|
מתוך: "דבר השמיטה"
משרד החינוך והתרבות, תש"מ
|
אובמ תונקהל ולדתשיש וניכנחמ לע הקזח .ורקיעב יכלה ונה הטימשה תנשב רושקה רמוחה לחניכיהם את מצוות שנת השמיטה על פרטיהן ועל דקדוקיהן, הכל כפי חכמת המשיג. אולם נראה לי, כי טוב יהיה, אם ישתדלו להביא את הנושא לכיתה לא רק באמצעות החומר ההלכי הפונה אל שכלו של התלמיד, כי אם גם באמצעות החומר הבא להשפיע על רגשותיו. לצערי לא מצאתי במקראות המקובלות במוסדותינו חומר מתאים להצגת הנושא מן הצד |
הוצמ לש הרכש
|
ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה. ויגר איש, ושמו נחשון בן פרץ, בבית-חגלה אשר בנחלת מטה יהודה. ויהיה האיש בן חיל ועשיר מאוד מאוד. ויהיו לנחשון שדות רבים מאוד, צאן ובקר לרוב ועבודה רבה. אפס, לא התגאה האיש על פני אחיו ושכניו, ולא רם לבו לאמור: כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה. ויהי האיש צנוע, ירא ה' ודבק במצוותיו. מפיתו פרס לעני ובבגדיו כיסה ערוות האביון. גם בניו אשר ה' ברכהו בהם, דבקו בדרכי אביהם וישתדלו ללכת באורחותיו. ויהי נחשון אהוב על כל רעיו ועל כל מכריו, ושמו יצא .וטבש ינב ברקב הליהתל ויהיה היום, ויעל נחשון ירושלימה לשלם נדרו אשר נדר. ויבוא בשערי עיר דוד בשמחה רבה לפתע, קול ענות עלה באוזניו והקול הולך וחזק. וישא נחשון את עיניו וירא, והנה המוני |
תרמאו לארשי ינב לא רבד .רומאל יניס רהב ודבע השמ לא 'ה רמא הכ !'ה רמא הכ אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'! שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר, שנת שבתון יהיה לארץ! והייתה הארץ לכם לאוכלה, לך ולעבדך ולאמתך… |
|
נחשון לא ראה את פני הנביא, אך דבריו חדרו ללבבו כמדקרות חרב. עד כה לא שמר מצוות השמיטה, הן איש מיושבי כפרו לא קיימה, ואף הנער הלוי אשר שכרוהו לבאר להם דברי תורת משה, לא הזהירם… עוד מחשבות אלה עוברות כברק במוחו, וזעקה עזה פלחה את ?ונידלי תא וליכאי הממו ?לכאנ המו !?רומזל אלו עורזל אל !איבנה תא אנ ואר :ריוואה ההמון קיבל דברי הזועק בקול ענות תרומה: כן, הנביא! אם לא נזרע ולא נזמור – מה נאכל בשביעית? הנביא הניף שתי ידיו הגרומות למעלה ויען בקול שלו ובוטח: |
כה אמר ה', וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו! וצוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש שנים. |
|
ושוב נשמע אותו קול לועג ומהתל: אחי! הן הנביא ערירי הוא! וכי יצעקו אליו ילדיו לאמור, אבינו, הב לנו לחם, ואם אין – מתים אנחנו? העינינו תנקר? וקול אחר הוסיף לאמור: אין לירמיהו לא ילדים ואף לא שדות, לכן לא יקשה עליו לשמור דברי התורה! וירע הקהל וימחא כף לדברי האיש האחרון. ורבים מן המתקהלים ניסו לפרוץ לעבר הנביא ולהכותו. ויפן נחשון כה וכה, וירא כי אין איש אשר יתיצב לימין הנביא, ויסוכך עליו בגופו. ויאמר נחשון לנביא: אבי! ענה נא לדבריהם של בני הבליעל אשר חרפוך, וידע נא העם כי דבר ה' בפיך. ויהס נחשון את העם, והקולות שקטו. ויוסף הנביא לשאת דבריו עד תומם: |
אם לא תשמרו מצוות השמיטה, יקים ה' את דברו למשה עבדו – והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה… ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב, והייתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה. אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה, ואתם בארץ אויביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה! |
|
וישמע העם את דברי הנביא בהשקט ובדומיה, ואחרי כן הלכו איש לסבלותיו. ויהיה אחרי כן ויאמר הנביא אל נחשון: מה שמך, בני? ומאיזה שבט הנך? ויען נחשון ברוח נכאה: נחשון בן פרץ שמי וממטה יהודה אנכי. ויברכהו הנביא וילך לדרכו. וישב נחשון לביתו, ובלבו גמלה המחשבה לבלתי עבוד בשדהו בשנת השבע. ויאסוף את בניו והנה, עת החריש הגיעה… קול געיית השוורים המושכים את מחרשות העץ הכבדות עלה מן ונחשון ובני משפחתו עזבו את כפרם ושדותיהם ויעלו ירושלימה, ואנשי בית-חגלה הנותרים הסתו חלף ועבר. החורף הגיע, וארובות השמים נפתחו. מטרות עוז ירדו וישקו את האדמה ויהיה יום, ומחנות רועים מבני העמלקי אשר בגבול אדום פשטו על שדות בית חגלה, והבשורה המרה הגיעה ירושלימה ואף לאוזניו של נחשון הגיעה. ויאמר נחשון לבניו ולבני וישמרו אנשי בית-חגלה מן השנה ההיא את שנת השבע, הלוא היא שנת השמיטה, ככתוב |
הצעה למערך
|
רופיסה לע תיללכ הכרעה .1 מבחינת תוכנו – התוכן הוא מגמתי, ומטרתו לשמש חומר ספרותי להמחשת נושא השמיטה. הרעיונות המופיעים בו ברורים ונוחים לתפיסה. מבחינת לשונו – הלשון משתדלת להיות מקראית ומתאימה לתקופה המתוארת.
והמו :איהו ,תפסונ הלאש תגצה ידי לע וז הדוקנ ביחרהל רשפא תמדקתמ התיכב :הרעה :הנושאר הרדיס |
| םישנאה | תומוקמה | ןמזה |
|---|---|---|
|
נחשון בן פרץ בני נחשון הלגח-תיב ישנא רועים מן העמלקי איבנה והימרי אנשי ירושלים |
הלגח-תיב רפכ םילשורי |
ימי בית ראשון (והימרי ימי) |
|
:הינש הרדיס המעמד בירושלים. כפי שקראנו בראשית הסיפור, היה נחשון איש צנוע, ירא ה' ודבק במצוותיו. האם היה מקיים את מצות השמיטה? מתי החליט לקיימה? מי מכם יוכל למצוא את המשפט שבו אנו רואים את השפעתם של דברי הנביא על נחשון? למה דמה קולו של הנביא? האם כל השומעים הושפעו מדברי הנביא? אילו טענות היו בפי המתנגדים לקיום מצוות השמיטה? האם הסתפקו המתנגדים בדיבורים בלבד? מה עשה נחשון, כאשר ראה, כי ?איבנה ייחל תפקשנ הנכס :תישילש הרדיס :תיעיבר הרדיס אולי אתם זוכרים מקרה דומה המופיע בספר שופטים? מה היה מצבם של אנשי בית-חגלה
|
|
התיכב תודובעל תועצה .4 (השלח התכל) ?רופיסב רפוסמ וילעש הרקמה הרק ימ ימיב .1 .2באיזה מקום גר נחשון בן פרץ? .3את מי ראה נחשון בירושלים? .4מה אמר הנביא ירמיהו לאנשים שנאספו סביבו? .5מה אמרו האנשים לנביא? .6מה רצו האנשים לעשות לירמיהו, ומי הציל אותו מידיהם? .7לאן הלכו נחשון ובני משפחתו בשנת השמיטה? .8מי אכל את התבואה משדותיהם של אנשי בית-חגלה? ?הרצב ויהש תעב הלגח-תיב ישנאל רזע ימ .9 .10איך עזר נחשון לאנשי בית-חגלה? ?הטימשה תווצמ תא ומייקש לע הלגח-תיב ישנא ולביק רכש הזיא .11 .12העתק מן הסיפור ארבעה משפטים: :והימרי איבנה ירבדמ (א) :רפכה ישנא ירבדמ (ב) (ג) מדברי בניו של נחשון: (ד) מדברי נחשון אל אנשי כפרו:
|
| הב שחרתמ המ | מקום התרחשותה | הנומתה 'סמ |
|---|---|---|
| .וירבדל להקה געל ,רבדמ איבנה | רחוב בירושלים | 1 |
| נחשון מגן על הנביא. | רחוב בירושלים | 2 |
 
|
 
|