טיפול בגינות נוי בשביעית

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה



(*)תיעיבשב יונ תוניגב לופיט

מאת: הרב יצחק גולדברג והרב יוסף וינוגרד, בהנחיית הרב שמעון ויזר
ייעוץ מקצועי: משה זקס, אגרונום



מלאכות לצורך הצמחים

יש להבדיל בין עבודות לפיתוח ולהשבחה, כגון זריעה, נטיעה וזמירה, לבין עבודות לקיום
ולאחזקה, כגון עידור והשקאה. בדרך כלל מותרות בשנת השמיטה עבודות אחזקה בלבד,
ובתנאים שיבוארו. עבודות שאפשר להקדימן לפני השמיטה, או לאחרן לאחר השמיטה,
יוקדמו או יידחו, כדי להימנע מהן בשנת השמיטה עצמה.


תיעיבש ינפל הליתשו העיטנ ,העירז

עבודות הפיתוח אסורות בהחלט בשנת השמיטה, והזריעה והנטיעה אסורות אף לפני ראש
השנה. באיסור זריעה ונטיעה לפני ראש השנה יש להבחין בין שלושה סוגי צמחים:

בסוג זה כלולים: עצים ושיחים שאינם עושים פירות, ושיחי פרחים (כגון .קרס יצע .1

ורדים ושושנים).
יש אומרים שמותר לזרוע ולנטוע צמחים אלו עד תחילת שנת השמיטה, ויש אוסרים החל
מי"ז (או ט"ז) באלול. ומותר לנטוע שתילים אלו עם גוש עפרם לדברי הכול עד ראש השנה.

בסוג זה כוללים ירקות, צמחים העומדים לריח הנזרעים או הנשתלים .2צמחים עונתיים.

מחדש בכל שנה או בכל עונה, ואם יצמחו בשביעית יהיו אסורים משום ספיחים. יש אומרים
שגם פרחים שאינם נותנים ריח (כגון סייפנים) כלולים בסוג זה.
אין לזרוע או לשתול צמחים אלו אלא אם ינבטו או ישתרשו לפני ראש השנה, כל צמח לפי זמן
נביטתו או קליטתו המקובל. כשאין זמן הקליטה (ההשתרשות) ידוע, אין לשתול אלא עד כ"ז
באלול סמוך לשקיעת החמה. מותר לשתול שתילים אלו עם עפרם עד ראש השנה.
כל צמח כזה שנבט, אפילו מאליו, לאחר כניסת שנת השמיטה, פירותיו או פרחיו אסורים
.ומוקמב בקריהל וחינהלו ורקועל הבוחו ,שומישב

עצי פרי מותר לזרוע או לנטוע בשנה השישית עד ט"ז באב סמוך לשקיעת .ירפ יצע .3

החמה (ויש אוסרים מט"ז באב). שתיל שהיה בעציץ שאינו נקוב מעבירו לאדמה עם עפרו עד
כ"ט באב. אבל אם היה שתול תחילה בעציץ נקוב או באדמה, מותר להעבירו עם עפרו לאדמה
.ה"ר דע תרחא



תנאים המתירים עבודות אחזקה בצמחי נוי

בשנת השמיטה מותרות רק עבודות אחזקה הנעשות לשמירה על הצמחים הקיימים, כאשר
קיים חשש שהצמחים עצמם, פירותיהם, פרחיהם או ערכם, יינזקו נזק ניכר בלתי חוזר.
העבודות מותרות בתנאים אלה:

מומחה חקלאות נאמן וירא שמים הוא שיקבע קיום חשש כזה.

אין להוסיף על כמות העבודה הדרושה או על איכותה.

כל מה שאפשר לדחותו לאחר שנת השמיטה אין לעשותו. (יש להקדים מה שאפשר לפני

.(הטימשה תנש
.התשענש הרוסא הדובעמ האצותכ אובל לולעה קזנ תעינמל הקזחא תודובע ורתוה אל

אסור לעשות כל עבודה לתיקון נזק שקרה, אלא יש לפעול למניעת המשכו והתפשטותו.

נזק לערכו של צמח ייקבע על פי הערך הנוכחי והעתיד ולא על פי הסכומים שהושקעו בו.


אם התקיימו 5תנאים אלה, מותרות העבודות הבאות בגינות נוי:

, על יד הצמחים בלבד.חוחית וא רודיע .א

עשבייה שניכר שהיא מזיקה לצמחים או לנוי הגן, שלא על ידי חרישה.שוכינ .ב

, רק בכמויות הדשן ובסוגים ההכרחיים (בדרך כלל יש לתת דשן חנקני בלבד).ןושיד .ג

יש להקטין תדירות ההשקיות ולהתאים את מנת המים. יש להתייחס לכל צמח :היקשה .ד

לפי רגישותו, וכן לתנאי מזג אוויר, סוג הקרקע ועומקה. בדשא כרגיל ניתן לצמצם אף
מהנחיות המדריכים ( 0.4מהתאדות גיגית או כ- 3מ"מ ליום בשפלת החוף) כשמרווחים את
ההשקיות. בצמחים מעוצים, פרט לכמה רגישים, ניתן להפחית את ההשקייה, לאחר חורף
גשום, כמעט לאפס. חיפוי בקש, נסורת או חצץ, עשוי לחסוך בהשקיית שיחים.
נגד מחלות ומזיקים.,קוביא וא סוסיר .ה

בעצי פרי וסרק, יבוצע לפני השמיטה, ובשעת הדחק (פרט לגפן), בשינוי בלבד, כמו םוזיג .ו

שינוי גובה (או מקום) הקטיף בוורדים. עיצוב צורה לשתיל או עץ צעיר, יבוצע בעזרת קיטום
או שבירת ענפים ביד. גיזום להרחקת זמורות מתייבשות בוורד, למניעת מרסונינה מותר.
קיטום ידני ודילול תפרחות מותר להבטחת טיב הפרחים.
אך ורק במטרה לשמור על צורתה, ורק כשיש צימוח ניכר המקלקל ,היח רדג תרופסת .ז

.התואנה הרוצה תא
אך ורק במטרה לשמור על נויו, ורק כשהדשא גדול מכרגיל וקלקול הנוי ,אשד חוסיכ .ח

.רכינ
.(ירפה לוליד אלו) החירפה לוליד :ירפ יצעב .ט

(נותני ריח): דילול הניצנים (ולא דילול הפרחים).י. בשיחי פרחים

כשאינם מיועדים להשבחתו אלא למניעת יא. מריחת תכשירים רפואיים על פצעים בעצים,

נזק לעץ ולפירותיו.
העלולים לקלקל את הפרי או את הפרחים.יב. קציצת קוצים ובליטות

(או שיח) אחד או שניים סמוכים, כשהנטיעה צפופה יותר מידי, אבל לא 3או יג. עקירת עץ

יותר סמוכים, וכן כריתת עצים או שיחים (ללא הגבלה במספרם).
להגן עליהם מפני חום או קור, או לכוון את צמיחתם למעלה.יד. עטיפת עצים צעירים

צעיר ורך, שלא יינזק.טו.תמיכת עץ

, כשאין הקוצץ גנן מקצועי, ויש אומרים שצריך טז.מותר לקצוץ ענפים לצורך סכך וכדומה

לקצוץ באופן שיהיה קשה לעץ, כגון מצד אחד בלבד.



עקרקבש תוכאלמ

ינפמ עקרק תוקנלו לקסל רוסא .הטימש רחאל עצובת וליפא ,העירזל עקרק רישכהל רוסא
מראית העין, אלא אם מוכח וניכר שאין הכוונה לזריעה. לפיכך:

חצר או גינה ליד הבית, שרגילים לנקותן מזמן לזמן, מותר לטאטא אותן (אף במטאטא

דשא) מפסולת, כגון עלים, עשבים, אבנים ואשפה, אם אין הכוונה להכשיר את המקום
לזריעה. מוטב שיעסוק בדבר מי שאינו גנן מקצועי.
מותר לקצוץ במעדר (ולא לשרש) או לשרוף סבך של קוצים ועשבים שעלו סביב לבית,

במקומות שנוהגים כן כל שנה, למנוע מסתור נחשים או עקרבים. יש להעדיף לרסס בקוטלי
עשבים, ובפרט לפני הופעת העשבים.
מותר לכרות עצים כדי להכשיר שטח למטרות שאינן זריעה: שבילים, רחבות משחקים

וכדומה, או לצורך העצים עצמם. אבל אסור לשרש (לעקור שורשים) שלושה עצים רצופים או
יותר, אלא שניים סמוכים ותו לא. אף הכריתה תיעשה בכלים המיוחדים לכריתה, ולא בכלים
שאפשר לשרש בהם. כאמור, כשהמטרה היא להכשיר את השטח לזריעה או לנטיעה, אפילו
.ללכ תורכל וא שרשל רוסא ,הטימשה תנש רחאל
מותר להתקין "צלחות" מתחת לעצים, ולחפור חריצי ניקוז או תעלות השקאה אפילו

לצורך השנה השמינית, וכל שכן שמותר לחפור להנחת צינורות בקרקע. את העפר הנחפר
אסור לפזר בשטח, שהרי מכשירו על ידי כך לזריעה, אלא יש לפזרו במקום שאינו עומד
תא היבגהל ידכ ,הריפחה תוביבס רפעה תא חינהל רתומו .המירעב ותוא רובצל וא ,העירזל
אגפיה וליצור כעין מחיצה סביבה.
מותר לבנות גדר בין חצר לרשות הרבים, ולחפור בקרקע לאורך קו הגדר, כגון בגדר הנבנית

מאבנים. בין חצר לחצר אסור לבנות גדר אבנים, אבל מותר לתקוע עמודים בקרקע, ואף
מותר לחפור בורות לצורך העמודים, כשהגדר היא גדר רשת וכיו"ב.



קדושת שביעית ואיסור ספיחים

פירות, ירקות וצמחי בושם קדושים בקדושת שביעית, ואסור לסחור בהם ולאבדם.

פרחים שאינם עומדים לריח, אין בהם קדושת שביעית.
אסור לקטוף גידולים לפני שהם ראויים קצת לשימוש (אכילה, ריח), ואסור לעקור או

לכרות את הצמח שעליו גידולים אלה, לפני שהם ראויים קצת לשימוש (אפילו אין איסור "בל
תשחית"), משום איסור קלקול גידולי שביעית.
אסור לכרות ענפים ולתלוש עלים מצמחים אלו, ואסור להעביר צמחים אלו מעציץ

לעציץ, אם תעוכב משום כך התפתחותם וייגרם להם נזק.
צמחים עונתיים שנבטו בשמיטה, אפילו מאליהם, אסורים בשימוש: ירקות אסורים

באכילה, בשמים אסורים בהרחה, וחובה לעוקרם ולהניחם במקומם שיירקבו מאליהם, וזהו
איסור ספיחים.
ספיחים שנקטפו בשנת השמיטה אסורים לעולם. ספיחים שנקטפו בשנה השמינית לפני

חנוכה, אסורים עד אחר חנוכה, אלא אם מצויים כבר גידולים דומים שנזרעו לאחר שנת
השמיטה. ספיחים שנקטפו לאחר חנוכה מותרים.



תיעיבש ילודיגב רקפה גהנמ

גידולים הקדושים בקדושת שביעית (פירות, ירקות, פרחי ריח וצמחי בושם) מצווה שיהיו

הפקר לכול, ואסור לבעל הגן לגדור או לנעול בעד כל אדם מישראל הרוצה לקטפם. ומכל
מקום יש אומרים שתקנת חכמים היא שאין קוטפים אלא לאחר בקשת רשות מבעל הגן.
אסור לבעל הגן לקחת לרשותו את כל הגידולים, ואם לקחם חייב להוציאם מרשותו

ולהפקירם. ותיקנו חכמים, שכל הקוטף יקטוף רק שיעור מועט לשימוש מיידי, ורק לאחר
שאזל שיעור זה יקטוף שוב. שיעור מועט זה, יש אומרים שהוא כמות הדרושה ליום אחד, ויש
אומרים שהוא ככמות שאדם מכין בביתו לצורך בני ביתו לימים מועטים. בדיעבד, אם הביא
לביתו יותר, אינו צריך להוציא ולהפקיר. אסור לאדם לאגור בביתו גידולי שביעית לזמן
.ידיימ שומישל אלש הבורמ
רצוי לקטוף גידולי שביעית בידיים ולא במכשיר. ועל כל פנים אסור להשתמש במכשיר

המיועד לקטיפת אותו המין, אלא במכשיר אחר. במקרה שאי אפשר לשנות יש להקל לקטוף
.(ל"נכ טעומ רועישבו) ליגרכ



טיפול בעציצים

יש מתירים לזרוע ולשתול בשנת השמיטה בעציץ שאינו נקוב הנמצא בתוך הבית. כל שכן

שמותר לעשות את כל העיבודים הדרושים לצמחים שבעציצים כאלה, (ויש המתירים אף
בחממה. אמנם, הגרי"ש אלישיב חושש לאיסור מגזרות חכמים גם בחממות).
צמחים עונתיים (הנזרעים או נשתלים מחדש בכל שנה או בכל עונה) או מיני דשאים,

מותר לשתול בכל עציץ. צמחים שהם כעין עצים או שיחים (ורדים, שושנים וכדומה), יש
לשתול או לזרוע רק בעציץ מחומר בלתי חדיר (מתכת, פלסטיק, זכוכית, אסבסט וכדומה)
ולא מעץ או חרס וכדומה.
עציץ שיש בו נקב קטן לניקוז עודפי המים בלבד, נחשב לעציץ שאינו נקוב. יש בו נקב גדול

מזה, הרי הוא עציץ נקוב, ואפילו היה הנקב בדופן העציץ מן הצד כנגד העפר. עציץ העומד על
שולחן או צלחת החוצצים בינו לקרקע, דינו כעציץ שאינו נקוב.
דין עציץ הנמצא בתוך בית, הוא אפילו לא היה הבית מרוצף, אלא די בתקרה שמעל

העציץ. היה הבית מרוצף, יש אומרים שהרצפה חוצצת בינו לקרקע, ודינו תמיד כעציץ שאינו
נקוב, אפילו יש בו נקב. ויש אומרים שדין הרצפה כדין אדמה.
בשעת השתילה בעציץ שבבית יש להיזהר שלא יבלוט שום חלק מן השתיל לצידי העציץ

מעל אדמה (כגון עציץ הנמצא על מעקה מרפסת). אף לאחר השתילה אם בלט חלק מן הצמח
הצידה מעל אדמה, נחשב הצמח כולו כמחובר לקרקע לעניין כל ההלכות מדאורייתא. ויש
מחמירים אף בדינים שמדרבנן החלים בשביעית על צמח המחובר לקרקע. ומכל מקום מותר
להחזיר את החלק הבולט מעל העציץ, ושוב נחשב הצמח כתלוש מן הקרקע מכאן ולהבא.
אסור להוציא החוצה עציץ הנמצא בבית, ויש אוסרים אף להסיר מעליו את התקרה. עציץ

נקוב שיש חציצה בינו לאדמה, אסור לשים אותו על האדמה, או לסלק את החציצה מתחתיו.
אם עושה זאת שלא לצורך הצמחים שבעציץ, אם ניכרת מטרתו, מותר. לפיכך מותר להסיר גג
מעל מרפסת שיש בה עציצים לצורך סוכה, וכן מותר להעביר עציצים ממקום למקום, אם
מעביר דירתו בשביעית, או אם מוכרם או נותנם במתנה, וכל כיוצא בזה.
גידולים הגדלים בעציצים אין בהם איסור ספיחים.

מותר לשים פרחים במים, אפילו עשויים הניצנים להיפתח.





הרעה

הפרק מעובד על פי חוברת בשם זה שיצאה לאור על ידי בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות
.1

החקלאית, תש"ם. בחוברת כלולות הערות רבות ומראי מקומות שלא הובאו כאן.
רוזח