ספר דברים
פרשנות ומקורות נוספים
על פי תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך
שאלונים 3( 2371יח"ל) 5( 2571 ,יח"ל)
מקראה
חומר לימודי לתלמידי 5יח"ל
חומר לימודי שהוא רשות (העמקה)
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
יחידת פתיחה -ספר דברים
"יחידת הפתיחה" של חומש דברים כוללת שלושה חלקים:
חלק ב
בנין האמונה
חלק א
הקדמה לספר דברים
חלק ג
זכירת
מעמד הר סיני
פרק ד
עשרת הדיברות
פרק ה
הארץ הטובה
"שמע ישראל"
פרק ו
אזהרה מפני
שכחת ה'
פרק ח
המחויבות לשמירת
המצוות
פרק יא
חלק ראשון -הקדמה לספר דברים
לפני שנעמיק בלמידת החומש ,נבחן את מסגרת הזמן והמקום של הספר .החומש מקיף כחמישה שבועות ,ימיו
האחרונים של משה רבנו ,טרם הכניסה לארץ ישראל ,בנוסף לכך נבחן את מגמתו של החומש -משה מכין את העם
לקראת הגשמת ייעודו בארץ הנבחרת .נתאר את ההבדלים בין תקופת המעבר במדבר לבין החיים העתידיים בארץ,
ומתוך כך נבין את האתגר העצום עימו נדרש העם להתמודד :קיום של אומה עובדת ה' בארץ ישראל.
היכן נאמר ספר דברים?
כבר בחלקו השני של חומש במדבר כתוב שבני ישראל חנו בערבות מואב:
במדבר כב ,א (פרשת חוקת)
מֹואב מֵ עֵ בֶ ר ְלי ְַרדֵ ן י ְֵרחֹו
" ַוי ְִּסעּו בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל ַויַחֲ נּו בְ עַ ְרבֹות ָ
בפתח חומש דברים אנו מוצאים שבני ישראל עדין נמצאים באותו מקום:
דברים א ,א-ה (פרשת דברים)
ּתֹורה הַ ז ֹאת לֵאמֹר:
הֹואיל מֹשֶ ה בֵ ֵאר ֶאת הַ ָ
מֹואב ִּ
ֵאלֶה הַ ְדבָ ִּרים אֲ שֶ ר ִּדבֶ ר מֹשֶ ה ֶאל כָל י ְִּש ָר ֵאל …בְּ עֵ בֶ ר הַ י ְַּרדֵ ן בְּ ֶא ֶרץ ָ
בסוף חומש דברים נאמר שמשה רבינו עולה מערבות מואב אל הר נבו ושם הוא מת:
דברים ל"ד ,א-ה (פרשת וזאת הברכה)
מֹואב ֶאל הַ ר נְבֹו ר ֹאש הַ פִּ ְסגָה אֲ שֶ ר עַ ל פְ נֵי י ְֵרחֹו ַוי ְַר ֵאהּו ה' ֶאת כָל הָ ָא ֶרץַ …ויָמָ ת שָ ם מֹשֶ ה עֶ בֶ ד ה'
ַויַעַ ל מֹשֶ ה מֵ עַ ְּרבֹת ָ
מֹואב עַ ל פִּ י ה'.
בְּ ֶא ֶרץ ָ
מפסוקים אלו עולה שמאמצע ספר במדבר (מפרשת חוקת) ועד סוף ספר דברים ,המיקום של עם ישראל לא השתנה.
כלומר לאורך כל חומש ספר דברים בני ישראל חונים בערבות מואב ממערב לירדן מול יריחו .הם קרובים מאד
להיכנס לארץ כנען שממערב לירדן ,אבל עליהם יהיה לחצות את הירדן ולכבוש את הארץ ,וזה יקרה רק לאחר מותו
של משה רבינו ,בימי יהושע בן-נון.
מתי נאמר ספר דפר דברים?
ספר דברים נפתח בתאריך:
דברים א ,ג
ַוי ְִּהי בְּ ַא ְּרבָ עִ ים שָ נָה בְּ עַ ְּש ֵתי עָ שָ ר חֹדֶ ש בְּ ֶאחָ ד ַלחֹדֶ ש ִּדבֶ ר מֹשֶ ה ֶאל בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל כְ כֹל אֲ שֶ ר צִּ ּוָה ה' אֹתֹו אֲ לֵהֶ ם:
כלומר אירועי ספר דברים החלו ב-א' שבט של שנת הארבעים ליציאת מצרים ,וספר דברים מסתיים במות משה:
דברים לד ,ה-ח
ֹלשים יֹום ַוי ְִּּתמּו יְמֵ י בְ כִּ י
מֹואב ְּש ִ
ָ
מֹואב עַ ל פִּ י ה'ַ …ויִּבְ כּו בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל ֶאת מֹשֶ ה בְ עַ ְרבֹת
ָ
ַויָמָ ת שָ ם מֹשֶ ה עֶ בֶ ד ה' בְ ֶא ֶרץ
ֵאבֶ ל מֹשֶ ה.
היות שמשה משה רבינו נפטר בז' באדר ,יוצא אם כך שמסגרת הזמן של נאומי משה בחומש דברים היא חמשה
שבועות בלבד ,כ 37-ימים ,שהם ימיו האחרונים של משה רבינו לפני מותו.
4
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
מנין שמשה רבינו נפטר בז' באדר?
הגמרא במסכת קידושין דף לח ע"א עושה את החשבון הבא :בספר יהושע נכתב שבני ישראל עברו את הירדן בתאריך
י' בניסן" :וְ הָ עָ ם עָ לּו ִּמן הַ י ְַרדֵ ן בֶ עָ שֹור ַלחֹדֶ ש הָ ִּראשֹון ַויַחֲ נּו בַ גִּ ְלגָל בִּ ְקצֵ ה ִּמזְ ַרח י ְִּריחֹו" (יהושע ד' ,יט) .הקריאה לקום
ולעבור את הירדן הייתה שלושה ימים קודם לכן ,ב-ז' בניסן" :עִּ בְ רּו בְ ֶק ֶרב הַ מַ חֲ נֶה וְ צַ ּוּו ֶאת הָ עָ ם לֵאמֹר הָ כִּ ינּו ָלכֶם
צֵ ידָ ה כִּ י בְ עֹוד ְשֹלשֶ ת י ִָּמים ַא ֶּתם עֹבְ ִּרים ֶאת הַ י ְַרדֵ ן הַ זֶה" (שם א' ,יא) .קריאה זאת הייתה עם הקימה משלושים ימי
ֹלשים יֹום" (דברים
מֹואב ְש ִּ
האבל על מותו של משה רבינו ,כמתואר בחומש דברים " ַויִּבְ כּו בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל ֶאת מֹשֶ ה בְ עַ ְרבֹת ָ
ל"ד ,ח) .יוצא אם-כך ,שמשה רבינו נפטר ב-ז' באדר.
המבנה של ספר דברים
ספר דברים בנוי משלושה חלקים שהם שלושת הנאומים של משה .הביסוס בכתוב לכך הוא שבתחילת כל חלק ישנם
פסוקי "כותרת" המסמנים את הפתיחה של כל אחד מהנאומים:
הפרקים
א'-ד'
ה'-כ"ו
נושא הנאום
נאום היסטורי
נאום המצוות
ה-יא :מצוות אמוניות
יב-כו :מצוות מעשיות
כ"ז-ל"ד נאום החתימה
הברית ופרידת
משה 1
הביסוס בכתוב
דברים א ,א:
ֵאלֶה הַ ְדבָ ִּרים אֲ שֶ ר ִּדבֶ ר מֹשֶ ה ֶאל כָל
י ְִּש ָר ֵאל…
דברים ה ,א:
ַוי ְִּק ָרא מֹשֶ ה ֶאל כָל י ְִּש ָר ֵאל וַי ֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם,
ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ֶאת הַ חֻ ִּקים וְ ֶאת הַ ִּמ ְשפ ִָּטים…
דברים כז ,א:,
ַויְצַ ו מֹשֶ ה וְ זִּ ְקנֵי י ְִּש ָר ֵאל ֶאת הָ עָ ם לֵאמֹר…
הכניסה לארץ -מימוש היעוד של עם ישראל
ספר דברים מביא את מסעו של עם ישראל אל ייעודו -קיום ההבטחה לאבות לרשת את ארץ ישראל ולהתיישב בה:
בראשית יז ,ח-ט
ֹלהים ֶאל
ֵאֹלהים :וַי ֹאמֶ ר אֱ ִּ
ִּיתי לָהֶ ם ל ִּ
וְ נ ַָת ִּּתי לְָך ּו ְלז ְַרעֲָך ַאחֲ ֶריָך ֵאת ֶא ֶרץ ְמג ֶֻריָך ֵאת כָל ֶא ֶרץ כְ נַעַ ן לַאֲ חֻ זַת עֹולָם וְ הָ י ִּ
יתי ִּת ְשמֹר ַא ָּתה וְ ז ְַרעֲָך ַאחֲ ֶריָך ְל ֹדר ָֹתם.
ַאבְ ָרהָ ם וְ ַא ָּתה ֶאת בְ ִּר ִּ
כדי לממש את הייעוד הזה מתחוללים שינויים עצומים :הנהגת המדבר הניסית מתחלפת בהנהגת ארץ ישראל בה
הקב"ה פועל מתוך הטבע ,ועל עם ישראל מוטלת האחריות להילחם .הם מפסיקים להיות רועי צאן נודדים והופכים
ברובם לעובדי אדמה קבועים ,עוברים מהנהגה של "לחם מן השמים" (שמות טז ,ד) להנהגה של 'לחם מן הארץ'.
1יש המחלקים את החלק השלישי בספר לשני חלקים נפרדים -הברית (פרקים כ"ז-ל') ,הפרידה ממשה (ל"א-ל"ד)
5
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
הכניסה לארץ מתנה וגם מבחן
הכניסה לארץ יש בה בשורה גדולה ,עם ישראל יכול להראות לכל באי עולם את האפשרות להיות עם מבורך ,יוצר
ומצליח ,שהצלחתו רק מחזקת את אמונתו ואת ערכיו וממליכה את הקב"ה לעיני העולם כולו .ההצלחה בארץ יכולה
להביא ליותר אמונה וליותר מחויבות ,כאשר האדם זוכר תמיד שכל השגיו היא מאת האלוקים.
אולם בכניסה לארץ יש גם סכנה גדולה ,שדורשת תמודדות .דווקא ההצלחה והברכה הם אלו שיכולים להביא איתם
גם גאווה ושכחת אלוקים ,יחד עם רצון להתערות במרחב התרבותי ולשכוח את היעוד הרוחני והערכי שלנו.
ההשתקעות וההתברכות בארץ ישראל הם גם מתנה וגם מבחן:
דברים ח ,י-יז
וְ ָא ַכל ְָּת וְ שָ בָ עְ ָּת ּובֵ ַרכְּ ָת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך עַ ל הָ ָא ֶרץ הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר נ ַָתן ָלְך:
ִּהשָ מֶ ר לְָך פֶן ִת ְּשכַח ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך …וְ ָאמַ ְר ָּת בִּ לְבָ בֶ ָך כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי עָ שָ ה לִּי ֶאת הַ חַ יִּל הַ זֶה"
משה מכין את עם ישראל לקראת הכניסה לארץ
לאורך הלימוד של בספר דברים נעסוק באופנים השונים בהם מכין משה את העם לכניסה אל הארץ ,ומלמד אותם
כיצד להתמודד נכון עם האתגר ,אתגר השליחות של עם ישראל בארצו ואתגר שכחת ה' מאידך .הדרכים העיקריות
שבהם משה מכין את עם ישראל הם:
( )1חיזוק רוחני -בניין האמונה
אחד סכנות הגדולות של עם ישראל עם הכניסה לארץ יושפע מדרכי הפולחן האליליים של שכניהם ,ואימוץ העבודה
זרה .כדי להתמודד עם הסכנה הזאת משה בנאומיו מחזק את בניין האמונה של עם ישראל בקב"ה והוא עושה זאת
ע"י שהוא חוזר על יסודות האמונה ("עשרת הדברות" ,פרשות "שמע" ו"והיה אם שמוע" ועוד) ,ובתוכם מדגיש את
ההיבטים החשובים לעבודת ה' בארץ שיש בה תרבויות זרות ועובדי אלילים .בכלל אחד הנושאים המרכזיים השזור
לאורך כל ספר דברים הוא האזהרה מפני עבודה זרה.
( )2הכנה לקראת ההשתקעות בארץ וההתעצמות הכלכלית ב"ארץ הטובה"
משה רבינו חוזר במספר דרכים ומתייחס לטוב הארץ כברכה גדולה ,ומאידך גם כאתגר עצום .במספר מקומות לאורך
החומש מתוארת סכנת ההסתאבות וההתנוונות ,ומשה רבנו מציע ראשית להיות מודעים לתהליך ,ובהמשך גם כיצד
להישמר ממנו" :וְ ָזכ ְַר ָּת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך כִּ י הּוא הַ נ ֵֹתן לְָך ֹכ חַ ַלעֲשֹות חָ יִּל לְמַ עַ ן הָ ִּקים ֶאת בְ ִּריתֹו אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע לַאֲ ב ֶֹתיָך כַיֹום
הַ זֶה" (פרק ח פסוק יח).
( )3הדרכה מעשית -מצוות מעשיות ("מבוארות" ו"מחודשות")
ליבו של החומש הוא נאום המצוות (פרקים יב-כו) .בנאומיו משה מלמד את עם ישראל מצוות מעשיות שאמורות
לסייע להם להתמודד עם כל האתגרים המעשיים והאמוניים שמצפים להם בארץ בכל תחומי החיים :מלחמות ("דיני
מלחמה") ,מוסדות ששלטון ("הנהגה") ,חברה ("לא תוכל להעלם") ,מצוקה של החלשים בחברה ("פתח תפתח")
ועוד .המצוות שמשה מלמד אותם הם משני סוגים "מצוות מבוארות" ו"מצוות מחודשות":
"מצוות מחודשות" -הן מצוות שעדיין לא הובאו בחומשים הקודמים וקשורות ברובן למציאות החיים העתידית
הצפויה עם הכניסה לארץ ישראל .לדוגמה ,מצוות הקשורות להתנהלות של צבא יהודי בעת מלחמה כמו איסור
כריתת עצי מאכל בזמן מלחמה או מצוות קריאה לשלום לפני שכובשים עיר של האיוב.
"מצוות מבוארות" -מצוות שהובאו כבר בחומשים הקודמים ובחומש דברים הן התבארו מחדש ,כמו שנאמר בפתח
ּתֹורה הַ ז ֹאת" (א' ,ה) .בדרך כלל הביאור מדייק היבטים של
הֹואיל מֹשֶ ה בֵ ֵאר ֶאת הַ ָ
מֹואב ִּ
הספר "בְ עֵ בֶ ר הַ י ְַרדֵ ן בְ ֶא ֶרץ ָ
המצווה הקשורים לחיי האומה בארץ ישראל .לדוגמה ,כשחוזר משה רבינו על מצוות המועדים הוא מזכיר שיש
6
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
"אל הַ מָ קֹום אֲ שֶ ר יִּבְ חַ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְשַ כֵן ְשמֹו שָ ם" (דברים ט"ז ,ו) -העליה לרגל מבטאת
להעלות את קרבנות החג ֶ
את ריכוז עבודת ה' בארץ ישראל סביב מרכז רוחני משותף אחד .וכשמשה חוזר על דיני העבד העברי המשתחרר
לאחר שש שנות עבדות ,הוא מציין שיש להעניק לו עם יציאתו מפרי הארץ ותנובתה " -וְ כִּ י ְתשַ לְחֶ נּו חָ פְ ִּשי מֵ עִּ מָ ְך ל ֹא
ּומי ְִּקבֶ ָך אֲ שֶ ר בֵ ַרכְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ִּּת ֶּתן לֹו" (ט"ו ,יג-יד) .בכך הוא מתייחס
ּומג ְָרנְָך ִּ
יקם :הַ ֲענֵיק ַּת ֲענִּיק לֹו ִּמצ ֹאנְָך ִּ
ְתשַ לְחֶ נּו ֵר ָ
לסכנה שבמירוץ לצבירת רכוש אישי ,ומצווה לדאוג לרווחתם ובמידת הצורך לשיקומם הכלכלי והנפשי של הזקוקים
לכך.
בשלושת הנושאים הללו" :בניין האמונה"" ,הארץ הטובה" ו"המצוות המעשיות" -נעסוק בהמשך הלימוד בהרחבה.
.1קרא ולמד את ה"הקדמה לספר דברים" ,וענה:
א .היכן שהו בני ישראל בזמן שנאמר להם חומש דברים? בסס את תשובתך על הכתוב.
ב .מתי נאמר ספר דפר דברים? ובמשך כמה זמן הוא נאמר? בסס את תשובתך על הכתוב.
ג .מהו המבנה של ספר דברים? בסס את תשובתך על הכתוב
ד .המעבר מהמדבר לארץ ישראל טומן בחובו בשורה גדולה אבל גם סכנה גדולה .פרט מהי הבשורה ומה הסכנה?
ה .מה הן שלוש הדרכים העיקריות שבהם משה מכין את עם ישראל לקראת האתגרים שמצפים להם בארץ?
ו .מהי "מצוה מחודשת" ומהי "מצוה מבוארת"? הבא דוגמא אחת לכל סוג.
מדבר מול ארץ ישראל
לפניך מקור הדן בהבדל בין ההשגחה של ה' על עם ישראל במדבר לבין ההשגחה של ה' בארץ ישראל .ננסה להגדיר
מה הבדל העקרוני בין שני סוגי ההשגחה ולבחון איזו סוג השגחה עדיפה.
משך חכמה 2דברים לב ,ג
"כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" ,פירוש על דרך מושכל ,כי העיקר התכליתי אשר יתנהג האומה באופן טבעי
מושגח פרטי .וזה כי יקצרו ויאספו דגנם ,וראשית כל אשר לו ,יובא בית ה' ולמשרתיו הקדושים .ושלוש פעמים בשנה
יעזבו כל אשר להם תחת כנפי הביטחון האלקי ויבואו להיראות פני ה'.
וכאשר יישירו לכת תוסיף הארץ לתת פריה ,ותהיה חיתת ה' על הגויים סביב ,ובכל מפעל ומצעד יזכיר ויברך שם
הבורא יתברך .וחיים כזה הוא חיים רוחניים ,ויקר שעה אחת מכל חיי העולם הבא לכל מתבונן.
לא כן בימי משה אשר נפרצו גבולות הטבע ונהרסו מבצרי ההנהגה התמידית ,רק לא פעלו מאומה ,והמן יורד ,וכל
אחד רואה עמוד הענן וכבוד ה' ,וה' הולך לפניהם -הלזה יקרא תכליתי? הלא אין זה רק חיי העולם הבא ,חיים של
מלאכים ,וכמאמרם ז"ל (מכילתא בשלח יז) :לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן…
אך למה נצרכו לזה אם אין זה התכלית האמיתי? אולם כאשר יסוד התורה "אנכי" ו"לא יהיה לך" ,כן יסוד האמונה
והאומה הוא ארבעים שנה האלו ,כי בזמן כזה יכלו לפרש התורה היטב ולזכך נפשותם עד היותם יותר במעלה
כאישים הנבדלים ,והשרישו האמונה והנפש האלוקי בזרעם אחריהם .וגם זה המופת על האמת לקלי הדעת כמו
שכתב רמב"ם .ולכך הוצרכו למשה…
2רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק ,ליטא ,תר"ג -תרפ"ו .1926-1843מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה .ספרו הגדול" :אור שמח" על
הרמב"ם .אחרי מותו פורסמו חידושיו על התורה בשם "משך כחמה".
7
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
.2קרא את דברי המשך חכמה ,וענה:
א .צבע :בצהוב -את תיאור חיי עם ישראל במדבר ,ובירוק -את חיי עם ישראל בארצו.
ב .כתוב בלשונך מה מאפיין את השגחת ה' על עם ישראל במדבר ובארץ ישראל (הדגש את ההבדל).
ג .מהם היתרונות של כל אחת מדרכי ההשגחה? האם יש עדיפות לאחת מהן?
ד .איזו תקופה מייצגת את התכלית של עם ישראל ,את הקיום המשמעותי יותר :תקופת המדבר או תקופת א"י?
ה .מהי המטרה המיוחדת של חיי המדבר ,ומדוע היא יכולה להיות מושגת רק במדבר?
מה בין חיי המדבר לחיים בארץ ישראל?
עם ישראל עומד לעבור שינוי משמעותי עם הכניסה לארץ .עד כה הוא נדד במשך ארבעים שנה שנה במדבר וסוף סוף
הוא עומד להיכנס לארצו שלו ,הכניסה תלווה בשינויים עמוקים .ההבדל המשמעותי ביותר שממנו נובעים שינויים
בתחומים רבים הוא שעם ישראל עבר מהנהגה ניסית להנהגה בדרכי הטבע.
8
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
.3בטבלה שלפניך מובאים תשעה תחומים בהם אורחות החיים של עם ישראל עומדים להשתנות מן הקצה אל הקצה
עקב המעבר מן המדבר לארץ ישראל .ציין את ההבדלים המהותיים בכל תחום ,ומה הן המשמעויות והאתגרים
שניצבים לפני עם ישראל בעקבות המצב החדש שאליו הם נכנסים.
החיים
במדבר
החיים בארץ
ישראל
משמעויות-אתגרים-מחשבות
(א)
הנהגת ה'
•
(ב)
מגורים
באוהלים בסוכות,
"דירת עראי"
בתי קבע
בתי קבע נותנים תחושה של ביטחון "ביתי הוא מבצרי" שעשוי להביא לסכנה רוחנית
של "כוחי ועוצם ידי".
•
בתי קבע מאפשרים הגדלת הפערים הכלכליים בחברה.
•
יש צורך במצוות חדשות המתאימות למגורי קבע :מעקה ,הלכות שכנות וכד'.
(ג)
השכנים
(ד)
פרנסה
(ה)
מים
(ו)
ביטחון
(ז)
ההנהגה
ומוסדותיה
(ח)
ריכוז
ופיזור
(חברתית)
(ט)
הקרבה
למרכז
הרוחני
9
יחידת פתיחה :הקדמה לספר דברים
הנושאים מספר דברים שנעסוק בהם בהרחבה
ספרר דברים כולל בתוכו רעיונות רבים ומצוות רבות ,אנו נלמד רק חלק מהרעיונות ומהמצוות של ספר דברים ,בנוסף
לכך לא נלמד את הספר על לפי נושאים .הנושאים שבהם נרחיב את הלמידה והעיון הם:
א .יחידת פתיחה
ד-יא
יחידת חובה
ב .יחידת המצוות
טו-כה
יחידת בחירה
ג .יחידת סיכום
כו-לד
יחידת חובה
•
•
•
הקדמה לספר דברים
בניין האמונה
הארץ הטובה
•
•
•
•
פתח תפתח
לא תוכל להתעלם
ההנהגה
דיני מלחמה
ביחידה זו יש בחירה של 3נושאים מתוך .4
אנחנו לא נלמד את הנושא "לא תוכל להתעלם"
•
•
•
•
מקרא ביכורים
ברית עולם
פרשת התשובה
מותו של משה רבינו
ביחידה זו חובה ללמוד את כל ארבעת הנושאים
ביחידה זו חובה ללמוד את כל שלושת הנושאים.
10
יחידת פתיחה :בנין האומה -זכירת מעמד הר סיני
יחידת פתיחה -ספר דברים
חלק שני -בנין האמונה
חלק ב
בנין האמונה
חלק א
הקדמה לספר דברים
חלק ג
זכירת
מעמד הר סיני
פרק ד
עשרת הדיברות
פרק ה
הארץ הטובה
"שמע ישראל"
פרק ו
אזהרה מפני
שכחת ה'
פרק ח
המחויבות לשמירת
המצוות
פרק יא
מבוא
בפרקים ד -ה בספר דברים יש חזרה על מעמד הר סיני ועל עשרת הדיברות ,מעמד שמוכר לנו היטב מספר שמות
בחזרה על עשרת הדיברות מאפשרת לנו לטעום את המושג "משנה תורה" :ננסה להבין מה מגמתו של משה בחזרה
על מעמד הר סיני ועשרת הדברות ערב הכניסה לארץ? במה מהוות הדברות (ובעקבותיהן פרשיות "שמע" "והיה אם
שמע") ,הכנה לאתגרים הרוחניים והתרבותיים הצפויים בארץ?
הנושאים בהם עוסקת יחידת "בנין האמונה" הם:
פרק ד :המצווה לזכור את מעמד הר סיני
פרק ה :תוכנו של המעמד -עשרת הדיברות
פרק ו' :פרשת "שמע" -הכוללת מצווה אמונית ומצוות מעשיות
זכירת מעמד הר סיני (פרק ד)
הציווי לזכור את מעמד הר סיני
בפסוקים ט-י ,משה מזהיר את העם שלא לשכוח את מעמד הר-סיני ,ומצווה להעביר את המסורת של מעמד הר סיני
לבנים ולבני הבנים .פסוקים :יא-יד ,ממשיכים ומסבירים את חשיבותו של המעמד:
oדברים פרק ד ,ט-יד
ּושמֹר נַפְ ְשָך ְמאֹד פֶן ִּּת ְשכַח ֶאת הַ ְדבָ ִּרים אֲ שֶ ר ָראּו עֵ ינֶיָך ּופֶן יָסּורּו ִּמלְבָ בְ ָך כֹל יְמֵ י חַ יֶיָך
(ט) ַרק ִּהשָ מֶ ר לְָך ְ
וְ הֹודַ עְ ָּתם לְבָ נֶיָך וְ לִּבְ נֵי בָ נֶיָך:
(י) יֹום אֲ שֶ ר עָ מַ ְד ָּת לִּפְ נֵי ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ ח ֵֹרב בֶ אֱ מֹר ה' ֵאלַי הַ ְקהֶ ל לִּי ֶאת הָ עָ ם וְּ ַא ְּש ִמעֵ ם ֶאת ְּדבָ ָרי
אֲ שֶ ר ִּיל ְְמדּון ְלי ְִּר ָאה א ִֹּתי כָל הַ י ִָּמים אֲ שֶ ר הֵ ם חַ יִּים עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה וְ ֶאת בְ נֵיהֶ ם ְילַמֵ דּון:
(יא) ו ִַּּת ְק ְרבּון ו ַַּתעַ ְמדּון ַּתחַ ת הָ הָ ר וְ הָ הָ ר בֹעֵ ר בָ ֵאש עַ ד לֵב הַ שָ מַ יִּם חֹשֶ ְך עָ נָן ַוע ֲָרפֶל:
ּותמּונָה ֵאי ְנכֶם ר ִֹּאים זּול ִָּתי קֹול:
(יב) ַויְדַ בֵ ר ה' אֲ לֵיכֶם ִּמּתֹוְך הָ ֵאש קֹול ְדבָ ִּרים ַא ֶּתם ש ְֹמעִּ ים ְ
(יג) ַו ַיגֵד ָלכֶם ֶאת בְ ִּריתֹו אֲ שֶ ר צִּ ּוָה ֶא ְתכֶם ַלעֲשֹות עֲשֶ ֶרת הַ ְדבָ ִּרים ַויִּכְ ְּתבֵ ם עַ ל ְשנֵי לֻחֹות אֲ בָ נִּים:
ּומ ְשפ ִָּטים ַל ֲעש ְֹתכֶם א ָֹתם בָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ַא ֶּתם עֹבְ ִּרים שָ מָ ה ל ְִּר ְש ָּתּה:
(יד) וְ א ִֹּתי צִּ ּוָה ה' בָ עֵ ת הַ ִּהוא ְללַמֵ ד ֶא ְתכֶם חֻ ִּקים ִּ
במעמד הר סיני:
•
ישראל זכו לשמוע
•
הקב"ה התגלה בקול בלבד ,ולא בתמונה -באופן גשמי .בהמשך הפרק (עד פסוק יט) מזהיר משה את העם
מפניה אל האלילים סכנה זו משמעותית דווקא עם הכניסה לארץ בגלל השכנות לעמי הארץ עובדי האלילים
וההשפעה התרבותית.
את הקב"ה עצמו( .החל מהדיבר השלישי שמעו ישראל את דברי ה' מפי משה -נלמד על כך בהמשך)
11
יחידת פתיחה :בנין האומה -זכירת מעמד הר סיני
oדברים ד ,טו-יט
יתם כָל ְּתמּונָה בְ יֹום ִּדבֶ ר ה' אֲ לֵיכֶם בְ ח ֵֹרב ִּמּתֹוְך הָ ֵאש:
(טו) וְ נ ְִּשמַ ְר ֶּתם ְמאֹד ְלנַפְ ש ֵֹתיכֶם כִ י ל ֹא ְּר ִא ֶ
יתם ָלכֶם פֶסֶ ל ְּתמּונַת כָל סָ מֶ ל ַּתבְ נִּית ָזכָר אֹו נ ְֵקבָ ה…:
(טז) פֶן ַת ְּש ִחתּון ַוע ֲִש ֶ
ית לָהֶ ם…
ית ֶאת הַ שֶ מֶ ש וְ ֶאת הַ י ֵָרחַ וְ ֶאת הַ כֹוכָבִּ ים כֹל צְ בָ א הַ שָ מַ יִּם וְ נִּדַ ְח ָּת וְ ִּה ְש ַּתחֲ וִּ ָ
(יט) ּופֶן ִּּתשָ א עֵ ינֶיָך הַ שָ מַ יְמָ ה וְ ָר ִּא ָ
.1עיין בפסוקים ט-יד ובפסוקים טו-יט ,וענה:
מדוע למשה היה חשוב להדגיש בנאומו שמצד אחד עם ישראל בעצמו -שמע את קול ה' ,ומצד שני להדגיש לעם
שהם -לא ראו כל תמונה של ה'? הסבר ובסס
הרמב"ן (פרק ד ,פסוק ט) מסביר מדוע חזר משה דווקא כעת (טרם הכניסה לארץ וטרם פטירתו) אל מעמד הר סיני
והציב אותו כיסוד מרכזי באמונה:
oרמב"ן ,דברים ד ,ט
רק הישמר לך וגו' פן תשכח את הדברים … -אבל הכתוב הזה לפי דעתי מצות לא תעשה ,הזהיר בה מאד ,כי כאשר
אמר שנזהר בכל המצות ונשמור החוקים והמשפטים לעשותם ,חזר ואמר רק אני מזהירך מאד להישמר ולשמור
עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצוות ,שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות
והלפידים את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש ,ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד
ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם.
ופירש הטעם כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם ,אם
כן עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו:
והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם ,הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו
מלבנו לעולם ,וציוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה.
והתועלת במצווה הזאת גדולה מאד ,שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד ,אע"פ שנבואתו נתאמתה
באותות ובמופתים אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצוונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת יכנס ספק
בלב האנשים ,אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאוזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי ,נכחיש כל חולק וכל
מספק ,ונשקר אותו ,לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו ,כי אנחנו היודעים בשקרותו:
זהו שאמר שם (שמות יט ט) :וגם בך יאמינו לעולם ,כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו ידעו שהיה הדבר אמת בלא
ספק כאלו ראוהו כל הדורות ,כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל .והם לא יסתפקו כלל
בעדותנו שנעיד להם ,אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו ,וכל מה שספרנו להם.
.2עיין בדברי הרמב"ן וענה:
א .מהי "מצוות -לא תעשה" שנזכרת בפסוק ט'? וכיצד מיישמים אותה?
ב .מה הטעם של מצווה זו? בסס את תשובתך
ג .כיצד המצווה הזאת גורמת שאכן הטעם של המצווה יתממש?
ד .מדוע למעמד הר סיני יש יכולת לשמר את האמונה בקב"ה גם אצל בנינו ובני בנינו -שלא השתתפו במעמד?
12
יחידת פתיחה :בניין האומה " -עשרת הדיברות"
חלק שני -בנין האמונה
חלק ב
בנין האמונה
חלק א
הקדמה לספר דברים
חלק ג
זכירת
מעמד הר סיני
פרק ד
עשרת הדיברות
פרק ה
הארץ הטובה
"שמע ישראל"
פרק ו
אזהרה מפני שכחת ה'
פרק ח
"והיה אם שמוע"
פרק יא
עשרת הדיברות (פרק ה)
המבנה של פרק ה
( )1א-ה
הקדמה -ברית סיני היא הבסיס לאמונה ,והיא נמשכת גם אל דור הנכנסים לארץ" :לא ֶאת אֲ ב ֵֹתינּו
כ ַָרת ה' ֶאת הַ בְ ִּרית הַ ז ֹאת כִּ י ִּא ָּתנּו אֲ נ ְַחנּו ֵאלֶה פֹה הַ יֹום ֻכלָנּו חַ יִּים" (ג).
( )2ו-יח
עשרת הדברות
( )3יט-כח
משה מסביר מדוע רק שתי הדברות הראשונות נאמרו ישירות מפי ה' ,והאחרות -בתיווכו של משה.
( )4כט-ל
חתימה :שמירת המצוות תביא לאריכות ימים בארץ ישראל:
ירשּון" (כט-ל)
"ּושמַ ְר ֶּתם ַלעֲשֹות כַאֲ שֶ ר צִּ ּוָה יְהֹוָה אֱ ֹלהֵ יכֶם ֶא ְתכֶם …וְ הַ אֲ ַרכְ ֶּתם י ִָּמים בָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ִּּת ָ
ְ
בהוראת הפרק נתמקד בחלק השני של הפרק ב"עשרת הדברות" (פסוקים ו-יח) אך יש לדעת גם את דברי הפתיחה
והסיום של הפרק ברמת הפשט גם כדי להבין את ההקשר ,וגם משום שלקראת פטירתו ,משה חוזר על רעיונות נאמרו
כאן ב"הקדמה" ו"בחתימה" שבהם הוא המבהיר את הצורך לזכור ולהתחייב לברית ,וכן להעביר את הזיכרון לדורות
הבאים -נעסוק בכך ב"יחידת הסיכום" של ספר דברים.
13
יחידת פתיחה :בניין האומה " -עשרת הדיברות"
עשרת הדברות
דברים ה ,ו-יח
אתיָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית עֲבָ ִּדים:
(ו) ָאנֹכִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך אֲ שֶ ר הֹוצֵ ִּ
ֹלהים אֲ חֵ ִּרים עַ ל ָפנָי:
(ז) ל ֹא י ְִּהיֶה לְָך אֱ ִּ
(ח) ל ֹא ַתעֲשֶ ה לְָך פֶסֶ ל כָל ְּתמּונָה אֲ שֶ ר בַ שָ מַ יִּם ִּממַ עַ ל
וַאֲ שֶ ר בָ ָא ֶרץ ִּמ ָּתחַ ת וַאֲ שֶ ר בַ מַ יִּם ִּמ ַּתחַ ת ל ָָא ֶרץ:
(ט) ל ֹא ִּת ְש ַּתחֲ וֶה לָהֶ ם וְ ל ֹא ָתעָ בְ דֵ ם
שנ ְָאי:
כִּ י ָאנֹכִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֵאל ַקנָא פ ֵֹקד עֲֹון ָאבֹות עַ ל בָ נִּים וְ עַ ל ִּשל ִֵּשים וְ עַ ל ִּרבֵ עִּ ים ְל ֹ
ֹותי:
(י) וְ עֹשֶ ה חֶ סֶ ד לַאֲ לָפִּ ים ְלאֹהֲ בַ י ּו ְלש ְֹמ ֵרי ִּמצְ ָ
(יא) ל ֹא ִּתשָ א ֶאת שֵ ם ה' אֱ ֹלהֶ יָך לַשָ וְ א
כִּ י ל ֹא ְינ ֶַקה ה' ֵאת אֲ שֶ ר יִּשָ א ֶאת ְשמֹו לַשָ וְ א:
(יב) שָ מֹור ֶאת יֹום הַ שַ בָ ת ל ְַק ְדשֹו כַאֲ שֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך
ית כָל ְמלַאכְ ֶּתָך:
(יג) שֵ שֶ ת י ִָּמים ַּת ֲעבֹד וְ עָ ִּש ָ
(יד) וְ יֹום הַ ְשבִּ יעִּ י שַ בָ ת לַה' אֱ ֹלהֶ יָך ל ֹא ַתעֲשֶ ה כָל ְמלָאכָה
שֹורָך וַחֲ מ ְֹרָך וְ כָל בְ הֶ ְמ ֶּתָך וְ ג ְֵרָך אֲ שֶ ר בִּ ְשעָ ֶריָך
ַא ָּתה ּובִּ נְָך ּובִּ ֶּתָך וְ עַ בְ ְדָך וַאֲ מָ ֶתָך וְ ְ
לְמַ עַ ן יָנּוחַ עַ בְ ְדָך וַאֲ מָ ְתָך כָמֹוָך:
ִּית בְ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם
(טו) וְ ָזכ ְַר ָּת כִּ י עֶ בֶ ד הָ י ָ
ַויֹצִּ אֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ִּמשָ ם בְ יָד חֲ ז ָָקה ּובִּ זְ רֹעַ נְטּויָה
עַ ל כֵן צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ַלעֲשֹות ֶאת יֹום הַ שַ בָ ת:
(טז) כַבֵ ד ֶאת ָאבִּ יָך וְ ֶאת ִּאמֶ ָך כַאֲ שֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך
לְמַ עַ ן יַאֲ ִּריכֻן יָמֶ יָך ּולְמַ עַ ן יִּיטַ ב לְָך עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹתן לְָך:
(יז) ל ֹא ִּת ְרצַ ח:
וְ ל ֹא ִּתנ ְָאף:
וְ ל ֹא ִּתגְ נֹב:
וְ ל ֹא ַת ֲענֶה בְ ֵרעֲָך עֵ ד שָ וְ א:
(יח) וְ ל ֹא ַת ְחמֹד ֵאשֶ ת ֵרעֶ ָך
וְ ל ֹא ִּת ְת ַאּוֶה בֵ ית ֵרעֶ ָך שָ דֵ הּו וְ עַ בְ דֹו וַאֲ מָ תֹו שֹורֹו וַחֲ מֹרֹו וְ כֹל אֲ שֶ ר ל ְֵרעֶ ָך:
מדוע דווקא עשר דברות אלו?
עשרת הדברות "הם קווי היסוד של כל מצוות התורה והם מוסרים לישראל את ייעוד חובת החיים" (רש"ר הירש
לדברים פרק ה') ,והם מכונים בתורה דברי הברית ַ " -ויִּכְ ּתֹב עַ ל הַ ֻלחֹת ֵאת ִּדבְ ֵרי הַ בְ ִּרית" (שמות ל"ד ,כח) .חז"ל אף
הקשו מדוע לא נכתבו עשרת הדיברות כבר בתחילת התורה (ראו במכילתא דר"י ,בחודש ,ה).
רש"י שמות כד ,י
את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם -כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן.
ורבינו סעדיה פירש :ב"אזהרות" שיסד לכל דבור ודבור מצוות התלויות בו.
.1עיין ברש"י ,וענה:
א .לפי רש"י ,מדוע נבחרו דווקא עשרת הדיברות הללו ולא אחרות?
ב .כיצד דברי רב סעדיה גאון מסייעים להסבר של רש"י?
14
יחידת פתיחה :בניין האומה " -עשרת הדיברות"
מרכזיותן וחשיבותן של עשרת הדיברות
לאמרן מדי יום בבית המקדש .על זה מעידה המשנה
בגלל חשיבותן של עשרת הדיברות נקבע כבר בימי קדם שיש ָ
(תמיד ה ,א)" :אמר להם הממונה (לפני הקרבת קרבן התמיד של שחרית) :ברכו ברכה אחת ,והם ברכו .קראו עשרת הדברים
וכו'" .ומפרש הרמב"ם" :הטעם שקוראים עשרת הדברים בכל יום מפני שהם יסוד הציווי ותחילתו" .כך נהגו עד
חורבן הבית .לאחר זמן ביקשו לחדש את מנהג קריאת עשרת הדיברות בבתי הכנסת ,אבל חז"ל הסתייגו ממהלך
זה ואמרו" :ומפני מה אין קוראים אותן? מפני טענת המינים ,שלא יהיו אומרים :אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני".
ואמנם גם בבית שני ,היו אנשי הכת מקומראן נוהגים לכתוב את עשרת הדיברות בתוך התפילין ,ולאחר מכן,
הקראים נהגו ,ועד היום הם נוהגים ,לכתוב את עשרת הדיברות בתוך המזוזות .עדות נוספת לחשיבותן של עשרת
הדברות באה לידי ביטוי במנהג שרווח בקהילות רבות לעמוד בשעת קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת .ואמנם
גם על מנהג זה יש החולקים ,והרמב"ם אף אסר לעשות כן.
.2מה הם חמש המנהגים שהתפתחו לאורך הדורות ,שמלמדות על מרכזיותן וחשיבותן של עשרת הדיברות?
oמלבי"ם שמות כ ,יב-יג
וכלל עשרת הדברים הם מצוות שהשכל מחייבם ,שכל אדם יכיר בשכלו שיש סיבה ראשונה ממציא כל הנמצאות,
ושראוי שלא לישא שמו לשווא ,וכל שכן מצוות האחרונות שהם מצוות נימוסיות ,ששכל האדם מוכן אליהם בטבע…
והורה אותנו יוצר הנפשות ,כי גם המצוות האלה ,השכליות ,אם יעשום רק מצד השכל והנימוס לבד ,שלא מפני יראת
אלקים שהזהיר עליהם בקולות וברקים ,זרועות השכל לא יעמדו מפני התאווה.
.3עיין בדברי המלבי"ם ,וענה:
א .לפי המלבי"ם ,מה הדבר שמאפיין את כל "עשרת הדיברות"
ב .מה הקושי שהעולה מהסברו של המלב"ים על המאפיין של עשרת הדיברות ,וכיצד הוא מיישב את הקושי?
מנין הדברות
כיצד יודעים שפסוקים ו-יח כוללים עשר דיברות ולא יותר? תשובה :הכתוב עצמו מעיד על כך "עֲשֶ ֶרת הַ ְדבָ ִּרים" (ד' ,יג).
אברבנאל שמות כ' ,א
רמב"ם ,ספר המצוות ,מצוות עשה א'
"אנֹכִּ י – "…איננו מצווה ,לא אמונית ולא מעשית ,אבל
ָ
"אנכי ה' אלוקיך" -היא הציווי אשר צוונו בהאמנת
האלוהות ,והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל היא הקדמה למצוות ואזהרות שיאמר בשאר הדיבורים
ועניינו להודיעם מי הוא המדבר איתם…
לכל הנמצאים והוא אמרו "אנכי ה' אלוקיך"
.4עיין ברמב"ם ובאברבנאל ,והסבר בלשונך את המחולקת ביניהם.
15
יחידת פתיחה :בניין האומה " -עשרת הדיברות"
מבנה "עשרת הדיברות"
חובה להכיר לפחות שתי חלוקות שונות ,ואת הביסוס שלהן בכתוב
שיטה א ,לחלוקת עשרת הדיברות
רמב"ן שמות כ יג
והנה עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא וחמשה לטובת האדם ,כי כבד את אביך כבוד האל ,כי לכבוד הבורא צוה
לכבד האב המשתתף ביצירה ,3ונשארו חמשה לאדם בצרכו וטובתו.
רבי שמשון רפאל הירש ,שמות כ ,יב
יציאת מצרים ומתן תורה הן שתי עובדות היסוד של עם ישראל ,שעליהן תיכון כניעתנו לפני ה' כמושל ושליט בגורלנו
ובחיינו … .הערובה היחידה לאמיתותן היא המסורת ,ויסודה של מסורת אינו אלא מסירתה הנאמנה לבנים מידי
האבות וקבלתה ברצון בידי הבנים מידי האבות … .ונמצאנו למדים כי כיבוד אב ואם הוא התנאי היסודי לנצחיותה
של האומה הישראלית… .אלמלא הקשר בין אבות ובנים – תנותק שרשרת הדורות … ,והאומה הישראלית תחדל
מלהיות .אכן גדולה חשיבותם של ההורים בישראל ,ולפיכך ייחדה להם התורה מקום נכבד בעשרת הדברות. …
.5עיין בדברי הרמב"ן ורש"ר הירש וענה:
א .לפי הרמב"ן ,כיצד הוא מחלק את עשרת הדיברות? בסס את תשובתך על הכתוב
ב .לפי החלוקה של הרמב"ן מה הקושי שמתעורר בעקבות הדיבר החמישי?
ג .כיצד הרמב"ן ורש"ר הירש ,מיישבים את הקושי?
.
שיטה ב ,לחלוקת עשרת הדיברות
שיר השירים רבה פרשה א ,ב:
רבי יהושע בן לוי ורבנין .רבי יהושע אומר :ב' דברות שמעו ישראל מפי הקב"ה "אנכי" ו"לא יהיה לך".
יש לשים לב ,שבהמשך הפרק פסוקים יט-כח מתארים את בקשתם של העם שלא להוסיף ולשמוע את קולו של ה'.
יטיבּו כָל אֲ שֶ ר ִּדבֵ רּוִּ :מי י ִֵּּתן וְ הָ יָה לְבָ בָ ם זֶה לָהֶ ם ְלי ְִּר ָאה א ִֹּתי וְ ל ְִּשמֹר
הקב"ה רואה את הבקשה כביטוי ליראת ה'" :הֵ ִּ
ֹותי כָל הַ י ִָּמים לְמַ עַ ן יִּיטַ ב לָהֶ ם וְ לִּבְ נֵיהֶ ם ְל ֹעלָם" (פסוקים כה-כו).
ֶאת כָל ִּמצְ ַ
.6עיין במדרש שיר השירים רבה ,וענה:
א .לפי שיר השירים רבה ,כיצד יש לחלק את עשרת הדברות?
ב .הבא ראיה מן הכתוב מפסוקים ו-יח לחלוקה שהציעו ריב"ל ורבנין בשיר השירים רבה.
3
מבוסס על אמרת חז"ל (קידושין ל ע"ב) "שלושה שותפין הן באדם :הקב"ה ,ואביו ,ואמו ,בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו ,אמר הקב"ה :מעלה
אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני".
16
יחידת פתיחה :בניין האומה " -עשרת הדיברות"
שיטה ג ,לחלוקת עשרת הדיברות
ראב"ע (פרוש הארוך) שמות כ ,ב-ג:
וכל המצוות על ג' דרכים ,הא' מצות הלב ,והב' מצות הלשון ,והג' מצות עשה .ומצות הלב על שני דרכים ,מצות עשה
ומצות לא תעשה …גם מצות הלשון עשה ולא תעשה …ומצות הלב הם העיקרים הנכבדים על כולם .ורבים חשבו כי
אין במחשבת הלב עוון רק בדברי עבודה זרה ,ובאמת כי היא קשה לבדה יותר מכל מחשבות רעות רק היא כנגד
כולם.
.7האב"ע מפרש שאת כל תרי"ג המצוות ניתן לחלק לשלושה סוגים( :א) מצוות "מצות הלב" -מחשבה (ב) מצות
הלשון -דיבור (ג) מצות עשה -מעשה .למדנו שעשרת הדיברות הם היסודות לכל המצוות לכן לא מפתיע שגם את
עשרת הדיברות ניתן לחלק לשלושת הסוגים הללו.
א .רשום בטבלה שלפניך ליד כל דיבר לאיזה סוג מצווה הוא שייך" :מחשבה"" ,דיבור" או מעשה".
בין אדם למקום
מחשבה
בין אדם לחבירו
ָאנֹכִ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך…
ל ֹא ִת ְּרצַ ח
ֹלהים אֲ חֵ ִרים…
ל ֹא י ְִּהיֶה לְָּך אֱ ִ
ל ֹא ִתנ ְָּאף
ל ֹא ִתשָ א ֶאת שֵ ם ה'…
ל ֹא ִתגְּ נֹב
שָ מֹור ֶאת יֹום הַ שַ בָ ת…
ל ֹא ַת ֲענֶה בְּ ֵרעֲָך עֵ ד שָ וְּ א
כַבֵ ד ֶאת ָאבִ יָך וְּ ֶאת ִאמֶ ָך…
ל ֹא ַת ְּחמֹד ֵאשֶ ת ֵרעֶ ָך
ב .החלוקה של עשרת הדיברות ל"מחשבה"" ,דיבור" ומעשה יוצרת מבנה כיאסטי לעשרת הדברות ,תאר את המבנה.
ג .הצע הסבר מדוע סדר המצוות בלוח הראשון הפוך מסדר המצוות שבלוח השני.
17
יחידת פתיחה :בניין האומה " -שמע ישראל"
חלק שני -בניין האמונה
חלק ב
בנין האמונה
חלק א
הקדמה לספר דברים
חלק ג
זכירת
מעמד הר סיני
פרק ד
עשרת הדיברות
פרק ה
הארץ הטובה
"שמע ישראל"
פרק ו
אזהרה מפני
שכחת ה'
פרק ח
המחויבות לשמירת
המצוות
פרק יא
"שמע ישראל"
דברים פרק ו
(ד) ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ה' ֶאחָ ד:
(ה) וְ ָאהַ בְ ָּת ֵאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ ְשָך ּובְ כָל ְמאֹדֶ ָך:
(ו) וְ הָ יּו הַ ְדבָ ִּרים הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום עַ ל לְבָ בֶ ָך:
יתָך ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:
(ז) וְ ִּש ַננ ְָּתם לְבָ נֶיָך וְ ִּדבַ ְר ָּת בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
ּוקשַ ְר ָּתם לְאֹות עַ ל יָדֶ ָך וְ הָ יּו ְלטֹטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֶיָך:
(ח) ְ
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך :ס
(ט) ּוכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזֻזֹות בֵ ֶ
יחידת פסוקים זו היא אחת מהידועות ביותר בתנ"ך ,שחז"ל שיבצו אותו בפתח פרשת קריאת שמע בתפילת שחרית
ובתפילת ערבית .תוך כדי הלימוד ננסה להבין מה יש בקטע שלפנינו שהפך אותו לחשוב כל-כך בכל הדורות.
ִש ָר ֵאל ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ה' ֶאחָ ד" (פסוק ד)
" ְּשמַ ע י ְּ
בפסוק ד יש פניה של משה אל עם ישראל ("שמע ישראל") ,שיכירו בכך ש "ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ה' ֶאחָ ד".
oרמב"ן דברים ו ,ד
שמע ישראל ה' אלהינו -גם בזה מצוה שיבאר .כי בדבור "אנכי ה' אלהיך" יהיה היחוד .וכמו שאמרו "רבי נתן אומר
מכאן תשובה למינים שהם אומרים שתי רשויות הן ,שכשעמד הקדוש ברוך הוא על הר סיני ואמר 'אנכי ה' אלהיך'
מי מיחה כנגדו" (מכילתא בחדש ה) ,אבל בא לבאר המצוה הזו.
והזכיר אותה (בפרק ו) אחר עשרת הדברות (שנזכרו בפרק ה) ,לפי שהוא שרש באמונה ,וכל מי שאינו מודה בה כופר בעיקר
כעובד ע"ז.
.8עיין בדברי הרמב"ן על פסוק ד ,וענה:
א .הרמב"ן מזכיר את המושג "מצווה שיבאר" הדומה למושג "מצווה מבוארת"? הסבר בלשונך את המושג "מצווה
מבוארת"?
ב .על פי פירוש הרמב"ן ,המילים "ה 'אלוקינו ה' אחד" הן מצווה מבוארת -את מה היא מבארת?
ג .מהי משמעות המושג 'שורש באמונה"? ומה שורש האמונה המסוים ,הנזכר כאן?
18
יחידת פתיחה :בניין האומה " -שמע ישראל"
רש"י דברים ו ,ד
ה' אלהינו ה' אחד -ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות ,הוא עתיד להיות ה' אחד -
שנאמר" :כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'" (צפניה ג ,ט)
ונאמר" :ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ,ט).
.9לפי רש"י פסוק ד מבטא את תמצית את כל תקוותינו בנוגע לעולם האנושי .המילים "ה' אלוקינו ה' אחד"
מתייחסות לשני זמנים שונים .ענה על השאלות הבאות בטבלה המובאת בהמשך.
א .מה הם שני הזמנים בפסוק?
ב .אילו מילים בפסוק מתייחסות לזמן אחד ,ואילו מילים בפסוק מתייחסות לזמן השני?
ג .מה המצב המתואר בפסוק בכל זמן וזמן?
א .הזמנים בפסוק
ב .המילים בפסוק
ג .המצב בכל זמן וזמן
ד .מה מוכיח רש"י משני הפסוקים שהוא הביא בסוף פירושו?
oהמלבי"ם ,דברים ו ,ד
רצוני שכל האומות הקודמים שהיו מאמינים בריבוי האלוהות ,השוו בזה שיש אלהים פועל טוב ויש אלהים פועל רע,
כי לא יכלו לצייר שהטוב והרע הנמצא בעולם יצאו משרש אחד ,וע"כ היו מתייראים מפועל הרע ואוהבים את הפועל
הטוב .וכאשר בא בתורת אמת ללמדם שיתאחדו היראה והאהבה לאלהי אמת ,הוצרך להקדים להם אמונת הייחוד,
שאלהי עולם הוא "אחד" ואין זולתו ,והוא שורש לכל הנמצא והמתהווה בכל העולמות הן דברים אשר לפי השגתנו
נקראים בשם טוב והן דברים אשר נקראים בשם רע.
.10עיין בדברי המלבים ,וענה:
א .במה האמינו עובדים האלילים ,ומה הטיעון שהביא אותם לאמונה הזאת?
ב .מה חידשה התורה בעניין האמונה ,בניגוד לאמונה האלילית? ומה התשובה לטיעון של עובדי האלילים?
ג .על איזה מילה ב"שמע ישראל" מבסס המלבי"ם את הסברו? ומה משמעותה?
19
יחידת פתיחה :בניין האומה " -שמע ישראל"
"וְּ ָאהַ בְּ ָת ֵאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְּ כָל לְּבָ בְּ ָך ּובְּ כָל נַפְּ ְּשָך ּובְּ כָל ְּמאֹדֶ ָך" (פסוק ה)
דברים ו ,ה
וְּ ָאהַ בְּ ָת ֵאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ ְשָך ּובְ כָל ְמאֹדֶ ָך
רמב"ן
רש"י
ואהבת -עשה דבריו מאהבה ,אינו דומה עושה בכל לבבך … -שהחסיד צריך להיות אוהב וירא ,כמו שאמרו (ירושלמי ברכות
מאהבה לעושה מיראה .העושה אצל רבו ט ,ה) "עשה מאהבה ועשה מיראה :עשה מאהבה -שאין אוהב שונא ,ועשה
מיראה -שאם באת לבעוט אל תבעוט" ,וכבר נתבאר זה בדברי החכמים.
מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו.
.11גם רש" וגם הרמב"ן מזכירים בפירושיהם לפסוק ה' את "עובד ה' מאהבה" ואת "עובד ה' מיראה".
א .הגדר ,מה ההבדל בין לעבוד את ה' מאהבה לבין לעבוד ה' מיראה?
ב .לפי רש"י ,איזה חיוב (איזו מצווה) הוא למד מהמילה "ואהבת"? ומה הטעם של מצווה זו?
ג .לפי הרמב"ן ,עבודת ה' מהאהבה ועבודת ה' מיראה משלימות זו את זו -במה הן משלימות אחת את השנייה?
ד .על פי רש"י ועל פי הרמב"ן ,בעת קושי -מה יעשה אדם שעובד את ה' רק מתוך יראה? ומדוע?
רש"י דברים ו ,ה
בכל לבבך -בשני יצריך.
דבר אחר :בכל לבבך ,שלא יהיה לבך חָ לּוק על המקום.
ובכל נפשך -אפילו הוא נוטל את נפשך.
ובכל מאדך -בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר "ובכל מאדך".
.12נקודת המוצא בכתוב לפירושי רש"י היא -החזרה בפסוק" :בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ ְשָך ּובְ כָל ְמאֹדֶ ָך" .וודא שאתה מבין
היטב כל אחד מן הפירושים שמציע רש"י .כתוב בלשונך הסבר קצר לכל פירוש.
מצות אהבת ה'
בבלי יומא פ"ו ע"א
"ואהבת את ה' אלהיך" :שיהא שם שמים מתאהב על ידך .שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ,ויהא משאו
ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה ,אוי להם לבריות
שלא למדו תורה.
20
יחידת פתיחה :בניין האומה " -שמע ישראל"
הרמב"ם הלכות תשובה פרק י ,הלכות ג ,ו
וכיצד היא האהבה הראויה?
הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה ,יתירה ,עזה מאד ,עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה (הוגה) בה תמיד,
כאילו חולה חולי האהבה ,שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה ,והוא שוגה בה תמיד ,בין בשבתו ,בין בקומו ,בין
בשעה שהוא אוכל ושותה …והוא ששלמה אמר בדרך משל "כי חולת אהבה אני" ,וכל שיר השירים משל הוא לעניין
הזה.
דבר ידוע וברור ,שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ,ויעזוב כל מה שבעולם חוץ
ממנה …אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו; ועל פי הדעת תהיה האהבה ,אם מעט -מעט ,ואם הרבה -הרבה…
.13מה ההבדל בין הבבלי לרמב"ם בפירוש המילה "ואהבת"? (איך מנקדים מילה זו לפי כל שיטה?)
הביטוי המעשי לאהבת ה' (פסוקים ו-ט)
דברים ו
(ו) וְ הָ יּו הַ ְדבָ ִּרים הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום עַ ל לְבָ בֶ ָך:
יתָך ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:
(ז) וְ ִּש ַננ ְָּתם לְבָ נֶיָך וְ ִּדבַ ְר ָּת בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
ּוקשַ ְר ָּתם לְאֹות עַ ל יָדֶ ָך וְ הָ יּו ְלטֹטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֶיָך:
(ח) ְ
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך:
(ט) ּוכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזֻזֹות בֵ ֶ
רש"י
וקשרתם לאות על ידך -אלו תפילין שבזרוע .והיו לטטפת בין עיניך -אלו תפילין שבראש.
.14עיין בפסוקים ו-ט ,וענה:
א .אילו ארבע מצוות מעשיות נזכרות בפסוקים אילו? בסס את תשובתך.
ב .נסה להציע הסבר ,מה הקשר בין מצוות אלו ,לבין מצוות אהבת ה' שקדמה להן?
הרב אליעזר מלמד ,פניני הלכה ,תוכן פרשת שמע ,עמוד 197
בקרבנו את יסודות האמונה הללו .ראשית" :וְ הָ יּו
בחלק השלישי (פסוקים ו-ט) מדריכה אותנו התורה כיצד להשריש ִּ
הַ ְדבָ ִּרים הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום עַ ל לְבָ בֶ ָך" ,ובנוסף לכך " -וְ ִּש ַננ ְָּתם לְבָ נֶיָך" .וגם אחר שאדם למד היטב את
יסודות האמונה ,אם לא יחזור ויזכירם לעצמו בכל יום ,טרדות החיים ועסקיהם עלולים להשכיח ממנו את אמונתו,
יתָך ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך" .ומכאן יסוד החיוב לקרוא
ולכן הוסיפה התורה וציוותה" :וְ ִּדבַ ְר ָּת בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
את 'שמע' בבוקר ובלילה .אבל לא הסתפקה התורה בקריאה בלבד ,אלא הוסיפה וציוותה להניח את פרשיות האמונה
"ּוקשַ ְר ָּתם לְאֹות עַ ל יָדֶ ָך וְ הָ יּו ְלטֹטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֶיָך" .ולא זו בלבד ,אלא גם
בתוך התפילין ולקושרם על היד ועל הראש ְ -
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך" ,כדי שבכל עת שניכנס ונצא מבתינו ,נתבונן
לקובעם על מזוזות פתחי בתינו ּ" -וכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזּוזֹת בֵ ֶ
במזוזה וניזכר שוב ביסודות אמונת ישראל.
.15כיצד לפי הרב מלמד המצוות המעשיות שנזכרות בקריאת שמע ,יש בהם בכדי לתת תרופה לסכנה ש"טרדות
החיים ועסקיהם עלולים להשכיח ממנו את אמונתו" .נמק ופרט
21
יחידת פתיחה :הארץ הטובה -אזהרה מפני שכחת ה'
יחידת פתיחה -ספר דברים
חלק שלישי -הארץ הטובה
חלק ב
בנין האמונה
חלק א
הקדמה לספר דברים
חלק ג
זכירת
מעמד הר סיני
עשרת הדיברות
פרק ד
פרק ה
הארץ הטובה
"שמע ישראל"
פרק ו
אזהרה מפני
שכחת ה'
פרק ח
המחויבות לשמירת
המצוות
פרק יא
אזהרה מפני שכחת ה' (פרק ח)
"הארץ הטובה" -חומש דברים כולל את נאומיו של משה ערב הכניסה לארץ ישראל -הארץ שהובטחה לאבות,
ושאותה לא פגש מעולם .התורה מתארת ומשבחת את הארץ מבחינה גשמית ורוחנית ,מכנה אותה "הארץ הטובה",
ומשווה אותה למקומות שעם ישראל מכיר היטב -מצרים והמדבר .במקביל ,מזהירה התורה את עם ישראל מפני
התוצאות השליליות שעלולות לקרות עם חציית הירדן וכניסה לארץ :סכנת ההסתאבות וההתנוונות ,סכנת הגאווה,
שכחת ה' .הביטוי "ארץ טובה" ייחודי לארץ ישראל ,ומופיע בעיקר בחומש דברים (שמונה פעמים.
ביחידה זו נבקש לברר:
א .במה מתייחדת "הארץ הטובה" לעומת מצרים ולעומת המדבר (המוכרים לעם ישראל)?
ב .מהו האתגר המיוחד שמציבה הארץ בפני הנוחלים אותה ,וכיצד מכין משה את העם לקראת אתגר זה?
מבוא
פרק ח' מתחיל ומסיים בתיאור חיי עם ישראל במדבר .בתווך -שבחה של הארץ הטובה .הפעלים החוזרים בפרק הם
"שכח" ו"זכר" (ב' ,י"א ,י"ד ,י"ח ,י"ט) ,הם מלמדים כי הרעיון המרכזי בפרק הוא הסכנה של שכחת אלוקים .סכנה
זו עולה ומתעצמת לקראת המפגש עם הארץ הנושבת ,שמנוגדת לחיי המדבר.
שאלות שעולות מהפרק כולו:
•
מדוע הכניסה לארץ ,שבוודאי הייתה משאת נפש עבור העם השבע מן הנדודים במדבר ,מוצגת בפרק כמצב
מורכב ,שיש בו שמחה והתפעלות ,אך גם סכנה של שכחת ה'?
•
מהי הסכנה האורבת לעם ישראל בכניסה לארץ?
•
כיצד עשויה דווקא ההיזכרות בחיי המדבר למנוע התרחקות זו ולשמירה על המצוותת?
•
מהו שבחה של הארץ ,המתואר בפרק זה?
22
יחידת פתיחה :הארץ הטובה -אזהרה מפני שכחת ה'
oמבנה פרק ח'
דברים ח
חלק א
שמירת מצוות ה'
בהתבסס על ניסיון
המדבר
יתם
(א) כָל הַ ִמצְּ וָה אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י ְּמצַ ּוְּ ָך הַ יֹום ִת ְּש ְּמרּון ַלעֲשֹות לְמַ עַ ן ִּּת ְחיּון ְּורבִּ ֶ
אתם וִּ ִּיר ְש ֶּתם ֶאת הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע ה' לַאֲ ב ֵֹתיכֶם:
ּובָ ֶ
(ב) וְּ ָזכ ְַּר ָת ֶאת כָל הַ דֶ ֶרְך אֲ שֶ ר הֹולִּיכֲָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך זֶה ַא ְרבָ עִּ ים שָ נָה בַ ִּמ ְדבָ ר
ֹותיו ִּאם ל ֹא:
לְמַ עַ ן עַ נ ְֹתָך ְל ַנס ְֹתָך לָדַ עַ ת ֶאת אֲ שֶ ר בִּ לְבָ בְ ָך הֲ ִּת ְשמֹר ִּמצְ ָ
(ג) ַויְעַ נְָך ַוי ְַרעִּ בֶ ָך ַויַאֲ כִּ לְָך ֶאת הַ מָ ן אֲ שֶ ר ל ֹא יָדַ עְ ָּת וְ ל ֹא י ְָדעּון אֲ ב ֶֹתיָך
הֹודיעֲָך כִּ י ל ֹא עַ ל הַ לֶחֶ ם לְבַ דֹו י ְִּחיֶה הָ ָאדָ ם כִּ י עַ ל כָל מֹוצָ א פִּ י ה' י ְִּחיֶה הָ ָאדָ ם:
לְמַ עַ ן ִּ
(ד) ִּש ְמל ְָתָך ל ֹא בָ ל ְָתה מֵ עָ לֶיָך וְ ַרגְ לְָך ל ֹא בָ צֵ ָקה זֶה ַא ְרבָ עִּ ים שָ נָה:
(ה) וְ יָדַ עְ ָּת עִּ ם לְבָ בֶ ָך כִּ י כַאֲ שֶ ר ְייַסֵ ר ִּאיש ֶאת בְ נֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְמי ְַס ֶר ָך:
(ו) וְּ שָ מַ ְּר ָת ֶאת ִמצְּ ֹות ה' אֱ ֹלהֶ יָך ָל ֶלכֶת בִּ ְד ָרכָיו ּו ְלי ְִּר ָאה אֹתֹו:
(ז) כִ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְּמבִ יאֲ ָך ֶאל ֶא ֶרץ טֹובָ ה
המֹת יֹצְ ִּאים בַ בִּ ְקעָ ה ּובָ הָ ר:
ּות ֹ
ֶא ֶרץ נַחֲ לֵי מָ יִּם ֲע ָינֹת ְ
ּודבָ ש:
ּות ֵאנָה וְ ִּרמֹון ֶא ֶרץ זֵית שֶ מֶ ן ְ
ּושע ָֹרה וְ ֶגפֶן ְ
(ח) ֶא ֶרץ ִּחטָ ה ְ
(ט) ֶא ֶרץ אֲ שֶ ר ל ֹא בְ ִּמ ְס ֵכנֻת ּת ֹאכַל בָ ּה לֶחֶ ם ל ֹא ֶת ְחסַ ר כֹל בָ ּה
ֶא ֶרץ אֲ שֶ ר אֲ בָ נֶיהָ בַ ְרזֶל ּומֵ הֲ ָר ֶריהָ ַּת ְחצֹב ְנחֹשֶ ת:
(י) וְ ָא ַכל ְָּת וְ שָ בָ עְ ָּת ּובֵ ַרכְ ָּת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך עַ ל הָ ָא ֶרץ הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר נ ַָתן לְָך:
חלק ב
אזהרה משכחת ה'
כתוצאה מהמפגש עם
הארץ הטובה
חלק ג
העונש על אי קיום
המצוות
(יא) ִהשָ מֶ ר לְָּך פֶן ִת ְּשכַח ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך
ּומ ְשפָטָ יו וְ חֻ ק ָֹתיו אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום:
ֹותיו ִּ
לְבִּ ל ְִּּתי ְשמֹר ִּמצְ ָ
(יב) פֶן ּת ֹאכַל וְ שָ בָ עְ ָּת ּובָ ִּּתים טֹבִּ ים ִּּתבְ נֶה וְ יָשָ בְ ָּת:
(יג) ּובְ ָק ְרָך וְ צ ֹאנְָך י ְִּרבְ יֻן וְ כֶסֶ ף וְ זָהָ ב י ְִּרבֶ ה לְָך וְ כֹל אֲ שֶ ר לְָך י ְִּרבֶ ה:
(יד) וְ ָרם לְבָ בֶ ָך וְּ שָ כ ְַּח ָת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך הַ מֹוצִּ יאֲ ָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית עֲבָ ִּדים:
נֹורא נָחָ ש שָ ָרף וְ עַ ְק ָרב וְ צִּ מָ אֹון אֲ שֶ ר ֵאין מָ יִּם
(טו) הַ מֹולִּיכֲָך בַ ִּמ ְדבָ ר הַ ָגדֹל וְ הַ ָ
הַ מֹוצִּ יא לְָך מַ יִּם ִּמצּור הַ חַ ל ִָּמיש:
יתָך:
יטבְ ָך בְ ַאחֲ ִּר ֶ
(טז) הַ מַ אֲ כִּ לְָך מָ ן בַ ִּמ ְדבָ ר אֲ שֶ ר ל ֹא י ְָדעּון אֲ ב ֶֹתיָך לְמַ עַ ן עַ נ ְֹתָך ּולְמַ עַ ן ַנס ֶֹתָך לְהֵ ִּ
(יז) וְ ָאמַ ְר ָּת בִּ לְבָ בֶ ָך כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי עָ שָ ה לִּי ֶאת הַ חַ יִּל הַ זֶה:
(יח) וְּ ָזכ ְַּר ָת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך כִּ י הּוא הַ נ ֵֹתן לְָך כֹחַ ַלעֲשֹות חָ יִּל
לְמַ עַ ן הָ ִּקים ֶאת בְ ִּריתֹו אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע לַאֲ ב ֶֹתיָך כַיֹום הַ זֶה :פ
(יט) וְּ הָ יָה ִאם שָ כֹחַ ִת ְּשכַח ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך
ית לָהֶ ם
ֹלהים אֲ חֵ ִּרים ַועֲבַ ְד ָּתם וְ ִּה ְש ַּתחֲ וִּ ָ
וְ הָ לַכְ ָּת ַאחֲ ֵרי אֱ ִּ
הַ עִּ ד ִֹּתי בָ כֶם הַ יֹום כִּ י ָאבֹד ּת ֹאבֵ דּון:
(כ) כַגֹויִּם אֲ שֶ ר ה' מַ אֲ בִּ יד ִּמפְ נֵיכֶם כֵן ּת ֹאבֵ דּון עֵ ֶקב ל ֹא ִּת ְש ְמעּון בְ קֹול ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם :פ
23
יחידת פתיחה :הארץ הטובה -אזהרה מפני שכחת ה'
פרק ח ,חלק א :שמירת מצוות ה' בהתבסס על ניסיון המדבר
oדברים ח
יתם
(א) כָל הַ ִמצְּ וָה אֲ שֶ ר ָאנֹכִ י ְּמצַ ּוְּ ָך הַ יֹום ִת ְּש ְּמרּון ַלעֲשֹות לְמַ עַ ן ִּּת ְחיּון ְּורבִּ ֶ
אתם וִּ ִּיר ְש ֶּתם ֶאת הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע ה' לַאֲ ב ֵֹתיכֶם:
ּובָ ֶ
(ב) וְּ ָזכ ְַּר ָת ֶאת כָל הַ דֶ ֶרְך אֲ שֶ ר הֹולִּיכֲָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך זֶה ַא ְרבָ עִּ ים שָ נָה בַ ִּמ ְדבָ ר
ֹותיו ִּאם ל ֹא:
לְמַ עַ ן עַ נ ְֹתָך ְל ַנס ְֹתָך לָדַ עַ ת ֶאת אֲ שֶ ר בִּ לְבָ בְ ָך הֲ ִּת ְשמֹר ִּמצְ ָ
(ג) ַויְעַ נְָך ַוי ְַרעִּ בֶ ָך ַויַאֲ כִּ לְָך ֶאת הַ מָ ן אֲ שֶ ר ל ֹא יָדַ עְ ָּת וְ ל ֹא י ְָדעּון אֲ ב ֶֹתיָך
הֹודיעֲָך כִּ י ל ֹא עַ ל הַ לֶחֶ ם לְבַ דֹו י ְִּחיֶה הָ ָאדָ ם כִּ י עַ ל כָל מֹוצָ א פִּ י ה' י ְִּחיֶה הָ ָאדָ ם:
לְמַ עַ ן ִּ
(ד) ִּש ְמל ְָתָך ל ֹא בָ ל ְָתה מֵ עָ לֶיָך וְ ַרגְ לְָך ל ֹא בָ צֵ ָקה זֶה ַא ְרבָ עִּ ים שָ נָה:
(ה) וְ יָדַ עְ ָּת עִּ ם לְבָ בֶ ָך כִּ י כַאֲ שֶ ר ְייַסֵ ר ִּאיש ֶאת בְ נֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְמי ְַס ֶר ָך:
(ו) וְּ שָ מַ ְּר ָת ֶאת ִמצְּ ֹות ה' אֱ ֹלהֶ יָך ָל ֶלכֶת בִּ ְד ָרכָיו ּו ְלי ְִּר ָאה אֹתֹו:
הפסוקים א-ו תחומים בתוך מסגרת ,בה אנו מצווים לשמור את מצוות התורה .הנימוק לשמירת המצוות היא על
מנת לזכות ולרשת את ארץ ישראל ("למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ") .הדרך להכין את העם לשמירת
המצוות היא בזכירת הדרך הארוכה במדבר " :וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר".
כלומר :זכירת המדבר שמירת מצוות ירושת הארץ.
.1עיין בפסוקים א-ו ,וענה:
א .מדוע זכירת המדבר יביר לשמירת מצוות ולבסוף לירושת הארץ??
ב .ארבעים שנה במדבר הם עינוי וניסיון" :לְמַ עַ ן עַ נ ְֹתָך ְל ַנס ְֹתָך לָדַ עַ ת ֶאת אֲ שֶ ר בִּ לְבָ בְ ָך הֲ ִּת ְשמֹר ִּמצְ ֹו ָתו ִּאם ל ֹא" (ב').
משה מדמה את הייסורים שעם ישראל עבר במדבר לייסורים שמייסר אב את בנו" :וְ יָדַ עְ ָּת עִּ ם-לְבָ בֶ ָך כִּ י כַאֲ שֶ ר
ְייַסֵ ר ִּאיש ֶאת-בְ נֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְמי ְַס ֶרךָ" (ה') .מהו העניין בלייסר את הבן ,בלייסר את העם במדבר ארבעים שנה?
ג .גם אכילת המן מוצגת כעינויַ " :ויְעַ נְָך ַוי ְַרעִּ בֶ ָך ַויַאֲ כִּ לְָך ֶאת-הַ מָ ן" (ג') .מהו העינוי באכילת המן? ומהי מטרתו?
ד .התורה מזכירה שני ניסים נוספים שליוו את העם במדברִּ " :ש ְמל ְָתָך ל ֹא בָ ל ְָתה מֵ עָ לֶיָך וְ ַרגְ לְָך ל ֹא בָ צֵ ָקה זֶה
ַא ְרבָ עִּ ים שָ נָה" (ד') .מה עלינו ללמוד מניסים אלו?
הֹודיעֲָך כִ י ל ֹא עַ ל-הַ לֶחֶ ם לְּבַ דֹו י ְִּחיֶה הָ ָאדָ ם ,כִ י עַ ל-כָל-מֹוצָ א פִ י-ה' י ְִּחיֶה הָ ָאדָ ם" (ג')
" לְּמַ עַ ן ִ
מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? במדבר הקשר בין מציאותו של הלחם לבין ההבנה ש-ה' הוא המספק את הלחם
היה יחסית ברור ומובן ,מאחר שמדובר היה בלחם ניסי -שיד ה' מעורבת בו באופן ברור .אך מכאן יילמדו ישראל
שגם כשהם יכנסו לארץ ,והלחם יגיע אליהם באופן טבעי (חרישה זריעה וכד') יבינו שאף כאן בא"י הלחם הוא תוצאה
של "מוצא פי ה' " .הניסים הגלויים אינם מבחנו של המאמין ,אלא חיי היומיום -על ידיהם מבין האדם שהכל בידי
ה' ובכך אכילת המן תפקידה לבנות קומה נוספת של אמונה מעבר לניסים הגלויים.
24
יחידת פתיחה :הארץ הטובה -אזהרה מפני שכחת ה'
פרק ח ,חלק ב :אזהרה משכחת ה' כתוצאה מהמפגש עם הארץ הטובה
לפני שנראה את הפסוקים המדברים על שכחת ה' כתוצאה המפגש של עם ישראל עם טובה של הארץ (יא-יז) נלמד
תחילה את הפסוקים המתארים את טובה של הארץ (ז-י) .וננסה לברר בהמ ארץ ישראל כל כך משובחת וטובה?
טובה של הארץ
דברים פרק ח
(ז) כִ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְּמבִ יאֲ ָך ֶאל ֶא ֶרץ טֹובָ ה
המֹת יֹצְ ִּאים בַ בִּ ְקעָ ה ּובָ הָ ר:
ּות ֹ
ֶא ֶרץ נַחֲ לֵי מָ יִּם ֲע ָינֹת ְ
ּות ֵאנָה וְ ִּרמֹון
ּושע ָֹרה וְ ֶגפֶן ְ
(ח) ֶא ֶרץ ִּחטָ ה ְ
ּודבָ ש:
ֶא ֶרץ זֵית שֶ מֶ ן ְ
(ט) ֶא ֶרץ אֲ שֶ ר ל ֹא בְ ִּמ ְס ֵכנֻת ּת ֹאכַל בָ ּה לֶחֶ ם ל ֹא ֶת ְחסַ ר כֹל בָ ּה
ֶא ֶרץ אֲ שֶ ר אֲ בָ נֶיהָ בַ ְרזֶל ּומֵ הֲ ָר ֶריהָ ַּת ְחצֹב ְנחֹשֶ ת:
(י) וְ ָא ַכל ְָּת וְ שָ בָ עְ ָּת
ּובֵ ַרכְ ָּת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך עַ ל הָ ָא ֶרץ הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר נ ַָתן לְָך:
המילה המנחה" :ארץ" .המילה "ארץ" חוזרת 7פעמים ,מספר המבטא שלמות.
5פעמים "ארץ" ו 2-פעמים "ארץ טובה".
הביטוי שפותח וסוגר את יחידת הפסוקים" :הארץ הטובה".
מתוך זיהוי המילה המנחה ,נוכל להגדיר את נושא היחידה :שבחה של הארץ ,או :המפגש עם הארץ הטובה.
ספורנו דברים ח ,ז
"א ֶרץ".
…וְ ִּספֵר חֲ מֵ שֶ ת ִּמינֵי הַ "טוב"ּ ,ובְ כָל ֶאחָ ד מֵ הֶ ם ָאמַ ר ֶ
ְאורים וַאֲ ג ִַּמים הָ ָרעִּ ים ,עַ ל הֵ פְֶך "וְ הַ מַ יִּם ָרעִּ ים ,וְ הָ ָא ֶרץ ְמשַ ָכלֶת"
ּותהמת" -לא מֵ י י ִּ
הָ ִּראשון ,הּוא " ֶא ֶרץ נַחֲ לֵי מָ יִּם ֲעיָנת ְ
ערה" -הַ צְ ִּריכִּ ים לְמָ זון.
ּוש ָ
הַ שֵ נִּי הּואֶ " ,א ֶרץ ִּחטָ ה ְ
ּודבָ ש" -שֶ הֵ ם מַ עֲדַ נֵי מֶ לְֶך.
השלישי הוא " ֶא ֶרץ-זֵית שֶ מֶ ן ְ
הָ ְרבִּ יעִּ יֶ " ,א ֶרץ אֲ שֶ ר לא בְ ִּמ ְס ֵכנֻת ּתאכַל-בָ ּה לֶחֶ ם" -שֶ יִּמָ צְ אּו בָ ּה מָ עות בְ זול( …ארץ שמאפשרת עבודה ופרנסה).
ישי הּואֶ " ,א ֶרץ אֲ שֶ ר אֲ בָ נֶיהָ בַ ְרזֶל" -שֶ בָ ּה נ ְִּמצָ א ִּרבּוי אֲ בָ נִּים ָקשות ּובְ ִּהירות ,יָפות וְ טובות לְבִּ ְניָן.
הַ חֲ ִּמ ִּ
" ַּת ְחצב נְחשֶ ת" -נְחּושָ ה ,וְ הּוא הַ בַ ְרזֶל הַ טוב שֶ הּוא בָ ִּהיר וְ נָאות לְבִּ ְניָן וְ ֵכלִּים.
(מלכים-ב ב ,יט).
.2א .הסבר בלשונך את חמשת היתרונות של א"י כפי שעולים מן הפסוקים ומן הפירוש של הספורנו
פרט מה מוסיף הספורנו על מה שנאמר בפסוקים.
ב .מצא מקבילות לחמש השבחים של א"י (לפי הספורנו) לשבחים שקיימים כיום במדינת ישראל המתחדשת.
25
יחידת פתיחה :הארץ הטובה -אזהרה מפני שכחת ה'
שבעת המינים
בפסוק ח' אנחנו פוגשים את "שבעת המינים" -הגידולים של ארץ ישראל .במה מתייחדים שבעת המינים על פני
גידולים אחרים ,ואיזה שימוש נעשה בכל אחד מהם?
להלן מעלות נוספות של "שבעת המינים" שלא כולן הזכרונו בדברי הספורנו.
חיטה ושעורה -לחם לאדם ,מאכל לבהמה.
גפן -יין (בתקופות קדומות היין ליווה כל ארוחה ושימש כמשקה יום-יומי).
תאנה -פרי מאכל ,שימשה גם להמתקת מזונות אחרים.
רימון -פרי מאכל ,ניתן לעשות בו שימוש בזמן ארוך יחסית.
זית -חשיבותו רבה מאד ,כשמן שימש למאור ולחימום.
תמר -פרי מאכל ,שימש גם להמתקה (דבש תמרים).
כל שבעת המינים מתייחדים בערכם התזונתי הגבוה ,וביכולת לשמר אותם (צימוקים ,דבלים ,שמן ,תמרים) .זהו
מאפיין חשוב מאד בארץ שיש בה שנות בצורת .יש לשים לב כי הספורנו חילק בין שני סוגי גידולים :האחד לצורך
הבסיסי והשני שהוא מעודן ממנו.
.3שאלת סיכום :במה הארץ "טובה"? אילו חיים היא מאפשרת?
"ואכלת ושבע וברכת"
רמב"ן דברים ח ,י
ואמר "ואכלת ושבעת וברכת" -
כי תזכור עבודת מצרים ועינוי המדבר ,וכאשר תאכל ותשבע בארץ הטובה תברך עליה את השם.
ורבותינו (ברכות מח ב) :קבלו שזו מצות עשה ,וטעמו (ופירושו) ותברך את ה' אלוהיך…
.4מה ההבדל בין שני הפירושים שמביא הרמב"ן לפסוק "ואכלת ושבע וברכת"?
אזהרת שכחת ה' כתוצאה מהמפגש עם הארץ הטובה
דברים פרק ח
…
(י) וְּ ָא ַכל ְָּת וְּ שָ בָ עְּ ָת ּובֵ ַרכְ ָּת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך עַ ל הָ ָא ֶרץ הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר נ ַָתן לְָך:
ּומ ְשפָטָ יו וְ חֻ ק ָֹתיו אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום:
ֹותיו ִּ
(יא) ִּהשָ מֶ ר לְָך פֶן ִּּת ְשכַח ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְבִּ ל ְִּּתי ְשמֹר ִּמצְ ָ
(יב) פֶן ת ֹאכַל וְּ שָ בָ עְּ ָת ּובָ ִּּתים טֹבִּ ים ִּּתבְ נֶה וְ יָשָ בְ ָּת:
(יג) ּובְ ָק ְרָך וְ צ ֹאנְָך י ְִּרבְ יֻן וְ כֶסֶ ף וְ זָהָ ב י ְִּרבֶ ה לְָך וְ כֹל אֲ שֶ ר לְָך י ְִּרבֶ ה:
(יד) וְ ָרם לְבָ בֶ ָך וְ שָ כ ְַח ָּת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך הַ מֹוצִּ יאֲ ָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית עֲבָ ִּדים:
…
נשים לב למעבר מן המילים המסיימות את הפרשייה הקודמת פסוקים ז-י" :ואכלת ושבעת( "…י)
למילים הפותחות את הפרשיה הבאה פסוקים יא-יח" :פן תאכל ושבעת( "…יב).
.5צמד המילים של "אכילה" ו"שובע" מופיעים גם בפסוק י וגם פסוק יב.
א .מה ההבדל המהותי בין ההופעה שלהן בפסוק י לבין הופעתם בפסוק יב.
ב .מה הם הגורמים שיוצרים את ההבדל ביניהם?
26
יחידת פתיחה :הארץ הטובה -אזהרה מפני שכחת ה'
.6החלק השלישי פותח פעמיים במילה "פן" ,מילה פן היא מילת אזהרה .איך עברנו מההנאה והשמחה בטוב הארץ
והודיה לה' על כל הטוב " -ואכלת ושבעת וברכת את ה' " ,אל "פן תאכל ושבעת …ושכחת את ה' "? איך המפגש
המהנה והמעשיר עם הארץ הטובה מוביל לסכנה רוחנית הזו? בכדי לענות על שאלה זו עיין בפסוקים יא-יח.
א .צטט את ארבעת שלבי ההידרדרות של האדם המתוארים בפסוקים אלו.
ב .הסבר בלשונך את התהליך הנפשי שעובר האדם ושמביא אותו להידרדרות הזו.
ישעיהו פרק ב
ישעיהו ,בפרק ב' (אותו למדת בכיתה יא) מדבר על אותן נקודות שנזכרות בדברים פרק ח' (חלק ג).
ישעיהו פרק ב
(ה) בֵ ית ַי ֲעקֹב לְכּו וְ ֵנ ְלכָה בְ אֹור ה':
(ו) כִּ י נָטַ ְש ָּתה עַ ְמָך בֵ ית ַי ֲעקֹב כִּ י מָ לְאּו ִּמ ֶקדֶ ם וְ ֹע ְננִּים כַפְ ל ְִּש ִּּתים ּובְ ַילְדֵ י נָכְ ִּרים י ְַשפִּ יקּו:
סּוסים וְ ֵאין ֵקצֶ ה לְמַ ְרכְ ב ָֹתיו:
(ז) ו ִַּּתמָ לֵא ַא ְרצֹו כֶסֶ ף וְ זָהָ ב וְ ֵאין ֵקצֶ ה ְלאֹצְ ר ָֹתיו ו ִַּּתמָ לֵא ַא ְרצֹו ִּ
(ח) ו ִַּּתמָ ֵלא ַא ְרצֹו אֱ לִּילִּים לְמַ עֲשֵ ה יָדָ יו י ְִּש ַּתחֲ וּו לַאֲ שֶ ר עָ שּו ֶאצְ בְ ע ָֹתיו:
.7מצא את הביטויים המקבילים בין דברים ח ,לבין לישעיהו ב.
שים לב ,שלבי ההידרדרות המובאים בספר ישעיהו ,לא כתובים באותו סדר כמו הפסוקים בספר דברים.
אדם שזכה
לשפע וכל טוב
השפע מביא
את האדם לגאווה
הגאווה
מביאה בסופו של דבר
את האדם לעזוב את ה',
לא לשמור את מצוותיו,
ולפנות לע"ז ולדרכי
הגויים.
דברים ח ,יא-כ
(יב) פֶן ּת ֹאכַל וְ שָ בָ עְ ָּת
ּובָ ִּּתים טֹבִּ ים ִּּתבְ נֶה וְ יָשָ בְ ָּת:
(יג) ּובְ ָק ְרָך וְ צ ֹאנְָך י ְִּרבְ יֻן
וְ כֶסֶ ף וְ זָהָ ב י ְִּרבֶ ה לְָך
וְ כֹל אֲ שֶ ר לְָך י ְִּרבֶ ה:
ישעיהו פרק ב ,ה-ח
(יד) וְ ָרם לְבָ בֶ ָך…
(יז) וְ ָאמַ ְר ָּת בִּ לְבָ בֶ ָך כ ִֹּחי וְ עֹצֶ ם י ִָּדי
עָ שָ ה לִּי ֶאת הַ חַ יִּל הַ זֶה:
(יא) ִּהשָ מֶ ר לְָך פֶן ִּּת ְשכַח ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך
ּומ ְשפָטָ יו וְ חֻ ק ָֹתיו
ֹותיו ִּ
לְבִּ ל ְִּּתי ְשמֹר ִּמצְ ָ
(ו) כִּ י נָטַ ְׁש ָתה (ה') עַ ְׁמָך בֵּ ית יַעֲ קֹב
אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום:
(בגלל) כִּ י (ישראל) מָ לְׁ אּו ִּמ ֶּקדֶּ ם
…
(ממה שלמדו בעמי המזרח)
(יד) וְ ָרם לְבָ בֶ ָך וְ שָ כ ְַח ָּת ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך
וְׁ ֹע ְׁננִּים כַפְׁ לִּ ְׁש ִּתים
(והולכים אחרי המעוננים הפלישתים)
הַ מֹוצִּ יאֲ ָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית עֲבָ ִּדים:
ּובְׁ יַלְׁ דֵּ י נָכְׁ ִּרים י ְַׁשפִּ יקּו:
…
(את סיפוקם הם מוצאים ממה שהם מקבלים מהנכר)
(יט) וְ הָ יָה ִּאם שָ כֹחַ ִּּת ְשכַח ֶאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך
ַארצ ֹו אֱ לִּ ילִּ ים…
(ח) וַ ִּתמָ לֵּא ְׁ
ֹלהים אֲ חֵ ִּרים
וְ הָ לַכְ ָּת ַאחֲ ֵרי אֱ ִּ
ית לָהֶ ם
ַועֲבַ ְד ָּתם וְ ִּה ְש ַּתחֲ וִּ ָ
27
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
חלק שלישי -הארץ הטובה
חלק ב
בנין האמונה
חלק א
הקדמה לספר דברים
חלק ג
זכירת מעמד הר סיני
פרק ד
עשרת הדיברות
פרק ה
הארץ הטובה
"שמע ישראל"
פרק ו
אזהרה מפני
שכחת ה'
פרק ח
המחויבות לשמירת
המצוות
פרק יא
המחויבות לשמירת מצוות (פרק יא)
oפרק יא ,חלק א :האותות והמופתים במצרים ובמדבר (א-ט)
oדברים פרק יא
ֹותיו כָל הַ י ִָּמים:
ּומצְ ָ
ּומ ְשפָטָ יו ִּ
(א) וְ ָאהַ בְ ָּת ֵאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך וְ שָ מַ ְר ָּת ִּמ ְשמַ ְרּתֹו וְ חֻ ק ָֹתיו ִּ
(ב) וִּ ידַ עְ ֶּתם הַ יֹום כִּ י ל ֹא ֶאת בְ נֵיכֶם אֲ שֶ ר ל ֹא י ְָדעּו וַאֲ שֶ ר ל ֹא ָראּו ֶאת מּוסַ ר ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם
ֶאת ג ְָדלֹו ֶאת יָדֹו הַ חֲ ז ָָקה ּוזְ רֹעֹו הַ נְטּויָה:
את ָֹתיו וְ ֶאת מַ עֲשָ יו
(ג) וְ ֶאת ֹ
אֲ שֶ ר עָ שָ ה בְ תֹוְך ִּמצְ ָריִּם ְלפ ְַרעֹה מֶ לְֶך ִּמצְ ַריִּם ּו ְלכָל ַא ְרצֹו:
(ד) וַאֲ שֶ ר עָ שָ ה לְחֵ יל ִּמצְ ַריִּם לְסּוסָ יו ּול ְִּרכְ בֹו אֲ שֶ ר הֵ צִּ יף ֶאת מֵ י יַם סּוף עַ ל פְ נֵיהֶ ם בְ ָר ְדפָם ַאחֲ ֵריכֶם
ַוי ְַאבְ דֵ ם ה' עַ ד הַ יֹום הַ זֶה:
(ה) וַאֲ שֶ ר עָ שָ ה ָלכֶם בַ ִּמ ְדבָ ר עַ ד בֹאֲ כֶם עַ ד הַ מָ קֹום הַ זֶה:
ִּיאב בֶ ן ְראּובֵ ן אֲ שֶ ר פָצְ ָתה הָ ָא ֶרץ ֶאת פִּ יהָ
ירם בְ נֵי אֱ ל ָ
(ו) וַאֲ שֶ ר עָ שָ ה לְדָ ָתן וְ לַאֲ בִּ ָ
ו ִַּּתבְ לָעֵ ם וְ ֶאת בָ ֵּתיהֶ ם וְ ֶאת ָאהֳ לֵיהֶ ם וְ ֵאת כָל הַ יְקּום אֲ שֶ ר בְ ַרגְ לֵיהֶ ם בְ ֶק ֶרב כָל י ְִּש ָר ֵאל:
(ז) כִּ י עֵ ינֵיכֶם הָ ֹראֹת ֶאת כָל מַ עֲשֵ ה ה' הַ ָגדֹל אֲ שֶ ר עָ שָ ה:
ּושמַ ְר ֶּתם ֶאת כָל הַ ִּמצְ וָה אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום
(ח) ְ
אתם וִּ ִּיר ְש ֶּתם ֶאת הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ַא ֶּתם עֹבְ ִּרים שָ מָ ה ל ְִּר ְש ָּתּה:
לְמַ עַ ן ֶּתחֶ זְ קּו ּובָ ֶ
ּודבָ ש :ס
(ט) ּולְמַ עַ ן ַּתאֲ ִּריכּו י ִָּמים עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע ה' לַאֲ ב ֵֹתיכֶם ל ֵָתת לָהֶ ם ּו ְלז ְַרעָ ם ֶא ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְ
.1עיין בפסוקים א-ט וענה:
א .מה משותף לאירועים המוזכרים בפסוקים ב-ו? ומה המסר שהעם אמור ללמוד מהזכרת האירועים הללו
ב .הכתוב מדגיש גם בתחילת הקטע "כִּ י ל ֹא ֶאת בְּ נֵיכֶם אֲ שֶ ר ל ֹא י ְָדעּו וַאֲ שֶ ר ל ֹא ָראּו" (ב) וגם בסוף הקטע "כִ י
עֵ ינֵיכֶם הָ ֹראֹת ֶאת כָל מַ עֲשֵ ה ה' הַ ָגדֹל אֲ שֶ ר עָ שָ ה" (ז) .מה המטרה של משה ,בהדגשה שלו שהוא מדבר דווקא
אל הדור שראה במו עינו את האירועים המתוארים בפסוקים ב-ו?
ג .כיצד פסוקים ח-ט מתקשרים לתיאורים של פסוקים א-ז?
28
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
פרק יא ,חלק ב :ארץ ישראל בהשוואה לארץ מצרים (י-יב)
דברים פרק יא
(י) כִּ י הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ַא ָּתה בָ א שָ מָ ה ל ְִּר ְש ָּתּה
ית בְ ַרגְ לְָך כְ גַן הַ י ָָרק:
אתם ִּמשָ ם אֲ שֶ ר ִּּתזְ ַרע ֶאת ז ְַרעֲָך וְ ִּה ְש ִּק ָ
ל ֹא כְּ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּהוא אֲ שֶ ר ְיצָ ֶ
(יא) וְּ הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ַא ֶּתם עֹבְ ִּרים שָ מָ ה ל ְִּר ְש ָּתּה
ֶא ֶרץ הָ ִּרים ּובְ ָקעֹת ל ְִּמטַ ר הַ שָ מַ יִּם ִּּת ְש ֶּתה מָ יִּם:
(יב) ֶא ֶרץ אֲ שֶ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך ד ֵֹרש א ָֹתּה ָּת ִּמיד עֵ ינֵי ה' אֱ ֹלהֶ יָך בָ ּה מֵ ֵר ִּשית הַ שָ נָה וְ עַ ד ַאחֲ ִּרית שָ נָה :ס
רש"י דברים יא ,י
לא כארץ מצרים הוא -אלא טובה הימנה .ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים ,שהיו אומרים שמא לא
נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו…
אשר יצאתם משם -אפילו ארץ רעמסס [וארץ גושן] אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים שנאמר (בראשית מז ,יא)
"(וַיֹושֵ ב יֹוסֵ ף ֶאת ָאבִּ יו וְ ֶאת ֶא ָחיו ַוי ִֵּּתן ל ֶָהם אֲ חֻ זָה בְ ֶא ֶרץ ִּמצְ ַריִּם) בְ מֵ יטַ ב הָ ָא ֶרץ (בְ ֶא ֶרץ ַרעְ ְמסֵ ס)" ,אף היא אינה כארץ ישראל.
והשקית ברגלך -ארץ מצרים הייתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משנתך ולעמול,
והנמוך שותה ולא הגבוה ,ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה .אבל זו (פסוק יא) "למטר השמים תשתה מים" אתה ישן
על מטתך ,והקב"ה משקה נמוך וגבוה ,גלוי ושאינו גלוי ,כאחת.
כגן הירק -שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף.
.2בפסוקים י-יב התורה משווה את ארץ ישראל לארץ מצרים בנושא השקיית השדות .כתוב את ההשוואה בטבלה
שלפניך ,היעזר בפסוקים ובדברי רש"י.
בארץ מצרים
בארץ ישראל
א .כמה זמן צריך לעמול
החקלאי בהשקיית שדותיו?
ב .מה התוצאות של הַ ְש ָק ָיה
מגשם לעומת הַ ְש ָק ָיה מנהר?
.3לפי הפרשנות של רש"י לפסוקים י-יב ,המשווים בין ארץ מצרים לארץ ישראל ,ענה:
א .איזו ארץ נחשבת טובה יותר ,ובאיזה מובן היא נחשבת לטובה יותר?
ב .לשם מה התורה מציגה את ההשוואה הזו?
29
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
רמב"ן דברים יא ,י
לא כארץ מצרים היא -אלא טובה הימנה …לשון רש"י מספרי (עקב יא)…
ופשוטו של מקרא בדרך האזהרות נאמר ,שאמר להם :ושמרתם את כל המצווה וירשתם ארץ זבת חלב ודבש כי ה'
יתן מטר ארצכם בעתו והארץ תיתן יבולה.
אבל דעו לכם שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק ,רק היא ארץ הרים
ובקעות למטר השמים תשתה מים לא בעניין אחר.
וצריכה שידרוש ה' אותה תמיד במטר ,כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה ,ואם תעברו על רצון ה' ולא
ידרוש אותה בגשמי רצון ,הנה היא רעה מאד ,לא תזרע ,ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב בהריה.
ויחזור ויפרש כל זה בפרשה השנייה (להלן פסוקים יג-יז) ,כי "אם שמוע תשמעו אל מצוותי" ו"נתתי מטר ארצכם בעתו
יורה ומלקוש" תמיד ,ואם לא תשמעו ו"עצר את השמים" וגו' "ואבדתם מהרה" ברעב "מעל הארץ הטובה" ,שלא
תוכלו לחיות בה בלא מטר.
.4לפי הפרשנות של הרמב"ן לפסוקים י-יב ,המשווים בין ארץ מצרים לארץ ישראל ,ענה:
א .מה הבדל בין א"י למצרים?
ב .מדוע במובנים מסוימים יש לארץ מצרים יתרון על ארץ ישראל מבחינה חקלאית?
ג .לשם מה התורה מציגה את ההשוואה הזו?
מקבילות בתנ"ך
.5במקורות הבאים נוכל לראות קשר בין המצב הרוחני הירוד של העם לבין רעב .עיינו במקורות הבאים ומצאו את
הקשר הזה בכל אחד מן הפרקים הללו:
א .שמואל ב' פרק כא ,פסוק א'.
ב .שמואל ב' פרק כד ,פסוקים יא-יד.
ג .מלכים א פרק יח ואילך.
בראשית פרק יג
(ח) וַי ֹאמֶ ר ַאבְ ָרם ֶאל לֹוט ַאל נָא ְת ִּהי ְמ ִּריבָ ה בֵ ינִּי ּובֵ ינֶָך ּובֵ ין רֹעַ י ּובֵ ין רֹעֶ יָך כִּ י אֲ נ ִָּשים ַא ִּחים אֲ נ ְָחנּו:
ימנָה וְ ִּאם הַ י ִָּמין וְ ַא ְש ְמ ִּאילָה:
(ט) הֲ ל ֹא כָל הָ ָא ֶרץ ְל ָפנֶיָך ִּהפ ֶָרד נָא מֵ עָ לָי ִּאם הַ ְשמ ֹאל וְ ֵא ִּ
(י) ַויִּשָ א לֹוט ֶאת עֵ ינָיו ַוי ְַרא
ֶאת כָל כִ כַר הַ י ְַּרדֵ ן כִ י ֻכלָּה מַ ְּש ֶקה לִפְּ נֵי שַ חֵ ת ה' ֶאת ְּסדֹם וְּ ֶאת ֲעמ ָֹרה כְּ גַן ה' כְּ ֶא ֶרץ ִמצְּ ַריִם בֹאֲ כָה צֹעַ ר:
(יא) ַויִּבְ חַ ר לֹו לֹוט ֵאת כָל כִּ כַר הַ י ְַרדֵ ן ַויִּסַ ע לֹוט ִּמ ֶקדֶ ם ַו ִּיפ ְָרדּו ִּאיש מֵ עַ ל ָא ִּחיו:
.6עיין בבראשית יג ,י' בירידה של לוט לסדום ובהשוואה שהתורה עושה בין ככר הירדן לבין מצרים ,וענה:
א .במה הן דומות? השיבו על פי פסוקים אלו ,ועל פי מה שלמדנו על מצרים ביחידה כאן ובפרק ח פסוקים ח-יב.
ב .נסה להציע הסבר ,מדוע בחר לוט בכיכר הירדן?
ג .שאלת אתגר :מהי תפיסת העולם העומדת ביסוד בחירה זו של לוט?
30
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
פרק יא ,חלק ג" :פרשת והיה אם שמוע" (יג-כא)
את פרשת "והיה אם שמוע" נלמד בשני ההקשרים:
▪
פרשת "והיה אם שמוע" כחלק מפרק יא -אזהרה מפני שכחת ה'.
▪
פרשת "והיה אם שמוע" בהשוואה לפרק ו -לפרשת "שמע".
פרשת "והיה אם שמוע" כחלק מפרק יא -אזהרה מפני שכחת ה'.
בחלק זה נתייחס לשני הפנים שמציג משה :מחד ההבטחה למטר בעיתו ולשפע חקלאי אם נלך בדרך ה' ,מאידך אם
נתפתה לעבודת האלילים שבארץ :בצורת ,רעב ,גלות.
דברים פרק יא
ֹותי אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוֶה ֶא ְתכֶם הַ יֹום
(יג) וְ הָ יָה ִּאם שָ מֹעַ ִּּת ְש ְמעּו ֶאל ִּמצְ ַ
ל ְַאהֲ בָ ה ֶאת ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם ּולְעָ בְ דֹו בְ כָל לְבַ בְ כֶם ּובְ כָל נַפְ ְשכֶם:
יֹורה ּומַ לְקֹוש וְ ָאסַ פְ ָּת ְד ָגנֶָך וְ ִּתיר ְֹשָך וְ יִּצְ הָ ֶרָך:
(יד) וְ נ ַָת ִּּתי ְמטַ ר ַא ְרצְ כֶם בְ עִּ ּתֹו ֶ
(טו) וְ נ ַָת ִּּתי עֵ שֶ ב בְ שָ ְדָך לִּבְ הֶ ְמ ֶּתָך וְ ָא ַכל ְָּת וְ שָ בָ עְ ָּת:
יתם לָהֶ ם:
ֹלהים אֲ חֵ ִּרים וְ ִּה ְש ַּתחֲ וִּ ֶ
(טז) ִּהשָ ְמרּו ָלכֶם פֶן יִּפְ ֶּתה לְבַ בְ כֶם וְ סַ ְר ֶּתם ַועֲבַ ְד ֶּתם אֱ ִּ
(יז) וְ חָ ָרה ַאף ה' בָ כֶם וְ עָ צַ ר ֶאת הַ שָ מַ יִּם וְ ל ֹא י ְִּהיֶה מָ טָ ר וְ הָ אֲ דָ מָ ה ל ֹא ִּת ֵּתן ֶאת יְבּולָּה
וַאֲ בַ ְד ֶּתם ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ָא ֶרץ הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר ה' נ ֵֹתן ָלכֶם:
ּוקשַ ְר ֶּתם א ָֹתם לְאֹות עַ ל י ְֶדכֶם וְ הָ יּו לְטֹוטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֵיכֶם:
(יח) וְ שַ ְמ ֶּתם ֶאת ְדבָ ַרי ֵאלֶה עַ ל לְבַ בְ כֶם וְ עַ ל נַפְ ְשכֶם ְ
יתָך ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:
(יט) וְ לִּמַ ְד ֶּתם א ָֹתם ֶאת בְ ֵניכֶם לְדַ בֵ ר בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך:
(כ) ּוכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזּוזֹות בֵ ֶ
(כא) לְמַ עַ ן י ְִּרבּו יְמֵ יכֶם וִּ ימֵ י בְ נֵיכֶם עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע ה' לַאֲ ב ֵֹתיכֶם ל ֵָתת לָהֶ ם כִּ ימֵ י הַ שָ מַ יִּם עַ ל הָ ָא ֶרץ:
פסוקים אלו עוברים לתיאור העתיד ,אזהרה לעם ישראל היושב על אדמתו .ניתן לקשר בין שלושת חלקי הפרק:
▪
החלק הראשון (א-ט) העוסק בעבר -בתיאור האותות והמופתים שעשה ה' במצרים ובמדבר.
▪
החלק השני (י-יב) העוסק -בתיאור טיבה של ארץ ישראל לעומת טיבה של ארץ מצרים.
▪
החלק השלישי (יג-כא) העוסק בעתיד -בישיבת עם ישראל על אדמתו.
.7הסבר בלשונך מהו החוט המקשר בין שלושת החלקים הללו ,היעזר במה שלמדנו עד כה ובדברי הרמב"ן על פסוק
י' שמובא לעיל.
oמה יגרום לעם לחטוא?
oרש"י דברים יא ,טז
השמרו לכם -כיון שתהיו אוכלים ושבעים ,הישמרו לכם שלא תבעטו ,שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה,
שנאמר (דברים ח ,יב-יד) "פן תאכל ושבעת ובקרך …וצאנך ירביון" ,מה הוא אומר אחריו" :ורם לבבך ושכחת"
oרש"י דברים יא ,יז
ואבדתם מהרה ( -בנוסף) על כל שאר היסורין אגלה אתכם מן האדמה (הטובה) ,שגרמה לכם לחטוא.
משל למלך ששלח בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקידו (ומצוווהו)' :אל תאכל יותר מצרכך שתבא נקי לביתך' ,ולא
השגיח הבן ההוא .אכל ושתה יותר מצרכו ,והקיא וטנף את כל בני המסיבה .נטלוהו (אנשי המסיבה) בידיו וברגליו
וזרקוהו לאחורי פלטין (הארמון).
31
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
.8לפי רש"י בפרשת "והיה אם שמוע" משה מזהיר את העם לא רק מה יקרה אם הם ישמרו או אם הם לא ישמרו
את המצוות ,אלא הוא גם מזהיר אותם מפני הגורם שעשוי להביא אותם לחטוא.
א .לפי רש"י ,מהו הגורם שעשוי להביא אותם לחטוא ,שעל כך משה מזהיר אותם בפרשת "והיה אם שמוע"?
ב .כיצד למד זאת רש"י מן הפסוקים?
הקשר בין פסוק יז לפסוק יח
דברים פרק יא
יתם לָהֶ ם:
ֹלהים אֲ חֵ ִּרים וְ ִּה ְש ַּתחֲ וִּ ֶ
(טז) ִּהשָ ְמרּו ָלכֶם פֶן יִּפְ ֶּתה לְבַ בְ כֶם וְ סַ ְר ֶּתם ַועֲבַ ְד ֶּתם אֱ ִּ
(יז) וְ חָ ָרה ַאף ה' בָ כֶם וְ עָ צַ ר ֶאת הַ שָ מַ יִּם וְ ל ֹא י ְִּהיֶה מָ טָ ר וְ הָ אֲ דָ מָ ה ל ֹא ִּת ֵּתן ֶאת יְבּולָּה
וַאֲ בַ ְּד ֶתם ְּמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ָא ֶרץ הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר ה' נ ֵֹתן ָלכֶם:
ּוקשַ ְר ֶּתם א ָֹתם לְאֹות עַ ל י ְֶדכֶם וְ הָ יּו לְטֹוטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֵיכֶם:
(יח) וְּ שַ ְּמ ֶתם ֶאת ְּדבָ ַרי ֵאלֶה עַ ל לְּבַ בְּ כֶם וְ עַ ל נַפְ ְשכֶם ְ
יתָך ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך ּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:
(יט) וְ לִּמַ ְד ֶּתם א ָֹתם ֶאת בְ נֵיכֶם לְדַ בֵ ר בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך..:
(כ) ּוכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזּוזֹות בֵ ֶ
רש"י דברים יא ,יח
אבן עזרא דברים יא ,יז
ואבדתם מהרה -שיגלו ממנה כאובדים ברעב ,אחר ושמתם את דברי -אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצוות
שהיתה הארץ טובה ,על כן אתם חייבים שתשימו אלה (תהיו מסומנים ומוכרים בעולם ע"י המצוות) ,הניחו תפילין ,עשו
מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו .וכן הוא
הדברים "על לבבכם" (פסוק יח).
אומר (ירמיה לא ,כ) "הציבי לך ציונים".
.9עיין בפסוקים טז-כ ובדברי האב"ע ורש"י ,וענה:
א .מה הקשר בין פסוק יז לפסוק יח ,לפי האב"ע?
ב )1( .מה הקשר בין פסוק יז לפסוקים יח-כ ,לפי רש"י?
( )2על איזה כלל פרשני רש"י מבסס את פירושו?
שמירת המצוות בגלות
oרש"י דברים יא ,יח
ושמתם את דברי -אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצוות (תהיו מסומנים ומוכרים בעולם ע"י המצוות) ,הניחו תפילין ,עשו
מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו .וכן הוא אומר (ירמיה לא ,כ) "הציבי לך ציונים."4
.10מה תכלית שמירת המצוות בגלות לפי רש"י?
רּורים ִּש ִּתי ִּלבֵ ְך ל ְַמ ִּסלָה דֶ ֶרְך הָ לָכְ ְּת ,שּובִּ י בְ תּולַת ִּי ְש ָר ֵאל שֻ בִּ י ֶאל עָ ַריְִּך ֵאלֶה".
4ירמיהו פרק לא ,כ " :הַ צִּ יבִּ י לְָך צִּ יֻנִּים ִּש ִּמי לְָך ַּת ְמ ִּ
32
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
רמב"ן דברים יא ,יח
ושמתם את דברי אלה -אף לאחר שתגלו היו מצויינין במצות ,הניחו תפילין עשו מזוזה ,כדי שלא יהו עליכם חדשים
כשתחזרו ,וכן הוא אומר" :הציבי לך ציונים" -לשון רש"י.
וכבר כתבתי פירוש הענין ,כי המצות האלה חובת הגוף הם ,ודינם בכל מקום כמו בארץ…
והנה החזיר במצות האלה תפילין ודברי תורה ומזוזה כאן פעם שנית,
לרמוז בהיקש הזה שנהיה חייבים בהם לאחר הגלות בחוצה לארץ,
ומהם נלמוד לכל המצות שהן חובת הגוף שחיובן בכל מקום,
ושנהיה פטורין בחוצה לארץ מחובת הקרקע כגון תרומה ומעשרות ,כך הוא נדרש בספרי (עקב יז).
.11מה מוסיף הרמב"ן על פירוש רש"י מבחינת המצוות המופיעות בפרק (תפילין ומזוזה) ,לעומת מצוות שאינן
מוזכרות בפרק שהן בבחינת המצוות התלויות בארץ?
סיכום" :מבט על" על פרק ח ופרק יא
ארץ ישראל בהשוואה למדבר ומצרים
.12בפרק ח' למדנו על ארץ ישראל כניגוד לחיים במדבר ,ואילו בפרק י"א על החיים בארץ כניגוד לחיים במצרים.
א .במה ארץ מצרים מנוגדת למדבר? מה עלינו ללמוד מהשוואה זו? בססו תשובתכם בפסוקים.
ב .מהו הניגוד בין א"י לבין ארץ מצריים? מה עלינו ללמוד מהשוואה זו? בססו תשובתכם בפסוקים.
היעזר במקור הבא -בדבריו של הרב סמט
הרב אלחנן סמט ,בין מדבר לנהר -שבחה הכפול של הארץ
שבחה של הארץ הוא אכן בכך שבה מתאפשר קיום אנושי ולאומי בדרך 'שביל הזהב' האידיאלי בין שני קצוות
שליליים:
הקצה השלילי האחד הוא אופי הקיום במצרים ,שאינה נדרשת על ידי ה' .ה' נתן ליושבי מצרים את כל צורכיהם -
מים בשפע ואדמה פורייה -וכאילו ניתק מהם כל קשר .בכך מתאפשר להם לשקוע בתועבותיהם ,שכן אין קיומם
תלוי כל כך במעשיהם.
אולם גם החיים בקצה האחר ,החיים במדבר ,אינם חיים אידיאליים .החיים של ישראל במדבר היו תלויים בנסים
גלויים שנתחדשו מדי יום ביומו .המים ניתנו להם מן הסלע ואילו הלחם -מן השמים ,הֵ פֶך החיים הטבעיים .לתלות
זו בנסים קוראת התורה 'עינוי' ו'ניסיון' (ח' ,ב-ג ושם טז).
החיים האידיאליים הם אלה שבהם חיים אדם ועם -חיים טבעיים ,עמלים ואוכלים מפרי עמלם המבורך בשמחה,
בלא להיות תלויים בשינוי סדרי בראשית ,ובכל זאת הם זוכים לראות בהשגחת ה' עליהם בין לטב ובין למוטב
במסגרת חוקי הטבע עצמם .ערכם של מעשיהם בתחום המוסרי-הדתי הוא שקובע את הצלחתם בתחום הריאלי-
הארצי .באורח חיים כזה ישנם יסודות חקלאיים-טבעיים כמו במצרים -ארץ הנהר -ויסודות של חיים תחת השגחה
אלוהית מתמדת כמו אלה שהיו במדבר .מזיגתם במידה הראויה הוא המאפיין את החיים בארץ הבחירה.
טיבה של הארץ
.13בפרק ח ובפרק יא עסקנו בטיבה של הארץ.
א .עיינו בפרק ח ,פסוקים ח-י.
( )1ציינו ארבעה תחומים בהם משתבחת ארץ ישראל.
( )2מה על העם ללמוד ולהסיק מתיאור שבח הארץ?
ב .עיינו בפרק יא ,פסוקים י-יב.
( )1האם הכותרת "שבחה של ארץ ישראל" מתאימה גם לפסוקים אלו?
( )2חוו את דעתכם ,ובססו אותה על הפסוקים.
33
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
פרשת "והיה אם שמוע" בהשוואה לפרשת "שמע"
פרשת "והיה אם שמע" נכללת גם ביחידת "הברית" וגם ביחידת "הארץ הטובה" .ביחידת "הארץ הטובה" למדנו
אותה באופן מקיף יותר ,בתוך ההקשר לפרק כולו (שא"י תלויה בגשם והגשם תלוי בשמירת המצוות).
ביחידת "הברית" נתייחס בעיקר לזיקתה לפרשת 'שמע" הן זיקה מילולית והן זיקה תוכנית ,ולקשר ביניהן במצות
"קריאת שמע".
דברים פרק יא
דברים פרק ו
ֹותי
(יג) וְ הָ יָה ִּאם שָ מֹעַ ִּּת ְש ְמעּו ֶאל ִּמצְ ַ
(ד) ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ה' אֱ ֹלהֵ ינּו ה' ֶאחָ ד:
אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוֶה ֶא ְתכֶם הַ יֹום
ל ְַאהֲ בָ ה ֶאת ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם ּולְעָ בְ דֹו בְ כָל לְבַ בְ כֶם ּובְ כָל נַפְ ְשכֶם:
(ה) וְ ָאהַ בְ ָּת ֵאת ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ כָל לְבָ בְ ָך ּובְ כָל נַפְ ְשָך ּובְ כָל ְמאֹדֶ ָך:
יֹורה ּומַ לְקֹוש וְ ָאסַ פְ ָּת ְד ָגנֶָך
(יד) וְ נ ַָת ִּּתי ְמטַ ר ַא ְרצְ כֶם בְ עִּ ּתֹו ֶ
וְ ִּתיר ְֹשָך וְ יִּצְ הָ ֶרָך:
(טו) וְ נ ַָת ִּּתי עֵ שֶ ב בְ שָ ְדָך לִּבְ הֶ ְמ ֶּתָך וְ ָא ַכל ְָּת וְ שָ בָ עְ ָּת:
ֹלהים
(טז) ִּהשָ ְמרּו ָלכֶם פֶן יִּפְ ֶּתה לְבַ בְ כֶם וְ סַ ְר ֶּתם ַועֲבַ ְד ֶּתם אֱ ִּ
יתם לָהֶ ם:
אֲ חֵ ִּרים וְ ִּה ְש ַּתחֲ וִּ ֶ
(יז) וְ חָ ָרה ַאף ה' בָ כֶם וְ עָ צַ ר ֶאת הַ שָ מַ יִּם וְ ל ֹא י ְִּהיֶה מָ טָ ר
וְ הָ אֲ דָ מָ ה ל ֹא ִּת ֵּתן ֶאת יְבּולָּה וַאֲ בַ ְד ֶּתם ְמהֵ ָרה מֵ עַ ל הָ ָא ֶרץ
הַ טֹבָ ה אֲ שֶ ר ה' נ ֵֹתן ָלכֶם:
(יח) וְ שַ ְמ ֶּתם ֶאת ְדבָ ַרי ֵאלֶה עַ ל לְבַ בְ כֶם וְ עַ ל נַפְ ְשכֶם
(ו) וְ הָ יּו הַ ְדבָ ִּרים הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום עַ ל לְבָ בֶ ָך:
ּוקשַ ְר ֶּתם א ָֹתם לְאֹות עַ ל י ְֶדכֶם וְ הָ יּו לְטֹוטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֵיכֶם:
ְ
יתָך
יתָך ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְך (יט) וְ לִּמַ ְד ֶּתם א ָֹתם ֶאת בְ נֵיכֶם לְדַ בֵ ר בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
(ז) וְ ִּש ַננ ְָּתם לְבָ נֶיָך וְ ִּדבַ ְר ָּת בָ ם בְ ִּשבְ ְּתָך בְ בֵ ֶ
ּובְ לֶכְ ְּתָך בַ דֶ ֶרְךּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:
ּובְ שָ כְ בְ ָך ּובְ קּומֶ ָך:
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך:
(כ) ּוכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזּוזֹות בֵ ֶ
ּוקשַ ְר ָּתם לְאֹות עַ ל יָדֶ ָך וְ הָ יּו ְלטֹטָ פֹת בֵ ין עֵ ינֶיָך:
( ח) ְ
(כא) לְמַ עַ ן י ְִּרבּו יְמֵ יכֶם וִּ ימֵ י בְ נֵיכֶם עַ ל הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע ה'
יתָך ּובִּ ְשעָ ֶריָך:
(ט) ּוכְ ַתבְ ָּתם עַ ל ְמזֻזֹות בֵ ֶ
לַאֲ ב ֵֹתיכֶם ל ֵָתת לָהֶ ם כִּ ימֵ י הַ שָ מַ יִּם עַ ל הָ ָא ֶרץ:
.14עיין בפסוקי פרשת "והיה עם שמע" מתוך השוואה לפרשת "שמע" ,וענה על השאלות הבאות:
א .צבע במרקרים את המילים והתכנים המשותפים לשתי הפרשיות .פרט בלשונך את התכנים המשותפים.
ב .סמן בקו תחתי את שני עקרי האמונה הנוספים המופעים רק בפרשיית "והיה אם שמוע"? ופרט אותם בלשונך.
ג .מהו ההבדל הלשוני הבולט בין הפרשיות?
ד .מהו המניע לשמירת המצוות בפרשת "והיה עם שמע"? במה הוא שונה מן המניע בפרשת "שמע"?
34
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
ההבדליים בין שתי הפרשיות לפי חז"ל
עיין בשני המקורות מחז"ל ,וענה על השאלות המובאות בהמשך.
ירושלמי ברכות פרק ב הלכה יב
אמר רבי חנינא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה ,מעתה לא יקרא אלא אחד.
אמר רבי עילא :הראשון ליחיד והשני לציבור ,והראשון לתלמוד והשני למעשה.
ברכות פרק ב ,משנה ב
אמר רבי יהושוע בן קורחה :למה קדמה "שמע" ל"והיה אם שמוע"?
אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה ,ואחר כך יקבל עליו עול מצוות.
.15הסבר בלשונך את המחלוקת העקרונית וההלכתית ,בין רבי חנינא לבין רבי עילא המובאת בירושלמי?
.16עיין בשני המקורות של חז"ל ,וענה על השאלות הבאות בטבלה שלפניך.
א .מה הם שלושת ההבדלים בין שתי הפרשיות שמצביעים עליהם רבי יהושע ורבי עילא? הסבר אותם בלשונך.
ב .הבא ראיות מן הכתוב לכל אחד מן ההבדלים הללו.
ההבדל הראשון
פרשת "שמע"
פרשת "והיה אם שמע"
לשון יחיד
לשון רבים
ראיות מו הכתוב
ההבדל השני
ראיות מו הכתוב
ההבדל השלישי
"וְׁ הָ יָה ִּאם ָשמֹעַ ִּת ְׁש ְׁמעּו אֶּ ל ִּמ ְׁצו ַֹתי אֲ ֶּשר ָאנֹ כִּ י ְׁמצַ ּוֶּה אֶּ ְׁתכֶּם הַ ּיוֹם לְׁ ַאהֲ בָ ה
ראיות מו הכתוב
אֶּ ת ה' אֱ ֹלהֵּ יכֶּם ּולְׁ עָ בְׁ ד ֹו בְׁ כָל לְׁ בַ בְׁ כֶּם ּובְׁ כָל נַפְׁ ְׁשכֶּם" (יג)
ֹלהים אֲ חֵּ ִּרים
"…ה ָש ְׁמרּו ָלכֶּם פֶּ ן יִּפְׁ ֶּתה לְׁ בַ בְׁ כֶּם וְׁ סַ ְׁר ֶּתם וַ עֲ בַ ְׁד ֶּתם אֱ ִּ
ִּ
יתם לָהֶּ ם"( .טז)
וְׁ ִּה ְׁש ַתחֲ וִּ ֶּ
.17מה הסיבה שיש להקדים ולומר את "שמע" לפני "והיה אם שמוע"?
.18ראינו לעיל שהמניע לשמירת המצוות בפרשת "שמע" הוא אהבת ה' ,ואילו המניע לשמירת מצוות בפרשת "והיה
אם שמע" הוא יראת ה' .לאור הבדל זה נסה להציע הסבר ,מדוע "קבלת עול מלכות שמים" קשורה לאהבה ואילו
קבלת עול מצוות קשורה "ליראה"?
35
יחידת פתיחה :בניין האומה -המחויבות לשמירת מצוות
.19אחד ההבדלים בין שתי הפרשיות שפרשת "שמע" נאמרה בלשון יחיד ואילו פרשת "והיה אם שמע" נאמרה בלשון
רבים ,נסה להציע הסבר להבדל הזה? (הנך יכול להיעזר בדברי נחמה ליבוביץ הבאים).
נחמה ליבוביץ ,עיונים בספר דברים עמ' 116
אהבת ה' היא אהבה אינדיבידואלית .הפרט חותר לקראתה ע"י חינוך עצמי בהעלאת נפשו וזיכוכה ,ואילו קבלת עול
מצוות וקיומם לא יתכנו אלא בחברה האנושית .אדם החי באי בודד ואינו נמנה על החברה האנושית יוכל אמנם
להגיע לדרגת "ואהבת" ,אך לא יוכל לקים את "אם שמע תשמעו אל מצוותי" באשר המצוות ברובן מתייחסות לחיי
האדם בחברה ,במשפחה ,במדינתו ועם כל המין האנושי .ועל כן "ואהבת -בלשון יחיד; "והיה אם שמע תשמעו –
בלשון רבים.
לסיכום לימוד "שמע" ו"והיה אם שמוע"
שאלות למחשבה העולות מתוך הלימוד
▪
בפרשת 'שמע' למדנו ציווי על אהבת ה' ,ציווי זה הוא מחודש וייחודי לחומש דברים (גם הקביעה שהקב"ה
אוהב את ישראל מיוחדת לחומש דברים ,למשל פרק ז ,פסוק ח; שם פסוק יג ועוד) .מה מקומו של ציווי זה
בהקשרו -דווקא בדור הנכנסים לארץ ,רגע לפני הכניסה?
▪
בתוך הפרשה ראינו מעבר מציווי על הרגש לציווי על מעשה .מהו הדגש בפסוקים :האם הרגש עיקר והמעשה
הוא רק ביטוי שלו ,או שהמעשה הוא עיקר -עיקרו של הרגש היא ביטויו במעשה? האם שתי הפרשיות
('שמע' ו'והיה אם שמוע') נבדלות בהתייחסותן לשאלה זו?
▪
מה בין אהבת ה' ליראת ה' (בפשט הפסוקים -יראת העונש ,במחשבת הדורות יראת החטא היא דרגה
ראשונית של יראה ,ומעליה יראת חטא ויראת הרוממות)? מי מהן חשובה יותר ,מדוע יש צורך בשתיהן?
36