אוצר בית דין

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


אוצר בית דין



אוצר בית דין בעבר

אחת ממצוות השמיטה היא לחלק את הפירות באופן שווה בין בעל השדה לבין כל אדם
.הדשב טקלמה

לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך. (ויקרא כה,ו)

השיויון הזה בין העשיר לעני הוא תוצאה של שתיים ממצוות השמיטה:
.1 האיסור לקצור כדרך הקוצרים.
.תיעיבש תוריפ לש רועיבה תבוח .2

:טרפנ
.1 בשביעית קוצר בעל השדה שלא כדרך הקוצרים. הוא קוצר כמות מועטה (יש אומרים
מזון ל- 3סעודות), ובכך הוא ככל אדם אחר המלקט בשדהו.
.2 ביעור פירות השביעית והפקרתם, לאחר שכלו מן השדה, מונע שבביתו של אדם אחד
תישאר כמות גדושה של פירות שביעית, בעוד שאחרים אכלו את הפירות, ולא נותרו להם
.הליכאל תוריפ

"התוספתא" (שביעית ח', א'-ב') מספרת לנו, כיצד הושג השיויון בין בעל השדה לשאר כל
ישראל בזמן העבר. בימי בית שני נהג בית הדין שבכל יישוב לארגן הן את איסוף יבולי
השביעית והן את חלוקתם באופן שווה לכל דורש:


הנושארב
היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות.
כל מי שמביא פירות בתוך ידו,
נוטלין אותן ממנו,
ונותנין לו מהן מזון שלוש סעודות
והשאר מכניסין אותו לאוצר (מחסן) שבעיר.

הגיע זמן תאנים,
שלוחי בית דין שוכרין פועלים,
ואורים (=קוטפים) אותן,
ועושים אותן דבלה (=תאנים מיובשות),
ומכניסין אותן לאוצר שבעיר.

הגיע זמן ענבים,
שלוחי בית דין שוכרין פועלין,
ובוצרין אותן ודורכין אותן בגת,
וכונסין אותן בחביות,
ומכניסין אותן לאוצר שבעיר.

הגיע זמן זיתים,
שלוחי בית דין שוכרין פועלין
ומוסקין (=קוטפים) אותן,
ועוטנין (=כובשים) אותן בבית הבד,
וכונסין אותן בחביות,
ומכניסין אותן לאוצר שבעיר.

ומחלקין מהן ערבי שבתות
.ותיב יפל דחאו דחא לכ
('ב-'א ,'ח תיעיבש אתפסות)

עיין בקטע המובא מן התוספתא, ומצא בו שני חלקים:
חלק אחד המתאר את מעורבות בית הדין בחלוקת הפירות,
וחלק שני המתאר את מעורבות בית הדין הן באיסוף הפירות והן בחלוקת הפירות.
חשוב: אילו שתי שורות בדברי התוספתא שייכים גם לחלק הראשון וגם לחלק השני?

'א קלח

"בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות." לאיזו מטרה? מה היה עליהם לבדוק
שעושים ושאין עושים בשביעית?
כל מי שקצר, בצר, קטף או אסף מיבולי השנה השביעית, היה מביא את היבולים לשלוחי
בית הדין. מה עשו שלוחי בית הדין ביבולים?
מה הושג בחלוקת היבול על ידי שלוחי בית הדין?
"והשאר מכניסין אותו לאוצר (=מחסן) שבעיר". לשם מה? מה ייעשה בו?

גדיאל נשלח בשביעית על ידי בית הדין למודיעין. מדי יום היה יושב על פתחי העיירה
מהבוקר עד הערב. את תיאוריו, את רשמיו ואת חוויותיו מיום עבודתו הוא רשם במחברתו.
כתוב במחברתך את תיאור יום עבודתו של גדיאל באחת משלוש הדרכים האלה:
.1 דיווח של גדיאל לבית הדין
.2 ריאיון עם גדיאל לעיתון של מודיעין על עבודתו בשביעית
.3 רישום של גדיאל ביומנו.
נסה להוסיף לתיאורו של גדיאל גם דברי ביקורת, תיאורי תקלות, הצעות ייעול וכדומה.

'ב קלח

בחלק השני שבדברי התוספתא מתרחבת פעילותם של שלוחי בית הדין. כיצד? מה, לדעתך,
קורה ב"אוצר" של בית הדין, שבגללו שלוחי בית הדין "שוכרין פועלים"?
.רויצב וא הביתכב "רצוא"ה תא ראת

לאוהבי הלשון העברית…

היעזר במורה ללשון עברית, ורשום במחברתך את שמות פעולות הקטיף והאיסוף בפירות
הנזכרים ב"תוספתא".

הפיטקה תלועפ ירפה

.1

.2

.3

הוסף לרשימה פעולות נוספות בליקוט ובאיסוף יבולים (גם כאלה שאינם פירות), כגון
תמרים, חיטה, תפוזים, דבש ועוד.



אוצר בית דין לעניין איסור קצירה וחובת ביעור

למדת, כי האיסור "לא תקצור" בשמיטה משמעו לא תקצור כדרך הקוצרים. משום כך אסור
הקציר הרגיל בכמויות גדולות ומסחריות. ומה על הקציר של בית הדין ל"אוצר"?

הפועלים הקוצרים בשליחות בית הדין, כדי להכניס יבול ל"אוצר" – לא חל עליהם האיסור
"לא תקצור כדרך הקוצרים". פועלים אלו קוצרים בשביל הרבים, בשביל כל תושבי העיירה,
ולכן מותר להם לקצור ללא שינוי, בכל דרך ובכל כמות.

איסוף הפירות לאוצר בית הדין מבטל חובה נוספת. יבולי אוצר בית הדין פטורים אף מחובת
.תיעיבש תוריפ רועיב
כאשר כלה פרי מסוים מן השדה, יש לבער ולהפקיר פרי זה גם מן הבית. ביעור פירות
שביעית בא להשוות בין כל ישראל לעניין כמות הפירות. אך הואיל וחלוקת הפירות על ידי
שלוחי בית דין מבטיחה את השוויון בין כל ישראל, אין עוד צורך בביעור פירות שביעית.
ואכן, פירות שביעית מאוצר בית הדין פטורים מחובת ביעור.

מידד נשכר על ידי בית הדין לאסוף את יבול השדה לאוצר בית הדין. לידו מלקט מן היבול
שמעון, האוסף מזון שלוש סעודות לבני ביתו. תאר את איסוף הפירות של השניים זה מול
זה: כלי עבודה, כמות הפירות, תחושות והרהורים וכדומה.



גביית תשלום על ידי שלוחי בית הדין

חמוטל הצטרפה אל אמה, שהלכה לקנות פירות מאוצר בית הדין בשמיטה.
האם נטלה שקית ארוזה ומלאה בענבים, קופסה מלאה בזיתים וצנצנת שמן זית. האם
שלשלה לקופה שבצדי הדוכן 8שקלים.
:התשקה דימו ,לטומח הריעה – !לוזב דואמ הז –
רוסא !תיעיבש תוריפב רוחסל רוסאש ונדמל ירה !?תיעיבש תוריפ רובע תמלשמ תא !עגר –
למכור אותם בכסף!
האם הרגיעה את הבת והסבירה לה:
– אינני משלמת עבור פירות שביעית. אכן, אסור לסחור בפירות שביעית, ואמנם אינני
רוכשת אותם בכסף. הכסף ששילמתי הוא תשלום לבית הדין עבור ההוצאות שהיו לו
בשכירת הפועלים, בהעברת היבולים וכדומה.
– אהה! – קראה חמוטל – אני מבינה! הכסף הוא תשלום לבית הדין ולא לחקלאי. בית הדין
זכאי לגבות כספים עבור ההוצאות שהיו לו בריכוז הפירות מיבולי שמיטה.
הסבר במחברתך, מדוע התשלום לשלוחי בית הדין איננו מסחר בפירות שביעית.

בסוף החודש ערכו שלוחי בית הדין את מאזן ההוצאות וההכנסות.
רשום במחברתך בטור אחד הוצאות שונות (פרט!), ובטור מקביל הכנסות ממכירת פירות
.תיעיבש
מה, לדעתך, היה סיכום המאזן: רווח או הפסד לבית הדין?


בית דין אינו גובה תשלום עבור הפירות,
שהרי פירות שביעית הפקר הם, ואסורים בסחורה.
אלא בית דין רשאי לשלם לעובדיו תמורת עבודתם
ולגבות את הוצאותיו מן הציבור.
כלומר, הציבור משתתף בהוצאות של אוצר בית הדין.
ולכן בפירות המחולקים על ידי אוצר בית דין
אין איסור סחורה.
(מתוך "ספר דיני שביעית", הוצאת ספריית דגל ירושלים, פרק כ', סעיף ג')



אוצר בית דין בימינו

לא ונבש …תרבחתמו תרזוח ומכ ,הקתונ רשא הטימשה תרשרש …תרשרשה תכשמנ דוע
אדמת הארץ ואל שבת הארץ. שוב מהדהד קול השמיטה בארצנו. חקלאים ישראליים
שומרים שביעית. כבימי עבר גם היום: "שלוחי בית דין שוכרין פועלים", ואלו אוספים את
יבולי שנת השבע, "ומכניסין אותן לאוצר שבעיר". חזרנו אל"אוצר בית הדין"…



שמיטת תשמ"ז בכפר עציון

לקראת השמיטה של שנת תשמ"ז החליטו בכפר עציון שבהרי יהודה לשמור במטעיהם את
מצוות השמיטה לכל פרטיה ודקדוקיה. בית דין של רבנים קיבל עליו להורות לחברי קבוצת
כפר עציון את הדרך שילכו בה בקיום השמיטה כדת וכדין. בית הדין הנחה את חברי
הקבוצה הן בדרך הטיפול במטע והן באופן השיווק של פירות שביעית מהמטע.

מזכירות המשק השכירה לבית הדין את המטעים, וזה קיבל עליו את הטיפול במטעים על כל
.ויתוכרעמו ויבלש

חברי הקבוצה עבדו במטע כפועלים שכירים של בית הדין, אשר שילם להם את משכורתם
ואת ההוצאות השונות הכרוכות בטיפולם במטע.
להלן המסמכים הנוגעים בדבר:

מתוך "שמיטת תשמ"ז בכפר עציון" של הרב זאב ויטמן,
הוצאת "המעין", הקיבוץ הדתי, קבוצת כפר עציון


ו"משת לולא ח"כ


הודעת כפר-עציון
לבית דין לעניני שביעית גוש עציון


אנו החתומים מטה כנציגי קבוצת כפר עציון רוצים להודיע – עוד
טרם כניסת שנת השבע – לביה"ד לעניני שביעית שהוקם ע"י רבני
גוש-עציון, שבמטעי כפר-עציון תשמר שמיטה כהלכתה, ואנו
מקבלים באהבה את אפקעתא דמלכא ומפקיעים את בעלותנו
המוחלטת מיבול אדמותינו ככל הנדרש עפ"י דין, ומקבלים על
עצמנו לנהוג במטעים רק כשלוחי בית הדין ובהתאם להוראותיו
.הכאלמו הכאלמ לכ יבגל תוטרופמה
כמו"כ, אנו משכירים לבית הדין הנכבד, שקיבל על עצמו לטפל
במטעינו – מטעי הדובדבן, גודגדן, נקטרינות, אפרסק, תפוחי עץ
ואגוז – את כל שטחי המטעים הנ"ל ומערכותיהם כדי שבית הדין
יוכל לטפל במטעים בשנת השמיטה. ההשכרה מתיחסת למערכות
ההשקיה, לזכותנו על מכסות המים, לבית האריזה, לבית הקירור,
למחסני הכלים ולכל הנחוץ לביה"ד לשם טיפול במטעים הנ"ל
.רוביצה תבוטל
כמו"כ, אנו מביעים את נכונותנו לשמש כשליחי ביה"ד לכל
העבודות שיושתו עלינו מטעם ביה"ד ועפ"י החלטותיו ובהתאם
להנחיותיו. אנו מקבלים על עצמנו לדאוג לעובדים המקצועיים
והמנוסים לגבי כל מלאכה ומלאכה שביה"ד יזדקק לה ולגייס את
כל העובדים האחרים שיהיו נחוצים לביה"ד לשם כך. אנו נגייס
עובדים אלו מבין חברי המשק ומחוצה לו, ככל הנחוץ למילוי
.רתויב בוטה דצה לע ד"היב תושירד
אנו נעריך את השכר המגיע לנו תמורת כל הנ"ל ונצרפו לרשימת
טוריפ – ד"היב תוחילשב וניתדובע לע ונירכש טוריפו וניתואצוה
.ד"היב רושיאל ה"זעב שגויש
כשכירים ברור לנו שמחירי הפרי יקבעו ע"י ביה"ד באופן שיובטח
לנו תשלום עבור הוצאותינו ושכרינו בלבד ללא כל רווח נוסף
שהיינו יכולים לקבל ע"י מסחר בפירות בהתאם להיצע ולביקוש.
תוקף כל השכירויות וההתחיבויות הנ"ל הוא עד תום עונת הקטיף
.ח"משת תנש תישאר דע ,ונייהד ,ז"משתב קווישהו


הבוט הנש תכרבב
וכוח"ט לכם ולכל בית ישראל
שמעון קרניאל – מרכז משק
ליפא פרידמן – מזכיר פנים


מתוך "שמיטת תשמ"ז בכפר עציון" של הרב זאב ויטמן,
הוצאת "המעין", הקיבוץ הדתי, קבוצת כפר עציון


דובכל
קיבוץ כפר-עציון


ביה"ד לעניני שביעית גוש עציון, נאות לקבל על עצמו את הטיפול
במטעי כפר-עציון בשנת השמיטה, לאחר שקיבל את הודעתכם על
החלטתכם לשמור שמיטה כהלכתה ולהפקיע את בעלותכם ככל
הנדרש ע"פ דין.
מגמת כתב זה, למנותכם לשלוחי בית-דין לכל הטיפולים הנחוצים
במטע ולפיקוח על מצבו לצורך ביה"ד.
אנו מצפים שתודיעונו על כל המלאכות הנחוצות כדי שיהיו לביה"ד
פירות שמיטה ראויים לחלוקה לציבור ותעריכו בפנינו את משמעות
.הכאלמו הכאלמ לכ תיישעמ תוענמהה
המינוי לגבי עבודת המטע תקף רק לגבי מלאכות שביה"ד יורה
שמותר לעשותן ויודיעכם על כך.
כמובן שבהוצאותיכם שיוגשו לביה"ד יש לכלול גם את האחריות
והפיקוח מטעם ביה"ד על כל הנחוץ למטע ואת היעוץ המקצועי
שינתן לביה"ד בכל הקשור לעבודת המטע בשנה השביעית – שנת
.ז"משת


בברכת התורה והארץ
בית הדין לעניני שביעית
גוש-עציון.

הפירות ממטעי כפר עציון – דובדבן, גודגדן, נקטרינות, אפרסק, תפוחי עץ ואגוז – היו
קדושים בקדושת שביעית, ואסורים היו במסחר. ואמנם אלו רוכזו באוצר בית דין, ושווקו
על ידי בית הדין באמצעות ועדות שמיטה לחנויות מיוחדות או לתחנות חלוקה מרכזיות.
על האריזות סומן והודגש, שאלה פירות שביעית, ויש לנהוג בהם בקדושה, קדושת שביעית.
ולא תוריפ ריחממ לוז היה הקולחה תונחתבו תושרומה תויונחב תוריפה רובע ובגש ריחמה
בחנויות הרגילות ובשווקים, שכן אלו שווקו על ידי אוצר בית דין, וזה גבה רק את מחיר
ההוצאות של בית הדין בטיפול בפירות ובשיווקם.


ב"ה, ט' חשוון תשמ"ח

פירות גוש עציון

מאוצר בית דין

תיעיבש תשודקב תוריפל



פירות גוש עציון שבחנות זו –
תפוחי עץ מזן סטרקינג, גרניסמיט ויונתן.
או במגשים מסומנים (גודל 7.5בלבד) – הארוזים בנספקים מסומנים
.תיעיבש תשודקב תוריפלמאוצר בית דין םיקוושמ

לכן, יש להקפיד שלא לפגוע בקדושת הפירות ע"י זריקתם לזבל,
נתינתם לבעלי חיים וכדו' (כאשר הם ראויים עדיין לאכילת אדם).

התשלום שנגבה עבור הפירות מיועד לכיסוי הוצאות בית הדין
ושלוחיו בטיפול בפירות ובחלוקתם לציבור.
אסור לגבות תשלום מעבר למאושר ע"י בית הדין.

שנקבע ע"י בית הדין הוא: ילמיסקמהגובה התשלום

וז לדוג
:טימסינרג :ןתנוי :גניקרטס
ח"ש 3
ח"ש 3.8
ח"ש 3.8
ח"ש 2.5
ח"ש 2.8
ח"ש 2.3
ח"ש 3.5
ח"ש 4.5
ח"ש 4
6.5
7
7.5

מחירים אלו בתוקף בתנאי שאין הם גבוהים ממחירי פירות מקבילים
שאינם באים מאוצר בית דין.


הרב זאב ויטמן
בית הדין לעניני שביעית
גוש עציון

בשמיטה של תשמ"ז אכן זכו חקלאי כפר עציון לשמור שביעית כהלכתה במטעיהם. הרבנות
הראשית לישראל וגדולי הפוסקים קראו עליהם את הפסוק "גיבורי כוח עושי דברו" (תהלים
ק"ג, כ'), וכן קראו לציבור שומרי המצוות לסייע לגיבורי כוח אלו ברכישת פירות שביעית
מאוצר בית דין.


"לכתחילה יש להשתדל לקנות ירקות ופירות מאוצר בית דין
של אדמות יהודיים ששמטו קרקעותיהם ולסייע בידי גיבורי
כח עושי דברו ובכדי להרבות שמירת שביעית וגם קיום מצוות
."תיעיבש תוריפ תליכא


לארשיל תישארה תונברה לש הטימשה תדעו

תורצואל עייסל ,ריעו ריע לכב הטימשה תודעול אורקל ולא תורושב ונאב
הב"ד המנונלים כהלכה, על ידי לקיחת תוצרת חקלאית מהם וחלוקתה כדין.
רצוא י"ע תקלוחמה תרצות החמשב חקיל ארקנ לארשי ינב וניחאלו
בית הדין, שבאה ממטעים שומרי שביעית ולאוכלה בקדושת שביעית. (בפירות
אלו הקדושים בקדושת שביעית אליבא דכו"ע, אף יקיימו מצוות אכילת
פירות שביעית לדעת התשב"ץ בזוהר הרקיע ומגילת אסתר) בכך יסייעו
בידי בית הדין לשלם ההוצאות לשלוחיו, שעבדו על פי הוראות הב"ד , ולחזק
.הכלהכ תיעיבש ירמוש
.המילש הלואגל הרהמב הכזנ התכלהכ תיעיבש תרימש רכשבו


שלמה זלמן אויערבאך
יוסף שלו' אלישיב


שטר אוצר בית דין כפי שנוסח ע"י החזו"א
(מתוך "האיש וחזונו" להרב קלמן כהנא ז"ל, תשכ"ד, עמ' מג).


זכרון דברים



א. ה' פ' ופ' ופ' נתרצו להיות בי"ד בעיר לקיים אוצר בי"ד של פירות שביעית
לצורך הציבור.
ב. אחרי שנעשו בי"ד באו בהסכם עם מר פ' נ"י שיהי' הוא שליח שלהם לפקח
לכ תא תושעלו ותושר תחת תואצמנ רשא …… לשו ולש הדשה תוקלח לע
העבודות הנחוצות והמותרות על ידו או על ידי פועלים שלא ילך שום דבר
.דוביאל
ג. הנ"ל נותן לבי"ד זכות להכניס את הפירות של החלקות הנ"ל לתוך המחסן
שלו ולחדר הדרומי בצריף ולהחזיקם שם.
ד. חלקות השדה הנ"ל נמצאות ב-……….. וגם הצריף והמחסן הנ"ל נמצאים
.םש
ה. הבי"ד קובע את המקום הנ"ל לאוצר בי"ד.
ו. הבי"ד קובע להנ"ל שכר של מאה וחמישים ל"י לחודש בעד כל העבודות
הנ"ל ובעד שכירת המקום.
ז. הנ"ל יגבה את הסכום הנ"ל מלבד כל ההוצאות אשר יהיו לו מאלה שיקחו
.תואצוהה ולעיש יפכ לקשמו הדמ לכל תוריפה תא

וע"ז באעה"ח ביום ….. שנה…… פה …….
………….. ………..םאנ
………….. ………..םאנ
………….. ………..םאנ

האשרה רטש


אנחנו בי"ד צדק החתומים מטה קבלנו תחת רשותינו את כל הפרות וכל
היבול שיש בהם חשש שביעית של של החותמים על שטר ההפקר המחובר
שלטר הרשאה זה. ובכח בי"ד יפה הננו נותנים להם רשות לבעלים של
רכש תחקלו רקפומה לוביה לכ תריכמו לופיטב קסעתהל ל"נה תועקרקה
טרחם ועמלם, ומחיר כל הכלים והמכשירים הנדרשים לפרות הנ"ל, וכל
היבול הנ"ל ע"י המתעסקים במכירתם הנ"ל מיד ליד, או ע"י שליחים יהא
הכל לא מחיר הפרות כי את מחיר הטורח והמכשירים, במבואר בהערות
של הכותב הרצוף לכתבים השייכים לענייני המכירות הנ"ל, והננו נותנים
רשות לבעלי הקרקע הנ"ל המפקירים, שימנו ברשותינו שליחים
וקאמיסונין להמציא להם את שכר הטורח והמכשירים הנ"ל, וכל מה
שיעשו יעשו רק על דעתינו וברשותינו על פי ההרשאה הנתונה להם בזה.
ולראיה באנו על החתום פה עיר הקודש………………… שנת………..
……….םואנ
……….םואנ
……….םואנ


"והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה"
פירות אלו נאספו לאוצר בית דין
ממטעי כפר עציון גוש עציון, שלא
נמכרו לנוכרי, והינם כשרים
למהדרין. אין בפירות חשש נעבד
ותחגשה תחת השענ לכהו רמשנו
של בית הדין ובשליחותו.
הפירות קדושים בקדושת שביעית
ויש להשתמש בהם לאכילה בדרך
שימושם הרגיל, ואסור להפסידם.
התשלום נקבע ע"י בית הדין
תוריפב לופיטב ויתואצוה יוסיכל
.םתקולחבו

הרב זאב ויטמן כפר עציון



…תורצוא

למרבה השמחה, קבוצת "כפר עציון" לא הייתה היחידה בשמירת שביעית של שנת תשמ"ז.
משקים נוספים בגולן ובגליל, במרכז הארץ ובדרומה, בהר חברון ובבנימין שמרו על שביעית,
ושיווקו את יבוליהם באמצעות אוצר בית הדין.

זוכרים את סיפורו של מ' אורן מקיבוץ "שעלבים" "כרמך לא תזמור" בשביעית? הוא המשיך
וסיפר לנו על שיווק ענבי הכרם של המשק על ידי בית דין:
כזכור, הקפדנו על איסור "כרמך לא תזמור", ולא זמרנו כלל את כרמינו בשביעית.
אך עדיין עמדה בפנינו הבעיה של שיווק הענבים לייצור יין. בענבים אלו חלה קדושת
שביעית, על כל המתחייב מכך: לבצור בכמויות קטנות, לבצור בשינוי, איסור סחורה ועוד.
כאן נכנסים לתמונה הרב ניסים קרליץ ובית דינו אשר בבני ברק. כשנתברר לבית הדין הזה,
שאין אנו זומרים כלל וכלל בשמיטה, ניאותו להיות אוצר בית הדין, ולשווק את ענבי הכרם
שלנו. הטיפול בכרמים עבר לבית הדין. אנו, הכורמים וחברי המשק, היינו שלוחי בית הדין
לטיפול בגפנים. בצענו בכרם רק את הפעולות שהתיר לנו בית הדין.
כשהגיע עת בציר הענבים, בצרנו את הגפנים לאוצר בית הדין. משום כך מותר היה לנו לבצור
את כל כמות הענבים, בלי שינוי. הענבים הועברו ליקב לייצור מיוחד של יינות שביעית. היין
שיוצר מענבי הכרמים שלנו היה יין בקדושת שביעית. על גבי הבקבוקים הודבקו תוויות
מיוחדות, שציינו והדגישו, שיש להקפיד על היין בקדושת שביעית.
בית הדין ארגן תחנות חלוקה באזורי הארץ השונים, ושם סיפקו שלוחי בית הדין יין
בקדושת שביעית. מחיר היין היה זול יחסית, שכן בית הדין גבה רק עבור עבודת שליחיו
.קווישהו הקפסאה תואצוה רובעו