פרשנות המקרא

פסוק א ואני מאסתיו. ואין מהראוי להתאבל עליו זמן מרובה לי מלך. רצה לומר, שהוא יהיה מלך לי, לשמור מצותי: פסוק ב…

פסוק ה איך ידעת. שמא מאומד, או מפי השמועה: פסוק ו נקרא נקריתי. במקרה באתי להר הגלבוע נשען. על כי הפיל עצמו…

פסוק א אבחרה וגו'. כי לקבץ את כל ישראל יתאחר זמן רב, ובתוך כך ימלט דוד על נפשו ואקומה. כי אם ילך…

פסוק ב כאשר וגו'. רצה לומר, באופן מראה הנבואה שנראה אליו בגבעון: פסוק ג לשום שמי. לחול בו שמי, להיות בית ה'…

פסוק א בשנת שמנה עשרה. רצה לומר, כבר עבר שמונה עשרה ליהושפט, כי אחזיה בן אחאב מלך אחר שעבר י"ז ליהושפט, בתחילת…

פסוק ג ותוכחה. האויב התווכח להשתבח בהצלחתו, ואומר ידי רמה ונאצה. מנאץ את ה' בדברי חרוף כי באו בנים. דימה בני הדור…

פסוק א ואלה. רצה לומר, אלה הערים האמורים בסוף הענין: פסוק ב בגורל נחלתם. בגורל חלק להם נחלתם: פסוק ג כי נתן…

פסוק ב מפני מדין. להסתיר עצמן מפניהם: פסוק ג והיה אם זרע. רצה לומר, כאשר זרעו והתחיל לצמוח: פסוק ד יבול הארץ.…

פסוק א מן הרמתים צופים. הוא שם מקום, על שם שהיו בה שתי גבעות רמות, צופים ומקבילים זה מול זה אפרתי. על…

פסוק ד איש הבנים. על שערב לבו לגשת בין שתי המערכות, קראו איש הבנים, מלשון בין: פסוק ה שקלים נחשת. כמו שקלי…

פסוק ג בערי חברון. בהערים הסמוכים לחברון: פסוק ד אנשי וגו' אשר קברו. הוא הפוך, וכמו אשר אנשי יבש גלעד קברו את…

פסוק ג אם נוס ננוס וגו'. רצה לומר, הן אם ננוס, לא ישימו לב לרדוף אחרינו, והן אם ימיתו חצינו, לא ישימו…

פסוק א לשם ה'. רצה לומר, שמעה אשר חכמתו איננה מטבע האנושי, כי אם מה' היתה לו לנסותו בחידות. לשאלו דברים סתומים…

פסוק א ואשה וגו'. אמרו רבותינו ז"ל (זוהר חדש רות פב ב) שהיתה אשת עובדיה, והנושה היה יהורם בן אחאב, ובחיי אחאב…

פסוק א בימים ההם. אמרו רבותינו ז"ל (סדר עולם פרק כג) שהיה שלשה ימים לפני מפלת סנחריב למות. רצה לומר, חולי אנושה…

פסוק א למשפחותם. מה שחלקו למשפחותם, כי יתכן שחלקו לכל משפחה ומשפחה חלק לבד, ולא היו מעורבבים אלה באלה. אל גבול אדום.…

פסוק א היה לו. עמד מצפון גדעון, והתחלת מקום עמדם היה מן גבעת המורה, העומדת בעמק: פסוק ב עלי. למולי ידי הושיעה…

פסוק א ותתפלל חנה. עצם התפלה היא בסוף אמריה, ובתחלה סדרה שבחו של מקום, ולזה נאמר ותאמר עלץ לבי בה'. בתשועת ה'…

פסוק א לדבר. הוא הדבר שאמר שהוא בן ישי ונפש. רצה לומר, ואז בשמוע יהונתן שגם הוא בן אדם גדול, נקשרה נפשו…

פסוק א ארוכה. זמן ארוך הולך וחזק. בכל עת התחזק יותר ודלים. שפלים וחלשים: פסוק ג בן מעכה. יפת תואר היתה, ולקחה…

פסוק א בני אבשלום וגו'. אמרו רבותינו ז"ל (סוטה יב) שאמר שמונה פעמים בני בני, שבעה להעלותו משבעה מדורי גיהנם, והשמיני להביאו…

פסוק א ואת בת פרעה. לפי שהיתה חביבה עליו מכולן, לזה פרטה לעצמה: פסוק ב מן הגוים. על החתיות חוזר, שהם משבעה…

פסוק א איש גדול. רצה לומר, חשוב לפניו וגו' ונשא פנים. הכל היו נושאים לו פנים לכבדו, כי על ידו באה תשועה…

פסוק ד אשר אמר וגו'. כאילו המקרא קובל עליו לומר, ראו מה עשה, הלא ה' אמר כי שמה ישכון, והוא שם שמה…