רמב"ם- הלכות מעשר שני ונטע רבעי

מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר
.א
יבחר לשכן שמו שם וגו ,'ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית אבל אינו נאכל בירושלים אלא
בפני הבית שנאמר מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ,מפי השמועה למדו מה
בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית.

כשם שאין אוכלין מעשר שני בזמן הזה בירושלים כך אין פודין אותו שם ,ואין מחללין אותו
.ד
ואין מוכרין אותו ,ואם נכנס בירושלים אף בזמן הזה אין מוציאין אותו משם ומניחים אותו שם
עד שירקב וכן אם עבר והוציאו משם מניחין אותו עד שירקב ,לפיכך אין מפרישים מעשר שני
בירושלים בזה"ז אלא מוציאין את הפירות בטבלן חוץ לעיר ומפרישין אותו שם ופודהו ,ואם
הפרישו שם בזמן הזה ירקב.

כל האוכל כזית מעשר שני או ששתה ממנו רביעית יין חוץ לחומת ירושלים לוקה שנאמר
.ה
לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וגו ,'ולוקה על כל אחד ואחד בפני
עצמו ,לפיכך אם אכל שלשתן חוץ לחומה לוקה שלש מלקיות שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך
מעשר דגנך תירושך ויצהרך ונאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו 'למה פרטן ולא
אמר לא תאכלם בשעריך לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו.

אין פודין מעשר שני בירושלים אלא א"כ נטמא שנאמר כי ירחק ממך המקום בריחוק מקום
.ח
הוא נפדה ואינו נפדה בקירוב מקום ,היה הוא בפנים ומשאו בחוץ אפילו היה אוחז אותו
בקנה הואיל ולא נכנס המעשר ה"ז מותר לפדותו שם בצד החומה.