

‫מצית • •השב"‪ I7‬ית בשדה ןכוס‪ ,‬םוקי יסיד ;‬
‫שוחכה ‪",..,,‬ה·‬
‫• •‬

‫‪175‬‬
‫‪,‬‬

‫•‬

‫קשד" ' בעניגי שמירח השביעית ; קיבי ו ש נחה הארץ‬

‫'‬
‫לשמירת‬

‫•‬

‫‪.‬‬
‫כהלכתה‬

‫•‬

‫ליקיס‬

‫‪.,‬ח " א ‪:‬‬

‫יי אגרות‬
‫•‬

‫•‬

‫האפשרייית‬

‫בש‪i‬ח ‪ .‬יכרם ; ח ‪ '/‬ב ‪ :‬סדר השביעית בקןממיןת ;‬
‫שמיטה‬
‫םרק' יסדו הלכה למעשה בשדה יבכרם‪ .‬חיבר יליקט הרב מבחם •סביל מבדלזון‪.‬‬
‫קיממיןת ‪ ,‬דמ‪.‬וכן הארצי לחקלאים שןמרי שביעיח‪ ,‬תשמ"‪ ,,‬צן עמ‪'.‬‬

‫י!‪;II‬ב דשם‪ ,.‬חידשוים ןביאידים בעניני שב "‪I7‬ית‪ .‬הרב סשן‪ ,‬ליר‪.‬אי ירשולים‬
‫‪ .‬חשמ " ו ‪ . ,‬ה קח עמ‪ :‬לד סי‪ '.‬זבכןרר בסיף סםרי על בכורוח יחלה‪.‬‬

‫‪176‬‬
‫•‬

‫‪.. .‬‬

‫ח‪l‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫סבחת יהויה‪ ,‬שביעית ‪ .‬הוכ מיכל היו‪:‬ח ליפקוכזי‪ .‬בני·ברק )תשמ"י(‪ ,‬צו‬
‫"‬

‫•‬

‫עפ'‪,‬‬
‫• •‬

‫הקרמה‪.•.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫• •••‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫'‬

‫"‬

‫‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,.‬‬

‫‪,.‬‬
‫•‬

‫"‬

‫‪64‬‬

‫‪_.- – "–‬‬

‫‪. – ..‬‬

‫‪..‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- – -‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪.. .‬‬

‫‪– – . – – – – -‬‬

‫‪".‬‬

‫‪–‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫ובאמר"ו‬

‫כיניס‬

‫בצילום ‪,‬‬

‫יבהם‪:‬‬

‫פחרת סל ' ייס לפני ואש השנה ‪,‬‬
‫עס " ס ק '‪ T‬ןשיז ‪ ,‬א‬

‫‪178‬‬

‫ביריוים‬

‫בענין‬

‫שביעית‪,‬‬

‫בהקדש‬

‫נט‪ p-‬ת‬

‫ןבבכור ‪,‬‬

‫‪r: n‬‬

‫~ס ת שביעית‪ ,‬יברבוי הרבמ " ם‪ ,‬יראה בסוף ספו‪,‬‬

‫נא‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫שא~ לשלהוכ ‪ .‬מטכח ;;בע'יח‪) .‬הרכ שלהזב וכוונ(‪ .‬כבי כרק ‪ ,‬דפוס י ש יכח אהל‬
‫יוסף‪ ,‬חשמ " ו‪ .‬צכ עמ‪:‬‬

‫‪179‬‬

‫ב~אירים ובידודים בעניני שביעית‪ .‬הדב ‪.‬כא‪:‬ו‪o-‬ם ריי ריז"'בםל‪ .‬בתין ‪M :‬בי‪-‬‬

‫הסלך‪ ,‬חלק ז‪ ,‬ירישליס ת;;מ " ו‪ ,‬עמ ' צט‪-‬קלז‪.‬‬

‫‪180‬‬

‫קוב'‬

‫שונ‪-..‬‬

‫אם‪ .‬ת‪ ,‬משא ומת! כ'אור'ס והארוח במטנת שביעית‪ ,‬כעביבי קדושח‬

‫פידית ‪:‬וביעית‪ ,‬מצות ביעוד ושוביטת כספים‪ .‬הרב אמיר צש'יינל‪ .‬בגי‪-‬בדק‬
‫תשמ"י‪ ,‬פז עמ'‪.‬‬

‫‪181‬‬

‫הלכית שמ'טת כטפיס ופרוז כול ווצח מהלכוח שב'ע'ח‪ .‬מחוך כתכ·'ד של‬
‫הספד ילקוט יוסף מהד' ב ' מהרג טורכ~ה ‪:.‬י‪e‬ם‪ ',‬יוושליס‪ .‬ישיבת חזין ערבדיה‪,‬‬
‫תשמ " ו ‪ ,‬ו‪ ,‬ג עמ‪ :‬כסופו ש'עוו'ס בעב'! שב'ע'ת‪ ,‬וכראשו! מטכם את עב'!‬
‫היתר המכירה‪.‬‬

‫‪182‬‬

‫ש‪:‬ידר‪:‬הם כנ"'‪:‬ת הברי יב'‪ 1.‬ציצים‪ .‬הוב 'כקכ צי'יאם"‪ ,‬בית חררון‪ .‬ירשולים ‪ ,‬איד‬
‫ודוך‪ ,‬חשמ"ו‪ ,‬טז עמ '‪ .‬ששה פוק'ס עס הסכמת חמ'ו הרכ עוכד'ה 'וטף‪.‬‬

‫‪183‬‬

‫הלכות כ!‪:':‬כ"ש על פ' הרמב " ס ופסק' ראשוב'ס ואחווב'ס‪ .‬שב'ע'ת כמשבתו‬
‫של מר! החזו! א'ש‪ .‬ערוך ומכואר ע '' ' הרכ בארהם הלל גולרכרג‪ .‬תדפ'ט‬
‫מטפו‬

‫הארץ‬

‫ומציות'ה‬

‫ממבו‬

‫הופ'עו‬

‫שת'‬

‫מהדורות‪.‬‬

‫כנ'·ברק‪.‬‬

‫תפוצה ‪,‬‬

‫)תשמ"ו(‪ ,‬עמ' קפה‪-‬רסו‪.‬‬

‫‪184‬‬

‫ר'נ' שכ'ע'ת ולוח תאר'כ'‪ C‬לקדושת שב'ע'ת וא'טור טפ'ח'! לשבח השמ'טה‬
‫תשמ"ז‪' .‬וושל‪,‬ס ‪ ,‬ס ‪ t‬ר"ת דגל 'וושל'ס שעל·יד מוכז אגודח ישואל‪ ,‬תשמ " ו‪,‬‬
‫קיב עמ'‪,‬‬

‫דכו העיוכים‪ :‬הוב ייסף יקותיאל אפותי והרב מהש מאיר הייןלו‪ .‬כבר בתשמ"ן‬

‫מהדיוה רביעית ‪ ,‬ובהקדמת ההנהלה מיבעת שיכ‪ .‬חה על בזתיד וחדשייס חיפצן וכבות‬
‫עןתקיס ‪.‬‬

‫‪185‬‬

‫הלכית ט"ובסה ב;ויטה התבניתית‪ ,‬מסכת ‪:‬ובעיית ‪ ,‬דםי עבידה לתלמיד‪ .‬עיבןר‬
‫חלכית סמיטה להלכה יימית לכתי הספר היסידיים‪ .‬חטיבית הביניים והחטיכה‬
‫העלירנה‪ .‬עריכה לפי חרכבית הלימןדים החרסה לתוסכע"פ‪ ,‬במתכינת כחינרת‬

‫הבגרות ‪ .‬למורה ולחלמ'‪.‬ו עס תוכבית הל'מודיס של חט'כוח הכ'ב"ס‬
‫בחקלאות לשבת השמ'טה ‪ .‬והערות ד"קט'ות למורה‪ .‬הוב ה"ם כז ציי וב‬
‫כ'ה"ט‪ ,‬בעו'כת המנהל 'שראל ברטפלה פתח תקוה‪ ,‬יש'בה טכנולוג'ח כ' " ס‬
‫ת'כו! דח' עיווב' ‪",‬הל‪'.‬מכ" )תשמ " ‪(,‬ו ‪ 218 ,2‬עמ‪ :‬בשכפול‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫הדכשהןם יןןם;ןכה‪ .‬נסים אליקים‪ ,‬ה' מפקח על החינירהדתי' במחיי הרריס‪ .‬באר‬

‫‪'186‬‬

‫שבע‪ ,‬משרד הח ' ניד ' יהתרבית יהמרנז הפדגיגי בעזתה‪ ,‬תשמ"י ; ‪29 ,4‬‬

‫עמדוי שכפיל‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫קיצור ריני ' ש‪-‬כעית‪ .‬העורד ‪:‬יגאל אאירל‪ ,‬רב מישב ניב‪ .‬המלבה"ד ‪:‬הרב‬

‫‪'187‬‬

‫משה אגיזי‪ .‬ירושליס ‪ ,‬יעדת השמיטה שליד הרבנית ' הרשאיח יוכדרשת הגיל ‪I‬‬

‫"יספין‪n ,‬‬

‫שמ"ו‪,‬‬

‫‪16‬‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫עמ ' ‪.‬‬

‫'‬

‫‪188‬‬

‫סיניית שככיטית‪ ,‬מקירית ' ' לשיעיר יעבידה עצמית‪ .‬העירכים ‪ :‬הרב יגאל‬
‫אריאל יהרב משה אגיזי‪) .‬ירישלים( תשמ"י‪ 78 ,‬עמ‪'.‬‬

‫‪189‬‬

‫עס הא'גף לתרבית‬

‫ליח השמיהןם ה'חשמ"ז‪ .‬מרכז ה'טפי‪ ,I‬מדרשת הגיל ‪,I‬‬

‫תירנית במשרד החיניד ייעדת השמיטה של הרבנית הראשיח‪ ,‬תשוכ"י‪12 ,‬‬
‫פלקטיס מאייריסהגיללים את עיקרי הדינים יליחית התאריבים‪ .‬בשני גדלים‪.‬‬

‫•‬

‫‪,‬‬

‫םלק‪,‬ס‪ :‬שגיעית בהלכה ובאגרה‪ , .‬בהפצת רעדת ‪ ,‬השסיטה · האיזורית רמת השרוו‪.‬‬
‫•‬

‫•‬

‫שזכ‪ 1",‬ת מ ‪ u‬קדית עם פיריש הרע " ב יעיקר תי"ייס‪,‬‬

‫‪190‬‬

‫ילקי‪,‬ס ביאיריס‬

‫בתיספת ‪:‬‬

‫יצייני דרד ‪ ,‬מסגת שביעית‪ .‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מפעל השמניית‪) ,‬תשמ " ‪(,‬י ב‪ ,‬גס עמ‪'.‬‬

‫‪S-hmitta, a -Homz (;ardcners, Rabbi Eliczer Simcha Veisz, ,Rabbi‬‬
‫‪.‬‬
‫‪" f KfarHarozh , 1986.30 p.' – – '.‬‬

‫‪191‬‬

‫‪,‬‬

‫‪Underslanding‬‬
‫‪Shmittoh, and ,Halochos of Shmittoh, Rabbi‬‬
‫‪, ,‬‬
‫‪Dov;d Marchant., Jerllsalem, Feldheim, 1986, 8,204 ,p ,‬‬

‫‪192‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫עם‬

‫הסכמות‬

‫מהרב‬

‫חייס‬

‫שייגברג‪,‬‬

‫פנחס‬

‫ומהרב· משה · שסרנבי‪:‬ן‬

‫שמדםה‬

‫שספ‪:‬ןז‪,‬‬

‫כהלכה ) ‪ (94‬שימש בסיס לספד זה‪.‬‬

‫יהתו ' ‪i‬רר'‪7‬נןכו~ הרב ‪ :‬שלהמ שפרנכונ‪ :‬תל אביב‪,‬‬

‫‪193‬‬

‫תשמ ‪ II‬ו‪ ,‬יר‪,‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪194‬‬

‫‪135‬‬

‫המכי ‪I‬‬

‫עמ'‪.‬‬

‫למ;ךשת‪ i‬ישראל‪,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪,‬‬

‫צדלימי קטעי ספרות והלכה להבנת הרקע למתן ההיתר‪ ,‬במגמה להוכדת שרבנים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫יוכלים למציא פתויגות לכעיות סכוכות‪.‬‬

‫‪..‬‬

‫הז ' ההי · תמאכ‪ ,‬ששררת ספירי נסיס שאתי לאנשיס ' שומרי שבע"ית‪ .‬מ‪.‬ר‪:‬םא‬
‫בג' ברק ; אליל תשמ " י ‪ ·105 ,‬עמ‪ :‬זנניקד ימאייר‪ .‬הבקדהמ באמר שחלק מהספר‬
‫היא ' מתי‪ ~ ,‬ספי~'ם בב"ריס ' )‪(. 132‬‬

‫‪-195‬‬

‫כזבית דכ~ית ' ש"‪7‬בהןם‪ .‬גתבה ‪JC :‬‬

‫‪.‬‬

‫~‬

‫)תשזנ"י‪,‬‬

‫ספריתבארית‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪'('16‬‬

‫‪.‬‬

‫ד!‬

‫פ"ז‪ .‬ציירה ‪ :‬ב ‪ :‬הירשיביץ‪) .‬כ‪' J‬‬
‫‪. ,.‬‬
‫‪.,‬‬
‫‪…‬‬
‫שני סיפירים ' מביקדים · ימאייריס ‪:‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫כרק(‪,‬‬
‫הביר‬

‫העמי‪,‬ק אברהם ' הגר‪, .‬‬

‫‪66‬‬

‫‪-‬‬

‫‪- -‬‬

‫‪.‬‬

‫‪. ,- -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪- .-‬‬

‫‪..‬‬

‫‪. -‬‬

‫‪- – .'- – . .‬‬

‫‪- —- – – -‬‬

‫_ ‪- – – — — – — — -‬‬

‫‪-‬‬

‫‪…‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫•‬

‫‪196‬‬

‫הלכה יםעשו ‪ '.‬הלכות שב!י השמ'חט וה ‪ !!I‬בה השמ'ב'ח‪ .‬הרבב'ם זבא ובב'‬
‫זלבר‪ .‬אגייח שביח וב'ח אולםבא לל'מףן ההירוח כולל הרצל'ה‪) ,‬חשמ"ז(‪,‬‬

‫‪80‬‬

‫עףנ‪.‬‬

‫משוגי והלכות השפיטה בב י ח לילדיס ‪ ,‬להירים ולשרים‪ ,‬מתבירס ‪n‬ונ‪a‬טןת ‪10‬‬
‫•‬

‫סיטויום ןכחיי היסו יום‪,‬‬

‫‪197‬‬

‫וסרר זבש'הפ להקל ‪ •'M‬בל' יעם ה'חר המכ'רה‪ .‬הרבנזח הראש'ח לשיראל‪,‬‬
‫ועדח השמ'טה‪ .‬מעמ '‬

‫ער'כה ‪:‬‬

‫‪,85‬‬

‫וגם בבםרד באוחו שער‬

‫ראש' ‪:‬‬

‫הט'פול בנך הב ‪."i‬‬

‫הרב אלחבז בז‪-‬ביז והרב שאיל ר"כבברג‪' .‬רושל‪,‬ם‪ ,‬מכוז החורה‬

‫הואזר‪ ,‬חבל עזה‪ ,‬חש~ 'יי ז‪ 1.2Q ,‬עמ‪ ..‬לריב העיחק'ס נספח דף ח'קוב'ס שנמו‬
‫של הרב הראש' אברה ‪.‬ס ש‪,‬פ'רא‪.‬‬
‫רף »'יין‪ :‬הלבות שמיטה מאת המכרז ‪ .‬י"ל ע " י מיעצה דתית אזירית חרף ‪,‬זה יאיגיי‬
‫•‬

‫‪,‬‬

‫המשוכים לש הםן ‪ p‬המ"ז‪ ,‬ד סמי‪,‬‬

‫~~&‬

‫הורבת עס'רה לחלם'ו ;בב ‪ IC'.7I‬הטמש לכחיח ב‪,‬‬
‫)'רושל‪,‬ם( חשמ " ז‪: #! ,‬מ!' מ~יקדח‪.‬‬

‫‪199‬‬
‫‪-.‬‬

‫חופםח נשת שהבע‪ .‬קנץ מא ‪1.1‬ר'ם בענ'ב' שב'ע'ח‪ .‬הרב קלךס הכב‪.‬א 'רושל‪,‬ס ‪,‬‬
‫המכוך‪ ,‬חשמ '' ‪ ',‬ו‪ ,‬קלח עמ‪'.‬‬

‫‪.‬‬

‫המחברח ‪:‬‬

‫ננ ק‪ .‬אור‪.‬‬

‫כספר ש י גוןרי המידנר ~כיך~ ‪'I‬ן ' להלכה כהתישנות החקלאית‪ ,‬בקיבןז חפז חיםי‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ינש‪ K‬ר‬

‫‪200‬‬

‫‪iII‬יב ‪'II‬ח לזילבזי ול ‪.‬ב;; ‪II‬הש ; מלאכוח‪ ,‬ט'פול בג'בוח בו‪ ',‬עצ'צ'ס‪ .‬הרב שואל‬
‫המכין ‪.‬יניהמ ‪ II‬ר ‪ ,‬חשךי תשמ"ז ‪ 96 ,‬עמ'‪ ,‬ה ש תתפי כעריכה‬
‫ר‪"I"I‬‬
‫ירשוליס‪… . ,‬‬
‫‬‫כברכנ‪..‬‬
‫‪.‬‬

‫נרח‪.‬ישבן‪n.‬‬
‫נקרוות ‪. . . .‬‬

‫‪.‬לש ‪-‬חנועת מא " י‪.‬‬

‫‪_.‬‬

‫משה‬
‫מרדכ' לבבברג‪. – ,‬‬
‫אפרח‪. .. ',‬‬
‫הרבנ'ם ‪' :‬יסף ‪. ..‬‬

‫‪201‬‬

‫וםר‪iII‬‬

‫וחו '‪ 'I‬ו‪c‬ם קובץ‬

‫ה‪:‬‬

‫‪,.,‬רפ‪.‬‬
‫•‬

‫מענ"ב' שבח הארץ‪ ,‬ב'ח 'ח'ר ‪ ,‬חשמ"ז‬

‫‪ 152‬עמ ‪..‬‬

‫‪n‬‬

‫~ י~ן‪ :‬י;ב המקום הר~ י~יר רויים‪o‬ו ‪ :‬לב!רוו דרכה של ב י ת יתיר בשסיטת תשןנייז‪.‬‬
‫קצוז‪c‬ת פירזה שביזית לחץו לארץ‪ .‬תוש;גזר ערדת השמיםר‪ .‬שליד הרבנות הראישת‬
‫•‬

‫בדבר היתר המכירה כ ‪ I1‬י‪ ~r‬הר;כ ‪,‬אברהם ;ני~א·שםירא ‪ (.‬רב מושב רנפל ר"ד‪t‬ב יהורה‬

‫‪n‬‬

‫עמחי י; לאיק יימ ילא~‪,‬ןיי אילניה בשבי»י ' ~ מרכז וסוב‪.‬ק שי לביא ‪i :‬ךשפיסה‬
‫מיי צמיאות‪ .‬מוכן ענר ‪,‬גזולי ןזסה נתי מ~יר‪ :‬הבעיות בגיייל‬
‫עדר ‪.‬‬

‫הרב יהועש הגר ;‬

‫זיוב ו ר‬

‫וזמ י רה‪.‬‬

‫הקורם‬

‫ומישי‬

‫הגר ‪:‬‬

‫תפ‪' m‬‬

‫‪-‬‬

‫חוזן‬

‫אדמה נבקעת‬

‫זסיר‪i‬ן‪ ,‬כוכם‪,‬‬

‫נםסח‪:‬‬

‫וכסמכים וכמתכיס בעביני זק‪;:‬נ‪.‬יעי‪r‬ו וניסחי שטרית כעבר רב'‪ o‬הר‪.‬‬

‫'‪202‬‬
‫••‬

‫‪iII‬בח ‪iII‬תכוך‪ .‬ר‪,‬שמ'טה םרש'וח'ה וטעמ'ה בצ'רוף שאלוח לע'וז ילהעסקה‪.‬‬
‫בער'כח שמואל כץ ‪ ,‬רב ב'ח הספר הח'כוז לבנוח‪ .‬פב'מ'‪' .‬רשול‪,‬ם ‪ ,‬חורב ‪,‬‬
‫תשמ"ז‪,‬‬

‫‪83‬‬

‫עמ'‪,‬‬

‫•‬

‫‪203‬‬
‫•‬

‫‪ ,‬בצבע ונלמ‪.‬ד א‪ .‬םר'זבט‪ .‬חוברח צב'עה‪ .‬עמיי צבעונ' מלו עסיי‬
‫שחור‪-‬לבן‪') .‬רושל‪,‬ס‪ ,‬חשמ"ז( ‪ 16‬עמ ‪..‬‬
‫‪ ,‬ך‪6‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מפתח הספרים‬
‫אבני שהם‬

‫אגרת לנביכים‬

‫‪176‬‬
‫‪80‬‬
‫‪170‬‬
‫‪149‬‬
‫‪146‬‬
‫‪178‬‬

‫•‬

‫איצר הכסף‬

‫איריתא‬

‫אית לטיבה‬
‫א'~ר לשלמה‬

‫חייד איש‬

‫‪42‬‬
‫‪162‬‬
‫‪110‬‬

‫חדירשי שביעית‬

‫חקר יעייד‬

‫הטיפול בגן הניי‬

‫‪197‬‬
‫‪138‬‬

‫טע'נא דש ביעתא‬

‫•‬

‫באר המלך‬

‫‪179‬‬
‫‪195‬‬
‫‪179,156‬‬
‫‪97‬‬
‫‪171 .‬‬
‫ב‪4‬‬

‫נוכרת מצות שמיטה‬
‫ביאוריס‬

‫בית התלמיד‬
‫ברית יעקב‬

‫ברית עילם‬

‫יורו מספטיר‬

‫""‪," 7‬‬

‫ילקוט השהי‬

‫‪161‬‬
‫‪123‬‬
‫‪100‬‬

‫ילקוט השמיטה‬
‫ישועת שמה‬

‫כל בו שביעית‬

‫‪164‬‬
‫‪I‬‬

‫כפתור ופרח‬

‫‪130‬‬

‫גינת הביי‬

‫דבר השמיטה‬
‫דיגי הביעןר‬
‫דיני שביעית‬
‫דיגיס ודייעית‬

‫היתר מכירת קרקעות‬

‫היתר‪ .‬תרמ"ט‬

‫הלכה ברורה‬
‫חלכה ו'בעשה‬

‫הלכית‬
‫הלכות שביעית‬
‫הלכות שמיטה‬
‫הקהל‬
‫התאטת תכנית‬

‫יזה דבר השמיטה‬
‫ישבתה הארץ‬

‫א ‪, 8‬ד‬

‫‪78,50‬‬
‫‪155‬‬
‫א ‪184 ,I31‬‬
‫‪148‬‬
‫‪150‬‬
‫‪193‬‬
‫‪160‬‬
‫‪196‬‬
‫‪181‬‬

‫א‪4‬‬
‫‪185 ,183‬‬
‫‪64‬‬
‫ג ‪131‬‬
‫ב ‪119‬‬
‫‪175 159‬‬

‫לאיר ההלכה‬

‫‪63‬‬
‫‪189‬‬
‫‪133‬‬
‫‪165‬‬

‫לןח השמיטה‬

‫ליח התאריכים‬
‫לקט תלמיד בבלי‬

‫מביא להלכית שביעית‬
‫ה‪113‬‬
‫מדריך שמיטה לחקלאי‬
‫‪197‬‬
‫מדרש דחד יומא‬
‫‪201‬‬
‫מנחת יהודה‬
‫‪177‬‬
‫מנחת שלמה‬
‫‪53‬‬
‫מסכת שביעית‬
‫‪ ,110‬א ‪ , IIO‬ב ‪, IIO‬‬
‫‪166 , 164 .163 , 144 , 127‬‬
‫מפרי הארץ‬
‫‪147‬‬
‫מצוית השמימה‬
‫ב ‪119‬‬
‫משנה כסף‬
‫א‪100‬‬
‫‪169‬‬
‫משנה תירה‬
‫‪190 ,86‬‬
‫משניית‬
‫משנת יוסף‬

‫‪91‬‬

‫נחמית קדושת א"י‬
‫זה היה‬

‫באינת‬

‫זכריד יעקב‬
‫זרעי יוסף‬

‫‪194‬‬
‫‪152‬‬
‫ב ‪IIO‬‬

‫א‪34‬‬
‫‪109‬‬

‫נתד פריו‬

‫סוניא פרוזבול ‪.‬‬

‫•‬

‫ה ‪ 9‬גג‬

‫‪68‬‬
‫‪-.‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫סיגזית בשביעית‬

‫‪188‬‬
‫‪168‬‬

‫עוללות סב'ע'ת‬

‫ג‪119‬‬
‫‪125‬‬
‫‪48‬‬
‫‪172‬‬

‫ספר הסו"ת‬

‫שבתית הארץ‬

‫‪ I22‬ג‬

‫שבתית שנ'ם‬

‫‪151‬‬
‫‪180‬‬
‫‪131‬‬

‫שומר אמת‬

‫עטה איר‬

‫ערוך הסולחן העת '‪'T‬‬
‫ערכי שביעית‬

‫'קב ינק'‬
‫קירי‪:‬ת שכיעית‬

‫קול מה'כל ה'‬
‫קינטרס בענ'נ' פרוזביל‬
‫קןנטרס‬

‫השביעית‬

‫קונטרס השמ'טה‬
‫קיצרר ריבי שביעיגר‬

‫רשרמת הספרים על שביעית‬
‫שאלית לע'ון‬
‫שארית יומף‬

‫שב'ע'ת להלכה ילמעשה‬
‫שביעית למציותיה‬
‫שבת הארץ‬

‫ש בת ומועד בש ב'ע'ת‬
‫שבת שבתין‬

‫‪127‬‬
‫‪77‬‬
‫‪25‬‬
‫‪171‬‬
‫‪140‬‬
‫‪25‬‬
‫‪187‬‬
‫‪105‬‬
‫‪157‬‬
‫‪129‬‬
‫‪200‬‬
‫‪174‬‬
‫‪122 ,32‬‬
‫‪136‬‬
‫‪202‬‬

‫'~רמרי השמיטה הקטנים‬

‫שו"ח מהולב‪//‬ח‬

‫‪2‬‬

‫‪164‬‬

‫ש'טה מקיבצת החדש‬

‫‪ ,38‬ב ‪203,198 ,153 ,131‬‬
‫שמיטה‬
‫השמיטה בגינת הנרי‬
‫‪182‬‬
‫ה‪:‬ומיטה וטעמיה‬
‫‪186‬‬
‫שמ'טה כהלכתה‬
‫‪94‬‬
‫השמיטה לאור המקורית‬
‫‪154‬‬
‫‪70‬‬
‫שנת השבע‬
‫‪158‬‬
‫שבת הי~מיטה‬
‫שערי שביעית‬
‫‪173‬‬
‫‪26‬‬
‫תיספת שב‪1‬ז''ת‬
‫‪199‬‬
‫תיספת שנת השבע‬
‫‪167‬‬
‫תיספתא‬
‫א ‪88‬‬
‫תורה שבעל פה‬
‫א ‪ ,35‬א ‪ , IIO‬ב ‪, IIO‬‬
‫תלמוד 'רוסלמ'‬
‫‪166 ,163 ,144 , 127‬‬
‫ד‪119‬‬
‫תערוכת השמ'טה‬
‫‪114‬‬
‫‪A Guide‬‬
‫‪191‬‬
‫‪Shmitta‬‬
‫‪192‬‬
‫‪Understandlng Sllmittoh‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪69‬‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫מפתח המ‪r‬ו~וים‬

‫•‬

‫‪..‬‬

‫' אגוזי‪ ,‬ו' שפה‬

‫‪188 , 187‬‬

‫ב‪1'10‬‬
‫‪100‬‬
‫‪53‬‬
‫‪1!!8‬‬

‫אהרגזון‪ ,‬ר' יוס~ צבי‬
‫אהר בסין ‪ ,‬ר ' יהושע משה‬

‫~ ‪'!!I‬רבו‪ ,‬ר~ שלמה ‪ .‬זלמן ‪..‬‬
‫אור‪ ,‬מ ‪.‬ק‬
‫~~ אשיתור" הפרחי‬

‫‪.‬‬

‫וגשל‪ ,‬ר' שאול‬

‫‪140‬‬
‫‪105‬‬

‫‪.‬ךי‪.‬רבםל‪,‬ד ר ' גחום‬

‫‪26..‬‬
‫‪191‬‬

‫‪,‬יו~ ‪ 'J‬ר ‪ ,‬מאיר‬

‫ד‪.‬סי ר' אליעזר שםחה‬
‫ו '‪ ,Q‬ר' יצחק עיקב‬

‫‪…..‬‬

‫~‪-‬‬

‫•‪78‬‬

‫‪1‬‬

‫אל‪.‬יקים ‪ ,‬גסים‬

‫‪186‬‬
‫‪184‬‬

‫'אפרתי‪ ,‬ר' ייסף‬

‫אפשטין‪ ,‬ר' יחיאל מיכל‬
‫'אריאל‪ ,‬ר' יגאל‬
‫‪188 ,187 ,138‬‬
‫‪ .‬א ‪1'1‬אל‪ ,‬ר' יעקב‬
‫‪157‬‬

‫‪48‬‬

‫‪,‬זדיז‪ ,‬ר' שדמה ייסף‬

‫‪63.‬‬

‫‪.‬זילנו‪ ,‬ו' כניסין‬
‫‪,‬רצ?!‪ .‬ר' זאב ור' צבי‬

‫‪4‬‬
‫‪196‬‬

‫‪.. .‬‬

‫‪,‬‬

‫•‬

‫••‬

‫‪~ n‬יב ‪ ,‬ר ‪ l‬לןי ז '‬

‫‪2‬‬
‫•‪42‬‬

‫חזין אשי‬

‫‪ .‬ביבט ‪ ,‬ר ' אברהם גרשון‬

‫‪153‬‬
‫‪165‬‬

‫•‬

‫א ‪34‬‬

‫בירשטין ‪ ,‬ר' מבחם‬

‫בלימבר ג ‪ ,‬ר' גחים ‪.‬‬

‫•‬

‫בן בון‪ ,‬ר' אלחגן‬
‫‪'-‬בז צרר ; ר‬

‫‪I‬‬

‫חייס‬

‫•‬

‫‪197‬‬

‫‪-‬‬

‫‪185‬‬
‫‪164‬‬
‫‪151‬‬
‫‪158‬‬
‫‪.‬‬
‫ב‪119‬‬
‫‪178 .‬‬

‫בן ש‪.r‬נעון‪ ,‬א~ ו הס‬
‫פגיש‪ ,‬ך~ חיןס סגחם‬

‫ב~‪.‬אילז ‪ ,‬מ‬

‫ברליז ‪ ,‬ר ' מרדכד‬
‫כרמן‪ ,‬ר' שלמה‬

‫•‬

‫טול'!"גי‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫עמבואל‬

‫‪125‬‬
‫‪161 ,123‬‬
‫‪. ..‬‬

‫ח"ס מבחס‬
‫•טןןבטל ‪ ,‬ר (‬
‫• • ••‬
‫מוילנא‬
‫‪…‬כ‪. '.‬ירבה ב " ר גר ש ון‬
‫‪,‬‬
‫ליסף ‪ ,‬ר' עידבהי‬
‫עי~בןון‪ ,‬ר' טובה'!‬
‫‪-‬‬

‫גילדברג‪ ,‬ר' אברהס הלל‬
‫גילדשטיף‪ ,‬ר' דוד‬

‫‪183 ,130‬‬
‫‪155 ,147‬‬

‫גורן‪ ,‬ר' שלמה‬

‫‪89‬‬

‫גרוס ‪ ,‬ר ' יצחק יחיאל‬

‫‪80‬‬
‫‪109‬‬

‫גשט טבר‪ ,‬ר ' גתן‬

‫! •• •‪.‬‬

‫•‬

‫כהבא‪ ,‬ר' קלמז‬

‫‪, O‬ד‬

‫‪'. -.‬‬

‫‪,‬ץ"~ ר' שמיאל‬

‫‪..‬‬
‫_‪.‬‬‫‪12‬‬
‫‪.‬ד‪.-‬‬

‫‪199' ,. 114‬‬
‫‪… ,.110‬‬
‫‪..‬‬
‫‪202‬‬

‫כרמל ‪ I‬ו ‪ I‬ארהי‬

‫בשר‪ ,‬ר' מגחס מבדל‬

‫א ‪119‬‬

‫לרי ‪ ,‬ר' יהדוה‬

‫‪127‬‬

‫הלוי‪ ,‬רי יוסף דייד‬

‫‪129‬‬
‫‪149‬‬

‫ליון‪ ,‬ר' עמהיוד‬
‫לרבץ ‪,‬‬

‫‪.,‬‬

‫אברהס משה‬

‫‪3511‬‬

‫לוריא‪ ,‬ר' משה‬

‫‪176‬‬

‫ר ישט‪ ,‬ר ‪ I‬משה יגחק‬

‫‪11011‬‬

‫ליברמן‪ ,‬ר ' יוסף‬

‫ריטש‪ ,‬ר ' םרץ טי בהי‬

‫‪O‬ד ‪l‬‬

‫ליפקיב '"‪ ,l‬ר ' מיכל יההרר‬

‫‪167 ,91‬‬

‫‪177‬‬
‫‪156‬‬

‫לגדא‪ ,‬ר' שמה הי שו ע‬

‫ר' חייס שיעהיו‬

‫‪136‬‬
‫‪159‬‬
‫א ‪131‬‬
‫‪184‬‬

‫הורביץ‪ ,‬מ ר‬

‫הורבץי ‪ ,‬ר ‪ f‬משה‬

‫הדיזל" ו ' משה מאיר‬

‫‪167‬‬
‫‪181‬‬
‫‪,150‬‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬

‫‪146‬‬
‫‪..‬‬

‫"'‬

‫הדרי ‪I‬‬

‫~‬

‫מגדלזין‪,. ,‬מבחס מבדל‬

‫‪175‬‬
‫‪192‬‬

‫מרצ ' נט‪ ,‬ר' דןר‬

‫הימן‪ ,‬משה‬

‫‪122‬‬

‫סופר‪ ,‬ך' עיקכ חייס‬

‫הירש‪ ,‬ך' עזריאל שמשיז‬

‫‪174‬‬

‫סיריגיז‪ ,‬ו' מאיר‬

‫‪l‬ד ‪l‬‬
‫‪50‬‬

‫‪.‬‬
‫‪" Q, ' :,‬‬

‫‪..‬‬

‫‪.- .‬‬

‫‪-‬‬

‫ו‬

‫‪.‬‬

‫•‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪.-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪..‬‬

‫‪- — –_._-‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬
‫סליי‪ ,‬רן מבחס‬

‫‪t.!,‬נ‪-‬בואל" ר' מרדכי‬
‫פארדר‪ ,‬ר' דרד‬
‫פיין‪ ,‬א‬

‫פליקס‪ ,‬יהודה‬
‫פר' ‪i‬נט‪ ,‬א'‬

‫פרנקל‪ ,‬ר' שבת'‬

‫"‬

‫‪168‬‬
‫‪172‬‬
‫"‬

‫"‬

‫"‬

‫""‬

‫‪167‬‬

‫‪195‬‬
‫‪144‬‬

‫קהתי‪ ,‬רן פנחס‬
‫קוק‪ ,‬ר' אברהם 'צחק‬
‫קוק‪ ,‬ר' צבי יהודה‬

‫‪:‬ו‪:‬יבסקי‪ ,‬ר' חיים‬

‫קב'בסל‪ ,',‬ר' 'עקב 'שראל‬

‫תארמ'ם‪ ,‬ר' בנ'מ'ן‬

‫רר‪,‬בטל‪ ,‬ר' אברהם דרד‬
‫"‬

‫ררט‪ ,‬ר' בפתל'‬
‫רידב" ‪t‬‬

‫‪25‬‬
‫"‬

‫ר"כנברג‪ ,‬ר' שארל‬

‫‪200 ,197‬‬
‫ב ‪131‬‬

‫רפל‪.‬ד מא'ר‬

‫"‬

‫‪203‬‬
‫‪169‬‬
‫‪,‬‬

‫צקרטא‪ '.‬ר"עקב‬

‫רב'נרבז'‬

‫‪-‬‬

‫‪64‬‬
‫‪179‬‬
‫"‬
‫‪123‬‬

‫‪182‬‬
‫‪86‬‬

‫‪32‬‬
‫ג‪119‬‬
‫‪166‬‬

‫‪96‬‬

‫קרס'לשצ'קרב‪ ",‬ר' 'צחק ק'‪',‬א‬

‫‪163‬‬

‫ראם‪ ,‬מ‬

‫‪194‬‬

‫‪.‬‬

‫'"‬

‫'‪::‬טרבבר" ר'‬

‫‪-‬משה‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫'~טרבברג‪ ,‬ר' שלמה‬

‫‪193‬‬
‫‪154‬‬

‫שלרמרן‪ :‬משה‬

‫‪122‬‬

‫שיבובר‪ ,‬צבי‬

‫שלבגר‪ ,‬ר ‪ i‬אל'ק'‪:i‬כ‬

‫'~מערב'" רא;‪i:i‬‬
‫=פירא‪ .‬שיעיהו‬
‫‪.,.- …‬‬

‫‪.‬‬

‫ה ‪113‬‬
‫‪164‬‬
‫‪160‬‬
‫"‬
‫א ‪100‬‬
‫‪180‬‬
‫‪173‬‬

‫‪.‬‬

‫ז‪:‬פירא‪ .‬ר' משה בחום‬

‫"‪ t‬ציגל‪ ,‬ר' מאיר'‬
‫שרף‪ ,‬ר'‬

‫‪. -‬ריד‪..‬‬‫משה‬

‫‬
‫‪J‬‬

‫נתקבל‪ ,‬במעדכת‬

‫"‬

‫י ‪1A J‬ז "‪. .‬‬

‫בשונת 'רסף שאלרת רחשרברת רב'ררר' הלכה בעב'ב' שב'ע'ת רהלכרת ארץ 'שראל‪,‬‬
‫חלק שב'‪ ,‬מאח הרב 'רסף ל'ברמן‪' ,‬ררשל'ם תשמ"ר‪,‬‬
‫תיםפתא ש‪-‬כעית עם שני פירושים‪ ,‬חסדי ריד השלם ופירוש רבי יונה ב"ר צדוק‬

‫מרר'לבא יבלרה על'הם פ" משבח 'רסף‪ .‬מאח הרב 'רסף ל'ברמן‪' ,‬ררשל'ם חשמ"ר‪.‬‬

‫תרפפת שנת שהכ‪ P‬קיבץ מאמר'ם בעב'ב' שב'ע'ח‪ .‬מאח הרב קלמן כהבא‪ .‬הרצאח‬
‫המכרן לחקר החקלארת ע"פ החירה רהמכרן לל'מיד' המצררח התלר'רח' בארץ‪.‬‬
‫'רישל'ם‪''', ,‬משח‬
‫ש‪-‬כט'ת להלכה רלהשזנמ מלאכיח‪ ,‬ט'פרל בג'נרח בר‪ '.‬עצ'צ'ם‪ .‬מאח הרב שאיל‬
‫ר"כבברג‪ .‬הרצאת המכרן לחקר החקלאיח ע"פ החירה‪' ,‬ררשל'ם חשר' ‪'''.‬משח‬

‫ש"רטרת סשה ב'ררר' הלכית רחשרברת במצררח הת‪';,‬רח' בארץ‪ ,‬שב;ע'ח‪ ,‬ערלה; טבל‪,‬‬
‫תררמרת רמעשררח‪ .‬מאח הרב 'הרשע מש"ה אדך‪".‬בםר ‪ ,i‬פתת חקרה תשמ" ‪; j‬‬
‫שכת שכתרו השמיטה‪ ,‬פרשייתיה יטעמיה‪ ,‬בצירוף· שאלית לעיוו ולהעמקז‪ ~i‬בעריכת‬

‫שמראל כץ‪ .‬רב ב'ח הספר‪ ,‬היצאת ב'ת הס!כ;" הת'נרן" לבברת;‪ ,‬ח;רב‪' ,‬רש'‪i‬ל‪,‬ס‬
‫תשמ‪•t '/‬‬

‫‪71‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫‪I‬‬

‫‪,,!:‬קבלו במערכת (;~'מה)‬

‫טרכי שדכהט לכסיקון מושגיס לכמאה וחמישיס מושגיס בהלכות שביעית‪ ,‬מאת הרב‬
‫מרדכי עמנואל‪ ,‬בעריכת מר אשר וסרט"ל‪ ,‬הוצאת מדרשת הארץ ומצוותיה‬

‫שליד המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה וקבוץ חפץ ח"ס‪ ,‬ירושליס‪ ,‬תשמ"ו‪,‬‬
‫נוילי פאריס לקוטיס‪ ,‬הלכה ואגרה בעניני נפילת אפיס ותענית בחורש ניסן‪ ,‬מאת‬

‫הרב אפריס פישל שט"ן‪ ,‬בני ברק תשמ"ו"‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫לחו יבר בטתו לוח יוס ·יומי לשנת תשמ"ן‪ ,‬הלכות ומנהגיס‪l ,‬מני היוס מפורטיס‪,‬‬
‫מדיר ייעיתים לתררה"‪ ,‬מדיר 'ימע'‪:‬ה בראשית'‪ /‬ינראית צבא השמיםו טדור‬

‫יידברי הימים"‪ ,‬מאןרעות הסטוריים וימי זכרון לגדילי ישראל יכן !'שבת הארץ"‬
‫דברי יבוסר ואנדה בעניני שביעית‪ ,‬מאת הרב מרדכי גנוט‪ ,‬הוצאת קופת גמ"ח‬
‫אחעי ‪ I‬ר‪ ,‬בני ברק‪ ,‬תשמ"ן‪,‬‬

‫טלי פסר כחב·עח לביבליוגרפיה ולחקר הספר העברי‪ ,‬גליין יג‪ ,‬רשימת תשובות‬
‫רב האי גאון יבאת צבי גרונר‪ ,‬בעריכח שלמה זלמן הבלין‪ ,‬הוצאח אוניברסיטת‬
‫בר ‪.‬אילן‪ ,‬רמח גן‪ ,‬תשמ"י‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫השמתתפיס בגלייך זה ‪:‬‬
‫הרב יצחק ליר‪ ,‬דרך‬

‫‪,‬‬

‫עזה ‪,19‬‬

‫ירולשים‬

‫יובה עמביאל‪ ,‬יח' צפגיה ‪ ,26‬ירישלים‬
‫הרב נחסיה פיונטק‪ ,‬רח' אוריאל ‪ .3‬ירילשיס‬

‫אברהם רייס‪ ,‬רח' שאיל המלר ‪ .22‬ירושליס‬
‫הרב שמעין זייזר‬

‫‪I‬‬

‫רח' 'ב‪.‬תתיהז‬

‫‪,23‬‬

‫בני ברק‬

‫פרופ' מרדכי ברויאי‪ ,‬דשר' בן מ"למין ‪4,‬כ ירושליס‬
‫יעקב ברונר‪ ,‬סמטת רמח"ל ‪ ,5‬בגי ברק‬
‫שמןאל עמבואל‪ ,‬קבץו עשלבים‪ ,‬ד"ב איליו‬
‫מאיר וונדר ‪,‬רחי פנים‬

‫מאירית ‪,13‬‬

‫ירושליס‬

‫‪i2‬‬

‫•‬

‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪,‬‬

‫אתר דעת ‪ -‬מכללת הרצוג‬

‫דעהרך האחראי ‪ :‬יינח עמניאל‪'m ,‬‬

‫‪,‬‬

‫צפנהי ‪ l6‬יפד‪.···:‬‬

‫•‬

‫דפום צור ·אוח‪ ,‬ירלשוים‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)