רמב"ם- הלכות תרומות

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


תומורת תוכלה ם"במר



'ד קרפ


שליח והפטורין מתרומה


עושה אדם שליח להפריש לו תרומות ומעשרות שנאמר כן תרימו גם אתם לרבות שלוחכם


ואין עושין שליח עכו"ם שנאמר גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית.

חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה ,החרש ,והשוטה ,והקטן ,והעכו"ם שתרם

את של ישראל ואפילו ברשותו ,והתורם את שאינו שלו שלא ברשות הבעלים ,אבל התורם משלו
על של אחרים הרי זו תרומה ותיקן פירותיהם ,וטובת הנאה שלו שנותנה לכל כהן שירצה.

הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין על מה שהן אוכלין ,אבל לא יתרמו על הכל שאין אדם
.בי
תורם דבר שאינו שלו ,הבן כשאוכל עם אביו והאשה בעיסתה תורמין מפני שהן ברשות.

האומר שלמעלה תרומה ושלמטה חולין ,או שלמעלה חולין ושלמטה תרומה דבריו קיימין

שהדבר תלוי בדעת התורם.



חזרה לתוכן פרקי הרמב'ם


DIV