|
 ?חיפס והמ  |
|
לפניכם שתי תמונות של קציר תבואה: האחת – קציר ידני וקדום, והשנייה – קציר מודרני ממוכן, באמצעות הקומביין המשוכלל. גם בקציר הידני, העתיק, וגם בקציר הממוכן והמודרני, חומקות להן, לרוב, שיבולים בודדות. העתק למחברתך את ההגדרה של "ספיח": |
|
השירח אלב ,המצעמ תחמוצו הלועה הדשה תאובת :חיפס וזריעה, מתוך הגרגרים שנשרו בשעת הקציר בשנה שעברה. |
|---|
|
עיין בהגדרה והשב: בשדה מסוים עלו בשנת השמיטה שיבולים, שהם "ספיחין". – האם זרעי הספיח נזרעו בשביעית? – האם בספיח עברו על איסור שביעית, "שדך לא תזרע"? – האם נעשה בספיחין אחד מאיסורי השמיטה שלמדת? אכן, הואיל ובגידולי הספיח בשביעית לא נעשה אף איסור מאיסורי שמיטה, הספיחים שנבטו בשבת הארץ יהיו "לכם לאכלה". מן התורה מותר ללקט את ספיחי השדה בשביעית, "לך |
|
כל שתוציא הארץ בשנה השביעית, בין מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית, בין מן העיקרים (=השורשים או השיחים) שנקצרו מקודם וחזרו ועשו, ושניהם נקראו ספיח… הכול מותר לאכלו מן התורה, שנאמר (ויקרא כ"ה, ו'): "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה." ('א ,'ד "לבויו הטימש תוכלה" ,ם"במר) |
הדובע
|
|
א. בדברי הרמב"ם 3חלקים: .1הכלל מן התורה ביבולי שנת השבע.  .2פירוט שני הסוגים הנכללים בכלל הזה ושמם .הרותה יקוספמ החכוהה .3 העתק למחברתך את דברי הרמב"ם בהדגשת כל אחד משלושת הקטעים (בצבעים שונים, באותיות מסוג שונה, במסגרות וכדו'). ב. בהגדרת ספיח לעניין שמיטה הרמב"ם כולל שני סוגי יבולים. פרט את שני הסוגים במחברתך. ג. על יבולי הספיח אומר הרמב"ם: "הכול מותר לאכלו מן התורה." התוכל לשער מה הטעם להדגשה "מן התורה"? ביחידת הלימוד הבאה תקבל מענה .וז הלאשל
|
|
|
בשדהו של אליקים שבארץ עדולם עלו בשנת השמיטה ספיחין. כמו בשדות אחרים שבמרחבי עדולם, נראו בשדהו בשמיטה שיבולי תבואה בודדות, תרמילי קטניות יחידים ואף שיחי ירקות מעטים. – ספיחי שביעית הם! – אמרו המלקטים בשדהו, ואספו מספיחי התבואה, הקטניות והירקות החכמים מיהרו אל שוק הירקות. אליקים ובנו נדב צעדו בעקבותיהם. הסוחרים זומנו לדיון מיידי בבית הדין שבשער העיר. הדיון בבית הדין נפתח בדברי תוכחה של |
|
|
מהסיפור "פירות שביעית בעדולם" עולה בעיה הלכתית קשה. מהי? הבעיה התעוררה כבר בימי העבר הרחוקים של עמנו, אולי בעדולם ובוודאי ביישובים נוספים בארץ. חכמי ישראל עמדו בפני "עוברי עברה", שזרעו בשדותיהם בשביעית בסתר תבואה, קטניות או זרעוני גינה (=ירקות), וכשהם צמחו, אמרו בעלי השדות שספיחים הם. עיין להלן בדברי הרמב"ם, ומצא מה גזרו חכמים לפתרון הבעיה של סוחרי שביעית במסווה |
|
ולמה גזרו עליהם (=על הספיחין)? .הרבע ירבוע ינפמ שלא ילך ויזרע תבואה וקטניות וזרעוני גינה בתוך שדהו בסתר, וכשיצמח, יאכל מהם ויאמר: ספיחים הם. – ךכיפל |
|
כדי למנוע מאותם עוברי עברה לשקר ולרמות אסרו חכמים את כל הספיחים הצומחים מעצמם בשביעית. זוהי גזרת חכמים: |
|
מדברי סופרים (=חכמים) שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה… (בשביעית) ('ב ,'ד הטימש תוכלה ,ם"במר) |
|
רמוא אוה 'ב הכלהבו "ולכאל רתומ לוכה" רמוא 'א הכלהב ם"במרה :רמא לאינד "שיהיו…אסורין באכילה". שמעון קרא: גם אני לא מבין! דברי תורה, דברי סופרים… המורה הגיב בחיוך: לו האזנתם זה לזה, הייתם שניכם מבינים… ואכן, כשחזרו השניים על שאלותיהם והאזינו זה לזה, קראו כאחד: אהה! עכשיו אני מבין… רשום במחברתך מה הבינו השניים. |
|
| :רמאנ ,'א הנשמ ,'ט קרפ "תיעיבש" תכסמב ,הנשמב |
|
וחכמים אומרים: כל הספיחים אסורין. |
|
חכמים אסרו על כל הספיחים בשביעית. אך מה נכלל באיסור זה? כל פרי האדמה שתוציא הארץ בשנה השביעית, מזרעים שנשרו ונקלטו בשנה השישית, או מזרעים שנזרעו בשביעית. פרי האדמה כולל: תבואה, קטניות וזרעוני גינה ( = ירקות). בפירות האילנות אין איסור ספיחין. |
הדובע
|
|
לפניך רשימה של יבולים שגדלו בשדה בשביעית.
העתק אותם למחברתך בשני טורים נפרדים: כתוב בטור אחד את אלו שחל |
| שלא חל עליהם איסור ספיחין | שחל עליהם איסור ספיחין | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
– |
–
|
– |
–
|
– |
–
|
– |
–
|
– |
–
|
– |
–
|
– |
–
|
|
 
|
|
 
|