.הווצמה רדס יפל תומורת תשרפה תובישח
אל השרפ (אנליו) הבר תומש
ושמעתי כי חנון אני. מה כתיב אחריו, אלהים לא תקלל, ומה ענין זה לזה, אמרו
רבותינו מעשה באחד שהיה לו דין ובא אצל הדיין וזיכה אותו ובא ויצא אותו שנזדכה
ואמר פלוני השופט אין כמותו בעולם, אחר ימים היה לו דין ובא אצלו וחייבו יצא
מלפניו ואמר אין דיין שוטה הימנו, אמרו לו אתמול היה משובח והיום שוטה לכך הזהיר
לך הכתוב אלהים לא תקלל, ואם קללת תבואתך אתה מקלל שנאמר (שמות כב) מלאתך ודמעך
לא תאחר לכך נכתבו זה אחר זה,
וכן אתה מוצא כשהדיינין מתקללין התבואה מתמעטת
שנאמר (רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ, לכך נאמר מלאתך ודמעך לא
תאחר לא תפריש מעשרו' שלא כתקנן, לא תפריש מעשר ואח"כ תרומה ולא מעשר שני ואח"כ
מעשר ראשון לכך נאמר לא תאחר, ואם הפרשתם כתקנן בנים זכרים אני נותן לך שנאמר
(שמות כב) בכור בניך תתן לי שבכורי ישראל במדבר היו כהנים שנאמר (שם /שמות/ כד)
וישלח את נערי בני ישראל וכשחטאו בעגל הוציאן הקב"ה והעמיד לוים תחתם שכן הוא
אומר (במדבר ג) ואני לקחתי את הלוים תחת כל בכור לכך נאמר בכור בניך תתן לי
