סיפור לשנת השמיטה / חיים צוריה

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


הטימשה תנשל רופיס


מאת: חיים צוריה



מתוך: "דבר השמיטה"



משרד החינוך והתרבות, תש"מ


אובמ


תונקהל ולדתשיש וניכנחמ לע הקזח .ורקיעב יכלה ונה הטימשה תנשב רושקה רמוחה
לחניכיהם את מצוות שנת השמיטה על פרטיהן ועל דקדוקיהן, הכל כפי חכמת המשיג. אולם
נראה לי, כי טוב יהיה, אם ישתדלו להביא את הנושא לכיתה לא רק באמצעות החומר
ההלכי הפונה אל שכלו של התלמיד, כי אם גם באמצעות החומר הבא להשפיע על רגשותיו.

לצערי לא מצאתי במקראות המקובלות במוסדותינו חומר מתאים להצגת הנושא מן הצד
החוויתי שלו. כדי למלא, ולו במעט, את החסר בשטח זה, נכתב הסיפור המובא להלן.
המחנכים אשר ימצאוהו ראוי ומתאים להוראה בכיתותיהם, יצטרכו לשכפלו, כך שבידי כל
תלמיד יימצא עותק ממנו. מחנכים אלה גם ימצאו בסמוך לסיפור הצעות לדרך הוראתו.



הוצמ לש הרכש

ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה. ויגר איש, ושמו נחשון בן פרץ, בבית-חגלה אשר
בנחלת מטה יהודה. ויהיה האיש בן חיל ועשיר מאוד מאוד. ויהיו לנחשון שדות רבים מאוד,
צאן ובקר לרוב ועבודה רבה. אפס, לא התגאה האיש על פני אחיו ושכניו, ולא רם לבו
לאמור: כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה. ויהי האיש צנוע, ירא ה' ודבק במצוותיו.
מפיתו פרס לעני ובבגדיו כיסה ערוות האביון. גם בניו אשר ה' ברכהו בהם, דבקו בדרכי
אביהם וישתדלו ללכת באורחותיו. ויהי נחשון אהוב על כל רעיו ועל כל מכריו, ושמו יצא
.וטבש ינב ברקב הליהתל

ויהיה היום, ויעל נחשון ירושלימה לשלם נדרו אשר נדר. ויבוא בשערי עיר דוד בשמחה רבה
ובחרדת קודש. וישוטט ברחובות העיר הנה והנה, ועיניו לא שבעו מן המראות הנפלאים אשר
נגלו לפניו. החומה האדירה על שעריה ומגדליה הבצורים, השווקים המלאים המוני אדם
ושאונם, מראה הר הבית על לשכותיו המפוארות, כל אלה מלאו את לבו של נחשון בעונג רב
ובשמחה אין קץ, ויהי כחולם בהקיץ…

לפתע, קול ענות עלה באוזניו והקול הולך וחזק. וישא נחשון את עיניו וירא, והנה המוני
אדם, אנשים ונשים, בחורים וגם טף, מתקהלים באחד הרחובות העולים להר הבית. וישם
פעמיו לעבר המקום לראות פשר הדבר. הרעש הלך וגבר ולפתע חדל. קול רחש עבר בהמון:
תומלה לוקכ ולוקו ,ויפ תא איבנה חתפיו ?איבנה יפב המ !איבנה והימרי !איבנה והימרי
פטישים אשר יפוצצו סלע:


תרמאו לארשי ינב לא רבד .רומאל יניס רהב ודבע השמ לא 'ה רמא הכ !'ה רמא הכ
אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'! שש שנים
תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון
יהיה לארץ, שבת לה'. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור
ואת ענבי נזירך לא תבצר, שנת שבתון יהיה לארץ! והייתה הארץ לכם לאוכלה, לך
ולעבדך ולאמתך…
נחשון לא ראה את פני הנביא, אך דבריו חדרו ללבבו כמדקרות חרב. עד כה לא שמר מצוות
השמיטה, הן איש מיושבי כפרו לא קיימה, ואף הנער הלוי אשר שכרוהו לבאר להם דברי
תורת משה, לא הזהירם… עוד מחשבות אלה עוברות כברק במוחו, וזעקה עזה פלחה את
?ונידלי תא וליכאי הממו ?לכאנ המו !?רומזל אלו עורזל אל !איבנה תא אנ ואר :ריוואה
ההמון קיבל דברי הזועק בקול ענות תרומה: כן, הנביא! אם לא נזרע ולא נזמור – מה נאכל
בשביעית? הנביא הניף שתי ידיו הגרומות למעלה ויען בקול שלו ובוטח:

כה אמר ה', וכי תאמרו, מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את
תבואתנו! וצוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש שנים.
ושוב נשמע אותו קול לועג ומהתל: אחי! הן הנביא ערירי הוא! וכי יצעקו אליו ילדיו לאמור,
אבינו, הב לנו לחם, ואם אין – מתים אנחנו? העינינו תנקר? וקול אחר הוסיף לאמור: אין
לירמיהו לא ילדים ואף לא שדות, לכן לא יקשה עליו לשמור דברי התורה! וירע הקהל וימחא
כף לדברי האיש האחרון. ורבים מן המתקהלים ניסו לפרוץ לעבר הנביא ולהכותו. ויפן נחשון
כה וכה, וירא כי אין איש אשר יתיצב לימין הנביא, ויסוכך עליו בגופו. ויאמר נחשון לנביא:
אבי! ענה נא לדבריהם של בני הבליעל אשר חרפוך, וידע נא העם כי דבר ה' בפיך. ויהס נחשון
את העם, והקולות שקטו. ויוסף הנביא לשאת דבריו עד תומם:

אם לא תשמרו מצוות השמיטה, יקים ה' את דברו למשה עבדו – והשימותי אני את
הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה… ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם
חרב, והייתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה. אז תרצה הארץ את שבתותיה כל
ימי השמה, ואתם בארץ אויביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה!
וישמע העם את דברי הנביא בהשקט ובדומיה, ואחרי כן הלכו איש לסבלותיו. ויהיה אחרי כן
ויאמר הנביא אל נחשון: מה שמך, בני? ומאיזה שבט הנך? ויען נחשון ברוח נכאה: נחשון בן
פרץ שמי וממטה יהודה אנכי. ויברכהו הנביא וילך לדרכו.

וישב נחשון לביתו, ובלבו גמלה המחשבה לבלתי עבוד בשדהו בשנת השבע. ויאסוף את בניו
ואת כל בני משפחתו ויספר להם את כל המוצאות אותו בירושלים. ויענו לו בניו לאמור:
אמת דבר הנביא! איכה נוכל לחרוש ולזרוע, לזמור ולבצור, ובתורתנו כתוב ושבתה הארץ
שבת לה'!? ויגמרו אומר בלבם לקיים מצוות השמיטה ככתוב בתורת משה וכדבר ירמיהו
הנביא. ויוודע הדבר לאנשי הכפר ויהי לפלא ולשנינה בעיניהם. ויאמר האחד: הייתכן כדבר
הזה? ודאי מהתל נחשון בבני ביתו, וגם לנו ילעג! ויאמר השני: נמתינה, תגיע את חריש
ונראה, אם מעשיו כדבריו!

והנה, עת החריש הגיעה… קול געיית השוורים המושכים את מחרשות העץ הכבדות עלה מן
השדות. רק שדותיו של נחשון ושדות בני משפחתו נשארו ללא ניר ותלם… ויאמרו אנשי
הכפר איש אל רעהו: אכן, אמת דבר נחשון! לא התל בנו! והיו אשר אף הוסיפו: משוגע
האיש… ה' שנה טעמו… ויהיו נחשון ובני ביתו לשחוק בפי הכל.
ושנים מרעיו הטובים ניסו לדבר אל לבו ולהניאו ממעשהו, ויאמרו אליו: הנשמעה כזאת?
היבטל עובד אדמה ממלאכתו שנה תמימה? הן בטלה מביאה לידי חטא, ומה תעשה לבניך
ולא יחטאו? ויען נחשון: השנה הזאת נעזוב את ביתנו ונעלה ירושלימה. רבים המה
בירושלים הלויים ובני הנביאים אשר יורו תורה לעם. תהא השנה הזאת שנת קודש לה'!
ויראו רעיו, כי חפצם לא עלה בידם, ויעזבו את נחשון לנפשו, וינודו לו בראשם….

ונחשון ובני משפחתו עזבו את כפרם ושדותיהם ויעלו ירושלימה, ואנשי בית-חגלה הנותרים
המשיכו במלאכה האדמה כמימים ימימה.

הסתו חלף ועבר. החורף הגיע, וארובות השמים נפתחו. מטרות עוז ירדו וישקו את האדמה
וירווה. ויבוא האביב, והתבואה עלתה ותפרח בשדות, וימלאו עיני האכרים דמעות גיל. אכן,
הזורעים בדמעה ברינה יקצרו העומר. והעבודה בבית-חגלה רבה מיום ליום. וליטשו
האכרים את חרמשיהם ואת מגליהם ויפנו את אסמיהם. ותכבד העבודה על האנשים ולא
שתו לבם לסכנה האורבת לפתחם…

ויהיה יום, ומחנות רועים מבני העמלקי אשר בגבול אדום פשטו על שדות בית חגלה,
וישחיתו גמלי העמלקים וצאנם את שדות התבואה הפורחים – כארבה, ולא הותירו אחריהם
שרדי ופליט, ועיני אכרי בית-חגלה כלות ורואות השחתת פרי עמלם ואין לאל ידם להושיע,
וירוששו העמלקים בשנה ההיא את אכרי בית-חגלה ויביאום עד פת לחם.

והבשורה המרה הגיעה ירושלימה ואף לאוזניו של נחשון הגיעה. ויאמר נחשון לבניו ולבני
ביתו: לא עת לשבת שאננים ובוטחים העת הזאת. האחינו ירעבו ללחם, ואנו נעמוד מנגד?
ויוציאו נחשון וכל בני משפחתו את כל כספם ויתנוהו בתבואה. ויעמיסו את התבואה על
גמלים וחמורים ויביאהו לבית-חגלה. ויחלקו התבואה בין המשפחות ויצילום מחרפת רעב.
וגם את הספיח אשר גדל בשדותיהם הפקירו נחשון ובני ביתו לכל דל ואביון. ויברכו אנשי
בית-חגלה את נחשון בן פרץ ויבקשו לשים אותו לראש ולקצין. ויאמר להם נחשון: אל נא
אחי! לא אמשול אני בכם ואף לא בני! ה' ימשול בכם, ובדרכיו תלכו ואת מצוותיו תשמרו,
!ירכש היהי הזו

וישמרו אנשי בית-חגלה מן השנה ההיא את שנת השבע, הלוא היא שנת השמיטה, ככתוב
בתורת משה. ובזכות קיומה של מצוות זו, לא גלו מעל אדמתם עם גלות יהודה אשר הגלה
נבוכדנצר מלך בבל, וישבו עליה לבטח ימים רבים מאד….



הצעה למערך


רופיסה לע תיללכ הכרעה .1


מבחינת תוכנו – התוכן הוא מגמתי, ומטרתו לשמש חומר ספרותי להמחשת נושא השמיטה.
הרעיונות המופיעים בו ברורים ונוחים לתפיסה.
מבחינת לשונו – הלשון משתדלת להיות מקראית ומתאימה לתקופה המתוארת.


רופיסה תארוהב תורטמ .2

רופיסה לש ונכות תרכה (א)
(ב) ניסיון ליצור הזדהות עם הגיבורים החיוביים המופיעים בסיפור.


ךרעמה .3


החיתפה (א)

כידוע יש מצוות שקל לקיימן ויש מצוות שקשה לקיימן. האם תוכלו לתת :הרומה
דוגמאות למצוות שקל לקיימן? (רושם הדוגמאות מתחת לכותרת מתאימה). האם תוכלו
לתת דוגמאות למצוות שקשה לקיימן? (רושם הדוגמאות מתחת לכותרת מתאימה). השנה
אנו עוסקים במצוות הקשורות בשנת השמיטה! האם קל לחקלאי לקיים מצוה זו? לא!
מדוע? (התלמידים מנמקים). אחרי קבלת נימוקים מספר ימשיך המורה: אכן, מצוה זו קשה
לקיימה! גם בתקופת בית ראשון, עת מקדשנו עמד על תלו ועת נביאינו הגדולים הוכיחו את
העם וניסו להביאו לקיום מצוות התורה, גם אז לא תמיד קיימו מצוות השמיטה. היום נקרא
סיפור על אותם הימים…


(ב) גוף השיעור

הרומה תאירק :1 בלש
רופיסה חותינ :2 בלש
בגמר קריאת המורה תוצג בפני הכיתה השאלה הבא: שם הסיפור שקראנו הוא "שכרה של
מצוה". על איזו מצוה מסופר בסיפור ומה היה שכרם של מקיימיה?

והמו :איהו ,תפסונ הלאש תגצה ידי לע וז הדוקנ ביחרהל רשפא תמדקתמ התיכב :הרעה
העונש הניתן על אי-קיומה של מצוות שמיטה? (גלות). אולי זכור לכם פסוק בתורה האומר
.(גמ ,דל ,וכ ארקיוב רמאנל הנווכה) ?תאז ונל
רופיסה לש טרופמ חותינל הרומה רובעי הנושארה תיזכרמה הלאשב לופיטה רמגב
באמצעות סידרות אחדות של שאלות תוכן והבנה.

:הנושאר הרדיס
מתי התרחשו הדברים שעליהם מסופר בסיפור זה? היכן התרחשו הדברים? מי הם האנשים
המופיעים בסיפור? התשובות המתאימות תרשמנה על הלוח תחת כותרות מתאימות. בגמר
סידרה זו של שאלות יראה הלוח כך:

םישנאה תומוקמה ןמזה
נחשון בן פרץ
בני נחשון
הלגח-תיב ישנא
רועים מן העמלקי
איבנה והימרי
אנשי ירושלים
הלגח-תיב רפכ
םילשורי
ימי בית ראשון
(והימרי ימי)

:הינש הרדיס
המעמד בירושלים. כפי שקראנו בראשית הסיפור, היה נחשון איש צנוע, ירא ה' ודבק
במצוותיו. האם היה מקיים את מצות השמיטה? מתי החליט לקיימה? מי מכם יוכל למצוא
את המשפט שבו אנו רואים את השפעתם של דברי הנביא על נחשון? למה דמה קולו של
הנביא? האם כל השומעים הושפעו מדברי הנביא? אילו טענות היו בפי המתנגדים לקיום
מצוות השמיטה? האם הסתפקו המתנגדים בדיבורים בלבד? מה עשה נחשון, כאשר ראה, כי
?איבנה ייחל תפקשנ הנכס

:תישילש הרדיס
נחשון שב לביתו ומבשר לבניו, כי מעתה ואלך יקיים מצוות השמיטה. איך קיבלו בניו את
הודעתו? ואיך קיבלו את ההודעה אנשי הכפר? (שתי דעות רווחו בקרב אנשי הכפר). ובכן היו
מהם שאמרו: תגיע עת החריש, ונראה אם מעשיו כדבריו, והנה, עת החריש הגיעה! האם
חרשו נחשון ובני משפחתו את שדותיהם? מצאו נא זאת בסיפור. מה אמרו אז תושבי הכפר?
ובצמ ,להקה תעד דגנ דדב דמועה שיא :ילאמרופ חותיפ :תמדקתמ התיכב) ?ול וקחצ עודמ
הנפשי). איך ניסו חבריו הטובים להשפיע עליו שלא לקיים השמיטה? מה יעשה נחשון כדי
שבניו הבטלים ממלאכה לא יחטאו?

:תיעיבר הרדיס
העונש והשכר. התבואה בשדות בית-חגלה עלתה יפה. ואולם, שלוחים רבים לו למקום…
האם נהנו אנשי בית-חגלה מפרי עמלם? מי נהנה מן התבואה הפורחת בשדותיהם? (בכיתה
מתקדמת: עניין זה יכול להזכיר לנו פסוק מן התורה! "פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר
לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים" – דברים כח, לג, וראה גם פסוק לא שם).

אולי אתם זוכרים מקרה דומה המופיע בספר שופטים? מה היה מצבם של אנשי בית-חגלה
אחרי פשיטת העמלקים? הבשורה המרה הגיעה גם לאוזניו של נחשון. האם שמח? לא! הוא
לא שמח! להפך… כיצד רצו אנשי בית-חגלה להודות לנחשון על טוב לבו (על נדיבותו)? האם
הסכים נחשון להיות להם לראש? מה יהיה זכרו של נחשון? מאז קיימו אנשי בית-חגלה את
מצוות השמיטה ושכרם היה רב…


(ג) סיכום הסיפור

אילו דברים אפשר ללמוד מסיפור זה?
(א) יש לקיים מצוות השמיטה חרף הקשיים שיש בקיומה.
(ב) יש לקיים מצוה אף אם חבריך לועגים לך.
(ג) "בנפול אויבך אל תשמח – ובכשלו אל יגל לבך".




התיכב תודובעל תועצה .4


(השלח התכל)

?רופיסב רפוסמ וילעש הרקמה הרק ימ ימיב .1
.2באיזה מקום גר נחשון בן פרץ?
.3את מי ראה נחשון בירושלים?
.4מה אמר הנביא ירמיהו לאנשים שנאספו סביבו?
.5מה אמרו האנשים לנביא?
.6מה רצו האנשים לעשות לירמיהו, ומי הציל אותו מידיהם?
.7לאן הלכו נחשון ובני משפחתו בשנת השמיטה?
.8מי אכל את התבואה משדותיהם של אנשי בית-חגלה?
?הרצב ויהש תעב הלגח-תיב ישנאל רזע ימ .9
.10איך עזר נחשון לאנשי בית-חגלה?
?הטימשה תווצמ תא ומייקש לע הלגח-תיב ישנא ולביק רכש הזיא .11
.12העתק מן הסיפור ארבעה משפטים:
:והימרי איבנה ירבדמ (א) 
:רפכה ישנא ירבדמ (ב) 
 (ג) מדברי בניו של נחשון:
 (ד) מדברי נחשון אל אנשי כפרו:


(תינוניב התיכ)

.1תאר את תכונותיו של נחשון בן פרץ!
.2תאר את ירושלים של אותם הימים!
.3אילו טענות טענו האנשים נגד דברי הנביא?
.4איך קיבלו אנשי בית-חגלה את החלטתו של נחשון לקיים מצות השמיטה?
.5כתוב את שני הנימוקים שבהם ניסו רעי נחשון להשפיע עליו שלא לקיים השמיטה!
.6כיצד נפרדו הרעים מנחשון?
.7איזו תרופה מצא נחשון נגד הבטלה הנגרמת על ידי הפסקת העבודות בשדה ובכרם?
.8מדוע לא נתקיים בסיפור הפסוק: "הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו"?
.9באילו שתי דרכים עזר נחשון לבני כפרו המסכנים?
.10איזה שכר קיבל נחשון על מעשיו הטובים, ואיזה שכר קיבלו אנשי בית-חגלה על שקיימו
?זאמ הטימשה תא


(הבוט התיכל)

.1הוכח מן הסיפור, כי נחשון לא התגאה בעושרו!
.2באיזה מקרה רואים אנו את אומץ לבו של נחשון?
.3האם מתאים התואר "עקשן" לנחשון? הוכח דבריך!
.4מדוע לא קיים נחשון את מצוות השמיטה עד אותה שנה?
.5מדוע לא האמינו אנשי בית-חגלה לרצונו לקיים את מצוות השמיטה?
.6מדוע אמרו אנשי בית-חגלה על נחשון: משוגע האיש… ה' שינה טעמו…?
.7האם קל היה לו לנחשון לקיים את מצות השמיטה? הוכח דבריך!
.8מדוע לא שתו אנשי הכפר את לבם לסכנת השודדים העמלקים?
.9איך אפשר להוכיח מסיפור זה את דברי חז"ל, כי "שכר מצוה – מצוה"?
.10חלק את הסיפור לקטעים ותן שם מתאים לכל קטע!
ציין התחלת כל קטע וסופו במלים מספר מן הסיפור!
.11נסה לבנות מן הסיפור מחזה כך:

הב שחרתמ המ מקום התרחשותה הנומתה 'סמ
.וירבדל להקה געל ,רבדמ איבנה רחוב בירושלים 1
נחשון מגן על הנביא. רחוב בירושלים

2