|
המכון לחקר החקלאות על פי התורה
|
מתוך שנתון היכל שלמה "שנה בשנה" תשס"א
|
|
בחלק מימי בית המקדש הראשון לא נשמרה השמיטה כראוי, והדבר כבר נרמז בדברי התורה: "ואם לא תשמעו לי… והשימותי את הארץ… אז תשבות הארץ… את אשר לא שבתה בשבתכם עליה" (ויקרא כז כז-לד). ומתועד העונש בנביאים: "עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה" (דברי הימים ב' לו כא), שגלות בבל נמשכה שבעים שנה כשנות השמיטה שלא נשמרו. בימי בניין בית שני נאמר: "אנחנו כורתים אמנה… ללכת בתורת ה'… וניטוש את השנה השביעית ומשא כל יד" (נחמיה י א-לג). ואכן קיימות עדויות על שמירת השמיטה בימי בית שני, עד כדי ליקוט עשבים למאכל, ורעב, מכיוון שלא גידלו וקטפו. לגבי שנות הגלות, יש בידינו דיונים מעטים על ההנהגות בשמיטה, בעיקר מימי בעל ה"שולחן ערוך"
|
 א"סשת תארקל – תיתכלממ הניחבמ הטימשה  |
|
מרבית המגדלים בארץ משתמשים בהיתר המכירה, אף שגם הרבנות הראשית שואפת לכך שיותר חקלאים ייכנסו למסגרת הפועלת ללא שימוש בהיתר. קיים גם ציבור גדל והולך של חקלאים וצרכנים, השומרים על השמיטה לפי שיטת החזון איש, שעליה נוספה דעת הגרי"ש אלישיב הנחשב לגדול פוסקי דורנו, שאין הצדקה להסתמך על ההיתר במצב הנוכחי. לכל הדעות קיימות הגבלות נוספות, כמו על נטיעה ועל פעולות שונות בנוי, גם למשתמשים בהיתר. וניא ורועיש – רתיהה לע תוכמתסה אלל הטימשה ירמוש לש ינרציה יאלקחה קשמה לש ופקיה היקף הצריכה של הנמנעים מלהשתמש ביבולים שלא טופלו – הטימשה ירמוש לש הכירצה |
|
קשמה לע הטימשה תרימש תעפשה |
|
תויתכלהה תויעבה האיסור לזרוע את השדה בשמיטה מונע מן החקלאים לזרוע בשנת השמיטה. צמחים שגדלו בשמיטה, חל עליהם איסור ספיחין, המונע את השימוש ביבול. איסור ספיחין חל על ירקות שנבטו בשנת השמיטה, וכן על גידולי גרגירים כמו תבואה וקטניות שהגיעו לשליש גידולם בשנת השמיטה, גם אם נבטו לפני שמיטה. איסור ספיחין חל רק על צמחים שגדלו במקום הראוי לגדלם, ועל כן הורה החזון איש, שאם מגדלים צמחים בשדות שאין דרך לגדל אותם בהם, אין איסור ספיחין. למשל: אם משנים את סדר הזריעה, ומגדלים גידולים שלא היו מגדלים אותם בשנים רגילות, לא יהיה בהם איסור ספיחין. להלן נציע הצעות לגידולים אלה, בדרך שלא יחול עליהם איסור ספיחין.
(גידולים בהשקיה) – כמעט שאין גידולים שניתן לגדל מבלי לזרוע בשמיטה. לא ניתן לגדל ןיחלש (ללא השקיה) – בקבוצת משקי פא"י שיש בידינו מידע עליהם, קיימים כ- 17,000דונם לעב ילודיג – שהיא מאכל בהמה, וגם אין מגדלים אותה באזור זה אלא בגלל שנת שעורה לגרגרים לודיג , אם תימצא דרך לשימוש בהם עבור משקים אחרים, שחת ותחמיץניתן לגדל עוד כ- 5000דונם (השארת קרקע ללא גידול) – לפי האמור, יישארו לפחות כ- 7000דונם מוברים. כדי למנוע הרבוה אם יישארו 12,500דונם מוברים, כפי שנשארו בשמיטה שעברה, יתכן נזק של קרוב למיליון :םוכיס להשלמת המידע על גידולי הבעל, נזכיר את הסיכונים הכרוכים בהקדמת הזריעה וביצועה לפני החזו"א הכריע כי ירקות שנזרעו לפני ראש השנה ונאספים – הנשה שאר ינפל תוקרי תליתש הגרי"ש אלישיב אמר לקראת השמיטה שעברה, כי אינו מערער על פסיקת החזו"א, וכי החקלאים החזון איש התיר – על ידי צירוף ספיקות ודעות לגדל בשמיטה ללא עציץ שאינו נקוב תחת גג – בענף המטעים ירידת היקף הייצור אצל שומרי השמיטה, וכן מניעת ייצוא, ירידות טיב – םיעטמ לגבי הנוטעים שומרי השמיטה ללא היתר מכירה – הפגיעה משמעותית, כאשר ירידת ההכנסה נטו |
|
פרטי הלכות והנחיות למטעים |
|
נרחיב בנושא זה עקב חשיבותו, משום שהוא מתייחס גם לבעלי גינות נוי, שלגביהם מוסכם על הכל כי אין להשתמש בהיתר המכירה. ניתן להתיר מלאכות דרבנן בשמיטה כשהן באות למנוע נזק ניכר לעץ או ליבול. – הטימשל תונכה אין נוטעים בשביעית. עץ-פרי שנזרע או ניטע בשביעית או אף לקראתה, באופן שבו מונים – העיטנ בהשקיה ידנית, יש להגדיל מרווחים בין ההשקיות (ולתכנן כמויות מתאימות) עד לתחום – היקשה אין לבצע בשמיטה זיבול אורגני ולא דישון בזרחן ואשלגן, מכיוון שכרגיל ניתן לוותר זיבול ודישון – המטעים מושקים כיום בטפטוף או במתזים, ומערכת השורשים מתרכזת בשטח דישון בחנקן – יש לבדוק בקפדנות כל חשש למחסור ביסודות שונים לפני ביצוע טיפול. למשל, – תדחוימ הנזה הזמירה בגפן אסורה מן התורה. לעומת זאת, הגיזום של עצי-פרי שונים, אסור מדברי – םוזיגה בעצים מניבים – הגיזום מתבצע בנשירים בעיקר בחורף, בשלכת. לאחרונה הגיזום למעשה: בוט בוציע רשפאל ידכ ,הריהמו הבוט תוחתפתה תשרדנ הז בלשבהטיפול במטעים צעירים – משום כך, לכתחילה יש לבצע הקצרות לפני ראש השנה, ובשמיטה עצמה לעצב בדרך של מיחוק במקרים רבים ניתן להציע דחיית העיצוב כולו עד לאחר השמיטה. (הסרת חלק מהם כדי שהנשארים יהיו גדולים וטובים יותר) – המגבלות: דילול פרחים ופירות ייצוא פירות הקדושים בקדושת שביעית אסור מגזירת חכמים. נושא זה מעמיד .אוצייה תייעב (חיתוך לקיצור זמורות השנה האחרונה) – זמירה היא מלאכה שאיסורה נזכר בפירוש זמירה בכרם זמירה רגילה, אך עושים אותה לפני ראש-השנה. זמירה כזאת היא המיושמת – תיוותס הרימז "(קיצוץ" – חיתוך כל הנוף במשטח אחיד). קיצוץ או זמירת "שדרה" קצרה קיצוץ סתווי של גפני יין |
|
על הצרכנים של יבול השמיטה |
|
קרוב ל- 15אחוז מן התוצרת בשוק עוברת דרך ועדות שמיטה (בית דין), ובחלק מהמקרים הן מעדיפות תוצרת של לא יהודים ואף ייבוא. למעשה נפגע גם השיווק הכללי במשק, והוא כולל פגיעה ביצרנים ובגורמי שיווק סיטונאים וקמעונאים. הפגיעה היא כתוצאה מירידת הקניה בזמנים שונים, וכן בגלל הפניית התוצרת לועדות השמיטה. יתר על כן, מכיוון שציבור רחב אינו משתמש ביבולים ,תונכש תוצראל קשמה ללכב הטימשב הלדגה הטיחה תא קוושל הנידמה תצלאנ ,הטימשב ולדגש בהפסדים מסוימים. עיקרון חשוב בדיני שמיטה הוא שאיסורי התורה של קציר ואיסוף היבול כדרך בעלים, .ד"יב רצוא לדעת החזו"א תפקיד בית הדין כולל גם הכנות מותרות לקראת שמיטה, וכך הגענו לכך שהזריעה עבודת ועדות השמיטה, כולל אלה הקשורים ברבנויות, היא מורכבת ומסובכת עקב בעיות ארגוניות. לכל ועדת שמיטה מדיניות משלה, בדומה למצב של ועדות הכשרות של כל השנים. |
|
הקשר בין ייצור וצריכה בשמירת שמיטה |
|
שמירת השמיטה במשקי פא"י לפי פסקי החזו"א, הונהגה על ידי אנשים דוגמת הרב קלמן כהנא ז"ל, שחיפשו דרך לשילוב שמירת השמיטה של הצרכנים עם זו של החקלאים, כולל הקמת מסגרת צרכנית. התהליך הבולט שהתרחש בימינו מבחינת השמיטה הוא שבעקבות הרעיון, החזון, ומסירות הנפש של המשקים ששמרו שמיטה בקדושתה, הם והציבור שמסביבם (בעזרת המכון לחקר החקלאות על פי התורה ומחקריו בתחום זה), עלתה המודעות לנושא זה בציבור כולו במשך כמה עשרות שנים. במקביל, חל ביהדות שומרת המצוות תהליך של התרחבות שמירת מצוות בצורה המכונה "למהדרין", שבאה לידי ביטוי חזק בצד הצרכני. למרות תופעה זאת לא קיים איזון בציבור שומר המצוות בין הצד היצרני לצרכני: אין כיום הנהגה רבנית שתשלב את המשתמע מהוראות החזו"א ליצרנים, עם הצרכנים ביישוב העירוני. מכיוון שרבים הרוצים תוצרת "מהדרין", מעדיפים תוצרת של ערבים על פני תוצרת של משקים הנוהגים על פי פסקי החזון איש. החקלאים השומרים שמיטה במסירות נפש ניזוקים מכך, וכבר התריע הרב כהנא זצ"ל על כך, שהידור במצות עשה של "וחי אחיך עמך" זוכה לעתים לפחות תשומת לב מאשר הידור במנהג כמו אכילת חזרת שאינה חסה בפסח. אמנם, לאחרונה מוקם גם אוצר בית דין מטעם הרבנות הראשית והרב של תנובה, לטיפול בחלוקת פירות בעיקר. גוף זה תורם להגברה כל שהיא של הקשר של שומרי השמיטה בכפר (ולו בחלק מהמשק שלהם), עם שומרי השמיטה בעיר. אך ההיקף ותחומי הפעולה של בית דין זה אינן מעמידות אותו עדיין במקום .תוקיתווה הטימשה תודעוול האוושהב עבוק אילו היה ציבור שהיה מוכן לקנות את החיטה שהיו מגדלים החקלאים לפי ההיתר של החזון איש למעשה לא קיים כיום עורף ציבורי חזק של יהודים המהדרים במצוות, העשוי להוות גיבוי צרכני |
|
