דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
רחמים שר-שלום
חשבון "התקופות" ולוח השנה
א.עלמשמעותן של ה"תקופות"בחשבונות השנההשמשית
י אדם(כגון:
נמונח"תקופהיי משתמשיםבחיייום-יוםכדילציין משךזמןבחי
"תקופתהילדות"" ,תקופתהבגרות")אובדבריימיהעמיםשגון" :התקופההעתיקה",
י העולם(כגון" :תקופת האבן")וכדו'.
"תקופתימיתבניים") ,אובדבריימ
לעומת זאת בלוח השנה משתמשים במונח "תקופה" בדרך כלללציון מושגים
במחזור השנה השמשיתי תקופה מלשון הקפה ,הקפת כדור הארץ מסביב לשמש
הקפההמסתיימת בפרקזמן שלשנה .אולפיתפיסתהקדמונים שהשמשמקיפה את
הארץ,יהיההפירוש ל"תקופה" משך הזמן שחולףעד שהשמש חוזרת לזרוח באותו
מקוםכלפני שנה.
במאמרזה על התקופותיהיו למונח "תקופה"המובנים הבאים:
.1במובנוהרחב משמשהמונח"תעופת"או"חשבוןהתקופות"כדילצייןמספרים
אונתונים שקשורים לאורך השנה השמשית.
" .2תקופה"במובן שלעונה .השנה מחולקת ל 4-תקופות4 -עונות השנה :תקופת
הסתיו ,תקופת החורה תקופת האביב; תקופתהקיץ.
" .3תקופה"במובןשלהיוםבומתחילהגל אחתמארבעהתקופותהנ"ל.לדוגמא:
תקופתניסן (כלומרהיוםבו מתחילה תקופתניסן)לפי שמואלתחולבכלשנה
ראשונה במחזור של כ"חשנים בתחילתיוםרביעי.
" .4תקאנה"במובן טלהשעהבהמתחילהכלתקופה.לדוגמא:לפיחשבוןהתקופות
של שמואל תחול תקופתניסן או ב6-בערב ,או בשעה 12בחצותהלילה,או ב6-
בבוקר,או ב 12-בצהרים.
בחשבון התקופות של הלוחהעבריישהתייחסות לכל אחדמהמובנים הנ"ל של
מושג התקופה :לאורך השנה השמשיתן ל 4-תקופות השנה;לימי התקופה ולשעה
המדוייקת בה מתחילה כל תקופה.
.1במונח"תקופהייניתן להשתמשבאופךכלליגםכדילציין הקפותאומחזוריםאחריםכמו "תקופת
הלבנה" המחזורהחודשי שלהירח .אךבחיבורנוזהאנומצמצמים אתהשימוש במונח "תקופה"
בשבילמחזור השנה השמשיעפ"י המקובלבמקורותינו.
163
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופות" ולוח השנה
במאמר זה ננסה להבהיר את המושגים הנ"לתוךהתייחסות לחשבון התקופות
לפי הדעות השונותעל אורך שנת חמה .כמוכןנצביע עלהשימוש המעשי בחשבון
התקופות בהלכהובמסורתהעממית .אך המטרההעיקריתשלנותהיהלנסותולהסביר
את חשבון התקופות של הלוחהעברי -אורך השנה השמשית בלוחשלנו הנושא את
שמו של רב אדאונסייםבבעיית התרחקות הפסח מחודש האביב.
ב .אורך השנה השמשיתעפ"יהודמתיםובלוחותהשונים
במקראאיןאנומוצאיםהתייחסות מפורשת למספרהימים בשנה .אךרמזלכך
ניתן למצואבסיפור המבול .המבול נמשך שנה שמשית:מי"ז לחודשהשניועדכ"ז
לחודשהשניבשנהשלאחריה.כלומר 12חודשיירחועוד 10ימים.בשנים-עשרחודשי
ירח 355-354ימיםובכדי שתתקבל שנת שמשישלהוסיף ל 12-חודשיירח 10-11
ימיםולפי זה אורך השנה השמשית הוא 366-365ימים.
בספרות התלמודית מוצאים את המספר שס"ה (=)365ימים עבור שנת חמה:
"שלש מאות ששים וחמשהכמנייןימות החמה"וכריתותו ,ע"א)" .שנה תמימהמונה
שלש מאותששים וחבטהכמנייןימות החמה"(יומא סה,ע"ב) .אבל האמורא שמואל,
חברו של רבשחי בראשית המאה השלישית,מציג(עירוביןנו ,ע"א) את חשבון
התקופותהקרוי עלשמו,לפיו אורך השנה השמשית הוא 365ימים 6 +שעות ,כמו
סקיסרועד המאה ה.216-
בלוחהיוליאני הלוחהנוצריהישןשהיהנהוגמימייוליו
.
ת
י
ש
מ
ש
ה
להלןנציגלצורך השוואה את הדעות השונותעלאורך השנה
בסוגריים
מובעיםהנתונים בצורת שברעשרוני:
עפ"י חשבון התקופות לשמואל -אורך תשנההיוליאנית
365יוםועוד 6שעות (=)365.25
ילאודיוס)
אורך השנתעפ"יהלפילתתובןהיוניפתוליפאוי
365יוםו 6-שעות פחות
3~0
ם ()365.2466661
שליו
הסברים נוספים עלתיקון הלוחהנוצריר' בפרק האחרון .כאן רקנבהיר שהלוחהגריגוריאני
המתוקן התפשט בהדרגה ,אךעדייןישנןכיתותנוצריות שאוחזות בלוחהיוליאניהישןוקובעים
אתחגיהםעפ"י לוח זה.
164
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
אורך השנה השמשיתבלוחהעברילשבתרב אדא)
12
+
997
+
.
ם (ס)3651468222
365 5ימי
אערך השנהבלוחתגרימריאני(הו*הלוח המקובלהיוםבעולם)
365 +מ כ)( )365.2425
+
400
100
24
אורך השנהעפ"י החומים!ףמימ
365ימים 5 ,שעות 48 ,דקות ו45.2-שניות (=)365.2422
ג .התקופותבימינועפ"יחשבוןהתוכנים
בתקופה הקדומההייתה מקובלת על חז"ל הדעה שארבע תקופות השנה שוות
זולזו באורכן.היוםידועיםלנו מספריםמדויקיםיותר:
מסלולו של כדור-הארץ מסביב לשמש הואאליפסי ,מרחקו של כדור-הארץ
מהשמשנעבין 147מליון ק"מ ל152-מליון ק"מ .מסיבהזואין התקופות שוותזו
לזו באורכן .בנוסף לכךזזה נקודתהאביב למקומה הראשון כעבור כ26,000-שנים'.
בהתאם לזהמשתניםימי התקופהואורך ארבעעונות השנה בגבולות של 3-2ימים.
להלן נרשום אתתחילתה שלכל אחת מ 4-תקופות השנה (להלןיום התקופה)
לפי הלוח השמשי הנוצרי וכן את אורכן של 4עונות השנהלפיחישובי התוכנים.
נתונים אלהנכוניםבשבילימינו (הזמניםעוגלו לשעות שלמות).
יום תקופתניסן :יוםהשויוןהאביבי 21במרץ.
אורך התקופה92 :יום * כ 21-שעות.
יום תקופתתמוז :היום הארוךביותר ,מפנההקיץ 21ביוני.
אורך התקופה93 :יום * כ 14-שעות
יום תקופתתשרי:יוםהשויון הסתוי 23בספטמבר
אורך התקופה89 :ימים +כ 18-שעות.
יום תקופת טבת :היום הקצרביותר,מפנה החורף 22בדצמבר.
אורך התקופה89 :ימים +כשעה.
.3
בספרות האסטרונומיתקוראים למחזורתנועהזהיישנהפלטונית".
165
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופות" ולוח השנה
הנתונים הנ"למתייחסים כמובןלחצי הכדורהצפוניואילובחצי הכדורהדרומי
מתחלפיםהנתונים בהתאם.
רגע התקופההאסטרונומית .מהאמורלעילישלהבין שהרגעבומתחילה התקופה
האסטרונומיתאינו קבועוהוא משתנה משנה לשנה.בשנתוניםובלוחותאסטרונומיים
נוהגים לפרסם את השעההמדוייקת בה מתחילה כל תקופה בכל שנה נתונה.יש
לשים לב שהנתונים מתפרסמים בד"כעפ"י 'זמןגריניד'.הבדלי הזמןביןגריניץ
לירושלים הוא כ 2-שעות ו 21-דקות שאותןישלהוסיףלזמןגריניץ'כדי לקבל את
שעת התקופהבירושלים.
,נ וישען מעקופות לשמואל
במסכתעירובין(נו ,ע"א)מובאיםדברי שמואלעל התקופות.לשיטתו של שמואל
המבוססת על שנה שמשית שאורכה 365ימים ו 6-שעות ,אורכה שלכל אחת מארבע
תקופות השנה הוא 91יוםועוד 7.5שעות.מכיוון שאורך השנה בחשבון התקופות
של שמואל הואבדיוק כמו בלוחהיוליאנילכןיחולו התקופותבתאריכים קבועים
בלוח השנההיוליאני.
להלןנביא אתהתאריכים בהםיחולוימי התקופהלפישמואלעפ"יהלוחהיוליאני
(ובסוגרייםלפי הלוחהגריגוריאני'הנהוגבימינו):
תקופתתשרי 24 -בספטמבר ( 7באוקטוברלפי הלוחהגריגוריאני).
תקופת טבת 25-24 -בדצמבר(7-6בינוארגריגוריאני).
תקופתניסן 26-25 -במרץ ( 8-7באפרילגריגוריאני).
תקופת תמוז26-25 -ביוני (8-7ביוליגריגוריאני).
התאריכיםהגריגוריאנים המובאים כאןיישארו בתוקפם עד פברואר של שנת
ע ההבדלביןשני הלוחות הנ"ל ל14-ימים .לכן החל
.2100החל ממרץ 2100יגי
מתאריך זהיש להוסיף עודיום לתאריכיםהגריגוריאניים .לדוגמא :תקופת תשרי
בשנת תתס"א לא תחול ב 7-באוקטובר אלא ב 8-בו.
נשים לב לכך שתקופות טבת,ניסן ותמוז נעות בגבולות שליום אחד .דבר זה
נובע מהעובדה שמספרהימים בשנה בלוחהנוצריאינו קבוע ואחת לארבעשנים
מוסיפיםיום לשנה וחודש פברואר הואבן 29יום.
.4
בימינו ההבדלבין הלוחהיוליאני ללוחהגריגוריאנימגיע ל13-יום.
166
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
חשבון התקופות לשמואלהינוחשבון פשוט.מכיוון שאורך השנה הוא 365ימים
ו 6-שעותלכן אורך כל תקופה (ברבע שנה) 91יום (ש 13שבועות)ועוד 7.5שעות.
לפיזה התזוזהבימי השמוע מתקופה אחת לחברתההיא 7.5שעות .תקופתתשרי
בשנה א' של המחזור חלהביוםשלישי בשעה 3:00לפנות בוקר לכן תקופת טבת
הבאהאחריה תחול כעבור 13שבועותביוםשלישי בשעה 10:30לפנה"צ ותקופת
ניסן שלאחריה כעבור 13שבועותביוםשלישי ב 6:00-בערב(לפי הלוחהעברי זה
נחשבכברלתחילתיוםרביעי) ותקופתתמוזשלאחריה בשעה 1:30אחרחצותהלילה
י בשעה 9:00
שליוםרביעי ותקופתתשרי שלאחריה (שנהשנייהבמחזור)ביוםרביע
בבוקר ,וכן על סדר זה נוכל לחשב את זמני התקופות בכל 28שנות המחזור.
עודףהימים על השבועות השלמים בשנת שמואל הואיום אחד ו 6-שעות.לכן
משנהלשנה נעתקת התקופהבימי השבועביום אחד ושש שעות.ראינולעילשתקופת
ניסן בשנה הראשונה שלהמחזורנופלתביוםשלישי ב 6:00-בערב(תחילתלילרביעי)
לכן בשנההשנייה של המחזור תחול תקופתניסן בחצותלילחמישיובשנהשלישית
י ב 6:00-בבוקר ובשנהרביעית של המחזורביום שבת ב12:00-
שלהמחזורביוםשיש
בצהרייםוכן על סדר זהנוכל לחשב את תקופתניסן בכל 28שנות המחזור ,ונמצא
שתקופתניסןיכולה לחול ב6:00-בערב,או ב 12:00-בחצותהלילה או ב 6:00-בבוקר,
או ב 12:00-בחצותהיוסי ,ועוד נמצא שתקופתניסן חוזרת לחול בכל שנה ראשונה
של המחזורביוםשלישי ב 6:00-בערב שהיא תחילתיוםרביעי (שעת האפס של
היממההיהודית).
חשבון התקופות של שמואל הואחשבוןעממי וקל המבוססעלחשבון מעוגל של
שנת שמשועלכן נתחבבעלעמנו .חסרונוהעיקרי(בנוסףלאי-דיוקו) הואבאי-התאמתו
לאורך השנה בלוחהעברי .ולכן קשה לחשב את התאריךבו נופלת תקופת שמואל
עפ"י הלוחהעברי.
כאמור ,קבועות תקופות שמואלבתאריכילוח השנההיוליאני.לכןליהודיםשחיו
בימיהביניים בארצותהנוצריות לאהיה שוםקושי לדעת אתהתאריכים בהםיחולו
תקופות שמואל .הם פשוטהציצו בלוח השנה של השכןהנוצרי .אבלהיהודיםשחיו
בארצות האיסלאם ,בהן לא התפשט הלוחהנוצרי ,נזקקו לחשבונות מסובכיםכדי
למצוא את התאריךהעבריבו תחול תקופת שמואל .הרמב"ם מקדיש את הפרק
.5האמורא שמואל מנסחדברים אלה(בעירוביןנו ,ע"א) כך":אין תקופתניסן נופלת אלא בארבעה
רבעיהיום .או בתחילתהיום או בתחילת הלילה אובחציהיום אובחצי הלילה" .ושם תמצא
את שעות התקופה שליתר התקופות.
167
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופות" ולוח השנה
התשיעי בהלכותקידוש החודש לחשבון התקופות של שמואלומסבירלנו שםאיך
למצוא את תקופות שמואלעפ"יתאריכי הלוחהעברימבלי להזדקק,כמובן ,ללוח
השנההנוצרי.
כאןיש להוסיף שנקודת המוצא ("העיקר") לחשבון התקופות של שמואל הוא
7ימים 9 ,שעות ו642-חלקיםלפני מולדניסן שלשנהא'למנייןבריאת העולםהנהוג
היום.
בהמשךנעמודעלכך ,שבכל 19שנה מצטבר הפרש של שעה אחת ו485-חלקים
ן חשבון התקופות של שמואל לחשבון התקופות של רב אדא.
(הסימן :א' תפ"ה)בי
להלן מובאתרשים שלמחזור חמהבו נרשמו תקופותניסן בכל אחת מ 28-שנות
המחזור.
השעות מסומנותלפי שעות הלוחהעברי ,שעת האפסהיא שעה 6:00בערב בה
מתחילה היממה בחשבונות הלוח .שעהז'היא שעת חצותהלילה ( ,)24:00שעהי"ב
היא שעה 6:00בבוקר ושעהי"ח חצות היום 12:00/בצהרים.
1יח ,ש
,,,,,,, ,,
"(.,,,
168
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
איךלמצואמהו מספרהמחזור?ומהו מספר השנהבמחזור חמה?
מחלקים את מספר השנההיהודי (עם האלפים) ל .28-אםאיןשארית,פירושו
שלדברשזוהי השנה האחרונה במחזור והמנהמצביעהעל מספרהמחזוריםשחלפו.
כאשריש שארית השארית מצביעהעל מספר השנה במחזור והמנה 1 +היא מספר
המחזור.
דוגמאות:
.1שנת התש"מ (= .)5740מחלקים ל 28-ומקבלים 205ללא שארית שנהזוהיא
השנה האחרונה במחזור-חמה מס' ר"ה (מ )205בשנה שלאחריהשהיא שנה ראשונה
שלמחזורר"ו,בירכו את ברכת חמה.
.2שנת התשס"ב (= .)5762מחלקים ל 28-ומקבלים 205והשארית .22לפיכך שנת
התשס"בהיא השנה ה 22-במחזורר"ו (ש.)206
ה.שימושיםהלכתייםבחשבון התקופות של שמואל
לחשבון התקופה של שמואלאין שום שימוש מעשי בלוח העברי אבליש לו
שימושים בהלכה .נמצא שכלענייני ההלכההקשורים ללוח-השנה השמשיתנקבעים
למעשהעפ"י חשבון התקופות של שמואל .גםבימינו משמש חשבון התקופות של
שמואל לקביעתזמנים לקיומם שלשתי מצוות:
.1ברנת חמה
ברכה הנאמרת ברוב עםביום תקופתניסן של השנה הראשונה במחזור חמה
י במסכת ברכות (נט,
(כלומר פעם אחת בכל 28שנים) .המקור להלכהזובדבריאבי
ע"ב).
להלןנציג בטבלה את התאריכים עדסוף האלף הששי בהםיברכו את ברכת חמה.
תאריכי"יום ברכת חמה" עד סוף האלף הששי
מחזור יוםברכתחמהעפ"יהלוחהעברי בלוחהיוליאני -בלוההגריגוריאני -שנה
ר"ו יוםרביעיד'בניסן תשמ"א
1981
26במרץ= 8באפריל
8באפריל
ר"ז יוםרביעיי"דבניסן תשס"ט 26במרץ=
2009
26במרץ 4
ר"ח יוםרביעיכ"גבניסן תשצ"ז
8
ל
י
ר
פ
א
ב
2037
ר"ט יוםרביעיב'בניסן תתכ"ה
2065
8באפריל
26במרץ
ר"י יוםרביעיי"בבניסן תתנ"ג
2093
8באפריל
26במרץ=
2121
רי"א יוםרביעי כ"אבניסן תתפ"א 26במרץ ב 9באפריל
ב
169
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רי"ד
רי"ג
רי"ד
רט"ו
יוםרביעיב'בניסן תתק"ט
יוםרביעיי"אבניסן תתקל"ז 26במרץ
יוםרביעיי"טבניסן תתקס"ה 26במרץ
יוםרביעי כ"ט אדרב' תתקצ"ג 26במרץ
26במרץי
מ
ב
ב
9באפריל
9באפריל
10באפריל
10באפריל
'
2149
2177
2205
2233
מעיון בטבלה הנ"ל אנו לומדים מספרדברים:
א .תקופתניסן בשנה א' של המחזור נופלתתמידביוםרביעי בשבועהיוםבו נתלו
המאורות ברקיע(יום זה נקבעע"יאביי לברךבו את ברכת חמה).
ב .תאריךזהנופלתמידביום 26במרץלפיהלוחהיוליאני.ואילולפיהלוחהגריגוריאני
הלוח הנוצרי המקובלהיום בעולםיחול תאריך זה עד סוף המאה ה 21-ב8-
באפריל במאה ה 22-ב9-באפריל ובמאה ה 23-ב 10-באפריל.
ג .אין לברכת חמהתאריך קבוע בלוח העברי.יום זהיכול לחול גם בסוף אדר ,גם
בערבפסח ,גם בחול-המועד שלפסח,גםבשביעי של פסחוגםאחרי פסח(וברבות
הזמןיוכל לחול גםבאייר).
.2שאילתגשמיםבגולה
בא"ישואלים אתהגשמים("ותן טלומטר") בברכתהשנים שבתפילת שמונה-עשרה
החל מז' במרחשון.ואילו בגולהמתחילים לשאול את הגשמים במועד מאוחריותר:
"בששים לתקופה" -ששיםיום אחרי תקופת תשרי .תקופת תשרי נופלתלפי הלוה
היוליאני באופן קבוע ב 24-בספטמבר.בימינו ועד סוף המאה ה21-יחולתאריך זה
לפי הלוחהגריגוריאני המקובלהיום בעולם ב 7-באוקטובר.
ולפי זהיום "ששים לתקופה"יחולבימינו ב 5-בדצמברגריגוריאני .אךישלשים
לב לכך שבשנה עברית שמתחלקת .ל 4-ללא שארית (כלומר בשנים בהן פברואר
שאחרייום השאלה הוא בדרך כללבן 29יום)נופלת תקופתתשרי בשעה 9:00בערב.
לפי הלוחהנוצרי שעהזושייכת ל 7-באוקטובר אבללפי הלוחהעברי שעהזושייכת
ליום המחרת כלומרלתאריךהיהודי המקביל ל 8-באוקטובר,ולכןבשנים אלותהיה
שאלת גשמים בחו"ל ב 6-בדצמבר.
מכל האמור נוכל לקבוע את הכלל הבאשיהיה בתוקף עד שנת :2100
"ששים לתקופה"יחול בדרך-כלל ב 5-בדצמברואילו בשנה עברית שמתחלקת
ל 4-ללא שאריתיחוליום זה ב 6-בדצמבר.
בימיהביניים כאשר בעולםהנוצריהיהנהוג הלוחהיוליאני(ותיקונו שלגריגוראס
טרם באולעולם)הרי"ששים לתקופה"היהנופלבאופן קבוע ב22-בנובמבר .הפוסקים
770
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
המאוחרים שהעתיקותאריך זה לפסקיהם(ר' בספרו של הרבגורן"מועדיישראל"
ע"מ קל"ח) לאהיומודעים ,כנראה,להבדליםשבין הלוחהיוליאנילגריגוריאני.
ןג' בכסלו לב' בטבת.
בימינויחול "ששים לתקופה"לפי התאריךהעבריבי
.3המנהג לא לשתותמים בשעת התקופה
בספרי מנהגמימיהביניים מוצאים אזהרה שלא לשתותמים בשעת התקופה.
ויש בתי-כנסת בהם נהוגלהכריז ולפרסם את שעת התקופה בשבתשלפני כל אחת
מ 4-התקופות,להזהיר אתהציבור שלאישתומים,חצי שעהלפניוחצי שעהאחרי
שעת התקופה ,מחשש סכנה,והיו שנקטו ב"אמצעיזהירות"שונים.6
אמונהזוהייתה נפוצה עד הדור הקודםועדיין היאמצוייה בעדותמסויימות.
ביןחכמינוהיו שראו בזה"ניחוש בעלמא" ,או "שיחת זקנות" כלשונו שלר' אברהם
בן עזרא .ואילור' אברהםבר-חייא רואה בזהדברי הבאי ואומרשאין להתייחס
אליהם משוםשאיןלעניין זהזכרוןבדברי הראשונים.
ולסיוםהדיון בתקופת שמואל,נבהיר שבמסורתהיהודית סתם "תקופה"הכוונה
היא לתקופת שמואל.
ו .חשבון התקופות לרב אדא
הכליודעים שהחודשהעברי הוא חודשירחי והשנה העברית הממוצעתהיא שנה
שמשית .והנה חכמיהעיבור שמסרולנו את הכללים לעריכת לוח שנהיהודי ,קבעו
אתמידת החודש האמצעיהמדוייק כ"ט-י"ב-תשצ"ג ,אבל לא מסרולנומהימידת
השנה השמשית המדוייקת .הם קבעו שלצורך התאמת השנה היהודית המבוססת על
חודשיירח עם השנה השמשיתעלינו לעבר בכל מחזור של 19שנה את שבע השנים
( 19 ,17 ,14 ,11 ,8 ,6 ,3הסימן :גונח-אדזייט)ותו לא.
החישוביםמראים שהשנה השמשית בחשבון התקופות של שמואלאיננה מתאימה
לאורך השנה-השמשית-הממוצעת בלוחהעברי ,לכן חכמיהעיבור המאוחרים ראו
לנכון לבסס חשבון תקופותשיתאים ללוחהעברי.
.6
על מקורו של מנהג זהועל אמצעי הזהירות שנקטור' בספרו שלי"דאייזנשטיין "אוצרדינים
ומנהגים" בערך 'תקופה'.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופות" ולוח השנה
כאמור ,מסרולנוחכמיהעיבורשנינתוניםחשובים.
.1אורך החודש האמצעי הוא29 :ימים 12 ,שעות ועוד 793חלקים מתוך 1080
בשעה (.)29.530594
.2בכלמחזור,ל 19-שנה12 ,שנים פשוטותובהן 144חודשים ו7-שנים מעוברות
ובהן 91חודשים ובסה"כ בכל מחזור של 19שנהיש 235חודשים.
על סמךשני נתונים אלה נוכל לדעת מהו אורך השנה הממוצעת בלוח העברי.
.1נכפיל 235באורך החודש הנ"ל ונקבל את אורך המחזור:
6939ימים 16 ,שעות 595 ,חלקים (=)6939.6896219
.2נחלק את אורך המחזור ל( 19-מספר השנים במחזור) ונקבל את אורך השנה:
365ימים 5 ,שעות 997 ,חלקים48 ,רגעימי (ב.)365.2468222
נחלק את אורך השנההניולל 4 -ונקבל את אורך התקופה:
91ימים 7 ,שעות 519 ,חלקים31 ,רגעים (ב)91.311705
לחשבון תקופתזה קראו בשם "תקופות המולד" או "התקופה הקצרה" אבליותר
מכל הואידוע בשם "תקופתוב אדא".
בהמשךנעמודעל ההבדליםהעיקרייםבין חשבון התקופות של רב אדא לחשבון
התקופות של שמואל.
ז .תקופות רב אדא רופות תמולו
תקופות רב אדאידועות גם בשם "תקופות המולד" משום שהן חוזרות לחול
כעבור כל 19שנה לאותו מרחק מהמולד .בכל שנה ראשונה של המחזור הקטן(מחזור
של 19שנה) תשוב תקופתניסן לחול תשע שעות ו 642-חלקיםלפני שעת המולד של
חודשניסן.
.7
חלוקת החלקל76 -רגעים מיוחדתלחשבון התקופות של רב אדאבלבד .הצורך לחלק את החלק
ל76 -נבע מזה שאורך השנהעפ"יחשבון התקופות שלרב אדאמכילבתוכו את השבר 12חלקי
.19שבר זהאינונוחלשימוש(כי 19הוא מספרראשוני)ולכן בחרו במספר 76שהוא מכנה משותף
ל( 19-שנות המחזור) ול( 4-תקופות השנה).
חלוקת השעה ל1080-היאמיוחדת לחשבון המולדות של הלוחהעברי בלבד.ואילו חלוקת השעה
ל82.080 -רגעים ()1080%76מיוחדת לחשבון התקופות שלרב אדאבלבדואינהמצוייהבשימושים
אחרים.
172
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
להלןנצביעעל המרחק של תקופתניסן ממולדניסן בכל אחת מ 19-שנות המחזור:
(השנים המודגשותהןהשנים המעוברות במחזור)
9שעות 642חלקים
בשנה א' ——
בשנהב' 10ימים 11שעות 559חלקים
בשנהג' 8ימים 4שעות 111חלקים
בשנהד' 2ימים 17שעות 9חלקים
בשנהה' 13ימים 14שעות 131חלקים
בשנהו'
בשנהז'
בשנהח'
בשנהט'
בשנהי'
בשנהי"א
בשנהי"ב
בשנהי"ג
בשנהי"ר
בשנהט"ו
בשנה ט"ז
בשנהי"ז
בשנהי"ח
בשנהי"ס
5ימים
5ימים
12ימים
1ימים
8ימים
9ימים
1ימים
12ימים —
6ימים 14שעות
4ימים 6שעות
15ימים 3שעות
3ימים 12שעות
7ימים 8שעות
11ימים 6שעות
1שעות
19שעות
20שעות
22שעות
22שעות
17שעות
3שעות
539חלקים
661חלקים
9חלקים
967חלקים
233חלקים
437חלקים
763חלקים
885חלקים
865חלקים
335חלקים
457חלקים
213חלקים
987חלקים
763חלקים
——48רגעים
56רגעים
68רגעים
40רגעים
64רגעים
60רגעים
44רגעים
72רגעים
52רגעים
52רגעים
72רגעים
44רגעים
60רגעים
64רגעים
36רגעים
68רגעים
56רגעים
48רגעים
לפני המולד
אחרי המולד
לפני המולד
אחרי המולד
אחרי המולד
לפני המולד
אחרי המולד
לפני המולד
לפני המולד
אחרי המולד
לפני המולד
אחרי המולד
אחרי המולד
לפני המולד
אחרי המולד
אחרי המולד
לפני המולד
אחרי המולד
לפני המולד
הטבלה הנגלבנויהעלהעקרון שבשנה פשוטהיש להפחית מהתקופה הקודמת
10ימים 21שעות 121 ,חלקים48 ,רגעים.8ואילו בשנה מעוברתישלהוסיף לתקופה
הקודמת 18ימים 15 ,שעות 671 ,חלקים28 ,רגעים'.ישלשים לב ששעת המולד
היא שעת אפס!
.8זהושיעור ההפרש ()-בין 12חודשיירחלבין שנת רב אדא.
ן 13חדשיירחלבין שנת רב אדא.
.9זהושיעור ההפרש (*)בי
173
השנהאתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
דעת -
חשבון "התקופות" ולוח
ח.סידורו שלהשניםבמחזורלפי מרחק התקופהמהמולד
נתבונן בטבלת המרחקים של תקופתניסן מהמולד (בפרק הקודם) ונמצא שבכל
השנים המעוברות נופלת התקופהלפני מולדניסןופירוש הדבר שבשנים מעוברות
תחול תקופתניסן לרב אדאתמיד בחודש אדרב'.בשנים הפשוטות נופלת התקופה
בדרך כלל בחודשניסן חוץ מאשר בשנה הראשונה ובשנההתשיעית בהן התקופה
נופלת בערב ר"חניסן או בסמוךלו(מלפניו אולאחריו).
בשנה ט"ז שלהמחזורנופלת תקופתניסן כ15-יוםאחריהמולד.פירושו שלדבר,
שבשנהזו חל פסח ממש סמוך לתקופה .בשנהזומקדים הפסח לבואביחסלכלשנה
אחרת במחזור.
לעומת זאת בשנההשמינית של המחזור נופלת תקופתניסן כ13-יוםלפני מולד
ניסן (סמוךלפורים)ופירושו שלדבר שפסח חל בשנהזו רחוקביותרמיום התקופה
והוא מאחר לבואביחס לכל שנה אחרת במחזור.
להלןנערוך את 19שנות המחזורלפישיעורריחוקו של פסח מהתקופה .את השנה
ה 16-במחזור בה פסח קרובביותרליום התקופה נסמן ב 0-ואת השנה ה 8-במחזור
בה פסח רחוקביותרמיום התקופהנסמן ב.18-ביןשניערכיםקיצוניים אלהנערוך
לפי סדר את שארהשנים במחזור .בשורה הראשונהנרשמוהשניםבמחזורלפי מקומן
במחזור ובשורההשנייה ( )8רשמנו מתחת לכל שנה את מקומה בסולם המרחקים
מהתקופה.לפיזה 8מצייןלפיערכוהמספרי את מרחקוהיחסי של פסח מהתקופהש.
,1מסי
השנהבמחזור א ב ג ד ה ו ז
"רכושל5
ח טי יאיביג יד סו טזיז יחיט
- – – – – – – – – – – – – – – – – -17 5 12 0 7 14 2 9 16 411 186131815310
אנורואיםבבירור שערכו של 8בשנים המעוברות שבמחזורגדול או שווה ל12-
ובשנים הפשוטות קטןאושווהל.11-עלסמךערכו של 8קבעגאוסבנוסחההידועה"
איך למצוא אם שנהעבריתהיא מעוברת או פשוטה וזאתמבלי להזדקק לכלל של
גו"ח-אדז"ט".
.10ככלשערכו של 8גבוהיותר,כן רחוק פסח (בשנהזו שלהמחזור) מתקופתניסן.
.11עפ"י נוסחת גאוסניתן למצוא את התאריךהנוצרי שלט"ובניסן .את נוסחת גאוסניתן למצוא
בכל ספר על לוח השנההעברי.ניתן למצוא אותו גם בחוברת "שער ללוחהעברי" וגס בספר
'ישערים ללוחהעברי" שהוציא לאור כותב מאמרזה.
.12ביישמעתיו" ( 139תשרי-טבת (vrrwnבעמ' 62הנאתי את הנוסחהלפיהניתן לדעת,עפ"י מספר
השנה בלבד ,אם השנההיא פשוטה או מעוברת.
174
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
ט.א' תפ"השיעור ההבדלבין תקופת שמואל
לרופתרב אדאבכלמחזור של 19שנה
ראינו שהשנה השמשית הממוצעת בלוחהעברי (תקופת רב אדא) קצרה מהשנה
השמשיתעפ"י תשנון התקופות של שמואלבשיעור שליותר מארבע דקותוחצי.
החישובהמדוייק מראה שבכל 19שנה נוצר הבדל של שעה אחת ו485-חלקים
ןשתי התקופות .בצורת שברעשרונינוכללרשום שההפרש הוא:
(הסימן:א'תפ"ה)בי
ר
ו
ע
י
ש
1.44907שעות .אם
ת
ע
ד
ל
ה
צ
ר
נ
ו
ה
מ
המצטבר
ההפרש
ביןשתי התקופות מאז
שנה א'למנייןהיהודי ,נכפיל את מספר המחזורים (של 19שנה) בהפרש הנ"ל.
לדוגמא :שנת התשס"בהיאשנהחמישית במחזור .304כלומר חלפו 303מחזורים
שלמים ושנהזוהיא השנההחמישית במחזור .הכפלת 1.44907ב303-נותנתלנו את
שיעור ההפרש המאטברבעשתיהתקופות שהוא 18יוםו7-שעותבקרוב .אבלמכיון
שתקופתשמואל~וני_נ
הא'הקדימה את תקופת רב אדאבשיעור של 7ימים ,ההבדל
ביןשתי התקופותהיום הוא רק 11יום ושבע שעותבקירוב.
מהלוח שבפרקז'רואים שתקופת רב אדא חלה בשנההחמישית של המחזור 13
ימים ו 14-שעותאחרי המולדולפי זה תקופת שמואל תחול כ11-יום ו 7-טעות
מאוחריותר ,כ24-ימים ו 12-שעותאחרי המולד,בין כ"הלכ"ובניסן.
לפיהמעגל שלמחזור חמה בפרקד'רואים שבשנההחמישיתנופלת תקופתניסן
בתחילתיוםשני(יום ראשון ב 6-בערב) בלוח השנה תשס"ברואיםשתאריךזהאכן
מתאיםלכ"ובניסןשנופלביוםשניבשבוע .תקופות שמואלאינן דורשותחישובים
מדויקיםובאופןכללי אפשרלהיעזר במעגל שבפרקד' ובטבלה שבפרקז'כדי למצוא
את תקופתניסן לשמואלעפ"י מספר השנה במחזורלבנהועפ"י מספר השנהשבמחזור
חמה.
מןהראוילזכור ,שר"ח חלביום המולד או סמוךלואחרי המולד ובהתאם לכך
יש לחשב אתהתאריךהעבריבו תחול התקופה .בדוגמא שהבאנולעילעל תקופת
ניסן בתשס"בראינו שהתקופה חלה 24ימים ו 21-שעותאחרי המולדלכןשיערנו
שהתקופה תחולבין כ"ה לכ"ובניסן.
175
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופות" ולוח השנה
ק
-
.תקופת שמואל ותקופתרב אדאוהשוואתןז
י
אדאולזי
תקופת רב
כינויים אחרים
תקופת שמואל
.1התקופה הארוכה
.2ייהתקופהיי (באופן
סתמי).
.1התקופה הקצרה.
.2תקופות המולד.
.3תקופות הלוח.
אורך השנה
365ימים 6 +שעות
365ימים 5 ,שעות
(.)365 250
997חלקים 48רגעים
(.)365.2468220
אורך התקופה
91יום 7.5 +שעות
(.)91 31210
91יום 7 ,שעות,
519חלקים 31רגעים
(=.)91.3117
"העיקר" -נקודת
המוצא לחשבון
התקופות
המחזוריות של
התקופה
שימושים
7ימים 9 ,שעות642 ,
חלקים(ז'-סי-תרמ"ב)=
ד
ל
ו
מ
7.39977לפני מולדניסן לפני ניסן
שנהא'ליצירה.
שנה א'ליצירה.
כעבור 19שנה חוזרת
כעבור 28שנים חוזרת
התקופה לחול באותויום התקופה לחול באותו
(טי-תרמ"ב) 0.39977
0
בשבוע ובאותה שעה.
קביעתזמנים לשאילת
מרחק מהמולד.
קביעתהשנים המעוברות
גשמים בחו"ל .מועד ברכת
במחזורעפ"י הכלל של
.1מחזור גדול.
.2מחזור כ"ח.
.3מחזור חמה.
,1מחזור קטן.
חמה.זמני התקופות
לאמונותעממיות.
כינוייםלמחזורים
של התקופות
9שעות 642 ,חלקים
176
"ששה עשרבניסן".
.2מחיורי"ס.
.3מחזורלבנה.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
י11*14י הוא ר 1אדאומדוענקראועל שמו תקופותהמולד?
את תקופת רב אדאאיןאנומוצאים בתלמודואףהגאוניםאינםמזכירים אותה.
רמב"ם מקדיש את הפרקהעשירי של הלכותקידוש ההודשלחשבון התקופות של
רב אדאמבלילהזכיר אתשמו .לדעתחוקרי הלוחנוסדחשבון התקופות הנושא את
שמו שלרב אדא בתקופה מאוחרתבזמן שתקופת שמואלהייתה מקובלתומושרשת
בעם.מייסדיה של תקופהזוהיוצריכיםלהיתלותבאילןגדול ולקרואעליה בשם
אחד האמוראים כמשקלנגד לשמואל.
בתלמוד מוצאים כ 50-אמוראים הנושאים את השם הב אדא .שלושה מהם
נקראים "רב אדא בר אהבה" .לדעת חוקר.הלוח צ"היפה ,אפשר שכוונתםהייתה
לרב אדאתלמידו של רבאדורחמישי לאמוראי בבל שבמסכתערכין (ט,ע"ב) הוא
אומר לרבא" :אחריםמניינא אתאלאשמעיגן הא קמ"ל דלאבעינן לקדתעפ"יראיה",
שבמאמרזההובעה הסנמתחכמי בבללתיקוןהקביעותוהעיבורעפ"יחשבוןשנעשה
ע"יר' הלל בשנתד'קי"ט.
לעומתוסבורח"זסלונימסקישאיןזהרב אדאבר אהבה אלארב אדאבראבין
שלפיגירסא אחרתהיהזה הוא ששלח לרבא את ההלכה "כאשר תראה שתקופת טבת
נמשכת עדט"זבניסן -עקר לאותה שנה" (ראש השנהכא,ע"א).לפיכך קראו לתקופה
בשם "תקופתרב אדא" משוםשזוהי התקופה המתאימהעם ההלכה של "ששה-עשר
בניסן"הנ"ל .ואח"כנתחלף להם השם "רב אדאבראבין" בשם "רב אדאבר אהבה"
המצוייותר בתלמודם.
יב
.מתיניתקןחשבון התקופותהמיוחס לר 1אדא?
בשאלהזו דשו החוקרים הרבה והושמעו דעות שונות .להלןנביא אחדות מהן:
ח"יבורנשטייןסבור שתקופתרב אדאנתקנה בתקופתהחיתוםסמוךלשנתד'תקל"ז
(סוף המאההשמינית)ושימשהיסודלקביעת סדר שנותהעיבור גו"ח-אדז"טהנהוג
היום בלוח העברי.14
שתקופת
ב
ר
אדא לא
ח"זסלונימסקי מעלה בספרו"יסודיהעיבור" את הסברא
נוסדהע"י חכמי העיבור חותמי הלוח אלא היא המצאה מאוחרת מסוף המאה
העשירית ונראהלו שרב חסאן מקורדובה הוא שהמציא חשבון תקופות זה מתוך
סדרהעיבורים גו"ח-אדז"ט,
.13ר'עודבעניין זה בספרו של החוקרצייהיפה "קורות חשבוןהעיבור" (הוצאת
תרצף) בעמ' .144
.14הדברים הובאו בנספחו' בספרועל "מחלוקתרסייגובןמאיר".
שלשלים
דרוסי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופ,ת" ולוח השנה
ואילו ב"היפה מרחיק לכת ובספרו "קורות חשבוןהעיבור" (עמ' קל"ח) הוא
מוכיח שאפילו רב חטאןהדיין מקורדובה (סוף המאההעשירית)עוד לאידע את
חשבון התקופות המיוחס לרב אדא .רב חסאן הנ"ל מודע לכך שסדרהעיבורים
גו"ח-אדז"טאינו מתאים לחשבון התקופות של שמואל ,אךההסברים שהואמביא
מכיליםערבוביה של השערותשונותשאין כל קשרביניהןט.
לכן ,נראהלו לצ"היפה שאת חשבון התקופות של רב אדא המציאווהפיצו
תלמידיו של רבחסאן ,בעקבות ההשקפות שהעלהרבם .הוכחהלתיאוריהשלו מוצא
יפה בזה שאת תקופת רב אדאאנו מוצאים רק בספריהם שלחכמי ספרדכמור'
יצחק ב"רברוך,ר' אברהם ב"רחייאהנשיא,ר'יהודההלוי,ר' אברהםבן עזרא
ואחרים שולםחיוופעלואחרי המאה ה )10-אבלאיןאנומוצאים אותה אצלחכמי
צרפתבעלי התוספות ,וזאתעל אףהעובדהשביןחכמי צרפת באותה תקופה נמצאו
'יצחקב"ר אברהםאחיו שלר'שמשון משאנץ)
חכמיעיבורמצוייניםכמוהריצב"איר
ממציא הלוח הנפלא בעל ס"א ראשים" ,הרשב"ם (נכדו שלרש"י) שכתב ספר על
העיבור.ור'יעקב ב"ר שמשון שהעמיק בחקירת חשבונותהעיבור.
חכמים אלה ואחרים מחכמי צרפת ואשכנזאינםיודעיםואינםמזכירים את
חשבון התקופות של רב אדא ,17וזאת משום שבזמנםעדיין לא התפתחוקשריםבין
חכמי ספרד לחכמי צרפת ולחכמי צרפת טרם נודע על המצאת חשבון התקופות
המיוחסלרב אדאשכפי הנראההמציאוחכמיספרדתלמידיו שלרבחסאןמקורדובה.
אף אחדמחכמיהעיבור בתקופתהגאוניטאינומזכיר את חשבון התקופות של
רב אדאואפילו רבסעדיה גאון שמסרלנו את סודהעיבוראינומזכיר חשבון זה
ובתשובתו לאחד"המינים" בנושא התקופות הואמתייחס רקלחשבון התקופות של
שמואל.18
.15את הסבריו של רב חסאן מביא ר' יצחק בןיוסף הישראלי בספרו "יסוד עולם" (מאמררביעי
פרקי"ר).
.16לוח ס"אראשים הוא לוח נפלא ,שמאפשר לדעת אתסימניהקביעות שלכל 19שנות המחזור,
עפ"י מולד ראש המחזור בלבד.
.17האחדוהיחידמבעלי התוספותשמזכיר את תקופתרב אדא הוארבנו אברהםב"רעזריאל(אמצע
המאה ה)13 -בעל"ערוגות הבושם" .אבלמענייןיהיהלדעת שהלהמתייחסבהסבריולתקופות,
דווקא לחשבון התקופות של שמואל והוא עומדעל התופעהלפיה התקופה נמשכתאחרי החג,
ואיןלנו אף מומחהשיוכללהסבירלנוקושיאזו(אוכלשונו"ליתנגרוברנגרדיפריקניה") האם
לאידע שהלוח שלנו מבוסס על חשבון תקופות רב אדא ולאעל חשבון תקופות שמואל?! רק
לבסוף הואמעיר":ראיתיכי לתקופת רב אדאלעולס לאתימשך אחר החג".
מדבריוניתןלהבין שרק לאחר שהסביר מה שהסבירלפי חשבון התקופות לשמואל ,מישהוא
גילהלו את חשבון התקופות של רב אדא .רק כךנוכללהסביר מדוע רק הואמבעלי התוספות
המאוחריםמזכיר את תקופת רב אדא.
.18אתדבריו של רס"גמביא ה אברהם ברחייאהנשיא בספרהעיבור ,במאמרהשלישיסוף השער
החמישי.
178
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
לאחרונה נתגלהחיבורו שלהמתימטיקאיוהתוכןהערביאלחויארומי שעוסק
בכללי הלוחהעברי .מלומד זהשחי בבגדד בסוף המאההשמינית ראשית המאה
התשיעית (תקופתהחיתום של הלוחהעברי) מחשב את אורך השנה השמשיתבלוח
י התקופהלפי חשבון
העברי אבלאינומצביע לא על אורך התקופות ולא עלימ
התקופות של רב אדא.
לעומתו הסופר הערביאלבירונישחי בראשית המאה ה11-מכיר את חשבון
התקופות של רב אדאוכפי הנראההיהבין הראשונים ששמעועל תקופהזומפי
תלמידיו של רב חסאן אבלהחישובים אצלו משובשיםואינםמתאימיםלחישובים
המקובליםהיום.
יג .אסקופת שמואלבפרהסיאותקופתרב אדאבצינעא"
עם פרסומה של תקופתרב אדא במאה ה 11-התעוררה השאלה:מדוע לאנודעה
תקופהזועדכהזועלזההשיבו":שתי תקופותהן :תקופתרב אדאבצינעא ותקופת
שמואלבפרהסיא".
ומדועהיהצריך לשמור על תקופת רב אדאבצינעאז על כךמשיבר' אברהם
בר-חייא בספרהעיבור שלו שראה בספר אחד מספרי הקדמונים "מפנו שכל מה
שיהיהבעולם מרעבושובעומוותוחייםתלוי במולד ובתקופה וחששוחכמים שמא
יעמוד אדםשאינוהגוןויחריב את העולם "…ומפרש אבן עזרא":שיודע תקופת רב
אדאמתי תכנס השמש במזל טלהיוכלו המכשפים לעשותמעשיםגדולים בעולם"
אך הואמוסיף"כי אלה לא דברונכונהולפידעתי שהיתהבצינעא בעבורשיוכל
לדעת כל אשריהיה בארץ בדרךחכמי משפטי המזלות."…
נניח להסברים עלמכשפים ומזלות ונשמע הסברים נוספים:
ר' אברהם ברחייאהנ"למביאעוד הסברלפיוחכמיהעיבורהצניעו את תקופת
רב אדאושמרו אותהבצינעא משום שעלפיהתוקן "סודהעיבור".
החוקרח"יבורנשטיין מעלה הסברמעניין:מייסדיחשבוןהעיבור ,שמם למעשה
מייסדיה שלתקופתרבאדא ,לארצולהסיר אתהמנהגיםהמקובליםבעםהמיוסדים
עלחשבון התקופות של שמואל,לכן לאנתנו פרסום לתקופת רב אדא.עודמוסיף
בורנשטיין :תקופת רב אדא לא שימשה אלא לשעתה לצורךסידור שנותהעיבור
גו"ח-אדז"ט במחזור ,ולאחר שעשתה את שלה לא היה בה שום צורך נוסף.
לעומתו סבור צ"היפהשמייסדיהוממציאיה של תקופת רב אדא הם הם שטבעו
אימרהזו "תקופתרב אדאבצינעא"כדילהסבירמדוע לאהיהידועעדכהעלתקופה
חדשהזו.
179
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון "התקופות" ולוח השנה
רבסעדיהגאוןשגילהלנו את "סודהעיבור"אינו אומר דברביחס לתקופת רב
אדא ,ורק כ 150-שנהאחריואנושומעים על תקופהזומפיהם שלחכמי ספרד".
מעניין הדברשלפי רס"גיש לברך את ברכת חמהביום תקופת תמוז בכל שנה
ושנהר(ולאכפירושו שלאבייבברכותנט,ע"א)ולפיזהיהיההפירוש "חמהבתקופתה"
כאשר החמה נמצאת בשיא תוקפה.יכוללהיות שבדרךזו ביקש רס"ג למעט את
התייחסות העם לחשבון התקופות של שמואלשאינו מתאים לחשבון התקופות של
הלוחהעברי.
יד .השנה השמשיתבלוחהעבריובלוח השנההנוצרי
חשבון התקופות שלרב אדאמייצג אתאורך השנה השמשיתבלוחהעבריויהיה
זהמעניין להשוותבינו לבין השנה השמשית בלוח הנוצרי והשנה השמשית
האסטרונומית.
עדסוף המאה ה 16-השתמשוהנוצרים בלוחהיוליאניכלאורך השנהבו הואכמו
בחשבון התקופות של שמואל) .השנה בלוח זה ארוכהבשיעור שליותר מ 4.5-דקות
מהשנה הממוצעת בלוחהעברי (תקופת רב אדא) .לצורךקביעת חג הפסחא שלהם
נהגו הנוצרים לעבר את השנים גה"ח-אדו"ט .בכל מחזור של 19שנה ,בשעה שאנו
היהודים מעברים את השנים גו"ח-אדז"ט .הםהוכיחועפ"י חשבון התקופות של
שמואל שהם מעברים את השנים כהלכהואילו אנומעברים שלא כהלכהועל אף
הגילויים שלהתוכנים שהשנההיוליאנית (תקופתשמואל)אינהמדוייקת הםהמשיכו
להחזיק בה.
במאה ה 16-הכירו הנוצרים בטעותם ובחוסר הדיוק שבלוחהיוליאניועפ"י
החלטתהאפיפיורגריגוריוס ה 13-נקבע שבכל 400שנהיהיו רק 97שנים כבושות"
עפ"י הכלל :שנות המאותשאינן מתחלקות ל400-יהיו מעתהפשוטותיי ,ואת העבר
.19אפילו רבהאיגאון,שחי סמוך לתקופתו של רב חסאן,כ 150 -שנהאחרירס"ג,עוד לא שמע
על תקופת רב אדא .ובהסבריו על התקופות הואמתייחס רק לחשבון התקופות של שמואל.
.20פירוש זה נתקבלגםע"ירבנובחיי.ב"ערוך"מובאיםפירושיםנוספים ל"חמה בתקופתה"ונראה
שלפני רס"ג והמפרשים האחרים עמדהגירסא אחרת של התלמוד ,בה לאהיה הקטע"(אימת
הוי" עםדבריאביי.
.21חכמינובימיהביניים הקפידו להשתמש במונח "שנה כבושה" בשביל שנה מוסלמית או שנה
נוצריתשהוסיפו להיום אחד ,ואת המונח "שנה מעוברת" הם שמרובשביל שנהיהודית עם 13
חודש.בימינואיןמקפידים על כךוקוראים גם לשנהנוצרית בה 366יוםוגם לשנה מוסלמית
בה 355יום ,שנה מעוברת.
.22ולפי זה שנת 2000הייתה שנה כבושה וגם שנת 2400תהיה כבושהואילוהשנים ,2200 ,2100
ושנים פשוטות.
2300יהי
180
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
רחמים שר-שלום
תיקן בזה שממחרתליום ה 4-באוקטובר 1582דילגו על 10ימים ועברו ל15-
באוקטובר .הלוחהמתוקן שנקראעלשמו שלמתקןהלוח"הלוחהגריגוריאני" משמש
עתה נלוחכלל-עולמי.
אורך השנה בלוח זה הוא 365ימים5 ,שעות 49 ,דקותו12-שניותולפיזה הוא
קצר משנתרב אדאביותר מ6-דקות.ואילוביחסלאורך השנה השמשיתעפ"יחשבון
התוכנים ארוכה תקופת רב אדאביותר מ 6-דקות ו39-שניות .דקותושניות אלה
מצטרפותליום אחד בכל 216שנים.פירושו שלדבר ,שבכל 216שניםמשיג הלוח
העברי את השנה השמשיתהמדוייקת(עפ"י חשבון התוכנים)ביום אחד.
באופןמעשי זה באלידיביטוי בהתרחקות הפסח מחודש האביב .הפסח הולך
ומתאחרלכיווןהקיץ .במאה ה 8-חלא' של פסח בכלשנות המחזורבגבולות חודש
האביב (כלומרבין 21למרץ ל 19-באפריללפי הלוחהגריגוריאני) .בדורנונופלא'
של פסחבין 27במרץל25-באפריל.תזוזה של 6ימים'גבכיווןלקיץ .ובממוצעיתרחק
הפסחמחודשהאביבביום אחדבכל 216שנה.נמחיש אתהדבריםבתאריכיםהבאים:
בשנתה' תתקע"דיחולא' של פסח ב26-באפריל.
בשנתו'אלפים ס"טיחולא' של פסח ב27-באפריל.
בשנתו' ת"ליחולא' של פסח ב28-באפריל.
בשנתו' תקס"גיחולא' של פסח ב29-באפריל.
בשנתו' תשצ"איחולא' של פסח ב30-באפריל.
כאמור ,בדורנויכול א' של פסח לחול לבל המאוחר ב 25-באפרילומהנתונים
הנ"לאנורואיםשבעודכאלףשניםיתרחקא' של פסח מחודשהאביבבחמישהימים
נוספים.
.23לפיחשבון התקופות של רב אדא,היום הקובעלעיבור השנה הוא לאט"ובניסן אלאט"זבניסן
ימימרת רב הונא ברה"ש כא ,ע"א הובאהלעיל בפרקיא) כלומרמעברים את השנה רק
(עלפ
טבת.
בתקופת
פסח
ז
"
ט
ל
ו
ח
ל
ל
ו
כ
י
ה
ז
ת
כ
ש
מ
נ
טבת
כאשר
של
תקופת
ן
ס
י
נ
ב
ך
ו
ת
ל
'
א
ידידי
ולפי
ר'יעקבלוינגר רואה בזה את "חוקהעיבור שלהלוההעברי".דיון רחבומקיף בנושאזה בספרו
של הנ"ל"עלהשמינית" (ת"א תשמ"ו ,בהוצאת המחבר).לפי דעהזוישלהעביר אתהנתונים
המובאיםכאןבשבילט"ובניסןליוםט"זבניסן,והאיחור של פסחבימינויהיה לא 6ימים אלא
7ימים.אדמןהראוישנבהיר כאן:אין אנויודעים בוודאות מהו חוקהעיבור.חכמיהעיבור לא
התייחסו'כללוכלל לחוקכזה .כל מה שהם מסרולנו הוא:לעבר אתהשניםגו"חאדז'יטותו לא.
רובפרשניהתלמוד לאהתייחסו לחוקזה.
181
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
חשבון .התקופות -ולוח השנה
הבעיהאיננה חמורה וגם הפתרוןלבעייה הוא פשוט וקל .24נגענובבעייהזו
ב"שמעתין" מס' 139אשרי-טבת תש"סבעמ' )63-65ושםהבהרנו שכלעוד לאיקום
לעםישראל מוסדתורנישהחלטותיויתקבלועלכלפלגיהעם,אין לעשות שוםשינוי
ולו קל שבקלים בלוח השנה.
המטרההעיקרית שעמדהלפניחכמיהעיבורשתיקנולנו אתהלוח הקבועהייתה
ונשארה :שמירהעל אחדותווייחודו של עםישראל .הדבר החשובביותר הוא שעם
ישראליהיה מאוחדומלוכדמסביבללוח שנה אחד .חוסרהדיוק שבלוח הוא באמת
לא משמעותי ואףזניח והלוח הקבוע על כלמרכיביויוכל להמשיך ולשמש אותנו
עודשנים רבותעדיבוא גואל צדק.
.24דיוןנרחבבנושאזה שלהתרחקות הפסח מחודשהאביבוהצעותלפתרוןהבעיהר'בספרי"שעריס
ללוחהעברי",עמ' .151-154
182