עשר בשביל שתתעשר – ה' מחזיר כפי המידה שאדם נותן מעשר
פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה י
[י] עשר תעשר (דברים יד: כב), שלא תתחסר, עשר שתתעשר. אמר הקב"ה עשר את שלי ואני
מעשר את שלך.
את כל (שם /דברים י"ד/), א"ר אבא בר כהנא רמז לפרגמטופטין ולמפרשי
ימים שיהו מוציאין אחד מעשרה לעמילי תורה.
תבואת זרעך היוצא השדה (שם /דברים י"ד/),
אם זכיתם סוף שאתם יוצאין לזרוע בשדה, ואם לאו סוף שהיוצא השדה מתגרה
בכם. ואי זה זה, זה עשו הרשע דכת' ביה איש יודע ציד איש שדה (בראשית כה: כז).
ד"א תבואת זרעך היוצא השדה (דברים שם /י"ד/), אם זכית סופך נפיק לחקלך וחמי עלמא
צריך מטר ומתפלל ונענה, ואם לאו סוף ששונאי ישר' יוצאין לקבור את בניהם בשדה.
שנה שנה (שם /דברים י"ד/), אין מעשרין משנה לחברתה דב' ר' עקיב'. ואכלתה לפני
י"י אלהיך וגו' (דברים יד: כג), אם זכיתם דגנך, ואם לאו דגני, כמה דאת אמ'
ולקחתי דגני בעתו (הושע ב: יא). אם זכיתם תירושך, ואם לאו תירושי, ותירושי
במועדו (שם /הושע ב'/).
א"ר שמע' בן לקיש א' הקב"ה אני אמרתי לך שתהי מוציא מעשרותיך מן המובחר,
כיצד, בא בן לוי אצלך, אם נתתה לו המובחר אף אני יש לי ליתן
לך מן המובחר, יפתח י"י לך את אוצרו הטוב וגו' (דברים כח: יב). ואם נתתה לו מן
החפוריות ומן הקטנויות, אף אני יש לי ליתן לך מן החופריות ומן הקטוניות, יתן י"י
את מטר ארצך אבק ועפר (שם /דברים כ"ח/ כד).
