דיני מלחמה (pdf)

ינואר 5, 2014 · מאת עמירם דומוביץ · יחידה פתיחה

‫ספר דברים‬

‫פרשנות ומקורות נוספים‬
‫על פי תוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך‬
‫שאלונים ‪ 3( 2371‬יח"ל) ‪ 5( 2571 ,‬יח"ל)‬
‫‪‬‬

‫מקראה‬
‫חומר לימודי המסומן עם ‪ – ‬הוא ל‪ 5-‬יחידות בלבד‬
‫חומר לימודי המסומן עם ‪ – ‬הוא אינו כלול בחומר החובה‪ ,‬והינו בגדר העמקה‪.‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מבוא לדיני מלחמה‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫מבוא לדיני מלחמה‬
‫קובץ דיני המלחמה בספר דברים מופיע בפרקים כ‪-‬כא‪ ,‬מיד לאחר דיני ההנהגה (מינוי שופטים‪ ,‬מינוי מלך‪ ,‬דיני הכהן‬
‫ודיני הנביא בפרקים טז‪-‬יט)‪ .‬הימצאותו של קובץ דיני המלחמה לאחר ייסוד ההנהגה ברורה ומתבקשת‪ .‬לאחר שהעם‬
‫ימנה את מנהיגיו הוא יוכל להתארגן לקראת לחימה באויביו‪.‬‬
‫מעיון בספרי נביאים ראשונים עולה כי יהושע הכניס את עם ישראל לארצו והוביל אותם במלחמה על כיבוש הארץ‪.‬‬
‫מלחמות הכיבוש בספר יהושע מתארות תהליך של מעבר מדורג מהנהגה ניסית גלויה (כיבוש יריחו) אל לחימה תוך‬
‫עזרה אלוקית נסתרת וללא ניסים גלויים (מלחמת מלכי הצפון)‪ .‬עם ישראל נדרש ללמוד את "דיני המלחמה"‪ :‬בניית‬
‫כ וח צבאי חזק‪ ,‬מאוחד ומלוכד‪ ,‬האמון על לחימה בדרך הטבע‪ .‬צבא הנחלץ למשימות של כיבוש‪ ,‬הגנה והצלה‪ .‬לצד‬
‫זאת נדרשת גם למידה של "מוסר המלחמה"‪.‬‬
‫ספר דברים בכלל ומצוות הקשורות במלחמה בפרט מלמד אותנו לראות כיצד הקב"ה הוא הנותן לנו כח לעשות חיל‪,‬‬
‫מצוות אלה הן חלק מההכנה הרוחנית והמעשית לקראת הכניסה לארץ‪.‬‬

‫חשיבות ההשתתפות במלחמה‬
‫במדבר פרק לב‪ ,‬משה רבנו חשד ששבטי גד וראובן ביקשו שלא לעבור את הירדן כדי לא ליטול חלק בכיבוש הארץ‪:‬‬
‫"הַ ַאחֵ יכֶם ָיבֹאּו ל ִַּמלְחָ מָ ה וְ ַא ֶתם ֵת ְשבּו פֹה?" (ו)‪.‬‬
‫ורק לאחר שהבטיחו לו‪:‬‬
‫"וַאֲ נ ְַחנּו נֵחָ לֵץ חֻ ִּשים לִּפְ נֵי בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל" (יז)‪,‬‬
‫הוא הסכים לדבריהם ואמר להם‪:‬‬
‫"אם ַתעֲשּון ֶאת הַ דָ בָ ר הַ זֶה‪ִּ ,‬אם ֵתחָ לְצּו לִּפְ נֵי ה' ל ִַּמלְחָ מָ ה…‬
‫ִּ‬
‫ּומי ְִּש ָר ֵאל וְ הָ י ְָתה הָ ָא ֶרץ הַ ז ֹאת ָלכֶם לַאֲ חֻ זָה לִּפְ נֵי ה'‪.‬‬
‫ִּיתם ְנ ִּקיִּם מה' ִּ‬
‫וִּ ְהי ֶ‬
‫אתכֶם אֲ שֶ ר ִּת ְמצָ א ֶא ְתכֶם‪( ".‬כ‪-‬כג)‪.‬‬
‫ּודעּו חַ טַ ְ‬
‫אתם לה' ְ‬
‫וְ ִּאם ל ֹא ַתעֲשּון כֵן ִּהנֵה חֲ טָ ֶ‬
‫‪ .1‬מהו הטיעון המוסרי של משה נגד הבקשה של שיבטי גד וראובן שלא לעבור את הירדן? צטט והסבר‬

‫‪ ‬הרב אליעזר מלמד‪ ,‬אתר ישיבת הר ברכה‬
‫נצטווינו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה שנחלץ לעזרתו‪ ,‬שנאמר (ויקרא יט‪ ,‬טז)‪" :‬ל ֹא ַת ֲעמֹד עַ ל דַ ם ֵרעֶ ָך"‪ ,‬ולשם‬
‫כך צריך אדם להיות מוכן להיכנס לסיכון מסוים‪ .‬קל וחומר כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה‪ ,‬שחובה להיחלץ להצלת‬
‫ישראל‪ .‬וכבר אמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד‪ ,‬ה)‪" :‬כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים‬
‫עולם מלא"‪ ,‬ואם כן השותף בקיומו של העם כולו על אחת כמה וכמה שהוא ממש מקיים עולם מלא‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מבוא לדיני מלחמה‬

‫שתי מטרות לדיני מלחמה בתורה‬
‫דיני מלחמה בספר דברים כוללים מצוות רבות ודינים רבים‪ .‬תוך כדי הלימוד של המצוות השונות ננסה להבין לא‬
‫רק את פרטי ההלכות אלא גם נעסוק בשאלה העקרונית‪ ,‬מה מטרת העל של התורה במצוות אלו? ומה הן העקרונות‬
‫שמנחים את המצוות ואת פרטי ההלכות של "דיני מלחמה"‪ .‬מאמרו של הרב אלחנן סמט "דיני המלחמה בספר‬
‫דברים‪ :‬סדרם ומגמתם" הנמצא באינטרנט באתר "דעת" (מאמר שהנכם נדרשים להכיר את טענתו העיקרית) עוסק‬
‫בדיוק בשאלה הזו‪ .‬המאמר מציג שתי מטרות שבאות לידי יישום בדיני המלחמה השונים‪ .‬וכבר בפתח המאמר הרב‬
‫סמט מציג את שתי המטרות‪ ,‬וכך הוא כותב‪:‬‬
‫הרב אלחנן סמט‪ ,‬מאמר‪ :‬דיני המלחמה בספר דברים‪ :‬סדרם ומגמתם‬
‫מטרתה היסודית של המלחמה היא כמובן לנצח את האויב‪ ,‬ומערכת חוקי מלחמה ודאי אמורה לסייע למימושה של‬
‫מטרה זו‪ .‬אך מאידך זקוקה המלחמה‪ ,‬מפני אופייה המהותי והפוטנציאל המסוכן הטמון בה והמתואר לעיל‪,‬‬
‫להגבלות ולריסון בתחומים שונים‪ ,‬ומערכת חוקי המלחמה מיועדת ודאי גם להשגת מטרות אלה‪.‬‬
‫למעשה את שתי המטרות הללו ניתן כבר למצוא בפירושו של הרמב"ן על התורה אלא שהדברים נאמרים שם בלשון‬
‫קצת שונה‪ ,‬ואלו הם שני העקרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬אחד הציוויים הכתובים בפרשיות העוסקות בדיני מלחמה הוא‪ּ" :‬ופ ְָקדּו שָ ֵרי צְ בָ אֹות בְ ר ֹאש הָ עָ ם" (דברים כ‪ ,‬ט)‬
‫לפי הפשט‪ ,‬הציווי הוא שיש חובה למנות לצבא מפקדים‪ .‬לכאורה קשה מדוע התורה מצווה כן‪ ,‬הרי ה' הולך‬
‫לפניהם בראש המחנה ונלחם להם‪ .‬הרמב"ן עונה על כך‪ ,‬ובתשובתו הוא כותב את אחד העקרונות שמנחים כמה‬
‫מדיני המלחמה הכתובים בתורה‪:‬‬
‫רמב"ן דברים כ‪ ,‬ט‬
‫ָקדּו שָ ֵרי צְ בָ אֹות בְ ר ֹאש הָ עָ ם" ‪ -‬כי התורה תצוה בדרך הארץ ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר (בצורה שאינה‬
‫וצוה "ּופ ְ‬
‫חורגת מכללי הטבע)‪ .‬ואין החפץ לפניו (לפני ה') לשנות טבעו של עולם‪ ,‬זולתי (חוץ מ) כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת‪ ,‬או‬
‫להודיע שמו לצריו לעתים‪ ,‬כאשר היה בקריעת ים סוף וכיוצא בו‪.‬‬
‫איְבֶ יָך וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע" (דברים‬
‫ב‪ .‬ציווי נוסף שכתוב בפרשיות העוסקות בדיני מלחמה הוא‪" :‬כִּ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ‬
‫כג‪ ,‬י)‪ .‬לכאורה קשה מדוע התורה מצווה כן‪ ,‬וכי בחיים הרגילים לא צריך להישמר מלעשות "דבר רע"‪ .‬על כך עונה‬
‫הרמב"ן‪ ,‬ובתשובתו הוא כותב את מטרה נוספת שמנחה כמה מדיני המלחמה הכתובים בתורה‪:‬‬
‫רמב"ן דברים כג‪ ,‬י‬
‫איְבֶ יָך וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע" ‪ -‬והנכון בעיני בענין המצוה הזאת‪ ,‬כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא‬
‫"כִּ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ‬
‫מצוי בו‪ .‬והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה‪ ,‬כי יאכלו כל תועבה‪ ,‬יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף‬
‫וכל נבלה‪ ,‬הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב‪ .‬ועל כן הזהיר בו הכתוב‪" ,‬ונשמרת‬
‫מכל דבר רע"‪.‬‬
‫הרמב"ן אומר שבעת מלחמה‪ ,‬גם אדם שבאופן רגיל הוא "הישר בבני אדם"‪ ,‬נמצא בסכנה של "יתלבש אכזריות‬
‫וחימה"‪ .‬מצב המלחמה‪ ,‬שיש בו יציאה מן המצב הטבעי ובמידה מסויימת גם פריצת גבולות ושימוש בכוחות‬
‫וביכולות שאינם באים לידי ביטוי בשגרה‪ ,‬עלול להביא איתו סכנה של השחתה מוסרית‪ .‬מצוות המלחמה בחומש‬
‫דברים גודרות ומרחיקות את הלוחמים מסכנה זו‪.‬‬
‫‪ .2‬סכם בלשונך את שתי המטרות שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪.‬‬

‫לאורך לימוד היחידה‪ ,‬ננסה לבחון כיצד מיושמות שתי המטרות הללו‪.‬‬
‫‪105‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מבוא לדיני מלחמה‬

‫סדר המצוות של דיני מלחמה‬
‫לפניך פסוקי הפתיחה של ארבע המצוות הראשונות בדיני מלחמה הכתובת בספר דברים פרקים כ‪-‬כא‪.‬‬
‫(‪ )1‬דברים כ א‪-‬ט" היערכות הצבא למלחמה‬
‫ירא מֵ הֶ ם‪ : …‬וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּנגַש הַ כֹהֵ ן‬
‫ית סּוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב ִּמ ְמָך ל ֹא ִּת ָ‬
‫איְבֶ ָך וְ ָר ִּא ָ‬
‫כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫איְבֵ יכֶם ַאל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם‪…‬‬
‫וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם‪ :‬וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫(‪ )2‬דברים כ‪ ,‬י‪-‬יח‪ :‬הקריאה לשלום במלחמה‬
‫את ֵאלֶיהָ לְשָ לֹום‪ :‬וְ הָ יָה ִּאם שָ לֹום ַתעַ נְָך ּופ ְָתחָ ה לְָך וְ הָ יָה כָל הָ עָ ם הַ נ ְִּמצָ א בָ ּה י ְִּהיּו‬
‫כִּ י ִּת ְק ַרב ֶאל עִּ יר ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ וְ ָק ָר ָ‬
‫לְָך לָמַ ס ַועֲבָ דּוָך‪ :‬וְ ִּאם ל ֹא ַת ְשלִּים עִּ מָ ְך וְ עָ ְש ָתה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה וְ צַ ְר ָת עָ לֶיהָ ‪…‬‬
‫(‪ )3‬דברים כ‪ ,‬יט‪-‬כ‪ :‬איסור השחת עצים בעת מצור‬
‫כִּ י ָתצּור ֶאל עִּ יר י ִָּמים ַרבִּ ים ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ ל ְָתפְ שָ ּה ל ֹא ַת ְש ִּחית ֶאת עֵ צָ ּה ִּל ְנדֹחַ עָ לָיו ג ְַרזֶן כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת‬
‫כִּ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור‪…‬‬
‫דברים כא‪ ,‬א‪-‬ט‪ :‬מצוות עגלה‬

‫ערופה ‪1‬‬

‫(‪ )4‬דברים כא‪ ,‬י‪-‬יד‪ :‬אשת יפת תואר‬
‫ית בַ ִּשבְ יָה ֵאשֶ ת ְי ַפת ת ַֹאר וְ חָ שַ ְק ָת בָ ּה וְ ל ַָק ְח ָת לְָך‬
‫ית ִּשבְ יֹו‪ :‬וְ ָר ִּא ָ‬
‫איְבֶ יָך ּונ ְָתנֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ יָדֶ ָך וְ שָ בִּ ָ‬
‫כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫ל ְִּאשָ ה‪…‬‬
‫‪ .3‬עיין בפסוקי הפתי חה של ארבע המצוות הראשונות בדיני מלחמה הכתובות בפרקים כ‪-‬כא‪ .‬מהו העקרון שלפיו‬
‫מסודרים מצוות אלו? הסבר ופרט‬

‫בנוסף לרצף דיני מלחמה‪ ,‬שראינו לעיל‪ ,‬שכתובים במרוכז בפרקים כ‪-‬כא‪ ,‬דיני מלחמה נוספים כתובים לקראת סוף‬
‫"נאום המצוות" בפרקים כג‪-‬כה‪ .‬ואלן הן‪:‬‬
‫•‬

‫שמירת המחנה (כג‪ ,‬י‪-‬טו)‬

‫•‬

‫נקי יהיה לביתו (כד‪ ,‬ה)‬

‫•‬

‫מלחמת עמלק (כה‪ ,‬יז ‪-‬יט )‬

‫רשות‪ :‬הסבר מדוע דינים אלו הופרדו מההפרשיות האחריות של דיני מלמה ניתן למצוא במאמר של של הרב אלחנן‬
‫סמט‪" ,‬דיני המלחמה בספר דברים‪ :‬סדרם ומגמתם"‬

‫‪1‬‬

‫מצוות "עגלה ערופה" עוסקת בהימצאות חלל הווה אומר גופת אדם בסמוך לעיר‪ .‬המילה חלל בהקשר זה אינה קשורה למי שמת במלחמה‪ .‬מצוות "עגלה‬
‫ערופה" אינה קשורה לדיני המלחמה וקוטעת את רצף הפרשיות שכולן עוסקות בדיני מלחמה‪ .‬הסבר מדוע מצווה זו מובאת באמצע פרשיות של דיני‬
‫מלחמה ניתן למצוא בקישור הבא‪ :‬מאמר של הרב אלחנן סמט‪" ,‬דיני המלחמה בספר דברים‪ :‬סדרם ומגמתם"‬

‫‪106‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מלחמת מצווה ומלחמת רשות‪ ,‬מלחמת עמלק‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫מלחמת מצווה ומלחמת רשות‬
‫רמב"ם הלכות מלכים פרק ה‬
‫אין המלך נלחם תחילה‪ ,‬אלא על מלחמת מצוה‪.‬‬
‫אי זו היא מלחמת מצוה? זו מלחמת שבעה עממים‪ ,‬ומלחמת עמלק‪ ,‬ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם‪.‬‬
‫ואחר כך נלחם (המלך) במלחמת הרשות‪ ,‬והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים‪ ,‬כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות‬
‫בגדולתו ושמעו‪.‬‬
‫‪ .1‬הגדר מהי מלחמת מצווה ומהי מלחמת רשות?‬

‫‪ .2‬בטבלה שלפניך לפניך המקורות בתורה לשלושת הסוגים של "מלחמת מצווה"‪ .‬תן כותת כל חלק‪.‬‬

‫"כִּ י יְבִּ יאֲ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר‬
‫ַא ָתה בָ א שָ מָ ה ל ְִּר ְש ָתּה וְ נָשַ ל גֹויִּם‬
‫ַרבִּ ים ִּמ ָפנֶיָך הַ ִּח ִּתי וְ הַ גִּ ְרג ִָּשי‬
‫וְ הָ אֱ מ ִֹּרי וְ הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י וְ הַ ִּחּוִּ י‬
‫ֲצּומים‬
‫ְבּוסי ִּשבְ עָ ה גֹויִּם ַרבִּ ים ַוע ִּ‬
‫וְ הַ י ִּ‬
‫ִּממֶ ךָ‪ּ .‬ונ ְָתנָם ה' אֱ ֹלהֶ יָך ְל ָפנֶיָך‬
‫יתם הַ חֲ ֵרם ַתחֲ ִרים א ָֹתם ל ֹא‬
‫וְ ִהכִ ָ‬
‫ִּתכְ רֹת לָהֶ ם בְ ִּרית וְ ל ֹא ְתחָ נֵם"‪.‬‬
‫(דברים ז א‪-‬ב)‬

‫"זָכֹור ֵאת אֲ שֶ ר עָ שָ ה לְָך עֲמָ לֵק‬
‫אתכֶם ִּמ ִּמצְ ָריִּם‪ .‬אֲ שֶ ר ָק ְרָך‬
‫בַ דֶ ֶרְך בְ צֵ ְ‬
‫בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך‬
‫ֹלקים‪.‬‬
‫וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִּ‬
‫וְ הָ יָה בְ הָ נִּיחַ ה' אֹלהֶ יָך לְָך ִּמכָל‬
‫לקיָך‬
‫איְבֶ יָך ִּמסָ בִּ יב בָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ה' אֱ ֶ‬
‫ֹ‬
‫נ ֵֹתן לְָך נַחֲ לָה ל ְִּר ְש ָתּה ִת ְמחֶ ה ֶאת‬
‫ֵזכֶר עֲמָ לֵק ִמ ַתחַ ת הַ שָ מָ יִם ל ֹא‬
‫ִּת ְשכָח‪".‬‬
‫"כִ י הַ חֲ ֵרם ַתחֲ ִרימֵ ם הַ ִּח ִּתי וְ הָ אֱ מ ִֹּרי‬
‫(דברים כה יז‪-‬יט)‬
‫ְבּוסי כַאֲ שֶ ר‬
‫הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ י ִּ‬

‫"ל ֹא ַת ֲעמֹד עַ ל דַ ם ֵרעֶ ָך"‪.‬‬
‫(ויקרא יט טז)‬

‫צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך"‪.‬‬
‫(דברים כ יז)‬
‫מבין שלשות האפשרויות של מלחמת מצווה נוהגת כיום רק האפשרות השלישית‪ ,‬לצערנו‪ .‬אנו עדיין במצב בו אנו‬
‫חוששים לחיינו וכל מלחמה היא מלחמת מצווה של להציל ישראל מיד צר‪ ,‬אשר על כן נרחיב מעט בנושא זה‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מלחמת מצווה ומלחמת רשות‪ ,‬מלחמת עמלק‬

‫מלחמת מצווה ‪ -‬להציל ישראל מיד צר‬
‫על ייחודה של מלחמת מצווה כותב הרב אליעזר מלמד‪:‬‬
‫‪ ‬הרב אליעזר מלמד‪ ,‬המצווה לשרת בצבא ‪ -‬הצלת ישראל‪ ,‬אתר "ישבת הר ברכה"‬
‫הצלת ישראל‪ :‬נצטווינו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה שנחלץ לעזרתו‪ ,‬שנאמר (ויקרא יט‪ ,‬טז)‪" :‬ל ֹא ַת ֲעמֹד עַ ל‬
‫דַ ם ֵרעֶ ָך"‪ ,‬ולשם כך צריך אדם להיות מוכן להיכנס לסיכון מסוים‪ .‬קל וחומר כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה‪ ,‬שחובה‬
‫להיחלץ להצלת ישראל‪ .‬וכבר אמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד‪ ,‬ה)‪" :‬כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב‬
‫כאילו קיים עולם מלא"‪ ,‬ואם כן השותף בקיומו של העם כולו על אחת כמה וכמה שהוא ממש מקיים עולם מלא‪.‬‬
‫וזוהי מלחמת מצווה מובהקת‪ ,‬וכפי שכתב הרמב"ם (הל' מלכים ה‪ ,‬א)‪" :‬ואי זוהי מלחמת מצווה? זו מלחמת שבעה‬
‫עממים (בכיבוש הארץ)‪ ,‬ומלחמת עמלק‪ ,‬ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם"‪.‬‬
‫ומצוות המלחמה מחייבת כל יחיד להסתכן הרבה מעבר למה שנצטווינו להסתכן לצורך הצלת יחידים מישראל‪.‬‬
‫לצורך הצלת יחיד או יחידים‪ ,‬לכל הדעות‪ ,‬אין מצווה להיכנס לסכנה שרוב הסיכויים שהבא להציל ייהרג בה‪ .‬אולם‬
‫בעת מלחמה‪ ,‬כשיש הכרח לסכן יחידים כדי להציל את המערכה‪ ,‬צריך היחיד להיות מוכן להיכנס אף למצב שסכנתו‬
‫מרובה מהצלתו‪.‬‬
‫וכפי שכתב מרן הרב קוק (משפט כהן קמג) שהכלל של "וחי בהם"‪ ,‬ממנו למדנו שפיקוח נפש דוחה את כל המצוות‬
‫שבתורה אינו חל בעת מלחמה‪ ,‬מפני שהלכות הציבור שונות מהלכות היחיד‪ ,‬ולצורך קיום הציבור צריכים היחידים‬
‫להיות מוכנים להיכנס לסכנה‪.‬‬
‫וכן כתב על פי זה בשו"ת 'ציץ אליעזר' (יג‪ ,‬ק)‪ ,‬שגם הכלל של "חייך קודמים לחיי חברך" אינו חל במלחמה‪" ,‬אלא כל‬
‫אנשי המלחמה כאיש אחד מחויבים למסור כל אחד ואחד את נפשו בעד הצלת חייו של משנהו‪ .‬וגם זה נכלל בכללי‬
‫הלכות ציבור‪ ,‬ובגדר הנהגת המדינה ותקנתה‪.‬‬
‫‪ .3‬עיין בדברי הרב מלמד‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי הרב מלמד‪ ,‬מה המקור בתורה למלחמת מצווה של הצלת ישראל מיד צר?‬
‫ב‪ .‬מניין שיש חובה על אדם לצאת למלחמה ולסכן את חייו כדי שאחרים ינצלו‪ ,‬הרי יש כלל הלכתי שאסור לאדם‬
‫להסתכן ‪" -‬חייך קודמים לחיי חברך"? כיצד משיב על שאלה זו הרב מלמד?‬

‫‪108‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מלחמת מצווה ומלחמת רשות‪ ,‬מלחמת עמלק‬

‫מלחמת עמלק‪ :‬פרק כה‪ ,‬יז‪-‬יט‬
‫דברים כה‬
‫אתכֶם ִּמ ִּמצְ ָריִּם‪:‬‬
‫(יז) זָכֹור ֵאת אֲ שֶ ר עָ שָ ה לְָך עֲמָ לֵק בַ דֶ ֶרְך בְ צֵ ְ‬
‫ֹלהים‪:‬‬
‫(יח) אֲ שֶ ר ָק ְרָך בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִּ‬
‫איְבֶ יָך ִּמסָ בִּ יב בָ ָא ֶרץ אֲ שֶ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹתן לְָך נַחֲ לָה ל ְִּר ְש ָתּה‬
‫(יט) וְ הָ יָה בְ הָ נִּיחַ ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְָך ִּמכָל ֹ‬
‫ִּת ְמחֶ ה ֶאת ֵזכֶר עֲמָ לֵק ִּמ ַתחַ ת הַ שָ מָ יִּם ל ֹא ִּת ְשכָח‪:‬‬

‫מבוא‬
‫למדנו שאחת משלושת ההגדרות של מלחמת מצווה היא המלחמה בעמלק‪ .‬למלחמה זו בעמלק ייחדה התורה הגדרה‬
‫ייחודית‪ ,‬הנפרדת מן המלחמה בשבעת העממים‪ .‬זוהי "מלחמה לה' בעמלק"‪ .‬מלחמה זו אינה מלחמה של שחרור‬
‫שטחי ארץ ישראל‪ ,‬אלא מלחמה לשם מיגור עמלק מן העולם‪ .‬נצטרך לברר‪ ,‬מיהו עמלק? מה אופיו של העם זה?‬
‫ומדוע יש מלחמה כה חריפה עמו? ומדוע יש מצווה כה קיצונית "למחות את זכר עמלק מתחת השמים"?‬
‫‪ .4‬עיין בפרק כה פסוקים יז‪-‬יט‪ ,‬כתוב בלשונך שתי מצוות "עשה"‪ ,‬ומצוות "לא תעשה" אחת הכתובות בפסוקים‬
‫אלה‪ ,‬ליד כל מצווה כתוב גם את לשון הכתוב‪.‬‬

‫מהיכן הגיע עמלק?‬
‫בראשית לו‪ ,‬יב‬
‫וְ ִּת ְמנַע הָ י ְָתה פִּ י ֶלגֶש לֶאֱ לִּיפַז בֶ ן עֵ שָ ו ו ֵַתלֶד לֶאֱ לִּיפַז ֶאת עֲמָ לֵק ֵאלֶה בְ נֵי עָ דָ ה ֵאשֶ ת עֵ שָ ו‪.‬‬
‫המפגש עם עמלק לאורך התנ"ך מעיד על דמותו‪ :‬מצד אחד הוא קרוב משפחה (נכדו של עשיו) ומצד שני אויב בנפש‪.‬‬

‫המפגש עם עמלק ‪ -‬המלחמה ברפידים‬
‫הרקע למצווה בספר דברים "זָכֹור ֵאת אֲ שֶ ר עָ שָ ה לְָך עֲמָ לֵק‪ "…‬הוא האירוע המכונן שכתוב בספר שמות פרק יז‪ ,‬ח‪-‬‬
‫טז‪ .‬האירוע שבו עמלק תקף את ישראל ברפידים מיד לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף‪.‬‬
‫שים לב‪ ,‬עליך לשלוט היטב בפרטי האירוע הנ"ל‪.‬‬

‫שמות יז‪ ,‬ח‪-‬טז‬
‫ידם‪:‬‬
‫(ח) ַויָב ֹא עֲמָ לֵק ַו ִּילָחֶ ם עִּ ם י ְִּש ָר ֵאל בִּ ְרפִּ ִּ‬
‫ֹלהים בְ י ִָּדי‪:‬‬
‫(ט) וַי ֹאמֶ ר מֹשֶ ה ֶאל יְהֹושֻ עַ בְ חַ ר לָנּו אֲ נ ִָּשים וְ צֵ א ִּהלָחֵ ם בַ עֲמָ לֵק מָ חָ ר ָאנֹכִּ י נִּצָ ב עַ ל ר ֹאש הַ גִּ בְ עָ ה ּומַ טֵ ה הָ אֱ ִּ‬
‫(י) ַויַעַ ש יְהֹושֻ עַ כַאֲ שֶ ר ָאמַ ר לֹו מֹשֶ ה ל ְִּה ָלחֵ ם בַ עֲמָ לֵק ּומֹשֶ ה ַאהֲ רֹן וְ חּור עָ לּו ר ֹאש הַ גִּ בְ עָ ה‪:‬‬
‫(יא) וְ הָ יָה כַאֲ שֶ ר י ִָּרים מֹשֶ ה יָדֹו וְ גָבַ ר י ְִּש ָר ֵאל וְ כַאֲ שֶ ר ָינִּיחַ יָדֹו וְ גָבַ ר עֲמָ לֵק‪:‬‬
‫ּומזֶה ֶאחָ ד‬
‫(יב) וִּ ידֵ י מֹשֶ ה כְ בֵ ִּדים ַוי ְִּקחּו ֶאבֶ ן ַוי ִָּשימּו ַת ְח ָתיו ַויֵשֶ ב עָ לֶיהָ וְ ַאהֲ רֹן וְ חּור ָת ְמכּו בְ יָדָ יו ִּמזֶה ֶאחָ ד ִּ‬
‫ַוי ְִּהי יָדָ יו אֱ מּונָה עַ ד ב ֹא הַ שָ מֶ ש‪:‬‬
‫(יג) ַויַחֲ ֹלש יְהֹושֻ עַ ֶאת עֲמָ לֵק וְ ֶאת עַ מֹו לְפִּ י חָ ֶרב‪:‬‬
‫(יד) וַי ֹאמֶ ר ה' ֶאל מֹשֶ ה כְ תֹב ז ֹאת זִּ כָרֹון בַ סֵ פֶר וְ ִּשים בְ ָאזְ נֵי יְהֹושֻ עַ כִּ י מָ חֹה ֶא ְמחֶ ה ֶאת ֵזכֶר עֲמָ לֵק ִּמ ַתחַ ת הַ שָ מָ יִּם‪:‬‬
‫(טו) ַויִּבֶ ן מֹשֶ ה ִּמזְ בֵ חַ ַוי ְִּק ָרא ְשמֹו ה' נ ִִּּסי‪:‬‬
‫(טז) וַי ֹאמֶ ר כִּ י יָד עַ ל כֵס יָּה ִּמלְחָ מָ ה לַה' בַ עֲמָ לֵק ִּמדֹר דֹר‪:‬‬

‫‪109‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מלחמת מצווה ומלחמת רשות‪ ,‬מלחמת עמלק‬

‫דמותו של עמלק בחז"ל ובפרשנות‬
‫מהמסופר על עמלק בספר שמות לא מובן על מה ולמה יש כעס כל כך גדול‪ ,‬וסלידה כה חזקה של הקב"ה מעמלק‪.‬‬
‫תשובה לשאלה זו נמצא בפסוקים בספר דברים פרק כה ובעיקר בפסוק יח‪ ,‬ובדברי חז"ל והפרשנים על פסוק זה‪:‬‬
‫דברים כה‪ ,‬יח‬
‫ֹלהים‪:‬‬
‫אֲ שֶ ר ָק ְרָך בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך ָכל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִּ‬
‫פסיקתא דרב כהנא פיסקא ג‪ ,‬זכור‬
‫אשר קרך בדרך‪ :‬א"ר חוניא (למה עמלק דומה?) לאמבטי רותחת שלא היה ברייה יכולה לירד בתוכה ובא בן בליעל אחד‬
‫וקפץ וירד בתוכה אף על פי שניכווה‪ ,‬אלא הקירה (קירר אותה) לפני אחרים‪.‬‬
‫כך מן שיצאו ישראל ממצרים נפלה אימתן על כל אומות העולם‪" ,‬אז נבהלו אלופי אדום" וגו' "תפל עליהם אימתה‬
‫ופחד" (שמות טו‪ ,‬טו‪-‬טז)‪ ,‬וכיון שבא עמלק וניזדווג להם (נלחם בהם) אף על פי שנטל את שלו (נענש והפסיד) מתחת ידיהם‪ ,‬אלא‬
‫הקירן לפני אומות העולם‪.‬‬
‫רש"י‪ ,‬דברים כה‪ ,‬יח‬
‫ולא ירא ‪ -‬עמלק אלהים ‪ -‬מלהרע לך"‪.‬‬
‫מלבי"ם דברים כה‪ ,‬יז‬
‫אבל הוא (עמלק) "ולא ירא אלהים"‪ ,‬ורק הסבה העצמית למלחמה זו היתה הכפירה באלהים‪ ,‬באשר אז (לאחר קריעת ים‬
‫סוף) "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת" (שמות טו‪ ,‬יד) וכל העמים האמינו בנפלאותיו אשר עשה בים ובמצרים‪,‬‬
‫ו(לעומתם) הוא (עמלק) הקשיח לבו מיראת ה' ויאמר לא הוא‪ ,‬ורצה להראות לכל יושבי תבל‪ ,‬שאין ביכולת ה' להושיעם‬
‫מידו‪ ,‬ושכל הנסים הם מעשה להט וחכמת משה‪ ,‬ולכן לא עמד בפניו‪ …‬ולפי זה היה עיקר מלחמתו נגד ה'‪…‬‬
‫‪ .5‬עיין בפסוק יח‪ ,‬בדברי המדרש שבפסיקתא ובדברי רש"י והמלבי"ם‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי המדרש שבפסיקתא‪ ,‬מדוע המלחמה של עמלק בישראל נחשבת כה חמורה בעיני ה'?‬
‫ב‪ .‬לפי המלבי"ם‪ ,‬מה עמד מאחורי האומץ של עמלק לפגוע בישראל?‬

‫בכדי להבין טוב יותר עד כמה עמלק הוא עם שלילי‪ ,‬לא מוסרי ואכזרי‪ ,‬המצדיק את ההתייחסות כה חמורה של ה'‬
‫ושל עם ישראל כלפיו‪ ,‬נעיין ביתר דברי המלבי"ם על פסוק כה‪:‬‬
‫‪ ‬מלבי"ם דברים כה‪ ,‬יז‬
‫מלחמת עמלק לא היה לו שום סבה מהסבות שבעבורה ילחמו עם בעם ממלכה בממלכה‪ ,‬שכל עורכי מלחמות יהיה‬
‫לאחד מחמש סבות וכולם לא היו פה‪:‬‬
‫א) שילחם על ארץ לכבשהו להרחיב את גבולו ‪ -‬וזה (עמלק) היה בדרך כי לא היו אז בארץ נושבת‪.‬‬
‫ב) אם יקרב אל גבול ארצו‪ ,‬שהוא ירא פן יירש את ארצו (כמו) במלחמת סיחון ועוג ‪ -‬וזה (עמלק) היה בצאתכם ממצרים‪.‬‬
‫ג) אם עשו עמו מלחמה והתגרו בו ‪ -‬אבל הוא (עמלק) "קרך בדרך דרך" מקרה ולא היה שום ריב ביניכם‪.‬‬
‫ד) להראות כחו וגבורתו‪ ,‬ואז ילחם פנים אל פנים ‪ -‬והוא (עמלק) "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע"‪.‬‬
‫ה) בעבור הדת שחושב שימצא חן בעיני אלהיו אם יכחיד עם הבלתי מאמינים בו ‪ -‬אבל הוא (עמלק) "ולא ירא אלהים"‪,‬‬
‫ורק הסבה העצמית למלחמה זו היתה הכפירה באלהים‪…‬‬

‫‪110‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מלחמת מצווה ומלחמת רשות‪ ,‬מלחמת עמלק‬

‫" ִמלְחָ מָ ה לַה' בַ עֲמָ לֵק ִמדֹר דֹר"‪ ,‬על שום מה?‬
‫מהפסוקים ומהפירושים של רש"י המתארים את עמלק‪ ,‬עולה שלעם הזה היו שני פגמים עצומים‪:‬‬
‫שחיתות מוסרית ‪ -‬עמלק הוא עם ש"לא ירא אלוקים" כלומר עם המחזיק בהשקפה שאין אף כוח מעליהם שיכול‬
‫לעצור א ותם מלעשות ככל העולה על דעתם ורצונם‪ ,‬אין הם צריכים לתת דין וחשבון לאף גורם אחר מעליהם‪.2‬‬
‫ההשקפה הזו‪ ,‬היא המקור לאכזריות שלהם‪ ,‬לפגיעה שלהם בחלשים " ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים"‪ ,‬ללקיחה בשבי מבחורי‬
‫ישראל לצורך משכבי זכר‪ .‬עמלק הוא עם שמתקיים לא מחקלאות‪ ,‬אלא פולש באופן מקרי על ישובים‪ ,‬רוצח את כל‬
‫בני המקום ולוקח את השלל‪ ,‬ומהשלל הוא מתקיים‪.‬‬
‫כפירה באלוקי ישראל ‪ -‬עמלק הוא עם ש"לא ירא אלוקים" הנלחם מלחמה רוחנית בקב"ה‪ .‬עמלק הוא עם שמנסה‬
‫לטמא את ישראל‪ ,‬מנסה לזהות את נקודות החולשה ברוח האמונה בעם ישראל‪ ,‬להסיט ולקלקל אותם‪ .‬עמלק הפך‬
‫לסמל של מי שיודע לזהות חוסר אמונה‪ ,‬ולשם נכנס שוב ושוב‪ ,‬מחפש אחר הזדמנות לזנב בחסרי האמונה‪.‬‬
‫על כן מצווים ישראל להילחם בו‪ ,‬ולא לשכוח מהו עמלק‪.‬‬

‫ֹלהים" ‪ -‬מי?‬
‫"וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִ‬
‫דברים כה‪ ,‬יח‬
‫ֹלהים‪.‬‬
‫אֲ שֶ ר ָק ְרָך בַ דֶ ֶרְך ַו ְי ַזנֵב בְ ָך כָל הַ נֶחֱ שָ לִּים ַאחֲ ֶריָך וְ ַא ָתה עָ יֵף וְ ָיגֵעַ וְ ל ֹא י ֵָרא אֱ ִ‬
‫רש"י‬
‫ולא ירא ‪ -‬עמלק (את) אלהים‪ ,‬מלהרע לך‪.‬‬

‫חזקוני‬
‫ואתה עיף ויגע ‪ -‬אל תתמה אם עשה בך כך‪ ,‬שהרי היית עיף ויגע‬
‫מטורח הדרך‪ ,‬ועוד שהיית לא ירא אלקים‪ ,‬כדאיתא במכילתא‪:‬‬
‫"אחרים אומרים‪' :‬ולא ירא אלוהים' ‪ -‬אלו ישראל‪ ,‬שהיו בהם‬
‫מצוות ולא קיימום‪ ,‬אבל אם הייתם יראי אלוקים לא היה יכול לך"‪.‬‬

‫‪ .6‬עיין בפסוק יח ודברי הפרשנים רש"י וחזקוני‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי כל פירוש‪ ,‬מי בפסוק מכונה בתואר "לא ירא אלוהים"?‬
‫ב‪ .‬מדוע מבחינה לשונית‪ ,‬ניתן להציע שני פירושים כה שונים בשאלה מי מכונה "ולא ירא אלוהים"?‬

‫‪ 2‬הביטוי "לא ירא אלוקים" נזכר בספר בראשית (כ‪ ,‬יא) בשעה ששרה נלקחה ע"י אבימלך ‪ ,‬ואברהם מסביר לאבימלך מדוע הוא אמר ששרה היא אחותו‬
‫ֹלהים בַ מָ קֹום ַהזֶה וַהֲ ָרגּונִּי עַ ל ְדבַ ר ִּא ְש ִּתי" כלומר במקום ש"שאין יראת אלוקים" נפרצים כל מחסומי המוסר‪,‬‬
‫ולא אשתו ‪" :‬כִּ י ָאמַ ְר ִּתי ַרק ֵאין י ְִר ַאת אֱ ִ‬
‫ומאפשרים לחטוף אישה ולהרוג את בעלה‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬מלחמת מצווה ומלחמת רשות‪ ,‬מלחמת עמלק‬

‫"זכור" "לא תשכח" כיצד? המשמעות המעשית של הציווי לימינו‬
‫רמב"ן דברים כה‪ ,‬יז‬
‫(א) "זכור את אשר עשה לך עמלק" ‪ -‬כבר הזכרתי (לעיל כד ט) המדרש שדרשו בו בספרא (בחקותי פרשה א ג)‪:‬‬
‫יכול בלבך?‬
‫כשהוא אומר‪" :‬לא תשכח" ‪ -‬הרי שכחת הלב אמורה‪,‬‬
‫הא מה אני מקיים‪" :‬זכור" ‪ -‬שתהא שונה בפיך‪.‬‬
‫וכן בספרי (תצא קסו)‪" ,‬זכור את אשר עשה לך עמלק" ‪ -‬בפה‪ .‬לא תשכח ‪ -‬בלב‪.‬‬
‫ולא ידעתי מה היא הזכירה הזו בפה?‬
‫אם לאמר שנקרא פרשת עמלק בציבור‪ ,‬ונמצינו למדין מן התורה בשניה "זכור" (שבשבת השנייה של חודש אדר חייבים לקרוא‬
‫פרשת זכור ע"פ מגילה כט א)‪ ,‬ויהיה (גם) סֶ מֶ ך למקרא מגלה מן התורה‪.‬‬
‫(ב) והנכון בעיני שהוא לומר ש"לא תשכח" מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים‪ ,‬ונספר זה‬
‫לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע‪ ,‬ולכך נצטוינו למחות את שמו‪.‬‬
‫‪ .7‬עיין ברמב"ן על פרק כה‪ ,‬פסוק יז‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי מדרשי חז"ל (קטע א)‪ ,‬כיצד מקיימים את הציווי "לא תשכח"? ובמה היא שונה ממצות "זכור"?‬
‫ב‪ .‬לפי דעתו של הרמב"ן (בקטע ב)‪ ,‬כיצד מקיימים את הציווי "לא תשכח"?‬

‫‪112‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬עידוד וחיזוק הלוחמים‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫היערכות למלחמה‪ :‬עידוד וחיזוק הלוחמים (פרק כ‪ ,‬א‪-‬ד)‬
‫בשני מקומות בפתיחת פרק כ' מחזקים ‪ -‬ראשית הכתוב ואח"כ הכהן ‪ -‬את הלוחמים טרם היציאה לקרב‪ .‬דברי‬
‫חיזוק אלה משלבים מצד אחד את הציווי לא לפחד‪ ,‬ומצד שני חיזוק הביטחון בישועת ה'‪.‬‬
‫דברים כ‬
‫ירא מֵ הֶ ם כִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך עִּ מָ ְך הַ מַ עַ לְָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ָריִּם‪.‬‬
‫ית סּוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב ִּמ ְמָך ל ֹא ִּת ָ‬
‫איְבֶ ָך וְ ָר ִּא ָ‬
‫(א) כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫(ב) וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִנגַׁש הַ כֹהֵ ן וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם‪.‬‬
‫איְבֵ יכֶם‬
‫(ג) וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫ַאל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו וְ ַאל ַת ְחפְ זּו וְ ַאל ַתעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם‪.‬‬
‫ְהֹושיעַ ֶא ְתכֶם‪.‬‬
‫איְבֵ יכֶם ל ִּ‬
‫הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ‬
‫(ד) כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ‬

‫‪ .1‬עיין בפסוקים א‪-‬ד‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬צבע בצהוב ‪ -‬את המילים העוסקות בציווי לא לפחד‪ ,‬וצבע בירוק ‪ -‬את הנימוק למה אין לפחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה המבנה של פרשייה זו? מה היחס בין פסוק א לפסוקים ב‪-‬ד?‬

‫מצווה מחודשת או מבוארת?‬
‫‪ ‬רמב"ן דברים כ‪ ,‬א‬
‫כי תצא למלחמה וגו' וראית סוס ורכב וגו' ‪ -‬זו מצוה מחודשת‪ ,‬אמרה להם עתה בבואם במלחמות‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין ברמב"ן לפס' א‪ .‬מהי מצווה מחודשת? ומדוע מצווה זו נאמרה רק בספר דברים?‬

‫"כהן משוח מלחמה"‬
‫דברים כ‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּנגַש הַ כֹהֵ ן וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם‪ :‬וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם‪ַ …‬אל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם‪…‬‬
‫רש"י‬
‫ונגש הכהן ‪ -‬המשוח לכך‪ .‬והוא הנקרא "משוח מלחמה"‪.‬‬
‫ספר החינוך‪ ,‬מצווה תק"ב‬
‫‪…‬ויוסף עוד משלו דברים אחרים יעוררו בני אדם למלחמה וישיאום לסכן בנפשם לעזור דת האל ולשמרה ולהינקם‬
‫מהסכלים המפסידים סדרי המדינות‪…‬‬
‫שורש מצווה זו ידוע‪ ,‬כי בשעת מלחמה צריכים אנשי המלחמה חיזוק ומפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד ‪-‬צוותה‬
‫התורה להיות הממונה לחזק בדברים הטובים ‪ -‬מן הכוהנים‪ ,‬שהם מבחר העם‪…‬‬

‫‪113‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬עידוד וחיזוק הלוחמים‬

‫‪ .3‬עיין בפסוק ב' ובדברי רש"י וספר החינוך וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬מיהו הכהן עליו מדובר בפסוקים ב‪-‬ד? כיצד הוא מכונה בלשון חז"ל‪ .‬ומה תפקידו?‬
‫ב‪ .‬לפי ספר החינוך‪ ,‬מדוע דווקא הכהן זה אומר את דברי החיזוק בעת היציאה לקרב?‬

‫דברים כ‪ ,‬ג‬
‫וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה‪ַ …‬אל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו וְ ַאל ַת ְחפְ זּו וְ ַאל ַתעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם‪.‬‬
‫רש"י‬
‫שמע ישראל ‪ -‬אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד‪ ,‬כדאי אתם שיושיע אתכם‪.‬‬
‫אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו ‪ -‬ארבע אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האומות עושים‪:‬‬
‫מגיפים בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדם וינוסו; ורומסים בסוסיהם ומצהילין‬
‫אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם; וצווחין בקולם; ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול‪.‬‬
‫אל ירך לבבכם ‪ -‬מצהלות סוסים‪ .‬אל תיראו ‪ -‬מהגפת התריסין‪ .‬ואל תחפזו ‪ -‬מקול הקרנות‪ .‬ואל תערצו ‪ -‬מקול‬
‫הצווחה‪.‬‬
‫‪ .4‬לפי רש"י‪ ,‬מדוע השימוש של הכהן במילים הייחודיות "שמע ישראל"‪ ,‬יש בהן בכדי לחזק את העם לקראת‬
‫המלחמה?‬

‫‪ .5‬עיין ברש"י ד"ה 'אל ירך לבבכם אל תיראו‪ ,"…‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬באיזו שיטת לוחמה נוקטים האויבים כדי לנצח בקרב?‬
‫"אל‪-‬י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם‪ַ ,‬אל‪ִּ -‬ת ְיראּו‪ ,‬וְ ַאל‪ַ -‬ת ְחפְ זּו‪ ,‬וְ ַאל‪ַ -‬תעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם"?‬
‫ב‪ .‬מה קשה לרש"י על סוף פסוק ג‪ַ :‬‬
‫וכיצד רש"י מיישב את הקושי?‬

‫בעקבות דבר רש"י אלו‪ ,‬מצייר יהודה אייזנברג את תמונת המחנה המבוהל‪:‬‬
‫יהודה אייזנברג‪ ,‬שיחות בספר תהילים ‪ -‬אתר "דעת"‬
‫יש כאן תיאור של לוחמה פסיכולוגית‪ ,‬הבאה במקביל ללחץ הצבאי‪ .‬אתם שומעים את קולותיהם של כלי המלחמה;‬
‫אתם רואים את שפעת הקלגסים‪ ,‬אתם שומעים את קול השופרות ‪ -‬קול הקרנות ‪ -‬המזעיקים את צבא האויב ‪ -‬אל‬
‫תערצו‪ :‬אל תשברו מכל אלה‪ .‬השבירה כאן היא שבירה פסיכולוגית‪ :‬עוד טרם קרב מנסה האויב ליצור מהומה‪,‬‬
‫לדכא את המוראל ‪ ,‬להפחיד‪ .‬אתם רואים את האויב נערך לקראתכם‪ ,‬אתם שומעים את ההכנות‪ ,‬אתם מבחינים‬
‫בתנועת הצבא ‪" -‬אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם"‪ .‬והנימוק‪" :‬כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם‬
‫עם אויביכם‪ ,‬להושיע אתכם"‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬עידוד וחיזוק הלוחמים‬

‫רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות‪ ,‬פרק ז‪ ,‬הלכות יז‪-‬כ (נ"א הלכה טו)‬
‫(יז) ‪…‬ומאחר שייכנס אדם בקשרי המלחמה‪ ,‬יישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה‪ ,‬ויידע שעל ייחוד השם הוא‬
‫עושה מלחמה‪ ,‬וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד‪.‬‬
‫ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו‪ ,‬אלא ימחה זכרם מליבו וייפנה מכל דבר למלחמה‪.‬‬
‫(יח) וכל המתחיל לחשב ולהרהר במלחמה‪ ,‬ומבהיל עצמו ‪ -‬עובר בלא תעשה‪ ,‬שנאמר "אל יירך לבבכם‪ ,‬אל תיראו‬
‫ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם" (דברים כ‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫(יט) ולא עוד‪ ,‬אלא שכל דמי ישראל תלויין בצווארו; ואם לא ניצח ולא עשה מלחמה בכל ליבו ובכל נפשו ‪ -‬הרי זה‬
‫כמי ששפך דמי הכול‪ ,‬שנאמר "ולא יימס את לבב אחיו‪ ,‬כלבבו" (דברים כ‪ ,‬ח)‪ .‬והרי מפורש בקבלה "ארור‪ ,‬עושה מלאכת‬
‫ה' ‪ -‬רמייה; וארור‪ ,‬מונע חרבו מדם" (ירמיהו מח‪ ,‬י)‪.‬‬
‫‪ .6‬מה ההדרכה המעשית שמציע הרמב"ם ללוחם‪ ,‬כיצד עליו להתגבר על הפחד בשעת היציאה לקרב (‪ 3‬עצות)‪.‬‬

‫‪ o‬רש"י ‪ :‬על אויבכם ‪ -‬אין אלו אחיכם‬
‫בכדי להבין היטב את רש"י על פסוק ג ד"ה 'על אויבכם'‪ ,‬עלינו להכיר את הרקע הסיפורי וההסטורי שמובא בספר‬
‫בדברי הימים ב כח‪ ,‬בהקשר למלחמת האחים שהייתה בין צבא אחז מלך יהודה לצבא פקח בן רמליהו מלך ישראל‬
‫ לקראת סוף ימיה של מלכות ישראל‪.‬‬‫‪ o‬דברי הימים ב‪ ,‬פרק כח‬
‫בֹותם‪:‬‬
‫(ו) ַו ַיהֲ רֹג פ ֶַקח בֶ ן ְרמַ ְליָהּו בִּ יהּודָ ה מֵ ָאה וְ עֶ ְש ִּרים ֶאלֶף בְ יֹום ֶאחָ ד הַ כֹל בְ נֵי חָ יִּל בְ עָ זְ בָ ם ֶאת ה' אֱ ֹלהֵ י אֲ ָ‬
‫יקם נְגִּ יד הַ בָ יִּת וְ ֶאת ֶאל ְָקנָה ִּמ ְשנֵה הַ מֶ לְֶך‪ :‬ס‬
‫(ז) ַויַהֲ רֹג זִּ כְ ִּרי גִּ בֹור ֶאפְ ַריִּם ֶאת מַ עֲשֵ יָהּו בֶ ן הַ מֶ לְֶך וְ ֶאת עַ זְ ִּר ָ‬
‫אתיִּם ֶאלֶף נ ִָּשים בָ נִּים ּובָ נֹות וְ גַם שָ לָל ָרב בָ זְ זּו מֵ הֶ ם ַויָבִּ יאּו ֶאת הַ שָ לָל ְלש ְֹמרֹון‪ :‬ס‬
‫(ח) ַוי ְִּשבּו בְ נֵי י ְִּש ָר ֵאל מֵ אֲ חֵ יהֶ ם מָ ַ‬
‫(ט) וְ שָ ם הָ יָה נָבִּ יא לַה' עֹדֵ ד ְשמֹו ַויֵצֵ א לִּפְ נֵי הַ צָ בָ א הַ בָ א ְלש ְֹמרֹון‬
‫בֹותיכֶם עַ ל יְהּודָ ה נ ְָתנָם בְ י ְֶדכֶם ו ַַתהַ ְרגּו בָ ם בְ זַעַ ף עַ ד לַשָ מַ יִּם ִּהגִּ יעַ ‪:‬‬
‫וַי ֹאמֶ ר לָהֶ ם ִּהנֵה בַ חֲ מַ ת ה' אֱ ֹלהֵ י אֲ ֵ‬
‫(י) וְ עַ ָתה בְ נֵי יְהּודָ ה וִּ ירּושָ ַל ִּם ַא ֶתם א ְֹמ ִּרים לִּכְ בֹש ַלעֲבָ ִּדים וְ ל ְִּשפָחֹות ָלכֶם הֲ ל ֹא ַרק ַא ֶתם עִּ מָ כֶם אֲ שָ מֹות לַה' אֱ ֹלהֵ יכֶם‪:‬‬
‫יתם מֵ אֲ חֵ יכֶם כִּ י חֲ רֹון ַאף ה' ֲעלֵיכֶם‪ :‬ס‬
‫(יא) וְ עַ ָתה ְשמָ עּונִּי וְ הָ ִּשיבּו הַ ִּשבְ יָה אֲ שֶ ר ְשבִּ ֶ‬
‫(יב) ַוי ָֻקמּו אֲ נ ִָּשים מֵ ָראשֵ י בְ נֵי ֶאפְ ַריִּם‬
‫יחזְ ִּקיָהּו בֶ ן שַ לֻם ַועֲמָ שָ א בֶ ן חַ ְדלָי עַ ל הַ בָ ִּאים ִּמן הַ צָ בָ א‪:‬‬
‫ֲעז ְַריָהּו בֶ ן יְהֹוחָ נָן בֶ ֶרכְ יָהּו בֶ ן ְמ ִּשלֵמֹות וִּ ִּ‬
‫ֹאמרּו לָהֶ ם ל ֹא ָתבִּ יאּו ֶאת הַ ִּשבְ יָה הֵ נָה‬
‫(יג) וַי ְ‬
‫ֹאתינּו וְ עַ ל ַא ְשמָ ֵתינּו כִּ י ַרבָ ה ַא ְשמָ ה לָנּו וַחֲ רֹון ָאף עַ ל י ְִּש ָר ֵאל‪ :‬ס‬
‫כִּ י ל ְַא ְשמַ ת ה' עָ לֵינּו ַא ֶתם א ְֹמ ִּרים ְלה ִֹּסיף עַ ל חַ ט ֵ‬
‫(יד) ַו ַי ֲעזֹב הֶ חָ לּוץ ֶאת הַ ִּשבְ יָה וְ ֶאת הַ בִּ זָה לִּפְ נֵי הַ שָ ִּרים וְ כָל הַ ָקהָ ל‪:‬‬
‫ָׁשים אֲ ׁשֶ ר נ ְִקבּו בְ ׁשֵ מֹות ַויַחֲ זִ יקּו בַ ִשבְ יָה וְ כָל מַ עֲרֻ מֵ יהֶ ם ִהלְבִ יׁשּו ִמן הַ שָ לָל‬
‫(טו) ַויָקֻ מּו הָ אֲ נ ִ‬
‫ַו ַילְבִ ׁשּום ַו ַינְעִ לּום ַויַאֲ כִ לּום ַוי ְַׁשקּום ַויְסֻ כּום ַו ְינַהֲ לּום בַ חֲ מ ִֹרים ְלכָל כֹוׁשֵ ל‬
‫ַויְבִ יאּום י ְֵרחֹו עִ יר הַ ְתמָ ִרים ֵאצֶ ל אֲ חֵ יהֶ ם ַויָׁשּובּו ׁש ְֹמרֹון‪ :‬פ‬
‫ממלכת ישראל הרגה רבים מיהודה ושבתה מבני יהודה נשים וילדים רבים לעבדים ולשפחות‪ .‬עודד הנביא ממתין‬
‫להם עם שובם מהמלחמה‪ ,‬מוכיח אותם על כך שנצחו לא בכוח צדקתם כי אם בחטאי יהודה‪ ,‬ותובע מהם לנהוג‬
‫אחווה באחיהם‪ .‬דבריו מביאים את האנשים מראשי אפרים לפעול‪ ,‬והם משחררים את השבויים‪ ,‬תומכים בהם‬
‫ומסייעים להם לשוב למקומם (ע"פ פירוש דעת מקרא)‪ .‬הפרק‪ ,‬שנפתח במלחמת אחים עקובה מדם‪ ,‬מסתיים בחרטה‬
‫ובגילוי אחווה‪ ,‬ומציג תביעה לקיומם של אחריות ורחמים בעם ישראל‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬עידוד וחיזוק הלוחמים‬

‫הכהן (ע"פ המשנה בסוטה א ח המצוטטת ברש"י) רומז למלחמת האחים‪ ,‬ומכוון בכך למסר כפול‪ :‬נהגו באויבכם‬
‫כבאויבים‪ ,‬נהגו באחיכם ברחמים‪.‬‬
‫‪ o‬דברים כ‪ ,‬ג‬
‫איְבֵ יכֶם‪ַ ,‬אל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו‪…‬‬
‫וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫רש"י‬
‫על איביכם ‪ -‬אין אלו אחיכם‪ ,‬שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם‪ ,‬אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל‪ ,‬שנאמר‬
‫(דה"י ב' כח‪ ,‬טו)‪ַ " :‬וי ָֻקמּו הָ אֲ נ ִָּשים אֲ שֶ ר נ ְִּקבּו בְ שֵ מֹות ַויַחֲ זִּ יקּו בַ ִּשבְ יָה וְ כָל מַ עֲרֻ מֵ יהֶ ם ִּהלְבִּ ישּו ִּמן הַ שָ לָל ַו ַילְבִּ שּום ַו ַינְעִּ לּום‬
‫ַויַאֲ כִּ לּום ַוי ְַשקּום ַויְסֻ כּום ַו ְינַהֲ לּום בַ חֲ מ ִֹּרים ְלכָל כֹושֵ ל ַויְבִּ יאּום י ְֵרחֹו עִּ יר הַ ְתמָ ִּרים ֵאצֶ ל אֲ חֵ יהֶ ם ַויָשּובּו ש ְֹמרֹון"‪ ,‬אלא‬
‫על אויביכם אתם הולכים‪ ,‬לפיכך התחזקו למלחמה‪.‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬עיין בפסוק ג ברש"י ד"ה "על איביכם"‪ ,‬מה היה קשה לרש"י בפסוק ג'‪ ,‬וכיצד הוא מיישב את הקושי?‬
‫ב‪ .‬מהו האירוע שרש"י מזכיר מדברי הימים כח‪ ,‬ומה הוא מוכיח מאירוע זה?‬

‫דברים כ‪ ,‬ד‬
‫ְהֹושיעַ ֶא ְתכֶם‪.‬‬
‫איְבֵ יכֶם ל ִּ‬
‫הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ‬
‫כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ‬
‫רש"י‬
‫כי ה' אלוהיכם וגו' ‪ -‬הם באים בניצחונו של בשר ודם ואתם באים בניצחונו של מקום‪ .‬פלשתים באו בניצחונו של‬
‫גלית‪ .‬מה היה סופו? נפל ונפלו עמו‪.3‬‬
‫ההלך עמכם ‪ -‬זה מחנה הארון‪.‬‬
‫‪ .8‬עיין ברש"י על פסוק ד‪ ,‬ד"ה 'כי ה' אלוקיכם' (המקור הובא לעיל)‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה ההבדל בין הגויים לבין עם ישראל לפי רש"י? איזו הוכחה מביא רש"י לדבריו?‬
‫ב‪ .‬עיינו בד"ה 'ההולך לפניכם' ‪ -‬באיזה אופן מעשי בא לידי ביטוי שה' יוצא קרב עם ישראל?‬

‫ִש ָר ֵאל אֲ ׁשֶ ר חֵ ַרפְ ָת‪( :‬מו) הַ יֹום הַ זֶה יְסַ ג ְֶרָך‬
‫‪ 3‬שמואל א פרק יז‪( :‬מה) וַי ֹאמֶ ר דָ וִּ ד ֶאל הַ פְ ל ְִּש ִּתי ַא ָתה בָ א ֵאלַי בְ חֶ ֶרב ּובַ חֲ נִּית ּובְ כִּ ידֹון וְ ָאנֹכִ י בָ א ֵאלֶיָך בְ ׁשֵ ם ה' צְ בָ אֹות אֱ ֹלהֵ י מַ עַ ְרכֹות י ְ‬
‫ֹלהים ְלי ְִּש ָר ֵאל‪.‬‬
‫ֹאשָך מֵ עָ לֶיָך וְ נ ַָת ִּתי ֶפגֶר מַ חֲ נֵה פְ ל ְִּש ִּתים הַ יֹום הַ זֶה לְעֹוף הַ שָ מַ יִּם ּולְחַ יַת הָ ָא ֶרץ וְ י ְֵדעּו כָל הָ ָא ֶרץ כִּ י יֵש אֱ ִּ‬
‫יתָך וַהֲ ִּסר ִֹּתי ֶאת ר ְ‬
‫ה' בְ י ִָּדי וְ ִּהכִּ ִּ‬
‫‪116‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬החוזרים מהמערכה‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫היערכות למלחמה‪ :‬החוזרים מהמערכה (כ‪ ,‬ה‪-‬ט)‬
‫דברים כ‬
‫ירא מֵ הֶ ם כִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך עִּ מָ ְך הַ מַ עַ לְָך מֵ ֶא ֶרץ ִּמצְ ָריִּם‪:‬‬
‫ית סּוס ו ֶָרכֶב עַ ם ַרב ִּמ ְמָך ל ֹא ִּת ָ‬
‫איְבֶ ָך וְ ָר ִּא ָ‬
‫(א) כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫(ב) וְ הָ יָה כְ ָק ָרבְ כֶם ֶאל הַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּנגַש הַ כֹהֵ ן וְ ִּדבֶ ר ֶאל הָ עָ ם‪:‬‬
‫איְבֵ יכֶם ַאל י ֵַרְך לְבַ בְ כֶם ַאל ִּת ְיראּו וְ ַאל ַת ְחפְ זּו וְ ַאל ַתעַ ְרצּו ִּמפְ נֵיהֶ ם‪:‬‬
‫(ג) וְ ָאמַ ר אֲ לֵהֶ ם ְשמַ ע י ְִּש ָר ֵאל ַא ֶתם ְק ֵרבִּ ים הַ יֹום ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫ְהֹושיעַ ֶא ְתכֶם‪:‬‬
‫איְבֵ יכֶם ל ִּ‬
‫הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ‬
‫(ד) כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ‬
‫(ה) וְ ִּדבְ רּו הַ ש ְֹט ִּרים ֶאל הָ עָ ם לֵאמֹר ִּמי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר בָ נָה בַ יִּת חָ דָ ש וְ ל ֹא חֲ נָכֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ְַח ְנכֶנּו‪:‬‬
‫ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר נָטַ ע כ ֶֶרם וְ ל ֹא ִּחלְלֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר יְחַ ְללֶנּו‪:‬‬
‫(ו) ִּ‬
‫ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר ֵא ַרש ִּאשָ ה וְ ל ֹא ל ְָקחָ ּה ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה‪:‬‬
‫(ז) ִּ‬
‫(ח) וְ י ְָספּו הַ ש ְֹט ִּרים לְדַ בֵ ר ֶאל הָ עָ ם וְ ָא ְמרּו ִּמי הָ ִּאיש הַ י ֵָרא וְ ַרְך הַ לֵבָ ב ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו וְ ל ֹא יִּמַ ס ֶאת לְבַ ב ֶאחָ יו כִּ לְבָ בֹו‪:‬‬
‫(ט) וְ הָ יָה כְ כַֹּלת הַ ש ְֹט ִּרים לְדַ בֵ ר ֶאל הָ עָ ם ּופ ְָקדּו שָ ֵרי צְ בָ אֹות בְ ר ֹאש הָ עָ ם‪ :‬ס‬

‫פסוקים א‪-‬ט העוסקים בהיערכות למלחמה מחולקים לשניים‪:‬‬
‫חלק א‪ :‬פסוקים א‪-‬ד‪ :‬דברי עידוד ליוצאים להילחם‬
‫חלק ב פסוקים ה‪-‬ט‪ :‬שחרור חלק מן הלוחמים מחובת הלחימה‪.‬‬
‫את חלק א כבר למדננו בעיון עתה נתמקד בחלק השני‪.‬‬

‫מלחמת מצווה או מלחמת רשות?‬
‫משנה מסכת סוטה‪ ,‬פרק ח' ד‪-‬ז‬
‫בְ ִּמלְחֶ מֶ ת ִּמצְ וָה‪ ,‬הַ כֹל יֹוצְ ִּאין‪ ,‬אֲ פִּ לּו חָ ָתן מֵ חֶ ְדרֹו וְ ַכלָה מֵ חֻ פ ָָתּה‪.‬‬
‫ספורנו דברים כ‪ ,‬א‬
‫כי תצא למלחמה ‪ -‬לחוצה לארץ‪ ,‬ש"במלחמת מצוה" ‪ -‬לא היו שם שבים מעורכי המלחמה‪ ,‬אלא אפילו חתן מחדרו‬
‫וכלה מחופתה (סוטה י א)‪.‬‬
‫‪ .1‬עיינו במשנה ובפירוש הספורנו לפס' א'‪ .‬על איזה סוג מלחמה מדובר בפרשתנו? נמקו את תשובתכם‪ .‬מהו הביסוס‬
‫בפסוק א' לפירושו זה של הספורנו?‬

‫‪117‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬החוזרים מהמערכה‬

‫שלושת החוזרים מעורכי המלחמה‬
‫דברים כ‬
‫‪…‬מי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר בָ נָה בַ יִּת חָ דָ ש וְ ל ֹא חֲ נָכֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ְַח ְנכֶנּו‪:‬‬
‫(ה) ִּ‬
‫ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר נָטַ ע כ ֶֶרם וְ ל ֹא ִּחלְלֹו ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר יְחַ ְללֶנּו‪:‬‬
‫(ו) ִּ‬
‫ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר ֵא ַרש ִּאשָ ה וְ ל ֹא ל ְָקחָ ּה ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה‪:‬‬
‫(ז) ִּ‬
‫רש"י‬
‫(ה) ולא חנכו ‪ -‬לא דר בו‪ .‬חנוך לשון התחלה‪…‬‬
‫(ו) ולא חללו ‪ -‬לא פדאו בשנה הרביעית‪ ,‬שהפירות טעונין לאכלן בירושלים או לחללן בדמים ולאכול הדמים בירושלים‪.‬‬

‫‪ .2‬עיין בפסוקים ה‪-‬ז וברש"י‪ .‬מי הם שלושת סוגי האנשים שהשוטרים אומרים לחזור לבתיהם ‪ -‬ולא לצאת למלחמה‪.‬‬
‫בתשובתך הסבר את הביטויים "לא חנכו"; "לא חיללו"‪" ,‬לא לקחה" (היעזר ברש"י)‪.‬‬

‫דברים כ‪ ,‬ה‪-‬ז‬
‫‪…‬פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ְַח ְנכֶנּו‪ …‬פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר יְחַ ְללֶנּו‪ …‬פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה‪.‬‬
‫רש"י (ה)‬

‫ואיש אחר יחנכנו ‪ -‬ודבר של עגמת נפש הוא זה‪.‬‬

‫רמב"ן (ד‪-‬ה)‬

‫וצוה על השלשה האלה לשוב‪ ,‬כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס‪.‬‬

‫‪ .3‬עיין בפירושיהם של רש"י ורמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי רש"י ורמב"ן‪ ,‬מדוע משחררים את האנשים הנזכרים בפסוקים ה‪-‬ז?‬
‫ב‪ .‬מה ההבדל בין הפירושים השונים (למי התורה דואגת)?‬

‫‪ ‬נתיבות שלום‪ 4‬דברים עמ' קיט‬
‫העיקר הראשון במלחמה הוא המסירות למלחמה ואיש זה שבנה בית או נטע כרם או אירש אישה‪ ,‬השקיע בדבר את‬
‫כל כוחותיו‪ ,‬וכל מעייניו שקועים בבית החדש או בכרם או באישה‪ .‬איש זה חסרה לו כבר מסירות הנפש הראויה‬
‫למלחמה ועל כן ילך וישוב לביתו‪ ,‬שאינו מסוגל להילחם ועלול עוד לשבור את רוח הלוחמים ולהרפות ידיהם‪ ,‬וזה‬
‫מה שכתוב פן ימות במלחמה‪ ,‬לא שאנו חוששים פן ימות במלחמה אלא הוא עצמו מתיירא כך בלבבו "פן ימות"‪…‬‬
‫ולכן "ילך וישוב לביתו'‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בדברי ה"נתיבות שלום"‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי "נתיבות שלום"‪ ,‬מדוע משחררים מהמלחמה את האנשים הנזכרים בפסוקים ה‪-‬ז?‬
‫ב‪ .‬מה הוא מוסיף ה"נתיבות שלום" על על הסברו של הרמב"ן?‬

‫‪ 4‬רבי שלום נח ברזובסקי ‪ -‬האדמו"ר מסלונים (נפטר בשנת ‪ 2000‬היה ראש ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים‪ .‬מחבר סדרת ספרי החסידות" נתיבות שלום‪".‬‬
‫‪118‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬החוזרים מהמערכה‬

‫רש"ר הירש דברים כ‪ ,‬ה‬
‫התורה מבליטה בשעת המלחמה את החשיבות המכרעת של תפקידי החיים של השלום‪ ,‬וכשהיא מפרטת את נימוקי‬
‫החזרה‪ ,‬אין היא אומרת שהבית לא יהיה מיושב‪ ,‬השדה אל יהיה מעובד‪ ,‬והאשה תהיה אלמנה‪ ,‬אלא‪ :‬פן ‪ -‬ימות‬
‫במלחמה ואיש אחר יחנכנו ‪ -‬יחללנו ‪ -‬יקחנה‪ .‬ומכאן שהתורה מקפידה שכל אדם ימלא את התפקידים האלה של‬
‫השלום‪ ,‬ולפיכך מי שעמד למלא את התפקידים האלה ביחס מסויים שהוא חדש לו‪ ,‬היה פטור מחובת המלחמה‪.‬‬
‫‪ .5‬עיין בדברי רש"ר הירש‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי רש"ר הירש‪ ,‬מדוע משחררים מהמלחמה את האנשים הנזכרים בפסוקים ה‪-‬ז?‬
‫ב‪ .‬במה שונה פירוש הרב הירש מן הפירושים של רש"י ורמב"ן?‬

‫החוזר הרביעי מהמערכה ‪" -‬האיש הירא ורך הלבב"‬
‫דברים כ‪ ,‬ח‬
‫(ח) וְ י ְָספּו הַ ש ְֹט ִּרים לְדַ בֵ ר ֶאל הָ עָ ם וְ ָא ְמרּו ִּמי הָ ִּאיש הַ י ֵָרא וְ ַרְך הַ לֵבָ ב ֵילְֵך וְ ָישֹב לְבֵ יתֹו וְ ל ֹא יִּמַ ס ֶאת לְבַ ב ֶאחָ יו כִּ לְבָ בֹו‪:‬‬
‫‪ ‬רש"י‬
‫הירא ורך הלבב ‪ -‬רבי עקיבא אומר‪ :‬כמשמעו‪ ,‬שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה‪.‬‬
‫רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬הירא מעבירות שבידו‪.‬‬
‫‪ .6‬לפי כל אחת מהדעות התנאיות שרש"י מביא‪ ,‬מיהו "האיש הירא ורך הלבבב"? ממה הוא מפחד?‬

‫רבי יוסף בכור שור‬
‫ויספו השוטרים ‪ -‬לפי הפשט נראה‪ ,‬שפעם מכריזין על רך הלבב‪ ,‬לפי שיש בו תקלה‪ ,‬שמביא מורך [פחד] בלב האחרים‪.‬‬
‫רד"צ הופמן‪,‬‬
‫יש הבדל בין הדברים הראשונים לאחרונים‪ .‬הדברים האחרונים (פסוק ח׳) נאמרים לתועלת המלחמה‪ …,‬מה שאין‬
‫כן הדברים הראשונים‪ ,‬הפסוקים ה‪-‬ז‪ ,‬הם לטובת הפרט‪ ,‬שהתורה חשה לשמור עליו אף בשעת מלחמה‪,‬‬
‫‪ .7‬התורה מפרידה בין החוזר הרביעי ‪" -‬הירא ורך הלבב"‪ ,‬לשלושה שקודמים לו‪ ,‬במילים "ויספו השוטרים"‪.‬‬
‫לפי ר"י בכור שור ורד"צ הופמן‪ ,‬מדוע התורה עשתה את ההפרדה הזאת?‬

‫ְהֹוׁשיעַ ֶא ְתכֶם" (ד')‬
‫איְבֵ יכֶם ל ִ‬
‫הלְֵך עִ מָ כֶם ל ְִהלָחֵ ם ָלכֶם עִ ם ֹ‬
‫"כִ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ‬
‫רמב"ן דברים כ‪ ,‬ד‬
‫איְבֵ יכֶם" (ד) ‪ -‬כי יפילם לפניכם לחרב‪ .‬ואמר‬
‫הלְֵך עִּ מָ כֶם ל ְִּהלָחֵ ם ָלכֶם עִּ ם ֹ‬
‫ואמר (הכהן משוח מלחמה) "כִּ י ה' אֱ ֹלהֵ יכֶם הַ ֹ‬
‫ְהֹוׁשיעַ ֶא ְתכֶם" (ד) ‪ -‬שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש‪ …‬והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו‬
‫"ל ִ‬
‫ויבטיחם‪ ,‬אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם "פן ימות במלחמה" (ה‪-‬ז) ‪ -‬כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים‬
‫גם מכת הנוצחים (המנצחים)‪.‬‬
‫‪ .8‬עיין בדברי הרמב"ן על פסוק ד‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הסתירה שעולה מדבריו של הכהן בפסוק ד' לבין דברי השוטרים בפסוק ה‪-‬ז?‬
‫ב‪ .‬כיצד הרמב"ן מיישב את הסתירה?‬
‫‪119‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬החוזרים מהמערכה‬

‫יישום הפרשה במלחמת החשמונאים ביוונים‬
‫‪ ‬חשמונאים א‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬מו‪-‬ס‬
‫ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים‪ ,‬כי מקום תפילה במצפה לפנים בישראל‪ .‬ויצומו ביום ההוא‪ ,‬וילבשו שק ואפר‬
‫על ראשיהם‪ ,‬ויקרעו בגדיהם ויפרשו את ספר התורה‪ …‬יביא את בגדי הכהונה ואת הבכורים ואת המעשרות ויעוררו‬
‫את הנזירים אשר מלאו את הימים‪.‬‬
‫ויקראו בקול אל השמים לאמור‪ :‬מה נעשה באלה ולאן נוליך אותם‪ ,‬ומקדשך נרמס ונטמא וכוהניך באבל ובבוז‪ .‬והנה‬
‫הגויים נאספים עלינו להשמידנו‪ ,‬אתה ידעת אשר יחשבו עלינו‪ .‬איך נוכל לעמוד בפניהם אם אתה לא תושיע לנו‪.‬‬
‫ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול‪.‬‬
‫ואחר כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות‪.‬‬
‫ויאמר לבוני בית‪ ,‬וללוקחי נשים‪ ,‬ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב ‪ -‬לשוב כל איש לביתו על פי התורה‪.‬‬
‫ויסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס‪.‬‬
‫ויאמר יהודה‪ :‬התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבקר להלחם עם הגויים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת‬
‫מקדשנו‪ .‬כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו‪ .‬וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה‪.‬‬
‫‪ .9‬אלו שלוש הלכות מפרשיות דיני מלחמה מקיים יהודה המכבי?‬

‫ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה‬
‫במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות‪-‬על שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪ ,‬נסכם את דבריו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה ‪ -‬בדרך הטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי‪-‬מוסריות‪ ,‬שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה‪.‬‬
‫‪ .10‬הסבר כיצד כל אחד משני העקרונות הללו באים לידי ביטוי באופן מעשי‪ ,‬בדברי הכהן משוח מלחמה‪ ,‬בדברי‬
‫השוטרים ובמצוות הכנה לקראת היציאה למלחמה‪( .‬הבא שתי דוגמאות לכל עקרון ‪ -‬ניתן להיעזר במאמרו של‬
‫הרב אלחנן סמט הנמצא באינטרנט באתר דעת)‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫דיני מלחמה – נקי יהיה לביתו‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫נקי יהיה לביתו (כד‪ ,‬ה')‬
‫מבוא‬
‫המצווה בדברים פרק כד‪ ,‬פסוק ה דומה למצווה שכבר למדנו בדברים פרק כ‪ ,‬פסוק ז אודות החוזרים מעורכי‬
‫מלחמה‪ .‬גם שם וגם כאן מדובר במלחמת רשות שהרי למדנו שם ברש"י (והדבר נכון גם אצלינו)‪" :‬שבמלחמת מצוה‬
‫לא היו שם שבים מעורכי המלחמה אלא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה (סוטה י א)"‪ .‬ולכן נצטרך לברר מה בכל‬
‫זאת ההבדל בין שתי המצוות‪.‬‬
‫דברים כד‪ ,‬ה‬
‫כִּ י י ִַּקח ִּאיש ִּאשָ ה חֲ דָ שָ ה ל ֹא יֵצֵ א בַ צָ בָ א וְ ל ֹא ַי ֲעבֹר עָ לָיו ְלכָל דָ בָ ר‬
‫נ ִָּקי י ְִּהיֶה לְבֵ יתֹו שָ נָה ֶאחָ ת וְ ִּשמַ ח ֶאת ִּא ְשתֹו אֲ שֶ ר ל ָָקח‪:‬‬

‫דברים כ‪ ,‬ז‬
‫ּומי הָ ִּאיש אֲ שֶ ר ֵא ַרש ִּאשָ ה וְ ל ֹא ל ְָקחָ ּה ֵילְֵך וְ ָישֹב‬
‫ִּ‬
‫לְבֵ יתֹו פֶן יָמּות בַ ִּמלְחָ מָ ה וְ ִּאיש ַאחֵ ר י ִָּקחֶ נָה‪:‬‬

‫‪ .1‬עיין בשתי המצוות‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה משותף לאיש הנזכר אצלנו ולאיש הנזכר בדברים פרק כ פסוק ז?‬
‫ב‪ .‬לפי הפשט‪ ,‬מה ההבדלים ‪ -‬במקרה‪ ,‬בדין ובטעם ‪ -‬בין שני האנשים הללו? צטט את לשון הפסוק‪.‬‬
‫המקרה‬
‫הדין‬
‫הטעם‬

‫הפטֹור משירות צבאי‬
‫רס"ג דברים כד‪ ,‬ה‬
‫נקי ‪ -‬פנוי‪.‬‬
‫רש"י דברים כד‪ ,‬ה‬
‫ולא יעבור עליו ‪ -‬דבר הצבא‪.‬‬
‫לכל דבר ‪ -‬שהוא צורך הצבא‪ ,‬לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים‪ .‬אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן‪ ,‬כגון‬
‫בנה בית ולא חנכו או ארס אשה ולא לקחה‪ ,‬מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין בשתי המצוות ‪ -‬אצלנו ובדברים כ פסוק ז‪ ,‬וכן עיין ברש"י וברס"ג אצלנו על פסוק ה'‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬כתוב בלשונך את ההבדלים ‪ -‬במקרה‪ ,‬בדין ובטעם ‪ -‬בין שני המצוות?‬
‫ב‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬התורה מוסיפה לאיש הנזכר אצלנו ‪ -‬דברים כד‪ ,‬פטור שלא קיים לגבי האיש שמוזכר ‪ -‬בדברים כ'‪,‬‬
‫מה הביסוס בכתוב שרש"י מוצא לתוספת פטֹור זה? על פי רס"ג‪ ,‬איזה עוד ביסוס ניתן למצוא בפסוק?‬

‫‪121‬‬

‫דיני מלחמה – נקי יהיה לביתו‬

‫מי פטור?‬
‫רש"י דברים כד‪ ,‬ה‬
‫יהיה לביתו ‪ -‬אף בשביל ביתו‪ ,‬אם בנה בית וחנכו ואם נטע כרם וחללו‪ ,‬אינו זז מביתו בשביל צורכי המלחמה‪.‬‬
‫לביתו ‪ -‬זה ביתו‪.‬‬
‫יהיה ‪ -‬לרבות את כרמו‪.‬‬
‫המקור לדברי רש"י אלו הוא במשנה במסכת סוטה‪:‬‬
‫‪ ‬משנה מסכת סוטה פרק ח‪ ,‬משנה ד‬
‫ואלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו‪…‬‬
‫שנאמר (דברים כ"ד) "נקי יהיה לביתו שנה אחת"‪.‬‬
‫"לביתו" ‪ -‬זה ביתו‪,‬‬
‫"יהיה" ‪ -‬זה כרמו‪,‬‬
‫"ושמח את אשתו" ‪ -‬זו אשתו אשר לקח‪…‬‬
‫(כל אלו) אינן מספיקין מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכים‪.‬‬
‫‪ .3‬על פי פשט הפסוק אצלינו‪ ,‬רק סוג של איש אחד פטור בשנה הראשונה מכל שרות צבאי‪ ,‬אך לפי המדרש המובא‬
‫ברש"י עולה שישנן עוד שני סוגי אנשים שמקבלים פטור מלא מכל שרות צבאי בשנתם הראשונה‪ ,‬מי הם?‬

‫ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה‬
‫במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות‪-‬על שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪ ,‬נסכם את דבריו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה ‪ -‬בדרך הטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי‪-‬מוסריות‪ ,‬שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫הסבר כיצד שתי המטרות הללו באות לידי ביטוי בפרטי הדינים ובטעמים של מצוות "נקי יהיה לביתו"‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬הקריאה לשלום במלחמה‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫הקריאה לשלום במלחמה (כ‪ ,‬י‪-‬יח)‬
‫למדנו שישנם שני סוגי מלחמות‪ ,‬בלשון חז"ל הם נקראים ‪" -‬מלחמת מצוה" ו"מלחמת רשות"‪:‬‬
‫מלחמת מצוה מוגדרת מלחמת כיבוש הארץ ‪ -‬משבעת העמים‪ ,‬או מלחמה בעמלק או מלחמה שנועדה להציל את עם ישראל‬
‫מידי אויבים התוקפים אותם ‪" -‬עזרת ישראל מיד צר"‪.‬‬

‫מלחמת רשות‪ ,‬מוגדרת כמלחמה לכיבוש שטחים נוספים להרחבת גבולות הארץ‪.‬‬
‫אל איזה סוג מלחמה מדובר בפרשתינו? נסה לענות על שאלה זו בעקבות עיון בפסוקים הבאים‪:‬‬

‫דברים כ‪ ,‬י‪-‬יח‬
‫את ֵאלֶיהָ לְשָ לֹום‪:‬‬
‫(י) כִּ י ִּת ְק ַרב ֶאל עִּ יר ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ וְ ָק ָר ָ‬
‫(יא) וְ הָ יָה ִּאם שָ לֹום ַתעַ נְָך ּופ ְָתחָ ה לְָך‬
‫וְ הָ יָה כָל הָ עָ ם הַ נ ְִּמצָ א בָ ּה י ְִּהיּו לְָך לָמַ ס ַועֲבָ דּוָך‪:‬‬
‫(יב) וְ ִּאם ל ֹא ַת ְשלִּים עִּ מָ ְך וְ עָ ְש ָתה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה וְ צַ ְר ָת עָ לֶיהָ ‪:‬‬
‫כּורּה לְפִּ י חָ ֶרב‪:‬‬
‫ית ֶאת כָל זְ ָ‬
‫(יג) ּונ ְָתנָּה ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ יָדֶ ָך וְ ִּהכִּ ָ‬
‫(יד) ַרק הַ נ ִָּשים וְ הַ טַ ף וְ הַ בְ הֵ מָ ה וְ כֹל אֲ שֶ ר י ְִּהיֶה בָ עִּ יר כָל ְש ָללָּה ָתבֹז לְָך‬
‫איְבֶ יָך אֲ שֶ ר נ ַָתן ה' אֱ ֹלהֶ יָך לְָך‪:‬‬
‫וְ ָא ַכל ְָת ֶאת ְשלַל ֹ‬
‫חקֹת ִּמ ְמָך ְמאֹד‬
‫(טו) כֵן ַתעֲשֶ ה ְלכָל הֶ עָ ִרים הָ ְר ֹ‬
‫אֲ שֶ ר ל ֹא מֵ עָ ֵרי הַ גֹויִּם הָ ֵאלֶה הֵ נָה‪:‬‬

‫(טז) ַרק מֵ עָ ֵרי הָ עַ ִמים הָ ֵאלֶה אֲ שֶ ר ה' אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹתן לְָך‬
‫נַחֲ לָה ל ֹא ְתחַ יֶה כָל נְשָ מָ ה‪:‬‬
‫(יז) כִּ י הַ חֲ ֵרם ַתחֲ ִּרימֵ ם‬
‫ְבּוסי‬
‫הַ ִּח ִּתי וְ הָ אֱ מ ִֹּרי הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ י ִּ‬
‫כַאֲ שֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אֱ ֹלהֶ יָך‪:‬‬
‫(יח) לְמַ עַ ן אֲ שֶ ר ל ֹא ְיל ְַמדּו ֶא ְתכֶם ַלעֲשֹות‬
‫כְ כֹל תֹו ֲעב ָֹתם אֲ שֶ ר עָ שּו לֵאֹלהֵ יהֶ ם‬
‫אתם לַה' אֱ ֹלהֵ יכֶם‪:‬‬
‫וַחֲ טָ ֶ‬

‫‪ .1‬על אילו ערים מדובר בכל אחד מהטורים?‬
‫כיצד הם נקראים בלשון המקרא וכיצד המלחמה מולם נקראת בלשון חז"ל?‬

‫מבוא למחלוקת רש"י רמב"ן‬
‫בפרשתינו מובאת מחלוקת מרכזית בין רש"י לרמב"ן בשאלה באלו מלחמות יש לקרוא לשלום‪ .‬שאלה זו גוררות‬
‫מחלוקות נוספות הן בפרטי ההלכות‪ ,‬והן בשאלות תחביריות בקריאת הפרשייה‪ .‬נקודת המוצא של שני הפרשנים‬
‫הם דברי הספרי על פסוק י' ‪ -‬כאשר כל פרשן הציע הבנה שונה לדברי הפסוקים ולדברי הספרי‪.‬‬
‫ספרי דברים פרשת שופטים פיסקא קצט‬
‫"כי תקרב אל עיר" ‪ -‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪.‬‬

‫שיטת רש"י‬
‫רש"י דברים כ‪ ,‬י‬
‫כי תקרב אל עיר ‪ -‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ ,‬כמו שמפורש בענין (פסוק טו) "כן תעשה לכל הערים הרחוקות" וגו'‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין ברש"י על פס' י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי רש"י ‪ -‬לאילו ערים צריך לקרוא לשלום? מה הביסוס לכך בפסוקים?‬
‫ב‪ .‬על פי הכתוב בפס' יא‪ ,‬מה הם תנאי השלום המוצעים לעיר שקוראים עליה לשלום?‬
‫ג‪ .‬לפי רש"י‪ ,‬על אילו פסוקים מוסב הכתוב בפסוק טו‪" :‬כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאוד"?‬
‫‪123‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬הקריאה לשלום במלחמה‬

‫שיטת הרמב"ן‬
‫רמב"ן דברים כ‪ ,‬י‬
‫א‪ .‬שיטת רש"י‬

‫'כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום' ‪ -‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪ ,‬כמו שמפורש בענין‬
‫(פסוק טו)‪ ,‬כן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאד‪ ,‬לשון רש"י‪.‬‬

‫ב‪ .‬ביסוס לשיטת‬
‫רש"י מהספרי‬

‫כתב הרב (רש"י) זה מספרי (שופטים קצט) ששנו שם כלשון הזה‪" :‬במלחמת הרשות הכתוב מדבר"‪.‬‬

‫ג‪ .‬מחלוקת‬
‫הרמב"ן עם רש"י‬
‫בהבנת הספרי‬

‫והכונה לרבותינו בכתוב הזה‪ ,‬אינה אלא לומר שהפרשה בסופה תחלק בין שתי המלחמות‪ ,‬אבל קריאת‬
‫השלום אפילו במלחמת מצוה היא‪ ,‬שחייבים לקרוא לשלום אפילו לשבעה עממים‪.‬‬

‫ד‪ .‬ראיה [‪]1‬‬
‫לשיטת רמב"ן‬

‫שהרי משה קרא לשלום לסיחון מלך האמורי (דברים ב'‪ ,‬כו‪-‬כט)‪ ,‬ולא היה עובר על "עשה" ועל "לא תעשה"‬
‫שבפרשה‪ ,‬כי "החרם תחרימם" (פסוק יז) ו"לא תחיה כל נשמה" (פסוק טז)‪.‬‬

‫ה‪ .‬הסבר הפסוקים‬
‫לפי הרמב"ן‬

‫אבל הפרש (ההבדל) שביניהם כאשר לא תשלים ועשתה מלחמה‪ ,‬שציוה הכתוב ברחוקות ‪ -‬להכות את כל זכורה‬
‫ולהחיות להם הנשים והטף בזכרים‪ ,‬ובערי העמים האלה ציוה ‪ -‬להחרים גם הנשים והטף‪.‬‬

‫ו‪ .‬ראיה [‪ ]2‬לשיטת‬
‫הרמב"ן‬

‫וכך אמרו רבותינו במדרש אלה הדברים רבה (ה יג)‪ ,‬והוא עוד בתנחומא ובגמרא ירושלמי (שביעית פ"ו ה"א)‪:‬‬
‫"אמר רבי שמואל ברבי נחמני יהושע בן נון קיים הפרשה הזו‪ ,‬מה עשה יהושע? היה שולח פרוסדיטגמא‬
‫(אגרת) בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כותב בה‪ ,‬מי שמבקש להשלים יבוא וישלים‪ ,‬ומי שמבקש לילך‬
‫לו ילך לו‪ ,‬ומי שמבקש לעשות מלחמה יעשה מלחמה‪ .‬הגרגשי פנה‪ ,‬הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע‬
‫שלום‪ ,‬שלשים ואחד מלכים שבאו להלחם הפילם הקדוש ברוך הוא וכו'‪.‬‬

‫ז‪ .‬ראיה [‪]3‬‬

‫וכך אמר הכתוב בכולם (יהושע יא יט כ) "לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון‬
‫את הכל לקחו במלחמה‪ ,‬כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם" ‪-‬‬
‫מכלל שאם רצו להשלים היו משלימים עמם‪.‬‬

‫ח‪ .‬הבדל נוסף בין‬
‫ערים רחוקות‬
‫לקרובות‬

‫ונראה שיש הפרש עוד בשאלת השלום‪ ,‬ש"בערים הרחוקות" ‪ -‬נשאל להם לשלום ושיהיו לנו למס ויעבדונו‪,‬‬
‫אבל "בערי העמים האלה" ‪ -‬נשאל להם לשלום ומסים ועבדות על מנת שיקבלו עליהם שלא לעבוד ע"ז‪,‬‬
‫ולא הזכיר הכתוב זה בפרשה הזאת‪ ,‬שכבר נאסר לנו בעובדי ע"ז (שמות כג לג) "לא ישבו בארצך פן יחטיאו‬
‫אותך לי כי תעבוד את אלהיהם"‪.‬‬
‫ויתכן שלא נצטרך להודיע להם רק השלום והמסים והשעבוד‪ ,‬ואחרי שיהיו משועבדים לנו נגיד להם שאנו‬
‫עושים משפטים בע"ז ובעובדיה בין יחיד בין רבים‪ .‬וכן מה שנאמר כאן (פסוק יח) "למען אשר לא ילמדו אתכם‬
‫לעשות ככל תועבותם"‪ ,‬ואמרו בספרי (שופטים רב) "הא אם עשו תשובה אינן נהרגים" ‪ -‬בשבעת עממים הוא‪,‬‬
‫והתשובה הוא שיקבלו עליהם שבע מצות שנצטוו בני נח‪ ,‬לא שיתגיירו להיותם גרי צדק‪.‬‬

‫‪ ‬ט‪ .‬ראיה [‪]4‬‬

‫וזה הענין שעשה המלך שלמה‪ ,‬שכתוב בו (מ"א ט טו ‪ -‬כב) "וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את‬
‫בית ה' ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלים וגו'‪ ,‬כל העם הנותר מן האמורי החתי הפרזי החוי והיבוסי‪,‬‬
‫בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה‪,‬‬
‫ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד"‪ .‬והענין הזה כתורה עשאו כי קבלו עליהם שבע מצות‪ .‬ודבר ברור הוא כי‬
‫כיון שנתנם שלמה עושי מלאכתו‪ ,‬גברה ידו עליהם ויכול היה להחרימם‪ ,‬אלא שהיה מותר לקיימם כמו‬
‫שכתבנו‪.‬‬

‫‪ ‬י‪ .‬קושי על‬
‫שיטת הרמב"ן‬
‫מהאירוע עם אנשי‬
‫גבעון ‪ -‬ושלושה‬
‫תירוצים‬

‫‪…‬ודע כי ענין אנשי גבעון היה מפני‪:‬‬
‫(‪ )1‬שלא היו יודעין משפטם של ישראל בקריאת השלום‪ ,‬והקדימו קודם שתבא להם פרוסדיטגמא‬
‫של יהושע‪ ,‬ולכך אמרו (יהושע ט כד) "ונירא מאד לנפשותינו"‪.‬‬

‫(אגרת)‬

‫(‪ )2‬או שלא רצו מתחילה לשמוע לדברי יהושע‪ ,‬ובסוף פחדו‪ ,‬ועשו עצמם נכרים דכתיב‪" :‬ויושבי גבעון שמעו‬
‫את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם המה בערמה" (יהושע ט‪ ,‬ג‪-‬ד)‪.‬‬
‫(‪ )3‬והיה מועיל להם עוד‪ ,‬שלא יהיו להם לעבדים אלא יהיו עמם בעלי ברית‪ .‬ומפני זה הקפידו עליהם‪ ,‬והיו‬
‫נהרגין אלמלא שבועת הנשיאים‪ ,‬מפני שהיה עליהם לקבל מסים ושעבוד כמו שאמרנו‪ ,‬והם כרתו להם ברית‬
‫להיותם שוים להם ובעלי ברית ועוזרים זה לזה במלחמותיהם‪ ,‬ועשו עמהם שלום‪ ,‬לפי שהיו סבורין שהם‬
‫ערים רחוקות מאד מן העמים שאין דעתם לבא עליהם כלל‪ .‬ולפיכך קלל אותם יהושע ואמר (יהושע ט‪ ,‬כג)‬
‫"ועתה ארורים אתם"‪ ,‬שהם מן העמים הארורים אשר אררם ה'‪ ,‬ועשה להם כמשפט הראוי להעשות בהם‬
‫לקיים מה שנאמר‪" :‬למס ועבדוך"‪ ,‬שיהיו חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה'‪ ,‬והוא המס והשעבוד‬
‫כמו שפירשנו‪.‬‬
‫ויש אומרים (פירוש הדומה להסבר השני)‪ ,‬כי פירוש "והיה אם שלום תענך" (דברים כ‪ ,‬יא)‪ ,‬בעת הקריאה‪ ,‬אבל אם מאנו‬
‫מתחילה שוב אין מקבלין אותם‪ ,‬והגבעונים מאנו בפרוסדיטגמא ולא היה הדין לקבלם‪.‬‬
‫‪124‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬הקריאה לשלום במלחמה‬

‫‪ .3‬למד את דברי הרמב"ן‪ ,‬החולק על רש"י בהבנת הפרשה‪ ,‬וסכם את שתי הדעות בטבלה שלפניך‪:‬‬

‫רש"י‬

‫רמב"ן‬

‫א‪ .‬הנושא המרכזי בו‬
‫נחלקו‪ .‬רש"י ורמב"ן‪.‬‬
‫מה דעת כל פרשן?‬
‫ב‪ .‬דין הערים הרחוקות‬
‫ מעוניינים בשלום‬‫ מעוניינים במלחמה‬‫ג‪ .‬דין הערים הקרובות‬
‫(‪ 7‬עממים)‬
‫ מעוניינים בשלום‬‫ מעוניינים במלחמה‬‫ד‪ .‬על מה מוסב פסוק טו‬
‫"כן תעשה‪?"…‬‬

‫ה‪ .‬ראיות ממקורות‬
‫אחרים‬

‫‪ .4 ‬עיין בקטע י בדברי הרמב"ן‪ ,‬וענה‪ :‬לפי שיטת רמב"ן‪ ,‬שיש מצוה לקרוא לשלום גם בערי ארץ ישראל‪ ,‬קשה ‪ -‬לשם‬
‫מה הגבעונים היו צריכים להערים‪ ,‬הם היו יכולים להיענות לקריאת ישראל לשלום‪ ,‬ולא היה להם צורך לספר‬
‫שהם באו מארץ רחוקה? מה הן שלושת התשובות שהרמב"ן מציע לראיה זו נגדו?‬

‫ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה‬
‫במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות‪-‬על שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪ ,‬נסכם את דבריו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה ‪ -‬בדרך הטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי‪-‬מוסריות‪ ,‬שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה‪.‬‬
‫‪ .5‬למצוות לקריאה לשלום ניתן למצוא טעמים תועלתניים ששייכים יותר למטרת‪-‬העל הראשונה שלמדנו‪ ,‬וישנן‬
‫טעמים מוסריים ששייכים יותר למטרת העל השנייה שלמדנו‪.‬‬
‫א‪ .‬הבא שני טעמים תועלתניים למצוות הקריאה לשלום במלחמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבא שני טעמים מוסריים למצוות הקריאה לשלום במלחמה‪.‬‬
‫‪125‬‬

‫רש"י ‪-‬‬

‫חובה לקרוא לשלום ל _____________________________________________________________________________________________________________________________ _____________________________________________________________________________‬

‫‪.6‬‬

‫(יב) וְ אִּ ם ֹלא תַ ְשלִּ ים עִּ מָּ ְך וְ עָּ ְשתָּ ה עִּ מְ ָך ִּמלְ חָּ מָּ ה וְ צַ ְרתָּ עָּ לֶיהָּ ‪:‬‬
‫כּורּה לְ פִּ י חָּ ֶרב‪:‬‬
‫(יג) ּונְתָּ נָּּה ה' אלקיך בְ י ֶָּדָך וְ הִּ כִּ יתָּ אֶ ת כָּל זְ ָּ‬
‫(יד) ַרק הַ נ ִָּּשים וְ הַ טַ ף וְ הַ בְ הֵ מָּ ה וְ כֹ ל אֲשֶ ר יִּהְ יֶה בָּ עִּ יר כָּל ְש ָּללָּּה תָּ בֹז לְָּך וְ ָאכַלְ תָּ אֶ ת ְשלַל‬
‫אֹ יְבֶ יָך אֲשֶ ר נָּתַ ן ה' אֱֹלקֶ יָך לְָּך‪:‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.5‬‬

‫(י) כִּ י תִּ ְק ַרב אֶ ל עִּ יר לְ הִּ לָּחֵ ם עָּ לֶיהָּ וְ קָּ ָּראתָּ אֵ לֶיהָּ לְ שָּ לוֹם‪:‬‬
‫(יא) וְ הָּ יָּה אִּ ם שָּ לוֹם תַ עַ נְָך ּופָּ תְ חָּ ה לְָּך וְ הָּ יָּה כָּל הָּ עָּ ם הַ נ ְִּמצָּ א בָּ ּה יִּהְ יּו לְ ָך לָּמַ ס ַועֲבָּ דּוָך‪:‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.2‬‬

‫(טז) ַרק מֵ עָּ רֵ י הָּ עַ מִּ ים הָּ אֵ לֶה אֲשֶ ר ה' אלקיך נֹ תֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָּה‬

‫(הערים הקרובות=מלחמת‬

‫(טו) כֵן תַ עֲשֶ ה לְ ָּכ ל הֶ עָּ ִּרים הָּ ְרחֹ קֹ ת‬
‫(במלחמת רשות) ִּמ ְמָך ְמאֹ ד אֲשֶ ר ֹלא‬
‫מֵ עָּ ֵרי הַ ּג ֹויִּם הָּ אֵ לֶה הֵ נָּה‪:‬‬

‫מצווה) ֹלא תְ חַ יֶה כָּל נְשָּ מָּ ה‪:‬‬

‫(יז) כִּ י הַ חֲרֵ ם תַ ח ֲִּרימֵ ם הַ ִּחתִּ י וְ הָּ אֱמֹ ִּרי הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ יְבּוסִּ י ַכאֲשֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אלקיך‪:‬‬
‫(יח) לְ מַ עַ ן אֲשֶ ר ֹלא ְילַמְ דּו אֶ תְ כֶם ַלעֲשוֹת כְ כֹ ל ת ֹו ֲעבֹתָּ ם אֲשֶ ר עָּ שּו לֵאֹלקֵ יהֶ ם ַוחֲטָּ אתֶ ם ַלה' אֱֹלקֵ יכֶם‪:‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪126‬‬

‫רמב"ן ‪ -‬חובה לקרוא לשלום‬

‫ל _____________________________________________________________________________________________________________________________ ___________________________________________________________________________________‬

‫(י) כִּ י תִּ ְק ַרב אֶ ל עִּ יר לְ הִּ לָּחֵ ם עָּ לֶיהָּ וְ קָּ ָּראתָּ אֵ לֶיהָּ לְ שָּ לוֹם‪:‬‬
‫(יא) וְ הָּ יָּה אִּ ם שָּ לוֹם תַ עַ נְָך ּופָּ תְ חָּ ה לְָּך וְ הָּ יָּה כָּל הָּ עָּ ם הַ נ ְִּמצָּ א בָּ ּה יִּהְ יּו לְ ָך לָּמַ ס ַועֲבָּ דּוָך‪:‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.6‬‬

‫(יב) וְ אִּ ם ֹלא תַ ְשלִּ ים עִּ מָּ ְך וְ עָּ ְשתָּ ה עִּ מְ ָך ִּמלְ חָּ מָּ ה וְ צַ ְרתָּ עָּ לֶיהָּ ‪:‬‬
‫כּורּה לְ פִּ י חָּ ֶרב‪:‬‬
‫(יג) ּונְתָּ נָּּה ה' אלקיך בְ י ֶָּדָך וְ הִּ כִּ יתָּ אֶ ת כָּל זְ ָּ‬
‫(יד) ַרק הַ נ ִָּּשים וְ הַ טַ ף וְ הַ בְ הֵ מָּ ה וְ כֹ ל אֲשֶ ר יִּהְ יֶה בָּ עִּ יר כָּל ְש ָּללָּּה תָּ בֹז לְָּך וְ ָאכַלְ תָּ אֶ ת‬
‫ְשלַל אֹ יְבֶ יָך אֲשֶ ר נָּתַ ן ה' אֱֹלקֶ יָך לְָּך‪:‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.7‬‬

‫(טז) ַרק מֵ עָּ רֵ י הָּ עַ מִּ ים הָּ אֵ לֶה אֲשֶ ר ה' אלקיך נֹ תֵ ן לְ ָך ַנ ֲחלָּה‬

‫(הערים הקרובות=מלחמת‬

‫(טו) כֵן תַ עֲשֶ ה לְ כָּל הֶ עָּ ִּרים הָּ ְרחֹ קֹ ת‬
‫(במלחמת רשות) ִּמ ְמָך ְמאֹ ד אֲשֶ ר ֹלא‬
‫מֵ עָּ ֵרי הַ ּג ֹויִּם הָּ אֵ לֶה הֵ נָּה‪:‬‬
‫מצווה) ֹלא תְ חַ יֶה כָּל נְשָּ מָּ ה‪:‬‬

‫(יז) כִּ י הַ חֲרֵ ם תַ ח ֲִּרימֵ ם הַ ִּחתִּ י וְ הָּ אֱמֹ ִּרי הַ כְ ַנ ֲענִּי וְ הַ פְ ִּרזִּ י הַ ִּחּוִּ י וְ הַ יְבּוסִּ י ַכאֲשֶ ר צִּ ּוְ ָך ה' אלקיך‪:‬‬
‫(יח) לְ מַ עַ ן אֲשֶ ר ֹלא ְילַמְ דּו אֶ תְ כֶם ַלעֲשוֹת כְ כֹ ל ת ֹו ֲעבֹתָּ ם אֲשֶ ר עָּ שּו לֵאֹלקֵ יהֶ ם ַוחֲטָּ אתֶ ם ַלה' אֱֹלקֵ יכֶם‪:‬‬
‫‪126‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬איסור השחת עצים במלחמה‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫איסור השחתת עצים במלחמה (כ‪ ,‬יט‪-‬כ)‬
‫דברים כ‪ ,‬יט‪-‬כ‬
‫(יט) כִּ י ָתצּור ֶאל עִּ יר י ִָּמים ַרבִּ ים ל ְִּהלָחֵ ם עָ לֶיהָ ל ְָתפְ שָ ּה ל ֹא ַת ְש ִּחית ֶאת עֵ צָ ּה ִּל ְנדֹחַ עָ לָיו‬
‫כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת כִּ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור‪:‬‬
‫ִּית מָ צֹור עַ ל הָ עִּ יר אֲ שֶ ר ִּהוא עֹשָ ה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה עַ ד ִּר ְד ָתּה‪:‬‬
‫(כ) ַרק עֵ ץ אֲ שֶ ר ֵתדַ ע כִּ י ל ֹא עֵ ץ מַ אֲ כָל הּוא אֹתֹו ַת ְש ִּחית וְ כ ָָר ָת ּובָ נ ָ‬
‫ג ְַרזֶן‪5‬‬

‫‪ .1‬לפי הפשט‪ ,‬אילו עצים אסור להשחית בזמן מלחמה? ומה הם הנימוק‪/‬ים שכותבת התורה לדין זה?‬

‫"כִ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור" ‪ -‬מחלוקת רש"י אב"ע‬
‫דברים כ‪ ,‬יט‬
‫ל ֹא ַת ְש ִּחית ֶאת עֵ צָ ּה ִּל ְנדֹחַ עָ לָיו ג ְַרזֶן כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת כִ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור‪.‬‬
‫רש"י דברים פרק כ‪ ,‬יט‬

‫אבן עזרא דברים פרק כ פסוק יט‬

‫כי האדם עץ השדה ‪ -‬הרי "כי"‬
‫משמש בלשון דלמא (שמא‪ ,‬האם)‪.‬‬
‫שמא האדם עץ השדה להכנס‬
‫בתוך המצור מפניך‪ ,‬להתייסר‬
‫ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר?!‬
‫למה תשחיתנו?‬

‫ולפי דעתי‪ ,‬שאין לנו צורך לכל זה‪ ,‬וזה פירושו‪" :‬כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות‪ ,‬כי‬
‫האדם עץ השדה"‪ .‬והטעם ‪ -‬כי חיי בן אדם הוא עץ השדה (פרי העץ נותן חיים לאדם)‪ .‬וכמוהו‪:‬‬
‫"כי נפש הוא חובל" (דברים כד‪ ,‬ו)‪ – ,‬כי חיי נפש הוא חובל‪.‬‬
‫"ואותו לא תכרות" דבק עם (יש לחבר למילים) "לבא מפניך במצור"‪.‬‬
‫הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם‪ ,‬רק מותר שתאכל ממנו‪ ,‬ואסור לך‬
‫להשחיתו כדי שתבא העיר מפניך במצור‪ .‬והעד (וההוכחה) על זה הפירוש שהוא נכון‪,‬‬
‫שאמר "וכרת ובנית מצור" (פסוק כ)‪.‬‬

‫‪ .2‬למד את דברי רש"י ואב"ע החולקים בפירוש פסוק יט'‪ ,‬וסכם את שתי הדעות בטבלה שלפניך‪:‬‬

‫רש"י‬

‫אב"ע‬

‫א‪ .‬כיצד יש לקרוא את סוף‬
‫פסוק יט?‬
‫בתמיהה ‪ /‬כמשפט רגיל‪.‬‬

‫ב‪ .‬מה פירוש המילה "כי"?‬
‫האם ‪ /‬שהרי‬

‫ג‪ .‬כתוב בלשונך את פירוש‬
‫הפסוק "כִ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ‬
‫הַ שָ דֶ ה‪ "…‬פתח את המשפט‬

‫שלך במילה האם‪ …‬או שהרי‪…‬‬

‫ד‪ .‬מה טעם לאיסור השחתת‬
‫עצי מאכל?‬
‫ה‪ .‬האם הפסוק "מסורס"? אם‬
‫כן‪ ,‬מהו הסדר הנכון של המילים‬
‫בפסוק?‬

‫הפסוק לא מסורס‬
‫קוראים את הפסוק כסידרו‪:‬‬
‫"כִּ י ִּממֶ נּו ת ֹאכֵל וְ אֹתֹו ל ֹא ִּתכְ רֹת‬
‫כִּ י הָ ָאדָ ם עֵ ץ הַ שָ דֶ ה לָב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור"‬

‫ו‪ .‬כמה טעמים מופיעים‬
‫בפסוק יט לאיסור להשחית‬
‫עצים?‬

‫‪ .3‬פרט הלכתי אחד הכתוב בפרשיה מעורר קושי על אחד הפירושים‪ .‬איזה פירוש מעורר קושי ומהו?‬
‫‪ִּ " 5‬ל ְנדֹחַ עָ לָיו ג ְַרזֶן" ‪ -‬להוריד עליו גרזן‪ ,‬לכרות את העץ ‪ -‬להשחית את העץ‪.‬‬
‫‪127‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬איסור השחת עצים במלחמה‬

‫" ַרק עֵ ץ אֲ ׁשֶ ר ֵתדַ ע כִ י ל ֹא עֵ ץ מַ אֲ כָל הּוא אֹתֹו ַת ְׁש ִחית" (כ')‬
‫רמב"ן דברים כ‪ ,‬יט‪-‬כ‬
‫כי האדם עץ השדה ‪ -‬יפה פירש רבי אברהם כי שיעור הכתוב (סדר המילים הנכון בכתוב הוא)‪' :‬כי ממנו תאכל‪ ,‬כי האדם עץ‬
‫השדה‪ ,‬ואותו לא תכרות‪ ,‬לבא מפניך במצור' וטעם כי האדם עץ השדה‪ ,‬כמו 'כי נפש הוא חובל' (להלן כד ו)‪.‬‬
‫אבל על דעת רבותינו (ב"ק צא ב) מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור‪ ,‬ולא אמרה תורה "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל‬
‫הוא" וגו' ‪ -‬אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל‪ .‬אם כן‪ ,‬פירוש הפרשה לדעתם‪ ,‬שהזהירה תורה לא‬
‫תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור‪ ,‬כמנהג המחנות‪.‬‬
‫והטעם‪ ,‬כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב הארץ אולי יוכלו לה‪ ,‬כענין שנאמר‪" :‬וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים‬
‫תסתמו" (מ"ב ג‪ ,‬יט)‪ ,‬ואתם לא תעשו כן להשחיתה‪ ,‬כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם‪ ,‬כי האדם עץ השדה הוא‪ ,‬ממנו‬
‫תאכל ותחיה‪ ,‬ובו תבוא העיר מפניך במצור‪ ,‬לומר אתה תחיה ממנו אחרי שתכבוש העיר‪ ,‬וגם בהיותך במחנה לבא‬
‫מפניך במצור תעשה כן‪.‬‬
‫וטעם (ופירוש) "אותו תשחית וכרת" ‪ -‬כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה (כניעת העיר)‪ ,‬כי‬
‫לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכבוש‪ ,‬כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו‪ ,‬או נחבאים שם ביער‬
‫להלחם בכם‪ ,‬או שהם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף‪.‬‬
‫‪ .4‬עיין בדברי הרמב"ן על פסוק יט‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי הפשט‪ ,‬אילו עצים מותר לכרות בעת מלחמה? ומה הנימוק?‬
‫ב‪ .‬לדעת חז"ל ‪ -‬האם יש מצבים שבהם מותר לכרות במלחמה עצי פרי?‬
‫ג‪ .‬על פי דברי חז"ל‪ ,‬כיצד מפרש הרמב"ן את ציווי התורה‪ ,‬לא לכרות עצי פרי אלא עצי סרק?‬
‫ד‪ .‬כתבו שני מצבים בהם מותר לעקור עצים במהלך המלחמה‪ .‬שים לב המצב השני נחלק לשלוש דוגמאות‪.‬‬
‫ה‪ .‬על איזו תופעה שלילית בזמן המלחמה מדבר הרמב"ן? כיצד היא באה לידי ביטוי בנושא העצים? ומה דעת‬
‫התורה על כך?‬

‫"‪…‬עַ ד ִר ְד ָתּה" (כ')‬
‫דברים כ‪ ,‬כ‬
‫ִּית מָ צֹור עַ ל הָ עִּ יר אֲ שֶ ר ִּהוא עֹשָ ה עִּ ְמָך ִּמלְחָ מָ ה עַ ד ִר ְד ָתּה‪:‬‬
‫ַרק עֵ ץ אֲ שֶ ר ֵתדַ ע כִּ י ל ֹא עֵ ץ מַ אֲ כָל הּוא אֹתֹו ַת ְש ִּחית וְ כ ָָר ָת ּובָ נ ָ‬
‫רש"י‬
‫עד רדתה ‪ -‬לשון רדוי‪ ,‬שתהא כפופה לך‪.‬‬
‫‪ .5‬כתוב בלשונך מה הפירוש של פסוק כ'‪ ,‬ובעיקר של המילים "עד רדתה"‪ ,‬לפי רש"י? נסה להציע טעם לדין הזה?‬

‫‪ o‬שבת יט ע"א‬
‫תנן רבנן‪ :‬אין צרין על עיירות של נכרים פחות מג' ימים קודם השבת‪ ,‬ואם התחילו אין מפסיקין‪.‬‬
‫וכן היה שמאי אומר‪' :‬עד רדתה' ‪ -‬אפילו בשבת‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪ .6‬לפי דברי הגמרא במסכת שבת (יט ע"א) ‪ ,‬איזו הלכה מעשית למדו חז"ל מהמילים "עד רדתה"?‬

‫‪128‬‬

‫דיני מלחמה ‪ -‬איסור השחת עצים במלחמה‬

‫איסור כללי של "בל תשחית"‬
‫‪ ‬רשות‪ :‬ספר החינוך מצוה תקכט ‪ -‬שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו‬
‫שנמנענו מלכרות האילנות כשנצור על עיר כדי להצר לאנשי העיר ולהכאיב לבותם‪…‬‬
‫כן נכנס תחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד‪ ,‬כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה‪ ,‬ובכל ענינים אלו‬
‫ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה יאמרו זכרונם לברכה תמיד בגמרא והא קא עבר (והרי הוא עובר) משום "בל‬
‫תשחית" [קידושין ל"ב ע"א]‪…‬‬
‫שורש המצוה ידוע‪ ,‬שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו‪ ,‬ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק‬
‫מכל דבר רע ומכל דבר השחתה‪ ,‬וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים‬
‫אותן לתורה‪ ,‬ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם‪ ,‬ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו‪ ,‬ואם יוכלו להציל‬
‫יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם‪ ,‬ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקין שמחים בהשחתת עולם והמה משחיתים‪,‬‬
‫במדה שאדם מודד בה מודדין לו‪ ,‬כלומר בה הוא נדבק לעולם‪ ,‬וכענין שכתוב‪" ,‬שָ מֵ חַ ל ְֵאיד ל ֹא ִּינ ֶָקה" רע (משלי יז‪ ,‬ה)‪,‬‬
‫והחפץ בטוב ושמח בו "נַפְ שֹו בְ טֹוב ָתלִּין" לעולם (תהלים כה‪ ,‬יג)‪ ,‬זה ידוע ומפורסם‪.‬‬
‫‪ .7‬עיין בספר החינוך‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה המקור בתורה לאיסור הכללי של "בל תשחית" ‪ -‬לא לקלקל סתם דברים?‬
‫ב‪ .‬מה הטעם לאיסור הכללי של "בל תשחית?‬

‫ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה‬
‫במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות‪-‬על שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪ ,‬נסכם את דבריו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה ‪ -‬בדרך הטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי‪-‬מוסריות‪ ,‬שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה‪.‬‬
‫‪ .8‬הסבר כיצד שתי המטרות הללו באות לידי ביטוי בפרטי הדינים של מצוות איסור כריתת עצים בשעת מלחמה וכן‬
‫בטעמים שנתנו ע"י המפרשים למצווה זו‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫מדיני מלחמה ‪ -‬אשת יפת תואר‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫אשת יפת תואר‪( :‬כא‪ ,‬י‪-‬יד)‬
‫דברים כא‪ ,‬י‪-‬יד‬
‫[חלק א‪ :‬מקרה בו החייל חפץ בשבויה שתהיה אשתו]‬

‫ית ִּשבְ יֹו‪:‬‬
‫איְבֶ יָך ּונ ְָתנֹו ה' אֱ ֹלהֶ יָך בְ יָדֶ ָך וְ שָ בִּ ָ‬
‫(י) כִּ י ֵתצֵ א ל ִַּמלְחָ מָ ה עַ ל ֹ‬
‫ית בַ ִּשבְ יָה ֵאשֶ ת ְיפַת ת ַֹאר וְ חָ שַ ְק ָת בָ ּה וְ ל ַָק ְח ָת לְָך ל ְִּאשָ ה‪:‬‬
‫(יא) וְ ָר ִּא ָ‬
‫יתָך וְ גִּ לְחָ ה ֶאת ר ֹאשָ ּה וְ עָ ְש ָתה ֶאת צִּ פ ְָרנֶיהָ ‪:‬‬
‫אתּה ֶאל תֹוְך בֵ ֶ‬
‫(יב) וַהֲ בֵ ָ‬
‫יתָך ּובָ כְ ָתה ֶאת ָאבִּ יהָ וְ ֶאת ִּאמָ ּה י ֶַרח י ִָּמים‬
‫ירה ֶאת ִּש ְמלַת ִּשבְ יָּה מֵ עָ לֶיהָ וְ י ְָשבָ ה בְ בֵ ֶ‬
‫(יג) וְ הֵ ִּס ָ‬
‫וְ ַאחַ ר כֵן ָתבֹוא ֵאלֶיהָ ּובְ עַ ל ְָתּה וְ הָ י ְָתה לְָך ל ְִּאשָ ה‪:‬‬
‫[חלק ב‪ :‬מקרה בו החייל אינו חפץ בשבויה שתהיה אשתו]‬

‫ִּיתּה‪:‬‬
‫(יד) וְ הָ יָה ִּאם ל ֹא חָ פַצְ ָת בָ ּה וְ ִּשל ְַח ָתּה ְלנַפְ שָ ּה ּומָ כֹר ל ֹא ִּת ְמכְ ֶרנָה בַ כָסֶ ף ל ֹא ִּת ְתעַ מֵ ר בָ ּה ַתחַ ת אֲ שֶ ר עִּ נ ָ‬

‫איך התורה מאפשרת לקחת בשבי אישה?‬
‫את הפרשה יש ללמד על רקע מציאות המלחמה העולה מן הכתובים במקומות נוספים‪ .‬בעולם העתיק מקובל היה‬
‫לקחת במלחמה בשבי אנשים נשים וטף‪ .‬האנשים שנלקחו בשבי היו מחולקים כעבדים לאנשים פרטיים או שהיו‬
‫נמכרים בשוק העבדים ‪ -‬כל ספרי ההיסטוריה מדווחים על כך‪ ,‬וגם בתנ"ך מצינו זאת הן במצוות התורה (למשל‬
‫בפרשת הקריאה לשלום) והן בסיפורי הנ"ך (בשמואל ובמלכים)‪ .‬בנוסף לכך בעולם העתיק היה מקובל שלוחמים היו‬
‫אונסים את הנשים בזמן הקרב‪ ,‬למשל‪ ,‬בתיאור המלחמה של הגויים על ירושלים נאמר בספר זכריה "וְ ָאסַ פְ ִּתי ֶאת‬
‫ָׁשים ִתשָ כַבְ נָה (תאנסנה)"‪ .‬לאחר שנשים נאנסו‬
‫כָל הַ גֹויִּם ֶאל יְרּושָ ַל ִּם ל ִַּמלְחָ מָ ה וְ ִּנלְכְ דָ ה הָ עִּ יר וְ נָשַ סּו (וחרבו) הַ בָ ִּתים וְ הַ נ ִ‬
‫הלומים לאחר מכן או שהיו משאירם את הנשים האנוסות והמסכנות במקומם או שהיו לוקחים אותן בשבי לבתיהם‬
‫ושם הם היו הופכים אותן לשפחות ובמקרה היותר גרוע הופכים אותן לשפחות המין שלהם‪ .‬ואם הם לא רצו להחזיק‬
‫אותן בבתיהם כשפחות‪ ,‬היו מוכרים אותן בשוק העבדים‪.‬‬
‫התורה מודעת לנורמות הללו שהיו מקובלות‪ .‬התורה אינה יכולה לעקור את הנורמות הקלוקלות האלו לחלוטין היא‬
‫לא יכולה להציב רף גובה בהרבה ממה שמקובל היה בזמן התנ"ך‪ ,‬אך התורה דורשת מהאדם בישראל לנהוג בנורמות‬
‫מוסריות יותר גבוהות ממה שהיה מקובל ‪ -‬אסור ללוחם לאנוס את השבויה בזמן הקרב (רמב"ן)‪ ,‬אלא מותר לו‬
‫לקחת אותה בשבי וכעבור זמן להתחתן איתה‪ ,‬ואז לדאוג לכל צרכיה‪ ,‬ולתת לה מעמד של אישה נשואה חופשייה‪.‬‬
‫זאת ועוד אם הלוחם מחליט שהוא אינו מעוניין להתחתן איתה אסור לו למכור אותה אלא הוא חייב לשחרר אותה‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫‪ ‬רש"י דברים כא‪ ,‬יא‬
‫ולקחת לך לאשה ‪ -‬לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע‪ .‬שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה ישאנה באיסור‪.‬‬
‫אבל אם נשאה‪ ,‬סופו להיות שונאה‪ ,‬שנאמר אחריו (פסוק טו) "כִּ י ִּת ְהיֶין ָ ל ְִּאיש ְש ֵתי נ ִָּשים הָ ַאחַ ת אֲ הּובָ ה וְ הָ ַאחַ ת‬
‫נּואה"‪ ,‬וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה‪ ,‬לכך נסמכו פרשיות הללו‪.‬‬
‫ְש ָ‬
‫‪ .1‬עיין ברש"י על פסוק יא‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מדוע התורה מתירה לאדם לקחת לעצמו אישה שבויה?‬
‫ב‪ .‬שאלה למחשבה‪ :‬מה יחסה של התורה לדין אשת יפת תואר? כיצד מנחה אותנו התורה להתמודד עם התעוררות‬
‫יצר בעת מלחמה?‬
‫‪130‬‬

‫מדיני מלחמה ‪ -‬אשת יפת תואר‬

‫חלק א‪ :‬מקרה בו החייל חפץ בשבויה שתהיה אשתו (י‪-‬יג)‬
‫‪ .2‬עיין בפרק כא‪ ,‬פסוקים י‪-‬יד‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרשה בנויה כמשפט תנאי (מבנה של מקרה ודין) ‪ -‬היכן מסתיים התנאי (המקרה) ומתחיל הדין?‬
‫ב‪" .‬ולקחת לך אישה" (פסוק יא) מהי המשמעות ההלכתית של דברים אלו? האם יש חובה על האדם לקחת אישה‬
‫בשבי ולהתחתן איתה?‬

‫‪ .3‬כתוב בלשונך מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה" הכתובות בפסוקים אלה?‬

‫‪ .4‬מה הן שש הפעולות שהאישה השבויה צריכה לעשות לפני שמותר ליהודי להתחתן איתה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪ .‬חייבת להתגייר לפני החתונה (רמב"ם)‬

‫מה מטרת הפעולות שאשת יפת התואר צריכה לעשות לפני חתונתה?‬
‫תלמידי ‪ 3‬יח"ל נדרשים להכיר דעה אחת בלבד‪ ,‬תלמידי ‪ 5‬יח"ל נדרשים להכיר ‪ 3‬דעות‬

‫‪ ‬רש"י דברים כא‬
‫(יב) ועשתה את צפרניה ‪ -‬תגדלם כדי שתתנוול‪.‬‬
‫(יג) והסירה את שמלת שביה ‪ -‬לפי שהם נאים‪ ,‬שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם‪.‬‬
‫וישבה בביתך ‪ -‬בבית שמשתמש בו‪ ,‬נכנס ונתקל בה‪ ,‬יוצא ונתקל בה‪ ,‬רואה בבכייתה‪ ,‬רואה בנוולה‪ ,‬כדי שתתגנה עליו‪.‬‬
‫ובכתה את אביה ‪ -‬כל כך למה‪ ,‬כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה‪ ,‬בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת‪.‬‬
‫רמב"ן דברים כא‪ ,‬יב‬
‫‪…‬וטעם האבלות והבכי ("ּובָ כְ ָתה ֶאת ָאבִּ יהָ וְ ֶאת ִּאמָ ּה י ֶַרח י ִָּמים")‪:‬‬
‫ועל דעת רבותינו (ורש"י) שאומרים שהכל לכער את יפיה‪ :‬צוה שתסיר הבגדים הנאים מעליה‪ ,‬שהגוים ארורים הם‬
‫בנותיהם מתקשטות במלחמה כדי לזנות אחריהן‪ ,‬ותגלח את ראשה שהוא נוול גדול‪ ,‬ותקוץ הצפרנים כי מנהג הנשים‬
‫לגדל אותם ולצבעם במיני הפוך והצבעונים‪* …‬וטעם האבלות והבכי על דעת רבותינו כדי שתתנוול אולי יעבור חשקו‬
‫ממנה (ספרי תצא יא)‪.‬‬
‫ורבי אברהם (אב"ע) אמר‪ ,‬כי נתנה לה התורה זמן כמשפט הבוכים על מת לכבוד אביה ואמה שמתו במלחמה‪.‬‬
‫והרב (הרמב"ם) אמר במורה הנבוכים (ג מא)‪ ,‬לחמלה עליה שתמצא מנוח לנפשה‪ ,‬כי יש לעצֶ בים מנוח והשקט בבכייתם‬
‫ואבלם‪ ,‬ובזמן ההוא לא יכריחנה להניח דתה ולא יבעלנה‪.‬‬
‫‪131‬‬

‫מדיני מלחמה ‪ -‬אשת יפת תואר‬

‫ועל דעתי‪ …‬רק (אלא בכדי) שיעקר שם ע"ז מפיה ומלבה‪ ,‬ולכבות עוד גחלת הנדוד והפרוד מאביה ומאמה ומעמה‪ .‬שאין‬
‫הגון לשכב עם אשה אנוסה ומתאבלת‪ …‬והנה כאשר יודיעוה שנכריחנה לעזוב את עמה ומולדתה ותתיהד‪ ,‬נאמר לה‬
‫תתנחמי על אביך ועל אמך ועל ארץ מולדתך כי לא תוסיפי לראותם עוד עד עולם‪ ,‬אבל תהי אשה לאדוניך כדת משה‬
‫ויהודית‪ .‬והנה אז ניתן לה זמן שתבכה ותתאבל כמשפט המתאבלים‪ ,‬להשקיט ממנה צערה ותשוקתה "כי בכל עצב‬
‫יהיה מֹו ָתר" (יתרון והרווחה) וניחום אחרי כן‪ .‬והנה בזמן הזה לקחה עצה בנפשה על הגירות‪ ,‬ונעקר קצת מלבה ע"ז‬
‫שלה ועמה ומולדתה כי נחמה עליהם‪ ,‬ודבקה באיש הזה שידעה כי תהיה אליו והורגלה עמו‪.‬‬
‫‪ .5‬עיין בדברי הרמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬הרמב"ן מביא ארבע דעות (חז"ל‪ ,‬אב"ע‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬ורמב"ן) בשאלה מה טעם לפעולות שהשבויה נדרשת לעשות במשך‬
‫חודש ימים‪ .‬מיין את הדעות הללו לשתי קבוצות לפי החלוקה המופיעה בטבלה שלפניך והסבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הם שני הטעמים שנותן הרמב"ן להמתנה של חודש הימים עד שלוחם יכול לשאת את השבויה לאישה‪.‬‬
‫הטעם לפעולות שאשת יפת התואר צריכה לעשות במשך חודש ימים‬
‫למען מצבו הרוחני של האדם מישראל (השובֶ ה)‬

‫למען מצבה הנפשי של אשת יפת התואר (השבויה)‬

‫החייל השובה במרכז‬

‫השבויה במרכז‬

‫ההתגיירות של אשת יפת התואר‬
‫רמב"ם משנה תורה‪ ,‬הלכות מלכים פרק כא‪ ,‬הלכות ה‪-‬ו‬
‫‪…‬אם קבלה עליה להיכנס תחת כנפי השכינה [להתגייר] ‪ -‬מטבילה לשם גרות מיד‪…‬‬
‫לא רצתה להתגייר‪ ,‬מגלגלין עימה שנים עשר חדש‪ .‬לא רצתה ‪ -‬מקבלת שבע מצוות שנצטוו בני נח‪ ,‬ומשלחה לנפשה‪,‬‬
‫והרי היא ככל הגרים התושבים‪ ,‬ואינו נושאה שאסור לישא אשה שלא נתגיירה‪.‬‬
‫‪ .6‬לדעת הרמב"ם ופרשנים נוספים‪ ,‬השבויה נדרשת להתגייר והשובה אינו רשאי לשאת אותה בנוכריותה‪.‬‬
‫מה הדין במקרה והשבויה מסרבת להתגייר? ומה הטעם של דין זה?‬

‫חלק ב‪ :‬מקרה בו החייל אינו חפץ בשבויה שתהיה אשתו (יד)‬
‫‪ .7‬מה הדין במקרה והלוחם אינו חפץ לשאת לאישה את אשת יפת התואר שלקח בשבי‪ .‬צטט והסבר‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫מדיני מלחמה ‪ -‬אשת יפת תואר‬

‫משמעותה של פרשת אשת יפת תואר בימינו‬
‫הרב אליעזר מלמד‪ ,‬בשבע"‪ ,‬א' כסלו תשע"ז‬
‫אמנם בארצות ערב ודומיהן עדיין מקובל שחיילים אונסים נשים ורוצחים אנשים‪ ,‬ואף בצבאות המערב חיילים רבים‬
‫עוברים על החוק ואונסים את נשות העם הנכבש או הנשלט‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מכיוון שכל היתר אשת יפת תואר הוא כנגד‬
‫יצר הרע‪ ,‬כדי להסדיר את התנהגות החייל בתנאים תרבותיים אכזריים ורעים ולהצילו בכך מאיסורים חמורים יותר‪,‬‬
‫הרי שכיום ‪ -‬לאחר שזכינו ובהשפעתו המיטיבה של מוסר התורה דיני המלחמה בקרב עמי המערב השתנו לטובה‪ ,‬הן‬
‫מצד מעמד בני האוכלוסייה המנוצחת שנפשם אינה נתונה כרכוש ביד הכובשים‪ ,‬והן מצד שחוקי הצבא נאכפים על‬
‫החיילים ביתר יעילות ‪ -‬בטל היתר אשת יפת תואר‪ .‬חזר הדין לקדמותו‪ ,‬שאסור לאיש ואישה לקיים יחסי אישות‬
‫שלא במסגרת נישואין כהלכה"‪.‬‬

‫ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה‬
‫במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות‪-‬על שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪ ,‬נסכם את דבריו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה ‪ -‬בדרך הטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי‪-‬מוסריות‪ ,‬שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה‪.‬‬
‫‪ .8‬הסבר איזו מטרה מבין שתי המטרות שלמדנו‪ ,‬באה יותר לידי ביטוי בדינים ובטעמים השונים של מצוות אשת‬
‫יפת תואר‪ .‬פרט בתשובתך דינים שונים וטעמים לדינים שנאמרו ע"י המפרשים‪ ,‬והסבר כיצד הם מיישמים את‬
‫המטרה‪.‬‬

‫‪133‬‬

‫דיני מלחמה – שמירת המחנה‬

‫יחידה‪ :‬דיני מלחמה‬
‫מבוא לדיני‬
‫מלחמה‬

‫מלחמת מצווה‬
‫ומלחמת רשות‬
‫מלחמת עמלק‬

‫עידוד וחיזוק‬
‫הלוחמים‬

‫החוזרים‬
‫מהמערכה‬

‫נקי יהיה‬
‫לביתו‬

‫הקריאה‬
‫לשלום‬
‫במלחמה‬

‫איסור השחתת‬
‫עצים במלחמה‬

‫אשת‬
‫יפת תואר‬

‫שמירת המחנה‬

‫שמירת המחנה (כג‪ ,‬י‪-‬טו)‬
‫דברים כג‪ ,‬י‪-‬טו‬
‫איְבֶ יָך וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע‪:‬‬
‫(י) כִּ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ‬
‫(יא) כִּ י י ְִּהיֶה בְ ָך ִּאיש אֲ שֶ ר ל ֹא י ְִּהיֶה טָ הֹור ִּמ ְק ֵרה ָל ְילָה וְ יָצָ א ֶאל ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה ל ֹא יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬
‫(יב) וְ הָ יָה לִּפְ נֹות עֶ ֶרב י ְִּרחַ ץ בַ מָ יִּם ּוכְ ב ֹא הַ שֶ מֶ ש יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬
‫את שָ מָ ה חּוץ‪:‬‬
‫(יג) וְ יָד ִּת ְהיֶה לְָך ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה וְ יָצָ ָ‬
‫ית ֶאת צֵ ָא ֶתָך‪:‬‬
‫(יד) וְ י ֵָתד ִּת ְהיֶה לְָך עַ ל אֲ ֵזנֶָך וְ הָ יָה בְ ִּשבְ ְתָך חּוץ וְ חָ פ ְַר ָתה בָ ּה וְ שַ בְ ָת וְ כִּ ִּס ָ‬
‫איְבֶ יָך ְל ָפנֶיָך וְ הָ יָה מַ חֲ נֶיָך ָקדֹוש‬
‫(טו) כִּ י ה' אֱ ֹלהֶ יָך ִּמ ְתהַ לְֵך בְ ֶק ֶרב מַ חֲ נֶָך לְהַ צִּ ילְָך וְ ל ֵָתת ֹ‬

‫וְ ל ֹא י ְִּר ֶאה בְ ָך עֶ ְרוַת דָ בָ ר‪ ,‬וְ שָ ב מֵ ַאחֲ ֶריָך (ה' התרחק ממך)‪:‬‬

‫שמירה על טהרה במחנה‬
‫דברים כג‬
‫(יא) כִּ י י ְִּהיֶה בְ ָך ִּאיש אֲ שֶ ר ל ֹא י ְִּהיֶה טָ הֹור ִּמ ְק ֵרה ָל ְילָה וְ יָצָ א ֶאל ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה ל ֹא יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬
‫(יב) וְ הָ יָה לִּפְ נֹות עֶ ֶרב י ְִּרחַ ץ בַ מָ יִּם ּוכְ ב ֹא הַ שֶ מֶ ש יָב ֹא ֶאל תֹוְך הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬
‫רש"י דברים כג‪ ,‬יא‬
‫ויצא אל מחוץ למחנה ‪ -‬זו מצות עשה‪.‬‬
‫לא יבא אל תוך המחנה ‪ -‬זו מצות לא תעשה‪.‬‬
‫‪ .1‬עיין בפרק כג פסוקים יא‪-‬יב וברש"י‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי מצווה ה"עשה" ומהי מצוות ה"לא תעשה" הכתובות בפסוק יא?‬
‫ב‪ .‬כתוב בלשונך את הדין הנאמר בפסוק יב‪.‬‬

‫שמירה על היגיינה במחנה‬
‫דברים כג‬
‫את שָ מָ ה חּוץ‪:‬‬
‫(יג) וְ יָד ִּת ְהיֶה לְָך ִּמחּוץ לַמַ חֲ נֶה וְ יָצָ ָ‬
‫ית ֶאת צֵ ָא ֶתָך‪:‬‬
‫(יד) וְ י ֵָתד ִּת ְהיֶה לְָך עַ ל אֲ ֵזנֶָך וְ הָ יָה בְ ִּשבְ ְתָך חּוץ וְ חָ פ ְַר ָתה בָ ּה וְ שַ בְ ָת וְ כִּ ִּס ָ‬
‫רש"י דברים כג‬
‫(יג) ויד תהיה לך ‪ -‬כתרגומו (אונקלוס‪" :‬ואתר מתקן" ‪ -‬מקום מוכן) כמו "איש על ידו" (במדבר ב‪ ,‬יז‪ ,‬גם שם פירש רש"י "ידו" ‪ -‬מקום‪,‬‬
‫והפירוש שם הוא שבמסע המחנות כל שבט צריך לשמור על מקומו כפי שנקבע בסידור המחנות)‪.‬‬

‫(יד) על אזנך ‪ -‬לבד משאר כלי תשמישך‪ .‬אזנך ‪ -‬כמו כלי זיינך‪.‬‬
‫‪ .2‬עיין בפסוקים יג‪-‬יד וברש"י וכתוב‪ ,‬מה הן שתי מצוות העשה הנאמרות בפסוקים אלה‪.‬‬
‫פרט על מי מוטל החובה לביצועה של כל אחת ממצות אלו?‬

‫‪ .3‬התורה מביאה שני דברים שצריך להימנע מהם במחנה צבאי‪ :‬להרחיק אדם שטמא בטומאת קרי‪ ,‬ולשמור על‬
‫הגיינה‪ ,‬מדוע לדעתך התורה מביאה דווקא את שני עניינים אלו בהקשר הצבאי?‬
‫‪134‬‬

‫דיני מלחמה – שמירת המחנה‬

‫ִׁשמַ ְר ָת ִמכֹל דָ בָ ר ָרע" (פסוק י)‬
‫איְבֶ יָך וְ נ ְ‬
‫"כִ י ֵתצֵ א מַ חֲ נֶה עַ ל ֹ‬
‫‪ ‬רמב"ן דברים כג‪ ,‬י‬
‫ונשמרת מכל דבר רע ‪… -‬ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר‪.‬‬
‫ובספרי (תצא קיט) "ונשמרת מכל דבר רע"‬
‫שומע אני בטומאות ובטהרות ובמעשרות (וכד'‪ ,‬כלומר ליזהר מכל העברות והמצוות) הכתוב מדבר‪,‬‬
‫תלמוד לומר‪" :‬ערוה" (כנאמר בפסוק טו‪" :‬ערות דבר")‬
‫אין לי אלא ‪ -‬ערוה (גילוי עריות)‪.‬‬
‫מנין לרבות עבודת גלולים וגלוי עריות ושפיכות דמים וקללת השם?‬
‫תלמוד לומר‪" :‬ונשמרת מכל דבר רע" (פסוק י)‬
‫או יכול בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר?!‬
‫תלמוד לומר‪" :‬ערוה" ‪ -‬מה ערוה מיוחדת מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה‪,‬‬
‫אף כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה (כלומר גם ע"ז ושפיכות דמים וקללת השם)‪,‬‬
‫כשהוא אומר‪" :‬דבר" אף על לשון הרע‪.‬‬
‫‪ .4‬ברור שהדברים הרעים שצריך להימנע מהם במחנה צבאי‪ ,‬אינם מסתכמים רק בהרחקת הטמא ושמירה על‬
‫הגיינה‪ .‬עיין בפסוקים י‪-‬טו ובדברי הרמב"ן וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי הרמב"ן מה נכלל עוד בחיוב להישמר "מכל דבר רע" לפי הפשט‪ ,‬ומה נכלל בציווי זה לפי המדרש בספרי?‬
‫ב‪ .‬ערוך רשימה‪ ,‬מה הם שבעת האיסורים שצריך להימנע מלעשות במחנה צבאי? (ע"פ הפשט וע"פ המדרש)‪.‬‬

‫רמב"ן דברים כג‪ ,‬י‬
‫ונשמרת מכל דבר רע ‪… -‬והנכון בעיני בענין המצוה הזאת‪ ,‬כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו‪ .‬והידוע במנהגי‬
‫המחנות היוצאות למלחמה‪ ,‬כי יאכלו כל תועבה‪ ,‬יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה‪ ,‬הישר בבני‬
‫אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב‪ .‬ועל כן הזהיר בו הכתוב‪ ,‬ונשמרת מכל דבר רע‪.‬‬
‫‪ .5‬עיין בפסוק י' ובדברי הרמב"ן‪ ,‬וענה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הקושי בציווי התורה "וְ נ ְִּשמַ ְר ָת ִּמכֹל דָ בָ ר ָרע" אליו מתייחסים הרמב"ן בפירושו?‬
‫ב‪ .‬כיצד הרמב"ן מיישב את הקושי?‬

‫רמב"ן דברים כג‪ ,‬י‬
‫(לאחר שהרמב"ן הביא את המדרש "שנשמרת מכל דבר רע" הכוונה ליזהר מע"ז‪ ,‬מגלוי עריות‪ ,‬שפיכות דמים‪ ,‬מקללת השם ומלשון הרע הוא אומר‪):‬‬

‫וגם זה מן הטעם שפירשנו‪ ,‬כי מלבד האזהרות שבאו באלה העבירות החמורות יוסיף "לאו" במחנה שנשמר בו מכל‬
‫אלו העבירות‪ ,‬שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם‪ ,‬כאשר אמר "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך" ‪ -‬והנה‬
‫העושה העבירות הגדולות במחנה‪ ,‬כאותם שכתוב בהם (ירמיה ז‪ ,‬ל) "שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו"‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬שלא (נגיע למצב ש) יגברו עלינו האויבים ‪ -‬אם נעשה כמעשים הגורמים להם שיגלו מפנינו‪ ,‬וזהו‬
‫"ולתת אויביך לפניך"‪,‬‬
‫והוסיפו בו לשון הרע (חז"ל דרשו "דבר רע" ‪" -‬לשון הרע")‪ ,‬כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת‪ ,‬ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר‬
‫מן האויבים‪.‬‬
‫‪135‬‬

‫דיני מלחמה – שמירת המחנה‬

‫ועל דרך הפשט‪ ,‬הזהיר בבעל המקרה לצאת מכל המחנה מפני הטעם הנזכר שהשם מתהלך עמנו להושיענו והמחנה‬

‫קדוש‪ ,‬ושיהיה לבנו מתכוין להקב"ה ונוחיל לישועתו ולא נסמוך בזרוע בשר‪ .‬וכן הטעם בכסוי הצואה‪ ,‬כי המחנה‬
‫כולו כמקדש ה'‪.‬‬
‫וממנו נלמוד למקום התפלה‪ ,‬שנרחיק מן הצואה ארבע אמות ולכל מראה העיניים‪.‬‬
‫‪ .6‬מתברר שכדי לנצח במלחמה לא מספיק שיהיה לצבא כוחות צבאיים‪-‬ארציים‪ :‬מודיעין‪ ,‬פיקוד‪ ,‬טקטיקה וכלי‬
‫נשק וכד'‪ ,‬וגם לא מספיק שהעם והלוחמים יחזיקו בתפיסה רוחנית‪ :‬אמונה בה' שהוא זה שנלחם לנו‪ ,‬ושצריך‬
‫להתפלל וכד'‪ .‬הפרשה שלנו חידשה שצריך משהו נוסף בתחום הרוחני‪.‬‬
‫א‪ .‬לפי הרמב"ן‪ ,‬מהו הדבר הרוחני הנוסף שבלעדיו הניצחון לא מובטח? בסס את תשובתך על הכתוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הם שני הטעמים שמביא הרמב"ן מדוע כדי לנצח‪ ,‬מחנה צבאי חייב להקפיד על הדבר הרוחני הנוסף?‬
‫ג‪ .‬מה הדמיון שמוצא הרמב"ן למחנה צבאי ולמקדש? ומה המשמעות הנובעת מדמיון זה?‬

‫‪ .7‬הרמב"ן על פסוק י' רואה בציווי "ונשמרת מכל דבר רע"‪ ,‬כציווי שנועד לסייע לעם ישראל להתמודד עם סכנות‬
‫שונות שעלולות לצוץ בעת מלחמה ולדרדר את התנהגות העם‪ .‬בטבלה שלפניך מוצגות שלוש סכנות מרכזיות‪,‬‬
‫השלם בלשונך את המשפטים בטבלה‪ ,‬ופרט כיצד בא לדי ביטוי באופן מעשי סכנות אילו לפי הרמב"ן?‬
‫הציווי "ונשמרת מכל דבר רע" נאמר דווקא בזמן מלחמה כי‬

‫א‪ .‬סכנה מוסרית‬
‫(ענה לפי הרמב"ן המובא לפני שאלה ‪)5‬‬

‫הציווי "ונשמרת מכל דבר רע" נאמר דווקא בזמן מלחמה מכיוון‬

‫ב‪ .‬סכמה רוחנית‬
‫(ענה לפי הרמב"ן המובא לפני שאלה ‪)6‬‬

‫הציווי "ונשמרת מכל דבר רע" כולל גם את הזהרה מלדבר לשון הרע במחנה‪ ,‬זה נאמר דווקא בזמן מלחמה כי‬

‫ג‪.‬‬

‫סכנה חברתית‬
‫(ענה לפי הרמב"ן המובא לפני שאלה ‪)6‬‬

‫ישומן של שתי המטרות המנחות את דיני מלחמה‬
‫במבוא ליחידה למדנו שהרמב"ן מצביע על שתי מטרות‪-‬על שמנחות את דיני המלחמה בתורה‪ ,‬נסכם את דבריו‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני המלחמה מטרתם לסייע לעם ישראל לנצח במלחמה ‪ -‬בדרך הטבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬דיני המלחמה מטרתם למנוע את תופעות הלוואי האנטי‪-‬מוסריות‪ ,‬שהן בדרך כלל חלק בלתי נפרד בכל מלחמה‪.‬‬
‫‪ .8‬הסבר איזו מטרה מבין שתי המטרות שלמדנו‪ ,‬באה יותר לידי ביטוי בדינים ובטעמים השונים של מצוות "שמירת‬
‫המחנה"‪ .‬פרט בתשובתך דינים שונים וטעמים לדינים שנאמרו ע"י המפרשים‪ ,‬והסבר כיצד הם מיישמים את‬
‫המטרה‪.‬‬
‫‪136‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)