|
![]()
מלאכות לצורך הצמחים
![]()
|
יש להבדיל בין עבודות לפיתוח ולהשבחה, כגון זריעה, נטיעה וזמירה, לבין עבודות לקיום ולאחזקה, כגון עידור והשקאה. בדרך כלל מותרות בשנת השמיטה עבודות אחזקה בלבד, ובתנאים שיבוארו. עבודות שאפשר להקדימן לפני השמיטה, או לאחרן לאחר השמיטה, יוקדמו או יידחו, כדי להימנע מהן בשנת השמיטה עצמה.
בסוג זה כלולים: עצים ושיחים שאינם עושים פירות, ושיחי פרחים (כגון .קרס יצע .1 בסוג זה כוללים ירקות, צמחים העומדים לריח הנזרעים או הנשתלים .2צמחים עונתיים. עצי פרי מותר לזרוע או לנטוע בשנה השישית עד ט"ז באב סמוך לשקיעת .ירפ יצע .3 |
|
תנאים המתירים עבודות אחזקה בצמחי נוי בשנת השמיטה מותרות רק עבודות אחזקה הנעשות לשמירה על הצמחים הקיימים, כאשר קיים חשש שהצמחים עצמם, פירותיהם, פרחיהם או ערכם, יינזקו נזק ניכר בלתי חוזר. העבודות מותרות בתנאים אלה: מומחה חקלאות נאמן וירא שמים הוא שיקבע קיום חשש כזה. .א
|

![]()
עקרקבש תוכאלמ
![]()
|
ינפמ עקרק תוקנלו לקסל רוסא .הטימש רחאל עצובת וליפא ,העירזל עקרק רישכהל רוסא מראית העין, אלא אם מוכח וניכר שאין הכוונה לזריעה. לפיכך: חצר או גינה ליד הבית, שרגילים לנקותן מזמן לזמן, מותר לטאטא אותן (אף במטאטא .א |

![]()
קדושת שביעית ואיסור ספיחים
![]()
|
פירות, ירקות וצמחי בושם קדושים בקדושת שביעית, ואסור לסחור בהם ולאבדם. .א פרחים שאינם עומדים לריח, אין בהם קדושת שביעית. אסור לקטוף גידולים לפני שהם ראויים קצת לשימוש (אכילה, ריח), ואסור לעקור או .ב לכרות את הצמח שעליו גידולים אלה, לפני שהם ראויים קצת לשימוש (אפילו אין איסור "בל תשחית"), משום איסור קלקול גידולי שביעית. אסור לכרות ענפים ולתלוש עלים מצמחים אלו, ואסור להעביר צמחים אלו מעציץ .ג לעציץ, אם תעוכב משום כך התפתחותם וייגרם להם נזק. צמחים עונתיים שנבטו בשמיטה, אפילו מאליהם, אסורים בשימוש: ירקות אסורים .ד באכילה, בשמים אסורים בהרחה, וחובה לעוקרם ולהניחם במקומם שיירקבו מאליהם, וזהו איסור ספיחים. ספיחים שנקטפו בשנת השמיטה אסורים לעולם. ספיחים שנקטפו בשנה השמינית לפני .ה חנוכה, אסורים עד אחר חנוכה, אלא אם מצויים כבר גידולים דומים שנזרעו לאחר שנת השמיטה. ספיחים שנקטפו לאחר חנוכה מותרים. |

![]()
תיעיבש ילודיגב רקפה גהנמ
![]()
|
גידולים הקדושים בקדושת שביעית (פירות, ירקות, פרחי ריח וצמחי בושם) מצווה שיהיו .א הפקר לכול, ואסור לבעל הגן לגדור או לנעול בעד כל אדם מישראל הרוצה לקטפם. ומכל מקום יש אומרים שתקנת חכמים היא שאין קוטפים אלא לאחר בקשת רשות מבעל הגן. אסור לבעל הגן לקחת לרשותו את כל הגידולים, ואם לקחם חייב להוציאם מרשותו .ב ולהפקירם. ותיקנו חכמים, שכל הקוטף יקטוף רק שיעור מועט לשימוש מיידי, ורק לאחר שאזל שיעור זה יקטוף שוב. שיעור מועט זה, יש אומרים שהוא כמות הדרושה ליום אחד, ויש אומרים שהוא ככמות שאדם מכין בביתו לצורך בני ביתו לימים מועטים. בדיעבד, אם הביא לביתו יותר, אינו צריך להוציא ולהפקיר. אסור לאדם לאגור בביתו גידולי שביעית לזמן .ידיימ שומישל אלש הבורמ רצוי לקטוף גידולי שביעית בידיים ולא במכשיר. ועל כל פנים אסור להשתמש במכשיר .ג המיועד לקטיפת אותו המין, אלא במכשיר אחר. במקרה שאי אפשר לשנות יש להקל לקטוף .(ל"נכ טעומ רועישבו) ליגרכ |

![]()
טיפול בעציצים
![]()
|
יש מתירים לזרוע ולשתול בשנת השמיטה בעציץ שאינו נקוב הנמצא בתוך הבית. כל שכן .א שמותר לעשות את כל העיבודים הדרושים לצמחים שבעציצים כאלה, (ויש המתירים אף בחממה. אמנם, הגרי"ש אלישיב חושש לאיסור מגזרות חכמים גם בחממות). צמחים עונתיים (הנזרעים או נשתלים מחדש בכל שנה או בכל עונה) או מיני דשאים, .ב מותר לשתול בכל עציץ. צמחים שהם כעין עצים או שיחים (ורדים, שושנים וכדומה), יש לשתול או לזרוע רק בעציץ מחומר בלתי חדיר (מתכת, פלסטיק, זכוכית, אסבסט וכדומה) ולא מעץ או חרס וכדומה. עציץ שיש בו נקב קטן לניקוז עודפי המים בלבד, נחשב לעציץ שאינו נקוב. יש בו נקב גדול .ג מזה, הרי הוא עציץ נקוב, ואפילו היה הנקב בדופן העציץ מן הצד כנגד העפר. עציץ העומד על שולחן או צלחת החוצצים בינו לקרקע, דינו כעציץ שאינו נקוב. דין עציץ הנמצא בתוך בית, הוא אפילו לא היה הבית מרוצף, אלא די בתקרה שמעל .ד העציץ. היה הבית מרוצף, יש אומרים שהרצפה חוצצת בינו לקרקע, ודינו תמיד כעציץ שאינו נקוב, אפילו יש בו נקב. ויש אומרים שדין הרצפה כדין אדמה. בשעת השתילה בעציץ שבבית יש להיזהר שלא יבלוט שום חלק מן השתיל לצידי העציץ .ה מעל אדמה (כגון עציץ הנמצא על מעקה מרפסת). אף לאחר השתילה אם בלט חלק מן הצמח הצידה מעל אדמה, נחשב הצמח כולו כמחובר לקרקע לעניין כל ההלכות מדאורייתא. ויש מחמירים אף בדינים שמדרבנן החלים בשביעית על צמח המחובר לקרקע. ומכל מקום מותר להחזיר את החלק הבולט מעל העציץ, ושוב נחשב הצמח כתלוש מן הקרקע מכאן ולהבא. אסור להוציא החוצה עציץ הנמצא בבית, ויש אוסרים אף להסיר מעליו את התקרה. עציץ .ו נקוב שיש חציצה בינו לאדמה, אסור לשים אותו על האדמה, או לסלק את החציצה מתחתיו. אם עושה זאת שלא לצורך הצמחים שבעציץ, אם ניכרת מטרתו, מותר. לפיכך מותר להסיר גג מעל מרפסת שיש בה עציצים לצורך סוכה, וכן מותר להעביר עציצים ממקום למקום, אם מעביר דירתו בשביעית, או אם מוכרם או נותנם במתנה, וכל כיוצא בזה. גידולים הגדלים בעציצים אין בהם איסור ספיחים. .ז מותר לשים פרחים במים, אפילו עשויים הניצנים להיפתח. .ח |
|
הפרק מעובד על פי חוברת בשם זה שיצאה לאור על ידי בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות .1 החקלאית, תש"ם. בחוברת כלולות הערות רבות ומראי מקומות שלא הובאו כאן. |
| רוזח |

![]()
|
![]() |




