יהושע

פסוק א בשנת שבע עשרה. כי יותם מלך בב' לפקח, וימי מלכותו ט"ז שנה, וכלו בי"ז לפקח, ואז מלך אחז: פסוק ב…

פסוק ג תחת חרמון. תחת הר חרמון בארץ המצפה. הר חרמון היה בארץ המצפה: פסוק ח משרפות מים. חריצים שמי הים נקווים…

פסוק א את כל וגו'. אלו הדורות הבאים, אשר לא ידעו להשכיל הנסים שנעשו ליהושע בעת נלחם בכנען, ובעבור זה היתה רפויה…

פסוק א ומלך אין בישראל. כי אם היה מלך לא היה מה שהיה, כי המלך היה מעניש את החוטאים ולא היו אם…

פסוק א נושא כליו. כלי מלחמתו ונעברה. נתקרב אל המצב העומד בהעבר הפונה אלינו: פסוק ב אשר במגרון. שם מקום בקצה הגבעה…

פסוק א ביום השלישי. מעת הלוכם מצקלג עם אכיש למלחמה אל נגב. בו יוכלל נגב כלב ונגב הכרתי האמורים בענין ויכו. רצה…

פסוק א מאחרי כן. אחר שמחל לו אביו על עונו רצים. ברגלים: פסוק ב והשכים. כן היה דרכו בכל בוקר על יד.…

פסוק א שלש עשרה שנה. לימד בכאן שנתעצל בבנין ביתו, ולא כלהו עד שלש עשרה שנה, אבל בבנין בית המקדש נזדרז וכלהו…

פסוק א ויפשע מואב. כי מאז היו עבדים לישראל, ואחרי מות אחאב מרדו: פסוק ב בעד השבכה. ארובה היתה ברצפת העליה, והיתה…

פסוק א בשנת שתים עשרה. כי מתחילה היה הושע תשעה שנים מקוטעות נציב מלך מתחת יד מלך אשור, ואחר זמן מרד בו…

פסוק ב יבק הנחל. שם מקום סמוך להנחל, והיה מגבול בני עמון: פסוק ג והערבה. גם היא היתה ממשלת סיחון ומתימן. ומפאת…

פסוק א ואהוד מת. רצה לומר, מיום שמת אהוד, ואף בימי שמגר עשו הרע, ולזה לא היתה תשועתו גדולה: פסוק ב אשר…

פסוק א ויצאו. מעריהם כאיש אחד. רצה לומר, בהסכמה אחת. למדן. מן דן והוא לשם אשר עמדה במקצוע מזרחית צפונית, עד באר…

פסוק א אותי שלח וגו'. רצה לומר, והנך רואה שנתקיים הדבר ודבר ה' בפי אמת, ולזה שמע לקול דברי ה' אשר אומר…

פסוק א ופלשתים נלחמים. כאומר, נחזור לענין הראשון: פסוק ג את שאול. כי בניו כבר הרגו, והיתה כל פני המלחמה אליו לבד…

פסוק א מהראש. של הר הזיתים: פסוק ב מה אלה לך. רצה לומר, למה הבאתה כל אלה לבית המלך. לנשיו וילדיו היעף.…

פסוק א אז. כאשר נשלם כל מלאכת הבנין נשיאי האבות. הנשיאים לכל בתי האבות של בני ישראל, והם הם ראשי המטות שזכר,…

פסוק א בהעלות. בעת בא הזמן שהעלה ה' את אליהו על ידי רוח סערה אל השמים, הלך אז אליהו עם אלישע מן…

פסוק א בשנת שלש. רצה לומר, אחר שעבר שלש להושע, בתחילת ד' למלכו מעצמו, כי הושע מלך מעצמו בי"ג לאחז, וימי מלכות…

פסוק א זקן בא בימים. זקן יאמר לשון בני אדם המוחש הנראה באדם מלובן השער והקמטת הפנים, ולפעמים מקדים לבוא בלא עת,…

פסוק א לאמר. רצה לומר, שבני ישראל יאמרוהו: פסוק ב בפרע פרעות. רצה לומר, במה שנקם הקדוש ברוך הוא נקמותיו על ידי…

פסוק א נשבע במצפה. מאז נקהלו אל המצפה עד לא נלחמו לא יתן בתו. על כי החזיקו ידי עוברי עבירה: פסוק ב…

פסוק א ואני מאסתיו. ואין מהראוי להתאבל עליו זמן מרובה לי מלך. רצה לומר, שהוא יהיה מלך לי, לשמור מצותי: פסוק ב…

פסוק ה איך ידעת. שמא מאומד, או מפי השמועה: פסוק ו נקרא נקריתי. במקרה באתי להר הגלבוע נשען. על כי הפיל עצמו…