"לנו בושת הפנים" בעיקר בזמן הפרשת תרומות ומעשרות
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יד
(יד) ויתן אל משה ככלותו, כך פתח רבי תנחומא בר אבא לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים
(דניאל ט), א"ר נחמיה אפילו בשעה שאנו עושין צדקה לפניך מביטין אנו במעשינו ואנו
מתביישין, אין לנו שעה שאנו באים בזרוע אלא בשעת ביעור מעשרותינו מן הבית שנאמר
(דברים כו) כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך כל ענין אותו פרשה השקיפה ממעון קדשך
מן השמים,
א"ר אלכסנדרי גדול כחן של בעלי מעשרות שהופכין את הקללה לברכה שבכל
מקום שנאמר בו השקפה לשון צער הוא שנאמר וישקף על פני סדום (בראשית יט) וישקף ה'
אל מחנה מצרים (שמות יד) בעד החלון נשקפה ותיבב (שופטים ה) וישקיפו אליו שנים
שלשה סריסים (מלכים ב ט) כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי וארא בפתאים (משלי ז)
והשאר כלם פתרונם לשון צער חוץ מזו, השקיפה ממעון קדשך וברך. ולא עוד אלא שהופכין
,הכרבל הללק
א"ר נחמיה אפילו בשעה שאנו מביטין במעשינו יש לנו בושת פנים, בנוהג
שבעולם אדם נותן שדהו לאריסות נותן הזרע והפעולה וחולק עמו בשוה, והקב"ה לה'
הארץ ומלואה, והוא מוריד הטל והמטר והוא משמר הכל, ואינו מבקש אלא אחד מעשרה מעשר
ותרומה אחד מחמשים הוי לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים,
רבי יוסי אומר יש בושה גדולה מזו ישראל עוברין בים סוף ופסל מיכה עובר עמהם
שנא' (זכריה י) ועבר בים צרה והים נקרע לפניהם הוי לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים,
א"ר יודן כתיב (שופטים א) ויעלו בית יוסף גם הם בית אל וה' עמם,
הולכין לעבוד ע"ז ואת אומר וה' עמם
וכי יש צדקה גדולה מזו הוי לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים.
