ספר דברים
פרשנות ומקורות נוספים
על פי תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך
שאלונים 3( 2371יח"ל) 5( 2571 ,יח"ל)
מקראה
חומר לימודי המסומן עם – הוא ל 5-יחידות בלבד
חומר לימודי המסומן עם – הוא אינו כלול בחומר החובה ,והינו בגדר העמקה.
דיני מלחמה -מבוא לדיני מלחמה
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
מבוא לדיני מלחמה
קובץ דיני המלחמה בספר דברים מופיע בפרקים כ-כא ,מיד לאחר דיני ההנהגה (מינוי שופטים ,מינוי מלך ,דיני הכהן
ודיני הנביא בפרקים טז-יט) .הימצאותו של קובץ דיני המלחמה לאחר ייסוד ההנהגה ברורה ומתבקשת .לאחר שהעם
ימנה את מנהיגיו הוא יוכל להתארגן לקראת לחימה באויביו.
מעיון בספרי נביאים ראשונים עולה כי יהושע הכניס את עם ישראל לארצו והוביל אותם במלחמה על כיבוש הארץ.
מלחמות הכיבוש בספר יהושע מתארות תהליך של מעבר מדורג מהנהגה ניסית גלויה (כיבוש יריחו) אל לחימה תוך
עזרה אלוקית נסתרת וללא ניסים גלויים (מלחמת מלכי הצפון) .עם ישראל נדרש ללמוד את "דיני המלחמה" :בניית
כ וח צבאי חזק ,מאוחד ומלוכד ,האמון על לחימה בדרך הטבע .צבא הנחלץ למשימות של כיבוש ,הגנה והצלה .לצד
זאת נדרשת גם למידה של "מוסר המלחמה".
ספר דברים בכלל ומצוות הקשורות במלחמה בפרט מלמד אותנו לראות כיצד הקב"ה הוא הנותן לנו כח לעשות חיל,
מצוות אלה הן חלק מההכנה הרוחנית והמעשית לקראת הכניסה לארץ.
חשיבות ההשתתפות במלחמה
במדבר פרק לב ,משה רבנו חשד ששבטי גד וראובן ביקשו שלא לעבור את הירדן כדי לא ליטול חלק בכיבוש הארץ:
"הַ ַאחֵ יכֶם ָיבֹאּו ל ִַּמלְחָ מָ ה וְ ַא ֶתם ֵת ְשבּו פֹה?" (ו).
ורק לאחר שהבטיחו לו:
"וַאֲ נ ְַחנּו נֵחָ לֵץ חֻ ִּשים לִּפְ נֵי בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל" (יז),
הוא הסכים לדבריהם ואמר להם:
"אם ַתעֲשּון ֶאת הַ דָ בָ ר הַ זֶהִּ ,אם ֵתחָ לְצּו לִּפְ נֵי ה' ל ִַּמלְחָ מָ ה…
ִּ
ּומי ְִּש ָר ֵאל וְ הָ י ְָתה הָ ָא ֶרץ הַ ז ֹאת ָלכֶם לַאֲ חֻ זָה לִּפְ נֵי ה'.
ִּיתם ְנ ִּקיִּם מה' ִּ
וִּ ְהי ֶ
אתכֶם אֲ שֶ ר ִּת ְמצָ א ֶא ְתכֶם( ".כ-כג).
ּודעּו חַ טַ ְ
אתם לה' ְ
וְ ִּאם ל ֹא ַתעֲשּון כֵן ִּהנֵה חֲ טָ ֶ
.1מהו הטיעון המוסרי של משה נגד הבקשה של שיבטי גד וראובן שלא לעבור את הירדן? צטט והסבר
הרב אליעזר מלמד ,אתר ישיבת הר ברכה
נצטווינו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה שנחלץ לעזרתו ,שנאמר (ויקרא יט ,טז)" :ל ֹא ַת ֲעמֹד עַ ל דַ ם ֵרעֶ ָך" ,ולשם
כך צריך אדם להיות מוכן להיכנס לסיכון מסוים .קל וחומר כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה ,שחובה להיחלץ להצלת
ישראל .וכבר אמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד ,ה)" :כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים
עולם מלא" ,ואם כן השותף בקיומו של העם כולו על אחת כמה וכמה שהוא ממש מקיים עולם מלא.
104
דיני מלחמה -מבוא לדיני מלחמה
שתי מטרות לדיני מלחמה בתורה
דיני מלחמה בספר דברים כוללים מצוות רבות ודינים רבים .תוך כדי הלימוד של המצוות השונות ננסה להבין לא
רק את פרטי ההלכות אלא גם נעסוק בשאלה העקרונית ,מה מטרת העל של התורה במצוות אלו? ומה הן העקרונות
שמנחים את המצוות ואת פרטי ההלכות של "דיני מלחמה" .מאמרו של הרב אלחנן סמט "דיני המלחמה בספר
דברים :סדרם ומגמתם" הנמצא באינטרנט באתר "דעת" (מאמר שהנכם נדרשים להכיר את טענתו העיקרית) עוסק
בדיוק בשאלה הזו .המאמר מציג שתי מטרות שבאות לידי יישום בדיני המלחמה השונים .וכבר בפתח המאמר הרב
סמט מציג את שתי המטרות ,וכך הוא כותב:
הרב אלחנן סמט ,מאמר :דיני המלחמה בספר דברים :סדרם ומגמתם
מטרתה היסודית של המלחמה היא כמובן לנצח את האויב ,ומערכת חוקי מלחמה ודאי אמורה לסייע למימושה של
מטרה זו .אך מאידך זקוקה המלחמה ,מפני אופייה המהותי והפוטנציאל המסוכן הטמון בה והמתואר לעיל,
להגבלות ולריסון בתחומים שונים ,ומערכת חוקי המלחמה מיועדת ודאי גם להשגת מטרות אלה.
למעשה את שתי המטרות הללו ניתן כבר למצוא בפירושו של הרמב"ן על התורה אלא שהדברים נאמרים שם בלשון
קצת שונה ,ואלו הם שני העקרונות:
א .אחד הציוויים הכתובים בפרשיות העוסקות בדיני מלחמה הואּ" :ופ ְָקדּו שָ ֵרי צְ בָ אֹות בְ ר ֹאש הָ עָ ם" (דברים כ ,ט)
לפי הפשט ,הציווי הוא שיש חובה למנות לצבא מפקדים .לכאורה קשה מדוע התורה מצווה כן ,הרי ה' הולך
לפניהם בראש המחנה ונלחם להם .הרמב"ן עונה על כך ,ובתשובתו הוא כותב את אחד העקרונות שמנחים כמה
מדיני המלחמה הכתובים בתורה:
רמב"ן דברים כ ,ט
ָקדּו שָ ֵרי צְ בָ אֹות בְ ר ֹאש הָ עָ ם" -כי התורה תצוה בדרך הארץ ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר (בצורה שאינה
וצוה "ּופ ְ
חורגת מכללי הטבע) .ואין החפץ לפניו (לפני ה') לשנות טבעו של עולם ,זולתי (חוץ מ) כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת ,או
להודיע שמו לצריו לעתים ,כאשר היה בקריעת ים סוף וכיוצא בו.
איְבֶ יָך וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע" (דברים
ב .ציווי נוסף שכתוב בפרשיות העוסקות בדיני מלחמה הוא" :כִּ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ
כג ,י) .לכאורה קשה מדוע התורה מצווה כן ,וכי בחיים הרגילים לא צריך להישמר מלעשות "דבר רע" .על כך עונה
הרמב"ן ,ובתשובתו הוא כותב את מטרה נוספת שמנחה כמה מדיני המלחמה הכתובים בתורה:
רמב"ן דברים כג ,י
איְבֶ יָך וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע" -והנכון בעיני בענין המצוה הזאת ,כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא
"כִּ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ
מצוי בו .והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה ,כי יאכלו כל תועבה ,יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף
וכל נבלה ,הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב .ועל כן הזהיר בו הכתוב" ,ונשמרת
מכל דבר רע".
הרמב"ן אומר שבעת מלחמה ,גם אדם שבאופן רגיל הוא "הישר בבני אדם" ,נמצא בסכנה של "יתלבש אכזריות
וחימה" .מצב המלחמה ,שיש בו יציאה מן המצב הטבעי ובמידה מסויימת גם פריצת גבולות ושימוש בכוחות
וביכולות שאינם באים לידי ביטוי בשגרה ,עלול להביא איתו סכנה של השחתה מוסרית .מצוות המלחמה בחומש
דברים גודרות ומרחיקות את הלוחמים מסכנה זו.
.2סכם בלשונך את שתי המטרות שמנחות את דיני המלחמה בתורה.
לאורך לימוד היחידה ,ננסה לבחון כיצד מיושמות שתי המטרות הללו.
105
דיני מלחמה -מבוא לדיני מלחמה
סדר המצוות של דיני מלחמה
לפניך פסוקי הפתיחה של ארבע המצוות הראשונות בדיני מלחמה הכתובת בספר דברים פרקים כ-כא.
( )1דברים כ א-ט" היערכות הצבא למלחמה
ירא מֵ הֶ ם : …וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּנגַש הַ כֹהֵ ן
ית סּוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב ִּמ ְמָך ל ֹא ִּת ָ
איְבֶ ָך וְ ָר ִּא ָ
כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
איְבֵ יכֶם ַאל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם…
וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם :וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
( )2דברים כ ,י-יח :הקריאה לשלום במלחמה
את ֵאלֶיהָ לְשָ לֹום :וְ הָ יָה ִּאם שָ לֹום ַתעַ נְָך ּופ ְָתחָ ה לְָך וְ הָ יָה כָל הָ עָ ם הַ נ ְִּמצָ א בָ ּה י ְִּהיּו
כִּ י ִּת ְק ַרב ֶאל עִּ יר ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ וְ ָק ָר ָ
לְָך לָמַ ס ַועֲבָ דּוָך :וְ ִּאם ל ֹא ַת ְשלִּים עִּ מָ ְך וְ עָ ְש ָתה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה וְ צַ ְר ָת עָ לֶיהָ …
( )3דברים כ ,יט-כ :איסור השחת עצים בעת מצור
כִּ י ָתצּור ֶאל עִּ יר י ִָּמים ַרבִּ ים ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ ל ְָתפְ שָ ּה ל ֹא ַת ְש ִּחית ֶאת עֵ צָ ּה ִּל ְנדֹחַ עָ לָיו ג ְַרזֶן כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת
כִּ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור…
דברים כא ,א-ט :מצוות עגלה
ערופה 1
( )4דברים כא ,י-יד :אשת יפת תואר
ית בַ ִּשבְ יָה ֵאשֶ ת ְי ַפת ת ַֹאר וְ חָ שַ ְק ָת בָ ּה וְ ל ַָק ְח ָת לְָך
ית ִּשבְ יֹו :וְ ָר ִּא ָ
איְבֶ יָך ּונ ְָתנֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ יָדֶ ָך וְ שָ בִּ ָ
כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
ל ְִּאשָ ה…
.3עיין בפסוקי הפתי חה של ארבע המצוות הראשונות בדיני מלחמה הכתובות בפרקים כ-כא .מהו העקרון שלפיו
מסודרים מצוות אלו? הסבר ופרט
בנוסף לרצף דיני מלחמה ,שראינו לעיל ,שכתובים במרוכז בפרקים כ-כא ,דיני מלחמה נוספים כתובים לקראת סוף
"נאום המצוות" בפרקים כג-כה .ואלן הן:
•
שמירת המחנה (כג ,י-טו)
•
נקי יהיה לביתו (כד ,ה)
•
מלחמת עמלק (כה ,יז -יט )
רשות :הסבר מדוע דינים אלו הופרדו מההפרשיות האחריות של דיני מלמה ניתן למצוא במאמר של של הרב אלחנן
סמט" ,דיני המלחמה בספר דברים :סדרם ומגמתם"
1
מצוות "עגלה ערופה" עוסקת בהימצאות חלל הווה אומר גופת אדם בסמוך לעיר .המילה חלל בהקשר זה אינה קשורה למי שמת במלחמה .מצוות "עגלה
ערופה" אינה קשורה לדיני המלחמה וקוטעת את רצף הפרשיות שכולן עוסקות בדיני מלחמה .הסבר מדוע מצווה זו מובאת באמצע פרשיות של דיני
מלחמה ניתן למצוא בקישור הבא :מאמר של הרב אלחנן סמט" ,דיני המלחמה בספר דברים :סדרם ומגמתם"
106
דיני מלחמה -מלחמת מצווה ומלחמת רשות ,מלחמת עמלק
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
החוזרים
מהמערכה
עידוד וחיזוק
הלוחמים
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
מלחמת מצווה ומלחמת רשות
רמב"ם הלכות מלכים פרק ה
אין המלך נלחם תחילה ,אלא על מלחמת מצוה.
אי זו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים ,ומלחמת עמלק ,ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם.
ואחר כך נלחם (המלך) במלחמת הרשות ,והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים ,כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות
בגדולתו ושמעו.
.1הגדר מהי מלחמת מצווה ומהי מלחמת רשות?
.2בטבלה שלפניך לפניך המקורות בתורה לשלושת הסוגים של "מלחמת מצווה" .תן כותת כל חלק.
"כִּ י יְבִּ יאֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר
ַא ָתה בָ א שָ מָ ה ל ְִּר ְש ָתּה וְ נָשַ ל גֹויִּם
ַרבִּ ים ִּמ ָפנֶיָך הַ ִּח ִּתי וְ הַ גִּ ְרג ִָּשי
וְ הָ אֱ מ ִֹּרי וְ הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י וְ הַ ִּחּוִּ י
ֲצּומים
ְבּוסי ִּשבְ עָ ה גֹויִּם ַרבִּ ים ַוע ִּ
וְ הַ י ִּ
ִּממֶ ךָּ .ונ ְָתנָם ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְל ָפנֶיָך
יתם הַ חֲ ֵרם ַתחֲ ִרים א ָֹתם ל ֹא
וְ ִהכִ ָ
ִּתכְ רֹת לָהֶ ם בְ ִּרית וְ ל ֹא ְתחָ נֵם".
(דברים ז א-ב)
"זָכֹור ֵאת אֲ שֶ ר עָ שָ ה לְָך עֲמָ לֵק
אתכֶם ִּמ ִּמצְ ָריִּם .אֲ שֶ ר ָק ְרָך
בַ דֶ ֶרְך בְ צֵ ְ
בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך
ֹלקים.
וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִּ
וְ הָ יָה בְ הָ נִּיחַ ה' אֹלהֶ יָך לְָך ִּמכָל
לקיָך
איְבֶ יָך ִּמסָ בִּ יב בָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ה' אֱ ֶ
ֹ
נ ֵֹתן לְָך נַחֲ לָה ל ְִּר ְש ָתּה ִת ְמחֶ ה ֶאת
ֵזכֶר עֲמָ לֵק ִמ ַתחַ ת הַ שָ מָ יִם ל ֹא
ִּת ְשכָח".
"כִ י הַ חֲ ֵרם ַתחֲ ִרימֵ ם הַ ִּח ִּתי וְ הָ אֱ מ ִֹּרי
(דברים כה יז-יט)
ְבּוסי כַאֲ שֶ ר
הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ י ִּ
"ל ֹא ַת ֲעמֹד עַ ל דַ ם ֵרעֶ ָך".
(ויקרא יט טז)
צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך".
(דברים כ יז)
מבין שלשות האפשרויות של מלחמת מצווה נוהגת כיום רק האפשרות השלישית ,לצערנו .אנו עדיין במצב בו אנו
חוששים לחיינו וכל מלחמה היא מלחמת מצווה של להציל ישראל מיד צר ,אשר על כן נרחיב מעט בנושא זה.
107
דיני מלחמה -מלחמת מצווה ומלחמת רשות ,מלחמת עמלק
מלחמת מצווה -להציל ישראל מיד צר
על ייחודה של מלחמת מצווה כותב הרב אליעזר מלמד:
הרב אליעזר מלמד ,המצווה לשרת בצבא -הצלת ישראל ,אתר "ישבת הר ברכה"
הצלת ישראל :נצטווינו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה שנחלץ לעזרתו ,שנאמר (ויקרא יט ,טז)" :ל ֹא ַת ֲעמֹד עַ ל
דַ ם ֵרעֶ ָך" ,ולשם כך צריך אדם להיות מוכן להיכנס לסיכון מסוים .קל וחומר כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה ,שחובה
להיחלץ להצלת ישראל .וכבר אמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד ,ה)" :כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב
כאילו קיים עולם מלא" ,ואם כן השותף בקיומו של העם כולו על אחת כמה וכמה שהוא ממש מקיים עולם מלא.
וזוהי מלחמת מצווה מובהקת ,וכפי שכתב הרמב"ם (הל' מלכים ה ,א)" :ואי זוהי מלחמת מצווה? זו מלחמת שבעה
עממים (בכיבוש הארץ) ,ומלחמת עמלק ,ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם".
ומצוות המלחמה מחייבת כל יחיד להסתכן הרבה מעבר למה שנצטווינו להסתכן לצורך הצלת יחידים מישראל.
לצורך הצלת יחיד או יחידים ,לכל הדעות ,אין מצווה להיכנס לסכנה שרוב הסיכויים שהבא להציל ייהרג בה .אולם
בעת מלחמה ,כשיש הכרח לסכן יחידים כדי להציל את המערכה ,צריך היחיד להיות מוכן להיכנס אף למצב שסכנתו
מרובה מהצלתו.
וכפי שכתב מרן הרב קוק (משפט כהן קמג) שהכלל של "וחי בהם" ,ממנו למדנו שפיקוח נפש דוחה את כל המצוות
שבתורה אינו חל בעת מלחמה ,מפני שהלכות הציבור שונות מהלכות היחיד ,ולצורך קיום הציבור צריכים היחידים
להיות מוכנים להיכנס לסכנה.
וכן כתב על פי זה בשו"ת 'ציץ אליעזר' (יג ,ק) ,שגם הכלל של "חייך קודמים לחיי חברך" אינו חל במלחמה" ,אלא כל
אנשי המלחמה כאיש אחד מחויבים למסור כל אחד ואחד את נפשו בעד הצלת חייו של משנהו .וגם זה נכלל בכללי
הלכות ציבור ,ובגדר הנהגת המדינה ותקנתה.
.3עיין בדברי הרב מלמד ,וענה:
א .לפי הרב מלמד ,מה המקור בתורה למלחמת מצווה של הצלת ישראל מיד צר?
ב .מניין שיש חובה על אדם לצאת למלחמה ולסכן את חייו כדי שאחרים ינצלו ,הרי יש כלל הלכתי שאסור לאדם
להסתכן " -חייך קודמים לחיי חברך"? כיצד משיב על שאלה זו הרב מלמד?
108
דיני מלחמה -מלחמת מצווה ומלחמת רשות ,מלחמת עמלק
מלחמת עמלק :פרק כה ,יז-יט
דברים כה
אתכֶם ִּמ ִּמצְ ָריִּם:
(יז) זָכֹור ֵאת אֲ שֶ ר עָ שָ ה לְָך עֲמָ לֵק בַ דֶ ֶרְך בְ צֵ ְ
ֹלהים:
(יח) אֲ שֶ ר ָק ְרָך בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִּ
איְבֶ יָך ִּמסָ בִּ יב בָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹתן לְָך נַחֲ לָה ל ְִּר ְש ָתּה
(יט) וְ הָ יָה בְ הָ נִּיחַ ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְָך ִּמכָל ֹ
ִּת ְמחֶ ה ֶאת ֵזכֶר עֲמָ לֵק ִּמ ַתחַ ת הַ שָ מָ יִּם ל ֹא ִּת ְשכָח:
מבוא
למדנו שאחת משלושת ההגדרות של מלחמת מצווה היא המלחמה בעמלק .למלחמה זו בעמלק ייחדה התורה הגדרה
ייחודית ,הנפרדת מן המלחמה בשבעת העממים .זוהי "מלחמה לה' בעמלק" .מלחמה זו אינה מלחמה של שחרור
שטחי ארץ ישראל ,אלא מלחמה לשם מיגור עמלק מן העולם .נצטרך לברר ,מיהו עמלק? מה אופיו של העם זה?
ומדוע יש מלחמה כה חריפה עמו? ומדוע יש מצווה כה קיצונית "למחות את זכר עמלק מתחת השמים"?
.4עיין בפרק כה פסוקים יז-יט ,כתוב בלשונך שתי מצוות "עשה" ,ומצוות "לא תעשה" אחת הכתובות בפסוקים
אלה ,ליד כל מצווה כתוב גם את לשון הכתוב.
מהיכן הגיע עמלק?
בראשית לו ,יב
וְ ִּת ְמנַע הָ י ְָתה פִּ י ֶלגֶש לֶאֱ לִּיפַז בֶ ן עֵ שָ ו ו ֵַתלֶד לֶאֱ לִּיפַז ֶאת עֲמָ לֵק ֵאלֶה בְ נֵי עָ דָ ה ֵאשֶ ת עֵ שָ ו.
המפגש עם עמלק לאורך התנ"ך מעיד על דמותו :מצד אחד הוא קרוב משפחה (נכדו של עשיו) ומצד שני אויב בנפש.
המפגש עם עמלק -המלחמה ברפידים
הרקע למצווה בספר דברים "זָכֹור ֵאת אֲ שֶ ר עָ שָ ה לְָך עֲמָ לֵק "…הוא האירוע המכונן שכתוב בספר שמות פרק יז ,ח-
טז .האירוע שבו עמלק תקף את ישראל ברפידים מיד לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף.
שים לב ,עליך לשלוט היטב בפרטי האירוע הנ"ל.
שמות יז ,ח-טז
ידם:
(ח) ַויָב ֹא עֲמָ לֵק ַו ִּילָחֶ ם עִּ ם י ְִּש ָר ֵאל בִּ ְרפִּ ִּ
ֹלהים בְ י ִָּדי:
(ט) וַי ֹאמֶ ר מֹשֶ ה ֶאל יְהֹושֻ עַ בְ חַ ר לָנּו אֲ נ ִָּשים וְ צֵ א ִּהלָחֵ ם בַ עֲמָ לֵק מָ חָ ר ָאנֹכִּ י נִּצָ ב עַ ל ר ֹאש הַ גִּ בְ עָ ה ּומַ טֵ ה הָ אֱ ִּ
(י) ַויַעַ ש יְהֹושֻ עַ כַאֲ שֶ ר ָאמַ ר לֹו מֹשֶ ה ל ְִּה ָלחֵ ם בַ עֲמָ לֵק ּומֹשֶ ה ַאהֲ רֹן וְ חּור עָ לּו ר ֹאש הַ גִּ בְ עָ ה:
(יא) וְ הָ יָה כַאֲ שֶ ר י ִָּרים מֹשֶ ה יָדֹו וְ גָבַ ר י ְִּש ָר ֵאל וְ כַאֲ שֶ ר ָינִּיחַ יָדֹו וְ גָבַ ר עֲמָ לֵק:
ּומזֶה ֶאחָ ד
(יב) וִּ ידֵ י מֹשֶ ה כְ בֵ ִּדים ַוי ְִּקחּו ֶאבֶ ן ַוי ִָּשימּו ַת ְח ָתיו ַויֵשֶ ב עָ לֶיהָ וְ ַאהֲ רֹן וְ חּור ָת ְמכּו בְ יָדָ יו ִּמזֶה ֶאחָ ד ִּ
ַוי ְִּהי יָדָ יו אֱ מּונָה עַ ד ב ֹא הַ שָ מֶ ש:
(יג) ַויַחֲ ֹלש יְהֹושֻ עַ ֶאת עֲמָ לֵק וְ ֶאת עַ מֹו לְפִּ י חָ ֶרב:
(יד) וַי ֹאמֶ ר ה' ֶאל מֹשֶ ה כְ תֹב ז ֹאת זִּ כָרֹון בַ סֵ פֶר וְ ִּשים בְ ָאזְ נֵי יְהֹושֻ עַ כִּ י מָ חֹה ֶא ְמחֶ ה ֶאת ֵזכֶר עֲמָ לֵק ִּמ ַתחַ ת הַ שָ מָ יִּם:
(טו) ַויִּבֶ ן מֹשֶ ה ִּמזְ בֵ חַ ַוי ְִּק ָרא ְשמֹו ה' נ ִִּּסי:
(טז) וַי ֹאמֶ ר כִּ י יָד עַ ל כֵס יָּה ִּמלְחָ מָ ה לַה' בַ עֲמָ לֵק ִּמדֹר דֹר:
109
דיני מלחמה -מלחמת מצווה ומלחמת רשות ,מלחמת עמלק
דמותו של עמלק בחז"ל ובפרשנות
מהמסופר על עמלק בספר שמות לא מובן על מה ולמה יש כעס כל כך גדול ,וסלידה כה חזקה של הקב"ה מעמלק.
תשובה לשאלה זו נמצא בפסוקים בספר דברים פרק כה ובעיקר בפסוק יח ,ובדברי חז"ל והפרשנים על פסוק זה:
דברים כה ,יח
ֹלהים:
אֲ שֶ ר ָק ְרָך בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך ָכל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִּ
פסיקתא דרב כהנא פיסקא ג ,זכור
אשר קרך בדרך :א"ר חוניא (למה עמלק דומה?) לאמבטי רותחת שלא היה ברייה יכולה לירד בתוכה ובא בן בליעל אחד
וקפץ וירד בתוכה אף על פי שניכווה ,אלא הקירה (קירר אותה) לפני אחרים.
כך מן שיצאו ישראל ממצרים נפלה אימתן על כל אומות העולם" ,אז נבהלו אלופי אדום" וגו' "תפל עליהם אימתה
ופחד" (שמות טו ,טו-טז) ,וכיון שבא עמלק וניזדווג להם (נלחם בהם) אף על פי שנטל את שלו (נענש והפסיד) מתחת ידיהם ,אלא
הקירן לפני אומות העולם.
רש"י ,דברים כה ,יח
ולא ירא -עמלק אלהים -מלהרע לך".
מלבי"ם דברים כה ,יז
אבל הוא (עמלק) "ולא ירא אלהים" ,ורק הסבה העצמית למלחמה זו היתה הכפירה באלהים ,באשר אז (לאחר קריעת ים
סוף) "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת" (שמות טו ,יד) וכל העמים האמינו בנפלאותיו אשר עשה בים ובמצרים,
ו(לעומתם) הוא (עמלק) הקשיח לבו מיראת ה' ויאמר לא הוא ,ורצה להראות לכל יושבי תבל ,שאין ביכולת ה' להושיעם
מידו ,ושכל הנסים הם מעשה להט וחכמת משה ,ולכן לא עמד בפניו …ולפי זה היה עיקר מלחמתו נגד ה'…
.5עיין בפסוק יח ,בדברי המדרש שבפסיקתא ובדברי רש"י והמלבי"ם ,וענה:
א .לפי המדרש שבפסיקתא ,מדוע המלחמה של עמלק בישראל נחשבת כה חמורה בעיני ה'?
ב .לפי המלבי"ם ,מה עמד מאחורי האומץ של עמלק לפגוע בישראל?
בכדי להבין טוב יותר עד כמה עמלק הוא עם שלילי ,לא מוסרי ואכזרי ,המצדיק את ההתייחסות כה חמורה של ה'
ושל עם ישראל כלפיו ,נעיין ביתר דברי המלבי"ם על פסוק כה:
מלבי"ם דברים כה ,יז
מלחמת עמלק לא היה לו שום סבה מהסבות שבעבורה ילחמו עם בעם ממלכה בממלכה ,שכל עורכי מלחמות יהיה
לאחד מחמש סבות וכולם לא היו פה:
א) שילחם על ארץ לכבשהו להרחיב את גבולו -וזה (עמלק) היה בדרך כי לא היו אז בארץ נושבת.
ב) אם יקרב אל גבול ארצו ,שהוא ירא פן יירש את ארצו (כמו) במלחמת סיחון ועוג -וזה (עמלק) היה בצאתכם ממצרים.
ג) אם עשו עמו מלחמה והתגרו בו -אבל הוא (עמלק) "קרך בדרך דרך" מקרה ולא היה שום ריב ביניכם.
ד) להראות כחו וגבורתו ,ואז ילחם פנים אל פנים -והוא (עמלק) "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע".
ה) בעבור הדת שחושב שימצא חן בעיני אלהיו אם יכחיד עם הבלתי מאמינים בו -אבל הוא (עמלק) "ולא ירא אלהים",
ורק הסבה העצמית למלחמה זו היתה הכפירה באלהים…
110
דיני מלחמה -מלחמת מצווה ומלחמת רשות ,מלחמת עמלק
" ִמלְחָ מָ ה לַה' בַ עֲמָ לֵק ִמדֹר דֹר" ,על שום מה?
מהפסוקים ומהפירושים של רש"י המתארים את עמלק ,עולה שלעם הזה היו שני פגמים עצומים:
שחיתות מוסרית -עמלק הוא עם ש"לא ירא אלוקים" כלומר עם המחזיק בהשקפה שאין אף כוח מעליהם שיכול
לעצור א ותם מלעשות ככל העולה על דעתם ורצונם ,אין הם צריכים לתת דין וחשבון לאף גורם אחר מעליהם.2
ההשקפה הזו ,היא המקור לאכזריות שלהם ,לפגיעה שלהם בחלשים " ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים" ,ללקיחה בשבי מבחורי
ישראל לצורך משכבי זכר .עמלק הוא עם שמתקיים לא מחקלאות ,אלא פולש באופן מקרי על ישובים ,רוצח את כל
בני המקום ולוקח את השלל ,ומהשלל הוא מתקיים.
כפירה באלוקי ישראל -עמלק הוא עם ש"לא ירא אלוקים" הנלחם מלחמה רוחנית בקב"ה .עמלק הוא עם שמנסה
לטמא את ישראל ,מנסה לזהות את נקודות החולשה ברוח האמונה בעם ישראל ,להסיט ולקלקל אותם .עמלק הפך
לסמל של מי שיודע לזהות חוסר אמונה ,ולשם נכנס שוב ושוב ,מחפש אחר הזדמנות לזנב בחסרי האמונה.
על כן מצווים ישראל להילחם בו ,ולא לשכוח מהו עמלק.
ֹלהים" -מי?
"וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִ
דברים כה ,יח
ֹלהים.
אֲ שֶ ר ָק ְרָך בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִ
רש"י
ולא ירא -עמלק (את) אלהים ,מלהרע לך.
חזקוני
ואתה עיף ויגע -אל תתמה אם עשה בך כך ,שהרי היית עיף ויגע
מטורח הדרך ,ועוד שהיית לא ירא אלקים ,כדאיתא במכילתא:
"אחרים אומרים' :ולא ירא אלוהים' -אלו ישראל ,שהיו בהם
מצוות ולא קיימום ,אבל אם הייתם יראי אלוקים לא היה יכול לך".
.6עיין בפסוק יח ודברי הפרשנים רש"י וחזקוני ,וענה:
א .לפי כל פירוש ,מי בפסוק מכונה בתואר "לא ירא אלוהים"?
ב .מדוע מבחינה לשונית ,ניתן להציע שני פירושים כה שונים בשאלה מי מכונה "ולא ירא אלוהים"?
2הביטוי "לא ירא אלוקים" נזכר בספר בראשית (כ ,יא) בשעה ששרה נלקחה ע"י אבימלך ,ואברהם מסביר לאבימלך מדוע הוא אמר ששרה היא אחותו
ֹלהים בַ מָ קֹום ַהזֶה וַהֲ ָרגּונִּי עַ ל ְדבַ ר ִּא ְש ִּתי" כלומר במקום ש"שאין יראת אלוקים" נפרצים כל מחסומי המוסר,
ולא אשתו " :כִּ י ָאמַ ְר ִּתי ַרק ֵאין י ְִר ַאת אֱ ִ
ומאפשרים לחטוף אישה ולהרוג את בעלה.
111
דיני מלחמה -מלחמת מצווה ומלחמת רשות ,מלחמת עמלק
"זכור" "לא תשכח" כיצד? המשמעות המעשית של הציווי לימינו
רמב"ן דברים כה ,יז
(א) "זכור את אשר עשה לך עמלק" -כבר הזכרתי (לעיל כד ט) המדרש שדרשו בו בספרא (בחקותי פרשה א ג):
יכול בלבך?
כשהוא אומר" :לא תשכח" -הרי שכחת הלב אמורה,
הא מה אני מקיים" :זכור" -שתהא שונה בפיך.
וכן בספרי (תצא קסו)" ,זכור את אשר עשה לך עמלק" -בפה .לא תשכח -בלב.
ולא ידעתי מה היא הזכירה הזו בפה?
אם לאמר שנקרא פרשת עמלק בציבור ,ונמצינו למדין מן התורה בשניה "זכור" (שבשבת השנייה של חודש אדר חייבים לקרוא
פרשת זכור ע"פ מגילה כט א) ,ויהיה (גם) סֶ מֶ ך למקרא מגלה מן התורה.
(ב) והנכון בעיני שהוא לומר ש"לא תשכח" מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים ,ונספר זה
לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע ,ולכך נצטוינו למחות את שמו.
.7עיין ברמב"ן על פרק כה ,פסוק יז ,וענה:
א .לפי מדרשי חז"ל (קטע א) ,כיצד מקיימים את הציווי "לא תשכח"? ובמה היא שונה ממצות "זכור"?
ב .לפי דעתו של הרמב"ן (בקטע ב) ,כיצד מקיימים את הציווי "לא תשכח"?
112
דיני מלחמה -עידוד וחיזוק הלוחמים
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
היערכות למלחמה :עידוד וחיזוק הלוחמים (פרק כ ,א-ד)
בשני מקומות בפתיחת פרק כ' מחזקים -ראשית הכתוב ואח"כ הכהן -את הלוחמים טרם היציאה לקרב .דברי
חיזוק אלה משלבים מצד אחד את הציווי לא לפחד ,ומצד שני חיזוק הביטחון בישועת ה'.
דברים כ
ירא מֵ הֶ ם כִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך עִּ מָ ְך הַ מַ עַ לְָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ָריִּם.
ית סּוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב ִּמ ְמָך ל ֹא ִּת ָ
איְבֶ ָך וְ ָר ִּא ָ
(א) כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
(ב) וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִנגַׁש הַ כֹהֵ ן וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם.
איְבֵ יכֶם
(ג) וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
ַאל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו וְ ַאל ַת ְחפְ זּו וְ ַאל ַתעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם.
ְהֹושיעַ ֶא ְתכֶם.
איְבֵ יכֶם ל ִּ
הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ
(ד) כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ
.1עיין בפסוקים א-ד ,וענה:
א .צבע בצהוב -את המילים העוסקות בציווי לא לפחד ,וצבע בירוק -את הנימוק למה אין לפחד.
ב .מה המבנה של פרשייה זו? מה היחס בין פסוק א לפסוקים ב-ד?
מצווה מחודשת או מבוארת?
רמב"ן דברים כ ,א
כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב וגו' -זו מצוה מחודשת ,אמרה להם עתה בבואם במלחמות.
.2עיין ברמב"ן לפס' א .מהי מצווה מחודשת? ומדוע מצווה זו נאמרה רק בספר דברים?
"כהן משוח מלחמה"
דברים כ ,ב-ג
וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּנגַש הַ כֹהֵ ן וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם :וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ םַ …אל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם…
רש"י
ונגש הכהן -המשוח לכך .והוא הנקרא "משוח מלחמה".
ספר החינוך ,מצווה תק"ב
…ויוסף עוד משלו דברים אחרים יעוררו בני אדם למלחמה וישיאום לסכן בנפשם לעזור דת האל ולשמרה ולהינקם
מהסכלים המפסידים סדרי המדינות…
שורש מצווה זו ידוע ,כי בשעת מלחמה צריכים אנשי המלחמה חיזוק ומפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד -צוותה
התורה להיות הממונה לחזק בדברים הטובים -מן הכוהנים ,שהם מבחר העם…
113
דיני מלחמה -עידוד וחיזוק הלוחמים
.3עיין בפסוק ב' ובדברי רש"י וספר החינוך וענה:
א .לפי רש"י ,מיהו הכהן עליו מדובר בפסוקים ב-ד? כיצד הוא מכונה בלשון חז"ל .ומה תפקידו?
ב .לפי ספר החינוך ,מדוע דווקא הכהן זה אומר את דברי החיזוק בעת היציאה לקרב?
דברים כ ,ג
וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ הַ …אל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו וְ ַאל ַת ְחפְ זּו וְ ַאל ַתעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם.
רש"י
שמע ישראל -אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד ,כדאי אתם שיושיע אתכם.
אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו -ארבע אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האומות עושים:
מגיפים בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדם וינוסו; ורומסים בסוסיהם ומצהילין
אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם; וצווחין בקולם; ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול.
אל ירך לבבכם -מצהלות סוסים .אל תיראו -מהגפת התריסין .ואל תחפזו -מקול הקרנות .ואל תערצו -מקול
הצווחה.
.4לפי רש"י ,מדוע השימוש של הכהן במילים הייחודיות "שמע ישראל" ,יש בהן בכדי לחזק את העם לקראת
המלחמה?
.5עיין ברש"י ד"ה 'אל ירך לבבכם אל תיראו ,"…וענה:
א .באיזו שיטת לוחמה נוקטים האויבים כדי לנצח בקרב?
"אל-י ֵַרְך לְבַ בְ כֶםַ ,אלִּ -ת ְיראּו ,וְ ַאלַ -ת ְחפְ זּו ,וְ ַאלַ -תעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם"?
ב .מה קשה לרש"י על סוף פסוק גַ :
וכיצד רש"י מיישב את הקושי?
בעקבות דבר רש"י אלו ,מצייר יהודה אייזנברג את תמונת המחנה המבוהל:
יהודה אייזנברג ,שיחות בספר תהילים -אתר "דעת"
יש כאן תיאור של לוחמה פסיכולוגית ,הבאה במקביל ללחץ הצבאי .אתם שומעים את קולותיהם של כלי המלחמה;
אתם רואים את שפעת הקלגסים ,אתם שומעים את קול השופרות -קול הקרנות -המזעיקים את צבא האויב -אל
תערצו :אל תשברו מכל אלה .השבירה כאן היא שבירה פסיכולוגית :עוד טרם קרב מנסה האויב ליצור מהומה,
לדכא את המוראל ,להפחיד .אתם רואים את האויב נערך לקראתכם ,אתם שומעים את ההכנות ,אתם מבחינים
בתנועת הצבא " -אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם" .והנימוק" :כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם
עם אויביכם ,להושיע אתכם".
114
דיני מלחמה -עידוד וחיזוק הלוחמים
רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ,פרק ז ,הלכות יז-כ (נ"א הלכה טו)
(יז) …ומאחר שייכנס אדם בקשרי המלחמה ,יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה ,ויידע שעל ייחוד השם הוא
עושה מלחמה ,וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד.
ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו ,אלא ימחה זכרם מליבו וייפנה מכל דבר למלחמה.
(יח) וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה ,ומבהיל עצמו -עובר בלא תעשה ,שנאמר "אל יירך לבבכם ,אל תיראו
ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם" (דברים כ ,ג).
(יט) ולא עוד ,אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו; ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו -הרי זה
כמי ששפך דמי הכול ,שנאמר "ולא יימס את לבב אחיו ,כלבבו" (דברים כ ,ח) .והרי מפורש בקבלה "ארור ,עושה מלאכת
ה' -רמייה; וארור ,מונע חרבו מדם" (ירמיהו מח ,י).
.6מה ההדרכה המעשית שמציע הרמב"ם ללוחם ,כיצד עליו להתגבר על הפחד בשעת היציאה לקרב ( 3עצות).
oרש"י :על אויבכם -אין אלו אחיכם
בכדי להבין היטב את רש"י על פסוק ג ד"ה 'על אויבכם' ,עלינו להכיר את הרקע הסיפורי וההסטורי שמובא בספר
בדברי הימים ב כח ,בהקשר למלחמת האחים שהייתה בין צבא אחז מלך יהודה לצבא פקח בן רמליהו מלך ישראל
לקראת סוף ימיה של מלכות ישראל. oדברי הימים ב ,פרק כח
בֹותם:
(ו) ַו ַיהֲ רֹג פ ֶַקח בֶ ן ְרמַ ְליָהּו בִּ יהּודָ ה מֵ ָאה וְ עֶ ְש ִּרים ֶאלֶף בְ יֹום ֶאחָ ד הַ כֹל בְ נֵי חָ יִּל בְ עָ זְ בָ ם ֶאת ה' אֱ ֹלהֵ י אֲ ָ
יקם נְגִּ יד הַ בָ יִּת וְ ֶאת ֶאל ְָקנָה ִּמ ְשנֵה הַ מֶ לְֶך :ס
(ז) ַויַהֲ רֹג זִּ כְ ִּרי גִּ בֹור ֶאפְ ַריִּם ֶאת מַ עֲשֵ יָהּו בֶ ן הַ מֶ לְֶך וְ ֶאת עַ זְ ִּר ָ
אתיִּם ֶאלֶף נ ִָּשים בָ נִּים ּובָ נֹות וְ גַם שָ לָל ָרב בָ זְ זּו מֵ הֶ ם ַויָבִּ יאּו ֶאת הַ שָ לָל ְלש ְֹמרֹון :ס
(ח) ַוי ְִּשבּו בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל מֵ אֲ חֵ יהֶ ם מָ ַ
(ט) וְ שָ ם הָ יָה נָבִּ יא לַה' עֹדֵ ד ְשמֹו ַויֵצֵ א לִּפְ נֵי הַ צָ בָ א הַ בָ א ְלש ְֹמרֹון
בֹותיכֶם עַ ל יְהּודָ ה נ ְָתנָם בְ י ְֶדכֶם ו ַַתהַ ְרגּו בָ ם בְ זַעַ ף עַ ד לַשָ מַ יִּם ִּהגִּ יעַ :
וַי ֹאמֶ ר לָהֶ ם ִּהנֵה בַ חֲ מַ ת ה' אֱ ֹלהֵ י אֲ ֵ
(י) וְ עַ ָתה בְ נֵי יְהּודָ ה וִּ ירּושָ ַל ִּם ַא ֶתם א ְֹמ ִּרים לִּכְ בֹש ַלעֲבָ ִּדים וְ ל ְִּשפָחֹות ָלכֶם הֲ ל ֹא ַרק ַא ֶתם עִּ מָ כֶם אֲ שָ מֹות לַה' אֱ ֹלהֵ יכֶם:
יתם מֵ אֲ חֵ יכֶם כִּ י חֲ רֹון ַאף ה' ֲעלֵיכֶם :ס
(יא) וְ עַ ָתה ְשמָ עּונִּי וְ הָ ִּשיבּו הַ ִּשבְ יָה אֲ שֶ ר ְשבִּ ֶ
(יב) ַוי ָֻקמּו אֲ נ ִָּשים מֵ ָראשֵ י בְ נֵי ֶאפְ ַריִּם
יחזְ ִּקיָהּו בֶ ן שַ לֻם ַועֲמָ שָ א בֶ ן חַ ְדלָי עַ ל הַ בָ ִּאים ִּמן הַ צָ בָ א:
ֲעז ְַריָהּו בֶ ן יְהֹוחָ נָן בֶ ֶרכְ יָהּו בֶ ן ְמ ִּשלֵמֹות וִּ ִּ
ֹאמרּו לָהֶ ם ל ֹא ָתבִּ יאּו ֶאת הַ ִּשבְ יָה הֵ נָה
(יג) וַי ְ
ֹאתינּו וְ עַ ל ַא ְשמָ ֵתינּו כִּ י ַרבָ ה ַא ְשמָ ה לָנּו וַחֲ רֹון ָאף עַ ל י ְִּש ָר ֵאל :ס
כִּ י ל ְַא ְשמַ ת ה' עָ לֵינּו ַא ֶתם א ְֹמ ִּרים ְלה ִֹּסיף עַ ל חַ ט ֵ
(יד) ַו ַי ֲעזֹב הֶ חָ לּוץ ֶאת הַ ִּשבְ יָה וְ ֶאת הַ בִּ זָה לִּפְ נֵי הַ שָ ִּרים וְ כָל הַ ָקהָ ל:
ָׁשים אֲ ׁשֶ ר נ ְִקבּו בְ ׁשֵ מֹות ַויַחֲ זִ יקּו בַ ִשבְ יָה וְ כָל מַ עֲרֻ מֵ יהֶ ם ִהלְבִ יׁשּו ִמן הַ שָ לָל
(טו) ַויָקֻ מּו הָ אֲ נ ִ
ַו ַילְבִ ׁשּום ַו ַינְעִ לּום ַויַאֲ כִ לּום ַוי ְַׁשקּום ַויְסֻ כּום ַו ְינַהֲ לּום בַ חֲ מ ִֹרים ְלכָל כֹוׁשֵ ל
ַויְבִ יאּום י ְֵרחֹו עִ יר הַ ְתמָ ִרים ֵאצֶ ל אֲ חֵ יהֶ ם ַויָׁשּובּו ׁש ְֹמרֹון :פ
ממלכת ישראל הרגה רבים מיהודה ושבתה מבני יהודה נשים וילדים רבים לעבדים ולשפחות .עודד הנביא ממתין
להם עם שובם מהמלחמה ,מוכיח אותם על כך שנצחו לא בכוח צדקתם כי אם בחטאי יהודה ,ותובע מהם לנהוג
אחווה באחיהם .דבריו מביאים את האנשים מראשי אפרים לפעול ,והם משחררים את השבויים ,תומכים בהם
ומסייעים להם לשוב למקומם (ע"פ פירוש דעת מקרא) .הפרק ,שנפתח במלחמת אחים עקובה מדם ,מסתיים בחרטה
ובגילוי אחווה ,ומציג תביעה לקיומם של אחריות ורחמים בעם ישראל.
115
דיני מלחמה -עידוד וחיזוק הלוחמים
הכהן (ע"פ המשנה בסוטה א ח המצוטטת ברש"י) רומז למלחמת האחים ,ומכוון בכך למסר כפול :נהגו באויבכם
כבאויבים ,נהגו באחיכם ברחמים.
oדברים כ ,ג
איְבֵ יכֶםַ ,אל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו…
וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
רש"י
על איביכם -אין אלו אחיכם ,שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם ,אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל ,שנאמר
(דה"י ב' כח ,טו)ַ " :וי ָֻקמּו הָ אֲ נ ִָּשים אֲ שֶ ר נ ְִּקבּו בְ שֵ מֹות ַויַחֲ זִּ יקּו בַ ִּשבְ יָה וְ כָל מַ עֲרֻ מֵ יהֶ ם ִּהלְבִּ ישּו ִּמן הַ שָ לָל ַו ַילְבִּ שּום ַו ַינְעִּ לּום
ַויַאֲ כִּ לּום ַוי ְַשקּום ַויְסֻ כּום ַו ְינַהֲ לּום בַ חֲ מ ִֹּרים ְלכָל כֹושֵ ל ַויְבִּ יאּום י ְֵרחֹו עִּ יר הַ ְתמָ ִּרים ֵאצֶ ל אֲ חֵ יהֶ ם ַויָשּובּו ש ְֹמרֹון" ,אלא
על אויביכם אתם הולכים ,לפיכך התחזקו למלחמה.
.7א .עיין בפסוק ג ברש"י ד"ה "על איביכם" ,מה היה קשה לרש"י בפסוק ג' ,וכיצד הוא מיישב את הקושי?
ב .מהו האירוע שרש"י מזכיר מדברי הימים כח ,ומה הוא מוכיח מאירוע זה?
דברים כ ,ד
ְהֹושיעַ ֶא ְתכֶם.
איְבֵ יכֶם ל ִּ
הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ
כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ
רש"י
כי ה' אלוהיכם וגו' -הם באים בניצחונו של בשר ודם ואתם באים בניצחונו של מקום .פלשתים באו בניצחונו של
גלית .מה היה סופו? נפל ונפלו עמו.3
ההלך עמכם -זה מחנה הארון.
.8עיין ברש"י על פסוק ד ,ד"ה 'כי ה' אלוקיכם' (המקור הובא לעיל) ,וענה:
א .מה ההבדל בין הגויים לבין עם ישראל לפי רש"י? איזו הוכחה מביא רש"י לדבריו?
ב .עיינו בד"ה 'ההולך לפניכם' -באיזה אופן מעשי בא לידי ביטוי שה' יוצא קרב עם ישראל?
ִש ָר ֵאל אֲ ׁשֶ ר חֵ ַרפְ ָת( :מו) הַ יֹום הַ זֶה יְסַ ג ְֶרָך
3שמואל א פרק יז( :מה) וַי ֹאמֶ ר דָ וִּ ד ֶאל הַ פְ ל ְִּש ִּתי ַא ָתה בָ א ֵאלַי בְ חֶ ֶרב ּובַ חֲ נִּית ּובְ כִּ ידֹון וְ ָאנֹכִ י בָ א ֵאלֶיָך בְ ׁשֵ ם ה' צְ בָ אֹות אֱ ֹלהֵ י מַ עַ ְרכֹות י ְ
ֹלהים ְלי ְִּש ָר ֵאל.
ֹאשָך מֵ עָ לֶיָך וְ נ ַָת ִּתי ֶפגֶר מַ חֲ נֵה פְ ל ְִּש ִּתים הַ יֹום הַ זֶה לְעֹוף הַ שָ מַ יִּם ּולְחַ יַת הָ ָא ֶרץ וְ י ְֵדעּו כָל הָ ָא ֶרץ כִּ י יֵש אֱ ִּ
יתָך וַהֲ ִּסר ִֹּתי ֶאת ר ְ
ה' בְ י ִָּדי וְ ִּהכִּ ִּ
116
דיני מלחמה -החוזרים מהמערכה
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
היערכות למלחמה :החוזרים מהמערכה (כ ,ה-ט)
דברים כ
ירא מֵ הֶ ם כִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך עִּ מָ ְך הַ מַ עַ לְָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ָריִּם:
ית סּוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב ִּמ ְמָך ל ֹא ִּת ָ
איְבֶ ָך וְ ָר ִּא ָ
(א) כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
(ב) וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּנגַש הַ כֹהֵ ן וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם:
איְבֵ יכֶם ַאל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו וְ ַאל ַת ְחפְ זּו וְ ַאל ַתעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם:
(ג) וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
ְהֹושיעַ ֶא ְתכֶם:
איְבֵ יכֶם ל ִּ
הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ
(ד) כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ
(ה) וְ ִּדבְ רּו הַ ש ְֹט ִּרים ֶאל הָ עָ ם לֵאמֹר ִּמי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר בָ נָה בַ יִּת חָ דָ ש וְ ל ֹא חֲ נָכֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ְַח ְנכֶנּו:
ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר נָטַ ע כ ֶֶרם וְ ל ֹא ִּחלְלֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר יְחַ ְללֶנּו:
(ו) ִּ
ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר ֵא ַרש ִּאשָ ה וְ ל ֹא ל ְָקחָ ּה ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה:
(ז) ִּ
(ח) וְ י ְָספּו הַ ש ְֹט ִּרים לְדַ בֵ ר ֶאל הָ עָ ם וְ ָא ְמרּו ִּמי הָ ִּאיש הַ י ֵָרא וְ ַרְך הַ לֵבָ ב ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו וְ ל ֹא יִּמַ ס ֶאת לְבַ ב ֶאחָ יו כִּ לְבָ בֹו:
(ט) וְ הָ יָה כְ כַֹּלת הַ ש ְֹט ִּרים לְדַ בֵ ר ֶאל הָ עָ ם ּופ ְָקדּו שָ ֵרי צְ בָ אֹות בְ ר ֹאש הָ עָ ם :ס
פסוקים א-ט העוסקים בהיערכות למלחמה מחולקים לשניים:
חלק א :פסוקים א-ד :דברי עידוד ליוצאים להילחם
חלק ב פסוקים ה-ט :שחרור חלק מן הלוחמים מחובת הלחימה.
את חלק א כבר למדננו בעיון עתה נתמקד בחלק השני.
מלחמת מצווה או מלחמת רשות?
משנה מסכת סוטה ,פרק ח' ד-ז
בְ ִּמלְחֶ מֶ ת ִּמצְ וָה ,הַ כֹל יֹוצְ ִּאין ,אֲ פִּ לּו חָ ָתן מֵ חֶ ְדרֹו וְ ַכלָה מֵ חֻ פ ָָתּה.
ספורנו דברים כ ,א
כי תצא למלחמה -לחוצה לארץ ,ש"במלחמת מצוה" -לא היו שם שבים מעורכי המלחמה ,אלא אפילו חתן מחדרו
וכלה מחופתה (סוטה י א).
.1עיינו במשנה ובפירוש הספורנו לפס' א' .על איזה סוג מלחמה מדובר בפרשתנו? נמקו את תשובתכם .מהו הביסוס
בפסוק א' לפירושו זה של הספורנו?
117
דיני מלחמה -החוזרים מהמערכה
שלושת החוזרים מעורכי המלחמה
דברים כ
…מי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר בָ נָה בַ יִּת חָ דָ ש וְ ל ֹא חֲ נָכֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ְַח ְנכֶנּו:
(ה) ִּ
ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר נָטַ ע כ ֶֶרם וְ ל ֹא ִּחלְלֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר יְחַ ְללֶנּו:
(ו) ִּ
ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר ֵא ַרש ִּאשָ ה וְ ל ֹא ל ְָקחָ ּה ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה:
(ז) ִּ
רש"י
(ה) ולא חנכו -לא דר בו .חנוך לשון התחלה…
(ו) ולא חללו -לא פדאו בשנה הרביעית ,שהפירות טעונין לאכלן בירושלים או לחללן בדמים ולאכול הדמים בירושלים.
.2עיין בפסוקים ה-ז וברש"י .מי הם שלושת סוגי האנשים שהשוטרים אומרים לחזור לבתיהם -ולא לצאת למלחמה.
בתשובתך הסבר את הביטויים "לא חנכו"; "לא חיללו"" ,לא לקחה" (היעזר ברש"י).
דברים כ ,ה-ז
…פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ְַח ְנכֶנּו …פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר יְחַ ְללֶנּו …פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה.
רש"י (ה)
ואיש אחר יחנכנו -ודבר של עגמת נפש הוא זה.
רמב"ן (ד-ה)
וצוה על השלשה האלה לשוב ,כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס.
.3עיין בפירושיהם של רש"י ורמב"ן ,וענה:
א .לפי רש"י ורמב"ן ,מדוע משחררים את האנשים הנזכרים בפסוקים ה-ז?
ב .מה ההבדל בין הפירושים השונים (למי התורה דואגת)?
נתיבות שלום 4דברים עמ' קיט
העיקר הראשון במלחמה הוא המסירות למלחמה ואיש זה שבנה בית או נטע כרם או אירש אישה ,השקיע בדבר את
כל כוחותיו ,וכל מעייניו שקועים בבית החדש או בכרם או באישה .איש זה חסרה לו כבר מסירות הנפש הראויה
למלחמה ועל כן ילך וישוב לביתו ,שאינו מסוגל להילחם ועלול עוד לשבור את רוח הלוחמים ולהרפות ידיהם ,וזה
מה שכתוב פן ימות במלחמה ,לא שאנו חוששים פן ימות במלחמה אלא הוא עצמו מתיירא כך בלבבו "פן ימות"…
ולכן "ילך וישוב לביתו'.
.4עיין בדברי ה"נתיבות שלום" ,וענה:
א .לפי "נתיבות שלום" ,מדוע משחררים מהמלחמה את האנשים הנזכרים בפסוקים ה-ז?
ב .מה הוא מוסיף ה"נתיבות שלום" על על הסברו של הרמב"ן?
4רבי שלום נח ברזובסקי -האדמו"ר מסלונים (נפטר בשנת 2000היה ראש ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים .מחבר סדרת ספרי החסידות" נתיבות שלום".
118
דיני מלחמה -החוזרים מהמערכה
רש"ר הירש דברים כ ,ה
התורה מבליטה בשעת המלחמה את החשיבות המכרעת של תפקידי החיים של השלום ,וכשהיא מפרטת את נימוקי
החזרה ,אין היא אומרת שהבית לא יהיה מיושב ,השדה אל יהיה מעובד ,והאשה תהיה אלמנה ,אלא :פן -ימות
במלחמה ואיש אחר יחנכנו -יחללנו -יקחנה .ומכאן שהתורה מקפידה שכל אדם ימלא את התפקידים האלה של
השלום ,ולפיכך מי שעמד למלא את התפקידים האלה ביחס מסויים שהוא חדש לו ,היה פטור מחובת המלחמה.
.5עיין בדברי רש"ר הירש ,וענה:
א .לפי רש"ר הירש ,מדוע משחררים מהמלחמה את האנשים הנזכרים בפסוקים ה-ז?
ב .במה שונה פירוש הרב הירש מן הפירושים של רש"י ורמב"ן?
החוזר הרביעי מהמערכה " -האיש הירא ורך הלבב"
דברים כ ,ח
(ח) וְ י ְָספּו הַ ש ְֹט ִּרים לְדַ בֵ ר ֶאל הָ עָ ם וְ ָא ְמרּו ִּמי הָ ִּאיש הַ י ֵָרא וְ ַרְך הַ לֵבָ ב ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו וְ ל ֹא יִּמַ ס ֶאת לְבַ ב ֶאחָ יו כִּ לְבָ בֹו:
רש"י
הירא ורך הלבב -רבי עקיבא אומר :כמשמעו ,שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.
רבי יוסי הגלילי אומר :הירא מעבירות שבידו.
.6לפי כל אחת מהדעות התנאיות שרש"י מביא ,מיהו "האיש הירא ורך הלבבב"? ממה הוא מפחד?
רבי יוסף בכור שור
ויספו השוטרים -לפי הפשט נראה ,שפעם מכריזין על רך הלבב ,לפי שיש בו תקלה ,שמביא מורך [פחד] בלב האחרים.
רד"צ הופמן,
יש הבדל בין הדברים הראשונים לאחרונים .הדברים האחרונים (פסוק ח׳) נאמרים לתועלת המלחמה …,מה שאין
כן הדברים הראשונים ,הפסוקים ה-ז ,הם לטובת הפרט ,שהתורה חשה לשמור עליו אף בשעת מלחמה,
.7התורה מפרידה בין החוזר הרביעי " -הירא ורך הלבב" ,לשלושה שקודמים לו ,במילים "ויספו השוטרים".
לפי ר"י בכור שור ורד"צ הופמן ,מדוע התורה עשתה את ההפרדה הזאת?
ְהֹוׁשיעַ ֶא ְתכֶם" (ד')
איְבֵ יכֶם ל ִ
הלְֵך עִ מָ כֶם ל ְִהלָחֵ ם ָלכֶם עִ ם ֹ
"כִ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ
רמב"ן דברים כ ,ד
איְבֵ יכֶם" (ד) -כי יפילם לפניכם לחרב .ואמר
הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ
ואמר (הכהן משוח מלחמה) "כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ
ְהֹוׁשיעַ ֶא ְתכֶם" (ד) -שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש …והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו
"ל ִ
ויבטיחם ,אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם "פן ימות במלחמה" (ה-ז) -כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים
גם מכת הנוצחים (המנצחים).
.8עיין בדברי הרמב"ן על פסוק ד ,וענה:
א .מה הסתירה שעולה מדבריו של הכהן בפסוק ד' לבין דברי השוטרים בפסוק ה-ז?
ב .כיצד הרמב"ן מיישב את הסתירה?
119
דיני מלחמה -החוזרים מהמערכה
יישום הפרשה במלחמת החשמונאים ביוונים
חשמונאים א ,פרק ג' ,מו-ס
ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים ,כי מקום תפילה במצפה לפנים בישראל .ויצומו ביום ההוא ,וילבשו שק ואפר
על ראשיהם ,ויקרעו בגדיהם ויפרשו את ספר התורה …יביא את בגדי הכהונה ואת הבכורים ואת המעשרות ויעוררו
את הנזירים אשר מלאו את הימים.
ויקראו בקול אל השמים לאמור :מה נעשה באלה ולאן נוליך אותם ,ומקדשך נרמס ונטמא וכוהניך באבל ובבוז .והנה
הגויים נאספים עלינו להשמידנו ,אתה ידעת אשר יחשבו עלינו .איך נוכל לעמוד בפניהם אם אתה לא תושיע לנו.
ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול.
ואחר כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות.
ויאמר לבוני בית ,וללוקחי נשים ,ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב -לשוב כל איש לביתו על פי התורה.
ויסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס.
ויאמר יהודה :התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבקר להלחם עם הגויים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת
מקדשנו .כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו .וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה.
.9אלו שלוש הלכות מפרשיות דיני מלחמה מקיים יהודה המכבי?
ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה
במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות-על שמנחות את דיני המלחמה בתורה ,נסכם את דבריו:
א .דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה -בדרך הטבע.
ב .דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי-מוסריות ,שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה.
.10הסבר כיצד כל אחד משני העקרונות הללו באים לידי ביטוי באופן מעשי ,בדברי הכהן משוח מלחמה ,בדברי
השוטרים ובמצוות הכנה לקראת היציאה למלחמה( .הבא שתי דוגמאות לכל עקרון -ניתן להיעזר במאמרו של
הרב אלחנן סמט הנמצא באינטרנט באתר דעת).
120
דיני מלחמה – נקי יהיה לביתו
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
נקי יהיה לביתו (כד ,ה')
מבוא
המצווה בדברים פרק כד ,פסוק ה דומה למצווה שכבר למדנו בדברים פרק כ ,פסוק ז אודות החוזרים מעורכי
מלחמה .גם שם וגם כאן מדובר במלחמת רשות שהרי למדנו שם ברש"י (והדבר נכון גם אצלינו)" :שבמלחמת מצוה
לא היו שם שבים מעורכי המלחמה אלא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה (סוטה י א)" .ולכן נצטרך לברר מה בכל
זאת ההבדל בין שתי המצוות.
דברים כד ,ה
כִּ י י ִַּקח ִּאיש ִּאשָ ה חֲ דָ שָ ה ל ֹא יֵצֵ א בַ צָ בָ א וְ ל ֹא ַי ֲעבֹר עָ לָיו ְלכָל דָ בָ ר
נ ִָּקי י ְִּהיֶה לְבֵ יתֹו שָ נָה ֶאחָ ת וְ ִּשמַ ח ֶאת ִּא ְשתֹו אֲ שֶ ר ל ָָקח:
דברים כ ,ז
ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר ֵא ַרש ִּאשָ ה וְ ל ֹא ל ְָקחָ ּה ֵילְֵך וְ ָישֹב
ִּ
לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה:
.1עיין בשתי המצוות ,וענה:
א .מה משותף לאיש הנזכר אצלנו ולאיש הנזכר בדברים פרק כ פסוק ז?
ב .לפי הפשט ,מה ההבדלים -במקרה ,בדין ובטעם -בין שני האנשים הללו? צטט את לשון הפסוק.
המקרה
הדין
הטעם
הפטֹור משירות צבאי
רס"ג דברים כד ,ה
נקי -פנוי.
רש"י דברים כד ,ה
ולא יעבור עליו -דבר הצבא.
לכל דבר -שהוא צורך הצבא ,לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים .אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן ,כגון
בנה בית ולא חנכו או ארס אשה ולא לקחה ,מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים.
.2עיין בשתי המצוות -אצלנו ובדברים כ פסוק ז ,וכן עיין ברש"י וברס"ג אצלנו על פסוק ה' ,וענה:
א .כתוב בלשונך את ההבדלים -במקרה ,בדין ובטעם -בין שני המצוות?
ב .לפי רש"י ,התורה מוסיפה לאיש הנזכר אצלנו -דברים כד ,פטור שלא קיים לגבי האיש שמוזכר -בדברים כ',
מה הביסוס בכתוב שרש"י מוצא לתוספת פטֹור זה? על פי רס"ג ,איזה עוד ביסוס ניתן למצוא בפסוק?
121
דיני מלחמה – נקי יהיה לביתו
מי פטור?
רש"י דברים כד ,ה
יהיה לביתו -אף בשביל ביתו ,אם בנה בית וחנכו ואם נטע כרם וחללו ,אינו זז מביתו בשביל צורכי המלחמה.
לביתו -זה ביתו.
יהיה -לרבות את כרמו.
המקור לדברי רש"י אלו הוא במשנה במסכת סוטה:
משנה מסכת סוטה פרק ח ,משנה ד
ואלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו…
שנאמר (דברים כ"ד) "נקי יהיה לביתו שנה אחת".
"לביתו" -זה ביתו,
"יהיה" -זה כרמו,
"ושמח את אשתו" -זו אשתו אשר לקח…
(כל אלו) אינן מספיקין מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכים.
.3על פי פשט הפסוק אצלינו ,רק סוג של איש אחד פטור בשנה הראשונה מכל שרות צבאי ,אך לפי המדרש המובא
ברש"י עולה שישנן עוד שני סוגי אנשים שמקבלים פטור מלא מכל שרות צבאי בשנתם הראשונה ,מי הם?
ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה
במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות-על שמנחות את דיני המלחמה בתורה ,נסכם את דבריו:
א .דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה -בדרך הטבע.
ב .דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי-מוסריות ,שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה.
.4
הסבר כיצד שתי המטרות הללו באות לידי ביטוי בפרטי הדינים ובטעמים של מצוות "נקי יהיה לביתו".
122
דיני מלחמה -הקריאה לשלום במלחמה
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
הקריאה לשלום במלחמה (כ ,י-יח)
למדנו שישנם שני סוגי מלחמות ,בלשון חז"ל הם נקראים " -מלחמת מצוה" ו"מלחמת רשות":
מלחמת מצוה מוגדרת מלחמת כיבוש הארץ -משבעת העמים ,או מלחמה בעמלק או מלחמה שנועדה להציל את עם ישראל
מידי אויבים התוקפים אותם " -עזרת ישראל מיד צר".
מלחמת רשות ,מוגדרת כמלחמה לכיבוש שטחים נוספים להרחבת גבולות הארץ.
אל איזה סוג מלחמה מדובר בפרשתינו? נסה לענות על שאלה זו בעקבות עיון בפסוקים הבאים:
דברים כ ,י-יח
את ֵאלֶיהָ לְשָ לֹום:
(י) כִּ י ִּת ְק ַרב ֶאל עִּ יר ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ וְ ָק ָר ָ
(יא) וְ הָ יָה ִּאם שָ לֹום ַתעַ נְָך ּופ ְָתחָ ה לְָך
וְ הָ יָה כָל הָ עָ ם הַ נ ְִּמצָ א בָ ּה י ְִּהיּו לְָך לָמַ ס ַועֲבָ דּוָך:
(יב) וְ ִּאם ל ֹא ַת ְשלִּים עִּ מָ ְך וְ עָ ְש ָתה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה וְ צַ ְר ָת עָ לֶיהָ :
כּורּה לְפִּ י חָ ֶרב:
ית ֶאת כָל זְ ָ
(יג) ּונ ְָתנָּה ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ יָדֶ ָך וְ ִּהכִּ ָ
(יד) ַרק הַ נ ִָּשים וְ הַ טַ ף וְ הַ בְ הֵ מָ ה וְ כֹל אֲ שֶ ר י ְִּהיֶה בָ עִּ יר כָל ְש ָללָּה ָתבֹז לְָך
איְבֶ יָך אֲ שֶ ר נ ַָתן ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְָך:
וְ ָא ַכל ְָת ֶאת ְשלַל ֹ
חקֹת ִּמ ְמָך ְמאֹד
(טו) כֵן ַתעֲשֶ ה ְלכָל הֶ עָ ִרים הָ ְר ֹ
אֲ שֶ ר ל ֹא מֵ עָ ֵרי הַ גֹויִּם הָ ֵאלֶה הֵ נָה:
(טז) ַרק מֵ עָ ֵרי הָ עַ ִמים הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹתן לְָך
נַחֲ לָה ל ֹא ְתחַ יֶה כָל נְשָ מָ ה:
(יז) כִּ י הַ חֲ ֵרם ַתחֲ ִּרימֵ ם
ְבּוסי
הַ ִּח ִּתי וְ הָ אֱ מ ִֹּרי הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ י ִּ
כַאֲ שֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך:
(יח) לְמַ עַ ן אֲ שֶ ר ל ֹא ְיל ְַמדּו ֶא ְתכֶם ַלעֲשֹות
כְ כֹל תֹו ֲעב ָֹתם אֲ שֶ ר עָ שּו לֵאֹלהֵ יהֶ ם
אתם לַה' אֱ ֹלהֵ יכֶם:
וַחֲ טָ ֶ
.1על אילו ערים מדובר בכל אחד מהטורים?
כיצד הם נקראים בלשון המקרא וכיצד המלחמה מולם נקראת בלשון חז"ל?
מבוא למחלוקת רש"י רמב"ן
בפרשתינו מובאת מחלוקת מרכזית בין רש"י לרמב"ן בשאלה באלו מלחמות יש לקרוא לשלום .שאלה זו גוררות
מחלוקות נוספות הן בפרטי ההלכות ,והן בשאלות תחביריות בקריאת הפרשייה .נקודת המוצא של שני הפרשנים
הם דברי הספרי על פסוק י' -כאשר כל פרשן הציע הבנה שונה לדברי הפסוקים ולדברי הספרי.
ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קצט
"כי תקרב אל עיר" -במלחמת הרשות הכתוב מדבר.
שיטת רש"י
רש"י דברים כ ,י
כי תקרב אל עיר -במלחמת הרשות הכתוב מדבר ,כמו שמפורש בענין (פסוק טו) "כן תעשה לכל הערים הרחוקות" וגו'.
.2עיין ברש"י על פס' י ,וענה:
א .לפי רש"י -לאילו ערים צריך לקרוא לשלום? מה הביסוס לכך בפסוקים?
ב .על פי הכתוב בפס' יא ,מה הם תנאי השלום המוצעים לעיר שקוראים עליה לשלום?
ג .לפי רש"י ,על אילו פסוקים מוסב הכתוב בפסוק טו" :כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאוד"?
123
דיני מלחמה -הקריאה לשלום במלחמה
שיטת הרמב"ן
רמב"ן דברים כ ,י
א .שיטת רש"י
'כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום' -במלחמת הרשות הכתוב מדבר ,כמו שמפורש בענין
(פסוק טו) ,כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד ,לשון רש"י.
ב .ביסוס לשיטת
רש"י מהספרי
כתב הרב (רש"י) זה מספרי (שופטים קצט) ששנו שם כלשון הזה" :במלחמת הרשות הכתוב מדבר".
ג .מחלוקת
הרמב"ן עם רש"י
בהבנת הספרי
והכונה לרבותינו בכתוב הזה ,אינה אלא לומר שהפרשה בסופה תחלק בין שתי המלחמות ,אבל קריאת
השלום אפילו במלחמת מצוה היא ,שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעה עממים.
ד .ראיה []1
לשיטת רמב"ן
שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי (דברים ב' ,כו-כט) ,ולא היה עובר על "עשה" ועל "לא תעשה"
שבפרשה ,כי "החרם תחרימם" (פסוק יז) ו"לא תחיה כל נשמה" (פסוק טז).
ה .הסבר הפסוקים
לפי הרמב"ן
אבל הפרש (ההבדל) שביניהם כאשר לא תשלים ועשתה מלחמה ,שציוה הכתוב ברחוקות -להכות את כל זכורה
ולהחיות להם הנשים והטף בזכרים ,ובערי העמים האלה ציוה -להחרים גם הנשים והטף.
ו .ראיה [ ]2לשיטת
הרמב"ן
וכך אמרו רבותינו במדרש אלה הדברים רבה (ה יג) ,והוא עוד בתנחומא ובגמרא ירושלמי (שביעית פ"ו ה"א):
"אמר רבי שמואל ברבי נחמני יהושע בן נון קיים הפרשה הזו ,מה עשה יהושע? היה שולח פרוסדיטגמא
(אגרת) בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כותב בה ,מי שמבקש להשלים יבוא וישלים ,ומי שמבקש לילך
לו ילך לו ,ומי שמבקש לעשות מלחמה יעשה מלחמה .הגרגשי פנה ,הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע
שלום ,שלשים ואחד מלכים שבאו להלחם הפילם הקדוש ברוך הוא וכו'.
ז .ראיה []3
וכך אמר הכתוב בכולם (יהושע יא יט כ) "לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון
את הכל לקחו במלחמה ,כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם" -
מכלל שאם רצו להשלים היו משלימים עמם.
ח .הבדל נוסף בין
ערים רחוקות
לקרובות
ונראה שיש הפרש עוד בשאלת השלום ,ש"בערים הרחוקות" -נשאל להם לשלום ושיהיו לנו למס ויעבדונו,
אבל "בערי העמים האלה" -נשאל להם לשלום ומסים ועבדות על מנת שיקבלו עליהם שלא לעבוד ע"ז,
ולא הזכיר הכתוב זה בפרשה הזאת ,שכבר נאסר לנו בעובדי ע"ז (שמות כג לג) "לא ישבו בארצך פן יחטיאו
אותך לי כי תעבוד את אלהיהם".
ויתכן שלא נצטרך להודיע להם רק השלום והמסים והשעבוד ,ואחרי שיהיו משועבדים לנו נגיד להם שאנו
עושים משפטים בע"ז ובעובדיה בין יחיד בין רבים .וכן מה שנאמר כאן (פסוק יח) "למען אשר לא ילמדו אתכם
לעשות ככל תועבותם" ,ואמרו בספרי (שופטים רב) "הא אם עשו תשובה אינן נהרגים" -בשבעת עממים הוא,
והתשובה הוא שיקבלו עליהם שבע מצות שנצטוו בני נח ,לא שיתגיירו להיותם גרי צדק.
ט .ראיה []4
וזה הענין שעשה המלך שלמה ,שכתוב בו (מ"א ט טו -כב) "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את
בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלים וגו' ,כל העם הנותר מן האמורי החתי הפרזי החוי והיבוסי,
בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה,
ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד" .והענין הזה כתורה עשאו כי קבלו עליהם שבע מצות .ודבר ברור הוא כי
כיון שנתנם שלמה עושי מלאכתו ,גברה ידו עליהם ויכול היה להחרימם ,אלא שהיה מותר לקיימם כמו
שכתבנו.
י .קושי על
שיטת הרמב"ן
מהאירוע עם אנשי
גבעון -ושלושה
תירוצים
…ודע כי ענין אנשי גבעון היה מפני:
( )1שלא היו יודעין משפטם של ישראל בקריאת השלום ,והקדימו קודם שתבא להם פרוסדיטגמא
של יהושע ,ולכך אמרו (יהושע ט כד) "ונירא מאד לנפשותינו".
(אגרת)
( )2או שלא רצו מתחילה לשמוע לדברי יהושע ,ובסוף פחדו ,ועשו עצמם נכרים דכתיב" :ויושבי גבעון שמעו
את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם המה בערמה" (יהושע ט ,ג-ד).
( )3והיה מועיל להם עוד ,שלא יהיו להם לעבדים אלא יהיו עמם בעלי ברית .ומפני זה הקפידו עליהם ,והיו
נהרגין אלמלא שבועת הנשיאים ,מפני שהיה עליהם לקבל מסים ושעבוד כמו שאמרנו ,והם כרתו להם ברית
להיותם שוים להם ובעלי ברית ועוזרים זה לזה במלחמותיהם ,ועשו עמהם שלום ,לפי שהיו סבורין שהם
ערים רחוקות מאד מן העמים שאין דעתם לבא עליהם כלל .ולפיכך קלל אותם יהושע ואמר (יהושע ט ,כג)
"ועתה ארורים אתם" ,שהם מן העמים הארורים אשר אררם ה' ,ועשה להם כמשפט הראוי להעשות בהם
לקיים מה שנאמר" :למס ועבדוך" ,שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה' ,והוא המס והשעבוד
כמו שפירשנו.
ויש אומרים (פירוש הדומה להסבר השני) ,כי פירוש "והיה אם שלום תענך" (דברים כ ,יא) ,בעת הקריאה ,אבל אם מאנו
מתחילה שוב אין מקבלין אותם ,והגבעונים מאנו בפרוסדיטגמא ולא היה הדין לקבלם.
124
דיני מלחמה -הקריאה לשלום במלחמה
.3למד את דברי הרמב"ן ,החולק על רש"י בהבנת הפרשה ,וסכם את שתי הדעות בטבלה שלפניך:
רש"י
רמב"ן
א .הנושא המרכזי בו
נחלקו .רש"י ורמב"ן.
מה דעת כל פרשן?
ב .דין הערים הרחוקות
מעוניינים בשלום מעוניינים במלחמהג .דין הערים הקרובות
( 7עממים)
מעוניינים בשלום מעוניינים במלחמהד .על מה מוסב פסוק טו
"כן תעשה?"…
ה .ראיות ממקורות
אחרים
.4 עיין בקטע י בדברי הרמב"ן ,וענה :לפי שיטת רמב"ן ,שיש מצוה לקרוא לשלום גם בערי ארץ ישראל ,קשה -לשם
מה הגבעונים היו צריכים להערים ,הם היו יכולים להיענות לקריאת ישראל לשלום ,ולא היה להם צורך לספר
שהם באו מארץ רחוקה? מה הן שלושת התשובות שהרמב"ן מציע לראיה זו נגדו?
ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה
במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות-על שמנחות את דיני המלחמה בתורה ,נסכם את דבריו:
א .דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה -בדרך הטבע.
ב .דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי-מוסריות ,שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה.
.5למצוות לקריאה לשלום ניתן למצוא טעמים תועלתניים ששייכים יותר למטרת-העל הראשונה שלמדנו ,וישנן
טעמים מוסריים ששייכים יותר למטרת העל השנייה שלמדנו.
א .הבא שני טעמים תועלתניים למצוות הקריאה לשלום במלחמה.
ב .הבא שני טעמים מוסריים למצוות הקריאה לשלום במלחמה.
125
רש"י -
חובה לקרוא לשלום ל _____________________________________________________________________________________________________________________________ _____________________________________________________________________________
.6
(יב) וְ אִּ ם ֹלא תַ ְשלִּ ים עִּ מָּ ְך וְ עָּ ְשתָּ ה עִּ מְ ָך ִּמלְ חָּ מָּ ה וְ צַ ְרתָּ עָּ לֶיהָּ :
כּורּה לְ פִּ י חָּ ֶרב:
(יג) ּונְתָּ נָּּה ה' אלקיך בְ י ֶָּדָך וְ הִּ כִּ יתָּ אֶ ת כָּל זְ ָּ
(יד) ַרק הַ נ ִָּּשים וְ הַ טַ ף וְ הַ בְ הֵ מָּ ה וְ כֹ ל אֲשֶ ר יִּהְ יֶה בָּ עִּ יר כָּל ְש ָּללָּּה תָּ בֹז לְָּך וְ ָאכַלְ תָּ אֶ ת ְשלַל
אֹ יְבֶ יָך אֲשֶ ר נָּתַ ן ה' אֱֹלקֶ יָך לְָּך:
.3
.1
.5
(י) כִּ י תִּ ְק ַרב אֶ ל עִּ יר לְ הִּ לָּחֵ ם עָּ לֶיהָּ וְ קָּ ָּראתָּ אֵ לֶיהָּ לְ שָּ לוֹם:
(יא) וְ הָּ יָּה אִּ ם שָּ לוֹם תַ עַ נְָך ּופָּ תְ חָּ ה לְָּך וְ הָּ יָּה כָּל הָּ עָּ ם הַ נ ְִּמצָּ א בָּ ּה יִּהְ יּו לְ ָך לָּמַ ס ַועֲבָּ דּוָך:
.4
.2
(טז) ַרק מֵ עָּ רֵ י הָּ עַ מִּ ים הָּ אֵ לֶה אֲשֶ ר ה' אלקיך נֹ תֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָּה
(הערים הקרובות=מלחמת
(טו) כֵן תַ עֲשֶ ה לְ ָּכ ל הֶ עָּ ִּרים הָּ ְרחֹ קֹ ת
(במלחמת רשות) ִּמ ְמָך ְמאֹ ד אֲשֶ ר ֹלא
מֵ עָּ ֵרי הַ ּג ֹויִּם הָּ אֵ לֶה הֵ נָּה:
מצווה) ֹלא תְ חַ יֶה כָּל נְשָּ מָּ ה:
(יז) כִּ י הַ חֲרֵ ם תַ ח ֲִּרימֵ ם הַ ִּחתִּ י וְ הָּ אֱמֹ ִּרי הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ יְבּוסִּ י ַכאֲשֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אלקיך:
(יח) לְ מַ עַ ן אֲשֶ ר ֹלא ְילַמְ דּו אֶ תְ כֶם ַלעֲשוֹת כְ כֹ ל ת ֹו ֲעבֹתָּ ם אֲשֶ ר עָּ שּו לֵאֹלקֵ יהֶ ם ַוחֲטָּ אתֶ ם ַלה' אֱֹלקֵ יכֶם:
.1
.2
.5
126
רמב"ן -חובה לקרוא לשלום
ל _____________________________________________________________________________________________________________________________ ___________________________________________________________________________________
(י) כִּ י תִּ ְק ַרב אֶ ל עִּ יר לְ הִּ לָּחֵ ם עָּ לֶיהָּ וְ קָּ ָּראתָּ אֵ לֶיהָּ לְ שָּ לוֹם:
(יא) וְ הָּ יָּה אִּ ם שָּ לוֹם תַ עַ נְָך ּופָּ תְ חָּ ה לְָּך וְ הָּ יָּה כָּל הָּ עָּ ם הַ נ ְִּמצָּ א בָּ ּה יִּהְ יּו לְ ָך לָּמַ ס ַועֲבָּ דּוָך:
.3
.6
(יב) וְ אִּ ם ֹלא תַ ְשלִּ ים עִּ מָּ ְך וְ עָּ ְשתָּ ה עִּ מְ ָך ִּמלְ חָּ מָּ ה וְ צַ ְרתָּ עָּ לֶיהָּ :
כּורּה לְ פִּ י חָּ ֶרב:
(יג) ּונְתָּ נָּּה ה' אלקיך בְ י ֶָּדָך וְ הִּ כִּ יתָּ אֶ ת כָּל זְ ָּ
(יד) ַרק הַ נ ִָּּשים וְ הַ טַ ף וְ הַ בְ הֵ מָּ ה וְ כֹ ל אֲשֶ ר יִּהְ יֶה בָּ עִּ יר כָּל ְש ָּללָּּה תָּ בֹז לְָּך וְ ָאכַלְ תָּ אֶ ת
ְשלַל אֹ יְבֶ יָך אֲשֶ ר נָּתַ ן ה' אֱֹלקֶ יָך לְָּך:
.4
.7
(טז) ַרק מֵ עָּ רֵ י הָּ עַ מִּ ים הָּ אֵ לֶה אֲשֶ ר ה' אלקיך נֹ תֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָּה
(הערים הקרובות=מלחמת
(טו) כֵן תַ עֲשֶ ה לְ כָּל הֶ עָּ ִּרים הָּ ְרחֹ קֹ ת
(במלחמת רשות) ִּמ ְמָך ְמאֹ ד אֲשֶ ר ֹלא
מֵ עָּ ֵרי הַ ּג ֹויִּם הָּ אֵ לֶה הֵ נָּה:
מצווה) ֹלא תְ חַ יֶה כָּל נְשָּ מָּ ה:
(יז) כִּ י הַ חֲרֵ ם תַ ח ֲִּרימֵ ם הַ ִּחתִּ י וְ הָּ אֱמֹ ִּרי הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ יְבּוסִּ י ַכאֲשֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אלקיך:
(יח) לְ מַ עַ ן אֲשֶ ר ֹלא ְילַמְ דּו אֶ תְ כֶם ַלעֲשוֹת כְ כֹ ל ת ֹו ֲעבֹתָּ ם אֲשֶ ר עָּ שּו לֵאֹלקֵ יהֶ ם ַוחֲטָּ אתֶ ם ַלה' אֱֹלקֵ יכֶם:
126
דיני מלחמה -איסור השחת עצים במלחמה
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
נקי יהיה
לביתו
החוזרים
מהמערכה
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
איסור השחתת עצים במלחמה (כ ,יט-כ)
דברים כ ,יט-כ
(יט) כִּ י ָתצּור ֶאל עִּ יר י ִָּמים ַרבִּ ים ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ ל ְָתפְ שָ ּה ל ֹא ַת ְש ִּחית ֶאת עֵ צָ ּה ִּל ְנדֹחַ עָ לָיו
כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת כִּ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור:
ִּית מָ צֹור עַ ל הָ עִּ יר אֲ שֶ ר ִּהוא עֹשָ ה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה עַ ד ִּר ְד ָתּה:
(כ) ַרק עֵ ץ אֲ שֶ ר ֵתדַ ע כִּ י ל ֹא עֵ ץ מַ אֲ כָל הּוא אֹתֹו ַת ְש ִּחית וְ כ ָָר ָת ּובָ נ ָ
ג ְַרזֶן5
.1לפי הפשט ,אילו עצים אסור להשחית בזמן מלחמה? ומה הם הנימוק/ים שכותבת התורה לדין זה?
"כִ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור" -מחלוקת רש"י אב"ע
דברים כ ,יט
ל ֹא ַת ְש ִּחית ֶאת עֵ צָ ּה ִּל ְנדֹחַ עָ לָיו ג ְַרזֶן כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת כִ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור.
רש"י דברים פרק כ ,יט
אבן עזרא דברים פרק כ פסוק יט
כי האדם עץ השדה -הרי "כי"
משמש בלשון דלמא (שמא ,האם).
שמא האדם עץ השדה להכנס
בתוך המצור מפניך ,להתייסר
ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר?!
למה תשחיתנו?
ולפי דעתי ,שאין לנו צורך לכל זה ,וזה פירושו" :כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות ,כי
האדם עץ השדה" .והטעם -כי חיי בן אדם הוא עץ השדה (פרי העץ נותן חיים לאדם) .וכמוהו:
"כי נפש הוא חובל" (דברים כד ,ו) – ,כי חיי נפש הוא חובל.
"ואותו לא תכרות" דבק עם (יש לחבר למילים) "לבא מפניך במצור".
הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם ,רק מותר שתאכל ממנו ,ואסור לך
להשחיתו כדי שתבא העיר מפניך במצור .והעד (וההוכחה) על זה הפירוש שהוא נכון,
שאמר "וכרת ובנית מצור" (פסוק כ).
.2למד את דברי רש"י ואב"ע החולקים בפירוש פסוק יט' ,וסכם את שתי הדעות בטבלה שלפניך:
רש"י
אב"ע
א .כיצד יש לקרוא את סוף
פסוק יט?
בתמיהה /כמשפט רגיל.
ב .מה פירוש המילה "כי"?
האם /שהרי
ג .כתוב בלשונך את פירוש
הפסוק "כִ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ
הַ שָ דֶ ה "…פתח את המשפט
שלך במילה האם …או שהרי…
ד .מה טעם לאיסור השחתת
עצי מאכל?
ה .האם הפסוק "מסורס"? אם
כן ,מהו הסדר הנכון של המילים
בפסוק?
הפסוק לא מסורס
קוראים את הפסוק כסידרו:
"כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת
כִּ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור"
ו .כמה טעמים מופיעים
בפסוק יט לאיסור להשחית
עצים?
.3פרט הלכתי אחד הכתוב בפרשיה מעורר קושי על אחד הפירושים .איזה פירוש מעורר קושי ומהו?
ִּ " 5ל ְנדֹחַ עָ לָיו ג ְַרזֶן" -להוריד עליו גרזן ,לכרות את העץ -להשחית את העץ.
127
דיני מלחמה -איסור השחת עצים במלחמה
" ַרק עֵ ץ אֲ ׁשֶ ר ֵתדַ ע כִ י ל ֹא עֵ ץ מַ אֲ כָל הּוא אֹתֹו ַת ְׁש ִחית" (כ')
רמב"ן דברים כ ,יט-כ
כי האדם עץ השדה -יפה פירש רבי אברהם כי שיעור הכתוב (סדר המילים הנכון בכתוב הוא)' :כי ממנו תאכל ,כי האדם עץ
השדה ,ואותו לא תכרות ,לבא מפניך במצור' וטעם כי האדם עץ השדה ,כמו 'כי נפש הוא חובל' (להלן כד ו).
אבל על דעת רבותינו (ב"ק צא ב) מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור ,ולא אמרה תורה "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל
הוא" וגו' -אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל .אם כן ,פירוש הפרשה לדעתם ,שהזהירה תורה לא
תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור ,כמנהג המחנות.
והטעם ,כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב הארץ אולי יוכלו לה ,כענין שנאמר" :וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים
תסתמו" (מ"ב ג ,יט) ,ואתם לא תעשו כן להשחיתה ,כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם ,כי האדם עץ השדה הוא ,ממנו
תאכל ותחיה ,ובו תבוא העיר מפניך במצור ,לומר אתה תחיה ממנו אחרי שתכבוש העיר ,וגם בהיותך במחנה לבא
מפניך במצור תעשה כן.
וטעם (ופירוש) "אותו תשחית וכרת" -כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה (כניעת העיר) ,כי
לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכבוש ,כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו ,או נחבאים שם ביער
להלחם בכם ,או שהם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף.
.4עיין בדברי הרמב"ן על פסוק יט ,וענה:
א .לפי הפשט ,אילו עצים מותר לכרות בעת מלחמה? ומה הנימוק?
ב .לדעת חז"ל -האם יש מצבים שבהם מותר לכרות במלחמה עצי פרי?
ג .על פי דברי חז"ל ,כיצד מפרש הרמב"ן את ציווי התורה ,לא לכרות עצי פרי אלא עצי סרק?
ד .כתבו שני מצבים בהם מותר לעקור עצים במהלך המלחמה .שים לב המצב השני נחלק לשלוש דוגמאות.
ה .על איזו תופעה שלילית בזמן המלחמה מדבר הרמב"ן? כיצד היא באה לידי ביטוי בנושא העצים? ומה דעת
התורה על כך?
"…עַ ד ִר ְד ָתּה" (כ')
דברים כ ,כ
ִּית מָ צֹור עַ ל הָ עִּ יר אֲ שֶ ר ִּהוא עֹשָ ה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה עַ ד ִר ְד ָתּה:
ַרק עֵ ץ אֲ שֶ ר ֵתדַ ע כִּ י ל ֹא עֵ ץ מַ אֲ כָל הּוא אֹתֹו ַת ְש ִּחית וְ כ ָָר ָת ּובָ נ ָ
רש"י
עד רדתה -לשון רדוי ,שתהא כפופה לך.
.5כתוב בלשונך מה הפירוש של פסוק כ' ,ובעיקר של המילים "עד רדתה" ,לפי רש"י? נסה להציע טעם לדין הזה?
oשבת יט ע"א
תנן רבנן :אין צרין על עיירות של נכרים פחות מג' ימים קודם השבת ,ואם התחילו אין מפסיקין.
וכן היה שמאי אומר' :עד רדתה' -אפילו בשבת.
.
.6לפי דברי הגמרא במסכת שבת (יט ע"א) ,איזו הלכה מעשית למדו חז"ל מהמילים "עד רדתה"?
128
דיני מלחמה -איסור השחת עצים במלחמה
איסור כללי של "בל תשחית"
רשות :ספר החינוך מצוה תקכט -שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו
שנמנענו מלכרות האילנות כשנצור על עיר כדי להצר לאנשי העיר ולהכאיב לבותם…
כן נכנס תחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד ,כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה ,ובכל ענינים אלו
ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה יאמרו זכרונם לברכה תמיד בגמרא והא קא עבר (והרי הוא עובר) משום "בל
תשחית" [קידושין ל"ב ע"א]…
שורש המצוה ידוע ,שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו ,ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק
מכל דבר רע ומכל דבר השחתה ,וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים
אותן לתורה ,ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם ,ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו ,ואם יוכלו להציל
יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם ,ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקין שמחים בהשחתת עולם והמה משחיתים,
במדה שאדם מודד בה מודדין לו ,כלומר בה הוא נדבק לעולם ,וכענין שכתוב" ,שָ מֵ חַ ל ְֵאיד ל ֹא ִּינ ֶָקה" רע (משלי יז ,ה),
והחפץ בטוב ושמח בו "נַפְ שֹו בְ טֹוב ָתלִּין" לעולם (תהלים כה ,יג) ,זה ידוע ומפורסם.
.7עיין בספר החינוך ,וענה:
א .מה המקור בתורה לאיסור הכללי של "בל תשחית" -לא לקלקל סתם דברים?
ב .מה הטעם לאיסור הכללי של "בל תשחית?
ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה
במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות-על שמנחות את דיני המלחמה בתורה ,נסכם את דבריו:
א .דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה -בדרך הטבע.
ב .דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי-מוסריות ,שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה.
.8הסבר כיצד שתי המטרות הללו באות לידי ביטוי בפרטי הדינים של מצוות איסור כריתת עצים בשעת מלחמה וכן
בטעמים שנתנו ע"י המפרשים למצווה זו.
129
מדיני מלחמה -אשת יפת תואר
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
אשת יפת תואר( :כא ,י-יד)
דברים כא ,י-יד
[חלק א :מקרה בו החייל חפץ בשבויה שתהיה אשתו]
ית ִּשבְ יֹו:
איְבֶ יָך ּונ ְָתנֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ יָדֶ ָך וְ שָ בִּ ָ
(י) כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ
ית בַ ִּשבְ יָה ֵאשֶ ת ְיפַת ת ַֹאר וְ חָ שַ ְק ָת בָ ּה וְ ל ַָק ְח ָת לְָך ל ְִּאשָ ה:
(יא) וְ ָר ִּא ָ
יתָך וְ גִּ לְחָ ה ֶאת ר ֹאשָ ּה וְ עָ ְש ָתה ֶאת צִּ פ ְָרנֶיהָ :
אתּה ֶאל תֹוְך בֵ ֶ
(יב) וַהֲ בֵ ָ
יתָך ּובָ כְ ָתה ֶאת ָאבִּ יהָ וְ ֶאת ִּאמָ ּה י ֶַרח י ִָּמים
ירה ֶאת ִּש ְמלַת ִּשבְ יָּה מֵ עָ לֶיהָ וְ י ְָשבָ ה בְ בֵ ֶ
(יג) וְ הֵ ִּס ָ
וְ ַאחַ ר כֵן ָתבֹוא ֵאלֶיהָ ּובְ עַ ל ְָתּה וְ הָ י ְָתה לְָך ל ְִּאשָ ה:
[חלק ב :מקרה בו החייל אינו חפץ בשבויה שתהיה אשתו]
ִּיתּה:
(יד) וְ הָ יָה ִּאם ל ֹא חָ פַצְ ָת בָ ּה וְ ִּשל ְַח ָתּה ְלנַפְ שָ ּה ּומָ כֹר ל ֹא ִּת ְמכְ ֶרנָה בַ כָסֶ ף ל ֹא ִּת ְתעַ מֵ ר בָ ּה ַתחַ ת אֲ שֶ ר עִּ נ ָ
איך התורה מאפשרת לקחת בשבי אישה?
את הפרשה יש ללמד על רקע מציאות המלחמה העולה מן הכתובים במקומות נוספים .בעולם העתיק מקובל היה
לקחת במלחמה בשבי אנשים נשים וטף .האנשים שנלקחו בשבי היו מחולקים כעבדים לאנשים פרטיים או שהיו
נמכרים בשוק העבדים -כל ספרי ההיסטוריה מדווחים על כך ,וגם בתנ"ך מצינו זאת הן במצוות התורה (למשל
בפרשת הקריאה לשלום) והן בסיפורי הנ"ך (בשמואל ובמלכים) .בנוסף לכך בעולם העתיק היה מקובל שלוחמים היו
אונסים את הנשים בזמן הקרב ,למשל ,בתיאור המלחמה של הגויים על ירושלים נאמר בספר זכריה "וְ ָאסַ פְ ִּתי ֶאת
ָׁשים ִתשָ כַבְ נָה (תאנסנה)" .לאחר שנשים נאנסו
כָל הַ גֹויִּם ֶאל יְרּושָ ַל ִּם ל ִַּמלְחָ מָ ה וְ ִּנלְכְ דָ ה הָ עִּ יר וְ נָשַ סּו (וחרבו) הַ בָ ִּתים וְ הַ נ ִ
הלומים לאחר מכן או שהיו משאירם את הנשים האנוסות והמסכנות במקומם או שהיו לוקחים אותן בשבי לבתיהם
ושם הם היו הופכים אותן לשפחות ובמקרה היותר גרוע הופכים אותן לשפחות המין שלהם .ואם הם לא רצו להחזיק
אותן בבתיהם כשפחות ,היו מוכרים אותן בשוק העבדים.
התורה מודעת לנורמות הללו שהיו מקובלות .התורה אינה יכולה לעקור את הנורמות הקלוקלות האלו לחלוטין היא
לא יכולה להציב רף גובה בהרבה ממה שמקובל היה בזמן התנ"ך ,אך התורה דורשת מהאדם בישראל לנהוג בנורמות
מוסריות יותר גבוהות ממה שהיה מקובל -אסור ללוחם לאנוס את השבויה בזמן הקרב (רמב"ן) ,אלא מותר לו
לקחת אותה בשבי וכעבור זמן להתחתן איתה ,ואז לדאוג לכל צרכיה ,ולתת לה מעמד של אישה נשואה חופשייה.
זאת ועוד אם הלוחם מחליט שהוא אינו מעוניין להתחתן איתה אסור לו למכור אותה אלא הוא חייב לשחרר אותה
לחלוטין.
רש"י דברים כא ,יא
ולקחת לך לאשה -לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע .שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור.
אבל אם נשאה ,סופו להיות שונאה ,שנאמר אחריו (פסוק טו) "כִּ י ִּת ְהיֶין ָ ל ְִּאיש ְש ֵתי נ ִָּשים הָ ַאחַ ת אֲ הּובָ ה וְ הָ ַאחַ ת
נּואה" ,וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה ,לכך נסמכו פרשיות הללו.
ְש ָ
.1עיין ברש"י על פסוק יא ,וענה:
א .מדוע התורה מתירה לאדם לקחת לעצמו אישה שבויה?
ב .שאלה למחשבה :מה יחסה של התורה לדין אשת יפת תואר? כיצד מנחה אותנו התורה להתמודד עם התעוררות
יצר בעת מלחמה?
130
מדיני מלחמה -אשת יפת תואר
חלק א :מקרה בו החייל חפץ בשבויה שתהיה אשתו (י-יג)
.2עיין בפרק כא ,פסוקים י-יד ,וענה:
א .הפרשה בנויה כמשפט תנאי (מבנה של מקרה ודין) -היכן מסתיים התנאי (המקרה) ומתחיל הדין?
ב" .ולקחת לך אישה" (פסוק יא) מהי המשמעות ההלכתית של דברים אלו? האם יש חובה על האדם לקחת אישה
בשבי ולהתחתן איתה?
.3כתוב בלשונך מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה" הכתובות בפסוקים אלה?
.4מה הן שש הפעולות שהאישה השבויה צריכה לעשות לפני שמותר ליהודי להתחתן איתה?
א.
ב.
ג.
ד.
ה.
ו .חייבת להתגייר לפני החתונה (רמב"ם)
מה מטרת הפעולות שאשת יפת התואר צריכה לעשות לפני חתונתה?
תלמידי 3יח"ל נדרשים להכיר דעה אחת בלבד ,תלמידי 5יח"ל נדרשים להכיר 3דעות
רש"י דברים כא
(יב) ועשתה את צפרניה -תגדלם כדי שתתנוול.
(יג) והסירה את שמלת שביה -לפי שהם נאים ,שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם.
וישבה בביתך -בבית שמשתמש בו ,נכנס ונתקל בה ,יוצא ונתקל בה ,רואה בבכייתה ,רואה בנוולה ,כדי שתתגנה עליו.
ובכתה את אביה -כל כך למה ,כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה ,בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת.
רמב"ן דברים כא ,יב
…וטעם האבלות והבכי ("ּובָ כְ ָתה ֶאת ָאבִּ יהָ וְ ֶאת ִּאמָ ּה י ֶַרח י ִָּמים"):
ועל דעת רבותינו (ורש"י) שאומרים שהכל לכער את יפיה :צוה שתסיר הבגדים הנאים מעליה ,שהגוים ארורים הם
בנותיהם מתקשטות במלחמה כדי לזנות אחריהן ,ותגלח את ראשה שהוא נוול גדול ,ותקוץ הצפרנים כי מנהג הנשים
לגדל אותם ולצבעם במיני הפוך והצבעונים* …וטעם האבלות והבכי על דעת רבותינו כדי שתתנוול אולי יעבור חשקו
ממנה (ספרי תצא יא).
ורבי אברהם (אב"ע) אמר ,כי נתנה לה התורה זמן כמשפט הבוכים על מת לכבוד אביה ואמה שמתו במלחמה.
והרב (הרמב"ם) אמר במורה הנבוכים (ג מא) ,לחמלה עליה שתמצא מנוח לנפשה ,כי יש לעצֶ בים מנוח והשקט בבכייתם
ואבלם ,ובזמן ההוא לא יכריחנה להניח דתה ולא יבעלנה.
131
מדיני מלחמה -אשת יפת תואר
ועל דעתי …רק (אלא בכדי) שיעקר שם ע"ז מפיה ומלבה ,ולכבות עוד גחלת הנדוד והפרוד מאביה ומאמה ומעמה .שאין
הגון לשכב עם אשה אנוסה ומתאבלת …והנה כאשר יודיעוה שנכריחנה לעזוב את עמה ומולדתה ותתיהד ,נאמר לה
תתנחמי על אביך ועל אמך ועל ארץ מולדתך כי לא תוסיפי לראותם עוד עד עולם ,אבל תהי אשה לאדוניך כדת משה
ויהודית .והנה אז ניתן לה זמן שתבכה ותתאבל כמשפט המתאבלים ,להשקיט ממנה צערה ותשוקתה "כי בכל עצב
יהיה מֹו ָתר" (יתרון והרווחה) וניחום אחרי כן .והנה בזמן הזה לקחה עצה בנפשה על הגירות ,ונעקר קצת מלבה ע"ז
שלה ועמה ומולדתה כי נחמה עליהם ,ודבקה באיש הזה שידעה כי תהיה אליו והורגלה עמו.
.5עיין בדברי הרמב"ן ,וענה:
א .הרמב"ן מביא ארבע דעות (חז"ל ,אב"ע ,רמב"ם ,ורמב"ן) בשאלה מה טעם לפעולות שהשבויה נדרשת לעשות במשך
חודש ימים .מיין את הדעות הללו לשתי קבוצות לפי החלוקה המופיעה בטבלה שלפניך והסבר.
ב .מה הם שני הטעמים שנותן הרמב"ן להמתנה של חודש הימים עד שלוחם יכול לשאת את השבויה לאישה.
הטעם לפעולות שאשת יפת התואר צריכה לעשות במשך חודש ימים
למען מצבו הרוחני של האדם מישראל (השובֶ ה)
למען מצבה הנפשי של אשת יפת התואר (השבויה)
החייל השובה במרכז
השבויה במרכז
ההתגיירות של אשת יפת התואר
רמב"ם משנה תורה ,הלכות מלכים פרק כא ,הלכות ה-ו
…אם קבלה עליה להיכנס תחת כנפי השכינה [להתגייר] -מטבילה לשם גרות מיד…
לא רצתה להתגייר ,מגלגלין עימה שנים עשר חדש .לא רצתה -מקבלת שבע מצוות שנצטוו בני נח ,ומשלחה לנפשה,
והרי היא ככל הגרים התושבים ,ואינו נושאה שאסור לישא אשה שלא נתגיירה.
.6לדעת הרמב"ם ופרשנים נוספים ,השבויה נדרשת להתגייר והשובה אינו רשאי לשאת אותה בנוכריותה.
מה הדין במקרה והשבויה מסרבת להתגייר? ומה הטעם של דין זה?
חלק ב :מקרה בו החייל אינו חפץ בשבויה שתהיה אשתו (יד)
.7מה הדין במקרה והלוחם אינו חפץ לשאת לאישה את אשת יפת התואר שלקח בשבי .צטט והסבר.
132
מדיני מלחמה -אשת יפת תואר
משמעותה של פרשת אשת יפת תואר בימינו
הרב אליעזר מלמד ,בשבע" ,א' כסלו תשע"ז
אמנם בארצות ערב ודומיהן עדיין מקובל שחיילים אונסים נשים ורוצחים אנשים ,ואף בצבאות המערב חיילים רבים
עוברים על החוק ואונסים את נשות העם הנכבש או הנשלט .מכל מקום ,מכיוון שכל היתר אשת יפת תואר הוא כנגד
יצר הרע ,כדי להסדיר את התנהגות החייל בתנאים תרבותיים אכזריים ורעים ולהצילו בכך מאיסורים חמורים יותר,
הרי שכיום -לאחר שזכינו ובהשפעתו המיטיבה של מוסר התורה דיני המלחמה בקרב עמי המערב השתנו לטובה ,הן
מצד מעמד בני האוכלוסייה המנוצחת שנפשם אינה נתונה כרכוש ביד הכובשים ,והן מצד שחוקי הצבא נאכפים על
החיילים ביתר יעילות -בטל היתר אשת יפת תואר .חזר הדין לקדמותו ,שאסור לאיש ואישה לקיים יחסי אישות
שלא במסגרת נישואין כהלכה".
ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה
במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות-על שמנחות את דיני המלחמה בתורה ,נסכם את דבריו:
א .דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה -בדרך הטבע.
ב .דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי-מוסריות ,שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה.
.8הסבר איזו מטרה מבין שתי המטרות שלמדנו ,באה יותר לידי ביטוי בדינים ובטעמים השונים של מצוות אשת
יפת תואר .פרט בתשובתך דינים שונים וטעמים לדינים שנאמרו ע"י המפרשים ,והסבר כיצד הם מיישמים את
המטרה.
133
דיני מלחמה – שמירת המחנה
יחידה :דיני מלחמה
מבוא לדיני
מלחמה
מלחמת מצווה
ומלחמת רשות
מלחמת עמלק
עידוד וחיזוק
הלוחמים
החוזרים
מהמערכה
נקי יהיה
לביתו
הקריאה
לשלום
במלחמה
איסור השחתת
עצים במלחמה
אשת
יפת תואר
שמירת המחנה
שמירת המחנה (כג ,י-טו)
דברים כג ,י-טו
איְבֶ יָך וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע:
(י) כִּ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ
(יא) כִּ י י ְִּהיֶה בְ ָך ִּאיש אֲ שֶ ר ל ֹא י ְִּהיֶה טָ הֹור ִּמ ְק ֵרה ָל ְילָה וְ יָצָ א ֶאל ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה ל ֹא יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה:
(יב) וְ הָ יָה לִּפְ נֹות עֶ ֶרב י ְִּרחַ ץ בַ מָ יִּם ּוכְ ב ֹא הַ שֶ מֶ ש יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה:
את שָ מָ ה חּוץ:
(יג) וְ יָד ִּת ְהיֶה לְָך ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה וְ יָצָ ָ
ית ֶאת צֵ ָא ֶתָך:
(יד) וְ י ֵָתד ִּת ְהיֶה לְָך עַ ל אֲ ֵזנֶָך וְ הָ יָה בְ ִּשבְ ְתָך חּוץ וְ חָ פ ְַר ָתה בָ ּה וְ שַ בְ ָת וְ כִּ ִּס ָ
איְבֶ יָך ְל ָפנֶיָך וְ הָ יָה מַ חֲ נֶיָך ָקדֹוש
(טו) כִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך ִּמ ְתהַ לְֵך בְ ֶק ֶרב מַ חֲ נֶָך לְהַ צִּ ילְָך וְ ל ֵָתת ֹ
וְ ל ֹא י ְִּר ֶאה בְ ָך עֶ ְרוַת דָ בָ ר ,וְ שָ ב מֵ ַאחֲ ֶריָך (ה' התרחק ממך):
שמירה על טהרה במחנה
דברים כג
(יא) כִּ י י ְִּהיֶה בְ ָך ִּאיש אֲ שֶ ר ל ֹא י ְִּהיֶה טָ הֹור ִּמ ְק ֵרה ָל ְילָה וְ יָצָ א ֶאל ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה ל ֹא יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה:
(יב) וְ הָ יָה לִּפְ נֹות עֶ ֶרב י ְִּרחַ ץ בַ מָ יִּם ּוכְ ב ֹא הַ שֶ מֶ ש יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה:
רש"י דברים כג ,יא
ויצא אל מחוץ למחנה -זו מצות עשה.
לא יבא אל תוך המחנה -זו מצות לא תעשה.
.1עיין בפרק כג פסוקים יא-יב וברש"י ,וענה:
א .מהי מצווה ה"עשה" ומהי מצוות ה"לא תעשה" הכתובות בפסוק יא?
ב .כתוב בלשונך את הדין הנאמר בפסוק יב.
שמירה על היגיינה במחנה
דברים כג
את שָ מָ ה חּוץ:
(יג) וְ יָד ִּת ְהיֶה לְָך ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה וְ יָצָ ָ
ית ֶאת צֵ ָא ֶתָך:
(יד) וְ י ֵָתד ִּת ְהיֶה לְָך עַ ל אֲ ֵזנֶָך וְ הָ יָה בְ ִּשבְ ְתָך חּוץ וְ חָ פ ְַר ָתה בָ ּה וְ שַ בְ ָת וְ כִּ ִּס ָ
רש"י דברים כג
(יג) ויד תהיה לך -כתרגומו (אונקלוס" :ואתר מתקן" -מקום מוכן) כמו "איש על ידו" (במדבר ב ,יז ,גם שם פירש רש"י "ידו" -מקום,
והפירוש שם הוא שבמסע המחנות כל שבט צריך לשמור על מקומו כפי שנקבע בסידור המחנות).
(יד) על אזנך -לבד משאר כלי תשמישך .אזנך -כמו כלי זיינך.
.2עיין בפסוקים יג-יד וברש"י וכתוב ,מה הן שתי מצוות העשה הנאמרות בפסוקים אלה.
פרט על מי מוטל החובה לביצועה של כל אחת ממצות אלו?
.3התורה מביאה שני דברים שצריך להימנע מהם במחנה צבאי :להרחיק אדם שטמא בטומאת קרי ,ולשמור על
הגיינה ,מדוע לדעתך התורה מביאה דווקא את שני עניינים אלו בהקשר הצבאי?
134
דיני מלחמה – שמירת המחנה
ִׁשמַ ְר ָת ִמכֹל דָ בָ ר ָרע" (פסוק י)
איְבֶ יָך וְ נ ְ
"כִ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ
רמב"ן דברים כג ,י
ונשמרת מכל דבר רע … -ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר.
ובספרי (תצא קיט) "ונשמרת מכל דבר רע"
שומע אני בטומאות ובטהרות ובמעשרות (וכד' ,כלומר ליזהר מכל העברות והמצוות) הכתוב מדבר,
תלמוד לומר" :ערוה" (כנאמר בפסוק טו" :ערות דבר")
אין לי אלא -ערוה (גילוי עריות).
מנין לרבות עבודת גלולים וגלוי עריות ושפיכות דמים וקללת השם?
תלמוד לומר" :ונשמרת מכל דבר רע" (פסוק י)
או יכול בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר?!
תלמוד לומר" :ערוה" -מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה,
אף כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה (כלומר גם ע"ז ושפיכות דמים וקללת השם),
כשהוא אומר" :דבר" אף על לשון הרע.
.4ברור שהדברים הרעים שצריך להימנע מהם במחנה צבאי ,אינם מסתכמים רק בהרחקת הטמא ושמירה על
הגיינה .עיין בפסוקים י-טו ובדברי הרמב"ן וענה:
א .לפי הרמב"ן מה נכלל עוד בחיוב להישמר "מכל דבר רע" לפי הפשט ,ומה נכלל בציווי זה לפי המדרש בספרי?
ב .ערוך רשימה ,מה הם שבעת האיסורים שצריך להימנע מלעשות במחנה צבאי? (ע"פ הפשט וע"פ המדרש).
רמב"ן דברים כג ,י
ונשמרת מכל דבר רע … -והנכון בעיני בענין המצוה הזאת ,כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו .והידוע במנהגי
המחנות היוצאות למלחמה ,כי יאכלו כל תועבה ,יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה ,הישר בבני
אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב .ועל כן הזהיר בו הכתוב ,ונשמרת מכל דבר רע.
.5עיין בפסוק י' ובדברי הרמב"ן ,וענה:
א .מה הקושי בציווי התורה "וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע" אליו מתייחסים הרמב"ן בפירושו?
ב .כיצד הרמב"ן מיישב את הקושי?
רמב"ן דברים כג ,י
(לאחר שהרמב"ן הביא את המדרש "שנשמרת מכל דבר רע" הכוונה ליזהר מע"ז ,מגלוי עריות ,שפיכות דמים ,מקללת השם ומלשון הרע הוא אומר):
וגם זה מן הטעם שפירשנו ,כי מלבד האזהרות שבאו באלה העבירות החמורות יוסיף "לאו" במחנה שנשמר בו מכל
אלו העבירות ,שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם ,כאשר אמר "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך" -והנה
העושה העבירות הגדולות במחנה ,כאותם שכתוב בהם (ירמיה ז ,ל) "שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו".
ועוד ,שלא (נגיע למצב ש) יגברו עלינו האויבים -אם נעשה כמעשים הגורמים להם שיגלו מפנינו ,וזהו
"ולתת אויביך לפניך",
והוסיפו בו לשון הרע (חז"ל דרשו "דבר רע" " -לשון הרע") ,כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת ,ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר
מן האויבים.
135
דיני מלחמה – שמירת המחנה
ועל דרך הפשט ,הזהיר בבעל המקרה לצאת מכל המחנה מפני הטעם הנזכר שהשם מתהלך עמנו להושיענו והמחנה
קדוש ,ושיהיה לבנו מתכוין להקב"ה ונוחיל לישועתו ולא נסמוך בזרוע בשר .וכן הטעם בכסוי הצואה ,כי המחנה
כולו כמקדש ה'.
וממנו נלמוד למקום התפלה ,שנרחיק מן הצואה ארבע אמות ולכל מראה העיניים.
.6מתברר שכדי לנצח במלחמה לא מספיק שיהיה לצבא כוחות צבאיים-ארציים :מודיעין ,פיקוד ,טקטיקה וכלי
נשק וכד' ,וגם לא מספיק שהעם והלוחמים יחזיקו בתפיסה רוחנית :אמונה בה' שהוא זה שנלחם לנו ,ושצריך
להתפלל וכד' .הפרשה שלנו חידשה שצריך משהו נוסף בתחום הרוחני.
א .לפי הרמב"ן ,מהו הדבר הרוחני הנוסף שבלעדיו הניצחון לא מובטח? בסס את תשובתך על הכתוב.
ב .מה הם שני הטעמים שמביא הרמב"ן מדוע כדי לנצח ,מחנה צבאי חייב להקפיד על הדבר הרוחני הנוסף?
ג .מה הדמיון שמוצא הרמב"ן למחנה צבאי ולמקדש? ומה המשמעות הנובעת מדמיון זה?
.7הרמב"ן על פסוק י' רואה בציווי "ונשמרת מכל דבר רע" ,כציווי שנועד לסייע לעם ישראל להתמודד עם סכנות
שונות שעלולות לצוץ בעת מלחמה ולדרדר את התנהגות העם .בטבלה שלפניך מוצגות שלוש סכנות מרכזיות,
השלם בלשונך את המשפטים בטבלה ,ופרט כיצד בא לדי ביטוי באופן מעשי סכנות אילו לפי הרמב"ן?
הציווי "ונשמרת מכל דבר רע" נאמר דווקא בזמן מלחמה כי
א .סכנה מוסרית
(ענה לפי הרמב"ן המובא לפני שאלה )5
הציווי "ונשמרת מכל דבר רע" נאמר דווקא בזמן מלחמה מכיוון
ב .סכמה רוחנית
(ענה לפי הרמב"ן המובא לפני שאלה )6
הציווי "ונשמרת מכל דבר רע" כולל גם את הזהרה מלדבר לשון הרע במחנה ,זה נאמר דווקא בזמן מלחמה כי
ג.
סכנה חברתית
(ענה לפי הרמב"ן המובא לפני שאלה )6
ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה
במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות-על שמנחות את דיני המלחמה בתורה ,נסכם את דבריו:
א .דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה -בדרך הטבע.
ב .דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי-מוסריות ,שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה.
.8הסבר איזו מטרה מבין שתי המטרות שלמדנו ,באה יותר לידי ביטוי בדינים ובטעמים השונים של מצוות "שמירת
המחנה" .פרט בתשובתך דינים שונים וטעמים לדינים שנאמרו ע"י המפרשים ,והסבר כיצד הם מיישמים את
המטרה.
136