|
![]()
מתוך: "דבר השמיטה"
![]()
משרד החינוך והתרבות, תש"מ
|
?הטימשה תנש יהמ בשנה השביעית צריך לשבות מעבודת הארץ ועבודת האילן ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ הכזיו ,'הטימשה תנש' הב ונבייחתנש הזה השעמה ינפמ תארקנ איהש ,תיעיבשה הנשב …'וגו "ולכאו התשטנו הנטמשת תיעיבשהו" רמאנש ,תוכזל הצורה לכ היתוריפב תנש איה ,ג"לשת תנש .לולא ט"כב תרמגנו ירשתב 'א-ב הליחתמ הטימשה תנש .הטימשה
|

|
ב. דין פרי האדמה יוג הדשב וא ,לארשי הדשב וא ,לארשי ידי לע תיעיבשב וערזנש תוינטקו קרי ,האובת ינימ לכ שאריסו ישראל, ואף אלו שגדלו מעצמם בשביעית בשדה ישראל, אסורים באכילה, ואיסור זה נקרא בפי חז"ל בשם "איסור ספיחים". אמנם תבואה וקטניות שהביאו שליש גידולם לפני ראש השנה של שביעית, אין בה קדושת שביעית, והם פירות חולין לכל דבריהם, אף אם נלקטו בשביעית (וחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות). וירקות שצמחו לפני ראש השנה של שביעית, אף שעיקר גידולם ולקיטתם היה שביעית, אין בהם "איסור ספיחים", אך יש בהם קדושת שביעית, שדיניה יתבארו לקמן כללים ז-יא. ודין זה הוא רק בירקות, אבל לא בתבואה .תוינטקו |

|
ג. דין פרי העץ פירות העץ מותרים באכילה, ואין בהם איסור ספיחים, אך יש בהם קדושת שביעית, שדיניה יתבארו לקמן בכללים ז-יא. אמנם, פירות העץ שחנטו לפני ראש השנה של שביעית, אין בהם קדושת שביעית כלל, והם כמו פירות חולין לכל דבריהם (וחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות). לכן פרי הדר שחנטו לפני ראש השנה של שביעית, הם פירות חולין לכל דבריהם (וצריך לעשרם מעשר עני). ובאתרוג של מצוה יש ליזהר שתהא גם לקיטתו לפני ראש השנה של שביעית (ואתרוג למצוה
|
|
רועיב .י אין אוכלים פירות שביעית אלא עד הזמן שיש עדיין ממין זה בשדה, אבל לאחר שכלה המין בשדה, חייב לבערו מן הבית. אין חיוב ביעור אלא אם יש לו יותר ממזון שלוש סעודות מפירות שביעית, ובפחות מכמות זו אין חובת ביעור.
|
| פורים תשל"ד | םירמת |
| ד"לשת תועובש | זיתים ושמנם |
| ד"לשת חספה דע | ענבים ויינם |
| ד"לשת הכונח | םינאת |
| ד"לשת תלחתה | האובת |
|
מיני הירקות והקטניות שאינם מתקיימים רק בעונות מסוימות, זמן ביעורם בשביעית עצמה, עם כלות עונת קיומם. והמינים הגדלים בכל העונות – זמן ביעורם כשכלה ממין הגדל בשביעית, אף שיש כבר מאותו מין הגדל בשמינית, שאין הגדל בשמינית מוציא פירות שביעית .רועיב תבוחמ
|

|
יד. עציצים וגינות נוי בעציצים שאינם נקובים, הנמצאים בבית, אפשר להקל, אך אסור להוציאם חוץ לבית או לגזוזטרא שאינה מקורה. העוברים מדירה לדירה, צריכים לשאול לחכם, איך לנהוג בהעברת העציצים. וכן הקונה עציץ בחנות פרחים, צריך שאלת חכם, איך להביאו אל תוך ביתו. גזוזטרא מקורה, דינה כבית, וגזוזטרא שאינה מקורה, הפירות הגדלים בה, יש בהם כל דיני .תיעיבש גם גינות נוי ופרחים המתקיימים משנה לשנה, מותר להשקותם ולעבדם כדי קיומם, כמו שנתבאר בכלל יג, אבל חרישה וזריעה אסורות אף בהם (גידולי מים, יש לשאול לחכם). (ופרחים לנוי, בלי ריח, אף שאין בהם קדושת שביעית, אסור לקנותם, אם נזרעו בשביעית, שמחזק בזה עוברי עבירה. ופרחים עם ריח, כמו וורדים וכדומה, יש בהם קדושת שביעית ואיסור ספיחים). |

![]()
|
![]() |


